‫הכנה לבחינה ‪-‬אינטליגנציה רגשית‬

‫רקע ומקורות מרכזיים לעליית המושג‪ :‬אינטיליגנציה רגשית היא מושג חדש יחסית בתחום‬ ‫‪‬‬
‫הפסיכולוגיה אשר מבטא את ההדדיות בין רגש להגיון ונמצא בנקודת החיתוך של הרגש‬
‫והקוגניציה‪.‬‬
‫מדריך למידה ‪9-39‬‬
‫מקורות חברתיים ואקדמאיים‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫יחסי רגש‪ -‬קוגניציה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫פער פופולאריות‪ -‬מחקר‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫פסיכולוגיה חיובית‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫הספר של גולמן‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫הספר עקומת הפעמון‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫מקורות חברתיים ‪ :‬דניאל גולמן מוציא את הספר "אינטליגנציה רגשית" בשנת ‪ ,1995‬בעקבות‬
‫הספר – עלייה בעניין הציבורי והאצת המחקר בתחום‪ .‬בספרו‪ ,‬מתאר גולמן את הא"ר‬
‫כמערכת כישורים נלמדת שכל אחד יכול להשיג שיש לה חשיבות משמעותית להצלחה בחיים‪.‬‬
‫המודל שהציג גולמן הוא מודל עם ‪ 5‬מרכיבים‪:‬‬
‫הכרת רגשות בעצמי‪ ,‬ניהול רגשות של העצמי‪ ,‬מוטיבציה‪ ,‬זיהוי רגשות של האחר‪ ,‬ניהול‬
‫מערכות היחסים עם האחר‪.‬‬

‫הרעיון שהצלחה אינה תלויה עוד רק בהכשרה אקדמאית או במנת המשכל של האדם קסם‬
‫לרבים שהתנגדו לטכנוקרטיה המערבית ועודדו מתן מקום מרכזי יותר לביטויי הרגש‪ .‬עליית‬
‫המושג נתנה מענה בין היתר לספר "עקומת הפעמון" שכותביו טענו שיש אליטה קוגניטיבית‬
‫והחברה מתחלקת כמו עקומת פעמון ברמת במשכל שלה‪ .‬אנשים רבים חיפשו גורמים‬
‫חלופיים האחראים להצלחה בחיים‪ .‬המושג א"ר הפוך למושג ‪ IQ‬והוא שוויוני ונגיש לכל‪,‬‬
 ‫הא"ר נתפסת כתרופת פלא לבעיות בלימודים‪ ,‬בעבודה וביחסים הבין אישיים‪.‬‬

‫מקורות אקדמאיים‪ :‬הפרסום המדעי הראשון בנושא יצא לאור בשנת ‪ 1990‬ע"י החוקרים‬
‫האמריקניים מאייר וסאלוביי‪ .‬חוקרים אלו רואים בא"ר מערך של יכולות רגשיות הקשורות‬
‫זו לזו ומשמשות לזיהוי‪ ,‬הבנה וניהול רגשות אצל הפרט‪ .‬לפיהם‪ ,‬א"ר מורכבת מ ‪ 4‬מרכיבים‪:‬‬

‫היכולת לתפוס‪ ,‬להעריך ולבטא רגשות באופן מדוייק‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫היכולת להשתמש ברגשות לשם קידום החשיבה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫היכולת להבין מידע רגשי ולעשות בו שימוש‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫היכולת לווסת רגשות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫מאייר וסאלוביי סבורים שא"ר שייכת לתחום הפסיכולוגיה החיובית משום שהיכולות‬
‫המגולמות בה מקדמות את צמיחתו האישית של הפרט ואת תחושת הרווחה האישית‪.‬‬
‫הפסיכולוגיה החיובית מציעה להבין את הצדדים החזקים והחיוביים של האדם ולהתמקד‬
‫בשיפור צדדים אלו במקום להתמקד בבעיות‪ ,‬בחסכים ובקשיים שלו‪ .‬התיאוריה מציעה‬
‫לגלות את מקורות החוסן‪ ,‬הסיפוק‪ ,‬האושר והתפקוד של האדם ולהעצים אותם‪.‬‬

‫על אף ההתלהבות הרבה בתקשורת יש לנקוט מידה רבה של זהירות מכיוון שהמונח א"ר‬
‫עדיין לא מפותח מספיק והסיקור התקשורתי שלו לא נמדד בכלים אמפיריים ומדעיים והוא‬
‫כולל מיתוסים רבים‪.‬‬

‫יחסי רגש‪ -‬קוגניציה‪:‬‬

‫בעבר‪ ,‬הקוגניציה והרגש נתפסו כשני ניגודים‪ .‬התפיסה הייתה שהאינטלקט מייצר מידע‬
‫מדוייק ונכון והרגש מעכב את התהליך הטהור של החשיבה ואף מפריע לו‪.‬‬
‫עם השנים תפיסה זו השתנתה‪ ,‬אריסטו (תשוקות) ‪ ,‬פרויד (אנרגיה נפשית) ודיוויד יום‬
‫(דחפים רגשיים) גרסו שהרגשות מניעים את ההתנהגות‪ .‬תאוריות הרגש המודרניות מדגישות‬
‫את החיבור בין רגש להגיון‪ ,‬לטענתם רגש וחשיבה הם שני צדדים של אותו המטבע הם‬
‫עובדים ביחד והרגשות אף יכולות להגביר יכולת קוגניטיבית‪.‬‬

‫תפיסה מודרנית‬ ‫תפיסה מסורתית‬

‫ההיגיון משרת את הרגש‪.‬‬
‫רגש וחשיבה הם שני צדדים של אותו‬
‫המטבע והם עובדים יחד‪.‬‬
‫הרגשות אינם מפריעים ליכולת‬
‫הקוגניטיבית ואף מגבירים אותה‪.‬‬
‫הדגשת תפקידם של הרגשות בכל‬
‫הרגש נחות‪" .‬שלטון השכל"‬
‫רגש ואינטלקט נחשבו לשני ניגודים‬
‫האינטלקט מייצר מידע אמתי ומדויק‪.‬‬
‫הרגש פוגע בהסתגלות‪ ,‬עמום ומפריע‬
‫למהלך החשיבה הטהור‪.‬‬
‫הרגש הוא גורם מסוכן שמעודד חוסר‬
 ‫התהליכים הקוגניטיביים והפסיכולוגיים‪.‬‬ ‫שכלתנות‪ ,‬אימפולסיביות ונהנתנות נטולת‬
‫מחשבה‪.‬‬

‫אם כך‪ ,‬חוקרים האמינו שאינטליגנציה רגשית היא סוג של אינטליגנציה כללית‪ -‬אנשים‬
‫נבדלים זה מזה ביכולתם האובייקטיבית לתפוס‪ ,‬להבין ולהתמודד עם רגשות והיכולות האלו‬
‫ניתנות למדידה‪.‬‬

‫רקע‪ -‬אינטליגנציה רגשית‪ -‬רכיב האינטיליגנציה כללית‬ ‫‪‬‬

‫מדריך למידה ‪15-19 ,43-45‬‬
‫מאמר ‪: 1‬מתיוס‪ ,‬זיידנר ורוברטס‪ ,‬הבנת רכיב האינטליגנציה באינטליגנציה רגשי‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬המאמר הוא ארוך יותר משאר המאמרים בקורס ואין צורך לקרוא את כולו‪ ,‬אלא‬
‫חלקים ממנו – בהתאם לפירוט שלהלן‪:‬‬
‫בעמ' ‪ – 10-1‬יש הקדמה כללית והתייחסות לסוגיות המרכזיות בתחום האינטליגנציה‬
‫ולהגדרות השונות של המושג‪.‬‬
‫אינטליגנציה כללית‪ -‬עם השנים חקר האינטליגנציה פרח‪ ,‬מבחני אינטליגנציה רבים פותחו‬
‫ותוקננו‪ .‬מחקרים הוכיחו שמדדי אינטליגנציה מנבאים הצלחה בתחומי חיים שונים טוב יותר‬
‫מכל מנבא אחר‪ .‬חשוב לזכור שלחקר האינטליגנציה יש היסטוריה עשירה וכאשר נעשו‬
‫מאמצים להסביר מהי אינטליגנציה רגשית‪ -‬נזנחו באופן מפתיע כל שיטות המחקר שחקרו‬
‫אינטליגנציה כללית‪.‬‬

‫שימו דגש על עמ' ‪ .6, 4-3‬מעמ' ‪ – 10‬מוצגים מודלים שונים של אינטליגנציה כללית ונבחנת‬
‫השפעתם על חקר האינטליגנציה הרגשית‪.‬‬
‫שימו דגש על – התיאוריה של ספירמן ‪ -‬עמ' ‪, 16-15, 11-10‬כדוגמא לתיאוריה מבנית של‬
‫אינטליגנציה‬

