‫סוגיות טיפוליות לגבי מתבגרים ובוגרים אוטיסטים בתפקוד גבוה‪.

‬‬

‫בעקבות הגדרתו של ליאו קנר ב‪ ,1943-‬אוטיזם אובחן כמוגבלות רגשית‬

‫הנגרמת ע"י אמהות לקוייה‪ .‬השערה זו נחקרה במשך מספר עשורים‪.‬‬
‫תפיסה זו של האוטיזם הביאה להתערבויות לא מתאימות רבות‬
‫המבוססות על עקרונות פסיכואנליטיים‪ .‬בין ההתערבויות ההרסניות‬
‫והבלתי מתאימות ביותר‪ ,‬היו אלה של ריפוי קבוצתי ופרטני שהוכוון‬
‫כלפי ילדים אלה ומשפחותיהם (שופלר ומסיבוב‪ .)1984 ,‬משפחות רבות‬
‫שהשתתפו בתכניות אלה זוכרות אותן ואת רגשי האשמה ואי ההתאמה‬
‫שנילוו אליהן‪.‬‬
‫רוב ההתערבויות העכשוויות עם אנשים אוטיסטים ומשפחותיהם‬
‫מבוססות על גישות חינוכיות המכירות בבסיס האורגני של האוטיזם‬
‫(דאוסון‪ ;1989 ,‬שופלר ומסיבוב‪ .)1987 ,‬על אף שהאקלים המקצועי‬
‫העכשווי בריא ופרודוקטיבי יותר מאשר בשנות ה ‪ -50‬וה ‪ -60‬זכרונות‬
‫מרירים מעמידים מיד על המשמר כאשר טיפולים חדשים מזכירים את‬
‫הטכניקות הפסיכודינמיות הוותיקות‪ .‬למרות ששמירה כזו מבטיחה‬
‫שפעולות מוקדמות אלה לא יחזרו‪ ,‬ישנו גם צד שלילי בנושא‪ .‬הדחייה‬
‫העכשווית של הגישות הפסיכואנליטיות גרמה לאנשי המקצוע לפסוח‬
‫על כל הטיפולים המזכירים התערבויות אלה‪ ,‬אפילו אם הם‪ ,‬במהותם‪,‬‬
‫שונים‪ .‬האסוציאציה המובנת‪ ,‬גם אם לעיתים חסרת מזל של גישות‬
‫טיפוליות קבוצתיות ופרטניות עם תיאוריה פסיכואנליטית הוציאה‬
‫מהכלל טיפולים פרודוקטיביים אפשריים לאוטיסטים בתפקוד גבוה‪.‬‬
‫פרק זה טוען כי העבודה הקבוצתית והפרטנית עם מתבגרים ובוגרים‬
‫אוטיסטים בתפקוד גבוה יכולה להיות בעלת משמעות‪ .‬למרות‬
‫שאופנויות טיפול אלו יכולות להיתפס בצורה שונה מהגישות‬
‫הפסיכואנליטיות שהן מזכירות‪ ,‬הן יכולות גם לתרום תרומה חשובה אם‬
‫הן נעשות בצורה נכונה ומקבלות תוקף אמפירי‪ .‬פרק זה יעסוק‬
‫בעקרונות שעל פיהם אפשר לעבוד בייעוץ קבוצתי או פרטני‪ ,‬יתאר‬
 ‫השלכות אפשריות של גישות התערבות אלו ויראה דוגמאות מקרים‬
‫בעלות תוקף אמפירי של השפעת הטיפול‪.‬‬

