‫עבודה עם משפחות‬

‫ד"ר עירית רגב‬

 ‫הגישה האקספרסיבית‪-‬חוויתית‬
‫הגישה הזו היא שילוב של הגישה האקזיסטנציאליסטית‪.‬‬ ‫•‬
‫מזכירה את הטאואיזם – תורה מזרחית (סיני) ‪ .‬לזרום עם‬ ‫•‬
‫הקיים‪ .‬לתת לדברים ללכת במסלולם הטבעי‪ .‬גמישות‪.‬‬
‫משפחות בעלות חיות הן משפחות המתפקדות היטב‪ .‬הן‬ ‫•‬
‫מחוברות לחוויות החיים‪ ,‬נותנות לעצמן להרגיש‪ ,‬לבטא רגש‬
‫להיות יצירתיות וספונטניות‪.‬‬
‫השורשים של בעיות במשפחה נעוצים בדיכוי רגשי‬ ‫•‬
‫תיאורטיקנים בולטים‪Whitaker Carl :‬‬ ‫•‬
‫‪Satir Virginia‬‬
 ‫דמויות מובילות‬
‫• קרל וויטאקר (‪" )1912-1995‬פסיכותרפיה חוויתית"‬
‫היה בין הראשונים שעשה פסיכותרפיה עם משפחות‬ ‫‪-‬‬
‫עודד בני משפחות להיות הם עצמם‪ ,‬להגשים את עצמם‬ ‫‪-‬‬
‫אינטואיציה‬ ‫‪-‬‬
‫המטפל אקטיבי‪ ,‬יוזם וספונטני‬ ‫‪-‬‬
‫• וירג'יניה סאטיר (‪)1916-1988‬‬
‫‪ -‬תקשורת‬
‫‪ -‬ביטוי עצמי (‪ )self- expression‬של הפרט‬
‫וירגי'ניה סאטיר‬
‫למדה חינוך ועבודה סוציאלית‪ .‬פתחה‬
‫מודל לטיפול משפחתי המתבסס על‬
‫אמונה ביכולת האדם להשתנות‪.‬‬
‫עבודתה היוותה נדבך חשוב עבור‬
‫מטפלים ומטופלים ברחבי העולם‪.‬‬
‫המודל הטיפולי שלה מתאים לעבודה‬
‫עם יחידים‪ ,‬זוגות ומשפחות‪.‬‬
‫היא ביקרה בישראל מספר פעמים‬
‫והובילה חזון ומסר הומניסטי ייחודי‪.‬‬
‫אישיותה החמה ויכולת התקשורת‬
‫הבינאישית שלה היוו כרטיס ביקור‬
‫מיוחד‪.‬‬
 ‫אמרות ורגי'ניה סאטיר‬
‫מתבגרים אינם מפלצות‪ .‬הם אנשים המנסים ללמוד את עולם‬ ‫•‬
‫המבוגרים‪ ,‬אלא שאלו אינם בטוחים בעצמם‪.‬‬
‫כל מילה‪ ,‬הבעת פנים‪ ,‬תנועה היא חלק ממסר שהורה מעביר לילדיו על‬ ‫•‬
‫דימוי עצמי ויחסים‪ .‬עצוב שהורים לא מבינים איזה מסר הם מעבירים‬
‫לילדים‪.‬‬
‫תחושת ערך עצמי נוצרת רק באווירה שבה מעריכים שונות‪ ,‬שמקבלים‬ ‫•‬
‫שגיאות בהבנה שיש תקשורת פתוחה והחוקים גמישים‪.‬‬
‫החיים אינם מה שהם אמורים להיות אלא מה שהם‪ .‬הדרך שבה‬ ‫•‬
‫תתמודד איתם היא שתעשה את ההבדל‪.‬‬
‫הכמות המומלצת היומית לחיבוקים היא‪:‬‬ ‫•‬
‫להישרדות – ‪4‬‬ ‫•‬
‫להמשכיות – ‪8‬‬ ‫•‬
‫לצמיחה והתפתחות ‪12 -‬‬ ‫•‬
 The five freedoms
• The freedom to see and hear what is here’ instead of
what should be, was or will be.
• The freedom to say what one feels and thinks instead
of what one should.
• The freedom to feel what one feels, instead of what one
ought.
• The freedom to ask for what one wants, instead of
always waiting for permission.
• The freedom to take risks in one’s own behalf.
Instead of choosing to be only “secure” and not
rocking the boat.
 ‫קדימות החוויה‬
‫המודל של סאטיר נשען על השקפת עולם הומניסטית שבה מחפשים‬
‫באדם כוחות ולא דחפים‬
‫האדם מונע מרצון למצוא משמעות אהבה והשתייכות‬
‫סאטיר הושפעה מעקרונות הבודהיזם ושילבה רכיבים רוחניים בעבודתה‬

