‫טיפול משפחתי השוואתי‬

‫– שיעור ראשון ‪26.10.22‬‬

‫‪.‬בעיקר מבוא‪ ..‬לא מעניין‪ ..‬אפשר לעיין במצגת‬

‫– שיעור שני ‪2.11.22‬‬

‫משפחה זה אנשים בעלי קשרים ומטרה משותפת יכולים להיקרא כמשפחה‪ .‬משפחה זה יחידה דינאמית‬
‫ומשתנה לאורך הזמן‪ .‬עלינו לדעת כל איזה שלב מביא איזה אתגרים למשפחה ולנו כמטפלים כיצד להתמודד‬
‫‪.‬עם האתגר שמגיע‪ .‬איזה אתגרים מזמן כל שלב משפחתי על מנת להסתגל למצבים חדשים‬
‫משפחה היא למעשה יחידה חברתית‪ ,‬תרבות בעלת טקסים‪ ,‬מסורות וריטואלים אך צריך גם לדעת להתבונן‬
‫כיצד משפחות מקבלות החלטות‪ ,‬מי מוביל את המשפחה‪ .‬לכל בן משפחה יש גם אמונות משלו‪ .‬אם האמונות‬
‫‪.‬משלימות‪ ,‬מנוגדות – כל זה להתבונן על ידי המטפל‬
‫למשפחה יש טקסים‪ ,‬ריטואלים‪ ,‬ארוחות שישי וקידוש‪ ,‬ימי הולדת וחגיגיות משותפות‪ ,‬נורמות‪ .‬משפחה היא‬
‫יחידה קטנה‪ ,‬תרבות ואז נוצרת המשכיות‪ .‬חשוב להסתכל גם כיצד מתקבלות החלטות במשפחות‪ ,‬מול מי‬
‫מתקבלות ההחלטות‪ ,‬סוגיות גבולות‪ ,‬סמכות‪ ,‬סוגיות של כבוד‪ .‬כמובן שגם לבני המשפחה יש אמונות אישיות‪,‬‬
‫‪.‬כיצד זה מתכתב? האם זה משלים? האם זה מנוגד? ‪ -‬כל זה יבוא לידי ביטוי בתהליך המשפחתי‬

‫שנות ה – ‪ 50‬עד אמצע שנות ה‪ :70‬מבינים שהפסיכואנליזה לא עובדת‪ .‬הן ארוכות‪ ,‬מסורבלות‪ ,‬יש בהן סוג של‬
‫רצידיביזם‪ .‬התיאוריות הפסיכואנליטיות לא עובדות ובמקביל מתפתחת ההבנה של תורת המערכות דרך‬
‫מחשבים‪ ,‬הבינו שמחשבים יכולים לתקשר בין מכך גם משפחות יכולות לתקשר בין‪ .‬אם מערכות מחשבים‬
‫יכולים להתקשר אחד עם השני אז גם מערכות משפחתיות גם מתקשרות אחת עם השנייה‪ .‬הובן כי יש תפקיד‬
‫חשוב לאינטראקציה המשפחתית‪ .‬התחיל גם טיפול במשפחה‪ ,‬ילדים‪ ,‬קבוצות ולא בהכרח היה צורך להיכנס‬
‫לתוך העולם הנפשי והפנימי‪ ,‬הגנות והתנגדויות‪ ,‬חרדות אך לא לקחו בחשבון שלא מדובר בהגנות אולי אלא‬
‫קשיים משפחתיים בהווה שלא מקבלים מענה‪ .‬ניתן כי הטיפול הפסיכואנליטי היה יקר מאוד וגם ארוך מאוד‪.‬‬
‫לפעמים ההצצה לעולם התוך נפשי לא תמיד נכונה‪ .‬דיברו על קונפליקטים כהגנות וחרדה אך לא תמיד לקחו‬
‫בחשבון זה לאו דווקא זה אלא אולי פשוט יחסים בהווה שהם לא מספיקים שהם גם משפיעים על קשיים‬
‫‪.‬וסימפטומים‪ .‬הגישות הפסיכואנליטיות היו יקרות וארוכות מאוד וזה נחשב לטיפול של עשירים‬

‫שנות ה ‪ 70‬עד שנות ה – ‪ :80‬האדם במרכז‪ .‬דגש על קוגניציה‪ .‬ההבנה שהאדם הוא מבנה את חייו על פי‬
‫מחשבותיו ומחשבותיו מבנות את מהותו – הוא קארל רוג׳רס‪ .‬מתחילים לדבר על אמפתיה‪ ,‬קבלה‪ ,‬הכלה ללא‬
‫‪.‬תנאי‬
‫פה נדבר על קונסטרוקטיביזם שזה הבניית הידע והבסיס הוא שהאדם אקטיבי‪ ,‬אינו פאסיבי מאמינים שהאדם‬
‫והמשפחה יכולים לחולל תקווה‪ ,‬יש פוטנציאל לשינוי‪ ,‬מאמינים באדם ומשפחתו לחולל שינוי‪ ,‬אופטימיות‪,‬‬
‫‪.‬מדובר פה על צמיחה‪ ,‬על התפתחות‬
‫פה המטפל קרוב יותר אל המשפחה‪ ,‬שקוף יותר‪ ,‬עמדת המטפל היא כמעט בשותפות מלאה עם המטפל‪ ,‬צריך‬
‫מטפל שיצעד קרוב עם המטופל כי המטופל יכול עם תמיכה לעורר שינוי – זה בזכות הקרבה‪ ,‬ההבנה‪,‬‬
‫‪.‬השותפות‪ ,‬האחריות של המטפל עם המטופל‬

‫אמצע שנות ה – ‪ :80‬קיימת הרחבה בתפסיה של המשפחה לא מתנהלת בתוך ריק אלא בהקשר חברתי‬
‫ותרבותי‪ .‬השפה שבה נאזין למטופלים שלנו‪ ,‬הדרך בה רואים את המציאות והבעיה זאת עדשה שמאפשרת לנו‬
‫‪.‬להיכנס לתהליך הטיפולי והשפה מבנה את התנהלות הפרט במרחב המשפחתי‬
‫הגישה הנרטיבית ששמה דגש שאדם בעצם חי את סיפור חייו – למציאות יש עוד רבים (עוד מידע בסמסטר‬
‫‪.‬ב׳)‬
 ‫תרפיה ממקודדת פתרון – גישה מובנית‪ ,‬קצרת מועד‪ ,‬מטופלת בפתרון ולא לבעיה‪ ,‬קיימת שותפות בין‬
‫‪.‬המטופל מטפל‬

‫הטיפול המשפחתי למעשה הוא רציונלי ומגדיר את הבעיות והטכניקות‪ ,‬מגובה במחקר והליבה שלו זה הקשר‪.‬‬
‫ההתייחסות לא מנסה להבין את המניע הפעולה של האדם אלא ננסה להבין מה תורם להתנהגות האדם‪ ,‬איך‬
‫ההתנהגות תורמת‪ ,‬כיצד היא משרתת‪ .‬לא נחפש מניעים תוך נפשיים אלא כמובן את המניע הפנימי של האדם‬
‫ביחס לסובבים אותו‪ .‬הקשר הוא מעגלי‪ ,‬הוא לא לינארי‪ .‬קשיים בתוך המשפחה באים מתוך הקשר‪ .‬נשים לב‬
‫לסימפטום ולקשיים ולבני המשפחה‪ .‬נסתכל על מערכת הקשרים סביב הבעיה‪ .‬העדשה שנסכל על הבעיה היא‬
‫רחבה יותר מאשר שימת דגש רק על סימפטומים אישיים תוך נפשיים‪ .‬נסתכל על מעגל הקשרים סביב בעיית‬
‫‪.‬ההתנהגות‬
‫הנחת היסוד שאין אחראי אחד אלא המשפחה מתגייסת שכולם שותפים לפתרון הסימפטום‪ .‬אנחנו זה בעצם‬
‫הקשרים של עצמנו‪ .‬אין אחראי אחד אלא המשפחה מתגייסת כדי שכולם יטפלו בכולם לטפל בבעיה‬
‫‪.‬הספציפית של המשפחה‪ .‬בקיצור‪ ,‬כולם קשורים בכולם ואדם הוא תוצאה של הקשרים של כולם‬
‫המערכות שומרות על הומיאוסטזיס‪ ,‬על איזון‪ .‬למשפחות יש נטייה לשמור על איזון מכיוון שמתי שמערכת‬
‫יוצאת מאיזון יכול להתרחש משבר‪ ,‬חילוקי דעות‪ .‬משפחה נעה בין שני צירים מקבילים – בין שימור לבין‬
‫שינוי‪ .‬כל הזזה של ההומיאוסטזיס‪ .‬אלה שתי כוחות שפועלים במקביל וכל בהומיאוסטזיס מחייב שינוי‬
‫‪.‬ויציאה מאזור הנוחות‬
‫תיאוריות מערכתיות לא מתעלמות מקשיים אישיים אלא נותנות היבט נוסף‪ .‬אולי הקושי של הפרט קשור‬
‫לאינטראקציות משפחתיות? אולי הקושי שלה נובע מאיזשהי אינטראקציה של הקשיים של ההורים‪ ,‬אולי‬
‫?משמרת משהו‬

