‫מודל מקמסטר‬

‫להערכת המשפחה‬

‫ד"ר עירית רגב‬ ‫‪‬‬

 ‫מודל מקמסטר פותח על ידי אפשטיין ואחרים‬
‫מאוניברסיטת ‪ .McMaster‬בהתבסס על יותר מ‪30-‬‬
‫שנות מחקר ועובדה קלינית עם משפחות (‪Epstein et‬‬
‫‪al., (1978, 1982, 1993‬‬

‫המודל מבוסס על תיאורית המערכות ומבקש‬

‫לתאר ולהעריך את המבנה‪ ,‬הארגון‪ ,‬הדפוסים‬
‫ויחסי הגומלין של משפחות‬
‫תפקוד המשפחה קשור יותר למבנה ‪ ,‬לארגון שלה‬
‫ולדפוסי יחסי הגומלין של מאשר למאפיינים‬
‫אינטרא‪-‬פסיכולוגיים של בני משפחה בודדים‬
 ‫מטרת המודל הינה להעריך את תפקודה של‬
‫המשפחה והתארגנותה ביחס למשימות הנדרשות‬
‫ממנה (‪.)Epstein et al., 1978, 1982, 1993‬‬
‫ההערכה נמדדת ברצף שבין תפקוד תקין‪,‬‬
‫פונקציונלי לבין תפקוד דיס‪-‬פונקציונאלי‬
 ‫הערכת משפחות‬

‫המודל מאפשר לנו להעריך את המשפחה על כל מערך‬ ‫‪‬‬

‫המשאבים שלה (חוזקות וחולשות‪ ,‬אפשרויות‪ ,‬פתרונות)‪.‬‬

‫כמובן‪ ,‬עלינו להכיר את מבנה המשפחה‪ ,‬חברי‬ ‫‪‬‬

‫המשפחה‪ ,‬בעיות רפואיות‪ ,‬גילאים‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬הכנסה‪,‬‬

‫השכלה ועוד‪....‬‬
‫מימדי ההערכה מהווים מסגרת מנחה לחקירה ואירגון‬ ‫‪‬‬

‫המידע‪.‬‬
‫מסייע בהערכת תפקוד המשפחה לפני תכנון‬ ‫‪‬‬

‫ההתערבות‪.‬‬
‫מודל מקמסטר ‪ -‬מטרות המודל וכללי יסוד‬
‫למשפחה ‪ 3‬משימות מרכזיות‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫משימות בסיסיות כגון‪ :‬פרנסה‪ ,‬מזון‪ ,‬תעבורה‪ ,‬דיור‪,‬‬ ‫‪.1‬‬

‫בריאות‬
‫משימות התפתחותיות‪ :‬לעזור לבני המשפחה במטלות‬ ‫‪.2‬‬
‫ההתפתחותיות של שלבי החיים השונים‪ :‬ילדות‪ ,‬התבגרות‪,‬‬
‫נישואין‪ ,‬ילד ראשון‪.....‬‬
‫משימות בזמן חירום ובעת משבר‪ :‬התמודדות עם מצבים‬ ‫‪.3‬‬
‫בלתי צפויים‪ :‬תאונות‪ ,‬מחלות‪ ,‬פיטורין‪.....‬‬
 ‫מודל מקמסטר – כללי יסוד‬

‫מסתכלים על כל המשפחה כמערכת ולא על‬ ‫‪‬‬

‫הפרט‪ .‬יתכן שאחד מבני המשפחה מתפקד בצורה‬

‫לקויה (פיגור שכלי) אך המשפחה כמערכת‬
‫מתפקדת היטב‪.‬‬
‫משפחות שונות זו מזו בדרך בה הן מתמודדות עם‬ ‫‪‬‬

‫משימות מרכזיות אלו‪ .‬יש משפחות שמציגות‬

‫דיס‪-‬פונקציונליות סביב משימות התפתחותיות‬
‫ואחרות יכולות להתקשות דווקא במשימות בעת‬
‫מצבי חירום‬
‫הערכת תפקוד המשפחה נבדק בשישה‬
‫תחומים‬
‫פתרון בעיות‬