‫מודלים סגורים (מבניים‪ ,‬היררכיים(‬ ‫‪.1‬‬

‫מודלים פתוחים (מערכתיים(‬ ‫‪.2‬‬
‫ביקורת על מבחני אינטליגנציה‬ ‫‪.3‬‬
‫"ניצני" אינטליגנציה רגשית בהגדרות של אינטליגנציה כללית‬ ‫‪.4‬‬
‫תיאוריית האינטליגנציה הזורמת והמגובשת‬ ‫‪.5‬‬
‫תיאוריית ה‪ g-‬של ספירמן )ביקורת(‬ ‫‪.6‬‬
‫תיאוריית ה"אינטליגנציות מרובות" של גרדנר )אינטליגנציה תוך‪-‬אישית‪ ,‬אינטליגנציה‬ ‫‪.7‬‬
‫בין‪-‬אישית(‬
‫עמ' ‪- 26-20‬תיאוריית האינטליגנציה הזורמת והאינטליגנציה המגובשת – כדוגמא‬ ‫‪.8‬‬
‫לתיאוריה היררכית של אינטליגנציה כללית‪.‬‬
‫עמ' ‪ - 27-26‬יש סיכום בייניים שעושה סדר בדברים ומסביר מהן תיאוריות מבניות של‬ ‫‪.9‬‬
‫אינטליגנציה כללית‪.‬‬
‫עמ' ‪ - 28‬הסבר כללי על תיאוריות מערכתיות של אינטליגנציה כללית‪.‬‬ ‫‪.10‬‬
‫עמ' ‪ - 33-28‬תיאוריית האינטליגנציות המרובות של גרדנר – כדוגמא לתיאוריה מערכתית‬ ‫‪.11‬‬
‫של אינטליגנציה‪.‬‬
 ‫טענת המאמר היא שחקר האינטליגנציה הכללית מהווה בסיס משמעותי לחקר‬
‫האינטליגנציה הרגשית‪.‬‬
‫מטרת המאמר ‪ :‬תיאור סוגיות מרכזיות בחקר האינטליגנציה‪ ,‬בחינת הגדרות ומודלים‬
‫מרכזיים של האינטליגנציה ודיון בהשלכות המודלים השונים על המושג אינטליגנציה רגשית‪.‬‬
‫עיקרי המאמר‪:‬‬
‫‪ 3‬אישים שתרמו לתחום האינטליגנציה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫גאלטון – שעסק בקשר בין מדידות ביצועים בזמן נתון ליכולת האינטלקטואלית של‬
‫האדם‪ .‬הוא זה שתיאר את התפלגות הפעמון של היכולות הקוג'‪.‬‬
‫בינה וסימון – יצירת מבחן האינטליגנציה הראשון‪.‬‬
‫ספירמן ‪ -‬ניסה לפתח מודל שיסביר את האינטליגנציה ופיתח את הליך הגורמים‪.‬‬
‫לקחי ההיסטוריה שיש ללמוד בחקר האינטליגנציה הרגשית‪ :‬הסוגיות שהטרידו את‬ ‫‪.2‬‬
‫חוקרי האינטליגנציה הן אותן סוגיות שמטרידות גם את חוקרי האינטליגנציה הרגשית‬
‫והן‪ -‬כיצד למדוד את הא"ר‪ ,‬מהו מבנה הא"ר מבחינה תאורטית ומהם גורמי המתאם‬
‫הקוגניטיביים של הא"ר‪.‬‬
‫המונח אינטליגנציה‪ :‬המונח קיבל הגדרות שונות מחוקרים שונים‪ ,‬בחברה שבה התפתח‬ ‫‪.3‬‬
‫המושג‪ ,‬הנחת היסוד הייתה שאינטליגנציה היא דבר הכרחי להצלחה אך הנחת היסוד‬
‫הזו היא סובייקטיבית מידי ולכן כל אחת מההגדרות סובלת מפגמים‪ .‬כך או כך‪,‬‬
‫החוקרים לא הגיעו להסכמה לגבי המושג אך יש בין המושגים אלמנטים משותפים –‬
‫כל החוקרים מציינים שאינטליגנציה היא כושר קוגניטיבי – יכולת אינטלקטואלית‬
‫ואקדמאית כללית בתחומים של חשיבה אנליטי וניתוח ופתרון בעיות‪ ,‬שהיא משמשת‬
‫להסתגלות לסביבה ושהיא מספקת יעילות לחיינו‪ .‬התרומה המעשית המשמעותית‬
‫שסיפק לנו המושג היא בניית מבחני מדדי אינטילגנציה שכושר הניבוי שלהם להצלחה‬
‫בתחומים שונים‪ -‬גבוה‪.‬‬

‫מודלים של אינטליגנציה‪ :‬מודלים סגורים ‪ VS‬מודלים פתוחים‬ ‫‪.4‬‬

‫מודלים סגורים‪ :‬מודלים מבניים (ספירמן תורנדייק‪ ,‬גילפורד) ‪ ,‬מודלים היררכיים‬ ‫א‪.‬‬
‫(תיאוריית האינטליגנציה הזורמת והמגובשת)‬
‫ספירמן (מבני) ‪ :1904‬שני גורמים משתתפים בביצוע של מטלות מנטליות‪ :‬גורם‬ ‫‪)1‬‬
‫כללי ‪ G-‬וגורם ספציפי‪ , S -‬הגורם הכללי (‪ )G‬משפיע על כל הביצועים בכל מטלות‬
‫האינטלקט‪ .‬זהי יכולת קוגנטיבית התורמת לטווח רחב של התנהגויות‪ .‬הגורם‬
‫הספציפי (‪ )S‬ייחודי ותלוי מטלה‪ .‬השונות ברמת האינטליגנציה בין בני אדם נובעת‬
‫מהגורם הכללי (‪ )G‬מכיוון שב ‪ G‬באה לידי ביטוי צבירת הניסיון‪ ,‬חילוץ הקשרים‬
‫וחילוץ גורמי המתאם‪ .‬והיכולות האלו משפיעות על כמות האנרגיה המנטלית שאדם‬
‫משקיע במשימה‪.‬‬
‫ביקורת על המודל של ספירמן‪ :‬יש שטוענים שספירמן צדק מכיוון שהמתאמים בין‬
‫מבחנים שבדקו יכולות שונות היו גבוהים‪.‬‬
‫אבל לטענת המבקרים‪ -‬המתאמים תלויים בסוג המבחן (שהיה דומה) ולא בגורם‬
 ‫פנימי של האדם ולכן אין עדיין עדות לגורם ‪ G‬קבוע‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬הם טענו שלא ייתכן גורם ‪ G‬אחד‪ ,‬שאף מבחן אינטליגנציה לא מהווה מדגם‬
‫מייצג של כל היכולות‪ ,‬שה‪ G -‬משתנה בהתאם לסוג המבחן שבו השתמשנו ולכן‪-‬‬
‫אינטליגנציה אינה רק יכולת פתרון של בעיות מופשטות‪.‬‬
‫תורנדייק (מבני) ‪ :‬המודל התלת גורמי – אינטליגנציה מופשטת‪ ,‬אינטליגנציה‬ ‫‪)2‬‬
‫מכנית‪ ,‬אינטליגנציה חברתית‪.‬‬
‫גילפורד (מבני) ‪ :1967‬לאינטליגנציה יש ‪ 150‬גורמים והיא מושג רב פנים‪ .‬לכל‬ ‫‪)3‬‬
‫התנהגות ולכל יכולת אנושית יש ‪ 3‬ממדים‪:‬‬
‫מדד הפעולה‪ :‬מה עושה האדם בשכלו (למשל זכירה)‬
‫מדד התוכן‪ :‬מהות הידע הקשור לפעולת החשיבה (למשל תוכן התנהגותי או סמלי)‬
‫מדד התוצר‪ :‬אופן עיבוד המידע ורמת המורכבות שלו‪.‬‬
‫ביקורת על המודל של גילפורד‪ :‬התוקף של חלק מהגורמים המוצגים מוטל בספק‪,‬‬
‫הגורמים אינם מוגדרים באופן מדוייק במבחנים שאמורים לבדוק אותם ולכן קשה‬
‫לשחזר אותם אחר כך אם ירצו לבחון אותם שוב‪ ,‬לכן לא ניתן למדוד את המודל‬
‫בצורה אובייקטיבית‪.‬‬
‫קאטל (היררכי) תאוריית האינטליגנציה הזורמת והמגובשת‪ :‬קיים גורם ‪ G‬כללי‬ ‫‪)4‬‬
‫המסביר את הביצועים במגוון מטלות‪ .‬מתחת לגורם הכלי יש ‪ 2‬גורמים נוספים‪ -‬הם‬
‫היכולות המנטליות‪ :‬היכולת הזורמת והיכולת המגובשת‬

‫מגובשת‬ ‫זורמת‬
‫היכולות הנרכשות ומתגבשות‬ ‫היכולות המולדות שלנו ללמידה‬ ‫יכולת‬
‫במהלך החיים‬ ‫ופתרון בעיות‬
‫קשר ישיר‬ ‫מעט‬ ‫תלות בסביבה ובתרבות‬
‫מושפעת מסביבה‬ ‫מושפעת מגנטיקה‬ ‫גנטיקה ‪ VS‬סביבה‬
‫עולה עם הגיל‬ ‫פוחתת עם הגיל‬ ‫התפתחות‬
‫אוצר מילים וידיעות כלליות‬ ‫התמודדות עם מצבים וחומרים‬ ‫מבחנים מתאימים למדידה‬
‫חדשים‬
‫ביקורת על המודל של קאטל‪ :‬מחקרים מצאו שהיכולת המגובשת נוצרת מהזורמת‪ ,‬מחקרים‬
‫שנעשו על ילדים לא זיהו את שתי היכולות‪ ,‬לעיתים יש זהות בין היכולת הזורמת ל‪G -‬‬
‫מודלים סגורים‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫תיאוריית האינטילגנציות המרובות של גרדנר‪ :‬האינטליגנציה אינה יכולת אחת‬ ‫‪)1‬‬
‫ויחידה‪ .‬על פי גרדנר ‪ 7‬סוגים של אינטליגנציה‪:‬‬
‫לשונית‪ -‬התמודדות עם תוכן שצריך לכתוב‪ ,‬לקרוא‪ ,‬להבין בדיבור‪.‬‬ ‫א)‬
‫לוגית מתמטית‪ -‬פתרון בעיות מתמטיות‪.‬‬ ‫ב)‬
‫מרחבית‪ -‬התמצאות במרחב וקריאת מפה‪.‬‬ ‫ג)‬
‫מוסיקלית‪ -‬שירה‪ ,‬הלחנה‪ ,‬נגינה‪.‬‬ ‫ד)‬
‫תנועתית‪ -‬ריקוד‪ ,‬ספורט‪.‬‬ ‫ה)‬
‫בין אישית – קשר עם אנשים אחרים‪.‬‬ ‫ו)‬
‫תוך אישית‪ -‬להבין את עצמנו‪.‬‬ ‫ז)‬
‫גרדנר קבע קריטריונים שעל פיהם אפשר יהיה לקבוע האם באמת האינטילגנציות שהוא‬
‫בחר הן אינטילגנציות‪|:‬‬

‫היכולת הגיעה מאזור מוחי מסויים (ניתן לבדוק באמצעות מחקר בפגועי מוח)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שוטים מחונים‪ -‬אנשים בעלי מוגבלות שכלית שיש להם כשרון יוצר דופן בתחום מסוים‪ ,‬התחום‬ ‫‪‬‬
‫הזה נחשב אינטליגנציה‪.‬‬
‫אופרציות ניתנות לזיהוי‪ :‬ניתן לראות את הפעולות שבאות לידי ביטוי בעקבות האינטליגנציה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫היסטוריה התפתחותית מובחנת‪ :‬ניתן לראות את היכולת מתפתחת אצל האדם עם השנים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אבולוציה‪ :‬ניתן לראות את היכולת מתפתחת ברמת האבולוציה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ניתנת לקידוד במערכת סמלים‪ :‬היכולת באה לידי ביטוי בפעולות שיש לן חוקים ומערכת סמלים‬ ‫‪‬‬
‫שהחברה קבעה (למשל כתיבה)‬

