‫עמ' מס' ‪1‬‬ ‫שם קובץ‪doc.

642793293 :‬‬ ‫קורס מורי דרך – סיכום הרצאה‬

‫תאריך‪04/02/2007 :‬‬ ‫מרצה‪ :‬ד"ר מוטי אביעם‬ ‫נושא‪ :‬ארכיאולוגיה מקראית‬

‫ההבדל בין מקדשים יווניים לרומיים‪:‬‬

‫מקדש רומי מוצב על במה – פודיום‪.‬‬
‫אנטה – במקדש רומי שני הקירות החיצוניים בולטים מעבר לקו הקיר הפנימי‬
‫בניגוד למקדש יווני שהוא מרובע ותו‪-‬לא‪.‬‬

‫גמלון הוא הצד הקדמי המשולש בגג דו שיפועי‪ .‬גג דו שיפועי הוא השיטה הכמעט יחידה לקרות‬
‫משטח גדול בעת העתיקה‪.‬‬

‫משקוף – החלק העליון של הפתח‪ ,‬מזוזה – החלקים בצדדים‪ ,‬וסף – או מפתן למטה‪.‬‬
‫ברוב המקרים הפתחים מקדשים מופיעים במספרים אי זוגיים – ‪ ,3 ,1‬או ‪ 5‬במקדשים גדולים‬
‫מאוד‪.‬‬

‫מהפתח הקדמי במקדש הרומי בקדש לא ניתן להיכנס כי הסף והפודיום גבוהים מידי‪ .‬על הסף יש‬
‫סורג מתכת – הפתח הראשי אינו משמש לכניסה אלא כחלון גדול‪.‬‬
‫בכל המקדשים היתה עבודת קורבנות – חיות שונות‪.‬‬

‫מבני ציבור ומונומנטים‬

‫הרומאים הנציחו את תרבותם ע"י מבנים ציבוריים מפוארים ומגלומנים‪:‬‬

‫בזיליקה‪ -‬מהמילה בזילאוס (מלך ביוונית)‪ ,‬מבנה ציבורי גדול שנועד בתקופה הרומאית להתכנסויות‪.‬‬
‫מבנה רוחב‪ -‬שהפתחים הם בקירות הארוכים‪.‬‬
‫אפסיס‪ -‬גומחה בקיר‪.‬‬
‫הבזיליקה היא מבנה רוחב בעל שני אפסיסים‪ ,‬ויש שני טורים של עמודים שתפקידם לתמוך את הגג הדו‬
‫שיפועי‪ .‬זהו מבנה ציבור להתכנסויות עממיות (משפטיים וציבוריים)‪ .‬בתקופה הביזנטית הבזיליקה‬
‫הרומית הופכת להיות המבנה הרעיוני לנצרות‪ .‬סגרו את הפתחים בשני הצדדים ויצרו מבנה אורך‪.‬‬
‫בארץ ידוע על שלוש בזיליקות באשקלון‪ ,‬בבית שאן ובבית שערים‪.‬‬
‫יש להבדיל בין בזיליקה רומית ובזיליקה נוצרית שהיא כנסיה (שאומנם מבוססת על הבזיליקה הרומית)‪.‬‬

‫מרחצאות‬
‫יש שני סוגים‬
‫‪1‬מרחצאות חמים = טרמה מבוססים על מים חמים שבוקעים מהאדמה‪.‬‬
 ‫עמ' מס' ‪2‬‬ ‫שם קובץ‪doc.642793293 :‬‬ ‫קורס מורי דרך – סיכום הרצאה‬

