f

1
I

I
I

I
I
t
 ‫לה׳ הארץ ומלואה‬

‫‪I‬‬ ‫שם הת׳‬

‫הכתובת‬

‫ז‪I■ r‬‬ ‫“‬ ‫מם׳ טלפון‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫■‬

‫‪1‬‬
‫׳ ‪i,‬‬
‫‪i‬‬
‫‪1‬‬
‫‪f‬‬
‫‪i‬‬
‫■‬
‫‪f‬‬
‫‪f‬‬
‫‪1‬‬
 ‫‪1‬‬

‫פ ת ח דבר‬
‫בשבח והודי׳ להשי״ת ועל פי בקשת דבים ‪ -‬מגידי שיעוד‪ ,‬משפיעים‪ ,‬תלמידים‪ ,‬לומדים לעצמם‬
‫בם״ד‬
‫י‬
‫‪ -‬מוציאים אנו לאוד במהדודא חדשה הקונטדם שאלות לחזדה בתניא‪ ,‬שבבד יצא לאוד בהדבה‬ ‫‪1‬‬
‫מהדורות‪ ,‬יותר מעשור שנים‪ .‬והיות שההוצאה האחרונה בבד אזל מן השוק מדפיםים אנו עוד הפעם‬
‫עם הוםפות מועילות‪.‬‬
‫בידוע ללומדים ומבינים שמהםגולות והצלחה בלימוד היא ה״חזרה״‪ ,‬וב״חזרה״ גופא יש במה‬
‫‪1‬‬
‫פרטים ואופנים מועילים‪:‬‬
‫‪ (1‬לחזור מיד אחרי הלימוד‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (2‬לחזור כמה פעמים בזה אחר זה‪.‬‬
‫‪ (3‬לעשות םיכום וקיצור מהלימוד‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (4‬לעשות נקודות נקודות‪ ,‬ולתתם במשבצות משבצות‪ ,‬ולשזרן יחד‪.‬‬
‫‪ (5‬לעשות מהלימוד שאלות כדי לבחון את עצמו‪.‬‬
‫‪ (6‬לעשות םימנים להלימוד )ע״ד םימני הש״ם( לכלל כל הענינים של מםפר שוה‪ .‬כגון‬ ‫‪1‬‬
‫ג׳‪ :‬ג׳ מוחין‪ .‬ז׳‪ :‬ז׳ מדות‪ ,‬ז׳ ימי השבוע‪ .‬עשר‪ :‬עשר םפירות‪ ,‬עשר כהות ובו׳‪.‬‬
‫‪ (7‬לבאר המשך הענינים בין פרק לפרק‪.‬‬
‫הנה על פי הנםיון בהדרכת התל׳ ומחנכים בחזרה בכל האופנים הנ״ל כללנו בשאלות אלו מכל‬
‫‪1‬‬
‫הםוגים והאופנים‪.‬‬
‫השאלות מיועדות הן לעבודה עצמית והן ללימוד בחברותא שאחד שואל מחבירו והן לעבודה‬
‫‪1‬‬
‫בכיתה‪ ,‬בשיעור‪ ,‬וגם רבים משתמשים בשאלות אלו למבחן אחרי כל פרק או למבחן גמר אחרי כמה‬
‫פרטים ובו׳‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫השאלות הם בעיקר על פי לימוד הפשט של התניא עם הביאורים שנתבארו בםפר ״שיעורים‬
‫במפר התניא״ שהי׳ למראה עיני כ״ק אדמו״ר‪ ,‬ונם לרבות ההערות של כ״ק אדמו״ר כפי שנדפם שם‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫לפני השאלות של כל פרק יש דף שער ובו א‪ .‬תוכן הפרק‪ ,‬ב‪ .‬אודות הפרק ובו שיחה‪ ,‬םיפור או‬
‫ד‪.‬םבר על איזה פרט שמבואר בהפרק‪.‬‬
‫בםוף השאלות של כל פרק יש נקודות לחזרה של הפרק ונחלק לארבעה חלקים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫טור א׳‪ :‬פםוקים‪ .‬לבאר הפםוקים‪ ,‬ולבאר בנוגע למה הובאו בהפרק ועל פי הכלל )ראה לקוטי‬
‫שיחות חלק ה׳ ע׳ ‪ (294‬שלשונות הפםוקים אינם למליצת הלשון אלא בדיוק ובכוונה‪ ,‬העתקנו גם‬ ‫‪1‬‬
‫קטעי פםוקים‪ ,‬ודומה לפםוקים במדור זה‪.‬‬
‫טור ב׳‪ :‬מאמרי חז״ל‪ .‬לבאר המארז״ל‪ ,‬ולבאר בנוגע למה מובא בהפרק‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫טור ג׳‪ :‬נושאים‪ .‬להםביר פרטים אודות הנושאים המבוארים או מובאים בהפרק‪ ,‬וכן המשלים‬
‫שמובאים בתניא‪ ,‬ועל פי הכלל שהמשלים בתניא הם ענינים שנשתלשלו מהנמשל ע״ד לשון התניא‬
‫פרק ה׳ ״שנשתלשלו מהן״‪ ,‬נכנםו משלים במדור זה‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫טור ד׳‪ :‬טייטשן‪ .‬לתרגם ביאור כל מלה‪ ,‬וכשיש כמה תיבות דומים‪ ,‬כפל הלשון‪ ,‬ע״ד שמות‬
‫נרדפים‪ ,‬נכנםו התיבות כפולות במדור זה‪ ,‬לבאר ההפרש ביניהם‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫ויהי רצון שעל ידי לימוד והפצת אור ספר התניא נזכר לשנת פרותינו‪ ,‬כפי שמובא בהסכמת‬
‫הרה״ח ר׳ משולם זוםיא מאניפאלי במהרה בימינו ממש‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫זו^אורלהעלם‬
‫ח״י אלול ה׳תשע״ב‬
‫מאתיים שנה להסתלקות‪-‬הילולא של כ״ק אדמו״ר הזקן‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
 ‫‪ -‬ליוכאווימש‬ ‫ססרי' ‪ -‬אוצר החסידים‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫קובץ‬
‫שער‬ ‫שלשלת האור‬ ‫היכל‬ ‫‪1‬‬
‫ראשח‬ ‫שלישי‬
‫ס פ ר‬
‫‪1‬‬
‫לס וטי אמרים‬ ‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ר א שון‬ ‫חלכ!‬ ‫‪1‬‬
‫הנרךא בשם‬
‫‪1‬‬
‫בינוני ם‬ ‫ש ל‬ ‫ס פ ר‬
‫‪1‬‬
‫מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים קדושי עליון נ״ע מיוסד על‬
‫פסוק כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו״ לבאר‬ ‫‪1‬‬
‫היטב איך הוא קרוב מאוד בדרך ארוכה וקצרה בעזה״י‪.‬‬
‫ונתוסף בו אגרת הת שובה מאדמו״ר נ״ע בדרך ארוכה וקצרה‬ ‫‪1‬‬
‫כולל כל ענייני התשובה גם אגרת הקודש אשר כתב בכתב‬
‫ידו הקדושה ולשונו הטהור‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫כל אלה חוברו יחדיו תמים מלמעלה עיר וקדיש משמיא גחית‬
‫‪1‬‬
‫הוא ניהו כ״ק אדמו״ר הגדול הגאון האלקי אור עולם‬
‫מופת הדור נזר ישראל ותפארתו קדוש ה׳ מכובד‬ ‫‪1‬‬
‫סרנא ירבנא ש נ י א ו ר ז ל מ ן נבג״מ‪.‬‬
‫ועתר‪ .‬הוגר‪ .‬היסב ההוצאה החדשה והסתקנת בעיון במיז כמבואר מעל׳ד‪.‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫יוצא לאור על ידי מערכת‬
‫״אתר החסידים"‬ ‫‪1‬‬
‫ברוקלין‪ ,‬נ‪ .‬י‪.‬‬ ‫‪ 770‬איסטערן פארקוויי‬
‫סניף‪ :‬מו סד חינוך"אחלי מנחם״‬ ‫‪1‬‬
‫שנת בקדו ש י שראל יגילו לפ״ק‬ ‫‪1‬‬
 ‫תניא‬
‫;‪T‬‬ ‫‪1‬‬

‫;‬
‫פרה א‬ ‫••‬ ‫••‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ת‪ 1‬כן הפרק‪:‬‬ ‫‪1‬‬
‫הנעסה‬
‫“ ‪T T:‬‬
‫העבעת‬
‫־ ; ‪“T‬‬
‫‪A‬‬
‫‪ A‬ה׳ חלוקות באנדים‬ ‫‪1‬‬
‫המו^פאל‬ ‫התואר‪,‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪ A‬עתי נפ^^‪t‬ות‬ ‫‪1‬‬
‫‪ A‬ההבדל בין נפע יעראל לנפע עכו״ם‬

‫‪1‬‬
‫הפרק‪:‬‬
‫־־ ••• ‪1 •/‬‬
‫אודות‬
‫העולם‬
‫ד‬ ‫‪ 5‬ות אומות ‪r‬‬
‫נפ^צ‬
‫‪7:‬‬
‫‪1‬‬
‫כעאסרו את רבנו הזקן‪ ,‬לפני חג הגאולה י״ט כסלו‪ ,‬בעקבות ההלענה על המתנגדים לחסידות‪ ,‬עקדו‬
‫בכבוד הראוי‪.‬‬
‫ד ד‬ ‫והתנהגו אליו ‪T :‬‬
‫וקרועתו‪— ; • : .‬‬
‫•• ד‬ ‫גודל חכמתו ‪:‬י‬
‫ד‬ ‫״האסיר״‪ ,‬ע‬
‫׳‬ ‫על ••־ ‪• T‬‬
‫ד‬ ‫על •טיבו ■‪.‬־‬
‫ד ‪:‬‬ ‫והחוקרים •*‬
‫•‬ ‫הסוהר‬‫‪-‬‬ ‫בית ‪-‬‬
‫ערי ‪: -‬‬ ‫מיד ‪:1‬‬ ‫‪J ..‬‬ ‫‪..‬‬
‫‪1‬‬
‫רבנו הזקן נחקר ונעאל עערים ועתים עאלות‪ ,‬בנועאים עונים‪ ,‬כמו‪ :‬למה הוא עינה את נוסח‬
‫התפילה‪ ,‬מדוע הוא עולה כספים לארץ יעראל לאחזקת היעוב היהודי בארץ‪ ,‬עהייתד׳ באותה תקופה‬ ‫‪1‬‬
‫תחת העלטון הטולקי‪ ,‬והמתנגךים האעימו את רבנו הזקן‪ ,‬עהוא עולה בספים ל״סולטן הטורקי״‪ ,‬בדי‬
‫במרידה‪.‬‬
‫האעמה ‪T • : :‬‬

‫על עעלים עאלות ענה לבנו בטוב טעם ובהסברה לדזבה‪ .‬החוקרים קיבלו את לבריו ללא כל עוררין‪.‬‬
‫עזהו ‪ -‬ע ‪ 1‬ד‬
‫רוסיא‪.•••• ,‬־‬
‫‪ T:‬׳‬ ‫נגד‬‫לחזקו ־‪.••.‬־‬ ‫\‬ ‫ד ‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬
‫על עאלה אחת על החוקרים‪ ,‬עעאלוהו מדוע הוא כתב ב״תנןא״ עקפילת המלכות היא הקפירה‬ ‫‪1‬‬
‫בכתב‪.‬‬‫המענה ‪- : .‬‬
‫ץ‬ ‫להם ‪...‬את _‬
‫לבאר ץ ‪...‬‬‫ביקע ‪ :‬־‬
‫המלכות‪,‬׳ רבנו • ••‪1‬‬ ‫בכבוד ־ ־ ‪:‬‬ ‫פגיעה ‪T :‬‬
‫לכאורה ; ־ ‪T‬‬
‫ד‬ ‫התחתונה‪ ,‬עזהו • ‪:‬‬ ‫‪ -‬־ ‪:‬‬ ‫׳‬ ‫ד‬

‫החוקרים הסבימו‪ ,‬נתנו ללבנו את האפערות לערוך את התעובה בקתב ןדו‪ ,‬בלעון הקולע ובאריכות‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫לאחר מכן החוקרים העבירו את לבלי תעובתו לעני מתורגמים עוניב‪ ,‬ואף תעובה זו נתקבלה בלבם‪.‬‬
‫על עאלה האחרונה‪ ,‬מדוע כתוב בספר התניא פרק א׳ בסופו‪ ,‬״הנפע הבהמית ביעראל היא מקליפת‬
‫‪-‬‬ ‫‪• !:‬‬ ‫••‬ ‫•‬ ‫ד ••‬ ‫‪:‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫ע‬ ‫׳‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬

‫נוגה עיע בה גם כן טוב‪ ,‬מה עאין כן נפעות אומות העולם הן מעאר קליפות הקמאות‪ ,‬עאין בהן טוב‬
‫ע •‪*.‬‬ ‫־ ‪T:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ע‬ ‫‪:‬‬ ‫‪7‬‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫׳‬ ‫‪7‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬
‫‪1‬‬
‫כלל״‪ ,‬דברים אלו הם פגיעה ומרידה במלכות רוסיא‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫;‬ ‫‪7‬‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫ד‬ ‫‪• :‬‬ ‫••‬ ‫••‬ ‫‪• 7‬‬ ‫‪:‬‬ ‫׳‬ ‫‪:‬‬

‫לבנו לא העיב על עאלה זו לק חייך‪ ,‬וחיוך זה נתקבל כתעובה על ידי החוקרים‪ ,‬והם לא הוסיפו‬ ‫‪1‬‬
‫לעאול בענןין זה‪ .‬החוקרים תבינו רמז על החיוך‪ ,‬בי כוונתו לומר לחוקרים‪ :‬הלי ראיתם כי על כל‬
‫העאלות עניתי‪ ,‬ותעובתי נתקבלה על ‪.‬ידכם‪ .‬אם כן למה לכם עאבאר לכם אף זאת ותיווכחו לדעת‬ ‫‪1‬‬
‫עהאמת איתי‪ .‬עליף לכם לא לעמוע את הקבלי‪ .‬ודבר זה הוקכם ונתקבל על ידי החוקרים‪ ,‬באמת ללא‬
‫צורך בתסברה‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫ר‬
‫‪1‬‬
 ‫‪1‬‬

‫ה‬ ‫אמרים‬ ‫ספר של בינונים‬ ‫ליקוטי‬ ‫כב‬

‫‪1‬‬
‫כד‬
‫פרק א‬ ‫]בספ״ג דנדה[ משביעים אותו‬ ‫פרק א תניא‬ ‫פרק א‬
‫‪...‬לתורה(‬
‫‪..‬לתורה(‬ ‫תהי צדיק ואל תהי רשע ואפי׳ כל‬
‫העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע‬ ‫‪1‬‬
‫וצריך להבין דהא תנן ]אבות פ״ב [ ואל תהי רשע בפני‬
‫עצמך וגם אם יהיה בעיניו כרשע ירע לבבו ויהיה עצב‬ ‫‪1‬‬
‫ולא יוכל לעבו׳ ה׳ בשמחה ובטוב לבב ואם לא ירע לבבו‬ ‫‪1‬‬
‫כלל מזה יכול לבוא לידי קלות ח״ו ‪ .‬אך הענין כי הנה‬
‫מצינו בגמרא ה׳ חלוקות‪ .‬צדיק וטוב לו צדיק ורע לו רשע‬ ‫‪1‬‬
‫וטוב לו רשע ורע לו ובינוני‪ .‬ופירשו בגמרא צדיק וטוב לו‬
‫צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאיגו גמור וברעיא‬ ‫‪1‬‬
‫מהימנא פ׳ משפטים פי׳ צדיק ורע לו שדדע שבו כפוף‬
‫לטוב ובו׳ ובגמרא ספ״ט דבר ט ת צדיקים יצ״טשופטן בו׳‬ ‫‪1‬‬
‫רשעים יצה״ר שופטן בינונים זה וזה שופטן ובו׳ אמר רבה‬ ‫‪1‬‬
‫כגון אנא בינוני א״ל אביי לא שביק מר חיי לכל בריה‬
‫ובו׳ ולהבין כל זה באר היטב וגם לר‪.‬בין מה שאמר איוב‬ ‫‪1‬‬
‫]ב״ב פ״א[ רבש״ע בראת צדיקי׳ בראת רשעי׳ כו׳ והא‬
‫צדיק ורשע לא קאמר ‪ .‬וגם להבין מהות מדרגת הבינוגי‬ ‫‪1‬‬
‫שבודאי אינו מחצר‪ .‬זכיות ומחצה עוגות שא״ב איך טעה‬
‫רבה בעצמו לומר שהוא בינוני ונודע דלא פסיק פומיה‬ ‫‪1‬‬
‫מגירםא עד שאפי׳ מלאך המות לא היה י טל לשלוט בו‬ ‫‪1‬‬
‫ואיך היה יכול לטעות במחצה עונות ח״ו ‪ .‬ועוד שהרי‬
‫בשעה שעושה עונות נרן א רשע גמור ]ואם אח״ב עשה‬
‫תשובה נרךא צדיק גמור[ ואפילו העובר על איסור קל‬
‫של דברי סופרים מקרי רשע כדאיתא בפ״ב דיבמות‬
‫ובפ״ר דנדר‪ ,‬ואפילו מי שיש בידו למחות ולא מיחד‪ ,‬נק׳‬
‫רשע ]בפ״ו דשבועו׳[ וכ״ש וק״ו במבטל איזו מ״ע שאפש׳‬
‫לו לקיימד‪ ,‬כמו כל שאפשר לו לעסוק כתורד‪ ,‬ואינו עוסק‬
‫‪1‬‬
‫שעליו‬
‫‪1‬‬
‫י‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪10‬‬
‫שעליו דרשו רז״ל כי דבר ה׳ בזה וגו׳ הכרת חכרת וגו׳‬
‫‪1‬‬ ‫ופשיטא דמכךי רשע טפי מעובר איסור דרבנן וא״ב ע״ב‬
‫הבינוני אין בו אפי׳ עון ביטול תורה ומש״ה טעה רבה‬
‫‪1‬‬ ‫כג‬
‫בעצנץ לומר שהוא בינוני *‬
‫והא‬ ‫הגהה‬ ‫כה‬
‫‪1‬‬ ‫והא דאמרי׳ בעלמא דמחצ׳‬ ‫והא‬
‫)וט״ש בזוהר ח״ג ד׳ רל״א כל‬
‫שממועטין עונותיו וכו' היא שאלת‬
‫על מחצה מקרי בינוני ורוב‬
‫‪1‬‬ ‫זכיות מרךיצדיק הוא שם רב המנונא לאליהו אבל לבי תשובת‬
‫המושאל לענין שכר ועונש אליד! שם הסי׳ צריק ורע לו הוא‬
‫‪1‬‬ ‫לפי שנדון אחר רובו ומרךי כמ״ש בר״ם פרשה משפטים דלעיל‬
‫ושבעים פנים לתורה( ‪:‬‬
‫צדיק בדינו מאחר שזוכה‬
‫‪1‬‬ ‫בדין אבל לענין אמיתת‬
‫שם התואר והמעלה של מעלת ומדרגות חלוקות‬
‫‪1‬‬
‫צדיקים ובינונים ארז״ל צדיקים יצ״ט שופטן שנא׳ ולבי‬
‫‪1‬‬ ‫חלל בס־בי שאק לו יצה״ר כי הרגו בתענית אבל כל מי‬
‫שלא הגיע למדרגה זו אף שזכיותיו מרובים על עונותיו‬
‫‪1‬‬ ‫אינו במעלת ומדרגת צדיק כלל ולבן ארז׳׳ל במדרש‬
‫ראה הקב׳׳ה בצדיקים שהם מועטים עמד ושתלן בכל‬
‫‪1‬‬ ‫דור ודור ובו׳ וכמ״ש וצדיק יסוד עולם ; אך ביאור הענין‬
‫על פי מ״ש הרח״ו ז״ל בשעד הקדושה ]ובע״ח שער נ׳‬
‫‪1‬‬
‫פ״ב[ דלכל איש ישראל אחד צדיק ואחד דשע יש שתי‬
‫‪1‬‬ ‫נשמות דכתיב ונשמות אני עשיתי שהן שתי ע שו ת‬
‫נפש אחת מצד הקליפה וסטרא אחרא והיא המתלב שת‬
‫‪1‬‬ ‫בדם האדם להחיות הגוף וכדכתיב כי נפש הבשר בדם‬
‫היא וממנה באות כל המרות רעות מארבע יסודות תגים‬
‫‪1‬‬ ‫שבה דהיינו כעם ונאוה מיסוד האש שנגבה למעלה י‬
‫ותאות התענוגים מיםוד המים בי המים מצמיחים כל‬
‫‪1‬‬
‫מיני תענוג ‪ .‬והוללות וליצנות וד^פארות ודברים בטלים‬
‫‪1‬‬ ‫מיסוד‬
 ‫‪1‬‬