‫ביקורת על התאוריה של גרדנר‪ :‬הקריטריונים נבחרו באופן סובייקטיבי שאינו‬

‫מתאים לכלל החברה‪ .‬לא ניתן לעקוב אחרי כל האבולוציה‪ ,‬לא ניתן לבדוק ביצוע‬
‫של מבחנים פסיכולוגיים מסוימים באזורי מוח ספציפיים‪ ,‬קיים מתאם גבוה מידי‬
‫בין בדדי ביצוע תנועה למדדי יכולת לדמיין באופן חזותי‪ .‬לחלק מהאינטליגנציות יש‬
‫מקבילות בתאוריות המבניות ולחלקן אין הוא לא מתייחס למבנים שהוצגו‬
‫בתאוריות האחרות‪ .‬מחקרים עדכניים מצאו שהתאוריה לא מדויקת‪.‬‬

‫תיאוריית ‪ 3‬הרכיבים של סטרנברג‪:‬‬ ‫‪)2‬‬

‫הגדרת האינטליגנציה עוסקת בעיקר בהסתגלות ‪ ,‬התאוריה צמחה מביקורת על‬
‫מבחני משכל אך נשארת רק ברמה התאוריתית‪ .‬האינטליגנציה היא הסתגלות‬
‫תכליתית לסביבות החיים בעולם האמיתי והרלוונטי לאדם‪ ,‬בחירה בסביבות‬
‫אלו ועיצובן‪ .‬התאוריה מורכבת מ ‪ 3‬מרכיבים‪:‬‬
‫עולמו הפנימי של האדם – מצבים ותהליכים פנימיים‪ ,‬רכישת ידע חדש‪ ,‬ההוצאה‬
‫לפועל והפיקוח העצמי על החשיבה‪.‬‬
‫אינטליגנציה וניסיון‪ :‬התמודדות עם מצבים חדשים והיכולת להפוך תהליכי‬
‫חשיבה לאוטומטיים‪.‬‬
‫עולמו החיצוני של האדם‪ :‬הסתגלות לסביבה‪ ,‬עיצוב הסביבה או בחירת סביבה‬
‫חדשה במקרה שבו אי אפשר לעצב את הסביבה הקיימת מחדש‪.‬‬
‫ביקורת על התאוריה של סטרנברג‪ :‬רחבה מאוד ולא ניתן להפריך אותה‪ ,‬לא ניתן‬
‫באמת להסביר לפי התאוריה מה קורה במטא קוגניציה‪ ,‬יש תחושה של "מחשב‬
‫על" שמתכנן את הדברים ולא ניתן להבין בדיוק מה זה‪ .‬פער גדול בין נק' המוצא‬
‫לתוצאות שאינן מעשיות‪.‬‬

‫ניצני אינטליגנציה רגשית בהגדרות של אינטליגנציה כללית‪:‬‬ ‫‪.5‬‬

‫ספירמן‪ :‬דיבר על מרכיב שנקרא יכולת פסיכולוגית‪ -‬זו היכולת לשפוט רגשות‪ ,‬מצבי‬ ‫א‪.‬‬
‫רוח ומוטיבציות של בני אדם בצורה נכונה‪ .‬לטענתו הרכיב הזה נכלל בתוך הגורם‬
 ‫הכללי (‪ )G‬בכלל שאינטליגנציה כללית מהותית ברכישת היכולת הפסיכולוגית‬
‫ומכיוון שהמבחנים נשענים על יכולת הבנת תוכן מילולי‪.‬‬
‫תורנדייק‪ :‬בתוך המודל התלת גורמי שלו מפרט תורונדייק גורם הנקרא אינטליגנציה‬ ‫ב‪.‬‬
‫חברתית – היכולת להתמודד עם גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬ילדים וילדות‪ ,‬להבינם ולנהוג בחכמה‬
‫ביחסי אנוש‪.‬‬

‫רקע – אינטליגנציה רגשית‪ -‬רכיב הרגש‬ ‫‪‬‬

‫מדריך למידה ‪.49-51 ,45-49‬‬
‫שינויים בתפישת הרגש ( גישות מסורתיות‪-‬מודרניות)‬ ‫‪.1‬‬
‫הרגשות קיימים בכל דבר שאנו עושים בחיינו‪ ,‬אנחנו שמחים כשאנחנו מצליחים במבחן‪,‬‬
‫עצובים עם אובדן אדם קרוב‪ ,‬אוהבים את יקירנו וכו'‪.‬‬
‫למרות זאת‪ -‬במחצית הראשונה של המאה העשרים רגשות לא נחשבו כנושא שיש‬
‫להעמיק בו את המחקר הפסיכולוגי‪ .‬הרגשות נתפסו עמומים ומפריעים לחשיבה רציונלית‬
‫ומשפיעים לרעה על הסתגלות האדם למציאות‪ .‬בנוסף‪ ,‬היה קושי למדוד רגשות בגלל‬
‫אופיים הסובייקטיבי‪.‬‬
‫משנות ה ‪ 80‬של המאה ה ‪ 20‬חל שינוי‪ .‬רגשות החלו להיחקר במבחנים אמפיריים והתחום‬
‫התחיל לקבל במה מרכזית‪ .‬מחקרים הראו שרגשות הם תהליך מורכב‪ ,‬בסיסו ביולוגי‬
‫ומכרוכים בו תהליכים חברתיים‪ .‬כיום‪ ,‬רגשות נחשבות בעלות תפקיד חשוב כמעט בכל‬
‫התהליכים הפסיכולוגיים שאדם עובר‪ .‬המחקרים בתחום מתמקדים היום במנגנונים‬
‫המתווכים בין אירועים שקרו בסביבה לבין תגובות רגשיות של האדם‪ .‬ג'יימס ולאנג‬
‫פיתחו תאוריה שעיקרה היא שבתגובה על חוויות העולם מערכת העצבים האוטונומית‬
‫מייצרת שינויים פיזיולוגים בגוף והרגשות הן התחושות הפיזיולוגיות שנוצרות בעקבות‬
‫שינויים אלו‪.‬‬
‫מאמר ‪ 2‬פריידה‪ ,‬חוקי הרגש מיקוד עמודים ‪64-65 ,51-56‬‬
‫חוקי הרגש – משמעותם הגדרתם‪ ,‬חשיבותם (נמצא בחלק הראשון של המאמר)‬ ‫‪.2‬‬
‫מהן רגשות? יש הרבה הגדרות לרגשות‪ ,‬במאמר‪ ,‬רגשות מוגדרים כתגובות לאירועים‬
‫שחשובים לאדם‪ ,‬הן חוויות סובייקטיביות וכל התגובות שמכונות רגשות כרוכות בשינוי‬
‫מסוים של מוכנות לפעולה (מוכנות להתעמת או להתרחק או להתעסק בדבר אחר‪ ,‬בריגוש‬
‫טהור שמכוון לפעולה מסוימת באשר היא‪ .‬בעצירה‪ ,‬בריסון או באיבוד עניין) תופעות‬
‫המצייתות לחוקים‪ ,‬חוק= דפוס אמפירי סדיר‪ .‬החוקים נובעים מפעילות של מנגנוני רגש‬
‫שלא תמיד ניתנים לשליטה רצונית של האדם‪ .‬יש חוקיות בתופעות רגשיות‪ -‬רגשות‬
‫מתעוררים‪ ,‬מתחזקים ודועכים על פי כללים קבועים ונוקשים‪ .‬חירות הרגש היא אשליה‪.‬‬
‫אנו כפופים לרגשותינו ואיננו יכולים לייצר רגשות על פי רצוננו‪ .‬פריידה מציג במאמר ‪11‬‬
‫חוקים‪.‬‬
‫מיקוד‪ :‬חוק משמעות המצב‪ ,‬חוק החשיבות‪ ,‬חוק ההתרגלות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫א‪ .‬חוק משמעות המצב‪ :‬חוק היסוד של הרגש‪ .‬חוק זה עומד בבסיס כל התאוריה של‬
‫פריידה‪ ,‬זהו חוק שמעורר בנו מוטיבציה לפעול‪ .‬רגשות עולים בתגובה למבני‬
‫המשמעות של מצבים נתונים‪ ,‬רגשות שונים עולים בתגובה למבני משמעות שונים‪.‬‬
‫מבנה המשמעות של האירועים מכתיב את הרגשות באופן מדויק וקבוע‪.‬‬
‫רגשות מתעוררים עקב סוגים שונים של אירועים שיש להם חשיבות מסוימת לאדם‪,‬‬
‫רגשות מתעוררים גם עקב אירועים חדשים או בלתי צפויים‪ .‬אירועים שהאדם תופס‬
‫כמספקים ומקדמים מעוררים רגשות חיוביים ואירועים שהאדם תופס כמעקבים‬
‫מזיקים או מאיימים מעוררים רגשות שליליים‪ .‬אירוע מסוים והקשר והפירוש בינו‬
‫לבין הדברים שחשובים לפרט יעוררו את הרגש המסוים‪.‬‬
‫לדוג' כשאדם מאבד איש קרוב הוא עלול לתפוס את האובדן כקשה ובלתי נתפס ואז‬
‫יתעורר אבל ויגון‪ .‬או שהוא יחוש באובדן מצב בלתי נמנע‪ ,‬חלק מהחיים והקלה‬
‫לאיש המת ולסובבים אותו ואז יתעורר רגש של השלמה‪ .‬רגשות משתנים‬
‫כשהמשמעות משתנה‪ .‬לפעמים משתלטים על המצב הבקרה העצמית והמודעת של‬
‫הפרט או כוחות נגד מודעים או מודעים פחות ואז חוק משמעות המצב לא יהיה‬
‫מדויק או ברור‪ .‬החוק ברור לחלוטין דווקא במצבים שבהם משאבי הבקרה העצמית‬
‫אינם מצליחים לפעול‪ .‬במקרים של תשישות‪ ,‬עייפות או כעס‪.‬‬
‫חוק החשיבות‪ :‬זהו משלים לחוק משמעות המצב‪ .‬רגשות מתעוררים בתגובה‬ ‫ב‪.‬‬
‫לאירועים החשובים להשגת היעדים של האדם‪ ,‬למניעיו‪ ,‬או לדברים החשובים לו‬
‫ומעסיקים אותו‪ ,‬כל רגש מסתיר מאחוריו עניין החשוב לפרט‪ .‬עוצמת הרגש תלויה‬
‫בחשיבות (לעומת אופי הרגש שתלוי במשמעות‪ -‬בחוק הראשון )‪.‬‬
‫חוק ההתרגלות‪ :‬עונג מתמשך נחלש‪ ,‬קשיים מתמשכים מאבדים את חריפותם‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫חשיפות חוזרות ונשנות לרגשות (אהבה‪ ,‬אובדן‪ ,‬חוסר אנושיות וכד') גורמות‬
‫להתרגלות ולקהות הרגש‪.‬‬
‫חוק המציאות הנראית‪ :‬רגשות מתעוררים עקב אירועים שהאדם מעריך שהם‬ ‫ד‪.‬‬
‫אמיתיים‪ ,‬גם אם הם אינם אמתיים‪ .‬למידע סמלי או עתידי יש בדרך כלל השפעה‬
‫נמוכה יותר מאשר למידע מוחשי‪ -‬תמונות או מציאות (מצב שנקרא אפקט החיות)‬
‫לתחושה יש יותר משמעות מידיעה‬
‫חוק השינוי‪ :‬רגשות מתעוררים בעקבות שינויים בפועל או שינויים צפויים בתנאים‬ ‫ה‪.‬‬
‫טובים או רעים – השינוי ביחס למציאות העכשווית הוא שמשפיע‪ .‬ככל שהשינוי גדול‬
‫יותר כך הרגש שמתעורר חזק יותר‪.‬‬
‫חוק ההרגשה ההשוואתית‪ :‬עוצמת הרגש תלויה בקשר בין אירוע לבין מסגרת‬ ‫ו‪.‬‬
‫התייחסות כלשהי שלפיה אנו מעריכים את האירוע‪ .‬לרוב‪ ,‬מסגרת ההתייחסות היא‬
‫המציאות הנוכחית אך היא יכולה להיות גם ציפייה למצב מסוים או גורל ומצב של‬
‫אנשים אחרים‪.‬‬
‫חוק האסימטריה של ההנאה‪ :‬ההנאה תלויה תמיד בשינוי ונעלמת כשהסיפוק‬ ‫ז‪.‬‬
‫מתמשך‪ .‬עם זאת‪ ,‬כאב עשוי להמשך גם בתנאים מתמידים‪ .‬אדם מתרגל לאירועים‬
 ‫שהסבו לו אושר בעבר‪ .‬אדם לא מתרגל להצקות או השפלות מתמידות‪ .‬ביכולתו של‬
‫אדם להתנגד להסתגלות לדברים הטובים אם הוא כל הזמן מזכיר לעצמו כמה הוא‬
‫בר מזל‪.‬‬
‫חוק שימור המומנטום הרגשי‪ :‬אירועים רגשיים משמרים את יכולתם לעורר רגשות‬ ‫ח‪.‬‬
‫ללא הגבלה אלא אם הם מנוטרלים ע"י חשיפות חוזרות ונשנות המאפשרות הכחדה‬
‫או התרגלות לרגש‪.‬‬
‫חוק הסגירות‪ :‬רגשות נוטים להיות סגורים בפני שיפוטים של יחסיות ההשפעה‪ .‬הם‬ ‫ט‪.‬‬
‫נוטים להיות מוחלטים ולהשתלט על מערכת הפעולה‪ .‬סגירות הרגש באה לידי ביטוי‬
‫באבסולוטיות של ההרגשה ובעובדה שאין שיקול לגבי משמעות האירוע‪ .‬הסגירות‬
‫חלה גם על עיבוד המידע לגבי הפעולה‪.‬‬
‫חוק ההתחשבות בתוצאות‪ :‬כל דחף רגשי מעורר דחף משני שמשנה את הדחף הרגשי‬ ‫י‪.‬‬
‫הראשון בהתאם לתוצאות האפשריות שלו‪ .‬לרוב נראה את זה בא לידי ביטוי בצורה‬
‫של עיכוב תגובה (אם אני כועסת מאוד ורוצה "לשבור" משהו‪ ,‬יתעורר דחף של‬
‫הרגעה שיעכב את פעולת הכעס) הדחף המשני הוא בקרה שמסמנת תוצאה שלילית‬
‫אפשרית של התגובה שלנו‪.‬‬
‫יא‪ .‬חוק המטען הקל ביותר‪ :‬בכל פעם שאפשר לראות את המצב בדרכים חלופיות‬
‫קיימת נטייה לראות אותו בדרך שממזערת את המטען הרגשי השלילי‪ .‬המטען‬
‫הרגשי השלילי משמעותו דרגת הכאב והסבל הכרוכה במצב‪ .‬יש כל מיני דרכים‬
‫למזעור המטען הרגשי‪ .‬הכחשה‪ ,‬הימנעות‪ ,‬טיפוח תקוות שווא ועוד‪.‬‬
‫יב‪ .‬חוק הרווח המרבי‪ :‬חוק זה מתמזג עם חוק המטען הקל ביותר‪ .‬בכל פעם שאפשר‬
‫לראות את המצב בדרכים חלופיות קיימת נטייה לראותו בדרך שתביא לרווח רגשי‬
‫מרבי‪.‬‬