‫”‪“Existence precedes essence‬‬

‫• המחשבות שלנו והאינטלקט הם ניסיון שלנו לתת משמעות‪/‬לפענח את‬
‫החוויה שלנו אבל חווית החיים היא קודמת‬
‫• אדם הנשען בעיקר על האינטלקט אינו מצוי בקשר‪/‬מנותק מחווית‬
‫החיים שלו‪ .‬אדם זה אינו מכיר את עצמו ועל כן אין לו עצמי אותנטי‬
‫במגע‪/‬במערכות היחסים שהוא מקיים עם אחרים‬
‫אדם כזה הוא יותר ב ‪ doing‬מאשר ב‪being -‬‬ ‫•‬
 ‫‪AFFECT‬‬
‫• משפחות שאינן נמצאות בקשר עם החוויות שלהן בהווה הן‬
‫"מתות" מבחינה רגשית‬
‫• טיפול משפחתי חוויתי עוזר לבני המשפחה להתחיל להרגיש‪,‬‬
‫לחוות אחד את השני‬
‫‪“one hug from a family member is worth a‬‬
‫)‪hundred from a therapist “ (Whitaker‬‬
 ‫הגישה האקספרסיבית‪-‬חוויתית‬
‫המטפל אינו מסתתר מאחורי מסכה טיפולית‪ .‬מדגים אומץ‬ ‫•‬
‫בחשיפת רגשותיו‪.‬‬
‫ספונטניות ויצירתיות – פיסול משפחתי‪ ,‬טיפול באומנות‪,‬‬ ‫•‬
‫בובות‪ ,‬ציור משפחתי‪ ,‬פסיכודרמה ויצירתיות המטפל‪.‬‬
‫יחסי ‪ I-Thou‬מבוסס על מושג של מרטין בובר – אופי‬ ‫•‬
‫הקיום האנושי מוגדר דרך הדיאלוג עם האחר‪ ,‬עם העולם‬
‫ועם אלוהים‪.‬‬
‫לעזור למשפחה לפתח אני‪-‬אתה – אנחנו‪ .‬התיחסות לשני‬ ‫•‬
‫(נושא מול נושא ולא נושא מול אובייקט ‪ .(IT‬ליצור כבוד‪,‬‬
‫אכפתיות מחויבות ואחריות הדדית‪.‬‬
 ‫הבסיס התיאורטי לטיפול משפחתי‬
‫חוויתי‬
‫הבסיס לבעיות במשפחה נעוץ בדיכוי של רגשות‬ ‫•‬
‫הורים מווסתים את ההתנהגות של ילדיהם באמצעות שליטה‬ ‫•‬
‫ברגשות שלהם‪ ,‬כתוצאה מכך ילדים לומדים להקהות את‬
‫רגשותיהם על מנת להימנע מביקורת‬
‫על מנת להוביל לשינוי במשפחה צריך קודם כל לגרום‬ ‫•‬
‫לפרטים במשפחה ליצור קשר עם הרגשות האמיתיים‬
‫שלהם‪ -‬רצונותיהם ותקוותיהם כמו גם הפחדים והחרדות‬
‫שלהם‬
‫מטפלים על פי גישה זו עובדים מהפנים החוצה‪ -‬עזרה‬ ‫•‬
‫לפרטים במשפחה לחשוף את רגשותיהם הכנים‬
 ‫התפתחות נורמאלית של משפחות‬
‫אם מתאפשר לאנשים ללכת בעקבות האינסטינקטים‬ ‫•‬
‫הטבעיים שלהם הם נוטים לפרוח‪.‬‬
‫בעיות נוצרות כאשר הנטייה הטבעית הזו נפגעת לאור לחצים‬ ‫•‬
‫חברתיים‬
‫במצב אידיאלי‪ ,‬השליטה ההורית אינה מופרזת וילדים‬ ‫•‬
‫גדלים באווירה התומכת ברגשותיהם ומאפשרת ביטוי‬
‫ליצירתיותם‪.‬‬
‫הורים מכבדים ומקבלים את רגשות ילדיהם ונותנים תוקף‬ ‫•‬
‫לחוויתם‬
 ‫התפתחות בעיות במשפחה‬
‫בעיות במשפחה נוצרות כתוצאה מהתכחשות לדחפים ודיכוי‬ ‫•‬
‫של רגשות‪ ,‬היעדר חיות‬
‫משפחות לא מתפקדות (דיס‪-‬פונקציונאליות) לכודות‬ ‫•‬
‫בתהליכים של התגוננות עצמית והימנעות‪ .‬מחפשות ביטחון‬
‫ולא שביעות רצון‪.‬‬
‫התלונות יכולות להיות רבות ומגוונות אבל שורש הבעיה נעוץ‬ ‫•‬
‫בדיכוי רגשות‬
‫חשש מקונפליקטים‪ ,‬דבקות בנוקשות לריטואלים אשר הן‬ ‫•‬
‫יצרו‪ .‬חוויות של אי וודאות וחרדה גורמות להן לדבוק‬
‫בשיגרה‬
 ‫סאטיר‬ ‫יניה‬‫'‬‫וירג‬
‫וירגי'ניה סאטיר‬
‫במשפחות עם בעיות עולים ‪ 4‬תחומים‪:‬‬ ‫•‬
‫ערך עצמי (ירוד)‬ ‫•‬
‫חוקים (נוקשים ובלתי אנושיים)‬ ‫•‬
‫קשר לחברה (פחדים והתרפסות מול הטלת אשמה)‪.‬‬ ‫•‬
‫תקשורת (עקיפה מעורפלת ובלתי כנה)‬ ‫•‬
‫ארבעת הביטי החיים (סאטיר)‬
‫במשפחות מאוזנות‪:‬‬ ‫•‬
‫ערך עצמי (גבוה)‬ ‫•‬
‫תקשורת (ישירה‪ ,‬ברורה‪ ,‬מוגדרת וכנה)‪.‬‬ ‫•‬
‫חוקים (גמישים‪ ,‬אנושיים וניתנים לשינוי)‬ ‫•‬
‫קשר לחברה (פתיחות ואופטימיות)‪.‬‬ ‫•‬
 ‫הקדירה שלי ‪ -‬ערך עצמי ‪Self-‬‬
‫‪Worth‬‬
‫• בבית בחווה בוינסקונסין‪ ,‬שם גדלה וירג'יניה עמדה קדירה ענקית‪.‬‬
‫בקיץ בשלו שם בשר‪ ,‬בסתיו אמא שלה הכינה שם סבון ובחורף זה‬
‫שימש לאחסון הדשן לפרחים‪ .‬בם תמיד שאלו אחד את השני‪" :‬מה יש‬
‫בקדירה עכשיו? וכמה היא מליאה?"‬
‫• האם הקדירה שלי שופעת רוב הזמן או רדודה?‬
‫• אנשים שקדירתם רדודה אינם מעריכים עצמם כראוי‬
‫‪ ,‬הם חוששים שגם אחרים אינם מעריכים אותם‪.‬‬
‫מתוך התגוננות הם מתבצרים מאחורי חומת‬
‫חשדנות‪ ,‬בדידות וניתוק או פגיעה וזלזול באחרים‪.‬‬
 ‫תרגיל הקדירה שלי‬
‫• חשוב על הקדירה שלך ודרג מ‪ 1‬עד ‪ 10‬עד כמה‬
‫הקדירה שלך מליאה‬
‫• חשוב על נקודות חיים בילדות ובהתבגרות מתי‬
‫הקידה היתה ריקה יותר ומליאה יותר‬
 ‫חוקים‬
‫השיעורים ‪ /‬כללים שלמדנו במשפחתנו לגבי עצמינו‪ ,‬הגוף‬ ‫•‬
‫שלנו‪ ,‬המחשבות והרגשות שלנו וגם כיצד להתנהג בעולם‪.‬‬
‫איזה רגשות הם בסדר?‬ ‫•‬
‫איזה מחשבות הם בסדר?‬ ‫•‬
‫מה קורה אם הם לא מסכימים? התשובות הופכות לעיתים‬ ‫•‬
‫להיות חוקים‪ .‬זה יכול להיות ורבלי ולא‪-‬ורבלי‬
‫החוקים הם חלק מתהליך הסוציאליזציה‪ ,‬אבל לעיתים‬ ‫•‬
‫מגבילים את החופש שלנו‬
 ‫חוקים (‪ )2‬דוגמאות‬
‫• למשל אמא אומרת‪" :‬אל תענה לאבא כשהוא מעיר‬
‫לך" (מה המשמעות? האם מבוגרים הם מושלמים?)‬
‫• או‪ :‬אמא עצבנית כאשר את עצובה‪ .‬את לומדת – לא‬
‫להעציב את אמא‪ .‬זה לא נאמר אבל קלטת‪...‬‬
‫• יש במשפחות חוקים לגבי רגשות‪ :‬האם מותר לבטא‬
‫פחד? כעס? בדידות?‬
 ‫חוקים (‪)3‬‬
‫• לפעמים הבדל בין החוקים של אבא ואמא‪ :‬אבא‪:‬‬
‫"את צריכה להיות הכי טובה" אמא‪" :‬כדאי להיות‬
‫צנועה ולא להתבלט" (יש חוקים הקשורים למגדר)‬
‫• זה יוצר קונפליקט פנימי‪ .‬ציות לחוקים יכול לגרום‬
