‫‪1‬‬

‫חומר עזר למבחן‬

‫תקציר מקומות התיישבות‬

‫ואתרים‬
‫ירושלים‬
‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה ירושלים בית ראשון‬
‫עיר דוד‬
‫עיר דוד‪ ,‬בהרי יהודה‪ ,‬ממוקמת על שלוחה צרה‪ ,‬הנמשכת מצפון לדרום ונתחמת בנחל קדרון‬
‫במזרח‪ ,‬והגיא במערב‪ ,‬מוקפת הרים באופן הממחיש את הפסוק "ירושלים הרים סביב לה"‬
‫וצפונה הוא המקום החשוף ביותר באופן הממחיש הפסוק "מצפון תפתח הרעה"‪ .‬אין לעיר‬
‫ייתרון גובה‪ ,‬היא אינה ממוקמת על דרך בעלת חשיבות אך מצוייה בסמוך למקור מים‪ ,‬מעיין‬
‫קארסטי הקרוי "גיחון" על כי מימיו מגיחים‪.‬‬
‫ירושלים מוזכרת‪ ,‬לראשונה‪ ,‬ב"כתבי המארות" מתקופת הברונזה התיכונה ובה שולטים מלכים‬
‫בשם ירקעם ושסען‪ .‬בתקופה זו מופיעה העיר בתורה בשם "שלם" ומולך בה מלכיצדק‪ .‬בתקופת‬
‫הברונזה המאוחרת מוזכרת ירושלים ב"מכתבי אל עמארנה" ובה שליט מקומי בשם עבדיחפה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1,000‬לפה"ס‪ ,‬לאחר שבע שנות מלוכה בחברון‪ ,‬קובע בה דוד המלך את בירתו‪ .‬בעת‬
‫הכיבוש‪ ,‬הייתה עיר דוד עיר כנענית בשם יבוס – אשר בני ישראל לא הצליחו לכבוש עם‬
‫כניסתם לארץ‪ ,‬אך מוקמה בשטח בנימין (ובסמוך לגבול נחלת יהודה – גיא בן הינום) ולכן נבחרת‬
‫ע"י דוד שחפץ להראות כמנהיג ממלכתי השולט על כלל שבטי ישראל‪ .‬התנ"ך אינו מתאר‬
‫"קרב" אלא "לכידה" בעורמה של העיר דרך "צינור" אשר בה עולה ראשון יואב בן צרוייה‪.‬‬
‫אנו רואים שרידי קיר של מבנה ציבורי גדול אשר בסמוך למרגלותיו נמצאה כותרת פרוטואאולית‬
‫(מהתקופה הישראלית)‪ .‬לדעת ד"ר אילת מזר המבנה הינו ארמון דוד‪ ,‬אך אינו "מצודת דוד"‬
‫שהינה בניין אחר נמוך ממנו‪ .‬לדעת יגאל שילה מדובר במבנה מהתקופה הכנענית המאוחרת‪.‬‬
‫כמו כן ניתן להבחין בבית אחיאל ‪" -‬בית ארבעת מרחבים" המאפיין את התקופה הישראלית‪,‬‬
‫בית שימוש מתקופת בית ראשון‪" ,‬בית הבולות" בו נמצאו חותמות (טביעת חותם על טין‬
‫‪2‬‬

‫האוטם מכתבים ) משלהי בית ראשון (כולל שמות המוזכרים בתנ"ך‪ :‬ברוך בן נריה הסופר‪,‬‬
‫גמריה בן שפן‪ ,‬יהוכל בן שלמיה) ושרידי שריפה (ייתכן מחורבן בית המקדש הראשון בידי‬
‫הבבלים)‪.‬‬
‫בעיר דוד מצוי פיר המוביל עד בסמוך למעיין הגיחון‪ .‬מקובל‪ ,‬כיום‪ ,‬על החוקרים (אלי שוקרון‬
‫ורונ י רייך) כי מדובר בפיר טבעי קארסטי אשר בעת כיבוש דוד את העיר היה חסום בקצהו‬
‫העליון ולפיכך איננו "הצינור" המוזכר במקרא‪ ,‬באמצעותו "לוכד" דוד את העיר‪ .‬שרידי החומה‬
‫הקדומה בעיר דוד הינה מתקופת הברונזה התיכונה (‪ 1,500 – 2,200‬לפה"ס) ‪,‬ומעליהם ניתן‬
‫להבחין בשרידי חומה מתקופת חזקיה‪.‬‬

‫מפעלי המים בעיר דוד‬

‫בתקופה הכנענית התיכונה נבנה מערך ביצור מאסיבי לפיו זרמו המים מן הגיחון בתעלה אל‬
‫בריכת מים – מאגר מים גדול‪ .‬על מאגר המים חלש ביצור ענק‪ ,‬אשר מנהרה תת קרקעית‬
‫הובילה אליו‪.‬‬
‫בתקופה הישראלית מועמקת המנהרה ונבנה מפעל המים הדומה למערך מפעלי המים מן‬
‫התקופה הישראלית (מגידו‪ ,‬חצור‪ ,‬תל שבע)‪ .‬במסגרת העמקת המנהרה נחשף הפיר הקארסטי‬
‫– פיר וורן‪.‬‬
‫בשנת ‪ 705‬לפה"ס ‪ -‬בתקופת המלך חזקיהו‪ ,‬כהכנה לנוכח פלישת צבאו של סנחריב מלך אשור‪,‬‬
‫סותם חזקיה את מעיין הגיחון שכן "למה יבואו מלכי אשור ומצאו מים רבים"‪ .‬חזקיהו חופר‬
‫נקבה אשר מובילה את המים ממעיין הגיחון אל בריכת השילוח הממוקמת בין שרידי חומת עיר‬
‫דוד לחומת חזקיהו ולכן קרואה "בין החומותיים"‪ .‬ששה מטר מהפתח נמצאה "כתובת השילוח"‬
‫המצוייה כיום במוזיאון העתיקות באיסטנבול‪ ,‬וככל הנראה מתעדת את הרקע בו שתי קבוצות‬
‫החופרים נפגשות‪.‬‬

‫כתף הינום‬
‫אנו נמצאים ממערב לירושלים ולגיא בן הינום במקום הנקרא "כתף הינום" כמושג המופיע‬
‫בספר יהושוע (אשר אין וודאות להיכן מתייחס)‪ ,‬אך ‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬מיקומנו כאן‪ ,‬על "מדרגה" בין‬
‫רכס לתחתית (ערוץ גיא בן הינום) מתאימים להגדרת "כתף"‪ .‬המקום בו אנו נמצאים הינו אחד‬
‫משלוש שדות קבורה של קבורה מתקופת בית ראשון‪ :‬א‪ .‬ממזרח לירושלים במורדות המערביים‬
‫של הר הזיתים‪ .‬ב‪ .‬מצפון לשער שכם (של ימינו) באיזור כנסיית סנט אטיין‪ .‬ג‪ .‬כתף הינום‪.‬‬
‫יצויין כי בתקופת בית ראשון נקברו מרבית העם באדמה באופן הפשוט ביותר‪ ,‬ומערכת הקבורה‬
‫אשר אנו רואים מולנו מאפיינת את תקופת בית ראשון אך ביחס לאלו שיכלו להרשות לעצמם‪.‬‬
‫המקום אשר אנו רואים היה בעבר מערה מקורה אשר התמוטטה‪ ,‬עם חדר כניסה אשר בפתחו‬
‫אבן גולל‪ ,‬ובו היו מכינים את גופת הנפטר לקבורה‪ .‬את הגופה היו מניחים באחד ממשכבי האבן‬
‫‪3‬‬

‫אשר מולנו‪ .‬בצד מיטת האבן ניתן להבחין בחריץ אשר נועד לנקז את הנוזלים היוצאים מן הגוף‬
‫כדי להבטיח כדבעי את עיכולו‪ .‬קבורה זו הינה "קבורה ראשונית"‪ .‬לאחר כשנה היה מגיע‬
‫בן‪/‬בן משפחה של הנפטר ומלקט את עצמות הנפטר ומעבירם ל"קבורה משנית" אל הבור אשר‬
‫אנו רואים לפנינו‪ ,‬הקרוי "מאסיפה" ואשר בו הונחו עצמות בני המשפחה‪ .‬ייתכן ומכאן מקור‬
‫הביטוי התנכ"י "נאסף אל אבותיו"‪ .‬המקום נחפר בידי פרופ' גבי ברקאי אשר אף מוצא‬
‫במאסיפה לוחית כסף מגולגלת ובה הטקסט המקראי הקדום ביותר אשר נמצא – "ברכת כהנים"‬
‫אשר ככל הנראה ענד הנפטר כקמיע עוד בחייו או הונח על צווארו לאחר מותו‪.‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה ירושלים בית שני‬

‫דגם ירושלים בימי בית שני‬
‫הדגם בפנינו נבנה ביוזמתו ומימונו של יהודי אמריקאי בשם הנס קרוק אשר ביקש להנציח את‬
‫בנו אשר נפל במלחמת השחרור‪ ,‬בדגם המתאר את ירושלים בשיא תפארתה‪ ,‬ערב חורבן בית‬
‫המקדש השני‪ .‬בנה את הדגם פרופ' מיכאל אבי יונה בהתאם לעקרונות אלו‪ :‬הדגם תואם‬
‫תבליט טופוגרפי מדוייק‪ ,‬נבנה בהתאם למקורות כתובים (תנ"ך‪ ,‬יוסף בן מתתיהו‪ ,‬משנה‪ ,‬תלמוד‬
‫וכו')‪ ,‬לפי ממצאים ארכיאולוגים ויושווה מול מבנים מוכרים בחו"ל‪ .‬הדגם הינו דגם דינאמי –‬
‫המתעדכן בהתאם למחקר ולממצאים‪.‬‬
‫בדגם אנו מבחינים במבנים רבים ונציין את הבולטים בהם‪ :‬ארמונות מלכי חדייב‪ ,‬בריכת‬
‫השילוח‪ ,‬הבולטוריון‪ ,‬התיאטרון (אין שרידים בפועל)‪ ,‬ארמון הורדוס‪ ,‬האגורה – השוק העליון‪,‬‬
‫שלושת מגדלי הורדוס ל"אח (מגדל פצאל) ידיד (מגדל היפיקוס) ורעייה (מגדל מרים)" ‪ ,‬בריכת‬
‫המגדלים‪ ,‬מצודת האנטוניה‪ ,‬מגדל פסיפנוס‪ ,‬רובע בית זייתא‪ .‬כמו כן ניתן להבחין במתחם הר‬
‫הבית ‪ :‬הסתיו המלכותי‪ ,‬הכניסות אל הר הבית (ממערב – רובינזון‪ ,‬ברקלי‪ ,‬וילסון‪ ,‬וורן‪ .‬מצפון –‬
‫טדי‪ ,‬מדרום – שערי חולדה‪ ,‬ממזרח – שער שושן)‪ ,‬העזרה‪ ,‬הסורג‪ ,‬שערי ניקנור‪ ,‬לשכות‬
‫המקדש‪.‬‬

‫חומות ירושלים בתקופת בית שני‬

‫ניתן להבחין‪ ,‬בהתאם לכתביו של יוסף בן מתתיהו‪ ,‬בשלוש חומות‪ .‬החומה הראשונה הינה‬
‫החומה החשמונאית אשר בונים החשמונאים (ככל הנראה אלכסנדר ינאי) המקיפה את הגבעה‬
‫המערבי ת על שרידי חומת חזקיה‪ .‬החומה השנייה הינה החומה אשר נבנתה על ידי הורדוס אשר‬
‫מגדילה מעט את ירושלים בצידה הצפוני‪ .‬התוואי המדוייק שלה אינו ברור‪ ,‬אך נקודת הסיום‬
‫וההתחלה ידועות‪ :‬משער גינת (איזור שער יפו של היום) אל מצודת האנטוניה‪ .‬ברור כי גבעת‬
‫הגולגותא הייתה מחו צה לה‪ .‬חומה שלישית משקפת את ירושלים בשיא גודלה ותפארתה‬
‫ומקיפה את רובי בית זיתא (הגיעה עד איזור מגרש הרוסים – מגדל פסיפנוס ויש לה שרידים אף‬
‫‪4‬‬

‫בדרך שכם) ‪ :‬החל לבנות אותה אגריפס הראשון (‪ 41-44‬לספירה) וחדל כי חשש כי יחשד כמורד‬
‫ברומאים‪ ,‬וסיימו לבנות אותה המורדים בתקופת המרד הגדול‪.‬‬

‫קברי נחל קדרון‬

‫אנו עומדים מול שלושה קברים מפוארים מתקופת בית שני‪ .‬במבני בקבורה (אם כי מרבית העם‬
‫נקבר בפשטות באדמה) ניתן להבחין בין ה"קבר" עצמו בו הונחה הגופה לבין ה"נפש" אלמנט‬
‫המסמל את נפש הנפטר (המקביל למצבה של ימינו)‪ .‬הקבר הימני נקרא "קבר זכריה" על פי‬
‫מסורת (שאין חולק כי היא מוטעית לחלוטין) כי הקבר הוא קברו של זכריה הכהן‪ .‬זכריה היה‬
‫בנו של יהוידע הכהן‪ ,‬הכהן הגדול בתקופת המלך (בית יהודה) יואש‪ .‬עם מותו של יהוידע הכהן‬
‫עוזב המלך יואש והעם את עבודת ה' ופונה לעבודה זרה‪ .‬על כך מוכיחם זכריה הכהן אשר נסקל‬
‫למוות ברחבת בית המקדש! עד כה היה טראגי הארוע עד כי המסורת מציינת כי דמו פעפע‬
‫ברחבת בית המקדש אף כאשר נכבש ע"י נבוכדנצאר‪.‬‬
‫המבנה שמולנו חצוב כולו בסלע וניתן להבחין בו בערבוב‪ ,‬אקלקטיות‪ ,‬של סגנונות (דורי‪ ,‬יוני‪,‬‬
‫מצרי) ומאחר ואין המבנ ה חלול‪ ,‬ולא היו בו (מלכתחילה) קברים הרי ההנחה היא כי המבנה כולו‬
‫מסמל את ה"נפש" ומתחתיו נחפרה מערה בה היה ה"קבר"‪ .‬יש הסוברים כי קבר בני חזיר‬
‫מימינו הוא ה"קבר"‪.‬‬
‫המבנה המרכזי שבפנינו הינו בסגנון דורי וניתן להבחין (בקושי) על גביו בכתובת המייחסת את‬
‫המקום לקבורת משפחת "בני חזיר" ‪ -‬אחת מעשרים וארבע משמרות הכהונה מתקופת בית‬
‫ראשון ‪ -‬אך גם מתקופת בית שני‪ ,‬אשר ההנחה כי נקברו כאן‪ .‬המבנה הינו ה"קבר" ויש‬
‫הסבורים כי קבר זכריה מימינו הוא ה"נפש"‪.‬‬
‫המבנה השמאלי ביותר מבין שלושת המבנים הוא "יד אבשלום"‪ .‬ע"פ מסורת (שאין חולק כי‬
‫היא מוטעית לחלוטין) נקבר כאן אבשלום‪ ,‬בנו של דוד אשר מרד בו‪ ,‬ועליו נאמר כי עוד בחייו‬
‫הציב לו מצבה ב"עמק המלך" – ומכאן‪ ,‬כנראה‪ ,‬המסורת הקושרת את המבנה שבפנינו‬
‫לאבשלום‪ .‬אף מבנה קבורה זו הינו מבנה קבורה מבית שני ‪ .‬החלק התחתון‪ ,‬ה"קובייה" החצוב‬
‫בסלע הי נו חלול והיווה את ה"קבר"‪ .‬הקונוס העליון (אשר אינו חצוב בסלע) סימל את ה"נפש"‬
‫ועליו היה פרח לוטוס‪.‬‬
‫כה חזקה הייתה המסורת (המוטעית) בדבר קבר אבשלום עד כי במשך שנים היו מגיעים לכאן‬
‫אבות עם ילדיהם‪ ,‬זורקים אבן לקבר על מנת להמחיש מה גורלו של בן סורר ומורה כאבשלום‪.‬‬

‫האמה החשמונאית – הרודיאנית‬

‫בתקופת בית שני גודלים שטחה ואוכלוסייתה של ירושלים לאין ערוך‪ .‬עולי הרגל ובית המקדש‬
‫הם צרכני מים משמעותיים‪ .‬הדבר הביא‪ ,‬כבר בתקופה החשמונאית‪ ,‬בצורך בספק מים איכותי‪,‬‬
‫‪5‬‬

‫זמין‪ ,‬טוב – שכן מעיין הגיחון לא יכול היה עוד לספק את דרישות המים‪ .‬החשמונאים בונים‬
‫אמת מים ממעיין עין עיטם ליד אפרת לירושלים (אך לא ברור אם זו האמה בה אנו מצויים‬
‫הקרוייה ה"אמה החשמונאית")‪ .‬הורדוס בונה מערך מים הכולל ‪ :‬שתי אמות מים אמת הביאר‬
‫(ממעיין הביאר) ואמת הערוב (ממעיין ערוב) בגוש עציון אשר הזרימו מים אל שלוש בריכות מים‬
‫גדולות (הקרויות כיום "בריכות שלמה" – כי שופצו בידי הסולטאן סולימאן‪ ,‬אך לא ידוע כיצד‬
‫נקראו בימי הורדוס)‪ .‬בבריכות ניתן היה לאגור‪/‬לווסת‪/‬לנקות את המים אשר יצאו בשתי אמות‬
‫אל ירושלים‪ :‬האמה התחתונה יוצאת ומגיעה אל רכס ארמון הנציב‪ ,‬עוברת דרך רכס ארמון‬
‫הנציב (וזו המנהרה בה אנו עוברים)‪ ,‬דרך אבו טור‪ ,‬משכנות שאננים‪ ,‬חצתה בגשר מקושת את‬
‫גיא בן הינום‪ ,‬ודרך הר ציון הגיעה אל מתחם הר הבית ושם‪ ,‬על גבי קשת וילסון נכנסה אל‬
‫מתחם הר הבית‪ .‬האמה העליונה יצאה אף היא מבריכות שלמה‪ ,‬עברה בתוואי דרך חברון של‬
‫ימינו‪ ,‬ה גיעה אל איזור שער יפו והביאה מים אל ארמון הורדוס‪/‬העיר העליונה‪ /‬בריכת‬
‫המגדלים‪.‬‬

‫מתחם הר הבית‬
‫הורדוס (‪ 37-4‬לפה"ס) היה מלך אשר היה חייב "להלך בין הטיפות"‪ .‬מצד אחד חייב היה‬
‫הורדוס לרצות את פטרוניו הרומאיים (בשל כך בנה את העיר הנוכרית קיסריה למטיבו הקיסר‬
‫אוג וסטוס)‪ .‬מצד שני‪ ,‬חייב היה הורדוס לרצות את היהודים לנוכח העובדה כי לא היה משושלת‬
‫בית חשמונאי ויתירה מכך – היה יהודי ממוצא אדומי – אשר נתפסו כ"יהודים סוג ב'" אשר‬
‫גויירו בתקופה החשמונאית‪.‬‬
‫על מנת לרצות את היהודים מבקש הורדוס להרחיב את בית המקדש השני‪ .‬שתי בעיות עמדו‬
‫ביסוד רצון זה‪ :‬ראשית‪ ,‬מידותיו של בית המקדש הינן לפי ההלכה ולא ניתן להגדילו‪ .‬שנית‪ ,‬בית‬
‫המקדש עומד על ראש גבעה ולכאורה אינו ניתן להרחבה‪ .‬אשר על כן מחליט הורדוס להרחיב את‬
‫הרחבה וליצור מתחם מקודש ענק‪ .‬הוא בונה סביב הר הבית ארבעה קירות תמך ענקיים שיהוו‬
‫תמך ובסיס לרחבה‪ .‬את החללים הוא אינו ממלא בעפר (שהרי נדרשים כמויות גדולות של עפר‪,‬‬
‫העפר אף עלול להתנפח עקב רטיבות) אלא בונה מערך של קמרונות (אשר אף מאפשר מאגרי מים‬
‫ומחסני ענק) ועליהן את הרחבה ‪ ,‬כפי שמתארת המשנה כי הר הבית בנוי "כיפין על גבי כיפין"‪,‬‬
‫כך יוצר הורדוס רחבה בגודל ‪ 144‬דונם ועל גביה את בית המקדש‪ .‬הורדוס בונה מערך כניסות אל‬
‫הר הבית (ממערב – רובינזון‪ ,‬ברקלי‪ ,‬וילסון‪ ,‬וורן‪ .‬מצפון – טדי‪ ,‬מדרום – שערי חולדה‪ ,‬ממזרח –‬
‫שער שושן)‪.‬‬

‫פארק דוידסון – חפירות הכותל הדרומי‬

‫במתחם אנו רואים את מערך המקוואות הציבוריות (מבנה מטוייח‪ ,‬המכיל לפחות כארבעים‬
‫סיאה‪ ,‬עם שני גרמי מדרגות המובילות אליו – לטהורים והטמאים) אשר שמשו את הבאים לבית‬
‫המקדש‪ ,‬את שרידי קשת רובינזון אשר הובילה אל הסטיו המלכותי‪ ,‬את שרידי הרחוב‬
‫‪6‬‬

‫ההרודיאני ואבן (רפליקט) אשר נמצאה בפינה הדרום מערבית ועליה צויין "לבית התקיעה‬
‫לה‪ "...‬וככל הנראה "להבדיל" או "להכריז" בדבר תקיעה שסמלה את כניסת השבת‪ .‬בכותל‬
‫הדרומי (אשר סבל התמוטטויות רבות ורובו בניה מאוחרת) ניתן להבחין בשתי זוגות של פתחי‬
‫"שערי חולדה" (כניסה ויציאה) – אשר נקראים כך כי לפי המסורת שכנה בסמיכות חולדה‬
‫הנביאה או בגלל הפתח ‪ ,‬וומיטוריום‪ ,‬המוביל אל האור כמנהרת חולדה‪.‬‬

‫הרובע ההרודיאני‬
‫הרובע ההרודיאני כאתר עתיקות משקף פשרה בין הדעה אשר‪ ,‬מחד‪ ,‬סברה כי לאחר כיבוש‬
‫העיר העתיקה והרובע היהודי בשנת ‪ 1967‬יש להפוך את כל הרובע לאתר עתיקות‪ ,‬לבין הדעה‬
‫אשר מאידך סברה כי יש לאפשר התחדשות ומגורים ברובע‪ .‬האתר שבפנינו נחקר כאשר מעליו‬
‫נבנתה ישיבת "הכותל"‪.‬‬
‫האתר אותו אנו רואים מאפשר הצצה אל חיי היהודים (הכהנים) האמידים בעיר העליונה‬
‫בירושלים בשיא תפארתה בתקופת בית שני‪ .‬הבתים מאופיינים כבעלי מפלס מגורים ומפלס‬
‫מחסן‪ .‬ניתן להבחין במקוואות – סממן יהודי מובהק (מבנה מטוייח‪ ,‬ארבעים סיאה‪ ,‬עם מדרגות‬
‫המובילות אליו)‪ .‬בולטת העובדה כי הפסיפסים מקיימים אחר האיסור "לא תעשה לך פסל וכל‬
‫תמונה" שכן אין בהם דמויות של בעלי חיים או בני אדם אלא צורות גיאומטריות‪ .‬בניגוד‬
‫לממצאים מבית ראשון הרי בולטת אף העובדה כי אין בתקופת בית שני צלמיות או אלות פריון‪.‬‬
‫זאת ועוד ‪ -‬ניתן להבחין בכלי אבן‪ ,‬שכן אין הם מקבלים טומאה‪.‬‬
‫אנו אף מבחינים בממצאים המלמדים על מעמדם של תושבי העיר העליונה ובכלל כך‬
‫טריקליניום‪ ,‬סטוקו (כגון לחקות עמודי שיש)‪ ,‬פרסקו (ציור על טיח לח)‪ .‬מהממצאים עולה‬
‫אוכלוסיה אשר אמנם ייתכן והלכה לתיאטרון (שכן היה תיאטרון בעיר ההרודיאנית) מחד אך‬
‫מאידך שמרה על ציביון ואורח חיים יהודי‪.‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה ירושלים רומית ביזנטית‬

‫הר ציון וקבר דוד‬
‫הר ציון הינו הרכס הדרומי מבין שני הרכסים המרכיבים את הגבעה המערבית של ירושלים‪.‬‬
‫הר ציון הוקף בחומה בתקופת חזקיה‪ ,‬חומה ראשונה (חשמונאית) ולאחריה נותר מוקף חומה‬
‫בתקופת החומה השניה (הורדוס) והשלישית (אגריפס הראשון והמורדים במרד הגדול)‪ .‬לאחר‬
‫מכן‪ ,‬באמצע המאה החמישית מוקף חומה ע"י אבדוקיה‪ .‬החומה העותומאנית‪ ,‬הניצבת בימינו‪,‬‬
‫אינה מקיפה את הר ציון בחומה (דבר שלפי אחת ההשערות הביא לתליית מהנדסי החומה)‪.‬‬
‫מיד לאחר חורבן בית המקדש השני אין יהודים בירושלים‪ ,‬וירושלים נטשת מיהודים עד לאחר‬
‫מרד בר כוכבא‪ .‬אחרי מרד בר כוכבא מתיישבת כאן‪ ,‬לראשונה‪ ,‬קהילה יהודית קטנה – ומכאן‬
‫מתחיל יישוב ירושלים מחדש ביהודים‪.‬‬
‫‪7‬‬

‫התנ"ך מספר כי כאשר נפטר דוד המלך הוא "שוכב עם אבותיו ונקבר בעיר דוד" ואין חולק כי‬
‫כאן אינה עיר דוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬מסורות כבר מהמאה העשירית (אלמוקדסי) קושרות את קבר דוד‬
‫לכאן‪ ,‬והדבר אף עולה מיומני מסע יהודיים כגון רבי בנימין מטודלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬משני מקורות‬
‫בכתבי יוסף בן מתתיהו אנו למדים כי דוד נקבר עם כסף ואוצר‪ :‬האחד‪ .‬הורקנוס החשמונאי‬
‫"פותח חדר" בקברו של דוד ומוציא כסף ליתן לאנטיוכוס‪ .‬שנית‪ .‬הורדוס נוטל אף הוא אוצר‬
‫מקבר דוד‪.‬‬
‫המתחם מקודש לשלוש הדתות ‪ :‬ליהודים (קבר דוד) לנוצרים (מיקום הסעודה האחרונה של‬
‫ישוע) ולמוסלמים (קבר נבי דאוד)‪ ,‬ולפי הסטטוס קוו אף אחת מן הדתות אינה רשאית לקיים בו‬
‫תפילה מאורגנת‪.‬‬

‫מתחם ה"סעודה האחרונה"‬

‫לפי הברית החדשה מצווה ישוע את שליחיו ללכת העירה‪ ,‬לפגוש איש נושא כד מים‪ ,‬ללכת אחריו‬
‫אל הבית‪ .‬בעל הבית עתיד להראות לשליחים עליית גג – בה על השליחים להכין את סעודת‬
‫הפסח‪ .‬המתחם כאן מיוחס כמקום בו סעד ישוע את ה"סעודה האחרונה" ביום חמישי בערב‪,‬‬
‫בשבוע האחרון לחייו בירושלים (ובהקדימו בערב אחד את ליל הסדר שחל למחרת בערב)‪ ,‬מיקום‬
‫המתחם בקצה העיר ירושלים (דאז)‪ ,‬הרחק ממרכז העיר‪ ,‬אף מתיישב עם מסורת זו‪ .‬בסעודה‬
‫האחרונה מתנבא ישוע על גורלו‪ ,‬בוצע לחם לתלמידיו באומרו "קחו אכלו זה גופי"‪ ,‬מוזג יין‬
‫לתלמידיו באומרו "זה דמי‪ ,‬דם הברית הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים" – סעודה אשר‬
‫מהווה את המקור לטקס המיסה‪/‬אאוקריסטה‪ /‬סעודת האדון – עד ימינו‪ ,‬כפי ציוויו של ישוע‪:‬‬
‫"עשו זאת לזכרי"‪.‬‬
‫במתחם זה מיוחסים ארועים נוספים מן הברית החדשה‪ :‬א‪( .‬כאמור) מקום הסעודה האחרונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מקום התגלותו הראשונה של ישוע לשליחים‪ .‬ג‪ .‬מקום התכנסות השליחים עם מריה אחר‬
‫העלייה השמיימה של ישוע‪ .‬ד‪ .‬ארוע הפנטקוס – ירידת רוח הקודש על השליחים‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬כבר בתקופה הביזנטית‪ ,‬בשנת ‪ 390‬לספירה‪ ,‬מקים בישופ יוחנן כנסייה גדולה הקרוייה‬
‫"הגייה ציונה" "ציון הקדושה" אשר השתרעה הן על מיקום מקום תרדמת מרים (דורמציון‬
‫כיום) והן מקום הסעודה האחרונה – אשר חרבה בעת הכיבוש הפרסי (‪ ,)614‬ולאחריה שתי‬
‫פאזות נוספות‪ ,‬המשתרעות על שני המתחמים כאחד‪ ,‬בשלהי התקופה הביזנטית (הראקליוס)‬
‫ובתקופה הצלבנית‪.‬‬
‫במאה הארבע עשרה מתירים הממלוכים למסדר הפרנציסקני לקבל חזקה על מקומות קדושים‬
‫בארץ הקודש ולקבל מעמד "מחזיקי ארץ הקודש"‪ ,‬והם מקימים כאן מתחם נפרד המציין את‬
‫מקום מסו רת הסעודה האחרונה‪ ,‬בסגנון בנייה צלבני‪ .‬אנו נמצאים באחת מקאפלות התפילה‬
‫אשר הוקדש לסעודה האחרונה ולמעשה לפי המסורת הסעודה האחרונה עצמה התקיימה‬
‫בקריפטה – מיקום קבר דוד בן זמננו! אנו רואים על עמוד‪ ,‬בפינת החדר‪ ,‬את דמות השקנאי –‬
‫‪8‬‬

‫אשר לנוכח העובדה כי גוזליה אוכלי ם אוכל המצוי במקור ונראים כאילו אוכלים ושותים את‬
‫בשרה ודמה של אימם – יוחס השקנאי כסמלו של ישוע‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1516‬מגורשים הפרנציסקנים ע"י השלטון העותומאני אשר הופך את המקום למסגד ולכן‬
‫ניתן להבחין במיחראב (גומחת תפילה הפונה למכה)‪ ,‬פסוקים מהקוראן בוויטראז'ים‪ ,‬וערבסקה‬
‫(כתובת קיר בערבית המשבחת את אללה)‪.‬‬
‫כנסיית הדורמציון‬
‫הברית החדשה אינה מציינת מה גורלה של מרים לאחר צליבת בנה ישוע (והתכנסותה עם‬
‫השליחים)‪ .‬לפי אחת המסורות מן התקופה הביזנטית חברה מרים אל רועי צאן‪ ,‬כאן בהר ציון‪.‬‬
‫יום אחד הגיעו רועי הצאן לבאר ומצאו את מרים בתרדמת‪ .‬היא הובאה לקבורה (אך לא כמתה –‬
‫יולדת האל אינה מתה) בעמק יהושפט בנחל קדרון והועלתה על ידי ישוע לשמיים‪ .‬מכאן שמה‬
‫של הכנסייה "דורמציון" מלשון "דורמיטורי" – מקום תרדמת מרים‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬כבר בתקופה הביזנטית‪ ,‬בשנת ‪ 390‬לספירה‪ ,‬מקים בישופ יוחנן כנסייה גדולה הקרוייה‬
‫"הגייה ציונה" "ציון הקדושה" אשר השתרעה הן על מיקום מקום תרדמת מרים כאן והן מקום‬
‫הסעודה האחרונה (ומופיעה במפת מידבא) – אשר חרבה בעת הכיבוש הפרסי (‪ ,)614‬ולאחריה‬
‫שתי פאזות נוספות‪ ,‬המשתרעות על שני המתחמים כאחד‪ ,‬בשלהי התקופה הביזנטית‬
‫(הראקליוס) ובתקופה הצלבנית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1898‬מגיע הקיסר וילהלם השני‪ ,‬מקבל במתנה מעבדול חמיד השני את הקרקע כאן‪,‬‬
‫ובשנת ‪ 1902‬מוקמת כאן כנסייה‪ ,‬אשר מוקדשת לתרדמת מרים‪ ,‬ומוענקת למנזר הבנדיקטיני‬
‫המחזיק גם בכנסייה באבו גוש וגם בכנסיית הלחם והדגים ‪ ,‬מסדר נזירי משכיל הדוגל בשילוב‬
‫של לימוד ועבודה‪ .‬בקריפטה של הכנסייה נבחין בפסל של מרים ישנה‪ ,‬מעליה ישוע הממתין‬
‫לקבלה בזרועות פתוחות‪ ,‬מסביבה נשים מן התנ"ך (שלוש אמהות‪ ,‬רות‪ ,‬יהודית‪ ,‬אסתר)‪,‬‬
‫ומסביב ‪ 12‬עמודים המסמלים את שנים עשר השליחים השומרים עליה‪.‬‬

‫כנסיית פטראינגליקנטו‬
‫אנו נמצאים מול כנסייה קתולית אשר נבנתה בשנת ‪ ,1931‬המוחזקת בידי המסדר‬
‫האסמפסיוניסטי ‪ ,‬אשר מציינת‪ ,‬לפי המסורת‪ ,‬את ביתו של קייפא הכהן הגדול אשר אליו הועבר‬
‫ישוע‪ ,‬אחר הסגרתו בידי יהודה איש קריות בנחל קדרון‪ ,‬ביום חמישי בלילה (בשבוע האחרון‬
‫לחייו בירושלים)‪ ,‬למשפט הסנהד רין‪ ,‬טרם הסגרתו לידי הנציב הרומי פונטיוס פילאטוס‪.‬‬
‫יצויין כי בפני הסנהדרין הועמד ישוע לדין על גידוף שם ה' (ולא על בגידה או הכתרת עצמו "מלך‬
‫היהודים" – עילת סעיף כתב האישום הרומי) וכי לסנהדרין לא הייתה סמכות לגזור דין מוות‪.‬‬
‫לפי הברית החדשה אמר ישוע לפטרוס כי בטרם יקרא התרנגול (דהיינו במהלך ליל משפטו‬
‫בידי הסנהדרין) הוא יתכחש לו שלוש פעמים‪ ,‬וכך אכן היה‪ .‬מכאן שמה של הכנסייה‬
‫"פטראינגליקנטו" – "פטרוס של התרנגול קרא"‪ ,‬וצורתה הכללית מזכירה תרנגול‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫בכנסייה נכנס לשלושה מפלסים המלמדים כי אף אם אין וודאות כי זה ביתו של קייפא הכהן‬
‫הגדול הרי זה בוודאי בית אחד האמידים מן התקופה ההרודיאנית‪ ,‬והמחסנים במפלס האמצעי‬
‫מזכירים את מפלס המחסנים שראינו ברובע ההרודיאני‪ .‬במפלס התחתון של הכנסייה נמצא בור‬
‫מים אשר מיוחס כמקום המאסר בו הוחזק ישוע בעת משפטו‪ .‬הברית החדשה מספרת כי אף‬
‫השליחים‪ ,‬אחר צליבת ישוע‪ ,‬נאסרו אך בדרך ניסית יצאו ממקום כלאם הסגור – ואף הנס הזה‬
‫מיוחס‪ ,‬לפי המסורת למקום כאן‪ .‬בחצר הכנסייה אנו מבחינים בגרם מדרגות המיוחס להיות מן‬
‫התקופה ההרודיאנית (או באבנים בשימוש משני מתקופה זו) המכונה "סקלא סנטה" –‬
‫"המדרגות הקדושות" והינן בעלות קדושה עצומה שכן לפי המסורת (ואף סביר מאד להניח‬
‫בהתאם למיקומם) כי בהם עבר ישוע הן בדרכו אל נחל קדרון מהסעודה האחרונה והן‪ ,‬אחר‬
‫הסגרתו‪ ,‬מנחל קדרון אל בית כייפא הכהן הגדול‪ .‬במתחם חצר הכנסייה אנו אף מבחינים בדגם‬
‫העיר ירושלים מסוף התקופה הביזנטית "איליה קאפיטולינה" (אשר תחילתה בתקופה הרומית‬
‫עת נבנתה בידי אדריאנוס אשר הקים בה שני פורומים (מזרחי ומערבי)‪ ,‬שני מקדשים (יופיטר‬
‫ואפרודיטה) ‪ ,‬ארבעה שערי נצחון‪ ,‬שני קרדו ושני דקאמנו)‪.‬‬

‫שרידי כנסיית הניאה "מרים יולדת האל"‬

‫אנו נמצאים מול שרידי כנ סייה ענקית אשר הוקמה ע"י הקיסר יוסטיניאנוס במאה השישית‬
‫לספירה ‪ ,‬ולפי התארוך המקובל הוקמה בשנת ‪ 543‬לספירה וחרבה‪ ,‬ע"י הכיבוש הפרסי‪ ,‬בשנת‬
‫‪ 614‬לספירה‪ .‬כתובת אשר נמצאה על אחת הקמרונות מציינת ומוכיחה כי המבנה הגרנדיוזי‬
‫הוקם בידי יוסטיניאנוס (אשר לו אף מיוחסת האיה סופיה באיסטנבול וסנטה קטרינה)‪.‬‬
‫יוסטיניאנוס מקדיש את הכנסייה למרים יולדת האל‪ ,‬ומקים אותה במתחם הפנוי שנותר‬
‫בירושלים ‪ ,‬בעת הביזנטית‪ ,‬בשיפולי העיר העליונה (כלפי התחתונה) ומגדיל באמצעות קמרונות‬
‫את שטח בסיס הכנסייה הענקית (אשר שרידים לה נראה אף בכיכר בתי מחסה ברובע היהודי –‬
‫באופן שימחיש את גודלה העצום)‪.‬לפי המסורת אף ארע ארוע ניסי במהלך בניית הכנסייה‪,‬‬
‫כאשר נמצאה מחצבה בסביבת ירושלים עם אבני ענק‪ .‬בניית הכנסייה אף הביאה להארכת‬
‫הקארדו המערבי מכנסיית הקבר ועד הניאה והפיכתו ל"דרך תהלוכות" נוצרי‪ .‬הכנסייה מופיעה‬
‫במפת מידבא ומסייעת רבות בתארוך מפת מידבא למאה השישית‪.‬‬

‫מפת מידבא‬
‫מפת מידבא התגלתה‪ ,‬דרך אקראי‪ ,‬בשנת ‪ 1884‬בעיר מידבא בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬בעת שקהילה‬
‫ערבית נוצרית ביקשה להקים‪/‬לשפץ מקום תפילה נוצרי על שרידי כנסייה ביזנטית‪ .‬במהלך‬
‫העבודות התגלו שרידי הפס יפס ועם הגעת נציגי הואתיקן מסתבר כי זו מפה המתארת את א"י‪.‬‬
‫לפי ההערכת המחקר המקובלת מתארת מפת מידבא את ארץ ישראל במאה השישית לספירה‪,‬‬
‫היינו שלהי התקופה הביזנטית‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ציון כנסיית הניאה (‪ )614- 543‬עוזר בקביעת‬
‫התארוך הנ"ל‪.‬‬
‫‪10‬‬

‫מפת מידבא‪ ,‬מפה אובלית (עגלגלה – אליפטית)‪ ,‬מתארת את כל ארץ ישראל אך בהגדלה (וללא‬
‫מידתיות לשאר חלקי הארץ) את העיר ירושלים‪ ,‬כאשר המבנים המתוארים בה אינם מופיעים‬
‫ממבט על (כמעין תצ"א) אלא כ"פחוסים"‪ ,‬באופן תלת מימדי‪ ,‬במבט מן החזית‪ ,‬עובדה‬
‫המסייעת מאד בהבנת מראה המבנים‪ .‬במפה ניתן להבחין בשער הנצחון הרומי‪ -‬ביזנטי בשער‬
‫שכם‪ ,‬ועמוד המציין מרחקים שהיה בו (באב אל עמוד)‪ ,‬קארדו מזרחי ומערבי‪ ,‬שני דקמנוס‪,‬‬
‫כנסיית בית חסדא‪ ,‬כנסיית הקבר‪ ,‬כנסיית הניאה‪ ,‬כנסיית "הגייה ציונה"‪ .‬אין ציון מפורש‬
‫לרחבת הר הבית אשר עמדה שוממה בעת הביזנטית‪.‬‬

‫שער שכם‬
‫הקיסר אדריאנוס (‪ ) 117-138‬מקים על חורבות ירושלים עיר רומית פאגנית בשם איליה‬
‫קאפיטולינה (אשר יש מחלוקת במחקר האם הייתה סיבה או תוצאה של מרד בר כוכבא) ובה‬
‫ארבעה שערי נצחון טריומפליים‪ :‬במיקומנו כאן בשער שכם‪ ,‬צפונית לשער שכם‪ ,‬בפורום‬
‫המזרחי (קשת אקה הומו)‪ ,‬ובפורום המערבי (במקדש אפרודיטה מתחם כנסיית הקבר)‪ .‬שערי‬
‫נצחון רומי לא נבנו‪ ,‬בהכרח כחלק ממערך הגנה ביצור וחומה אלא על דרכים המובילות אל העיר‬
‫או בככרות העיר‪.‬‬
‫אנו עומדים מול שער שכם‪ ,‬ובצד שמאל נראה קשת קטנה שהיא שרידיו של הפתח השמאלי‬
‫בשער הנצחון הטריומפלי מתקופת איליה קאפיטולינה‪ .‬בשנת ‪ ,289‬בזמן הקיסר דיוקליטיאנוס‪,‬‬
‫עוזב הליגיון העשירי את ירושלים‪ ,‬ומוקמת בה חומה אשר מתחברת אל שער נצחון זה‪ .‬בתקופה‬
‫הצלבנית הרסו את הפתח המרכזי‪ ,‬ובנו שער – גשר‪ ,‬ושני השערים הצדדים נותרו‪ .‬בתקופה‬
‫העותומאנית נבנית חומת ירושלים (‪ )1541 – 1534‬ובכללה מתחם השער שבפנינו‪ .‬גשר – שער‬
‫הצלבני נהרס ובמקומו נבנה מתחם הכניסה המרשים‪ ,‬הפתח הרומי הימני נהרס ‪ ,‬אך הפתח‬
‫השמאלי משער הנצחון הטריומפלי הרומי נותר וכאמור אנו מבחינים בשרידיו (ובעבר אף ניתן‬
‫היה להבחין בכתובת ‪ COL.I‬אילייה קאפיטולינה)‪.‬‬

‫מתחם השער שבפנינו כולל אלמנטים אופיינים למתחם שער‪ :‬שער מפנה (ע"מ להקשות על‬
‫האוייב השועט אל העיר ולהאיט תנועתו בנוי השער במפנה תשעים מעלות ימינה ושמאלה)‪,‬‬
‫מישיקולי (מרפסת בעלת פתח בתחתיתה לשפיכת מים‪/‬שמן רותח על האוייב)‪ ,‬שיניות הנועדו‬
‫לירי והסתתרות‪ .‬נמצאו כאן שרידי מגדל הרודיאני אשר בתקופה העותומאנית שימש כבית בד‬
‫(הפקת שמן) והעניק את השם לרחוב היוצא ממנו – רחוב בית הבד‪.‬‬

‫תמציות לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה בקשר למסלול הר הזיתים‬

‫הר הזיתים‬
‫אנו נמצאים על הר הזיתים‪ ,‬חלק מרכס הרי יהודה‪ ,‬במזרחה של ירושלים וממערב לנו נחל‬
‫הקדרון‪ ,‬העיר העתיקה והעיר החדשה‪ .‬הר הזיתים מקודש לשלושת הדתות ‪ .‬ביהדות מופיע הר‬
‫‪11‬‬

‫הזיתים כבר בתקופת בית ראשון‪ ,‬כאשר מצויין כי במרד אבשלום דוד "עולה ובוכה" במעלה‬
‫הזיתים‪ .‬בתקופת בית שני יש חשיבות להר הזיתים כמקום אשר בו הכהן הגדול שרף פרה‬
‫אדומה (אשר אפרה שימש הטהרות מטומאת מתים)‪ ,‬מקום אשר דרכו הובילו ביום כיפור את‬
‫השעיר לעזאזל המדברה‪ ,‬מקום אשר עליו לאחר שנקבע המולד וראש חודש השיאו משואות‪ .‬הר‬
‫הזיתים הוא מקום קבורה (שדה קבורה עוד מתקופת בית ראשון) שכן על פי היהדות המשיח‬
‫יצא ממירון ‪ ,‬יעבור דרך בקעת ארבל ‪ ,‬יגיע מהר הזיתים ויכנס (דרך שער הרחמים) אל ירושלים‪.‬‬
‫לפי האמור בזכריה ויחזקאל יעמד הקב"ה ביום אחרית הימים ורגליו על הר הזיתים‪.‬‬
‫ירושלים היא העיר אשר בה ארעו הארועים המכוננים של הנצרות‪ .‬דרך הר הזיתים מגיע ישוע‬
‫ונכנס אל ירושלים בשבוע האחרון לחייו‪ ,‬בדרכו אל ירושלים כאן בהר הזיתים בוכה ישוע ומנבא‬
‫את חורבנה של ירושלים‪ ,‬למרגלות הר הזיתים מוסגר ישוע ע"י יהודה איש קריות ‪ .‬כידוע נצלב‬
‫ישוע בירושלים וקם לתחייה (אנסטזיס) לאחר שלוש ימים‪ .‬לאחר קימתו לתחייה יש ארבעים‬
‫ימי התגלות אשר בסיומם עולה ישוע השמיימה‪ ,‬לעיני השליחים‪ ,‬כאן על הר הזיתים (כמצויין‬
‫במפורש בברית החדשה)‪ .‬שני אנשים לבושי לבן אומרים לאנשי הגליל‪" :‬אנשי הגליל‪ ,‬ישוע זה‬
‫אשר נישא השמיימה בא יבוא באותו אופן שראיתם אותו עולה לשמיים"‪.‬‬
‫לא בכדי שלוש כנסיות על ההר מציינות את ארוע מכונן זה של עליית ישוע השמיימה‪ :‬מסגד‬
‫העלייה השמיימה‪ ,‬הכנסייה במתחם האוגוסטה ויקטוריה (אשר האפסיס שלה מופנה לכיוון‬
‫מסגד העלייה השמיימה)‪ ,‬כנסיית העלייה השמיימה הרוסית‪ .‬מתחם "וירי גלילי" קרוי בשם‬
‫"אנשי הגליל"‪.‬‬

‫מסגד העלייה השמיימה‬

‫אנו נמצאים במסגד (!) המציין את ארוע עליית ישוע השמיימה‪ .‬ארוע מכונן זה של עליית ישוע‬
‫השמיימה כאן על הר הזיתים (כפי שמציינת במפורש הברית החדשה) מתרחש בתום ארבעים‬
‫ימי התגלות לאחר קימתו לתחייה מן המתים (אנסטזיס) ביום ראשון בבוקר‪ ,‬ביום השלישי‬
‫לאחר צליבתו על גבעת הגולגותא בירושלים‪ .‬ארוע העלייה השמיימה הינו ארוע משמעותי ומכונן‬
‫בהיותו מבטא את נצחונו של הפן האלוהי של ישוע‪ ,‬ולא בכדי שלוש כנסיות על הר הזיתים‬
‫מציינות זאת‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כבר בתקופה הביזנטית הוקמה כאן כנסייה המציינת את ארוע העלייה השמיימה אשר ככל‬
‫הנראה חרבה בעת הכיבוש הפרסי (‪ )614‬ולא נותרו לה שרידים‪ .‬בתקופה הצלבנית‪ ,‬ממלכת‬
‫הצלבנים הראשונה שבירתה ירושלים‪ ,‬נבנתה כנסייה המציינת אף היא את עליית ישוע‬
‫השמיימה‪ ,‬כנסייה אשר הייתה אף בעלת תפקיד צבאי בטחוני והוקפה בקיר מתומן דמוי חומה‬
‫ומגדלי שמירה (הוא הקיר אשר מקיף את החצר בה אנו עומדים)‪.‬‬
‫בתוך המתחם הייתה היכלית (אדיקולה) ‪ :‬מבנה הבנוי מעמודי שיש אשר נשאו קשתות –‬
‫והכיפה הייתה פתוחה – כי הרי ישוע צריך לעלות השמיימה‪ .‬עמודי השיש אשר אנו רואים‬
‫מולנו הם‪ ,‬איפוא‪ ,‬צלבניים‪ .‬ניתן להבחין כי‪ ,‬באופן האופייני לתקופה‪ ,‬מעוטרים כותרות‬
‫‪12‬‬

‫העמודים‪ ,‬בצורה נאה ועדינה‪ ,‬בגריפונים ועלים‪ ,‬ועליהם ספין נאה‪ .‬שתי טביעות כף רגל (מהם‬
‫נותרה רק אחת כיום) סמנו את עמידת ישוע בעלייתו השמיימה‪ .‬יש הטוענים כי המבנה נבנה‪,‬‬
‫ארכיטקטונית‪ ,‬בהשראת מבנה כיפת הסלע‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1187‬מנצח סלאח א דין האיובי את הצלבנים בקרב קרני חיטין וכובש את ירושלים‪ .‬צלאח‬
‫א דין אינו הורס את המבנה אלא הופך אותו למסגד‪ .‬הוא מקרה בכיפה סגורה וכבדה (אשר אותה‬
‫אנו רואים) את המבנה‪ .‬הוא חוסם וממלא בקירות אבן (אותם אנו רואים מולנו) את המרווחים‬
‫אשר בין עמודי השיש הצלבני‪ .‬בפנינו ‪ ,‬איפוא‪ ,‬מבנה אשר הינו מארג איובי צלבני‪ :‬עמודים‬
‫וקשתות צלבניות‪ ,‬קירות וכיפה – איובית‪.‬‬
‫כאשר נכנס פנימה נראה את גומחת התפילה הפונה לכיוון מכה (קיבלה) המכונה "מיחראב"‬
‫אשר קבע סלאח א דין‪ .‬נבחין בשרידי אחת משתי טביעות הרגל אשר נותרו במקום‪ ,‬וככל הנראה‬
‫הוזזו ממרכז המתחם בתקופה האיובית (כדי שלא להיות מול המיחראב)‪.‬‬
‫לפני שנכנס נבחין כי בקיר האבן החיצוני המזרחי שלושה שרידי מזבחות השייכות לעדות‬
‫הנוצריות אורתודוכסית – סורית‪ ,‬קופטית וארמנית אשר מגיעות לחגוג את חג העלייה השמיימה‬
‫ותולות יריעות בד על הווים אשר אנו רואים על הקירות סביבנו‪.‬‬

‫כנסיית פאטר נוסטר‬

‫במקום בו אנו נ מצאים הייתה כבר בתקופת בית שני מערה (ומערה מטבעה תמיד "מושכת"‬
‫מסורות)‪ .‬בשנת ‪ 324‬מגיעה הלנה‪ ,‬אימו של קונסטנטין (הקיסר אשר הופך את האימפריה‬
‫הרומית לביזנטית) לארץ הקודש ומקימה ארבע כנסיות‪ :‬כנסיית הקבר בירושלים‪ ,‬כנסיית‬
‫המולד בבית לחם‪ ,‬כנסייה באלוני ממרא (לציון קבלת אברהם את שלושת המלאכים)‪ ,‬וכנסייה‬
‫כאן – אליאונה‪.‬‬
‫הלנה מקימה כאן ‪ ,‬כאמור‪ ,‬כנסייה וקוראת לה "אליאונה" (=הזיתים‪ ,‬כי אנו על הר הזיתים)‪,‬‬
‫אשר מייחסת אותה לארוע (מן הברית החדשה) בו מספר ישוע לתלמידיו את סודות קץ העולם‬
‫ואחרית הימים‪ .‬הברית החדשה מציינת במפורש כי הארוע מתרחש כשישוע "ישב על הר‬
‫הזיתים מול בית המקדש"‪ .‬הכנסייה נחרבת בעת הכיבוש הפרסי בשנת ‪.614‬‬
‫בתקופה הצלבנית‪ ,‬בעת ממלכת הצלבנים הראשונה‪ ,‬מקימים הצלבנים כנסייה אשר מייחסת‬
‫את המקום לארוע אחר‪ :‬המקום בו מתפלל ישוע את תפילת "אבינו שבשמיים" (אם כי‪ ,‬בניגוד‬
‫לתיאור סודות קץ העולם‪ ,‬אין הברית החדשה מציינת היכן נאמרה תפילת "אבינו שבשמיים"‬
‫ואף יש מסורת כי נאמרה דווקא בכנרת – כנסיית הלחם והדגים)‪ .‬הכנסייה הצלבנית נחרבה ולא‬
‫שוקמה‪.‬‬
‫בסוף המאה התשע עשרה מקימה צרפתיה קתולית כרמליתית אאורליה דה בוסי מבנה ומנזר‬
‫(אותו אנו רואים מאחורי הכנסייה) לפי אותה מסורת צלבנית כי כאן נאמרה תפילת אבינו‬
‫שבשמיים" והכנסייה נקראת "פאטר (אבא) נוסטר (שלנו)"‪ .‬אאורליה דה בוסי נקברה בכנסייה‬
‫‪13‬‬

‫ומעליה נקבר ליבו של אביה‪ .‬על קירות המבנה אנו מבחינים בפלטות עליהם מצויינת תפילת‬
‫"אבינו שבשמי ים" בשפות רבות‪ .‬המנזר והכנסייה מוחזקים בידי המסדר הכרמליתי (הרואה‬
‫באליהו הנביא כפטרונם ומחזיק את סטלה מאריס ומוחרקה)‪ .‬לאחר מלחמת העולם הראשונה‬
‫החלו הצרפתים להקים כנסייה בחצר – על המערה‪ ,‬הקימו את המזבח מעל המערה וגרם‬
‫המדרגות אך לא סיימו בגלל בעיות תקציב‪.‬‬

‫מתחם הקבורה בכנסיית "דומינוס פלביט"‬

‫המבנה אשר אנו עומדים מולו ‪ ,‬בתוך מתחם כנסיית "דומינוס פלביט" בנוי מעל מערכת קבורה‬
‫יהודיות מימי בית שני‪ ,‬וניתן ללמוד ממנו כיצד קברו יהודים בתקופת בית שני‪ .‬בשלב הראשון‬
‫היו מניחים את גופת הנפטר בתוך גומחת קבורה בקיר (ארקסליום) או לעיתים בסארקופג (ארון‬
‫אבן מעכל בשר)‪ .‬קבורה זו הינה "קבורה ראשונית" (אם כי בסארקופג לעיתים הייתה הקבורה‬
‫סופית)‪ .‬אחרי כשנה הייתה מתאספת המשפחה‪ ,‬מוציאה את עצמות הנפטר מן הגומחה‬
‫ומעבירה ל"קבורה משנית" בגלוסקמא‪ .‬גלוסקמא היא תיבה קטנה (אך לא קטנה מאורך הירך)‬
‫מאבן אשר שימשה לקבורה משנית בתקופת בית שני (אך מימי הורדוס ואילך)‪ .‬את הגלוסקמא‬
‫היו‪ ,‬לרוב‪ ,‬היו קוברים באדמה‪ .‬הגלוסקמא מאפיינת‪ ,‬איפוא‪ ,‬קבורה יהודית בימי בית שני‬
‫והמצאותה הוא סימן מובהק לקבורה יהודית‪.‬‬
‫בניגוד לקבורה בבית ראשון בו שלב הקבורה המשני היא הנחת כל עצמות המשפחה בבור אחד‬
‫הנקרא "מאסיפה" הרי השיטה שבפנינו משקפת תפיסה של אמונה בתחיית המתים וביאת‬
‫המשיח‪ .‬כך‪ ,‬קבורה יכול ללמד אותנו על מאפייני חברה נתונה‪.‬‬
‫במערך המערות שבפנינו נמצאו ‪ 120‬גלוסקמאות (ושבעה סארקופאגים) ואשר עליהם הופיעו‬
‫שמות כמו מריה‪ ,‬מרתה‪ ,‬יונה‪ ,‬ישוע זכריה‪ .‬על אחת הגלוסקמאות נכתבו האותיות ‪ X‬ועליה ‪P‬‬
‫(האותיות הראשונות של המילה כריסטוס = משיח)‪ .‬על הסרקופגים‪/‬קברים נמצאו סמלי צלב‬
‫מסוגים שונים ‪ .‬ממצאים אלו הובילו את הפרנציסקנים שחפרו במקום‪ ,‬לסבור כי מדובר במערת‬
‫קבורה של יהודים – נוצרים (כת יהודית – נוצרית לאחר צליבת ישוע)‪ .‬ניתן לחלוק על סברה זו‪:‬‬
‫א‪ .‬השמות ישוע‪ ,‬מריה‪ ,‬מרתה היו שמות יהודים מקובלים ונפוצים בימי בית שני‪ .‬שנית‪ ,‬הצלב‬
‫כסמל נוצרי מופיע רק במאה הרביעית לספירה‪.‬‬

‫כנסיית "דומינוס פלביט"‬

‫כאן‪ ,‬לפי המסורת‪ ,‬בכה ישוע‪ ,‬בדרכו במורדות המערביים של הר הזיתים אל ירושלים בשבוע‬
‫האחרון לחייו‪ ,‬על ירושלים וניבא את חורבנה "לא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את‬
‫עת פקודתך"‪ .‬מכאן שמה של הכנסייה "דומינוס פלביט" – האדון בכה‪.‬‬
‫במקום הייתה כנסייה ומנזר ביזנטית מן המאה השביעית ונחשפו מקום תפילה וקאפלה (אשר‬
‫פנתה מזרחה)‪ ,‬פסיפס ביזנטי (אותו נראה משמאלנו מיד בכניסה אל קאפלת התפילה בת זמננו)‪,‬‬
‫‪14‬‬

‫גת לדריכת ענבים‪ ,‬בור מים‪ ,‬אם כי לא ברור מה ציינה הכנסייה‪ .‬בשנת ‪ 1955‬בונה האדריכל‬
‫ברלוצי כנסייה בצורת דמעה‪ .‬הכנסייה‪ ,‬באופן חריג (ואף בניגוד לקאפלה הביזנטית כאן)‪ ,‬פונה‬
‫מערבה לכיוון ירושלים – אשר ראה ישוע בעת בכייתו על העיר‪ .‬ברלוצי עבד עם הפרנציסקנים‬
‫ובנה כנסיות רבות – כנסיית היגון‪ ,‬הכנסייה הימנית בתחנה השנייה בויה דולורוזה‪ ,‬כנסיית‬
‫הביקור‪ ,‬כנסיית ההשתנות‪ ,‬הכנסייה בהר האושר וזו שבפנינו‪.‬‬

‫כנסיית היגון "כל האומות"‬

‫ביום חמישי בערב‪ ,‬לאחר הסעודה האחרונה‪ ,‬הולך ישוע עם "המעגל המקורב" לו מבין תלמידיו‬
‫(כיפא = פטרוס‪ ,‬האחים יעקב ויוחנן) למיקום מבודד בנחל קדרון – גת שמנים המיוחס להיות‬
‫כאן‪ .‬תלמידיו נרדמים והוא חש בודד‪ ,‬ומתגלה ביתר שאת הפן האנושי בבטבעו‪ .‬זעתו היא זיעת‬
‫דם‪ .‬הוא בוכה – מי שאמור לשאת כקרבן את חטאי האנושות בוכה ואינו חפץ למות! מכאן שמה‬
‫של הכנסייה "כנסיית היגון"‪.‬‬
‫בתקופה הביזנטית הוקמה כאן כנסייה‪ ,‬אשר שרידי הפסיפס שלה נותרו‪ ,‬ואשר חרבה בעת‬
‫הכיבוש הפרסי בשנת ‪ 614‬לספירה‪ ,‬ולאחר מכן הוקמה במקום כנסייה צלבנית‪ .‬בשנת ‪1924‬‬
‫נחנכת הכנסייה הנוכחית בידי אנטוניו ברלוצי באופן המשתלב עם הפסיפס הביזנטי‪ .‬הכנסיה‬
‫תוכננה באופן הממחיש את אווירת היגון והקדרות‪ :‬תקרה נמוכה בהם זרועים כוכבי ליל על רקע‬
‫כחול כהה‪ ,‬וחלונות אטומים למחצה‪ .‬בחזית אנו מבחינים בסלע האם המקורי אשר עליו נותר‬
‫ישוע בבדידותו ועליו בכה והתפלל ‪ .‬הסלע שולב בחזית‪ ,‬באפסיס של הכנסייה‪ ,‬ומוקף שבכת ברזל‬
‫המעוצבת בדגם כתר קוצים‪ ,‬ומשולבות צפורים ליד גביע המסמלים את כוס היגון ובני האנוש‬
‫החפצים יחד עם ישוע לשתות ממנה‪ .‬בפסיפס בחזית השמאלית נשיקת הבגידה של ישוע‪,‬‬
‫במרכזי ישוע ביגונו ליד הסלע ובשמאלי פטרוס כורת את אוזן עבד הכהן הגדול‪.‬‬
‫אנו עומדים מול הפסיפס ורואים על הפסאדה= גמלון נראה דמות ישוע לבוש בגדים אדומים‬
‫(בגדי נצלב המובל אל המוות) לכאורה מוקף אנשים‪ ,‬אך בפועל מתפלל לבד‪ ,‬עם אלוהיו מעל‪.‬‬
‫מעל דמות יש וע ניתן להבחין באותיות אלפא ואומגה ‪ ,‬האות הראשונה והאחרונה באלף בית‬
‫היווני בעקבות הפסוק מספרו של יוחנן "אני הראשית ואני האחרית"‪ .‬מצד שמאל (מכיווננו –‬
‫המתבוננים) דמויות מלומדים‪ ,‬פילוסופיים אשר מכירים באפסותם‪ ,‬ואחד מהם אף נושא קלף‬
‫עליו מצויינת המילה "איגנורציו" = "בורות" ‪ -‬אנו מכירים בבורותנו לנוכח ידיעותך האלוקיות‪.‬‬
‫מצד ימין קבוצת אנשים מרובד פשוטי העם‪ ,‬אחד מהם נושא את תינוקה המת ע"מ שישוע‬
‫יחייה אותו‪ .‬כלומר‪ :‬כל רבדי החברה‪ .‬מעל ישוע ניתן להבחין במלאך מסומן בהילה של משולש –‬
‫המסמל את השילוש הקדוש‪ .‬מעל הגמלון צלב ומשני צדדיו שני איילים המסמלים את‬
‫המאמינים השותים בצמא את דבר האל כנאמר "כאייל תערוג על אפיקי מים‪ ,‬כן נפשי תערוג‬
‫אליך אלוהים"‪ .‬הגמלון כולו ניצב על ארבעה עמודים עליהם ארבעת פסלי האוונגליונים (מתי‪,‬‬
‫מרקוס‪ ,‬לוקס‪ ,‬יוחנן) המסמלים כמי שנושאים על שכמם ואחריותם את העברת המסר של‬
‫הברית החדשה‪.‬‬
‫‪15‬‬

‫כנסיית קבר מרים‬

‫אנו נמצאים מול כנסייה המציינת את מקום קבורת מרים‪ .‬מצב העניינים הוא מעט מורכב יותר‬
‫שכן הברית החדשה אינה מזכירה את נסיבות מותה של מרים ומקום קבורתה (אם כי עוסק בכך‬
‫ספר חיצוני הנקרא "פרולטוריון של ג'יימס") ואף אין אחדות דעים לגבי מקום קבורתה‪.‬‬
‫המסורת מצביעה על שני מקומות‪ :‬אפסוס בתורכיה (ומאמינים בכך‪ ,‬בעיקרו של דבר‪ ,‬הקתולים)‬
‫וירושלים (מסורת המקובלת בקרב יוונים אורתודוכסים)‪ .‬לפי המסורת חברה מרים אל רועי צאן‬
‫בהר ציון אשר יום אחד מצאו אותה בתרדמתה על הבאר בהר ציון (אך לא מתה) ‪ .‬מרים הובאה‬
‫לקבורה כאן בעמק יהושפט ‪ ,‬אך הועלתה למרומים ע"י בנה ישוע‪ .‬לפיכך‪ ,‬כאשר נכנס פנימה –‬
‫קבר מרים נחשב כקבר ריק (כמו קבר ישוע בכנסיית הקבר) ואין מדובר בקבר במובן המקובל‪.‬‬
‫אנו רואים מולנו חזית כנסייה מעוטרת בסגנון רומנסקי אופייני‪ ,‬האופייני לתקופה הצלבנית בה‬
‫אכן נבנתה חזית הכנסייה‪ .‬אנו רואים ארבע קשתות מחודדות שקועות (כלומר – כל קשת מצוייה‬
‫במפלס פנימי יותר משוקע לקיר ביחס לרעותה)‪ .‬ארבע הקשתות‪ ,‬בסגנון רומנסקי‪ ,‬נצבות‪ ,‬כל‬
‫אחת‪ ,‬על גבי שני עמודי שיש קטנים ובסה"כ אתם רואים מולכם ארבע עמודי שיש‪ ,‬רומנסקיים‬
‫אופיינים‪ ,‬בכל צד של שער חזית הכנסייה‪ .‬בראש כל עמוד שיש ניתן להבחין בכותרת מעוטרת‬
‫מגולפת בעדינות‪ ,‬המאפיינת את הסגנון הרומנסקי הנ"ל (בדומה לאלו במסגד העלייה‬
‫השמיימה)‪ .‬גרם המדרגות העולה ויורד בחזית הכנסייה נועד למנוע כניסת מי שטפונות‬
‫לכנסייה מנחל קדרון עמק יהושפט בו אנו נמצאים‪.‬‬

‫בצד ימין אנו רואים שביל המוביל אל ‪ – GROTA GETSHEMANNA‬מערה החצובה בסלע ‪,‬‬
‫מן התקופה הביזנטית‪ -‬צלבנית‪ ,‬שכן מסורות קדומות זיהו את המערה כמקום הסגרת ישוע או‬
‫מקום היגון‪.‬‬
‫כאשר נכנסים פנימה ניתן להבח ין‪ ,‬בצד ימין בגרם המדרגות‪ ,‬מקום קבורתה של מליסנדה –‬
‫מלכה צלבנית לה מיוחסת בניית כנססית הקבר בפאזה הצלבנית (‪ )1149‬ומשמאל קאפלה‬
‫המייחסת‪ ,‬לפי המסורת‪ ,‬את קברו של יוסף הנגר‪ .‬במפלס התחתון הביזנטי נמצא באדיקולה‬
‫(צלבנית) את קברה (הריק) של מרים‪ ,‬ובתקרה פתח המסמל את עליית נשמת מרים השמיימה‪.‬‬

‫תמציות לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה בקשר למסלול ויה דולורוזה ‪ -‬כנסיית‬

‫הקבר‬

‫בית חסדא‬
‫‪16‬‬

‫אנו נמצאים מול שתי בריכות מים גדולות המופרדות באמצעות סכר‪ ,‬בתוך רובע הקרוי "בית‬
‫זייתא" – רובע פריפריאלי חקלאי אשר נמצא מחוץ לתחומי החומה השנייה‪ ,‬ולאחר מכן יוקף‬
‫בחומה השלישית‪ .‬אל איזור זה‪ ,‬הממוקם גבוה ממתחם הר הבית‪ ,‬התנקזו מים מאגן ניקוז גדול‪,‬‬
‫נחל בית ציידא‪ ,‬אשר היה צריך לנקז בבריכות הן על מנת שהמים לא יגיעו למרגלות מתחם הר‬
‫הבית ויגרמו לקריסת קירות התמך‪ ,‬והן על מנת שניתן יהיה לאגור את המים לצרכי השימוש‬
‫בבית המקדש‪ .‬לא בכדי ברובע בית זייתא‪ ,‬היו בריכות בית חסדא הידועות גם בכינוי "בריכות‬
‫הצאן" (אולי‪ ,‬כפי שמציין יוסף בן מתתיהו‪ ,‬בגלל שבמים הנאגרים אף שטפו את הצאן המיועד‬
‫לקרבן בבית המקדש וממוקם ליד "שער הצאן") ‪ ,‬וכן בריכות ישראל‪ ,‬בריכת הסטרוטוטיון‪.‬‬
‫למים בבריכות אשר מולנו‪ ,‬אף היה ייחוס ניסי – כמים אשר מרפאים חולים‪ .‬אנו סמוכים לבית‬
‫המקדש ואל המקום כאן הגיעו חולים מכל רחבי הארץ על מנת להרפא‪ ,‬ולא בכדי נקראות‬
‫הבריכות "בית חסדא" על שום ה"חסד" שהעניקו המים בריפוי‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬לפי הברית החדשה‪ ,‬לעיתים הייתה הבריכה עולה על גדותיה (מה שמוביל לסבור כי אולי‬
‫חוץ ממי נגר היה כאן אף מקור מעיין עם "פולסים" כמו הגיחון ) והראשון אשר היה נכנס‬
‫לתוכם‪ ,‬מבין החולים‪ ,‬היה נרפא‪ .‬ישוע ‪ ,‬במסגרת הניסים שהוא מחולל‪ ,‬פוגש כאן חולה ‪ ,‬אשר‬
‫נמצא חולה כשלושים ושמונה שנים‪ ,‬ואינו מספיק להגיע ראשון למים‪ .‬ישוע מחולל נס ומרפא‬
‫את האיש (תוך ספיגת ביקורת‪ ,‬לא מוצדקת‪ ,‬על כי ריפאו וגרם לו לשאת משכבו בשבת)‪ .‬ייתכן‬
‫ולנוכח כך‪ ,‬היה במקום ‪ ,‬בתקופה הרומית‪ ,‬מקדש פאגני לאל הרפואה אסקלפיוס (כפי שעולה‬
‫מממצאים ארכיאולוגים כגון מנחות פסלים בצורת כף רגל אותם הגישו נרפאים)‪ ,‬אשר ניתן‬
‫להבחין בשרידיו במתחם המזרחי של הבריכות‪.‬‬
‫לפי מסורת מקובלת אף נולדה‪ ,‬בסמיכות לבריכות הצאן כאן‪ ,‬מרים‪ ,‬אם ישוע‪ ,‬להוריה יהויכים‬
‫ואנה‪ .‬הברית החדשה אינה מתארת את קורות חייה של מרים (אם כי‪ ,‬עוסק בכך ספר חיצוני‬
‫בשם הפרוטו אוונגליון של ג'יימס)‪ .‬המסורת מציינת כי יהויכים היה חשוך ילדים‪ ,‬יצא למדבר‬
‫לאחר שהושם ללעג במקדש ואשתו בקשה את עזרת האלוהים ומלאך הבטיח לה כי משאלותיה‬
‫יתגשמו‪ .‬תשעה חודשים לאחר חזרת יהויכים מן המדבר נולדה‪ ,‬כאן‪ ,‬מרים‪.‬‬
‫בתקופה הביזנטית הוקמה כאן‪ ,‬בבריכות מולנו‪ ,‬כנסייה רחבת הקף המציינת את שני הארועים‪:‬‬
‫ריפוי החולה והולדת מרים‪ .‬אולם התווך של הכנסייה עמד על הסכר‪ ,‬ושתי הסטראות על גבי‬
‫קמרונות (אשר אחד מהם‪ ,‬בצד המערבי נשתמר עד היום) על שתי הבריכות‪ .‬שלושת האפסיסים‬
‫של הכנסייה הביזנטית‪ ,‬אשר ניתן להבחין בשרידיהם‪ ,‬היו על גבי המקדש הפאגני‪ ,‬בצד המזרחי‬
‫של הבריכות‪ .‬הכנסיה נהרסה בידי אלחאכם באומר אללה בשנת ‪ .1009‬הצלבנים מקימים‬
‫במתחם שתי כנסיות נפרדות‪ .‬הכנסייה לציון נס ריפוי החולה הוקמה על גבי הסכר של שתי‬
‫הבריכות ‪ .‬שרידי האפסיס – קאפלה אשר אנו רואים מולנו‪ ,‬באמצע הסכר של שתי הבריכות ‪,‬‬
‫הם שרידי הקאפלה של הכנסייה הצלבנית אשר לא האריכה ימים‪.‬‬
‫הכנסייה השנייה‪ ,‬המציינת את מקום הולדת אנה‪ ,‬נשמרה היטב הן לנוכח איכות בנייתה והן‬
‫לנוכח העובדה כי בעת כיבוש הארץ וירושלים בידי האיובים (צלאח א דין) ‪ ,‬משמר צלאח א דין‬
‫את מבנה הכנסייה‪ ,‬הופ ך אותה למאדרסה (מקום לימוד איסלאם) ומנציח זאת בכתובת על‬
‫‪17‬‬

‫משקוף הבנייה הנמצאת עד ימינו!‪ .‬בתקופה העותומאנית הורשו הפרנציסקנים לחזור לכנסייה‬
‫ובעקבות מלחמת קרים ניתן המקום לצרפתים כאות תודה והוא מוחזק עד היום בידי המסדר‬
‫הצרפתי של "האחים הלבנים"‪.‬‬
‫לפנינו איפוא הכנסייה הצלבנית השמורה ביותר בישראל‪ .‬חזית הכנסייה‪ ,‬בסגנון רומנסקי –‬
‫המאפיין את התקופה הצלבנית‪ ,‬הינו מערכת קשתות מחודדות‪ ,‬משוקעות זו מאחורי זו (כפי‬
‫שראינו בכנסיית קבר מרים ובכנסיית הקבר אשר אף הן מהתקופה הצלבנית)‪ .‬כאשר נכנס‬
‫לכנסייה נבחין‪ ,‬בהתאם לאדריכלות הרומנסקית‪ ,‬אמנות מאסיביות המחזיקות קשתות –‬
‫קמרונות‪ .‬כמו כן ניתן להבחין במספר כותרות כתף – קיר "קונסולות"‪ ,‬אם כי הכנסייה‬
‫מעוטרת בפשטות‪ ,‬האופיינית לצלבנים‪ ,‬ובמבנה של "טרנספרט" (צלב)‪ .‬בקריפטה של הכנסייה‬
‫‪ ,‬המקום המיוחס למקום הולדת מרים‪ .‬הכנסייה היא היחידה בה מאפשרים כיום לקבוצות‬
‫צליינים לשיר בקול רם‪.‬‬

‫הויה דולורוזה (עד כנסיית הקבר)‬

‫הברית החדשה אינה מציינת את מקום מושבו‪ ,‬בירושלים‪ ,‬של פונטיוס פילטוס הנציב (שהגיע‬
‫לרגל חג הפסח ממקום מושבו בקיסריה)‪ ,‬ואינה מציינת את מקום ה"פרוטוריום" – מקום‬
‫משפטו של ישוע בידי הרומאים‪ ,‬מקום אשר מהווה עוגן לאיתור המקום ממנו מתחיל מסלול‬
‫הייסורים (ויה דולורוזה) של ישוע‪ .‬קיימות שלוש אפשרויות למיקום הפרטוריום‪ :‬מצודת‬
‫האנטוניה‪ ,‬ארמון הורדוס או מבנה המאחכמה של ימינו‪ .‬במאות השמונה עשרה – תשע עשרה‪,‬‬
‫מתקבעת התפיסה (עקב זיהוי מוטעה של רחוב מהעיר הרומית איליה קאפיטולינה‬
‫הליטוסטרוטוס כמיוחס לתקופת ישוע) כי מקום הפרטוריום הינו במצודת האנטוניה (אכן יש בה‬
‫שרידי קאפלה צלבנית המיוחסת להכתרת כתר הקוצים) ובהתאם לכך מתקבע מסלול הויה‬
‫דולורוזה ממקום המשפט באנטוניה עד מקום הצליבה בכנסיית הקבר – ואין טענה‪ ,‬כיום‪,‬‬
‫למסלול אחר‪.‬‬
‫אין מיקום מדוייק נקודתי לתחנה הראשונה ‪ -‬מצודת הפרטוריום באנטוניה‪ ,‬בו נערך משפטו‬
‫של ישוע על ידי פונטיוס פילטוס אליו הוסגר ע"י הסנהדרין‪ ,‬שכן על מיקום האנטוניה ממוקם‬
‫כיום בית ספר אלעומרייה‪.‬‬
‫התחנה השנייה (המעוגנת בברית החדשה) מציינת את האמור בברית החדשה בדבר הכתרת‬
‫כתר הקוצים (אות לעג והשפלה לישוע שטען למלכות היהודים) והכאתו בראשו ע"י חיילים‬
‫רומים‪ ,‬וזאת בכנסית "ההלקאה" הימנית במתחם‪ ,‬משנת ‪ 1927‬בתרומת מכסימיליאן דוכאס‬
‫בוואריה‪ .‬תקרת הכנסייה (כמו גם הקשת העליונה בחזיתה החיצונית) בצורת כתר קוצים‪.‬‬
‫בחלונות מופיע ישוע עם כתר קוצים‪ ,‬בר אבא שקיבל חנינה שמח על שחרורו‪ ,‬ופונטיוס פילטוס‬
‫הרוחץ ידיו ‪ ,‬באופן המסמל את אמירתו "נקי אנוכי מדמו של זה"‪ .‬הכנסייה השמאלית‪ ,‬בתחנה‬
‫השנייה‪ ,‬מציינת את כפיית הצלב‪ ,‬ובנוייה על שרידי כנסייה ביזאנטית‪ .‬על רצפת הכנסייה ניתן‬
‫להבחין בליטוסטרוטוס‪ ,‬הרחוב הרומי‪ ,‬אשר מקטע ממנו ראינו אף במנזר האחיות ציון‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫בתחנה השלישית (אשר אין לה עוגן בברית החדשה) נופל ישוע‪ ,‬עקב העומס הפיזי והנפשי‪,‬‬
‫בפעם הראשונה‪ .‬המקום מצויין בקאפלה חדשה קטנה שנבנתה בתרומות חיילים פולניים‬
‫ששהו כאן בשנת ‪ ,1947‬ומוחזקת כיום בידי הכנסייה הקתולית – ארמנית ( מהכנסיות‬
‫האוניאטיות ‪ -‬ארמנים אשר מכירים במרות האפיפיור ומקבלים תמיכה)‪.‬‬
‫התחנה הרביעית (אף לה אין עוגן בברית החדשה) מציינת את מקום פגישת ישוע עם אימו‬
‫המתייסרת‪ .‬המקום מצויין בכנסיה קתולית (משנת ‪ )1881‬המוקדשת ל"גברתנו המתייסרת"‬
‫ולה קריפטה עם רצפת פסיפס‪ ,‬ומוחזקת אף היא בידי הכנסייה הקתולית – ארמנית‪ .‬התחנה‬
‫החמישית‪ ,‬מצויינת בברית החדשה‪ ,‬בארוע בו עולה רגל מקירנייה בשם שמעון הקיריני עוזר‬
‫לישוע לשאת את הצלב‪ ,‬בקאפלה פרנציסקנית‪.‬‬
‫התח נה השישית (אין לה עוגן בברית החדשה) הינה לפי המסורת בסמוך לביתה של ורוניקה‪,‬‬
‫אשר סבלה (היא או אישה אחרת) משטף דם אשר נרפא עם מגע בבגדיו של ישוע‪ .‬ורוניקה‬
‫מנגבת את פניו המיוזעות של ישוע אשר דמותו מוטבעת בממחטה‪ .‬האישה הוזמנה לרומא ע"י‬
‫הקיסר טיבריוס שנרפא מחוליו והממחטה מוחזקת בכנסיית סנט פטרוס ברומא‪.‬‬
‫התחנה השביעית (אשר אין לה עוגן בברית החדשה) מציינת את נפילתו של ישוע בפעם השנייה ‪,‬‬
‫בקאפלה בהחזקת הקופטים קתוליים הממוקמת ברחוב בית הבד‪ ,‬על תוואי הקארדו המערבי‬
‫ומצוי בה עמוד גבוה שהיה חלק משדרת עמודים כפולה לאורך הקרדו מכסימוס (כמופיע במפת‬
‫מידבא)‪ .‬כאן אנו יוצאים אל מחוץ לתחומי החומה השנייה (הורדוס) של ירושלים‪ ,‬אל עבר‬
‫התחנה השמינית (מוזכרת בברית החדשה)‪ .‬מחוץ לעיר (ייתכן וחלונות בתי הבנות פנו אל מחוץ‬
‫לעיר) מקוננות הבנות על מר גורלו של ישוע אשר אומר להן "אל תבכינה עלי כי אם על נפשיכן‬
‫בכינה ועל בניכן"‪ .‬התחנה התשיעית (אין לה עוגן בברית החדשה) מסמלת את נפילתו של ישוע‬
‫בפעם השלישית‪ .‬המעבר מהתחנה התשיעית אל חזית כנסיית הקבר עוברת דרך "דר אל‬
‫סולטאן" הגג הצלבני של כנסיית הקבר (עבור נזירים צלבנים)‪ ,‬אשר הוחזק בעבר בידי קופטים‬
‫(אשר קראו למקום ע"ש הסולטאן שלמה) ואשר השתלטו על החזקה בו האתיופים – המחזיקים‬
‫בו עד היום‪.‬‬

‫כנסיית הקבר‬
‫אנו ניצבים מול כנסיית הקבר‪ ,‬המקום הקדוש ביותר לעולם הנוצרי (קתולי ואורתודוכסי)‪,‬‬
‫המציינת את מקום צליבת ישוע על גבעה הקרוייה "גולגותא" (עקב דמיונה לגולגולת והקישור‬
‫התיאולוגי לקבר האדם הראשון)‪ ,‬קבורתו – ובעיקר את תחייתו מן המתים לאחר שלושה ימים‪-‬‬
‫ה"אנסטזיס"‪ .‬לכן‪ ,‬כמו קבר מרים‪ ,‬כמובן כי קברו – ריק‪.‬‬
‫בתקופת ישוע אנו ממוקמים מחוץ לעיר‪ ,‬מחוץ לתחומי החומה השנייה (הרודיאנית) באיזור של‬
‫מחצבות ושדה קבורה עם מערות קבורה (אשר שריד חשוב ומאמת להן ניתן למצוא בקאפלת יוסף‬
‫הרמתי)‪.‬‬
‫‪19‬‬

‫בתקופה הרומית‪ ,‬איליה קפיטולינה‪ ,‬מקים אדריאנוס בעיר הרומית שני מקדשים פאגניים‪.‬‬
‫אחד מהם ‪" -‬היכל אפרודיטה" במיקום כאן אשר את שרידיו ייתכן וניתן לראות בכנסיית‬
‫אלכסנדר נייבסקי ( המקדש השני‪ ,‬היכל יופיטר מוקם במתחם הר הבית)‪.‬‬
‫בשנת ‪ 313‬ע"פ ה"אדיקט של מילאנו"‪ ,‬בזמן הקיסר קונסטנטינוס‪ ,‬הופכת הדת הנוצרית לדת‬
‫מותרת באימפריה הרומית‪ .‬בשנת ‪ 324‬הופכת הדת למועדפת‪ .‬בשנת ‪ 325‬מגיעה הלנה‪ ,‬אימו‬
‫של הקיסר ‪ ,‬לארץ ובונה ארבע כנסיות – אחת מהן כאן בכנסיית הקבר‪ .‬כנסיית הקבר מהתקופה‬
‫הנ"ל‪ ,‬עת הקמתה בידי הלנה‪ ,‬מורכב (ממערב למזרח)‪ :‬מערת קבורה בתוך אדיקולה מפוארת‬
‫וסביבה רוטונדה‪ ,‬אטריום מערבי‪ ,‬גבעת גולגותא‪ ,‬באזיליקה גדולה אשר פנתה (באופן יחידי אז)‬
‫אל המערב – אל מקום האנסטאזיס – התחייה‪ ,‬אטריום מזרחי ומערך מדרגות המוביל אל‬
‫הקארדו‪ .‬הכנסייה מהתקופה הביזנטית מופיעה במפת מידבא‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1009‬הורס‪ ,‬השליט הפאטימי‪ ,‬אלחכם באומר אללה‪ ,‬את כנסיית הקבר הביזנטית‬
‫(ושרידים מועטים ממנה בלבד מצויים במתחם הכנסייה כיום‪ ,‬כמו עמודים עם כותרת סל‬
‫ביזנטיות)‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1048‬מתירים השליטים הפאטימיים לשפץ את הכנסייה ונערכת פנייה לקיסר הנוצרי‬
‫ביזנטי מונומחוס אשר בונה כנסייה אשר קטנה בחצי מהכנסייה הביזנטית והרכיבים בה‬
‫(ממערב למזרח)‪ :‬רוטונדה‪ ,‬אולם תפילה מקורה (האטריום המערבי מהכנסייה הביזנטית –‬
‫מקורה) אשר פונה מזרחה (ולא למערב) ומהווה את ה"קאתוליקון" כיום‪ ,‬וגבעת הגולגותא אשר‬
‫הינה מקורה‪ .‬פתח הכנסייה עובר מצידה המזרחי (עת פנתה אל הקארדו) אל צידה הדרומי של‬
‫הכנסייה‪.‬‬
‫בחודש יולי ‪ 1099‬כובשים הצלבנים את ירושלים‪ ,‬כדי לגאול את כנסיית הקבר‪ .‬בציון חמישים‬
‫שנה לכיבוש‪ ,‬בשנת ‪ ,1149‬חונכת מלכה צלבנית בשם מליסנדה את כנסיית הקבר הצלבנית‪ ,‬על‬
‫בסיס המתחם של מונומחוס (ממערב למזרח)‪ :‬רוטונדה‪ ,‬אולם תפילה מקורה הפונה מזרחה‪ ,‬את‬
‫אולם התפילה המקורה מקיפה מליסנדה במתחם נוסף הקרוי "אמבולטוריום" (מלשון להקיף)‬
‫וכן גולגותא מקורה‪ ,‬ופתחה מדרום‪ .‬האיובים‪ ,‬ממלוכים‪ ,‬עותומאנים אינם הורסים את‬
‫הכנסייה‪ ,‬ומהתקופה העותומאנית נשמר בה בקפדנות סטטוס הקוו בין הזרמים השונים‪,‬‬
‫המקבל ביטוי‪ ,‬למשל‪ ,‬באי הזזת סולם בחזית הכנסייה (ששימש הורדת אוכל לנזירים)‪.‬‬
‫הכנסייה וחזיתה כפי שאנו רואים אותה כיום – היא‪ ,‬איפוא‪ ,‬צלבנית מובהקת‪ .‬בחזית הכנסייה‬
‫אנו רואים שני פתחים (האחד נסגר בתקופת צלאח א דין)‪ .‬חזית כל פתח‪ ,‬בסגנון רומנסקי‪,‬‬
‫מעוטר בשלוש קשתות מחודדות (משוקעות אחת ביחס לרעותה) הניצבות על שלושה עמודים‬
‫בכל צד‪ ,‬הנושאים עלי כותרות המגולפים בעדינות‪ .‬זאת‪ ,‬באופן המזכיר את כנסיית קבר מרים‬
‫וכנסיית סנט אנה‪ .‬הקשת השלישית מורכבת מכריות כריות האופיינית לתקופה הצלבנית‪.‬‬
‫השערים אף עוטרו בפסיפסים צבעוניים (תיאור קורות ישוע ובכלל כך תקומתו מהמתים‪,‬‬
‫ועיטורים צמחיים) אשר הוסרו (‪ ) 1935‬ומצויים במוזיאון רוקפלר כיום‪ .‬מעל הקשתות ישנו‬
‫קרקוב בולט החוצה‪ ,‬עליו ביצים ורמאים‪ ,‬בשימוש משני‪ ,‬ככל הנראה ממתחם היכל אפרודיטה‪,‬‬
‫אשר כאמור היה במקום‪ .‬על העמודים‪ ,‬המחזיקים את הקשתות‪ ,‬ניתן להבחין בחריטות צלבים‬
‫‪20‬‬

‫שחרטו עולי הרגל במשך השנים‪ .‬ברצפת הצד הימני של פתח הכניסה – קברו של אביר אנגלי‬
‫מהתקופה הצלבנית בשם פיליפ ד'אובני‪ ,‬מהחותמים על המגנה כרתה‪.‬‬
‫מימין לפתח הימני הסגור‪ ,‬יש מדרגות המובילות לפורטיקו (מרפסת קטנה) סגורה אשר‬
‫מסמלת את התחנה ה‪ – 10-‬קפלת הורדת הבגדים‪ .‬בהמשך לכך‪ ,‬יצויין כי בתוך הכנסייה‬
‫מצוייה‪ ,‬בגולגותא‪ ,‬התחנה ה‪( 11-‬המציינת את מסמור ישוע לצלב בהחזקת הקתולים)‪ ,‬התחנה‬
‫ה‪( 12-‬המציינת את מקום הצליבה בהחזקה יוונית אורתודוכסית) ‪ ,‬התחנה ה‪( 13-‬המציינת את‬
‫ההורדה מהצלב )‪ ,‬והתחנה ה‪( 14-‬המציינת את מקום הקבר עצמו)‪.‬‬
‫עם כניסתנו לכנסייה אנו מבחינים ב"אבן המשיחה" המציין את מקום כריכת גופת ישוע‬
‫משמאל – מתחם הרוטונדה וההכלית מהתקופה הצלבנית (אם כי מעט מאוחר‬ ‫בתכריכים‪.‬‬
‫לתקופת מליסנדה)‪ .‬בשנת ‪ 1808‬ארעה שריפה (אשר את שרידיה ניתן לראות ע"ג ההיכלית –‬
‫אדיקולה‪ ,‬אשר חוזקה מאז בלוחות שיש)‪ .‬מערת הקבורה מוחזקת בידי היוונים אורתודוכסים‬
‫ומעניקה להם את התואר החשוב "אחוות הקבר" (ומכאן סמלם ‪ -‬טאופס פליקאס)‪ .‬בסמוך‬
‫נמצאת קפלת יוסף הרמתי בהחזקת הסורים – יעקובסטים (אשר מאמתת את דבר היות המתחם‬
‫שדה קבורה יהודי מחוץ לתחומי העיר בתקופת ישוע)‪ .‬במתחם קפלות נוספות‪ :‬קפלת לונגינוס‪,‬‬
‫קפלת חלוקת הבגדים‪ ,‬קפלת הביזוי‪ ,‬קפלת הלנה‪ ,‬קפלת מציאת הצלב (המייחס את מקום‬
‫מציאת הצלב)‪ ,‬ועוד‪.‬‬

‫מנזר האחיות ציון וקשת "אקה הומו"‬

‫נבנה ביוזמתו של יהודי מומר בשם אלפונס רטסיבון‪ ,‬במגמה להקים קהילה דתית שתביא‬
‫יהודים תחת כנפי הנצרות‪ .‬במקום מצוייה בריכת הסטרוטיון – בריכת אגירה מתקופת‬
‫החשמונאים‪ ,‬אחת מבריכות האגירה ברובע בית ציידא (כמו בריכות הצאן – בית חסדא ובריכת‬
‫ישראל)‪ .‬שמה הוא כשם ציפור בשם "סטרוטון" האפרוני – ציפור קטנה בצבע אפור‪ ,‬כצבע‬
‫קירות הבריכות‪.‬‬
‫כאשר מקים אדריאנוס את העיר הרומית איליה קאפיטולינה (תוכננה בשנת ‪ ,117‬יוצאת‬
‫מהמגירה שוב בשנת ‪ , 130‬מובילה לפרוץ מרד בר כוכבא ויוצאת מהכוח אל הפועל לאחר דיכויו)‬
‫הוא מקים בה שני פורומים (רחבת כינוס)‪ :‬פורום מערבי (בסמוך למתחם שוק המוריסטאן‬
‫כיום) ופורום מזרחי – כאן‪ .‬את הפורום המזרחי בונה אדריאנוס על מערכת קמרונות על גבי‬
‫בריכת הסטרוטיון‪.‬‬
‫ברובד זה‪ ,‬מעל הבריכות (בתוך המנזר) אף ניתן להבחין בקטע הרחוב הרומי של איליה‬
‫קפיטולינה במכלול הפורום – הליטוסטרוטוס (אשר את המשכו ניתן לראות בכנסיית כפיית‬
‫הצלב ממזרח לנו)‪ ,‬ועל גבי אבנים בו חריטות שייתכן ונחרטו בידי חיילים רומים במשחק‬
‫‪21‬‬

‫המכונה " משחק המלך"‪ .‬ייתכן ונלקחו‪ ,‬כמו כותרות שנמצאו במקום‪ ,‬ממתחם האנטוניה‪,‬‬
‫ומכל מקום‪ ,‬כיום ברור כי מתחם האנטוניה לא השתרע עד מתחם המנזר‪.‬‬
‫במסגרת העיר איליה קאפיטולינה בונה אדריאנוס בנוסף לשני הפורומים הנ"ל‪ ,‬שני מקדשים‬
‫(היכל לאל יופיטר ולאל אפרודיטה)‪ ,‬שני קרדו‪ ,‬שני דקמנוס‪ ,‬וארבע שערים טריומפליים (בני‬
‫שלושה קשתות)‪ :‬מצפון לשער שכם‪ ,‬במיקום שער שכם של ימינו‪ ,‬שער בסמיכות לפורום‬
‫המערבי‪ ,‬והשער הרביעי הוא השער בפורום המזרחי ‪ -‬כאן‪ .‬שרידי הקשת המרכזית של השער‬
‫הם קשת "אקה הומו" (אשר בטעות מיוחסים לתקופת ישוע ופונטיו פילטוס אך הינם מאוחרים‬
‫בכמאה שנה שכן‪ ,‬כא מור‪ ,‬הינם מתקופת אדריאנוס) והקשת הצדדית הקטנה שולבה בבאזילקת‬
‫אקה – הומו‪ ,‬שהיא מחלק ממתחם מנזר האחיות ציון‪.‬‬

‫כנסיית אלכסנדר נייבסקי‬

‫בכנסייה זו ניתן להבחין בשרידי המתחם המקודש (תמנוס) של מקדש אפרודיטה – אחד משני‬
‫המקדשים שהקים אדריאנוס בעיר הרומית איליה קפיטולינה (השני – מקדש יופיטר – בהר‬
‫הבית) ואשר עלו אל המתחם מהקארדו המערבי‪ .‬ייתכן ושרידי שער בכנסייה (ושתי כותרות‬
‫קורינתיות – האחת באתרה והשנייה אינה במקומה) הם שרידי אבנים מהשער שבנה אדריאנוס‬
‫בפורום המערבי (אחד מארבעת השערים באיליה קפיטולינה)‪ .‬שריד ממשי של השער בפורום‬
‫המערבי ניתן לראות בתוך מאפייה ברחוב בית הבד כיום‪ .‬מיקום הכנסייה מיוחס אף למקום‬
‫פתח כנסיית הקבר הביזנטית אשר התחברה אל הקארדו המערבי (אם כי אין שרידים לכך)‪,‬‬
‫ממנו עלו אל האטריום המזרחי‪ .‬הכנסייה קרוייה על שם מצביא רוסי מהמאה השלוש עשרה‪.‬‬

