‫‪ 2000‬שנות היסטוריה ניבטות אלינו מגלי האבנים‬

‫שנחשפו‪ ,‬נוקו‪ ,‬ושוקמו בעירו של הורדוס‪ ,‬שבעקבות‬

‫יוזמותיו אנו יוצאים הפעם‪...‬‬
 ‫קיסריה ניבנתה ע"י הורדוס‪ ,‬גדול הבנאים בארצנו‪ ,‬על‬
‫גבו של כפר דייגים פיניקי בשם "מגדל סטרטון"‪ ,‬היא תוכננה‬
‫וניבנתה ע"פ מיטב המסורת הרומית‪ ,‬והורדוס לא חסך‬
‫במאמצים ובאמצעים לעשותה עיר ואם‪ ,‬הקים בה "נמל מים‬
‫עמוקים" (שהיה מהגדולים במזרח הים התיכון) אף שלא‬
‫ניבנה במפרץ טבעי‪ ,‬הוא בנה בה ארמון רב תפארת‪,‬‬
‫תיאטרון ענק של ‪ 4000‬מקומות ישיבה (הקדום ביותר‬
‫באזורנו)‪ ,‬היפודרום נהדר שנמתח לאורך חוף הים‪ ,‬ואמת מים‬
‫שהובילה מים חיים בשפע ממעינות שוני וצברין – מהלך כ ‪17‬‬
‫קילומטר מהעיר‪ ,‬אכן מבצע אדיר בכל קנה מידה!!!‬
‫הורדוס הקדיש את העיר למיטיבו – אוקטיביאנוס‬
‫אוגוסטוס קיסר‪ ,‬וקרא אותה על שמו‪.‬‬
‫במשך השנים הפכה קיסריה לבירת מושבם של‬
‫נציבי רומי‪ ,‬ובתקופה הביזנטית צמחה ופרחה‪ ,‬מימדיה‬
‫היגיעו לכ ‪ 2000‬דונם‪ ,‬ותושביה‪ ,‬בתקופה זו‪ ,‬נאמדים בכ‬
‫יש בקיסריה גם פן יהודי‪ ,‬שכן יהודים גרו‬ ‫‪ 100,000‬איש‪.‬‬
‫בה לאורך תקופות ארוכות‪ ,‬חלקן משמעותיות בחיי העם‪,‬‬
‫כולל הגירסא הטוענת שהמרד הגדול פרץ בקיסריה על רקע‬
‫חילוקי דעות עם השלטונות‪ ,‬בצפון האתר ישנם שרידים‬
‫קיסריה‪ ,‬כמו גם כל המרחב שסביבה‪ ,‬חוותה את תהפוכות הזמנים‪,‬‬
‫החליפה שליטים‪ ,‬נהרסה וניבנתה מחדש‪ ,‬ולהלן ציר הזמנים של העיר‬
‫‪ 10‬לפנ"הס – הורדוס מסיים את בניית העיר‪ ,‬לאחר שבנה‬
‫בה נמל עמוק מים‪ ,‬ארמון נהדר‪ ,‬תיאטרון ענק‪ ,‬היפודרום‬
‫מרשים‪ ,‬ואמת מים שאורכה מעל ‪ 17‬ק"מ‪.‬‬
‫‪ 638 – 324‬לספ' – התקופה הביזנטית – פריחה גדולה‪,‬‬
‫בונים היפודרום חדש‪ ,‬ואמת מים נוספת‪.‬‬

‫‪ 638‬לספ' – הכיבוש הערבי‪ ,‬קיסריה שוקעת ונשכחת‪,‬‬

‫אך במאה התשיעית חלה התעוררות‪ ,‬הנמל חוזר לתפקד‪,‬‬
‫וסביבו קמה עיר מבוצרת (שבהמשך שולבו חומותיה‬
‫בחומות הצלבניות)‪.‬‬
‫‪ – 1101‬הכיבוש הצלבני בארץ‪ – 1251 ,‬לואי ה ‪ 9‬מבצר‬
‫את העיר (ואת חומותיו רואים עד היום)‪ ,‬אחרי תבוסת‬
‫הצלבנים וגרושם מהארץ‪ ,‬הם חוזרים ונאחזים בערי‬
‫החוף בלבד‪ ,‬ללא ירושלים‪ ,‬וקיסריה הופכת לבירתם‬
‫המבוצרת עד סוף ישיבתם בארץ‪.‬‬
‫‪ – 1265‬קיסריה ניכבשת ע"י ביברס הממלוכי‪ ,‬ויורשו –‬
‫אל מליכ אל אשרף הורס אותה עד היסוד‬
‫‪ – 1561‬הכיבוש העות'מני‪ .‬ב ‪ 1878‬מביאים התורכים‬
‫לקיסריה קבוצת פליטים בוסנים מוסלמים‪ ,‬המקימים‬
‫כפר על חורבות המצודה הצלבנית‪ ,‬כפר זה נהרס‬
‫במלחמת השיחרור בעקבות הכיבוש הישראלי‬
 ‫את מסענו בקיסריה נתחיל בחלקה הצפוני של העיר‪ ,‬שם היה הנמל‬
‫ההרודיאני‪ ,‬ושם גם נימצאים שרידיה המרשימים של העיר‪/‬המצודה‬
‫הצלבנית‪ ,‬כמו גם גבעת הפולחנים ששינתה פניה משלטון לשלטון‬