‫מיתוסים‬ ‫‪‬‬
‫עמ' ‪65-57‬‬
‫מאמר ‪ :5‬זיידנר‪ ,‬מתיוס ורוברטס‪ ,‬שבעה מיתוסים על אינטליגנציה רגשית‪.‬‬

‫פתיחה לנושא המיתוסים – עמ' ‪ , 99-100‬מסקנות בנושא המיתוסים ‪ . -‬עמ' ‪117-119‬‬

‫טבלה ‪ 2‬בעמ ‪ – 118‬סיכום מצב המיתוסים השונים‪.‬‬

‫זה נושא‪/‬מאמר שאותו רצוי לקרוא באופן רוחבי – קרי‪ ,‬בכל פעם להתייחס לנושא אחר בהתאם‬
‫לחומר הלימוד‪ .‬למשל‪ ,‬כאשר מתייחסים לנושא ההמשגה לקרוא את מיתוס ‪1‬‬

‫דגשים ללמידה‪:‬‬

‫מטרות המאמר‪ :‬במאמר נבחנים שבעה מיתוסים‪ ,‬מתבררים מקורותיהם ונדונה השאלה‬ ‫‪.1‬‬
‫האם הם משקפים את המחקר המדעי והאם יש להם בסיס אמפירי המאמר מתמקד‬
 ‫בחסרונות של חקר א"ר ומברר היכן מרוכזים הקשיים בחקירתו ואם אפשר להתגבר על‬
‫הקשיים‪.‬‬
‫מיתוסים‪ ,‬תוך מיקוד במיתוסים ‪ .1,3,4‬משמעות המיתוסים השונים – מה הם טוענים‪ ,‬האם‬ ‫‪.2‬‬
‫אוששו ‪ /‬הופרכו ומה מציעים החוקרים כדי לבססם מחקרית‪.‬‬

‫מיתוס ‪ #1‬ההגדרות של א"ר הן עקביות מבחינה מושגית – לא נכון‪ :‬אין הגדרה ברורה ומוסכמת‬
‫של המושג‪ .‬חוקרים שונים נותנים לא"ר תכונות שונות ורבות‪ .‬יש ויכוח לגבי השאלה האם א"ר‬
‫מייצגת מבנה קוגניטיבי לעיבוד גירויים רגשיים‪ ,‬מאפיין אישיותי או כלי להסתגלות למצבים‬
‫מאתגרים‪ .‬לאור ריבוי ההגדרות עלו סוגיות רבות‪ ,‬לדוג' אופן המדידה‪ ,‬ובלבול בין סיבה לתוצאה‪.‬‬
‫נדרשת הסכמה רחבה על המושג‪.‬‬

‫מיתוס ‪ #2‬מדדים של א"ר עומדים בסטנדרטים פסיכומטריים מקובלים‪ -‬לא נכון‪ :‬אופן‬
‫המדידה משתנה בהתאם להמשגת המונח א"ר‪ .‬במודל המעורב‪ -‬המדידה נעשית ע"י מבחני דיווח‬
‫עצמי‪ .‬במודל של היכולת המדידה נעשית ע"י מבחני ביצוע (‪ .)MSCEIT‬כך או כך‪ ,‬מבחינת‬
‫הקריטריונים להערכת כלי מדידה קבילים מבחנים אלו צריכים לעמוד ב ‪ 4‬קריטריונים‪:‬‬

‫תוקף תוכן‪ :‬הסכמה על המושג עצמו‪ ,‬מהו כולל? מה התוכן שלו? מהי א"ר?‬ ‫‪)1‬‬
‫מהימנות‪ :‬האם כלי המדידה מודד באופן עקבי את התכונה? לחלק ממרכיבי הא"ר יש‬ ‫‪)2‬‬
‫מהימנות נמוכה במדד עקיבות פנימית (לא כל הפריטים מודדים את אותה תכונה)‪.‬‬
‫תוקף ניבוי‪ :‬תוקף ניבוי לא מספיק גבוה ‪ ,‬הממצאים שהתקבלו מעורבים ואינם חד‬ ‫‪)3‬‬
‫משמעיים‪ .‬מתקיימת חפיפה עם ה "‪( "big five‬חמשת גורמי האישיות)‪.‬‬
‫תוקף מבנה‪ :‬האם מדד מודד באופן אמפירי את מה שהוא אמור למדוד? בגלל חוסר‬ ‫‪)4‬‬
‫ההסכמה לגבי הגדרת המושג‪ ,‬עדיין אין הסכמה לגבי תוקף המבנה של א"ר‪.‬‬

‫כך או כך‪ ,‬בין אם מדובר במדדי ביצוע ובין אם מדובר במדדי דיווח עצמי – השיטות הקיימות‬
‫למדידה אינן עונות על הקריטריונים להערכת כלי מדידה קבילים‪.‬‬

‫מיתוס ‪ #3‬דיווח עצמי על א"ר הוא נפרד ושונה ממבני אישיות קיימים – סבירות נמוכה‪:‬‬
‫המתודולוגיה שלל דיווחים עצמיים חשופה להשפעות של רצייה חברתית‪ ,‬הונאה ורצון לעשות‬
‫רושם טוב ולכן עלולה להיות לא מדויקת‪ .‬נתונים אמפיריים מצביעים על קשר משמעותי בין א"ר‬
‫למדדים קיימים של אישיות‪ ,‬במיוחד ה ‪( big five‬נוירוטיות‪ ,‬מוחצנות‪ ,‬פתיחות‪ ,‬נטייה לרצות‪,‬‬
‫ומצפוניות)‪ .‬אי לכך הייחודיות שלה לעומת תכונות אישיות אחרות אינה ברורה‪ .‬כמו כן‪ ,‬המתאם‬
‫בין מדדי דיווח עצמי לבין מבחנים המודדים אינטליגנציה קוגניטיבית נמוכים מידי ולא ברור אם‬
‫הם בכלל מודדים סוג של אינטליגנציה (תוקף מתכנס נמוך מידי)‪ .‬והקשרים שלהם עם מדדי‬
‫אישיות גבוהים מידי (תוקף מבחין נמוך מידי)‪.‬‬

‫מיתוס ‪ #4‬מבחני יכולת של א"ר עומדים בקריטריונים של אינטליגנציה קוגניטיבית – סבירות‬