‫תמציות לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה ירושלים מוסלמית ‪ -‬צלבנית ‪ -‬ממלוכית‬

‫הר הבית‬
‫אנו נמצאים על רחבת הר הבית‪ .‬דוד המלך (‪ 1004‬לפה"ס) קונה‪ ,‬בקניין כסף מלא‪ ,‬את מתחם‬
‫הר ה מוריה (עליו לפי המסורת היהודית נערכה עקידת יצחק) מארוונה היבוסי אשר היה לו גורן‬
‫על ההר‪ .‬מאחר וידיו מלאו דמים הרי לפי הציווי האלוקי בונה שלמה בנו (‪ 968‬לפה"ס) את בית‬
‫המקדש הראשון אשר חרב בידי הבבלים בשנת ‪ 586‬לפני הספירה‪ ,‬ובית המקדש השני נחנך על‬
‫הר הבית בידי שבי ציון בשנת ‪ , 516‬מורחב בידי הורדוס (‪ 4 – 37‬לפה"ס) אשר באמצעות ארבע‬
‫קירות תמך ענקיים ומערך קמרונות מרחיב את שטח הרחבה ויוצר מתחם עצום (‪ 144‬דונם) אשר‬
‫עליו אנו נמצאים‪ .‬בית המקדש השני חרב בעת המרד הגדול בידי הרומאים בשנת ‪ 70‬לספירה‪,‬‬
‫ירושלים ניטשה מהיהודים והר הבית הפך למקום שמם‪ .‬הקיסר אדריאנוס (‪ )117-138‬הופך‪,‬‬
‫לאחר מרד בר כ וכבא‪ ,‬את ירושלים לעיר רומית פאגנית "איליה קאפיטולינה" ובה שני מקדשים‬
‫פאגניים‪ :‬מקדש לאל אפרודיטה (מתחם כנסיית הקבר) ומקדש לאל יופיטר כאן על הר הבית‪,‬‬
‫‪22‬‬

‫אם כי יש הסבורים כי לא הוקם כאן מקדש רומי אופייני ממש אלא אולי מספר עמודים שנשאו‬
‫את דמות יופיטר‪ .‬בשנת ‪ , 324‬בעת הקיסר קונסטנטין‪ ,‬הופכת האימפריה הרומית לביזנטית והר‬
‫הבית הופך לשמם‪ ,‬ומקום מזבלה‪ ,‬מתוך עקרון תיאולוגי של עליונות הנצרות והתגשמות נבואת‬
‫ישוע בדבר חורבנה של ירושלים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 638‬כובש החליף השני עומר אבן אל חטאב את ירושלים‪ ,‬מקים בה מסגד מעץ במיקום‬
‫מסגד אלאקצא‪ ,‬בשנת ‪ 691‬מקים החליף (בית אומאיה) עבד אלמאלכ אבן מרואן את כיפת הסלע‪,‬‬
‫ובנו אלואליד הראשון בן עבד אלמאלכ בונה בשנת ‪ 705‬את מסגד אלאקצא‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1099‬כובשים הצלבנים את ירושלים‪ ,‬קובעים את ירושלים כבירת ממלכת הצלבנים‬
‫הראשונה‪ ,‬ובניגוד לתקופה הביזנטית הר הבית אינו שמם‪ .‬כיפת הסלע הופכת לכנסייה‬
‫"טמפלוס דומיני" ומסגד אלאקצא הופך לטמפלוס סלומוניס ובו יושב תחילה המלך הצלבני‬
‫בולדווין הראשון ולאחר מעברו לארמונו (איזור מצודת דוד‪/‬קישלה) מתיישב במסגד אלאקצא‬
‫המסדר הטמפלרי‪ .‬בשנת ‪ 1187‬כובשים האיובים את הארץ‪ .‬אמאלכ אלמועטם עיסא משקם את‬
‫מסגד אלאקצא ע"פ ארכיטקטורה צלבנית‪ ,‬ומקבע כתובת על שמו בחזית‪.‬‬

‫כיפת הסלע ומסגד אלאקצא‬

‫ירושלים אינה מוזכרת בקוראן‪ .‬סורה ‪ 17‬מציינת "השבח למסיע עבדו בלילה מהמסגד הקדוש‬
‫(מכה) למסגד הקיצון" ועל אף שיתכנו פרשנויות שונות נתקבעה הפרשנות כי "המסגד הקיצון"‬
‫הוא בירושלים על סלע אבן השתיה בהר המוריה אשר מקבל את השם "חראם אל שריף"‪.‬‬
‫מסורת נוספת המתפתחת בקשר לפסוק זה היא כי מוחמד עורך מסע לילי עם חיה מכונפת בשם‬
‫בוראק ממכה אל ירושלים‪ ,‬מכאן עולה לשמיים‪ ,‬ולאחר מקח וממכר עם אלוהים‪ ,‬חוזר עם מצוות‬
‫התפילה‪ .‬עוד י צויין כי מוחמד קבע תחילה כי כיוון התפילה יהיה לכיוון ירושלים (ומכאן כינוייה‬
‫"אולא אלקבלתיין" – "הראשונה מבין כיווני התפילות")‪.‬‬
‫על רקע קדושה זו מקים עומר אבן אל חטאב מסגד מעץ על הר הבית‪ .‬בשנת ‪ 691‬מקים החליף‬
‫(בית אומאיה) עבד אלמאלכ אבן מרואן את כיפת הסלע‪ .‬ניתן לייחס שלוש סיבות לבניית‬
‫המונומנט האדיר‪ :‬ראשית‪ ,‬לציון ארוע עליית מוחמד לשמיים במסעו הלילי כאן מהר הבית (ובו‬
‫טביעת רגל המיוחסת למוחמד)‪ .‬שנית‪ ,‬כהתרסה נגד הנצרות ‪ ,‬ואכן הכתובת בתוך כיפת הסלע‬
‫הינה פולמוסית באופייה נגד הנצרות‪ .‬שלישית‪ ,‬בימיו נכבשת מכה בידי מורדים ומחשש כי‬
‫עולים לרגל יוסתו נגדו בידי המורדים ביקש למשוך עולי רגל לכאן‪ .‬לפיכך מקים את כיפת הסלע‬
‫אשר מרבית המבנה נותר עומד על תילו עד היום (בשנות התשעים מצופה זהב אמיתי במימון‬
‫ירדן ומכונה "כובאת א סחרא") ובגלל מיקומו על סלע האם (אבן השתייה) החזיק מעמד‬
‫ברעידות האדמה שפקדו את ירושלים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 705‬מקים בנו אלואליד הראשון אל מסגד אלאקצא‪ .‬בשל מיקום המבנה בקצה הרחבה‬
‫הניצבת על קמרונות‪ ,‬סבל המבנה מרעידות אדמה קשות ומשוקם (ע"פ ארכיטקטורה צלבנית –‬
‫שכן אנו רואים קשתות מחודדות וכריות צלבניות אופייניות) בידי אלמאלכ אלמועטם איסא‬
‫‪23‬‬

‫האיובי המקבע את שמו בכתובת בחזית‪ .‬לפיכך‪ ,‬מבנה מסגד אלאקצא אשר אנו רואים כיום‬
‫ברובו המוחלט הינו באזיליקת רוחב מודרנית מתחילת המאה העשרים‪ ,‬למעט חזית איובית‬
‫בבניה ארכיטקטונית צלבנית‪.‬‬
‫בתקופת הקמת שני המבנים הנ"ל אף מוקמים בסמוך ארמונות בית אומאייה המעלים השערה‬
‫כי החליפות תכננה להעביר את בירתה מדמשק לירושלים‪ ,‬ואם הייתה תוכנית כזו ייתכן ולא‬
‫יצאה לפועל לנוכח החלפתה בשנת ‪ 750‬לספירה בידי בית עבאס שבירתו בגדד‪.‬‬
‫בסמוך לכיפת הסלע מבנה קטן "כובאת אל סלסלא" המציין את המיקום הגיאומטרי של הר‬
‫הבית ונקשרו לו מסורות כמזהה עדויות שקר (כך שמי שאוחז בה דובר אמת)‪.‬‬

‫ירושלים הצלבנית – בירת הממלכה הצלבנית‬

‫ביום ‪ 15.7.1099‬כובשים הצל בנים את ירושלים וקובעים אותה כבירת ממלכת הצלבנים‬
‫הראשונה‪ .‬בגישתם הפרקטית אין הם זקוקים לקארדו ביזנטי ברוחב ‪ 22.5‬מטר ולפיכך הם‬
‫מחלקים את הקארדו לשלוש רחובות ‪ -‬שווקים (ברובע היהודי כיום רחובות‪ :‬יהודים‪ ,‬הקארדו‪,‬‬
‫חב"ד‪ ,‬וברובע המוסלמי שוק הצורפים‪ ,‬הבשמים‪ ,‬הקצבים) וככלל חלקו את העיר לשווקים‬
‫שונים בהתאם לסחורה המשווקת בהם‪ .‬תוואי החומה בתקופה הצלבנית דומה לתוואי החומה‬
‫כיום‪.‬‬
‫בכיפת הסלע ממו קמת כנסיית "טמפלוס דומיניס" ובמסגד אלאקצא (טמפלוס סלומוניס) ישב‬
‫תחילה המלך הצלבני בולדווין הראשון ‪ ,‬וכאשר עבר אל ארמונו (איזור הקישלה) יושבים‬
‫ב"טמפלוס סלומוניס" מסדר הטמפלרים‪ .‬מסדר ההוספיטלרים הקים בית חולים צלבני גדול‬
‫הנותן שירותים לחולים‪/‬עולי רגל במתחם הסמוך לכנסיית הקבר‪ ,‬ולפיכך נקרא בתורכית בי‪-‬‬
‫מוריסטאן ולימים הושמטה ה"בי" ונותר שמו מוריסטאן‪.‬‬
‫בתקופה הצלבנית ניצבת כנסיית הקבר (אשר שוקמה קודם לכן ע"י מונומחס ובשנת ‪ 1149‬ע"י‬
‫מליסנדה) ‪ ,‬אשר כניסתה מדרום‪ ,‬וכוללת רוטונדה מקורה‪ ,‬גולגותא מקורה‪ ,‬אולם תפילה מקורה‬
‫המוקם אמבולטוריום‪.‬‬

‫מסגד עומר‬
‫לפי המסורת‪ ,‬כאשר כובש עומר אבן אל חטאב (‪ )638‬את ירושלים הוא מבקש להתפלל בהר‬
‫הבית‪ ,‬אך הפטריארך הנוצרי סופרניוס מוביל אותו למתחם כנסיית הקבר (אולי כי בעיניו זה‬
‫מתחם "בית המקדש השלישי")‪ ,‬ועוזרו של עומר אבן אל חטאב כאאב אל אכבר מסב את תשומת‬
‫ליבו כי זה אינו המקום‪ .‬בנתיים הגיע העת להתפלל‪ ,‬ועומר אבן אל חטאב מתפלל בפתח הכנסייה‬
‫ולא בתוכה‪ ,‬מתוך כבוד ועל מנת שלא תהפך (עקב תפילתו שם) למסגד‪.‬‬
‫הארוע מיוחס כאשר ניצבת הכנסייה הביזנטית‪ ,‬כלומר פתחה הוא ממזרח‪ ,‬בסמוך לקארדו‪.‬‬
‫כאשר משתנה מבנה כנסיית הקבר בתקופת מונומחוס והתקופה הצלבנית מליסנדה עובר פתח‬
‫‪24‬‬

‫הכנסייה לדרום ועימו גם "נודדת" המסורת‪ .‬לפיכך‪ ,‬בימי הביניים‪ ,‬במאה ה‪ 14-‬מוקם מסגד‬
‫הקרוי "מסגד עומר" – שהינו הסבה של מגדל פעמונים של כנסייה בשם סנטה מריה מיורה מן‬
‫המאה ה‪ .12-‬יצויין כי כנסייה נוספת מן המאה ה‪ 12-‬סנטה מריה לטינה שולבה במבנה כנסיית‬
‫הגואל (‪.)1898‬‬

‫ירושלים הממלוכית‬
‫תחילת התקופה הממלוכית בארץ מיוחסת בשנת ‪ 1261‬עם הנצחון בקרב עין ג'לות‪ .‬ירושלים‬
‫אינה חשובה מבחינה צבאית אך חשובה מבחינה דתית‪ .‬היא משמשת כעיר "גלות" אליה מגלים‬
‫גולים "בטאל" שהוגלו מתפקידם‪/‬ממקום מגוריהם (כגון מושלים או בעלי תפקידים שהודחו)‪,‬‬
‫אשר בונים בעיר מבני דת‪ ,‬חאנים‪ ,‬שווקים‪ .‬בגלל אי חשיבותה אין חומה בתקופה הממלוכית‪.‬‬
‫כך‪ ,‬חאן בר קוק (חאן שהוקם בידי סולטן ממוצא צ'רקסי ברחוב השושלת‪ ,‬בקומה הראשונה‬
‫אוכסנה הסחורה ובקומה השנייה ישנו האורחים‪ ,‬בחאן טפלו בבעלי החיים)‪ ,‬התשתמוריה (בה‬
‫גר בטאל בשם איברהים תשתמור אשר אף נקבר בבניין‪ ,‬אשר כיום משמש את המועצה‬
‫המוסלמית העליונה)‪ ,‬בקראת חאן (בה קבור בנו של ביברס)‪ ,‬תאנכזייה (מבנה ממלוכי מפואר‬
‫אשר נבנה ע"י ממלוכי בשם תאנכיז אשר סמלו ההראלדי הינו גביע ושימש כמאדרסה ללימודי‬
‫דת ולאחר מכן שימש כ"מאחכמה" – בית משפט וכיום בסיס מג"ב) חאן תאנקיז ומתקן הטהרה‬
‫ה"כוס" בהר הבית – אשר נבנו אף הם בידי תאנכיז‪.‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה בקשר לעין כרם‬

‫מעיין מרים‬
‫אנו נמצאים במעיין הקרוי בערבית "עין כארים" – המעיין האציל‪/‬הטוב‪ ,‬אשר בעקבותיו מעניקה‬
‫ועדת השמות למקום "עין כרם" (בסגול) אשר שובש ל"עין כרם" (בקמץ)‪ .‬הברית החדשה‬
‫מציינת כי מרים‪ ,‬כאשר היא בהריון‪ ,‬הולכת לבקר את אלישבע‪ .‬כאן‪ ,‬לפי המסורת‪ ,‬עוצרת מרים‬
‫לשתות מים ופוגשת את אלישבע‪ .‬המקום אף מקודש לאיסלאם‪ ,‬שכן לפי המסורת עבר כאן עומר‬
‫אבן אל חטאב‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן בהרים‬

‫כנסיית יוחנן בהרים נמצאת במקום שלפי המסורת היה ביתם של זכריה ואלישבע ומקום‬
‫הולדת יוחנן המטביל‪ ,‬אם כי הברית החדשה אינה מציינת במפורש היכן התגוררו זכריה‬
‫‪25‬‬

‫ואלישבע אלא נוקבת ב"אחת מערי יהודה"‪ .‬זכריה היה כהן בבית המקדש ומיקום היישוב‬
‫בוודאי לא היה מרוחק מירושלים‪.‬‬
‫כאן הייתה כנסייה ביזנטית אך ללא קשר למסורת לידת יוחנן המטביל ולאחריה כנסייה צלבנית‬
‫אשר חרבה‪ .‬הכנסייה המודרנית נבנית בשנים ‪ 1900 – 1857‬המוחזקת בידי המסדר‬
‫הפרנציסקני‪ .‬באפסיס השמאלי קאפלה – מערה אשר‪ ,‬לפי המסורת‪ ,‬הייתה חלק מבית זכריה‬
‫(שכן אנשים נהגו להתגורר במערות) וכאן נולד יוחנן המטביל‪ ,‬ואכן מתחת למזבח במערה נראה‬
‫טבלה מוקפת קרניים וכתובת בלטינית "כאן נולד שליח ה'"‪ .‬בקיר ימני בכנסייה‪ ,‬מאחורי‬
‫שבכה‪ ,‬אבן שהובאה מסביבות עין כרם שליה נהג יוחנן לנוח‪ .‬בתוך הכנסייה פסל פרנציסקוס‬
‫ופסל תלמידתו ‪" -‬קלרה הקדושה"‪.‬‬
‫לפי המתואר בברית החדשה מטיל זכריה ספק‪ ,‬כאשר הוא מתבשר ע"י המלאך גבריאל‪ ,‬על דבר‬
‫הולדת בנו ונענש בהפיכתו לאילם עד הולדת בנו‪ .‬כאשר נולד בנו נפתח פיו‪ ,‬הוא מתמלא רוח‬
‫קודש ומברך "ברוך אדוני אלוהי ישראל אשר פקד את עמו" – ברכה המופיעה על לוחות בחצר‬
‫הכנסייה בשפות שונות‪.‬‬

‫כנסיית הביקור‬
‫לפי המסורת ממוקמת הכנסייה במקום בו התרחש המפגש בין אלישבע למרים‪ ,‬ארוע אשר‬
‫מונצח בפסיפס בחזית הכנסייה‪ .‬מסורת מוקדמת יותר זהתה את המקום כבית הקיץ של זכריה‬
‫(שכן‪ ,‬כאמור‪ ,‬מסורת אחרת מזהה את ביתו הרגיל במערה השמאלית בכנסיית יוחנן בהרים)‬
‫והמקום בו הסתתרה (כנראה מבושה) אלישבע בעת הריונה (שכן הברית החדשה מציינת כי‬
‫אלישבע "התחבאה" בהריונה)‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מייחסת הכנסייה את המקום אליו נמלטו אלישבע ובנה יוחנן מחייליו של הורדוס (עת‬
‫פקודתו של הורדוס להרוג את כל התינוקות עד גיל שנתיים ביהודה)‪ ,‬ובכנסייה‪ ,‬במפלס התחתון‪,‬‬
‫מצוייה‪ ,‬מאחורי סבכת ברזל‪ ,‬האבן אשר לפי המסורת הסתירה את יוחנן המטביל ואלישבע‬
‫וכתובת לטינית המציינת‪" :‬בסלע זה הסתירה אלישבע את יוחנן"‪.‬‬
‫הכנסייה הנוכחית נבנתה בידי אנטוניו ברלוצי (‪ )1955‬והמפלס התחתון משמר את השרידים‬
‫הקדומים המיוחסים לבית אלישבע (האבן הנ"ל‪ ,‬בור מים קדום)‪ .‬המפלס העליון מעוטר‬
‫בפרסקאות המוקדשים ברובם למרים (כגון הועידה האקומנית בה נקבע מעמדה של מרים‬
‫כ"תיאוטוקוס" – יולדת האל ‪ ,‬והדיון בסורבון בקשר לסוגייה זו)‪ ,‬החתונה בכפר קנא (מרים‬
‫הניאה את ישוע לבצע את הנס) ועוד‪ .‬בחצר לוחות ועליה‪ ,‬בשפות שונות‪ ,‬הברכה אותה אמרה‬
‫מרים בעת פגישתה עם אלישבע‪.‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה בקשר לירושלים בתקופה העותומאנית‬

‫ועת חדשה‬
‫בית כנסת הרמב"ן‬
‫‪26‬‬

‫אנו נמצאים בלב הרובע היהודי מול בית הכנסת הקרוי "בית הכנסת הרמב"ן"‪ .‬הרמב"ן – רבי‬
‫משה בן נחמן‪ ,‬מגיע לארץ ישראל בשנת ‪ ,1267‬בעת השלטון הממלוכי‪ ,‬לאחר שנאלץ לעזוב את‬
‫ספרד לאחר ויכוח תיאולוגי עם איש דת נוצרי‪ .‬מאגרת של הרמב"ן אנו למדים כי אין יהודים‬
‫בירושלים למעט שני צבעים‪ .‬הרמב"ן מציין כי מצא בית חרב ‪ ,‬עם עמודי שיש וכיפה אשר אותו‬
‫הפך לבית כנסת‪ .‬מאחר ובית הכנסת מולנו אינו בעל עמודי שיש (אלא עמודי אבן) ‪ ,‬ואינו בעל‬
‫כיפה הרי הדעה הרווחת במחקר כי זה אינו בית הכנסת שהקים הרמב"ן אשר מצוי‪ ,‬ככל‬
‫הנראה‪ ,‬בהר ציון‪.‬‬
‫אשר על כן‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בית הכנסת אשר בפנינו נבנה ע"י הקהילה היהודית במאה החמש‬
‫עשרה (‪ ) 1450‬עת עוברת הקהילה היהודית בירושלים מהר ציון אל הרובע היהודי של ימינו‪.‬‬
‫היתר של שליט ממלוכי מקומי בשם קאית ביי להקים קיר אשר חרב בעקבות רעידת אדמה‪,‬‬
‫גורם לסכסוך‪ ,‬בעקבותיו (בשנת ‪ )1485‬מתאסלמת אחת מן המשפחות היהודיות‪ ,‬מקדישה את‬
‫ביתה לוואקף ובונה‪ ,‬כהתרסה לבית הכנסת‪ ,‬מסגד ממלוכי – אשר אנו רואים מולנו‪ .‬לאחר כיבוש‬
‫הרובע היהודי והעיר העתיקה משוקם בית הכנסת ונקרא (כאמור בטעות) בית הכנסת הרמב"ן‬
‫ומכיל שני ארונות קודש (האחד לספרי תורה פעילים והשני לגניזה או ייתכן זכר ללוחות הברית)‪.‬‬

‫החומה העותומאנית‬
‫אנו נמצאים מול חומה עותומאנית אשר נבנתה בשנים ‪ 1541 – 1534‬ע"י סולימאן המפואר‬
‫(סולימאן המחוקק) העותומאני‪ ,‬בנו של סלים – כובש הארץ בתקופה העותומאנית‪ .‬בניית‬
‫החומה נעשתה‪ ,‬באופן האופייני לסולימאן כבונה מבני פאר ‪ ,‬ומתוך ראייה בטחונית לטווח‬
‫רחוק‪ ,‬הגם שלא היה איום ממשי בעת שלטונו‪ .‬הקפה של החומה כארבעה קילומטר (היא אינה‬
‫מקיפה את הר ציון‪ ,‬וזו אחת הסיבות המשוערות לתליית שני האדריכלים) וגובהה נע בין ‪8-18‬‬
‫מטר‪.‬‬
‫ניתן להבחין באלמנטים הגנתיים ובכללם‪ :‬חרכי ירי‪ ,‬מגדלי ירי הבולטים מקו החומה‬
‫ומאפשרים לחיילים על החומה שדה ראייה אל מרגלותיה החיצוניים של החומה‪ ,‬שיניות –‬
‫המאפשרות ירי והסתתרות (לחיילים העומדים על החומה)‪ ,‬שערי מפנה בני תשעים מעלות‬
‫המאיטים את קצב כניסת האוייב‪ ,‬ומשיקולי – מרפסת הבולטת החוצה פתוחה בתחתיתה –‬
‫לשדה ראייה ולשפיכת מים‪/‬שמן רותח על חיילי‪/‬סוסי האוייב‪.‬‬

‫ארבעת בתי הכנסת הספרדיים‬

‫ארבעה בתי כנסת אשר נבנים במהלך התקופה העותומאנית‪ ,‬בין השאר בתקופה של שיפור מצב‬
‫היהודים בירושלים (והענקת תואר "חכם באשי")‪ .‬הראשון‪ ,‬הקדום בהם‪ ,‬הינו בית הכנסת ע"ש‬
‫אליהו הנביא (‪ .) 1630‬בית הכנסת נבנה נמוך ממפלס הרחוב‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬לנוכח איסור לבניית‬
‫בתי כנסת הגבוהים ממסגדים או קיום הפסוק "ממעמקים קראתיך ה'"‪ .‬שמו נובע‬
‫ממסורת‪/‬אגדה לפיה באחד מימי הכיפור השלים אליהו הנביא מניין‪ .‬בית הכנסת השני במתחם‬
‫‪27‬‬

‫(סוף מאה ‪ ,)18‬המרכזי והגדול נקרא ע"ש רבי יוחנן בן זכאי (לפי המסורת מקום בית מדרשו של‬
‫ריב"ז)‪ ,‬אף בו (כמו בביהכנ"ס הרמב"ן) שני ארונות קודש‪ ,‬ספסלי רוחב הפונים למרכז‪ ,‬ובמשך‬
‫שנים משמש כמקום הכתרת הרב הראשי הספרדי "הראשון לציון"‪ .‬בתי הכנסת הנוספים‬
‫במתחם הינם "האמצעי" והאיסטנבולי (סוף המאה ה‪.) 19-‬‬

‫בית כנסת החורבה‬

‫שלוש "פאזות" לבית הכנסת‪ .‬בפאזה הראשונה (‪ )1700-1721‬מגיע לכאן בשנת ‪ 1700‬רבי יהודה‬
‫חסיד‪ ,‬ראש קהילה בפולין‪ ,‬מתוך רצון לחיזוק היהדות והתיישבות בירושלים לאחר הזעזוע הגדול‬
‫של משיח השקר שבתאי צבי‪ .‬הקהילה היהודית נוטלת הלוואות (בריבית קצוצה)‪ ,‬ומקימה את‬
‫בית הכנסת‪ .‬עקב אי יכולת להחזיר את החובות תוקפים בשנת ‪ 1721‬המלווים המוסלמים את‬
‫היהודים ואת בית הכנסת אשר חרב‪ ,‬ומשנת ‪ 1721‬נאסר על יהודים אשכנזיים להכנס לירושלים‪.‬‬
‫בפאזה השנייה (‪ )1948 – 1865‬מקים כאן‪ ,‬רבי מנחם מנדל משקלוב מפולין (אשר תחילה מגיע‬
‫לצפת עקב איסור יהודים אשכנזים להגיע אל ירושלים)‪ ,‬בית כנסת אשר נבנה משנת ‪1831‬‬
‫(בתקופת מוחמד עלי ואברהים פחה אשר מאשרים בניית בית הכנסת ומחיקת חובות) עד שנת‬
‫‪ 1865‬בסיוע תרומת משפחת רוטשילד (ומכאן אף שמו "בית יעקב" אם כי שמו המוכר "חורבת‬
‫יהודה חסיד" ע"ש הפאזה הראשונה)‪ .‬בית הכנסת מופגז ע"י הירדנים בשנת ‪ , 1948‬כיפתו‬
‫נהרסת ולמעשה נהרס בשנית‪.‬‬
‫הפאזה השלישית היא בת ימינו ‪ -‬כאשר בשנת ‪ 2010‬נחנך בית הכנסת‪ ,‬הדומה בתצורתו לבית‬
‫הכנסת בפאזה השנייה אשר משנת ‪.1865‬‬

‫בית כנסת ניסן בק – תפארת ישראל‬

‫בתחילת המאה התשע עשרה מגיעה קהילה יהודית בראשותו של ר' ישראל מרוז'ין‪ ,‬מתיישבת‬
‫בחברון (עקב איסור כניסת יהודים אשכנזים לירושלים) ובשנת ‪ 1837‬עולה לירושלים ומקימה‬
‫בית כנסת אשר בנייתו מושלמת בשנת ‪ – 1869‬אך ללא תקציב לכיפה (דהיינו – מקביל מבחינת‬
‫עיתו לפאזה השנייה של ביהכנ"ס "החורבה")‪ .‬ר' ניסן בק‪ ,‬בנו של אחד מפרנסי הקהילה‪,‬‬
‫מצליח לשכנע את הקיסר פרנץ יוסף (אוסטרו הונגרי) לתרום לבניית כיפה לבית הכנסת‪ ,‬ובשנת‬
‫‪ 1872‬נחנך בית הכנסת אשר נפגע בהפצצות הירדנים בשנת ‪ 1948‬ומאז לא שוקם‪.‬‬

‫בית כנסת של הקראים‬

‫בחמשת חומשי תורה כמחייבים‪,‬‬ ‫אנו נמצאים מול בית כנסת של הקראים‪ .‬הקראים רואים‬
‫בהיותם דברי אלוהים חיים אשר נמסרו ע"י אלוהים למשה איש האלוהים‪ ,‬ואסור להוסיף או‬
‫לגרוע מהם כפי שנאמר (ספר דברים) "לא תוסיפו על הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם ולא תגרעו‬
‫מ מנו"‪ .‬מכאן מקור שמם "קראים" בהיותם רואים את המקרא שבכתב כמחייב‪ .‬אף הנביאים‬
‫והכתובים (דהיינו התנ"ך כולו) הם ספרי קודש מחייבים‪.‬‬
‫‪28‬‬

‫במאה העשירית לספירה‪ ,‬ענן בן דוד‪ ,‬בנו הבכור של ראש הגולה בבבל אינו יורש אותו (אלא‬
‫האח הצעיר)‪ .‬לפי המסורת והאמונה הקראית האח הבכור‪ ,‬ענן בן דוד‪ ,‬מייסד את הזרם הקראי‪,‬‬
‫מגיע לירושלים ומקים כאן בית כנסת (מול בית הכנסת תפארת ישראל)‪ .‬מכאן אף שמו של‬
‫הרחוב – הקראים‪ .‬הדעה הרווחת במחקר כיום היא כי המבנה מולנו הוא מן התקופה הצלבנית‪,‬‬
‫כלומר מאוחר לתקופת ענן בן דוד לפחות כמאה חמישים שנה‪ ,‬וככל הנראה הגיעו הקראים‬
‫לאיזור אחר אשר למרגלות הר הבית‪.‬‬

‫בית הרב קוק‬

‫הרב אברהם הכהן קוק יליד ‪ 1865‬עולה לא"י ומתיישב ביפו‪ ,‬נווה צדק‪ ,‬עורך מסעות בא"י‪,‬‬
‫ומקרב לבבות יהודים לתורה תוך מתן דגש לעקרון "תורה ועבודה"‪ .‬בשנת ‪ 1919‬חוזר ממסע‬
‫בחו"ל ומק בל את תפקיד הרב הראשי בירושלים‪ .‬הוא מתגורר בשכונת בית דוד (שכונת בתי‬
‫חצר שהינה הרביעית בסדרת השכונות ביציאה מן החומות) ונבנית עבורו קומה שניה‪ ,‬ובסמוך‪,‬‬
‫היכן שאנו נמצאים‪ ,‬מקים את ישיבת "מרכז הרב"‪.‬‬

‫בית טיכו‬
‫הבית נבנה ‪ ,‬כחלק מהיציאה המוסלמית מהחומות (יציאה פרטנית‪ ,‬בודדת‪ ,‬בוילות‪/‬אחוזות) ע"י‬
‫ערבי עשיר אשר בשנים ‪ 1867 – 1868‬מקים כאן את אחוזתו‪ .‬בשנת ‪ 1871‬עובר הבניין לבעלות‬
‫וילהלם מוזס שפירא – יהודי מומר ‪ ,‬סוחר עתיקות‪ ,‬אשר התגלה כזייפן עתיקות ובורח מהארץ‪.‬‬
‫ביתו מרי תכתוב את הספר "בת הים הקטנה"‪ .‬בשנת ‪ 1924‬רוכש את הבית רופא העיניים הידוע‬
‫ד"ר אברהם טיכו (אשר ריפא ערבים – יהודים ומרפאתו הייתה בסמוך לשער שכם עד שנדקר‬
‫והעביר מרפאתו לכאן)‪ .‬ד"ר אברהם טיכו נישא לדודניתו אנה – ציירית ואמנית דגולה‪ ,‬אשר‬
‫לנוכח העובדה כי לבני הזוג לא היו ילדים – החליטה לתרום את הבית למוזיאון ישראל‪.‬‬

‫בית חולים רוטשילד‬

‫הברון רוטשילד מקים‪ ,‬תחילה‪ ,‬בית חולים בתוך העיר העתיקה ועם היציאה מהחומות נוצר‬
‫הצורך בבית חולים יהודי מחוץ לחומות (היהודים חששו להתאשפז בבתי חולים של המיסיון)‪.‬‬
‫לפיכך מקים כאן‪ ,‬בשנת ‪ ,1889‬הברון רוטשילד בית חולים‪ .‬בית החולים היה בעל שלוש קומות‪.‬‬
‫קומה ראשונה – בית מרחקת‪ ,‬בית אוצר וגזברות‪ ,‬חדרי משרתים‪ .‬קומה שניה – חדרי החולים‬
‫לנשים וגברים‪ .‬קומה שלישית – חדרי חולים לילדים‪.‬‬

‫שכונת ימין משה‬

‫ממוקמת בתוך חלקת "כרם משה ויהודית" אשר נרכשה (‪ )1855‬ע"י סיר משה מונטיפיורי‬
‫(בדרומה הוקמה "משכנות שאננים" וטחנת הקמח) אך לא יושבה‪ ,‬ובשנת ‪ 1875‬החלה פלישת‬
‫‪29‬‬

‫תושבים עניים שהתגוררו בבקתות וסוכות עץ‪ .‬אחיינו של משה מונטיפיורי‪ ,‬יהושע סבג (למשה‬
‫ויהודית מונטיפיורי לא היו ילדים) מפנה את הפולשים‪ ,‬אך על השליש הצפוני של החלקה‬
‫מקצה חינם קרקעות ליהודים בשתי שכונות "שבת אחים" "שבת צדק"‪ ,‬ובשנת ‪ 1892‬מקים‬
‫שכונת "ימין משה" ע"ש משה מונטיפיורי‪ ,‬אשר משנות השבעים של המאה העשרים הופכת‬
‫לשכונת יוקרה‪.‬‬

‫המתחם הפרוטסטנטי – כנסיית עמנואל‬

‫כנסיית עמנואל נמצאת על קרקע אשר נרכשת בידי פרוטסטנטי (ג'ק ניקולסון מאנגליה –‬
‫ה"בישו פ הפרוטסטנטי של ירושלים") בשנות העשרים של המאה התשע עשרה‪ .‬בשנות‬
‫הארבעים של המאה התשע עשרה מוקמים על הקרקע‪ :‬בית שגרירות וקונסוליה (ביוזמת‬
‫גובאט – אשר בשנות העשרים מקים את בית הספר הפרוטסטני היסודי על הר ציון)‪ ,‬מנזר‪ ,‬בית‬
‫חולים‪ ,‬בית ספר מקצועי פרוטסטנטי‪.‬‬
‫בבית הספר המקצועי לימד קונראד שיק‪ :‬נגר ואח"כ שען במקצועו‪ ,‬אשר "מחפש את עצמו"‬
‫ומחליט להצטרף למיסיון הפרוטסטנטי‪ ,‬עובד כסבל ב‪ , PEF-‬רוכש מקצוע כשרטט‪ ,‬בונה עם‬
‫תלמיד יו דגמים תלת מימדיים של ירושלים‪ ,‬משמש כשרטט עבור עיריית ירושלים‪ ,‬ובין השאר‬
‫מתכנן את מאה שערים‪ .‬בונה את ביתו ברחוב הנביאים "בית תבור"‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬במתחם כאן מוקמת בשנים ‪ 1839-1849‬כנסייה פרוטסטנטית‪ ,‬אשר אף בעלת מטרות‬
‫מיסיון הפונה אל היהודים‪ .‬אנו מבחינים בכנסייה באלמנטים אשר נועדו למשוך או למנוע‬
‫רתיעת יהודים מלהגיע‪ :‬צורתה כבית כנסת‪ ,‬בחזית ארון המזכיר ארון קודש (עם עשרת הדברות)‪,‬‬
‫אין בה פסלים‪/‬תמונות‪ ,‬ויטראזים בעלי סממנים יהודיים‪ ,‬מנורת בית המקדש‪.‬‬

‫בית החולים הצרפתי סן לואי‬

‫היציאה הראשונה מן החומות הייתה של הנוצרים‪ ,‬אשר הקימו בעיקר מבני ציבור (מוסדת דת‪,‬‬
‫כנסיות‪ ,‬מנזרים‪ ,‬שגרירויות ולאחר מכן בתי ספר ובתי חולים)‪ .‬לאחר מכאן יציאה יהודית מן‬
‫החומות (שכונות מגורים המתפתחות לכיוון צפון – מערב‪ :‬משכנות שאננים‪ ,‬מחנה ישראל‪ ,‬נחלת‬
‫שבעה‪ ,‬בית דוד‪ ,‬מאה שערים)‪ ,‬ויציאה מוסלמית מהחומות (צפון מזרח – וילות‪ ,‬בתי אמידים)‪.‬‬
‫אנו עומדים מול מבנה שהינו חלק מן ה"היציאה מהחומות" הנוצרית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1874‬מגיע לירושלים אציל צרפתי הרוזן ז'אן מרי אמדה פיילא‪ ,‬אשר נוכח לראות את‬
‫מצבם הקשה של הצליינים ומצליח באמצעות קשריו לקנות את הקרקע (למרות איסור עותומאני‬
‫לבנות ‪ 300‬מטר מקו החומה)‪ ,‬כמו גם את הקרקע הסמוכה (אשר מעט מאוחר יותר יקים עליה‬
‫את נוטרדאם דה ג'רוזלם)‪ .‬ז'אן מרי אמדה פיילא מקים בשנת ‪ 1878‬בית חולים צרפתי קתולי סן‬
‫לואי ע"ש לואי התשיעי (הבנאי)‪ .‬בקומה התחתונה‪ :‬בית מרקחת‪ ,‬חדרי צוות ואחיות‪ .‬קומה‬
‫שניה –חדרי החולים‪ ,‬ושימש כבית חולים צרפתי אף בתקופת המנדט הבריטי‪ .‬בין ‪1967- 1948‬‬
‫‪30‬‬

‫הבניין ישב על "קו הגבול העירוני" ושימש את צה"ל כעמדת ירי קדמית‪ .‬ממלחמת ששת הימים‬
‫עד היום משמש (עבור כל בני הדתות) כבית חולים לחולים סופניים המתופעל בידי נזירות‬
‫צרפתיות‪.‬‬

‫נוטרדאם דה ג'רוזלם‬
‫בשנת ‪ 1882‬מארגן הרוזן הצרפתי ז'אן מרי אמדה פיילא את "שיירת האלף" שמנתה כאלף עולי‬
‫רגל נוצרים צליינים קתולים‪ ,‬ומקים על הקרקע כאן בבעלותו (אשר על חלק אחר הקים‪ ,‬בסמוך‪,‬‬
‫את סן לואי) מחנה אוהלים ענק עבור עולי הרגל‪ .‬עולי הרגל חוזרים לצרפת ומספרים כי אין‬
‫מקומות לינה הולמים‪ ,‬מגייסים כספים‪ ,‬ובעקבות גיוס הכספים חוזר ז'אן מרי אמדה פיילא‬
‫לארץ ובונה בשנת ‪ 1884‬אכסניה גדולה עבור עולי רגל (‪ 400‬חדרים ‪ 1,600‬מיטות‪ ,‬חדרי אוכל‪,‬‬
‫אירוח) הנקראת "נוטרדאם (=גברתנו – כאשר הכוונה היא למרים) דה ג'רוזלם" ‪ -‬גברתנו מרים‬
‫של ירושלים (כמו נוטרדאם דה פראנס בפריז)‪ .‬על מנת להיות גבוה יותר מכנסיית השילוש‬
‫הקדוש במתחם הרו סים בונים על הגג מבנה צריחים בתצורת כתר ועליה מרים מחזיקה את‬
‫ישוע‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 1967 – 1948‬נמצא המבנה על קו הגבול העירוני ומשמש כעמדת ירי של צה"ל‪ ,‬נרכש‬
‫בשנת ‪( 1974‬באמצעות חברת הימנותא – זרוע של מנהל מקרקעי ישראל) ע"י עיריית ירושלים‪,‬‬
‫אך בשנת ‪ 1976‬עקב התערבות הואתיקן ברומא – נרכש ע"י הואתיקן ומצוי עד היום בבעלותו‪,‬‬
‫כפי שאף ניתן להבחין בדגל הואתיקן הצהוב המתנוסס בראשו‪.‬‬

‫מגרש הרוסים וחצר סרגיי‬

‫כחלק מתופעת חדירת המעצמות הזרות לירושלים מקימים כאן הרוסים‪ ,‬בתחילת שנות השישים‬
‫של המאה התשע עשרה‪ ,‬את "נובה ירוסלימה" – מתחם עירוני רוסי הכולל בית משלחת רוסית‬
‫דתית‪ ,‬אכסניית נשים (אשר בזמן המנדט הפך לבית מעצר בריטי ובו התאבדו הנדונים לגרדום‬
‫פיינשטין ובראזני) ‪ ,‬בית משלחת רוסית כלכלית (בית משפט השלום כיום)‪ ,‬בית חולים רוסי‪,‬‬
‫כנסייה אורתודוכסית פרובוסלבית "השילוש הקדוש" (אשר בסמוך לה נותרה מחצבה לעמודים‬
‫לבית המקדש השני ועמוד אבן סדוק אשר חציבתו הופסקה)‪ ,‬אכסניית גברים (בית המעצר‬
‫ומשטרת מגרש הרוסים כיום)‪.‬‬
‫בשנות השמונים של המאה התשע עשרה מוקם מתחם נוסף – "חצר סרגיי" אשר בשנת ‪1964‬‬
‫נרכש ע"י ישראל תמורת כסף ותפוזים ("עסקת התפוזים") וממוקמים בו קק"ל‪ ,‬נציבות המים‪,‬‬
‫החברה להגנת הטבע – אך הרוסים דורשים את הבעלות בו‪.‬‬

‫בית החולים האיטלקי‬

‫כחלק מתופעת חדירת המעצמות הזרות לירושלים מקימים כאן האיטלקים‪ ,‬בשנות התשעים של‬
‫המאה התשע עשרה‪ ,‬מתחם ‪ -‬קומפלקס הכולל בית חולים‪ ,‬כנסייה‪ ,‬מגדל פעמונים (מתוכנן‬
‫‪31‬‬

‫בידי אנטוניו ברלוצי)‪ ,‬משרדי קונסוליה‪ .‬האיטלקים היו בצד הלא נכון הן במלחמת העולם‬
‫הראשונה (אז מופסקות עבודות הבנייה במתחם) והן במלחמת העולם השנייה (אז מסולקים‬
‫האיטלקים והמקום מוחזק בידי חיל האוויר המלכותי הבריטי)‪ .‬כיום הקומפלקס נטוש‪ ,‬אינו‬
‫בש ימוש‪ .‬בסמוך לו בניין לב רם אשר תוכנן כבית מלון ומשפט היזם את הרגל – הפך למקום‬
‫משרד החינוך‪.‬‬

‫מלון פאלאס‬
‫מוקם כמלון ערבי בשנת ‪ 1929‬בידי חאג' אמין אל חוסייני (אך באמצעות אדריכל יהודי ברוך‬
‫קטינקה) כדי ליצור חיץ ברצף התפתחות השכונות מחוץ לירושלים (משכנות שאננים‪ ,‬מחנה‬
‫ישראל‪ ,‬נחלת שבעה) וכדי "להשיג" את הקמת מלון המלך דוד (אשר מוקם שנה לאחר מכן‬
‫בשנת ‪ .) 1930‬כאן מתכנסת ועדת פיל (בעקבות המרד הערבי הגדול) אשר ההגנה מאזינה‬
‫לישיבותיה (בעזרת האדריכל ברוך קטינקה) ומתגלים ע"י הבריטים‪ .‬ככל הנראה עקב הסמיכות‬
‫לבית הקבר ות המוסלמי (מתחם ממילא) ומיקומו על בתי קברות‪ ,‬כושל המלון‪ ,‬פושט רגל‪ ,‬משמש‬
‫כתחנת רדיו (חוקית ולא חוקית – ומכאן שדרה גאולה כהן) ‪ ,‬ושימש את משרד התמ"ת‪ .‬כיום‬
‫משוקם ומשופץ ע"י משפחת וולדורף מאוסטריה‪.‬‬

‫מלון המלך דוד ומתחם ‪YMCA‬‬

‫מוקם בשנת ‪ , 1930‬בסגנון אקלקטי‪ ,‬ע"י משפחה יהודית – משפחת מוצרי החפצה להקים בית‬
‫מלון בירושלים‪ .‬ביום ‪ 22.7.46‬מבצע כאן האצ"ל (אם כי‪ ,‬כחלק מ"תנועת המרי") לאחר מתן‬
‫התראה טלפונית‪ ,‬פיצוץ של החלק הדרומי של המבנה בו היו משרדי הבולשת והממשלה‬
‫הבריטי‪ .‬הפיצוץ‪ ,‬בו נהרגו ‪ 91‬איש‪ ,‬גרם להתפרקות תנועת המרי והקמת "בווינגרדים" – אזורי‬
‫בטחון בריטים המוקפים גדרות תיל‪ .‬בשנות השישים של המאה העשרים משוקם ומשופץ‬
‫המבנה ונוספות לו שתי קומות‪.‬‬

‫צעירים נוצרי הנועד לקרב לבבות) שהוקם בסוף שנות‬ ‫ממול נמצא מתחם ‪( YMCA‬מוסד‬
‫העשרים של המאה העשרים ע"י האדריכל שהקים את האמפייר סטייט בילדינג‪,‬‬
‫בארכיטקטורה אשר פונה אל שלוש הדתות במוטיבים של אחווה והרמוניה (ובה אלמנטים כגון‬
‫– מרכבת יחזקאל‪ ,‬השאהדה‪ ,‬האישה המשקה את ישוע‪ ,‬גור אריה יהודה)‪ .‬כיום משמש כבית‬
‫הארחה‪ ,‬מקום כנסים‪ ,‬אולם קונצרטים מסעדה‪ ,‬בריכת שחיה מקורה‪.‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה – מלחמת העצמאות וששת הימים יהודה‬

‫וירושלים‬
‫‪32‬‬

‫המושבה הרטוב‪:‬‬
‫הגרעין הראשון של מייסדי המושבה הרטוב הוא שנים עשר משפחות‪ ,‬יהודים ספרדיים יוצאי‬
‫בולגריה‪ ,‬אשר‪ ,‬כחלק מהעלייה הראשונה‪ ,‬רוכשים בשנת ‪ 1895‬חלקת קרקע ובית מיסיון – בו‬
‫הם מתגוררים בצפיפות יחדיו כעשרים וארבע שנים! זה חסר תקדים בתולדות המפעל הציוני!‬
‫הקשיים הכלכליים עצומים‪ ,‬כבר בתחילה‪ ,‬עקב הצורך לשלם סכום עתק כשוחד לשליט תורכי‪.‬‬
‫המקום הוא סמוך למסילת הרכבת שהוקמה בשנת ‪ 1892‬בין יפו לירושלים‪.‬‬
‫רוב האוכלוסיה בארץ אז היא אשכנזית‪ .‬מוסדות חיבת ציון הם אשכנזים‪ ,‬ולכן הם מתקשים‬
‫לקבל סיוע‪ ,‬ופרנסתם היא מייצור ומכירת סיד‪ .‬עוזר להם נדבן בשם י‪.‬ל גולדברג אשר רוכש‬
‫קרקע‪ ,‬משלם כסף‪ ,‬ומקים את חוות גולדברג‪.‬‬
‫בשנת ‪ , 1920‬לראשונה‪ ,‬יוצאים אותם שנים עשר משפחות ומקימים מושבה‪ .‬מושבה בהרי יהודה‬
‫זה דבר נדיר‪ .‬זו גם המושבה הספרדית הבולגרית הראשונה ולמעשה היחידה‪.‬‬
‫במאורעות ‪ 1929‬התושבים בורחים ברכבת לתל אביב הערבים מכלים את הרטוב בשיטת‬
‫ה"אדמה החרוכה" אך אותם תושבים‪ ,‬בנחישות חוזרים ומקימים את הכל מהתחלה‪ ,‬ומחזיקים‬
‫מעמד גם ב"מרד הערבי הגדול" בשנת ‪ .1936‬בינואר ‪ 1948‬יוצאים מכאן לוחמי הל"ה כדי לספק‬
‫תגבורת לגוש עציון! ביום ‪ ,16.5.48‬למרות שכבר קמה מדינה ולמרות שהכפרים הערביים‬
‫באיזור שער הגיא והקסטל – בידינו‪ ,‬מתקבלת פקודת פינוי טוטאלית של הרטוב‪ .‬הסיבה היא‬
‫הטראומה הקשה עקב הטבח ונפילת גוש עציון ביום הקמת המדינה‪ .‬הקשר בין הרטוב לגוש‬
‫ע ציון אינו נובע רק מכך שמהרטוב יצאו לוחמי הל"ה לכיוון גוש עציון בינואר ‪ .1948‬הקשר הוא‬
‫עמוק יותר‪ :‬נפילת גוש עציון יצרה טראומה קשה ופגיעה מוראלית – שגרמה לפקודת פינוי‬
‫טוטאלית של יישוב שהחזיק מעמד עד אותו העת! את הרטוב (לעומת גוש עציון) לא זוכרים –‬
‫כי למרו ת שזה סיפור ציוני מדהים‪ ,‬לא דאגו המתיישבים "להנחיל" את המורשת שלהם כדבעי‪.‬‬

‫שיירת הל"ה‪:‬‬
‫שיירת בת ‪ 35‬לוחמים‪ ,‬המורכבת מאנשי פלמ"ח ואנשי חי"ש‪ ,‬בראשות דני מס אשר יצאה‬
‫ביום ‪ 15.1.48‬בשעה ‪ 23:05‬מהמושבה הרטוב בהרי יהודה אל עבר גוש עציון הנצורה‪ ,‬מתוך‬
‫חשש וחרדה כי לא תוכל לבלום התקפה נוספת‪ .‬מלכתחילה הגיעו להרטוב ‪ 40‬לוחמים‪ .‬שנים‬
‫נשארו בגלל העדר נשק‪ .‬במהלך המסע הלילי שלוש חוזרים בשל נקע של אחד מהם‪.‬‬
‫שיירת הל"ה מתגלה בשעה ‪ 06:00‬בבוקר ליד הכפר יאסיף ‪ ,‬בנחל גדור ככל הנראה בידי נשים‬
‫שיצאו לקושש זרדים‪ .‬מאות ערבים מוזעקים בשיטת ה"הזדעקות" ואנשי השיירה נמלטים‬
‫צפונה אל נחל עציונה‪ ,‬ועולים על גבעת הקרב‪ ,‬במגמה להאחז שם ולצאת בחסות החשיכה לגוש‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬הערבים חולשים על נקודות גבוהות ולאחר כעשר שעות מוכרע הקרב כאשר כל ‪35‬‬
‫הלוחמים נהרגים‪.‬‬
‫‪33‬‬

‫בגלל שמועה כי יהודים נכנסו לכפר יאסיף מכלים הערבים זעמם בגופות אשר עוברות התעללות‬
‫קשה ומובאות לקבורה בידי מפקד משטרה בריטי בשם דוגאן בגוש עציון‪ .‬לאחר הסכמי שביתת‬
‫הנשק מעביר הרב גורן את הגופות לקבר אחים בהר הרצל בירושלים‪ .‬במכתב הספד להורים‬
‫השכולים כתב דוד בן גוריון כי מדובר ב"צעירים שנועדו להיות מאור‪ ,‬חכמה ומדע לישראל‬
‫ולגויים"‪.‬‬

‫גוש עציון‪:‬‬
‫ההתיישבות בגוש עציון תחילתה בשנת ‪( 1927‬היישוב מגדל עדר) אם כי באופן לא רציף‪ ,‬שכן‬
‫נעזבה במאורעות ‪ 1929‬וכן יושבה בשנת ‪ 1932‬ע"י משה הולצמן (אל ההר) ונעזבה במרד הערבי‬
‫הגדול בשנת ‪ .1936‬בשנות הארבעים הוקמו ארבעת היישובים שכוננו את הגוש‪ :‬כפר עציון‬
‫(‪ ,)1943‬משואות יצחק (‪ ,)1945‬עין צורים (‪ ,)1946‬רבדים (‪ .)1947‬הגוש נקרא "עציון" ע"ש משה‬
‫צבי הולצמן (=עציון)‪.‬‬
‫ביום ‪ 4.1.48‬מתוך חשש מפונה גוש עציון מהנשים והילדים‪ .‬ביום ‪ 14.1.48‬מצליח גוש עציון‬
‫לבלום ולהכות בכוח מתקפ ה ערבית הפושט עליו‪ ,‬אך עדיין קיים חשש גדול כי הגוש לא יעמוד‬
‫במתקפה נוספת – ולכן נשלחת‪ ,‬ביום ‪ 15.1.48‬שיירת הל"ה – אשר לא מגיעה ליעדה‪.‬‬
‫ביום ‪ 12.5.48‬מתחילה המתקפה הגדולה על כפר עציון‪ ,‬וביום ‪ 13.5.48‬נרצחים כ‪ 59-‬מלוחמיו‪.‬‬
‫ביום ‪ ,14.5.48‬כאשר בתל אביב מכריז דוד בן גוריון על הקמת המדינה‪ ,‬נופל גוש עציון‪ ,‬הלוחמים‬
‫שנותרו נלקחים בשבי לחברון‪ ,‬ובסך הכל כמאתיים וארבעים לוחמים נפלו בו‪.‬‬
‫יוצאי הגוש הקימו מחדש מחוץ לגוש את משואות יצחק‪ ,‬עין צורים‪ ,‬רבדים וניר עציון‪.‬‬
‫הגוש נכבש מחדש‪ ,‬כעבור ‪ 19‬שנה‪ ,‬במלחמת ששת הימים‪ ,‬ביום בו שוחררה ירושלים ונוסד‬
‫מחדש כפר עציון‪ .‬גוש עציון‪ ,‬בעקבות הנחלת המורשת לדור ההמשך‪ ,‬ובעקבות הטראומה של‬
‫הטבח הנורא בו נכנס לקונצנזוס ועתה אין תוכנית מדינית שלפיה הוא מוצא משטח מדינת‬
‫ישראל‪.‬‬

‫רמת רחל‪:‬‬
‫קיבוץ‪ ,‬שהוקם בשנת ‪ 1926‬על ידי גדוד העבודה של אנשי העלייה השלישית‪ ,‬בדרומה של‬
‫ירושלים‪ .‬במלחמת העצמאות עבר הקיבוץ כמטוטלת מיד ליד – מידי ישראל לידי המצרים‬
‫(שהגיעו עד הנה!) והירדנים וחוזר חלילה‪ .‬ביום ‪ 24-25‬למאי נכבש בידי ישראל ונשאר בידינו‪,‬‬
‫והיווה את הקצה הדרומי של קו הגבול העירוני שנקבע בירושלים‪ .‬הקיבוץ היה סמוך מאד‬
‫לשטח ירדן וספג הפגזות כבדות במשך ‪ 19‬שנים מגבעת הארבעה וממוצב הפעמון‪.‬‬
‫במלחמת ששת הימים נכבש מוצב פעמון הירדני שחלש על רמת רחל בידי החטיבה הירושלמית‪,‬‬
‫לאחר כיבוש ארמון הנציב‪ ,‬מוצב האנטנה‪ ,‬מוצב נקניק‪ ,‬והמוצב כאן – מוצב פעמון‪.‬ברמת רחל יש‬
‫את "מצפור יאיר" אש ר בו שרידי ארמון מתקופת מלכי יהודה ובו נתגלה מספר רב של כותרות‬
‫‪34‬‬

‫אופייניות לתקופה הישראלית – כותרות פרוטואאוליות‪ .‬המצפור הוא ע"ש לוחם השייטת יאיר‬
‫אנג'ל‪ ,‬בן קיבוץ רמת רחל שנהרג בתאונת צלילה‪ ,‬המעוצב בידי האמן רן מורין‪ ,‬אף הוא יליד רמת‬
‫רחל‪ ,‬אשר עיצב גם את פסל "עצי הזית" שבמתחם מוצב פעמון‪.‬‬

‫גן סאקר‬
‫שימש בתש"ח כמנחת מטוסים‪ ,‬בשם "מנחת מרום"‪ ,‬אחד משני מנחתים בירושלים‪ ,‬אשר‬
‫שימשו מטוסים קטנים להטסת מפקדים ופצועים‪.‬‬

‫קרב סן סימון‬
‫סן סימון הוא מנזר יווני אורתודוכסי משנת ‪ ,1890‬אשר הוחזק‪ ,‬בעת מלחמת העצמאות‪ ,‬בידי‬
‫כוח ערבי‪ .‬החשיבות האסטרטגית העצומה של המאמץ לכבוש ולהשתלט על סן סימון היה‬
‫הצורך לשמור על הקשר ההתיישבותי הרציף עם ארבע שכונות במרחב הדרומי של ירושלים‪:‬‬
‫תלפיות‪ ,‬ארנונה‪ ,‬מקור חיים ורמת רחל‪ .‬ביום ‪ 30.4.49‬יוצאים שתי פלוגות של הגדוד הרביעי של‬
‫חטיבת הראל לכבוש את המנזר‪ .‬הכיבוש הלך בקלות אולם הערבים אשר צרו על המנזר החלו‬
‫בהתקפות קשות ובלתי פוסקות‪ ,‬במשך כל הלילה והיום‪ ,‬והובילו לפקודת נסיגה‪ ,‬מאת המג"ד‬
‫יוסף טבנקין‪ ,‬והחלטה למלכד ולהרוג את הפצועים על מנת שלא יפלו לידי הערבים‪ .‬קריאה‬
‫וזעקה של הפוליטרוק של הכוח בני מהרשק "כאשר קר רטוב ויורד גשם – גם לשכן קר ורטוב‬
‫ויורד גשם" גורמת לכוח להחזיק מעמד‪ ,‬ואכן התברר כי הערבים הם אלו אשר נשברו ראשונים‬
‫והחלו נוסגים‪ .‬כך נכבש והוחזק מנזר סן סימון‪ .‬בקרב הקשה השתתפו מפקדים בכירים‬
‫בצה"ל ובתוכם שני רמטכל"ים לעתיד – רפול (אשר אף התייחס רק לקרב הזה בנאומו הקצר‬
‫בעת קבלת תפקיד הרמטכ"ל) ודוד אלעזר‪ ,‬ומפקדים בכירים אחרים כגון אורי בן ארי ומוטקה בן‬
‫פורת – בקרב אשר מסמל את כוח הרצון וכושר העמידה של לוחמנו – ומהווה חלק ממורשת‬
‫הקרב של צה"ל‪.‬‬

‫הקו העירוני של ירושלים‬

‫קו גבול אשר הותווה במסגרת "הפסקת האש הכנה" ביום ‪ 30.11.48‬בין סא"ל משה דיין‬
‫לקולונל עבדאללה א‪-‬תל‪ .‬קו הגבול חצה את העיר לשנים‪ ,‬והיווה את קו הגבול במשך תשע‬
‫עשרה שנה‪ .‬לפי קו הגבול העיר העתיקה כולה בידי ירדן‪ ,‬העיר המערבית בידי ישראל‪ ,‬הר‬
‫הצופים הוא מובלעת ישראלית בתוך שטח ירדן (בתנאים שונים)‪ ,‬איזור ארמון הנציב הינו‬
‫מפורז‪ .‬קו הגבול היה בן ‪ 7‬ק"מ‪ ,‬מרמת רחל בצפון ועד מעלות דפנה וגבעת התחמושת בצפון‪,‬‬
‫והוא חצה את העיר – ודוגמא מובהקת לכך היא חציית רחוב בתוך שכונת אבו טור‪ .‬הקו משקף‬
‫גישה פרגמטית של דוד בן גוריון אשר ידע כי רק אם יחלק את העיר‪ ,‬ויוותר על הצד המזרחי‬
‫שלה‪ ,‬הוא יקבל הכרה של העולם בריבונות ישראלית בצד המערבי‪ .‬לבן גוריון ועבדאללה היו‬
‫אינטרסים משותפים כי שניהם לא רצו עיר בינלאומית ולא רצו עיר פלסטינאית‪ .‬כל אחד הבין‬
‫‪35‬‬

‫כי כאשר הוא נותן את החלק השני לצד האחר – זה נותן לו הצדק והכרה בחלק שלו‪ .‬קו הגבול‬
‫הורכב מגדרות תיל ושטח הפקר – אך רוב הזמן שרר שקט משני עבריו‪ .‬נקודת מעבר הגבול‬
‫הייתה בשער מנדלבאום‪.‬‬

‫גבעת התחמושת ובית הספר לשוטרים‬

‫היו מוצב ירדני אסטרטגי שחלש על קו הגבול העירוני‪ .‬כדי לשחרר את העיר העתיקה היה‬
‫צורך להבקי ע את קו הגבול העירוני וליצור רצץ ובסיס חבירה (למשל‪ ,‬דרך שיח ג'ראח) להר‬
‫הצופים כדי לכבוש משם את העיר העתיקה‪ .‬לכן הייתה חשיבות בכיבוש המוצב ע"מ לאפשר‬
‫את המהלך הנ"ל‪ .‬חטיבת הצנחנים‪ ,‬אשר תחילה יועדה לחזית המצרית‪ ,‬הופנתה לחזית ירושלים‬
‫והייתה אחת משלוש החטיב ות שהשתתפו בקרבות לשחרור ירושלים (יחד עם חטיבת הראל‪,‬‬
‫והחטיבה הירושלמית)‪ .‬תפקידה היה להבקיע את הקו העירוני בצפון ירושלים‪ ,‬וכאמור ליצור‬
‫בסיס חבירה להר הצופים‪ .‬על פלוגה ג' של גדוד ‪ 66‬הוטלה המשימה לכבוש את המוצבים הנ"ל‪.‬‬

‫הקסטל‬
‫חודש מרץ ‪ 1948‬מהווה נקודת שפל במלחמת העצמאות‪ ,‬הן בגלל אסון שלושת השיירות‬
‫(יחיעם‪ ,‬נבי דניאל‪ ,‬חולדה) והן בגלל נסיגת האמריקאים מתוכנית החלוקה‪ .‬מצב עניינים זה‪,‬‬
‫והעובדה כי הכוח הלוחם היהודי עד שלב זה היה מגיב ונגרר להתנהלות הערבים‪ ,‬הוביל את‬
‫דוד בן גוריון ל"תוכנית ד'"‪ ,‬שינוי התפיסה הטאקטית מפאסיביות לאקטיביות‪ ,‬מעבר ליוזמה‬
‫והתקפה‪ ,‬כיבוש היישובים והמשלטים הערביים‪ ,‬דחיית תוכנית החלוקה‪.‬‬
‫נגזרת של שינוי מדיניות וטאקטיקה זו הוא מבצע נחשון (אפריל ‪ )48‬ובמסגרתו ניסיונות כיבוש‬
‫הקסטל אשר‪ ,‬במחצית הראשונה של מלחמת העצמאות היווה (בחלקה המזרחי של הדרך)‬
‫מכשול כבד עבור השיירות בדרכן לירושלים‪ .‬דוד בן גוריון אף ראה חשיבות עצומה בקרבות על‬
‫הדרך לירושלים‪ ,‬שכן הבין כי קרבות אלו יכריעו את גורלה של ירושלים‪ ,‬ואלו יכריעו את גורלה‬
‫המדינה שכן "יש ירושלים בלי מדינה אך אין מדינה בלא ירושלים"‪.‬‬
‫כך‪ ,‬ביום ‪ 3.4.1948‬מתבצע כיבוש ראשון של הקסטל ע"י הפלמ"ח‪ ,‬ללא קרב והשארת החי"ש‬
‫בתנאים קשים ביותר‪ .‬הערבים אינם מוותרים‪ ,‬אינם חדלים לתקוף ‪ ,‬תוקפים בלילה של יום‬
‫‪ , 7.4.48‬הכוח הלוחם היהודי נסוג לנקודה הגבוהה ביותר‪ ,‬אך הערבים נסוגים בדקה התשעים‪.‬‬
‫לאחר הקרב הנ"ל‪ ,‬בשעה ‪ 03:00‬לפנות בוקר מגיע עבד אל קאדר חוסייני למשלט‪ ,‬בסוברו כי‬
‫כבר נכבש בידי הערבים‪ ,‬ונורה ונהרג באקראי בידי השומרים אשר לא זיהו אותו‪ .‬בשעה ‪10:00‬‬
‫בבוקר למחרת‪ ,‬מתחילה התקפת תגמול ערבית כבדה‪ ,‬נהרגים ‪ 41‬איש ומתבצעת נסיגת הכוח‬
‫הלוחם היהודי תוך גיבוש העקרון ‪":‬טוראים הסוגו‪ ,‬מפקדים השארו לחפות"‪ ,‬והקסטל ונופל‬
‫‪36‬‬

‫בידי הערבים ‪ .‬אך בשל העובדה כי הערבים יצאו להלווית מפקדם בירושלים מצליח כוח‬
‫הפלמ"ח‪ ,‬בפיקוד רעננה‪ ,‬לכבשו‪ ,‬בשנית‪.‬‬
‫חשיבות רבה יש לקרב על הקסטל אשר מהווה את הכפר הערבי הראשון שנפל במלחמת‬
‫העצמאות‪ ,‬וכי עם נפילתו נפתחה דרך עבור השיירות שהביאו אספקה לירושלים‪ .‬הקסטל אף‬
‫היה הכפר הראשון שנכבש ואשר שתושביו ברחו‪ ,‬ומכאן מתחילה בעיית הפליטים (כשש‬
‫מאות אלף פליטים אשר ברחו במלחמת העצמאות מסיבות שונות)‪ ,‬ובעיית הנאקבה (לפיה את‬
‫השטח אשר עליו אמורה לקום המדינה הערבית "אוכלות" מדינת ישראל‪ ,‬ירדן ומצרים)‪ .‬כאן אף‬
‫עוגן הערך עליו מחנכים עד היום בצה"ל – "טוראים הסוגו‪ ,‬מפקדים לחפות"‪.‬‬

‫לטרון‬
‫משטרת לטרון היא אחת מתחנות המשטרה של טיגארט‪ ,‬מהדגם הגדול ביותר‪ ,‬אשר הוקמה‬
‫בשנת ‪ .1940‬ביום ‪ 14.5.48‬מכריז בן גוריון על הקמת מדינה‪ ,‬הבריטים עוזבים‪ ,‬ובהתאם‬
‫למדיניותם מעניקים את השליטה בתחנות המשטרה בהתאם לרוב בשטח‪ .‬את משטרת‬
‫לטרון מעניקים הבריטים לערבים‪ .‬לכן‪ ,‬ביום ‪ 18.5.48‬נכנסים הירדנים ללטרון (ויוצרים‬
‫מעין "שרוול" מרמאללה ועד לטרון)‪ .‬לטרון חלשה על שני דרכים שחברו כאן ב"מעבר‬
‫הכרחי"‪ :‬הדרך הראשית ו"דרך השיירות הראשית"‪ ,‬ולא בכדי הן הצלבנים‪ ,‬אח"כ הבריטים‪,‬‬
‫אח"כ הירדנים הבינו את חשיבות לטרון כנקודת מעבר הכרחית‪ .‬כך‪ ,‬החל מהמחצית השנייה‬
‫של מלחמת העצמאות‪ ,‬הקושי בהגעה לירושלים הינו בחלק המערבי של הדרך – קרי לטרון‬
‫(וזאת לעומת חלקה הראשונה של המלחמה אשר אופיינה בקשיים בחלקה המזרחי של הדרך –‬
‫שער הגיא והקסטל)‪.‬‬
‫בן גוריון היה "אחוז אמוק" בראייתו העיקשת בדבר חשיבות המאבק על פתיחת הדרך‬
‫לירושלים (הן בחלקה הראשון של מלחמת העצמאות – עת היה הקושי בחלק המזרחי והן בחלק‬
‫השני של המלחמה עת הקושי הוא בלטרון)‪ ,‬ולא בכדי מבטאים הקרבות על לטרון וניסיונותיו‬
‫הנחושים של בן גוריון לכבוש את לטרון – את תפיסת עולמו זו‪.‬‬
‫כך‪ ,‬ביום ‪ 25.5.48‬נערך מבצע בן נון א' בניסיון ראשון לכבוש את לטרון אשר נכשל ונהרגים ‪74‬‬
‫לוחמים‪ .‬בן גוריון נותן הוראה מיד לצאת שוב כעבור מספר ימים בלבד וכי ביום ‪ 30.5.48‬נערך‬
‫מבצע בן נון ב' בניסיון שני לכבוש את לטרון אשר נכשל ונהרגים עוד ‪ 45‬לוחמים‪ .‬בן גוריון‬
‫אינו מוותר וכי ביום ‪ 9.6.48 – 8.6.48‬נערך ניסיון שלישי‪ ,‬ע"י לוחמי הפלמ"ח‪ ,‬לכבוש את‬
‫לטרון במסגרת מבצע יורם ואף מבצע זה – נכשל‪ ,‬ונהרגים ‪ 17‬לוחמים‪ .‬כאשר שומע בן גוריון‬
‫מיצחק רבין כי יגאל אלון מסרב‪ ,‬לנוכח הכשלונות הנ"ל‪ ,‬לצאת לניסיון רביעי מגיב בן גוריון‬
‫בחומרה‪" :‬צריך לירות ביגאל"‪.‬‬
‫מבצע נוסף לכיבוש לטרון נערך במסגרת קרבות עשרת הימים (ביום ‪ ) 9.7.48‬במבצע דני –‬
‫לרל"ר (לוד רמלה‪ ,‬לטרון רמאללה)‪ ,‬אך אף בו לא מצליחים לכבוש את לטרון ‪ .‬בקרבות‬
‫השתתף ונפצע אריאל שיינרמן – אריק שרון‪.‬‬
‫‪37‬‬

‫עם זאת‪ ,‬ביום ‪ 11.6.48‬מאתרים תוואי "דרך בורמה" אשר תכליתו לעקוף את לטרון ועובר‬
‫בשטח "מת" מדרום ללטרון‪ .‬דרך זו "משתדרגת" בדצמבר ‪ 1948‬עם סלילת דרך הגבורה‬
‫(חולדה – צומת נחשון – צומת שמשון – כביש ‪ 38‬שער הגיא) אשר אף היא נועדה לעקוף את‬
‫מחסום לטרון והחליפה את דרך בורמה‪.‬‬
‫כך‪ ,‬לטרון לא נכבשה במלחמת השחרור‪ ,‬נותרה בידי הירדנים עד שנת ‪ 1967‬ולא בכדי שלמה‬
‫שמיר (מפקד חטיבה ‪ ) 7‬אמר "בלטרון הפסדנו את הקרב‪ ,‬אבל נצחנו במערכה" (שכן הירדנים‬
‫נאלצו לרכז כוחות כאן)‪.‬‬
‫במלחמת ששת הימים‪ ,1967 ,‬נכבשת לטרון בידי חטיבה ‪ 4‬בפיקודו של אלוף משנה משה‬
‫יוטבת וזאת תוך שעה כאשר הירדנים ברחו ולא מתנהל כאן שום קרב‪.‬‬

‫בית הקברות קריית ענבים‬

‫המאפיין והמייחד את בית העלמין בקריית ענבים (החלקה הצבאית) הוא כי קבורים בו אך‬
‫ורק לוחמי חטיבת הראל‪ ,‬אשר‪ ,‬איפוא‪ ,‬הינה החטיבה הצהלית היחידה שזכתה לבית עלמין‬
‫משלה‪ .‬הסיבה לכך היא כי חטיבת הראל ישבו כאן‪ ,‬בקיבוץ קריית ענבים‪ ,‬ומתפתח בית קברות‬
‫צבאי אשר נושק לבית הקברות האזרחי‪ .‬חטיבת הראל היא החטיבה הפגועה ביותר‪ ,‬באופן יחסי‪,‬‬
‫במלחמת העצמאות‪ ,‬בכך שלחטיבה היו ‪ 418‬חללים – מתוך ‪ 1,200‬חיילים‪ ,‬כלומר כשלושים‬
‫אחוז‪.‬‬
‫לנוכח התוצאות הקשות של מבצע ניסיון כיבוש נבי סמואל ביום ‪ 23.4.48‬והצורך בהתמודדות עם‬
‫מספרם הרב של גופות ההרוגים‪ ,‬מתחילים בקריית ענבים "לחפור מראש" קברים‪ ,‬וסביב כך‬
‫מתפתח הומור "שחור" "מקאברי"‪ .‬אנו אף מבחינים במאפיינים בולטים בקברים שלפנינו‪:‬‬
‫חלקם קבר אחים‪ ,‬בחלקם מופיע שם החיבה של הלוחם ההרוג (כגון "ג'ימי" שמי)‪ ,‬ולעיתים‬
‫הוזכרו שמות הנופלים אף בחלקה האזרחית על קבר ההורים‪ .‬כך ניתן להבחין בקברו של חיים‬
‫"פוזה" פוננסקי (מפקד הכוח אשר יצא לכבוש את נבי סמואל) אשר עליו הספיד רפול כי "אף‬
‫אדם שהכרתי מאז לא הטביע בי רישום כה עמוק"‪ ,‬וכן את קברו של יעקב סטוצקי אשר הזכיר‬
‫יצ חק רבין בנאום שנשא כחצי שנה לפני הרצחו‪ .‬האנדרטה אשר מולנו הוקמה בידי מנחם שמי‬
‫אשר בנו אהרון שמי ביקש להקים אנדרטה לנופלים ונפל אף הוא‪.‬‬

‫תמציות לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה בקשר למסלול ירושלים בירת ישראל‬

‫בית משפט העליון‬
‫הערכאה השיפוטית הגבוהה ביותר בישראל‪ ,‬ויושבת כבית משפט לערעורים אזרחיים‪ ,‬פליליים‪,‬‬
‫וכבג"צ‪ .‬בית משפט העליון נבנה בשנת ‪ 1992‬ע"י האדריכלים רם ועדה כרמי על גבעת רם‬
‫("ריכוז מפקדים") ובכך הושלם על גבעת רם משולש רשויות השלטון‪ :‬רשות מחוקק (כנסת)‬
‫רשות מבצעת (ממשלה) רשות שופטת‪ .‬האלמנטים הארכיטקטוניים בבניין מבטאים את‬
‫‪38‬‬

‫המושגים "חוק" ו"אמת"‪ ,‬באמצעות קווים ישרים שכן החוק "יבש"‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מושג‬
‫הצדק בא לידי ביטוי במעגלים המשולבים במבנה שכן צדק הוא עגול‪ ,‬מאוזן‪ ,‬זורם‪ ,‬אין סופי‬
‫כאמור‪" :‬ינחני במעגלי צדק למען שמו"‪ .‬הבניין נותן ביטוי לשילוב בין האמת (הארצית) לצדק‬
‫(השמיימי) כפי שנאמר‪" :‬אמת מארץ תצמח וצדק משמיים נשקף"‪ .‬הבניין ואולמות הדיונים‬
‫שטופי אור טבעי המסמל שקיפות‪ ,‬תבונה‪ ,‬פתיחות‪.‬‬
‫מנורת הכנסת‬
‫בשנת ‪ 1950‬מעניקה בריטניה למדינת ישראל‪ ,‬עם תקומתה‪ ,‬מתנה ‪ -‬פסל בצורת מנורת בית‬
‫המקדש‪ .‬הפסל נוצר ע"י הפסל בנו אלקן בין שנת ‪ 1950‬לשנת ‪ 1955‬עת הגעת המנורה לארץ‬
‫(אל מיקום הכנסת בבית פרומקין בירושלים)‪ .‬בשנת ‪ ,1966‬עת נחנכת הכנסת בגבעת רם‪ ,‬מוצבת‬
‫המנורה בגן הורדים בחזית הכנסת‪.‬‬
‫על הקנים מתעד בנו אלקן דמויות וארועים בעלי חשיבות‪ .‬בראש הקנה המרכזי ארוע המבטא‬
‫את הק שר החזק בין עם ישראל לאלוקיו‪ :‬המלחמה של עם ישראל בעמלק‪ ,‬כאשר משה מרים‬
‫ידיו מסתכל העם אל אביהם שבשמים‪ ,‬מאמין בקב"ה – ומנצח‪ .‬כך גם ארועים חשובים‪ :‬לוחות‬
‫הברית‪ ,‬גרות ומלוכה – רות ורחל‪ ,‬חזון העצמות היבשות‪ ,‬מרד גטו ורשה ו"שמע ישראל"‪.‬‬
‫בקנים הצדדיים יוצר בנו א לקן קשר של ניגודיות כגון מרד בר כוכבא הכושל מול נצחון דוד את‬
‫גוליית‪ ,‬המסמל את המוטיב המצויין ע"ג המנורה של "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר‬
‫ה'"‪.‬‬

‫נצרות – צפון הארץ‬

‫תמציות לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה בקשר למסלול נצרות צפון הארץ וסובב‬
‫כנרת‬

‫הר תבור וכנסיית ההשתנות‬

‫אנו נמצאים בהר תבור הממוקם בגבולו הצפוני של עמק יזרעאל‪ .‬גבהו של ההר הינו ‪ 588‬מטר‬
‫בלבד אך הוא מתנשא באופן מרשים מעל סביבתו‪ ,‬ומדובר ב"הורסט" גיאולוגי‪ ,‬אשר לא נוצר‬
‫עקב קימוט אלא שבירה ועלייה של שכבות‪ ,‬אך כוחות חיצוניים עגלו‪ ,‬במשך השנים‪ ,‬את צורתו‪.‬‬
‫התנשאותו הנשגבת מעל הסביבה בה הינו מצוי‪ ,‬היותו מנותק מההרים סביבו‪ ,‬צורתו האצילה‬
‫והמעוגלת (לפחות ממבט מצפון ודרום) והעובדה כי הוא ממוקם בצומת דרכים מרכזית – על דרך‬
‫‪39‬‬

‫הים (אשר הגיעה ממגידו‪ ,‬דרך עמק יזרעאל‪ ,‬עמק הירדן לדמשק) העניקו להר חשיבות צבאית‬
‫ודת ית במהלך הדורות‪ .‬לא בכדי‪ ,‬כפי שניתן ללמוד מהאמור בספר הושע ("רשת פרוסה על‬
‫תבור") שימש ההר כמקום עבודת אלילים‪ .‬להר תבור נודעה חשיבות במסורת היהודית‪,‬‬
‫מוסלמית‪ ,‬נוצרית כאחד‪.‬‬
‫ביהדות‪ ,‬במקרא‪ ,‬מקביל הר תבור לחרמון ולכרמל‪ ,‬שכן נאמר "כתבור בהרים וככרמל בים‬
‫י בוא" (ירמיהו) וכן "תבור וחרמון בשמך ירננו" (תהילים)‪ ,‬וההר היווה נקודת מפגש גבולות‬
‫הנחלות של נפתלי‪ ,‬יששכר וזבולון (ספר יהושע)‪ .‬לא בכדי‪ ,‬בימי דבורה וברק שימש ההר‬
‫כמקום התכנסות שבטי ישראל לקראת מלחמה נגד יבין מלך כנען וסיסרא שר צבאו (שופטים)‪,‬‬
‫לרגלי ההר התנהלה מלחמת גדעון במדיינים (שופטים)‪ .‬בתקופת בית שני הודלקו משואות על‬
‫פסגת ההר‪ ,‬להודיע על ראשי החודשים‪.‬‬
‫בנצרות‪ ,‬על פי הברית החדשה‪ ,‬כשישה ימים לאחר הארוע בו מעניק ישוע לפטרוס את‬
‫ההבטחה למפתחות השמים‪ ,‬לוקח ישוע את פטרוס‪ ,‬את יעקב ואת יוחנן אחיו (היינו ה"מעגל‬
‫המקורב" לו מבין שנים עשר השליחים – אשר אף נותרו עימו בבדידותו בלילה האחרון) להר‬
‫גבוה‪ .‬הוא משתנה לעיניהם‪ ,‬פניו מזהירות כשמש ובגדיו מלבינים כאור‪ .‬לעיניהם נגלים משה‬
‫(המסמל את החוק) ואליהו (המסמל את הנבואה) משוחחים עימו‪ .‬מתוך ענן‪ ,‬בשמים‪ ,‬יוצאת בת‬
‫קול אשר אומרת "זה בני ידידי אשר רציתי בו – אליו תשמעון"‪ .‬הנצרות רואה חשיבות עצומה‬
‫בארוע זה‪ ,‬בו נגלה הפן האלוהי בישוע‪ .‬הברית החדשה אינה נוקבת בשמו של ה"הר הגבוה"‬
‫עליו ארע ארוע ההשתנות‪ ,‬אך המקום יוחס להר תבור לנוכח היותו בולט ונישא על פני סביבתו‪,‬‬
‫צורתו המעוג לת‪ ,‬קרבתו לעיר נצרת‪ ,‬היותו על תוואי עולי הרגל בין נצרת לכנרת‪ ,‬והעובדה כי‬
‫שימש בעבר למקום פולחן‪ .‬לכן על פסגתו הוקמו כנסיות‪.‬‬
‫יוסף בן מתתיהו‪ ,‬בונה על ההר מבצר בימי המרד הגדול‪ ,‬אשר נכבש על ידי אספסיאנוס‪ .‬לאחר‬
‫מכן‪ ,‬רק בתקופה הביזנטית‪ ,‬בתחילת המאה הרביעית (ע"פ אאוזביוס בספרו "אונומסטיקון")‬
‫נבנות שלוש קאפלות ביזנטית על ההר‪ ,‬אשר היו מוקדשות לישוע‪ ,‬למשה ואליהו‪ ,‬והמקום‬
‫התקדש לנס ההשתנות‪ .‬ככל הנראה בשנת ‪ 614‬נחרבות הקאפלות הביזנטיות ע"י הכובש‬
‫הפרסי‪ .‬בשנת ‪ 1101‬בונה כאן המצביא הצלבני טנגרד (נסיך הגליל) כנסייה צלבנית גדולה –‬
‫מונומנטלית‪ ,‬אשר מחזיקה מעמד עד אשר האיובים (המנצחים את הצלבנים בשנת ‪) 1187‬‬
‫על ידי האיובי אלמאלכ‬ ‫בונים כאן‪ ,‬בשנת ‪ ,1213‬ביצור אדיר‪ .‬הביצור נהרס בשנת ‪1218‬‬
‫אלמועט'ם עיסא‪ ,‬מחשש לכיבוש צלבני‪ .‬הכנסייה‪ ,‬אשר משוקמת בשנת ‪ 1229‬בידי הצלבנים‬
‫במסגרת הסכם בין הצלבנים לאיובים נחרבת בשנת ‪ 1263‬בידי הממלוכים‪ ,‬והמקום נעזב לארבע‬
‫מאות שנה‪ .‬שני "תקיפים" מקומיים‪ ,‬בתקופה העותומאנית‪ ,‬בשם פאחר אדין אתני שליט‬
‫הגליל‪ ,‬ומאה שנה לאחר מכן דאהר אל עומר מאפשרים לפרציסקנים לבנות כנסייה‪.‬‬
‫אכן כנסיית ההשתנות הנוכחית הוקמה בידי הפרנציסקנים‪ ,‬בשנים ‪ 1919-1924‬על ידי‬
‫הארכיטקט אנטוניו ברלוצי ‪ ,‬בצורה באזיליקאית (אולם תווך ושתי סטראות) על תוואי הכנסייה‬
‫הצלבנית (שהוקמה בידי טנגרד) ושימור פסיפאס ביזנטי‪ .‬את הגג בנה ברלוצי מלוחות שיש‬
‫‪40‬‬

‫שקופים אשר אפשרו את חדירת האור כדי לבטא את האור שנגה על ישוע‪ .‬אולם בשל תנאי‬
‫האקלים והלחות השוררים על ההר קורתה הכנסייה בגג נחושת‪.‬‬
‫כאשר נכנס אל הכנסייה נבחין בשתי קאפלות המוקדשות למשה (משמאל) ואליהו (מימין) ובו‬
‫ציור של אליהו נלחם בנביאי הבעל‪ .‬הפסיפס בכנסייה עצמה מתאר את ישוע‪ ,‬המשתנה לעיני‬
‫תלמידיו‪ ,‬בין משה לאליהו‪.‬‬

‫כנסיית הבשורה בנצרת‬

‫נצרת הייתה בתקופת בית שני כפר קטן וחסר חשיבות‪ ,‬והיא העיר בה גדל והתחנך ישוע‪ ,‬אשר‬
‫נקרא "נצרתי" על שם העיר נצרת‪ ,‬שהעניקה את שמה למאמינים‪ .‬הברית החדשה אינה‬
‫מספרת‪ ,‬כמעט דבר‪ ,‬על חיי ישוע הילד ‪ -‬הנער בנצרת עד גיל שלושים‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬הכפר‬
‫הקדום‪ ,‬השתרע באיזור שבין כנסיית הבשורה וכנסיית בית המלאכה של יוסף‪ ,‬והייתה בו‬
‫קהילה יהודית מקפידה (אפילו בקנאות) על תורה ומצוות (כגון יוסף ומרים העורכים פדיון הבן‬
‫לבנם בירושלים‪ ,‬ועולים עימו בפסח לרגל – משפחה שומרת מצוות מנצרת)‪ .‬הרחבה אליה נצא‬
‫מהכנסייה‪ ,‬מכסה על שרידי היישוב הקדום של נצרת‪.‬‬
‫כנסיית הבשורה בנצרת מציינת את הבשורה אשר בישר המלאך גבריאל לבתולה מאורסה בשם‬
‫מרים‪ ,‬לפיה "רוח הקודש תבוא עליה" והיא תלד בן אשר "בן עליון ייקרא‪ ,‬וה' אלוהים ייתן לו‬
‫את כסא דוד אביו"‪.‬‬
‫בתקופה הביזנטית מוקמת כאן‪ ,‬במאה החמישית (‪ )427‬כנסייה‪ ,‬ככל הנראה בעזרת הדיאקון של‬
‫ירושלים – קונון כעולה מכתובת על רצפת הכנסייה‪ .‬הכנסייה הייתה בשימוש זמן רב ומצבה‬
‫הדרדר‪ .‬טנקרד הצלבני מקים כאן בזיליקה צלבנית מפוארת‪ ,‬אשר מערת הבשורה שולבה בה‪,‬‬
‫ו אשר שרידיה של הכנסייה משולבים כיום בכנסייה החדשה‪ .‬האיובים אינם הורסים את‬
‫הכנסייה‪ ,‬אך הורס אותה הסולטן הממלוכי בייברס בשנת ‪ 1263‬והיא נותרת בחורבנה עד המאה‬
‫השבע עשרה‪ .‬אז מתיר פאחר א – דין ‪ ,‬ולאחר מכן דהאר אל עומר‪ ,‬לפרנציסקנים להתיישב‬
‫במקום‪ ,‬והם אלו אשר מחזיקים בכנסייה עד ימינו‪.‬‬
‫כנסיית הבשורה הנוכחית (על שרידי הכנסייה הפרנציסקנית מהתקופה העותומאנית) תוכננה‬
‫בידי האדריכל האיטלקי ג'ובניו מוציו‪ ,‬נבנתה על ידי סולל בונה‪ ,‬ונחנכה בשנת ‪.1969‬‬
‫בחלקו העליון של חזית הכנסייה (אשר הצגת הדברים בה היא פיראמידלית)‪ ,‬אנו מבחינים‬
‫בדמותו של ישוע‪ ,‬ומתחתיו מרים מקבלת את הבשורה‪ ,‬כאשר היא מטה את הראש קצת הצידה‬
‫מתחת אנו מבחינים‬ ‫במבוכה‪ ,‬והכיתוב בלאטינית מציין‪" :‬מלאך האלוהים מבשר למרים"‪.‬‬
‫בארבע האוונגליונים עם בעלי חיים לידם‪ :‬מתי (אדם)‪ ,‬מרקוס (אריה מכונף)‪ ,‬לוקס ( שור )‬
‫יוחנן ( נשר)‪ ,‬ולאחר מכן הפסוק "הדבר היה לבשר והפך לעובדה ושכן בתוכנו"‪ .‬מתחת‪ ,‬בצד‬
‫שמאל בחזית‪ ,‬אנו מבחינים בפסוק המתעד את קללת אלוהים לנחש "הוא ישופך ראש ואתה‬
‫תשופנו עקב" (שכן‪ ,‬לחטא הקדמון‪ ,‬יש חשיבות רבה בנצרות‪ ,‬הרואה את צליבת ישוע כארוע‬
‫אשר נתן לאנושות את המפתחות – היכולת‪ ,‬להגאל מהחטא הקדמון)‪ ,‬ובצד ימין ניתן להבחין‬
‫‪41‬‬

‫בפסוק‪" :‬הנה העלמה הרה ויולדת בן וקראת את שמו עמנואל"‪ .‬משמאל לחזית אנו מבחינים‬
‫בשרידי הכנסייה הצלבנית‪.‬‬
‫הכנסייה משמרת בתוכה‪ ,‬מחד‪ ,‬את ה"המערה המקודשת" ‪ ,‬המציינת את ביתה של מרים‬
‫ומקו ם הבשורה מאת גבריאל‪ ,‬אך מאידך בנוייה בצורה דו מפלסית באופן המאפשר קליטת‬
‫כמות גדולה של מאמינים‪ .‬המערה המקודשת נמצאת במפלס התחתון של הכנסייה‪ ,‬ואף‬
‫שימשה כקריפטה בכנסיות שקדמו לכנסייה הנוכחית‪ .‬הכנסיה העליונה נועדה לקליטת מספר‬
‫מאמינים רב‪ ,‬כיפתה מהווה א ת מקור האור היחיד בכנסייה‪ ,‬היא נפתחת כלפי הסלע בו נמצאת‬
‫המערה‪ ,‬באופן המסמל את ירידת רוח הקודש על מרים‪ .‬על הכיפה ניתן להבחין בחריטה של‬
‫האות ‪ . M‬בחזית הכנסייה העליונה מצוי פסיפס (אחד מהגדולים בעולם) אשר במרכזו מתואר‬
‫ישוע פורס ידיים ‪ ,‬לידו פטרוס ומשמאלו מרים‪.‬‬

‫כנסיית בית הכנסת‬

‫שמה המוזר משהו של הכנסייה נובע מכך שלפי המסורת כאן‪ ,‬היה בית הכנסת בנצרת בו נשא‬
‫ישו את דרשתו ביום השבת‪ ,‬לפני המתפללים‪ ,‬בה קרא מספר ישעיה פרק המתייחס לביאתו של‬
‫משיח‪ ,‬תוך שהוא מציין כי "היום נתמלאה הכתוב הזה באוזניכם"‪ .‬מענה ישוע לבקשת‬
‫המתפללים כי יבצע בנצרת את הניסים אותם ביצע בכפר נחום הולידה את מטבע הלשון "אין‬
‫נביא בעירו"‪ .‬הצהרותיו של ישוע מעוררות עליו את זעם המתפללים‪ ,‬ומבית הכנסת הוא מגיע‬
‫אל הר הקפיצה‪ ,‬עובר ביניהם וחולף לו‪ .‬הכתוב מחזק את ההשערה כי על אף קיומו של בית‬
‫מקדש היו בתקופת בית שני בתי כנסת ללימוד וקריאה בתורה‪ .‬אין וודאות כי המבנה בו אנו‬
‫נמצאים היה בית הכנסת בתקופת ישוע שכן לכאורה אנו מחוץ לתחומי הכפר נצרת של אותם‬
‫ימים‪ ,‬ולפי ההערכה המבנה שאנו נמצאים בו חלקו צלבני חלקו ממלוכי‪.‬‬
‫הכנסייה‪ ,‬חדר מרובע המקורה בקמרון חביתי‪ ,‬מוחזקת בידי היוונית קתולים‪ ,‬אך אין תחושה‬
‫שאנו בכנסיה קתולית‪ ,‬שכן היוונים קתולים השאירו את המקום כמו שהוא‪ ,‬ולא רצו לתת‬
‫למקום אופי של כנסייה‪.‬‬

‫כנסיית גבריאל – כנסיית הבשורה היוונית ובאר מרים‬

‫לפי היוונים אורתודוכסים התבשרה מרים על לידתו של ישוע על ידי המלאך גבריאל‪ ,‬כאשר‬
‫ירדה לשאוב מים מן המעיין‪ .‬מסורת זו‪ ,‬מקורה בספר החיצוני ל"ברית החדשה" – ה"פרוטו‬
‫אוונגליון ע"ש ג'יימס"‪ .‬היוונים אורתודוכסים מנציחים‪ ,‬איפוא‪ ,‬את בשורת המלאך גבריאל‬
‫במעיין הזורם בקריפטה של הכנסייה‪ .‬כנהוג בעת העתיקה אף חצבו נקבה פנימה אל מקורות‬
‫המעיין כדי להגביר את קצב זרימת המים ואנו מבחינים בקצה החציבה‪.‬‬
‫במקום נביעת המעיין הוקמה כנסייה זמן קצר לאחר הכיבוש הצלבני ונהרסה‪ ,‬יחד עם שאר‬
‫בשנת ‪ 1263‬ע"י בייברס הממלוכי‪ .‬הכנסייה הנוכחית הוקמה בתקופה‬ ‫הכנסיות בנצרת‪,‬‬
‫העותומא נית‪ ,‬בעת שלטון התקיף המקומי דהאר אל עומר‪ .‬מעיין מרים היווה את מקור המים‬
‫‪42‬‬

‫של נצרת‪ ,‬אף כי היה מחוץ לתחומי העיר בתקופת בית שני‪ ,‬ולפי המסורת אף הגיעה אליו מרים‬
‫וכאן‪ ,‬לפי המסורת היוונית אורתודוכסית – התבשרה‪.‬‬
‫ניתן לראות על הקירות כתובת בערבית‪" :‬הבשורה למרים ליד המעיין"‪ .‬במקום בו מתחיל‬
‫האפסיס ישנו בור מים מוגבה לנוחות עולי הרגל הנוטלים מכאן את המים הקדושים‪.‬‬
‫בתקופה הרומית – ביזנטית חצבו תעלה ממקום נביעת המים בכנסייה עד ל"רהט" באר מרים‪,‬‬
‫ו זאת כדי להקריב את מקור המים מהמעיין לעיר ולכן באמת מים הובילו את המים אל מעין‬
‫מזרקה אשר אנשים יכולים היו לבוא לשתות והתרחץ‪.‬‬

