‫מודל מקמסטר‬

‫להערכת המשפחה‬

‫ד"ר עירית רגב‬ ‫◼‬

 ‫מודל מקמסטר פותח על ידי אפשטיין ואחרים‬
‫מאוניברסיטת ‪ .McMaster‬בהתבסס על יותר מ‪30-‬‬
‫שנות מחקר ועובדה קלינית עם משפחות ( ‪Epstein et‬‬
‫‪al., (1978, 1982, 1993‬‬

‫המודל מבוסס על תיאורית המערכות ומבקש‬

‫לתאר ולהעריך את המבנה‪ ,‬הארגון‪ ,‬הדפוסים‬
‫ויחסי הגומלין של משפחות‬
‫תפקוד המשפחה קשור יותר למבנה ‪ ,‬לארגון שלה‬
‫ולדפוסי יחסי הגומלין של מאשר למאפיינים‬
‫אינטרא‪-‬פסיכולוגיים של בני משפחה בודדים‬
 ‫מטרת המודל הינה להעריך את תפקודה של‬
‫המשפחה והתארגנותה ביחס למשימות הנדרשות‬
‫ממנה (‪.)Epstein et al., 1978, 1982, 1993‬‬
‫ההערכה נמדדת ברצף שבין תפקוד תקין‪,‬‬
‫פונקציונלי לבין תפקוד דיס‪-‬פונקציונאלי‬
 ‫הערכת משפחות‬

‫המודל מאפשר לנו להעריך את המשפחה על כל‬ ‫◼‬

‫מערך המשאבים שלה (חוזקות וחולשות‪ ,‬אפשרויות‪,‬‬
‫פתרונות)‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬עלינו להכיר את מבנה המשפחה‪ ,‬חברי‬ ‫◼‬
‫המשפחה‪ ,‬בעיות רפואיות‪ ,‬גילאים‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬הכנסה‪,‬‬
‫השכלה ועוד‪....‬‬
‫מימדי ההערכה מהווים מסגרת מנחה לחקירה‬ ‫◼‬
‫ואירגון המידע‪.‬‬
‫מסייע בהערכת תפקוד המשפחה לפני תכנון‬ ‫◼‬
‫ההתערבות‪.‬‬
‫מודל מקמסטר ‪ -‬מטרות המודל וכללי יסוד‬
‫למשפחה ‪ 3‬משימות מרכזיות‪:‬‬ ‫◼‬

‫משימות בסיסיות כגון‪ :‬פרנסה‪ ,‬מזון‪ ,‬תעבורה‪ ,‬דיור‪,‬‬ ‫‪.1‬‬

‫בריאות‬
‫משימות התפתחותיות‪ :‬לעזור לבני המשפחה במטלות‬ ‫‪.2‬‬
‫ההתפתחותיות של שלבי החיים השונים‪ :‬ילדות‪ ,‬התבגרות‪,‬‬
‫נישואין‪ ,‬ילד ראשון‪.....‬‬
‫משימות בזמן חירום ובעת משבר‪ :‬התמודדות עם מצבים‬ ‫‪.3‬‬
‫בלתי צפויים‪ :‬תאונות‪ ,‬מחלות‪ ,‬פיטורין‪.....‬‬
 ‫מודל מקמסטר – כללי יסוד‬

‫מסתכלים על כל המשפחה כמערכת ולא על‬ ‫◼‬

‫הפרט‪ .‬יתכן שאחד מבני המשפחה מתפקד‬
‫בצורה לקויה (פיגור שכלי) אך המשפחה‬
‫כמערכת מתפקדת היטב‪.‬‬
‫משפחות שונות זו מזו בדרך בה הן מתמודדות‬ ‫◼‬
‫עם משימות מרכזיות אלו‪ .‬יש משפחות שמציגות‬
‫דיס‪-‬פונקציונליות סביב משימות התפתחותיות‬
‫ואחרות יכולות להתקשות דווקא במשימות בעת‬
‫מצבי חירום‬
 ‫הערכת תפקוד המשפחה נבדק בשישה‬
‫תחומים‬
‫פתרון בעיות‬

