‫מבוא לארכאולוגיה‬

‫מרצה‪ :‬חיים כהן ‪050-677994‬‬

‫תאריך‪20.2.04 :‬‬

‫הארכאולוגיה מנקודת מבטו של מורה דרך‪.‬‬

‫על הלוח‪:‬‬
‫ארכאולוגיה‬

‫ימית‬ ‫מדעי עזר‪:‬‬ ‫פרהיסטורית‬

‫סקר‬ ‫אנתרופולוגיה‬ ‫מקראית‬
‫‪Land Scapearcheology‬‬ ‫פליאונטולוגיה‬ ‫קלאסית‬
‫פליאובוטניקה‬ ‫מאוחרת‬
‫פליאוקלמיטולוגיה‬ ‫צלבנים‪-‬מוסלמים‬
‫גיאוגרפיה‬ ‫פולניזצה‬
‫מטלורגיה‬

‫מהי הארכאולוגיה?‬
‫חקר הממצא החומרי שהשאיר האדם בעבר‪.‬‬
‫וההיסטוריה? חקר הממצא הכתוב שהשאיר האדם‪.‬‬
‫ארכאולוגיה = ארכאוס – קדום‪ ,‬לוגוס – מדע‪ ,‬מדע שחוקר את העבר‪.‬‬

‫על הלוח בשקף‪ :‬מצבת זכרון שנמצאה במצרים‪ :‬אסטלה (לוח אבן בזלת שחורה או לוח לבן שעליו כתב‬
‫שליט)‪ :‬שילוב של הסטוריה וארכאולוגיה‪.‬‬
‫מרנפתח‪ ,‬פרעה‪ ,‬הגיע לישראל‪ ,‬נלחם ב‪ 1214 -‬לפנה"ס בעממים שישבו כאן – חוזר למצרים וכתב דיווח‬
‫לאלים ולעם‪ .‬בפעם הראשונה שהמילה ישראל הופיעה בכתובת‪" .‬ישראל הושם (=שממה) לא יהיה לו זרע"‪.‬‬
‫המגדיר של 'ישראל' בכתב המצרי היה 'אתנוס'‪.‬‬
‫המצרים כתבו בשפת ציורים‪ .‬במקום המילה אלוהות ציירו 'בז'‪.‬‬
‫התנ"ך הוא ההסטוריה (הממצא הכתוב) שמלווה את הארכאולוגיה (הממצא החומרי)‪.‬‬
‫כאן נוגעים בארכיאולוגיה מקראית‪.‬‬
‫ההסטוריה מתחילה עם הכתב – שהומצאה בערך בתקופה הכלכוליתית שהיתה בערך ‪ 4000‬לפנה"ס (כ‪-‬‬
‫‪ 6000‬שנה לפני זמננו)‪.‬‬
‫הכתב היה אידיאוגרפי‪ :‬ציירו עין לציין "עין" וכף יד לציין "כף"‪ .‬המעבר לכתב הא"ב היה מאוחר יותר‪ .‬הוא‬
‫דימה מעט את הכתב האודיוגרפי‪.‬‬
‫ציורי המערות של האדם הקדמון אינן הסטוריה‪ .‬צוייר ציד או פולחן‪.‬‬

‫הארכאולוגיה המודרנית החלה בתחילתה של המאה ה‪ 18 -‬עם גילויה של פומפיי‪.‬‬

‫פומפיי והרקולוניום בדרום איטליה נחרבו תחת התפרצות געשית ברעידת אדמה‪.‬‬
‫במאה ה‪ 3 -‬נשרפה במצרים הכנסיה ששמרה את אוצרות העולם העתיק‪ .‬שרדו הספרים של יוסף בן‬
‫מתתיהוס‪ .‬כתבי הרודוטוס‪.‬‬
‫אבל עם גילוי פומפיי החלה החפירה המסודרת הראשונה של עיר שלמה‪ :‬על בתיו‪ ,‬רחובותיו‪ ,‬פסליו‪.‬‬
‫הארכאולוגיה הפרהיסטורית היא חקר הממצאים שהשאיר האדם לפני הכתב‪.‬‬
‫בא"י מסתיים תחום המחקר של הארכאולוגיה הפרהסטורית עם התקופה הכלכוליתית‪ ,‬עם הופעת הכתב‪.‬‬
‫הדיסציפלינה של הארכאולוגיה המקראית‪ :‬מהכלכולית ועד התק' הפרסית (מאה ‪ 5 -4‬לפנה"ס)‬
‫הארכ' הקלאסית‪ ,‬חוקרת את הופעת הישות היוונית (מאה ‪ 5‬לפנה"ס ועד התקופה הערבית הקדומה – מאה ‪6‬‬
‫לספירה)‪.‬‬
‫בכ"א מהתחומים האלה ישנן התמחויות‪ :‬למשל – ארכאולוגיה ימית שעוסקת בערי נמל‪ ,‬ספינות עתיקות וקו‬
‫החוף‪.‬‬
‫התחום של סקר ‪ Land Scapearcheology‬קיבל חשיבות בימינו‪.‬‬