‫תאריך‪04/02/2007 :‬‬ ‫מרצה‪ :‬ד"ר מוטי אביעם‬ ‫נושא‪ :‬ארכיאולוגיה מקראית‬

‫בתי מרחץ‪ -‬מרחצאות שבהם מחממים את האוויר הכלוא בתוך חלל‪ ,‬ע"י תנורים גדולים שמוסקים בעץ‪.‬‬
‫מחממים את האוויר אשר מוזרם בתוך תעלה המובילה את האוויר החם בין שני רצפות‪ .‬על הרצפה החמה‬
‫מהאדים שופכים דלי מים שהופכים לאדים בחדר הקלדריום‪.‬‬
‫בית המרחץ כלל שלושה סוגי חדרים קלדריום חדר חם‪ ,‬פריג'ידריום חדר קר‪ ,‬טפידריום פושר‪ .‬בבתי‬
‫העשירים היו מרחצאות פרטיות‪ .‬ולציבור הרחב היו מרחצאות ציבוריות‪ .‬זו הייתה שיטת ההתרחצות‬
‫העיקרית באותה תקופה‪.‬‬
‫נימפאון‪ -‬מזרקה‬
‫נימפות בנות יער‪-‬שהיו להם מקדשים בעולם היוני‪ ,‬המקדשים היו תמיד ליד מים‪ .‬השם בלבד נשמר‪.‬‬
‫מזרקה שכל תפקידה לקשט את מרכז העיר‪ .‬כמו קיר תפאורה‪ .‬הדרך היחידה להזרמת המים היה כוח‬
‫הגרביטציה‪.‬‬
‫שער הניצחון‪ -‬הומצא באימפריה הרומית‪ ,‬בנין אדיר חסר שימוש שכל מהותו להלל ולפאר את הקיסר‬
‫ולהעיד על ניצחונותיו‪.‬‬
‫עמוד ניצחון‪ -‬מבנה שגם הוא נועד לפאר את הקיסר‪ .‬בארץ לא נתגלו עמודים כאלו‪ .‬עמוד הינו בקוטר ‪8‬‬
‫מטר חלול מבפנים עם גרם מדרגות וחלונות אשר בנוי ממספר חוליות‪ .‬על גבי העמוד מבחוץ יש עיטורים‬
‫מגולפים המתארים את מסע הכיבושים של הקיסר‪ .‬ברור שלא ניתן לראות את הדמויות שמגולפות‬
‫בקצהו העליון של העמוד‪ ,‬והדבר נועד רק להלל ולפאר את הקיסר‪.‬‬

‫אמות מים וגשרים‬

‫הרומאים לא המציאו את הקשת‪ ,‬אך השתמשו בה רבות‪ .‬הם העבירו את המים באמות‪.‬‬
‫הבעיה הייתה איך מתגברים על מכשולי קרקע כמו ערוץ‪ ,‬בתקופה ההלניסטית למדו איך לחצות נחל‬
‫בעזרת צינור שבנוי מאבן ושימוש בחוק הכלים השלובים‪ .‬הרומאים למדו לחצות נחלים בקו ישר דבר‬
‫שאפשר להם להתמודד עם נחלים שוצפים‪ .‬הם היו צרכים לבנות גשרים אדירים כדי להעביר את המים‬
‫לעיר (מרחצאות‪ ,‬מזרקות‪ ,‬בתי עשירים)‪ .‬אמות מקורות שמשו למי שתייה‪.‬‬

‫מבני בידור וספורט‬

‫אצטדיון מבנה שעבר מהעולם היווני לרומי‪ .‬מקום שבו נערכות תחרויות ספורט מקצועיות‪ .‬הטלת כידון‪,‬‬
‫ריצה‪ ,‬הטלת דיסקוס‪ .‬האצטדיון הרומי דומה מאוד ליווני מגרש עפר ומשני צדדיו מושבים‪ .‬ההבדל היה‬
‫ביכולת ההנדסית של הרומאים שאפשרה להם לעשות את המבנה גדול ומפואר יותר מהמבנה היווני‪.‬‬
‫מהמאה השנייה לספירה יש "התמיינות" כל מבנה מקבל תפקיד משלו‪.‬‬
‫תיאטרון‪ -‬מקורו בעולם היווני‪ .‬התיאטרון יצאה מתוך פולחן לדיוניסוס‪ .‬האנשים היו מתכנסים לחזות‬
‫במחזות שעסקו באלים ובבני אדם‪ .‬הביצוע היה ע"י קבוצת שחקנים ומקהלה‪ .‬התיאטרון היווני היה‬
‫חצוב במדרון של גבעות‪ .‬ליוונים לא היה את הידע והטכנולוגיה והם ניצלו את הטופוגרפיה לצורך בניית‬
 ‫עמ' מס' ‪3‬‬ ‫שם קובץ‪doc.642793293 :‬‬ ‫קורס מורי דרך – סיכום הרצאה‬