‫תקשורת‬

‫תפקידים‬
‫תגובה‬
‫רגשית‬ ‫מעורבות‬
‫רגשית‬
‫שליטה‬
‫בהתנהגות‬ ‫‪.‬‬
‫הסולם מ‪-‬ציון ‪( 1‬תפקוד מאוד גרוע) עד ציון ‪( 7‬תפקוד מצוין)‬ ‫◼‬
 ‫פתרון בעיות‬

‫◼ בעיות במשפחה נחלקות לשני סוגים‪:‬‬

‫בעיות אינסטרומנטליות ובעיות רגשיות‪.‬‬
‫בעיות אינסטרומנטליות‪ ,‬בעיות קונקרטיות המתייחסות‬
‫להשגת צרכים קיומיים כגון‪ :‬מזון‪ ,‬קורת גג‪ ,‬ביגוד‪,‬‬
‫תרופות וכדומה‬
‫בעיות רגשיות מתייחסות לקשיים רגשיים כגון‪ :‬דכאון‪,‬‬
‫כעס‪ ,‬תסכול‪ ,‬תחושות כשלון וכדומה‪.‬‬
 ‫פתרון בעיות‬

‫מסתכלים על פתרון בעיות אינסטרומנטליות ורגשיות‬ ‫◼‬

‫(ציון ‪ 5-6‬תקבלנה משפחות שכ‪ 80%-‬מהבעיות פותרות בצורה טובה)‪.‬‬
‫משפחות שמתמודדות היטב עם אתגרים אינסטרומנטליים עשויות‬ ‫▪‬
‫להתקשות בהתמודדות עם קשיים רגשיים אך בדרך כלל משפחות‬
‫המתמודדות היטב עם בעיות רגשיות‪ ,‬תתמודדנה היטב עם‬
‫אתגרים אינסטרומנטליים‪.‬‬
 ‫הערכת יכולת פתרון הבעיות של‬
‫המשפחה נערכת בהתבסס על‪:‬‬
‫זיהוי הבעיה‬ ‫‪.1‬‬

‫למי פונים – העברת האינפורמציה למקום הנכון‬ ‫‪.2‬‬

‫פריסת אלטרנטיבות‬ ‫‪.3‬‬

‫החלטה על פתרון‬ ‫‪.4‬‬

‫ביצוע‬ ‫‪.5‬‬

‫מעקב ופיקוח‬ ‫‪.6‬‬

‫הערכת אפקטיביות‬ ‫‪.7‬‬

 ‫פתרון בעיות ‪ -‬הערכה‬

‫בודקים באמצעות שאלון קליני‪ .‬מה הייתם שואלים כדי לבדוק‬ ‫◼‬
‫פתרון בעיות?‬
‫משפחות מאוד בעייתיות לא תזהנה בעיות (מישהו חולה‬ ‫◼‬
‫אלצהיימר והמשפחה לא מזהה) או תזהנה לא נכון‪ ,‬במקרה‬
‫שיש זיהוי אינה דנה בבעיות‪ ,‬יש אמצעים אינסטרומנטליים‬
‫ובכ"ז לא פותרים את הבעיות‪ ,‬כל ניסיון לפתור יוצר קונפליקט‬
‫רב‪....‬‬
‫משפחות תקינות‪.....‬‬ ‫◼‬

‫משפחות במצב מצוין‪......‬‬ ‫◼‬

‫אם מזהים שלמשפחה יש בעיה – יש כאן מטרה טיפולית‪:‬‬ ‫◼‬

‫ללמד אותה כיצד פותרים בעיות‪.‬‬
‫שאלות אפשריות – פתרון בעיות‬

‫האם יש בעיות במשפחה שאתם מזהים?‬ ‫◼‬

‫מתי לראשונה זיהיתם את הבעיה?‬ ‫◼‬

‫מה עשיתם כשגיליתם את הבעיה?‬ ‫◼‬

‫האם ניסיתם לפתור אותה? כיצד?‬ ‫◼‬

‫האם כך אתם נוהגים בדרך כלל?‬ ‫◼‬

‫משפחות אינן עוברות בהכרח בצורה מסודרת בששת השלבים‬
‫האלה‪ ,‬לעיתים הן עשויות לדלג על שלב מסוים‪ ,‬אך המודל‬
‫מספק למטפל כלי להערכת תפקוד המשפחה בתחום זה‬

