‫‪1‬‬

‫חומר עזר למבחן‬

‫הסטוריה של תקופות‬
‫כלכוליתית – כנענית ‪ -‬ברזל‬
‫‪ ‬תקופה כלכוליתית ‪ 5,800-3,600‬לפה"ס‬
‫המאפיינים של התקופה הכלוכוליתית‪:‬‬

‫‪ ‬ידע ביצירת כלי נחושת מסובכים (כגון כאלו אשר נמצאו במערת המטמון – נחל משמר)‬

‫‪ ‬ממצאים המעידים על קשרים בינלאומיים וסחר חליפין‬

‫‪ ‬ישובי קבע וקהילות‬

‫‪ ‬פולחן דתי – פולחן ביתי מקומי כגון דמויות של פנים‪ /‬בעלי אף גדול‪ ,‬אלי מרעה ואלי צאן‪.‬‬

‫‪ ‬סיום התקופה הכלקוליתית‪ :‬היישובים ננטשו‪ ,‬לא נחרבו‪ :‬אין הרס‪ ,‬אין סימני שריפה‪ ,‬אלא‬
‫נטישה‪ ,‬כאשר הסיבה לכך אינה ידועה‪.‬‬

‫‪ ‬תקופה כנענית מוקדמת‪ 3,600-2,200 :‬לפה"ס‬

‫המאפיין של התקופה הכנענית המוקדמת‪:‬‬

‫החומר בתקופה זו‪ :‬ברונזה אשר הינה נחושת ‪ +‬בדיל (כלומר חומר חזק יותר מהנחושת)‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬ראשית תחילת העיור – נבנות ערים (דוגמא מובהקת‪ :‬תל ערד)‬

‫‪ ‬האדם לומד להתיישב בהר ולפתח שלחין‬

‫‪ ‬כנען מופיעה לראשונה ושמה הוא "ארץ דרי החולות"‬

‫‪ ‬סיום התקופה הכנענית המוקדמת‪ :‬הרס‬

‫‪2‬‬

‫‪ ‬תקופה כנענית תיכונה‪ 2,200-1,550 :‬לפה"ס‬

‫המאפיינים של תקופת הברונזה תיכונה‪:‬‬

‫בתקופה זו נכתבים כתבי המארות‬ ‫‪‬‬

‫שמות שליטים בירושלים המוזכרת בכתבי המארות‪:‬‬

‫‪ ‬ירקעם‬

‫‪ ‬שסען‬

‫‪ ‬מצריים נכבשת ע"י החיקסוס המביאים אלמנטים של‪ :‬מרכבות‪ ,‬חלקלקות‪ ,‬סוללות‪.‬‬

‫‪ ‬תלים אופיינים‪ :‬תל אשקלון‪ ,‬תל דן‬

‫‪ ‬תקופה כנענית תיכונה היא התקופה המיוחסת (לפי הדעה המקובלת‪ ,‬אך לא היחידה)‬
‫כתקופת האבות‬

‫‪ ‬מקורות כתובים בתקופה זו‪/‬לגבי תקופה זו‪ :‬תעודות אבלה‪ ,‬מגילת סינוחה שנהאת‪ ,‬כתבי‬
‫המארות‪ ,‬חוקי חמורבי‪ ,‬התנ"ך (כאמור – תקופת האבות) ‪ ,‬ציורי הקיר במקדש בני חסן‪,‬‬
‫ארכיון של העיר מארי‪.‬‬

‫‪ ‬סיום תקופת הברונזה התיכונה‪ :‬בין התקופה הכנענית התיכונה למאוחרת יש רצף ‪ ,‬אין‬
‫משבר‪ ,‬אין שריפה‪ ,‬אין קטסטרופה‪.‬‬

‫‪ ‬תקופה כנענית מאוחרת ‪ 1,550-1,220 :‬לפה"ס‬

‫שושלות המלכים המצריות בתקופת הברונזה המאוחרת‬
‫השושלת ה‪( 18-‬המלכים הרלוונטיים לנו)‬

‫‪ ‬חאת שפסות‪ :‬מלכה עם סמלי מלכות כמו זקן‪ ,‬הדואגת לענייני הפנים של מצרים‪ ,‬מחזקת‬
‫את המשטר ואת הסדר‪.‬‬

‫‪ ‬תחותמס השלישי (‪ ) 1450 – 1504‬עורך ‪ 16‬מסעות מלחמה בארץ כנען ובסוריה שהיו‬
‫נתונות בשליטת מצרים‪ .‬עורך בשנת ‪ 1468‬מסע מלחמה‪ ,‬דרך ואדי ערון‪ ,‬כנגד מגידו אשר‬
‫מורדת‪ ,‬ואשר מתואר על קירות מקדש כרנק בלוקסור במצרים ברשימות מלחמה‬
‫הקרויות "האנלים של תחותמס השלישי"‪.‬‬

‫‪ ‬אמנחותפ הרביעי ‪ -‬אחאנאתון‪ :‬מלך אשר יוצר שינוי דתי בכך שכפה דת מונותאיסטית של‬
‫האל אתון = גלגל השמש‪ .‬כחלק מהמהפך הדתי קובע לעצמו בירה חדשה ‪ -‬אל עמארנה‪.‬‬
‫בארכיון של אחנתאון בבירתו אל עמארנה נמצאו בשנת ‪ 1887‬ארכיון עם ‪ 300‬אגרות‬
‫‪3‬‬

‫הכתובות בכתב יתידות ע"ג חומר (השפעה מסופוטמית‪ ,‬זה לא בכתב הירוגליפי) אשר רובם‬
‫נכתבו על ידי מושלי ערי מדינה ומוזכר שם העיר ולעיתים שם המושל‪ .‬כולם מתחילים‬
‫ב"התלקקות" גדולה ואז קיטורים‪ .‬מעל מאה מכתבים נכתבו על ידי שליטי כנען‪ ,‬באופן‬
‫העוזר לדעת את שמות הערים ואת שמם של השליטים‪.‬‬
‫שם שליט בירושלים המוזכר במכתבי אל עמארנה‪:‬‬

‫‪ ‬עבדי חפה‬

‫השושלת – ‪19‬‬

‫‪ ‬סתי הראשון (רעמסס הראשון) מאה ‪ 13‬לפה"ס‪ .‬עורך מסע מלחמה (דיכוי ערים מורדות)‬
‫לא"י‪ ,‬משאיר לנו את התיאורים של מסעות – מקדש כרנק ‪ -‬תבליטי סתי‪ .‬במסעו לא"י‬
‫מגיע לינועם וקודם עובר בבית שאן – שתי מצבות אבן נמצאו בתל בבית שאן במקדש‬
‫הקרוי "מקדש סתי" ובהן דמות של סתי והאל הורוס ‪.‬‬

‫‪ ‬רעמסס השני ‪( 1224 -1279‬ככל הנראה – פרעה המקראי) מנהל את "קרב קדש" על נהר‬
‫ארנת בשנת ‪ 1275‬כנגד החיתים המתואר במקדש רעמסס‪ .‬תיעוד שערך קרוי פפירוס‬
‫אשר מתעד את המסעות שלו‪ .‬השער (המשוחזר) ביפו נושא קרטוש של‬ ‫אנאסטאזיס‬
‫רעמסס השני‪ .‬בתיאור של רעמסס השני במקדש כרנאק במצרים רואים תבליט המתעד את‬
‫כיבוש העיר אשקלון‪.‬‬

‫‪ ‬מרנפתח (בנו של רעמסס השני‪ ) 1202-1212 :‬מרנפתח מותיר את מצבת מרנפתח אשר‬
‫נמצאת במוזיאון המצרי בקהיר‪ .‬כאן מוזכר לראשונה השם ישראל בכתובים "נבוזה כנען‪,‬‬
‫לוקחה אשקלון‪ ,‬נתפסה גזר‪ ,‬ינועם הייתה כלא הייתה‪ ,‬ישראל הושם אין לו זרע" ‪ .‬יש בעיות‬
‫רבות באשר לאמינות של התיאור ה"יומרני" ביחס לתארוך שלו‪ :‬בתקופה זו מיוחס מסע‬
‫בני ישראל ממצרים (בתקופת אביו רעמסס השני הייתה יציאת מצרים) ועם ישראל בשלב‬
‫הזה לכאורה בדרך לארץ – קשה להניח כי העם כבר בארץ‪ ,‬ערוך למלחמה וניתן להתגאות על‬
‫"להשמיד ול"השמים" אותם"‪.‬‬

‫‪ ‬רעמסס השלישי ‪ -‬אשר נלחם בפלישת גויי הים למצרים‪ ,‬ומותיר תיעוד על כך במקדש מדינת‬
‫הבו‪.‬‬

‫בתקופת הברונזה המאוחרת מגיעים גויי הים‬

‫‪" ‬את ישראל העליתי מארץ מצרים ופלישתים מכפתור וארם מקיר" (עמוס ט ז)‬

‫‪" ‬פלישתים שארית אי כפתור" (ירמיהו מז ד)‬

‫‪4‬‬

‫מקור גויי הים‬

‫‪ ‬מהאיזור האגאי‬

‫‪ ‬מחופי מערב אנטוליה‬

‫שלוש סיבות אפשרויות להגעת גויי הים לכנען‪:‬‬

‫א‪ .‬באיזור של האי סנטוריני ישנה התפרצות של אי געש לגובה ניכר‪ ,‬באופן שיוצר מצב שכל‬
‫הלבה מכסה אזורים חקלאים‪ ,‬ותושבים מתחילים לנדוד ממערב מזרחה‪.‬‬

‫מזג אוויר מאד שחון‪ ,‬שנים מאד קשות‪ ,‬הגורם לעזיבה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫התרופפות האחיזה והשלטון המצרי בכנען‪ ,‬שכן מצרים נחלשת מאד ואחיזתה בכנען רופפת‪,‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫וכן החלשות החיתים‪.‬‬

‫לכן באותו מועד יש הגירה של שני עמים המגיעים לכנען ‪:‬‬

‫האתנוס של גויי הים (אשר בחלקם מתיישב גם בכנען)‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬האתנוס של בני ישראל‬

‫שלוש דרכי ההגעה של גויי הים הפלישתים לאיזור‪:‬‬

‫‪ ‬באוניות לחופי מצרים (נלחם בהם רעמסס השלישי) וצפון אפריקה‬

‫‪ ‬באוניות לאגן המזרחי של הים התיכון – אוגרית‪ ,‬חופי כנען‬

‫‪ ‬באופן יבשתי – מחסלים את התרבות החיתית ויורדים דרומה‬

‫גויי הים הם קבוצה הכוללת אתנוסים רבים‬

‫‪ ‬פלישתים‪( ,‬חמשת ערי פלישתים – אשקלון‪ ,‬אשדוד‪ ,‬עזה‪ ,‬גת‪ ,‬עקרון)‬

‫‪ ‬דננים (בית שאן‪ ,‬בקרבת שבט דן)‬

‫‪ ‬סקלים (למשל יושבים בדור ובחופים דרומיים)‬

‫‪ ‬טקרים (למשל יושבים בדור)‬

‫‪ ‬שרדנים (אל אחוואת)‬

‫‪5‬‬

‫הבעייתיות בתיאור המקראי של יציאת מצרים‪ ,‬מסע בני ישראל וכניסה לכנען בתקופת‬
‫הברונזה המאוחרת‬

‫‪ ‬לא נמצאו עקבותיהם של עם ישראל במצרים‪.‬‬

‫‪ ‬לא נמצאו עקבותיהם של עם ההולך באיזור סיני והנגב (של היום) לא מוצאים (ודוק –‬
‫המדבר משמר ממצאים‪ ,‬אך כאן לא השתמר)‪.‬‬

‫‪ ‬לא נמצאו עקבותיהם של העם ההולך לאחר מכן באיזור עבר הירדן המזרחי "דרך המלך"‪.‬‬

‫‪ ‬תארוך העיר ערד לא מתיישב עם התקופה של יציאת מצרים (כי היא אלף שנים קודם ‪-‬‬
‫מהתקופה הכנענית הקדומה)‪.‬‬

‫‪ ‬תארוך העיר עי כמתייחס לברונזה הקדומה לא מתיישב עם התקופה של יציאת מצרים‪.‬‬

‫‪ ‬בעייתיות בתארוך חומת העיר יריחו האופיינית לברונזה התיכונה ולא המאוחרת (אך יש‬
‫ניסיון ליישב סתירה זו)‪.‬‬

‫‪ ‬סתירות בתיאור כיבוש הארץ בין ספר יהושע לספר שופטים‪.‬‬

‫‪ ‬יציאת בני ישראל לא מתיישבת עם מצבת מרנפתח‪.‬‬

‫‪ ‬קיומו של פער עצום בין מספר האנשים שלפי ההערכה נמצאים כאן בתחילת תקופת‬
‫ההתנחלות לעומת הכמות שלפי המקרא היה מצופה שיגיעו (שכן לפי המקרא יצאו ‪600,000‬‬
‫גברים בלבד‪ ,‬כלומר כשני מיליון בני אדם)‪.‬‬

‫‪ ‬תקופת הברזל – הישראלית‪ 1,220-586 :‬לפה"ס‬

‫‪ 1,200-1,050 ‬לפה"ס – תקופת שאול ‪ +‬שופטים‬

‫‪ 1,030 ‬לפה"ס מות שאול‬

‫‪ 1,000 ‬לפה"ס – תחילת מלכות דוד‬

‫‪ 7 ‬שנים מלך בחברון‬

‫‪ 33 ‬שנים מלך בירושלים‬

‫‪ 960 ‬לפה"ס – תום תקופת שלטון דוד‬

‫‪ 960-928 ‬לפה"ס – תקופת מלכות שלמה ובניין בית מקדש הראשון‪.‬‬

‫‪ 928 ‬לפה"ס המועד המתוארך כתקופת הפלגה בין מלכות ישראל למלכות יהודה‬
‫‪6‬‬

‫הבדלים אופיינים בולטים בין ממלכות ישראל ויהודה‪:‬‬

‫ממלכת ישראל מאופיינת בשלטון לא יציב (התחלפות תשעה ! בתי מלוכה בממלכת ישראל )‬ ‫א‪.‬‬
‫לעומת זאת בממלכת יהודה (ששרדה זמן רב יותר) יש רצף שלטוני‪.‬‬

‫רוב מלכי ישראל מולכים תקופה קצרה יותר ממקבילם בממלכת יהודה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫בישראל מתחלפים מרכזי שלטון – ארבע מקומות (שכם‪ ,‬פנואל‪ ,‬תרצה‪ ,‬שומרון) ‪ ,‬וביהודה‬ ‫ג‪.‬‬
‫יש מרכז אחד ‪ -‬ירושלים‪.‬‬

‫בישראל שני מקומות פולחן (דן ובית אל) וביהודה יש מרכז אחד בלבד בירושלים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫לכן ‪ :‬לוח הזמנים בממלכת ישראל (‪ 721 – 928‬לפה"ס)‬

‫‪ 925 ‬לפה"ס מסע שישק (אשר מנצל את הפלגה) המתועד במקדש כארנק וכן בשבר של‬
‫אסטלה במגידו עם השם "שישנק המלך" ‪.‬‬

‫‪ 841 ‬לפה"ס ‪ -‬שלב ראשון של המתקפה האשורית שלמנאסר השלישי אשר דורש מס מיהוא‬
‫מלך ישראל‪ .‬שני ממצאים למתקפה אשורית זו‪:‬‬

‫‪ .1‬ספר מלכים מציין כי המלך יהוא מעלה מס לשלמנאסר השלישי‬

‫‪ .2‬עמוד גדול "המונוליט השחור" השייך למלך שלמנאסר השלישי המתעד את "יהוא מעלה‬
‫מס ומנחה למלך האשורי"‪.‬‬

‫‪ 732 ‬לפה"ס ‪ -‬שלב שני של המתקפה האשורית תגלת פלאסר השלישי אשר כובש את כל‬
‫ממלכת ישראל למעט הבירה שומרון‪.‬‬

‫‪ 722 ‬לפה"ס – שלב שלישי של המתקפה האשורית סרגון השני אשר כובש את העיר שומרון ‪-‬‬
‫סופה של ממלכת ישראל‪ .‬האשורים עורכים חילופי אוכלוסיה ומובאים את השומרונים‪.‬‬
‫ערי ישראל הופכות לפחוות אשוריות (כגון – מגידו)‪.‬‬

‫לכן ‪ :‬לוח הזמנים בממלכת יהודה (‪ 586 – 928‬לפה"ס)‬

‫‪ 925 ‬לפה"ס מסע שישק (אשר מנצל את הפלגה)‬

‫‪ 701 - 705 ‬לפה"ס מסע סנחריב ליהודה כובש את העיר לכיש (כמתואר בדברי הימים‪,‬‬
‫כמתואר בספר מלכים‪ ,‬כעולה ממצאים ארכיאולוגיים בלכיש‪ ,‬וכמתואר בקירות ארמון ננוה‬
‫באשור ובמנסרת סנחריב) ושטחים בממלכת יהודה אך אינו מצליח לכבוש את ירושלים‪.‬‬
‫אל מול מסע סנחריב מבצע המלך חזקיהו שני אלו‪:‬‬
‫‪7‬‬

‫א‪ .‬מרחיב בחומה את תחומתה של ירושלים בכך שכולל אף את הגבעה המערבית (שכונת‬
‫"המשנה" ושכונת ה"מכתש") ו"מנתץ הבתים לבניית החומה"‪.‬‬

‫ב‪ .‬סותם את מוצא מי מעיין הגיחון על מנת שמלך אשור לא ימצא אותם ומעביר אותם‬
‫בנקבה אל "בריכת השילוח" בין החומותיים‪ .‬נקבת השילוח מתועדת ב"כתובת השילוח"‬
‫אשר נמצא בנקבה‪ ,‬שש מטר מהפתח‪ ,‬ומצוייה במוזיאון באיסטנבול‪.‬‬

‫‪ 609 ‬לפה"ס מתקפה בבלית ראשונה מנגד‪ ,‬פרעה נכה מלך מצרים חודר לממלכת יהודה‬
‫כדי לעלות על ממלכת בבל‪ .‬יאשיהו מנסה לעוצרו ונהרג (במגידו)‪.‬‬

‫‪ 597 ‬לפה"ס מתקפה בבלית שנייה בתקופת המלך יהויכין ובמסגרתה "גלות החרש‬
‫והמסגר" – השכבה העליונה של העם‪ :‬אנשי הדת‪ ,‬אנשי התעשייה‪ ,‬אנשי השלטון‬

‫‪ 586 ‬לפה"ס מתקפה בבלית שלישית בתקופת המלך צדקיהו וחורבן בית המקדש הראשון ‪.‬‬
‫תאריכים חשובים בתוך כך‪:‬‬

‫‪ o‬י' טבת ‪ -‬התחיל המצור הבבלי על ירושלים‪.‬‬

‫‪ o‬יז' תמוז ‪ -‬הובקעה החומה על ידי הצבא הבבלי‪.‬‬

‫‪ o‬ט' באב – נחרב בית מקדש (והמסורת שחרב גם השני)‪.‬‬

‫כתבים בעת העתיקה‪:‬‬

‫– מפוענח בידי מלומד בשם שמפוליון‬ ‫‪ ‬כתב ההירוגליפים (מצרים)‬

‫‪ ‬כתב היתידות (מסופוטמיה) – פוענח בידי רולינסון‬

‫הסטוריה של תקופת בית שני‬

‫‪8‬‬

‫התקופה הפרסית‬
‫‪ 539 ‬לפה"ס ‪ -‬כורש מלך פרס כובש את המזרח‬
‫אנו נמצאים‪:‬‬

‫‪ o‬אחשדרפנאת עבר הנהר‬

‫‪ o‬ובתוכה‪ :‬פחוות יהודה‬

‫‪ 538 ‬לפה"ס ‪ -‬הכרזת כורש – לכל דת ניתנה אפשרות לחזור לארצו ולשקם את בית מקדשו‬
‫ההנהגה‪:‬‬

‫‪ o‬המנהיג המדיני‪ -‬זרובבל בן שאלתיאל – פחה של יהודה – נכד או נין של יהויכין מלך‬
‫יהודה‪ -‬זרע דוד המלך‪.‬‬
‫‪ o‬המנהיג הדתי ‪ -‬יהושע בן יהוצדק – כהן גדול‪.‬‬

‫‪ 516 ‬לפה"ס‪ -‬חנוכת בימ"ק (העיכוב בגלל כתב השטנה של צרי יהודה ובנימין)‬

‫‪ 458 ‬לפה"ס ‪ -‬עליית עזרא (טקס הקריאה בתורה)‬

‫‪ 445 ‬עליית נחמיה ‪ -‬מגיע עם סמכויות חזקות יותר – כפחה העומד בראש הפחווה‪ ,‬מכריח‬
‫יהודים להתיישב בירושלים‪ ,‬עורך "כריתת אמנה" ונאבק בנישואי התערובת‪ .‬מקים חומה‬
‫אשר הינה השלב הראשון של "החומה הראשונה" ואשר מקיפה את עיר דוד והר הבית (דוד‬
‫‪ +‬שלמה)‪.‬‬

‫התקופה ההלניסטית‬
‫‪ 332 ‬לפה"ס ‪ -‬אלכסנדר מוקדון כובש את א"י‬
‫‪ 323 ‬לפה"ס ‪ -‬מוות אלכסנדר תחילת מלחמות הדיאדוכים – היורשים‪ ,‬באזורנו ‪ :‬בין בית‬
‫תלמי לבית סלווקוס‪.‬‬
‫‪ 200 – 301 ‬לפה"ס ‪ -‬שלטון בית תלמי "המלחמות הסוריות" (בין סלווקוס לתלמי)‬
‫‪ 200 ‬לפה"ס – שלטון בית סלווקוס אנטיוכוס הגדול (אנטיוכוס השלישי)‪ ,‬מבית סלווקוס‪,‬‬
‫כובש את א"י וכותב כתב זכויות‬
‫‪ 175 ‬לפה"ס ‪ -‬אטיוכוס הרביעי ‪ -‬אנטיוכוס אפיפינס (הוא "אנטיוכוס הרשע") – ראשית‬
‫מאבק הסיעות בירושלים (מתייוונים מתונים‪ ,‬מתייונים קיצונים‪ ,‬חסידים)‬
‫‪ 167 ‬לפה"ס ‪ -‬גזירות הדת (עקב ניסיון הפיכה של יאסון במנלאוס שהינו מינוי של אנטיוכוס)‬
‫ובעקבות תחילת מרד המקבים ‪ -‬משפחת מתתיהו בעיר מודיעין – ייתכן "אום אל אומדן"‬
‫בה נמצאו שרידים מתקופת בית שני‪.‬‬
‫‪ 164 ‬לפה"ס ‪ -‬טיהור ירושלים (ארוע חנוכה) – אך גם לאחר מכן קרבות הפסד לחשמונאים‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫‪( 140 ‬או ‪ )142‬לפה"ס – עצמאות מושגת רק בתקופת שמעון החשמונאי והיא ראשיתה של‬
‫מדינת החשמונאים – שני ארועים שניתן להבחין כתחילת עצמאות‪:‬‬
‫‪ o‬שנת ‪ - 140‬שמעון מקבל מאנטיוכוס השביעי סידטס הכרזה‪/‬אגרת בה הוא מודיע לו על‬
‫ביטול חובת העלאת המס ומתן רשות לטבוע מטבעות – סממני עצמאות‪.‬‬
‫‪ o‬שנת ‪ – 142‬אסיפת עם בירושלים‪.‬‬
‫קרבות החשמונאים ‪ 161 – 167‬לפה"ס‬
‫א‪ .‬קרב מעלה לבונה‬
‫ב‪ .‬קרב בית חורון נגד סרון ‪ -‬מצביא סורי סלאוקי‪ ,‬באיזור הרי גופנה דרך הנתיב של כביש ‪443‬‬
‫כיום‪ ,‬וטמינת מארב גרילה של יהודה המכבי‪.‬‬
‫מפקדים יווניים ליסיאס וגורגיאס‬ ‫ג‪ .‬קרב אמאוס‪ :‬הקרב הגדול ביותר – קרב אמאוס‪.‬‬
‫אשר הייתה עיר פוליס הלינסטית‪.‬יהודה המכבי עורך את חייליו‬ ‫נערכים ליד אמאוס‬
‫ב"מצפה" (נבי סמואל או תל אל נצבה מוצב צבאי ליד רמאללה‪ ,‬אל בירה) ומקיים טקס "כהן‬
‫משוח מלחמה"‪ .‬בלילה יוצא הצבא היווני ועולה מאיזור אמאוס – אך הדרג הלוגיסטי נותר‬
‫מאחור‪ .‬יהודה יורד מהמצפה‪ ,‬כנראה דרך נחל דקלה – איזור הנטף‪ ,‬ומגיע עם שחר אל‬
‫המחנה היווני שנותר מאחור‪ ,‬תוקף בזריחה את מי שנותר במחנה והורג אותם‪ ,‬דבר שגורם‬
‫לפגיעה קשה במוראל של הצבא בראשות גורגיאס וליסיאס אשר מפסידים ליהודה המכבי –‬
‫בקרב באמאוס‪.‬‬
‫ד‪ .‬קרב בית צור (‪ – )164‬יהודה המכבי אורב לצבא היווני בבית צור (גוש עציון ) מכה בו‪ ,‬נכנס‬
‫לירושלים‪ ,‬משתלט על חיל המצב היווני‪ ,‬עושה חנוכה מחודשת לבית מקדש‪.‬‬
‫ה‪ .‬קרב בית זכריה‪ :‬אלעזר המכבי נכנס מתחת לפיל ודקר אותו והפיל נפל עליו ומחץ אותו‪.‬‬
‫הקרב מסתיים בתבוסה חשמונאית‪.‬‬
‫ו‪ .‬כפר שלם – קרב נוסף בו יהודה מנצח‪.‬‬
‫ז‪ .‬קרב הדסה – גבעון החדשה‪ ,‬הנצחון הגדול על ניקנור המצויין במגילת תענית‪.‬‬

‫ח‪ .‬קרב אלעשא ‪ 161 -‬לפה"ס יהודה נופל בקרב ומת‪ .‬איזור אלבירה (ליד רמאללה)‪.‬‬
‫הממלכה החשמונאית‬
‫‪ 152 – 161 ‬לפה"ס – לאחר הפסד יהודה המכבי בקרב האחרון – תקופה לא ברורה‪.‬‬

‫‪ 143 – 152 ‬לפה"ס – יונתן המכבי פוליטיקאי נבון אשר נרצח בידי שר צבא יווני בשם טריפון‬
‫איזור שלטונו‪:‬‬

‫‪ o‬יהודה‪.‬‬
‫הרי גופנה – בסיס הכוח של המכבים עוד לפני המרד (מצפון לכביש ‪.)443‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪10‬‬

‫‪ o‬ה"פראייה" ‪ -‬איזור בעבר הירדן בין צפון ים המלח לנחל יבוק (גשר אדם)‪.‬‬

‫‪ 134 – 143 ‬לפה"ס ‪ -‬שמעון המכבי ‪ -‬בתקופתו (‪ )140-142‬מקבלת ממלכת החשמונאים‬

‫עצמאות‪.‬‬

‫‪ o‬כיבוש גזר‬
‫‪ o‬כיבוש יפו – והענקת גישה לים‪.‬‬
‫‪ o‬כיבוש החקרא בירושלים‬
‫‪ 104 -134 ‬לפה"ס – יוחנן הורקנוס‬

‫‪ o‬אדומיאה – איזור דרום הר חברון ושפלת יהודה‪ .‬הצבת אופציה – מי שלא רוצה להתגייר‬
‫– שיעזוב‪ .‬מי שנשאר חייב להתגייר‪ .‬כך מגויירת האוכלוסיה האדומאית ומסתפחת לעם‬
‫ישראל‪ ,‬מהם יוצא הורדוס‪.‬‬
‫‪ o‬ארץ הכותים – השומרונים‪ .‬לא צריך לגייר כי הם חלק מעם ישראל‪ ,‬הם נימולים‪ .‬החרבת‬
‫המקדש על הר גריזים‪.‬‬
‫‪ 103 – 104 ‬לפה"ס ‪ -‬יהודה אריסטובולוס‬

‫‪ o‬בימיו נכבש ומתייהד הגליל‬

‫‪ 76 – 103 ‬לפה"ס – אלכסנדר ינאי‬

‫‪ o‬מאבק בנבטים‬

‫‪ o‬כיבוש איזור עזה‬

‫‪ o‬כיבוש מישור החוף (צפונה מעל אפולוניה‪ ,‬דרך דאר ועד הכרמל)‬

‫‪ o‬כיבוש גולן‪ ,‬גלעד‪ ,‬מואב‬

‫‪ 67 – 76 ‬לפה"ס ‪ -‬שלומציון המלכה‬

‫‪ 63 – 67 ‬לפה"ס ‪ -‬מלחמות שני הבנים‪:‬‬

‫הורקנוס השני‬ ‫‪o‬‬

‫‪ o‬אריסטובולוס (שני בנים – אלכסנדר‪ ,‬וכן מתתיהו אנטיגונוס שיומלך ע"י הפרתים וילחם‬
‫בהורדוס)‪.‬‬

‫‪ 63 ‬לפה"ס – היהודים קוראים לקונסול הרומי פומפיוס כי ישלוט עליהם‪ .‬פומפיוס ממנה את‬
‫הורקנוס כ"מושל חסות" אתנרכוס (ישלוט כמושל חסות ‪ 40 – 63‬השתלטות הפרתים) ויועצו‬
‫הוא אנטיפטרוס‪.‬‬
‫‪11‬‬

‫החייבים במצוות‬ ‫גבולות הממלכה החשמונאית – גבולות ארץ ישראל‬

‫התלויות בארץ‬
‫גבולות הממלכה החשמונאית היא זו אשר נחשבת לגבול ארץ ישראל ובתחומה קם חיוב במצוות‬
‫התלויות בארץ‪ .‬גבולות א"י מתועדים בשני מקורות‪:‬‬

‫‪ )1‬טקסט כתוב – "ברייתא דתחומין"‪ :‬טקסט תלמודי אשר מופיע בתלמוד הירושלמי‪,‬‬
‫בתוספתא‪ ,‬במדרש ספרי‪.‬‬

‫‪ )2‬ממצא ארכיאולוגי – "כתובת רחוב" (רחוב = יישוב יהודי ליד בית שאן) אשר שם נמצא פסיפס‬
‫ובו מופיעה אותה "ברייתא דתחומין"‪.‬‬

‫מערך המבצרים של החשמונאים‬

‫החשמונאים בנו מערך של מבצרים אשר הגן עליהם מול הנבטים‪:‬‬
‫א‪ .‬סרטבא (אלכסנדריון‪ .‬נקרא סרטבא רק מאוחר יותר)‬
‫ב‪ .‬דוק דגון‬
‫קיפרוס (כמובן נקרא כך רק מאוחר יותר ע"ש אמו של הורדוס)‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪ .‬אורקניא‬
‫ה‪ .‬מכוור‬
‫ו‪ .‬מצדה‬

‫מפומפיוס – תקופה הרודיאנית עד חורבן בית שני‬

‫שני סוגי שלטון רומי‬
‫‪ ‬שלטון ושליט חסות – מושל מקומי אתנרך‪:‬‬
‫שני סוגי אתנרכים‪:‬‬

‫‪ .1‬שליט חסות ‪ -‬כגון הורקנוס ויועצו אנטיפטרוס‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫‪ .2‬מלך חסות – דרגה גבוהה יותר של שליט – הורדוס‪ ,‬אגריפס‬

‫‪ ‬סיפוח‪ ,‬הפיכה לפרובינציה והשלטת נציב רומי‬

‫לוח זמנים‬
‫‪ 63 ‬לפה"ס ‪ :‬פומפיוס קונסול רומי מתבקש להכנס לארץ‪:‬‬
‫‪ o‬ממנה כשליט חסות את הורקנוס‪.‬‬
‫‪ o‬לצידו ממנה את היועץ הבכיר אנטיפטרוס – אשר ממנה את שני בניו לתפקידים צבאיים‪:‬‬
‫א‪ .‬פצאל ‪ -‬מפקד צבאי בירושלים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הורדוס – מפקד צבאי בגליל‪.‬‬
‫‪ o‬השליטה אשר משאיר בידיהם היא רק‪ :‬יהודה‪ ,‬אדומיאה‪ ,‬הפראייה‪ ,‬הגליל‪ .‬שאר הארץ‬
‫עוברת לידים הלינסטיות (כגון – הדקה פוליס)‪.‬‬
‫‪ 40 ‬לפה"ס‪ :‬כיבוש הפרתים ‪ -‬ממלכה שמרכזה בפרס‪ ,‬יריבתה הגדולה של רומא במזרח‬
‫וממליכים את מתתיהו אנטיגונוס ‪ -‬בנו של אריסטובולוס (כלומר אחיינו של הורקנוס)‪.‬נאבק‬
‫מול הורדוס בהרודיון (שנת ‪ )40‬ומביס את הורדוס אשר ניצל בעור שיניו ובורח – מצדה –‬
‫רומא‪.‬‬
‫‪ 37 ‬לפה"ס – ‪ 4‬לפה"ס ‪ :‬הורדוס מגיע לכאן כנציגה של רומא‪ ,‬מגרש את הפרתים‪ ,‬והופך‬
‫למלך חסות‪ .‬מקים בירושלים את מתחם בית המקדש וה"חומה השנייה"‪.‬‬
‫‪ 4 ‬לפה"ס – עד ‪ 6‬לספירה‪ :‬בנו של הורדוס ‪ -‬ארכילאוס (שומרון‪ ,‬יהודה‪ ,‬אדומיאה)‪.‬‬
‫‪ 6 ‬לספירה ‪ 41 -‬לספירה‪ :‬תקופת הנציבים הראשונה (תקופה יחסית שקטה עם נציבים‬
‫ראויים) – בתחום איזור שלטון ארכלאוס‪.‬‬
‫‪ 44 – 41 ‬לספירה ‪ :‬שלטון אגריפס הראשון (בנו של פיליפוס‪ ,‬נכדו של הורדוס) – מתחיל בשלב‬
‫הראשון של "החומה השלישית"‪.‬‬
‫‪ 66 – 44 ‬לספירה ‪ :‬תקופת הנציבים השניה‬
‫‪ 66 ‬לספירה ‪ :‬פרוץ המרד הגדול‪ .‬מושלמת ע"י המורדים ה"חומה השלישית"‪.‬‬
‫סיבות‪/‬רקע לפרוץ המרד הגדול‪:‬‬
‫‪ o‬הנציב ביהודה פלורוס נוטל מאוצרות בית המקדש וטובח במשלחת שבאה אליו‬
‫‪ o‬סכסוך בין יהודים לנוכרים בקיסריה ופרובוקציה של נוכרים (הקרבת ציפורים בסיר‬
‫בסמטה ליד בית כנסת)‬
‫‪ o‬הפסקת הקרבת קרבן לשלום הקיסר ע"י הכהן הגדול אלעזר בן חנניה (קבוצת "הכהנים‬
‫הקנאיים")‪.‬‬
‫‪ o‬הנציב הסורי גאלוס עולה מכיוון בית חורון להר הצופים ‪ ,‬צופה נסוג‪ ,‬נרדף ונרצח בידי‬
‫קנאים יהודים – נקודת אל חזור‪.‬‬
‫הגופים והקבוצות הקנאיות במרד הגדול "הפילוסופיה הרביעית" (פרושים בתפיסתם הדתית‪,‬‬
‫אך אינם מוכנים לקבל שלטון זר)‬
‫‪13‬‬

‫‪ o‬הסיקריים ‪ -‬בראשות מנחם הסיקריי אשר רוצח את חנן בן חנן הכהן הגדול‪ .‬נרצח ע"י‬
‫קבוצת "הכהניים הקנאיים" ולאחר מכן עומד בראשם אלעזר בן יאיר – הבורח עימם‬
‫למצדה‪.‬‬
‫‪ o‬קבוצת "הכהנים הקנאיים" – בראשות אלעזר בן חנניה‬
‫‪ o‬שמעון בר גיורא‪ ,‬יוחנן מגוש חלב‬
‫נקודות זמן בתוך המרד‪:‬‬
‫‪ ‬נקודת המוצא וההתכנסות של הצבא הרומי – עכו כאשר הרומאים נכנסים אל א"י הם‬
‫מתכנסים במישור חוף עכו כי עכו היא עיר פרובינקיה עם תושבים נוכריים‪.‬‬

‫‪ ‬מרץ אפריל (ניסן) שנת ‪ 66‬לספירה – "קרבן היונים" בקיסריה‪ ,‬מהומות מקומיות‪,‬‬
‫והתמודדות ברמת הנציב המקומי פלורוס גאסיוס המנסה לטפל בכוחות עצמו במהומות‬

‫‪ ‬טו באב (חג קרבן העצים) שנת ‪ ; 66‬אלול (אוגוסט) שנת ‪ 66‬הגעת נציב סוריה קאסטיוס‬
‫גאלוס עם הליגיון ה‪ 12-‬להאבק בהפרות סדר (אך לא כמשימת מלחמה) ושליחת צבא לכבול‬

‫‪ ‬נציב סוריה קאסטיוס גאלוס עם הליגיון ה‪ 12-‬נלחם בציפורי‬

‫‪ ‬תשרי – סוכות (אוקטובר) שנת ‪ – 66‬קסטיוס גאלוס עולה לירושלים דרך מעלה חורון‪,‬‬
‫היהודים מכינים לו מארב בבית חורון ומזנבים בלוגיסטיקה ‪ ,‬גאלוס צר שבעה ימים על‬
‫ירושלים ונסוג; היהודים רואים בכך נס אלוהי ומקימים ממשלת מרד באוקטובר ‪ - 66‬יוסף‬
‫בן מתתיהו ממונה כמפקד הגליל‬

‫‪ ‬אוקטובר ‪ 66‬הערכות ברומא – והחלטה לשלוח את המצביא אספסיאנוס עם שלוש לגיונות‬

‫‪ ‬מרץ אפריל ‪ 67‬מגיע אספסיאנוס המצביא מבריטניה ‪ -‬בהערכות מלחמה‪ ,‬עם שלושה‬
‫ליגיונות (‪ )5,10,15‬במשימת מלחמה‬

‫‪ ‬אביב – קיץ ‪ 67‬אספסינוס עולה תחילה על היישוב עראב (בקעת סכנין) אשר נכבשת‬
‫ונטבחת‪ ,‬לאחר מכן צר ‪ 47‬ימים על יודפת אשר נופלת‪ .‬יוסף בן מתתיהו מסגיר עצמו‬
‫לרומאים‪.‬‬

‫‪ ‬לאחר יודפת ‪ :‬כיבוש ציפורי אשר נכנעת ופותחת שעריה‪ ,‬כיבוש טבריה‪ ,‬מאבק ימי ליד מגדל‬

‫‪ ‬אלול (ספטמבר) ‪ - 67‬תשרי (אוקטובר) ‪ – 67‬גמלא נופלת‬

‫‪ ‬לאחר גמלא – עולה אספסינוס על גוש חלב – אך מנהיגיו בורחים לירושלים‬

‫‪ ‬אוקטובר (חורף) ‪ - 67‬התכנסות ומנוחת חורף בעכו‪ ,‬בניאס וקיסריה‬

‫‪ ‬מרץ – אפריל ‪ : 68‬עם הגעת שמועות על המתרחש בגליל הרי מתגלעים חילוקי דעות‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫‪14‬‬

‫‪ ‬שנים ‪ 69 – 68‬הפוגה במרד‪ ,‬המתנה שהיהודים יהרגו זה את זה‪ ,‬אי יציבות בקיסרות ברומא‬
‫(ארבע קיסרים מתחלפים) וזימון אספסיאנוס לתפקיד הקיסר ברומא‪ .‬הצבא בקיסריה יוצא‬
‫לפעולות ממוקדות‪ .‬טיטוס בנו מגיע ומחליף עימו‪.‬‬

‫‪ ‬קיץ ‪ - 70‬שלושת הליגיונות (‪ )5,10,15‬צרים על ירושלים ומחריבים את בית המקדש (ט' – י'‬
‫באב)‪ .‬שריפת העיר העליונה (חודש אלול)‪.‬‬

‫‪ 71 ‬לספירה – נכנעים הרודיון ומכוור‬

‫‪ 73 ‬לספירה ‪ -‬נכנעים הסיקריים במצדה‬

‫מגילות קומראן ‪ 900 – 800 :‬מגילות בתוך ‪ 11‬מערות‬

‫את מגילות קומראן (כת האיסיים – מהמאה השנייה לפה"ס‪ ,‬התגבשו כנראה בתקופה‬
‫החשמונאית – שכן תקופת עצמאות מעניקה תחושה של אחרית ימים ומהווה כר נוח לצמיחת‬
‫כתות שונות) ניתן לחלק לשלושה סוגים‪:‬‬
‫א‪ .‬המקראיות ‪ 400 -‬מגילות (מחצית מהמגילות) הם מקראיות ובכללם – ספר דברים‪ ,‬ספר‬
‫ישעיהו וספר תהילים‪.‬‬
‫ב‪ .‬ספרים חיצוניים כ‪ 200-‬מגילות כגון ספר חנוך‪ ,‬ספר היובלים‪ ,‬יהודית‪ ,‬בן סירא ‪.‬‬
‫ג‪ .‬מגילות כיתתיות כ‪ 200 -‬המגילות המגילות כיתתיות נמצאו רק בקומראן כגון ‪:‬‬
‫‪ )1‬מגילת השרכים‬
‫‪ )2‬מגילת מלחמת בני אור בבני חושך‬
‫‪ )3‬מגילת ההודיות‬
‫‪ )4‬מספר מגילות "פשרים"‬

‫נקודות ציון בחייו של הורדוס‬

‫‪ ‬הורדוס הוא בנו של אביו אנטיפטרוס האדומי ושל אימו קיפרוס הנבטית‬
‫‪ ‬בתקופת הורקנוס ממונה על ידי אביו כמפקד צבאי בגליל ומתמנה כמפקד תקיף‪ ,‬הורג‬
‫כנופייה‪ ,‬נשפט בירושלים למוות‪.‬‬
‫‪ ‬בורח מגזר הדין מירושלים לרומא (הורקנוס מבריח אותו)‪.‬‬
‫‪ ‬חוזר לארץ – כמפקד צבאי על הכוחות הרומאיים בירושלים‪.‬‬
‫‪15‬‬

‫‪ ‬שנת ‪ 40‬לפה"ס – הכיבוש הפרתי‪ ,‬ומומלך מתתיהו אנטיגונוס וכובש את ירושלים ‪ .‬הורדוס‬
‫נאבק כמפקד הכוחות הרומאיים בירושלים במתתיהו אנטיגונוס נלחם נגדו בהורדיון‬
‫הורדוס כמעט ונהרג‪ ,‬בורח למצדה לממלכת הנבטים ודרכם מגיע לרומא‪.‬‬
‫‪ ‬שנת ‪ 39‬לפה"ס מקבל ברומא תחת פיקודו צבא רומאי חוזר לארץ כמפקד צבאי רומי‪.‬‬
‫‪ ‬שנת ‪ -39‬עד ‪ 37‬מאבק צבאי שבסיומו הוא מגרש את אנטיגונוס ומייסד את ההרודיון במקום‬
‫שבו הצליח להמלט בשנת ה‪. 40-‬‬
‫‪ ‬שנת ‪ 37‬לפה"ס – ניצחון על הפרתים‪ ,‬חוזר לרומא לטקס ומקבל מעמד של "מלך חסות" ‪.‬‬
‫‪ ‬שנת ‪ 4 – 37‬לפה"ס ‪ 33 :‬שנות שלטון כ"מלך חסות"‪ ,‬ממלכה חזקה מאד‪.‬‬

‫בניו של הורדוס‬

‫ארכלאוס (‪ 4‬לפה"ס – ‪ 6‬לספירה)‬

‫אחד הבנים הפחות מוכשרים של הורדוס אשר מתמנה כמושל‪:‬‬
‫‪ ‬השומרון‬
‫‪ ‬יהודה‬
‫‪ ‬אדומיאה‬

‫אנטיפס (‪ 43‬שנה ‪ 4 :‬לפה"ס ‪ 39 -‬לספירה)‪:‬‬

‫מתמנה כמושל‬
‫‪ ‬גליל‬
‫‪ ‬פראייה‬
‫נקודות ציון‪:‬‬
‫שנת ‪ 18‬לספירה ‪ -‬מקים את העיר טבריה ע"ש מטיבו הקיסר טיבריוס‬ ‫‪o‬‬
‫‪ o‬עורף את ראשו של יוחנן המטביל‬

‫פיליפוס (‪ 4‬לפה"ס עד שלושים לספירה)‬

‫‪ ‬גולן‬
‫‪ ‬טרחון (דרום סוריה של היום – חורן טרחון בשן)‬
‫‪ ‬בשן‬

‫נקודות ציון‪:‬‬
‫מקים את פניאס "קיסריה של פיליפוס"‬ ‫‪o‬‬
‫‪ o‬מקים את העיר בית ציידא‬
‫‪16‬‬

‫ספרי יוסיפוס פלביוס‬

‫א‪" .‬מלחמות היהודים" ‪ -‬תולדות מלחמת היהודים נגד הרומאים במרד הגדול‪.‬‬
‫ב‪" .‬קדמוניות היהודים" ‪ -‬תיעוד תולדות היהודים מבריאת העולם עד ערב פרוץ המרד הגדול‪.‬‬
‫ג‪" .‬חיי יוסף" – האוטוביוגרפיה שלו ‪ ,‬הן על ילדותו ובעיקר על הזמן שבו הוא תיאר את מה‬
‫שקורה בגליל והיותו מפקד ביודפת‪.‬‬
‫ד‪" .‬נגד אפיון" ‪ ( -‬חיבור תגובה נגדית נגד סופר הלינסטי שכתב דברים נגד היהדות )‬
‫‪17‬‬

‫הסטוריה של תקופת המשנה‬

‫והתלמוד (רומי ביזנטי)‬

‫תוצאות המרד הגדול‬

‫תוצאות עובדתיות של המרד הגדול ‪:‬‬
‫‪ o‬אין הגלייה אחרי המרד (המיתוס של "חזרה אחרי אלפיים שנות גלות" אינו נכון) אך היישוב‬
‫היהודי הולך והופך למיעוט בתקופה הרומית והביזנטית‪.‬‬

‫‪ o‬פגיעה בנפש (‪ 20-30‬אחוז מהאוכלוסיה הרוגים)‬

‫‪ o‬רק יישובים ממוקדים שמרדו – חדלים להתקיים כיישוב יהודי‪ /‬מוחרבים‪ :‬ירושלים מוחרבת‬
‫חדל בה היישוב היהודי ויושב בה הליגיון העשירי‪ ,‬גמלא מוחרבת‪ ,‬יודפת נעלמת‪.‬‬

‫‪ o‬ענישת כל היהודים בתחומי האימפריה במס "פיסקוס יודיאוס"‪ ,‬לטובת המקדשים הפאגניים‬
‫ברומא‪.‬‬

‫‪ o‬הטבעת מטבעות נצחון‪"JUDIEA CAPTA" :‬‬

‫השלכות דתיות רוחניות של המרד הגדול ‪:‬‬

‫‪ o‬שבר רוחני קשה ‪":‬אשרי אשר לא נולד או אשר נולד ומת"‪.‬‬

‫‪ o‬לגבי הסנהדרין שתי דעות‪:‬‬

‫א‪ .‬דעה הסוברת כי הסנהדרין נעלמה ‪ -‬הסנהדרין היה גוף משפטי מחוקק עליון אשר ישב‬
‫בלשכת הגזית בבית המקדש בירושלים (ויסודו אולי ב"כנסת הגדולה" מן התקופה‬
‫הפרסית)‪ ,‬חוקק חוקים והלכות‪ ,‬קבע את לוח השנה‪ ,‬ולפי דעה זו נעלם לגמרי‪ .‬הגוף‬
‫שלאחר מכן ייקרא "סנהדרין" אינו אותה ה"סנהדרין" – אלא בית מדרש – ריכוז מושב‬
‫חכמים אשר הוא אשר נודד ממקום למקום‪.‬‬

‫יש דעה הסבורה כי סנהדרין נותרה והיא זו אשר אליה מתייחסים המקורות כי עברה‬ ‫ב‪.‬‬
‫ליבנה ולאחר מכן נודדת לגליל‪.‬‬

‫‪ o‬העלמות בית המלוכה (חשמונאי‪/‬הורדוס)‪ ,‬העלמות הכהונה (אם כי לפחות בכתובים יש לאחר‬
‫מכן מעבר משמרות כהונה לגליל – ספק אם בפועל זה קרה) ‪ ,‬העלמות האריסטוקרטיה‪,‬‬
‫העלמות הכתות (צדוקים‪ ,‬פרושים‪ ,‬איסיים)‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫בעקבות המרד הגדול נוצרים שני מוסדות‪:‬‬

‫‪ )1‬מוסד ה"חכמים" ‪ -‬חכמי ביבנה רבי יוחנן בן זכאי יוצא מירושלים ליבנה ומקים הנהגה‬
‫של חכמים אשר תופסת את הפיקוד הרוחני דתי של עם ישראל ‪ ,‬התמודדות עם היהדות‬
‫לאחר חורבן המקדש‪ ,‬התקנת התפילה ביבנה‪ .‬זה המוסד שנודד לאחר מכן לאושא וכיוצא בזה‬
‫(ולפי הסבורים כי הסנהדרין נותרה – זה הגוף שנותר על כנו)‪.‬‬

‫‪ )2‬מוסד ה"נשיאות" – הנהגה פוליטית של משפחת גמליאל משפחת אצולה אשר ייתכן‬
‫ונבחרה על ידי הרומאים כנציגת היהודים ועסקו בשיפוט‪ ,‬גביית מס‪ ,‬קביעת לוח שנה (בשיתוף‬
‫עם חכמים)‪ .‬בתחילה רבן גמליאל (יבנה)‪ ,‬רבן שמעון בן גמליאל (כבר בגליל)‪ ,‬רבי יהודה הנשיא‬
‫(מאותה המשפחה!) – עד העלמות מוסד זה בתחילת המאה החמישית‪.‬‬

‫הסיבה‪ ,‬תפרוסת ותוצאות מרד בר כוכבא‬

‫סיבה משוערת – תוכנית להקמת איליה קפיטולינה‪:‬‬
‫‪ ‬תכנון ראשון בשנת ‪117‬‬

‫‪ ‬תוכנית המגירה מועלית שוב בשנים ‪ – 129-130‬ועצם ההחלטה גורמת לפרוץ מרד בר כוכבא‬

‫‪ ‬מרד בר כוכבא מעכב את ביצוע ההחלטה‬

‫‪ ‬לאחר מרד בר כוכבא הביצוע בפועל כלומר העיר הוקמה בפועל אחרי שהמרד נכשל‬

‫תפרוסת המרד – הגליל איננו משתתף במרד בר כוכבא!‬

‫תפרוסת המרד (כעולה ממצאי המטבעות ושרידי המערות)‪:‬‬

‫‪ o‬סביב ירושלים (אך לא ירושלים עצמה)‬

‫‪ o‬איזור הרי יהודה (רמאללה בצפון – באר שבע בדרום)‬

‫‪ o‬שפלה במערב‬

‫‪ o‬מדבר יהודה ממזרח‬

‫תוצאות המרד – כשלון ‪ :‬ירושלים אינה משוחררת‪ ,‬הרומאים נותרים בא"י‬

‫‪ o‬איזור תפרוסת המרד (יהודה מרמאללה עד ב"ש‪ ,‬שפלה‪ ,‬מדבר יהודה) ‪ -‬נפגע ומתרוקן‬
‫ומיושביו‪ .‬ירושלים אינה משוחררת והרומאים נותרים בא"י אם כי כוחותיהם נפגעים (אין‬
‫דיווח "לי וליגיונתיי שלום")‪.‬‬
‫‪19‬‬

‫‪ o‬גזירות השמד של אדריאנוס ‪ -‬ומאבק בהעברת הסמכויות של הרבנות היהודית – איסור‬

‫סמיכה של תלמידי חכמים‪.‬‬

‫‪ o‬המרכז היהודי של החכמים עובר לגליל (בין אם זה "הסנהדרין‪ ,‬כמתכונתו המקורית לפי דעה‬
‫אחת‪ ,‬ובין אם לאו)‪.‬‬

‫‪ o‬מוסד ה"נשיאות" – עובר אף הוא לגליל‪.‬‬

‫‪ o‬לכאורה – מעבר מסודר של ‪ 24‬משמרות הכהונה לגליל (לא ברור אם כמציאות בפועל)‪.‬‬

‫‪ o‬כחצי מיליון – מיליון הרוגים‪.‬‬

‫‪ o‬הרומים משנים את שם הפרובינקיה ל"סיריה פלסטינה"‪.‬‬

‫חשוב‪ :‬הסיבות למעבר מרכז הכובד היהודי אל הגליל‬

‫בתקופת בית שני רוב העם היהודי יושב ביהודה‪ .‬לאחר מרד בר כוכבא (בתקופה הרומית‬
‫ביזנטית) מרכז הכובד של העם היהודי עובר אל הגליל‪ .‬בתקופת המשנה והתלמוד רוב העם‬
‫היהודי בארץ ישראל יושב בגליל אשר הופך למרכז היהודי האלטרנטיבי לבית המקדש‬
‫ולירושלים זאת מסיבות אלו‪:‬‬

‫‪ .1‬הגליל אינו משתתף במרד בר כוכבא ואינו מותקף בידי הרומאים (לעומת איזור השפלה –‬
‫יהודה אשר נהרס) אם כי נערך למרד וחלק מתושביו משתתפים במרד ביהודה‪.‬‬

‫עוברת לאחר מרד בר כוכבא מיבנה לגליל וטבעי כי‬ ‫‪ .2‬הסנהדרין – ההנהגה היהודית‬
‫היהודים ירצו להתגורר בסמיכות להנהגה שלהם‪.‬‬

‫‪ .3‬משמרות הכהונה עוברות אל הגליל ‪ -‬בזמן בית המקדש שרתו בקודש ‪ 24‬משמרות כהונה‪.‬‬
‫ככל הנראה לכל משמרת כהונה נשארו שרידים ובאופן מכוון מתפרסים ‪ 24‬משמרות הכהונה‬
‫ביישובים שונים בגליל (אך יש מחלוקת אם אכן כך ארע בפועל) ‪.‬‬

‫נדודי "סנהדרין" אחר מרד בר כוכבא ממערב למזרח‬

‫כאמור יש שתי דעות ‪:‬‬

‫‪ .1‬הסנהדרין ממשיכה להתקיים לאחר חורבן בית שני‪.‬‬

‫‪ .2‬אין מדובר באותו גוף משפטי עליון מחוקק אלא בית מדרש חכמים נודד אשר קיבל את השם‬
‫הרעיוני – סנהדרין אך אין המשכיות לסנהדרין כמתכונתה בימי בית המקדש והוא שנודד‪.‬‬
‫מכל מקום הגוף המשפטי העליון (או הסנהדרין לפי מי שסבור כי הסנהדרין נותרה לאחר‬
‫החורבן) נודד לפי תוואי זה (מסכת ראש השנה)‪:‬‬
‫‪20‬‬

‫" גלתה סנהדרין מגמרא מלשכת הגזית לחנות ומחנות לירושלים ומירושלים ליבנה ומיבנה‬
‫לאושא ומאושא ליבנה ומיבנה לאושא ומאושא לשפרעם ומשפרעם לבית שערים ומבית שערים‬
‫לצפורי ומצפורי לטבריא"‬
‫כלומר‪:‬‬

‫‪ ‬לשכת הגזית ‪ -‬בתוך בית המקדש עד המרד הגדול (וגם "חנות" זה איזור מתחת בית‬
‫המקדש)‪.‬‬

‫‪ ‬יבנה – לאחר המרד הגדול‪.‬‬

‫‪ ‬אושא – רבן גמליאל מחליט לעבור‪ ,‬אחר מרד בר כוכבא‪ ,‬לאושא בגליל (בשולי עמק עכו)‬
‫מאחר והגליל אינו משתתף במרד בר כוכבא‪ .‬באושא אף עוברת ההנהגה לרשב"ג‪.‬‬

‫‪ ‬שפרעם – (שנת ‪ 160‬לערך) רשב"ג מחליט‪ ,‬על מנת שיותר יהודי ייחשפו למוסד הסנהדרין‪,‬‬
‫להעביר את הסנהדרין מזרחה (תוך התרחקות ממישור החוף הנוכרי ומעין הבוחנת הרומאית)‬
‫ליישוב יהודי גדול בורגני ואריסטוקטי יותר‪ ,‬בשם שפרעם ‪.‬‬

‫‪ ‬בית שערים ( ‪ 200 – 180‬לספירה) ‪ :‬רבי יהודה הנשיא מקבל במתנה את קרקעות היישוב בית‬
‫שערים ועמק יזרעאל מרעהו הקיסר הרומי ומעביר את הסנהדרין לבית שערים (גדול יותר‪,‬‬
‫עשיר יותר‪ ,‬בורגני יותר ) ושם יושב בראש הסנהדרין ועורך וחותם כאן את המשנה‪.‬‬

‫‪ ‬ציפורי (‪ 200‬לספירה) ‪ -‬כאשר רבי חולה הוא עובר לציפורי (שהיא גבוהה יותר) ועימו עוברת‬
‫הנהגת הסנהדרין‪.‬‬