‫הכנסייה הפרנציסקנית בכפר קנא‬

‫אנו נמצאים בכנסייה פרנציסקנית המציינת את הנס הראשון אשר ביצע ישוע‪ ,‬בהופכו מים ליין‬
‫בחתונה יהודית אשר מתקיימת בכפר קנא ביום שלישי אשר לגביו נאמר "פעמיים כי טוב"‪ .‬שני‬
‫מגדלי הכנסייה מולנו מסמלים את בני הזוג אשר באו בברית הנישואין‪ ,‬והכיפה במרכז מסמלת‬
‫את התא המשפחתי‪.‬‬
‫הקריפטה‪ ,‬לפי המסורת הינה החדר בו הונחו הכדים הקשורים לנס‪ ,‬אשר ייעדם היה לטהרה‬
‫"כמשפט היהודים" אך הם מולאו במים כמצוות ישוע אשר הפכם ליין‪.‬‬
‫הכנסיה נבנתה בשנת ‪ 1879‬על שרידים קדומים של כנסייה בעלת ממדים גדולים יותר‬
‫מהתקופה הצלבנית‪ ,‬הבנויים על שרידים קדומים עוד יותר מהתקופה הביזנטית ‪ .‬מתחת‬
‫למפלס הכנסייה נמצא פסיפס בארמית "לזכרו של יוסף הצדיק" המלמד כי במקום אף היה בית‬
‫כנסת קדום המתוארך למאה הרביעית‪ ,‬ו אינו מתיישב עם הטענה כי זהו בית כנסת של הקהילה‬
‫היהודית – נוצרית‪ .‬המצאות בית כנסת במקום מלמדת כי מדובר באיזור עם נוכחות יהודית‬
‫מרובה‪ .‬יצויין כי מכפר כנא הגיע אחד מן השליחים‪ ,‬בשם נתנאל‪ ,‬אשר התפרסם באמירתו‬
‫"המנצרת תצא לנו טובה"?‬

‫הסירה במוזיאון יגאל אלון בקיבוץ גינוסר‬

‫אנו נמצאים בבקע ת גינוסר בגליל התחתון המזרחי‪ .‬הסירה אשר בפנינו נתגלתה בכנרת ליד‬
‫מגדל הישנה (טריכאה)‪ ,‬כאשר שכבת מעטה בוץ הגנה עליה מהתפוררות‪ ,‬והיא עשוייה מעץ‬
‫ארז ואלון אשר תוארכו לשנת ‪ 40‬לפני הספירה (שנת כריתת העץ) וככל הנראה הספינה הייתה‬
‫בשימוש במאה הראשונה לספירה‪ ,‬דהיינו בתקופת ישוע‪ .‬התגלית עוררה התרגשות מאחר‬
‫ונטען כי מדובר בסירה מימי ישוע ‪ ,‬מהאיזור בו פעלו הוא ושליחיו אשר עסקו בדיג בכנרת‪.‬‬
‫המצאות הסירה הטבועה ליד מגדל אף מתיישבת עם התיאור של יוסף בן מתתיהו לפיו בעת‬
‫המרד הגדול צר טיטוס על מגדל וכבשה‪ ,‬תוך קרב ימי והטבעת ספינות אשר ייתכן וזו הייתה‬
‫אחת מהם‪.‬‬
‫‪43‬‬

‫כנסיית הלחם והדגים (טבחה הגדולה)‬

‫אנו נמצאים בצפון מערב הכנרת‪ ,‬בכנסייה‪ ,‬המוחזקת בידי המנזר הבנדיקטיני (מנזר המחזיק‬
‫אף בכנסייה באבו גוש ובכנסיית הדורמציון ודוגל בלימוד‪ ,‬הגות ועבודה)‪ ,‬המנציחה את נס‬
‫הלחם והדגים‪ ,‬לפיו מאכיל ישוע חמשת אלפים איש בחמישה ככרות לחם ושני דגים‪ ,‬ואף (כדי‬
‫להעצים את הנס) נותרים שנים עשר סלים מלאים‪ .‬כבר בתקופה הביזנטית‪ ,‬מוקמת כאן בשנת‬
‫‪ 350‬לספירה‪ ,‬ככל הנראה בידי יהודי מומר בשם יוסף אקומס‪ ,‬כנסייה המנציחה את הנס הנ"ל‬
‫כעולה מתיאור עולת רגל ספרדיה בשם איגריה (שנת ‪ .)383‬על גבי הכנסייה הנ"ל מוקמת בשנת‬
‫‪ 480‬כנסיה ביזנטית על ידי פטריארך בשם מרטיריוס‪ ,‬כעולה מאיקונה בירושלים של‬
‫מרטיריוס בה מחזיק מרטיריוס את דגם הכנסייה‪ .‬שמו אף נזכר בכתובת הפסיפס שמשמאל‬
‫למזבח‪ .‬הכנסייה בת זמננו משחזרת‪ ,‬במתאר הבנייה שלה‪ ,‬אחד לאחד‪ ,‬את מתאר הכנסייה‬
‫הביזנטית הנ"ל אשר אופיינה בסגנון באזיליקאי וכללה נארטקס‪ ,‬אולם תווך שתי סטראות‪,‬‬
‫אפסיס ובו מזבח ומתחתיו‪ ,‬לפי המסורת‪ ,‬שרדה האבן עליה התרחש נס הלחם והדגים‪ .‬מן‬
‫הכנ סייה הביזנטית‪ ,‬אשר חרבה ככל הנראה בכיבוש הפרסי (‪ ,)614‬נותר פסיפס‪ ,‬מן‬
‫המפורסמים בפסיפסי הארץ‪ ,‬המראה זוג דגים וסל עם ככרות לחם‪ ,‬אשר ניתן לראותו אף‬
‫בכנסייה בת זמננו‪ .‬קיימים מספר הסברים לשם "טבחה" ‪ ,‬ובכללם שיבוש של המילה שבע‬
‫המתייחסת לשבעת מעיינות המים (המליחים) הנובעים במקום‪.‬‬

‫כנסיית בכורת פטרוס (טבחה הקטנה)‬

‫הכנסייה בה אנו נמצאים‪ ,‬מוחזקת בידי הפרנסיצקנים‪ ,‬ונודעו לה שלוש שמות‪" :‬בכורת‬
‫פטרוס"‪" ,‬מנזה כריסטי" ("שולחן האדון") או "טבחה הקטנה"‪ .‬לפי המסורת הנוצרית כאן‬
‫התגלה ישוע לתלמידיו‪ ,‬העוסקים בדיג‪ ,‬אחרי עלייתו השמיימה‪ ,‬ועם התגלותו קופץ פטרוס‬
‫למים מרוב בושה על כי התכחש לישוע לאחר שהוסגר‪ .‬כאשר שבים התלמידים לחוף מכין להם‬
‫ישוע ארוחה‪ ,‬ומכאן שם הכנסייה "סעודת האדון"‪ .‬לאחר תום הארוחה נותן ישוע לשמעון כיפא‬
‫(פטרוס) הזדמנות לכפר על חטא ההתכחשות כאשר הוא שואל אותו שלוש פעמים אם הוא אוהב‬
‫אותו‪ ,‬ומשנענה בחיוב אומר לפטרוס "רעה את צאני" – באמירה אשר‪ ,‬למעשה‪ ,‬מסמלת את‬
‫תחילת שושלת האפיפיורות‪ .‬לא בכדי‪ ,‬האטריביוט המסמל את פטרוס הוא מפתחות השמיים או‬
‫מקל רעיית צאן‪ .‬העקרון החשוב הנלמד מהארוע הוא היכולת לחזור בתשובה‪ .‬בתוך הכנסייה יש‬
‫סלע שעליו לפי המסורת ערך ישוע לשליחיו את הסעודה של הדגים והלחם‪.‬‬
‫כבר בראשית המאה החמישית מזכירה אגריה מדרגות עליהם עמד ישוע‪ ,‬אשר מצויות מדרום‬
‫לכנסיה של ימינו – ועליהן לפי המסורת התגלה ישוע לתלמידיו לאחר תחייתו‪ ,‬אך אינה מזכירה‬
‫כנסיה וזו נבנתה ככל הנראה מאוחר יותר בתקופה הביזנטית‪ ,‬ושרדה עד חורבנה בכיבוש האיובי‪.‬‬
‫הכנסייה הנוכחית הוקמה בשנת ‪.1939‬‬
‫‪44‬‬

‫כפר נחום‬
‫כפר נחום‪ ,‬המוחזקת כיום בידי הפרנציסקנים‪ ,‬ממוקמת בצפון מערב הכנרת בגליל התחתון‬
‫המזרחי‪ ,‬אינה נזכרת במקרא‪ ,‬והיא נוסדה כנראה במאה השנייה לפני הספירה‪ ,‬לא השתתפה‬
‫במרידות נגד הרומאים וייתכן כי כתוצאה מכך פני העיר לא השתנו במשך השנים‪ ,‬והחיים‬
‫נמשכו בה כסדרם לאורך התקופה ההרודיאנית‪ ,‬ובתקופה הרומית ‪ -‬ביזנטית‪ .‬כפר נחום שכנה‬
‫באחד מאזורי הדייג היותר משובחים של הכנרת‪ ,‬ובסמוך למפרצים קטנים שהעניקו מחסה‬
‫לסירות‪ .‬על אף שהשטחים החקלאיים אינם גדולים במיוחד‪ ,‬הרי האדמה היא פורייה ומשופעת‬
‫במים ומעיינות‪ .‬עם חלוקת נחלת הורדוס בין בניו הופכת כפר נחום לעיירת גבול בין נחלת‬
‫הורדוס אנטיפס (גליל ועבר ירדן) לבין נחלת הורדוס פיליפוס (חורן‪ ,‬בשן‪ ,‬טרכון)‪ ,‬הוקם בה בית‬
‫מכס‪ ,‬באופן שבוודאי תרם לפעילות המסחרית‪.‬‬
‫כפר נחום מילאה תפקיד מרכזי בחייו של ישוע עד כי היא נקראת "עירו" והיא נבחרה על ידו‬
‫כמוקד לפעילותו בגליל‪ ,‬ולכן‪ ,‬כפי שמתארת במפורש הברית החדשה‪ ,‬עזב את נצרת (אולי בשל‬
‫תפיסת עולמו כי "אין נביא בעירו" ) ועבר להתגורר‪ ,‬מגורי קבע בכפר נחום (ייתכן בביתו של‬
‫פטרוס)‪ ,‬אם כי‪ ,‬לבסוף קילל את כפר נחום‪.‬‬
‫בסמוך לכפר נחום מאתר ובוחר ישוע את שליחיו הראשונים והוא מחולל בכפר נחום ניסים רבים‬
‫ובכללם ריפא את חמתו של פטרוס‪ ,‬ריפא חולים‪ ,‬הוציא שדים מאנשים‪ ,‬ריפא איש משותק‬
‫אשר הוכנס לבית עם אלונקה דרך הגג‪ ,‬החייה את טליתא ‪ -‬בתו המתה של יאיר מראשי בית‬
‫הכנסת‪ ,‬ריפא את משרתו של שר המאה‪.‬‬
‫קיימת מחלוקת לגבי תארוכו של בית הכנסת בכפר נחום‪ ,‬השייך לקבוצת בתי הכנסת הגליליים‬
‫(כגון – ברעם‪ ,‬כורזים‪ ,‬ארבל)‪ .‬חוקרים ישראלים (יורם צפריר‪ ,‬גדעון פרסטר) מתארכים את בית‬
‫הכנסת למאה השלישית (לנוכח הארכיטקטורה‪ -‬הכותרות‪ ,‬הפריזים‪ ,‬האומנות)‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫האבות הפרנציסקנים‪ ,‬שחפרו במקום‪ ,‬מתארכים את בית הכנסת למאות רביעית – חמישית –‬
‫שישית (בין השאר לנוכח מטבעות שנמצאו על רצפת בית הכנסת)‪ .‬ד"ר נחום שגיב מציע‪ ,‬פתרון‬
‫ביניים‪ ,‬כמו בברעם‪ ,‬כי מדובר ב"ספוילה" –מבנה מהמאה השלישית אשר הועתק לכאן במאה‬
‫השישית‪.‬‬
‫בית הכנסת בנוי אבן גיר (אשר הובא לצורך כך) על משטח בזלת מוגבה (שני גרמי מדרגות‬
‫צדדים הובילו אל פתחיו)‪ ,‬במרכז היישוב‪ ,‬באופן המקיים אחר ההלכה‪" :‬אין בונים בית כנסת‬
‫אלא בגובהה של עיר"‪ .‬ארבעה רחובות אף הפרידו את בית הכנסת מהיישוב‪ .‬כמאפיין את‬
‫הארכיטקטורה של קבוצת בתי הכנסת הגליליים‪ ,‬לבית הכנסת מבנה באזיליקה‪ ,‬עם אולם תווך‬
‫ושתי סטראות‪ .‬בית הכנסת פנה לכיוון דרום ‪ -‬ירושלים (ובקיר הדרומי היה מקום לארון קודש‬
‫נייד – אשר ייתכן והוא שחקוק באבן שנמצאה בבית הכנסת ומוצבת מול פתח הכניסה לאתר)‪,‬‬
‫ואף חזית הכניסה המפוארת (פתח ראשי מול אולם תווך ושתי כניסות מול הסטראות) הייתה אף‬
‫היא מדרום‪ -‬מהצד אליו התפללו‪ .‬מאפיין נוסף היא עמוד פינתי עם חתך לב‪ .‬מבית הכנסת נותרו‬
‫שרידים רבים ‪ ,‬עיטורים מגולפים באבן גיר לבנה שהובאה ממרחק ומעידים על הפאר הרב של‬
‫‪45‬‬

‫מבנה בית הכנסת על רקע הבנייה הדלה של בתי המגורים סביבו (עם גגות קש מעורב בבוץ ‪,‬‬
‫שאינם מאפשרים קומה שניה ומסבירים את הכנסת המשותק דרך הגג)‪.‬‬
‫מדרום לבית הכנסת מצוי בית (אשר בנייתו מתוארכת למאה הראשונה לפני הספירה)‪ ,‬והתחוללו‬
‫בו שינויים אשר אינם ניכרים בבתים אחרים‪ :‬הרצפה טוייחה מספר פעמים ונמצאו עליה שברי‬
‫מנורות‪ ,‬ומאה כתובות עם השם "ישו" ‪" ,‬המשיח"‪" ,‬האדון" וכן "פטרוס הקדוש"‪ .‬לפי המסורת‬
‫זהו ביתו של פטרוס אשר התגורר בה עם חמתו אותה ריפא ישוע (ולמעשה גם בית ישוע עצמו)‪.‬‬
‫במאה הראשונה לספירה‪ ,‬כאשר הדת הנוצרית נרדפת‪ ,‬הופך המקום ל"דומוס אקלסיה"‪,‬‬
‫כנסייה ביתית‪ ,‬ובתקופה זו‪ ,‬כנראה נערכו החריטות הרבות‪ .‬בתקופה הביזנטית‪ ,‬במאה‬
‫החמישית לספירה‪ ,‬נבנית כנסיה ביזנטית הבנוייה בצורה הרכזית וממוקדת בביתו של פטרוס‬
‫‪ ,‬כפי שמתארת עולת הרגל איגריה‪ ,‬ואשר חרבה בכיבוש הפרסי (‪ 614‬לספירה)‪ .‬העובדה כי‬
‫במאה החמישית מתקיימים כאן‪ ,‬זה לצד זה‪ ,‬בית כנסת ובית תפילה נוצרי מחזקת את הסברה‬
‫כי הייתה כאן קהילת "מינים"‪ ,‬יהודים משיחיים שאמנם לא כפרו בעיקר אך האמינו בישוע‪.‬‬
‫על שרידי הכנסייה הביזנטית החרבה (ועל שרידי בית פטרוס) הוקמה כנסיה מודרנית הרכזית‬
‫מתומנת‪.‬‬

‫כנסיית שנים עשר השליחים‬

‫אנו נמצאים בכנסייה יוונית אורתודוכסית המציינת כי כאן‪ ,‬באיזור‪ ,‬בחר ישוע את שנים עשר‬
‫השליחים‪ .‬על שער הכנסייה אנו מבחינים בסמל המאפיין את הכנסייה היוונית אורתודוכסית –‬
‫הטאפוס ‪ ,‬המורכב מה אותיות טאו‪ /‬פי אשר משמעותו‪:‬טאפוס פיליקאס = אחוות הקבר הקדוש‬
‫(טאפוס = קבר‪ ,‬פליקאס = אחווה) שכן בכנסיית הקבר בירושלים‪ ,‬מתחם האנסטאזיס – הקבר‬
‫והתחייה‪ ,‬נמצא בחזקת היוונים אורתודוכסים‪ .‬בתוך הכנסייה לא נראה פסלים תלת מימדיים‬
‫כי אם "איקונות" נישאות‪ .‬המזבח אינו חשוף אלא מוסתר מאחורי קיר הקרוי "איקונוסטזיס"‬
‫ובו אנו מבחינים בפתח מרכזי (שתי דלתות ) אשר במרכזן יופיע (תמיד) תיאור הבשורה של‬
‫גבריאל למרים‪ ,‬ומסביב ארבעת האוונגליונים‪ ,‬כאופנים שמניעים את הבשורה‪ .‬מעל הדלתות‬
‫המרכזיות פרוכת ומעליה תיא ור הסעודה האחרונה‪ .‬על קיר האיקונוסטזיס עצמו נראה (תמיד)‬
‫מימין לפתח המרכזי את דמות ישו כפנטוקרטור – שליט העולם ומימין לו את יוחנן המטביל‪.‬‬
‫משמאל לפתח המרכזי נראה (תמיד) את מרים אוחזת את ישו בידה ומשמאל לכך – איקונה ובה‬
‫הארוע המונצח בכנסיה‪ .‬כאן נבחין באיקונה המתארת את בחירת תריסר השליחים‪.‬‬

‫הר האושר‬
‫במילה‬ ‫ההערכה כיום היא כי "דרשת ההר" של ישוע‪ ,‬בה אמר שמונה פסוקים המתחילים‬
‫להבחין‬ ‫"אשרי"‪ ,‬לא התקיימה כאן‪ ,‬אלא על הגבעה מול שתי הטבחות‪ ,‬שם אף ניתן‬
‫החובק‬ ‫בשרידים של כנסייה ביזנטית‪ .‬בכ"ז‪ ,‬כנסיית האושר מוקמה כאן בשל נוף מדהים‬
‫כנסייה‬ ‫בתצפית אתרים רבים שביקר בהם ישוע‪ .‬לכן‪ ,‬בשנת ‪ 1938‬מקים כאן אנטוניו ברלוצי‬
‫‪46‬‬

‫הרכזית מתומנת אשר שמונה צלעותיה מסמלות את שמונת פסוקי ה"אשרי" שבדרשת ההר‪.‬‬
‫בניגוד למקובל בכנסיות‪ ,‬הרי בכנסיה חלונות פנורמיים רחבים‪ ,‬בגובה העיניים‪ ,‬המאפשרים‬
‫מבט על הכנרת וסביבתה‪ .‬שמונת החלונות בכיפה מעוטרים בפסוקים מ"דרשת ההר"‪ .‬במרכז‬
‫הכנסייה מזבח עשוי משיש הנתון בתוך היכלית‪ .‬הרצפה ליד המזבח מעוטרת באריחים ובהן‬
‫שבע התכונות הנעלות‪ :‬צדק‪ ,‬חסד‪ ,‬זהירות‪ ,‬אמונה‪ ,‬עוז‪ ,‬תקווה‪ ,‬כיבוש היצר‪.‬‬

‫כורסי‬
‫כורסי ממוקמ ת ממזרח לכנרת‪ ,‬על לשון יבשה החודרת לים‪ ,‬בפתחו של נחל רחב המעניק מראה‬
‫של כורסה עם משענת אשר‪ ,‬אולי‪ ,‬מהווה את הסיבה לשם היישוב היהודי שהיה כאן מאז ימי‬
‫בית שני – כורסי‪.‬‬
‫לפי המסורת כאן ארע "נס החזירים"‪ ,‬המתואר בברית החדשה בו מגיע ישוע על עבר הים (צידה‬
‫המזר חי של הכנרת)‪ ,‬אל ארץ הגרגשים (אשר אולי היא המקור למילה "כורסי" – גרסי)‪ ,‬ופוגש‬
‫אדם (או שנים) אחוז שד‪ .‬ישוע מוציא את השד מהאדם ומגרשו אל תוך עדר חזירים סמוך‪ ,‬אשר‬
‫מבהלה רץ היישר למי הכנרת וטובע בה‪ .‬קאפלה קטנה ומפוארת על מדרון ההר‪ ,‬בסמיכות לסלע‬
‫בולט‪ ,‬מיוחסת כמקום המפגש עם אחוז השדים‪.‬‬
‫באמצע המאה החמישית מוקם בכורסי מנזר‪ ,‬הגדול ביותר בארץ‪ ,‬המנציח את נס החזירים‪,‬‬
‫מוקף חומה ועם שרידי בית מרחץ‪ .‬במנזר כנסייה באזיליקאית‪ ,‬בעלת אולם תווך ושתי סטראות‪.‬‬
‫מול אולם התווך מצוי אפסיס ובו סינטרונון (מושב הכמרים לאורך האפסיס)‪ .‬באפסיס נחשפה‬
‫תיבת אבן ובה עצמות קדוש (רליקווריה)‪ .‬מימין ומשמאל לאפסיס חדרי שירות (הפרוטזיס‬
‫ודיאקוניקון) ואגן טבילה‪ .‬עמודי האבן וכותרות השיש הקורינתיות עוטרו בצלבים מגולפים‪.‬‬
‫ניתן להבחין באטריום‪ /‬נארטקס (לקאתיחומיניים –בתהליכי התנצרות)‪ .‬הכנסייה אף עוטרה‬
‫ב פסיפסים מעולם הצומח ועולם החי (אשר הושחת בהליך איקונוקלזם)‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא נמצא כל‬
‫מוטיב הקשור לנס החזירים עצמו‪ .‬הכנסייה ניזוקה בפלישה הפרסית בשנת ‪ 614‬ונשכחה עד‬
‫העת החדשה – ובולט העדרה של פאזה צלבנית במקום‪.‬‬

‫קיסריה של פיליפוס – הבניאס‬

‫העיר פאניאס נזכרת‪ ,‬לראשונה‪ ,‬בתקופה הסלווקית ונקראה על שם אל הרועים והיער היווני‬
‫פאן‪ ,‬אשר הפולחן לו נערך במערה למרגלות החרמון‪ ,‬שם בקעו (אז) מי הבניאס (כיום‪ ,‬עקב‬
‫רעידת אדמה‪ ,‬בוקעים המים דרומה יותר)‪ .‬כאשר הורדוס קיבל את האיזור מידי אוגוסטוס‪,‬‬
‫הקים הורדוס מקדש לכבוד אוגוסטוס מיטיבו‪ .‬בנו של הורדוס‪ ,‬פיליפוס‪ ,‬הרחיב את גבולות‬
‫הפאניאס וקרא לה "קיסריה של פיליפוס"‪.‬‬
‫לכאן מגיע ישוע‪ ,‬ערב מסעו הגורלי לירושלים‪ .‬במקום מבודד זה מבקש ישוע לתהות מה‬
‫חושבים השליחים אודותיו‪ ,‬פטרוס מציין כי ישו הוא המשיח וניתנת לפטרוס הבטחה כי יקבל‬
‫‪47‬‬

‫את מפתחות השמיים (אך מאז עוד יעבור תלאות רבות – ייקרא השטן‪ ,‬יתכחש לישוע ויתחרט)‪.‬‬
‫ישו אף מכין‪ ,‬כאן‪ ,‬את השליחים לגורל המר הצפוי לו בירושלים‪.‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה כנסיות על הכרמל‬

‫סטלה מאריס‬
‫אנו נמצאים על אחד משלושת קודקודי המשולש של רכס הכרמל‪ :‬ראש הכרמל (קודקודיו‬
‫האחרים‪ :‬קרן הכרמל – המוחרקה‪ ,‬חוטם הכרמל – רמת הנדיב)‪ .‬הר הכרמל היה‪ ,‬לכל אורך‬
‫ההסטוריה‪ ,‬הר מקודש‪ .‬בתקופה הרומית פאגנית היה מקודש לזאוס אבי האלים ולהליוס אל‬
‫השמש‪ .‬בתקופה הביזנטית מוסבת האמונה הפאגנית ב"הליוס" באמונה נוצרית ב"אליאס" –‬
‫אליהו‪ .‬כך‪ ,‬כבר מן התקופה הביזנטית נקשר המקום לאליהו הנביא‪.‬‬
‫בתקופה הצלבנית היה מסדר צבאי כרמליטי (כמו ההוספיטלרי והטמפלרי) על הר כרמל בנחל‬
‫שיח (שם נמצאים שרידי המנזר הצלבני)‪ .‬המסדר ראה את אליהו כפטרונו ובהר כרמל כהר בעל‬
‫רמה רוחנית אליו לשאוף‪ .‬מסדר כרמליטי זה מתגבש מחדש במאה השש עשרה ובמחצית‬
‫הראשונה של המאה התשע עשרה נבנית‪ ,‬בחסות הצרפתים‪ ,‬הכנסיית בפניה אנו נמצאים‪,‬‬
‫המקבלת את השם "סטלה מאריס – כוכב הים" שהוא אף אחד משמותיה של מריה‪ .‬הכנסייה‬
‫והמנזר מוחזקים בידי המסדר הכרמליסטי (אשר מחזיקים אף במוחרקה ובכנסיית אליאונה)‬
‫אשר (כמו בתקופה הצלבנית) רואה באליהו הנביא כפטרונו‪ ,‬וכי על הסמל שלהם מופיע המשפט‬
‫שלו‪" :‬קנא קינאתי לה'" ‪ ,‬יד אליהו אוחזת בחרב‪ ,‬שלושה כוכבים (שלושת השבועות הנוספות‬
‫של הנזירים) ‪ ,‬הר כרמל אותו רואים הכרמליסטים כהר בעל רמה רוחנית גבוהה שאליו צריך‬
‫לשאוף – ובפסגתו כתר ‪ .‬מבנה המנזר אשר אנו רואים הוא המרכז העולמי של המסדר‬
‫הכרמליטי בארץ ישראל‪.‬‬
‫מול פתח הכנסייה אנו רואים פירמידה המציינת קבר אחים של חיילי נפוליאון (חייליו‬
‫החולים אשר זונבו ע"י התקיף המקומי אל ג'זאר בנסיגה מעכו ) והפסוק‪" :‬איך נפלו גיבורים"‪.‬‬
‫בתוך הכנסייה (קתולית) נבחין באפסיס היושב על מערה המיוחסת לאליהו הנביא‪ ,‬אזכורים‬
‫של כרמל בתנ"ך‪ ,‬ארבעת האוונגליונים בכיפה‪ ,‬וציורי דמויות שהתנצרו והשתיכו למסדר‬
‫הכרמליטי ‪ -‬כגון דניאל רופהייזן‪ ,‬ד"ר אדית שטיין‪.‬‬

‫המוחרקה‬
‫אנו נמצאים על אחד משלושת קודקודי המשולש של רכס הכרמל‪ :‬קרן הכרמל (קודקודיו‬
‫האחרים‪ :‬ראש הכרמל – סטאלה מאריס‪ ,‬חוטם הכרמל – רמת הנדיב)‪ .‬הר הכרמל היה‪ ,‬לכל‬
‫אורך ההסטוריה‪ ,‬הר מקודש וכבר בתקופה הביזנטית נקשר המקום לאליהו הנביא‪.‬‬
‫‪48‬‬

‫כבר בימי הביניים מתפתחת מסורת כי כאן‪ ,‬בקרן הכרמל‪ ,‬ארע הארוע התנכ"י בו מתמודד אליהו‬
‫עם נביאי הבעל‪ .‬זאת‪ ,‬בתקופת הפלגה‪ ,‬בעת שלטון מלך ישראל אחאב אשר כדי לחזק את יחסיו‬
‫עם הפניקים נישא לבת מלך צידוני – איזבל‪ .‬אליהו הנביא מוכיח את העם "עד מתי אתם‬
‫פוסחים על שני הסעיפים"‪ .‬מובאים שני פרים ונערכת בחינה מצד איזה אלוהים‪ :‬ה' או הבעל‪,‬‬
‫תצא אש ותשרוף את העולה (הפר)‪ .‬נביאי הבעל קוראים לאלוהים אשר אינו עונה וזוכה ללעגו של‬
‫אליהו "אולי ישן הוא"‪ .‬לאחר מכן מכין אליהו תריסר אבנים‪ ,‬עולה ועצים‪ ,‬וכדי להעצים את‬
‫הנס יוצק עליהם מים‪ ,‬וכאשר הוא קורא לה' יוצאת אש ואוכלת את העולה‪ ,‬העצים‪ ,‬המים‪ .‬העם‬
‫מכיר בנצחון ה' ואומר "ה' הוא האלוהים"‪ .‬את נביאי הבעל תופסים‪ ,‬מורידים אל נחל קישון‬
‫(אשר נמצא ממש מתחתנו ומנקז את עמק יזרעאל) ושוחטים אותם שם‪ .‬משכך‪ ,‬נקרא המקום‬
‫"מוחרקה"‪ ,‬מלשון אש‪ ,‬אשר שרפה וחרכה את העולה והעצים של אליהו‪.‬‬
‫כאמור בתחילת המאה התשע עשרה מתיישב המסדר הכרמליטי (מסדר מהמאה השש עשרה‪,‬‬
‫אשר יסודו במדר צלבני) בסטלה מאריס‪ .‬בסוף המאה תשע עשרה מקים המסדר הכרמליטי את‬
‫הכנסייה אשר אנו עומדים מולה‪ .‬בחזית הכנסייה נבחין בפסלו של אליהו מניף חרב וכיתוב‬
‫(מוטעה) "ותפלוש ה' (ותפול אש ה') ‪ .‬בתוך הכנסיה נראה בסמוך למזבח שנים עשר אבנים‬
‫המסמלים את תריסר האבנים (כמניין שבטי ישראל) שהניח אליהו‪ .‬הכנסייה הוקמה בחסות‬
‫הצרפתים אשר חפצו להגדיל את שליטתם בכרמל‪ ,‬במאבק מול הגרמנים)‪.‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה ‪ -‬יפו בהבט של הנצרות‬

‫חשיבות יפו בנצרות (אפשרי כנקודת הרחבה מול סן פטרוס)‬

‫על פי הברית החדשה (מעשי השליחים) התארח פטרוס ביפו אצל מעבד עורות בשם שמעון‬
‫הבורסקאי‪ .‬כאשר עלה על הגג להתפלל‪ ,‬והיה רעב‪ ,‬ראה כי נפתחים השמים ומהם יורד מעין‬
‫מפרש גדול ובו חיות טהורות וטמאות‪ .‬בת קול קראה לו "שחט ואכול" ולאחר שהוא מסרב הוא‬
‫נענה "לאשר טיהר האלוהים – אל תקרא טמא"‪ .‬חזון זה נחשב לנקודת מפנה בנצרות‪ ,‬בו הותרו‬
‫המאכלות האסורים‪ ,‬והברית החדשה אף כורכת את ארוע זה לסיפור נוסף‪ ,‬השלוב בו‪ ,‬לפיו‬
‫מיד לאחר הארוע מגיעים אל פטרוס ביפו שליחים מקיסריה‪ .‬בהתאם להנחיית רוח הקודש מגיע‬
‫פטרוס אל שר צבא איטלקי בשם קורנליוס בקיסריה‪ ,‬מציין (בהקשר לחיזיון שראה קודם) כי‬
‫"הראה אלוהים שלא לקרוא לשום אדם שיקוץ או טמא" – בכך‪ ,‬מכניס פטרוס תחת כנפי‬
‫הנצרות את הנכרי‪/‬עובד האלילים הראשון – קורנליוס‪.‬‬
‫מכאן חשיבותה העצומה של יפו לנצרות‪ ,‬שכן עד הארוע הנ"ל ‪ ,‬המתחיל ביפו‪ ,‬הנצרות היא‬
‫פלג יהודי בתוך הדת היהודית‪ ,‬ומן הארוע הנ"ל מתחיל תהליך חשוב שבו חדלה הנצרות‬
‫להיות כת יהודית‪ ,‬מתחילה הנצרות לפנות אל עובדי האלילים‪ /‬אל הנוכרים – ולהתגבש כדת‪.‬‬
‫‪49‬‬

‫פטרוס מבין כי לנוכח הקושי בשכנוע יהודים וההכרח כי האמונה בישוע תמשיך ותתקיים יש‬
‫צורך לפנות אל עובדי האלילים – ומהמקום בו אנו נמצאים מתחילה תפיסה זו‪ .‬בכך אף מתגבשת‬
‫אופייה של הנצרות כדת של אמונה ולא של הלכה שכן לא ניתן להביא בפני עובדי אלילים את‬
‫החובה לקיים מצוות אלא אך את האמונה בישוע‪ ,‬ללא המצוות‪ ,‬תוך אימוץ ו"רתימה" של‬
‫מנהגים פאגניים‪ ,‬תפילה לכיוון מזרח (בא השמש)‪ ,‬הפיכת מקדשים פאגניים לכנסיות (דוגמא‬
‫בולטת היא מקדש אפרודיטה אשר על מקומו מוקמת‪ ,‬בתקופה הביזנטית כנסיית הקבר)‪.‬‬
‫ארוע נוסף אשר מייחסת הברית החדשה ליפו היא החייאת נערה בשם טביתא (צביה) ע"י‬
‫פטרו ס‪ ,‬בסיפור אשר ממחיש את דמותו של פטרוס כממשיכו של ישוע (אשר‪ ,‬בסיפור דומה‪,‬‬
‫החייה בכפר נחום נערה בעלת שם דומה – טליתא‪ ,‬בתו של יאיר מגבאי בית הכנסת)‪.‬‬

‫כנסיית סן פטרוס‬
‫לנוכח חשיבותה של יפו בנצרות התקדש המקום בו אנו נמצאים לנצרות עוד בתקופה הביזנטית‬
‫(אך אי ן לכך שרידים כאן)‪ ,‬ובתקופה הצלבנית הוקמה כאן‪ ,‬ע"י לואי התשיעי ‪" -‬לואי הבנאי"‬
‫(‪ ,) 1248‬מצודה צלבנית גדולה אשר קבלה כאן ביפו (עיר נמל חשובה בתקופה הצלבנית) את פני‬
‫עולי הרגל (וניתן להבחין בשרידים מועטים שלה)‪.‬‬
‫אנו נמצאים מול כנסייה‪ ,‬מסוף המאה התשע עשרה (‪ )1884‬המציינת את ביקורו של פטרוס ביפו‬
‫(הגם שה"מיקום המדוייק" מיוחס לבית שמעון הבורסקאי)‪ ,‬המוחזקת בידי ה"קסטודה לה‬
‫טרה סנטה" ענף משנה של מסדר הפרנציסקנים המקבל (החל משנת ‪ ) 1333‬חזקה במקומות‬
‫קדושים רבים בארץ‪ .‬זהו ‪ ,‬מסדר (נזירות) קתולי אשר פטרונו ‪/‬מייסדו הוא איטלקי בשם‬
‫פרנציסקוס אשר דגל באורח חיים הדומה לחיי העוני‪ ,‬נדודים‪ ,‬פושטי יד של השליחים‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1225‬עובר פרנציסקוס חוויה דתית במסגרתה הוא כה מזדהה עם הסבל והצליבה של ישוע עד‬
‫כי בגופו שלו ניכרים פצעי הסטיגמטה (ארבעת דקירות הצלב) ומכאן שני סמליו של המסדר‬
‫אשר אנו רואים מולנו‪ ,‬בחזית הכנסייה על דלתות המתכת הכבדות‪ :‬סמל אחד‪ :‬שני ידיים‬
‫אוחזות זה את זה (ידו החשופה של ישוע וידו הלבושה של פרנציסקוס)‪ .‬סמל שני‪ :‬המסדר‬
‫הפרנציסקני אימץ את הצלב אשר התנוסס על דגל ממלכת ירושלים הצלבנית – צלב גדול‬
‫ובצדדיו ארבעה צלבים קטנים‪ ,‬המסמלים (כיום ‪ ,‬כסמל המסדר) את ארבעת פצעי הדקירה –‬
‫סטיגמטה ובמרכז את פצע הדקירה של החייל הרומאי לונגינוס‪ ,‬או את הפטריארכיה של‬
‫ירושלים (הצלב הגדול) וארבעת הפטריארכיות‪.‬‬
‫עוד אנו מבחינים בחזית בעיטורים עשירים בסגנון ניאו – בארוקי (קווים מסולסלים)‪ ,‬וכן‬
‫בסמלים‪ /‬האטריביוטים של פטרוס‪ :‬כתר (כממשיך ישוע וסמל האפיפיורות) ומפתחות‬
‫(כמקבל "מפתחות השמים") – הסמל על דגלו הצהוב של הואתיקן‪.‬‬
‫כאשר נכנס אל הכנסיה‪ ,‬אתקשה להדריך‪ ,‬אך תבחינו כי‪ ,‬בניגוד למקובל‪ ,‬פונה חזית הכנסייה‬
‫למערב – לכיוון הים וכיו ון רומא ולא למזרח‪ ,‬באופן המבטא את נקודת המפנה החשובה של‬
‫הנצרות‪ ,‬כאן ביפו‪ ,‬כפונה אל המערב‪/‬הנכרים‪/‬רומא‪ .‬מעל האפסיס המרכזי תבחינו בציור‬
‫‪50‬‬

‫גדול המראה את חזון החיות הטמאות והטהורות של פטרוס‪ ,‬ועיטור של יונה אשר ממנה יוצאות‬
‫קרנים המסמלת את ירידת רוח הקודש על המצטרפים לדת החדשה‪ ,‬וכן עץ זית שכן יפו (אשר‬
‫לפי המסורת נבנתה בידי יפת) מיוחסת כמקום ממנו הביאה היונה לנוח את עץ הזית‪ .‬כמו כן‬
‫תבחינו כי המזבח מעוטר בארוע לפיו מוסר ישוע לפטרוס את מפתחות השמיים‪.‬‬

‫בית שמעון הבורסקאי‬

‫אנו נמצאים מול בית המיוחס כמקום ביתו של מעבד העורות שמעון הבורסקאי ‪ ,‬וכאן רואה‬
‫פטרוס את החזיון של יריעת הבד עם החיות הטהורות והטמאות‪ ,‬ארוע המהווה נקודת תפנית בה‬
‫בוטלה חובת מצוות הכשרות ומתקבלים הנכריים תחת כנפי הנצרות‪.‬‬
‫המבנה שמולו אנו נמצאים הוא מן המאה השמונה עשרה (כלומר בוודאי שאינו הבית של עליית‬
‫גגו ראה פטרוס את החזון)‪ ,‬אך בחצרו שוקת גדולה מאבן ובאר מים שלפי המסורת שימשו את‬
‫פטרוס בהכנת העורות‪ .‬הבית (ובצמוד לו מגדלור ישן) משקף מארג של לאום ודתות שכן הינו‬
‫קדוש לנצרות‪ ,‬הינו בבעלות משפחה ארמנית‪ ,‬על גגו "מסגד בודרוס" (המשמר את השם‬
‫פטרוס!) מוסלמי‪ ,‬ומדינת ישראל חפצה להפכו לאתר תיירות‪.‬‬

‫כנסיית "טביתא קומי"‬

‫אנו נמצאים במקום המייחס את קבורת נערה בשם טביתא‪ .‬ע"פ הברית החדשה כאשר שוהה‬
‫פטרוס ביפו‪ ,‬הוא מוזעק להחיות נערה מתה בשם טביתא (צביה) מלאת מעשים טובים ומצוות‪.‬‬
‫פטרוס מגיע אל גווית הנ ערה ‪ ,‬אומר "טביתא קומי" והיא מתעוררת‪ .‬המסר של הברית החדשה‬
‫בסיפור זה הינו בהמחשת דמותו של פטרוס כממשיכו של ישוע‪ ,‬אשר‪ ,‬בסיפור דומה‪ ,‬החייה‬
‫בכפר נחום נערה בעלת שם דומה – טליתא‪ ,‬בתו של יאיר מגבאי בית הכנסת‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬אנו נמצאים במתחם כנסייה יוונית פרובוסלבית אשר נבנתה ע"י הרוסים בסוף המאה‬
‫התשע עשרה (‪ ) 1888‬ואשר (כמעין "מגרש הרוסים" בירושלים) שמשה מרכז ואכסנייה לעולי‬
‫רגל צליינים רוסים‪ ,‬ולפיכך המקום מכונה ע"י הערבים "מוסקובייה"‪.‬‬

‫תקצירי אתרים נוספים‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה בקשר לשפלה בתקופת המקרא‬
‫‪51‬‬

‫עמקי התלם‬
‫"עמקי התלם" משתרעים (מצפון לדרום) בקו המגע בין השפלה הגבוהה להרי יהודה (ובאופן‬
‫כללי תוואי כביש ‪ 38‬של ימינו)‪.‬‬
‫כל נחל (המתחתר בהרי יהודה) יוצר (ביציאה אל השפלה) מפתח רחב ‪ ,‬ונוצר עמק צר עמוק‬
‫וארוך הקרוי "עמק תלם"‪ .‬לפיכך‪ ,‬סדרת "עמקי תלם" תוחמת בין השפלה להר (עמק איילון‪,‬‬
‫עמק שורק‪ ,‬עמק האלה‪ ,‬עמק בית גוברין)‪ .‬העמקים הינם "מעבר הכרחי" ולפיכך כדי להגן על‬
‫העמק בנו לאורכו תלים (מקומות היישוב בעבר) ונערכו מאבקים על השליטה בו ועל נקודת‬
‫ה"מיפתוח" אל אזור ההר‪.‬‬

‫תל בית שמש‬

‫תל בית שמש נמצא בעמק שורק‪ ,‬אשר הינו אחד מ"עמקי התלם" אשר משתרעים (מצפון‬
‫לדרום) בקו המגע בין השפלה הגבוהה להרי יהודה‪ ,‬ולכן מהווה אחד מנקודות המעבר‬
‫ההכרחיות בין השפלה להר‪ .‬לא בכדי היה העמק כאן אחד מנקודות מאבקי השליטה בין‬
‫ישראל לפלישתים‪ ,‬המקבל כאן את ביטויו בקרבות בין שמשון (אשר פעל כאן‪ ,‬באיזור‪ ,‬בין צרעה‬
‫לאשתאול) לבין הפלישתים‪ .‬מקור השם‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בפולחן קדום לשמש (כמו מג'דל שמס או‬
‫תמנת סרח)‪.‬‬
‫התל טרם נחפר‪( ,‬ולכן איננו מולנו רואים עתיקות ארכיאולוגיות) ומיוחס להיות העיר בית שמש‬
‫המקראית אשר מוזכר כישוב בית שמש אליו העלו פלישתים את ארון הברית‪ .‬זאת לנוכח הכתוב‬
‫כי לאחר שנשבה ארון הברית בקרב אבן העזר הוא מגיע לאשדוד‪ ,‬שם גורם ארון הברית‬
‫להשפלת האל הפלישתי דגון‪ ,‬מועבר לגת – וגורם מכה קשה לאנשי העיר‪ ,‬מועבר לעקרון ומשם‬
‫ממהרים פלישתים להפטר ממנו ולהעלותו אל העיר המקראית הקרוייה בית שמש אשר אנשיה‬
‫(כאמור בספר שמואל א') "קוצרים קציר חיטים בעמק" – אשר ייתכן ומתייחס לעמק שורק בו‬
‫אנו נמצאים (וקרוי שורק כי שורק היא גפן משובחת‪ ,‬כאמור בברכת יהודה "אוסרי לגפן עירה‬
‫ולשרקה בני אתונו")‪.‬‬
‫המבחן שעורכים פלישתים הוא האם הפרות המובילות את הארון הולכות ישר בדרך (הקרוייה‬
‫בכינוי המקראי "מסילה") ‪ ,‬ואינן סרות ימין או שמאל‪ ,‬ואכן כך נעות הפרות ‪ ,‬באופן שמהווה אות‬
‫לפלישתים כי הנזק שארע להם אינו יד המקרה אלא מאת הקב"ה‪ .‬ניתן לראות את אותה‬
‫"מסילה" כמעבר "עמק התלם" שבפנינו בין רכס צרעה לרכס הרי יהודה ממזרח לנו (או תוואי‬
‫נחל שורק)‪.‬‬
‫התנהלות בלתי נכונה של אנשי בית שמש עם ארון הברית גורמת לכך שהקב"ה מכה באנשי בית‬
‫שמש ‪ ,‬נהרגים עשרות אלפים‪ ,‬ולפיכך מכאן מועלה הארון אל קרית יערים (בסמוך לאבו גוש של‬
‫היום) ‪ ,‬שם ישהה עשרים שנה עד שיועלה ע"י דוד לירושלים‪.‬‬
‫‪52‬‬

‫עיינות דקלים‬
‫לפי הסיפור המקראי מוליד יהודה שלוש בנים ער (אשר נישא לתמר ‪ -‬אך מומת בידי ה') ואונן‬
‫(אשר אמור לקיים מצוות יבום אך מומת בידי ה') ושילה הצעיר‪ .‬תמר הכמהה לצאצאים‪,‬‬
‫להמשכיות‪ ,‬עולה בעקבות יהודה אל מקום הנקרא תמנתה ולפי ספר בראשית יושבת במקום‬
‫הקרוי "פתח עיניים" על דרך תמנתה‪ ,‬מתחפשת לפרוצה‪ ,‬יהודה שוכב עימה (בלי לזהות אותה‪,‬‬
‫אך מפקיד בידיה את חותמו‪ ,‬פתיל ומטה כערבון לתשלום – באופן שמוביל לזיהויו לאחר מכן)‬
‫ומביא להריונה‪.‬‬
‫המקום כאן‪ ,‬הוא היחיד בו מצויים מעיינות‪ ,‬ומהם מתחיל נחל תמנה ולפיכך מיוחס המקום כאן‬
‫כ"פתח עיניים‪ ,‬המקראי ‪ -‬המקום למעשה ממנו מתחילה שושלת שבט יהודה!‬

‫תל עזקה‬
‫אנו נמצאים בתל עזקה‪ ,‬המצוי על רכס‪ ,‬בשפלה הגבוהה‪ ,‬ב"פארק בריטניה" וצופים אל עבר‬
‫עמק האלה‪ ,‬אשר הינו אחד מ"עמקי התלם" התוחמים בין השפלה להר‪ ,‬ואשר נוצר כאן‪,‬‬
‫בנקודת המפתוח בה מתחתר עמק האלה ומוצא מוצא מהרי יהודה אל השפלה (לאחר תפנית‬
‫שהוא עושה כאן מתחתינו)‪.‬‬
‫עמקי התלם היוו נקודות מעבר הכרחיות‪ ,‬בין איזור השפלה אשר היה בשליטת פלישתים (כגון‬
‫ערי פלישתים החשובות גת ‪ -‬תל צפית‪ ,‬ועקרון ‪ -‬תל מוקנה) לבין איזור ההר אשר היה בשליטת‬
‫ישראל (במועד הרלוונטי לנו ‪ -‬בעת מלכות שאול) – דבר שמסביר את הרקע לקרב החשוב‬
‫וההסטורי שהתנהל בעמק מתחתנו‪.‬‬
‫לא ברור מן הכתובים היכן בדיוק התמקמו הכוחות (שכן ננקב מקום "בין שכה ובין עזקה באפס‬
‫דמים" ‪ -‬שאינו ברור) וככל הנראה התמקמו הפלישתי על רכס שכה הנמצא ממולנו (תל שכה ‪-‬‬
‫אשר את שמו שימר הכפר הערבי שוויקה) ‪ ,‬מדרום לעמק‪ .‬ישראל התמקמו ברכס הרי יהודה‬
‫מצד מזרח לעמק (או בעמק כשהגבעות תחילת רכסי יהודה מצפון מאחוריהם – הרכס מצד‬
‫שמאל כאשר נושאים בכביש ‪ ,)375‬וכפי שנאמר "הגיא ביניהם"‪.‬‬
‫הקרב אינו נערך באופן של צבא מול צבא‪ ,‬אלא באופן של נציג "איש ביניים" מכל צד אשר‬
‫נלחמים ביניהם – ותוצאות המאבק יכריעו‪ .‬מצד פלישתים מתייצב גליית מגת (תל צפית) אשר‪,‬‬
‫לפי ההגיון‪ ,‬עשה את דרכו לכאן במעלה נחל האלה‪ .‬מצד ישראל מתייצב דוד (אם כי המקרא‬
‫עצמו נוקב אף בשם אחר "אלחנן בן יערי") ‪ ,‬מבית לחם יהודה‪ ,‬אשר מגיע להתמודד‪ ,‬כאן בעמק‬
‫האלה מתחתנו‪ ,‬מול גליית אשר "חירף מערכות אלוהים חיים" ‪.‬‬
‫שימו לב את התיאור המקראי בו מנסה דוד ללבוש את מדי המלחמה ‪ -‬ללא הצלחה‪ ,‬מסיר את‬
‫תלבושת הקרב הכבדה‪ ,‬יורד עם מקלו אל הנחל (ככל הנראה נחל האלה שמתחתינו!) לוקח‬
‫חמישה אבנים‪ ,‬והכתוב אף מדגיש (כדי להעצים את הנס) כי אין לדוד חרב‪ .‬דוד זורק אבן ומכה‬
‫את גליית במצחו‪ ,‬אשר נופל ומת‪ .‬לאחר מכן כורת דוד עם חרב גליית את ראשו של גליית‪.‬‬
‫‪53‬‬

‫כמוסכם‪ ,‬לפי כללי הקרב‪ ,‬מכריע נצחון דוד את הקרב כולו‪ ,‬ישראל רודפת אחרי פלישתים עד גת‬
‫ועקרון‪ ,‬ודוד עולה עם ראש גליית (התנ"ך נוקב אל ירושלים – אך זו עוד הייתה יבוסית‪ ,‬ולפי‬
‫המסורת מטמינו בדרך‪ -‬בחירבת חנות)‪.‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה בקשר למסלול גויי הים‬

‫אשקלון‬
‫רוב תולדות א"י שזור באשקלון‪ ,‬שכן העיר שוכנת על "דרך הים" העתיקה ממצרים‬
‫למסופוטמיה‪ ,‬ועל חוף פתוח שניתן להקים בו מעגן‪ .‬בתקופה הכנענית התיכונה מתחילים‬
‫לבנות ערי נמל ואשקלון נבנית בתקופה זו‪ ,‬והופכת למרכז ייצוא של שמן ויין ומוצרים אחרים‪.‬‬
‫ייתכן ששמה אף נגזר מהמילה "סקליון" – בצל אשר היה מיוצא מכאן‪.‬‬
‫בתקופה הכנענית התיכונה (‪ )1550 – 2,200‬משתלט על מצרים (וכנען הכפופה לה) כוח‬
‫חיצוני הקרוי חיקסוס ומביא לכאן את תרבות המרכבות הסוללות והחלקלקות‪ .‬החיקסוס‬
‫תוחמים את אשקלון בסוללות עפר אדירות (אשר עליהן במהלך השנים יוקמו חומות)‪ ,‬ע"ג סלע‬
‫הכרכר הטבעי‪ ,‬ובכך יצרו מרחב עירוני‪ ,‬ואף מדפנים חלקים מהסוללה (כגון בנקודות תורפה ליד‬
‫השער) בלבני עץ שרופות ויוצרים "חלקלקה" אשר יוצרת מדרון משופע חלקלק בתחתית‬
‫הסוללה אשר מאפשר שדה ראייה טוב יותר ומקשה על ניגוח אילי מצור‪.‬‬
‫השער אשר אנו רואים לפנינו‪( ,‬המשולב ונשתל במערך בסוללה והחלקלקה) הוא מן התקופה‬
‫הכנענית התיכונה (מתוארך לשנת ‪ 1800‬לפה"ס) והינו השער המקושת הקדום ביותר בעולם!‬
‫אם כי חלקו העליון של השער‪ ,‬הקשת ‪ -‬קרס‪ .‬שער מקביל‪ ,‬מן התקופה הכנענית התיכונה‪,‬‬
‫בתל דן נשמר אף בחלקו העליון‪ .‬חלקו החיצוני של השער בנוי מאבני כורכר‪ ,‬וחלקו הפנימי‬
‫מלבני בוץ (שרוף) וקש‪.‬‬
‫בתקופה הכנענית התיכונה מגיעים לכאן קבוצת גויי הים – הפלישתים (אשר מוצאם מאי יון‬
‫בכלל והאי כרתים בפרט) והעיר אשקלון הופכת לאחת מחמשת "סרני פלישתים" (עזה‪ ,‬אשקלון‪,‬‬
‫אשדוד‪ ,‬גת‪ ,‬עקרון) ולפי הסיפור המקראי – ימצא בה שמשון את מותו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 604‬לפני הספירה מחריב נבוכדנצר את ערי החוף של הפלישתים וכך נחרבת אשקלון‪.‬‬
‫לאחר מכן יגיעו הפיניקים‪ ,‬שבי ציון בתקופה הפרסית‪ ,‬העיר תכבש בידי אלכסנדר מוקדון‪,‬‬
‫תוחרב ע"י שליט מבית תלמי‪ ,‬ותכבש בידי הרומאים והורדוס יקים כאן מזרקות ומקדש‬
‫למיטיבו האל אאוגוסטוס‪ .‬הרומאים יקימו כאן פורום‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬בזיליקה – מבנה התכנסות‬
‫ציבורי ‪ -‬אשר את שרידיה אנו רואים‪ ,‬וכן פסלים משיש‪ ,‬פסל האלה איזיס פטרונה של העיר‪,‬‬
‫אטלס הנושא את כדור הארץ‪ ,‬אלה מכונפת‪.‬‬
‫העיר תמשיך ותשגשג בתקופה הביזנטית‪ ,‬וצליינים יגיעו דרכה לארץ ‪ ,‬ותמשיך לתפקד גם‬
‫בתקופה המוסלמית‪ .‬הצלבנים אשר כובשים את הארץ אינם מצליחים לכבוש את אשקלון מידי‬
‫הפאטימים אשר העיר הייתה מעוזם במשך חמישים וארבע שנים‪ ,‬וממנה פגעו בשיירות‬
‫‪54‬‬

‫הצלבנים‪ .‬לכן הצלבנים כיתרו את אשקלון עם חמש מצודות בהן בית ג'יבלין בשנת ‪( 1136‬בית‬
‫גוברין)‪ ,‬אבלין בשנת ‪( 1141‬יבנה) ‪ ,‬בלנש גארד בשנת ‪( 1142‬תל צאפי) עד כיבוש אשקלון על‬
‫ידם בשנת ‪ .1153‬סלאח א דין יכבוש את העיר ויחריבה‪ ,‬והיא תשאר כך עד הקמת שכונת‬
‫אפרידר‪ ,‬במסגרת מבצע יואב ינטשו תושבי אשקלון הערבים והיא תתפתח כעיר‪.‬‬

‫גויי הים‬
‫בסו ף תקופת הברונזה המאוחרת נחלשת המעצמה מצרים ואחיזתה בכנען מתרופפת‪ .‬לפיכך‬
‫מגיעים שני אתנוסים אל כנען‪ :‬עם ישראל וכן קבוצת גויי הים אשר מגיעים (בשלוש דרכים –‬
‫דרך הים והיבשה) מאיי יוון‪ ,‬הים האגאי‪ ,‬האי כרתים (אשר מכונה "כפתור" ולא בכדי נאמר‬
‫בספר עמוס‪" :‬את ישראל העליתי מארץ מצרים ופלישתים מכפתור") – ייתכן בשל התפרצות‬
‫הר געש שגרם לשינויים אקלימיים‪ .‬התנ"ך מונה את הפלישתים אך לפי המחקר מדובר‬
‫בשבטים שונים בקבוצה כוללת הקרוייה "גויי הים"‪ .‬הפלישתים (שישבו בחמשת סרני‬
‫פלישתים‪ ,‬ובאפק)‪ ,‬הסקלים והטקרים (אשר ישבו בדור)‪ ,‬השרדנים (אשר ישבו באל אחוואת‬
‫ליד קציר) ‪ ,‬הדננים (באיזור מישור החוף – ודוחקים את שבט דן)‪ .‬הכלים האופיינים לפלישתים‬
‫הם כלים מתרבות אגאית‪ ,‬כלים ממורקים בצבעי חום ואדום‪ .‬לעיתים רבות הופיעו עליהם‬
‫ציפורי מים‪ .‬בעת מסע כיבוש נבוכדנאצר בשנת ‪ 604‬מוכחדים גויי הים ואינם שבים עוד‪.‬‬

‫קיבוץ רבדים ‪"-‬הכפר הפלישתי" ‪ -‬עקרון‬

‫אנו נמצאים בקיבוץ רבדים‪ ,‬בשפלה הנמוכה‪ .‬ממזרח לנו‪ ,‬על נחל תמנה‪ ,‬מצוי תל מוקנה המזוהה‬
‫עם העיר עקרון ובשיא גודלה הייתה מאתיים דונם והיוותה מרכז לייצור ויצוא שמן זית (דרומה)‪.‬‬
‫העיר עקרון הינה אח ת מחמשת ערי הפלישתים (עזה‪ ,‬אשקלון‪ ,‬אשדוד‪ ,‬גת‪ ,‬עקרון)‪ ,‬וכך‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫עובר בעיר ארון הברית לאחר נפילתו בשבי בקרב אבן העזר‪ .‬בעקרון נמצאה כתובת המלמדת על‬
‫מלך בשם אכיש ופדי‪" :‬הבית אשר בנה אכיש בן פדי‪ ..‬שר עקרון לפתגיהו" ‪ .‬כתובת בארמון‬
‫סנחריב בנינוה‪ ,‬המציינת את הכיבוש האשורי את עקרון מזכירה אף היא‪ ,‬באופן תואם‪ ,‬מלך‬
‫בשם "פדי" שכן נאמר בה‪ " :‬אל עקרון קרבתי‪ ..‬את פדי מלכם הוצאתי מתוך ירושלים והושבתי‬
‫אותו על כסא מלכות עליהם‪ .‬מנחת ריבונותי הטלתי עליו"‪ .‬הכתובת בעברית ואף מזבח ארבע‬
‫קרנות שנמצא בעקרון מלמד‪ ,‬אולי‪ ,‬על שיתוף פעולה ושלום בין ישראל לפלישתים‪.‬‬
‫בקיבוץ רבדים אנו מוצאים שחזור של רחוב פלישתי ובו בית בד‪ ,‬מזבח קדום‪ ,‬אובניים ליצירת‬
‫כלים מחרס‪ ,‬מקום טווית בדים‪ ,‬ארון קבורה אנתרופואידי (המשקף השפעה מצרית על תרבות‬
‫פלישתית)‪.‬‬

‫אפק – מבצר אנטיפטרוס‬

‫‪55‬‬

‫חשיבות עצומה יש למי קומה של אפק אשר ממוקמת בנקודת "מעבר הכרחי" "צוואר בקבוק"‬
‫של דרך הים (ממצרים למסופוטמיה) בין הגבעות של השומרון לבין הביצות אשר אפיינו את‬
‫מישור החוף‪ .‬סיבה נוספת למיקומה החשוב הוא כי כאן בסמוך‪ ,‬למרגלות הרי שומרון‪ ,‬יש‬
‫נביעות מים רבות "ראש העין"(ראס אל עין)‪.‬‬
‫חשיבותו העצומה של ה"מעבר הכרחי" היא הסיבה והרקע לכך שכאן נערך אחד הקרבות‬
‫הבולטים בין ישראל לפלישתים‪ .‬פלישתים עולים מערי החוף ומתמקמים באפק‪ .‬ישראל מאיזור‬
‫ההר מתמקם באבן העזר (עיזבת זרתא של ימינו)‪ .‬בקרב ניגף ישראל מלפני פלישתים‪ .‬ארון‬
‫הברית מוזעק משילה ‪ ,‬אך אף זה אינו עוזר ותוצאות הקרב קשות‪ :‬ארון הברית נשבה (ומתחיל‬
‫מסעו לאשדוד‪ ,‬גת‪ ,‬עקרון) ועם הוודע הדבר מת (בשבירת מפרקת) עלי הכהן הגדול‪.‬‬
‫חשיבותו העצומה של המקום היא אף הסיבה והרקע להתיישבות רבת השנים כאן באפק החל‬
‫מהתקופה הכלקוליתית‪ ,‬ברונזה תיכונה (בכתבי המארות מופיע המקום אפקום)‪ ,‬ברונזה‬
‫מאוחרת (תחותמס עובר כאן!)‪ ,‬הכיבוש הישראל (ספר יהושע את "מלך אפק") ‪ ,‬בתקופה‬
‫הישראלית – הקרב החשוב דלעיל‪ ,‬הצבא הבבלי‪ ,‬יש הסבורים כי אלכסנדר מוקדון עבר כאן‬
‫ויישוב הלניסטי בשם "פגאי"‪ ,‬הורדוס בונה כאן עיר ומכנה אותה ע"ש אביו (האדומי)‬
‫אנטיפטרוס‪ ,‬עיר רומית – ביזנטית (ואנו מבחינים בשרידי רחוב רומי עם חנויות ואבן פותה‪,‬‬
‫"כביש" רומי אופייני עם קווי ריצוף אכלסוניים שנועדו למנוע שבירה ע"י גלגלי המרכבות או‬
‫"התחפרותם" בין האבנים) יוקם כאן מבצר צלבני "טורון דה לה פונטור סור"‪ ,‬ומבנים‬
‫עותומאניים‪.‬‬

‫מגדל צדק‬
‫אנו נמצאים בקצה המערבי של גבעות השומרון‪ .‬כאן היה מגדל צלבני "מיראבל" שנהרס בידי‬
‫האיובים‪ .‬המבנה שאנו רואים הוא איפוא צלבני ביסודו‪ ,‬ונמצאה בו טבלת אוזניים‪ .‬במאה התשע‬
‫עשרה מגיע לכאן חמולה בראשה צדיק ג'מעין‪ ,‬ומכאן השם "מגדל צדק"‪ ,‬והוא קורא למקום‬
‫"מגדל יאבה" כי ניתן מכאן להבחין ביפו‪.‬‬

‫תל קאסילה‬
‫אנו נמצאים על חלק ממערך התלים אשר ישבו על הירקון (תל קודאדי‪ ,‬תל קסילה‪ ,‬תל ג'רעיסה‪,‬‬
‫תל אפק)‪ .‬פרופ' עמיחי מזר אשר חופר את המתחם מוצא כאן שרידי מקדשים עם כלים אגאיים‬
‫ולפיכך הוא מתארך אותם לתקופה ולאתנוס של פלישתים מקבוצת גויי הים (אם כי יש‬
‫הסבורים כי הם שרדנים‪ ,‬שכן פלישתים ישבו דרומה מכאן‪ ,‬ויש הסבורים ‪ -‬כנענים – אשר אין‬
‫להם מאפיין מייחד) ‪ .‬כמו כן נמצאו שרידי בית ארבעת מרחבים האופייני לתקופה הישראלית‪.‬‬
‫‪56‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה בקשר לתל שבע ותל ערד‬

‫תל שבע‬
‫תל שבע ממוקמת בספר המדבר‪ ,‬בבקעת באר שבע‪ ,‬ונמצאו בה שלוש שכבות ארכיאולוגית‬
‫כלקוליתית‪ ,‬ישראלית (ברזל) ורומית ביזנטית‪ .‬הרובד הבולט בה הוא מן התקופה הישראלית (או‬
‫מתקופת הממלכה המאוחדת דוד שלמה או מתקופת הפלגה) ולפי המחקר שימשה כעיר ממלכה‬
‫קומפקטית קטנה‪ ,‬ששימשה כנראה את המושלים על התבנית האופיינית לעיר מתקופה זו‪.‬‬
‫הבנייה נעשתה‪ ,‬כפי שאנו מבחינים באבני גוויל (שנלקחו מחלוקי נחל באר שבע) ומעליהם לבני‬
‫בוץ (מאדמת לס)‪ .‬ניתן להבחין בקו השחזור‪ .‬אנו נכנסים אל התל דרך שער האופייני לתקופה‬
‫הישראלית (כפי שנמצאו גם בחצור‪ ,‬מגידו‪ ,‬גזר) הבנוי משלושה אומנות‪ ,‬בכל אחד מצדדי השער‬
‫היוצרים שני חדרים בכל צד‪ ,‬ובהם ספסלים (שומרים‪/‬שופטים‪ /‬סוחרים) ושרידי מגדל שמירה‪.‬‬
‫אנו מבחינים ב"בית ארבעת מרחבים" – בית אופייני לתקופה הישראלית (מרחב אמצעי אורכי‬
‫פתוח ומשני צדדים שתי סטראות סגורות‪ .‬בקצה מתחם רוחבי רביעי)‪ ,‬בית מחסנים אשר בו‬
‫נתגלה מזבח ארבע קרנות ישראלי אופייני‪ ,‬מפורק ומאוחסן (ייתכן בשל גזירות יאשיהו אשר‬
‫ביטל את הפולחנים)‪ .‬כמו כן מערכת מים ישראלית אופיינית(לזמן חירום)‪ :‬פיר גדול ובתוכו‬
‫מדרג ות המובילות לנקבה אלכסונית שהובילה אל פתח חיצוני אשר אליו הגיעו מים בתעלה תת‬
‫קרקעית שניקזה את מי נחל חברון‪.‬‬

‫תל ערד‬
‫אנו נמצאים בתל המאפיין עיר מתחילת תקופת העיור – הברונזה הקדומה‪ ,‬בה לראשונה נבנים‬
‫רחובות‪ ,‬בתים‪ ,‬חומות‪ .‬המיקום הקשה‪ ,‬בספר המדבר‪ ,‬גרם לכך כי תל ערד לא נושבה עוד לאחר‬
‫התקופה הכנענית הקדומה‪ ,‬ומיעוט השכבות הפך לייתרון במחקר הארכיאולוגי כעיר אופיינית‬
‫מן ה"תקופה האורבנית הראשונה"‪ .‬אנו מבחינים בחומה‪ ,‬וב"בית ערדי" ‪ -‬בית הבנוי מאבני‬
‫גוויל ועליהם אבני בוץ ‪ ,‬ספסלים לאורך הקירות והוא פונה למזרח (באופן המעניק תאורה)‬
‫‪.‬באחד הבתים‪ ,‬חדר גדול מהשאר‪ ,‬נמצא אבן ניצבת אנכית‪ ,‬מאבן לא מקומית‪ ,‬אשר מיקומה‬
‫שלא במרכז החדר מביא את החוקרים לסבור כי שמשה כפולחן והחדר הינו מקדש‪.‬‬
‫ערד מופיעה במקרא כעיר ממלכה המהווה מכשול למעבר בני ישראל בדרכם לכנען (אשר בשל כך‬
‫"סוטים" מז רחה‪ ,‬חוצים את הירדן ב"דרך המלך")‪ .‬מכאן שלפי המקרא צריכה להמצא כאן עיר‬
‫ממלכה מהתקופה הכנענית המאוחרת‪ .‬אולם‪ ,‬כאמור‪ ,‬אין כאן שרידי עיר מהתקופה הכנענית‬
‫המאוחרת אלא מן התקופה הכנענית הקדומה – אלפי שנים קודם לכן‪.‬‬

‫המצודה הישראלית בתל ערד‬

‫‪57‬‬

‫אנו נמצאים על גבעה עליה מצודה המתוארכת (בניגוד לעיר ערד מתחתינו)‪ ,‬ללא מחלוקת‪,‬‬
‫לתקופה הישראלית‪ ,‬ויש הסבורים כי היא המקום "חורמה" (בשל היותו המקום בו כשל עם‬
‫ישראל בניסיונו להכנס לארץ) אשר כמקום חרם אשר נאסרה ההתישבות בו ניתן לשבט הקיני‬
‫(מדיינים) שנלוו לישראל‪ .‬אין חולק כי בפנינו מקדש מן התקופה הישראלית ‪ :‬אולם ובו מזבח‬
‫ארבע קרנות "תקני" המזוהה בשל היותו בנוי מאבני גוויל (אשר לא סותתו בחרב) ‪ ,‬מטויח‬
‫באדמה‪ ,‬אבן צור בראשו פונה לארבע רוחות שמים‪ ,‬אם כי קרנות המזבח לא שרדו‪ .‬לא היה כאן‬
‫כבש אך מקום עליה צנוע ומוסתר לכהן‪ .‬המזבח נמצא מכוסה באדמה‪ ,‬ייתכן בתקופת רפורמות‬
‫יאשיהו‪ .‬היכל‪ :‬ובו מערכת מים לטהרה‪ ,‬דביר ובו נמצאו שתי מצבות אבן עגולות אשר ככל‬
‫הנראה סמלו את שתי לוחות הברית או את "ה' ואשרתו"‪.‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה ‪ -‬תל לכיש‬

‫תל לכיש‬
‫תל לכיש ממוקמת בשפלה הגבוהה‪ ,‬ואין מחלוקת בדבר זיהוי תל לכיש כעיר לכיש‪ .‬ניתן להבחין‬
‫במספר שכבות בלכיש‪( :‬שכבה שישית) לכיש מופיעה בתקופה הכנענית המאוחרת במכתבי אל‬
‫עמארנה‪ ,‬ובתחילת תקופת הברזל (ישראלית) בעת כיבוש יהושע את הארץ‪ .‬לפי המקרא נענה‬
‫יפיע מלך לכיש לקריאת אדניצדק מלך ירושלים‪ ,‬וכך חמישה מלכים חוברים להלחם ביהושע‬
‫ומובסים‪ .‬יהושע כובש את לכיש וייתכן כי כיבוש זה הוא המיוחס לשכבת ההרס‪ .‬שכבה‬
‫חמישית ‪ :‬ייתכן הרס מסע שישק מלך מצרים (‪ 925‬לפה"ס)‪ .‬שכבה רביעית‪ :‬לכיש עיר‬
‫בממלכת יהודה ולפי המקרא נבנית ע"י רחבעם ‪ ,‬ומתקופה זו ניתן להבחין בחומת סוגרים ובית‬
‫שער האופייני לתקופה הישראלית‪ .‬שכבה שלישית‪ :‬בשנת ‪ 705‬עולה סנחריב מלך אשור‪ ,‬מכיוון‬
‫מערב‪ ,‬על ממלכת יהודה (בראשות חזקיהו‪ ,‬אשר ניצלה את מות סרגון כדי לחדול מלשלם‬
‫מיסים)‪ .‬סנחריב עולה על לכיש ומחריבה‪ .‬מספר ממצאים תומכים בכך‪ :‬א‪ .‬התנ"ך (מלכים‬
‫ודברי הימים) מציין כי סנחריב עולה על לכיש ותופס אותה (מלכיש יוצא רבשקה לדבר יהודית‬
‫אל תושבי העיר ירושלים) ‪ .‬ב‪ .‬בנינוה העתיקה (צפון עיראק של ימינו) נמצא תבליט המתאר את‬
‫סנחריב ניצב ומשתחווים לו עבדים ומצויין‪" :‬סנחריב מלך אשור ‪ ..‬יושב על כסא ושלל העיר‬
‫לכיש עובר לפניו"‪ .‬ג‪ .‬ממצא ארכיאולוגי‪ :‬סוללת העפר ההתקפית אשר אנו רואים מולנו הוקמה‬
‫ע"י האשורים כבסיס לאילי מצור לתקיפת החומה‪ .‬מתוך העיר נורו אלפי חצים יהודים אשר‬
‫נמצאו בתוך תלולית העפר!‬
‫שכבה שניה היא מכיבוש הבבלי אשר אף הוא עולה על יהודה‪ .‬בסמוך לבית השער אליו מיד‬
‫נגיע נמצא חדר הקרוי "חדר האוסטריקונים" ובו מצא ארכיאולוג בשם סטארקי ‪ 21‬שברי חרס‬
‫כתובים (אוסטריקון)‪ .‬הבולט בהם‪ ,‬ייתכן ומתעד את רגעי המצוקה לפני הנפילה בידי הבבלים‪:‬‬
‫"כי אל משואות לכיש אנחנו שומרים ככל האותות אשר נתן אדוני‪ ,‬כי לא נראה את עזקה"‪.‬‬
‫אנו עולים ומבחינים בחומה כפולה (חיצונית – שנועדה להרחיק כלי יריה ופנימית)‪ ,‬בית שער‬
‫האופייני לתקופה הישראלית (בנקודה הנגישה והמתונה ביותר) בעל שלושה תאים מכל צד‪,‬‬
‫תעלת ניקוז לביוב‪ ,‬ארמון פנימי מבוצר‪ ,‬אורוות‪ .‬בימי שלום התבססו תושבי לכיש על מי נחל‬
‫‪58‬‬

‫לכיש‪ .‬בעיתות מלחמה הייתה‪ ,‬בין החומותיים‪ ,‬על מדרון התל‪ ,‬באר מים אשר הובילה אל שכבת‬
‫מי התהום (שכן קשה יותר לחפור מראש התל אל שכבת מי התהום)‪.‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה ‪ -‬ואדי ערה מגידו ועמק יזרעאל בתקופת‬
‫המקרא‬
‫ואדי ערה‬
‫ואדי ערה קרוי ע"ש העיר ערונה ‪ ,‬מן העת העתיקה (תל ערונה כיום)‪ .‬משדרת ההר המרכזית של‬
‫מדינת ישראל (יהודה ושומרון) יוצאות שתי אצבעות‪ :‬האחת – הגלבוע‪ .‬השנייה היא אצבע אשר‬
‫חלקיה הם כדלקמן ‪ :‬רכס הר אמיר‪ ,‬רמות (קער) מנשה‪ ,‬ורכס הכרמל‪ .‬אשר על כן‪ ,‬ואדי ערה‬
‫הינו הואדי החוצה בין רכס הר אמיר (מימין) לרמות מנשה (משמאל)‪ .‬במקביל‪ ,‬חוצה ואדי מילח‬
‫בין רמות מנשה (מימין) לרכס הר כרמל (שמאל)‪.‬‬
‫ואדי ערה בו אנו נמצאים הינו אחד משלושה סעיפי דרך הים אשר יצאה ממצרים אל‬
‫מסופוטומיה והייתה צריכה לחצות את שדרת ההר המרכזית‪ .‬שלוש אפשרויות עמדו למי‬
‫שביקש לחצות את שדרת ההר המרכזית‪ :‬האחת‪ ,‬דרך ואדי ערה‪ .‬השנייה‪ ,‬דרך ואדי מילח‪.‬‬
‫השלישית דרך אמצע – נחל חדרה של ימינו (למעשה דרך רמות מנשה)‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1468‬לפה"ס ‪ ,‬בתקופה הכנענית המאוחרת‪ ,‬מורדת העיר מקאטו (מגידו)‪ .‬מלך מצרי‬
‫בשם תחותמס השלישי יוצא למסע מלחמה ודיכוי‪ .‬הוא נע על דרך הים וכאשר הוא מגיע אל‬
‫"יחם" (בקה אל גרבייה של ימינו) הוא מתלבט באיזה משלושת הסעיפים להגיע אל מקאטו‪.‬‬
‫יועציו מייעצים לו שלא לנוע בואדי ערה ‪ ,‬בגלל היותו צר ותלול באופן שיגרום לצבא לנוע‬
‫ב"שרוול" ארוך‪ ,‬וניתן לזנב בו‪ .‬דווקא משום כך‪ ,‬ב"הפוך על הפוך" מחליט תחותמס השלישי‬
‫להגיע אל מקאטו דרך ואדי ערה ולהכניע אותה‪.‬‬

‫תל מגידו‬
‫תל מגידו נמצאת על המי פתח של ואדי ערה אל עמק יזרעאל‪ .‬תל מגידו היה מקום התיישבות‬
‫במשך דורות‪ :‬ראשית‪ ,‬לנוכח היותו ממוקם על צומת דרכים חשובה בה עבר אחד מסעיפי דרך‬
‫הים‪ .‬שנית‪ ,‬עורף חקלאי מצויין בשל האדמות הפוריות (קרקע סחף) של עמק יזרעאל‪.‬‬
‫תחילת ההתיישבות במגידו היא מתקופת הברונזה קדומה‪ ,‬תיכונה ומאוחרת והיא מופיעה‬
‫בתעודות אבלה‪ ,‬כתבי המארות (ברונזה תיכונה – צלמיות עליהם היו רושמים שמות ערים‬
‫מורדות ובטקס מגי היו שוברים את הצלמית)‪ ,‬ומכתבי אל עמארנה (ברונזה מאוחרת)‪ .‬בתקופת‬
‫הברונזה המאוחרת מופיעה מגידו כמסע הכיבוש של תחותמס השלישי‪.‬‬
‫‪59‬‬

‫מגידו מוזכרת בעת כיבוש הארץ ע"י יהושע – כמקום אשר לא נכבש ע"י השבטים‪ ,‬בתקופת‬
‫השופטים (בקרב "בתענך על מי מגידו")‪ ,‬ובתקופת שלמה‪ ,‬מגידו הינה אחת מן הערים‬
‫הנבנית על ידו ("מגידו‪ ,‬חצור‪ ,‬גזר")‪ ,‬ומופיעה בחלוקת הארץ לשנים עשר מחוזות (והעומד בראש‬
‫מחוז תענך ומגידו – בענא בן אחילוד)‪ .‬בתקופת הפלגה מגידו היא עיר בממלכת ישראל – נבנית‬
‫ע"י אחאב‪ ,‬ונמצא בה חותם‪" :‬לשמע עבד ירבעם" (ירבעם השני)‪ .‬במגידו נרצח אחזיהו מלך‬
‫מגידו נכבשת בידי תגלת פלאסר מלך אשור‪,‬‬ ‫יהודה ע"י יהוא שר צבאו של יורם בן אחאב‪.‬‬
‫והופכת לפחווה אשורית‪ .‬לקראת סוף ממלכת יהודה עולה פרעה נכה נגד בבל‪ .‬בשיקול מוטעה‬
‫עולה נגדו יאשיהו מלך יהודה ונרצח כאן‪ .‬מגידו מופיעה כמקום קרב אחרית הימים בנצרות‪.‬‬
‫אנו רואים שער מן התקופה הכנענית המאוחרת (חומת אבני גוויל המתחברת לשער אבני גזית)‬
‫וכן מתחם שער גדול מן התקופה הישראלית (שרידי מדרגות‪ ,‬ארבע אומנות התוחמות שלושה‬
‫חדרים מכל צד‪ ,‬שרידי מגדל שמירה‪ ,‬בנייה בפתין וראש)‪ .‬אנו מבחינים בחומת סוגרים (חומה‬
‫הבנוייה מקיר חיצוני ופנימי וקיר אנכי ביניהם‪ ,‬וחומת קדמות ונסגות)‪ ,‬אורוות צפוניות‪ ,‬במזרח‬
‫האתר אנו רואים במות פולחן מן התקופה הכנענית התיכונה‪ ,‬ממגורה‪ ,‬מבנה אשר מיוחס כמחסן‬
‫כלים או אורוות דרומיות (המיוחסות לשלמה אשר עליו נאמר כי הרבה לו סוסים או לאחאב אשר‬
‫בכתובת שלמנאסר השלישי מצויין כי היה לו אלפיים סוסים ועשרת אלפים רכבים) אם כי‬
‫הזיהוי כאורוות אינו נקי מספקות (בגלל תכנון לא הגיוני שאינו מאפשר הוצאה והכנסה נוחה של‬
‫סוסים‪ ,‬ושוקת קטנה)‪ .‬אנו רואים מפעל מים אופייני‪ :‬בתקופת שלום שימש נחל קינן מקור מים‪.‬‬
‫בתקופת מלחמה אנו מוצאים מפעל מים אופייני‪ :‬פיר ענק אליו יורדים במערך מדרגות לולייניות‬
‫אשר את שרידיהם אנו רואים‪ ,‬אל תוך מנהרה אלכסונית המובילה אל מקור מי תהום חבוי‪.‬‬
‫מערך נוסף לשעת חירום הינו גלריה – מעבר סתרים מן החומה אל מקור המים הנ"ל‪.‬‬

‫מלחמת דבורה וברק ביבין וסיסרא‬

‫יבין מלך כנען‪ ,‬אשר יושב בחצור "לוחץ " את ישראל‪ .‬שר צבאו הוא סיסרא‪ .‬עם ישראל פונה אל‬
‫השופטת היושבת באותה העת – דבורה הנביאה (יושבת בין הרמה ובית אל בהר אפריים)‪ .‬היא‬
‫מזעיקה את ברק בן אבינועם מקדש נפתלי‪ .‬ברק מגייס עשרת אלפים לוחמים משבט נפתלי‬
‫וזבולון ומתקבץ על הר תבור‪ .‬סיסרא נאסף עם צבאו כאן בנחל קישון‪ .‬ברק יורד עם צבאו מהר‬
‫תבור ומכה ומשמיד את כל צבא סיסרא – על הקישון‪ ,‬כפי ששרה דבורה‪" :‬נחל קישון גרפם" –‬
‫וככל הנראה נחל קישון "נחל קדומים" היה אז נחל גדול ורחב יותר וסביבו אדמת בוץ תובענית‪.‬‬
‫היחיד שנשאר הוא סיסרא אשר נס ברגליו אל יעל אשת חבר הקיני‪ ,‬אשר משקה אותו חלב –‬
‫הוא נרדם והיא תוקעת מקבת ברקתו – והורגת אותו‪.‬‬

‫מעיין חרוד‬
‫אנו נמצאים במעיין חרוד בעמק חרוד שהינו אחד מעמקי הצפון‪ .‬מעיין חרוד הוא אחד מתוך‬
‫קבוצת מעיינות גדולים אשר נובעים למרגלות הגלבוע‪ .‬כאן מיוחס מקום הקרב התנכ"י של‬
‫‪60‬‬

‫גדעון במד יינים אשר‪ ,‬כשוסי המדבר‪ ,‬מנצלים ריפיון שלטון ‪ ,‬בתקופת שפוט השופטים‪,‬‬
‫ופולשים אל תחומי הארץ הנושבת ישראל‪ .‬בעקבות כך ממונה כשופט ומנהיג גדעון אשר מוצג‬
‫ככריזמטי ופיקח ולפי התיאור המקראי (ספר שופטים) אוסף את העם "וחונה על עין חרוד"‬
‫וצבא מדיין "חונים בעמק יזרעאל ‪ ,‬מצפון מגבעת המורה בעמק"‪ .‬הרציונאל התיאולוגי‪ ,‬כי נצחון‬
‫עם ישראל אינו בכוחו הפיזי – צבאי אלא ברוח האמונה בה' מקבל הדגש וביטוי בקרב כאן‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬מבקש אלוקים מבקש מגדעון לסנן את הצבא ‪ /‬העם שאתו – כך שכאשר יושג‬
‫הנצחון ידעו כי הוא בכוח האלוהי‪.‬‬
‫לכן גדעון עושה כאן‪ ,‬במתחם המעיין בו אנו נמצאים‪ ,‬שני שלבי מיון‪ .‬במסגרת מיון ראשון‬
‫מתבקש לעזוב אל הר הגלעד כל מי שפוחד‪ .‬אכן‪ ,‬עשרים ושניים אלף איש עוזבים – ונשארים‬
‫עשרת אלפים איש‪ .‬במסגרת מיון שני נערך מבחן לפיו מי שמתכופף על ברכיו ושותה ממי‬
‫ה מעיין אינו נכלל בכוח הלוחם (שכן נהג כמנהג פאגני ואף לא נותר בעמדה עירנית)‪ .‬לעומת זאת‬
‫מי שמלקק בלשונו את המים (מידו) נכלל בכוח הלוחם (שכן אינו כורע כמנהג הפאגנים ואף נותר‬
‫בעמדה עירנית‪ ,‬אינו מפקיר נשק והרומח בידו)‪ .‬כך נותרים שלוש מאות לוחמים‪ .‬בהמשך‪,‬‬
‫גדעון ונערו יורדים לרגל במחנה מדיין‪ ,‬ושומעים חייל מספר לרעהו כי חלם חלום ובחלום ראה‬
‫ככר לחם (סמל לישראל – כי לחם הוא יציר איש האדמה בארץ נושבת) מתגלגלת במחנה‬
‫ומפילה אוהלים (סמל למדיין הנוודים)‪ .‬לכן‪ ,‬מבין גדעון כי יצליח‪ ,‬יורד בראש שלוש מאות‬
‫חייליו ומנצח בגלל האסטרטגיות הללו‪ :‬א‪ .‬שימוש בלוחמה פסיכולוגית ויצירת פאניקה במחנה‬
‫האוייב ברעש עם תופים ואורות לפידים‪ .‬ב‪ .‬תוקף עם שחר‪ .‬ג‪ .‬תוקף את מחנה מדיין משלוש‬
‫כיוונים‪ ,‬ומשאיר כיוון אחד – פתוח כדי לאפשר נסיגה (ולמנוע מצב בו המדיינים נלחמים כמי‬
‫שאין להם מה להפסיד) ורודף אחריהם‪.‬‬
‫כאן‪ ,‬בכל מתחם עמק חרוד בין הגלבוע לגבעת המורה‪ ,‬אף נערך בשנת ‪ 1260‬קרב "עין ג'לות" בו‬
‫מנצחים הממלוכים בראשות בייברס את המונגולים ‪ ,‬בקרב אשר מסמל את ראשית התקופה‬
‫הממלוכית בארץ‪ .‬בעקבות הקרב רוצח בייברס את הסולטן קוטוז וממנה עצמו כמנהיג‬
‫הממלוכים‪.‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה ‪ -‬הרי יהודה ‪ -‬אבו גוש ועמק איילון‬

‫הרי יהודה‬
‫רכס הרי יהודה הינו חלק משדרת ההר המרכזית של א"י (הר הנגב‪ ,‬הרי יהודה‪ ,‬שומרון‪ ,‬גליל‬
‫תחתון ועליון)‪ .‬יסודו בהרבדה של שכבת גיר לפני ‪ 90‬מיליון שנה בים רדוד‪ ,‬הרבדה של שכבת‬
‫קרטון (על שכבת הגיר) לפני ‪ 80‬מיליון שנה (עקב היות הים עמוק יותר) ‪ .‬שתי השכבות‬
‫עוברות‪ ,‬עקב כוח פנימי‪ ,‬תהליך של קימוט א‪-‬סימטרי‪ ,‬היוצר רכסים (סינקלינה)‪ .‬בליה חיצונית‬
‫‪61‬‬

‫מסירה את שכבת הקרטון ברכסים אשר נותרים עם שכבת גיר‪ .‬בשוליים (שפלה ממערב‪ ,‬מדבר‬
‫יהודה ממזרח) תוותר שכבת הקרטון‪ .‬הכוח הפנימי אשר קימט את הקרקע בצורה א‪-‬סימטרית‬
‫יצר בהרי יהודה שני רכסים ‪ :‬קמר רמאללה וקמר חברון‪.‬‬

‫תל צובא ‪ -‬בלמונט‬

‫אנו נמצאים בהרי יהדה במקום בו היה יישוב בשם צובא מתקופת בית ראשון (אחד מגיבורי דוד‬
‫נקרא "יגאל בן נתן הצובאי") ונמצאו שרידים של ישוב מתקופת בית שני‪ .‬הצלבנים מקימים‬
‫כאן ‪ ,‬על התל המהווה נקודת תצפית אסטרטגית‪ ,‬בתקופת ממלכת הצלבנים הראשונה (בשנת‬
‫‪ )1170‬מצודה הנקראת "בלמונט" – ההר היפה‪ ,‬ואנו מבחינים בשרידי אמנות צלבניות‪ .‬בעת‬
‫החדשה מוקם כאן כפר ערבי בשם סובא (המשמר את השם המקראי) אשר את מרבית שרידיו‬
‫אנו רואים‪.‬‬
‫בסמוך נמצאה מערה ובה חריטות המלמדות כי שמשה פולחן ליוחנן המטביל‪.‬‬

‫סטף – עין ביכורה‬

‫אנו נמצאים באתר אשר ממחיש את שיטות החקלאות העתיקות על מדרגות – טראסות‬
‫במדרונות ההר ‪ ,‬ממחיש מהי על חקלאות שלחין‪ ,‬ושיטות עבודה חקלאיות במצב של "מעיין‬
‫שעון"‪.‬‬
‫כאשר מגיע עם ישראל לארץ בתקופת ההתנחלות מרבית משטחי העמקים הפוריים תפוסים‬
‫בידי העמים היושבים בארץ‪ .‬כך למשל‪ ,‬מלינים שבטי מנשה ואפרים בפני יהושע על העדר שטח‬
‫מספיק בעמקים‪ .‬יהושוע שולח אותם אל ההרים‪" :‬עלה לך היערה ובראת לך שם"‪ ,‬וכך מתפתחת‬
‫תרבות של חקלאות על גבי טראסות טבעיות ובניית קיר תמך‪ ,‬מילוי אדמה‪ ,‬תהליך עיזוק‬
‫(הוצאת אבנים מהאדמה) סיקול (סידור אבנים ברום המדרגה)‪ .‬לא בכדי נאמר בשיר השירים‪:‬‬
‫"יונתי בחגווי הסלע בסתר המדרגה"‪ .‬כאן‪ ,‬בפרוייקט של עיריית ירושלים ‪ ,‬יכולים אנשים‬
‫פרטיים ע"ג הטראסות לגדל גידולים חקלאיים כגון מיני ירקות‪.‬‬

‫במצרים הייתה החקלאות ‪ -‬חקלאות שלחין (תעלות מים שהובילו מים מהנילוס) כפי שנאמר‬
‫"כארץ מצרים‪ ..‬והשקית ברגליך כגן הירק"‪ .‬לעומת זאת בארץ ישראל‪ ,‬החקלאות (ובעיקר‬
‫בשטחי חקלאות המצויים מעל מיקומי נביעת המעיינות‪ ,‬במקום אשר לא ניתן לשלח אליו מים)‬
‫הינה חקלאות בעל‪ ,‬ע"ש האל הכנעני בעל – אל הגשם והפריון‪ ,‬הבועל את הקרקע וזרעו הוא‬
‫הגשם‪ .‬חקלאות זו טומנת בחובה מסר תיאולוגי – הצורך להתפלל אל האלוקים כדי לקבל גשם‪,‬‬
‫כפי שנאמר‪" :‬ארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה‪..‬למטר השמים תשתה מים‪ .‬ארץ אשר ה'‬
‫אלוקיך דורש אותה"‪.‬‬
‫‪62‬‬

‫אנו נמצאים מול עין ביכורה אשר ממנו אנו למדים על מערכת "מעיין שעון"‪ ,‬מעיין המצוי‬
‫בשכבת אקוויפר (אוצרת מים) הנשען על שכבת אקוויקלוד (עוצרת מים)‪ .‬במצב בו האקוויפר‬
‫מלא לא יקלטו ויחלחלו אליו מי גשמים נוספים אשר עלולים ללכת לאיבוד‪.‬‬
‫החקלאי מבקש להשיג שתי תכליות‪ :‬א‪ .‬הגברת קצב יציאת המים מהמעיין השעון‪ .‬ב‪ .‬דאגה‬
‫לפנות מים מהאקוויפר (נשוא המעיין השעון) ע"מ שתתאפשר קיבולת וקליטת מי גשמים‬
‫נוספים בו‪ .‬לכן נוצר המערך שאנו עומדים מולו‪ :‬נחפרת נקבה המעמיקה אל מקום הנביעה ‪-‬‬
‫נחצב חדר נביעה ובו נקודות יציאת מים רבות (כמו מיחם שנפתחו בו ברזים נוספים‪ ,‬ובכך הן‬
‫מוגבר קצב יציאת המים והן מתפנה במקום באקוויפר)‪ ,‬תעלת ניקוז המובילה את המים מחדר‬
‫הנביעה אל בריכת אגירה חיצונית‪.‬‬

‫אבו גוש‬
‫תשעים ושמונה אחוז מיושבי הכ פר הם צאצאי משפחה מוסלמית אשר יושבת כאן לפחות‬
‫מהמאה ה‪ . 16-‬מדובר במשפחה אשר עסקה בשוד דרכים על הציר החשוב יפו – ירושלים‬
‫ומקבלת מסולימאן המפואר‪ ,‬אשר מושיב אותם כאן‪ ,‬את הזיכיון להיות גובי מיסים בציר יפו –‬
‫ירושלים‪ .‬ערביי המשפחה לא התערו אף הערבים סביבתם ושתפו פעולה עם היהודים‪ .‬בכלל כך‬
‫במאבק בבריטים‪ .‬שיתוף הפעולה ויחסי שכנות טובה הובילו לכך שבשנת ‪ 1948‬לא מגורשים ולא‬
‫בורחים מכאן ערביי אבו גוש ונותרים כאן כיישוב ערבי וותיק ששורשיו כאמור לפחות מהמאה‬
‫ה‪.16-‬‬

‫כנסיית גברתנו מרים של ארון הברית‬

‫בתקופה הביזנטית היית ה כאן כנסייה אשר זהתה את המקום כקריית יערים המקראית ‪,‬‬
‫דהיינו המקום בו שוהה ארון הברית עשרים שנה לאחר שהוא חוזר מפלישתים (לאחר נפילתו‬
‫בשבי בקרב אבן העזר)‪ ,‬עד שדוד מעלה אותו אל בית עובד אדום הגתי ובטקס לעיר דוד‪ .‬הכנסיה‬
‫נחרבה בעת הכיבוש הפרסי (‪ .)614‬אין בה פאזה צלבנית והיא נותרת שוממת עד העת החדשה‪,‬‬
‫כאשר בשנת ‪ 1924‬מוקם כנסייה ומנזר האחיות סאן ג'וזף הצרפתי‪.‬‬

‫המנזר הבנדיקטיני באבו גוש‬

‫מדובר במנזר אשר הוקם בתקופה הצלבנית על ידי המסדר ההוספיטלרי מתוך סברה כי כאן זו‬
‫עמאוס – כפר רומי בו התגלה ישוע לשני תלמידים לראשונה אחר צליבתו‪ ,‬כמתואר בברית‬
‫החדשה‪ .‬אם כי‪ ,‬כיום ישנן השערות אחרות לגבי מיקומו של אותו כפר בשם עמאוס‪ .‬מהמאה‬
‫העשרים (‪ ,1959‬ולאחר הפסקה משנת ‪ )1976‬מוחזק המקום בידי המסדר הנזירי הקתולי‬
‫‪63‬‬

‫הבנדיקטיני (המחזיק גם בשתי כנסיות נוספות – הדורמציון וטבחה הגדולה)‪ .‬מדובר במסדר‬
‫קתולי אשר פועל לפי רגולה = תקנון אשר נקבע במאה השישית על ידי בנדיקטוס המיועד לכל‬
‫אדם פשוט ולפיו המנזר הוא בית מדרש לשירות האלוהים ובו חיים הנזירים חיי קומונה‬
‫ושיתוף ביחידה כלכלית עצמאית‪ .‬המנזר הבנדיקטיני דוגל ברעיון שילוב של לימוד (ותפילה‬
‫והתבוננות) ושל עבודה‪.‬‬
‫במנזר כנסייה מהתקופה הצלבנית המשמר סגנון צלבני רומנסקי – קירות עבים‪ ,‬עמודים עבים‪,‬‬
‫חלונות קטנים‪ ,‬קשתות ובו נתגלו ציורי קיר מהתקופה הצלבנית המיוחסים לשנת ‪. 1170‬‬