‫המטפל יעריך את יכולת פתרון הבעיות של המשפחה גם על‬

‫ידי התבוננות בבעיות שהמשפחה פתרה בעבר בהצלחה‪,‬‬
 ‫תקשורת‬
‫תקשורת מתייחסת לחילופי המידע בקרב בני‬
‫המשפחה בהתייחס לבהירות וישירות המידע‬
‫המטפל מתבונן כיצד מתבצעת החלפת אינפורמציה‬
‫במשפחה(מי משתלט‪ ,‬מי קוטע‪ ,‬מי שותק‪ ,‬הטונציה)‪,‬‬
‫מתבונן גם בתקשורת מילולית ולא‪-‬מילולית‬
‫האם מדברים גם‬
‫על דברים רגשיים‬
‫או רק אינסטרומנטליים?‬
 ‫תקשורת‬

‫הערכת התקשורת מתבצעת בהתייחס ל‪ 2-‬רצפים‪:‬‬

‫בהירות המידע‪:‬‬
‫ברור ______________________מוסווה‬

‫ישירות המידע‪:‬‬
‫ישיר ______________________עקיף‪.‬‬
 ‫בהירות המידע‬

‫בהירות המידע מתייחסת לאינפורמציה בעלת מסרים‬ ‫◼‬

‫ברורים רלוונטיים לעקביים לסיטואציה‪ .‬מנגד‬
‫אינפורמציה מוסוות מקפלת בתוכה מסרים סותרים‬
‫(למשל סתירה בין המסר המילולי לבלתי מילולי)‬
‫מסרים מחוץ להקשר הסיטואציה‪ ,‬מסרים מקוטעים‪,‬‬
‫עמומים ולא ברורים‪.‬‬

‫ברור _________________________מוסווה‬ ‫◼‬

 ‫ישירות המידע‬

‫האם האדם שאליו מדברים הוא האדם‬

‫שלשמו נועדה האינפורמציה?‬

‫ישיר _____________________עקיף‬
‫‪ 4‬סוגי טיפוסי תקשורת‬

‫◼ ברור וישיר‬
‫◼ ברור ועקיף‬
‫◼ מוסווה וישיר‬
‫◼ מוסווה ועקיף‬
‫מירי מאחרת לפגישה עם ירון כשהיא מגיעה באיחור‬
‫ירון יכול לאמר‪:‬‬
‫ברור וישיר‪" :‬אני מוטרד מזה שאת מאחרת‪ ,‬אבל‬
‫בואי נתחיל בפגישה"‬
‫ברור ועקיף ‪ :‬ירון אומר ליוסי שנכנס לחדר‪" :‬מטריד‬
‫אותי שמירי מאחרת‪"....‬‬
‫מוסווה וישיר‪" :‬מירי‪ ,‬את בסדר? את לא נראית כ"כ‬
‫טוב"?‬
‫מוסווה ועקיף ‪ :‬ירון אומר למישהו‪ " :‬אנשי ם‬
‫שמאחרים סובלים ממשהו‪ ,‬משהו מטריד אותם"???‬
 ‫משפחות בתפקוד פונקציונאלי‬
‫התקשורת שלהם תהיה ברובה בעלת מסרים‬
‫ברורים‪ ,‬ישירים הכוללים גם הבעה רגשית‬
‫במקרים בהם יש "קצר בתקשורת"‪ ,‬מקרים בהן‬
‫המסר לא עבר בדרך ברורה או ישירה‪ ,‬נעשה מאמץ‬
‫על ידי המשפחה לבאר את המסר והוא אינו פוגע‬
‫בתפקוד המשפחה‬
‫משפחות בתפקוד דיס‪-‬פונקציונאלי‬