‫‪ ‬טבריה‬

‫לסיכום – הליך מדורג עם שני מאפיינים‪:‬‬

‫ממערב למזרח (התרחקות ממישור החוף הנוכרי ‪ ,‬עינים‬ ‫‪ o‬נדודים‬

‫פקוחות של הרומים לאיזור עם רוב יהודי)‬

‫מיישוב יהודי קטן לגדול‬ ‫‪ o‬נדודים‬

‫לזכור – לגבי הגליל ‪:‬‬

‫‪ ‬משתתף במרד הגדול – ויישובים בו (ידפת) מוחרבים למעט חריגים‪:‬‬

‫‪ o‬ציפורי – נכנעת מראש לא משתתפת במרד ולכן שורדת‬

‫‪ o‬בית שערים – לא מתרחש בה קרב גדול‪ ,‬לא הייתה יעד עבור הרומאים‬
‫‪21‬‬

‫‪ ‬אינו משתתף במרד בר כוכבא ואין אכן שרידים להערכות או השתתפות במרד בר כוכבא‬
‫בגליל (ולכן אליו נודדת הסנהדרין לאחר יבנה) אך תושביו נערכים למרד‪ .‬למעט חריגים‪:‬‬

‫‪ o‬בית רימון ‪ -‬רומת אל הייב ‪ :‬כאן‪ ,‬כחריג‪ ,‬נמצאו מחילות מסתור כהכנה בסיסית למרד‪.‬‬
‫סיבה משוערת לאי השתתפות הגליל במרד בר כוכבא‪ :‬בשנת ‪ 121-122‬מביא אדריאנוס לגליל‬
‫ליגיון נוסף – את הליגיון השישי‪ ,‬בנוסף לליגיון העשירי שנמצא בא"י ‪ .‬לא ברור מדוע הובא‬
‫הליגיון ה‪ 6-‬לגליל (ייתכן כתוצאה ממרד התפוצות ‪ 117‬לספירה או חשש ממרד) וככל הנראה‬
‫הנוכחות שלו בגליל מונעת את ההשתתפות המבצעית של הגליל המרד‪.‬‬

‫לכן‪ :‬לוח זמנים‬

‫‪ 70 ‬לספירה – סוף המרד הגדול וחורבן בית המקדש השני‪.‬‬

‫‪ 117-115 ‬לספירה ‪ -‬מרד התפוצות‬

‫‪ 135 – 132 ‬לספירה ‪ -‬מרד בר כוכבא‬

‫‪ 200 ‬לספירה חתימת המשנה ע"י רבי יהודה הנשיא (ממשפחת גמליאל) בציפורי‬

‫‪ 285 – 235 ‬לספירה "תקופת האנרכיה" באימפריה הרומית (עקב מלחמות אזרחים‪ ,‬פלישות‬
‫ברבריים‪ ,‬משבר כלכלי)‬

‫‪ 289 ‬לספירה – הקיסר דיוקליטיאנוס ‪ -‬מחלק את לחלקים‬

‫פועליו של הקיסר דיוקליטיאנוס‬

‫‪ o‬חלוקת הממלכה למערבית ומזרחית‬

‫(טבלת אוזניים בעין‬ ‫‪ o‬שלטון "ארבעת טטרכים" – קיסר מערבי וסגנו‪ ,‬קיסר מזרחי וסגנו‬
‫ראדיאן משבחת את ארבעת הטאטרכים)‬

‫‪ o‬מערך "קו לימס" בדרום הארץ – הליגיון העשירי עוזב את ירושלים (ונבנית חומה)‬

‫‪ o‬חלוקת פרובינצית פלסטינה (והשליט הופך מ"נציב" ל"דוקס")‪:‬‬

‫‪ )1‬פלסטינה פרימה אשר בירתה קיסריה‪ :‬מישור חוף‪ ,‬ירושלים‪.‬‬

‫‪ )2‬פלסטינה סקונדה אשר בירתה בית שאן‪ :‬גליל‪ ,‬גולן‪ ,‬עמק יזרעאל‪,‬‬
‫לאחר מכן (מאה חמישית) מתוך פלסטינה פרימה תחולק עוד פרובינציה‪:‬‬

‫‪ )3‬פלסטינה טארטיה אשר בירתה פטרה‪ :‬הנגב ועבר הירדן המזרחי‬

‫‪ o‬שיא רדיפת הנוצרים‬

‫‪22‬‬

‫‪ 312- 311 ‬לספירה ‪ -‬קונסטנטין הגדול – הוא אחד מארבעת הטטרכים‪ ,‬משתלט במסגרת‬
‫ויכוח מי יורש העצר‪ ,‬על רומא‪ ,‬לאחר מכן על משתלט אף על המזרח וקובע‪ ,‬יש מאין‪ ,‬בירה‬
‫חדשה לאימפריה המזרחית‪ :‬קונסטנטינופול‪.‬‬

‫‪ 313 ‬לספירה‪ :‬האדיקט של מילאנו ‪" -‬חירות פולחן לכל" הדת הנוצרית הופכת למותרת‪.‬‬

‫‪ 324 ‬לספירה – הדת הנוצרית הופכת למועדפת ‪ -‬מועד התנצרות האימפריה הרומית ותחילת‬
‫האימפריה הביזנטית‪ .‬מהלך בעל השפעה על ישראל ההופכת ל"טרה סנטה" – ארץ קודש‪.‬‬

‫‪ 351 ‬לספירה ‪ -‬מרד גאלוס – מרד יהודים נגד האימפריה‪.‬‬

‫‪ 358 ‬לספירה – המועד בו נקבע לוח עברי קבוע ומכאן ואילך אין קידוש חודש ובדיקת מולד‬
‫הלבנה (ייתכן מחשש בגלל פורענות כתוצאה ממרד גאלוס)‪.‬‬

‫‪ 360-363 ‬לספירה תקופת יוליאנוס הכופר (נותן רישיון לבניית בית המקדש)‪.‬‬

‫‪ 378-395 ‬לספירה – תיאודוסיוס הראשון (מפרסם קובץ חקיקה ובהם הגבלות ליהודים‪.‬‬
‫למרות ההגבלות ליהודות – שיא בניית בתי הכנסת היא דווקא בתקופה הביזנטית‪ .‬הדת‬
‫הנוצרית הופכת מדת מועדפת לדת רשמית‪.‬‬

‫‪ ‬סוף מאה רביעית לספירה – התלמוד הירושלמי בטבריה (אם כי נראה כאילו "קפא" במהלך‬
‫העבודה ולא הושלם)‬

‫‪ 395 ‬לספירה – נתק מוחלט בין החלק המזרחי למערבי של האימפריה הרומית‬

‫‪ 429 ‬לספירה ‪ -‬מבוטל מוסד הנשיאות!‬

‫‪ 476 ‬לספירה – סופה של החלק המערבי של האימפריה הרומית‪ .‬נותרה רק האימפריה‬

‫המזרחית אשר בירתה קונסטנטינופול‪.‬‬

‫‪ ‬מחצית השנייה של מאה חמישית לספירה – תיאודוסיוס השני ורעייתו אבדוקיה (מפעלי‬
‫הבנייה ראה להלן)‪.‬‬

‫‪ 500 ‬לספירה – חתימת התלמוד הבבלי‬

‫‪ ‬מאה שישית לספירה – יוסטיניאנוס – כנסיית הניאה ותארוך "מפת מידבא"‪.‬‬

‫‪ 614 ‬לספירה ‪ -‬הכיבוש הפרסי (ניצול חולשת האימפריה המזרחית הרומית אשר "נמתחה"‬
‫למרחבים גדולים בתקופת יוסטיניאנוס ‪ ,‬חולשה כלכלית מגיפת דבר גדולה ומאבקים‬
‫תיאולוגים נוצרים באימפריה)‬

‫‪ 628 ‬לספירה ‪ -‬הראקליוס הודף את הפרסים‪ ,‬גואל את הצלב הקדוש ומחזירו בטקס‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫‪ 636 ‬לספירה – קרב הירמוך‪ :‬נצחון הצבא המוסלמי על הביזנטי‬

‫‪23‬‬

‫‪ 641 ‬לספירה ‪ -‬ירושלים נכבשת ללא קרב‪ .‬הפטריארך הדתי פותח את שערי העיר בפני‬
‫המוסלמים‪.‬‬

‫איליה קפיטולינה‬
‫איליה קאפיטולינה – הקיסר אדריאנוס (‪ )117-138‬מקים עיר ‪:‬‬
‫‪ ‬שני קרדינס‬

‫‪ ‬שני דקומנו‬

‫‪ ‬ארבע שערים – מונומנטליים (לא הייתה חומה ולכן לא כחלק מחומה)‪:‬‬

‫‪ ‬מצפון לשער שכם‬

‫‪ ‬שער שכם‬

‫‪ ‬בפורום המזרחי – האקה הומו‬

‫‪ ‬בפורום המערבי – שרידיה באלכסנדר נייבסקי‬

‫‪ ‬שני פוראי (שני פורומים) ‪ :‬מערבי (מוריסטאן) מזרחי (היכן שקשת אקה הומו)‬

‫‪ 2 ‬מקדשים‪:‬‬

‫‪ ‬מקדש לאל יופיטר על הר הבית‬

‫‪ ‬מקדש לאל אפרודיטה על גבעת הצליבה‬

‫‪ ‬איליה – על שמו של איליוס‬

‫‪ ‬קפיטולינה ‪ -‬על שם האלים הראשיים שהיו בגבעת הקפיטול ברומא‪ ,‬האלים הדומיננטים‪:‬‬

‫‪ o‬יונו‬

‫‪ o‬יופיטר‬

‫‪ o‬מינרווה‬

‫הסטוריה של ימי הביניים‬

‫‪24‬‬

‫שלטון בית אומאיה (כיפת הסלע ‪ ,691‬מסגד אלאקצא ‪ , 705‬ארמונות בית‬ ‫‪750 – 661 ‬‬
‫אומאיה)‪.‬‬

‫‪ 1258 – 750 ‬בעקרון תקופת בית עבאס אך בכרסומים אלו‪:‬‬

‫‪ – 1072 – 969 ‬הפאטימים (שיעים איסמעיליים) שולטים בא"י) ובשנת ‪ 1009‬פוגע השליט‬
‫הפאטימי אל חאכם אל באומר אללה בכנסיית הקבר ‪ .‬אם כי בתוך תקופה זו בשנת ‪1048‬‬
‫משקם מונומחוס‪ ,‬באישור הפאטימים‪ ,‬את כנסיית הקבר‪.‬‬

‫‪ 1098 – 1072 ‬הסלג'וקים בארץ‬

‫‪ - 1098 ‬הפאטימים שבים וכובשים את א"י וירושלים וכאשר מגיע מסע הצלב לירושלים‬
‫הוא מוצא בה את הפאטימים‪.‬‬

‫‪ - 1095 ‬האפיפיור אורבן השני קורא‪ ,‬ב"ועידת קלרמון" ליציאה למסע הצלב לכיבוש ירושלים‬
‫ושחרורה מהמוסלמים‪ .‬חצי מיליון איכרים יוצאים למסע הצלב העממי‪.‬‬
‫סיבות שהביאו חצי מיליון איש לצאת למסע צלב‪:‬‬

‫‪ ‬סיבה דתית‪ :‬תאריך המילניום‪ ,‬וציפייה למשיח כאלף שנה אחר צליבת ישוע‪ .‬המשיח לא‬
‫הגיע בשנת ‪ ,1000‬וגם לא בשנת ‪( 1033‬אלף שנה לאחר הצליבה) ‪ ,‬ומרעיד ברעידת אדמה‬
‫את ירושלים – באופן שמסמל כי הנוצרים חייבים להגיע לירושלים ולכובשה ע"מ שיבוא‬
‫משיח‪.‬‬

‫‪ ‬סיבה דתית‪ :‬לא ניתן להשלים עם הפגיעה המוסלמית בשנת ‪ 1009‬של הפאטימים‬
‫(אלחאכם באומר אללה) בכנסיית הקבר‪.‬‬

‫‪ ‬סיבה דתית‪ :‬הבטחה של האפיפיור אורבן השני בדבר מחילת עוונות ומחיקת חובות לכל‬
‫מי שיוצא למסע הצלב‪.‬‬

‫‪ ‬סיבה מדינית – בטחונית‪ :‬קריאה לעזרה של קיסר ביזנטיון אלכס קומננוס עקב תבוסה‬
‫לסלג'וקים (קרב מלזגרט ‪.)1071‬‬

‫‪ ‬סיבה פוליטית‪ :‬רצון האפיפיור לצבור מעמד וכוח לנוכח מאבק כוחות פוליטי מול המלך‬

‫‪ ‬סיבה כלכלית – חברתית‪ :‬מצב כלכלי קשה עקב השיטה הפיאודלית (מיעוט בלבד‬
‫אצילי‪/‬אבירים מחזיק בקרקעות)‪.‬‬
‫מסע האיכרים‪ ,‬אשר טובח בדרך קהילות יהודיות (פרעות תתנ"ו – גזירות שו"ם) נטבח ע"י‬
‫הסלג'וקים בקרב קיביטוס‪.‬‬
‫‪25‬‬

‫‪ - 1096 ‬יציאת מסע הצלב הראשון של האברים לא"י‪ :‬ריימונד מסנט ג'יל (ובישופ אדמור דה‬
‫פואי)‪ ,‬שני אצילים – רוברט מנורמנדיה ורוברט מפלנדריה‪ ,‬האחים – גוטפריד ובלודדוין‬
‫מבולון (בויון)‪ ,‬בוהמון ובן אחותו טנגרד‪ .‬כמו כן "הגדוד התפורי" (ששרד ממסע ההמונים)‪.‬‬
‫בדרך אל ירושלים‪:‬‬

‫מדלגים מהר על ערי חוף‪ :‬בירות‪ ,‬טריפולי‪ ,‬עכו ‪ ,‬חיפה‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬תפיבת יפו‬

‫‪ ‬כיבוש רמלה (רואים בה חשיבות ומזהים‪ ,‬בטעות‪ ,‬כעירו של יוסף הרמתי)‬

‫‪ ‬הגעה ביום ‪ 6.6.1099‬לירושלים‬

‫‪ 15.7.1099 ‬בשעה ‪ 09:00‬בבוקר כובשים הצלבנים את ירושלים ‪ ,‬המוחזקת בידי הפאטימים ‪,‬‬
‫וירושלים הופכת לבירת ממלכת הצלבנים הראשונה (לעומת התקופה הביזנטית בה ירושלים‬
‫אינה בירה)‬
‫כיבוש ירושלים‬

‫‪ ‬גוטפריד מבויון – פורץ‪ ,‬ראשון‪ ,‬מצפון מזרח (איזור רוקפלר) ונכנס אל רובע גו'ברי‪.‬‬

‫‪ ‬ריימונד מסנט ג'יל – מנצל את הגעת הכוחות הפטימים לרובע ג'וברי ופורץ מדרום – איזור‬
‫הר ציון‪.‬‬

‫‪ ‬טנגרד ‪ -‬מגיע אל הפינה הצפון מערבית (מגדל שקרוי ע"ש – מגדל טנגרד)‬

‫‪ 1187 – 1099 ‬ממלכת הצלבנים הראשונה‬

‫‪ 17.7.1099 ‬עד סוף ‪ – 1099‬גוטפריד מבויון – מסרב לקבל את התואר מלך ומכנה עצמו‬
‫"מגן כנסיית הקבר"‬
‫‪ 1100-1118 ‬בולדווין הראשון ‪ -‬מלך ירושלים הצלבנית ‪ .‬אין לו בנים‪ .‬בתקופתו אשקלון‬
‫ממשיכה להיות פאטימית‪ .‬ערי החוף נכבשים רק כעת‪ 1104 :‬נכבשת עכו (בעזרת צי‬
‫מגנואה)‪.‬‬
‫‪ 1118-1131 ‬בולדווין השני – בן אחיו של בולדווין הראשון‪ .‬גם לו אין בנים אלא בנות‬
‫מליסנדה היא בתו של בולדווין השני‪.‬‬
‫‪ 1131 -1143 ‬פולק מאנז'ו – אציל צרפתי אשר משיאים למליסנדה (בתו של בלדווין השני)‬
‫בתקופתו מבצר את הארץ ובכלל כך מקיף את אשקלון הפאטימית במבצרים כגון‪:‬‬
‫‪ o‬בית ג'יבלין – בבית ג'וברין – מוקמת בשנת ‪1136‬‬
‫‪ o‬איבלין‬
‫‪ o‬בלאנש גארד‬
‫‪26‬‬

‫‪ 1143 – 1152 ‬המלכה מליסנדה ("עוצרת" השלטון) בשנת ‪ 1149‬בונה‪ /‬משקמת את‬
‫כנסיית הקבר ‪ -‬הצלבנית ‪ .‬קבורה בכנסיית קבר מרים‪.‬‬
‫‪ 1152 – 1163 ‬בולדווין השלישי‬
‫‪ 1163-1174 ‬אמלריך הראשון‬
‫‪ 1174-1185 ‬בולדווין הרביעי מנצח את סלאח א דין בקרב גזר‪ /‬קרב רמלה (‪)1177‬‬

‫הר הבית – ירושלים בתקופת ממלכת הצלבנים הראשונה‪:‬‬

‫‪ ‬כיפת הסלע – כנסיית האדון (ובה‪ ,‬לפי המסורת‪ ,‬עורלתו של ישוע)‬
‫‪ ‬מסגד אלאקצא ‪ -‬איזורי מגורי המלך (אשר לאחר מכן עובר למצודת דוד) ולאחר מכן‬
‫מקום מושב המסדר הצלבני נזירי צבאי ‪ -‬הטמפלרי ‪.‬‬
‫‪ ‬מוריסטאן ‪ -‬מקום מושב המסדר הצלבני נזירי צבאי ‪ -‬ההוספיטלרי (שירותי הארחה‪,‬‬
‫ולמעשה בפועל טיפול רפואי ובית חולים לצליינים שהגיעו חולים ורצוצים מאירופה)‪.‬‬
‫‪ - 4.7.1187 ‬קרב קרני חיטין בעת שלטון המלך הצלבני גי דה לוזיאן הצלבנים מובסים בידי‬
‫האיובים‬

‫הרקע ומהלך השתלשלות של קרב קרני חיטין‬

‫‪ 1174 ‬תחילת החליפות האיובית במצרים‪ :‬סלאח א דין ‪ -‬במקורו הינו חייל בצבא‬
‫הסלג'וקי אשר נשלח עם דודו‪ ,‬מפקד צבאי בשם שירכה‪ ,‬ע"י הסולטן הסלגוקי נור א דין‬
‫(היושב בבגדד) למצרים‪ .‬עם מות נור א דין הסלג'וקי משתלט בשנת ‪ 1174‬סלאח א דין‬
‫כוואזיר על מצרים ועל כל הממלכה הסלג'וקית ומייסד את החליפות‪ /‬הממלכה‬
‫האיובית‪.‬‬
‫‪ – 1177 ‬סלאח א דין מפסיד לבולדווין הרביעי (קרב גזר‪/‬רמלה)‬
‫‪ – 1187 ‬סלאח א דין פורץ דרך מעבר צינבארי (ליד דגניה) מדרום לכנרת ‪ ,‬ומטיל מצור על‬
‫טבריה (בה רעייתו של ריימונד מטריפולי)‪.‬‬
‫‪ ‬בד בבד‪ :‬הצבא הצלבני‪ ,‬בראשות המלך גי דה לוזיאן‪ ,‬מתמקם בציפורי ‪ -‬בגלל מקור‬
‫מעיינות מים‪.‬‬
‫‪ ‬הצבא הצלבני מתקדם‪ ,‬במגמה כללית להגיע אל טבריה הנצורה‪ ,‬אל איזור צומת גולני‬
‫ויוצר "שרוול" אספ קה מציפורי לצומת גולני‪ .‬סלאח א דין יושב‪ ,‬בסמוך‪ ,‬במקורות המים‬
‫של מעיינות ליבייא‪.‬‬
‫‪ ‬ריימונד מטריפולי ואביריו יוצאים בראש הכוח מצומת גולני לכיוון טבריה‪ ,‬דרך בקעת‬
‫ארבל וקרני חיטין ‪ .‬עקב החום וצורך דחוף במים הם פונים אל מעיינות קרני חיטין (נבי‬
‫שועייב) הצבא האיובי מצית את השדות‪ ,‬יוצר חום כבד ומסך עשן‪ .‬ריימונד ואביריו‬
‫נוטשים לצור‪ ,‬ולכן אינם מגיעים לטבריה‪.‬‬
‫‪27‬‬

‫‪ ‬המלך הצלבני גיא דה לוזיאן מתקדם‪ ,‬אף הוא‪ ,‬אל קרני חיטין וממקם שם (כמקום גבוה‬
‫ואסטרטגי) את אוהלו‪ .‬ביום ‪ 4.7.1187‬מצליח סלאח א דין להסתער ולכבוש את האוהל‬
‫של גי דה לוזיאן (ועימו רינו דה שטיון) – בכך מובס הצבא הצלבני‪ .‬גי דה לוזיאן מגורש‬
‫לצור ומשם (מגורש עקב כשלונו בקרני חיטין) צר על עכו ‪.‬‬
‫‪ ‬בעקבות התבוסה ירושלים נופלת‪ ,‬בכניעה וללא קרב‪ ,‬בשנת ‪ 1187‬לצלאח א דין‪.‬‬

‫‪ – 1189 ‬מבצר כוכב הירדן שהחזיק מעמד‪ ,‬ע"י ההוספיטלרים‪ ,‬עוד כשנה וחצי נכנע ונופל‪.‬‬

‫‪ - 1192 ‬מסע הצלב השלישי בראשות ר'יצ'ארד לב הארי‪ ,‬מצטרף אל גיה דה לוזיאן שצר על‬
‫עכו (שנפלה בשנת ‪ 1187‬בידי האיובים)‪ .‬עכו נכבשת‪.‬‬
‫כמו כן ייכבשו‪:‬‬

‫‪ ‬חיפה‬

‫‪ ‬קיסריה‬

‫‪ ‬אפולוניה – תכבש ע"י ריצ'ארד לב הארי ב"קרב ארסוף"‬

‫‪ ‬יפו‪ ,‬רמלה‬

‫‪" 4.7.1192 ‬הסכם יפו" בעקבותיו נוסדת "ממלכת הצלבנים השנייה" (‪ 1192‬עד ‪–) 1291‬‬
‫"נקניק" ארוך מבירות וצור ועד יפו‪ .‬ירושלים אינה חלק מממלכת צלבנים השנייה‪.‬‬

‫‪ - 1229 – 1228 ‬מסע צלב חמישי בראשות פרידריך השני‪ ,‬קיסר גרמניה ("הסכם יפו – תל‬
‫עג'ול" בעקבותיו ירושלים צלבנית ‪ 15‬שנה עד נפילתה בידי החורזמים – איובים)‬

‫‪ - 1248 ‬מסע צלב שישי – בראשות לואי התשיעי – לואי הבנאי ‪ .‬מסע הצלב בניסיון לכיבוש‬
‫מצרים נכשל עקב הצפת הדלתא ע"י המצרים‪ .‬לואי התשיעי נשבה ומשתחרר בונה מבנים‬
‫רבים – בקיסריה‪ ,‬עכו‪ ,‬עתלית‪ ,‬מצודה צלבנית יפו (על שרידיה כנסיית סן פטרוס)‪ .‬לואי‬
‫התשיעי ינסה לכבוש את מצרים ב"מסע צלב שלישי" דרך אפריקה ומת מחום בטוניס‪.‬‬

‫‪ 1250 ‬ממלוכים עולים לשלטון במצרים‪ .‬בישראל כביכול תקופה איובית אך למעשה‪ ,‬עקב‬
‫העובדה כי השלטון האיובי התפרס לשושלות משפחתיות‪ ,‬שטח הפקר "‪."NO MAN LAND‬‬

‫הממלוכים‪ :‬לשון "נרכשים"‪ .‬נערים מחושלים אשר שרדו באיזור‬

‫המדבריות החמים וההרים הגבוהים של תורכיה וערבות אסיה‪ .‬כבר‬

‫את‬ ‫רוכש‬ ‫אלמועטסים)‬ ‫(עבאסי‬ ‫עבאסי‬ ‫חליף‬ ‫התשיעית‬ ‫במאה‬

‫הנערים‪ ,‬הנאמנים לו‪ ,‬להגן על בטחונו האישי ומאז‪ ,‬כל העת‪,‬‬

‫‪28‬‬

‫נערים‪ ,‬ונשלחים לחינוך במעין "פנימיה צבאית" ללימוד‬ ‫נרכשים‬

‫איסלאם וצבא‪.‬‬

‫ממלוכ יהיה לעולם "דור ראשון" בלבד ‪ .‬בנו של ממלוכ אינו‬

‫ממלוכ‪ ,‬כך שאין ממלוכ "דור שני" וזאת משתי סיבות‪ :‬ראשית‪,‬‬

‫תכונת החוזק והחישול הטבעי ישנן רק בנערים מן הדור הראשון‬

‫ששרד את ערבות אסיה‪ .‬שנית‪ ,‬רק נערים מן הדור הראשון חשים‬

‫נאמנות לסולטן אשר רוכשם‪.‬‬

‫רוצחים את‬ ‫על מצרים‪ ,‬כאשר הם‬ ‫בשנת ‪ 1250‬משתלטים הממלוכים‬

‫ומתמנה חליף ממלוכי ראשון בשם‬ ‫הסולטן האיובי תוראן שאח‬

‫אייבק‪ ,‬לאחריו קוטוז אשר יירצח בשנת ‪ 1260‬ע"י בייברס ש"דרש" את‬

‫עין ג'לות על המונגולים‪ .‬אז‬ ‫המגיע לו עקב נצחונו בקרב‬

‫אשר‬ ‫מתחילה תקופת שלטון הממלוכים בא"י‪ .‬השליטים הממלוכים‬

‫מוסלמים במקורם חייבים להוכיח את דבקותם באיסלאם‬ ‫אינם‬

‫ועושים כן באמצעות מבני דת רבים (מדרסות‪ ,‬מסגדים‪ ,‬חאנים‬

‫לעולי רגל)‪ .‬הממלוכים‪ ,‬עקב אי שליטתם בים וחששם מהצלבנים‪,‬‬

‫הורסים את ערי החוף בא"י (כגון ‪ -‬עכו‪ ,‬קיסריה‪ ,‬ארסוף‪ ,‬יפו)‪.‬‬

‫‪ 1260 ‬הממלוכים (בראשות מפקד צבא – בייברס) מביסים את המונגולים בקרב עין ג'לות‪.‬‬
‫בייברס רוצח את הסולטן קוטוז ‪ ,‬ומתחילה תקופת השלטון הממלוכי בארץ ישראל‪.‬‬

‫‪ 1263 ‬הממלוכים כובשים והורסים את המצודה הצלבנית – איובית בתבור‬

‫‪ – 1266 ‬בייברס הממלוכי כובש את המצודה בצפת נחתם "הסכם כניעה" במסגרתו נכנעים‬
‫הצלבנים ויוצאים‪ ,‬אך בייברס תוך הפרת ההסכם‪ ,‬הורג את הצלבנים אשר נכנעו‪.‬‬

‫‪ - 1271 ‬הממלוכים כובשים את מבצר המונפורט המוחזק בידי הטווטונים אשר בהסכם‬
‫כניעה עוזבים לצור‪ ,‬והמבצר נהרס ע"י הממלוכים‪.‬‬

‫‪ - 1291 ‬אבן קלאון הממלוכי כובש את עכו ‪ ,‬בהתאם למדיניות הרס ערי החוף הנכבשות ‪,‬‬
‫מכסה את עכו בעפר‬

‫עתלית המעוז הצלבני האחרון – סוף תקופת‬ ‫‪ – 1292 ‬נופל המצודה הצלבנית – פלרין ‪-‬‬
‫הצלבנים בארץ ישראל‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫‪ – 1453 ‬העותומאנים כובשים את קונסטנטינופול – סוף תקופת האימפריה הביזנטית (ביסודה‬

‫האימפריה הרומית המזרחית)‪.‬‬

‫‪ – 1517 ‬קרב מאג' דבאק‪ /‬חאן יונס‪ /‬ראדיניה העותומאנים מביסים את הממלוכים (אשר‬
‫מסרבים להשתמש בנשק חם)‪.‬‬

‫הסטוריה של העת החדשה‬

‫‪30‬‬

‫תקיפים מקומיים בתקופת האימפריה העותומאנית‬

‫א"י הינה פרובינציה חסרת חשיבות בתחומי האימפריה העותומאנית אשר מעת שיא פריחתה‬
‫בתקופת סלומיאן המפואר (‪ )1520-1566‬הולכת ושוקעת‪ .‬על רקע כך קמים "תקיפים מקומיים" –‬
‫שליט מקומי אשר מקבל סנג'ק = מחוז לשליטתו ‪ ,‬בתפקיד גובה מיסים עבור האימפריה (ועצמו)‬
‫עד שהוא צובר כוח מפסיק להעביר את המס לאימפריה‪ ,‬ומיישב באוכלוסיה הנאמנה לו‪:‬‬

‫‪ .3‬פאחר א דין (מאות ‪ - )1572 – 1635 16-17‬דרוזי‪ ,‬מג'בל א דרוז‪ ,‬הכובש איזורים בגליל וכן‬
‫בכרמל ומביא אוכלוסייה דרוזית‪.‬‬

‫ולמעשה מתחיל שלושה ערים בצפון ארץ ישראל‪:‬‬ ‫‪ .4‬דהאר אל עומר (‪ )1775 – 1735‬בדואי‬

‫א‪ .‬עכו – דהאר אל עומר הוא הראשון אשר מחדש את עכו לאחר הריסתה בידי אבן קלאון‬
‫הממלוכי‪.‬‬

‫חיפה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫טבריה – מיישב את משפחת חיים אבולעפיה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪ .5‬אחמד אל ג'זאר ‪ -‬משנת ‪ 1775‬בוסני אשר מקים צבא אדיר ומשתלט על עכו‪.‬‬

‫סיבות להתעניינות המעצמות הזרות בא"י‬

‫‪ .1‬מסע נפוליאון (‪ – )1799‬מעצמות אירופה נוכחות לראות כי זה אפשרי להגיע ומגלות התעניינות‪.‬‬

‫‪ .2‬מוחמד עלי ואברהים פחה (‪ : )1840 – 1831‬מוחמד עלי מנצל חולשה עותומאנית ונוטל את‬
‫השליטה בא"י שלדעתו מגיעה לו (עקב סיוע לתורכים במרד הפלאחים ‪ .)1825‬העותומאנים‬
‫פונים לעזרת המעצמות האירופאיות כדי לסלקו ונותנים למעצמות תמורה לנוכח עזרתם‪.‬‬

‫‪ .3‬מלחמת קרים (‪ )1856 – 1854‬אנגליה וצרפת מסייעות לתורכיה במלחמה נגד רוסיה‪ ,‬ובעקבות‬
‫כך הסכמי הסטטוס קוו‪.‬‬

‫‪ .4‬כריית תעלת סואץ‬

‫‪ .5‬החלשות האימפריה התורכית "הדב החולה מהבוספרוס"‪.‬‬

‫אתרים מרכזיים לפי תקופות‬

‫אתרים פליאוליטיים‬
‫‪31‬‬

‫תקופת האבן הקדומה –‬ ‫הפליאוליט הוא השלב הפרה הסטורי הראשון נקרא "פליאוליט"‬
‫המשקפת תקופה ארוכה של מאות אלפי שנים‪ 300,000(.‬לפני הספירה)‪ .‬האנשים בתקופה זו‬
‫נקראים "ציידים לקטים" ‪ -‬אוכלוסיה נודדת שלא גרה במגורי קבע‪ ,‬ומלקטת (אינה עוסקת‬
‫בחקלאות)‪.‬‬

‫‪ ‬פליאו – קדום‬

‫– אבן‬ ‫‪ ‬לית‬

‫‪ .1‬עובדייה בדרום בקעת כינורות ‪ -‬האתר הפרה הסטורי הקדום ביותר בארץ ישראל שנמצא בו‬
‫שריד אנושי‪ :‬שן של אדם – המתוארכת מלפני ‪ 1.7‬מיליון‪ .‬כמו כן‪ ,‬עצמות בעלי חיים‪,‬‬
‫ממוטות‪ ,‬פילים‪ ,‬ג'ירפות‪ ,‬דובים‪ ,‬חזירי בר‪ ,‬איילים יחמורים צבועים תנים שועלים‬

‫‪ .2‬גשר בנות יעקב – גולגולת של אדם (אך לא בתוך קבר‪ ,‬אולי כפולחן) ושרידי צומח טבעי‪.‬‬

‫‪ .3‬מחצבת עברון בגליל המערבי (בין עכו לנהריה) – כלים ועצמות בעלי חיים‪.‬‬

‫‪ .4‬מערת הטאבון בשמורת נחל המערות (מערה עם עם פתח בצורת ארובה אשר הקנה את שמה)‬
‫ובה מערך קבורה של אנשים ‪ ,‬וביניהם ילד ועליו עצמות קרניים של אייל (אולי רמז לשפע)‪.‬‬

‫‪ .5‬אתר אוהלו (בין צמח לדגניה) – נמצאו מסוף תקופת הפליאוליט ‪ -‬כלים עשויים מעצם‪,‬‬
‫מחטים מעצמות של בעלי חיים‪.‬‬

‫אתרים אפי פליאוליטיים‬

‫(תקופת האבן התיכונה)‬

‫‪ .1‬אתר אוהלו (בין צמח לדגניה) – נמצאו שרידי שימוש ראשון באש (פיח) ‪ ,‬קבורה‪ ,‬וביות של‬
‫בעלי חיים‪.‬‬

‫‪ .2‬מערות עמירה בנחל עמוד תחתון ‪ -‬נמצאו שרידי שימוש ראשון באש (פיח) ‪ ,‬קבורה‪ ,‬וביות של‬
‫בעלי חיים‪.‬‬

‫‪ .3‬מערת היונים – ממערב לכרמיאל‪ :‬שרידי אדם אשר נורה עם להב של חץ עשוי צור ונהרג‬
‫בקרב‪.‬‬

‫אתרים ניאוליתיים‬
‫‪32‬‬

‫(‪ 5,800 – 7,500‬לפני הספירה)‬

‫‪ ‬ניאו – חדשה‬

‫‪ ‬ליתי – אבן‬

‫תקופת האבן החדשה אשר באה לאחר התקופה הפליאוליטית (בה היו אנשים נוודים ציידים‬
‫– לקטנים)‪ .‬בתקופה הניאוליטית למד האדם מהם איזורי האקלים והמים הנוחים למגורים‪,‬‬
‫מהם מחזורי הטבע והיכן קרקע טובה לחקלאות‪.‬‬
‫בתקופה זו לראשונה‪:‬‬

‫א‪ .‬חקלאות (שהרי עד אז היה האדם צייד לקטן) – האדם לומד לזרוע באדמה‬

‫ב‪ .‬מגורי קבע‬

‫ממצאים‪:‬‬

‫‪ .1‬נחל חימר מדבר יהודה (דרום למצדה) ‪ -‬נמצאו מחצלאות מצופות אספלט (חומר אשר היה‬
‫עולה בגושים מים המלח ושימש לאיטום)‬

‫‪ .2‬עפיפוני המדבר ‪ -‬גדרות אבן בנגב ובערבה (כגון יוטבתה) אשר שימשה כמתחם למכלאת‬
‫צייד‪.‬‬

‫‪ .3‬נחל עשרון‬

‫‪ .4‬אתר "המסיכות המכויירות" בנחל יפתח אל‬

‫‪ .5‬בית שאן – נמצאו ממצאים מתקופה ניאוליתית קראמית‬

‫‪ .6‬נחל המערות‬

‫‪ .7‬תל דאר‬

‫‪ .8‬תל יריחו – נמצאו מסיכות מקרמיקה לפני המת מן התקופה הניאוליתית‬

‫‪ .9‬מקדש הנמרים בבקעת עובדה מיוחס אף לסוף התקופה הניאוליתית‬

‫אתרים כלקוליתיים (נחושת‪ -‬אבן)‬

‫(‪ 3,600 – 5,800‬לפני הספירה)‬
‫‪ ‬כלקוס – נחושת‬
‫‪33‬‬

‫‪ ‬ליתוס – אבן‬

‫אתרים כלכוליתיים אופיינים‪:‬‬

‫‪ .1‬מקדש עין גדי‬

‫‪ .2‬מערת המטמון בנחל משמר ‪ 429 -‬כלי נחושת מהתקופה הכלקוליתית‬

‫‪ .3‬דולומנים ברמת הגולן ‪ +‬רסם חרבוש מוזיאון בקצרין‬

‫‪ .4‬מקדש הנמר הכלקוליתי בבקעת עובדה‬

‫‪ .5‬חולות נחל כיסוי בבקעת עובדה‬

‫‪ .6‬מכרות הכרייה וההפקה בבקעת תמנע (בפאזה הראשונה)!‬

‫‪ .7‬אתר לד אופקים – צפון הנגב‬

‫‪ .8‬נחל באר שבע‬

‫‪ .9‬מחלף שדה משה קריית גת‬

‫‪ .10‬אתר ליד שוהם‬

‫‪ .11‬מטמון כפר מונש – כלי נשק מהתקופה הכלקוליתית‬

‫‪ ‬ממצאים אופיינים‪:‬‬

‫‪ .1‬מחבצה – כלי להכנת גבינה‬

‫‪ .2‬נס‪/‬זביח – כלי פולחן‬

‫ממצאים‬ ‫אין‬ ‫כנראה‬ ‫לכיש‬ ‫ותל‬ ‫מגידו‬ ‫בתל‬ ‫–‬ ‫להתבלבל‬ ‫לא‬

‫כלקוליתיים!‬

‫נשוב"‬ ‫"מיד‬ ‫‪ ‬סיום התקופה – נטישה ‪:‬‬

‫אתרים של ברונזה קדומה‬

‫(ראשית תחילת העיור ‪)!3,600-2,200‬‬
‫‪ .1‬תל ערד – מקום אופייני שהשתמר מצויין כי לא היו שכבות מאוחרות יותר (בגלל קשיי‬
‫השטח)! לא להתבלבל – המצודה בחלק העליון היא ישראלית‪.‬‬
‫‪34‬‬

‫‪ .2‬תל מגידו (אך המיקום מצויין וחשוב דבר שגורם שיהיו שכבות רבות על השכבה מתקופת‬
‫הברונזה הקדומה)‬

‫‪ .3‬תל לכיש (אך המיקום מצויין וחשוב דבר שגורם שיהיו שכבות רבות על השכבה מתקופת‬
‫הברונזה הקדומה)‬

‫‪ .4‬תל חצור (אך המיקום מצויין וחשוב דבר שגורם שיהיו שכבות רבות על השכבה מתקופת‬
‫הברונזה הקדומה)‬

‫‪ .5‬אפק – אנו מוצאים ארמון מן התקופה הכנענית הקדומה‬

‫הרס‬ ‫הכנענית הקדומה ‪-‬‬ ‫‪ ‬סיום התקופה‬

‫אתרים של ברונזה תיכונה‬

‫( ‪)2,200-1,550‬‬
‫‪ .1‬תל אשקלון‬

‫‪ .2‬תל דן ‪ -‬בית שער מקושת (קשת) מלבני בוץ הקדום ביותר בעולם‪.‬‬

‫‪ .3‬חומות ירושלים העתיקות ביותר הן מהברונזה התיכונה! (כלומר ירושלים "מפגרת" ביותר‬
‫מאלף שנה מהתקופה בה התחילו בעיור ובניית חומות) ומפעל המים העתיק בירושלים –‬
‫מתקופה כנענית תיכונה‪.‬‬

‫‪ .4‬תל שילה – שרידי חומה וחלקלקה מהתקופה הכנענית התיכונה‬

‫‪ .5‬רוגום אל הירי – תקופה כנענית תיכונה‬

‫‪ .6‬בית שאן (בהיותה מופיעה בכתבי המארות)‬

‫בתקופה זו כתבי המארות‬ ‫לזכור‪:‬‬

‫לזכור‪ :‬בתקופה זו החיקסוס‬

‫יש רצף ‪,‬‬ ‫‪ ‬סיום התקופה ‪ -‬בין הכנענית התיכונה למאוחרת‬

‫אין קטסטרופה‬ ‫אין משבר‪ ,‬אין שריפה‪,‬‬

‫‪35‬‬

‫אתרים של ברונזה מאוחרת‬

‫( ‪)1,550-1,200‬‬
‫‪ .1‬תל לכיש‬

‫‪ .2‬תל מגידו ‪ -‬בתקופה הכנענית המאוחרת נערך מסע תחותמס השלישי (‪ 1468‬לפה"ס‪,‬‬
‫השושלת ה‪ 18-‬של המלכים המצריים) ומסע המלחמה לא"י דרך נחל עירון ותקיפת‬
‫מגידו‪ .‬נבנית גם חומה בתקופה הכנענית המאוחרת‪ .‬מגידו אף מוזכרת ב"פפירוס‬
‫אנאטסטאזיס" המתעד את מסעות המלך רעמסס השני (הוא פרעה‪ ,‬מן השושלת התשע‬
‫עשרה)‪.‬‬

‫‪ .3‬תל חצור "ראש כל הממלכות האלו" ‪ -‬ארמון כנעני מהתקופה הכנענית המאוחרת ‪.‬‬

‫‪ .4‬עתיקות יפו ‪ -‬השער מתקופת רעמסס השני (ברונזה מאוחרת) ‪.‬‬

‫‪ .5‬תמנע – הפאזה השנייה של הפקת הנחושת‪.‬‬

‫‪ .6‬בית שאן ‪ -‬מוזכרת במסע תחותמס השלישי‪ ,‬וכן קריית שלטון מצרית ובה שתי מצבות‬
‫אבן מתקופת המלך סתי (רעמסס) הראשון והאל הורוס‬

‫‪ .7‬תל חנתון – המוזכרת פעמיים במכתבי אלעמארנה‪.‬‬

‫‪ .8‬אפק – ארמון מהתקופה הכנענית המאוחרת (תעודה מנהלית‪ ,‬בולה חיתית‪ ,‬חותם מצרי)‪.‬‬

‫‪ .9‬בריכת סאסם אבו נימר (עיינות פצאל) המתוארכת ע"י אדם זרטל כשייכת לתקופת‬
‫הברונזה‪/‬ברזל‪.‬‬

‫‪ .10‬אשקלון בתיאורי המלך רעמסס השני בקיר כארנק המתאר את כיבושה‬

‫בתקופה זו מכתבי אלעמארנה‬ ‫לזכור‪:‬‬

‫בתקופה זו‪:‬‬

‫כנען‬ ‫את‬ ‫‪ o‬הכיבוש הישראלי‬

‫‪36‬‬

‫‪ o‬הכיבוש והפלישה של גויי הים את כנען‬

‫אתרים של תקופת הברזל (=הישראלית)‬

‫( ‪)!1,200-586‬‬
‫" וזה דבר המס אשר העלה המלך שלמה לבנות את בית יהוה ואת ביתו‬

‫ואת המלוא ואת חומת ירושלם ואת חצר ואת מגדו ואת גזר"‬

‫‪ .1‬עיר דוד ‪ -‬ירושלים‬

‫‪ .2‬תל שבע – עיר מלוכה ישראלית אופיינית!‬

‫‪ .3‬תל מגידו – תקופה ישראלית מובהקת‬

‫‪ .4‬תל לכיש‬

‫‪ .5‬תל חצור‬

‫‪ .6‬תל גזר‬

‫‪ .7‬תל דן – אף בה יש פאזה ישראלית (ובית שער הגדול ביותר)‬

‫‪ .8‬המצודה בחלק העליון של תל ערד – ישראלית (עם מבנה אולם‪ ,‬היכל‪ ,‬דביר – ישראלי)‪.‬‬

‫‪ .9‬אנטיפטרוס ומגדל צדק – הקרב בו נשבה ארון הברית בידי פלישתים‬

‫‪ .10‬תל בית שמש‬

‫‪ .11‬תל עזקה‬

‫‪ .12‬תל שילה‬

‫‪ .13‬עיר אובות ‪ -‬שרידי שלוש מצודות מהתקופה הישראלית מהמאה העשירית ועד המאה‬
‫השישית לפני הספירה הראשונה שבהן נבנתה על ידי שלמה המלך ומיוחסת כעיר "תמר"‬
‫שבנה שלמה כמופיע בספר מלכים‪ ,‬אף השתמר שער ארבע תאים אופייני‪.‬‬

‫‪ .14‬רמת רחל – ארמון מן התקופה הישראלית ובו נמצאו כותרות פרוטואאוליות האופייניות‬
‫לתקופה זו‪.‬‬

‫‪ .15‬בית שאן – העיר אשר אליה מובאות גופות שאול ובניו‪ ,‬אשר נתלות על חומת העיר ומחולצות‬
‫בידי אנשי יבש גלעד‪.‬‬
‫‪37‬‬

‫כשייכת לתקופת‬ ‫‪ .16‬בריכת סאסם אבו נימר (עיינות פצאל) המתוארכת ע"י אדם זרטל‬
‫הברונזה‪/‬ברזל‪.‬‬

‫‪ .17‬דרך הדורות – אליה הובאו עתיקות ‪ ,‬ואינן באתרן‪ .‬כך‪ ,‬בית ארבעת המרחבים מרמת מטרד‪.‬‬

‫‪ ‬תלים בהם קיימים מפעלי המים האופיינים לתקופה הישראלית (שלמה ‪/‬‬
‫אחאב)‬
‫‪ .1‬תל מגידו‬

‫‪ .2‬תל שבע‬

‫‪ .3‬תל גזר‬

‫‪ .4‬תל חצור‬

‫‪ .5‬קדש ברנע‬

‫‪ .6‬עיר דוד (מעט שונה בצורתו)‬

‫‪ .7‬גבעון‬
‫הערה‪ :‬יש המתארכים כיום את מפעלי המים לתקופת הברונזה התיכונה‬

‫‪ ‬תלים בהם קיימים שער ארבע אומנות האופייני לתקופה הישראלית‬

‫‪ .1‬תל לכיש‬

‫‪ .2‬תל מגידו‬

‫‪ .3‬תל חצור‬

‫‪ .4‬תל שבע‬

‫‪ .5‬תל דן – בית שער גדול (שער ארבעה תאים)‬

‫‪ .6‬עיר אובות – תמר‬

‫‪38‬‬

‫‪ ‬תלים בהם קיימים "בית ארבעת מרחבים" המאפיין את התקופה‬

‫הישראלית‬
‫‪ .1‬עיר דוד (בית אחיאל)‬

‫‪ .2‬תל חצור‬

‫‪ .3‬תל שבע‬

‫‪ .4‬תל קסילה‬

‫‪" .5‬דרך הדורות" ‪ -‬אינו באתרו אלא הובא מרמת מטרד בנגב‬
‫בית ארבעת המרחבים ‪ -‬מורכב מארבעה חדרים‪ .‬שלושה מהם מלבניים ושווים בגודלם‪ .‬הרביעי‪,‬‬
‫מלבני אף הוא‪ ,‬תוחם את השלושה ואנכי להם‪ .‬המעטפת החיצונית של המבנה היא מלבנית בדרך‬
‫כלל או ריבועית‪ .‬ההפרדה בין שלושת החדרים המקבילים התבססה בדרך כלל על עמודים בלבד‪.‬‬
‫החדר הרביעי‪ ,‬האנכי‪ ,‬הופרד באמצעות קיר מלא‪ .‬הערכה הרווחת היא כי‬

‫‪ o‬החדר האנכי השמאלי היה אזור עבודה‪ ,‬שבו מוקמו התנור והאובניים‪ ,‬ובו אוחסנו חומרי‬
‫הגלם להכנת המזון‪.‬‬

‫‪ o‬החדר האנכי המרכזי היה ללא גג ושימש כחצר‪.‬‬

‫‪ o‬ואילו החדר האנכי הימני שימש כאזור אכילה‪.‬‬

‫‪ o‬החדר האופקי שימש לשינה‪.‬‬

‫‪ ‬תלים בהם נתגלה מזבח ארבע קרנות‬

‫‪ .1‬תל ערד (במצודה הישראלית העליונה)‬

‫‪ .2‬תל שבע (מפורק במחסנים)‬

‫‪ .3‬תל מוקינה (באופן חריג – בעיר פלישתית‪ ,‬אולי כי דובר בתקופה של שיתוף פעולה)‬

‫‪ .4‬לשיטת אדם זרטל‪ :‬הר עיבל‬

‫מאפייני מזבח ישראלי "תקני"‪:‬‬

‫‪ ‬מידה קבועה ומד ודה (ואף היה‪ ,‬בהלכות מאוחרות יותר‪ ,‬הרחבה מדודה נוספת של מידותיו)‬

‫‪ ‬ארבע קרנות (לא אקרוטריות) בצדדיו‪ ,‬פונה לארבע רוחות שמים‬

‫‪ ‬אבני גוויל ולא אבני גזית (דהיינו האבנים לא סותתו בגרזן כדי שגרזן לא תהיה כרוכה‬
‫בבנייתו)‬
‫‪39‬‬

‫‪ ‬מטוייח באדמה כפי שנאמר "מזבח אדמה תעשה לי"‬

‫‪ ‬על פני המזבח אבן צור (אטומה לנוזלים‪/‬דם שלא יחלחל אלא ינוקז)‬

‫‪ ‬כבש עלייה משופע ולא מדרגות "לא תעלה במעלות (דהיינו מדרגות) על מזבחי‪ ,‬אשר לא תגלה‬
‫ערוותך עליו"‪.‬‬

‫‪ ‬תלים בהם נתגלו כותרות פרוטו אאוליות‬

‫כותרת פרוטואאולית היא כותרת האופיינית לתקופה הישראלית (ומכונה גם "כיתרות תימורה"‬
‫משום דימיון לעתה תמר) ונועדה לעטר מבני מושל או מבני ציבור‪:‬‬

‫‪ .1‬עיר דוד‬

‫‪ .2‬רמת רחל (נמצאו מספר כותרות פרוטואאוליות)‬

‫‪ .3‬מגידו – נמצאו כותרות פרוטואאוליות (כמוצג גם במוזיאון)‬

‫‪ .4‬לכיש‬

‫‪ ‬תלים בהם נתגלו קנקני שפת צווארון‬

‫קנקן שפת צווארון הוא קנק ן עם שפה מעובה‪ ,‬האופייני מאד לתקופת הברזל = הישראלית‪.‬‬
‫הוא שימש לאחסון נוזלים‪/‬מזון יבש‪/‬פירות יבשים‪ ,‬והיה קבר בקרקע כדי לשמור על קרירותו‬
‫באתרי התיישבות ישראלית ונמצא‪:‬‬

‫‪ .1‬תל שילה‬

‫‪ .2‬תל קאסילה‬

‫‪ .3‬מוזיאון הכט – ניתן למצוא קנקני שפת צווארון‬

‫‪ ‬תלים בהם נתגלו "טביעות למלך"‬

‫טביעות למלך האופייניות לממלכת יהודה בתקופת הברזל – ככל הנראה המלך חזקיהו‪ .‬טביעות‬
‫למלך הינן טביעות חותם ע"ג ידיות אוזן גדולות של קנקנים‪ .‬הטביעה הייתה בצורה של‬
‫חיפושית עם כנפיים והמילה "למלך" ובד"כ שם של אחד מארבע מקומות‪ :‬חברון‪ ,‬שכה‪ ,‬זיף‪,‬‬
‫וממשת (אולי הכוונה לירושלים) – ארבע אזורי ממשל בתקופת חזקיהו‪ .‬לפי דעה אחת הקנקנים‬
‫שימשו לצורך גביית המס שהועלה למלך‪ .‬המס שניתן היה יין‪ ,‬שמן ועוד ‪ ,‬כאשר הקנקנים נאספו‬
‫‪40‬‬

‫ב‪ 4-‬מרכזי מינהלה‪ :‬חברן‪ ,‬שוכה‪ ,‬זיף וממשת‪ .‬דעה שניה כי הקנקנים שימשו לאגירת יין‪ ,‬וששמות‬
‫הערים המופיעים עליהם מציינים את מרכזי גידול היין‪.‬‬

‫‪ .1‬ירושלים‬

‫‪ .2‬רמת רחל‬

‫‪ .3‬גבעון‬

‫‪ .4‬לכיש‬

‫‪ ‬תלים בהם נתגלו בולות‬

‫בולה הינה גוש טין אשר עליו הוטבע חותם‪ .‬הבולה הייתה ע"ג חוט אשר לופף סביב מכתב‬
‫מגולגל‪ .‬כך ניתן היה לדעת מי השולח וניתן לוודא כי המכתב לא נפתח‪.‬‬
‫‪ . 1‬עיר דוד חדר הבולות (ועליהם שמות כגון ברוך בן נריה‪ ,‬יהוכל בן שלמיה)‬

‫אתרים הקשורים לגוי הים‬

‫תחילה חמשת סרני פלישתים‪:‬‬

‫‪ .1‬עזה‬

‫‪ .2‬אשקלון ‪ -‬גן לאומי אשקלון‬

‫‪ .3‬אשדוד‬

‫‪ .4‬עקרון ‪ -‬היא תל מוקענה (בסמוך לקיבוץ רבדים ‪ -‬הרחוב הפלישתי )‬

‫‪ .5‬גת – תל צפית – תל סאפי "התל הבהיר" בשל היותה בעלת גוון קרקע לבן (ממצא ‪-‬‬
‫כתובת עם השם "גליית"!)‬
‫נמשיך‪:‬‬

‫‪ .6‬אנטיפטרוס ‪ +‬מגדל צדק (מאבק ישראל – פלישתים)‬

‫‪ .7‬תל קאסילה ‪ -‬שלושה מקדשים עם כלים אגאיים אשר פרופ' עמיחי מזר מתארך לתקופה‬
‫האיגאית‬

‫‪ .8‬אל אחוואת – ואדי ערה (נתגלו ממצאים שייתכן וקשורים לקבוצה מגויי הים בשם‬
‫השרדנים)‬

‫‪ .9‬תל בית שמש (שמשון ופלישתים)‬

‫‪41‬‬

‫‪ .10‬תל עזקה‪ ,‬תל שכה (קרב דוד גוליית)‬

‫‪ .11‬תל דאר (קבוצת הסקאלים)‬

‫הערה‪ :‬תל עירני ליד קרית גת זוהתה תחילה בטעות כגת המקראית ‪.‬‬

‫‪ ‬ממצאים אריכאולוגיים אופיניים‬

‫‪ .1‬אנתרופואיד – ארון קבורה מח רס אשר בחלקו העליון דמוי פני אדם (המשמר כביכול את‬
‫רוח המת)‪ ,‬בהשפעה מצרים (על פלישתים שהיו סמוכים למצרים בדרום או שנשבו עוד‬
‫קודם לכן)‬

‫‪ .2‬כדים או כלי חרס ועליהם עיטורים (בשחור ואדום) של ציפורי מים (כגון ברווזים) שכן‬
‫מקום מושבם היה ליד הים‪ ,‬והציפורים עם פניהם לכיוון אחור או כדים וכלי חרס‬
‫המעוטרים בדגמים גיאומטריים‪.‬‬

‫אתרים מן התקופה הפרסית ‪ -‬הלניסטית‬

‫הצידוני‬ ‫‪ .1‬תל מארשה – בתקופה היוונית מתיישבים הליניסטים בעיר מערת הקבר‬
‫במארשה היא דוגמא מובהקת לממצא מהתקופה ההלניסטית‪.‬‬

‫‪ .2‬המקדש השומרוני על הר גריזים אשר הוקם שנת ‪ 200‬לפה"ס (כנראה אנטיוכוס הגדול)‬
‫וחרב בימי יוחנן הורקנוס בשנת ‪ 126‬לפה"ס‪.‬‬
‫‪ .3‬אמאוס ניקופוליס ‪ -‬עיר פוליס ההלינסטית ( ולאח מכן חשמונאית – רומית ‪ -‬ביזנטית‬
‫נמצא כתובת ניקופוליס‪ ,‬והכפר הערבי אמואס משמר את שמה) בה נערך קרב עם יהודה‬
‫המכבי‪.‬‬
‫‪ .4‬קבר יאסון בירושלים (באיזור רחביה) – מתוארך למאה השנייה לפה"ס‪ .‬יאסון הוא‬
‫יהודי עם שם יווני‪..‬‬
‫‪ .5‬תעודות ואדי דליה‬
‫‪ .6‬אפולוניה ‪ -‬בתקופה ההלינסטית מכנים אותה "אפולוניה" על שם האל אפולו‪.‬‬

‫‪ .7‬אנטיפטרוס ‪ -‬בתקופה ההלינסטית נקראת "פגאי"‪.‬‬

‫‪ .8‬אשקלון ‪ -‬בתקופה ההלינסט ית עומד בראש העיר משפטן הלינסטי בשם דורותיאוס‬
‫מאשקלון וכן מי שיגיע לאתונה לראש האקדמיה הפילוסופית‪.‬‬
‫‪42‬‬

‫‪ .9‬עכו ‪ -‬המלך תלמי השני עיר מעניק לעכו‪ ,‬עיר חשובה בתקופה ההלינסטית‪ ,‬את השם‬
‫פתלומאיס ‪.‬‬

‫‪ .10‬גן לאומי אשקלון היו כאן שבי ציון מפרס‪ ,‬התגלה בית מרחץ מהמאה הרביעית לפה"ס‬
‫שכנראה היה גם בית בושת (תעלת ביוב גופות של ‪ 100‬תינוקות )‪.‬‬

‫‪ .11‬בית שאן ‪ -‬בתקופה התלמית המלך תלמי השני מעניק לעיר את השם סקיתופוליס –‬
‫עיר הפוליס של הסקיתים (התיישבו חיילים שמקורם ברוסיה)‬