‫להפחתת ערך עצמי‪.‬‬
‫• תרגיל חוקים‬
 ‫התערבות‬
‫• המטפל עוזר לבחון השפעת החוקים‪ ,‬המחירים‬
‫שלהם ועוזר לפתח מודעות עצמית‪ .‬דרך זה אפשר‬
‫להיפרד מהצורך למשל‪ :‬להיות צייתן ונאמן להורים‬
‫שלימדו כלל זה‪.‬‬
‫• ההתערבות בעזרת בחינת החוקים והעלאה למודעות‬
‫• בעזרת הכסא הריק‪ :‬הבעת הערכה להורה על החוק‬
‫והחזרתו להורה‪ .‬לספר לו על ההחלטה החדשה‪.‬‬
‫לדמיין סיטואציה ולתאר מה יהיה שונה עכשיו‪.‬‬
‫סטיר הופכת את החוקים לקווים מנחים (לאנושיים‬ ‫•‬
‫יותר) לא לשפוך את התינוק עם המים‪ .‬לקחת את‬
‫החוכמה שבהם ולהפוך אותם לבחירה‪:‬‬
‫למשל‪" :‬אסור להתווכח עם מבוגרים"‬ ‫•‬
‫אסור – לפעמים (להוסיף ‪ 3‬אפשרויות)‬ ‫•‬
‫מותר כשאני לא מבין‬ ‫•‬
‫כשאני רוצה לחקור יותר‬ ‫•‬
‫כשאני באוניברסיטה‬ ‫•‬
 ‫תקשורת‬
‫הגורם העיקרי הקובע את סוג היחסים בין האדם‬ ‫•‬
‫לאחרים‪.‬‬
‫תקשורת נלמדת וניתנת לשינוי‪.‬‬ ‫•‬
‫האדם מביא לתקשורת את גופו‪ ,‬ערכיו‪ ,‬חושיו‪ ,‬יכולת‬ ‫•‬
‫הדיבור שלו וחושיו‪.‬‬
‫התקשורת פועלת גם על סמך ניסיון העבר ולכן‬ ‫•‬
‫מכוונת לצללי העבר ולא לאנשים עצמם‪.‬‬
 ‫תקשורת‬
‫• האם אני משתף במחשבותי? הסתרה של פעילות‬
‫פנימית מקימה מחסומים ומהווה צעד ראשון לפרוד‬
‫רגשי‪.‬‬
‫• האם אני באמת מבין את האחר? תרגילי משמעות‪.‬‬
 ‫המפייס (הישרדות)‬
‫• פייסנות (כדי שלא יתרגז) המילים‪ :‬מסכים‪ .‬הגוף‪:‬‬
‫מתרפס‪ .‬התוך‪ :‬חסר ערך‪.‬‬
‫ההתנהגות‪ :‬מתנצלת‪ ,‬מתחננת‪,‬‬
‫תלויה‪ ,‬מתרצת‪(.....‬כדי שלא יתרגז)‬
‫המילים‪ :‬זאת אשמתי‪ ,‬מה שאתה‬
‫רוצה‪ ,‬אני מסכים לכל דבר‪.‬‬
‫הגוף‪ :‬מתרפס‪.‬‬
‫התוך ‪ :‬חסר ערך‪ .‬חסר בטחון‪.‬‬
‫סמפטומים פיזיים שכיחים‪ -‬כאבי‬
‫ראש‪ ,‬מיגרנות‪ ,‬דפיקות לב‪ ,‬מחלות‬
‫עור‪..‬‬
‫סימפטומים פסיכולוגיים שכיחים‬
‫– מצב רוח דכאוני‪ ,‬חרדה‪ ,‬התקפות‬
‫פאניקה‪.‬‬
 ‫המאשים (הישרדות)‬
‫• המאשים (שיחשוב שאני חזק) המילים‪ :‬לא מסכים‪.‬‬
‫הגוף‪ :‬מאשים‪ .‬התוך‪ :‬אני בודד ולא‪-‬יוצלח‪.‬‬
‫ההתנהגות‪ :‬מאשים‪ ,‬צועק‪ ,‬מראה‬
‫כועס‪ ,‬מאיים‪ ,‬שופט‪ ,‬מוצא מגרעות‪,‬‬
‫ביקורתי‪(....‬שיחשוב שאני חזק)‬
‫המילים‪ :‬זה הכל באשמתך‪ ,‬מה‬
‫קורה לך? אתה אף פעם לא עושה‬
‫את זה כמו שצריך‪ ,‬לא מסכים‪.‬‬
‫הגוף‪ :‬מאשים‪.‬‬
‫התוך‪ :‬אני בודד ולא‪-‬יוצלח‪ .‬חסר‬
‫אונים‪ ,‬חסר‪-‬ערך‪.‬‬
‫סימפטומים פיזיים שכיחים –‬
‫מתח שרירים‪ ,‬כאבי גב לחץ דם‬
‫גבוה‪ ,‬מחלות לב‪....‬‬
‫סמפטומים פסיכולוגיים שכיחים‬
‫– כעס וזעם‪ ,‬עצבנות‪ ,‬התנגדות‪,‬‬
‫פאראנויה‪ ,‬אלימות‪ ,‬קווים אנטי‪-‬‬
‫סוציאליים‪.‬‬
 ‫השכלתני (הישרדות)‬
‫• השכלתני (ביצור הערך העצמי על‪-‬ידי מילים‬
‫גבוהות) מילים‪ :‬הגיוני לעילא‪ .‬הגוף‪ :‬מחושב‪ .‬התוך‪:‬‬
‫אני מרגיש פגיע‪.‬‬
‫התנהגות – נוקשה‪ ,‬קרה‪ ,‬רצינית‪ ,‬נראה‬
‫מתנשא‪ ,‬נותן עצות‪ ,‬לא אנושי‪ ,‬משעמם(ביצור‬
‫הערך העצמי על‪-‬ידי מילים גבוהות)‬
‫מילים‪ :‬הגיוני לעילא‪ .‬מתייחס לחוקים‪,‬‬
‫רעיונות מופשטים‪ ,‬הסברים ארוכים‪ ,‬נמנע‬
‫מנושאים רגשיים ואישיים‪ ,‬שפה מורכבת‪....‬‬
‫הגוף‪ :‬מחושב‪.‬‬
‫התוך‪ :‬אני מרגיש פגיע‪ .‬בודד‪ ,‬חסר ערך‪ ,‬חסר‬
‫בטחון עצמי‪....‬‬
‫סימפטומים פיזיים שכיחים ‪ -‬סרטן‪ ,‬בעיות לב‬
‫בעיות גב‪...‬‬
‫סימפטומים פסיכולוגיים שכיחים ‪ -‬דיכאון‪,‬‬
‫אובססיביות‪ ,‬הינתקות חברתית‪ ,‬היעדר‬
‫אמפתיה‪...‬‬
 ‫המטשטש (הישרדות)‬
‫• המטשטש (הסחת הדעת)‪ .‬מילים‪ :‬לא לעניין‪ .‬הגוף‪:‬‬
‫כאילו מצא במקום אחר‪ .‬התוך‪ :‬לאיש לא אכפת‬
‫ממני‪.‬‬
‫התנהגות‪ :‬היפראקטיבי‪ ,‬חסר‬
‫מנוחה‪ ,‬מניפולטיבי‪ ,‬לא מותאם‬
‫לסיטואציה‪ ,‬נראה לא רגיש‪,‬‬
‫שיטחי‪/‬טיפשי(הסחת הדעת)‪.‬‬
‫מילים‪ :‬לא לעניין‪ .‬משנה נושא‪ ,‬לא‬
‫יכול להתמקד בנושא‪ ,‬נמנע‬
‫מנושאים רגשיים ואישיים‪ ,‬מספר‬
‫בדיחות‪ ,‬קוטע דברים‪....‬‬
‫הגוף‪ :‬כאילו נמצא במקום אחר‪.‬‬
‫התוך‪ :‬לאיש לא אכפת ממני‪ .‬חסר‪-‬‬
‫ערך‪ ,‬חסר ביטחון‪ ,‬חסר אונים‪ ,‬לא‬
‫יכול להראות רגשות אמיתיים‬
‫סימפטומים פיזיים שכיחים‪:‬‬
‫הפרעות נוירולוגיות‪ ,‬הפרעות עיכול‪,‬‬
‫מיגרנות‪ ,‬סחרחורות‪ ,‬בעיות שיווי‬
‫משקל ןקואורדינציה‪.‬‬
‫סימפטומים פסיכולוגיים שכיחים‪:‬‬
‫בלבול‪ ,‬חוסר שליטה על דחפים‬
‫דיכאון‪ ,‬היעדר אמפתיה‪ ,‬קשיי‬
‫למידה‪.‬‬
 ‫המאזן (‪)Being‬‬
‫המאזן‪ -‬הלימה בין קול‪ ,‬הבעת פנים‪ ,‬תוכן הדברים‪ .‬תגובה‬
‫אמיתית ‪.‬‬
‫• "אתה מוצא חן בעיני" הקול חם והמבט ישיר‪.‬‬
‫• "אני כועס עליך נורא" הקול קשה והפנים מתוחים‪.‬‬
‫התנהגות‪:‬הלימה בין קול‪ ,‬הבעת פנים‪ ,‬תוכן‬
‫הדברים‪ .‬תגובה אמיתית‪ .‬יצירתי‪ ,‬מלא אמון‪,‬‬
‫אחראי‪ ,‬מקבל‪ ,‬אוהב‪ ,‬מאזן‪.‬‬
‫מילים‪":‬אתה מוצא בעיני" הקול חם והמבט‬
‫ישיר‪ .‬כנות לגבי רגשות‪ ,‬מחשבות‪ ,‬ציפיות‪,‬‬
‫פתוח ומשתף‪ ,‬מקשיב לאחרים‪ ,‬מקבל‪"...‬אני‬
‫כועס עליך נורא" הקול קשה והפנים מתוחים‪.‬‬
‫הגוף‪ :‬רגוע‪ ,‬שלו‪ ,‬אוהב‪ ,‬מתעניין‪.‬‬
‫התוך‪ :‬משקף דימוי עצמי גבוה‪ .‬הערכה של‬
‫הסלף‪ ,‬חוגג את הייחודיות שלו ‪....‬‬
‫סימפטומים פיזיים שכיחים‪ :‬בריא‬
‫סימפטומים פסיכולוגיים שכיחים‪ :‬בריא‬
 ‫דפוס תקשורת‬