‫מתי מגיעה משפחה לטיפול? – מתי שעולה סימפטום והמערכת לא רוצה להתמודד עימו‪ ,‬יש התנגדות מצד‬
‫המערכת או שאין את המשאבים להתמודד עם זה‪ ,‬כאשר יש הפרה של ההומיאוסטזיס – נראה שלמעשה כך‬
‫‪.‬מונצחת הבעיה‬

‫הנחת בסיס של תיאוריית המערכות – הזזת יחסים של סיבה ותוצאה אל הסתכלות אטיולוגית התנהגותית‬
‫רחבה יותר‪{ .‬להסתכל על השקף הזה במצגת}‪ .‬מדובר פה על ישות שלישית בעצם‪ ,‬אני אתה והמשפחה‬
‫ומסתכלים על הבעיה מנקודת מבט רחבה יותר‪ .‬בכל אינטראקציה שאנו מקיימים‪ ,‬תגובתו של האדם האחר‬
‫תהיה עבורנו כמו תגובת משוב‪ .‬כל מי שמגיב אלי מייצר פידבק לדרך שבה אנו מתנהלים מולו ובמשפחות‬
‫ניתן לשים תגובות שלהם על ציר של משוב חיובי או שלילי‪ .‬בפידבק שלילי אין שינוי‪ ,‬בחיובי וכן והשינוי לא‬
‫‪.‬יהיה רק אצל הפרט אלא גם לכל המשפחה ולכן הפידבק פה הוא מעגלית‬

‫הסתכלות מעגלית ולולאות פידבק – אנחנו נמצאים במעגלי משוב מכל אינטראקציה שאנחנו חיים בה‪.‬‬
‫האינטראקציה שלנו עם הפרט מהווה גם משוב עבורנו‪ .‬כל מי שמגיב אלינו מייצר איזשהו פידבק‪ ,‬משוב לאופן‬
‫‪.‬שבו אנחנו מנוהלים מולו‬
‫עם משפחות נוכל לראות פידבק חיובי ושלילי כמו למשל סנקציות ועונשים‪ .‬בפידבק שלילי אין שינוי‪ .‬בפידבק‬
‫חיובי נוכל לראות לא רק שינוי ברמת הפרט אלא ברמת הכלל‪ ,‬ברמת המשפחה‪ .‬ע׳׳פ הגישה המעגלית‬
‫‪.‬הדיספונקציה של היחיד משקפת מערכת משפחתית אמוציונלית פעליה‬
‫על פי הגישה המעגלית – הדיספונקציה של היחיד משקפת מערכת יחסים אמוציונלית פעילה‪ .‬סימפטום אצל‬
‫חבר אחד זה הדרך להפחית את המתח בין חלקים אחרים במערכת‪ .‬יש לבעיה יש תפקיד – לשמר‬
‫‪.‬הומיאוסטזיס ולכן השינוי צריך להגיע ברמה המשפחתית‬
 ‫שיעור שלישי ‪– 9.11.22‬‬
‫לסיכום – תיאוריית המערכות‪ :‬האדם משתייך לכמה מערכות‪ ,‬וישנן מספר תת מערכות‪ ,‬אנו מתנהלים בתוך‬
‫קשרים‪ ,‬לכל אחד מבני המשפחה יש אחריות על שמירה על סימפטום ועל הומיאוסטזיס יש אחריות על‬
‫שמירת המצב הקיים‪.‬‬

‫הגישה המבנית – סלבדור מינושין‪:‬‬

‫הוא דיבר על דפוסים‪ .‬בכל משפחה יש דפוסים‪ ,‬חוקים ועקרונות‪ .‬מעבר להיותה של המשפחה של שלם‪ ,‬היא‬
‫בנויה מתת מערכות וכל יחיד הוא תת מערכת וכל יחיד הוא מתחבר לבן משפחה אחר והוא יוצר תת מערכת‪,‬‬
‫שהיא גם יוצרת תפקיד‪ .‬המטפל רואה את המשפחה כשלם אך גם רואה אותה כמחולקת לחלקים לתתי‬
‫המערכות כל הזמן‪.‬‬
‫היחידה המשפחתית היא חברתית‪ ,‬חלק מתרבות‪ ,‬אנו אחראיים על דברים‪ ,‬באינטראקציות כל הזמן‪ .‬אנו‬
‫מדברים על גישה מאוד סוציולוגית שאנחנו חלק רחב מאוד מחברה ואנחנו אחראים על הפרטים שבה יחדיו‪.‬‬
‫מה שמשנה אנשים זה לא סיפורים‪ ,‬אלא האינטראקציה‪ ,‬זה הקשר שמשנה אנשים‪.‬‬

‫מבנה – מינושין טוען שאנחנו מסתכלים על משפחה‪ ,‬הכללים שמגדירים אותה שהאופן שבו מועברים‬
‫הקשרים‪ ,‬בין אם ישיר או לא – כך עוברים הקשרים‪ .‬בטיפול המשפחתי‪ ,‬המטפל בוחן את הטון‪ ,‬מי מדבר למי‪,‬‬
‫קצב הדיבור‪ ,‬שפת גוף‪ ,‬היררכיה‪ ,‬שזה עוזר לו להבין כיצד דפוסי האינטראקציה משפיעים על רמות הקרבה‬
‫והמרחק וההיררכיות‪ ,‬מי האחראי‪ .‬ההבנה שככל שהמבנה ברור יותר – כך במשפחה מתפקדת טוב יותר‪ .‬מתוך‬
‫שיתופי הפעולה נלמד על הכוחות‪ ,‬המערכות שלה‪ .‬בעצם נסתכל בזום אין על משהו שהוא רחב יותר‪ .‬נסתכל‬
‫על יחסי קרבה ומרחק של המשפחה של בני משפחה‪ ,‬נראה כיצד זה משפיע‪ ,‬תורם‪ ,‬כיצד זה משפיע על שאר‬
‫בני המשפחה? האם זה מקרב בני משפחה‪ ,‬האם זה מרחיק בני משפחה? נראה כיצד זה מייצב בני משפחה אל‬
‫בני משפחה אחרים‪ .‬מתוך האינטראקציות נלמד על הכוח של תתי המערכות‪ .‬נבדוק כיצד דברים אלה‬
‫משפיעים על קבלת החלטות במשפחה וכו׳‪ .‬כל זה נקרא עסקות‪/‬טראנזקציות במשפחה‪ .‬העניין הוא להתבונן‬
‫ולהכיר את המערכות‪ ,‬הקואליציות שמייצרות דפוסי אינטראקציה שונים במשפחה‪.‬‬
‫אנחנו מגיעים עם רקע‪ ,‬עם השקפת עולם‪ .‬הכשזוג מתחתן‪ ,‬הוא מביא את העמדות שהם מביאים איתם‬
‫מהבית אל הזוגיות שלא תמיד תאומים את השפעת האישה אבל זאת ההשפעה של גישת המשפחה מבלי‬
‫לחשוב אם הן משרתות את ההווה או הזוגיות הנוכחית‪ ,‬יש פה השפעה של משפחת המוצא של הדפוסים‬
‫הקודמים‪ .‬היא מדברת על היפרדות וספרציה של הדפוסים והדברים שאנחנו הבאנו מהבית שלנו לזוגיות‪,‬‬
‫לדברים שלמדנו מהם והיא יכולה באמת לשנות את הדפוסים האלה למשפחות חדשות כי עמדות אלה לא‬
‫תמיד משרתות את המשפחה החדשה‪ .‬שינוי עמדות ישנות מביאות למידה ושינוי‪.‬‬
‫הגישה אקטיבית‪ ,‬ישירה‪ .‬אנחנו יכולים לשנות דפוסים ישנים שלנו ולהביא איתנו משהו חדש למערכות יחסים‬
‫משפחתיות‪ ,‬לשנות דפוסים שאינם יעילים והמבנה המבני ישנה את המבנה הזה‪.‬‬
‫מינושין ינסה להפר את ההומיאוסטזיס הטוב פחות וינסה לייצר הומיאוסטזיס טוב יותר‪ .‬המערכת תתגייס על‬
‫מנת למתן את הסימפטום‪.‬‬