‫‪ .12‬פאניאס (המקדש בבניאס) ושלושת הגומחות ‪ -‬בתקופה ההלינסטית המקום היה מוקדש‬
‫לאל פאן ‪ -‬אל הרועים‪.‬‬

‫‪ .13‬לוגוס החפירה בכיכר קדומים ביפו ‪ -‬בו שרידים מן התקופה ההלינסטית‬

‫אתרים מן התקופה החשמונאית‬

‫‪ .1‬האמה החשמונאית – טיילת ארמון הנציב בירושלים‬

‫‪ .2‬שרידים מיוחסים ל"חקרא" ליד העופל (נבנית בתקופת הגזירות בשנת ‪ 167‬לפה"ס‬
‫ונהרסת רק בידי שמעון החשמונאי ‪ 140‬לפה"ס)‬

‫יהודה המכבי ‪ +‬נבי סמואל (המצפה המיוחס‬ ‫‪ .3‬אמאוס בו נערך המפקד היווני לקרב‬
‫למקום בו נערך יהודה המכבי עם צבאו)‪.‬‬

‫‪ .4‬אום אל אומדאן ‪ -‬אחת המקומות המיוחסים כיום כעיר "מודיעין" ממנה יצאו‬
‫החשמונאים (ואכן נמצאו בה שרידים של בית כנסת מתקופת בית שני)‬

‫‪ .5‬חירבת מזין ‪ -‬מספנה מתקופת החשמונאים מטבעות של "בית ינאי" עם סמל ה"עוגן"‬
‫שלו‪.‬‬

‫‪ .6‬מצדה ‪ -‬הפאזה הראשונה היא חשמונאית‪ ,‬אך אין ממצאים חשמונאים במצדה!‬

‫‪ .7‬סרטבא אלכסנדריון ‪ -‬אלכסנדר ינאי בונה את המצודה וקורא אותה על שמו –‬

‫אלכסנדריון‪ .‬רעייתו שלומציון מורישה לשני בניה את השלטון אבל לא את סרטבא שם‬
‫החביאה את אוצרותיה‪.‬‬

‫‪ .8‬הורקניא‬

‫‪ .9‬קיפרוס ‪ +‬דוק דגון‬

‫‪ .10‬אמת מים חשמונאית אשר הובילה מים ממעיין עין פארה בנחל פרת (ואדי קלט) אל יריחו ‪,‬‬
‫המבצרים מעל יריחו‪ ,‬והחקלאות ביריחו (תמרים‪ ,‬אפרסמון)‪.‬‬
‫‪43‬‬

‫‪ .11‬קומראן – האתר מתוארך לתקופה החשמונאית (ויש מחלוקת אם התגוררו בו‪ ,‬בתקופה‬
‫החשמונאית וההרודיאנית‪ ,‬כת איסיים)‬

‫‪ .12‬תל מארשה ‪ -‬נכבשת בידי יוחנן הורקנוס (אשר כובש את אדומיאה – מארשה ‪ +‬אדוריים)‬
‫בתקופה החשמונאית‪.‬‬

‫‪ .13‬מצוק ‪ /‬מערות הארבל ‪ -‬שתי מרידות בהורדוס‪ .‬הראשונה בהן היא בעת היותו מושל‬
‫הגליל בשנת ‪ 40-42‬לפה"ס‬

‫‪ .14‬עכו – פתולומאיס נכבשת בידי אלכסנדר ינאי‬

‫‪ .15‬עזה וערי הנבטים – נכבשים בידי אלכסנדר ינאי‬

‫‪ .16‬בית שאן – נכבשת בידי יוחנן הורקנוס אשר מיישב בה יהודים‬

‫אתרים מן התקופה ההרודיאנית (בית שני)‬

‫והמרד הגדול‬
‫‪ .1‬כל את רי ירושלים ההרודיאנית (ובכלל כך‪ :‬פארק דוידסון וחפירות הכותל הדרומי‪ ,‬רובע‬
‫הרודיאני‪ ,‬הבית השרוף‪ ,‬מוזיאון ישראל – דגם בית שני!)‬

‫‪ .2‬הרודיון – נבנה ע"י הורדוס כמפעל הנצחה לנצחון על שושלת החשמונאים ו"סגירת מעגל"‬
‫כאשר הוא חוזר כמלך מרומא‪ ,‬להנצחת שמו וזכרו‪ ,‬כמקום מגורים זמני בעת מסעות‪ ,‬כבית‬
‫קיט ונופש‪ ,‬כמצודה ומקום המלטות בדרך למדבר כמקום מונמנטלי אשר יסמל את‬
‫ה"נפש" של הקבר שלו‪.‬‬

‫‪ .3‬מצדה – מוקמת ע"י הורדוס (על מבצר חשמונאי) אשר בונה מכלול מפואר הכולל ארמון‬
‫צפוני מפואר בעל שלושה מפלסים על המצוק‪ ,‬ארמון מערבי‪ ,‬חומת סוגרים‪ ,‬מעוטרים‬
‫בפרסקאות וסטוקו‪.‬‬

‫‪ .4‬אמת מים הרודיאנית (על בסיס האמה החשמונאית) אשר הובילה מים ממעיין עין פארה בנחל‬
‫פרת (ואדי קלט) אל יריחו ‪ ,‬המבצרים מעל יריחו‪ ,‬והחקלאות ביריחו (תמרים‪ ,‬אפרסמון)‪.‬‬

‫הקיסר‬ ‫‪ .5‬קיסריה – מוקמת בידי הורדוס בשנים ‪ 10- 22‬לפני הספירה ונקראת ע"ש‬
‫אוגוסטוס פטרונו של הורדוס עבור אוכלוסיה פאגנית‪.‬‬
‫‪44‬‬

‫‪ .6‬אנטיפטרוס ‪ -‬נבנתה ע"י הורדוס ע"ש אביו (‪ 9-20‬לפה"ס)‬

‫‪ .7‬אשקלון (גן לאומי) ‪ -‬הורדוס בונה מזרקות ומקדש לכבוד האל אאוגסטוס‪.‬‬

‫‪ .8‬מערת המכפלה – נבנתה על ידי הורדוס‪.‬‬

‫‪ .9‬סרטבא ‪ ,‬אלכסנדריון – הורדוס מקים מבצר על שרידי המבצר החשמונאי‬

‫‪ .10‬קיפרוס ‪ +‬דוק דגון ‪ -‬הורדוס מקים מבצר על שרידי המבצר החשמונאי‬

‫‪ .11‬פצאל‪ :‬אמת המים אל היישוב ההרודיאני פצאל ושרידי היישוב פצאל‬

‫‪ .12‬עין אום אל אלכ – (מול רמת הנדיב) אתר עתיקות מן התקופה ההרודיאנית‬

‫‪ .13‬מצוק ‪ /‬מערות הארבל ‪ -‬שתי מ רידות בהורדוס‪ .‬השנייה בהן היא בעת תחילת שלטונו בשנת‬
‫‪ 37‬לפה"ס ‪ /‬מחנה מצור רומי על הר ניתאי‬

‫‪ .14‬הבניאס – קיסריה של פיליפוס‬

‫‪ .15‬בית ציידא – עיר הנבנית ע"י פיליפוס ומכונה יוליאס ע"ש הבת של אוגוסטוס‬

‫‪ .16‬יודפת – אשר משתתפת במרד מול הרומאים‬

‫‪ .17‬גמלא – אשר משתתפת במרד מול הרומאים‬

‫‪ .18‬גוש חלב – אשר משתתפת במרד מול הרומאים‬

‫אתרים מתקופת מרד בר כוכבא‬

‫‪ .1‬חורבת מאדרס – ממערך מערות המסתור בשפלה‬

‫‪ .2‬תל גודד – חורבת טאבק – מערות המסתור‬

‫‪ .3‬חורבת איטרי‬

‫‪ .4‬חורת רפע‬
‫‪45‬‬

‫‪ .5‬מערות מורבעאת ‪ -‬ממצאי אגרות שנשלחו ע"י בר כוכבא (חתום שמעון כוסבא) למפקד‬
‫צבאי יהושע בן גלגולה כאן לראשונה מזהים את שמו של בר כוכבא – שמעון כוסבא‪.‬‬

‫‪ .6‬מערות נחל חבר – ממצאים מתקופת מרד בר כוכבא‬

‫‪ .7‬עין גדי ‪ -‬אגרת מבר כוכבא למפקד צבא בשם יונתן בן בעיה מסאבלה‪.‬‬

‫‪ .8‬הרודיון ‪ -‬לוחמי מרד בר כוכבא שהו בה והשתמשו במערכת המים כמערכת מילוט‬

‫‪ .9‬רומת אל היב – רכס טוראען נמצאו מערות מסתור מתקופת בר כוכבא‪ ,‬כולל מטבעות‪+‬‬
‫קרמיקה ‪ +‬אוסטרקונים‪ ,‬מכתב שנשלח אל יהודי הגליל ע"י ישוע בן גלגלא בו הוא מזהיר‬
‫את התושבים‪ ,‬כי ישתפו פעולה עם הלוחמים של בר כוכבא‪.‬‬

‫אתרים מן התקופה הרומית – ביזנטית‬

‫‪ .1‬כל אתרי ירושלים הרומים – ביזנטיים (איליה קאפיטולינה בתקופה הרומית ולאחר מכן‬
‫העיר ירושלים הביזנטית‪ ,‬הקארדו‪ ,‬מפת מידבא‪ ,‬שער שכם והכיכר הרומית‪ ,‬כנסיית הקבר)‬
‫‪ .2‬בית שאן ‪ -‬סקיתופוליס בירת פלסטינה סקונדה (שנת ‪ ,)409‬ובשיא גודלה בתקופה הביזנטית‬
‫– בית שאן היא עיר רומית ביזנטית אופיינית! ‪.‬‬
‫‪ .3‬קיסריה – בתקופה הרומית ביזנטית העיר בשיא גודלה‪ .‬אתר רומי ביזנטי מובהק‬
‫‪ .4‬ציפורי – עיר רומית ביזנטית מובהקת ואופיינית‬
‫‪ .5‬בית גוברין – אליותופוליס כפר שנכבש בידי אספסיאנוס והופך לעיר רומית‪ ,‬עם‬
‫אמיפיתאטרון אלוביאלי התקני היחיד בארץ‪.‬‬
‫‪ .6‬המנזר הבנדיקטיני באבו גוש – נמצא אבן מיל‪ ,‬כתובת המנציחה את "ליגיון עשירי פרטנזיס"‬
‫ומעיין מים מן התקופה הרומית‪.‬‬
‫‪ .7‬טבריה – אתר העתיקות הרומי ביזנטי (‪ 18‬לספירה – הורדוס אנטיפס)‬
‫‪ .8‬חמת גדר ‪ -‬גדרא ‪ +‬חמת של גדרא‬
‫‪ .9‬קדש נפתלי ‪ -‬המקדש הרומי היחיד שנשאר בישראל ‪ ,‬היה מקדש פולחן למוות או פולחן‬
‫שמש של היטורים‪.‬‬
‫‪ .10‬אפולוניה ‪ -‬הוחזקה בידי הביזנטים אשר כינו אותה סוזוסה‪.‬‬
‫‪ .11‬אנטיפטרוס משמשת בתקופה הביזנטית כמרכז ביזנטי חשוב ומרכז של בישופות נוצרית‪.‬‬
‫‪ .12‬נחל תנינים – סכר ומערך מים מסוף התקופה הרומית‬
‫‪ .13‬פארק שוני ‪ -‬סיזריה מריטימה עיר ה"מיומס" (מים) של קיסריה‪ :‬תיאטרון צופה לבריכת‬
‫מים‪.‬‬
‫‪46‬‬

‫‪ .14‬מצדה – במאה החמישית חיו נזירים ביזנטיים בלאורה בשם מארדה‪.‬‬

‫‪ .15‬בערים הנבטיות (כגון – עובדה‪ ,‬ממשית) יש פאזה רומית מן התקופה השלישית (תקופת הקבע‬
‫והחקלאות)‬
‫‪ .16‬אמאוס ניקופוליס ‪ -‬עיר מהתקופה ההלינסטית – חשמונאית – רומית ‪ -‬ביזנטית (נמצא‬
‫כתובת ניקופוליס‪ ,‬והכפר הערבי אמואס משמר את שמה)‬
‫‪ .17‬עיר אובות ‪ -‬מצודה רומית שנבנתה בידי דיוקליטיאנוס וכן מחנה ליגיון ובית מרחץ‬
‫‪ .18‬עין ראדיאן ‪ -‬מצודה רומית אשר נבנתה על ידי הקיסר הרומי דיוקליטיאנוס בשנת ‪290‬‬
‫לספירה‪.‬‬
‫‪ .19‬הבניאס – קיסריה של פיליפוס‬

‫‪ .20‬בית ציידא – עיר הנבנית ע"י פיליפוס ומכונה יוליאס ע"ש הבת של אוגוסטוס‬

‫‪ .21‬שרידי מיצד רומי (אשר טרם נחפר) בעין ירקעם – נחל חתירה‪.‬‬

‫‪ .22‬שרידי שתי כנסיות מן התקופה הביזנטית בשילה‬

‫‪ .23‬שרידי העיר הביזנטית קסטרא למרגלות הכרמל (אשר אף הובאו ל"דרך הדורות" )‬

‫‪ .24‬לוגוס החפירה בכיכר קדומים ביפו ‪ -‬בו שרידים מן התקופה הביזנטית‬

‫‪ .25‬קברות המכבים (מודיעין) ‪ -‬הקברים הינם קברים ביזנטיים‪.‬‬

‫‪ .26‬נאות קדומים – גתות ובתי בד מהתקופה הביזנטית‬

‫מבנים אופייניים‬
‫‪ ‬בתי מרחץ‬

‫‪ .1‬בית שאן‬
‫‪ .2‬קיסריה‬
‫‪ .3‬מצדה‬
‫‪ .4‬הרודיון‬
‫‪ .5‬חמת טבריה (אם כי שונה ‪ -‬המים בוקעים חמים ולא צריך שיטת היפוקאוסט לחמם אותם)‪.‬‬
‫‪ .6‬טבריה (רומית – ביזנטית)‬
‫‪ .7‬עבדת‬
‫‪ .8‬ממשית‬
‫‪ .9‬כורסי‬
‫‪ .10‬עיר אובות – מיצד תמר (בית מרחץ מתקופת דיוקליטיאנוס מן התקופה הרומית)‬
‫‪47‬‬

‫‪ .11‬בית גוברין (אם כי למיטב הידיעה לא ניתן להבחין בו‪/‬לא נחפר כדבעי)‬
‫‪ .12‬חמת גדר (אם כי – שונה‪ ,‬שכן המים בוקעים חמים ולא צריך שיטת היפוקאוסט לחמם אותם)‪.‬‬

‫הערה‪ :‬הכניסה הייתה בתשלום סמלי וכללה שימוש בלאטרינות‬

‫‪ ‬תיאטרון‬

‫‪ .1‬קיסריה‬

‫‪ .2‬בית שאן (נותרו מושבי אבן )‬

‫‪ .3‬ציפורי‬

‫‪ .4‬שוני‬

‫‪ .5‬טבריה ( השני בגודלו בארץ)‬

‫‪ .6‬אפק (אם כי – כתיאטרון קטן – אודיאון)‬

‫‪ ‬אמפיתיאטרון‬

‫‪ .1‬בית גוברין – התקני היחיד בארץ!‬

‫‪ .2‬קיסריה (היפודרום אשר "נסגר" והוסב לאמפיתאטרון)‬

‫‪ .3‬בית שאן (היפודרום אשר "נסגר" והוסב לאמפיתאטרון)‬

‫‪ .4‬שכם‬

‫‪ .5‬גרש‬

‫אתרים מן התקופה המוסלמית המוקדמת‬

‫‪ .1‬פארק דוידסון וחפירות הכותל הדרומי – ארמונות בית אומאיה‬

‫‪ .2‬הר הבית ‪ -‬כיפת הסלע (‪ )691‬ומסגד אל אקצא (‪)705‬‬

‫‪ .3‬חירבת אל מינייה ‪-‬ארמון בית אומאיה (אל ואליד הראשון ‪ )705-715‬ליד קיבוץ גינוסר‬
‫‪48‬‬

‫‪ .4‬חירבת אל מפג'ר – ארמון הישאם (אל ואליד השני ‪ )740‬ליד יריחו‬

‫‪ .5‬אמת מים מתקופת בית אומאיה (על בסיס אמה חשמונאית והרודיאנית)‪ ,‬סגורה מחרס‪,‬‬
‫אשר הובילה מים ממעיין עין פארה בנחל פרת (ואדי קלט) ליריחו‬

‫‪ .6‬בריכת הקשתות ברמלה ‪ -‬הוקמה בתקופת בית עבאס בשנת ‪ 789‬לספירה ע"י החליף הרון‬
‫אל רשיד וזהו המבנה היחיד מתקופת בית עבאס העומד בשלמותו בארץ‪.‬‬

‫‪ .7‬מערות הפעמון – אשר נחצבו‪ ,‬לפי המקובל בתקופה המוסלמית המוקדמת‪.‬‬

‫‪ .8‬אנטיפטרוס – כונתה "אבו בוטרוס" ובתקופת בית אומאיה הוקם ארמון‬

‫‪ .9‬אפולוניה – הוחזקה בידי המוסלמים וכונתה "ארסוף"‬

‫‪ .10‬הפוגארות בערבה ‪ -‬מתוארכות לתקופה המוסלמית הקדומה החל מבית אומאיה‪ ,‬בית עבאס‬
‫והפאטימים‪.‬‬

‫‪ .11‬נאות קדומים – כבשני סיד מהתקופה המוסלמית המוקדמת‪.‬‬

‫שלוש מצודות אומאיות לאורך מישור החוף‬
‫האומאיים אשר כבשו את הארץ בשנת ‪ 638‬פחדו כי הביזנטיים ישובו לכאן‪ ,‬ובתוך כך חששו כי‬
‫הביזנטים יחזרו דרך החוף ולכן בנו שלוש מצודות מתקופת בית אומאיה לאורך מישור החוף ‪.‬‬
‫המבנה של שלושת המצודות הוא אותו מבנה‪ :‬מצודה מלבנית ובכל אחד מארבע הפינות שלה‬
‫מגדל עגול‪ :‬כלומר ארבע מגדלים עגולים‪.‬‬

‫‪ .12‬המצודה באשדוד ים – מצודה של בית אומאיה מצודה מלבנית ובכל אחד מארבע הפינות‬
‫שלה מגדל עגול ‪.‬‬

‫‪ .13‬המצודה ביבנה‬

‫‪ .14‬המצודה בכפר לם בצמוד למושב הבונים‪.‬‬

‫אתרים מן התקופה צלבנית‬

‫נסיעה צפונה מתל אביב לאתרים צלבניים‪:‬‬
‫‪ .1‬אפולוניה ‪ -‬נכבשה ע"י הצלבנים (‪ ,)1101‬ונלקחה בידי האיובים (‪ .)1187‬בשנת ‪ 1191‬כובש‬
‫ריצ'ארד לב הארי כ"קרב ארסוף" מול סלאח א דין‪ ,‬ואח"כ מועבר לפיאודלים צלבניים‬
‫ולהוספיטלרים (בתקופה זו מבוצרת העיר) ובשנת ‪ 1265‬נופלת בידי בייברס‪.‬‬
‫‪49‬‬

‫‪ .2‬קיסריה ‪ -‬לואי התשיעי בונה בשנת ‪ ( 1251‬ממלכת הצלבנים השנייה) מערך הגנה בעיר‪:‬‬
‫מבצר פנימי‪ ,‬בתי שער‪ ,‬חפיר וחלקלקה‪ .‬בשנת ‪ 1265‬כובש בייברס הממלוכי את העיר‪.‬‬
‫‪ .3‬עתלית ‪ -‬מבצר פלרין‪ :‬בתחילת המאה ה‪ 13-‬נבנה על ידי עולי רגל מבצר צלבני ומלשון‬
‫המילה "פילגרים" ‪ ,‬נכבש אחרון בידי הממלוכים בשנת ‪ 1292‬ונהרס (ליד בסיס שייטת ‪.)13‬‬
‫מבצר דוקסטרה – לשמירה על הדרך והאורווה הצלבנית‪.‬‬
‫‪ .4‬עכו ‪ -‬בשנת ‪ 1104‬נכבשת ע"י הצלבנים ונבנים בה אולמות אבירים‪ ,‬רבעים של מסדרי‬
‫אבירים וקומונות ימיות‪ .‬בשנת ‪( 1192‬הסכם יפו תל עג'ול) בירת ממלכת הצלבנים השנייה‪.‬‬
‫שנת ‪ 1291‬אבן קלאון הממלוכי כובש את עכו המעוז הצלבני האחרון ומכסה אותה בעפר‪.‬‬
‫‪ .5‬מבצר המונפורט ‪ -‬נבנה בתקופת ממלכת הצלבנים השנייה בשנים ‪ 1230-1235‬כמפקדה עבור‬
‫המסדר הגרמני הטווטוני‪ .‬בשנת ‪ 1271‬המבצר נכבש ע"י הממלוכים‪ ,‬בהסכם כניעה‬
‫הטווטונים המתבצרים עוזבים לצור‪ ,‬והמבצר נהרס ע"י הממלוכים‪.‬‬
‫‪ .6‬קרני חיטין – לציון הקרב ביום ‪4.7.1187‬‬
‫‪ .7‬הר תבור ‪ -‬בשנת ‪ 1101‬בונה מצביא צלבני בשם טנגרד (נסיך הגליל) כנסייה צלבנית גדולה –‬
‫מונומנטלית "סאן סלבאדור" (הקדוש הגואל)‬
‫‪ .8‬תל חנתון ‪ -‬שרידי אחוזה פיאודלית גדולה ששלטה על בית נטופה‬
‫‪ .9‬טבריה – שרידים צלבניים‬
‫‪ .10‬מצד עתרת (ליד גשר בנות יעקב) –נבנה ע"י בולדווין הרביעי בשנת ‪ 1178‬וסיים חייו בשנת‬
‫‪ 1179‬בכיבוש של צלאח א דין‪.‬‬
‫‪ .11‬צפת – גבעת המצודה פאזה עיקרית‪ :‬בשנת ‪ 1240‬הבישופ של מרסיי‪ ,‬בנואה דה ליניון‪ ,‬ראש‬
‫מסדר הטמפלרים‪ ,‬מקים מצודה צלבנית ענקית (שלוש חומות קונצנטריות הקפיות עם‬
‫שלושה חפירים) בשנת ‪ 1266‬בייברס חותם על "הסכם כניעה" אך תוך הפרת ההסכם‪ ,‬הורג‬
‫את הצלבנים אשר נכנעו‪.‬‬
‫‪ .12‬כוכב הירדן ‪ -‬בשנת ‪ 1140‬משפחת אצולה בשם ולוס רכשה קרקעות והקימה חווה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1168‬מסדר ההוספיטלרים בנו המבצר‪ .‬המבצר מחזיק מעמד כשנה וחצי לאחר קרב קרני‬
‫חיטין עד נפילתו בשנת ‪.1189‬‬

‫נסיעה מזרחה מתל אביב לכיוון ירושלים‬

‫‪ .13‬מגדל צדק (מגדל אפק) ‪ -‬מבצר צלבני שנקרא "מיראבל" (פלא היופי) ונהרס בידי סלאח א דין‪.‬‬
‫‪ .14‬אנטיפטרוס ‪ -‬הצלבנים הקימו מבצר "טורון דה לה פונטור סור" (א‪ .‬מבצר המעיינות‬
‫השקטים‪ .‬או‪ :‬ב‪ .‬מבצר המעיינות המתפרצים)‪.‬‬
‫‪ .15‬מסגד אל עומר (המסגד הגדול) ברמלה ‪ -‬יסודו בכנסיה צלבנית הגדולה ביותר בישראל‪,‬‬
‫בסגנון רומנסקי‪ ,‬אשר שמרה על תצורתה המקורית שכן כאן מזהים הצלבנים (בטעות) את‬
‫מקום הולדת וקבורת שמואל הנביא והמקום ממנו בא יוסף הרמתי‬
‫‪50‬‬

‫מסדרת מבצרים אשר‬ ‫‪ .16‬לטרון ‪" -‬לאטורון דה שבלייה" "המבצר של האבירים" מבצר צלבני‬
‫הגנו על הדרך בין יפו לירושלים‪.‬‬
‫‪ .17‬קסטל – מבצר צלבני‬
‫‪ .18‬תל צובה ‪ -‬מצודה צלבנית ששמה "בלמונט" ‪-‬ההר היפה" ‪.‬‬
‫‪ .19‬אקווה בלה – עין חמד מבצר צלבני נוסף בדרך לירושלים‬
‫‪ .20‬הכנסייה במנזר הבנדיקטיני באבו גוש – כנסייה צלבנית בסגנון רומנסקי‬
‫‪ .21‬נבי סמואל – נבנה ע"י הצלבנים בעת הגעתם לירושלים ושמחתם על כי הם רואים את‬
‫ירושלים וקוראים לו "הר שמחה" – "מאונס גודי" ‪ ,‬ובונים כנסייה צלבנית ‪ -‬שרידי‬
‫הפתח הצלבני וקשת מחודדת‪.‬‬
‫‪ .22‬אתרי ירושלים הצלבנית ‪ -‬כנסיות צלבניות בירושלים‪ :‬כנסיית הקבר‪ ,‬סנט אנה‪ ,‬קבר מרים‪,‬‬
‫העמודים והקשתות במסגד העלייה השמיימה‪ ,‬מתחם הסעודה האחרונה – נבנה ע"פ סגנון‬
‫צלבני‪ ,‬חזית מסגד אלאקצא – נבנית בסגנון צלבני‪.‬‬

‫נסיעה מתל אביב דרומה – חמש מצודות צלבניות שהקיפו את אשקלון הפאטימית‬
‫‪ .23‬בית ג'בלין –בית גוברין הוקמה בשנת ‪1136‬‬

‫‪ .24‬אבלין – ביבנה בשנת ‪ 1141‬אשר נמסרה למשפחת באליין‬

‫‪ .25‬בלנש גארד – נבנה בשנת ‪ , 1142‬בתל אצאפי ונמסר לטמפלרים‬

‫‪ .26‬מבצר נוסף בשנת ‪ 1147‬מדרום לאשקלון הנמסר להוספיטלרים‬

‫‪ .27‬מבצר בעזה בשנת ‪ 1149‬אשר נמסר לטמפלרים‪.‬‬

‫אתרים מן התקופה האיובית‬

‫‪ .1‬קלעת נמרוד ‪ -‬נבנה על ידי האיובים (‪)1228‬‬

‫‪ .2‬הר תבור ‪ -‬בשנת ‪ 1213‬בונים האיובים ביצור אדיר בהר תבור‪.‬‬

‫‪ .3‬מסגד העלייה השמיימה – הקירוי התוחם בין העמודים הצלבניים וכן הכיפה הינם איובים‬
‫ובסה"כ המארג הוא איובי – צלבני‪.‬‬
‫‪51‬‬

‫‪ .4‬חזית מסגד אלאקצא נבנית בידי אלמאלכ אלמועטם עיסא אשר מקבע את שמו בכתובת‬
‫בחזית‪ ,‬ובונה את החזית בסגנון ארכיטקטוני צלבני (למעט חזית זו‪ ,‬מרבית המבנה הינה מן‬
‫המאה העשרים)‬

‫‪ .5‬כנסיית סנט אנה – בנייה צלבנית אשר הפכה ל"מאדרסה" בימי סלאח א דין‬

‫אתרים מן התקופה הממלוכית‬

‫תחילה ‪ :‬שלושת האתרים עם האריות המסמלות את בייברס‪:‬‬

‫‪ ‬שער האריות‬

‫‪ ‬קלעת נמרוד‬

‫‪ ‬גשר ג'ינדס‬

‫‪ .1‬ירושלים – כל האתרים ובכלל כך מבנים ממלוכים ברובע המוסלמי – חאן ברקוק‪/‬‬

‫תשתמוריה‪ /‬תאזיה‪ /‬ברקת חאן‪ /‬מאחכמה – תאנקזיה‪ /‬שוק עושי הכותנה‪ /‬חאן תאנקיז‪/‬‬

‫‪ .2‬מקום ממלוכי מובהק בירושלים ‪ -‬שער האריות והברדלסים – שימוש משני ממבנה ממלוכי‬

‫‪ .3‬קלעת נמרוד – הורחב על ידי הממלוכי בייברס (‪ )1261‬שנותן את המבצר לעוזרו ביליק‪ ,‬וניתן‬
‫להבחין בברדלס‪/‬אריה המסמל את בייברס‪.‬‬

‫‪ .4‬מסגד אלעומר ‪ -‬ביסוד כנסייה צלבנית גותית אשר בייברס הופך למסגד בסוף המאה ה‪.13-‬‬

‫‪ .5‬המגדל המרובע‪ /‬המגדל הלבן ברמלה – בתקופה הממלוכית (שנת ‪.)1318‬‬

‫‪ .6‬גשר ג'ינדס הממלוכי בכניסה ללוד ‪ -‬עם סמלי האריות (לדעת ד"ר שמעון גת)‪ /‬ברדלסים –‬
‫סמלו של בייברס – שנת ‪.1273‬‬

‫‪ .7‬גשר ממלוכי ליד יבנה‪.‬‬

‫‪ .8‬חאן ממלוכי בתל חנתון‬

‫‪ .9‬גשר דמיא‬

‫‪ .10‬גבעת המצודה בצפת ‪ -‬בייברס לכד מצודת ענק שלמה‪ ,‬הפך את צפת לבירת "ממלכת‬
‫סאפד" הצפונית והקים מגדל עגול עצום ‪ :‬קוטרו ‪ 35‬מטר וגובהו ‪ 60‬מטר ‪.‬‬
‫‪52‬‬

‫‪ .11‬נבי סמואל – את בסיס הבאזיליקה הצלבנית מסבים הממלוכים למסגד ובונים מיחראב‪,‬‬
‫ומינארט‪.‬‬

‫‪ .12‬חאן אל חילו בלוד – שרידים עותומאניים ומתחתיהם שרידי חאן‪ ,‬בפאזה ממלוכית)‬

‫‪ .13‬חאן תג'רין ‪ -‬על תוואי "טארק אל באריד" (כביש ‪ 65‬בין מסחה לסג'רה)‬

‫‪ .14‬חאן ג'יב יוסף (צומת עמיעד) על תוואי "טארק אל באריד"‬

‫‪ .15‬שרידי גשר ממלוכי ליד גשר בנות יעקב – על תוואי "טארק אל באריד"‬

‫‪ .16‬חאן נערן‬

‫‪ .17‬חאן ממלוכי – ליד בית שאן‬

‫‪ .18‬חאן סידנא עלי (בסדני עלי בהרצליה)‬

‫‪ .19‬נבי מוסא – המבנה בנבי מוסא נבנה בתקופה הממלוכית‬

‫‪ .20‬נחל גשרון הרי אילת ‪ -‬דארב אל חאג' – דרך ממלוכית‬

‫‪ .21‬מסגד ממלוכי – אשר נבנה בסטרא הצפונית של המצודה הצלבנית בבית ג'וברין‬

‫‪ .22‬מסגד עומר ליד כנסיית הקבר – מסגד ממלוכי אשר נבנה על יסודות כנסיית סנטה מריה‬
‫מיורה מן המאה ה‪ 12-‬והמינארט שלו הינו מגדל הפעמונים של הכנסיה‪.‬‬

‫‪ .23‬מסגד אל עומר ליד בית כנסת הרמב"ן – מסגד ממלוכי אשר נבנה על ביתה של משפחה יהודית‬
‫אשר התאסלמה והקדישה את ביתה לוואקף‪.‬‬

‫אלמנטים ארכיטקטוניים ממלוכים‬

‫‪ ‬טיראז – כתובת אשר אופיינית למבנים ממלוכים (או מצד הכניסה או מעל הכניסה)‪.‬‬
‫‪ ‬סמל הרלדי – לעיתים סמל של סולטן או אמיר ( כמו הכוס – גביע של תאנכיז)‪.‬‬
‫‪ ‬מוקארנס – כיפה שמעוצבת כנטיפים‪.‬‬
‫‪ ‬קונכיות‬
‫‪ ‬אבלק ‪ -‬לבנים בצבעים אדום‪ ,‬לבן‪ ,‬שחור‪ .‬בתוכם ניתן‪ ,‬לעיתים‪ ,‬להבחין באלמנטים שונים‬
‫כגון מעין חיילי שחמט‬
‫‪ ‬שני ספסלי אבן משני צדדי הפתח (למקום מושב הזקיפים – השומרים בכניסה)‬
‫‪ ‬קילאניה ‪ -‬חלונות גדולים עם סורגים ירוקים ובהם מעין "תפוחים" בהצטלבויות (הסורגים‬
‫שאנו רואים הם ממלוכים מקוריים) ‪ ,‬מאחוריהם פעמים רבות היה מבנה קבר‪.‬‬
‫‪ ‬לעיתים קשת מקלה מעל החלונות (וכך נראה פס רווח מעל החלון – כך שהחלון לא נושא את‬
‫כובד המשקל אלא הוא נופל לצדדים)‬
‫‪53‬‬

‫‪ ‬טורבה – מבנה קבר ממלוכי מפואר‪ .‬ניתן לראות מבני קבר – בצידי הדרכים‪ ,‬כחלק‬
‫מהמבנים‪.‬‬

‫אתרים מן התקופה העותומאנית‬

‫‪ .1‬חומות ירושלים בימינו (סולימאן המחוקק‪ /‬המפואר – בשנים ‪)1530-1534‬‬

‫‪ .2‬חומות טבריה העותמאנית‬

‫‪ .3‬חומות עכו ומבנים בעכו (שני תקיפים מקומיים‪ :‬דהאר אל עומר ואל ג'זאר)‬

‫‪ .4‬יפו – שרידי שערים‪ ,‬חומה‪ ,‬סביל‪ ,‬קישלה‪ ,‬סרייה ומבנים נוספים מן התקופה העותומאנית‬
‫(אם כי מרבית השטחים המבונים של יפו העותומאנית נהרסו במבצע עוגן הבריטי)‪.‬‬

‫‪ .5‬מנשייה (ובכלל כך מסגד חסן בק) ואבו כביר – מן התקופה של מוחמד עלי‬

‫‪ .6‬שרידי המבצר במצוק הארבל – מתקופת פאחר א דין – "תקיף מקומי"‪.‬‬

‫‪ .7‬נחל התנינים – מתקני טחינה מן התקופה העתומאנית‬

‫‪ .8‬בית שאן – שרידי תחנת קמח עותומאנית‬

‫ראה גם קובץ להלן – התיישבות בעת החדשה‪.‬‬

‫‪ ‬חומות מן התקופה העותומאנית ‪:‬‬

‫‪ ‬ירושלים – סולימאן המפואר (‪)1534-1541‬‬

‫‪ ‬עכו – חומה פנימית דקה ע"י תקיף מקומי דהאר אל עומר (‪ )1735-1775‬ומושלמת כחומה‬
‫עבה ע"י אל ג'זאר (‪)1804 – 1775‬‬

‫דהאר על עומר מוחק בשנת ‪ 1761‬את שרידי חיפה הקדומה מקים את חיפה‬ ‫‪ ‬חיפה ‪-‬‬
‫במתחם הצר ביותר בין רכס ההר לים ( קריית הממשלה‪,‬עיר תחתית‪,‬של היום) מקיף אותה‬
‫בחומה עם שני שערים‪.‬‬

‫‪ ‬יפו ‪ -‬חומה ע"י תקיף מקומי אבו נבוט בשנת ‪( 1800‬לאחר נסיגת נפוליאון)‬

‫‪ ‬טבריה ‪ -‬חומה ע"י דהאר אל עומר (‪)1735-1775‬‬

‫‪ ‬מגדלי שעון ‪:‬‬

‫‪54‬‬

‫בשנת ‪ , 1906‬לציון שלושים שנות שלטון של הסולטן התורכי עבד אל חמיד השני ‪ ,‬מוקמים לכבוד‬
‫הסולטן מגדלי השעון‪:‬‬

‫‪ .1‬כיכר השעון ביפו‬

‫‪ .2‬עכו (ליד חאן אל אומדאן)‬
‫‪ .3‬על שער יפו בירושלים (אך הרסו אותו)‬
‫‪ .4‬בחיפה‬
‫‪ .5‬בשכם‬

‫כנסיות ונצרות‬
‫נקודות ציון דרך עיקריות בחייו של ישוע‬
‫‪ ‬התגלות המלאך לזכריה (ממשמרת כהונה בשם אביה) בעת היותו בהיכל במסגרת השירות‬
‫בקודש‪ ,‬בעלה של אלישבע – ובשורת הולדת יוחנן המטביל‬
‫‪55‬‬

‫‪ ‬הבשורה למרים ע"י המלאך גבריאל בנצרת (בחודש השישי להריונה של אלישבע אמו של יוחנן‬
‫המטביל) ‪ ,‬אשר אומר למרים "תהרי ותלדי בן‪ ,‬הוא גדול יהיה ובן עליון יקרא וה' אלוהים יתן‬
‫לו את כסא דוד אביו‪ ..‬ואין קץ למלכותו‪ ...‬רוח הקודש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עלייך" ‪.‬‬
‫ניתן לראות ברגע הבשורה את רגע ה"אינקרנציה" – התגלות האל בבשר‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬כאשר‬
‫שתי הנשים בהריון – ביקור של מרים בבית אלישבע (המקום המיוחס – עין כרם)‪.‬‬

‫‪ ‬המולד בבית לחם (יוסף‪ ,‬מבית דוד‪ ,‬הולך עם משפחתו אל מקום שורשיו בבית לחם בשל מפקד‬
‫רומי שנערך בצו של הקיסר אוגוסטוס) ולידת ישוע באבוס בבית לחם‪ ,‬הופעת מלאך ברגע‬
‫הלידה‪.‬‬

‫‪ ‬הערצת שלושת חכמי המזרח – המאגושקים רואים הופעת כוכב במזרח ובאים להשתחוות‬
‫למלך היהודים‪ ,‬הם הולכים בעקבות הכוכב עד שהוא נעצר מעל מקום לידת ישוע בבית‬
‫לחם‪ ,‬והבאת זהב‪ ,‬מור ולבונה‬

‫‪ ‬התגלות מלאך ה' וצבא השמיים לרועים בבית לחם "היום נולד לכם מושיע" אשר ‪,‬‬
‫בעקבות כך‪ ,‬מגיעים אל מקום האבוס‪.‬‬

‫‪ ‬רצח התמימים – הוראה של הורדוס להרוג את כל הילדים מגיל שנתיים ומטה (יוחנן‬
‫המטביל מסתתר במערה – כנסיית יוחנן בהרים‪ .‬ישוע מוברח עם אביו למצרים)‪.‬‬

‫‪ ‬חיי ישוע עד השבוע האחרון לחייו‪:‬‬

‫‪ ‬ברית מילה במלאת שמונה ימים – וקריאה בשם ישוע‬

‫‪ ‬הגעה לפידיון "פטר רחם" אצל שמעון הכהן בבית המקדש‬

‫‪ ‬בריחה למצרים עקב הוראת הורדוס להרוג את כל הילדים בני שנתיים ומטה‬

‫‪ ‬בגיל ‪ – 12‬המשפחה עולה לרגל לירושלים בחג הפסח ‪ ,‬וכאשר חוזרים – מגלים כי ישוע‬
‫נשכח בבית המקדש ויושב בין המורים וכאשר נשאל עונה "עליי להיות באשר לאבי"‪.‬‬

‫‪ ‬מוטבל ע"י יוחנן המטביל בירדן (מקום מיוחס – קאסר אל יהוד)‪ .‬רוח הקודש מופיעה‬
‫בדמות יונה‪" :‬אתה בני אהובי‪ ,‬בך חפצתי"‪.‬‬

‫‪ ‬לאחר שיבת ישוע מטבילתו בירדן עורך לו השטן ארבעים יום ניסיונות במדבר‬
‫(קארנטל)‪ ,‬ובירושלים (העמדתו בפינת גג בית המקדש)‪.‬‬

‫‪ ‬עורך ניסים ברחבי הגליל‪ ,‬מלמד בבתי כנסת‪.‬‬

‫‪ ‬הגעה לבית הכנסת בנצרת‪ ,‬קריאה בתורה במגילה ספר ישעיהו "רוח אדוני עלי‪ ,‬יען משח‬
‫אותי לבשר ענווים" ומציין כי הדברים מתייחסים אליו "היום נתמלא הכתוב הזה‬
‫באוזניכם" ‪ ,‬מסביר כי אינו עושה ניסים בעיר נצרת "נביא בעירו" והליכה אל "הר‬
‫הקפיצה"‪.‬‬
‫‪56‬‬

‫‪ ‬מהר הקפיצה עובר אל הר נחום ‪ -‬מגורים ועשיית ניסים בכפר נחום (גירוש רוח טמאה‬
‫מאדם בבית כנסת‪ ,‬ריפוי חמותו של פטרוס‪ ,‬ריפוי איש משותק המוכנס אל הבית דרך הגג‪,‬‬
‫ריפוי משרתו של שר המאה‪ ,‬החייאת טליתא בתו של יאיר מראשי בית הכנסת‪ ,‬קללת כפר‬
‫נחום)‬

‫‪ ‬בחירת שנים עשר השליחים‪ ,‬והמשך עשיית ניסים (כגון האכלת חמשת אלפים איש בחמש‬
‫ככרות לחם ושני דגים‪ ,‬הליכה על פני המים)‪.‬‬

‫‪ ‬הארוע בבניאס (קיסריה של פיליפוס) הבחירה בפטרוס (= כיפא = שמעון בר יונה)‪ ,‬אשר‬
‫עונה נכונה לשאלה ומזהה את ישוע כ"אתה המשיח בן אלוהים חיים" וישוע מכריז עליו‬
‫כממשיכו "אתן לך את מפתחות השמיים"‪.‬‬

‫‪ ‬שישה ימים לאחר מכן‪ :‬ארוע ההשתנות בהר תבור – ישוע לוקח את פטרוס‪ ,‬את יעקב ואת‬
‫יוחנן אחיו (היינו ה"מעגל המקורב" לו מבין שנים עשר השליחים) להר גבוה ‪ ,‬משתנה‬
‫לעיניהם‪ ,‬פניו מזהירות כשמש ובגדיו מלבינים כאור‪ .‬לעיניהם נגלים משה ואליהו‬
‫משוחחים עימו‪ ,‬יוצאת בת קול "זה בני ידידי אשר חפצתי בו אליו תשמעון"‬

‫‪ ‬השבוע האחרון בחייו בירושלים "השבוע הקדוש" מ"יום ראשון של הדקלים" ועד יום ראשון‬
‫של "הפסחא" (התחייה‪:‬‬

‫ביתנייה (בית‬ ‫‪ ‬לפני כניסתו ביום ראשון (לפי האורתודוכסים בשבת) מגיע ישוע אל‬
‫ענייה) = אלעזרייה בצד המזרחי של רכס הר הזיתים ושם מחייה ישוע את אלעזר‬
‫(=לזרוס) ‪ ,‬אחיהם של מרתא ומרים‪ .‬מצויין בכנסייה (קתולית‪/‬אורת') באלעזרייה‪.‬‬

‫‪ ‬יום ראשון של הדקלים – יום ראשון בשבוע ‪ :‬ישוע שולח את תלמידיו להביא עיר מבית‬
‫פגי (בכפר פג'י‪ ,‬מורדות מזרחיים של הר הזיתים מציינת את הארוע כנסייה של ברלוצי)‪,‬‬
‫מובא לו עיר‪ ,‬הוא רוכב עליו ועובר לצד המערבי של הר הזיתים ותושבי ירושלים מקבלים‬
‫אותו בכפות תמרים‪ /‬ענפי עצים וקריאת "הושענא לבן דוד"‪ .‬בדרכו על הצד המערבי של‬
‫הר הזיתים בוכה ומנבא את חורבן ירושלים (כנסיית דומיניט פלויט)‪.‬‬
‫ביום הראשון נכנס אל ירושלים – אל מתחם הר הבית – אפשרויות כניסה‪:‬‬

‫א‪ .‬מדרגות ושערי חולדה – האפשרות המקובלת ע"י החוקרים (עם ההמונים אל מתחם‬
‫הר הבית והסטיו המלכותי)‪ .‬ניתן לקחת לשם נוצרים לחוויה דתית‪.‬‬

‫דרך שער האריות (דאז) וכניסה דרך השער המזרחי (שושן) אל הר הבית או מעבר ממנו‬ ‫ב‪.‬‬
‫לשערי חולדה‪.‬‬

‫דרך פתח קשת רובינזון‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫בערב חוזר לישון בבית ענייא‬
‫‪57‬‬

‫‪ ‬יום שני של השבוע ‪ +‬יום שלישי של השבוע ‪ +‬יום רביעי של השבוע‪ :‬פועל בירושלים‪,‬‬
‫מגרש מתחום בית מקדש את המוכרים והקונים‪ ,‬הופך שולחנות‪ ,‬מושל משלים‪ ,‬מבצע‬
‫ניסים‪ ,‬ומוכיח ואומר‪" :‬הן כתוב – ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים‪ ,‬אך אתם הופכים‬
‫אותו למערת פריצים"‪.‬‬
‫בערב חוזר לישון בבית ענייא‬

‫‪ ‬יום חמישי של השבוע‪:‬‬

‫‪ o‬בוקרו של יום חמישי‪ :‬כמו שאר הימים שקדמו לו‪ .‬לקראת ערב אינו חוזר לבית ענייא‬
‫אלא שולח את תלמידיו למצוא מקום ל"סעודה האחרונה" ‪ .‬הסימן – לפגוש איש‬
‫נושא כד מים ‪ ,‬ללכת אחריו‪ ,‬להכנס אל הבית אליו נכנס ולשאול את בעל הבית היכן‬
‫יאכלו את הפסח – ואז יראו להם עלייה גדולה‪ ,‬מוצעת ומסודרת‪ .‬המיקום‪ ,‬הר ציון‬
‫בתוך תחומי החומה השנייה ההרודיאנית‪.‬‬

‫‪ o‬יום חמישי בערב – הסעודה האחרונה‪ :‬ישוע מנבא את עתידו "אמן אומר אני לכם אחד‬
‫מכם יסגירני‪ ".‬כאשר הם אוכלים לוקח ישוע את הלחם ‪ ,‬מברך‪ ,‬בוצע ונותן להם‬
‫ואומר‪" :‬קחו זה גופי"‪ .‬הוא לוקח את הכוס ‪ ,‬מברך‪ ,‬נותן לשליחים אשר שותים ממנה‬
‫ואומר‪" :‬זה דמי – דם הברית הנשפך בעד רבים"‪ .‬כמו כן‪ ,‬רוחץ את רגלי השליחים‪.‬‬
‫במהלך הסעודה הוא מציין לפטרוס כי תכחש לו ‪ -‬ופטרוס מתכחש להתכחשות‬
‫העתידית שלו‪.‬‬

‫‪ o‬יום חמישי בלילה – יורד ב"מדרגות הקדושות" לגת שמנים עם שלושת השליחים‬
‫המקורבים לו‪ :‬פטרוס‪ ,‬יעקב‪ ,‬יוחנן‪ ,‬מתפלל ביחידות ומבקש מאלוהים שיעביר ממנו‬
‫את כוס התרעלה‪ .‬תלמידיו מאכזבים אותו ונרדמים‪ .‬בד בבד‪ ,‬יהודה איש קריות פונה‬
‫לכהנים‪ ,‬מקבל שלושים שקל ותמורתם מוביל את שומרי הסנהדרין לישוע ומסמן‬
‫אותו ב"נשיקת בגידה"‪.‬‬
‫שתי מקומות מיוחסים להסגרה‪:‬‬

‫‪ )1‬העמוד הממוקם מול כנסיית מריה מגדלנה‪.‬‬

‫‪ )2‬בתקופה הביזנטית ‪ +‬הצלבנית מתגבשת מסורת כי ההסגרה מתרחשת ב"מערת‬

‫ההסגרה" ‪( GROTTA GETSHEMANA‬מימין לכנסיית קבר מרים)‪.‬‬

‫‪ o‬המשך יום חמישי בלילה ‪ -‬בין יום שישי בבוקר‪ :‬מובל ‪ ,‬שוב‪ ,‬דרך המדרגות‬
‫הקדושות" אל בית קייפא הכהן הגדול למשפט באשמה של גידוף וחירוף אלוהים‪.‬‬
‫ישוע עצמו עונה לשאלה "האם אתה המשיח" "אני הוא‪ ,‬ואתם תראו את בן האדם‬
‫יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמיים"‪ ,‬ובכך מבצע גידוף אלוהים‪ ,‬ללא צורך‬
‫בהוכחה ע"י עדים‪ .‬לזכור כי לסנהדרין אין סמכות לגזור דין מוות‪.‬‬

‫‪ o‬לאחר משפטו ע"י הסנהדרין עד הבוקר ‪ -‬מוחזק ‪:‬‬

‫‪58‬‬

‫‪ )1‬תאי המאסר המיוחסים להיות בכנסיית פטראינגליקנטו‬

‫‪ )2‬קאפלת מאסרו של ישוע בכנסיית הקבר‬

‫‪ )3‬מקום תאי מאסר‪ ,‬המוחזקים בידי האורתודוכסים‪ ,‬בין התחנה השנייה לשלישית‪.‬‬

‫‪ ‬יום שישי "יום שישי הטוב" – לא מקיימים מיסות ‪:‬‬

‫‪ o‬יום שישי בבוקר – מוסגר לידי הנציב פונטיוס פילטוס‪ ,‬נשפט ונדון למוות בצליבה‪.‬‬
‫מובל בויה דולורוזה אל מקום הצליבה‪.‬‬

‫‪ o‬יום שישי בשעה ‪ 12:00‬בצהריים – משתרר חושך על כל הארץ‪ ,‬עד השעה ‪15:00‬‬

‫‪ o‬יום שישי בשעה ‪ 15:00‬בצהריים ‪ -‬ישוע צועק "אלוהי אלוהי למה שבקתני" ‪ ,‬נופח‬
‫את רוחו‪ ,‬מתרחשת רעידת אדמה ופרוכת המקדש נקרעת לשניים (מותו פותח את‬
‫האופציה לגאולה וכסמבול מוסר המחסום בין עם ישראל לקב"ה)‪ .‬מרחוק עומדות‬
‫ורואות‪ :‬מרים המגדלית ומרים אמו של יעקב יוסי ושלומית‪.‬‬

‫‪ o‬יום שישי לקראת ערב ‪0‬ערב שבת) – יוסף איש רמתיים מבקש מפונטיוס פילטוס את‬
‫גופת ישוע‪ ,‬ומקבלה‪ ,‬עוטף בתכריך ומניח אותה בקברו החדש שלו אשר חצב בסלע‪,‬‬
‫מגולל האבן והולך‪.‬‬

‫‪ ‬יום שבת ‪ -‬ישוע מת ‪ ,‬בקבר‪.‬‬

‫‪ ‬יום ראשון בבוקר ‪ -‬חג הפסחא – האנסטזיס ‪ ,‬התחייה‪ :‬מרים המגדלית ‪ +‬מרים האחרת‬
‫באים אל הקבר‪ .‬מלאך ה' יורד מן השמיים‪ ,‬ניגש‪ ,‬מגולל את האבן‪ ,‬יושב עליה ואומר להן‪:‬‬
‫"הוא איננו כאן‪ ,‬שהרי קם לתחייה"‪.‬‬

‫‪ ‬לאחר התחייה ‪ -‬ארבעים ימי התגלות‪ :‬אלו הם ההתגלויות‪:‬‬

‫‪ ‬התגלות אל מרים המגדלית ביום ראשון‪ ,‬מיד לאחר התחייה‪ ,‬כאשר היא עוד ליד הקבר‪.‬‬

‫‪ ‬התגלות‪ ,‬עוד ביום ראשון‪ ,‬אל שני תלמידים אשר הלכו אל הכפר אמאוס ‪ ,‬אכילת ארוחת‬
‫ערב עימם‪ ,‬שני התלמידים שבים לירושלים באותו היום ומגיעים אל מקום מושב‬
‫והתכנסות השליחים‪ ,‬בחדר הסעודה האחרונה‪ ,‬וישוע מתגלה אל השליחים‪.‬‬

‫‪ ‬התגלות אל השליחים‪ ,‬ביום ראשון בערב‪ ,‬בעת היותם במקום ההתכנסות בחדר הסעודה‬
‫האחרונה‪ .‬תאמא אינו נוכח ואינו מאמין‪.‬‬

‫‪ ‬התגלות נוספת אל השליחים‪ ,‬שמונה ימים לאחר מכן‪ ,‬בנוכחות תאמא – כדי להוכיח‬
‫לתאמא את דבר התגלות ישוע‪.‬‬
‫‪59‬‬

‫‪ ‬התגלות לשליחים בכנרת‪ ,‬המלצה לזרוק את הרשת לצד ימין‪ ,‬הכנת ארוחה על החוף‪,‬‬
‫ולאחר שפטרוס נשאל שלוש פעמים האם הוא אוהב את ישוע ומשיב בחיוב‪ ,‬אומר לו ישוע‬
‫"רעה את צאני"‪.‬‬

‫‪ ‬העלייה השמיימה ביום הארבעים – ישוע עולה השמיימה בהר הזיתים לעיני השליחים‪ .‬שני‬
‫מלאכים בלבן אומרים לשליחים‪" :‬אנשי הגליל – למה אתם עומדים ומסתכלים? ישוע זה אשר‬
‫נשא מעליכם השמיימה בא יבוא באותו אופן שראיתם אותו עולה לשמיים"‪.‬‬

‫‪ ‬ארוע ההתגלות הפנטקוס ביום החמישים – בחדר הסעודה האחרונה‪ :‬רוח הקודש‪ ,‬בצורה של‬
‫לשונות להבות אש‪ ,‬נחה על השליחים‪ .‬הם מתחילים לדבר בשפות שונות – על מנת להפיץ את‬
‫הנצרות לעולם‪.‬‬

‫על ה"זגזגים" בקורות חייו של פטרוס‬

‫‪ ‬בקיסריה של פיליפוס (בבניאס) – מצליח ב"שאלון" של ישוע‪ ,‬מזהה אותו כ"משיח בן אלוהים‬
‫חיים" ומקבל הבטחה ל"מפתחות שמיים"‪.‬‬

‫‪ ‬מיד לאחר מכן מנסה להניא את ישוע מלעלות לירושלים ומקבל נזיפה "סור מעליי השטן"‬

‫‪ ‬מתכחש להתכחשות בעת הסעודה האחרונה‬

‫‪ ‬נכשל באלימות בעת ההסגרה ע"י יהודה איש קריות‪ ,‬בכך שכורת את אוזן עבד הכהן הגדול‪.‬‬

‫‪ ‬מתכחש לישוע שלוש פעמים בלילה בין חמישי לשישי‪ ,‬בחצר בית קייפא הכהן הגדול‪.‬‬

‫‪ ‬לאחר קריאת התרנגול נזכר בנסואת ישוע בסעודה האחרונה ‪ ,‬יוצא החוצה ובוכה בכי מר‪.‬‬

‫‪ ‬בעת ההתגלות של ישוע בכנרת‪ ,‬לאחר תחייתו – קופץ למים מרוב בושה על חטאיו‪ .‬לאחר מכן ‪,‬‬
‫כאשר הוא מאשר שלוש פעמים כי הוא אוהב את ישוע‪ ,‬מקבל‪ ,‬את "אשרור הבכורה"‪.‬‬

‫האטריביוטים של פטרוס‪:‬‬

‫‪ .1‬מפתחות (מקבל את "מפתחות השמיים")‬

‫‪ .2‬מטה רועים ("רעה את צאני")‬

‫‪ .3‬דג (דייג אשר הופך‪ ,‬במהות תפקידו‪ ,‬לדייג של אנשים)‬

‫‪ .4‬כתר (כי הוא ממשיכו של ישוע ואכן סמלו של הואתיקן הוא כתר ומפתחות)‬

‫מעמד הדת הנוצרית באימפריה הרומית‬

‫‪ ‬שנת ‪ 313‬לספירה ‪ -‬ה"אדיקט של מילאנו" – הדת הנוצרית הופכת לדת מותרת‪ .‬זאת‪,‬‬
‫לאחר נצחון קונסטנטין הגדול בקרב מול מקסנטיוס ומתן צו במילאנו "חירות פולחן לכל"‪.‬‬
‫‪60‬‬

‫‪ ‬שנת ‪ 325‬לספירה ‪ -‬הדת הנוצרית הופכת לדת מועדפת כאשר קונסטנטין הופך לקיסר על כל‬
‫חלקי האימפריה הרומית‪.‬‬

‫‪ ‬שנת ‪ 395- 378‬לספירה – הדת הנוצרית הופכת לדת רשמית בתקופת תיאודוסיוס הראשון‪.‬‬

‫עיקר התקופות והבנייה בתקופה הביזנטית‬

‫‪ ‬תחילת המאה הרביעית‪ :‬הלנה ‪ -‬כנסיית הקבר (הר הבית שמם)‪ ,‬כנסיית אליאונה‪,‬‬
‫כנסיית המולד בבית לחם‪ ,‬אלוני ממרא‬

‫‪ ‬תחילת המאה החמישית ‪ :‬הבישופ יוחנן ‪ -‬הגיה ציונה‬

‫‪ ‬אמצע המאה החמישית‪ :‬אבדוקיה ‪ -‬כנסיית השילוח‪ ,‬כנסיית סטפנוס (סנט אטיין)‪,‬‬
‫חומה המקיפה את הגבעה המערבית‬

