‫דרכ נשר ‪ /‬משה לאק‬

‫דרכ נשר‬
‫על פר המצוות לרמב"מ והשגות הרמב"נ‬

‫כרכ א‬
‫שורש א–ג‬

‫מאת‬
‫משה אריה לייב לאק‬

‫ירושלימ תשע"ה‬
 ‫על הכריכה‪:‬‬
‫תמונת כתב יד פר המצוות לרמב"מ‬
‫המאה הי"ד‪ ,‬כתיבה תימנית‬
‫‪JER KRUPP 1000.58‬‬

‫©‬
‫כל הזכויות שמורות‬
‫לתגובות ולהשגת הפר‬
‫משה לאק‬
‫‪ML@derechnesher.com‬‬

‫עיצוב ועימוד‪:‬‬
‫ח‪ .‬ולדנברג ‪ִ -‬חטּובימ‬
‫‪08−9761979‬‬
‫‪9761979@gmail.com‬‬
 ‫ביעתאדשמיא‬

‫בשער החיבור על מצוות ושרשי התורה‪,‬‬

‫המפל דרכ להבהרת שיטת המורה‪,‬‬
‫יחד עמ איש ריבו‪ ,‬רבינו הרמב"נ‪,‬‬
‫לפניהמ ערוכ ‪ -‬השולחנ‪ ,‬נכ וקרבנ;‬

‫דבריהמ הטהורימ בצמא אנו שותימ‪,‬‬

‫לומדימ דרכ קיוממ את והב בופה בעבותימ‪,‬‬
‫שכנ בעוז ותעצומות‪ ,‬באהבה גלויה ובגבורה‪,‬‬
‫הניפ רבי משה בנ נחמנ זרועו לעבדה לשמרה‪,‬‬
‫כיושב על מדינ‪ ,‬משיב מלחמה שערה‪,‬‬
‫ליבנ תורת רבי משה בנ מימונ המאושרה;‬
‫על כבודו הגנ בריב בעלי חיצימ עמו‪,‬‬
‫ועמ כל השגותיו לא זז מלהעריצ שמו‪.‬‬

‫יוקדש הפר לזכר אבי מורי עליו השלומ‪,‬‬

‫אשר בתורתמ ודרכמ דבק עד הלומ‪,‬‬
‫לשלומ ואחווה הקדיש כל ימיו ושנותיו‪,‬‬
‫לחצרות ולקהילות‪ ,‬ליחידימ וכל ביבותיו‪.‬‬
‫דלתותיו פתח‪ ,‬והיו אלפי עניימ באי ביתו‪,‬‬
‫ראה כל וויתר‪ ,‬על גופו‪ ,‬כבודו ונחלתו‪,‬‬
‫הכול מר לנו‪ ,‬בניו ובנותיו‪ ,‬אחיו ואחיותיו‪,‬‬
‫ולכל עמ ישראל ובניו למשפחותיו‪.‬‬
‫באהבת חד‪ ,‬צדקה וברכה‪ ,‬שלומ וחיימ‪,‬‬
‫את שמו יתברכ קידש תחת השמימ‪.‬‬

‫דברי אגדה לימד למקשיבימ ומאזינימ‪,‬‬

‫לאביהמ שבשמימ השיב לב בנימ‪.‬‬
‫דמות אב חקוקה לנצח בלב בנימ ותלמידימ‪,‬‬
‫את שמו עד הנה כולמ משבחימ‪ ,‬מהללימ ומודימ‪,‬‬

‫ה"ה הרה"ח רבי חיימ בנ ר' יהו פ זכותו יגנ עלינו‬

‫נלב"ע ו' לחודש חשוונ תש"ט‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
 ‫תוכנ‬

‫|‪9‬‬ ‫תוכן עניינים מפורט‬

‫|א‬ ‫בפתח השער‬

‫| יט‬ ‫חטיבה ראשונה‬

‫| יט‬ ‫על הדרכ‬ ‫פרק א‪.‬‬
‫שלמות ורצונ – דעת הרמב"מ | כו‬ ‫פרק ב‪.‬‬
‫הנ לדעת הרמב"מ | מג‬ ‫פרק ג‪.‬‬
‫חכמה ורצונ – דעת הרמב"נ | נט‬ ‫פרק ד‪.‬‬
‫רצונ ה' כמקור תוקפ מצוות דרבננ לדעת הרמב"נ | עב‬ ‫פרק ה‪.‬‬
‫תורה ונבואה‪ ,‬לא בשמימ היא? | עז‬ ‫פרק ו‪.‬‬
‫ייחודנ של התורה שבכתב ונבואת משה רבינו | צ‬ ‫פרק ז‪.‬‬
‫ציווי מצוה התלויה במאורע עתידי – דעת הרמב"מ | קו‬ ‫פרק ח‪.‬‬
‫ציווי מצוה התלויה במאורע עתידי – דעת הרמב"נ | קיד‬ ‫פרק ט‪.‬‬
‫| קלו‬ ‫בינ תקנות הנביאימ לתקנות משה רבינו‬ ‫פרק י‪.‬‬
‫| קמה‬ ‫המצוות – מערכת חוקי החכמה העליונה‪ ,‬או גילוי רצונ ה'?‬ ‫פרק יא‪.‬‬
‫על אמ הדרכ | קנח‬

‫| קא‬ ‫חטיבה שניה‬

‫| קג‬ ‫פרק יב‪ .‬יכומ דברי הרמב"מ והרמב"נ בשורש הראשונ‬
‫| קח‬ ‫פרק יג‪ .‬יכומ דברי הרמב"מ והרמב"נ בשורש השני‬
‫יכומ דברי הרמב"מ והרמב"נ בשורש השלישי | קעג‬ ‫פרק יד‪.‬‬
‫פרק טו‪ .‬היקפ חלות "לא תור" וטעמ קולת דברי חכמימ | קעו‬
‫פרק טז‪ .‬מעמד ההלכות שנלמדו במידות הדרש | רד‬
‫| ריט‬ ‫פרק יז‪ .‬מעמד מצוות שאיננ נוהגות לדורות‬
‫על אמ הדרכ | רלא‬

‫| ‪7‬‬
 ‫| רלה‬ ‫חטיבה שלישית‬
‫| רלז‬ ‫שכר ועונש בעולמ הזה‬ ‫פרק יח‪.‬‬
‫הנהגת הבריאות‪ ,‬רופאימ ושכרמ וחיימ מאושרימ | רנז‬ ‫פרק יט‪.‬‬
‫ההתבוננות המביאה לידי אהבת ה' | רצה‬ ‫פרק כ‪.‬‬
‫ההוכחה לנכונות נבואת נביא | שה‬ ‫פרק כא‪.‬‬
‫גדר וטעמ איור "בל תויפ" | שיח‬ ‫פרק כב‪.‬‬
‫הוראת זקנ ממרא בדברי ופרימ | שמ‬ ‫פרק כג‪.‬‬
‫הפקר בית דינ הפקר‪ ,‬קניינ דרבננ | שנג‬ ‫פרק כד‪.‬‬
‫מצוות שקודמ מתנ תורה | שה‬ ‫פרק כה‪.‬‬
‫חיוב בני נח ב"דינימ" | שפ‬ ‫פרק כו‪.‬‬
‫גדרו של ניונ ושאלת ההתחשבות בניימ | שצז‬ ‫פרק כז‪.‬‬
‫אמירת הלל וברכה על הנ ותפילה עליו | תי‬ ‫פרק כח‪.‬‬
‫| תלא‬ ‫מטרת התורה‪ ,‬הגשמה‪ ,‬תארי ה' וקיומ "והלכת בדרכיו"‬ ‫פרק כט‪.‬‬
‫חשיבות מנינ תרי"ג המצוות | תנד‬ ‫פרק ל‪.‬‬

‫| תג‬ ‫הערות נוספות‬

‫| תפא‬ ‫מפתחות‬
‫| תפג‬ ‫מפתח מקורות‬
‫| תקיא‬ ‫מפתח עניינימ‬

‫‪| 8‬‬
 ‫תוכנ עניינימ מפורט‬

‫|א‬ ‫בפתח השער‬

‫ממשה עד משה לא קמ כמשה‪ .‬פר המצוות כמבוא להלכות התורה ולהבנת עומק התורה‪ .‬דברי רבינו‬
‫בכל חיבוריו רוח אחת‪ .‬חיבורו האבוד של ר' יעקב קמינצקי‪ .‬מטרות התורה ומטרות הפילוופיה‪ .‬שלמות‬
‫הנבואה – חשק‪ .‬קדמות הפילוופיה היהודית והעדויות השונות עליה‪ .‬דרכ נשר בשמימ‪ .‬דקדוק בכל תג‬
‫ותג בלשונ הרמב"מ‪.‬‬

‫ח טיב ה ר אשו נ ה‬
‫| יט‬ ‫פרק ראשו ן ‪ :‬על הדרך‬
‫עקרונות פילוופיימ בתשתית הדיונימ ההלכתיימ‪ .‬תוכנ כללי לדיונימ בשלושת השרשימ הראשונימ של‬
‫פר המצוות‪.‬‬

‫| כו‬ ‫פרק שני ‪ :‬שלמות ורצון – ד ע ת הרמ ב"ם‬

‫חידוש העולמ ויבת בריאתו‪ .‬פעולה יבתית כנובעת מרצונ‪ ,‬המצביע על חר‪ .‬השלמות שבפעולת‬
‫הכרחהחכמה‪ .‬תפית הפילוופיה האריטוטלית בשלמות ה'‪ .‬הבעיות בתפית הרצונ‪ :‬השלמת חר‪,‬‬
‫שינוי‪ ,‬קיומ גורמ חיצוני‪ .‬שלילת הניימ‪ .‬דעת הרמב"מ‪ .‬רבי יופ אשכנזי‪ ,‬פולמוו ויכומו את שיטת‬
‫האריטוטליימ בוגיות ההשגחה‪ ,‬הגמול‪ ,‬בעיית הרע‪ ,‬השלמות האנושית‪ ,‬הישארות הנפש‪ ,‬מהות‬
‫המלאכימ‪ ,‬הנבואה וייעודי התורה‪ .‬החרגת הרמב"מ את אירוע בריאת העולמ‪ ,‬שנברא על פי הרצונ‪,‬‬
‫והוראת הרצונ ב'שיתופ השמ'‪.‬‬

‫| מג‬ ‫פרק שלישי ‪ :‬הנס לדעת הרמ ב"ם‬

‫התייחויות שונות של הרמב"מ לנ‪ :‬צמצומ‪ ,‬ותליית הנותר בבריאה מוקדמת בששת ימי בראשית‪.‬‬
‫פולמו 'מאי חנוכה' של חז"‪ .‬שאלות הפילוופיה על הנ‪ :‬ביטוי רצונ‪ ,‬מהימנות העדימ‪ ,‬חרונ‬
‫במעשה בראשית‪ .‬תרנגול בלי לב‪ .‬צמצומ הנ מתוכ הגדלת שלמות ה' ושלמות בריאתו‪ ,‬הפועלת ללא‬
‫צורכ בעדכונימ תדירימ‪.‬‬

‫| נט‬ ‫פרק רביעי ‪ :‬חכמה ורצון – ד ע ת הרמ ב"ן‬

‫שלוש מערכות‪ :‬טבע ‪ -‬לגויימ‪ ,‬ניימ נתרימ – לכלל ישראל‪ ,‬ניימ גלויימ – לצדיקימ‪ .‬רצונ כמהות ולא‬
‫כפעולה‪ .‬הקושי בהכרת הנ והתתרותו כמהותו הפנימית‪ .‬נוכחותו התמידית של כח ההויה – המחדש‬
‫בכל יומ מעשה בראשית‪ .‬אפשרות הדבקות של צדיקימ נופימ‪ ,‬מלבד משה רבינו‪ ,‬בפירת תפארת‪.‬‬

‫| עב‬ ‫פרק חמישי ‪ :‬רצון ה' כמקור תוקף מצוות דרבנן לדעת ה רמ ב"ן‬
‫לא תור כמקור תוקפ דרבננ לדעת הרמב"מ‪ .‬לדעת הרמב"נ תוקפ דברי חכמימ מכוח היותמ משקפימ‬
‫את רצונ ה'‪.‬‬

‫| ‪9‬‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫| עז‬ ‫פרק שישי ‪ :‬תורה ונב ואה‪ ,‬לא בשמים היא?‬

‫לא בשמימ היא‪ .‬תנורו של עכנאי‪ .‬יציאת הבת קול לנות את החכמימ‪ .‬לרמב"מ אינ נביא יכול לפוק‬
‫הלכה אלא מכח חכמתו כאחד החכמימ‪ .‬לא בשמימ היא כנובע מעקרונ שלמות תורת משה‪ .‬לדעת האור‬
‫שמח מועלת בת קול לבירור מציאות‪ .‬בת קול כקול פנימי‪ .‬גמ בתחומ הפרשנות אינ מקומ לנבואה – אינ‬
‫תורה אלא זו של 'השליח הראשונ'‪ .‬דעות הראשונימ שניתנ לפוק הלכה על פי נבואה ובת קול במקרימ‬
‫מוימימ‪ :‬ר"י ממרויש‪ ,‬תופות‪ ,‬מאירי‪ ,‬העקרימ‪ ,‬הראב"ד‪ ,‬הכוזרי ועוד‪ .‬המימד הפולמוי של הנידונ‪ ,‬נגד‬
‫הנצרות והאילאמ‪ .‬שאלת חלומ‪.‬‬

‫|צ‬ ‫פרק שביעי ‪ :‬ייח ודן של התורה שבכתב ונב ואת משה רבינו‬
‫ההקבלה בינ ייחודיות הבריאה לייחודיות מתנ תורה לדעת הרמב"מ‪ .‬שלמות התורה ללא צורכ בעדכונימ‬
‫ותופות‪ ,‬כשלמות הבריאה ללא צורכ בניימ‪ .‬בירור ההלכה ע"פ נבואה כהתמכות על נ‪ .‬הנהגת‬
‫התורה שבע"פ על פי הכרח החכמה בלבד‪ .‬נבואת משה המשיגה את רצונ ה' כאירוע שאינו מובר על פי‬
‫חוקי העולמ והחכמה‪ .‬הקבלת הדעות השונות בבריאה לדעות השונות בנבואה‪ .‬לא בשביל הטעמ נעשה‬
‫המצוה‪ .‬לדעת הרמב"נ התורה מתחדשת תדיר כמו העולמ‪ ,‬בגילוי רצונ ה' לנביאי וחכמי כל דור‪ .‬מצוות‬
‫זכירת מעמד הר יני לדעת הרמב"נ‪.‬‬

‫| קו‬ ‫פרק שמיני ‪ :‬ציווי מצוה התלויה במאורע עתיד י – ד ע ת ה רמ ב"ם‬

‫דחיית הרמב"מ את האפשרות ליישוב דעת בה"ג‪ ,‬בהנחה שביני ניתנו מצוות חנוכה ומגילה התלויימ‬
‫במאורעות עתידיימ‪ .‬הלכה למשה מיני על תרומות ומעשרות בארצות המוכות לא"י‪ ,‬שאיננ אלא‬
‫מדרבננ‪ .‬אפשרות‪ :‬רק לרבי אליעזר קיימות הלכות ממינ זה‪ .‬לרמב"מ – הלכה למשה מיני אינה קביעת‬
‫מקור ההלכה‪ ,‬אלא הוראה להלכה קדומה‪.‬‬

‫| קיד‬ ‫פרק תשיעי ‪ :‬ציווי מצוה התלויה במאורע עתיד י – ד ע ת ה רמ ב"ן‬

‫התורה תצוה ותפרש ותודיע ותרמוז‪ .‬ונושנתמ‪ .‬מצוות המלוכה – רמיזת העתידות‪ .‬מעט מעט אגרשנו‬
‫מפניכ‪ .‬פרשת התשובה – מצוות התשובה והבטחתה לעתיד‪ .‬מלחמת ערד – על שמ העתיד‪ .‬שאלת ידיעה‬
‫ובחירה‪ .‬דעת שוללי הבחירה‪ .‬לרמב"נ בינ חטא עצ הדעת לזמנ העתיד קיימת בחירה‪ .‬גמ לעתיד לבא‬
‫תהיה בחירה‪ ,‬אלא שנוכחות הניימ תכריע לבחור תמיד בטוב‪ .‬שורשי הדעה בקבלה‪ .‬ידיעת ה' אינה‬
‫ותרת הבחירה‪ .‬ידיעת הנביאימ ותרת הבחירה‪ .‬תירוצי הרמב"מ‪ ,‬הראב"ד והרמב"נ לשלילת הבחירה‬
‫מפרעה ומעמ ישראל‪ .‬פירוש התורה את העתידות ותר את הבחירה‪ ,‬ולכנ איננ אלא רמוזות‪ .‬רק נבואה‬
‫מבררת שהרמז פוענח נכונה‪.‬‬

‫| קלו‬ ‫פרק עשירי ‪ :‬בי ן תקנות הנביאים ל תקנות משה רבינו‬

‫תקנות משה רבינו יכולות להיות בעלות תוקפ דאורייתא‪ .‬הזיקה בינ ייחודיות התורה שבכתב לייחודיות‬
‫נבואת משה‪ .‬ארבעת ההבדלימ בינ נבואת משה לנבואת שאר הנביאימ‪ .‬הדמיונ בינ הנבואות מקרי בלבד‪.‬‬
‫שלמות נבואת משה לו לבדו‪ .‬מקור נבואתו בשכל הפועל ללא הפק דמיונ‪ .‬אור שאינו פוק‪ .‬נצחיות‬
‫השכל הפועל ממנו נגזרת נצחיות נבואת משה‪ .‬אפשריות תקנת תקנות מתוכ השכלה זו‪.‬‬

‫| קמה‬ ‫פרק אח ד עשר ‪ :‬המצוות – מערכת ח וקי החכמה העליונה ‪ ,‬א ו גי ל ו י רצון ה'?‬
‫הרמב"מ כולל במניינ המצוות גמ מצוות העוקות באמונות ודעות‪ :‬מציאות ה' ורבות נופות‪ .‬קיימו‬
‫וקבלו – שציוונו להאמינ בדברי חז"ל‪ .‬שיטת הרמב"נ ושאר ראשונימ החולקימ על הרמב"מ‪ .‬מצווה לדעת‬

‫‪| 10‬‬
‫דרכ נשר | תוכנ עניינימ מפורט‬

‫מצוֶ וה‪-‬‬
‫המצ ֶווה‪ .‬התורה – מערכת דינימ‪ .‬אינ יח ַ‬
‫ַ‬ ‫הרמב"מ – דינ תורני‪ ,‬לא הוראת עשייה וחיווי רצונ‬
‫מצּווה בינ ה' לנבראימ‪ .‬לרמב"נ התורה מערכת דרישות‪ .‬רק לרמב"נ אפשר שתהיה מצוות קדושימ‬ ‫ֶ‬
‫תהיו תלוית זמנ והקשר‪ .‬תורה ומצוות גילויי חכמה קבועה ופאיבית המתאחדת עמ המשכיל‪ ,‬או רצונ‬
‫מתחדש ואקטיבי הנבדל מהרוצה‪.‬‬

‫| קנח‬ ‫על אם הדרך‬

‫יכומ מקנות החטיבה הראשונה המלוות את המע בחטיבה השניה‪.‬‬

‫ח טיב ה ש נ י ה‬
‫| קג‬ ‫פרק שניים עשר ‪ :‬סיכום דברי הרמ ב"ם והרמ ב"ן בשו רש ה ראשו ן‬
‫קושיות הרמב"מ על בה"ג – לשונ "מיני" ומניית מצוות דרבננ‪ .‬מצוות קבורת המת ומצוות חישוב‬
‫תקופות ומזלות‪ .‬מקור תוקפ מצוות דרבננ מ"לא תור" או ממקור אחר‪ .‬מצוות קריאת ההלל במועדימ‪.‬‬
‫תקנות נביאימ שאחר משה רבינו‪.‬‬

‫| קח‬ ‫פרק שלו שה עשר ‪ :‬סיכום דברי הרמ ב"ם והרמ ב"ן בשו רש השני‬
‫דרשות ומכות ודרשות מחדשות‪ .‬מידת ריבוי – יראת תלמידי חכמימ‪ .‬דרשות שאיננ על פי פשט הפוק‪.‬‬
‫אינ פקפוק בנכונות הדרשות‪ .‬קושיות הרמב"נ‪ :‬מצד הברא‪ ,‬מייתור הפוק כשיש דרשה‪ ,‬מהבחנת‬
‫הגמרא בינ דרשה לאמכתא‪ ,‬מדינ קידושי כפ‪ ,‬ומדברי הרמב"מ בכמה מצוות‪.‬‬

‫| קעג‬ ‫פרק ארבעה עשר ‪ :‬סיכום דברי הרמ ב"ם והרמ ב"ן בשו רש השלישי‬
‫שלושת הטעמימ לאי מניית מצוות זמניות‪ .‬מצוות זמניות שבה"ג מנה‪ .‬דעת הרמב"נ המכימה שאינ‬
‫למנות מצוות זמניות‪ ,‬ורק משומ ריבוי המצוות הללו‪ .‬המחלוקת במצוות פרטיות‪ :‬ולא יבואו לראות‬
‫כבלע את הקודש‪ ,‬ולא יעבוד עוד שבלוויימ‪ ,‬תרומת המכ‪ ,‬חנוכת המזבח‪ ,‬ברכות וקללות ואבנימ גדולות‪.‬‬

‫| קעו‬ ‫פרק חמשה עשר ‪ :‬הי קף ח לות " לא תסור" וטעם קולת דברי ח כמים‬
‫אמירת 'וצונו' על תקנות חכמימ מתייחת ל'לא תור'‪ .‬כלולות במצווה זו‪ :‬פרשנות חכמימ‪ ,‬מורותיהמ‬
‫ותקנותיהמ‪ .‬קושיות הרמב"נ מקולת דברי ופרימ בפק‪ ,‬מלקות‪ ,‬נאמנות קטנימ ועוד‪ .‬שיטת הרשב"צ‬
‫ומגילת אתר בדעת הרמב"מ – התנו חכמימ שיהיו דבריהמ קלימ‪ .‬שיטת המבי"ט שחכמימ הויפו‬
‫והתנו שהעובר על דבריהמ שלא מתוכ מרי לא יחשב כעובר על דאורייתא‪ .‬שיטת המשכ חכמה שהעובר‬
‫שלא מתוכ מרי אינו עובר על דאורייתא‪ ,‬לפי שאינ ודאות שאיוריהמ תקפימ מצד עצממ‪ .‬דברי הגר"ח‬
‫בדעת הרמב"נ‪ .‬הקולא לדעת הרמב"מ – משומ שלא התפרשו ביני‪ ,‬וחשיבות המירה ביני על פי‬
‫האמור לעיל אודות ייחודיות המעמד‪ .‬מעמד דברי ופרימ בדומה לנדרימ‪ .‬מעמד דברי ופרימ כמערכת‬
‫משנה אוטונומית שמקור תוקפה במערכת הכללית‪ .‬היבטימ שונימ של נצחיות התורה‪ .‬יישוב פרטי דברי‬
‫הרמב"מ‪ .‬מחלוקת הרמב"נ על הרמב"מ בכל הפרטימ‪.‬‬

‫| רד‬ ‫פרק ששה עשר‪ :‬מעמד הה לכות שנלמדו במידות הדרש‬

‫לדעת הרמב"מ הלכות הנלמדות במידות הדרש איננ כמצוות שניתנו מיני‪ ,‬איננ נמנות בתרי"ג‪ ,‬נחשבות‬
‫דרבננ ותיתכנ בהנ מחלוקת‪ .‬פול עדות בקרובי אישות‪ .‬טומאת כהנ לאשתו‪ .‬טבילת כלימ‪ .‬הרמב"נ‬
‫והרשב"א בכוונת דברי הרמב"מ – כפשוטמ‪ .‬למגיד משנה ותשב"צ – מנ התורה‪ ,‬ומכונימ 'דברי ופרימ'‪.‬‬

‫| ‪11‬‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫בינ ריבוי לי"ג מידות‪ .‬בינ גזירה שווה לשאר המידות‪ .‬מידות הדרש ככלי לעיגונ לדורות במקרימ של‬
‫שכחת הלכות‪ .‬אפשרות התעלות החכמימ לשכל הפועל‪ ,‬מקור נבואת משה‪ ,‬אכ ללא הוודאות המאפיינת‬
‫את נבואתו‪ .‬מינימ שונימ של הלכות הנלמדות במידות הדרש והכרעת יווגנ על ידי מי שיש לו לב‪ .‬לדעת‬
‫הרמב"נ ההשגחה מצילה את כל החכמימ מנ הטעות ומקנה לדבריהמ וודאות‪.‬‬

‫| ריט‬ ‫פרק שבעה עשר ‪ :‬מעמד מצוות שאינן נוהג ות לדו רות‬
‫ייחודיות מעמד הר יני בנצחיותה‪ ,‬ולכנ מצוות שאיננ נוהגות לדורות אינ קשר להנ ביני‪ .‬הפרטיקולריות‬
‫המאפיינת את נבואת שאר הנביאימ‪ .‬השמ 'תורה' הולמ רק את המצוות הנוהגות לדורות‪ .‬הקשר בינ יני‬
‫לנצחיות במשנת רמח"ל‪ .‬לרמב"נ ‪ -‬תרי"ג המצוות כאמצעי לזכירת המצוות הנוהגות‪ .‬שיטת ראב"ע‪ .‬דיונ‬
‫במצוות הזמניות השונות‪ .‬מחיית עמלק בדורנו‪.‬‬

‫| רלא‬ ‫על אם הדרך‬

‫יכומ ביאור מחלוקות הרמב"מ והרמב"נ בשורשימ א‪-‬ג על פי ההקדמות שבחטיבה הראשונה‪.‬‬

‫ח טיב ה של יש ית‬
‫| רלז‬ ‫פרק שמונה עשר ‪ :‬שכר ועונש בעולם הזה‬
‫הגמול בתורה שבכתב – בעולמ הזה‪ .‬לרמב"נ מורה על הניימ הנתרימ‪ .‬הרמב"מ מצמצמ את הגמול‬
‫כיוע והפרעה לעבודת ה' על פי הדרכ שנבחרה על ידי האדמ‪ .‬התורה היא עצ חיימ – עצת החיימ‪.‬‬
‫הכוונת התורה לשלמות הגופ ושלמות השכל‪ .‬הגמול בעולמ הזה כתוצאה של חיימ מדיניימ תקינימ על‬
‫פי התורה‪ .‬בינ מצוות שבינ אדמ לחבירו לבינ מצוות שבינ אדמ למקומ‪ .‬עונש כרת – אבדנ הנפש שלא‬
‫הגיעה לשלמות ודבקות בשכל הפועל‪ .‬לדרכו בעונש כרת על מילה אחר מיתתו‪ .‬לדרכ זו הנפש הכנה‬
‫להשכלה ולא ישות‪ .‬עניינ מיתה בידי שמימ על פי דרכ הרמב"מ‪.‬‬

‫| רנז‬ ‫פרק תשעה עשר ‪ :‬הנהגת הבריא ות‪ ,‬רופאים ו שכרם וח יים מאו שרים‬
‫התייגות הרמב"נ מפניה לרופאימ בעת מחלה ברצות ה' דרכי איש‪ .‬התייגותו מהצורכ לנהוג בהנהגת‬
‫הבריאות כיונ שבהיות ישראל שלמימ ורבימ לא יתנהג עניינמ בטבע כלל‪ .‬לרמב"מ עשיית כל המעשימ‬
‫לשמ שמימ כוללת התנהגות בדרכי הבריאות‪ .‬הערכת הרמב"מ את פרי הרפואה‪ .‬חכמת הרפואה –‬
‫מהגדולות שבעבודות ה'‪ .‬פר רפואות‪ ,‬עניינו ויבת גניזתו‪ .‬התולה יהבו בפר רפואות כעובד ה' שלא‬
‫לשמה‪ ,‬שופו לבוא לשמה‪ ,‬ולהכרת ה' כיבה ראשונה‪ .‬לרמב"נ אור לרופא ליטול שכר‪ ,‬ככל עיוק‬
‫במצווה‪ .‬טעמי איור נטילת שכר על לימוד תורה‪ :‬זמינות התורה‪ ,‬עשיית המצוות לשמ שמימ‪ .‬לרמב"נ‬
‫רק רשות דמצווה מתירה לרופא לעוק ברפואות‪ .‬לרמב"מ רק על תורה אינ ליטול שכר‪ .‬רופא שטעה‬
‫אינו גולה לרמב"מ‪ ,‬ולרמב"נ גולה‪ .‬ערבות הרמב"מ לבריאות הנוהג בהנהגת הבריאות כפתרונ לבעיית‬
‫הרע‪ .‬פצוע דכא מחמת חולי כבידי אדמ או בידי שמימ‪ .‬האדמ גורמ לכל רעותיו‪ .‬אינ קצ קצוב לחיימ‪.‬‬
‫העמדת שיטת הרמב"מ במבחנ הידע הרפואי בימינו‪ .‬השגחת ה' על הדבקימ בשכל הפועל‪ .‬החכמ מושגח‬
‫בידעו את הכנות ודרכי ההצלה‪ .‬הצדיק מכיר בהבלותו של העולמ הזה ולכנ אינו שת ליבו לרעותיו‪.‬‬

‫| רצה‬ ‫פרק עשרים ‪ :‬ההתבוננות המ ביאה לידי אהבת ה'‬

‫אהבת ה' לרמב"מ על ידי התבוננות שכלית במעשה בראשית – הטבע‪ ,‬ומעשה מרכבה ‪ -‬מטפייקה‪.‬‬

‫‪| 12‬‬
‫דרכ נשר | תוכנ עניינימ מפורט‬

‫לדעת הרמב"נ על ידי התבוננות בני ה' וחדיו עמ ישראל‪ .‬הדרכ לאהבת ה' לשיטת הרמב"מ לבעלי‬
‫רמה שכלית פחותה‪ .‬המחלוקת תלויה במחלוקת אודות השתקפות גדולת ה'‪ ,‬בטבע או בשבירתו‪.‬‬

‫| שה‬ ‫פרק עשרים ואחד ‪ :‬ההוכחה לנכונות נב ואת נביא‬

‫הוכחת צדקת הנבואה על ידי אות ונ‪ .‬אימות שאר הנבואות לרמב"מ‪ ,‬מתוכ דינ שנקבע בתורת משה‪.‬‬
‫חולשת ההוכחה באמצעות מופתימ‪ ,‬להווה ולעתיד‪ .‬אותות הנביאימ – הגדת עתידות‪ ,‬לא שבירת הטבע‪.‬‬
‫לדעת הרמב"נ אותות הנביאימ מוכיחימ את העקרונ עליו מבות הנבואה – רצונו המתחדש של‬
‫הבורא‪ ,‬השגחתו ובריאתו המתחדשת של העולמ‪.‬‬

‫| שיח‬ ‫פרק עשרים ו שניים ‪ :‬גדר וטעם איסור "בל תוסיף "‬
‫פולמו הלנת המת‪ ,‬בינ שומרי המורת למשכילימ‪ .‬התכתבות מהר"צ חיות והחתמ ופר‪ .‬חדש אור‬
‫מנ התורה‪ .‬יח החתמ ופר למהר"צ חיות‪' .‬טוב להעלות האיור' או חשש בל תויפ? התנגשות בל‬
‫תויפ עמ חובת עשיית משמרת ותקנת תקנות‪ .‬שיטות הראשונימ בישוב התירה‪ .‬לרמב"מ מטרה‬
‫אחת בשני הדינימ – אמצעימ לשמירת שלמות התורה‪ .‬לחינוכ ועוד‪ ,‬בל תויפ נובע ישירות משלמות‬
‫התורה‪ .‬לרמב"מ במקומ צורכ ודור שפל מפנה 'בל תויפ' מקומו בפני דינ משמרת‪ .‬לדעת מהר"צ חיות‬
‫'בל תויפ' נוהג תמיד‪ ,‬בשל שלמות התורה‪ .‬איור 'בל תויפ' בבדיית מצווה חדשה לדעת הרמב"נ‬
‫והרמב"מ‪ ,‬ולשיטתמ‪ .‬לרמב"נ כל מנהיג זוכה להשגחה ושייכ באיור בל תויפ‪ .‬החרגת תקנת קריאת‬
‫המגילה על ידי נבואה‪.‬‬

‫| שמ‬ ‫פרק עשרים ו שלו שה ‪ :‬הוראת ז קן ממרא בדברי סופרים‬

‫דעות התנאימ במצוות בהנ נוהג דינ זקנ ממרא‪ .‬לדעת הרמב"מ נוהג גמ במצוות דרבננ‪ .‬קושיות הרמב"נ‬
‫על הרמב"מ בשורש זה‪ .‬יישוב דעת הרמב"מ‪ .‬דינ זקנ ממרא בדרבננ – בשל עיוקו של היחיד ב'עיונ‬
‫החלקי'‪ ,‬תקנות הנוגעות לצורכ שעה‪ .‬בדאורייתא בשל היותו מקל בדבר האור מנ התורה‪ .‬בדרבננ גמ‬
‫כשמורה לחומרא‪ .‬בשניהמ הפגיעה בשלמות התורה‪ .‬לרמב"נ דינ זקנ ממרא משומ היותו חולק על דברי‬
‫חכמי דורו‪ ,‬האמיתיימ‪.‬‬

‫| שנג‬ ‫פרק עשרים וארבעה ‪ :‬הפקר בית די ן הפקר‪ ,‬קניי ן דרבנן‬

‫אמ קניינ דרבננ מועיל לדאורייתא‪ :‬מכירת חמצ באגב‪ ,‬קניית מצות במשיכה‪ ,‬זכיית קטנ בלולב‪ .‬תליית‬
‫האחרונימ בדינ הפקר בית דינ‪ .‬שני מקורות דינ הפקר בית דינ‪ ,‬תליית הרשב"א דינ הקנאה‪ .‬לדעת‬
‫הרמב"מ הפקר בי"ד מועיל להקנות‪ ,‬ועמ זאת קניינ דרבננ אינו מועיל לדאורייתא‪ .‬הפקר בית דינ מתחדש‬
‫בכל דור ואינו דומה לדאורייתא‪ ,‬ולכנ אינ צורכ להפקיע את כוחו‪ .‬קניינ דרבננ מועיל לדורות‪ ,‬ואמ היה‬
‫מועיל מדאורייתא היתה בככ פגיעה בשלמות התורה‪ .‬שתי שיטות בנוח הפרוזבול ושני גדרימ בפעולתו‪.‬‬
‫לרמב"מ רק פרוזבול מהווה תקנה לדורות‪ .‬לרמב"נ הפקר בי"ד מכח דינא דמלכותא‪.‬‬

‫| שה‬ ‫פרק עשרים וחמישה ‪ :‬מצוות שקודם מתן תורה‬

‫לרמב"מ מצוות שקודמ מתנ תורה איננ מחייבות‪ .‬אנחנו הולכימ אחר ציווי יני‪ .‬אמ למדימ מקודמ מתנ‬
‫תורה‪ .‬ייחודיות נבואת משה‪ .‬חיוב האומות בתורה מכוח מתנ תורה‪ .‬עונש גוי המחדש דת‪ .‬תפילה כנגד‬
‫תמידינ‪ .‬השמטת איור קריאת אברהמ 'אברמ'‪ .‬הראשונימ החולקימ על הרמב"מ‪ .‬דעת הרמב"נ‪.‬‬

‫| שפ‬ ‫פרק עשרים ו ששה ‪ :‬חיוב בני נח ב"דינים "‬

‫חיוב בני נח בדינימ – לרמב"מ רק מינוי דיינימ‪ ,‬לרמב"נ כל מצוות שבינ אדמ לחבירו‪ .‬עשה ולא תעשה‬

‫| ‪13‬‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫בדינימ‪ .‬בנ נח העושה מצוות מהכרע הדעת‪ .‬תורת ישראל מורשה נצחית‪ ,‬תורת האומות חלקית‪ .‬גמ‬
‫אחרי אישוש ועדות משה רבינו נותרת החלקיות המאפיינת אותה‪ .‬לרמב"נ מצוות בני נח מקיפות את‬
‫דרישת ה' מהמ‪ .‬מצוות בני נח שכליות‪ ,‬הדעת מחייבת אותנ‪ .‬צו השכל לחיימ מוריימ‪ .‬התאמתות‬
‫התורה לבני ישראל – משה רבינו הביא את בני ישראל להשגה ודבקות בערכי התורה‪.‬‬

‫| שצז‬ ‫פרק עשרים ו שבעה ‪ :‬גדרו של נסיון ו שא ל ת ההתחשבות בניסים‬

‫מחלוקת רב חפני גאונ ורב האי אמ נעשימ ניימ לצדיקי הדורות שאינמ נביאימ‪ .‬דעת הרמב"מ שאינ ה'‬
‫מנה את הצדיק אלא להודיע את שיש לעשות‪ .‬לדעת הרמב"נ ה' מעמיד במבחנ את הצדיקימ‪ ,‬ולמענ לא‬
‫יינזקו – מעמיד רק את שיעמדו בניונ‪ .‬ידיעת אנוש שעתיד לעמוד בניונ מפריעה לבחירה‪ ,‬והניונ חוזר‬
‫לשמש מבחנ בזכות האפשרות לנ שיציל אותו מלחטוא‪ .‬מחלוקות בתלמודימ אודות ניימ לשאינמ‬
‫נביאימ‪ :‬בשאלת הנופל למימ שאינ להמ ופ‪ ,‬עגלה ערופה‪ ,‬גירושינ‪ ,‬שומרימ וחכירת קרקע‪.‬‬

‫| תי‬ ‫פרק עשרים ו שמונה ‪ :‬אמירת הלל וברכה על הנס ותפי לה עליו‬
‫לרמב"נ ההלל הודיה על הנ ולא מדיני שמחת המועדימ‪ .‬ראיות לדברי הרמב"נ‪ .‬לדעת הרמב"מ הלל‬
‫במועדימ רק מדרבננ‪ ,‬ככל תקנות נביאימ‪ ,‬והלל על נ אינו מדינ קריאה אלא מדינ שירה‪ ,‬ורק בליל‬
‫הדר‪ .‬דעות הראשונימ המרחיבות והמצמצמות באמירת הלל על נ יחיד‪ .‬פולמו אמירת הלל ביומ‬
‫העצמאות‪ .‬מי יכול לדמות נ לנ‪ .‬נוח 'על הנימ' במועדימ והתפתחותו‪ .‬פירושי 'על ניכ שבכל יומ‬
‫עמנו'‪ .‬שיטת השאילתות‪ :‬ברכה על הנ בזמנו‪ ,‬בהגעה לזמנו ובהגעה למקומו‪ .‬גדר ברכת שעשה נימ על‬
‫היומ או על הנ‪ .‬זמנ ברכת שעשה נימ בפורימ המשולש‪ .‬טעמי איור התפילה על הנ‪ .‬רק השלמימ‬
‫זכאימ לנימ‪ :‬על ידי השלמות השכלית‪ ,‬שלמות הנפש וכוליותה‪ ,‬שימושי שמות או כח התורה‪ .‬שיטות‬
‫הראשונימ המצמצמות והמרחיבות בברכה על ראיית מקומ נ שאינו חורג מדרכ הטבע‪ .‬כל נ אצל‬
‫יחיד גדול הוא‪.‬‬

‫| תלא‬ ‫פרק עשרים ותשעה ‪ :‬מטרת התורה‪ ,‬הגשמה ‪ ,‬תא רי ה' ו קיום "וה לכת בדרכיו"‬
‫לדעת הרמב"מ מצוות האמונה מהוות שורש לשאר המצוות ותכלית כולנ‪ .‬תכלית האדמ בשלמותו‬
‫השכלית‪ .‬תכליות התורה השונות לדעת הרמב"נ‪ :‬תיקונ האדמ‪ ,‬ייחוד פירות והשראת השכינה‪ .‬שלמות‬
‫האדמ על ידי עשיית המצוות‪ .‬פולמו קנדיאה על שלמות האדמ והגלגול‪ .‬לדעת הרמב"מ מקבלי ביטויי‬
‫ההגשמה כפשוטמ כופרימ ביודות התורה‪ ,‬ולא ניתנ לקבלמ כמצויימ בדרכ להשגה שלמה‪ .‬לדעת‬
‫הראב"ד והרמב"נ אינ בככ כפירה ביוד התורה‪ .‬חשיבות חינוכ ההמונ במשנת הרמב"מ‪ ,‬וחור האפשרות‬
‫לחנכו לעיונימ דקימ‪ .‬שלילת התארימ במשנת הרמב"מ‪ ,‬וקבלתה כחיוב ביח לפירות לדעת המקובלימ‪.‬‬
‫מעיפי שלילת התארימ – שלילת ההיפעלות והרצונ המשתנה‪' .‬והלכת בדרכיו' לדעת הרמב"מ‪ ,‬בתארי‬
‫הפעולה – מידות טובות‪ ,‬ובתארי השלילה – ללא היפעלות‪ .‬דעת הרמב"נ ב'והלכת בדרכיו' – בינ האדמ‬
‫לבינ עצמו‪ .‬התייחותו הנחרצת והשלילית של הרמב"מ אל מרבי התארימ בתפילה‪ .‬דעות הראשונימ‬
‫החולקימ עליו‪.‬‬

‫| תנד‬ ‫פרק שלו שים ‪ :‬חשיבות מנין תרי"ג המצוות‬

‫עיוק הרמב"מ בפר המצוות במגרת שאר מפעליו הפרותיימ‪ .‬ההשלכות ההלכתיות מהעיוק‬
‫במניינ המצוות‪ .‬המצוות כקטגוריות מארגנות‪ ,‬לא רק כאמצעי לכתיבת משנה תורה‪ ,‬אלא גמ כחלק‬
‫מידיעת התורה‪ .‬העיוק בשרשימ ותרומתו ליודות היהדות‪ .‬דעת הרמב"נ על החשיבות השולית של‬
‫מניינ המצוות‪ .‬השתקפות המחלוקת בשיטות האחרונימ‪.‬‬

‫‪| 14‬‬
‫דרכ נשר | בפתח השער‬

‫בפתח השער‬
‫יתברכ האל וישתבח האדונ‪ ,‬אשר בחר בנו מכל העמימ ונתנ לנו תורת אמת‪ ,‬וברוב‬
‫חדיו האיר עינינו בתורתו בחיבורי קדמונינו הראשונימ‪ ,‬המיישרימ דרכ ווללימ‬
‫מילה בהבנת עומק דברי התורה‪ .‬כל ההוגה בדבריהמ וחוזר למשמש ולדקדק‬
‫בלשונותיהמ מוצא בהמ טעמ‪ ,‬ו'נוצר תאנה יאכל פריה'‪ ,‬כמו שאמרו חכמימ )עירובינ‬
‫נד‪ :(:‬מה תאנה זו כל זמנ שאדמ ממשמש בה מוצא בה תאנימ‪ ,‬אפ דברי תורה כל זמנ‬
‫שאדמ הוגה בהנ מוצא בהנ טעמ‪.‬‬
‫בינ רבותינו הראשונימ כמלאכימ התבצר מקומ מיוחד למורינו הרמב"מ‪ ,‬אשר כבר‬
‫בדורות הראשונימ רוממו ערכו והמליצו עליו "ממשה עד משה לא קמ כמשה" )ר'‬
‫יצחק אבנ לטיפ‪ ,‬הקדמה לשער השמימ‪ ,‬כ"י‪ ,‬דפ ‪ 17‬ע"א; וראו אלפא ביתא קדמיתא‪,‬‬
‫עמ' ‪ ,606-610‬שמ נאפו המקורות הקדומימ למאמר זה(‪ ,‬וזו לשונ רבינו אהרנ בנ רבנו‬
‫משולמ מלוניל באגרתו לרבינו הרמ"ה‪:‬‬
‫כי אמנמ מימות רבינא ורב אשי‪ ,‬לא קמ עוד בישראל כמשה‪ ,‬להפליא עוז ולהגדיל‬
‫תושיה‪ ,‬וגדולימ מעשיו ממעשה ר' חייא‪ ,‬כי הקימ עדות ביעקב ותורה שמ בישראל‬
‫בשכלו ומדעו‪ ,‬אשר לא תשכח מפי זרעו )כתאב אלראיל‪ ,‬פארי תרל"א‪ ,‬עמ' ל(‪.‬‬
‫ומהרצ"ח כותב בפתיחת מאמרו תפארת למשה )בתוכ עטרת צבי(‪:‬‬
‫ומה לנו להאריכ בשבח הרמב"מ ופריו‪ ...‬יפיקו דברי רד"ק ודברי ראש גולה‬
‫מדמשק‪ ,‬נדפ בופ פר מנחת קנאות‪ ,‬לר' אבא מרי‪ ,‬ומכתב בדרשי בתשובות‬
‫הרשב"א‪ ,‬ימנ תיח‪ ,‬ובופ פר מלחמת חובה‪ ,‬לרשב"ש בנ התשב"צ‪ ,‬איכ פרו‬
‫מגדולת הרמב"מ ומקדושת פריו‪ ,‬וכלמ ענו ואמרו בפה אחד שמה‪ ,‬כי היה אחרונ‬
‫הגאונימ בזמנ וראשונ במעלה ובכל מדה נכונה‪ .‬ובצדק נוכל להמליצ עליו ממשה‬
‫ועד משה לא קמ כמשה‪.‬‬

‫***‬

‫בחיבורימ רבימ האיר הרמב"מ את עיני ישראל‪ .‬במשנה תורה הראה את ידו החזקה‬
‫בקיבוצ "כל דיני התורה ומשפטיה עד שלא יהיה דבר חר ממנו"‪ ,‬עד שהוא "כולל‬
‫כל דיני תורת משה רבנו מה שצריכ בזמנ הגלות ומה שאיננו צריכ"; בפירוש המשנה‬
‫כלל "פירוש כל המשנה" עמ קיצור "באור ענינ הלכה הלכה מנ המשנה"; באגרותיו‬
‫ותשובותיו הנהיג עדות ישראל לתפוצותיהמ; ובמורה נבוכימ העמיד את יודות‬

‫| א‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫האמונה על תשתית איתנה‪ .‬בינ חיבוריו מתייחד פר המצוות בהיותו‪ ,‬כעדות הרמב"מ‬
‫בהקדמתו לפר‪ ,‬מבוא ליודות עליהמ השתית את חיבורו "משנה תורה"‪ ,‬במנותו את‬
‫המצוות לדריהנ ומיניהנ‪ ,‬עליהנ מבוות כל ההלכות בפר הפק שלו‪.‬‬
‫בשל עניינו של פר המצוות‪ ,‬כפר הקדמה ומבוא לכלל הלכות התורה‪ ,‬ראו בו‬
‫גדולי הדורות פר יוד לכניה לעולמ העיונ האמיתי בגמרא‪ .‬ככ כותב הרשב"צ‬
‫בהקדמת פרו זוהר הרקיע‪:‬‬
‫והנה אלה שני הפרימ ]פר המצוות לרמב"מ והשגות הרמב"נ[ המ חמודימ‬
‫מזהב‪ ,‬כל אחד מהמ הראה בו כחו ומעשה תקפו וגבורתו בבקיאות התלמוד וכי‬
‫היה בפניהמ כשולחנ ערוכ‪ ,‬ואני בינותי בפרימ ההמ וראיתימ נותנימ לפתאימ‬
‫ערמה‪ ,‬ומי הוא חכמ בעיניו ובקי בתלמוד בראותו הפרימ ההמ יראה בעיניו‬
‫ולבבו יבינ‪ ,‬כי ידיעתו קודמ ראותו אותמ‪ ,‬כגרגיר חרדל בימ הגדול כנגד מה שידע‬
‫אחרי קריאתו אותמ‪ .‬וכל שכנ אמ יעמיק העיונ בכל אותמ הלכות שהביא כל אחד‬
‫מהמ בפרו במקומותיהמ בתלמוד ובשאר המקומות אשר מהמ הוציאומ‪ ,‬יראה‬
‫עצמו כאילו הוא בריה חדשה עקב תהיה רוח אחרת עמו מהרוח הנאצל עליו‬
‫מהרוח אשר עליהמ‪ ,‬ויחשוב עצמו ראוי להמנות עמ היושבימ בשבת תחכמוני‪,‬‬
‫ישאל וישיבוהו וישאלוהו וישיב‪ ,‬אשריהמ ואשרי מי שזכה לשמוע תורה מפיהמ‪...‬‬
‫וככ כותב בעל מגילת אתר‪ ,‬בהקדמת פירושו לפר המצוות לרמב"מ‪:‬‬
‫מימי חרפי נתתי אל לבי לדרוש ולתור בעיונ התלמוד‪ ,‬לדעת אי זה מקומ בינה‬
‫ואיזו היא דרכ ישרה שיבור בה האדמ לרדת לופ דעתה של הלכה‪ .‬וימימ רבימ‬
‫נתרה מעיני ולא ידעתי מקומה איה‪ .‬ואמנמ עמ כל זה לא נטיתי לבי מלשקוד על‬
‫דלתותיו ומהתרפק בפנותיו‪ ,‬מששתי מקצת כליו‪ ,‬יגעתי ומצאתי מעט מזער ולא‬
‫חרתי ממנו אפילו ככלב המלקק מנ הימ‪ .‬ובחשבי אחרי כנ בגודל חכמת דרכי‬
‫התלמוד ועומק מהלכיו ראיתי כי כל מה שקניתי הבל הבלימ הוא אינ בו ממש‪ .‬כי‬
‫רבו משערות ראשי דרכימ וכללימ שיצטרכ האדמ לדעת על נכונ להבנת וגיות‬
‫ובעיות תירוצימ והויות מהדרכימ אשר דרכו במ חכמי המשנה וגמ חכמי הגמרא‪...‬‬
‫ואז אמרתי איכ אפשר כי אחרי הערכת שלחנ עמ בשר וכינ אינ לי לאכול‪.‬‬
‫ובכנ חשבתי כי זה לא היה רק מרוע הדר ומקלקול הדרכ אשר דרכתי בעיונ‬
‫התלמוד‪ ,‬לבלתי עיינ בראשונה בדרכי מחברי המשנה והתלמוד לדעת דרכיהמ‬
‫ולהבינ ארחותיהמ‪ ,‬כאשר בארמ בפר בעל הכריתות וגמ בעל הליכות עולמ‬
‫התומכ ידו‪ .‬וגמ רש"י פירשמ במקומות מפוזרימ בתלמוד‪ .‬ומאז חושבי כי זאת‬
‫היתה בת קצור ידיעתי והבנתי בתלמוד‪ ,‬קריתי שניתי גמ שלשתי שני הפרימ‬
‫האלה‪ ,‬רצוני הכריתות וההליכות עולמ‪ ,‬ובכנ התחילו להפקח עיני העורות ולראות‬
‫קצת במאורות התורה והמצוה החקוקה בתלמוד‪.‬‬

‫ב |‬
‫דרכ נשר | בפתח השער‬

‫ואמנמ עמ כל זה גמ הלומ ראיתי כי בשני פרימ אלה לא יוכל האדמ להשיג כל‬
‫העמוקות מדרכי התלמוד כי יש דרכימ רבימ תומימ וחתומימ אשר לא נתפרשו‬
‫בפריהמ‪ .‬אבל תשלומ כלליהמ ופשטיהמ ראיתי שמתבארימ מתוכ דברי שני‬
‫המאורות הגדולימ הרב המובהק החכמ הכולל הרמב"מ ז"ל בשרשיו והרב המקובל‬
‫הקדוש הרמב"נ ז"ל בהשגותיו‪ .‬כי הנה הרב כאשר בא למנות התרי"ג מצות הקדימ‬
‫י"ד שרשימ בפר מצוות קטנ שלו ובמ נתנ כללימ כוללימ על התלמוד‪ .‬פיו הפיק‬
‫פנינימ ומרגליות‪ ,‬וכמגדל דוד בנוי לתלפיות‪ ,‬וגנה לנו דעת בעל הלכות גדולות‬
‫וזולתו אשר נתרה מהמ דרכמ במנותמ המצות‪ ...‬והנה אשר יעיינ בשני פרימ‬
‫האלה‪ ,‬רצוני מהרב ומהרמב"נ‪ ,‬לבבו יבינ ושב להיות בריה חדשה מאשר היה‬
‫בראשונה בידיעת דרכי התלמוד‪.‬‬
‫וכיוצא בדבר נמר מפי הגרי"מ פיינשטיינ זצוק"ל‪ ,‬שאמר לו חותנו‪ ,‬מרנ הגרי"ז הלוי‬
‫מבריק‪ ,‬ש"נעשה למדנ מפר המצוות לרמב"מ" )מפי צמ" הר"ר יעקב דוד הכהנ‬
‫שליט"א(‪.‬‬

‫***‬

‫למרות ריבוי הפנימ שבחיבוריו השונימ של הרמב"מ‪ ,‬מקובל עלינו ומבורר בידינו דבר‬
‫רבי מאיר שמחה הכהנ‪ ,‬בפרו משכ חכמה )פרשת יתרו‪ ,‬כ‪ ,‬ד(‪ ,‬המשמש אבנ פינה‬
‫לדרכנו בחיבור זה‪:‬‬
‫כי דרכו נשגבה‪ ,‬וכבר אמרתי כי דברי רבינו בכל פריו ביד )החזקה(‪ ,‬במורה‬
‫ובפירוש המשניות ‪ -‬רוח אחת בהמ‪.‬‬
‫דבר זה מגמתו להתפלמ עמ הדעה הרווחת בחוגי המחקר‪ ,‬לפיה יש לחלק בינ דברי‬
‫הרמב"מ בחיבוריו השונימ על פי עניינמ‪ ,‬קהל יעדמ ותאריכ חיבורמ‪ .‬גישה זו תואמת‬
‫לעקרונות היוד של המחקר‪ ,‬המקדימ את הבירור הכרונולוגי והטקטואלי לבירור‬
‫המהותי והתוכני‪ ,‬ובמקרימ רבימ יש בככ משומ ויתור מראש על ההעמקה במהות‬
‫ובתוכנ‪ ,‬העמקה המאפשרת למצוא את המשותפ המוי מנ העינ השטחית‪ .‬המשכ‬
‫חכמה מלמד את הדרכ הנכונה לעיונ בדברי הרמב"מ‪ ,‬מתוכ אחדותמ של חיבוריו‪ ,‬כי‬
‫רוח אחת בכולמ‪.‬‬
‫על פי דרכ זו‪ ,‬הרואה את האחדות בכל חיבורי הרמב"מ‪ ,‬בולט מקומו הייחודי של‬
‫פר המצוות‪ ,‬בהיותו משמש גשר ומעבר בינ חיבורי המחשבה של הרמב"מ )מורה‬
‫נבוכימ‪ ,‬שמונה פרקימ והאגרות(‪ ,‬לפרי ההלכה )פירוש המשנה ומשנה תורה(‪ .‬בחלק‬
‫השורשימ של פר המצוות מייד הרמב"מ את דרכו בהלכה על פי עקרונות מוקדמימ‪,‬‬
‫המיודימ על דרכו במחשבה‪ ,‬ועל כנ החפצ לרדת לעומק דברי רבינו בכלל חיבוריו‪ ,‬על‬

‫| ג‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫הרוח האחת אשר בכולנ‪ ,‬יעמיק בפר המצוות ותעלה בידו משנה דורה ובהירה של‬
‫דעתו‪ ,‬מיודותיה הראשונימ ועד פרטי הלכותיה‪.‬‬
‫הרמב"נ‪ ,‬בר פלוגתתו של הרמב"מ‪ ,‬דומה לו בהיותו מרא דכולא תלמודא ואשר‬
‫חיבוריו מתפרימ על פני מרחב מקצועות התורה‪ :‬במחשבה כפירושו לתורה‪ ,‬בפירוש‬
‫התלמוד ובהלכה‪ .‬אפ הוא חלק על רבינו ביודות שבפר המצוות‪ ,‬הנ בשרשימ והנ‬
‫במצוות רבות פרטיות‪ .‬עיונ והעמקה במחלוקות שביניהמ בפר המצוות‪ ,‬מובילימ‬
‫מצד אחד למציאת שורשי המחלוקות במחלוקות שביניהמ בעולמ המחשבה‪ ,‬ומצד‬
‫שני‪ ,‬להשתלשלות המחלוקות לעולמ ההלכה‪.‬‬
‫זהו עקרונ היוד העומד בבי החיבור שלפנינו‪ :‬העמקה במחלוקות הרמב"מ‬
‫והרמב"נ בפר המצוות‪ ,‬מתוכ חיפוש ובקשת יודותיהנ במורה נבוכימ‪ ,‬האגרות‬
‫וההקדמות‪ ,‬ופירוש הרמב"נ לתורה ושאר חיבוריו במחשבה ובקבלה‪ ,‬והתחקות אחר‬
‫השתלשלות חילוקי הדעות ביניהמ בעולמ ההלכה‪.‬‬
‫ככל הנראה אינני הראשונ לצעוד בדרכ זו‪ .‬בפר "בינ חדש וישנ"‪ ,‬בו מופרימ‬
‫תולדות חייו של פרופ' אהרנ קירשנבאומ‪ ,‬מופר אודות הגאונ רבי יעקב קמינצקי‪,‬‬
‫ממקימי עולה של תורה כאנ‪ ,‬בארה"ב‪:‬‬
‫יפר לי הרב קמינצקי על פר אחד שחיבר והלכ לאיבוד‪ .‬ומעשה שהיה ככ היה‪:‬‬
‫השמימ היו מתקדרימ בליטא‪ ,‬והוא חיפש דרכימ לעזוב‪ .‬אז הוא חיבר פר שבו‬
‫הוא מיישב הרבה קושיות ישיבתיות על הרמב"מ על ידי זיקה ל"מורה נבוכימ";‬
‫כלומר עיונ ב"מורה נבוכימ" שימש לו יוד בהבנת הרמב"מ ב"משנה תורה"‪.‬‬
‫המטרה הייתה לשלוח את הפר לאחד מרבני ארצ ישראל‪ ,‬כדי שהלה יכימ‬
‫לדר לו רבנות בארצ ישראל‪ .‬אלא שאשתו שלחה את הפר בדואר פשוט ואבדו‬
‫עקבותיו‪.‬‬
‫אמ תמצי לומר‪ ,‬פר זה מהווה נייונ לשחזר את הפר האבוד‪ ,‬ולפחות לצעוד בדרכ‬
‫שהתווה ר' יעקב קמינצקי‪ ,‬בדגש על היות פר המצוות חוליה מקשרת בינ מורה‬
‫הנבוכימ למשנה תורה‪ ,‬וכאמור‪.‬‬

‫***‬

‫הנחתמוצא זו‪ ,‬לפיה יודות "פר המצוות" מושתתימ על שיטת הרמב"מ ב"מורה‬
‫נבוכימ"‪ ,‬מביאה לידי צורכ בהבהרת שאלה‪" :‬מורה הנבוכימ" מלמד וחוזר ומלמד‬
‫שדרכ החיימ המקרבת את האדמ לקונו היא דרכ ההתבוננות השכלית )ח"א פי"ח‪,‬‬
‫פנ"ד‪ ,‬ח"ג פנ"א(‪ .‬בככ מאמצ הרמב"מ את המורת הפילוופית העתיקה‪ ,‬המופיעה‬
‫לראשונה בפירוש ובכתב בכתבי אפלטונ ואריטו‪ ,‬והרואה בהתבוננות את דרכ החיימ‬
‫המביאה להידמות לה' )ראה ק' פרנקל‪' ,‬מנ הרמב"מ לשמואל אבנ תיבונ‪ :‬דרכו של‬

‫ד |‬
‫דרכ נשר | בפתח השער‬

‫דלאלה' אלחאירינ למורה נבוכימ'‪ ,‬ירושלימ תש"ח‪ ,‬עמ' ‪ ,3-4‬והערות ‪ .(13-14‬כיצד‬

‫ניתנ לטעונ שעקרונות אלו המ העומדימ בתשתית פר המצוות‪ ,‬העוק בתורת משה‬
‫רבינו ומבהיר את עקרונותיו?‬
‫פרטימ שונימ של שאלה זו נידונימ בגופ הפר )ראה בעיקר חלק ב‪ ,‬עמ' קכח‪-‬קלא;‬
‫רמג‪-‬רמה‪ ,‬ועוד(‪ .‬אכ כאנ המקומ לעוק בשאלה ממבט כולל ולהבהיר את עמדתו של‬
‫הרמב"מ אודות הקשר ואולי הזהות של תורת משה עמ הפילוופיה‪ .‬אינ הכרח להניח‬
‫שלדעת הרמב"מ התורה מצטמצמת לכדי פילוופיה‪ ,‬אכ בהחלט ניתנ לראות שלדעתו‬
‫הפילוופיה הנכונה מונחת בתשתית התורה; מטרותיה של התורה זהות לפחות‬
‫בחלקנ למטרותיה של הפילוופיה העתיקה; ויתרה מזו ‪ -‬מקורה של הפילוופיה‬
‫העתיקה הוא בתורת משה רבינו‪.‬‬
‫את מטרותיה של התורה מגדיר הרמב"מ בדייקנות ובפירוט במורה נבוכימ‬
‫)ח"ג פכ"ז(‪:‬‬
‫כוונת כל התורה שני דברימ‪ ,‬והמ תקינות הנפש ותקינות הגופ‪ .‬תקינות הנפש תהיה‬
‫בככ שתושגנה להמונ דעות נכונות כפי יכולתמ‪ ...‬תקינות הגופ תהיה בתקינות‬
‫מצבי חייהמ אלה עמ אלה‪ .‬עניינ זה ישלמ בשני דברימ‪ :‬אחד מהמ‪ ,‬שיבוטל העושק‬
‫שהמ עושקימ זה את זה‪ ,‬והוא שלא יותר לכל איש מנ האנשימ לעשות מה שהוא‬
‫רוצה ומה שיש לאל ידו לעשות‪ ,‬אלא יכפוהו לעשות מה שמועיל לכול; והשני‪,‬‬
‫שיקנו לכל איש מידות המועילות בחיי היחד‪ ,‬כדי שהמדינה תהיה הרמונית‪.‬‬
‫דברימ אלו עומדימ בניגוד לגישות אחרות‪ ,‬הרואות את תכלית התורה ומצוותיה‬
‫בתחומימ אחרימ‪ .‬לדעת המקובלימ‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מטרת התורה לייחד ולזווג את הפירות‬
‫העליונות ולאפשר את ירידת השפע לעולמ התחתונ ללא מניעות‪ .‬לדעת הוגימ אחרימ‬
‫אינ לחפש כלל אחר תכלית למצוות‪ ,‬ואינ לקיימנ אלא מתוכ קבלת עול וקיומ רצונו‬
‫של ה'‪ .‬לדעת הרמב"מ‪ ,‬למרות שרצונו של ה' אכנ נשגב מידיעתנו ואינ טעמי המצוות‬
‫הידועימ לנו נתפימ כיבות לקיומ המצוות )ראה על ככ להלנ‪ ,‬כרכ שני שורש חמישי(‪,‬‬
‫מכל מקומ אינ בככ כדי למנוע את הקביעה הכללית‪ ,‬המתווה את כוונת כל התורה‬
‫ומטרתה בתיקונ הנפש ותיקונ הגופ‪ .‬הרמב"מ מויפ ומדגיש שהמצוות כולנ מובילות‬
‫ומכוונות למטרות אלו )ח"ג פל"א(‪:‬‬
‫כל מצוה משש מאות ושלושעשרה מצוות אלה באה או לתת דעה נכונה או‬
‫להיר דעה פולה‪ ,‬או לתת משפט צדק‪ ,‬או להיר עשק או לחנכ למידה טובה‪,‬‬
‫או להזהיר מפני מידה גרועה‪ .‬הכול תלוי בשלושה דברימ‪ ,‬בדעות‪ ,‬במידות ובמעשי‬
‫הנהגת המדינה‪.‬‬
‫אינ יוצאת מנ הכלל ‪ -‬כל מצוה ומצוה מתרי"ג המצוות מובילה לאחת מהמטרות הללו‪.‬‬
‫מטרות אלו‪ ,‬תקינות הנפש ותקינות הגופ‪ ,‬המ התנאימ המאפשרימ לאדמ להתקרב לה'‬

‫| ה‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫בדרכ ההתבוננות השכלית‪ .‬כאשר אלו תקינימ‪ ,‬יכול האדמ להגיע לשלמותו האחרונה‪,‬‬
‫שהיא ההתבוננות השכלית )ח"ג פכ"ז(‪:‬‬
‫ושלמותו האחרונה היא שייעשה "מדבר" בפעל‪ ,‬כלומר‪ ,‬שיהיה לו שכל בפעל בככ‬
‫שידע את כל מה שביכולת האדמ לדעת על כל הנמצאימ כולמ בהתאמ לשלמותו‬
‫האחרונה‪ .‬ברור שבשלמות אחרונה זאת אינ מעשימ ולא מידות‪ ,‬אלא היא דעות‬
‫בלבד‪ ,‬שהעיונ הביא אליהנ והחקירה חייבה אותנ‪ .‬ברור גמ כנ שלא ניתנ להשיג את‬
‫השלמות האחרונה הנעלה הזאת אלא לאחר השגת השלמות הראשונה‪ ,‬כי האדמ‬
‫אינו יכול לתפוש מושכל אפילו אמ הובר לו‪ ,‬כל שכנ שיתעורר לזאת מעצמו‪,‬‬
‫בשעה שיש לו כאב או רעב חזק או צמא או חומ או קור חזק‪ .‬אלא רק לאחר‬
‫השגת השלמות הראשונה אפשר להשיג את השלמות האחרונה‪ ,‬שהיא נכבדה‬
‫יותר בלי פק‪ ,‬והיא ‪ -‬ולא משהו אחר ‪ -‬היבה לקיומ הנצחי‪.‬‬
‫לכנ התורה האמיתית‪ ,‬אשר ביארנו שהיא אחת ואינ בלתה‪ ,‬והיא תורת משה‬
‫רבנו‪ ,‬באה רק ללמד אותנו את שתי השלמויות גמ יחד‪ ,‬כלומר‪ ,‬תקינות מצבי בני‬
‫אדמ אלה עמ אלה עלידי ביטול העושק )שבניאדמ עושקימ( זה את זה‪ ,‬ועלידי‬
‫יגול מידות טובות ומעולות‪ ,‬כדי שאפשר יהיה לאנשי הארצ להתקיימ ולהתמיד‬
‫בדר אחד‪ ,‬כדי שכל אחד מהמ יגיע לשלמותו הראשונה‪ ,‬ותקינות האמונות ומתנ‬
‫דעות נכונות שבהנ תושג השלמות האחרונה‪.‬‬
‫התורה מדברת מפורשות על שתי השלמויות האלה ומודיעה לנו שתכלית‬
‫התורה כולה היא השגת שתי השלמויות האלה‪ .‬הוא יתעלה אמר‪" :‬ויצונו ה'‬
‫אלהינו לעשות את כל החקימ האלה ליראה את ה' אלהינו לטוב לנו כל הימימ‬
‫לחיתנו כהיומ הזה" )דברימ ו‪ ,‬כד(‪ .‬הוא הקדימ כאנ את השלמות האחרונה‬
‫בהתאמ לכבודה‪ ,‬כמו שהבהרנו שהיא התכלית האחרונה‪ .‬זהו שאמר‪ :‬לטוב לנו כל‬
‫הימימ‪ .‬יודע אתה את דבריהמ )של החכמימ( ז"ל כפירוש לדברו יתעלה למענ ייטב‬
‫לכ והארכת ימימ )שמ כב‪ ,‬ז(‪ .‬המ אמרו )תנחומא ויקרא ח‪ ,‬קידושינ לט‪ :(:‬למענ‬
‫ייטב לכ ‪ -‬לעולמ שכלו טוב; והארכת ימימ ‪ -‬לעולמ שכלו ארוכ‪ .‬כנ גמ כאנ דבריו‬
‫לטוב לנו כל הימימ כוונתמ לאותו עניינ עצמו‪ ,‬כלומר‪ ,‬השגת עולמ שכלו טוב‬
‫וארוכ‪ ,‬והוא הקיומ הנצחי‪ .‬ודברו לחיותנו כהיומ הזה הוא הקיומ הגופני הראשונ‬
‫הזה הנמשכ תקופה כלשהי ואשר לא יהיה מודר אלא בהתאגדות מדינית‪ ,‬כמו‬
‫שהבהרנו‪.‬‬
‫השלמות האחרונה אינה בתחומ המעשימ והמידות אלא בתחומ הדעות‪ .‬וכיונ שהתורה‬
‫מכוונת ומובילה בופו של דבר אל השלמות האחרונה‪ ,‬נמצא שתכלית התורה אינה‬
‫בתיקונ הגופ אלא בתיקונ הנפש והדעות‪ .‬אכ מאחר והאדמ הוא "מדיני" בטבעו‪,‬‬
‫ואינו יכול לפק את צרכיו החומריימ לבדו‪ ,‬הרי הוא נדרש להתאגד בחברה שאנשיה‬