‫אמאוס ניקופוליס‬
‫אין ספקות כי כאן‪ ,‬בעמק איילון‪ ,‬שכנה עיר הלינסטית רומית בשם אמאוס ניקופוליס ובשמה‬
‫העברית חמאת‪ .‬כך‪ ,‬עולה מפסיפס במקום עליו צויין השם "ניקופוליס" וכפר ערבי ששימר את‬
‫השם ונקרא אמואס‪ .‬הבעייתיות היא האם זה הכפר "אממאוס" אליו מתייחס הסיפור בברית‬
‫החדשה בדבר התגלות ישוע לשנים מתלמידיו היורדים נסערים ועצובים מירושלים לאמאוס‬
‫לאחר חג הפסח‪ .‬חלק מכתבי היד הנוצריים מציינים כי אמאוס מרוחקת ‪ 160‬ריס (‪ 32‬ק"מ)‬
‫מירושלים – דבר המתיישב עם מיקום העיר אמאוס ניקופוליס כאן‪ ,‬בעמק איילון‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫המיקום והמרחק אינו מתיישב עם המסופר בברית החדשה ששני התלמידים ירדו מירושלים‬
‫ו חזרו אליה עוד באותו היום‪ .‬מכל מקום‪ ,‬הוקמה כאן כנסייה ביזנטית מפוארת המציינת את‬
‫הארוע‪ ,‬ועליה כנסייה צלבנית אשר חרבה‪ .‬משנת ‪ 1994‬מחזיקים במקום‪ ,‬ובמנזר סמוך‪ ,‬קהילה‬
‫נוצרית בשם "בני האושר"‪.‬‬

‫מנזר השתקנים‬
‫מנזר אשר מוחזק מהמאה ‪ 19‬בידי מסדר קתולי‪ ,‬אשר יצא ונבע מהמסדרים הבנדקטיני‬
‫והסיסיריאני‪ ,‬ומחמיר מהם‪ ,‬בשם המנזר הטראפיסטי‪ ,‬כי הוא הוקם בידי קבוצת נזירים מהעיר‬
‫טראפ בצרפת‪ .‬למנזר תקנון – רגולה משלו‪ ,‬המסדיר חיי עבודה קשה (גידול כרמים והפקת‬
‫ומכירת יין ושמן) יחד עם לימוד ותפילה בחיי שיתוף‪ .‬בניגוד לשמם הם לא שותקים לגמרי ‪ ,‬אך‬
‫ממעטים בדיבור‪ .‬בסמוך הקים אב המנזר פסל "איש באמונתו יחיה" המסמל את הסבלנות‬
‫ועליו דמויות רש"י‪ ,‬ברנאר דה קלרבו‪ -‬אבי מסדר הטרפיסטים וצלאח א דין אשר גילה נדיבות‬
‫רבה ואיפשר לכל מבצר ועיר צלבנית שנכנעו‪ ,‬לצאת בשלום‪.‬‬

‫מבצר צלבני לטרון‬

‫מבצ ר צלבני אשר היה מסדרת מבצרים אשר נועדו להגן על הדרך בין יפו לירושלים בירת‬
‫הממלכה הצלבנית‪ ,‬כדי להבטיח קשר לאירופה‪ .‬שמו היה "לאטורון דה שבלייה" שמשמעותו‬
‫בצרפתית‪" :‬המבצר של האבירים"‪ .‬לימים נהרס המבצר בידי בייברס והמשמעות המקורית של‬
‫שמו משתבשת כאשר המילה "לאטורון" הופכת להיות מיוחסת למילה הלטינית "מאורת‬
‫‪64‬‬

‫פריצים" – לאטורון‪ .‬עולי רגל נוצריים משבשים את משמעות השם פעם נוספת‪ ,‬בסוברם כי הוא‬
‫מתאר את עיר הולדתו של לטורוניס ‪ -‬הגנב הטוב שנצלב לצד ישוע‪ .‬הערבים משבשים פעם‬
‫נוספת את הגיית השם ל"לטרון" כפי שהוא נהגה בימינו‪.‬‬

‫עמק איילון‬
‫עמק תלם הממוקם בשפלה (בין בן שמן ללטרון)‪ .‬העמק היה מבוקש לנוכח הקרקעות הפוריות‪,‬‬
‫ומיקומו על דרך העולה מהשפלה וממישור החוף לירושלים ולבית חורון ולכן ממוקמים בו תלים‬
‫כגון תל גזר‪ ,‬תל שעלבים‪ ,‬תל איילון‪ .‬אף הצלבנים ראו בו נכס אסטרטגי והקימו מבצר לה טורון‬
‫דה שבלייה‪ .‬קרבות רבים ניטשו על השליטה בעמק ובכללם מלחמת יהושע בחמשת מלכי‬
‫הכנענים‪ ,‬שהסתיימה בקריאה "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון"‪ ,‬יהודה המכבי מול הצבא‬
‫הסלבקי בקרב אמאוס‪ .‬במלחמת העצמאות ניטשו כאן קרבות עקובים מדם בין כוחות צה"ל וצבא‬
‫הלגיון הירדני‪.‬‬

‫יער בן שמן‬
‫אדמות יער בן שמן נרכשו על ידי אליהו ספיר ויהושע חנקין בשנת ‪ , 1904‬הקרקע הפכה‬
‫לרכוש יהודי בשנת ‪ ,1905‬והנקודה העברית הראשונה שהוקמה כאן ניצלה מאה דונמים מהשטח‬
‫להקמת בית חרושת לתעשיית שמן‪ .‬מכאן נגזר השם בן שמן‪ ,‬המרמז גם על משל הכרם‪ ,‬המשל‬
‫המפורסם של הנביא ישעיהו‪" :‬כרם היה לידיד בקרן בן שמן‪ "...‬המפעל שיגשג אך בשנת‬
‫‪ 1915‬עלה באש ונשרף כליל וכיום אין לו זכר‪.‬‬
‫אדמות בן שמן נרכשו על ידי קק"ל בשנת ‪ .1907‬הנטיעות הראשונות היו של עצי זית‪ .‬אולם‬
‫במהרה התברר כי גידול עצי הזית איננו מצליח‪ ,‬והמומחים המליצו לעבור לנטיעת עצי סרק ‪-‬‬
‫אורנים וברושים ‪ -‬וזאת בשטחים סלעיים ו‪/‬או תלולים שאינם ראויים לעיבוד חקלאי‪ .‬בשנת‬
‫‪ ,1927‬הוקם כפר הנוער בן שמן‪ ,‬הפועל עד היום‪ .‬בימי מלחמת השחרור התנהלו באיזור‬
‫קרבות עזים‪ ,‬והמקום היה נתון במצור עד לנפילת העיר לוד בידי צה"ל‪.‬‬
‫משנות החמישים ואילך הגבירה קק"ל את קצב מפעלי הייעור שלה באיזור‪ ,‬תוך סיוע להקמת‬
‫ישובים חדשים (גמזו‪ ,‬כפר דניאל‪ ,‬בית עריף‪ ,‬בית נחמיה)‪ ,‬בשנות ה‪ 80 70 -‬נוספו חניון נופש‬
‫פעיל‪ ,‬ומרכז נטיעות לתיירים‪ .‬כיום גוש יערות בן שמן מורכב ברובו עצי אורן צפופים‪.‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה ‪ -‬מדבר יהודה (ירושלים – ים מלח;‬

‫הדרכות דרך באיזור)‬
‫‪65‬‬

‫מדבר יהודה‬
‫אנו נמצאים באיזור שהוא "מדבר בצל גשם" שכן מאיזור ירושלים שבו יש ‪ 550-600‬מ"מ גשם‪,‬‬
‫עברנו במהירות‪ ,‬בירידה דרסטית‪ ,‬לאיזור בו ‪ 200-250‬מ"מ גשם משקעים ולאחר מכן איזור‬
‫של ‪ 100-150‬מ"מ גשם‪ .‬הסיבה היא כי המשקעים העיקריים מגיעים בישראל מכיוון ים‬
‫תיכון‪ ,‬עננים מלאי גשם מגיעים ממערב למזרח‪ ,‬מטפסים להרים ומורידים את עיקר הגשם‬
‫בחלק המערבי של הרי יהודה‪ .‬כאשר הם ממשיכים מזרחה אז הם גולשים מטה בגובה רב‪ ,‬הם‬
‫מתרחבים ומתחממים‪ ,‬ויכולת נשיאת המים בהם גדל – ולכן אינם מורידים כמעט גשם‪.‬‬

‫הדרכת דרך (חשובה לנוצרים העושים דרכם לקומראן) – השומרוני הטוב‬

‫על פי הברית החדשה מושל ישוע משל לפיו אדם אשר הולך בדרך לירושלים מותקף בידי‬
‫שודדים ונפצע‪ .‬עוברים לידו כהן ולוי – ואינם עוזרים לו ‪ .‬כאשר עובר שומרוני‪ ,‬הרי דווקא הוא‬
‫מהגזע הנחות – מטפל בו‪ ,‬לוקח אותו לפונדק ומשלם עבורו את השהייה בפונדק‪ .‬אפילו לפי‬
‫הברית החדשה מדובר במשל בלבד אשר אינו מתיימר לציין ארוע שקרה בפועל אלא להעביר‬
‫מסר כי תכונותיו ומע לותיו הטובות של אדם אינם נגזרות ממעמדו‪ /‬השתייכותו ‪ ,‬ולהעביר את‬
‫המסר הידוע אף ביהדות של "לא תעמוד על דם רעך"‪ .‬הגם שמדובר במשל בלבד נקשר במסורת‬
‫האתר שלידו אנו עוברים כאותו פונדק אליו מובא הפצוע בידי "השומרוני הטוב"‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬המקום הוכשר ע"י קצין ארכיאולוגיה‪ ,‬פיקוד מרכז צה"ל‪ ,‬למוזיאון פסיפסים מיהודה‪/‬‬
‫שומרון‪ /‬עזה אשר עדיין אינו פתוח לקהל‪.‬‬

‫נבי מוסא‬
‫אנו נמצאים במדבר יהודה במתחם הקרוי "נבי מוסא" – הנביא משה‪ .‬על אף שלפי התורה מת‬
‫ונקבר משה בהר נבו‪ ,‬ערבות מואב‪ ,‬הרי לפי מסורת מוסלמית ראה משה בהר נבו אדם מכין‬
‫חלקת קבר עבור אדם שנעלם‪ ,‬לבקשתו נכנס משה לחלקת הקבר ע"מ למודדה‪ ,‬ואז אומר לו‬
‫האיש "למענך הקבר"‪ ,‬אך משה מתחנן "העלני לירושלים" ולימים תעלה חלקת הקבר ולפי‬
‫המסורת המוסלמית נעצרת כאן‪.‬‬
‫לפי ההשערה סלאח א דין הוא אשר קבע (מאה ‪ )12‬את זיהויו של הקבר ויזם את מסורת‬
‫העליה לרגל‪ .‬זאת מסיבות בטחוניות – פוליטיות – דתיות שכן חשש שמא ינצלו צליינים‬
‫נוצריים את הביקור בערבות הירדן הסמוכות ליריחו במהלך חג הפסחא ליצור מהומות או לנסות‬
‫ולכבוש בחזרה את ירושלים‪ ,‬ולכן קבע יום חג ועלייה לרגל של מוסלמים אשר יצאו מהר הבית‬
‫לנבי מוסא כמשקל נגד‪ .‬לכן‪ ,‬באופן חריג העליה לרגל לא נקבעת לפי הירח ולוח השנה המוסלמי‪,‬‬
‫אלא לפי השמש ‪ ,‬לוח השנה של הכנסיה‪.‬‬
‫‪66‬‬

‫המבנה אשר אנו רואים הוא מבנה מן התקופה הממלוכית והוקם בידי בייברס בשנת ‪.1269‬‬
‫המסורת בדבר קבר הנביא משה משכה אליה‪ ,‬כפי שקורה בקברי צדיקים אחרים‪ ,‬קברים רבים‬
‫אשר אנו רואים סביבנו‪ .‬כיום משמש המקום מרכז גמילה מסמים פלסטיני‪.‬‬

‫יריחו (כהדרכה – ממצפה יריחו)‬

‫יריחו ממוקמת בבקעת הירדן על "מניפת הסחף" של ואדי קלט‪ .‬יתרונותיה‪ :‬קרקע סחף טובה‬
‫לחקלאות‪ .‬ריבוי מעיינות מים (על אף כמות המשקעים הנמוכה ‪ 50‬מ"מ בשנה) והיותה עיר של‬
‫שלחין (אמות מים מן המעיינות)‪ ,‬מיקומה על דרכים (רבת עמון – ירושלים‪ ,‬כביש ציר ‪.)90‬‬
‫אקלים חם המאפשר הבשלת הפרי מוקדם‪ ,‬טרם הבשלת התוצרת בשאר חלקי הארץ‪.‬‬
‫חסרונותיה‪ :‬העדר הגנה טופוגרפית בשל מיקומה על "פלטה"‪ ,‬חשופה ממזרח ומצויה ממערב‬
‫תחת רכסי הרי יהודה ואדי קלט‪ .‬לכן הגנתה היא החומה‪ ,‬ומי שמבקיע את חומתה – כובש‬
‫אותה‪ .‬כמו כן יריחו היא עיר של שלחין (הניזונה כאמור ממעיינות מים) ויש צורך לדאוג לתקינות‬
‫אמות המים מן המעיינות אל העיר‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש צורך תמידי לשטוף את הקרקע ממלחים העולים‬
‫בתת הקרקע‪.‬‬
‫יריחו‪ ,‬כמו גם כל בקעת הירדן‪ ,‬פורחת‪ ,‬איפוא‪ ,‬כאשר משקיע בה השלטון (כגון בתקופה‬
‫ההלינסטית‪ ,‬חשמונאית – בגין גידולי תמרים‪ ,‬אפרסמון‪ ,‬כופר) ונובלת בעת הזנחה שלטונית‪.‬‬
‫ביהדות רובצת קללה על יריחו ועל הבונה אותה נאמר‪" :‬בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה"‬
‫כלומר הבנייה תיקח זמן כה רב‪ ,‬והבונה ישכול את בניו‪ .‬בנצרות מקודשת יריחו שכן מקום‬
‫טבילת יוחנן המטביל סמוכה ליריחו‪ ,‬במרכזה עץ שקמה המיוחס להיות עץ שקמה המוזכר‬
‫בברית החדשה שעליו טיפס מוכס בשם זכאוס להקשיב לדברי ישוע‪ ,‬וכמקום בו נוסה ישוע‬
‫ארבעים יום במדבר‪.‬‬
‫בשל חשיבותה בנו החשמונאים מצודה הקרוייה "דוק דגון" אשר שמרה על יריחו ובה נרצח‬
‫שמעון המכבי‪ ,‬ומצודה חשמונאית נוספת‪ ,‬המשודרגת בידי הורדוס אשר מכנה אותה קיפרוס‬
‫ע"ש אימו החשמונאית‪ .‬מתחת למצודת קיפרוס בונה הורדוס את ארמונות החורף שלו (ובהם‬
‫מטביע את יונתן אחי מרים רעייתו)‪.‬‬

‫ואדי פרת – עין פארה – הלאורה של פארן‬

‫אנו נמצאים בואדי קלט במדבר יהודה באיזור תחום נחלת שבט בנימין‪ .‬לפי המחקר זהו "נחל‬
‫פרת" המקראי אשר אליו מצטווה ירמיהו הנביא ע"י הקב"ה ללכת‪ ,‬להטמין "איזור פישתים"‬
‫בנקיק הסלע של הנחל‪ ,‬ולחזור וליטול אותו – אך הוא הושחת לגמרי‪ ,‬אות לגורל עם ישראל בשל‬
‫חטאיו‪ .‬הסיבות להערכה זו‪ :‬א‪ .‬לא הגיוני כי ירמיהו נשלח לשים וליטול דבר בנחל פרת אשר‬
‫בבבל (עיראק) ב‪ .‬אין בנחל פרת הבבלי נקיקי סלע‪ .‬ג‪ .‬המיקום מתיישב עם מקום מושבו של‬
‫ירמיהו מענתות‪ ,‬והיישוב הערבי ענתא הסמוך משמר את מקום ושם היישוב ענתות‪ .‬ד‪ .‬תל‬
‫‪67‬‬

‫ארכיאולוגי בשם "חירבת פארה" משמר את השם פרת‪ .‬ה‪ .‬ספר יהושע נוקב במקום בשם‬
‫"פרה" בתחום נחלת שבט בנימין‪ .‬ו‪ .‬יוסף בן מתתיהו מציין כי יוחנן מגוש חלב בורח לאיזור‬
‫בשם "פרתאי"‪ .‬ז‪ .‬הדבר מתיישב עם ההשערה כי בתחום שבט בנימין נקברה רחל בדרך‬
‫"אפרתה" כמתייחס לנחל "פרת"‪ .‬ייתכן והמילה פרת משמעותה פריון‪ ,‬בשל המעיינות כאן‪.‬‬
‫בהקשר לכך‪ ,‬יש אף אסמכתאות כי רחל אמנו קבורה כאן‪ ,‬בתחום שבט נחלת בנימין (בנה) ‪,‬‬
‫באיזור נחל פרת‪ ,‬ולא בבית לחם בתחום שבט יהודה‪ .‬א‪ .‬כאשר שאול יוצא עם נערו לחפש‬
‫אתונות הוא פוגש את שמואל אשר נותן לו סימנים לכך שנבחר כמלך‪ " :‬ומצאת שני אנשים עם‬
‫קבורת רחל‪ ,‬בגבול בנימין‪ ,‬בצלצח " ומכאן שקבר רחל בתחום בנימין‪ .‬ב‪ .‬כך גם נאמר כי קבר רחל‬
‫מצוי בסמוך לעיר רמה אשר בתחום נחלת שבט בנימין ‪" :‬קול ברמה נשמע‪ ..‬רחל מבכה על‬
‫בניה"‪ .‬ג‪ .‬ספר נחמיה מציין כי בתחום שבט בנימין הייתה עיר בשם "בית לחם" ליד ענתות‬
‫ובית עזמוות (ענתא וחיזמא הסמוכות לנו)‪ .‬ד‪ .‬המילים "דרך אפרתה" מרמזות על המילה "פרת"‪.‬‬
‫אנו מבחינים מולנו במנזר המצוי על מצוק במדרון נחל פרת‪ ,‬מעל עין פארה‪ .‬לכאן‪ ,‬לפי המסורת‪,‬‬
‫הגיע בשנת ‪ 330‬הנזיר חריטון (אשר נתפס ע"י שודדים ‪ ,‬אשר נופלת עליהם תרדמה עקב כך‬
‫שביין ששתו הטיל נחש את ארסו‪ ,‬וחריטון מוצא עצמו עם שלל רב אותו הוא מקדיש לנזירות)‪.‬‬
‫חריטון מגיע לכאן כהרמיט‪ ,‬אך מצטרפים אליו נזירים רבים והמקום הופך ל"לאורה של פארן"‬
‫(תאי התבודדות מהם יוצאים מערכת שבילים אל מקום כינוס בו התכנסו הנזירים פעם בשבוע)‪,‬‬
‫מכאן יעזוב חריטון לדוק דגון (קארנטל) אשר אף הוא יהפוך ל"לאורה של דוק"‪ ,‬ומשם ינדד‬
‫לנחל תקוע למנזר חריטון‪ .‬נזיר בשם אכטימיוס יהפוך את המקום למנזר מסוג "קוינבוים" ובעת‬
‫הכיבוש הפרסי והמוסלמי תדעך ו תעלם תנועת הנזירות‪ .‬הנזירות תתחדש במאה התשע עשרה‬
‫ולכאן יגיע נזיר הקורא לעצמו חריטון‪.‬‬
‫אנו נמצאים במעיין קאסרטי עין פארה ‪ -‬אחד משלושת המעיינות של נחל פרת (עין פארה‪ ,‬עין‬
‫פואר‪ ,‬עין קלט)‪ .‬המים המחלחלים בהרי יהודה נתקלים כאן בשכבת אקוויקלוד ויוצאים‪.‬‬
‫ממעיין זה אנו מבחינים באמת מים חשמונאית הבנוייה מחוליות אבן בצורת ‪ ,U‬אשר שופרה‬
‫וטוייחה בתקופה ההרודיאנית‪ ,‬וכאשר בתקופה המוסלמית המוקדמת (בית אומאיה) נסגר‬
‫תוואי זה באמה סגורה של חרס (למנוע אידוי מים וכניסת מזהמים)‪ .‬מערך אמות המים הוביל‬
‫מים ליריחו ומבצריה (דוק דגון וקיפרוס)‪ ,‬לשטחי החקלאות (תמרים‪ ,‬אפרסמון) וכמקור מים‬
‫לעולים אל ירושלים על המיפתח של כביש ‪ . 1‬הבריטים בנו כאן בית משאבות כדי להעלות מים‬
‫לירושלים (כפי תוכניתם להעלות מים מראש העין לירושלים)‪ ,‬ונטעו את חורשת האקליפטוסים‬
‫אשר אנו רואים‪ .‬במקום זה אף התיי שבה בתו של ח"כ אורי אוריאל כמחאה על שתי חברותיה‬
‫מכפר אדומים שנרצחו כאן‪.‬‬

‫דיר חאג'לה‬
‫אנו נמצאים במדבר יהודה (בגבול בקעת הירדן) במנזר מן המאה השמונה עשרה הקרוי "דיר‬
‫חג'לה" ומשמר‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬יישוב מקראי אשר היה כאן‪ ,‬כמופיע בספר יהושע‪ ,‬בשם בית‬
‫‪68‬‬

‫חוגלה‪ .‬כאן‪ ,‬לפי המיוחס‪ ,‬היה מנזרו של גאריסימוס ‪ -‬המייסד של נזירות ערבות יריחו ‪ ,‬אשר‬
‫היה נזיר מתבודד (הרמיט) אשר נתפס בידי קבוצה של שודדים אשר משתכרים ונרדמים‪.‬‬
‫גאריסימוס נמלט‪ ,‬פוגש אריה‪ ,‬מוציא קוץ תקוע בכף ידו ומרפאו האריה הפך לחיית המחמד‬
‫שלו‪ .‬גאריסימוס מסתובב בערבות יריחו וכאמור מקים כאן את המנזר בגלל הקרבה למקום‬
‫ההטבלה של יוחנן המטביל‪ ,‬קירבה לעץ השקמה של זכאוס (יריחו)‪ ,‬ולהר הקארנטל בו ניסה‬
‫השטן את ישו‪.‬‬
‫אנו נכנסים לכנסייה ומנזר יווני אורתודוכסי ‪ ,‬ומבחינים בסממנים יוונים אורתודוכסיים‪:‬‬
‫איקונות‪ ,‬העד ר פסלים תלת מימדיים‪ ,‬העדר תאי וידוי‪ .‬אנו מבחינים באיקונוסטאזיס המפריד‬
‫בין המתחם המקודש לקהל‪ .‬כמקובל‪ ,‬הלוח השמאלי של האיקונוסטזיס מסמל את האטריביוט‬
‫של הכנסיה – ועליו אנו רואים את גאריסימוס והאריה לידו‪ .‬אנו יורדים אל הקריפטה של‬
‫הכנסייה המיוחסת כמערה בה שה ה גאריסימוס עם השודדים ומהם נמלט‪ ,‬ואף מבחינים‬
‫באיקונה גדולה של מרים כתיאוטוקוס יולדת האל‪.‬‬
‫בסמוך ‪ ,‬בואדי נאכל (תמר) אנו בבתרונות של בקעת הירדן בתצורת החוואר (מסלע משקע ימי‬
‫אשר הורבד בימת הלשון לפני ‪ 70‬אלף – ‪ 20‬אלף שנה) ובה נחצבו מערות מבדדדים של נזירים‪,‬‬
‫ייתכן כלאורה של דיר חאג'לה‪.‬‬

‫איזור צומת הלידו וקאסר אל יהוד‬

‫אנו נמצאים ב"תפר" אשר בין בקעת ים המלח (מדרום – ובו משתרע מישור דובר‪ ,‬עד המקום בו‬
‫נצמד מצוק העתקים לים) לבין בקעת הירדן (מצפון‪" -‬כיכר הירדן") הקרוי גם "ערבות מואב"‪.‬‬
‫נוצר כאן "מיפתח" במצוק ההעתקים אשר אפשר נתיב תנועה נוח מערבה‪ ,‬בתוואי שמנצל‪ ,‬עד‬
‫היום‪ ,‬כביש ‪ . 1‬לאיזור זה חשיבות ליהדות ולנצרות‪ .‬ביהדות זהו האיזור בו מסתיים המסע‪,‬‬
‫הנרטיב‪ ,‬בו התגבשנו כעם‪ ,‬כאן בחציית הירדן‪ ,‬ומתחיל שלב הכניסה לארץ וההתיישבות‪.‬‬
‫התנ"ך מציין כי בעת חציית הירדן‪ ,‬עם כניסת הכהנים למים יחד עם ארון ה' נעמדו מי הירדן‬
‫והעם עבר בתוך ה"חרבה"‪ .‬מרגלי הכהנים נלקחו שנים עשר אבנים אשר סמלו את הברית בין‬
‫ה' לעם‪ .‬כאן עורך אליהו את מסעו המוזר עם אלישע (אשר אלישע יודע את סופו‪ ,‬בני הנביאים‬
‫יודעים את סופו – ורק אליהו אינו יודע)‪ ,‬עוברים בחרבה כאן את הירדן‪ ,‬ואליהו עולה השמיימה‬
‫לצעקות אלישע "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו" בנצרות מייחסים את קאסר אל יהוד ‪ ,‬כמקום‬
‫אשר אכן חצו בני ישראל את הירדן בדרכם לארץ והמקום בו מטביל יוחנן המטביל את ישוע‪.‬‬
‫מתוך ראייה שלילית מכנסים המוסלמים את המקום "קאסר" אל יהוד – המקום בו "שברו"‬
‫היהודים את הירדן‪.‬‬
‫בעת החדשה‪ ,‬בשנות השלושים של המאה העשרים‪ ,‬מקים כאן מהנדס מכרות רוסי בשם מוסיה‬
‫נובומייבסקי יחד עם יהודה קופולביץ (אלמוג – וע"ש קיבוץ אלמוג) מפעל לאידוי מי ים מלח‪,‬‬
‫אשר לאחר מכן יוקם במיקום טוב יותר בדרום ים המלח‪ .‬מאוחר יותר תקים כאן חברת תיירות‬
‫בשם קליה (מלשון המינרל קליום המצוי כאן‪ ,‬ומלשון "קם לתחיה ים המלח") חוף לידו אשר‬
‫‪69‬‬

‫שימש מועדון למפגש בין ערבים – יהודים – בריטים בתקופת המנדט‪ ,‬ואנו רואים את שרידי‬
‫מתחם בית הקפה וקיר מצוייר צבעוני מתקופה זו‪ ,‬ונערך ניסיון לשקמו בשנות השבעים‪.‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה ‪ -‬ים המלח‬

‫עין פשחה – עיינות צוקים‬

‫אנו נמצאים בצפון ים המלח‪ ,‬ממערב לנו מצוק ההעתקים – חלקו המזרחי של מדבר יהודה אשר‬
‫נוצר מ"שבר (טרנספורם) תזוזה אופקי שמאלי" הידוע כ"בקע סורי אפריקני"‪ .‬אנו בעיינות‬
‫צוקים – אחד משלושת מעיינות‪ ,‬אשר נוצר עקב קו השבר‪ ,‬הנובעים כאן (עיינות צוקים‪ ,‬עיינות‬
‫קנה‪ ,‬ועיינות סמר)‪.‬‬
‫מתחם העתיקות אשר בפניו אנו נמצאים הינו‪ ,‬לפי הערכת החוקרים‪ ,‬מתקן תעשייתי ‪ -‬חווה‬
‫חקלאית מן התקופה ההלניסטית‪ ,‬חשמונאית‪ ,‬רומית‪ .‬זאת מאחר ואנו רואים אבן אשר ככל‬
‫הנראה שמשה לריסוק פרי ומערך מים‪ .‬יש הסוברים (פרופ' יזהר הירשפלד) כי זו חווה להפקת‬
‫הבושם מפרי האפרסמון הידוע‪ .‬מאידך יש הסוברים (אלי רז) כי לנוכח רמת מליחות המים לא‬
‫גדל כאן פרי האפרסמון (הזקוק למים מתוקים – כמו מקום נביעת המים בעין גדי או יריחו)‬
‫והחווה שמשה‪ ,‬אולי‪ ,‬לייצור דבש תמרים או לריסוק ושימור פרי התמר‪.‬‬
‫ירידת מפלס מי ים המלח משפיעה על משטר המים אשר יצאו עד כה‪ ,‬באופן מסודר מקו ישר בו‬
‫החל האקוויקלוד ‪ .‬עקב ירידת מפלס מי ים המלח נסדקה שכבת האקוויקלוד‪ ,‬מים עוברים‬
‫בסדקים‪ ,‬באופן שגורם לשינוי מיקום יציאת המים מזרחה‪ ,‬בצורה לא מסודרת‪ ,‬בפלגים‪,‬‬
‫באופן אשר משליך על החי והצומח בשמורה‪ .‬בצפון השמורה‪ ,‬בשולים המזרחיים של כביש ‪90‬‬
‫נבחין ב"סלע מקאליסטר"‪ ,‬חוקר של ‪ PEF‬אשר מסמל את גובה מפלס ים המלח בשנת ‪.1900‬‬

‫תופעת הבולענים‬
‫בתת הקרקע בים המלח מצוייה שכבת מי תהום מתוקים (אשר מקורה במים המחלחלים‬
‫מאיזור ההר)‪ ,‬ומתחתיה שכבות מלח (אשר מקורה בחדירת מי ים מליחים אל תת הקרקע)‪.‬‬
‫ביניהם שכבה הקרוייה "שכבה פן ביניימית"‪ ,‬וככל שפונים מזרחה גבוהים מי התהום‬
‫המתוקים‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬נסיגת ים המלח משנה את מערך הדברים הנ"ל‪ ,‬שכן עקב הנסיגה פוחתת כמות מי הים‬
‫המליחים החודרים אל שכבת תת הקרקע אשר בה מי ים מליחים ומי התהום הגבוהים חודרים‬
‫‪70‬‬

‫וממיסים את שכבת המלח אשר הולכת וקטנה‪ .‬בעקבות כך‪ ,‬נוצר חלל – גרעון בתת הקרקע‬
‫(בחלק שהיה שכבת המלח)‪ ,‬בעקבות כך יורדת‪/‬קורסת למטה השכבה הפנבינימיית‪ ,‬אשר‬
‫גורמת לקריסת פני השטח העליונים אשר מעליה – ובכך נוצר הבולען‪.‬‬

‫קומראן‬
‫אנו נמצאים בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה (למרגלות מצוק העתקים בצפון ים המלח‪ ,‬באתר‬
‫הקרוי "קומראן" אשר משמעותו "אפרפר" על שם גוון הסלע כאן ‪ -‬מסלע חוואר הלשון)‪ ,‬ואשר‬
‫מקור מי השתייה שלו היה לכידת וניקוז מי נגר‪/‬שטפונות של נחל קומראן‪.‬‬
‫במערות (קארסטיות – טבעיות) על המצוק שמולנו נמצאו בשנות הארבעים כתשע מאות מגילות‬
‫(קלף‪ ,‬פפירוס ונחושת אחת)‪ ,‬אשר תוארכו לתחילת המאה הראשונה לספירה‪ ,‬אשר ניתן לחלק‬
‫לשלושה סוגים‪ :‬כמחצית (‪ )400‬מגילות מקראיות של כל ספרי התנ"ך (למעט אסתר) ובעיקר‬
‫ספר דברים‪ ,‬ישעיהו תהילים (בנוסח הקודם לנוסח המסורה שבידינו)‪ .‬כרבע מגילות‬
‫המשקפות "ספרים חיצוניים" כגון יובלים‪ ,‬חנוך בן סירא ויהודית‪ ,‬וכרבע מגילות כיתתיות כגון‬
‫מגילת הסרכים‪ ,‬מגילת מלחמת בני האור בבני החושך‪ ,‬מגילת הפשרים‪ .‬חלק מהמגילות‬
‫נמכרות לסוחר עתיקות בשם קאנדו אשר סוחר בהם מול המנזר האשורי בירושלים‪ ,‬הם‬
‫מועברות לארצות הברית ונרכשות‪ ,‬באמצעות יגאל ידין עבור מדינת ישראל‪ .‬חלק מהמגילות‬
‫מועברות לכומר צרפתי (האב דה בו)‪ ,‬רשות העתיקות הירדנית‪ ,‬מועברות אל מוזיאון רוקפלר ‪,‬‬
‫אשר נכבש בשנת ‪ 1967‬בידי מדינת ישראל‪.‬‬
‫לפי הדעה המקובלת (אך לא היחידה) ישבה כאן כת האיסיים – כת אשר יסודה בתקופה‬
‫החשמונאית ‪ -‬הרודיאנית‪ ,‬אשר אנשיה חיו באורח חיים של שיתוף "קומונה"‪ ,‬אורח חיים‬
‫סגפני של עבודה קשה לימוד‪ ,‬הקפידה על דיני טומאה וטהרה – ובכלל כך טבילה במקוואות‬
‫מספר פעמים ביום‪ ,‬ודגלה בעקרונות של מלחמת בני אור בבני החושך‪ .‬הכת אף יצאה חוצץ נגד‬
‫השחיתות בבית המקדש בירושלים‪ .‬מספר ממצאים ארכיאולגיים וכתובים תומכים בדעה זו‪ :‬א‪.‬‬
‫ריבוי המקוואות ב‪ .‬חדר סופרים ובו קסתות דיו‪ .‬ג‪ .‬חדר אוכל (המאפיין את חיי השותפות)‪ .‬ד‪.‬‬
‫העובדה כי נמצאו מגילות כיתתיות ההולמות את אורח חיי הכת וכתבי יוסף בן מתתיהו‪ .‬ד‪.‬‬
‫מיקום התואם לתיאור הסטוריון בשם פליניוס‪.‬‬
‫דעה אחרת (יזהר הירשפלד) טוען כי בקומראן לא ישבו כת האיסיים‪ ,‬המגילות (במספר‬
‫העתקים כה רב אשר לא מתיישב הגיונית עם הכת) הינן מספריית‪/‬ארכיון בית המקדש‪ ,‬משם‬
‫הוברחו ערב החורבן‪ ,‬ריבוי המקוואות (כמו ברובע ההרודיאני) ושתי קסתות דיו אינו מלמד‬
‫מאומה‪ ,‬ומגדל מבוצר אינו הולם את תפיסת העולם ה"פציפיסטית" האיסיית‪.‬‬
‫אנו מבחינים באתר‪ :‬מקוואות (סימן הכר יהודי)‪ ,‬חדר אוכל‪ ,‬חדר הסופרים‪ ,‬שרידי מגדל‬
‫שמירה‪ ,‬איזור תעשייה ואיזור קבורה‪.‬‬
‫קומראן נפגעה ברעידת אדמה בשנת ‪ 31‬לפה"ס‪ ,‬שוקמה ע"י הורדוס אך חרבה בעת המרד הגדול‪.‬‬
‫‪71‬‬

‫קומראן – בדגש לקבוצות נוצריות‬

‫לקומראן חשיבות עצומה בהיותה שופכת אור על ערש הנצרות‪ ,‬על "דור המייסדים" של‬
‫הנצרות‪ .‬כאן ניתן להבין את אורח חייהם של ישוע‪ ,‬של יוחנן המטביל‪ ,‬של שנים עשר השליחים‪.‬‬
‫לפי הערכה המקובלת (אך לא היחידה) היו כאן כת ה"איסיים"‪ .‬קיימים מוטיבים משותפים‬
‫או דומים בין תפיסת העולם ואורח החיים של "דור המייסדים" של הנצרות (כפי שהיא מקבלת‬
‫ביטוייה בברית החדשה) לבין תפיסת העולם ואורח החיים של כת האיסיים (כפי שהיא מקבלת‬
‫ביטוייה במגילות קומראן)‪ .‬א‪ .‬עצם ההליכה למדבר וחיים במדבר כדרך חיים ראויה שהרי הן‬
‫ישוע והן יוחנן המטביל הלכו למדבר כמו האיסיים‪ .‬ב‪ .‬תפיסה משותפת של ציפייה לאחרית‬
‫הימים‪ .‬ג‪ .‬תפיסה משותפת של סלידה וביקורת על ההתנהלות בבית המקדש‪ .‬ד‪ .‬תפיסה‬
‫משותפת של אור לעומת חושך‪ .‬האיסיים ראו את עצמם כ"כבני האור" אשר נלחמים ב"בני‬
‫החושך"‪ ,‬ואף בנצרות יש תפיסה של מאבק בני האור עם בני החושך וישוע אומר למאמינים‬
‫"אני האור‪ ,‬ההולכים אחריי – לא ילכו בחושך"‪ .‬ה‪ .‬תפיסה משותפת של המים כמקור טהרה‪ .‬ו‪.‬‬
‫תפיסה משותפת של סגפנות‪ ,‬נזירות‪ ,‬אורח חיים קיבוצי כדרך ראויה‪.‬‬
‫אנו רואים סרט אודות יוחנן המטביל שכן ניתן לטעון שיוחנן חי לא הרחק והיה בעל תפיסת‬
‫עולם דומה‪ ,‬ניתן לטעון כי יוחנן המטביל הכיר את אנשי כת קומראן‪ ,‬ואף ניתן אפילו לטעון‪,‬‬
‫כמו שמציע הסרט באתר‪ ,‬כי יוחנן המטביל היה חבר בכת קומראן ממש‪.‬‬
‫מהמגילות והאתר אנו למדים כי הן אנשי קומראן והן הקהילה הראשונה יהודית – נוצרית‬
‫(שממנה אח"כ הסתעפה וצמחה הנצרות) ינקו את התכנים מקולקטיב תרבותי יהודי אחד‪.‬‬

‫חורבת מזין‬
‫אנו נמצאים במתחם הצפוני ומבחינים בשרידי מספנה מתקופת מלכות יהודה (מאה ‪ 7‬לפה"ס‪,‬‬
‫ייתכן בתקופת המלך מנשה) ‪ ,‬ככל הנראה ספינות היו מגיעות לתחילת המזדרון ‪ ,‬והיו נדחפת‬
‫על גלילי עץ אל תוך האולם הגדול‪.‬‬
‫ספר יהושע נוקב בשמן של שש ה ערים באיזור ובכללן בית הערבה‪ ,‬מזין‪ ,‬סככה‪ ,‬עין גדי (אם כי‬
‫בתקופת הכיבוש עין גדי טרם הייתה קיימת‪ ,‬אך הכתיבה היא אנכרוניסטית)‪ .‬יישוב ערבי‬
‫הקרוי "חירבת מאדין" ייתכן ומשמר את השם המקראי "מזין"‪.‬‬
‫במתחם הדרומי אנו מבחינים במספנה מתקופת החשמונאים‪ ,‬שכן נמצאו כאן מטבעות של‬
‫"בית ינאי" עם סמל ה"עוגן" שלו‪.‬‬

‫רותם המדבר‬
‫‪72‬‬

‫צומח מדברי‪ ,‬באיזור פיטו גיאוגרפי סהרו ערבי וים תיכוני‪ ,‬אשר מאופיין בתכונת ה"רותמיות"‪:‬‬
‫אצל צומח רגיל מצויים על העלים הפיוניות אשר באמצעותן מתבצעת הפעילות החשובה של‬
‫הפוטוסינטזה (יצירת אנרגיה מ אור ופחמן דו חמצני)‪ .‬שטח הפנים הגדול של העלה גורם לרמת‬
‫אידוי גבוהה ואיבוד נוזלים‪ .‬לפיכך הרותם‪ ,‬כצומח מדברי‪ ,‬במגמה להפחית את רמת האידוי‪,‬‬
‫מבצע "שלכת" של עלים בקיץ‪ ,‬והפיוניות המבצעות את הפעולה ההכרחית של הפוטוסינטזה‬
‫מצוייות בגבעול‪.‬‬
‫הרותם מוזכר במקרא (אליהו "יושב תחת רותם") ומאופיין בכך שגחלי הרותם‪/‬שורשי הרותם‬
‫בוערים זמן רב‪ ,‬ומספקים חום לזמן ממושך לאנשי המדבר כפי שנאמר "ושורש גחלים לחמם"‪.‬‬

‫מערות מורבעאת‬
‫אנו נמצאים במדבר יהודה‪ ,‬בחלקו האמצעי של נחל דרגה (נחל מורבעאת)‪ ,‬באיזור רצועת מצוקים‬
‫אשר שימש כ מקום מפלט ממרכז הארץ‪ .‬פתחיהם המרובעים של המערות (הקארסטיות –‬
‫המסה של בלייה חיצונית) בהם אנו נמצאים העניק להם‪ ,‬ולחלק זה של הנחל‪ ,‬את השם‬
‫"מורבעאת"‪ .‬במערות נמצאו אגרות אשר נשלחו על ידי בר כוכבא בעת מרד בר כוכבא (‪- 132‬‬
‫‪ ,)135‬חתום בשמו שמעון כוסבא‪ ,‬אל מפקד צבאי בשם יהושע בן גלגולה אשר היה בהרודיון‬
‫וברח לכאן (כאשר הוא נוטל עימו את האגרת)‪ .‬נמצאו כאן אף שרידי שטר גט מתקופת המרד‬
‫הגדול‪ ,‬אשר הוצא במצדה ומלמד על מעמדה המנהלתי ממלכתי של מצדה כבירת יהודה‬
‫החופשית‪.‬‬
‫אגרות מתקופת מרד בר כוכבא נמצאו אף בעין גדי ( אגרת מבר כוכבא למפקד צבא בשם יונתן בן‬
‫בעיה מסאבלה ) ‪ ,‬ובמערות "האימה" וה"אגרות" בנחל חבר (מסמכים של אישה בשם‬
‫בבתאופפירוס הנחיות של שמעון כוסבא)‪.‬‬

‫המקדש הכלכוליתי בעין גדי‬

‫אנו נמצאים מול מבנה פולחני המיוחס לתקופה הכלקוליתית (‪ 3,600 – 5,800‬לפה"ס) תקופת‬
‫האבן – נחושת‪ .‬ככל הנראה התרבות כאן הייתה התרבות הראסולית (הקרוייה ע"ש תולילת‬
‫רסול) ‪ .‬אנו מבחינים במבנה מוארך עם כניסה במרכזו ומצד ימין ושמאל לכניסה שני חלקים‬
‫סימטריים של המבנה – כ"תמונת ראי" אחד של השני‪ .‬באמצע ספסלים בהם ישבו "גב אל‬
‫גב" (כמו בטיוליות)‪ .‬בתוך המבנה אבן מעוגלת‪ ,‬מעוצבת‪ ,‬עליה נמצאו שרידים של בע"ח –‬
‫וההשערה היא כי היא שימשה לפולחן ‪ ,‬וכי לכאן נכנסו הכהנים עם דרגת הכהונה הגבוהה‬
‫ביותר‪ .‬בחצר הפתוחה מעין מזבח עגול במרכזה אשר שימשה כפולחן לנותרים בחוץ‪ ,‬וכן‬
‫חדר מבוא – עם כניסה כפולה ושם עמד "מאבטח" שבדק מי יכול להכנס אל המקדש ומי אינו‬
‫יכול להכנס‪.‬‬
‫‪73‬‬

‫כאן נמצא מקדש בלי כלי פולחן‪ .‬בנחל משמר נמצאה מערה עם כלי מקדש מן התקופה‬
‫הכלכוליתית (כגון נס או זביח) המעלים ההשערה כי אנשי הדת מהרו לנטוש את המקדש כאן‬
‫(נטישה היא הצורה המאפיינת את סוף התקופה הכלקוליתית) ולהחביאם בנחל משמר‪.‬‬

‫נווה עין גדי ומיצד עין גדי‬

‫נווה המדבר של עין גדי ממוקם על מדרגת הר‪ ,‬על מצוק ההעתקים‪ .‬בשל מבנה המדרגה המים‬
‫המחלחלים באקוויפר נתקלים כאן‪ ,‬בשכבת אקוויקלוד ופורצים החוצה – מעיין עין גדי‪ .‬יתירה‬
‫מכך‪ ,‬המצוק כאן‪ ,‬בשמורה‪ ,‬הינו בצורת קער כאשר מים מצדדי הקער מתנקזים אל השמורה‪.‬‬
‫ניתן להבחין (כאשר אנו הולכים מן המקדש הכלקוליתי אל מיצד ערוגות) בפריסה של טראסות‬
‫חקלאיות‪ ,‬שרידי קירות של בריכות אגירה לשם ניצול מים מכסימלי בכל המדרון אשר מסביר‬
‫את "כרמי עין גדי" בשיר השירים‪.‬‬
‫בש ל נביעת המים המתוקים והאקלים החם‪ ,‬הרי בעין גדי גדל עץ‪/‬פרי הקרוי אפרסמון (אשר‬
‫בוודאי אינו זהה לאפרסמון של ימינו ואת זהותו איננו יודעים) וממנו הופק בושם מפורסם אשר‬
‫פליניוס ציין לגביו כי הוא "שווה כפליים משקלו בכסף"‪ .‬לפי הדעה המקובלת הינו אחד מזני‬
‫המור (אשר אף גדל בתימן והובא ע"י הנבטים)‪.‬‬
‫אנו נמצאים מול מבנה אשר לפי השערה של חוקרים שימש להפקת בושם האפרסמון‬
‫המפורסם‪ .‬א‪ .‬המבנה אינו יושב על דרך ולכן אין תפקידו שמירה‪ .‬ב‪ .‬המבנה אינו שומר על מקור‬
‫מים שכן אין בסמוך לו מעיין ולא על שדה חקלאי אשר הגנו באמצעות מבנים פשוטים של‬
‫"סוכה" או "מלונה"‪ .‬ג‪ .‬אנו מבחינים כי קירות המבנה עבים מאד – כדי להסתיר את הפעילות‬
‫המתרחשת אחריהם‪ .‬ד‪ .‬בצד מזרח הפתח היה בצורת אבן גולל גדולה הניתנת לסגירה ופתיחה‬
‫מבפנים בלבד – כדי למנוע כניסת אנשים לא מוזמנים‪ .‬ה‪ .‬בצידו המערבי של המבנה פתח‬
‫להכנסת חומרי גלם בלבד (אך לא כניסת אנשים) – ככל הנראה להכנסת הפרי או הגזע אשר‬
‫ממנו‪/‬משרף שלו הופק הבושם‪ .‬לא בכדי קובעת הכתובת בבית הכנסת עונש למי שיגלה את סוד‬
‫הקריה – ולפי ההשערה הכוונה היא לסוד הפקת בושם האפרסמון‪.‬‬

‫בית הכנסת בעין גדי‬

‫אנו נמצאים במיקום בו נמצאו שרידי בית כנסת מן המאה השלישית לספירה ועליהם שרידי בית‬
‫כנסת מן המאה השישית לספירה (המתוארך באמצעות מטבעות שנמצאו מתקופה זו) ובו רצפת‬
‫הפסיפס‪ .‬פתחי בית הכנסת היו במערב (אם כי בבתי כנסת מתקופה זו הפתחים היו על ציר‬
‫הכיוון לירושלים)‪.‬‬
‫בשטיח התחתון של הפסיפס ניתן להבחין בשמות שרשרת אבות האנושות מאדם עד בני נוח‪.‬‬
‫בשטיח האמצעי ניתן להבחין ב"גלגל המזלות" כאשר בניגוד לבתי כנסת באותה תקופה בהם‬
‫מופיעים ציורים של מזלות‪ ,‬הרי כאן זה מופיע במילים‪ .‬בשטיח נוסף שמות החודשים‬
‫‪74‬‬

‫מתחילים מניסן ולא מתשרי‪ ,‬וכן אזכור של האבות ושל חנניה‪ ,‬מישאל ועזריה‪ .‬העובדה כי אין‬
‫ציורים של מזלות‪ ,‬והחודשים נקובים כמתחילים בניסן מעידים על השפעת נווה המדבר על‬
‫הקהילה ‪ -‬קהילה שמרנית‪ ,‬מבודדת ומנותקת מהסביבה ומההשפעה ביזנטית‪ ,‬ולכן שמרה על‬
‫מסורת יהודית‪.‬‬
‫כתובת נוספת בפסיפס מציינת כי הקב"ה "ישים פניו" (יעניש) את "מי שיגלה את סוד הקריה‬
‫לגויים"‪ ,‬וההשערה המקובלת היא כי "סוד הקריה" הוא הפקת בושם האפרסמון‪.‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה מצדה‬

‫מצדה‬
‫חשיבותה של מצדה הינה מעבר להיותה אתר ארכיאולוגי (אתר מורשת עולמית) בהיותה סמל‪,‬‬
‫אתוס‪ ,‬אם כי שנוי במחלוקת‪ ,‬של עמידה עקשת וגבורה‪ ,‬שניתן לקשור למפעל הציוני‪ .‬מצדה‬
‫ממוקמת בשוליים המזרחיים של מדבר יהודה‪ .‬מדובר בגוש אשר התרומם וניתק ממצוק‬
‫ההעתקים‪ .‬מיקומה של מצדה הרחק ממקום יישוב וביצוריה הטבעיים‪ ,‬צוק גבוה מחד אך במת‬
‫הר רחבה מאידך‪ ,‬הם אשר הקנו לה את י תרונה כמקום מבצר בתקופת בית שני‪ .‬יוספוס פלביוס‬
‫מתאר כי "יונתן כהן גדול" החשמונאי בונה את מצדה‪ ,‬אך אין שרידים חשמונאיים באתר‪.‬‬
‫הרובד הארכיאולוגי הראשון הוא מתקופת המלך הורדוס אשר אישיותו נכרת בבנייה כאן‪ .‬המלך‬
‫הורדוס בונה מכלול מפואר הכולל ארמון צפוני מפואר בעל שלושה מפלסים על המצוק – אשר‬
‫כשלעצמו מבודד ומוגן מבמת ההר! בתי מרחץ – כמיטב התרבות הרומאית‪ ,‬ארמון מערבי‪ ,‬חומת‬
‫סוגרים ועוד‪ .‬רבים מהמכלולים מעוטרים בפרסקאות וסטוקו – אם כי בעיטורים גיאומטרים‬
‫בלבד וללא דיוקנאות‪.‬‬
‫עם פרוץ המרד הגדול (‪ )66‬ובמהלכו בורחים לכאן מורדים ובעיקרם קבוצה קנאית הקרוייה‬
‫"סיקריים" בראשות אלעזר בן יאיר‪ ,‬העושים שימוש משני במתחמים ההרודיאנים‪ ,‬ובכלל כך‬
‫מקימים‪ ,‬באורווה בחדר בחומת הסורגים ההרודיאנית‪ ,‬בית כנסת‪ ,‬אחד מהמעטים המוכרים‬
‫בתקופת בית המקדש השני‪.‬המקום נותר כמבצר אחרון במרד הגדול‪ .‬הרומאים‪ ,‬הליגיון העשירי‪,‬‬
‫אשר אינם יכולים להשלים עם ‪ 960‬המורדים שנמצאים על מצדה‪ ,‬צרים על המקום‪ ,‬ומקימים‬
‫סביבו שמונה מחנות ליגיון וחומת דייק‪ .‬בשנת ‪ 73‬או ‪ 74‬מצליחים הרומאים לפרוץ את מצדה‪,‬‬
‫כאשר הם בונים סוללה על סוללת סלעים טבעית "לבנה" בצד המערבי של מצדה‪ ,‬ועל הסוללה‬
‫מקימים מגדל מצור המצליח להגיע אל גובה חומת הסוגרים על במת ההר ולהבקיע אותה‪ .‬חומת‬
‫עץ ועפר שבונים המורדים נשרפת‪.‬עם הפריצה‪ ,‬לפי תיאורו של יוסיפוס פלביוס‪ ,‬שבים‬
‫הרומאים אל מחנותיהם במגמה לחזור למחרת‪ ,‬אך בלילה‪ ,‬מחליטים המורדים למות בני חורין‬
‫ולהתאבד‪ .‬עשרה מהמורדים הורגים את כל שאר המורדים ועורכים הגרלה‪ ,‬במסגרתה נבחר‬
‫אחד ההורג את חבריו ומתאבד‪ .‬ייתכן ואחד הממצאים שנמצאו בידי פרופ' יגאל ידין שחפר‬
‫‪75‬‬

‫במקום‪ ,‬הם‪ ,‬אולי‪ ,‬שברי החרס (אוסטרוקנים) ועליהם שמות המורדים בהגרלה הטראגית‪,‬‬
‫ובכללם השם "בניאיר"‪ .‬למעט שלושה שלדים של גבר‪ ,‬אישה וילד שנמצאו בבית המרחץ הקטן‪,‬‬
‫במפלס התחתון של הארמון הצפוני‪ ,‬לא נמצאו שרידי שלדים או עצמות על במת ההר‪ ,‬דבר‬
‫המעורר קושי‪.‬‬
‫במאה החמישית‪ ,‬בתקופה הביזנטית‪ ,‬חיו נזירים ביזנטיים על ההר והקימו לאורה בשם‬
‫מארדה‪ ,‬המהווה את רובד הארכיאולוגי השלישי‪ ,‬ומאז ננטש המקום עד העת החדשה‪ .‬מערכת‬
‫בורות המים העצומה על במת ההר‪ ,‬שהזינה את האמבטיות ובתי המרחץ כאן בלב המדבר‪,‬‬
‫התבססה על מי שטפונות של אגן ניקוז גדול‪ ,‬של מדבר יהודה ודרום הר חברון אשר התנקזו‪,‬‬
‫כמי נגר עילי‪ ,‬באמצעות סכרים‪ ,‬אל שתי אמות מים אשר הובילו מים אל מערך תריסר בורות‬
‫מים ענקים בשני מפלסים בתחתית הצוק של מצדה‪ .‬משם‪ ,‬מבסיס ההר‪ ,‬הועלו המים עם‬
‫בהמות משא אל הבורות במפלס במת ההר‪.‬‬

‫בית הכנסת של מצדה‬

‫אנו נמצאים מול אחד משמונה בתי הכנסת בארץ המתוארכים לתקופת בית שני (מצדה‪ ,‬גמלא‪,‬‬
‫הרודיון‪ ,‬אום אל אומדן‪ ,‬קריית ספר‪ ,‬חורבת אטרי‪ ,‬יריחו‪ ,‬מגדל)‪ .‬בתקופה ההרודיאנית היה כאן‬
‫אחד מחדרי חומת הסוגרים שהקים הורדוס‪ ,‬אשר ייתכן ושימש כאורווה (בשל שרידי גללי בעלי‬
‫חיים שנמצאו בה)‪ .‬בפאזה השלישית של מצדה‪ ,‬עת היא נכבשת בידי המורדים במרד הגדול‪,‬‬
‫מסבים המורדים את החדר לבית כנס ת ומוסיפים‪ ,‬כמקובל לבתי כנסת בתקופה זו‪ ,‬ספסלי רוחב‬
‫הפונים למרכז‪ .‬בשתי בורות‪ ,‬אשר ייתכן ושמשו לגניזה נמצאו שרידי גווילים של מגילה ובה‬
‫קטע מספר דברים‪ ,‬קטע מגילה מספר יחזקאל המתאר את "חזון העצמות היבשות"‪ ,‬ועל רצפת‬
‫החדר נמצאה הכתובת "מעשר כהן"‪ .‬ממצאים ארכיאולוגים אלו הובילו את החוקרים לסבור כי‬
‫בפנינו בית כנסת מתקופת בית שני‪ .‬מבנה נוסף על רחבת ההר מיוחס להיות "בית מדרש"‪.‬‬

‫ארמון הצפוני במצדה‬

‫אנו נמצאים מול המפלס התחתון בארמון הצפוני של הורדוס אשר כלל שלושה מפלסים‪ .‬לפי‬
‫המחקר‪ ,‬משקפים מפעלי הבנייה של הורדוס את אישיותו‪ .‬הנה כי כן‪ ,‬למרות היות מצדה‬
‫מבודדת מסביבתה‪ ,‬הרי אף על רחבת ההר מבודד הארמון הצפוני‪ ,‬בחפיר (מחצבה שהיא קו‬
‫סידוק טבעי)‪ ,‬קיר גדול ומגדל תצפית‪ .‬אף מיקום הארמון בקצה הצוק מעניק לו בטחון‪ .‬המפלס‬
‫העליון שימש לחדרי שינה מגורים ותצפית נוף של המלך‪ .‬אנו מבחינים באלמנט בנייה‬
‫ארכיטקטוני הקרוי "דיסטילוס אינאנטיס"‪ :‬שני עמודים אשר משני צדדיהם שתי אומנות‬
‫(קירות צד) ‪ .‬המפלס האמצעי אשר אונים רואים הינו אולם עגול מוקף עמודים אשר לא ברור‬
‫למה שימש‪ .‬המפלס התחתון נועד למשתה וקבלת אורחים‪ .‬ככל הנראה נועד המקום למקום‬
‫מושב הורדוס על כס מלכותי באולם מוקף סטווים‪ .‬אל קיר הסלע (הדרומי) אנו מבחינים‬
‫בסטוקו – טיח מכוייר אשר באופן מלאכותי יוצר תצורת עמודים העשויים‪ ,‬כביכול‪ ,‬שיש‪,‬‬
‫‪76‬‬

‫אשר לראשם כותרות קורינתיות‪ .‬כמו כן אנו רואים פרסקאות (צבע על טיח לח) של צמחים‬
‫וצו רות גיאומטריות‪ .‬כמו כן נמצא כאן בית מרחץ פרטי ובו שרידי גבר‪ ,‬אישה וילד (אולי אחד‬
‫מהם הינו המורד האחרון אשר התאבד)‪ .‬במתחם נמצא ארמון נוסף – המערבי ‪ ,‬אך אין תשובה‬
‫וודאית מדוע נדרשו להורדוס שני ארמונות – אך להורדוס מותר הכל‪...‬‬

‫בית המרחץ‬
‫אנו נמצאים במתח ם המכלול הצפוני במצדה‪ ,‬בחצר העמודים "פליסטרה" של בית המרחץ מן‬
‫התקופה ההרודיאנית‪ .‬על אף האקלים החם השורר במצדה נבנה כאן בית מרחץ כמיטב‬
‫המסורת הרומית‪ ,‬בשיטת חימום הקרוייה "היפוקאוסט" באמצעות זרמי אוויר חם במערכת‬
‫צינורות הקרוייה "טובולי"‪ .‬הרצפה עמדה על עמודי חרס‪ .‬אנו מבחינים באלמנטים‬
‫ארכיטקטוניים מובהקים‪ :‬אנו עומדים בחצר הקרוייה "פליסטרה" ושמשה‪ ,‬ככל הנראה‬
‫לשחרור הגוף ומעט תרגילי כושר‪ .‬בפינה אנו מבחינים בבריכה קטנה הקרוייה "פיסקינה" ‪,‬‬
‫ובסמוך עיטורי פסיפס בצבעי שחור – לבן‪ .‬ייתכן ובפאזה השלישית של מצדה בתקופת המרד‬
‫שמשה כמקווה‪ .‬בתוך בית המרחץ נבחין בחדר הלבשה (אפודיטריום)‪ ,‬אשר בזמן המרד הוסף‬
‫כאן מתקן טבילה – מקווה וספסל‪ .‬כמו כן פריג'ידריום (חדר קר)‪ ,‬טפידריום (חדר פושר)‪,‬‬
‫קלדריום (חדר חם)‪ .‬בקלדריום אנו מבחינים בשרידי קערים בקיר בהם הונחו צינורות הטובולי‪.‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה בקשר לבקעת הירדן‬

‫ההתיישבות בבקעת הירדן (הדרכת דרך)‬

‫ההתיישבות בבקעת הירדן היא תוצאה של הרציונאל של תוכנית אלון אשר שמה למטרה לעבות‬
‫את ההתיישבות בבקעת הירדן ‪ .‬תוכנית אלון לא הובאה לדיון ואישור הממשלה אך הרציונאל‬
‫נ ותר ומכוחו עובתה ההתיישבות‪ ,‬נסללה דרך אלון (היוצרת חיץ‪ ,‬הפרדה ונגישות בין בקעת הירדן‬
‫ליהודה ושומרון) ‪ ,‬ונסלל באופן מודרני ונרחב כביש ‪ 1‬ממעלה אדומים דרומה למרות שהינו‬
‫משרת כמות אוכלוסיה מועטת יחסית (כשלושים אלף איש)‪ ,‬ועיקר ההתיישבות מתחיל לאחר‬
‫שנת ‪( 1970‬כא שר חדלה מלחמת ההתשה ולאחר שחוסיין מסלק את בסיסי המחבלים מירדן)‪.‬‬
‫היישובים כאן (כגון נעמה – נעמי נערן – נירן ‪ :‬עקב מחלוקות עם ועדת השמות‪ ,‬פצאל‪ ,‬תומר‪,‬‬
‫נתיב הגדוד ) מנצלים את החום‪ ,‬יובש והבשלת התוצרת החקלאית קודם לשאר חלקי הארץ‬
‫לגידולים בחממות‪ ,‬וכן תבלינים (עירית‪ ,‬בזיליקום‪ ,‬נענע) ופרחים‪ .‬ענף חקלאות נוסף הוא גידול‬
‫תמרים (תמר הינו עץ אשר יכול להסתפק במים מליחים) כגון מסוג מג'ול אשר צרכניו הינם‬
‫מוסלמים בחודש הרמאדן‪.‬‬
‫אנו נוסעים בתא שטח אשר ניתן לחלקו למספר יחידות משנה‪ :‬מורדות מזרח השומרון (אשר‬
‫מהווה ‪ ,‬למעשה‪" ,‬מדבר בצל גשם" אם כי פחות קיצוני ממדבר יהודה)‪ ,‬כיכר הירדן (הרוער –‬
‫‪77‬‬

‫המהווה איזור חקלאות)‪ ,‬הבתרונות (תצורת חוור אשר הורבדה בימת הלשון )‪ ,‬גאון הירדן‬
‫(הזוער) ואפיק הירדן עצמו‪.‬‬

‫אלכסנדריון – סרטבא‬
‫מבצר הסרטבא – אלכסנדריון ממוקם בבקעת הירדן במורדות מזרח השומרון‪ .‬הוא חולש על‬
‫מעבר ופתח כניסה חשוב אל א"י מפתח – נחל יבוק (המפריד בין הרי גלעד למואב) ‪ ,‬דרך העיר‬
‫אדם (תל דמיא)‪ ,‬מעבר הירדן‪ ,‬בקעת תרצה ‪ ,‬עלייה דרך נחל תרצה אל העיר שכם וכניסה לארץ‪.‬‬
‫המבצר נבנה ע"י המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי (‪ )104-76‬אשר קורא אותו על שמו‬
‫"אלכסנדריון"‪ .‬בגלל בדידות המקום‪ ,‬מחביאה רעייתו שלומציון את אוצרותיה ואינה מורישה את‬
‫המבצר לשני בניה כי "כי שם אוצרות סגולותיה"‪.‬‬
‫במאבק בין שני הבנים הורקנוס ואריסטובולוס כובש אריסטובולוס את המקום‪ ,‬אך נאלץ לסגת‬
‫ממנו עם הכיבוש של פומפיוס הרומי (‪ 63‬לפה"ס) אשר חושש כי שליטה זרה כאן‪ ,‬בעורף‬
‫המדינה ‪ -‬בפתח חשוב מזרח‪ ,‬תאפשר לזנב בקווי האספקה אל צבאו‪ .‬בשל מרד מתתיהו‬
‫בהורדוס נענים הרומאים לקריאת אמו של אלכסנדרוס (בנו של אריסטובולוס) להרוס את‬
‫המבצר – וכך קורה‪ .‬על גבי ההריסות של הרומאים (שליט גאבינוס) מקים הורדוס מבצר‪.‬‬
‫בתקופת המשנה מוכר המקום כתחנה להדלקת משואות שסימנו כי בירושלים החליטו על ראש‬
‫חודש כאמור‪" :‬מהר המשחה – סרטבא – גרופינה"‪.‬‬

‫שמורת עיינות פצאל‬

‫אנו נמצאים בבקעת הירדן‪ ,‬באחת משתי שמורות הטבע בבקעה (שמורת פצאל‪ ,‬עין עוג'ה)‪ ,‬אם‬
‫כי השמ ורה אינה מכוח חוק רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים אלא מכוח הכרזה של‬
‫המינהל הצבאי (ולפיכך‪ ,‬שלא כמו בשמורה של רשות שמורות הטבע‪ ,‬נראה רעיית צאן)‪ .‬התפר‬
‫בין "כיכר הירדן" (הרוער) למורדות מזרחיים של הר שומרון‪ ,‬ומבחינה גיאולוגית אף נקודת תפר‬
‫בין חבורת יהודה (גיר) לחבורת הר הצופים גורם למוצא מעיינות מים‪.‬‬
‫אמת המים אשר אנו רואים מולנו הינה אמה אשר מתוארכת ככל הנראה (שכן קיים קושי‬
‫לתארך אמות בשימוש) לתקופה ההרודיאנית ואשר הובילה מים אל יישוב אשר בנה הורדוס‬
‫בשם פצאל ע"ש אחיו (אשר היה מפקד צבא בירושלים‪ ,‬בעת המרד של מתתיהו אנטיגונוס הוא‬
‫מושם בכלא וראשו נערף‪/‬מתאבד בהטחת ראשו בקיר) אשר היישוב פצאל יושב על שרידיו‪.‬‬
‫אנו אף מבחינים בבריכה גדולה הקרויה "סאסם אבו נימר" אשר העריכו כמתוארכת מתקופת‬
‫בית שני ועד התקופה המוסלמית המוקדמת‪ .‬עם זאת סבור אדם זרטל כי מאחר וקיימת השערה‬
‫כי העפר שהוצא מן הבריכה הוא התל בסמוך‪ ,‬יש לתארך את הבריכה לתקופת ברונזה‪/‬ברזל‪.‬‬
‫‪78‬‬

‫ארץ המרדפים – מלחמת ההתשה ‪ -‬אנדרטת הבקעה‬

‫בתום מלחמת ששת הימים מתכנסת ועידה ערבית בחרטום "ועידת שלושת הלאווים" (לא‬
‫למו"מ‪ ,‬לא לשלום‪ ,‬לא להכרה בישראל) ותפיסה כי מה שנלקח בכוח‪ ,‬יוחזר בכוח‪ .‬כנגזרת של‬
‫החלטות ועידה זו נפתחת "מלחמת ההתשה" אשר מטרתה להתיש את כוחה של ישראל עד‬
‫למלחמה הבאה (שתפרוץ בשנת ‪ .)1973‬מלחמת הההתשה נערכת מסוף מלחמת ששת הימים‬
‫ועד שנת ‪( 1970‬מות נאצר‪/‬ספטמבר השחור בירדן)‪.‬‬
‫מאחר ואין התיישבות בבקעת הירדן לאחר שנת ‪ 1967‬חודרים לכאן דרך מעברות הירדן (איזורי‬
‫מעבר נוחים) פליטים מחבלים פלסטינים מירדן אל יהודה ושומרון כדי להתסיס את האוכלוסיה‬
‫המקומית‪ ,‬ולפגוע ביהודים‪ .‬צה"ל מגיב הן בהגנה פאסיבית (גדרות‪ ,‬דרכי טשטוש – ומרדף אחר‬
‫חוליות המחבלים ולכן נקרא המקום "ארץ המרדפים") והגנה אקטיבית (פעולות תגמול כגון‬
‫בכראמה)‪ .‬בספטמבר ‪ 1970‬מסלק חוסיין את בסיסי המחבלים מירדן (אך ההנהגה נותרת ברבת‬
‫עמון)‪ ,‬חדלה מלחמת ההתשה ומתחילה התיישבות והאחזויות נח"ל‪.‬‬
‫אנדרטת הבקעה אשר מולה אנו ניצבים מנציחה את נופלי בקעת הירדן משנת ‪ 1967‬ואילך אשר‬
‫חקוקים על הקיר‪ ,‬בנוייה מכלי נשק‪ ,‬ונעשתה בידי הפסל יגאל תומרקין‪.‬‬

‫תוכנית אלון‬
‫התוכנית של יגאל אלון התגבשה אחרי מלחמת ששת הימים ‪ -‬כאשר ביסוד מטרתה היה הרצון‬
‫לשמור על אופייה היהודי של המדינה ואי שליטה על אוכלוסיה ערבית‪ ,‬במתווה של‬
‫התיישבות יהודית בבקעת הירדן והתיישבות ערבית ביהודה ושומרון‪ .‬כנגזרת מתוכנית זו‬
‫נועדה דרך אלון ‪ :‬א‪ .‬ליצור חיץ והפרדה בין שומרון ויהודה מחד – עם התיישבות פלסטינית‬
‫צפופה מחד‪ ,‬לבין התיישבות יהודית בבקעת הירדן מאידך ב‪ .‬עיבוי ההתיישבות היהודית‬
‫בבקעת הירדן ממזרח לכביש (שהרי דרך תמיד מאיצה התיישבות) ג‪ .‬סיבה בטחונית באופן‬
‫המאפשר שליטה וחלישה יהודית על בקעת הירדן מאיזור ההר‪ .‬תוכנית אלון לא הובאה לדיון‬
‫ואישור הממשלה‪ ,‬אך בפועל יושבה בקעת הירדן בהתאם לרציונאל של תוכנית זו‪.‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה ‪ -‬חבל בנימין‬

‫נבי סמואל‬
‫‪79‬‬

‫אנו נמצאים ברכס בהרי יהודה‪ ,‬צפונית – מערבית לירושלים‪ .‬המבנה אשר אנו רואים מולנו‬
‫הוא ביסודו באזיליקה צלבנית‪ ,‬שכן כאשר כובשים הצלבנים את הארץ‪ ,‬הם מגיעים לכאן‪,‬‬
‫שמחים כי הם רואים מכאן את ירושלים‪ ,‬וקוראים להר "הר השמחה" "מאונס גודי" ובונים כאן‬
‫כנסייה צלבנית‪ .‬האפסיס של הכנסייה הצלבנית‪ ,‬אשר בצידה המזרחי של הכנסייה‪ ,‬ממוקם‬
‫כיום בפתח הכניסה‪ .‬בתוך מבנה הכנסייה ניתן להבחין בתצורת טרנספט (מעין צלב)‪ ,‬אולם תווך‬
‫(נאוויס) ושתי סטראות‪ .‬בחלק המערבי של המבנה‪ ,‬על מדרון שהורחב בקמרונות‪ ,‬ניתן להבחין‬
‫בשרידי פתח הכניסה הצלבני אופייני ‪ -‬קשתות מחודדות ע"ג עמודים‪ .‬הפתח נסתם בבנייה‬
‫מאוחרת‪ .‬לנוכח המיקום האסטרטגי בונים כאן הצלבנים מבצר‪.‬‬
‫החל משנת ‪ 1260‬שולטים הממלוכים בארץ‪ ,‬את הכנסייה הצלבנית הפכו למסגד‪ ,‬ועל הבסיס‬
‫הצלבני הוסיפו תוספות ממלוכיות‪ :‬מיחראב הפונה דרומה‪ ,‬ומינארט – אשר אנו רואים כיום‪.‬‬
‫מסורת בת כאלף – אלף מאתיים שנים מייחסת את המקום כאן כמקום קבורת שמואל‪:‬‬
‫הסטוריון מוסלמי בשם אלמוקדסי מציין דבר מנזר המצוי כאן הקרוי "דר שמואל" הנמצא‬
‫פרסה מירושלים‪ ,‬בנימין מטודלה מציין כי עצמות שמואל הובאו "מרמלה לשילה" ומתייחס‬
‫בדבריו למקום כאן‪ .‬מסורת זו אינה נקייה מספקות‪ ,‬שכן התנ"ך מציין במפורש לגבי מיקום‬
‫קבורת שמואל כי "ויקברוהו בביתו אשר ברמה"‪ .‬שני יישובים נקראים "רמה" בתנ"ך משום‬
‫היותם גבוהים‪ :‬רמה אשר בתחום שבט בנימין ("קול ברמה נשמע"‪ ,‬אותה העיר המופיעה כאחת‬
‫משתי אופציות הלינה ב"פילגש בגבעה") ומשומרת כיום בשם היישוב הערבי "ארם" –‬
‫"עירם" ממזרח לנו‪ ,‬ורמתיים אשר נמצאת בתחום נחלת הר אפרים – שבט אפריים "רמתיים‬
‫צופים"‪ .‬אף אחת משתי ה"רמות" הללו אינה נמצאת כאן‪ ,‬ומכאן ששמואל בוודאות לא נקבר‬
‫כאן‪ ,‬אך ייתכן כי בסיס המסורות הוא האפשרות כי עצמות שמואל הועברו לכאן‪.‬‬

‫גבעון חדשה‬
‫גבעון היה יישוב מרכזי בהר בתקופת המקרא‪ .‬מכאן הגיעו הגבעונים (אשר ככל הנראה מוצאם‬
‫בחיווים – אחד משבעת העמים) – אשר מתחפשים לעם אשר הגיעו ממקום מרוחק‪ ,‬ועל סמך‬
‫מצג מטעה זה כורתים בערמה ברית עם יהושע‪ ,‬אשר עמד בהתחייבותו אף לאחר שהתגלה דבר‬
‫התרמית ולאחר שנודע כי הגבעונים יושבים בלב הממלכה ואף הצילם בקרב מול חמשת מלכים‪,‬‬
‫בו נשמעה הקריאה "שמש בגבעון דום"‪ .‬מהעיר גבעון‪ ,‬בתחומי שבט בנימין‪ ,‬הגיע המלך שאול‪,‬‬
‫וגבעון הייתה מקום מעבר המשכן בין שילה לירושלים‪.‬‬
‫זיהוי המקום כעיר המקראית גבעון חד משמעי‪ :‬א‪ .‬נמצאו כאן קנקנים (ככל הנראה קנקני מס‬
‫אשר נשלח למרכז המנהלי בגבעון) ועליהם כיתוב עברי‪" :‬גבעון‪ ,‬גדר‪ ,‬עזריהו"‪ .‬ב‪ .‬היישוב‬
‫הערבי אלג'יב משמר את השם גבעון‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצא כאן מפעל מים אופייני לתקופה הישראלית‪.‬‬

‫עטרות‬
‫אדמת עטרות נרכשה על ידי החברה להכשרת היישוב בשנת ‪ 1912‬עבור קרן קיימת לישראל‬
‫מתושבי הכפרים הערביים קלנדיה‪ ,‬ג'דירה וביר נבאללה‪ ,‬באופן יוצא דופן וחריג למדיניות‬
‫‪80‬‬

‫הכשרת היישוב‪/‬קק"ל שכן דובר במקום מנותק ומבודד (כיום ירושלים התפתחה עד לכאן)‬
‫ובשנת ‪ 1912‬עול ה כאן‪ ,‬איפוא‪ ,‬היישוב בקרקעות שנרכשו ע"י הכשרת היישוב ותוכנן ע"י‬
‫ריכארד קאופמן‪ .‬היישוב נקרא "עטרות" בשל ההרים המעטרים אותו סביב‪ ,‬וכשמה שם עיר‬
‫קדומה שעמדה על גבול נחלת שבט אפרים ומוזכרת בתנ"ך‪ .‬הגיעו לכאן ארבעים משפחות‬
‫שעסקו בחקלאות ‪ -‬משק פירות‪ /‬ענבים‪ /‬עצי פרי‪ .‬בשנת ‪ 1920‬מוקם ע"י הבריטים שדה‬
‫תעופה על חלק מקרקעות היישוב באופן שמעניק בטחון מחד‪ ,‬אך "עין בוחנת" מאידך‪ .‬כך‬
‫במשך ‪ 36‬שנה משנת ‪ 1912‬עד שנת ‪ 1948‬משגשג היישוב‪ ,‬וכי ערב הכרזת העצמאות אף‬
‫נכבש שדה התעופה הבריטי‪.‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬ביום הקמת המדינה ‪ 15.5.48‬בלילה‪ ,‬נתקבלה הוראה מאת בן גוריון בדבר פינוי‬
‫אנשי עטרות‪ ,‬לנוכח נפילת גוש עציון‪ ,‬והחשש כי גורל עטרות יהיה דומה‪ ,‬וביום ‪ 17.5.48‬פונה‬
‫היישוב‪ .‬חלק מתושביו עוזבים לנווה יעקב שמתפנה אף הוא יומיים לאחר מכן‪ ,‬חלק ליפו‪ ,‬חלק‬
‫לויל הלמה (שבגין כך תקרא " בני עטרות")‪ .‬בגין ההתפנות לא קבלו תושביו את אות הקוממיות‬
‫אלא בשנת ‪ 1977‬עם עליית הליכוד לשלטון‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬אנו בגבולה הצפוני של ירושלים‪ ,‬לא נותר זכר ליישוב למעט קבר האחים אשר מולו אנו‬
‫נמצאים שהינה השריד היחיד אשר נותר מהיישוב ‪ ,‬כתוצאה מהחלטה להנציחו ע"י הרב גורן‬
‫בשנת ‪.1968‬‬

‫מיסודה של הסתדרות "מזרחי‬ ‫נווה יעקב הסמוך הוקם בשנת ‪ 1924‬בשם "כפר עברי"‬
‫הצעיר"‪ ,‬מאוחר יותר שונה שמו לנווה יעקב‪ ,‬וכאמור אף הוא פונה‪ ,‬בהוראת דוד בן גוריון‪ ,‬במאי‬
‫‪.1948‬‬

‫גבעת שאול – תל אל פול‬

‫אנו נמצאים בה רי יהודה‪ ,‬בתחום נחלת שבט בנימין‪ ,‬במקום אשר מיוחס להיות העיר‬
‫המקראית "גבעה" (כיום ‪" -‬גבעת שאול"‪ ,‬אך מקום נוסף אחר הקרוי "גבעת שאול" היא‬
‫השכונה הקרוייה ע"ש רב מהציונות הדתית) בה קבע שאול המלך (בן שבט בנימין אשר נולד‬
‫בעיר גבעון– עיר אחרת) ואשר הייתה בירת ממלכת ישראל הראשונה בתקופת המלוכה!‬
‫בתקופת השופטים‪ ,‬עוד טרם קבע בה שאול את בירתו וארמונו‪ ,‬מתרחש כאן ביישוב "גבעה"‬
‫ארוע "פלגש בגבעה"‪ .‬איש לוי המתגורר בתחום נחלת שבט אפרים‪ ,‬נושא אישה פלגש מבית‬
‫לחם יהודה‪ ,‬אשר עוזבת אותו‪ ,‬ולכן מגיע האיש אל בית אביה בבית לחם (נחלת שבט יהודה)‬
‫המארח אותו כדבעי‪ .‬ביום החמישי לאירוח עוזב האיש עם האישה בדרכם חזרה צפונה אל נחלת‬
‫שבט אפרים‪ .‬היום מחשיך והם מתלבטים היכן לישון‪ .‬ירושלים‪ ,‬אותה העת‪ ,‬היא עיר נוכרית‬
‫יבוסית ולכן אומר האיש "לא נסור אל עיר נוכרי"‪ .‬לכן נותרו שתי אפשרויות‪" :‬ולנו בגבעה‬
‫(כלומר היישוב גבעה בו אנו נמצאים!) או ברמה (בתחום נחלת שבט בנימין היה יישוב הקרוי‬
‫רמה והיישוב ארם משמר את שמו)"‪ .‬הם בוחרים ללון ביישוב גבעה בו אנו נמצאים ומארח‬
‫אותם איש זקן אשר מהר אפרים במקורו‪ ,‬אך בלילה צובאים בני בנימין על הבית‪ ,‬מתעללים‬
‫ואונסים את האישה אשר מתה‪ .‬כאות זעם ומחאה מבתר האיש את גופת הפילגש לשנים עשר‬
‫‪81‬‬

‫חלקים ומפזרה בגבול ישראל‪ .‬הארוע הקשה מוביל למלחמה מול שבט בנימין‪ ,‬החרמתו ואיסור‬
‫לשאת אישה מבנות ישראל לבני השבט‪ .‬ייתכן וע"מ להשכיח את ארוע קשה זה בוחר שאול‬
‫להקים בגבעה את ארמונו‪ .‬נמצאו כאן שרידים מן התקופה הישראלית וההערכה כי כאן מקום‬
‫היישוב המקראי גבעה‪.‬‬
‫בתקופת הכיבוש הירדני מתחיל חוסיין בבניית ארמון אך חודל עקב פרוץ מלחמת ששת הימים‬
‫בה נכבש המקום‪.‬‬

‫פסגת זאב‬
‫פסגת זאב הינה השכונה הגדולה ביותר בירושלים (כארבעים אלף תושבים) אשר יוצרת רצף‬
‫עירוני בין הגבעה הצרפתית לשכונה נווה יעקב‪ .‬השכונה קרוייה ע"ש זאב ז'בוטינסקי ( לעומתה‬
‫גבעת זאב הינה מועצה מקומית עצמאית ונפרדת בתחום עוטף ירושלים)‪.‬‬

‫תל שילה‬
‫שילה הינו יישוב עוד טרם כניסת ישראל לארצו – מן הברונזה התיכונה עם חומה וחלקלקה‬
‫אדירה‪ .‬אך‪ ,‬עם כניסת עם ישראל לארצו עוצבה כאן לראשונה דמותו‪ .‬כאן מחלק יהושע את‬
‫הארץ לנחלות השבטים‪ ,‬מפיל גורלות לפני ה' וקובע את ערי הלוויים‪ .‬בשילה שכן‪ ,‬לראשונה‪,‬‬
‫המשכן (ובו קודש הקודשים ובתוכו לוחות הברית)‪ ,‬אשר שכן כאן דרך קבע – כשלוש מאות שנה‪,‬‬
‫עד שעבר (דרך גבעון) לירושלים‪ .‬שילה מהווה מוקד פולחני וישב בה עלי הכהן הגדול‪ ,‬אל‬
‫שילה מגיעה חנה העקרה להתפלל – ויולדת את שמואל הנביא‪ .‬בעמק שילה יוצאות בנות שילה‬
‫לחולל בכרמים – ונלקחות בידי בני בנימין‪ ,‬משילה יוצא ארון הברית אל הקרב מול פלישתים‬
‫באפק (בו יפול בשבי)‪ ,‬ובו מוצא עלי הכהן את מותו עם הבשורה כי נשבה ארון הברית‪ .‬לא בכדי‬
‫מתוארת שילה ע"י הקב"ה בתנ"ך כעיר אשר "שכנתי שמי לראשונה"‪.‬‬
‫ההערכה המקובלת במחקר היא כי כאן‪ ,‬בעמק המוקף הרים‪ ,‬היה היישוב שילה‪ .‬א‪ .‬התנ"ך‪,‬‬
‫בשל חג טו באב החשוב שנחגג כאן‪ ,‬נותן תיאור מדוייק‪ ,‬הולם לכאן‪ ,‬למיקום שילה (מצפון‬
‫ליישוב בית אל‪ ,‬ממזרח ל"מסילה" – דרך האבות‪ ,‬ומדרום ליישוב לבונה) ב‪ .‬אוזוביוס‬
‫(אונומסטיקון) במאה הרביעית‪ ,‬והנוסע עשתוריה הפרחי (מאה ‪ )14‬בספרו "כפתור ופרח"‬
‫נותנים תיאור מדוייק המתאים למיקום בו אנו מצויים‪ .‬ג‪ .‬יישוב ערבי חירבת סיילון משמר את‬
‫קנקני שפת צווארון ושרידי שריפה‬ ‫השם שילה‪ .‬ד‪ .‬נמצאו כאן שרידים ארכיאולוגיים –‬
‫המתוארכים לתקופה הישראלית ‪ -‬ברזל‪.‬‬
‫ניתן להעלות מספר אפשרויות לבחירת מיקום שילה כמוקד פולחן רוחני‪ :‬כאנטיטזה לפולחן‬
‫הכנעני (אשר היה במקומות הגבוהים ביותר) נבחר דווקא עמק המוקף הרים גבוהים ממנו (כמו‬
‫ירושלים לאחר מכן) ‪ ,‬מיקום גיאוגרפי מרכזי‪ ,‬וניצול הגנה (חומה וחלקלקה) של יישוב אשר‬
‫כבר‪ ,‬כאמור‪ ,‬היה קיים כאן‪ ,‬עוד מתקופת הברונזה התיכונה‪.‬‬
‫‪82‬‬

‫אין הערכה מחקרית וודאית היכן שכן המשכן בתוך היישוב שילה‪ .‬הערכה אחת‪ :‬במקום הגבוה‪,‬‬
‫במרכז התל (במקום בו אנו מתצפתים)‪ .‬הערכה שנייה‪ :‬בחלק הצפוני של התל ( אם כי מחוץ‬
‫לשטח המתוחם בחלקלקה מתקופת הברונזה התיכונה)‪.‬‬
‫התנ"ך רומז בעקיפין (ספר תהילים וירמיהו) כי שילה נחרבה‪ ,‬השערה המתאמתת עם ממצא‬
‫ארכיאולוגי – שרידי שריפה מהתקופה הישראלית‪ ,‬המצביע כי שילה נחרבה על ידי פלישתים‪,‬‬
‫בקרב בו נשבה ארון הברית‪ .‬בתקופה הביזנטית‪ ,‬בסמוך לתל‪ ,‬מתקיים ישוב ואנו מבחינים כיום‬
‫בשרידי כנסייה ביזנטית ומסגד הבנוי על כנסייה ביזנטית נוספת‪.‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה הרודיון סוסיא ומעון‬

‫הרודיון‬
‫אנו נמצאים בקמרי המשנה‪ ,‬בשוליים המזרחיים של קמר חברון‪ ,‬בתפר הגיאולוגי בין קמר‬
‫חברון (קיר) לקמרי המשנה (קרטוניים) בספר המדבר בין ההר למדבר‪ .‬כאן בונה הורדוס את‬
‫ההרודיון‪ :‬א‪ .‬כמפעל הנצחה מונמנטלי לנצחון הגדול שלו כאן על שושלת החשמונאים ו"סגירת‬
‫מעגל" כאשר הוא חוזר כמלך מרומא‪ .‬ב‪ .‬להנצחת שמו וזכרו של הורדוס עצמו ולכן קורא לו‬
‫בשם הרודיון‪ .‬ג‪ .‬כמקום מגורים זמני בעת מסעות ד‪ .‬כבית קיט ונופש לו ולמשפחתו‪ .‬ה‪ .‬כמצודת‬
‫מדבר שאליה יכול להמלט‪ ,‬על ציר מילוט‪ ,‬בדרך למדבר ואל עבר הירדן ובני בריתו (הנבטים‬
‫והאדומים)‪ .‬ו‪ .‬כמקום מונמנטלי‪ ,‬אשר יסמל את ה"נפש" של הקבר שלו‪.‬‬
‫לפי המחקר הבנייה משקפת את אופיו של הורדוס‪ :‬הורדוס מיישר את הגבעה (הקרטונית)‬
‫ומנמיך גבעות באיזור‪ ,‬ומרחיב את במת הגבעה באמצעות קמרונות בצדדיה‪ ,‬ועליה בונה מצודה‬
‫גדולה עגולה‪ ,‬אשר בצידה דון ז'ון הפונה מזרחה אל ציר המילוט‪ ,‬וחלקלקה אדירה עד קצה גובה‬
‫החומה (שנועדה לעבות את החומה בהגנה מניגוח אלי מצור ולהרחיב את שדה הראייה) אשר‬
‫משווה צורת "טרפז" למתחם‪ .‬מסיבות בטחוניות ששקפו את אישיות הורדוס‪ ,‬גרם המדרגות על‬
‫החלקלקה לא הגיע אל ראש המבצר אלא אל מפלס החיים (בגובה פני הסלע)‪ .‬בתקופה‬
‫ההרודיאנית מגרם המדרגות נכנסו אל חצר פריסטילית ‪ ,‬אכסדראות משני צדדי המתחם‪ ,‬בית‬
‫מרחץ (אשר את שרידיו אנו רואים‪ :‬בשיטת ההפוקאוסט ובאופן יחודי עם כיפה)‪ ,‬טרקלין‪.‬‬
‫מערך המים שיקף אף הוא את אופיו (הפרנואידי) של הורדוס‪ .‬אמת מים (עיטם) הובילה‬
‫מבריכות שלמה אל בריכה בהרודיון תחתית ‪ ,‬משם הועלו המים ידנית (בנאדות מים) אל שער‬
‫המים ונשפכו אל בורות מים‪ .‬המים מילאו הבורות והגיעו אל מערך בורות אליהם הגיעו‬
‫בחפירה ממפלס החיים במצודה‪ .‬כך היה "מידור"‪.‬‬
‫בתקופת המרד הגדול הופך הטרקלין לבית כנסת (אחד משמונת בתי הכנסת המתוארכים לבית‬
‫שני) – ונמצאו ספסלי רוחב ובור גניזה‪ .‬בחצר הפריסטילית ימצאו מקווה‪ .‬בפאזה השלישית‬
‫מורדי מרד בר כוכבא ישתמשו במערכת המים למקום מילוט‪.‬‬
‫‪83‬‬

‫קבר הורדוס בהרודיון‬

‫יוסף בן מתתיהו מציין כי מסע ההלוויה של הורדוס (אשר נפטר בשנת ‪ 4‬לפה"ס) יצא מיריחו‬
‫להרודיון‪ .‬אין חולק כי האתר המזוהה כיום כהרודיון היא הרודיון המופיעה בכתבי יוסף בן‬
‫מתתיהו‪.‬‬
‫פרופ' אהוד נצר (אשר חופר בתחילה בתחתית הרודיון – לשווא) חופר ומוצא‪ ,‬באמצע גרם‬
‫המדרגות על החלקלקה‪ ,‬שרידי מתחם קבר הכולל מאוזילאום גדול בין שתי קומות‪ ,‬במבנה‬
‫נמצא סארקופאג ענק מעוטר ברוזטות בצבע אדמדם (אשר היה מנופץ) אשר שימש‪ ,‬לפי‬
‫ההערכה‪ ,‬כקבר הורדוס ושני סארקופגים לבנים (לשני בני משפחה‪ ,‬ייתכן אשתו)‪ ,‬וכן בסמוך‬
‫למוזילאום מבנה תיאטרון גדול כמקום כינוס – להלוויה‪.‬‬
‫מכאן עולה ההשערה כי אם זה מבנה הקבר הרי מצודת ההרודיון כולה נועדה אף לשמש כמבנה‬
‫"נפש" ענק‪ ,‬הנראה למרחוק‪ ,‬המסמל את הנפש של הורדוס‪.‬‬

‫סוסיא‬
‫סוסיא הינה עיר יהודית מתקופת המשנה והתלמוד‪ .‬מיקומה המבודד והמנותק‪ ,‬בספר המדבר‬
‫בדרום הר חברון‪ ,‬מנע השפעות מן הסביבה‪ ,‬ואפשר שמירה קפדנית של הלכות היהדות גם‬
‫בתקופה הביזנטית כגון‪ :‬בניית בית כנסת בגובהה של עיר‪ ,‬הלכות רשות רבים ויחיד‪ ,‬מקוואות‬
‫רבות‪ ,‬בית קברות לפי ההלכה‪.‬‬
‫מיקומה של העיר על ספר המדבר‪ ,‬חשופה ל"שוסי המדבר" מעניקה לה מאפייני הגנה מיוחדים‬
‫כגון אבן גולל כבדה בפתח בית הכנסת‪ ,‬מנהרת מילוט‪ ,‬בתי העיר מחוברים יחדיו ויוצרים מעין‬
‫חומה‪ ,‬מערות מפלט‪.‬‬
‫בית הכנסת ממוקם‪ ,‬כאמור‪ ,‬כהלכה ב"גובהה" של עיר"‪ .‬פתחו היה ממזרח לפי ההלכה "אין‬
‫פותחין פתחין אלא למזרח" (ייתכן בדימיון להר הבית‪ ,‬כחוצץ נגד המקדשים הפאגניים‬
‫ובעקבותיהם הכנסיות הנוצריות שפנו למזרח)‪ .‬אנו נכנסים בפתח אל אטריום – חצר קטורה‬
‫שער מהודר פרופילאה‪ ,‬נארטקס (שנועד ליצור הפרדה בין קודש לחול) ‪ ,‬ערבת רגליים‪ .‬אנו‬
‫נכנסים אל אולם התפילה (אינו באזיליקה)‪ .‬אנו מבחינים באפסיס הפונה לכיוון ירושלים אשר‬
‫ככל הנראה הוקף בסורג נמוך ויצר מעין מתחם מקודש יותר (ובו הייתה במה מוגבהת ואליו הובא‬
‫ארון הקודש – נייד)‪ .‬אנו מבחינים בפסיפס עם סממנים יהודים מובהקים‪ :‬מנורה‪ ,‬מחתה‪,‬‬
‫דלתות בית המקדש‪ .‬סוסיא ניטשה במאה ‪ 8-9‬ובכך סופה‪.‬‬

‫פסיפס בית הכנסת במעון‬

‫‪84‬‬

‫מדובר בפסיפס של בית כנסת המתוארך למאה השישית אשר היה ביישוב יהודי הקרוי מעון‪,‬‬
‫ומוזכר כ"מנוס" בספר אונומסטיקון של אוזוביוס‪ .‬בפסיפס ניתן למצוא סממנים יהודים‬
‫מובהקים‪ :‬מנורת שבעת קנים‪ ,‬מצדדיה‪ :‬שני אריות‪ ,‬שני שופרות‪ ,‬שני אתרוגים‪ .‬הפסיפס‬
‫כולו מורכב מחמישה טורי מדליונים (‪ 11‬מדליונים בכל טור) ובהם בעלי חיים וכלים‪ .‬כמו כן‬
‫מצוייה כתובת בארמית המברכת את התורמים אשר נראה כי נכתבה בידי מי שאינו דובר עברית‪.‬‬
‫באיזור נמצאו בשרידי שתי כנסיות שני פסיפסים נוספים‪ ,‬בחורבת שלאלה ובחורבת באר שמע‪,‬‬
‫ובהם אלמנטים זהים (כגון טווסים או אריות – אם כי במיקומים אחרים על פני הפסיפס) וככל‬
‫הנראה שלושת הפסיפסים הוזמנו ונעשו בידי בית מלאכה ואמן אחד בעזה‪.‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה בקשר לבית שערים וציפורי‬