‫ניכנס בשער הצלבני המרשים שהשתמר‬

‫היטב על קשתות גגו המתנשאות לגבה של‬
‫כ ‪ 5‬מ'‪ ,‬נהלך ברחוב הצלבני מתחת לקשתות‬
‫מרהיבות‪...‬‬
 ‫נטפס על החומה הענקית‪,‬‬
‫נתרשם מעוצמתה ומן‬
‫המגדלים האדירים שחיזקוה‪,‬‬
‫ונעיף מבט למטה – אל‬
‫ה"חפירים" שנחפרו‬
‫למרגלותיה כדי להקשות על‬
‫האויב הרוצה לכובשה‬
 ‫נעצור מול הגבעה המרכזית (שהינה גבעה מלאכותית) אשר היוותה את המרכז‬
‫הפולחני‪ ,‬כאשר כל תקופה השאירה בה את חותמה‪ ,‬כפי שנוכל לראות בסידרת האיורים‬
‫הצבעוניים שתובא להלן‪ ...‬ואגב – מזח הנמל ההרודיאני היה בנוי ממש בקצה הדשא של‬
‫היום‪ ,‬וניתן להבחין בשרידיו גם בימינו‬
‫מקדש פגני – הרודיאני‬ ‫קתדרלה ביזנטית‬
‫כפילפנ"הס‬
‫שנת ‪10‬‬ ‫מתומנת‪ ,‬מאה ‪ 5 – 4‬לס'‬
‫היום‬ ‫שנשתמרו עד‬ ‫צלבנית‬ ‫שרידי כנסיה‬

‫מאה ‪ 13‬לערך‬ ‫בזיליקה צלבנית‬

‫וכך ניראים כיום שרידיו של הכפר הבוסני ומסגדו‪ ,‬וברקע – מצודה צלבנית שנשתמרה‬
‫היטב‪ ,‬על שתי קומותיה‬
 ‫מימין – נמל קיסריה עם שרידי‬
‫שובר הגלים הצפוני‪ ,‬שרוכב על‬
‫התוואי ההרודיאני‪ ,‬ומולו – בדרום‬
‫מערב – שובר הגלים החדש‪,‬‬
‫שבחלקו נשען על גבי אונית‬
‫מעפילים טבועה‪.‬‬
‫הנמל ההרודיאני היה גדול בהרבה‬
‫מזה של היום‪ ,‬אך עם השנים פשוט‬
‫שקע וטבע‪ ,‬ואת צלליתו הכהה ניתן‬
‫לזהות בקלות מתחת למים כאשר‬
‫הים שקט‬

‫וכך ניראה בימינו חוף‬

‫הנמל‪ ,‬ערוך ומוכן לקלוט את‬
‫המשתזפים הפוטנציאלים‪,‬‬
‫ברקע ניראית המצודה‬
‫הצלבנית‪ ,‬בה מוצג כיום מיצג‬
‫ממוחשב יפהפה‪.‬‬
‫משמאלה ‪ -‬המבנים הבוסניים‬
‫המשופצים‪ ,‬המאכלסים מיצג‬
‫נוסף וסרט מרשים על מפעלי‬
‫הורדוס‪ ,‬ולמרגלות המסגד –‬
‫ממש משמאל – מסעדה עם‬
‫מרפסת אל הים‪...‬‬
 ‫צילום אויר של נמל קיסריה‬
‫העיגול הצהוב עוטף את גבולות הנמל‬
‫ההרודיאני‪ ,‬שצללית שובר הגלים שלו‬
‫ניראית היטב מתחת למים‬