‫ו |‬
‫דרכ נשר | בפתח השער‬

‫מפקימ אלו את צרכיהמ של אלו‪ .‬לשמ ככ נחוצה הרמוניה בינ חברי הקהילה‪ ,‬ולכנ‬
‫מורה התורה על כל המצוות שבינ אדמ לחבירו‪ ,‬שתכליתנ להדיר את ענייני הגופ‬
‫ולהבטיח שלומ ושלווה‪ ,‬הנחוצימ לשמ תיקונ הנפש‪ .‬כשדעתו של אדמ שקטה‪ ,‬פנוי‬
‫הוא לעוק בדעות האמיתיות‪ ,‬אותנ מויפה התורה ומלמדת במגרת תיקונ הנפש‪.‬‬
‫את דבריו אלו תומכ הרמב"מ הנ מפוקי התורה והנ מדברי חז"ל‪.‬‬
‫התורה מלמדת את הדעות האמיתיות בדרכ קבלה ומורת בלבד‪ ,‬אכ לא מתפקת‬
‫בככ‪ ,‬אלא מצווה לאהבה את ה'‪ ,‬כלומר ‪ -‬להגיע להשגה עצמית בה' בדרכ ההתבוננות‪.‬‬
‫לשמ ככ חובה להקדימ את ההתבוננות וההשגה במציאות בכללותה וללמוד את כל‬
‫החכמות העוקות בככ ‪" -‬אינ מנו למבקש את השלמות האנושית מלהתאמנ תחילה‬
‫במקצוע ההיגיונ‪ ,‬אחרככ במתמטיקה‪ ,‬לפי הדר‪ ,‬אחריכנ במדעי הטבע‪ ,‬ולאחר זאת‬
‫במטפייקה" )ח"א פל"ד(‪ .‬אחרי הקדמות רבות אלו‪ ,‬מתאפשרת ההתבוננות במציאות‬
‫ה'‪ ,‬שהיא התכלית האחרונה )ח"ג פכ"ח(‪:‬‬
‫מנ הדברימ שחייב אתה לשימ לבכ אליהמ הוא שתדע שהתורה ציינה את תכליתנ‬
‫של הדעות הנכונות‪ ,‬אשר בהנ מושגת השלמות האחרונה‪ ,‬וקראה להאמינ בהנ‬
‫בצורה כוללת‪ .‬והנ מציאות האל יתעלה‪ ,‬ייחודו‪ ,‬ידיעתו‪ ,‬יכולתו‪ ,‬רצונו וקדמותו‪.‬‬
‫אלה כולנ תכליות אחרונות אשר איננ מתבררות בפירוט ובאופנ מוגדר אלא לאחר‬
‫הכרת דעות רבות‪ ...‬שאר הדעות הנכונות על כל המציאות הזאת‪ ,‬שהנ החוכמות‬
‫העיוניות כולנ על מיניהנ הרבימ‪ ,‬אשר עלפיהנ נכונות דעות אלה אשר הנ התכלית‬
‫האחרונה ‪ -‬הרי אפ שהתורה לא קראה אליהנ במפורש‪ ,‬כפי שקראה אל ההנ‪ ,‬היא‬
‫קראה אליהנ בצורה כוללנית‪ .‬זה הוא שאמר‪" :‬לאהבה את ה' " )דברימ יא‪ ,‬יג(‪ .‬והרי‬
‫אתה יודע איזו הדגשה מופיעה באשר לאהבה‪" :‬בכל לבבכ ובכל נפשכ ובכל מאדכ"‬
‫)שמ ו‪ ,‬ה(‪ .‬כבר ביארנו במשנה תורה שהאהבה הזאת לא תיכונ אלא בהשגת‬
‫המציאות כולה כפי שהיא והתבוננות בחוכמה שבה‪.‬‬
‫על פי מטרה זו של התורה ומצוותיה‪ ,‬להביא לתכלית אחרונה זו של השגה שכלית‪,‬‬
‫מוגדר עניינמ של שאר פרטי עבודת ה' )ח"ג פנ"א(‪:‬‬
‫דע שכל המעשימ האלה של עבודת ה'‪ ,‬כגונ קריאת התורה‪ ,‬התפילה ועשיית‬
‫שאר המצוות אינ מטרתמ אלא שתרגיל עצמכ לעוק בצווייו יתעלה‪ ,‬ולא תעוק‬
‫בענייני העולמ הזה‪ ,‬כאילו אתה עוק בו יתעלה ולא בזולתו‪.‬‬
‫ככ מתאר הרמב"מ היררכיה ברורה בינ המצוות‪ .‬קריאת התורה‪ ,‬התפילה ושאר המצוות‪,‬‬
‫אינ מטרתנ אלא להרגיל את האדמ להתבוננות השכלית‪ .‬המצוות שבינ אדמ לחבירו‬
‫איננ מכוונות אלא לתיקונ הגופ‪ ,‬שאינו אלא תנאי המאפשר את ההתבוננות השכלית‪.‬‬
‫המטרה האחרונה של התורה היא ההתבוננות השכלית‪ ,‬שהתורה אינה מלמדת אותה‬
‫לפרטיה אלא מורת את תכניה בדרכ קבלה ומורת בלבד‪ ,‬ומצווה לעוק בה‪ ,‬איש‬

‫| ז‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫איש לפי כושר השגתו‪ ,‬אחרי הקדמת לימוד כל שאר המדעימ העוקימ בעולמ ובמה‬
‫שמעבר לו‪.‬‬
‫האמ ניתנ לומר לפי האמור‪ ,‬שלדעת הרמב"מ התורה היא "דת פילוופית"? )וראו‬
‫כוזרי מאמר ראשונ י' ג(‪ .‬התשובה ככל הנראה שלילית‪ .‬לדעת הרמב"מ התורה אכנ‬
‫כוללת את עקרונות הפילוופיה העתיקה‪ ,‬הרואה את דרכ החיימ הראויה בהתבוננות‬
‫השכלית במציאות ה' הבאה אחרי ההתבוננות במציאות כולה‪ .‬אכ התורה מכוונת‬
‫למדרגה גבוהה יותר ממדרגת הפילוופ‪ .‬מטרתה של התורה היא מדרגת הנביאימ‪,‬‬
‫שיש בה שלמות גבוהה יותר )ח"ג פנ"א(‪:‬‬
‫כאשר תשלימ את הפייקה ותבינ את המטפייקה‪ ,‬נכנת אל המלכ אל החצר‬
‫הפנימית )יחזקאל מד‪ ,‬כא( ותהיה עמו בבית אחד‪ .‬זאת היא דרגת החכמימ‪ .‬והמ‬
‫שונימ מבחינת השלמות‪ .‬המפעילימ את מחשבתמ‪ ,‬לאחר שהגיעו לשלמות‪,‬‬
‫במטפייקה‪ ,‬ונוטימ כלכולמ כלפי האל יתגדל ויתרוממ‪ ,‬ונמנעימ ממה שזולתו‪,‬‬
‫ומפנימ את כל פעולות שכלמ להתבוננ בנמצאימ להביא מהמ ראיות עליו ]יתעלה[‬
‫כדי שידעו את הנהגתו אותמ בכל אופנ אפשרי ‪ -‬המ הניצבימ במושב המלכ‪ .‬זאת‬
‫היא דרגת הנביאימ‪ .‬יש מהמ מי שמגיע מתוכ השגתו הגדולה והימנעותו מכל מה‬
‫שזולת האל יתעלה לידי ככ שנאמר עליו "ויהי שמ עמ ה' " )שמות לד‪ ,‬כח(‪ ,‬שואל‬
‫ונענה‪ ,‬מדבר ודיבור מופנה אליו באותו מעמד קדוש‪ .‬מרוב שמחתו במה שהשיג‬
‫לחמ לא אכל ומימ לא שתה )שמ(‪ ,‬שכנ השכל התחזק עד כדי שהושבת כל כוח ג‬
‫בגופ‪ ,‬כלומר‪ ,‬מיני חוש המישוש‪ .‬אכ יש נביאימ שרק רואימ‪ .‬מהמ הרואימ מקרוב‪,‬‬
‫ומהמ הרואימ מרחוק‪" :‬מרחוק ה' נראה לי" )ירמיה לא‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫מדרגת "החכמימ"‪ ,‬הפילוופימ‪ ,‬היא גבוהה מאוד; בהשליממ את הבנת המטפייקה‬
‫המ נמצאימ כביכול עמ המלכ בבית אחד‪ .‬אכ מדרגת הנביאימ גבוהה יותר‪ ,‬ואינה‬
‫השגה שכלית בלבד‪ ,‬אלא פעילות קבועה ורגשית של דבקות בהתבוננות במציאות‬
‫ה'‪ .‬אינ מדובר בידיעה של תכנימ מוימימ בלבד‪ ,‬ידיעה פרופוזיציונלית המתייחת‬
‫לטענות והיגדימ מוימימ‪" ,‬ידיעה של" דבר מוימ‪ .‬מדובר בידיעה את ה'‪ ,‬ידיעה שיש‬
‫בה חיבור ודבקות של היודע עמ הידוע‪ .‬אינ זו ידיעת תוכנ‪ ,‬אלא אירוע של השגה‬
‫ודבקות‪ ,‬בה מתקיימת זיקה מורכבת בינ האמונה לחוויה‪ .‬לככ מכוונימ דבריו בופ‬
‫פר המדע )תשובה פ"י ה"ג(‪ ,‬על אהבת ה' בה שוגה האוהב תמיד )לנושא זה יוחד פרק‬
‫עשרימ בפר(‪.‬‬
‫גמ מדרגת הנבואה‪ ,‬שהיא המדרגה העליונה אליה מדריכה התורה‪ ,‬יודה‬
‫בהתבוננות שכלית במציאות ה' כדרכמ של "חכמימ"‪ .‬ההבדל בינ "אוהב החכמה" ‪-‬‬
‫הפילוופ ‪ -‬לנביא‪ ,‬הוא ההבדל שבינ האהבה לתשוקה‪" :‬הרי יודע אתה את ההבדל בינ‬

‫ח |‬
‫דרכ נשר | בפתח השער‬

‫אוהב וחושק‪ ,‬כי האהבה המופלגת עד שלא נותרת מחשבה על דבר אחר זולת האהוב‬
‫הזה היא החשק" )ח"ג פנ"א(‪.‬‬
‫אינ תימה‪ ,‬מעתה‪ ,‬שעקרונות היוד הפילוופיימ המ העומדימ בתשתית פר‬
‫המצוות‪ .‬הרי מטרותיה של הפילוופיה הנ הנ מטרותיה של התורה; יתרונה של התורה‬
‫הוא בככ שאת אותה השגתה' שהפילוופיה מורה לאהוב‪ ,‬התורה מדריכה לכדי חשק‬
‫ודבקות‪.‬‬
‫מככ‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬נובעת אמונתו של הרמב"מ בהנחה לפיה קדמות החכמה היא‬
‫בתורת ישראל‪ ,‬ועוד בטרמ היתה פילוופיה יוונית כבר הופיעה הפילוופיה במורות‬
‫בעל פה או בכתב אצל חכמי ישראל‪ ,‬וכדלהלנ‪.‬‬
‫טענה עתיקה זו‪ ,‬לפיה היתה פילוופיה יהודית קדומה‪ ,‬ימיה כימי המפגש של‬
‫היהדות עמ התרבות ההלניטית‪ .‬יופו פלאוויו‪ ,‬ובשמו העברי יופ בנ מתתיהו‪,‬‬
‫מור באריכות בפרו "נגד אפיונ" )מאמר א אות כב‪ .‬הציונימ להלנ ע"פ מהדורת‬
‫א' כשר( את אזכוריהמ של היהודימ בחיבורי חכמימ יווניימ שונימ‪ ,‬בהמ פיתגור‪,‬‬
‫ש"חיקה את דעות היהודימ ויגל אותנ לעצמו" )עמ' לא(‪ ,‬ואריטו‪ ,‬שעל פיו עדות‬
‫תלמידו קליארכו‪ ,‬פגש יהודי פילוופ שהעניק לו השכלה יותר משקיבל ממנו )עמ'‬
‫לב(‪.‬‬
‫הקאטאיו מאבדירה‪ ,‬פילוופ ואיש מעשה‪ ,‬שכתב חיבור על היהודימ שקטעימ‬
‫ממנו מצוטטימ בהמשכ דברי יופ בנ מתתיהו‪ ,‬מפר אפ הוא על עמ היהודימ שיצא‬
‫ממצרימ בעקבות מגיפת דבר שפרצה בה‪ ,‬נטל עמו את החכמות הרבות שהושגו על‬
‫ידי המצרימ‪ ,‬קיבל בדרכו את התורה שניתנה למשה מאת ה'‪ ,‬והפיצ את החכמות‬
‫לעמימ השונימ‪ ,‬ביניהמ היוונימ‪ .‬הקאטאיו מציג את האמונה היהודית כמונותיאיזמ‬
‫טהור‪ ,‬שבעיני היוונימ ביטא נטייה פילוופית נעלה‪ ,‬משומ שהיוונימ עצממ לא הגיעו‬
‫לרעיונ המונותיאיטי אלא לאחר התפתחות רעיונית רבת שנימ‪ .‬הקאטאיו מציג את‬
‫האמונה היהודית כאמונה מופשטת וטהורה ברוחניותה‪ ,‬שאינ בה אלילות והיא שונה‬
‫במהותה מאמונותיהמ הגשמיות של שאר העמימ הפגאניימ‪ .‬אלוהיהמ של היהודימ‬
‫מוצג אצלו כ"אל פילוופי"‪ .‬גמ את שיטת הממשל של משה רבינו זיהה עמ המדינה‬
‫המעולה נוח אפלטונ‪.‬‬
‫גמ תאופרטו‪ ,‬מתלמידי אריטו‪ ,‬שהיה פילוופ וחוקר צמחימ‪ ,‬מקדיש ליהודימ‬
‫דיונ שחלקימ ממנו שרדו בחיבורו של הנאופלטוני פורפיריו‪.De abstinentia ,‬‬
‫תאופרטו מכנה את היהודימ "עמ פילוופי"‪ ,‬בינ היתר משומ שהמ מקריבימ‬
‫קרבנות בעלי חיימ לה'‪ ,‬בלי לאכול אחר ככ את בשרמ‪ .‬ביטויימ נופימ לאופיימ‬
‫הפילוופי של היהודימ מוצא תאופרטו במנהגמ לצומ בימימ שלפני החגימ הדתיימ‬

‫| ט‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫שלהמ‪ ,‬בעובדה שהמ מברכימ את ה' במזמורימ דתיימ בלילות אלה‪ ,‬ובמנהגמ להתבוננ‬
‫בכוכבימ בשעה שהמ מנהלימ שיחות על אודות האלוהות‪.‬‬
‫מפורשימ יותר דבריו של קלמנ מאלכנדריה‪ ,‬ב‪) stromata‬טו‪ ,(15:‬המדגיש‬
‫שחכמת היהודימ קדמה לפילוופימ היווניימ‪ .‬דבריו פרנו מחקרימ ומאמרימ רבימ‪,‬‬
‫שלא כאנ מקומ כינומ‪ ,‬אכ נכונ לצטטמ )מתוכ ב' ברכוכבא‪' ,‬מגתנ על ה"פייקה"‬
‫של היוונימ‪ ,‬הברהמינימ והיהודימ'‪ ,‬תרביצ ע )תש"א( עמ' ‪:(152‬‬
‫]את העובדה[ שעמ היהודימ הוא העתיק ביותר לאינ שיעור מכל ]העמימ[ האלה‪,‬‬
‫וגמ שהפילוופיה הכתובה הקיימת שלהמ קדמה לפילוופיה שאצל היוונימ‪,‬‬
‫מוכיח פילונ הפיתגוראי באמצעות הרבה ]ראיות[‪ ,‬ולא ]רק הוא[ כי אמ גמ‬
‫אריטובולו הפריפטטי‪ ,‬וכנ עוד רבימ אחרימ ]ככ[ שלא אכלה את הזמנ במנותי‬
‫]כל אחד ואחד[ לפי שמו‪] .‬מבינ אלה[ מגתנ‪ ,‬הופר אשר חי ]פעל[ במחיצתו‬
‫של לארקו ניקטור‪ ,‬כתב בצורה בהירה ביותר ב]פר[ השלישי של 'על ענייני‬
‫הודו' ]שלו[ כדלקמנ‪' :‬ואולמ כל ]הדעות[ שהובעו על ענייני הטבע ]=הפיזיקה[‬
‫אצל ]היוונימ[ העתיקימ נאמרימ גמ אצל ה"מתפלפימ" מחוצ ליוונ; ואלה בקרב‬
‫ההודימ על ידי הברכמנימ ]=ברהמינימ[‪ ,‬ואלה בוריה הנקראימ יהודימ‪.‬‬
‫קלמנ וכנ אוביו‪ ,‬שהעתיק את דבריו‪ ,‬תרמו להפצת הטענה שהפילוופיה היהודית‬
‫היא המקור לפילוופיה של העמימ האחרימ‪ ,‬והיוונימ בכללמ‪ .‬שנימ רבות אחריהמ‪,‬‬
‫כותב בעל פירוש קהלת המיוח לרב עדיה גאונ‪ ,‬במבואו לפירוש )עמ' קד(‪ ,‬שמחברו‪,‬‬
‫שלמה המלכ‪ ,‬כלל בו בקיצור וברמז כל דבר "מחלקי וגי המדעימ‪ ,‬התורניימ וההנדיימ‬
‫והפילוופיימ"‪ .‬רבי שבתאי דונולו בפרו תחכמוני )עמ' ‪ (123‬טוענ שבדיקתו העלתה‬
‫"כי כל חכמת הכוכבימ והמזלות מיודת בברייתא דשמואל הדורש‪ ,‬וגמ פרי חכמי‬
‫העמימ מכימימ עמה‪ ,‬אכ תמ שמואל עד למאד את הפר שלו"‪.‬‬
‫רבי יהודה הלוי בפר הכוזרי )מאמר ב אות ו( מחזיק בגישה הקיצונית‪ ,‬לפיה‬
‫היהדות היא המקור הישיר של כל החכמות המצויות בחיבורי חכמי יוונ‪" :‬ומה תאמר‬
‫בחכמת שלמה‪ ,‬וכבר דבר על כל החכמות בכח אלהי ושכלי וטבעי‪ ,‬והיו אנשי העולמ‬
‫באימ אליו להעתיק חכמתו אל האומות עד מהודו‪ ,‬וכל החכמות הועתקו שרשיהנ‬
‫וכללמ מאתנו אל הכשדימ תחלה ואחר ככ אל פר ומדי ואחר ככ אל יונ ואחר ככ אל‬
‫רומי‪ ,‬ולאורכ הזמנ ורב המצועימ לא נזכר בחכמות‪ ,‬שהמ הועתקו מנ העברימ אכ מנ‬
‫היונימ והרומימ"‪.‬‬
‫דעתו של הרמב"מ אינה קיצונית כדעתו של רבי יהודה הלוי‪ ,‬ואינ הוא מציינ‬
‫שמקורה של הפילוופיה היוונית הוא ביהדות‪ .‬אכ לדעתו בידי חכמי ישראל הקדמונימ‬
‫היו חכמות רבות‪ ,‬בכל תחומי החכמה‪ ,‬והנ אבדו והשתכחו במצוקות הזמנ וצרות‬
‫הגלויות‪ ,‬ולכנ פענוח ודות התורה צריכ להתבצע מתוכ לימוד החכמות שבפרי‬

‫י |‬
‫דרכ נשר | בפתח השער‬

‫החכמה היווניימ‪ ,‬שבהיותמ אמיתיימ המ תואמימ לחכמה היהודית הקדומה‪ .‬הרמב"מ‬

‫מתייח לנושא במפר מקומות בכתביו‪ .‬העיקרי שבהמ הוא במורה נבוכימ )ח"א‬
‫פע"א(‪:‬‬
‫דע כי החוכמות הרבות שהיו בעדתנו לאימות הדברימ האלה אבדו בגלל אורכ‬
‫הזמנ‪ ,‬בגלל השתלטות האומות הבורות עלינו ומכיוונ שדברימ אלה לא היו‬
‫מותרימ לכל בניאדמ‪ ,‬כפי שהברנו‪ .‬מה שהותר לבניאדמ כולמ לא היה אלא מה‬
‫שכתוב במפורש בכתביהקודש‪ ...‬שאינ להעלות דבר מתרי תורה אלה על פר‬
‫ככ שיהיה מור לבניהאדמ‪ .‬אלא המ היו נמרימ מיחידי גולה ליחידי גולה‬
‫כפי שביארתי לכ מדבריהמ אינ מורימ תרי תורה אלא ליועצ חכמ חרשימ‬
‫]ונבונ לחש[‪ .‬זאת היא היבה שחייבה שעיקרימ גדולימ אלה נקטעו מעדתנו‪,‬‬
‫באופנ שלא תמצא אלא הערות מעטות ורמיזות המופיעות בתלמוד ובמדרשות‪.‬‬
‫אלה המ גרגריתוכ מועטימ ועליהמ קליפות רבות‪ ,‬באופנ שבניהאדמ נתעקו‬
‫באותנ קליפות וחשבו שאינ מתחתנ תוכ כלל‪.‬‬
‫דברי הרמב"מ מקדימימ את הברו לשיבושימ שחלו בפילוופיה בתקופת הגאונימ‪,‬‬
‫שעל פי דעת הרמב"מ הושפעה לרעה מהפילוופיה המולמית‪ .‬במבוא לחלק השלישי‬
‫חוזר הרמב"מ בקצרה על רעיונ זה‪ ,‬כשהוא עוק בשאלת הצורכ להעלימ את תרי‬
‫התורה ולהימנע מלהעלותמ על הכתב‪ .‬מתוכ הקשר זה כותב הרמב"מ‪:‬‬
‫זאת היא היבה לככ שידיעת דברימ אלה נקטעה מנ האומה כליל עד שלא נמצא‬
‫ממנה לא מועט ולא הרבה‪ .‬ראוי היה שככ ייעשה לה‪ ,‬כי היא עברה תמיד מפה‬
‫לאוזנ ולא נכתבה מעולמ בפר‪.‬‬
‫הנחה זו‪ ,‬בדבר קדמות החכמה היהודית ואובדנה‪ ,‬הובילה את הרמב"מ למקנה לפיה‬
‫הפילוופיה היוונית אינה זרה ליהדות השורשית‪ ,‬אלא מתאימה לה‪ .‬הזרותשלכאורה‬
‫אינה אלא תוצאה מאותה שכחה‪ ,‬שהביאה לידי אימוצ דעות שגויות מאומות העולמ‬
‫שמביב‪ ,‬וההרגל בדעות השגויות הוא שגרמ למראיתעינ של זרות ביח לפילוופיה‪,‬‬
‫שהיא החכמה האמיתית‪ .‬ואלו דבריו )ח"ב פי"א(‪:‬‬
‫כבר הברנו שדברימ אלה כולמ אינמ ותרימ דבר ממה שציינו נביאינו ונושאי‬
‫תורתנו‪ .‬כי אומתנו היא אומה מלומדת מושלמת‪ ,‬כפי שהבהיר יתעלה באמצעות‬
‫המנהיג אשר הביא אותנו לידי שלמות ואמר "רק עמ חכמ ונבונ הגוי הגדול הזה"‬
‫)דברימ ד‪ ,‬ו(‪ .‬אולמ כאשר רשעי האומות הבורות איבדו את מעלותינו הטובות‬
‫והשמידו את דבריהחוכמה שלנו ואת יצירותינו‪ ,‬וקטלו את חכמינו עד שנעשינו‬
‫בורימ‪ ,‬כפי שאיימ לעשות לנו בשל עוונותינו באומרו "ואבדה חכמת חכמיו ובינת‬
‫נבניו תתתר" )ישעיה כט‪ ,‬יד(‪ ,‬ואנו התערבנו בהמ‪ ,‬עברו אלינו דעותיהמ‪ ,‬כשמ‬
‫שעברו תכונותיהמ ומעשיהמ‪ ,‬כפי שאמר בעניינ דמיונ המעשימ "ויתערבו בגוימ‬

‫| יא‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫וילמדו מעשיהמ" )תהלימ קו‪ ,‬לה(‪ ,‬כנ אמר על מעבר דעותיהמ של הבורימ אלינו‪:‬‬
‫"ובילדי נכרימ ישפיקו" )ישעיה ב‪ ,‬ו(‪ .‬יונתנ בנ עוזיאל עליו השלומ תירגמ זאת‬
‫"ובנימוי עממיא יהכונ"‪ .‬ואנו גדלנו מורגלימ לדעותיהמ של הבורימ‪ ,‬הפכו עניינימ‬
‫פילוופיימ כאילו המ זרימ לתורתנו כמו שהמ זרימ לדעותיהמ של הבורימ; ואינ‬
‫הדבר כנ‪.‬‬
‫נמצא‪ ,‬אפוא‪ ,‬שלדעת הרמב"מ הפילוופיה האמיתית אינה זרה ליהדות המקורית אלא‬
‫מהווה חלק בלתי נפרד ממנה‪ .‬היהדות אכנ מתעלה אל מעבר לפילוופיה‪ ,‬בהביאה‬
‫למדרגות נבואה שהנ למעלה ממדרגת הפילוופ; גמ קשר ישיר בינ החכמה היהודית‬
‫העתיקה לבינ הפילוופיה אינ אנו מוצאימ בדברי הרמב"מ כדרכ שאנו מוצאימ בדברי‬
‫ראשונימ אחרימ‪ .‬אכ בהנחת קדימות החכמה היהודית ואבדנה מוצא הרמב"מ הבר‬
‫מפק לזהות הרעיונית בינ הפילוופיה היוונית לבינ היהדות‪ ,‬למרות מראית העינ‬
‫הראשונית הרואה בפילוופיה נטע זר‪ .‬מראית עינ זו אינה אלא תוצאה של התגלות‬
‫לנטעימזרימ אחרימ‪ ,‬שנקלטו ביהדות למרבה הצער בתקופת הביניימ‪.‬‬
‫טיעונ קדמות החכמה היהודית מופיע בפרי מחברימ רבימ‪ ,‬ותקצר היריעה‬
‫מלפרטמ‪ ,‬מה גמ שעיקר ענייננו כאנ הוא בשיטת הרמב"מ )וראו בהרחבה בפרו של א'‬
‫מלמד‪ ,‬רקחות וטבחות‪ :‬המיתו על מקור החכמות‪ ,‬ירושלימ תש"ע(‪ .‬אלא שמנ העניינ‬
‫להפנות את תשומת הלב לדברי הרמ"א‪ ,‬שהתפרמ כגדול פוקי אשכנז לדורות‪,‬‬
‫בפרו תורת העולה )ח"א פי"א(‪ ,‬שמ הוא מאמצ גראות קיצוניות של טיעונ קדמות‬
‫החכמה היהודית‪:‬‬
‫כי באמת כל חכמת הפילוופימ והחוקרימ בא להנ מישראל‪ ,‬וכל חכמתנ כלול‬
‫בתורה‪ ,‬כמו שהאריכ הרב המורה להורות שכל החכמות הפילוופימ נמצא‬
‫במדרשי חז"ל ואגדותיהנ‪ .‬ודע כי ראיתי בפר אחד ישנ מאד והיו מצויירינ בו‬
‫כל הפילוופימ בצורתנ וחכמתנ איכ המציאנ‪ ,‬והיה כתוב בו שאקרוט שהוא‬
‫שקראוהו הפילוופימ קראט האלהי‪ ,‬להיותו שהוא המציא בראשונה בפלוופיא‬
‫שיש נמצא נבדל‪ ,‬ואחריו נמשכו הפלוופימ האחרימ‪ ,‬וכתב שמ שהוא קבל‬
‫החכמה מאפ הקרחי ומאחיתופל‪.‬‬
‫ועוד כתוב בשבילי אמונה )עמ' ‪ (361‬כי כל עיקר חכמת ארטוטלי‬
‫גנובה מחכמת שלמה ע"ה‪ ,‬כי כאשר כבש אלכנדרו מוקדנ ירושלימ השליט‬
‫לאריטוטלו רבו על אוצר פרי שלמה‪ ,‬וכל דבר טוב שמצא בהנ כתב שמו עליו‪,‬‬
‫ועירב בהנ מקצת דעות רעות כמו קדמות העולמ וכפירת השגחה כדי לחפות‬
‫עליו שלא ידעו הבריות שבאו אחריו שגנב החכמה מיהודימ‪ ,‬ואפשר שכל דבר‬
‫שלא מצא עליו מופת חותכ בדברי שלמה לא האמינו‪ .‬ומכל מקומ נתבאר שכל‬
‫החכמות תלויימ בגפנ זה‪ .‬ובאמת שכל בר ישראל ראוי להאמינ אמונה זו‪ ,‬ולא לתת‬

‫יב |‬
‫דרכ נשר | בפתח השער‬

‫תהלתינו ותפארתינו לזרימ חכמי הגוימ‪ .‬והרי הכתוב )מלכימ א' ה‪ ,‬יג( שבח שלמה‬
‫עליו השלומ שדבר "על ארז בלבנונ ועל האזוב אשר בקיר"‪ ,‬ואי לא היתה עיקר‬
‫חכמה זו גנובה מאתו מה היתה מעלתו על אריטוטלו והבאימ אחריו שחקרו‬
‫על כל טבע וטבע‪ ,‬כמו שנתבאר בדבריהמ‪ .‬לכנ ראוי להאמינ בדברימ האלה כמו‬
‫שכתבנו כנ הוא‪.‬‬
‫אפשר שקבלת טיעונ זה הביאה את הרמ"א להצדיק את לימוד חיבורי אריטו בישיבתו‬
‫בשעה שהתלמידימ פנויימ מדברי תורה‪ ,‬וכפי שכתב בתשובתו לטענות מהרש"ל )שו"ת‬
‫הרמ"א י' ו ‪ -‬דברי מהרש"ל; י' ז ‪ -‬דברי הרמ"א(‪" :‬ואיכ לא‪ ,‬והנה הרב המורה כתב‬
‫פרק כ"ב מחלק השני שכל מה שהשיג אריטו עד גלגל הירח הכל אמת כו'‪ .‬וכתב‬
‫עוד שכל דבריו המ דעת חז"ל מלבד במקצת אמונות התלויות באל יתברכ ובמלאכיו‬
‫ובגלגלי השמימ‪ ,‬שבהנ לבד נטה מדרכ האמת"‪ .‬אמ מקור רוב דברי אריטו הוא בחכמה‬
‫היהודית הקדומה‪ ,‬ודאי שדבריו המ דעת חז"ל ואינ מניעה מללמוד אותמ‪ .‬דבריו‬
‫עומדימ בניגוד לדברי הגר"א בביאורו )יו"ד י' קעט "ק יג‪ ,‬הובאו בכרכ השני‪ ,‬עמ'‬
‫קכג( לפיהמ הפנימיות שבתורה‪ ,‬שהיא החכמה היהודית הקדומה‪ ,‬אינה "פנימיות של‬
‫בעלי הפלוופיא שהמ חצוניות‪ ,‬אלא של בעלי האמת"‪ ,‬היינו של חכמי הקבלה; וזאת‬
‫בהתאמ לגישתו השוללת את הפילוופיה‪.‬‬
‫גמ רבימ שאינמ בני ברית אימצו את הטיעונ בדבר קדמות החכמה היהודית‪,‬‬
‫והיותה מקור לחכמות העמימ‪ .‬כאנקדוטה יצויינ‪ ,‬כי גמ אייזיק ניוטונ‪ ,‬גדול הפיזיקאימ‬
‫של העידנ המודרני‪ ,‬האמינ בקדמות החכמה היהודית‪ .‬הוא הושפע בעיקר מדברי‬
‫יופ בנ מתתיהו הנזכרימ‪ ,‬וקיבל במלואו את המיתו על המקור היהודי של כלל‬
‫החוכמות‪ .‬להוכחת הטיעונ ייחד את דיוניו הארוכימ בשאלות הכרוכות בכרונולוגיה‬
‫של המינ האנושי בעת העתיקה‪ ,‬ובפרט בחיבורו "הכרונולוגיה המתוקנת של הממלכות‬
‫העתיקות" )‪ (The Chronology of Ancient Kingdoms Amended, 1728‬שפורמ‬
‫אחרי מותו‪ ,‬וכנ בחיבורימ שנותרו בכתב יד‪ .‬המטרה התיאולוגית של החיבורימ הללו‬
‫היא לב את עליונותה ואת קדימותה של התרבות העברית‪ .‬החוקר פ' מנואל‪,‬‬
‫שהקדיש פר לוגיה זו )‪,(‘Isaac Newton, Historian’ Cambridge, Mass 1963‬‬
‫מכמ )עמ' ‪" :(193‬המונותאיזמ היהודי הנועז של ניוטונ היה אמונה נתרת‪ .‬המטרה‬
‫ההיטורית העליונה האחת שלו‪ ,‬שלה שועבדו השקלולימ האטרונומיימ הארוכימ‬
‫ומרחבי הניתוח הטקטואלי‪ ,‬הייתה להראות שבני ישראל ולא שאר הגויימ היו מיידי‬
‫האנושות של העולמ העתיק"‪.‬‬

‫***‬

‫שמו של החיבור נקרא "דרכ נשר" על שמ הכתוב "דרכ הנשר בשמימ" )משלי ל‪ ,‬יט(‪.‬‬

‫| יג‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫הוא רומז לכינויו של הרמב"נ‪ ,‬המכונה "הנשר הגדול" בשו"ת גינת ורדימ )חו"מ כלל‬
‫כה י' ט(‪ ,‬וביותר ‪ -‬לרמב"מ שנהגו לכנותו בתואר "הנשר הגדול"‪ ,‬כנמצא לרוב בדברי‬
‫האחרונימ‪ ,‬אשר בינ המוקדמימ להמ בזמנ המ החיד ר' יופ יעבצ בפירושו לאבות‬
‫)פ"ד מ"ז(‪ ,‬הכותב "הנשר הגדול בעל הכנפימ הרמב"מ ז"ל"; הרמ"א בתשובה )י' י(‪,‬‬
‫ורבי חיימ בנבנשתי בשו"ת בעי חיי )חו"מ ח"א י' קלה(‪ .‬אמת‪ ,‬כבר קדמ רבינו אהרנ‬
‫בנ רבינו משולמ לכנות כנ את הרמב"מ‪ ,‬באגרת שנדפה בפר טעמ זקנימ )אשכנזי‪,‬‬
‫דפ ו‪" :(:‬הנשר הגדול‪ ,‬גדול כנפי חכמה ותושיה‪ ,‬ורבה הנוצה‪ ,‬בדעת ושכל ומועצה"‪.‬‬
‫ואכנ‪ ,‬דרכ הנשר בשמימ‪ .‬מתוכ אותו מבט מרומימ‪ ,‬המשקיפ על כל מרחבי התורה‪,‬‬
‫חצב הרמב"מ והעמיק את שרשיו‪ ,‬ועליהמ בנה לתלפיות את בנייניו וחיבוריו‪ .‬מבטעל‬
‫בהיר הוא העולה מתוכ כלל חיבוריו‪ .‬לא בא הרמב"מ להקל או לפשר בינ התורה לבינ‬
‫צרותיה‪ ,‬אלא לברר ולהבהיר את יודות התורה ולתבוע בהירות הדעת וישרות השכל‪,‬‬
‫אמונה צלולה ודרכ חיימ מיושרת ובהירה‪ ,‬הכוללת את כל תחומי התורה‪ ,‬חוקות ה'‬
‫ומשפטיו‪ ,‬אשר יעשה אותמ האדמ וחי בהמ‪.‬‬
‫כפי שיבואר במקומות רבימ בגופ הפר‪ ,‬דרכו של הרמב"מ תובענית ובלתי מתפשרת‪,‬‬
‫הרבה יותר מדרכיהמ של ראשונימ אחרימ‪ .‬הוא אינו מאפשר לשגות באשליות‪ ,‬אינו‬
‫נותנ ליפול בדמיונות‪ .‬הוא תובע ללא הרפ ערנות ודריכות‪ ,‬לשמור על הדעת בטהרתה‪,‬‬
‫ללא יגימ ודעות מוטעות בהמ נופל האדמ שוב ושוב‪ ,‬בהשפעת דמיונו השולט בו‪.‬‬
‫ואכנ‪ ,‬זו דרכו של הנשר‪ ,‬המגביה עופ ומרחיק נדוד יותר משאר כל העופות‪ ,‬ומתרוממ‬
‫מנ הקרקע יותר מכל שאר בעלי החיימ‪ ,‬כפי שכותב האברבנאל בפירושו לפוק )ישעיה‬
‫מ‪ ,‬לא( "וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרימ ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו" ‪ -‬ובפשט‪,‬‬
‫שהנשר עפ יותר משאר העופות בלי ליגע‪ .‬בככ פורש הנשר מהבינוניות‪ ,‬וכפי שכותב‬
‫הרש"ר הירש )שמות יט‪ ,‬ד(‪ :‬נשר קרוב לנזר וצרפ‪ ,‬להרחיק ולשמור‪ ,‬נראה שנשר הוא‬
‫זה שמגביה לעופ‪ ,‬וככ מתרחק ומשתמר מתחומ שלטונו של האדמ‪.‬‬

‫***‬

‫דרכו של "דרכ נשר" להעמיק ולדקדק בלשונו של הרמב"מ בכל תג ותג‪ .‬דרכ לולה זו‬
‫נמרה על ידי גדולי מפרשי הרמב"מ‪ ,‬ראשונימ כאחרונימ‪ .‬וזו לשונו של מהר"ש קלעי‪,‬‬
‫בנ דורו של ה"בית יופ"‪ ,‬בתשובתו במשפטי שמואל )י' קכ‪ ,‬דפ קנב ע"ד(‪:‬‬
‫כי כל דבריו המ בתכלית הדיוק‪ ,‬ויש לדקדק ולפלפל בדבריו כאשר תוכל לדקדק‬
‫בגמרא עצמה‪ ,‬וכנ מזכיר המגדל עוז בתשובותיו להשגות בדוכתי טובא )שחיטה‬
‫פ"ו ה"ה‪ ,‬מאכלות אורות פי"ב ה"ט‪ ,‬פי"ג הכ"ד‪ ,‬פט"ו ה"א(‪.‬‬
‫וכנ כתב החיד"א במחזיק ברכה )יו"ד י' מא ק"ט(‪" :‬ידוע דהרמב"מ ז"ל דייק בלישניה‬
‫טובא והפלגת צחות לשונו ודורו מפורמ"‪ .‬ובשו"ת מנחת אלעזר )ח"ד ופ י' עו(‬

‫יד |‬
‫דרכ נשר | בפתח השער‬

‫כתב‪" :‬ונודע הלשונ הזהב של רבינו הרמב"מ ז"ל מדויק ושקול כזהב פרוימ נחמד‬
‫להפליא עד אינ חקר"‪ .‬למקורות נופימ ציינ בפר ברית יעקב )ופר‪ ,‬י' ל אות א‬
‫והערה א(‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬
‫דרכ העמקה זו בלשונ הרמב"מ מוכרחת על פי דברי עצמו במורה נבוכימ )ח"ב פכ"ט(‪:‬‬
‫דע כי מי שאינו מבינ את שפתו של אדמ‪ ,‬בשומעו אותו מדבר‪ ,‬יודע ללא פק‬
‫שהוא מדבר‪ ,‬אלא שאינו יודע למה הוא מתכוונ‪ .‬חמור יותר שיש שהוא שומע‬
‫מתוכ דבריו מלימ המציינות בשפתו של המדבר עניינ כלשהו‪ ,‬ויקרה באקראי‬
‫שבשפתו של השומע אותה מלה מציינת את הפכו של אותו עניינ‪ ,‬אשר אליו‬
‫התכוונ המדבר‪ .‬השומע חושב אז שהוראתה בפי המדבר כהוראתה בלשונו הוא‪.‬‬
‫לו‪ ,‬למשל‪ ,‬שמע ערבי איש עברי אומר אבה‪ ,‬היה הערבי חושב שהעברי מפר על‬
‫אדמ שמא בדברמה וירב לו‪ .‬והעברי התכוונ דווקא שאותו דבר השביע את‬
‫רצונו והוא רצה בו‪.‬‬
‫ככ ממש קורה להמונ ביח לדברי הנביאימ‪ .‬את חלקמ אינ המ מבינימ כלל‪,‬‬
‫כפי שנאמר "ותהי לכמ חזות הכל כדברי הפר החתומ" )ישעיה כט‪ ,‬יא(; ומחלקמ‬
‫המ מבינימ את הפכ הדברימ או ניגודמ‪ ,‬כפי שנאמר "והפכתמ את דברי אלהימ‬
‫חיימ" )ירמיה כג‪ ,‬לו(‪.‬‬
‫דע שלכל נביא דיבור מוימ המיוחד לו‪ ,‬שהוא מעינ שפתו של אותו איש‪.‬‬
‫ההתגלות המיוחדת לו גורמת לו להתבטא ככ אל מי שמבינ אותו‪.‬‬
‫נמצא שלא ניתנ לקרוא את דברי הרמב"מ לפומ ריהטא ולמוכ על הבנת הדברימ על‬
‫פי פשוטמ‪ ,‬שהרי כשמ שלכל נביא ישנו הדיבור המוימ המיוחד לו‪ ,‬בגנונ ובניוח‪,‬‬
‫ככ כל מחבר פרימ מתייחד בגנונו‪ ,‬וקריאת דבריו על פי פשוטמ‪ ,‬על פי דרכ דיבורו‬
‫של הקורא‪ ,‬עלולה להביא לטעויות חמורות בהבנת דבריו‪ .‬כדי להבינ את דברי הרמב"מ‬
‫יש להעמיק וללמוד את גנונ דיבורו שלו‪ ,‬כפי שהוא עולה ממכלול חיבוריו‪ ,‬ורק מתוכ‬
‫יגיעה זו‪ ,‬ניתנ לקוות לייעתא דשמיא שתאיר את עיני הלומד בתורתו‪.‬‬
‫רבינו הרמב"מ עצמו‪ ,‬מתוכ שלמד ככ את התורה‪ ,‬בשימ לב לגנונו של כל נביא‬
‫ונביא וכל תנא ותנא‪ ,‬כותב בפירושו למשנה )אבות פ"ג מט"ו( "הכל צפוי והרשות‬
‫נתונה"‪ ,‬השנויה בתמ ללא הזכרת שמ אומרה‪" :‬הפיקה הזאת כוללת ענינימ גדולימ‬
‫מאד‪ ,‬ולא יהיו מעינ הדברימ הללו אלא לרבי עקיבה"‪ .‬במשנה עצמה אינ רמז לככ שרבי‬
‫עקיבא הוא בעל המימרא‪ ,‬אלא שהרמב"מ‪ ,‬מתוכ רוחב דעתו ועומק עיונו וגודל הבחנתו‬
‫בלשונות התנאימ וגנונ דבריהמ‪ ,‬הבחינ שרבי עקיבא הוא בעל המימרא‪ .‬כעינ זה מטו‬
‫בי מדרשא משמו של הגר"ח שמואלביצ שאמר בביאור דברי רבינו‪ ,‬שדברי רבי עקיבא‬
‫מתאימימ לדרכ לימודו‪ .‬בינ אמ מדובר בהשוואה שבגנונ ובינ אמ מדובר בהשוואה‬
‫שבתוכנ‪ ,‬הרי לנו כלל גדול בדרכ ההעמקה לדעת הרמב"מ‪ :‬על הלומד להעמיק בגנונו‬

‫| טו‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫המיוחד של כל נביא‪ ,‬של כל תנא‪ ,‬של כל אמורא ושל כל ראשונ‪ ,‬ורק על ידי ככ יוכל‬
‫להבינ דבריו לאשורמ‪.‬‬
‫לפני קוני אפיל תחינתי שיתקבלו דברי בבית המדרש‪ ,‬ויתבררו ויתלבנו כדרכה של‬
‫תורה‪ .‬יש אשר הצעה המובאת בפר הועלתה מתוכ משא ומתנ רב וצדדימ שונימ‬
‫לכאנ ולכאנ‪ ,‬עד שנראתה בעיני עדיפה על פני דרכימ אחרות‪ ,‬אכ אפשר שבעיני גדולימ‬
‫וחכמימ ממני תראנה יותר דרכימ אחרות‪ ,‬אפ כאלו שלא עלו בדעתי‪ .‬מהמ אבקש שלא‬
‫למנוע טוב מבעליו‪ ,‬ולהעירני בהארותיהמ‪ ,‬הערותיהמ והשגותיהמ‪.‬‬
‫בראשית שנת תשע"ד זכיתי להוציא לאור עולמ את החלק העוק בשורשימ‬
‫הרביעי והחמישי‪ ,‬והוא התקבל ב"ד בברכה בבתי המדרשות‪ .‬הגיעוני מכתבימ רבימ‪,‬‬
‫ובהמ גמ תיקונימ והערות ומשא ומתנ כדרכה של תורה‪ .‬זה חלקי מכל עמלי‪ ,‬והנני‬
‫מודה לה' על העבר ומבקש על העתיד‪ :‬יהא רעוא דאמינא מילתא דתתקבל‪.‬‬

‫***‬

‫בציטוטימ מדברי רבינו המופיעימ בפר‪ ,‬השתמשתי בדרכ כלל במהדורות ובתרגומימ‬
‫הבאימ‪ ,‬אותמ ראיתי בעניות דעתי כמשלבימ באופנ הטוב ביותר בינ דיוק לבהירות‪:‬‬
‫• פר המצוות לרמב"מ‪ ,‬בתרגומו של ר' פנח קורח‪ ,‬מהדורת ר' שלמה אריאלי‪,‬‬
‫ח"א ‪ -‬שרשימ )ירושלימ תשע"ד(‪.‬‬
‫• משנה תורה‪ ,‬מהדורת ר' שבתי פרנקל‪.‬‬
‫• פירוש המשנה לרמב"מ‪ ,‬בתרגומו של ר' עזרא קורח‪ ,‬מהדורת מכונ המאור‪ .‬כאנ‬
‫המקומ להודות לו על עזרתו הרבה שהגיש לי במהלכ החיבור‪ ,‬בשאלות שונות‬
‫הנוגעות להבנה המדויקת של מונחימ בערביתיהודית‪.‬‬
‫• מורה נבוכימ‪ ,‬בתרגומו של פרופ' מיכאל שוורצ‪.‬‬
‫• אגרות הרמב"מ‪ ,‬מהדורת ר' יצחק שילת‪.‬‬

‫***‬

‫חובה נעימה לי להודות לכל אשר בלעדיהמ לא היה פר זה בא לעולמ‪ .‬פותחימ בשבחו‬
‫של מקומ‪ ,‬שגמלני כל טוב והביאני עד הלומ‪.‬‬
‫מקרב לב אודה לאשתי היקרה‪ ,‬מנשימ באוהל תבורכ‪ ,‬חנה שיינדל תחי'‪ ,‬ולילדי‬
‫היקרימ‪ ,‬שותפיי בחיימ בכלל‪ ,‬ובהאזנה להדרכת הרמב"מ והשקפותיו בפרט‪.‬‬
‫אציב מצבת זכרונ והודיה להורי ז"ל‪ ,‬הנאהבימ והנעימימ בחייהמ וגו'‪ ,‬מ"נשרימ"‬
‫קלו לעשות רצונ קונמ‪ ,‬הרב החיד‪ ,‬רודפ צדקה וחד בשיעור שאינו מצוי‪ ,‬אוהב‬
‫שלומ ורודפ שלומ‪ ,‬בעל מידות מעולות‪ ,‬הר"ר חיימ בנ יהופ ז"ל‪ ,‬בנ אחר בנ להגה"ק‬
‫מבוטשטאט‪ ,‬שדברי מורו של הרמב"מ היו נר לרגליו ומשוש חייו; ועמו אמי ע"ה‪,‬‬

‫טז |‬
‫דרכ נשר | בפתח השער‬

‫מרת חיה דבורה בת אליהו ז"ל‪ ,‬בעלת דעת רחבה וגומלת חדימ בתר‪ .‬המ המה אשר‬
‫חינכוני ונטעו בי את האמונה ורגש החובה לחקור ולברר האמת‪ ,‬בלי פשרות וללא‬
‫חריצת דעות מוקדמות‪.‬‬
‫הברכה אחת היא למורי חמי הרב אברהמ מאיר ווייוועלצ שליט"א וחמותי‬
‫תליט"א‪ ,‬אשר ביתמ ‪ -‬בית שמגדלימ בו תורה ובינ כתליו מתלבנימ תדיר דברי תורה‬
‫שזכיתי לעוק בהמ‪ .‬עזרתו הרבה באה לידי ביטוי בפר זה‪ ,‬כאשר בטובו עבר על כל‬
‫פרקי הפר‪ ,‬והעיר הערות מאירות עיניימ ויקרות ערכ‪ ,‬שעל פיהמ תוקנו‪ ,‬נופו וחודדו‬
‫נושאימ רבימ‪ .‬אי אפשר שלא להזכיר גמ את עידודו לאורכ כל הדרכ‪ ,‬החיזוק התמידי‬
‫והדרבונ הבלתיפוק‪ ,‬להמשיכ ולעוק בוגיות יוד אלו במחשבה ובהלכה‪.‬‬
‫כמו כנ אציב מצבת זכרונ לחותני זקני‪ ,‬אשר כאב היה לי‪ ,‬הרה"ג ר' ישעיהו אשר‬
‫וועלצ זצ"ל‪ ,‬אשר עודדני בכל תחומ ונושא‪ ,‬והיווה עבורי דוגמא ומופת להישארות‬
‫בעולמה של תורה ולהמשכ העיוק בתורה בעיונ‪ ,‬למרות טרדות המחיה והכלכלה‪.‬‬
‫אודה גמ לרבותי‪ ,‬חברותות וחברימ נאמנימ‪ ,‬אשר רק על ידמ זכיתי להגיע הלומ‪,‬‬
‫ואי אפשר לפרוט את כולמ כי רבימ המ‪ .‬כמו כנ אודה לידידי הנאמנימ העומדימ לצידי‬
‫ומייעימ בידי בכל תחומ‪ ,‬בקייממ בהידור "איש את רעהו יעזורו"‪ :‬רבי גרשונ ברנט‬
‫שליט"א‪ ,‬בעל צדקה מפורמ‪ ,‬מקדש שמ שמימ וידיד בית אבא; הרב החיד בנש"ק‬
‫רבי יודא יואל ראזנפילד שליט"א‪ ,‬בעל צדקה מפורמ ופטרונ חצר ויז'ניצ‪ ,‬ואתועמו‬
‫בנו ידידי הרה"ח ר' ברוכ משה‪ ,‬בעל חד ובעל לב טוב ורחב במידה שאינה מצויה‪ ,‬אשר‬
‫ידידי מנעורי‪ ,‬ה"ה שני ה"בנימינ"‪,‬‬
‫בכל עת ממש עומד לימיני; ולבנימינ אמר ידיד ה'‪ַ ,‬‬
‫צורבי מרבננ ומלמדימ שיעורימ ברבימ‪ ,‬מלאי מדע וחכמה‪ ,‬הנגידימ ר' בנימינ אליעזר‬
‫הרבט שליט"א ור' בנימינ צבי לעפקאוויטש שליט"א; ידידי הנאמנ‪ ,‬רודפ צדקה‬
‫וחד ופטרונ עולמ התורה בבני ברק‪ ,‬הר"ר דנ גרטלר שליט"א; וידיד בית אבא ז"ל‪,‬‬
‫המור בלו"נ לענייני רפואה וחד‪ ,‬הר"ר יופ ערבליכ שליט"א‪ .‬ישלמ ה' פעלמ ותהיה‬
‫משכורתמ שלמה מידו המלאה והרחבה‪ .‬לא אמנע מלהזכיר את ידידי ר' יהודה זייבלד‪,‬‬
‫שענייני פר זה נתלבנו בחברותא עמו‪ .‬ידו ניכרת בליבונ נושאימ התלויימ בידיעת‬
‫השפה הערבית‪ ,‬בתרומה מאוצר ידיעותיו‪ ,‬ובניוח בהיר של הרעיונות‪ .‬הנני מודה לה'‬
‫שזיכני לפגשו ולהכירו‪ .‬בלעדיו‪ ,‬קשה לראות כיצד היתה דרת "דרכ נשר" יוצאת מנ‬
‫הכוח אל הפועל‪ .‬כמו כנ אודה לר' משה דוד צ'צ'יק‪ ,‬שהעביר את עיונו ברוב חלקי‬
‫הפר‪ ,‬העיר הערות נכבדות וניכש שגיאות לא מעטות‪.‬‬
‫חוזרימ וחותמימ בשבחו של מקומ ‪ -‬עד הנה עזרונו רחמיכ‪ ,‬ולא עזבונו חדיכ‪ ,‬ואל‬
‫תטשנו‪ ,‬ה' אלוקינו‪ ,‬לנצח‪.‬‬
‫משה לק‬
‫ברוקלינ‪ ,‬ניויורק‬

‫| יז‬
‫דרכ נשר | פרק ראשונ‬

‫פ ר ק ר א שונ‬

‫על הדרכ‬
‫בהקדמתו לספר המצוות מצהיר הרמב"ם כי החיבור נועד לספק בירור מקיף ושיטתי לשאלה‬
‫אלו מצוות ראויות להימנות בין תרי"ג המצוות‪ .‬הקביעה לפיה סך כל מצוות התורה‪ ,‬מצוות‬
‫עשה ולא תעשה‪ ,‬עולה ‪ 613‬מצוות‪ ,‬מבוססת על דברי רבי שמלאי )מכות כג‪ (:‬והתקבלה על‬
‫ידי חז"ל במקומות רבים; אך לא נתברר אלו מצוות ואיסורים כלולים במנין זה‪ .‬מגמת הרמב"ם‬
‫בספרו זה היא לברר אלו הן המצוות הכלולות במנין‪ ,‬באמצעות הקדמת מצע רעיוני‪ ,‬הנפרס‬
‫בארבעה־עשר שורשים‪ ,‬או עקרונות‪ ,‬המבהירים מה הם הכללים על פיהם יש לכלול מצוות‬
‫בתוך המנין או להוציאן ממנו‪.‬‬
‫מטרתו המוצהרת של הרמב"ם במניית המצוות היא לשמש מסד שיטתי לספרו הגדול‪,‬‬
‫"משנה תורה"‪ ,‬ככלי המשמש כתזכורת להלכות התורה כולה‪ .‬כדבריו בהקדמתו‪ ,‬סידור‬
‫המצוות לפי ענייניהן‪ ,‬ומניית קבוצות של מצוות בראש כל קבוצת הלכות‪ ,‬יזכיר לו מהן‬
‫ההלכות בהן יהיה עליו לעסוק בקבוצת הלכות זו‪ .‬אך למרות הצהרה זו‪ ,‬אין להוציא מכלל‬
‫אפשרות שהיו לרמב"ם מטרות נוספות במניית המצוות‪ ,‬וכפי שטענו אחרונים שונים‪ ,‬שהניחו‬
‫שמטרה כזו‪ ,‬של תזכורת־לשם־סדר בלבד‪ ,‬אינה מטרה מספיקה כדי להקדיש לה מאמץ גדול‬
‫כל כך כפי שהשקיע הרמב"ם בחיבור ספר המצוות‪.‬‬
‫בסיומו של המסע‪ ,‬בפרקו האחרון של הספר‪ ,‬נשוב לדון בשאלת בשאלת חשיבות‬
‫העיסוק במנין תרי"ג המצוות והערך שבבירור כללי המנין ושורשי המצוות‪ .‬מצויידים בהבנות‬
‫שיצטברו בבירורים שבפרקים הבאים‪ ,‬יתבהר אופיו המיוחד של מעמד המצוות‪ ,‬כסדורות‬
‫במערכת שלמה של חכמת־התורה‪ .‬לצד זאת‪ ,‬העיון בשורשי המצוות חושף את יסודות‬
‫התורה בשאלות המהותיות ביותר‪ ,‬ומהווה ערך ראשון במעלה‪.‬‬
‫תהיה המטרה העיקרית אשר תהיה‪ ,‬הרמב"ם מוסיף ומבאר בהקדמתו לספר המצוות‪,‬‬
‫שמאחר והתחיל לעסוק בנושא סבוך ומורכב זה‪ ,‬הבחין בשגיאות חמורות‪ ,‬לפי דעתו‪,‬‬
‫בשיטתם של מוני המצוות שקדמו לו‪ .‬הוא מצביע בכאב על העובדה המצערת‪ ,‬שחבורה‬
‫נכבדת של מוני מצוות ופייטני אזהרות נמשכו אחרי מוני מצוות קדומים‪ ,‬מבלי שהקדימו‬
‫למלאכתם בדיקה מדוקדקת לאורה של התבונה‪ .‬הכוונה היא בעיקר לבעל הלכות גדולות‪,‬‬
‫שאחרי מנין המצוות שהציע נמשכו מרבית פייטני ספרד‪ ,‬כאילו עמדו השכלים אצלו‪ ,‬כך‬
‫כותב הרמב"ם‪ .‬עמדו‪ ,‬עמידה שיש בה עצירה ואין בה התקדמות ובחינה מחודשת‪.‬‬

‫| יט‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫הרמב"ם חילק את ספר המצוות לשני חלקים‪ :‬השרשים ומנין המצוות‪ .‬בחלק השני מנה‬
‫בפירוט את תרי"ג המצוות‪ ,‬על רמ"ח מצוות־עשה ושס"ה מצוות לא־תעשה‪ ,‬ובי"ד השרשים‬
‫שהקדים להן ביאר את עקרונות היסוד על פיהם קבע אלו מצוות יש למנות ואלו אין‪ .‬אין‬
‫ספק שכאשר ניגש הרמב"ם לבסס מערכת סדורה של כללים כאלו‪ ,‬הוא כלל בין שיקוליו‬
‫שיקולים פילוסופיים‪ ,‬שהרי עולמה של הפילוסופיה הכללית והיהודית היה עולמו‪ ,‬ועד ימינו‬
‫הוא נחשב לגדול המשפיעים בתחום זה‪ .‬גם אם אפשר היה להניח הבדלת־תחומין בנושאים‬
‫הלכתיים טהורים‪ ,‬הנחה שאף היא ראויה לפקפוק‪ ,‬הרי שככל שמדובר בנושאים מטא־‬
‫הלכתיים‪ ,‬העוסקים בעקרונות היסוד של התורה‪ ,‬אי אפשר שלא תהיה להם נגיעה לדעותיו‬
‫של הרמב"ם אודות מקומה של ההלכה‪ ,‬מטרתה‪ ,‬והאופן בו התקבלה ‪ -‬משמעותה של נבואה‬
‫בכלל ושל מעמד הר סיני בפרט‪.‬‬
‫כאן המקום להערת־אגב אודות המקום שהרמב"ם מעניק לעקרונות פילוסופיים‪ .‬כפי‬
‫שנאמר במבוא לספר‪ ,‬הרמב"ם לא ראה בהם נטע זר ליהדות‪ ,‬אלא להיפך‪ .‬לדעתו‪ ,‬האבות‬
‫הקדושים‪ ,‬משה רבינו‪ ,‬שלמה המלך וחז"ל‪ ,‬היו כולם פילוסופים מושלמים; תוכנה הכמוס‬
‫של התורה הוא האמת הפילוסופית‪ ,‬ומצוותיה מדריכות להתבוננות פילוסופית שתכליתה‬
‫ההתמסרות המוחלטת לאהבת ה' השכלית‪ .‬לכן‪ ,‬העיסוק בפילוסופיה אינו אלא עיסוק‬
‫בסתרי התורה ועבודת ה'‪ .‬אלא שכיון שהפצה פומבית של חכמות אלו גורמת להמון נזק‬
‫עצום‪ ,‬כדברי הרמב"ם )מו"נ ח"א פל"ג( א‪ ,‬נאלצו הנביאים להצפין אותם‪ ,‬באופן של "תפוחי‬
‫זהב במשכיות כסף"; כאשר האמיתות הפילוסופיות מוסתרות בשבכה מחוררת עשויה כסף‪,‬‬
‫שהיא פשוטו של מקרא‪ ,‬בעוד הן עצמן ניכרות רק למתבונן בהן בין חורי השבכה )הקדמה‬
‫למו"נ( ב‪ .‬וכיון שהאמיתות‪ ,‬סתרי התורה‪ ,‬אינן גלויות ברובד הפשט‪ ,‬הרי "שבהכרח אין מנוס‬

‫וזה לשונו‪ :‬כאשר אדמ מתחיל במטפייקה הזאת‪ ,‬יארע לא רק בלבול באמונות אלא ביטול גמור‪.‬‬ ‫א‬
‫משל למה הדבר דומה? למי שמאכיל ילד יונק לחמחיטה ובשר ומשקהו יינ‪ ,‬כי זה יהרגנו בלי פק‪,‬‬
‫לא מפני שאלה מזונות גרועימ ואינמ טבעיימ לאדמ‪ ,‬אלא מכיוונ שהניזונ מהמ חלש מלעכלמ‬
‫ולהפיק מהמ תועלת‪ .‬כנ מותרות דעות נכונות אלה ונרמזות בחידות וכל חכמ מחבל תחבולות‬
‫ללמדנ שלא במפורש‪ ,‬לא מפני שיש בהנ תוכ רע או מפני שהנ הורות את יודות האמונה‪ ,‬כפי‬
‫שחושבימ הכלימ הטוענימ שהמ הגיעו למעלת העיונ‪ ,‬אלא הנ הותרו‪ ,‬כי השכלימ קצרימ‬
‫בתחילה מלקבלנ‪ ,‬ורומזימ אליהנ כדי שהשלמ ידע אותנ‪ .‬לכנ הנ קרויות‪ :‬ודות ותרי תורה‪ ,‬כפי‬
‫שנביר‪ .‬זאת היבה לככ שדברה תורה כלשונ בני אדמ כפי שהברנו‪ ,‬וזאת מפני שהיא פתוחה‬
‫שיתחילו וילמדוה ילדימ‪ ,‬נשימ וכל האנשימ‪ .‬הללו אינ ביכולתמ להבינ את הדברימ כהווייתמ‪.‬‬
‫לכנ מגבילימ אותמ לקבל בקבלה ‪ -‬לא כפי מהותה האמיתית ‪ -‬כל דעה נכונה שעדיפ לקבלה‬
‫כאמיתית וכל תפישה שכלית אשר הדעת מורה שהיא קיימת במציאות‪ ,‬לא לפי מהותנ האמיתית‪.‬‬
‫וזה לשונו‪ :‬אמר החכמ "תפוחי זהב ְּב ַמ ְ @ש ִּכּיֹות כפ ָּד ָבר ָּד ֻבר על ָאפניו" )משלי כה‪ ,‬יא(‪ .‬שמע‬ ‫ב‬
‫ביאור עניינ זה שהזכירו‪ :‬משכיות המ הפיתוחימ העשויימ מעשה בכה‪ ,‬כלומר‪ ,‬שיש בהמ מקומות‬
‫פתוחימ דקיקימ כעיניימ זעירות‪ ,‬כגונ מעשי הצורפימ הקרויימ ככ מכיוונ שהמבט חודר בעדמ‪.‬‬

‫כ |‬
‫דרכ נשר | פרק ראשונ‬

‫למבקש את השלמות האנושית מלהתאמן תחילה במקצוע ההיגיון‪ ,‬אחר־כך במתמטיקה ‪-‬‬
‫לפי הסדר ‪ -‬אחרי־כן במדעי הטבע‪ ,‬ולאחר זאת במטפיסיקה" )מו"נ ח"א פל"ד(‪ .‬חכמות אלו‪,‬‬
‫לדעת הרמב"ם‪" ,‬היו בעדתנו" בימי קדם‪ ,‬אלא ש"אבדו בגלל אורך הזמן‪ ,‬בגלל השתלטות‬
‫האומות הבורות עלינו ומכיוון שדברים אלה לא היו מותרים לכל בני־אדם‪ ,‬כפי שהסברנו"‬
‫)מו"נ ח"א פע"א(‪ ,‬והדרך להשגתן‪ ,‬בימי הרמב"ם‪ ,‬נמצא במסורת הפילוסופית היוונית כפי‬
‫שתורגמה והתפרשה על ידי ההוגים המוסלמים ממסורת הפלספה'‪ .‬וכיון ש"יש לשמוע את‬
‫האמת ממי שאמרה" )הקדמה לשמונה פרקים(‪ ,‬אין הרמב"ם מוצא כל פסול בעיון בחיבוריהם‬
‫הפילוסופים ולהפנות את תלמידיו לעיון בהם )איגרת לרשב"ת‪ ,‬אגרות הרמב"ם מהד' שילת‬
‫עמ' תקנג( ג‪ ,‬כדי שבאמצעות עיון זה יגיעו לשחזור החכמות האמיתיות שנמסרו לנביאי עם‬
‫ישראל‪ ,‬שהם סתרי התורה המוסתרים מעבר לפשט הכתובים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬קבוצת שלושת השורשים הראשונים‪ ,‬בה יעסוק הספר הנוכחי‪ ,‬מזמינה מסע עיוני‬

‫תרגומ "וישקפ" )בראשית כו‪ ,‬י( "ואתכי"‪ .‬הוא אמר אפוא שתפוח זהב ברשת של כפ שנקביה‬
‫דקיקימ מאוד הוא משל לדיבור האמור על שתי פנימ‪.‬‬
‫ראה אפוא מה נפלא דיבור זה המתאר את המשל המשוכלל‪ ,‬שכנ אומר הוא שדיבור בעל שתי‬
‫פנימ‪ ,‬דהיינו‪ ,‬שיש לו פשט ויש לו משמעות נתרת‪ ,‬צריכ שפשטו יהא יפה ככפ; ומשמעותו‬
‫הנתרת צריכה להיות יפה מפשטו‪ ,‬עד שמשמעותו הנתרת תהיה ביח לפשטו כזהב ביח‬
‫לכפ‪.‬‬
‫בפשט צריכ שיהיה מה שיצביע למתבוננ על המשמעות הנתרת‪ ,‬כאותו תפוח זהב שהולבש‬
‫רשת עשויה כפ בעלת נקבימ זעירימ‪ .‬כאשר רואימ אותה מרחוק או בלי התבוננות מופלגת‪,‬‬
‫חושבימ שהיא תפוח כפ‪ .‬אכ כאשר מי שעינו חדה מתבוננ בה התבוננ היטב‪ ,‬מתברר לו מה‬
‫שבתוכה‪ .‬הוא יודע שהתפוח עשוי זהב‪ .‬ככ המ משלי הנביאימ עליהמ השלומ‪ .‬הפשטימ שלהמ‬
‫חוכמה המועילה בדברימ רבימ‪ ,‬לרבות תיקונ מצב החברות האנושיות‪ .‬ככ נראה מנ הפשטימ של‬
‫משלי ושל כתובימ אחרימ מעינ זה‪ .‬המשמעות הנתרת של משלי הנביאימ היא חוכמה המועילה‬
‫באמונות האמת לאמיתה‪.‬‬
‫וזה לשונו‪ :‬ובכלל אומר לכ‪ :‬לא תתעק בפרי מלאכת ההיגיונ אלא במה שחיבר החכמ אבונצר‬ ‫ג‬
‫אלפראבי לבדו‪ ,‬כי כל מה שחיבר בכלל‪ ,‬ובפרט פר "ההתחלות הנמצאות" שלו— הכל ולת נקיה‪,‬‬
‫וייתכנ שיבינ וישכיל האדמ מדבריו‪ ,‬לפי שהוא היה מופלג בחכמה‪ .‬וכמו כנ אבובכר בנ אלצאיג‬
‫]=אבנ באג'ה[ חכמ פילוופ גדול‪ ,‬ודבריו וחיבוריו כולמ נכוחימ למבינ וישרימ למוצאי דעת‪ .‬ופרי‬
‫אריטו המ המ השרשימ והעיקרימ לכל אלו החיבורימ של חכמות‪ ,‬ולא יובנו‪ ,‬כמו שזכרנו‪ ,‬אלא‬
‫בפירושיהמ‪ ,‬פירוש אלכנדר או תאמטיו או ביאור אבנ רשד‪ ...‬ודברי אפלטונ רבו של אריטו‪,‬‬
‫בפריו וחיבוריו המ עמוקות ומשלימ‪ ,‬והמ עוד ממה שיפיק לו לאדמ משכיל זולתמ‪ ,‬לפי שפרי‬
‫אריטו תלמידו המ שיפיקו על כל מה שחובר לפניהמ‪ ,‬ודעתו‪ ,‬רצוני לומר‪ :‬דעת אריטו‪ ,‬היא‬
‫תכלית דעת האדמ‪ ,‬מלבד מי שנשפע עליהמ השפע האלהי עד שישיגו אל מעלת הנבואה‪ ,‬אשר‬
‫אינ מעלה למעלה ממנה‪ .‬ופרי עלי אבנ ינא‪ ,‬אפ על פי שיש בהמ דיוק טוב ועיונ דק‪ ,‬אינמ כפרי‬
‫אבונצר אלפראבי‪ ,‬אבל פריו מועילימ‪ ,‬והוא גמ כנ איש שראוי לכ להתעק בדבריו ולהתבוננ‬
‫בחיבוריו‪ .‬הנה הישרתיכ והוריתיכ למה שתעיינ בו‪ ,‬ולמה שתטריד שכל נפשכ היקרה‪.‬‬