‫טיפול פרטני‪.‬‬
‫לרוע המזל‪ ,‬גישות לטיפול פרטני באוטיזם נשלטו ע"י התיאוריה‬
‫הפסיכואנליטית‪ .‬התיאורטיקן הידוע ביותר של הגישות‬
‫הפסיכואנליטיות באוטיזם‪ ,‬ברונו בטלהיים (‪ ,)1967‬היה תומך נלהב‬
‫בטיפול פרטני‪ .‬מאמריו על האוטיזם מדגישים את הפרדתו של הילד‬
‫מהוריו‪ ,‬יותר מאשר מתארים את הטכניקות הספציפיות שיושמו‬
‫במפגשים פרטניים עם הילדים‪.‬‬
‫דלורייר (‪ )1978‬דגל ב‪ , Pheraplay-‬סוג של טיפול במשחק‪ .‬בהסתכלו‬
‫על האוטיזם כליקוי תחושתי‪ ,‬הטכניקה של דלורייר מספקת התנסויות‬
‫בגירוי תחושתי החזקים מספיק כדי להתגבר על החסרים התחושתיים‬
‫הבסיסיים של האוטיזם‪ .‬מטרת ה‪ Pheraplay-‬היא פיתוח מודעות‬
‫תחושתית בהקשר של אינטראקציות בינאישיות מהנות‪.‬‬
‫רפופורט (‪ )1942‬תיאר גישה לטיפול פרטני המבוססת על התיאוריות‬
‫הפסיכואנליטיות של מלאני קליין‪ .‬מטרת טיפול זה הייתה למסד קשר‬
‫בו הילד מרגיש תלוי ובטוח‪ .‬הטכניקות המתוארות ע"י קבוצת רפופורט‬
‫דומות לאלה שנוסו לגבי צעירים סכיזופרניים‪ .‬אין דיווחים לגבי‬
‫ההשפעה של התערבויות אלה לא עם אוטיסטים ולא עם סכיזופרנים‪.‬‬
‫מאהלר‪ ,‬בוס ודה‪-‬פריז (‪ )1949‬טיפלו במספר צעירים אוטיסטים‬
‫במסגרת הפסיכואנליטית‪ .‬למרות שאין נתונים תומכים‪ ,‬מאהלר וחבריו‬
‫הצהירו שהילדים האוטיסטים "יצאו" מהקונכיה האוטיסטית שלהם‬
‫(מאהלר‪ .)1952 ,‬קבוצת מאהלר הביעה אופטימיות לגבי התוצאות‬
‫האפשריות מדרך הטיפול שלהם בילדים אוטיסטים; האופטימיות‬
‫שלהם לא נתמך בדרך כלל על ידי איזשהם נתונים או היה משותף‬
‫לבעלי מקצוע נוספים‪.‬‬
‫למרות שנסיונות מוקדמים אלה בטיפול פרטני לילדים אוטיסטים לא‬
‫היו אפקטיביים בדרך כלל‪ ,‬הבעייה הייתה יכולה להיות באוריינטציה‬
 ‫הפסיכואנליטית יותר מאשר בייעוץ הפרטני‪ .‬התנסותנו ברחבי מדינת‬
‫צפון קרולינה עם קרוב ל ‪ -100‬קליינטים מבוגרים ומתבגרים בתפקוד‬
‫גבוה מראה שהייעוץ הפרטני יכול להיות בעל ערך למבוגרים‬
‫ומתבגרים אוטיסטים‪ ,‬כאשר מטרות מתאימות מוצגות בהתמדה‬
‫בדרכים הגיוניות‪.‬‬
‫בתכנית ה‪ TEACCH-‬התמקדנו במטרות המתאימות על ידי תפיסת‬
‫הייעוץ הפרטני כאחד מטכניקות רבות לשיפור ההסתגלות (שופלר‪,‬‬
‫‪ .)1990‬אנחנו רואים הסתגלות משופרת באחת משתי דרכים לגבי‬
‫הלקוחות שלנו‪ :‬פיתוח מיומנויות של הלקוח והתאמה סביבתית‬
‫לחוסרים קיימים‪ .‬הגברת המיומנות‪ ,‬לשיעור האפשרי‪ ,‬היא אסטרטגיה‬
‫פופולרית לעזרה לאנשים מוגבלים על ידי פיתוח היכולות החשובות‬
‫לתפקוד אפקטיבי‪ .‬מתוך ידיעת ההיקף והבסיס האורגני של הליקוי‬
‫האוטיסטי‪ ,‬אנו חייבים להודות שלא כל המיומנויות יכולות להגיע לטווח‬
‫הרצוי‪ .‬לכן‪ ,‬ההסתגלות הסביבתית חשובה לגרום לליקויים אלה להיות‬
‫פחות חיוניים‪.‬‬
‫יחסי ייעוץ של אחד לאחד יכולים לצייד את האדם האוטיסט במבנה‪,‬‬
‫הדרכה‪ ,‬מידע‪ ,‬והתמיכה שהם צריכים כדי לתפקד בחברה בצורה יותר‬
‫אפקטיבית‪ .‬קשרים אלה יכולים לעזור לפתח מיומנויות ולשמור על‬
‫התאמות סביבתיות חיוניות‪ .‬אלה העובדים באופן פרטני עם מבוגרים‬
‫ומתבגרים אוטיסטים בתפקוד גבוה חייבים להכיר את נקודות הראות‬
‫של לקוחותיהם על העולם‪ ,‬ליצור אמון‪ ,‬ולפתח הבנה‪ .‬מפגשי ייעוץ של‬
‫אחד לאחד יכולים להשיג יעדים חיוניים אלה ואז לעמתם עם התופעות‬
‫השכיחות של חיי היום יום‪.‬‬