‫נמוכה‪ :‬במדידת אינטליגנציה קוגניטיבית השתמשו בשלוש שיטות למתן ציון (ציינון)‪ -‬מתן ציון‬
‫ע"י מומחה‪ ,‬קונצנזוס קבוצתי ושיפוט מונחה מטרה‪ .‬לכל השיטות האלו יש היבטים בעייתיים‬
‫בהקשר של א"ר‪.‬‬
 ‫מומחה‪ -‬עדיין לא נקבע מיהו מומחה בתחום א"ר‪ ,‬שיפוט מונחה מטרה‪ -‬המטרה לא יכולה לבטא‬
‫בדיוק את הרגש אותו מרגישים (כמו למשל‪ ,‬קריטריונים לציור או לכתיבת מנגינה) וקונצנזוס‪-‬‬
‫משתנה מתרבות לתרבות‪ ,‬ובעייתי בפריטים קשים‪ .‬אם כך‪ ,‬עדיין מוקדם מדי לומר שמבחני‬
‫היכולת עומדים בקריטריונים המסורתיים למבחני אינטליגנציה‪.‬‬

‫מיתוס ‪ #5‬א"ר ביחס לרגש היא כמו אינטליגנציה קוגניטיבית ביחס לקוגניציה‪ -‬סבירות נמוכה‪:‬‬
‫קיים מיתוס שאינו מדויק שטוען שא"ר מדרג לפי סדר אנשים במונחים של עיבוד רגשי כשם ש ‪IQ‬‬
‫מדרג אנשים בסדר לפי מונחים של עיבוד קוגניטיבי‪ .‬התפיסה של מערכת קוגניטיבית ומערכת‬
‫רגשית נפרדות אחת מהשניה שלכל אחת יש אינטליגנציה משלה הוא מבלבל ומונגד לחלק ניכר‬
‫מהתאוריה על רגש וויסות רגשי שכן מחקרים עדכניים על וויסות עצמי מראים קשר הדוק בין‬
‫שינוי ברגש לשינוי בקוגניציה ובמוטיבציה‪ .‬ועדיין‪ -‬קיים אתגר משמעותי בין חיבור המודלים‪.‬‬

‫מיתוס ‪ #6‬אינטליגנציה רגשית מנבאת התמודדות אדפטיבית (הסתגלותית) – סביר להניח שכן‪:‬‬
‫המצדדים טוענים כי א"ר אחראית על התמודדות מוצלחת עם מצבים מעוררי לחץ‪ .‬למרות זאת‪,‬‬
‫לא סביר שיש תהליך יחיד של א"ר האחראי על התמודדות עם לחץ ככל הנראה מדובר על מספר‬
‫מקורות פסיכולוגיים שאחראיים על התמודדות זו‪ .‬תהליך הלחץ מחולק על פני תהליכים נפרדים‬
‫שכוללים תהליכים לוויסות מצבי רוח ותהליכים רחבים יותר של התמודדות והערכה‪ .‬יש צורך‬
‫משמעותי במחקרים שיבדקו את הקשר בין א"ר להתמודדות ואת המשתנים המתווכים בניהם‪.‬‬

‫מיתוס ‪ #7‬אינטליגנציה רגשית הינה קריטית עבור הצלחה בחיים – סבירות קיימת‪:‬‬
‫א"ר במקום העבודה ‪ -‬קיימים מעט נתונים אמפיריים התומכים בקשר בין א"ר להצלחה במקום‬
‫העבודה‪ .‬הממצאים שקיימים בנוגע לתפקידה של הא"ר להצלחה בעבודה הם ממצאים הנשענים‬
‫על מקרים בודדים או על התרשמות בלבד ולא נבדקו במחקרים אמפיריים‪.‬‬
‫אי לכך‪ ,‬מחקר אמפירי מבוסס נחוץ ביותר לצורך מענה מהימן לשאלה זו‪.‬‬

‫א"ר בסביבות חינוכיות וחברתיות‪ -‬טענה רווחת היא שא"ר היא בעלת ערך רב להצלחה בלימודים‬
‫ולמיצוי הפוטנציאל האקדמאי אך לא נמצאו עדויות מחקריות התומכות בכך‪.‬‬

‫המשגה‪ -‬מודלים‬ ‫‪‬‬

‫עמ' ‪101-113 ,56-62‬‬
‫מאמר ‪ : 4‬מאייר‪ ,‬סאלובייוקרוזו‪ ,‬מודלים מתחרים של אינטילגנציה רגשית בדגש על עמודים‬
‫‪87-94 ,72-79 ,68‬‬
‫מאמר מיתוסים‪ -‬מיתוס ‪ 100-101 1‬מיתוס ‪ #1‬ההגדרות של א"ר הן עקביות מבחינה מושגית‬

‫סוגי מודלים‪ :‬עקרונות מרכזיים‪ ,‬יתרונות‪ ,‬חסרונות של כל אחד מסוגי המודלים‪.‬‬

‫מודלים של יכולת‬ ‫‪.1‬‬

‫מודלים מעורבים‬ ‫‪.2‬‬
 ‫חסרונות‬ ‫יתרונות‬ ‫עקרונות מרכזיים‬ ‫חוקרים‬
‫מודל צר מידי‪.‬‬ ‫יכולת קוגניטיבית‪ ,‬מדגישה את יכולת פשוטה‬ ‫מאייר‬ ‫מודלים של‬
‫לא ניתן לומר‬ ‫יחסית למדידה‬ ‫תהליכי העיבוד‪ .‬מערכת‬ ‫וסאלוביי‬ ‫יכולת‬
‫איזה רגש נכון‬ ‫היררכית של יכולות עיבוד‬
‫ואיזה לא‪.‬‬ ‫מידע‪ .‬כושר בסיסי לפתור‬
‫בעיות במהירות ובדיוק מרבי‬
‫המחקר עדיין לא‬ ‫מודל רחב‬ ‫חבילה של איכויות אישיות‬ ‫בר און וגולמן‬ ‫מודלים‬
‫מבוסס‪ .‬קושי‬ ‫הכוללות תכונות אישיות‬ ‫מעורבים‬
‫לדעת מה סיבה‬ ‫ומוטיבציה‪ .‬שילוב של יכולות‬
‫ומה תוצאה‬ ‫קוגניטיבית ותכונות אישיות‪.‬‬
‫מדגיש את מאפייני האישיות‬

‫המודל של מאייר וסאלוביי – הבנה של כל מרכיביו‪ ,‬הנחות היסוד של המודל‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫מודל ארבעת הגורמים של מאייר וסאלוביי‪ :‬א"ר היא מערכת של יכולות עיבוד מידע המחולקות‬
‫לארבעה גורמים היררכיים‪:‬‬
 ‫המודל של בר‪-‬און‪ :‬מערך של יכולות‪ ,‬כשירויות ומיומנויות רגשיות וחברתיות‬ ‫‪.4‬‬
‫המאפשרות לבני אדם להתמודד עם דרישות היום יום ולהיות יעילים יותר בחייהם‬
 ‫האישיים והחברתיים‪ .‬מודל זה מתייחס לחמישה תחומי תפקוד וכולל בתוכו גם יכולות‬
‫של אינטליגנציה כללית‪.‬‬
‫מיומנויות תוך אישיות‪ :‬מודעות לרגשות‪ ,‬אסרטיביות‪ ,‬הבעת רגשות ורעיונות‪ ,‬קבלה‬ ‫‪)1‬‬
‫עצמית‪ ,‬הגשמה עצמית ועצמאות‪.‬‬
‫מיומנויות בין אישיות‪ :‬היכולת להיות מודע‪ ,‬להבין ולהעריך את רגשות הזולת‪,‬‬ ‫‪)2‬‬
‫אמפתיה‪ ,‬אחריות חברתית‪ ,‬יכולת ליצור מערכות יחסים חברתיות ומספקות הדדית‪.‬‬
‫כושר הסתגלות‪ :‬בוחן מציאות תקין‪ ,‬גמישות המאפשרת לשנות מחשבות ורגשות‬ ‫‪)3‬‬
‫של העצמי במצבים משתנים‪ ,‬יכולת לפתור בעיות אישיות ובין אישיות‪.‬‬
‫התמודדות עם לחץ‪ :‬יכולת להתמודד עם לחצים ולשלוט בדחפים וברגשות חזקים‪.‬‬ ‫‪)4‬‬
‫מצב רוח כללי‪ :‬אופטימיות כללית‪ ,‬אושר‪ ,‬יכולת הנאה עצמית והנאה מהזולת‬ ‫‪)5‬‬
‫ויכולת להרגיש ולהביע רגשות חיוביים‪.‬‬

‫המודל של גולמן‪ :‬מודל מעורב‪ ,‬הכולל ‪ 20‬כישורים רגשיים נלמדים שיכולים המשפיעים‬ ‫‪.5‬‬
‫באופן ישיר על הצלחה בתחומים חברתיים שונים‪ .‬המודל מחולק ליכולת‪ -‬זיהוי רגש או‬
‫וויסות רגש ומטרה‪ -‬עצמי או אחרים ‪ .‬אם כך‪ ,‬המודל מתאפיין ב ‪ 5‬מרכיבים‪ -‬מודעות‬
‫עצמית‪ ,‬ניהול רגשות‪ ,‬מוטיבציה‪ ,‬זיהוי רגשות אצל אחרים‪ -‬מודעות חברתית וניהול‬
‫מערכות היחסים עם האחר‪.‬‬

‫מדידה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫מאמר ‪ - 6‬מאייר‪ ,‬קארוזו וסאלוביי‪ ,‬אינטליגנציה רגשית למול אמות המדידה המסורתיות‬ ‫‪.1‬‬
‫להגדרת אינטליגנציה‪ .‬אמות המידה המדעיות של אינטליגנציה‪ :‬קריטריונים מושגיים‬
 ‫קריטריונים מתאמיים‪ ,‬קריטריונים התפתחותיים‬
‫במאמר בוחנים החוקרים האם א"ר עומדת באמות המידה להגדרת אינטליגנציה והאם היא‬
‫יכולה להיחשב סוג נוסף של אינטליגנציה‪ .‬המאמר מתאר את הקריטריונים שבהם‬
‫אינטליגנציה רגשית צריכה לעמוד כדי להיחשב אינטליגנציה ומציג שני מחקרים התומכים‬
‫בכך‪.‬‬
‫עיקרי המאמר‪:‬‬
‫חוקרים מסוימים הגדירו אינטליגנציה רגשית באופן רחב למדי הכולל מוטיבציות ותכונות‬ ‫‪‬‬
‫שאינן נחשבות יכולות‪ ,‬הם מודדים את הא"ר באמצעות שאלונים לדיווח עצמי‪ .‬אולם בפועל‬
‫נמצא מתאם מזערי בין הדיווח על היכולת לבין היכולת בפועל‪ .‬כותבי המאמר דוחים את‬
‫המודלים האלו להגדרת א"ר‪.‬‬
‫כותבי המאמר מחזיקים בעמדה שא"ר היא יכולת מובחנת שניתן למדוד אותה באמצעות‬ ‫‪‬‬
‫מבחני יכולת בדומה למבחני ‪.IQ‬‬
‫אינטליגנציה רגשית צריכה לעמוד בכמה קריטריונים סטנדרטיים לפני שהיא יכולה להחשב‬ ‫‪‬‬
‫לגיטימית מבחינה מדעית‪ .‬אמות המידה לאפיון אינטליגנציה הם ‪ 3‬קריטריונים‪ :‬קריטריונים‬
‫מושגיים‪ ,‬קריטריונים מתאמיים וקריטריונים התפתחותיים‪.‬‬
‫קריטריונים מושגיים‪ :‬ביצועים מנטליים ולא רק דרך התנהגות מועדפת‪ .‬המודל שלהם לא"ר‬ ‫‪‬‬
‫הוא מודל היררכי‪ -‬מהיכולת הנמוכה לגבוהה ביותר –‬