‫| כא‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫המתחקה אחר מקורותיו הפילוסופיים של הרמב"ם בחיבוריו שאינם פילוסופיים במוצהר‪.‬‬

‫שורשים אלו עוסקים במעמדם של דברי חכמים בתורה שבעל פה‪ ,‬וביחסם לתורה שבכתב‪.‬‬
‫השורש הראשון עוסק בהנחה שאין למנות בתרי"ג המצוות חיובים ואיסורים שהתחדשו על‬
‫ידי חכמים‪ .‬הנחה זו יכולה להיתפס‪ ,‬כשהיא נבחנת בפני עצמה‪ ,‬כעקרון טכני ואף שרירותי‪.‬‬
‫אך עיון מעמיק מגלה שהיא טומנת בחובה דיונים מהותיים‪ ,‬כדוגמת הדיון אודות האפשרות‬
‫לקבל כפשוטם את דברי חז"ל התובעים לראות את כל דבריהם כדברים שנמסרו למשה בסיני‪,‬‬
‫ודיון אחר‪ ,‬משמעותי לא פחות‪ ,‬אודות מקור תוקפן של תקנות חכמים‪ .‬יש בשאלה זו מרכיב‬
‫לוגי בדומה לכלל שאלות מקורות־התוקף‪ ,‬הנוהגות להימשך עד אינסוף או לקרוס לתוך‬
‫עצמן‪ ,‬אך גם הפן התיאולוגי אינו חסר בה ד‪.‬‬
‫השורש השני עוסק במעמדן של דרשות חכמים‪ ,‬הנלמדות במידת ההיקש ובשאר שלוש־‬
‫עשרה־מידות־שהתורה־נדרשת־בהן‪ ,‬וכאן הפן התיאולוגי ניכר כבר מקריאת הכותרת ‪ -‬האם‬
‫חוסר־הסכמתו של הרמב"ם לראות את ההלכות הנלמדות מכוח דרשות אלו כשוות־ערך‬
‫להלכות המפורשות בתורה‪ ,‬נובעת מתוך הנחה סמויה אודות המרחק בין הדרשות לבין‬
‫הפשטות? חלילה לחשוד את הרמב"ם בשמץ של נטייה "מקראית"‪ ,‬או שמא נאמר "קראית"‪,‬‬
‫ואכן הרמב"ם רואה חובה לנקות את עצמו מחשד שכזה ‪ -‬חובה שנראתה לפרשנים מסוימים‬
‫כמיותרת ‪ -‬והוא מצהיר אמונים לדברי חז"ל ולקבלתם כאמת מוחלטת‪ .‬אך אם דברי חז"ל‬
‫משקפים את כוונת התורה שבכתב בנאמנות מוחלטת‪ ,‬ופרשנותם היא אמת שלמה‪ ,‬למה‬
‫נגרע מעמדה של פרשנותם ממעמד התורה המפורשת בכתב?‬
‫שאלה זו מצטרפת לשאלות הרבות של הרמב"ן‪ ,‬החוצה את התלמוד לאורכו ולרוחבו‬
‫ודולה ממנו מלוא חופניים ראיות נגד הרמב"ם‪ ,‬המוכיחות שהלכות הנדרשות מכוח דרשות‬
‫חז"ל שוות ערך למפורש בתורה‪ .‬קושיות אלו הובילו חבורה נכבדה של פרשנים לקבוע‪ ,‬שאין‬
‫כוונת הרמב"ם להעמיד את הדרשות הללו כנופלות בערכן מן המצוות המפורשות בתורה‪,‬‬
‫ועיסוקו בשורש זה חסר כל משמעות ותוכן מעבר לשאלה הנקודתית אם יש למנות את‬
‫ההלכות הללו בין תרי"ג המצוות‪ .‬לפי פרשנותם‪ ,‬שאלה נקודתית זו מנותקת מכל עקרונות‬
‫יסוד סמויים‪ ,‬ונעדרת כל השלכות‪ .‬עומדת היא כערער בערבה‪ ,‬ללא אבות וללא צאצאים‪.‬‬
‫אך חבורה נכבדה־לא־פחות הוכיחה מתוך נאמנות ללשונותיו של הרמב"ם ולאורח חשיבתו‪,‬‬
‫שכוונתו אכן להציב את ההלכות הנדרשות על ידי חכמים כמצוות בעלות ערך מופחת‬

‫כפי שיתבאר בפרק חמשה עשר‪ ,‬פרשנימ רבימ ובראשמ הרשב"צ אכנ נקטו עמדה לפיה דברי‬ ‫ד‬
‫הרמב"מ מתייחימ אכ ורק לרובד הפורמלי של הכללת תקנות ומצוות דרבננ בינ תרי"ג המצוות‪,‬‬
‫ואינ להמ משמעות מעבר לככ‪ .‬אכ מדברי הרמב"נ בשורש זה בדעת הרמב"מ‪ ,‬וככ מדברי הרמב"מ‬
‫עצמו‪ ,‬עולה כפי שנקטו ראשונימ ואחרונימ בדעת הרמב"מ‪ ,‬שלדבריו ישנה משמעות גמ לנושאימ‬
‫נופימ והמ נובעימ מתפיה שונה בשורשה של ההבחנה בינ דברי תורה ודברי ופרימ‪.‬‬

‫כב |‬
‫דרכ נשר | פרק ראשונ‬

‫ממצוות התורה‪ ,‬מסקנה המחזירה על כנן את הקושיות הרבות‪ ,‬שאלו שהוזכרו כאן אינן אלא‬
‫קצה קיצן‪.‬‬
‫זהו אפוא נידון רב־משמעות‪ ,‬שמלבד העיסוק בגופן של ראיות הרמב"ן ותירוצי האחרונים‬
‫עליו‪ ,‬הרי הוא מזמין עיון נוסף‪ ,‬המתחקה אחר ההנחות העומדות בבסיס דבריו של הרמב"ם‪,‬‬
‫במידה ואכן מסיבה כלשהי הוא אינו רואה את דרשות חכמים כשוות ערך להלכות המפורשות‬
‫בתורה‪ ,‬למרות שאין הבדל בנכונותם ואין סרך פקפוק חלילה בצדקת דרשות חז"ל‪.‬‬
‫גם השורש השלישי נוגע בשאלת גדרה של תורה שבכתב‪ ,‬והוא שופך אור על דעת‬
‫הרמב"ם בשורשים הקודמים‪ ,‬על מעמד תקנות חכמים ודרשותיהם‪ .‬השורש עוסק בשאלת‬
‫מניית מצוות שנאמרו לשעה‪ ,‬לפרק זמן קצוב‪ ,‬ואינן נוהגות לדורות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬האיסור שנהג‬
‫בזמן שהיה עם ישראל במדבר‪ ,‬בשעת היציאה למסעות‪ ,‬כאשר פירקו הלויים את כלי‬
‫המקדש ועטפו אותם בכיסויים המיוחדים להם לצורך המסע‪ ,‬ולשעה זו התייחד איסור על‬
‫כל מי שאינו משבט לוי‪" :‬ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו" )במדבר ד‪ ,‬כ(‪ .‬איסור זה‬
‫לא נהג אלא בזמן מסעי בני ישראל במדבר‪ ,‬לפני כניסתם לארץ ישראל‪ ,‬ולא משום שהעיקרון‬
‫שבבסיסו‪ ,‬אם ניתן לדבר במונחים כאלו על מצוות התורה‪ ,‬אינו תקף אלא לשעה‪ ,‬אלא‬
‫משום שהנסיבות בהן הוא חל וההקשרים בהם הוא נוהג‪ ,‬אינם שייכים אלא במדבר‪ ,‬בו פורק‬
‫המשכן עשרות פעמים לצורך יציאה למסע‪.‬‬
‫לדעת הרמב"ם‪ ,‬עובדה זו לכשעצמה‪ ,‬שאין המצוה נוהגת לדורות‪ ,‬מהווה סיבה מספקת‬
‫שלא למנות את המצווה בין תרי"ג המצוות‪ .‬אך זאת לא מטעמי סידור נכון בלבד‪ ,‬כפי שניתן‬
‫היה להניח‪ ,‬שהמנין אמור לספק תזכורת למצוות המוטלות עלינו ואין לכלול בו מצוות שאינן‬
‫רלוונטיות עוד‪ .‬נימוקו של הרמב"ם הוא עקרוני‪ :‬הפסוק עליו נסמך מניין תרי"ג מצוות הוא‬
‫הפסוק בפרשת וזאת הברכה )לג‪ ,‬ד(‪ ,‬הכלול בפתיחת ברכת משה לשבטי ישראל ערב מותו‪:‬‬
‫"תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב"‪" ,‬תורה" בגימטריה תרי"א‪ ,‬אלו הן תרי"א המצוות‬
‫שנמסרו לישראל מפי משה‪ ,‬ומוסיפים להן שתי מצוות שנמסרו לישראל מפי הגבורה במעמד‬
‫הר סיני‪" ,‬אנכי" ו"לא יהיה לך"‪ ,‬הרי תרי"ג מצוות‪ .‬אלו הם דבריו של רבי שמלאי‪ ,‬המובאים‬
‫במסכת מכות‪ ,‬והם היו עלולים להתפרש על ידי קורא לא־זהיר כאסמכתא בעלמא‪ ,‬או‬
‫כגימטריא שאינה אלא פרפרת בלבד‪ .‬אך הרמב"ם רואה בהסמכת העיקרון לפסוק זה קריאה‬
‫להתייחס לסופו של הפסוק‪ ,‬ממנו עולה הבנה אודות העיקרון הגדול העומד בבסיסו‪ .‬סופו של‬
‫הפסוק רואה בתורה "מורשה קהילת יעקב"‪ .‬מורשה‪ ,‬כך לדברי כל המפרשים‪ ,‬היא ירושה‪,‬‬
‫וירושה‪ ,‬על פי מהותה‪ ,‬היא ענין העובר מדור לדור בלי הפסק ‪ -‬מתנה יש לה הפסק‪ ,‬ירושה‬
‫אין לה הפסק )בבא בתרא קלג‪ .(.‬תרי"ג המצוות שניתנו בסיני מוגדרות כירושה‪ ,‬כיון שאין‬
‫להן הפסק‪ .‬לפיכך‪ ,‬אומר הרמב"ם‪ ,‬אין למנות בין תרי"ג המצוות את המצוות שיש להן הפסק‪,‬‬
‫שלא נאמרו אלא לשעה ולא לדורות‪.‬‬
‫מתוך דברים אלו ניתן להרחיב מבט גם מעבר להיבט הצר של הדיון שבשורש השלישי‪,‬‬

‫| כג‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫אודות המצוות שאינן נוהגות לדורות‪ .‬יש להרחיב את העיקרון ולראות דרכו את המאפיין‬
‫הייחודי של מנין תרי"ג המצוות על פי הרמב"ם‪ ,‬כאשר לוקחים בחשבון את דרשת חכמים‬
‫)ברכות נז‪ ,.‬פסחים מט‪ (:‬על אותו פסוק‪ :‬אל תקרי מורשה אלא מאורשה‪ .‬הקשר שבין עם‬
‫ישראל לתורה מתפרש בדרשה זו לא רק כקשר בין יורש לירושתו‪ ,‬אלא גם כקשר בין ארוס‬
‫לארוסתו‪ .‬הדברים מתלכדים עם היסוד המבואר הרבה בתורה שבכתב ושעל פה‪ ,‬על קשר‬
‫הברית בין עם ישראל לתורה‪ ,‬וברית זו הרי היא ברית האירוסין‪ ,‬שמחמתה "כל העוסק בתורה‬
‫בפני עם הארץ כאילו בועל ארוסתו בפניו" )פסחים שם(‪ .‬מדובר בקשר אינטימי ומחויבות‬
‫אישית בין לומד התורה ומקיים מצוותיה לבין התורה עצמה‪ .‬עתה יש לשאול מהו מרחב‬
‫תכולתה של ברית זו‪ :‬האם ברית זו כוללת גם את תקנות חכמים ואת דרשותיהם‪ ,‬או שמא‬
‫אינה כוללת אלא את התורה שבכתב‪ ,‬שהיתה גלויה לעם ישראל בעת כריתת הברית‪ ,‬ולא‬
‫את תקנות החכמים ודרשותיהם‪ ,‬שאולי לא היו ידועים להם‪ ,‬ולכן‪ ,‬למרות שאין פקפוק באמת‬
‫שלהם‪ ,‬בודאותם המוחלטת‪ ,‬מכל מקום לכלל ברית זו לא הגיעו? שאלה זו‪ ,‬המתעוררת מתוך‬
‫השורש השלישי ואפשר שהיא מהווה מפתח להבנת שני השורשים הראשונים‪ ,‬היא שתיבחן‬
‫בהמשך‪.‬‬
‫"אולי לא היו ידועים להם" אמרנו‪ ,‬ומשפט זה פותח דיון לעצמו‪ :‬האם הברית שבין‬
‫ישראל לתורה כוללת את התורה הכתובה בלבד‪ ,‬בהיותה נושאת ערך בלעדי‪ ,‬שאין שני לו‬
‫בכל גילויי הנביאים והחכמים שבאו אחרי מעמד־הר־סיני‪ ,‬או שמא היא כוללת גם את כל‬
‫ההלכות העתידות להתחדש על ידי חכמים? שאלה זו זוקקת עיון מעמיק בהבנת מעמדו של‬
‫מעמד־הר־סיני‪ ,‬ובמשמעות ייחודו‪ ,‬הבאה לידי ביטוי באחד מי"ג עקרי האמונה שנקבעו על‬
‫ידי הרמב"ם בהקדמתו לפרק האחרון של מסכת סנהדרין‪ :‬שזאת התורה לא תהיה מוחלפת‪,‬‬
‫ולא תהיה תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו‪.‬‬
‫חכמים רבים עסקו בדברי הרמב"ם בשורשים אלו ובדבריו של הרמב"ן החולק עליו‪ ,‬וריבוי‬
‫החומר הכתוב אודותיהם הופך את המסע למורכב עוד יותר‪ ,‬לרב־ענין; אך ריבוי העיסוק‬
‫שלהם‪ ,‬באופן שאולי אינו מובן מאליו‪ ,‬לא הופך את המסע העיוני הנוכחי למיותר‪ .‬רבים אכן‬
‫עסקו בנושאים אלו‪ ,‬אך מעטים מהם כללו בתוכנית המסע שלהם גם ביקורים בהיכלות‬
‫הפילוסופיה והסוד‪ ,‬ועיונים בשאלות היסוד העומדות מאחורי הנחותיהם של הרמב"ם‬
‫והרמב"ן‪ .‬מעטים הם‪ ,‬אך קיימים‪ ,‬ודבריהם של העוסקים בתחום זה‪ ,‬כמו גם דברי העוסקים‬
‫בצדדים הלמדניים וההגיוניים של הדיונים‪ ,‬ישמשו נר לרגל המסע‪.‬‬
‫כהקדמה לדיונים בגוף שורשים אלו‪ ,‬נכון להקדים ולברר מספר נושאים עקרוניים‬
‫ומרכזיים‪ ,‬שעל צירם סובבים שלושת השורשים הללו‪ ,‬ולא הם בלבד אלא גם חלקים רבים‬
‫ועיקריים במשנתם הכללית של הרמב"ם והרמב"ן בחיבוריהם השונים‪ .‬נושאים אלו הם‪:‬‬
‫שלמותו ההכרחית של ה' למול רצונו החופשי‪ ,‬וההשלכות הרבות הנובעות לעולם ובריאתו‬
‫מכאן‪ ,‬ולתורה וגדריה מכאן; שאלת אפשרותם של נביאים מאוחרים להוסיף ולחדש דבר‬

‫כד |‬
‫דרכ נשר | פרק ראשונ‬

‫בתורה על פי נבואתם‪ ,‬המגדירה את שאלת ייחודיותה של נבואת משה רבינו ומשליכה על‬
‫שאלת מקור תוקפן של מצוות מדברי חכמים; גדרן של תקנות משה רבינו עצמו ומעמדן של‬
‫מצוות שאין בהן תוכן של ציווי ודרישה‪ .‬הפרקים שיעסקו בנושאים אלו ירכיבו את החטיבה‬
‫הראשונה של הספר‪ .‬יכללו בפרקים אלו גם דיונים ראשוניים בדברי הרמב"ם והרמב"ן‬
‫בשורשים אלו‪ ,‬תוך עיון בדבריהם‪ ,‬אך מקומם העיקרי של דיונים אלו הוא בחטיבה השניה‪,‬‬
‫שתבוא אחריהן‪ ,‬שתיפתח בסיכום מחלוקות הרמב"ם והרמב"ן בשורשים אלו‪ ,‬ותעבור לדיון‬
‫מפורט בנושאיהם‪ ,‬המרכזיים והמשניים‪ ,‬כשהם נבחנים על פי הנושאים שהתבארו בחטיבה‬
‫הראשונה‪ ,‬ומתפרשים ומתבארים על פיהם‪ .‬החטיבה השלישית תעסוק בנושאים נוספים‬
‫השנויים במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן‪ ,‬במקומות אחרים‪ ,‬שנראה שאף הם קשורים למחלוקות‬
‫שנתפרשו בחטיבות הקודמות‪.‬‬

‫| כה‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫פ רק ש נ י‬

‫שלמות ורצונ ‪ -‬דעת הרמב"מ‬

‫נושא הפרקימ הבאימ יכונה בשלב זה‪ ,‬במילימ שמשמעותנ תלכ ותתפרש‪ :‬שלמותו‬
‫ההכרחית של ה' אל מול רצונו החופשי‪ .‬הפרקימ הראשונימ יעקו בהבדלימ שבינ‬
‫המושגימ ובשאלת ייחו בריאת ה' את עולמו‪ ,‬ייחו התורה‪ ,‬הנבואה‪ ,‬ההשגחה ועוד‪,‬‬
‫לאחד מהמ‪.‬‬
‫מקור השאלה ומוצאה בשאלה אחרת‪ ,‬שאינ הוגה רציני שלא עק בה‪ ,‬והיא אחת‬
‫השאלות העקרוניות ביותר בפר "מורה נבוכימ" בפרט ובעולמ ההגות והמחשבה של‬
‫הראשונימ בכלל‪ :‬שאלת קדמות העולמ‪ .‬שאלה זו כוללת גמ את השאלה הפשוטה‪,‬‬
‫האמ העולמ נברא בנקודת זמנ כלשהי‪ ,‬אכ שאלת קדמות העולמ כוללת יותר מזו‪ ,‬והיא‬
‫רבת השלכות לכל השאלות המהותיות לעולמ המחשבה‪ :‬תפית הנבואה‪ ,‬בעיית הרע‬
‫ותכלית המציאות‪ ,‬מטרתו של האדמ בעבודת ה' ואופנ השגתו וידיעתו את ה'‪ ,‬וטעמי‬
‫המצוות בכלל‪.‬‬
‫כנקודת מוצא אפשרית לדיונימ אלו‪ ,‬תשמש השאלה "שחקרו ראשונימ ואחרונימ‬
‫לדעת יבת בריאת העולמות‪ ,‬לאיזו יבה היתה"‪ ,‬כלשונו של רבי חיימ ויטאל בתחילת‬
‫"עצ חיימ" )דרוש עיגולימ ויושר‪ ,‬שער א פרק א(‪ .‬שאלה זו מניחה בפשטות שה' פועל‬
‫באופנ רצוני‪ ,‬בלתי כפוי‪ ,‬ואינ דבר המכריח אותו וכופה אותו לפעול כפי שפעל; ומאחר‬
‫שברא את העולמות‪ ,‬הרי שרצה בבריאתמ ולא היה דברמה שהכריח אותו לבראמ;‬
‫נותר אפוא לברר מהי היבה לרצונ לברוא את העולמות‪ .‬שאלה זו מובילה בדרכ כלל‬
‫למחקר ובירור‪ ,‬מהו היתרונ בקיומו של העולמ‪ ,‬יתרונ שיש בו כדי להביר את בריאתו‪:‬‬
‫כדי להטיב עמ הבריות‪ ,‬או אולי מתוכ יבות אחרות?‬
‫הקושי במציאת יתרונ ממינ זה גובר‪ ,‬כאשר נלקחת בחשבונ העובדה שה' הוא‬
‫השלמ בתכלית‪ ,‬ולפני שנברא העולמ לא חר לו דבר‪ ,‬ולא יתכנ שבריאת העולמ‬
‫הויפה לו שלמות כלשהי שהיתה חרה לו לפני כנ‪ ,‬קודמ שברא את העולמ‪ .‬מעתה‪,‬‬
‫אמ לא היה חר דבר‪ ,‬תתגבר הקושיה‪ :‬לשמ מה ברא את העולמ?‬
‫בבי שאלות אלו עומדת ההנחה המובנתמאליה שפעולה רצונית היא פעולה‬
‫השואפת למלא חר כלשהו‪ ,‬והצורכ במילויו של חר זה הוא היבה להתעוררות‬
‫הרצונ )"יבה תכליתית"(‪ .‬ניתנ לדייק יותר ולהבחינ בינ פעולות רצוניות מוגימ‬

‫כו |‬
 ‫מפתחות‬

‫מאחר והכרכ הראשונ נדפ אחרי הכרכ השני‪,‬‬

‫כוללימ המפתחות להלנ את שני הכרכימ‪.‬‬
 ‫האות הראשונה – הכרכ‪ ,‬א )שורש א‪-‬ג( או ב )שורש ד‪-‬ה(‪.‬‬
‫אות רגילה – מפר העמוד‪ ,‬המקור מופיע בגופ הטקט‪.‬‬
‫)אות בוגריימ( – מפר העמוד‪ ,‬המקור מופיע בהערות השוליימ‪.‬‬

‫לדוגמה‪ :‬א‪ ,‬ב; )ד(; נו; ב‪ =  ,‬כרכ ראשונ עמוד ב בגופ הטקט‪ ,‬ובעמוד ד בהערות‪,‬‬
‫ובעמוד נו בגופ הטקט‪ ,‬ובכרכ השני עמוד  בגופ הטקט‪.‬‬

‫ההפניות למקורות במפתח המקורות מכוונות בדרכ כלל לימנ ועיפ‪ ,‬פרק ופוק‪ ,‬פרק‬
‫והלכה וכיוצ"ב‪ .‬בפרימ בהמ ההתמצאות קשה על פי פרקימ‪ ,‬ומנו מפרי עמודימ‪.‬‬

‫מפתח מקורות‬
‫ב‪ ,‬רל‬ ‫בראשית לב‪ ,‬ה‬ ‫תנ"כ‬
‫א‪ ,‬שט‬ ‫בראשית נ‪ ,‬י‬ ‫ב‪ ,‬ריח‬ ‫בראשית א‪ ,‬יז‪-‬יח‬
‫א‪ ,‬שו‬ ‫בראשית נ‪ ,‬טז‪-‬יז‬ ‫ב‪ ,‬לט‬ ‫בראשית א‪ ,‬כו‬
‫ב‪ ,‬קד‬ ‫שמות ב‪ ,‬יז‬ ‫ב‪ ,‬קכח‬ ‫בראשית א‪ ,‬כז‬
‫ב‪ ,‬פט‬ ‫שמות ג‪ ,‬ב‬ ‫ב‪ ,‬קט; ריח‬ ‫בראשית א‪ ,‬כח‬
‫א‪ ,‬שע‬ ‫שמות ד‪ ,‬א‬ ‫ב‪ ,‬נד‬ ‫בראשית א‪ ,‬כט‬
‫א‪ ,‬שה‬ ‫שמות ד‪ ,‬א‪-‬ט‬ ‫א‪ ,‬לג; ב‪ ,‬ריח‬ ‫בראשית א‪ ,‬לא‬
‫ב‪ ,‬קג‬ ‫שמות ד‪ ,‬יא‬ ‫א )רנה(‬ ‫בראשית ב‪ ,‬יז‬
‫ב‪ ,‬קכג‬ ‫שמות ז‪ ,‬יב‬ ‫ב‪ ,‬קג‬ ‫בראשית ג‪ ,‬טז‬
‫ב‪ ,‬ה‬ ‫שמות ח‪ ,‬ג‬ ‫ב‪ ,‬קכא; קכו‬ ‫בראשית ה‪ ,‬ג‬
‫א‪ ,‬‬ ‫שמות יא‪ ,‬ז‬ ‫א‪ ,‬שכב‬ ‫בראשית ז‪ ,‬כב‬
‫ב )ריב(‬ ‫שמות יג‪ ,‬ט‬ ‫ב‪ ,‬נד‬ ‫בראשית ט‪ ,‬ג‬
‫א‪ ,‬נב‬ ‫שמות יד‪ ,‬כז‬ ‫ב‪ ,‬קט‬ ‫בראשית יב‪ ,‬יא‬
‫א‪ ,‬רנז‬ ‫שמות טו‪ ,‬כו‬ ‫א‪ ,‬קכו‬ ‫בראשית טו‪ ,‬יג‬
‫א‪ ,‬קיד‬ ‫שמות יז‪ ,‬יד‬ ‫ב‪ ,‬פט‬ ‫בראשית טז‪ ,‬ט‬
‫א‪ ,‬קט‬ ‫שמות יח‪ ,‬כ‬ ‫א‪ ,‬שעה‬ ‫בראשית יז‪ ,‬ה‬
‫ב‪ ,‬כו‬ ‫שמות יט‪ ,‬ה‬ ‫א‪ ,‬תח‬ ‫בראשית יח‪ ,‬טו‬
‫ב‪ ,‬כו; לט; קג‬ ‫שמות יט‪ ,‬ו‬ ‫א‪ ,‬תו; ב‪ ,‬מ‬ ‫בראשית כ‪ ,‬ו‬
‫א‪ ,‬שח; שט‬ ‫שמות יט‪ ,‬ט‬ ‫ב‪ ,‬קעא‬ ‫בראשית כא‪ ,‬כג‬
‫ב‪ ,‬קה; קה‬ ‫שמות יט‪ ,‬י‬ ‫א‪ ,‬ת‬ ‫בראשית כב‪ ,‬יב‬
‫ב‪ ,‬קה; קה‬ ‫שמות יט‪ ,‬טו‬ ‫ב‪ ,‬פט‬ ‫בראשית כב‪ ,‬יד ובאונקלו‬
‫ב‪ ,‬לג‬ ‫שמות יט‪ ,‬כא‬ ‫ב‪ ,‬פט‬ ‫בראשית כב‪ ,‬טו‬
‫א‪ ,‬קמו; ב‪ ,‬כח; פט; רעו‬ ‫שמות כ‪ ,‬ב‬ ‫ב‪ ,‬קעב‬ ‫בראשית כב‪ ,‬טז‬
‫ב‪ ,‬רל‬ ‫שמות כ‪ ,‬י‬ ‫ב‪ ,‬קעא‬ ‫בראשית כד‪ ,‬ג‬
‫ב‪ ,‬רז‬ ‫שמות כ‪ ,‬יא‬ ‫ב‪ ,‬קעא‬ ‫בראשית כד‪ ,‬ט‬
‫ב‪ ,‬לט‬ ‫שמות כ‪ ,‬יב‬ ‫ב‪ ,‬רל‬ ‫בראשית כו‪ ,‬ה‬

‫| תפג‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫ב‪ ,‬לח‬ ‫ויקרא יד‪ ,‬ח‬ ‫ב‪ ,‬צא; קמט‬ ‫שמות כ‪ ,‬כא‬
‫ב‪ ,‬נא‬ ‫ויקרא טו‪ ,‬יא‬ ‫ב‪ ,‬קנא‬ ‫שמות כ‪ ,‬כב‬
‫ב‪ ,‬לה; נא‬ ‫ויקרא טו‪ ,‬יג‬ ‫א‪ ,‬רעו‬ ‫שמות כא‪ ,‬יד‬
‫ב‪ ,‬נא‬ ‫ויקרא טו‪ ,‬יט‬ ‫ב‪ ,‬ק‬ ‫שמות כב‪ ,‬ז‬
‫ב‪ ,‬מו‬ ‫ויקרא טו‪ ,‬כד‬ ‫ב‪ ,‬ק‬ ‫שמות כב‪ ,‬יג‬
‫ב‪ ,‬לה; נא‬ ‫ויקרא טו‪ ,‬כח‬ ‫ב‪ ,‬כה; מד‬ ‫שמות כב‪ ,‬ל‬
‫ב‪ ,‬לג; פז‬ ‫ויקרא טו‪ ,‬לא‬ ‫א‪ ,‬עט‬ ‫שמות כג‪ ,‬ב‬
‫ב‪ ,‬לג‬ ‫ויקרא טז‪ ,‬ב‬ ‫ב‪ ,‬כח‬ ‫שמות כג‪ ,‬יב‬
‫ב‪ ,‬לט‬ ‫ויקרא טז‪ ,‬ל‬ ‫ב‪ ,‬צז‬ ‫שמות כג‪ ,‬יג‬
‫ב‪ ,‬קנה‬ ‫ויקרא טז‪ ,‬לד‬ ‫א‪ ,‬‬ ‫שמות כג‪ ,‬טז‬
‫ב‪ ,‬נד‬ ‫ויקרא יז‪ ,‬י‪-‬יד‬ ‫א‪ ,‬קטו; רא‬ ‫שמות כד‪ ,‬יב‬
‫ב‪ ,‬נג‬ ‫ויקרא יז‪ ,‬יא‬ ‫ב‪ ,‬קמט; קנ‬ ‫שמות כה‪ ,‬ח‬
‫ב‪ ,‬מה; )צד(‬ ‫ויקרא יח‪ ,‬יט‬ ‫ב‪ ,‬רמב‬ ‫שמות כה‪ ,‬כ‬
‫ב‪ ,‬לט; פו‬ ‫ויקרא יח‪ ,‬כד‬ ‫ב‪ ,‬קנ‬ ‫שמות כה‪ ,‬כב‬
‫א‪ ,‬שכו‬ ‫ויקרא יח‪ ,‬ל‬ ‫ב‪ ,‬צא; קנד; קנה‬ ‫שמות כח‪ ,‬ב‬
‫ב‪ ,‬צט‬ ‫ויקרא יט‪ ,‬א‬ ‫ב‪ ,‬פז; קנט‬ ‫שמות כח‪ ,‬לח‬
‫ב‪ ,‬כג; כז; ק‬ ‫ויקרא יט‪ ,‬ב‬ ‫ב‪ ,‬קנה‬ ‫שמות כט‪ ,‬ח‬
‫ב‪ ,‬רא‬ ‫ויקרא יט‪ ,‬יב‬ ‫ב‪ ,‬ד‬ ‫שמות לא‪ ,‬טז‬
‫ב‪ ,‬לא‬ ‫ויקרא יט‪ ,‬יד‬ ‫ב‪ ,‬שלא‬ ‫שמות לא‪ ,‬יז‬
‫ב‪ ,‬לא‬ ‫ויקרא יט‪ ,‬טז‬ ‫ב‪ ,‬קעב‬ ‫שמות לב‪ ,‬יג‬
‫א‪ ,‬תמז; ב‪ ,‬לא‬ ‫ויקרא יט‪ ,‬יח‬ ‫ב‪ ,‬ריז‬ ‫שמות לג‪ ,‬יח‬
‫ב‪ ,‬רי‬ ‫ויקרא יט‪ ,‬כו‪-‬כח‬ ‫ב‪ ,‬רפ‬ ‫שמות לג‪ ,‬כ‬
‫ב‪ ,‬קצט‬ ‫ויקרא יט‪ ,‬כט‬ ‫א‪ ,‬קצז‬ ‫שמות לד‪ ,‬כז‬
‫ב‪ ,‬פה; צ; קנג‬ ‫ויקרא יט‪ ,‬ל‬ ‫ב‪ ,‬קכט‬ ‫שמות לד‪ ,‬כח‬
‫ב‪ ,‬לא‬ ‫ויקרא יט‪ ,‬לב‬ ‫ב‪ ,‬צ‬ ‫שמות לז‪ ,‬ז‬
‫ב‪ ,‬רג‬ ‫ויקרא יט‪ ,‬לז‬ ‫ב‪ ,‬לג‬ ‫שמות מה‪ ,‬לה‬
‫ב‪ ,‬פו; צו‬ ‫ויקרא כ‪ ,‬ג‬ ‫ב‪ ,‬קמט‬ ‫ויקרא א‪ ,‬ב‬
‫ב‪ ,‬נד‬ ‫ויקרא כ‪ ,‬ו‬ ‫א‪ ,‬שמ; שמה‬ ‫ויקרא ד‪ ,‬יג‬
‫ב‪ ,‬כג; לח‬ ‫ויקרא כ‪ ,‬ז‬ ‫ב‪ ,‬לג‬ ‫ויקרא ד‪ ,‬כז‬
‫ב‪ ,‬קעז‬ ‫ויקרא כ‪ ,‬טו‬ ‫ב‪ ,‬רמב‬ ‫ויקרא ו‪ ,‬ו‬
‫ב‪ ,‬מו‬ ‫ויקרא כ‪ ,‬יח‬ ‫ב‪ ,‬קמג‬ ‫ויקרא ז‪ ,‬יט‬
‫ב‪ ,‬צח‬ ‫ויקרא כ‪ ,‬כב‬ ‫ב‪ ,‬קנה‬ ‫ויקרא ח‪ ,‬ח‬
‫ב‪ ,‬לד; פז; קמו; קנט; ק‬ ‫ויקרא כא‪ ,‬א‬ ‫ב‪ ,‬קמו‬ ‫ויקרא יא‪ ,‬ח‬
‫א‪ ,‬רה‬ ‫ויקרא כא‪ ,‬ב‬ ‫ב )נג(‬ ‫ויקרא יא‪ ,‬לח‬
‫ב‪ ,‬לד‬ ‫ויקרא כא‪ ,‬ו‬ ‫ב‪ ,‬לו; מ; מו; )נט(; קמד; קצט‬ ‫ויקרא יא‪ ,‬מג‬
‫ב‪ ,‬ק‬ ‫ויקרא כא‪ ,‬ז‬ ‫ב‪ ,‬כג; כה; לז; לח; פו; ק; קיב;‬ ‫ויקרא יא‪ ,‬מד‬
‫ב‪ ,‬קנד‬ ‫ויקרא כא‪ ,‬ח‬ ‫קה; קעז‬
‫ב‪ ,‬ק‬ ‫ויקרא כא‪ ,‬ט‬ ‫ב‪ ,‬לט‬ ‫ויקרא יא‪ ,‬מה‬
‫ב‪ ,‬ר‬ ‫ויקרא כא‪ ,‬יב‬ ‫ב‪ ,‬מו; נז‬ ‫ויקרא יב‪ ,‬ב‬
‫ב‪ ,‬לה; ק‬ ‫ויקרא כג‪ ,‬טו‬ ‫ב‪ ,‬פח‬ ‫ויקרא יב‪ ,‬ד‬
‫ב‪ ,‬לה‬ ‫ויקרא כג‪ ,‬מ‬ ‫ב‪ ,‬מה‬ ‫ויקרא יג‪ ,‬מו‬

‫תפד |‬
‫דרכ נשר | מפתח מקורות‬

‫ב‪ ,‬רז‬ ‫דברימ ה‪ ,‬טו‬ ‫ב‪ ,‬לג‬ ‫ויקרא כג‪ ,‬לז‬

‫א‪ ,‬קד; ב )עט(‬ ‫דברימ ה‪ ,‬יט‬ ‫א‪ ,‬‬ ‫ויקרא כו‪ ,‬כב‬
‫ב‪ ,‬קה‬ ‫דברימ ה‪ ,‬כד‬ ‫א‪ ,‬‬ ‫ויקרא כו‪ ,‬כה‬
‫ב‪ ,‬צ‬ ‫דברימ ו‪ ,‬ד‬ ‫ב‪ ,‬רד‬ ‫ויקרא כז‪ ,‬יד‬
‫א‪ ,‬ז; רצה‬ ‫דברימ ו‪ ,‬ה‬ ‫ב‪ ,‬קיח‬ ‫במדבר ד‪ ,‬יא‬
‫ב‪ ,‬קעא; קעא‬ ‫דברימ ו‪ ,‬יג‬ ‫א‪ ,‬קעג‬ ‫במדבר ד‪ ,‬כ‬
‫ב‪ ,‬כח‬ ‫דברימ ו‪ ,‬יח‬ ‫ב‪ ,‬רע‬ ‫במדבר ה‪ ,‬ו‪-‬ז‬
‫א‪ ,‬ו; רמו‬ ‫דברימ ו‪ ,‬כד‬ ‫ב‪ ,‬קא‬ ‫במדבר ו‪ ,‬א‪-‬ח‬
‫א‪ ,‬רמג‬ ‫דברימ ו‪ ,‬כה‬ ‫ב‪ ,‬קו‬ ‫במדבר ו‪ ,‬ב‬
‫א‪ ,‬קיז‬ ‫דברימ ז‪ ,‬כב‬ ‫א )קלב(; ב‪ ,‬כח; קה; קה; קו‬ ‫במדבר ו‪ ,‬ה‬
‫א‪ ,‬ת‬ ‫דברימ ח‪ ,‬ב‬ ‫ב‪ ,‬קו‬ ‫במדבר ו‪ ,‬ז‬
‫א‪ ,‬תא‬ ‫דברימ ח‪ ,‬טז‬ ‫ב‪ ,‬כח; קעב‬ ‫במדבר ו‪ ,‬ח‬
‫ב‪ ,‬קעט‬ ‫דברימ ט‪ ,‬כג‬ ‫ב )קט(‬ ‫במדבר ו‪ ,‬יא‬
‫ב‪ ,‬קה‬ ‫דברימ י‪ ,‬טז‬ ‫א‪ ,‬קעג‬ ‫במדבר ח‪ ,‬כה‬
‫ב‪ ,‬רפז‬ ‫דברימ י‪ ,‬כ‬ ‫ב )לא(‬ ‫במדבר טו‪ ,‬כט‬
‫א‪ ,‬ז; ב‪ ,‬קל‬ ‫דברימ יא‪ ,‬יג‬ ‫א‪ ,‬רמג; רנא‬ ‫במדבר טו‪ ,‬לא‬
‫א‪ ,‬רלז‬ ‫דברימ יא‪ ,‬יג‪-‬יז‬ ‫ב )ריב(‬ ‫במדבר טו‪ ,‬מ‬
‫א‪ ,‬שא; ב‪ ,‬רפז‬ ‫דברימ יא‪ ,‬כב‬ ‫א‪ ,‬קיח‬ ‫במדבר כא‪ ,‬א‪-‬ג‬
‫ב‪ ,‬פח‬ ‫דברימ יב‪ ,‬ב‬ ‫ב‪ ,‬פא‬ ‫במדבר כא‪ ,‬יד‬
‫ב‪ ,‬קמט‬ ‫דברימ יב‪ ,‬ט‬ ‫ב‪ ,‬קכ‬ ‫במדבר כג‪ ,‬כג‬
‫ב‪ ,‬נד; נה‬ ‫דברימ יב‪ ,‬כג‬ ‫א‪ ,‬קצג; ב‪ ,‬קז; קעא‬ ‫במדבר ל‪ ,‬ג‬
‫ב‪ ,‬פט‬ ‫דברימ יב‪ ,‬כא‬ ‫א‪ ,‬רו; ב‪ ,‬קעח‬ ‫במדבר לא‪ ,‬כג‬
‫ב‪ ,‬צא‬ ‫דברימ יב‪ ,‬ל‬ ‫ב‪ ,‬קעט‬ ‫במדבר לג‪ ,‬נג‬
‫ב‪ ,‬פג; צא‬ ‫דברימ יב‪ ,‬לא‬ ‫ב‪ ,‬ר‬ ‫במדבר לה‪ ,‬לא‬
‫א‪ ,‬שמד‬ ‫דברימ יג‪ ,‬א‬ ‫ב‪ ,‬פו; ר‬ ‫במדבר לה‪ ,‬לד‬
‫א‪ ,‬ת‬ ‫דברימ יג‪ ,‬ד‬ ‫ב‪ ,‬קעט‬ ‫דברימ א‪ ,‬ז‬
‫א‪ ,‬שו‬ ‫דברימ יג‪ ,‬ב‪-‬ו‬ ‫ב‪ ,‬קעט‬ ‫דברימ א‪ ,‬ח‬
‫ב‪ ,‬רפז‬ ‫דברימ יג‪ ,‬ה‬ ‫א )קלח(‬ ‫דברימ א‪ ,‬יז‬
‫ב‪ ,‬צב‬ ‫דברימ יד‪ ,‬כג‬ ‫ב‪ ,‬קעט‬ ‫דברימ א‪ ,‬כא‬
‫ב‪ ,‬קנו‬ ‫דברימ יד‪ ,‬כט‬ ‫ב‪ ,‬קעט‬ ‫דברימ א‪ ,‬כו‬
‫א‪ ,‬שא‬ ‫דברימ טו‪ ,‬ב‬ ‫ב‪ ,‬רפז‬ ‫דברימ ד‪ ,‬ד‬
‫א‪ ,‬קכו‬ ‫דברימ טו‪ ,‬יא‬ ‫א‪ ,‬רט‬ ‫דברימ ד‪ ,‬ה‬
‫א‪ ,‬שמ; שנח‬ ‫דברימ יז‪ ,‬ח‬ ‫א‪ ,‬יא; קע; ב‪ ,‬רט; רכח‬ ‫דברימ ד‪ ,‬ו‬
‫א‪ ,‬פ‬ ‫דברימ יז‪ ,‬ט‬ ‫ב‪ ,‬קט; קיד; קיז; קנא‬ ‫דברימ ד‪ ,‬ח‬
‫א‪ ,‬עב‪-‬עג; קג; שלד‬ ‫דברימ יז‪ ,‬יא‬ ‫א‪ ,‬קג‬ ‫דברימ ד‪ ,‬ט‪-‬י‬
‫א‪ ,‬קטו‬ ‫דברימ יז‪ ,‬יד‪-‬טו‬ ‫ב‪ ,‬ז; קכ‬ ‫דברימ ד‪ ,‬יט‬
‫ב‪ ,‬ר‬ ‫דברימ יז‪ ,‬יז‬ ‫א‪ ,‬קטו; קיז‬ ‫דברימ ד‪ ,‬כה‪-‬כו‬
‫ב‪ ,‬קכא‬ ‫דברימ יח‪ ,‬ג‬ ‫ב‪ ,‬קל‬ ‫דברימ ד‪ ,‬לה‬
‫א‪ ,‬רב‬ ‫דברימ יח‪ ,‬ט‬ ‫ב‪ ,‬קל‬ ‫דברימ ד‪ ,‬לט‬
‫ב‪ ,‬ח‬ ‫דברימ יח‪ ,‬יא‪-‬יב‬ ‫א‪ ,‬שח‬ ‫דברימ ה‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫ב‪ ,‬קכ‬ ‫דברימ יח‪ ,‬יד‬ ‫ב‪ ,‬רל‬ ‫דברימ ה‪ ,‬יד‬

‫| תפה‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫א‪ ,‬רנא‬ ‫שמואל א' כה‪ ,‬כט‬ ‫א‪ ,‬שה; שיג‬ ‫דברימ יח‪ ,‬כא‪-‬כב‬
‫ב‪ ,‬קפ‬ ‫שמואל א' כו‪ ,‬יט‬ ‫א‪ ,‬תב; ב‪ ,‬קעט‬ ‫דברימ כ‪ ,‬יז‬
‫ב‪ ,‬ק‬ ‫שמואל ב' ו‪ ,‬ב‬ ‫ב‪ ,‬קה‬ ‫דברימ כא‪ ,‬יח‪-‬כ‬
‫ב‪ ,‬קעא‬ ‫מלכימ א' א‪ ,‬ל‬ ‫א‪ ,‬שכא‬ ‫דברימ כא‪ ,‬כב‪-‬כג‬
‫ב‪ ,‬ז‬ ‫מלכימ א' ה‪ ,‬י‬ ‫א‪ ,‬רמג; רמו‬ ‫דברימ כב‪ ,‬ז‬
‫א‪ ,‬יב‬ ‫מלכימ א' ה‪ ,‬יג‬ ‫א‪ ,‬שמה‬ ‫דברימ כב‪ ,‬כו‬
‫א‪ ,‬שעח‬ ‫מלכימ א' ח‪ ,‬ה‬ ‫ב‪ ,‬מ‬ ‫דברימ כג‪ ,‬טו‬
‫א‪ ,‬שה‬ ‫מלכימ א' יג‪ ,‬א‪-‬ו‬ ‫ב‪ ,‬מה‬ ‫דברימ כג‪ ,‬יא‬
‫א‪ ,‬שכא‬ ‫מלכימ א' יז‪ ,‬יז‬ ‫ב‪ ,‬קצט‬ ‫דברימ כד‪ ,‬ד‬
‫ב‪ ,‬צט‬ ‫מלכימ ב' ד‪ ,‬ט‬ ‫ב‪ ,‬קפ‬ ‫דברימ כו‪ ,‬א‬
‫ב‪ ,‬ד‬ ‫מלכימ ב' ו‪ ,‬יז‬ ‫ב‪ ,‬קנא‬ ‫דברימ כז‪ ,‬ו‬
‫ב‪ ,‬מט‬ ‫מלכימ ב' ח‪ ,‬ד‪-‬ה‬ ‫ב‪ ,‬קה‬ ‫דברימ כז‪ ,‬ט‬
‫ב‪ ,‬קלה‬ ‫מלכימ ב' יח‪ ,‬כז‬ ‫א‪ ,‬תמז; ב‪ ,‬קיט‬ ‫דברימ כח‪ ,‬ט‬
‫א‪ ,‬שו‬ ‫מלכימ ב' כ‪ ,‬ח‪-‬יא‬ ‫א )רמז(‬ ‫דברימ כח‪ ,‬יב‬
‫ב‪ ,‬קה‬ ‫ישעיה א‪ ,‬יט‬ ‫ב‪ ,‬קלה‬ ‫דברימ כח‪ ,‬ל‬
‫א‪ ,‬יא; ב‪ ,‬ז‬ ‫ישעיה ב‪ ,‬ו‬ ‫א‪ ,‬רמג‬ ‫דברימ כח‪ ,‬מז‪-‬מח‬
‫ב‪ ,‬צח‬ ‫ישעיה ג‪ ,‬ד‬ ‫ב‪ ,‬רעא‬ ‫דברימ ל‪ ,‬א‪-‬יא‬
‫ב‪ ,‬כח; קעב‬ ‫ישעיה ט‪ ,‬טז‬ ‫א‪ ,‬עז; קיז‬ ‫דברימ ל‪ ,‬יא‪-‬יד‬
‫ב‪ ,‬ק‬ ‫ישעיה טז‪ ,‬ח‬ ‫א )רנד(‬ ‫דברימ ל‪ ,‬יט‬
‫ב‪ ,‬צב‬ ‫ישעיה כה‪ ,‬א‬ ‫ב‪ ,‬רפז‬ ‫דברימ ל‪ ,‬כ‬
‫ב‪ ,‬קו‬ ‫ישעיה כח‪ ,‬ז‬ ‫א‪ ,‬קכו‬ ‫דברימ לא‪ ,‬טז‬
‫ב‪ ,‬קג‬ ‫ישעיה כח‪ ,‬ז‪-‬ח‬ ‫ב‪ ,‬שכד‬ ‫דברימ לב‪ ,‬ד‬
‫ב‪ ,‬יא‬ ‫ישעיה כט‪ ,‬יד‬ ‫א‪ ,‬רפא‬ ‫דברימ לב‪ ,‬ה‬
‫ב‪ ,‬יט‬ ‫ישעיה כט‪ ,‬יט‬ ‫ב‪ ,‬ה‬ ‫דברימ לב‪ ,‬יז‬
‫ב‪ ,‬מט‬ ‫ישעיה ל‪ ,‬כ‬ ‫ב‪ ,‬רטו; רלט‬ ‫דברימ לב‪ ,‬מז‬
‫ב‪ ,‬קטו‬ ‫ישעיה לב‪ ,‬ה‬ ‫א‪ ,‬כג; )קצו(; שח; שפה‬ ‫דברימ לג‪ ,‬ד‬
‫ב‪ ,‬רטז‬ ‫ישעיה מ‪ ,‬כב‬ ‫ב‪ ,‬קנו; קנח‬ ‫דברימ לג‪ ,‬י‬
‫ב‪ ,‬ריז‬ ‫ישעיה מג‪ ,‬ז‬ ‫א‪ ,‬מט‬ ‫דברימ לד‪ ,‬י‪-‬יב‬
‫א‪ ,‬נב‬ ‫ישעיה מה‪ ,‬יב‬ ‫א‪ ,‬רמג‬ ‫דברימ לט‪ ,‬טו‬
‫ב‪ ,‬רטז‬ ‫ישעיה מה‪ ,‬יח‬ ‫א‪ ,‬שנה‬ ‫יהושע יט‪ ,‬נא‬
‫ב‪ ,‬רלט‬ ‫ישעיה מה‪ ,‬יט‬ ‫א‪ ,‬קיח‬ ‫שופטימ א‪ ,‬טז‪-‬יז‬
‫ב‪ ,‬קג‬ ‫ישעיה נ‪ ,‬ד‬ ‫ב‪ ,‬קד‬ ‫שופטימ ב‪ ,‬יח‬
‫ב‪ ,‬רפ‬ ‫ישעיה נה‪ ,‬ח‬ ‫ב‪ ,‬קד‬ ‫שופטימ יא‪ ,‬כט‬
‫ב )רצ(‬ ‫ישעיה נט‪ ,‬ב‬ ‫ב‪ ,‬קא‬ ‫שופטימ יג‪ ,‬ג‪-‬ה‬
‫ב‪ ,‬קעב‬ ‫ישעיה ב‪ ,‬ח‬ ‫ב‪ ,‬קו‬ ‫שופטימ יג‪ ,‬יד‬
‫א‪ ,‬רנא‬ ‫ישעיה ד‪ ,‬ג‬ ‫ב‪ ,‬קד‬ ‫שופטימ יד‪ ,‬יט‬
‫ב‪ ,‬ב‬ ‫ישעיה ה‪ ,‬יג‪-‬יד‬ ‫ב‪ ,‬רעג‬ ‫שמואל א' ב‪ ,‬כה‬
‫ב‪ ,‬קו‬ ‫ישעיה ו‪ ,‬יז‬ ‫א‪ ,‬קטז‬ ‫שמואל א' ח‪ ,‬ה‪-‬כ‬
‫ב‪ ,‬פד‬ ‫ירמיה ב‪ ,‬לא‬ ‫ב‪ ,‬קד‬ ‫שמואל א' יא‪ ,‬ו‬
‫ב‪ ,‬פד‬ ‫ירמיה ה‪ ,‬ב‬ ‫ב‪ ,‬קד‬ ‫שמואל א' טז‪ ,‬יג‬
‫ב‪ ,‬קג‬ ‫ירמיה ה‪ ,‬ח‬ ‫ב‪ ,‬לד‬ ‫שמואל א' כא‪ ,‬ו‬

‫תפו |‬
‫דרכ נשר | מפתח מקורות‬

‫ב‪ ,‬קלו‬ ‫תהלימ פא‪ ,‬ו‬ ‫ב‪ ,‬קג; קמד; קמה‬ ‫ירמיה ט‪ ,‬א‬
‫ב‪ ,‬קג‬ ‫תהלימ פב‪ ,‬ו‬ ‫ב‪ ,‬קלא‬ ‫ירמיה ט‪ ,‬כב‪-‬כד‬
‫ב‪ ,‬קעב‬ ‫תהלימ פט‪ ,‬לו‬ ‫ב‪ ,‬קח‬ ‫ירמיה כג‪ ,‬כט‬
‫ב‪ ,‬קל‬ ‫תהלימ ק‪ ,‬ג‬ ‫ב‪ ,‬יט‬ ‫ירמיה כג‪ ,‬לו‬
‫ב‪ ,‬ד‬ ‫תהלימ קד‪ ,‬ד‬ ‫א‪ ,‬‬ ‫ירמיה כח‪ ,‬טז‬
‫א‪ ,‬לה‬ ‫תהלימ קד‪ ,‬כד‬ ‫ב‪ ,‬קכט‬ ‫ירמיה לא‪ ,‬ב‬
‫ב‪ ,‬ד‬ ‫תהלימ קו‪ ,‬יח‬ ‫א‪ ,‬קכב‬ ‫ירמיה לא‪ ,‬ל‪-‬לג‬
‫א‪ ,‬יא‬ ‫תהלימ קו‪ ,‬לה‬ ‫א‪ ,‬ב‬ ‫ירמיה לב‪ ,‬יט‬
‫ב‪ ,‬מט‬ ‫תהלימ קטז‪ ,‬ו‬ ‫ב‪ ,‬רטז‬ ‫ירמיה לג‪ ,‬כה‬
‫ב‪ ,‬צט‬ ‫תהלימ קיט‪ ,‬ט‬ ‫ב‪ ,‬פח‬ ‫יחזקאל ח‪ ,‬טז‬
‫ב‪ ,‬צט‬ ‫תהלימ קיט‪ ,‬פו‬ ‫ב‪ ,‬קל‬ ‫יחזקאל כ‪ ,‬לב‬
‫ב‪ ,‬רכט‬ ‫תהלימ קיט‪ ,‬צו‬ ‫ב‪ ,‬מו‬ ‫יחזקאל לו‪ ,‬יז‬
‫ב‪ ,‬קעא; קעב‬ ‫תהלימ קלב‪ ,‬ב‬ ‫ב‪ ,‬רה‬ ‫יחזקאל לו‪ ,‬כה‬
‫א‪ ,‬לד‬ ‫תהלימ קלה‪ ,‬ו‬ ‫א‪ ,‬קכב‬ ‫יחזקאל לו‪ ,‬כו‪-‬כז‬
‫א‪ ,‬שפו‬ ‫תהלימ קמז‪ ,‬יט‪-‬כ‬ ‫ב‪ ,‬קד‬ ‫הושע ב‪ ,‬י‬
‫ב‪ ,‬רל‬ ‫משלי ב‪ ,‬א‬ ‫א )קלא(‬ ‫הושע ד‪ ,‬יד‬
‫ב‪ ,‬קלא‬ ‫משלי ג‪ ,‬טו‬ ‫ב‪ ,‬קא‬ ‫עמו ב‪ ,‬יא‬
‫א‪ ,‬לה‬ ‫משלי ג‪ ,‬יט‪-‬כ‬ ‫א‪ ,‬קט‬ ‫עמו ג‪ ,‬ז‬
‫א‪ ,‬קלט‬ ‫משלי ה‪ ,‬יז‬ ‫ב‪ ,‬פד‬ ‫מיכה ו‪ ,‬ג‬
‫ב‪ ,‬קלא‬ ‫משלי ח‪ ,‬יא‬ ‫ב‪ ,‬נט; ב‬ ‫זכריה יג‪ ,‬ב‬
‫א )רפד(‬ ‫משלי י‪ ,‬כז‬ ‫ב‪ ,‬מט‬ ‫מלאכי א‪ ,‬ח‬
‫ב‪ ,‬קמד‬ ‫משלי יג‪ ,‬כ‬ ‫ב‪ ,‬רלג; שיב‬ ‫מלאכי ג‪ ,‬ו‬
‫ב‪ ,‬קטו‬ ‫משלי יג‪ ,‬כה‬ ‫א )רפד(‬ ‫יונה ג‬
‫ב‪ ,‬ריז‬ ‫משלי טז‪ ,‬ד‬ ‫ב‪ ,‬קמד‬ ‫תהלימ א‪ ,‬א‬
‫א‪ ,‬רפא‬ ‫משלי יט‪ ,‬ג‬ ‫א‪ ,‬תד‬ ‫תהלימ יא‪ ,‬ה‬
‫א‪ ,‬רעט‬ ‫משלי כא‪ ,‬כג‬ ‫ב‪ ,‬קל‬ ‫תהלימ טז‪ ,‬ח‬
‫א‪ ,‬רצ‬ ‫משלי כב‪ ,‬ג‬ ‫ב‪ ,‬נה; רלט‬ ‫תהלימ יח‪ ,‬לא‬
‫ב‪ ,‬רה‬ ‫משלי כב‪ ,‬כ‪-‬כא‬ ‫ב‪ ,‬קיז; קיח; )קט(; רה‬ ‫תהלימ יט‪ ,‬ח‬
‫ב )כ(‬ ‫משלי כה‪ ,‬יא‬ ‫ב‪ ,‬רה‬ ‫תהלימ יט‪ ,‬ט‬
‫ב‪ ,‬פה‬ ‫משלי כה‪ ,‬יז‬ ‫ב‪ ,‬קעב‬ ‫תהלימ כד‪ ,‬א‬
‫ב‪ ,‬קו‬ ‫משלי ל‪ ,‬יב‪-‬יג‬ ‫א‪ ,‬קח‪-‬קט‬ ‫תהלימ כה‪ ,‬יד‬
‫ב‪ ,‬יז‬ ‫משלי ל‪ ,‬יט‬ ‫ב‪ ,‬מא‬ ‫תהלימ כו‪ ,‬ו‬
‫א‪ ,‬רנא‬ ‫איוב יא‪ ,‬יב‬ ‫ב‪ ,‬רל‬ ‫תהלימ לא‪ ,‬כ‬
‫א‪ ,‬לד‬ ‫איוב כג‪ ,‬יג‬ ‫א‪ ,‬לה‬ ‫תהלימ לג‪ ,‬ד‬
‫א‪ ,‬רו‬ ‫איוב לג‪ ,‬יט‬ ‫א‪ ,‬ב‬ ‫תהלימ לג‪ ,‬יח‬
‫א‪ ,‬צג‬ ‫איוב לה‪ ,‬ה‪-‬ז‬ ‫ב‪ ,‬קטו‬ ‫תהלימ לז‪ ,‬טז‬
‫ב‪ ,‬רעד‬ ‫איוב לה‪ ,‬ו‬ ‫ב‪ ,‬קלה‬ ‫תהלימ מה‪ ,‬י‬
‫א‪ ,‬ב‬ ‫איוב לו‪ ,‬ז‬ ‫ב‪ ,‬רפה‬ ‫תהלימ נה‪ ,‬א‬
‫א‪ ,‬רצא‬ ‫איוב מב‪ ,‬ז‬ ‫א‪ ,‬תכ‬ ‫תהלימ ‪ ,‬ו‬
‫ב )ל(‬ ‫שיר השירימ א‪ ,‬ב‬ ‫ב )רצ(‬ ‫תהלימ ג‪ ,‬ט‬
‫ב‪ ,‬קה‬ ‫שיר השירימ א‪ ,‬ד‬ ‫ב‪ ,‬קכח‬ ‫תהלימ עג‪ ,‬כ‬

‫| תפז‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫ב‪ ,‬עח‬ ‫אבות פ"ה מי"ז‬ ‫ב‪ ,‬קפ‬ ‫שיר השירימ ב‪ ,‬ז‬
‫א )קיב(‬ ‫עדיות פ"ח מ"ז‬ ‫ב‪ ,‬שכו‬ ‫קהלת א‪ ,‬ט‬
‫ב‪ ,‬צב‬ ‫תמיד פ"ג מ"ח‬ ‫א‪ ,‬לד‬ ‫קהלת ג‪ ,‬יא‬
‫ב‪ ,‬עד‬ ‫כלימ פ"ה מ"ה‬ ‫א )מה(; נ; ב‪ ,‬שכד‬ ‫קהלת ג‪ ,‬יד‬
‫ב‪ ,‬עד‬ ‫אהלות פ"ו מ"ו‬ ‫ב‪ ,‬נד‬ ‫קהלת ג‪ ,‬יט‬
‫א‪ ,‬שיט‬ ‫נדה פ"י מ"ד‬ ‫ב‪ ,‬נה‬ ‫קהלת ג‪ ,‬כא‬
‫ב )נג(‬ ‫מכשירינ פ"א מ"א‬ ‫ב‪ ,‬רפב‬ ‫קהלת ה‪ ,‬א‬
‫ב‪ ,‬עד‬ ‫זבימ פ"ה מ"ה‬ ‫ב‪ ,‬קיד‬ ‫קהלת ה‪ ,‬ט‬
‫א‪ ,‬קלו‬ ‫ידימ פ"ג מ"ב‬ ‫ב )קמז(‬ ‫קהלת ז‪ ,‬יד‬
‫א‪ ,‬קח‬ ‫ידימ פ"ד מ"ג ומפרשימ‬ ‫ב‪ ,‬קע‬ ‫קהלת ז‪ ,‬טו‬
‫ב‪ ,‬שלח‬ ‫ידימ פ"ד מ"ז‬ ‫ב‪ ,‬נח‬ ‫קהלת ז‪ ,‬כג‬
‫ב )עה(‬ ‫אבות דרבינו נתנ‪ ,‬ח‬ ‫א‪ ,‬לד‬ ‫קהלת ח‪ ,‬ד‬
‫ב‪ ,‬כא‬ ‫ופרימ טו‬ ‫א‪ ,‬רמד‬ ‫קהלת ט‪ ,‬י‬
‫א‪ ,‬תכ‬ ‫ופרימ כ‪ ,‬ד‬ ‫ב‪ ,‬ז‬ ‫קהלת י‪ ,‬כ‬
‫א‪ ,‬תיט‬ ‫ופרימ כ‪ ,‬ו‬ ‫א‪ ,‬קכב‬ ‫קהלת יב‪ ,‬א‬
‫א‪ ,‬תיב‬ ‫מגילת תענית‪ ,‬כוליונ ד"ה עשרימ‬ ‫ב )נט(‬ ‫אתר ד‪ ,‬ב‬
‫א‪ ,‬קמו‬ ‫אתר ט‪ ,‬כז‬
‫תופתא‬ ‫ב‪ ,‬ו‬ ‫דניאל ב‪ ,‬כא‬
‫א‪ ,‬תיט‬ ‫ברכות ג‪ ,‬י‬ ‫ב‪ ,‬ד‬ ‫דניאל יב‪ ,‬ב‬
‫א‪ ,‬תז‬ ‫יבמות יד‪ ,‬ט‬ ‫א‪ ,‬שנה‬ ‫עזרא י‪ ,‬ח‬
‫א‪ ,‬רעז‬ ‫בבא קמא ו‪ ,‬ו‬ ‫ב‪ ,‬קד‬ ‫דברי הימימ א' יב‪ ,‬יט‬
‫א‪ ,‬רעז‬ ‫בבא קמא ט‪ ,‬ג‬ ‫ב‪ ,‬קל‬ ‫דברי הימימ א' כח‪ ,‬ט‬
‫א‪ ,‬רעז‬ ‫מכות ב‪ ,‬ב‬ ‫ב‪ ,‬קנד‬ ‫דברי הימימ א' כג‪ ,‬יג‬
‫א‪ ,‬שפ‬ ‫עבודה זרה ח‪ ,‬ד‬ ‫ב‪ ,‬לד‬ ‫דברי הימימ ב' ל‪ ,‬ג‬
‫ב‪ ,‬שיט‬ ‫מנחות ו‪ ,‬יב‬
‫א‪ ,‬קט‬ ‫ידימ ב‪ ,‬טז‬ ‫משנה ומכתות קטנות‬
‫ב‪ ,‬רמח‬ ‫ברכות פ"ה מ"ג‬
‫תלמוד בבלי‬ ‫א‪ ,‬רמח‬ ‫פאה פ"א מ"א‬
‫ב‪ ,‬קכד‬ ‫ברכות ה‪ ,.‬קריאת שמע ומזיקימ‬ ‫א‪ ,‬ש‬ ‫שביעית פ"י מ"ד‬
‫א‪ ,‬קטו‬ ‫ברכות ה‪ ,.‬והתורה זו משנה‬ ‫א‪ ,‬תיב‬ ‫פחימ פ"י מ"ה‬
‫א‪ ,‬רמב‬ ‫ברכות ז‪ ,.‬וחנותי את אשר אחונ‬ ‫ב‪ ,‬קיא‬ ‫חגיגה פ"א מ"ח‬
‫א‪ ,‬שעה‬ ‫ברכות יג‪ ,.‬הקורא לאברהמ אברמ‬ ‫ב‪ ,‬קמא‬ ‫חגיגה פ"ב מ"ז‬
‫ב‪ ,‬ט‬ ‫ברכות יח‪ ,.‬מת הבא בפינה‬ ‫ב‪ ,‬קי‬ ‫וטה פ"ט מט"ו‬
‫א )רנה(‬ ‫ברכות יח‪ ,.‬רשעימ בחייהמ‬ ‫ב‪ ,‬קצו‬ ‫מכות פ"ג מי"ז‬
‫ב‪ ,‬שו‬ ‫ברכות כא‪ ,.‬תפילה דרבננ‬ ‫א‪ ,‬שכו; שמד‬ ‫אבות פ"א מ"א‬
‫ב‪ ,‬כח; קעב‬ ‫ברכות כב‪ ,.‬ת"ח מצויינ‬ ‫א‪ ,‬תמב‬ ‫אבות פ"א מ"ג‬
‫ב‪ ,‬פז‬ ‫ברכות כב‪ ,.‬ד"ת אינ מקבלינ טומ'‬ ‫ב‪ ,‬קטו‬ ‫אבות פ"ב מ"א‬
‫א‪ ,‬שעה‬ ‫ברכות כו‪ ,:‬תפילה כנגד מי‬ ‫א )קא(‬ ‫אבות פ"ג מי"ד‬
‫ב‪ ,‬שכ‬ ‫ברכות כח‪ ,:‬תפילה קצרה‬ ‫א‪ ,‬קכא‬ ‫אבות פ"ג מט"ו‬
‫ב‪ ,‬שכ‬ ‫ברכות כט‪ ,:‬צרכי עמכ מרובימ‬ ‫א‪ ,‬שמה‬ ‫אבות פ"ד מי"ג‬
‫ב‪ ,‬רלה; רנז‬ ‫ברכות לג‪ ,:‬על קנ צפור‬ ‫א‪ ,‬תיב‬ ‫אבות פ"ה מ"ג‬