‫תקשורת‬

‫תפקידים‬
‫תגובה‬
‫רגשית‬ ‫מעורבות‬
‫רגשית‬
‫שליטה‬
‫בהתנהגות‬ ‫‪.‬‬
‫‪‬הסולם מ‪-‬ציון ‪( 1‬תפקוד מאוד גרוע) עד ציון ‪( 7‬תפקוד מצוין)‬
 ‫פתרון בעיות‬

‫‪ ‬בעיות במשפחה נחלקות לשני סוגים‪:‬‬

‫בעיות אינסטרומנטליות ובעיות רגשיות‪.‬‬
‫בעיות אינסטרומנטליות‪ ,‬בעיות קונקרטיות המתייחסות‬
‫להשגת צרכים קיומיים כגון‪ :‬מזון‪ ,‬קורת גג‪ ,‬ביגוד‪,‬‬
‫תרופות וכדומה‬
‫בעיות רגשיות מתייחסות לקשיים רגשיים כגון‪ :‬דכאון‪,‬‬
‫כעס‪ ,‬תסכול‪ ,‬תחושות כשלון וכדומה‪.‬‬
‫פתרון בעיות‬
 ‫הערכת יכולת פתרון הבעיות של‬
‫המשפחה נערכת בהתבסס על‪:‬‬
‫זיהוי הבעיה‬ ‫‪.1‬‬

‫למי פונים – העברת האינפורמציה למקום הנכון‬ ‫‪.2‬‬

‫פריסת אלטרנטיבות‬ ‫‪.3‬‬

‫החלטה על פתרון‬ ‫‪.4‬‬

‫ביצוע‬ ‫‪.5‬‬

‫מעקב ופיקוח‬ ‫‪.6‬‬

‫הערכת אפקטיביות‬ ‫‪.7‬‬

 ‫פתרון בעיות ‪ -‬הערכה‬

‫בודקים באמצעות שאלון קליני‪ .‬מה הייתם שואלים כדי לבדוק‬ ‫‪‬‬
‫פתרון בעיות?‬
‫משפחות מאוד בעייתיות לא תזהנה בעיות (מישהו חולה‬ ‫‪‬‬
‫אלצהיימר והמשפחה לא מזהה) או תזהנה לא נכון‪ ,‬במקרה‬
‫שיש זיהוי אינה דנה בבעיות‪ ,‬יש אמצעים אינסטרומנטליים‬
‫ובכ"ז לא פותרים את הבעיות‪ ,‬כל ניסיון לפתור יוצר קונפליקט‬
‫רב‪....‬‬
‫משפחות תקינות‪.....‬‬ ‫‪‬‬

‫משפחות במצב מצוין‪......‬‬ ‫‪‬‬

‫אם מזהים שלמשפחה יש בעיה – יש כאן מטרה טיפולית‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫ללמד אותה כיצד פותרים בעיות‪.‬‬
‫שאלות אפשריות – פתרון בעיות‬

‫האם יש בעיות במשפחה שאתם מזהים?‬ ‫‪‬‬

‫מתי לראשונה זיהיתם את הבעיה?‬ ‫‪‬‬

‫מה עשיתם כשגיליתם את הבעיה?‬ ‫‪‬‬

‫האם ניסיתם לפתור אותה? כיצד?‬ ‫‪‬‬

‫האם כך אתם נוהגים בדרך כלל?‬ ‫‪‬‬

‫משפחות אינן עוברות בהכרח בצורה מסודרת בששת השלבים‬
‫האלה‪ ,‬לעיתים הן עשויות לדלג על שלב מסוים‪ ,‬אך המודל‬
‫מספק למטפל כלי להערכת תפקוד המשפחה בתחום זה‬

