‫כתובת מרנפתח‬

‫פרעה מרנפתח שלט בין השנים ‪ 1203-1213‬לפנה"ס‪,‬‬

‫מרנפתח היה בנו של גדול מלכי מצריים רעמסס השני‬
‫שמלך ‪ 67‬שנים (שמו של רעמסס זה מופיע במקרא כשם‬
‫עיר מצרית)‪ ,‬מרנפתח עלה לשלטון בגיל מאוחר‬
‫(בסביבות גיל ‪ .)60‬פועלו החשוב ביותר היה מסע‬
‫מלחמה לאזור לוב והוא נלחם בין היתר כנגד גויי הים‬
‫(שבטים ארכאיים מאזור יוון ביניהם הפלישתים)‪.‬‬

‫מצבת מרנפתח ‪ :‬הינה אסטלת ניצחון שהקים פרעה זה בשובו ממסעות הכיבוש שלו‬
‫בין השנים ‪ 1209–1205‬לפנה"ס‪ .‬המצבה מתארת את מערכות מרנפתח בלוב‪ ,‬וכן‬
‫מסע מלחמה לארץ כנען‪ ,‬פרסומה העולמי הוא משום הזכרת ישות שבטית בשם‬
‫אִ י‪-‬סִי‪ִ -‬רי‪ַ-‬אר‪ ,‬שזוהה על ידי החוקרים‬
‫כ"ישראל"‪ ,‬בכתב המצרי אין הבחנה בין ר לבין‬
‫ל‪ .‬יש לציין כי זהו האזכור הארכאולוגי הקדום‬
‫ביותר לשם ישראל‪.‬‬

‫להלן הקטע הרלוונטי בכתובת‬

‫המושלים שבו לארץ באומרם שלום‬
‫אין אחד אשר ירים ראשו בין תשע‬
‫הקשתות (כנוי לארצות אסיה)‪ ,‬נרפתה תחנו‬
‫שקטה חת ‪ ,‬נבוזה כנען בכל רע לוקחה‬
‫אשקלון נלכדה גזר‪ ,‬ינועם היתה כלא היתה‬
‫ישראל הושם (מלשון שממה‪ ,‬קרי הוכחד)‬
‫אין זרע לו‬
 ‫מיהו או מהו"ישראל" של מרנפתח‬
‫לפירוש השם איסיראר ‪ /‬ישראל יכולות להיות כמה אפשרויות זיהוי‪ ,‬שם מקום‬
‫(למשל יזרעאל)‪ ,‬שם עיר עם התוספת אל בסופה (ראו בית אל) ‪ ,‬ובכלל יתכן שזהו‬
‫שם פרטי של איש חשוב מהתקופה הנ"ל (ראו שמו של מלך גזר הידוע ממכתבי‬
‫עמרנה "מלכיאל")‪ ,‬למרבה המזל הכתיבה המצרית בנויה כך שלחלק מהשם עליו‬
‫מדובר‪ ,‬מתווסף תמיד מגדיר המצין את אופיו ‪,‬לדוגמא במקרה דנן כך נכתב השם‬
‫ישראל על ידי סופרי מרנפתח‬

‫י‬
‫ר‪R‬‬ ‫‪ SI‬סי‬ ‫‪Y‬‬
‫‪A‬‬
‫‪ R‬ר‬ ‫י‬
‫א‬
‫‪I‬‬
‫‪ .1‬האיש והאישה הנראים בצידו השמאלי של השם מגדירים אותו כשבט נוודי‪.‬‬
‫‪ .2‬שלושת המקלות תחת האנשים מצינים "חזרה עוד" הווה אומר כמות רבה‬
‫של האיש והאישה או השבט הנוודי ‪,‬ולכן הגדרת שני הסימנים יחד הינה שבט‬
‫או קבוצת אנשים‪.‬‬
‫‪ .3‬המטה מימין לאנשים מגדיר "ישות זרה למצרים" ‪" ‬אויב"‪ ,‬מכאן‬
‫שהשבט או קבוצת האנשים מוגדרים כאויבי מצרים‪.‬‬
 ‫‪ .4‬ולאחר מכן שם העצם אִ י‪-‬סִי‪ִ -‬רי‪ַ-‬אר = י ש ר א ל‬
‫לסיכום השם ישראל מתאר שבט נוודי עם מספר רב של אנשים אשר מוגדר כאויב‬
‫מצרים‬

‫הגיאוגרפיה של מרנפתח או היכן"השמיד" את הישות הישראלית‬

‫כדי לנסות ולהבין היכן ישבה אותה ישות ישראלית במרחב הלבנט‪ ,‬עלינו לנסות‬
‫"להוציא" גיאוגרפיה ממצבת מרנפתח ‪ ,‬מאחר והשם ישראל מופיע מיד אחרי השם‬
‫ינועם‪ ,‬סביר כי השבט הנוודי ישראל שכן בקרבה לאותה ינועם‪.‬‬
‫מה היא ינועם‪:‬‬
‫בצמוד לשם ינועם מופיע ההירוגליף הבא‬
‫סימן החומה מגדיר "ארץ ‪ /‬עיר זרה"‪.‬‬
‫סימן המטה = "אויב"‪.‬‬
‫ולכן ינועם מוגדרת כ "עיר אויב"‬