‫תת מערכות – מבנה של משפחה בנוי מתת מערכות‪ .‬כל פרט מהווה תת מערכת אך מייצר גם מערכות אחרות‬
‫שמייצרים קשרים ביניהם סביב תפקיד מסוים (מגדר‪ ,‬אחים‪ ,‬אחים שמנגנים‪ ,‬מכינים ש׳׳ב וכו׳‪ ,)..‬אך צריך‬
‫לזכור שיש סדר היררכי בין תתי מערכות קבועות כאשר המערכת מתרחבת‪ ,‬נוספים תפקידים נוספים כאשר‬
‫המערכת מתרחבת‪ .‬היא לא נעלמת אלא מתרחבת – זוגית‪ ,‬הורית‪ ,‬אחית (של אחים)‪ .‬כאשר נדבר על תת‬
‫מערכות נראה תת מערכות בין דוריות‪ ,‬אך גם תת מערכות סמויות שבהן בן משפחה אחד חובר לבן משפחה‬
‫אחר על מנת ליצור קואליציה כנגד בן משפחה (למשל יש שתי אחיות שמדברות בסודיות על אחות שלישית)‬
‫– כל אלא הם סיבה של שאילת שאלות‪ ,‬כמו מה משרת את זה‪ ,‬מי משרת את זה?‪ ,‬מה משמר את זה‪ ,‬איזה‬
‫מערכות יחסים משמרות ומחזקות את הסימפטום הזה‪ ,‬מי עוד בנוי סביב מערכות יחסים אלה‪ ,‬מה התפקיד‬
‫הפונקציונלי? במה זה תורם? למה זה מזיק? – אלה שאלות שהמטפל צריך לשאול‪ .‬כל זה טבעי‪.‬‬
 ‫גבולות – מושג חשוב והוא מגדיר את קרבה ומרחק‪ ,‬מותר ואסור‪ ,‬מי נמצא ״בכללי המשחק״ ומי לא‪ .‬גבול‬
‫ברור חשוב יותר ממי שנמצא במערכת הגבולות‪ .‬שוב גבולות חשובים יותר ממי שנמצא בה‪ ,‬מההרכב שלה‪.‬‬
‫גבולות לא ברורים‪ ,‬ככל שיש יותר תתי מערכות במשפחה זה יגרור יותר קונפליקטים‪ .‬ילד גדל טוב ומתפתח‬
‫כאשר שני ההורים שלו משתפים פעולה אך נקרע כאשר אינם מתנהגים ככה‪ .‬הבהירות של הגבולות חשובה‬
‫מאוד‪ .‬דוגמא לכך אם אמא עכשיו חולה וילד הבכור מתפקד כהורה אך לזמן מוגבל ויודע את גבולות התפקיד‬
‫שלו וגם אם זה לא בשלב ההתפתחותי שלו‪ ,‬תת המערכת הזאת נכונה מכיוון שהגבול ברור‪ .‬ככל שהגבול לא‬
‫ברור ויש יותר תתי מערכות לא ברורים במשפחה זה יותר לתת רקע ובסיס ליותר קונפליקטים‪.‬‬
‫למשל כשאמא נותן לילד מילה – תשמור על אחותך הקטנה‪ ,‬ההורה נותן לילד גבול מוגדר וברור ומוגדר בזמן‪,‬‬
‫כך שיש ליד גבול של אח אך גם גבול מוגדר וזמני – כך אני מטיל עליו תקפיד ברור‪ ,‬זמני‪ ,‬עד נגיד שאני חוזר‬
‫מקניות או כל זמן אחר שאני חוזר ולוקח שוב את האחריות שלי‪ .‬למשל בארוחה אח אומר לאחות תורידי את‬
‫הרגל מהשולחן (לוקח על עצמו תפקיד הורי)‪ ,‬אך ההורה אומר לאח‪ ,‬אני אומר לה מה לעשות וכיצד לנהוג‬
‫נכון‪ ,‬פה ההורה לוקח על עצמו את הגבול ואומר לו כי הוא ההורה שלו וזה התפקיד שלו להבהיר כיצד‬
‫להתנהג‪ .‬הדגש פה הוא הבהירות‪ ,‬הגבול צריך להיות ברור כי אני מטיל עליך למשימה אבל לזמן מסוים ואז‬
‫תחזור לגבול שלך‪ .‬הדגש פה הוא על הבהירות‪ .‬אם הגבול איננו ברור – המערכת לא תתפקד‪ .‬היכולת של‬
‫משפחה לייצר קשרים מובחנים בינה לבין הקהילה זה גם עניין של גבול וגם הגבולות הללו צריכים להיות‬
‫מדוברים בחדר‪ .‬יש משפחות ששם הכל דיפוזי‪ ,‬הכל לכולם‪ ,‬אין בהירות בגבול שם נדבר על סביכות‪ .‬גבולות‬
‫מקבעים היררכיה‪ ,‬גבולות מקבעים מקום‪ .‬זה יוצר ודאות ופחות קונפליקטים‪ .‬חוסר בהירות יוצר קונפליקטים‬
‫ועל פי מינושין‪ ,‬על מנת לחזור לסדר הנכון טוען כי צריך לחזור למבנה – זוגיות‪ ,‬הורות ואחים שזה מה‬
‫שמחזיר את הסדר ומסדר שוב את ההורות‪ .‬וכאמור תזכורת – כל תת מערכת נשמרת‪ .‬גבולות מקבעים‬
‫היררכיה ומקום‪ .‬הם ממקמים אותי מול מישהו אחר‪ ,‬ככה אני אדע את מיקומי טוב יותר ויהיו פחות‬
‫קונפליקטים וציפיות אלא סדר‪ .‬אם יהיו תתי קבוצות ואי בהירות בין תתי המערכות למשל אבא מתערב‬
‫בגבולות של החמה או הסבתא‪ ,‬או נכדים למשל ושם יש סבירות גדולה לקונפליקטים = שינוי המבנה ע׳׳פ‬
‫מינושין שזה זוגיות‪ ,‬הורות וילדים‪ ,‬חזרה המבנה למקום‪.‬‬
‫יש לנו ‪ 2‬קטבים בגבולות‪:‬‬
‫סביכות – תקשורת ללא צנזורה וכולם חשופים לכל התכנים‪ ,‬למשל ילדים חשופים לתכנים שאינם‬ ‫●‬
‫מותאמים להם‪ .‬אין סודות‪ .‬הפרט עלול לשמור עם עצמו אם יהיה נפרד הוא יאיים על כל המשפחה‬
‫כי במשפחה כל אחד יודע‪ .‬כולם גם עוזרים לכולם שזה מאוד יפה אבל אין מקום לצרכים‬
‫אינדיבידואליים‪.‬‬
‫הינתקות – גבולות הם נוקשים‪ ,‬במשפחה כזאת יש הרבה הגנות והגמישות לשינויים פחות אפשרית‪.‬‬ ‫●‬
‫הם נצמדים לגבול ופחות זזים ממנו‪.‬‬