‫גבעות שייח אבריק ואלכסנדר זייד‪:‬‬
‫אלכסנדר זייד נולד ברוסיה בשנת ‪ 1886‬ומבין כי המקום ליהודים הוא א"י‪ .‬הוא עולה לארץ‬
‫בשנת ‪( 1904‬תחילת עלייה השנייה המאופיינת בגרעין של חברה צעירים בודדים בודדים‪ ,‬לא‬
‫משפחות‪ ,‬רווקים‪ ,‬חילוניים)‪ ,‬מגיע לראשון לציון ‪ ,‬זכרון יעקב‪ .‬בשנת ‪ ,1907‬לאחר מפגש עם‬
‫א‪.‬ד גורדון‪ ,‬ישראל ומניה שוחט‪ ,‬בוריס שץ‪ ,‬נמנה אלכסנדר זייד עם מייסדיו של ארגון "בר‬
‫גיורא" להגנה על היישובים היהודים מפני הערבים‪ ,‬אשר‪ ,‬ברה‪-‬ארגון‪ ,‬בשנת ‪ 1909‬הופך לארגון‬
‫"השומר" אשר אלכסנדר זייד נמנה עם מייסדיו‪.‬‬
‫בשנת ‪( 1920‬כאשר מוקם ארגון ההגנה שהוא ממוסד וגדול מדי עבור אלכסנדר זייד) מגיע‪ ,‬עם‬
‫אשתו וילדיו‪ ,‬לגבעות שייח אבריק אשר נרכשו בידי קק"ל כיועץ הגנה והתיישבות מטעם קק"ל‬
‫וכדמות בולטת מסתובב כאן עם סוסתו‪.‬‬
‫ביום ‪ 11.7.1938‬מוזעק (בקריאת פעמון) אל קיבוץ אלונים‪ ,‬אך סוסתו מגיעה בלעדיו‪ ,‬ולאחר‬
‫חיפוש מאותרת גופתו ‪ -‬נרצח‪ .‬כשלוש וחצי שנים לוקח לחבריו לאתר את זהות הרוצח קאסם‬
‫טאבש אשר נרצח ב"נקמת דם" במשפט שדה‪ .‬בעקבות דמותו מחליט אלכסנדר פן לכתוב את‬
‫השיר "על גבעות שייח אבריק"‪.‬‬

‫בית שערים‬
‫בית שערים מוקמת על גבעות אלונים שפרעם – גבעות קרטוניות עגולות המהוות את החלק‬
‫המערבי של הגליל התחתון על שלוחת גבעה מוארכת‪ .‬בית שערים הינה דוגמא לכך כי‬
‫ההתיישבות בעמק יזרעאל הינה על הגבעות בשולי העמק – ראשית‪ ,‬הענקת ייתרון גובה‬
‫אסטרטגי‪ .‬שנית‪ ,‬הותרת מכסימום שטחים בעמק הפורה לחקלאות ומניעת "בזבוז" שטח‬
‫‪85‬‬

‫ליישוב עצמו‪ .‬שלישית‪ ,‬אי ניקוז כדבעי בעמק עלול לגרום להצפות‪ .‬כבר בתקופת בית ראשון‬
‫נמ צאו כאן שרידים ליישוב קטן ובתקופת בית שני (מן התקופה ההלנסטית – חשמונאית –‬
‫הרודיאנית) מוקם כאן יישוב גדול מוקף חומה‪ ,‬אשר שתי השערות למקור שמו‪ :‬ראשית‪ ,‬שיבוש‬
‫של השם "בית שעורין" לנוכח היותו מרכז התבואה (מן העמק) הגדול ביותר בעמק יזראעל‬
‫ובא"י ‪ .‬שנית‪ ,‬ע" ש ריבוי השערים אשר היו בחומתו‪ .‬לאחר מרד בר כוכבא עובר מרבית העם‬
‫היהודי להתגורר בגליל אשר הופך ל"מרכז הכובד היהודי" וזאת לנוכח שלוש סיבות‪ :‬א‪ .‬העובדה‬
‫כי הגליל לא השתתף במרד בר כוכבא (ולכן לא נהרס)‪ .‬ב‪ .‬נדודי הסנהדרין לגליל (ורצון היהודים‬
‫להתגורר בסמוך להנהגה היהודית)‪ .‬הסנהדרין נודדת בגליל מכיוון מערב למזרח אל יישובים‬
‫גדולים ומבוססים יותר‪ .‬ג‪ .‬מעבר משמרות הכהונה לגליל – ובמסגרת כך מתיישבת בבית שערים‬
‫משמרת ידעיה‪ .‬במסגרת נדודי הסנהדרין בגליל‪ ,‬בשנת ‪ 180‬לספירה מתמנה רבי יהודה הנשיא‬
‫כראש הסנהדרין ועל רקע קשרי ידידות מקבל מהקיסר הרומי אנטונינוס סוורס במתנה את‬
‫קרקעות העמק ובית שערים ומעביר את הסנהדרין משפרעם אל בית שערים‪ .‬רבי יהודה הנשיא‬
‫ישב כעשרים שנה בבית שערים (עד שנת ‪ )200‬ובה עורך וחותם את המשנה‪ ,‬בה מצווה להקבר –‬
‫ובה נקבר‪ ,‬ומאז מהווה מקום משיכה לקבורת נפטרים ליהודים מכל העולם וענף הפרנסה של‬
‫אנשי היישוב הופך לחוצבי מערות קבורה ומוכרי מקומות קבורה‪ .‬בעיר העליונה אנו רואים‬
‫שרידי בית כנסת המיוחס לתקופת המשנה והתלמוד‪ ,‬שרידי חומה ושערים‪ ,‬מבנה באזיליקה‬
‫להתכנסות‪ ,‬גתות ובתי בד‪ .‬סופו של היישוב הוא בשנת ‪( 351‬מרד גאלוס – שגרם למצב כלכלי‬
‫קשה שהפסיק הבאת נקברים מבחוץ) ורעידת אדמה בשנת ‪.363‬‬

‫על רבי יהודה הנשיא ומערה מספר ‪ 14‬בבית שערים (אפשרי כנקודת הרחבה)‬
‫אנו נמצאים מול מערת קבורה מספר ‪ 14‬המיוחסת כמקום קבורתו של רבי יהודה הנשיא – בנו‬
‫של הנשיא רבן שמעון בן גמליאל‪ .‬בשנת ‪ 180‬מתמנה רבי יהודה הנשיא כראש הסנהדרין‪.‬‬
‫הסנהדרין הייתה מוסד ההנהגה של העם היהודי אשר היווה את הגוף המחוקק העליון אשר‬
‫מקום מושבו בלשכת הגזית בבית המקדש‪ .‬לאחר החורבן נודדת ליבנה ולאחר מרד בר כוכבא‬
‫(‪ )132-135‬נודדת הסנהדרין אל הגליל ושם עובר משכנה במקומות אלו (בכיוון כללי ממערב‬
‫למזרח ובהדרגה מיישובים קטנים לגדולים)‪ :‬אושא‪ ,‬שפרעם‪ ,‬בית שערים ציפורי טבריה‪ ,‬אם כי‬
‫יש מחלוקת האם אכן הייתה קיימת "סנהדרין" אחר החורבן‪ ,‬ואם כן באיזו מתכונת ומה גדר‬
‫סמכויותיה‪.‬‬
‫לאחר שמקבל במתנה מרעהו (מילדות) הקיסר אנטונינוס סוורוס את קרקעות עמק יזרעאל ובית‬
‫שערים קובע רבי את משכנו בבית שערים‪ ,‬שם הוא יושב (משנת ‪ )180‬כעשרים שנה ועורך את‬
‫המפעל החשוב של ששת סדרי המשנה (זמננק"ט) המגבשת את התורה שבע"פ ע"מ שלא‬
‫תשתכח תורה מישראל‪ .‬עקב מחלתו בשנת ‪ 200‬עובר רבי לציפורי "שהיא גבוהה ואווירה‬
‫מבושם" עד פטירתו בשנת ‪.217‬‬
‫ממקורות כתובים אין ספק כי רבי יהודה הנשיא נקבר בבית שערים‪ ,‬וכך במסכת כתובות נאמר‪:‬‬
‫"רבי מוטל בציפורי ומקום מוכן לו בבית שערים" וכך אף נאמר על הלווייתו "והובילו לבית‬
‫‪86‬‬

‫שערים"‪ .‬קבורת רבי כאן‪ ,‬בבית שערים‪ ,‬הפכה את מתחם הקבורה למקום מבוקש בה נקברו‬
‫יהודים רבים‪ ,‬בעלי ממון‪ ,‬מהארץ ומחוצה לה‪ .‬על אף שאין ממצא ארכיאולוגי ישיר‪ ,‬הרי קיימת‬
‫סבירות גבוהה כי רבי קבור במערה מספר ‪ 14‬שלפנינו‪ :‬א‪ .‬בסמוך למקמרים בדפני מערת‬
‫הקבורה נמצאו שמות המתאימים לשני בניו של רבי יהודה (שמעון‪ ,‬גמליאל) לתלמידו אותו‬
‫הסמיך כרב (חנינה)‪ .‬ב‪ .‬במערה נמצאו שני גומחות קבורה יחידות בכל מתחם הקבורה‬
‫שהינן חצובות באדמה (ולא בדופן המערה או בסארקופאגים)‪ ,‬זה לצד זה‪ ,‬שהיו מכוסות‬
‫בלוחות אבן כבדים באופן התואם לצוואת רבי כי "תהא ארוני נקובה בתוך הקרקע"‪ .‬ג‪ .‬הקבר‬
‫הזוג י מתאים לקבורת רבי יהודה הנשיא ואשתו‪ .‬ד‪ .‬מעל מערת הקבורה נמצא מערך ספסלים‬
‫מדורגים המתאים לצוואת רבי‪" :‬הושיבו ישיבה על קברי"‪.‬‬
‫והיא בעלת שלושה שערים‬ ‫המערה שאנו רואים בפנינו נחצבה כולה במסלע הקרטון‪,‬‬
‫המזכירים מבני שערי נצחון טריומפליים‪ ,‬כאשר הפתח הראשי של המערה סגור מזה מאות‬
‫שנים‪.‬‬

‫ציפורי‬
‫ציפורי ממוקמת על גבעה (‪ 289‬מטר) בגליל התחתון המרכזי (אך גובלת עם גבעות אלונים שפרעם‬
‫בגליל התחתון המערבי)‪ ,‬בשוליים הצפוניים של רכס הרי נצרת‪ ,‬מדרום לבקעת בית נטופה‪.‬‬
‫עיקר תקופת ההתיישבות הרלוונטית בציפורי היא מן התקופה הרומית ביזנטית‪ ,‬עת מרחיב‬
‫אותה הורדוס אנטיפס (‪ 4‬לפה"ס) מעבר לתחומי הגבעה הצרה עליה הייתה‪ ,‬בונה אותה כעיר‬
‫רומית איפודמית עם מערך רחובות שתי וערב‪ ,‬ולו אף מיוחס מפעל המים לפיו הובלו מים בשתי‬
‫אמות ממעיינות א‪-‬ריינה ומשהד ברכס הרי נצרת במערך מים מורכב (הכולל אף התפצלות‬
‫למאגר תת קרקעי ובריכת אגירה) אל העיר התחתית (אך לא העליונה) של ציפורי‪.‬‬
‫באופן חריג לגליל ציפורי אינה נוטלת חלק במרד הגדול‪ ,‬נכנעת לאספסינוס ופותחת את שעריה‬
‫בפניו‪ ,‬דבר שאפשר את השרדותה‪.‬‬
‫במהלך התקופה הרומית ‪ ,‬בשנת ‪ 200‬לספירה‪ ,‬לאחר חתימת המשנה‪ ,‬עובר רבי יהודה הנשיא‬
‫לציפורי‪ ,‬מבית שערים‪ ,‬בשל מחלתו והזקקות לאווירה המבושם של ציפורי וקובע בה את משכנו‬
‫עד פטירתו (‪.)217‬‬
‫לתקופה הרומית ניתן לייחס‪ ,‬למשל‪ ,‬את התיאטרון הרומי‪ ,‬וכן את "וילה דיוניסוס" – בית‬
‫פרטי מפואר ובו חדר אירוח טרקליניום (הכולל שלוש ספות) עם שרידי פסיפס המתארים‬
‫ארועים מחייו של דיוניסוס אל היין‪ ,‬דמות אישה המכונה "ונוס של הגליל" וחדר שירותים עם‬
‫"בול פגיעה" והמילה "הגייה" (‪ -‬הגיינה – בריאות) כתובה בו‪.‬‬
‫העיר אף מקבלת "מתיחת פנים" בתקופה הביזנטית ונבנים בה בנייני ציבור רבים כגון כנסיות‬
‫ומבנה ציבורי גדול (אשר אולי שימש סוחר גדול או מבנה מסחר לפסיפסים) המתאר פסיפסים‬
‫רבים וביניהם פסיפס "חג הנילוס" המתעד את הארוע בו בדקו המצרים באביב את מפלס גובה‬
‫פני הנילוס באמצעות נילומטר‪ ,‬כאשר הפסיפס מתאר ארוע משמח בו פני המים גבוהים‪.‬‬
‫‪87‬‬

‫י צויין כי עד אמצע המאה הרביעית ציפורי היא עיר מעורבת עם אוכלוסיה בעלת רוב יהודי‬
‫ומאמצע מאה רביעית – עיר מעורבת עם אוכלוסיה בעלת רוב נוכרי‪.‬‬
‫מן המאה הרביעית – חמישית לספירה קיים בית כנסת השייך לקבוצת בתי הכנסת של "גלגל‬
‫המזלות" ובו "שטיח" המתעד אירועים תנכי"ם (הגעת שלושת המלאכים לאברהם ושרה‪,‬‬
‫עקידת יצחק)‪" ,‬שטיח" המתעד את כרכרת הליוס אל השמש והשמש (אך ללא אל השמש‬
‫עצמו!) וסביבם ציורי שנים עשר החודשים עם ציון שם השבט ושם המזל החל בו וארבע נשים‬
‫המתארות את ארבע עונות השנה‪ .‬בפסיפס העליון סממנים יהודים כגון ארון קודש‪ ,‬שופרות‪,‬‬
‫מנורה‪ .‬כיום מקובל כי הפסיפסים נועדו כעיטורי אומנות בלבד ואינם אלמנטיים פולחניים‪.‬‬
‫הדרדרות העיר מתחילה בתקופה המוסלמית ובשנת ‪ 749‬חרבה ציפורי ברעידת אדמה‪ .‬יצויין כי‬
‫מסורת נוצרית מן התקופה הצלבנית קושרת את ציפורי כמקום מגוריהם של אנה ויהויכין הוריה‬
‫של מרים‪.‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה בקשר למסלול נחל תנינים קיסריה‬

‫קיסריה‬
‫קיסריה נבנית ע"י המלך הורדוס‪ ,‬יש מאין‪ ,‬במקום בו שכן יישוב פיניקי קטן הקרוי מגדל‬
‫סטרטון‪ ,‬בשנים ‪ 22-10‬לפה"ס ומכונה על ידו "קיסריה" ע"ש הקיסר אוגוסטוס שהיה פטרונו‬
‫ומטי בו‪ .‬הורדוס בונה את העיר עבור אוכלוסיה פאגנית‪ ,‬כעיר מודרנית נוכרית‪ ,‬וכמקום אשר אליו‬
‫יוכל להמלט‪ ,‬במידת הצורך מן היהודים (אשר לא ראו בו‪ ,‬בהכרח‪ ,‬כמלך לגיטימי לנוכח העובדה‬
‫כי הורדוס אינו משושלת בית חשמונאי או בית דוד) ולקבל תמיכה ומקלט בקרב האוכלוסיה‬
‫הפאגנית‪.‬‬
‫הורדוס מקים נמל משוכלל עם מזחים‪ ,‬באמצעות אפר וולקני – פוצולנה‪ ,‬אותו הוא מביא‬
‫מאיטליה‪ ,‬אשר מתקשח במגע עם מים‪ .‬את האפר מערבב הורדוס עם סיד‪/‬חול‪/‬אבנים ומכניס‬
‫לדוברות עץ אשר עם שקיעתן במים הופכות לגושי בטון‪ ,‬וכך משקיע גושי בטון על גושי בטון‬
‫ויוצר נמל ענק‪ .‬הנמל שימש כמקום מעגן והצטיידות במזון ומים או תיקונים של אוניות אשר‬
‫הובילו תבואה ממצרים אל רומא‪ .‬בכך‪ ,‬שירת הנמל את האינטרס הרומאי (אשר אספקת‬
‫התבואה הייתה חשובה לו לצורך מדיניות ה"לחם והשעשועים")‪ ,‬הבטיח נתיב אספקה של‬
‫תבואה‪ ,‬והעלה את יוקרתו ומעמדו של הורדוס מלפני הקיסר‪ .‬הורדוס אף מקים מקדש לקיסר‬
‫אוגוסטוס והאלה רומא (אשר ניתן לראות גמלון משרידיו) אשר קיבל את פני כל הבאים בשערי‬
‫העיר מן הנמל‪ ,‬הקים את תיאטרון אותו אנו רואים (ומבחינים בגושי הקוויאות‪ ,‬בדיאזומה‪,‬‬
‫באורקסטרה‪ ,‬לוגיאון ופרודוס)‪ ,‬היפודרום למירוצי סוסים‪ ,‬וארמון מפואר על השונית‪.‬‬
‫בתקופת הנציבים (‪ 6-70‬לספירה) מהווה קיסריה את בירתה של פרובינקיית יהודה ומהווה את‬
‫מקום מושבם של הנציבים הרומים‪ .‬אכן‪ ,‬נתגלתה (בשימוש משני במושב בתיאטרון) אבן‬
‫המזכירה את שמו של הנציב פונטיוס פילטוס כבונה מקדש לטיבריוס (אשר ייתכן ושרידיו‬
‫‪88‬‬

‫נמצאים בעורף המערבי של התיאטרון)‪ .‬במאה השנייה לספירה‪ ,‬בתוך התקופה הרומית‪ ,‬מוסב‬
‫ההפודרום לאמפיתאטרון (לקרבות גלדיאטורים וחיות טרף) ומוקם היפודרום מזרחי – במהלך‬
‫דומה כפי שקרה בבית שאן ואף נבנה בה בית מרחץ אופייני בשיטת ההיפוקאוסט‪ .‬כמו ערים‬
‫רבות כך גם קיסריה עוברת "מתיחת פנים" בתקופה הביזנטית ומשגשגת בשיא התפתחותה‪,‬‬
‫נבנית בה (במיקום המקדש) כנסייה הרכזית (אשר לא ברור מה צייינה) אך יורדת בחשיבותה‬
‫בתקופת ממלכת הצלבנים השנייה מבוצרת קיסריה ע"י לואי התשיעי "לואי‬ ‫לאחר מכן‪.‬‬
‫הבנאי" אשר בונה דון ז'ון (בסמוך למיקום המזח)‪ ,‬חומה‪ ,‬חפיר וחלקלקה (אשר נועדו להקשות‬
‫על ניגוח באילי מצור) שערים (קשתות צלבניות מחודדות אופייניות)‪ ,‬פותרנות (פתחי יציאה‬
‫נסתרים)‪ .‬העיר נחרבת בשנת ‪ ,1265‬בעת הכיבוש הממלוכי‪ ,‬אשר עקב חששו מחזרת הצלבנים‬
‫ונחיתותו בים‪ ,‬הורס את ערי החוף בא"י ובכללן קיסריה‪.‬‬

‫חשיבות קיסריה לנצרות‬

‫לקיסריה חשיבות לנוצרים שכן ראשית‪ ,‬בה שהה‪ ,‬דרך קבע‪ ,‬פונטיוס פילטוס ( ‪ 26-36‬לספירה)‬
‫הנציב אשר צולב את ישוע‪ .‬אכן נמצא כאן לוח אבן ועליו ציון שמו של פונטיוס פילאטוס‪ .‬שנית‪,‬‬
‫כאן מוכנס בכנפיה של הנצרות הנוכרי הראשון קורנליוס שר מאה מהגדוד האיטלקי ע"י‬
‫פטרוס אשר מגיע לכאן מיפו לאחר החיזיון בו הינו רואה מפרש ועליו חיות טמאות וטהורות‬
‫ומכאן אף חשיבותה של קיסריה כמסמלת חלק מן המפנה של הנצרות מכת ביהדות לדת‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬כאן ישב פאולוס (שאול התרסי) במאסר שנתיים עד העברתו (כאזרח רומאי יליד‬
‫כאן ישב איש הדת החשוב אוזוביוס כותב הספר‬ ‫טרסוס) למשפט ברומא‪ .‬רביעית‬
‫"אונומסטיקון"‪.‬‬

‫מערך אמות המים לקיסריה‬

‫בתקופתו של הורדוס מקור המים היו מי תהום (שכן לנוכח הקרבה לקו המים – הם גבוהים‬
‫ונגישים)‪ .‬אולם‪ ,‬עיר רומית – ביזנטית צריכה אספקה של מים זורמים על מנת לתפעל את‬
‫מתקני העיר (בתי מרחץ‪ ,‬לאטרינות‪ ,‬מזרקות ועוד)‪ .‬בתקופת הנציבים מוקמת אמה ‪ A‬אשר‬
‫הובילה מים ממעיינות שוני לקיסריה (מרחק ‪ 7‬ק"מ)‪ .‬בתקופת אדריאנוס (‪ )117-138‬מוקמת‬
‫אמה ‪ B‬אשר הובילה מים מפארק אלונה – עין צברים‪ ,‬כ‪ 23-‬ק"מ עד קיסריה‪ .‬לאורך אמה זו‬
‫נמצאו תשעה כתובות המהללות את הקיסר אדריאנוס בן טריאנוס ומציינות כי האמה נבנית ע"י‬
‫יחידת משנה של הליגיון העשירי‪ .‬בתקופה הביזנטית מורכבת על אמה זו אמה ‪ , C‬אשר מבטלת‬
‫את אמה ‪ B‬הינה גבוהה יותר‪ ,‬ובספקוס (חתך זרימה) צר יותר‪ .‬זהו מערך אמות המים הגבוהות‬
‫לקיסריה‪.‬‬
‫‪89‬‬

‫בתחילת המאה הרביעית נוספת אמת מים נמוכה המובילה מים (מליחים שאינם לשתייה – כגון‬
‫ללאטרינות) מנחל התנינים ונחל עדה ומי מעיינות (אשר נסכרו לצורך העלאת מפלס גובה‬
‫המים) ‪ ,‬דרומה‪ ,‬באמה מקורה בחתך זרימה גדול אל העיר קיסריה‪.‬‬

‫שמורת נחל התנינים‬

‫בתחילת המאה הרביעית (בעת היות אמות מים ‪ A B‬ממערך אמות המים הגבוהות) מתגברים‬
‫הרומאים את מערך אספקת המים באמת מים נוספת (הקרוייה "נמוכה") באמצעות העלאת‬
‫גובה מפלס המים המגיעים מנחל עדה‪ ,‬נחל תנינים (אשר מנקז אזורים בהרי הכרמל ורמות‬
‫מנשה) ומי מעיינות ע"י בניית שני ססכרים‪ .‬הקצר בהם אנו רואים לפנינו והארוך יותר במעגן‬
‫מיכאל‪ .‬בכך מועלה מפלס המים לגובה ‪ 6.5‬מטר ומאפשר זרימה‪ ,‬בגרביטציה‪ ,‬באמה רחבה‬
‫ומקורה אל קיסריה‪ .‬האמה הובילה מים מליחים אך הייתה שמושית לתפעול מתקנים כגון‬
‫הלאטרינות‪ .‬אנו אף מבחינים בתחנת ויסות שהקימו הרומים‪ ,‬ומתקני טחינה מן התקופה‬
‫הביזנטית (ולאחר מכן עותומאנית) עם אבן שכב ועליה אבן רכב‪ .‬כמו כן ניתן להבחין בשרידי‬
‫אמה בלתי גמורה‪ ,‬מן התקופה הרומית‪ ,‬אשר ככל הנראה כשלה הנדסית‪.‬‬
‫הקמת הסכרים יצרה את ביצת כברא בשטח של ששת אלפים דונם אשר משכה אליה את הרובד‬
‫החברתי הנמוך הקרוי שבט ה"רווארנה" אשר היו חסינים ממלריה (שמקורה ביתושי האנופולס‬
‫בביצה)‪ .‬שטח הביצה נרכש ע"י הברון אדמונד דה רוטשילד אשר באמצעות מהנדס המים דב‬
‫קובלנוב מייבש את הביצות‪.‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה בקשר לרמות מנשה וזכרון יעקב‬

‫רמות מנשה‬
‫רמות מנשה היו‪ ,‬ביסודן‪ ,‬קער בין שני רכסים שתחמו אותה‪ :‬הר אמיר והכרמל (כסינקלינה‬
‫ואנסיקלינה אשר נוצרו לפני כתשעים – שמונים מיליון שנה בתקופת הקנומן – טורון – סנון‬
‫ועברו קימוט)‪ .‬בתקופת האאוקן‪ ,‬לפני כארבעים וחמש – עשרים וחמש מיליון שנה‪ ,‬מכסה‬
‫ומציף את הקער ים צעיר‪ ,‬ומרביד בו שכבת מסלע ימי ‪ -‬קרטון אשר אינה עוברת קימוט אלא‬
‫נותרת ישרה ואופקית‪ .‬כך נוצרה רמות מנשה מהרבדה של קרטון אופקי בתקופת האאוקן‪.‬‬
‫שטח זה היה תחום נחלתו של חצי שבט המנשה ומכאן שמו‪ .‬אנו מבחינים בפרוייקט "נחלי‬
‫מנשה" שתכליתו ניקוז מי נגר עילי של נחל תנינים‪ ,‬והעברתם אל תעלת הבטון של‬
‫מקורות‪ .‬משם מובלים המים אל מרבצי חולות באיזור פארק התעשייה קיסריה ומוחדרים‬
‫דרך החולות (אשר אף מהווים כפילטר טבעי של המים) אל אקוויפר החוף‪ ,‬באופן שמונע בזבוז‬
‫המים ושפיכתם לים התיכון‪ .‬במהלך הקמת הפרוייקט נתגלו פירים עתיקים אשר הובילו‬
‫לגילוי אמת המים שתחילתה ב"מי קדם"‪.‬‬
‫‪90‬‬

‫חפציבה‬
‫אנו נמצאים במישור חוף שרון‪ ,‬על גדות נחל חדרה‪ ,‬באתר הקרוי "חפציבה"‪ .‬הקרקע בחפציבה‬
‫נרכשה ע"י גואל האדמות יהושע חנקין‪ ,‬ובשנת ‪ 1905‬מוקמת כאן חווה חקלאית לגידול הדרים‪.‬‬
‫אולגה חנקין‪ ,‬בחרה למקום את השם המקראי "חפצי‪-‬בה"‪ ,‬בתקווה שלא תינטש (הנביא‬
‫ישעיהו)‪" :‬לא יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה‪ ,‬כי לך יקרא חפצי‪-‬בה" ‪ .‬החווה‬
‫הוקמה בידי אהרון אייזנברג ‪ ,‬מגדולי הפרדסנים בארץ‪ ,‬וחדלה לפעול בעת מלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ ,‬כאשר מופסקת הזרמת הכסף‪.‬‬
‫כיום מתפעלת את המקום חברת החשמל‪ ,‬כ"פיצוי" לנוכח הזיהום של ארובות תחנת הכוח‬
‫"אורות רבין" וכחל ק ממערך שדרוג נחל חדרה‪ ,‬ומפעילה במקום פארק טבע פתוח אשר אף‬
‫משמר את החווה ההסטורית‪.‬‬

‫שוני‬
‫אנו נמצאים ברמות מנשה באתר "שוני" (מלשון אסם תבואה)‪ .‬המיקום כאן חשוב מחמת‬
‫שלוש סיבות‪ .‬ראשית‪ ,‬כאן‪ ,‬על תוואי נחל חדרה ובמעבר המישורי של הרמה‪ ,‬עבר סעיף משנה‬
‫של דרך הים‪ .‬זהו אחד מבין שלושת סעיפי המשנה של דרך הים בין יחם (בקע אל גרבייה)‬
‫למגידו (ביניהם אף מתלבט תחותמס) ‪ -‬דרך ואדי ערה‪ ,‬דרך ואדי מילח ובאמצע דרך סעיף משנה‬
‫העוברת כאן‪ .‬לכן אף נקרא שמו של המקום "בלד א –רוחה" – "מקום המעבר הנוח"‪ .‬שנית‪,‬‬
‫מקורות המים של מעיינות שוני השופעים נמצאים כאן (אשר אנו מבחינים בהם בקידוח‬
‫מקורות כיום)‪ .‬לא בכדי‪ ,‬מכאן יצאה אמה ‪( A‬חלק ממערך שלושת האמות הגבוהות) אל קיסריה‬
‫והעיר הופכת לעיר "שעשועי המים" של קיסריה‪ .‬שלישית‪ ,‬הקרקע היא קרקע אלוביאלית‬
‫טובה‪ ,‬קרקע סחף מהרי כרמל‪ ,‬שומרון‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫בתקופת הברזל ישב כאן חצי שבט המנשה (וחציו השני בעבר הירדן)‪ .‬בתקופת הרומית מוקמת‬
‫כאן "סיזריה מריטימה" ‪ :‬עיר ה"מיומס (מים) של קיסריה"‪ ,‬אשר שמשה למשחקי מים‪,‬‬
‫זימה ופריצות‪ .‬אכן‪ ,‬אנו רואים מולנו תיאטרון מן התקופה הרומית על חלקיו האופייניים‬
‫(גושי המושבים – קוויאות‪ ,‬דיאזומות‪ ,‬וומיטוריות)‪ ,‬וככל הנראה לא היה כאן סקנהפרונס‪ ,‬וזאת‬
‫ע"מ שהקהל יוכל לראות את משחקי הפריצות בבריכות המים הגדולות אשר שרידיהן נחשפו‬
‫מאחורי הבמה‪.‬‬
‫המקום ממשיך לתפקד אף בתקופה הביזנטית (כפי שמעידות טבלאות אוזנים מתקופה זו)‪.‬‬
‫בתקופה העותומאנית נמצא השטח בבעלות אפנדי בשם סאלים חורי אשר מקים כאן בית‬
‫חווה גדול – עם פועלים ובהמות‪ .‬האיזור נרכש על ידי רוטשילד בראשית המאה העשרים‪ ,‬כדי‬
‫ליצור רצף של קרקע ‪ :‬זכרון יעקב‪ ,‬שוני‪ ,‬בנימינה‪ ,‬פרדס חנה‪ ,‬גבעת עדה‪ ,‬והאיזור הפך לנחלה‬
‫גדולה של קרן רוטשילד ‪.‬‬
‫‪91‬‬

‫לבסיס האימונים‬ ‫והופך‬ ‫בראשית שנות הארבעים נתפס המקום על ידי ארגון האצ"ל‬
‫(קפא"פ‪ ,‬קפיצות ברזנט ועוד) ובסיס היציאה לפעולות של האצ"ל‪ ,‬כגון לפריצה לכלא עכו‪.‬‬
‫לנוכח עברו זה‪ ,‬בשנת ‪ ,1977‬עולה הליכוד לשלטון והופך את המקום ל"פארק ז'בוטינסקי" ובו‬
‫מרכז מבקרים של האצ"ל‪ ,‬וסקירת תולדותיו‪.‬‬

‫פארק אלונה ‪ -‬מי קדם‬

‫אנו נמצאים בשיפולי רמות מנשה‪ ,‬בפארק הקרוי "אלונה" על שם עצי האלון הגדלים בו‪.‬‬
‫בתקופת הקיסר אדריאנוס (‪ ) 117-138‬מחפשים הרומאים מקור מים נוסף לקיסריה (זולת אמה‬
‫‪ , A‬מתקופת הנציבים‪ ,‬אשר הובילה מים לקיסריה ממעיינות שוני)‪ .‬הרומאים מוצאים את‬
‫מקור המים ‪ -‬מי תהום עמוקים‪" ,‬עין סאברין" = עין צברים" (אשר אנו מבחינים בו‪ ,‬מולנו‪,‬‬
‫ברפת של היישוב עמיקם)‪ .‬הרומאים חופרים באר ע"מ להגיע אל מי התהום‪ .‬מן מהבאר‬
‫חוצבים הרומאים‪ ,‬במסלע הקרטון המאפיין את רמות מנשה‪ ,‬נקבה באורך של כשש קילומטר‬
‫מתחת לרכס רמות מנשה עד לשוני‪ ,‬שם "תחבור" לאמה ‪ A‬ותמשיך לצידה (ע"ג קשתות) עד‬
‫קיסריה‪ ,‬ותקרא אמה ‪ .B‬למעשה‪ ,‬אנו נמצאים‪ ,‬איפוא‪ ,‬באמה ‪ B‬אשר מהווה חלק ממערך‬
‫שלוש אמות המים הגבוהות לקיסריה‪ .‬אנו נלך בנקבה‪ ,‬באורך מאתיים שמונים מטר‪ ,‬מתוך‬
‫שישה הקילומטרים שבה נמשכת הנקבה של הרומאים‪ .‬כאשר תלכו בנקבה נבחין לפירים‬
‫שחצבו הרומאים‪ ,‬אשר מטרתם החדרת אור לנקבה‪ ,‬הכנסת אוכל ומים‪ ,‬הוצאת שפוכת עפר‪,‬‬
‫ויכולת שליטה ובקרה של התחברות שתי קצוות חפירה למחבר אחד‪.‬‬

‫גני רמת הנדיב‬

‫אנו נמצאים בשולים הדרומיים של הר הכרמל על שכבת קרטון אופקית שהורבדה בתקופת‬
‫האאוקן‪ .‬הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד ביקר בארץ מספר פעמים‪ ,‬עמד מקרוב על המפעל‬
‫הציוני‪ ,‬ובאחד הביקורים שלו מגיע אל איזור רמת הנדיב ואומר "כמה זה יפה להשאר כאן" ‪.‬‬
‫הגם שהברון לא ציווה מפורשות להקבר כאן‪ ,‬הרי כאשר נפטר בשנת ‪ 1935‬ראו זאת בניו כצוואה‬
‫ועשו לו אחוזת קבר‪ .‬מאחר ובשנת ‪ 1935‬עדיין שולט המנדט בארץ‪ ,‬מועלית גופתו בשנת ‪1954‬‬
‫(ע"י משמר כבוד של חיל הים) אל אחוזת הקבר כאן‪.‬‬
‫כאשר נכנס אל הגן נבחין בשתי תפיסות עולם‪ .‬האחת‪ ,‬כסגנון הגן הצרפתי – המסודר‪ ,‬סימטרי‪,‬‬
‫אחיד המסמל את שליטת האדם על חייו‪ .‬כאשר נתקרב אל מתחם הקרב יתחלף הסגנון לאנגלי –‬
‫צומח סבוך‪ ,‬פרוע‪ ,‬חסר סדר‪ ,‬המאפיין את חוסר יכולת האדם לדעת עת פקודתו ומותו‪.‬‬
‫שער האחוזה אשר מולו אנו נמצאים ממחיש את צוואת סב המשפחה מאיר אנשל לחמשת בניו‪,‬‬
‫אשר מקבלים ביטוי בחמשת החצים אשר ע"ג השער‪ .‬מתחת לחצים מופיעים שלוש ערכים‬
‫אשר הנחיל הסבא לחמש ת ילדיו‪ :‬אחדות‪ ,‬יושרה וחריצות‪".‬עם אלו צאו וכבשו את העולם"‪ .‬עוד‬
‫אנו מבחינים על השער בסמלה של משפחת רוטשילד בצורת מגן ברונזה אדום (ומכאן השם‬
‫‪92‬‬

‫"רוט‪ -‬שילד" מגן אדום) שבראשו כתר‪ .‬במגן אוחזים משני צדדיו‪ ,‬חד‪-‬קרן (אשר מסמל את‬
‫עולם הדימיון) ואריה (המסמל את אומץ הלב)‪ .‬חמשת השבילים היוצאים משער האחוזה‬
‫מסמלים אף הם את חמשת הילדים‪ .‬מפלי המים מסמלים את החיים‪ ,‬אך אף נראה כי כי במי‬
‫מהמזרקות הם עוברים דרך כפות ידיים באופן המסמל כי לא ניתן לעצור זרם החיים‪ ,‬וסופם‬
‫לחמוק מבין האצבעות ולהביא למוות וקץ החיים‪.‬‬

‫אחוזת הקבר של הברון רוטשילד‬

‫אנו נמצאים במוזילאום‪ ,‬מתחם הקבר‪ ,‬של הברון בנימין רוטשילד ואשתו עדה‪ .‬בחזית המתחם‬
‫חצר פריסטילית מוקפת עמודים‪ ,‬ה ועץ ברוש‪ ,‬הנראה כנר נשמה ולפיכך מסמל את המוות‪ ,‬וסמל‬
‫לוטוס המסמל מקדשים מצריים‪ .‬לוחות אבן לבנים מנציחים את שמות הילדים‪ ,‬אשר מתוך כבוד‬
‫להורים סרבו להקבר כאן באומרם "איננו ראויים לכבוד של אבא ואמא"‪ .‬טרם כניסתנו אל‬
‫המבנה‪ ,‬נבחין כי הוא מעין מערת קבר כמות אלו בבית שערים‪.‬‬
‫מנהרת כניסה אשר מאלצת את הנכנס להתכופף מפאת כבוד ומתעקלת באופן המסמל כי לא הכל‬
‫בחיים "הולך חלק"‪ .‬שני טורי רצפות שחורות מובילות עד מתחם הקבר עצמו‪ ,‬באופן שהנשמה‬
‫מובלת לתחנה האחרונה בחייה עד לתחנתה האחרונה בחיים ומשם עולה השמיימה במעין פתח‬
‫אשר מסומל בידי מנורה‪ .‬מנורת שמן עשויה בזלת עם שתי כפות ידיים מוצבת למרגלות הקבר‪,‬‬
‫ושימשה בעבר כקערה לאבנים שהניחו פוקדי הקבר‪.‬‬

‫זכרון יעקב‬
‫העלייה הראשונה (‪ )1903 – 1882‬מאופיינת במשפחות יהודיות חרדיות מרובות ילדים מרוסיה‬
‫ורומניה העולים עקב פוגרום ברוסיה ("סופות בנגב") עקב רצח הצר השני‪ .‬אנשי העלייה‬
‫הראשונה (אשר הסתייגו מכספי החלוקה שאפיין את אנשי היישוב הישן) מקימים "מושבות"‬
‫כגון ראשון לציון‪ ,‬ראש פינה‪ ,‬מזכרת בתיה‪ ,‬יסוד המעלה‪ ,‬פתח תקווה‪ ,‬גדרה (בילויים) ואת‬
‫זכרון יעקב – בה אנו נמצאים‪ .‬האדמות כאן‪ ,‬אדמות זמארין (חליל רועים) בבעלות מוסלמי‬
‫עשיר סאלי חורי נרכשות ע"י אנשי העלייה הראשונה בשנת ‪ 1882‬והמקום הופך ל"מושבה"‬
‫המאפיינת עליה ראשונה‪ .‬עקב קשיים בזכרון יעקב (וגם בראש פינה) פונים המתיישבים אל‬
‫הברון אדמונד דה רוטשילד (משפחה צרפתית עשירה) על מנת לקבל את סיועו‪ .‬הסיוע של הברון‬
‫אינו בבחינת "כספי חלוקה" אלא מתוך תפיסה כלכלית ובפיקוח אנשי הפקידות מטעמו של‬
‫הברון‪ .‬בשנת ‪ 1900‬יועבר מנגנון הפיקוח והשליטה מאת הברון ופקידה לברון הירש וחברת‬
‫יק"א‪.‬‬
‫אנו נמצאים מול בית הכנסת "אוהל יעקב" אשר מוקם כארבע שנים לאחר הקמת המושבה‬
‫(‪ )1882‬בשנת ‪ 1886‬ע"ש אביו של הברון – יעקב ג''ימס רוטשילד‪ .‬הבניין נבנה ע"פ השראת‬
‫הכנסיות הטמפלריות הפרוטסטנטיות‪ ,‬אך בראשו שעון ‪ -‬ללא ספרות אלא אותיות שפת הקודש‪.‬‬
‫‪93‬‬

‫נמשיך אל מבנה בסגנון אקלקטי – לקטני אשר שימש בית פקידות‪ ,‬של הפקידים הצרפתים‪,‬‬
‫בתקופת הברון‪ .‬מנחם אוסישקין (ממקימי דן ודפנה) ביקש לכונן כאן קונגרס ציוני ארצ ישראלי‬
‫(אשר לא החזיק מעמד)‪ .‬טד אריסון (קצין קשר מחטיבה ‪ 7‬מזכרון יעקב במקורו‪ ,‬אשר נוסע‬
‫לאחר השחרור לארה"ב לעבוד ולבלות עושה הון עתק בעסקי הספנות וחוזר לארץ) משקם את‬
‫המבנה כמוזיאון המנציח את העלייה הראשונה ואת שמות הוריו "משה ושרה אריזון" ‪ -‬כפי‬
‫שניתן לראות על השלט ממול‪ .‬בתו‪ ,‬לימים‪ ,‬בעלת בנק הפועלים‪ ,‬תקרא ע"ש הסבתא שרי‬
‫אריסון‪.‬‬
‫אנו נמצאים מול בניין יפה אשר נקרא "אחוזת בנימין" ואשר שימש (בגלל מיקומו הגבוה) כמעין‬
‫"מגדל מים" וכ"סיביל" שתייה לעוברים ושבים‪ .‬מכאן נמשיך אל בית הקברות ונבחין על‬
‫חומותיו במילותיה של מלכה אהרונסון "גם אם אבנים נאכל – את אדמותנו לא נעזוב"‪ .‬נראה‬
‫את ה"יד" לזכרו של אהרון אהרונסון אשר נהרג בתאונת מטוס מעל תעלת למאנש‪ ,‬שרה‬
‫אהרונסון (אשר קברה מצוי כמעין "מעבר לגדר" לנוכח התאבדותה) משפחת בנטוויץ (אחוזת‬
‫לנגה)‪ ,‬ד"ר הלל יפה ועוד‪.‬‬

‫מחתרת ניל"י‬
‫משפחת אהרונסון הינה ממייסדי המושבה (עלייה ראשונה) זיכרון – יעקב (‪ .)1882‬אנו‬
‫נמצאים מול בית המשפחה ובית אהרון אהרונסון הסמוך לו‪ .‬אהרון‪ ,‬הבן הבכור במשפחה‪ ,‬היה‬
‫מדען אשר גילה את "אם החיטה" והקים תחנת ניסיונות חקלאית בעתלית‪ .‬סגנו בתחנת‬
‫הניסיונות היה אבשלום פיינברג‪ ,‬ידיד המשפחה ומאורס לבתם הצעירה רבקה‪.‬‬
‫אבשלום פיינברג השפיע על אהרון להקים מחתרת ריגול לטובת האנגלים נגד התורכים אשר‬
‫נקראה ניל"י (ראשי תיבות של פסוק בספר שמואל "נצח ישראל לא ישקר")‪ .‬מטרותיה‬
‫העיקריות של "ניל'י" היו סיוע לבריטים בכיבוש הארץ מידי התורכים על ידי איסוף חומר‬
‫מודיעיני (על הצבא התורכי‪ ,‬תנועותיו‪ ,‬עבירות הדרכים‪ ,‬מקורות המים‪ ,‬מסלולי התקדמות ועוד)‪.‬‬
‫במסגרת הפעילות הייתה מגיעה לעתלית אנייה בריטית‪ ,‬מקבלת את חומר הידיעות ומביאה‬
‫הוראות‪ .‬כאשר הקשר נותק מגיע אהרון לאנגליה ואח"כ למצרים ע"מ לחדשו‪ .‬כשנותק‬
‫הקשר בין אהרון לאנגלים‪ ,‬יוצאים אבשלום פיינברג ויוסף לישינסקי למצרים‪ ,‬בדרך זו נהרג‬
‫אבשלום (מקום קבורתו התגלה ליד רפיח לאחר מלחמת ששת הימים ועצמותיו הועברו לקבורה‬
‫בהלוויה ממלכתית)‪ .‬כאשר הקשר בין אהרון והאנגלים חודש‪ ,‬מקבלת שרה אהרונסון את‬
‫הפיקוד על הרשת בארץ‪ ,‬ומעבירה אינפורמציה לבריטים‪.‬‬
‫שרה אהרונסון נתפסת ע"י התורכים (ייתכן תוך שמחה לאיד של מי מהתושבים אשר ראו‬
‫במשפחה משפחת אצולה עשירה ומתנשאת)‪ ,‬מובלת אל ביתה כאן וממנו אמורה לעבור לנצרת‪,‬‬
‫אך בדרכה לאמבטיה מוציאה מהסליק אקדח ‪ ,‬עימו מתאבדת באמבטיה‪ .‬קברה מצוי "מחוץ‬
‫לגדר" (שהרי התאבדה) בתוך בית הקברות במושבה‪ .‬אהרון אהרונסון יהרג בתאונת מטוס מעל‬
‫‪94‬‬

‫תעלת למאנש‪ ,‬גופתו לא תמצא ונבחין בבית הקברות רק ב"יד לזכרו"‪ .‬נעמן בלקין ויוסף‬
‫לישינסקי נתפסים ומוצאים להורג בתלייה‪.‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה בקשר לאתר בית שאן ‪ -‬כוכב הירדן‬
‫בית שאן‬
‫בית שאן יושבת על איזור מעבר חשוב עם שפע מקורות מים‪ ,‬נחל חרוד ועמל‪ ,‬קרקע עמק‬
‫פורייה‪ ,‬אקלים נוח ולא בכדי נאמר עליה במקורות "פתחו של גן עדן"‪ .‬לא בכדי נמצאו בה‬
‫שכבות מתקופות רבות ועד ימינו‪ .‬תחילת ההתיישבות בבית שאן היא‪ ,‬על התל הקדום‪ ,‬מן‬
‫התקופה הניאוליטית – קראמית‪ .‬בתקופת הברונזה התיכונה מוזכרת בכתבי המארות‪ ,‬מצויינת‬
‫במסע תחותמס השלישי‪ ,‬ונמצאו בה שרידי קריית שלטון מצרית – שתי מצבות אבן למלך‬
‫סתי (רעמסס) הראשון ולאל הורוס ב"מקדש סתי" וכתובת של רעמסס השלישי המלמדים על‬
‫נוכחות מצרית מובהקת בתקופת הברונזה המאוחרת‪ .‬בתקופת הברזל נקשרת בית שאן בתנ"ך‬
‫כעיר פלישתית אליה מובאות גופות שאול ובניו אחר התבוסה בהר גלבוע‪ ,‬אם כי‪ ,‬לדעת‬
‫החוקרים‪ ,‬העדר ממצאים אופיינים לפלישתים מלמד כי ייתכן והייתה בעיר קבוצה אתנית‬
‫אחרת מתוך "גויי הים" אשר המקרא מכנה‪ ,‬בטעות‪ ,‬פלישתים‪ .‬העיר אף נכבשת ע"י דוד המלך‬
‫ומוזכרת כאחת משנים עשר הנציבויות שמחלק שלמה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 734‬לפה"ס נכבשת בית שאן ע"י תגלת פלאסר השלישי האשורי‪ ,‬ובשנת ‪ 332‬לפה"ס‬
‫נכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון וכאשר בתקופת בית תלמי (‪ 200 – 301‬לפה"ס) מעניק לה המלך‬
‫תלמי את השם סקיתופוליס ע"ש חיילים סקיתיים מדרום רוסיה שיושבו בה‪ ,‬והעיר נכרכה‬
‫במיתולוגיה היוונית כמקום בו נקברה ניסה‪ ,‬אחת מהאומנות של דיוניסוס אל היין ונמצאה בה‬
‫כותרת עם דמות דיוניסוס אל היין והפריון‪ .‬העיר נכבשת בידי יוחנן הורקנוס‪ ,‬משוחררת בידי‬
‫פומפיוס הרומאי ומהווה אחת מברית עשר ערי ה"דקה פוליס" המשתחררות מעול החשמונאים‪.‬‬
‫בתקופה הרומית‪ ,‬יורדים מן התל‪ ,‬נבנית עיר רומית אופיינית‪ ,‬אינה מוקפת חומה‪ ,‬עיר מעורבת‬
‫(נוכרים ויהודים) אשר זוכה להקלה של רבי יהודה הנשיא בפטור ממצוות התלויות בארץ‪ .‬כמו‬
‫ערים אחרות‪ ,‬מגיעה העיר לשיא גודלה בתקופה הביזנטית ומקבלת‪ ,‬בסוף המאה השלישית‪,‬‬
‫מעמד של בירת פרובינקיית פלסטינה סקונדה‪ .‬העיר מתחילה לאבד מחשיבותה בעת הכיבוש‬
‫המוסלמי (‪ ) 638‬ונהרסת ברעידת אדמה בשנת ‪ – 749‬כעולה משלד אדם שנמצא מתחת לשברי‬
‫עמוד ומחזיק מטבעות אשר המאוחרת בהן היא משנה זו‪.‬‬
‫אל העיר הובילה מכיוון מערב (קיסריה ועמק יזרעאל) דרך אשר ‪ ,‬כמקובל בדרכים הרומיות‪,‬‬
‫ניצב עליה שער נצחון טריומפלי (שבמאה החמישית מתחברת אליו חומה) אשר מכתובת תל רחוב‬
‫הסמוכה (אשר נדרש להגדיר במדוייק את גבולות העיר לנוכח מעמד הפטור שניתן לה ממצוות‬
‫‪95‬‬

‫התלויות בארץ) ניתן ללמוד כי שמו הוא "פיליי דזיריי"‪ .‬הכניסה העיקרית הייתה מרחוב הגיא‬
‫כאשר מונומנט ענק קיבל את פני הבאים בשערי העיר‪ .‬העיר בנוייה במערך אורטוגונלי – כאשר‬
‫הרחוב הראשי הוא פלאדיוס (ע"ש מקימו כעולה מכתובת הנצחה) והרחוב המצטלב עימו הינו‬
‫רחוב סילוואנוס ע"ש עו"ד שומרוני אשר נקט יוזמה פרגמטית‪ ,‬בתקופה הביזנטית‪ ,‬להגביה את‬
‫מפלס הרחוב‪ ,‬להקים ע"ג בריכת השתקפות וחזית עמודים של בית מרחץ מהתקופה הרומית‬
‫מתחם חנויות גדול‪.‬‬
‫בעיר אלמנטים רומיים ‪ -‬ביזנטיים מובהקים‪ :‬שני בתי מרחץ בשיטת ההיפוקאוסט‪ ,‬רחובות‬
‫עם מערך ניקוז‪ ,‬מתחם חצי עגול הקרוי "סיגמא" אשר מכתובות שנמצאו בו מלמד כי ייתכן‬
‫ובכוכים בו רקדו נערות‪/‬בית זונות‪ ,‬בצומת הרחובות ניתן למצוא מקדש (אך לא טטרה פילון‬
‫כמקובל)‪ ,‬מזרקה מפוארת (נימפאום)‪ ,‬לאטרינה – שירותים ציבוריים‪ ,‬מתחם מקודש עם שני‬
‫מקדשים‪ ,‬אגורה (שוק) מהתקופה הביזנטית מעוטר בפסיפסים של בעלי חיים‪ ,‬ותיאטרון שהכיל‬
‫שלושה גושי מושבים – קוויאות ואלמנט נדיר של נישות בין גושי המושבים (אשר שימש לממכר‬
‫דברי מאכל או מתחם זונות או להעמדת מתקן "ויטרוביוס" להגברת האקוסטיקה)‪ ,‬כמו כן מחוץ‬
‫לתחומי הגן הלאומי‪ -‬היפודרום אשר (כמו בקיסריה) עבר הסבה לאמפיתאטרון לקרבות‬
‫גלדיאטורים וחיות טרף ‪ .‬המים לתפעול העיר הגיעו באמת מים מנחל עמל‪ ,‬ומי השפכין נוקזו אל‬
‫נחל חרוד‪.‬‬

‫כוכב הירדן‬
‫כוכב הירדן ממוקמת ברמת יששכר – רמה בזלתית נטוייה‪ ,‬המאפיינות (כמו רמות תבור‪ ,‬רמות‬
‫ארבל‪ ,‬רמות מגדל) את הגליל התחתון המזרחי‪ ,‬בעלת מיקום אסטרטגי מצויין וחולשת על‬
‫דרכי אורך ורוחב חשובים‪ .‬במהלך ממלכת הצלבנים הראשונה‪,‬בשנת ‪ ,1168‬מקים כאן המסדר‬
‫הצלבני ההוספיטלרי (על קרקע של משפחת אצולה – ולוס) מבצר צלבני אופייני הכולל מבצר‬
‫חיצוני ובתוכו מבצר פנימי "דון ז'ון" ומוגן בחפיר‪ .‬ביום ‪ 4.7.1187‬מביס צלאח א דין את הצלבנים‬
‫בקרב קרני חיטין ‪ ,‬אך מסדר ההוספיטלרים במבצר מחזיק מעמד עוד כשנה וחצי עד כניעתו‬
‫בינואר ‪ 1189‬עת גורם צלאח א דין להתמוטטות מבנה ביצור חיצוני קדמי "ברביקן"‪ .‬המבצר‬
‫נכבש ללא קרב ויושביו נכנעו‪ .‬בשנת ‪ 1220‬הורס את המבצר האיובי אל מאלכ אל מועתם עיסא‪.‬‬
‫המבצר היה מוגן היטב וכלל חפיר עמוק‪ ,‬שערי כניסה‪ ,‬פותרנה – שערי מילוט‪" ,‬שטח הריגה"‬
‫בין המבצר החיצוני לפנימי‪ ,‬בדון ז'ון חדר אוכל (רפקטוריום)‪ ,‬תנורי בישול‪ ,‬ועוד‪ .‬על שרידי‬
‫המבצר מוקם יישוב יהודי "כוכב" (המעניק למצודה את שמה הנוכחי)‪.‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה בקשר לעכו‬

‫עכו‬
‫ראשיתה של עכו‪ ,‬בתקופת הברונזה הקדומה‪ ,‬בתל עכו‪ ,‬לאחר מכן ישבו בה השרדונים –‬
‫מקבוצת גויי הים‪ ,‬ובתחילת התקופה הישראלית לא מצליחים בני ישראל (שבט אשר) להוריש‬
‫ולכבוש אותה ("אשר לא הוריש את יושבי עכו")‪ ,‬אלא אך בתקופת שלמה המלך ובעת הכיבוש‬
‫האשורי היא נכבשת ונהרסת‪ .‬בתקופה ההלינסטית עכו (אשר יורדת מן התל ומשתרעת עד הים)‬
‫‪96‬‬

‫היא עיר מפותחת אשר נקראת (ע"י תלמי השני) פתולומאיס‪ .‬בסוף תקופת החשמונאים היא‬
‫אינה בגדר שטח המדינה החשמונאית ולכן‪ ,‬לפי הקריטריון המעוגן ב"ברייתא דתחומין" (כתובת‬
‫רחוב) אינה חלק מא"י המחוייב במצוות התלויות בארץ‪ .‬בשל היותה עיר נוכרית היא מהווה‪,‬‬
‫מטבע הדברים‪ ,‬המקום אליו מגיעים אספסינוס וטיטוס עם צבאם במרד הגדול‪ ,‬ואליה ישובו‬
‫להתכנס‪ ,‬להערך ולנוח‪ .‬בתקופה הרומית ביזנטית יורדת עכו מגדולה לנוכח מעמדה של העיר‬
‫קיסריה‪ .‬בתקופה המוסלמית המוקדמת‪ ,‬בעת שלטון הפאטימים והשליט אבן טולון‪ ,‬מתחזק‬
‫מעמדה של עכו ונבנים בה מבני דת ושווקים‪.‬‬
‫הצלבנים כובשים את עכו (‪ , )1104‬היא הופכת להיות חלק מממלכת הצלבנים הראשונה ויושבים‬
‫בה מסדרים צלבניים כגון המסדר ההוספיטלרי אשר את מקום מושבו אנו רואים ב"אולמות‬
‫האבירים" – שם אנו מבחינים באולמות אשר שמשו לסיעוד‪/‬אירוח‪ /‬בית חולים‪ .‬האולם עם‬
‫התקרה בצורת "חבית" מאסיבית והאומנות הגדולות הינו בסגנון רומנסקי‪ .‬חדר האוכל‬
‫"רפקטוריום" עם תקרת קשתות מחודדות ואומנות עגולות‪ ,‬עדין יותר‪ ,‬הינו בסגנון גוטי‪ .‬אנו‬
‫נכנסים למנהרה אשר שמשה ליציאת ביוב‪.‬‬
‫כעת אנו נמצאים בתוך מנהרה נוספת אשר בנה המסדר הטמפלרי ככל הנראה להברחות‬
‫והתחמקות ממכס‪ .‬העיר העותומאנית בנוייה על מתווה הרובעים אשר ניתנו לערים אירופאיות‬
‫כתמורה על עזרתם בכיבוש הצלבני בארץ – רבעי הקומונות הימיות של ערים איטלקיות (כגון –‬
‫גנואה‪ ,‬ונציה‪ ,‬פיזה)‪ .‬בשנת ‪ ,1192‬בעת ממלכת הצלבנים השנייה‪ ,‬אף מהווה עכו בירת הממלכה‬
‫אשר השתרעה כ"רצועה" צרה לאורך החוף‪.‬‬
‫הממלוכים כובשים בשנת ‪ 1291‬ובהתאם למדיניותם להרס ערי החוף בישראל (מחשש לכיבוש‬
‫צלבני נוסף) מכסה אותה השליט הממלוכי אבן קלאון בעפר‪ ,‬וכך הופכת עכו לכפר דייגים קטן‪.‬‬
‫בתקופה העותומאנית‪ ,‬תקיף מקומי – דהאר אל עומר (בדואי) כובש את עכו ומקים בה חומה‬
‫דקה‪ .‬תקיף מקומי נוסף‪ ,‬אל ג'זאר פחה (בוסני‪/‬ממלוכי) אשר על תוואי חומת דהאר אל עומר‬
‫מבצר את העיר (בכך שמקים חומה פנימית‪ ,‬ויוצק מילוי בינה לחומת דהאר אל עומר וכך יוצר‬
‫חומה רחבה) ‪.‬‬
‫אלג'זאר אף מקים מסגד ולו הוא קורא "מסגד אלג'זאר" במקום בו לפי המסורת הייתה חלקת‬
‫האדמה של אדם הראשון טרם גורש מגן עדן‪ ,‬וכן קדוש בשם נבי צלאח אשר הפיץ את הקוראן‪,‬‬
‫ומשנת ‪ 1900‬נמצא במסגד גם שערה מזקנו של מוחמד‪ .‬אלג'זאר אף מקים שלוש שווקים (השוק‬
‫הלבן‪ ,‬שוק אלג'זאר‪ ,‬שוק הסוחרים)‪ .‬אלגז'אר בנה חאן מפואר הקרוי חאן אל עומדן אשר אנו‬
‫ניצבים מולו ורואים את סמלו (עם מאזני צדק)‪ .‬החאן נקרא כך על שם ריבוי העמודים‪ .‬בקומה‬
‫הראשונה הניחו את הסחורות וטפלו בבעלי החיים (ולכן אנו מבחינים בשוקת במרכז) ובקומה‬
‫השנייה לנו האורחים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1799‬צר נפוליאון על עכו – מול גזאר פחה ונכשל‪ .‬הסיבות לכשלונו הינם‪ :‬א‪ .‬שאננות ואי‬
‫הערכות מתאימה‪ .‬ב‪ .‬לג'זאר פחה היה סיוע אנגלי ואוניות אנגליות הפגיזו את כוחות נפוליאון‪.‬‬
‫ג‪ .‬גנרל צרפתי בשם פיליפ אשר עורק ומגלה את סודות נפוליאון‪ .‬כך סופג נפוליאון תבוסה –‬
‫ונוסג‪.‬‬
‫‪97‬‬

‫מסגד אלג'זאר‬
‫אנו נמצאים במקום בו לפי המסורת הייתה חלקת האדמה של אדם הראשון טרם גורש מגן עדן‪,‬‬
‫וכן קדוש ב שם נבי צלאח אשר הפיץ את הקוראן‪ .‬לכן כבר בתקופה המוסלמית המוקדמת היה‬
‫כאן "מסגד הים" אשר נבנה בידי אבן טולון‪ ,‬היה קתדרלה בתקופה הצלבנית‪ ,‬כוסה בחול‬
‫בתקופה הממלוכית‪ ,‬ועל שרידי הקתדרלה הצלבנית מקים ה"תקיף המקומי" אלג'זאר מסגד‬
‫גדול וקורא לו על שמו‪ :‬מסגד אלג'זאר‪ ,‬שרידי הקתדרלה משמשים כבורות מים ומחסנים‬
‫למסגד‪ .‬משנת ‪ 1900‬נמצא במסגד גם שערה מזקנו של מוחמד‪.‬‬

‫מוזיאון אסירי המחתרות‬

‫מתחתנו‪ ,‬כאן‪ ,‬הוקמה‪ ,‬בתקופה הצלבנית‪ ,‬מצודה צלבנית אשר שמשה את המסדר ההוספיטלרי‪.‬‬
‫הממלוכים (כחלק ממדיניותם להרס ערי החוף בישראל) מכסים את המצודה ההוספיטלרית‬
‫בחול‪ .‬על תוואי ויסודות המצודה הצלבנית (המכוסה‪ ,‬כאמור‪ ,‬חול) מקימים העותומאנים‬
‫מצודה עותומאנית‪ ,‬שהיוותה חלק מרכיבי עיר עותומאנית אופיינית (הכוללת מצודה‪ ,‬בית ממשל‬
‫– סרייה‪ ,‬בית מושל‪ ,‬בית סוהר – קישלה)‪ ,‬וכאן‪ ,‬ישב חיל המצב העותומאני‪ ,‬במבנה חדרים‬
‫המקיפים חצר פנימית‪ .‬בתקופת המנדט הבריטי מסבים הבריטים את המבנה לבית סוהר‬
‫(השמור ביותר בישראל) בו הוחזקו אסירים יהודים וערבים‪.‬‬
‫אנו עוברים ורואים את חדר קבלה‪/‬מיון האסירים‪ ,‬חדרי האסירים הממחישים את שגרת חיי‬
‫האסירים‪ ,‬חצר טיולים פנימית ‪ ,‬האגף בו הוחזק זאב ז'בוטינסקי‪ ,‬חדרי המנהלה המשקיפים‪,‬‬
‫מסדרון פיקוח הקפי‪ .‬אנו ממשיכים ומבחינים באגף הנדונים למוות‪ :‬חדר הגרדום‪ ,‬ולידו חדרי‬
‫מעצר בו היו מחזיקים את העצורים שהוצאו להורג באותו היום עד הלילה – אז הייתה מבוצעת‬
‫ההוצאה להורג‪ .‬כאן הוצאו להורג תשעה אנשי מחתרות ובהם דב גרונר‪.‬‬
‫ביום ‪ , 4.5.47‬יצאה מתוך חצר חוות‪-‬שוני (פארק ז'בוטינסקי) יחידת הנדסה קרבית של האצ"ל‬
‫אל עכו‪ .‬איסוף מודיעיני קודם העלה כי נקודת התורפה בביצורי הכלא הינה בקיר הדרומי של‬
‫הכלא‪ ,‬אשר גבל בסמטה עתיקה ונמצא בדיוק מעל החמאם הטורקי‪ .‬לכן‪ ,‬נכנסה לחמאם‬
‫יחידת הלוחמים במסווה של טכנאי טלפון כאשר הם נושאים סולמות‪ ,‬חומרי נפץ‪ ,‬חבלים‪,‬‬
‫היחידה יכלה להטמין את המטענים בשקט מאחר שבתי עכו העתיקה והקיר הסתירו אותם‬
‫מעיני הזקיפים הבריטים‪ .‬במקביל‪ ,‬כוחות האצ"ל‪ ,‬במסווה כבריטים נפרשו סביב הכלא על‬
‫מנת לאפשר לא סירים להימלט ולהיטמע בקהל ולמנוע מהבריטים לתפוס אותם‪ .‬הכוח מפוצץ‬
‫את קיר הכלא‪ ,‬ובאמצעות חומר נפץ שהוגנב קודם לכן פנימה מפוצצים האסירים‪ ,‬בראשות איתן‬
‫לבני‪ ,‬את שערי הסורגים‪ .‬כוח בריטי אשר‪ ,‬דרך מקרה‪ ,‬נפש בחוף הים (שכן היה יום ראשון) על‬
‫ציר המילוט נלחם בבורחים ונהרגים שלושה מן הכוח התוקף ושישה אסירים‪ .‬פריצת האצ"ל‬
‫לכלא עתלית (ובעקבותיה תליית שלוש חיילים שהשתתפו בקרב‪ ,‬ומנגד תליית הסרג'נטים)‬
‫היווה את אחד מנקודות השבר שהביאו לכינון ועידת אונסקופ ועזיבת הבריטים‪.‬‬
‫‪98‬‬

‫בית הכנסת הרמח"ל‬

‫הרמח"ל (‪ )1747 – 1707‬עסק בקבלה ונרדף בחשד למשיחיות שקר (לאחר זעזוע תנועת‬
‫השבתאות)‪ .‬בין ספריו המפורסמים "מסילת ישרים" אשר עליו אמר הגר"א כי "לא מצא בו‬
‫מילה מיותרת"‪ .‬הבמה נמוכה ממפלס הרצפה בהגשמת האמור "ממעמקים קראתיך ה'"‪ .‬כמו כן‬
‫אנו מבחינים בקשתות עם "אבן ראשה" ‪ ,‬וכן בפתח שפתחו נשים (בהעדר עזרת נשים) מן‬
‫הרחוב‪.‬‬
‫מאחר ועכו אינה חלק מא"י נקבר הרמח"ל (אם כי אין תמימות דעים בקשר לכך) בכפר יאסיף‬
‫הסמוך‪.‬‬

‫כפר יאסיף – קברו של הרמח"ל‬

‫הכפר יאסיף הוא כפר אשר במקורו מהתקופה הרומית – ביזנטית‪ ,‬אך הוא אינו מופיע לא‬
‫במשנה ולא בתלמוד‪ ,‬ואשר מקור שמו הוא בימי הביניים‪ ,‬ובתקופה הממלוכית עותומאנית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1740‬מיישב התקיף המקומי דהאר אל עומר יהודים בעכו ובכפר יאסיף‪ ,‬ואל עכו מגיע‬
‫הרמח"ל – רבי משה חיים לוצאטו‪ ,‬יליד פדובה באיטליה‪ ,‬אשר נרדף‪ ,‬לאחר הטראומה של‬
‫תנועת השבתאות‪ ,‬כי עסק בקבלה ונחשד במשיחיות‪ .‬ספרו המפורסם הוא "מסילת‬
‫ישרים" העוסק במוסר ודרך ארץ אשר דרשו לגנוז אותו‪ ,‬אך עליו אמר הגאון מוילנא כי קרא בו‬
‫ארבע פעמים וכי "לא מצא בו מילה מיותרת"‪ .‬בעכו אף מתיישב יהודי נוסף בשם משה מלכי‪,‬‬
‫קונסול צרפת לענייני מסחר‪.‬‬
‫מאחר ועכו היא "ספק ארץ ישראל" מבחינת הגבולות ומוגדרת "ארץ העמים" (כפי שמקבל‬
‫ביטוי בכתובת רחוב וב"ברייתא דתחומין" ) הרי הרמח"ל ומשה מלכי מקימים כאן ‪ ,‬בכפר‬
‫יאסיף‪ ,‬בשנת ‪ ,1740‬מרכז תורני‪ .‬בשנת ‪ 1744‬פורצת מגיפה קשה ואלפי אנשים מתים‪ ,‬ובכלל‬
‫כך נפטרים (‪ )1746‬הרמח"ל ומשה מלכי‪ .‬משה מלכי נקבר כאן בכפר יאסיף אשר הינו‬
‫בוודאות שטח ארץ ישראל ‪ ,‬ולפי דעת חלק מהחוקרים אף הרמח"ל קבור כאן‪ ,‬הגם שאין ממצא‬
‫ישיר המאמת השערה זאת‪.‬‬
‫הנה כי כן‪ ,‬אנו נמצאים בתוך מגרש (מוזנח) ורואים את קברו של משה מלכי (כמצויין עליו) ‪.‬‬
‫בסמוך לקברו מבנה קבר גדול נוסף (בסגנון קבורה של "עכו" – דהיינו מצבה ובה מעין‬
‫"אמבטיה" ובה מקבעים אבן נוספת עם הכתובת) אך האבן עם הכתובת נלקחה מתוך‬
‫האמבטיה‪ .‬ניתן להצביע על שלוש אינדיקציות כי הרמח"ל אכן קבור כאן בקבר זה‪ :‬א‪ .‬נפטרי‬
‫עכו נקברו בכפר יאסיף (שהייתה כאמור בתוך גבולות הארץ לעומת עכו)‪ .‬ב‪ .‬ההגיון תומך בכך כי‬
‫אם על מצבה גדולה אחת רשום "רבי משה מלחי" הרי הקבר (והמצבה הגדולה) הסמוך הוא של‬
‫הרמח"ל (אך יתכנו גם אפשרויות נוספות כגון שלצידו של הרב משה מלכי קבורה אשתו של‬
‫הרב מלכי‪ .)...‬ג‪ .‬בחלקת הקבורה הנ"ל נקברו נפטרי המגיפה – והן רבי משה מלחי והן הרמח"ל‬
‫נפטרו מהמגפה בתוך אותו זמן קצר‪.‬‬
‫‪99‬‬

‫מאידך יש הטוענים כי הרמח"ל קבור בטבריה לצד רבי עקיבא‪ ,‬שכן בשנת ‪ ,1747‬שנה אחר‬
‫פטירת הרמח"ל‪ ,‬נשלח שד"ר – שליח דרבנן‪ ,‬לגייס תרומות לטובת יהודי טבריה ובמכתב‬
‫המלצה מצויין כי מתבקש גיוס כספים לעיר אשר בה מצוי‪":‬רבי משה לוצאטו אצל רבי עקיבא‬
‫‪ ,‬בטבריה הסמוכה לעכו"‪ ,‬אם כי ניתן לטעון כי זו פיקציה שנועדה לעודד את יהודי חו"ל‬
‫לתרום לטבריה שהרי טבריה לא באמת סמוכה לעכו‪.‬‬
‫ומכאן מתפשט בית הקברות לצדדיו‪ ,‬ונקברים‬ ‫מכל מקום‪ ,‬שני הקברים הינם במרכז החלקה‬
‫בו יהודים במשך השנים עד שנת ‪.1929‬‬

‫צומת סומך‬
‫אנו מצויים בתא שטח הקרוי עמק עכו או עמק זבולון (אם כי ככלות הכל מדובר במישור חוף‬
‫גליל וכי שבט זבולון מעולם לא הנחיל את המקום הנ"ל)‪ .‬בין מרד גדול למרד בר כוכבא‬
‫הרומאים אינם מאפשרים הסמכה של תלמידי חכמים ‪ -‬מתוך מטרה להשמיד את היהדות‪,‬‬
‫והיהדות מתמודדת עם הצורך בהמשך האצלת סמכויות‪ .‬כאן עובר אחד מתלמידי החכמים רבי‬
‫יהודה בן בבא אשר מבין כי ליהדות לא יהיה המשכיות מבלי הסמכה של תלמידי חכמים‬
‫פוסקי הלכה ‪ .‬לכן יושב רבי יהודה בן בבא כאן עם עוד עשר חכמים באותה תקופה (‪)70-132‬‬
‫מלמדים תורה ומסמיכים תלמידי חכמים כדי שיהיו פוסקי הלכה‪ .‬מכאן שם המקום "צומת‬
‫סומך"‪ .‬רבי יהודה בן בבא‪ ,‬כמו גם רבי עקיבא‪ ,‬מוצאים להורג על ידי הרומאים לאחר עינויים‬
‫קשים – והם חלק מ"עשרת הרוגי מלכות"‪.‬‬

‫המקדש הבאהי בעכו‬

‫אנו נמצאים במתחם המקודש ביותר לדת הבהאהית והמצוי בבעלות פרטית של הבהאיים‪ .‬הדת‬
‫הבהאהית נוסדה ע"י סעיד מוחמד עלי במאה התשע עשרה באיראן‪ ,‬אשר כינה עצמו ה"באב" –‬
‫המבשר אשר מ פיץ עקרונות אוניברסליים של שלום‪ ,‬שלמות דתית‪ ,‬הבנה ואחדות בינדתית‪,‬‬
‫ומציין כי הוא "שער" לדמות שתגיע בעקבותיו‪ .‬בעקבות כך‪ ,‬מכריז על עצמו מירזה חוסיין עלי‬
‫כי הוא הדמות שהבאב בישר עליה‪ ,‬הוא "בהואללה" – תהילת האל‪ ,‬מאות אלפים נוהרים‬
‫אחריו‪ ,‬הוא מגורש ונודד לעכו‪ ,‬נכלא תחילה‪ ,‬ע"י העותומאנים‪ ,‬במצודה – בכלא עכו ובעקבות‬
‫לחץ של שליטי העולם ושל המאמינים מועבר ל"מעצר בית" באחוזה אשר אנו רואים מולנו‪.‬‬
‫עקרונות הדת הינם ביטול לאומים נפרדים‪ ,‬שלום לאומי אוניברסלי‪ ,‬ביטול הדתות ויצירת‬
‫אחדות והרמוניה תוך אמונה באל אחד ושיוויון בפני האל‪ ,‬העדר צורך במתווך בין אדם לאלוהיו‪,‬‬
‫שימוש במדיטציה לעבודת האל ‪ ,‬הרמוניה‪ ,‬אסטתיות יופי‪ ,‬סימטריה‪.‬‬
‫המבנה אשר אנו רואים משמאל הוא האחוזה בה התגורר הבהאוללה עד פטירתו בשנת ‪1892‬‬
‫הוא נקבר במבנה אשר נמצא מלפנינו בצד ימין ‪ -‬אשר הוא מתחם קבר ואשר עליו נבנה‬
‫המקדש שהינו המקום המקודש ביותר לבהאים בעולם‪.‬‬
‫‪100‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה בקשר למסלול מושבות יהודה‬

‫מקווה ישראל‬
‫מוקמת בשנת ‪ 1870‬ע"י אגודה צרפתית בשם "כל ישראל חברים" שחרטה על דגלה את עקרון‬
‫הערבות וההדדיות של העם היהודי‪ ,‬והם מוציאים זאת לפועל באמצעות רשת בתי ספר‪ ,‬כאשר‬
‫כאן‪ ,‬רוכש כי"ח באמצעות קרל נטר שטח עצום בן ‪ 2,600‬דונם מהתורכים ומקים לראשונה‪ ,‬בית‬
‫ספר המלמד‪ ,‬באופן חדשני‪ ,‬את מקצוע החקלאות – ואף נקבר פה‪ .‬מיקומו נקבע כיושב על ציר‬
‫יפו ירושלים‪ .‬מקווה ישראל שבמקורו הוקם מרצון לחבר את היהדות האוניברסלית‬
‫לאמנספציה‪ ,‬להשכ לה‪ ,‬מתחבר מאד למפעל הציוני‪ ,‬ולעליות הראשונה והשניה‪ ,‬כאשר המנהל‬
‫אליהו קראוזה בין האחראים למהפך הזה‪ .‬כאן גם מומצאת הדוידקה‪.‬‬
‫ציון דרך חשוב לעם היהודי ארע כאן בשנת ‪ 1898‬עת נפגש כאן הרצל עם הקיסר וילהלם השני‪.‬‬
‫תכלית הפגישה היא ניסיון לרתום את קשרי הידידות של הקיסר עם הסולטן התורכי ולמנף מתן‬
‫היתר לרכישת כל קרקעות א"י מידי התורכים‪ .‬התכלית כושלת‪ ,‬אך עצם הפגישה מרים את‬
‫מורל העם‪.‬דוד וולפסון‪ ,‬עוזרו של הרצל‪ ,‬אינו מצליח לצלם תמונה ומשותפת – ויוצר‬
‫פוטו'מונטאז'‪.‬‬
‫הרעיון הזה‪ ,‬של בית הספר החקלאי‪ ,‬יצטרף לאתוס של ההתיישבות בארץ ישראל‪ .‬במקום‬
‫פועלים כיום שלושה בתי ספר (מקצועי‪ ,‬דתי ולדיפלומטים)‪ .‬חוק בר תוקף אוסר כיום על שינוי‬
‫ייעוד הקרקע‪.‬‬

‫ראשון לציון‪:‬‬
‫הוקמה כמושבה חקלאית ראשונה על ידי ‪ 17‬מייסדים דתיים של אנשי העלייה הראשונה‬
‫ובראשם זלמן דוד לבונטין‪ .‬כמאפיין העלייה הראשונה – הקרקע הינה פרטית שנרכשה על ידי‬
‫גוף וועד "חלוצי יסוד המעלה" שנועד לרכישת הקרקע והנה חלק ממארג "מושבות יהודה"‬
‫ראשון לציון‪ ,‬כשמה כן היא ‪ ,‬תרמה לגיבוש הזהות הלאומית של הישוב המתחדש בארץ‪-‬ישראל‪,‬‬
‫והונחו אבני היסוד לקיום העם בארצו המתחדשת‪ .‬כך‪ ,‬בראשון‪-‬לציון הונף לראשונה בעולם דגל‬
‫כחול לבן עם מגן דוד שנוצר על ידי ישראל בלקינד (‪ ,)1885‬הוקמו בית הספר (‪ )1887-8‬וגן הילדים‬
‫(‪ )1898‬העבריים הראשונים בעולם‪ ,‬התאימו מנגינה למילות "התקוה" ע"י שמואל כהן (‪,)1888‬‬
‫נוסדה "קרן קימת" הראשונה לציון (‪ ,)1889‬ניגנה לראשונה תזמורת עברית (‪ ,)1895‬הוקם בית‬
‫העם העברי הראשון (‪.)1898‬‬
‫‪101‬‬

‫נס ציונה‪:‬‬
‫יהודי בשם ראובן לרר‪ ,‬בכספו הפרטי‪ ,‬ללא כל סיוע מכל גורם אחר‪ ,‬מתוך יוזמה פרטית לחלוטין‬
‫ותוך התמודדות עם כל הקשיים הכרוכים בדבר – מחליף את חלקתו באודסה עם חלקה של‬
‫גרמני טמפלרי בואדי חנין‪ ,‬ומתגורר בה כ"חוות בודדים"‪.‬‬
‫מתוך רצונו למניין – נוספו עוד עשרה משפחות‪ .‬את הגל השני יניע יהודי בשם מיכאל הלפרין‬
‫אשר ירכוש כאן מעין שיכון ויעניקו למגורים‪ .‬פסל המציין אותו רוכב על סוס ומניף דגל – ניתן‬
‫לראות באחת מכיכרות העיר‪ .‬כך נוצרת נס ציונה‪.‬‬

‫רחובות‪:‬‬
‫הוקמה במחצית השנייה של העלייה הראשונה בשנת ‪ .1890‬אף כאן מדובר ברכישה בכסף פרטי‬
‫של קרקע פרטית‪ .‬אהרון אליהו אייזנברג‪ ,‬מעשרת "מניין" מתיישבי נס ציונה מזהה הזדמנות‬
‫עסקית לרכישת ‪ 3,500‬דונם בואדי דורען‪ .‬בתיווך וסיוע גואל האדמות יהושוע חנקין הוא רוכש‬
‫את הקרקע יחד עם אגודת "נחלה ומנוחה" הנתמכת רעיונית על ידי "בני משה" הנושאת דגל של‬
‫עיסוק במקצועות חופשיים‪ .‬אהרון אליהו אייזנברג הוא ממוטול ברוסיה והיה "מלמד" של חיים‬
‫וייצמן‪ ,‬אשר בגין כך‪ ,‬לימים יבוא אף הוא ויקבע את מקום מושבו ברחובות‪.‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה בקשר למסלול התיישבות בעמקים‬

‫ובכנרת‬

‫עמק יזרעאל‪:‬‬
‫העמק הגדול ביותר בתוך עמקי הצפון אשר מפסיק את רצף שדרת ההר המרכזית של ארץ‬
‫יזרעאל (בין גליל תחתון להמשכם בגלבוע – שהוא שלוחה של הרי שומרון)‪ .‬עמק יזרעאל מורכב‬
‫מקרקע חוור הלשון (שהורבדה בימת הלשון שהייתה עליו) אך מעליה הורבדה שכבה של קרקע‬
‫‪102‬‬

‫אלוביאלית – קרקע סחף מרכסי ההרסים סביבו אשר הפכה אותו לאיזור החקלאות הטוב‬
‫בישראל (אולי מקור שמו – "יזרע –אל") ותחום בשבר יגור‪ ,‬שלוחת שומרון‪ ,‬רכס הרי נצרת‬
‫וגבעות אלונים שפרעם‪ ,‬ועמק חרוד‪.‬‬
‫בעמק יזרעאל (וחרוד) קם ומתהווה האתוס של צורות ההתיישבות החדשות של הקיבוץ הגדול‬
‫(תל יוסף‪ ,‬עין חרוד)‪ ,‬מושב עובדים (נהלל‪ ,‬כפר ויתקין‪ ,‬כפר יחזקאל‪ ,‬כפר יהושע)‪ ,‬מושב‬
‫שיתופי‪.‬‬

‫אתר ספיר‬
‫המוביל הארצי‪ ,‬אשר מתחיל כאן באתר ספיר‪ ,‬מסוגל לקלוט מים משלוש מקורות מים ‪-‬‬
‫הכנרת (מאגר המים המתוקים הטבעי העילי היחיד בישראל) אקוויפר החוף‪ ,‬ואקוויפר ההר‪.‬‬
‫מפלס הכנרת הוא אשר קובע את כמות השאיבה מאת האקוויפרים שמשמשים מעין "חנות‬
‫מכולת" שממנה לוקחים "בהקפה" ומחזירים מתי שניתן‪.‬‬
‫המוביל הארצי נועד להוות ציר עורק ראשי במערכת המים הארצית‪ ,‬וכן לווסת את אספקת‬
‫המים ויצירת איזונים בין שנים ברוכות לשחונות ובין מאגר המים של הכנרת לאקוויפרים של‬
‫החוף וההר‪.‬‬
‫בסיס שאיבת המים בכנרת‪ ,‬כאן באתר ספיר‪ ,‬טומן בחובו חסרונות‪ :‬הראשון‪ ,‬מליחות אגם‬
‫הכנרת לנוכח נביעות מים מליחים בה‪ .‬שנית‪ ,‬גובה הכנרת כמאתיים ועשר מטר מתחת פני‬
‫הים (והצורך הנגזר מכך להעלות המים למרכז הארץ)‪.‬‬
‫המים יוצאים מצינור תת ימי בתוך הכנרת אל בריכה שנמצאת באתר ספיר‪ .‬ארבע מכונות‬
‫שאיבה‪( ,‬שלוש מהן פועלות ‪ 45‬שנה – מתוך חציבה בהר – משיקול בטחוני) מעלות את המים‬
‫מגובה של מינוס מאתיים וחמישים מתחת לפני הים עד גובה ‪ 40‬מטר מעל פני הים‪ .‬משם‪,‬‬
‫בתעלה פתוחה עד אפיק נחל עמוד‪ ,‬ומעבר בגיחון את אפיק נחל עמוד‪ ,‬לאחר מכן מעבר אפיק נחל‬
‫צלמון בגיחון נוסף ‪ ,‬מעבר בתעלה פתוחה בשוליים של בקעת בית סכנין‪ ,‬הגעה למאגר צלמון‬
‫והעלאת המים ביחידות שאיבה נוספות לשיא גובהם‪ .‬משם‪ ,‬בתעלה סגורה עד בקעת בית נטופה‬
‫ומבקעת בית נטופה מובלים המים בתעלה פתוחה עד אתר אשכול אשר הוא המקום האחרון‬
‫מנקים ומטהרים את המים‪ .‬ממאגר אשכול עוברים המים תעלה סגורה‪ /‬צינור תת קרקעי‬
‫בגרביטציה ‪ 85‬ק"מ עד ראש העין אל "צומת המים" בראש העין ומתפצלים לצינור לגוש דן‬
‫ושתי צינורות דרומה ולנגב‪.‬‬

‫חצר כנרת וקבוצת דגניה א'‪:‬‬

‫‪103‬‬

‫חצר כנרת מוקמת בשנת ‪ 1908‬על ידי המשרד הארצישראלי של ההסתדרות הציונית שבראשו‬
‫עמד ארתור רופין‪ ,‬במטרה להכשיר כ"חוות הכשרה" פועלים חקלאיים יהודיים‪ ,‬בני העלייה‬
‫השנייה‪ ,‬להתיישבות של קבע‪.‬‬
‫מהלך זה הוא תוצר של תובנה של ממשיכי דרכו של הרצל לאחר פטירתו בשנת ‪ 1904‬ומשנכחו‬
‫לראות כי "הציונות המדינית" פרי תורתו של הרצל כשלעצמה‪ ,‬אינה מצליחה כי יש לשנות את‬
‫הגישה וראו בצעירים‪ ,‬החילוניים‪ ,‬ללא משפחות של בני העלייה השניה – כ"חיילים" במשימה‬
‫זו‪ .‬להבדיל ממושבה של עלייה ראשונה (אשר ישבה על קרקע פרטית) הרי הקרקע כאן היא‬
‫קרקע של הלאום – נקנית ע"י קק"ל משבט בדואי הדלאייקה והבאהיים‪.‬‬
‫מחזור שני של בני עליה שניה שנשלח ל"חוות ההכשרה" בחצר כנרת אינו מסתדר עם המנהל‬
‫משה ברמן‪ .‬ארתור רופין מקצה לו קרקע לאום נוספת שנרכשה על ידי קק"ל משבט הדלאייקה‬
‫והבאהיים – אום ג'וני‪ ,‬ולאחר מכן הם עוברים למיקום סמוך‪ .‬באופן ספונטני וכצורך מאופי‬
‫העבודה השיתופי נוצרו מוסדות כמו חדר אוכל משותף‪ ,‬מטבח‪ ,‬בית ילדים‪ ,‬בית תרבות – אשר‬
‫מכוננים את הקבוצה הראשונה ‪ -‬קבוצת דגניה א'‪.‬‬
‫אל חצר כנרת הגיעו מחזורים רבים והיא הוותה כור היתוך של רעיונות חברתיים‪ .‬חיו ופעלו כאן‬
‫אישים מרכזיים בתולדות יישוב הארץ‪ :‬א‪.‬ד גורדון‪ ,‬ברל כצנלסון‪ ,‬זלמן שז"ר ועוד‪.‬‬
‫כאן מקימה חנה מייזל את "חוות העלמות" שמכשירה נשים לעבודה חקלאית‪ ,‬אשר על‬
‫חניכותיה נמנית רחל המשוררת‪.‬‬

‫רחל המשוררת‬
‫רחל בלובשטיין היא רחל המשוררת‪ ,‬ילידת רוסיה‪ ,‬עלתה בשנת ‪ 1909‬לארץ ישראל‪ ,‬עם‬
‫אחותה ‪ ,‬הייתה ביפו ורחובות (שם למדה עברית)‪ ,‬בשנת ‪ 1911‬השתלבה כחניכה ב"חוות‬
‫העלמות" אשר הקימה חנה מייזל בחצר כנרת‪ ,‬לאחר שהושפעה מתורתו של א‪.‬ד גורדון‪ .‬היא‬
‫מתאהבת בנוח נפתולובסקי‪ ,‬וכן מכירה את זלמן שזר‪ .‬בשנת ‪ 1913‬עוזבת רחל את הארץ ללמוד‬
‫אגרונומיה בצרפת‪ ,‬ולאחר מכן לרוסיה – שם היא כנראה נדבקת בשחפת‪ .‬בשל מלחמת העולם‬
‫הראשונה לא יכולה הייתה לחזור לארץ אלא עם האונייה "רוסלן" מאודסה של העלייה‬
‫השלישית (פועלו של טרומפלדור) – והיא שבה אל קבוצת דגניה‪ .‬לאחר שמתגלים אצלה סימני‬
‫השחפת היא מגורשת על ידי חברי הקבוצה לתל אביב ולירושלים ( ברחוב הנביאים בירושלים)‪.‬‬
‫היא יודעת כי אף גבר לא ירצה להנשא לה‪ .‬את ימי האחרונים היא מעבירה בבית חולים לחולי‬
‫שחפת בגדרה שם היא כותבת את השיר‪":‬ואולי לא היו הדברים מעולם‪ ,‬ואולי מעולם לא‬
‫השכמתי עם שחר לגן לעבדו בזיעת אפיי‪ ,‬הוי כנרת שלי – היית או חלמתי חלום"‪.‬‬
‫לא בכדי‪ ,‬כמיהה וגעגועים הפכו למוטיב בשירי רחל‪ .‬געגועים לימים בחצר כנרת ודגניה‬
‫("ההיית או חלמתי חלום"?)‪ ,‬געגועים לנופים שראתה כאן בכנרת ("שם הרי גולן הושט היד וגע‬
‫בם")‪ ,‬געגועים לחברי נעוריה ולאהוביה ("התשמע קולי רחוקי שלי")‪ ,‬שאיפתה שמעולם לא‬
‫מומשה – לילד ("בן לו היה לי – אורי אקרא לו")‪ .‬רחל נפטרת בשנת ‪ 1931‬בבית חולים‬
‫‪104‬‬

‫הדסה בתל אביב‪ .‬רחל קבורה בבית הקברות כנרת‪ .‬על המצבה אשר אנו רואים לפנינו נחקק‬
‫שירה "נבו" ‪ :‬ההר אשר עליו עמד משה רבנו ‪ ,‬ראה את הארץ המובטחת ולא יכול להגיע אליו‪.‬‬

‫בית קברות כנרת‬

‫אנו נמצאים על שפת הכנרת‪ ,‬בבקעת כנורות‪ .‬בפתח בית הקברות אנו מבחינים בעץ דקל אשר‪,‬‬
‫ככל הנראה‪ ,‬אליו מתייחסת רחל המשוררת "שם על חוף הים יש דקל שפל צמרת‪ ,‬סתור שער‬
‫פרוע כתינוק שובב שגלש למטה‪ ,‬ובמי כנרת משכשך רגליו" (אם כי‪ ,‬כיום‪ ,‬הן הכנרת‬
‫התרחקה‪ ,‬והן העץ עם "פחות שיער")‪ .‬בבית הקברות נבחין בקבר רחל המשוררת (אשר הייתה‬
‫חברת חוות ההכשרה בחצר כנרת‪ ,‬עזבה לרוסיה וכאשר חזרה עם האונייה רוסלן חולת שחפת‬
‫נאלצה לעזוב ולסיים חייה בירושלים‪ ,‬תל אביב‪ ,‬גדרה – ולפיכך כמיהה וגעגועים הפכו למוטיב‬
‫בשיריה)‪ .‬כמו כן נבחין בקברה של נעמי שמר ‪ ,‬המשוררת הלאומית‪ ,‬והוריה (חברי המושבה‬
‫כנרת)‪ .‬אנו ניצבים מול קברו של שאול אביגור מראשי ההגנה אשר שהה בשליחות לחו"ל‬
‫בעיצומה של מלחמת העצמאות ומחמת חשיבות השליחות אינו מגיע להלווית בנו גור אשר נפל‬
‫בקרב בסג'רה‪ .‬אשתו שרה סופדת ו כותבת‪ " :‬לבד ילדתי‪ ,‬לבד גדלתי‪ ,‬ולבד אני קוברת"‪ .‬כאשר‬
‫חוזר האב לארץ הוא משנה את שמו – ל"אביגור"‪ .‬בסמוך אף נמצא קבר בנו‪ ,‬גור מאירוב ודן‬
‫כנרתי אשר נפלו במלחמת העצמאות ועליהם כותבת נעמי שמר את השיר "אנחנו שנינו מאותו‬
‫הכפר"‪ .‬כמו כן נבחין בקברו של ברל כצנלסון (בארי) ומצד אחד קבר אהובתו שרה שמוקלר‬
‫(אשר בעת הלוויתה ‪ ,‬בנוכחות אשתו‪ ,‬קפץ אל קברה ואמר "טוב מותי מחיי") ומצד אחר קבר‬
‫רעייתו‪ .‬כמו כן נבחין בקבוצת קברם של תימני כנרת‪.‬‬

‫נהלל‬
‫נהלל (ע"ש יישוב בשם נהלל המופיע בספר יהושע בתחום שבט זבולון כאן) הוא המושב‬
‫העובדים הראשון בישראל‪ .‬הוא הוקם בשנת ‪ 1921‬על ידי אנשי העלייה השלישית על קרקע‬
‫אשר נרכשה בידי יהושע חנקין גואל האדמות‪ .‬הרציונאל ביסודו הוא כרסום מסויים‬
‫באידאולוגיה השיתופית – סוציאלית שאפיינה את הקבוצה (עליה שניה) וקיבוץ (עליה‬
‫שלישית)‪ .‬המאפיין את מושב העובדים הוא כי כל חקלאי עובד את החלקה המשפחתית שלו‪,‬‬
‫אחראי לה‪ ,‬ומרוויח עבור עצמו בהתאם ליכולתו ועבודתו‪ ,‬אך על בסיס של "ערבות הדדית"‪,‬‬
‫הקצאה זהה של חלוקת כלי העבודה‪ ,‬וכן חלקות שנועדו לפונקציות ציבוריות (כגון בית ספר)‪.‬‬
‫במושב נהלל‪ ,‬כמאפיין כל מושב עובדים‪ ,‬אין בית ילדים אין חדר אוכל משותף‪ ,‬אין מטבח‬
‫משותף‪ .‬יש רכוש פרטי‪ ,‬יש יחידה משפחתית פרטית כלכלית‪.‬‬
‫את נהלל מתכנן ריכארד קאופמן באמצעות מחוגה ויוצר "עוגה" (שאפשרית רק בשטחי עמק‬
‫מישוריים גדולים) עם פרוסות יחידות פרטיות ( בחלק הפנימי של ה"פרוסה" ‪ -‬בית‬
‫המשפחה‪ ,‬קרוב למבני הציבור‪ ,‬בחלק החיצוני של ה"פרוסה" – חלקת האדמה) ובאמצע העוגה‬
‫– יחידות מבני הציבור‪.‬‬
‫‪105‬‬