‫האנתרופולוגיה – שחוקרת תרבויות‪ ,‬מסייעת רבות לחקר הארכאולוגיה‪ :‬יש שלבים בהתפתחות חברתית‪-‬‬
‫שבטית‪ -‬תרבותית של האדם שניתן לשייך אותם לממצאים כי הממצא החומרי הוא אילם‪.‬‬
‫למשל – כשנמצא להב משונן‪ ,‬פונה הארכאולוג לבדוק מה עשו עם הכלי הזה בדרך של השוואה או בפניה‬
‫לאנתרופולוגים‪.‬‬
‫ניר מוסיף‪" :‬הארכאולוגיה היא האנתרופולוגיה של העבר"‪.‬‬
‫פלאונתולוגיה – חקר עצמות קדומות (פלאו=ישן)‪ .‬איזה חיות היו באותה חפירה‪ :‬ביות של עז‪ ,‬של כלב או‬
‫חמור‪.‬‬
‫פלאובוטניקה – חקר הצומח הקדום‪ .‬נשארים זרעים‪.‬‬
‫פלאו קלמיטולוגיה – חקר האקלים הקדום‪ .‬כל תקופה שבין חום לקור נמשכת כ‪ 10,000 -‬שנה‪ .‬אנו נמצאים‬
‫עכשיו בתקופה חמה‪ .‬ליד עתלית בעומק ‪ 12‬מ' התגלה כפר נאוליתי (מתק' האבן החדשה) עם חרצני זיתים‬
‫(פלאובוטניקה) – זה מראה את נסיגת הים בתקופות הקרות‪ ,‬של הים – כ‪ 30 -‬מ' מערבה‪.‬‬
‫פולניזציה – פולן=אבקת פרחים‪ .‬אבקה כזו מוצאים בתןך שכבות! בבדיקה פטרוגרפית מנסרים פרוסה דקה‬
‫של טיח תחת מקרוסקופ‪ ,‬ומוצאים אבקת פרחים‪ .‬פרחי חורף = תקופה קרה יותר לאורך השנה‪.‬‬
‫מטלורגיה – חקר המתכות‪ .‬לפי סוג המתכת ניתן לקבוע תקופות‪ .‬ברונזה = נחושת ‪ +‬בדיל‪ .‬כדי לחבר את‬
‫המתכות צריך זרניך‪ ,‬שמוצאים באזורינו בטורקיה‪ .‬ברזל מטאורי רך כמו אלומיניום‪ ,‬כך הוא מתגלה בטבע‪.‬‬
‫עד שגילו שאם מערבבים אותו בהתכה עם פחם הוא הופך לפלדה‪.‬‬

‫לנסות להביא להדרכה אמצעי המחשה כדי להדגים את תחומי העיסוק של הדיסציפלינות השונות‬
‫להסביר את הטופוגרפיה‪ ,‬להסביר את הממצא – ולהצמד ללוח הזמנים של הכרונולוגיה‬
‫והכי חשוב‪ :‬לעמוד בתכנית של הסיור‪.‬‬

‫לוח כרונולוגי של תקופות מקראיות‬

‫אלף ‪ 3-4‬לפנה"ס‬ ‫כלקוליתית‬
‫ברונזה קדומה‬
‫ברונזה תיכונה א'‬
‫ברונזה תיכונה ב'‬
‫ברונזה מאוחרת‬
‫ברזל ‪ I‬א'‬
‫ברזל ‪ I‬ב'‬
‫‪800-1000‬‬ ‫ברזל ‪ II‬א'‬
‫‪520-800‬‬ ‫ברזל ‪ II‬ב'‬