‫ההימצאות בקטבים היא בעייתית וככל שנהיה בנטייה בכל קוטב‪ ,‬שם נראה את הדיספונקציה ואת הבעיה‪.‬‬
‫במשפחות עם מערכות סבוכות נראה קודם כל תחושת שייכות חזקה מאוד כי שם יש תמיכה רבה‪ ,‬עזרה‬
‫הדדית‪ ,‬פתרון בעיות אך מצד שני נגזלת האוטונומיה של הפרט מכיוון שזה מאיים מאוד על המשפחה‪ ,‬למשל‬
‫ילד יוצא עם חברה שלו לארוחת שישי‪ ,‬זה גורם לסנקציות והסנקציות פוגעות ביצירת הנפרדות‪ .‬יש פה גם‬
‫עניין של הדבקה רגשית‪ .‬בת משפחה נכשלה טסט אז בני המשפחה גם יתבאסו עבורה‪ .‬הפרט הוא לא יכול‬
‫לבוא לידי ביטוי‪ ,‬לגדול‪ ,‬הוא יהיה פחות אוטונומי‪ ,‬פחות עצמאי‪ .‬נשאל פה על ספרציה ואינדיבידואציה‪ ,‬נראה‬
‫איך וכמה הפרט בא לידי ביטוי‪ ,‬נראה כמה הוא עצמאי או לא‪.‬‬
‫במשפחות מנותקות יש פה כאילו סובלנות רבה לכאורה לשונות ועצמאות בין חברי המשפחה‪ .‬נראה אנשים‬
‫אוטונומיים‪ ,‬אנשים התנתקו ממשפחות אלה נראה לכאורה עצמאות (הוא יודע להסתדר‪ ,)..‬יהיה להם קשה‬
‫עם רמת אינטימיות רגשית וקרובה ותקשורת במשפחה‪ .‬במשפחות מנותקות יהיה פחות שיתוף של מידע‬
‫והעברתו בין בני המשפחה‪ .‬בזמן שגרה יהיה פחות שיתוף פעולה וקרבה‪ ,‬פחות ביחד‪ ,‬רק אירוע קשה או‬
‫מטלטל חיים יוכל לנסות לחבר אותן וזה גם לא תמיד‪ ,‬כלומר רק תלות הדדית תיווצר כתוצאה מאירוע קשה‬
‫וחריג זה מה שיכול לחבר אותם‪ ,‬משהו קשה‪ .‬נראה שם שיחות שטחיות ובנאליות‪ ,‬פחות שיתוף של מידע‬
‫אישי מתוך חשש מביקורת‪ ,‬גיחוך ועוד‪ .‬גבולות ברורים ונוקשים למשל אסע לבקר את בני המשפחה שלי רק‬
‫פעם בשבוע או אתקשר פעמיים בשבוע‪ ,‬מכאן נראה דפוסים מקובעים וקשים‪ ,‬אני לא אשנה את הדפוס הזה‪.‬‬
 ‫גם עם מערכות הקהילה הסובבות יהיו גבולות נוקשים‪ .‬משפחה סבוכה כולם יביאו לעזור במיידי‪ ,‬מתלכדים‪,‬‬
‫מתגייסים ובאים תוך כדי הזדהות יתר והמנותקת תיטה לא להגיב‪ ,‬גם כאשר נדרשת תגובה‪ .‬במקרה הזה‪,‬‬
‫המטפל ינסה לרכך את הגבולות‪ ,‬שינוי וריכוך הגבולות והאינטראקציה‪ .‬היא נתנה דוגמא של פגיעת בן‬
‫משפחה בתאונת דרכים‪ ,‬במשפחה מנותקת אף אחד לא הגיע לבקר את בן המשפחה הפגוע‪.‬‬

‫משולשים – משולש נוצר כאשר מקור לחץ של יחיד יכול לפעול מעבר לגבולות תת המערכת אבא‪-‬אמא‪-‬ילד‬
‫ההורים למשל עברו יום עבודה קשה‪ ,‬אך הם כועסים עליו ונוזפים עליו ובמקום להוות סיכון למערכת‬
‫ההורית‪ ,‬ההורים מכניסים את הילד למשולש ונוזפים עליו כדי לשמור על הבריאות של תת המערכת‪ ,‬למרות‬
‫שהילד לא שייך בכלל למעגל הזה‪ .‬הילד שסופג את האש גורם להורים להגן על עצמם‪ .‬זה לא נכון אבל כך‬
‫המשולש הזה עובד‪ .‬דבר זה יכול לגרום לדיספונקציה‪.‬‬
‫יכולה להיווצר גם קואליציה בין דורית שהאם והילד חוברים כנגד האב וגם זה יכול כמובן ליצור דיספונקציה‬
‫– הוא לא נמצא בתת המערכת שהוא נמצא בה‪ .‬שוב כאמור אנחנו נפעל תמיד להחזיר את בני המשפחה לתת‬
‫המערכת הקבועה‪ ,‬לגבולות הברורים‪.‬‬

‫שיעור רביעי – ‪ :16.11.22‬רפרט שלקח את כל הזמן מהשיעור‪.‬‬

 ‫שיעור חמישי – ‪:23.11.22‬‬

‫הגישה במערכתית בכלל והגישה המבנית בנוסף וזה מה שיצר את התפיסה של הגישה האסטרטגית‪ ,‬לכן נדבר‬
‫היום על הגישה האסטרטגית‪ .‬נגזרת והמשך ישיר של המבנית והיא אינטגרטיבית בין הגישה המערכתית‪,‬‬
‫מבנית‪ .‬השילוב יחד יצר את התפיסה של גישה האסטרטגית‪ .‬הגישה אומרת לחשוב בצורה חיובית‪ .‬נראה שיש‬
‫מדידה‪ ,‬שיש הערכה של כל פעם משהו מחדש‪ .‬אין אחד שלא רוצה שינוי אבל לעשות שינוי עצמי דורש עבודה‬
‫ופה יש פער בין הרצוי למצוי ופה ההגישה האסטרטגית תמצא את המקומות שבהם אני יכול ליצור את‬
‫השינוי‪ .‬זה מדיד‪ ,‬אנחנו יכולים למדוד‪ ,‬אקטיבית‪ ,‬מוטיבציונית‪ ,‬כלומר אנשים יכולים לחולל שינוי מכיוון שהם‬
‫פעילים‪ ,‬לשים יעדים‪ ,‬הרבה מאוד בר שינוי חוץ מפתולוגיות כאלה ואחרות אך שינויים התנהגותיים אכן‬
‫יכולים להשתנות‪ .‬נותנים פה מקום לשינוי‪ .‬הגישה האסטרטגית תנסה לאתר את המקומות שבהם אני יוצר‬
‫את השינוי‪.‬‬

‫וואצלביק ידבר על שינויים בכל משפחה‪ .‬משפחה היא יחידה דינאמית שבה יש הרבה סוגים של שינויים כל‬
‫הזמן ויש הרבה סוגים של שינויים ולכל שינוי יש משמעות שונה להתקדמות לעבר פתרון‪ .‬יש פה בעצם‬
‫שינויים שונים בתוך משפחה ומפעילה אסטרטגיות שונות על מנת להפעיל שינוי אך לא כל אחת מקדמת‬
‫לעבר השינוי‪ ,‬לא כל שינוי מכוון לכיוון המטרה‪.‬‬
‫מטפל אסטרטגי לא ישאל מדוע אלא למה‪/‬לשם מה‪/‬מה התפקיד ההתנהגות משמשת‪ .‬הטיפול בסימפטום יהיה‬
‫באינטראקציה‪ ,‬הנטייה של האנשים לשרת מטרה‪ ,‬למשל הסימפטום משרת מטרה‪ .‬המטפל האסטרטגי לא‬
‫יחזור אחורה גם אם ייתכן שיש סיבה שנעוצה בעבר‪ ,‬זאת לא השפה אלא הכאן ועכשיו‪ .‬הפתרון של‬
‫הסימפטום יהיה תמיד באינטראקציה ושינויים בסגנון של האינטראקציה‪ ,‬איך זה תורם לשינוי של האחר וכו׳‬
‫אבל רק באמצעות השינויים באינטראקציה ושוב‪ ,‬נאמר שפה הסימפטום הוא משרת מטרה‪.‬‬
‫אם נסיר את מהר את הסימפטום יהיה מחיר כך שבטיפול מהיר עשויים לצוץ עוד סימפטומים ההסרה‬
‫המהירה של הסימפטום הוא לא טוב‪ ,‬רק דרך העמימות בטיפול שבו מעורב המטפל והמטופל ודרך כל‬
‫העמימות הזאת נוכל לראות את האינטראקציות המשפחתיות ולהביא לקראת שינוי‪ ,‬רק דרך העמימות נוכל‬
‫לראות את הדינמיקה המשפחתית‪ ,‬רק דרך המרחב הזה‪ ,‬לא דרך ההסרה המהירה אלא דרך העמימות‪ .‬נשים פה‬
‫שוב דגש על המדידה‪ ,‬פה שוב אנחנו נמדוד בכל צעד ונראה מה כל פעולה שלי משרתת‪ .‬רק דגש נוסף‪,‬‬
‫הסימפטום מהווה פתרון לבעיה על מנת לשמור על ההומיאוסטזיס‪.‬‬