‫תפח |‬
‫דרכ נשר | מפתח מקורות‬

‫ב‪ ,‬מח‬ ‫פחימ קיג‪ ,.‬נדה בינ ב' אנשימ‬ ‫א‪ ,‬תנ‬ ‫ברכות לג‪ ,:‬ההוא דנחית‬
‫א‪ ,‬קז‬ ‫פחימ קיז‪ ,.‬מי תיקנ להמ הלל‬ ‫א‪ ,‬רנא‬ ‫ברכות לד‪ ,:‬עינ לא ראתה‬
‫א‪ ,‬קצט; תיג‬ ‫פחימ קיז‪ ,.‬על כל צרה וצרה‬ ‫ב )קיג(‬ ‫ברכות מז‪ ,:‬הרבה זהירימ בה‬
‫א )רנו(‬ ‫ראש השנה טז‪ ,:‬נחתמימ למיתה‬ ‫א‪ ,‬קלז‬ ‫ברכות מח‪ ,:‬משה תיקנ‬
‫ב )קפט(‬ ‫ראש השנה יח‪ ,:‬מיתת צדיקימ‬ ‫ב‪ ,‬כח‬ ‫ברכות נג‪ ,:‬והתקדשתמ‬
‫ב‪ ,‬נח‬ ‫ראש השנה כא‪ ,:‬שערי בינה‬ ‫א‪ ,‬תכה‬ ‫ברכות נד‪ ,.‬הרואה מקומ שנעשו‬
‫ב‪ ,‬שכג‬ ‫ראש השנה לא‪ ,.‬שית אלפי שנינ‬ ‫א‪ ,‬כד‬ ‫ברכות נז‪ ,.‬אלא מאורשה‬
‫ב‪ ,‬ד‬ ‫ראש השנה לא‪ ,.‬עולמ שכולו שבת‬ ‫ב )קפט(‬ ‫ברכות נז‪ ,:‬לעקור ע"ז מארצנו‬
‫ב‪ ,‬ד‬ ‫יומא כא‪ ,:‬העדר שכינה בבית שני‬ ‫א‪ ,‬רז‬ ‫ברכות ‪ ,.‬אינ דרכ ברפואות‬
‫ב )לא(‬ ‫יומא כג‪ ,.‬כל ת"ח שאינו נוקמ‬ ‫ב‪ ,‬קלו‬ ‫שבת יב‪ ,:‬שואל צרכיו בארמית‬
‫ב‪ ,‬רל‬ ‫יומא כח‪ ,:‬קיימ א"א כל התורה‬ ‫א‪ ,‬קלו‬ ‫שבת יד‪ ,:‬בשעה שתקנ שלמה‬
‫א‪ ,‬שט‬ ‫יומא כח‪ ,:‬מאברהמ ניקומ ונגמר‬ ‫ב‪ ,‬עה‬ ‫שבת טז‪ ,.‬כלי זכוכית‬
‫ב‪ ,‬מ‬ ‫יומא לט‪ ,.‬אדמ מטמא עצמו‬ ‫שבת כג‪ .‬והיכנ ציונו בלא תור א‪ ,‬קג; קה‬
‫ב )נט(‬ ‫יומא לט‪ ,.‬ונטמתמ במ‬ ‫א‪ ,‬קמג‬ ‫שבת ל‪ ,.‬משה רבינו גזר‬
‫ב‪ ,‬ר‬ ‫יומא עב‪ ,.‬קריעת בגדי כהונה‬ ‫א‪ ,‬קלו‬ ‫שבת לד‪ ,.‬עירובינ דרבננ‬
‫ב‪ ,‬לא‬ ‫יומא פו‪ ,.‬פרקו נאה‬ ‫א‪ ,‬קפ‬ ‫שבת מ‪ ,.‬העובר על דרבננ‬
‫ב‪ ,‬רעג‬ ‫יומא פז‪ ,.‬אמ יחטא איש לאיש‬ ‫ב‪ ,‬קלט‬ ‫שבת מ‪ ,:‬בלשונ חול‬
‫א )שלג(‬ ‫וכה לא‪ ,:‬האי לחודיה קאי‬ ‫א‪ ,‬קע‬ ‫שבת עה‪ ,.‬חישוב תקופות‬
‫ב‪ ,‬שו‬ ‫וכה לח‪ ,.‬תפילה דרבננ‬ ‫ב‪ ,‬קכג‬ ‫שבת פא‪ ,:‬אמרה איהי מילתא‬
‫ב‪ ,‬שא‬ ‫וכה מה‪ ,:‬אקפלריא המאירה‬ ‫ב‪ ,‬מט‬ ‫שבת פב‪ ,.‬עבודה זרה מטמאה‬
‫א‪ ,‬שנד‬ ‫וכה מו‪ ,:‬הושענא לינוקא‬ ‫א‪ ,‬שצא‬ ‫שבת פח‪ ,.‬הר כגיגית‬
‫ב‪ ,‬עו‬ ‫ביצה ז‪ ,.‬ביצימ מעורות‬ ‫א )קלא(‬ ‫שבת קה‪ ,.‬נוטריקונ‬
‫א‪ ,‬קלז‬ ‫מגילה ד‪ ,.‬משה תיקנ‬ ‫ב‪ ,‬ג‬ ‫שבת קח‪ ,:‬שמונה שרצימ‬
‫א‪ ,‬קיד‬ ‫מגילה ז‪ ,.‬כתב זאת זכרונ בפר‬ ‫ב‪ ,‬רלה‬ ‫שבת קלג‪ ,:‬מה הקב"ה רחומ‬
‫א‪ ,‬קלד; שלב‬ ‫מגילה יד‪ ,.‬מ"ח נביאימ‬ ‫ב‪ ,‬קל‬ ‫שבת קמט‪ ,.‬אל תפנו אל‬
‫א‪ ,‬תיז‬ ‫מגילה יד‪ ,.‬מעבדות לחירות‬ ‫א‪ ,‬קכב‬ ‫שבת קנא‪ ,:‬ימימ שאינ בהמ חפצ‬
‫א‪ ,‬תכ‬ ‫מגילה כא‪ ,.‬שעשה נימ‬ ‫ב‪ ,‬שא‬ ‫שבת קנב‪ ,:‬נפשותיהנ של צדיקימ‬
‫ב‪ ,‬קל‬ ‫תענית ב‪ ,.‬עבודה שבלב‬ ‫ב‪ ,‬ד‬ ‫שבת קנב‪ ,:‬כל י"ב חודש‬
‫א‪ ,‬שה‬ ‫תענית יא‪ ,.‬תשמיש בשנות רעב‬ ‫א‪ ,‬קלו‬ ‫עירובינ ה‪ ,:‬עירובינ דרבננ‬
‫א‪ ,‬תכב‬ ‫תענית יט‪ ,.‬נשתנו‬ ‫עירובינ יג‪ ,:‬מחלוקות ב"ש וב"ה א‪ ,‬פא; ב‪ ,‬עח‬
‫א‪ ,‬רטז‬ ‫מועד קטנ ג‪ ,.‬מלאכות שביעית‬ ‫ב‪ ,‬ב; קכו‬ ‫עירובינ יח‪ ,:‬אדמ הראשונ‬
‫א‪ ,‬שכו‬ ‫מועד קטנ ה‪ ,.‬משמרת למשמרתי‬ ‫ב‪ ,‬קכב‬ ‫עירובינ יח‪ ,:‬אדמ הוליד רוחות‬
‫א‪ ,‬שעח‬ ‫מועד קטנ ט‪ ,.‬אינ מערבינ שמחה‬ ‫א‪ ,‬קלו‬ ‫עירובינ כא‪ ,:‬בשעה שתקנ שלמה‬
‫א‪ ,‬רנג‬ ‫מועד קטנ כח‪ ,.‬כרת בנ חמשימ‬ ‫א‪ ,‬רמא‬ ‫עירובינ כב‪ ,.‬היומ לעשותמ‬
‫ב‪ ,‬עט‬ ‫חגיגה ג‪ ,:‬הללו מטמאינ‬ ‫א )רכד(‬ ‫עירובינ נא‪ ,.‬מנינ לאיור תחומינ‬
‫ב‪ ,‬שא‬ ‫חגיגה יב‪ ,.‬ערבות‬ ‫א‪ ,‬א; ב‪ ,‬טו‬ ‫עירובינ נד‪ ,:‬מה תאנה‬
‫ב‪ ,‬ב; ה‬ ‫חגיגה טז‪ ,.‬עניינ השדימ‬ ‫א )שנח(‬ ‫פחימ ז‪ ,.‬חמצ משעה שישית‬
‫ב‪ ,‬כח; קעב‬ ‫חגיגה יח‪ ,:‬מדר לפרושינ‬ ‫א‪ ,‬קח‬ ‫פחימ כב‪ ,:‬לרבות תלמידי חכמימ‬
‫ב‪ ,‬קמב‬ ‫חגיגה יח‪ ,:‬חולינ בטהרה‬ ‫א‪ ,‬כד‬ ‫פחימ מט‪ ,:‬אלא מאורשה‬
‫א‪ ,‬שכו‬ ‫יבמות כא‪ ,.‬משמרת למשמרתי‬ ‫א‪ ,‬רז; תמב‬ ‫פחימ נ‪ ,:‬מתוכ שלא לשמה‬
‫א )תנט(‬ ‫יבמות נד‪ ,:‬לאו הבא מכלל עשה‬ ‫ב‪ ,‬קכד‬ ‫פחימ קט‪ ,:‬זוגות‬

‫| תפט‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫א‪ ,‬קמא‬ ‫קידושינ לט‪ ,:‬שכר בהאי עלמא‬ ‫א‪ ,‬שו‬ ‫יבמות ד‪ ,.‬לא ילדה י' שנימ‬
‫א‪ ,‬רמח‬ ‫קידושינ לט‪ ,:‬טוב לשמימ ולבריות‬ ‫א‪ ,‬שו‬ ‫יבמות ה‪ ,:‬משנימ מפני השלומ‬
‫ב‪ ,‬רי‬ ‫קידושינ ח‪ ,:‬טעמא דקרא‬ ‫א‪ ,‬רעט‬ ‫יבמות עה‪ ,:‬פצוע דכא ביד"ש‬
‫ב‪ ,‬רא‬ ‫קידושינ עח‪ ,.‬בעל אינו לוקה‬ ‫א )שנח(‬ ‫יבמות פט‪ ,:‬בעל יורש קטנה‬
‫ב‪ ,‬קה‬ ‫בבא קמא ד‪ ,:‬אשמ נזיר‬ ‫א‪ ,‬פ‬ ‫יבמות קב‪ ,.‬אמ יבוא אליהו ויאמר‬
‫א )שלד(‬ ‫בבא קמא נב‪ ,.‬כד רגיז רעיא‬ ‫ב‪ ,‬עו‬ ‫יבמות קג‪ ,:‬נדל המוגר‬
‫ב‪ ,‬קח‬ ‫בבא קמא נד‪ ,:‬אחד שור וחמור‬ ‫יבמות קכא‪ ,:‬ראיה ממעשה נימ א )מה(; תז‬
‫א‪ ,‬רמ;‬ ‫בבא קמא פה‪ ,.‬ניתנה רשות לרופא‬ ‫ב )לא(‬ ‫כתובות יז‪ ,.‬מלכ שמחל‬
‫רנז; רז‬ ‫א‪ ,‬רפ‬ ‫כתובות ל‪ ,.‬צינימ ופחימ‬
‫א‪ ,‬רט‬ ‫בבא קמא פה‪ ,.‬איא במגנ‬ ‫א‪ ,‬שו‬ ‫כתובות נז‪ ,:‬י"ב חודש לבתולה‬
‫ב‪ ,‬קנז‬ ‫בבא קמא צא‪ ,.‬מבייש בדברימ‬ ‫ב‪ ,‬ד‬ ‫כתובות קג‪ ,.‬רבי אחר פטירתו‬
‫א‪ ,‬קט‬ ‫בבא קמא ק‪ ,.‬את הדרכ ילכו‬ ‫א‪ ,‬רט‬ ‫כתובות קה‪ ,.‬נותנ ממונ לרופא‬
‫ב‪ ,‬נט‬ ‫בבא מציעא טז‪ ,.‬הוא השטנ‬ ‫ב‪ ,‬קפ‬ ‫כתובות קי‪ ,:‬כי גרשוני‬
‫ב )נג(‬ ‫בבא מציעא כב‪ ,:‬כי יותנ לדעת‬ ‫ב‪ ,‬קפ‬ ‫כתובות קיא‪ ,.‬שלוש שבועות‬
‫א )שנח(‬ ‫בבא מציעא כז‪ ,:‬אבידה בימנימ‬ ‫ב‪ ,‬רפח‬ ‫כתובות קיא‪ ,:‬לדבוקי בשכינה‬
‫א‪ ,‬קט‬ ‫בבא מציעא ל‪ ,:‬את הדרכ ילכו‬ ‫א‪ ,‬קצג; ב‪ ,‬קעג‬ ‫נדרימ ב‪ ,:‬נדר דאר חפצא‬
‫ב )רנב(‬ ‫בבא מציעא לג‪ ,.‬צער בעלי חיימ‬ ‫ב‪ ,‬קח‬ ‫נדרימ ט‪ ,:‬מעשה ר' שמעונ הצדיק‬
‫א‪ ,‬עז‪-‬עט‬ ‫בבא מציעא נט‪ ,:‬לא בשמימ היא‬ ‫ב‪ ,‬קעה‬ ‫נדרימ יג‪ ,.‬התפה בדבר הנדור‬
‫ב‪ ,‬פ‬ ‫בבא מציעא פד‪ ,.‬ר' יוחננ ור"ל‬ ‫ב‪ ,‬קעג‬ ‫נדרימ יג‪ ,:‬נדרימ באינ בו ממש‬
‫ב‪ ,‬קנז‬ ‫בבא מציעא פה‪ ,.‬לא ברכו בתורה‬ ‫א )רב(‬ ‫נדרימ לח‪ ,.‬חכמ גבור ועשיר‬
‫א )רפד(‬ ‫בבא מציעא פה‪ ,.‬מיתה בטרמ עת‬ ‫א )רנד(‬ ‫נדרימ ד‪ ,.‬עני חשוב כמת‬
‫א )קמא(‬ ‫בבא מציעא פו‪ ,.‬מתיבתא דרקיעא‬ ‫ב‪ ,‬קא‬ ‫נזיר ד‪ ,:‬נזירות שמשונ‬
‫ב‪ ,‬קמא‬ ‫בבא מציעא פז‪ ,.‬חולינ בטהרה‬ ‫ב‪ ,‬קז; קח‬ ‫נזיר ד‪ ,:‬נדרימ לשמ שמימ‬
‫א‪ ,‬תח‬ ‫בבא מציעא קו‪ ,.‬טענת נ בממונ‬ ‫א )קלב(‬ ‫נזיר ה‪ ,.‬יהיה בגימ' שלושימ‬
‫א )רפד(‬ ‫בבא מציעא קז‪ ,:‬מיתה בטרמ עת‬ ‫א‪ ,‬תמח‬ ‫וטה יד‪ ,.‬להלכ אחר מדותיו‬
‫ב‪ ,‬לא‬ ‫בבא מציעא קח‪ ,.‬בר מצרא‬ ‫ב‪ ,‬קלו‬ ‫וטה לו‪ ,:‬יופ ושבעימ לשונ‬
‫א )רב(‬ ‫בבא בתרא יב‪ ,.‬ניטלה נבואה‬ ‫ב‪ ,‬קעט‬ ‫וטה מד‪ ,:‬מלחמת רשות וחובה‬
‫ב‪ ,‬נט‬ ‫בבא בתרא יז‪ ,.‬מלאכ המוות‬ ‫א )קל(‬ ‫וטה מז‪ ,.‬משרבו הנואפימ‬
‫א )קלח(‬ ‫בבא בתרא קיט‪ ,:‬דר השואלימ‬ ‫א )שנח(‬ ‫גיטינ כ‪ ,.‬שכר הופר‬
‫ב‪ ,‬כג‬ ‫בבא בתרא קלג‪ ,.‬הפק לירושה‬ ‫א‪ ,‬ש‬ ‫גיטינ לו‪ ,.‬פרוזבול‬
‫א‪ ,‬רפ‬ ‫בבא בתרא קמד‪ ,:‬חלה בפשיעה‬ ‫א‪ ,‬שנה‬ ‫גיטינ לו‪ ,:‬הפקר בית דינ הפקר‬
‫א‪ ,‬קטז‬ ‫נהדרינ כ‪ ,:‬להעמיד להמ מלכ‬ ‫ב‪ ,‬ז‬ ‫גיטינ מה‪ ,.‬שיחת עופות‬
‫ב‪ ,‬ר‬ ‫נהדרינ כא‪ ,.‬לא ירבה נשימ‬ ‫א‪ ,‬שנד‬ ‫גיטינ נט‪ ,.‬עונת הפעוטות‬
‫א‪ ,‬קיד‬ ‫נהדרינ לח‪ ,.‬ונושנתמ‬ ‫ב‪ ,‬קנד‬ ‫גיטינ נט‪ ,:‬וקדשתו‬
‫ב‪ ,‬קצב‬ ‫נהדרינ מז‪ ,.‬צדיק אצל רשע‬ ‫א‪ ,‬קצז‬ ‫גיטינ ‪ ,:‬ברית על דברימ שבע"פ‬
‫ב‪ ,‬רא‬ ‫נהדרינ נג‪ ,:‬ערוות אשת הבנ‬ ‫ב‪ ,‬לח‬ ‫גיטינ ע‪ ,.‬עודה שהנאתכ‬
‫א‪ ,‬שעב‬ ‫נהדרינ נו‪ ,:‬ז' מצוות במרה‬ ‫ב‪ ,‬צח‬ ‫קידושינ ב‪ ,:‬מקודשת מזומנת‬
‫א‪ ,‬שפא‬ ‫נהדרינ נו‪ ,:‬להושיב בתי דינימ‬ ‫א‪ ,‬קד‬ ‫קידושינ ל‪ ,.‬והודעתמ לבניכ‬
‫א‪ ,‬שפב‬ ‫נהדרינ נח‪ ,:‬קומ ועשה ושוא"ת‬ ‫ב‪ ,‬פא‬ ‫קידושינ ל‪ ,:‬והב בופה‬
‫א‪ ,‬שעג‬ ‫נהדרינ נט‪ ,.‬גוי ששבת‬ ‫ב‪ ,‬קח‬ ‫קידושינ ל‪ ,:‬פגע בכ מנוול זה‬
‫ב‪ ,‬רפט‬ ‫נהדרינ ד‪ ,.‬ואתמ הדבקימ‬ ‫א‪ ,‬ו‬ ‫קידושינ לט‪ ,:‬למענ ייטב לכ‬

‫תצ |‬
‫דרכ נשר | מפתח מקורות‬

‫ב‪ ,‬ז‬ ‫חולינ ז‪ ,:‬כשפימ‬ ‫א‪ ,‬רנא‬ ‫נהדרינ ד‪ ,:‬הכרת בעולמ הזה‬
‫א‪ ,‬רו‬ ‫חולינ ז‪ ,:‬נוקפ אצבעו למטה‬ ‫ב‪ ,‬ב‬ ‫נהדרינ ה‪ ,:‬הלנ בבית הקברות‬
‫ב‪ ,‬נא‬ ‫חולינ נט‪ ,.‬ימני עופות‬ ‫ב‪ ,‬ד; ה; קכג‬ ‫נהדרינ ז‪ ,:‬מעשה כשפימ‬
‫ב‪ ,‬נב‬ ‫חולינ ב‪ ,.‬מדבריות‬ ‫ב‪ ,‬קכג‬ ‫נהדרינ ז‪ ,:‬עיגלא תילתא‬
‫ב‪ ,‬מו‬ ‫חולינ ד‪ ,.‬ימני ביצימ‬ ‫ב‪ ,‬קכג‬ ‫נהדרינ ח‪ ,.‬כישופ‬
‫א‪ ,‬שז‬ ‫חולינ ק‪ ,:‬מיני נאר‬ ‫א‪ ,‬רב‬ ‫נהדרינ ח‪ ,.‬למד להבינ ולהורות‬
‫א‪ ,‬שט‬ ‫חולינ קא‪ :‬בני ישראל‬ ‫ב‪ ,‬קלה‬ ‫נהדרינ ח‪ ,:‬לשונ נקיה‬
‫ב‪ ,‬קכג‬ ‫חולינ קה‪ ,:‬אמרה איהי מילתא‬ ‫א‪ ,‬קעג‬ ‫נהדרינ פא‪ ,:‬גונב את הקוה‬
‫ב )נג(‬ ‫חולינ קיח‪ ,.‬פירות שלא הוכשרו‬ ‫ב‪ ,‬קנה‬ ‫נהדרינ פג‪ ,.‬מחור בגדימ‬
‫א‪ ,‬פ‬ ‫חולינ קכד‪ ,.‬אילו אמרה יהושע‬ ‫ב‪ ,‬רא‬ ‫נהדרינ פה‪ ,:‬מקלל אביו ואמו‬
‫א‪ ,‬קמא‬ ‫חולינ קמב‪ ,.‬שכר בהאי עלמא‬ ‫א‪ ,‬שנח‬ ‫נהדרינ פז‪ ,.‬בינ דינ לדינ ‪ -‬ממונות‬
‫ב‪ ,‬קכג‬ ‫בכורות ח‪ ,:‬אמר שמ‬ ‫א‪ ,‬קפ; שמ‬ ‫נהדרינ פז‪ ,.‬זקנ ממרא בדרבננ‬
‫ב )עג(‬ ‫בכורות כב‪-.‬כג‪ ,:‬ביטול טומאה‬ ‫א‪ ,‬שמב‬ ‫נהדרינ פח‪ ,:‬חומר בדברי תורה‬
‫ב‪ ,‬ע‬ ‫בכורות כז‪ ,.‬טבילה לטומאת מת‬ ‫ב‪ ,‬ד‬ ‫נהדרינ צ‪ ,.‬הכופר בתחית המתימ‬
‫א‪ ,‬רט‬ ‫בכורות כט‪ ,.‬הנוטל שכר‬ ‫א‪ ,‬רט‬ ‫נהדרינ צא‪ ,.‬רופא אומנ תיקרא‬
‫א‪ ,‬תיב‬ ‫ערכינ י‪ ,:‬משומ ניא‬ ‫ב‪ ,‬צח‬ ‫נהדרינ צב‪ ,.‬קדוש לעולמ קיימ‬
‫א‪ ,‬קו‬ ‫ערכינ יא‪ ,.‬עיקר שירה בפה‬ ‫ב‪ ,‬שכח‬ ‫נהדרינ צב‪ ,.‬אותנ אלפ שנימ‬
‫א )פד(; ריא‬ ‫תמורה טז‪ ,.‬הלכות שנשתכחו‬ ‫ב‪ ,‬קכג‬ ‫נהדרינ צה‪ ,.‬אבישי בנ צרויה‬
‫א‪ ,‬עז‬ ‫תמורה טז‪ ,.‬לא בשמימ היא‬ ‫ב‪ ,‬שכג‬ ‫נהדרינ צז‪ ,.‬שית אלפי שנינ‬
‫א‪ ,‬ריג‬ ‫כריתות ה‪ ,.‬גזירה שוה‬ ‫א‪ ,‬שמא‬ ‫נהדרינ צט‪ ,.‬חוצ מדקדוק זה‬
‫ב‪ ,‬ד‬ ‫מעילה יז‪ ,:‬ריבוי שדימ‬ ‫א‪ ,‬רעא‬ ‫מכות כג‪ ,:‬רצה הקב"ה לזכות‬
‫ב‪ ,‬לח‬ ‫נדה יג‪ ,:‬המכני ידו‬ ‫א‪ ,‬יט; עב; קו; קמו;‬ ‫מכות כג‪ ,:‬תרי"ג מצוות‬
‫ב‪ ,‬קכו‬ ‫נדה כד‪ ,:‬דמות לילית‬ ‫רכא; שז‬
‫ב‪ ,‬ג‬ ‫נדה לד‪ ,.‬נדה וזוב בנכרימ‬ ‫ב‪ ,‬לז‬ ‫שבועות יח‪ ,:‬כל המקדש‬
‫א‪ ,‬שיט‬ ‫נדה ט‪ ,:‬שמא התעלפו‬ ‫א‪ ,‬קמו‬ ‫שבועות לט‪ ,.‬מצוות שעתידינ‬
‫א‪ ,‬שצה‬ ‫עבודה זרה ב‪-:‬ג‪ ,.‬מצוות בני נח‬
‫תלמוד ירושלמי‬ ‫א‪ ,‬רמא‬ ‫עבודה זרה ג‪ ,.‬היומ לעשותמ‬
‫א )רא(‬ ‫פאה פ"ב ה"ו‬ ‫א‪ ,‬קה‬ ‫עבודה זרה ז‪ ,.‬בדברי ופרימ‬
‫א‪ ,‬ש; )שא(‬ ‫שביעית פ"י ה"ה‬ ‫ב‪ ,‬לז; קי‬ ‫עבודה זרה כ‪ ,:‬ברייתא דרפב"י‬
‫א‪ ,‬קי; ב‪ ,‬קמא; קמג‬ ‫שבת פ"א ה"ג‬ ‫ב‪ ,‬נב‬ ‫עבודה זרה לה‪ ,:‬ימנ חלב טמא‬
‫ב )צה(‬ ‫שבת פ"ז ה"ב‬ ‫א )מה(‬ ‫עבודה זרה נד‪ ,:‬עולמ כמנהגו נוהג‬
‫א )שכד(‬ ‫עירובינ פ"ג ה"ט‬ ‫ב‪ ,‬עה‬ ‫עבודה זרה ז‪ ,:‬הראויה לגר‬
‫א‪ ,‬קפד‬ ‫וכה פ"ג ה"ד‬ ‫ב‪ ,‬עד‬ ‫עבודה זרה עד‪ ,:‬כלי אבנימ‬
‫א‪ ,‬קלג; שלב‬ ‫מגילה פ"א ה"ה‬ ‫ב‪ ,‬עה‬ ‫עבודה זרה עה‪ ,.‬גיתיו ובית בדיו‬
‫א‪ ,‬קטו; רא‬ ‫מגילה פ"א ה"ז‬ ‫א‪ ,‬שמג‬ ‫הוריות ד‪ ,.‬דבר שהצדוקימ מודימ‬
‫א )רא(‬ ‫מגילה פ"ד ה"א‬ ‫א‪ ,‬שמב‬ ‫הוריות ח‪ ,.‬זדונו כרת‬
‫א‪ ,‬שו; שעח‬ ‫מועד קטנ פ"א ה"ז‬ ‫ב‪ ,‬קנט‬ ‫הוריות יג‪ ,.‬ממזר ת"ח וכהנ ע"ה‬
‫א‪ ,‬שט‬ ‫מועד קטנ פ"ג ה"ה‬ ‫א‪ ,‬שו‬ ‫זבחימ קח‪ ,:‬שחוטי חוצ‬
‫א )רא(‬ ‫חגיגה פ"א ה"ח‬ ‫ב‪ ,‬עד‬ ‫מנחות כד‪ ,.‬שבע לו טומאה‬
‫א‪ ,‬קמא; ב‪ ,‬קטז‬ ‫חגיגה פ"ב ה"א‬ ‫ב‪ ,‬קנח‬ ‫מנחות נג‪ ,.‬עזריה ורבי פרידא‬
‫א‪ ,‬קה‬ ‫יבמות פ"ב ה"ד‬ ‫ב‪ ,‬רד‬ ‫מנחות קי‪ ,.‬מה כתיב בפ' הקרבנות‬

‫| תצא‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫ב‪ ,‬ז‬ ‫פרי שופטימ‪ ,‬קעד‬ ‫ב‪ ,‬רנא; רעד‬ ‫נדרימ פ"ט ה"א‬
‫א‪ ,‬שב‬ ‫פרי האזינו‪ ,‬שו‬ ‫א )רנה(‬ ‫וטה פ"א ה"ז‬
‫ב‪ ,‬שיט‬ ‫פרי ברכה‪ ,‬שמג‬ ‫א‪ ,‬תז‬ ‫וטה פ"ט ה"א‬
‫א )רא(‬ ‫תנחומא תשא יז‬ ‫א‪ ,‬תז‬ ‫גיטינ פ"ז ה"ג‬
‫א‪ ,‬ו‬ ‫תנחומא ויקרא ח‬ ‫ב‪ ,‬קכג‬ ‫נהדרינ פ"ז הי"ג‬
‫ב‪ ,‬רנא‬ ‫תנחומא שמיני ח‬ ‫ב‪ ,‬קעז‬ ‫עבודה זרה פ"ה הט"ו‬
‫ב‪ ,‬מו‬ ‫תנחומא מצורע א‬
‫א‪ ,‬צד‬ ‫תנחומא נשא טז‬ ‫מדרשימ‬
‫א )קא(; ב‪ ,‬נח‬ ‫בראשית רבה א‪ ,‬א‬ ‫א )קצו(‬ ‫מכילתא בשלח‪ ,‬דעמלק‪ ,‬ב‬
‫ב‪ ,‬רלג‬ ‫בראשית רבה ד‪ ,‬ד‬ ‫א‪ ,‬קמז‬ ‫מכילתא יתרו‪ ,‬ו‬
‫א‪ ,‬נב; נד‬ ‫בראשית רבה ה‪ ,‬ה‬ ‫ב‪ ,‬קנא‬ ‫מכילתא יתרו‪ ,‬יא‬
‫ב‪ ,‬קלא‬ ‫בראשית רבה לה‪ ,‬ג‬ ‫א‪ ,‬שצה‬ ‫מכילתא יתרו‪ ,‬יט‬
‫ב‪ ,‬נה; רלד; רלט; רנ‪-‬א;‬ ‫בראשית רבה מד‪ ,‬א‬ ‫א‪ ,‬רעו‬ ‫מכילתא משפטימ‪ ,‬דנזיקינ‪ ,‬ד‬
‫א )קג(‬ ‫בראשית רבה מט‪ ,‬ב‬ ‫ב‪ ,‬צו‬ ‫מכילתא משפטימ‪ ,‬דכפא‪ ,‬כ‬
‫א‪ ,‬רפ‬ ‫בראשית רבה נא‪ ,‬ג‬ ‫א‪ ,‬צד‬ ‫מכילתא דרשב"י‪ ,‬שמות יט‪ ,‬כד‬
‫א‪ ,‬תד‬ ‫בראשית רבה נה‪ ,‬ב‬ ‫ב‪ ,‬קנה‬ ‫תורת כהנימ ח‪ ,‬ח‬
‫א‪ ,‬שעח‬ ‫בראשית רבה ע‪ ,‬יט‬ ‫ב‪ ,‬כז‬ ‫תורת כהנימ יב‪ ,‬ג‬
‫ב‪ ,‬רפט‬ ‫בראשית רבה פ‪ ,‬ז‬ ‫ב‪ ,‬קנה‬ ‫תורת כהנימ טז‪ ,‬לד‬
‫ב‪ ,‬קט‬ ‫בראשית רבה פ‪ ,‬יא‬ ‫ב‪ ,‬כז; פו‬ ‫תורת כהנימ יט‪ ,‬ב‬
‫ב‪ ,‬קלה‬ ‫בראשית רבה פו‪ ,‬ז‬ ‫ב‪ ,‬רא‬ ‫תורת כהנימ יט‪ ,‬יב‬
‫א‪ ,‬נד‬ ‫שמות רבה כא‪ ,‬ו‬ ‫ב‪ ,‬קנג‬ ‫תורת כהנימ יט‪ ,‬ל‬
‫ב‪ ,‬שא‬ ‫ויקרא רבה א‪ ,‬יד‬ ‫ב‪ ,‬קנה‬ ‫תורת כהנימ כא‪ ,‬ו‬
‫א )קמב(‬ ‫ויקרא רבה יג‪ ,‬א‬ ‫ב‪ ,‬קנד‬ ‫תורת כהנימ כא‪ ,‬ח‬
‫א )רפד(‬ ‫ויקרא רבה טז‪ ,‬ח‬ ‫ב‪ ,‬לה‬ ‫תורת כהנימ כה‪ ,‬ח‬
‫א‪ ,‬קצ; )רא(‬ ‫ויקרא רבה כב‪ ,‬א‬ ‫ב‪ ,‬קפ‬ ‫תורת כהנימ כה‪ ,‬לח‬
‫ב )רה(‬ ‫ויקרא רבה כב‪ ,‬ה‬ ‫ב‪ ,‬ד‬ ‫תורת כהנימ כו‪ ,‬יב‬
‫ב‪ ,‬ז‬ ‫ויקרא רבה לב‪ ,‬ב‬ ‫א )רא(‬ ‫תורת כהנימ כז‪ ,‬לד‬
‫ב‪ ,‬ז‬ ‫במדבר רבה יט‪ ,‬ג‬ ‫א‪ ,‬רכד‬ ‫פרי במדבר‪ ,‬א‬
‫ב‪ ,‬קעט‬ ‫דברימ רבה ה‪ ,‬יד‬ ‫א‪ ,‬רכב‬ ‫פרי נשא‪ ,‬כ‬
‫א‪ ,‬נה‬ ‫דברימ רבה י‪ ,‬ב‬ ‫ב‪ ,‬כה; קה‬ ‫פרי שלח‪ ,‬קטו‬
‫ב )רצ(‬ ‫שיר השירימ רבה א‪ ,‬ד‬ ‫ב‪ ,‬שא‬ ‫פרי פנח קלט‬
‫א )שכד(‬ ‫שיר השירימ רבה א‪ ,‬ה‬ ‫ב‪ ,‬קעא; קעב‬ ‫פרי מטות‪ ,‬יד‬
‫ב‪ ,‬ז‬ ‫קהלת רבה י‪ ,‬כג‬ ‫א )רצו(‬ ‫פרי ואתחננ‪ ,‬לג‬
‫א‪ ,‬תעב‬ ‫איכה רבה ב‪ ,‬יג‬ ‫ב‪ ,‬שה‬ ‫פרי עקב‪ ,‬מא‬
‫ב‪ ,‬פ‬ ‫שוחר טוב יב‪ ,‬ד‬ ‫א‪ ,‬תמח; ב‪ ,‬רפז‬ ‫פרי עקב‪ ,‬מט‬
‫ב‪ ,‬שא‬ ‫מדרש תהלימ ל‬ ‫ב‪ ,‬קעט‬ ‫פרי עקב‪ ,‬נא‬
‫ב‪ ,‬קמא‬ ‫מדרש תהלימ פז‬ ‫ב‪ ,‬נה‬ ‫פרי ראה‪ ,‬עו‬
‫א‪ ,‬תכ‬ ‫מדרש תהלימ קו‬ ‫א‪ ,‬שכט; שלב‬ ‫פרי ראה‪ ,‬פב‬
‫א )קצו(‬ ‫מדרש תהלימ קלב‬ ‫ב‪ ,‬רפח‬ ‫פרי ראה‪ ,‬פה‬
‫ב‪ ,‬קמא‬ ‫פיקתא דרב כהנא ה‪ ,‬ג‬ ‫א‪ ,‬שמג‬ ‫פרי שופטימ‪ ,‬קנד‬
‫א )שכד(‬ ‫פיקתא דרב כהנא‪ ,‬יז‬ ‫ב )רצ(‬ ‫פרי שופטימ‪ ,‬קעג‬

‫תצב |‬
‫דרכ נשר | מפתח מקורות‬

‫ב‪ ,‬קנד‬ ‫עשינ‪ ,‬לב‬ ‫ב‪ ,‬קמא‬ ‫פיקתא רבתי טו‬

‫א‪ ,‬קמט‬ ‫עשינ צו‪-‬קז‬ ‫א )שפח(‬ ‫משנת רבי אליעזר‪ ,‬ו‬
‫א‪ ,‬קטז‬ ‫עשינ‪ ,‬קכג‬ ‫ב‪ ,‬ו‬ ‫פר יצירה ב‪ ,‬ד‬
‫א )תיא(‬ ‫עשינ‪ ,‬קנה‬ ‫ב‪ ,‬רד‬ ‫מדרש תמורה‬
‫א‪ ,‬רכה‬ ‫עשינ‪ ,‬קפב‬ ‫ב )שלא(‬ ‫פר הבהיר‪ ,‬קנח‬
‫ב )קפט(‬ ‫עשינ‪ ,‬קפה‬ ‫א‪ ,‬קכד‬ ‫זוהר‪ ,‬א‪ ,‬כו‪:‬‬
‫א‪ ,‬רכז; ב‪ ,‬קפ; )קפט(‬ ‫עשינ‪ ,‬קפז‬ ‫ב‪ ,‬מ‬ ‫זוהר‪ ,‬א‪ ,‬קכה‪:‬‬
‫א‪ ,‬תמז‬ ‫עשינ‪ ,‬רו‬ ‫ב‪ ,‬מא‬ ‫זוהר‪ ,‬א‪ ,‬קפד‪:‬‬
‫ב‪ ,‬רח‬ ‫עשינ‪ ,‬רטו‬ ‫ב‪ ,‬קכג‬ ‫זוהר‪ ,‬ב‪ ,‬כח‪.‬‬
‫א‪ ,‬קד‬ ‫עשינ‪ ,‬רלא‬ ‫א )קא(‬ ‫זוהר‪ ,‬ב‪ ,‬קא‪.‬‬
‫א‪ ,‬קפב‬ ‫עשינ‪ ,‬שיב‬ ‫א‪ ,‬נד‬ ‫זוהר‪ ,‬ב‪ ,‬קצח‪.‬‬
‫א‪ ,‬רח‬ ‫לאוינ‪ ,‬קח‬ ‫ב‪ ,‬מא‬ ‫זוהר‪ ,‬ב‪ ,‬רמ‪.‬‬
‫א‪ ,‬רח‬ ‫לאוינ‪ ,‬קפא‬ ‫ב‪ ,‬מא‬ ‫זוהר‪ ,‬ג‪ ,‬לא‪:‬‬
‫ב‪ ,‬ר‬ ‫לאוינ‪ ,‬רפז‬ ‫ב‪ ,‬ק‬ ‫זוהר‪ ,‬ג‪ ,‬פח‪:‬‬
‫ב‪ ,‬רח‬ ‫לאוינ‪ ,‬שז‪-‬שח‬ ‫א )קב(‬ ‫זוהר‪ ,‬ג‪ ,‬קעט‪:‬‬
‫א‪ ,‬ריג‬ ‫לאוינ‪ ,‬שלו‬ ‫א )תד(‬ ‫פיוטי יוי בנ יוי‪ ,‬אתנ תהלה‬
‫ב‪ ,‬קצב‬ ‫לאוינ‪ ,‬שנג‬
‫ב‪ ,‬רה‬ ‫לאוינ‪ ,‬שה‬
‫ פ רי ה ר מ ב "מ‬
‫פירוש המשניות‬
‫ב )קיג(‬ ‫הקדמה ד"ה ועמ מות יהושע‬ ‫פר המצוות‬
‫ב )עט(‬ ‫הקדמה ד"ה אבל ברת‬ ‫א‪ ,‬תנד‬ ‫הקדמה‬
‫א‪ ,‬שצג‬ ‫הקדמה ד"ה החלק הראשונ‬ ‫שורש ראשונ א‪ ,‬קו‪-‬קז; קלו; קמו; קג‪-‬קז‬
‫א‪ ,‬קלז‬ ‫הקדמה ד"ה והחלק החמישי‬ ‫א )קלח(; קח‪-‬קעב‬ ‫שורש שני‬
‫א )קמב(‬ ‫הקדמה ד"ה וכאשר מת‬ ‫א‪ ,‬קעג‪-‬קעה; קצז‬ ‫שורש שלישי‬
‫ב )קיג(‬ ‫הקדמה ד"ה והנני מביא לכ משל‬ ‫ב‪ ,‬כג‪-‬קצז‬ ‫שורש רביעי‬
‫א )קמב(‬ ‫הקדמה ד"ה וכאשר אפ‬ ‫ב‪ ,‬קצט‪-‬שלה‬ ‫שורש חמישי‬
‫ב‪ ,‬קנו‬ ‫הקדמה ד"ה הפרק השלישי‬ ‫א )תנט(‬ ‫שורש שישי‬
‫א‪ ,‬שיג‬ ‫הקדמה ד"ה גמ במתנבא‬ ‫א‪ ,‬קמה; ב )רח(‬ ‫שורש תשיעי‬
‫א‪ ,‬קפט‬ ‫הקדמה ד"ה דע שכל‬ ‫ב )ריב(‬ ‫שורש אחד עשר‬
‫א‪ ,‬קי‬ ‫הקדמה ד"ה ואלו המ חצי‬ ‫א‪ ,‬רנב‬ ‫שורש ארבעה עשר‬
‫א‪ ,‬עט; )קמב(‬ ‫הקדמה ד"ה ודע שהנבואה‬ ‫א‪ ,‬קמו; ב‪ ,‬רעו‬ ‫עשינ‪ ,‬א‬
‫ב‪ ,‬קיג‬ ‫הקדמה ד"ה וענינ זה לא נודע‬ ‫ב )רעט(‬ ‫עשינ‪ ,‬ב‬
‫ב‪ ,‬קז‬ ‫הקדמה ד"ה אח"כ נתעק‬ ‫א‪ ,‬רצו; ב‪ ,‬שג‬ ‫עשינ‪ ,‬ג‬
‫א‪ ,‬קיז‬ ‫הקדמה ד"ה גמ במתנבא‬ ‫א‪ ,‬קו; ב‪ ,‬שה‬ ‫עשינ‪ ,‬ה‬
‫א‪ ,‬רעב‬ ‫ברכות א‪ ,‬ו‬ ‫ב‪ ,‬רצג‬ ‫עשינ‪ ,‬ו‬
‫ב‪ ,‬שכ‬ ‫ברכות ד‪ ,‬ד‬ ‫ב‪ ,‬שד‬ ‫עשינ‪ ,‬ז‬
‫ב‪ ,‬רנד‬ ‫ברכות ה‪ ,‬ג‬ ‫א‪ ,‬תמז‬ ‫עשינ‪ ,‬ח‬
‫א‪ ,‬רמח‬ ‫פאה א‪ ,‬א‬ ‫ב‪ ,‬רח‬ ‫עשינ‪ ,‬טז‬
‫ב )קיג(‬ ‫דמאי ה‪ ,‬ט‬ ‫ב‪ ,‬קנ; קנב‬ ‫עשינ‪ ,‬כ‬
‫א‪ ,‬ש‬ ‫שביעית י‪ ,‬ד‬ ‫ב‪ ,‬קנג‬ ‫עשינ‪ ,‬כא‬

‫| תצג‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫ב‪ ,‬רעו‬ ‫יודי התורה א‪ ,‬א‬ ‫א‪ ,‬רא‬ ‫פחימ ד‪ ,‬י‬

‫ב )רעט(‬ ‫יודי התורה א‪ ,‬ה‬ ‫ב‪ ,‬רנה‬ ‫מגילה ד‪ ,‬ז‬
‫ב‪ ,‬שיב‬ ‫יודי התורה א‪ ,‬יא‪-‬יב‬ ‫א‪ ,‬רעד‬ ‫נדרימ ד‪ ,‬ד‬
‫א‪ ,‬רצה‬ ‫יודי התורה ב‪ ,‬א‪-‬ב‬ ‫א )קלב(‬ ‫נזיר א‪ ,‬ג‬
‫ב‪ ,‬שב‬ ‫יודי התורה ב‪ ,‬ב‬ ‫ב‪ ,‬קנו‬ ‫גיטינ ה‪ ,‬ח‬
‫ב‪ ,‬רצו‬ ‫יודי התורה ב‪ ,‬ז‬ ‫ב‪ ,‬רב‬ ‫נהדרינ ב‪ ,‬ה‬
‫ב‪ ,‬רפ‬ ‫יודי התורה ב‪ ,‬ט‪-‬י‬ ‫א‪ ,‬רנא‬ ‫נהדרינ ט‪ ,‬ו‬
‫ב‪ ,‬רצו‬ ‫יודי התורה ד‪ ,‬ו‬ ‫נהדרינ‪ ,‬הקדמה לפרק י א‪ ,‬קלח; קלט; )קצו(;‬
‫ב‪ ,‬קכט‬ ‫יודי התורה ד‪ ,‬ח‬ ‫רמט; רנא; תמב; ב )רעט(‬
‫א‪ ,‬רצה; ב‪ ,‬שג‬ ‫יודי התורה ד‪ ,‬יב‬ ‫ב‪ ,‬קצו‬ ‫מכות ג‪ ,‬יז‬
‫ב‪ ,‬רו‬ ‫יודי התורה ד‪ ,‬יג‬ ‫ב‪ ,‬קכא‬ ‫עבודה זרה ד‪ ,‬ז‬
‫ב‪ ,‬רצו‬ ‫יודי התורה ז‪ ,‬א‬ ‫א‪ ,‬כא; ב‪ ,‬קיג‬ ‫הקדמה לשמונה פרקימ‬
‫א‪ ,‬קלח‬ ‫יודי התורה ז‪ ,‬ו‬ ‫ב‪ ,‬קכט‬ ‫שמונה פרקימ‪ ,‬א‬
‫א‪ ,‬שט; ב‪ ,‬קעא‬ ‫יודי התורה ז‪ ,‬ז‬ ‫שמונה פרקימ‪ ,‬ד ב )ל(; )קיג(; קיז; קיח; קמד;‬
‫א‪ ,‬שח‬ ‫יודי התורה ח‪ ,‬א‪-‬ג‬ ‫)קט(; רה; )רכב(‬
‫ב )מח(‬ ‫יודי התורה ח‪ ,‬ב‬ ‫א‪ ,‬ר‬ ‫שמונה פרקימ‪ ,‬ה‬
‫א‪ ,‬שלג‬ ‫יודי התורה ט‪ ,‬א‬ ‫ב‪ ,‬רנח; )שפד(‬ ‫שמונה פרקימ‪ ,‬ו‬
‫א‪ ,‬פא‬ ‫יודי התורה ט‪ ,‬א; ד‬ ‫ב‪ ,‬רצד‬ ‫שמונה פרקימ‪ ,‬ז‬
‫א‪ ,‬שצט‬ ‫יודי התורה י‪ ,‬א‪-‬ג‬ ‫שמונה פרקימ‪ ,‬ח א )נג(; קכא; )רמט(; ב‪ ,‬רפא‬
‫ב‪ ,‬קיד‪-‬קטו‬ ‫דעות א‪ ,‬א‪-‬ד‬ ‫ב )רנח(; שיג‬ ‫אבות א‪ ,‬ג‬
‫ב )ל(; קיט‬ ‫דעות א‪ ,‬ה‬ ‫ב‪ ,‬קלד‬ ‫אבות א‪ ,‬טז‬
‫ב‪ ,‬ק; קיט‬ ‫דעות א‪ ,‬ו‬ ‫ב‪ ,‬קטו‬ ‫אבות ב‪ ,‬א‬
‫ב‪ ,‬קיד‬ ‫דעות ב‪ ,‬א‬ ‫א‪ ,‬טו; ב‪ ,‬יט‬ ‫אבות ג‪ ,‬טו‬
‫ב )קלג(‬ ‫דעות ב‪ ,‬ד‬ ‫א )נג(‬ ‫אבות ה‪ ,‬ה‬
‫ב‪ ,‬קע‬ ‫דעות ג‪ ,‬א‬ ‫ב )קיג(; )קז(; קע‬ ‫אבות ה‪ ,‬ו‬
‫א‪ ,‬רנט‬ ‫דעות ג‪ ,‬ב‪-‬ג‬ ‫ב )קט(‬ ‫אבות ה‪ ,‬יג‬
‫א‪ ,‬רנט‬ ‫דעות ד‪ ,‬א‬ ‫א )קיב(‬ ‫עדיות ח‪ ,‬ז‬
‫א )רפו(‬ ‫דעות ד‪ ,‬יא‬ ‫ב‪ ,‬קצ‬ ‫הוריות א‪ ,‬א‬
‫א‪ ,‬רפ‬ ‫דעות ד‪ ,‬טו‬ ‫ב‪ ,‬רה‬ ‫מנחות יג‪ ,‬יא‬
‫א‪ ,‬רעח‬ ‫דעות ד‪ ,‬כ‬ ‫א‪ ,‬תנד‬ ‫חולינ א‪ ,‬ה‬
‫ב‪ ,‬קא‬ ‫דעות ה‪ ,‬ד‬ ‫א‪ ,‬שז; שצ‬ ‫חולינ ז‪ ,‬ו‬
‫ב‪ ,‬קיב‬ ‫דעות ה‪ ,‬ה‬ ‫ב‪ ,‬קצ‬ ‫בכורות ד‪ ,‬ג‬
‫ב‪ ,‬קמד‬ ‫דעות ו‪ ,‬א‬ ‫א‪ ,‬רח; ב‪ ,‬קיא‬ ‫הקדמה לטהרות‬
‫ב‪ ,‬רצג‬ ‫דעות ו‪ ,‬ב‬ ‫א‪ ,‬ריד‬ ‫כלימ ז‪ ,‬ג‬
‫א‪ ,‬רט‬ ‫תלמוד תורה א‪ ,‬ז‬ ‫א‪ ,‬רח‬ ‫כלימ יז‪ ,‬יב‬
‫ב )קפט(‬ ‫עבודה זרה ז‪ ,‬א‬ ‫ב‪ ,‬קמד‬ ‫טהרות ב‪ ,‬ב‬
‫ב‪ ,‬קכ‬ ‫עבודה זרה יא‪ ,‬י‪-‬יא‬ ‫ב‪ ,‬שלח‬ ‫ידימ ד‪ ,‬ז‬
‫ב‪ ,‬רו‬ ‫עבודה זרה יא‪ ,‬יב‬
‫ב‪ ,‬קכ; )רכב(‬ ‫עבודה זרה יא‪ ,‬טז‬ ‫משנה תורה‬
‫ב‪ ,‬רע‬ ‫תשובה א‪ ,‬א‬ ‫א‪ ,‬קצ‬ ‫הקדמה‬
‫ב‪ ,‬רעג‬ ‫תשובה ב‪ ,‬ח‬ ‫א‪ ,‬שכח‬ ‫מנינ המצוות הקצר‬

‫תצד |‬
‫דרכ נשר | מפתח מקורות‬

‫ב‪ ,‬קעח‬ ‫מאכלות אורות יז‪ ,‬ט‬ ‫ב‪ ,‬ר‬ ‫תשובה ג‪ ,‬ד‬
‫ב‪ ,‬קט‬ ‫מאכלות אורות יז‪ ,‬כט‪-‬לב‬ ‫ב‪ ,‬רעט‬ ‫תשובה ג‪ ,‬ז‬
‫ב‪ ,‬רו‬ ‫שחיטה יד‪ ,‬טז‬ ‫א‪ ,‬קצ‬ ‫תשובה ג‪ ,‬ח‬
‫ב‪ ,‬קעה‬ ‫שבועות ב‪ ,‬ט‬ ‫א‪ ,‬קכא‬ ‫תשובה ה‬
‫ב‪ ,‬קעה‬ ‫נדרימ א‪ ,‬ז‪-‬ח‬ ‫א‪ ,‬קכג‬ ‫תשובה ה‪ ,‬ד‬
‫ב‪ ,‬קעג‬ ‫נדרימ ג‪ ,‬י‬ ‫ב‪ ,‬רפ‬ ‫תשובה ה‪ ,‬ה‬
‫ב‪ ,‬קז‬ ‫נדרימ יג‪ ,‬כג‬ ‫א‪ ,‬קכו‬ ‫תשובה ו‪ ,‬ה‬
‫ב )קז(‬ ‫נזירות ג‪ ,‬יג‬ ‫א‪ ,‬קיח; ב‪ ,‬רעא‬ ‫תשובה ז‪ ,‬ה‬
‫ב‪ ,‬קא‬ ‫נזירות י‪ ,‬יד‬ ‫ב‪ ,‬רצג‬ ‫תשובה ז‪ ,‬ו‪-‬ז‬
‫ב‪ ,‬קפח‬ ‫תרומות א‪ ,‬ב‬ ‫א )רמב(; רנב‬ ‫תשובה ח‪ ,‬א‬
‫ב‪ ,‬קפח‬ ‫תרומות א‪ ,‬כו‬ ‫ב‪ ,‬רה‬ ‫תשובה ח‪ ,‬ב‪-‬ד‬
‫א‪ ,‬שנט‬ ‫שמיטה ויובל ט‪ ,‬טז‬ ‫ב‪ ,‬שכד‬ ‫תשובה ח‪ ,‬ח וראב"ד‬
‫ב‪ ,‬קפח‬ ‫שמיטה ויובל יא‪ ,‬ד‬ ‫א‪ ,‬רמב‬ ‫תשובה ט‪ ,‬א‬
‫ב‪ ,‬קמט‬ ‫בית הבחירה א‪ ,‬א‬ ‫ב‪ ,‬שיג‬ ‫תשובה י‪ ,‬ב‬
‫ב‪ ,‬קנג‬ ‫בית הבחירה ז‪ ,‬א‬ ‫א‪ ,‬ח; רצו‬ ‫תשובה י‪ ,‬ג‬
‫ב‪ ,‬קנד‬ ‫כלי המקדש ג‪ ,‬א‬ ‫א‪ ,‬תמד‬ ‫תשובה י‪ ,‬ה‬
‫ב‪ ,‬קנד‬ ‫כלי המקדש ד‪ ,‬א‪-‬ב‬ ‫א‪ ,‬רצו‬ ‫תשובה י‪ ,‬ו‬
‫א‪ ,‬רכא‬ ‫מעשה הקרבנות ב‪ ,‬טו‬ ‫ב‪ ,‬קלט‬ ‫קריאת שמע ג‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫ב‪ ,‬צח; רג; רלו; רנט‬ ‫מעילה ח‪ ,‬ח‬ ‫א‪ ,‬קו; ב‪ ,‬שז‬ ‫תפילה א‪ ,‬א‬
‫ב‪ ,‬קצ‬ ‫שגגות יג‪ ,‬ב‬ ‫א‪ ,‬שעה‬ ‫תפילה א‪ ,‬ה‬
‫א‪ ,‬תט; ב‪ ,‬רד; רלו‬ ‫תמורה ד‪ ,‬יג‬ ‫ב‪ ,‬שכ‬ ‫תפילה ב‪ ,‬ב‬
‫א‪ ,‬רח‬ ‫טומאת מת ב‪ ,‬י‬ ‫ב‪ ,‬רנד‬ ‫תפילה ט‪ ,‬ז‬
‫א )קמב(‬ ‫טומאת צרעת ב‪ ,‬ט‬ ‫א‪ ,‬קלז‬ ‫תפילה יב‪ ,‬א‬
‫ב‪ ,‬לו‬ ‫טומאת אוכלינ טז‪ ,‬ח‬ ‫א )שלג(‬ ‫נשיאת כפימ יד‪ ,‬יב‬
‫ב‪ ,‬קמג‬ ‫טומאת אוכלינ טז‪ ,‬ח‪-‬ט‬ ‫ב‪ ,‬שיט‬ ‫ברכות א‪ ,‬א‪-‬ג‬
‫ב‪ ,‬קמו‬ ‫טומאת אוכלינ טז‪ ,‬י‬ ‫א‪ ,‬תכח‬ ‫ברכות י‪ ,‬ט‬
‫ב‪ ,‬קא; קיא; קמג‬ ‫טומאת אוכלינ טז‪ ,‬יב‬ ‫א‪ ,‬קעז‬ ‫ברכות יא‪ ,‬ג‬
‫ב‪ ,‬פג; רה; ר; שלט‬ ‫מקוואות יא‪ ,‬יב‬ ‫א‪ ,‬רנב‬ ‫מילה א‪ ,‬ב ונו"כ‬
‫א‪ ,‬תט‬ ‫שכירות ח‪ ,‬ה‬ ‫א‪ ,‬קלו‬ ‫עירובינ א‪ ,‬ב‬
‫א )רנט(‬ ‫רוצח יא‬ ‫א )שנח(‬ ‫קידוש החודש ה‪ ,‬א‬
‫ב )ל(‬ ‫רוצח יג‪ ,‬ד‬ ‫א‪ ,‬שנג‬ ‫וכה ח‪ ,‬י‬
‫א‪ ,‬שנה‬ ‫נהדרינ כד‪ ,‬ו‬ ‫ב‪ ,‬שיח‬ ‫תעניות א‪ ,‬ב‬
‫א‪ ,‬רה‬ ‫עדות יג‪ ,‬א‬ ‫ב )קפט(‬ ‫תעניות ה‪ ,‬ב‬
‫א‪ ,‬קעח‬ ‫ממרימ א‪ ,‬א‪-‬ב‬ ‫א‪ ,‬קעב‬ ‫אישות א‪ ,‬ג‬
‫א‪ ,‬קה‬ ‫ממרימ א‪ ,‬ב‬ ‫ב‪ ,‬קצא‬ ‫אישות יג‪ ,‬יח‪-‬יט‬
‫א‪ ,‬ריב‬ ‫ממרימ ב‪ ,‬א‬ ‫ב‪ ,‬ר‬ ‫אישות כה‪ ,‬ב‬
‫א‪ ,‬קמג; ריג‬ ‫ממרימ ב‪ ,‬ב‬ ‫ב )צד(‬ ‫איורי ביאה יא‪ ,‬טז‬
‫א‪ ,‬שכח‬ ‫ממרימ ב‪ ,‬ט‬ ‫א )רפ(‬ ‫איורי ביאה טז‪ ,‬ט‬
‫א‪ ,‬שמח‬ ‫ממרימ ג‪ ,‬ד‪-‬ה‬ ‫ב‪ ,‬קב‬ ‫איורי ביאה כב‪ ,‬יח‪-‬כ‬
‫א‪ ,‬שמא; שמח‬ ‫ממרימ ד‪ ,‬א‬ ‫ב‪ ,‬מז‬ ‫מאכלות אורות ג‪ ,‬יג‬
‫א‪ ,‬שמו‬ ‫ממרימ ד‪ ,‬ב‬ ‫א‪ ,‬רו; ב‪ ,‬קעח‬ ‫מאכלות אורות יז‪ ,‬ה‬

‫| תצה‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫ב‪ ,‬שמ‬ ‫א‪ ,‬ב‬ ‫א‪ ,‬קלז‬ ‫אבל א‪ ,‬א‬

‫א‪ ,‬רכ; שע‬ ‫א‪ ,‬ג‬ ‫א‪ ,‬רה‬ ‫אבל ב‪ ,‬א‬
‫ב )רכב(‬ ‫א‪ ,‬ח‬ ‫א‪ ,‬רה‬ ‫אבל ב‪ ,‬ז‬
‫ב‪ ,‬ריג‬ ‫א‪ ,‬ט‬ ‫א‪ ,‬קטז‬ ‫מלכימ א‪ ,‬א‬
‫א‪ ,‬רנד‬ ‫א‪ ,‬ע‬ ‫ב )קיג(‬ ‫מלכימ ב‪ ,‬ו‬
‫א‪ ,‬י; כא‬ ‫א‪ ,‬עא‬ ‫ב‪ ,‬רג‬ ‫מלכימ ג‪ ,‬ב‬
‫א )כט(; תעב; ב )רמו(‬ ‫א‪ ,‬עד‬ ‫ב‪ ,‬קצא‬ ‫מלכימ ה‪ ,‬ח‬
‫ב )ל(‬ ‫ב‪ ,‬הקדמות‬ ‫ב‪ ,‬קצ‬ ‫מלכימ ה‪ ,‬ט‪-‬יב‬
‫ב )רעט(‬ ‫ב‪ ,‬א‬ ‫א )שעב(; שפד‬ ‫מלכימ ח‪ ,‬י‬
‫א‪ ,‬תע; ב‪ ,‬רצו‬ ‫ב‪ ,‬ד‬ ‫א‪ ,‬שעג; שפד‬ ‫מלכימ ח‪ ,‬יא‬
‫ב‪ ,‬רצו‬ ‫ב‪ ,‬ו‬ ‫א‪ ,‬שעד; שפט‬ ‫מלכימ ט‪ ,‬א‬
‫א‪ ,‬יא; ב‪ ,‬רצו‬ ‫ב‪ ,‬יא‬ ‫א‪ ,‬שעג‬ ‫מלכימ י‪ ,‬ט‬
‫א )צו(‬ ‫ב‪ ,‬יג‬ ‫א‪ ,‬שצה; ב )קפט(‬ ‫מלכימ יא‪ ,‬ד‬
‫א )כט(‬ ‫ב‪ ,‬יג‪-‬כה‬
‫א‪ ,‬נו; ב‪ ,‬ריט‬ ‫ב‪ ,‬יז‬ ‫מורה נבוכימ‬
‫א‪ ,‬מ; )נז(; קנה; ב )רכג(‬ ‫ב‪ ,‬יח‬ ‫א‪ ,‬כ; ב‪ ,‬רפב‬ ‫הקדמה‬
‫ב )רכה(‬ ‫ב‪ ,‬יט‬ ‫ב‪ ,‬קכח‬ ‫א‪ ,‬א‬
‫א‪ ,‬נ‬ ‫ב‪ ,‬כח‬ ‫א‪ ,‬רמה; רנא; תלג‬ ‫א‪ ,‬ב‬
‫א‪ ,‬לב; ב‪ ,‬שכד‬ ‫ב‪ ,‬כח‪-‬כט‬ ‫ב‪ ,‬קיב‬ ‫א‪ ,‬ה‬
‫א‪ ,‬טו; )מד(; נא; ב‪ ,‬יט‬ ‫ב‪ ,‬כט‬ ‫ב‪ ,‬קכא‬ ‫א‪ ,‬ז‬
‫ב )שכה(‬ ‫ב‪ ,‬ל‬ ‫א‪ ,‬קנ; תע‬ ‫א‪ ,‬יא ושמ טוב‬
‫ב‪ ,‬רז‬ ‫ב‪ ,‬לא‬ ‫א‪ ,‬תמד‬ ‫א‪ ,‬יז‬
‫א )צו(; שיד; שצה‬ ‫ב‪ ,‬לב ומפרשימ‬ ‫א‪ ,‬ד; תלג; ב‪ ,‬שד‬ ‫א‪ ,‬יח‬
‫א‪ ,‬צד‬ ‫ב‪ ,‬לב‪-‬לג‬ ‫א )קכה(; )תמב(‬ ‫א‪ ,‬כו‬
‫א )מד(; שצג‬ ‫ב‪ ,‬לג‬ ‫א‪ ,‬תמ‬ ‫א‪ ,‬כז‬
‫א‪ ,‬מט; קלח‬ ‫ב‪ ,‬לה‬ ‫ב‪ ,‬שלט‬ ‫א‪ ,‬כח‬
‫ב‪ ,‬קמה‬ ‫ב‪ ,‬לו‬ ‫א )תמד(; ב‪ ,‬פא‬ ‫א‪ ,‬לא‬
‫א )שיד(‬ ‫ב‪ ,‬לז‬ ‫א‪ ,‬כ; תמד‬ ‫א‪ ,‬לג‬
‫א‪ ,‬צב; )קמ(; שעא; ב‪ ,‬קיז‬ ‫ב‪ ,‬לט‬ ‫א‪ ,‬ז; כא; רנא; תלג; תמג‬ ‫א‪ ,‬לד‬
‫א )צה(; תלב; ב )רכד(‬ ‫ב‪ ,‬מ‬ ‫א‪ ,‬תמג; ב‪ ,‬שיב‬ ‫א‪ ,‬לה‬
‫א )מד(; פב‬ ‫ב‪ ,‬מב‬ ‫ב )רעט(‬ ‫א‪ ,‬לו‬
‫ב‪ ,‬קג‬ ‫ב‪ ,‬מה‬ ‫א‪ ,‬שכא‬ ‫א‪ ,‬מב‬
‫א )מד(‬ ‫ב‪ ,‬מו‬ ‫ב‪ ,‬רלג‬ ‫א‪ ,‬מו‬
‫א‪ ,‬רח‬ ‫ב‪ ,‬מח‬ ‫א‪ ,‬תז‬ ‫א‪ ,‬נ‬
‫א‪ ,‬יא‬ ‫ג‪ ,‬מבוא‬ ‫א‪ ,‬תמה‬ ‫א‪ ,‬נ‪-‬‬
‫ב‪ ,‬קב; קלב; קלג; )רכה(‬ ‫ג‪ ,‬ח‬ ‫א‪ ,‬תמו; ב )ריט(; רכ; )שכה(‬ ‫א‪ ,‬נב‬
‫א‪ ,‬רפ; ב‪ ,‬קיז‬ ‫ג‪ ,‬י‬ ‫א‪ ,‬תמה‬ ‫א‪ ,‬נג‬
‫א‪ ,‬רפ; ב‪ ,‬קכב‬ ‫ג‪ ,‬יב‬ ‫א‪ ,‬ד; תמו; ב‪ ,‬קא; )קיט(‬ ‫א‪ ,‬נד‬
‫ב‪ ,‬ריג; שלג‬ ‫ג‪ ,‬יג‬ ‫ב‪ ,‬רעח‬ ‫א‪ ,‬נז‬
‫ב‪ ,‬רטז‬ ‫ג‪ ,‬יג‪-‬יד‬ ‫א‪ ,‬תנ‪-‬תנא; תג‬ ‫א‪ ,‬נט‬
‫א )צה(‬ ‫ג‪ ,‬טו‬ ‫ב‪ ,‬קכב‬ ‫א‪ ,‬א‬

‫תצו |‬
‫דרכ נשר | מפתח מקורות‬

‫א‪ ,‬תמז‬ ‫תשובות הרמב"מ‪ ,‬בלאו‪ ,‬ב‪ ,‬רז‬ ‫א‪ ,‬רפט; ב‪ ,‬רצה‬ ‫ג‪ ,‬יז‬
‫א )שט(‬ ‫אגרות‪ ,‬שילת‪ ,‬קלט‬ ‫ב‪ ,‬רצה‬ ‫ג‪ ,‬יח‬
‫א )פח(‬ ‫אגרות‪ ,‬שילת‪ ,‬א‪ ,‬קב‬ ‫ב )רמא(‬ ‫ג‪ ,‬יט‬
‫א )תטז(‬ ‫אגרות‪ ,‬שילת‪ ,‬א‪ ,‬רכד‬ ‫א‪ ,‬קכא; ב‪ ,‬רפא‬ ‫ג‪ ,‬כ‬
‫א‪ ,‬רפג‬ ‫אגרות‪ ,‬שילת‪ ,‬א‪ ,‬רד‬ ‫א‪ ,‬רצא‬ ‫ג‪ ,‬כג‬
‫א )רמב(‬ ‫אגרות‪ ,‬שילת‪ ,‬א‪ ,‬שמג‬ ‫א‪ ,‬ת‪-‬תג‬ ‫ג‪ ,‬כד‬
‫א‪ ,‬שז‬ ‫אגרות‪ ,‬שילת‪ ,‬א‪ ,‬תי‬ ‫א‪ ,‬לב; מג; )נז(; רצג‬ ‫ג‪ ,‬כה‬
‫ב‪ ,‬ר‬ ‫אגרות‪ ,‬שילת‪ ,‬ב‪ ,‬תפא‬ ‫ב )נט(; ריד; )רכה(; רלט; רמה; רנט‬ ‫ג‪ ,‬כו‬
‫א )רמט(‬ ‫אגרות‪ ,‬שילת‪ ,‬ב‪ ,‬תפז‬ ‫א‪ ,‬ה; ו; רמה; )שעד(;‬ ‫ג‪ ,‬כז‬
‫ב‪ ,‬שלט‬ ‫אגרות‪ ,‬שילת‪ ,‬ב‪ ,‬תקמג‬ ‫שצב; תלג; ב )רמא(‬
‫א‪ ,‬כא‬ ‫אגרות‪ ,‬שילת‪ ,‬ב‪ ,‬תקנג‬ ‫א‪ ,‬ז; רצז; ב‪ ,‬שג‬ ‫ג‪ ,‬כח‬
‫ב‪ ,‬קצב‬ ‫אגרות‪ ,‬שילת‪ ,‬ב‪ ,‬תקעז‬ ‫ב‪ ,‬קכב; רמה‬ ‫ג‪ ,‬כט‬
‫ב‪ ,‬רט‬ ‫אגרות‪ ,‬שילת‪ ,‬ב‪ ,‬תרפ‬ ‫א )רמז(‬ ‫ג‪ ,‬ל‬
‫א )מד(; ב‪ ,‬רו‬ ‫אגרת תימנ‬ ‫א‪ ,‬ה; ב‪ ,‬רז; רכה‬ ‫ג‪ ,‬לא‬
‫ב‪ ,‬צג‬ ‫אגרת המור‬ ‫ב‪ ,‬קמח; רב‬ ‫ג‪ ,‬לב‬
‫א‪ ,‬רפו‬ ‫הנהגת הבריאות‬ ‫ב‪ ,‬קד; קיד; קה; )שעד(‬ ‫ג‪ ,‬לג‬
‫ב‪ ,‬רח‬ ‫ג‪ ,‬לה‬
‫ב‪ ,‬שיח‬ ‫ג‪ ,‬לו‬
‫ פר י הר מב "נ‬ ‫ב‪ ,‬רלו‬ ‫ג‪ ,‬לז‬
‫ב‪ ,‬ר‬ ‫ג‪ ,‬לח‬
‫השגות לפר המצוות‬ ‫ב‪ ,‬קיז; קנו; רמה; רו; שיח‬ ‫ג‪ ,‬לט‬
‫א‪ ,‬קיד‪-‬קלה; ריב; שמב; תמח‬ ‫שורש ראשונ‬ ‫א )קצב(; שכו; שמא‬ ‫ג‪ ,‬מא‬
‫א‪ ,‬קלז; ריז; ב )כט(‬ ‫שורש שני‬ ‫א )שעד(‬ ‫ג‪ ,‬מב‬
‫ב‪ ,‬כג‪-‬קצז‬ ‫שורש רביעי‬ ‫ב‪ ,‬שיח‬ ‫ג‪ ,‬מד‬
‫א )תנט(‬ ‫שורש שישי‬ ‫ב‪ ,‬פח; קמט; )קנב(; קנג‬ ‫ג‪ ,‬מה‬
‫א‪ ,‬שפג‬ ‫שורש ארבעה עשר‬ ‫ב )נג(; נד; רמה; רג; רפה‬ ‫ג‪ ,‬מו‬
‫א‪ ,‬קמז‬ ‫עשינ א‬ ‫ב‪ ,‬כד; פג; ק; קנט; קו; רח‬ ‫ג‪ ,‬מז‬
‫ב‪ ,‬כד; שה‬ ‫עשינ ה‬ ‫ב‪ ,‬קו; רמח‬ ‫ג‪ ,‬מח‬
‫ב‪ ,‬רצט‬ ‫עשינ ו‬ ‫ב‪ ,‬פד; קו; רח; רלו‬ ‫ג‪ ,‬מט‬
‫א‪ ,‬שג; ב‪ ,‬שד‬ ‫עשינ ז‬ ‫א‪ ,‬ד; ז; ח; ב‪ ,‬קכט; קמה; שטז; תלג‬ ‫ג‪ ,‬נא‬
‫ב‪ ,‬קנ‬ ‫עשינ לג‬ ‫א‪ ,‬קלט; רנא; ב‪ ,‬קלא; תלג‬ ‫ג‪ ,‬נד‬
‫א )שנח(‬ ‫עשינ קנג‬ ‫ב‪ ,‬קכט; ריג‬ ‫מילות ההגיונ‪ ,‬ט‬
‫ב‪ ,‬קעט‬ ‫שכחת העשינ ד‬ ‫א‪ ,‬תלג‬ ‫מילות ההגיונ‪ ,‬יד‬
‫א‪ ,‬שטז‬ ‫שכחת הלאוינ א‬
‫א‪ ,‬קג‬ ‫שכחת הלאוינ ב‬ ‫אגרות‬
‫ב‪ ,‬צז‬ ‫שכחת הלאוינ ג‬ ‫ב‪ ,‬קנז‬ ‫תשובות הרמב"מ‪ ,‬בלאו‪ ,‬א‪ ,‬קלה‬
‫ב‪ ,‬קעד‬ ‫תשובות הרמב"מ‪ ,‬בלאו‪ ,‬א‪ ,‬קמז‬
‫חידושי הרמב"נ לש"‬ ‫א )שפח(‬ ‫תשובות הרמב"מ‪ ,‬בלאו‪ ,‬א‪ ,‬קמח‬
‫ב‪ ,‬קעה‬ ‫הלכות נדרימ‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫ב‪ ,‬צג‬ ‫תשובות הרמב"מ‪ ,‬בלאו‪ ,‬א‪ ,‬שכ‬
‫א )רב(‬ ‫בבא בתרא יב‪ .‬ד"ה הא דאמריננ‬ ‫א‪ ,‬קעא‬ ‫תשובות הרמב"מ‪ ,‬בלאו‪ ,‬א‪ ,‬שנה‬
‫ב )ל(‬ ‫בבא בתרא כו‪ .‬ד"ה הא דאמריננ‬ ‫א‪ ,‬שעד‬ ‫תשובות הרמב"מ‪ ,‬בלאו‪ ,‬א‪ ,‬תמח‬