‫תרבות הנהרות‬
‫הינדוס‬
‫ראשית האנושות וראשית הכתב‬ ‫ינגצה‬
‫מסופוטמיה‬
‫נילוס‬
 ‫התקופות נקראות על שם טכנולוגיות‪.‬‬
‫מהמאה ה‪ 5 -‬לפנה"ס התקופות נקראות עפ"י האימפריות ששולטות בסביבה‪.‬‬
‫האימפריות האלו נולדו מתוך תרבויות הנהרות‪ :‬בימינו המסופוטמיה והנילוס‪.‬‬
‫מדוע הכתב‪ ,‬למשל‪ ,‬התפתח באיזור הנהרות? למה דווקא של ערש התרבות האנושית? הטריגר‪ :‬הגדרת‬
‫גבולות לאדמות‪.‬‬
‫החלקות מוצפות לפחות פעם בשנה‪ ,‬ומכוסות בסחף‪ .‬הגבולות מתטשטשים‪ .‬היה צורך בכלי שיגדיר נחלות‪.‬‬

‫ראשית הארכאולוגיה המודרנית‪:‬‬

‫ברומא – עם גילוי פומפיי‪.‬‬
‫ביוון ‪ –1868‬הנריך שלימן – לקח את כתבי הומרוס "אליאדה" חופרים בטירניס והתגלו אוצרות קדומים‪.‬‬
‫אבנס האנגלי מגיע לכרתים ומחפש את התרבות המינואית (מינוס)‪.‬‬
‫במסופוטמיה התחילו לחפש את נינווה‪1824 .‬‬
‫רולינסון ‪ -‬לאירופה מגיעים לוחות חרס שהוטבעו עליהם סימנים והיה צורך לתרגם אותם (מעין כתב יתדות)‪.‬‬
‫כשקראו בלוחות מצאו הקבלה לתיאורי העולם כפי שתואר במקרא!!‬

‫אחרי פענוח הלוחות האלה קמה אסכולה שלמה שטענה שבא"י נמצא את העולם הקדום וצריך לחפור אותו‪.‬‬
‫ואז הגיעו לאזור חוקרים שונים – יחד עם הצבא הכובש של נפולאון‪ :‬צרפת רואה עצמה כ"אם התרבות‬
‫המודרנית" (לפניה רומי ולפניה התרבות היוונית)‪.‬‬
‫'אבן הרוזטה' – נמצאה בכפר קטן במצרים בשם זה ושעליו כתוב ב‪ 3 -‬שפות‪:‬‬
‫כתב חרטומים אודיוגרפי‪ ,‬כתב הרייטי (יוונית מקוצרת) וכתב יווני‪.‬‬

‫ביוונית מצאו מילים שמקבילות למילה "קליאופטרה" ובמקומות‬

‫זהים המילה הזו נמצאת גם בשני הכתבים האחרים‪,‬‬
‫כנ"ל המילה "אלכסנדיה"‪.‬‬
‫כנראה שזו היתה כתובת שנכתבה ב‪ 3 -‬שפות כדי למנוע אי הבנות‪.‬‬
‫הכתב האידיאוגרפי = פונה לאלים‪.‬‬
‫הכתבים האחרים פונים להמונים‪.‬‬

‫‪ 95%‬מהשמות בא"י הם אוטנטיים – שימרו את שמם‪ .‬זה לא פשוט בכלל!‬

‫הכובשים כינו את הישובים בשמות חדשים‪ .‬גם הישראלים עשו את זה‪ :‬ליש ‪ >----‬דן‪ .‬פטל ‪ >----‬לוז‪.‬‬
‫המקרא שומר על השמות הקדומים‪.‬‬
‫הרומאים טבעו שם רומי לעיר ישנה והשם שרד עד היום‪ :‬נאופוליס = נבלוס = שכם‪.‬‬
‫כשהרומים עזבו – חזרו השמות הישנים‪.‬‬
‫אהרוני חקר את השמות של הישובים‪ ,‬שימור השמות השמיים‪ :‬עפרה = עפר (=אדמה טובה ומטיבה) היא‬
‫העיר טייבה‪...‬‬
‫ישנו טעות בזיהוי המודרני של עמק חפר‪ :‬המיקום הנכון שלו הוא ליד עמק דותן‪ ,‬תל אל חאפר‪.‬‬
‫שם יכול לנדוד מספר ק"מ‪ .‬שם יכול לעבור הכפלה‪ .‬יש חילופי אותיות‪.‬‬