‫העיקרון המחה – הסימפטום משרת מטרה‪.‬‬

‫כאשר אנו רואים אדם‪ ,‬משפחה או מערכת חברתית רחבה יותר מסתבכים בבעיה באופן מתמיד וחוזר על‬
‫עצמו למרות רצון ומאמץ לשנות את המצב – נשאל‪ :‬כיצד נמשך מצב בלתי רצוי זה‪ ,‬מה נדרש על מנת‬
‫לשנותו?‬
‫איך עושים פה שינוי? – שינוי זה המרה של מצב אחד למצב אחר‪ .‬כשמשפחה נמצאת בלופ‬

‫שינוי ממעלה ראשונה – התנהגות פרו אקטיבית אבל התוצאה נשארה זהה‪ .‬פה עדיין אם אני אבצע שינוי הוא‬
‫עדיין יישאר מונצח‪ .‬למשל יורד גשם בחוץ אני לובש ג׳קט כדי לא להירטב אבל אני עדיין לא יכול לבטל את‬
‫הגשם‪ .‬דוגמא נוספת זה למשל מישהו שנצא בדיכאון ואנשים טובים מנסים לעזור לו – בוא תצא‪ ,‬בוא לשבת‬
‫איתנו‪ ,‬משפחה מנסה לעודד עליו אבל יש מוטיבציה לחולל לשינוי אבל לא די בכך מכיוון שיש עוד פתרונות‬
‫שלא חשבנו עליהם‪ .‬פה במבחן התוצאה אין שינוי‪ ,‬הסימפטום רק מחמיר ומתדרדר‪ .‬פה התפיסה מאוד‬
‫מצומצמת ופתרון מדרגה שנייה רק מרחיב את האופציות שלנו‪ .‬אנחנו רוצים להסיר את הסימפטום‪ ,‬הדיכאון‪,‬‬
‫פה אנחנו רוצים להסיר את הסימפטום אבל זה רק יכול להחריף אותו‪ .‬פה המצב יהיה מונצח ועיתים הבעיה‬
‫גם תחמיר‪ ,‬דוגמא פה למעלה זה הדוגמה עם האדם של הדיכאון‪ .‬נכון שאנחנו מנסים להוציא אותו ממנו אבל‬
‫אין באמת שינוי‪ .‬הרצון שלנו לטפל במטופל המדוכא לא יוביל לשינוי‪.‬‬
‫פה זאת בדיוק הדוגמא של למה לא לנסות להסיר את הסימפטום מהר ״בוא קודם תתעודד‪ ,‬בוא קום‬
 ‫מהמיטה‪..‬״ זה הסרה מיידית של הסימפטום אבל אנחנו לא רואים לא בודקים את הסיבה‪ ,‬אנחנו לא חיים פה‬
‫בעמימות‪ .‬כל זה השינוי ממעלה שנייה ינסה לשנות‪.‬‬

‫שינוי ממעלה שנייה – קורה פה משהו שונה ״מהשדה הפסיכולוגי של המשפחה״ שינוי שנעשה באמצעות אדם‬
‫אחר‪ ,‬כמו למטפל למשל‪ .‬זה נתפס כשינוי משמעותי יותר‪ .‬פה המומחה יכול לתת פרשנות אחרת‪ ,‬למסגר‬
‫מחדש‪ ,‬המטפל לא טוען שהמשפחה לא יודעת ואף מכבד את המאמץ וגם טוען שהוא יכול להוסיף קצת יותר‬
‫תוכן‪ .‬המטפל מעריך את זה שהמשפחה מנסה להוציא את בן המשפחה מהדיכאון אבל פה המטפל נותן עוד‬
‫פרספקטיבה וחוות דעת נוספת‪ .‬פה תהיה קפיצה לוגית‪ ,‬הרחבה של תפיסת העולם‪ .‬מתן פרשנות שונה לאותו‬
‫המצב דרך מסגור מחדש‪ ,‬אני מייצר פוטנציאל לשינוי ממעלה שנייה‪.‬‬
‫🡨 המשפחה תבוא ממצב של שינוי ממעלה ראשונה והמטפל יבצע שינוי ממעלה שנייה מכיוון שפה המטפל‬
‫ייתן נקודת מבט שונה ונוספת‪.‬‬

‫מטפל אסטרטגי ירצה להפוך את הסמוי לגלוי ולהאיר על מקומות שהמשפחה לא ראתה‪ .‬המטפל מכבד את‬
‫תפיסת העולם של בני המשפחה‪ ,‬אך לעיתים התפיסה של בני המשפחה היא זאת שעשויה להנציח את הבעיה‪.‬‬
‫למשפחה יש היגיון בפני עצמו‪ ,‬תפיסות ואמונות שמנחות אותן אבל זה לא מועיל! לא נוצר שינוי‪ ,‬אחרת הם‬
‫לא היו מגיעים לטיפול‪ .‬התפיסות האלה אולי בעבר עזרו להם‪ ,‬אבל בהווה‪ ,‬התפיסות האלה שימרו את‬
‫הסימפטום!‬

‫בעיות מתפתחות בשתי דרכים‪ ,‬כיוונים‪ .‬או שקושי שולי מקבל משנה תוקף וכח עצום בתוך המשפחה והופכים‬
‫להיות בעיה חמורה‪ ,‬בשביל מזה שואלים פעמים רבות למי הבעיה הכי מפריעה? למי זה מפריע יותר?‬
‫להורים? לאמא? אבא? לילדה דווקא?‬
‫לפעמים האנשים באים לטיפול סביב סימפטום גלוי 🡨 הילדה לא מכינה שיעורי בית אך לעיתים צריך לשים לב‬
‫שהבעיה שבאמת עומדת מאחורי הסימפטום הגלוי‪ ,‬הוא בהכרח משהו עמוק יותר‪ ,‬סימפטום עמוק יותר!‬
‫מצד שני יש את אלה טומנים את הראש בחול ולהתייחס לקשיים כאילו לא היו בעיה בכלל‪ .‬מה שיעשה פה‬
‫המטפל האסטרטגי הוא יעצים את התוכן גלוי ואת הסמוי יעלה לגלוי‪.‬‬

‫מניע לסימפטומים – הנחת היסוד של מטפלים אסטרטגיים שבלבול היררכי גורם לסימפטומים (סבתא‬
‫שאומרת לילד מה לעשות‪ ,‬זה לא יכעיס את האמא? – יכול להיות שכן)‪ ,‬ממש כמו שאמר מינושין אבל המטפל‬
‫האסטרטגי מדבר על שלבי ההתפתחות בחיים‪ .‬התפקיד ההורה משתנה לאורך השנים‪ ,‬כאשר הילד צעיר יותר‬
‫הורה משתמש כמפקח ובגיל ההתבגרות הוא זז לתפקיד יועץ‪ .‬לא תמיד ההורים יודעים כיצד לעשות את זה‬
‫ופעמים יש אף פנטזיה של ההורים להמשיך ולנהל את הקשר כשהם היו ילדים‪ .‬לא תמיד ההורים יודעים‬
‫לעשות את המעבר‪ .‬המטפל האסטרטגי ישים את זה בחדר‪.‬‬
‫המטפל האסטרטגי ידבר גם על מאבקים לשליטה‪ ,‬למשל הסבתא עוקפת את סמכות האם – זה יחס שליטה‬
‫שהוא לא נכון‪.‬‬

‫מטרות הטיפול – הטיפול האסטרטגי נכון למתבגרים במעברים שבין הילדות לבגרות ביחסים בינם לבין‬
‫ההורים שלהם‪ ,‬שההורים צריכים לזוז‪ ,‬אינטראקציות צריכות להשתנות כתוצאה משינויים טבעיים ביחסים‬
‫של הילדים למתבגרים‪ .‬המטפל ירצה גם לשמר מבנה היררכי ברור‪ ,‬יש הורים‪ ,‬ילדים‪ ,‬סבא‪ ,‬סבתא בהתאם‬
‫למעגל החיים‪ .‬כמובן גם להפוך את הסמוי לגלוי מכיוון שיש קואליציות סמויות שיוצאות בלבול היררכי‪,‬‬
‫המטפל צריך לאתגר את זה ולכן יהיה מאוד אקטיבי‪.‬‬
‫פה נעצר השיעור‪.‬‬
 ‫שיעור שישי – ‪:30.11.22‬‬