‫התקשורת קלוקלת‪ ,‬התכנים לא מותאמים ולא‬ ‫◼‬

‫רלוונטים לסיטואציה‪ .‬יש אי‪-‬שקט‪ ,‬פערים בין‬
‫התקשורת המילולית לתקשורת הלא‪-‬מילולית‪.‬‬
‫המסרים הן הרגשיים והן האינסטרומנטליים ברובם‬
‫מוסווים ועקיפים‪.‬‬

‫מה הייתם שואלים כדי לזהות דפוסי תקשורת?‬ ‫◼‬

 ‫שאלות אפשריות ‪ -‬תקשורת‬

‫האם אתם מדברים על קשיים במשפחה? על נושאים‬ ‫◼‬

‫מטרידים?‬
‫למי אתם פונים כשיש לכם קושי?‬ ‫◼‬

‫מי בדרך כלל מדבר עם מי?‬ ‫◼‬

‫האם אחרים במשפחה מבינים אותך? האם את‪/‬ה‬ ‫◼‬

‫מבין למה הוא התכוון?‬
‫האם יש דברים שמדברים עליהם בקלות?‬ ‫◼‬

‫האם יש דברים שקשה לדבר עליהם?‬ ‫◼‬

 ‫תפקידים‬

‫דפוסי התנהגות בעזרתם ממלאים בני המשפחה את‬ ‫◼‬

‫המשימות הנחוצות לשמירה על המשפחה‪ ,‬על‬
‫התפתחותה ועל התפתחות היחיד בה‬
 ‫תפקידים במשפחה‬

‫אספקת משאבים אינסטרומנטליים (דיור‪ ,‬מזון‪ ,‬ביגוד)‬ ‫‪.1‬‬

‫תמיכה רגשית (פנייה לחברי המשפחה בעת מצוקה)‬ ‫‪.2‬‬

‫מערכת מיניות אצל המבוגרים‬ ‫‪.3‬‬

‫פיתוח מיומנויות חיים (חינוך הילדים‪ ,‬הפנייה למסגרות מתאימות)‬ ‫‪.4‬‬

‫שמירה וניהול המערכת (אחזקת הבית‪ ,‬ניהול כספים‪ ,‬שמירה על‬ ‫‪.5‬‬
‫הבריאות‪ ,‬תיקונים) האם יש דברים מקולקלים שלא מתקנים?‬
‫האם יש ביטוח בריאות?‬
‫חלוקת התפקידים (עומס על אחד מחברי המשפחה או תפקידים‬ ‫‪.6‬‬
‫שאינם מתאימים ליכולת‪ ,‬למשל‪ :‬בן ‪ 11‬המבשל ומטפל באחיו‬
‫הקטנים)‬
 ‫על מה נסתכל?‬

‫האם המשפחה מסוגלת לספק צרכים‬ ‫◼‬

‫אינסטרומנטליים? כיצד מתקבלות החלטות פיננסיות?‬
‫האם קיימת תמיכה בהתפתחות אישית של ילדי‬
‫המשפחה? האם קיימת תמיכה בהתפתחות אישית‬
‫של המבוגרים במשפחה? האם המשפחה מספקת‬
‫בסיס תומך לחבריה? האם המשימות מותאמות לגיל‬
‫בני המשפחה? האם המשפחה מקבלת או מאפשרת‬
‫קבלת תמיכה מבחוץ?‬
‫נתבונן גם על הגבולות של המערכת המשפחתית‬