‫המטפל יעריך את יכולת פתרון הבעיות של המשפחה גם על‬

‫ידי התבוננות בבעיות שהמשפחה פתרה בעבר בהצלחה‪,‬‬
 ‫תקשורת‬
‫תקשורת מתייחסת לחילופי המידע בקרב בני‬
‫המשפחה בהתייחס לבהירות וישירות המידע‬
‫המטפל מתבונן כיצד מתבצעת החלפת אינפורמציה‬
‫במשפחה(מי משתלט‪ ,‬מי קוטע‪ ,‬מי שותק‪ ,‬הטונציה)‪,‬‬
‫מתבונן גם בתקשורת מילולית ולא‪-‬מילולית‬
‫האם מדברים גם‬
‫על דברים רגשיים‬
‫או רק אינסטרומנטליים?‬
 ‫תקשורת‬

‫הערכת התקשורת מתבצעת בהתייחס ל‪ 2-‬רצפים‪:‬‬

‫בהירות המידע‪:‬‬
‫ברור ______________________מוסווה‬

‫ישירות המידע‪:‬‬
‫ישיר ______________________עקיף‪.‬‬
 ‫בהירות המידע‬

‫בהירות המידע מתייחסת לאינפורמציה בעלת מסרים‬ ‫‪‬‬

‫ברורים רלוונטיים לעקביים לסיטואציה‪ .‬מנגד‬

‫אינפורמציה מוסוות מקפלת בתוכה מסרים סותרים‬
‫(למשל סתירה בין המסר המילולי לבלתי מילולי)‬
‫מסרים מחוץ להקשר הסיטואציה‪ ,‬מסרים מקוטעים‪,‬‬
‫עמומים ולא ברורים‪.‬‬

‫ברור _________________________מוסווה‬ ‫‪‬‬

 ‫ישירות המידע‬

‫האם האדם שאליו מדברים הוא האדם‬

‫שלשמו נועדה האינפורמציה?‬

‫ישיר _____________________עקיף‬
‫‪ 4‬סוגי טיפוסי תקשורת‬

‫‪ ‬ברור וישיר‬
‫‪ ‬ברור ועקיף‬
‫‪ ‬מוסווה וישיר‬
‫‪ ‬מוסווה ועקיף‬
‫מירי מאחרת לפגישה עם ירון כשהיא מגיעה באיחור‬
‫ירון יכול לאמר‪:‬‬
‫ברור וישיר‪" :‬אני מוטרד מזה שאת מאחרת‪ ,‬אבל‬
‫בואי נתחיל בפגישה"‬
‫ברור ועקיף ‪ :‬ירון אומר ליוסי שנכנס לחדר‪" :‬מטריד‬
‫אותי שמירי מאחרת‪"....‬‬
‫מוסווה וישיר‪" :‬מירי‪ ,‬את בסדר? את לא נראית כ"כ‬
‫טוב"?‬
‫מוסווה ועקיף ‪ :‬ירון אומר למישהו‪ " :‬אנשי ם‬
‫שמאחרים סובלים ממשהו‪ ,‬משהו מטריד אותם"???‬
 ‫משפחות בתפקוד פונקציונאלי‬
‫התקשורת שלהם תהיה ברובה בעלת מסרים‬
‫ברורים‪ ,‬ישירים הכוללים גם הבעה רגשית‬
‫במקרים בהם יש "קצר בתקשורת"‪ ,‬מקרים בהן‬
‫המסר לא עבר בדרך ברורה או ישירה‪ ,‬נעשה מאמץ‬
‫על ידי המשפחה לבאר את המסר והוא אינו פוגע‬
‫בתפקוד המשפחה‬
‫משפחות בתפקוד דיס‪-‬פונקציונאלי‬

‫התקשורת קלוקלת‪ ,‬התכנים לא מותאמים ולא‬ ‫‪‬‬

‫רלוונטים לסיטואציה‪ .‬יש אי‪-‬שקט‪ ,‬פערים בין‬

‫התקשורת המילולית לתקשורת הלא‪-‬מילולית‪.‬‬
‫המסרים הן הרגשיים והן האינסטרומנטליים ברובם‬
‫מוסווים ועקיפים‪.‬‬