‫ו‬ ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪1‬‬

‫מיסוד הרו ח‪ .‬ועצלות ועצבות מיסוד העפר ‪ .‬וגם מדות‬ ‫‪1‬‬
‫טובות שבטבע כל ישראל בתולרותם כמו רחמנות וג״ח‬
‫באות ממנה כי בישראל נפש זו דקליפה היא מקליפ׳‬ ‫‪1‬‬
‫נוגה שיש בה ג״ב טוב והיא מסוד עץ הדעת טוב ורע ;‬
‫‪1‬‬
‫משא״ב נפשות אומות עובדי גלולים הן משאר קליפות‬
‫טמאות שאין בהן טוב כלל כמ״ש בע״ח שער מ״ט פ״ג וכל‬ ‫‪1‬‬
‫טיבו דעבדין האומות עובדי גלולים לגרמייהו עבדין‬
‫וכדאיתא בגמרא ע״פ וחסד לאומים חטאת שכל צדקה‬ ‫‪1‬‬
‫רו‬ ‫וחסד שאומות עובדי גלולים עושין אינן אלא להתייהר בו׳‪:‬‬ ‫רד‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫ו‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
 ‫‪1‬‬
‫ש אלו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫‪1‬‬
‫פרק א‬
‫א( למה בחר אדה״ז הגירסא ״תניא״ בעת שבגמרות שלנו אין הגירסא כן?‬ ‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ב( למי משביעים ‪ -‬הרי הנפש האלקית בעצמו רוצה להיות צדיק?‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫ג( מה הם הב׳ פירושים בתיבת ״משביעים״?‬

‫ד( מה מקשה מאבות פ״ב על מ״ש בםפ״ג דנדה ״משביעים אותו ובו״׳?‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫ה( מהו החםרוץ באם יהי׳ בעיניו כרשע?‬

‫ו( מה הם הה׳ חלוקות בישראל?‪.‬‬

‫ז( מהו הפירוש ״צדיק וטוב לו״ לפי הגמרא?‪.‬‬

‫ח( מהו הפירוש ״צדיק וטוב לו״ לפי הרעיא מהימנא?‪.‬‬

 ‫שאלות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק א׳‬
‫‪1‬‬
‫ט( מדוע אמר אביי לרבה ״לא שביק מר חיי לכל ברי׳״?‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מהו הקושיא על מה שאמר איוב ״רבש״ע בראת צדיקים בראת רשעים״?‬ ‫י(‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫יא( האם אפשר לומר‪ ,‬שמה שרבה אמר על עצמו שהוא בינוני‪ ,‬הי׳ מצד שהוא עניו?‬

‫יב( מהו ההםבר שמםביר ומכריח שהבינוני בודאי אינו מחצה זכיות ומחצה עוונות?‪.‬‬

‫יג( מי שאפשר לו לעםוק בתורה ואינו עוםק‪ ,‬האם נקרא רשע?‬

‫הנה״ה‬

‫‪ (1‬מה שאל רב המנונא לאליהו?‪.‬‬

‫‪ (2‬מה תירץ אליהו לרב המנונא?‬

‫‪ (3‬מהו הפירוש ״ושבעים פנים לתורה״‪ ,‬ומה רוצה לומר בזה?‪,‬‬

‫יד( מהו הפירוש ״שם המושאל?‬

‫שאלות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק א׳‬
‫‪1‬‬
‫טו( מה פירשו רז״ל על מ״ש בפסוק ״ולבי חלל בקרבי״? __‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫טז( מהו פירוש הפסוק ״וצריק יסור עולם״?‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫יז( כמה נפשות יש בכל אחר מישראל?‪,‬‬

‫‪1‬‬
‫יה( הנפש מצד הקליפה‪ ,‬במה היא מתלבשת בגוף האדם?‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫יט( מה הם הד׳ יסודות שבה?‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫כ( תפרט המרות רעות שבאים מכל אחד מהיסודות?‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫בא( איזה מדות טובות באות מנפש זו?‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫כב( מהו הפי׳ ״קליפת נוגה״?‬
‫‪1‬‬

‫כג( מהו המקור לנשמות אומות העולם?‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
 ‫‪1‬‬
‫נ קו דו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫‪1‬‬
‫פרק א‬
‫פסוקים‪:‬‬
‫‪ .1‬לתרגם הפסוק‪.‬‬
‫‪ .2‬בנוגע למה מביא אדמו״ר הזקן את הפסוק‪.‬‬
‫‪ .3‬האם וע הידוע כפעט הפסוק על פי מה עכתוב ?תנןא כאן‪.‬‬

‫‪1:1‬׳״ )במדבר טו‪ ,‬לא( _‬ ‫א( ״כי דבר ה׳ בזה וגו׳ הכרת תכרת‬ ‫‪1‬‬
‫בקלבי״ ) ת ה לי ם קט‪ ,‬כב(‬ ‫ב( ״ולבי הלל‬

‫)משלי י‪ ,‬כה( ‪.‬‬ ‫ג( ״וצדיק יסוד עולם״‬

‫עזנזיתי״ )ישעי׳ נז‪ ,‬טז(‬ ‫ד( ״ונז^זמות אני‬

‫היא״ )וי ק ר א יז‪ ,‬יא(‬ ‫ה( ״כי נפ^ט הבזצזר בדם‬

‫חטאת״ ) מ ש לי יד‪ ,‬לד( ‪,‬‬ ‫ו( ״וחסד לאומים‬

‫מאמרי רז״ל‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרנם המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪ . 2‬בנוגע למה מביא אדמו״ר הזקן את המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪ . 3‬האם _יע רזידוע בפעט המאמר רז״ל על פי מה עכתוב ?תנןא כאן‪.‬‬

‫ל^ע ‪1‬כו״׳ ) נ ד ה טוף פרק ג׳)ל‪ ,‬ב((‬ ‫א( ״משביעים אות‪ 1‬ללי צליק ואל תלי‬
 ‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק א­‬

‫בפני עצמך׳)אבות פ״ב משנה י״ג(‪.‬‬ ‫ב( ״ואל תהי‬

‫ג( ״צדיק וטוב לו‪ ,‬צדיק ורע לו‪ ,‬רשע וטוב ל‪ ,1‬ישע ורע ל‪1‬״)ברכות ז‪ ,‬ב(‪,‬‬

‫ד( ״שהרע שב‪ 1‬כפוף לטוב״ )רעיא מהימנא‪ ,‬זהר חלק ב׳ קיז ב(‬
‫‪1‬‬

‫ה( ״צדיק יצר ט‪ 1‬ב ש‪ 1‬פטן כו״׳)ברכות סא‪ ,‬ב(‪,‬‬

‫רשעי□ כו׳״)בבא בתרא טז‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫״רבונו של עולם בראת‬

‫‪• ▼: T T T‬‬ ‫ד‬
‫ו(‬
‫' •‬

‫ז( ״כל שממועטין עונותיו״)זהר חלק נ‪ /‬רלא‪,{,‬‬

‫ה( ״ראה הקב״ה בצדיקים שהם מועטים עמד ושתלן בכל דור ודור״)יומא לח‪ ,‬ב(‪.‬‬

‫העולם עושק אען אלא להת‪.‬ייהר״)בבא בתרא י‪ ,‬ב(‪.‬‬

‫ז ^‬
‫צדקה והםד •י•שאומות‬ ‫ט( ״שכל‬
‫' *‪ T *.‬ג ‪lT T‬‬

‫נושאים‪:‬‬
‫‪ . 1‬להסביר ולפרט פרפזים א‪ 1‬ד‪ 1‬ת הנ‪ 1‬עא‪.‬‬

‫א( שבועה _____________‬

‫ב( קלות‪.‬‬
‫נקודות לחזרה בתניא ־ פרק א׳‬
‫‪1‬‬
‫ג( צדיק גמור‪ ,‬צדיק עאינו גמור‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫ד( בינוגי‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫ה( לא ^צזביק מר חיי לכל בר‪.‬יה‪.‬‬
‫‪T :‬‬ ‫•‬ ‫ד‬ ‫‪1‬‬

‫‪9‬‬
‫ו( איסור קל ^גזל דברי סופרים‪,‬‬

‫ז( מי ^^זי^^‪ t‬בידו למחות‬

‫ח(;נזבעים פנים לתורח‪,‬‬

‫ט( שם המושאל‪ ,‬עם התואר‪.‬‬

‫ט( הרגו בתענית‪.‬‬

‫יא( שתי נשמות‪,‬‬

‫יב( קליפה וסטרא אחרא‪.‬‬

‫י‬
‫יג( ארבע יסודות‬
 ‫׳שאלות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק א‬

‫יד( קליפת נוגה‪.‬‬

‫טו( עץ הדעת‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫טז( מדות טובות עבטבע כל י^ראל‬

‫טייטשן‪:‬‬
‫!‪.‬ל ת ^ ם ‪ -‬ם‪:‬יםש‪ ,‬ברור כל מלה‪.‬‬
‫‪ . 2‬כ עי ע ע תי תיבות‪ ,‬לתרגם ה הפר ע ביניהם‪.‬‬

‫א( ך«יה בעיניך‬

‫ב( ירע לבבו_‬

‫ג( ובטוב לבב‪,‬‬

‫ד( לא פסיק פומיה מנירסא‪.‬‬

‫ה( במעלת ומדריגת‪,‬‬

‫ו( הוללות וליצנות‪,‬‬

‫ז( עצלות ועצבות‬

‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק א׳‬
‫‪1‬‬
‫יד( קליפת נוגה‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫טו( עץ הדעת‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫טז( מדות טובות ע‪ 1‬בטבע כל י^טדאל‬ ‫‪1‬‬

‫‪%‬‬
‫טייטשן‪:‬‬
‫!‪.‬לתרגם ‪ -‬טייטש‪ ,‬ברור בל מלה‪.‬‬
‫‪.2‬בש‪.‬יש שתי תיבות‪ ,‬לתרגם ההפרש ביניהם‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫א( היה בעעיך ________‬
‫‪1‬‬

‫ב( ירע לבבו‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ג( ובטוב לבב‪,‬‬
‫‪1‬‬

‫ד( לא פסיק פומיה מגידסא‪,‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫ה( במעלת ומדריגת‪,‬‬
‫‪1‬‬

‫ו( הוללות וליצנות‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫ז( עצלות ועצבות‪,‬‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫‪#‬ז‬
‫תניא‬ ‫‪1‬‬

‫;‬
‫פרה ב‬ ‫‪1‬‬

‫תוכן הפרק‪:‬‬
‫‪ A‬מאן דנפח מתוכו נפח‬ ‫‪ A‬חלק אלוה ממעל מכוש‬
‫‪ A‬הוא המדע הוא היודע וחוא הןדוע‬ ‫במח^^זבה‬
‫יעוראל ‪T‬עלו ‪:‬־■ “ ‪T T‬‬
‫נ^^זמות • ‪• • T :‬‬
‫‪T: A‬‬
‫‪ A‬מ^ל הבן ענמעך ממוח האב‬ ‫‪ A‬חלוקי מדריגות בנ^זמות‬
‫‪ A‬קדו^זת חיי ההורים‬ ‫‪ A‬הדבר! בתלמיד חכם‬

‫א‪ 1‬ד‪ 1‬ת הפרק‪:‬‬

‫הדבק בתלמיד חכם‬
‫באחת מנסיעותיו ש‪ b‬הרב המגיד ממזריטש‪ ,‬וחד עם ה״חברןא קדי^א״ וביניהם גם רבנו הזקן‪,‬‬
‫התאכסנו באכסנןא אחת בדרך‪ ,‬בעל האכסנןא הן׳ מחפירי הרב המגיד‪ ,‬וניצל את ההזדמנות שרבו‬
‫נמצא באכסנייתו לעאול שאלה את רבו‪ .‬הרב המגיד הפנה את השואל לרבנו הזקן ואמר לו‪ :‬״כל אשר‬
‫בלבבך תשאל אצל תלמידי הצעיר‪ ,‬רבנו הזקן‪ ,‬שלבו לב ארי‪ ,‬שוכנת בקךבו נוסף לנ^‪1‬מתו הקדושה‬
‫והטהורה נ^זמת הרב מ^זה בן נחמני המכונה ״הרקב״ן״‪ ,‬ויולד לו בן עזאני אהי׳ בקרבו‪.‬‬
‫טרם עלות רבנו על משכבו‪ ,‬ניגש החסיד ו^זאל‪ ,‬היות כי עכעיו הטילו מסים קברים על האכםנ;יות‬
‫הנמצאות בחלק זה של העיר‪ ,‬עלה בדעתו להעתיק אכסנייתו לצד השני של העיר‪ ,‬מעבר לנהר‪ ,‬ושואל‬
‫•‬ ‫ז ז‬ ‫‪.‬‬ ‫•• •‬ ‫‪• T‬‬ ‫‪%‬‬
‫•‬ ‫‪...‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ . -‬ץ‬ ‫‪.‬‬ ‫_‬ ‫ן‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪7 7‬‬ ‫'‬ ‫•‬ ‫‪7‬‬ ‫‪%‬‬
‫•‬ ‫‪ • • :‬־‪.‬יו *‪• .‬‬ ‫‪T‬‬ ‫• • ‪:‬‬

‫האם כדאי לעשות זאת?‬

‫רבנו השיב‪ :‬כי סברה זו נכונה היא לעשותה‪ .‬ובירכו‪ ,‬שיצליח השם במעשיו ויזכה לאריכות ימים ושנים‬
‫טובות‪ ,‬במקום החדש‪ ,‬כי חכמינו זיכרונם לברכה אמרו‪ :‬״משנה מקום‪ ,‬משנה מזל לטובה ולברבה״‪.‬‬
‫כשהתעורר רבנו ראה ^זהחדר ריק מרהיטים ובעל האכסניא עומד על יד מיטתו‪ .‬לתמיהתו? השיב‬
‫•‬ ‫••‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪7‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫••‬ ‫־ ‪7:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪7‬‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪. . . . .‬‬ ‫ן‬ ‫‪..‬‬ ‫‪... ... -‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪J‬‬ ‫^‬ ‫‪...‬‬ ‫^‬ ‫‪.‬‬

‫בעל האכסנןא‪ ,‬כי הוא ממהר לבצע את דקרי רבנו‪ ,‬הוא הספיק להוציא את קל קלי הבית‪ ,‬עתה הוא‬
‫ממתין לרבנו שיתעורר‪ ,‬על מנת להעבירו לבית הדזד־ש‪.‬‬
‫ואכן כשיצא רבינו מהאכסגיא‪ ,‬פגע ברק באכסניא הקודמת‪ ,‬ופרצה אש במקום‪ ,‬וכילתה את המבנה‬
‫‪. .‬‬ ‫־‬ ‫‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫־‬ ‫; ‪T‬‬ ‫‪7‬‬ ‫•‪.••.‬־‬ ‫‪1‬‬ ‫־‬ ‫־ ‪? :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7 1‬‬ ‫‪” 7‬‬ ‫׳‬ ‫־ ‪7:‬‬ ‫;‬ ‫־‬ ‫‪7‬‬ ‫••‬ ‫־‬ ‫‪7 1 %‬‬
‫‪• :‬‬ ‫‪1 •• 7 :‬‬

‫הןשן עד ליסוד‪.‬‬
‫רבנו העריך את דבקותו קדקרי חכמים‪ ,‬אשר מיהר לבצע דקרי רבינו‪.‬‬
‫בעל ך«אכםנןא זכה לאריכות ןמים ושנים‪ ,‬אף נסע לרבנו האכןצעי‪ ,‬קשנקנם לרבנו האמצעי‪ ,‬הן׳ נךאה‬
‫לו בדיוק דמות הרב המגיד ואף שמו כשמו‪ ,‬נפל קמחעלף‪ .‬מכאן רואים את גודל הדבקות של דזסיד‬
‫בדברי רבו‪ ,‬אשר לא איחר לבצע את לבריו‪ ,‬עד קוהךה‪.‬‬
‫יד‬
 ‫ו‬ ‫ליקוטי אמרים‬

‫כד‬
‫פרק כ‬ ‫פ ר ק ב לנ פ ש השנית בישראל היא חלק אלוה‬ ‫פרק כ‬
‫ממעל ממש כמ״ש ויפח באפיו‬
‫נשמת חיים ואתה נפחת בי ובמ״ש בזוהר מאן דנפח‬
‫מתוביה נפח פי׳ מתוביותו ומפנימיותו שתוכיות ופנימיות‬
‫החיות שבאדם מוציא בנפיחתו בכח ג כך עד״מ נ שמות‬
‫ישראל עלו במח שבה כדכתיב בני בכורי ישראל בנים‬
‫אתם לה׳ אלהיכם פי׳ כמו שהבן נמשך ממוח האב כך‬
‫כביכול נשמת כל איש ישראל נמשכה ממח שבתו‬
‫וחכמתו ית׳ דאיהו חכים ולא בחכמה ידיעא אלא הוא‬
‫הגהה‬ ‫וחכמתו א׳ וכמ״ש הרמב״ם*‬
‫והודו לו חכמי הקבלה כס״ש בפרדס‬
‫שהוא המדע• והוא היורע מהרמ״ק וגם לסי קבלת האר״' ז״ל‬
‫כו׳ ודבר זה אין ביכולת יציבא מילתא בסוד התלבשות אור א״ם‬
‫האדם להבינו על בוריו בו׳ ב״ה על ידי צמצומים רבים בכלים‬
‫\‬

‫כדכתיב החקראלוה תמצא רחב״ד דאצילו׳ אך לא למעלה מהאצילר‬

‫וכמ״ש במ״א שא״ס ב״ה מרומם‬
‫וכתיב כי לא מחשבותי‬
‫ומתנשא רוממות אין קץ למעלה מעלה‬
‫מחשבותיכם וט׳ ואף שיש ממהות ובחי׳ חב״ר עד שמהות ובחי׳‬
‫רבבות מיני חלוקי מדרגות חב״ד נחשבת כעשייה גופניית אצלו‬
‫בנשמו׳ גבוה על גבוה לאין ית׳ כמ״ש כולם בחכמה עשית ‪1‬‬