‫החוקרים הראשונים שהגיעו לא"י‬

‫‪ – 1870-1860‬מתחילים החוקרים הראשונים להגיע‪ .‬רובינסון (קשת רובינסון בפינה הדרום מערבית של הר‬
‫הבית)‪ ,‬וורן (חופר בשיטה של פירים) ואחרים‬
‫עד אז חופרים ברשיון האימפריה העותמנית‪.‬‬
‫סיום התקופה העותמנית – נחקרת ישראל בצורה מדעית‪.‬‬
‫מפת סקר )‪ –PEF (Palestine Exploration Found‬כלי מדידה‪ ,‬סוקרים ומודדים‪.‬‬
 ‫נלסון גליק חפר בתחילת המאה ה‪ 20 -‬בעבר הירדן‪.‬‬
‫פיטרי חפר במצרים ותיארך את הלוח הכרונולוגי של השושלת המצרית‪.‬‬
‫מצא שהשכבות שונות מאזור לאיזור‪.‬‬
‫פיטרי חפר בישראל בתל חאסי‪ ,‬מתוך ה"אפלה" יצר את הסטרטיגרפיה של התל – עם השיכוב! הוא היה‬
‫גאון (שחי בקבר מצרי שהפך אותו לביתו‪..‬כשמת‪ ,‬ראשו מקבר בירושלים וגופו בכנסיית ווסטמיניסטר)‬

‫סדר כרונולוגי מסדר את הזמנים לפני מה קדם למה (ולא מתי קרה כל דבר)‪.‬‬
‫אז אם פיטרי הוא אבי הכרונולוגיה היחסית ‪-‬‬
‫‪ WF‬אולברייט‪ ,‬הוא אבי הכרונולוגיה המוחלטת (עבד בשנות ה‪ 30 -‬עד ‪)1960‬‬
‫הוא אמריקאי חופר את תל בית מרסין (בשפלת יהודה)‪.‬‬
‫אולברייט מייצר לוח כרונולוגי לתקופות א"י – לפי שנים!‬
‫מעבודותיו הממצאים מתחילים להיות מוחלטים ולא יחסיים (פלוס מינוס ‪ 50‬שנה)‬
‫אנשי התאריך העליון או אנשי האסכולה התל אביבית (אנשי התאריך התחתון) מתווכח על תחום של ‪ 50‬שנה‬
‫כשהויכוח נע סביב תקופת הברזל (תקופת מלכות שאול)‪ 50 .‬שנה אולי נראה זמן קצר אבל רב משמעות‪:‬‬
‫למשל‪ ,‬יש משמעות שממצאים מסויימים הם מתקופת דוד‪-‬שלמה או מתקופת אחאב‪ :‬למי שייכת עוצמתה של‬
‫ממלכת דוד‪-‬שלמה או לממלכת ישראל‪.‬‬
‫קתלין טרנר חופרת ביריחו‬
‫מק‪-‬אליסטר חופר בירושלים‬
‫(בודקים חרסים ומוצאים שביריחו אין שכבת שריפה ביריחו בתקופה מקבילה לעי‪ ,‬מה המשמעות‪)...‬‬
‫כשנמצא חומר אורגני‪ ,‬מעבירים אותו ללא מגע יד אדם (לרחובות או לאריזונה ארה"ב) – עושים בדיקה‬
‫רדיואקטיבית (פחמן ‪ )14‬ומגלים את הגיל שלה‪.‬‬