‫מה הייתם שואלים כדי לזהות דפוסי תקשורת?‬ ‫‪‬‬

 ‫שאלות אפשריות ‪ -‬תקשורת‬

‫האם אתם מדברים על קשיים במשפחה? על נושאים‬ ‫‪‬‬

‫מטרידים?‬
‫למי אתם פונים כשיש לכם קושי?‬ ‫‪‬‬

‫מי בדרך כלל מדבר עם מי?‬ ‫‪‬‬

‫האם אחרים במשפחה מבינים אותך? האם את‪/‬ה‬ ‫‪‬‬

‫מבין למה הוא התכוון?‬

‫האם יש דברים שמדברים עליהם בקלות?‬ ‫‪‬‬

‫האם יש דברים שקשה לדבר עליהם?‬ ‫‪‬‬

 ‫תפקידים‬

‫דפוסי התנהגות בעזרתם ממלאים בני המשפחה את‬ ‫‪‬‬

‫המשימות הנחוצות לשמירה על המשפחה‪ ,‬על‬

‫התפתחותה ועל התפתחות היחיד בה‬
 ‫תפקידים במשפחה‬

‫אספקת משאבים אינסטרומנטליים (דיור‪ ,‬מזון‪ ,‬ביגוד)‬ ‫‪.1‬‬

‫תמיכה רגשית (פנייה לחברי המשפחה בעת מצוקה)‬ ‫‪.2‬‬

‫מערכת מיניות אצל המבוגרים‬ ‫‪.3‬‬

‫פיתוח מיומנויות חיים (חינוך הילדים‪ ,‬הפנייה למסגרות מתאימות)‬ ‫‪.4‬‬

‫שמירה וניהול המערכת (אחזקת הבית‪ ,‬ניהול כספים‪ ,‬שמירה על‬ ‫‪.5‬‬
‫הבריאות‪ ,‬תיקונים) האם יש דברים מקולקלים שלא מתקנים?‬
‫האם יש ביטוח בריאות?‬
‫חלוקת התפקידים (עומס על אחד מחברי המשפחה או תפקידים‬ ‫‪.6‬‬
‫שאינם מתאימים ליכולת‪ ,‬למשל‪ :‬בן ‪ 11‬המבשל ומטפל באחיו‬
‫הקטנים)‬
 ‫על מה נסתכל?‬

‫האם המשפחה מסוגלת לספק צרכים‬ ‫‪‬‬

‫אינסטרומנטליים? כיצד מתקבלות החלטות פיננסיות?‬

‫האם קיימת תמיכה בהתפתחות אישית של ילדי‬
‫המשפחה? האם קיימת תמיכה בהתפתחות אישית‬
‫של המבוגרים במשפחה? האם המשפחה מספקת‬
‫בסיס תומך לחבריה? האם המשימות מותאמות לגיל‬
‫בני המשפחה? האם המשפחה מקבלת או מאפשרת‬
‫קבלת תמיכה מבחוץ?‬
‫נתבונן גם על הגבולות של המערכת המשפחתית‬

‫מי נכלל במשפחה ומה תפקידו בה?‬ ‫‪‬‬

‫כיצד מוגדרים או מווסתים תפקידים אלו?‬ ‫‪‬‬

‫האם התפקידים מותאמים לגיל? האם יש הסכמה‬ ‫‪‬‬

‫לגבי חלוקת התפקידים?‬

 ‫תפקידים – משפחות בתפקוד פונקציונאלי‬

‫במשפחות כאלו יש הגדרה ברורה של תפקידים אך גם‬ ‫‪‬‬

‫גמישות‪ .‬משוחחים על התפקידים‪ ,‬בדרך‪-‬כלל מרגישים נוח‬

‫עם התפקידים ואין תחושת עומס‪ ,‬מתחלקים במשימות אך יש‬
‫הגדרה ברורה של אחריות‪.‬‬
‫האם מכינה ארוחות בעוד האב אחראי על קניות‪ .‬המשימה של‬ ‫‪‬‬