‫ינועם‬
‫‪ .1‬העיר ינועם מופיעה בספרי השנים (רשימת אירועים שהתרחשו בפרק הזמן‬
‫של מלכות פרעה כלשהו) של פרעה תחותמס השלישי )‪1426-1490‬‬
‫לפנה"ס(‪ ,‬והיא מוזכרת כאחת הערים שניתנו לאל אמון ‪.‬‬
‫‪ .2‬שמה של העיר מופיע במכתב ממכתבי אל‪-‬עמארנה מתקופתו של פרעה אחנתון‬
‫)‪1426-1490‬לפנה"ס)‪ ,‬במכתב זה מוזכרות הערים ינועם‪ַ ,‬בצְרּונָה‪ ,‬חַלּוני‪,‬‬
‫דמשק‪ ,‬וארץ תַ חְׁש‪.‬‬
‫המלך פרעה סתי הראשון )‪ (1304-1318‬לפנה"ס‪ ,‬יצא למסע המלחמה כדי‬
‫לדכא מרד שפרץ בבית שאן שהייתה אז למרכז שלטון מצרי בכנען‪.‬‬
‫וכך הוא כותב" אז שלח הוד מלכותו את הגדוד הראשון של אמון"אמיצי‬
‫האומץ לעיר בית‪-‬שאן ואת‬ ‫"‬ ‫הקשתות" לעיר חמת‪ ,‬את הגדוד הראשון של רע"רב‬
‫הגדוד הראשון של סת"חזק הקשתות" לעיר ינועם "‪.‬‬
 ‫‪ .3‬רשימה אחרת של פרעה סתי הראשון מתארת ערים שעבר תוך כדי מסע‬
‫צבאי‪",‬הצבא הגיע לעכו‪ ,‬חלק פנה צפונה לכיוון צור וצידון ‪,‬וחלק פנה‬
‫לכיוון עמק יזרעאל ושם קץ למרד בבית שאן‪ ,‬פנה צפונה דרך ינועם לחצור‪,‬‬
‫קדש ובית ענת"‪.‬‬
‫‪ .4‬ינועם מופיעה גם ברשימת הערים בפפירוס אנאסטאזי )‪1318-1304‬‬
‫לפנה"ס)‪ ,‬תקופת רעמסס השני ‪.‬‬
‫היכן ינועם‬
‫ברור כי ינועם זו קרובה לבית שאן (שמיקומה אינו מוטל בספק) ‪ ,‬כמו כן יודע‬
‫סופרו של סתי לספר כי יש לפנות צפונה מינועם כדי להגיע לחצור‪ ,‬לקדש‬
‫ולבית ענת‪ ,‬מתוך הכרות הארכיאולוגים על מיקום ערים צפוניות אלה ‪ ,‬סביר‬
‫כי ינועם הינה דרומית לכנרת ‪ ,‬תנועה צפונה (לערים שלעיל) מאזור בית שאן‬
‫אפשריות בשתי דרכים ‪,‬האחת ממזרח לכינרת והאחרת ממערבה‪.‬‬
‫מאיזכורה של ינועם במכתבי אל עמרנה אפשר לראות כי היא כתובה בכפיפה‬
‫אחת עם העיר דמשק וארץ תַּ חְ ׁש הנמצאות צפונית מזרחית לירדן‪ ,‬ולכן סבירות‬
‫גבוהה היא כי ינועם זו שכנה מדרום לכנרת בעבר הירדן המזרחי מול או‬
‫בסמוך לעיר בית שאן‬
‫להלן סיכום הממצאים הארכיאולוגים (אסטלת מרנפתח) אל‬
‫מול מסורת ראשית ישראל (המקרא)‬
‫‪ .1‬זמן‬
‫‪ .i‬ארכיאולוגיה ‪ :‬זמן שלטונו של פרעה מרנפתח (לפי הארכיאולוגיה) הינו המאה ה‪-‬‬
‫‪ 13‬לפנה"ס ‪ ,‬מכאן כי זהו זמן חיבורה של מצבת מרנפתח‪.‬‬
‫‪ .ii‬המקרא ‪ :‬מזכיר את שתי הערים פיתום ורעמסס ‪,‬ערים אלה מופיעות אך ורק בתורה‬
‫ורק בזיקה ישירה לסיפור יציאת מצרים‪.‬‬
‫הארכיאולוגיה של פיתום ורעמסס‬
‫רעמסס = פי רעמסס (בית רעמסס) ‪ :‬באתר תל רוטאבה נמצאו כמה פסלי גרניט של‬
‫רעמסס השני עם שתי כתובות בהן מופיע בין היתר העיר פר‪-‬אתום ‪,‬הארכיאולוגים‬
‫סבורים כי האתר הינו העיר רעמסס המקראית ‪ ,‬באשר למלך שבנה את העיר‪ ,‬נראה‬
‫שזהו רעמסס השני (אביו) של מרנפתח‪.‬‬
‫פיתום = פי אתום (בית האל אתום) ‪ :‬העיר "פר את ֹם" מוזכרת בכתביו של רעמסס‬
‫השני‪,‬עם זאת מיקומה וזמן בנייתה לא ברור‪.‬‬
‫כאמור זהו קשר ישיר למלך רעמסס השני אביו של מרנפתח אשר זמן שלטונו (לפי‬
‫הארכיאולוגיה) הינו המאה ה‪ 13-‬לפנה"ס‪.‬‬
‫כאמור שני המקורות (הארכיאולוגיה והמקרא) מצביעים על אותו תיארוך המאה ה‪13-‬‬
‫לפנה"ס‪.‬‬