‫• תרגיל‪ :‬קבוצות של ‪( 4‬הורים ‪ 2 +‬ילדים) דיון בנושא‬

‫מה לעשות בחופשה על פי סגנונות התקשורת‪.‬‬
https://www.youtube.com/watch?v=hs2iKF •
HqYgA&list=PLUwu9HqmQsGsJOp5Qk7
NspbMI9T9Uyx1i
 ‫‪The Primary Triad‬‬
‫השלישיה הראשונית‬
‫המשולש הראשוני‪ :‬אם‪ ,‬אב וילד‪.‬‬ ‫•‬
‫מלידה אנו לומדים מההורים דרך הגוף שלנו‪ .‬דרך החוויות הראשוניות‬ ‫•‬
‫אנחנו מקבלים דימוי על עצמינו‪.‬‬
‫לענותשל המשפחה (חוקי‬
‫התנהגות‬ ‫וכללי‬
‫בוחרת לא‬ ‫חוקים‪ ,‬אני‬
‫ילדיהםלא לענות‬
‫אתאני אבחר‬ ‫הורים מלמדים‬
‫אהה "‬ ‫•‬
‫לאהוב)במצב רגשי קצת‬ ‫אנייכולת‬
‫חושבת שאתה‬ ‫שלנו‪,‬‬
‫הגוףכרגע‪,‬‬
‫בטחון‪ ,‬לגבי לך‬
‫אומרלא)‬ ‫אותי(מה שאתה‬
‫מקובלות או‬ ‫חושבת שמפתיע‬
‫התנהגויות‬ ‫מורכב‪ ,‬אני‬
‫ציפיות לגבי‬ ‫הורים מעבירים‬ ‫•‬
‫ואנחנו נדון על זה בהזדמנות אחרת"‪.‬‬
‫לכן התינוק שהישרדותו תלויה באחרים גדל לילד שזהותו נשענת על‬ ‫•‬
‫אחרים‪.‬‬
‫ילדים לומדים להימנע מסיטואציות מכאיבות כולל אי הסכמה‪ ,‬אם הם‬ ‫•‬
‫יצייתו לכללי המשפחה הם יחושו יותר אהובים ומוערכים‪.‬‬
‫מהיחידה החברתית הראשונית הזו הילד לוקח דרכי התנהגות וחוזר‬ ‫•‬
‫עליהן עם אנשים אחרים בסיטואציות אחרות‬
‫משולשים ‪Primary Family Triad‬‬
‫במשולש הראשוני הזה הילד לומד להתמודד עם לחץ‪.‬‬ ‫•‬
‫רואה מודל של יחסי גבר – אישה בין הוריו‪.‬‬ ‫•‬
‫במערכת יחסים זו יכולה להיות בעייתיות (חילוקי דעות בין הורים‪,‬‬ ‫•‬
‫מאבקי כח וכד') אך סטיר חשבה שהמשולשים יכולים להיות מקום‬
‫לפיתוח תחושת ערך עצמי חיובית‪.‬‬
‫חוויה של להיות נכלל (‪ )inclusion‬מול הוצאה (‪)exclusion‬חוויות‬ ‫•‬
‫המשולשים האישיים שלנו מעצבים את חיינו‪ .‬המטפל צריך להכיר‬
‫זאת‪ .‬זה מזכיר מושגי אהבה ודחיה‪ ,‬כח או העדר כח‪.‬‬
‫במשולשים מזינים‪ ,‬כל אחד יכול להיות בתפקיד של צופה‪ .‬האם יכולה‬ ‫•‬
‫להתבונן או לעשות דברים אחרים בעוד האבא והבת‪/‬בן מבלים יחד‬
‫ולהיפך‪ .‬במשפחות כאלו הילדים לומדים שלהורים יש זמן איכות‬
‫שלהם‪.‬‬
 ‫משולשים ‪Primary Family Triad‬‬
‫• המושג אצל וירג'יניה סטיר (בשונה משל בוהן למשל) בעל משמעות‬
‫חיובית‪ .‬משולשים מהווים בסיס לחיים חברתיים "מערכת למידה של‬
‫‪ 3‬אנשים"‪.‬‬
‫• כאשר נוסף ילד למערכת הזוגית יש למעשה ‪ 7‬יחידות (‪ 3‬יחידים‪3 ,‬‬
‫זוגות ‪ 1‬שלישיה)‪ .‬ככל שנוספים ילדים למשפחה מספר המשולשים‬
‫עולה ואיתו המורכבות של האינטראקציות‪.‬‬
‫• במערכת הראשונית של המשולש מתעצבת זהותו של הילד והדימוי‬
‫שלו‪ .‬על בסיס התנסות זו הילד מגבש מקומו בעולם ואת האמון‬
‫שלו ביחסיו עם אחרים‪ .‬היחסים הראשוניים עם דמויות ההורים‬
‫כאשר הילד תלוי בהם לחלוטין ישפיעו על יכולתו להתמודד לבד‬
‫בעתיד‪.‬‬
‫•‬
 ‫הבסיס של התגובה המאוזנת‬
‫אמונות‪ :‬ללא קשר לגיל‪ ,‬מין‪ ,‬גזע או מצב פיזי‪ ,‬כל האנשים רוצים‬ ‫•‬
‫לחיות‪ ,‬לגדול‪ ,‬להיות יצרניים‪ ,‬יצירתיים ולהיות קרובים לאחרים‪.‬‬
‫מצב‪ :‬כאשר מתקשרים עם אחר תעמוד בנוחות‪ ,‬פנים אל פנים‪ ,‬בגובה‬ ‫•‬
‫העיניים‪.‬‬
‫שים לב‪ :‬לאור‪ ,‬לקול‪ ,‬לריח‪ ,‬למגע‪ ,‬לטעם (ששת החושים)‬ ‫•‬
‫משמעות‪ :‬השתמש במילים שמתאימות לחוויה של הגוף‪ ,‬תבדוק שמה‬ ‫•‬
‫שאמרת הובן הוא אכן הדבר אליו התכוונת‪ ,‬תבהיר מידע‪ ,‬תהיה‬
‫ממוקד לגבי הזמן האדם והמציאות של המסר‪ ,‬תן משוב לא שיפוטי‪.‬‬
‫התחלקות‪ :‬בטא רגשות‪ ,‬חוויות‪ ,‬התחבר לאחרים על בסיס גילוי של‬ ‫•‬
‫נסיונות‪ ,‬רגשות ותגובות אנושיים משותפים‪ ,‬גלה והערך שונות‪...‬‬
 ‫ההנחות‬
‫המחשבות שלנו הן ניסיון להפיק משמעות מהחוויה‪ .‬אבל‬ ‫•‬
‫החוויה קודמת‪.‬‬
‫אדם החי באופן אינטלקטואלי אינו בקשר עם חוויות החיים‬ ‫•‬
‫שלו‪ .‬לכן לא מודע לעצמי שלו וזה ישפיע על יחסיו‪.‬‬
‫הגישה הזו מזכירה את חשיבות החוויות במשפחות‪.‬‬ ‫•‬
‫הם מעוניינים בחוויות של המשפחה שם נוצרים החלומות‪,‬‬ ‫•‬
‫הפנטזיות‪ ,‬רגשות‪.‬‬
 ‫מטרות הטיפול החווייתי‬
‫להעלות תחושה הערך העצמי‬ ‫•‬
‫לעשות בחירות טובות יותר (לפחות ‪ 3‬אופציות כדי‬ ‫•‬
‫לבחור ולהחליט)‬
‫לעזור להיות יותר אחראי (גם לחווייה הפנימית וגם‬ ‫•‬
‫להתנהגות)‬
‫לעזור להיות יותר מאוזן (‪ – )congruent‬בקשר‬ ‫•‬
‫הרמוני עם הסלף‪ .‬קבלה של עצמי‪ ,‬אחרים והקשר‬
‫וכן תחושה של אחריות‪ .‬זה יוצר חוויה של שלום‪,‬‬
‫חיות‪ ,‬הרמוניה קשר ותקווה‪.‬‬
Virginia Satir Therapy Video