‫מבט פנורמי של נמל קיסריה כולו‬

‫העיגול האדום מקיף את תחומי‬

‫הנמל של היום‬

‫מן הראוי לציין שתצלום‬

‫האויר בעמוד זה אינו‬
‫צילום שלי! ואיני יודע‬
‫של מי‪.‬‬
‫הנמל במבט מדרום לצפון‬
‫מבט אל שטח העיר הרומית ‪ /‬ביזנטית שנחשף בשנים האחרונות‬

‫התיאטרון‬
‫בית מרחץ ציבורי‪,‬‬ ‫היפודרום החוף‪,‬‬ ‫נמל הפחם של‬
‫מפואר ומטופח‬ ‫תח' "אורות רבין" מיסודו של הורדוס‬
‫ארמון השונית‬
‫של הורדוס‬

‫אזור אדמיניסטרטיבי –‬
‫אגף המיסים ועוד‪...‬‬
 ‫בבית המרחץ – משמאל ‪ -‬אזור התנור‬
‫והמערכת התת ריצפתית להולכת אדי‬
‫המים החמים‪ ,‬ניתן לראות את העמודונים‬
‫שתמכו את הריצפה שהוסרה עם הזמן‪,‬‬
‫וברווחים שביניהם זרם האויר החם אשר‬
‫חימם את הריצפה‪ ,‬ואיתה את החדר כולו‪.‬‬
‫למטה – ניתן לראות שגם לאורך הקירות‬
‫היו מעברים לאויר החם‪ ,‬כך שהחדר כולו‬
‫היה אפוף באדי קיטור‪ ,‬והנה לכם‬
‫"סאונה" אמיתית בת אלפיים שנה!!!‬
 ‫מימין – החדר המרכזי של בית המרחץ‪,‬‬
‫מסביבו חדרי אמבטיות אישיות‪ ,‬וחדרי‬
‫טיפולים‪.‬‬
‫למטה – הפלאסטרה – מרפסת העמודים‬
‫בה נחו לאחר המרחץ (או התעמלו לפניו)‬
‫ואף ניהלו את חיי החברה והמסחר של‬
‫העיר‪.‬‬
‫למטה מימין – קטע מריצפת הפסיפס של‬
‫בית המרחץ‪.‬‬
‫מבט אל ההיפדרום ההרודיאני מדרום לצפון‪ ,‬סביב השידרה המרכזית‬
‫דהרו הסוסים ומשכו במרץ את המרכבות‪ ,‬כאשר נקודת התורפה היתה‬
‫בקצוות‪ ,‬בסיבובים החדים‪ ,‬בהם היו התהפכויות לרב‬
‫ניתן לראות בתמונה זו את מושבי ההיפודרום‪ ,‬כאשר האגף‬
‫המזרחי השתמר ברובו‪ ,‬ואילו המערבי נהרס עם הזמן ע"י גלי הים‬
 ‫מבט אל ההיפודרום כולו – מצפון לדרום‪.‬‬
‫המבנים והחצרות שפלשו אל תוך שטחי‬
‫ההיפודרום הינם מתקופה מאוחרת יותר ‪-‬‬
‫הביזנטית‪ ,‬כאשר ניבנה היפודרום חדש‪ ,‬ענק‪,‬‬
‫במזרח העיר‪ ,‬וההיפודרום הנוכחי איבד מערכו‪.‬‬
‫משמאל (ולמעלה) – דגם אמנותי של מרכבת‬
‫מרוץ רומית‪.‬‬
 ‫מבט אל מושבי ההיפודרום‪:‬‬
‫המבנה הבסיסי – מאבן מקומית‪ ,‬ונסיון‬
‫להראות את ציפוי האבן המסותתת‪ ,‬כפי‬
‫שהיתה במקור‪ ,‬ונעלמה עם השנים‪...‬‬
‫וכמו כן – סידורי המדרגות לנוחיות‬
‫הצופים‬
 ‫מבט על"ארמון השונית" שבנה הורדוס‪ ,‬על שני מפלסיו והגן עטור העמודים‬

‫למעלה – המפלס‬
‫העליון של הארמון‬
‫שכלל את אגף‬
‫המגורים והגן‬
‫ולמטה – בריכת‬
‫שחיה וחצר עמודים‬
‫סביבה‬
 ‫ואנחנו בדרכנו אל התיאטרון – מבנה אדיר בן ‪ 4000‬מקומות‪ ,‬בנוי‬
‫לתפארה‪ ,‬העתיק ביותר באזורנו‪ ,‬שעל בימתו הועלו הצגות ומופעים‬
‫שונים‪ .‬חשוב להזכיר כי במקור עמד קיר קלעים ענק מאחורי הבמה (כפי‬
‫שניתן לראות בהדמיית המחשב שלמטה)‪ ,‬והמושבים היו מקורים‪.‬‬
‫מבט ממרומי המושבים אל הבמה ורחבת האורקסטרה‪ ,‬המלאה במושבי פלסטיק לקראת מופע‬
‫עכשווי‪ ,‬הממחיש כי גם לאחר אלפיים שנה עדיין לא נס ליחו של התיאטרון‪.‬‬