‫‪ .2‬שם ואופי –‬
‫‪ .i‬ארכיאולוגיה ‪ :‬ישראל המופיע במצבת מרנפתח הינו שבט בעל מספר רב של‬
‫אנשים בעלי אופי נוודי (בדווים)‪.‬‬
‫ִּׁשְרצּו ַוי ְִּרבּו ַוי ַ ַעצְמּו ִּבמְא ֹד‬
‫‪ .ii‬המקרא ‪ :‬תיאור הישראלים במקרא הוא כעם רב (" ַוי ְ‬
‫מְא ֹד")‪ ,‬וכנוודים הרועים את עדרי הצאן ("רֹעֵה צ ֹאן ֲעבָדֶ יָך‪--‬גַם‪ֲ -‬אנַחְנּו‪ ,‬גַם‪-‬‬
‫אֲבֹותֵ ינו")בכל רחבי הלבנט‪.‬‬
‫התאמה בין הארכיאולוגיה למקרא בשם השבט "ישראל" ובאופיו "עם נוודי רב"‬
 ‫‪ .3‬אויב או חבר –‬
‫‪ .i‬ארכיאולוגיה ‪ :‬מצבת מרנפתח מצהירה על הישראלים כאויבים אשר הושמדו‬
‫ללא הותיר זרע‪.‬‬
‫‪ .ii‬המקרא ‪ :‬מתאר שנאה תהומית בין המצרים לישראלים ("כָל‪ַ -‬הבֵן ַהי ִּּלֹוד‪ַ ,‬הי ְא ָֹרה‬
‫תַ ׁשְ לִּיכֺהּו")‪.‬‬
‫התאמה בין הארכיאולוגיה למקרא ביחס השנאה של המצרים לישראלים‬

‫‪ .4‬היכן נפגשו הניצים –‬

‫‪ .i‬ארכיאולוגיה ‪ :‬הסדר הכרונולוגי של הערים במצבת מרנפתח לפני הופעת השם‬
‫ישראל הינו לכיוון צפון מזרח‪ ,‬התיאור מתחיל בעיר אשקלון‬
‫‪‬גזר‪‬ינועם‪‬ישראל‪ ,‬מקורות מצריים חיצוניים מקמו את ינועם בסמוך לעיר‬
‫בית שאן‪ ,‬ולכן הישות הישראלית אמורה להיות בקרבה יחסית לנהר הירדן‬
‫ולעיר בית שאן‪.‬‬
‫‪ .ii‬המקרא ‪ :‬מספר על ישיבת הישראלים בעבר הירדן המזרחי וכיבוש הערים‬
‫אדרעי‪ ,‬עשתרות‪ ,‬בעל מעון‪,‬ערוער‪ ,‬נבו‪ ,‬ודיבון באזור הגלעד‪ ,‬ערים אלה‬
‫מוזכרות במקורות חוץ מקראיים ואין עוררין כי הערים נמצאות בעבר הירדן‬
‫המזרחי‪ ,‬ואם למקד הערים אדרעי ועשתרות נמצאות בקרבה יחסית לבית שאן‬
‫מצידו המזרחי של הירדן‪.‬‬
‫התאמה בין הארכיאולוגיה למקרא בנושא מקום ישיבת הישראלים בלבנט‬

‫סיכום ‪:‬‬
‫התאמה בארבעה מרכיבים שונים בין המקרא לארכיאולוגיה‪:‬‬
‫‪ .1‬בשם – ישראל‪.‬‬
‫‪ .2‬בזמן ‪ -‬המאה ה‪ 13-‬לפנה "ס‪.‬‬
‫‪ .3‬במיקום – עבר הירדן המזרחי‪.‬‬
‫‪ .4‬באופי – שבט נוודי רב אנשים שהמצרים ראו בו כאויב מר‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫מסקנה ‪ :‬הארכיאולוגיה מאמתת זכרון קדום המשתקף בתנ"ך על שבט נוודי בעל‬
‫מספר רב אנשים בשם ישראל ‪ ,‬השבט נע ונד אי שם ברחבי עבר הירדן המזרחי‬
‫והמצרים רואים בו כעם בזוי ואויב מר המצריך הכחדה כללית‪.‬‬