‫למידה על נקודות הראות של האוטיסטים‪.‬‬

‫בני אדם עם אוטיזם הם לעיתים כמו תיירים מתרבות זרה‪ ,‬צופים על‬
‫העולם בדרכים שונות מכולנו‪ .‬ג'ים סינקלייר‪ ,‬כאדם צעיר עם אוטיזם‬
‫כותב בפרק ‪ 14‬של ספרו‪" ,‬אחרי קריאת האוטוביוגרפיה של טמפל‬
‫גראנדין (גראנדין וסקריאנו‪ ,)1986 ,‬מישהו שאל אותי פעם אם אני‬
 ‫חושב ש ‪ CATTLE CHUTE‬היה עוזר לי‪ .‬אמרתי שאיני צריך ‪CATTLE‬‬

‫‪ , CHUTE‬אלא מדריך התמצאות לחיזרים‪ .‬להיות אוטיסט אינו אומר‬

‫להיות בלתי אנושי‪ ..‬אבל זה כן אומר להיות יצור מהעולם החיצון‪ "..‬כל‬
‫יועץ יעיל מנסה להבין את ה"תרבות" ונקודת המבט של האדם‬
‫האוטיסט על העולם‪ .‬ברגע שההבנה מושגת‪ ,‬היועץ מנסה ליישב בין‬
‫תרבות זו למציאויות של החברה "הנורמלית"‪ .‬תוצאות מוצלחות‬
‫מושגות כאשר ישנן פשרות‪ ,‬שגם מסייעות לאדם האוטיסט להסתגל‬
‫בקלות רבה יותר לחברה (פיתוח מיומנות) ‪ ,‬וגם מתאימות את ציפיות‬
‫החברה ממנו (הסתגלויות סביבתיות)‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬טום‪ ,‬בחור אוטיסטי צעיר המדבר ללא הפסקה‪ .‬יש לו קושי‬
‫בהפרדה בין עיקר לטפל‪ .‬שיחותיו נעות הלוך וחזור מרעיונות חשובים‬
‫ומעניינים לעובדות משעממות וטפלות‪ .‬התערבויות רבות נעשו להגביל‬
‫את שיחותיו על ידי קיצור מה שהורשה לומר‪ .‬דברים אלה לא היו‬
‫אפקטיביים משום שהבחור התרעם על כך שהופסק באמצע משפט‬
‫ולא הבין את ההבחנות שנעשו‪ .‬בהדרגה‪ ,‬היועץ שלו החל לגלות את‬
‫הפרספקטיבה ה"תרבותית" שלו והבין עד כמה קשה לו להפריד את‬
‫המידע החיוני מהטפל ‪ .‬היועץ הבחין גם מנסיונו האישי עד כמה קשה‬
‫היה לאחרים לשאת את הדיבורים האינסופיים של טום‪ .‬פשרה‬
‫עכשווית שיפרה את המצב‪ :‬שיחותיו האינסופיות של טום הוגבלו‬
‫למקבצי זמן מסויימים (‪ 15‬או ‪ 20‬דקות) בכל יום כאשר הוא יכול לדבר‬
‫על נושאים שהוא אוהב בדרך שהוא רוצה לדון בהם‪ .‬בזמנים אחרים‬
‫הוא מנסה לסיים את דבריו ברגע שהם עולים על שני משפטים (או על‬
‫סכום של ‪ 25‬מילים)‪.‬‬

‫ביסוס יחסי קרבה ןפיתוח אמון‪.‬‬

‫מטרה חיונית אחת ביחסי ייעוץ לאדם אוטיסטי היא פיתוח יחסי אמון‪.‬‬
‫למרות שלאנשים אוטיסטים יש קושי ביצירת יחסים בינאישיים‪ ,‬ברגע‬
‫שהם מתבססים‪ ,‬יחסים אלה נעשים משמעותיים וחשובים להם‪ .‬ליועץ‬
 ‫בעל הבנה טובה עם לקוחות אוטיסטים‪ ,‬יש אפשרויות רבות להדריך‬
‫ולסייע להם‪.‬‬
‫הבנה ואמון יכולים להיווצר על ידי הצגת עניין אמיתי באדם האוטיסט‬
‫ובדברים שאותו אדם מעריך‪ .‬לעיתים קרובות מדי אנו מנסים לדכא‬
‫את המיגוון הייחודי הצר של מקורות העניין האופייניים לאנשים‬
‫אוטיסטים בתפקוד גבוה‪ ,‬אסטרטגיה שאינה יעילה ואינה הוגנת‪ .‬חשבו‬
‫על ההשפעה של סרוב לדבר על נושאי עניין ביחסים עם חבר שאינו‬
‫לקוידרוש איזון בין הזמנת לקוחות אוטיסטים לחלוק איתנו רעיונות‬
‫מקובלים כלליים והשתלבות בנושאי העניין הצרים שלהם‪ :‬לוחות‬
‫זמנים של רכבות או מטוסים‪ ,‬ימי הולדת ‪ ,AREA CODES ,‬צורות‬
‫תעבורה‪ ,‬מנעולים‪ ,‬גיאוגרפיה‪ ,‬מזג האוויר‪ ,‬קסמים‪ ,‬או אירועים‬
‫היסטוריים ספציפיים‪ ,‬בין אחרים‪ .‬יהיה מקור העניין איזה שיהיה‪ ,‬כל‬
‫אחד מנושאים אלה הוא דרך של תקשורת ויצירת אינטרקציה‬
‫חברתית‪ .‬צריך לעודד נושאים אלה יותר מאשר לדכאם‪.‬‬
‫התייחסות לאנשים אוטיסטים דרך מקורות העניין שלהם פותחת‬
‫הזדמנויות חדשות בביסוס דמות היועץ כאדם מעניין ואהוב‪ ,‬המספק‬
‫כלי ללימוד מיומנויות שיח‪ ,‬ומעורר מוטיבציה‪ .‬כל אחד מדברים אלה‬
‫קשה יותר להשגה בייעוץ לאנשים אוטיסטים‪ .‬כניסה לתרבותם מזכה‬
‫אותנו באמונם ומאפשרת הזדמנויות ללמדם על תרבותנו וציפיותינו‪.‬‬
‫ברגע שההבנה והאמון מתבססים‪ ,‬היועץ יכול להתמקד בנושאים‬
‫אחרים‪ :‬ארגון החשיבה‪ ,‬שילוב רעיונות תוך הדגשה על קשרים בין‬
‫אירועים‪ ,‬ופתרון בעיות יומיומיות על ידי פיתוח אסטרטגיות אפקטיביות‬
‫ומנגנוני שיתוף פעולה‪.‬‬