‫‪ ‬אמצע המאה השישית ותחילת המאה השביעית ‪ :‬יוסטיניאנוס ‪ :‬כנסיית הניאה‬

‫"מרים יולדת האל" (‪ ;)543-614‬הארכת הקארדו‬

‫כנסיות הקשורות למרים‬

‫‪ ‬כנסיית הגייה ציונה המתעדת את מקום ההרדמות של מרים והדורמציון‬

‫‪ ‬כנסיית קבר מרים בנחל קדרון המתעדת את מקום קבורת מרים לאחר שנרדמה (אך הועלתה‬
‫השמיימה – הקבר ריק)‬

‫‪ ‬כנסייה בית חסדא המציינת את מקום הולדת מרים‬

‫‪ ‬כנסיית הניאה (‪ - )614 – 543‬יוסטיניאנוס (אמצע מאה שישית) בונה את "כנסיית מרים יולדת‬
‫האל" החדשה‪.‬‬

‫ארבע כנסיות שהוקמו על ידי הלנה בשנת ‪324‬‬

‫(הלנה ‪ -‬אמו של הקיסר קונסטנטין)‬
‫‪ .1‬כנסיית אליאונה (= הזיתים) על הר הזיתים (היכן שכיום נמצאת פאטר נוסטר)‬
‫‪61‬‬

‫‪ .2‬כנסיית הקבר הביזנטית – הוקמה בשנת ‪324‬‬

‫‪ .3‬כנסיית המולד בבית לחם‬

‫‪ .4‬כנסייה באלוני ממרא (לציון אברהם המקבל את שלושת המלאכים )‬

‫מפעלי בנייה של אבדוקיה (אמצע מאה חמישית)‬

‫‪ ‬כנסיית השילוח אבדוקיה בונה את כנסיית השילוח ליד בריכת השילוח לזכר הנס של‬
‫ריפוי העיוור‪.‬‬

‫‪ ‬חומה אבדוקיה בונה חומה שהקיפה את הר ציון‪ ,‬והקיפה את עיר דוד עד הפינה הדרום‬
‫מזרחית של הר הבית‪.‬‬

‫‪ ‬כנסייה לזכרו של סטפנוס בכנסיית סנט אטיין (ובה קבורה אבדוקיה עצמה) אבדוקיה‬
‫בונה כנסייה מצפון לשער שכם המציינת את מקום סקילתו סטפנוס‪ ,‬המרטיר הראשון‪,‬‬
‫כנסיית סנט אטיין‪ ,‬ושם מובאות עצמותיו‪,‬וגם אבדוקיה עצמה נקברה שם בשנת ‪.460‬‬

‫כנסיות שחרבו בעת הכיבוש הפרסי בשנת ‪614‬‬

‫‪ .1‬כנסיית הניאה (‪ 614 – 543‬בשנה זו נהרסת על ידי הפרסים‪ ,‬ועוזרת "לתחם" כנראה‪ ,‬בתוך‬
‫מסגרת זמן זו‪ ,‬את התארוך אליו מתייחסת מפת מידבא‪ ,‬בו מופיעה כנסייה זו )‬

‫‪ .2‬כנסיית הגייה ציונה בהר ציון (אשר הוקמה בפאזה ראשונה בשנת ‪)390‬‬

‫‪ .3‬כנסיית אליאונה (שהוקמה על ידי הלנה בהר הזיתים – היכן שנמצאת פאטר נוסטר כיום)‬

‫‪ .4‬כנסיית העלייה השמיימה הביזנטית (כיום יש שם כנסייה אחרת לגמרי – צלבנית ‪ +‬איובית)‬

‫‪ .5‬כנסיית היגון הביזנטית ‪ -‬על שרידיה מקים אנטוניו ברלוצי את כל האומות‬

‫‪ .6‬כנסייה ביזנטית בתבור (על שרידיה כנסיית ההשתנות)‬

‫‪ .7‬טבחה הגדולה (כנסיית נס הלחם‪ +‬דגים)‬

‫‪ .8‬הכנסייה הביזנטית המתומנת (שהייתה על בית פטרוס והדומוס אקלסיה בכפר נחום)‬

‫‪ .9‬הכנסייה הביזנטית "גברתנו של ארון הברית" באבו גוש‬

‫כנסיות שנהרסו על ידי אלחכים באומר אללה ‪1009‬‬

‫‪62‬‬

‫‪ .1‬כנסיית הקבר הביזנטית של הלנה משנת ‪( 324‬אך יש הסבורים כי נהרסה ‪)1033‬‬

‫‪ .2‬הכנסייה הביזנטית שהוקמה על שתי בריכות המים של בית חסדא‬

‫כנסיות אשר נבנו על ידי מליסנדה (‪)1153 – 1143‬‬

‫‪ .1‬כנסיית הקבר (בפאזה הצלבנית)‬

‫‪ .2‬כנסיית סנט אנה‬

‫‪ .3‬כנסיית קבר מרים (בפאזה הצלבנית) ובו היא עצמה קבורה‬

‫‪ .4‬הכנסייה הצלבנית רומנסקית – ברמלה אשר כיום הינה מסגד אלעומר‬

‫דוגמאות לכנסיות ‪ /‬מסגדים‪ /‬מבנים המשמרים בנייה‬

‫צלבנית‬
‫ניתן להבחין במספר כנסיות אשר נותרו כיום ועדיין משמרות בנייה צלבנית!‬

‫‪ .1‬סנט אנה – בבית חסדא המציינת את מקום הולדת מרים להוריה יהויכין ואנה‪ .‬הכנסייה‬
‫הצלבנית השמורה ביותר בארץ היא סנט אנה‪.‬‬

‫‪ .2‬החזית של כנסיית קבר מרים – בסגנון רומנסקי ‪ ,‬היא צלבנית מובהקת!‬

‫‪ .3‬העמודים והקשתות של כנסיית מסגד העלייה השמיימה ‪ -‬צלבניות! (אך הקירות בין‬
‫העמודים והכיפה – איובית)‪.‬‬

‫‪ .4‬כנסיית הקבר ‪ -‬חזית ובנייה צלבנית (המלכה מליסנדה ‪)1149‬‬

‫‪ .5‬חדר הסעודה האחרונה – נבנה על ידי פרנסיצקנים בתקופה הממלוכית – אך לפי תפיסה‬
‫צלבנית!‬

‫‪ .6‬הכנסייה של המנזר הבדיקטיני באבו גוש – היא משמרת סגנון צלבני!‬

‫‪ .7‬כנסיית גברתנו של ארון הברית באבו גוש‬

‫‪63‬‬

‫‪ .8‬מסגד אל עומר ברמלה – מצוי במבנה של כנסייה צלבנית הגדולה ביותר בישראל אשר‬
‫שמרה על תצורתה המקורית‪.‬‬

‫כנסיות ובהם קברים ריקים‬

‫‪ .1‬קבר ישוע כמובן – קם לתחייה‬

‫‪ .2‬קבר מרים – הועלתה לשמים על ידי ישוע‬

‫‪ .3‬קבר לזרוס (בית ענייה) כי הוא הוקם לתחייה על ידי ישוע‬

‫כנסיות אונאיטיות‬
‫כנסיות אורתודוכסיות במהותן‪ ,‬אשר מקבלות את חסות ותמיכות הקתולים האפיפיור ומכירות‬
‫במהותו‬

‫‪ .1‬תחנה ‪ 3‬בויה דולורוזה ‪ :‬כנסייה ארמנית – קתולית‬

‫‪ .2‬תחנה ‪ 4‬בויה דולורוזה‪ :‬כנסייה ארמנית ‪ -‬קתולית‬

‫‪ .3‬תחנה ‪ 7‬בויה דולורוזה ‪ :‬כנסייה קופטית קתולית‬

‫‪ .4‬כנסיית בית הכנסת בנצרת‪ :‬כנסייה יוונית – קתולית‬

‫כנסיות המציינות את בית אנה ויהויכין‬

‫‪ .1‬כנסיית סנט אנה בירושלים – המציינת את בית אנה ויהויכין ומקום הולדת מרים‪.‬‬

‫‪ .2‬כנסיית סנט אנה בציפורי – לפי מסורת מהתקופה הצלבנית כאן היה בית אנה ויהויכין‪.‬‬

‫‪ .3‬כנסיית הבשורה בנצרת – למעשה ניתן אף לראות בכך מקום המייחס את בית אנה יהויכין‬
‫ומרים‪.‬‬
‫‪64‬‬

‫כנסיות שהוקמו על ידי האדריכל האיטלקי אנטוניו‬

‫ברלוצי‬
‫(שנות העשרים – שלושים של המאה העשרים )‬
‫ברלוצי אהב לעבוד עם קתולים פרנציסקנים בעיקר‪ ,‬ובנה את‪:‬‬

‫‪ .1‬הכנסייה בבית פגי‬

‫‪ .2‬כנסיית דומיני פלוויט – "האדון בכה" על הר הזיתים (בצורת דמעה)‬

‫‪ .3‬כנסיית היגון – כל האומות (מעניק תחושת יגון‪ ,‬אפלוליות)‬

‫‪ .4‬כנסיית ההלקאה וכתר הקוצים (תחנה ‪ 2‬בויה דולורוזה כנסיה ימנית)‬

‫‪ .5‬כנסיית הר תבור הקתולית‬

‫‪ .6‬כנסיית הר האושר‬

‫‪ .7‬כנסיית הביקור בעין כרם‬

‫‪ .8‬בית החולים האיטלקי‬

‫לזכור‪:‬‬

‫נבנו בסוף‬ ‫מרביתן המוחלט של הכנסיות המודרניות בארץ ישראל‬

‫המאה תשע עשרה ‪ -‬תחילת המאה עשרים‪.‬‬

‫סטלה מאריס על הר כרמל נבנתה קודם לכן – במחצית‬ ‫חריג‪:‬‬

‫הראשונה של המאה התשע עשרה‬

‫ונבנתה ע"י סולל‬ ‫כנסיית הבשורה בנצרת נחנכה בשנת ‪– 1969‬‬ ‫חריג‪:‬‬

‫בונה וג'ובאני מוציו‬

‫לא להתבלבל‪ :‬כנסיית הבשורה בנצרת לא הוקמה על ידי אנטוניו ברלוצי ‪ ,‬אלא ע"י סולל‬
‫בונה וג'ובאני מוציו‪.‬‬
‫‪65‬‬

‫כנסיות של המסדר הבנדיקטי‬

‫‪ .1‬כנסיית הדורמציון‬

‫‪ .2‬כנסיית טבחה הגדולה (נס הלחם והדגים)‬

‫‪ .3‬כניסית המנזר הבנדיקטיני באבו גוש‬

‫כנסיות של המסדרהכרמליטי‬
‫‪ .1‬הכנסייה בסטלה מאריס‬

‫‪ .2‬הכנסייה מוחרקה‬

‫‪ .3‬כנסיית פאטר נוסטר‬

‫כנסיות לותרניות – גרמניות‬

‫‪ .1‬כנסיית הגואל (מוריסטאן ירושלים)‬

‫‪ .2‬כנסיית עמנואל במושבה האמריקאית – גרמנית ביפו‬

‫כנסיות אשר האפסיס שלהן אינו פונה למזרח‬

‫‪ .1‬כנסיית דומיניט פלוויט (האדון בכה) ‪ -‬למערב‪ ,‬לכיוון הר הבית‬

‫‪ .2‬כנסיית סן פטר ביפו – למערב ‪ ,‬לכיוון הים‪ ,‬ורומא‬

‫‪ .3‬הבאזיליקה בכנסיית הקבר הביזנטית ‪ -‬פנתה למערב – לאנאסטזיס‬

‫‪ .4‬הכנסייה באוגוסטה ויקטוריה – האפסיס שלה פונה דרומה לכיוון מקום עליית ישוע‬
‫השמיימה בכנסיית מסגד העלייה השמיימה‬

‫כנסיות הרכזיות‬
‫‪66‬‬

‫‪ .1‬הכנסייה המתומנת על הר האושר‬

‫‪ .2‬הכנסייה המודרנית על בית פטרוס בכפר נחום (והכנסייה מן התקופה הביזנטית)‬

‫‪ .3‬כנסיית מסגד העלייה השמיימה‬

‫‪ .4‬הכנסייה הביזנטית אשר הייתה על מקום המקדש ההרודיאני בקיסריה‬

‫‪ 27‬ספרי הברית החדשה‬

‫א‪ .‬ארבעה האבנגליונים (= בשורה טובה)‪:‬‬
‫א‪ .‬הבשורה על פי מתי (סמלו – אדם)‬
‫הבשורה על פי מרקוס (סמלו – אריה)‬ ‫ב‪.‬‬
‫הבשורה על פי לוקס (סמלו – שור)‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪ .‬הבשורה על פי יוחנן (סמלו – נשר)‬
‫ספרים "סינופטיים" – (סינ= יחד‪ ,‬אופט = ראייה; כלומר יש לקרוא את כולם ולראותם יחדיו‬
‫כדי לקבל את התמונה השלמה‪ ,‬כי הם משלימים האחד את השני)‪.‬‬
‫ב‪ .‬מעשי השליחים ‪ ( ACTS‬נכתב ע"י לוקס)‬
‫ג‪ .‬עשרים ואחת אגרות (מרביתם ע"י פאולוס השליח אל הנוכרים)‬
‫ד‪ .‬חזון יוחנן – ההתגלות‪ /‬האפוקליפטיקה‬
‫___________‬
‫ביחד‪ 27 :‬ספרים (מועד קנוניזציה – ‪ 367‬לספירה)‬

‫ועידות אקומניות‬
‫‪ ‬ועידת ניקאה (שנת ‪ - )325‬דחיית ההשקפה האריאנית (אשר סברה כי הבן נולד בשלב‬
‫מסויים מן האב‪ ,‬אשר האציל מעצמו‪ ,‬ולא היה קיים מעולם) וקבלת ההשקפה כי הבן היה‬
‫קיים מעולם "לא נברא כי אם מולד‪ ,‬עצמו עצם האב"‪ .‬קביעת עיקרי האמונה הנוצרית‬
‫ה"אני מאמין" הקרדו של ניקאה והקביעה "אני מאמין ברוח הקודש‪ ,‬האדון המחייה הנובע‬
‫מהאב" (אשר שונתה ע"י הקתולים "הנובע מהאב ומהבן")‪.‬‬
‫‪ ‬ועידת אפסוס (שנת ‪ – )431‬מרים מוגדרת כתיאוטוקוס ‪ -‬יולדת האל (ודחיית הטענה כי היא‬
‫יולדת המשיח בלבד)‪.‬‬
‫‪ ‬ועידת כאלקדון (שנת ‪ ) 451‬דחיית ההשקפה המונופיזיטית (אשר סברה כי לישוע טבע אחד‬
‫בלבד – אלוהי‪ ,‬ואין לו כל טבע אנושי) וקבלת ההשקפה הדיופיזיטית לפיה ישוע הינו בעל‬
‫שני טבעים‪ ,‬בו זמנים‪ ,‬טבע אלוהי (מאה אחוז) וטבע אנושי (מאה אחוז) – אלוהים ואדם בו‬
‫‪67‬‬

‫זמנית‪ .‬הסימבול לכך‪ :‬הוספת טיפות מים (המסמלות את הפן האנושי) ליין (המסמל פן‬
‫אלוהי)‪.‬‬
‫הכנסיות ה"נון כאלקדוניות" (הנחשבות "הרטים") אשר ממשיכות לדגול בתפיסה‬
‫המונופיזיטית‪ :‬הקופטים‪ ,‬האתיופים‪ ,‬הסורים אורתודוכסיים‪ ,‬ארמנים‪.‬‬
‫‪ ‬ועידת ניקאה השנייה (שנת ‪ – )787‬החזרת מנהג הערצת האיקונות (ופסילת האיקונוקלזם)‪.‬‬
‫‪ ‬ועידת לטראן ‪( 4‬שנת ‪ - )1215‬קביעה סופית כי בעת המיסה הלחם והיין משנים את מהותם‬
‫והופכים לבשרו ודמו של ישוע‪.‬‬
‫‪ ‬ועידת ותיקן ‪( 2‬שנת ‪ : )1965 – 1962‬ניסוח הטקסט "‪ "NOSTRA AEATE‬קביעה כי אין‬
‫להאשים את היהודים בימינו בצליבת ישוע‪ .‬קביעה כי שפת התפילה תהא בכל שפה‪ ,‬מתן‬
‫אפשרות בכנסייה הקתולית לנגן בכל כלי נגינה ולא רק עוגב‪ ,‬ביטול חובת הווידוי בפני הכומר ‪.‬‬

‫המאפיינים של כנסייה קתולית‪ /‬יווניות אורתודוכסיות‬

‫מאפייני כנסיות קתוליות‬
‫‪ .1‬ספסלים עם משען לכריעה – הקתולים יושבים בתפילה ולעיתים כורעים ברך‪.‬‬

‫‪ .2‬ציון ארבע עשרה תחנות הויה דולורוזה (על הקירות‪ ,‬בתבליטים או תמונות) – רק בכנסייה‬
‫קתולית‪.‬‬

‫‪ .3‬מזבחות (קפלות) בצדדי הכנסייה‪.‬‬

‫‪ .4‬פסלים תלת ממדים – רק בכנסיה קתולית‪.‬‬

‫‪ .5‬תא וידוי – אלמנט קתולי מובהק (אם כי‪ ,‬בועידת ותיקן ‪ 2‬בוטלה חובת הוידוי בפני כומר)‪.‬‬

‫‪ .6‬סורג (קטן) ומדרגה – אשר נועד להבדיל בין מתחם המזבח אשר מסמל את ה"שמיים" לבין‬
‫מקום ישיבת קהל המתפללים אשר בא לסמל את ה"ארץ"‪.‬‬

‫‪ .7‬המזבח – גלוי ‪ -‬הפעילות על המזבח‪ ,‬עליו מתקיימת המיסה‪ ,‬גלוייה לעין כל בכנסייה‬
‫קתולית‪ .‬אין איקונוסטזיס‪.‬‬

‫‪ .8‬עוגב (ומועידת ותיקן ה‪ 2-‬בשנת ‪ 1965 – 1962‬כל כלי נגינה)‪.‬‬

‫וכן לגבי עריכת המיסה ("מיסה" או "אאוכריסטה") והבדלים נוספים‪:‬‬

‫‪ .9‬לחם הקודש הוא מציות ‪ .‬כמו כן‪ ,‬רק הכמרים שותים יין והמאמינים מקבלים מציות בלבד‪.‬‬

‫‪ .10‬הליטורגיה רומית‪ ,‬הלוח שנה גריגריאני‪.‬‬

‫‪68‬‬

‫‪ .11‬הכמרים בשום דרגה – לא נישאים‪.‬‬

‫‪ .12‬כפיפות לאפיפיור אשר דבריו בענייני דת הם "דבר אלוהים"‪.‬‬

‫מאפייני כנסיות יווניות אורתודוכסיות‬

‫‪ .1‬איקונות – ציורים קדושים דו ממדים‪ .‬לא נמצא פסלים תלת מימדיים‪.‬‬

‫‪ .2‬קיר איקונוסטזיס המבדיל בין מקום הקהל למזבח המוסתר – הנחשב ה"היכל" ובו נערכת‬
‫האאוקריסטה‪.‬‬
‫מימין לפתח‪:‬‬

‫‪ o‬ישוע פנטוקרטור (שליט השמיים והארץ‪ ,‬האוחז ספר ביד שמאל וסימון עם האצבעות ביד‬
‫ימין)‬

‫‪ o‬יוחנן המטביל‬
‫משמאל לפתח‪:‬‬

‫‪ o‬מרים אוחזת את ישוע‬

‫‪ o‬ציור האטריביוט המיוחס לכנסייה‬

‫‪ .3‬אין ספסלי ישיבה בד"כ אלא מעין ספסלים שמתאימים לעמידה‪.‬‬

‫‪ .4‬שפע מנורות – כי בתפיסה האורתודוכסית ישוע הוא "אור העולם" (האוונגליון של יוחנן)‪.‬‬

‫‪ .5‬מושב גדול – ‪ THRONES‬אשר יושב בו רק ראש הפטריארכיה של ירושלים כאשר הוא מגיע‪.‬‬

‫‪ .6‬לא נראה שום כלי נגינה – התפילה היא ווקאלית בלבד (כלומר קול אנושי‪ ,‬מיתרי קול בלבד)‪.‬‬
‫וכן לגבי עריכת המיסה ("ליטורגיה") והבדלים נוספים‪:‬‬

‫‪ .7‬לחם הקודש הוא לחם ממש ‪ .‬הכומר בוצע וטובת את הלחם ביין עוד מאחורי האיקונוסטזיס‬
‫ויוצא ונותן למאמינים לאכול לחם טבול ביין‪.‬‬

‫‪ .8‬ליטורגיה ביזנטית‪ ,‬הלוח שנה יוליאני‬

‫‪ .9‬דרגת דייאקון – יכולה להנשא‪.‬‬

‫‪ .10‬קהילות "אוטוקאפליות" עצמאיות‪ ,‬אין כפיפות לאפיפיור‬

‫‪69‬‬

‫ההבדל התיאולוגי היחיד בין קתולים לאורתודכסים‬

‫‪ ‬האורתודוכסים סבורים כי רוח הקודש נובעת מהאב בלבד‪ ,‬ויקראו את הקרדו של ניקיאה ‪:‬‬
‫"אני מאמין ברוח הקודש‪ ,‬האדון המחייה הנובע מהאב" ‪ .‬כלומר‪:‬‬
‫האב‬

‫רוח הקודש‬ ‫הבן‬

‫‪ ‬הקתולים סבורים כי רוח הקודש נובעת מהאב ומהבן ולכן הוסיפו מילה לקרדו "אני מאמין‬
‫ברוח הקודש‪ ,‬האדון המחייה הנובע מהאב ומהבן"‪ .‬כלומר משולש כזה‪:‬‬
‫הבן‬ ‫האב‬

‫רוח הקודש‬

‫סמלי המסדרים השונים‬

‫סמל הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית‬
‫הפטריאריכיה המייצגת בארץ את המסדר היווני האורתודוכסי‪ .‬החל משנת ‪ ,1857‬עת נזקקה‬
‫האימפריה העותומאנית לתמיכת וחיזוק המעצמות והעניקה חופש דת ‪ ,‬החל המסדר לרכוש‬
‫קרקעות רבים ועליהם הוקמו מבנים הן לצורכי דת והן לצורכי כלכלה‪ ,‬מסחר וכיוב'‪.‬‬

‫‪ .1‬הסמל‪ :‬טאו ‪+‬פי ‪ -‬המתייחס למילים "טאפוס פליקאס" – "אחוות שומרי הקבר" שכן מקום‬
‫קברו של ישוע בכנסיית הקבר מוחזק בידי הכנסייה היוונית אורתודוכסית‪.‬‬

‫סמל המסדר הפרנציסקני‬

‫מסדר אשר מייסדו הוא איטלקי בשם פרנציסקוס (נולד ‪ ,)1182‬בן למשפחה בורגנית אשר חלה‪,‬‬
‫חזר בתשובה‪ ,‬דגל בחיי פשטות ועוני במגמה לחיות כפי חיי ישוע והשליחים‪ ,‬וקיבץ אחריו אלפים‪.‬‬
‫האפיפיור אינוצנטיוס השלישי מעדיף להכיר בהם בשנת ‪ 1209‬כמסדר נזירי קתולי ‪ -‬המסדר‬
‫הפרנציסקני‪ .‬בשנת ‪ 1225‬רואה פרנציסקוס‪ ,‬בחלום‪ ,‬קרני שמש יורדות ופוצעות אותו בפצעי‬
‫הסטיגמטה (פצעי ישוע שעל הצלב) וכשהקיץ נכח לראות את הפצעים בגופו עקב הזדהותו הרבה‬
‫עם סבלו של ישוע‪ .‬ענף משנה‪ ,‬בארץ‪ ,‬של המסדר הוא הקסטודה לה טרה סנטה אשר‪ ,‬החל משנת‬
‫‪ ,1333‬החלה לקבל החזקה במקומות קדושים עבור הקתולים‪.‬‬
‫סמליו הם‪:‬‬

‫‪ .1‬שתי ידיים (האחת‪ ,‬חשופה של ישוע והשנייה לבושה של פרנציסקוס) אוחזות זו בזו‪.‬‬
‫‪70‬‬

‫‪ .2‬צלב ירושלים‪ :‬המסדר אימץ את הצלב אשר התנוסס על דגל הממלכה הצלבנית בירושלים‪:‬‬
‫צלב גדול ובצדדיו ארבע צלבים קטנים – ואשר מסמל כיום את הפטריארכיה של ירושלים‬
‫וארבע פטריארכיות קטנות או את פצע הדקירה בחניתו של לונגינוס (הצלב הגדול) וארבעת‬
‫פצעי הסטיגמטה בידיים וברגליים (ארבעת הצלבים הקטנים)‪.‬‬

‫‪ .3‬לבוש‪ :‬גלימה חומה עם חבל לבן מפריד בין שני חלקי הגוף‬
‫השבועות של הנזיר הפרנציסקני‪:‬‬
‫‪ )1‬פרישות מינית‬
‫‪ )2‬עוני‬
‫‪ )3‬צייתנות‬

‫עיקרי התפיסה הפרוטסטנטית (מרתין לותר ‪)1517‬‬

‫‪ .1‬קשר המאמין עם האלוהים נעשה ע"י אמונה בלב‪ ,‬חסד וקריאה בכתבי הקודש – הברית‬
‫הישנה והחדשה‪ .‬שלילת כל מה אשר אינו נובע מכתבי הקודש‪ .‬התכוננות לביאת המשיח‪.‬‬

‫‪ .2‬כתוצאה מכך‪ :‬אין צורך ב"מתווך" בין המאמין לאלוהים‪ .‬ביטול מוסד האפיפיורות‪,‬‬
‫הכנסייה‪ ,‬אבות הכנסייה‪ .‬אין צורך בכומר כ"מתווך"‪ ,‬יש "רועה"‪.‬‬

‫‪ .3‬שלילה מוחלטת של קדושים ושרידי קדושים‪ ,‬נזירות‪ ,‬הערצת מרים‪ ,‬איקונות‪ ,‬פסלים‪ .‬אין‬
‫צורך בכנסיות – די בהתחברות לטבע‪ ,‬נופים‪ ,‬עתיקות הנובעים מארועים מן הברית הישנה‬
‫והחדשה‪.‬‬

‫‪ .4‬הכרה בשני סקרמנטים בלבד‪ :‬טבילה ומיסה הקרוייה "סעודת האדון"‪.‬‬

‫‪ .5‬ב"סעודת האדון"‪ ,‬לא ישתו בה יין אלא מיץ ענבים כאשר היין (מיץ הענבים) והלחם אינם‬
‫משנים מהות בפועל אלא זכרון בלבד ("עשו זאת לזכרי")‪.‬‬

‫הנזירות‬
‫הסיבות לנזירות‪:‬‬

‫א‪ .‬בעת הרדיפות של האימפריה הרומית במאה השנייה והשלישית‪ :‬הילריון (עזה) ‪ ,‬אנטוניוס‬
‫הקדוש‪.‬‬

‫לאחר הפיכת הדת הנוצרית למותרת‪/‬מועדפת‪ /‬רשמית – נגד העושר‪ ,‬כסף והשחיתות של‬ ‫ב‪.‬‬
‫הכנסיות – כגון הנזיר חריטון (‪ 330‬לספירה‪ ,‬מאה רביעית) השיא במאה החמישית‪ :‬מנזר‬
‫מר סבא‪ ,‬מרטיריוס‪ ,‬סנט ג'ורג'‪.‬‬
‫‪71‬‬

‫סיום הנזירות‪ :‬במאה השביעית בכיבוש הפרסי ולאחר מכן הכיבוש המוסלמי – תום תקופת‬
‫הנזירות‪ ,‬ובמאה השמונה עשרה – תשע עשרה הקמתם מחדש‪.‬‬

‫שלושת סוגי הנזירות‪:‬‬

‫‪ ‬ההרמיט – נזיר מתבודד היוצא לבדו כדי להגיע לשלמות רוחנית (מקורו במצרים במאה‬
‫השלישית – אנטוניוס הקדוש הבורח מגזירות דיוקליטיאנוס )‬

‫‪ ‬הקוינבוים – סוג נוסף‪ ,‬הפוך‪ ,‬של נזירות המתבסס על חיי שיתוף במנזר מוקף חומה המהווה‬
‫יחידה עצמאית‪ ,‬משמעת‪ ,‬תקנון – רגולה‪ ,‬חצר קלויסטר‪ .‬לעיתים הקוינבוים הוא למעשה‬
‫התרחבות ‪ ,‬גדילה ובניין של לאורה (להלן)‪ .‬מיוסד ע"י פכומיוס הקדוש במצרים‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬

‫‪ .1‬מנזר סנטה קטרינה (הוקמה ע"י יוסטיניאנוס)‬

‫‪ .2‬מנזר מרטיריוס במעלה אדומים‪.‬‬

‫‪ .3‬מנזר סנט ג'ורג' בואדי קלט ‪.‬‬

‫‪ .4‬מנזר דוקה (דוק דגון) ‪ -‬הלאורה של חריטון אשר גודלת לקוינבוים (המקום השני אליו‬
‫הגיע חריטון)‪.‬‬

‫‪ .5‬מנזר חריטון בנחל תקוע (המקום השלישי אליו עובר חריטון) ‪" -‬סוכה"‪.‬‬

‫‪ .6‬מנזר מר סבא בנחל קדרון (מעבר מלאורה לקוינבוים)‪.‬‬

‫‪ .7‬מנזר גריסימוס בן זמננו (מאה שמונה עשרה)‪.‬‬

‫דרך הביניים וסינטזה של שני סוגי הנזירויות אשר הומצאה בישראל (לעיתים אף תגדל ותהפוך‬
‫בעצמה ל"קונבוים")‪:‬‬

‫דמות מופת יוצאת להתבודד ובעקבותיה נוהרים נזירים נוספים ‪ .‬התבודדות‬ ‫‪ ‬הלאורה ‪-‬‬
‫הנזירים כל השבוע בכוכים ‪ -‬מבדדים‪ ,‬ללימוד בכתבי הקודש ועבודה פשוטה‪ ,‬המחוברים‬
‫ביניהם בשביל הקרוי לאורה‪ .‬מפגש התכנסות שבועי לסעודת קודש כארוע רוחני בחדר‬
‫אוכל הקרוי "רפקטוריום"‪.‬‬
‫דוגמאות ל"לאורה"‪:‬‬

‫‪ .1‬הלאורה של פארן (בנחל קלט – פרת) – המקום הראשון אליו הגיע מירושלים הנזיר חריטון (‬
‫שנת ‪ 330‬לספירה) מכאן מתחילה הנזירות במדבר יהודה‪.‬‬

‫‪ .2‬הלאורה של סנט ג'ורג' (לאורה נוספת‪ ,‬אחרת‪ ,‬בואדי קלט‪ -‬נחל פרת)‪.‬‬
‫‪72‬‬

‫‪ .3‬הלאורה של דוק – המקום השני אליו עובר הנזיר החריטון (לאחר שעוזב‪ ,‬מחמת עומס‪ ,‬את‬
‫הלאורה של פארן)‪ ,‬בדוק דגון וקארנטל‪ ,‬ליד יריחו (לאחר מכן עובר למנזר חריטון בנחל‬
‫תקוע)‪.‬‬

‫‪" .4‬הלאורה הגדולה" – מנזר מר סבא בנחל קדרון (אשר יגדל ויהפוך לקונבוים)‪.‬‬

‫‪ .5‬הלאורה בואדי נאכל – בבתרונות בקעת הירדן (ליד מנזר גאריסימוס)‬

‫שבועות הנזיר‬

‫‪ )1‬פרישות מינית‬
‫‪ )2‬עוני‬
‫‪ )3‬צייתנות‬
‫החייאות בברית החדשה‬
‫‪ ‬פטרוס מחייה ביפו את טביתא‬

‫‪ ‬ישוע מחייה בכפר נחום את טליתא (בתו של יאיר ראש בית הכנסת)‬

‫‪ ‬ישוע מחייה את לזרוס‬

‫‪ ‬ישוע מחייה בכפר ניין‬

‫מסלול הצלבנים בקרב קרני חיטין ‪4.7.1187‬‬

‫‪ ‬ציפורי – נקודה מוצא (חלק מרכס הרי נצרת בגליל התחתון המרכזי)‬

‫‪ ‬צומת גולני של היום (פונדק לביא אז)‬

‫‪ ‬מאסקנה‬

‫‪ ‬בקעת ארבל ‪ -‬בבקעת ארבל בגליל התחתון המזרחי‪.‬‬

‫‪" ‬חותכים" ימינה בגלל החום הכבד למקור המים ‪ -‬המעיין בקרני חיטין (נבי שועייב) – וכאן‬
‫נלכדים ב"מארב" של צלאח א דין אשר מצית את שדות החיטה‬

‫‪ ‬טבריה – לא הגיעו אל היעד המתוכנן הזה‪.‬‬

‫‪73‬‬

‫יהדות ‪ -‬אתרים יהודים וירושלים‬

‫בתי כנסת‬
‫‪ .1‬בתי כנסת מתקופת בית מקדש השני‬
‫חמישה בתי כנסת ‪ +‬כתובת של לוח אבן‬
‫בתי הכנסת הראשונים – הקדומים אשר פעלו בימי הבית השני ושמשו לקריאה בתורה ולימוד‬
‫מצוות (בעיקרו של דבר לא לתפילה)‪:‬‬
‫עד המרד‬ ‫‪ .1‬גמלא – בגולן‪ ,‬ביהכנ"ס שמתוארך לימי הורדוס‪ ,‬שלהי מאה ראשונה לפה"ס‬
‫הגדול‪.‬‬
‫‪ .2‬אום אל עומדן ‪ -‬מודיעין‪ ,‬שלהי מאה שנייה לפה"ס עד מרד בר כוכבא‬
‫‪ .3‬קריית ספר – מודיעין עילית ליד שילת‪ ,‬גם שם נתגלה מבנה המוגדר כבית כנסת‪.‬‬
‫‪74‬‬

‫‪ .4‬מצדה – בית כנסת שהוקם בתקופת המרד הגדול על ידי הסיקריים‪ ,‬בתחילת המרד הגדול‬
‫(הסיקריים גרו במצדה) עד חורף ‪. 74‬‬
‫‪ .5‬הרודיון – הוקם מבנה של בית כנסת שהוקם על ידי המורדים בזמן המרד הגדול על ידי‬
‫מורדים והתקיים עד לכיבוש ונפילת הרודיון בשנת ‪. 71‬‬
‫‪ .6‬יריחו (אם כי יש החולקים על כך)‬
‫‪ .7‬חורבת אטרי (בשפלה) (אם כי יש החולקים על כך)‬
‫‪ .8‬מגדל (מגדל העתיקה) ‪ -‬נמצאו בתקופה האחרונה שרידי בית כנסת המיוחס לתקופת בית שני‬

‫‪( ‬רק לוח אבן) בית הכנסת תיאודוטוס בעיר דוד‬

‫נמצא רק שריד של כתובת על לוח אבן בעיר דוד בתוך בור מים ומתוארך לאמצע המאה‬
‫הראשונה לספירה‪ ,‬ונושא את השם תיאדוטוס בן וטינוס ‪" -‬תיאדוטס בן וטינוס כהן ‪ ,‬ראש‬
‫ביהכנס‪ ,‬נכדו של ראש ביהכנ"ס בנה את ביהכנ"ס לשם קריאת תורה ולימוד מצוות "‬

‫מהמקורות הכתובים ניתן להצביע על יותר‪:‬‬

‫למבחן – במקורות הכתובים מוצאים על בתי כנסת שפעלו בתקופת בית שני‪:‬‬
‫‪ .1‬יוסיפוס פלביוס מציין בכתביו שהיו ‪ 480‬בתי כנסת בירושלים (והוא מתייחס לתקופת בית‬
‫המקדש השני)‬

‫‪ .2‬בית כנסת בנצרת – מופיע בברית החדשה – היכן שהגיע ישוע‬

‫‪ .3‬בית כנסת בכפר נחום – מופיע בברית החדשה‬

‫המאפיינים הארכיטקטוניים של בתי הכנסת מתקופת בית שני‪:‬‬

‫‪ .1‬מבני ציבור עם ספסלים ועמודים שהחזיקו גג‪ .‬זה לא בהכרח מבנה ה"בזיליקה" הידוע‪.‬‬
‫‪ .2‬המבנים פשוטים ביותר ללא עיטורים וכמעט ללא עיטורים‪.‬‬
‫‪ .3‬אין בהם מקום לארון קודש‪.‬‬
‫‪ .4‬מאחר ואנו יודעים כי קראו בתורה ולמדו מצוות‪ ,‬ההנחה היא כי ארון הקודש היה בחדר‬
‫סמוך וכאשר נדרשו לו הכניסו אותו על שולחן עץ באמצע האולם‬
‫‪ .5‬אין התייחסות לכיוון ירושלים‪ .‬בתי הכנסת השונים שמנינו מתקופת בית שני אינם‬
‫מכוונים לירושלים אלא מכוונים אקראית‪ .‬אין אוריינטציה לכיוון ירושלים‪.‬‬
‫‪ .6‬ליד המבנים האלו מוצאים מקוואות‪ .‬לצורך הטהרות לפני הכניסה לבית הכנסת‪.‬‬

‫‪ .2‬תקופה של לאקונה בידע על בתי כנסת‬

‫‪75‬‬

‫א‪ .‬לפי הדעה המקדימה את תקופת בתי הכנסת הגליליים – הררים למאה‬
‫השנייה ‪:‬‬
‫‪ ‬אנו יודעים איך נראים בתי כנסת בתקופת בית המקדש שני‬

‫‪ ‬אנו יודעים איך נראים בתי כנסת במחצית שנייה של מאה שנייה ואילך‬

‫‪ ‬ואז יש לאקונה של תקופה שנקראת "בין המרידות" – בין סוף המרד הגדול (‪ )70‬למרד בר‬
‫כוכבא – בתוך תקופה זו אנו לא יודעים איך נראה בתי כנסת‪.‬‬

‫ב‪ .‬לפי הדעה המתארכת את בתי הכנסת הגליליים לתקופה מאוחרת יותר ‪-‬‬
‫למאות רביעית חמישית הרי כי אז תקופת חוסר הידע שלנו‪ ,‬הלאקונה בידע‬
‫– היא ארוכה יותר‪:‬‬
‫‪ ‬תקופת בית שני – אנו יודעים איך נראים בתי כנסת (הרודיון‪ ,‬גמלא‪ ,‬מצדה‪ ,‬אום אל אומדן‪,‬‬
‫קריית ספר)‬

‫‪ ‬מאות רביעית – חמישית – שישית ‪ :‬בתי הכנסת הגליליים מתוארכים‪ ,‬לפי דעה זו‪ ,‬לתקופה‬
‫זו ‪.‬‬

‫‪ ‬ואז יש לאקונה‪ :‬מאות שניה – שלישית לספירה‪ ,‬ורק במאה הרביעית כתגובה להופעת‬
‫הכנסיות‪ ,‬היהודים מקימים בתי כנסת – כמשקל נגד לכנסיות‪.‬‬

‫התקופות של סוף המאה‬ ‫או‬ ‫– יש "חור" במחקר לגבי בתי הכנסת‬ ‫כלומר‪:‬‬

‫הראשונה והמאה השנייה (תקופת "בין המרידות" – בין המרד הגדול למרד‬

‫ועד מאה רביעית‬ ‫בר כוכבא) או מסוף המרד הגדול‬

‫‪ .3‬בתי כנסת הגליליים (הרריים)‬

‫( מאות שלישית – שישית לספירה )‬
‫‪76‬‬

‫הקבוצה הבאה של בתי הכנסת הם בתי הכנסת הגליליים (קרויים גם – ההרריים)‪ .‬בתי הכנסת‬
‫מתוארכים למאות שלישית – שישית לספירה (אך ראינו כי יש דעות שונות לגבי זה) ובתוכם‬
‫אפשר למנות‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬את‪:‬‬
‫א‪ .‬כורזין‬
‫ב‪ .‬ברעם‬
‫ג‪ .‬ארבל (מאה רביעית לספירה)‬
‫ד‪ .‬כפר נחום‬
‫ה‪ .‬מירון (שטח האולם הגדול ביותר מבין בתי הכנסת)‬
‫ו‪ .‬חורבת שמע (ממול מירון)‬
‫ז‪ .‬גוש חלב‬
‫ח‪ .‬חירבת עמודים (היישוב נמרה)‬
‫ט‪ .‬בית הכנסת בבית שערים (ייתכן מתקופת רבי יהודה הנשיא)‬
‫י‪ .‬חורבת סומאק (בשיפולי הר כרמל – לא רחוק מצומת אלייקים)‬

‫מאפייני בתי הכנסת הגליליים –פונים דרומה לירושלים‬

‫א‪ .‬מבני אורך עם חלוקה בסיליקאית ‪:‬‬
‫אך‬
‫‪ ‬ברעם ‪ -‬העמודים הפנימיים בתוך בית הכנסת לא היו כבאזיליקה אלא בצורת האות ם‬
‫‪ ‬ארבל ‪ -‬העמודים בצורת ח‬
‫ציר צפון דרום עם אולם תווך ושתי סיטראות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫החזית שלהם פונה דרומה לירושלים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫בעלי שלוש כניסות פתחים בקיר בצד דרום הפונה לירושלים (כלומר נכנסו מדרום – מהצד‬ ‫ד‪.‬‬
‫שלכיוונו התפללו)‪.‬‬
‫‪ ‬חריג‪ :‬בית הכנסת בארבל הכניסה היא מהמזרח לפי הכלל "אין פותחין פתחים אלא‬
‫במזרח" (כמו שבבית המקדש הפתח היה בצד מזרח)‪.‬‬
‫ה‪ .‬הכניסה המרכזית הגדולה היא מול אולם התווך‪ ,‬ושתי הכניסות הקטנות הן מול שתי‬
‫הסיטראות‪.‬‬
‫בקיר בצד דרום (כלומר באותו צד שבו היו הכניסות – הצד אליו התפללו) שתי בימות לארון‬ ‫ו‪.‬‬
‫קודש ‪ +‬לדרשן‪ .‬הם היו בכיוון דרום בין הכניסה המרכזית לבין שתי הכניסות הצדדיות‪.‬‬
‫ייתכן ומספר מדרגות הובילו לארון הקודש‪.‬‬
‫ארון הקודש היה נייד והובא לבימות (כמו שרואים בתבליט בכפר נחום)‪ .‬ספר התורה היה‬ ‫ז‪.‬‬
‫מגילות מגילות‪.‬‬
‫‪77‬‬

‫ח‪ .‬בתי הכנסת היו בעלי שתי קומות‪.‬‬

‫ט‪ .‬בקומה השנייה יש יציע ובה מקום למתפללים נוספים‪ .‬בעבר חשבו שהקומה השנייה שימשה‬
‫מקום לעזרת נשים‪ ,‬אך כיום סוברים כי זה מקום לארועים בהם בא קהל רב והיה צריך עוד‬
‫מקום – ולצורך כך שמשו היציעים‪.‬‬
‫ספסלים מסביב‬ ‫י‪.‬‬
‫יא‪ .‬הרצפה עשוייה ‪ /‬מצופה אריחי אבן‬
‫יב‪ .‬בפינה היו עמודים ב"חתך לב" – עמוד פינתי – כי העמוד הפינתי היה גדול יותר (כפול) כי‬
‫החזיק קורת אורך וקורת רוחב)‪.‬‬
‫יג‪ .‬הבנייה היא באבני גזית ‪ ,‬אבנים מסותתות ללא טיט – ללא חומר מלכד‪.‬‬
‫יד‪ .‬עיטורים ודיוקנאות לרוב ‪ -‬שינוי ביחס לדיבר השני של עשרת הדברות‪.‬‬

‫בתי כנסת בגולן – תת קבוצה של בתי הכנסת ההרריים‬

‫בגולן המרכזי הייתה קהילה יהודית גדולה במאה חמישית – שביעית לספירה והם הקימו ‪ 25‬בתי‬
‫כנסת‪ .‬נראה דוגמאות לכך‪:‬‬
‫א‪ .‬חורבת אדיקה – על יד פארק הירדן‬
‫ב‪ .‬חורבת כנף ממזרח לכנרת‬
‫ג‪ .‬אום אל קאנטיר‬
‫ד‪ .‬עין נשות ליד קצרין‬
‫ה‪ .‬קצרין – קיסרין‬
‫ו‪ .‬חורבת דיר עזיז‬

‫הם דומים במידה רבה לבתי הכנסת הגליליים‪ .‬אולם בהבדלים אלו‪:‬‬
‫א‪ .‬הם קטנים יותר‬
‫יש להם פתח אחד בחזית ולא שלושה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫חלקם בציר צפון – דרום וחלקם בציר מזרח ‪ -‬מערב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫היו עיטורים מעל הפתחים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫בבתי הכנסת הגליליים ובגולן נכנסו ‪ -‬הסתובבו ופניהם לירושלים‪ .‬כאשר התפללו לכיוון‬
‫לירושלים אז הסתובבו לכיוון הפתח – לכיוון דרום (שאר התפילה בישיבה)‪.‬‬

‫‪ .4‬בתי כנסת עם גלגל מזלות‬

‫‪78‬‬

‫( מאה חמישית – שישית )‬

‫בתי הכנסת‪:‬‬
‫אנו מכירים בארץ כמה בתי כנסת שבהם יש גלגל מזלות‪:‬‬
‫א‪ .‬חמת טבריה (גלגל המזלות הקדום ביותר הוא בחמת טבריה – מהמאה הרביעית לספירה ‪ ,‬זו‬
‫הפאזה השנייה מבין שלוש הפאזות של בתי הכנסת)‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציפורי‬
‫ג‪ .‬בית אלפא‬
‫ד‪ .‬עוספיה‬
‫ה‪ .‬נערן‬
‫ו‪ .‬סוסיא‬

‫כדאי לזכור חריגים בולטים בתוך כך‪:‬‬

‫א‪ .‬בית הכנסת בעין גדי – יש רק רשימת החודשים והמזלות אך לא התיאור שלהם בצורה‬
‫איקונוגרפית‪ .‬כלומר בעין גדי רשימת המזלות היא ברשימה ולא בצורה איקונוגרפית ואילו‬
‫בשאר התגלו גלגל מזלות‪.‬‬
‫בבית הכנסת בציפורי ‪ -‬לא רואים את דמות הליוס במרכז גלגל המזלות אלא מעין מגדלור‬ ‫ב‪.‬‬
‫(דומה למעין משקפת) הנישא על מרכבה‪ .‬זאת לעומת בתי כנסת אחרים בהם רואים את דמות‬
‫הליוס עצמו‪ ,‬דוהר ע"ג מרכבה‪.‬‬
‫בבית הכנסת במעון (נגב מערבי) – יש פסיפס ללא גלגל מזלות (ועם סממן יהודי – מנורה‬ ‫ג‪.‬‬
‫ולצידה אתרוגים‪ ,‬שופרות ואריות)‪.‬‬

‫שלושת ה"שטיחים" המרכיבים את הפסיפס ‪:‬‬

‫רואים תבנית קבועה‪ :‬שלושת ה"שטיחים" שמסודרים בסדר קבוע‪ ,‬מהקרבה לבמה והלאה‪:‬‬
‫‪ ‬שטיח עם "סימנים" יהודיים – שופרות‪ ,‬מחתות‪ ,‬מנורות‪ ,‬לולבים‪ ,‬אתרוגים‪ ,‬ארון קודש‪.‬‬
‫הערה‪ :‬רבי יוחנן בן זכאי קובע עשר תקנות ובהן שתי תקנות "זכר למקדש" – שופר וארבעת‬
‫המינים ‪ ,‬כלומר התיאור של השופר והלולב בפסיפס אינו רק סממן יהודי אלא יותר מכך ‪-‬‬
‫הסמלים הללו הם בתודעה סמלים של המקדש ומבטאים את התפיסה של בית הכנסת‬
‫כמקדש מעט וכתחליף למקדש‪.‬‬

‫‪ ‬שטיח עם גלגל מזלות‪ ,‬עם הליוס אל השמש ובפינות ארבע נשים המסמלות את עונות השנה –‬
‫השטיח האמצעי‪.‬‬
‫‪ ‬שטיח עם סיפור מקראי‬
‫‪79‬‬

‫הסברים כיצד מתמודדים עם הבעייתיות של אל פאגני וגלגל מזלות בבית‬

‫כנסת ועם האיסור "לא תעשה לך פסל וכל תמונה"?‬
‫‪ .1‬למרות שגלגל המזלות הוא תיאור אלילי‪ ,‬הרי מציאותו בפסיפס היא לצורכי קישוט בלבד‪.‬‬
‫החל מהמאה הראשונה לספירה‪ ,‬עבודת האלילים דועכת ולעיטורים אין כבר משמעות פגאנית‬
‫אלילית אלא הם לנוי בלבד‪ .‬בתקופה בה הוקמו בתי הכנסת של גלגל המזלות‪ ,‬כבר הייתה‬
‫ממילא תקופה ביזנטית נוצרית‪ ,‬כלומר עבודת האלילים אבדה ממילא את משמעותה ‪ ,‬אף אחד‬
‫כבר לא האמין אז בהליוס אל השמש ולכן זה לנוי בלבד‪.‬‬
‫‪ .2‬אנו אף מכירים את הסיפור הידוע של רבן גמליאל בבית המרחץ בעכו אשר התרחץ ערום‬
‫מתחת פסל של אפרודיטה וכך נאמר במשנה‪:‬‬
‫מתני' שאל פרוקלוס בן פלוספוס את רבן גמליאל בעכו שהיה רוחץ במרחץ של אפרודיטי‬
‫אמר ליה כתוב בתורתכם (דברים יג‪ ,‬יח) לא ידבק בידך מאומה מן החרם מפני מה אתה‬
‫רוחץ במרחץ של אפרודיטי אמר לו אין משיבין במרחץ וכשיצא אמר לו אני לא באתי‬
‫בגבולה היא באה בגבולי אין אומרים נעשה מרחץ נוי לאפרודיטי אלא אומר נעשה‬
‫אפרודיטי נוי למרחץ‪:‬‬
‫דבר אחר אם נותנים לך ממון הרבה אי אתה נכנס לעבודת כוכבים שלך ערום ובעל קרי‬
‫ומשתין בפניה זו עומדת על פי הביב וכל העם משתינין לפניה לא נאמר אלא אלהיהם את‬
‫שנוהג בו משום אלוה אסור את שאינו נוהג בו משום אלוה מותר‪:‬‬
‫כלומר‬

‫א‪ .‬אני לא באתי בגבולה‪ ,‬היא באה בגבולי – ומשמשת כאן נוי למרחץ‪.‬‬

‫אנו ערומים לפניה ומשתינים לפניה – זו בוודאי לא דרך של "עבודת כוכבים שלך"‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ .3‬ייתכן גם כי החברה היהודית הייתה כה שלמה באמונה שלה – חיה באמונתה‪ ,‬ולא ראתה בכך‬
‫פגיעה בחוזק אמונתה‪.‬‬
‫במאה השישית יוצא ספר "ספר הרזים" ‪ ,‬רז – מלשון סוד‪ .‬הוא מורכב משבעה פרקים של‬ ‫‪.4‬‬
‫שבעה רקיעים עם שמות של מלאכים‪ .‬הרקיע של היום הרביעי ‪ -‬של בריאת השמש ‪ ,‬הירח‬
‫והכוכבים – אחראי על זה מלאך (ולא אל!) ששמו הליוס – הליוס עבר "גיור" והוא אינו אל אלא‬
‫מלאך‪ ,‬הכפוף לבורא עולם‪ ,‬ואחראי על תנועת הגלגל של השמש‪ .‬לכן ‪ ,‬כפי שמצויין מפורשות‬
‫בספר הרזים‪ ,‬אין לראות את הליוס כאל פאגני אלא כמלאך‪ ,‬הכפוף לקב"ה‪ ,‬האחראי על תנועת‬
‫גלגל השמש‪.‬‬
‫‪80‬‬

‫פאגניות‪ ,‬ואין חשש‬ ‫במאות חמישית‪ -‬שישית כבר אין‬ ‫חשוב לזכור‪:‬‬

‫מפאגניות ואולי זה הסיבה שהיהדות אז מרשה לעצמה לאמץ לצורכי‬

‫פאגניים כמו גלגל מזלות‪ ,‬הליוס אל השמש‪.‬‬ ‫נוי ויופי סממנים‬

‫הערה‪ :‬במספר פסיפסים ניתן לראות כי העבודה הוזמנה ונעשתה בידי‬

‫אמנים נכרים שלא ידעו לקרוא ולכתוב עברית אלא "העתיקו" מדף‬

‫דוגמא בולטת היא בפסיפס בחמת טבריה בה ברור כי‬ ‫המצוי בפניהם‪.‬‬

‫המילה "דלי" נכתבה הפוך משמאל לימין ולא מימין לשמאל והכותב‬

‫לא ידע עברית‪.‬‬

‫חשוב‪ :‬מאפיינים של מקומות יהודיים‬

‫א‪ .‬כלי אבן (ראה רובע הרודיאני)‬
‫גלוסקמאות‬ ‫ב‪.‬‬
‫מקווה‬ ‫ג‪.‬‬
‫בתי כנסת‬ ‫ד‪.‬‬
‫ה‪ .‬מזוזות‬
‫ו‪ .‬מזבח ארבע קרנות (אם כי נמצא מזבח גם בתל מוקינה המזוהה דווקא עם עקרון הפלישתית)‬
‫אזי זה סממנים שהיו בשימוש רק על ידי יהודים‪ .‬ראה לעיל‪.‬‬

‫גלוסקמאות (בית שני מהורדוס ואילך)‬

‫גלוסקמא היא תיבה מאבן לאחסנת עצמות בקבורה משנית ע"י יהודים בתקופת בית שני –‬
‫מתקופת הורדוס ואילך (אך לא לפני כן ) כלומר‪:‬‬
‫א‪ .‬קבורה ראשונית ‪ -‬משכב אבן בתוך גומחה (או לעיתים בתיבת אבן סרקופאג ‪ ,‬אם כי‬
‫לעיתים שימש הסרקופאג כקבורה יחידה וסופית והגופה הייתה נותרת שם)‪.‬‬
‫ב‪ .‬קבורה משנית – אחרי כשנה הייתה המשפחה מוציאה את העצמות ומעבירה לגלוסקמא‬
‫וטומנת באדמה‪.‬‬
‫‪81‬‬

‫יהודי‬ ‫גלוסקמא מאבן היא בשימוש רק על ידי יהודים והיא סממן‬

‫מובהק‬

‫מקוואות‬
‫מתקן מדורג ומכוייח‪ ,‬בד"כ מק ורה‪ ,‬שהכיל לפחות ארבעים סיאה של מים בלתי שאובים‪ ,‬ששימש‬
‫לטבילה מטהרת והיה בשימוש רק על ידי יהודים החל מהתקופה החשמונאית ועד התקופה‬
‫הביזנטית‪.‬‬
‫כלומר‪:‬‬
‫‪ ‬התחלה – חשמונאית‬
‫‪ ‬סוף ‪ -‬ביזנטית‬

‫קבורה יהודית בבית ראשון‪ ,‬בית שני ובתקופת‬

‫משנה –תלמוד‬
‫א‪ .‬בתקופת בית ראשון‬
‫שיטת הקבורה‬
‫ג‪ .‬מניחים את הגופה בתוך חדר במערה (אשר לעיתים היה בה חדר נוסף מקדים לטיפול בגופה‬
‫והמערה הייתה נסגרת עם אבן גולל) על משכב האבן‪.‬‬

‫ד‪ .‬הגוף היה מתעקל ונותרות רק עצמות‪.‬‬

‫‪82‬‬

‫ה‪ .‬אחרי כשנה הבן הבכור היה מלקט את עצמות אביו או אימו – אחת ממצוות כיבוד אב ואם‬
‫היה "ליקוט עצמות"‬

‫ו‪ .‬את העצמות היה אוסף ומניח ב"מאסיפה" בור אשר בו לוקטו עצמות כל המשפחה – זה‬
‫כבר ה"קבורה המשנית" ועל זה כנראה נאמר "נאסף אל אבותיו"‬

‫ז‪ .‬המקום‪ ,‬אותו מדף – משכב האבן‪ ,‬שבו הונח המת ‪ -‬התפנה כעת למת אחר ‪ ,‬בשיטת "המיטה‬
‫החמה"‪ .‬וחוזר חלילה‪.‬‬

‫שלוש שדות הקבורה של בית ראשון‬

‫‪ .1‬ממזרח לירושלים – במורדת המערביים של הר הזיתים‪ /‬סילוואן‬

‫‪ .2‬מצפון לירושלים של בית ראשון‪ ,‬מצפון לשער שכם של ימינו – באיזור כנסיית סנט אטיין ‪-‬‬
‫איזור מערות קבורה מתקופת בית ראשון‬

‫‪ .3‬ממערב לירושלים (ומערב לגיא בן הינום) – כתף הינום‬

‫הערה‪:‬‬
‫על אף האמור לעיל‪ ,‬הרי מרבית פשוטי העם היו פשוט נקברים בבור באדמה‪.‬‬

‫ב‪ .‬בתקופת בית שני‬

‫– והגוף‬ ‫א‪ .‬בשלב הראשוני שמים את הגופה בתוך מהמורה במערה או בסארקופאג (מעכל בשר)‬
‫היה מתעכל‪.‬‬

‫ב‪ .‬בשלב המשני לקחו את העצמות שנותרו והניחו אותם בגלוסקמא‪ ,‬ואת הגלוסקמא היום‬
‫מניחים במקום מסויים ‪ ,‬לא השתמשו כבר בבור של מאסיפה‪.‬‬