‫| תצז‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫ב‪ ,‬ב‬ ‫ויקרא יז‪ ,‬ז‬ ‫ב )ל(‬ ‫נהדרינ יח‪ ,.‬מלחמות‬

‫ב‪ ,‬נג‬ ‫ויקרא יז‪ ,‬יא‬ ‫ב‪ ,‬קעז‬ ‫עבודה זרה עה‪ :‬ד"ה מדקתני‬
‫ב‪ ,‬קפא‬ ‫ויקרא יח‪ ,‬כה‬ ‫ב‪ ,‬לו‬ ‫חולינ לד‪ :‬ד"ה הא דתננ‬
‫א‪ ,‬רנ‬ ‫ויקרא יח‪ ,‬כט‬ ‫ב )צה(‬ ‫נדה ב‪ .‬ד"ה והלל‬
‫א‪ ,‬קנב; ב‪ ,‬כז; לג; קעב‬ ‫ויקרא יט‪ ,‬ב‬
‫א‪ ,‬תלה‬ ‫ויקרא כ‪ ,‬ג‬ ‫פירוש הרמב"נ לתורה‬
‫ב‪ ,‬ק‬ ‫ויקרא כא‪ ,‬א‬ ‫א )ו(‬ ‫בראשית א‪ ,‬ד‬
‫ב‪ ,‬לד‬ ‫ויקרא כא‪ ,‬ו‬ ‫א )קכב(‬ ‫בראשית ב‪ ,‬ט‬
‫א )תיא(‬ ‫ויקרא כג‪ ,‬ב‬ ‫א )ו(‬ ‫בראשית ב‪ ,‬יז‬
‫ב‪ ,‬לה‬ ‫ויקרא כג‪ ,‬טו‬ ‫א‪ ,‬קכט‬ ‫בראשית טו‪ ,‬יד‬
‫א‪ ,‬תלד‬ ‫ויקרא כג‪ ,‬כד‬ ‫א‪ ,‬ד; ח; רלז‬ ‫בראשית יז‪ ,‬א‬
‫א‪ ,‬תלד‬ ‫ויקרא כג‪ ,‬מ‬ ‫א‪ ,‬תלד‬ ‫בראשית יז‪ ,‬ט‬
‫א )ח(; רלח; רנז; )רעג(‬ ‫ויקרא כו‪ ,‬יא‬ ‫ב‪ ,‬ד‬ ‫בראשית יח‪ ,‬א‬
‫א‪ ,‬תלד‬ ‫במדבר ב‪ ,‬ז‬ ‫א‪ ,‬ב‬ ‫בראשית יח‪ ,‬יט‬
‫ב‪ ,‬קעג‬ ‫במדבר ה‪ ,‬ו‬ ‫א‪ ,‬תג‬ ‫בראשית כב‪ ,‬א‬
‫א )קל(‬ ‫במדבר ה‪ ,‬כ‬ ‫א‪ ,‬שעח‬ ‫בראשית כט‪ ,‬כא‬
‫א‪ ,‬רב‬ ‫במדבר ח‪ ,‬ב‬ ‫ב‪ ,‬מד‬ ‫בראשית לא‪ ,‬לה‬
‫א‪ ,‬תלד‬ ‫במדבר י‪ ,‬ו‬ ‫ב‪ ,‬רפד‬ ‫בראשית לב‪ ,‬כא‬
‫א‪ ,‬תיד‬ ‫במדבר י‪ ,‬ט‬ ‫א‪ ,‬שז‬ ‫בראשית לב‪ ,‬כה‪-‬לג‬
‫א‪ ,‬תלד‬ ‫במדבר יא‪ ,‬טז‬ ‫א‪ ,‬שפא‬ ‫בראשית לד‪ ,‬יג‬
‫א‪ ,‬קמ‬ ‫במדבר יב‪ ,‬ח‬ ‫א‪ ,‬תמא‬ ‫בראשית מו‪ ,‬א‬
‫א‪ ,‬תלד; ב‪ ,‬נט‬ ‫במדבר יט‪ ,‬ב‬ ‫א‪ ,‬רלח‬ ‫בראשית מו‪ ,‬יט‬
‫א‪ ,‬קיח‬ ‫במדבר כא‪ ,‬א‪-‬ג‬ ‫ב )ריט(‬ ‫שמות ג‪ ,‬יג‬
‫ב‪ ,‬קעא; קעג‬ ‫במדבר ל‪ ,‬ג‬ ‫א‪ ,‬ד; ט; רלח‬ ‫שמות ו‪ ,‬ב‬
‫א‪ ,‬קלג; )שכח(; שלא‬ ‫דברימ ד‪ ,‬ב‬ ‫ב‪ ,‬ד‬ ‫שמות ז‪ ,‬יא‬
‫א‪ ,‬קיז‬ ‫דברימ ד‪ ,‬כה‬ ‫א‪ ,‬ריח; שא; שו; שטו;‬ ‫שמות יג‪ ,‬טז‬
‫ב‪ ,‬רח‬ ‫דברימ ה‪ ,‬יד‬ ‫תלד; ב‪ ,‬נט‬
‫ב )ל(; לא‬ ‫דברימ ו‪ ,‬יח‬ ‫א‪ ,‬תלד‬ ‫שמות טו‪ ,‬יח‬
‫א‪ ,‬קיז‬ ‫דברימ ז‪ ,‬כב‬ ‫ב‪ ,‬לד‬ ‫שמות יט‪ ,‬י‬
‫ב‪ ,‬קפד‬ ‫דברימ יא‪ ,‬א‬ ‫ב‪ ,‬כה; מד‬ ‫שמות כב‪ ,‬ל‬
‫א‪ ,‬שא; ב‪ ,‬רצט‬ ‫דברימ יא‪ ,‬כב‬ ‫ב‪ ,‬קנ; קנא‬ ‫שמות כה‪ ,‬ב‬
‫א‪ ,‬ב‬ ‫דברימ יג‪ ,‬יא‬ ‫א‪ ,‬תלד‬ ‫שמות כה‪ ,‬כה‬
‫א‪ ,‬קנט; ר; ריח;‬ ‫דברימ יז‪ ,‬יא‬ ‫ב‪ ,‬קלה‬ ‫שמות ל‪ ,‬יג‬
‫רלב; שלד; )שלו(; שג; ת‬ ‫א‪ ,‬תלד‬ ‫שמות ל‪ ,‬יט‬
‫א‪ ,‬קטז‬ ‫דברימ יז‪ ,‬יד‬ ‫ב‪ ,‬לג‬ ‫הקדמה לויקרא‬
‫ב‪ ,‬ו‬ ‫דברימ יח‪ ,‬ט‬ ‫ב‪ ,‬רג‬ ‫ויקרא א‪ ,‬ט‬
‫א‪ ,‬תלד; ב‪ ,‬רמט‬ ‫דברימ כב‪ ,‬ו‬ ‫ב‪ ,‬נא‬ ‫ויקרא יא‪ ,‬יג‬
‫א‪ ,‬תלד‬ ‫דברימ כב‪ ,‬כב‬ ‫ב‪ ,‬נב‬ ‫ויקרא יא‪ ,‬לז‬
‫א‪ ,‬קכא‬ ‫דברימ ל‪ ,‬ו‬ ‫ב‪ ,‬מה‬ ‫ויקרא יב‪ ,‬ד‬
‫א‪ ,‬קיח; ב‪ ,‬רעא‬ ‫דברימ ל‪ ,‬יא‬ ‫ב‪ ,‬רפה‬ ‫ויקרא יב‪ ,‬ו‬
‫א‪ ,‬תלד‬ ‫דברימ לב‪ ,‬כו‬ ‫ב‪ ,‬נא‬ ‫ויקרא טו‪ ,‬יא‬

‫תצח |‬
‫דרכ נשר | מפתח מקורות‬

‫ב )ריט(‬ ‫הנבחר באמונות ודעות‪ ,‬ד‬ ‫א‪ ,‬תג‬ ‫איוב א‪ ,‬יא‬

‫ב‪ ,‬פב‬ ‫הנבחר באמונות ודעות‪ ,‬ו‪ ,‬ד‬ ‫א‪ ,‬ב; ע‬ ‫איוב לו‪ ,‬ז‬
‫א )שמו(‬ ‫הנבחר באמונות ודעות‪ ,‬מהדו"ק ז‬
‫מפתח התלמוד לרנ"ג‪ ,‬ברכות יט‪ .‬א‪ ,‬עח‪-‬עט‬ ‫כתבי הרמב"נ‬
‫א‪ ,‬שפט‬ ‫מפתח התלמוד לרנ"ג‪ ,‬הקדמה‬ ‫ב‪ ,‬מז‬ ‫הלכות נדה פ"ח אות ז‬
‫א‪ ,‬שצח‬ ‫מפתח התלמוד לרנ"ג‪ ,‬כתובות‬ ‫א )מד(; נט; )ט(;‬ ‫דרשת תורת ה' תמימה‬
‫א‪ ,‬תכא‬ ‫דר רב עמרמ‪ ,‬פח ד"ה אינ צריכ‬ ‫)קצו(; )שצ(; ב‪ ,‬מה‬
‫ב‪ ,‬שט‬ ‫ידור ר"ג‪ ,‬הקדמה‬ ‫א‪) ; ,‬ט(; )ע(;‬ ‫דרשה על קהלת‬
‫א‪ ,‬י‬ ‫פירוש קהלת מיוח לר"ג‪ ,‬מבוא‬ ‫ב‪ ,‬קפד; שכח‬
‫א‪ ,‬קנא‬ ‫פירוש רשב"ח לתורה‪ ,‬ואתחננ‬ ‫א )קלב(‬ ‫פר הגאולה עמ' רב‬
‫א‪ ,‬שצ‬ ‫פירוש רשב"ח לתורה‪ ,‬וישלח‬ ‫תורת האדמ המיחוש‪ ,‬הכנה א‪ ,‬רט; )רעג(;‬
‫א )פד(‬ ‫ר"ג‪ ,‬תפיר שמות יא‪ ,‬ג‬ ‫רעז‬
‫א‪ ,‬תכ‬ ‫שאילתות‪ ,‬וישלח כו‬ ‫ב‪ ,‬שכב‬ ‫תורת האדמ הופ‪ ,‬הרפואה‬
‫א )תיא(‬ ‫שאילתות‪ ,‬יתרו נד‬ ‫א‪ ,‬שעח‬ ‫תורת האדמ האבל‪ ,‬ההתחלה‬
‫תשובות הגאונימ אופק‪ ,‬קטו א‪ ,‬שצט; ב‪ ,‬קכז‬ ‫ב‪ ,‬ש‬ ‫שער הגמול‪ ,‬ד"ה ואמ תאמר‬
‫א‪ ,‬שצח‬ ‫תשובות הגאונימ אפ‪198 ,‬‬ ‫א‪ ,‬רמב‬ ‫שער הגמול‪ ,‬ד"ה דע שיש מרבותנו‬
‫ב‪ ,‬קכז‬ ‫תשובות הגאונימ הרכבי‪ ,‬רמח‬ ‫א‪ ,‬רפג‬ ‫שער הגמול‪ ,‬ד"ה ויראה מדברי‬
‫א‪ ,‬שצז‬ ‫תשובות הגאונימ ליק‪ ,‬צט‬ ‫א‪ ,‬תג‬ ‫שער הגמול‪ ,‬ד"ה ואמ תשאל‬
‫א )ע(‬ ‫שער הגמול‪ ,‬ד"ה וכבר באו‬
‫ראשונימ‬ ‫א )רמד(‬ ‫אמונה ובטחונ‪ ,‬ז‬
‫א‪ ,‬תכה‬ ‫אבודרהמ‪ ,‬ברכות הראיה‬ ‫ב‪ ,‬שלא‬ ‫פירוש פר יצירה‪ ,‬פ"א מ"א‬
‫ב‪ ,‬קמב‬ ‫אבודרהמ‪ ,‬תפילת ראש השנה‬ ‫א‪ ,‬תמ‬ ‫אגרת טרמ אענה‬
‫ב‪ ,‬שכט‬ ‫אבנ עזרא‪ ,‬בראשית ח‪ ,‬ב‬
‫א )פד(‬ ‫אבנ עזרא‪ ,‬בראשית כז‪ ,‬יט‬ ‫גאונימ‬
‫ב‪ ,‬רפד‬ ‫אבנ עזרא‪ ,‬בראשית לב‪ ,‬כא‬ ‫ב‪ ,‬שכג‬ ‫אוצר הגאונימ נהדרינ‪ ,‬א'קמט‬
‫א‪ ,‬תכג‬ ‫אבנ עזרא‪ ,‬שמות ג‪ ,‬טו‬ ‫א‪ ,‬תיג‬ ‫אוצר הגאונימ פחימ‪ ,‬שמח‬
‫א )רכד(‬ ‫אבנ עזרא‪ ,‬שמות טז‪ ,‬כט‬ ‫ב‪ ,‬שט‬ ‫אזהרות ר"ג‬
‫א )קמז(‬ ‫אבנ עזרא‪ ,‬שמות כ‪ ,‬א‬ ‫א‪ ,‬קו‬ ‫בה"ג‪ ,‬כה‬
‫ב‪ ,‬רפד‬ ‫אבנ עזרא‪ ,‬שמות כה‪ ,‬יז‬ ‫א‪ ,‬קו‬ ‫בה"ג‪ ,‬לג‪-‬לו‬
‫ב‪ ,‬רפד‬ ‫אבנ עזרא‪ ,‬ויקרא א‪ ,‬א‬ ‫א‪ ,‬קז‬ ‫בה"ג‪ ,‬עה‬
‫ב‪ ,‬רפד‬ ‫אבנ עזרא‪ ,‬ויקרא א‪ ,‬ד‬ ‫א‪ ,‬קז‬ ‫בה"ג‪ ,‬קא‪-‬קיט‬
‫ב‪ ,‬קכז‬ ‫אבנ עזרא‪ ,‬ויקרא יט‪ ,‬לא‬ ‫א‪ ,‬קו‬ ‫בה"ג‪ ,‬קלט‬
‫א‪ ,‬רה‬ ‫אבנ עזרא‪ ,‬ויקרא כא‪ ,‬ב‬ ‫ב‪ ,‬כג‬ ‫בה"ג‪ ,‬קג‬
‫ב‪ ,‬שכט‬ ‫אבנ עזרא‪ ,‬ויקרא כה‪ ,‬ב‬ ‫א‪ ,‬קו‬ ‫בה"ג‪ ,‬ר‬
‫א‪ ,‬רכד‬ ‫אבנ עזרא‪ ,‬במדבר ה‪ ,‬ב‬ ‫א )רעב(‬ ‫גנזי ירושלימ‪ ,‬ב‪ ,‬קצו‬
‫א‪ ,‬רכד‬ ‫אבנ עזרא‪ ,‬דברימ כג‪ ,‬י‬ ‫ב )ריט(‬ ‫הנבחר באמונות ודעות‪ ,‬ב‪ ,‬יא‬
‫ב )ריט(‬ ‫אבנ עזרא‪ ,‬דברימ לג‪ ,‬ב‬ ‫א‪ ,‬רצז‬ ‫הנבחר באמונות ודעות‪ ,‬ב‪ ,‬יג‬
‫ב‪ ,‬רפד‬ ‫אבנ עזרא‪ ,‬ישעיה כח‪ ,‬יד‬ ‫ב‪ ,‬רנט‬ ‫הנבחר באמונות ודעות‪ ,‬ג‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫ב )קפד(‬ ‫אבנ צרצה‬ ‫א‪ ,‬שו‬ ‫הנבחר באמונות ודעות‪ ,‬ג‪ ,‬ד‬
‫א‪ ,‬רנג‬ ‫אברבנאל‪ ,‬במדבר טו‬ ‫א‪ ,‬שצט‬ ‫הנבחר באמונות ודעות‪ ,‬ג‪ ,‬ד‬
‫א‪ ,‬קיט‬ ‫אברבנאל‪ ,‬במדבר כא‪ ,‬א‬ ‫א )קצו(; תעה‬ ‫הנבחר באמונות ודעות‪ ,‬ג‪ ,‬ז‬

‫| תצט‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫ב )נח(‬ ‫החינוכ‪ ,‬שב‬ ‫א‪ ,‬תכג‬ ‫אברבנאל‪ ,‬בראשית א‪ ,‬כו‬

‫ב‪ ,‬קה‬ ‫החינוכ‪ ,‬שעד‬ ‫ב‪ ,‬רו‬ ‫אברבנאל‪ ,‬ויקרא כה‪ ,‬א‬
‫ב‪ ,‬שכ‬ ‫החינוכ‪ ,‬תלג‬ ‫ב‪ ,‬יז‬ ‫אברבנאל‪ ,‬ישעיה מ‪ ,‬לא‬
‫א‪ ,‬שכט‬ ‫החינוכ‪ ,‬תנד‬ ‫א‪ ,‬רפט; רצא‬ ‫אגרת ההשגחה לרשב"ת‬
‫א‪ ,‬קטז‬ ‫החינוכ‪ ,‬תצז‬ ‫א‪ ,‬תכד‬ ‫אור השכל ט‬
‫ב‪ ,‬רלה‬ ‫החינוכ‪ ,‬תקמה‬ ‫א‪ ,‬קמח; ב‪ ,‬רעו‬ ‫אור השמ‪ ,‬הצעה‬
‫א‪ ,‬שעח‬ ‫הכוזרי א‪ ,‬פג‬ ‫ב )רעט(‬ ‫אור השמ‪ ,‬א‪ ,‬ג‪ ,‬ד‬
‫א )פז(; שטו‬ ‫הכוזרי א‪ ,‬פז‬ ‫א‪ ,‬קכא‬ ‫אור השמ‪ ,‬ב‪ ,‬ה‪ ,‬א‪-‬ד‬
‫א‪ ,‬שז‬ ‫הכוזרי א‪ ,‬פ‪-‬צא‬ ‫ב‪ ,‬שב‬ ‫אור השמ‪ ,‬ב‪ ,‬ו‪ ,‬א‬
‫א )פז(‬ ‫הכוזרי א‪ ,‬צה‬ ‫א‪ ,‬תלה‬ ‫אור השמ‪ ,‬ג‪ ,‬א‬
‫א )פז(‬ ‫הכוזרי א‪ ,‬קג‬ ‫א )רצ(‬ ‫אור השמ‪ ,‬ג‪ ,‬א‪ ,‬א‪ ,‬ה‬
‫א )פז(‬ ‫הכוזרי ב‪ ,‬נ‬ ‫א )רמה(‬ ‫אור השמ‪ ,‬ג‪ ,‬ג‪ ,‬א‬
‫א )פז(‬ ‫הכוזרי ג‪ ,‬יא‬ ‫ב )ל(‬ ‫אור השמ‪ ,‬ח‪ ,‬א‪ ,‬א‪ ,‬ד‬
‫א )פז(‬ ‫הכוזרי ג‪ ,‬כג‬ ‫ב )עה(‬ ‫אור זרוע‪ ,‬ח"א י' קיב‬
‫א )שכו(‬ ‫הכוזרי ג‪ ,‬מ‪-‬מח‬ ‫ב‪ ,‬עה‬ ‫אור זרוע‪ ,‬פחימ רנו‬
‫א )פז(‬ ‫הכוזרי ה‪ ,‬כא‬ ‫ב‪ ,‬קעז‬ ‫איור והיתר‪ ,‬נח‪ ,‬קי‬
‫א‪ ,‬ח‬ ‫הכוזרי‪ ,‬א‪ ,‬ג‬ ‫ב‪ ,‬שכב‬ ‫ארחות חיימ‪ ,‬ברכות ב‬
‫ב‪ ,‬שב‬ ‫הכוזרי‪ ,‬ב‪ ,‬מו‬ ‫ב‪ ,‬רצא‬ ‫בית יעקב פריצול‬
‫ב‪ ,‬רנט‬ ‫הכוזרי‪ ,‬ב‪ ,‬מח‬ ‫ב‪ ,‬לז‬ ‫בעלי הנפש לראב"ד‬
‫ב‪ ,‬נז‬ ‫הכוזרי‪ ,‬ב‪ ,‬נט‪-‬‬ ‫א )שעז(‬ ‫בעלי התו' עה"ת‪ ,‬בראשית א‪ ,‬א‬
‫ב‪ ,‬י‬ ‫הכוזרי‪ ,‬ב‪ ,‬ו‬ ‫א )קלב(‬ ‫גימטריאות לר"י החיד‪ ,‬ד‬
‫ב‪ ,‬לו; )נ(; )צד(‬ ‫הכוזרי‪ ,‬ג‪ ,‬מט‬ ‫ב‪ ,‬רלג‬ ‫דרכ אמונה‪ ,‬ג‬
‫ב )רצט(‬ ‫הכוזרי‪ ,‬ג‪ ,‬ה‬ ‫ב )עט(; ריב‬ ‫דרשות הר"נ‪ ,‬ג‬
‫א‪ ,‬תלו‬ ‫הכוזרי‪ ,‬ד‪ ,‬יג‪-‬יט‬ ‫ב‪ ,‬נט‪-‬א‬ ‫דרשות הר"נ‪ ,‬יא‬
‫ב‪ ,‬קכז‬ ‫הלכות הר"י אבנ גיאת‪ ,‬א‪36 ,‬‬ ‫א‪ ,‬שעח‬ ‫דרשות ר"י אבנ שועיב‪ ,‬ויחי‬
‫א‪ ,‬תטו‬ ‫המאור‪ ,‬שבת יא‪.‬‬ ‫א‪ ,‬קכא; )רצא(;‬ ‫דרשת הפח לר"ח קרשקש‬
‫ב‪ ,‬עד‬ ‫המכריע‪ ,‬ב‬ ‫תכג‬
‫ב‪ ,‬רצ‬ ‫המעלות לרש"ט‪ ,‬עמ' ‪22‬‬ ‫ב‪ ,‬קמב‬ ‫האגור‪ ,‬תתקכג‬
‫א‪ ,‬תעד‬ ‫המעלות‪5 ,‬‬ ‫ב )רכט(‬ ‫האמונה הרמה‪ ,‬הקדמה‬
‫ב‪ ,‬מט‬ ‫המקצועות‪ ,‬מז‬ ‫ב‪ ,‬קיז‬ ‫האמונה הרמה‪ ,‬א‪ ,‬ו‬
‫א‪ ,‬תכד‬ ‫העקרימ א‪ ,‬כד‬ ‫א )קצו(; ב‪ ,‬רנט‬ ‫האמונה הרמה‪ ,‬ב‪ ,‬ה‬
‫א )צט(‬ ‫העקרימ א‪ ,‬כה‬ ‫ב‪ ,‬רלו‬ ‫האמונות לרש"ט‪ ,‬א‪ ,‬א‬
‫ב )ל(‬ ‫העקרימ ב‪ ,‬ה‬ ‫א‪ ,‬תכז‬ ‫הבתימ‪ ,‬ברכות‪ ,‬יג‪ ,‬א‬
‫ב‪ ,‬ח‬ ‫העקרימ ג‪ ,‬ח‬ ‫ב‪ ,‬רנה‬ ‫הבתימ‪ ,‬המצוה‪ ,‬קמא‬
‫א )של(‬ ‫העקרימ ג‪ ,‬יד‬ ‫ב )צה(‬ ‫הבתימ‪ ,‬מגדל דוד‪ ,‬עמ' קעו‬
‫א‪ ,‬פה; שכד‬ ‫העקרימ‪ ,‬א‪ ,‬יח‬ ‫ב‪ ,‬צה‬ ‫הבתימ‪ ,‬מגדל דוד‪ ,‬עמ' שמב‬
‫א‪ ,‬שעה‬ ‫זוהר הרקיע‪ ,‬אזהרות פה‬ ‫ב )רה(‬ ‫הזכרונ לריטב"א‪ ,‬עמ' עד‬
‫א‪ ,‬ב‬ ‫זוהר הרקיע‪ ,‬הקדמה‬ ‫ב‪ ,‬נח‬ ‫החינוכ‪ ,‬קנט‬
‫א‪ ,‬קפ‬ ‫זוהר הרקיע‪ ,‬שורש א‬ ‫ב )נג(‬ ‫החינוכ‪ ,‬ק‬
‫א )שכו(‬ ‫חזקוני‪ ,‬דברימ ד‪ ,‬ב‬ ‫ב‪ ,‬מח‬ ‫החינוכ‪ ,‬קה‬
‫ב‪ ,‬צו‬ ‫חזקוני‪ ,‬ויקרא יט‪ ,‬ל‬ ‫ב‪ ,‬קנט‬ ‫החינוכ‪ ,‬רט‬

‫תק |‬
‫דרכ נשר | מפתח מקורות‬

‫ב )של(‬ ‫מאירת עיניימ‪ ,‬עמ' שט‬ ‫ב )קמז(‬ ‫חידימ‪ ,‬ויטינצקי‪ ,‬תתתתתיג‬

‫א‪ ,‬תלב‬ ‫מגיד משנה הקדמה להלכות שבת‬ ‫ב‪ ,‬קמא‬ ‫חידימ‪ ,‬מק"נ תרט‬
‫א )תיא(‬ ‫מגיד משנה שבת כט‪ ,‬יח‬ ‫א‪ ,‬רע‬ ‫חידימ‪ ,‬רצה‬
‫א‪ ,‬תיג‬ ‫מגיד משנה חנוכה ג‪ ,‬ו‬ ‫א‪ ,‬רעט‬ ‫חידימ‪ ,‬תשנא‬
‫א )רצא(‬ ‫מגנ אבות לרשב"צ‪ ,‬הפילוופי צט‪.‬‬ ‫ב‪ ,‬קלט‬ ‫חידימ‪ ,‬תתקצד‬
‫א )מד(‬ ‫מגנ אבות לרשב"צ‪ ,‬הקדמה‬ ‫ב‪ ,‬רצא‬ ‫חשק שלמה לר"ש מלוניל‪ ,‬ג‪ ,‬א‬
‫ב‪ ,‬קלד‬ ‫מדרש החכמה‪ ,‬דפ ‪139‬‬ ‫ב‪ ,‬שלח‬ ‫חשק שלמה לר"ש מלוניל‪ ,‬ג‪ ,‬‬
‫ב‪ ,‬קעז‬ ‫מהר"ח אור זרוע‪ ,‬ג‬ ‫א‪ ,‬קיט‬ ‫טור‪ ,‬במדבר כא‪ ,‬א‬
‫א‪ ,‬רט‬ ‫מור הרופאימ‪ ,‬מ‬ ‫א )ריג(‬ ‫יד רמה נהדרינ לג‪.‬‬
‫א‪ ,‬רפט‬ ‫מלחמות ה' לרלב"ג‪ ,‬ד‪ ,‬ד‬ ‫א‪ ,‬שעז‬ ‫יד רמה נהדרינ נט‪ .‬ד"ה רבי‬
‫א )רצ(‬ ‫מלחמות ה' לרלב"ג‪ ,‬ו‪ ,‬י‬ ‫א‪ ,‬רכד‬ ‫יוד מורא לראב"ע‪ ,‬ב‪ ,‬ז‬
‫א )קכה(‬ ‫מלחמות ה' לרלב"ג‪ ,‬כב‪.‬‬ ‫א‪ ,‬רטז‬ ‫יוד מורא לראב"ע‪ ,‬ו‬
‫ב‪ ,‬רלז‬ ‫מלחמת השמ לראב"מ‪ ,‬עמ' ח‬ ‫ב‪ ,‬שט‬ ‫יראימ‪ ,‬תו‬
‫א )עא(‬ ‫מערכת האלוהות‪ ,‬ד‬ ‫ב )רי(‬ ‫כד הקמח‪ ,‬וכה‬
‫א‪ ,‬ה‬ ‫מערכת האלוהות‪ ,‬ו‬ ‫ב‪ ,‬קלג‬ ‫כפות כפ‪ ,‬ב‪ ,‬ו‬
‫ב )ריב(‬ ‫מעשה נימ לראב"מ‪ ,‬ה‬ ‫א )ש(‬ ‫כפתור ופרח‪ ,‬ג‬
‫א )רנה(‬ ‫מעשה נימ ממריי‪129 ,‬‬ ‫א‪ ,‬שעו‬ ‫כפתור ופרח‪ ,‬מב‬
‫א )רנו(‬ ‫מעשה נימ ממריי‪142 ,‬‬ ‫א )קלא(‬ ‫כריתות‪ ,‬נתיבות עולמ בהקדמה‬
‫א‪ ,‬רפט‬ ‫מעשה נימ ממריי‪182 ,‬‬ ‫א‪ ,‬א; ב‪ ,‬טו‬ ‫כתב אלראאיל‪ ,‬ל‬
‫א‪ ,‬רמה‬ ‫מעשה נימ ממריי‪253 ,‬‬ ‫א )ד(‬ ‫כתר שמ טוב לרש"ט נ' גאונ‪ ,‬כו‬
‫א )רצ(‬ ‫מפעלות אלהימ לאברבנאל‪ ,‬צא‪:‬‬ ‫א )ע(‬ ‫כתר שמ טוב לרש"ט נ' גאונ‪ ,‬לה‬
‫ב‪ ,‬קנט‬ ‫מרדכי‪ ,‬גיטינ‪ ,‬ה‪ ,‬תא‬ ‫ב‪ ,‬ש‬ ‫כתר שמ טוב לרש"ט נ' גאונ‪ ,‬עב‬
‫ב )רכט(‬ ‫משיב דברימ נכוחימ‪ ,‬ג‬ ‫ב‪ ,‬פא‬ ‫מאירי משלי‪ ,‬ט‪ ,‬ח‬
‫ב )רכט(‬ ‫משיב דברימ נכוחימ‪ ,‬טו‬ ‫ב‪ ,‬קכד‬ ‫מאירי ברכות ד‪ :‬ד"ה אע"פ שקרא‬
‫א‪ ,‬קכג‬ ‫משמיע ישועה‪ ,‬מבשר טוב ב‬ ‫ב‪ ,‬שכא‬ ‫מאירי ברכות כח‪ :‬ד"ה אמר‬
‫א )קצו(‬ ‫משמיע ישועה‪ ,‬מבשר טוב ד‬ ‫ב‪ ,‬שיח‬ ‫מאירי ברכות ל‪ :‬ד"ה אמר המאירי‬
‫ב‪ ,‬לח‬ ‫וד התשובה לרבינו יונה‬ ‫א‪ ,‬תכז‬ ‫מאירי ברכות נד‪ .‬ד"ה נימ אלו‬
‫א )ת(‬ ‫מ"ג‪ ,‬הקדמה‬ ‫א‪ ,‬תכב‬ ‫מאירי שבת כג‪ .‬ד"ה מי שאינ‬
‫א‪ ,‬קטז‬ ‫מ"ג‪ ,‬עשה קיד‬ ‫א )תיט(‬ ‫מאירי שבת קיח‪ :‬ד"ה הקורא‬
‫ב‪ ,‬שט‬ ‫מ"ק‪ ,‬יא‬ ‫ב‪ ,‬קכה‬ ‫מאירי פחימ קט‪ :‬ד"ה בכמה‬
‫א‪ ,‬תכג‬ ‫עזר הדת עמ' ‪15‬‬ ‫א‪ ,‬תטו‬ ‫מאירי פחימ קיז‪ .‬ד"ה כל יחיד‬
‫א‪ ,‬שנה‬ ‫עליות דרבינו יונה‪ ,‬ב"ב ק‪.‬‬ ‫א‪ ,‬תכב‬ ‫מאירי תענית יט‪ .‬ד"ה שנוי‬
‫א )קכח(‬ ‫עקידת יצחק‪ ,‬כח‬ ‫ב‪ ,‬קח‬ ‫מאירי נדרימ ט‪ :‬ד"ה נדרי‬
‫ב‪ ,‬רצא‬ ‫ערוגות הבשמ לרמב"א‬ ‫א‪ ,‬שעג‬ ‫מאירי נהדרינ נט‪ .‬ד"ה בנ נח‬
‫א‪ ,‬תכ‬ ‫פירוש התפילה לר"י בנ יקר‪ ,‬מודימ‬ ‫מאירי נהדרינ פח‪ .‬ד"ה ואפילו א‪ ,‬שמא; שמג‬
‫ב )שכז(‬ ‫פירוש שיר השירימ לרמב"ת‬ ‫ב‪ ,‬קכה‬ ‫מאירי נהדרינ קא‪ .‬ד"ה שרצימ‬
‫ב‪ ,‬מט‬ ‫פירוש תמיד המיוח לראב"ד‬ ‫ב )קכה(‬ ‫מאירי ע"ז כז‪ :‬ד"ה דברימ‬
‫א‪ ,‬רג‬ ‫פקי ריא"ז‪ ,‬ברכות ט‪ ,‬ג‬ ‫ב‪ ,‬שכו‬ ‫מאירי אבות‪ ,‬פתיחה‬
‫ב )קפד(‬ ‫פרנקו‬ ‫א‪ ,‬פה‬ ‫מאירי אבות פתיחה ד"ה ודע‬
‫א )רעו(‬ ‫צוואת ר"י אבנ תיבונ לבנו‬ ‫א‪ ,‬קטז‬ ‫מאירי הוריות יא‪ :‬ד"ה משיחה‬
‫א )ש(‬ ‫ר"י בנ חכמונ ב"ב פו‪:‬‬ ‫ב‪ ,‬שלב‬ ‫מאירת עיניימ‪ ,‬עמ' קכו‪-‬ז‬

‫| תקא‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫ב‪ ,‬קכו‬ ‫רד"ק בראשית ה‪ ,‬ג‬ ‫א )פז(‬ ‫ר"נ עירובינ ו‪:‬‬

‫ב‪ ,‬קב‬ ‫רד"ק שופטימ יג‪ ,‬ד‬ ‫ב‪ ,‬עד‬ ‫ר"נ פחימ ח‪ :‬ד"ה נקוט‬
‫א )קלא(‬ ‫רד"ק מלכימ א ב‪ ,‬ח‬ ‫א‪ ,‬תיג‬ ‫ר"נ פחימ כו‪ :‬ד"ה אבל רבינו‬
‫א‪ ,‬תע‬ ‫רד"ק תהלימ יט‪ ,‬י‬ ‫א‪ ,‬שנד‬ ‫ר"נ גיטינ מ‪ :‬ד"ה היכי‬
‫א )רכד(‬ ‫רי"פ עירובינ ופ פ"א‬ ‫א‪ ,‬שמא; שמח‬ ‫ר"נ נהדרינ פז‪.‬‬
‫א‪ ,‬רו‬ ‫ריב"ש‪ ,‬שו"ת יד‬ ‫א )שלג(‬ ‫ר"נ נהדרינ פח‪ :‬ד"ה אי בירא‬
‫ב‪ ,‬קנז‬ ‫ריב"ש‪ ,‬שו"ת צד‬ ‫א‪ ,‬קטז‬ ‫ר"נ‪ ,‬דרשות יא‬
‫א‪ ,‬תכה‬ ‫ריב"ש‪ ,‬שו"ת שלז‬ ‫ב‪ ,‬קמו‬ ‫רא"ש יומא ח‪ ,‬כד‬
‫א )פז(‬ ‫ריטב"א עירובינ ו‪:‬‬ ‫א‪ ,‬רעט‬ ‫רא"ש יבמות פ"ח י' ב‬
‫ב )עט(‬ ‫ריטב"א עירובינ יג‪ :‬ד"ה אלו ואלו‬ ‫א )תיט(‬ ‫רא"ש פר תורה‪ ,‬יג‬
‫א‪ ,‬שנד‬ ‫ריטב"א וכה מו‪:‬‬ ‫א‪ ,‬תמא‬ ‫ראב"ד תשובה ג‪ ,‬ז‬
‫א‪ ,‬תכב‬ ‫ריטב"א תענית יט‪ .‬ד"ה אמר ר"נ‬ ‫ב‪ ,‬קנא‬ ‫ראב"ד השגות למנינ הקצר‬
‫א‪ ,‬שנד‬ ‫ריטב"א בבא מציעא י‪ :‬ד"ה וריו"ח‬ ‫א‪ ,‬פה‬ ‫ראב"ד לולב ח‪ ,‬ה‬
‫א )תנו(‬ ‫רלב"ג שמות יב‪ ,‬תועלת ח‬ ‫א‪ ,‬פה‬ ‫ראב"ד בית הבחירה י‪ ,‬יד‬
‫א‪ ,‬שכז‬ ‫רלב"ג דברימ ד‪ ,‬תועלת יב‬ ‫א‪ ,‬קעא‬ ‫ראב"ד טומאת מת ה‪ ,‬ה‬
‫א‪ ,‬שכז‬ ‫רלב"ג דברימ יג‪ ,‬תועלת ב‬ ‫א )שכו(‬ ‫ראב"ד ממרימ ב‪ ,‬ט‬
‫ב )עט(‬ ‫רקאנטי‪ ,‬יתרו‬ ‫א‪ ,‬תכו‬ ‫ראב"י‪ ,‬שו"ת עה‬
‫ב‪ ,‬ט‬ ‫רקאנטי‪ ,‬חוקת‬ ‫ב‪ ,‬עה‬ ‫ראב"נ‪ ,‬י‬
‫ב )רנב(‬ ‫רקאנטי‪ ,‬כי תצא‬ ‫ב‪ ,‬קמא‬ ‫ראבי"ה ב‪ ,‬תקכט‬
‫ב‪ ,‬רפד‬ ‫רש"י בראשית לב‪ ,‬כא‬ ‫א )קמח(; ב‪ ,‬רעח‬ ‫ראש אמנה לאברבנאל‪ ,‬יז‬
‫א )רכז(‬ ‫רש"י שמות כא‪ ,‬א‬ ‫ב‪ ,‬קג;‬ ‫רבי אברהמ בנ הרמב"מ‪ ,‬שו"ת יח‬
‫ב‪ ,‬רפד‬ ‫רש"י ישעיה כח‪ ,‬יח‬ ‫)קז(‬
‫א )קלא(‬ ‫רש"י במדבר כב‪ ,‬לא‬ ‫א‪ ,‬רג‬ ‫רבי אברהמ בנ הרמב"מ‪ ,‬שמות טו‬
‫א‪ ,‬רב‬ ‫רש"י פחימ נו‪ .‬ד"ה וגנז‬ ‫ב‪ ,‬צט‬ ‫רבי אברהמ בנ הרמב"מ‪ ,‬שמות יט‬
‫א )שא(‬ ‫רש"י גיטינ לו‪ .‬ד"ה מורני‬ ‫ב‪ ,‬קנב‬ ‫רבי אברהמ בנ הרמב"מ‪ ,‬שמות כ‬
‫א‪ ,‬שג‬ ‫רש"י גיטינ לו‪ :‬ד"ה רבא אמר‬ ‫ב‪ ,‬קכו‬ ‫רבי אברהמ מנ ההר‪ ,‬חגיגה טז‪.‬‬
‫א )שנט(‬ ‫רש"י בבא מציעא צו‪ :‬ד"ה נמעלו‬ ‫א )רז(; רכז‬ ‫רבי דניאל הבבלי‪ ,‬שו"ת‬
‫א‪ ,‬שעז‬ ‫רש"י נהדרינ נט‪ .‬ד"ה למה‬ ‫ב‪ ,‬צז‬ ‫רבי תנחומ הירושלמי‪ ,‬יהושע ז‪ ,‬יג‬
‫א )שא(‬ ‫רש"י מכות ג‪ :‬ד"ה אינ משמיטינ‬ ‫ב‪ ,‬קלו‬ ‫רבינו בחיי בראשית יא‪ ,‬ט‬
‫א‪ ,‬תכד‬ ‫רש"י חולינ מג‪ .‬ד"ה אינ מזכירינ‬ ‫ב‪ ,‬קלו‬ ‫רבינו בחיי שמות ל‪ ,‬יג‬
‫א‪ ,‬שעז‬ ‫רש"י חולינ ק‪ :‬ד"ה אמרו לו‬ ‫ב‪ ,‬מ‬ ‫רבינו בחיי ויקרא יא‪ ,‬מג‬
‫א‪ ,‬שנה‬ ‫רשב"א גיטינ לו‪ :‬ד"ה רבא‬ ‫א )רנה(‬ ‫רבינו בחיי ויקרא יח‪ ,‬כט‬
‫ב )נג(‬ ‫רשב"א חולינ לא‪ :‬ד"ה פירות‬ ‫ב‪ ,‬שכט‬ ‫רבינו בחיי במדבר י‪ ,‬לה‬
‫א‪ ,‬תכד‬ ‫רשב"א‪ ,‬אגדות‪ ,‬חולינ ז‪.‬‬ ‫ב‪ ,‬רפט‬ ‫רבינו בחיי במדבר כה‪ ,‬ג‬
‫א‪ ,‬תלז‬ ‫רשב"א‪ ,‬אגדות‪ ,‬עבודה זרה ב‪:‬‬ ‫ב‪ ,‬קעב‬ ‫רבינו בחיי במדבר ל‪ ,‬ג‬
‫א )פז(‬ ‫רשב"א‪ ,‬שו"ת‪ ,‬א‪ ,‬י‬ ‫א‪ ,‬שכט‬ ‫רבינו בחיי דברימ ד‪ ,‬ב‬
‫ב )ריא(; רכח‬ ‫רשב"א‪ ,‬שו"ת‪ ,‬א‪ ,‬צד‬ ‫ב )רי(‬ ‫רבינו בחיי דברימ כט‪ ,‬כח‬
‫א‪ ,‬רב‬ ‫רשב"א‪ ,‬שו"ת‪ ,‬א‪ ,‬תיג‬ ‫א )רעד(‬ ‫רבינו חננאל חגיגה טז‪.‬‬
‫א )רג(‬ ‫רשב"א‪ ,‬שו"ת‪ ,‬א‪ ,‬תיח‬ ‫ב‪ ,‬קטו‬ ‫רבינו יונה אבות‪ ,‬ב‪ ,‬א‬
‫א‪ ,‬רו‬ ‫רשב"א‪ ,‬שו"ת‪ ,‬ב‪ ,‬רל‬ ‫א‪ ,‬תכח‬ ‫רבינו מנוח ברכות י‪ ,‬ט‬
‫א )קמח(‬ ‫רשב"א‪ ,‬שו"ת‪ ,‬ה‪ ,‬נה‬ ‫א‪ ,‬שנד‬ ‫רבינו פרצ בבא מציעא י‪ .‬ד"ה ד'‬

‫תקב |‬
‫דרכ נשר | מפתח מקורות‬

‫טור‪ ,‬שו"ע ונו"כ‬ ‫ב‪ ,‬מ‬ ‫רשב"מ שמות כח‪ ,‬ל‬

‫ב‪ ,‬שכב‬ ‫או"ח א‬ ‫א‪ ,‬תיג‬ ‫רשב"מ פחימ קטז‪ :‬ד"ה על כל‬
‫ב‪ ,‬קלט‬ ‫או"ח פה‪ ,‬ב‬ ‫ב )קפה(‬ ‫רשב"ש‪ ,‬ג‬
‫א‪ ,‬תנב‬ ‫או"ח קיג‪ ,‬ט‬ ‫ב‪ ,‬עז‬ ‫שבלי הלקט‪ ,‬רז‬
‫ב‪ ,‬קמז‬ ‫או"ח קכח‬ ‫א‪ ,‬פד‬ ‫שו"ת מנ השמימ‬
‫א‪ ,‬שעו‬ ‫או"ח קנו‪ ,‬מג"א ב‬ ‫א‪ ,‬רג‬ ‫שולחנ של ארבע‪ ,‬ד‬
‫א‪ ,‬תכה‬ ‫או"ח ריח‪ ,‬ט ונו"כ‬ ‫א )קלב(‬ ‫שיטה מקובצת נזיר ה‪ .‬ד"ה יהיה‬
‫א‪ ,‬שטז‬ ‫או"ח רעא‬ ‫א‪ ,‬תעד‬ ‫שירת ישראל לרמב"ע‪ ,‬קמב‬
‫ב‪ ,‬עד‬ ‫או"ח תנא‪ ,‬כו‬ ‫א )פד(‬ ‫שירת משה לרמב"ע‪ ,‬מה‬
‫ב‪ ,‬קמז‬ ‫או"ח תרג‬ ‫א‪ ,‬א; ב‪ ,‬טו‬ ‫שער השמימ לר"י אבנ לטיפ‬
‫א‪ ,‬שנג‬ ‫או"ח תרנח‪ ,‬משנ"ב ק"י‬ ‫א )תה(‬ ‫שערי תשובה לרבינו יונה‪ ,‬ד‪ ,‬יג‬
‫א‪ ,‬שנד‬ ‫או"ח תרנח‪ ,‬ו‬ ‫ב‪ ,‬שטו‬ ‫תופות ברכות לב‪ :‬ד"ה כל‬
‫א‪ ,‬תכב‬ ‫או"ח תרצב‪ ,‬בה"ל "א‪ ,‬ברכ"י א‬ ‫א )פז(‬ ‫תופות ברכות נב‪ .‬ד"ה ורבי‬
‫ב )נו(‬ ‫יו"ד פא‪ ,‬ז‬ ‫א‪ ,‬פא‬ ‫תופות ברכות נב‪ .‬ד"ה ורבי‬
‫ב )קפט(‬ ‫יו"ד קמו‪ ,‬יד ובגר"א‬ ‫א )קלב(‬ ‫תופות שבת קמה‪ :‬ד"ה בהמה‬
‫א‪ ,‬רט‬ ‫יו"ד רמה‪ ,‬ו‬ ‫א )שעג(‬ ‫תופות חגיגה יד‪ .‬ד"ה אינ‬
‫ב‪ ,‬קצב‬ ‫יו"ד שב‪ ,‬ה‬ ‫א‪ ,‬פה‬ ‫תופות יבמות יד‪ .‬ד"ה רבי יהושע‬
‫א‪ ,‬יג; ב‪ ,‬קכג‬ ‫יו"ד קעט‪ ,‬ו‬ ‫א‪ ,‬שב‬ ‫תופות גיטינ לו‪ .‬ד"ה מי איכא‬
‫ב‪ ,‬רט‬ ‫יו"ד קפא‪ ,‬בב"י‬ ‫א )פז(‬ ‫תופות ב"ק נט‪ :‬ד"ה לא‬
‫א )קפג(‬ ‫יו"ד רמב‪ ,‬ש"כ הנהגת או"ה‬ ‫א‪ ,‬שעז‬ ‫תופות נהדרינ נו‪ :‬ד"ה עשר‬
‫א‪ ,‬רעז‬ ‫יו"ד שלו‪ ,‬א‬ ‫א‪ ,‬שמח‬ ‫תופות נהדרינ פז‪ .‬ד"ה ורשב"ל‬
‫א‪ ,‬רע‬ ‫יו"ד שלו‪ ,‬ב‬ ‫א‪ ,‬שמא‬ ‫תופות נהדרינ פח‪ :‬ד"ה ואינ לנו‬
‫א‪ ,‬שכא‬ ‫יו"ד שע‪ ,‬א‬ ‫א )קמא(‬ ‫תופות חולינ ט‪ .‬ד"ה ואידכ‬
‫ב )ל(‬ ‫חו"מ יב‪ ,‬ב‬ ‫א )פז(‬ ‫תופות הרא"ש ברכות נב‪.‬‬
‫א‪ ,‬רו‬ ‫חו"מ לג‪ ,‬א בש"כ‬ ‫א‪ ,‬רעא‬ ‫תופות הרא"ש ברכות ‪.‬‬
‫א )ש(‬ ‫חו"מ ז‪ ,‬מ"ע לט‬ ‫א‪ ,‬רצח‬ ‫תורת חובות הלבבות‪ ,‬אהבת ה'‪ ,‬ג‬
‫ב )ל‪-‬לא(‬ ‫חו"מ רנט‪ ,‬ה‬ ‫א‪ ,‬תכד‬ ‫תורת חובות הלבבות‪ ,‬הבחינה‪ ,‬ד‬
‫ב‪ ,‬קנח‬ ‫חו"מ תכ‪ ,‬כד‬ ‫א )רפד(‬ ‫תורת חובות הלבבות‪ ,‬הבטחונ‪ ,‬ד‬
‫א‪ ,‬רעט‬ ‫אה"ע ה‪ ,‬י‬ ‫ב )רכט(‬ ‫תורת חובות הלבבות‪ ,‬היחוד‪ ,‬ג‬
‫ב )רנב(‬ ‫אה"ע ה‪ ,‬יד‬ ‫א‪ ,‬תד‬ ‫תורת חובות הלבבות‪ ,‬היחוד‪ ,‬ו‬
‫א‪ ,‬י‬ ‫תחכמוני‪ ,‬עמ' ‪123‬‬
‫אחרונימ‬ ‫א‪ ,‬תיד‬ ‫תלמידי רבינו יונה‪ ,‬ברכות ח‪.‬‬
‫א‪ ,‬רעו‬ ‫אבנ האזל גזלה ואבדה יב‪ ,‬ג‬ ‫א‪ ,‬תנא‬ ‫תלמידי רבינו יונה‪ ,‬ברכות כג‪:‬‬
‫ב‪ ,‬קכד‬ ‫אבנ שלמה‪ ,‬יא‪ ,‬ג‬ ‫א‪ ,‬תח‬ ‫תרומת הדשנ‪ ,‬פקימ ח‬
‫ב‪ ,‬רפג‬ ‫אבני אליהו לגר"א‪ ,‬ליחה‬ ‫ב )רנב(‬ ‫תרומת הדשנ‪ ,‬פקימ קה‬
‫א‪ ,‬שלד‬ ‫אגרות משה או"ח‪ ,‬א‪ ,‬טו‬ ‫ב‪ ,‬נט‬ ‫תרי"ג מצוות הרמוזימ בי' דברות‬
‫ב‪ ,‬קפ‬ ‫אבני נזר יו"ד‪ ,‬תנד‪ ,‬ו‬ ‫א‪ ,‬רז‬ ‫תשב"צ‪ ,‬שו"ת‪ ,‬א‬
‫ב )לה(‬ ‫אגרות משה יו"ד‪ ,‬ג‪ ,‬נה‪ ,‬ג‬ ‫א‪ ,‬רעז‬ ‫תשב"צ‪ ,‬שו"ת‪ ,‬ג‪ ,‬פב‬
‫א )שעג(‬ ‫אגרות משה יו"ד‪ ,‬ג‪ ,‬פט‬ ‫א )רעו(‬ ‫תשב"צ‪ ,‬שו"ת‪ ,‬קמז‬
‫א )רע(‬ ‫אגרות משה יו"ד‪ ,‬ד‪ ,‬נב‬ ‫א‪ ,‬רז‬ ‫תשב"צ‪ ,‬שו"ת‪ ,‬קנא‬
‫א‪ ,‬קפה‬ ‫אבני נזר אה"ע נא‪ ,‬ח‬ ‫א )רצ(‬ ‫תשובה לר' קלונימו‪ ,‬עמ' ‪5‬‬

‫| תקג‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫א )שלה(‬ ‫בית שלמה‪ ,‬ח"א או"ח‪ ,‬קיב‬ ‫א )רנט(‬ ‫אגרות משה חו"מ‪ ,‬ב‪ ,‬עו‬
‫ב‪ ,‬קמז‬ ‫בית שמואל‪ ,‬נה‪ ,‬י‬ ‫ב‪ ,‬רמג‬ ‫אגרות צפונ‪ ,‬יח‬
‫א‪ ,‬יד; ב‪ ,‬יז‬ ‫בעי חיי‪ ,‬חו"מ‪ ,‬א‪ ,‬קלה‬ ‫א‪ ,‬רכב‬ ‫אדיר במרומ לרמח"ל‪ ,‬ע‬
‫א‪ ,‬יד; ב‪ ,‬יט‬ ‫ברית יעקב‪ ,‬ל‪ ,‬א‬ ‫א )קצז(‬ ‫אדרת אליהו‪ ,‬דברימ לג‪ ,‬ה‬
‫ב‪ ,‬קמו‬ ‫ברכי יופ או"ח‪ ,‬תקכט‪ ,‬ז‬ ‫א‪ ,‬רי‬ ‫אהלי תמ‪ ,‬פג‬
‫ב‪ ,‬מח‬ ‫ברכי יופ יו"ד‪ ,‬קצה‬ ‫א )שעז(‬ ‫אור אברהמ גורביצ‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ח‬
‫א )שלה(‬ ‫בשעה שהקדימו‪ ,‬ג‪ ,‬א'שפה‬ ‫א )קפג(‬ ‫אור גדול‪ ,‬מה‬
‫א‪ ,‬קיא‬ ‫בתורתו של ר' גדליה‪ ,‬לה‬ ‫א )כז(‬ ‫אור זרוע פאפרש על ע"ח‬
‫א‪ ,‬נ; )שז(; ב‬ ‫גבורות ה' למהר"ל‪ ,‬הקדמה ב'‬ ‫א )רעט(‬ ‫אור עולמ מילר‪ ,‬ז‪160 ,‬‬
‫)שלג(‬ ‫א )קמח(‬ ‫אור עמימ לפורנו‪ ,‬אגרת בראשו‬
‫א‪ ,‬תכב‬ ‫גבורת ארי תענית יט‪ .‬ד"ה ונראה‬ ‫א‪ ,‬פב‬ ‫אור שמח יודי התורה ט‪ ,‬ד‬
‫א‪ ,‬יג; ב‪ ,‬יז‬ ‫גינת ורדימ‪ ,‬חו"מ‪ ,‬כה‪ ,‬ט‬ ‫א‪ ,‬קכא‬ ‫אור שמח‪ ,‬תשובה ה‪ ,‬א‬
‫א‪ ,‬רעז‬ ‫גליוני הש"‪ ,‬ברכות ‪.‬‬ ‫ב‪ ,‬שיט‬ ‫אור שמח תפילה‪ ,‬א‪ ,‬א‪-‬ג‬
‫ב‪ ,‬ע‬ ‫גשר החיימ‪ ,‬א‪ ,‬ה‬ ‫ב )לא(‬ ‫אור שמח תלמוד תורה א‪ ,‬ב‬
‫א‪ ,‬שג‬ ‫דבר אברהמ א‪ ,‬א‪ ,‬ד‪-‬ו‬ ‫א )שעז(‬ ‫אור שמח איורי ביאה ג‪ ,‬ב‬
‫ב )עה(‬ ‫דברי אברהמ‪ ,‬שמיני יא‪ ,‬לה‬ ‫א‪ ,‬רעז‬ ‫אור שמח רוצח ה‪ ,‬ו‬
‫א‪ ,‬רי‬ ‫דברי אמת‪ ,‬קונטר שמיני‬ ‫א )תמו(‬ ‫אילימה‪ ,‬דפ ג‪ ;:‬י‪:‬‬
‫א )שלה(‬ ‫דברי חיימ‪ ,‬יו"ד ב‪ ,‬קה‬ ‫ב )שלד(‬ ‫איש ההלכה‪ ,‬עמ' ‪51-53‬‬
‫ב )רה(‬ ‫דברי יואל ויקרא עמ' כה‬ ‫א‪ ,‬תא‬ ‫אלה המצוות‪ ,‬הקדמה‬
‫ב‪ ,‬שמ‬ ‫דברי ירמיה‪ ,‬דעות א‪ ,‬ד‬ ‫א‪ ,‬רג; רז‬ ‫אמונה ובטחונ לחזו"א‪ ,‬ה‪ ,‬ה‬
‫א )שא(‬ ‫דברי מלכיאל א‪ ,‬צד‪ ,‬ח‬ ‫א )שג(‬ ‫אמת מקאצק תצמח‪ ,‬תיח‬
‫ב‪ ,‬מח‬ ‫דברי מלכיאל ה‪ ,‬קג‬ ‫א‪ ,‬רג‬ ‫ארחות צדיקימ‪ ,‬שער השמחה‬
‫א‪ ,‬נד‬ ‫דברי מנחמ מאיצקאנ‪13 ,‬‬ ‫ב‪ ,‬רלז‬ ‫ארי נוהמ‪ ,‬ח‬
‫א‪ ,‬שמג‬ ‫דברי ופרימ ורמנ‪ ,‬א ב‬ ‫א‪ ,‬רפו‬ ‫ארצות החיימ‪ ,‬ד‪ ,‬אר"י ד‬
‫א‪ ,‬עד‬ ‫דברי ופרימ ורמנ‪ ,‬א טו‬ ‫א )קפו(‬ ‫אתוונ דאורייתא‪ ,‬י‬
‫א )קפו(‬ ‫דברי ופרימ ורמנ‪ ,‬א יז‬ ‫ב )צד(‬ ‫אתוונ דאורייתא‪ ,‬כא‬
‫א‪ ,‬קפו‬ ‫דברי ופרימ ורמנ‪ ,‬א לב‬ ‫א )רצח(‬ ‫באר מימ חיימ בראשית א‪ ,‬כו‬
‫א )שלו(‬ ‫דגל מחנה אפרימ‪ ,‬פנח‬ ‫א‪ ,‬רטז; רכד‬ ‫ביאור הגרי"פ על הר"ג‪ ,‬ו‬
‫א )תמד(‬ ‫דור רביעי גלאזנער‪ ,‬הקדמה‬ ‫א )קפח(; )קצו(;‬ ‫ביאור הגרי"פ על הר"ג‪ ,‬ז‬
‫א‪ ,‬קכד‬ ‫דעת חכמה ומור‪ ,‬א‪ ,‬פה‬ ‫)רו(; רט; ב‪ ,‬כד‬
‫א )קמח(‬ ‫דעת תורה ממיר‪ ,‬שמות ב‪ ,‬יז‬ ‫א‪ ,‬תנו‬ ‫ביאור הגרי"פ על הר"ג‪ ,‬י‬
‫א‪ ,‬שטז‬ ‫דרכ אמונה פר החקירה‪ ,‬ב‪:‬‬ ‫א‪ ,‬שעה‬ ‫ביאור הגרי"פ על הר"ג‪ ,‬עשה לא‬
‫א )רמה(‬ ‫דרכ ה'‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‬ ‫א‪ ,‬תיב‬ ‫ביאור הגרי"פ על הר"ג‪ ,‬עשה נט‬
‫ב‪ ,‬ח‬ ‫דרכ ה'‪ ,‬ג‪ ,‬ב‪ ,‬ט‬ ‫א )צט(‬ ‫בירת מגדל עז ליעב"צ‬
‫א )ו(‬ ‫דרכ חיימ למהר"ל‪ ,‬ה ו‬ ‫א‪ ,‬שטו‬ ‫בית אלהימ‪ ,‬היודות‪ ,‬יט‬
‫א )ו(‬ ‫דרכ מצוותיכ‪ ,‬דפ קלא‬ ‫ב‪ ,‬נ‬ ‫בית אפרימ‪ ,‬או"ח‪ ,‬ו‬
‫א )קמח(‬ ‫דרכ מצוותיכ‪ ,‬הופה דפ קצט‪.‬‬ ‫א )שעד(‬ ‫בית האוצר‪ ,‬א‪-‬ב‪ ,‬ז‬
‫א‪ ,‬שכא‬ ‫דרכי ההוראה‪ ,‬שו"ת א‪-‬ג‬ ‫ב )עג(‬ ‫בית היינ‪ ,‬צב‬
‫א‪ ,‬שכג‬ ‫דרכי ההוראה‪ ,‬שו"ת ד‪ ,‬ו‬ ‫ב‪ ,‬קמז‬ ‫בית הילל‪ ,‬יו"ד‪ ,‬שעג‬
‫ב‪ ,‬נ‬ ‫הגהות רעק"א לשו"ע‪ ,‬או"ח‪ ,‬קכח‬ ‫א‪ ,‬ק‬ ‫בית הלוי‪ ,‬בא‬
‫הגרי"ז על התורה‪ ,‬דברימ לג‪ ,‬ד א )קצח(; תעו‬ ‫א )שפה(‬ ‫בית הלוי‪ ,‬ג‪ ,‬דרוש יז‬

‫תקד |‬
‫דרכ נשר | מפתח מקורות‬

‫א‪ ,‬שנה‬ ‫חתמ ופר‪ ,‬שו"ת או"ח קיז‬ ‫ב‪ ,‬קכד‬ ‫החידות‪ ,‬עמ' עט‬
‫א )קמג(‬ ‫חתמ ופר‪ ,‬שו"ת או"ח‪ ,‬רח‬ ‫א )קג(‬ ‫הכוזרי החדש‪166 ,‬‬
‫ב‪ ,‬קצג‬ ‫חתמ ופר‪ ,‬שו"ת יו"ד שמא‬ ‫ב )רלג(‬ ‫המאמרימ תק"ח‪ ,‬עמ' שמח‬
‫א‪ ,‬תח‬ ‫חתמ ופר‪ ,‬שו"ת יו"ד רלט‬ ‫ב )פ(‬ ‫העמק שאלה הקדמה‬
‫א‪ ,‬שעח‬ ‫חתמ ופר‪ ,‬שו"ת יו"ד שלא‬ ‫א )שפד(‬ ‫העמק שאלה ב‪ ,‬ג‬
‫א‪ ,‬שכ‬ ‫חתמ ופר‪ ,‬שו"ת יו"ד שלח‬ ‫א‪ ,‬קי‬ ‫העמק שאלה קלז‪ ,‬ב‬
‫א )שכב(‬ ‫חתמ ופר‪ ,‬שו"ת חו"מ קצא‬ ‫ב‪ ,‬עז‬ ‫הרא"מ על המ"ג‪ ,‬ל"ת עז‪-‬עח‬
‫א )שפג(‬ ‫חתמ ופר‪ ,‬שו"ת ו‪ ,‬יד‬ ‫ב‪ ,‬רפו‬ ‫הרש"ר הירש‪ ,‬בראשית ו‪ ,‬יד‬
‫א )שא(‬ ‫חתמ ופר‪ ,‬קובצ שו"ת פו‬ ‫א‪ ,‬יד; ב‪ ,‬יז‬ ‫הרש"ר הירש‪ ,‬שמות יט‪ ,‬ד‬
‫א‪ ,‬תיג‬ ‫טורי אבנ מגילה יד‪ .‬ד"ה יציאת‬ ‫ב‪ ,‬רפו‬ ‫הרש"ר הירש‪ ,‬ויקרא טז‪ ,‬ו‬
‫א‪ ,‬יד; ב‪ ,‬יז‬ ‫טעמ זקנימ‪ ,‬אשכנזי‪ ,‬טו‪:‬‬ ‫א )שלה(‬ ‫ויואל משה‪ ,‬שלש שבועות קנ‬
‫ב‪ ,‬קכג‬ ‫יביע אומר‪ ,‬א‪ ,‬יו"ד‪ ,‬א‪ ,‬ג‬ ‫ב )כט(‬ ‫זהר הרקיע‪ ,‬עשה נו‬
‫א )תיח(‬ ‫יביע אומר‪ ,‬ו‪ ,‬או"ח‪ ,‬מא‬ ‫ב‪ ,‬קכד‬ ‫זכר יהופ‪ ,‬תהלוכות האגדות‪ ,‬ו‬
‫ב‪ ,‬קמו‬ ‫יד אליהו‪ ,‬ח‬ ‫ב )צד(‬ ‫זכרונ יופ‪ ,‬יו"ד ט‬
‫א‪ ,‬שנט‬ ‫יד דוד גיטינ לו‪:‬‬ ‫א‪ ,‬תכא‬ ‫חוג הארצ עמ' ט‬
‫ב‪ ,‬שמד‬ ‫יד הקטנה‪ ,‬תשובה א‪ ,‬ב‬ ‫א‪ ,‬שכג‬ ‫חוות יאיר‪ ,‬קלט‬
‫א‪ ,‬רצט‬ ‫יכינ ובועז‪ ,‬שו"ת‪ ,‬קלד‬ ‫ב‪ ,‬קמז‬ ‫חוות יאיר‪ ,‬תשובת ר"ד אופנהיימ‬
‫ב‪ ,‬קלח‬ ‫ילקוט ידיעות האמת‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' רפו‬ ‫א )שלג(‬ ‫חזונ נחומ זבחימ ח‪ ,‬י‬
‫א‪ ,‬שנו‬ ‫ימ שלמה שלמה‪ ,‬יבמות י‪ ,‬יט‬ ‫ב )צד(‬ ‫חידושי הגר"ש שקאפ‬
‫א )רעו(‬ ‫ימ של שלמה‪ ,‬חולינ ג‪ ,‬ט‬ ‫א )קפד(‬ ‫חידושי הגר"ש שקופ‪ ,‬יבמות לא‪ ,‬ב‬
‫א‪ ,‬שב‬ ‫יוד העבודה‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬יד‬ ‫א‪ ,‬תיג‬ ‫חידושי הגרי"ז‪ ,‬חנוכה ג‪ ,‬ו‬
‫ב )רצז(‬ ‫יוד העבודה‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬יח‬ ‫א‪ ,‬רכה‬ ‫חידושי הגרי"ז‪ ,‬מכתב בופ הפר‬
‫א )רא(‬ ‫יערות דבש‪ ,‬ב‪ ,‬י; יד; יח‬ ‫ב )שלד(‬ ‫חידושי הגרי"ז‪ ,‬נח ח‪ ,‬א‬
‫א‪ ,‬רעט‬ ‫יפה ללב או"ח קע‪ ,‬ג‬ ‫א )רפז(‬ ‫חיימ בריאימ בהלכה‬
‫א )שעג(‬ ‫יפה ללב ה‪ ,‬יו"ד רמו‪ ,‬ט‬ ‫א‪ ,‬תטו‬ ‫חיימ שאל‪ ,‬ב‪ ,‬יא‬
‫ב )לא(‬ ‫ישיב יצחק ג‪ ,‬ז‬ ‫ב‪ ,‬מח‬ ‫חכמ צבי‪ ,‬עד‬
‫ב‪ ,‬ב‪-‬ג‬ ‫כוונות התורה לפורנו‪ ,‬כא‪-‬כב‬ ‫ב‪ ,‬מט‬ ‫חכמ צבי‪ ,‬עז‬
‫א )תמט(‬ ‫כוכבי יצחק‪ ,‬ה‬ ‫ב‪ ,‬ט‬ ‫חכמת אדמ‪ ,‬מצבת משה יד‬
‫א )שפה(‬ ‫כל פרי מהרצ"ח‪ ,‬ב‪ ,‬קו"א‬ ‫ב )צד(‬ ‫חלקת יואב‪ ,‬קמא‪ ,‬יו"ד כט‬
‫א )רעה(‬ ‫כלי חמדה ויקהל לה‪ ,‬כז‪-‬כח‬ ‫ב )רנב(‬ ‫חלקת יעקב‪ ,‬חו"מ לד‬
‫ב‪ ,‬ק‬ ‫כלי חמדה אמור‪ ,‬דפ פו‪.‬‬ ‫א )תכז(‬ ‫חמדה גנוזה שלוש‪ ,‬עה‬
‫ב )רו(‬ ‫כלי יקר ויקרא כה‪ ,‬ב‬ ‫א )שפג(‬ ‫חדי דוד עבודה זרה ט‪ ,‬ד‬
‫א )רא(‬ ‫כלי חמדה‪ ,‬בהר‬ ‫א )שלג(‬ ‫חדי דוד קרבנות ח‬
‫א )שלג(‬ ‫כלי חמדה דברימ ד"ה ומה‬ ‫א‪ ,‬רנב‬ ‫חקרי לב‪ ,‬אה"ע י' א ד"ה ודרכ‬
‫ב )רעט(‬ ‫כנת הגדולה‪ ,‬ופ או"ח‬ ‫א )שטז(‬ ‫חרדימ‪ ,‬מצוות התלויות בא"י‪ ,‬ג‬
‫ב )ריב(‬ ‫כפ משנה עבודה זרה ד ד‬ ‫ב‪ ,‬רצב‬ ‫חשק שלמה אלימאנ‪ ,‬החשק‬
‫א )לו(‬ ‫כפ משנה תרומות א‪ ,‬יא‬ ‫א‪ ,‬רו‬ ‫חתמ ופר משפטימ ד"ה וכי יריבונ‬
‫א‪ ,‬שמד‬ ‫כפ משנה ממרימ ד א‬ ‫ב )קלו(‬ ‫חתמ ופר שמות‪ ,‬דרוש לתורה‬
‫א )רפה(‬ ‫כרמ פתחיה‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' לד‬ ‫א )שכה(‬ ‫חתמ ופר‪ ,‬דרשות ב‪ ,‬כז אלול ע"ג‬
‫א‪ ,‬שעח‬ ‫כתב ופר‪ ,‬אינ מערבינ שמחה‬ ‫ב‪ ,‬מט‬ ‫חתמ ופר‪ ,‬שו"ת או"ח כג‬
‫ב‪ ,‬קעד‬ ‫כתבי הגר"ח כתובות נט‪.‬‬ ‫א )פה(‬ ‫חתמ ופר‪ ,‬שו"ע או"ח רח‬

