‫אלכסנדר הגדול באגדות היהודיות‬

‫היהודים‪ ,‬כמו שאר העמים בימי העולם העתיק‪ ,‬התרשמו באופן ניכר מאישיותו של‬
‫אלכסנדר מוקדון והישגיו‪ ,‬ויצרו מספר רב של אגדות עליו ועל מגעו איתם‪ ,‬אגדות‬
‫שנשתמרו בעיקר בתלמוד‪ .‬למעשה הקשר בין אלכסנדר לבין תושבי יהודה היה כמעט‬
‫אפסי‪ .‬סביר להניח שלאחר נפילת צור‪ ,‬היהודים‪ ,‬יחד עם השומרונים‪ ,‬הנבטים ושאר‬
‫העמים הקטנים ששכנו בארץ ישראל וסביבותיה שלחו לצור נציגים כדי להכיר בו‪,‬‬
‫ולהראות שהם מקבלים את הריבונות שלו עליהם‪ .‬אלכסנדר עבר את הארץ בדרכו‬
‫למצרים ובחזרתו ממנה דרך מישור החוף‪ ,‬ולא התערב כמעט בענייניים בתוך הארץ‪.‬‬
‫ישנם מקורות שמציינים שאלכסנדר לקח חלק פעיל בדיכוי ההתקוממות השומרונית‬
‫אלכסנדר הגדול בירושלים; ציור של‬ ‫שקרתה‪ ,‬אך הם נתונים במחלוקת‪.‬‬
‫סבסטיאנו קונצ'ה מהמחצית הראשונה‬
‫של המאה ה‪18-‬‬

‫תוכן עניינים‬
‫אלכסנדר הגדול באגדות ובמסורת היהודית‬
‫דמותו של אלכסנדר בתלמוד‬
‫אלכסנדר הגדול בספרות יהודית מאוחרת‬
‫לקריאה נוספת‬
‫קישורים חיצוניים‬
‫הערות שוליים‬

‫אלכסנדר הגדול באגדות ובמסורת היהודית‬

‫בניגוד למציאות ההיסטורית‪ ,‬מתאר התלמוד בהרחבה את המפגש בין אלכסנדר‬
‫לראשי היהודים בשורה של אגדות שמטרתן כנראה היא להראות את חכמתם‬
‫של חכמי ישראל‪ ,‬יכולתם לעורר את אלכסנדר )ובהשאלה כל שליט חזק( לכבד‬
‫את הדת היהודית‪ ,‬והצלחתם לבטל את ניסיונות שונאי ישראל )בעיקר‬
‫השומרונים( לגרום לו להזיק ליהודים‪.‬‬

‫התיאור האגדי של המפגש בין אלכסנדר לראש היהודים מתואר במסכת יומא‪:‬‬

‫"בעשרים וחמישה )בטבת( יום הר גריזים‬

‫דלא למספד‪ ,‬יום שביקשו כותים‬
‫)שומרונים( את בית אלוהינו‬
‫מאלכסנדרוס מוקדון להחריבו ונתנו‬
‫להם‪ .‬באו והודיעו את שמעון הצדיק‪ .‬מה‬
‫עשה? לבש בגדי‪-‬כהונה ונתעטף‬
‫בבגדי‪-‬כהונה ומיקרי‪-‬ישראל עמו‬
‫ואבוקות של אוּר בידיהן‪ ,‬וכול הלילה‬
‫הללו הולכים מצד זה‪ ,‬והללו הולכים‬
‫פסל של אלכסנדר הגדול‬
‫מצד זה‪ ,‬עד שעלה עמוד השחר‪ .‬כיוון‬
‫שעלה עמוד השחר אמר )אלכסנדר(‬
 ‫להם‪ :‬מי הללו? אמרו לו‪ :‬יהודים שמרדו בך‪ .‬כיוון שהגיע לאנטיפטרס‬
‫זרחה חמה ופגעו זה בזה‪ .‬כיוון שראה לשמעון הצדיק ירד ממרכבתו‬
‫והשתחווה לפניו‪ .‬אמרו לו‪ :‬מלך גדול כמותך ישתחווה ליהודי זה? ‪-‬אמר‬
‫להם‪ :‬דמות דויקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי‪ .‬אמר להם‬
‫)ליהודים(‪ :‬למה באתם? ‪ -‬אמר‪ :‬אפשר בית שמתפללים בו עליך ועל‬
‫מלכותה שלא תחרב‪ ,‬יתעוך עובדי‪-‬כוכבים להחריבו? אמר להם‪ :‬מי‬
‫הללו? אמרו לו‪ :‬כותיים הללו שעומדים לפניך‪ .‬אמר להם‪ :‬הרי הם מסורין‬
‫בידכם‪ .‬מיד נקבום בעקביהם ותלאום בזנבי סוסיהם והיו מגררין אותן על‬
‫הקוצים ועל הברקנים עד שהגיעו להר גריזים‪ .‬כיוון שהגיעו להר גריזים‬
‫חרשוהו וזרעוהו כרשינין‪ ,‬כדרך שביקשו לעשות לבית‪-‬אלוהינו‪ .‬באותו יום‬
‫עשאוהו יום טוב‪".‬‬