‫אתרי התקופה המקראית בא"י הם בעיקר בתילים‪.‬‬

‫מהו תל? גבעה מלאכותית שנוצרה בעקבות ערים שחרבו ועליהן קמו ערים נוספות‪.‬‬
‫לתל – תפקיד מפתח בארכאולוגיה של א"י‪.‬‬
‫אם השכבות הפוכות – לא ניתן לתארך באופן מוחלט‪ .‬ניתן לערוך רק כרונולוגיה יחסית – לפי תארוך‬
‫הממצאים‪.‬‬
‫השכבות שחותמות האחת את רעותה‪ ,‬בתל שלא הפכו בו את השכבות‪ ,‬מאפשרות לנו לבצע גם כרונולוגיה‬
‫מוחלטת לא רק יחסית‪.‬‬
‫אם התל התחיל את חייו בשכבה הראשונה והנמוכה ביותר שלו‪.‬‬
‫(תילים מסיימים את חייהם בא"י בתק' הפרסית – בדרך כלל)‪.‬‬
‫בדף המצורף "גידולו של התל"– מתוארכות השכבות‪.‬‬
‫כל שכבה מקבלת ספרה רומית‪ ,‬שכהעליונה ביותר היא ‪ I‬וככל שמעמיקים (זמן עתיק יותר) – המספר הרומי‬
‫גבוה יותר‪.‬‬
 ‫בכל חפירה יוצרים רשת (גריד) קווי אורך ורוחב כדי לחלק את השטחים‪.‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬

‫ומחפשים בריבועים לפי טיפולוגיה של מה שמחפשים‪ :‬למשל – אם מחפשים שער – יודעים באיזה מרובעים‬
‫לחפש אותו (לפי מה שיודעים על צורת הבניה באותה תקופה)‪.‬‬
‫כיצד מתארכים שכבה? שמוצאים משהו שלא היה אופייני לשכבה הקודמת‪ :‬סוגי חרסים שונים‪ ,‬עיטורים‬
‫אחרים‪ .‬לפעמים בתוך שכבה מסויימת – מוצאים ממצא שלא שייך לתקופתם‪ :‬כנראה שאנו נמצאים בחפירה‬
‫בתוך בית קברות (כי אנשים נקברו עם חפציהם עמוק באדמה – בתוך השכבה שקדמה להם)‪.‬‬

‫שיטת החפירה של הארכאולוגיה המודרנית‪ :‬לא חופרים הכל (כמו במצדה)‪ .‬רק חלק‪ .‬משאירים לדורות העבר‬
‫– עם האמצעים שיעמדו לרשותם בעתיד – למצוא דברים נוספים‪.‬‬
‫כך תוחמים את גבול החפירה‪( .‬כך‪ ,‬וגם תקציב‪)......‬‬
‫השטח מחולק לגרדים (קשורים לרשת הארצית)‪ ,‬התל מקבל נקודת ‪ – BM‬גובה מוחלט ‪( 0‬בעוד שבמציאות‬
‫הוא יכול להיות גבוה מפני הים)‪ .‬התל מחולק לשטחים (‪ A, B‬וכו') לכל ריבוע יש מספר‪ .‬ולכל ריבוע יש‬
‫לוקוסים (=לוקשן)‪.‬‬
‫כל פריט שנמצא מקבל ת‪.‬ז בהתאם למיקום שלו בתל‪ = 117006 :‬שנה‪ ,‬שטח‪ ,‬ריבוע‪ ,‬מספר הלוקוס‪.‬‬

‫בעלה של אגתה כריסטי היה ארכאולוג (ג'נטלמן‪ )...‬וכשהיא נשאלה איך זה להיות נשואה לארכאולוג היא‬
‫ענתה‪ :‬ככל שאני מתבגרת כך הוא אוהב אותי יותר‪....‬‬

‫העבודה‪ 30% :‬מהציון‪ .‬חודש להגשה‪.‬‬

‫לניילן את חזית המפה ולהציב עליה את האתרים האכאולוגיים החשובים‪.‬‬
‫לסמן את התקופות של כל אתר – בצבע המתאים לתקופה (עד התקופה הפרסית)‪.‬‬
‫על המפה לתת מקרא לצבעי הקווים)‬
‫(מקור הידע‪ :‬האינציקלופדיה לחפירות של ארץ ישראל)‬
‫צהוב – כלכולית‬
‫כחול – ברונזה קדומה‬
‫אדום – ברונזה תיכונה‬
‫ירוק ‪ -‬ברונזה מאוחרת‬
‫סגול ‪ -‬ברזל ‪I‬‬
‫סגול מקווקו ‪ -‬ברזל ‪II‬‬