‫הערה‪:‬‬

‫‪ .1‬על אף האמור לעיל‪ ,‬הרי מרבית פשוטי העם היו פשוט נקברים בבור באדמה‪.‬‬

‫‪ .2‬לעיתים כבר בתקופת בית שני היו מניחים את הגופה בסארקופאג והיא נותרת שם כקבורה‬
‫יחידה וסופית – עד תחיית המתים‪.‬‬
‫‪83‬‬

‫מה הסיבה לשינוי בתפיסה?‬

‫בבית שני כבר רווחת יותר התפיסה של תחיית המתים ולתפיסה זו הייתה השלכה "פרקטית" על‬
‫הקבורה‪ .‬אמונה בתחיית המתים‪ ,‬של בני האדם (ומה גם כשכר ועונש של כל אדם ואדם בצורה‬
‫פרטנית) אינה מתיישבת עם מצבו בו כל העצמות של כל המשפחה יחד מעורבבות ב"מאסיפה"‬
‫שהרי לא ניתן יהיה לחבר בין העצמות בעת תחיית המתים‪.‬‬

‫מאפיין קבורה נוסף‪" :‬קבר" ו"נפש"‬

‫בתקופת בית שני מוצאים מאפיין נוסף של קבורה (אשר תקף עד היום) ולפיו מערך הקבורה היה‬
‫מחולק לשני חלקים‪:‬‬

‫‪ ‬הקבר – המקום בו הונחה הגופה בפועל ‪.‬‬

‫‪ ‬הנפש – מצבת אבן המסמל את הנפש של הנפטר והנותרת לעולמי עד‪.‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬

‫‪ .1‬קבר זכריה‪:‬‬

‫‪ ‬הקבר – מקום הקבר בו הונחו בפועל הגופות ‪ -‬אינו ברור‪ .‬שתי אפשרויות‪:‬‬

‫א‪ .‬בור חצוב מתחת למבנה כולו‬

‫ב‪ .‬קבר בני חזיר (המצוי משמאל לו)‬

‫‪ ‬הנפש – כל המבנה כולו הנראה לעין הוא מבנה חצוב‪/‬אטום‪ .‬אין בו מקום להנחת גופה‬
‫ולפיכך ההערכה כי שימש כולו כ"נפש" – מצבה המסמלת את נפש הנפטר‪.‬‬

‫‪ .2‬יד אבשלום‪:‬‬

‫‪ ‬הקבר – החדר המרובע אשר הינו החלק התחתון של המבנה הוא שימש כ"קבר" – הוא חלול‬
‫ובו הונחה הגובה‬

‫‪ ‬הנפש – הקונוס (על כל חלקיו הארכיטקטוניים המעטרים אותו) אשר הינו החלק העליון של‬
‫המבנה הוא שימש כ"נפש" המסמל את נפש הנפטר‬

‫‪ .3‬הרודיון‪:‬‬
‫‪84‬‬

‫‪ ‬הקבר – מערך הקבורה אשר ממוקם על המדרון ואשר בו מוזילאום‪ ,‬גלוסקמאות מפוארות‬
‫ומעין אודיאון‬

‫‪ ‬הנפש – לפי ההערכה כל המבנה העצום כולו של ההרודיון נועד להוות ולסמל את הנפש‪.‬‬

‫ג‪ .‬מאפייני קבורה נפוצים בתקופת המשנה והתלמוד‬

‫בית שערים (העיר התחתונה) מהווה דוגמא מובהקת לאופן קבורה של יהודים בתקופת המשנה‬
‫והתלמוד‪ ,‬וניתן להבחין בשלוש שיטות קבורה‪:‬‬

‫‪ .1‬קבורה ראשונית‪ :‬הנחת הגופה בכוך חצוב בדופן המערה הקרוי מקמר – ארקוסיליום‬
‫ולאחר מכן קבורה משנית‪ :‬אחרי שנה העברת העצמות לקבורה משנית בגלוסקמא‪.‬‬

‫‪ .2‬קבורה ראשונית‪ :‬הנחת הגופה במשך שנה בארון קבורה מאבן הקרוי "סרקופאג" (מעכל בשר)‬
‫ולאחר כשנה הוצאת העצמות והעברתם לקבורה משנית בגלוסקמא‪.‬‬

‫‪ .3‬הנחת הגופה בתוך סרקופאג (או בתוך מקמר – ארקוסיליום) כקבורה יחידה וסופית שם‬
‫נשארת הגופה לעד‪ ,‬עד ביאת משיח צדקנו‪.‬‬

‫הסממנים על הסארקופאגים הן יהודים והן פאגניים‪:‬‬

‫ניתן להבחין על הסארקופאגים סממנים ועיטורים יהודים וגם פאגניים‪:‬‬

‫‪ ‬יהודים‪ :‬אריות‪ ,‬שופרות‪ ,‬מחתות‪ ,‬מנורת בית המקדש‪ ,‬ראשים של שוורים‪ ,‬וגם עיטורים‬
‫צמחיים וגיאומטריים (דהיינו – ללא פסל או תמונה)‬
‫אבל גם!! ‪:‬‬

‫‪ ‬פאגניים‪ :‬כגון ניקאות (פיות ‪ -‬מלאכיות קטנות עם כנפיים)‪ .‬מערך הקבורה היהודי מושפע‬
‫לא ספק מתרבות זרה‪ .‬לעומת תקופת בית שני (כגון ‪ -‬ברובע ההרודיאני בו ראינו רק‬
‫עיטוריים צמחיים וגיאומטריים בלבד תוך שמירה קפדנית על האיסור "לא תעשה לך פסל וכל‬
‫תמונה" ) הרי כאן מוצאים דמויות של בעלי חיים ודמויות מהעולם ההלינסטי פאגני‪.‬‬

‫חומות ירושלים בתקופת‬

‫‪85‬‬

‫בית מקדש ראשון ושני‬

‫בית ראשון‬
‫א‪ .‬חומת דוד – הקיפה את עיר דוד‬

‫ב‪ .‬חומת שלמה – התרחבה גם לאיזור הבית‬

‫ג‪ .‬חומת חזקיה – הקיפה את הגבעה המערבית‬

‫בית שני‬
‫חומה ראשונה (כך מכנה אותה יוסף בן מתתיהו)‬
‫שני שלבים לבנייתה‪:‬‬

‫א‪ .‬נחמיה בשנת ‪ 445‬לפה"ס – חומה אשר מקיפה את עיר דוד והר הבית‪ .‬כלומר חומה אשר‬
‫מקבילה‪ ,‬למעשה‪ ,‬לחומות דוד ‪ +‬שלמה‪.‬‬

‫החשמונאים בשנת ‪ 100‬לפה"ס לערך – על שרידי חומת חזקיהו הם בונים חומה אשר‪ ,‬כמו‬ ‫ב‪.‬‬
‫חומת חזקיה‪ ,‬מקיפה את הגבעה המערבית‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬חומה ראשונה מקבילה לחומה בשיא גודלה בתקופת בית המקדש הראשון (קרי דוד ‪+‬‬
‫שלמה ‪ +‬חזקיה)‪.‬‬

‫חומה שניה‬
‫נבנית ע"י הורדוס (‪ 37-4‬לפה"ס) אנו לא יודעים מה היה הטוואי המדוייק של החומה השנייה‪,‬‬
‫ואנו יודעים את נקודת הסיום וההתחלה שלה‪:‬‬
‫מ – שער גינת (ליד שלושת מגדלי הורדוס‪ ,‬ליד שער יפו של היום)‪.‬‬
‫אל – מצודת האנטוניה‬

‫חומה שלישית‬
‫חומה המשקפת את ירושלים בשיא גדולתה (‪ 1,800‬דונם) ונבנית בשני שלבים‪:‬‬

‫א‪ .‬אגריפס (נכדו של הורדוס‪ ,‬ששלט בין השנים ‪ 41-44‬לספירה)‪ -‬מתחיל לבנות את החומה‪,‬‬
‫אך מפסיק לבנותה‪ ,‬מחשש שהרומאים יחשדו בו שהוא רוצה למרוד בהם‪.‬‬
‫‪86‬‬

‫ב‪ .‬בתקופת המרד הגדול ‪ -‬מושלמת החומה על מנת שכל השטח לא יישאר פרוז‪.‬‬
‫החומה הייתה חומה ענקית‪ ,‬היא הגיעה בנקודה של מגדל סטפנוס עד איזור מגרש‬
‫הרוסים (!) של היום‪ ,‬ועד איזור דרך שכם (יש שרידים שלה בתחנת הדלק ליד דרך שכם‬
‫מצפון לשער שכם)‪.‬‬

‫שערי בית המקדש השני‬

‫בתקופה ההרודיאנית‬
‫‪ ‬ממערב‪:‬‬

‫‪ o‬קשת ושער רובינזון – גרם מדרגות אשר הוביל אל הסטיו המלכותי‬

‫‪ o‬שער ברקלי – שער שירות‬

‫‪ o‬קשת וילסון – עליה עברה האמה התחתונה ( בתקופה החשמונאית וההרודיאנית) אשר‬
‫הובילה מים לבית המקדש‪.‬‬

‫‪ o‬שער וורן‬

‫‪ ‬ממזרח ‪ :‬שער שושן (קרוי כך על שם העיר שושן בפרס ממנה יציאה הכרזת כורש שאפשרה את‬
‫בניית בית המקדש או כי הייתה עליו צורה של שושן)‪ .‬משם יצא הכהן הגדול כאשר שרף אפר‬
‫פרה אדומה על הר הזיתים‪.‬‬

‫‪ ‬מצפון ‪ :‬שער טדי (אולי מלשון סוד – היה צנוע וסודי ונאמר עליו "לא שימש לכלום")‪.‬‬

‫‪ ‬מדרום‪ :‬שערי חולדה (שתי זוגות שערי כניסה ויציאה אשר הובילו אל מתחם רחבת בית‬
‫המקדש ונקראו כך או משום שיוחסו לקבר חולדה הנביאה הסמוך או משום שבמבנה שלהם‬
‫הזכירו מאורה של חולדה)‬

‫ההתיישבות היהודית בירושלים מחורבן הבית‬

‫‪87‬‬

‫‪ ‬לאחר חורבן בית המקדש השני ועד מרד בר כוכבא ‪ :‬נאסר על היהודים להתגורר בירושלים‪.‬‬
‫אין יהודים בירושלים‪.‬‬

‫‪ ‬מרד בר כוכבא ‪ -‬התקופה הביזנטית ‪ :‬נאסר על היהודים להתגורר בירושלים‪ .‬אין יהודים‬
‫בירושלים ‪ .‬יום אחד בשנה‪ ,‬בתשעה באב‪ ,‬מאפשרים הרומים ליהודים לעלות לירושלים‪.‬‬

‫‪ ‬התקופה הביזנטית‪ :‬נאסר על היהודים להתגורר בירושלים ‪ .‬אין יהודים בירושלים‪ .‬יום אחד‬
‫בשנה‪ ,‬בתשעה באב‪ ,‬מאפשרים הביזנטים ליהודים לעלות לירושלים‪ .‬עם זאת יש קהילה‬
‫יהודית קטנה בהר ציון‪ .‬אבל יש שלוש תקופות משנה בה כן מתגוררים יהודים בירושלים‪:‬‬

‫‪ 363 – 361‬יוליאנוס הכופר (התיישבות בעיר דוד וליד קשת רובינזון)‬ ‫א‪.‬‬

‫‪ 460 – 450‬בתקופת השליטה אאדוקיה‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ 628 – 614‬בתקופת הכיבוש הפרסי‪ ,‬מתירים הפרסים ליהודים לגור בירושלים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪ ‬התקופה המוסלמית ‪ :‬ע"פ "תנאי עומר" מאפשר עומר אבן אל חטאב לשבעים משפחות‬
‫להתגורר בירושלים‪:‬‬

‫‪ o‬עד ‪ - 1033‬היהודים מתגוררים בעיר דוד (עד שמתרחשת רעידת אדמה גדולה)‬

‫‪ o‬לאחר ‪ - 1033‬היהודים מתגוררים מצפון להר הבית – עד לכיבוש הצלבני‬

‫‪ ‬התקופה הצלבנית ‪ :‬בעת הכיבוש הצלבני נטבחים היהודים בירושלים‪ .‬נאסר על יהודים‬
‫להתיישב בירושלים בתקופה הצלבנית‪ ,‬למעט מעט מאד יהודים העוסקים בצביעת בדים‬
‫בסמוך למצודת דוד‪.‬‬

‫‪ ‬התקופה הממלוכית‪ :‬מתגוררים יהודים בהר ציון‪ .‬הרמב"ן מגיע בשנת ‪ 1267‬בונה בית כנסת‬
‫בהר ציון ומחדש את היישוב היהודי בירושלים‬

‫‪ ‬שנת ‪ : 1450‬מעמד הקהילה היהודית בירושלים עולה‪ ,‬והיא עוברת מאיזור הרציון לרובע‬
‫היהודי של ימינו‪.‬‬

‫‪ ‬התקופה העותומאנית‪ :‬תחילתה בפריחה בעת סולימאן המפואר‪ ,‬אך במאה ה‪ 17-‬יש הדרדרות‬
‫(אבן פארוח) ורבים מהקהילה האשכנזית עוזבים ומשנת ‪ 1721‬אין יהודים אשכנזיים‬
‫בירושלים‪ .‬משנת ‪ 1799‬מתחילה פריחה מחדש בירושלים‪.‬‬

‫הספרות היהודית‬
‫‪ 24‬ספרים בתנ"ך – "כד" (גימטריה) ספרים‬
‫‪ ‬תורה – ‪ : 5‬חמישה חומשי תורה‪ :‬בראשית‪ ,‬שמות‪ ,‬במדבר‪ ,‬ויקרא‪ ,‬דברים‪.‬‬
‫‪88‬‬

‫‪ ‬נביאים – ‪: 8‬‬
‫‪ ‬ארבעה נביאים ראשונים‪ :‬יהושע‪ ,‬שופטים‪ ,‬שמואל‪ ,‬מלכים‬
‫‪ ‬ארבעה נביאים אחרונים‪ :‬ישעיהו‪ ,‬ירמיהו‪ ,‬יחזקאל‪ ,‬תרי עשר‬
‫‪ ‬כתובים – ‪: 11‬‬
‫‪ ‬שלושה ספרי אמ"ת ‪ -‬תהילים‪ ,‬משלי‪ ,‬איוב‬
‫‪ ‬חמשת מגילות‪ :‬שיר השירים‪ ,‬רות‪ ,‬איכה‪ ,‬קהלת‪ ,‬אסתר‬
‫‪ ‬שלוש ספרים נוספים‪ :‬דניאל‪ ,‬עזרא (כולל עזרא ונחמיה)‪ ,‬דברי הימים‬

‫שלבי התגבשות ספרי התנ"ך‪:‬‬

‫א‪ .‬ע"פ‬
‫כתיבה – בתנ"ך כל ספר נכנס בתקופה בה נכתב (למשל אסתר בתקופה הפרסית)‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫עריכה ‪ -‬בתקופת המאה הרביעית והחמישית לפני הספירה – אנשי הכנסת הגדולה בו‬ ‫ג‪.‬‬
‫מחליטים איזה ספרים ייכנסו ויכללו בקובץ‪ .‬ממועד זה כל הספרים נכללים‪ .‬לא ניתן עוד‬
‫להכניס ספרים‪ ,‬וכעת יש להחליט אילו ספרים יצאו מהקודקס‪.‬‬
‫‪ o‬למשל‪ 259 :‬לפה"ס‪ ,‬בית תלמי‪ ,‬המלך היווני תלמי פילדלפיוס‪ ,‬מזמין ‪ 70‬יהודים לתרגם את‬
‫התנ"ך ליוונית ע"מ להכניסו לספריה ביוונית – יש כבר קודקס תנ"ך אך הוא כולל את‬
‫ספר יהודית שלאחר מכן‪ ,‬בשלב הקנוניזציה – יוצא‪.‬‬
‫‪ o‬למשל‪ :‬ספרי התנ"ך (והספרים החיצוניים) במערות קומראן משקפות את ספרי התנ"ך‬
‫לפני שלב הקנוניזציה‬

‫קנוניזציה ‪ -‬במאה שנייה לספירה על ידי רבי עקיבא עובר התנ"ך קנוניזציה‪ ,‬כלומר סגירה‬ ‫ד‪.‬‬
‫סופית‪ ,‬ולאחר מכן אין יותר מחלוקות וכבר אין להוציא יותר ספרים‪ .‬התנ"ך כולל ‪24‬‬
‫ספרים וזהו‪.‬‬

‫הספרות היהודית‪:‬‬
‫‪ ‬תקופת התנאים – תקופת המשנה – עד ‪ 200‬לספירה בה חותם רבי יהודה הנשיא את המשנה‪.‬‬
‫‪ ‬תקופת האמוראים – תקופת התלמוד ‪500 – 200‬‬
‫‪ ‬תלמוד ירושלמי (רבי עמי ורב אסי) – נחתם בשנת ‪400‬‬
‫‪ ‬תלמוד בבלי (רבינא ורב אשי) – נחתם בשנת ‪500‬‬
‫‪ ‬סבוראים ‪ – 500-700‬לא נכתב דבר בתקופתם‬
‫‪ ‬תקופת הגאונים ‪ - 700-1000‬ספרות השו"ת‬
‫‪ ‬תקופת הראשונים ‪1000-1500‬‬
‫‪ ‬רי"ף – רבי יצחק אלפסי‪.‬‬
‫‪89‬‬

‫‪ ‬הרמב"ם – רבי משה בן מיימון – "היד החזקה" – "משנה תורה" ‪ -‬הוא שני לתורה‪.‬‬
‫‪ ‬רא"ש ‪ -‬רבינו אשר ‪ ,‬ראש חכמי צרפת‪.‬‬
‫‪ ‬תקופת האחרונים ‪:‬‬
‫‪ ‬רבי יוסף קארו‪ :‬בית יוסף‪ ,‬שולחן ערוך (ספרדי)‬
‫‪ ‬רבי משה איסרליש (אשכנזי) "מפה לשולחן" – הערות בדין העדה הספרדית לשולחן ערוך‪.‬‬

‫איסורי שבת מהתורה‪:‬‬

‫‪ .1‬אסור לעשות מלאכה אסור ליצור דבר חדש שלא היה קודם‪.‬‬
‫‪ .2‬ל"ט אבות מלאכה שאסורות בשבת ‪ -‬העבודות שעשו במשכן‬
‫‪ .3‬אסור להדליק אש ‪ -‬שכן אש תמיד נחשב לפעולות היצירה‪.‬‬
‫‪ .4‬אסור לצאת מתחום השטח הבנוי יותר מאלפיים אמה ‪.‬‬

‫מועדי ישראל‪:‬‬
‫‪ ‬שישה חגים מהתורה‬
‫חגים לאומים (ה"רגלים" – חובת עלייה לרגל)‪:‬‬
‫טו – כא ניסן (חג האביב)‬ ‫‪ ‬פסח‪:‬‬

‫‪ ‬שבועות‪ :‬ו' סיוון (חג ביכורי קציר חיטים)‬

‫‪ ‬סוכות‪ :‬טו – כא תשרי (חג האסיף)‬

‫‪ ‬שמיני עצרת‪ :‬כב תשרי (ובאותו יום בארץ גם שמחת תורה‬
‫ארבע מצוות בסוכות‪:‬‬
‫א‪ .‬מצוות ישיבה בסוכה‬
‫מצוות ארבעת המינים‬ ‫ב‪.‬‬
‫נגד כל שבעים אומות‬ ‫הקרבת שבעים פרים – המבטא את האחריות על כל העולם‬ ‫ג‪.‬‬
‫העולם‪.‬‬
‫ניסוך המים "שמחת בית השואבה" – תפילה לגשם‪ .‬היו מנסכים מים מעיר דוד –‬ ‫ד‪.‬‬
‫בצלוחית זהב‪ ,‬ממעיין הגיחון ומעלים אותה בטקס מאד מרשים לביהמ"קש‪.‬‬

‫חגים פרטיים (אין מצוות עליה לרגל) ‪:‬‬

‫‪90‬‬

‫‪ ‬ראש השנה‪ :‬א‪-‬ב תשרי‬

‫‪ ‬יום כיפורים‪ :‬י תשרי‬

‫‪ ‬חגים מדרבנן‬
‫‪ ‬חנוכה‪ :‬כה' כסלו ואילך שמונה ימים‬
‫‪ ‬פורים‪:‬‬
‫‪ o‬יג אדר – תענית אסתר ‪.‬‬
‫‪ o‬יד אדר – פורים בערי פרזות‪.‬‬
‫‪ o‬טו אדר – שושן פורים‪ ,‬בערים מוקפות חומה‪.‬‬

‫‪ ‬ימי אבל‬
‫לזכר ארועים טראומטיים של בית ראשון‪:‬‬
‫‪ ‬ג' תשרי ‪ -‬רצח גדליה בן אחיקם ונטישת היישוב היהודי בא"י‪.‬‬
‫‪ ‬י' טבת – היום בו מתחיל המצור על ירושלים של הצבא הבבלי‪.‬‬
‫‪ ‬יז תמוז – יום פריצת חומות ירושלים על ידי הכוחות הבבלים בימי הבית הראשון‪ .‬כניסת‬
‫הכוחות‪.‬‬
‫‪ ‬ט' באב – חורבן בית המקדש הראשון‪ ,‬חורבן בית שני‪ ,‬נפילת העיר ביתר בסוף מרד בר כוכבא‪.‬‬
‫‪ o‬שלושת השבועות – ימי בין המצרים‪ :‬התקופה שבין יז תמוז לתשעה באב נקראת‬
‫"שלושת השבועות" וכן נקראת ‪ " -‬ימי בין המצרים" ‪.‬‬

‫‪ ‬שלושת התפילות בימי חול‬

‫‪ ‬שחרית – מול קרבן תמיד של שחר‬
‫‪ ‬מנחה – קרבן תמיד של בן הערביים‬
‫‪ ‬ערבית – מול הטקס של הקטרת האברים בלילה‪.‬‬

‫‪ ‬שלוש קביעות "כנסת הגדולה" (מאה רביעית חמישית לפני הספירה)‬

‫א‪ .‬עריכת התנ"ך – בשלב זה‪ ,‬כאמור‪ ,‬מוחלט מה כולל התנ"ך ומכאן ואילך אין להכניס ספרים‬
‫לתנ"ך‪.‬‬
‫ב‪ .‬קביעת מטבע של ברכות – אנשי כנסת הגדולה קבעו פורמט סמנטי שבו מברכים "ברוך אתה‬
‫ה' אלוקינו אשר קדשנו במצוותיו וצוונו‪."...‬‬
‫‪91‬‬

‫ג‪ .‬תפילת שמונה עשרה ‪ -‬נקבעה בתקופה מאה רביעית – חמישית לפה"ס על ידי אנשי כנסת‬
‫הגדולה‪ ,‬ובכך נקבע הפורמט‪ ,‬הבסיס‪ ,‬כי תהיינה ‪ 18‬ברכות ( אך הטקסט הלשוני יעבור עוד‬
‫והוספת ברכה ‪19‬‬ ‫גלגולים) ונסגרת סופית בתקופת דור יבנה בגיבוש לשוני האחרון‬
‫"למלשינים אל תהי תקווה"‪.‬‬

‫זיהוי אתרים באמצעות מקומות שמשמרים בשמותם‬

‫שמות תנכי"ם‬
‫שלושת הכללים לזיהוי מקום‪:‬‬
‫‪ .1‬שימור שם – שמות (בד"כ של יישובים ערבים) משמרים (לעיתים באופן דומה לעיתים באופן‬
‫זהה את שם היישוב המקראי‪ ,‬באופן שעוזר בזיהוי‪.‬‬
‫‪ .2‬הקשר טקסטואלי שמתאים למקום ‪ -‬הטקסט (המקראי) צריך להתאים למיקום (כגון‬
‫שהאיש בסיפור "פלגש בגבעה" הולך עם פלגשתו מבית לחם לנחלת שבט אפריים‪ ,‬הרי "גבעה"‪,‬‬
‫לפי הסיפור‪ ,‬לפי הטקסט‪ ,‬צריכה להמצא גיאוגרפית בן בית לחם לאפריים)‬
‫‪ .3‬שרידים ארכיאולוגיים – חובה למצוא באתר שרידים ארכיאולוגיים המתוארכים לאותה‬
‫תקופה (מקראית)‪.‬‬

‫דוגמאות ‪:‬‬
‫‪ ‬ארם‪/‬עירם – משמר את היישוב המקראי "רמה"‬
‫‪ ‬אלג'יב – משמר את שם היישוב המקראי גבעון‪ ,‬מצאו בו קנקנים עליהם רשום "גבעון גדר‬
‫עזריהו" (ויש גם שריד ארכיאולוגי‪ -‬מפעל מים כמו במגידו וגזר)‪.‬‬
‫‪ ‬חיזמה – משמר את שם היישוב המקראי עז‪ -‬מוות‬
‫‪ ‬מוחמוס – משמר את השם מכמש‬
‫‪ ‬חירבת סיליון – משמר את שם היישוב המקראי שילה‬
‫‪ ‬עקרבתא ‪ -‬אולי משמר שם של מקום הקרוי "חבל ארץ עקרבים" שמופיע באונומסטיקון של‬
‫אוסוביוס במאה הרביעית לספירה‪.‬‬
‫‪ ‬דובאן – אולי משמר בשם את ה"דובים" מסיפור אלישע והילדים שצעקו לו "קרח עלה" והוא‬
‫הביא עליהם "דובים"‪ .‬אולי גם "חורבת שבבין" – "חורבת הילדים"‪.‬‬
‫‪ ‬לובאן – משמר את שם היישוב המקראי – לבונה‪.‬‬
‫‪ ‬ביתין – משמר את היישוב בית אל (ויש בו גם שרידים ארכיאולוגים)‬
‫‪92‬‬

‫‪ ‬ראמון – משמר‪ ,‬ייתכן‪ ,‬את השם "סלע רימונים" ‪ -‬במדבר שומרון‪ ,‬אליו ברחו בני בנימין אחר‬
‫המלחמה‪ ,‬לאחר ארוע פלגש בגבעה‪.‬‬
‫‪ ‬רומאנה – משמר שם של יישוב יהודי בשם רימון‪.‬‬
‫‪ ‬לוביא (גליל תחתון) – משמר את השם של פונדק לביא – בצומת גולני‪.‬‬
‫‪ ‬נימר (אבו נימר) שבט בדואי המשמר את שם היישוב היהודי נימרין (חורבת עמודים)‬
‫‪ ‬עראבה‪ ,‬כפר מנדא – משמרים שמות של יישובים יהודים‬
‫‪ ‬סכנין – משמר שם של יישוב יהודי – רבי יהושע סכנין קבור במרכז הכפר‬
‫‪ ‬אעבלין – משמר יישוב יהודי בשם אבליים‪.‬‬
‫‪ ‬מראר – משמר את הישוב יהודי מערייה אחד מהישובים בהם התגוררו משפחות הכהונה‬
‫‪ ‬דיר חנא – משמר שם של יישוב יהודי בשם כפר יוחנה‬
‫‪ ‬חיטין – כפר ערבי המשמר יישוב יהודי בשם חיטין מתקופת המשנה והתלמוד‪.‬‬
‫‪ ‬אירביל – משמר את שם היישוב היהודי ארבל‬
‫‪ ‬עכברא – יישוב ערבי המשמר יישוב יהודי מהמשנה והתלמוד בשם עכברא‬
‫‪ ‬בירייה‬
‫באופן זהה שם של יישוב יהודי מתקופת המשנה‬ ‫‪ ‬שפרעם – עיר ערבית אשר משמרת‬
‫והתלמוד‪.‬‬
‫‪ ‬חברון – משמר באופן זהה את שמו של היישוב היהודי חברון‬
‫‪ ‬מיעין – משמר את השם מעון בדרום הר חברון‬

‫‪ ‬כירמיל – משמר את השם כרמל בדרום הר חברון‬

‫‪ ‬סמוע ‪ -‬משמר את השם אשתמוע בדרום הר חברון‬

‫‪ ‬יאטה ‪ -‬משמר את שם היישוב יוטה בדרום הר חברון‬

‫‪ ‬זיף – משמר יישוב בשם זיף בדרום הר חברון‬

‫‪ ‬עוספייא ‪ -‬משמר יישוב יהודי בכרמל בשם כוסייפא‬

‫ארועים תנכיים הקשורים לאתרים‬

‫צפון‪:‬‬
‫‪ ‬ארוע אליהו ונביאי הבעל ‪ -‬מוחרקה‬
‫‪93‬‬

‫‪ ‬מלחמת ברק ודבורה בהר תבור‬

‫‪ ‬גדעון והמדיינים – עין חרוד‬
‫‪ ‬מות שאול על הגלבוע‬
‫‪ ‬אחאב בורח אחר הארוע של אליהו ונביאי הבעל לבירתו – יזרעאל‬
‫‪ ‬סיפור נבות היזרעאלי‬

‫מרכז ודרום (ותוואי כביש ‪ 38‬וכביש ‪:)6‬‬

‫‪ ‬יהושע וארבעת המלכים – עמק איילון‬
‫‪ ‬שמשון בנחל שורק (נשפך לים ליד פלמחים) ותל תמנתה ‪ -‬מהעיר תמנה (עיר פלישתית)‬
‫בוחר שמשון את אשתו הראשונה דלילה‪ .‬הוריו מבקרים אותו על בחירת אישה מעיר‬
‫פלישתית‪.‬‬
‫נדידת ארון הברית מאשדוד ‪ -‬עקרון הפלישתית (תל מוקנה) אל בית שמש‪ :‬ארון הברית נפל‬ ‫‪‬‬
‫בקרב "אבן העזר" ומובא לאשדוד‪ ,‬ואחרי שהוא גורם נזקים אצל הפלישתים באשדוד הוא‬
‫מגיע אל העיר עקרון הפלישתית – היא תל מוקנה (אשר ליד קיבוץ רבדים) ומעקרון‬
‫הפלישתים‪ ,‬בעצת הכהנים והקוסמים שלהם‪ ,‬שמים עליו חמישה טחורי ועכברי זהב כ"אשם"‬
‫(כלומר כמנחה לה' לכיפור החטאים) – ככפרה לכל אחת מחמשת ערי סרני פלישתים‪ :‬עזה‪,‬‬
‫אשקלון‪ ,‬אשדוד‪ ,‬גת‪ ,‬עקרון‪ .‬הפלישתים רותמים את ארון הברית לפרות‪ ,‬ומנסים לבחון אם‬
‫הפרות ילכו ישירות לכיוון בית שמש – כמבחן לראות אם מקור הרעה שנגרמה להם היא‬
‫ארון‬ ‫מארון האלוהים או מ"יד המקרה"‪ .‬הפרות הולכות ישר ולא נעות ימין או שמאל‪.‬‬
‫הברית אכן מגיע לבית שמש – ל"שדה יהושע" אשר בבית שמש (שם‪ ,‬מכה ה' בעם ‪ 50-70‬אלף‬
‫איש בגלל שראו את ארון הברית) ומועלה לקריית יערים‪.‬‬
‫‪ ‬גליית ודוד ‪ :‬תל צפית הוא תל אל סאפי (שמשמעותו "התל הבהיר" – בגלל הצבע הבהיר) ‪,‬‬
‫הוא מזוהה עם העיר גת הפלישתית – אחת מחמשת ערי סרני פלישתים ‪ .‬מהעיר גת יוצא‬
‫גולית ‪ ,‬דרך תוואי נחל האלה אל עמק האלה‪ ,‬ואל המקום "בין שכה לבין עזקה" במקום‬
‫הקרוי "אפס דמים" בקרב המסתיים במות גליית ונצחון ישראל‪.‬‬
‫אחת מערי נחלת שבט‬ ‫‪ ‬העיר מארשה ‪ -‬מערי שבט נחלת יהודה‪ ,‬על תוואי נחל בית גוברין‪,‬‬
‫יהודה אשר אותה מבצר רחבעם לקראת מסע שישק מלך מצרים ‪ .‬אזכור נוסף הוא כי המלך‬
‫אסא נלחם שם נגד דמות הקרוייה בשם "זרח הכושי"‪.‬‬
‫‪ ‬תל לכיש – מסע סנחריב ונבוכדנצר‪ :‬העיר המקראית לכיש אשר נכבשת במסע סנחריב – ‪701‬‬
‫לפה"ס‪ .‬כמו כן העיר נכבשת בידי נבוכדנאצר (‪ 587‬לפה"ס) ובקשר לכך הגילוי המרעיש‬
‫שמתיישב עם הסיפור המקראי – "חרסי לכיש" אשר נמצאו באחד מחדרי השער על ידי חוקר‬
‫בשם סטארקי בשנת ‪ 1928‬ובייחוד חרס מספר ‪ 4‬אשר בו תיאור מרטיט המתאר כנראה את‬
‫השעות האחרונות של היישוב לכיש כאשר תל עזקה כבר נפלה עליו נאמר "אל משואות לכיש‬
‫נחנו שומרים‪ ,‬כי לא נראה את עזקה"‪.‬‬
‫‪94‬‬

‫על האיסלאם‬
‫תולדות מוחמד‬
‫‪ ‬הולדת מוחמד – שנת ‪ 570‬לספירה "עאן אל פיל"‬
‫מוחמד נולד בשנת ‪ 570‬במכה לשבט קוראייש ‪ -‬שבט מבוסס‪ ,‬התייתם מאביו שהיה תינוק‪,‬‬
‫והתייתם מאימו שהיה בן שש והוא חי קצת אצל סבא שלו‪ ,‬ובעיקר חי אצל דודו בשם‪ :‬אבו‬
‫טאלב‪ .‬זה אבא של עלי החליף הרביעי‪ .‬בגיל ‪ 25‬התחתן עם אשתו ‪ -‬ח'דיג'ה‪ ,‬סוחרת עשירה‪.‬‬

‫‪ ‬שנת ‪ – 610‬ההתגלות הראשונה של מוחמד – "קרא בשם ריבונך" (סורא ‪)96‬‬

‫למוחמד היה נוהג לצאת להתבודד פעם בשנה בהר ליד מכה‪ .‬בשנת ‪ , 610‬כאשר מוחמד היה בן‬
‫ארבעים‪ ,‬עת עלה להתבודד על אותו הר‪ ,‬נגלה אליו המלאך גבריאל‪ ,‬ובישר לו את בשורת‬
‫המונותאיזם‪" :‬קרא בשם ריבונך אשר ברא" אלו המילים הראשונות של ההתגלות הראשונה‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬מסר מונותאיסטי‪ ,‬שנית החובה לקרוא ולהעביר את המסר המונוטאיסטי לאנשים‪.‬‬
‫ומכאן המילה קוראן‪ .‬התגלות זו מופיעה בסורא ‪ 96‬לקוראן – "סורת טיפת הדם הקרושה" שכן‬
‫נאמר בה‪" :‬קרא בשם ריבונך אשר ברא‪ .‬ברא את האדם מטיפת דם מעובה"‪.‬‬

‫‪ ‬שנת ‪" 610-622‬תקופת מכה" ‪ -‬מוחמד כמטיף דתי כושל מדבר את האיסלאם‪ ,‬אך‬
‫לא מיישם אותו‬
‫‪95‬‬

‫לאחר ההתגלות מוחמד ירד מההר (וכל העת הוא ממשיך בהתגלויות‪ ,‬ובגיבוי רעייתו התחיל‬
‫להטיף לאמונה באל אחד במכה עד שנת ‪ 622‬אך נכשל (אולי כי "אין נביא בעירו")‪.‬‬

‫‪ ‬שנת ‪ – 622‬ההיג'רה –ההגירה ממכה למדינה ‪ -‬הארוע המכונן של האיסלאם‬

‫לנוכח אי הצלחתו במכה‪ ,‬ולאחר פטירת אשתו חידי'גה‪ ,‬הרי בשנת ‪ 622‬מהגר מוחמד ממכה‬
‫למדינה ‪ .‬הגירה זו הינה הארוע המכונן של האיסלאם‪ .‬מוחמד מהגר כי הוא הבין שבמכה הוא‬
‫לא יצליח‪ ,‬וסבר (בטעות) כי היהודים במדינה יקבלו את התורה החדשה שלו‪ ,‬ובכך טעה כי‬
‫היהודים אינם יכולים להאמין במוחמד כנביא כי מחורבן בית המקדש אין יותר נבואה‪.‬‬

‫‪ ‬תקופת מדינה‪ -‬מוחמד מנהיג דתי ופוליטי (אבל לא מטיף) – הוא מיישם את‬
‫האיסלאם‬
‫מוחמד ממשיך במדינה לקבל התגלויות וקורא אותם לתושבי מדינה‪ .‬הוא מקבל מעמד כבורר‬
‫בין השבטים הערביים המסוכסכים‪ ,‬יוצר מהפכה חברתית ופוליטית – וכותב חוקה שנקרא‬
‫"חוזה העדה" ובו הוא יוצר ארגון בן שבטי כאשר כעת כל שבט מחובר עם שבט אחר במעין‬
‫ברית שבטית וכולם מחוברים אל מוחמד – אשר עומד בראש הארגון הבן שבטי‪ ,‬וכך הוא צובר‬
‫עוצמה וכוח רב‪ .‬עם צבירת הכוח הוא יוצא ומנסה לכבוש את מכה‪.‬‬

‫‪ ‬שנת ‪ – 624‬סדרת קרבות נגד מכה‬

‫בשנת ‪ 624‬מתחיל מוחמד סדרה של קרבות נגד מכה‪ ,‬כי בראשית תקופת מדינה התקבעה‬
‫הקביעה הדתית כ י המקדש של אלהה זה הכעבה במכה ועל האיסלאם לכבוש את המקדש של‬
‫אללה במכה‪ .‬על אף שעל פי חוזה העדה הרי היהודים פטורים מלהלחם הרי אי השתתפות‬
‫היהודים בקרבות גרמה לכך שלאחר כל קרב טבחו‪/‬גרשו יהודים‪.‬‬

‫‪ ‬שנת ‪ 631‬כיבוש מכה ובשנה ‪" 631-632‬שנת המשלחות"‬

‫בשנת ‪ 631‬נכבשה מכה‪ ,‬מוחמד חזר למכה‪ ,‬השבטים האחרים בחצי האי ערב נשבעים לו שבועת‬
‫אמונים כי פחדו להתעסק עימו‪ ,‬ובמסגרת משלחות ששלחו אליו‪ ,‬הרי תמורת קבלת חסותו‬
‫הסכימו לקבל עליהם את האיסלאם‪.‬‬

‫‪ ‬שנת ‪ – 632‬מוחמד מת – אך לפני מותו לא קבע סדרי שלטון‬

‫בשנת ‪ 632‬מוחמד מת ונקבר לבקשתו במדינה ‪ -‬העיר שקיבלה אותו ומכאן שמה מדינת אל‬
‫נביא = עיר הנביא ובקיצור ‪" -‬מדינה"‪ .‬מוחמד לא קבע עם מותו סדרי העברת שלטון וירושה‪.‬‬
‫‪96‬‬

‫הקוראן – סך כל ההתגלויות אל מוחמד‬

‫הספר הקדוש למוסלמים המכיל בתוכו את סך כל ההתגלויות של מוחמד משנת ‪ - 632 – 610‬ספר‬
‫שמיימי‪ ,‬מתוך ה"לוח הגנוז" שירד פרקים פרקים‪ .‬מוחמד‪ ,‬כפי שנצטווה‪ ,‬אמר את הקוראן ולא‬
‫כתב אותו ועשרים שנה אחר מותו (‪ )651‬הועלו סך ההתגלויות על הכתב – ב"קוראן"‪ ,‬ע"י החליף‬
‫עותמאן בן עפאן‪.‬‬
‫הקוראן מחולק ל‪ 114‬פרקים – כל פרק נק רא "סורה"‪ .‬הסורות מסודרות מהסורה הארוכה‬
‫ביותר לקצרה ביותר – חוץ מהסורה הראשונה "סורה אל פאתיחה" שהינה ראשונה בגלל‬
‫חשיבותה "אותך נעבוד ולישועתך נקווה‪ ,‬נחנו באורח מישרים של אלה אשר נטית להם חסד – לא‬
‫של אלה ניתכה החמה עליהם (לפי הפרשנות – היהודים) ולא של התועים (הנוצרים)"‪ .‬סורא זו‬
‫הינה החלק העיקרי בכל תפילה מחמשת התפילות של האיסלאם‪.‬‬
‫חמשת עמודי התווך – מצוות היסוד ‪ -‬ארכאן אל איסלאם‬
‫א‪ .‬עדות= שהאדה‬
‫אמרה המהווה עדות המבטאת את שני עיקרי האמונה האיסלאמית‪:‬‬
‫"אין אלוהים מלבד אללה" ‪" -‬לא אילה איל אללה "‬
‫"מוחמד שליח אללה" ‪" -‬מוחמד רסול אללה"‬
‫אמירה זו כוללת איפוא באופן מחייב ‪:‬‬
‫‪ ‬האמונה במונוטאיזם‪.‬‬
‫‪ ‬האמונה במוחמד כנביא‪.‬‬
‫‪ ‬האמונה במוחמד כנביא אחרון‪.‬‬
‫את האימרה הזו אומר הן המואזין והן המתפלל בתפילה עצמה‪ .‬פסוק זה אינו מופיע בקוראן‪,‬‬
‫ונקבע מאוחר יותר‪.‬‬

‫ב‪ .‬צדקה = זכאה‬

‫מלשון "לזכות" ‪ -‬כל מוסלמי חייב לתת מס צדקה כל חייו‪ ,‬ולהפריש חלק מהרווחים שיש‬
‫למוסלמי – כל שנה לנוכח הערבות ההדדית של הקהילה ולנוכח ראיית האיסלאם כי כל‬
‫הרכוש שייך לאללה‪.‬‬

‫ג‪ .‬צום = סאום (החודש התשיעי= חודש הרמאדן)‬

‫כל מוסלמי ומוסלמית חייב לצום במשך כל החודש התשיעי של האיסלאם – חודש הרמאדן‬
‫מזריחה עד שקיעה‪ .‬משמעות הצום היא כפרה על חטאים‪ .‬הצום הוא בחודש רמאדן כי בלילה‬
‫העשרים ושבע לחודש התשיעי – לילת אל קאדר (סורא ‪ ) 97‬השמים נפתחו ומוחמד קיבל את‬
‫ההתגלות הראשונה‪ .‬לכן נקבע החודש הזה כולו כחודש של חסד‪ ,‬של צום‪ .‬הלילה העשרים‬
‫‪97‬‬

‫ושבע = ליל אל קאדר = ליל הגורלות הוא הלילה בו נקבע גורלו של כל אדם ולכן בלילה זה‬
‫מרבים לתת צדקה‪ ,‬לקרוא בקוראן‪ ,‬ולעשות פעילות דתית אינטנסיבית‪ .‬סוף תקופת הצום‪:‬‬
‫עיד אל פיטר = חג סוף הצום ‪ -‬שלושה הימים הראשונים של החודש העשירי ‪.‬‬

‫ד‪ .‬תפילה – צלאה‬

‫כל מוסלמי חייב להתפלל חמש פעמים ביום‪ .‬התפילה באיסלאם מורכבת משני חלקים‪:‬‬
‫א‪ .‬טקסט ‪ -‬הטקסט של כל חמשת התפילות‪ ,‬בכל שבעת ימי השבוע‪ ,‬בחול ובחגים‪ ,‬זהה‬
‫לחלוטין‪ ,‬התפילה רק בערבית‪ ,‬וכי הוא כולל‪:‬‬
‫‪ .1‬שהאדה (אין אלוהים מבלעדי אללה‪.)...‬‬
‫‪ .2‬סוראת אל פתיחה (הסורה הראשונה)‪.‬‬
‫‪ .3‬פסוקי קוראן‪.‬‬
‫ב‪ .‬תנועות – כריעות והשתחויות הקרויות "רוכעה"‪ .‬בכל עת שמשנים תנוחה אומרים "אללה‬
‫הוא אכבר"‪ .‬יש חשיבות עצומה ל"רוכעה" – התנועות עצמם ‪ ,‬כאשר בכלל כך כאשר המצח‬
‫נוגע בקרקע רואים בכך המוסלמים הכרה בקטנות המאמין לנוכח האל‪.‬‬
‫אין חובה מיוחדת למבנה של מסגד (מלשון "סגידה") שכן כל מקום בו בוחר אדם להתפלל ביחיד‬
‫יכול אף הוא להיות "מסגד" למעט תפילת יום שישי בצהריים – יום הג'ומעאה‪ ,‬אשר חייבת‬
‫להיות ב"מסגד יום שישי" – "מסג'יד אל גומעאה"‪ ,‬התפילה תהא זהה אך תתוסף לה חובת‬
‫שמיעת דרשה של דרשן העומד על ה"מינבאר"‪.‬‬
‫לפני כל תפילה קיימת חובת הטהרות ה כוללת שטיפת ידים‪ ,‬שטיפת פנים‪ ,‬שטיפת ראש ועורף‪,‬‬
‫שטיפת רגליים‪ .‬התפילה נעשית ללא נעלים לנוכח העקרון "של נעליך מעל רגליך" ‪ ,‬לכיוון מכה‬
‫(קיבלה) כאשר בכיוון זה קיימת גומחת תפילה (ללא קדושה כשלעצמה) הקרויה "מיחראב"‪,‬‬
‫מלשון חרב המסמלת את מלחמתו האישית‪ ,‬בחרב‪ ,‬של כל מתפלל נגד השטן‪.‬‬

‫ה‪ .‬עלייה לרגל = חאג'‬

‫כל מוסלמי או מוסלמית חייב לעלות לרגל למכה ולמקומות הקדושים המצויים בה פעם בחיים‬
‫כאשר החובה קיימת בשבוע מסויים בשנה – באמצע החודש השנים עשר ‪ .‬בעלייה לרגל קיימת‬
‫חובת לבישת בגד לבן שנקרא "איחראם" המסמל כי כולם שווים בפני האל‪ ,‬ואין לדעת מי עשיר‬
‫ומי עני‪.‬‬
‫הטקסים בחאג'‬
‫‪98‬‬

‫א‪ .‬הטוואעף ‪ -‬חובת הקפת הכעבה שבע פעמים‪ ,‬הנקשר‪ ,‬לפי האיסלאם לעקידת ישמעאל ע"י‬
‫אברהם (המוכר באיסלאם כמוסלמי הראשון ונקרא "חניף") במכה‪ .‬לפי המסורת‪ ,‬אחר‬
‫העמידה במבחן העקידה אללה כרת ברית עם אברהם כאשר אברהם‪ ,‬בהתאם לחלקו‬
‫בברית‪ ,‬בונה את הכעאבה ואללה לפי חלקו בברית‪ ,‬מוריד מהשמים את האבן השחורה‬
‫ואברהם שם אותה באחת מקירות הכעאבה‪.‬‬
‫ב‪ .‬שתיית מעיין הזמזם ‪ -‬המסמל את המעיין שנגלה להגר לאחר שגורשה עם ישמעאל ע"י שרה‪.‬‬
‫ג‪ .‬סעי – ריצה‪/‬הליכה טקסית‪ ,‬בין שתי גבעות המסמלים את חיפוש מקור המים על ידי הגר‪.‬‬
‫ד‪ .‬וקוף ‪ -‬טקס בו יוצאים ממכה להר ערפאת – הר הרחמים בו הייתה ההתגלות האחרונה‬
‫למוחמד‪.‬‬
‫ה‪ .‬רמי ‪ -‬טקס בו זורקים אבנים אל שלוש בורות – המסמל את אברהם מגרש את השטן‪.‬‬
‫ו‪ .‬טוואף ‪ -‬חוזרה למכה לביצוע שוב שבע ההקפות‪.‬‬
‫סוף החאג' הוא חג עיד אל אדחה – חג הקורבן לזכר עקידת ישמעאל אשר נחוג‪ ,‬בסוף תקופת‬
‫החחאג'‪ ,‬ארבע ימים באמצע החודש השנים עשרה האיסלאמי‪.‬‬

‫חמשת שורשי ההלכה באיסלאם‬

‫חמשת שורשי הלכה‪:‬‬
‫א‪ .‬קוראן‬
‫ב‪ .‬סונא – אורח החיים של הנביא (יש חשיבות לאורח החיים של הנביא כי ממנו התפתחו‬
‫הלכות) וכן ‪ -‬חדית' ‪ :‬ספרות אמרות הנביא‪ ,‬כלומר דברי ומסרי הנביא מוחמד (מחוץ‬
‫לאלו שנכללו בקוראן) כאשר כל חדיף בנוי משני חלקים‪:‬‬
‫‪ )1‬איסנאד – שושלת המסירה – היא זו שתבדק על מנת לבחון את אמינות החדית'‪.‬‬
‫‪ )2‬מתן – המסר‪ ,‬מה התוכן של החדית' – אותו לא יבדקו‪.‬‬
‫ג‪ .‬קיאס – ההקש האנלוגי "אם‪ ..‬אז"‬
‫ד‪ .‬אג'מעא – הסכמת הכלל – נותנים לציבור להתנהל ולא פוסקים מיד‪ ,‬ומתוך תפיסה כי‬
‫ציבור שלם לא טועה‪ ,‬לפי ההתנהגות – פוסקים את הדין‪.‬‬
‫ה‪ .‬עאדה‪/‬עורף – הנוהג המקומי ‪ ,‬פסיקת ההלכה המקומית לפי נוהג‪.‬‬

‫אולם‪ :‬מן מאה העשירית נאסר פיתוח ההלכה האיסלאמית ‪" -‬נעילת שערי האיג'תיהאד" ‪.‬‬

‫חשיבות ירושלים באיסלאם‬

‫שמות ירושלים באיסלאם‪:‬‬
‫‪99‬‬

‫א‪ .‬אורשלים אל קודס = ירושלים הקדושה‪.‬‬

‫בית אלמקדס = בית המקדש‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫אולא אלקבלתיין = הראשון מבין שני כיווני התפילה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫שתי הסיבות לחשיבות ירושלים באיסלאם‪:‬‬

‫‪ .3‬כיוון התפילה הראשון אשר נקבע ע"י מוחמד (בשנת ‪ ) 621‬היה לכיוון ירושלים‪.‬‬
‫‪ .4‬הקוראן מציין (סורא ‪" )17‬ישתבח שמו של המסיע את עבדו בלילה מהמסגד הקדוש אל‬
‫המסגד הקיצון"‪ .‬המסורת מפרשת‪ /‬מתארת מסע לילי פלאי של מוחמד יחד עם סוסה‬
‫מכונפת בשם אל בוראק המסגד שמכונה בקוראן " הקיצון" שם פגש מוחמד את כל‬
‫הנביאים שהיו לפניו‪ ,‬התפלל עימם ולאחר מכן עלה לשמיים וקיבל ישירות מאללה את‬
‫מצוות התפילה‪ .‬על אף שבקוראן בכלל ובסורא ‪ 17‬בפרט לא מופיעה המילה "ירושלים" הרי‬
‫מהר התקבעה הפרשנות כי ה"מסגד הקיצון" האמור בסורא הינו "ירושלים" ולכן אף‬
‫הכותל מכונה "אל בוראק" (שם "החנה" מוחמד את החיה המכונפת)‪.‬‬

‫ציוני דרך בהיסטוריה של ירושלים באיסלאם‪:‬‬

‫‪ ‬שנת ‪ 638‬לספירה ‪ -‬החליף השני עומר אבן אל חטאב (‪ 644 – 634‬לספירה) כובש את ירושלים‬
‫ולפי הידוע בנה מסגד מעץ במיקום של מסגד אלאקצא היום‪.‬‬
‫‪ ‬שנת ‪ 691‬לספירה ‪ -‬החליף עבד אלמאלכ אבן מרואן ‪ ,‬בתקופת בית אומאייה‪ ,‬בונה את כיפת‬
‫הסלע (= כיפת הזהב = כובאת – א‪ -‬סחרא) כמונומנט זכרון לזכר עליית מוחמד לשמיים‪.‬‬
‫‪ ‬שנת ‪ 705‬לספירה ‪ -‬החליף אלואליד הראשון בנו של עבד אלמאלכ אבן מרואן בונה את‬
‫מסגד אל אקצא‪.‬‬

‫הראשידונים – ארבעת החליפים הראשונים‬

‫‪ 634- 632 ‬לספירה אבו באכר ‪ :‬אביו של עיישה אשתו אהובתו של מוחמד ‪ ,‬אחד מנכבדי‬
‫שב ט קורייש אשר זכה לקונצנזוס‪ .‬אחרי מות מוחמד שבטים בחצי האי ערב פרקו עול כי‬
‫חשו מחוייבים רק למוחמד‪ ,‬אבו באכר החזירם "במלחמות החזרה בתשובה" למרות‬
‫ושלטון שבט הקורייש ובכך איחד מחדש את שבטי חצי האי ערב והחזירם לאיסלאם‪.‬‬
‫‪ 644 – 634 ‬לספירה ‪ -‬עומר אבן אל חטאב ‪ :‬הכובש הגדול של האיסלאם‪ ,‬אשר בשנת ‪638‬‬
‫כובש את ירושלים (וכל המזרח התיכון‪ ,‬צפון אפריקה‪ ,‬פרס‪ ,‬דרום תורכיה) וזאת מתוך‬
‫להט דתי ותוך ניצול חולשת האימפריה הרומית (אשר הייתה מותשת ומוחלשת עקב המאבק‬
‫מול הפרסים)‪ .‬קובע את שנת הספירה להג'רה‪ ,‬והחל לבסס מערכת אדמניסטרטיבית‬
‫ובירוקרטית‪ .‬לפי המסורת‪ ,‬כידוע‪ ,‬הוזמן להתפלל בכנסיית הקבר (הביזנטית)‪ ,‬סרב והעדיף‬
‫להתפלל בפתח באופן המצויין (אם כי תוך "התאמה" למיקום הפתח דווקא בתקופה‬
‫‪100‬‬

‫הצלבנית) ב"מסגד עומר"‪ .‬כמו כן יש דעה כי בנה מסגד (מעץ) במיקום מסגד אלאקצא על הר‬
‫הבית‪ .‬בסוף חייו קבע מנגנון – מועצת ששה אנשים בשם "שורא" לקביעת חליף ממשיך‪.‬‬
‫‪ 656-644 ‬לספירה ‪ -‬עותמאן בן עפאן ‪ :‬נבחר מתוך ה"שורא" ובשנת ‪ 651‬לספירא עורך‬
‫ומעלה על הכתב את הקוראן‪ ,‬וסידורו לסורות ופסוקים (לפי האורך) וזאת כדי שהקוראן (סך‬
‫ההתגלו יות למוחמד) לא תשכחנה ולא יתגבשו נוסחים שונים וחילוקי דעות‪ .‬הוא נרצח‪.‬‬
‫‪ 661 – 656 ‬לספירה עלי בן אבו טאלב ‪ :‬ערבי משבט קורייש‪ ,‬משפחת האשם (הענף המשפחתי‬
‫של מוחמד בתוך שבט קורייש)‪ .‬מוחמד אחרי שהתייתם עבר לגדול אצל אבו טאלב ההורים‬
‫של עלי אשר ספג את אורח חייו‪ .‬עלי נשוי לפאטימה הבת של מוחמד‪ .‬בשנת ‪ 657‬בתוך‬
‫תקופת שלטונו נערך "קרב ציפין" בדרום עיראק בין עלי לבין שליט סוריה מועוויה‪ ,‬קרוב‬
‫משפחה של החליף הקודם – עותמאן‪ ,‬ואשר האשים את עלי ברצח עותמאן‪ .‬בסיום הקרב‬
‫נערכת בוררות ולפיה עלי חזר כחליף למכה ומעוואיה לדמשק‪ .‬עלי נרצח בשנת ‪ 661‬ע"י מי שלא‬
‫הסכים לתוצאת הבוררות‪.‬‬

‫מכאן ואילך חליפים מהזרם הסונים‪:‬‬

‫‪ 680 – 661 ‬לספירה מעוואיה – אשר נלחם עם עלי ועם מותו הופך להיות החליף‪ .‬הוא‬
‫הראשון שיצר שושלת של העברת השלטון מאב לבן וממנו מתחילה שושלת בית אומאייה אשר‬
‫קובעת את בירתה בדמשק‪ .‬את האופוזיציה לו ‪ -‬שני בניו של עלי חסן וחוסיין ניסה להשתיק‬
‫בכסף‪ .‬חסן מסכים ‪ .‬חוסיין אינו מקבל את ניסיון הפיוס ומגבש אופוזיציה בדרום עיראק –‬
‫"השיעה" (סיעה) של עלי‪.‬‬
‫‪ 683 – 680 ‬לספירה‪ :‬יזיד ‪ -‬אשר הינו בנו של מעוואיה‪ ,‬אליו עובר השלטון בירושה‪ .‬חוסיין‪,‬‬
‫בנו של עלי (נכדו של מוחמד) מנסה לנצל את נקודת התורפה של חילופי השלטון בשנת ‪680‬‬
‫ויוצא נגדו למלחמה ‪" -‬קרב כארבלאא" בו מובס ונטבח חוסיין ומכאן ואילך השיעים הם‬
‫זרם נפרד באיסלאם‪.‬‬
‫‪ 683 – 683 ‬לספירה‪ :‬מרואן‬
‫‪ 705 – 685 ‬לספירה‪ :‬עבד אלמאלכ אבן מרואן אשר בונה בשנת ‪ 691‬את כיפת הסלע כמבנה‬
‫הנצחה לפאר את ירושלים‪ ,‬לציין את מקום העלייה של מוחמד לשמיים‪ ,‬להתחרות בנצרות‪,‬‬
‫ואולי כאתר חלופי למכה ומדינה שם היה מרד‪.‬‬
‫‪ 715 – 705 ‬לספירה‪ :‬אלואליד הראשון אבן עבד אלמאלכ אשר בונה בשנת ‪ 705‬את מסגד‬
‫אלאקצא‪.‬‬