‫קץ‬
 ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪12‬‬
‫קץ כמו גורל מעלת נשמות האבות ומשה רבינו‬
‫ע״ה על נשמות חרותינו אלה דעקבי משיח׳ שהם‬
‫בחי׳ עקביים ממש לגבי המוח והראש וכן בכל דור‬
‫ודור יש ראשי אלפי ישראל שנשמותיהם הם בחי׳‬
‫ראש ומוח לגבי נשמות ההמון וע״ה וכן נפשות לגבי‬
‫נפשות כי כל נפש כלולה מנפש רוח ונשמה מכל‬
‫מ ‪p‬ם שרש כל הנפש רוח ונשמה כולם מראש כל‬
‫המדריטת עד סוף כל דרגין המלובש בטף עמי הארץ‬
‫וקל שבקלים נמשך ממוח העליון שהיא חכמה עילאה‬
‫כביכול כמ של הבן הנמ שך ממוח האב שאפי׳ צפרני‬
‫רגליו נתהוו מטפה זו ממש ע״י שהייתה תשעה חדשים‬
‫בבטן האם וירדה מ מ ד ת ה למדרגה להשתנות ולהתהוו׳‬
‫ממנה צפרנים ועם כל זה עודנה קשורה ומיוחדת ביחוד‬
‫נפלא ועצום במהותה ועצמותה דדאשון שהיתה טפת‬
‫מוח האב וגם עכשיו בבן יניקת הצפרנים וחיותם נמ שכת‬
‫מהמוח שבראש כדאיתא בגמ׳ ]נדה שם[ לובן שממנו‬
‫גידים ועצמות וצפרנים ]וכמ״ש בע״ח שער החשמל‬
‫בסוד לבושים של אדם הראשק בגן עדן שהיו צפרנים‬
‫מ ב ת׳ מוח תבונה[ וככה ממש כביכול בשרש כל דעפש‬
‫ח ח ונ שמה של כללות ישראל למעלה בירידתו ממדתד?‬
‫למדרגה על ידי השתלשלות העולמות אבי״ע מחכמתו‬
‫ית׳ כדכתיב כולם בחכמה עשית נתוצו ממנו נפש רוח‬
‫ונשמה של עמי הארץ ופ ת תי הערך ועם כל זה עודינה‬
‫קשורות ומיוחדות בי ת ד נפלא ועצום במהותן ועצמותן‬
‫דדאשון שהיא המשכת חכמה עילאה כי יניקת וחיו׳ נפש‬
‫ח ח ונשמה של עמי הארץ ת א מנפש רוח ונשמה של‬
‫הצחקים והחכמים ראשי בני ישראל שבדורם ‪ :‬ובזה‬
‫יובן‬
‫ז‬ ‫ליקוטי אמרים‬
‫זבן מאמר רז״ל על פסוק ולרבקה בו שכל הדבק בת״ח‬
‫מעלה עליו הכתוב כאלו נדבק בשכינה ממש כי ע״י‬
‫דביקה בתלמידי חכמים קשורות נפש רוח ונשמה של‬
‫עמי הארץ ומיוחדות במהוחן הראשון ושרשם שבחכמה‬
‫עילאה שהוא ית׳ וחכמתו א' ו ת א המרע בו׳ ]והפושעים‬
‫ומורדים בתלמידי חכמים ינירף נפש רוח ונשמה שלהם‬
‫מבחי' אתריים של נפש רוח ונשמת ת״ח[ ומ״ש בזהר‬
‫ו מהר חדש שהעירך תלוי שיקדש עצמו בשעת תשמיש‬
‫דווקא משא״ב בני עמי הארץ מ׳ היינו משום שאץ‬
‫לך נפש רוח ונשמה שאין לה לבוש מנפש דעצמות‬
‫אביו ואמו וכל המצות שעושה הכל ע״י אותו הלבוש‬
‫כו׳ ואפי' השפע שנותנים לו מן השמים הכל ע״י‬
‫לבוש זה ואם יקדש את עצמו ימשיך ל מ ש קדוש‬
‫לנ שמת בנו ואפילו היא נ שמה גדולה צריכה לקידוש‬
‫אביו מ׳ אבל הנ שמה עצמה הנה לפעמים נשמת‬
‫אדם גבוה לאין קץ בא להיות בנו של אדם נבזה‬
‫ושפל מ' כמ׳׳ש האר״י ז״ל כל זה בלי ‪p‬טי תורה‬
‫פ' וירא ובטעמי מצות פ׳ בראשית ‪:‬‬
 ‫ש אלו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרס ב‬
‫א( למה נקרא נפש האלקית ״נפש השנית״?‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫ב( למה מוסיף אדה״ז בתניא חלק אלוה ממעל ״ממש״?‬

‫נ( מהו פירוש הזוהר על הפסוק ״ויפה באפיו נשמת חיים״?‪,‬‬

‫ר( מהו הפירוש בזה שבני ישראל נבראו ע״י ״ויפה״ ולא ע״י אמירה?‪.‬‬

‫ה( למה נקראו בני ישראל ״בנים לה׳״?‪.‬‬

‫ו( למה בתחלת הפרק אומר שכל נשמה היא חלק אלוקה ממעל ממש‪ ,‬ואח״ב אומר ש״נשמת כל‬
‫איש ישראל נמשכה מחשבתו וחכמתו יתברך? _______________________________‬

‫ז( מה הפירוש ״הוא המדע והוא היודע״?‬

‫ח( ״ודבר זה אין ביכולת האדם להבינו על בוריו״ ‪ -‬איזה דבר אין אנו יכולים להבין?‬
 ‫שאלות לחזרה בתניא ־ פרק ב׳‬

‫הגה״ה‬

‫‪ (1‬במה מודים חכמי הקבלה להרמב״ם?‬

‫‪ (2‬מה פירוש ״אצילות״?‪,‬‬

‫‪ (3‬מהו הפירוש ״צמצומים״?‪.‬‬

‫ט( מהו הפירוש ״כי לא מחשבותי מחשבותיכם״?‪.‬‬

‫י( מה מקשה מזה שיש חילוקי מדריגות בנשמות?‪,‬‬

‫יא( מהו הפירוש ״עקבי משיחא״?‪,‬‬

‫יב( מהו ההבדל בין נשמות דורותינו אלה‪ ,‬לנשמות האבות ומשה רבינו ע״ה?‪.‬‬

‫יג( למה נקראים נשמות דורותינו אלה ״בחי׳ עקביים״?‬

‫יד( ״כל נפש כלולה‪ ...‬מג׳ פרטים״ מה הם?‬

 ‫שאלות לחזרה בתניא ־ פרק ב׳‬

‫טו( מהו המשל לבאר איך שקל שבקלים נמשך מחכמה עילאה?‪.‬‬

‫טז( ממה יונקים הצפרנים חיותם?‪,‬‬

‫יז( איזה לבושים היו לאדם הראשון בגן עדן?‪,‬‬

‫יה( מהו הפירוש ״השתלשלות״?‬

‫יט( מהו הראשי‪-‬תיבות ״אבי״ע״?‬

‫כ( תפרש‪ :‬״ועם בל זה עודינה קשורות ומיוחדות במהותן ועצמותן הראשון״?‪.‬‬

‫כא( איך פירשו רז״ל הפסוק ״ולדבקה בו״?‪.‬‬

‫כב( הפושעים והמורדים בתלמידי חכמים‪ ,‬מאיזה בחי׳ מקבלים חיותם?‪.‬‬

‫כג( בשביל מה צריכה נשמה ״לבוש״?‬

‫כד( כתוב סיכום ותוכן פרק ב׳?‪,‬‬

‫נ מו דו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרס ב‬
‫פסוקים‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתלגם הפסוק‪.‬‬
‫‪ . 2‬בנוגע למה מביא אדמו״ר הזקן את הפסוק‪.‬‬
‫‪ .3‬האס _יע הידוע בפעט הפסוק על פי מה קבתוב קת?ןא כאן‪.‬‬

‫ממעל״ ) איו ב לא‪ ,‬ב( _______________‬ ‫א( ״חלק אלו‪-‬ה‬

‫ב( ״ויפח באפיו נ^מת חיים״)בראשיתב‪,‬כ(‪.‬‬

‫יז ^ ר־ א ל ״) ש טו ת ד‪ ,‬כב(‬ ‫ג( ״בני בכורי‬

‫אלקיכם״ ) ד ב רי ם יד‪ ,‬א( ‪,‬‬ ‫ד( ״בנים אתם לח׳‬

‫תמצא״ ) איו ב י א‪,‬ז(‪.‬‬ ‫ה( ״החקר אלו־ה‬

‫מחשבותיכם״ )ישעי׳ נה‪ ,‬ח( ‪.‬‬ ‫ו( ״כי לא מח^פבותי‬

‫ית״ )תהליםקר‪,‬בד(‪.‬‬
‫ד‬
‫עע‪4‬‬
‫ד •‬
‫בחכמה‬
‫״כולם ‪T : T :‬‬
‫‪T‬‬ ‫ז(‬
‫'‬

‫בו״ ) ד ב רי ם ל‪ ,‬כ(‪.‬‬ ‫ח( ״ולדבקה‬

 ‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק ב׳‬

‫מאמרי רז״ל‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪ . 2‬בנוגע למה מביא אדמו״ר הזקן את המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪ .3‬האם _יע חירוע בפ^ט המאמר רז״ל על פי מה עכתוב בתנןא כאן‪.‬‬

‫) ת פ ל ת השחר( ‪--‬‬ ‫נפחת ♦בי״‬

‫״ואתה ‪T : “ :‬‬
‫א( ז ־ ‪T‬‬

‫ב( ״מאן לנפח מתוכיח נפח״)זהר(‪.‬‬

‫ןליעח״ ) פ ת ח אליהו‪ ,‬הקדמת תיקוני זהר(‪.‬‬ ‫ג( ״לאיהו חכים ולא בחכמה‬

‫)נדה סוף פרק ג׳(‬ ‫ד( ״לובן ^ממנו גילים ועצמות וצפר־נים״‬

‫עלן״ ) ע ץ חיים שער החשמל( ‪,‬‬ ‫ה( ״לבועים על אלם הלא^צזון בגן‬

‫ממע״ ) כ תו בו ת קיא‪ ,‬ב(‬ ‫ו( ״כל הדבק בתלמיד חכם מעלה עליו הכתוב כאלו גדבק בעכינה‬

‫ע י ל ן ל ע עצמ‪1‬״ ) ז ה ר חלק ב׳ קד‪ ,‬ב( ‪,‬‬ ‫ו( ״העיקר תלוי‬

‫נושאים‪:‬‬
‫‪ . 1‬להםביר ולפרט פרטים א‪1‬ד‪ 1‬ת הנו^א‪.‬‬

‫א( נפש השנית בישראל‪.‬‬

‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק ב׳‬

‫בכןח^^‪:‬בה‬
‫עלו ‪ ; - :‬־ ‪T T‬‬
‫י׳נזראל ‪7‬‬
‫נ^צזמות • ‪- 7 :‬‬
‫ב(' ‪7 :‬‬

‫ג( הוא המדע הוא היודע והוא הידוע‬

‫ד( דודותינו אלה דעקבי מ^^יחא‪.‬‬

‫ה( ‪7‬דא^נזי אלפי יעזראל‬

‫ו( מוח העליון‬

‫ז( מ^ל הבן ענמ^זך ממוח האב‪,‬‬

‫ח( ה^טתל^בלות‪.‬‬

‫ט( אבי״ע ‪ -‬אצילות‪ ,‬בריאה‪ ,‬יצירה‪ /‬ע^&ןה‬

‫ט( מבחינת אחוריים‪,‬‬

‫לנ^טמח‬
‫לבו^^‪T T : • :‬‬
‫יא( ;‬
‫'‬
‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק ב׳‬

‫טייטשן‪:‬‬
‫לתרנם ‪ -‬טייטע‪ ,‬ברור כל מלה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫כש;ע ע תי תיבות‪ ,‬לתרגם ההפרע ביניהם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫א( תוכיות ופנימיות‪,‬‬

‫ב( להבינו ?גל בוריו‪.‬‬

‫ג( יציבא מילתא‬

‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬

‫ד( צמצומים‪,‬‬

‫ה( רבבות‬

‫ו( ?נקביים ממש‪.‬‬

‫ז( מדרינות ‪ -‬דרגין‬

‫ח( קשורה ומיוחדת‬

‫‪1‬‬
‫ט( פחותי הערך‪.‬‬

‫י( והפוע?גים ומורדים‪.‬‬

 ‫תניא‬
‫פרה ג׳‬
‫ת‪ 1‬כן הפרק‪:‬‬
‫‪> A‬ןע{ר בוחות הנפ^ז‬
‫חכמה‬
‫‪T:‬‬ ‫‪A‬‬
‫ד‬

‫‪ A‬בינה‬
‫‪7‬‬

‫‪ A‬דעת‬

‫א‪ 1‬ד‪ 1‬ת הפרק‪:‬‬

‫הרג^‪ 2T‬ה‬
‫התק^^תת‪,‬׳ ‪T : -‬‬
‫דעת‪ :‬״ ‪ :‬־* ‪:‬‬
‫־ ־‬
‫איינער פוץ די עלטערע חסידים ביים רבי׳ן לע״ב נעמתו עדץ אין ליובאוויט^ן ‪ -‬רעב״ץ‬
‫)ר׳ עמואל בצלאל( האט מען אים גערופן ‪ -‬האט אמאל געגעבן א הסבר ותיאור‪ ,‬פון דעם‬
‫כה הדעת; אין וואם עם באעטייט דער אויפטו פון דעם דאזיקן כה‪ .‬האט ער דערויף געגעבן‬
‫א מעל‪ :‬א י^צוב׳ניק האט געהאלטן אין דין דארף א מלמד‪ ,‬וואם האט געלערנט מיט זייגע‬
‫קינדער‪ .‬אפט מאל איז דער יעו^׳ניק געווען א פראסטער איד‪ ,‬וואם האט אפילו ק‪.‬יין בריוו ניט‬
‫געקענט דורכלייענען‪ .‬איז עם אויך געווען די ״אויפגאבע״ פון ?ןלמד אלעם דער געלערנטער‬
‫אין הויז‪ ,‬איבערצולייענען די ?ריוו וואם זיינען געקומען פארן יעוב׳ניק‪ .‬איינמאל איז דעם‬
‫יעוב׳ניק אננעקומען א ?ריוו מיט א ידיעה‪ ,‬אז ז‪.‬יין פאטער איז רחמנא ליצלן געעטארבן‪.‬‬
‫דער יעוב׳ניק אליין האט דאך דעם בריוו ניט געקענט לייענען‪ ,‬האט עם דער מלמד פאר אים‬
‫איבערגעלייענט‪ .‬אויטהערנדיק דעם אינהאלט פון בריוו האט דער יעוב׳ניק אוועקגע׳חלע׳ט‪.‬‬
‫עטעלט זיך דא די פראגע‪ :‬דער יעוב׳ניק האט דאך דעם תוכן פון בריוו גענומען בלויז דורך‬
‫״^זמיעה״‪ ,‬עד האט עם געהעדט פון דעם מלמד; ביים מלמד אבער איז עם דאך נעווען דורך‬
‫״ראך״‪ ,‬עד האט אליין געזען און געלייענט ‪ -‬דאך האט גאד דעד יעוב׳ניק גע׳דזלע׳ט‪ ,‬ניט דעד‬
‫^למד? נאד דעד תידוץ איז‪ :‬ביים יעוב׳ניק איז דאס זיין טאטע‪ ,‬האט עד עם נאד אנדעדע‬
‫דעדפילט‪ .‬אזוי אויך ווען איינעד פאדעטייט אפילו גוט א עכל‪ ,‬קען אבעד געמאלט ז‪.‬יין אז עד‬
‫מיטן פאדעטאנענעם עכל דינען צוויי באזונדעדע זאכן‪ ,‬און דעד עכל ווידקט ניט אויף אים‪,‬‬
‫עם איז ניט זיין ״טאטע״‪ .‬אבעד ווען עם איז דא דעד כה פון דעת‪ ,‬דודך וועלכן עד פאדבינדט‬
‫זיך און וועדט איין זאך מיטן עכל ‪ -‬איז ניט בלויז פאדעטייט עד דעם עכל‪ ,‬נאד עד פילט‬
‫דעם עכל ‪ -‬דאן באווירקט עם אים‪ ,‬ביז ער ווערט ערוועקט מיט אן אהבה אדער יראה‪ ,‬לויט‬
‫ווי דעד עכל מאנט ארוים‪ .‬עם ווערט ז‪.‬יין ״טאטע״‪.‬‬
 ‫ז‬ ‫ליקוטי אמרים‬

‫עז‬
‫פרק ג‬ ‫פ ר ק ג ו ה נ ה כל בחי׳ ומדרגה משלש אלו נפש‬ ‫פרק ג‬
‫רוח ונשמה כלולה מעשר בחו׳‬ ‫י‬
‫כנגד עשר ספירות עליונות שנשתלשלו מהן הנחל ‪ p‬ת‬
‫לשתים שהן שלש אמות ושבע כפולות פי׳ הבמה‬
‫בינה ודעת ו שבעת ימי הבנין חסד גבורה תפארת‬
‫כו' וכך בנפש האדם שנחלקת לשתים שכל ומדות ‪.‬‬
‫ה שכל מלל חכמה בינה ודעת ‪ .‬והמרות הן אהבת ה׳‬
‫ופחדו ויראתו ולפארו מ׳ וחב״ד נרךאו אמות ומקור‬
‫למדות כי המרות הן תולדות חב״ר ‪ :‬וביאור הענין כי‬
‫הנה‬
 ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪!4‬‬
‫הנה השכל שבנפש המשכל׳ שהוא המשכיל כל דבר‬
‫נרךא בשם חכמה כ״ח מ״ה וכשמוציא כ ת אל הפועל‬
‫שמתבונן בשכלו להבין דבר לאשורו ולעמקו מתוך איזה‬
‫כו‬ ‫דבר חכמה המושכל בשכלו נקרא בינה והן הם אב ואם‬ ‫כח‬
‫כי‬ ‫המוליחת אהבת ה׳ ויראתו ופחדו כי השכל שבנפש‬ ‫כי‬

‫המ שכלת כשמתבונן ומעמיק מאד בנ חל ת ה' איך‬

‫דעא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמיה‬
‫כלא חשיב נולדה ונתעוררה מדת יראת הרוממות במוחו‬
‫ומחשבתו לירא ולהתבושש מג ח ל ת ית׳ שאק לח‬
‫סוף ותכלית ופחד ה' בלבו ושוב יתלהב לבו באהבה‬
‫עזה כרשפי אש בחשיקה וחפיצה ותשוגך« ונפש שוקנך»‬
‫לגדולת אין סוף ב״ה והיא כלות הנפש כדכתיב נכספה‬
‫וגם כלתה נפשי וגו׳ וכתיב צמאה נפשי לאלהים וגו׳‬
‫וכתיב צמאה לך נפשי וט׳ והצמאון ת א מיסוד האש‬
‫שבנפש האלהית וכמ״ש הטבעיים וכ״ה בע״ח שיסוד‬
‫האש דזא בלב ומ ‪p‬ר המים והליתת מהמוח וכמ״ש‬
‫בע״ח שער נ׳ שהיא ב ת׳ חכ מ ה שנרך א מים שבנפש‬
‫האלהית ושאר המרות טלן הן ענפי תראה והאהבה‬
‫ו תל ח תי הן כמ״ש במקןם אחר ‪ .‬והדעת דצא מלשון‬
‫והאדם ידע את ת ה וועא לשון התקשרות והתחברות‬
‫שמקשר ד ע ת בקשר אמיץ וחזק מאוד ויתקע מחשבתו‬
‫בחוזק בג חל ת אץ סוף ב׳ה ואינו מ ס ה דעתו כי אף מי‬
‫שהוא חכם ונבון בג חל ת א״ם ב״ה הנה אם לא יקשר‬
‫ד ע ת ויתקע מחשבתו בחוזק ובהתמדה לא יוליד בנפשו‬
‫יראה ואהבה אמיתית כי אם דמיוטת שוא ועל כן הדעת‬
‫ת א נךום המרות ותותן והוא כולל חסד וגבורה פי׳ אהבה‬
‫וענפיה ויראה וענפיה ‪:‬‬
‫ועוד‬
‫ש אלו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרה ג‬
‫א( כמה בהינות כלולות בהנשמה?‬