‫בית הקברות בנהלל‬

‫אנו נמצאים על תל שמרון‪ ,‬בקצה המערבי של רכס הרי נצרת‪ ,‬בתפר עם גבעות אלונים‬
‫שפרעם‪.‬אנו עומדים בסמוך לקברו של משה דיין (‪ )1981 -1915‬אשר הייתה דמות שנוייה‬
‫במחלוקת‪ .‬יליד בדגניה א' והוריו עברו לנהלל ‪ .‬משה דיין היה אחד מ"נערי החצר" של יצחק‬
‫שדה ה"זקן" מגדוד העבודה‪ ,‬ולאחר מכן של דוד בן גוריון‪ .‬בשנת ‪ 1941‬יוצא למשימה בצפון‬
‫נוכח פני האוייב להשקיף על הצרפתים (שהיו משתפי פעולה גרמנים – משטר וישי)בלבנון‪.‬‬
‫כנראה המשקפת יצרה הבזק וצלף פוגע בעינו‪ ,‬מאז הפכה הרטייה השחורה – לסמלו‪ .‬משה דיין‬
‫שימש כרמטכ"ל ‪ -‬במלחמת סיני ‪ 1956‬וכשר בטחון במלחמת ששת הימים ‪( 1967‬כאשר בלחץ‬
‫ציבורי החליף את לוי אשכול שכיהן כשר בטחון וראש ממשלה)‪.‬‬
‫מכאן נעבור אל קברם של אילן ואסף רמון ז"ל ‪ .‬אילן רמון לא נולד בנהלל ולא גר בנהלל (אלא‬
‫ברמת חן ברמת גן) אך גר בבסיס חיל האוויר הסמוך‪ ,‬רמת דוד‪ ,‬כמפקד טייסת‪ ,‬וביקש להקבר‬
‫כאן‪ .‬בנו אסף רמון ‪ ,‬טייס קרב אשר נהרג בהתרסקות מטוסו‪ ,‬קבור לידו‪ .‬על הקבר של אילן‬
‫רמון נבחין בשירה של רחל "התשמע קולי – רחוקי שלי‪ ,‬התשמע קולי באשר הנך" (שיר אשר‬
‫ייתכן ורחל כתבה לאחד מאהוביה)‪.‬‬

‫בית המוטור‬
‫אנו נמצאים במכון לשאיבת מים מהירדן ‪ -‬מכון שאיבת המים הראשון בהתיישבות הציונית‬
‫אשר נבנה בשנת ‪ 1910‬ע"י המשרד הארץישראלי עבור חוות כנרת‪ .‬השתכנו בו מספר פועלים‬
‫וביניהם ה"שלישיה" בן ציון ישראלי‪ ,‬נוח נפתולסקי (אחד מאהבותיה של רחל המשוררת)‪,‬‬
‫מאיר רוטברג‪ .‬כאן החלו בגידולי ירקות‪ ,‬צמר גפן וחיטה בהשקייה – וכך החל עידן החקלאות‬
‫בהשקייה‪ .‬משנת ‪ 1913‬ועד סוף שנות העשרים השתכנו בבניין חלק מתימני כנרת ‪ .‬כך שאב‬
‫המכון מים מן הירדן עד שנת ‪ 1928‬ופסק‪ .‬המקום שוקם בשנת ‪.1988‬‬

‫אלוני אבא‬
‫אנו נמצאים כיום במושב שיתופי אשר ממוקם בגבעות אלונים שפרעם‪ ,‬הגליל התחתון‬
‫המערבי‪ ,‬בקרבת המושבה בית לחם הגלילית‪.‬‬
‫כאן הייתה ולדהיים (נווה יער) אחת ממושבות הטמפלרים – קהילה דתית פרוטסטנטית אשר‬
‫אין צורך בכומר‬ ‫מוצאה בגרמניה‪ ,‬בראשות הארדג והופמן אשר‪ ,‬כפרוטסטנטים‪ ,‬סברו כי‬
‫כמתווך בין אדם לאלוהיו‪ ,‬ואף סברו מעבר לכך כי אין צורך במבני הכנסייה כמקום התכנסות‬
‫לצרכים דתיים‪ ,‬שכן "היכל הקודש" אינו מבנה פיזי קרקעי שבו מבצעים טקסים אלא מצוי‬
‫בליבו של האדם אשר מכיל את האלוקים בקרבו ומכאן השם "טמפלרים"‪ ,‬אשר ראו בעלייה‬
‫והתיישבות בארץ ישראל חלק מאמונתם הנוצרית‪ .‬עם זאת דור שני ושלישי נוטש את הרעיון‬
‫‪106‬‬

‫השולל כנסיות ולכאן אנו נמצאים כאן מול כנסייה אוונגלית משנת ‪ .1916‬אנו מבחינים אף בבית‬
‫טמפלרי אופייני בעל שלוש מפלסים (קומת מרתף אשר חלונותיה בגובה הרצפה ושמשה‪,‬‬
‫כבאירופה‪ ,‬לאכסון יין‪ ,‬גבינות ירקות מוחמצים‪ ,‬קומה ראשונה ששימשה למטבח‪ ,‬סלון ואירוח‬
‫וקומה שלישית ששימשה למגורים)‪ .‬אנו נכנס אל מבנה קסקרטין בו הוחזקו הטמפלרים בעת‬
‫מלחמת העולם השנייה לנוכח העובדה כי הזדהו עם הנאצים ואף כוננו כאן פעילות של תנועת‬
‫הנוער הנאצית – היטלרית‪ ,‬עד לגירושם לאוסטרליה‪.‬‬
‫לאחר שמגורשים הטמפלרים מהמושבה ולדהיים‪ ,‬אשר הייתה כאן‪ ,‬נרכשים נכסי וקרקעות‬
‫המושבות הטמפלרים בדרך של קיזוז מכספי התשלומים אשר משולמים מגרמניה‪ .‬היישוב‬
‫אוכלס‪ ,‬איפוא‪ ,‬מחדש בשנת ‪ 1948‬על ידי גרעין של תנועת הנוער הציוני‪ ,‬שנוצר מאיחוד של‬
‫חניכים מרומניה‪ ,‬גרמניה ואוסטריה ואשר חבריו מחליטים לאמץ צורת חיים של מושב שיתופי‬
‫וקוראים ליישוב על שם אחד החברים הראשונים בגרעין המייסד – הצנחן אבא ברדיצ‘ב ז“ל‪,‬‬
‫אשר נרצח על ידי הגרמנים בעת שפעל בגרמניה להצלת שארית הפליטה שם‪.‬‬
‫כך מקימים כאן מושב שיתופי (כמו במולדת ובני דרור) ‪ ,‬שכן דווקא לאחר הקמת מושבי‬
‫העובדים‪ ,‬התעורר שוב צורך ורצון להתקרב אל הרעיון הסוציאליסטי וכך נוצר מושב שיתופי‬
‫כ מצב ביניים בין הקיבוץ לבין מושב העובדים‪ .‬במושב השיתופי אין יחידות עבודה פרטיות‪,‬‬
‫כל הקרקע משותפת ואין את אותה "פרוסת עוגה" פרטית שאפיינה את מושב העובדים‪,‬‬
‫ובהתאם חלוקת הרווחים משותפת‪ .‬אך מצד שני אין בית ילדים‪ ,‬אין חדר אוכל משותף‪ ,‬אין‬
‫מכבסה משותפת באופן אשר נשמר התא המשפחתי‪.‬‬

‫בית לחם הגלילית‬

‫כאן הוקם יישוב טמפלרי הקרוי "בית לחם הגלילית" ‪ ,‬שכן לפי ספר יהושע הייתה כאן‪,‬‬
‫בתחומי שבט זבולון עיר הקרוייה "בית לחם"‪ .‬הטמפלרים ‪ ,‬כידוע‪ ,‬סברו כי האדם מכיל את‬
‫האלוקים בקרבו ואין צורך לעבוד את האל במבנה "כנסייה"‪ ,‬ולפיכך (לפחות בפאזה הראשונה‬
‫שלהם בארץ) אינם מקימים כנסיות אלא "בתי עם" "בית קהילה"‪ .‬הנה כי כן‪ ,‬אנו עומדים מול‬
‫"בית עם" טמפלרי משנת ‪ 1906‬ולא בכדי איננו מבחינים במבנה באזיליקאי ואיננו רואים מגדל‬
‫פעמונים‪ .‬עם זאת ‪ ,‬באלוני אבא הסמוכה‪ ,‬המבנה שם הוא מפאזות מאוחרות יותר‪ ,‬משנת ‪1916‬‬
‫וכן מהווה הכנסייה‪ .‬כמו כן אנו מבחינים באנדרטה אשר הוקמה על ידי תושבי בית לחם‬
‫הגלילית (כמוש ב שיתופי יהודי שקם כאמור על המושבה הטמפלרית) ‪ ,‬דור שני לניצולי שואה‪,‬‬
‫בהוקרה להוריהם אשר שרדו את השואה ‪ ,‬עלו לארץ והשתתפו בהקמת המדינה‪.‬‬

‫הפסיפס בכפר יהושע‬

‫כפר יהושוע‪ ,‬כמו נהלל‪ ,‬הוא מושב עובדים המצוי בעמק יזרעאל‪ ,‬אשר נוסד בשנת ‪ 1927‬ע"י‬
‫אנשי העלייה השלישית‪ ,‬וקרוי על שמו של יהושע חנקין‪ .‬אף אותו‪ ,‬כמו את נהלל‪ ,‬מתכנן‬
‫קאופמן בצורה עגולה‪ .‬הפסיפס אשר מולו אנו נמצאים‪ ,‬מנציח את פועלו של ריכארד קאופמן‬
‫‪107‬‬

‫וניתן להבחין בו באזכור כל מקום בו היה ריכארד קאופמן מעורב באופן ישיר או גם חלקי‬
‫(כגון ערים שבהם תכנן שכונות כמו שכונות הגנים רחביה‪ ,‬בית וגן‪ ,‬תלפיות בירושלים)‪.‬‬
‫בפסיפס משולבים שמות עשרות היישובים בהם היה מעורב ריכארד קאופמן‪ ,‬וכן ניתן להבחין‬
‫במפת כפר יהושע ודיוקן של ריכארד קאופמן‪.‬‬

‫האנדרטה לנופלי העמק‬

‫אנו נמצאים‪ ,‬בכפר יהושע‪ ,‬מול אנדרטה אשר הוקמה על ידי בתיה לישנסקי אשר מנציחה את‬
‫נופלי העמק‪ .‬בצד אחד של הפסיפס אנו מבחינים בשמות חללי העמק במלחמות תש"ח ובצידו‬
‫האחר את שמות חללי העמק במערכות ומלחמות צה"ל האחרות‪ .‬כמו כן אנו מבחינים בסמל‬
‫אשר כיום הינו סיכת מ"מ בקורס קצינים‪.‬‬

‫תחנת הרכבת בתל שמאם‬

‫אנו נמצאים בתחנת הרכבת "תל שמאם" (מלשון ריח – על שם נרקיסים אשר הפיצו כאן ריח‬
‫חזק)‪ ,‬בה עברה רכבת העמק‪ .‬בשנת ‪ 1903‬מחליט הסולטן עבד אל חאמיד השני להקים את‬
‫"רכבת העמק" ‪ ,‬כ"סעיף" של הרכבת החיג'אזית אשר הובילה מאמינים אל מכה‪ ,‬באופן שקו‬
‫משנה זה הוביל מאמינים מחופי הים התיכון אל דרעא בסוריה ומשם התחברה אל הקו‬
‫החיג'אזי‪ .‬הקמת קו הרכבת אף היה "תרגיל שיווקי" שכן האימפריה העותומאנית הייתה אז‬
‫במצב קשה ומכונה "הדב החולה שעל הבוספרוס"‪ ,‬ולכן‪ ,‬כתרגיל שיווקי הוא פונה לעולם‬
‫הערבי ומבקש תרומה כספית כדי להקים כאן קו רכבת‪ .‬קו הרכבת יצא מחיפה‪ ,‬עבר דרך יגור‪,‬‬
‫נכנס אל עמק יזרעאל – וכאן הייתה תחנה בה אנו נמצאים‪ .‬מכאן המשיכה הרכבת מזרחה‬
‫לעפולה ומשם לעמק חרוד‪ ,‬עמק בית שאן (שרידי תחנה בבית שאן) ועלתה צפונה בבקעת הירדן‬
‫הצפונית (ובכלל כך תחנה בנהריים‪ ,‬אשדות יעקב‪ ,‬צמח‪ ,‬חמת גדר ‪ ,‬דרעא ודמשק)‪.‬‬
‫אנו מבחינים מולנו במבני התחנה בסגנון מבנה טמפלרי‪ ,‬משנת ‪ :1904‬בית התחנה‪ ,‬בית המנהל‬
‫וסגן המנהל‪ ,‬וכן מגדל מים ומשאבה (שכן רכבת העמק עבדה על קיטור וה"דלק" שלה היה מים‬
‫אשר אידויים יצר את הקיטור) שהופעלו ע"י אדם הקרוי "בומבז'י"‪ .‬כמו כן אנו רואים קרונות‬
‫(לא מקוריים) הממחישים את צורת קרונות רכבת העמק‪ .‬הרכבת עברה על תוואי הכביש הסמוך‪.‬‬

‫קבר יהושע ואולגה חנקין במעיין חרוד‬

‫יהושע חנקין עולה לארץ בעלייה הראשונה לראשון לציון‪ ,‬אביו היה ממנהיגי ההתיישבות‪ .‬הוא‬
‫נישא לאולגה (ממשפחת בלקינד ‪ -‬נעמן בלקינד‪ ,‬אשר הוצא להורג יחד עם יוסף לישנסקי בגין‬
‫השתייכותם למחתרת ניל"י) אשר הייתה עקרה אך שמשה כמיילדת‪.‬‬
‫חנקין יהושע עסק ברכישת קרקעות‪ ,‬כאשר מקורות המימון היו כספו הפרטי‪ ,‬אי"קא‪ ,‬קק"ל ‪,‬‬
‫בנק הכשרת היישוב‪ .‬כך רכש את אדמות רחובות‪ ,‬חדרה (חפציבה)‪ ,‬מרחביה (פולה)‪ ,‬אדמות‬
‫‪108‬‬

‫יער בן שמן ‪ ,‬ובשנת ‪ 1920‬רכש בתמיכת קק"ל ‪ 51,000‬דונם בעמק יזרעאל‪ .‬על הקרקעות האלו‬
‫שרכש יהושע חנקין בעמק יזרעאל הוקמו בשנת ‪ 1921‬ביוזמת "גדוד העבודה" של העלייה‬
‫השלישית הקיבוצים עין חרוד‪ ,‬תל יוסף (שני הקיבוצים הראשונים של העלייה השלישית) ‪.‬‬
‫בשנת ‪1934‬‬ ‫כמו כן הוקמו על קרקעות אלו מושבי העובדים נהלל (‪ )1921‬וכפר יחזקאל‪.‬‬
‫רוכש חנקין את אדמות עמק החולה‪.‬‬
‫אנו עומדים מול קברם של יהושע ואולגה חנקין‪ .‬הקבר בנוי מעמודי שיש ושער ברזל‪ ,‬עליו ניתן‬
‫להבחין בכיתוב "חנקין" ועמודים ניאו קלאסיים‪ ,‬אשר עוצב על ידי האמן דוד פלומבו (פסל‬
‫ירושלמי‪ ,‬נון קונפורמיסטי‪ ,‬חילוני אשר עיצב את שערי הכנסת)‪.‬‬
‫שני בתים זהים בנה יהושע חנקין לאשתו‪ .‬האחד מצוי בגבעת אולגה על רכס כרכר (כיום בית‬
‫קפה בתוך שכונת גבעת אולגה ע"ש אולגה חנקין)‪ .‬השני נמצא מולנו‪ ,‬שכן יהושע ורעייתו אולגה‬
‫החליטו גם הם להתיישב בעמק יזרעאל ולבנות כאן את ביתם מעל המעיין‪ .‬הבית תוכנן‬
‫בסגנון בינלאומי (הבהואהוס) – קווים ישרים‪ ,‬חלונות אופקיים‪ ,‬גג שטוח וסורגים אנכיים‪.‬‬
‫יהושע חנקין ורעייתו לא זכו להתגורר בבית‪ ,‬שכן אולגה חנקין חלתה ונפטרה בשנת ‪1942‬‬
‫בהיותה בת תשעים‪ ,‬יהושע חנקין החליט‪ ,‬טרם מותה להפוך את הבית למוזיאון אשר ינציח את‬
‫רכישת הקרקעות וההתיישבות בעמק יזרעאל‪ .‬בשנת ‪ 1945‬נפטר יהושע חנקין ונקבר לצד רעייתו‪.‬‬

‫הקיבוץ עין חרוד‬

‫ראשי התנועה הציונית הבינו כי בהקמת "קבוצות" קטנות (תוצר העלייה השנייה) יתקשו‬
‫פעילות‬ ‫ליישב את ארץ ישראל‪ .‬משכך‪ ,‬בעת העלייה השלישית (‪ ) 1919-1924‬החלה‬
‫אינטנסיבית ומוקמים "גדודי העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור"‪ ,‬וכאשר מהגדוד יוצאות "פלוגות"‬
‫וכל "פלוגה" עתידה להקים קיבוץ (השיר "זמר הפלוגות" ‪" -‬פלוגה עלי עלי בהר‪ ,‬פלוגה כבוש‬
‫תכבשי" אינו מתייחס לפלוגה צבאית אלא לפלוגה מגדוד העבודה)‪.‬‬
‫כך‪ ,‬צורות ההתיישבות החדשות של אנשי העלייה השלישית נולדות כאן בעמק יזרעאל‪/‬חרוד‬
‫(לעומת עלייה שנייה אשר התהוותה באיזור בקעת כנורות) על קרקע אשר נרכשת בשנת‬
‫‪ ,1920‬ע"י יהושע חנקין "גואל האדמות" אשר יועדו אף כגרעיני התיישבות של "הקיבוץ"‪.‬‬
‫במסגרת כך‪ ,‬מוקם כאן בשנת ‪ 1921‬קיבוץ עין חרוד‪ ,‬בידי אנשי גדוד העבודה של העלייה‬
‫השלישית‪ ,‬כהתיישבות ראשונה בעמק‪ .‬אחריו יוקם הקיבוץ תל יוסף – שני הקיבוצים‬
‫הראשונים של העלייה השלישית‪ .‬הקיבוץ‪ ,‬כמו הקבוצה‪ ,‬הינו שיתופי‪ .‬הקרקע בבעלות‬
‫משותפת‪ ,‬אין רכוש פרטי‪ ,‬ולא נשמר התא המשפחתי במובן זה שהילדים ישנים בבית ילדים‪ ,‬יש‬
‫חדר אוכל משותף‪ ,‬מכבסה משותפת ועוד‪.‬‬

‫בית הכנסת בית אלפא‬

‫‪109‬‬

‫אנו נמצאים‪ ,‬בעמק חרוד (בתחום הקיבוץ חפציבה) מול שרידי בית כנסת עתיק מהמאה‬
‫השישית לספירה‪ ,‬מקבוצת בתי הכנסת של גלגל המזלות‪ ,‬אשר היה כאן בתוך כפר יהודי‬
‫מתקופת התלמוד‪ .‬תארוך זה מעוגן באחת מכתובות הפסיפס אשר ציינה כי‪ :‬הרצפה הותקנה‬
‫כלומר במאה‬ ‫בידי האומנים מריאנוס ובנו חנינא בימיו של הקיסר יוסטינינוס הראשון‬
‫השישית לספירה‪.‬‬
‫המבנה באזיליקאי (אולם תווך מרכזי ושתי סטראות המופרדות בשתי שורות עמודים) פונה‬
‫לדרום מערב כלומר לכיוון ירושלים וכלל אולם מלבני‪ ,‬יציע‪ ,‬חצר – אטריום‪ ,‬פרוזדור וחדר‬
‫בקיר הדרומי אנו רואים מעין אפסיס (גומחה עגולה למחצה הבולטת אל מחוץ‬ ‫"שירות"‪.‬‬
‫לבניין) אשר בה עמד כנראה ארון הקודש (ספר התורה היה אז מגילות מגילות וייתכן והובא‬
‫בעגלה) או שהובא מחדר הנספח שהיה בצד מערב – שם גם היו מדרגות לקומה השנייה‪ ,‬קומת‬
‫היציע‪ .‬במרכז האפסיס ‪ ,‬מתחת לארון הקודש‪ ,‬נמצא בור קטן מכוסה בלוחות אבן ששימש‬
‫כגניזה של בית הכנסת‪ .‬המבנה היה מכוסה גג רעפים ששרידיו נמצאו באולם המרכזי‪.‬‬
‫כל שטח בית הכנסת מכוסה בפסיפס המחולק לשלושה חלוקות‪/‬שטיחים האופייניים לקבוצה זו‬
‫של בתי כנסת‪ .‬בחלק העליון‪ ,‬הסמוך למקום ארון הקודש‪ ,‬סממנים יהודים‪ :‬ארון קודש‪ ,‬משני‬
‫צדדיו אריות‪ ,‬ציפורים ומנורות‪ ,‬שופרות‪ ,‬לולב‪ ,‬אתרוג‪ ,‬מחתה ומסביבו תיאורי חיות ‪ ,‬פירות‬
‫ודגמים גיאומטריים‪ .‬בחלק המרכזי – אל השמש הליוס‪ ,‬נישא במרכבה רתומה לארבעה‬
‫סוסים‪ ,‬בארבע הפינות נשים המייצגות את עונות השנה‪ ,‬וגלגל שמות המזלות (אשר נרשמו‬
‫לעיתים‪ -‬בטעויות כתיב)‪ .‬בחלק התחתון תיאור (אשר מבחינה חזותית אינו מהמוצלחים‬
‫שבפסיפסים אך מלמד על נאיביות) עקידת יצחק בליווי פסוקים בעברית‪.‬‬
‫ניתן לטעון‪ ,‬כי מציאותו של אל פאגני (הליוס) בבית כנסת‪ ,‬וגלגל מזלות‪ ,‬יכולים להתיישב עם‬
‫האיסור "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" שכן מציאותם בפסיפס היא כנראה לצורכי נוי‬
‫ו קישוט בלבד‪ ,‬שכן בתקופה בה הוקם בית הכנסת‪ ,‬כבר הייתה ממילא תקופה ביזנטית נוצרית‪,‬‬
‫כלומר עבודת האלילים (ובכללה הליוס אל השמש) אבדה ממילא את משמעותה‪.‬‬

‫אי השלום בנהריים‬

‫פנחס רוטנברג‪ ,‬מהנדס יליד רוסיה‪ ,‬מקים כאן בשנת ‪ 1932‬תחנת כוח אשר ייצרה חשמל‬
‫באמצעות אנרגיית מים – נפילת מים‪ ,‬דרך צינורות לחץ‪ ,‬מגובה ‪ 27‬מטר שהפעילו טורבינות‪.‬‬
‫המים סופקו למערכת‪ ,‬בקיץ ובחורף‪ ,‬ממערך של בריכת הרמה ואגם מלאכותי באמצעות מערכת‬
‫של סכרים ותעלות שהיטו את מימי הירדן והירמוך‪.‬‬
‫שש עשרה שנה פעלה תחנת הכוח‪ ,‬משנת ‪ 1932‬והיא נחשבה כמקום עבודה מבוקש‪ ,‬הפועלים‬
‫בה גרו ביישוב עובדים חדיש שנקרא נהריים – תל אור‪ ,‬הייתה בה תחנה של רכבת העמק (עליה‬
‫אנו מבחינים עדיין בסימני "גרפיטי" )‪ .‬כל זאת‪ ,‬משנת ‪ 1932‬עד נפילתה ביום הקמת המדינה‪.‬‬
‫על פי הסכמי השלום עם הירדנים בשנת ‪ 1994‬הרי אי השלום כיום הינו בריבונות ירדנית אך‬
‫הקרקע באי השלום היא בבעלות ישראלית פרטית עם זכויות קניין למטרות חקלאות ותיירות‪.‬‬
‫אנשי אשדות יעקב ממשיכים לעבד את הקרקע ומפעילים טיולים בנהריים‪.‬‬
‫‪110‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה בקשר ערבה והרי אילת‬

‫מיצד תמר – עין חציבה ‪ -‬עיר אובות‪:‬‬

‫אנו נמצאים באתר הנושא שלוש שמות‪ ,‬בערבה הצפונית‪ .‬באתר נמצאו שרידי שלוש מצודות‬
‫מהתקופה הישראלית (ברזל) אחת על גבי השניה מהמאה העשירית ועד המאה השישית לפני‬
‫הספירה – כארבע מאות שנה של נוכחות ישראלית! הראשונה שבהן נבנתה על ידי שלמה המלך‬
‫ומיוחסת כעיר "תמר" שבנה שלמה כמופיע בספר מלכים! מהתקופה הישראלית אף השתמר‬
‫שער ארבע תאים אופייני ושרידי מגדלי שמירה‪.‬‬
‫על השכבות מהתקופה הישראלית נבנתה בסוף המאה השלישית ותחילת המאה הרביעית‬
‫לספירה (שלהי התקופה הרומית) מצודה רומית בידי דיוקליטיאנוס וכן מחנה ליגיון ובית מרחץ‬
‫– כדי להגן על המרחב אשר היה גבול ממלכת האימפריה הרומית (ובדומה לכך הקים‬
‫דיוקליטיאנוס מצודה בעין ראדיאן)‪ .‬לאחריה נבנה מצד מהתקופה הערבית הקדומה‪ .‬אין לנו‬
‫שלב ביזנטי כאן‪ ,‬ומכאן המסקנה כי זו אינה תמרה הביזנטית ממפת מידבא המיוחסת כיום‬
‫כמצודה בתוך מחצבה בסמוך לכביש ‪.25‬‬
‫על אף שהכלל הוא כי מערך התלים משתרע עד לבקעת באר שבע בדרום‪ ,‬הרי התל כאן (כמו גם‬
‫בקדש ברנע) הוא חריג (המלמד על הכלל)‪ .‬הסיבות להתיישבות‪ ,‬חוזרת ונשנית‪ ,‬כאן בתל הן‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬מקור מים גדול‪ ,‬מי מעיין שנבעו משכבת מי תהום ואשר התייבש כיום‪ .‬שנית‪ ,‬עץ שיזף‬
‫גדול שהעניק צל‪ .‬שלישית‪ ,‬מיקום התל – עיר אובות מיצד תמר הינו על מפגש שני דרכים‬
‫מצטלבות כאן‪ :‬דרך אורך‪ ,‬אשר עברה דרך בקע הערבה ודרך רוחב שיצאה מדרך המלך לכיוון‬
‫הנגב – ונפגשו כאן‪.‬‬
‫במקום אף נמצאו שרידי קרמיקה אדומית אשר מעידים כי ממלכת אדום נדחקה מערבה לכאן‪,‬‬
‫מהרי אדום במזרח‪.‬‬

‫עין ראדיאן‬
‫עין ראדיאן הינה מצודה רומית אשר נבנתה על ידי הקיסר הרומי דיוקליטיאנוס בשנת ‪290‬‬
‫לספירה (סוף מאה שלישית ותחילת המאה הרביעית)‪ .‬מצודה זו‪ ,‬כמו גם המצודה הרומית‬
‫שהקים דיוקליטיאנוס בעין חוצוב (עיר אובות) נועדו להגן על גבולה של האימפריה הרומית‪ ,‬כאן‬
‫במרחב זה של הנגב והרי אילת‪ ,‬מפני הממלכה הפרתית ומפני פלישות הנוודים‪.‬‬
‫‪111‬‬

‫חשיבות המקום הייתה גדולה כי‪ ,‬בדומה לעין חוצוב‪ ,‬עברו גם כאן שתי דרכים מירושלים‬
‫לאיילות (היא עקבה של ימינו)‪ ,‬כעולה ממפה עתיקה בשם פויכטונגר המתאמתת מול ממצאים‬
‫בשטח‪.‬‬
‫במקום נמצאה טבלת אוזניים המשבחת את הקיסר דיוקליטיאנוס יחד עם עוד שלושה קיסרים‬
‫ומרמזת על תקופת הטטרכיה בה שלטו ארבעה קיסרים‪ ,‬עד שדיוקליטיאנוס סילק את השלושה‬
‫ועלה לקיסרות לבדו‪.‬‬

‫בקעת עובדה‪:‬‬
‫תא שטח עם קרקע יוצאת דופן באיכותה (בש ל רכיב של חול גירני הסופח מים)‪ ,‬איזור אגן ניקוז‬
‫גדול המנקז את הגשם ומי הנגר העילי אל השטחים החקלאיים‪ ,‬גרם לבקעת עובדה להחשב‬
‫לפנינה חקלאית‪ .‬בבקעת עובדה כולה‪ ,‬התפוסה כיום בידי שדה תעופה אזרחי וצבאי‪ ,‬נמצאו‬
‫שרידים המעידים על מגורים וחקלאות מהתקופה הכלקוליתית‪ .‬כמות הגרנות מעידה כי הייצור‬
‫כאן היה כה נרחב‪ ,‬אף למטרות סחר ולא רק לצריכה עצמית‪ .‬בתוך כך אף נמצא מקדש פולחני ובו‬
‫מתחם עם אבנים מאונכות (אשר קרני השמש עם זריחה פגעו בהם)‪ ,‬בור ובו אפר ועצמות בעלי‬
‫חיים צעירים שנבדק בפחמן ‪ ,14‬ושרטוטים מאבנים של בעלי חיים אשר לפי צורת הזנב‬
‫(כמתקפל פנימה) זוהה כנמר‪ .‬הממצאים לימדו כי היה כאן מקדש מהתקופה הכלקוליתית‪.‬‬
‫ייתכן ואת התכונות שמצאו הכלקוליתים בנמר – מהירות‪ ,‬עוצמה‪ ,‬אכזריות ייחסו לאלוהות‬
‫שהאמינו בה‪.‬‬

‫דארב אל חאג'‬
‫דרך ממלוכית עתיקה אשר נוסדה על ידי השלטון המצרי הממלוכי במצרים במאות ה‪.14-15‬‬
‫הדרך חיברה את ראש מפרץ סואץ אל מפרץ אילת ונועדה לטובת צליינים מוסלמים בדרכם‬
‫ממפרץ סואץ למפרץ אילת כלומר דארב אל חאג' עברה בין מפרץ סואץ למפרץ אילת‪.‬‬
‫מדובר עולי רגל אשר הגיעו מצפון אפריקה‪ :‬מרוקו‪ +‬אלג'יר ומצרים ומשם הגיעו אל סואץ‪.‬‬
‫כאמור מסואץ עד מפרץ אילת עברו בדרך "דארב אל חאג'" וממפרץ אילת המשיכו עולי הרגל‬
‫לעקבה אשר הייתה נקודת מעבר חשובה ביותר (כי כל צליינות צפון אפריקה הייתה עוברת דרך‬
‫עקבה!) ומשם דרומה למכה‪ .‬דארב אל חאג' הוקמה מתוך רצון של השליטים הממלוכים לזכות‬
‫באהדת ההמונים ‪.‬‬

‫מכרות תמנע‬
‫תמנע הוא אתר לכריית נחושת אשר שימש לכריית והפקת נחושת בתקופה הכלקוליתית‪ ,‬ולאחר‬
‫הפסקה של אלפי שנים‪ ,‬בתקופת הברונזה המאוחרת (כפי שהעידו ציורי קיר של גלגלי מרכבות‬
‫המאפיינים את תקופת הברונזה המאוחרת) ולאחר מכן – כיום בעת החדשה‪.‬‬
‫‪112‬‬

‫את ה נחושת הפיקו בשני שלבים שנעשו כאן‪ .‬ראשית‪ ,‬שלב הכרייה‪ :‬נעשה באמצעות כרייה‬
‫לפירים אנכיים ואופקיים בעקבות העורקים הירוקים במסלע אבן החול הלבנה‪ .‬היו כעשרת‬
‫אלפים פירים‪ .‬כל פיר שנסתיימה החפירה בו נסתם בחול הנראה כיום כמעין צלחת לבנה‪.‬‬
‫השלב השני היה הפקת ה נחושת בו בודדו והפיקו את הנחושת‪ ,‬מתוך העפרה שהוצאה‬
‫בכרייה‪ .‬בשלב זה הפרידו את הנחושת ממה שאיננו נחושת באמצעות תנור וחימום‬
‫לטמפרטורה של ‪ 1,038‬מעלות (מה שחייב כי מקום ההפקה יהיה ליד עצי השיטה ששמשו‬
‫כמקור לבערה)‪ ,‬אשר בה הנחושת נמסה והופכת לנוזל‪ ,‬והמתכות האחרות נותרו מוצקות‪.‬‬
‫מתקופת הברונזה המאוחרת נותר המקדש לאלה חתחור – אלת המסעות ואלת הכורים‪ .‬זאת‬
‫מאחר והמסע ממצרים‪ ,‬לאיזור הנוודים כאן‪ ,‬פציעת הקרקע בהליך הכרייה‪ ,‬והחזרה למצרים‬
‫היה מסע מסוכן וחייב את ההסכמה וברכת הדרך של האלה חתחור‪ .‬כיום כורה באתר חברה‬
‫מכסיקנית‪.‬‬

‫נחל שחורת‬
‫נחל שחורת מתחתר בתוך סלע מסוג משפחת הסלעים המותמרים‪ ,‬מטמורפים‪ ,‬מסוג דיוריט‬
‫המקנה לו את צבעו השחור ‪ .‬בפתחת הנחל נוכל להבחין כי הנחל הוותיק יצר שכבת סחף‬
‫ראשונה‪ ,‬שכבת תלכידי נחלים‪ ,‬בתוכו התחתר נחל שחורת הצעיר והרביד שכבת תלכידי נחלים‬
‫ש נייה‪ .‬לכן נראה בפיתחת נחל מדרגות סחף‪ .‬בנחל שחורת ניתן אף להבחין בתופעה גיאולוגית‬
‫נוספת הקרוייה "דייק" – מאגמה שעלתה בתוך סדק בסלע והתמצקה בו‪ .‬בנחל נבחין בדייק‬
‫חיובי – דייק העמיד יותר מהסלע ה"מארח" שנשחק ונסחף‪ ,‬ונראה את הדייק בולט מהסלע‪ ,‬או‬
‫דייק שלילי אשר עמיד פחות מהסלע המארח‪ ,‬והדייק ייראה בצורת תעלה חצובה בסלע‪,‬‬
‫ולעיתים נראה בה צמחייה של צלף סחוסי כי התעלה מהווה מקום התנקזות מעט הגשם שיורד‪.‬‬
‫במהלך ההליכה בנחל אנו רואים איך מסלע שונה ‪ ,‬באותו הנחל‪ ,‬מגיב אחרת לזרימה של הנחל‬
‫– היינו בסלעי היסוד והסלעים המותמרים – הם סלעים קשים‪ ,‬המים מתקשים לחתור בהם –‬
‫והערוץ יהיה צר‪ .‬כאשר עלינו אל שכבת סלעי המשקע – לפתע המפתח הפך רחב – עשרות‬
‫מטרים‪.‬‬

‫עמודי עמרם‬
‫עמודי עמרם נוצרו עקב סדקי אורך במסלע סלעי החול‪ .‬הסדקים הולכים ומתרחבים כתוצאה‬
‫מבלייה‪.‬‬

‫פאתינה‬
‫‪113‬‬

‫שכבת קר ום ע"ג הסלע הנוצרת עקב עלייה של תחמוצות ברזל ‪ ,‬מתוך הסלע‪ ,‬עם עלייה‬
‫הנימית של המים‪ ,‬ויצירת קרום עם התאדות המים(ודעה אחרת ‪ -‬צואה של מיקרואורגניזמים‬
‫ע"ג הסלע)‪.‬‬

‫הפוגארות‬
‫הפוגארות הוא מערך תת קרקעי של תעלות מים אשר מובילות מים‪ ,‬בתוך תת הקרקע‪ ,‬ממקור‬
‫המים – מי תהום גבוהים‪ ,‬בנטייה אלכסונית‪ ,‬אל השטחים החקלאיים‪ .‬זאת‪ ,‬כמענה לבעיית‬
‫ההתאיידות‪ .‬הפוגארות מתוארכות לתקופה המוסלמית הקדומה החל מבית אומאיה‪ ,‬בית עבאס‬
‫והפאטימים‪ .‬המוסלמים השקיעו במערכת הפוגארות בעברונה כי עברונה היא העורף הכלכלי‪,‬‬
‫היא גן הירק של העיר עקבה שהיוותה צומת דרכים חשוב מאין כמותו לצליינים למכה (הן‬
‫מדמשק והן מצפון אפריקה וסואץ) ‪.‬‬

‫מבצע עובדה‬
‫בעקבות מבצע "חורב"‪ ,‬נחתם הסכם שביתת נשק בין מצרים לישראל ונפתח מו"מ לשביתת נשק‬
‫בין משלחות ירדן וישראל‪ .‬ירדן דרשה שתוכר ריבונותה על הנגב הדרומי‪ .‬היה ברור שדחוף וחיוני‬
‫לשנות את המצב ולקבוע עובדה על ידי אחזקת הטריטוריה על ידנו‪ .‬דוד בן‪-‬גוריון אסר לחצות‬
‫את הגבול עם מצרים או עם ירדן ואסר על פתיחה באש‪ .‬הכוח יצא בשתי זרועות‪ .‬בזרוע המזרחית‬
‫התקדמה חטיבת גולני על דרך הערבה לאום‪-‬רשרש‪ .‬בזרוע המערבית‪ ,‬במרכז הר הנגב התקדמה‬
‫חטיבת הנגב‪ ,‬כאשר לפי הפקודה אמור היה הכוח של חטיבת הנגב לתפוס את צוק ראס‪-‬אל‪-‬נקב‪.‬‬
‫בפועל הפרה טחיבת הנגב פקודה‪ ,‬וכוח בראשות מפקד החטיבה יורד אל מפרץ אילת וכובש ביום‬
‫‪ 10.3.49‬את תחנת משטרת אום רש רש‪ .‬בהעדר דגל – נצבע דגל בדיו‪ ,‬ואברהם אדן (ברן) עולה‬
‫ותולה את הדגל בארוע אשר מסיים לא רק את מבצע עובדה אלא את מלחמת העצמאות‪.‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה – עתלית והשרון‬

‫מחנה המעצר בעתלית‪:‬‬

‫הוקם בשנת ‪ 1938‬כחלק ממדיניות ההחרפה והנוקשות הבריטית‪ ,‬והכבדה על היישוב היהודי‪,‬‬
‫לנוכח גידול בגלי העלייה הבלתי לגאלית היהודית שבאו בעלייה החמישית (עקב עליית המפלגה‬
‫הנאצית לשלטון ‪ ,)1933‬ועל רקע שינוי במדיניות של בן גוריון אשר בשנת ‪ ,1938‬בעקבות ליל‬
‫הבדולח והבנה בפגישה בלונדון כי הבריטים לא יגמישו עמדתם למרות סכנת השמד של יהודי‬
‫‪114‬‬

‫אירופה‪ ,‬נקט במדיניות של להביא כל יהודי בכל מחיר‪ .‬מחנה המעצר בעתלית פעל כעשר שנים‬
‫(עד ‪ ) 1948‬ושימש כמחנה מעצר ללמעלה מארבעים אלף מעפילים‪ .‬במחנה נעצרו גם לוחמי‬
‫המחתרות – הגנה‪ ,‬אצ"ל‪ ,‬לח"י‪ .‬במחנה היו ‪ 100‬צריפים בהפרדה בין נשים וילדים לגברים‪.‬‬
‫ביום ‪ 10.10.45‬אף מבצע הפלמ"ח פריצה מוצלחת ומשחרר ‪ 208‬עולים עצורים במחנה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1948‬עם עזיבת הבריטים – שוחרר המקום‪.‬‬

‫דור‬
‫תל דאר יושב על רכס כרכר המערבי של מישור חוף כרמל ונהנה מקרבה לים – ונמל עתיק‬
‫במימיו יש שרידיו אוניות מהעת העתיקה‪ ,‬ומאיזור עורף חקלאי נוח לחקלאות‪ .‬בתל דור נמצאו‬
‫ממצאים עוד מהתק ופה הניאוליתית והכלכוליתית‪ .‬ממצאים נמצאו גם מתקופת הברונזה‬
‫ובכללם מתקופה כנענית מאוחרת ‪ ,‬עת ישבו בדור קבוצה אתנית של גויי הים הקרויים‬
‫"סקלים"‪ ,‬כפי שאף ניתן ללמוד מתעודה הקרוייה "מגילת ון אמון"‪ .‬דור מוזכרת בתנ"ך בפרשת‬
‫כיבוש הארץ‪ ,‬כבעלת ברית ליבין מלך חצור במלחמתו ביהושע‪ ,‬ולאחר מכן אחת מ‪ 31-‬ערים‬
‫שהכה יהושע‪ .‬עם זאת מצויין כי שבט מנשה לא הוריש את העיר ‪ ,‬אשר נכבשה כנראה רק‬
‫בתקופת דוד המלך והייתה אחת משנים עשר נציבויות מחוזות שחילק שלמה המלך את‬
‫ממלכתו‪ .‬מאז יש רצף התיישבותי בדור עד העת החדשה‪ .‬הברון רוטשילד מקים בשנת ‪1891‬‬
‫מפעל לבקבוקי יין‪ ,‬כחלק מהקונצרן של היקבים בזכרון יעקב ובראשון לציון‪ ,‬אך נסגר עקב‬
‫העובדה כי החול כאן לא התאים לייצור בקבוקי יין‪.‬‬

‫אפולוניה‬
‫שוכנת על רכס הכרכר המערבי ‪ ,‬במישור חוף שרון‪ ,‬בראש צוק אשר משתרע על מעגן טבעי‬
‫קטן‪ .‬ידועה במספר שמות‪ :‬ארשף או ארסוף (הפיניקים על שם האל רשף‪ ,‬אל המלחמה‬
‫אפולוניה (ההלינסטים אשר זיהו את האל "רשף" עם האל אפולו)‪ ,‬סוזוסה‬ ‫והסערה)‪,‬‬
‫(הביזנטיים)‪ ,‬ארסוף (הערבים בתקופה הערבית המוקדמת)‪ ,‬ארסור (הצלבנים)‪ .‬אפולוניה‬
‫יושבה בתקופה ההלינסטית‪ ,‬חשמונאית‪ ,‬רומית‪ ,‬ביזנטית‪ ,‬מוסלמית מוקדמת‪ ,‬נכבשה על ידי‬
‫הצלבנים (בלדווין הראשון) בשנת ‪ ,1101‬ונלקחה בידי האיובים בשנת ‪ .1187‬בשנת ‪ 1191‬שב ונוטל‬
‫את המקום ריצ'ארד לב הארי בקרב הידוע כ"קרב ארסוף" מול סלאח א דין‪ .‬בתקופה הצלבנית‬
‫השנייה שולטים במקום פיאודלים צלבניים בשם ז'אן דאבלין דארסור (‪ ,)1258 -1241‬בנו בליאן‬
‫הראשון‪ ,‬בליאן דה האבלין (אשר חותמו נמצא כאן) והמקום מועבר לידי ההוספיטלרים‪.‬‬
‫בתקופה זו הוקמה העיר כפי שרואים אותה כיום בשיטת ביצור חזקה המורכבת‪ :‬חפיר חיצוני‪,‬‬
‫מרחב עיר‪ ,‬חפיר פנימי‪ ,‬חומה כפולה‪ ,‬מגדל עוז (עם שני מגדלי שמירה גדולים) ומנהרת מילוט‪.‬‬
‫כל אלו לא עזרו כאשר הלוחמים ההוספיטלרים נכנעים בשנת ‪ 1265‬לבייברס הממלוכי אשר‪ ,‬כמו‬
‫את כל שאר ערי ומבצרי החוף בארץ ישראל‪ ,‬שורף והורס‪ ,‬ואת הלוחמים ההוספיטלריים (תוך‬
‫הפרת הסכם הכניעה עימם) לוקח בשבי‪ .‬מאז נעזבה אפולוניה‪.‬‬
‫‪115‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה ‪ -‬גליל עליון‬

‫חומה ומגדל‬
‫בשנים ‪ 1936-1939‬פותחים הערבים במרד שהכתובת שלו היא הבריטים‪ .‬הבריטים מגיבים ביד‬
‫קשה ביותר ונותנים מענה בשני שדות‪ .‬בשדה הטאקטי – קו תחנות המשטרה של טיגארט‪,‬‬
‫וכביש וגדר הצפון‪ .‬מה שחשוב יותר לענייננו הוא המענה בשדה המדיני – כינון וועדת פיל אשר‬
‫למעשה ברציונאל קבעה – היכן שיש התיישבות יהודית קיימת‪ ,‬היכן שעוברת מחרשה יהודית‬
‫יהיה קו הגבול‪ .‬מכך נוצר מדינה בצורת ‪ N‬והגליל‪ .‬הרציונאל הזה תופס את התנועה הציונית‬
‫עם "המכנסים למטה" – עד אז הדגש היה על רצף התיישבותי בעמקים‪ ,‬רכישת קרקעות זולות‬
‫(עם ביצות) או או שמשפחת סורסוק מכרה ועוד‪" .‬את ההרים נשאיר לאחר כך" – כך אמרו‪ .‬בכך‬
‫"חומה ומגדל" הוא מבצע בעקבות כך שליהודים "נפל האסימון" בעקבות‬ ‫הייתה טעותם‪.‬‬
‫תוכנית פיל (והמרד הערבי) שאין התיישבות מספקת‪" .‬חומה ומגדל" היא‪ ,‬במהותה‪ ,‬תוכנית‬
‫פוליטית‪ ,‬שאמורה לתת פירות בעתיד‪ ,‬וצופה פני "תוכנית פיל הבאה" – שכאשר תצא התוכנית‬
‫הבאה כבר תהא התיישבות נרחבת בהרבה מקומות‪ :‬בנגב‪ ,‬בכרמל‪ ,‬ברמות מנשה‪ ,‬בגליל‪.‬‬

‫בית הכנסת בברעם‬

‫שייך לקבוצת בית הכנסת הגליליים‪ .‬יש לו רכיבים המאפיינים קבוצה זו‪ :‬חזית המבנה‪,‬‬
‫שנשתמרה כמעט בשלמותה‪ ,‬מרשימה במיוחד‪ .‬יש בה שלושה שערים‪ ,‬שהמרכזי מביניהם גדול‬
‫ומפואר‪ .‬השערים‪ ,‬שפניהם לדרום ‪ -‬לירושלים‪ ,‬מעוטרים בפיתוחי אבן יפים‪ .‬חזית פנימית‬
‫מטוייחת‪ ,‬הרצפה הינה מריצוף אבן‪ ,‬בתוך בית הכנסת מערך עמודים בצורת מם סופית‪ ,‬וניתן‬
‫להבחין בעמוד לב פינתי אופייני‪.‬‬
‫תארוך בית הכנסת יצר בעיה קשה לנוכח סתירה‪ :‬בית הכנסת בארכיטקטורה שלו מאפיין את‬
‫הסגנון הרומי קלאסי של המאה ‪ 2-3‬לספירה‪ ,‬אך מטבעות שמצא פרופ' מוטי אביעם מתחת‬
‫לרצפות הוכיחו כי בית הכנסת הינו מן המחצית שניה של המאה החמישית לספירה‪.‬הדעה‬
‫המקובלת ליישוב הסתירה היא כי אכן מדובר במבנה בארכיטקטורה רומי מהמאה ה‪ 2,3‬אשר‬
‫לא ידוע למה שימש או היכן היה ממוקם‪.‬‬
‫הקהילה היהודית כאן‪ ,‬במחצית השנייה של המאה החמישית‪ ,‬ייתכן בגלל האיסור הביזנטי‬
‫לבניית בתי כנסת‪ ,‬רכשה את אותו מבנה מהמאה ‪ 2-3‬לספירה והוא פורק‪ ,‬הובא לכאן‬
‫לקהילה היהודית‪ .‬המבנה המרשים מעיד על קהילה יהודית משגשגת באזור במאה הרביעית‬
‫‪116‬‬

‫והחמישית לספירה‪ .‬בכפר היה בית כנסת נוסף‪ ,‬קטן יותר‪ ,‬שממנו לא נותר כמעט שריד בשטח‪.‬‬
‫משקוף בית הכנסת הקטן מוצג במוזיאון הלובר בפריס‪.‬בתחום הגן הלאומי שוכנים גם חורבות‬
‫הכפר המרוני בירעם‪ .‬בשנת ‪ 1948‬תושביו נאלצו לנטוש את בתיהם בהוראת צה"ל מסיבות‬
‫ביטחוניות וחרף ההבטחות – לא חזרו עד היום‪.‬‬

‫קדש נפתלי‪:‬‬
‫מדובר באתר מוזילאום ‪ +‬קבורה (סרקופגים) ‪ +‬מקדש רומי‪ .‬באיזור בו אנו נמצאים הייתה‬
‫בתקופה הישראלית עיר יהודית מרכזית‪ ,‬שאף מופיעה בכתובים כעיר מקלט לרוצחים בשגגה‪.‬‬
‫מקום נוסף שקרוי אף הוא קדש נפתלי‪ ,‬וממנו הגיע ברק בן אבינועם‪ ,‬הננו מקום אחר בבקעת‬
‫פורייה‪ ,‬והזיהוי של הסרקופאגים עם קברי אבינועם ‪/‬דבורה‪ /‬יעל ‪ -‬שגוי‪ .‬המקום כאן (קרי –‬
‫גליל עליון מזרחי צפונית לנחל דישון) חדל להיות יהודי עם הכיבוש האשורי בשנת ‪ . 732‬ההוכחה‬
‫לכך היא סיפור יוסף בן מתתיהו על כי טיטוס מגיע לכאן להשאר בשבת לאחר שצר על גוש חלב‪,‬‬
‫וכאן מתואר המקום כמקום לא יהודי עם איבה ליהודים‪ .‬המקדש הרומי הוא המקדש הרומי‬
‫היחיד שנשאר בישראל‪ .‬ככל הנראה ‪ ,‬לנוכח קרבתו לקברים‪ ,‬היה זה מקדש פולחן למוות או‬
‫פולחן שמש של היטורים (ואולי מכך השתמר השם חירבת השם האליס – שייתכן והוא שיבוש‬
‫של אל השמש היווני הליוס) או פולחן לאפולו‪.‬‬

‫מצודת כח ‪ -‬נבי יושע‬

‫מצוייה על רכס נפתלי‪ ,‬קצה הגליל העליון המזרחי‪ ,‬ולמעשה צופה אל פני עמק החולה‪,‬‬
‫וממוקמת על ק ו השבר הסורי אפריקני‪ .‬תחנת משטרה בריטית אשר‪ ,‬כפי המדיניות הבריטית‪,‬‬
‫מושארת לאוכלוסיה שמהווה את הרוב בשטח‪ .‬כאן‪ ,‬הושארה התחנה לערבים‪ .‬שלוש התקפות‪,‬‬
‫בחודשים אפריל – מאי ‪ , 1948‬נערכו כדי לכבוש את התחנה‪ ,‬עד שנכבשה‪ .‬בשלושת ההתקפות‬
‫נהרגו כ"ח לוחמים‪ ,‬ומכאן שמה "מצודת כח"‪ .‬בולטת בהם הייתה המתקפה השנייה בהם‪,‬‬
‫סדרת טעויות‪ ,‬ובכללם פיצוץ לא מתוכנן מראש של גדרות עם חומר נפץ‪ ,‬דבר שגרם להטעיית‬
‫הכוח מאחור ואף להתגלות הכוח על ידי הערבים‪ ,‬הוביל למכת אש קשה‪ ,‬וחילוץ לוחמים לאחור‬
‫תוך מעשי גבורה‪ .‬בקרב ייפצע דודו צ'רקסקי ועליו יכתוב חיים חפר‪ ,‬עוד בחייו‪ ,‬את השיר‬
‫"דודו"‪.‬‬

‫תל חי‬
‫הוקמה בשנת ‪ 1918‬והייתה אחת מארבע נקודות התיישבות באיזור (כפר גלעדי – ‪ ,1916‬תל חי‪,‬‬
‫חמרה‪ ,‬מטולה)‪ .‬על השליטה בשטח ניטש מאבק בין ערבים – בדואים לבין הצרפתים‪ .‬ארועי‬
‫תל חי מתרחשים ביום ‪ ,1.3.1920‬ורק כשבועיים קודם לכן מגיע טרומפלדור‪ ,‬איש העלייה‬
‫השנייה וממחוללי העלייה השלישית‪ ,‬אל תל חי – וסיפור חייו אינו כרוך בה‪.‬ביום ‪1.3.1920‬‬
‫מוכנסים ערבים אל נקודת ההתיישבות במגמה לחפש צרפתים‪ .‬אולם‪ ,‬עקב אי הבנה מתפתח‬
‫‪117‬‬

‫קרב יריות אשר במהלכו נהרגים חמש אנשי תל חי‪ .‬טרומפלדור נפצע קשה ובדרך לפינוי בכפר‬
‫גלעדי אומר לרופא ד"ר גר‪" :‬אין דבר‪ ,‬כדאי למות בשביל ארץ"‪ .‬היה זה חיים ברנר ש"שינה" את‬
‫הנוסח ל‪":‬טוב למות בעד ארצנו"‪.‬‬
‫בסך הכל נהרגו שישה בקרב‪ ,‬ועוד שניים שנרצחו קודם לכן‪ ,‬ועל שמם קרוייה העיר "קריית‬
‫שמונה"‪ .‬הם קבורים בבית הקברות בכפר גלעדי למרגלות פסל "האריה השואג" אשר נעשה‬
‫על ידי הפסל אריה מלניקוב בין השנים ‪ .1928-1934‬פרשת תל חי התרחשה על רקע מאבק‬
‫צרפתי – ערבי אך היא מזוהה כתחילת מאבק הדמים בין יהודים לערבים וסיפר תל חי הפך‬
‫לאתוס‪ ,‬וסיפור גבורה‪ ,‬במהלך השנים‪.‬‬

‫תל חצור‬
‫בחצור‪ ,‬ה בנוייה מעיר תחתונה ומעיר עליונה‪ ,‬מצאו שרידים הן מתקופת הברונזה הקדומה (מעט‬
‫מאד) והן ובעיקר מתקופה כנענית תיכונה (העיר מוזכרת בכתבי המארות) ותקופה כנענית‬
‫מאוחרת (העיר מוזכרת במכתבי אל עמארנה – והפונה שם מציג עצמו כ"מלך חצור")‪ .‬במקום‬
‫ארמון מלך כנעני (מהגדולים בישראל) ובחזיתו במת לפולחן‪ .‬משנת ‪ 1230‬לפני הספירה (מאה‬
‫‪ ) 13‬קיימת שכבה של הרס וחורבן אשר ייתכן ויש הנוטים לקשור אותה לשריפה של יהושע‪,‬‬
‫הכובש את הארץ בראשית התקופה הישראלית‪ ,‬ואשר מתאר את חצור כ"ראש הנחש" בקרב‬
‫מולו לכיבוש הארץ‪" :‬ראש כל הממלכות האלה"‪ ,‬ולכן הוא שורף אותה "זולתי את‪-‬חצור לבדה‪,‬‬
‫שרף יהושוע"‪ .‬לאחר מכן בתקופת השופטים (בתקופה הישראלית) יש יישוב קטן‪ ,‬וניתן לראות‬
‫בקצה הדרומי במה מתקופת השופטים‪ .‬במאה העשירית בתקופת שלמה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬או במאה‬
‫התשיעית בתקופת אחאב (מחלוקת בין החוקרים)‪ ,‬נבנה בית שער גדול – שלוש תאים‪ ,‬המאפיין‬
‫את התקופה הישראלית‪ ,‬בדומה לשערים שנמצאו במגידו ובגזר‪ .‬כמו כן נמצאה חומת סוגרים‪.‬‬
‫הכתוב אומר מפורשות‪" :‬וזה דבר המס אשר העלה המלך שלמה לבנות את חצור‪ ,‬את מגדו ואת‬
‫גזר"‪.‬בתקופת אחאב אף נחפר מתקן המים הגדול‪ ,‬האופייני לתקופה הישראלית (כמו בגזר‪,‬‬
‫מגידו‪ ,‬תל שבע)‪ ,‬ומהווה מעין "באר" עמוקה עד לשכבת האקוויפר‪ .‬כמו כן קיים באתר בית‬
‫ארבעת מרחבים האופייני לתקופה הישראלית‪ .‬חצור חרבה במסע המלחמה של מלך אשור‪,‬‬
‫תגלת פלאסר השלישי בשנת ‪ 732‬לספירה‪ ,‬ותושביה הוגלו‪.‬‬

‫גשר הכזיב – "יד ליד"‬

‫בין החודשים אוקטובר ‪ 1945‬ועד יולי ‪( 1946‬ומשנדרשת עמדה החלטית מול הבריטים לנוכח‬
‫פליטי השואה באירופה ושעריה הסגורים של הארץ) מוקמת תנועת המרי שהיוותה שיתוף‬
‫פעולה נדיר‪ ,‬חד פעמי‪ ,‬של ההגנה‪ ,‬האצ"ל‪ ,‬הלח"י מתוך הבנה שכדי להזיז את הבריטים‬
‫מעמדתם הבלתי סבירה יש לפעול בתקיפות‪ .‬אכן‪ ,‬הפעולה אשר התרחשה כאן‪ ,‬ביום ‪,16.6.46‬‬
‫מבוצעת ע"י תנועת המרי ‪ ,‬לפני סיום שיתוף הפעולה‪.‬‬
‫‪118‬‬

‫תנועת המרי מתכננת פעולת מחאה סימבולית היוצאת חוצץ נגד העובדה כי הבריטים סגרו את‬
‫שערי הארץ ליהודים‪ ,‬מתוך מסר כי אם הבריטים סגרו את שערי הארץ ליהודים‪ ,‬הרי עם‬
‫פיצוץ גשרי הכניסה לארץ ‪ -‬אף אחד לא ייכנס‪ .‬כך מתוכנן (ע"י יגאל אלון) פיצוץ של ‪11‬‬
‫גשרים‪ .‬הפעולה הסתיימה בהצלחה גדולה‪ ,‬שכן עשרה מתוך אחד עשר הגשרים מתפוצצים‬
‫למעט שני הגשרים כאן‪.‬‬
‫הנה כי כן‪ ,‬ביום ‪ 16.6.46‬יוצאת‪ ,‬במסגרת ליל הגשרים‪ ,‬פלוגת פלמ"ח בראשות המ"פ נחמיה‬
‫שיין‪ ,‬וכן יחיעם וייץ וביחד ארבעים וארבע לוחמים אשר מתגנבים מאיזור צובא‪ ,‬לאורך הסבך‬
‫על הנחל‪ ,‬כאשר התוכנית היא לפוצץ תחילה את הגשר המערבי שליד הים‪ ,‬להתרחק לפוצץ‬
‫את הגשר המזרחי (עליו עברו פסי הרכבת) – ולברוח‪ .‬בדרך הם פוגשים שלוש ערבים‪,‬‬
‫ומתעוררת דילמה האם להרוג אותם אך מחליטים לשחרר אותם‪ .‬כאשר מגיעים הלוחמים‬
‫לכאן‪ ,‬לאיזור הגשר המזרחי (בדרכם‪ ,‬כפי התוכנית אל המערבי)‪ ,‬נפתחת עליהם אש מבית‪ -‬באר‬
‫סמוך ויחיעם וייץ נפגע ונהרג‪.‬‬
‫ככל הנראה אחד הכדורים פוגע במערום חומרי הנפץ של הפלמ"ח שהיה עם הלוחמים – כאן‬
‫בגשר המזרחי‪ ,‬ומתרחש פיצוץ גדול אשר גורם להרס הגשר המזרחי‪ ,‬אך‪ ,‬בד בבד‪ ,‬הרג לוחמים‬
‫רבים‪ .‬כך‪ ,‬גשר הכביש המערבי – נותר שלם ‪ ,‬גשר הרכבת המזרחי פוצץ (אם כי בפיצוץ לא‬
‫מבוקר ופגיעה בלוחמים היו לצידו) ‪ .‬שלוש עשרה לוחמים נעדרו‪ ,‬היה קשה לתפוס כי הפיצוץ‬
‫הרג אותם ואף פגע בגופות‪ ,‬ואף בתחילה לא מאמינים לטיעוני הבריטים כי ברשותם ‪ 13‬חלקי‬
‫גופות‪ ,‬אך לבסוף מקבלים מאת הבריטים שרידי ‪ 13‬גופות אשר החזיקו הבריטים בטירת‬
‫הכרמל וצובה‪.‬‬
‫שלוש עשרה גופות הלוחמים מובאים‪ ,‬איפוא‪ ,‬לקבורה כאן ב "קבר אחים" אשר מולו אנו‬
‫עומדים (כי לא ניתן היה לזהות את הגופות שנפגעו קשה בפיצוץ) ויחיעם וייץ נקבר בהר‬
‫הזיתים בירושלים‪ ,‬ובסך הכל ‪ 14‬הרוגים‪ ,‬ומכאן השם "יד ליד"‪.‬‬
‫תוצאות ליל הגשרים היו קשות‪ .‬שבועיים לאחר מכן‪ ,‬יום שבת‪ ,29.6 ,‬מתרחשת ה"שבת‬
‫השחורה" ‪ ,‬הבריטים מגיבים בצורה קשה ועוצרים את מנהיגי היישוב‪ ,‬בעקבות כך נערכת‬
‫ביולי ‪ 1946‬פעולה של פיצוץ מלון ה"מלך דוד" אשר מביאה לפירוק תנועת המרי‪.‬‬

‫שיירת יחיעם‬
‫בחודש מרץ ‪( 1948‬חלק הראשון של המלחמה) מבינה התנועה הציונית את הבעייתיות של‬
‫הריבוי של היישובים שהוקמו בחומה ומגדל‪ ,‬והצורך להגיע אל אותם יישובים ולספק להם‬
‫אספקה ומזון‪ .‬מצב עניינים זה נתקל בקשיים וכושל‪ .‬כך‪ ,‬בחודש מרץ ‪ 1948‬מותקפות שלוש‬
‫‪119‬‬

‫שיירות ‪ :‬א‪ .‬שיירת חולדה‪ .‬ב‪ .‬שיירת נבי דניאל (ירושלים גוש עציון) ג‪ .‬שיירת יחיעם אשר‬
‫נתקעת היכן שאנו נמצאים‪.‬‬
‫הנה כי כן‪ ,‬ביום ‪ 27.3.48‬יוצאת שיירה מנהריה אל היישוב הנצור והמבודד יחיעם (ע"ש יחיעם‬
‫וייץ ז"ל אשר נהרג בליל הגשרים)‪ .‬השיירה נתקלת בסדרת מחסומים‪ ,‬גלגלי הרכבים‬
‫מפונצ'רים ולבסוף נתקעת‪ .‬רכב ראשון מצליח לפרוץ ולהגיע ליחיעם‪ ,‬רכב אחרון מצליח ליסוג‪.‬‬
‫כל שאר הרכבים נתקעים‪ ,‬ונתונים לאש תופת כבדה וכי רק אחרי שבע שעות יבואו הבריטים‬
‫וישתלטו על הארוע‪ .‬בארוע הקשה נהרגים ‪ 47‬לוחמים‪ .‬חודש מרץ הקשה מביא לשינוי‬
‫בתפיסה של דוד בן גוריון ומעמדה של מגננה‪ ,‬שמירה על הקיים ומלחמה על הכבישים‬
‫והתחבורה עובר היישוב לתוכנית ד' "ממגננה למתקפה אשר ביטוי מובהק לו היה מבצע‬
‫נחשון ולאחריו כיבוש טבריה‪ ,‬חיפה‪ ,‬בית שאן‪ ,‬צפת‪ ,‬יפו‪.‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה ‪ -‬השפלה‬

‫מערות הפעמון‬
‫כל המערות אשר אנו רואים הן מחצבות מלאכותיות אשר נחצבו בידי אדם‪ ,‬אשר חצב במסלע‬
‫הקרטון האיכותי‪ ,‬הנקי‪ ,‬הייחודי המצוי כאן (מתקופת האאוקן‪ ,‬הורבד בצורה ישרה) והוציא‬
‫בלוקים של קירטון לצורכי בנייה‪ .‬מעל שכבת הקרטון התגבשה שכבה של נארי (מסלע אשר‬
‫מורכב ברובו מקלציום קרבונט שמקורו בעלייה נימית של חומר מומס מתוך מסלע הקירטון אל‬
‫מעל פני השט ח)‪.‬החציבה נעשתה‪ ,‬לאחר מעבר שכבת הנארי‪ ,‬דרך פתח עגול הנראה כיום‬
‫בתקרת המחצבה‪ .‬החציבה נעשתה מתחת לפני השטח כדי ליצור מתחם תת קרקעי מוצל וסגור‬
‫בעל לחות יחסית גבוהה אשר הקלה משמעותית על החציבה‪ .‬מבנה הפעמון נועד למניעת‬
‫התמוטטות‪ .‬ההצעה המקובלת במחקר היא כי החציבה בסלע בוצעה בתקופה המוסלמית‬
‫המוקדמת‪ ,‬מאות שביעית – תשיעית לספירה‪ ,‬בידי אוכלוסיה נוצרית על פי אמונתה‪ ,‬אשר‬
‫נאלצה לאמץ את התרבות המוסלמית של התקופה הערבית הקדומה ומכאן סימני הצלבים‬
‫שניתן להבחין בהם‪.‬‬

‫תל מארשה‬
‫מארשה מופיעה כעיר יהודאית בנחלת שבט יהודה אשר כבש יהושע‪ ,‬נבנתה על ידי רחבעם‪,‬‬
‫נפגעה במסע העונשין של סנחריב‪ ,‬ותושביה היהודים הוגלו בעת מסע הכיבוש של נבוכדנאצר‬
‫מלך בבל‪ .‬בכך תם הפרק היהודי בתולדות העיר מארשה‪ .‬לאחר ההגלייה של הכיבוש הבבלי‬
‫‪120‬‬

‫והתרוקנות המקום מיושביו היהודיים‪ ,‬מתיישבים כאן האדומים אט אט‪ ,‬במאות רביעית –‬
‫חמישית לפה"ס‪ ,‬ונוצר חבל ארץ "אדומיאה" שבירתו מארשה (ואדוריים) השוכן בצד "פחוות‬
‫יהודה" היהודית‪ .‬במהלך התקופה הפרסית מיישבים כאן הפרסים את הפיניקים הקרויים‬
‫"צורים וצידונים" כעולה מהכתובת ב"מערת הקבר הצידוני" המלמדת על נוכחות צידונית כאן‪.‬‬
‫בעת הכיבוש היווני מגיעים לכאן‪ ,‬ככל הנראה אף יוונים‪ ,‬ובכך נוצרת כאן עיר פאגנית מגוונת‪.‬‬
‫בשנת ‪ 110‬לפה"ס (כעולה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬ממטמון מצוקה שנמצא באתר ותארוך מטבעות בו)‬
‫נפגעת העיר אנושות בעת מסע הכיבוש והגיור של יוחנן הורקנוס החשמונאי‪ ,‬ונחרבת כליל על ידי‬
‫מתתיהו אנטיגונוס והפרתים בשנת ‪ 40‬לפה"ס‪ .‬כל החללים בתל מארשה הינם מערות חצובות‬
‫מעשי ידי אדם אשר נוצרו בתקופה ההלינסטית במאה השניה – שלישית לפה"ס כמחצבות‬
‫להוצאות בלוקים של קרטון לבנייה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬החללים שנוצרו עקב החציבה נוצלו למטרות‬
‫שונות‪ :‬קולומבריומים – תאים לגידול יוני שובך לצורך אכילה או שימוש בלשלשת‪ ,‬בתי בד‬
‫מפוארים‪ ,‬מערות קבורה – כאשר ניתן דגש רב לאסתטיקה‪.‬‬

‫בית גוברין‬
‫מוזכרת לראשונה על ידי יוסף בן מתתיהו בשנת ‪ 68‬לספירה כאחד הכפרים שנכבשו בידי‬
‫אספסיאנוס הרומי‪ .‬היישוב נכבש והופך לעיר רומית‪ ,‬אשר אף הופכת לצומת דרכים חשובה‪,‬‬
‫ומובילות אליה שתי אמות מים‪ .‬בשנת ‪ 200‬לספירה מעניק לה הקיסר הרומי ספטימוס סוורוס‬
‫מעמד חשוב כעיר פוליס‪ ,‬ומעניק לה את השם "אליותרופוליס" – עיר בני החורין‪ .‬בעיר הרומית‬
‫מוקם‪ ,‬באמצע המאה השנייה לספירה‪ ,‬האמיפיתאטרון אלוביאלי התקני היחיד בארץ אשר‬
‫הוקם מלכתחילה לשמש כאמפיתאטרון‪ .‬בתקופה הרומית ביזנטית יש מיעוט יהודי בעיר‪,‬‬
‫כעולה מהממצאים – בית קברות יהודי גדול‪ ,‬כתובת של בית כנסת וממצאים נוספים‪ .‬בית‬
‫ג'וברין הינה אחת מהערים המעורבות שתושביה היהודים זוכים לפטור מקיום מצוות התלויות‬
‫בארץ שהעניק רבי יהודה הנשיא‪ .‬בתקופה הצלבנית נחשפו שרידים של עיר קטנה ומבוצרת‬
‫שבטבורה כנסייה אשר הוקמה בשנת ‪ 1136‬כחלק ממערך המצודות הצלבניות שהקיפו את‬
‫אשקלון הפאטימית‪ .‬הממלוכים ככל הנראה כבשו את המקום‪ ,‬הרסו את הכנסייה ובנו בסטרא‬
‫הצפונית בה ‪ -‬מסגד‪.‬‬

‫מערות המסתור בשפלה‬

‫בשנת ‪ 132‬פורץ מרד בר כוכבא בגין ההחלטה להקים עיר אלילית בירושלים והאיסור על‬
‫המילה‪ .‬בראש המרד עומד מצביא נמרץ בשם שמעון בן כוזיבא‪ .‬לוחמי המרד נקטו בשיטת‬
‫מלחמת גרילה‪ .‬בתוך כך‪ ,‬הם ניצלו חללים תת קרקעיים כמו בורות מים או קולומבריומים‪ ,‬אטמו‬
‫את הכניסות אליהם‪ ,‬וחצבו מערך של מחילות ממנו יצאו‪ ,‬זינבו ברומאים וחזרו למחילות‪ .‬מחילות‬
‫לוחמה ומסתור כאלו‪ ,‬מתחת ליישובים יהודים ניתן למצוא בחורבת מאדרס‪ ,‬חורבת טאבק (תל‬
‫גודד) חורבת אטרי‪ .‬בשנתיים הראשונות מצליח המרד ושיטת הגרילה‪ .‬מפנה חל בשנת ‪ 134‬עת‬
‫מ וזעק לארץ ישראל מצביא בשם יוליוס סוורוס‪ .‬הצבא הרומי מבודד ומנתק את היישובים‬
‫‪121‬‬

‫היהודים‪ ,‬הנותרים בחיים בורחים לביתר אשר בתשעה באב שנת ‪ 135‬נופלת בארוע המסמל‬
‫את כשלון המרד‪.‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה ‪ -‬הנגב והמכתשים‬

‫הנגב‬
‫הנגב הוא חלק מן ה"מדבר"‪ ,‬מקום אשר בו מדבירים את הצאן (תחום משקעים‪ 200-100 :‬מ"מ‬
‫גשם)‪ .‬ומקור שמו‪ :‬א‪ .‬מקום נגוב = מיובש‪ .‬ב‪ .‬מכינוי הערבי "נאקב" – מעבר‪ ,‬לנוכח היותו מקום‬
‫מעבר‪.‬‬
‫גבולות הנגב‪ ,‬בצורתו כמשולש‪ ,‬הינם בצפון – בקעת ערד ובקעת באר שבע‪ .‬במערב – קו גבול‬
‫מדיני משנת ‪ 1906‬בין ישראל למצרים‪ .‬במזרח – בקע הערבה‪ .‬בדרום (קדקד המשולש) ‪ -‬ראש‬
‫מפרץ אילת‪ .‬ניתן לחלק את הנגב לשלושה חלקים‪ :‬נגב צפוני (בקעת ערד וב"ש – נחל צין)‪.‬‬
‫נגב מרכזי – הר הנגב‪ ,‬רמת הנגב (נחל צין – נחל פארן) נגב דרומי (נחל פארן – ראש מפרץ‬
‫אילת)‪.‬‬
‫הנגב הצפוני בנוי מארבעה רכסי הרים המשתרעים מדרום מערב – צפון מזרח‪ :‬רכס ירוחם –‬
‫בוקר‪ ,‬רכס חתירה (ובו המכתש הגדול)‪ ,‬רכס חצירה (ובו המכתש קטן)‪ ,‬רכס מחמל – הארוך‬
‫מכולם (ובו מכתש רמון)‪.‬‬

‫רמת עבדת‬
‫רמת עבדת במקורה היתה קער גיאולוגי בין קמר מחמל (בחלקו הדרום המערבי) לקמר חצירה‪.‬‬
‫את הקער מכסה ים אשר בו מורבדת‪ ,‬בתקופת האאוקן (לפני ‪ 55-35‬מיליון שנה)‪ ,‬שכבת קרטון‬
‫בצורה אופקית (ישרה)‪ .‬בגלל מסלע הקרטון הרך מתחתרים נחלים קצרים ותלולים אל נחל צין‬
‫(נחל קדמן אשר בעבר זרם ממזרח למערב‪ ,‬אך כיום‪ ,‬בשל הבקע הסורי אפריקני זורם לערבה)‬
‫משלושה מעיינות‪ :‬עין עבדת‪ ,‬עין עריף‪ ,‬עין עקב‪.‬‬

‫המכתשים‬
‫בישראל מצויים חמישה מכתשים "סחיפתיים"‪ :‬מכתש רמון הגדול מכולם ואורכו כארבעים‬
‫קילומטר (ברכס מחמל)‪ ,‬המכתש הקטן (רכס חצירה)‪ ,‬המכתש הגדול (רכס חתירה) ושני מכתשי‬
‫הר עריף‪ .‬מקור השם "מכתש" בכלי המקוער בו כותשים הבדואים פולי קפה‪.‬‬
‫לפי ההערה המקובלת המכתשים הינם "מכתשים סחיפתיים"‪ .‬לפי התיאוריה החדשה‪,‬‬
‫בתחילה‪ ,‬טרם היות הבקע‪ ,‬עד לפני מאה ועשר מיליון שנה מורבד מסלע אבן חול (מסלע משקע‬
‫שיסודו בקוורץ‪ ,‬כגון מהרי הגרניט‪ ,‬אשר עבר בלייה והתחבר מחדש באמצעות תחמוצות ברזל‬
‫שיסודו במי תהום או במינרל מסוג מיקה)‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬לפני כמאה ועשר מיליון שנה מכסה ים‬
‫את היבשה ומרביד בה מסלע ימי קשה – גיר אשר מכסים את מסלע המשקע היבשתי – אבן‬
‫‪122‬‬

‫החול‪ .‬כוח פנימי גורם לקימוט והתרוממות קמר – א סימטרי (לכיוון צפון מזרח) הבולט מעל פני‬
‫הים (אשר דפנו תיו גיר ובתוכו אבן חול)‪ ,‬חשיפתו לבלייה חיצונית אשר מסירה את שכבות הגיר‬
‫העליונות (ושוב הצפה ימית – חוזר חלילה) ‪ .‬הבלייה של הקמר ינוצרת מעין "אמבטיה"‬
‫מישורית (פנה פליין מישורי) אשר דפנותיה גיר קשה והיא מלאה מסלע אבן חול‪.‬‬
‫לפני חמש מיליון שנה‪ ,‬גורם הבקע הסורי אפריקני להווצרות בסיס סחף נמוך – בקע הערבה‪,‬‬
‫וה"אמבטיה" מקבלת הטייה חזקה‪ ,‬וכך‪ ,‬שבחמש מיליון השנים האחרונות נוצרו המכתשים‬
‫בכך שמסלע אבן החול "גולש" ומתרוקן אל בסיס הסחף הנמוך (קרי הערבה – אשר מורבדת‬
‫במסלע אבן חול)‪ .‬כך נוצרים המכתשים – אשר‪ ,‬בשל כך‪ ,‬כיום‪ ,‬נראה את קרקעיתם מסלע אבן‬
‫חול ודפנותיהם גיר קשיח‪.‬‬
‫מסלע אבן החול מקבל גוונים שונים בשל הרכב התחמוצת העוטפת את הקוורץ ‪ :‬אדום (אחוז‬
‫גבוה של ברזל – כגון בפטרה‪ ,‬מסלע אבן חול חזק מאד‪ ,‬ירוק – נחושת ועוד)‪.‬‬
‫הגוון הכהה שאנו מבחינים בו הינו שכבת פאתינה אשר נוצרת (כמו הנארי) על גבי מסלע אבן‬
‫החול‪ .‬זאת לפי תיאוריה אחת עקב תחמוצת ברזל המומסת ושוקעת ממים העולים‪ ,‬עלייה נימית‪,‬‬
‫ע"פ הסלע‪ .‬לפי תיאוריה שנייה‪" :‬תוצרים" של מיקרואורגניזמים הפעילים ע"פ השטח‪.‬‬

‫מכתש רמון‬
‫מכתש "סחיפתי" ‪ ,‬אחד מחמשת המכתשים בישראל‪ ,‬ומצוי על רכס מחמל‪ .‬מכתש רמון הינו‬
‫המכתש "הענק"‪ ,‬דהיינו הגדול ביותר ואורכו כארבעים קילומטר וגילו‪ ,‬כגיל הבקע הסורי‬
‫אפריקני בישראל – כחמש מיליון שנה‪ .‬בערבית כונה "ואדי רמאן" (=רימון) שכן בקצהו‬
‫המערבי (ושני גבעות שחורות געשיות) נראה כרימון שנפתח או בשל כך שבקצהו העליון בוסתני‬
‫רימונים‪ .‬עם זאת ועדת השמות לא אימצה את השם "רימון" אלא "רמון" מלשון רם‪ ,‬גבוה‪ ,‬בשל‬
‫העובדה כי אנו נמצאים בגובה ‪ 900‬מטר מעל פני הים‪.‬‬
‫קירו הצפוני תלול מאד ורצוף מאד ובעל שני מעברים בלבד‪ :‬מעלה רמון (בו עובר מעלה‬
‫העצמאות‪ ,‬כביש ‪ 40‬לאילת אשר נסלל בעקבות הפיגוע במעלה העקרבים בשנת ‪ ,)1954‬מעלה‬
‫מחמל (בו עברה דרך הבשמים ועובר בו קצא"א)‪ .‬לעומתו בקיר הדרומי‪ ,‬עקב שברי רוחב אשר‬
‫מעצבים את הנגב‪ ,‬יש שבעה מפערים – מפתחים‪ .‬בקצהו הצפון מזרחי שתי בקעות‪ :‬בקעת‬
‫ארדון ובקעת מחמל‪ ,‬וביניהם הר ארדון‪ .‬את מכתש רמון מנקז נחל רמון הנשפך אל נחל נקרות‪,‬‬
‫הנשפך לבקע הערבה‪.‬‬

‫הנגריה – המנסרה‬
‫לפני כמאה מיליון שנה עלה "דייק" (עלייה אנכית של חומר מאגמתי) בתוך גבעת מסלע אבן‬
‫החול (טרם הווצרות הבקע הסורי אפריקני ולכן טרם הווצרות בסיס סחף נמוך שגרם להתרוקנות‬
‫ויצירת המכתשים)‪ .‬אדיו החמים של הדייק גרמו‪ ,‬עקב השפעת חום ולחץ עליית הדייק‪,‬‬
‫‪123‬‬

‫למטמורפוזה של מסלע אבן החול למסלע חדש מסוג קוורצית אשר מתגבש בצורת העמודונים‬
‫שאנו רואים‪ ,‬ומעניקה לגבעה את שמה – נגריה‪.‬‬

‫קיר האמוניטים‬
‫אנו נמצאים למרגלות הדופן הדרומית של מכתש רמון‪ .‬בקיר אנו מבחינים במאובנים של חיה‬
‫ממשפחת הרכיכות אשר שמה "אמוניט" (ע"ש שני קרניה שדמו לקרני האל המצרי אמון)‪.‬‬
‫יכולת השיוט של האמוניט (פליטת גז כמעין טורפדו) ויכולת הציפה והשקיעה של האמוניט‬
‫גרמו ליצירת מרחב גדול מאד של האמוניט (מצפון אפריקה ועד ירדן) אשר מסייע בתיאור גוף‬
‫המי ם הגדול ולכן מעניקים לו את המעמד של "מאובן מנחה"‪ .‬האמוניט נכחד לפני כשישים‬
‫מיליון שנה‪ ,‬עם פגיעת מטאוריט בכדור הארץ (והכחדת הדינוזאורים)‪.‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה ‪ -‬הנגב‪ :‬הנבטים‬

‫על הנבטים‬
‫ניתן לחלק לארבע תקופות את ההסטוריה של העם הנבטי "אדוני המדבר"‪ .‬תקופה ראשונה‬
‫(נוודים)‪ :‬העם הנבטי מקורו בחצי האי ערב (בחלק הדרום – מערבי; תימן של ימינו)‪ ,‬במאות‬
‫השביעית – שמינית לפני הספירה‪ ,‬אשר עסק בגידול בשמים ותבלינים‪ ,‬ובעיקרם את המור (לפי‬
‫ההשערה‪ :‬שרף עצים אשר עבר תהליך עיבוד ‪ ,‬כאשר היה מוכנס אל מקום שריפה היה מפיץ‬
‫ריח נעים ולפיכך שימש לפולחן) ואת הלבונה (אשר שימש כבושם עבור נשים)‪ .‬החל מן המאה‬
‫השלישית לפני הספירה‪ ,‬לאחר שנוכחים הנבטים לביקוש הגדול למור והלבונה הם רוכשים את‬
‫הידע לנדוד ולהוביל את המוצרים מחצי האי ערב‪ ,‬דרך המדבר‪ ,‬אל נמלה של עזה ומשם אל מרכז‬
‫העולם (יוון ורומא)‪ .‬יכולת העברת הסחורות אלפי קילומטרים במדבר נבעה ממערך משוכלל של‬
‫תחנות דרכים‪ ,‬כל ‪ 30-40‬ק"מ (מסלול הליכה יומי של גמל) המעניקות לשיירות הנוודים את כל‬
‫צרכיהם‪ ,‬ויכולת חציבת בורות מים‪ ,‬על דרך הקרוייה "דרך הבשמים" ואשר השתמרו בה‬
‫תחנות אל ו‪ :‬פטרה ‪ ,‬מועה‪ ,‬חאן סהרונים (מכתש רמון)‪ ,‬עבדת‪ ,‬חלוצה‪ ,‬עזה‪.‬‬
‫התקופה השנייה (נוודות) ‪ :‬בתקופת הורדוס (‪ 37-4‬לפה"ס)‪ ,‬אשר מטפח קשריו עם הנבטים‬
‫ומסייע להם‪ ,‬וזו שיא תקופת הנוודות של הנבטים‪.‬‬
‫התקופה השלישית (יישובי קבע וחקלאות)‪ :‬החל מן המאה הראשונה לספירה מעבירים הרומים‬
‫את המוצרים מחצי האי ערב דרך הים ובכך מקור הפרנסה של הנבטים כמובילי הסחורה וכעם‬
‫נווד – חדל‪ .‬מלכם רבאל השני (‪ 76-106‬לספירה) הופך את העם הנבטי מעם נווד לעם היושב‬
‫ביישובי קבע חקלאיים‪ .‬תחנות הדרכים הופכים ליישובי קבע חקלאיים‪ ,‬ויכולות ניקוז וסיכור‬
‫משוכללות של מים‪ .‬בעת התפרסות הצבא הרומי בקו ה"לימס" בדרום אף מתפרנסים הנבטים‬
‫מאספקה (מזון ויין) לצבא הרומי‪.‬‬
‫‪124‬‬

‫התקופה הרביעית (התנצרות)‪ :‬עם התנצרות האימפריה הרומית בשנת ‪ 324‬לספירה הופך העם‬
‫הנבטי מהפך נוסף ומקבל על עצמו את הנצרות‪ ,‬עד הכיבוש המוסלמי ‪.‬‬
‫סו פו של העם הנבטי (החל מן המאה החמישית ואילך) נובע מתקיפות שוסי המדבר‪ ,‬מגיפת‬
‫דבר‪ ,‬אובדן מקור הפרנסה בתקופת הכיבוש המוסלמי מגידול גפנים (שכן המוסלמים אינם‬
‫שותים יין) ואובדן מקור פרנסה כיישוסי ספר המזינים את קו הלימס של הצבא הרומי‪.‬‬

‫עבדת‬
‫עבדת‪ ,‬ע"ש המלך הנבטי עבדת‪ ,‬הממוקמת בנגב הצפוני (בקצה הדרומי)‪ ,‬הוקמה במאה‬
‫השלישית לפני הספירה‪ ,‬בתקופת הנוודות של העם הנבטי‪ ,‬וכתחנת דרכים לשיירות על הציר‬
‫הראשי של "דרך הבשמים" בדך מחצי האי ערב אל נמל עזה‪ .‬בהתאם להסטוריה של העם הנבטי‬
‫ניתן למצוא בה הרכב של‪ :‬רובד נבטי (כמעט ולא נותר)‪ ,‬רובד רומי‪ ,‬רובד ביזנטי‪.‬‬
‫בעבדת הצליחו הנבטים לגדל גפנים (!) וזאת באמצעות מערכת מתוחכמת של סיקול וסכרים‬
‫אשר ניקזו מי גשמים‪ /‬נגר עילי משטח של כשישים דונם אל שטח גידולי הגפנים (‪ 2-3‬דונם)‪,‬‬
‫כעולה מתחנת מחקר של פרופ' מיכאל אבן ארי‪.‬‬
‫אנו מבחינים במגדל רומי (מן התקופה השלישית‪ ,‬יישוב קבע אליו נצמד כוח הצבא הרומי) אשר‬
‫בנוי ממערכת קירות כפולה (החיצוני מסותת והפנימי לא) ביניהם הושמה שפוכת עפר‪ .‬בגלל‬
‫העדר עצים במדבר בנו הנבטים לגובה באמצעות קשתות אשר בשרידיהם אנו מבחינים‪.‬‬
‫כמו כן אנו מבחינים בגת גדולה (אפילו תעשייתית) ‪ :‬משטח דריכה עליו דרכו על הענבים‪ .‬מיץ‬
‫הענבים (תירוש) היה מתנקז אל בור איגום‪ .‬לאחר שהופרדה ממנו הפסולת היה מושם בכדים‬
‫ונלקח למערות ‪ ,‬שנראה להלן‪ ,‬בהם תסס והפך ליין‪ .‬אנו מבחינים במצודה ביזנטית‪ ,‬בור מים‬
‫שניקז מים מגגות המבנים‪ ,‬שרידי מחנה צבא רומי (מן התקופה השלישית)‪.‬‬
‫מן התקופה הרביעית (ביזנטית) אנו מבחינים בשתי כנסיות‪ .‬הכנסייה הדרומית ‪ -‬כנסיית‬
‫תיאודורוס הקדוש ע"ש מרטיר מפורסם מן האיזור (כעולה ממצבה בה צויין "כאן נקבר זכריה‬
‫בכנסיית תיאודורוס הקדוש")‪ ,‬וכן אלמנטים אופיינים‪ :‬אטריום (חצר קטורה מוקפת עמודים)‬
‫עם בור מים‪ ,‬באזיליקה (אולם תווך‪ ,‬שתי סטראות‪ ,‬שלושה אפסיסים – מרכזי מול אולם התווך‪,‬‬
‫ימיני דיאקוניקון למלבושי הכמרים‪ ,‬שמאלי היפרוטזיס לשמירת הלחם והיין)‪ ,‬סיטרונון‪.‬‬
‫הכנסייה הצפונית ‪ -‬ובה אף באפטיסטריום בצורת צלב מן המאה הרביעית לספירה‪ ,‬אגן טבילה‬
‫גדול לטבילת אנשים בוגרים המצביע (אולי) על שלב התנצרות העם הנבטי וקבלת אנשים‬
‫בוגרים את עול הנצרות‪.‬‬
‫בדרכנו למטה אנו מבחינים במערות אשר שמשו למגורי נותני השירותים וכן (לנוכח פתחים‬
‫בצורת כד בהם אנו מבחינים) להתססת כדי מיץ הענבים‪ ,‬וכן בית מרחץ רומי (שהוזן במי תהום‬
‫מליחים מבארות שנחצבו)‪.‬‬
‫‪125‬‬

‫בור חווארים‬
‫אנו נמצאים מול מאגר מים תת קרקעי אשר נחצב (במסלע הקרטון) ע"י הנבטים (עוד בתקופה‬
‫הראשונה והשנייה – תקופת הנוודות) הנקרא "מאגורה"‪ .‬הנבטים ידעו ליצור מערכת ניקוז‬
‫וסיכור של מי נגר עילי‪ ,‬תוך איסוף ואיגום המים אל ה "מאגורה" ‪ ,‬אשר אף הייתה מוסתרת‪.‬‬
‫שפוכת העפר בסמוך לנו הינה העפר שהוצא מן המאגורה בעת חציבתה‪ .‬סימני הצלבים אשר‬
‫מבחינים בהם מלמדים כי המאגורה שימשה אף בתקופת יישוב הקבע וקבלת הנצרות‪.‬‬

‫ממשית‬
‫ממשית (המוכרת אתר מורשת עולמית של אונסקו) הינה עיר נבטית אשר נוסדת במאה‬
‫הראשונה לספירה (מן המאוחרות בערי הנבטים) ‪ ,‬ואף אינה ממוקמת על ציר "דרך הבשמים"‬
‫הנבטי‪ .‬לפי ההשערה זו העיר "ממפיס" המופיעה במפת מידבא‪ ,‬וועדת השמות מעניקה לה שם‬
‫בעל צליל עברי‪ :‬ממשית‪ .‬מקור המים היה ניקוז וסיכור נחל ממשית‪ ,‬והמים שנאגרו מילאו‬
‫בורות מים לשתייה‪ ,‬ולהשקייה של שטחים חקלאיים‪ ,‬ובעיקר חיטה ושעורה (ייתכן‪ ,‬גם‬
‫כמספוא לצי הסוסים הגדול שהחזיק כאן הצבא הרומי)‪.‬‬
‫אנו מבחינים בבית שער ובחומה (מן התקופה הרומית – פרובינקיה ערביה)‪ ,‬בית אמידים‪ ,‬טחנת‬
‫קמח (לטחינת החיטה והשעורה שגודלה כאן)‪ ,‬שוק‪ ,‬אורווה‪ ,‬בית מטמון – בו נמצא מטמון "בית‬
‫נבטו"‪ ,‬ובית מרחץ הפועל בשיטת ה"טובולי"‪.‬‬
‫כמו בעבדת – שתי כנסיות‪ :‬האחת‪ ,‬כנסיית ה"נילוס" ובה באזיליקה (עם אולם תווך‪ ,‬שתי‬
‫סטראות ובחזיתן אפסיס מרכזי ומצדדיו דיאקוניקון והיפרוטזיס) עם פסיפס‪ ,‬נארטקס‪ ,‬אטריום‬
‫עם בור מים ‪ .‬בכנסייה השנייה "הקדושים המעונים" אף אגן טבילה באפטיסטריום גדול‬
‫האופייני להתנצרות קהילה בוגרת‪ ,‬בסוף המאה הרביעית‪.‬‬
‫ממשית חרבה בסוף המאה החמישית בהתקפת שוסי מדבר‪.‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה ‪ -‬הנגב‪ :‬התיישבות ובטחון‬

‫ההתיישבות היהודית בנגב‬
‫הנקודה הי הודית הראשונה בנגב‪ ,‬אם כי לא כמקום יישוב‪ ,‬מוקמת בשנת ‪ - 1912‬רוחמה‪ ,‬על‬
‫קרקע שנרכשת ע"י אגודה פרטית במוסקבה בשם "שארית ישראל"‪ ,‬וכך קיימת רוחמה‬
‫בשלוש פאזות‪ ,‬עד מאורעות ‪ .1936‬בקרב ראשי ההתיישבות היהודית בתנועה הציונית הנגב‬
‫אינו זוכה לתשומת לב וקיימת תפיסה של "הנגב לא יברח"‪ .‬לכן וועדת פיל (‪ )1937‬וועדת וודהוד‬
‫(‪ ) 1938‬אינן כוללות את הנגב בתחום שטח המדינה היהודית לפי תוכנית החלוקה המוצעת‪ .‬כך‬
‫ההתיישבות היא איטית‪ :‬נגבה (בשנת ‪ ,)1939‬דורות (‪ )1941‬גת‪ ,‬גברעם (‪ .)1942‬עם זאת‪,‬‬
‫הכשרת היישוב מנצלת סכסוכים בין שבטי ם בדואים כדי לרכוש אלפי דונמים בנגב‪.‬הבריטים‬
‫‪126‬‬

‫אסרו על הקמת קרקעות אבל התירו הקמת תחנות ניסוי חקלאית‪ .‬לכן‪ ,‬הוגה יוסף וייץ‪ ,‬מראשי‬
‫קק"ל והסוכנות היהודית‪ ,‬את הרעיון להקים נקודות התיישבות אבל בכסות של "מצפים" ‪-‬‬
‫תחנות ניסוי חקלאיות לגידולים חקלאיים בנגב ובכך לעקוף את חוק הקרקעות הבריטי ואת‬
‫האיסור להקמת יישובים בנגב ‪ .‬כך מוקמים יישובי "גרב" ‪ :‬גבולות (מאי ‪ ,)1943‬רביבים (יולי‬
‫‪ , )1943‬בית אשל (אוגוסט ‪ .)1943‬כמו כן הוקמו ארבע קיבוצים‪ :‬ניר עם‪ ,‬יד מרדכי‪ ,‬ניצנים‪,‬‬
‫בארות יצחק‪ .‬בשנת ‪ 1944‬תוקם רוחמה‪ .‬העובדה כי בשנת ‪ 1945‬שבה וועדת מוריסון גריידי אל‬
‫מעוררת את היישוב‬ ‫ה‪ N-‬ההתיישבותי‪ ,‬ואיננה כוללת את הנגב בתחום המדינה היהודית‪,‬‬
‫היהודי אשר במוצאי יום כיפור תש"ז ‪ 5-6 1946‬לאוקטובר (תוך ניצול עובדת יום כיפור והעובדה‬
‫כי למחרת יום ראשון – יום המנוחה הבריטי) מקימה בין לילה ‪ 11‬נקודות התיישבות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1947‬מגיעה לארץ וועדת אונסקו"פ‪ .‬התרשמותה הרבה של הוועדה מההתיישבות‬
‫היהודית בנגב‪ ,‬ובכלל כך ממאגר המים והפרחים ברביבים‪ ,‬מגידולי הגזר ומטעי הבננות בניר‪,‬‬
‫יחד עם העובדה כי הערבים לא נתנו יחס נאות לוועדה והנגב לא עניין אותם ‪ -‬גורמת לוועדה‬
‫להמליץ‪ ,‬במסגרת תוכנית החלוקה‪ ,‬כי הנגב יכלל בתחומי המדינה היהודית‪.‬‬