Virginia Satir Therapy Video

Watch Virginia Satir conduct an innovative, forward-moving session
with a distraught family of four who are stru...
https://www.youtube.com/watch?v=vfkWn •
QNWCRE
‫מטפורת הקרחון – ‪Iceberg Metaphor‬‬

‫התנהגות‬
‫דפוסי התמודדות‬
‫רגשות‬
‫רגשות לגבי רגשות‬
‫תפישות (אמונות‪ ,‬ערכים)‬
‫ציפיות(מעצמי‪ ,‬מאחרים‪ ,‬של‬
‫אחרים)‬
‫צרכים (אוניברסלי) אהבה‪ ,‬קבלה‪,‬‬
‫שייכות‪ ,‬הערכה‬
‫עצמי (סלף) הנשמה שלנו‪ ,‬הכח של‬
‫החיים‬
‫צעדים(מרכיבים) באינטראקציה בינאישית‬
‫מה אני‪/‬את‪/‬ה שומע ורואה (התבוננות ללא פרוש)‬ ‫•‬
‫איזה משמעות אני נותן לזה (מושפע מלמידה במשפחת המוצא וערך עצמי)‬ ‫•‬
‫איזה רגשות מתעוררים לגבי המשמעות הזו‪.‬‬ ‫•‬
‫איזה רגשות לגבי הרגשות שעלו קודם – מבוסס על כללים ושיפוט על רגשות‬ ‫•‬
‫איזה הגנות אני משתמש ?‬ ‫•‬
‫– האשמה – השלכה‬
‫– ריצוי – הכחשה‬
‫– הגיוניות – התעלמות‬
‫– אי רלבנטיות ‪ -‬סילוף‬
‫איזה כללי משפחה מפעילים אותי‬ ‫•‬
‫מהי התגובה (החיצונית) שלך? (מה האחר שומע ורואה אותך עושה)‪.‬‬ ‫•‬
 ‫דוגמא‬
‫• מה אני שומע ורואה?‬
‫• יוסי חוזר הביתה ושואל את דנה‪ " :‬ארוחת הערב עדיין לא‬
‫מוכנה?"‬