‫תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת יומא‪ ,‬דף ס"ט‪ ,‬עמוד א'‬ ‫—‬

‫גרסה דומה מאוד של סיפור זה אצל יוספוס פלביוס בספרו "קדמוניות היהודים"]‪ [1‬מתארת את השתלשלות המאורעות כדלקמן‪:‬‬

‫בזמן המצור על צור שלחו השומרונים נציגים לאלכסנדר בבקשה להקים מקדש על הר גריזים‪ ,‬בקשה‬
‫שנענתה על ידי מוקדון‪ .‬לאחר מכן דרש מוקדון מהכהן הגדול ידוע שימסור את כניעתם של ירושלים‬
‫והיהודים‪ .‬ידוע סירב‪ ,‬בטענה שנשבע לדרוויש מלך פרס‪ ,‬ומוקדון בתגובה עלה עם צבאו לעבר‬
‫ירושלים‪ .‬הכהן הגדול‪ ,‬יחד עם נכבדי העם חיכו למוקדון בצופים שמצפון לירושלים‪.‬‬
‫כשראה אלכסנדר את הכהן הגדול‪ ,‬השתחווה לפניו וסיפר לאנשיו שראה את ידוע בחלום שבו ניבא לו‬
‫ידוע את ניצחונו על מלך פרס‪ .‬מוקדון‪ ,‬לפי האגדה‪ ,‬עלה לבית המקדש‪ ,‬הקריב שם קורבן‪ ,‬והעניק‬
‫ליהודים זכויות רבות‪ .‬מאוחר יותר ניסו השומרונים להזמין את אלכסנדר למקדשם בהר גריזים אך ללא‬
‫הצלחה‪.‬‬

‫שתי הגרסאות של האגדה לא מסתדרות ברובן עם מסקנות ההיסטוריונים‪ ,‬ולא מתאימות למהלכים ההיסטוריים של מוקדון‪ .‬למוקדון‬
‫לא היו זמן או סיבה להתעסק בעם לא חשוב כמו היהודים‪ ,‬ועבר רק דרך מישור החוף הישראלי על מנת להגיע למצרים‪ .‬ביקורו של‬
‫אלכסנדר בבית המקדש מתואר אמנם אצל פלביוס וגם בתלמוד )סנהדרין צא(‪ ,‬אך התיאור התלמודי של שמעון הצדיק ככהן הגדול‬
‫בתקופה זו אינו ברור כיוון שלפי דעת החוקרים כיהן ככהן גדול בזמנם של יורשי אלכסנדר ואם האגדה נכונה מדובר בסבו ידוע‪ .‬גם‬
‫תיאור מקום המפגש בין היהודים לאלכסנדר באנטיפטרס אינו מסתדר בשל העובדה שהמקום לא היה קיים בתקופתו של אלכסנדר‪.‬‬
‫אף על פי שייתכן וחכמים השתמשו בשם לציון אתר גאוגרפי ולא לטעון שהעיר הייתה קיימת‪.‬‬

‫תיאור הרס המקדש השומרוני שמתואר בסוף האגדה התלמודית כנראה לקוח מהרס שומרון על ידי היהודים בימי יוחנן הורקנוס‬
‫הראשון‪.‬‬

‫אולם יחד עם זה‪ ,‬האגדות משקפות מספר עובדות שניתן ליחס להן חשיבות היסטורית‪ .‬ידוע שהייתה מרידה כלשהי של השומרונים נגד‬
‫מוקדון בערך ב‪ 331-‬לפנה"ס‪ .‬סביר להניח שהיהודים‪ ,‬שלא רצו שייחסו אותם אל השומרונים ולמרידתם שלחו נציגים למוקדון או לבאי‬
‫כוחו‪ ,‬שהבטיחו את נאמנותם לשליט‪ .‬סביר להניח שבראש המשלחת עמדו ראשי היהודים ובראשם הכהן הגדול )כנראה ידוע(‪ .‬סביר‬
‫להניח שהשליחים היהודים נשלחו עוד לפני שאלכסנדר עבר בחזרה דרך ארץ ישראל‪ ,‬ולאור העובדה ששום כוחות לא הופנו נגד‬
‫היהודים וירושלים‪ ,‬הצליחו בשליחותם‪.‬‬