‫ב( כנגד מה הם הבהינות שבנפש?‬

‫ג( לכמה הלקים נהלקות העשר בהינות?‪,‬‬

‫ד( מה הם השמות של העשר ספירות?‪.‬‬

‫ה( מה הם שמות ההלקים?‬

‫ו( למה נקראים ״שבעת ימי הבניך?‪.‬‬

‫ז( ״וכך בנפש האדם שנחלקת ל‪...‬״ ‪ -‬כמה חלקים‪ ,‬ומה שמותם?‪.‬‬

‫ח( למה נקראות חב״ד בשם ״אמות״?‪.‬‬

‫שאלות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק ג­‬

‫ט( למה נקראת חכמה בשם ״כח מה״?‪,‬‬

‫י( לבאר מהו כח החכמה שבנפש?‬

‫יא( לבאר מהו כח הבינה שבנפש?‬

‫יב(מהו הפי׳ ״לאשורו ולעומקו״?‪.‬‬

‫יג( איזה בחינה שבנפש נקרא ״אב״?‪.‬‬

‫יד( מהו ״ממלא כל עלמין״?‪.‬‬

‫טו( מהו ״סובב כל עלמין״?‪,‬‬

‫טז( כשהאדם מתבונן בנדולת ה‪ /‬איזה מדה נולדה מזה?‪,‬‬

‫יז( מהו הפי׳ ״אהבה עזה כרשפי אש״?‬

 ‫שאלות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק ג׳‬

‫יה( מהו הפי׳ ״כלות הנפש״?‪.‬‬

‫יט( למה מביא ג׳ פסוקים לבאר הצמאון לה׳?‪.‬‬

‫כ( מאיזה יסוד שבנפש האלקית באה הצמאוץ לה׳?‬

‫כא( איפה הוא יסוד האש באדם?‪.‬‬

‫כב( איפה הוא מקור המים שבאדם?‬

‫כנ( מהו הפי׳ ״דעת״?‪.‬‬

‫כד( איך נעשה אהבה ויראה אמיתית‪ ,‬ולא רק דמיונות שוא?‬

‫כה( איזה בחי׳ בשכל כולל בתוכו הסד וגבורה‪ ,‬והוא קיום המדות?‪.‬‬

‫כו( כתוב סיכום ותוכן פרק ג׳‪,‬‬

‫נ קו דו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרר‪ ,‬ג‬
‫פסוקים‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם הפסוק‪.‬‬
‫‪ .2‬בנוגע למה מביא אלמו״ר הזקן את הפסוק‪.‬‬
‫‪ .3‬האם יע הידוע בפ^ט הפסוק על פי מה ^כתוב בתגןא כאן‪.‬‬

‫א( ״נכספה וגם כלתה נפזצזי״ _‬

‫־ ‪:‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫• ; ‪:‬‬ ‫'‬

‫ב( ״צמאה נפזצ‪1‬י לאלקים״‬

‫*י‬ ‫••‬ ‫•‬ ‫‪: -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬

‫ג( ״צמאה לך נפ^טי״‪,‬‬

‫ד( ״והאדם ידע את הוה״‪,‬‬

‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪- T‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫'‬

‫מאמדי דז״ל‪:‬‬
‫‪ .1‬לתרגם המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪ .2‬בנוגע למה מביא אלמו״ר הזקן את המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪ .3‬האם יע הידוע בפעם המאמר רז״ל על פי מה עכתוב ?תנןא כאן‪.‬‬

‫א( ״ים‪ 1‬ד ך‪,‬אע הוא בלב ומקוד המים והליחות מהמוח״‪.‬‬

‫מים״‪.‬‬
‫נקרא “*‬
‫״חכמה « ‪T1:‬‬
‫ב( ‪T : 7‬‬
‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק ג׳‬

‫נושאים‪:‬‬
‫‪ . 1‬להסביר ולפרט פרטים אודות הנועא‪.‬‬

‫א( נפש‪ ,‬רוח נשמה‪,‬‬

‫ב( עשר כהות הנפש‪ ,‬עשר ספירות‪ ,‬שנשתלשלו מהן‪,‬‬

‫ג( אמות ‪ . .‬כפולות‪.‬‬

‫ד( שבעת ימי הבגין‬

‫חכמה כה ־מה‬
‫ה( ד ‪ :‬ד‬

‫ו( לאשורו ולעמקו‪,‬‬

‫ז( ממלא כל עלמין‪.‬‬

‫ח( סובב כל עלמין‪.‬‬

‫ט( יראת בושת‬

‫י( כלות הנפש ___‬

‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק ג׳‬

‫יא( חכמה נקרא אב‪ ,‬בינה נקרא אם‪,‬‬

‫‪ T‬ז‬ ‫•‬ ‫'‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫• ‪I :‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪t‬‬ ‫'‪• ; 1‬‬

‫יב( רמיונות ׳צ‪1‬וא __‬

‫יג( הדעת הוא קיום ד«מרות‪.‬‬

‫טייטשץ‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם ‪ -‬טייטע‪ ,‬ברור כל מלה‪.‬‬
‫‪ .2‬כ ע; ע ע תי תיבות‪ ,‬לתרגם ההפרע ביניהם‪.‬‬

‫ולפאר‪.1‬‬
‫ויראתו ‪:‬־ ז ז־‬
‫ופחת ;• ‪T :‬‬
‫א( ‪; -‬‬
‫'‬

‫ב( כחו אל הפועל‬

‫נ( להבין דבר לאעזורו‪.‬‬

‫ד( כולא קמי׳ כלא תעיב‬

‫ה( נולדה ונתעוררה‪.‬‬

‫ו( במוחו ומחוב תו‪,‬‬

 ‫ה‪%‬‬
‫תניא‬
‫־ ‪T:‬‬

‫פרס ד‬
‫ת‪ 1‬כן הפרק‪:‬‬
‫‪ A‬שלשה לבושי הנ^‪1‬מה‬ ‫‪T‬‬ ‫‪7‬‬ ‫* ‪:‬‬ ‫••‬ ‫‪:‬‬ ‫ד‬ ‫;‬

‫‪ A‬אהבת ה׳ היא שורש לכל רמ״ה מעות עשה‬

‫‪ A‬יראת ה׳ היא שורש לכל שס״ה מעות לא תעשה‬
‫‪ A‬מעלת הלבושים על הכהות‬
‫‪ A‬נמשלה התורה למים‬ ‫’‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫ד‬ ‫‪-‬‬ ‫ד‬ ‫•‬

‫בתשובה‬
‫‪1‬‬ ‫אהת‬
‫שעה ־ ־‬
‫יפה ‪T•%‬‬
‫‪11 A‬‬
‫‪ A‬משל של חבוק המלך‬

‫א‪ 1‬ד‪ 1‬ת הפרק‪:‬‬

‫המדה‪,‬‬
‫‪ • -‬ז‬
‫כפי‬
‫‪■ :‬‬
‫מע^^ה‬ ‫תוצאה‬
‫‪T T‬‬
‫יראה מחייבת‬
‫• ‪7 :‬‬
‫המרות אהבה א‪1‬‬
‫‪■ -‬‬ ‫ד‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬

‫מע^נ«ה‬
‫‪••• - :‬‬
‫אבל הבנה וה^‪4‬גה ע^כלית אינה מחייבת תוצאה‬
‫‪-‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ד‬ ‫‪•.•••• -‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪7‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪- :‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫־‬ ‫‪7‬‬ ‫‪-‬‬

‫מסופר על הפילוסוף היוני אריסטו‪ ,‬שהןה האיש שסימל את הצדק‪ ,‬היושר והמוסריות עיון‪ .‬״אריקטו״‬
‫ד‪.‬ןה דורש ברבים מוכיחם ומדריכס כיעד להתנהג בדרך הטובה‪ .‬פעם נתפס אריקטו עמעשה שאינו הנון‪.‬‬
‫ולשאלת חבריו‪ ,‬היתכןישאתה תעשה כדבר הזה? השיב להם‪ :‬״כעת אעני אותו אריסטו שןער את שיטת‬
‫)שיעורים בספר התגיא(‬ ‫המוסר״ ‪ -‬היינו שאצלו היה תורה לחוד ומעשים לחוד‪.‬‬
‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫?‬ ‫ד ד‬ ‫‪:‬‬ ‫•‪.‬־‬ ‫ע‬ ‫‪: -‬‬ ‫ד‬ ‫‪-‬‬

‫לכל רמ״ח מצוות ע‪^y‬ה‬ ‫אהבת ה׳ היא‬

‫אליעזר הןה תלמיד חכם שןשב ולמד תורה יומם ולילה‪ .‬יום אחד פג>מ כחסיד של אלמו״ר הזקן ולמר‬
‫איתו קעת חסידות‪ .‬הוא כל כך התפעל מתורת החסידות‪ ,‬שהדזליט שלכך הוא רוצה להקדיש את חייו‪,‬‬
‫״איפה לומדים את זה״? שאלי‪ .‬החסיד ענה לו שחסידות לומדים אצל אדמו״ר הזקן‪ .‬ר׳ אליעזר אכן נסע‬
‫לשם והתמסר ללימוד החסידות והליכה בלרכיה‪.‬‬
‫אחלי כמהישנים‪ ,‬כשנפגש עם חבריו מאז‪’,‬שאלו אותו‪ :‬״מה מצאת שם אצל אלמו״ר הזקן כלימוד‬
‫החסידות? איזה תשובות קיכלת שם שלא קי ^ ת קודם״?‪ .‬ר׳ אליעזר ענה‪ :‬״התשובה לא ה?‪1‬תנה‪ ■,‬לק‬
‫השאלה השתנתה״‪ .‬והסכיר‪ :‬״קולם‪, ,‬ישעתי ולמלתי תורה יומם ולילה והייתי שואל את עצמי‪ :‬ר׳ לייזר!‬
‫אתה כזה עליק‪ ’,‬כזה’תלמיד חכם' עסוק כתורה ומעוות כל הזמן‪ ,‬איך הקב״ה _יעליח לברוא גן עדן מקפיק‬
‫גדול כ^כילל? והייתי עונה לעעמי שהקב״ה הוא אין סוף ובטח‪.‬יצליח גם בזה״‪.‬‬
‫״עכשיו כשאני לומד פנימיות התורה ומולע לכל הכוחות הפנימיים ^כי‪ ,‬לנפש הבהמית ולנפש‬
‫האלוקית‪ ,‬אני שואל את עעמי שאלה אחרת‪ :‬ר׳ לייזר! אתה כל כך מונח בעצקך‪ ,‬לימוד התורה שלך הוא‬
‫לא לשם שמים אלא ב^כיל כבוד והגדלת הישות‪ ,‬עועפילה אתה כל הןמן חושב על עעקך‪ ,‬איך הקב״ה‬
‫ככלל סובל אותך?‬
‫״והתשובה נשארה אותה תשובה‪ :‬הקב״ה הוא אין סוף בטח‪.‬יש לו מקום גם לקבול אותי‪...‬״‪.‬‬
 ‫ח‬ ‫ליקוטי אמרים‬
‫כז‬
‫כט*‬ ‫פ ר ק ד ו?‪ 5‬ו ד יש לכל נפש אלהית שלשה למ שים‬ ‫פרק ד‬
‫פרק ד‬
‫שהם מהשבה דבור ומעשה של‬
‫תה״ג מצות התורה שכשהאדם מקיים במעשה כל‬
‫מצות מעשיות ובדבור וצא עוםק בפירוש כל תרי״ג‬
‫מצות והלכותיהן ובמחשבה הוא משיג כל מה שאפשר‬
‫לו להשיג בפרד״ם התורה הרי כללות תרי״ג אברי נפשו‬
‫ל‬
‫ובפרטות‬
‫מלובשים בתרי״ג מצות התורה ובפרטות בחי׳ חב״ד‬
‫שבנפשו מלובשות בהשגת התורה שהוא משיג בפרד״ס‬
‫כפי יכולת השגתו ושרש נפשו למעלה ‪ .‬והמרות שהן‬
‫יראה ואהבה וענפיהן ותולדותיהן מלובשות בקיום‬
‫המצות במעשה ובדטר שהוא ת״ת שכנגד כולן כי‬
‫האהבה היא שרש כל רמ״ח מ׳׳ע וממנה הן נמ ש מת‬
‫ובלעדה אין להן קיום אמיתי כי המקיימן באמת הוא‬
‫האוהב את שם ה' וחפץ לדבקה בו באמת ואי אפשר‬
‫לדבקה מ באמת כי אם בקיום רמ״ח פ ‪p‬דין שהם‬
‫רמ״ח אברין דמלכא כביכול כמ״ש במ ‪ p‬ם אחר והיראה‬
‫היא שרש לשם״ה לא תעשה כי ירא למרוד במלך‬
‫מלכי המלכים הקב״ה ‪ .‬או יראה פנימית מזו שמתבושש‬
‫מגדולתו למרות עיני כבודו ולעשות רדע בעיניו כל‬
‫תועבת ה' אשר שנא הם הקליפות וסטרא אחרא אשר‬
‫א‬ ‫יניקתם מהאדם התחתון ואחיזתם מו צ א בשם׳׳ה מצות‬ ‫כח‬
‫והנה‬ ‫לא תעשה ‪ .‬והנה שלשה לבושים אלו מ ה תר ה ומצותיה‬ ‫והנה‬

‫אף שנרךאים לבושים לנפש ח ח ונשמה עם כל זה‬

‫גבהה וגדלה מעלתם לאין קץ וםוף על מעלת נפש רוח‬
‫ונשמה עצמן כמ״ש בזהר דאוחיתא וקב״ה כולא חד‬
‫פי׳ דאורייתא היא חכמתו ורצונו של הקב׳׳ה והקב׳׳ה‬
‫בכ בו ח ובעצמו מל א חד כי הוא היודע ודצא המדע‬
‫כו׳‬
 ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪16‬‬
‫וכו' כמ״ש לעיל בשם הרמב״ם ‪ .‬ואף דהקב״ה נקרא‬
‫אק סוף ולגדולתו אין חרך ולית מחשבה תפיסא ביה‬
‫כלל וכן ברצונו וחבמתו בדבתיב אין חרך לתבונתו‬
‫ובתי' החרך אלוה תמצא וכתיב בי לא מחשבותי‬
‫מח שטתיכם הנה על זה אמרו במ ‪p‬ם שאתה מוצא‬
‫גדול ת של הקב״ה שם אתה מוצא ענותנות וצמצם‬
‫הקב״ה רצונו וחכמתו בתרי״ג מצות ד ת ר ה ובהלטתיהן‬
‫ובצרופי אותיות תנ׳ך ודרשותיהן שבאגדות ומדרשי‬
‫חכמינו ז״ל‪ -‬ב כ ח שכל הנשמה או ח ח ונפש שבגוף‬
‫האדם ת ב ל להשיגן בדעתה ולקיימן כל מה ש ^ שר‬
‫לטים מהן במעשה דבוד ומחשבה וע׳׳י זה תתלב ש‬
‫ב‬
‫בכל עשר־ בדזינותיה בשלשה לבושים אלו ‪ .‬ולכן‬ ‫ולכן‬
‫נמשלה התורה למים מה מים יורדים ממקום גבוה‬
‫למ ‪ p‬ם נמוך כך ה ת ר ה ירדה ממ ‪ p‬ם כבודה שהיא‬
‫רצונו וחכמתו יתברך ואוחיתא ו^ידשא בריך ת א‬
‫טל א חד ולית מחשבה תפיםא ביה כלל ‪ .‬ומשם נ »ן ה‬
‫וירדה בםתד ה מד תו ת ממדדגה למדדגה ב ה ש ת לו ת‬
‫ה עי מו ת עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם‬
‫הזה שהן דוב מצות ד ת ד ה כ טל ם והלכותיהן ובצדופי‬
‫אותיות גשמיות בדיו על הספר עשרים ואדבעה‬
‫ספדים שבתודה גביאים וכוצבים כ ד שתהא כל‬
‫כט♦‬ ‫מח שבה תפיםא בהן ואפי׳ בחי׳ ד מ ד ומעשה שלמטה‬
‫ומאחר‬
‫מ מ ד ת ת מחשבה תפיםא בהן ומתלב שת בהן ומאחר‬
‫שהתורה ומצותיה מלבישים כל עשר בחי׳ הנפש וכל‬
‫תרי׳׳ג אב ד ה מראשה ועד רגלה רדי ט ל ה צרורה‬
‫בצחר החיים את ה׳ ממש ואור ה׳ ממש מקיפה‬
‫ומלבישה מראשה ועד רגלה כמ׳׳ש צוד אחסה ט‬
‫וכתיב‬
 ‫ט‬ ‫ליקוטי אמרים‬
‫ג‬
‫וכתיב כצנה רצון תעט־נו שהוא רצונו וחכמתו יתברך‬
‫ולכו‬ ‫המלובשים בתורתו ומצותיה ‪ .‬ולכן אמרו יפה שעה‬
‫אחת בתשובה ומעשים טובים כעולם הזה מכל חיי‬
‫‪1‬‬
‫עולם הכא כי עולם הכא הוא שנהנין מזיו השכינה‬
‫שהוא תענוג ההשגה ואי אפשר לשום נכרא אפי׳‬
‫איזו הארה מאור ה' ולכן‬ ‫מהעליונים להשיג כי‬
‫נרךא כשם זיו השכינה אכל הקכ״ה בככודו וכעצמו‬
‫לית מחשבה תפיםא כיה כלל כי אם כאשר תפיסא‬
‫ומתלבשת בתורה ומצותיה אזי היא תפיסא בהן *(‬
‫ומתלכשת כהקב״ה ממש דאורייתא וקכ״ה כולא חר ‪.‬‬
‫ואף שהתורה נתלכ שה כדכרים תחתונים גשמיים הרי זה‬
‫כמחכק את המלך ד״מ שאין הפרש כמעלת דתקרכותו‬
‫ודביקותו כמלך כין מחכקו כשהוא לבוש לבוש אחד בין‬
‫שהוא לבוש כמה לבושים מאחר שגוף המלך בתוכם ‪.‬‬
‫וכן אם המלך מחבקו בזרועו גם שהיא מלובשת תוך‬
‫מלבושיו כמ״ש וימינו תחכקני שהיא התורה שנתנה‬
‫‪ ,‬מימין שהיא בחי׳ חסד ומים ‪:‬‬
‫ש אלו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרס ד‬
‫א( כמה לבושים יש לנפש האלקית?‪,‬‬

‫ב( מה הם שמות הלבושים?‬

‫נ( למה נקראו בשם ״לבושים״?‬

‫ר( מהו ״פרר״ם התורה״?‪.‬‬

‫ה( כמה אברים יש להנפש?‬

‫ו( מה הם ב׳ הפרטים ״כפי יכולת השנתו‪ ...‬ושרש נפשו למעלה״?‪.‬‬

‫ז( מהו שרש כל רמ״ה מ״ע?‬

‫ה( האם יכול להיות קיום אמיתי לרמ״ה מ״ע בלי אהבה לה׳?‪.‬‬
 ‫שאלות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק ד׳‬