‫סבתה שמצדדת לטובת הנכדה זה בלבול היררכי? כן! מכיוון שהיא מתערבת בתת מערכת הורית‪ .‬בכל הגישות‬
‫– הסימפטום משרת מטרה‪ ,‬כזאת שמשמרת את ההומיאוסטזיס‪ .‬הגישה באסטרטגית רואה את האנשים‬
‫כאסטרטגים‪ .‬מאוחרי כל סימפטום יש מניע‪ ,‬ויש בלבול היררכי בתוך המשפחה‪ .‬למשל כשסבתא מתערבת‬
‫לטובת הנכדה‪ ,‬האם זה בלבול היררכי? – כן כי היא מתערבת בתת תרבות הורית‪ .‬כשיש בהירות במבנה‬
‫ההיררכי זה טוב אך כאשר יש בלבול בין ההיררכיה בין המעגלים המשפחתיים – עשויה להתרחש פתולוגיה‪.‬‬
‫שינוי במעגל החיים של המשפחה מפר איזון‪ ,‬כמו למשל התבגרות‪ ,‬ילד שהפך לנער‪ .‬הסיכוי להתגבר הוא רב‪.‬‬
‫למשל כשמתבגר גדל ההורים לא לגמרי מבינים את ההשפעה של ההתבגרות כמו העצמאות ושאר הדברים‪,‬‬
‫ככל שההורים לא יבינו את ההתבגרות ואת נקודת מבטה של ההורית – עשוי להיווצר סימפטום‪ .‬המטפל ינסה‬
‫לראות את הדיסוננס הזה של ההורים שלא מבינים את הילד ולהיפך‪ .‬כאשר אנו מדברים על מאבקי שליטה‬
‫המטפל האסטרטגי ירצה לדעת מי מקבל את ההחלטה‪ ,‬אצל מי מתנקזות הסמכויות ואילו סמכויות‪ .‬המטפל‬
‫האסטרטגי יתעסק בהתנהגויות גלויות אך ינסה להחזיק בראש גם אינטראקציות סמויות שעשויות לעשות‬
‫מאבקים במשפחה‪ .‬נעלה מצבים מהסמוי לגלוי‪.‬‬

‫מטרות הטיפול‪ :‬מטפל אסטרטגי יעזור למשפחה להתקדם במעגל החיים‪ ,‬החזרת המבנה לקדמותו ויחסי הכוח‬
‫לאנשים הרלוונטיים חזרה של ההורים לקבל את הכוח‪ ,‬אינטראקציה בין ילדים‪ ,‬גבולות בין דורית למשל בין‬
‫סבא לנכד‪ ,‬בעצם בהירות במקום של כל אחד מבני המשפחה ויצירת מבנה היררכי‪.‬‬
‫נרצה גם לאתגר קואליציות סמויות שיוצרות בלבול היררכי ואם אני מזהה בחדר הטיפולי מי מגיב למי ומי‬
‫מתנהג‪ ,‬אני מעלה בחדר דברים להתנהגות והופך את הסמוי לגלוי‪ ,‬לכאן ועכשיו על מנת לחולל שינוי‪ ,‬להוביל‬
‫את המשפחה לשינוי כי זאת גישה מוטיבציונית‪ ,‬נרצה לתת מוטיבציה של המשפחה על מנת לעזור להם‬
‫לחולל שינוי‪ .‬מטפל אסטרטגי לא ישאל למה אלא מי מייצר‪ ,‬מי יישאר להרוויח על מנת לאפשר התבוננות‬
‫שהיא מאפשרת בתורה להעלות מהסמוי לגלוי‪ .‬ההתבוננות מעלה מהסמוי לגלוי‪.‬‬
‫למשל הילדה הצעירה מצדדת באבא כשרב עם האמא‪ ,‬מה ההנחה שלי? – יש פה משלוש שכן‪ ,‬בתוך המשולש‬
‫יש קואליציה סמויה‪ .‬כשאמא אומרת אני תמיד נמצאת עם הילדים שלי‪ ,‬אבא לא נמצא שם‪ .‬מה אני יכול‬
‫לשער? יכול להיות שזה מסמל על שליטה‪ ,‬על כוח‪ ,‬על קבלת החלטות בקשר‪ .‬נתחיל לשאול‪ ,‬להעלות‬
‫השערות‪.‬‬
‫נשאל גם שאלות ״אתה יכול לספר לי למה אתה מגיב ככה״‪ ,‬״זה תמיד קורה ככה״‪ ,‬״אתה יכול לתאר לי מה‬
‫קורה בסיטואציה הזאת״? – אני מעלה פה דברים למודעות‪.‬‬
‫מטפל אסטרטגי ישים לב לבונדינג – ‪.Bringing the family together‬‬

‫מבנה התרפיה‪ :‬קצר מועד‪ 4-5 ,‬חודשים‪ ,‬המטפל כמאמן – מומחה‪ ,‬אקטיבי בהליך הטיפולי‪.‬‬

‫‪ .1‬שלב ההיכרות – פה זה חשוב כי המטפל יתבונן במבנה המשפחה‪ ,‬יראה קואליציות‪ ,‬מי נגד מי‪ ,‬מי בעד מי‪,‬‬
‫מה קורה שם במשפחה‪ .‬שלב זה חשוב שמייצר את מרחב האמון והקרבה‪ .‬כל בני המשפחה צריכים להגיע על‬
‫מנת לספק למטפל התבוננות טובה יותר לבני המשפחה‪.‬‬

‫‪ .2‬בירור הבעיה – בעצם למה באתם? פה נראה גם מי רואה כיצד את הבעיה‪ ,‬נראה פה את ההגדרה של‬
‫הבעיה מכל צידי המשפחה‪.‬‬
‫הגדרת הבעיה זאת גם ההזדמנות להיראות כיצד כל אחד תופס בעיניו את הבעיה‪.‬‬

‫‪ .3‬של עסוק באינטראקציה – מטפל מבקש לייצר סיטואציה כאילו הם מדברים על הסימפטום כמו בבית רק‬
‫בחדר הטיפול כדי שיוכל להתבונן באינטראקציה המשפחתית‪ ,‬כי זאת למידה‪ ,‬התחברות כדי גם לראות מה הם‬
‫עושים טוב ולא בהכרח מה רע‪.‬‬
 ‫‪ .4‬הגדרות המטרות מחדש ומדידה – שלב שבו נעשה ריפריימינג (מסגור מחדש)‪ .‬פה גם נבדוק‪ ,‬את התהליך‪,‬‬
‫ניתן עבודה למשל למשפחה ואז פעם הבאה במפגש נמדוד ונבדוק אם זה עבד וכך יעבוד המבנה הטיפולי‪ .‬פה‬
‫המשפחה מקבלת הזדמנות להגדיר או לייחס את הסימפטום לכל בני המשפחה עם הגדרה חיובית שלו‪.‬‬
‫אם ‪ 2‬ילדים מתעמתים‪ ,‬מקריבים את יחסיהם למען ההורים‪ ,‬הם יוצרים מצב שבו ההורים לא עסוקים בלהבין‬
‫מדוע הילדים לא בסדר‪ ,‬מה לא בהתנהגותם‪ .‬אם אני אומר להורה ״אתה כועס והכעס שלך מבטא דאגה״ – זה‬
‫מסגור מחדש‪ ,‬משום שהוא יוצר התבוננות חדשה על היחסים‪ ,‬התבוננות חיובית‪.‬‬

‫רילייבלניג – ‪ 🡨 Relabeling‬אם ילד מתנהג באקטינג אאוט שעבר מהגן לכיתה א׳ והוא ויגידו עלו שהוא מתנהג‬
‫בצורה בלתי נסבלת ויש לו בעיות התנהגות‪ ,‬אני אוכל להגיד למשל חווה קשיים בהסתגלות‪ ,‬שקשה לו‪ .‬זה‬
‫כבר מייצר טון אחר‪ ,‬פחות שיפוטי‪ ,‬יותר פותח ומאפשר שזאת עבודתו של מטפל אסטרטגי‪.‬‬

‫כל פעם וכל פגישה תהיה מדידה‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫ארבעת הצעדים על מנת לחולל שינוי‪:‬‬