‫| תקה‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫א‪ ,‬שעח‬ ‫מהרש"מ‪ ,‬שו"ת ב‪ ,‬רכד‪ ,‬יב‬ ‫א‪ ,‬רנד‬ ‫כתבי ר"י אבוהב‪ ,‬ח‬
‫א )שא(‬ ‫מופ הערוכ‪ ,‬פרוזבול‬ ‫ב‪ ,‬נה‬ ‫לב דוד‪ ,‬ל‬
‫א )ר(‬ ‫מור השכל לשונ חכמימ‪ ,‬דעות ד‬ ‫א )שכב(‬ ‫לב העברי‪ ,‬ה‬
‫א )רפט(‬ ‫מורה המורה‪ ,‬עמ' ‪145-148‬‬ ‫א )קמז(‬ ‫לב שמח‪ ,‬עשינ א‬
‫א‪ ,‬יד; ב‪ ,‬יט‬ ‫מחזיק ברכה‪ ,‬יו"ד‪ ,‬מט‪ ,‬ט‬ ‫ב )רכט(‬ ‫לבוש‪ ,‬הקדמה לחיבוריו‬
‫א‪ ,‬שנג‬ ‫מחנה אפרימ‪ ,‬משיכה ב‬ ‫א‪ ,‬רי‬ ‫לחמ משנה אישות ד‪ ,‬ו‬
‫ב‪ ,‬רד‬ ‫מטפחת פרימ ח‪ ,‬לד‬ ‫ב )ריב(‬ ‫לחמ משנה מלוה ולוה ג א‬
‫א‪ ,‬תח‬ ‫מי השלוח‪ ,‬קורח‬ ‫א‪ ,‬שפב‬ ‫לחמ משנה מלכימ ט‪ ,‬יד‬
‫א )(‬ ‫מכתב מאליהו‪ ,‬א‪177-186 ,‬‬ ‫א‪ ,‬רו‬ ‫לחמ שמימ‪ ,‬פחימ ד‪ ,‬ט‬
‫א )שא(‬ ‫מלאכת שלמה‪ ,‬שביעית י‪ ,‬ה‬ ‫א )רעה(‬ ‫ליקוטי שיחות ה‪80 ,‬‬
‫א )צו(‬ ‫מלבי"מ‪ ,‬שמות יט‬ ‫א )תמט(‬ ‫ליקוטי שיחות‪ ,‬לד‪153 ,‬‬
‫ב‪ ,‬רפג‬ ‫מלבי"מ‪ ,‬ויקרא ד‪ ,‬רעז‬ ‫א )ת(‬ ‫ליקוטי שיחות‪ ,‬לו‪20 ,‬‬
‫ב )ריט(‬ ‫מלבי"מ‪ ,‬תהלימ ח‬ ‫א )רעה(‬ ‫ליקוטי תורה )ליאדי( שמיני‬
‫א )פז(‬ ‫מנוחת שלומ‪ ,‬ט‪ ,‬מז‬ ‫ב‪ ,‬שמא‬ ‫לרגעימ תבחננו‪ ,‬עמ' ‪49‬‬
‫א‪ ,‬שעח‬ ‫מנחת אלעזר א‪ ,‬ג‬ ‫ב )רלא(‬ ‫לשמ‪ ,‬ביאורימ‪ ,‬עקודימ‪ ,‬ג‪ ,‬ה‬
‫א‪ ,‬יד; ב‪ ,‬יט‬ ‫מנחת אלעזר‪ ,‬ד‪ ,‬עו‬ ‫א )כז(‬ ‫לשמ‪ ,‬הביאורימ‪ ,‬א‪ ,‬א‬
‫א‪ ,‬ת‬ ‫מנחת חינוכ‪ ,‬הקדמה‬ ‫ב )רלב(‬ ‫לשמ‪ ,‬הדע"ה‪ ,‬ב‪ ,‬ד‪ ,‬יח‪ ,‬ג‬
‫א )שעז(‬ ‫מנחת חינוכ‪ ,‬א‬ ‫א )נג(‬ ‫לשמ‪ ,‬הכללימ‪ ,‬ב‪ ,‬ב‪ ,‬ג‬
‫ב‪ ,‬קנט‬ ‫מנחת חינוכ‪ ,‬רט‪ ,‬ג‬ ‫ב‪ ,‬רלג‬ ‫לשמ‪ ,‬הקדמות ושערימ‪ ,‬ליקוט ג‬
‫א‪ ,‬רו‬ ‫מנחת חינוכ‪ ,‬ער‪ ,‬ג‬ ‫ב‪ ,‬שלט‬ ‫מאור האפילה‪ ,‬ויקרא כ‪ ,‬ז‬
‫ב‪ ,‬רע‬ ‫מנחת חינוכ‪ ,‬שד‪ ,‬א‬ ‫ב‪ ,‬מב‬ ‫מאמר העקרימ לרמח"ל‬
‫א )שכו(‬ ‫מנחת חינוכ‪ ,‬תנד‪ ,‬א‬ ‫ב‪ ,‬רלח‬ ‫מגיד משנה שבת כד‪ ,‬יב‬
‫ב )ריב(‬ ‫מנחת חינוכ‪ ,‬תד‬ ‫א‪ ,‬רז‬ ‫מגיד משנה אישות א‪ ,‬ב‬
‫א )רעו(‬ ‫מנחת יצחק ד‪ ,‬עח‪ ,‬ב‬ ‫ב )כט(‬ ‫מגיד משנה שכנימ יד‪ ,‬ה‬
‫א‪ ,‬תטז‬ ‫מנחת יצחק י‪ ,‬י‬ ‫א‪ ,‬ב; ב‪ ,‬טז‬ ‫מגילת אתר‪ ,‬הקדמה‬
‫ב )עו(‬ ‫מנחת עני‪ ,‬לז‬ ‫א‪ ,‬קפ; שמג‬ ‫מגילת אתר‪ ,‬שורש א‬
‫א )ת(‬ ‫מנינ המצוות הקצר לח"ח‪ ,‬הקדמה‬ ‫ב )קנא(‬ ‫מגלת אתר‪ ,‬עשינ לג‬
‫ב‪ ,‬מח‬ ‫מגרת השולחנ יו"ד קצה‬ ‫ב‪ ,‬קפ‬ ‫מגילת אתר‪ ,‬שכחת העשינ ד‬
‫ב )ריט(‬ ‫מילת ישרימ‪ ,‬א‬ ‫ב )נב(‬ ‫מגנ גבורימ‪ ,‬או"ח‪ ,‬קנח‪ ,‬ד‬
‫ב‪ ,‬עא‬ ‫מעגל טוב‪94 ,‬‬ ‫א‪ ,‬תעא‬ ‫מדרש הביאור‪297 ,‬‬
‫ב )קנא(‬ ‫מעינ החכמה‪ ,‬עד‬ ‫א )קצח(‬ ‫מדרש הגדול‪ ,‬שמות י‪ ,‬ב‬
‫א‪ ,‬תא‬ ‫מעלות התורה‪ ,‬ד"ה ושמעתי מאחי‬ ‫א‪ ,‬תעא‬ ‫מדרש החפצ‪ ,‬שפה‬
‫ב )רמא(‬ ‫מצרפ לכפ )כפי( בראשית לז‪ ,‬ה‬ ‫א )שמט(;‬ ‫מדרש שמואל‪ ,‬אבות פ"ה מי"ט‬
‫א‪ ,‬שנו‬ ‫מראה הפנימ פאה ה‪ ,‬א‬ ‫ב )פ(‬
‫א‪ ,‬ריג‬ ‫מרגניתא טבא‪ ,‬שורש שני‬ ‫א )נג(‬ ‫מהר"מ אלשקר‪ ,‬קיז‬
‫א‪ ,‬רעב‬ ‫משאת המלכ‪ ,‬רמב"מ‪ ,‬א‪ ,‬פ‪ ,‬יג‬ ‫א‪ ,‬שכד‬ ‫מהר"מ שיק‪ ,‬אבות פ"א מ"א‬
‫ב )רנב(‬ ‫משיב דבר‪ ,‬ה ז‬ ‫ב‪ ,‬קנט‬ ‫מהר"מ שיק‪ ,‬או"ח‪ ,‬‬
‫א‪ ,‬שי‬ ‫משכ חכמה הקדמה לשמות‬ ‫א‪ ,‬שכד‬ ‫מהר"צ חיות‪ ,‬שו"ת‪ ,‬נב‬
‫א )תלח(‬ ‫משכ חכמה שמות יב‬ ‫ב‪ ,‬עז‬ ‫מהרי"ק על המ"ג‪ ,‬ל"ת עז‪-‬עח‬
‫ב‪ ,‬קפה‬ ‫משכ חכמה שמות יב‪ ,‬כא‬ ‫א‪ ,‬תכא‬ ‫מהרלב"ח‪ ,‬שו"ת לב‬
‫ב‪ ,‬קפו‬ ‫משכ חכמה שמות יט‪ ,‬יב‬ ‫ב )פ(‬ ‫מהררי נמרימ‪ ,‬עמ' יט‬

‫תקו |‬
‫דרכ נשר | מפתח מקורות‬

‫א‪ ,‬שעח‬ ‫עלי תמר מו"ק ג‪ ,‬ה‬ ‫א‪ ,‬תלח‬ ‫משכ חכמה שמות כ‪ ,‬יח‬
‫ב‪ ,‬קכג‬ ‫עליות אליהו‪ ,‬דפ יג ע"א‬ ‫א‪ ,‬ג; ב‪ ,‬יח‬ ‫משכ חכמה שמות‪ ,‬כ‪ ,‬ד‬
‫א‪ ,‬כו‬ ‫עצ חיימ‪ ,‬עיגולימ ויושר‪ ,‬א‪ ,‬א‬ ‫ב‪ ,‬קפו‬ ‫משכ חכמה שמות‪ ,‬לב‪ ,‬יט‬
‫א )שפה(‬ ‫עקידת יצחק‪ ,‬ק‬ ‫א‪ ,‬נד‬ ‫משכ חכמה ויקרא‪ ,‬כו‪ ,‬ב‬
‫א‪ ,‬שנז; שנט‬ ‫פאת השלחנ כט‪ ,‬ז‬ ‫א‪ ,‬קפג‬ ‫משכ חכמה דברימ יז‪ ,‬יא‬
‫א‪ ,‬תא‬ ‫פועל צדק לש"כ‪ ,‬הקדמה‬ ‫א‪ ,‬שצ‬ ‫משכ חכמה דברימ לג‬
‫א )שעד(‬ ‫פחד יצחק‪ ,‬אגרת כה‬ ‫ב‪ ,‬רע‬ ‫משכ חכמה דברימ‪ ,‬לא‪ ,‬יז‬
‫א‪ ,‬יד; ב‪ ,‬יז‬ ‫פירוש החיד יעב"צ לאבות‪ ,‬ד‪ ,‬ז‬ ‫ב‪ ,‬רכג‬ ‫משמר הלוי‪ ,‬בא‬
‫ב‪ ,‬עא‬ ‫פלא יועצ‪ ,‬טהרה‬ ‫א‪ ,‬פח‬ ‫משנה למלכ אישות ט‪ ,‬ו‬
‫א )קנו(‬ ‫פלח הרמונ לרמ"ע מפאנו‪ ,‬ד‪ ,‬ד‬ ‫א )קפו(‬ ‫משפט שלומ‪ ,‬רלד‬
‫א‪ ,‬קלג; שלז‬ ‫פני יהושע שבת פח‪ .‬ד"ה אמר‬ ‫א‪ ,‬יד; ב‪ ,‬יח‬ ‫משפטי שמואל‪ ,‬קכ‬
‫א )שלה(‬ ‫פנימ יפות ויקרא ד‪ ,‬כב‬ ‫ב )נו(‬ ‫נהרות איתנ‪ ,‬ב‪ ,‬יו"ד‪ ,‬ל‬
‫א )רעד(‬ ‫פרד יופ שמות ז‪ ,‬כא‬ ‫א‪ ,‬רט‬ ‫נודע ביהודה‪ ,‬או"ח קמא‪ ,‬כ‬
‫א )רעה(‬ ‫פרד יופ שמות לה‪ ,‬כז‬ ‫ב )ריא(‬ ‫נפש החיימ‪ ,‬א‪ ,‬כב‬
‫א )תמו(‬ ‫פרד רמונימ ד‪ ,‬ט‬ ‫ב‪ ,‬נ‬ ‫נפש חיה‪ ,‬או"ח‪ ,‬מ‬
‫ב‪ ,‬קלח‬ ‫פרד‪ ,‬הכינויימ‪ ,‬א‬ ‫א‪ ,‬רפו‬ ‫נפש חיה‪ ,‬או"ח‪ ,‬רח‪ ,‬יז‬
‫ב‪ ,‬מט‬ ‫פרי חדש‪ ,‬או"ח‪ ,‬קכח‬ ‫ב )צד(‬ ‫נפש יהונתנ‪ ,‬חוקת‬
‫ב )עו(‬ ‫פרי חדש‪ ,‬או"ח‪ ,‬תנא‪ ,‬ח‬ ‫א )רע(‬ ‫נשמת אברהמ‪ ,‬יו"ד שלו‪ ,‬ט‬
‫א )תיז(‬ ‫פרי מגדימ או"ח תרע מש"ז ג‬ ‫ב )מח(‬ ‫נתיבות המשפט‪ ,‬קמה ב‬
‫א )קכה(‬ ‫פרקי משה אלמושנינו‪ ,‬אבות ג‪ ,‬יט‬ ‫א‪ ,‬קפה‬ ‫נתיבות המשפט‪ ,‬רלד‪ ,‬ג‬
‫א‪ ,‬ש‬ ‫פתח השער בלייח‪ ,‬דפ יא‪.‬‬ ‫א )קמח(‬ ‫נתיבות עולמ‪ ,‬האמונה ב‬
‫ב )פ(‬ ‫פתח עינימ‪ ,‬עירובינ יג‪:‬‬ ‫ב‪ ,‬קלז‬ ‫נתיבות עולמ‪ ,‬הצניעות‪ ,‬ג‬
‫ב‪ ,‬עא‬ ‫צדקה לחיימ‪ ,‬דל"ת‪ ,‬קז‬ ‫א )קמא(‬ ‫דר הדורות ד'תתק"ל‬
‫א‪ ,‬שעח‬ ‫ציצ אליעזר כ‪ ,‬ג מה‬ ‫א )שלה(‬ ‫יפורי צדיקימ החדש‪ ,‬ב‪30 ,‬‬
‫א )תכד(‬ ‫צל"ח ברכות ‪ .‬ד"ה ולא מהני‬ ‫ב‪ ,‬לט‬ ‫פורנו‪ ,‬ויקרא יט‪ ,‬ב‬
‫ב‪ ,‬קמו‬ ‫צל"ח ביצה טז‪ :‬ד"ה ובה"א‬ ‫א )שכז(‬ ‫פורנו דברימ יג‪ ,‬א‬
‫ב )צד(‬ ‫צמח צדק‪ ,‬יו"ד‪ ,‬קלח‪ ,‬א‬ ‫א‪ ,‬ש‬ ‫פר הברית‪ ,‬ב‪ ,‬ד‪ ,‬ט‬
‫א‪ ,‬תט‬ ‫קבוצת מכתבימ‪52 ,‬‬ ‫א‪ ,‬שכד‬ ‫פר הזכרונ‪ ,‬חת"‪ ,‬ו‬
‫ב‪ ,‬קעה‬ ‫קהלות יעקב‪ ,‬החדשימ‪ ,‬נדרימ א‬ ‫ב‪ ,‬קטז‬ ‫עבודת המלכ‪ ,‬דעות‪ ,‬א‪ ,‬ד‬
‫א )רז(‬ ‫קובצ אגרות לחזו"א‪ ,‬א‪ ,‬קלו‬ ‫ב )רו(‬ ‫עבודת המלכ‪ ,‬יודי התורה ד‪ ,‬יג‬
‫א )רז(‬ ‫קובצ אגרות לחזו"א‪ ,‬א‪ ,‬קלז‬ ‫ב‪ ,‬רעא‬ ‫עבודת המלכ‪ ,‬תשובה א‪ ,‬א‬
‫א‪ ,‬תעח‬ ‫קובצ אגרות לחזו"א ב‪ ,‬קעג‬ ‫ב‪ ,‬שיג‬ ‫עבודת הקודש ב‪ ,‬ה‬
‫א )קמח(‬ ‫קובצ הערות‪ ,‬אגדות י' א‬ ‫ב )רכט(‬ ‫עבודת הקודש ג‪ ,‬טו‬
‫א‪ ,‬קפה‬ ‫קובצ הערות‪ ,‬ח‪ ,‬טו‬ ‫ב )רלג(‬ ‫עטרת ראש‪ ,‬עשי"ת‪ ,‬עמ' ‬
‫א )קכ(‬ ‫קובצ הערות‪ ,‬מט‪ ,‬יב‬ ‫א )שעג(‬ ‫עינ יעקב חגיגה יג‪.‬‬
‫ב )מח(‬ ‫קובצ הערות‪ ,‬ג ג‬ ‫א‪ ,‬רעט‬ ‫עינ יצחק‪ ,‬א‪ ,‬אהע"ז‪ ,‬ט‬
‫ב‪ ,‬רח‬ ‫קובצ מאמרימ ורמנ‪ ,‬התשובה‬ ‫א‪ ,‬שנה‬ ‫עינ יצחק‪ ,‬א‪ ,‬כב‬
‫א )תמג(‬ ‫קובצ מאמרימ ורמנ‪ ,‬יב‪ ,‬ח‬ ‫א )קפו(‬ ‫עינ יצחק‪ ,‬אה"ע ו‬
‫א‪ ,‬תכב‬ ‫קול גדול מח‬ ‫א )תיז(‬ ‫על הגאולה ועל התמורה‪ ,‬ז‬
‫א‪ ,‬רה‬ ‫קול הרמ"ז‪ ,‬פחימ ד‪ ,‬ט‬ ‫א )תיז(‬ ‫על הגאולה ועל התמורה‪ ,‬עב‬
‫א )תיח(‬ ‫קול מבשר א‪ ,‬כא‬ ‫א )רפו(‬ ‫עלה לתרופה‪ ,‬דעות ד‬

‫| תקז‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫א‪ ,‬תא‬ ‫של"ה‪ ,‬שבועות‪ ,‬נר מצוה‪ ,‬קג‬ ‫ב‪ ,‬קעה‬ ‫קונטרי שיעורימ נדרימ‪ ,‬ב‬
‫ב‪ ,‬קלט‬ ‫של"ה‪ ,‬שבת‪ ,‬נר מצוה‬ ‫א )רפז(‬ ‫קיצור שלחנ ערוכ‪ ,‬לב‬
‫ב‪ ,‬קלז‬ ‫של"ה‪ ,‬תולדות אדמ‪ ,‬בית אחרונ‬ ‫א )קג(‬ ‫קל"ח פתחי חכמה‪ ,‬א‬
‫א‪ ,‬קד‬ ‫של"ה‪ ,‬תולדות אדמ‪ ,‬בית חכמה ג‬ ‫א )קג(‬ ‫קל"ח פתחי חכמה‪ ,‬ו‬
‫א‪ ,‬תטז‬ ‫שמ הגדולימ‪ ,‬גדולימ‪ ,‬מ‪ ,‬קנ‬ ‫א‪ ,‬שמד‬ ‫קנאת ופרימ‪ ,‬שורש א‬
‫א )ת(‬ ‫שמ הגדולימ‪ ,‬פועל צדק‬ ‫א )קמח(‬ ‫קנאת ופרימ‪ ,‬עשה א‬
‫א‪ ,‬פה‬ ‫שמ הגדולימ‪ ,‬ר' יעקב ממרויש‬ ‫א )רצו(; רצז‬ ‫קנאת ופרימ‪ ,‬עשינ ג‬
‫א )כז(‬ ‫שמ משמעונ אגי‪ ,‬דפ ג‪:‬‬ ‫ב‪ ,‬קכג‬ ‫קריה נאמנה‪ ,‬עמ' ק‬
‫א )שא(‬ ‫שמיטת כפימ כהלכתה‪ ,‬טז‬ ‫א‪ ,‬קפא‬ ‫קרית פר למבי"ט‪ ,‬הקדמה‪ ,‬ה‬
‫א )קמח(‬ ‫שני המאורות מהומיל‪ ,‬ב‪ ,‬ב‬ ‫ב )רצז(‬ ‫קרית פר למבי"ט‪ ,‬דעות ב‬
‫א )ב(‬ ‫שער היחוד והאמונה‪ ,‬א‪-‬ג‬ ‫א‪ ,‬רי‬ ‫ר' בצלאל אשכנזי‪ ,‬שו"ת‪ ,‬יח‬
‫א‪ ,‬עד‬ ‫שערי יושר‪ ,‬א‪ ,‬ז‬ ‫א )רצו(‬ ‫רא"מ דברימ ו‪ ,‬ו‬
‫א‪ ,‬קפה‬ ‫שערי יושר‪ ,‬א‪ ,‬י‬ ‫א )שלג(‬ ‫רא"מ על המ"ג‪ ,‬חי' למגילה כב‬
‫ב )צד(‬ ‫שערי יושר‪ ,‬א‪ ,‬יג‬ ‫א‪ ,‬שעו‬ ‫ראש יופ ברכות יג‪ .‬ד"ה כל‬
‫ב‪ ,‬עב‬ ‫שערי יושר‪ ,‬ג‪ ,‬ח‬ ‫ב‪ ,‬עא‬ ‫רב פעלימ‪ ,‬ד‪ ,‬או"ח‪ ,‬כט‬
‫א‪ ,‬שב‬ ‫שפת אמת‪ ,‬פורימ תרל"ד‬ ‫א‪ ,‬שמג‬ ‫רדב"ז ממרימ ד‪ ,‬א‬
‫א )קג(‬ ‫שפת אמת‪ ,‬בראשית תרנ"ד‬ ‫א‪ ,‬קז‬ ‫רדב"ז תרומות א‪ ,‬ו‬
‫א )קג(‬ ‫שפת אמת‪ ,‬שלח תרמ"ב‬ ‫א‪ ,‬שמח‬ ‫רדב"ז‪ ,‬שו"ת א'תקצא‬
‫א )רפו(‬ ‫שפת מלכ‪ ,‬דעות ד‪ ,‬יא‬ ‫א‪ ,‬תכא‬ ‫רדב"ז‪ ,‬שו"ת ג‪ ,‬תרה‬
‫א )פג(‬ ‫תולדות יעקב יופ‪ ,‬ויקרא‪ ,‬ב‬ ‫א‪ ,‬רט‬ ‫רע"א‪ ,‬שו"ת ח"א‪ ,‬צד‬
‫ב )רצז(‬ ‫תולדות יעקב יופ‪ ,‬עקב א‬ ‫ב‪ ,‬צז‬ ‫רש"ר הירש‪ ,‬בראשית ב‪ ,‬ג‬
‫א‪ ,‬רט‬ ‫תומת ישרימ‪ ,‬פג‬ ‫ב‪ ,‬פג; )קמח(‬ ‫רש"ר הירש‪ ,‬ויקרא יא‪ ,‬מו‬
‫א )מד(‬ ‫תופות יומ טוב‪ ,‬ברכות א ה‬ ‫א )שג(‬ ‫רשימות‪ ,‬ליובאוויטש‪ ,‬קלח‬
‫ב‪ ,‬רנה‬ ‫תופות יומ טוב‪ ,‬ברכות ה ג‬ ‫ב‪ ,‬קמו‬ ‫שאגת אריה‪ ,‬ז‬
‫ב )ריב(‬ ‫תופות יומ טוב‪ ,‬יבמות ב ה‬ ‫א )שלה(‬ ‫שארית ישראל ווילדניק‪ ,‬עמ' קיח‬
‫ב )ריט(‬ ‫תופות יומ טוב‪ ,‬אבות ג טו‬ ‫א‪ ,‬קפב‬ ‫שב שמעתתא‪ ,‬א‪ ,‬ג‬
‫א )ו(‬ ‫תופות יומ טוב‪ ,‬אבות ה ו‬ ‫ב )צה(‬ ‫שב שמעתתא‪ ,‬א‪ ,‬יב‬
‫ב )ריב(‬ ‫תופות יומ טוב‪ ,‬פרה ג ז‬ ‫א‪ ,‬רג‬ ‫שבט יהודה‪ ,‬שלו א‬
‫ב )ריב(‬ ‫תופות יומ טוב‪ ,‬מכשירינ ו ד‬ ‫א‪ ,‬יב‬ ‫שבילי אמונה‪ ,‬עמ' ‪361‬‬
‫א‪ ,‬פח‬ ‫תופת יומ הכפורימ עה‪ .‬ד"ה תניא‬ ‫א‪ ,‬יב‬ ‫שו"ת הרמ"א‪ ,‬ו‪-‬ז‬
‫ב )רלב(‬ ‫תורה אור )מליאדי(‪ ,‬נח‬ ‫א‪ ,‬יד; ב‪ ,‬יז‬ ‫שו"ת הרמ"א‪ ,‬י‬
‫ב‪ ,‬ע‬ ‫תורה לשמה‪ ,‬לה‬ ‫א )לו(‬ ‫שו"ת ר' בצלאל אשכנזי‪ ,‬א‬
‫ב )רעט(‬ ‫תורה שלמה‪ ,‬יתרו ב‪ ,‬מילואימ לב‬ ‫א‪ ,‬שעח‬ ‫שואל ומשיב תניינא‪ ,‬א‪ ,‬א‬
‫ב )רצ(‬ ‫תורה תמימה דברימ ד‪ ,‬הערה ב‬ ‫ב‪ ,‬קמז‬ ‫שואל ומשיב תליתאה‪ ,‬א‪ ,‬קכג‬
‫א‪ ,‬שצ‬ ‫תורת אברהמ‪ ,‬עמ' קל‬ ‫א )כז(‬ ‫שומר אמונימ אירגא‪ ,‬ב‪ ,‬יג‬
‫א )רע(‬ ‫תורת היולדת נח )ג(‬ ‫ב )רעה(‬ ‫שומר אמונימ אירגא‪ ,‬ב‪ ,‬עז‪-‬עט‬
‫א )תיח(‬ ‫תורת המועדימ‪610-641 ,‬‬ ‫ב‪ ,‬פ‬ ‫שיחות מור‪ ,‬תשל"א‪ ,‬יט‬
‫א‪ ,‬יב‬ ‫תורת העולה‪ ,‬א‪ ,‬יא‬ ‫ב )קז(‬ ‫שיעורי רמ"ד נזיר ד‪:‬‬
‫ב‪ ,‬רמב‬ ‫תורת העולה‪ ,‬א‪ ,‬טו‬ ‫ב )לו(; קמב‬ ‫של"ה‪ ,‬האותיות‪ ,‬טהרה‬
‫א )שג(‬ ‫תורת מנחמ‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪43‬‬ ‫ב‪ ,‬מט‬ ‫של"ה‪ ,‬ויצא‪ ,‬דרכ חיימ‬
‫א‪ ,‬שלב‬ ‫תורת נביאימ‪ ,‬בל תויפ‬ ‫ב‪ ,‬קמז‬ ‫של"ה‪ ,‬שבועות‪ ,‬נר מצוה‬

‫תקח |‬
‫דרכ נשר | מפתח מקורות‬

‫א )לו(‬ ‫האר"י וגוריו‪ ,‬מט‬ ‫א‪ ,‬שז‬ ‫תורת נביאימ‪ ,‬יא‬

‫א )מח(‬ ‫הבאר‪ ,‬כא‪-‬כב‪ ,‬קו‪ ,‬קמג‬ ‫ב )ריט(‬ ‫תפארת ישראל למהר"ל‪ ,‬ד‬
‫א )תמא(‬ ‫הגרנ ה‪87 ,‬‬ ‫א )קצח(‬ ‫תפארת ישראל למהר"ל‪ ,‬ח‬
‫א )שלו(‬ ‫ההנהגה החידית‪15-59 ,‬‬ ‫א‪ ,‬א; ב‪ ,‬טו‬ ‫תפארת למשה‪ ,‬מהרצ"ח‬
‫ב‪ ,‬שמו‬ ‫החיימ כמדרש‪338-380 ,‬‬ ‫ב )כט(‬ ‫תפארת צבי‪ ,‬יו"ד‪ ,‬כז‬
‫ב )רעז(‬ ‫המאמרות לאריטו ‪ 6‬א – ‪ 8‬ב‬
‫א‪ ,‬שיט‬ ‫המאפ‪ ,‬אדר תקמ"ה‬
‫פרות מחקר‪ ,‬כתבי עת‬
‫א‪ ,‬שכ‬ ‫המאפ‪ ,‬תקמ"ו‬
‫א‪ ,‬תז‬ ‫המחשבה היהודית בימה"ב‪256 ,‬‬ ‫ופרות אוה"ע‬
‫א )שכו(‬ ‫המורת הפוליטית היהודית‪201 ,‬‬ ‫ב‪ ,‬שלז‬ ‫‪ ,HUCA‬ח‪423 ,‬‬
‫א‪ ,‬תט‬ ‫הפילוופיה של היהדות‪395 ,‬‬ ‫א )רפט(‬ ‫‪ ,HUCA‬יא‪341-366 ,‬‬
‫א‪ ,‬מה‬ ‫הצפירה ‪278‬‬ ‫א‪ ,‬תט‬ ‫א"י בהגות היהודית בימה"ב‪125 ,‬‬
‫א‪ ,‬תד‬ ‫הרמב"מ כפילוופ ופוק‪156 ,‬‬ ‫א )שכו(‬ ‫אבלי ציונ הקראימ‪420 ,61 ,‬‬
‫א )שיד(‬ ‫הרמב"מ כפילוופ ופוק‪26 ,‬‬ ‫א‪ ,‬תג‬ ‫אלברט איינשטיינ רעיונות ודעות‬
‫א‪ ,‬תעא‬ ‫הרמב"מ כפילוופ ופוק‪60 ,‬‬ ‫א )שנ(‬ ‫אלו ואלו‪ ,‬יא‬
‫א )שעד(‬ ‫הרמב"מ כפילוופ ופוק‪84 ,‬‬ ‫א )קצו(‬ ‫אלפא ביתא תנייתא‪ ,‬א‪513 ,‬‬
‫א‪ ,‬תעא‬ ‫הרמב"מ על דברי ופרימ‪32 ,‬‬ ‫ב‪ ,‬שמב‬ ‫אמונתו של הרמב"מ‪ ,‬פרק ג‬
‫ב )שכה(‬ ‫הרמב"מ‪ ,‬בריאה‪ ,‬עמ' ‪230-231‬‬ ‫ב‪ ,‬שמה‬ ‫אנאדות‪ ,‬ד‪ ,‬ח‪1 ,‬‬
‫א )שלד(‬ ‫הרמב"נ כחוקר וכמקובל‬ ‫ב‪ ,‬שמה‬ ‫אנתולוגיה לכתבי אבנ ינא‪192 ,‬‬
‫א )שיח(‬ ‫הרפואה והיהדות‪157 ,‬‬ ‫א )שעה(‬ ‫אופות ב‪ ,‬קנז‪-‬קעו‬
‫ב‪ ,‬שמג‬ ‫התורה והטבע בכתבי הרמב"מ‪ ,‬ב‬ ‫א )שיח(‬ ‫אופות ג‪ ,‬תיג‪-‬תה‬
‫א‪ ,‬שמו; תעא‬ ‫נפח‬ ‫ב‪ ,‬שלח‬ ‫אשנב לחייהנ של נשימ‪129 ,‬‬
‫ב‪ ,‬שמד‬ ‫חיי משה לפילונ‪165-5 ,‬‬ ‫ב‪ ,‬שמג‬ ‫אתיקה ניקומאכית‪ ,‬ה‪ ,‬ז‬
‫א‪ ,‬תד‬ ‫טעמ והקש‪179 ,‬‬ ‫ב‪ ,‬שמא‬ ‫בינ מחשבת ישראל‪148 ,‬‬
‫ב‪ ,‬שמא‬ ‫יהודימ ונכרימ בא"י‪28 ,‬‬ ‫ב‪ ,‬שמא‬ ‫בינ תורה לחכמה‪141-144 ,‬‬
‫א‪ ,‬תעט‬ ‫ירושלימ ואתונה‪164 ,‬‬ ‫א‪ ,‬שיט‬ ‫בכורי העתימ תקפ"ג‪82 ,‬‬
‫א )קלב(‬ ‫ירושתנו ב‪ ,‬לח‬ ‫א‪ ,‬שכ‬ ‫בכורי העתימ תקפ"ד‪229 ,‬‬
‫א )לו(‬ ‫ירושתנו ו‪ ,‬רצט‪-‬שיב‬ ‫ב )שלא(‬ ‫במעגלי הנגלה והנתר‪158 ,‬‬
‫א )שצז(‬ ‫ישורונ כה‪ ,‬טו‪-‬כג‬ ‫א )מה(‬ ‫דאצ'ה ‪9-10 ,17‬‬
‫א‪ ,‬תע‬ ‫ישורונ‪ ,‬ח‪10 ,‬‬ ‫ב‪ ,‬שמו‬ ‫דבקות‪ ,‬פרק יב‬
‫א‪ ,‬תעד‬ ‫כוכב הגאולה‪132 ,‬‬ ‫א‪ ,‬תט‬ ‫דיני ישראל כו‪-‬כח‪253-297 ,‬‬
‫א )קנד(‬ ‫כנישתא ד‪ ,‬נא‪-‬קיב‬ ‫ב‪ ,‬שלז‬ ‫דיני ישראל‪ ,‬יב‪ ,‬רמט‪-‬ר‬
‫א‪ ,‬תעב‬ ‫כינופונ‪ ,‬זכרונות‪36 ,‬‬ ‫ב‪ ,‬שמג‬ ‫דעת ‪29-42 ,13‬‬
‫א‪ ,‬תעג‬ ‫מאבק עד שחר‪ ,‬ז‬ ‫א‪ ,‬תעח‬ ‫דעת ‪35 ,26‬‬
‫ב )רי(‬ ‫מאה שערימ )טברקי(‪236 ,‬‬ ‫א )צז(‬ ‫דעת ‪73-82 ,50-52‬‬
‫א )רא(‬ ‫מבוא לאגרת רש"ג‪ ,‬ה‪-‬ו‬ ‫א‪ ,‬תעט‬ ‫דעת ‪49-62 ,53‬‬
‫ב‪ ,‬שלח‬ ‫מבוא למשנה תורה‪204 ,‬‬ ‫ב‪ ,‬שמ‬ ‫דעת ‪135-147 ,74-75‬‬
‫א‪ ,‬תעח‬ ‫מבחר אגרות וקטעי יומנ ‪53‬‬ ‫א )שכו(‬ ‫דרכימ בהלכה הקראית‪61 ,‬‬
‫ב‪ ,‬שלח‬ ‫מגילת המקדש‪ ,‬א‪-‬ג‬ ‫א‪ ,‬תד‬ ‫דת ומדע‪92 ,‬‬
‫א )שכב(‬ ‫מהר"צ חיות‪ ,‬תולדות‬ ‫א‪ ,‬תעו‬ ‫האגדה במשנה תורה‪24 ,‬‬
‫א‪ ,‬תג‬ ‫מחקר בדבר בינת האדמ‪ ,‬י‬ ‫א‪ ,‬תעג‬ ‫האדמ מחפש משמעות‬

‫| תקט‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫ב‪ ,‬שמו‬ ‫על דעת המקומ‪221 ,‬‬ ‫א )שעב(‬ ‫מחקרי ירושלימ במ"י ז ‪332‬‬
‫ב‪ ,‬שמו‬ ‫על דרכ האמת‬ ‫א‪ ,‬תג‬ ‫מחקרי ירושלימ במ"י‪1-18 ,9 ,‬‬
‫א‪ ,‬תז‬ ‫על דרכ האמת‪149-175 ,‬‬ ‫א‪ ,‬תז‬ ‫מחקרי תלמוד‪ ,‬א‪11 ,‬‬
‫א‪ ,‬תעט‬ ‫על דרכ האמת‪249-296 ,‬‬ ‫א )שעה(‬ ‫מחקרימ בהלכה ובמ"י‪292 ,‬‬
‫א‪ ,‬תעח‬ ‫על הנימ ועל הטבע‬ ‫ב‪ ,‬שלז‬ ‫מחקרימ בפרות הגאונימ‪166 ,‬‬
‫ב )שכז(‬ ‫על התשובה ועל הגאולה‪302 ,‬‬ ‫ב‪ ,‬שמא‬ ‫מחקרימ בתולדות ישראל‪158 ,‬‬
‫ב‪ ,‬שמד‬ ‫על התשובה ועל הגאולה‪35 ,‬‬ ‫ב )ריד(‬ ‫מטפייקה לאריטו‪ ,‬ה‪2 ,‬‬
‫א‪ ,‬קנא‬ ‫עלי פר ה‪10-12 ,‬‬ ‫ב )ריד(‬ ‫מטפייקה לאריטו‪ ,‬ח‪4 ,‬‬
‫ב )רצז(‬ ‫עליה והתיישבות בא"י‪ ,‬עמ' ‪200‬‬ ‫ב‪ ,‬שמב‬ ‫מידה טובה‪ ,‬המ"צ‪ ,‬פ"ו‬
‫ב )ריד(‬ ‫פייקה לאריטו‪ ,‬ב‪7 ,‬‬ ‫ב‪ ,‬שמא‬ ‫מלאת‪ ,‬ב‪289 ,‬‬
‫א‪ ,‬תעד‬ ‫קובצ על יד‪ ,‬ד"ח א‪12 ,‬‬ ‫א‪ ,‬ה‬ ‫מנ הרמב"מ לשמואל אבנ תיבונ‪3 ,‬‬
‫א‪ ,‬תעא‬ ‫קול גדול ולא יפ‪41-58 ,‬‬ ‫א‪ ,‬תט‬ ‫‪140‬‬
‫ב )שכה(‬ ‫קמיעות גולות ושכלתנות‪322 ,‬‬ ‫א‪ ,‬תעב‬ ‫‪151‬‬
‫ב )שלא(‬ ‫ר' מנחמ רקאנטי‪89 ,‬‬ ‫א‪ ,‬תג‬ ‫‪214‬‬
‫א‪ ,‬תעט‬ ‫ראשית הקבלה ופר הבהיר‪151 ,‬‬ ‫א )ריז(‬ ‫מורת התורה שבע"פ‪45-47 ,‬‬
‫ב‪ ,‬שמא‬ ‫רמב"מ‪ ,‬בראשית‪ ,‬פרקימ א וג‬ ‫א )שכ(‬ ‫מורת ומשבר‪301 ,‬‬
‫א‪ ,‬יב‬ ‫רקחות וטבחות‬ ‫א )קמ(‬ ‫משה אבי הנביאימ‪221-250 ,‬‬
‫ב‪ ,‬שלז‬ ‫שקיעינ‪22 ,‬‬ ‫א )קלב(‬ ‫משיב דבר רייפמנ‪61 ,‬‬
‫א‪ ,‬תז‬ ‫תולדות ההלכה‪ ,‬א‪ ,‬א‪91 ,‬‬ ‫א )שלה(‬ ‫נאחז בבכ‪ ,‬ד‬
‫א )תכד(‬ ‫תורה שבעל פה לז‪ ,‬פז‪-‬צז‬ ‫א‪ ,‬ט‬ ‫נגד אפיונ‪ ,‬לא‪-‬לב‬
‫א )תמו(‬ ‫תורת האלוהות של הרמ"ק‪67 ,‬‬ ‫א )לו(‬ ‫יני ז‪ ,‬שיא‪-‬של‬
‫ב‪ ,‬שמג‬ ‫תרביצ א‪123 ,‬‬ ‫א )מה(‬ ‫יני ק‪ ,‬רב‬
‫א‪ ,‬תח‬ ‫תרביצ יא‪193 ,‬‬ ‫א‪ ,‬קמט‬ ‫יני קכ‪ ,‬רטז‪-‬רכט‬
‫א )לו(‬ ‫תרביצ כח‪201 ,‬‬ ‫א )תלז(‬ ‫פונות יא‪ ,‬מה‪-‬ו‬
‫א )קנה(‬ ‫תרביצ לט‪39-61 ,‬‬ ‫ב )רכט(‬ ‫פר כ"צ )תשמ( ‪25-33‬‬
‫א )רפה(‬ ‫תרביצ ב‪539 ,‬‬ ‫א‪ ,‬תט‬ ‫עיונ כט‪198 ,‬‬
‫א‪ ,‬י‬ ‫תרביצ ע‪152 ,‬‬ ‫א‪ ,‬תעב‬ ‫עיונ כט‪210 ,‬‬
‫ב‪ ,‬שמ‬ ‫תרביצ עג‪424-5 ,‬‬ ‫ב‪ ,‬שלז‬ ‫עיונימ במשפט עברי ובהלכה‪263 ,‬‬
‫ב‪ ,‬שמד‬ ‫תשע קריאות תלמודיות‪16 ,‬‬ ‫א )תלז(‬ ‫על דעת המקומ‪182-211 ,‬‬

‫תקי |‬
 ‫מפתח עניינימ‬
‫א )רצו(‬ ‫על ידי התבוננות במצוות‬ ‫אבות‬
‫ב‪ ,‬שד‬ ‫שורש מחלוקת הרמב"מ ורמב"נ‬ ‫א‪ ,‬שע‬ ‫לא טענו לנבואת מצוות‬
‫אומות העולמ‬ ‫א‪ ,‬שעא‬ ‫נבואתמ רק לחוגמ‬
‫א‪ ,‬שעד‬ ‫תורתמ רק ממשה‬ ‫א‪ ,‬רכ‬ ‫נבואתמ רק לצרכמ והנלווימ להמ‬
‫א )שעג(‬ ‫אמ מותר ללמדמ תורה‬ ‫א‪ ,‬שעא‬ ‫פעלו בדרכ הצוואה בלבד‬
‫א‪ ,‬שעב‬ ‫חיובמ במצוות ממתנ תורה‬ ‫א‪ ,‬שה‬ ‫תוקפ קבלת מצוות על זרעמ‬
‫א )שעב(‬ ‫כפייתמ לקיימ מצוות‬ ‫אבלות‬
‫א‪ ,‬שעג‬ ‫כשמצוותיהמ מהכרע הדעת‬ ‫א‪ ,‬שט‬ ‫אינ נלמדת מקודמ מתנ תורה‬
‫א‪ ,‬תמ‬ ‫אונקלו‪ ,‬יחו לשאלת ההגשמה‬ ‫א‪ ,‬קלז‬ ‫אינה מנ התורה אלא יומ ראשונ‬
‫אור החיימ‪ ,‬התחבר על ידי רוח הקודש א )שלה(‬ ‫א‪ ,‬רה‬ ‫על אשה רק מדבריהמ‬
‫ב‪ ,‬מ‬ ‫אורימ ותומימ‪ ,‬השבעות על שמות‬ ‫א‪ ,‬קלז‬ ‫תקנת משה‬
‫ב‪ ,‬רמח‬ ‫אותו ואת בנו‪ ,‬טעמ האיור‬ ‫אבלימ‪ ,‬אמ ניחוממ ממניינ תרי"ג א‪ ,‬קג; קט‬
‫אזוב‪ ,‬טעמו במצורע‪ ,‬פרה אדומה ופח ב‪ ,‬פח‬ ‫א )כא(‬ ‫אבנ באג'ה‪ ,‬הערכת חיבוריו‬
‫אחדות ה'‬ ‫ב‪ ,‬צא‬ ‫אבנ משכית‪ ,‬טעמ איורה‬
‫ב )רעח(‬ ‫גדר המצוה‬ ‫א )כא(‬ ‫אבנ ינא‪ ,‬הערכת חיבוריו‬
‫ב )רעט(‬ ‫התופת על אמונת מציאות ה'‬ ‫א )כא(‬ ‫אבנ רשד‪ ,‬הערכת פירושיו‬
‫א )(‬ ‫אטומיטימ‪ ,‬שיטתמ‬ ‫אבנימ גדולות‪ ,‬אמ הצבתנ ממניינ תרי"ג א‪ ,‬קעג‬
‫א‪ ,‬רצב‬ ‫איוב‪ ,‬התשובה האמיתית לטענותיו‬ ‫אבנר מבורגו‬
‫א‪ ,‬תח‬ ‫איזביצא‪ ,‬תפיות דטרמיניטיות‬ ‫א‪ ,‬תח‬ ‫השפעתו על ר"ח קרשקש‬
‫ב‪ ,‬קיז‬ ‫איזונ‪ ,‬שלמותו של כל מינ‬ ‫א‪ ,‬תח‬ ‫תפיתו הדטרמיניטית‬
‫א )תכו(‬ ‫אינדוקציה‪ ,‬הבעיה‬ ‫אברהמ אבינו‬
‫איורימ‪ ,‬אמ יש לדמות דיניהמ לטומאה ב‪ ,‬עה‬ ‫א‪ ,‬שעה‬ ‫איור קריאתו 'אברמ'‬
‫אילאמ‪ ,‬קרובי הנביאימ עדיפימ בחוק ב‪ ,‬קנז‬ ‫ב‪ ,‬רל‬ ‫אופנ קיומו המצוות בפנימיות‬
‫א‪ ,‬כד; שפה‬ ‫אירוינ‪ ,‬תורה כברית נצח‬ ‫ב‪ ,‬קמא‬ ‫אכל חולינ בטהרה‬
‫ב‪ ,‬רנב‬ ‫אכזריות‪ ,‬מצוות התורה למניעתה‬ ‫ב‪ ,‬קט‬ ‫צניעותו המפורמת‬
‫ב‪ ,‬לב‬ ‫אכילה גה‪ ,‬התרחקות ממנה‬ ‫א‪ ,‬שיח‬ ‫אברהמ פורטה ליאונ‪ ,‬הרופא‪ ,‬צוואתו‬
‫ב‪ ,‬לח‬ ‫אכילה‪ ,‬השארת מיעוט‬ ‫ב )צג(‬ ‫אגרת המור‪ ,‬ייחוה לרמב"מ‬
‫ב )עט(‬ ‫אלו ואלו דברי אלו' חיימ‪ ,‬עניינו‬ ‫אדמ‪ ,‬נעשה 'איש' רק בשלמותו השכלית א‪ ,‬רנא‬
‫אליהו הנביא‪ ,‬נאמנותו בבירור המציאות א‪ ,‬פח‬ ‫אהבה ויראה‪ ,‬המצווה על ההתבוננות א )קמח(‬
‫אלכנדרוב‪ ,‬ר' שמואל‪ ,‬פולמו נ חנוכה א‪ ,‬מו‬ ‫אהבת ה'‬
‫אלפארבי‬ ‫א‪ ,‬ש‬ ‫קיומה כשלא למד פיזיקה‬
‫א‪ ,‬תט‬ ‫תורת המדינה‬ ‫א‪ ,‬ז;‬ ‫לא תיכונ אלא בהכרת המציאות‬
‫א )כא(‬ ‫הערכת חיבוריו‬ ‫רצה‪-‬שד‬
‫אמונה‬ ‫א‪ ,‬רצו‬ ‫לקיומה צריכ ללמוד פרי הטבע‬
‫ב‪ ,‬רעו‬ ‫אמ נמנית במנינ המצוות‬ ‫א‪ ,‬שב‬ ‫מתוכ אהבת הנ‬
‫א )קמח(‬ ‫המצווה על הבטחונ‬ ‫א‪ ,‬שב‬ ‫מתוכ נ – לפשוטי העמ‬
‫המצווה על ההוכחות הפילוופיות א )קמח(‬ ‫א‪ ,‬רצה‪-‬שד‬ ‫ע"י התבוננות בטבע או בנ‬
‫א )קמח(‬ ‫המצווה על חינוכ בני ביתו‬ ‫ב‪ ,‬שב‬ ‫ע"י מעשי המצוות או התבוננות‬

‫| תקיא‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫ב )קפד(‬ ‫נארה בה עבודה זרה‬ ‫א )קמח(‬ ‫המצווה על ילוק התאוות‬

‫ב )קפד(‬ ‫נארו בה עריות‬ ‫אמונות ודעות‪ ,‬הרמב"מ מונה מהנ מצוות‬
‫ב‪ ,‬קפא‬ ‫קדושה עצמית באקלימה‬ ‫א‪ ,‬קמה‬
‫ב‪ ,‬קפח‬ ‫קדושתה תלויה ברוב ישראל‬ ‫אטרולוגיה‪ ,‬השתלשלות הטעות בה ב‪ ,‬קכא‬
‫א‪ ,‬פז‬ ‫שופע בה הענינ האלוהי‬ ‫אטרונומיה‬
‫ב )קפה(‬ ‫שלילת קדושה עצמית‬ ‫א‪ ,‬רצט‬ ‫אמ מצווה ללומדה‬
‫ב‪ ,‬קפג‬ ‫שלמות מעשה המצוות‬ ‫א‪ ,‬י‬ ‫כלולה בברייתא דשמואל‬
‫ב‪ ,‬קפב‬ ‫תחת שליטת ה' לבדו‬ ‫אפיקור‬
‫אשר קדשנו במצוותיו וציונו‪ ,‬ביאור הנוח‬ ‫א‪ ,‬קצ‬ ‫גדרו‬
‫א‪ ,‬קעז‬ ‫א‪ ,‬תמג‬ ‫גמ באונ‬
‫אתיקה‪ ,‬קיומ ערכימ 'טובימ' באופנ מוחלט‬ ‫א )כא(‬ ‫אפלטונ‪ ,‬הערכת חיבוריו‬
‫ב‪ ,‬שמ‬ ‫ב‪ ,‬קיז‬ ‫ארבעת הליחות‬
‫בגדי כהונה‬ ‫ארבעת המינימ‬
‫ב‪ ,‬צא‬ ‫טעממ‬ ‫א‪ ,‬שלב‬ ‫בל תויפ במינ חמישי‬
‫ב‪ ,‬קנה‬ ‫כדי לנאות העבודה‬ ‫א‪ ,‬תלד‬ ‫מייחדימ הפירות‬
‫ב‪ ,‬צב‬ ‫מעשה אורג בלי גזירה‬ ‫ארונ הברית‬
‫בהמה‬ ‫ב‪ ,‬פט‬ ‫טעמ הצבת לוחות בתוכו‬
‫א‪ ,‬רא‬ ‫אדמ המכנ עצמו – כבהמה‬ ‫ב‪ ,‬קנא‬ ‫אמ נמנית מצוות עשייתו‬
‫א‪ ,‬רנא;‬ ‫אדמ שלא מימש שכלו – כבהמה‬ ‫ב‪ ,‬צב‬ ‫טעמ נשיאתו בכתפ‬
‫ב‪ ,‬קכא‬ ‫אריטו‬
‫בחירה‬ ‫א‪ ,‬יב‬ ‫גנב כתבי שלמה המלכ‬
‫א‪ ,‬קכג‬ ‫בלעדה אינ מקומ לשכר ועונש‬ ‫א )כא(‬ ‫הערכת חיבוריו‬
‫א‪ ,‬קכב‬ ‫לא היתה קודמ חטא עצ הדעת‬ ‫א‪ ,‬יג‬ ‫לימוד דבריו בישיבת הרמ"א‬
‫א‪ ,‬קכב‬ ‫לעתיד לבוא תינטל‬ ‫א‪ ,‬ט‬ ‫פגש יהודי פילוופ‬
‫א‪ ,‬רכט‬ ‫מצוות התלויות בבחירת אנוש‬ ‫א‪ ,‬לא‬ ‫שיטתו בקדמות העולמ‬
‫א‪ ,‬קכג‬ ‫מטבעו של כל בעל שכל‬ ‫א‪ ,‬לא‬ ‫שיטתו בשלילת הנ‬
‫בטחונ‪ ,‬אמ פניה לרופאימ ותרת אותו א‪ ,‬רג‬ ‫א‪ ,‬ל‬ ‫שיטתו בשלמות ה'‬
‫א‪ ,‬רמח‬ ‫בינ אדמ לחבירו‪ ,‬השכר בעולמ הזה‬ ‫ארצ ישראל‬
‫ב‪ ,‬קלט‬ ‫בית הכא‪ ,‬איור דברי קדושה בו‬ ‫ב‪ ,‬קצ‬ ‫איור היציאה ממנה‬
‫בית המקדש‬ ‫ב‪ ,‬קפ‬ ‫אמ בזמנ הזה מצוה לישב בה‬
‫ב‪ ,‬קפז‬ ‫אינו קדוש מעצמו‬ ‫ב‪ ,‬קפב‬ ‫אמצע היישוב‬
‫ב‪ ,‬קנג‬ ‫גדר היראה ממנו‬ ‫ב‪ ,‬קצ‬ ‫בניה קרויימ 'קהל'‬
‫ב‪ ,‬צא‬ ‫טעמ חיוב שמירתו‬ ‫ב‪ ,‬קפט‬ ‫גדר איבוד ע"ז מכלל כיבוש‬
‫ב‪ ,‬פט‬ ‫טעמ שנבנה רק ע"י מלכ‬ ‫ב‪ ,‬קצא‬ ‫הכל מעלינ ואינ מורידינ‬
‫ב‪ ,‬קמח‬ ‫לשמ הקרבת הקרבנות‬ ‫ב‪ ,‬קפב‬ ‫חומרת טומאתה‬
‫ב‪ ,‬קנ‬ ‫לשמ השראת השכינה‬ ‫ב‪ ,‬קצ‬ ‫מחילת עוונות ליושביה‬
‫ב‪ ,‬צ‬ ‫עניינ היראה ממנו‬ ‫ב‪ ,‬קצב‬ ‫מעלת הקבורה בה‬
‫ב‪ ,‬צב‬ ‫תכליתו ליראת ה'‬ ‫ב‪ ,‬קצ‬ ‫מעלתה אפילו רובה נכרימ‬
‫ב‪ ,‬קלט‬ ‫בית המרחצ‪ ,‬איור דברי קדושה בו‬ ‫ב‪ ,‬קפ‬ ‫מצוה לדור בה‬
‫בית הקברות‬ ‫ב‪ ,‬קעט‬ ‫מצות יישובה‬
‫ב‪ ,‬ג‬ ‫הלנ בו‬ ‫ב‪ ,‬קפה‬ ‫מקומ התקבצות לעבודת ה'‬

‫תקיב |‬
‫דרכ נשר | מפתח עניינימ‬

‫בריאות‬ ‫ב‪ ,‬ע‪-‬עא‬ ‫טבילה אחרי ביקור בו‬

‫א )רפד(‬ ‫אמ מושפעת מהמצוות‬ ‫בל תויפ‬
‫א )רנט(‬ ‫ההיתר שלא לנהוג על פיה‬ ‫א‪ ,‬שכג‬ ‫אמ טוב להעלות האיור‬
‫א‪ ,‬רנז‬ ‫המושגח אינו צריכ לדאוג לה‬ ‫א‪ ,‬שלב‬ ‫בהופת מצווה חדשה‬
‫א‪ ,‬רנט‬ ‫חובת הנהגת הבריאות‬ ‫א‪ ,‬שיח‪-‬שלט‬ ‫גדר האיור וטעמו‬
‫ב‪ ,‬קיז‬ ‫מיזוג נכונ של ארבעת הליחות‬ ‫א‪ ,‬שכט‬ ‫כיונ שהתורה שלמה ואינ להויפ‬
‫בריאת העולמ‬ ‫א‪ ,‬שכו; שמד‬ ‫משומ שיבוש גדרי התורה‬
‫א‪ ,‬נו‬ ‫אינ ללמוד עליה מהטבע‬ ‫א‪ ,‬שלא‬ ‫משורש אחד עמ דינ משמרת‬
‫א‪ ,‬נו‬ ‫מאורע ייחודי בלתי חוזר‬ ‫א )שכו(‬ ‫נאמר רק להמונ‬
‫א‪ ,‬נו‬ ‫מחוצ לחוקימ שנבראו‬ ‫א‪ ,‬שכו‬ ‫תירתו לדינ עשיית משמרת‬
‫ב )מט(; שלז‬ ‫ברייתא דמכת נדה‬ ‫א‪ ,‬שכה‬ ‫על חכמימ לעבור לשמ ייג‬
‫ברייתא דרבי פנח בנ יאיר לדעת הרמב"מ‬ ‫א )שכו(‬ ‫רק באביזרייהו דעבודה זרה‬
‫ב‪ ,‬קיא‬ ‫א )שכו(‬ ‫רק במצוות עשה‬
‫ברית‬ ‫א‪ ,‬שלג‬ ‫רק בנביא המויפ על המצוות‬
‫א‪ ,‬כד‬ ‫אמ נכללו בה מצוות העתידות‬ ‫א‪ ,‬שכח‬ ‫רק כשההופה מיוחת לתורה‬
‫א‪ ,‬קצז‬ ‫נכרתה בשביל תורה שבע"פ‬ ‫א‪ ,‬שכט‬ ‫רק כשהתופת נכנת לעיקר‬
‫ברכה‪ ,‬הזכרת השמות מייחדת פירות א‪ ,‬תלד‬ ‫א )שכח(‬ ‫שמא יויפו מצוות מאוות‬
‫ברכות וקללות‬ ‫א‪ ,‬שכא‬ ‫בנ הצרפית‪ ,‬התעלפ ולא מת‬
‫א‪ ,‬קעג‬ ‫אמ ממניינ תרי"ג‬ ‫ב‪ ,‬קד‬ ‫בנ ורר ומורה‪ ,‬טעמ עונשו‬
‫א‪ ,‬רמג‬ ‫לצורכ העבודה‬ ‫בני נח‬
‫א‪ ,‬קלז‬ ‫ברכת 'הזנ'‪ ,‬תקנת משה‬ ‫א‪ ,‬שצא‬ ‫אינ כפיה כיונ שהשכל המחייב‬
‫ברכת המזונ‪ ,‬דאורייתא ונוחה דרבננ א‪ ,‬קו‬ ‫חיוב מצוות לקטנימ שהגיעו לדעה א )שעז(‬
‫בשר תאוה‪ ,‬אמ איורו במדבר מהתרי"ג א‪ ,‬קעג‬ ‫חיוב הענישה על כל אחד או בי"ד א )שפג(‬
‫בת קול‬ ‫א‪ ,‬שפב‬ ‫חיוב מיתה על ביטול עשה‬
‫א‪ ,‬פה‬ ‫אמ להלכה משגיחימ בה‬ ‫א‪ ,‬שפ‪-‬שצו‬ ‫חיובמ בדינימ‬
‫א‪ ,‬פב‬ ‫הכרעתה בבירור המציאות‬ ‫א‪ ,‬שפה‬ ‫חיובמ במצוות פרטיות בלי כולל‬
‫א‪ ,‬פב‬ ‫התחשבות בהלכה כשאינ תירה‬ ‫א‪ ,‬שצא‬ ‫טעמ מיתתמ בייפ‬
‫א‪ ,‬פג‬ ‫לרמב"מ אינ לה מקומ כלל בהלכה‬ ‫א‪ ,‬שצ‬ ‫לא בא להמ מופת על מצוותיהמ‬
‫א‪ ,‬פב‬ ‫קול פנימי‬ ‫א‪ ,‬שצ‬ ‫לא ראו מופת על נבואת משה‬
‫א‪ ,‬שו‬ ‫בתולה‪ ,‬י"ב חודש קודמ נישואיה‬ ‫א‪ ,‬שפט‬ ‫מניינ מצוותיהמ‬
‫גוי‬ ‫ע"ע גוי‪ ,‬אומות העולמ‬
‫א‪ ,‬שעג‬ ‫חיובו בבל תויפ ובל תגרע‬ ‫א )שטז(‬ ‫בעל שמ טוב‪ ,‬ראייתו עתידות‬
‫נענש על מצוותיו שהדעת מחייבתנ א‪ ,‬שפט‬ ‫א‪ ,‬תמ‬ ‫בעלי התופות‪ ,‬אמ היו מגשימימ‬
‫א‪ ,‬שעג‬ ‫עק בתורה חייב מיתה והטעמ‬ ‫ב‪ ,‬נא‬ ‫בעלי חיימ טמאימ‪ ,‬טעמ איורמ‬
‫א‪ ,‬שעג‬ ‫שבת חייב מיתה והטעמ‬ ‫בעלי חיימ‬
‫ע"ע אומות העולמ‬ ‫ב‪ ,‬נד‬ ‫בעלי נפש ותודעה‬
‫גופ‪ ,‬הפרשותיו מטמאות לדעת הצאביה ב‪ ,‬פו‬ ‫ב )רנב(‬ ‫השגחה פרטית בהמ‬
‫ב‪ ,‬רנג; ר‬ ‫גזירת הכתוב‪ ,‬ביאור המושג‬ ‫א )קמא(‬ ‫בצלאל‪ ,‬אמ חלק על משה רבינו‬
‫א‪ ,‬תז‬ ‫גט‪ ,‬חשש שנעשה לו נ וחיה‬ ‫בריאה‬
‫א‪ ,‬שה‬ ‫גיד הנשה‬ ‫א )צו(‬ ‫הקבלת הדעות לדעות בנבואה‬
‫א‪ ,‬שז‬ ‫בבמה טמאה‬ ‫א )א(; ט‬ ‫התחדשותה בכל יומ‬

‫| תקיג‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫דמ‬ ‫א‪ ,‬שז‬ ‫מיני נאר‬

‫ב‪ ,‬נג‬ ‫טומאתו‬ ‫א )קלא(‬ ‫גימטריא‪ ,‬אמ בכוחה לחדש הלכה‬
‫ב‪ ,‬נג‪-‬נד‬ ‫טעמ איורו‬ ‫גלות‬
‫ב‪ ,‬נג‬ ‫שתייתו גורמת טבע חייתי‬ ‫ב‪ ,‬קפג‬ ‫המצוות בדרכ ציונימ‬
‫דמיונ‬ ‫א‪ ,‬קיז; רב‬ ‫יפור התורה אודותיו‬
‫תביעת הרמב"מ להישמר ממנו א‪ ,‬יד; ב‪ ,‬יז‬ ‫גלינו‪ ,‬שימוש הרמב"מ בכתביו הרפואיימ‬
‫ב‪ ,‬קל‬ ‫המחשבה בו אינה קרויה דעה‬ ‫א )ר(; רפו‬
‫דרבננ‬ ‫גמול‬
‫א‪ ,‬קפה‬ ‫אמ העובר בשוגג עושה איור‬ ‫א‪ ,‬רמא‬ ‫בעולמ הזה‬
‫א‪ ,‬קג‬ ‫אמ מצוות דרבננ ממניינ תרי"ג‬ ‫א )קכ(‬ ‫היתכנותו כשהידיעה מכריחה‬
‫אפשר שאינ מתקבל אל רצונ ה' א‪ ,‬קפד; קפז‬ ‫א )רמח(‬ ‫בתורה כנגד דעת עבודה זרה‬
‫א‪ ,‬רטז‬ ‫ההבחנה מורה לבעלי לב‬ ‫א‪ ,‬לז; )קכ(‬ ‫מהלכו ע"פ הפילוופיה‬
‫א‪ ,‬קפב;‬ ‫הטעמ לקולא במקומ מחלוקת‬ ‫גשמימ‪ ,‬אופנ תלותמ במעשי בני האדמ א )רמז(‬
‫)קפה(‬ ‫דבקות בה'‬
‫הטעמ שאינ מלקות על דבריהמ א‪ ,‬עג; קעט‬ ‫ב‪ ,‬רפז; רצג‬ ‫ע"י דבקות בחכמימ‬
‫א‪ ,‬עג‬ ‫העובר עליהמ עובר על דאורייתא‬ ‫ב‪ ,‬ש‬ ‫בשכינה‪ ,‬בתפארת ובבינה‬
‫טעמ קולתמ אפ שג"כ נמרו ביני א )רב(‬ ‫ב‪ ,‬רצד‬ ‫עוונות ומגרעות שכליות חוצצות‬
‫כדאורייתא רק כשעובר במרי א‪ ,‬קפא; קפג;‬ ‫ב‪ ,‬קל‬ ‫על ידי ההתבוננות‬
‫קפו‬ ‫ב‪ ,‬רפז‬ ‫על ידי לימוד ההגדה‬
‫א‪ ,‬קצד; שמ‪-‬‬ ‫כמערכת חקיקה משנית‬ ‫ב‪ ,‬רצג‬ ‫על ידי תשובה‬
‫א‪ ,‬עד‬ ‫מכוונימ לרצונ ה'‬ ‫ב‪ ,‬רפז‪-‬שה‬ ‫עניינה‬
‫מקור תוקפנ ב'לא תור' לרמב"מ א‪ ,‬עב‪-‬עג;‬ ‫ב‪ ,‬רצ‬ ‫תיאור ניאופלטוני‬
‫קה‬ ‫ב‪ ,‬רפט‬ ‫דבקות ה'‪ ,‬לעמ ישראל באהבה‬
‫א‪ ,‬עד‬ ‫מקור תוקפנ לדעת הרמב"נ‬ ‫דבקות‬
‫א‪ ,‬קעט‬ ‫נדחית מפני דאורייתא‬ ‫ב‪ ,‬רצט‬ ‫אהבה קשורה בלי היפרד‬
‫'עיונ חלקי' בהתאמ לזמנ והמאורע א‪ ,‬שמו‬ ‫ב )רצד(‬ ‫ביאור 'וצל' בערבית‬
‫צורכ דבריהמ לעניינימ מתחדשימ א )קצב(‬ ‫ב‪ ,‬רפט‬ ‫בינה לבינ היצמדות‬
‫א‪ ,‬קה;‬ ‫קולתמ במקומ פק ועוד‬ ‫ב‪ ,‬רצב‬ ‫התעלות הנפש בכוח המחשבה‬
‫קעח‪-‬קעט‬ ‫א‪ ,‬רז‬ ‫דברי ופרימ‪ ,‬אמ לרמב"מ כדאורייתא‬
‫א‪ ,‬קפ‬ ‫קולתמ משומ שהתנו עליהמ‬ ‫ב‪ ,‬פז‬ ‫דברי תורה‪ ,‬אינמ מקבלימ טומאה‬
‫קולתמ משומ שלא נתפרשו ביני א‪ ,‬קצא‬ ‫ב‪ ,‬קכד‬ ‫דואליזמ‬
‫א‪ ,‬קצב‬ ‫קולתמ משומ שלמות תושב"כ‬ ‫דוד‪ ,‬הכוח להריגת הארי‪ ,‬הדוב והפלשתי ב‪ ,‬קד‬
‫א‪ ,‬עה‬ ‫רצונ ה' או חכמתו ית'‬ ‫דטרמיניזמ‬
‫א‪ ,‬קצג‬ ‫תוקפ דבריהמ כעינ נדרימ‬ ‫א‪ ,‬תח‬ ‫אצל אבנר מבורגו ורח"ק‬
‫דרכ האמצע‬ ‫א‪ ,‬תח‬ ‫במדע העת החדשה‬
‫ב‪ ,‬קט‬ ‫איור ירו‬ ‫א‪ ,‬תח‬ ‫במשנת איזביצא‬
‫ב‪ ,‬קיד‬ ‫גמ בדרגות הגבוהות בעבודה‬ ‫דינימ‬
‫ב‪ ,‬קיד‪-‬קטו; קיח‬ ‫דוגמאות‬ ‫א‪ ,‬שפב‬ ‫הלאו הכלול בהמ לבני נח‬
‫ב‪ ,‬קטז‬ ‫הנכונה בעיוק במרכבה‬ ‫העמדת דיינימ או המשפט עצמו א‪ ,‬שפ‪-‬שצו‬
‫ב‪ ,‬קיח‬ ‫חטא הנזיר ביציאה ממנה‬ ‫א‪ ,‬שפ‪-‬שצו‬ ‫חיוב בני נח בהמ‬
‫ב‪ ,‬שמא‬ ‫כערכ אידיאלי יחיד‬ ‫ב‪ ,‬שלח‬ ‫דמ ות‪ ,‬מורות על רעילותו‬