‫מי נכלל במשפחה ומה תפקידו בה?‬ ‫◼‬

‫כיצד מוגדרים או מווסתים תפקידים אלו?‬ ‫◼‬

‫האם התפקידים מותאמים לגיל? האם יש הסכמה‬ ‫◼‬

‫לגבי חלוקת התפקידים?‬
 ‫תפקידים – משפחות בתפקוד פונקציונאלי‬

‫במשפחות כאלו יש הגדרה ברורה של תפקידים אך גם‬ ‫◼‬

‫גמישות‪ .‬משוחחים על התפקידים‪ ,‬בדרך‪-‬כלל מרגישים נוח‬
‫עם התפקידים ואין תחושת עומס‪ ,‬מתחלקים במשימות אך יש‬
‫הגדרה ברורה של אחריות‪.‬‬
‫האם מכינה ארוחות בעוד האב אחראי על קניות‪ .‬המשימה של‬ ‫◼‬
‫להעיר את הילדים בבוקר מתחלקת בין ההורים במהלך‬
‫השבוע‪ ,‬יש הצבה משותפת של סדרי עדיפויות‪ .‬הילדים פונים‬
‫ל‪ 2-‬ההורים לקבלת תמיכה וההורים מקבלים תמיכה מרכזית‬
‫אחד מהשני‪ ,‬מרוצים מהתפקוד המיני ומשוחחים על כך‬
‫בפתיחות‪ ,‬האשה מעורבת בקבלת החלטות לגבי הקריירה‬
‫של הבעל ולהיפך‪...‬‬
‫תפקידים‪ -‬משפחות בתפקוד דיס פונקציונאלי‬

‫במשפחות אלו אחד מהתפקידים החיוניים אינם‬ ‫◼‬

‫מתמלאים באופן שיטתי (אספקת משאבים‪ ,‬תמיכה‪,‬‬
‫פיתוח אישי‪ ,‬ניהול המערכת)‬
‫יש קונפליקטים בין בני הזוג סביב חלוקת התפקידים‬ ‫◼‬

‫אי סיפוק מיני הוא מקור רציני לקונפליקט‬ ‫◼‬

‫אין הקצאת משימות או שהן לא מתבצעות או‬ ‫◼‬

‫שהמשימות לא מותאמות לגיל וליכולת של בני‬
‫המשפחה‬
‫מה הייתם שואלים כדי לזהות תפקידים?‬ ‫◼‬
 ‫שאלות אפשריות ‪ -‬תפקידים‬

‫מי דואג אצלכם לתשלומי חשבונות?‬ ‫◼‬

‫מי דואג לילדים?‬ ‫◼‬

‫מי מחליט אצלכם על ענייני הבית? ניקיון? כספים?‬ ‫◼‬

‫חינוך הילדים?‬
‫מי אחראי לנושא משמעת הילדים?‬ ‫◼‬

‫האם אתם שותפים בנושאים מסוימים?‬ ‫◼‬

‫האם אתם עוזרים אחד לשני?‬ ‫◼‬

‫האם הייתם רוצים שזה יהיה אחרת?‬ ‫◼‬

 ‫בעת הערכת התפקידים במשפחה‪,‬‬
‫בחינת התאמתם ומילויים‪ ,‬יש לקחת‬
‫בחשבון ולכבד את התרבות של בני‬
‫המשפחה וההקשר בו מבוצעים‬
‫התפקידים‬
 ‫תגובתיות רגשית‬

‫מתייחסת להיענות הרגשית של בני המשפחה ותגובותיהם‬ ‫◼‬

‫באופן מותאם (הן מבחינת המינון והן מבחינת המהות ואיכות‬
‫התגובה) לרמת הגירויים המתקבלת‬
‫המודל מזהה ‪ 2‬קבוצות‬
‫עיקריות של רגשות‪:‬‬