‫‪ .1‬הצגת הבעיה במונחים מעשיים‪ .‬במצב כזה נשאל את המטופל ״מה אתה עושה עם זה״‬

‫‪ .2‬בדיקת הפתרונות שנוסו עד כה (כדי לחזק כוחות ופתרונות טובים)‪ .‬״כיצד התמודדת עד כה?״‪ ,‬מטפל‬
‫אסטרטג בודק מה הצליח‪ ,‬אפילו בקטן או בזמני ומה היה שם‪ .‬הוא לא עושה את זה כדי לחזור אחורה אלא‬
‫כדי לומר למשפחה תראו יש לכם יכולת להתמודד‪ ,‬יש לכם כוחות‪ ,‬בואו נגייס אותם לעוד שלב‪.‬‬

‫‪ .3‬הגדרה ברורה של שהשינויים שמבקשים להשיג – הגדרה קונקרטית‪ .‬נראה מצבים שכל בן משפחה מגדיר‬
‫את הבעיה בצורה שונה לכן זה דורש מאמץ להבין מכלל בני המשפחה לגבש בעיה ברורה על מנת שנוכל‬
‫להתערב בצורה הטובה ביותר‪.‬‬

‫‪ .4‬ניסוח וביצוע של תוכנית על מנת לגרום לשינוי‪.‬‬

‫שקף ההערכה – שלב זה מתרחש למעשה במהלך הטיפול לכל אורכו‪ .‬היא טוענת שכל התנהגות ניתנת לשינוי‪.‬‬

‫מודל ‪ - :BRIEF‬אותו דבר כמו שאמרנו קודם‪ ,‬בחרה לא לפרט‪.‬‬

‫רפרט‬
 ‫שיעור שביעי – ‪:7.12.22‬‬

‫עדיין בגישה האסטרטגית‪:‬‬

‫התערבויות פרדוקסליות – יש משהו אמביוולנטי‪ .‬יש פה משהו של הפוך על הפוך‪ .‬אני מקצין התנהגות‬
‫סימפטומטית על מנת להכחיד אותה‪ ,‬שלא יהיה לה רווח כדי שהמטופל לא ירצה להמשיך בה כי אין בה מה‬
‫להשיג בה‪ .‬כל הוראה שתעורר התנגדות היא פרדוקסלית‪ ,‬בעצם להמשיך התנהגות סימפטומטית‪ ,‬הוראה‬
‫שתעורר התנגדות תביא לתוצאות רצויות‪.‬‬
‫הוראת העסקה – בסופו של יום‪ ,‬אנחנו במערכת יחסים משפחתית עם עסקאות‪ ,‬כאשר יש נותן ומקבל‪ .‬אם‬
‫אני בעצם אומר שאני מעמיס על הסימפטום‪ ,‬ככל שמשפחה למשל יושבת סביב שולחן והם רבים בשולחן ויש‬
‫בעיות בתקשורת שזאת אחת הסיבות שהגיעו לטיפול ואבא קם נוטש את השולחן ועוזב והמטפלת נותנת‬
‫הוראה שכל פעם שיש קונפליקט או מתח – האבא צריך להישאר עוד כמה דקות ליד השולחן ולא לעזוב אותו‪.‬‬
‫מה קורה פה? היא מאלצת אותו לעמת את עצמו מול ההתנהגות המקובעת שלו – המטופל שובר את העסקה‬
‫הזאת‪ .‬העסקה משרת‪ ,‬עסקאות משרתות ואנחנו שוברים את העסקה ואז יהיה לו קשה להחזיק בסימפטום‬
‫הזה‪( .‬כמו שאני מבין‪ ,‬העסקה משרתת משהו שהוא לא בהכרח חיובי)‪.‬‬

‫הגישה הדינאמית‬

‫התפיסה המנחה הוא שאדם זה מערכת שלמה‪ ,‬אדם בודד הוא המערכת בטיפול משפחתי‪ .‬עוד משהו חשוב‬
‫שהמטרה של הגישה הפסיכודינמית היא לתור אחר מקור הרגש‪ ,‬מחפשים את המקור‪ .‬הכוונה במקור זה בעבר‪,‬‬
‫יחסים עם ההורים‪ .‬כל אחד הוא אדם בעל הורים מופנים‪ ,‬כלומר ישנם יחסים שהופנמו ועוצבנו בעקבות‬
‫היחסים האלה – היחסים האלה עיצבו אותנו‪.‬‬
‫הגישה הזאת נולדה מתוך אכזבה‪ ,‬של הגישה הפסיכואנליטית של פרויד‪ ,‬מתוך גישת הדחף של פרויד‪ .‬כאן‬
‫הייתה אכזבה מגישה של הדחפים‪ ,‬הגישה של הרעיונות הפרוידיאניים‪ ,‬וכל המטפלים המודרניים לקחו את‬
‫הגישה הפרוידיאנית ולקחו אותה לבין אישי‪ ,‬לקחו את הרעיונות התוך אישיים של פרויד והפכו אותם לבין‬
‫אישי‪.‬‬

‫היחסים בין הטיפול הפסיכודינמי לטיפול המשפחתי‪ :‬יש כאן הזדמנות לחבר את הרעיונות התוך אישיים לבין‬
‫אישיים שזה הטיפול המשפחתי‪ ,‬כיצד העבר מתכתב עם הווה‪ ,‬כיצד דפוסים קודמים עדיין באים במערכות‬
‫יחסים שלנו – זה החיבור של הפסיכודינמי הקלאסי לבין אישי‪.‬‬
‫בשנות ה – ‪ ,80‬ביחס לתיאוריות הבין דוריות‪ ,‬פה אנו מיקח את ההיסטוריה של האדם‪ ,‬מתבוננים במערכות‬
‫היחסים שלו ובשירות היחסים הללו – נבדוק מה קורה בהווה‪ .‬לא נבדוק את כל משפחתו אלא את המטופל‬
‫ביחס למשפחתו‪.‬‬

‫דגשים בגישה הפסיכודינמית – הגישה הזאת מדגישה הקשבה יחסית למידת המעורבות של המטפל בה לוקח‬
‫מעט יותר עמדה פאסיבית אך אמון על פרשנויות בחדר‪ ,‬יש מקום למרווח הבטוח ולהקשבה לעולמם הפנימי‪.‬‬
‫נעניק מענה לחלקים לא מודעים‪ ,‬לתפקיד של מערכות היחסים המוקדמות על בחירת בן זוג ולתקשורת בין‬
‫בני המשפחה‪ .‬בטיפול יכול להיות יחיד‪ ,‬זוג‪ ,‬משפחה כי בכל פעם אנו מדברים על ייצוגים שהם מביאים לחדר‬
‫שייצוג זה מערכת היחסים המופנמת‪.‬‬
‫נדבר הרבה על שחזורים – נשאל מה זה מזכיר‪ ,‬איפה פגשת את זה לראשונה 🡨 החתירה היא לשחזור‪ ,‬לשחזר‬
‫מהלא מודע למודע‪ .‬נעלה גם רמת נפרדות‪ ,‬בשחזור האדם יהיה מודע מה מפעיל אותו מי מפעיל אותו‪ ,‬נשאל‬
‫את המטופל ״ מי יוצא מגרונך עכשיו‪ ,‬אתה או אמא‪?..‬״‪ .‬ההרחקה מהדפוס הזה יוצר נפרדות‪.‬‬
 ‫אחרי זה היה דיון ארוך מאוד בכיתה‪ .‬בחרתי שלא לכתוב את המצגת של תיאוריית יחסי האובייקט וכו׳‪.‬‬
‫ספרציה ואינדיבידואציה‪ .‬כאשר אני מגיע לספליט כשאני לא יכול להכיל בתוכי שתי חוויות מנוגדות ואני‬
‫משליך על האחר‪ ,‬למשל יש לי תחושה שאני עם ערך עצמי נמוך ואני משליך על בן הזוג שלי את ההדרה‬
‫הרבה‪ ..‬כי יש לי ערך עצמי נמוך אני מרגיש שאני לא מספיק טוב אז בחרתי בבן זוג טוב אז רמת הנפרדות שלי‬
‫נמוכה‪ .‬גם ה‪ Self‬שלי מאוד בסיסי מכיוון שאני לא מחזיק בתוכי גם את המקומות הטובים‪ ,‬המחמאה‪ ,‬גם את‬
‫הדברים הטובים‪ ,‬רק הוא‪ .‬ההשלכה‪ ,‬ההפקדה של החלק הזה מסמלת עבורנו רמת מופרדות נמוכה‪ .‬בחדר‬
‫הטיפול נרצה להחזיר לבן הזוג את היכולת להעריך את עצמו‪ ,‬להביא את המקומות שלא מושלכים על האחר‬
‫ונחזיר את הבעלות עליהם‪ ,‬עלינו כי אנחנו גם וגם‪ .‬כאשר יש לנו או – או זה ‪.Split‬‬
‫״או שאני אוציא ‪ 100‬במבחן או שלא אלמד בכלל למבחן״ – זה ספליט‪ .‬אנחנו גם וגם‪ .‬ספליט זה דיטוכומי אז‬
‫או זה או זה וזה מצמצם לנו את האישיות וככל שהאישיות שלנו מצומצמת – זה מביא להשלכות רבות‪.‬‬
 ‫שיעור שמיני – ‪:14.12.22‬‬