‫• מה דנה רואה ושומעת לדעתכם?‬

‫• איזה משמעות היא יכולה לתת לזה?‬

‫• מה תהיה התגובה שלה? כמה אפשרויות‬

 ‫• דנה‪ " :‬או‪ ,‬אני מצטערת‪ ,‬איך יכולתי להיות כל‪-‬כך‬
‫טמבלית‪ .‬זה יהיה מוכן בעוד כמה דקות‪ .‬אני כל‪-‬כך‬
‫מצטערת"‬
‫• מה דנה שומעת? יתכן שדנה שומעת בקורת‪ .‬היא‬
‫רואה הבעה מסוימת על פניו שמזכירה לה את‬
‫הפעמים שאבא שלה גער בה‪ .‬היא מרגישה בגוף‬
‫שיוסי חסר סבלנות‬
 ‫דוגמא (המשך)‬
‫• איזה משמעות את‪/‬ה (דנה) נותן לזה‬
‫דנה חושבת שיוסי כועס עליה‪ ,‬שהיא עשתה טעות‪ ,‬שהיא לא בסדר‪.‬‬ ‫•‬
‫לכן‪:‬‬
‫מה הרגשות המתעוררים לגבי המשמעות הזו‪.‬‬ ‫•‬
‫היא חוששת ממה שיקרה‬ ‫•‬
‫רגשות לגבי הרגשות שעלו קודם‬ ‫•‬
‫דנה מרגישה חסרת אונים אבל היא לא יכולה לבטא את זה משום‬ ‫•‬
‫שבמשפחה שלה היא למדה כללי הישרדות האומרים ‪ :‬זה לא בטוח‬
‫לבטא רגשות‪ .‬אסור להראות פחד או כעס‪ .‬ולכן היא צריכה להתנהג‬
‫כאילו כלום לא קרה‪ .‬ההגנות שלה‪ :‬היא מתעלמת או מכחישה מה‬
‫שקורה והתגובה החיצונית – ניסיון לרצות‪(.‬פייסנות)‬
 ‫דנה יכלה להגיב בכמה דרכים‪:‬‬ ‫•‬
‫להתעלם מהשאלה של יוסי – אבל להרגיש פגועה או כעוסה‪.‬‬ ‫•‬
‫להביע כעס או האשמה כלפי יוסי‬ ‫•‬
‫להסביר עצמה ולהתנצל‬ ‫•‬
‫לבטא עצמה בחיוב בצורה מאוזנת בקול המתאים לה‪.‬‬ ‫•‬
‫בדוגמא שלנו היא מתנצלת ומתכחשת ומתעלמת מרגשותיה‪.‬‬ ‫•‬
‫אבל יש לה אפשרויות בחירה – זה תלוי כיצד היא רואה את‬
‫עצמה‪ ,‬את יוסי את ההקשר‪.‬‬
‫כל המסע הזה פנימי ולא מודע‪.‬‬ ‫•‬
 ‫• אותם מרכיבים אפשר למצוא אצל יוסי כדי להבין את המסע הפנימי‬
‫שלו‪.‬‬
‫• יוסי שואל על ארוחת הערב ושומע את ההתנצלות של דנה‬
‫הפייסנית ‪ .Placating‬הוא תכנן להזמין אותה לאכול במסעדה וקנה‬
‫כרטיסים להצגה בהפתעה‪.‬‬
‫המשמעות שיוסי נותן לתגובה של דנה‪ :‬היא מתרחקת‪ ,‬לא רוצה קרבה‪.‬‬ ‫•‬
‫מרגיש‪ :‬מאוכזב‬ ‫•‬
‫הרגשות לגבי הרגשות‪ :‬אני לא שווה‪ ,‬מה הטעם בכל זה?‬ ‫•‬
‫יוסי בן בכור במשפחה גדולה בה לא היה זמן וכח לחיבה והגנה‪ .‬הוא הרגיש פעמים‬ ‫•‬
‫רבות מקופח‪ .‬כללי ההשרדות שלו היו‪ :‬לא לבקש מה שהוא צריך ורוצה כי יאמרו לו‬
‫לא‪ .‬ההגנות‪ :‬במקום לבקש הוא משליך את הדחיה על אחרים סביבו‪ .‬לכן הוא למד‬
‫להגן על עצמו דרך האשמת אחרים (‪ .)blaming‬לכן במקום לבטא מה שהוא באמת‬
‫רוצה‪ :‬ערב נעים עם דנה‪ ,‬הוא מאשים‪.‬‬
‫"חבל שאף פעם אין לך זמן בשבילי‪ .‬קניתי כרטיסים להערב‪ ,‬אבל את‬ ‫•‬
‫עסוקה ועייפה‪ .‬אני אבקש מרון לבוא איתי לתיאטרון"‬
‫אף אחד מהם לא בדק אצל השני כוונות‪ .‬דנה מתנצלת יוסי מאשים‪.‬‬ ‫•‬
‫ככל שהיא תתנצל יותר הוא יכעס יותר וזה מוביל למעגל בלתי‬
‫נגמר‪ .‬שניהם מרגישים דחויים‪ ,‬לא מובנים‪ ...‬תחושת ערך עצמי‬
‫ירודה ולכן גם רמה נמוכה של התמודדות‪.‬‬
‫למה זה קורה?‬ ‫•‬
‫זה מבוסס על חוויות העבר‪ .‬פעמים רבות בילדות שם למדנו את‬ ‫•‬
‫דפוסי התקשורת הלא‪ -‬פונקציונליים‪.‬‬
‫ההווה הוא המקום לחיות אם אנחנו משוחררים מכבלי העבר‪.‬‬ ‫•‬
‫המודל משתמש בעבר כדי לשחרר בהווה‪.‬‬
‫המטפל עוזר להעלות למודע את הדפוסים האלו ולבנות ראיה‬ ‫•‬
‫עכשווית‪ ,‬אחראית של עצמם ואחרים‪.‬‬
 ‫בטיפול הזוגי‬
‫הקרחון‬ ‫הקרחון‬ ‫• הקרחון‬
‫של הזוגיות‬ ‫שלו‬ ‫• שלה‬

‫חקירה של דפוסי ההישרדות‪ ,‬ציפיות‪,‬‬

‫חוקים‪ ,‬רגשות‬
 ‫מטרות הטיפול‬
‫• דגש על החלק הרגשי‪ .‬תפיסת הרגש כתרפויטי ומאפשר‬
‫צמיחה‪ -‬לגרום למשפחה להתחיל להרגיש ולחוות אחד את‬
‫השני (לאפשר לבני המשפחה לבטא באופן כנה מה הם רואים‪,‬‬
‫שומעים‪ ,‬חושבים ומרגישים כלפי עצמם וכלפי בני המשפחה האחרים‬
‫בנוכחות בני המשפחה האחרים)‬
‫לאפשר ביטוי של רגשות כנים במשפחה‬ ‫•‬
‫לגרום לפרטים להתחבר לחוויות הפנימיות שלהם‬ ‫•‬
‫לאפשר קבלה של שונות וייחודיות של כל אחד מהפרטים‬ ‫•‬
‫במשפחה‬
‫חופש‪ ,‬ספונטאניות ויצירתיות‬ ‫•‬
 ‫מטרות הטיפול (המשך)‬
‫• שיתוף ברגשות‬
‫• יצירת אווירה של אמון וקבלה בה אנשים יהיו‬
‫מוכנים להסתכן ולחשוף את רגשותיהם הפנימיים‪,‬‬
‫את פגיעותם‪.‬‬
‫• חשיפה זו תאפשר כניסה של חוויות חדשות למשפחה‬
‫ותאפשר לבני המשפחה לחוות אחד את השני אחרת‬
‫ובתורה תחזק את הקשרים בין בני המשפחה‬
 ‫טכניקות התערבות‬
‫מיקוד בכאן ועכשיו בחוויות וברגשות‬ ‫•‬
‫מטפלים חוויתיים מאמינים שאין להיתלות בטכניקות יש‬ ‫•‬
‫לראות את האנשים‪:‬‬
‫פיסול משפחתי‬ ‫‪-‬‬
‫ראיון באמצעות בובות‬ ‫‪-‬‬
‫טיפול משפחתי באומנות‬ ‫‪-‬‬
‫ציור משפחתי משותף‬ ‫‪-‬‬
‫משחקי תפקידים‬ ‫‪-‬‬
 ‫‪Family Map‬‬
‫זה הבסיס לטכניקה של פיסול‬ ‫•‬
‫מפה של הכוכב‪.‬‬ ‫•‬
‫מפה של שלושה דורות‬ ‫•‬
‫המפה היא הבסיס לעבודת השיקום‪/‬בנייה מחדש‬ ‫•‬
‫(‪ .)reconstruction‬היא מסייעת להבנה חיצונית‬
‫ופנימית של מציאות הכוכב‪.‬‬
 ‫‪Family Map‬‬

‫שלב הראשון הכוכב מציג את הוריו‪ :‬תאריך נישואין‪ ,‬שמות‪,‬‬ ‫•‬

‫תאריכי לידה ומקומות לידה‪ ,‬גיל נוכחי או גיל בעת המוות‪,‬‬
‫עיסוק‪ ,‬רקע אתני‪ ,‬השכלה‪ ,‬תחביבים‪.‬‬
‫בשלב השני ‪ 3 -‬תכונות מאפיינות ומצב ההתמודדות‬ ‫•‬
‫האופייני במצבי לחץ (פייסנות‪ ,‬האשמה‪ ,‬שכלתנות‪ ,‬טשטוש‬
‫‪,‬מאזן)‪.‬‬
‫להוסיף את הילדים ומאפיינים שלהם (אחים של הכוכב)‬ ‫•‬
‫שלב שלישי – סבים וסבתות‬ ‫•‬
 ‫מיפוי מבנה משפחת שוהם‬
‫נ‪ 1956 :‬עו"ד‪ ,‬צבר‪,‬‬ ‫נ‪ ,1960 :‬מורה‪,‬‬
‫אורי‬ ‫חנה‬ ‫עלתה מברה"מ‬
‫תכונות‪ :‬שתלטן‪ ,‬ביקורתי‪,‬‬
‫‪50‬‬ ‫תכונות‪ :‬עובדת קשה‪,‬‬
‫דעתן‪ ,‬חכם‪.‬‬ ‫‪54‬‬
‫נעימה‪ ,‬חולה לעיתים‬
‫נישואין ‪1978‬‬
‫דפוס‪ :‬מאשים‬ ‫קרובות‪ ,‬מדוכאת‬