‫ההמשכיות לפי הזרם השיעי המרכזי – "האימאממיה"‪:‬‬

‫‪ ‬האימאם הראשון – עלי בן אבו טאלב‬
‫‪ ‬האימאם השני – חוסיין‬
‫‪ .....‬כך השתלשלות עד האימאם השנים – עשר‬
‫‪101‬‬

‫‪ ‬האימאם השנים – עשר ‪ :‬מוחמד הוא ה"אימאם הנעלם" – המהדי אשר נעלם ולא שב‬
‫במערב וצפוי לחזור באחרית הימים‪.‬‬
‫שני זרמים נוספים‪:‬‬
‫‪ ‬השיעה האיסמעלייה – לפיהם האימאם השביעי איסמעיל בנו של ג'עפר הוא ה"מהדי"‪.‬‬
‫‪ ‬השיעה הזיידי – זרם נוסף‪.‬‬

‫עיקרי האמונה של השיעים "השיעה" – הסיעה של עלי‬

‫‪ ‬השיעים הם איסלאמים לכל דבר‪ :‬מאמינים בקוראן‪ ,‬בנביא מוחמד‪ ,‬ומקיימים את חמשת‬
‫עמודי היסוד של האיסלאם – כגון חאג' (יחד עם סונים!)‪.‬‬
‫‪ ‬השיעים מאמינים כי עבר "ניצוץ אלוהי" ממוחמד ‪ -‬לפאטימה ‪ -‬לעלי ‪ -‬לילדיו של עליו‬
‫ולאימאמים הבאים אחריהם‪.‬‬
‫‪" ‬ויליאת אל אימאם" ‪ -‬השיעים מחוייבים להאמין שהשלטון יהיה של "המהדי" האימאם‬
‫המסתתר‪ ,‬אשר יחזור‪ ,‬באחרית הימים והם חייבים להיות נאמן ל"אימאם המסתתר"‬
‫ותקופת ההמתנה נקראת "קועוד"‪ .‬ביסוד השיעה עומדת ציפייה משיחית – לאימאם‬
‫המסתתר שיתגלה‪ .‬הנאמנות לאימאם המסתתר הוא ההבדל בין השיעה לסונה‪.‬‬
‫‪ ‬השיעים מוסיפים ל"שהאדה" "ועלי ולי אללה" = "ועלי ידיד אללה"‪.‬‬
‫‪ ‬השיעים קבעו את יום העשורה לציון טבח כארבלאא ‪.‬‬

‫הסונים אינם יכולים לקבל את השיעה משתי סיבות‪:‬‬

‫‪ .1‬אם עלי וצאצאיו לא טועים הרי הם "נביאים"‪ ,‬והרי אין נביאים אחרי מוחמד‪.‬‬
‫‪ .2‬אם האימאם המסתתר לא מת‪ ,‬אלא יחזור וישלוט באחרית הימים הרי הוא גדול ממוחמד‬
‫דבר אשר אינו אפשרי בעיני הסונים‪.‬‬
‫‪102‬‬

‫על הרומאים‬
‫חלקי התיאטרון הרומי‬
‫‪ ‬הקוויאה – גוש מושבים‪ .‬לעיתים היו שנים או שלושה קוויאות – גושי מושבים‪.‬‬
‫‪ ‬דיאזומה ‪ – DIAZOMA -‬מעבר היקפי בין גושי המושבים הקוויאות‪.‬‬
‫– חצי עיגול (ולא עיגול מלא כמו בתיאטרון היווני)‬ ‫‪ ‬האורקסטרה ‪ORCHESTRA‬‬
‫עליו ישבו המכובדים או נגנה התזמורת ( כאן לא היו הופעות)‪.‬‬
‫‪ ‬סקנה פרונס ‪– SCAENAEFRONCE‬הקיר הגבוה מאחורי האורקסטרה אשר היה‬
‫עד גובה קצה המושבים שמולו‪ ,‬ואף מעבר לכך – עד הפורטיקוס (קשתות מעל‬
‫הקוויאות)‪ .‬כל התיאטרון הופך להיות סגור – לא פתוח לנוף‪.‬‬
‫‪ ‬לוגיאון ‪ LOGEION‬הבימה (היא חלק מרכיבי הסקנה פרונס) אשר ממוקמת על‬
‫חלק התחתון של הסקנהפרונס ואשר עליו הופיעו‪.‬‬
‫‪ ‬וומיטוריה ‪ VOMITORIA‬הכניסות לגושי המושבים‪.‬‬
‫‪ ‬פורטיקוס – מעל הקוויאה העליונה יש יציע עם קשתות שנקרא פורטיקוס או גם‬
‫ארקדה‪.‬‬
‫‪ -‬מעל הפורטיקוס היה וולום שהיא יריעת גג שיכלה לקרות ולחפות‬ ‫‪ ‬וולום ‪VELUO‬‬
‫על חלק מהמושבים‪.‬‬
‫‪ ‬פרוסקניון ‪ -PROSKENION‬בין הבמה (הלוגיאון – שהיא חלק מהסקנהפרונס – קרי‬
‫החלק התחתון שלו ששימש כאמור כבימה) לבין האורקסטרה היה פרוסקניון – קיר‬
‫תמיכה למעשה ללוגיאון ובו גומחות בהם היו פסלים‪.‬‬
‫‪ ‬פרודוס ‪ –PARODOS‬הכניסה של המכובדים – אל תוך האורקסטרה (כי שם ישבו‬
‫המכובדים או מקהלה‪ ,‬ושם לא ישבו הצופים)‪.‬‬
‫‪103‬‬

‫החלקים של בית מרחץ (שיטת היפוקאוסט)‪:‬‬

‫בקדמת בית המרחץ – אליה נהגו להגיע להתעמל שם‪ ,‬לעשות קצת‬ ‫א‪ .‬הפליסטרה‪ :‬חצר‬
‫ספורט‪ .‬במרכזה בריכה קטנה שנקראה פיסקינה בריכה רדודה להתרעננות‪.‬‬
‫ב‪ .‬אפודיטוריום‪ :‬חדר ההלבשה – אפודיטריום‪ .‬שם פשטו בגדים ולבשו משהו סמלי‪.‬‬
‫ג‪ .‬הפריגדריום‪ :‬חדר הצוננין הפריגדריום‪ .‬בריכה מקורה של מים רגילים שלא חוממו‪.‬‬
‫ד‪ .‬הטפידריום החדר הפושר‪ .‬הוא חומם בשיטת ההפוקאוסט‪.‬‬
‫החדר החם‪ .‬קלדו – זה חם‪ .‬החדר הקרוב ביותר לתנור‪ .‬יש עמודי חרס‬ ‫ה‪ .‬הקלדריום‬
‫שמחזיקים את הרצפה‪ .‬אויר חם זורם בין עמודי חרס הללו שנמצאים מתחת לרצפה‬
‫ומחממים אותה‪.‬‬
‫ו‪ .‬טובולי ‪ -‬האוויר נפלט דרך אבנים חלולות בקירות ‪ -‬האוויר זרם בו הן אנכית והן אופקית ‪.‬‬

‫אלמנטים אופיניים בעיר רומית – איפודמית‬

‫(אורטוגונלית)‬
‫‪ ‬הרחוב הראשי ‪ -‬הקארדו‬
‫‪ ‬חוצה אותו רחוב רוחב ‪ -‬הדקמנוס‬
‫‪ ‬במקום המפגש של הקארדו והדקמנוס – טטרה פילון‬
‫‪ ‬מבנה התכנסות בעולם הרומי – הבאזיליקה ‪:‬מבנה התכנסות לצורכי התכנסות‪ .‬מבנה‬
‫שמאפשר התכנסות של ציבור בכמות גדולה למטרות כלכליות למשפטים לטקסים‪.‬‬
‫(באזיליקה במקור בסילאוס = מלך) מבנה מוארך שיש בו‪:‬‬
‫‪ ‬במרכזו ‪ -‬אולם תווך‪ ,‬המתוחם בשתי שורות עמודים‪.‬‬
‫‪ ‬כל אחד משני המתחמים הצדדים – נקרא סטרא ‪ ,‬סיטראות משני הצדדים‬
‫‪ ‬בקצה היה לעיתים הייתה בימה אשר מכונה אפסיס‬

‫‪ ‬מבנה ציבור נוסף ‪ -‬חצר פריסטלית‬

‫‪ ‬פורום – כיכר‬
‫‪ ‬שערים רומיים‬
‫‪ ‬מקדש רומי‬
‫מאפייני המקדש הרומי‪:‬‬
‫‪ ‬פודיום ‪ -‬בניגוד למקדש היווני‪ ,‬הרי המקדש הרומי עומד על פודיום – פודיום הוא משטח‬
‫מוגבה‪.‬‬
‫‪ ‬מדרגות רק בחזית ‪ -‬אין לנו מדרגות סביב (כמו במקדש יווני) אלא רק בחזית‪.‬‬
‫‪104‬‬

‫‪ ‬אנטות – אומנות‬
‫‪ ‬מזבח ‪ -‬בקדמת המבנה‬

‫אורדר יוני דורי וקורינתי‬

‫האורדר הדורי מאופיין‪:‬‬
‫‪ ‬עמוד ללא בסיס‬
‫‪ ‬העמוד עצמו הולך ונהיה צר כלפי מעלה (זה מאופיין בכולם אך בולט במיוחד בכותרת היונית)‪,‬‬
‫לעיתים עם סטוקות או סקנילריות‬
‫‪ ‬כותרת פשוטה‬
‫‪ ‬ארכיטראב (שכבת האבן שתפקידה לשאת את הגג – ובעיקר את הכארכוב והגמלון)‬
‫‪ ‬פריז עם טריגליפים ומטופות‬
‫‪ ‬כארכוב‪/‬קורניז‬
‫‪ ‬גמלון‬
‫‪ ‬לעיתים – מעל הגמלון יצאו בליטות הקרויות אקרוטריות‬

‫האורדר היוני מאופיין‪:‬‬

‫‪ ‬בסיס בין העמוד לרצפה (וזאת בניגוד לעמוד הדורי)‬
‫‪ ‬עמוד (הולך ונהיה צר – אך באופן פחות בולט מהעמוד הדורי)‪ ,‬לעיתים עם סטוקות או‬
‫סקנילריות‬
‫‪ ‬כותרת יונית (שתי וולוטות‪ ,‬וביניהם ביצים ורמאים)‬
‫‪ ‬ארכיטראב‬
‫‪ ‬פריז – אך בה לא יהיו טריגליפים ומטופות‪.‬‬
‫‪ ‬כארכוב‪/‬קורניז‬
‫‪ ‬גמלון‬
‫‪ ‬לעיתים מעל הגמלון יצאו בליטות – הקרויות אקרוטריות‬

‫האורדר הקורינתי מאופיין‪:‬‬

‫‪105‬‬

‫כותרת הקורינתית פותחה ביוון במאה החמישית לפה"ס היא הרבה יותר מסוגננת‪ ,‬הרבה יותר‬
‫עשירה‪ ,‬היא מנסה להציג עלי קוציץ נופלים‪ .‬צמח הקוציץ קרוי ‪ -‬אקאנטוס זה סוג של צמח‬
‫שקיים בארץ‪ .‬האורדר – למעט הכותרת‪ ,‬כמו היוני‪.‬‬
‫‪ o‬בתקופה הרומית‪ :‬מושקע ומעוטר‬
‫‪ o‬בתקופה הביזנטית ‪ :‬שטחי יותר‬

‫מערך אמות המים לקיסריה – הגבוהה‬

‫והתחתונה‬
‫א‪ .‬אמת המים הגבוהה‬
‫שלושת האמות ‪ A B C‬קרויות "האמה הגבוהה" כי הן אמות אשר מצויות ‪ ,‬בד"כ‪ ,‬על גבי מערך‬
‫קשתות (כדי להגביה אותן וליצור ירידה אחידה בגובה) ‪.‬שלושתן נמצאות בתוך אגן הניקוז של‬
‫נחל תנינים ‪ -‬נחל תנינים עליון (למשל עין צברים) ונחל תנינים תחתון‪.‬‬
‫‪ ‬אמה ‪ – A‬תקופת הנציבים (‪ 70 – 6‬לספירה)– ממעיינות שוני לקיסריה (‪ 7‬ק"מ)‬
‫מאוחרת לתקופת‬ ‫אמה ‪ A‬היא האמה הקדומה ביותר‪ .‬היא נוסדה בתקופת הנציבים היא‬
‫באמה שאורכה ‪ 7‬קילומטר‪ .‬השתמשו בה עד‬ ‫הורדוס וככל הנראה מיוחסת לתקופת הנציבים‪.‬‬
‫סוף התקופה הביזנטית‪ ,‬זה המסלול שלה‪:‬‬
‫‪ ‬מעיינות שוני (ומכאן נצמדת אליה אמה ‪ B‬להלן)‬
‫‪ ‬לאורך אפיק נחל התנינים‬
‫‪ ‬ביצת כאברה ‪ -‬עושה מעקף וכאן נפרדת מאמה ‪ B‬הצמודה אליה‬
‫‪ ‬חוצה את רכס ג'סר אזרקא ‪ -‬שוב נפגשת עם אמה ‪B‬‬
‫‪ ‬מגיעה אל החוף ופונה שמאלה ועל קשתות ממשיכה עד קיסריה‬

‫בתקופה הביזנטית עשו לה מעקף ‪:BY PASS‬‬

‫מצפון לנו משתרע עמק עם אדמה לא יציבה‪ .‬אלו גרמו להדרדרות במצב האמות‪ .‬לכן בתקופה‬
‫הביזנטית החליטו לעשות מעקף ‪ BY PASS‬בקטע של אמה ‪.A‬‬

‫‪ ‬אמה ‪ –B‬תקופת אדריאנוס (‪ 117-138‬לספירה) – מפארק אלונה ומי קדם (עין צברים)‬
‫לקיסריה ( בסה"כ ‪ 23‬ק"מ) – זו האמה אשר בנקבה‬ ‫בנקבה למעיינות שוני ומשם‬
‫שלה הלכנו‬
‫לאחר שכבר אמה ‪ A‬הקדומה ביותר‪ ,‬כבר הייתה קיימת‪ ,‬הוחלט להקים אמה נוספת בתקופת‬
‫הקיסר אדריאנוס ששלט משנת ‪ 117-138‬לספירה‪ .‬אורכה ‪ 23‬קילומטר‪ ,‬גיבוי ותוספת לאמה ‪.A‬‬
‫‪106‬‬

‫בשלב מסויים היא חוברת אל אמה ‪ A‬וממשיכה שהיא דבוקה וצמודה אליה – אמה ‪ B‬נצמדת‬
‫לאמה ‪ .A‬היו לה בעיות יציבות כי אנו מצויים בעמק בו יש אדמה "עובדת" – אדמה לא יציבה‪,‬‬
‫דבר שגרם לבעיות תחזוקה‪ .‬אמה ‪ B‬למעשה נסתמה על ידי אמה ‪. C‬‬

‫זה המסלול שלה‪:‬‬

‫‪ ‬עין צברים ‪ -‬האמה מתחילה במקום נביעת מים של עין צברים – באר עמוקה שנחפרה על‬
‫ידי הרומאים‪ ,‬המצוי כיום בתוך איזור הרפתות של קיבוץ עמיקם‪.‬‬
‫‪ ‬מעין צברים עד מעיינות שוני – היא בשלב זה בודדה‪ ,‬ובעיקרה בחלק זה עוברת בתוך נקבה‬
‫אשר אורכה כשש קילומטר‪ :‬מתחתית הבאר של עין צברים מתחילה ישר הנקבה אשר עוברת‬
‫כאמור מסלול של שש קילומטר מתחת לרכס קרטון ברמת מנשה‪.‬‬
‫‪ ‬שוני ‪ -‬אמה ‪ B‬מגיעה לשוני כאשר אמה ‪ B‬מגיעה לשוני היא נצמדת לאמה ‪ - A‬מכאן היא על‬
‫גבי קשתות – ולכן שם הקומפלקס כולו הוא ה"אמה הגבוהה" ‪.‬‬
‫‪ ‬כאברה – יחד עם אמה ‪ A‬הן מגיעות לביצות כאברה – וכאן הם נפרדות‪ .‬אמה ‪ A‬עושה מעקף‪.‬‬
‫‪ ‬חוצה את רכס ג'סר אזרקא ‪ -‬שוב נפגשת עם אמה ‪A‬‬
‫‪ ‬מגיעה אל החוף ופונה שמאלה ועל קשתות ממשיכה עד קיסריה‬

‫כתובות שנמצאו על אמה זו ‪:‬‬

‫לאורך אמה זו מצאו תשע כתובות של הקיסר אדריאנוס‪ .‬אנו ראינו בסיור שנים מהם‪:‬‬
‫‪ .4‬ליד בית חנניה – כתובת בתוך "טבלת אוזניים"‪.‬‬
‫כתובת הנצחה לאדריאנוס וליחידת המשנה של הליגיון‬ ‫‪ .5‬על האמה באקוודוקט החוף ‪-‬‬
‫העשירי שבנו את המקטע – בתוך "טבלת אוזניים"‪" :‬אמפרטור טריאנוס אדריאנוס וכסלייתו‬
‫‪"..‬‬

‫‪ ‬אמה ‪ –C‬תקופת ביזנטית (‪ 324‬לספירה ואילך) – מפארק אלונה ומי קדם לקיסריה‬
‫(‪ 23‬ק"מ) – מבטלת את אמה ‪B‬‬
‫ולכן‪ ,‬בתקופה הביזנטית‬ ‫היו בעיות תחזוקה באמה ‪( B‬בגלל האדמה בעמק אשר איננה יציבה)‪,‬‬
‫‪ C‬גבוהה אשר סתמה את אמה ‪ . B‬היא מצינורות חרס אשר עוברות‬ ‫החליטו לבנות אמה‬
‫בתוך אמה ‪ .B‬יש לה שני מאפיינים‪:‬‬
‫היא גבוהה יותר ‪ -‬וזה יתרון‪ ,‬כי היא מביאה מים במפל גבוה יותר‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫חתך הזרימה – הספקוס שלה‪ ,‬צר יותר – כלומר כושר הובלת המים מצומצם יותר‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪107‬‬

‫ב‪ .‬אמה ‪ - D‬אמת המים הנמוכה (מקורה) ‪ -‬תחילת מאה רביעית ‪-‬‬
‫(מסכר נחל עדה‪ /‬תנינים‪ /‬מעיינות) – מים מליחים לבית המרחץ‪/‬‬
‫לאטרינות (אורכה ‪ 5‬קילומטר)‬
‫בסוף התקופה הרומית‪ ,‬תחילת המאה הרביעית‪ ,‬החליטו הרומים כי הם רוצים עוד מים זורמים‪.‬‬
‫באותה תקופה פעילות אמות ‪ – A B‬אך הרומאים רצו לתגבר את מערך אספקת המים‪ .‬הרומאים‬
‫היו מודעים כי כאן מתנקזים‪:‬‬
‫‪ ‬נחל עדה‬
‫‪ ‬נחל תנינים‬
‫‪ ‬עיינות תמסח ‪ -‬שלושת אלפים מעיינות – נביעות מים אשר נובעים ליד מעגן מיכאל‪.‬‬
‫הרומאים העלו את המפלס כדי ליצור שיפוע וליצור מערך הובלה מכאן‪ ,‬לקיסריה מכוח‬
‫גרביטציה‪ .‬העלאת מפלס המים של נחל עדה‪ /‬תנינים‪ /‬מעיינות באמצעות בניית שני סכרים‬
‫שסכרו את מי נחל עדה‪ /‬נחל תנינים‪ /‬המעיינות‪:‬‬
‫א‪ .‬סכר קצר – באורך ‪ 194‬מטר – זה הסכר שאנו רואים כאן בשמורת נחל תנינים‪.‬‬
‫ב‪ .‬סכר ארוך – אורכו ‪ 900‬מטר‪ ,‬נמצא שני קילומטר צפונה מכאן במעגן מיכאל‪.‬‬

‫אמה זו קרוייה "אמה נמוכה" כי בניגוד לאמות ‪ A BC‬אשר היו על גבי קשתות‪ ,‬הרי כאן‬
‫מלכתחילה הייתה הגבהה של הבריכה שיצר הסכר (וגם המרחק קצר יותר – כלומר לא נדרש‬
‫מרחק פריסה גדול של שיפוע)‪.‬‬

‫ג‪ .‬האמה הבלתי גמורה‬

‫האמה התכוונה להוביל מים לקיסריה וכרו אותה‪ ,‬ככל הנראה בתחילת התקופה הרומית‪ ,‬לאורך‬
‫כמה מאות מטרים אך היא נכשלה מבחינה הנדסית‪ ,‬ולכן הפסיקו את בנייתה ובעקבות כך‬
‫התחילו את בניית האמה הנמוכה‬

‫מערך אמות המים לירושלים‬

‫אל בריכות שלמה מגיעים שתי אמות‪:‬‬
‫‪ ‬אמת הערוב – לבריכה האמצעית והתחתונה‬
‫‪ ‬אמת הביאר – לבריכה העליונה‬
‫ומבריכות שלמה יצאו שתי אמות‪:‬‬
‫‪ ‬אמה תחתונה – מעין עיטם (ובריכה תחתונה) אל הר הבית‬
‫‪108‬‬

‫‪ ‬אמה עליונה ‪ -‬מהבריכה העליונה של בריכות שלמה (דרך בריכת ממילא) אל ארמון הורדוס‬
‫ובריכת המגדלים‪.‬‬

‫לכן‪:‬‬
‫אמה תחתונה בתקופה הרודיאנית‪:‬‬
‫‪ ‬אמת הערוב (בתקופה החשמונאית מעין עיטם)‬
‫‪ ‬הזינה את הבריכה התחתונה – אמצעית‬
‫‪ ‬מהבריכה התחתונה – אמצעית ‪ ,‬דרך רכס ארמון הנציב‬
‫‪ ‬אל הר הבית‬

‫אמה עליונה בתקופה הרודיאנית‪:‬‬

‫‪ ‬אמת הביאר‬
‫‪ ‬הזינה את הבריכה העליונה‬
‫‪ ‬מהבריכה העליונה‬
‫‪ ‬אל ארמון הורדוס ובריכת המגדלים‪.‬‬
‫‪109‬‬

‫דרכים‬
‫א‪ .‬הדרכים הבינלאומיות‬
‫‪ .1 ‬דרך הים הויה מאריס ממצרים למסופוטמיה‬
‫בארץ ישראל נעה הדרך רחוק מהים‪ .‬קוראים לה דרך הים כי במוצאה היא הייתה‬
‫במצרים ליד הים ‪ ,‬אך בארץ ישראל היא מעולם לא עברה על קו החוף ומאיזור יפו הטוואי‬
‫הוא במרזבה המזרחית של השרון‪.‬‬
‫תוואי דרך הים‪:‬‬
‫‪ ‬מוצא מצרים העיר צוען (צוען = אג'יפט) בשורש הדלתא‬
‫‪ ‬נעים לאורך חוף צפון סיני ואל עריש (שפכי הנחלים מביאים מים מתוקים)‬
‫‪ ‬רפיח‬
‫‪ ‬חוצים לאורכה את רצועת עזה בתוך עמק כמו תל אל מונטר‬
‫‪ ‬דרום ארץ ישראל – מגדל אשקלון ‪ ,‬אינו על קו החוף אלא ‪ 6‬קילומטר מזרחה‪.‬‬
‫‪ ‬הכפר איסדוד (אשדוד) גם כאן אנו לא על קו החוף אלא ממזרח לדיונות החול‬
‫‪ ‬איבנה (יבנה) הערבית – תל יבנה‬
‫‪ ‬איזור יפו – השיירות פנו מזרחה לפתח תקווה כדי להקיף את הירקון – שהיווה מכשול‬
‫רציני‪.‬‬
‫‪ ‬עברו דרך מעבר הצר בין אנטיפטרוס לבין ביצור צלבני שנקרא "מגדל צדק" (מיראבלה)‪.‬‬
‫‪ ‬משם המשיכו במרזבה המזרחית של השרון – עדיף לנוע בשרון מאשר על קו החוף דומה‬
‫לתוואי כביש ‪ 6‬של היום ‪ -‬קרוב למורדות השומרון ‪.‬‬
‫‪ ‬באיזור יחם (באקה אל גרביה) עמדו שלושה סעיפים – נחל עירון‪ ,‬ואדי מילח‪ ,‬דרך תוואי נחל‬
‫חדרה – רמות מנשה‬
‫‪ ‬נחל עירון – זהו המעבר החשוב‪.‬‬
‫‪ ‬עמק יזרעאל מכאן היו שני סעיפים‪:‬‬
‫‪ ‬סעיף אשר בעמק יזרעאל פנה מזרחה לבית שאן ועבר הירדן‬
‫‪ ‬סעיף אשר מעמק יזרעאל ממשיך צפונה‬
‫‪110‬‬

‫‪ ‬חאן תג'רין (ליד סג'רה)‬

‫‪ ‬צומת גולני – צומת דרכים חשובה ומכאן על התוואי בין גליל תחתון מזרחי למרכזי‪.‬‬
‫‪ ‬צומת קדרים‬
‫‪ ‬צומת עמיעד – חאן ג'יב יוסף‬
‫‪ ‬חצור‬
‫‪ ‬מחצור לדמשק‪ :‬הדרך לא עלתה דרך החרמון ולא דרך ביצות החולה אלא עלתה דרך‬
‫גשר בנות יעקב‪ /‬כביש ‪ 99‬שעולה דרך בניאס אל מסעדה ובוקעתה‪.‬‬
‫‪ ‬משם למסופוטמיה‬

‫דמויות אשר עלו בדרך הים‬

‫בגשר עד הלום‪ ,‬באשדוד‪ ,‬שלט עם שורה של של מצביאים שונים שנעו על דרך הים‪ .‬זאת מאחר‬
‫ועד הלום באשדוד נמצאת על דרך הים‪ ,‬והם מציינים את‪:‬‬

‫‪ ‬תחותמס השלישי‬

‫‪ ‬סלאח א דין‬

‫‪ ‬נפוליאון‬

‫‪ ‬מוחמד עלי בתקופה המצרית‬

‫‪ ‬הגנרל אלנבי‬
‫כל אלו עברו על ציר דרך הים לאורך ההסטוריה‪.‬‬

‫‪ .2 ‬דרך הבשמים ‪ -‬מקרן אפריקה ומדבריות ערב‬

‫‪ ‬המוצא תימן‬
‫‪ ‬היעד רומא ומקדשיה‬
‫דרך הבשמים חוצה את הנגב ממזרח למערב ולא עולה צפונה דרומה‪ .‬בכל מקרה חובה לעלות‬
‫להר הנגב מבקע הסורי אפריקני ‪ -‬הנבטים בוחרים את מכתש רמון כמקום עלייה‪.‬‬

‫‪ .3 ‬דרך עולי הרגל – "דארב אל חאג'"‬

‫הדרך‪ ,‬שהיא חלק מטוואי דרך הבשמים‪ ,‬נועדה לאיסוף מאמינים מצפון אפריקה‬
‫מצרים וארץ ישראל אל מכה וחצי האי ערב‪ .‬עולי הרגל חצו באיזור קצה ים סוף‪ ,‬מהמיתלה‪,‬‬
‫דרך חצ י האי סיני‪ ,‬אל איזור מעבר ראס אל נאקב ואל עקבה ‪ -‬כי הרי את ים סוף לא היו‬
‫יכולים לחצות ולכן היה צריך להגיע לעקבה‪.‬‬
‫‪111‬‬

‫ב‪ .‬הדרכים הארציות‬

‫‪ )1‬דרך ארץ פלישתים‪ :‬חלק מדרך הים משתמשים לצורך פנימי‪.‬‬
‫‪ )2‬דרך ההר‪ :‬דרך האבות ‪ .‬עוברת על קו פרשת המים הארצי‪ .‬על הגבעות הטופוגרפיות‪ .‬בקטע‬
‫מסויים קראו לה "דרך אפרתה"‪.‬‬
‫‪ )3‬דרך המלך‪ :‬נעה בעבר הירדן "דרך המלך נלך" ‪ -‬הכוונה היא לדרך ראשית‪ ,‬דרך סלולה‪ ,‬דרך‬
‫טובה‪ .‬זה מטבע לשון‪.‬‬
‫‪ )4‬דרך ים סוף‬
‫‪ )5‬דרך הערבה‬
‫ג‪ .‬הדרכים המקומיות‬
‫למשל‪ :‬בנגב‪" :‬דרך ארץ שור" ‪ ,‬דרך "הר שעיר"‬
‫ביהודה‪ :‬דרך בית חורון (כביש ‪ )443‬מתחילה בחלקו הצפוני בעמק איילון מעבר לפארק קנדה‬
‫ומגיעה לגב ההר‪ .‬היא הגיעה אל מצפון להר הצופים – מצפון להר המבתר‪ .‬דרך תמנתה (על פתחת‬
‫נחל סורק – עד תמנה)‪ ,‬דרך מעלה אדומים (באיזור נגב יריחו צפון ים המלח‪ ,‬מגילות – עולה‬
‫בכביש מעלה אדומים)‪" ,‬דרך מעלה הציץ " (עין גדי לכיוון ירושלים)‬

‫דוגמאות לדרכים רומיות‬

‫דרכים רומיות מאופיינות באבני מיל רומיות‪ ,‬ריצוף‪ ,‬מדרגות‬
‫‪ ‬דרך רומית בין טבריה לציפורי‬
‫‪ ‬דרך רומית העולה מהשפלה להרי יהודה בעמק האלה – חירבת חנות‬
‫‪ ‬דרך רומית על תוואי של כביש ‪ 38‬של היום (מצפון לדרום בין השפלה להרי יהודה אל העיר‬
‫אליוטרופוליס – בית גוברין הרומית)‪.‬‬

‫רכבת העמק‬
‫חשוב ‪ -‬התוואי של הרכבת‪:‬‬
‫רכבת העמק הינה "סעיף" של הרכבת החיג'אזית מאחר ורכבת העמק היא רכבת אשר נוטלת‬
‫נוסעים מחיפה (כגון מוסלמים מאירופה שהגיעו אל נמל חיפה ונמלי הארץ)‪ ,‬אל רכבת החיג'אזית‬
‫שהובילה נוסעים דרך חצי האי ערב למכה‪:‬‬

‫‪ ‬חיפה‬

‫‪ ‬יגור – יש שרידי תחנה ביגור‬

‫‪112‬‬

‫‪ ‬כפר יהושוע (תל שמאם) בעמק יזרעאל‬

‫‪ ‬עפולה בעמק יזרעאל (רכארד קאופמן קבע כי תחנת הרכבת צריכה להיות במרכז העיר)‬

‫‪ ‬בית שאן‬

‫‪ ‬נהריים – על תחנה זו יש את ה"גרפיטי" שבאי השלום‬

‫‪ ‬אשדות יעקב‬

‫‪ ‬צמח‬

‫‪ ‬חמת גדר‬

‫‪ ‬דרעא – בדרום סוריה‪ ,‬ברמה סורית‬

‫‪ ‬דמשק (ומשם כבר כתוואי ה"רכבת החיג'אזית" עצמה)‬

‫‪ ‬מכה ומדינה שבחיג'אז‬

‫‪113‬‬

‫גבולות‬
‫‪ ‬הגבול (גבול בינלאומי מוכר) בין ישראל למצרים (‪ 1906‬נקבע בין תורכיה –‬
‫בריטניה כקו הפסקה מנהלי בתוך שטח האימפריה העותומאנית בין רפיח‬
‫לעקבה )‬
‫קו הגבול הוא קו גבול ישר (בסרגל) אשר נקבע כקו הפסקה מנהלי (כי כל השטח היה בתחומי‬
‫האימפריה העותומאנית) בין בריטניה (ששלטה משנת ‪ 1882‬במצרים – כפרוטקטורט‪ ,‬שלטון‬
‫חסות) לשלטון התורכי ששלט בארץ ישראל‪ .‬לורד בשם קרומר (הקונסול הכללי של בריטניה‬
‫במצרים‪ ,‬כי השגריר ישב בקושטה) תובע את שינוי הקו שהיה עד אז (מקורו בשנת ‪ )1841‬בשל‬
‫שליטתה של תורכיה באיזור סואץ ‪.‬‬
‫קו ההפסקה המנהלי הינו תוצאה של לחץ‪" ,‬דיפלומטיה של תותחים" ‪,‬של בריטניה על‬
‫תורכיה‪ ,‬מתוך רצון להרחיק‪ ,‬ככל שניתן‪ ,‬את קו ההפסקה המנהלית מתעלת סואץ אשר הייתה‬
‫אז בשליטה וזיכיון בריטי ולנוכח‪ ,‬כאמור‪ ,‬שליטה תורכית באיזור סואץ‪ .‬שיקול נוסף שהתווה‬
‫את קו ההפסקה המנהלי היה רצון שמקור המים של קדש ברנע ו"דארב אל חאג" יהיה בשליטה‬
‫בריטית‪ .‬שתי הבליטות בו הינם תיקוני אזימוטים עקב כיוון לא נכון של הקו הישר‪.‬‬
‫קצין עותומאני בשם רושדי מרחיק את ג'ניג'ס בראמלי הבריטי לאי האלמוגים ומסיט את הקו‬
‫מעקבה לטאבה‪ .‬לאחר מלחמת העולם הראשונה הוא כולו בתוך שטח בריטי ומהווה "קו בריטי‬
‫פנימי" אשר לא היה עניין בשינויו ‪.‬‬
‫קו הפסקה מנהלית (ולימים יהפך לקו גבול בינלאומי מוכר) נשמר‪:‬‬
‫‪ ‬בסייקס פיקו (‪)1916‬‬
‫‪ ‬נשמר בהסכם הפסקת האש ‪ 24.2.49‬כקו שביתת נשק עם תוספת של איזור מפורז משני‬
‫צידי הגבול באיזור ניצנה‪.‬‬
‫‪ ‬לפיו נקבע קו הגבול בהסכם השלום ‪ . 1982‬בשנת ‪ 1982‬הוא הופך ממעמדו כ"קו הפסקה‬
‫מנהלי – קו הפסקת אש" לגבול בינלאומי מוכר ותקף עד היום‪.‬‬
‫‪ ‬מחלוקת נטשה מספר שנים על טאבה ובסיום הליך בוררות בו עמדו המצרים על זכותם‬
‫(הצודקת – כך הוסכם אז עם רושדי) כי קו הגבול יכלול את טאבה בשטחם‪ ,‬נקבע כי אבן‬
‫הגבול תוצב לפי דרישת המצרים וטאבה עבר לשטחם‪.‬‬
‫‪ ‬שנת ‪ – 2005‬ההתנתקות – צה"ל נסוג ומפנה יישובים באיזור רצועת עזה‪.‬‬
‫‪114‬‬

‫‪ ‬הגבול בין ישראל ללבנון (מרץ ‪ 1923‬בין האימפריה הבריטית לצרפתים)‬

‫– וועדה נוקומב פולה‬
‫הגבול בצפון‪ ,‬בניגוד לקו הישר – סרגלי של הדרום (‪ ,)1906‬הוא קו שמתחשב בתוואי השטח‪,‬‬
‫בכפרים ומקורות מים‪.‬‬
‫קו הגבול בצפון נקבע בשנת ‪ 1923‬בין האומה הבריטית לאומה הצרפתית‪ ,‬כלומר בין שתי‬
‫מעצמות‪ ,‬בהסכם משנת ‪ 1923‬בוועדה נוקומב – פולה (עבודת הוועדה הסתיימה בתחילת שנת‬
‫‪ 1922‬וההסכם הוא מיום ‪ )7.3.1923‬והיא הוקמה לצורך תיחום וסימון קו הגבול מראש הנקרה‬
‫ועד לחמת גדר‪.‬‬
‫יש לזכור כי‪:‬‬
‫הסכם סייקס פיקו (‪ )1916‬אשר חילק את השטח בין המנדט הבריטי לצרפתי‬ ‫א‪.‬‬
‫ועידת סן רמו בשנת ‪ 1920‬בה ניתן מנדט אזרחי לבריטניה‬ ‫ב‪.‬‬
‫בשני אלו – לא סומן קו גבול מדוייק‪ .‬לא ניתן להסתמך עליהם (וסייקס פיקו היה הסכם סודי)‬
‫ולכן ישבה במשך שלוש שנים וועדה בין ‪ 1920-1923‬וקבעה גבול בינלאומי מוכר‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬קו הגבול היחידי המוכר‪ ,‬עד להסכם השלום עם מצרים‪ ,‬היה גבול הצפון כי הוא היה גבול‬
‫ברור בין שתי מעצמות בריטניה לצרפת‪ ,‬והיה גבול מסומן‪ .‬לכן ‪:‬‬
‫א‪ .‬בסוף מלחמת העצמאות היה קל לחזור לקו הגבול הזה – קו גבול בינלאומי מוכר‪ .‬למרות‬
‫שבסוף מלחמת העצמאות אין – לא את בריטניה ולא את צרפת הרי כי ההסכם ביניהם הוא‬
‫קו הגבול הקובע והמחייב בסוף המלחמה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בתום מלחמת לבנון חוזרים לקו הגבול הזה‪.‬‬
‫יש לזכור כי קו הגבול בדרום בין בריטניה לתורכיה (‪ )1906‬לא היה קו גבול אלא קו הפסקה‬
‫מנהלי כי הרי הן מצרים (בחסות בריטית) והן ישראל שניהם בתוך שטח האימפריה‬
‫העותומאנית כך שבוודאי אין מה לדבר על "קו גבול"‪.‬‬
‫הגבול בצפון נקבע כאשר ישראל ולבנון עדיין אינן קיימות ‪ ,‬אלא בריטניה וצרפת‪ ,‬אשר שניהם‬
‫לא נמצאים כאן כיום‪.‬‬

‫‪ ‬הגבול בין ישראל לסוריה (‪ 1967‬עם תיקונים קלים ‪)1973‬‬

‫רמת הגולן הייתה‪ ,‬לפי הסכם סייקס פיקו (‪ )1916‬שטח בשליטת המנדט הצרפתי‪ ,‬ששלט בסוריה‪,‬‬
‫ומשכך עם הענקת עצמאות לסוריה קבלה סוריה ריבונות בגולן‪.‬‬
‫בסיום מלחמת העצמאות מתייצבים‪ ,‬בעקרון לפי קו הגבול הבינלאומי‪ ,‬כאשר נותר הצבא הסורי‬
‫בשלוש מובלעות ממערב לקו הגבול הבינלאומי (של ‪ .)1923‬בהסכם שביתת הנשק נקבעו‬
‫השטחים הללו כ"שטחים מפורזים" בריבונות ישראל‪.‬‬
‫במהלך שנות החמישים‪ ,‬ולאחר תקריות גבול רבות‪ ,‬חלקן בשל ייבוש החולה והעבודות להקמת‬
‫המוביל הארצי‪ ,‬השתלטה ישראל על כשני שלישים מהשטחים המפורזים ‪ .‬על יתרת השטח‬
‫השתלטו הסורים (רמת הגולן ערב יוני ‪ 67‬היא סורית)‪.‬‬
‫שלוש ה"מובלעות" הללו‪:‬‬
‫‪115‬‬

‫תל עזזאזיאת – משמר הירדן‬ ‫‪.1‬‬

‫אזור אלמגור (תל מוטילה)‬ ‫‪2.‬‬
‫חמת גדר – בית קציר‬ ‫‪.3‬‬
‫כלומר הסורים מחזיקים‪ ,‬בפועל‪ ,‬עד מלחמת ששת הימים‪ ,‬בשטחים קטנים ממערב לגבול בתוך‬
‫השטח המפורז‪ .‬כיום תובעים הסורים חזרה למצב המוגדר על ידם "קווי ‪ , "4.6.67‬מדינת ישראל‬
‫תובעת יישום קו הגבול המנדטורי ‪ ,‬המעניק לישראל את שטחי מעיין הבניאס‪ ,‬תל עזאזיאת וחמת‬
‫גדר‪ .‬ביוני ‪( 9.6.67 , 1967‬יום שישי בבוקר) ‪( 10.6.67‬שבת בשעה ‪ 18:00‬בערב) נכבש הגולן ‪ .‬קו‬
‫הגבול החדש מעוצב בתום מלחמת ששת הימים כאשר ישראל מחזיקה בגולן‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1973‬נותר קו הפסקת האש כמות שהוא עם שינויים קלים‪:‬‬
‫‪ .1‬קונייטרה‬
‫‪ .2‬פיתחת רפיד‬

‫‪ ‬הגבול בערבה בין ישראל לירדן (‪ 1922‬קו חלוקה פנימי בתוך שטח מנדט‬
‫בריטניה מתוך רצון להעניק שטח לאמירות ההאשמית של ירדן) – עוגן‪ ,‬עם‬
‫תיקון קל של הסכם חכירה בשנת ‪1994‬‬
‫קו הגבול של הערבה נקבע בשנת ‪ 1922‬על ידי המנדט הבריטי – כחלוקה בתוך שטחי המנדט‬
‫הבריטי‪ .‬זאת מתוך רצון לקיים הבטחה בריטית ולממש את מכתבי מק מהון אשר נמסרו‬
‫לשריף חוסיין ממכה‪ ,‬חובת הבריטים למשפחה ההאשמית‪ ,‬ועקב סיוע הבדואים (בהנהגת לורנס‬
‫איש ערב) לבריטים במאבק נגד התורכים‪.‬‬
‫מתוקף כך בספר הלבן של צ'רצ'יל נקבע עקרון הפרדת עבר הירדן ‪ ,‬כאשר הלורד הרברט סמואל‬
‫קובע את תוואי הגבול המדוייק‪.‬‬
‫כך נמסר‪:‬‬

‫‪ ‬פייסל בנו של שריף חוסיין מקבל את עיראק‬

‫‪ ‬עבדאללה בנו של חוסיין מקבל את האמירות ההאשמית ‪ TRANS JORDEN‬אשר בשנת‬

‫‪ 1946‬תקבל עצמאות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1994‬הופך הקו‪ ,‬מקו הפסקת נשק לקו גבול בינלאומי מוכר כאשר נחתם הסכם השלום‬
‫עם ירדן לפיו נקבע כי שטחים שעבדה ישראל בעמק הירדן ובערבה יוחכרו לעשרים וחמש שנה‬
‫עם אופציה להארכה‪ .‬בהסכם לא נקבע דבר לגבי הגבול מעין גדי צפונה עד נחל בזק מדרום לעיר‬
‫בית שאן (לכן אין נקודת מעבר גבול – כי זה עדיין לא קו גבול מוכר ואם אני רוצה לנסוע לירדן‬
‫אני חייב לנסוע עד שייח חוסיין)‪.‬‬
‫‪116‬‬

‫‪ ‬הקו בין ישראל לירדן – מעין גדי צפונה עד דרום העיר בית שאן – טרם‬
‫הוכר כקו גבול בינלאומי‬
‫בגלל שטרם הוכרעו עתידה של האיזורים המוחזקים בשטחי יהודה ושומרון זה איננו קו גבול‬
‫בינלאומי מוכר ולכן אין בו נקודת גבול‪ .‬ישראל מחזיקה בקו הזה מתום מלחמת ששת הימים‪.‬‬

‫החלטות האו"ם‬
‫‪ ‬החלטה ‪ – 181‬החלטת כ"ט בנובמבר‬
‫בפברואר ‪ 1947‬האו"ם מחליט על הקמת וועדת אונסקופ ‪ UNSCOP‬ובה ‪ 11‬חברים (הערבים לא‬
‫הסכימו לשתף פעולה עם אונסקופ)‪ .‬הוועדה חוזרת לניו יורק באוגוסט ‪ 1947‬ובספטמבר פרסמה‬
‫את ההמלצות המבוססות על עקרון של חלוקת פלסטינה למדינה יהודית וערבית ‪ ,‬ירושלים‬
‫בינלאומית‪ .‬את ההמלצה הזו מביאה הוועדה להחלטת ואישור מליאת האו"ם‪ .‬האו"ם מאשר‬
‫בכט בנובמבר את "תוכנית החלוקה" בהחלטה ‪ 56 . 181‬מדינות הצביעו‪:‬‬
‫‪ ‬בעד‪33 :‬‬
‫‪ ‬נגד‪13 :‬‬
‫‪ ‬נמנעו‪10 :‬‬

‫‪ ‬החלטת ‪ – 194‬דצמבר ‪ 1948‬חזרה בהקדם‪ ,‬וחיים בשלום של‬

‫הפליטים והקמת אונר"א‬
‫בדצמבר ‪ 48‬מקבלת מליאת האו"ם את החלטה ‪ 194‬לגבי הפליטים (כשבע מאות וחמישים אלף‬
‫אז‪ 4.2 ,‬מיליון כיום)‪ .‬לפי ההחלטה‪ :‬פליטים שמעוניינים לחזור ולחיות בשלום יוכלו לעשות כן‬
‫בהקדם‪ .‬לפי השקפת הפלסטינים יש כאן הכרה בזכות השיבה של הפלסטינים מדצמבר ‪.1948‬‬
‫בהתאם לכך האו"ם מקים ארגון שיטפל בפליטים – אונר"א‪.‬‬

‫‪ ‬החלטה ‪ - 242‬נובמבר ‪ 1967‬אחרי מלחמת ששת הימים‬

‫‪117‬‬

‫בחודש נובמבר ‪ , 1967‬כחצי שנה לאחר מלחמת ששת הימים מקבלת מועצת הבטחון של האו"ם‬
‫את החלטה ‪ 242‬והעקרונות בה‪:‬‬
‫א‪ .‬יש לשאוף לשלום בר קיימא‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפסקת מצב הלחימה והכרה בריבונות בשטח של כל המדינות באיזור‪.‬‬
‫ג‪ .‬במסגרת הגעה לשלום ‪" :‬נסיגה של כוחות צבאים ישראלים משטחים שנכבשו בקונפליקט‬
‫הנוכחי"‪ .‬אולם היה שוני בין שלוש השפות אילו "שטחים" והאם מדובר ב"השטחים" בהא‬
‫הידיעה כלומר "כל השטחים" שנכבשו בשנת ‪ 1967‬או לא‪.‬‬
‫ד‪ .‬פתיחת מיצרי טיראן‪.‬‬
‫ה‪ .‬הסדר "צודק" לבעיית הפליטים – כלומר לא בהכרח הכרה בזכות שיבה אלא רק פתרון‬
‫"צודק" (וזאת לעומת החלטה ‪ 194‬של האו"ם אשר באופן סותר ייתכן וכן הכירה בזכות‬
‫השיבה)‬

‫בעקבות החלטה זו‪ ,‬והקריאה לשלום בר קיימא‪ ,‬במהלך השנים ‪ 1967‬ועד מלחמת יום כיפורים‬
‫בשנת ‪ 73‬יהיו ריבוי יוזמות להגיע לשלום‬

‫‪ ‬החלטה ‪ – 338‬אחרי מלחמת יום הכיפור‬

‫בעקבות יום כיפורים ניתנת החלטה ‪ 338‬של האו"ם אשר ממשיכה את החלטה ‪ , 242‬בהחלטה‬
‫זו עצמה ‪ -‬אין בה "בשר"‪.‬‬
‫‪118‬‬

‫מיעוטים‬
‫הדרוזים‬
‫יסודה של הדת הדרוזית בזר ם השיעי האיסמעילי‪ ,‬מן השושלת הפאטימית‪ ,‬שהינו זרם שיעי‬
‫המאמין כי האימאם השביעי בשרשרת האימאמים‪ ,‬אשר יסודה בחליף עלי ובבניו חסן וחוסיין‪,‬‬
‫הוא המהדי אשר ישוב באחרית הימים‪ .‬לפי הדת הדרוזית האימאם השיעי – פאטימי אל חאכם‬
‫באומר אללה (השליט הפאטימי אשר לו אף מיוחסת הריסת כנסיית הקבר בשנת ‪ )1009‬הוא‬
‫האימאם השביעי‪ ,‬הוא התגלות האל בבשר‪ ,‬דבר המקבל משנה תוקף לנוכח העובדה כי אכן‬
‫אלחאכם נעלם ולא שב באחד הימים‪ ,‬והוא ישוב כמהדי באחרית הימים‪.‬‬
‫לפי עקרונות הדת הדרוזית האל התגלה ‪ 19‬פעמים בדמות אדם‪ ,‬אך כיוון שהינו קשה להשגה לווה‪,‬‬
‫בכל התגלות‪ ,‬בדובר "נאטק" – כגון משה רבנו שהינו התגלות האל אשר לווה בדובר – יתרו הוא‬
‫נבי שועייב (וכך גם ישו הינו התגלות האל ודוברו יוחנן המטביל‪ ,‬ומוחמד הוא התגלות האל ודוברו‬
‫עלי)‪ .‬אל חאכים באומר אללה הוא כאמור התגלות האל בבשר ודוברו הוא חמזא בן עלי‪.‬‬
‫עקרונות הדת הדרוזים הינם‪ ,‬בהיותה דת נרדפת – ה"תאקיה"‪ -‬הסתרה ‪ ,‬לפיה חובתו הראשונה‬
‫של הדרוזי הוא לשרוד‪ ,‬אף אם הדבר כרוך בשקר והסתתרות‪ .‬כנגזרת מכך‪ ,‬בית התפילה הדרוזי –‬
‫החילווה יהיה במקום נסתר בכפר ולא במקום בולט (להבדיל מבית כנסת או כנסייה)‪ .‬הבט נוסף‬
‫של עקרון זה הוא נאמנות לשלטון ‪.‬‬
‫עקרון נוסף הוא עקרון ה"באתנייה" דהיינו שמירת סודיות ו"מידור" מפני מי שלא הוסמך ע"י‬
‫העדה‪ .‬בהתאם לכך ניתן לחלק בין עוקאל אשר נמנים על אלו הלומדים את סודות הדת‪ ,‬לבין‬
‫ג'והאל אשר אינם מוכנסים בסוד הדת‪ ,‬ומחוייבים בשבעה מצוות יסוד בלבד ‪ .‬עקרון נוסף בדת‬
‫הדרוזית הוא אמונה בגלגול נשמות ואמונה כי מספר הנשמות הדרוזית בעולם קבוע‪ ,‬וכי כנגזרת‬
‫מכך – לא ניתן להצטרף לדת הדרוזית‪ ,‬וכנגזרת מכך לא נמצא פולחן "קבורה" או "מוות" בדת‪.‬‬
‫השם "דרוזים" יסודו בשם מלגלג מצד המתנגדים לדרוזים בקשר לשם נאמנו של אל חאכים‬
‫באומר אללה מוחמד א דרזי ("החייט") אשר‪ ,‬יחד עם חמזא בן עלי נעלם‪ .‬הדרוזים יקראו לעצמם‬
‫באני מערוף ‪ -‬ברי החסד היודעים את דבר התגלות האל בבשר או המווחידון – היחידים המבינים‬
‫את האל בצורתו הנכונה‪.‬‬
‫ככל הנראה הדרוזים הגיעו לארץ במאות ‪ 16-17‬בעת שלטון תקיף מקומי דרוזי בשם פאחר א דין‬
‫ומספרם בישראל כחמישים אלף‪ ,‬היושבים בתשע עשרה יישובים אשר הבולטים בהם הוא‬
‫בכרמל (עוספיה ודלית אל כרמל)‪ ,‬ירכא‪ ,‬וכן בארבעה כפרים ברמת הגולן ובחרמון מסעדה‪,‬‬
‫בוקעתא (גולן) מג'דל שמס‪ ,‬עין קיניה (חרמון)‪.‬‬

‫הבדואים‬
‫בדואי משמעותו איש המדבר – "בדייה"‪ ,‬מקום בו ניתן לנדוד ולרעות את הצאן‪ .‬הבדואים חיים‬
‫ונודדים בשוליי ישובי הקבע‪ ,‬ומאורגנים בצורה של התארגנות שבטית (כגון שבט טראבין‪ ,‬טייאב‬
‫‪119‬‬

‫ועזאזמה)‪ .‬הבדואים הינם מוסלמים ובעיקרו של דבר מרביתם מקורו בחצי האי ערב (היינו –‬
‫ערבים‪ ,‬ו"ערב" משמעותו הוא "מדבר")‪.‬‬
‫ניתן למצוא בישראל‪ ,‬בעיקרו של דבר בדואים בשני ריכוזי התיישבות‪ :‬בנגב ובגליל‪.‬‬
‫‪ )1‬הבדואים בנגב‪:‬‬
‫הבדואים נמצאים בנגב לפחות כאלף שנה מן המאה השמינית – תשיעית‪ ,‬עת נדדו בתקופה‬
‫המוסלמית המוקדמת מחצי האי ערב לכאן (אם כי נוכחות של נוודים שמקורם בחצי האי ערב‬
‫ניתן למצוא עוד לפני כן כגון "גשם הערבי" מן התקופה הפרסית המוזכר בתנ"ך)‪ .‬בניסיון לביית‬
‫את הנגב מוקמת‪ ,‬ע"י העותומאנים‪ ,‬העיר באר שבע‪ .‬הבדואים מתגוררים בנגב בשני צורות‬
‫התיישבות‪:‬‬
‫א‪ .‬יישובי קבע אשר מקימה מדינת ישראל בין שנות השישים – שנות השמונים ‪ :‬תל שבע‬
‫(שנת ‪ , )1964‬שגב שלום‪ ,‬קסייפא‪ ,‬רהט‪ ,‬ערוער‪ ,‬חורא‪ .‬על יישובים אלו נשמעת ביקורת כי‬
‫הם אינם מקבלים תשתיות ושירותים הולמים ממדינת ישראל‪ ,‬לא מוענקים תקציבים‪,‬‬
‫אין שיטת ביצוע ואין מדיניות מסודרת ומכוונת‪.‬‬
‫ב‪ .‬כפרים בלתי מוכרים – אשר מקורם במאהלים ומאחזים בלתי חוקיים‪.‬‬
‫בניגוד לבדואים בגליל‪ ,‬שם מקורות הפרנסה גדולים יותר הרי העדר מקור פרנסה‪ ,‬העדר מדיניות‬
‫ותקציבים‪ ,‬ילודה גבוהה‪ ,‬העדר חינוך‪ ,‬מובילים לאחוז פשיעה גבוה ביותר‪.‬‬

‫‪ )2‬הבדואים בגליל (מאה שמונה עשרה – דהאר אל עומר)‪:‬‬

‫הבדואים מגיעים אל הגליל החל מן המאה השמונה עשרה בתקופת "תקיף מקומי" בשם‬
‫דהאר אל עומר שהיה בדואי‪ ,‬ולאחר מכן במאה התשע עשרה‪ ,‬בעקבות סכסוכי דמים בחורן (עבר‬
‫הירדן)‪.‬‬
‫מצבם הכלכלי של הבדואים בגליל טוב יותר מאלו שבנגב בשל מקורות פרנסה ככוח עבודה זול‬
‫עבור יישובים יהודים (כגון חיפה) ולכן אורח החיים הבואי בגליל נשמר פחות מאורח החיים‬
‫הבדואי בנגב‪ .‬כיום יש כארבע עשר אלף בדואים בגליל הממוקמים בעיקר בגבעות אלונים‬
‫שפרעם (קרקע קרטון לא נוחה לחקלאות) אך גם בכל רחבי הגליל‪ .‬דוגמא לכפרים בדואים בגליל‬
‫‪ :‬בית זרזיר‪ ,‬כעבייה‪ ,‬בסמעת טבאעון‪ ,‬ואדי חמאם‪ ,‬ביר אל מאכסור‪ ,‬איבטין‪.‬‬

‫הצ'רקסים‬
‫הצ'רקסים הם עם אשר מוצאו בקווקאז ומכנה עצמו – אדיגים‪ ,‬ומקורו חבל ארץ מבוקש עקב‬
‫היותו מעבר בין אירופה לאסיה ונלחמו עליו מעצמות רבות‪ .‬הם בורחים ומועברים לתחום‬
‫האימפריה העותומאנית ומיושבים להגנה ביישובי ספר או הגנה על אוכלוסיה באיזורים קשים‬
‫להתיישבות כדי שיהוו גורם נאמן לשלטון‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1875 – 1873‬מגיעים צ'רקאסים לישראל‪ .‬כיום יש כארבעת אלפים צ'רקסים בישראל‬
‫בשני כפרים‪ :‬ריחניא וכפר קמא – "במדבר הגליל התחתון" (ובעבר אף בחורבת צ'רקיס וחורבת‬
‫‪120‬‬