‫רביבים‬
‫אחד מבין שלושת המצפים אשר הוקם ביולי ‪ 1943‬בנגב‪ ,‬פרי תוכניתו של יוסף וייץ וכתוצאה‬
‫מהאיסור הבריטי לרכישת קרקעות והתיישבות‪ ,‬על ידי יוצאי המושבה ראשון לציון‪ .‬בתחילה‬
‫התגוררו אנשי רביבים במערה ששמשה כמאגר מים בתקופה הביזנטית וכשנה לאחר מכן עברו‬
‫למצודה בנוייה‪ .‬מקור המים של רביבים היה מערך סכר על נחל רביבים אשר ניקז את מי‬
‫השטפונות למאגר מים גדול ואפשר חקלאות וגידול פירות‪ ,‬ירקות‪ ,‬ואפילו פרחים‪ .‬מאגר המים‬
‫והחקלאות הרשימו את אנשי וועדת אונסקופ אשר בשנת ‪ 1947‬המליצו כי הנגב יכלל בתחומי‬
‫המדינה היהודית‪ .‬כיום אף יש ברביבים אלפי דונם של כרמי זיתים‪.‬‬

‫מצפה גבולות‬
‫הראשון מבין שלושת המצפים אשר הוקם בשנת ‪ 1943‬בנגב‪ ,‬פרי תוכניתו של יוסף וייץ וכתוצאה‬
‫מהאיסור הבריטי לרכישת קרקעות והתיישבות‪ .‬במצפה גבולות עסקו באפיית לחם‪ ,‬ליטוש‬
‫יהלומים וחקלאות‪ .‬ממצפה גבולות יצאו תשעה לוחמי פלמ"ח‪ ,‬לפטרל ולסרוק את איזור צינור‬
‫המים שהוביל מים למצפה גבולות‪ ,‬ובאיזור הכפר שועות נקלעו למארב ושישה מהם נהרגו – היו‬
‫אלו הלוחמים הראשונים שנהרגו במלחמת העצמאות‪.‬‬

‫אנדרטת האנזק‬
‫האנדרטה מנציחה את זכר כוחות מאוסטרליה וניוזילנד אשר השתתפו בכיבוש הארץ במלחמת‬
‫העולם הראשונה מידי התורכים‪ .‬הגנרל שקדם לאלנבי‪ ,‬ארצ'יבלד מורי נכשל פעמיים בכיבוש‬
‫עזה‪ .‬מחליף אותו גנרל אלנבי אשר כובש את עזה בעזרת קצין מבריק בשם ריצ'ארד מיינרצהאוזן‬
‫‪127‬‬

‫אשר בתרגיל הטעייה מבריק "מאבד" סמוך לגבול תיק מסמכים אשר גורם לתורכים ולגרמנים‬
‫לסבור כי הבריטים מנסים לכבוש את עזה בפעם השלישית‪ ,‬בעוד שכוחות האנזק‪ ,‬על פרשיהם‬
‫המעולים כבשו את באר שבע ותקפו את עזה ממזרח וכבשו אותה‪ .‬האנדרטה בצורת האות ‪- A‬‬
‫האות הראשונה בשם היחידה "אנזק" ‪.‬‬

‫מערך המים ליישובים בנגב‬

‫מהנדס בשם לואי פיקארד מזהה אקוויפר מים מתוקים באיזור ניר עם‪ ,‬ובהתאם לכך קודח אחד‬
‫עשר בארות‪ ,‬מהם מובלים המים אל בריכה גדולה‪ .‬ממנה נדחסו המים בצינורות בקוטר ‪6‬‬
‫אינצ'‪ ,‬באמצעות בוסטרים‪ ,‬לאורך ‪ 220‬ק"מ אל יישובי הנגב בשני קווי צינורות מזרחי ומערבי‪.‬‬
‫מדובר בצינורות אשר הובאו מאנגליה ונועדו‪ ,‬מלכתחילה‪ ,‬לשמש לכבוי שריפות בלונדון בתקופת‬
‫ההפצצות במלחמת העולם השנייה‪ ,‬ונרכשו על ידי אנשי עליה ב'‪ .‬מערך המים הזה לא הגיע עד‬
‫רביבים‪ ,‬אשר מקור המים שלה הייתה מערכת ניקוז‪ ,‬אשר תכנן דב קובלנוב‪ ,‬של סכרים וניקוז‬
‫מי שטפונות נחל רביבים‪ .‬בשנת ‪ 1953‬נחנך מערך קו ירקון – נגב אשר הוביל מים ממעיינות‬
‫הירקון לנגב‪.‬‬

‫קיבוץ יד מרדכי‬
‫הקיבוץ‪ ,‬אשר תחילתו ביישוב "מצפה ים" הינו אחד מארבעה קיבוצים ושלושה מצפים אשר‬
‫הוקמו בנגב בשנת ‪ .1943‬ה וא הוקם כאן על שלוש רכסי כרכר על ידי אנשי גרעין השומר הצעיר‬
‫אשר מוצאם בפולין ונקרא על שם מדכי אנילביץ הי"ד‪ ,‬ממנהיגי מרד גטו ורשה (‪ .)19.4.43‬כאשר‬
‫מוקמת יד מרדכי בשנת ‪ 1943‬היא מצוייה בתוך איזור עם בסיסים בריטים רבים‪ ,‬שהעניקו‬
‫תחושת בטחון‪ ,‬ולכן לא ניתן לדגש להגנה וביצור של יד מרדכי‪ ,‬אם כי יד מרדכי מוקמת על‬
‫גבעות כרכר המעניקות לה יתרון גובה‪.‬‬
‫יום לאחר הכרזת המדינה‪ ,‬מתחיל החצי השני של מלחמת העצמאות עם פלישת חמשת צבאות‬
‫ערב ( סלעי"ם) למדינת ישראל שזה עתה הוקמה‪ .‬בדרום פולש הצבא המצרי בשני ראשי חץ‪:‬‬
‫ציר מערבי ל אורך מישור החוף ומטרתו (כנראה) תל אביב‪ ,‬וציר מזרחי‪ ,‬דרך באר שבע וחברון‬
‫אשר הגיע לרמת רחל וחבר לכוח הירדני‪.‬‬
‫ביום ‪ 19.5.48‬מגיע הצבא המצרי אל יד מרדכי‪ .‬הגנרל המצרי מוואעי מחליט לכבוש את יד‬
‫מרדכי מכיוון דרום כנראה בשל ההערכה שגוייה כי מצדדים אחרים יש שדות מוקשים‪ .‬זו‬
‫שגיאה כי מצד דרום בא באופן הבולט ביותר הייתרון הטופוגרפי של קיבוץ יד מרדכי הנמצא על‬
‫רכס כרכר‪.‬‬
‫לאחר שלוש מתקפות מצריות (‪ )23.5 ,20.5 ,19.5‬בהם נהרגים ‪ 23‬לוחמים מחליט מפקד יד‬
‫מרדכי‪ ,‬תוך הפרת פקודה לסגת‪ .‬במהלך הנסיגה יירצחו ‪ 3‬חיילים נוספים‪ .‬ביום ‪ 24.5‬כובשים‬
‫המצרים את יד מרדכי‪ 23 .‬מהגופות (את גופות שלוש הנרצחים שטעו בדרך – לא מצאו)‬
‫‪128‬‬

‫הוסתרו בבונקר ונקברו (כאשר חזרו מספר חודשים לאחר מכן בנובמבר ‪ )48‬בקבר אחים בבית‬
‫העלמין‪ .‬נכד של אחד הלוחמים שנהרג במלחמת לבנון השנייה נקבר אף הוא בבית העלמין‪.‬‬
‫יש חשיבות עצומה לקרב על יד מרדכי‪ ,‬אף אם נכבשה‪ .‬הצבא המצרי מתעכב כאן שישה ימים‬
‫(‪ 19-24‬מאי) ‪ ,‬ומאפשר למדינה החדשה‪ ,‬שזה עתה הוקמה‪ ,‬להרוויח זמן יקר של ששה ימים על‬
‫מנת להערך מול צבא מצרי השועט לכיוון תל אביב‪.‬‬

‫האנדרטה לחייל המצרי האלמוני‬

‫עם פינוי סיני‪ ,‬במסגרת הסכמי השלום עם מצרים‪ ,‬מפונים כשמונים אנדרטאות לזכר נופלים‬
‫ישראלים ברחבי סיני‪ .‬לבקשת שתי משפחות ישראליות נאות אנואר סאדאת להותיר שתי‬
‫אנדרטאות בתחומי סיני אך כתמורה מקים שתי אנדרטאות לזכר ה"חייל המצרי" האלמוני ‪:‬‬
‫האחד בסמוך לחמי יואב‪ .‬השני‪ ,‬בסמוך לגשר עד הלום‪.‬‬

‫כיס פלוג'ה‬
‫הכוחות המצרים נעו בני צירים במזרח ובמערב‪ .‬כאשר מגיע הציר המערבי של המצרים למגד'ל‬
‫הרי מתפצל ממנו כוח גדול מזרחה שנועד הן ליצור קשר בין שני הצירים והן לנתק לרוחב את‬
‫הנגב ממדינת ישראל‪ .‬אכן‪ ,‬הכוח המצרי גורם לניתוק ובידוד של הנגב מאספקה במשך זמן רב‪.‬‬
‫כך הכוח המצרי הפך להיות "עצם בגרון" של המדינה‪ ,‬ויצר מעין "נחש" מתפתל בקו רוחב‬
‫ממג'דל ‪ -‬עיראק סווידאן – פלוג'ה – בית גוברין‪ .‬הכוח נותר‪ ,‬לאחר מבצע יואב‪ ,‬מנותק ומבודד‬
‫בתחומי "כיס פלוג'ה" (באיזור קריית גת היא פלוג'ה)‪ .‬הכוחות המצרים לא יכלו לחבור – לא‬
‫למפקדה במג'דל (במערב) ולא בחברון (במזרח) ‪ .‬למצרים יש כוח עמידה ומגננה חזק‪ .‬לכן כיס‬
‫פלוג'ה לא ייפול במלחמת העצמאות‪ ,‬וחרף קרבות קשים אותם יתאר קצין בשם ג'מאל עבד אל‬
‫נאצר כי חווה כאן לראשונה פחד אמיתי‪ ,‬אלא רק במסגרת הסכם שביתת נשק‪ .‬מכל מקום‪,‬‬
‫הכוחות המנותקים האיצו את המצרים להגיע להפסקת אש – ראשונים עם ישראל‪.‬‬

‫מצודת יואב – משטרת עיראק סווידאן‬

‫אחת מתחנות המשטרה אשר הוקמו בשנת ‪ 1940‬ע"י קצין משטרה בריטי בשם טיגארט‪,‬‬
‫בעקבות המרד הערבי הגדול אשר כוון נגד הבריטים‪ .‬תחנת המשטרה הבריטית אבטחה את‬
‫התנועה בכביש הרוחב בין עזה לחברון (כביש ‪ 35‬כיום) ונקראה בשם כפר ערבי סמוך ‪ -‬משטרת‬
‫עיראק סווידן‪.‬יומיים לפני העזיבה של הבריטים‪ ,‬ביום ‪ , 12.5‬מעבירים הבריטים את השליטה‬
‫בתחנה לאחים המוסלמים‪ ,‬והשליטה עוברת לערבים‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬עם חדירת הצבא המצרי‬
‫(‪ ,) 15.5.48‬ועם הגעת כוח מצרי הנע ממג'דל מזרחה לחבור לציר המזרחי ולנתק את הנגב‪ ,‬הרי‬
‫יתפוס בה הכוח המצרי שליטה כחלק מכיס פלוג'ה‪.‬‬
‫‪129‬‬

‫המצודה תכבש על ידי צה"ל רק לאחר שמונה ניסיונות‪ ,‬במסגרתם יינתנו "אות גיבור ישראל"‬
‫לשני לוחמים – בן ציון לייטנר וסימן טוב גנה‪ .‬רק בהתקפה השמינית‪ ,‬בהפגזה של חטיבה‬
‫משוריינת בפיקוד יצחק שדה‪ ,‬ייכנעו המצרים במצודה ונפילתה תהווה את הצמצום והדחיקה‬
‫של כיס פלוג'ה‪ .‬במסגרת הקרבות נהרגו כאן ‪ 680‬חיילי גבעתי והמצודה הופכת לסמל של‬
‫החטיבה‪ .‬היא קרויה על שמו של יצחק דובנו (יואב – כינוי מחתרתי) אשר היה מדריך ראשי‬
‫בפלמ"ח‪ ,‬וממסד תורת האימונים ותורת הלחימה‪ ,‬מונה כמפקד קיבוץ נגבה במלחמת‬
‫העצמאות ונהרג בהפגזה על הקיבוץ‪.‬‬

‫נגבה‬
‫נגבה הוקמה בשנת ‪ , 1939‬ובהתחשב בכך שרוחמה משנת ‪ 1913‬ירדה ועלתה שוב רק בשנת‬
‫‪ ,1940‬הרי נגבה הייתה הנקודה הדרומית ביותר‪ .‬בניגוד ליד מרדכי (אשר הוקמו ללא תפיסה‬
‫בטחונית‪ ,‬מפוזרת על הגבעות וללא מוקשים) הרי נגבה הוקמה עם שיקולי הגנה ובטחון ‪ -‬כיעד‬
‫מבוצר‪ ,‬עם תעלות קשר ותעלות נ‪.‬ט‪ ,‬ציוד הגנה רב‪ ,‬אלפי מוקשים‪ ,‬חברים שעבדו בתע"ש‬
‫ספקו נשק לנגבה‪.‬בשל כך‪ ,‬ובשל סיוע של ארטילריה ומרגמות נגבה עומדת בשתי התקפות‬
‫של הצבא המצרי‪ :‬ביום ‪ 2.6.48‬וביום ‪ 12.7.48‬והמצרים אינם מצליחים לכבוש אותה‪ ,‬הם אמנם‬
‫ממשיכים דרומה אך נגבה תקועה במרחב שלהם‪.‬‬

‫ניצנים‬
‫ניצנים הוקמה בשנת ‪ ,1943‬על אדמות כפר ערבי בשם חמאמה שנקנו על ידי קק"ל‪ ,‬אחד‬
‫מארבעת הקיבוצים (יד מרדכי‪ ,‬בארות יצחק‪ ,‬ניר עם) ושלושה מצפים שהוקמו בשנה זו‪ .‬ביום‬
‫‪ 29.5.48‬מתקדם הצבא המצרי עד ג'יסר אסדוד ואז שב לטהר את ניצנים‪.‬‬
‫עם אור ראשון של יום ‪ 7.6.48‬מתחיל קרב קשה עקוב מדם ובו מותקפת ניצנים במטוסים‪,‬‬
‫תותחים‪ ,‬מרגמות‪ .‬ביום הקרבות העקוב מדם נהרגים ‪ 33‬לוחמים‪ .‬אחר הצהרים מחליט המפקד‪,‬‬
‫אברהם שוורצשטיין‪ ,‬להכנע‪ .‬הוא יוצא להכנע‪ ,‬נורה ונפגע‪ .‬האלחוטאית מירה בן ארי יוצאת‬
‫לעזרתו ‪ ,‬ואברהם נורה ונהרג לעיניה בידי אחד הקצינים‪ .‬מירה בן ארי שולפת אקדחה והורגת‬
‫את הקצין המצרי‪ ,‬ונהרגת מיד מיריות קצין אחר‪.‬בסופו של יום נכנעים מאה וחמישה לוחמי‬
‫ניצנים והולכים בשבי‪ .‬יום למחרת מפרסם אבא קובנר‪ ,‬הפוליטרוק של חטיבת גבעתי‪ ,‬כתב גינוי‬
‫קשה "נפילת ניצנים כשלון הוא‪ .‬כשלון חמור‪... .‬חרפה ומוות!"‪ .‬הכניעה של אנשי ניצנים‪,‬‬
‫ותגובתו החריפה של אבא קובנר עוררה דילמה ופולמוס קשים‪ .‬במשך שנים חשים אנשי‬
‫ניצנים מושפלים ומואשמים בבגידה וכשלון‪ .‬אבא קובנר סרב להתנצל‪ ,‬אך לימים התנצל מפקד‬
‫גדוד גבעתי שלחם בגזרה זו – יצחק פונדק‪.‬‬
‫‪130‬‬

‫באמצע ‪ 1949‬הוקם קיבוץ ניצנים מחדש מזרחית למיקומו המקורי ובעקבות לחימת הגבורה‬
‫של הנשים בקרב הוקמה בו אנדרטה "יד לאישה הלוחמת"‪.‬‬

‫גשר עד הלום‬
‫ביום ‪ 29.5.48‬מגיע הצבא המצרי עד ג'יסר איסדוד (גשר עד הלום) הנטוי על ואדי סוכרר (דהיינו‬
‫– נחל לכיש)‪ .‬אולם‪ ,‬ביום ‪ , 12.5.48‬כהערכות להגעת הצבא המצרי‪ ,‬מפוצצת ההגנה את הגשר‪.‬‬
‫הדבר גורם לעיכוב לצבא המצרי אשר נערך להקמת גשר ביילי (גשר זמני ממתכת)‪.‬‬
‫בנתיים תוקפים הכוחות הישראלים את הכוח המצרי הן בתותחי נפוליונצ'יקים והן בהתקפה‬
‫של ארבעה מטוסי מסרשמידטים (בכללם אחד הטייסים עזר ויצמן‪ ,‬הטייס אדי כהן נפגע מאש‬
‫נ‪.‬מ מתרסק ונהרג)‪ .‬ההתקפות גורמות לאבידות קשות למצרים וגורמות לו להתחפר במקום‪,‬‬
‫לסגת מתוכניתו לבנות גשר ביילי ולהתקדם לתל אביב (אך לא ברור אם הייתה מעיקרא תוכנית‬
‫כזו) ולהסתפק במטרה של ניתוק הנגב (בעזרת הכוח של כיס פלוג'ה)‪.‬‬
‫ניסיון נוסף להכות בצבא המצרי‪ ,‬ביום ‪ ,3.6.48‬במבצע פלשת נכשל עקב מוכנות מצרית‪ ,‬והכשלון‬
‫הוא חלק מסדרת כשלונות המאפיינים את חודש סוף מאי ‪ -‬יוני (ניצנים‪ ,‬גבעה ‪ ,69‬כשלונות‬
‫לטרון‪ ,‬נפילת הרובע) המאופיינים בירידה חדה בגרף המתאר את שלבי מלחמת העצמאות‪.‬‬
‫רק בעקבות מבצע יואב‪ ,‬בו מצליח הצבא "לחתוך את הנחש" המצרי שגרם לבידוד הנגב‪ ,‬ולחבר‬
‫את הנגב בחזרה‪ ,‬יגרום לצבא המצרי לסגת מכאן למג'דל ולעזה והמקום מתחיל להשתחרר‪.‬‬

‫תמציות לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה ‪ -‬רמת הגולן‬

‫רמת הגולן ודרך הווצרותה‬
‫רמת הגולן הינה רמה מישורית בזלתית‪ ,‬הנטוייה מצפון (גבוה) לדרום (נמוך) וממזרח למערב‪,‬‬
‫המצוייה ממזרח לנהר הירדן‪ ,‬אשר גבולותיה (הגיאולוגים הגיאומורפולוגיים והפדולוגים) הם‬
‫‪ :‬מצד דרום נחל הירמוך אשר מפריד בין רמת הגולן לרכס הרי גלעד (רכס קרטוני) ומתחתר‬
‫בתפר בין מסלע הבזלת לקרטון‪ .‬מצד צפון נחל סער אשר מפריד בין רמת הגולן לרכס הר חרמון‬
‫(רכס גיר) ומתחתר בתפר בין מסלע הבזלת לגיר‪ .‬ממערב תחומה רמת הגולן בעמק החולה‪ ,‬רמת‬
‫כורזים (אמנם בזלתית אך נמוכה מן הגולן) ובקעת כנורות (אגם הכנרת)‪.‬‬
‫עם זאת מצד מזרח (מבחינה גיאולוגית‪ ,‬פדולוגית‪ ,‬וגיאומורפולוגית) רמת הגולן הינה חלק‬
‫מתא שטח גדול יותר הנמשך מזרחה‪ ,‬המכונה בשן או לג'ה‪ .‬תא השטח בתחום מדינת ישראל‬
‫נקרא על שם עיר מקראית (אשר מצויין כי הייתה בבשן) בשם "גולן"‪.‬‬
‫תחילת תהליך הווצרות רמת הגולן הוא עקב שבר התזוזה האופקי שמאלי של הפלטה המזרחית‬
‫הנעה במסגרת התרחשות הבקע הסורי אפריקני‪ .‬הפלטה נתקלת בשני מקומות בקרקע קשה‬
‫‪131‬‬

‫אשר אינה מאפשרת לה המשך תנועה רגיל אלא קימוט‪ :‬בגלעד ובחרמון‪ .‬כך נוצר קמר גלעד‬
‫וקמר החרמון וביניהם קער הגולן‪.‬‬
‫תא מאגמתי מתחת לקער הגולן גורם לעליית מאגמה בסדקים אשר יוצאים‪ ,‬תחילה‪ ,‬בצורת‬
‫קילוח (לפני כארבע מיליון שנה) ‪ ,‬ממלאים את הקער בבזלת‪ ,‬מיישרים ומגביהים אותו‪ ,‬וכך‬
‫נוצרת ר מת הגולן הבזלתית‪ .‬שכבת הבזלת הראשונה נקראת "בזלת הכיסוי"‪ .‬לאחר מכן‪,‬‬
‫מתרחשויות התפרצויות של מאגמה‪/‬לבה בצפון רמת הגולן אשר יוצאות‪ ,‬בעיקר בצורת התפרצות‬
‫(ולא קילוח) ובונות (בטוף וסקוריה) הרי געש בצפון רמת הגולן‪ .‬כך נוצרו התלים הגעשיים‪:‬‬
‫שיפון‪ ,‬יוסיפון‪ ,‬בנטל ואביטל‪.‬‬
‫מסלע הבזלת יוצר קרקע בזלתית – העשירה בזרחן‪ ,‬עם מעט אבנים‪ ,‬ומאפשרת חקלאות טובה‪.‬‬
‫כך‪ ,‬נמצא בדרום הגולן (עקב מיעוט משקעים) גידולי פלחה (כגון חיטה‪ ,‬שעורה‪ ,‬תירס‪ ,‬בצל)‪,‬‬
‫במרכז רמת הגולן שטחי מרעה לבקר וצפון הגולן (עקב קרקע טובה וריבוי משקעים) עצי פרי‬
‫נשירים כגון תפוחים ודובדבנים‪.‬‬

‫כיבוש רמת הגולן‬

‫רמת הגולן‪ ,‬לפי הסכם סייקס פיקו‪ ,‬הינו שטח תחת מנדט צרפתי ולפיכך (בכפוף לסייגים) נכלל‬
‫בתחומי סוריה עם קבלת עצמאותה‪ .‬עם זאת‪ ,‬הסורים אינם מיישבים את הגולן ומקימים בה‬
‫מערך שלוש רצועות צבא‪ ,‬ובמשך תשע עשרה שנה מטרידים את תושבי מדינת ישראל (כגון –‬
‫עילת ייבוש עמק החולה וטענה כי נועד להכשרת הקרקע לעליית כוח צבאי‪ ,‬עילת תחנת שאיבה‬
‫של המוביל הארצי בדן ובגשר בנות יעקב)‪ .‬ביום שני ‪ 5.6.67‬פורצת מלחמת ששת הימים‪,‬‬
‫ובתחילה אין מלחמה בגזרה זו ואף אין (למעט ניסיון אחד של הסורים בכיבוש דן ודפנה)‬
‫ניסיונות כיבוש של הסורים‪.‬‬
‫לאחר פניית אנשי צפון הארץ‪ ,‬אשר סבלו שנים מירי הסורים‪ ,‬מתגבשת ביום חמישי ‪8.6.67‬‬
‫ההחלטה‪ .‬ביום שישי ‪ 9.6.67‬עולה צה"ל על רמת הגולן (צפון‪ :‬שריון וגולני שילחמו בתל פאחר‪,‬‬
‫גשר בנות יעקב שריון וצנחנים‪ ,‬דרום צנחנים)‪ .‬ביום שבת אחה"צ‪ 10.6.67 ,‬תכבש רמת הגולן‪.‬‬

‫חמת גדר‬
‫גדרא הינו יישוב‪ ,‬הממוקם על הרכס‪ ,‬מסוף תקופה הלינסטית אשר בתקופה חשמונאית נכבש‬
‫והופך לעיר יהודית ועיר הבת שלה היא "חמת" השוכנת באיזור נביעות המים החמים כאן –‬
‫באתר חמת גדר‪ .‬בשנת ‪ 63‬לפה"ס ‪ ,‬הופכות חמת וגדרא לרומיות (אם כי בתקופת הורדוס‬
‫יושבים כאן יהודים)‪ .‬בתקופה הרומית – ביזנטית מקבל היישוב "מתיחת פנים" והמרכז אף‬
‫עובר מגדרא אל חמת ונבנה כאן (מן המאה השלישית) קומפלקס רומי תיירותי שכלל תיאטרון‬
‫(אשר כוסה בסחף) בית מרחץ ומתחם מקורה עם בריכות מים ‪ .‬בתקופה הביזנטית אף נבנית‬
‫כנסייה ובית כנסת (אשר אין להן שרידים)‪.‬‬
‫‪132‬‬

‫אנו רואים מולנו את שרידי העתיקות מן התקופה הרומית – ביזנטית‪ ,‬מאבן בזלת (מהגולן) וגיר‬
‫(מהגלעד) ובכלל כך שבעה בריכות‪ .‬בריכה אחת "בריכת המזרקות" מחוץ למתחם אשר היה‬
‫מקורה ובתוך מתחם רומי מקורה היו שישה בריכות‪ ,‬בהם עברו המתרחצים במסלול מעגלי‬
‫(ובאחד מהם בקע ישירות מעיין מים חמים – עין מאקלה)‪ .‬כמו כן נמצאה כתובת של הקיסרית‬
‫אאודוקיה‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬מהירמוך‪ ,‬פולשים המוסלמים (‪ ) 638‬לארץ ומתרחש כאן קרב משמעותי‪ ,‬ועם כיבוש בית‬
‫עבאס ושתי רעידות אדמה (‪ )1033 ,749‬נחרבת חמת גדר‪.‬‬
‫בתחילת המאה העשרים מקימים כאן סולימן ביי וזאב ספיר מתחם מרפא (שורות המבנים ‪-‬‬
‫נותרו)‪ .‬בסיום מלחמת העצמאות מתייצבים‪ ,‬בעקרון לפי קו הגבול הבינלאומי‪ ,‬כאשר הצבא‬
‫הסורי נותר בשלוש מובלעות ממערב לקו הגבול הבינלאומי (של ‪ )1923‬אשר בהסכם שביתת‬
‫הנשק נקבעו כ"שטחים מפורזים" בריבונות ישראל – אחד מהם הוא חמת גדר (וכן משמר‬
‫הירדן‪ ,‬תל מוטילה)‪ ,‬אך משנת ‪ 1951‬אין נוכחות ישראלית במקום‪ .‬בשנת ‪ 1967‬נכבשת הגולן‪,‬‬
‫ובכללה חמת גדר‪ ,‬אך עקב הסמיכות לגבול אין פעילות תיירות‪ ,‬ורק בשנות השמונים מקבלים‬
‫ארבע קיבוצים (מבוא חמת‪ ,‬כפר חרוב‪ ,‬אפיק‪ ,‬מיצר) זיכיון על האתר‪.‬‬

‫בית הכנסת אום אל כאנתיר‬

‫אנו נמצאים מול שרידי בית כנסת מתקופת המשנה והתלמוד ‪ ,‬אשר שמו בתקופה זו לא היה‬
‫ידוע ‪ ,‬ואשר שייך לבתי הכנסת מקבוצת בתי הכנסת הגליליים‪ ,‬בתוך יישוב אשר הקיף את בית‬
‫הכנסת‪ ,‬אשר ככל הנראה חרב ברעידת אדמה משנת ‪ 749‬ולא יושב עוד‪.‬‬
‫אנו מבחינים במבנה בזיליקאי‪ ,‬עם אולם תווך‪ ,‬שתי סטראות‪ ,‬חדרי שירות‪ .‬ככל הנראה היו שתי‬
‫קומות לבית הכנסת (מאחר ונמצאו שורת עמודים דקה יותר – בהם אנו מבחינים)‪ ,‬אך לא לעזרת‬
‫נשים אלא כאשר צפוף בקומה ראשונה‪ .‬פתח בית הכנסת היה בצד דרום (בכיוון התפילה‬
‫לירושלים – כמו בכפר נחום וכמקובל בבתי כנסת הררים וגולניים)‪ .‬ספר התורה בתקופה זו היה‬
‫בחמש מגילות אשר הובאו בארון נייד מעץ‪ ,‬ואנו רואים שרידי במה ייחודית אשר עליה‪ ,‬ככל‬
‫הנראה‪ ,‬הושם ארון הקודש‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצאו סממנים יהודים מובהקים כמו עיטורי מנורת שבעת‬
‫קנים‪ ,‬ארבעת מינים ועוד‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬נערך ע"י יהושע דריי ‪ ,‬פרוייקט ייחודי ממוחשב לפיו העגורן‪ ,‬אשר אנו מבחינים בו‪ ,‬מצלם‬
‫כל אבן באופן תלת מימדי ומוכנס לה צ'יפ ממוחשב ‪ ,‬כך שתוכנת המחשב תנסה לזהות כל אבן‬
‫ומיקומה במבנה ותשוחזר הקמת בית הכנסת‪.‬‬
‫בסמוך אנו רואים מקום נביעת מים‪ ,‬ובריכות מקושתות‪ ,‬אשר ‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬שמשו כמתקן‬
‫לתעשיית ועיבוד פשתן (אשר היה גדל בטבריה)‪ .‬הקשתות הם שהעניקו למקום את שמו "אום‬
‫כאנתיר" – אם הקשתות‪.‬‬
‫‪133‬‬

‫גמלא‬
‫גמלא הינה עיר יהודית מסוף התקופה ההלינסטית ותחילת התקופה החשמונאית‪ ,‬ונמצאו בה‬
‫ארבעת אלפים מטבעות מתקופת אלכסנדר ינאי‪ .‬גמלא יושבת על מצוק בצורת דבשת גמל (ומכאן‬
‫שמה) ‪ ,‬נבנית על מדרונות המפנה הדרומי‪ ,‬בחלקה המערבי "רובע אמידים"‪ ,‬והיא נגישה‬
‫ממזרח – שם נבנית חומה‪ ,‬מגדל תצפית ושורת תעלות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 66‬לספירה פורץ המרד הגדול‪ ,‬והמצביא הרומי אספסיאנוס מגיע לארץ עם שלוש‬
‫ליגיונות ‪ .5,10,15‬באביב – קיץ ‪ 67‬אספסינוס עולה תחילה על היישוב עראב (בקעת סכנין)‬
‫לאחר מכן צר על יודפת אשר נופלת‪ ,‬ציפורי נכנעת ופותחת שעריה‪ ,‬טבריה נכבשת נערך‬
‫מאבק ימי ליד מגדל‪ ,‬ולאחריו בחודש אלול (ספטמבר) ‪ 67‬עולה אספסינוס עם צבאותיו‬
‫לגמלא‪ ,‬שכן גמלא ישבה בעורף המדינה אשר לא ניתן היה להפקירו חשוף לפרתים‪ ,‬אויבהם של‬
‫הרומים (ומה גם שהיו חיילים יהודים פרתים בגמלא)‪.‬‬
‫לאחר שני ניסיונות כושלים‪ ,‬יוצאים מספר חיילים רומים לפנות בוקר ‪ ,‬מוציאים חלק מאבני‬
‫היסוד של המגדל אשר קורס‪ .‬לאחר מכן ממתינים לזריחה ותוקפים כאשר היהודים מסנוורים‪.‬‬
‫כך נופלת גמלא כאשר רבים מלוחמיה נהרגו בנפילה מן המצוק אליו נדחקו או התאבדו‪ .‬מטבע‬
‫אשר נמצא בגמלא ועליו הוטבע " לגאולת ירושלים הק(דושה)" מספר‪ ,‬למעשה‪ ,‬את סיפורה של‬
‫העיר ותכלית מאבקם האמיץ של תושביה‪ .‬גמלא לא נבנתה עוד‪.‬‬

‫הכפר התלמודי קיסרין‬

‫אנו נמצאים בשרידי יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד אשר שמו "קיסרין" אשר תלמידי‬
‫חכמים אשר יצאו ממנו מוזכרים במקורות כ"רבנא דקיסרין"‪.‬‬
‫בית הכנסת של היישוב‪ ,‬אשר מול שרידיו אנו נמצאים‪ ,‬הוקם בסוף המאה הרביעית לספירה‬
‫(כעולה ממטמון מטבעות אשר הוטמן בעת בנייתו מתחת לאחד הספסלים – כפדיון מעשר שני‬
‫ע"מ שלא ניתן יהיה להשתמש בו עוד או מטמון צדקה)‪ ,‬שופץ ושודרג במאה השישית ורוצף‬
‫בפסיפס (נדיר בגולן) המלמד על אושרה של הקהילה‪ .‬בשנת ‪ 749‬נחרב בית הכנסת ברעידת‬
‫אדמה‪.‬‬
‫אנו מבחינים מולנו במבנה באזיליקאי – אולם תווך ושתי סטראות‪ ,‬הפונה לכיוון דרום (ירושלים)‬
‫באופן אופייני לקבוצת בתי הכנסת ההררים – גולניים‪ ,‬אך פתח הכניסה היה פתח יחיד מכיוון‬
‫צפון‪ .‬העמודים ניצבים על אדנים ובעלי כותרות יוניות‪ ,‬וככל הנראה היה בית הכנסת דו קומתי‪.‬‬
‫על משקוף הפתח (מצפון) אנו רואים זר עלים ומצדדיו כד ורימון‪ .‬מצאו שרידים אשר ייתכן והיו‬
‫"היכלית" עליה עמד ארון הקודש אשר היה נייד‪.‬‬
‫כמו כן אנו נמצאים בבית משוחזר אופייני הנקרא "בית עזי" על שם כתובת שנמצאה בו‪ .‬הבית‬
‫בנוי עם קיר כ פול‪ ,‬עם עלית גג‪ .‬כמו כן קיימים קירות הפרדה פונקציונליים בין יחידות הבית‬
‫‪134‬‬

‫"קירות כורזים"‪ .‬הגג היה בנוי מעצים עליה אדמת בזלת שהורטבה ויושרה במעגילה‪ .‬בפתח‬
‫הכפר נבחין בבית בד שכן מהגולן ייצאו שמן זית לסוריה בה לא ניתן לגדל זיתים‪.‬‬

‫החרמון‬
‫הר חרמון הוא הרכ ס התוחם את רמת הגולן מצפון‪ .‬קמר החרמון נוצר כתוצאה מהעובדה כי‬
‫הפלטה המזרחית‪ ,‬אשר נעה בשבר תזוזה אופקי שמאלי‪ ,‬פוגעת כאן בגוש תת קרקעי קשה שאינו‬
‫ניתן לביקוע‪ ,‬דבר שגרם להתקמטות הקרקע ויצירת קמר החרמון (וקער הגולן)‪ .‬שבע אחוז מן‬
‫הרכס בידי ישראל והיתרה בידי סוריה ולבנון‪ .‬שיא גובה רכס החרמון הוא ‪ 2,840‬מטר ‪ ,‬אך שיא‬
‫גובה החרמון הישראלי הוא ‪ 2,224‬מטר‪.‬‬
‫החרמון בנוי משלוש שלוחות המשתרעות מצפון מזרח לדרום מערב ‪ :‬שלוחת חרמון ‪ ,‬נחל‬
‫גובתא‪,‬שלוחת שריון (נחל שיאון)‪ ,‬שלוחת שריון‪ .‬החרמון הוא אקוויפר ענק לנוכח היותו מורכב‬
‫מסלע גיר מחלחל (שכן הקימוט יצר מערכת סידוק)‪ ,‬והמים של כל רכס החרמון יוצאים‬
‫במעיינות למרגלותיו – בדן‪ ,‬בניאס‪ ,‬חצבני – בארץ פלגי מים‪.‬‬
‫החרמון נכבש ע"י כוחות צה"ל‪ ,‬בקלות יחסית‪ ,‬בעת כיבוש הגולן במלחמת ששת הימים‬
‫(‪ )10.6.67‬ובמשך כשש שנים מוצבת על חרמון יחידת מודיעין‪ ,‬בפיקוד קצין מודיעין‪ ,‬ולא יחידת‬
‫חי"ר לוחמת‪ .‬בשל כך‪ ,‬נופל מוצב החרמון עם פרוץ מלחמת יום כיפור ביום ‪ 6.10.73‬בשעה ‪14:00‬‬
‫כאשר מפקדי הכוחות אינם ביחידות ולא ברור מה גורל המוצב‪.‬‬
‫ניסיון ראשון של כוח גולני לכבוש חזרה את הגולן ביום ‪ 8.10.73‬דרך "מעלה גולני" כושל בשל‬
‫חיילי קומנדו סורי המתחפרים בשטח‪ ,‬ורק כעבור כשבועיים‪ ,‬בימים ‪ 23- 22‬לאוקטובר‪ ,‬עולה‬
‫שוב כוח גולני דרך "מעלה גולני"‪ ,‬חוטף אף הפעם אבדות כבדות‪ ,‬מגדי"ם נהרגים וחיילים‬
‫בודדים מנהלים את הקרב‪ ,‬ולבסוף נכבש בחזרה מוצב החרמון‪ ,‬כאשר בקרבות על החרמון נהרגו‬
‫‪ 210‬חיילים‪ .‬ע"ש ארבעה חברי גרעין מסיירת אגוז שנפלו נקרא היישוב "נוה אטיב"‪.‬‬

‫מבצר קלעת נמרוד‬

‫אנו נמצאים במבצר קלעת נמרוד ‪ ,‬המצוי על שלוחת חרמון (בין נחל סער ונחל גובתא) של רכס‬
‫החרמון‪ .‬המבצר לא נבנה ע"י הצלבנים‪ ,‬אלא נבנה ע"י השליט האיובי אלעזיז עות'מאן‬
‫אחיינו של סלאח א דין (אשר לא היו לו ילדים) בשנת ‪ 1228‬בשל העובדה כי עברה כאן דרך‬
‫לדמשק וע"מ לחסום את הדרך מפני פלישת פרידריך השני‪ .‬אנו רואים לפנינו כתובת שנכתבה‬
‫ע"י אלעזיז עות'מאן המשבח את אביו (אחיו של סלאח א דין) אלמאלכ אל עדיל‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1253‬כובשים המונגולים את המבצר מידי האיובים אשר נכנעים ללא קרב‪ .‬בשנת ‪1260‬‬
‫מנצח בייברס הממלוכי את המונגולים‪ ,‬וכידוע הורס את ערי החוף בא"י‪ ,‬אך את המבצר כאן‬
‫‪135‬‬

‫הוא משאיר ונותן אותו בשנת ‪ 1275‬לעוזרו ביליק‪ .‬רוב המערכות אשר אנו רואים הם מתקופתו‬
‫וכן ‪ ,‬מתקופה זו‪ ,‬אבן גדולה עליה חרות ברדלס – סמלו של בייברס‪.‬‬

‫מצפה גולני – תל פאחר‬

‫תל פאחר היה מוצב סורי צבאי בחלק המערבי של רמת הגולן‪ ,‬ובהתאם לתורות לחימה‬
‫סובייטיות היה מוגן בשני מוצבים קדמיים – בורג' בביל ותל עזאזיאת‪ .‬ביום חמישי בערב ‪8.6.67‬‬
‫מתקבלת החלטה לכבוש את הגולן‪ ,‬ובכלל כך מקבל כוח גולני משימה להגיע אל ציר הנפט‬
‫ולתקוף את מוצב תל פאחר ממזרח‪ .‬דא עקא‪ ,‬בשל טעות בניווט מגיע הכוח הלוחם אל הציר‬
‫מתחתיו ונאלץ‪ ,‬בניגוד למתוכנן‪ ,‬לתקוף את תל פאחר מהחזית‪ .‬טעויות הם אשר מולידות‬
‫סיפורי גבורה‪ ,‬וכך אף כאן‪ ,‬נשכבו חיילים על הגדר‪ ,‬מג"ד נהרג‪ ,‬ובסך הכל נהרגים ‪ 32‬חיילים‪,‬‬
‫ומתוכם ‪ 20‬זוכים בעיטור גבורה‪ ,‬אות ומופת‪.‬‬

‫תמציות לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה בקשר למסלול גליל תחתון מרכזי‬

‫תוכנית המצפים בגליל‬
‫תוכנית אשר מתגבשת בעת עליית מפלגת הליכוד לשלטון בשנת ‪ 1977‬בראשות מנחם בגין‬
‫ויוזמת שר החקלאות אריאל שרון‪ .‬במסגרת התוכנית מוקמים בחמש שנים (‪)1982 – 1977‬‬
‫שבעים נקודות יישוב יהודיות בגליל התחתון והעליון‪ ,‬בגושי התיישבות (כגון גוש שגב‪ ,‬גוש תפן)‪.‬‬
‫לנוכח העובדה כי העמקים (קרקעות פוריות) ושיפולי ההרים היו תפוסים בידי כפרים ערבים‬
‫ולא היה רצון להפקיע קרקעות – ה וקמו היישובים על אדמות המדינה אשר היו ברובן על רכסי‬
‫ההרים‪ ,‬ומכאן השם‪" :‬מצפים"‪ .‬מיקום היישובים על רכסי ההרים לא אפשר חקלאות‪ ,‬וכך‬
‫היישובים הינם "יוממים"‪ ,‬קרי פרנסה בנסיעה לערים הגדולות וחזרה ליישוב‪ .‬החל משנות‬
‫התשעים נוסף מקור פרנסה של תיירות‪ .‬כך יוהד בהצלחה הגליל‪.‬‬

‫בקעת בית נטופה ומאגר אשכול‬

‫בקעה המשתרעת בין רכס יוטבת בצפון לרכס טורעאן בדרום (שהינו הקצר בין רכסי הגליל‬
‫התחתון המרכזי‪ ,‬ובקעת בית נטופה מקיפה ועוטפת את הרכס מצידו המערבי ומתחברת לבקעת‬
‫בית רימון)‪ .‬הבקעה הולכת וגובהת במרכזה‪ .‬צידה המערבי מנוקז בידי נחל יפתחאל שהינו יובל‬
‫מזרחי של נחל ציפורי (המתחיל במעיינות ציפורי) המתנקז אל נחל קישון‪ .‬צידה המזרחי של‬
‫בקעת בית נטופה חסום ממזרח ברמות הנטויות של גליל תחתון מזרחי – ולפיכך אינו מנוקז (ולא‬
‫בכדי מופיע במקורות כמקום לגידול ירק סנגרא – אשר גדל בסביבה מימית לא מנוקזת)‪ .‬בבקעת‬
‫בית נטופה אין כביש החוצה אותה‪ .‬בבקעה עובר המוביל הארצי (ממאגר צלמון – במנהרה‬
‫סגורה הנפתחת בבקעה) אל מאגר אשכול הנמצא בחלקה המערבי של הבקעה‪ ,‬והמהווה נקודת‬
‫הניטור והפיקוח האחרונה על מי המוביל הארצי‪ ,‬טרם כניסה כאן אל צנרת למרכז הארץ‪.‬‬
‫הניטור נעשה באמצעות מערכת אקולוגית מתוחכמת ודגים המסוגלים לזהות שינוי איכות מים‪.‬‬
‫‪136‬‬

‫תל חנתון‬
‫תל חנתון (בדוויה) ממוקמת בקצה גבעות אלונים שפרעם בסמוך לצומת דרכים חשובה אשר‬
‫למעשה חיברה שתי דרכים עתיקות אשר חיברו את נמל עכו אל סעיף צפוני של דרך הים‪ .‬מעט‬
‫מזרחה לנו עבר סעיף של דרך הים אשר מסתעף צפונה מעמק יזרעאל (חאן תג'רין צומת גולני‪,‬‬
‫קדרים‪ ,‬עמיעד‪ ,‬חאן ג'יב יוסוף‪ ,‬גשר בנות יעקב‪ ,‬דמשק) ומכיוון מערב התמזגה דרך קדומה‬
‫מעכו (הנמל של א"י) אל הסעיף הנ"ל של דרך הים או ציפורי נצרת (עכו‪ ,‬צומת אחיהוד‪ ,‬סומך‪,‬‬
‫יפתחאל‪ ,‬המוביל‪ ,‬נצרת) ונמצאו שרידי דרך רומית‪ .‬התל חולשת על שטחים פוריים של בקעת‬
‫בית נטופה‪ .‬התל מוזכרת פעמיים במכתבי אלעמארנה בספר יהושע כגבול הצפוני של נחלת שבט‬
‫זבולון‪ ,‬ובאנלים של מלכי אשור כמקום שנכבש ותושביו הוגלו בשנת ‪ 732‬לפה"ס‪ ,‬אך בשל‬
‫חשיב ות מיקומו הוקם בו בתקופה הצלבנית מבנה מבוצר אחוזה פיאודלית ובתקופה הממלוכית‬
‫חאן‪.‬‬

‫יודפת‬
‫יודפת הינו יישוב יהודי (במקור בשם יוטבת אשר שובש) עוד מתקופת בית ראשון‪ ,‬נכבש ומוגלה‬
‫בידי אשור (‪ 732‬לפה"ס) ומיושב בימי בית שני‪ .‬במרץ (אביב) ‪ ,67‬בעת המרד הגדול‪ ,‬מגיע‬
‫אספסינוס עם שלוש לגיונות (‪ )5,10,15‬ממקום ההגעה וההתכנסות של הצבא הרומאי בעכו‪,‬‬
‫כובש וטובח בתושבי היישוב היהודי עראב בבקעת סכנין ומשם עולה על יודפת‪ .‬ביודפת נמצא‬
‫מפקד המרד בצפון (כמינוי של ממשלת המרד) יוסף בן מתתיהו‪ ,‬ואליה נמלטו כארבעים אלף‬
‫מתושבי הגליל שכן יודפת היא מבוצרת‪ ,‬יש בה כוח לוחם‪ ,‬אספקה‪ ,‬בורות מים (אשר ניתן‬
‫להבחין בשרידיהם)‪ .‬במשך כארבעים ושבע ימים צר אספסינוס‪ ,‬עם שלוש הליגיונות‪ ,‬על יודפת‬
‫ובאשמורת הבוקר של היום הארבעים ושבע‪ ,‬תוך ניצול העייפות של הלוחמים היהודים‪ ,‬חודר אל‬
‫יודפת וטובח בה‪ .‬ארבעים מ תושבי יודפת אשר מסתתרים בבורות מים מחליטים להרוג איש את‬
‫רעהו וכאשר שנים יישארו לבסוף ועתידים להתאבד‪ .‬נותרים יוסף בן מתתיהו ואדם נוסף אשר‬
‫מחליטים להכנע ולמסור עצמם לידי הרומאים‪ .‬לנוכח תפקידו הבכיר מובא יוסף בן מתתיהו אל‬
‫אספסיאנוס‪ ,‬הופך לבן בית בחצרו‪ ,‬מקבל עליו את שם משפחתו (פלביוס) מיוון את שמו‪ ,‬והופך‬
‫ליוסיפוס פלביוס‪ .‬ברומא יכתוב ארבע ספרים‪ .‬אחד מהם "תולדות מלחמות היהודים" יתעד את‬
‫המרד הגדול‪.‬‬

‫חוות השומר וסג'רה‬

‫‪137‬‬

‫בשנת ‪ 1899‬מעביר הברון רוטשילד את פעילותו ונכסיו בארץ ליק"א ולברון הירש אשר דגל‬
‫בעקרון כי כל מי שמגיע להתגורר במושבות צריך לדעת חקלאות‪ .‬אשר על כן מוקמת כאן בשנת‬
‫‪" 1900‬חוות השומר" להכשרה חקלאית‪.‬‬
‫שנה לאחר מכן‪ ,‬בשנת ‪ ,1901‬דהיינו שלהי העלייה הראשונה (‪ )1903 – 1882‬וטרם תחילת‬
‫העלייה השנייה (‪ ,)1914 – 1904‬מוקמת כאן המושבה סג'רה (=אילניה) ע"י‪ :‬א‪ .‬חלק מבוגרי‬
‫"חוות השומר"‪ ,‬ב‪ .‬דור שני‪ ,‬בני איכרים של אנשי מושבות העלייה הראשונה הוותיקות (כגון‬
‫ראש פינה)‪ .‬ג‪" .‬סובותניקים" – קבוצה נוצרית‪ ,‬שומרי שבת (ומכאן שמה)‪ ,‬שראו בעלייה לא"י‬
‫חלק מהתגשמות החלום התיאולוגי שלהם‪ ,‬ועברו גיור בארץ‪ .‬אנשי המושבה גדלו תבואה‬
‫(מתוך אידאולוגיה שכן ענף חקלאי זה אינו דורש כוח עזר של עבודה ואפשר למתיישבים לעבד‬
‫אדמותיהם לבדם)‪ .‬בתי המושבה‪ ,‬בניגוד למקובל‪ ,‬הוקמו שגינותיהם בחזית והבתים מאחורה‪.‬‬
‫במושבה‪ ,‬בין השאר – בית ספר ללמוד עברית בעברית ומקווה טהרה‪.‬‬

‫מסחה‬
‫מסחה מוקמת בשנת ‪ 1901‬כמושבת עלייה ראשונה (אם כי – שלהי העלייה הראשונה‪ ,‬ובטרם‬
‫תחילת העלייה השנייה) במקום בו הייתה שכונה של אריסים ערבים שעבדו את הקרקע עבור‬
‫אפנדים ושמה היה "מסחה" (אשר מתוך דמיון ל"משחה" ‪ -‬למשיחת משיח הותירו את השם‬
‫הערבי אם לימים שונה לכפר תבור)‪.‬‬
‫המושבה הוקמה‪ ,‬ע"י בני דור שני של עלייה ראשונה (מזכרון יעקב‪ ,‬ראש פינה‪ ,‬ראשון לציון‪,‬‬
‫גדרה)‪ ,‬אשר רוכשים את הקרקע מיק"א (הברון הירש) כמושבה (אופיינית) של רחוב אחד אשר‬
‫בקצה האחד שלה בית כנסת ובקצה השני של המושבה – בית ספר‪ .‬במושבה‪ ,‬בבית אוליאל‪,‬‬
‫מוקם (ע"י אלכסנדר זייד‪ ,‬יצחק בן צבי‪ ,‬ישראל שוחט ואחרים) ארגון "השומר" ‪ ,‬ובמושבה‬
‫מתעדת זאת "כיכר השומר"‪ .‬במושבה נולד למשפחת פייקוביץ ‪ -‬יגאל פייקוביץ‪ ,‬לימים יגאל‬
‫אלון‪ ,‬מפקד הפלמ"ח ומפקד יפתח פלמ"ח‪.‬‬

‫תמציות לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה בקשר למסלול טבריה ורמת ארבל‬

‫צומת גולני (חשוב להדרכת דרך)‬

‫מיקומה‪ ,‬על מפגש כביש ‪ 77‬וכביש ‪( 65‬אשר ממנה ממשיך צפונה ומפריד בין הגליל התחתון‬
‫המזרחי למרכזי) היווה לאורך הדורות נקודת מפגש דרכים חשובה‪ .‬לא בכדי‪ ,‬בתקופה הרומית‬
‫ביזנטית היה כאן פונדק דרכים יהודי "הפונדק של לביא" המוזכר במקורות התלמודיים והמרחב‬
‫כולו הוא איזור התיישבות יהודי צפופה‪ .‬את שם הפונדק שימר כפר ערבי בשם לוביא ולימים‬
‫השיב את השם הקיבוץ הדתי לביא‪ ,‬ועוברת בסמוך דרך רומית המובילה מציפורי לטבריה‪ .‬כאן‬
‫‪138‬‬

‫עברו הצלבנים‪ ,‬בפונדק לביא‪ ,‬בדרכם מציפורי אל עבר העיר טבריה (אליה לא הגיעו כי נלכדו‬
‫בקרני חיטין בבקעת ארבל)‪.‬‬
‫במרחב כאן התרחשו סדרת קרבות בהם השתתפה חטיבת גולני‪ ,‬החל ממלחמת העצמאות‪,‬‬
‫ואבדות הרבים מקרב החטיבה‪ ,‬הובילו להקמת אתר הנצחה מרכזי לחטיבה‪ ,‬וקריאת הצומת‬
‫בשם "צומת גולני"‪.‬‬

‫הגליל התחתון המזרחי‬

‫תא שטח אשר ביסודו היה פלטה ישרה אשר הורבדה בו שכבת מסלע משקע ימי מסוג גיר‪.‬‬
‫מסלע הגיר מכוסה‪ ,‬בשלב השני‪ ,‬בבזלת "כיסוי" (‪ 3.5- 5.3‬מיליון שנה) אשר מקורה בבזלת‬
‫המגיעה מרמת הגולן (טרם הווצרות הבקע) ומהרי געש מקומיים‪ .‬כתוצאת משנה מהבקע הסורי‬
‫אפריקני נוצרות ארבע רמות בזלתיות נטויות ‪ ,‬אשר בצידן הצפוני הינן גבוהות ומסתיימות‬
‫במצוק תלול ובצידן הדרומי בקעה‪ :‬רמות מגדל‪ ,‬רמת ארבל‪ ,‬רמת תבור‪ ,‬רמת יששכר‪ .‬בלייה‬
‫חיצונית והמשך ההטייה גרמה לחשיפת מסלע הגיר בקצה העליון של הרמות‪ .‬אל הבקעות‬
‫מגיעה ונותרה בזלת‪ ,‬המכילה זרחן‪ ,‬שהיא הסיבה לפוריות הקרקע בבקעות בגליל התחתון‬
‫המזרחי וצומחת בה‪ ,‬בעיקר‪ ,‬צמחייה חד שנתית‪.‬‬

‫בקעת ארבל‬
‫החלק הדרומי הנמוך של רמת ארבל – אחת מארבעת הרמות הנטויות של הגליל התחתון המזרחי‬
‫שנוצרו כתוצאת משנה של הבקע הסורי אפריקני‪ .‬הבקעה מכוסה קרקע סחף בזלתית עשירה‬
‫ופורייה משתי מקורות‪ :‬בזלת מרמת הגולן ומהרי געש בגליל התחתון המזרחי עצמו‪ .‬קרקע הסחף‬
‫המצויינת והפורייה‪ ,‬היות המקום נקודת מעבר חשובה‪ ,‬ומקור מעיין מים בקרני חיטין היוו את‬
‫הפוטנציאל להתיישבות במקום‪ .‬אכן‪ ,‬במקום היה יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד ולא‬
‫בכדי מציין התלמוד כי הזורע בבקעת ארבל מקבל תוצרת הגדולה פי חמש ממקום אחר‪ .‬בתקופת‬
‫ההתיישבות הציונית מוקמות כאן שלוש נקודות התיישבות – כפר חיטין (‪ ,)1936‬ארבל (‪)1949‬‬
‫כפר זיתים (‪.)1950‬‬

‫מצוק ארבל‬
‫החלק הצפוני הגבוה של רמת ארבל – אחת מארבעת הרמות הנטויות של הגליל התחתון‬
‫המזרחי‪ .‬מסלע הגיר‪ ,‬המאופיין בתופעות קארסטיות‪ ,‬הוביל להווצרות מערות קארסטיות על‬
‫המצוק אשר לאורך ההסטוריה שימשו כמקום כמקום מסתור לעיתות מצוקה‪ .‬כאן מרדו‬
‫בהורדוס הן עת היה מושל הגליל (‪ )40-42‬והן עת היותו מלך (‪ 37‬לפה"ס)‪ .‬אז‪ ,‬כמתואר ע"י יוסף‬
‫בן מתתיהו‪ ,‬בונה הורדוס בתרגיל צבאי‪ ,‬תיבות עץ‪ ,‬בהן משתלשלים חיילים רומיים מלמעלה‬
‫‪139‬‬

‫אשר שורפים את המערות על יושביהם‪ .‬במאה ה‪ 17-‬פאחר א דין שליט דרוזי מלבנון‪ ,‬מבצר‬
‫את מצוק הארבל והמערות‪.‬‬

‫בית הכנסת בארבל‬

‫אנו נמצאים מול שרידי בית כנסת‪ ,‬המתוארך למאה הרביעית לספירה‪ ,‬המשוייך לקבוצת בתי‬
‫הכנסת ה"גלילים" (כגון כפר נחום‪ ,‬ברעם‪ ,‬כורזין) אשר היה ביישוב יהודי מתקופת המשנה‬
‫והתלמוד בשם ארבל‪.‬‬
‫אנו מבחינים מולנו במוטיבים ארכיטקטוניים האופיניים לקבוצה זו של בתי הכנסת‪ :‬בית‬
‫הכנסת פונה לדרום לכיוון ירושלים ובחזיתו אפסיס בו הוצב ארון הקודש (אליו כנראה עלו‬
‫במספר מדרגות)‪ ,‬מבנה באזיליקה – אם כי העמודים הפנימיים בתוכו יוצרים את האות ח'‪ ,‬שתי‬
‫קומות‪ ,‬עמוד בחתך לב בפינה‪.‬‬
‫עם זאת בניגוד למאפיין‪ ,‬ככלל‪ ,‬של בתי הכנסת הגליליים (אשר פתחם היה בדרום – בצד החזית‬
‫המפוארת וכיוון התפילה) פתח בית הכנסת היה בצד מזרח (בהגשמת האמור "אין פותחין פתחין‬
‫אלא במזרח" – שכן פתח בית המקדש היה במזרח) ושתי המזוזות והמשקוף היו מונוליט –‬
‫חציבה של אבן אחת‪ .‬בסמטה האחורית של בית כנסת ניתן להבחין בתיבה למתן ונטילה בסתר‬
‫של מזון‪/‬תרומה כצדקה‪.‬‬
‫היישוב ארבל מופיע במקורות כיישוב אשר עבר פורענויות‪ ,‬וחרף כך שרד ונבנה מחדש‪:‬‬
‫שלמנאסר מלך אשור (כמתואר בספר הושע כדוגמא למקום שעבר שוד וחרם)‪ ,‬בכחידס הסלווקי‪,‬‬
‫הורדוס‪ ,‬הרומים ולא בכדי מיוחס לניתאי הארבלי‪ ,‬מהארבל‪ ,‬מתקופת ה"זוגות" האמירה בפרקי‬
‫אבות "הרחק משכן רע‪ ,‬אל תתחבר לרשע ואל תתיאש מן הפורענות"‪.‬‬
‫ייתכן והסמל של היישוב היהודי ארבל בעמידתו האיתנה מול הפורענות ובנייתו‪ ,‬שוב ושוב‬
‫מחדש‪ ,‬היא אשר הובילה לקשירתה של בקעת ארבל‪ ,‬במסורת היהודית‪ ,‬לתחנה בה יעבור‬
‫המשיח (מקבר רשב"י במירון) אל הר הזיתים בירושלים‪ .‬לא בכדי כאן‪ ,‬בבקעת ארבל שני‬
‫אמוראים מתארים את גאולתה של ישראל "בתחילה קימעא קימעא‪ ,‬כל שהיא הולכת ‪ -‬היא‬
‫הולכת ומאירה" וכך גם כעולה מספר זרובבל ומשירת הפייטן רבי אליעזר הקליר‪.‬‬

‫נבי שועייב‬
‫אנו נמצאים לרגלי הר הגעש קרני חיטין‪ ,‬בגליל התחתון המזרחי‪ ,‬במקום הקדוש ביותר לדרוזים‬
‫בישראל‪ ,‬המיוחס כקבר הנביא יתרו‪ .‬בכל דור‪ ,‬לפי הדת הדרוזית‪ ,‬יש נביא גלוי ונביא נסתר‪,‬‬
‫ובדורו של הנביא הגלוי הגדול ביותר – משה רבנו‪ ,‬יש נביא נסתר הגדול אף יותר ממנו – יתרו‪,‬‬
‫אשר ייעץ למשה והיה מורו הרוחני‪.‬‬
‫במסורת היהודית יוחס‪ ,‬תחילה‪ ,‬המקום כמקום קבורת יהושע בן נון אשר לפי הכתובים נקבר‬
‫"מצפון להר געש"‪ ,‬אך מאחר וצויין כי נקבר בהר אפריים במקום הקרוי תמנת סרח – שאינם‬
‫‪140‬‬

‫כאן‪ ,‬התחלפה המסורת היהודית במסורת הרואה את המקום כמקום קברו של יהושע אחר – רבי‬
‫יהושע בן פרחיה‪.‬‬
‫המוסלמים במאה ה‪ , 12-‬גורמים כאן מפלה לצלבנים והמקום מקבל חשיבות דתית‪ .‬לפי החדית'‬
‫המוסלמי רקע יתרו ברגלו ו גרם לזעזוע והפיכת מדיין לגלי חרבות עקב אי חזרתם בתשובה‪.‬‬
‫העובדה כי על ההר במקום החשוב כאן‪ ,‬בו הובסו הצלבנים‪ ,‬היה כפר בשם מאדיין‪ ,‬ומציאת‬
‫סלע ועליו טביעת רגל בתוך גלי חרבות ‪ -‬הובילו את המוסלמים‪ ,‬עוד במאה ה‪ ,12-‬לייחס את‬
‫המקום כמקום קבורת יתרו‪ ,‬בבעלות הוואקף המוסלמי‪ ,‬אך לא כקדוש עבורם‪.‬‬
‫במאה ה‪ 19-‬הפך המקום קדוש לעדה הדרוזית‪ ,‬והם פוקדים את המקום‪ .‬הבריטים מסרבים‬
‫להכיר בהם ולהעניק להם את המקום‪ ,‬אך ישראל בשנת ‪ 1964‬מכירה בדרוזים כעדה נפרדת‬
‫ומעניקה להם אף את שטרי הבעלות במקום‪ .‬יתירה מכך – החל משנת ‪ , 2000‬עם השתלטות‬
‫חיזבאללה על המקום הקדוש ביותר לדרוזים בחצבאייה שבלבנון‪ ,‬שם למדו הדרוזים את סודות‬
‫הדת‪ ,‬איסור חיזבאללה לכניסת דרוזים מישראל ומסוריה לשם‪ ,‬אפשרה מדינת ישראל אף‬
‫הקמת מאדרסה במקום‪.‬‬
‫בתוך מבנה התפילה – ה"חילווה" נבחין בסלע ועליו טביעת הרגל‪ ,‬ובקבר המיוחס כקבר יתרו‪.‬‬

‫העיר טבריה‬
‫בתקופת המקרא מוזכרות חמש ערים‪ ,‬בתחומי שבט נפתלי‪ ,‬באיזור‪ .‬שתים מהם – חמת ורקת‬
‫נמצאות מצפון ודרום לתחומי טבריה של היום המצוייה באיזור מתחת להר שסבל מהצפות‬
‫וגלישות מים – והשטח היה איזור קבורת מתים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 18‬לספירה מחליט הורדוס אנט יפס‪ ,‬בנו של הורדוס‪ ,‬שקיבל הגליל ועבר הירדן‪ ,‬כמו אביו‬
‫שבנה העיר קיסריה והקדישה לקיסר‪ ,‬לבנות את העיר טבריה ולהקדישה לקיסר טיבריוס‪.‬‬
‫העיר שהקים נמתחת כרצועה צרה ממקום המעבר הצר ביותר בין הר ברניקי לים עד לאיזור‬
‫המלונות של ימינו‪ .‬בתקופה הביזנטית תתפשט העיר אף לכיוון הר ברניקי‪ ,‬בתקופה הרומית –‬
‫ביזנטית (משנה – תלמוד) העיר יהודית‪ ,‬נערך ונחתם בה התלמוד הירושלמי‪ ,‬נחתמת התוספתא‬
‫– ונמצא כיום משכן הסנהדרין‪ ,‬ולא בכדי עורך התלמוד אבחנה לפיה טבריה יהודית והעיר‬
‫סוסיתא ממולה – נכרית‪.‬‬
‫לאחר מכן בתקופה הצלבנית תכבש העיר ותבנה עיר קטנה באיזור המלונות‪ ,‬העיר תחרב בשנת‬
‫‪ 1670‬ברעידת אדמה ותוקם מחדש על ידי תקיף מקומי בדואי בשם דהאר אל עומר בשנת ‪,1740‬‬
‫אשר אף מזמין את ר' חיים אבולעפיה לגור בה ולחדש את היישוב היהודי אשר סביבו ‪ ,‬בשתי‬
‫טבעות‪ ,‬מתיישבים מוסלמים ונוצרים‪.‬‬

‫חמת טבריה‬
‫העיר חמת מופיעה עוד בתקופת המקרא כאחת מחמשת ערי המבצר של שבט נפתלי‪ .‬כאשר‬
‫נוסדה טבריה‪ ,‬ע"י הורדוס אנטיפס‪ ,‬בשנת ‪ 18‬לספירה‪ ,‬הרי כי חמת הופכת לשכונה יוקרתית‬
‫נספחת לטבריה ונקראת "חמת טבריה"‪ .‬בחמת טבריה התגלה בית כנסת בעל שלוש "פאזות" –‬
‫‪141‬‬

‫הראשונה מהמאה השלישית לספירה‪ ,‬השנייה מהמאה הרביעית לספירה‪ ,‬הפאזה השלישית בה‬
‫עבר בית הכנסת שינוי מתאר‪ ,‬הרחבה גדולה‪ ,‬והקמת אפסיס לארון קודש וחדר שירות "רבועה"‪,‬‬
‫מסוף המאה החמישית – תחילת המאה השישית‪.‬‬
‫רצפת הפסיפס מולה אנו ניצבים הינה מהפאזה השנייה של בית הכנסת‪ ,‬דהיינו מהמאה‬
‫הרביעית לספירה‪ ,‬כלומר רצפת הפסיפס המוקדמת ביותר בארץ‪ .‬בית הכנסת שייך‪ ,‬ככלל‪,‬‬
‫לקבוצת בתי הכנסת של "גללי המזלות" (כגון בית אלפא‪ ,‬ציפורי‪ ,‬עין גדי‪ ,‬מעון)‪ .‬בספין העליון‬
‫של הפסיפס אנו רואים מנורת שבעת קנים‪ ,‬המקיימת אחר האמור "אל מול פני המנורה יאירו‬
‫שבעת הנרות" שכן הנרות דולקים כלפי המרכז‪ ,‬וכן שלוש רגלי המנורה‪ ,‬בצורה המזכירה רגלי‬
‫בעל חיים‪ ,‬כפי שאכן היו במקדש (ולא כמופיעים בשער טיטוס)‪ .‬כמו כן‪ ,‬סממנים יהודים‬
‫מובהקים‪ :‬שופר‪ ,‬לולב (המופיעים בתקנות ריב"ז בקשר ל"זכר למקדש" ומבטאים את תפיסת‬
‫בית הכנסת כ"מקדש מעט")‪ ,‬מחתה‪ ,‬וארון קודש עם גרם מדרגות קטן המוביל אליו‪ .‬בספין‬
‫המרכזי רואים את הליוס אל השמש‪ ,‬גלגל מזלות ובו שמות המזלות‪ ,‬וארבע נשים המסמלות את‬
‫עונות השנה‪ .‬כיתוב שמות המזלות (כגון המילה "דלי" הרשומה בהיפוך) מלמד כי הכותב לא‬
‫היה דובר עברית והעתיק מרישום שהיה בפניו‪.‬‬
‫החל מהמאה הראשונה לספירה דועכת עבודת האלילים ולכן‪ ,‬במאה הרביעית‪ ,‬עת עריכת‬
‫הפסיפס‪ ,‬אין לראות בתצורות אלו כסממנים פאגנים אלא נוי בלבד‪ ,‬כעולה גם מדבריו של רבן‬
‫גמליאל במשנה "אני לא באתי בגבולה היא באה בגבולי אין אומרים נעשה מרחץ נוי לאפרודיטי‬
‫אלא אומר נעשה אפרודי טי נוי למרחץ"‪ .‬ב"ספר הרזים" בספרות היהודית אף מופיעה הליוס‬
‫כמלאך (ולא כאל פאגני) האחראי לגלגל השמש‪.‬‬
‫הספין התחתון מציין את שמו של התורם‪ ,‬סברוס‪ ,‬אשר תוארו "חניך הנשיאים" מלמד על‬
‫מעמדו הגבוה ומלמד‪ ,‬אולי‪ ,‬כי אף נשיא הסנהדרין עצמו התפלל בבית הכנסת‪.‬‬

‫טבריה – העיר הרומית ביזנטית‬

‫אנו עומדים מול שרידים מקורים של שני מגדלי השמירה ושער דרומי של העיר הרומית –‬
‫טבריה אשר הוקמה בשנת ‪ 18‬לספירה ע"י הורדוס אנטיפס לכבוד הקיסר טיבריוס‪ .‬מהשער‬
‫יצא קארדו אשר נמשך צפונה כשמונה מאות וחמישים מטר‪ .‬בעיר אשר הייתה מוארכת וצרה –‬
‫לא היה דקמנוס‪ .‬חומה הייתה בצד המערבי בלבד ולא בצד המזרחי הפונה לכנרת‪ ,‬כנאמר‬
‫בתלמוד על טבריה כי "ימה היא חומתה"‪ .‬אף מגדלי השמירה והחומה המערבית‪ ,‬בתקופה זו של‬
‫הפקס רומנה‪ ,‬מועדו יותר לגאווה והצגה ולא לצורכי בטחון‪ .‬בחפירות התגלה תיאטרון‪ ,‬השני‬
‫בגודלו בארץ‪ ,‬בית מרחץ גדול‪ ,‬שוק גדול (אגורה)‪ ,‬ארמון הורדוס אנטיפס‪ ,‬מקום מושב‬
‫הסנהדרין‪ ,‬מאגר מים גדול – המעידים על שגשוגה של העיר‪.‬‬

‫תמציות לטבלה‪ -‬צפת וקבר רשב"י‬

‫‪142‬‬

‫גליל עליון‬
‫מורכב מארבעה תאי שטח‪ :‬גליל עליון מערבי (שלוחות נחלים מוארכות ממזרח למערב)‪ ,‬גליל‬
‫עליון מרכזי – מירום הגליל (רכס הרי מירון – גוש הורסט שהתרומם ממסלע גיר קשה‬
‫וכאקוויפר ענק למרגלותיו ארבעה נחלים – צלמון‪ ,‬כזיב‪ ,‬דישון‪ ,‬עמוד)‪ ,‬גליל עליון מזרחי – רכס‬
‫הרי נפתלי (שנוצר כפעילות משנה של הבקע הסורי אפריקני)‪ .‬ממערב ולמרגלות רכס הרי נפתלי‬
‫– רמת דלתון‪ :‬רמה בזלתית ובה נקודות געשיות (כרם בן זמרה)‪ .‬תא שטח רביעי הינה רמת‬
‫תבנין הממוקמת‪ ,‬כמעין מושב כורסא‪ ,‬בין דופן במזרח (רכס הרי נפתלי) לדופן בדרום (מירום‬
‫הגליל ורכסי הגליל המערבי)‪.‬‬

‫גשר בנות יעקב – חאן ג'יב יוסף‬

‫בתקופת ממלכת הצלבנים השנייה לא הייתה ירושלים וסביבותיה בידי הצלבנים‪ ,‬ולכן (בין‬
‫השאר כדי ליתן מענה לצליינים) הועתקו מסורות אל הגליל (או כגון בעל זבוב בעכו)‪ ,‬ובכלל כך כי‬
‫העיר צפת היא בית אל המקראית‪ ,‬והאיזור כולו נתייחד עם אברהם אבינו‪ .‬בשל כך הוקם מסדר‬
‫נזירות בצפת "בנות יעקב" אשר התפרנס מגביית כספי העוברים בגשר – אשר בגין כך נקרא‬
‫"גשר בנות יעקב"‪ .‬מסורת מוטעית זו אף הביאה לזיהוי מוטעה של המקום חאן ג'יב יוסף כמקום‬
‫בו הושלך יוסף אל הבור‪.‬‬

‫חורבת עמודים‬
‫איזור הגליל היה זירת הארועים המרכזית של העם היהודי ובפרט בתקופת המשנה והתלמוד‪.‬‬
‫כאן‪ ,‬נמצאו שרידי מבנה בית כנסת‪ ,‬מקבוצת בתי הכנסת הגליליים‪ ,‬ובו עמוד בולט שנותר על כנו‬
‫(ולכן השם חירבת אום אל עמוד – חורבת עמודים) אשר היה בלב יישוב יהודי אשר ייתכן והוא‬
‫היישוב נמרין ועל שמו הר נמרה‪ .‬השם השתמר אף בקרב בני שבט בדואי אשר התיישב במקום –‬
‫בשם משפחת אבו נימר‪.‬‬

‫נחל וכפר עכברא (חשוב להדרכת דרך באיזור צומת כורזים‪ ,‬עמיעד‪ ,‬אליפלט)‬
‫הכפר עכברא הינו יישוב מוסלמי המשמר את שמו של יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד‬
‫(כמו סוסיתא‪ ,‬גמלא – ע"ש בעל חיים) ומופיע בתלמוד כמקום מדרשו של רבי ינאי‪ .‬לפי המסורת‬
‫כאן היה קבור‪ ,‬תחילה‪ ,‬רבי אליעזר בנו של רשב"י עד אשר נתגלה רשב"י בחלום לבני המקום‬
‫ובעקבות כך הועברה גופתו לקבורה במירון ליד אביו‪ .‬מסורת מעניינת מאד המופיעה במגילת‬
‫הנחושת שהתגלתה בקומראן (מאה ‪ 1‬לספירה)‪ ,‬מסורת בע"פ בגליל‪ ,‬ספר "עמק המלך" (מאה‬
‫שש עשרה) מציינת כי במצוקי מערות נחל עכברא‪ ,‬מעל עין כחל‪ ,‬טמונים אוצרות בית המקדש‪,‬‬
‫ונפוליאון (מאה ‪ )18‬אף שולח את גנרל גולו לחפש כאן האוצרות‪.‬‬
‫‪143‬‬

‫כלקח ממלחמת יום כיפור והצורך בפינוי מהיר של פצועים מהגולן אל צומת אליפלט ומשם לבית‬
‫חולים "זיו"‪ ,‬נסלל הכביש בין צומת אליפלט לצפת‪ .‬הכביש עובר על גשר‪ ,‬מודרני והנדסי‪,‬‬
‫תשעים מטר מעל אפיק נחל עכברא (יובל של נחל עמוד)‪ ,‬למניעת פגיעה בשמורת הטבע‪,‬‬
‫והמהווה את הגשר הגבוה ביותר בישראל‪.‬‬

‫צפת‬
‫צפת‪ ,‬אחת מארבעת ערי הקודש (יחד עם ירושלים‪ ,‬חברון וטבריה)‪ ,‬ממוקמת בגליל העליון‬
‫המזרחי‪ ,‬על קצה דרומי של רכס הרי נפתלי וקרוייה כך בשל גובהה והיות "צופה" על הנוף‪,‬‬
‫‪ 890‬מטר מעל אפיק נחל עמוד המפריד בינה לבין רכס הרי מירון (גליל עליון מרכזי) הממוקם‬
‫ממערב לה‪ .‬יהודים ישבו בצפת במשך כל תקופות התיישבות יהודית בארץ‪ ,‬הראשון שמזהה‬
‫ומציין את צפת הוא יוסף בן מתתיהו‪ ,‬היא מוזכרת כמקום בו התיישבה אחת ממשמרות הכהונה‬
‫בשם יקים (משפחת פשחור) ובתלמוד הירושלמי כאחד מראשי ההרים בהם השיאו משואות‬
‫להודיע על דבר ראש חודש‪ .‬צפת מיוחסת במקורות כתחנה של המשיח בדרכו מקבר רשב"י דרך‬
‫צפת ובקעת ארבל אל הר הזיתים בירושלים‪.‬‬
‫ניתן להדגיש שלוש פאזות הסטוריות בצפת‪ :‬פאזה ראשונה היא התקופה הצלבנית השנייה בה‬
‫הוקמה בשנת ‪ 1240‬מצודה הצלבנית ענקית ולאחר מכן נוספה בנייה ממלוכית‪.‬‬
‫בניית המצודה הצלבנית על ראש הגבעה‪ ,‬גורמת לצפת להיות מוקד משיכה ליהודים ומוסלמים‬
‫המתיישבים כל אחד בצידו האחר של הגבעה‪ .‬כך‪ ,‬ובניגוד למצב רגיל‪ ,‬מתפתח היישוב היהודי‬
‫מאיזור מעיין בתחתית הגבעה כלפי מעלה עד איזור החפיר השלישי החיצוני של המצודה –‬
‫ברחוב ירושלים‪ .‬כך‪ ,‬משתרע הרובע היהודי בתצורת "בננה" על צלע הגבעה‪ ,‬בין "בית שלווה"‬
‫ל"תחנת המשטרה העירונית" וכל ירידה למפלס רחוב נמוך יותר מהווה ירידה בת מאה שנה‬
‫אחורה בזמן‪.‬‬
‫פאזה שנייה הינה תקופת המקובלים ובתי הכנסת במאות ‪ 16-17‬בה הגיעו מקובלים לצפת כגון‬
‫האר"י אשר חי בה בין השנים ‪ ,1569-1572‬ובצפת כתב רבי יוסף קארו את ה"שולחן ערוך" בין‬
‫השנים ‪. 1535-1575‬הפאזה השלישית היא העת החדשה המתאר סיפור מופלא של "מעשה ונס"‬
‫לפיו‪ ,‬בעזרת סיוע של הפלמ"ח‪ ,‬מחזיקים מעמד ‪ 1,200‬אנשי היישוב היהודי‪ ,‬מול ‪12,000‬‬
‫תושבים ערבים הבורחים‪.‬‬

‫שחרור העיר צפת במבצע יפתח‬

‫עקב הערכת ש"י (שירות ידיעות של הפלמ"ח) כי הבריטים יפנו את אחיזתם בצפת רק בחודש‬
‫מאי ‪ ,1948‬לא היה כוח פלמ"ח לוחם בעיר צפת אשר מנתה ‪ 1,200‬תושבים דתיים‪ ,‬בלתי לוחמים‬
‫בעליל‪,‬אשר היו ברובע היהודי‪ ,‬מול ‪ 12,000‬תושבים ערבים‪ .‬במפתיע עזבו הבריטים ביום ‪16.4.48‬‬
‫תוך שהם ממליצים ליהודים לעזוב ומשאירים את נקודות השליטה האסטרטגיות בידי הערבים‪.‬‬
‫‪144‬‬

‫בעקבות כך יוצאת פלוגת פלמ"ח בפיקוד אלעד פלד‪ ,‬בן ‪ 35‬לוחמים‪ ,‬מנקודת מושבה בקריית‬
‫שרה בהר כנען במסע לילי מפרך דרך תוואי נחל עמוד (לעקוף את בירייה וחארט אל כארד‬
‫הערביות) בין ‪ 16-17‬לאפריל ‪ 48‬לחזק את אנשי היישוב ומגיעים אליה בשירת המנון הפלמ"ח‪,‬‬
‫בשבת בבוקר ‪.17.4.48‬‬
‫ביום ‪( , 9.5.48‬לאחר כשלון התקפה קודם לכן וקבלת תגבורת) פותח הפלמ"ח במתקפה והפגזה‬
‫בתותחי דוידקה‪ .‬שמועה שנפוצה בבוקרו של יום ‪ 10.5.48‬כי בידי הכוח היהודי פצצות אטום‬
‫(וגשם חזק שירד שלא בעיתו‪ ,‬באותו היום) גורם למנוסה בהולה של ‪ 12,000‬ערביי צפת והיישוב‬
‫הערבי בה‪ ,‬ונקודות השליטה האסטרטגיות נכבשות ללא קרב‪ .‬את זאת יתאר רבה של העיר צפת‪,‬‬
‫זיידר הלר כ"מעשה ונס – מעשה של קריאת תהילים ונס שהפלמ"ח הגיעו"‪.‬‬

‫בית בוסל‬
‫המבנה‪ ,‬הממוקם בתוך תחומי הרובע היהודי‪ ,‬הוקם בשנת ‪ 1848‬ושימוש כבית חולים מיסיונרי‬
‫‪ -‬בריטי‪ ,‬ולאחר מכן כקולג' סקוטי‪ .‬בעקבות מלחמת העולם השנייה נרכש המבנה על ידי‬
‫ההסתדרות והפך לבית הארחה מפורסם לחברי ההסתדרות ע"ש יוסף בוסל ממייסדי דגניה‪,‬‬
‫ואף שימש בשנת ‪ 1947‬כמפקדת הגנה וסליק בד בבד למפקדה בריטית שישבה במקום‪ .‬המקום‬
‫מתפקד כבית הארחה לחברי קופ"ח עד שנות השבעים‪ ,‬עת המצאת המזגן‪ ,‬נמכר על ידי‬
‫ההסתדרות ונרכש בידי קבלן פרטי המעוניין להרוס את המקום‪ ,‬אך הדבר מתעכב לנוכח‬
‫התנגדות המועצה לשימור אתרים והמתחם מוכרז לשימור‪.‬‬

‫בית הכנסת של האר"י הקדוש האשכנזי‬

‫בית הכנסת נבנה באמצע המאה ה‪ 16-‬בידי יוונים ספרדים‪ .‬בשנת ‪ 1569‬מגיע לצפת האר"י‬
‫הקדוש ("אשכנזי רבינו יצחק") כדי ללמד קבלה‪ ,‬ונפטר כעבור שנתיים וחצי בשנת ‪.1572‬‬
‫האר"י נהג לצאת עם תלמידיו לחלקת שדה סמוכה לכאן ולקבל את פני "שבת המלכה" וכאן‬
‫גובשה תפילת "קבלת שבת" המבטאת את קשר הזוגיות של עם ישראל עם השבת‪ .‬בשנת ‪1777‬‬
‫מגיעה קהילת חסדים אשכנזים אך בית הכנסת חרב בשנת ‪ 1837‬אך שוקם ע"י רבי יצחק גואטה‬
‫בשנת ‪ 1857‬תרי"ז (ובגימטריה – "את מקדשי תיראו")‪ .‬לפי המסורת השתחוות של הקהל‬
‫בתפילת "מודים אנחנו לך" מצילה את קהל המתפללים מפגז שירה קאוקג'י במאי ‪ 1948‬וחדר‬
‫לבית הכנסת‪.‬‬
‫לבית הכנסת אין מזוזה שכן בית כנסת אינו מוגדר כ"בית" (מקום אכילה ושינה) החייב במזוזה‪.‬‬
‫בימת ארון הקודש היא גבוהה בקיום האמור "שאו מרום עיניכם" ושבעה מדרגות‪ ,‬כמניין שבעה‬
‫רקיעים‪ ,‬עולמות בין העולם לאלוהות‪ ,‬מובילים אליה‪.‬‬

‫מצודת הגבעה‬
‫‪145‬‬

‫בשנת ‪ 1101‬מגיעים הצלבנים לצפת ומקימים כאן אחוזה פיאודלית‪ .‬בשנת ‪ 1168‬הטמפלרים‬
‫מקב לים את המקום לידיהם ומקימים כאן מצודונת קטנה אשר בשנת ‪ 1179‬נהרסת ע"י סלאח‬
‫א דין‪ .‬בשנת ‪ 1184‬הטמפלרים בונים כאן מצודה חדשה‪ ,‬אשר נותרת על כנה (כמו המצודה‬
‫בכוכב הירדן) אף לאחר קרב בקרני חיטין‪ .‬בשנת ‪ 1188‬צר סלאח א דין על המצודה אשר נכנעת‬
‫בהסכם כניעה והאבירים בה יוצאים ללא פגע ‪ .‬בשנת ‪ 1226‬נערך מסע צלב נוסף ובעקבותיו‬
‫המוסלמים מחזירים את צפת לצלבנים ובשנת ‪ 1240‬עובר השטח לידי המסדר הטמפלרי‪.‬‬
‫הבישופ של מרסיי‪ ,‬בנואה דה ליניון‪ ,‬ראש מסדר הטמפלרים בעולם‪ ,‬מקים כאן מצודה צלבנית‬
‫ענקית הבנויה משלוש חומות קונצנטריות הקפיות עם שלושה חפירים‪ .‬בשנת ‪ 1266‬בייברס‬
‫מגיע לכבוש את המצודה‪ ,‬נחתם "הסכם כניעה" במסגרתו נכנעים הצלבנים ויוצאים‪ ,‬אך‬
‫בייברס תוך הפרת ההסכם‪ ,‬הורג את הצלבנים אשר נכנעו‪ ,‬בטענה כי לא הוא חתם על ההסכם‪.‬‬
‫בעקבות כך מקבל בייברס לידו מצודת ענק שלמה‪ ,‬והופך את צפת לבירת "ממלכת סאפד"‬
‫הצפונית‪ .‬בנוסף להביצורים הקיימים מקים בייברס מגדל עגול עצום בלב המצודה‪ :‬קוטרו ‪35‬‬
‫מטר וגובהו ‪ 60‬מטר! זאת‪ ,‬כעולה מתיאור ‪ ,‬משנת ‪ 1313‬של הסטוריון דימיסקי אשר מאומת‬
‫כממצא ארכיאולוגי בקצה הגבעה‪ -‬שרידי מבנה ממלוכי עגול בקוטר של ‪ 35‬מטר‪ .‬בסוף המאה ה‪-‬‬
‫‪ 14‬לספירה נהרסת המצודה ברעידת אדמה גדולה‪.‬‬
‫הצלבנים בונים כאן מצודה ענקית בשל חשיבות דתית תיאולוגית שכן זיהו את צפת כבית אל‬
‫עירו של יעקב אבינו אליה אף הגיע בדרכו לחרן‪ ,‬בבורחו מאחיו‪ ,‬וחולם את "סולם יעקב"‪.‬‬
‫בתיאור המקראי יש "חור" בין ‪ 14‬שנים בין הגעת יעקב לבית אל והגעתו לחרן‪ ,‬ולפי המסורת‬
‫שהה יעקב במערת שם ועבר‪ ,‬נכדו ונינו של נוח ומסורת המזהה את מערת שם ועבר בסמוך‪,‬‬
‫מחזקת‪ ,‬בעיני הצלבנים‪ ,‬את זיהוי צפת כבית אל‪.‬‬
‫יתירה מכך‪ ,‬שיבוש של המילה בית אל ‪ -‬בית אלוה‪ ,‬למילה "בית תוליה" גורם לצלבנים‬
‫לזהות את צפת אף כבתוליה אשר עליה צר הולופרנס וממנה יצאה יהודית אשר כורתת את‬
‫ראשו‪ .‬הנוצרים סבורים כי העובדה כי בתרגום השבעים נכלל ספר יהודית בתנ"ך‪ ,‬אך במאה‬
‫השנייה לספירה מוצא ספר יהודית מהתנ"ך היא בגלל היותו טומן בחובו עקרונות תיאולוגים‬
‫נוצריים נשגבים – מסירות נפש‪ ,‬מלחמת בני אור בבני חושך‪ .‬לכן‪ ,‬יהודית הופכת חשובה בנצרות‪,‬‬
‫ולנוכח זיהוי צפת כביתוליה ייתכן והמצודה הענקית היא מצודה דתית תיאולוגית לזכרה של‬
‫יהודית‪ .‬בייברס‪ ,‬אינו הורס את המצודה הצלבנית אלא אף מוסיף עליה מבנה עצום‪ .‬מסיבה‬
‫תיאולוגית כי אם המקום הינו מקום קדוש לנצרות אז האיסלם אף יותר חשוב‪.‬‬

‫קבר רבי שמעון בר יוחאי‬

‫רבי שמעון בר יוחאי הוא גדול תנאי א"י במאה השניה לספירה ואבי תורת הסוד והקבלה (אשר‬
‫הועלתה רק מאוחר יותר על הכתב – ע"י רבי משה דליאון)‪ .‬לפי המקורות רשב"י חי‪ ,‬פעל ומת‬
‫במירון ומכאן הוודאות הגדולה בזיהוי מקום קבורתו– כאן במיקום היישוב היהודי מירון בו אף‬
‫נתגלו שרידי בית כנסת של היישוב‪ ,‬מקבוצת בתי הכנסת הגליליים‪.‬‬
‫‪146‬‬

‫במאות ‪ 16 – 11‬ההילולה נערכה במערה אשר לפי המסורת הינה מערת הקבורה של "הלל‬
‫ושמאי" (אם כ י מאוחר יותר מועתקת מסורת מקום קבורת שמאי לחורבת שמע ממול) ובקשר עם‬
‫מפלס מים אשר עלה וירד במערה – החצובה אל תוך מפלס מי התהום‪.‬‬
‫רק במאה השש עשרה עובר הדגש אל קבר רשב"י וההילולה ביום לג בעומר‪ ,‬יח אייר‪ ,‬המציינת‬
‫את פטירתו של רשב"י – והתאחדות ו"חתונה" של נשמתו עם השכינה – ובכך השגת מטרתו‬
‫הרוחנית‪.‬‬

‫תמציות לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה בקשר למסלול ראש פינה תל דן‬

‫הדרכת דרך ואדי מילח‬
‫אחד מסעיפי דרך הים העתיקה העובר בין רכס הכרמל לרמות מנשה‪ ,‬אשר שימש בעיקר‬
‫בתקופת הברונזה אך גם בתקופת הברזל‪ ,‬ונקרא כך מאחר והיווה תוואי להעברת מלח‪ ,‬שכן‬
‫כאן‪ ,‬בארץ ישראל בכלל ובמישור חוף כרמל בפרט נוצרו תנאים אופטימליים לייצור מלח‪ :‬ים‬
‫בעל אחוז מלחים גבוה‪ ,‬ורכס כרכר ‪ ,‬וטבלאות גידוד‪ ,‬אשר יצרו מעין לאגונות – בריכות אידוי‬
‫בהם מיוצר המלח אשר היה אף בתקופה הרומית מוצר ייקר ערך‪ ,‬ושימש אף כמשכורת‬
‫לחיילים הרומיים ומכאן ההקשר האטימולגי בין המילה ‪ SALARY‬למילה ‪.SALT‬‬

‫האתר "המסיכות המכויירות" הניאוליתי בנחל יפתח אל‬

‫אתר התיישבות קבע מן התקופה הניאוליתית (‪ 5,800 – 7,500‬לפה"ס) אשר בו נמצאו "מסיכות‬
‫מכויירות"‪ ,‬דהיינו מסיכות עם תווי פנים‪ .‬שתי השערות באשר לייעוד המסיכות‪ :‬א‪ .‬מסיכות‬
‫בוף וטין אשר הושמו על ראשי לוחמי אוייב שנערפו‪ .‬המסיכות הוצגו ללוחמי אוייב טרם‬
‫הקרבות‪ ,‬כדי להרתיע את האוייב כי כך יהיה גורלו‪ .‬ב‪ .‬מסיכות בוף וטין אשר שמרו‪ ,‬כמזכרת‪,‬‬
‫תווי פנים של ראשי השבט החשובים‪.‬‬

‫בקעת בית נטופה (להדרכת דרך)‬

‫אחת מארבעת הבקעות המשתרעות ממזרח למערב בגליל התחתון המרכזי והתחומה בין רכס‬
‫טורעאן (בדרום) לרכס יודפת (בצפון)‪ ,‬והינה הבקעה הגדולה ‪ ,‬הרחבה והארוכה ביותר מבין‬
‫ארבעת הבקעות‪ .‬לנוכח העובדה כי רכס תורעאן התוחם אותה הוא הקצר ביותר‪ ,‬מתחברת‬
‫הבקעה בקצה המע רבי שלה עם בקעת טורעאן (המשתרעת דרומה לה בין רכס טורעאן לרכס‬
‫הרי נצרת)‪ ,‬במקום בו מצוי מאגר אשכול של מערך המוביל הארצי‪ .‬הקרקע בה הינה טרה רוסה‬
‫עמוסת חרסית והיא הבקעה האטומה ביותר מבין ארבעת הבקעות ולכן בחורף יווצרו בה אגמים‬
‫ושלוליות‪ ,‬ותכונה זו מעניקה לה את שמה בשל טפטוף המים‪.‬‬

‫רמת כורזים‬
‫‪147‬‬

‫במקורה הינה בקעה אשר כוסתה בזרמי לבה‪ ,‬של בזלת הכיסוי (מתקופת הפלייסטון בין ‪– 5.3‬‬
‫‪ 3.5‬מיליון שנה) אשר ירדו מרמת הגולן ומלאו אותה לרמה ‪ -‬תא שטח ישר וגבוה אשר גובהה‬
‫הוא ‪ 250-300‬מטר מעל פני הים‪ .‬קרקע הבזלת‪ ,‬נחשבת לקרקע מעולה (אף יותר מטרה רוסה!)‬
‫בהיותה ממועטת חרסית ועשירה בזרחן – המעודד צמחיה חד שנתית (כגון דגניים) אך דורשת‬
‫סיקול (הוצאת) המסלע הבזלתי המצוי בה‪ .‬תא שטח מוגבה זה אף גרם להתנקזות המים בעמק‬
‫הנמוך מצפון לו ‪ -‬הווצרות ביצות החולה‪ .‬המים המחלחלים בהר כנען יוצאים בשוליו‪ ,‬בתחתיתו‪,‬‬
‫בשורת מעיינות – ברמת כורזים‪.‬‬
‫רמת כורזים קרויה על שם יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד בשם כורזים‪/‬כורזין‪ ,‬ובו אף‬
‫נמצא בית כנסת מקבוצת בתי הכנסת הגליליים‪.‬‬