‫ט( מה הם האבריץ דמלכא כביכול?‪.‬‬

‫איך אפשר לדבקה בו ית׳ באמת?‪,‬‬ ‫י(‬

‫יא( מהו שרש לשס״ה מצוות ל״ת?‬

‫יב( מה הם ב׳ אופני יראה?‪,‬‬

‫ינ( קליפות וםט״א ‪ -‬ממה יונקים היותם?‪,‬‬

‫יד( כמה גדלה מעלתם של לבושים אלו‪ ,‬על הנפש רוה ונשמה עצמה?‪,‬‬

‫טו( ״כמ״ש לעיל בשם הרמב״ם״ ‪ -‬איפה הוא ״לעיל״?‬

‫טז( ״ואף דהקב״ה נקרא אין םוף״ ‪ -‬מה הקושיא בזה?‪.‬‬

‫יז( בנוגע מה מביא המארז״ל ״במקום שאתה מוצא גדולתו של הקב״ה שם אתה מוצא ענותנותו״? _‬
 ‫שאלות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק ד׳‬

‫יה( למה נמשלה התורה למים?‪.‬‬

‫יט( מהו הפירוש ״בסתר המדריגות״?‬

‫כ( מה הפי׳ ״צרורה בצרור החיים״?‪.‬‬

‫בא( מהו הראי׳ מהפםוק ״צורי אחםה בו״ שאור ה׳ מקיפה ומלבישה להנפש?‪.‬‬

‫כב( מהו הביאור במארז״ל ״יפה שעה א׳ בתשובה ומעשים טובים בעוה״ז מכל חיי העולם הבא״? _‬

‫בג( למה נקרא ״זיו השכינה״?‪,‬‬

‫כד( בנוגע למה‪ ,‬מביא המשל ״כמחבק את המלך״?‪.‬‬

‫כה( מהו הראי׳ מהפםוק ״וימינו תחבקני״?‪.‬‬

‫כתוב םיכום ותוכן פרק ד׳‪,‬‬

‫נ סו דו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרה ד‬
‫פסוקים‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם הפסיק‪.‬‬
‫‪ .2‬בנוגע למה מביא אדמו״ר הזקן את הפסוק‪.‬‬
‫‪ .3‬האם יע הידוע בפעט הפסוק על פי מה עכתוב קת?ןא כאן‪.‬‬

‫חקר״ ) ת ה לי ס ק ט ד ״ג(‪.‬‬ ‫א( ״ולגדולתו אין‬

‫לתבונתו״ )י שעי׳ מ‪ ,‬כח( ‪,‬‬ ‫ב( ״אין חקר‬

‫ת?זצא״ ) איו ב י א‪,‬ז(‪.‬‬ ‫ג( ״החקר אלוקח‬

‫מח^ב‪ 1‬תיכם״ )י שעי׳ נה‪ ,‬ח( ‪,‬‬ ‫ר( ״כי לא מח^בותי‬

‫החיים״ ) ש מו א ל‪ -‬א כה‪ ,‬כט( ‪,‬‬

‫‪•- -‬‬ ‫בצרור‬
‫״צרורה ‪. .‬‬
‫ה( ‪_ .‬‬‫^‬

‫ב‪1‬״ ) ת ה לי ם ה‪ ,‬יג(‪.‬‬ ‫ו( ״צורי אחסה‬

‫תעטרנו״ ) ת ה לי ם ה‪ ,‬יג( ‪,‬‬ ‫ז( ״כצנה רצון‬

‫תחבקני״ ) שי ר השירים ח‪ ,‬ג( ‪.‬‬ ‫ח( ״וימינ‪1‬‬

 ‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק ד׳‬

‫מאמרי רז״ל‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪ . 2‬בנוגע למה מביא אלמו״ר הזרן! את המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪ .3‬האם יע חירוע בפעט המאמר רז״ל על פי מה עכתוב בתנןא כאן‪.‬‬

‫)פאה פרק א׳ משנה א׳( ______‬ ‫א( ״תלמוד תורה כנגד כולם״‬

‫למלכא״ ) ת קוניז ה ר תי קון ל׳(‪.‬‬ ‫ב( ״רמ״ח פיקולין ^זהם למ״ח אברין‬

‫ג( ״אורייתא וקול^א בליל הוא כולא חד״ ) ז ה ר חלק א׳ דף כד‪ ,‬א(‪.‬‬

‫)רמב״ם הלכות יסודי התורה פרק כ׳ הלכה י׳( ‪,‬‬ ‫ד( ״הוא היולע והוא המלע״‬

‫)פתח אליהו תיקוני זהר דף יז‪ ,‬א( ‪,‬‬ ‫ה( ״לית מחעבה תפיסא ביה כלל"‬

‫) מ ג י ל ה ל א‪ ,‬א( ‪.‬‬ ‫״במהום עזאתה מוצא גדולתו עזל הקב״ה‪ ,‬עזם אתה מוצא ענוותנותו״‬
‫‪T‬‬ ‫‪T ; -‬‬ ‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬
‫ו(‬‫׳‬ ‫‪T I T -‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫“‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫'‬

‫למים״ ) ב כ א קמא יז‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫ז( ׳עמ^לה התורה‬

‫פרק ד׳ משנה י״ז(‬

‫י‬
‫הבא״ ) א בו ת‬
‫־ ‪T‬‬
‫ח( ״יפה עזעה אחת ב תגו ב ה ומעעזים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪V‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫• ‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫'‬

‫העזכינה״ ) ב ר כ ו ת טז‪ ,‬ב( ‪.‬‬ ‫ט( ״נהנין מזיו‬

 ‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק ד׳‬

‫נושאים‪:‬‬
‫‪ . 1‬להסביר ולפרט פרטים אודות הנושא‪.‬‬

‫א( לבושים לנפש האלקית __‬

‫ב( פרד״ם התורה‬

‫נ( אברי נפ>^ו‬

‫ד( קיום אמיתי של מצוות עשה היא רק על ידי אהבה‪,‬‬

‫ה( ירא למרוד ‪ . .‬יראה בושת _‬

‫ו( אורייתא היא חכמתו ורצונו של הקב״ה‪.‬‬

‫ז( הקב״ה נקרא אין םוף‪.‬‬

‫ח( הקשבת מים ממקום גבוה למקום נמוך‪ .‬זיו האור מהמקור‪ ,‬השמש‪ .‬הארת השכל בה^זפעה מרב לתלמיד—‬

‫ט( משל של המחבק את המלך וכר‪,‬‬

‫י( התורה ניתנה מימין‪.‬‬

‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק ד׳‬

‫טייטשץ‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרנם ‪ -‬טייטע‪ ,‬ברור כל מלה‪.‬‬
‫‪ .2‬כשיש שתי תיבות‪ ,‬לתרגם ההפרש ביניהם‪.‬‬

‫א( מקיים ____________‬

‫ב( ע‪1‬םק‬

‫ג( מ^יג‪,‬‬

‫ד( וענפיהן ותולדותיהן‪.‬‬

‫ה( לאין קץ וסוף‪.‬‬

‫ו( ובצירופי אותיות תנ״ך‬

‫וירדה‬
‫נסעה ‪7 : 7 :‬‬
‫ז( ‪7 : 7‬‬

‫ה( בסתר המדריגות‪,‬‬

‫ט( מקיפה ומלביעה‪.‬‬

‫י( תחתונים ג^צזמיים‬

‫יא( התקרבותו ודביקותו‬

‫‪#‬ז‬ ‫‪%1‬‬
‫תניא‬
‫־ ‪T:‬‬

‫פרה ה׳‬ ‫••‬ ‫••‬

‫תוכן הפרק‪:‬‬
‫לעון ״תפיסא״ בנ‪1‬גע לדבר ^כל‬ ‫‪A‬‬
‫נפלא‬
‫יחוד • ‪T :‬‬ ‫‪A‬‬
‫מעלת התורה על המצוות‬ ‫‪A‬‬
‫לחם ומזון‪ ,‬ולבו^וים לנם^‬ ‫‪A‬‬

‫א‪ 1‬ד‪ 1‬ת הפרק‪:‬‬

‫ע״י לימוד לעצומה התודה מתאחדת עמו והיו לאחדים‬
‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫ד‬ ‫‪-‬‬ ‫ד‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬

‫בפורים תרם״נ בעת היותינו בוינה )אוסטריה( אמר הרבי הרע״ב‪:‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪7‬‬ ‫♦‪.‬־ •‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫• ‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫••‬ ‫*‪•.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬

‫בלמוד התורה לעמה‪ ,‬ל?טם התורה‪ ,‬מתאדזדים עם התורה‪ .‬ועד עהלומד והתורה נהיים לדבר אחד ‪-‬‬
‫סגנון לעונו‪ ,‬היא לעון התורה! ועכלו‪ ,‬נעעה לעכל על תורה! י‬
‫סיפר לי הגאון מלובלין)הרב עניאור זלמן מדזבר הספר ״ל{אלות וולזעובות תורת חסד״(‪ ,‬כי ב^זנת‬
‫תרי״ד בבואו לליובאוויטע אל הסבא )אדמו״ר הצמח צדק(‪ ,‬הוא הביא עמו פלפול עמוק עם הרבה‬
‫הידועים)כפי הרגלו בעת בואו לליובאוויטע‪ ,‬להביא עמו ענין קלימוד‪ ,‬עבו הןה מךזפלפל עם הרבי(‪.‬‬
‫בבואו לליובאוויטע‪ ,‬הוא עינן לעצמו את הפלפול עם חדועי התורה‪ ,‬והןה בעכ‪1‬דזה גדולה ‪ -‬ביולעו‬
‫עבזה הוא גורם לרבי נחת רוח‪.‬‬
‫בהכנסי אל הרבי‪ ,‬מספר הגאון מלובלין‪ ,‬התחלנו לדבר בלמוד‪ ,‬הצ^תי לקני הרבי את פלפולי‪ ,‬הרבי‬
‫חייך‪ ",‬ויאמר לי"לומר את דזדועי התורה עלי‪ .‬ובלאותי ביצלי הדבי מאזין ללבלי‪ ,‬הייתי קאד עמה‪.‬‬
‫לאחל עגמלתי את לבלי אומד לי הר־בי‪ :‬זוהי תודה טובה עם סבלות מאל ןפות‪ ,‬אלא ע״ה?‪:‬קוךה״ ךזסר־ה‬
‫‪ -‬נקולת'דזיסיול על הךז"לוע אעה אמ"יתית‪ .‬הדי יע"נה מ^נה קפיורעת האומדת להיפך! ’ ’ "‬
‫הייתי מאד נלעע ונבוך ועאלתי‪ ,‬דבי‪ ,‬באיזה פדל?‬
‫המענה‪.‬‬
‫‪%‬‬‫קרעים‪ ,‬היה ־ ־ ‪•“:‬‬
‫בסדר ‪• TlT‬‬
‫‪••• •• :‬‬ ‫' ד ד‬

‫רבי‪ ,‬אינני מוצא‪ .‬אולי יאמר לי הרבי באיזו קסכת?‬

‫בקסכת בכורות‪ ,‬הןה המענה‪.‬‬
‫עיננתי לעצמי את מסכת בכורות‪ ,‬ואינני מוצא‪ .‬וכעהרבי החל לומר את לעון המענה ולפרעה תפסתי‬
‫את טעותי‪.‬‬ ‫‪T‬‬

‫אז‪ ,‬אמר הגאון קלוקלין‪ ,‬דז^‪1‬תי מהו המובן על ״לימוד תורה לעמה״‪.‬‬
‫כי מי עהתעצם עם התורה לדבר אחד‪ ,‬לא יתכן עיטעה ויאמר דבר עלא כתוב בה‪.‬‬
‫‪T‬‬ ‫ד‬ ‫‪7‬‬ ‫?‬ ‫־‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫׳‬ ‫ד‬ ‫•\‬ ‫‪ ' .‬ד ד‬ ‫ד‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫ע‬
 ‫ט‬ ‫ליקוטי אמרים‬

‫פרקה‬ ‫פ ר ק ה ו ל ת ו ס פ ת ביאור באר היטב לשון תפיסא‬ ‫פרקה‬

‫שאמר אליהו לית מחשבה‬

‫תפיסא בך בו׳ ‪ .‬הנה בל שבל בשמשביל ומשיג‬
‫בשבלו איזה מושבל ה ח השבל תופס את המושבל‬
‫ומקיפו בשבלו והמושבל נתפס ומוקף ומלובש בתוך‬
‫השבל שהשיגו והשבילו וגם השבל מלוב ש‬
‫במושבל בשעה שמשיגו ותופסו בשבלו ר״מ‬
‫בשארם מבין ומשיג איזו הלבה במשנה או בגמרא‬
‫לאשורה על בוריה הרי שבלו תופם ומקיף אותה וגם‬
‫שבלו מלובש בה באותה שעה ‪ .‬והנה הלבה זו היא‬
‫חכמתו‬ ‫בנ״י ליתא תיבת ב הן‬
 ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪18‬‬

‫חכמתו ורצונו של הקב״ה שעלה ברצונו שבשיטעון‬

‫ראובן כך וכך דרך משל ושמעון כך וכך יהיה הפסק‬
‫ביניהם כך וכך ואף אם לא היה ולא יהיה הדבר הזה‬
‫לעולם לבא למשפט על טענות ותביעות אלו מכל מקום‬
‫מאוד שכך עלה ברצונו וחכמתו של הקב״ה שאם‬
‫יטעון זה כך וזה כך יהיה הפסק כך הרי כשאדם יודע‬
‫י‬ ‫ומשיג בשכלו פסק זה כהלכה העחכה במשנה או‬
‫גמרא או פוסקים הרי זה משיג ו תפ ס ומקיף בשכלו‬
‫רצונו וחכמתו של הקב״ה דלית מחשבה תפיסא ביה‬
‫ולא ברצונו וחכמרצ כי אם בהתלבשוחם בהלכות‬
‫הערוכות לפנינו וגם שכלו מלובש בהם ו ת א יחיי*‬
‫א‬ ‫נפלא שאין י תד כ מו ת ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות‬
‫וזאת‬
‫להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופנה ‪ .‬וזאת‬
‫מעלה יתרה גדולה ונפלאה לאין קץ אשר במצות‬
‫ידיעת התורה והשגתה על כל המצות מעשיות סזפי‬
‫על מצות התלויות בדמר ואפי׳ על מצות תלמוד‬
‫ת ר ה שבדבור כי ע״י כל המצות שבדבור ומעשה‬
‫המב״ה מלביש את ת פ ש ומקיפה אור ה' מראשה‬
‫‪^ 1‬־ ת ל ה ‪ .‬ובידיעת התורה מלבד שהשכל מלובש‬
‫בחכמת ה' ת ה גם חכמת ה' בקרבו מה שד«שכל‬
‫משיג ו תפ ס ומ ‪p‬ף בשכלו מה שאפשר לו לתפוס‬
‫ולהשיג מדיעת התורה איש כפי שכלו וכת ידיעתו‬
‫והשגתו בפרד״ם‪ .‬ולפי שבדיעת התורה התדר‪.‬‬
‫מלוב שת בנפש האדם ושכלו ומוקפת בתוכם לכן‬
‫נקראת בשם לחם ומזון הנפש כי כמו שר‪.‬לחם ת ש מי‬
‫זן את הטף כשמכניסו בתוכו ורךבו ממש ונהפך שם‬
‫להיות דם ובשר כבשרו ואזי י ת ה דת ‪p‬ים כך בידיעת‬
‫התורה‬
 ‫י‬ ‫ליקוטי אמרים‬
‫התורה והשגתה בנפש האדם שלומדה היטב בעיון‬
‫שכלו עד שנתפסת בשכלו ומתאחדת עמו והיו לאחדים‬
‫נעשה מזון לנפש וחיים בקרבה מחיי החיים אק סוף ב ח ך‬
‫ד^א המלובש בחכמתו ותורתו שברךבה וז׳׳ש ותורתך‬
‫בתוך מעי וכמ״ש בע״ח שער מ״ד פ״ג שלבושי הנשמות‬
‫בגן עדן הן המצות והתורה היא המזון לנשמות שעם ‪p‬‬
‫בעולם הזה בתורה לשמה וכמ״ש בזהר ויקהל דף‬
‫ר״י ולשמה היינו כ ח לקשר נפשו לה' ע״י השגת‬
‫התורה איש כפי שכלו כמ״ש בפרע״ח ]והמזון היא‬
‫בחי' אור פנימי והלבושים כחי' מקיפים ולכן אמרו‬
‫רז״ל שתלמור תורה שקול כנגד כל המצות לפי שהמצות‬
‫הן לבושים לבר והתורה היא מזון וגם לבוש לנפ ש‬
‫המשכלת שמתלבש בה בעיונה ולימורה וכל שכן‬
‫כשמוציא בפיו בדבור שהבל הרבור נעשה בחי' אור‬
‫ה‬ ‫מקיף כמ״ש בפרע״ח[ ‪:‬‬
 ‫ש אלו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרר‪ ,‬ד‪.‬‬
‫א( איזה לשון בא לבאר ״בתוספת ביאור״?‪.‬‬

‫ב( לבאר ב׳ הפרטים‪ (1 :‬״השכל תופס את המושכל ומקיפו״‪ (2 .‬״השכל מלובש בהמושכל״?__‬

‫ג( מהו הפירוש ״לאשורה על בוריו״?‬

‫ר( מהו סדר הבנת שכל‪) :‬הערת כ״ק אדמו״ר נשיא רורנו בם׳ שיעורים בספר התניא(?‪.‬‬

‫ה( ״הלכה זו היא חכמתו ורצונו של הקב״ה״ ‪ -‬איזה פרט הוא הכמתו‪ ,‬ואיזה פרט הוא רצונו? _‬

‫ו( בהלכה ״שלא הי׳ ולא יהי׳ הדבר הזוז׳ ‪ -‬האם נ״ב‪ ,‬כשמשינו‪ ,‬תופם בשכלו חכמתו ורצונו של הקב״ה?‬

‫ז( מהו הפירוש ״כהלכה הערוכה במשנה״?‪,‬‬

‫ח( מהו ה״יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו נמצא ולא כערכו כלל בגשמיות״?‬

‫ט( מה המעלה בידיעת התורה על מצוות מעשיות?‪.‬‬

‫נ קו דו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרס ה‬
‫פסוקים‪:‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם הפסוק‪.‬‬
‫‪ .2‬בנוגע לטה מביא אדמו״ר הזקן את הפסוק‪.‬‬
‫‪ .3‬האם _יש חידוע כפעט הפסוק על פי מה עכתוב קת?ןא כאן‪.‬‬

‫מעי״ ) ת ה לי ם מ‪ ,‬ט( _______________‬ ‫א ( ״ותורתך בת‪ 1‬ך‬

‫מאמרי רז״ל‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪ . 2‬בנוגע למה מביא אדטו״ר הזקן את המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪ . 3‬האם _יע חידוע בפעט המאמר רז״ל על פי מה עכתוב בת?ןא כאן‪.‬‬

‫)פתח אליהו‪ ,‬תיקוני זהר דף ז‪ ,‬א( ‪.‬‬ ‫א( ״לית מח^זבה תפיסא בך״‬

‫המצות״ ) ע ץ חיים שער מ״ד פרק ג׳( ‪,‬‬ ‫ב( ״לבו^י הנדמות בגן עד־ץ הץ‬

‫ג( ״תלמוד תורה ^קול כעד כל המצ‪1‬ת״)פאה פרק א׳ משנה א׳(‬

‫נושאים‪:‬‬
‫‪ . 1‬להםביר ולפרט פרטים אודות הנו^א‪.‬‬

‫א( השכל תופם את המושכל ומקיפו ‪ . .‬השכל מלובש במושכל‬

‫שכל‬
‫הבנת •• י‪•-‬‬
‫סדר ‪- T -‬‬
‫ב( ‪v‬‬
‫'‬
‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק ה׳‬