‫ניתוח וארגון החשיבה‪.‬‬

‫עזרה לאנשים אוטיסטים בניתוח וארגון חשיבתם משפרת את הבנת‬
‫הסביבה שלהם ואת ציפיותיהם‪ .‬אפילו לאוטיסטים בעלי תפקוד גבוה‬
‫קשה להבין את העולם ואת מקומם בו‪ .‬המיקוד שלהם בפרטים מונע‬
 ‫מהם הבנת הקשרים בין אירועים ומשמעותם‪ .‬אנשים אוטיסטים הם‬
‫הדוגמאות הקלאסיות שלא מסוגלים לראות את היער לגבי העצים‪.‬‬
‫מיקוד בפרטים ספציפיים ללא ניתוח הקשרים כוללים יכול להיות‬
‫בעייתי‪ .‬אישה אוטיסטית העובדת במאפייה בדרך כלל נתקלת‬
‫באנשים כאשר היא ניגשת לתנור להכין את הלחם‪ .‬היא תמיד עוקבת‬
‫אחרי אותו מסלול באותה מהירות‪ ,‬ואינה מצליחה להגיב למישהו‬
‫שנקלע לדרכה‪ .‬אדם אוטיסט העובד בספריה‪ ,‬מבחין בשינויים‬
‫טריביאליים כמו שעון חדש‪ ,‬אולם אינו מבחין שאחת משיטות התיוק‬
‫המרכזיות אורגנה מחדש‪ .‬צעיר אחר מבחין בהבדלים מזעריים‬
‫באוטובוסים‪ ,‬בהסתמכו על השנה בה יוצרו‪ ,‬אולם אינו מבין שבני גילו‬
‫בני ה ‪ -17‬מצפים ממנו לתגובה שונה מאחיו בן ה ‪.-7‬‬
‫דוגמה נוספת לבעייתיות היא הבלבול שיש לאנשים אוטיסטים רבים‬
‫בנושא של יחסי זמן‪ .‬אירועים הקורים לפני ‪ 15‬שנים נראים חשובים‬
‫ועכשוויים כמו פעילויות של יום האתמול‪.‬הדגשת חוסר הרלבנטיות של‬
‫אירועי העבר והתמקדות בהווה יכולה לעזור בהזדמנויות כאלה‪.‬‬
‫רגשות הן חלק מורכב באנושיות וקשים במיוחד להבנה‪ ,‬לניתוח‬
‫ולפרשנות אצל אוטיסטים‪ .‬בהיותם קונקרטיים ומבינים דברים‬
‫כפשוטם‪ ,‬הם חסרים לעיתים את המיומויות האנליטיות והאסטרטגיות‬
‫הגמישות הדרושות להבנת סוגיות רגשיות‪ .‬הבנת הרגשות של עצמם‬
‫מספיק קשה להם; ההבדל בין הרגשת עצב לתחושת דכאון היא‬
‫עדינה וחמקמקה הבנת הרגשות של האחר היא אפילו יותר מאתגרת‬
‫כשהיא דורשת את ההתחשבות בנקודת המבט של האחר בו זמנית עם‬
‫העצמי‪.‬‬

‫‪( .‬תרגום‪ :‬רותי טבנקין)‬