‫תפיסה‬
‫זיהוי‬ ‫הטמעת רגש‬ ‫ויסות רגשי‬
‫הבנת רגשות‬
‫וביטוי‬ ‫בחשיבה‬ ‫באמצעות חשיבה‬
‫רגשות‬

‫קריטריונים מתאמיים‪ :‬א"ר צריכה להגדיר מערך של יכולות שמתקיים בניהן מתאם מתון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קריטריונים התפתחותיים‪ :‬הא"ר צריכה להתפתח עם הגיל‪.‬‬
‫כשאנו שוקלים אילו מטלות נכניס למבחני היכולת‪ ,‬זה מבחן של רגש‪ ,‬איך נדע להבחין בין‬ ‫‪‬‬
‫תשובה נכונה לתשובה לא נכונה? לפי הקריטריונים – קונצנזוס חברתי (מה שנחשב לנכון‬
‫בעיני הרוב הוא הנכון)‪ ,‬מומחה (פילוסופים ופסיכולוגיים שיבחנו את ההיסטוריה ואת‬
‫הפסיכולוגיה האמפירית להבנת המשמעות הרגשית) ומטרה (האדם עצמו יכול לדווח על‬
‫הרגש שהוא הרגיש או ביטא)‪.‬‬
‫מדדי הביצוע‪ )1( :‬מבחן ‪ MEIS‬הסולם הרב גורמי של א"ר‪ MSCEIT )2( .‬מבחן מאייר‬ ‫‪‬‬
‫סאלוביי וקארוזו לא"ר‪.‬‬
‫ממצאי המחקר הראשון‪ :‬לאינטליגנציה רגשית יש דפוס המתיישב עם קיומו של תחום‬ ‫‪‬‬
‫אינטליגנציה חדש‪ .‬היא ניתנת לאופרציונליזציה של מערך יכולות ויש אפשרות להבחין בין‬
‫תשובות נכונות לשגויות‪ .‬אינטליגנציה רגשית קשורה לאינטליגנציות אחרות אך אינה זהה‬
‫להן‪.‬‬
 ‫המחקר השני עוסק בהתפתחות הא"ר עם הגיל‪ .‬קבוצת ילדים וקבוצת מבוגרים‪ .‬שתי‬ ‫‪‬‬
‫הקבוצות עשו מטלות הקשורות לזיהוי רגשות (פנים‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬צורות וכד') להטמעת רגשות‬
‫ולהבנת רגשות‪.‬‬
‫תוצאות המחקר‪ -‬בהתאם להשערה‪ ,‬תוצאות המבוגרים במטלות היו גבוהות יותר מתוצאות‬ ‫‪‬‬
‫הילדים‪ ,‬אי לכך מסקנת החוקרים היא שאינטליגנציה רגשית אכן מתפתחת עם הגיל‪ ,‬כמו‬
‫שאר האינטליגנציות‪.‬‬
‫מסקנות המאמר‪ :‬א"ר עמדה בכל שלושת הקריטריונים‪ :‬מושגיים‪ ,‬מתאמיים‬ ‫‪‬‬
‫והתפתחותיים אי לכך א"ר היא אכן אינטליגנציה‬

‫מאמר ‪ – 4‬מאייר‪ ,‬סאלוביי וקרוזו‪ .‬מודלים מתחרים של אינטליגנציה רגשית‪.‬‬

‫מיקוד‪ :‬מדידת אינטליגנציה רגשית ‪ :‬מודלים של יכולת ומודלים מעורבים‪ .‬מסקנת המאמר‪,‬‬
‫מודלים של יכולת הם המודלים שמגדירים את הא"ר‪ .‬מודלים מעורבים לא נחשבים א"ר‪ .‬במאמר‬
‫מוצג אופו המדידה ומבחן ה ‪.MEIS‬‬

‫מאמר מיתוסים‬
‫מיתוס ‪ 3‬מיתוס ‪ #3‬דיווח עצמי על א"ר הוא נפרד ושונה ממבני אישיות קיימים‬
‫מיתוס ‪ 4‬מיתוס ‪ #4‬מבחני יכולת של א"ר עומדים בקריטריונים של אינטליגנציה קוגניטיבית‬

‫סוגי המדדים‪ :‬מאפיינים‪ ,‬יתרונות וחסרונות‪ ,‬הנחות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫דיווח עצמי‪ :‬מודלים מעורבים‪ ,‬שאלוני דיווח עצמי‪ ,Schutte ,‬ההנחה היא שלאנשים‬ ‫א‪.‬‬
‫יש תובנה מספיקה באשר לרגשותיהם ולתפקודם בחיי היום יום כדי למסור דיווחים‬
‫תקפים ‪ .‬מטרה‪ -‬הערכת האמונות והתפיסות של האדם באשר ליכולתו בתחומים‬
‫השונים של האדם‪ .‬יתרונות‪ )1( :‬קל לערוך את המבחן‪ -‬פשוט צריך לשאול‪ )2( .‬זו הדרך‬
‫היחידה והישירה להגיע לחוויות הפנימיות של האדם‪ .‬רגשות הם סובייקטיביים‬
‫והשאלון אכן מאפשר דיווח סובייקטיבי אך ההנחה הבסיסית מוטלת בספק‪.‬‬
‫חסרונות‪-‬בעיקר חוסר אובייקטיביות‪:‬‬
‫(‪ )1‬המבחנים חשופים לבעיות של רצייה חברתית‪ ,‬מוטיבציה והערכה עצמית‪ )2( .‬חוסר‬
‫מודדים תפיסה עצמית סובייקטיבית ולא רמה ממשית (אובייקטיבית) (‪ )3‬יכולת רגשית‬
‫של אדם עלולה להיות לא מודעת ולכן האדם לא ידווח עליה‪ )4( .‬תוקף מבחין נמוך עם‬
‫מבחני אישיות‪ ,‬תוקף מתכנס נמוך עם מבחני אינטליגנציה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נמצא מתאם נמוך בין הדיווח לביצוע בפועל‪.‬‬
‫מבחני יכולת‪ :‬כמפורט במאמר‪ ,‬לסיכום – מודלים של יכולת‪ ,‬מדדי ביצוע‪ ,‬ההנחה היא‬ ‫ב‪.‬‬
‫שא"ר הן אוסף יכולות ניתנות למדידה אובייקטיבית כמו מבחני ‪ .IQ‬מיועדים לבחון‬
‫באופן ישיר את ביצועו של הנבדק‪ .‬יתרוןף אובייקטיביים‪ .‬חסרונות‪ -‬עולה קושי‬
‫בכתיבת פריטי המבחן‪ ,‬העוסקים ברגשות‪ ,‬קשה לקבוע איזה רגש נכון ואיזה לא‪.‬‬
‫‪ MEIS,‬מבחן יכולת‪ ,‬סולם מורכב מ ‪ 12‬מדדים של א"ר‪ .‬מחולק ל ‪ 4‬ענפים‪ -‬תפיסה רגשית‬ ‫‪.3‬‬
‫בהבעות פנים‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬סיפורים‪ ,‬צורות וכד'‪ ,‬סיוע הרגש לחשיבה‪ ,‬הבנה רגשית‪ ,‬ניהול‬
‫רגשות ע"י גירוד תגובות לתרחיש על פי הערך שלהן‪.‬‬
‫‪ MSCEIT :‬שכלול של מבחן ה ‪ ,MEIS‬מבחן קצר יותר‪ ,‬קל יותר להעברה‪ ,‬מתגבר על‬
‫הבעיות של ה ‪ MEIS‬ללא פגיעה בנק' החוזק שלו‪ .‬מבוסס על מודל ‪ 4‬הגורמים‪ -‬תפיסת רגש‪,‬‬
 ‫שימוש ברגש‪ ,‬הבנת הרגש‪ ,‬ניהול הרגש‪ .‬מכיל ‪ 8‬תתי מבחנים‪ 2 ,‬תתי מבחנים לכל גורם‪.‬‬
‫תוקף מתכנס ותוקף מבחין טובים‪ .‬מתאם גבוה בין כל שיטות הציינון‪.‬‬
‫שיטות ציינון‪ :‬קונצנזוס‪ ,‬מומחה‪ ,‬מטרה כמפורט במאמר‬ ‫‪.4‬‬

‫מחקר אמפירי כללי‪ ,‬אינטילגנציה רגשית ומחוננות‬ ‫‪‬‬

‫עמ' ‪75-77 ,74-75‬‬

‫מאמר ‪ :8‬שני‪-‬צינוביץ' וזיידנר ‪ -‬על מחוננות ואינטליגנציה רגשית‪.‬‬

‫דגשים במאמר‪:‬‬

‫מטרות המחקר ‪ :‬בחינת רמת האינטליגנציה הרגשית בקרב מתבגרים מחוננים והשוואתה‬ ‫‪.1‬‬
‫למתבגרים שאינם מחוננים‪.‬‬

‫ממצאים – האם ההשערות אוששו‪/‬הופרכו‪.‬‬ ‫השערות המחקר‬

‫אושש חלקית‪.‬‬
‫מחוננים קיבלו ציון גבוה יותר באינטליגנציה מילולית (אוצר‬
‫מילים) גם גבוה יותר ממבחן ה ‪ MSCEIT‬שהם עשו וגם‬
‫גבוה יותר ממבחני אוצר המילים שהקבוצה השניה עשתה‪-‬‬
‫אושש‬
‫מחוננים קיבלו ציון גבוה יותר (מהקבוצה השניה) במבחני‬
‫יכולת של אינטליגנציה רגשית‪ -‬בניגוד להשערה‪.‬‬
‫מחוננים יקבלו ציון גבוה יותר‬
‫באינטליגנציה מילולית (מקבוצת‬
‫הלא מחוננים) ‪ .‬אך לא יהיו בהכרח‬
‫בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה‬
‫יותר ואולי היא אפילו תהיה נמוכה‬
‫יותר משל קבוצת המתבגרים הלא‬
‫מחוננים‪.‬‬