‫רגשות רווחה (אהבה‪,‬‬

‫שמחה‪ ,‬חיבה וכדומה)‬

‫רגשות חירום (אכזבה‪,‬‬

‫כעס‪ ,‬בדידות‪ ,‬פחד‪ ,‬עצב‬
‫וכדומה‬
 ‫יש חשיבות לכך שבני המשפחה מסוגלים לחוות‬
‫רגשות הנמנים על שתי הקבוצות (רווחה וחירום)‬
‫וזאת על מנת לספק סביבה רגשית המאפשרת‬
‫התפתחות תקינה‬
 ‫אין להתבלבל בין תגובתיות והיענות רגשית‬
‫לבין מעורבות ותקשורת רגשית‪ .‬יתכן בהחלט‬
‫שבני המשפחה חווים רגשות אך הם לא‬
‫מועברים‪..‬‬
 ‫היבטי ההערכה‪:‬‬
‫היכולת לבטא מגוון של תגובות רגשיות‬
‫היכולת להתאים את התגובה ואת עוצמתה לסיטואציה‬
‫(אפתיה מול היסטריה באירוע נורמטיבי‪ .‬למשל‪ :‬הילד אחר קצת‬
‫לחזור מבי"ס)‬
‫היכולת לשלוט בתגובה כך שלא תסכן את האחר ולא תפגע‬
‫יכולת תגובה אינטגרטיבית‪ .‬כלומר‪ :‬יכולת להגיב באופן רגשי‪,‬‬
‫בעוצמה‪ ,‬למשך זמן ותוך שליטה הרלוונטים למצב הנתון‬
 ‫על מה נסתכל?‬

‫האם מגוון הרגשות מותאם למצב האירוע?‬

‫האם יש רגשות שאסור להביע במשפחה?‬
‫האם יש תחושה שאין די תגובה רגשית?‬
‫כיצד בני המשפחה מרגישים לגבי התגובות הרגשיות‬
‫אחד של השני‪.‬‬
‫משפחות בתפקוד דיס‪-‬פונקציונאלי‬

‫מגוון צר מאוד של תגובות רגשיות‬

‫אין הלימה והתאמה בין התגובה לגירוי‬
‫בדרך כלל אין יכולת שליטה ואינטגרציה‬
‫שאלות אפשריות – תגובתיות רגשית‬

‫מה היתה התגובה שלך לזה?‬ ‫◼‬

‫מה הרגשת אז?‬ ‫◼‬

‫מה זה עשה לך?‬ ‫◼‬

‫האם גם אתם מרגישים כך?‬ ‫◼‬

‫האם קורה לך שאינך חש את הרגשות שהיית צריך‬ ‫◼‬

‫לחוש? או שאחרים חשים?‬
‫האם אתם משפחה המגיבה בהרבה רגשות?‬ ‫◼‬

‫האם מישהו מכם מרגיש שאולי אינכם מגיבים די‬ ‫◼‬

‫בצורה רגשית?‬
 ‫מעורבות רגשית‬

‫◼ המידה שבה בני המשפחה מגלים מעורבות ועניין בבני‬

‫המשפחה האחרים‪.‬‬
‫האם בני המשפחה יכולים‬
‫להפגין עניין ותמיכה אחד‬
‫בשני מבלי להשתלט על‬
‫האינטרסים של האחר?‬
 ‫מעורבות רגשית‬

‫ההערכה נערכת על הרצף שבין חוסר מעורבות ועד‬

‫מעורבות יתר‬

‫מעורבות יתר‬ ‫חוסר מעורבות‬

‫(סימביוזה)‬ ‫(ניכור)‬
 ‫סוגי מעורבות‬
‫חוסר מעורבות‬ ‫◼‬

‫מעורבות סימביוטית ‪-‬כשקורה משהו יש סביכות רגשית‪ ,‬כאילו‬ ‫◼‬

‫שקרה לי‪.‬‬
‫מעורבות חסרת רגש ‪ -‬אינסטרומנטלית לא רגשית‬ ‫◼‬

‫מעורבות נרציסטית ‪ -‬עזרה מתוך הצרכים האישיים "אני אדאג לו‬ ‫◼‬
‫כשהוא חולה כי אני מפחד להישאר לבד"‬
‫מעורבות אמפתית ‪ -‬הבנה רגשית‪ ,‬אך גם חיבור לרגשות שלי‬ ‫◼‬