‫ראש פינה‬
‫ראש פינה ממוקמת על רכס ברכסי הר כנען‪ ,‬ממזרח לה השוליים הצפוניים של רמת כורזים‬
‫ומצפון לה מתחיל רכס הרי נפתלי‪ .‬ניתן להבחין בשלוש פאזות התיישבות בראש פינה‪ .‬בפאזה‬
‫הראשונה (‪ )1878‬קונים קרקעות ומתיישבים במקום ‪ 17‬אברכים מצפת‪ ,‬יוצאי היישוב הישן‪,‬‬
‫שמאסו בכספי החלוקה ומקימים יישוב חקלאי בשם גיא אוני במיקום הכפר ג'עוני‪ .‬חוסר ידע‬
‫בחקל אות‪ ,‬עונת חורף קשה‪ ,‬העדר מקור מים זמין (המצוי רק בתחתית הרכס ברמת כורזים)‪,‬‬
‫הקושי בהגעה לצפת‪ ,‬גורם לנטישה באביב ‪.1879‬בפאזה שנייה‪ ,‬באביב ‪ ,1882‬במסגרת העלייה‬
‫הראשונה ואגודות "חובבי ציון"‪ ,‬מגיע לכאן שליח קהילה יהודית מרומניה בשם דוד שוב ‪,‬‬
‫המקום מזכיר לו את נופי ארצו‪ ,‬קונה הקרקע‪ ,‬וקורא לאנשי הקהילה אשר מקימים את מושבת‬
‫העלייה הראשונה ‪" -‬ראש פינה" על שם הפסוק "אבן מאסו הבונים (קרי – כשלון "גיא אוני")‬
‫הייתה לראש פינה"‪ .‬היות האיזור איזור ספר ללא נוכחות צבא עותומאני‪ ,‬הצקות הבדואים‪,‬‬
‫הקושי בעבודה חקלאית פיזית‪ ,‬העד ר מקור מים זמין‪ ,‬מות ילדים ותינוקות במחלות – מביא‬
‫למשבר ורצון לנטוש‪ .‬אולם‪ ,‬מציל את המצב‪ ,‬בפאזה השלישית‪ ,‬בשנת ‪ 1885 – 1884‬הברון‬
‫אדמונד דה רוטשילד אשר נקרא לסייע‪ ,‬תורם למושבה‪ ,‬מקים בה בית כנסת ובתי מגורים‬
‫לתושבים‪ ,‬מביא מומחים לחקלאות‪ ,‬ומחיל כאן את "שיטת הפקידות" האופיינית לו‪.‬‬

‫עמק החולה‬
‫גלישת "לבת הכיסוי" מרמת הגולן לפני כחמש מיליון יוצרת לשון לבה – אשר מהווה את רמת‬
‫כורזים ויוצרת‪ ,‬בכך‪ ,‬במשך השנים‪ ,‬מעצור טבעי‪ ,‬למים אשר גלשו‪ ,‬בעמק החולה – שהוא עמק‬
‫אשר משתפל מצפון (גבוה) לדרום (נמוך) מהחרמון ועד הכנרת‪ .‬המים היוצאים מארץ "פלגי‬
‫מים" בתחתית האקוויפר ענק של החרמון‪ ,‬וזורמים באותו תא שטח נטוי (מצפון לדרום)‬
‫מוצאים עצמם ללא מוצא שכן במזרח ‪ -‬רכס רמת הגולן‪ ,‬במערב ‪ -‬רכס הרי נפתלי (גליל עליון‬
‫מזרחי)‪ ,‬בצפון – איזור גבוה יותר‪ ,‬ובדרום – נוצרה החסימה של "לשון הלבה" של רמת כורזים‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬הקרקע הינה קרקע חרסיתית אלוביאלית אשר אטימה לחלחול מים אשר נקווים‬
‫על פני הקרקע – וגורמת להצפות‪.‬‬
‫‪148‬‬

‫קרקעות עמק החולה היו בבעלות הסולטן העותומאני אשר מכר את הקרקע למשפחות מלבנון ‪-‬‬
‫סורסוק וביהום אשר נגאלו בידי גואל האדמות יהושע חנקין אשר העבירם לקק"ל‪ .‬בשנת ‪1953‬‬
‫יוצאת מדינת ישראל בפרוייקט ציוני של ייבוש עמק החולה כדי לספק תעסוקה לגלי העלייה‬
‫שהגיעו‪ ,‬ובמגמה למכור את אדמות הכבול של העמק וליישב בו מתיישבים‪ .‬הסורים מביעים‬
‫מחאה בטענה כי המטרה היא הכשרת העמק לעליית טנקים לרמת הגולן וזיהום מי הכנרת‬
‫ממנה שותים אף הירדנים‪ .‬ייבוש עמק החולה והכחדת מיני בעלי חיים הוביל למאבק אשר הביא‬
‫להקמת החברה להגנת הטבע (‪ )1956‬והכרזת שמורת הטבע החולה (‪ )1960‬הראשונה בישראל‪.‬‬

‫תל דן‬
‫עיר מתקופת הברונזה (כנענית) התיכונה (‪ )2,200-1,550‬בה ישב אחד מעמי הכנענים‪ ,‬ואשר שמה‬
‫אינו ברור (ייתכן – ליש)‪ .‬לעיר הייתה חלקלקה (לא חומה) ומתחם בית שער מקושת (עם קשת)‬
‫גדול הבנוי מלבני בוץ (בוץ אשר יחד עם קש‪/‬גבעולים יובש בשמש ושימש לבנייה) ומהווה את‬
‫מתחם השער המקושת הקדום בעולם‪ .‬אכן‪ ,‬לגבי אברהם אבינו‪ ,‬המיוחס לתקופת הברונזה‬
‫התיכונה מצויין כי רדף אחרי ארבעת המלכים עד עיר זו‪ .‬תושבי העיר סתמו את השער וכיסו‬
‫אותו בעפר‪ ,‬מסיבה לא ברורה עד שהתגלה‪.‬‬
‫בתקופה הישראלית‪ ,‬לאחר התנחלות השבטים‪ ,‬מקבל שבט דן נחלה במישור חוף ושפלת יהודה‪,‬‬
‫אך הוא נלחץ ע"י האמורים והפלישתים ולאחר משלוח חמישה מרגלים מחליט לעלות ולכבוש‬
‫את העיר‪ .‬בדרך ישדלו נער לוי במקדש פרטי להצטרף אליהם ‪ ,‬ישדדו את כלי אותו מקדש‬
‫עבודה זרה‪ ,‬ויאיימו על מיכיהו בעל המקדש‪ ,‬באופן ההולם את הפסוק‪" :‬איש הישר בעיניו‬
‫יעשה"‪ .‬שבט דן כובש את העיר וקורא לה על שם אב השבט – "דן"‪ .‬אכן‪ ,‬נמצאו שרידי מתחם‬
‫בית שער ישראלי אופייני‪ ,‬ארבעה תאים ומכלול בית שער גדול בו התקיימה פעילות עניפה‬
‫כלכלית‪ ,‬מסחרית‪ ,‬שלטונית ומשפטית‪ .‬לאחר החלוקה בין ממלכת יהודה לישראל מקים ירבעם‬
‫מלך ישראל בדן (ובבית אל) עגל זהב כדי למנוע מהיהודים להגיע לירושלים מחשש כי יוסתו‬
‫במ מלכת יהודה ויהרגו אותו‪ .‬אכן‪ ,‬באתר נמצאו שרידי מזבח המיוחסים לתקופת ירבעם ובהם‬
‫שרידי בעלי חיים כשרים‪ .‬בתל דן אותרה כתובת היחידה הנוקבת בשם "בית דוד" ומציינת‬
‫דבר נצחון חזאל מלך ארם על יורם בן אחאב (מלך ישראל)‪ ,‬ועל אחזיהו בן יהורם (מלך יהודה)‬
‫ורציחתם ב ידי מלך ארם (עובדה אשר כשלעצמה אינה מתיישבת עם הטקסט המקראי לפיו‬
‫אחזיהו מלך יהודה ויהורם בן אחאב מלך ישראל נרצחו במגידו ע"י יהוא שר צבאו של יורם בן‬
‫אחאב )‪.‬‬

‫תמציות לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה בקשר למסלול רמלה לוד‬

‫רמלה‬
‫‪149‬‬

‫העיר רמלה הוקמה‪ ,‬בתקופת שלטון בית אומאיה‪ ,‬בתחילת המאה השמינית לספירה‪ ,‬ע"י‬
‫סולימאן אבן עבד אלמאלכ‪ ,‬אחיו של החליף אל וליד בן עבד אלמאלכ (‪ )705-715‬גדול הבנאים‬
‫בתקופת בית אומאייה (בונה מסגד אל אקצא)‪ .‬סולימאן יחליף בשנת ‪ 715‬את אחיו ויהיה לחליף‬
‫ה‪.11-‬‬
‫העיר רמלה הוקמה‪ ,‬על החולות‪ ,‬יש מאין‪ ,‬ומכאן שמה "מדינאת (מדינה = עיר) אל ראמל (ראמל‬
‫= חול)"‪ ,‬כ"משקל נגד" לעיר לוד ומתוך רצון למשוך אליה מתיישבים‪ ,‬ובתכנון וידע רומי‬
‫ביזנטי אורטיגונלי (קארדו ודקאמנוס)‪ .‬העיר חרבה כליל‪ ,‬ולא נותרו ממנה שרידים‪ ,‬בסדרת‬
‫רעידות אדמה אשר הקשה בהן בשנת ‪ .1068‬בשנת ‪ 1073‬הוקמה‪ ,‬במיקום אחר סמוך – ברובע‬
‫העיר העתיקה של ימינו‪ ,‬ע"י הסלגוקים‪ ,‬עיר קטנה בהרבה‪ ,‬אשר תכבש בשנת ‪ 1099‬ע"י‬
‫הצלבנים (אשר יקימו בה כנסייה מפוארת לציון מקום הולדת וקבורת שמואל הנביא ובית יוסף‬
‫הרמתי)‪ .‬רמלה תכבש בשנת ‪ 1187‬ע"י האיובים ושוב בידי הצלבנים במסע הצלב השלישי (‪)1191‬‬
‫ותהפך לעיר גבול‪ .‬בשנת ‪ 1266‬תכבש העיר בידי בייברס הממלוכי אשר יסב את הכנסייה‬
‫הצלבנית למסגד ויקים בה את המבנה המרובע המרשים‪.‬‬

‫הקראים‬
‫הקראים הינם זרם ביהדות‪ ,‬נחשבים יהודים לכל דבר ועניין ומוכרים כיהודים הן על ידי‬
‫הממסד הרבני אורתודוכסי והן על ידי המדינה‪ ,‬ומונים כארבעים וחמש אלף איש בישראל‬
‫המעורים בקהילה‪ .‬הקראים רואים רק הכתוב בחמשת חומשי תורה כמחייבים‪ ,‬בהיותם‬
‫דברי אלוהים חיים אשר נמסרו ע"י אלוהים למשה איש האלוהים‪ ,‬ואסור להוסיף או לגרוע מהם‬
‫כפי שנאמר (ספר דברים) "לא תוסיפו על הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם ולא תגרעו ממנו"‪.‬‬
‫מכאן מקור שמם "קראים" בהיותם רואים את המקרא שבכתב כמחייב‪ .‬אף הנביאים‬
‫והכתובים (דהיינו התנ"ך כולו) הם ספרי קודש מחייבים ‪ ,‬שכן הנביאים לא הוסיפו מצוות אלא‬
‫קראו לחזור לדרך תורת משה‪ .‬לכן‪ ,‬בניגוד ליהדות הרבנית‪ ,‬אשר סבורה כי למשה ניתנה בסיני‬
‫תורה שבכתב ותורה שבעל פה ‪ ,‬סבורים הקראים כי ניתנה תורה שבכתב בלבד‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין הם‬
‫שוללים באופן גורף את התורה שבעל פה‪ ,‬וככל שהוא עולה בקנה אחד עם התורה שבכתב הם‬
‫רואים בה "דברי חכמים"‪ .‬כמו כן‪ ,‬בניגוד ליהדות הרבנית‪ ,‬סמכות הרב אינה מוחלטת אלא‬
‫מעמדו כיועץ מקצועי בלבד‪ .‬לנוכח כך מתבססת הדת הקראית על שלוש מקורות‪ :‬התנ"ך‪,‬‬
‫ההקש ומורשת האבות‪ .‬ממצב עניינים זה נגזר עולם ההלכה של הקראים אשר יכולים לאכול‬
‫בשר עם חלב‪ ,‬מקיימים לוח שנה שונה המתבסס על קידוש הלבנה‪ ,‬מתפללים שתי תפילות‬
‫ביום בתפילה ש ונה הכוללת כריעות והשתחוויות‪ ,‬אינם מניחים תפילין‪ ,‬אינם קובעים מזוזה‪.‬‬

‫מסגד אלעומר‬
‫יסודו של המסגד הוא מבנה באזליקאי צלבני בסגנון רומנסקי (המאופיין באמנות עבות אם כי‬
‫בעל קשתות מחודדות ‪ -‬תחילת סגנון גוטי) אשר נבנה בשנת ‪ ,1150‬ככל הנראה ע"י המלכה‬
‫‪150‬‬

‫הצלבנית מליסנדה (‪ )1143-1153‬ברמלה – אשר הייתה העיר הראשונה אותה כבשו הצלבנים‬
‫(ללא קרב‪ ,‬עם בריחת הפאטימים) בדרך לירושלים‪ .‬זאת‪ ,‬מאחר והצלבנים זיהו‪ ,‬בטעות‪ ,‬את‬
‫המקום כרמה ורמתיים צופים – מקום הולדת וקבורת שמואל הנביא‪ ,‬וכן כמקום ממנו בא יוסף‬
‫הרמתי‪ .‬בשנת ‪ 1187‬נכבשת רמלה ע"י סלאח א דין ולאחר מכן ‪ ,‬עת מסע הצלב השלישי‪ ,‬בידי‬
‫ריצ'ארד לב הארי‪ .‬בעקבות כך נחתם (ספטמבר ‪ )1192‬הסכם יפו המותיר בידי ממלכת הצלבנים‬
‫השנייה רצועת חוף צרה מצור ועד יפו‪ ,‬ורמלה היוותה עיר גבול‪ .‬בשנת ‪ 1266‬כובש בייברס את‬
‫רמלה‪ ,‬ובהתאם לאמור ב"כתובת ההסבה" שבפתח המסגד (אך הכתובת הימנית המתארת את‬
‫הכיבוש הממלוכי ביפו במקורה ממסגד אחר ברמלה) מוסב המבנה‪ ,‬בסוף המאה ה‪)1298( 13-‬‬
‫למסגד – שימושו עד היום‪.‬‬
‫מסגד אלעומר הוא אחד מהכנסיות הצלבניות הגדולה ביותר בישראל אשר שמרה על תצורתה‬
‫המקורית‪.‬‬

‫המנזר הפרנציסקני ע"ש יוסף הרמתי‬

‫כנסייה ומנזר (משנת ‪ ) 1902‬המוחזקים בידי המסדר הפרנציסקני קסטודה לה טרה סנטה ‪,‬‬
‫במקום אשר לפי המסורת היה ביתו של יוסף הרמתי אשר לפי הברית החדשה היה איש עשיר‬
‫תושב מקום בשם הרמתיים (אשר הצלבנים זיהו כרמלה) ומתלמידיו של ישוע‪ .‬יוסף הרמתי‬
‫פונה‪ ,‬אחר צליבת ישוע‪ ,‬אל פונטיוס פילטוס ומבקש את אישורו לקבור את גופתו ופילטוס מצווה‬
‫למסור לו את הגופה‪ .‬יוסף עוטף את הגופה בתכריך ומניח אותה בקברו החדש שהכין עבור‬
‫עצמו‪ ,‬אשר חצב בסלע‪ ,‬מגולל אבן על הקבר והולך‪ .‬מסורת נוספת מייחסת את המקום לנקדימון‪,‬‬
‫חבר הסנ הדרין אשר (לפי האוונגליון של יוחנן) מנהל שיחה תיאולוגית עם ישוע ולאחר צליבתו‬
‫מביא בשמים (מור ואהלות) ויחד עם יוסף הרמתי כורך הגופה בתכריכים ובשמים‪ .‬בכנסייה שני‬
‫פסלים של יוסף הרמתי ונקדימון וכן תמונה מקורית (ההורדה מן הצלב) של צייר הנמנה על‬
‫האסכולה הונציאנית של הרנסאנס האיטלקי – פיציה טיציאן‪ ,‬אשר נתרמה בידי הספונסרית של‬
‫הכנסייה – העיר מדריד‪.‬‬

‫המגדל המרובע‬
‫מוקם בתקופה הממלוכית‪ ,‬ובנייתו מושלמת בשנת ‪ .1318‬לכן‪ ,‬אין מדובר במגדל המתואר ע"י‬
‫מוקדסי מן המאה השמינית לספירה – שחרב‪ .‬יש מחלוקת באשר לייעודו‪ :‬קטיה ציטרין סוברת‬
‫כי זהו מינארט למסגד (שהיה בסמוך עוד מהתקופה האיובית)‪ .‬ד"ר שמעון גת סבור (הן לנוכח‬
‫מיקומו‪ ,‬גובהו‪ ,‬ביצוריו‪ ,‬חרכי הירי) כי זהו מגדל תצפית מבוצר‪.‬‬

‫בריכת הקשתות‬
‫בריכת מים תת קרקעית אשר אצרה ואגרה מים שהגיעו מאמת מים מתל גזר‪ .‬לפי כתובת‬
‫שנמצאת בבריכה הוקמה הבריכה בתקופת בית עבאס בשנת ‪ 789‬לספירה ע"י החליף הרון אל‬
‫‪151‬‬

‫רשיד וזהו המבנה היחיד מתקופת בית עבאס (המאופיין ככלל באי בנייה – ביחס לתקופת בית‬
‫אומאיה שקדמה לו) העומד בשלמותו בארץ‪.‬‬

‫כנסיית גיאורגיוס הקדוש‬

‫כנסייה יוונית אורתודוכסית המוקדשת לגיאורגיוס הקדוש אשר נכרכו בה שתי דמויות‪ :‬דמות‬
‫חייל נוצרי מרטיר אשר מחרף נפשו בקריעת פקודת הרג של נוצרים וראשו מוטבע בחבית רוק‬
‫חיילי הליגיון‪ ,‬ודמות הנלחמת בדרקון הדורש קרבן אדם – בת מלך‪ .‬הדמות והכנסייה מסמלות‬
‫את נצחון הכנסייה על אוייביה אשר בשל כך חפצו להחריבה – הפרסים‪ ,‬הפאטימים‪ ,‬האיובים‪,‬‬
‫הממלוכים (‪ ) 1269‬אשר אף בונים מסגד‪ .‬המבנה הפחוס של הכנסייה והיותה בעלת סטרא אחת‬
‫בלבד הינו כתוצאה מאילוצי בניית הכנסייה בעת המודרנית על תוואי הכנסייה הצלבנית אך‬
‫באילוצי המסגד מהתקופה הממלוכית (אשר בנוי על מתחם הסטרא הימנית והחלק המערבי של‬
‫הכנסייה)‪ .‬בקריפטה מיוחס מקום קבר ראשו של גיאורגיוס‪.‬‬

‫גשר ג'ינדס‬
‫גשר אשר נבנה בתקופה הממלוכית בשנת ‪( 1273‬אם כי – יש הסוברים בתקופה הצלבנית) ‪ ,‬על‬
‫תוואי דרך הדואר הממלוכית‪ ,‬באבנים בשימוש משני ממבנה צלבני (ייתכן מהכנסייה הצלבנית‬
‫של גיאורגיוס הק דוש בלוד)‪ .‬משני צדדי הגשר ניתן להבחין בסמלו של בייברס – אריה (המשחק‬
‫עם חולדה המסמלת את הצלבנים) בדומה לסמל זה המצוי (בבנייה משנית) בשער האריות‬
‫וקלעת נימרוד‪ .‬מפצלי זרם מתוחכמים אפשרו ניתוב המים‪ ,‬בעת שטפון‪ ,‬אל מתחת לגשר ולא אל‬
‫יסודותיו – דבר שאפשר לגשר להחזיק מעמד שנים רבות‪ ,‬בעוד שגשר מע"צ קרס‪...‬‬

‫תקצירים לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה ‪ -‬מישור חוף כרמל ‪ -‬כרמל ‪-‬חיפה‬

‫מישור החוף‬
‫מישור החוף הינו תא שטח במערבה של מדינת ישראל‪ ,‬בצורה "קשתית" אשר ניתן להגדירו‬
‫כמורכב (מבחינה גיאולוגית ופדולגית) מחול ים וחמישה רכסי כרכר הנמתחים לאורכו‪ .‬מאחר‬
‫ורכסי הכרכר נמתחים בצורה ישרה מצפון לדרום ואילו תצורתו של מישור החוף היא קשתית‬
‫הרי ככל שאצפין אראה פחות רכסי כרכר‪ .‬בין רכסי הכרכר מצויים עמקים הקרויים "אבוס" ‪,‬‬
‫ובין רכס הכרכר לשדרת ההר מצוייה ה"מרזבה"‪.‬‬
‫חול הים של מישור החוף הינו תוצר הבלייה של סלעי הגרניט ואבן החול ‪ -‬שבמצרים וסודן‪,‬‬
‫והבזלות שבאיזור אתיופיה‪ ,‬אשר מובלים צפונה על ידי הנילוס הלבן והנילוס הכחול‪ .‬גרגרי‬
‫הקוורץ העמידים (ולכן מושפעים בצורה הפחותה ביותר מהבלייה) מושקעים בדלתא של‬
‫הנילוס‪ ,‬ומגיעים אל הים התיכון‪ ,‬ומוסעים בתנועה מזרחה וצפון מזרח על ידי גלי הים‬
‫הנוצרים מתנועת הרוח (דרום מערבית)‪ .‬הרוח הדרום מערבית זורקת את החול המוסע אל‬
‫‪152‬‬

‫החוף עם כיוון הגלים‪ ,‬ואשר חוזר בחלקו‪ ,‬בצורה מאונכת אל הים‪ .‬תנועת גרגרי החול‬
‫"בזגזג" מדרום צפונה נותנת הסבר להיות רצועת מישור החוף רחבה בדרום וצרה בצפון‪.‬‬
‫חמשת חלקי מישור החוף הם‪ :‬מישור חוף גליל (מול הרי הגליל)‪ ,‬מישור חוף כרמל (מול הרי‬
‫הכרמל)‪ ,‬מישור חוף שרון (מול הרי שומרון)‪ ,‬מישור חוף יהודה (מול הרי יהודה) ומישור חוף‬
‫נגב‪.‬‬

‫הכרמל‬
‫הכרמל הוא שלוחה של שדרת ההר המרכזית (הר אמיר – קער מנשה – רכס הכרמל)‪ .‬רכס‬
‫שהתרומם‪ ,‬א‪ -‬סימטרי‪ ,‬שהתקמט מאוחר יחסית‪ ,‬ממזרח מערבה‪ .‬בצידו המזרחי כקו שבר תלול‬
‫– שבר יגור‪ .‬לכן‪ ,‬צידו המזרחי תלול ומצוקי‪ ,‬נחליו תלולים‪ ,‬בהרבה יותר מצידו המערבי‬
‫המאופיין בנחלים מתונים יותר‪.‬‬
‫מבחינה גיאולוגית‪ ,‬הכרמל הינו מסלע גיר קשה‪" ,‬ספוג" אקוויפר גדול‪ .‬המים מחלחלים‬
‫למטה‪ .‬לא קיימת שכבת אקוויקלוד עוצרת‪ .‬לכן ‪ -‬לא יהיו בו מעיינות‪ .‬מסלע הגיר ואדמת‬
‫הטרה רוסה העשירה יגרמו ליערות עד וחורש ים טבעי – עם חבורת צומח – אלון מצוי (ועל‬
‫"עדשות" מרבצי קרטון – אורן)‪ .‬העדר נביעות מים והצורך להאבק ביער‪ ,‬לכרות ו"לברא" את‬
‫היער‪ ,‬והעובדה שדרך חשובה לא עברה כאן‪ ,‬יגרום לאדם להתרחק מהכרמל‪ ,‬ולכן בהסטוריה‬
‫אין התיישבות על הכרמל‪ .‬זאת למעט מי שברח ונדחק אליו כגון הדרוזים‪ ,‬התיישבות יהודית‬
‫קטנה בתקופה רומית ביזנטית (חורבת חרייבה) – אשר קרסה במאה השמינית אשר מסמלת‬
‫תחילת הדרדרות בכרמל (כמו גם בגליל ובנגב) שנמשכה עד המאה התשע עשרה‪ .‬לכן עד היום‬
‫נותר כ"ריאה ירוקה"‪ ,‬חורש ים טבעי‪ ,‬בלב המדינה‪ ,‬ורק במאה השנים האחרונות בלבד‬
‫מטפסת העיר חיפה על רכס הכרמל‪.‬יש לזכור‪ ,‬עם זאת‪ ,‬כי בפרה היסטוריה יש התיישבות על‬
‫הכרמל‪ .‬הכרמל בנוי טופוגרפית בצורת משולש ‪ -‬בקצה אחד (צפון מערבי) "ראש הכרמל"‬
‫(סטלה מריס) בקצה אחר (צפון מזרחי) "קרן הכרמל" (מוחרקה) ובקצה נוסף (דרומי) "חוטם‬
‫הכרמל" (בקעת הנדיב‪ ,‬זכרון יעקב)‪.‬‬
‫בינו לבין רמת מנשה (קער שהורבד בשכבת אאוקן קרטונית והפך לרמה קרטונית עם גבעות‬
‫מעוגלות – ש"שוייפו" בבלייה חיצונית) עובר ואדי מילח – אחד משלושת סעיפי דרך הים‪.‬‬
‫הכרמל דוחק את מישור החוף ומגיע לים‪" :‬ככרמל לים יבוא" ‪ ,‬כך שמישור חוף כרמל הוא צר‬
‫מאד‪.‬‬

‫צניר‬
‫צניר היא תצורה גיאומורפולוגית‪ ,‬ואשר שמה נגזר מהמילה "צינור" בשל תצורתה הדומה‬
‫לצינור‪ .‬יש שני סוגי צנירים‪ .‬א‪ .‬צניר הנחלים אשר נוצר עקב התחתרות מים אשר יצרו צורת‬
‫צינור‪ .‬ב‪ .‬צניר אשר נוצר עקב פעולת "גידוד" של מי ים על מסלע גיר‪ .‬העובדה כי הצנירים‬
‫‪153‬‬

‫בכרמל הינם באותו גובה ופונים מערבה מצביעה כי המסלע היה ‪ ,‬בעבר‪ ,‬בגובה פני הים ועבר‬
‫גידוד‪.‬‬

‫דרך הדורות‬
‫אנו נמצאים באתר – דרך (המובילה אל מוזיאון הכט שבאוני' חיפה) ‪ ,‬פרי יוזמתו של ד"ר ראובן‬
‫הכט ‪ -‬יהודי שוויצרי (אשר הקים את ממגורות דגון בחיפה)‪ ,‬אשר אליה מובאים עתיקות‬
‫מאתרי עתיקות בארץ במקומות הצפו יים להרס ובנייה‪ .‬הובאו לכאן‪ ,‬בעיקרו של דבר‪ ,‬עתיקות‪:‬‬
‫א‪ .‬מרמת מטרד בנגב מן התקופה הכנענית והישראלית (בית ארבעת המרחבים‪ ,‬וממגורות) ב‪.‬‬
‫משרידי העיר הביזנטית‪ ,‬למרגלות הכרמל במבואות הדרומיים של חיפה – קסטרא (וממנה‬
‫מובאים בתי בד‪ ,‬שכן בעיר הייתה תעשייה עצומה של בתי בד להפקת שמן)‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬בתקופה הביזנטית‪ ,‬עקב צפיפות אוכלוסין‪ ,‬יש מעבר יהודים אל הכרמל‪ .‬כך חורבת‬
‫סומאק (ובה שרידי בית כנסת)‪,‬כוסייפא‪ ,‬והיישוב ‪ ,‬מן התקופה הביזנטית‪ ,‬חורבת חרייבה אשר‬
‫שרידיו נמצאים כאן – ועתיקותיו הן באתרן‪ .‬גדלו כאן גפנים‪ /‬וזיתים ומצאו "בודדה" – מתקן‬
‫בדיד עם משטח לפריכת זיתים או גפנים ליצירת שמן ‪ /‬יין ("יין כרמלי")‪.‬‬

‫חורשת הארבעים‬
‫אנו נמצאים על הר הכרמל‪ ,‬בחורשה ובה עצי אלון גדולים‪ .‬לפי המסורת הדרוזית (המאמינה‬
‫בגלגול נשמות) ארבעים נשמות קדושים דרוזים אשר מרחפות בעולם‪ ,‬נפגשות כאן באחד מימי‬
‫השישי וקובעות כאן את גורלו של העולם לשנה הבאה‪ .‬לא בכדי‪ ,‬נקבע המספר ארבעים אשר יש‬
‫לו קדושה גם ביהדות (ארבעים יום שהה משה על הר סיני ואליהו בחורב)‪ ,‬בנצרות (ארבעים ימי‬
‫ניסיון של ישוע ע"י השטן‪ ,‬ארבעים ימי התגלות אחר הצליבה) באיסלאם (ארבעים נאמנים‬
‫למוחמד)‪ .‬מסורת דרוזית שונה קושרת את מסורת זו דווקא לחורשת טל‪.‬‬

‫הדרוזים בכרמל – עוספייה ודלית אל כרמל‬

‫יסודה של הדת הדרוזית באיסלם השיעי האיסמעילי‪ ,‬והיא נוסדה ע"י החליף השיעי איסמעילי‬
‫פאטימי אלחאכם באומר אללה (מאה ‪ )11‬אשר האמין כי הוא המהדי‪ ,‬ואף נעלם‪ .‬הדת הדרוזית‬
‫מאמינה כי ‪ 19‬פעמים התגלה האל בבשר‪ ,‬ובכל גלגול היה מלווה בדובר – נאטק‪ .‬עקרונות הדת‬
‫הם ה"תאקיה" – השרדות (ונאמנות לשלטון)‪ ,‬ה"ביתאנייה" ( מידור הדת בין ה"עוקאל" אנשי‬
‫הדת ל"ג'והאל" ‪ -‬החילוניים‪/‬בורים) ואמונה בגלגול נשמות‪.‬‬
‫הדרוזים הגיעו אל הכרמל (אשר היה לא מיושב) לפני כארבע מאות שנה‪ ,‬במאה השבע עשרה‪,‬‬
‫מסוריה ולבנון‪ ,‬בתקופת "תקיף מקומי" דרוזי‪ ,‬בשם פאחר א‪-‬דין ומתיישבים בשני יישובים‪:‬‬
‫‪154‬‬

‫דלית אל כרמל (מלשון "דליות" גפנים על שם הגפנים שהיו כאן) ועוספייא (אשר שמו משמר‬
‫יישוב יהודי בשם כוסייפא או ע"ש רוח חזקה)‪ .‬היישובים הינם מהמאה השבע עשרה‪,‬‬
‫מתקופת פאחר א דין ‪ ,‬ונמצאים בהם כארבע עשרה אלף דרוזים המהווים את ריכוז הדרוזים‬
‫הגדול בישראל‪ .‬ניתן להבחין בדגל הדרוזי (חמישה צבעים)‪ ,‬החילווה (בית התפילה) יהיה‬
‫במקום מוסתר‪ .‬ניתן להבחין באנשי הדת ה"עוקאל" הלובשים גלימה‪ ,‬כובע לבן ועטורי שפם‪.‬‬
‫שני הערים עוברים כיום תהליך חברתי‪/‬תרבותי של "ישראליזציה" ו"התמערבות" ונערך ניסיון‬
‫‪ ,‬לא מוצלח‪ ,‬של משרד הפנים‪ ,‬לאחד את שני הערים לרשות מונציפלית – לעיר כרמל‪.‬‬

‫בית יד לבנים – דלית אל כרמל‬

‫הבית אשר אנו נמצאים מולו הוקם בשנת ‪ 1882‬ע"י נוצרי אנגלי‪ ,‬בשם סיר לורנס אוליפנט‪ ,‬אשר‬
‫האמין (בניגוד לטמפלרים) כי היהודים הם עם האלוהים וראוי לבוא לחיות לצידו‪ .‬אוליפנט‬
‫מסתובב באירופה‪ ,‬משכנע יהודים לעלות לא"י ‪ ,‬ובאיסטנבול פוגש את מחבר ה"תקווה" נפתלי‬
‫הרץ אימבר‪ .‬בהתאם לאמונתו מגיע סיר לורנס אוליפנט לארץ ישראל‪ ,‬מתגורר תחילה במושבה‬
‫הגרמנית בחיפה‪ ,‬ולאחר מכן בונה (‪ ) 1882‬את ביתו כאן‪ ,‬עם רעייתו אליס (אשר לה השתדך‬
‫במסגרת כת לה היה שייך והאמינה בזוגיות שמיימית) ועם נפתלי הרץ אימבר ‪ .‬לפי השמועות‪,‬‬
‫ניהלה אליס רומן עם נפתלי הרץ אימבר (בשל העדר יחסי אישות עם בעלה)‪ .‬אליס נפטרה בשנת‬
‫‪ 1886‬ועל עמוד שיש נכתב "אני ישנה וליבי ער"‪.‬‬
‫בשנות התשעים הופך עמל נאסר א דין‪ ,‬אב דרוזי שכול‪ ,‬את הבית‪ ,‬בו כאמור גם גר כותב המנון‬
‫התקווה – לבית "יד לבנים" לדרוזים להנצחת החיילים הדרוזים אשר נפלו במלחמות ישראל‪.‬‬

‫העיר חיפה‬
‫חיפה אינה מצוייה על דרך ראשית (שהרי "דרך הים" הסתעפה מזרחה בשלוש סעיפי משנה)‬
‫או בסמיכות למקורות מים‪ .‬תחילתה של חיפה ביישוב קטן עוד מן התקופה הניאוליטית‪,‬‬
‫במיקום בית חולים רמב"ם ושכונת בת גלים כיום‪ .‬היא נכבשת בידי אלכסנדר ינאי ומתפתחת‬
‫כאן קהילה יהודית וכי בתקופה הרומית ביזנטית יש כאן‪ ,‬באותו מיקום (בי"ח רמב"ם) יישוב‬
‫יהודי גדול אשר אף מוזכר במקורות כמי שתושביו אינם הוגים נכונה ה' ע' ולכן אינם יכולים‬
‫להיות חזנים‪ .‬בשנת ‪ , 1104‬כאשר עושים הצלבנים את דרכם לעכו‪ ,‬הם עורכים טבח ביהודי‬
‫חיפה‪ .‬בכך מסתיים ישוב יהודי‪ ,‬בן יותר מכאלף שנה‪ ,‬בחיפה‪.‬‬
‫הממלוכים‪ ,‬בהתאם למדיניותם להחריב את ערי החוף‪ ,‬הורסים את חיפה והופכים אותה לכפר‬
‫דייגים קטן‪ .‬בשנת ‪ 1761‬משתלט "תקיף מקומי" בדואי בשם דהאר על עומר על חיפה‪ ,‬מוחק‬
‫את שרידי חיפה הקדומה ומסיבות אסטרטגיות מקים את חיפה במיקום חדש (במתחם הצר‬
‫ביותר בין רכס ההר לים) במיקום קריית הממשלה (עיר תחתית) של היום ‪ .‬הוא מקיף אותה‬
‫‪155‬‬

‫חומה עם שני שערים (שער יפו בדרום מערב ובו רובע נוצרי‪ ,‬שער עכו בצפון מערב ובו רובע‬
‫מוסלמי) ומקים "בורג'" – מצודה על מדרגת הדר הכרמל‪.‬‬
‫במאה התשע עשרה (מאה של שינויים ותמורות) מתחילה עכו לאבד מחשיבותה (ספינות‬
‫קיטור אינן יכולות לעגון בה‪ ,‬ועוגנות בחיפה אף טרם הקמת הנמל)‪ .‬בחיפה מוקם רובע יהודי‬
‫(במיקום בין הנוצרי למוסלמי) ולראשונה אף יש יציאה מהחומות של הטמפלרים (‪ )1869‬שאף‬
‫יבנו מזח לכבוד וילהלם השני‪ .‬המעצמ ות הזרות מתעניינות בעיר ובמסגרת כך הצרפתים‬
‫מעניקים חסות לכרמליסטים (סטאלה מאריס)‪ ,‬הטמפלרים הגרמנים יבנו בתי קיט על‬
‫הכרמל‪ ,‬הרוסים יקימו מזח רוסי והעיר יושבת על תוואי סעיף של רכבת חיג'אזית (‪ )1905‬תוך‬
‫הגשמת חלומו האוטופי של הרצל ("אלטנוילנד")‪ .‬הנוצרים יוצאים מהחומות צפונה ומקימים‬
‫את שכונת וואדי ניסנס והמוסלמים את שכונת ואדי חליסה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1909‬מגיעים אנשי העלייה השניה‪ ,‬ולראשונה "מטפסת" ההתיישבות אל מדרגת‬
‫"הדר הכרמל"‪ ,‬ומקימים את השכונה העברית הציונית הראשונה של חיפה ‪ -‬הרצליה‪,‬‬
‫והטכניקום ללימודים גבוהים‪ .‬בשנת ‪ 1933‬מחוללים הבריטים שינוי ומקימים נמל ענק ובית‬
‫זיקוק (וצינור נפט מעיראק לחיפה) אך גוזרים "דראון עולם" בנתק בין העיר לים‪.‬‬
‫כך אט אט (ומשמתפתחת הטכנולוגיה והמשאבות) מתיישבים היהודים במעלה הר הכרמל‬
‫וערבים למטה‪ .‬ייתרון טופוגרפי זה הוא אחד הסיבות לכיבוש חיפה ביום ‪ 21.4.48‬ובריחת ערביי‬
‫העיר (משבעים אלף יישארו חמשת אלפים)‪.‬‬

‫חיפה כיום‬
‫חיפה הינה אחת משלושת הערים הגדולות בישראל‪ ,‬ומונה מאתיים שמונים אלף תושבים‪,‬‬
‫מתוכם ‪ 250,000‬יהודים‪ ,‬וכן ‪ 30,000‬ערבים (בלבד)‪ .‬ככל שעולים במעלה הר הכרמל יעלה‬
‫החתך הסוציואקונומי של העיר‪ ,‬את מרכז הרכס (הדר הכרמל) יתפסו‪ ,‬כיום‪ ,‬בעיקר העלייה‬
‫הרוסית‪ ,‬ובתחתית הרכס (אשר היהודים בה‪ ,‬בהשתפר מצבם‪ ,‬עלו מעלה) תהא אוכלוסיה‬
‫ערבית‪ .‬מיקומה של חיפה על רכס הכרמל‪ ,‬ושלוחות הוואדיות בו יוצרות עיר אשר הטבע פורץ‬
‫ומשתלב ב ה‪ ,‬אך הטופוגרפיה יוצרת ריחוק ונתק בין חלקי העיר והעדר מרכז עירוני אחד‪.‬‬

‫שכונת כבאביר ומסגד ג'אמע סיידנא מחמוד‬

‫התנועה האחמדית נוסדה בשנת ‪ 1889‬בהודו ע"י מירזא ע'ולאם אחמד אשר טען כי הוא‬
‫נביא‪ ,‬מתקן אחד ויחיד‪ ,‬אשר דתות שונות ממתינות לו ומשימתו להכניס את האנושות כולה‬
‫תחת כנפיה של דת ואמונה אחת הכפופה לנביא מוחמד‪ ,‬האמין באיסלאם כדרך חיים‬
‫אוניברסאלית‪ ,‬סובלנית‪ ,‬ידידותית‪ ,‬קרא לאהבת הבריות וכבוד הזולת‪ .‬האחמדים מאמינים‬
‫כי הוא המשיח והמהדי‪ ,‬אשר בא להחיל את האיסלאם בדרכי שלום ונועם‪ .‬עקרונות האחמדים‬
‫‪156‬‬

‫פרשנות מצוות הג'יהאד שבקוראן כמאמץ עליון‬ ‫היא קיום דיאלוג בין הדתות‪ ,‬ללא כפייה‪,‬‬
‫לתיקון הנפש והחברה‪.‬‬
‫אנו נמצאים בשכונה בשם כבאביר (ע"ש שיח צלף המצוי כאן וקרוי כבאביר) ברכס הכרמל‬
‫במסגד מסגד ג'אמע סיידנא מחמוד‪ ,‬שכן האחמדים רואים עצמם מוסלמים לכל דבר‪,‬‬
‫מתפללים חמש פעמים ביום לכיוון מכה‪ ,‬צמים את חודש הרמדאן‪ ,‬מקיימים את מצוות‬
‫החאג'‪ ,‬וחוגגים את חגי האיסלאם‪.‬‬

‫המושבה הגרמנית בחיפה‬

‫אנו נמצאים במושבה הראשונה של הטמפלרים בישראל אשר הוקמה בשנת ‪ 1868‬ביציאה‬
‫מחוץ לחומות דהאר אל עומר בח יפה‪ .‬בתי הטמפלרים היו נושקים לים (אך מאוחר יותר הוקם‬
‫הנמל הבריטי שקטע את הרצף בין השכונה לים)‪ ,‬ובאיזור ההר היו הגפנים (ולפיכך נקרא כך‬
‫רחוב הגפן)‪ .‬אנו מבחינים בבתים טמפלרים אופייניים‪ ,‬כדוגמת הבתים באירופה‪ :‬קומת מרתף‬
‫אשר חציה מתחת לקרקע והחלונות בגובה הרח וב (אשר כמו בגרמניה שמשה לאחסון יין‪,‬‬
‫גבינות‪ ,‬ירקות מוחמצים)‪ ,‬קומה ראשונה (אשר שמשה לקבלת אורחים‪ ,‬סלון ומטבח) וקומה‬
‫שניה (אשר שמשה למגורים)‪.‬‬
‫לטמפלרים יש פרק חשוב מאד בהתפתחות היישוב בארץ ישראל‪ ,‬הם הופכים לחלוצי התעשייה‬
‫הזעירה‪ ,‬בונים בתי חרושת ומפעלים‪ ,‬סוללים דרכים‪ ,‬מקימים בתי מלון‪ ,‬מפעילים את קו‬
‫העגלות הראשון בארץ ישראל‪.‬‬
‫הטמפלרים מגיעים מתוך אידיאל דתי‪ ,‬אך דור שני ושלישי הופך לאומני גרמני‪ ,‬ובשנת ‪ 1933‬עם‬
‫עליית המפלגה הנאצית לשלטון‪ ,‬הופכים לתומכי המפלגה הנאצית‪ ,‬הבריטים רואים בהם‬
‫גייס חמישי מחזיקים בהם כאן כשבויי מלחמה וחלקם מגורש לאוסטרליה‪ .‬בלחץ ארגונים‬
‫יהודים נערכת בשנת ‪ 1943‬עסקת שחרור לפיה ‪ 480‬טמפלרים משוחררים לגרמניה ומנגד‬
‫מקבלים ‪ 480‬יהודים סרטיפיקט לעלות לארץ ישראל‪.‬‬
‫בשנות החמישים ‪ -‬שישים רוכשת מ"י את נכסי הטמפלרים כאן בחיפה ובירושלים‪ ,‬בדרך‬
‫תשלום של "קיזוז" מכספי "הסכם התשלומים" לפיהם העבירה גרמניה פיצוי כספי לניצולי‬
‫השואה‪.‬‬
‫הכוונה מלכתחילה להרוס את בתי הטמפלרים כאן התבטלה לנוכח מודעות לשימור‪ ,‬ולנוכח‬
‫הבאהים החלו בפרוייקט של הגנים התלויים בציר ישיר מעל המושבה‬ ‫העובדה כי‬
‫הטמפלרית תוך יצירת רצף אחיד – וכך משוקמת המושבה‪ .‬עם זאת הנתק מהים (והעובדה כי‬
‫בקצה המושבה אנו מבחינים ב"ממגורות הדגון" הענקיות‪ ,‬פרי בנייתו של ד"ר ראובן הכט‪,‬‬
‫שבהם מאוחסן הדגן שהגיע מהאוניות)‪ ,‬העדר מרכז אורבני אחד ברור בחיפה‪ ,‬הריחוק בין רכס‬
‫הכרמל לעיר התחתית – אינו מאפשר למקום "להתרומם" ולהצליח כלכלית‪.‬‬
‫‪157‬‬

‫ואדי ניסנאס‬
‫אל השכונה אנו מגיעים מן המושבה הגרמנית בדרך הקרוייה "דרך השיר" ואנו מבחינים כי‬
‫ברחובות‪ ,‬בדרך אל השכונה‪ ,‬תלויים שירים בעברית מתורגמים לערבית ולהפך‪.‬‬
‫המאה התשע עשרה היא מאה של שינויים ותמורות ובכללם – יציאה מהחומות (ירושלים‪ ,‬יפו‬
‫וכאן – חיפה)‪ .‬הנוצרים יוצאים צפונה מתחומי חומת דהאר אל עומר ומקימים כאן את השכונה‬
‫בואדי ניסנאס‪ ,‬אשר משמעותו – נחל הנמיות‪ .‬הכנסיות אשר אנו רואים בשכונה מלמדים כי אנו‬
‫נמצאים בשכונה נוצרית‪.‬‬
‫כאשר מתבססים היהודים בחיפה הם עולים להתגורר על רכס הכרמל ובהדרגה העיר התחתית‬
‫מיושבת בידי ערבים‪ ,‬בשנת ‪ 1948‬מרוכזים כאן הערבים‪ ,‬ואט אט הופך המקום למעוז המפלגה‬
‫הקומוניסטית ‪ ,‬ומכאן יוצאים סופרים ומשוררים כגון אמיל חביבי וסמי מיכאל (הכותב את‬
‫"חצוצרה בואדי" על ואדי ניסנאס)‪.‬‬

‫מערת אליהו הנביא‬

‫החל מן התקופה הביזנטית מתחיל על הכרמל פולחן אליהו הנביא אשר מחליף את פולחן‬
‫הליוס‪ .‬מסורת עוד מן התקופה הביזנטית מציינת כי אליהו היה כאן במערה בדרכו לכרמל‪,‬‬
‫ולכן המקום התקדש‪ ,‬והינו קדוש ליהודים (אשר בעיקר עולים לרגל)‪ ,‬נוצרים‪ ,‬מוסלמים‪,‬‬
‫דרוזים‪ .‬בתקופה המוסלמית היה כאן מיחראב אשר היום מכוסה בארון קודש ופרוכת‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫נמצאה חריטה של עולי רגל יהודים של מנורת "שבעת קנים"‪ .‬במקום התפתחה מסורת של‬
‫קשירת חוט והבעת משאלה‪ ,‬כאשר אם המשאלה תתגשמת באים ומתירים את החוט‪.‬‬

‫תמציות לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה בקשר למסלול תל אביב‬

‫על העיר תל אביב‬
‫בשנת ‪ 1906‬עולה עקיבא וייס ליפו‪ ,‬ולנוכח הצפיפות בה‪ ,‬חפץ להקים שכונה חדשה אשר (בניגוד‬
‫לשכונות נווה צדק ונווה שלום) תהיה שכונה חדשה‪ ,‬אשר מראש תהווה גרעין לעיר עתידית‪,‬‬
‫כאנטיטזה וללא קשר ליפו‪ .‬בהתאם לכך מוקמת אגודת "אחוזת בית"‪ ,‬נאספים כספים‬
‫ונרכשות אדמות ממשפחה ערבית בשם ג'יבלי‪ .‬השכונה נבנית על פי תפיסה אדריכלית‬
‫אירופאית של "שכונת גנים" (רחובות ישרים ובכל חלקה ‪ 1/3‬בית וכן ‪ 2/3‬גינה)‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬מוקמת אחוזת בית בשנת ‪ 1909‬על ידי יהודים ממזרח אירופה עולי עליה‬
‫שנייה‪ ,‬כגון חייטים‪ ,‬בעלי בתי מלאכה‪ ,‬שבאו לערים לחפש פרנסה ולא אידאולוגיה‪ .‬עליה‬
‫‪158‬‬

‫שניה זכורה בגלל הצעירים הסוציאליסטים המאפיינים אותה (יוצאי חוות ההכשרה כנרת‬
‫ומקימי דגניה) אך גם בעלי מלאכה שהקימו את התשתית למרכז האורבני הגדול בארץ‪.‬‬
‫העיר נקראת "תל אביב" מחמת שתי סיבות‪ :‬ראשית‪ ,‬כך מתרגם נחום סוקולוב את שם ספרו של‬
‫הרצל "אלטנוילנד" (ארץ ישנה – חדשה‪ ,‬תל – ישן‪ ,‬אביב – סמל להתחדשות)‪ .‬שנית כרעיון של‬
‫"סגירת מעגל" שכן השם תל אביב מופיע בתנ"ך כאחד מהמקומות אליהם מגיעים גולי בבל‬
‫אחרי חורבן בית מקדש ראשון ולשם אף נשלח יחזקאל‪.‬‬
‫לימים‪ ,‬כאשר העיר גודלת‪ ,‬משתנה התוכנית המקורית של "שכונת גנים" ומתוכננת ע"י מתכנן‬
‫הערים פטריק גדס כעיר בעלת רחובות גדולים וסואנים‪ ,‬אך ביניהם "אינסולות" – רובעים‬
‫קטנים עם רחובות שקטים ופינות גן ירוקות‪.‬‬
‫העלייה הרביעית (‪ )1933 – 1924‬הינה שישים אלף איש מפולין עליה של בעלי הון קטן‪,‬‬
‫קפיטליסטים ‪ ,‬יזמים פרטיים אשר עם ההון הקטן רוכשים כאן עסק כגון מכולת‪ ,‬קיוסק‬
‫ומעבים מאד את תל אביב אשר הופכת לעיר‪.‬‬

‫הסגנון האדריכלי האקלקטי‬

‫הסגנון הלקטני – אק לקטי הוא הסגנון המאפיין בתים בתל אביב בשנות העשרים‪ .‬מאחר ותל‬
‫אביב קמה מהחולות "יש מאין" הרי ניתן לעצב אותה בחופשיות‪ .‬לפיכך‪ ,‬באים בשנות‬
‫העשרים העלייה הרביעית מאירופה ומעצבים את הבתים בה בסגנון אקלקטי – לקטני תוך‬
‫שהם מלקטים את סגנונות הניאו (ניאו קלאסי‪ ,‬ניאו בארוקי‪ ,‬ניאו רומנסקי‪ ,‬ניאו רנסנס)‪,‬‬
‫הארנובו שראו באירופה‪ ,‬וסגנונות מזרחיים‪ .‬לכן נראה בתל אביב סגנונות שונים של בתים משנת‬
‫העשרים – כגון גג עם כיפה פריזאי (הבית בפינת נחלת בנימין) ‪ ,‬גג פגודה (נחמני פינת מלצ'ט)‪,‬‬
‫קשתות מזרחיות וטריפורות (בית מנחם אוסישקין) וניאו אוריינטליזם‪.‬‬
‫בד בבד‪ ,‬ובאופן המייחד את האדריכלות כאן בארץ‪ ,‬משולב בסגנון האקלקטי אף מוטיבים‬
‫יהודים‪ .‬כך‪ ,‬גימנסיה הרצליה היה סימטריה רנסאנסית קלאסית‪ ,‬קשתות מזרחיות (דהיינו‬
‫אקלקטי) ובאמצע מוטיב יהודי – עמודי יכין ובועז של בית המקדש‪ .‬כך למשל‪ ,‬בסורגים של‬
‫המרפסות של בתים בסגנון האקלקטי נראה מנורות שבעת קנים‪ .‬בהרבה מתוך הבתים של תל‬
‫אביב של שנות העשרים אמצא קרמיקה של בית הספר לאמנות בצלאל (בראשות בוריס שץ)‬
‫וכי גם בה יהיה שימוש במוטיבים יהודים (כגון – בבית ביאליק)‪.‬‬

‫הסגנון המודרני הבינלאומי (בהואהוס)‬

‫הסגנון המודרני הבינלאומי הוא הסגנון המאפיין בתים בתל אביב בשנות השלושים‪ .‬עוד‬
‫בתחילת המאה העשרים מתגבשות אסכולות ארכיטקטוניות אשר לנוכח המהפכה תעשייתית‪,‬‬
‫והאפשרות לבנות בבטון ובפלדה (וכנגזרת מכך – אין צורך בקשתות) עושות שימוש בחומרים‬
‫מודרניים שיתאימו לכל מקום בעולם ומכאן שמו של הסגנון ‪ -‬הסגנון המודרני הבינלאומי‪.‬‬
‫‪159‬‬

‫כך‪ ,‬מתגבשת תפיסה אדריכלית חדשה של סגנון הקרוי "מודרני בינלאומי" אשר משתמש‬
‫בחומרים מודרניים (בטון‪ ,‬פלדה) המתאימים לכל מקום בעולם‪ ,‬ואשר מתבסס על מינמליזם‬
‫ועל פונקציונליזם‪.‬‬
‫הסגנון המודרני הבינלאומי נותן דגש לגיאומטריה‪ ,‬קווים ישרים‪ ,‬פשוטים‪ ,‬מינימליזם‪ ,‬קווים‬
‫אנכיים‪ ,‬קווים אופקיים‪ ,‬מרפסות בקו ישר‪ ,‬חלונות בקו ישר‪ ,‬ולעיתים מעגלים מעט את‬
‫הפינות (המרפסות יהיו מעוגלות)‪ .‬מאפיין נוסף חלון ורטיקלי ‪ -‬ביטוי לפונקציונליזם וניצול‬
‫אור השמש והכנסתו לבניין‪ .‬הבתים בסגנון זה סויידו בסיד לבן (ולכן תל אביב מקבלת את‬
‫השם ה"עיר הלבנה")‪.‬‬
‫בתוך האסכולה הזו קם בית ספר לאמנות בגרמניה ששמו "בהואהוס" (בגרמנית "לבנות‬
‫בתים" ) בו למדו אמנות ציור וכו'‪ ,‬אך הייתה בו מחלקה של עיצוב פנים‪ ,‬בו למדו אדריכלות‬
‫לפי הסגנון המודרני בינלאומי‪ .‬נסעו לשם האדריכלים אריה שרון‪ ,‬דב כרמי‪ ,‬זאב רכטר‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1933‬עולה היטלר לשלטון ורואה בבית הספר כמסמל יהודים וקומוניסטים‪ ,‬והוא סוגר‬
‫אותו‪ .‬הנה כי כן‪ ,‬ולנוכח עליית היטלר לשלטון‪ ,‬עולה ארצה העלייה החמישית ובכללה אף‬
‫אדריכלים אשר למדו בבית הספר "בהואהוס" את הסגנון הבינלאומי המאופיין‪ ,‬כאמור‪,‬‬
‫במינימליות ופונקציונליות‪ ,‬וכן חזרו לכאן שלושת האדריכלים היהודים‪ .‬סגנון זה תופס‬
‫אחיזה נרחבת בתל אביב‪ ,‬שכן הוא נתן מענה לצורך בבנייה מהירה ונרחבת‪ .‬בהתאם לכך‪,‬‬
‫ולנוכח סגנון זה‪ ,‬אשר מהווה נקודת מפנה באדריכלות העולמית בהיותו מייצג מעבר מבנייה‬
‫קלאסית של קשתות וכיפות לסגנון המודרני‪ ,‬מוכרזת העיר תל אביב‪ ,‬בשנת ‪ ,2003‬ע"י אונסקו‪,‬‬
‫כ"אתר מורשת עולמית"‪.‬‬

‫בית אליהו גולומב‬

‫הבית ברחוב שדרות רוטשילד ‪ 23‬נבנה בשנת ‪ 1923‬בסגנון אקלקטי לקטני והיה בית משפחת‬
‫שרתוק‪ .‬האחים משה ורבקה שרתוק ‪ ,‬אליהו גולומב ודב הוז היו תלמידי המחזור הראשון של‬
‫הגימנסיה העברית הראשונה בא"י והיו ביניהם יחסי רעות נפש קרובים אשר הפכו לקשרי‬
‫משפחה‪ :‬אליהו גולומב נישא לעדה שרתוק (אחותו של משה שרתוק) וגם דב הוז נישא לרבקה‬
‫שרתוק (כמובן אחותו של משה שרתוק)‪.‬‬
‫עדה ואליהו גולומב התגוררו בבית בבית שרתוק (אמא של עדה משה ורבקה) ובו גדלו ילדי‬
‫המשפחה‪ .‬בשנים אלו היה הבית למוקד פעילותו של ארגון ה"הגנה"‪ ,‬כאן התקבלה ההחלטה‬
‫להקמת הפלמ" ח‪ ,‬לכאן הגיעו הצנחנים אשר יצאו לאירופה עם ברכת הדרך מאליהו גולומב‪,‬‬
‫לכאן הגיעו ראשי ההגנה לקבל הנחיות ממפקדם‪ .‬בשנת ‪ 1944‬נמכר הבית אך בני משפחת‬
‫גולומב המשיכו להתגורר בו בהסכמת הבעלים החדשים‪ ,‬ובשנת ‪ 1945‬נפטר אליהו גולומב‪,‬‬
‫ובשנות החמישים נמכר הבית ליזם אשר ביקש להורסו ולבנות במקומו מבנה מסחרי‪.‬‬
‫‪160‬‬

‫ימים ספורים לפני הפינוי כנסו בני המשפחה את חבריו של אליהו גולומב לפרידה מהבית‪ ,‬העלו‬
‫זכרונות כל הלילה ובבוקרו של יום החליטו לסכל את תוכנית הפינוי ולפעול לשימור הבית‪.‬‬
‫הוקמה עמותה‪ ,‬גוייסו כספים‪ ,‬הבית נרכש מבעליו‪ ,‬הועבר למשרד הבטחון ובשנת ‪ 1961‬נחנך‬
‫המוזיאון והיה לראשון המוזיאונים של משרד הבטחון‪.‬‬
‫האדריכל יוחנן רטנר (לוחם ומפקד בהגנה) תכנן את המוזיאון תוך שימור חזית הבית וכן חדר‬
‫המגורים וחדר העבודה של אליהו גולומב אשר שומרים על אווירת אותה התקופה של מאבק‬
‫לתקומת המדינה‪.‬‬

‫היכל העצמאות ‪ -‬בית דיזינגוף‬

‫הבית ‪ ,‬בשדרות רוטשילד ‪ ,16‬נבנה בשנת ‪ 1910‬ע"י מאיר וצינה דיזנגוף ‪ ,‬בחלקת הקרקע עליה‬
‫נערכת‪ ,‬באפריל ‪ ,1909‬הגרלת הקרקעות של אחוזת בית‪ ,‬והוא מבתיה הראשונים של תל אביב‪.‬‬
‫מאיר דיזינגוף כיהן תחילה כראש וועד ולאחר מכן כראש העירייה הראשונה של תל אביב‪.‬‬
‫כאשר צינה דיזינגוף נפטרת בשנת ‪ , 1930‬ואין לבני הזוג ילדים‪ ,‬תורם מאיר דיזינגוף את‬
‫הבית‪ ,‬בתנאי שיהפוך למוזיאון‪ .‬הבניין מתוכנן ע"י קרל רובין כבית בהואהוס מאופק ופשוט‪.‬‬
‫במתחם שהיה החצר של בית בן גוריון נבנה האולם המרכזי‪ .‬אבל שר ההסטוריה מייעד למבנה‬
‫הזה תפקיד חשוב עוד יותר‪ :‬במקום זה‪ ,‬באותה העת – מוזיאון‪ ,‬מכריז בן גוריון ביום ‪14.5.48‬‬
‫(ה' באייר תש"ח) על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – היא מדינת ישראל‪.‬אחרי הקמת‬
‫המדינה נבנית קומה שניה ובה מוזיאון התנ"ך‪.‬‬

‫אנדרטת המייסדים‬
‫האנדרטה מ מוקמת בשדרות רוטשילד היכן שהיה ממוקם מגדל המים של אחוזת בית‪ .‬בצידה‬
‫האחד של האנדרטה נחקקו שמות המייסדים‪ ,‬ומצידה השני בנו תבליט‪ ,‬המתאר שלושה שלבים‬
‫בהתפתחותה של תל אביב‪ :‬בחלקו התחתון ‪ :‬מתואר יישור החולות לקראת הקמת השכונה‪.‬‬
‫בחלק האמצעי‪ :‬השכונה בשנותיה הראשונות כשמימין נראה בית דיזנגוף במראהו המקורי‬
‫(לפני שעבר שינוי בהתאם לסגנון הבינלאומי)‪ ,‬במרכז – בניין גימנסיה הרצליה ומשמאל – מגדל‬
‫המים ובית הוועד הראשון‪ .‬חלק העליון של התבליט מתוארת תל אביב העכשווית‪ ,‬של סוף שנות‬
‫ה‪ .40-‬עם בניינים מודרניים רבי קומות‪.‬‬

‫מוזיאון "בית התפוצות"‬

‫אנו נמצאים במוזיאון בית התפוצות בתוך אוניברסיטת תל אביב בצפון העיר תל אביב‪ .‬המוזיאון‬
‫מציג את סיפורו של העם היהודי בתפוצות‪ ,‬וכיצד שמר העם היהודי בתפוצות על ייחודו ‪ ,‬על‬
‫זהותו‪ ,‬תרבותו‪ ,‬מאפייניו ‪ ,‬ועל הקשר בל יינתק עם עם ישראל‪ ,‬ארץ ישראל ותורת ישראל‪ .‬אין‬
‫במוזיאון מוצגים מקוריים וכי הוא נועד להציג ‪ ,‬כאמור‪ ,‬את סיפור העם היהודי בתפוצה‪.‬‬
‫‪161‬‬

‫מולנו‪ ,‬בפתח המוזיאון‪ ,‬אנו מבחינים בתבליט אשר על שער טיטוס ברומא‪ ,‬שכן התבליט מתעד‬
‫את גלות ישראל ע"י בבל בעת חורבן הבית הראשון (‪ 586‬לפה"ס)‪ ,‬מסמל את תחילת הגלות של‬
‫העם היהודי ולכן מופיע בתחילת המוזיאון‪ .‬בתבליט אנו מבחינים בחיילי הלגיון הרומי‬
‫(המאופיינים בעלי דפנה ומלבוש מסוג "טוגה") הנושאים את מנורת בית המקדש (אם כי אין‬
‫וודאות אם התבליט מציג באופן מהמן ומדוייק את צורת המנורה)‪ ,‬נושאים "טבלת אוזניים"‬
‫(טב ולה אנסטסה) בדרכם לרומא‪ .‬כאשר נסיים את סיורנו במוזיאון נבחין בתעתיק פסל מנורת‬
‫בית המקדש הניצב מול כנסת ישראל (פסל מתנת בריטניה למדינת ישראל אשר עוצב בידי בנו‬
‫אלקן ומתאר ארועים מרכזיים בקורות העם היהודי) אשר מסמלת "סגירת מעגל" ‪ ,‬תקומת העם‬
‫היהודי ושיבתו לארצו‪.‬‬
‫המוזיאון ממחיש את סיפור העם היהודי בתפוצות בשישה "שערים" ‪ :‬המשפחה‪ ,‬הקהילה‪,‬‬
‫היצירה‪ ,‬האמונה‪ ,‬הקיום‪ ,‬השיבה‪ .‬מכל חלקי המוזיאון אנו משקיפים על עמוד המנציח את‬
‫המתים על קידוש השם‪ ,‬אשר בזכותם אנו כאן‪ ,‬מעל אור המסמל את התקווה "האור בקצה‬
‫המנהרה"‪ ,‬וריבוי האורות המסמל כי "כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן"‪.‬‬

‫מוזיאון הפלמ"ח‬
‫הפלמ"ח נוסד בשנת ‪ 1941‬כצבא סדיר (לכן ראשי התיבות‪" :‬פלוגות המחץ") בתוך ההגנה‬
‫(אשר הוקמה בשנת ‪ .)1920‬הפלמ"ח הוקם כתוצר של שיתוף פעולה של ההגנה והבריטים‬
‫אשר מסכימים כי יוקם צבא יהודי בא"י‪ ,‬מסגרת צבאית פורמלית לא מחתרתית‪ ,‬אשר מטרתו‬
‫להוות כוח שיעזור לבריטים מול הנאצים שכן‪ :‬מדרום – צבא נאצי בראשות רומייל פלש‬
‫לדרא"פ ומתקדם למצרים‪ ,‬בצפון‪ -‬בסוריה ולבנון יושב כוח של משטר וישי שהוא משטר‬
‫בן ברית של הנאצים ‪ -‬משטר צרפתי‪ .‬בהתאם לכך הפלמ"ח מקבל נשק‪ /‬מדים‪ /‬מהבריטים‬
‫(אך לא היה חלק מהצבא הבריטי) ועזר לבריטים (מחלקה גרמנית – אשר נועדה לפעול בשטח‬
‫האוייב‪ ,‬מחלקת צנחנים‪ ,‬כוח הדיפה בארץ ועוד)‪ .‬הפלמ"ח מבצע פעולות עבור הבריטים כגון כ"ג‬
‫יורדי הסירה (אשר יצאו מחופי הארץ לפגוע במכלי דלק ומתקני זיקוק של משטר וישי בלבנון)‪.‬‬
‫כאשר הוסר האיום הנאצי ותום מלחמת העולם השנייה נקטו הבריטים במדיניות של "הכושי‬
‫עשה את שלו‪ ,‬הכושי יכול ללכת" והפלמ"ח‪ ,‬אשר אף קודם לכן קיים קשר פיקודי עם ההגנה‬
‫(אשר הייתה מחתרת כל העת) מהווה זרוע של ההגנה‪ ,‬משתלב בתנועת המרי ונאבק בבריטים‬
‫(כגון – פריצה לכלא עתלית)‪ .‬בפלמ"ח מוקמות במלחמת העצמאות שלוש חטיבות‪ :‬יפתח (צפון)‬
‫הראל (ירושלים) הנגב (דרום)‪ .‬לאחר הכרזת הקמת המדינה מפרק בן גוריון את הפלמ"ח‬
‫וחטיבותיו משתלבות בצה"ל‪.‬‬
‫המוזיאון שפנינו אינו מוזיאון שגרתי‪ ,‬תחילה נשמע הדרכה פרונטלית מקדימה ולכן מכן נעבור‬
‫למערך חדרים אשר מתארים את קורות הפלמ"ח בצורה סיפורית ‪ ,‬ובמסגרתו נתקדם מחדר‬
‫לחדר‪ .‬בסיומם נבחין בשמות הנופלים ובשיר "מגש הכסף" של נתן אלתרמן‪.‬‬

‫בית קברות טרומפלדור‬

‫‪162‬‬

‫בית הקברות ממוקם על קרקע אר נרכשה בידי אהרון שלוש (כאשר דובר אז במיקום הרחק‬
‫מחוץ לעיר)‪ ,‬והוא נקרא כך ע"ש רחוב טרומפלדור שנסלל לידו‪ ,‬אך טרומפלדור אינו קבור כאן‪.‬‬
‫בית הקברות מייצג "פנתיאון" של מאה שנות ציונות‪ :‬נרצחי מאורעות (קבר אחים של נרצחי יפו‬
‫‪ , )1921‬חללי מערכות ישראל‪ ,‬אנשי ציונות מדינית (מקס נורדאו)‪ ,‬ציונות רוחנית (אחד העם)‪,‬‬
‫ציונות מעשית (נובומייבסקי)‪ .‬מנהיגים‪ ,‬ראשי עיר (דיזינגוף‪ ,‬נמיר)‪ ,‬ראש ממשלה (משה‬
‫שרת) אשר ביכר להקבר לצד חבריו גיסיו דב הוז ואליהו גולומב‪ ,‬אנשי רוח משוררים –‬
‫ממשוררי התחייה (ביאליק‪ ,‬טשרניחובסקי) ‪ ,‬סופרים (יוסף ברנר‪ ,‬ביאליק)‪ ,‬ציירים (גוטמן‪,‬‬
‫רובין)‪ ,‬אמנים (אפרים קישון‪ ,‬שושנה דמארי) מייסדי גימנסיה הרצליה (יהודה לייב כהן)‪.‬‬

‫בית מנחם אוסישקין‬

‫אנו ניצבים מול אחד הבתים המרשימים – בית מנחם אוסישקין ‪ ,‬מראשי הציונות‪ ,‬כיהן‬
‫כיו"ר ההסתדרות הציונית‪ ,‬מהמתנגדים לתוכנית אוגנדה‪ ,‬בנה ברחביה בירושלים (ודאג שישנו‬
‫את הרחוב שם לאוסישקין עוד בחייו!)‪ ,‬הגה את הקמת דן ודפנה (ולכן שם "מצודת‬
‫אוסישקין" משם מתחיל שביל ישראל)‪.‬‬
‫בסגנון אקלקטי‪ :‬כיפה פריזאית‪ ,‬שיניות המאפיינות חומה‪,‬‬ ‫אף כאן בונה מנחם בית‬
‫חלונות טריפורות המזכירות שערי נצחון רומייים‪ ,‬קשתות מחודדות המזכירות סגנון רומנסקי‪,‬‬
‫טאזיות המזכירות סגנון מזרחי ‪ .‬אוסישקין קבור במערת קבורה מימי בית שני – ב"מערת‬
‫ניקנור" על הר הצופים בירושלים‪.‬‬
‫עיריית תל אביב אפשרה ליזם לשמר את הבית בתמורה לקבל אחוזי בנייה‪ ,‬הוא בנה את שתי‬
‫הקומות מעל ‪ ,‬אשר אינם בקו החזית ב"פסאדה" אלא דחוקות ומובלעות מאחורה‪.‬‬

‫בית האופרה‬
‫אנו נמצאים במקום בו שכנה תחילה כנסת ישראל‪ ,‬שכן כאשר בן גוריון מכריז על מדינה ביום‬
‫‪ 14.5.48‬הרי הבירה היא בתל אביב‪ ,‬בה משרדי הממשלה‪ ,‬וכאן הייתה הכנסת‪ .‬רק‬
‫בשנת ‪ 1949‬נחקק חוק יסוד ירושלים לפיו ירושלים נקבעת כבירת ישראל ומוסדות השלטון‬
‫עוברים אליה‪ .‬לכן‪ ,‬משנת ‪ 1949‬הכנסת כבר אינה נמצאת כאן (אלא בירושלים) ומוקם כאן בית‬
‫אופרה‪ .‬לכן נקרא המקום "מגדל האופרה"‪ .‬לפני כעשרים שנה מקימים בניין דירות גדול וקניון‬
‫אשר נקרא "מגדלי האופרה" – על שם האופרה שהייתה כאן‪.‬‬

‫תמציות לטבלה‪ /‬נקודות הרחבה בקשר למסלול יפו‬

‫יפו כעיר מתקופת התנ"ך‬
‫‪163‬‬

‫יפו ממוקמת על גבעה (משאר מרכס הכרכר) המעניקה הגנה‪ ,‬בסמיכות למי תהום (שהרי תמיד‬
‫בקרבת הים תהא שכבת מי תהום גבוהה ונגישה)‪ .‬סלעים מרדדים את גובה פני הים ויוצרים‬
‫מעגנה – מפרץ רדוד ללא גלים המאפשר עגינת ספינות קטנות (אך לעולם לא ספינות גדולות)‪.‬‬
‫יפו נמצאת על צומת דרכים חשובה ‪ ,‬שכן דרך הים בעת העתיקה יצאה ממצרים‪ ,‬עברה לאורך‬
‫הים (דרך עזה‪ ,‬אשקלון‪ ,‬אשדוד) עד יפו‪ .‬מחמת הביצות ונהר הירקון‪" ,‬חתכה" כאן ביפו ‪ ,‬באיזור‬
‫מגדל השעון כיום‪ ,‬דרך הים מזרחה עד למעבר ההכרחי של אפק‪.‬‬
‫מחמת סיבות אלו הייתה התיישבות ביפו לאורך הדורות‪ ,‬היא נחשבת אחת הערים העתיקות‬
‫בעולם‪ ,‬כה קדומה היא יפו עד כי מסורת מייחסת אותה כעיר אשר יוסדה אחרי המבול ‪ ,‬על ידי‬
‫יפת בנו של נוח‪.‬‬
‫יפו נקבעת‪ ,‬במפת חלוקת השבטים‪ ,‬כאיזור המיועד לשבט דן (ומכאן "גוש דן")‪ ,‬אך הוא אינו‬
‫נוחל אותה ואינו מתיישב בה (אלא בשפלה‪ ,‬ולאחר מכן נודד צפונה)‪ .‬יפו מוזכרת כמקום אשר‬
‫דרכו מייבא שלמה המלך‪ ,‬בהסכם עם חירם מלך צור‪ ,‬את ארזי הלבנון לבניית בית המקדש‬
‫הראשון המגיעים לפי המקרא "דרך ים יפו"‪ .‬כאשר בונים שבי ציון‪ ,‬בראשות יהושע בן יהוצדק‬
‫וזרובבל בן שאלתיאל את בית המקדש השני נעשה הסכם עם צידונים וצורים אשר מקבלים‬
‫מאכל משתה ושמן וכתמורה מביאים את ארזי הלבנון דרך ים יפו ‪.‬‬
‫מכאן ואילך מתחיל הקשר ההדוק בין לירושלים לעיר הנמל שלה ‪ -‬יפו‪ .‬כאשר עולה מעמדה‬
‫של ירושלים עולה מעמדה של יפו‪ ,‬כאשר יורד מעמדה של ירושלים הרי יורד מעמדה של יפו‪.‬‬
‫יפו אף מוזכרת כנמל אשר אליו בורח יונה מפני הקב"ה (אשר מצווה עליו ללכת אל נינווה) ‪,‬‬
‫ועולה‪ ,‬כאן ביפו‪ ,‬אל ספינה המפליגה אל תרשיש‪.‬‬

‫ההסטוריה של יפו עד התקופה העותומאנית‬

‫גבעה המעניקה הגנה טבעית‪ ,‬מי תהום קרובים ונגישים‪ ,‬מפרץ סלעי היוצר מעגנה ‪ ,‬וצומת דרכים‬
‫חשובה במיקום בו מסתעפת דרך הים מזרחה גורם להתיישבות לאורך הדורות ביפו‪ .‬לא בכדי‪ ,‬כבר‬
‫החל מן התקופה הניאוליטית (ראשית התיישבות קבע) קיים יישוב ביפו‪ .‬בתקופת הברונזה נכבשת‬
‫יפו באחד ממסעות העונשין‪ .‬בתקופה הישראלית היא נקבעת כתחום נחלת שבט דן אשר אינו כובש‬
‫אותה‪ .‬בתקופה ההלינסטית‪ ,‬כמאפיין את ערי החוף‪ ,‬יפו הינה יישוב מעורב של יהודים ומתיוונים‪,‬‬
‫והיא נכבשת בידי החשמונאים (שמעון המכבי)‪.‬‬
‫בשנת ‪ , 70‬לאחר חורבן בית המקדש‪ ,‬מתחולל כאן קרב ימי גדול בין היהודים לצי הרומי אשר מביס את‬
‫היהודים ומטביע את מטבע "יהודה הימית" המנציח את הנצחון‪ .‬מכאן ואילך עולה ויורד מעמדה של‬
‫יפו‪ ,‬בהתאם למעמד ירושלים וכעיר נמלה‪ ,‬היא נמחקת בידי בייברס הממלוכי והופכת לכפר דייגים קטן‪.‬‬
‫כיבוש נפוליאון מעלה את יפו "על המפה"‪ ,‬ולאחריו תקיף מקומי בשם אבו נבוט יבנה בשנת ‪ 1800‬את‬
‫החומה‪ ,‬מסגד המחמודייה (‪ ,)1812‬שערים וסיבילים‪.‬‬
‫‪164‬‬

‫בשנת ‪ 1840- 1831‬בעת השלטון המצרי של מוחמד עלי ובנו איברהים פחה נוסדות מחוץ לחומות‬
‫השכונות מנשייה (אשר מסגד חסן בק הוא מסגדה) ואבו כביר‪ .‬נטעים פרדסי תפוזים וגדל כאן זן‬
‫מפותח (מתוק‪ ,‬לא מתכווץ') הקרוי "שמוטי"‪ ,‬אשר היו מבוקשים מאד באירופה שסבלה ממחלת צפדינה‬
‫(מחסור בויטמין ‪ .)C‬לאחר הכיבוש התורכי בשנת ‪ 1840‬ממשיכה יפו להתחזק כמקום מרכזי‪ ,‬מקום‬
‫הגעת עולי רגל ומקום יציאת תפוזי יפו לאירופה‪ .‬בתחילת מחצית המאה תשע עשרה מתיישב ביפו ‪,‬‬
‫לראשונה‪ ,‬יישוב קבע יהודי בתוך העיר העתיקה –"רובע היהודים" "חארט אל יהוד"‪.‬‬
‫בשנות השבעים של המאה התשע עשרה מתחילה יציאה מהחומות‪ :‬ערבים (תחילה) בהקמת עג'מי‬
‫וג'בלייה (דרום) ויהודים בהקמת נווה צדק ונווה שלום (צפון)‪ .‬בעקבות מאורעות ‪ 1929‬וכן ‪ 1936‬יעזבו‬
‫היהודים את יפו באופן שיצור נתק‪ :‬תל אביב (יהודית) ‪ -‬יפו (ערבית)‪.‬‬

‫יפו בתקופה העותומאנית הבריטית עד ימינו‬

‫ניתן לראות כיום שרידים בנויים מועטים בלבד של יפו מהתקופה העותומאנית‪ .‬זאת מאחר‬
‫מהחומות בשנות השבעים של המאה‬ ‫והחומה העותומאנית והחפיר נהרסים עם היציאה‬
‫התשע עשרה‪ .‬הערבים יצאו תחילה דרומה (בהקמת עג'מי וג'בלייה מדרום ליפו)‪ .‬לאחר מכן‬
‫יצאו היהודים צפונה (בהקמת נווה שלום ונווה צדק)‪ .‬סיבה נוספת להעדר שרידים היא כי לאחר‬
‫מכן‪ ,‬בעת המרד הערבי הגדול (‪ – )1936-1939‬נמחק‪ ,‬ב"מבצע עוגן"‪ ,‬על ידי הבריטים רוב שטחה‬
‫המבונה העותומאני של יפו‪ ,‬ולכן לא נותרו שטחים מבונים עותומאניים ביפו‪ ,‬לא נותרה‬
‫חומה‪ .‬רוב המבנים שנותרו ביפו הם מתקופת אבו נבוט דהיינו מלפני מאתיים שנה‪ ,‬באיזורי‬
‫שני מתחמי סמטאות אשר לא נהרסו במבצע עוגן הבריטי‪.‬‬
‫בשנות השישים של המאה העשרים ה"חברה לפיתוח יפו העתיקה" הופכת את איזור החרבות‬
‫ל"גן הפסגה" (שהיו בו בתים‪ ,‬סמטאות‪ ,‬שווקים שנהרסו על ידי הבריטים) ואת "כיכר‬
‫הקדומים"‪ ,‬ומעט הערבים שנותרו מפונים לטובת רובע תיירותי של אמנים וגלריות‪.‬‬

‫מבנים ביפו מתקופת אבו נבוט‬

‫בתחילת המאה התשע עשרה‪ ,‬בשנת ‪ ,1800‬מיד לאחר נסיגת נפוליאון קם "תקיף מקומי" בשם‬
‫אבו נבוט (אשר כונה כך בשל שהיה מהלך עם נבוט)‪ .‬אבו נבוט בונה ביפו חומה (דהיינו מאוחרת‬
‫בהרבה לזו שב ירושלים‪ ,‬ומאוחרת מעט לזו של חיפה ועכו )‪ ,‬בונה את מסגד המחמודייה שהינו‬
‫מסגד ג'מעה ‪ -‬בו מתכנסים לתפילת יום שישי בצהריים‪ .‬ממולו מזרקה מאבני שיש אותם גזל‬
‫מאתר העתיקות באשקלון‪ ,‬בונה סיביל מפואר ליד שער ירושלים של החומה (אשר היה שער‬
‫מפנה ורק את שרידיו של השער אנו רואים)‪ ,‬וסיביל נוסף ליד אבו כביר‪.‬‬

‫האתוס הציוני ביפו‬

‫‪165‬‬

‫האתוס הציוני מתפתח אף ביפו‪ .‬ביפו נערך הכנס של תנועת השומר‪ .‬אל יפו מגיע הרצל במסעו‬
‫בא"י ומתארח במלון קמינץ‪ .‬הסניף הראשון של גימנסיה הרצליה מוקם ע"י פאניה ויהודה‬
‫מטמון כהן (אשר אף שינה את הבית הראשון של "התקווה") בתחילת רחוב רזיאל‪ .‬ביפו היה‬
‫המשרד הארצישראלי‪ ,‬שהינו זרוע ושלוחה של ההסתדרות הציונית העולמית (בראשות הרצל)‪,‬‬
‫אשר בראשו עמד ארתור רופין (אשר היווה חיבור חשוב בין ההסתדרות הציונית למעשית‪,‬‬
‫ומחבר בין אנשי העלייה הראשונה לשנייה)‪ .‬כאן הייתה הספריה הלאומית "שער ציון"‪ .‬כך גם‪,‬‬
‫הבית הגדול אשר מולו אנו עומדים היה שייך למשפחה ערבית עשירה בשם סורסוק אשר‬
‫רכשה קרקעות רבים בעמק יזרעאל (מפלאחים אשר לא יכלו לעמוד בנטל הכבד) ‪ ,‬אשר התנועה‬
‫הציונית רכשה מהם אדמות‪.‬‬

‫מתחם סמטאות המזלות‬

‫אנו נמצאים במתחם סמטאות מן התקופה העותומאנית ‪ ,‬בתקופת "תקיף מקומי" בשם אבו נבוט‬
‫משנת ‪ , 1800‬באיזור אשר לא נהרס ע"י הבריטים במבצע "עוגן" בעת המרד הערבי הגדול‪.‬‬
‫התכנון העירוני במזרח (בניגוד לקארדו – דקמנוס המסודר הרומי) הוא בסמטאות מגובבות וללא‬
‫סדר‪ .‬הבנייה כאן היא מן האבן המקומית‪ ,‬מסלע הכרכר‪ ,‬מטוייח בשיטת "קוחלה"‪.‬‬
‫אנו מבחינים סביבנו באלמנטים אדריכליים מאפיינים‪ .‬קשתות‪ :‬לפיזור הכובד במסגרת‬
‫בניית קומה שנייה למבנה‪ .‬רלסים‪ :‬קורות ברזל אשר הובאו בשנת ‪ 1892‬לקו הרכבת לירושלים‬
‫ואף לבנייה כחיזוק ותמיכה לבניית קומות שניות‪ .‬המאשרבייה‪ :‬מעקה גג הבנוי מצווארי‬
‫שתייה של כדים‪ ,‬הנקראים "מאשרב"‪ .‬המעקה ‪ ,‬הבנוי איפוא‪ ,‬מחורים רבים‪ ,‬מאפשר שתי‬
‫פונקציות‪ :‬מחד‪ ,‬כניסת וזרימת אוויר לנשים העובדות על גג הבית‪ .‬מאידך‪ :‬שמירה על כבודן של‬
‫הנשים באי יכולת לראותם‪ .‬ארקר‪ :‬מרפסת הבולטת החוצה ונועדה להגדלת שטח הבית‪.‬‬

‫הקישלה‬
‫מעט מאד שרידים עותומאניים נותרו ביפו וזאת הן לנוכח העובדה כי בעת היציאה מהחומות‬
‫נהרסה החומה העותומאנית והן‪ ,‬ובעיקר‪ ,‬לנוכח העובדה כי במבצע "עוגן" (‪ )1936-1938‬הרסו‬
‫הבריטים את מרבית שטחה המבונה של יפו העותומאנית‪.‬‬
‫אנו נמצאים מול מבנה אשר היה בית מעצר בתקופה העותומאנית‪ ,‬ולאחר מכן בתקופה‬
‫הבריטית‪ .‬עם הקמת מדינת ישראל הופך המקום לתחנת משטרת ישראל‪ ,‬וכאן אף מוחזק‬
‫במעצר‪ ,‬בעת משפטו‪ ,‬אדולף אייכמן‪ .‬אנא ‪ ,‬שימו לב בלוח השיש ועליו מפת יפו‪ .‬לוח השיש‬
‫ניצב על שכבת בטון אשר חסמה את חלון חדר המעצר של אדולף אייכמן למנוע ניסיון התנקשות‬
‫בו‪ .‬כיום‪ ,‬פונתה תחנת המשטרה והמקום עתיד לקום כמלון בוטיק‪.‬‬

‫גן שער רעמסס השני‬

‫‪166‬‬

‫אנו עומדים מול שרידי עתיקות (אשר נתגלו בעת שנחפר והוקם בשנות השישים "גן הפסגה")‬
‫המיוחסים לתקופת הברונזה המאוחרת‪ ,‬לשושלת התשע עשרה למלך רעמסס השני (המיוחס‬
‫להיות פרעה המקראי)‪ .‬מאחר ויפו נמצאת על תוואי "דרך הים" עוברים כאן מלכי פרעה‬
‫במסעות המלחמה ובכללם המלך רעמסס השני אשר מקים שער‪ .‬התגלתה אומנת שער ועליה‬
‫שני קרטושים ובהם רשום "רעמסס" "ילודו של אמון"‪ .‬ההנחה היא כי האומנה השנייה (אשר‬
‫לא נמצאה) זהה‪ .‬משקוף השער לא נמצא‪.‬‬
‫שרידי השער המקורי נלקחו למוזיאון יפו לעתיקות‪ ,‬ומולנו שער משוחזר (מאחר והמשקוף לא‬
‫נמצא‪ ,‬ולא ידוע מה היה עליו‪ ,‬הונח משקוף משוחזרת בצבע שונה)‪ ,‬ושרידי עתיקות בתוך‬
‫"לוגוס" העתיקות הרבוע מולנו (לוגוס חפירה נוסף שאותר – בכיכר קדומים)‪.‬‬

‫פסל "עץ התפוז המרחץ"‬

‫אנו נמצאים מול פסל "עץ התפוז המרחף" של הפסל רן מורין‪ ,‬המנציח את עצי התפוז (שמוטי)‬
‫ביפו – אשר אינם עוד‪ .‬הפסל נעשה ע"י רן מורין‪ ,‬יליד רמת רחל‪ ,‬אף ארכיאולוג בהשכלתו‪ ,‬ובין‬
‫השאר בעל יכולת של עצים "מרחפים" כגון זה שבפנינו‪ ,‬פסל עץ הזית ברמת רחל‪ ,‬פסל "עץ‬
‫השיטה המעופף" במלון דן אילת‪.‬‬

‫נמל יפו‬
‫יפו יושבת על מפרץ טבעי ובו סלעים מרדדים את גובה פני הים ויוצרים מעגנה – מפרץ רדוד‬
‫ללא גלים המאפשר עגינת ספינות קטנות‪ ,‬אך ספינות גדולות לעולם לא יכלו לעגון ביפו‪ .‬דרך‬
‫נמל יפו מגיעים עצי הארזים לבית המקדש הראשון והשני‪ ,‬ומכאן בורח יונה מפני האלוקים אל‬
‫תרשיש‪ .‬לפי המיתולוגיה היוונית היה צורך להקריב למפלצת ים בשם גרוגורנה נשים‪ ,‬וכך‬
‫הועלתה לקרבן אנדרומדה‪ ,‬אך פרוסיאוס נאבק בה ומשחרר את אנדרומידה‪.‬‬
‫נמל יפו ספג שלוש מכות קשות‪ :‬הקמת נמל חיפה (שנות עשרים – שלושים במאה העשרים)‬
‫ע"י הבריטים (במגמה להוביל ממנו נפט שהגיע מעיראק)‪ ,‬הקמת נמל ת"א (ע"י היהודים‬
‫באישור הבריטים בעת המרד הערבי הגדול) והקמת נמל אשדוד‪.‬‬

‫המנזר – אכסנייה הארמנית ביפו‬

‫בשנת ‪ 1799‬מגיע נפוליאון לאל עריש‪ ,‬רמלה וממנה מגיע ליפו‪ .‬הוא שולח קצין לתורכים עם‬
‫מסר כי יכנעו‪ ,‬על מנת שלא תוחרב העיר‪ .‬הקצין השליח נורה – ונפוליאון כובש את העיר וטובח‬
‫בתורכים‪ .‬את חייליו אשר חלו בדבר מאכסן נפוליאון בבניין "אכסניה ארמנית" אשר אנו‬
‫נמצאים מולו ואשר הפך לבית חולים שדה‪ .‬לאחר הכשלון והנסיגה מעכו וע"מ שלא לעכב את‬
‫הנסיגה נותן נפוליאון הוראה להרעיל ולהמית את החולים‪.‬‬
‫‪167‬‬

‫המושבה האמריקאית והגרמנית ביפו‬

‫בשנות השישים של המאה התשע עשרה מגיעה לכאן‪ ,‬מתוך אמונה דתית‪ ,‬קהילת פרוטסטנטים‬
‫מארצות הברית בראשות איש דת בשם אדאמס‪ .‬הקהילה מגיעה‪ ,‬דרך חוף צ'ארלס קלור‪ ,‬עם‬
‫בתי העץ ממדינת מיין בארצות הברית‪ .‬עקב הקשיים‪ ,‬היות האיזור ביצתי‪ ,‬מחלות‪ ,‬נטישת אב‬
‫הקהילה – הם נוטשים וחוזרים לארצות הברית‪.‬‬
‫אל אותו המתחם יגיעו קבוצה דתית נוספת‪ ,‬אנשי ההיכל‪ ,‬ה"טמפלרים" מגרמניה‪ .‬הם מגיעים‬
‫תחילה‪ ,‬בשנת ‪ 1868‬ומקימים את המושבה הגרמנית בחיפה‪ ,‬לאחר מכן מקימים כאן את‬
‫המושבה הגרמנית‪ .‬לאחריה יקימו מושבה גרמנית נוספת ב"סארונה"‪.‬‬

‫נווה צדק ונווה שלום‬

‫באמצע המאה התשע עשרה מתיישבים יהודים בתוך העיר העתיקה ביפו‪ ,‬אך בשל תנאי‬
‫הסניטריה הקשים והלחץ מתחיל תהליך של יציאה מן החומות‪ .‬אהרון שלוש (איש עשיר‬
‫העוסק בחלפנות ונדל"ן) רוכש קרקעות מחוץ לחומות (אדמות נווה צדק‪ ,‬בית הקברות‬
‫בטרומפלדור)‪ .‬את האדמות הוא מוכר ‪ ,‬במחיר זול מאד‪ ,‬ל"האדון שמעון רוקח" (ראשי תיבות‬
‫הש"ר) אשר מקים את אגודת "עזרת ישראל" ובונה בשנת ‪ 1886‬את שכונת נווה צדק (שם‬
‫המופיע בספר ירמיהו) כשכונה עם ארבעה רחובות ישרים‪ ,‬בתים מרווחים‪ ,‬עם חצר‪" ,‬בית‬
‫תבשיל"‪ ,‬ו"בית כבוד" (שירותים)‪ .‬זרח ברנט יקים את שכונת נווה שלום‪ .‬כך קמות נווה צדק‬
‫ונווה שלום (היום שתיהן ביחד נווה צדק) כשכונות ראשונות מחוץ ליפו‪ ,‬אשר המקימים‬
‫שלהם ( שלוש‪ ,‬אליעזר רוקח‪ ,‬ברנט‪ ,‬אמזלג) ראו עצמן כחלק מיפו‪ .‬לאחר מכן הוקמו גם מחנה‬
‫יוסף‪ ,‬וכרם התימנים – אף הן כחלק מיפו‪.‬‬
‫מתחת לגשר אשר עליו עברנו בדרכנו אל השכונה עברה הרכבבת‪ ,‬שנת ‪ ,1892‬מיפו לירושלים‪,‬‬
‫והגשר הוקם ע"י אהרון שלוש (לאחר ששבר רגלו בנסיעה בעליה וירידה לחצות את הוואדי)‪.‬‬
‫בשכונה אנו מבקרים ב"בית הליוואן" המפואר של אהרון שלוש עם תקרות ורצפות עטורים‬
‫בציורים‪ ,‬כאשר מצד ימין של המבנה היה מפעל משפחתי לבטון ורעפים‪ ,‬ומצד שמאל בית‬
‫כנסת – כמעין "אחוזה"‪.‬‬
‫אל נווה צדק ונווה שלום יבואו אנשי דת ואנשי רוח‪ :‬שי (צ'צ'קס) עגנון (אשר ניתן לזהות את ביתו‬
‫בסמיכות לבית אהרון שלוש) ‪ ,‬יוסף חיים ברנר‪ ,‬הרב קוק‪ ,‬דבורה בארון‪ ,‬נחום גוטמן‪.‬‬

‫סוזן דלל‬
‫סוזן דלל בראשיתו הינו "קריית החינוך" של שכונת נווה צדק – אשר מהווה את "היציאה מן‬
‫החומות" של יפו‪ .‬במתחם היה בית ספר של אגודת חובבי ציון אשר לימד את הבנות (אשר‬
‫תחנכנה את הילדים) בשפה העברית‪ ,‬וכן בית ספר של אגודה צרפתית בשם "אליאנס" אשר‬
‫‪168‬‬

‫לימד את הבנים בשפה צרפתית‪ .‬לאחר הדרדרות השכונות (והקמת אחוזת בית ולימים תל‬
‫אביב)‪ ,‬בשנות השמונים במסגרת טרנד של "שימור"‪ ,‬מקימה כאן משפחה יהודית בשם דלל‪,‬‬
‫באמצעות קרן לה גייסו כספים‪ ,‬מתחם של תרבות ומחול (להקת בת שבע‪ ,‬ענבל) להנצחת זכרה‬
‫של בתם הרקדנית סוזן אשר נפטרה בגיל צעיר‪ .‬זכר ליפו ולפרדסים (אשר נווה צדק ונווה שלום‬
‫יצאו מהם) בנו מעין תעלות השקייה ועצי פרי‪.‬‬
‫על קיר המתחם אנו מ בחינים בשלושה לוחות אריחי קרמיקה צבעוניים אשר נעשו בידי האמן‬
‫דוד טרקטוב המתאר (באמצעות הדפס משי על אריחי קרמיקה) את יפו (לפני היציאה מן‬
‫החומות) ‪ ,‬תחילתה של נווה צדק ומתחם החינוך אשר היה כאן‪,‬‬

‫מעודכן ‪22.5.10‬‬