‫יש לציין שמרידת השומרונים לפי הסופר הרומאי קורטיוס רופיוס‪ ,‬דוכאה על ידי אלכסנדר אישית ביד קשה‪ ,‬בדרכו בחזרה ממצרים‪,‬‬
‫שביקר באותה הזדמנות בבית המקדש שלהם על הר גריזים‪.‬‬

‫התלמוד מציין מפגשים בין אלכסנדר ובין היהודים במספר מקומות נוספים‪.‬‬

‫במסכת תמיד ל"א ע"ב‪ ,‬ול"ב ע"א מוצג סיפור בו נשאלים עשר חכמי ישראל שאלות על ידי אלכסנדר שעונים לו בחכמה‪ .‬במסכת‬
‫סנהדרין‪ ,‬צ"א ע"א מוצגים כמה סיפורים על גביהא בן פסיסא‪ ,‬שהגן על היהודים בפני טענותיהם של הגויים‪ ,‬בוויכוחים שנערכו לפני‬
‫אלכסנדר‪.‬‬

‫ייתכן שהפסיפס שנחשף בבית הכנסת העתיק בחוקוק מתאר מפגש בין אלכסנדר הגדול לכוהן הגדול‪[2].‬‬
 ‫דמותו של אלכסנדר בתלמוד‬
‫התלמוד גם מתאר מספר אגדות על אלכסנדר שאינן קשורות ליהודים‪.‬‬

‫מטרת רוב האגדות היא להציג בלעג את תאוותו של הלה לכסף ושלטון‪ .‬דוגמאות טובות לכך ישנם במסכת תמיד]‪ ,[3‬בה מתואר ביקורו‬
‫של אלכסנדר בממלכת האמזונות בו אכל כיכרות לחם עשויות זהב‪ .‬סיפור אחר]‪ [4‬מציג את חמדנותו של אלכסנדר ומתוארת בו הגעתו‬
‫לשערי גן עדן‪ .‬לאלכסנדר מוצג גלגל של עין‪ ,‬אלכסנדר שלא מבין מה נתנו לו מנסה לחקור את הגלגל ומגלה שהוא כבד יותר מכל‬
‫רכושו וזהבו‪ ,‬חכמי ישראל מגלים לו שזה גלגל של עין וכל מה שהעין רואה אינה שבעה‪ ,‬ולראיה אמרו לו לכסות את העין בעפר ואכן‬
‫ברגע שכיסו אותו בקצת עפר הופכה העין לקלה‪ ,‬כמו שכתוב שאול ואבדון לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה‪.‬‬

‫אולי הדוגמה הטובה ביותר לראיית התלמוד את אלכסנדר מצויה בתלמוד ירושלמי‪ ,‬מסכת בבא מציעא‪ ,‬פרק ב'‪ ,‬הלכה ה'‪ ,‬במדרש‬
‫בראשית רבה פל"ג ובויקרא רבה כז‪ .‬הסיפור מציג את משפט המלך קציא‪ ,‬בנוכחותו של אלכסנדר‪ ,‬בין שני אנשים שרבים על אוצר‬
‫שנמצא‪ .‬אלכסנדר‪ ,‬לפי הסיפור‪ ,‬מעיר למלך שבארצו היו הורגים את שני האנשים ומחרימים את האוצר למלך‪ .‬מלך קציא‪ ,‬במילות‬
‫ששמו בפיו מחברי התלמוד‪ ,‬משיב לו "אם יורד הגשם וזורחת השמש בממלכתך הרי זה בזכות הבהמות שיש בה ולא בזכות בני האדם‬
‫שאינם יודעים לשפוט משפט צדק"‪[5].‬‬

‫אגדות נוספות בתלמוד הם למעשה חזרה על האגדות הדמיוניות הנפוצות על אלכסנדר כגון עלייתו לשמים במרכבת נשרים]‪ [6‬וכדומה‪.‬‬