‫אוהב ספורט‪ ,‬משחק כדורסל‬ ‫דפוס‪ :‬פייסנית‬

‫יניב‬
‫יניב‬
‫‪28‬‬ ‫נ‪ ,1981 :‬ירושלים‪ ,‬מהנדס‪ ,‬תכונות‪:‬‬
‫‪28‬‬ ‫עקשן‪ ,‬מתרגז בקלות‪ ,‬נאמן‬

‫דפוס‪ :‬מאשים‬

‫אוהבת שחייה‪ ,‬סרטים‬ ‫יפית‬

‫נ‪ ,1983 :‬ירושלים‪ ,‬רואת חשבון‪,‬‬
‫‪26‬‬ ‫שכלתנית‬
‫תכונות‪ :‬דייקנית‪ ,‬דעתנית‬

‫אלה‬
‫אוהבת להיפגש עם חברות‪,‬‬
‫נ‪ ,198 :‬תל‪-‬אביב‪ ,‬סטודנטית‪,‬‬
‫לצאת לבילויים‬ ‫‪22‬‬ ‫פייסנית‬
‫תכונות‪ :‬חמה‪ ,‬נבונה‪ ,‬אוהבת‬
 ‫הפיסול‬
‫‪Family Reconstruction‬‬
‫כלי מרכזי לשינוי‪.‬‬ ‫•‬
‫מטרות‪ :‬להתחבר לאישיות‪/‬דמויות ההורים‪ ,‬למצוא אישיות‬ ‫•‬
‫ייחודית של הכוכב‪.‬‬
‫במשפחת המוצא אנחנו לומדים‪ :‬התנהגות‪ ,‬התמודדות‪,‬‬ ‫•‬
‫ערכים‪ ,‬כללים‪ ,‬סודות‪....‬‬
‫התהליך מאפשר להתבונן מחדש על אירועים‪ ,‬לחוות חוויות ‪,‬‬ ‫•‬
‫להפחית השפעות שליליות של ניסיונות מסוימים‪.‬‬
‫לאמץ זוויות ראיה חדשות‬ ‫•‬
‫לראות את הורינו ואת עצמנו בעיניים אחרות כבני אדם‪.‬‬ ‫•‬
 ‫תרגיל‬

‫חשבו על אירוע משפחתי שהיה בו לחץ‪/‬שינוי משמעותי‪.‬‬

‫כיצד כל אחד מבני המשפחה הגיב‬
 ‫‪Family Reconstruction‬‬
‫הפיסול‬
‫פיסול ‪ -‬זהו תהליך שבו הכוכב‪ ,‬בעזרת מנחה וקבוצה של שחקני‬ ‫•‬
‫תפקיד‪ ,‬יכול ללמוד על עצמו ועל משפחתו ולאמץ זוויות ראייה‬
‫חדשות על משפחתו‪.‬‬
‫התהליך מתאים לאנשים הרוצים להבין את עצמם‪.‬‬ ‫•‬
‫המנחה מספר את סיפורו של הכוכב ומבקש ממנו להזמין‬ ‫•‬
‫משתתפים לשחק את הדמויות בחייו‪.‬‬
‫‪ 4‬צעדים‪ :‬פסול משפחת המוצא‪ ,‬פיסול משפחת המוצא של הורי‬ ‫•‬
‫הכוכב‪,‬‬
‫פיסול פגישה של הורי הכוכב והחתונה שלהם‪ ,‬פיסול מחדש של‬ ‫•‬
‫משפחת המוצא‪.‬‬
‫המנחה מבקש מהכוכב לתאר מצב שבו המשפחה בלחץ או‬ ‫•‬
‫קונפליקט‪ ,‬רצוי מצב כזה בתקופה לפני גיל ‪.18‬‬
 ‫ציור משפחתי משותף‬
‫• "ציירו ציור של המשפחה‪ .‬הבטיחו כי כל בני המשפחה יופיעו‬
‫בציור" כל בני המשפחה משתתפים בציור‬
‫• דיון בנוגע לציור שצויר‪ -‬מה צויר ולמה; מה זה אומר על‬
‫התפיסות השונות של בני המשפחה בנוגע למשפחה; דפוסים‬
‫חדשים שהמשפחה הייתה רוצה לאמץ‬
‫• משמש כתרגיל חימום והיכרות עם המשפחה‪ ,‬לאפשר להם‬
‫הבעה חופשית‬
 ‫ספונטניות ויצירתיות‬
‫• יצירת חוויה יצירתית‪ ,‬סוערת לא‪ -‬הגיונית היא מדד‬
‫בריאות למשפחה‪.‬‬
‫• טכניקות‪ :‬מסיבת חלקים (של ה‪ .)SELF‬אחרים‬
‫משחקים חלקים שונים של האדם ומסייעים לו‬
‫להיות בקשר עם חלקים נוספים שלו‪ .‬פיסול‬
‫משפחתי‪ ,‬טיפול באמנות‪ ,‬ציור‪ ,‬פסיכודרמה‪ ,‬גשטלט‪,‬‬
‫מאפשר לבני המשפחה לחוות אחד את השני באופן‬
‫יצירתי‪.‬‬
 ‫ספונטניות ויצירתיות‬
‫• יצירת חוויה יצירתית‪ ,‬סוערת לא‪ -‬הגיונית היא מדד‬
‫בריאות למשפחה‪.‬‬
‫• טכניקות‪ :‬פיסול משפחתי‪ ,‬טיפול באמנות‪ ,‬ציור‪,‬‬
‫פסיכודרמה‪ ,‬גשטלט‪ ,‬מאפשר לבני המשפחה‬
‫לחוות אחד את השני באופן יצירתי‪.‬‬
 ‫מסיבת חלקים ‪Parts Party -‬‬
‫• מסיבת חלקים (של ה‪ .)SELF‬אחרים משחקים חלקים‬
‫שונים של האדם ומסייעים לו להיות בקשר עם חלקים‬
‫נוספים שלו‪.‬‬
‫• הראציונל‪ :‬השלם מורכב מחלקים רבים‪ .‬לעיתים משתלט‬
‫חלק אחד על תפיסת השלם‪ .‬למשל‪ :‬בטראומה – הטראומה‬
‫משתלטת על החלקים של האדם ומנהלת את חייו‪.‬‬
‫• המטרה‪ :‬שיפור תחושת הערך העצמי‪ .‬העלאת המודעות‬
‫לחלקים שונים‪ ,‬הבנתם ואינטגרציה ביניהם‪.‬‬
 ‫הכנת המסיבה‬
‫תהליך קבוצתי – שלב ההכנה‬
‫❖ בשלב ראשון מזהים את החלקים של הכוכב של המסיבה‪ .‬הכוכב‬
‫מספר על החלקים האלו ומאפיין אותם כחיוביים ושליליים‪ .‬משייך כל‬
‫חלק לדמות דרמטית (למשל‪ :‬סופר‪-‬מן‪ ,‬צרלי צ'פלין‪ ,‬אריה‪ ,‬שועל‪,‬‬
‫ינשוף‪ ...‬מרלין מונרו‪ )...‬או לסימבול (לב‪ ,‬חרב) ובוחר שחקנים‬
‫שימלאו את התפקידים בעזרת תחפושות ואביזרים (תרגיל)‬
‫❖ הכוכב מתבקש לבחור ‪ 6-8‬אנשים שהוא מכיר ואשר מסמלים חלקים‬
‫שלו (מושכים או דוחים)‪ .‬כבר בשלב זה מתחיל הדיאלוג עם חלקים‬
‫שונים של הסלף‪ .‬האורחים יודעים איזה חלק הם אמורים לשחק‬
‫במסיבה‪ .‬יכולים להתכונן ולהתלבש בהתאם‪.‬‬
‫המסיבה מיועדת לעבודה עם חלקי היחיד‬
‫ועם חלקים של הסלפים אצל זוגות‪.‬‬
 ‫• חשבו על ‪ 3-4‬תכונות מאפיינות שלכם חיוביות‬
‫ושליליות ועל דמות דרמטית מאפיינת או חיה או‬
‫סימבול‬
 ‫המסיבה‬