‫הייצוג זה למעשה תמונה פנימית של מישהו ספציפי ביחס אלי‪ .‬זאת תמונה עולם פנימית כפי שנחווית על ידי‬
‫וייצוג זה הולך לאורך ההתפתחות שלנו וביחס עם האינטראקציות שלנו‪ .‬הייצוגים מתבססים על רמת‬
‫התפתחות‪ ,‬האופן שבו אני מדבר את החוויות שלי‪ ,‬והאופן הזה מדבר על רמת הנפרדות שלי‪ .‬על המטפל‬
‫לדעת עם אילו חוויות עבר מגיע המטופל אליו לחדר כשבסופו של דבר‪ ,‬מטרת הטיפול היא להעלות את רמת‬
‫הנפרדות‪ .‬בייצגו הזה יש לי ‪ 2‬אספקטים‪:‬‬

‫‪ .1‬חוויה אובייקטיבית‬
‫‪ .2‬חוויה סובייקטיבית (פרשנות) – פה יש את הייצוג‪ .‬הייצוג ממשיך לחיות גם כאשר האינטראקציה נגמרה‪.‬‬
‫ממש כאילו הייצוג הוטמעה בנו‪ .‬הייצוג הזה למעשה מהווה בסיס בהשלכה‪ .‬אנו משליכים ייצוגים והשלכה‬
‫היא לא מודעת וגם השלכת הייצוג אל האחר זה גם תהליך לא מודע וזה קורה כמובן באינטראקציה‪ .‬בהשלכה‬
‫יש אינטראקציה‪.‬‬
‫בכל השלכה יש תהליך העברה‪ ,‬כך כל פעם שאנחנו משליכים‪ ,‬אנו מעבירים ויש כאלה שיגידו גם זה אותו‬
‫הדבר‪.‬‬

‫מטרת הטיפול שלנו זה לזהות את הייצוג – מה זה מזכיר לך‪ ,‬מה זה עבורך‪ ,‬מה זה למשל דחייה עבורך‪ .‬למשל‬
‫כשאני אשאל לדעת המטופל מה דחייה עבורו – נרצה לדעת מה הוא מייחס עבור הדחייה והאם זה היה‬
‫אובייקטיבי אלא ייצוג פנימי סובייקטיבי שנוצר כתוצאה מאינטראקציה בינו לבין הדמות המטפלת – אנחנו‬
‫חוזרים לשם‪ ,‬לעבר וזה על מנת לשרת את ההווה‪.‬‬

‫השלכה הזדהותית מלאני קליין –‬

‫השלכה = הפקדה אצל האחר חלקים קונפליקטואליים שאינני יכול לשאת אותם‪ .‬הכוונה שאם יש לי קושי‬
‫בלקבל ביקורת‪ ,‬אז את החלק הביקורתי אני אשליך החוצה‪ .‬מדוע זה נובע? – אני לא מצליח לחיות עם שתי‬
‫חוויות מנוגדות‪ .‬למשל חרדה והרגעה לא מצליחים לחיות עם זה באינטגרציה וכך ליצור אינטגרציה‪.‬‬
‫המטרה היא לבנות אינטגרציה ולבלום השלכות בטיפול הפסיכודינמי‪.‬‬
‫כשאני בולם השלכה – אין לה במה להיאחז‪ ,‬כיצד נעשה את זה? ע׳׳י עבודה משותפת בכך שנחזיר אותה‬
‫למטופל כדי שהמטופל יהיה אחראי לכל חלקיו – גם לנעימים וגם ל – לא לנעימים‪.‬‬
‫הטיפול חייב לייצר מרחב בטוח בין המטפל למטופל וגם למטפל להיות בעל רמת נפרדות גבוהה ובעל היכולת‬
‫להחזיק השלכות‪ ,‬להחזיק אותן נכון‪.‬‬
‫יש בתוכנו ‪ 2‬חוויות מנוגדות בתוכנו‪ .‬אנחנו משליכים את החוויה השלילית על מישהו אחר‪.‬‬
‫דוגמא ‪ -‬סיטואציה עם בני זוג כאשר בן הזוג עם רמת חרדה גבוהה מאוד‪ .‬הוא חושש לראות חדשות וכתוצאה‬
‫מכך משליך את רמת החרדה שלו על בת הזוג שלו ולכן כל פעם שואל אותה על החדשות כמו למשל ראית‬
‫חדשות? שמעת מה קרה בחדשות? ‪ -‬כך בן הזוג מפקיד את החרדה אצל בת הזוג שלו‪ .‬המטרה בהשלכה היא‬
‫הפנטזיה של לתקן את יחסי האובייקט בכל השלכה והמטרה של ״המשליך״ הוא ש״המושלך״ יחזיק את מה‬
‫שאני משליך עליו‪ ,‬יארגן לי את זה‪ ,‬יתווך לי את זה נכון‪ .‬כשאני משליך הציפייה שלי היא שיראו את החוויה‬
‫הפנימית‪ ,‬שהאובייקט המושלך יצליח להחזיק את מה שאני לא מצליח להחזיק‪ .‬כזה מחזיק ובן הזוג המושלך‬
‫תופס ומכיל ואמפתי כלפי החוויות שלי זה בסדר וטוב ויפה‪ .‬הבעיה מתחילה כאשר בן הזוג המושלך‪ ,‬מחזיר‬
‫את זה אליו ‪ -‬ופה נוצרת הזדהות השלכתית‪.‬‬
 ‫הזדהות השלכתית היא בעצם היא האקטיבציה של האחר אל מול החלק המושלך שלי‪ .‬אני מפעיל מישהו ואז‬
‫המושלך פועל כלפי‪ ,‬המשליך‪.‬‬
‫בהזדהות השלכתית אני משליך על בת הזוג שלי ביקורת‪ ,‬והיא תחזיר לי חזרה ביקורת זאת תהיה הזדהות‬
‫השלכתית‪ .‬המושלך לא יצליח להכיל את הספליט של המשליך‪ .‬המטפל מחזיר לנו את החלקים המושלכים‬
‫וגורם למטופל להיות אחראי על כלל החלקים שלו ‪ -‬הטובים יותר והטובים פחות ‪ -‬נותן לו את היכולת להיות‬
‫אינטגרטיבי ומצד שני להיות יותר נפרד = ככל שאני נפרד יותר‪ ,‬כך יש לי יותר חלקים משל עצמי‪ ,‬גם הטובים‬
‫וגם ברעים‪.‬‬

‫השלכתי ‪ -‬אני מפעיל מישהו אחר‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אם אני לא מצליח להחזיק ביקורת‪ ,‬אני אצטרך להחזיק אותה‬
‫אצל בת הזוג שלי ולה יש ‪ 2‬דרכים לפעול או להכיל ולגלות אמפתיות (אני רואה שאתה כועס‪ )...‬או להדוף את‬
‫זה‪ .‬אם יש הדיפה אני חווה שוב את הדמות המטפלת שלא קיבלה את הביקורת (אני חווה פה דור אחורה‬
‫בקיצור)‪ .‬וכשאני מקבל חזרה ביקורת מבת הזוג‪ ,‬הקונפליקט מסלים וזה גורם לפגיעה ומביא לטיפול‪.‬‬
‫אם יש הזדהות השלכתית גם אם בן הזוג מקבל אבל לא הזדהות השלכתית קונפליקטואלית‪.‬‬