‫אלכסנדר הגדול בספרות יהודית מאוחרת‬

‫התייחסויות מאוחרות יותר אל אלכסנדר מוקדון בספרות היהודית הם למעשה עיבודים של סופרים מהשפה הלטינית‪ ,‬יוצא דופן הוא‬
‫הספר יוסיפון מהמאה התשיעית לספירה הנוצרית‪ ,‬שמציג התייחסות לאלכסנדר שמקורותיה שאובים מיוספוס פלביוס ומהתלמוד‪.‬‬

‫העיבוד היהודי הראשון המוכר לנו של חיי אלכסנדר‪" ,‬ספר תולדות אלכסנדר"‪ ,‬מקורו במאה ה‪ 12-‬והוא מיוחס או לשמואל אבן תיבון‪,‬‬
‫או ליהודה אלחריזי‪.‬‬

‫הגרסה השנייה היא "תולדות אלכסנדרוס" שנכתבה ביד עמנואל טוב עלם )בונפילס( בערך בסביבות ‪ ,1350‬והיא למעשה העיבוד של‬
‫התרגום הערבי של היצירה הלטינית על אלכסנדר‪ .‬ישנו עיבוד שלישי מאוחר יותר‪ ,‬שמקורו אינו ידוע‪.‬‬

‫לקריאה נוספת‬
‫אריה כשר‪" ,‬מסע אלכסנדר הגדול בארץ־ישראל"‪ ,‬בית מקרא ב‪ ,‬תשל"ה‪.‬‬
‫דליה מרקס‪ ,‬סיפורי אלכסנדר‪ :‬גבולות הכוח‪ ,‬המגדר והחיים ‪ .‬מתוך הספר‪Tractates Tamid, Middot and Qinnim: A‬‬
‫‪Feminist‬‬
‫‪Commentary, Tübingen 2013‬‬

‫ארנאלדו מומיליאנו‪" ,‬יוסף בן מתתיהו וביקור אלכסנדר בירושלים"‪ ,‬מדינת החשמונאים‪ ,‬תשנ"ד‪.‬‬
‫עלי יסיף‪" ,‬המסורות העבריות על אלכסנדר מוקדון ‪ :‬תבניות סיפוריות ומשמעותן בתרבות היהודית של ימי הביניים"‪ ,‬תרביץ עה‪,‬‬
‫תשס"ו‪.‬‬

‫‪Anson Rainey, Steven Notley, The sacred bridge : Carta’s atlas of the Biblical world, Jerusalem : Carta, 2006, pp.‬‬
‫‪298-299‬‬

‫קישורים חיצוניים‬
‫אדמיאל קוסמן‪ 2003 ,‬עיון מחודש בסיפור האגדה על מסעו של אלכסנדרוס מקדון לקצייא‪ ,‬באתר ‪Academia.edu‬‬
‫‪ ,Alexander in Bavli Tamid: In Search for a Meaning ,Ory Amitay‬באתר ‪Academia.edu‬‬
‫דור סער‪-‬מן‪ ,‬מה חשבו היהודים על המסעות המופלאים של אלכסנדר הגדול?‪ ,‬באתר הארץ‪ 21 ,‬במרץ ‪2017‬‬

‫הערות שוליים‬
‫‪ ^ .1‬יוסף בן מתתיהו‪ ,‬קדמוניות היהודים‪ ,‬ספר ‪ ,11‬פרק ח‪ ,‬פסקאות ד‪-‬ז‪ ,‬סעיפים ‪.347-321‬‬
 ‫‪ ^ .2‬חדשות בכתב העת של המכון הארכאולוגיה אמריקאי )‪http://archaeology.org/news/2296-140710-israel-alexan‬‬
‫‪(der-mosaic‬‬
‫‪ ^ .3‬תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת תמיד‪ ,‬דף ל"ב‪ ,‬עמוד א'‬
‫‪ ^ .4‬תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת תמיד‪ ,‬דף ל"ב‪ ,‬עמוד ב'‬
‫‪ ^ .5‬יש לקחת בחשבון שבתלמוד הבבלי התפתחה אולי גישה שונה מהתלמוד הירושלמי‪.‬‬
‫‪ ^ .6‬ראו למשל כאן )‪ ) . (http://www.green-man-of-cercles.org/articles/alexander.pdf‬באנגלית(‬

‫דף זה נערך לאחרונה ב־‪ 7‬בדצמבר ‪ ,2017‬בשעה ‪.16:33‬‬

‫הטקסט מוגש בכפוף לרישיון ‪ Creative Commons‬ייחוס‪-‬שיתוף זהה ‪ ;3.0‬ייתכן שישנם תנאים נוספים‪ .‬ראו את תנאי השימוש לפרטים‪.‬‬