‫ד( לא^;צורה על בורי׳‪.‬‬

‫באותה ‪T‬שעה‪.‬‬
‫‪T‬‬ ‫ה(‬

‫ו( טענות ותביעות‬

‫גמרא‬
‫במשנה או ‪TT:‬‬
‫הערוכה ‪T : • :‬‬
‫ד‬ ‫כהלכה ‪T‬־■‬
‫ז( ‪ :‬־■‪TT‬‬

‫ח( כמוהו ‪ . .‬כערכו‪.‬‬

‫ט( לאהרים ומיוהדים‪,‬‬

‫ופנה‬
‫צר • ‪T‬‬
‫מכל ־‬
‫י( ♦ ‪7‬‬

‫יא( בתוכו וסרבו‪.‬‬

‫יב( ואזי יחי׳ ויתק‪.‬יים‪.‬‬

‫יג( מחיי החיים‬

‫יר( בעיונה ולימורה‪.‬‬

 ‫תניא‬
‫־ ‪:‬ד‬

‫פרה ר‬
‫תוכן הפרק‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫זה לעומת זה‬ ‫‪A‬‬
‫נפ^צז הבהמית‪ ,‬בחותיה ולבועיה‬ ‫‪A‬‬
‫ההפדל בין שכל ומדות של הנפש האלקית‪ ,‬לשכל ומדות של נפע הבהמית‬ ‫‪A‬‬
‫דרך קבלת החיות‬ ‫‪A‬‬
‫שתי חלוקות בקליפות‬ ‫‪A‬‬ ‫‪1‬‬

‫אורות הפרק‪:‬‬
‫אצלו ית׳‬
‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪..‬‬ ‫ץ‬ ‫•\‬
‫אין הקב״ה ^צ‪1‬ורה אלא על דבר‬
‫‪T‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪7‬‬ ‫״‪*.‬‬ ‫*‪*.‬‬ ‫‪7 17‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1‬‬

‫בזמן המגיד ממעזריטש היו ג׳ אנשים בשם ר׳ אברהם קאליסקער והסיפור המובא כאן דזי׳ ?נם‬
‫אחד מהם‪ ,‬אבל לא זה שעלה לארץ ישראל ?נם הרה״ח ר׳ מענדל מהאראדאק‪.‬‬
‫ר׳ אברהם הן׳ תלמיד חכם‪ ,‬למד הרבה תורה בגלוי ובסתר‪ ,‬ועלה במזגלה ומדרגה בלימודו‬
‫ובעבודתו לה׳‪? ,‬ששמע אודות הרב המגיד ממעזריטש‪ ,‬גודל גאוגותו בתורה‪ ,‬ושהוא איש אלקי‬
‫בעל רוח הקודש ובעל מופת‪ ,‬החליט לבוא למעזריטש לפגוש את הרב המגיר ולתהות על קנקגו‪,‬‬
‫ובאם ורגיש הרב המגיד מעלתו הוא וגדלותו מבלי שהוא יודיע לו על סדר לימודו ועבודתו ויכבר‬
‫אותו בהתאם‪ ,‬אז הוא יווכח שהלב המגיד הוא איש אלקי בעל רוח הקודש וכו׳‪.‬‬
‫כשהגיע להמגיד ממעזריטש‪ ,‬נכנם בעת שישב המגיד עם תלמידיו‪ ,‬ובתוך ההתועדות פנה‬
‫הרב המגיד להחסיר ר׳ זושא מאניפאלי ואמר לו‪ :‬״זושא זאג עפעם״ ‪ -‬״זושא תגיד משהו״‪ .‬ואמר‬
‫ר׳ זושא‪ :‬״אין הימל טויטשט מען רעם פסוק״ ‪ -‬״בשמים מפרשים הפסוק״)ירמי׳ כג‪ ,‬כד("״אם‬
‫יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאום ה״׳‪ ,‬כלומר אם יסתר איש במסתרים ״ואני״‪ ,‬מי‬
‫שמסתתר ‪ -‬למד בסתר ומסתתר עכשיו‪ ,‬אבל וש לו גם ה״אני״‪ ,‬היש שלו‪ ,‬עליו אומר סוף הפסוק‬
‫״לא אראנו נאום ה״׳‪ ,‬הקב״ה לא רואה אותו‪ .‬ר׳ אברהם הבין שזה נאמר אליו שעל אף שלמד‬
‫הרבה אבל יש לו ה״אני״ לכן לא מכירים אותו‪ ,‬הדזליט לעבוד עליו בענץ זה‪ ,‬כעבור שנה ‪V‬כנם‬
‫עוד הפעם אל הרב המגיד‪ ,‬וגם בפעם הזיאת אמר הרב המגיד להחסיד ד זושא מאניפאלי‪ :‬״זושא‬
‫זאג עפעם״‪ ,‬ואמר ר׳ זושא‪ :‬״אין הימל טייטשט מען רעם פסוק ׳אם יסתר איש במסתרים ואני לא‬
‫אךאנו נאום ה״׳ באופן כזה‪ ,‬״אם יסתר איש במקתרים ואני לא״‪ ,‬מי שמסתתר ואין לו את ה״אני״‬
‫הישות‪ ,‬אז ״אךאנו נאום ה״׳‪ ,‬הקב״ה רואה אותו‪ ,‬והבין שזה נאמר בשבילו‪ ,‬והחליט להשאר להיות‬
‫חסיד מתלמידי המגיד‪.‬‬
‫)שמעתי מהרה״ת ר׳ שמואל לנגזם שיחי׳ ששמע מהרה״ח ר׳ זלמן סקאבלא(‬
 ‫ליקוטי אמרים‬

‫פרקו‬
‫פרקו‬ ‫פ ר ק ו ו הנ ה זה לעומת זה עשה אלהים כי כמו‬
‫האלהית כלולה מעשר‬ ‫שנפש‬
‫ספירות קדושות ומתלבשת בשלשה לבושים קדושים‬
‫כך הנפש דסטרא אחרא מקליפות טג־ה המלובשת‬
‫בדם האדם כלולה מעשר כתרין דמסאמתא שהן‬
‫שבע מדות רעות הבאות מארבע יסודות רעים הנ׳ל‬
‫ושכל המולידן הנחלק לשלש שהן חכמה בינה ודעת‬
‫מקור המרות כי המרות הן לפי ערך השכל כי הקטן‬
‫ת שק ואוהב דברים קטנים פ ת תי הערך לפי ששכלו‬
‫קטן וקצר להשיג דברים ירךים יותר מהם ‪ .‬וכן מתכעם‬
‫ומתקצף מדברים קטנים וכן בהתפארות ושאר מרות‬
‫ועשר ברזי׳ אלו הטמאות כשאדם מחשב בהן או‬
‫מדבר‬
 ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪20‬‬
‫מדבר או עושה דדי מחשבתו שבמות ודמרו שבפץ‬
‫ובח המעשיי שביריו ושאר איבריו נרךאים לבויצןי‬
‫מסאבו לעשר בחי' אלו הטמאות שמתלבשות בהן‬
‫בשעת מעשה או דבור או מחשבה והן דס בל‬
‫המעשים אשר נעשים תחת השמש אשר הכל הבל‬
‫ורעות רוח וכמ״ש מד ד בשלח שהן ^;ירו דרוחא‬
‫ט' וכן כל הרבורים וכל המחשבות אשר לא לה' המה‬ ‫וכן כל‬
‫ולרצונו ול ע ט ד ת שזהו פי' לשון סטדא את־א פי' צד‬
‫אדד שאינו צד הקדושה וצד ה ‪p‬־ושה איט אלא השראה‬
‫והמשכה מקרו שת של הקב״ה ואין רקב״ה שורה‬
‫אלא על דבר שבטל אצלו יתב' בין בפועל ממש‬
‫כמלאכים עליונים בין בכה ככל איש ישראל למטה‬
‫שבכ ת להיות בטל ממש לגבי הקב״ה במסירת נפשו‬
‫על קדושת ה' ‪ .‬ולכן אמרו רז״ל שאפי' אחר שיושב‬
‫ג‬
‫אבל‬
‫ועוסק ב ת ר ה שכינה שרויה ט' ובל בי עשרה‬
‫שכינתא שריא לעולם אבל כל מה שאינו בטל אצלו‬
‫ית' אלא דצא דבר נפרד בפני עצמו אינו מקבל חיות‬
‫מקדו שת של הקב״ה מב ת' פנימית רקדושה ומדצתה‬
‫ועצמותה בכ ס ד ה ובעצמה אלא מבחי' אתריים‬
‫שיורדים מ מד ת ה למדרגה רב ט ת מד תו ת בהשתלשלות‬
‫העולמות דרך עלה ועלול וצמצומים רבים עד שנתמעט‬
‫כל בך האור והחיות מיעוט אחר מיעוט עד שיטל‬
‫להתצמצם ולהתלבש בבחי' גלות תוך או ת דבר‬
‫הנפרד להחיות ולקיימו מאק ליש שלא יחזור‬ ‫ז‬
‫להיות אין ואפס כבתחלה מרןדם שנברא ולכן‬ ‫ולכן‬
‫נררא עולם הזה ומלואו עולם הקליפות וסטרא אחרא‬
‫ולבן כל מעשה עוה״ז קשים ורעים ורדשעים גוברים‬
‫בו‬ ‫י‬
 ‫יא‬ ‫ליקוטי אמרים‬
‫בו כמ״ש בע״ח שער מ״ב סוף פ׳ד* אלא ע^הקליפות‬
‫הגהה‬ ‫הן נחלקות לשתי מדרגות‬
‫עם היות בתוכו עשר ספי׳‬ ‫זו למטה מזו המדרגה‬
‫דעשיה •דקדושה וכט״ש בע״ח שער‬
‫מ״ג ובתוך עשר ספי׳ דעשיה אלו הן‬
‫התחתונה היא שלש קליפו׳‬
‫הטמאות ורעות לגמרי ואין עשר ספי׳ דיצירה ובתוכן עשר ספי׳‬
‫בהם טוב כלל ונרךאו דבריאה ובתוכן‪ .‬עשר ספי׳ דאצילות‬
‫רוח שבתובן אור א״ם ב״ה ונמצא אור‬ ‫במרכבת יחזקאל‬
‫א״ם ב״ה מלא כל הארץ הלזו‬
‫סערה וענן גדול וגו' ומהן‬
‫התחתונה על ידי התלבשותו בעשר‬
‫נשפעות ונמשכות נפשות ספי׳ דארבע עולמות אבי ״ע כם״ש‬
‫כל אומותעובדי גלוליסוקיוס בע״ח שער מ״ז פ״ב ובספר גלגולים‬
‫פרק כ׳ ‪:‬‬ ‫נופם ונפשות כל בעלי חיים‬
‫הטמאים ואסורים באכילה‬
‫וקיום טפם וקיום וחיות כל מאכלות אסוחת‬
‫מהצומח כמו ערלה וכלאי הכרם כו׳ וכמ״ש בע״ח‬
‫שער מ״ט פ״ו וכן קיום וחיות כל המעשה דבור‬
‫ומחשבה של כל שס״ה לא תעשה וענפיהן כמ״ש‬
‫ח‬ ‫שם סוף פ״ה ‪:‬‬
 ‫ש אלו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרס ו‬
‫א( מהו הפירוש ״זה לעומת זה עשה אלסים״?‪,‬‬

‫ב( למה עשה אלקים זה לעומת זה?‪.‬‬

‫ג( מה הפירוש ״קליפת נוגה״?‪,‬‬

‫ר( מה הם ה״עשר כתרין רמסאבותא״?‪.‬‬

‫ה( למה בצד הקדושה)בפ״ג( נקראים עשר ״םפירות״‪ ,‬ובצר הקליפה)כאן( נקראים עשר ״כתרין״?‬

‫ו( למה בצד הקדושה)בפ״ג(‪ ,‬כשמבאר העשר םפירות‪ ,‬מפרט השכל ואת׳ב המרות‪ ,‬משא״ב בצד הקליפה‬
‫מפרש המרות ואח״ב השכל? _____________________________________________‬

‫ז( לבאר הלשון ״כי המרות הן לפי ערך השכל״?‪.‬‬

‫ח( מהו הטעם שה״קטן הושק ואוהב דברים קטנים פהותי ערך״?‪.‬‬
 ‫שאלות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק ו׳‬

‫יח( לבאר הענין של בחי׳ גלות‬

‫יט( למה נהרא עולם הזה בשם עולם הסליפות וסטרא אחרא‪.‬‬

‫הגה״ה‬

‫‪ (1‬איזה סושיא מעיר בהגה״ה?‪,‬‬

‫כ( איך נקראים השלש קליפות הטמאות במרבבת יחזקאל?‪.‬‬

‫בא( במה גרועים הלבושים ‪ -‬מחשבה דיבור ומעשה ‪ -‬של הנפש הבהמית‪ ,‬מהנפש הבהמית עצמה?‬

‫כב( ממה נמשכות החיות של ערלה וכלאי הכרם?‪.‬‬

‫בג( כתוב םיכום ותוכן פרק ו׳‪.‬‬

 ‫נ קו דו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרה ו‬
‫פסוקים‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם הפסוק‪.‬‬
‫‪ . 2‬בנוגע למה מביא אדמו״ר הזקן את הפסוק‪.‬‬
‫‪ .3‬האם ןע הידוע בפעט הפסוק על פי מה ?{כתוב ן ת ט א כאן‪.‬‬

‫אלקים״ ) ק ה ל ת ז‪ ,‬יד( ‪.‬‬ ‫א( ״זה לעומת זה ע^ה‬

‫רוח״ ) ק ה ל ת א‪ ,‬יד( ‪,‬‬ ‫ב( ״הכל הבל ורעות‬

‫ג( ״רוח סערה וענן גדול וגר ]ןאזכ מתלקחת[״ )י חזק אל א‪ ,‬ד(‬

‫מאמרי רז״ל‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם המאמר רדל‪.‬‬
‫‪ . 2‬בנוגע למה מביא אדמו״ר הזקן את המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪ . 3‬האם יע הידוע בפ?‪ 1‬ט המאמר רז״ל על פי מה עכתוב ?ת?ןא כאן‪.‬‬

‫לרודזא״ ) ז ח ד חלק ב׳ דף גט‪ ,‬א( ‪.‬‬ ‫א( ״^הן תבירו‬

‫ב( ״אפילו אחר עיו ^ ב ועוסק בתורה ^כ עה ^‪1‬רוי׳״)אבותפ״גמשנהר(‪,‬‬

‫_‬ ‫ג( ״כל בי עז^רה ^כינתא ^ ^ א״ ) סנ ה ד דין לט‪ ,‬א(‬

‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק ו׳‬

‫נושאים‪:‬‬
‫‪ . 1‬להסביר ולפרט פרטים אוד‪ 1‬ת הנ‪1‬׳&א‪.‬‬

‫א( עשר ספירות קדושות‪,‬‬

‫ב( שלישה לבושים קדושים‪,‬‬

‫אחרא‬
‫רא ‪T T -‬‬
‫‪71‬‬‫םנ‬
‫;‬ ‫ג(‬

‫ד( קליפות נינה‪.‬‬

‫ה( שבע מדות רעות‪,‬‬

‫ו( המרות הן לפי ערך השכל‬

‫ז( לבושי מסאבו‪.‬‬

‫ח( צד הקדושה‬

‫נפרד‬
‫דבר • ‪T :‬‬
‫‪T‬‬ ‫ט(‬

‫י( מבחי׳ אהוריים‪.‬‬

‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק ו׳‬

‫יא( עילה ועלול‬

‫‪T :‬‬ ‫ד‬

‫טייטשץ‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם ‪ -‬טייטש‪ ,‬ברור כל מלה‪.‬‬
‫‪ . 2‬כש!ש שתי תיבות‪ ,‬לתרגם ההפרש ביניהם‪.‬‬

‫א( כלולה‪.‬‬

‫ב( עשר כתרין דמסאבותא‪,‬‬

‫ג( ושכל הטולילז‪,‬‬

‫ד( חושק ואוהב‪.‬‬

‫ה( פהותי ערך‪,‬‬

‫ו( מתכעם ומתקצף‬

‫ז( רבבות מדריגות‪.‬‬

‫הכרם‪.‬‬
‫וכלאי “*•**•*‬
‫ערלה ‪ :‬־‬
‫ח( ‪T: T‬‬
 ‫‪%1‬‬
‫תניא‬
‫פרה ז׳‬ ‫••‬ ‫••‬

‫תוכן הפרק‪:‬‬
‫קליפת נוגה ‪ -‬מי מקבל חיות מטנה‬ ‫‪A‬‬
‫קליפת נוגה לפעמים עולה ולפעמים יורדת‬ ‫‪A‬‬
‫מילתא דבדיחותא‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬
‫‪A‬‬
‫זדונות נ)?עוו לו בזכיות‬ ‫‪A‬‬
‫מעוות ל׳א יוכל לתקון‬ ‫‪A‬‬

‫אודות הפרק‪:‬‬
‫קעוות שלא יוכל להק‪1‬ן ‪ -‬לקעמים בן ןכ‪1‬ל לתקן‬
‫קבעזנקביץ ך‪,‬ן׳ חסיד נודע וגדול בתורה ויראת ^זמים ב^ם רבי יוסף‪ .‬חסיד זה הן׳ הולך בקביעות לרבנו‬
‫הזקן‪ .‬באחת היחידויות אצל רבנו הזקן‪ ,‬הן׳ זה לאחר ענתאלמן‪ ,‬הרבי הורה לו לעאת איעה עיכולה עדיין‬
‫ללדת ילדים כדי עיןכה להוליד בן‪ ,‬וןמעיך לעסוק בלימוד התורה ועבודת התפילה כמקודם‪ .‬לקראת‬
‫צאתו מהיחידות העיר לו רבנו שלטובת נעמתו עדיף לו להיות בעל עגלה מאער רב‪ .‬לאחר ערקרי הרבי‬
‫התקיימו במילואן והוא זכה להקים משפחה חדשה וללדת בן‪ ,‬באו אליו בהצעה לכהן כרב בעיר מכובדת‬
‫‪... ...-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬ן‬ ‫ץ‬ ‫‪..‬‬ ‫‪7‬‬ ‫•• ‪' 1‬‬ ‫‪ ••• 7 :‬ע‬ ‫‪1‬‬ ‫?‬ ‫־‬ ‫?‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫•‪1‬‬ ‫ש‬ ‫‪:‬‬ ‫שש‬ ‫‪:‬‬ ‫ש ‪1‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫־‪: 1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬

‫אך הוא זכר את דברי רבנו הזקן ודחה את הצעת הרבנות‪.‬‬ ‫‪ -‬ש‬ ‫ש‬ ‫ש ־‬ ‫‪-‬‬ ‫־‪*.‬‬ ‫‪ :‬ש ש‬ ‫‪ -‬ש ••יו‬ ‫‪•• -‬‬ ‫••‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫•••‬ ‫ש ‪-‬‬ ‫־ ‪1‬‬

‫עכשיו הי׳ עליו לגשת לחלקה השני של ההוראה ולהפוך להיות בעל עגלה‪ .‬הוא לא יכול לפעול בעצמו‬
‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫ש‬ ‫‪ -‬ש ש‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪ :‬־ ‪:‬־‬ ‫ש ש‬ ‫‪-‬‬ ‫*‪*.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ש‬ ‫ש ש‬ ‫ש ש‬ ‫ש‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬

‫את הענןין הזה שיאלץ לעזוב את לימודו והוראתו ולהפוך לבעל עגלה‪ .‬רק לאחר זמן ארוך הפך להיות‬
‫״בעל עגלה״‪ .‬גם בתור ״בעל עגלה״ לא שינה ממנהגו מאז ומקדם לשקוד על התורה ברוב שעות היום ורק‬
‫; ‪ -‬ן‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ש‬ ‫־‬ ‫‪1‬‬ ‫• ‪:‬‬ ‫• ‪•.•1• /‬‬ ‫• •ש‬ ‫• • ‪ :‬ש‬ ‫• ש‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬

‫מעט זמן השקיע לעבודתו‪ .‬ברור שהלבה נוקעים לא היו לו לרק מי שלא הן׳ ממהר הן׳ נעזר מ״שירותיו‬
‫הטובים״‪.‬‬
‫באחת ממסעותיו הגיע לעיר כדי ללון שם ולהמשיך בדרכו‪ .‬כמנהגו ישב ללמוד תורה ולהתפלל‬
‫; ־ ‪ :‬־ • •‬ ‫ש‬ ‫• ‪:‬‬ ‫ש ‪-‬‬ ‫‪ : • :‬ש‬ ‫‪ :‬־ ‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫ש‬ ‫‪1‬‬ ‫ש‬ ‫^‬ ‫• ‪: -‬‬

‫ולהשלים את חוק הלימוד היומי שהן׳ נוהג בו תמיד‪.‬‬

‫במלון זה התארח יהודי שהן׳ רחוק מתורה ומצוות ושימש ליועץ המלך‪ .‬הןהודי הנ״ל דזיפש עגלה‬
‫להמשיך בדרכו ובעל המלון הציע את רבי יוסף‪ .‬יועץ המלך פנה לרבי יוסף ושאל מתי הוא יוצא לדרך כי‬
‫הוא רוצה לדעת מתי עליו לקום ולהתארגן לנסיעה‪ .‬רבי יוסף השיב‪ ,‬אם ירצה השם מחר נצא לדרך לאחר‬
‫וךפלת שחרית‪ .‬היועץ שאל לאיזה שעה‪ ,‬ורבי יוסף השיב לאחר שתתפלל‪ .‬היועץ השיב שאת הו;;פילה‬
‫הוא משאיר לרבי יוסף ואילו הוא אינו צריך להתפלל‪.‬‬
 ‫רבי יוסף עאל את היועץ איך אק^ר‪ ,‬הרי יהודי צריך להתפלל בבוקר! ועוד ותפלת ^חלית ?ןלווה‬
‫במחוות נוספות כמו תפילין וטלית‪ ,‬אך היועץ העיב עהוא לא צליך את כל הלברים הללו‪ .‬היועץ‬
‫ביקע מבעל המלון להעיר אותו כחצי עעה לפני היציאה לדרןי•‬
‫בץתיים לבי יוסף קם בחצות הלילה ועלך תיקון חצות קמ^הגו מןמים ןמימה‪? .‬תיקון חצות ליבו‬
‫העתפך בבכיות‪ ,‬היועץ התעולר בקהלה לעמע ?כיותיו על בעל העגלה‪ ,‬בכי זה נגע ללבבו ועורר‬
‫בו את הניצוץ היהולי עבו‪ ,‬דבר עגלם לו להתבונן במהלך חןיו וכיצד הוךלחק ליהוק לב מאלוקיו‬
‫עד עהיועץ הקטלף לבכיותיו על לבי יוסף וה‪1‬ץעולר ב‪1‬לעובה ^דולה מאהבה לבה ועזה לקרוע כרוך‬
‫הוא‪.‬‬
‫בבוקר ביקע היועץ מלבי יוסף את התפילין עלו כדי עהוא יוכל להניח אותם ולהלנפלל‪ ,‬לבי יוסף‬
‫החליט להמתין עד עיסיים את הוךפילה‪.‬‬
‫ולנפילת היועץ‪ ,‬עהייתה מלווה בבכיות לבות‪ ,‬פעלה עליו חולעה ^דולה ולאחר התפילה הוא‬
‫נפל למ^כב מתוך חלי^ת יתרה‪ .‬לבי יוסף הוקויעב בדעתו מה לזגעות והחליט להיעאר עד עיעוב‬
‫לאתנו כי אולי הוא יזדקק לו או לתפילין עלו‪ ,‬מאחר וניכר הך עיהולי זה מתחיל להתעולר בולעובה‬
‫נדולה‪.‬‬
‫בינתיים נודע קחצר המלך כי היועץ חולה‪ .‬המלך עלה את רוקאו האיעי קרי לגסות ללקאות את‬
‫היועץ‪ *.‬הרופא רקיע {סיפר קמסיח לפי תומו כמה צרות נחתו על יהודי זה קבת אחת‪ ,‬הוא חולה ואינו‬
‫יורע עאיבד את אעתו וילדיו בוךאונה‪ ,‬אך מצבו הקעה לא מאקער לספר לו את ה״קעורה המרה״‪.‬‬
‫כעבור כמה ימים ובהתאם לתרופות והוראות הרופא‪ ,‬הלנחזק היועץ ועמה לץזמוע עלבי יוסף‬
‫עליין נקצא וממתין לו‪ .‬היועץ ביקע לעוחח עם לבי יוסף וסיפר לו‪ .‬הוא הוןנוודה קפניו עלצערו הוא‬
‫עעה את כל העבירות הדזמורות עבתולה כולל ניעואין לאיעה גוי׳ ויע לו יללים ממנה‪ .‬ללעתו הוא‬
‫בקחינת מעוות עאינו יכול לןנקון ואין לו תקנה כי הוא הוליד בנים גויים‪ .‬לבי יוסף גילה את אזנו‪,‬‬
‫עהעם קיבל את תעובתו ונעעה לו נם גדול ובליוק עכעיו הוא איבד את אץ‪1‬תו הגון׳ וילדיו הגוןים‪.‬‬
‫לבי יוסף יעץ ליהודי ״בעל הוןנעובה׳׳ לקנות אל אדמו״ר האמצעי‪ ,‬לאע בני יעראל קמלא מקום‬
‫לבנו הזקן‪ ,‬ולקבל ממנו סדר קעבולת הוןנעובה‪ .‬והעם הטוב יכפר בעדו‪.‬‬
‫הספר ״פוקח עיוולים״ בקיוחד עבור בעל תעובה זה‪.‬‬
‫“"״‬
‫כתב את‬ ‫אדמו״ר האמצעי‬
‫‪ T •?: 7‬־‬
 ‫יא‬ ‫ליקוטי אמרים‬

‫פרק ז‬ ‫■‬ ‫פרק ז אך נפש החיונית הבהמית שבישראל‬ ‫פרק ז‬

‫שמצד הקליפה המלובשת בדם‬
‫האדם כנ׳ל ונפשות בהמלו‪ J‬וחיות ועופות ודגים טהורים‬
‫ומותרים באכילה וקיום וחיות כל הדומם וכל הצומח‬
‫המותר באכילה וכן קיום וחיות כל המעשה דבור‬
‫ומחשבה בענייני עוה״ז שאין בדט צד איסור לא שרש‬
‫ולא ענף מיסס״ה מצות לא תעשה וענפיהן דאורייתא‬
‫ודרבנן רק שאינן לשם שמים אלא רצון הגוף וחפצו‬
‫ותאותו ואפי' הוא צורך הגוף וקיומו וחיותו ממש אלא‬
‫שכוונתו אינה לשם שמים כדי לעבוד את ה' בגופו לא‬
‫עדיפי‬
 ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪22‬‬
‫עדיפי מעשה דבור ומחשבות אלו מנפש החיונית‬
‫הבהמית בעצמה והבל באשר לבל נשפע ונמשך‬
‫מ מדתה השנית שבקליפות ומטרא אחרא שהיא קליפה‬
‫רביעית הנרןאת קליפת נוגה שבעולם הזה הנכךא‬
‫עולם העשיר‪ ,‬תבו בכולו רע רק מעט טוב מעורב‬
‫בתוכד‪] ,‬שממנד‪ ,‬באות מדות טובות שבנפש הבר‪,‬מית‬
‫שבישראל כמ״ש לעיל[ ור‪,‬יא בחי' ממוצעת בין שלש‬
‫קליפות הטמאות לגמרי ובק בחי׳ ומדרגת רקדושה‬
‫ולכן פעמים שד‪,‬יא נכללת בשלש קליפות הטמאות‬
‫]כמ׳׳ש בע״ח שער מ״ט ריש פ״ד בשם הזרד[ ופעמים‬
‫שד‪,‬יא נכללת ועולד‪ ,‬בבחי' ומדרגת הקדושר‪ ,‬דד‪,‬יינו‬
‫כשר‪,‬טוב המעורב בה נתברר מר‪,‬רע ועבר ועולד‪,‬‬
‫ונכלל בקדושר‪ ,‬כגון ד״מ האוכל בשרא שמינא רתורא‬
‫ושותד‪ ,‬יין מבושם לדדחיב ד ע ת לה׳ ו ל ת ר ת כראמר‬
‫רבא חמרא וריחא בו׳ או בשביל כדי לקיים מצות ענג‬
‫שבת וי״ט אזי נתברר חיות הבשר ורדין שד‪,‬יד‪ ,‬נשפע‬
‫מקליפת נוגד‪ ,‬ועולד‪ ,‬לד‪,‬׳ כעולר‪ ,‬ובקרבן ‪ .‬ובן האומר‬
‫מילתא ד ב ד ת ת א לפקח דעתו ולשמח לבו לה׳‬
‫ו ל ת ר ת ועבודת שצריכים לר‪,‬יות בשמחר‪ ,‬וכמו‬
‫ד‪,‬‬ ‫שעשר‪ ,‬רבא לתלמידיו שאמר לפניר‪,‬ם מילתא‬ ‫ט‬
‫אך‬
‫דבדיתתא תחלר‪ ,‬ובדחי רבנן ‪ .‬אך מי ש ת א בזוללי‬ ‫אך‬
‫בשר וסובאי יק למלאת תאות גופו ונפשו דגה מית‬
‫שתא ב ת׳ יסוד המים מארבע יסודות דדעים שבר‪,‬‬
‫שממנו מדת התאור‪ ,‬הנד‪ ,‬ע״י זר‪ ,‬יורד חיות הבשר ור‪,‬יין‬
‫שבקרבו ונכלל לפי שער‪ ,‬ברע גמור שבשלש קליפות‬
‫הטמאות וגופו נעשד‪ ,‬לד‪,‬ן לבוש ומרבבד‪ ,‬לפי שעה ער‬
‫אשר ישוב האדם ויחזור ל ע מד ת ה׳ ו ל ת ר ת כי לפי‬
‫שר‪,‬יד‪.‬‬
 ‫יב‬ ‫ליקוטי אמרים‬
‫שהיה כשר היתר ויין'כשר לכך יכולים לחזור ולעלות‬
‫עמו בשובו לעבורת ה' שזוד לשון היתר ומותר כלומר‬
‫שאינו קשור ואםור בידי החיצונים שלא יוכל לתזור‬
‫ולעלות לה׳ רק שהרשימו ממנו נשאר בגוף ועל כן‬
‫צריך הגוף לחיבוט הקבר כמ׳׳ש לקמן מה שאין כ‬
‫במאכלות אסורות וביאות אסורות שהן משלש קליפות‬
‫הטמאות לגמרי הם אםורים וקשורים בידי ההיצונים‬
‫לעולם ואין עולים משם עד כי יבא יומם ויבולע המות‬
‫לנצח כמ״ש ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ או עד‬
‫שיעשה תשובה גדולה כל כך שזדונות נעשו לו כזכיות‬
‫ממש שהיא תשובה מאהבה מעומקא דלבא באהבה‬
‫רבה וחשיקה ונפש שוקקה לדבקה בו ית' וצמאה נפשו‬
‫לה' כארץ עיפה וציה להיות כי עד הנה היתה נפשו‬
‫בארץ ציה וצלמות היא הםטרא אחרא ורחוקה מאור‬
‫פני ה' בתכלית ולזאת צמאה נפשו ביתר עז מצמאון‬
‫נפשות הצדיקים כמאמרם ז׳ל במקום שבעלי תשובה‬
‫עומדים בו' ועל תשובה מאהבה רבה זו אמרו שזחנות‬
‫נ ^ ו לו כזכיות הואיל ועל ידי זה בא לאהבה רבה זו‬
‫אבל תשובה שלא מאהבה זו אף שהיא תשובה‬
‫נכונה וה' יסלח לו מכל מרןם לא נעשו לו כזכיות ואין‬
‫ו‬
‫ו‬ ‫עולים מהקליפה לגמרי עד עת קץ שיבולע המות‬ ‫אך‬
‫אך‬ ‫לנצח ‪ .‬אך החיות שבטפות זרע שיצאו ממנו לבטלה‬
‫אף שירדה ונכללה כשלש קליפות הטמאות דדי זו עולה‬
‫משם בתשובה נכונה ובכוונה עצומה ברךאת שמע‬
‫שעל המטה כנורע מהאר״י ז״ל ומרומז בגמרא כל‬
‫ה^רא רךיאת שמע על מטתו כאלו אוחז חרב של‬
‫שתי פיות בו' להרוג גופות החיצונים שנעשו לבוש‬
‫לחיות‬
 ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪24‬‬
‫ל תו ת שבטפות ועולה החיות מהם כידוע לי״ח‪.‬‬
‫ולכן לא הוזכר עון זרע לבטלה בתורה בכלל ביאות‬
‫אסורות אף שחמור מהן וגדול עונו בבחי׳ הגדלות‬
‫ורכוי הטומאה והקליפות שמול ‪ T‬ומרבח במאד מאד‬
‫בהוצאת זרע לבטלה יותר מביאות אסורות רק‬
‫שבביאות אסורות מוסיף כח וחיות בקליפה טמאה‬
‫ביותר עד שאיגו יבול להעלות משם דחיות בתשובה ״‬
‫הגה״ה‬ ‫תשובה‬ ‫יעשה‬ ‫אא״ב‬
‫)ספני שנקלטה ביסוד דנוקבא‬ ‫מאהבה רבה כל כך עד‬
‫דקליפה המקבלת וקולטת ד ‪a‬יות‬
‫מהקדושה משא״ב בזרע לבטלה שאץ‬
‫שזדונות געשו לו כזכיות‬
‫ובזה יובן מאמר רז״ל שם בחי׳ נוקבא דקליפה רק שכחותיה‬
‫איזהו מעוות שלא יוכל וחיילותיה מלבישים לחיות שבטפות‬
‫בידוע לי״ח( ‪:‬‬ ‫לת^ן זה שבא על הערוה‬
‫והוליד ממזר שאז גם אם יעשה תשובה גדולה‬
‫כל כך אי אפשר לו להעלות דחיות לקדושה‬
‫מאחר שכבר ירדה לעולם הזה ונתלבשה בגוף‬
‫בשר ודם‪:‬‬ ‫יא‬
 ‫ש אלו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרה ז‬
‫א( מהו הפירוש ״נפש החיונית״?‪.‬‬

‫ב( איזה דברים מקבלים חיות מקליפת נוגה?‪,‬‬

‫ג( אדם שעושה דבר לצורך קיום הגוף‪ ,‬מאיפה מקבל חיות?‬

‫ד( מהו קליפה הרביעית?‪,‬‬

‫ה( האם יש חילוקי דרגות בקליפת נוגה?‪,‬‬

‫ו( מהו דפירוש בזה שקליפת נוגה היא ממוצעת בץ שלש קליפת הטמאות לקדושה?‪.‬‬

‫ז( תן דוגמא איך שקליפת נוגה עולה לקדושה?‪.‬‬

‫ח( תן דוגמא איך שקליפת נוגה יורדת לשלש קליפות הטמאות?‪.‬‬

 ‫שאלות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק ז׳‬

‫ט( מה געשה לגוף האדם כאוכל מאכל למלאות תאות גופו?‪.‬‬

‫י( מהו הפירוש ״מרכבה״? _‬

‫יא( מי שאכל מאכל לשם תאות הגוף ועי״ז ירדה לשלש קליפות הטמאות‪ ,‬האם אח״כ יכול להעלות‬
‫המאכל לקדושה? ‪------------------------------- -----------------------------------------------‬‬

‫יב( מהו פירוש הלשון ״אמור״?‪.‬‬

‫יג( מהו פירוש הלשון ״מותר״?‪,‬‬

‫יד( ״הרשימו ממנו נשאר בגוף״ ‪ -‬למה גשאר בגוף? _‬

‫טו( למה צריך האדם לחיבוט הקבר?‪,‬‬

‫טז( מה הם ב׳ אופנים שהחיות שבשלש קליפות הטמאות תצא מהקליפות?‪,‬‬

‫יז( על איזה תשובה אומרים שזדונות געשו לו כזכיות?‪.‬‬

‫נ קו דו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרס ז‬
‫פסוקים‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם הפסוק‪.‬‬
‫‪ .2‬בנוגע למה מביא אז־מו״ר הזקן את הפסוק‪.‬‬
‫‪ .3‬האם יע רזידוע בפעט הפסוק על פי מה עכתוב קתנןא כאן‪.‬‬

‫)עפ״י ירטי׳ נ‪ ,‬כז( ‪.‬‬ ‫יומם״‪.‬‬

‫״יבוא ‪T‬‬
‫א( ‪T‬‬
‫'‬

‫לנצח״ )עפ״י ישעי׳ כה‪ ,‬ח( ‪,‬‬ ‫ב( ״ויבולע המות‬

‫הארץ״ ) ז כ ר י׳ י ג‪ ,‬ב (‪.‬‬ ‫ג( ״ואת רוח הטומאה אעביר מן‬

‫וציה״ )עפ״י תהלים סג‪ ,‬ב( _‬ ‫ר( ״וצמאה נפע‪ 1‬לה׳ כארץ עיפה‬

‫וצלמות״ )יר מי׳ ב‪ ,‬ו( ‪.‬‬ ‫ה( ״בארץ ציה‬

‫לתקון״ ) ק ה ל ת ט‪ ,‬טו( ‪.‬‬ ‫ו( ״מעוות ^לא יוכל‬

‫מאמרי רז״ל‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם המאמר לז״ל‪.‬‬
‫‪ . 2‬בנוגע למה מביא אלמו׳׳ר הזקן את המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪ .3‬האם יע הידוע כפעם המאמר לז״ל על פי מה עכתוב ?תנןא באן‪.‬‬

‫]פקהין[״ )יו מ א עו‪ ,‬ב( ‪.‬‬ ‫א( ״חמרא וריחא‬

 ‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק ז׳‬

‫ב( ״וכמו ^;טע^!‪ 1‬ה רבא לתלמידיו ^פאמר לפניהם מילתא דבדיחותא תחלה ובדחי רבנן״ ) פ ס חי ם קיז‪ ,‬א(‬
‫׳‬ ‫‪r‬‬ ‫‪.‬ן ‪.‬ן ן‬ ‫_‬ ‫‪-‬‬ ‫ד‬ ‫■‬ ‫‪:‬‬ ‫ד‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫ד‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫♦‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫ד ד‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫•\‬ ‫‪:‬‬

‫שם[״ ) ב ר כו ת ל ד‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫ג( ״במקום שבעלי תשובה עומדים ]צדיקים גמורים אינם יכולים ליגמוד‬