‫אלון) ‪ .‬בסך הכל יש כארבעת אלפים צ'רקסים בישראל‪ ,‬ורבים מהם משתלבים בצבא ובכוחות‬
‫הבטחון‪.‬‬
‫הצרקסים עברו מדת לדת וכיום ניתן להגדירם כ"מוסלמים ‪ ."LIGHT‬לכן הם קנאים למורשת‬
‫(כגון הבעל "חוטף" את אשתו)‪ ,‬שפה‪ ,‬מנהגים תרבות‪ ,‬ולא לדת דבר המאחד אותם‪ .‬הם חולמים‬
‫על שיבה לקווקאז‪ .‬הם לא רואים בישראל וירושלים את מולדתם‪ .‬הצ'רקסים נישאים בינם לבין‬
‫עצמם בלבד ולפיכך רואים חשיבות עצומה בהסכם השלום עם ירדן הפותח פתח לקשרי חתונה‬
‫עם כמאה וחמישים אלף צ'רקסים המצויים בירדן‪.‬‬
‫הבהאים‬
‫כמו הדת הדרוזית אף יסו דה של הדת הבהאית (הגם שמאמיניה אינם נוטים להזכיר זאת)‬
‫באיסלאם השיעי‪ .‬בתחילת המאה התשע עשרה‪ ,‬מאה של מהפכות ורעיונות‪ ,‬בחור צעיר מאיראן‬
‫בשם סעיד מוחמד עלי מתחיל להפיץ עקרונות אוניברסליים של שלום‪ ,‬שלמות דתית‪ ,‬הבנה‬
‫ואחדות בינדתית‪ ,‬מתוך תפיסה הרמונית כי האל התגלה בצורות שונות (כגון ישוע ומוחמד)‬
‫למאמיניו‪ .‬סעיד מוחמד עלי אף ציין כי הוא "באב" "שער" בלבד אשר נשלח מטעם האל לבשר‬
‫שהונחתה (מלשון להנחות ‪ ,‬ללמד) על ידי אלוהים‬ ‫על מנהיג (אך לא משיח) גדול יותר ממנו‬
‫ליצור שלום ושלמות‪ .‬ה"באב" מפיץ את רעיונותיו באיראן‪ ,‬מצטרפים אליו עשרות אלפי‬
‫אנשים אך שלטונות איראן‪ ,‬לנוכח האיסלאם (התופס כי יש להרוג את מי שאינו מוסלמי אלא‬
‫אם כן הוא "אהאל אל כיתאב" – יהודי נוצרי)‪ ,‬הוציאו את ה"באב"‪ ,‬יחד עם עשרות אלפי‬
‫מאמיניו בשנת ‪ 1850‬להורג‪.‬‬
‫בעקבות כך‪ ,‬מכריז על עצמו מירזה חוסיין עלי (בן אחד הוואזירים בחצר המלכות) כי הוא‬
‫הדמות שהבאב בישר עליה – והכריז על עצמו כ"בהואללה" – תהילת האל‪ ,‬ומאות אלפים נוהרים‬
‫אחריו (כך שלא ניתן כך להוציאו להורג) הוא מגורש ונודד לעכו ‪ -‬מושבת ענישה בקצה תחום‬
‫הוא נכלא תחילה‪ ,‬ע"י העותומאנים‪ ,‬במצודה – בכלא עכו‬ ‫השלטון העותומני מוסלמי‪.‬‬
‫ובעקבות לחץ של שליטי העולם ושל המאמינים מועבר ל"מעצר בית" באחוזה אשר אנו רואים‬
‫מולנו משמאל בה התגורר עד פטירתו בשנת ‪ 1892‬וקבורתו במתחם קבר (המבנה מימין) אשר‬
‫עליו נבנה המקדש והינו המקום המקודש ביותר לבהאים בעולם‪.‬‬
‫כאשר היה בהאאולה ראה את הר הכרמל כהר ירוק אשר ממנו תצא הבשורה אל העולם‪ .‬לכן‪,‬‬
‫לאחר מותו בנו (עבדול באהה "עבד הזוהר") רוכש את המדרונות‪ ,‬ומביא לכאן מאיראן את‬
‫עצמות הבאב – המבשר‪ ,‬ולימים תבנה כיפת הזהב (ולכן מכונה המקום בערבית קובת עבאס) וכי‬
‫הבן עצמו (עבדול באהה) ייקבר כאן‪.‬‬
‫עקרונות הדת הינם ביטול לאומים נפרדים‪ ,‬שלום לאומי אוניברסלי‪ ,‬ביטול הדתות ויצירת‬
‫אחדות והרמוניה תוך אמונה באל אחד ושיוויון בפני האל‪ ,‬העדר צורך במתווך בין אדם לאלוהיו‪,‬‬
‫שימוש במדיטציה לעבודת האל‪ ,‬התאמת הדת למדע ולמודרניות‪ ,‬שיוויון בין גברים לנשים (דבר‬
‫שאינו מקבל ביטוי בפועל) ‪ ,‬הרמוניה‪ ,‬אסטתיות יופי‪ ,‬סימטריה‪ ,‬המספרים קדושים הינם ‪19 ,9‬‬
‫‪121‬‬

‫(אלוהים אחד בגימטרייה) – כך שכל חלק משני חלקי הגנים בנוי מתשע טראסות‪ ,‬וביחד עם‬
‫המקדש יש ‪ 19‬טראסות‪.‬‬
‫מבנים‪:‬‬
‫עכו‪:‬‬

‫‪ ‬המבנה מצד שמאל – האחוזה בה התגורר הבהאוללה‬

‫‪ ‬המבנה מצד ימין – המקדש‪ :‬המתחם המקודש שנבנה על הקבר של הבהאולהה – זה המקום‬
‫הקדוש ביותר לבהאהים‪.‬‬

‫חיפה‪:‬‬
‫מקום קבורת שני אלו‪:‬‬
‫‪ ‬הבאב עצמו‬
‫‪ ‬עבדול בהאהאא – בנו של הבהאאולה‪.‬‬

‫האחמדים‬
‫התנועה האחמדית נוסדה בשנת ‪( 1889‬במאה התשע עשרה אנו רואים התעוררות – כמו‬
‫הבהאים) בעיירה קאדיאן שבהודו ע"י מירזא ע'ולאם אחמד אשר טען כי הוא נביא‪ ,‬מתקן אחד‬
‫ויחיד‪ ,‬אשר דתות שונות ממתינות לו‪ :‬הנוצרים והיהודים ממתינים למשיח‪ ,‬ההינדים לקרישנה‪,‬‬
‫הבודהיסטים לבודהה‪ ,‬המוסלמים מחכים למהדי ולמשיח‪ ,‬וכי הוא מייצג את כל האישים‬
‫המובטחים הנ"ל ומשימתו להכניס את האנושות כולה תחת כנפיה של דת ואמונה אחת הכפופה‬
‫לנביא מוחמד‪ .‬אין בכך‪ ,‬לפי האחמדים‪ ,‬כפירה בעקרון כי אין נביא אחרי מוחמד אלא נביא‬
‫ממשיך הבא להחזיר את כלל האנושות אל האיסלאם המקורי‪ .‬מירזא עולאם אחמד האמין‬
‫באיסלאם כדרך חיים אוניברסאלית‪ ,‬סובלנית‪ ,‬ידידותית‪ ,‬קרא לאהבת הבריות וכבוד הזולת‪.‬‬
‫האחמדים מאמינים כי הוא המשיח והמהדי‪ ,‬ההתגלות של נביאי אחרית הימים של כל הדתות‬
‫והגואל האוניברסאלי המובטח אשר בא להחיל את האיסלאם בדרכי שלום ונועם‪ ,‬ולהגשים את‬
‫הנבואות הבנדתיות הנמצאות בספרי הקודש של כל הדתות‪.‬‬
‫עקרונות האחמדים היא קיום דיאלוג בין הדתות‪ ,‬ללא כפייה‪ ,‬והינם מפרשים את מצוות‬
‫הג'יהאד שבקוראן כמאמץ עליון לתיקון הנפש והחברה‪ ,‬ולהפצת הקוראן ולא לרצח או הרג או‬
‫רדיפה‪ ,‬ותופסים את האיסלאם כדת של מוסר‪ ,‬ערכים ומעלות‪ ,‬המספק לאדם כלים‬
‫להתקדמות ועלייה במוסר‪.‬‬
‫האחמדים רואים עצמם מוסלמים לכל דבר‪ ,‬ואף מייצגים את האיסלאם האמיתי‪ ,‬כדת‬
‫המוענקת לכלל האנושות‪ .‬האחמדים‪ ,‬כמוסלמים‪ ,‬מתפללים חמש פעמים ביום לכיוון מכה‪,‬‬
‫צמים את חודש הרמדאן‪ ,‬מקיימים את מצוות החאג'‪ ,‬וחוגגים את חגי האיסלאם‪.‬‬
‫‪122‬‬

‫אתרים והתיישבות בעת החדשה‬

‫תחנות המשטרה של טיגארט‬
‫דוגמאות לתחנות מסוג תחנות המשטרות הגדולות של טיגארט‪:‬‬
‫‪123‬‬

‫‪ ‬לטרון‬
‫‪ ‬משטרת עיראק סווידאן (מצודת יואב)‬
‫‪ ‬נבי יושע‬
‫‪ ‬הר כנען‬
‫‪ ‬רמת גן‬
‫‪ ‬רמאללה‬
‫‪ ‬עפולה‬
‫‪ ‬כפר סבא‬
‫‪ ‬טבריה‬

‫חמשת השכונות הראשונות‪ -‬ביציאה מהחומות‬

‫בירושלים‬
‫‪ .1‬השכונה הראשונה –משכנות שאננים (‪: )1860‬‬
‫נבנית בשנת ‪ 1860‬ומיושבת בפועל בשנת ‪ . 1866‬הקרקע נקנית (עוד בשנת ‪ )1855‬והמבנים נבנים‬
‫במימון כספי עזבון של עשיר מניו אורלינס ‪ -‬רבי יהודה טורא‪ ,‬ומימון כספים וקשרים של משפחה‬
‫עשירה אירופאית – סיר משה מונטיפיורי‪ .‬השכונה בפורמט של "בתי טורים" ומשמשת כ"בתי‬
‫מחסה לעניים" למשפחות קשות יום‪ ,‬אשר אינם משלמים עבור הקרקע והמבנים‪ ,‬ותושביה‬
‫נתמכים ע"י הנדבן מונטיפיורי‪.‬‬

‫‪ .2‬השכונה השנייה ‪ -‬מחנה ישראל (‪)1869‬‬

‫שכונה פרטית‪ ,‬הומוגנית – עדתית‪ ,‬שתושביה מוגרבים יוצאי מרוקו ונוסדה ביוזמת הרדב"ש –‬
‫רבי דוד בן שמעון בשנת ‪ . 1869‬השכונה לא מוקמת על ידי נדבנים‪ ,‬כל אחד הקים את ביתו והחזיק‬
‫את עצמו ללא תמיכה או גוף נדבני כלשהוא‪ ,‬קבוצה מקומית‪ ,‬המממנת את עצמה ממה שיש‪.‬‬
‫המבנה שלה היה שכונת "בתי חצר" – שכונה סגורה של חדרים הפונים לחצר פנימית‪.‬‬

‫‪ .3‬השכונה השלישית – נחלת שבעה (‪)1871‬‬

‫גרעין מייסדיה שבעה אנשים‪ .‬היא שכונת אגודה הפועלת על בסיס כלכלי‪ .‬רק מי שיש לו כסף‬
‫ירכוש נחלה‪ .‬השכונה אינה בנוייה בצורה מסודרת אלא מגובבת‪ ,‬ללא סדר‪ ,‬סמטאות ומעברים‬
‫‪124‬‬

‫צרים‪ .‬מקור פרנסת תושביה ‪ :‬מתן שירותי דרך לעוברים בציר התנועה יפו ירושלים‪ ,‬הסמוך‬
‫אליה‪.‬‬

‫‪ .4‬השכונה הרביעית – בית דוד (‪)1873‬‬

‫אף היא שכונת "בית חצר" טיפוסית – עשרה בתים המחוברים יחדיו‪ ,‬כאשר כל פתחיהם פונים אל‬
‫חצר פנימית ובה בור מים‪ ,‬ופומפה‪ .‬הוקמה על ידי דוד צבי ינובר‪ ,‬יוצא נחלת שבעה‪ .‬עבר אליה‬
‫(‪ )1902‬המוסד החשוב של "הוועד הכללי – כנסת ישראל" והתגורר בה (‪ )1919‬הרב אברהם הכהן‬
‫קוק‪.‬‬

‫‪ .5‬השכונה החמישית – מאה שערים (‪)1874‬‬

‫ה וקמה כשכונת "אגודה" בדומה לנחלת שבעה‪ .‬הקרקע נקנתה בכספי מעל מאה משפחות‬
‫שהתאגדו יחדיו ויצאו מהחומות‪ .‬שמה נגזר מהפסוק "ויזרע יצחק בארץ ההיא מאה שערים"‬
‫בפרשת תולדות – שקראו באותה שבת בה נחנכה‪ .‬תוכננה על ידי מיסיונר נוצרי – קונראד שיק‪.‬‬
‫ההתקדמות של יציאת השכ ונות היא‪ ,‬בגדול‪ ,‬בכיוון מערב וצפון מערב (מהעיר העתיקה) בין ‪1860‬‬
‫ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה‪ .‬הציר החשוב הוא רחוב יפו – הדרך בין יפו לירושלים‪.‬‬

‫חדירת המעצמות הזרות בירושלים‬

‫בריטניה (ופרוטסטנטים – אנגליקנים)‪:‬‬
‫‪ ‬אחוזת הקיץ של ג'יימס פין בטלביה (וקונסוליה) – ‪ – 1824‬הבניין הנוצרי (ובכלל) הראשון‬
‫מחוץ לחומות‬

‫‪ ‬בית הספר הפרוטסטנטי של גובאט על הר ציון (יסודי) כמיסיון לקהילות יהודית ומוסלמית‬
‫– שנות העשרים של מאה ‪18‬‬

‫‪ ‬שגרירות בריטניה ובית שגריר במתחם הפרוטסטנטי (בתוך החומות) – ‪1838‬‬

‫‪ ‬כנסיית עמנואל – כנסיית המשיח הפרוטסטנטית אנגליקנית (בתוך החומות) כמיסיון‬

‫המיועד לקהילה יהודית ומשמשת כיום את הקהילה היהודית משיחית – ‪1849‬‬

‫‪ ‬בית ספר תיכון מקצועי (קונראד שיק) במתחם הפרוטסטנטי (בתוך החומות)‬

‫האוסטרים‬
‫‪125‬‬

‫‪ ‬בית הדואר האוסטרי (בתוך החומות) – שנות השישים מאה ‪19‬‬

‫הצרפתים‬
‫‪ ‬בית חולים סן לואי בשנת ‪( 1878‬ע"י הרוזן ז'אן מרי דה פלייה)‬

‫‪ ‬נוטרדאם דה ג'רוזלם – אכסנייה לעולי רגל – בשנת ‪( 1884‬כיום בבעלות הותיקאן)‬

‫‪ ‬כנסיית סן פול – צרפתית קתולית – שנות ה‪ 70-‬של מאה ‪19‬‬

‫הרוסים‬
‫‪ ‬מגרש הרוסים "נובו ירוסולימה" – מתחם עירוני גדול חדש רוסי בתחילת שנות השישים של‬
‫המאה תשע עשרה כלל מבנים שונים‪ :‬בית המשלחת הדתית‪ ,‬אכסניית הנשים‪ ,‬בית‬
‫המשלחת הכלכלית – פוליטית‪ ,‬בית חולים רוסי‪ ,‬כנסיית השילוש הקדוש‪ ,‬אכסניית‬
‫הגברים‪.‬‬

‫‪ ‬חצר סרגיי – שנות שמונים של מאה ‪ - 19‬זה מגרש רוסים ב"זעיר אנפין" צמוד ל"מגרש‬
‫הרוסים" הגדול‪.‬‬

‫‪ ‬מתחם הכנסיות – העלייה השמיימה הרוסית‪ ,‬כנסיית מריה מגדלנה – שנות השמונים של‬
‫המאה תשע עשרה‬

‫האיטלקים‬
‫‪ ‬מבנה "בית החולים האיטלקי" – המעצמה האחרונה שבנתה‪ :‬תחילת בנייה שנות התשעים‬
‫של המאה ‪ – 19‬סוף בנייה שנות העשרים של המאה העשרים‪ .‬תוכנן על ידי ברלוצי‪.‬‬

‫האתיופים‬
‫‪ ‬אין מתחם אחד אלא מבנים פזורים – כנסייה אתיופית‪ ,‬בית המשמש נזירים אתיופי‪ ,‬בשנות‬
‫השבעים של המאה ה‪19-‬‬

‫הגרמנים‬
‫‪ ‬המתחם הגרמני בית פרובסט – בניין ששימש כבית נציג הקהילה הגרמנית בירושלים –‬
‫נציג פוליטי מדיני – בתחילת המאה עשרים‪.‬‬

‫‪ ‬אוגוסטה ויקטוריה‬

‫‪ ‬כנסיית הגואל‬

‫‪ ‬כנסיית הדורמציון‬

‫כללי– סיכום צורות ההתיישבות‬

‫‪126‬‬

‫הערות‬ ‫היישובים‬ ‫אופי‬ ‫מהות הקרקע‬ ‫העלייה‬ ‫סוג‬

‫הראשונים‬ ‫ההתיישבות‬ ‫התיישבות‬
‫פ"ת אם‬
‫המושבות‬ ‫אופי פרטי‪,‬‬ ‫קרקע פרטית‬
‫פתח תקווה‬ ‫אשר נקנית‬
‫הוקמה ע"י‬ ‫ראשון לציון‬ ‫ללא שום חיי‬ ‫ראשונה‬ ‫מושבה‬
‫אנשי היישוב‬ ‫בצורה פרטית‬
‫שיתוף‬ ‫גם אם בתמיכה‬
‫הישן‬ ‫פילנטרופית‬
‫דמויות‬ ‫דגניה א' בשנת‬ ‫חיי שיתוף‬ ‫קרקע לאום‬ ‫צעירי עלייה‬
‫בולטות‪:‬‬ ‫‪ 1909‬ע"י‬ ‫מלאים – בית‬ ‫מההון הלאומי‬ ‫שניה‬
‫א‪.‬ד גורדון‪,‬‬ ‫יוצאי הכשרת‬ ‫ילדים‪ ,‬חדר‬ ‫שנרכשו‬ ‫המוכשרים‬
‫חנה מייזל‬ ‫חווה חקלאית‬ ‫אוכל‪ ,‬מכבסה‪,‬‬ ‫באמצעות‬ ‫בחוות הכשרה‬ ‫קבוצה‬
‫רחל‬ ‫חצר כנרת‬ ‫מרפאה‬ ‫המשרד הארצ‬ ‫בד"כ מושבות‬
‫ברל כצנלסון‬ ‫(מ‪)1908-‬‬ ‫משותפת‬ ‫ישראלי‬ ‫עליה ראשונה‬

‫מוקמים בידי‬ ‫‪ .1‬קיבוץ עין‬ ‫כמו קבוצה –‬ ‫קרקע לאום‬

‫גדודי העבודה‬ ‫חרוד‬ ‫חיי שיתוף‬ ‫מההון הלאומי‬ ‫אנשי עלייה‬ ‫קיבוץ‬
‫ע"ש‬ ‫‪ .2‬קיבוץ תל‬ ‫מלאים‪ ,‬אין‬ ‫שנרכשו‬ ‫שלישית‬
‫טרומפלדור‬ ‫יוסף‬ ‫רכוש פרטי –‬ ‫באמצעות‬ ‫(‪)1919-1924‬‬
‫בעמק‬ ‫רק גדול יותר‬ ‫המשרד הארצ‬
‫יזרעאל וחרוד‬ ‫ישראלי‬
‫הרעיון גובש‬ ‫עין גנים‪,‬‬ ‫אין חיי שיתוף‪,‬‬ ‫הקרקע היא‬
‫בעין גנים‪,‬‬ ‫נהלל(‪)1921‬‬ ‫אין בית ילדים‬ ‫קרקע פרטית‪,‬‬ ‫אנשי עלייה‬ ‫מושב‬
‫בפועל מיוחס‬ ‫כפר יחזקאל‬ ‫וחדר אוכל אך‬ ‫כל חקלאי‬ ‫שלישית‬ ‫עובדים‬
‫נהלל כמושב‬ ‫כפר ויתקין‬ ‫יש ערבות‬ ‫אחראי לחלקת‬ ‫(‪)1919-1924‬‬
‫ראשון‪ -‬מתכנן‬ ‫כפר יהושע‬ ‫הדדית‬ ‫הקרקע‬
‫ריכארד‬ ‫ובמרכז קרקע‬ ‫הפרטית שלו‬
‫קאופמן‬ ‫ציבורית‬
‫בני עטרות‬ ‫אבל מאידך‬ ‫אין יחידות‬
‫מצב ביניים בין‬ ‫אלוני אבא‬ ‫נשמר תא‬ ‫קרקע פרטיות‬ ‫עליה‬
‫קיבוץ לבין‬ ‫בית לחם‬ ‫משפחתי‪ ,‬אין‬ ‫העבודה היא‬ ‫שלישית‬ ‫מושב שיתופי‬
‫מושב העובדים‬ ‫גלילית‬ ‫בית ילדים אין‬ ‫על קרקע‬ ‫ואילך‬
‫מולדת‬ ‫חדר אוכל‬ ‫משותפת‬
‫בני דרור‬
‫שדה יעקב‪,‬‬
‫רמת מגשימים‬

‫על העליות‬
‫‪ ‬עלייה ראשונה ‪: 1882-1903‬‬
‫הגורם הדוחף לעלייה‪:‬‬
‫פוגרום ברוסיה בשנת ‪ 1881‬עקב רצח הצר אלכסנדר השני‪.‬‬

‫מאפייני העלייה‪:‬‬
‫עלייה של משפחות יהודיות חרדיות מרובות ילדים מרוסיה ורומניה ‪ .‬העולים זהים באופיים‬
‫לאנשי היישוב הישן אך מסתייגים מכספי החלוקה ומאפיינים את "חובבי ציון" וה"ציונות‬
‫‪127‬‬

‫המעשית"‪ :‬יהודים אוספים כסף בשטייטל‪ ,‬שולחים נציג‪ ,‬רוכשים בעצמם או מקבלים אדמות‬
‫(כגון – ממשפחת רוטשילד)‪ .‬כמו כן עלייה של יהודים מתימן (אעלה בתמר) וכחריג – הבילויים‬
‫(הדומים לאנשי עלייה שנייה) אשר הקימו את גדרה ונעלמו‪.‬‬

‫יישובי העלייה‪:‬‬

‫‪ )1‬ראש פינה (אם כי הייתה התיישבות קודמת – "גיא אוני" בשנת ‪ , 1878‬בשנת תרל"ח –‬
‫והעלייה הראשונה נותנת "רוח גבית" לכך)‬

‫‪ )2‬יסוד המעלה‬

‫‪ )3‬זמרין – זכרון יעקב‪ -‬אשר נוסדה על ידי הרומנים‪.‬‬

‫‪ )4‬ראשון לציון‪,‬‬

‫‪ )5‬פתח תקווה (אם כי הייתה התיישבות קודמת – אומלבס ‪ ,‬בשנת תרל"ח – והעלייה הראשונה‬
‫נותנת "רוח גבית" לכך)‬

‫‪ )6‬מזכרת בתיה‪,‬‬

‫‪ )7‬גדרה ע"י אנשי בילו ‪ -‬חריגה בנוף של עלייה הראשונה הוקמה ע"י ‪ 11‬משפחות בילויים –‬
‫חילונים – יהודים חילונים ‪,‬‬ ‫שהיו דומים באופיים יותר לאנשי העלייה השנייה‬
‫סטודנטים‪ ,‬רווקים (כאנטיזה למשפחות מרובות הילדים של אנשי העלייה הראשונה) ‪ ,‬סרבו‬
‫לקבל כספי סיוע של הברון‪.‬‬

‫‪ ‬עליה שנייה ‪1914 – 1904‬‬

‫הגורם הדוחף לעלייה‪:‬‬

‫פוגרום קישינב (‪ , )1903‬הצבעה על היהודים כאחראים לכשלון מהפכת ‪ ,SR‬אכזבה ויציאה נגד‬
‫תוכנית אוגנדה של הרצל‪.‬‬
‫מאפייני העולים‪:‬‬
‫צעירים‪ ,‬רווקים‪ ,‬חילונים‪ ,‬סוציאליסטיים הבאים עם‬ ‫הבולטים בהם‪3,000 – 2,000 :‬‬
‫אידאולוגיה של עבודה וכיבוש עבודה ‪ ,‬ועימם מגיע א‪.‬ד גורדון‪ .‬כמו כן ‪ 20,000‬הדומים באופיים‬
‫לאנשי עלייה ראשונה)‪ .‬בהתאם ליוזמה של ארתור רופין מן המשרד הארצישראלי (זרוע של‬
‫התנועה הציונית וה"ציונות ההרצליינית") קבלו הכשרה בחוות הכשרה במושבות העליה‬
‫הראשונה ויצאו והקימו יישובים‪:‬‬
‫חוות ההכשרה של העלייה השנייה ‪:‬‬
‫‪128‬‬

‫בהתאם ליוזמה של ארתור רופין‪ :‬חוות ההכשרה נועדו להכשיר את אותו גרעין של העלייה‬
‫השנייה ‪ 3,000 – 2,000‬שילמדו חקלאות ויקימו ישובי עלייה שניה‪:‬‬

‫‪ ‬חוות כנרת (ממנה יצאה דגניה א' ‪)1909‬‬

‫‪ ‬חולדה‬

‫‪ ‬מגדל‬

‫‪ ‬סג'רה‬

‫‪ ‬אילניה‬

‫‪ ‬בן שמן‬

‫‪ ‬עליה שלישית ‪1924 -1919‬‬

‫הגורם הדוחף לעלייה‪:‬‬
‫אצבע מאשימה כלפי היהודים אשר ראו בהם "גוף זר" במהפכה הבולשביקית"‪.‬‬
‫מאפייני העולים‪:‬‬
‫ה"ארוע המכונן" הוא הגעת האוניה רוסלן (עליה אנשי עליה שניה שגורשו בעת המלחמה – רחל‬
‫המשוררת‪ ,‬טרומפלדור)‪ .‬טרומפלדור מביא את אנשי ה"חלוץ" – תנועה ציונית סוציאליסטית‬
‫ובעלת חיבור אידאולוגי לעלייה השנייה‪ .‬מוקמים גדודי העבודה אשר מקימים קיבוצים‪.‬‬
‫יישובי העלייה השלישית‪:‬‬

‫‪ ‬עין חרוד‬

‫‪ ‬תל יוסף‬

‫‪ ‬עליה רביעית "עלייה פולנית" "עליית גרייבסקי" "עליית הקיוסקים‬

‫והמכולות" ‪1933 -1924‬‬
‫הגורם הדוחף לעלייה‪:‬‬
‫רפורמות כספיות של שר פולני בשם גרייבסקי וסגירת שערי אמריקה והעולם‪.‬‬
‫מאפייני העולים והעלייה‪:‬‬
‫‪129‬‬

‫שישים אלף איש מפולין עליה של בעלי הון קטן‪ ,‬קפיטליסטים ‪ ,‬יזמים פרטיים אשר עם ההון‬
‫הקטן רוכשים כאן עסק כגון מכולת‪ ,‬קיוסק‪ .‬כמו כן‪ ,‬מקבל תנופה ענף הפרדסנות פרי יוזמה‬
‫פרטית‪.‬‬
‫יישובי העלייה הרביעית‪:‬‬

‫‪ ‬מעבים מאד את העיר תל אביב אשר בשנת ‪ 1925‬מקבלת‪ ,‬עקב כך‪ ,‬מעמד של עיר‪.‬‬

‫‪ ‬מושבות ההדרים – נתניה‪ ,‬חדרה ‪ ,‬בשל ענף הפרדסנות‪.‬‬

‫‪ ‬עליה חמישית ‪1939 – 1933‬‬

‫הגורם הדוחף לעלייה‪:‬‬
‫עליית המפלגה הנציונאל סוציאליסטית בראשות היטלר לשלטון‪ ,‬וסגירת שערי אמריקה והעולם‪.‬‬

‫מאפייני העולים והעלייה‪:‬‬

‫כרבע מיליון עולים מגרמניה (מתוכם ‪ 20‬אלף בלתי לגאליים) אשר‪ ,‬כאמור‪ ,‬ברחו עקב עליית‬
‫המפלגה הנאצית לשלטון‪ .‬בכלל כך עליית הנוער‪.‬‬

‫ארגוני לחימה שמירה והעפלה‬

‫‪ ‬ארגון בר גיורא ( ‪ : ) 1907‬הוקם ע"י אלכסנדר זייד‪ ,‬מניה וישראל שוחט‪ ,‬כתחליף ל"שמירה"‬
‫הערבית שהייתה עד אז על היישובים היהודים ובמטרה להגן על רכוש יהודי מערבים‪.‬‬

‫‪ ‬ארגון השומר (‪" – )1909‬רה ארגון" של ארגון השומרים בר גיורא‪ ,‬גדול יותר וממוסד יותר‪:‬‬
‫יותר אנשים‪ ,‬יותר נשק‪ ,‬אימונים צבאיים‪.‬‬

‫‪ ‬ארגון נילי (‪ – )1915‬אשר מטרתו לסייע לבריטים בכיבוש הארץ מידי התורכים על ידי איסוף‬
‫חומר מודיעיני‪ .‬הוקמה ע"י אנשי העלייה הראשונה‪:‬‬

‫‪ o‬אהרון אהרונסון ‪ -‬ממשפחה ממייסדי זכרון יעקב‪ ,‬אשר יורד למצרים לחדש הקשר שנותק‬
‫עם הבריטים‪.‬‬

‫‪ o‬סגנו ‪ -‬אבשלום פיינברג (יוצא למצרים לאחר ניתוק הקשר בין אהרון לאנגלים – ונרצח‬
‫בדרך למצרים ע"י בדואים)‬

‫‪ o‬יוסף לישינסקי ונעמן בלקין (נתלים בדמשק)‬

‫‪130‬‬

‫‪ o‬שרה אהרונסון (מתאבדת באמבטיה)‪.‬‬

‫‪ ‬הגדודים העבריים (‪ )1915‬לסייע לבריטים במלחמת העולם הראשונה (‪:)1914-1919‬‬

‫‪ o‬גדוד נהגי הפרדות ‪ -‬אנשי אספקה ותובלה‬

‫‪ o‬גדוד קלעי המלך – לוחמים המסייעים במלחמה לבריטים‬

‫‪ ‬ארגון ההגנה (‪ – )1920‬ארגון "שומר" במתכונת גדולה ורחבה יותר (למעט אנשי כפר גלעדי)‬
‫ומוקם וכפוף להסתדרות הכללית של עובדי א"י‪.‬‬

‫‪ ‬ארגון ה"עלייה ב'" (‪ - )1934‬אשר מתחילה עם האונייה "ואלוס"‪.‬‬

‫‪ ‬אצ"ל (‪ – )1937‬הוקם בעקבות ביקורת על מחדלי ההגנה כי לא עשתה מאומה במאורעות‬

‫תרפ"ט‪ ,‬ומוקם ע"י‪:‬‬

‫‪ o‬אנשי ההגנה ב' – הפורשים‬

‫‪ o‬אנשי ביתר (תנועת נוער מיליטנטית אשר נוסדה בפולין) ‪":‬ברית יוסף תרומפלדור"‬

‫‪ o‬אנשי תנועת הצוהר (בייסודו של זאב ז'בוטינסקי – תנועה ציונית רוויזיוניסטית)‬

‫‪ ‬פלוגות הלילה – הנוטרים – המא"ן (המשטרה הנודדת) ‪ :‬הוקמו ע"י קצין בריטי בשם לורד‬
‫וינגיט בחסות הבריטים וע"מ לסייע לצבא הבריטי להלחם בערבים כתוצאה מ"המרד הערבי‬
‫הגדול" שכוון ‪ ,‬בתחילתו‪ ,‬נגד תשתיות וייעדים אסטרטגיים בריטים (‪.)1939 – 1936‬‬

‫‪ ‬פלמ"ח (‪ )1941‬הוקם בהשראת הבריטים כדי לסייע בידם להלחם בגרמנים‪ .‬לאחר מלחמת‬
‫העולם השנייה ממשיך כגוף מחתרתי עצמאי המחובר לארגון ההגנה‪.‬‬

‫‪ ‬הלח"י (‪ ) 1941‬בראשות אברהם שטרן (יאיר) ‪ ,‬אשר התפצל מן האצ"ל‪ ,‬וסבר כי בכל מקרה יש‬
‫להמשיך ולהלחם באוייב העיקרי – הבריטים‪.‬‬

‫‪ ‬החי"ל ( ‪ – )1942‬חטיבה יהודית לוחמת – "הבריגדה" הוקם בהשראת הצבא הבריטי לסייע‬
‫במאמץ הלחימה הבריטי במלחמת העולם השנייה‪.‬‬

‫‪ ‬תנועת המרי (‪ : )1946 – 1945‬פעילות מתואמת של ההגנה‪ ,‬האצ"ל והלח"י‪:‬‬

‫‪ o‬פריצה למחנה עתלית ‪( 10.10.45‬נחום שריג וסגנו יצחק רבין)‬

‫‪ o‬ליל הגשרים ‪( 16.6.46‬פיצוץ ‪ 11‬גשרים בכל הכניסות והמעברים לא"י)‬

‫‪ o‬פיצוץ מלון המלך דוד ‪22.7.46‬‬

‫‪131‬‬

‫ספרים לבנים‬

‫דו"ח ומסקנות – ספר לבן‬ ‫ועדת חקירה‬ ‫ארוע‬

‫מרץ ‪ - 1920‬תל חי‬
‫הספר הלבן הראשון (‪: )1922‬‬ ‫ועדת חקירה של‬
‫אפריל ‪ - 1920‬ירושלים‬
‫‪ .1‬קריעת עבר הירדן המזרחי‬ ‫ארועי ‪1920-1921‬‬
‫בראשות נציג שר‬ ‫מאורעות תרפ"א – מאי‬
‫‪ .2‬אישורי עלייה ע"פ כושר קליטה‬
‫המושבות ‪-‬‬ ‫‪ 1921‬יפו (רצח חיים‬
‫הייקרפט‬ ‫ברנר)‬

‫מאורעות תרפ"ט‪:‬‬
‫הספר הלבן השני (‪:)1930‬‬ ‫ועדת חקירה‬
‫מתיחות בין אנשי בית"ר‬
‫‪ .1‬אין מקום ליהודים נוספים בא"י – מעתה הכל‬ ‫בראשות הלורד‬
‫לערבים בירושלים‬
‫במגבלה וסינון‬ ‫פספילד‬
‫‪ .2‬הפלייה מתקנת לערבים‬ ‫טבח ביהודי חברון‬
‫‪ .3‬מכסות עלייה ‪ .4‬הקמת ועידה מחוקקת עם רוב‬ ‫טבח ביהודי צפת‪ ,‬מוצא‬
‫ערבי‬

‫מאורעות ‪: 1936-1939‬‬
‫הספר הלבן השלישי (‪:)1939‬‬ ‫ועדת חקירה‬ ‫שביתה כללית ומרד‬
‫בראשות‬ ‫ערבי נגד הבריטים‬
‫‪ .1‬מכסה בת ‪ 75,000‬יהודים בלבד לחמש השנים‬
‫הבאות‪.‬‬ ‫שר המושבות‬ ‫(כמחאה על העלייה‬
‫מקדונלד‬ ‫פגיעה‬ ‫החמישית)‪,‬‬
‫‪ .2‬איסור מכירת קרקעות ליהודים‪ :‬איסור מוחלט‬
‫בנגב ‪ ,‬בצפון באישור הבריטים ובתוך ה‪-‬אנ‬ ‫בריטיות‬ ‫בתשתיות‬
‫ההתישבותי ‪ -‬מותר‪.‬‬ ‫ולאחר מכן מאורעות נגד‬
‫היהודים‬

‫מושבות של הטמפלרים בישראל‬

‫הטמ פלרים מגיעים לישראל מגרמניה בשנות השישים של המאה התשע עשרה‪ ,‬כדי להגשים‬
‫כאן את האדאולוגיה הדתית נוצרית שלהם‪ ,‬שהיא התפתחות מהתפיסה הפרוטסטנטית‪ ,‬כי כפי‬
‫שאין צורך בכמורה כתיווך בין אדם לאלוהיו‪ ,‬כך אין צורך במבנה כנסייתי פיזי לעבוד את הבורא ‪,‬‬
‫שכן ההיכל הוא ב ליבו של האדם‪ .‬לפיכך הם שוללים את מבני הכנסיות‪ ,‬והמבנים הציבורים‬
‫אצלהם הוא מבנה העם ‪ ,‬בית הקהילה‪ .‬לאחר מכן ינטשו תפיסתם זו‪ .‬תרומתם של הטמפלרים‬
‫ליישוב בארץ רבה – בתחום המלונאות‪ ,‬תחבורה‪ ,‬תעשייה‪ ,‬בנייה‪ ,‬פרדסנות‪ ,‬מחקר‪.‬‬
‫‪132‬‬

‫במלחמת העולם השנייה מזדהים הטמפלרים עם הנאצים‪ .‬כדי למנוע מהם להצטרף למאמץ‬
‫המלחמתי ‪ -‬הבריטים שמים אותם (הגברים) תחילה ב"מכלאות"‪ ,‬מחנות הסגר ‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫מגורשים הטמפלרים לאוסטרליה‪ .‬רכושם נשאר כאן ושוויו מקוזז מהפיצויים שמשלמת גרמניה‬
‫לישראל לפי "הסכם השילומים"‪.‬‬

‫ארבע מושבות חקלאיות שנטמעו לאחר מכן בתוך ערים שקמו ו"חבקו" אותם‬

‫‪ .1‬חיפה (ברחוב הגפן שדרות בן גוריון)‬

‫‪ .2‬תל אביב ‪ -‬היכן שהייתה תחילה המושבה האמריקאית‬

‫‪ .3‬תל אביב ‪ -‬שרונה‬

‫‪ .4‬ירושלים – רחוב עמק רפאים‬

‫הם היו מושבות חקלאיות במקורן‪ ,‬לכל דבר ועניין‬

‫שלוש מושבות שנשארו ב"פזורה" ועליהם הוקמו ישובים יהודיים‬

‫שלוש מושבות שנשארו ב"פזורה" ועליהם הוקמו ישובים יהודיים‪:‬‬

‫‪ .1‬בני עטרות – וליהלמה‬

‫‪ .2‬אלוני אבא – ולדהיים (= נווה יער)‬

‫בית לחם הגלילית (לה קראו "בית לחם" בגרמנית)‬ ‫‪.3‬‬

‫הדרכים לירושלים‬
‫‪ ‬בחצי הראשון של המלחמה (‪:)14.5.48 – 30.11.47‬‬

‫‪ ‬הקושי העיקרי הוא (בעיקרו) בחלק המזרחי של הדרך‪ ,‬בשער הגיא ‪ +‬קסטל‪.‬‬

‫‪ ‬קושי (קטן) בחלק המערבי– רמלה הערבית (שם עברה הדרך הראשית‬
‫לירושלים)‪.‬‬
‫‪133‬‬

‫הפתרונות‪:‬‬

‫‪ .1‬שיירות‪ -‬עד מרץ ‪1948‬‬

‫‪ .2‬ממרץ ‪ 1948‬מעבר ליוזמה והתקפה (מבצע נחשון) כיבוש משלטים על רכסי‬

‫שלוחות משלטים‪ /‬שיירות‪ ,‬כיבוש הקסטל‪ ,‬ולבסוף כיבוש‪ ,‬גירוש (פליטים)‬
‫ומחיקה של הכפרים הערבים – כך שביום ‪ 14.5.48‬החלק המזרחי של הדרך כבר‬
‫אינו מהווה בעיה‪.‬‬

‫‪ .3‬הפתרון לקושי בחלק המערבי‪ :‬את רמלה הערבית עוקפים ב"דרך השיירות‬
‫הראשית" (בית דגן פונה ימינה לכיוון המושבות הראשונות – ראשל"צ‪ ,‬נס ציונה‪,‬‬
‫רחובות)‪.‬‬

‫‪ ‬בחצי השני של המלחמה (‪ – 14.5.48‬מרץ ‪ )1949‬הקושי הוא בחלק המערבי של‬

‫הדרך‪ ,‬בלטרון‪ ,‬היושבת על מעבר הכרחי של שני דרכים ששמשו עד אז‪ :‬הכביש‬
‫הראשי ‪ +‬דרך השיירות הראשית‪.‬‬
‫הפתרונות‪:‬‬

‫‪ .1‬דרך בורמה (יוני ‪ – )48‬שעקפה את לטרון‪ -‬עוברת ב"שטח מת" (ללא שדה ראייה‬
‫מלטרון) מתחת לטרון‪.‬‬

‫‪ .2‬דרך הגבורה (דצמבר ‪ 48‬ומאז ‪ 19‬שנים!) דרך סלולה על תוואי דרומי לדרך בורמה‬
‫(דרך סלולה ונוחה) לכן‪:‬‬
‫כביש ראשי‬ ‫‪o‬‬
‫דרך השיירות הראשית‬ ‫‪o‬‬
‫דרך בורמה‬ ‫‪o‬‬
‫כביש הגבורה‬ ‫‪o‬‬

‫ההתיישבות בנגב‬
‫‪ ‬רוחמה (‪)1936 -1912‬‬

‫‪ ‬נגבה (‪)1939‬‬

‫‪ ‬דורות (‪)1941‬‬
‫‪134‬‬

‫‪ ‬גת‪ ,‬גברעם (‪)1942‬‬

‫‪ - 1943‬שלושת המצפים‬

‫‪ ‬גבולות (מאי ‪)1943‬‬

‫‪ ‬רביבים (יולי ‪)1943‬‬

‫‪ ‬בית אשל (אוגוסט ‪)1943‬‬

‫‪ - 1943‬ארבע קיבוצים‬

‫‪ ‬ניר עם‪ ,‬יד מרדכי‪ ,‬ניצנים‪ ,‬בארות יצחק‬

‫המשך התיישבות‬

‫‪ ‬רוחמה (‪)1944‬‬

‫חצרים‪,‬‬ ‫נגב" (‪ : )1946‬קדימה‬ ‫‪ 11 ‬נקודות יישוב "קח משכנתא‬

‫אורים‪ ,‬נבטים‪,‬‬ ‫משמר הנגב‪ ,‬שובל‪ ,‬כפר דרום‪ ,‬נירים‪ ,‬תקומה‬

‫גלאון‪ ,‬בארי‬

‫גיאולוגיה וגיאוגרפיה‬
‫על המלחמות בעמקי התלם‬
‫‪135‬‬

‫נחל (המתחתר בהרי יהודה) יוצר (ביציאה אל השפלה) עמק‪ .‬כדי להגן על העמק בנו לאורכו תלים‬
‫(מקומות היישוב בעבר) וזה יצר ברובד האנושי מאבק – מלחמה בעמק על השליטה בו ‪ -‬מאבק‬
‫על המעבר ההכרחי הזה – על נקודת ה"מיפתוח" אל אזור ההר‪.‬‬

‫כלומר‪:‬‬

‫‪ ‬נחל >‬

‫‪ ‬עמק >‬

‫‪ ‬התיישבות בתלים בעמק >‬

‫‪ ‬מאבק במעבר ההכרחי ב"מיפתוח" אל איזור ההר‬

‫מאבקים‪/‬מלחמות על מעברים ההכרחים‬
‫ב"מיפתוח" מהעמק אל איזור ההר‬ ‫תלים לאורך העמק‬ ‫עמק‬ ‫נחל‬

‫א‪ .‬יהושע בקרב עם חמש מלכי האמורי‬

‫ב‪ .‬יהודה המכבי בקרב אמאוס מול הצבא‬ ‫תל גזר‪ ,‬תל לטרון‬ ‫עמק‬ ‫נחל‬
‫הסלבקי‬ ‫תל שעלבים‪ ,‬תל איילון‬ ‫איילון‬ ‫איילון‬

‫ג‪ .‬קרב לטרון – כיבוש לטרון‬

‫מלחמות ישראל – פלשתים בתקופת‬ ‫תל בית שמש‪,‬‬ ‫עמק‬ ‫נחל‬

‫שמשון – שמשון פועל בין צרעה לאשתאול‪.‬‬ ‫תל צרעה‬ ‫סורק‬ ‫סורק‬
‫הפלשתים מגיעים מהים‪ ,‬היהודים מאיזור‬
‫ההר – יש מאבק על השליטה‪.‬‬
‫המלחמה בין ישראל לפלשתים – באמצעות‬ ‫תל עזקה‪ ,‬תל צפית‬ ‫עמק‬ ‫נחל‬
‫"איש בינים" – גולית מול דוד‬ ‫תל שוכה‬ ‫האלה‬ ‫האלה‬

‫הקרב של יוחנן הורקנוס החשמונאי‬ ‫תל לכיש‬ ‫נחל בית עמק‬

‫הקרב על מרשה ‪ -‬וגיור האדומים‬ ‫תל מרשה (הלניסטי)‬ ‫בית ג'וברין‬ ‫גוברין‬

‫מאבק עומר אבן אל חטאב במרשה‬ ‫תל בית ג'וברין‬

‫זה הכלל החשוב‪ :‬נחל – יוצר עמק – גורם להווצרות תל – ונוצר מאבק על "צוואר הבקבוק" ‪.‬‬
‫‪136‬‬

‫הגיאולוגיה הבסיסית של ארץ ישראל‬

‫‪ ‬קנומן – טורון – סנון (סטק הפוך)‬

‫‪ ‬קימוט‬

‫‪ ‬אאוקן (הצפה מחודשת והרבדה של קרטון שאינה עוברת קימוט)‬

‫‪ ‬ישר‬
‫חשוב‪:‬‬
‫‪ .1‬קנומן – טורון ‪ :‬לפני ‪ 90‬מיליון שנה מורבדת שכבת גיר ‪ -‬האיזור מכוסה ים רדוד‬
‫בעומק ‪ 20-50‬מטר אשר מאפשר חדירת אור ויצירת פוטוסינטזה ומזון‪ ,‬ומאפשר חיים‬
‫יחד עם פירורי סלע (מכילי‬ ‫של בעלי חיים עם שלד גירני‪ .‬עצמות בעלי החיים‬
‫מינרלים) שוקעים ומורבדים‪ ,‬בשכבות אופקיות‪ ,‬עם תמיסת מי ים כ"בוצה"‪ .‬על‬
‫הבוצה מופעל לחץ של שכבות הים‪ ,‬שיגרום ליציאת מי הים‪ ,‬השארות תמיסת מי הים‬
‫אשר מחברת בין פירורי הסלע לשלדי בעלי החיים‪ .‬כך מורבדת שכבת גיר אשר מורכבת‬
‫מהמינרל קלציט ובנויה לרוב ממאובנים גדולים יחסית ‪ -‬צדפות‪ ,‬חלזונות‪.‬‬

‫‪ .2‬סנון ‪ :‬לפני ‪ 80‬מיליון שנה – ‪ 65‬מיליון שנה מורבדת שכבת קירטון על שכבת הגיר‬
‫‪ -‬הים (טטיס) אשר מכסה את האיזור מעמיק ‪ ,‬נוצר ים פתוח עמוק בעומק של ‪200-‬‬
‫‪ 300‬מטר אשר אליו לא חודר אור‪ ,‬אפשרות הפוטוסינטזה היא קשה יותר ‪ ,‬באופן שחיה‬
‫קבוצת בעלי חיים זעירה (פלנקטון) השייכת לקבוצת הפורה – מיניפורה (חוריות)‬
‫ומורבדת שכבת קרטון‪ ,‬על שכבת הגיר‪.‬‬
‫‪ .3‬תהליך של קימוט ‪ :‬שכבת הגיר ומעליה אשר הורבדה במהלך הקנומן – טורון – סנון‬
‫עוברת תהליך של קימוט‪.‬‬
‫עקב הליכי בלייה‬ ‫‪ .4‬בלייה מסירה את שכבת הקרטון העליונה בראש ההרים‬
‫חיצוניים‪ ,‬על הרכס המקומט‪ ,‬מוסרת שכבת הקרטון אשר כאמור הינה עליונה (ותוותר‬
‫רק בשולי הרכס – למשל בשפלה מצד מערב‪ ,‬במדבר יהודה מצד שני)‪.‬‬
‫‪ .5‬אאוקן‪ :‬הצפה נוספת של ים צעיר לפני ‪ 45‬מיליון שנה – ‪ 25‬מיליון שנה מרבדיה‬
‫שכבת קרטון ישרה אשר אינה עוברת קימוט‬

‫לכן‪:‬‬
‫‪ ‬קירטון מקומט –קירטון שהורבד בתקופת הסנון – בשלב האחרון של ים טטיס‪.‬‬
‫‪ ‬קירטון ישר –קירטון שהורבד בתקופת האאוקן‪.‬‬
‫‪137‬‬

‫עמקי הגליל התחתון‬

‫(הורסט)‬ ‫(הורסט)‬ ‫(הורסט)‬ ‫(הורסט)‬
‫רכס נצרת‬ ‫רכס טורעאן‬ ‫רכס יוטבת‬ ‫רכס שגור‬
‫בקעת‬ ‫בקעת‬ ‫בקעת‬ ‫בית‬
‫טוראען (בית רימון)‬ ‫בית נטופה‬ ‫סכנין‬ ‫כרם‬
‫(גרבן(‬ ‫(גרבן(‬ ‫(גרבן(‬ ‫(גרבן(‬

‫הנוף של הנגב הצפוני והמרכזי ‪ -‬קמרים וקערים‪.‬‬

‫הקמרים הולכים בכיוון צפון מזרח – דרום מערב‬

‫‪ ‬אחריו קמר ירוחם – בוקר‬

‫‪ o‬קער – ירוחם (בה נמצאת ירוחם)‬

‫‪ ‬רכס – קמר חתירה (בה מצוי המכתש הגדול)‬

‫‪ o‬קער אורון‬

‫‪ ‬רכס ‪ -‬קמר חצירה (בה מצוי המכתש הקטן)‬

‫‪ o‬קער צין‬

‫‪ ‬רכס – קמר מחמל (שהוא ארוך יותר – בו מצוי המכתש הענק – מכתש רמון)‬

‫‪ o‬בקעת ים המלח (הערבה היא חלק ממנו)‬

‫גליל עליון – גליל מערבי‬

‫‪ .1‬גליל עליון מערבי‪:‬‬
‫החלק המערבי בנוי משלוש שלוחות (שתי הקיצוניות תוחמות אותו) ‪:‬‬

‫‪ ‬שלוחה צפונית עליונה ‪ :‬שלוחת אדמית (קרקע אדומה)‬

‫‪ ‬מאיזור העיר מעלות ‪ -‬נחל כזיב‬

‫‪ ‬שלוחה שנייה ‪ :‬שלוחת מעלות אבדון (מקיבוץ מעלות לאבדון)‬

‫‪ ‬מאיזור תפן ‪ -‬נחל בית העמק‬

‫‪138‬‬

‫‪ ‬שלוחה שלישית ‪ -‬שלוחת תפן ג'ת‬

‫‪ .2‬גליל עליון מרכזי – רכס גוש הרי מירון‪:‬‬

‫כל האזור הגליל העליון המרכזי זה הורסט כלומר משני צדדיו‪ ,‬קווי שבר‪ .‬למעשה ניתן לומר כי‬
‫גליל עליון מרכזי הוא רכס גוש הרי מירון (ורכס ובקעת פקיעין)‪ .‬כלומר יש את ‪:‬‬

‫‪ .1‬רכס גוש הרי מירון‬

‫‪ .2‬רכס פקיעין (פקיעין לא נמצאת בו אלא למטה! אלא בעמק למטה)‬

‫‪ .3‬בקעת פקיעין (אבל כולה מעל פני הים)‬

‫‪ .3‬גליל עליון מזרחי‪:‬‬

‫הוא מורכב ומתוחם באלו‪:‬‬

‫‪ ‬רכס קדש נפתלי (בצפון)‬

‫‪ ‬נחל דישון‬

‫‪ ‬רמות עלמא דלתון (ע"ש יישובים עלמא ודלתון)‬

‫‪ ‬נחל ראש פינה בין צפת לראש פינה‬

‫‪ ‬הר כנען ‪ /‬רכס הרי צפת‬

‫רמות הגליל המזרחי‬

‫‪ ‬מצפון לדרום‪:‬‬

‫‪( ‬חוקוק – סירין)‬

‫‪ ‬רמת ארבל‬

‫‪ ‬רמת פורייה‬

‫‪ ‬רמת תבור (מזרחית להר תבור)‬

‫‪ ‬רמת יששכר צבאים‬

‫מבנה הכרמל‬
‫הכרמל‪ ,‬צורתו משולש והוא תחום בשלושה קודקודים‪ ,‬אשר קרויים בשמות איברים‪:‬‬
‫‪139‬‬

‫‪ ‬קודקוד דרומי – "חוטם הכרמל" באיזור רמת הנדיב ‪ ,‬מעל בנימינה‪.‬‬

‫‪ ‬קודקוד מזרחי – "קרן הכרמל" – המוחרקה‬
‫‪ ‬קודקוד צפון – מערבי – "ראש הכרמל" "כיף הכרמל" נמצא בסטאלה מאריס מעל בת –‬
‫גלים בחיפה‪.‬‬

‫גבולות הנגב‬
‫‪ ‬קו הגבול המזרחי של הנגב – קו הערבה ‪ -‬קו הגבול הבינלאומי ‪ -‬עובר בתוך יחידת שטח‬
‫שנקראת ערבה שהיא הגבול המזרחי – גבול גיאולוגי‪ ,‬גיאומורפולוגי‪ ,‬והוא מהווה גם גבול‬
‫מדיני‪.‬‬

‫א‪ .‬גבול מדיני – במרכז הערבה עובר קו גבול מדיני בין ישראל לבין ירדן‪ .‬קו הגבול נקבע בשנת‬
‫‪ 1922‬על ידי המנדט הבריטי – כחלוקה בתוך שטחי המנדט הבריטי כדי לתת בסיס שטח‬
‫למלך עבדאללה‪.‬‬

‫גבול גיאומורפולוגי – כל איזור הנגב הינו איזור הררי גבוה‪ .‬כל חלקי הנגב מצפון לדרום הם‬ ‫ב‪.‬‬
‫הררים גבוהים (‪ 400-1000‬מטר מעל פני הים) ‪ .‬לעומת זאת הערבה היא בגובה של מאתיים‬
‫מטר מעל פני הים בלבד‪.‬‬

‫גבול גיאולוגי ‪ -‬בנגב יש בעיקר סלעי משקע ימים על סוגיהם השונים‪ .‬לעומת זאת בערבה יש‬ ‫ג‪.‬‬
‫קרקע סחף – קרקע אלוביאלית‪ .‬כל מה שמכסה את הערבה זה קרקע סחף‪ .‬קרקע הסחף‬
‫מגיע או מהנגב (כגון מהמכתשים שהתרוקנו) או מעבר הירדן – הערבה היא למעלה‬
‫מקילומטר עומק של קרקע סחף! (לעומת זאת בהרי אילת כבר יהיו סלעי יסוד וסלעים‬
‫מותמרים)‪.‬‬

‫‪ ‬קו הגבול הדרומי של הנגב – ראש מפרץ אילת‪ .‬מעליו יש ים‪ .‬לשון ים קטן‪ ,‬שהיא חלק‬
‫מים גדול וארוך‪ .‬זה גם קו גבול מדיני (טאבה)‪ ,‬גיאולוגי‪ ,‬גיאומורפולוגי (כי ברור שהים שונה‬
‫מהיבשה‪ – ...‬כי זה ים!)‬

‫‪ ‬קו הגבול המערבי של הנגב – הוא קו גבול מדיני בלבד!!! הוא מתחיל מרפיח עד ראש מפרץ‬
‫אילת‪ .‬למעט שני זגזגים באמצע‪ ,‬הוא קו ישר לחלוטין‪ .‬הוא נקבע בשנת ‪ 1906‬עוד בתקופת‬
‫השלטון העותומאני – בהסכם בין השלטון העותומאנים עם הבריטים ועם המצרים בקשר‬
‫לתעלת סואץ‪.‬‬

‫‪ ‬קו הגבול הצפוני של הנגב – גבול גמיש המשתנה לפי האקלים – הנגב מוגדר כמדבר‪.‬‬
‫נע בין ‪ 200 – 100‬מ"מ‪.‬‬ ‫מדבר זה יחידה אקלימית‪ .‬כמות המשקעים המאפיינת את המדבר‬
‫מדבר זה מקום שרועים בו את צאן‪.‬‬
‫‪140‬‬

‫מהו "מדבר"‬
‫הגדרת המדבר – איזור הדברת הצאן (בין ‪ 200-100‬מ"מ)‪:‬‬
‫והינו מוגדר כאיזור‬ ‫המדבר הינו‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬הגדרה אקלימית‬

‫אקלימי אשר בו ממוצע הגשמים הרב שנתי נע בין ‪ 200‬מ"מ גשם בשנה‬

‫ד‪.‬ב‪.‬ר אשר‬ ‫המילה מדבר נגזרת מהשורש‬ ‫ל‪ 100‬מ"מ גשם בשנה‪.‬‬

‫איזור‬ ‫לענייננו משמעותו הוא לרעות ולהנהיג את הצאן‪ .‬המדבר אינו‬

‫שכיום כאמור‬ ‫אלא מקום בו יורדת כמות משקעים‪,‬‬ ‫צחיח לחלוטין‬

‫ואשר כמות זו מנביטה‬ ‫לפי חוקרים עומדת על בין ‪ 200 – 100‬מ"מ‬

‫את המרעה‪ -‬את כר העשב הירוק שבו ניתן להנהיג = לרעות = להדביר‬

‫לעשות חקלאות‬ ‫את הצאן ‪ ,‬אך אין בו כמות משקעים מספקת כדי‬

‫לכן המדבר הוא "ארץ לא זרועה"‪.‬‬ ‫ולזרוע (חיטה ושעורה וכו')‪.‬‬

‫מושג אשר נקרא "ספר‬ ‫לא נכנסים בבת אחת אלא קיים‬ ‫למדבר‬

‫המדבר"‪ ,‬בין המדבר לארץ ה"נושבת"‪ ,‬הארץ ה"זרועה"‪.‬‬

‫נאמר "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר‬

‫מדבר הוא "ארץ לא זרועה" – מקום שבו‬ ‫כלומר‪:‬‬ ‫בארץ לא זרועה"‬

‫די גשם להנביט את הזרעים של החיטה‪ ,‬אך כן‬ ‫לא זורעים כי לא יורד‬

‫כדי להנביט צומח שיהווה את המרעה – כר ירוק‬ ‫יורד מספיק גשם‬

‫המהווה מאכל לצאן‪.‬‬

‫כלומר איזור מדבר הוא ‪:‬‬

‫‪ ‬מחד – מעל ‪ 100‬מ"מ כלומר זה לא איזור צחיח לחלוטין‪ .‬המדבר אינו איזור צחיח לגמרי‬
‫אלא מעל ‪ 100‬מ"מ וכתוצאה מכך צומח בו כר עשב בו ניתן לרעות ולהדביר את הצאן ‪ -‬כמות‬
‫המשקעים מסוגלת להנביט עשב שהוא מאכל עבור הצאן וצאן הוא חשוב במרחב הזה‪ :‬הוא‬
‫מספק בשר‪ ,‬חלב‪ ,‬פרנסה‪.‬‬