‫תקיד |‬
‫דרך נשר | מפתח עניינים‬

‫הכשר לקבלת טומאה‬ ‫ב‪ ,‬קטז‬ ‫מטרה ולא רק אמת מידה‬

‫ב (נב)‬ ‫במי פירות‬ ‫ב‪ ,‬קטו‬ ‫מעלתה בתפארת לבני אדם‬
‫ב‪ ,‬נב‬ ‫טעמו‬ ‫ב‪ ,‬קיח‬ ‫שלמות עבודת ה'‬
‫ב (נג)‬ ‫רצון הבעלים‬ ‫א (תכו)‬ ‫דרך התולדה‪ ,‬הגדרת המושג‬
‫הלכה למשה מסיני‬ ‫א‪ ,‬תנא‬ ‫דרשנים‪ ,‬גנות המרבים בתארים‬
‫א (קיב); רה‬ ‫אין בה מחלוקת‬ ‫א‪ ,‬ח‬ ‫דת פילוסופית‬
‫א‪ ,‬קח‬ ‫התייחסותה לדרבנן‬ ‫ה'‬
‫א‪ ,‬קיא‬ ‫לפעמים לא ממשה‬ ‫אופני ההידמות לו וההליכה בדרכיו ב‪ ,‬שלט‬
‫א (קיב)‬ ‫נמסרת בדרך כללית‬ ‫א‪ ,‬קנא;‬ ‫אין יחס ציווי בינו לבין הנבראים‬
‫א‪ ,‬קיא; תסח‬ ‫עניינה‬ ‫תנט‬
‫א‪ ,‬ריד‬ ‫קרויה דברי סופרים‬ ‫א‪ ,‬קנ‬ ‫אין שום יחס בינו לנבראים‬
‫הלכה‬ ‫א (קמא)‬ ‫אם יש מי שיכול לחלוק עליו‬
‫ב‪ ,‬רו‬ ‫טעם הקדמת לימודה לפני הפרדס‬ ‫א‪ ,‬תסג‬ ‫השגת מהותו השגה שכלית‬
‫ב‪ ,‬רו ובהערה‬ ‫לימודה מיישב דעת האדם‬ ‫ב‪ ,‬רלה‬ ‫מידותיו רצוניות ולא הכרחיות‬
‫א‪ ,‬תי‬ ‫משקפת עמדות הגותיות‬ ‫א‪ ,‬לג‬ ‫מעשיו אינם למשחק או לבטלה‬
‫הלל‬ ‫א‪ ,‬תמה‬ ‫הבהיר‪ ,‬זמן ומקום התגלותו‬
‫אין כל אחד יכול לקבוע אם היה נס א‪ ,‬תיז‬ ‫הגשמה‬
‫לא דאורייתא כיון שזמן חיובו עמום א‪ ,‬קצט‬ ‫א‪ ,‬תמא‬ ‫אם הרמב"ן חזר בו מדחייתה‬
‫א‪ ,‬קסג; קסו‬ ‫אם קרייתו ממניין תרי"ג‬ ‫ב (רעט)‬ ‫ביאור דעת המגשימים‬
‫א‪ ,‬תיג‬ ‫אם תקנת נביאים דאורייתא‬ ‫א‪ ,‬תמה‬ ‫הזיקה בינה לבין התארים‬
‫א‪ ,‬תיז‪-‬תיח‬ ‫אמירתו ביום העצמאות‬ ‫א‪ ,‬תמ‪-‬תמד‬ ‫היחס אל מגשימי ה'‬
‫אמירתו בכל יום מביאה לספק בנס א (תיט)‬ ‫א‪ ,‬תמב‬ ‫המון העם נוטה אליה‬
‫במועדים ‪ -‬אם משום שמחת היום א‪ ,‬תיא;‬ ‫א‪ ,‬תמ‬ ‫הקדמונים כבר הרחיקוה‬
‫תיג‬ ‫מחלוקת רמב"ם וראב"ד אם מינות ב‪ ,‬רעט‬
‫א‪ ,‬תיג‬ ‫במועדים – דרך קריאה‬ ‫א‪ ,‬תמג‬ ‫מנוגדת לעקרונות התורה‬
‫א‪ ,‬תיג‬ ‫במועדים מדברי סופרים בלבד‬ ‫א‪ ,‬תמ‬ ‫רוב חכמי צרפת מגשימים‬
‫א‪ ,‬תטו‬ ‫במקום תקיעה בחצוצרות‬ ‫א‪ ,‬תעז‬ ‫הובס‪ ,‬דעותיו בתועלת המוסריות‬
‫א‪ ,‬תיא‬ ‫הודיה על ניסי יציאת מצרים‬ ‫א‪ ,‬תעד‬ ‫הוספה‪ ,‬כל המוסיף על השלם גורע‬
‫א‪ ,‬קסז‬ ‫מי תיקן מזמוריו‬ ‫הוראת חכם‬
‫א‪ ,‬קסו‬ ‫מצוותה דאורייתא ונוסחה דרבנן‬ ‫ב‪ ,‬סא‬ ‫גדרה כשהמציאות הפוכה‬
‫א‪ ,‬תיד‬ ‫על הצלת יחיד מצרה‬ ‫ב‪ ,‬סא‬ ‫משפיעה על המציאות‬
‫א‪ ,‬תיג‬ ‫על נס ‪ -‬דרך שירה‬ ‫א‪ ,‬רעב‬ ‫הטרונומיה‪ ,‬מהותית לקיום המצוות‬
‫א‪ ,‬תטו‬ ‫קביעת אמירתו בלילה על נס‬ ‫היגיינה‪ ,‬נוספת על דברי הרמב"ם בבריאות‬
‫הלנת המת‬ ‫א‪ ,‬רפו‬ ‫‬
‫א‪ ,‬שכג‬ ‫אם אסורה מן התורה‬ ‫ב‪ ,‬צא‬ ‫היכל‪ ,‬איסור הכניסה אליו בכל עת‬
‫א‪ ,‬שיח‪-‬שכד‬ ‫השתלשלות הפולמוס‬ ‫היפעלות‬
‫א‪ ,‬תלד‬ ‫טעם האיסור‬ ‫א‪ ,‬תמז‬ ‫אינה שייכת אצל ה'‬
‫א‪ ,‬שיח‬ ‫קביעת רגע המוות‬ ‫ב‪ ,‬שיב‬ ‫חינוך הילדים לשלילתה מה'‬
‫המון העם‬ ‫הישארות הנפש‪ ,‬הגדרתה הפילוסופית א‪ ,‬לח‬
‫א‪ ,‬תמב‬ ‫לא מוכשר לחשיבה מופשטת‬ ‫הכרחי המציאות ואפשרי המציאות א (קכד);‬
‫א‪ ,‬תעט‬ ‫האפשרות לחנכו‬ ‫ב (ל); רמא; שמה‬

‫| וטקת‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫א‪ ,‬תכח‬ ‫לפעמימ מקרה נראה כהשגחה‬ ‫ב‪ ,‬קכה‬ ‫התחשבות חז"ל בדעותיו‬
‫א )רמד(‬ ‫מוליכימ האדמ בדרכ שבה בחר‬ ‫א‪ ,‬תמב‬ ‫נוטה להגשמה‬
‫א‪ ,‬ב‬ ‫מלבד החידימ – כללית בלבד‬ ‫א‪ ,‬תמד‬ ‫קבלתו את הנאמר במורת‬
‫א )ה(; ו‬ ‫על פי הפירה בה דבקימ‬ ‫ב )רעז(‬ ‫המצטרפ‪ ,‬אחד מתשעת המקרימ‬
‫א‪ ,‬רפט‬ ‫על פי שלמות השכל‬ ‫א‪ ,‬תע‬ ‫הנהגה‪ ,‬בינ הדאיה לארשאד‬
‫א‪ ,‬לז‬ ‫הגדרתה הפילוופית‬ ‫א‪ ,‬רעח‪-‬רצג‬ ‫הנהגת הבריאות‬
‫א‪ ,‬לז; ב‪ ,‬רצה‬ ‫על פי שיעור השכל‬ ‫הנהגת המתבודד‪ ,‬החיבור וזיקת הרמב"מ‬
‫התבודדות‬ ‫ב‪ ,‬שמא‬
‫ב‪ ,‬קמד‬ ‫הנהגת המעולימ‬ ‫ב )נו(‬ ‫הנקה‪ ,‬אמ נכרית גורמת טמטומ‬
‫ב‪ ,‬קמה‬ ‫לשמ הפעלת המחשבה‬ ‫התכלות‪ ,‬האיור להתכל בזיווג בע"ח ב‪ ,‬קח‬
‫ב‪ ,‬קמד‬ ‫לשמ פרישות מההמונ‬ ‫'העניינ האלוהי' בכוזרי‬
‫התבוננות שכלית‬ ‫א‪ ,‬פז‬ ‫עניינו‬
‫א‪ ,‬ד‬ ‫הדרכ לעבודת ה'‬ ‫א‪ ,‬פו‬ ‫חלקו בבירור ההלכה‬
‫א‪ ,‬ו‬ ‫השלמות האחרונה‬ ‫א )מד(‬ ‫העתיד לבוא‪ ,‬ביאור נייו בדרכ משל‬
‫התגלות‪ ,‬נצחית על ידי התורה וההיטוריה‬ ‫ב‪ ,‬קכג‬ ‫הפילוופיה היטתו בטוב לקחה‬
‫א )קג(‬ ‫הפקר בית דינ הפקר‬
‫והלכת בדרכיו‬ ‫א‪ ,‬שנג‪-‬שד‬ ‫גדריו‬
‫א‪ ,‬תמז‬ ‫אופנ קיומ המצווה‬ ‫א‪ ,‬שנה‬ ‫מקורות הדינ‬
‫א‪ ,‬תמח‬ ‫בהתרחקות מהיפעלות‬ ‫א‪ ,‬שנח‬ ‫אינ חשש שידמה לדאורייתא‬
‫א‪ ,‬תמט‬ ‫בתיקונ מידות הנפש‬ ‫א‪ ,‬שנו‬ ‫אמ כנחלה או כהקנאה‬
‫א‪ ,‬תמח‬ ‫הידמות לתארי הפעולה‬ ‫א‪ ,‬שנד‪-‬שנז‬ ‫אמ מועיל גמ להקנות‬
‫א‪ ,‬תמח‬ ‫הידמות לתארי השלילה‬ ‫א‪ ,‬שנו‬ ‫אמ פוטר מהמעשר‬
‫ב‪ ,‬מו‬ ‫ויכוח ברצלונה‬ ‫א‪ ,‬שג‬ ‫מדינ דינא דמלכותא‬
‫א‪ ,‬תלז‬ ‫ויכוח קנדיאה‪ ,‬פילוופיה וקבלה‬ ‫א‪ ,‬שנח‬ ‫נעשה ע"י בי"ד שבכל דור‬
‫ב‪ ,‬כח‬ ‫ועשית הישר והטוב‪ ,‬גדרו‬ ‫הקאטאיו מאבדירה‪ ,‬חיבורו על היהודימ א‪ ,‬ט‬
‫ב )קיג(‬ ‫זהירות‪ :‬הקפדה על המצוות ככתבנ‬ ‫ב‪ ,‬רח‬ ‫הקהל‪ ,‬טעמה‬
‫ב‪ ,‬נא‬ ‫זוב‪ ,‬טעמ הטומאה‬ ‫הקפת הראש‪ ,‬טעמה והלכות היוצאימ מככ‬
‫ב‪ ,‬קכה‬ ‫זוגות‪ ,‬ההמונ חושש לככ‬ ‫ב‪ ,‬רט‬
‫ב )ריט(‬ ‫זמנ וחלל‪ ,‬מובנימ בחשיבה האנושית‬ ‫ב‪ ,‬צב‬ ‫הר הבית‪ ,‬מדרגות הקדושה בו‬
‫ב )שכה(‬ ‫זמנ‪ ,‬מקורו בתנועת הגלגלימ‬ ‫הר המוריה‬
‫ב‪ ,‬קז‬ ‫זנות‪ ,‬טעמ איורה‬ ‫ב‪ ,‬פח‬ ‫הגבוה שבהרימ‬
‫זקנ ממרא‬ ‫ב‪ ,‬פח‬ ‫טעמ התפילה לעברו‬
‫א‪ ,‬שמג‬ ‫באיור ששייכ בעיקרו כרת‬ ‫ב‪ ,‬פט‬ ‫טעמ שלא פורש מקומו‬
‫א‪ ,‬שמז‬ ‫בדאו' ובדרבננ ב' דינימ‬ ‫הר יני‬
‫א‪ ,‬שמא;‬ ‫בנלמד במידות הדרש או מורת‬ ‫ב‪ ,‬קפו‬ ‫לא קדש אלא לשעה‬
‫שנא‬ ‫א‪ ,‬קפט‬ ‫רק הנמר בו נחשב מצווה‬
‫א‪ ,‬שמא‬ ‫בעיקרנ מד"ת ופירושנ מד"‬ ‫ב‪ ,‬קח‬ ‫הרבעת בהמה‪ ,‬טעמ האיור‬
‫א‪ ,‬שמח‬ ‫דיניו מדיני שלמות התורה‬ ‫הרהור‪ ,‬האיור להרהר בעריות ובמשגל ב‪ ,‬קח‬
‫א‪ ,‬שמ‬ ‫הוראות שחייב עליהנ‬ ‫השגחה פרטית‪ ,‬הטעמ שאינה שינוי בו ית' א‪ ,‬ו‬
‫א‪ ,‬שמ‪-‬שנב‬ ‫הורה בדברי ופרימ‬ ‫השגחה‬
‫א‪ ,‬קפ‬ ‫הורה בדרבננ‬ ‫א‪ ,‬רפט‬ ‫כשמירה על פי ידע שכלי‬

‫תקטז |‬
‫דרכ נשר | מפתח עניינימ‬

‫ב‪ ,‬צב‬ ‫חושנ‪ ,‬טעמ שלא יזח מעל האפוד‬ ‫א‪ ,‬שמח‬ ‫כשהורה להחמיר‬
‫א‪ ,‬תעח‬ ‫חזונ איש‪ ,‬השפעת הוב על דעותיו‬ ‫א‪ ,‬שמח‬ ‫כשהורה לשב ואל תעשה‬
‫חטא העגל‪ ,‬טייה מהמושכל אל המדומה‬ ‫א‪ ,‬שמד‬ ‫כשיכול להשתלשל כרת‬
‫ב‪ ,‬קפו‬ ‫א‪ ,‬שמו‬ ‫קלקולו בהוראתו ע"פ עיונו‬
‫חטא‪ ,‬יפור התורה על חטאי באי הארצ א‪ ,‬קיז‬ ‫א‪ ,‬שמו‬ ‫קלקולו בריבוי מחלוקת‬
‫א‪ ,‬ג; ב‪ ,‬יח‬ ‫חיבורי הרמב"מ – רוח אחת‬ ‫א‪ ,‬שמא‬ ‫רק בזדונו כרת ושגגתו חטאת‬
‫חיימ‪ ,‬אמ תוחלת החיימ קצובה מראש א‪ ,‬רפג‬ ‫ב‪ ,‬קיג‬ ‫זריזות‪ :‬חריצות ללא עיכוב‬
‫א‪ ,‬תעט‬ ‫חינוכ‪ ,‬האפשרות לחנכ את ההמונ‬ ‫ב‪ ,‬קכד‬ ‫זרתוטרא‪ ,‬עמדותיו ועמדות פריות‬
‫חכמ צבי‬ ‫א )שג(‬ ‫חב"ד‪ ,‬לא החזיקו מעשיית מופתימ‬
‫א‪ ,‬מח‬ ‫הכרעתו בתרנגולת בלי לב‬ ‫ב‪ ,‬קכ‬ ‫חבר‪ ,‬אינ ממש בחבירת חבר‬
‫א‪ ,‬מח‬ ‫היבה שהגלתו מאמשטרדמ‬ ‫חדש אור מנ התורה‪ ,‬גלגולו כפתגמ א )שכב(;‬
‫א‪ ,‬תעב‬ ‫חכמה בגויימ תאמינ‬ ‫שכג‬
‫חכמה ורצונ‪ ,‬יח העולמ והתורה אליהמ א‪ ,‬כו‬ ‫חולה‬
‫חכמה‬ ‫א‪ ,‬רב‬ ‫הצורכ בכניעתו לה'‬
‫א‪ ,‬קנו‬ ‫אחדות השכל המשכיל והמושכל‬ ‫א‪ ,‬רב‬ ‫הצורכ בעיוקו ברפואות‬
‫א‪ ,‬ז; כא‬ ‫הכרח ההתאמנות בה‬ ‫חולימ‪ ,‬אמ ביקורמ ממניינ תרי"ג א‪ ,‬קג; קט‬
‫א‪ ,‬לא‬ ‫הכרחיותה ותרת ליכולת‬ ‫חולינ בטהרה‬
‫ב‪ ,‬שלג‬ ‫העולמ כולו מודר על פיה‬ ‫ב‪ ,‬קמא‬ ‫בעשרת ימי תשובה‬
‫ב‪ ,‬רכב‬ ‫זהה לאמת ולהכרח‬ ‫ב‪ ,‬קמב‬ ‫בפח‬
‫א‪ ,‬ז‬ ‫לימודה כחלק מקיומ מצוות אהבה‬ ‫ב‪ ,‬שמא‬ ‫התפשטות הנוהג‬
‫א‪ ,‬קנו‬ ‫פאיבית לעומת הרצונ האקטיבי‬ ‫ב‪ ,‬קמא‬ ‫עניינה כשאינ ביהמ"ק קיימ‬
‫א‪ ,‬קנו‬ ‫קבועה לעומת הרצונ המשתנה‬ ‫ב‪ ,‬קמא‬ ‫ערכמ‬
‫רדוקציה של הרמב"מ לרצונ א )נז(; ב‪ ,‬שמג‬ ‫ב‪ ,‬קמד‬ ‫ערכמ בהיבדלות מההמונ‬
‫חכמימ‬ ‫ב‪ ,‬קב‬ ‫חומר וצורה‪ ,‬מעלת הפרישות מהחומר‬
‫א‪ ,‬תעב‬ ‫אפשרותמ לזכות לדרגת משה‬ ‫חומר‬
‫א‪ ,‬ח‬ ‫דרגתמ בחצר הפנימית‬ ‫ב‪ ,‬קב‬ ‫אינ לעוק בענייניו בציבור‬
‫א )שלה(‬ ‫טעותמ מחמת עוונ הדור‬ ‫ב‪ ,‬קב‬ ‫העיוק בענייניו – חרפה‬
‫א )רב(‬ ‫נבואתמ בדרכ החכמה‬ ‫ב‪ ,‬רד‬ ‫חומש‪ ,‬טעמ הופתו בתמורה‬
‫א‪ ,‬ריב‬ ‫מכה התורה על הכרעותיהמ‬ ‫חוקה‪ ,‬אמ מצוות בני נח מהווימ חוקה א‪ ,‬שפו‬
‫א‪ ,‬שנג‬ ‫חמצ‪ ,‬מכירתו בקניינימ דרבננ‬ ‫חוקימ‬
‫חנוכה‬ ‫ב‪ ,‬רכא; שמב‬ ‫דרכי פרשנות‬
‫א‪ ,‬קג‬ ‫אמ הדלקת הנרות ממניינ תרי"ג‬ ‫ב‪ ,‬רד‬ ‫גדרמ‬
‫א‪ ,‬רב‬ ‫הנ רמוז בכתוב‬ ‫ב )ריא(; שמג‬ ‫פרשנות על פי לשונ החוק‬
‫א‪ ,‬תעט‬ ‫מקורות חיצוניימ לאמירת הלל‬ ‫ב‪ ,‬רד‬ ‫קודמימ למשפטימ‬
‫א‪ ,‬מה‬ ‫נ השמנ‪ ,‬אמ יצא מדרכ הטבע‬ ‫ב‪ ,‬צח‬ ‫שמירתמ ורוממותמ‬
‫א‪ ,‬קעג‬ ‫חנוכת המזבח‪ ,‬אמ ממניינ תרי"ג‬ ‫חוקר‬
‫חידות‪ :‬נטייה מועטה מהאמצע לטוב ב‪ ,‬קיג;‬ ‫א‪ ,‬תד‬ ‫דתיותו של החוקר‬
‫קע‬ ‫התפעלותו מתבונת ה' שביבתיות א‪ ,‬תד‬
‫ב‪ ,‬ד‬ ‫חרטומי מצרימ‪ ,‬עניינמ‬ ‫א )שכב(‬ ‫חורינר אהרנ‪ ,‬טיבו‬
‫א‪ ,‬ח‬ ‫חשק‪ ,‬בינו לבינ אהבה‬ ‫ב‪ ,‬קב; קח‬ ‫חוש המישוש חרפה לנו‬
‫א‪ ,‬שיד‬ ‫חוש משער‪ ,‬עניינו‬

‫| תקיז‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫ב‪ ,‬צה‬ ‫היח בינה לבינ זיהומ‬ ‫טבילה‬

‫ב‪ ,‬פג‬ ‫הלכותיה תוצאה מהלכות מקדש‬ ‫ב‪ ,‬פג‬ ‫גזירת הכתוב ולא נקיונ זוהמה‬
‫ב‪ ,‬ח‬ ‫כוחה בהגדת עתידות‬ ‫ב )קמז(‬ ‫קודמ הרגל‬
‫ב‪ ,‬מב; קכ‬ ‫כוחות הטומאה ועניינמ‬ ‫ב‪ ,‬פג‬ ‫רמז לטבילה במי הדעת‬
‫ב‪ ,‬נח; ‬ ‫מקלקלת השכל‬ ‫טבילת כלימ‬
‫ב‪ ,‬לד‬ ‫ניגודה של הקדושה‬ ‫ב‪ ,‬קעז‬ ‫יציאה מטומאה לקדושה‬
‫ב‪ ,‬ק‬ ‫ע"ז ג"ע ושפ"ד‬ ‫ב‪ ,‬קעח‬ ‫להרחקת ישראל מהאומות‬
‫ב‪ ,‬פב‬ ‫עניינה לדעת הרמב"מ‬ ‫א‪ ,‬רו‬ ‫מדברי ופרימ‬
‫ב‪ ,‬לו‬ ‫רשות להיטמא‬ ‫ב )רמא(‬ ‫טבע האפשרי‪ ,‬גדרו ודוגמאות‬
‫ב‪ ,‬לה‬ ‫רשות להישאר בטומאה‬ ‫א‪ ,‬ג‬ ‫טבע ומקרה‪ ,‬רוב העולמ מונהגימ בו‬
‫ב‪ ,‬פז‬ ‫שלושת ענייניה‬ ‫טבע‬
‫ב‪ ,‬פה‬ ‫תועלת דיניה בהקלת הפולחנ‬ ‫א )(‬ ‫אינו אלא נ מתמיד ומורגל‬
‫ב‪ ,‬פה‬ ‫תועלת דיניה בשמירה מלכלוכ‬ ‫א‪ ,‬רנח‬ ‫אינו שולט כלל על המושגחימ‬
‫ב‪ ,‬פה‬ ‫תועלת דיניה בשמירת המקדש‬ ‫א‪ ,‬נד‬ ‫מלמד על גדולת ה' יותר מהנ‬
‫ב‪ ,‬פה‬ ‫תועלת דיניה בשמירת המקובל‬ ‫א‪ ,‬לה‬ ‫מעשה חכמה מופלגת‬
‫ב‪ ,‬פג‬ ‫תפיות ומושגימ בלבד‬ ‫ב )קמח(‬ ‫טהרה בזמנ הזה‪ ,‬רעיונה המורי‬
‫טומאות‬ ‫טהרה ברגל‬
‫ב‪ ,‬פה‬ ‫השכיח יותר מטמא יותר‬ ‫ב‪ ,‬קמו‬ ‫בזמנ הזה‬
‫ב‪ ,‬ב‬ ‫מזונ השדימ‬ ‫ב‪ ,‬קמו‬ ‫לרחוק מבית המקדש‬
‫א‪ ,‬קמט‬ ‫נמנות כמצוות עשה‬ ‫טהרה‬
‫ב‪ ,‬פז‬ ‫טומאת מקדש וקדשיו‪ ,‬טעמ הקרבנות‬ ‫ב‪ ,‬קיא; קיב‬ ‫בינה לבינ קדושה‬
‫טומאת מת‪ ,‬אמ היא משומ רוח מציאותית‬ ‫ב‪ ,‬לז‬ ‫במישוש ושלא במישוש‬
‫ב )ג(‬ ‫ב‪ ,‬קיב‬ ‫גדרה לדעת הרמב"מ‬
‫א )רא(‬ ‫טלמאות‪ ,‬עניינמ‬ ‫ב )לז(‬ ‫עניינה בזמנ הזה‬
‫א‪ ,‬רכד‬ ‫טמאימ‪ ,‬מצוות שילוחמ לדורות‬ ‫ב‪ ,‬קמב‬ ‫ערכה גמ בזמנ הזה‬
‫א‪ ,‬רעו‪-‬רעח‬ ‫טעות‪ ,‬דינ רופא שטעה והמית‬ ‫ב‪ ,‬קמג‬ ‫ערכה רק בזמנ המקדש‬
‫ב )ריב(‬ ‫טעמא דקרא‪ ,‬אמ הלכה כרבי שמעונ‬ ‫טוב‪ ,‬גדרו לדעת הפילוופימ והרמב"מ א‪ ,‬רצג‬
‫טעמי המצוות‬ ‫טומאה‬
‫ב‪ ,‬רלו‬ ‫אינמ מוכרחימ‬ ‫ב‪ ,‬פב‬ ‫אינ השכל מחייב אותה‬
‫ב‪ ,‬קצט‪-‬שלה‬ ‫אמ נמנימ למצוות‬ ‫ב‪ ,‬פב‬ ‫אינה דבר מוחש‬
‫ב‪ ,‬רלב‬ ‫בחכמה ולא בכתר‬ ‫אמ הלכותיה משקפימ מציאות ב‪ ,‬מג; עא;‬
‫א‪ ,‬ק‬ ‫המצוות קדמו לטעמיהנ‬ ‫קיט‬
‫ב )(‬ ‫הוברימ שאינ אלא רצונ‬ ‫ב‪ ,‬עה; צג‬ ‫אמ יש לדמות דיניה לאיורימ‬
‫ב )רכט(‬ ‫חכמה לעיני העמימ‬ ‫ב‪ ,‬עב‬ ‫אמ מציאות רוחנית היא טעמה‬
‫א‪ ,‬תע; ב‪ ,‬רי; ריב‬ ‫חשש שלא השגנומ‬ ‫ב )עב(‬ ‫אמ מציאות רוחנית היא מושאה‬
‫ב )רלא(‬ ‫טעמי הפשט וטעמי הוד‬ ‫ב‪ ,‬לז‬ ‫במישוש ושלא במישוש‬
‫ב‪ ,‬רלט‬ ‫לפרטי המצוות‬ ‫ב‪ ,‬לד‬ ‫גדרה לדעת הרמב"נ‬
‫ב‪ ,‬רב‬ ‫לרמב"מ אינ מלמדימ דינ‬ ‫ב‪ ,‬מ‬ ‫גורמת לילוק שכינה‬
‫ב‪ ,‬רכד‬ ‫לשונ טעימה‬ ‫ב‪ ,‬פג‬ ‫הגויימ וברימ שבה כוח מזיק‬
‫ב‪ ,‬ר‬ ‫מקומות בהמ מויפימ איור‬ ‫ב‪ ,‬עב‬ ‫ההבדל בינה לאיורימ‬
‫ב‪ ,‬רכו‬ ‫יבה רק לחוקה ולא לציווי‬ ‫ב‪ ,‬עב‬ ‫הטעמ שאינה בטלה ברוב‬

‫תקיח |‬
‫דרכ נשר | מפתח עניינימ‬

‫ישראל‬ ‫ב‪ ,‬רטז‬ ‫יבה תכליתית ולא פועלת‬

‫א )ג(‬ ‫בכללותו זוכה להשגחה פרטית‬ ‫קיימימ אכ אינמ היבה להנ א‪ ,‬ק; תע; ב‪ ,‬רכג‬
‫חיובמ במצוות כקנינ הגופ בעבדימ א )שפה(‬ ‫א‪ ,‬מח‬ ‫טריפה‪ ,‬תרנגולת בלי לב‬
‫א )שפה(‬ ‫חיובמ במצוות מכח הברית‬ ‫א‪ ,‬תמו‬ ‫י"ג מידות‪ ,‬דרכי הנהגת העולמ‬
‫א‪ ,‬קכו‬ ‫טעמ ענשמ אפ שהיתה גזירה‬ ‫י"ג עיקרימ‪ ,‬השתלשלות נוח הידורימ‬
‫ב‪ ,‬לד‬ ‫כהונה‪ ,‬גדרה של קדושת הכהנימ‬ ‫א )קנד(‬
‫א‪ ,‬רו‬ ‫כהנ גדול‪ ,‬אמ נטמא לאשתו‬ ‫א‪ ,‬תב‬ ‫יגיעה‪ ,‬מפתחת אומצ לב‬
‫כהנ‬ ‫ב‪ ,‬קו‬ ‫ידידות‪ ,‬צורכ האדמ בה‬
‫א )שכא(‬ ‫התעקותו בקביעת מיתה‬ ‫א‪ ,‬קיט‪-‬קל; ב‪ ,‬רפ‬ ‫ידיעה ובחירה‬
‫א‪ ,‬רה‬ ‫טומאה לאשתו מדינ מת מצוה‬ ‫בירור תירוצ הרמב"מ א‪ ,‬קכא; )קכה(; ב‪ ,‬רפב‬
‫א‪ ,‬שכא‬ ‫טיפולו בגו‬ ‫א‪ ,‬קכא‬ ‫דעת הוברימ שאינ בחירה‬
‫ב‪ ,‬קנט‬ ‫אמ יכולימ למחול על כבודמ‬ ‫א‪ ,‬קכח‪-‬קכט‬ ‫דעת הראב"ד והרמב"נ‬
‫ב‪ ,‬קנג‬ ‫גדר קדושתמ‬ ‫א )קכ(‬ ‫הקושי בהיתכנות הבחירה‬
‫ב‪ ,‬קנט‬ ‫הטעמ שבת כהנ מותרת ליטמא‬ ‫א‪ ,‬קכו‬ ‫הקושיה מידיעת הנביאימ‬
‫ב‪ ,‬ק‬ ‫הטעמ שגמ בעלי מומ מוזהרימ‬ ‫א )קל(‬ ‫תלויה בנ‬
‫ב‪ ,‬קנז‬ ‫חומר עונש המקלל כהנ עמ הארצ‬ ‫ידיעה‬
‫ב‪ ,‬קנט; ק‬ ‫טעמ איור טומאתמ למתימ‬ ‫א‪ ,‬שטז‬ ‫ידיעת המציאות וידיעת המהות‬
‫ב‪ ,‬פז‬ ‫טעמ איורימ ליטמא‬ ‫לפעמימ אינה גזירה אלא ע"פ רוב א )קכח(‬
‫ב‪ ,‬פז‬ ‫טעמ שלא הוזהרו נשימ מליטמא‬ ‫ידיעת ה'‬
‫ב‪ ,‬קנט‬ ‫כבוד בעל עבירה‬ ‫א‪ ,‬קכה; ב‪ ,‬רפא‬ ‫ידיעה בשיתופ השמ‬
‫ב‪ ,‬קנו‬ ‫כבוד כהנ עמ‪-‬הארצ‬ ‫א‪ ,‬תג‬ ‫בהשגה שכלית‬
‫ב‪ ,‬ק‬ ‫מעלתמ בעצמותמ‬ ‫א )קכה(‬ ‫ידיעת הווה נצחית‬
‫ב‪ ,‬קנד‬ ‫קדושתמ אמצעי לכבוד המקדש‬ ‫א‪ ,‬תיז‪-‬תיח‬ ‫יומ העצמאות‪ ,‬אמירת הלל‬
‫ב‪ ,‬קנו‬ ‫תפקידמ בהוראת התורה‬ ‫א )שכד(‬ ‫יומ טוב שני‪ ,‬אינ שכרו כפול והטעמ‬
‫א‪ ,‬תה‬ ‫כוכבי שבת‪ ,‬תנועתמ‬ ‫א‪ ,‬לו‬ ‫יופ אשכנזי‪ ,‬ר'‪' ,‬התנא'‪ :‬תולדות חייו‬
‫כוכבימ‬ ‫ייחודימ‪ ,‬צדיקימ המקיימימ מצוות בהמ‬
‫ב‪ ,‬ז‬ ‫השרימ המופקדימ עליהמ‬ ‫א )רעה(‬
‫ב‪ ,‬ו‬ ‫כוח השפעתמ‬ ‫יינ‬
‫א‪ ,‬קצ‬ ‫כופר בתושבע"פ‪ ,‬כשמכחיש מגידיה‬ ‫ב‪ ,‬לב‬ ‫פרישות ממנו‬
‫א‪ ,‬קצ‬ ‫כופר‪ ,‬גדרו‬ ‫ב‪ ,‬קה; קה‬ ‫קדושה בהימנעות משתייתו‬
‫ב‪ ,‬נה‬ ‫כיוי הדמ‪ ,‬טעמו‪ ,‬ורק בחיה ועופ‬ ‫א‪ ,‬תב‬ ‫ייורימ‪ ,‬מפתחימ אומצ לב‬
‫כישופ‬ ‫ייעודי התורה‬
‫ב‪ ,‬קכא‬ ‫השתלשלות הטעות באמונה בו‬ ‫א‪ ,‬‬ ‫כולמ ניימ‬
‫ב‪ ,‬קכג‬ ‫מעשימ רבימ בגמרא על ככ‬ ‫א‪ ,‬לט‬ ‫פשוטמ מכוונ להמונ‬
‫ב‪ ,‬קכז‬ ‫עדויות על מציאותו‬ ‫א‪ ,‬שיט‬ ‫יעב"צ‪ ,‬דעתו בפרשת הלנת המת‬
‫ב‪ ,‬ה‬ ‫עניינימ בו‬ ‫א‪ ,‬תב‬ ‫יראת ה'‪ ,‬תכלילת כל התורה‬
‫ב‪ ,‬קח‬ ‫כלאי בהמה‪ ,‬טעמ האיור‬ ‫ב‪ ,‬קיג‬ ‫יראת חטא‪ :‬קנינ המעלות הקודמות‬
‫א‪ ,‬כט‬ ‫כלאמ‪ ,‬תפיתמ ברצונ ה'‬ ‫א‪ ,‬קח‬ ‫יראת חכמימ‪ ,‬אמ ממניינ תרי"ג‬
‫ב‪ ,‬עד‬ ‫כלי אבנ‪ ,‬ייחודמ בהגעלה ובטומאה‬ ‫א‪ ,‬כג; שפה‬ ‫ירושה‪ ,‬תורה כירושה בלי הפק‬
‫כלי המקדש‬ ‫ב )קפט(‬ ‫ישו הנוצרי‪ ,‬חומרת מעשיו‬
‫ב‪ ,‬קנא‬ ‫אמ אינמ אלא אמצעי‬

‫| תקיט‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫א‪ ,‬תו‬ ‫לייבניצ‪ ,‬ויכוחו התיאולוגי עמ ניוטונ‬ ‫ב‪ ,‬קנ‬ ‫אמ המ חלק מהבית‬
‫ב‪ ,‬קכה‬ ‫ליל שמורימ‪ ,‬משומר מנ המזיקימ‬ ‫ב‪ ,‬קנ‬ ‫אמ כל כלי מצווה בפני עצמה‬
‫ב‪ ,‬פז‬ ‫לכלוכ‪ ,‬קרוי טומאה‬ ‫ב‪ ,‬עה‬ ‫כלי חר‪ ,‬הטעמ שאינ מועלת טבילה‬
‫לפנימ משורת הדינ‬ ‫ב )עה(‬ ‫כלי נכרימ‪ ,‬טומאתמ כטומאת עבירה‬
‫ב )ל(‬ ‫בכפיית בינ דינ‬ ‫ב‪ ,‬עד‬ ‫כלי שיש‪ ,‬הגעלה בהמ‬
‫ב‪ ,‬כח‬ ‫חיובה‬ ‫כללימ ופרטימ‪ ,‬ההבדל ביניהמ א‪ ,‬קכז; )קכח(‬
‫לשונ הקודש‬ ‫כפרה‬
‫ב‪ ,‬קלד‬ ‫אחידה בינ כל דובריה‬ ‫ב‪ ,‬רפה‬ ‫אמצעי להשרשת הריחוק מהחטא‬
‫ב‪ ,‬קד‬ ‫אינ בה שמות לפחיתויות‬ ‫ב‪ ,‬רפד‬ ‫הבאת כופר נפש‬
‫ב‪ ,‬קלג‬ ‫אינ כמוה בדיוק ודקדוק‬ ‫ב‪ ,‬רפו‬ ‫הגנה על הנפש‬
‫ב‪ ,‬קלז‬ ‫בה נברא העולמ‬ ‫ב‪ ,‬רפג‬ ‫ההבדל בינה לליחה‬
‫ב‪ ,‬קלט‬ ‫דיבור בה במבואות מטונפימ‬ ‫ב‪ ,‬רפד‬ ‫ניקוי והרת לכלוכ החטא‬
‫ב‪ ,‬קלט‬ ‫דיבור בה בשבת‬ ‫כרובימ‬
‫ב‪ ,‬קלו‬ ‫חלקו של הקב"ה‬ ‫ב‪ ,‬צ‬ ‫טעמ עשייתמ שניימ‬
‫ב‪ ,‬קד; קלג‬ ‫טעמ כינויה ככ‬ ‫ב‪ ,‬פט‬ ‫עניינמ בדמות מלאכימ‬
‫ב‪ ,‬קלד‬ ‫מבארת בשמותיה ודות‬ ‫כרת‬
‫ב‪ ,‬קלו‬ ‫מעלתה בעצמותה‬ ‫א‪ ,‬רנ‬ ‫אי הישארות הנפש השכלית‬
‫ב‪ ,‬קלד‬ ‫מעלתה בשל תכניה‬ ‫א‪ ,‬רנ‬ ‫לדעת הרמב"מ לעולמ הבא‬
‫ב‪ ,‬קלה‬ ‫משומ שהקדושימ דוברימ בה‬ ‫א‪ ,‬רלח‬ ‫עונש ניי‬
‫ב‪ ,‬קלז‬ ‫מתאימה לחלק הקדוש באדמ‬ ‫א‪ ,‬רנג‬ ‫שיטות הראשונימ במהותו‬
‫ב‪ ,‬קלד‬ ‫פחיתות שירי היינ בשפתה‬ ‫א‪ ,‬פד‬ ‫בנבואה או רק בת קול‬
‫ב‪ ,‬קלד‬ ‫קדומה לשאר השפות‬ ‫א )קמג(‬ ‫הטעמ לשמירת התורה‬
‫ב‪ ,‬קלח‬ ‫תואמת לשרשי הדברימ‬ ‫א‪ ,‬פא; צב‬ ‫מחמת שלמות התורה‬
‫א‪ ,‬יד; ב‪ ,‬יח‬ ‫לשונ הרמב"מ‪ ,‬חובת הדקדוק בה‬ ‫א )פח(‬ ‫מתי עוברימ על הלאו‬
‫לשמה‬ ‫א‪ ,‬עז‪-‬פט‬ ‫שיטות הראשונימ‬
‫א‪ ,‬רז; תמב‬ ‫מתוכ שלא לשמה‬ ‫לא תור‬
‫א‪ ,‬תה‬ ‫עבודה שאינה מושתתת על הנ‬ ‫א‪ ,‬קעז‬ ‫גדר המצווה לשמוע לחכמימ‬
‫א‪ ,‬תמג‬ ‫עבודה שלא לשמה בדרכ אליה‬ ‫א‪ ,‬קעח‬ ‫כולל ג' מיני דרבננ‬
‫מאירי‪ ,‬דרכו האלגורית בפרשנות האגדה ב‪ ,‬קכד‬ ‫מקור תוקפ דרבננ לרמב"מ א‪ ,‬עב‪-‬עג; קה;‬
‫מאכלות אורות‬ ‫קעו‪-‬רג‬
‫ב‪ ,‬לג‬ ‫טומאתמ‬ ‫לאו הבא מכלל עשה‪ ,‬מנייתו בתרי"ג א )תנט(‬
‫ב‪ ,‬מו‪-‬מז; נה‬ ‫נזקיהמ הפיזיימ‬ ‫א‪ ,‬תעג‬ ‫לוגותרפיה‬
‫מגילה‬ ‫לוחות הברית‬
‫א‪ ,‬קג‬ ‫אמ קרייתה ממניינ תרי"ג‬ ‫ב‪ ,‬קפז‬ ‫אינמ קדושימ מעצממ‬
‫א‪ ,‬שלז‬ ‫הטעמ שאינ בל תויפ בתקנתה‬ ‫ב‪ ,‬פט‬ ‫טעמ הצבתמ בארונ‬
‫א‪ ,‬קטו‬ ‫משה הצטווה ביני בקריאתה‬ ‫לויימ‬
‫מדברימ‬ ‫ב‪ ,‬צב‬ ‫איורמ לשרת בשירות אחרימ‬
‫א‪ ,‬‬ ‫דעתמ שהטבע אינו אלא נ‬ ‫א‪ ,‬קעג‬ ‫אמ דיני עבודתמ ממניינ תרי"ג‬
‫א )(‬ ‫עניינמ‬ ‫ב‪ ,‬צא‬ ‫עבודתמ רק בשיר ופולמ בקול‬
‫ב‪ ,‬צא‬ ‫מדרגות‪ ,‬טעמ איור עשייתמ למזבח‬ ‫א‪ ,‬שנד‬ ‫לולב‪ ,‬קניינו על ידי קטנ‬
‫א )רד(‬ ‫מדרש תמורה‪ ,‬עניינו‬ ‫לחישה‪ ,‬אינ ממש בלחישה על נחש ב‪ ,‬קכ; קכה‬

‫תקכ |‬
‫דרכ נשר | מפתח עניינימ‬

‫ב )עט(‬ ‫אמ ב' הצדדימ אמת‬ ‫מהר"צ חיות‪ ,‬מערכת יחיו עמ החת"‬
‫ב‪ ,‬פא‬ ‫בירור האמת על ידנ‬ ‫א )שכב(‬
‫ב )פ(‬ ‫לימוד מהדעה הדחויה‬ ‫מודימ‪ ,‬נוחאות הזכרת הנימ בברכה זו‬
‫ב )פ(‬ ‫ערכ ת"ת בב' הצדדימ‬ ‫א‪ ,‬תיט‬
‫ב‪ ,‬עח‬ ‫ערכנ החיובי‬ ‫א‪ ,‬שכב‬ ‫מודרנה‪ ,‬חדש אור מנ התורה‬
‫מחלוקות‬ ‫מוות‬
‫א‪ ,‬שמט‬ ‫מטרתנ להשגת הלכה ברורה‬ ‫א‪ ,‬רפד‬ ‫אמ ישנו בטרמ עת‬
‫ב‪ ,‬פא‬ ‫שכיחותנ בנושאימ מטפייימ‬ ‫א‪ ,‬שיח; שכא‬ ‫ימני קביעתו‬
‫א‪ ,‬רפב‬ ‫מחלות‪ ,‬תוצאה מהנאות מופרזות‬ ‫א‪ ,‬תעב‬ ‫מוטיבציה‪ ,‬איבוד ענינ אחרי תגמול‬
‫מטפייקה‪ ,‬השגתה – השלמות האנושית א‪ ,‬רנא‬ ‫מומימ‬
‫א‪ ,‬לב‬ ‫מטרה‪ ,‬מיונ המעשימ למטרותיהמ‬ ‫א‪ ,‬רפא‬ ‫בעלי מומימ חריגימ‬
‫ב‪ ,‬קה‬ ‫מטרת התורה – המעטת המשגל‬ ‫א‪ ,‬רפא‬ ‫נגרמימ מטבע הגופ‬
‫ב‪ ,‬קו‬ ‫מטרת התורה – נקיונ הדעות והגופ‬ ‫מור‬
‫ב‪ ,‬קה‬ ‫מטרת התורה – עדינות נפש‬ ‫א‪ ,‬תעו‬ ‫למה רצוי להיות מורי‬
‫ב‪ ,‬ג‬ ‫מי חטאת‪ ,‬ענייננ‬ ‫א‪ ,‬שצב‬ ‫מהו צו השכל המחייב לשמרו‬
‫מידות ה'‪ ,‬פעולות שאיננ מתייחות אליו‬ ‫א‪ ,‬תעח‬ ‫על בי כח קיומי‬
‫ב )שלד(‬ ‫שמירתו כתנאי להשתלמות שכלית א‪ ,‬שצב‬
‫מידות הדרש‬ ‫ב‪ ,‬רלח‬ ‫מוקצה‪ ,‬טעמי איורו‬
‫א‪ ,‬קע‬ ‫אינ פקפוק בנכונותנ‬ ‫מותרות‬
‫א‪ ,‬קח‪-‬קעב;‬ ‫אמ חשובות דאורייתא‬ ‫א‪ ,‬רפב‬ ‫צער ויגונ‪ ,‬אינופיות התשוקה‬
‫רד‪-‬ריח‬ ‫א‪ ,‬רפב‬ ‫רדיפתמ מביאה להתכנות‬
‫א‪ ,‬רד‬ ‫אמ חשובות מיני‬ ‫מזבח‬
‫א‪ ,‬רד‬ ‫אמ נמנות במניינ תרי"ג‬ ‫ב )קנב(‬ ‫אמ בנייתו רשות או חובה‬
‫א‪ ,‬ריד‬ ‫דאורייתא רק כשקיבלנ משה‬ ‫ב‪ ,‬קנא‬ ‫אמ נמנית מצוות עשייתו‬
‫א‪ ,‬ריד‬ ‫דרבננ אפילו כשדרשנ משה‬ ‫ב‪ ,‬צא‬ ‫טעמ איור נטיעת עצימ על ידו‬
‫א‪ ,‬רי‬ ‫חילוק בינ ריבוי לאחרות‬ ‫ב‪ ,‬צא‬ ‫טעמ עשייתו מטיט‬
‫א‪ ,‬ריג‬ ‫חרוננ מחמת שאיננ ודאיות‬ ‫ב‪ ,‬קכד‬ ‫מזיקימ – דעות כוזבות‬
‫א‪ ,‬קע‬ ‫כענפימ לעומת שרשימ‬ ‫ב‪ ,‬פח‬ ‫מזרח‪ ,‬טעמ התפילה לעברו‬
‫א )קלב(‬ ‫ל"ב או י"ג וההבדלימ‬ ‫מחויב המציאות‬
‫א‪ ,‬ריח‬ ‫לרמב"נ אינ בהנ טעות‬ ‫ב )רמו(‬ ‫ביאורו‬
‫א‪ ,‬רי‬ ‫ממוצעות בינ דאו' לדרבננ‬ ‫ב‪ ,‬רעח‬ ‫מצוות האמונה בגדרו‬
‫א‪ ,‬ריג‬ ‫מצוה לנהוג כנ למרות הפק‬ ‫מחיית עמלק‬
‫א‪ ,‬קח‬ ‫ומכות ומחדשות‬ ‫א‪ ,‬רכז‬ ‫אמ נוהגת לדורות‬
‫א‪ ,‬ריא‬ ‫פתרונ לבעיית שכחת התורה‬ ‫א‪ ,‬רכז‬ ‫אמ נמנית בתרי"ג‬
‫א‪ ,‬ריד‬ ‫שלושה אופנימ‬ ‫מחלה‬
‫א‪ ,‬רד‬ ‫תיתכנ בהנ מחלוקת חכמימ‬ ‫א‪ ,‬רה‬ ‫אות לצורכ לחזור בתשובה‬
‫ב )לא(‬ ‫מידות מתוקנות‪ ,‬חיוב כל אחד בהנ‬ ‫א )רעט(‬ ‫אינה תמיד מתוכ עונש‬
‫א‪ ,‬שה‬ ‫מילה‬ ‫א )רפד(‬ ‫אמ מושפעת מחטאימ‬
‫א )שעז(‬ ‫חיוב עבדימ מקודמ מתנ תורה‬ ‫א‪ ,‬רעט‬ ‫האדמ גורמ לעצמו‬
‫א‪ ,‬תלד‬ ‫טעמ המצווה‬ ‫מחלוקות בהלכה‬
‫ב‪ ,‬קט‬ ‫טעמ מצוות ברית מילה‬ ‫ב‪ ,‬פא‬ ‫אהבה בופנ‬

‫| תקכא‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫א‪ ,‬רכג; רכה‬ ‫ימנ בלבד למצוות הנוהגות‬ ‫ב‪ ,‬רח‬ ‫טעמה‬
‫א‪ ,‬תנז‬ ‫פקפוק הרמב"נ בערכו‬ ‫א‪ ,‬רנב‬ ‫כרת למי שלא מל וזמנו‬
‫א‪ ,‬יט; תנה‬ ‫שיבושי הגאונימ והפייטנימ‬ ‫ב‪ ,‬קט‬ ‫מחלישה את ההנאה מהמשגל‬
‫מניע ראשונ‪ ,‬זהותו עמ יבה ראשונה א‪ ,‬תג;‬ ‫ב )קה(‬ ‫מילת ערלת הלב‪ ,‬אמ חשובה מצווה‬
‫תע‬ ‫מיתה בידי שמימ‬
‫א )תיט(‬ ‫מכת ופרימ‪ ,‬זמנ חיבורה‬ ‫א‪ ,‬רנב; רנג‬ ‫בינה לבינ כרת‬
‫מכת ע"ז‪ ,‬כ"י פרדי התואמ לרמב"מ ב )קיא(‬ ‫א )רנו(‬ ‫– היעדר השגה שכלית‬
‫ב‪ ,‬צח‬ ‫מעילה‪ ,‬חומר חשיבות הקודש‬ ‫א )רנה(‬ ‫– ייורימ רבימ וטבעיימ‬
‫מעמד הר יני‬ ‫א )רנה(‬ ‫עניינה לדעת הרמב"מ‬
‫א‪ ,‬קג‬ ‫איור שכחתו‬ ‫ב )קפט(‬ ‫מיתת צדיקימ‪ ,‬טעמ חומרתה‬
‫א‪ ,‬קד‬ ‫טעמ זכירתו בכל יומ‬ ‫א‪ ,‬שנג‬ ‫מכירת חמצ‪ ,‬בקניינימ דרבננ‬
‫א‪ ,‬רצה‬ ‫מעשה מרכבה ומעשה בראשית‬ ‫ב‪ ,‬צא‬ ‫מכניימ‪ ,‬טעמ חיוב הכהנימ בהמ‬
‫מעשה מרכבה‪ ,‬הדרכ הנכונה בעיוק בו ב‪ ,‬קטז‬ ‫מלאכימ‬
‫ב‪ ,‬ריד‬ ‫מעשי הקב"ה‪ ,‬אמ מכוונימ לתכלית‬ ‫ב‪ ,‬פט‬ ‫האמונה בהמ מבטלת אמונת ע"ז‬
‫מצווה‬ ‫א )מד(‬ ‫נראימ רק במראה הנבואה‬
‫א‪ ,‬קמט‬ ‫אינה בהכרח ציווי לעשות‬ ‫ב‪ ,‬פט‬ ‫האמונה בהמ קודמת לתורה‬
‫ב )ריא(‬ ‫א"א לפעול תכליתנ בדרכ אחרת‬ ‫א‪ ,‬לח‬ ‫הגדרתמ הפילוופית‬
‫ב‪ ,‬רה‬ ‫אינ אפ אחת שאינ לה טעמ‬ ‫ב‪ ,‬פט‬ ‫ההתגלות והנבואה באמצעותמ‬
‫א‪ ,‬קנ‬ ‫אינה חיווי רצונ המצווה‬ ‫א‪ ,‬רכד‬ ‫מלחמה‪ ,‬מצוות נתינת יד במחנה‬
‫ב‪ ,‬רח‬ ‫אמ מטרתנ בציות לשמו‬ ‫מלכ‬
‫ב‪ ,‬ריד‬ ‫אמ מכוונות לתכלית‬ ‫ב‪ ,‬רב‪-‬רג‬ ‫איור ריבוי כל נשימ‬
‫א‪ ,‬קמח‬ ‫אמ שייכת בדבר שאינ בו בחירה‬ ‫א‪ ,‬שלה‬ ‫הנהגתו משקפת רצונ ה'‬
‫ב‪ ,‬רה‬ ‫גמ בחוקימ יש רמזימ‬ ‫א‪ ,‬קטז‬ ‫העמדתו חובה או רשות‬
‫א )רעד(‬ ‫החיוב לקיימנ בדרכ הטבע‬ ‫א‪ ,‬א; ב‪ ,‬טו‬ ‫ממשה עד משה לא קמ כמשה‬
‫א‪ ,‬תט‬ ‫הנהגות‬ ‫א‪ ,‬שיט‬ ‫מנדלונ‪ ,‬חלקו בפרשת הלנת המת‬
‫א‪ ,‬רעב‬ ‫חובת עשייתה רק מחמת הציווי‬ ‫א‪ ,‬ב‬ ‫מנהגו של עולמ‪ ,‬הנהגת הבינוניימ‬
‫א‪ ,‬קמה‬ ‫כוללות אמונות ודעות לרמב"מ‬ ‫מנהיגי ישראל‪ ,‬הנהגתמ משקפת רצונ ה' א‪ ,‬שלו‬
‫ב‪ ,‬רה‬ ‫מטרתנ להרגיל לדרכ האמצע‬ ‫מנורה‬
‫א‪ ,‬קנ‬ ‫מערכת הנהגות האדמ השלמ‬ ‫ב‪ ,‬צ‬ ‫טעמ מנורת בית המקדש‬
‫ב‪ ,‬רכד‬ ‫מערכת חוקתית או ציוויימ‬ ‫ב‪ ,‬רמג‬ ‫טעמיה‬
‫ב‪ ,‬נה‬ ‫ניתנו לצרפ את הבריות‬ ‫מנינ המצוות‬
‫א‪ ,‬תלב‬ ‫עיקרנ אמונות ודעות לרמב"מ‬ ‫ב )ריב(‬ ‫איחוד מצוות ע"פ תכליתנ‬
‫א‪ ,‬קמט‬ ‫עניינה לרמב"מ דינ תורתי‬ ‫א‪ ,‬רכב‬ ‫אמ התקבל ביני‬
‫ב‪ ,‬צב; רב‬ ‫עצות מרחוק וערמת חד‬ ‫א‪ ,‬תנו‬ ‫דינימ העולימ ממנו‬
‫ב‪ ,‬רה‬ ‫עצות מרחוק לישור המעשימ‬ ‫א‪ ,‬ת‪-‬תא‬ ‫דעות האחרונימ בחשיבותו‬
‫א‪ ,‬תט‬ ‫עצות מרחוק‬ ‫א‪ ,‬תנט‬ ‫חושפ את יודות התורה‬
‫א‪ ,‬שפד‬ ‫ערכ עשייתמ ממניע אוטונומי‬ ‫א‪ ,‬תנד‪-‬תב‬ ‫חשיבות העיוק בו‬
‫ציווי מצוה התלויה במאורע עתידי א‪ ,‬קו‪-‬‬ ‫א )תנו(‬ ‫כניה לדוחק להשלמתו‬
‫קלה‬ ‫א‪ ,‬תנה‬ ‫כתזכורת לכלל ההלכות‬
‫ב‪ ,‬רד‬ ‫קבלתמ גמ כשאינ ידוע הטעמ‬ ‫א )ת(‬ ‫לימודו כקיומנ‬
‫א‪ ,‬תנח‬ ‫קטגוריה מארגנת‬ ‫א )ת(‬ ‫מביא לידי עשייה‬

‫תקכב |‬
‫דרכ נשר | מפתח עניינימ‬

‫א )קמב(‬ ‫אמ יכול לטעות‬ ‫ב‪ ,‬רד‬ ‫ראוי ליתנ טעמימ ככל האפשר‬
‫א )קמא(‬ ‫אמ יש מי שיכול לחלוק עליו‬ ‫ב‪ ,‬רז‬ ‫שלושת מטרותיהנ‬
‫א‪ ,‬קלח‬ ‫ארבעת ההבדלימ בנבואתו‬ ‫ב‪ ,‬רנח‬ ‫שמעיות ושכליות‬
‫א )קמב(‬ ‫באור שאינו פוק‬ ‫ב‪ ,‬רכג‬ ‫תואמימ לטעמימ אכ לא נובעימ‬
‫א‪ ,‬שע‬ ‫הטעמ שביקש אות‬ ‫מצוות בני נח‬
‫ב‪ ,‬קד‬ ‫הכוח להריגת המצרי‬ ‫א‪ ,‬שפט‬ ‫הדעת נוטה להנ‬
‫א‪ ,‬קטו‬ ‫הצטווה גמ במשנה ותלמוד‬ ‫א‪ ,‬שפח‬ ‫לא ציוה משה אלא הודיע‬
‫א‪ ,‬פ‬ ‫'השליח' הראשונ והיחיד‬ ‫א )שפח(‬ ‫רק ע"י קבלת עדות משה‬
‫א‪ ,‬תעב‬ ‫התאחדות שכלית עמו‬ ‫מצוות זמניות‬
‫א‪ ,‬תט‬ ‫התגלותו בזמנ ועמ זאת נצחית‬ ‫א‪ ,‬רכ‬ ‫לא מתושב"כ הנצחית‬
‫א‪ ,‬קמ; ריט‬ ‫ייחוד תורתו וייחוד נבואתו‬ ‫א‪ ,‬קעג‬ ‫אמ ממניינ תרי"ג‬
‫א )קמג(‬ ‫יכול לפוק ע"פ נבואה‬ ‫א‪ ,‬רכו‬ ‫כשביטולנ אינו עקרוני‬
‫א‪ ,‬קמא‬ ‫יכול לתקנ תקנות כדאורייתא‬ ‫א‪ ,‬רכח‬ ‫כשתלויות במקומ מיוחד‬
‫א‪ ,‬קלט‬ ‫נבואתו בלי שומ מכ דמיונ‬ ‫מצוות כוללות‬
‫א‪ ,‬קלט‬ ‫נבואתו 'ביפוק' עמ השאר‬ ‫ב‪ ,‬כג‪-‬כד‬ ‫אי מנייתנ‬
‫נבואתו שואבת מהשכל הפועל א‪ ,‬קלט; רכ‬ ‫ב‪ ,‬כז‪-‬כט‬ ‫גדרנ‬
‫א )שי(‬ ‫ניטלה ממנו הבחירה‬ ‫ב‪ ,‬לב‬ ‫דמיונ הפרטימ לכלל‬
‫א‪ ,‬קלט; רכ‬ ‫שלמותו בהנהגת העמ‬ ‫ב )ל(‬ ‫מצוות כלליות ופרטיות‪ ,‬גדריהנ‬
‫א‪ ,‬קלט‬ ‫שלמותו 'לו לבדו'‬ ‫א‪ ,‬קעג;‬ ‫מצוות שאינ נוהגות לדורות‪ ,‬מנייתנ‬
‫א‪ ,‬קלז‬ ‫תקנות שתיקנ‬ ‫ריט‪-‬רל‬
‫א‪ ,‬קמג‬ ‫תקנותיו קיימות לעולמימ‬ ‫מצוות שקודמ מתנ תורה‪ ,‬חיובמ לדורות‬
‫משיח‪ ,‬ע"י יכירו הגויימ אמיתת התורה א‪ ,‬שצה‬ ‫א‪ ,‬שה‪-‬שעט‬
‫ב‪ ,‬רמב‬ ‫משכנ וכליו‪ ,‬טעמיהמ‬ ‫א‪ ,‬תב‬ ‫מצוקה‪ ,‬מפתחת אומצ לב‬
‫משכנ‬ ‫ב‪ ,‬נז‬ ‫מצורע‪ ,‬חשוב כמת‬
‫א‪ ,‬קעג‬ ‫אמ עטיפת כליו ממניינ תרי"ג‬ ‫א‪ ,‬שנג‬ ‫מצות‪ ,‬קנייתמ במשיכה‬
‫א‪ ,‬תלד‬ ‫מטרתו להשראת השכינה‬ ‫מציאות ה'‪ ,‬אמ אפשר למנות למצווה א‪ ,‬קמז‬
‫משמרת למשמרתי‪ ,‬תירתה לבל תויפ א‪ ,‬שכו‬ ‫מצריימ‬
‫משנה תורה לרמב"מ‬ ‫ב‪ ,‬צג‬ ‫נוטימ לתפית הקראימ בטומאה‬
‫ב‪ ,‬שלח‬ ‫דר חלקיו‬ ‫א‪ ,‬קכו‬ ‫טעמ ענשמ אפ שהיתה גזירה‬
‫ב‪ ,‬רח‬ ‫ידורו ע"פ טעמי המצוות‬ ‫מקדש‬
‫ב‪ ,‬רג‬ ‫משפטימ‪ ,‬גדרמ‬ ‫ב‪ ,‬פה‬ ‫התרחקות לצורכ הערצה‬
‫ב‪ ,‬נב‬ ‫משקינ‪ ,‬הטעמ שמכשירימ לטומאה‬ ‫ב‪ ,‬רה‬ ‫משל לעולמ הבא‬
‫מת‬ ‫ב‪ ,‬ע‬ ‫מקווה‪ ,‬טבילה אחרי טומאה למת‬
‫ב‪ ,‬נז‬ ‫בלבול הדעת משהות במחיצתו‬ ‫מרה‪ ,‬חזרו ונצטוו על ז' מצוות והטעמ א‪ ,‬שעב‬
‫ב‪ ,‬ט‬ ‫הצורכ בשמירתו מפני מזיקימ‬ ‫מרוקאימ‬
‫ב‪ ,‬לב‬ ‫התנזרות מטומאה‬ ‫ב‪ ,‬צג‬ ‫דרכמ בלימוד התלמוד‬
‫ב‪ ,‬נט‬ ‫טעמ טומאתו משומ מלאכ המוות‬ ‫ב‪ ,‬צג‬ ‫חזקימ מאוד באמונה‬
‫מתנ תורה‬ ‫ב‪ ,‬צג‬ ‫יובש וטבע ג‬
‫א‪ ,‬שט‬ ‫אינ למדימ הלכות משקדמ לו‬ ‫ב‪ ,‬צג‬ ‫מנהגמ בריבוי הרחקות נדה‬
‫א‪ ,‬צו‬ ‫היתכנותו היא 'וד'‬ ‫משה רבינו‬
‫א )צז(‬ ‫יש מאינ כמו הבריאה‬ ‫א‪ ,‬קמ‬ ‫אמ דבק בשכל הפועל עצמו‬

‫| תקכג‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫א‪ ,‬קז‬ ‫נביאימ‪ ,‬אמ תקנותיהמ דאורייתא‬ ‫א‪ ,‬שעז‬ ‫למדימ הלכות משקדמ לו‬
‫ב‪ ,‬כז‬ ‫נבל ברשות התורה‬ ‫א‪ ,‬שה‪-‬שעט‬ ‫מצוות והנהגות שקדמו לו‬
‫נבלת עופ טהור‪ ,‬אמ טומאתה דאורייתא א‪ ,‬רח‬ ‫נבואה‬
‫נדה‬ ‫א‪ ,‬שח‬ ‫אימות שאר נביאימ בנבואת משה‬
‫ב )צד(‬ ‫אמ איורה מחמת הטומאה‬ ‫א‪ ,‬שו‬ ‫אמונת בני אדמ על ידי נ‬
‫ב )צה(‬ ‫אמ בפק דינה כפק טומאה‬ ‫ב‪ ,‬קכט‬ ‫דורשת שלמות שכלית‬
‫ב )נ(‬ ‫אמ טומאתה יבת איורה‬ ‫ב‪ ,‬קג‬ ‫דרגת היוע האלוהי לעשיית טוב‬
‫ב‪ ,‬קח‬ ‫טעמ איורה‬ ‫א‪ ,‬לח‬ ‫הגדרתה הפילוופית‬
‫ב‪ ,‬נז‬ ‫כובד הראש והאיברימ‬ ‫א‪ ,‬שה‪-‬שיז‬ ‫ההוכחות לצדקתה‬
‫ב‪ ,‬מט‬ ‫מידת חידות בריבוי הרחקות‬ ‫א )צט(‬ ‫ההכרח שלא תהיה תורה אחרת‬
‫ב‪ ,‬פו‬ ‫מנהג הצאביה בריבוי הרחקות‬ ‫א‪ ,‬שטו‬ ‫הוכחתה ע"י נ גלוי‬
‫ב‪ ,‬מח‬ ‫מנהג נשות קוטאיי בהרחקות‬ ‫א )צט(‬ ‫הטעמ שאינה מועילה אפ לפירוש‬
‫ב‪ ,‬מד‪-‬מז‬ ‫נזקיה וטעמי הרחקתה‬ ‫א )צט(‬ ‫הטעמ שתמיד פירושיה כתירה‬
‫ב‪ ,‬מו‪ ,‬מז‬ ‫נייונ התכלותה במראה‬ ‫א‪ ,‬פה‬ ‫הכרעתה כשאינה מנוגדת לברא‬
‫ב‪ ,‬פו‬ ‫ע"פ התורה אינ להרבות בהרחקות‬ ‫א )צו(‬ ‫הקבלת הדעות לדעות בבריאה‬
‫ב‪ ,‬מד‬ ‫עניינ טומאתה לדעת הרמב"נ‬ ‫ב‪ ,‬רצו‬ ‫התהליכ המוביל להשגתה‬
‫ב‪ ,‬מח‬ ‫שבח ריבוי ההרחקות‬ ‫א‪ ,‬צד‬ ‫לא יתכנ שיהיה נביא כמשה‬
‫נדרימ‬ ‫א‪ ,‬צד‬ ‫לא שייכ שתהיה בלי הכשרה‬
‫א‪ ,‬תח‬ ‫אינה בת בנימ ונודרת ולא מקיימת‬ ‫א‪ ,‬קלג‬ ‫מגלה שרמז המקרא כדאורייתא‬
‫ב‪ ,‬קעד‬ ‫איור ולא התחייבות‬ ‫א )שיג(‬ ‫מהותה בזירוז למצוות‬
‫ב‪ ,‬קז‬ ‫דרכ עבודה לה'‬ ‫א‪ ,‬קלג‬ ‫מכוחה קבעו נ פורימ לדאורייתא‬
‫ב‪ ,‬קעב‬ ‫הטעמ שחלקימ על דבר הרשות‬ ‫א‪ ,‬תג‬ ‫נקייה מדמיונ‪-‬שווא ופק‬
‫ב‪ ,‬קעא‬ ‫המשכת קדושה עליונה‬ ‫א‪ ,‬עז‪-‬פט‬ ‫מכותה בפירוש התורה‬
‫ב‪ ,‬קעד‬ ‫התפה כהמשכה או לשונ‬ ‫ציווי האמנתה אפ שהאות מופק א )שט(‬
‫ב‪ ,‬קעג‬ ‫חלימ רק על דבר שיש בו ממש‬ ‫א‪ ,‬מד‬ ‫תוצאה של שלמות שכלית‬
‫ב‪ ,‬קח‬ ‫מטרתמ ביישור לדרכ האמצע‬ ‫נבואת הנביאימ‬
‫ב‪ ,‬קעא‬ ‫נדר בחיי המלכ‬ ‫א‪ ,‬קב‬ ‫חלק מדרו של עולמ‬
‫ב‪ ,‬קעב‬ ‫שרשמ בפירת בינה‬ ‫א‪ ,‬צא‬ ‫חרונ בנאמנותה‬
‫נודע ביהודה‪ ,‬דעתו בפרשת הלנת המת א‪ ,‬שכ‬ ‫א‪ ,‬רכא‬ ‫לזמנ ולמקומ‬
‫א‪ ,‬תא‬ ‫נוחות‪ ,‬מרחיקה את אומצ הלב‬ ‫נבואת משה‬
‫א )קלא(‬ ‫נוטריקונ‪ ,‬אמ בכוחו לחדש הלכה‬ ‫א‪ ,‬צא‬ ‫ייחודית כבריאת העולמ‬
‫ב‪ ,‬שלז‬ ‫נומינליזמ‪ ,‬הגדרה‬ ‫א‪ ,‬רכא‬ ‫לכלל ולדורות‬
‫נזירות רשעימ‪ ,‬בקבלה למטרה משנית ב‪ ,‬קג‬ ‫נביא‬
‫נזירות שמשונ‬ ‫א‪ ,‬שה‪-‬שיז‬ ‫ההוכחה לצדקת נבואתו‬
‫ב‪ ,‬קב‬ ‫אמ הוזהר על טומאה‬ ‫א‪ ,‬ח‬ ‫דבקות בידיעת ה'‬
‫ב )קז(‬ ‫טעמ להעדר קרבנות‬ ‫א‪ ,‬ח‬ ‫דרגתו במושב המלכ‬
‫ב )קז(‬ ‫טעמ שמותר ליטמא‬ ‫א‪ ,‬שי‬ ‫הנ אינו הוכחה להמשכ צדקתו‬
‫ב‪ ,‬קע‬ ‫נטיה לעולמ מהאמצע‬ ‫א‪ ,‬פ‬ ‫כוחו רק בהוראת שעה‬
‫נזירות‬ ‫מפרש הלכה מכח נבואה חייב חנק א‪ ,‬פ‪-‬פא‬
‫ב‪ ,‬קעג‬ ‫איור טומאה משומ קדושתו‬ ‫א )רב(‬ ‫נבואתו בדרכ המראה והחזונ‬
‫ב‪ ,‬קט‬ ‫אמ ממוצע ונוזר הרי הוא חוטא‬ ‫ב‪ ,‬קעא‬ ‫פרישותו שונה מכל פרישות‬