‫להעיר את הילדים בבוקר מתחלקת בין ההורים במהלך‬

‫השבוע‪ ,‬יש הצבה משותפת של סדרי עדיפויות‪ .‬הילדים פונים‬
‫ל‪ 2-‬ההורים לקבלת תמיכה וההורים מקבלים תמיכה מרכזית‬
‫אחד מהשני‪ ,‬מרוצים מהתפקוד המיני ומשוחחים על כך‬
‫בפתיחות‪ ,‬האשה מעורבת בקבלת החלטות לגבי הקריירה של‬
‫הבעל ולהיפך‪...‬‬
‫תפקידים‪ -‬משפחות בתפקוד דיס פונקציונאלי‬

‫במשפחות אלו אחד מהתפקידים החיוניים אינם‬ ‫‪‬‬

‫מתמלאים באופן שיטתי (אספקת משאבים‪ ,‬תמיכה‪,‬‬

‫פיתוח אישי‪ ,‬ניהול המערכת)‬
‫יש קונפליקטים בין בני הזוג סביב חלוקת התפקידים‬ ‫‪‬‬

‫אי סיפוק מיני הוא מקור רציני לקונפליקט‬ ‫‪‬‬

‫אין הקצאת משימות או שהן לא מתבצעות או‬ ‫‪‬‬

‫שהמשימות לא מותאמות לגיל וליכולת של בני‬

‫המשפחה‬
‫מה הייתם שואלים כדי לזהות תפקידים?‬ ‫‪‬‬
 ‫שאלות אפשריות ‪ -‬תפקידים‬

‫מי דואג אצלכם לתשלומי חשבונות?‬ ‫‪‬‬

‫מי דואג לילדים?‬ ‫‪‬‬

‫מי מחליט אצלכם על ענייני הבית? ניקיון? כספים?‬ ‫‪‬‬

‫חינוך הילדים?‬
‫מי אחראי לנושא משמעת הילדים?‬ ‫‪‬‬

‫האם אתם שותפים בנושאים מסוימים?‬ ‫‪‬‬

‫האם אתם עוזרים אחד לשני?‬ ‫‪‬‬

‫האם הייתם רוצים שזה יהיה אחרת?‬ ‫‪‬‬

 ‫בעת הערכת התפקידים במשפחה‪,‬‬
‫בחינת התאמתם ומילויים‪ ,‬יש לקחת‬
‫בחשבון ולכבד את התרבות של בני‬
‫המשפחה וההקשר בו מבוצעים‬
‫התפקידים‬
 ‫תגובתיות רגשית‬

‫מתייחסת להיענות הרגשית של בני המשפחה ותגובותיהם‬ ‫‪‬‬

‫באופן מותאם (הן מבחינת המינון והן מבחינת המהות ואיכות‬

‫התגובה) לרמת הגירויים המתקבלת‬
‫המודל מזהה ‪ 2‬קבוצות‬
‫עיקריות של רגשות‪:‬‬

‫רגשות רווחה (אהבה‪,‬‬

‫שמחה‪ ,‬חיבה וכדומה)‬

‫רגשות חירום (אכזבה‪,‬‬

‫כעס‪ ,‬בדידות‪ ,‬פחד‪ ,‬עצב‬
‫וכדומה‬
 ‫יש חשיבות לכך שבני המשפחה מסוגלים לחוות‬
‫רגשות הנמנים על שתי הקבוצות (רווחה וחירום)‬
‫וזאת על מנת לספק סביבה רגשית המאפשרת‬
‫התפתחות תקינה‬
 ‫אין להתבלבל בין תגובתיות והיענות רגשית‬
‫לבין מעורבות ותקשורת רגשית‪ .‬יתכן בהחלט‬
‫שבני המשפחה חווים רגשות אך הם לא‬
‫מועברים‪..‬‬
 ‫היבטי ההערכה‪:‬‬
‫היכולת לבטא מגוון של תגובות רגשיות‬
‫היכולת להתאים את התגובה ואת עוצמתה לסיטואציה‬
‫(אפתיה מול היסטריה באירוע נורמטיבי‪ .‬למשל‪ :‬הילד אחר קצת‬
‫לחזור מבי"ס)‬
‫היכולת לשלוט בתגובה כך שלא תסכן את האחר ולא תפגע‬
‫יכולת תגובה אינטגרטיבית‪ .‬כלומר‪ :‬יכולת להגיב באופן רגשי‪,‬‬
‫בעוצמה‪ ,‬למשך זמן ותוך שליטה הרלוונטים למצב הנתון‬
 ‫על מה נסתכל?‬