‫תאריך‪04/02/2007 :‬‬ ‫מרצה‪ :‬ד"ר מוטי אביעם‬ ‫נושא‪ :‬ארכיאולוגיה מקראית‬

‫המבנה (בארץ לא נתגלה אף אחד)‪ .‬הרומאים אימצו גם את עולם התיאטרון‪ .‬אך להבדיל מין היוונים הם‬
‫שינו שני דברים‬
‫‪.1‬תוכן ההצגות הפך ליותר יום יומי‪.‬‬
‫‪ .2‬המבנה האדריכלי וההנדסי ‪ -‬הרומאים פיתחו את היכולת להשתמש בקמרונות כדי לבנות עליהם‬
‫מבנים בעלי מדרון מלאכותי‪ .‬הדבר אפשר להם לבנות את המבנה בכל מקום שיחפצו‪.‬‬
‫אורכסטרה‪ -‬השטח עליו הופיעו השחקנים בתיאטרון היווני היה בצורת עיגול‪.‬‬
‫מבנה התיאטרון אופיין באקוסטיקה מצוינת‪.‬‬
‫בתיאטרון הרומי הוסיפו קיר מאחורי האורכסטרה והיא הפכה להיות חצי עיגול‪ .‬ההופעה התרחשה על‬
‫במה מעץ הבנויה על קמרונות אבן כך שמתחתיהם נוצרו חללים שהוו את "מאחורי הקלעים" ואת חדרי‬
‫ההלבשה‪.‬‬
‫סקנה פרונס‪ :‬הקיר מאחורי הבמה שהיה מעוצב בפאר ועושר רב‪ .‬שתים או שלוש קומות מקושטות‬
‫בצבעים עזים ומצועצעים ירוק‪ ,‬זהב‪ ,‬כסף‪ ,‬אדום וכו‪ .‬האנשים ישבו מול הקיר‪ .‬לא הייתה בהצגות‬
‫תפאורה מתחלפת הקיר שימש כתפאורה‪ .‬השתדלו לבנות אותם עם הגב לשמש‪.‬‬
‫אודאון‪ -‬מקום להשמעת יצירות מוסיקליות – בנוי כמו התיאטרון אך ההבדל הוא בגודל יותר קטן ואפשר‬
‫היה גם לקרות אותו בתקרה קבועה‪ .‬נמצא בארץ באפק ובית שאן‪.‬‬

‫יש שני משחקי מים בעולם הרומי‪ .‬ניתן היה לבצע אותם בבריכה גדולה‪ .‬אחד התנגשות ספינות‪.‬‬
‫השני היו ריקודי מים אשר נעשו באמצעות הצפת אורכסטרות של תיאטרונים ‪.‬‬

‫לבניינים אומם היה תפקיד ספציפי‪ ,‬אך לעיתים קרובות היו משתמשים בהם גם לפעילויות שלא היו‬
‫בבסיס ייעודן המקורי‪.‬‬

‫האמפיתיאטרון‪ -‬הומצא בתקופה הרומית ונועד למלחמות דמים‪ .‬חיות נגד חיות‪ ,‬בני אדם נגד חיות‪ ,‬בני‬
‫אדם נגד בני אדם‪ .‬תופעה זו התחילה במאה הראשונה לפני הספירה ברומא‪.‬‬
‫האמפיתיאטרונים הראשונים נבנו מעץ ורק במאה השנייה לספירה החלו לבנות אותם מאבן‪.‬‬
‫לא ניתן היה לעשות את המלחמות בתיאטרון בגלל הקרבה של המושבים לאורכסטרה והסכנה שהמציגים‬
‫יפגעו בקהל‪ ,‬לכן נבנה מבנה אליפסי‪ ,‬שהתחתית של המבנה נקראה ארנה (מהמילה חול‪ ,‬החול נועד לספוג‬
‫את הדם)‪ .‬הארנה הייתה מונמכת כך שנוצרה הפרדה מן הקהל‪.‬‬
‫הקולוסאום הוא האמפיתיאטרון הכי גדול שנמצא ברומא‪.‬‬
‫מבנים אלו היו נפוצים מאוד באירופה‪ ,‬בצפון אפריקה‪ ,‬במזרח טורקיה‪ ,‬בסוריה ובירדן‪ .‬בארץ נמצאו‬
‫פחות אמפיתיאטראות‪.‬‬
 ‫עמ' מס' ‪4‬‬ ‫שם קובץ‪doc.642793293 :‬‬ ‫קורס מורי דרך – סיכום הרצאה‬