‫(ללא קשר לקבוצת המחוננים) הקבוצה השניה קיבלה ציון‬

‫גבוה יותר ב ‪ MSCEIT‬מאשר במבחן אוצר המילים‪.‬‬
‫אושש‪.‬‬ ‫מחוננים יקבלו ציון גבוה יותר‬
‫מחוננים קיבלו ציון גבוה יותר מהקבוצה השניה במבחני‬ ‫מהקבוצה השניה באינטליגנציה‬
‫היכולת (‪ )MSCEIT‬וציון נמוך יותר מהקבוצה השניה מבחני‬ ‫רגשית כאשר היא תימדד באמצעות‬
‫הדיווח העצמי (‪)Schutte‬‬ ‫שאלון ביצועי‪ .‬וציון נמוך יותר כאשר‬
‫א"ר תימדד באמצעות שאלון דיווח‬
‫עצמי‪.‬‬
 ‫בדיון‪ :‬ההסברים השונים לממצאים‪:‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מסקנות‪:‬‬
‫(‪ ) 1‬א"ר אינה גבוהה אצל מחוננים בהשוואה ללא מחוננים באותה מידה שאינטילגמציה‬
‫קוגניטיבית גבוהה יותר אצלם מאשר מהקבוצה השניה‪.‬‬
‫(‪ ) 2‬קיימים הבדלים ברמת האינטליגנציה הרגשית בין מחוננים לבין לא מחוננים‪ ,‬אך‬
‫ההבדל תלוי מדד – יש להם יתרון במדד הביצוע וחסרון במדד דיווח עצמי‪.‬‬
‫ההסברים לכך הם‪:‬‬
‫א‪ .‬ההצלחה ב ‪ MSCEIT‬מוסברת באמצעות העובדה שמדובר בשאלון ארוך ומורכב‬
‫הדורש בנוסף לידע מילולי ורגשי גם מוטיבציה ויכולת קשב ובאופן כללי אנחנו‬
‫מצפים שלמחוננים יש יכולות גבוהות יותר במשתנים האלה‪.‬‬
‫הירידה במדדי דיווח עצמי מוסברת ע"י זה שמחוננים לא מעריכים את עצמם כראוי‪-‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הם נמצאים בכיתות מחוננים ובאופן קבוע הם מתמודדים עם אתגרים קשים‪ .‬לחלק‬
‫מהמחוננים מאוד קשה להסתגל לאתגרים אלו ולכן הדימוי העצמי שלהם נמוך‪ .‬הם‬
‫לא משווים את עצמם לקבוצת הלא מחוננים אלא לקבוצת המחוננים ומספיק קושי‬
‫אחד יותר מהשאר כדי שהדימוי העצמי שלהם ירד‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יכולת רגשית לא מקבלת במה וטיפוח בכיתת מחוננים ולכן תפיסת היכולת‬
‫הרגשית שלהם נמוכה מהיכולת הממשית שלהם‬
‫השלכות לחינוך ולמחקר‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
 ‫מחקר אמפירי‪ -‬אינטילגנציה רגשית והתמודדות עם לחץ פסיכולוגי‬ ‫‪‬‬
‫עמ' ‪87-90 ,78-79‬‬
‫מאמר ‪ : 10‬אולניק‪-‬שמש וזיידנר‪ .‬אינטליגנציה רגשית‪ ,‬תמיכה חברתית‪ ,‬התמודדות‪ ,‬רווחה‬
‫נפשית ובדידות בקרב בני נוער‪.‬‬
‫עיקרי המאמר‪* :‬במיקוד אין דגש על עיקרי המאמר אך הוספתי בכל זאת*‬
‫התמודדות אדפטיבית היא סילוק הגורמים שיוצרים את הלחץ או עיצובם מחדש כך‬ ‫‪‬‬
‫שהתוצאה הרגשית תהיה ניתנת לשליטה‪ .‬ההשפעות על ההתמודדות הן שכיחות הלחץ‪ ,‬גורמי‬
‫האישיות וניסיון בניהול לחץ‪ .‬אינטליגנציה רגשית היא היכולת לעמוד מול עומס רגשי באופן‬
‫יעיל ולהשתמש בה לכיוון פעולות קוגניטיביות‪ .‬לצורך זה נדרשת יכולת לתפוס ולהבין את‬
‫הרגשות שלי באופן בהיר‪ ,‬לווסת את התחושות השליליות ולשמור על התוצאות הרגשיות‬
‫בגבולות הניתנים לניהול‪.‬‬
‫מאפיינים של בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫(‪ ) 1‬יכולת לזהות‪ ,‬להבין ולווסת רגשות עצמיים ולהשיג תחושת שליטה‪ )2( .‬תחושת יעילות‬
‫ומסוגלות עצמית גבוהה‪ -‬אמונה במשאבים‪ )3( .‬יכולת לחות רגשות חיוביים‪ -‬רווחה אישית‬
‫ושביעות רצון מהחיים‪ )4( .‬יכולת לייצר לעצמם סביבה פחות מלחיצה ומתסכלת‪ )5( .‬יכולת‬
‫להכיר בתגובותיהם הרגשיות ללחץ כטבעיות‪ )6( .‬תפיסת מצבים מלחיצים כמאתגרים‪ -‬בסיס‬
‫הידע הוא מסייע ומקדם‪ )7( .‬משאבי התמודדות עשירים (‪ )8‬רפרטואר גמיש של אסטרטגיות‬
‫התמודדות (‪ )9‬שימוש באסטרטגיות התמודדות אפקטיביות‪.‬‬
‫א"ר גבוהה‬
‫הסתגלות‬ ‫התמודדות‬ ‫תפיסה‪ ,‬קידום‬
‫אדפטיבית‬ ‫החשיבה הבנה‪,‬‬
‫וויסות‬

‫א"ר נמוכה‬
‫חוסר הסתגלות‬ ‫התמודדות לא‬
‫אדפטיבית‬ ‫קשיים בעיבוד‬
‫הרגשי‬

‫רווחה אישית ובדידות‪:‬‬ ‫‪‬‬

 ‫תחושת הרווחה האישית היא למעשה ההערכה קוגניטיבית של הפרט לגבי חייו‪ .‬חוויות‬
‫המעוררות רגשות שליליים או חיוביים‪ ,‬מצבי רוח טובים או רעים‪ ,‬סיפוק מהחיים וכד'‪ .‬זהו‬
‫מונח מרכזי בפסיכולוגיה החיובית והיא בעלת תפקיד משמעותי ביציבות הרגשית והחברתית‪.‬‬

‫בדידות‪ :‬משקפת פער בין תפיסת מערכות היחסים של הפרט לבין השאיפות למערכות‬
‫יחסים‪ .‬התנסות לא נעימה של נתק או משבר ביחסי גומלין מלווה בתחושה לא נעימה של‬
‫חוסר תמיכה חברתית וניכור‪.‬‬
‫בדידות היא תחושה סובייקטיבית‪ ,‬עם זאת‪ -‬בני נוער חשים בדידות עמוקה כאשר יש דחייה‬ ‫‪‬‬
‫חברתית וכאשר יש הסתגלות חברתית אין תחושת בדידות (קשר הפוך)‬
‫תמיכה חברתית היא מנגנון מתווך מרכזי בין א"ר להתמודדות אדפטיבית‪ .‬האינטליגנציה‬ ‫‪‬‬
‫הרגשית מציידת את האדם במיומנויות הנחוצות לצורך בניית רשת בטחון חברתית תומכת‬
‫ויציבה‪ .‬התמיכה החברתית מייצרת מחסום רגשי במצבי לחץ ומצוקה ועוזרת בהתמודדות‬
‫אדפטיבית איתם‪.‬‬
‫אסטרטגיות התמודדות‪ :‬התמודדות ממוקדת בבעיה‪ ,‬התמודדות ממוקדת ברגש‪ ,‬הימנעות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התמודדות ממוקדת בעיה‪ :‬מכוונת לפתרון הבעיה ולשינוי המציאות החיצונית במטרה‬
‫להשפיע על מקור הלחץ ובכך להפחית את המתח‪.‬‬
‫התמודדות ממוקדת ברגש‪ :‬תיעול רגש הלחץ והמשגה מחודשת של הבעיה להקלה על המתח‪.‬‬
‫הימנעות‪ :‬ניסיון להפחית לחץ ע"י התרחקות מהבעיה‪.‬‬

‫תיאור המחקר‪:‬‬
‫בשלב הראשון נאספו מ‪-‬כ ‪ 200‬תלמידים בגילאי ‪ 16‬משתני תשומה‪ :‬נתוני רקע‪ ,‬מבחני א"ר‪ -‬יכולת‬
‫ודיווח עצמי‪ ,‬משתני אישיות וכד'‪.‬‬
‫בשלב השני‪ -‬לאחר ‪ 3‬חודשים (ע"מ להימנע מהשפעה של העברה ראשונה) נאספו נתונים‬
‫מתווכים‪ :‬שאלוני תמיכה חברתית‪ ,‬מיומנויות חברתיות‪ ,‬משאבי ואסטרטגיות התמודדות‪ ,‬שאלון‬
‫הערכת בדידות‪ ,‬שאלון למחנכים על התלמידים בנושא הישגים לימודיים‪ ,‬תפקוד חברתי ורגשי‬
‫וויסות רגשי‪.‬‬

‫השערות המחקר‪:‬‬

‫בני נוער בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יתמודדו במצבי לחץ באופן יעיל שיניב תוצאות‬ ‫א‪.‬‬
‫אדפטיביות‪:‬‬
‫(‪ ) 1‬בני נוער בעלי א"ר גבוהה ישתמשו יותר באסטרטגיית התמודדות ממוקדת בעיה‪.‬‬
‫(‪ ) 2‬בני נוער בעלי א"ר נמוכה ישתמשו יותר באסטרטגיית התמודדות נמנעת‪.‬‬
‫(‪ ) 3‬בני נוער בעלי א"ר גבוהה ידווחו על רמה גבוהה יותר של רווחה נפשית ורמה נמוכה יותר‬
‫של בדידות (מבני נוער בעלי א"ר נמוכה)‬
‫הקשר בין א"ר לתוצאות אדפטיביות מתווך ע"י תמיכה חברתית‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫אינטליגנציה‬ ‫רווחה אישית גבוהה‬