‫האם מגוון הרגשות מותאם למצב האירוע?‬

‫האם יש רגשות שאסור להביע במשפחה?‬
‫האם יש תחושה שאין די תגובה רגשית?‬
‫כיצד בני המשפחה מרגישים לגבי התגובות הרגשיות‬
‫אחד של השני‪.‬‬
‫משפחות בתפקוד דיס‪-‬פונקציונאלי‬

‫מגוון צר מאוד של תגובות רגשיות‬

‫אין הלימה והתאמה בין התגובה לגירוי‬
‫בדרך כלל אין יכולת שליטה ואינטגרציה‬
‫שאלות אפשריות – תגובתיות רגשית‬

‫מה היתה התגובה שלך לזה?‬ ‫‪‬‬

‫מה הרגשת אז?‬ ‫‪‬‬

‫מה זה עשה לך?‬ ‫‪‬‬

‫האם גם אתם מרגישים כך?‬ ‫‪‬‬

‫האם קורה לך שאינך חש את הרגשות שהיית צריך‬ ‫‪‬‬

‫לחוש? או שאחרים חשים?‬

‫האם אתם משפחה המגיבה בהרבה רגשות?‬ ‫‪‬‬

‫האם מישהו מכם מרגיש שאולי אינכם מגיבים די בצורה‬ ‫‪‬‬

‫רגשית?‬
 ‫מעורבות רגשית‬

‫‪ ‬המידה שבה בני המשפחה מגלים מעורבות ועניין בבני‬

‫המשפחה האחרים‪.‬‬
‫האם בני המשפחה יכולים‬
‫להפגין עניין ותמיכה אחד‬
‫בשני מבלי להשתלט על‬
‫האינטרסים של האחר?‬
 ‫מעורבות רגשית‬

‫ההערכה נערכת על הרצף שבין חוסר מעורבות ועד‬

‫מעורבות יתר‬

‫מעורבות יתר‬ ‫חוסר מעורבות‬

‫(סימביוזה)‬ ‫(ניכור)‬
 ‫סוגי מעורבות‬
‫חוסר מעורבות‬ ‫‪‬‬

‫מעורבות סימביוטית ‪-‬כשקורה משהו יש סביכות רגשית‪ ,‬כאילו‬ ‫‪‬‬

‫שקרה לי‪.‬‬
‫מעורבות חסרת רגש ‪ -‬אינסטרומנטלית לא רגשית‬ ‫‪‬‬

‫מעורבות נרציסטית ‪ -‬עזרה מתוך הצרכים האישיים "אני אדאג לו‬ ‫‪‬‬
‫כשהוא חולה כי אני מפחד להישאר לבד"‬
‫מעורבות אמפתית ‪ -‬הבנה רגשית‪ ,‬אך גם חיבור לרגשות שלי‬ ‫‪‬‬

‫מעורבות יתר‬ ‫‪‬‬

‫משפחות בתפקוד דיס‪-‬פונקציונאלי‬

‫מעורבות דלה ובעיקרה אינסטרומנטלית בין בני‬ ‫‪‬‬

‫המשפחה‬
‫אין עניין משותף‬ ‫‪‬‬

‫מעט זמן משותף‬ ‫‪‬‬

‫מעורבות סימביוטית לרוב מתרחשת בין שניים מבני‬ ‫‪‬‬

‫המשפחה‪ ,‬נסיונות להפריד את הסימביוזה ייתקלו‬

‫בתגובות קיצוניות‪ .‬חסרה פרטיות ועצמאות בין‬
‫הדיאדה הסימביוטית‪ .‬לעיתים נדירות תתקבלנה‬
‫החלטות עצמאיות‬
 ‫משפחות בתפקוד‬
‫פונקציונאלי נמצאות‬
‫בתחום האמצעי של‬
‫הרצף – מעורבות‬
‫אמפתית‬
 ‫משפחות בתפקוד פונקציונאלי‬