‫מושבי התיאטרון – מקרוב‪ ,‬וירידה אל החלל התחתון שמתחת לבמה‬

 ‫האובליסק הובא‬
‫במרכזו‬ ‫מצרי‬
‫וגובהו‬ ‫ההיפודרום הביזנטי של קיסריה‪ ,‬ואובליסק‬
‫ממצרים‪,‬‬
‫היה כפול מהיום‪,‬‬
‫עם הכיבוש הערבי‬
‫הוא הופל ונשבר‬
‫לשניים (לפחות)‪,‬‬
‫וכך היה מונח‬
‫כמעט ‪ 1500‬שנה‪,‬‬
‫ורק ממש לאחרונה‬
‫גויסה תרומה‬
‫ניכבדת שבעזרתה‬
‫שוקם האובליסק‪,‬‬
‫ולפחות חציו ניצב‬
‫במלוא הדרו‪.‬‬
‫קצת מזרחה מתחום העיר הצלבנית ‪ -‬שרידי "פורום" מרשים שנתגלו כבר לפני שנים‬
‫רבות‪ ,‬ובמרכזו פיסליהם של האלה "רומי"‪ ,‬ושל אוגוסטוס קיסר (שניהם כרותי ראש)‪.‬‬
‫ההנחה היא שזה אכן פיסלו של אוגוסטוס‪,‬‬
‫אך בהעדר הראש אין לכך סימוכין של ממש‪.‬‬
‫ולעניין הראשים‬
‫הכרותים ‪ -‬ישנן שתי סיבות (לפחות)‪ ,‬האחת‬
‫– ראשי הפסלים היו עשויים‪ ,‬או לפחות‬
‫מצופים‪ ,‬בזהב‪ ,‬ולכן הם לא היו מיקשה אחת‬
‫עם כלל הפסל‪ ,‬מה שגרם (והקל)‬
‫גורם אפשרי‬ ‫לשדידתם‪...‬‬
‫נוסף – במהלך השנים התחלפו הקיסרים‪,‬‬
‫או אף הנציבים‪ ,‬וכל אחד מהם‪ ,‬בזמנו – דאג‬
‫להרכיב את דיוקנו האישי על גוף הפסל‬
‫המרשים‪...‬‬
 ‫ואת טיולנו נסיים למרגלות‬
‫אמות המים של קיסריה‪:‬‬
‫זו שלמטה – "האמה הגבוהה"‬
‫ניבנתה ע"י הורדוס עם בניית‬
‫העיר‪ ,‬תוך משיכת המים מעינות‬
‫שוני וצברין‪ ,‬מהלך כ ‪ 17‬ק"מ‬
‫מהעיר‪ ,‬מהן כ ‪ 6‬ק"מ – באמה‬
‫תת קרקעית‪ ,‬ועוד כ ‪ 400‬מ'‬
‫במינהרה שחצתה את רכס‬
‫הכורכר עליו יושב הכפר ג'יסר‬
‫א' זרקא‪.‬‬

‫מעלינו – "האמה הנמוכה"‬

‫(על רקע"הגבוהה")‪,‬‬
‫שנבנתה בתק' הביזנטית‪,‬‬
‫ומשכה את מימיה משפך‬
‫נחל תנינים (מהלך כ ‪ 5‬ק"מ‬
‫לאורך חוף הים)‪ ,‬בתעלה‬
‫בנויה‪ ,‬ומקורה במבנה‬
‫מרשים שהגן על המים‪...‬‬
‫ועל האמות עצמן‪ ,‬ראו‬
‫מצגת נוספת‪ ,‬העוסקת בהן‬
‫בלבד!‬
‫ועד כאן דברינו לעניין‬
‫קיסריה העתיקה‬
‫ולכם לא נותר‪ ,‬אלא לצאת‬
‫מהבית ולחוות את "חווית‬
‫קיסריה" במו רגליכם ועיניכם‬
‫יגאל מורג – ‪morag-i@013.net.il‬‬
‫‪ ‬הנכם מוזמנים לבקר באתרי‪ ,‬נא הקליקו על הכתובת הבאה‪:‬‬
‫‪http://morag.artvision.co.il‬‬