‫רגשית‬ ‫בדידות נמוכה‬

‫תמיכה‬
‫חברתית‬
 ‫ממצאי ומסקנות המחקר מה בין ‪ EI‬להתמודדות‪:‬‬
‫ממצאים‪:‬‬
‫(‪ )1‬א"ר קשורה באופן שלילי להתמודדות נמנעת‪.‬‬
‫(‪ )2‬א"ר איננה קשורה להתמודדות ממוקדת בבעיה או ברגש‪.‬‬
‫(‪ ) 3‬בעלי א"ר נמוכה דיווחו על תחושת בדידות גבוהה יותר הנובעת מחוסר קשרים חברתיים‬
‫מספקים‪.‬‬
‫(‪ ) 4‬בעלי א"ר נמוכה דיווחו על תחושת רווחה אישית נמוכה יותר (מבעלי א"ר גבוהה)‬
‫מסקנות‪:‬‬
‫(‪ )1‬בכל מצב לחץ יש אסטרטגיית התמודדות טובה שונה‪.‬‬
‫(‪ ) 2‬מה שמצביע על רמת הא"ר זו הגמישות ומס' דרכי ההתמודדות הזמינים לשימוש‪.‬‬
‫(‪ ) 3‬א"ר נמוכה היא גורם סיכון להתנהגות בעייתית כמו התמכרות וכד'‪.‬‬
‫(‪ ) 4‬היכולות הרגשיות הנכללות בא"ר מהוות פונקציות ביצירת קשרים חברתיים שמהווים‬
‫תמיכה חברתית (שמקדמת רווחה אישית‪ ,‬חוסמת ומסייעת להתמודדות באירועים‬
‫שליליים)‬
‫* עם זאת‪ ,‬חשוב לציין שא"ר נמוכה לא גורמת בהכרח בדידות וא"ר לא מבטיחה בהכרח‬
‫רווחה נפשית‬

‫יישומים – כללי ‪ EI‬בעולם העבודה‬

‫מאמר ‪ :15‬עיקרי המאמר‬
‫א"ר בחינוך‪:‬‬
‫‪‬‬
‫א"ר במשפחה‪:‬‬
‫אינטראקציות בין הורים לילדים שבהן מובעים רגשות חיוביים חזקים הכרחיות‬ ‫‪‬‬
‫להתפתחות הילד‪.‬‬
‫הורים אפקטיביים מצליחים להיות מודעים לרגשות הילד‪ ,‬לזהות את הרגש כהזדמנות‬ ‫‪‬‬
‫ללמידה ואינטימיות‪ ,‬להקשיב באופן אמפתי לילד‪ ,‬לסייע לילד לתייג את הרגשות שהוא‬
‫חש ולהציב גבולות תוך חיפוש פתרון לבעיה שיצרה את הרגש‪.‬‬
‫כותבי המאמר טוענים שככל שהא"ר של האם גבוהה כך הילד אמפתי‪ ,‬חברתי ובעל‬ ‫‪‬‬
‫תקשורת בטוחה יותר‪.‬‬
‫מחקרים מצביעים על קשר חזק בין תוצאות במבחן ה ‪ MSCEIT‬של ההורים לבין‬ ‫‪‬‬
‫כישורים חברתיים של הילדים‪.‬‬
‫מסקנות המאמר‪.‬‬

‫מאמר ‪ -16‬המודל של גולמן ויישומו בעולם העבודה‬

 ‫יישומים‪ EI -‬והישגים אקמאיים‬ ‫‪‬‬
‫עמ' ‪81-83‬‬
‫מאמר ‪ : 11‬ט' גץ‪ ,‬א' פרנזל‪ ,‬ר' פקרון ונ' הול ‪ -‬אינטליגנציה רגשית בהקשר של לימודים‬
‫והישגים‪.‬‬
‫ביקורת‪/‬בעיות בתכניות לטיפוח אינטליגנציה רגשית‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫תהליך של למידה הוא עמוס ברגשות מכל הסוגים ולעיבוד של המידע הרגשי הזה יש‬
‫חשיבות בהקשר הלמידה עצמה לטענת הכותבים‪:‬‬
‫אין אימוץ של מודל ספציפי של מהי א"ר בתוכניות העבודה ולכן זה מקשה על בניית‬ ‫א‪.‬‬
‫תכנית עבודה אחידה ומותאמת למודל אחד‪.‬‬
‫בגלל שלא אימצו מודל ספציפי קשה להעריך אם התוכניות האלה הצליחו כי אין לנו‬ ‫ב‪.‬‬
‫כלי מדידה אמפיריים‪.‬‬
‫בתוכניות הקיימות של טיפול א"ר הדגש הוא על התמודדות עם רגשות שליליים ולא‬ ‫ג‪.‬‬
‫על התמודדות חיובית איתם‪.‬‬
‫מערכת החינוך מתמקדת יותר ברגש בהקשרים חברתיים ופחות בהקשרים‬ ‫ד‪.‬‬
‫לימודיים‪.‬‬
‫מסגרת של גורמים מקדימים ‪ -‬עיבוד אינטליגנטי ‪ ,‬רגשות אקדמיים‬ ‫‪.2‬‬
‫מודל לקידום אינטליגנציה רגשית במצבי למידה והישג על מרכיביו השונים‪ :‬הקניית ידע‬ ‫‪.3‬‬
‫על רגשות אקדמיים‪ ,‬הקניית ידע של שיטות לויסות רגשות אקדמיים‪,‬פיתוח התפיסה‬
‫שהרגש ניתן לשליטה‪ ,‬פיתוח התפיסה שרגשות אקדמיים הם בעלי ערך‪.‬‬

‫המודל לאינטליגנציה רגשית בסביבת הלימודים מבוסס על המודל של מאוייר וסאלוביי‬

‫שאינטליגנציה רגשית מחולקת לתפיסה‪ ,‬הבנה וויסות ממוקד ברגש‪.‬‬
‫המודל מתייחס גם להעברת תכנים לתלמיד וגם לאינטליגנציה הרגשית של התלמיד‪.‬‬
‫שני אלו‪ -‬העברת התכנים והתלמיד עצמו ייצרו את האמונות בנוגע לשליטה ברגשות‪ ,‬את יישום‬
‫השליטה‪ ,‬את המוטיבציה וגיוס המשאבים הקוגניטיביים‪ ,‬ובהתאם לזה ישפיעו על ההישגים‬
‫הלימודיים שלהם‪:‬‬
‫גורמים מקדימים הם הרגשות שהתלמיד חש כתוצאה מהאינטראקציה שלו עם הסביבה‬ ‫‪)1‬‬
‫ברמה החברתית‪ .‬הקשרים החברתיים משפיעים על הרגש של התלמיד והרגשות עלולות‬
‫להשפיע על הלמידה‪.‬‬
‫המרכיב השני הוא הקניית הידע בנוגע לרגשות תוך יכולת העיבוד אינטליגנטי של‬ ‫‪)2‬‬
‫התלמיד – זיהוי ותפיסה‪ ,‬הבנה וחשיבה ‪ ,‬וויסות של רגשות אקדמאיים‬
‫הקניית הידע כוללת את המרכיבים הבאים‪:‬‬
‫הגדרת רגשות‪ -‬תוך דיון על מרכיבי ותפיסת הרגש יוכלו התלמידים להבין מהו‬ ‫א‪.‬‬
‫המונח רגש ומהו רגש אקדמאי‪.‬‬
‫הרחבת אוצר המילים הרגשי‪ -‬שילוב מילים בכל מקצועות הלימוד שיאפשרו‬ ‫ב‪.‬‬
‫לתלמידים להשתמש במילים מדויקות לרגש שהם חווים‪.‬‬
‫הקניית טקסונומיות של רגשות‪ -‬היכולת לסווג מכלול של רגשות לקבוצות רחבות אך‬ ‫ג‪.‬‬
‫מאותו התחום‪ ,‬היכולת להבחין בין רגש למצבי רוח והיכולת להבחין בעוצמת הרגש‪.‬‬
‫כל אלו יסיעו לתלמידים לזהות אילו רגשות אקדמאיים הם רגשות מקדמים ואילו‬
‫רגשות מעכבים‪.‬‬
‫הקניית ידע על השפעותיהם של רגשות אקדמאיים על למידה והישגים‪ -‬לאחר‬ ‫ד‪.‬‬
‫שהתלמידים הגדירו רגש‪ ,‬יכולים לתאר אותו באופן וורבלי ולזהות מהם הרגשות‬
‫שהם חשים‪ -‬הם יכולים ללמוד לזהות איך כל רגש משפיע עליהם‪ .‬השלב הזה‬
‫בהקניית הידע מתמקד בלמידת טכניקות לוויסות הרגשות‪.‬‬
‫המרכיב האחרון הוא פיתוח תפיסה שרגשות אקדמאיים הם בעלי ערך‪ ,‬עד כה למדו‬ ‫‪)3‬‬
‫התלמידים לזהות‪ ,‬לתאר‪ ,‬לסווג ולווסת רגשות‪ .‬הכותבים מאמינים שאם התלמידים‬
‫יבינו את ההשפעה שיש לרגשות על ההישגים האקדמאיים שלהם הם יוכלו לנתח בכל‬
‫רגע נתון את הרגשות שלהם‪ ,‬לבחון האם הרגשות האלו מועילות או מזיקות להם‪ ,‬ולווסת‬
‫אותן בהתאם‪ ,‬לוויסות ממוקד רגש יש יכולת מכרעת להשפיע על המוטיבציה של התלמיד‬
‫ולייצר חוויות רגשיות טובות הקשורות בלמידה‪.‬‬

‫השפעה על למידה‬
‫הקניית ידע ועיבוד‬
‫והישגים‪ -‬פיתוח‬
‫אינטילגנטי של רגשות‬
‫תפיסה‪ ,‬מוטיבציה‪,‬‬ ‫גורמים מקדמים‬
‫אקדמאיים‪ -‬זיהוי‬
‫אסטרטגיות למידה‪,‬‬
‫תפיסה חשיבה וויסות‬
‫משאבים קוגנטיבים‬

‫יישומים ‪ EI‬ויחסים בינאישיים‬ ‫‪‬‬

‫עמ' ‪97-99‬‬
‫מאמר ‪ . 18‬מ' בראקט‪ ,‬ר' וורנר וג' בוסקו ‪ -‬אינטליגנציה רגשית ואיכות היחסים בקרב זוגות‪.‬‬
‫מיקוד עמ'‪215-216 ,205-206 ,202-203 :‬‬
‫השערות המחקר‪ ,‬ממצאים ומסקנות‪ ,‬הסברים לממצאים‪ .‬חשוב להתייחס לממצאים‬ ‫‪.1‬‬
‫ביחס לאיכות היחסים של זוגות שלשני בני‪-‬הזוג יש ‪ EI‬גבוהה ‪ /‬נמוכה או זוגות‬
‫"מעורבים" )אחד עם ‪ EI‬נמוכה ואחד עם ‪ EI‬גבוהה)‬