‫מעורבות יתר‬ ‫◼‬

‫משפחות בתפקוד דיס‪-‬פונקציונאלי‬

‫מעורבות דלה ובעיקרה אינסטרומנטלית בין בני‬ ‫◼‬

‫המשפחה‬
‫אין עניין משותף‬ ‫◼‬

‫מעט זמן משותף‬ ‫◼‬

‫מעורבות סימביוטית לרוב מתרחשת בין שניים מבני‬ ‫◼‬

‫המשפחה‪ ,‬נסיונות להפריד את הסימביוזה ייתקלו‬
‫בתגובות קיצוניות‪ .‬חסרה פרטיות ועצמאות בין‬
‫הדיאדה הסימביוטית‪ .‬לעיתים נדירות תתקבלנה‬
‫החלטות עצמאיות‬
 ‫משפחות בתפקוד‬
‫פונקציונאלי נמצאות‬
‫בתחום האמצעי של הרצף‬
‫– מעורבות אמפתית‬
 ‫משפחות בתפקוד פונקציונאלי‬

‫בני המשפחה מבלים יחד ויש עניין משותף‬ ‫◼‬

‫יש עניין ספונטני בבני משפחה אחרים‬ ‫◼‬

‫דפוסים אחרים של מעורבות (מעורבות יתר‪/‬חסרת‬ ‫◼‬

‫רגש‪ ,‬נרקיסיסטית וכד) עשויים להתרחש באופן זמני‪,‬‬
‫בתגובה למצבי משבר‪/‬אירועי חירום חריגים ואין זו‬
‫הנורמה במשפחה‬
‫שאלות אפשריות – מעורבות רגשית‬
‫למי אכפת מה הדברים החשובים לך?‬ ‫◼‬

‫מה לדעתך הסיבה שאיכפת להם?‬ ‫◼‬

‫האם הם מראים לך שהם דואגים לך?‬ ‫◼‬

‫האם לפעמים הם מראים יותר מידי עניין?‬ ‫◼‬

‫מה קורה לך שאחרים מדברים על דברים המעניינים אותם?‬ ‫◼‬

‫איך בני המשפחה מגיבים לדברים ולפעילויות החשובים לך?‬ ‫◼‬

‫האם אתה מרגיש שבני המשפחה דואגים לענייניהם ולא שמים לב‬ ‫◼‬
‫אליך?‬
‫האם הם מעורבים מידי בעניינך או מגינים עליך יותר מידי?‬ ‫◼‬

‫מה אתה עושה בתגובה?‬ ‫◼‬

 ‫שליטה ופיקוח על התנהגות‬

‫לכל משפחה יש את החוקים והכללים הנהוגים‬ ‫◼‬

‫והמקובלים בה‪ .‬כללים אלו מנווטים את המשפחה‬
‫במצבים שונים ומגדירים את אופן טיפולה‬
‫בהתנהגויות שונות של בני המשפחה‬
 ‫שליטה ופיקוח על התנהגות‬

‫מתייחס למנגנונים‪ ,‬הדרך שבה המשפחה שולטת‪ ,‬מפקחת‬ ‫◼‬

‫ושומרת על סטנדרטים של התנהגות החברים בה בהתאם‬
‫למקובל במשפחה ובחברה‬
‫המודל מזהה ‪ 3‬תחומים עיקריים לשליטה‬
‫ובקרה‬
‫איום וסכנה פיזית‪ :‬התנהגויות המסכנות את בני‬ ‫◼‬
‫המשפחה (למשל‪ ,‬פציעה עצמית‪ ,‬אלימות‪ ,‬אובדנות‬
‫וכדומה)‬
‫צרכים ו‪/‬או דחפים פסיכו‪-‬ביולוגיים‪ :‬התנהגויות סביב‬ ‫◼‬
‫אכילה‪ ,‬שינה‪ ,‬מיניות וכדומה‪.‬‬
‫התנהגות חברתית‪ :‬כללי ה"מותר" וה"אסור" בבית‬ ‫◼‬
‫ומחוצה לו‪.‬‬
‫בהערכת היבט זה‪ ,‬נבקש להעריך אילו‬
‫התנהגויות נחשבות מקובלות‬
‫במשפחה? באיזה אופן משמרים את‬
‫הסטנדרטים להתנהגויות אלו (הן‬
‫למבוגרים והן לילדים במשפחה?)‬
‫בכל משפחה מתפתחים דפוסי פיקוח הקשורים‬
‫לחיי היומיום‪ ,‬ישנם מספר סוגי פיקוח‪:‬‬