‫בני המשפחה מבלים יחד ויש עניין משותף‬ ‫‪‬‬

‫יש עניין ספונטני בבני משפחה אחרים‬ ‫‪‬‬

‫דפוסים אחרים של מעורבות (מעורבות יתר‪/‬חסרת‬ ‫‪‬‬

‫רגש‪ ,‬נרקיסיסטית וכד) עשויים להתרחש באופן זמני‪,‬‬

‫בתגובה למצבי משבר‪/‬אירועי חירום חריגים ואין זו‬
‫הנורמה במשפחה‬
‫שאלות אפשריות – מעורבות רגשית‬
‫למי אכפת מה הדברים החשובים לך?‬ ‫‪‬‬

‫מה לדעתך הסיבה שאיכפת להם?‬ ‫‪‬‬

‫האם הם מראים לך שהם דואגים לך?‬ ‫‪‬‬

‫האם לפעמים הם מראים יותר מידי עניין?‬ ‫‪‬‬

‫מה קורה לך שאחרים מדברים על דברים המעניינים אותם?‬ ‫‪‬‬

‫איך בני המשפחה מגיבים לדברים ולפעילויות החשובים לך?‬ ‫‪‬‬

‫האם אתה מרגיש שבני המשפחה דואגים לענייניהם ולא שמים לב‬ ‫‪‬‬

‫אליך?‬
‫האם הם מעורבים מידי בעניינך או מגינים עליך יותר מידי?‬ ‫‪‬‬

‫מה אתה עושה בתגובה?‬ ‫‪‬‬

 ‫שליטה ופיקוח על התנהגות‬

‫לכל משפחה יש את החוקים והכללים הנהוגים‬ ‫‪‬‬

‫והמקובלים בה‪ .‬כללים אלו מנווטים את המשפחה‬

‫במצבים שונים ומגדירים את אופן טיפולה‬
‫בהתנהגויות שונות של בני המשפחה‬
 ‫שליטה ופיקוח על התנהגות‬

‫מתייחס למנגנונים‪ ,‬הדרך שבה המשפחה שולטת‪ ,‬מפקחת‬ ‫‪‬‬

‫ושומרת על סטנדרטים של התנהגות החברים בה בהתאם‬

‫למקובל במשפחה ובחברה‬
‫המודל מזהה ‪ 3‬תחומים עיקריים לשליטה‬
‫ובקרה‬
‫איום וסכנה פיזית‪ :‬התנהגויות המסכנות את בני‬ ‫‪‬‬

‫המשפחה (למשל‪ ,‬פציעה עצמית‪ ,‬אלימות‪ ,‬אובדנות‬

‫וכדומה)‬
‫צרכים ו‪/‬או דחפים פסיכו‪-‬ביולוגיים‪ :‬התנהגויות סביב‬ ‫‪‬‬

‫אכילה‪ ,‬שינה‪ ,‬מיניות וכדומה‪.‬‬

‫התנהגות חברתית‪ :‬כללי ה"מותר" וה"אסור" בבית‬ ‫‪‬‬

‫ומחוצה לו‪.‬‬
‫בהערכת היבט זה‪ ,‬נבקש להעריך אילו‬
‫התנהגויות נחשבות מקובלות‬
‫במשפחה? באיזה אופן משמרים את‬
‫הסטנדרטים להתנהגויות אלו (הן‬
‫למבוגרים והן לילדים במשפחה?)‬
‫בכל משפחה מתפתחים דפוסי פיקוח הקשורים‬
‫לחיי היומיום‪ ,‬ישנם מספר סוגי פיקוח‪:‬‬
‫פיקוח גמיש (סטנדרטים הגיוניים‪ ,‬קיימת אפשרויות‬ ‫‪.1‬‬
‫למו"מ‪ ,‬התחשבות בנסיבות)‬
‫פיקוח נוקשה (אין התחשבות בגילאי הילדים‬ ‫‪.2‬‬