‫תאריך‪04/02/2007 :‬‬ ‫מרצה‪ :‬ד"ר מוטי אביעם‬ ‫נושא‪ :‬ארכיאולוגיה מקראית‬

‫היפודרום‪ -‬מבנה למרוץ סוסים‪ .‬מרוצי סוסים התרחשו בשדות פתוחים לאורך הרבה שנים‪ .‬החידוש הוא‬
‫בבינוי וסטנדרטיזציה של המשחקים עצמם‪ .‬נבנו מושבים על גבי קמרונות לאורך מגרש ארוך‪ .‬ההיפודרום‬
‫הרומי הגדול ביותר בעולם נמצאה ברומא למרגלות גבעת הפלטין ושמו הקירקוס מקסימוס‪.‬‬
‫בראשית התקופה הביזנטית יצאו מכלל שימוש האמפיתיאטרונים האנשים עברו להתעניין יותר במרוצי‬
‫הסוסים‪ .‬לכל עיר היו שתי קבוצות ירוקים ואדומים‪ .‬בקיסריה ובבית שאן בנו היפודרום והפכו אותו‬
‫לאמפיתיאטרון ששימש לסוסים ולמרכבות‪ .‬בצד אחד יש את תאי הזינוק שהמטרה לעשות סיבוב מסביב‬
‫ה"ספינה" קיר שרצו סביבו‪ .‬על הספינה היו אובליסקים (עמודים)‪ ,‬מתקן עם עמודים לספור את מספר‬
‫הסיבובים ומזרקות מים לקישוט‪.‬‬

‫דרכים‬
‫הרומאים הביאו לעולם דרכים סלולות‪ .‬הם שיפרו את תנאי השטח‪ ,‬התמודדו עם בעיות טופוגרפיות‪,‬‬
‫סללו חלק מהדרך וסמנו את הדרך באבני מייל‪ .‬המטרה הייתה להעביר את הצבא הרומי ממקום למקום‬
‫בצורה מהירה‪ .‬משסלל את הדרכים היו הלגיונות עצמם‪ .‬בדרך הושקעה מחשבה רבה לקביעת התוואי‪.‬‬
‫האדמה הטבעית הוחלפה באדמה טובה יותר לבניית הדרך ויצרו שכבות של מצע למנוע היסחפות מהירה‬
‫של הדרך ע"י המים‪ .‬בשכבה העליונה שובצו אבנים‪ .‬כשהדרך הובילה לעיר חשובה הדרך רוצפה בלוחות‬
‫גדולים של אבן בדרך פחות מרכזית היו מונחות אבני שדה‪ .‬בצדי הדרך היו אבני שפה שמטרתם לשמור‬
‫על השולים שלא יסחפו‪ .‬במקומות אחרים נחצבו מדרגות ועליהם היו מונחים עדני עץ לעגלות‪ .‬על הדרך‬
‫פיזרו עפר כדי שהעגלות לא יקפצו‪ .‬נבנו גשרים מעל קניונים‪ .‬אבני המייל הונחו (מייל יבשתי ‪ 1609‬מטר)‬
‫על בסיס מרובע‪ ,‬האבן עצמה הייתה עגולה ועליה נכתבו כתובות‪ .‬האבן שמשה ליחסי ציבור לקיסר‪ .‬רק‬
‫‪ 5%‬מהאוכלוסייה ידעו קרוא וכתוב והם היו מספרים לשאר העם‪ .‬על אבן המייל נכתבו ‪ 10‬שורות‬
‫שמהללות ומשבחות את הקיסר‪ .‬באחת הדוגמאות של הפרסום על גבי אבני המיל אנו רואים מחיקה של‬
‫שם הקיסר מאבן המייל‪.‬‬
‫הדרך הראשונה בארץ היא מצור לקיסרה שנסללה ע"י נרון לפני המרד הגדול‪ .‬רוב הדרכים נסללו במאות‬
‫שניה ושלישית לספירה‪.‬‬