‫פיקוח גמיש (סטנדרטים הגיוניים‪ ,‬קיימת‬ ‫‪.1‬‬

‫אפשרויות למו"מ‪ ,‬התחשבות בנסיבות)‬
‫פיקוח נוקשה (אין התחשבות בגילאי הילדים‬ ‫‪.2‬‬

‫בנסיבות ובצרכים שלהם‪ .‬מעט מקום למו"מ)‬ ‫‪.3‬‬

‫פיקוח "כל הישר בעיניו יעשה" (אין סטנדרטים‬ ‫‪.4‬‬

‫מוסכמים‪ .‬כל אחד עושה מה שהוא רוצה)‬
‫פיקוח מבולבל (כאוטי) שינויים והחלפת‬ ‫‪.5‬‬
‫סטנדרטים ללא כל סדר והגיון‪ .‬הסטנדרטים לא‬
‫עקביים לא ברור מה מצופה‬
 ‫שליטה ופקוח על התנהגות‬

‫המטפל בודק את חוקי וכללי המשפחה‬ ‫◼‬

‫כיצד המשפחה מטפלת במצבים מסוכנים‪ ,‬האם‬ ‫◼‬

‫הכללים ברורים‪ ,‬האם הם שווים לכולם?‬
‫האם יש מי החושב שהכללים לא הוגנים? האם יש‬ ‫◼‬
‫הסכמה בין ההורים על כללים?‬
‫מי אוכף את הכללים?‬ ‫◼‬
 ‫משפחות בתפקוד דיס‪-‬פונקציונאלי‬

‫ההתנהגות הפיזית מסכנת את חברי המשפחה או‬ ‫◼‬

‫חלק מהם‬
‫דפוסי התנהגות עם נטייה לעבריינות וסטייה חברתית‬ ‫◼‬

‫חוסר הערכה הדדי בין חברי המשפחה‬ ‫◼‬

‫אי הסכמה סביב כללי התנהגות במשפחה ועל כן ריבוי‬ ‫◼‬

‫קונפליקטים‬
‫דפוסי פיקוח בלתי צפויים‬ ‫◼‬
 ‫משפחות בתפקוד פונקציונאלי‬

‫עשויה להיות אי הסכמה באשר לסטנדרטים אך‬ ‫◼‬

‫יתנהל משא ומתן לגיבושן‬
‫הסטנדרטים מבוססים על כבוד לאחרים בחוץ ובתוך‬ ‫◼‬
‫המשפחה‬
‫דפוסי פיקוח גמישים‬ ‫◼‬

‫במצבי סיכון‪ ,‬דפוסי הפיקוח נוטים להיות נוקשים יותר‬ ‫◼‬

 ‫שאלות אפשריות – שליטה ופקוח על‬
‫התנהגות‬
‫איזה חוקים‪/‬כללים יש במשפחה?‬ ‫◼‬

‫באיזה תחומים החוקים היותר חשובים למשפחה שלכם? האם הם‬ ‫◼‬
‫ברורים?‬
‫איך אתם מטפלים במצבים מסוכנים? דוגמא?‬ ‫◼‬

‫האם יש לכם כללים לגבי אכילה‪ ,‬רחצה‪ ,‬שינה? לימודים? מה קורה‬ ‫◼‬
‫במצבים מיוחדים?‬
‫האם יש כללים איך צריך להתנהג עם כל אחד? האם מותר‬ ‫◼‬
‫להרביץ? לצעוק? האם מדברים על הכללים?‬
‫האם יש כללים שמישהו חושב שהם לא הוגנים?‬ ‫◼‬

‫האם אתם‪ ,‬אבא ואמא מסכימים על הכללים? במה אתם לא‬ ‫◼‬
‫מסכימים? איך דואגים שהחוקים יקויימו?‬