‫‪ ‬מאידך –פחות מ‪ 200‬מ"מ כלומר זה לא איזור בו ניתן לזרוע זרעים ולא ניתן לקיים חקלאות‬
‫בעל אשר נסמכת על מי גשם ולא איזור בו יכול פלח‪ ,‬תושב קבע‪ ,‬לשבת ולעשות חקלאות‪.‬‬
‫‪141‬‬

‫באיזורים של מעל ‪ 200‬מ"מ כבר לא "משתלם" להנהיג ולהדביר צאן אלא לנצל את הקרקע‬
‫לגידולים חקלאיים‪.‬‬

‫החלוקה למדבר – ספר מדבר – אקלים ים תיכוני בארץ‬

‫‪ ‬ארץ נושבת‪ :‬צפונה מקו רוחב צומת פלוגות (פלוג'ה) – קריית גת‪ :‬כמות המשקעים‬
‫הינה מעל ‪ 350‬מ"מ ממוצע רב שנתי‪ .‬זהו אקלים ים תיכוני‪ ,‬זוהי הארץ ה"נושבת"‪ ,‬ארץ‬
‫"זרועה"‪.‬‬

‫‪ ‬ספר המדבר‪ :‬בין קו רוחב צפוני של צומת פלוגות (פלוג'ה) – קריית גת לבין קו רוחב‬
‫דרומי קו באר שבע – בקעת באר שבע – בקעת ערד כמות המשקעים הינה בין ‪ 350‬מ"מ‬
‫ל‪ 200 -‬מ"מ וזהו אזור ספר המדבר‪.‬‬

‫‪ ‬מדבר‪ :‬בין קו רוחב באר שבע – בקעת באר שבע – בקעת ערד עד קו רוחב של שדה‬
‫בוקר כמות המשקעים הינה בין ‪ 200‬מ"מ ל‪ 100-‬מ"מ גשם זהו איזור המדבר האיזור אשר‬
‫בו רעו את הצאן היה איזור זה אשר בין ‪ 100 – 200‬מ"מ ‪ ,‬ולכן איזור הסהרה מתחיל בבקעת‬
‫באר שבע ‪ .‬איזור כזה נקרא "בדייה" ‪ -‬בו נודדים הבדואים ורועים את הצאן‪.‬‬

‫‪ ‬איזור צחיח לחלוטין‪ :‬מקו רוחב שדה בוקר ודרומה כמות המשקעים הינה פחות מ‪100-‬‬
‫מ"מ גשם ואכן אפילו כר עשב של מרעה לא ניתן למצוא ולכן לא ניתן להדביר‪ ,‬להנהיג כאן‬
‫את הצאן ‪ .‬איזור כזה צחיח נקרא סחרה – חול ‪ -‬צחיח ואחרי זה ‪ ,‬עוותו את זה ל‪-‬סהרה ‪.‬‬

‫המבנה הטופוגרפי של בקעת הירדן‬

‫ממערב למזרח (ו"בתמונת ראי " בצד הירדן)‪:‬‬

‫א‪ .‬מדרונות מזרח שומרון – החלק המזרחי של מורדות הרי שומרון – ו"מדבר שומרון"‪ .‬עם‬
‫מאפיינים דומים למדבר יהודה – מים‪ ,‬נחלים‪ ,‬מקומות מפלט‪" ,‬מדבר בצל גשם" רק פחות‬
‫דראסטי‪.‬‬

‫ב‪ .‬כיכר הירדן (בערבית – הרוער) – כל השטח המישורי היושב על מניפות הסחף של‬
‫הנחלים הוא "כיכר הירדן"‪ .‬כלומר קרקע הסחף של הנחלים‪ ,‬כגון קרקע הסחף של נחל‬
‫תרצה – אשר מוציא אדמה טובה ומצפה את כל השטח – יוצר מישור ועליו יש התיישבות‪.‬‬

‫ג‪ .‬בתרונות (בערבית הקאתרות) ‪ -‬תלוליות של תצורת חוור הלשון‬

‫‪142‬‬

‫ד‪ .‬גאון הירדן (בערבית – הזוער) ‪ -‬המקום המישורי אשר אליו הירדן עולה גואה ומציף‪.‬‬

‫ה‪ .‬אפיק זרימת הירדן עצמו ‪ -‬הירדן עצמו‪ .‬נציין כי קו הגבול בינינו לירדן עובר באמצע‬
‫גוף המים (התפתלויות הירדן תיצור בעיות לעיתים)‪.‬‬

‫שלושת קבוצות הסלעים‬

‫א‪ .‬קבוצה אחת סלעי יסוד – סלעים מאגמתיים שמתחלקים‪:‬‬

‫‪ )1‬סלעי מחדר ‪ -‬סלעי תהום – הגרניט‬

‫‪ )2‬סלעי פרץ וולקניים (בזלת)‬

‫ב‪ .‬סלעי משקע – סלעים סנדימנטרים (מקורם בסלעים ושלדים בע"ח) אשר הם יתחלקו‬
‫לשנים‪:‬‬

‫‪ )1‬סלעי משקע ימיים ‪ :‬קרי ששקעו ונוצרו בים (מפירורי סלע שהוסע והושקע ומשלדים‬
‫של בע"ח שבאמצעות תמיסת מי ים עברו תהליך ליתיפקציה) ‪:‬‬

‫‪ ‬גיר‪,‬‬

‫‪ ‬דולומיט‪,‬‬

‫‪ ‬קירטון ‪,‬‬

‫‪ ‬צור‪,‬‬

‫‪ )2‬סלעי משקע יבשתיים‪ :‬קרי שנוצרו ביבשה כמו ‪:‬‬

‫‪ ‬סלע אבן חול‪,‬‬

‫‪ ‬כורכר‪,‬‬
‫כתוצאה מהליך של סלע גרניט שהתפורר והובל על ידי מים ורוח והסתדר בשכבות‬
‫אופקיות וזה קרה לו ביבשה‪.‬‬

‫סלעי משקע מאופיינים בכך שהינם משתרעים בשכבות‪.‬‬

‫‪ ‬בסלע משקע ימי – נמצא מאובנים בשכבות‬

‫‪ ‬בסלע משקע יבשתי – לא נמצא מאובנים בשכבות‬

‫ג‪ .‬סלעים מותמרים (קרי שעברו מטהמורפוזה) – כגון שיש‪/‬קוורצית כל הסלעים שהיו‬
‫נתונים לתהליך של‪:‬‬
‫‪143‬‬

‫‪ .1‬חום‬

‫‪ .2‬לחץ‬
‫שכך נוצר לנו סלע חדש‪.‬‬

‫סלעים מאגמתיים‬
‫‪144‬‬

‫מאגמה עולה‬
‫נוצר‬
‫תא‬
‫מאגמתי‬

‫קילוח‪:‬‬ ‫התפרצות‪:‬‬ ‫התקררות איטית בתוך כה"א‪.1-‬‬

‫(הר געש)‬ ‫תהליך של התגבשות‪,‬‬
‫(מתוך סדקים)‬ ‫קריסטליזציה‬
‫תוצרים‬
‫כך נוצרת‬ ‫פירוקלסטיים‪:‬‬
‫‪ 2‬נוצרים מינרלים שונים‬
‫‪ .3‬ואז נוצר צירוף של מינרלים‬
‫בזלת‬ ‫א‪ .‬טוף‬
‫ב‪ .‬סקוריה‬
‫‪ .4‬כך נוצר סלע כגון גרניט‬
‫‪ .5‬לחץ‪+‬אירוזיה גורם לחשיפה ‪-‬‬

‫לוח זמנים תמציתי ‪ :‬הבקע הסורי אפריקני‬

‫‪ ‬לפני ‪ 12‬מיליון שנה – מתחיל הבקע הסורי אפריקני ‪ -‬תהליך פתיחה בים סוף‪.‬‬

‫‪ ‬לפני ‪ 5‬מיליון שנה ‪ -‬פליטת בזלת הכיסוי ברמת הגולן (בין ‪)3.5 – 5.3‬‬

‫‪ ‬לפני ‪ 2‬מיליון שנה ‪ -‬מאז יש ביטוי לבקע הסורי אפריקני בארץ ‪ .‬תנועה של לוח ערב אשר נע‬
‫צפונה מהר יותר מלוח סיני ונוצר הבקע‪.‬‬

‫‪ ‬לפני ‪ 700‬אלף שנה ‪ -‬ימת הלשון מחצבה בדרום ועד כנרת בצפון‪.‬‬

‫‪ ‬לפני ‪ 350‬אלף שנה ‪ -‬רכס הכרמל‪ ,‬שבר יגור‪ ,‬עולה וחוסם את ימת הלשון אשר הולכת‬
‫ומתייבשת‪ .‬בד בבד‪ ,‬לוח ערב שזז ממזרח לנו‪ ,‬ממשיך לנוע ‪ ,‬אבל תוך כדי שהוא עובר‬
‫מתנועה ישרה מקבילה לנו לתנועה המאפיינת אותו כ"כשבר תזוזה אופקי שמאלי" ‪ -‬שלוש‬
‫תזוזות אופקיות שמאליות ‪ .‬שלוש השבירות של השבר תזוזה אופקי שמאלי יוצר שלוש‬
‫שבירות‪:‬‬

‫‪ .1‬ים המלח‬

‫‪ .2‬בקעת כנורות‬

‫‪ .3‬עמק החולה‬

‫מתכנסים המים לשלושת אגנים אלו‪ :‬ים המלח‪,‬‬ ‫‪ ‬לכן‪ :‬בתקופה שבין לפני ‪ 40-20‬אלף‬
‫כנרת‪ ,‬החולה‪.‬‬
‫‪145‬‬

‫ארבעה חבלים פיטוגיאוגרפיים בא"י‪:‬‬

‫א‪ .‬חבל ים תיכוני צפוני – הוא חבל פיטוגיאוגרפי מרכזי בארץ ישראל‬
‫ב‪ .‬חבל סהרו ערבי (מקו רוחב ‪ 30‬דרומה) – אף הוא חבל פיטוגיאוגרפי בארץ ישראל‪:‬‬
‫לחבל הסהרו ערבי יש שני "קרניים" שבהם הוא יוצא צפונה‪:‬‬
‫‪ .1‬קרן מערבית – לאורך מישור החוף עד ראש הנקרה גם בצפון הארץ‪ ,‬ברצועה של‬
‫מישור החוף‪ ,‬נראה צומח מחבל פיטוגיאוגרפי סהרו ערבי!‪.‬‬
‫‪ .2‬קרן מזרחית ‪ -‬דרך הבקעה וההר צפונה עד הכנרת‬
‫ג‪ .‬חבל סודני‪ :‬חדירה דרומית – החדירה הסודנית מדרום (עד איזור פצאל)‬
‫ד‪ .‬חבל אירנו טורני ‪ :‬חדירה צפונית – חדירה‪ /‬חבל אירנו טורני (נכנס בצורה של‬
‫"מקל סבא" ועוד "אי" מצפון לדרום) הכלל הוא ‪:‬‬
‫‪ ‬כלל‪ :‬החבל האירנו טורני חודר באיזור "חגורת ספר" בין חבל ים תיכוני‬
‫לסהרו ערבי‬
‫‪ ‬יוצא מן הכלל‪ :‬למעט לגבי אותה קרן מערבית של החבל הסהרו המערבי ‪-‬‬
‫שאז בין אותה קרן מערבית סהרו ערבי לבין החבל הים תיכוני – אין‬
‫"חגורת ספר" של החבל היארנו טורני‬
‫חשוב – לדעת איפוא‪:‬‬
‫בין איזור ים תיכוני לבין סהרו ערבי יש "חגורת ספר" ובה תהיה חדירה של חבל אירנו‬
‫טורני (למעט‪ ,‬כאמור‪ ,‬בקרן המערבית לאורך מישור החוף עד ראש הנקרה שאז לא‬
‫תהיה את ההפרדה של החבל האירנו טורני)‪.‬‬

‫המאפיינים העיקריים של החורש הים תיכוני‬

‫‪ .1‬חורש ירוק עד – ירוק כל השנה‪.‬‬
‫‪ .2‬בלתי עביר ‪ -‬החורש הים התיכוני הוא חורש בלתי עביר לאדם‪ ,‬הוא צפוף‪ ,‬קשה מבחינת‬
‫העבירות שלו‪ ,‬צפיפות הענפים‪ ,‬הנוף המאד נמוך וצפוף לא מאפשר עבירות‪.‬‬
‫‪ .3‬עלים עבים‪ :‬הרבה מאד צמחים ‪ -‬העלים שלהם עלים עבים‪ ,‬לא דקים‪ .‬יש להם בשרניות‬
‫מסויימת (זה לא "סוקולנטיות") וזה מאפיין שיחים ומטפסים‪.‬‬
‫‪ .4‬חברת צומח ‪ -‬משותף נוסף זה "חברת צומח" – אלון מצוי ואלה ארץ ישראלית‪.‬‬
‫‪146‬‬

‫בחורש הים תיכוני יכולים להיות ‪ 200‬צמחים אך השנים בתפוצה הכי גבוהה קובעים את שם‬
‫החברה‪:‬‬
‫א‪ .‬האלון המצוי‬
‫אלה א"י (ארץ ישראלית)‬ ‫ב‪.‬‬

‫משקפים עקרונית את החורש הים התיכוני‪ .‬זוג זה הוא העיקרי והחשובה ביות‬ ‫שני אלו‬
‫ותופס את רוב שטחו של החורש הים התיכוני‬

‫תצורות הצומח‬
‫א‪ .‬יער‬
‫ב‪ .‬חורש ים תיכוני – איזור סבוך‪ ,‬בלתי עביר‪ ,‬עם הרבה צמחיה של חורש ים תיכוני‪:‬‬
‫‪ .1‬עצים‪ -‬דוגמא מובהקת‪ :‬אלון מצוי ואלה ארץ ישראלית‬
‫‪ .2‬צמחים מטפסים‪ -‬דוגמא מובהקת‪ :‬קיסוסית קוצנית‬
‫‪ .3‬שיחים‬
‫‪ .4‬צמחים נמוכים חד שנתיים‪ /‬רב שנתיים‬
‫ג‪ .‬גאריגה – צורת צומח נמוכה (‪ 1.5-2‬מטר) ‪ -‬קידה שעירה היא דוגמא מובהקת‪.‬‬
‫ד‪ .‬באטה – הצורה הנמוכה ביותר (‪ - )0-0.5‬סירה קוצנית היא דוגמא מובהקת‪.‬‬
‫ה‪ .‬יער – פארק‪ :‬דוגמא מובהקת‪ :‬גבעות אלונים שפרעם ‪,‬‬
‫ו‪ .‬סוואנה (בישראל – מעין סוואנה)‬
‫ז‪ .‬חורשה או יער נטוע – נטועים בידי אדם‬

‫מפנה צפוני‪ /‬מפנה דרומי‬

‫השמש בישראל עולה במזרח‪ ,‬ממשיכה בדרום ושוקעת במערב‪ .‬לכן‪:‬‬
‫‪ ‬מפנה צפוני – מדרון הפונה לכיוון צפון יהיה יחסית מוצל‪ .‬הוא רואה באופן יחסי הכי פחות‬
‫שמש ולכן כמות התאדות המים מתוך הקרקע תהיה הנמוכה ביותר ולכן הפוטנציאל שלו (או‬
‫הקליימקס) יהיה לצמחייה סבוכה יותר‪.‬‬
‫‪ ‬מפנה דרומי – מפנה הפונה לכיוון דרום הרי עליו תהיה שמש‪ ,‬ותהיה התאיידות ולכן גם‬
‫בכמות משקעים גדולה‪ ,‬תהיה עליו כמות צמחייה נמוכה‪.‬‬
‫‪147‬‬

‫קליימקס – חברת שיא באיזור פיטוגיאוגרפי מסויים‬

‫קליימקס – תצורת שיא‪ :‬תצורת השיא של הצומח אשר יכולה לצמוח באיזור נתון ‪ ..‬כל הנתונים‪:‬‬
‫כמות משקעים‪ ,‬סוג קרקע‪ ,‬אקלים‪ ,‬מפנה‪ ,‬מדרון הקרקע ייתן לי את התמונה מה תהא תצורת‬
‫השיא‪ /‬קליימקס של מקום נתון‪ . .‬אם אני יודע מה הנתונים של מקום מסויים אני יכול להעריך‬
‫מה תצורת השיא שלו‪.‬‬
‫אם יהיה לי משקעים מעטים‪ /‬קרקע לא פורייה – אני אצפה לקליימקס של בטה או גאריגה‪.‬‬

‫סוקסציה‬
‫הרציפות והתהליך של התפתחות תצורת נוף צומח – מבאטה לגאריגה ולחורש ים תיכוני‪ .‬נניח‬
‫ובאיזור מסויים הייתה שריפה הרי לאחר תתפתח תצורת נוף של באטה‪ ,‬אחריה גאריגה‪ ,‬אחרי זה‬
‫יתפתח לחורש ים תיכוני ולאחר מכן אולי אפילו ליער – כלומר בתהליך הסוקסציה ‪ -‬התצורה‬
‫תלך ותתפתח‪ .‬חילוף של חברת צומח מבטה לגאריגה ואח"כ‪ ,‬בתנאים המתאימים‪ ,‬לחורש ים‬
‫תיכוני‪ .‬אם יהיו תנאים מתאימים זה יתאים גם ליער‪.‬‬

‫מאביקים‬

‫‪ ‬דבורים – רואות גוונים לבנים צהובים (הם לא רואות אדום – סגול! הם לא יאביקו כלניות‪,‬‬
‫פרגים‪ ,‬נוריות)‬
‫‪ ‬חיפושיות ‪ -‬רואות גוונים אדום וסגול ולכן הם‪ ,‬כגון האפיקומה‪ ,‬הן המאביקות של כלניות‪,‬‬
‫פרגים‪ ,‬נוריות)‪.‬‬
‫‪ ‬זבובים ‪ -‬נמשכים לצבעים כהים – שחור‪ /‬סגול‪ /‬כחול כהה‪ .‬כך למשל צבע בשם לוף (לכן‬
‫אולטרא סגול במלכודות זבובים)‬

‫שונות‬
‫שני מחריבים אופיניים‬
‫‪ .1‬אל מאלכ אל מועטם עיסא האיובי – בשנת ‪ 1218‬הורס חומות ערים‪ ,‬ובכללם חומות ירושלים‬
‫שנהרסות אז‪ ,‬מפחד ממסע הצלב האוסטרו הונגרי‬

‫‪ .2‬הממלוכים‪:‬‬
‫‪148‬‬

‫‪ ‬בצד המערבי של ארץ ישראל ‪ -‬הורסים את כל ערי החוף של ארץ ישראל והורסים‬
‫מבצרים הקרובים לים‪ :‬עכו‪ ,‬עתלית‪ ,‬קיסריה‪ ,‬ארסוף‪ ,‬יפו וכאמור הורסים מבצרים‬
‫הקרובים לים כגון מונפורט ויחיעם‪ .‬הממלוכים הורסים אותם כי הם בזו לים‪ ,‬חששו‬
‫מהים‪ ,‬וחששו מהצלבנים שיבואו חזרה דרך הים ויתפסו חזרה את האחיזה במבצרים‪.‬‬

‫הממלוכים בונים‬ ‫התוואי בין דמשק לבין קהיר‪,‬‬ ‫‪ ‬בצד המזרחי של ארץ ישראל ‪-‬‬
‫ומפתחים‪ :‬קלעת נמרוד‪ ,‬חאן בקונייטרה‪ ,‬חאן בג'יב יוסף‪ ,‬גשר בנות יעקב‪.‬‬

‫יישובים ומבנים אשר קרא להם הורדוס על שם בני‬

‫משפחתו ‪/‬מיטיביו‬
‫הרודיון – הורדוס קרא על שם עצמו‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬אנטיפטרוס ‪ -‬הורדוס קרא על שם אביו (אדומי)‬
‫‪ ‬קיפרוס (מעל יריחו) – הורדוס קרא ע"ש אימו‬
‫‪ ‬קיסריה – ע"ש הקיסר אאוגסטוס מיטיביו‬
‫‪ ‬פצאל – הורדוס קרא ע"ש אחיו‬
‫‪ ‬ארמון הורדוס‪ :‬מגדל היפיקוס (ע"ש חברו) מגדל פצאל (ע"ש אחיו) מגדל מרים (ע"ש אשתו)‬

‫יישובים על שם בני משפחת רוטשילד‪:‬‬

‫‪ ‬מזכרת בתיה – על שם אמו של הברון רוטשילד‪.‬‬
‫‪ ‬פרדס חנה ‪ -‬על שם חנה‪ ,‬אחת מהאחייניות של הברון רוטשילד‪.‬‬
‫‪ ‬גבעת עדה – על שם עדה שהיא אשתו של הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד‪.‬‬
‫‪ ‬בנימינה – על שם הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד עצמו‬
‫‪ ‬זכרון יעקב – על שם אביו של הברון רוטשילד‬
‫‪ ‬שדמות דבורה ‪ -‬על שם דבורה – דורותי רוטשילד‪ ,‬כלתו של הברון רוטשילד (אשתו של יעקב‬
‫הבן)‪.‬‬
‫‪ ‬אשדות יעקב – על שם בנו של הברון רוטשילד‬

‫יישובים על שם מבשרי הציונות ‪:‬‬

‫‪149‬‬

‫‪ ‬אור יהודה ‪ -‬הרב יהודה אלקלעי‬

‫‪ ‬ניר צבי – הרב צבי קאלישר‬
‫‪ ‬אבן שמואל – הרב שמואל מוהליבר‬
‫‪ ‬שדה אליהו – אליהו גוטמכר‬
‫‪ ‬כפר הס – משה הס‬

‫יישובים אשר תוכננו בידי ריכארד קאופמן‪:‬‬

‫האדריכל ריכרד קאופמן הינו מהמתכננים הבולטים בתחילת המאה העשרים בארץ ישראל‪.‬‬
‫המאפיין את האדריכלות שלו היא תוכנית מעגלית‪ ,‬המאפשרת ריכוז של מבני הציבור במרכז‬
‫ומסביב‪ ,‬כ"פרוסות" חלוקה שווה של הנחלות‪.‬‬
‫‪ ‬נהלל (מושב עובדים‪)1921 ,‬‬
‫‪ ‬כפר יחזקאל (מושב עובדים ‪)1921‬‬
‫‪ ‬כפר יהושע (מושב עובדים ‪ - )1927‬כאן יש פסיפס המנציח את פועליו של ריכארד קאופמן‬
‫‪ ‬עפולה‬
‫‪ ‬עטרות (צפון ירושלים ‪ 1948 – 1912‬עת פונה בהוראת בן גוריון)‬
‫‪ ‬שכונות הגנים בירושלים‪ :‬רחביה‪ ,‬בית וגן‪ ,‬תלפיות‪ ,‬קריית משה‪ ,‬בית הכרם‪.‬‬

‫מקומות קדושים עם טביעת כף רגל‬

‫‪ ‬מסגד העליה השמיימה – טביעת כף רגל המיוחסת לישוע‪.‬‬
‫‪ ‬כיפת הסלע – טביעת כף רגל המיוחסת לנביא מוחמד‪.‬‬
‫‪ ‬נבי שועייב – טביעת כף רגל המיוחסת ליתרו‪.‬‬
‫‪ ‬נבי יקין (דרום הר חברון) ‪ -‬טביעת כף רגל המיוחסת לאברהם אבינו במקום בו עמד עם‬
‫אחיינו לוט בהשקיפו על הפיכת סדום‪.‬‬

‫רעידות אדמה‬
‫‪ ‬שנת ‪363‬‬
‫‪ ‬שנת ‪( 749‬מחריבה את העיר בית שאן‪ ,‬ואת העיר חמת גדר "רעש השביעית")‬
‫‪ ‬שנת ‪( 1033‬פוגעת בירושלים)‬
‫‪150‬‬

‫‪ ‬שנת ‪ – 1068‬רעידת אדמה שמחריבה את העיר רמלה!‬

‫‪ ‬שנת ‪( 1670‬רעידת אדמה פוגעת ומחריבה את טבריה)‬
‫‪ ‬שנת ‪ – 1837‬רעידת אדמה בצפת‬

‫על ייצור זיתים ומבנה בית בד‬

‫כללי – דרך הפקת השמן בבית בד ‪ :‬ריסוק‪ ,‬סחיטה‪ ,‬הפרדה‬
‫שלבי הפקת השמן הינן‪:‬‬

‫‪ ‬שלב ריסוק הזיתים במפרכה – את הזיתים היו מכניסים למתקן ריסוק הקרוי מפרכה ‪.‬‬
‫היו מניחים את הזיתים באגן הריסוק ומסובבים את האבן העליונה ‪ ,‬הקרוייה גם מפרכה‪.‬‬
‫את האבן העליונה במתקן הריסוק היו מסובבים באמצעות בהמה – חמור וכך היו מרסקים‬
‫את הזיתים‪.‬‬
‫היו שתי שיטות‪:‬‬

‫א‪ .‬לעיתים היו מרסקים את הציפה אך גם את הגלעין עצמו של הזית – כיוון שיש אחוז‬
‫קטן של שמן בתוך הגלעין‪.‬‬

‫היו מקומות בהם לא היו מרסקים את הגלעין כי עם הריסוק של הגלעין היו יוצאים‬ ‫ב‪.‬‬
‫חומרים מרים‪.‬‬

‫‪ ‬אחרי תהליך הריסוק במפרכה היו שמים את הזיתים המרוסקים בתוך סלים קלועים אשר‬
‫קרויים עקלים‪.‬‬

‫‪ ‬שלב סחיטת הזיתים‪ :‬את העקלים היו מעבירים אל מתקני הקורה – מתקני בית הבד ‪ .‬היו‬
‫מניחים את העקלים אחד על גבי השני – במה שנקרא "עמוד עקלים"‪ .‬על העקלים הייתה‬
‫לוחצת קורת עץ כבדה‪ .‬קורת עץ נקראה "בד" ומכאן הכינוי של מקום הפקת השמן – בית‬
‫בד‪.‬‬
‫קורת העץ – "הבד" הייתה בנוייה כך‪:‬‬

‫מצד אחד שלה (בצד הקרוב אל העקלים) היא הייתה מקובעת לקיר‬ ‫א‪.‬‬

‫מצד שני שלה הניחו אבנים כבדות אשר שמשו כמשקולות והם אלו אשר נועדו ליצור את‬ ‫ב‪.‬‬
‫הכובד‪ ,‬הלחץ‪ ,‬הלחיצה של קורת העץ על העקלים‪ .‬את המשקולות (אשר במארשה כאן‬
‫היו מסלעי נארי) הרימו עם כננת‪.‬‬
‫את העקלים היו שמים כך‪:‬‬

‫על לוח עץ‪ ,‬עמוד העקלים‪ ,‬כדי ליצור "יישור" של העקלים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪151‬‬

‫מתחת ללוח עץ היה מסלע הקרוי "ממל" ‪ -‬שנועד ליצור את ה"קונטרה" ללחיצה של‬ ‫ב‪.‬‬
‫קורת העץ‪.‬‬

‫מתחת למלל היה מיכל אשר היה קרוי ים – אשר אליו התנקז ה"מוהל"‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪ ‬לוחצים על "עמוד העקלים" עם קורת העץ הבד‪ ,‬בלחץ גדול וכך היו התוצרים אלו‪:‬‬

‫א‪ .‬בתוך העקלים היה נותר הג'יפה = הגפת‬

‫מהסחיטה של הזיתים בעקלים היה יוצא נוזל הקרוי מוהל‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ ‬המוהל היה זורם מהעקלים אל המיכל – ה"ים" שמתחתיו‪.‬‬

‫המוהל מורכב כך‪:‬‬

‫‪ 85 ‬אחוז ‪ -‬מים (שמקורו בזיתים)‬

‫‪ 15 ‬אחוז שמן‬

‫כאמור לעיל אל ה"ים" – המיכל שהיה מתחת לעמוד‬ ‫‪ ‬שלב הפרדת השמן מהמים ‪-‬‬
‫העקלים ומתחת לסלע הקרוי "ממל"‪ ,‬היה זורם המוהל‪.‬‬
‫המים – שוקעים‬
‫השמן – צף על פני המים באותו ה"ים"‬

‫‪ ‬עם פכיות‪ /‬מצקות היו "דולים" את השמן הצף מהמים‪ .‬את השמן כמובן נטלו (לצרכיו‬
‫השונים) ואת המים – שפכו‪.‬‬

‫‪ ‬את הגפת שכאמור הייתה נותרת בתוך העקלים היו נוטלים גם כן לצרכים אלו‪:‬‬

‫א‪ .‬בעירה‬

‫הזנת בהמות‬ ‫ב‪.‬‬

‫פיזור בשדה‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪ ‬סוף בתהליך ‪ :‬את קורת הבד היו מנתקים עם הכננות מהמשקולות ומניחים על גבי אחת‬
‫האומנות בצד‪.‬‬
‫יצויין כי בכל בית בד (כפי שגם ניתן לראות במארשה) היה‪:‬‬

‫‪ ‬מתקן ריסוק אחד‬

‫ועימו‬

‫‪ ‬שנים – שלושה מתקני קורה בית בד לשלב הסחיטה וההפרדה‬

‫‪152‬‬

‫פסלים ואמנים‬
‫‪ ‬פסל מרד גטו ורשה (שני צדדים – צד האחד מרדכי אנילביץ וגיבורי המרד‪ ,‬מצד שני‬
‫ההליכה כצאן לטבח) ‪ -‬הפסל נתן רפפורט (אפריל ‪)1948‬‬
‫‪ ‬פסל מרדכי אנילביץ בקיבוץ יד מרדכי – הפסל נתן רפפורט‬
‫‪ ‬היכל "יד לילד" – עוצב בידי האדריכל משה ספדיה‬
‫‪ ‬פסל האריה השואג בתל חי ‪ -‬נעשה על ידי הפסל אריה מלניקוב בין השנים ‪.1928-1934‬‬
‫‪ ‬האנדרטה בבית הקברות קריית ענבים לחטיבת הראל – מנחם שמי (אביו של אהרון שמי‬
‫ז"ל שנפל‬
‫‪ ‬מגדל הדמעות – ב"יד לשריון" לטרון – דני קרוואן‬
‫‪ ‬מנורת הכנסת – הפסל בנו אלקן (‪)1950‬‬
‫‪ ‬אנדרטת פורצי הדרך לירושלים – נעמי הרניק (‪ )1966‬בחורבת זינקלה‬
‫‪ ‬הפיסול על שער הקבר של אולגה ויהושע חנקין ‪ -‬האמן דוד פלומבו פסל ירושלמי‪ ,‬מאד‬
‫נון קונפורמיסטי‪ ,‬חילוני‬
‫‪ ‬שערי הכנסת – האמן דוד פלומבו‬
‫‪ ‬עץ התפוז המרחף ביפו ‪ -‬הפסל רן מורין (יליד קיבוץ רמת רחל והינו אף ארכיאולוג)‬
‫‪ ‬הפסלים במצפור יאיר רמת רחל – הפסל רן מורין (יליד קיבוץ רמת רחל)‬
‫‪ ‬פסל עצי הזית ברמת רחל – הפסל רן מורין (יליד קיבוץ רמת רחל)‬
‫‪ ‬גשר המיתרים ‪ -‬האדריכל הספרדי סנטיאגו קלטרווה‬
‫‪ ‬פסל אלכסנדר זייד בגבעת שייח אברייק – האמן דוד פולוס‬
‫‪ ‬הפסיפס בכלבו שלום ‪ -‬נחום גוטמן‬
‫‪ ‬פסיפס נוסף בכלבו שלום – דוד שריר‬
‫‪ ‬בניין בית המשפט העליון – תוכנן בידי האדריכל גד כרמי‬
‫‪ ‬האנדרטה לנופלי העמק בכפר יהושע – בתיה לישנסקי‬
‫‪ ‬אנדרטת הבקעה – יגאל תומרקין‬
‫‪ ‬פסל האמונה ביפו (עקידת יצחק‪ ,‬חלום יעקב‪ ,‬כיבוש יריחו) ‪ -‬דניאל כפרי (פסל שחזר‬
‫בתשובה)‬
‫‪ ‬לוח אריחי הקרמיקה בסוזן דלל בנווה צדק ‪ -‬דוד טרקטוב‬
‫‪ ‬מתכנן ערים של תל אביב – פטריק גדס‬
‫‪ ‬השיר "מגש הכסף" – המשורר נתן אלתרמן‬
‫‪ ‬השירים ‪" :‬דודו" ‪" ,‬רותי"‪" ,‬הוא לא ידע את שמה"‪" ,‬הן אפשר" – חיים חפר (פלמ"ח)‬
‫‪ ‬השירים‪" :‬באב אל וואד " ‪" ,‬הרעות" ‪" ,‬הנה מוטלות גופותנו" – חיים גורי (פלמ"ח)‬
‫‪153‬‬

‫‪ ‬השירים‪" :‬מגש הכסף" (בעקבות נאום חיים וייצמן) ‪" ,‬דבר מבקיעי הדרך" – נתן אלתרמן‬
‫‪ ‬השירים ‪" :‬ואולי לא היו הדברים מעולם"‪" ,‬דקל שפל צמרת"‪" ,‬שם הרי גולן"‪" " ,‬נבו" ‪,‬‬
‫"בן לו היה לי אורי אקרא לו" – רחל המשוררת‪.‬‬

‫מהנדסים‬
‫‪ ‬פנחס רוטנברג – מהנדס יליד רוסיה מייסד את תחנת הכוח בנהריים (‪)1948 – 1932‬‬

‫‪ ‬נובומייבסקי מוסייה – מהנדס רוסי אשר העלה רעיון לאדות את מי ים המלח ויחד עם‬
‫יהודה קופולביץ אלמוג מקים את מפעלי ים המלח (קבור בבית קברות טרומפלדור)‬

‫‪ ‬דב קובלנוב ‪ -‬מהנדס מים אשר מעורב בפרוייקטים‪:‬‬

‫‪ o‬ייבוש ביצות כברא (נחל תנינים)‬

‫‪ o‬רביבים ‪ -‬מערכת ניקוז‪ ,‬של סכרים וניקוז מי שטפונות נחל רביבים‪.‬‬

‫לואי פיקארד – מהנדס ‪ ,‬מקים את מערך הצינורות בנגב מהקידוח בניר עם‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬היינריך אוגוסט מייסנר ‪ -‬מהנדס גרמני מתכנן רכבת העמק‬

‫אתרים ארכיאולוגים חשובים‬

‫מצדה – רבדי ההסטוריה‬
‫‪ ‬חשמונאית (אך זו אינה "שכבה ארכיאולוגית" – כי אין ממצאים)‬

‫‪ ‬תקופת המלך הורדוס (וחיל משמר רומאי לאחריו) בין ‪ 37-39‬ועד מותו‬

‫‪ ‬תקופת המרד הגדול‪ :‬כמאה שנה לאחר הורדוס מגיעים ‪ ,‬עם פרוץ המרד‪ ,‬היהודים‬
‫המשתלטים על המקום – שהופך למעוז האחרון של היהודים עד הנפילה (‪ 73‬או ‪)74‬‬

‫‪ ‬ביזנטי ‪ -‬כעבור ‪ 500‬שנה‪ ,‬במאה החמישית לספירה‪ ,‬יגיעו נזירים ביזנטיים‪ ,‬יקימו כנסייה‬
‫ויגורו בתוך תאים נטושים‪.‬‬
‫‪154‬‬

‫אתר של‬ ‫חשמונאים‪ ,‬הרי מצדה הינה‬ ‫למעשה‪ ,‬בגלל שאין ממצאים‬

‫שלוש שכבות ארכיאולוגיות‬

‫תל לכיש‪:‬‬
‫בלכיש יש "מידע מוצלב" מדהים וחשוב‪:‬‬
‫א‪ .‬ספר מלכים התנכ"י‬
‫ב‪ .‬דברי הימים‬
‫ג‪ .‬שרידים ארכיאולוגיים‬
‫ד‪ .‬מנסרה – בארמון בנינוה‬
‫ה‪ .‬תבליט האשורי שבנינוה‬

‫השכבות בתל לכיש‬

‫‪ ‬שכבה שישית – התקופה הכנענית‬
‫לכיש נזכרת במכתבי אל עמרנה מהם עולה שלכיש הייתה עיר חשובה ומרכזית בדרום ארץ כנען‪.‬‬
‫במכתבים אלו נזכרים שלושה ממלכיה של לכיש זמרדה‪ ,‬שפטי‪-‬בעל ויבנאלו‪ .‬בספר יהושע נזכר‬
‫יפיע מלך לכיש כאחד מחמשת מלכי האמורי שחברו לאדני צדק מלך ירושלים למלחמה עם‬
‫יהושע בן נון ובני ישראל‪ .‬לדברי המקרא נהרג מלך לכיש ועירו לכיש נכבשה על ידי בני ישראל‬
‫‪ .‬כלומר יהושע כובש את לכיש והורס אותה עד היסוד‪ .‬בכך תמה תקופה שישית‪.‬‬

‫‪ ‬שכבה חמישית – מסע שישק‬

‫מאוחר יותר מיישבים יהודים את המקום‪ ,‬בתקופה שנגמרת בהרס גדול ובשריפה‪ .‬האפר תוארך‬
‫לתקופה של המאה העשירית לפני הספירה‪ .‬ייתכן שהדבר קשור לכיבוש המלך המצרי – שישק‪,‬‬
‫במסע הידוע כ"מסע שישק" (‪ 925‬לפה"ס)‪.‬‬

‫‪ ‬שכבה רביעית – רחבעם‬

‫ממצאים רבים כגון‪ :‬שתי חומות הקפיות – מתקופת רחבעם! ארמון ‪ ,‬שער עיר – בית שער גדול‬
‫אשר במאפייניו דומה לשערים של חצור‪ ,‬גזר ומגידו שיש שמייחסים אותם לתקופת שלמה – אך‬
‫כאן הוא גדול יותר – ובשער התרכזה הפעילות של העיר ‪" .‬וישב רחבעם בירושלים‪ ,‬ויבן ערים‬
‫למצור ביהודה‪ ..‬את אדורים ואת לכיש ואת עזקה"‬
‫‪155‬‬

‫‪ ‬שכבה שלישית ‪ -‬אשור‬

‫ייתכן מסוף המאה השמינית לפני הספירה (‪ )790 – 780‬אשור (בירתה נינווה) בראשות תגלת‬
‫פלאסר כובשת בשנת ‪ 722‬את ממלכת ישראל – גלות עשרת השבטים – סופה של ממלכת ישראל‪.‬‬
‫ממלכת יהודה מצליחה לשרוד כי מלך יהודה אחז עושה ברית עם מלך אשור‪ .‬בנו חזקיה סובל‬
‫מהברית ומהצורך לשלם מס לאשור‪ ,‬והוא חודל מלשלם מס כאשר סרגון נהרג במלחמה וסנחריב‬
‫אשר יורש אותו כמלך אשור מקבל מידע שחזקיה אינו משלם מיסים ורוצה ללמד את חזקיה לקח‬
‫– הוא עולה על יהודה בצבא גדול וצר על לכיש בשנת ‪ 705‬לפני הספירה – ומחריב את לכיש ‪.‬‬
‫אחד הממצאים החשובים הקשורים למסע זה את ארמונו של סנחריב ובו תבליט המתאר מצור‬
‫וחורבן‪ ,‬ופליטים משתחווים לשליט על יד כסאו‪ .‬ליד דמותו של השליט נכתב‪":‬סנחריב מלך אשור‬
‫והעולם כולו יושב על כיסא משען ושלל העיר לכיש עובר לפניו"‪.‬‬

‫‪ ‬שכבה שניה – חשוב מאד‬

‫שכבה של התיישבות יהודית ‪ -‬בתקופה של המאה השביעית ‪ -‬שישית לפני הספירה‪ .‬בתקופה זו‬
‫האשורים כבר נופלים‪ .‬ממלכה חדשה מאיימת הבבלים‪ .‬בשנת ‪ 597‬מגלים הבבלים את החרש‬
‫והמסגר ובשנת ‪ 586‬עולה הכובש נבוכדנאצר – מחריב ערים ובכללם גם את לכיש ‪ -‬ובסוף‬
‫מחריב בשנת ‪ 586‬לפה"ס את בית המקדש הראשון בירושלים‪.‬בחדר הקרוי "חדר המכתבים"‬
‫מצא הארכאולוג סטארקי כ ‪ 21‬אוסטרקונים ‪ -‬חרסים ועליהם כתובות‪ ,‬אשר קיבלו את השם‬
‫"מכתבי לכיש"‪.‬‬

‫תל מגידו‪:‬‬
‫‪ ‬אלף שני לפה"ס‬
‫מגיע דרך ואדי ערה‪ .‬הוא מזכיר את מגידו בשם הקדום ביותר שלה‪ :‬מקאטו‪,‬‬ ‫תחותמס‬
‫מגאדו ‪ .‬כמו כן במאה ה‪ 15-‬לפני הספירה מוזכרת מגידו בכתבי אלעמראנה‪.‬‬

‫‪ ‬כיבוש הארץ ע"י יהושע‬

‫בספר יהושע (פרק יז פסוק יא) מופיעה כעיר אשר בני מנשה אינם יכולים להוריש את‬
‫הכנעני‪":‬ויושבי תענך ובנותיה ויושבי מגידו ובנותיה" מגידו היא חלק נחלת שבט מנשה ‪.‬‬

‫‪ ‬בתקופת השופטים‬
‫כך גם בספר שופטים‪ ,‬כאשר נלחמים עם הכנענים נאמר‪ ":‬בתענך על מי מגידו"‬

‫‪ ‬בתקופת שלמה נבנית על ידי שלמה‬

‫‪156‬‬

‫שלמה בונה את מגידו‪" :‬וזה דבר המס אשר העלה המלך שלמה לבנות את בית ה'‪ ,‬ואת ביתו‪ ,‬ואת‬
‫המילוא‪ ,‬ואת חומת ירושלים‪ ,‬ואת חצור‪ ,‬ואת מגידו ואת גזר"‬
‫שלמה המלך מחלק את ממלכתו לשנים עשר נפות (לא לפי החלוקה לשבטים) ובראש כל מחוז הוא‬
‫מציב אדם‪ .‬מי שניהל את התענך ומגידו היה אדם בשם בענא בן אחילוד‪.‬‬

‫‪ ‬בתקופת מלכות ישראל ירבעם השני‬

‫כאמור מוצאים חותם של "לשמע עבד ירבעם"‬

‫‪ ‬בתקופה האשורית‬
‫בשנת ‪ 733‬לפה"ס מגיע תגלת פלאסר מלך אשור‪ ,‬הורס וכובש את ממלכת ישראל וכך גם את‬
‫מגידו‪ .‬לכאורה פחווה אשורית – אשורים יושבים כאן‪.‬‬

‫‪ ‬לקראת סוף מלכות ממלכת יהודה‬

‫המלך יאשיהו (מלך יהודה) מגיע לכאן ומסה עם צבאו לבלום את הצבא המצרי של פרעה נכה‬
‫בדרכו צפונה והוא נהרג כאן‪.‬נ‬

‫‪ ‬בתקופה ההלינסטית רומית ‪ -‬ירידה מהתלים‬

‫בתקופה ההלינסטית רומית יש ירידה מהתלים‪ .‬רק יורדים מהתל וכמו בבית שאן מתיישבים‬
‫בסמוך לתל‪ ,‬וכך הייתה עיר בתקופה המשנאית והתלמודית בין התל לבין צומת מגידו‪.‬‬

‫‪ ‬בברית החדשה – כחלק מחזון אחרית הימים‬

‫בבר ית החדשה בחזון יוחנן יש חזון אפוקליפטי מה יקרה באחרית הימים‪ ,‬ושם מסופר כי יהיה‬
‫קרב במקום שקוראים לו‪":‬ארמגדון"הנוצרים סבורים שזה הר מגידו – וכאן תהיה אחרית הימים‬
‫והעולם יוושע‪.‬‬

‫מבצר המונפורט‬
‫ההסטוריה של המבצר אשר שימש מפקדה‪" ,‬מרכז העצבים" של המסדר‬
‫הצלבני הטווטוני ‪:‬‬
‫‪ .1‬שנת ‪ - 1189‬הקמת המסדר הטווטני בעכו‬
‫המסדר הטווטוני הוא מסדר גרמני אשר הוקם בעת המצור המחודש על עכו‪ ,‬בשנת ‪ .1189‬שם‬
‫מקימים את המסדר הטוויטוני סוחרים מגרמניה‪.‬‬
‫‪157‬‬

‫‪ .2‬שנת ‪ - 1228‬רכישת אחוזה קטנה של אציל צרפתי כאן‬

‫המסדר הגרמני רוכשים נחלות בגליל המערבי‪ .‬כך‪ ,‬בשנת ‪ 1220‬רוכשים את אחוזת שאטו דה‬
‫רואה במעליא‪ .‬בשנת ‪ 1228‬הם רוכשים את האחוזה כאן – אחוזה של אציל צרפתי – אחוזה‬
‫שכבר הייתה בנוייה‪.‬‬

‫‪ .3‬שנת ‪ 1230‬עד שנת ‪ - 1235‬בניית המבצר אשר משמש מפקדה למבצר הטווטוני‬
‫כאן‪ ,‬הם מקימים את מרכז המסדר‪ ,‬את "מרכז העצבים" של המסדר הטווטוני‪ .‬אין לו ייתרון‬
‫כך‪ ,‬בשנת ‪ 1235‬המבנה כבר גמור – ויתקיים ‪ 36‬שנה‪ .‬המבנה בנוי משלושה קווי‬ ‫טאקטי‪.‬‬
‫ביצור‪ ,‬כאשר הפנימי בהם הוא הדון ז'ון ‪ -‬מגדל העוז‪.‬‬

‫‪ .4‬שנת ‪ - 1266‬הממלוכים עוברים כאן ולא הורסים‬

‫בשנת ‪ 1266‬הם עוברים כאן ואומרים "זה בלתי אפשרי"‪.‬‬

‫‪ .5‬שנת ‪ - 1271‬המבצר נכבש על ידי הממלוכים‪ ,‬בהסכם כניעה הטווטונים המתבצרים‬

‫עוזבים לצור‪ ,‬והמבצר נהרס ע"י הממלוכים – ומגיע לסיומו‬
‫בשנת ‪ 1271‬מגיעים שוב הממלוכים‪ .‬השיטה שלהם‪ :‬הם חופרים מתחת החומה החיצונית‬
‫התחתונה ביותר‪ ,‬מניחים גזעי עץ ושורפים‪ .‬כך מצליח בייברס לחדור בין החומה השלישית‬
‫התחתונה לבין החומה המרכזית השנייה‪ .‬כאשר לוחמיו של בייברס כבר נמצאים בין החומה‬
‫החיצונית למרכזית הוא נותן בשנת ‪ 1271‬רשות לטווטונים המתבצרים כאן‪ ,‬בהסכם כניעה‪,‬‬
‫לעזוב לצור ולאחר הכניעה והפינוי הוא נכנס והורס את המבצר‪.‬‬

‫קלעת נמרוד‬

‫על ידי‬ ‫הצלבנים לא היו כאן‪ .‬זה נבנה‬ ‫מעולם‬ ‫זה אינו צלבני‪.‬‬

‫ידי‬ ‫על‬ ‫נכבש‬ ‫‪,‬‬ ‫(‪)1228‬‬ ‫‪13‬‬ ‫המאה‬ ‫של‬ ‫הראשון‬ ‫בשליש‬ ‫האיובים‬

‫המונגולים ואחרי זה על ידי הממלוכי בייברס (‪ )1261‬שנותן את המבצר‬

‫לעוזרו ביליק‪.‬‬
‫‪158‬‬

‫א‪ .‬שנת ‪ 1099‬מסע צלב ראשון – עד שנת ‪1187‬‬

‫נוסדת ממלכת הצלבנים‬ ‫ביום ‪ 15.7.1099‬נכבשת ירושלים ונופלת בפני מסע הצלב הראשון‪.‬‬
‫הראשונה‪ ,‬אשר בירתה ירושלים – "ממלכת ירושלים הצלבנית"‪.‬‬

‫ב‪ .‬התקופה האיובית משנת ‪1187‬‬

‫קרב קרני חיטין אינו רק קרב מקומי‪ ,‬אלא הרוב המוחלט של הצבא הצלבני הוכחד ולא נשארו‬
‫אבירים צלבניים ברוב א"י‪ .‬אז מתחילה התקופה האיובית‪ .‬לצלאח א דין לא היו ילדים‪ .‬מי‬
‫שיורש אותו זה אחיו ‪ -‬אלמלכ אלעדיל ‪.‬‬
‫ג‪ 1192 .‬מסע הצלב השלישי – הסכם יפו וחלוקת הארץ‬
‫בעקבות מסע הצלב השלישי בשנת ‪ 1192‬נחתם הסכם יפו וארץ ישראל מחולקת‪.‬‬
‫‪ ‬הצלבנים‪ :‬מקבלים את מישור החוף ‪ +‬חלק מהגליל (מרכזי ומערבי)‬
‫‪ ‬שאר הארץ ‪ :‬בידי המוסלמים‪ .‬לצלבנים יש אפשרות נגישות לירושלים‪.‬‬
‫השלטון האיובי נכנס לרוב מרכזי הארץ‪.‬‬

‫ד‪ .‬אלמלכ אלעזיז עות'מאן ‪ -‬בונה בשנת ‪ 1228‬את המבצר‬

‫אחרי אלמלכל אל עדיל שולט אלעזיז עות'מאן ‪ .‬בתקופתו הוא חשש מאד מהתקפה צלבנית‬
‫שיכבשו את הארץ‪ .‬לכן‪ ,‬הוא בונה שורה של מבצרים כדי לחזק את הגבול הצפוני והמזרחי של‬
‫האימפריה האיובית‪ .‬הוא בונה כאן מבצר קטן‪ .‬יש דרך שיורדת מהגליל המזרחי וחוצה כאן‪-‬‬
‫כאשר ממשיכים בתוואי נחל סער לסוריה – הדרך כאן הובילה לדמשק‪ .‬השליטה על הדרך יכולה‬
‫לאפשר גביית מיסים – אם רואים קבוצת הולכים‪ ,‬שולחים למטה חיילים לגבות מיסים‪.‬‬

‫ה‪ .‬המונגולים באים – ‪ 1253‬המונגולים כובשים את המבצר‬

‫באמצע המאה ה‪ 13-‬מגיעים המונגולים בראשות ג'ינג'יס חאן‪ .‬בתקופה הזו הצלבנים מתפוררים‪.‬‬
‫אין שלטון מוסלמי חזק שממלא את אותו חלל ומתעוררות קבוצות שונות‪ .‬אחת מהם זה‬
‫המונגולים אשר בשנת ‪ 1253‬כובשים את המקום – כמעט ללא קרב‪ .‬האיובים נכנעים לנוכח‬
‫המונגולים‪.‬‬

‫ו‪ 1261 .‬הממלוכים – בייברס‪ -‬הורס ערי חוף‪ ,‬אך את המבצר כאן הוא משאיר ונותן אותו‬
‫בשנת ‪ 1275‬לעוזרו ביליק‬
‫בייברס כובש את א"י והורס את רוב ערי החוף מפחד שהצלבנים יכבשו את ערי החוף‪ .‬דווקא‬
‫את המבצר כאן הוא מחליט שלא להרוס‪ .‬בייברס מחלק את הארץ ולמשרת האישי שלו ביליק‬
‫הוא מעניק כאן את המחוז – צפון עמק החולה ‪ -‬בניאס‪ .‬ביליק‪ ,‬העוזר של בייברס דואג לכתובת‬
‫גדולה – "בשם אללה המבורך‪ ..‬נבנה בידי ביליק"‪.‬‬
‫‪159‬‬

‫ז‪ .‬התקופה העותומאנית – המקום ננטש‬

‫הממלוכים מחזיקים מעמד עד התקופה העות'מאנית‪ .‬המקום ננטש‪ .‬מדי פעם שליט מקומי תופס‬
‫כאן שלטון – אך זה מקום קשה ורחוק ומאז ועד היום – ננטש‪.‬‬

‫כוכב הירדן‬
‫ההסטוריה של כוכב הירדן (משנת ‪ – 1168‬ינואר ‪)1189‬‬
‫א‪ .‬תקופת המשנה והתלמוד‬
‫כשבע מאות מטר מדרום מזרח יש יישוב יהודי קטן ושמו כוכב‪ .‬מצאו שם מבנים ומבנה ציבורי‬
‫שהוא ללא ספק בית כנסת‪ .‬חלק מאבני הבנייה של כוכב משמשים ב"בנייה משנית" של הביצור‬
‫הצלבני‪ .‬לידו היה מעיין שנוצל גם על ידי הצלבנים‪.‬‬

‫ב‪ .‬התקופה הצלבנית (‪ 1099‬הכיבוש הצלבני‪ 1168 ,‬המסדר ההוספיטלרי מקים כאן‬
‫מצודה‬
‫בשנת ‪ 1140‬משפחת אצולה מטבריה – משפחת ולוס רכשה כאן קרקעות והקימה כאן חווה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1168‬מסדר ההוספיטלרים – מסדר צלבני‪ ,‬קנו מהם את החווה ובנו כאן ביצור על שנים‬
‫עשר דונם‪ .‬זה לא כ"כ גדול אך מאסיבי מאד‪ .‬המבצר הוא מבצר מסוג "מבצר קונצנטרי"‬

‫ג‪ .‬צלאח א דין – כיבוש המבצר שנכנע בשנת ‪1189‬‬

‫צלאח א דין מתחיל להקיף את המבצר עוד בשנת ‪ – 1180‬אך המבצר עמד יפה נגד כל ניסיונות‬
‫ההבקעה של צלאח א דין‪ .‬המוסלמים ראו שמדובר במצודה מבוצרת היטב והתמודדו בגזרות‬
‫אחרות‪ .‬המבצר כאן החזיק מעמד עוד כשנה וחצי לאחר מכן‪ .‬חודש אחר הקרב בקרני חיטין –‬
‫צרים צבאות צלאח א דין על המבצר‪ .‬הוא מחזיק מעמד כשנה וחצי‪ .‬האיובים (לוחמי צלאח א‬
‫דין) הרסו את הביצור החיצוני – הבושאר= הברביקן ‪ .‬זה היה ביצור ששימוש כמגדל תצפית‬
‫‪/‬שמירה המשקיף לכיוון מזרח – בקעת הירדן‪.‬‬
‫האיובים חופרים תעלה מתחת יסודות המבצר החיצוני הנ"ל – הברביקן וממוטטים אותו בינואר‬
‫‪ .1189‬עם התמוטטות הברביקן – נכנעו הצלבנים אשר היו במקום‪ ,‬וזאת ללא קרב‪ .‬האיובים‬
‫אפשרו לצ לבנים הנצורים במקום לעזוב ללא קרב אל העיר צור‪ .‬כלומר המבצר עצמו לא נכבש‬
‫לבסוף בקרב אלא בכניעה‪ .‬כלומר הוא קיים ותפקד תקופה קצרה מהשנים ‪ 1168‬עד ‪ .1189‬הוא‬
‫החזיק מעמד יפה במצורים משנת ‪.1189 – 1180‬‬

‫ד‪ .‬הממלכה הצלבנית השנייה‬

‫בשנת ‪ 1191‬נוסדת "ממלכת הצלבנים השנייה"‪ .‬היה הסכם עם ריצ'ארד לב הארי שאפשר‬
‫לצלבנים לחזור לשם – אך אין ממצאים אשר מלמדים כי הם חזרו לשם‪.‬‬
‫‪160‬‬

‫ה‪ .‬אל מאלכ אל מועטם איסה מחריב את המקום בשנת ‪1220‬‬

‫המבצר – ננטש ולא נכבש בקרב ולא נחרב‪ .‬אל מאלכ אל מועטם איסה בשנת ‪ , 1220‬כחלק‬
‫ממדיניות וטאקטיקה כוללים שלו‪ ,‬חשש מפני חזרה של צלבנים והורה להרוס ביצורים שונים –‬
‫בשנת ‪ 1220‬הוא הורס את המבצר הזה‪.‬‬

‫ו‪ .‬ראשית המאה השמונה עשר‬

‫בתוך ההריסות של המבצר‪/‬הריסות היישוב היהודי כוכב מתיישבים ערבים וקוראים למקום‬
‫"כאוכב אל הוואל"‬

‫ז‪ .‬מלחמת העצמאות‬

‫במלחמת השחרור כובשים גולני את המקום‪.‬‬

‫מעודכן ‪22.5.10‬‬