‫בנסיבות ובצרכים שלהם‪ .‬מעט מקום למו"מ)‬ ‫‪.3‬‬

‫פיקוח "כל הישר בעיניו יעשה" (אין סטנדרטים‬ ‫‪.4‬‬

‫מוסכמים‪ .‬כל אחד עושה מה שהוא רוצה)‬
‫פיקוח מבולבל (כאוטי) שינויים והחלפת סטנדרטים‬ ‫‪.5‬‬
‫ללא כל סדר והגיון‪ .‬הסטנדרטים לא עקביים לא ברור‬
‫מה מצופה‬
 ‫שליטה ופקוח על התנהגות‬

‫המטפל בודק את חוקי וכללי המשפחה‬ ‫‪‬‬

‫כיצד המשפחה מטפלת במצבים מסוכנים‪ ,‬האם‬ ‫‪‬‬

‫הכללים ברורים‪ ,‬האם הם שווים לכולם?‬

‫האם יש מי החושב שהכללים לא הוגנים? האם יש‬ ‫‪‬‬

‫הסכמה בין ההורים על כללים?‬

‫מי אוכף את הכללים?‬ ‫‪‬‬
 ‫משפחות בתפקוד דיס‪-‬פונקציונאלי‬

‫ההתנהגות הפיזית מסכנת את חברי המשפחה או‬ ‫‪‬‬

‫חלק מהם‬
‫דפוסי התנהגות עם נטייה לעבריינות וסטייה חברתית‬ ‫‪‬‬

‫חוסר הערכה הדדי בין חברי המשפחה‬ ‫‪‬‬

‫אי הסכמה סביב כללי התנהגות במשפחה ועל כן‬ ‫‪‬‬

‫ריבוי קונפליקטים‬
‫דפוסי פיקוח בלתי צפויים‬ ‫‪‬‬
 ‫משפחות בתפקוד פונקציונאלי‬

‫עשויה להיות אי הסכמה באשר לסטנדרטים אך‬ ‫‪‬‬

‫יתנהל משא ומתן לגיבושן‬

‫הסטנדרטים מבוססים על כבוד לאחרים בחוץ ובתוך‬ ‫‪‬‬

‫המשפחה‬
‫דפוסי פיקוח גמישים‬ ‫‪‬‬

‫במצבי סיכון‪ ,‬דפוסי הפיקוח נוטים להיות נוקשים יותר‬ ‫‪‬‬

 ‫שאלות אפשריות – שליטה ופקוח על‬
‫התנהגות‬
‫איזה חוקים‪/‬כללים יש במשפחה?‬ ‫‪‬‬

‫באיזה תחומים החוקים היותר חשובים למשפחה שלכם? האם הם‬ ‫‪‬‬

‫ברורים?‬
‫איך אתם מטפלים במצבים מסוכנים? דוגמא?‬ ‫‪‬‬

‫האם יש לכם כללים לגבי אכילה‪ ,‬רחצה‪ ,‬שינה? לימודים? מה קורה‬ ‫‪‬‬

‫במצבים מיוחדים?‬
‫האם יש כללים איך צריך להתנהג עם כל אחד? האם מותר‬ ‫‪‬‬

‫להרביץ? לצעוק? האם מדברים על הכללים?‬

‫האם יש כללים שמישהו חושב שהם לא הוגנים?‬ ‫‪‬‬

‫האם אתם‪ ,‬אבא ואמא מסכימים על הכללים? במה אתם לא‬ ‫‪‬‬

‫מסכימים? איך דואגים שהחוקים יקויימו?‬