‫אורכה ‪ 3-4‬שעות‪ .‬נערכת אצל המארח שהוא בד"כ הכוכב‪ .‬חייב להיות‬ ‫•‬
‫מדריך (המטפל) ולפחות ‪ 8- 6‬אורחים המשחקים את החלקים השונים‪.‬‬
‫המסיבה עצמה‪ :‬אינטראקציה חופשית בין החלקים‪ .‬דיאלוג ביניהם‪.‬‬ ‫•‬
‫המנחה מבקש אינטראקציות בין החלקים ומבקש להגזים את‬ ‫•‬
‫התנהגותם‪ .‬המנחה יכול לבקש מחלק מסוים לנסות ולהשתלט‪.‬‬
‫יצירת שינוי – המנחה מבקש מהחלקים להגיע לשיתוף פעולה‪ ,‬לקבל‬ ‫•‬
‫זה את זה‪ ,‬לשחק את זה בהרמוניה‪.‬‬
‫המארח‪/‬הכוכב צופה במשחק וצריך לשתף בתחושות פיזיות ורגשיות‪.‬‬ ‫•‬
‫הוא רואה כיצד חלקים שונים מתקשרים ביניהם‪ .‬רואה אפשרויות‬
‫שונות לדיאלוג‪ .‬זה מאפשר ומקדם שינוי‪..‬‬
‫הכוכב מוזמן להציג אינטגרציה בין חלקיו‪.....‬‬ ‫•‬
 ‫‪Temperature reading‬‬
‫טכניקה לשיפור האינטימיות בין בני זוג ובין בני המשפחה‪.‬‬ ‫•‬
‫פסק זמן יומי ליצירת קשר וחידוש הקשר‪.‬‬ ‫•‬
‫מתחיל בהבעת הערכה אחד לשני‪.‬‬ ‫•‬
‫העלאת דאגות אישיות‪ ,‬תלונות‪ .‬כל אחד בתורו‪.‬‬ ‫•‬
‫התחלקות במחשבות‪ ,‬בלבול (אני מוטרד איך נכניס את המכונית‬ ‫•‬
‫למוסך‪ ,‬נביא את יובל לגן וגם נגיע לחנות בזמן)‪ ,‬רכילות‪...‬‬
‫מידע חדש (אמא שלי לא מרגישה טוב‪ ,‬אני רוצה לבקר אותה מחר)‪.‬‬ ‫•‬
‫תקוות ואיחולים (אני מאוד רוצה לרדת במשקל‪ .‬אני מאוד רוצה‬ ‫•‬
‫חופשה משותפת בקיץ)‪.‬‬
‫סיום וסגירה ( שיחה על התהליך ‪ ,‬שיתוף בהרגשה‪ ,‬עצמו עינים וחשבו‬ ‫•‬
‫איך הרגשתם‪ ,‬שתפו בהרגשה)‪.‬‬
 ‫זוגיות‬
‫• גם בזוג יש משולש (אתה‪ ,‬אני אנחנו)‪ .‬אהבה יכולה להתקיים כאשר יש‬
‫מקום לשלושת החלקים‪.‬‬
‫• טיפול זוגי הוא משולש‪ .‬כאשר המטפל עובד עם אחד מבני הזוג‪ ,‬עולה‬
‫החוויה הראשונית של משולשים‪ .‬המטופלים מגיעים עם ההשפעות‬
‫הקודמות של יחסי המשולש שלהם‪.‬‬
‫• תאור טיפול‪ :‬אורי ומירי הגיעו לטיפול‪ .‬אורי נושא איתו השפעה של אם‬
‫שתלטנית ואב כנוע מתרחק‪ .‬מירי מתארת קשר חזק עם אמא בעוד‬
‫אבא אף פעם לא היה‪ .‬מירי יצרה מיד קשר חזק עם המטפלת שלה‬
‫בעוד אורי נותר מרוחק‪ .‬המטפל צריכה היתה לעבוד על חיזוק הקשר‬
‫עם אורי‪ .‬היא גם עבדה על חיזוק שלושת החלקים בזוגיות (אני אתה‬
‫אנחנו) אורי ומירי גילו שאבדו את "אנחנו" ‪ 10‬שנים לא יצאו לחופשה‬
‫בלי הילדים ומזה ‪ 8‬שנים שאינם נהנים מיחסי המין שלהם‪ .‬דרך סיעור‬
‫מוחות הם דנו כיצד להשיג איזון רב יורת בין שלושת החלקים‪.‬‬
‫מיפוי מבנה משפחת שוהם‬
‫אורי‬ ‫חנה‬
‫‪71‬‬ ‫‪68‬‬
‫נישואין ‪1968‬‬

‫ירון‬ ‫יניב‬
‫אורית‬
‫‪40‬‬ ‫‪34‬‬
‫‪38‬‬

‫שיר‬ ‫אפרת‬

‫‪6‬‬ ‫‪11‬‬
 ‫מיפוי מבנה משפחת שוהם‬
‫נ‪ 1956 :‬עו"ד‪ ,‬מאשים‬ ‫נ‪ ,1960 :‬מורה‪,‬‬
‫אורי‬ ‫חנה‬ ‫פייסנית‬
‫תכונות‪ :‬שתלטן‪ ,‬ביקורתי‪,‬‬
‫‪50‬‬ ‫תכונות‪ :‬עובדת קשה‪,‬‬
‫דעתן‬ ‫‪54‬‬
‫נעימה‪ ,‬מרצה‬
‫נישואין ‪1978‬‬

‫אוהב ספורט‪ ,‬משחק כדורסל‬

‫יניב‬
‫יניב‬
‫‪28‬‬ ‫נ‪ ,1981 :‬ירושלים‪ ,‬מהנדס‪ ,‬מאשים‬
‫‪28‬‬
‫תכונות‪ :‬עקשן‪ ,‬מתרגז בקלות‪ ,‬נאמן‬

‫אוהבת שחייה‪ ,‬סרטים‬ ‫יפית‬

‫נ‪ ,1983 :‬ירושלים‪ ,‬רואת חשבון‪,‬‬
‫‪26‬‬ ‫שכלתנית‬
‫תכונות‪ :‬דייקנית‪ ,‬דעתנית‬

‫אלה‬
‫אוהבת להיפגש עם חברות‪,‬‬
‫נ‪ ,198 :‬תל‪-‬אביב‪ ,‬סטודנטית‪,‬‬
‫לצאת לבילויים‬ ‫‪22‬‬ ‫פייסנית‬
‫תכונות‪ :‬חמה‪ ,‬נבונה‪ ,‬אוהבת‬