‫תקכד |‬
‫דרכ נשר | מפתח עניינימ‬

‫א )שג(‬ ‫אמ יש בהמ תועלת לעבודת ה'‬ ‫ב )קט(‬ ‫אמ נוטה מהאמצע נקרא חוטא‬
‫א‪ ,‬תכב‬ ‫אמ יש להתפלל עליו‬ ‫ב‪ ,‬קעב‬ ‫דיניו בשל הקדושה שחלה עליו‬
‫א‪ ,‬שצז‪-‬ת; תז‪-‬תט‬ ‫אמ מתרחש בכל דור‬ ‫א )קלב(‬ ‫המקור למניינ ימיה‬
‫א‪ ,‬שצט‬ ‫אמ לכל צדיק‪ ,‬אינ מאמת נבואה‬ ‫ב‪ ,‬קב‬ ‫המשכת קדושה המחייבת נקיות‬
‫א‪ ,‬תכד‬ ‫באמצעות כח התורה‬ ‫ב‪ ,‬קג‬ ‫השוואתה לנבואה‬
‫א‪ ,‬תכד‬ ‫באמצעות שימושי שמות‬ ‫ב‪ ,‬קו‬ ‫התדמות הנזיר לכהנ גדול‬
‫א‪ ,‬תכג‬ ‫באמצעות שלמות הנפש וכוליותה‬ ‫ב‪ ,‬קב‬ ‫התמרות גבוהה לעבודת ה'‬
‫באמצעות שלמות שכלית של חכמ א‪ ,‬תכג‬ ‫ב‪ ,‬קיח‬ ‫חטאו ביציאתו מדרכ האמצע‬
‫א‪ ,‬מז‬ ‫בעיית מהימנות המעידימ עליו‬ ‫ב‪ ,‬קו‬ ‫טעמ איור הטומאה למת‬
‫א‪ ,‬תג‬ ‫בעייתו האמפירית‬ ‫ב‪ ,‬קה‬ ‫טעמ איור התגלחת‬
‫ברכה בזמנו‪ ,‬ובהגעה לזמנ ולמקומ א‪ ,‬תכא‬ ‫ב‪ ,‬קה‬ ‫טעמ איור שתיית היינ‬
‫א‪ ,‬תכה‬ ‫ברכה על ראיית מקומו‬ ‫ב‪ ,‬קח‬ ‫מטרתה ביישור לדרכ האמצע‬
‫א‪ ,‬‬ ‫דעת המדברימ שהטבע נ‬ ‫ב‪ ,‬קג‬ ‫יוע אלוהי והשראה אלוהית‬
‫א‪ ,‬מט‬ ‫ההבדלימ בינ ני משה לשאר‬ ‫ב‪ ,‬קא‬ ‫שייכותה לקדושה וטומאה‬
‫א‪ ,‬שיג‬ ‫הודעת עתידות ולא שינוי טבע‬ ‫נטילת ידימ‬
‫א‪ ,‬נא‬ ‫הוטבע בששת ימי בראשית‬ ‫ב‪ ,‬מא‬ ‫הרת רוח הטומאה‬
‫א‪ ,‬תעד‬ ‫הרת הלוט מנ העתיד‬ ‫א‪ ,‬קלו‬ ‫מתקנת שלמה‬
‫א‪ ,‬מח‬ ‫העדות עליו כרוב התלוי במנהג‬ ‫ניבול פה‬
‫א‪ ,‬תיז‬ ‫לרוב נראה נ ואינו אלא טבע‬ ‫ב‪ ,‬לב‬ ‫הישמרות ממנו‬
‫א )מד(‬ ‫הרמב"מ אינו שולל אלא ממעט‬ ‫ב‪ ,‬קג‬ ‫חומרתו‬
‫א‪ ,‬תג‬ ‫התחדשותו אחר בריאת העולמ‬ ‫ניוטונ‬
‫א‪ ,‬מז‬ ‫כביטוי השגחה ורצונ חופשי‬ ‫א‪ ,‬תה‬ ‫דעותיו בהתערבות ניית של ה'‬
‫א‪ ,‬נט‬ ‫כל דברינו ומקרינו ניימ‬ ‫א‪ ,‬יג‬ ‫האמינ בקדמות החכמה היהודית‬
‫א‪ ,‬תכז‬ ‫כל נ אצל יחיד גדול הוא‬ ‫א‪ ,‬תה‬ ‫האטרונומיה של כוכבי השבת‬
‫א‪ ,‬נ‬ ‫כמעיד על חרונ במעשה בראשית‬ ‫א‪ ,‬תו‬ ‫היכרותו עמ משנת הרמב"מ‬
‫א‪ ,‬שטז‬ ‫מביא לידיעת מציאות ה'‬ ‫ב‪ ,‬ז‬ ‫ניחוש‪ ,‬מציאותו ועניינו‬
‫א‪ ,‬שה‬ ‫מטרתו להוכחת נבואה‬ ‫ב‪ ,‬שלח‬ ‫ניצוק‪ ,‬חומרתו לדעת הצדוקימ‬
‫א‪ ,‬שטו‬ ‫מכחיש דעות הפילוופימ‬ ‫נכרימ‬
‫א‪ ,‬שטז‬ ‫משתיק דעת מכחישי הבריאה‬ ‫ב‪ ,‬ט‬ ‫הטעמ שמתיהמ אינמ טמאימ‬
‫ניי משה רבינו לצורכ ולא להוכחה א‪ ,‬שח‬ ‫ב‪ ,‬ג‬ ‫טומאותיהמ מדרבננ‬
‫על ידי כוח הא" הבלתי בעל גבול א‪ ,‬שטז‬ ‫א )צה(‬ ‫נמנעות‪ ,‬שאפ ה' אינו יכול לעשותנ‬
‫א‪ ,‬תכ‬ ‫פירושי ה'נימ' שבברכת הודאה‬ ‫נ נתר‬
‫נח'‬ ‫א‪ ,‬רנז‬ ‫מחמתו אינ צורכ ברפואות‬
‫א‪ ,‬תעה‬ ‫טענת המולמימ‬ ‫א‪ ,‬ח; רלט‬ ‫ניכר רק מתוכ ההקשר‬
‫א‪ ,‬תעו‬ ‫שיטות הקראימ‬ ‫על פיו נוהגימ כל ענייני הגמול א‪ ,‬רלז‪-‬רלט‬
‫ניונ‬ ‫נ‬
‫א‪ ,‬תג‬ ‫העמדה במבחנ‪ ,‬כלפי האדמ‬ ‫א )קל(‬ ‫אינ הלכות התורה תלויימ בו‬
‫א‪ ,‬תו‬ ‫התאמתו למנוה כהפרת הטבע‬ ‫א‪ ,‬שח‬ ‫אינו מפיק להוכחת נבואה‬
‫א‪ ,‬תה‬ ‫כדאי מחמת גודל השכר‬ ‫א )מד(‬ ‫אינו מתמיד‬
‫א‪ ,‬ת‬ ‫להגדלת שכר – עוול‬ ‫א‪ ,‬תכב‬ ‫איננו ראויימ לו ו‬
‫א‪ ,‬תא‬ ‫להודיע מה צריכ לעשות‬ ‫אמ במלחמת העצמאות היו ניימ א )תיז(‬

‫| תקכה‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫א‪ ,‬רז‬ ‫שרשרת יבות ויבה ראשונה‬ ‫א‪ ,‬ת‬ ‫לשמ מבחנ – פגמ בידיעת ה'‬
‫יני‬ ‫א‪ ,‬ת‪-‬תט‬ ‫מטרות ניונות הצדיקימ‬
‫א‪ ,‬רכ‬ ‫הכוונה לתורת משה ולא להר‬ ‫א‪ ,‬תד‬ ‫רק לחידימ שודאי יעמדו בו‬
‫א‪ ,‬שצד‬ ‫משה הביא את ישראל להשגה‬ ‫א‪ ,‬תו‬ ‫תוצאתו אינה ידועה‪ ,‬בגלל הנ‬
‫א‪ ,‬רכב‬ ‫נתגלה בו הא" ולכנ אינ בו שינוי‬ ‫א‪ ,‬ע‬ ‫נימ גלויימ‪ ,‬אמ רק למשה רבינו‬
‫א‪ ,‬רכב‬ ‫נתגלה בו הא" ורק משה היה כלי‬ ‫נפש‪ ,‬הכנה או חצובה מתחת כא הכבוד א‪ ,‬רנד‬
‫א‪ ,‬שח‬ ‫עינינו ראו ולא זר‬ ‫ב‪ ,‬שא‬ ‫נפשות‪ ,‬מקורנ‬
‫ב‪ ,‬קט‬ ‫ירו‪ ,‬טעמ האיור‬ ‫א‪ ,‬פח‬ ‫נצרות ואילאמ‪ ,‬דחיית שיטתמ‬
‫א )רנט(‬ ‫כנה‪ ,‬האיור להכני עצמו אליה‬ ‫נקיונ הגופ‬
‫א‪ ,‬מה‬ ‫לונימקי‪ ,‬ח"ז‪ ,‬פולמו נ חנוכה‬ ‫ב‪ ,‬לב‬ ‫ערכ קדושה‬
‫א‪ ,‬תט‬ ‫פורי התורה‪ ,‬משלימ‬ ‫ב‪ ,‬קו‬ ‫פחיתות הקדמתו לנקיונ הדעת‬
‫ב‪ ,‬לה‬ ‫פירת העומר‪ ,‬גדרה‬ ‫ב‪ ,‬קו‬ ‫נקיונ הדעות‪ ,‬הקדמתו לנקיונ הגופ‬
‫ב‪ ,‬לה‬ ‫פירת שבעה נקיימ‪ ,‬גדרה‬ ‫א‪ ,‬קי‬ ‫נר‪ ,‬קריאה לאורו בשבת‬
‫פק דאורייתא‪ ,‬אמ לחומרא מדאורייתא‬ ‫נרבונאימ‪ ,‬אינמ מאמינימ בשדימ וכשפימ ב‪ ,‬קכו‬
‫א )קפג(‬ ‫נשיאת כפימ‬
‫פר המצוות‬ ‫א‪ ,‬שלב; )שלג(‬ ‫בל תויפ במויפ ברכה‬
‫א‪ ,‬ב; ב‪ ,‬טז‬ ‫מבוא לתורה‬ ‫ב‪ ,‬נ‬ ‫הטעמ שממעטימ בחו"ל‬
‫א‪ ,‬ב‬ ‫הלומדו כבריה חדשה‬ ‫ב )קמז(‬ ‫טעמה ברגל‬
‫א‪ ,‬ד‬ ‫חיבור אבוד לגר"י קמינצקי‬ ‫ב )מט(‬ ‫כשבביתו נדה‬
‫א )רכג(‬ ‫חלוקת השורשימ לחטיבות‬ ‫ב‪ ,‬ד‬ ‫נשמה‪ ,‬לובשת גופ אחר פטירתה‬
‫א‪ ,‬יט‬ ‫מטרותיו‬ ‫א‪ ,‬יד; ב‪ ,‬יז‬ ‫נשר‪ ,‬תכונותיו ושמו‬
‫א‪ ,‬כב‬ ‫משמעות עקרונית לשורשימ‬ ‫א‪ ,‬עד‬ ‫ברא‪ ,‬תוקפה מדאורייתא‬
‫א‪ ,‬ג‬ ‫עדות הגרי"ז‬ ‫א )קל(‬ ‫וטה‪ ,‬רק דיניה תלויימ בנ‬
‫א‪ ,‬תנד‬ ‫עיוק הרמב"מ בו‬ ‫א‪ ,‬שלב‬ ‫וכה‪ ,‬בל תויפ בהופת יומ שמיני‬
‫א‪ ,‬רא‬ ‫פר רפואות‪ ,‬עניינו‬ ‫וקרט‬
‫ב‪ ,‬צג‬ ‫פרדימ‪ ,‬בעלי שכל ובינה וזכות מוח‬ ‫א‪ ,‬תעו‬ ‫דיאולוגימ על המור‬
‫רטנ‬ ‫א‪ ,‬תעב‬ ‫מאבקו ללימוד החכמה חינמ‬
‫ב )מט(‬ ‫יבת המחלה‬ ‫א‪ ,‬יב‬ ‫קיבל החכמה מאפ ואחיתופל‬
‫א‪ ,‬רפח‬ ‫תיעול משאבימ היה מוצא תרופה‬ ‫וריא‪ ,‬אמ חייבת בתרו"מ מנ התורה א‪ ,‬תח‬
‫א )רפז(‬ ‫תלותו באורח חיימ פגומ‬ ‫א )קכז(‬ ‫טטיטיקה‪ ,‬בינה לבינ חוקי טבע‬
‫תירות‬ ‫יבה ראשונה‬
‫ב‪ ,‬רנה‬ ‫'התירה השביעית' ברמב"מ‬ ‫א‪ ,‬תג; תע‬ ‫זהותה עמ מניע ראשונ‬
‫א )רמט(‬ ‫'התירה החמישית' ברמב"מ‬ ‫א‪ ,‬לו‬ ‫כמהות שכלית‬
‫עבדימ‪ ,‬חיובמ במילה מקודמ מתנ תורה‬ ‫יבתיות‬
‫א )שעז(‬ ‫א )א(‬ ‫אינה אלא התר כבודו יתברכ‬
‫עבודה זרה‪ ,‬גדר איבודה מארצ ישראל ב‪ ,‬קפט‬ ‫ב‪ ,‬רטז‬ ‫אינה שייכת ביח לה'‬
‫עבודה לשמה‪ ,‬לשמ עצמה או לשמ הייחוד‬ ‫אינה תקפה לאשר קודמ לעולמ א‪ ,‬נז; ב‪ ,‬רכ‬
‫ב‪ ,‬שיד‬ ‫ב‪ ,‬ריד‬ ‫ארבעת היבות האריטוטליות‬
‫א )רמז(‬ ‫עבודת אלילימ‪ ,‬לשמ הורדת גשמימ‬ ‫ב‪ ,‬ריט‬ ‫מובנית בצורת החשיבה האנושית‬
‫עבודת ה'‬ ‫ב‪ ,‬ריג‬ ‫יבה פועלת ויבה תכליתית‬
‫א‪ ,‬צד; ב‪ ,‬ריז; רעד‬ ‫אינה צורכ גבוה‬ ‫ב‪ ,‬שמו‬ ‫שלטונה בעולמ לרמב"נ‬

‫תקכו |‬
‫דרכ נשר | מפתח עניינימ‬

‫א‪ ,‬תיט‬ ‫על הנימ‪ ,‬מקורות הנוח‬ ‫ב‪ ,‬קכט‬ ‫בלי ידיעה – עבודה לאל בדוי‬
‫ב‪ ,‬קמא‬ ‫עמי הארצ ופרושימ‬ ‫א‪ ,‬ד‬ ‫על ידי התבוננות שכלית‬
‫ב‪ ,‬קיג‬ ‫ענוה‪ :‬שפלות הרוח‬ ‫ב‪ ,‬פו‬ ‫עבירות‪ ,‬קרויות טומאה‬
‫עצ הדעת‬ ‫א‪ ,‬תז‬ ‫עגונה‪ ,‬בנפל למימ שיש להמ ופ‬
‫א‪ ,‬רמה‬ ‫כינוי ההנהגה המדינית‬ ‫א‪ ,‬תז‬ ‫עגלה ערופה‪ ,‬בראוהו מפרפר‬
‫א‪ ,‬קכד‬ ‫ממנו התורה והבחירה‬ ‫עדות‬
‫א‪ ,‬רמה‬ ‫עצ חיימ‪ ,‬כינוי לתורה והטעמ‬ ‫א‪ ,‬רה‬ ‫פול קרובימ מנ התורה‬
‫עצמאות‪ ,‬אמ במלחמת העצמאות היו ניימ‬ ‫א‪ ,‬רה‬ ‫קרובי אישות פולימ מדרבננ‬
‫א )תיז(‬ ‫א )מח(‬ ‫אמ נאמנותמ מבות על חזקה‬
‫ב‪ ,‬ה‬ ‫עצמות‪ ,‬כישופ בעצמות מתימ‬ ‫א‪ ,‬מט‬ ‫אמ נאמנימ נגד חוקי הטבע‬
‫א‪ ,‬תב‬ ‫עקדה‪ ,‬ביאור ניונ אברהמ‬ ‫ב‪ ,‬קה‬ ‫עדינות נפש‪ ,‬מטרת התורה‬
‫עקרות‪ ,‬חובת נישואימ שניימ אחרי י' שנימ‬ ‫עולמ הבא‬
‫א‪ ,‬שו‬ ‫א‪ ,‬לח‬ ‫הגדרתו הפילוופית‬
‫ערבות‪ ,‬הרמב"מ ערב להנהגת הבריאות א‪ ,‬רעח‬ ‫ב‪ ,‬ד‬ ‫עניינו‬
‫א‪ ,‬רכד‬ ‫ערי מקלט‪ ,‬נוהגימ לדורות‬ ‫השלמ‬ ‫עולמ הזה‪ ,‬אינו שווה בעיני האדמ‬
‫עריות‬ ‫א‪ ,‬רצא‬
‫ב‪ ,‬לג‬ ‫טומאתמ‬ ‫עולמ‬
‫ב‪ ,‬קז‬ ‫טעמ איורנ‬ ‫ב‪ ,‬שכג‪-‬שלה‬ ‫אמ יחרב באלפ השביעי‬
‫עשרת ימי תשובה‪ ,‬אכילת חולינ בטהרה ב‪ ,‬קמא‬ ‫אמ נברא לצורכ האדמ ב‪ ,‬רטז‪-‬ריח; )ריט(;‬
‫עתידות‬ ‫)רנב(‬
‫א‪ ,‬שיד‬ ‫אפשרות הגדתנ ע"י חוש משער‬ ‫א‪ ,‬כט‬ ‫בריאתו יש מאינ ע"פ רצונו‬
‫א‪ ,‬שיד‬ ‫הגדתנ אינה נוגדת את הטבע‬ ‫א‪ ,‬מ‬ ‫בריאתו על פי הרצונ לרמב"מ‬
‫א‪ ,‬שיד‬ ‫הגדתנ אינה פוגמת בשלמות ה'‬ ‫ב )שלד(‬ ‫גילוי רצונו ית' או טובו וחדו‬
‫א‪ ,‬קיד‬ ‫נרמזו בתורה‬ ‫א‪ ,‬לד‬ ‫דעת הרמב"מ שנברא בחכמה‬
‫ציווי מצוה התלויה במאורע עתידי א‪ ,‬קו‪-‬‬ ‫א‪ ,‬מג‬ ‫הנהגתו הקבועה ע"י הכרח‪-‬חכמה‬
‫קלה‬ ‫ב‪ ,‬שכז‬ ‫חורבנו באלפ השביעי‪ ,‬משל לזקנה‬
‫א‪ ,‬קמ‬ ‫פה אל פה‪ ,‬עניינו‬ ‫ב‪ ,‬שכז‬ ‫חורבנו באלפ הז'‪ ,‬משל לחכמות‬
‫פורימ המשולש‪ ,‬זמנ ברכת שעשה נימ א‪ ,‬תכא‬ ‫ב‪ ,‬שכז‬ ‫חורבנו באלפ השביעי‪ ,‬ריבוי צרות‬
‫א‪ ,‬קלג‬ ‫פורימ‪ ,‬נקבע לדאורייתא ע"י נביאימ‬ ‫ב‪ ,‬שכד‬ ‫מעשה האלוה ולכנ נצחי‬
‫א‪ ,‬רצט‬ ‫פיזיקה‪ ,‬אמ מצווה ללמדה‬ ‫א‪ ,‬קא‬ ‫נברא על פי התורה‬
‫א‪ ,‬תנא‬ ‫פייטנימ‪ ,‬גנות המרבימ בתארימ‬ ‫ב )רלב(‬ ‫יבותיו וגזירות מאורעותיו‬
‫פילוופ‪ ,‬ההמונ לא נברא אלא לצרכו א )תמג(‬ ‫א‪ ,‬כו‬ ‫יבת בריאתו‬
‫א‪ ,‬יא‬ ‫פילוופיה יהודית‪ ,‬היבות לשכחתה‬ ‫א‪ ,‬כט‬ ‫קדמונ ע"פ הכרח חכמתו‬
‫פילוופיה‬ ‫עונש‪ ,‬אמ על הפגמ או על עבירת הציווי א‪ ,‬קפג‬
‫א )רצח(‬ ‫בינ קדמונימ לאחרונימ‬ ‫עוק במצוה פטור מנ המצוה‪ ,‬הטעמ א )רעב(‬
‫א )כא(‬ ‫החיבורימ הנחוצימ ללימוד‬ ‫עופות דורימ‪ ,‬אכילתמ מחדירה אכזריות‬
‫א‪ ,‬יא‬ ‫היוונית אינה זרה ליהדות‬ ‫ב‪ ,‬מו; נא‪-‬נב‬
‫א‪ ,‬י‬ ‫המקור אצל היהודימ‬ ‫ב‪ ,‬קלא‬ ‫עושר‪ ,‬השלמות הפחותה ביותר‬
‫א‪ ,‬ה‬ ‫הנכונה מונחת בתשתית התורה‬ ‫עזות‪ ,‬הערבימ משבחימ את עזות הרוח ב‪ ,‬קיז‬
‫א‪ ,‬כ‬ ‫הפצת ודותיה מזיקה להמונ‬ ‫א‪ ,‬קלו‬ ‫עירובי חצרות‪ ,‬מתקנת שלמה‬
‫ב )רכט(‬ ‫חכמה לעיני העמימ‬ ‫א )רנט(‬ ‫עישונ‪ ,‬איורו על פי ההלכה‬

‫| תקכז‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫א‪ ,‬נה‬ ‫בכוחמ לגרוע ולהויפ בעולמ‬ ‫א‪ ,‬ט‬ ‫יהודית קדומה‬
‫א‪ ,‬רצא‬ ‫לא יאונה להמ כל אונ‬ ‫א‪ ,‬יג‬ ‫לימודה בישיבת הרמ"א‬
‫ב‪ ,‬ד‬ ‫נשמתמ לובשת גופ אחר פטירתמ‬ ‫א‪ ,‬ה‬ ‫מטרותיה זהות לחלק מהתורה‬
‫ב‪ ,‬נט‬ ‫קבריהמ אינמ מטמאימ‬ ‫א‪ ,‬כ‬ ‫תרי תורה ועבודת ה'‬
‫א )שטז(‬ ‫ראיית העתידות בכל דור‬ ‫ב )נו(‬ ‫פיקוח נפש‪ ,‬אמ מאכלו מטמטמ‬
‫ב‪ ,‬שמג‬ ‫צדק טבעי וצדק הנובע מנ החוק‬ ‫א‪ ,‬ט‬ ‫פיתגור‪ ,‬חיקה את דעות היהודימ‬
‫ב )קפט(‬ ‫צומ גדליה‪ ,‬טעמ התענית‬ ‫ב‪ ,‬צא‬ ‫פעור‪ ,‬חשיפת הערווה בה‬
‫א‪ ,‬רעח‪-‬רצג‬ ‫צידוק הדינ‬ ‫פצוע דכא‬
‫א‪ ,‬תעג‬ ‫אחר השואה‬ ‫א‪ ,‬רעט‬ ‫מחמת מחלה כבידי שמימ‬
‫ב‪ ,‬רח‬ ‫ציות‪ ,‬אמ נכלל בינ מטרות המצוות‬ ‫א )רפ(‬ ‫על ידי מעשה שלא ע"י אדמ‬
‫ציצית‬ ‫פרה אדומה‬
‫א‪ ,‬שלב‬ ‫בל תויפ בהופת כנפ‬ ‫ב‪ ,‬פח‬ ‫הטעמ שקרויה חטאת‬
‫א‪ ,‬תלד‬ ‫טעמ גוונ התכלת‬ ‫א‪ ,‬תלד‬ ‫טעמ גוונה‬
‫צער בעלי חיימ‬ ‫ב‪ ,‬ג‬ ‫עניינה‬
‫ב )רנב(‬ ‫התחשבות התורה בו‬ ‫פרוזבול‬
‫ב )רנב(‬ ‫כשהוא לצורכ האדמ‬ ‫א‪ ,‬שא‬ ‫בי"ד גובימ במקומ המלווה‬
‫צרעת‬ ‫מועיל לדאורייתא או לדרבננ א‪ ,‬שנט; שג‬
‫ב‪ ,‬פז‬ ‫מדבקת ואנשימ ולדימ ממנה‬ ‫א‪ ,‬שא‬ ‫מעשה בי"ד על החוב‬
‫ב‪ ,‬רח‬ ‫יבתה‬ ‫א‪ ,‬שא‬ ‫נוחאות פרוזבול לאורכ הדורות‬
‫ב‪ ,‬פז‬ ‫עונש על לשונ הרע‬ ‫א‪ ,‬שא‬ ‫קניינ בנכי הלווה‬
‫קבורה‬ ‫א‪ ,‬ש‬ ‫'שכל חוב' או 'כל חוב'‬
‫אמ קבורת המת ממניינ תרי"ג א‪ ,‬קג; קט‬ ‫א‪ ,‬ש‬ ‫תקנת בי"ד וצריכ לעדימ‬
‫א‪ ,‬שעח‬ ‫לימוד הלכותיה מקבורת יעקב‬ ‫א‪ ,‬שב‬ ‫תקנת בי"ד לדורות‬
‫ב‪ ,‬קצג‬ ‫קבורת רשע אצל צדיק‬ ‫ב‪ ,‬קמא‬ ‫פרושימ ועמי הארצ‬
‫קדושה‬ ‫ב )רמא(‬ ‫פרטימ‪ ,‬הפלגה בהמ מורה על חכמה‬
‫ב‪ ,‬קפה‬ ‫אינה חלה על מקומות‬ ‫א‪ ,‬שה‬ ‫פריה ורביה‬
‫ב‪ ,‬מג‬ ‫אמ הלכותיה משקפימ מציאות‬ ‫פרישות‬
‫א‪ ,‬קנג‬ ‫בהתאמ לרצונ ה' המשתנה‬ ‫ב‪ ,‬קיב‬ ‫גדרה לדעת הרמב"מ‬
‫ב‪ ,‬קיא; קיב‬ ‫בינה לבינ טהרה‬ ‫ב‪ ,‬כז‬ ‫גדרה לדעת הרמב"נ‬
‫ב‪ ,‬כד‪-‬כו‬ ‫גדר המצווה‬ ‫ב‪ ,‬לח‬ ‫תנאי לקדושה‬
‫א‪ ,‬קנב; ב‪ ,‬צו‬ ‫גדרה לדעת הרמב"מ‬ ‫א‪ ,‬תא‬ ‫פרנה‪ ,‬לעובד ה' ממקומ שלא חשב‬
‫א‪ ,‬קנב; ב‪ ,‬לב‪-‬לו‬ ‫גדרה לדעת הרמב"נ‬ ‫א‪ ,‬קכו‬ ‫פרעה‪ ,‬איכ ניטלה ממנו הבחירה‬
‫ב‪ ,‬לד‬ ‫גדרה של קדושת הכהנימ‬ ‫ב‪ ,‬רמג‬ ‫פרשנות המקרא‪ ,‬מבפנימ או מבחוצ‬
‫ב‪ ,‬קא‬ ‫דבקות במידותיו יתברכ‬ ‫צאבה‬
‫ב‪ ,‬כו‬ ‫הבטחת קדושה מלמעלה‬ ‫א‪ ,‬שע‬ ‫טענו להורדת ישויות רוחניות‬
‫ב‪ ,‬צז‬ ‫הזמנה והתכוננות‬ ‫א )רמז(‬ ‫תליית הגשמימ במעשי בנ"א‬
‫ב‪ ,‬קב‬ ‫התנזרות ממאכלות אורות‬ ‫צדוקימ‪ ,‬תפיתמ את הטומאה כמציאות‬
‫ב‪ ,‬לח‬ ‫התקדשות גמ במחשבה‬ ‫ב‪ ,‬שלח‬
‫ב‪ ,‬כה‬ ‫התרחקות מאכילת שקצימ‬ ‫צדיקימ‬
‫ב‪ ,‬קי‬ ‫התרחקות מלכלוכ‪ ,‬שיקוצ וזוהמה‬ ‫א‪ ,‬שצז‪-‬ת‬ ‫אמ יכולימ לעשות נ כנביאימ‬
‫ב‪ ,‬לט‬ ‫התרחקות מרוח הטומאה‬ ‫א )רעה(‬ ‫ב' מינימ‪ ,‬מצוות טבעיות ונייות‬

‫תקכח |‬
‫דרכ נשר | מפתח עניינימ‬

‫א‪ ,‬שנט‬ ‫הטעמ שאינו מועיל לדאורייתא‬ ‫ב‪ ,‬מב‬ ‫כוחות הקדושה ועניינמ‬
‫א‪ ,‬שנט‬ ‫יש חשש שידמה לדאורייתא‬ ‫ב‪ ,‬צט‬ ‫לכלל ישראל וליחידי גולה‬
‫א‪ ,‬שנד‬ ‫מדינ הפקר בי"ד הפקר‬ ‫ב‪ ,‬קפו‬ ‫לתורה ולא למקומות‬
‫א )שנט(‬ ‫מתוקפ בי"ד שבכל דור‬ ‫ב‪ ,‬קלב‬ ‫מי שאינו קדוש אינו אדמ באמת‬
‫ב‪ ,‬קכ‬ ‫קמ‪ ,‬השתלשלות הטעות באמונה בו‬ ‫ב‪ ,‬קצה‬ ‫נופת על ידי חידוש מצוות‬
‫קראימ‬ ‫ב‪ ,‬לד‬ ‫ניגודה של הטומאה‬
‫א )שכו(‬ ‫טענתמ לאיור בל תויפ‬ ‫ב‪ ,‬קצה‬ ‫על ידי כל המצוות או חלקנ‬
‫ב‪ ,‬צג‬ ‫מנהגמ בריבוי הרחקות נדה‬ ‫ב‪ ,‬לח; קא‬ ‫פרישות גמ מהאיורימ‬
‫ב‪ ,‬רמ; רמה‬ ‫טעמימ לפרטי דיניהמ‬ ‫ב‪ ,‬קא‬ ‫פרישות ממשגל‬
‫ב‪ ,‬רה‬ ‫יש בהמ צורכ גמ היומ‬ ‫ב‪ ,‬קא‬ ‫קדושת הנפש מדעות רעות‬
‫ב‪ ,‬רב‬ ‫כנגד עבודה זרה‬ ‫ב‪ ,‬כד; צו‬ ‫קדושת מצוות‬
‫ב‪ ,‬רד‬ ‫לראות כאילו הקריב עצמו‬ ‫ב‪ ,‬פז‬ ‫שלושת ענייניה‬
‫ב‪ ,‬רד‬ ‫מכלל החוקימ‬ ‫ב‪ ,‬ק‬ ‫שלמות במידות‬
‫ב‪ ,‬רד‬ ‫ודמ הנעלמ‬ ‫קדושת מצוות‬
‫ב‪ ,‬רד‬ ‫עליהמ העולמ עומד והטעמ‬ ‫ב‪ ,‬קצו‬ ‫ע"י התמרות ולשמה‬
‫ב‪ ,‬קמח‬ ‫שלוש מטרותיהנ‬ ‫ב‪ ,‬קצו‬ ‫שכר או תוצאה‬
‫קרובימ‬ ‫ב‪ ,‬צא‬ ‫קדש הקדשימ‪ ,‬איור הכניה אליו‬
‫א‪ ,‬רה‬ ‫דרכ אישות פולימ מדרבננ‬ ‫ב‪ ,‬מ‬ ‫קדש‪ ,‬היפוכו של קדוש‬
‫א‪ ,‬רה‬ ‫פולימ לעדות מנ התורה‬ ‫ב‪ ,‬קצ‬ ‫קהל‪ ,‬שמ קיבוצ בני ארצ ישראל‬
‫ב‪ ,‬נז‬ ‫קרי‪ ,‬בלבול הדעת והכובד הנגרמימ‬ ‫א‪ ,‬י‬ ‫קהלת‪ ,‬כולל את כל המדעימ‬
‫קריאת התורה‬ ‫א‪ ,‬תג‬ ‫קומו‪ ,‬כולו 'איש אחד'‬
‫ב‪ ,‬קנו; )קנח(‬ ‫קדימת ת"ח לכהנ‬ ‫קטורת‬
‫א‪ ,‬קלז‬ ‫תקנת משה בשני וחמישי‬ ‫ב‪ ,‬צב‬ ‫האיור לעשות כמעשיה‬
‫א‪ ,‬פה‬ ‫ראב"ד‪ ,‬אמ זכה לנבואה‬ ‫ב‪ ,‬צב‬ ‫טעמה לריח טוב‬
‫ראייה‪ ,‬כוחה להזיק ונייונ אפלטונ‪/‬אריטו‬ ‫קטנ‬
‫ב‪ ,‬שלח‬ ‫ב‪ ,‬נה‬ ‫האכלתו באיורימ‬
‫רב שמואל בר חפני‪ ,‬דעותיו הפילוופיות‬ ‫א‪ ,‬קעט‬ ‫נאמנותו בדרבננ‬
‫א‪ ,‬שצח‬ ‫א‪ ,‬שנד‬ ‫קנייניו בלולב‬
‫א )קמא(‬ ‫רבינו תמ‪ ,‬אמ חלק על משה רבינו‬ ‫א‪ ,‬שנד‬ ‫קנייניו כשהגיע לעונת הפעוטות‬
‫א‪ ,‬מז‬ ‫רוב‪ ,‬חולשת רוב התלוי במנהג‬ ‫א )שנח(‬ ‫קידוש החודש‪ ,‬ע"י הלל או בכל דור‬
‫ב‪ ,‬לט‬ ‫רוח הטומאה‪ ,‬מציאותה‬ ‫א )תיא(‬ ‫קידוש היומ‪ ,‬מנ התורה או מדרבננ‬
‫רוח הקודש‬ ‫א )רעה(‬ ‫קידוש לבנה‪ ,‬בעל התניא בפינה‬
‫א )שלה(‬ ‫חיבורימ שנתחברו על ידה‬ ‫א‪ ,‬שטז‬ ‫קידוש‪ ,‬טעמ הזכרת יציאת מצרימ בו‬
‫א )שלה(‬ ‫קיומה בדורות האחרונימ‬ ‫א‪ ,‬קעא;‬ ‫קידושי כפ‪ ,‬דאורייתא או דרבננ‬
‫ב‪ ,‬נז‬ ‫רוח רעה‪ ,‬איורימ הגורמימ לה‬ ‫רז‪-‬רח‬
‫א‪ ,‬לז‬ ‫רוע‪ ,‬בעיית הרוע בעיני הפילוופיה‬ ‫א‪ ,‬קמו‬ ‫קיימו וקבלו – להאמינ לדברי חכמימ‬
‫רופא כהנ‬ ‫קירבה‪ ,‬קירבת ה' על פי ההשגה השכלית א‪ ,‬תלג‬
‫א )שכא(‬ ‫התעקותו בקביעת מיתה‬ ‫קלמנ מאלכנדריה‪ ,‬על חכמת היהודימ א‪ ,‬י‬
‫א‪ ,‬שכא‬ ‫טיפולו בגו‬ ‫ב‪ ,‬קכב‬ ‫קמיעות‪ ,‬הזיות‬
‫רופא‬ ‫קניינ דרבננ‬
‫א‪ ,‬רח‪-‬רעז‬ ‫אמ רשאי ליטול שכר‬ ‫א‪ ,‬שנג‪-‬שד‬ ‫אמ מועיל לדאורייתא‬

‫| תקכט‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫רפואות‪ ,‬הטעמ שהכלילמ הרמב"מ בהלכה‬ ‫א‪ ,‬רנז‬ ‫המושגח אינו נזקק לו‬
‫א‪ ,‬רעח‬ ‫א )רע(‬ ‫הצדקת המנהג ליטול שכר‬
‫רצונ ה'‬ ‫א‪ ,‬רע‬ ‫שכר רק על טורח והוצאות‬
‫א‪ ,‬צה‬ ‫אינ דרכ טבעית להשיגו‬ ‫א‪ ,‬תלד‬ ‫רחיצת ידי ורגלי הכהנימ‪ ,‬טעמה‬
‫א‪ ,‬מא‬ ‫הטעמ שאינו מעיד על חרונ‬ ‫א‪ ,‬קח‬ ‫ריבוי‪ ,‬אמ חשוב דאורייתא‬
‫א‪ ,‬מא; קנה‬ ‫הטעמ שאינו מעיד על שינוי‬ ‫א‪ ,‬יג‬ ‫רמ"א‪ ,‬בשבח לימוד הפילוופיה‬
‫א )קג(‬ ‫השגתו ע"י דבקות בפירות‬ ‫רמב"מ‬
‫א‪ ,‬קנו‬ ‫נברא‬ ‫א )רעו(‬ ‫אמ ריפא חולימ בחינמ‬
‫שני מינימ‪ :‬משיה ואראדה א )קנה(; )רח(‬ ‫ב‪ ,‬קצב‬ ‫ביקש שיקברוהו בטבריה‬
‫רצונ‬ ‫א‪ ,‬תעט‬ ‫דעותיו על חינוכ ההמונ‬
‫אינ לאמרו על ה' אלא בשיתופ השמ א‪ ,‬מ;‬ ‫א‪ ,‬רפה‬ ‫התאמת שיטתו הרפואית לימינו‬
‫ב )רכג(‬ ‫א‪ ,‬יד; ב‪ ,‬יח‬ ‫חובת הדקדוק בלשונו‬
‫אקטיבי לעומת החכמה הפאיבית א‪ ,‬קנו‬ ‫א )מד(‬ ‫מגרע הנימ ומגביר הטבע‬
‫ב‪ ,‬שלג‬ ‫בהיעדר יח יבתי בינ ה' לעולמ‬ ‫ממשה עד משה לא קמ כמשה א‪ ,‬א; ב‪ ,‬טו‬
‫א‪ ,‬כט‬ ‫כהשלמת חר‬ ‫א )מד(‬ ‫מקרב הדברימ אל המושכל‬
‫א‪ ,‬ל‬ ‫כמובב על ידי גורמ חיצוני‬ ‫ב‪ ,‬קכג‬ ‫נמשכ אחרי הפילוופיה‬
‫א‪ ,‬ו‬ ‫מהות ולא היפעלות‬ ‫א‪ ,‬תטז‬ ‫קבע יו"ט ביומ עלייתו מהימ‬
‫א‪ ,‬לד‬ ‫משמעות החירות בהיעדר מונעימ‬ ‫א‪ ,‬ג; ב‪ ,‬יח‬ ‫רוח כל חיבוריו אחת‬
‫א‪ ,‬קנו‬ ‫משתנה לעומת החכמה הקבועה‬ ‫רמב"נ‬
‫א‪ ,‬כח‬ ‫ותר לשלמות‬ ‫א‪ ,‬תמא‬ ‫אמ חזר בו מדחיית ההגשמה‬
‫א‪ ,‬ל; קנה‬ ‫עלייתו כשינוי‬ ‫א‪ ,‬ד; ב‪ ,‬יח‬ ‫מרא דכולא תלמודא‬
‫א‪ ,‬קנו‬ ‫פעולה של רצייה‬ ‫רמז‬
‫ב‪ ,‬קמא‬ ‫שאול המלכ‪ ,‬אכל חולינ בטהרה‬ ‫אינ לנלמד ממנו תוקפ של דאורייתא א‪ ,‬קלא‬
‫א )פח(‬ ‫שאלת חלומ‪ ,‬הכרעת הלכה על פיה‬ ‫התורה מודיעה העתידות דרכ רמז א‪ ,‬קלא‬
‫שבועה‬ ‫א‪ ,‬קלא‬ ‫ניתנ לפרשו באופנימ שונימ‬
‫ב‪ ,‬שד‬ ‫אמ היא פרט מחיוב הדבקות‬ ‫ע"י צירופ נבואה נחשב כדאורייתא א‪ ,‬קלג‬
‫ב‪ ,‬שד‬ ‫אמ יש מצוה לישבע בשמ ה'‬ ‫רע‬
‫שבעימ השרימ‪ ,‬מופקדימ על כלל העולמ א‪ ,‬ג‬ ‫א‪ ,‬רפא‪-‬רפג‬ ‫האדמ גורמו לעצמו‬
‫שבעימ זקנימ‪ ,‬מטרתמ להשראת השכינה‬ ‫א‪ ,‬רפ‬ ‫כיצד יורד מלמעלה‬
‫א‪ ,‬תלד‬ ‫א‪ ,‬רפא‬ ‫שלושה מיני רע לבני האדמ‬
‫שבת‬ ‫רעב‬
‫ב‪ ,‬קלט‬ ‫דיבור רק בלשונ הקודש‬ ‫א‪ ,‬רה‬ ‫אות לצורכ לאכול‬
‫ב‪ ,‬רח‬ ‫טעמ זכרונ יציאת מצרימ‬ ‫א‪ ,‬רו‬ ‫חלק מדרו של עולמ‬
‫ב‪ ,‬רל‬ ‫טעמה הנגלה והנתר‬ ‫רפואה מונעת‪ ,‬שיטת הרמב"מ כחלק ממנה‬
‫ב‪ ,‬רמג; רז‬ ‫טעמי המנוחה בה‬ ‫א‪ ,‬רפו‬
‫ב‪ ,‬כח‬ ‫עשה ד'תשבות'‬ ‫רפואה‬
‫א‪ ,‬ד‬ ‫שדי‪ ,‬מגזירת שודד‪ ,‬שמ הגבורה‬ ‫העיוק בה – עבודת ה' גדולה א‪ ,‬ר; )רז(‬
‫שדימ‬ ‫א‪ ,‬רעד‬ ‫מדינ השבת אבידה‬
‫ב‪ ,‬קכב‬ ‫אינמ יצורימ על‪-‬טבעיימ‬ ‫א‪ ,‬רז‬ ‫מתוכ שלא לשמה בא לשמה‬
‫ב‪ ,‬קכו‬ ‫בני אדמ בעלי מומימ ופגמימ‬ ‫א‪ ,‬רעא‬ ‫עיוק הרופא – מצווה‬
‫ב‪ ,‬קכא‬ ‫בני אדמ נחותימ ומזיקימ‬ ‫א‪ ,‬רעג‬ ‫רשות דמצווה לדעת רמב"נ‬

‫תקל |‬
‫דרכ נשר | מפתח עניינימ‬

‫א‪ ,‬רנא; ב‪ ,‬קל‬ ‫הקשר בינ האדמ לה'‬ ‫ב‪ ,‬קכב‬ ‫האמונה בהמ מהזיות עובדי ע"ז‬
‫א‪ ,‬רנא;‬ ‫מי שאינו משלימו – בהמה ושד‬ ‫ב‪ ,‬ד‬ ‫התרבו בזמנ בית שני‬
‫ב‪ ,‬קכא‬ ‫ב‪ ,‬ו‬ ‫ידיעתמ בעתידות‬
‫ב‪ ,‬קכח‬ ‫נזקיו חמורימ מנזקי הגופ‬ ‫ב‪ ,‬קכו‬ ‫יש מרבותינו שהיו מאמינימ‬
‫ב‪ ,‬קכט‬ ‫צורה לנפש שהיא לו חומר‬ ‫ב‪ ,‬ה‬ ‫מזג גופמ‬
‫ב‪ ,‬קכח‬ ‫צלמ אלו'‬ ‫ב‪ ,‬לט‬ ‫מציאות רוח הטומאה‬
‫צלמ ושלמות האדמ א‪ ,‬רמו; רנ; ב‪ ,‬קכא; קכח‬ ‫ב‪ ,‬ב‬ ‫נשמות רשעי ארצ‬
‫א‪ ,‬רנא‬ ‫רק במימושו האדמ 'איש'‬ ‫ב‪ ,‬ב; ד; ו; קכ‬ ‫עניינמ ומציאותמ‬
‫שכמ‬ ‫א‪ ,‬תעג‬ ‫שואה‪ ,‬שאלת צידוק הדינ‬
‫אמ כל בני העיר נהרגו או הגדולימ א )שפג(‬ ‫שוגג‬
‫א‪ ,‬שפ‪-‬‬ ‫הטעמ שהתחייבו בני שכמ הריגה‬ ‫א‪,‬שמה‬ ‫הטעמ שצריכ כפרה‬
‫שפא‬ ‫א‪ ,‬שמה‬ ‫טעמ חומר בי"ד שטעו‬
‫שכר ועונש‬ ‫א‪ ,‬שמה‬ ‫שגגת תלמוד עולה זדונ‬
‫א )רמט(‬ ‫אופני ענישה שונימ‬ ‫א‪ ,‬תח‬ ‫שומר‪ ,‬פטור וחיוב בטענה לנ‬
‫א‪ ,‬רמח‬ ‫בעולמ הזה רק לב"א לחברו‬ ‫ב‪ ,‬קד‬ ‫שופטימ‪ ,‬דרגת שופטי ישראל‬
‫א‪ ,‬רמב‬ ‫בעולמ הזה רק לצורכ העבודה‬ ‫א‪ ,‬תלד‬ ‫שופר‪ ,‬התקיעות מייחדות הפירות‬
‫א‪ ,‬רמא‬ ‫בעולמ הזה‬ ‫א‪ ,‬שו‬ ‫שחוטי חוצ‪ ,‬רק משעלו למזבח‬
‫א‪ ,‬רמב‬ ‫בתורה שבכתב – בעולמ הזה‬ ‫ב‪ ,‬רלט‬ ‫שחיטה‪ ,‬טעמ לפרטי דיניה‬
‫א )קכ(‬ ‫היתכנותמ כשהידיעה מכריחה‬ ‫ב‪ ,‬רמח‪-‬רא‬ ‫שילוח הקנ‪ ,‬טעמי המצוה‬
‫א‪ ,‬לז; )קכ(;‬ ‫מהלכמ ע"פ הפילוופיה‬ ‫ב‪ ,‬קה‬ ‫שיער‪ ,‬גידולו מכניע החומר‬
‫רמד‪-‬רנה‬ ‫שירה במקדש‪ ,‬דאורייתא ופרקיה דרבננ א‪ ,‬קו‬
‫א‪ ,‬רלז‬ ‫מוכיחימ ההשגחה הפרטית‬ ‫ב‪ ,‬קג‬ ‫שירה‪ ,‬חומר עוונ שירת היינ והמשגל‬
‫א‪ ,‬רמו‬ ‫ע"פ ההתאגדות המדינית‬ ‫א )מ(; )קכה(; ב‪ ,‬רפב‬ ‫שיתופ השמ‪ ,‬עניינו‬
‫א‪ ,‬רמב‬ ‫על צד הרוב בעולמ הזה‬ ‫ב‪ ,‬פח‬ ‫שכינה במערב‪ ,‬ביאור‬
‫שכר‬ ‫שכינה‬
‫א‪ ,‬רעב‬ ‫גמ על לתלמיד אור לתת‬ ‫א‪ ,‬ד‬ ‫הנהגתה בנימ נתרימ‬
‫א‪ ,‬רט‬ ‫הנוטל שכר לדונ‪ ,‬להעיד‪ ,‬להזות‬ ‫א‪ ,‬ג‬ ‫מופקדת על הנהגת כלל ישראל‬
‫טעמי איור נטילתו על לימוד תורה א‪ ,‬רעא‬ ‫ב‪ ,‬מ‬ ‫מתלקת ממקומ הטומאה‬
‫א‪ ,‬רעו‬ ‫נטילתו על מצוות מלבד תורה‬ ‫שכל הפועל‬
‫א‪ ,‬קלז‬ ‫שלושימ יומ קודמ החג‪ ,‬תקנת משה‬ ‫ב‪ ,‬רצו‬ ‫דבקות בו‬
‫א‪ ,‬קצד‬ ‫שלטונ וחוקה‪ ,‬פדרטיבי ואוטונומי‬ ‫ב‪ ,‬רצו‬ ‫כינוייו‬
‫א‪ ,‬פג‬ ‫שליח‪ ,‬הגדרתו הייחודית למשה רבינו‬ ‫א‪ ,‬קמ‬ ‫מכונה 'מלאכ'‬
‫שלמות‬ ‫א‪ ,‬קלט‬ ‫נבואת משה שואבת ממנו‬
‫ב‪ ,‬קלא‬ ‫ארבעה מינימ‬ ‫א )לז(; ב‪ ,‬רצו‬ ‫עניינו‬
‫א‪ ,‬רצא‬ ‫האדמ השלמ אינו מוטרד מעוה"ז‬ ‫שכל מעשי‪ ,‬שלמותו אצל מנהיג המדינה א‪ ,‬תט‬
‫א‪ ,‬תלט‬ ‫השגתה ברצונ ה'‬ ‫שכל עיוני‪ ,‬שלמותו אצל מנהיג המדינה א‪ ,‬תט‬
‫א )כז(‬ ‫מחמתה אינ צורכ בבריאת העולמ‬ ‫שכל‬
‫א‪ ,‬כח‬ ‫ותרת לעליית רצונ‬ ‫א‪ ,‬תעב‬ ‫אינ בו אינדיבידואליות‬
‫א‪ ,‬לז; רמו‬ ‫ע"פ הפילוופיה‬ ‫א‪ ,‬תמד‬ ‫דרגות רבות בכושר השכלי‬
‫שמואל אבנ תיבונ‬ ‫ב‪ ,‬קכט‬ ‫הווה בפועל כשמשיג הנבדלימ‬
‫א‪ ,‬תט‬ ‫ביקורת על דעותיו‬ ‫א‪ ,‬רנא‬ ‫הקשר בינ ה' לנבראימ‬

‫| תקלא‬
 ‫דרכ נשר | פר המצוות‬

‫תורה‬ ‫א‪ ,‬רפט‬ ‫ירוב הרמב"מ לפגשו‬

‫א‪ ,‬צג‬ ‫א"א שתהיה תורה אחרת שלמה‬ ‫ב‪ ,‬ג‬ ‫שמונה שרצימ‪ ,‬טעמ טומאתמ‬
‫א‪ ,‬שצג‬ ‫אופנ התאמתותה אצל בני ישראל‬ ‫א‪ ,‬שו‬ ‫שמחה‪ ,‬אינ מערבינ שמחה בשמחה‬
‫א‪ ,‬תלו‬ ‫אינ מטרתה להביא לשלמות שכל‬ ‫שמיטה‬
‫א‪ ,‬רעו‬ ‫אינה נחרת בשוק ולכנ בחינמ‬ ‫א‪ ,‬רטז‬ ‫אלו מלאכות מדאורייתא‬
‫ב‪ ,‬פג‬ ‫באה להקל את עבודות הפולחנ‬ ‫ב‪ ,‬רו‬ ‫טעמה למנוחת הקרקע‬
‫ב‪ ,‬רמד‬ ‫בחינתה לאור הפילוופיה‬ ‫ב‪ ,‬שכט‬ ‫וד השמיטה בחורבנ העולמ‬
‫א‪ ,‬צג‬ ‫בירוריה לדורות ע"פ חכמה‬ ‫שמנ המשחה‬
‫א‪ ,‬תמד‬ ‫דואגת גמ לשלמות מעוטי השכל‬ ‫ב‪ ,‬צב‬ ‫האיור לעשות כמעשהו‬
‫א‪ ,‬תלג‬ ‫דואגת לתיקונ האמונה‬ ‫ב‪ ,‬צב‬ ‫טעמ המשיחה בו‬
‫א‪ ,‬שפד‬ ‫האוניבראליות שלה‬ ‫שני וחמישי‪ ,‬תקנת משה בקריאת התורה א‪ ,‬קלז‬
‫א )צט(‬ ‫האמ יתכנ שתינתנ אחרת‬ ‫ב‪ ,‬פח‬ ‫שעיר המשתלח‪ ,‬טעמ טומאתו‬
‫א )צה(‬ ‫הכרחיותה לקיומ מינ האדמ‬ ‫שעשה לי נ‬
‫א‪ ,‬קא‬ ‫העולמ נברא על פיה‬ ‫א‪ ,‬תכו‬ ‫בחריגה טטיטית‬
‫א‪ ,‬שפה‬ ‫כירושה וברית רק לישראל‬ ‫א‪ ,‬תכה‬ ‫בנ שאינו שובר הטבע‬
‫א )תמג(‬ ‫לא לשמ קבלת תמורה‬ ‫א‪ ,‬תכה‬ ‫גדרי הברכה ודיניה‬
‫א‪ ,‬קיד‬ ‫מודיעה ורומזת העתידות‬ ‫א‪ ,‬תכח‬ ‫גמ במקומ פק נ‬
‫מורת את רצונ ה' מהנבראימ א‪ ,‬קנא; קנד‬ ‫א‪ ,‬תכח‬ ‫כשהנ מתוכ השגחה‬
‫א‪ ,‬רמה‬ ‫מטרותיה בתיקונ הנפש והגופ‬ ‫א‪ ,‬תכז‬ ‫על נ ובייקטיבי‬
‫א‪ ,‬תלג‬ ‫מטרתה להביא לשלמות שכלית‬ ‫שעשה נימ‬
‫א‪ ,‬תלד‬ ‫מטרתה להשראת השכינה‬ ‫א‪ ,‬תכ‬ ‫ברכת הודיה או מצוה‬
‫א‪ ,‬תלח‬ ‫מטרתה להתעצמות עיונית‬ ‫א‪ ,‬תכב‬ ‫ברכתה כשאינ לו נר ומגילה‬
‫א‪ ,‬תלד‬ ‫מטרתה לייחד את הפירות‬ ‫א‪ ,‬תכא‬ ‫זמנ ברכתה בפורימ המשולש‬
‫א‪ ,‬תלד‬ ‫מטרתה לתיקונ בני האדמ‬ ‫שפה‪ ,‬היח בינה לבינ המומנ לרמב"מ ב‪ ,‬שלט‬
‫א‪ ,‬תע‬ ‫מיישרת או מדריכה‬ ‫א‪ ,‬תד‬ ‫שפינוזה‪ ,‬החרמ והיח אליו‬
‫א‪ ,‬ח‬ ‫למעלה ממטרת הפילוופיה‬ ‫א‪ ,‬שו‬ ‫שקר‪ ,‬מפני השלומ‬
‫א‪ ,‬רמה‬ ‫מכונה 'עצ חיימ' והטעמ‬ ‫תאוות‪ ,‬נזקי ההיגררות אחריהמ לגופ ונפש‬
‫א‪ ,‬קנ‬ ‫מערכת הנהגות האדמ השלמ‬ ‫ב‪ ,‬קד‬
‫א‪ ,‬קנד‬ ‫מערכת חוקי החכמה העליונה‬ ‫תאופרטו‪ ,‬מכנה היהודימ 'עמ פילוופי' א‪ ,‬ט‬
‫ב‪ ,‬פד‬ ‫מצוותיה השתלמות ולא שלמות‬ ‫תארי ה'‬
‫א )קצו(‬ ‫נצחית ואינ בה מצוות לזמנ‬ ‫א‪ ,‬תנב‬ ‫הריבוי‪ -‬שינוי מטבע ברכות‬
‫א )קצו(‬ ‫נצחית ואינה בטלה לעולמ‬ ‫ב‪ ,‬רלג‬ ‫בשלילה או מתייחימ לפירות‬
‫נצחית ואינה עוקת בענייני שעה א )קצז(‬ ‫א‪ ,‬תמה‬ ‫הזיקה בינמ לבינ ההגשמה‬
‫א‪ ,‬כ‬ ‫ודותיה כתפוחי זהב בבכת כפ‬ ‫א‪ ,‬תנא‬ ‫התנאימ להזכרתמ בתפילה‬
‫ב‪ ,‬צב‬ ‫עצות מרחוק וערמת חד‬ ‫א‪ ,‬תמה‬ ‫למקובלימ מתייחימ לפירות‬
‫א‪ ,‬קב‬ ‫קבלתה מתחדשת בכל יומ‬ ‫א‪ ,‬תנ‪-‬תנא‬ ‫ריבוי בהמ בתפילה‬
‫א )של(‬ ‫שווי אמיתי או הקשי‬ ‫תארי החיוב‪ ,‬הפעולה והשלילה א‪ ,‬תמה‪-‬תנב‬
‫של משה שלמה‪ ,‬האחרות חלקיות א )שעד(‬ ‫ב‪ ,‬צג‬ ‫תוניאימ‪ ,‬יובש וטבע ג‬
‫א‪ ,‬ה‬ ‫שלושת מגמותיה‬ ‫תורה שבע"פ‬
‫א‪ ,‬שמט‬ ‫שלמותה מהותית להגדרתה‬ ‫א‪ ,‬קצא‬ ‫לא נמר כולה למשה‬
‫א‪ ,‬ה‬ ‫שתי כוונותיה‬ ‫א )רא(‬ ‫נמרה כהוייתה למשה‬

‫תקלב |‬
‫דרכ נשר | מפתח עניינימ‬

‫ב‪ ,‬שטו‬ ‫אמ מטרתה השגת צרכיו‬ ‫תוצאת השכל הפועל מכשיר השכל א‪ ,‬תעא‬
‫ב‪ ,‬שז‬ ‫אמצעי להפיק רצונ מאת ה'‬ ‫א‪ ,‬תלג‬ ‫תחליפ לפרי האתיקה‬
‫ב‪ ,‬שח‬ ‫בעת צרה לכו"ע דאורייתא‬ ‫א‪ ,‬ו‬ ‫תיקונ המעשימ והמידות כאמצעי‬
‫ב‪ ,‬שיט‬ ‫הגדת השבחימ מדאורייתא‬ ‫תורת השמיטות‬
‫ב‪ ,‬פח‬ ‫טעמ התפילה לכיוונ הר המוריה‬ ‫ב )של(‬ ‫מצדדימ ומתנגדימ‬
‫א‪ ,‬שעה‬ ‫כנגד אבות או תמידינ‬ ‫ב‪ ,‬שלא‬ ‫נשימה ונשיפה‬
‫ב‪ ,‬שכא‬ ‫מוטב שיקצר ויכוינ‬ ‫ב‪ ,‬שלב‬ ‫קשר חיות בינ ה' לעולמ‬
‫ב‪ ,‬שיח‬ ‫מטרתה לזכור ה' תמיד‬ ‫א )רכד(‬ ‫תחומינ‪ ,‬אמ איורמ מנ התורה‬
‫א‪ ,‬ז‬ ‫מרגילה להתבוננות שכלית‬ ‫א )רעח(‬ ‫תיאודיציה‬
‫ב‪ ,‬שיז‬ ‫עיבוי הקשר בינכ ובינו )השכל(‬ ‫תלמוד תורה‬
‫א‪ ,‬קו‬ ‫עיקרה דאורייתא ונוחה דרבננ‬ ‫א‪ ,‬רעב‬ ‫בשכר פגמ בלימוד‬
‫ב‪ ,‬שה‬ ‫פרט ממכת עבודת ה'‬ ‫א‪ ,‬רעא‬ ‫טעמי איור נטילת שכר‬
‫ב‪ ,‬שכ‬ ‫'צרכי עמכ מרובימ' במקומ כנה‬ ‫תלמיד ותיק‪ ,‬אמ נמרו למשה חידושיו א‪ ,‬קפט;‬
‫ב‪ ,‬שי‬ ‫תלויה בזמנ או בצורכ‬ ‫רא‬
‫תפילינ‬ ‫תלמיד חכמ‪ ,‬נענש על שמקדימ כהנ לפניו ב‪ ,‬קנז‬
‫המחלוקת אמ צריכ לקשרנ כל יומ א )קמא(‬ ‫תנורו של עכנאי‪ ,‬הוגיה ופירושיה א‪ ,‬עח‪-‬עט‬
‫א‪ ,‬תלד‬ ‫טעמ המצווה‬ ‫תפארת‬
‫תקופות‪ ,‬אמ חישובנ ממניינ תרי"ג א‪ ,‬קג; קט‬ ‫א‪ ,‬ד‬ ‫הנהגתו בנימ גלויימ‬
‫תקנות חכמימ‪ ,‬להודיע שאיננ מהתורה א‪ ,‬שכח‬ ‫א‪ ,‬ט‬ ‫התחדשות העולמ בו תלויה‬
‫תקנות‪ ,‬משה יכול לתקנ בגדר דאורייתא א‪ ,‬קמא‬ ‫א‪ ,‬ע‬ ‫מיהמ הדבקימ בו‬
‫תרומות ומעשרות‪ ,‬בארצות המוכות לא"י‬ ‫א‪ ,‬ד‬ ‫על ידו מונהגימ הצדיקימ‬
‫א‪ ,‬קח‬ ‫תפילה בשעת צרה‪ ,‬השרשת דעה נכונה ב‪ ,‬שיח‬
‫ב‪ ,‬קנו‬ ‫תרומות ומעשרות‪ ,‬טעממ‬ ‫תפילה קצרה‬
‫א‪ ,‬קעג‬ ‫תרומת המכ‪ ,‬אמ ממניינ תרי"ג‬ ‫ב‪ ,‬שכא‬ ‫כשטרוד ודחוק‬
‫תשובה‬ ‫ב‪ ,‬שכא‬ ‫כשקצרה לשונו מהתפלל‬
‫ב‪ ,‬רע‬ ‫אמ המצוה בוידוי בלבד‬ ‫ב‪ ,‬שכב‬ ‫מכונה תפילת הדרכ‬
‫א‪ ,‬קיח‬ ‫אמ התורה מצווה או מייעדת‬ ‫ב‪ ,‬שכ‪-‬ג‬ ‫תנאיה‬
‫ב‪ ,‬רעג‬ ‫אמ חרטה מכלל המצוה‬ ‫תפילה‬
‫ב‪ ,‬רעה‬ ‫אמ כוללת התפייות עמ ה'‬ ‫א‪ ,‬שט‬ ‫אינ נלמדת מקודמ מתנ תורה‬
‫ב‪ ,‬רעא‪-‬ב‬ ‫גמ בלי המצוה מוזהר ועומד‬ ‫ב‪ ,‬שיב‬ ‫אמ גורמת להתפעלות‬
‫ב‪ ,‬שמד‬ ‫חלקי עבודה שבלב שאינמ מצוה‬ ‫ב‪ ,‬שכב‬ ‫אמ הכוונה דורשת יישוב דעת‬
‫תשמיש המיטה‬ ‫א‪ ,‬קו; ב‪ ,‬שו‬ ‫אמ חיובה מנ התורה‬
‫א‪ ,‬שה‬ ‫בשנות רעב‬ ‫א‪ ,‬תכב‬ ‫אמ יש להתפלל על נ‬
‫ב‪ ,‬לז‬ ‫קידוש עצמו בשעתו‬ ‫א‪ ,‬תכד‬ ‫אמ מועילה על נ ולמי‬

‫| תקלג‬
relationship between halacha and prophecy, the precise status of both biblical
and rabbinic mitzvot. The second section treats halachic matters, focusing on
analyses in the shorashim of Sefer Ha-Mitzvot: the parameters of the law of lo
tasur, the status of halachot derived from the middot, the status of mitzvot that do
not have lasting application. In the third section as well, many fundamental topics
come under the microscope: reward and punishment in this world according to
medieval Jewish philosophical positions; the need for preserving one’s health
and the question of visiting a doctor; paths that lead to the love of God, whether
by observing nature or specifically the miracles that disrupt it; the contours of
mitzvot that preserve the framework of the Oral Torah, including zaken mamre,
lo tasur, and bal tosif; the status of the prophecies and mitzvot that preceded the
giving of the Torah; and an extended analysis of how halacha treats the incidence
of miracles.
 ABSTRACT

In my two-volume set Derech Nesher, Rambam’s (1135-1204) Sefer Ha-Mitzvot

is presented as a bridge and intersection between his works of machshava (More
Nevuchim, Shemona Perakim, and his epistles) and works of halacha (Perush
Ha-Mishna, Mishne Torah). In the section on shorashim in his Sefer Ha-Mitzvot,
Rambam grounds his halachic derech in prior principles that are predicated upon
his derech in machshava. Our guiding premise is that in order to understand the
depth of Rambam’s words in his complete oeuvre — to grasp the one spirit that
permeates all his works — one should delve into his Sefer Ha-Mitzvot.
Ramban (1194-1270), Rambam’s scholarly opponent, similarly spans all fields
of Torah in his works — from his commentary on the Torah that deals in Jewish
thought and kabbalah, to his commentary on the Talmud that treats halachic
matters, all the way down to his sermons and halachic compositions. Among
his works is a set of “glosses” on the Sefer Ha-Mitzvot, both on the shorashim
and on many specific mitzvot. Investigation and analysis of the disputes between
Rambam and Ramban in Sefer Ha-Mitzvot lead, on the one hand, to the discovery
of sources of dispute stemming from the world of machshava, and, on the other,
to witnessing the development of disputes in the world of halacha.
This is the fundamental principle that serves as the basis for the present work:
the plumbing of the disputes between Rambam and Ramban in Sefer Ha-Mitzvot
by means of seeking out their foundations in Rambam’s More Nevuchim, epistles,
and introductions and in Ramban’s Perush al Ha-Torah and his other works
of machshava and kabbalah, and tracking the development of their divergent
opinions in the world of halacha.
Volume One, which covers the first three shorashim of Sefer Ha-Mitzvot,
discusses many key topics. The first section deals with medieval philosophic
thought: miracles, God’s perfection and the perfection of the world and Torah
He created, prophecy more generally and Mosaic prophecy in particular, the
© Copyright 2015. All rights reserved
Moshe L. Lax, Brooklyn, NY
Printed in Israel
 Derech Nesher
(The Way of the Eagle)

On
Maimonides’ Sefer Ha-Mitzvot (“Book of Commandments”)
and Nahmanides’ glosses

VOLUME 1
Principles I-III

By
Moshe L. Lax

Jerusalem 2015