‫כזכיות״ ) ר א ש השנה כט‪ ,‬א( ‪,‬‬ ‫ד( ״זדונות נעשו ל‪1‬‬

‫ה( ״כל הקורא קריאת שמע על מטתו כאילו אוחז חרב של שתי פיות״)א(‪.‬‬

‫ממזר״ ) חגיג ה ט‪ ,‬א(‬ ‫ו( ״איזהו מעוות שלא יוכל לתקון זה שבא על העתה והוליד‬

‫נושאים‪:‬‬
‫‪ . 1‬להסביר ולפרט פרטים אודות הנו^^א‪.‬‬

‫א( נפש החיונית הבהמית‪.‬‬

‫ב( שורש וענף‬

‫ג( קליפה רביעית‪,‬‬

‫ד( קליפת נוגה‪.‬‬

‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק ז׳‬

‫ה( כעולה וכרןרבן‪.‬‬

‫ו( לבו>צ‪ 1‬ומרכבה‬

‫ז( היתר ומותר‪.‬‬

‫ח( חיבוט הקבר‬

‫טייטשן‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם ‪ -‬ס;יםש‪ ,‬ברור בל מלה‪.‬‬
‫שתי תיבות‪ ,‬לתרגם ההפרע ביניהם‪.‬‬ ‫‪ .2‬בש;ש‬

‫א( והכל כאער לכל ____‬

‫ממוצעת‪.‬‬
‫־“‬ ‫בחינה ;‬
‫ב( ' ‪ • :‬ד‬

‫ג( בע«רא עמינא דתורא‪.‬‬

‫ד( יין מבו^ם _‬

‫ה( לפהיןח דעתו‪.‬‬

‫‪#‬‬
‫תניא‬
‫פרה ח‬ ‫••‬ ‫••‬

‫תוכן הפרק‪:‬‬
‫פירוע הפנימי על איסור‬ ‫‪A‬‬
‫תאוה לדברים המותרים‪ ,‬ותאוה לדברים האסורים‬ ‫‪A‬‬
‫דברים ןטלים‬ ‫‪A‬‬
‫חיבוט הרןבר‪ ,‬כף הרןלע‪ ,‬גיהנום על עלג‬ ‫‪A‬‬
‫חכמות אומות העולם‬ ‫‪A‬‬

‫אורות הפרק‪:‬‬
‫מאכל איסור‪ ,‬אפילו איסור רר‪?1‬ן‪ 1^ ,‬אכלו בלא הודע עהוא אסור‪ ,‬ואכל‪1‬‬
‫ל^עם ^‪ 1‬מים‪ ,‬וגם כ־ןרא והתפלל בנכיח האכילה ההיא‪ ,‬אין' החיותסבה עולה‪,‬‬
‫מפני ^זהיא אסורה וק’^צ‪1‬ורה בידי סטרא אחרא‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫»״‬ ‫•‬ ‫ך‬
‫■‬ ‫•‪1‬‬ ‫•ן‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬

‫אין א מלדזמה דינען פאראן פארעידענע ןלי זיין פאראן ןלי זיין וועלכע מק קען נוצץ נאר פון דער‬
‫נאענט און פאראן אזעלכע וועלכע מען קען נוצן פון דער ומימן דוהןא‪ ,‬וואם ראם אלץ איז אויך פאראן אין‬
‫דער מלדזמה רוחנית צוויען רעם יצר הרע און יצר טוב‪ ,‬וואם ביידע האבן ז‪,‬יי די אלע מעים כלי זיין‪ .‬דער‬
‫יצר הרע האט די כלי זיין גלויים וואם דאם דינען די אלע ענעים הגעמיים פון ךברים המותרים‪ ,‬ווי דער‬
‫אלטער רבי נ״ע זאגט)תניא פדק ז׳( אז אפילו א דבד המותד ווען מען עסט אים צו דעדפילן מיט דעם די‬
‫תאור‪ .‬צו רעם‪ ,‬ווערט דער דבר המותר אויך רע‪ ,‬ד‪.‬ה‪ .‬אז די תאוה איז מענה דעם טוב אויף רע און דער‬
‫רע ווערט א כלי זיין אויף ממית צו זיין רעם אדם במיתה רוחנית‪ ,‬און אפילו אויב ראם איז אים ניט ממית‬
‫מאכט ראם אים פאר א בעל מום‪ ,‬און ער איז מקבל חיות פון רע‪ ,‬און ראם ברענגט אים אז א קין פון תאוה‬
‫ווערט אים געעמאק‪ .‬דער יצר הרע האט אויך כלי זיין וועלכע ווירקן פון רעד וו‪.‬ייטנם‪ ,‬ראם הייסט אז דער‬
‫יצר הרע איז מדזטיא רעם אדם אין רבדים אסורים‪ ,‬וואם דער מענטע אליין וויים גאר ניט פון רעם‪ ,‬און איז‬
‫ממית ר״ל רעם אדם במיתה רוחנית וכמעעה הןדוע וואם איינער איז געקומען מיט זיין איילים‪ ,‬א גרויםער‬
‫למדן‪ ,‬צום אלטן רבי׳ן אין ליאזנא און האט זיך געקלאגט אז דער איילים האט זיך תמיד געפירט ?קרונה‬
‫טובה נאר פלוצלונג האבן אים אנגעהויבן אריינפאלן ספיקות אין אמונה און ער אליין האט דערפון געהאט‬
‫גרוים צער‪ ,‬האט אים דער רבי געזאגט אז ער איז נכעל געווארן בלא יולעים מיט דזלב עכו״ם‪ ,‬אן איסור‬
‫מללבנן‪ ,‬און ער האט אים געגעבן א תיקון דערצו‪ ,‬און ער איז געזונט געווארן אין רוקיות‪.‬‬
‫)ספר המאמדים אידיש עמוד ‪(56‬‬
 ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪24‬‬

‫פרק ח‬
‫פרק ח ועוד זאת במאכלות אסורות שלכך‬ ‫פרק ח‬
‫נרךאים בשם איסור מפני שאף‬
‫מי שאבל מאבל איסור בלא ת ד ע לשם שמים ל ע מר‬
‫ה׳ בכת אכילה ההיא וגם פעל ועשה כן ורךא והתפלל‬
‫בכת אכילה ההיא אק החיות שבה עולה ומתלב שת‬
‫בתיבות דתורה ודתפלה במו ההיתר מפני איסורה‬
‫בידי הס״א משלש קליפות הטמאות ואפי׳ הוא איסור‬
‫דרבנן שחמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה כו'‬
‫ולכן גם היצר הרע וכה המתאוה לדברים האסורים‬
‫הוא שד משדין נוכראין שוצא יצר הרע של אומות עו״ג‬
‫שנפשותיהם‬
‫יג‬ ‫ליקוטי אמרים‬
‫שנפשותיהם משלש קליפות הטמאות משא״ב היצה״ר‬
‫וכת המתאוה לדברים המותרים למלאת תאותו ת א‬
‫שד משדין יהודאין לפי שיכול לחזור לקדושה כדלעיל ‪.‬‬
‫אך מ״מ רןרם שחזר לקדושה הוא ם״א וקליפה וגם‬
‫אח״כ הרשימו ממנו נשאו־ דבוק בגוף להיות כי מכל‬
‫מאכל ומשקה נעשה תיכף דם ובשר מבשרו ולכן‬
‫צדיך הגוף לחיבוט הקבד לנרןתו ולטרדו מטומאתו‬
‫שקיבל בהנאת עולם הזה ותענוגיו כטומאת קליפת‬
‫נוגה ושדין יהודאין אא״ב מי שלא נהנה מעוה״ז כל‬ ‫ח‬
‫ימיו כדבינו הקדוש ‪ .‬ועל דבדים בטלים בהיתד כגון‬ ‫ועל‬
‫ע׳׳ה שאינו יכול ללמוד צדיך לטו־ד נפשו מטומאה‬
‫זו דקליפה זו ע״י גלגולה בכף הקלע כמ״ש בזרד פ׳‬
‫בשלח דף ג״ט ‪ .‬אבל לדיבודים אפודים כמו ליצגות‬
‫ולשון דדע וכיוצא בהם שהן משלש קליפות הטמאות‬
‫לגמרי אין כף הקלע ]לבדו[ מועיל לטדד ולהעביד‬
‫טומאתו מהגפש רק צריכה לירד לגירעם ‪ .‬וכן מי‬
‫שאם^־ א לעסוק בתודה ועוסק בדברים בטלים אק‬
‫כף הקלע לבדו מועיל לנפשו למדקה ולזככה דק‬
‫עונשים חמודים שמענישים על ביטול ת ד ה בפדטות‬
‫מלבד עונש הכללי לכל ביטול מ״ע מחמת עצאת‬
‫בגיהנם של שלג כמבואד במ׳׳א וכן העוסק בחכמות‬
‫אומות עובדי גלולים בכלל דבדים בטלים יחשב לענק עון‬
‫ביטול תודה כמ׳׳ש בהלכות תלמוד תודה ועוד זאת יתדה‬
‫טומאתה של חכמת האומות עובדי גלואם על טומאת‬
‫דבדים בטלים שאינו מלביש ומטמא דק המדות מיסוד‬
‫ה ח ח דקדוש שבנפשו האלהית בטומאת קליפת נוגה‬
‫שבדבדם בטאם הבאים מיסוד דדוח הדע שבקליפה‬
‫זו‬
 ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪26‬‬
‫וו בנפשו הבהמית בדלעיל ולא בחי׳ חנ״ד שבנפשו מאחר‬
‫שהם דברי שטות ובוחת שגם השוטים וע׳׳ה יבולים לדבר‬
‫בן ‪ .‬משא״ב בחבמת האומות עובדי גלולים ת א מלביש‬
‫ומטמא בחי׳ תב״ד שבנפשו האלהית בטומאת קליפת‬
‫נוגה שבחכמות אלו שנפלו שמה בשבירת הבלי׳ מברז’‬
‫אחוריים של חכמה דקדושה כידוע ליודעי חן אלא א״ב‬
‫עושה אותן קרדום לחתוך בהן דהיינו כדי להתפרנם‬
‫מהן בריוח לע מד ה׳ או שיו ^ להשתמש בהן לעבודת‬
‫ה׳ או לתורת וזהו טעמו של הרמב״ם ורמבק ן״ל‬
‫ט‬ ‫וסיעתן שעסקו בהן*‪.‬‬
 ‫ש אלו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרק ח‬
‫א( האוכל מאכל איםור לשם שמים‪ ,‬האם מתעלה החיות שבמאכל לקדושה?‪,‬‬

‫ב( דבר האמור רק מדרבנן‪ ,‬האם מקבל חיות מקליפת נוגה או משלש קליפות הטמאות?‪.‬‬

‫ג( למה מביא המארז״ל שחמורים דברי מופרים יותר מדברי תורה?‬

‫ד( מהו ״שד משריץ נוכראיך?‪,‬‬

‫ה( מהו ״שד משריץ יהודאין״?‬

‫ו( אכל למלאות תאותו ואת׳ב עשה תשובו‪ /‬למה נשאר הרשימו ממנו דבוק לנוף?‪.‬‬

‫ז( למה צריך הגוף לחיבוט הקבר?‪.‬‬

‫ח( מהו הפירוש ש״רבינו הקדוש לא נהנה מעולם הזה כל ימיו״ ‪ -‬האם לא אכל שום מאכל? __‬
 ‫שאלות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק ח­‬

‫ט( איך יכול להיות דברים בטלים בהיתר?‪,‬‬

‫י( על איזה עבירה העונש הוא כף הקלע?‪,‬‬

‫יא( מי שאפשר לו לעסוק בתורה ועוסק בדברים בטלים‪ ,‬מה עונשו?‪,‬‬

‫יב( מהו עונש הכללי על ביטול מצות עשה מהמת עצלות?‪.‬‬

‫יג( במה נרוע הכמת אומות העולם מסתם דברים בטלים?‬

‫יד( מאיזה יסוד מהד׳ יסודות באים המרות?‪,‬‬

‫טו( מהו הפירוש ״שבירת הכלים״?‪,‬‬

‫טז( מהו הפירוש ״יודעי ח״ך?‬

‫יז( באיזה אופנים מותר ללמוד הכמת אומות העולם?‪.‬‬

 ‫נ מו דו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרה ח‬
‫פסוקים‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתו־גם הפסוק‪.‬‬
‫‪ . 2‬בנוגע למה מביא אדטו״ר הזקן את הפסוק‪.‬‬
‫‪ . 3‬האם יעז חירוע בפעט הפסוק על פי מה עכתוב קתנןא כאן‪.‬‬

‫)עפ״י ויקרא ד‪ ,‬כג( ‪,‬‬ ‫א( ״בלא הודע״‬

‫ועעצה״ ) ע פ״י ישעי׳ מא‪ ,‬ד(‪.‬‬

‫‪T7 :‬‬ ‫״פעל‬
‫ב( ‪ 7‬־‬
‫'‬

‫מאמרי רז״ל‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪ . 2‬בנוגע למה מביא אךטו״ר הזקן את המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪ .3‬האם יע הידוע בפעט המאמר רז״ל על פי מה עכתוב קתנןא כאן‪.‬‬

‫)סנהדרין פח‪ ,‬ב‪ .‬מדרש רבה במדבר י״ד‪ ,‬י״ב( ‪,‬‬ ‫א( ״?‪1‬חמולים לברי סופרים י‪ 1‬תר מלברי ת‪1‬רה״‬

‫יהולאיל׳ ) ז ה ר חלק ג׳ דף רגג‪ ,‬א‪ .‬רעז‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫מ^טליץ‬ ‫ב( ״^ד מ^לין נוכלאיץ‪...‬‬

‫הקדןז^״ ) כ ת ו ב ו ת ק ד‪ ,‬א ( ‪.‬‬ ‫ג( ״מי עלא נהנה מע‪1‬לם הזה כל ימיו כלבינו‬

‫נושאים‪:‬‬
‫‪ . 1‬להםביר ולפרט פרטים אודות הנועא‪.‬‬

‫א( היצר הרע וכח המראוה‪,‬‬

‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק ח­‬

‫וקליפה‬
‫אחרא ‪T • 1:‬‬
‫סטרא ‪T T -‬‬
‫• ‪7 :‬‬ ‫ב(‬

‫ג( היבוט הקבר‪,‬‬

‫ר( דברים בטלים בהיתר‪.‬‬

‫ה( עם הארץ‪.‬‬

‫ו( כף הקלע‪.‬‬

‫ז( גיהנם‪,‬‬

‫ה( לנקותו ולטהרו ‪ . .‬למרקה ולזככה‬

‫ט( גיהנ׳ם על עלג‬

‫י( חכמות האומות ‪ . .‬דברים בטלים‬

‫ד‬ ‫‪:‬‬ ‫ד‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬

‫יא( עבירת הכלים‪.‬‬

‫דקדועה‪.‬‬
‫חכמה • ‪:‬י ‪1‬‬
‫יב( אחוריים על ‪7:1‬‬
‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק ח׳‬

‫יג( קרדום לחתוך בהן‪,‬‬

‫טייטשן‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם ‪ -‬ט‪.‬ייטע‪ ,‬ברור בל מלה‪.‬‬
‫‪ .2‬ב עי ע עתי תיבות‪ ,‬לתרגם ההפרע ביניהם‪.‬‬

‫א( הרשימו ממנו נשאר דבוק בגוף‬

‫ב( תיכף‪.‬‬

‫ג( גלגולה‪.‬‬

‫ר( ליצנות‪.‬‬

‫ה( למרקה ולזככה‪.‬‬

‫ו( עצלות‪,‬‬

‫ז( דברי שטות ובורות‪.‬‬

‫ח( ליודעי חן‪.‬‬

‫ט( וסיעת!‬
 ‫‪%1‬‬
‫תני א‬
‫פרה ט׳‬ ‫••‬ ‫••‬

‫ת‪ 1‬כן הפרק‪:‬‬

‫מקום מעכן נפע הבהמית‬ ‫‪A‬‬
‫מקום מעכן נפע האלקית‬ ‫‪A‬‬
‫מלחמת הנפעות‬ ‫‪A‬‬
‫רצון נפע האלקית כמלהקתה‬ ‫‪A‬‬
‫רצון נפע הבהמית ?מלחמתה‬ ‫‪A‬‬

‫אודות הפרק‪:‬‬
‫שני מלכים נלחמים על עיר אחת‪ ,‬נפש האלקית ונפש הבהמית נלחמים על הגוף‪.‬‬
‫ז‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫״‪1‬‬ ‫*‪•.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬ך‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ .‬ן ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬

‫בעיר פוזנא התקיימה קהילה יהודית תוססת‪ .‬רחוב אחד בעיירה נקרא הרחוב הפורטוגלי‪ ,‬מאחר‬
‫■‬ ‫ז •‬ ‫‪.‬י ‪T‬‬ ‫ד‬ ‫‪7‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫•ן ‪.‬‬ ‫ץ‬ ‫‪.‬ן‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ז»‬ ‫‪.‬‬

‫והתגוררו בו יהודים עהוגלו על ידי האינקחיצןה בפורטוגל‪ .‬ברחוב זה הוזגוררו זוג העובי ילדים‪ .‬היהודי‪,‬‬
‫אביגדור טוביה עמו‪ ,‬פרנסתו הייתה ברווח מהעברת דירות בוגורים בבית עהןה בבעלותו‪ ,‬מלבד זאת‬
‫התעסק גם בתבעיטי נעים‪ .‬פריצים ועעיךים גויים היו מבאי ביתו‪ ,‬לכן הוא נקרא ״אבעדור טובןה‬
‫הצורף״‪ .‬הוא ואעתו‪ ,‬ערה גיטל‪ ,‬ניהלו אורח חיים ללא תוכן על קדועה למרות היותם בעלי צדקה♦ ביתם‬
‫היה פתוח אויי הסביבה והרבו ל?‪5‬תות לעברה בביתם ולעחק קלפים‪ .‬מידה קגונה הייתה בהם עהו־בו‬
‫לקלל ובעיקר נעמעה מפיה על ערה גיטל הקללה ״ייקחך העד״‪.‬‬
‫* ' • '‬ ‫־■‪T T I .‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫; ־‪♦ • 1‬‬

‫לןמים נסתלקו עניהם לבית עולמם‪ .‬מאותו הןמן אי אקער הןה לגור בב;יין זה או אפילו בקביבה‪,‬‬
‫מאחר ובלילות היו נעמעים קולות צחוק ותיפופי רגלים על ריקוד‪ ,‬לעיתים אף ערהות מקפיאות דם‪ .‬כולם‬
‫בבית •זה‪.‬‬
‫‪ :‬־•‬
‫העתכנו‬
‫• ; ־ ‪:‬‬
‫עעדים ‪:‬ורוחות רעות‬
‫‪......‬‬
‫ידעו‬
‫ן‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫לצורך תיקון הבית ותיקון נזךמתם על יהודים אלו; ובהתייעצות עם המקובל האלוקי רבי אדם בעל עם‬
‫מזאמוטע‪ ,‬פתחו בבנין זה בית מךר־ע ותלמוד תורה לתינוקות‪.‬‬
‫דבר זה עזר לגרע את הערים והרוחות מהבית אך הם נ^ארי במרתף הבניין ער ^רבי אדם בעל עם‬
‫בעצמו דביע לב^ין זה והקים עם בית רין‪.‬‬
‫בבית רין זה תבע רבי אדם את הערים לרין תורה וביקע לקסוק עאין להם ךעות להיות ?בניין הזה•‬
‫הערים טענו עהם הייירעים על פי רין את הזוג חעוך הילרים‪ ,‬היות ןהם הךבו לקלל‪ ,‬ומקללות אלו נוערו‬
‫כל המזיקים המפחירים עעהי במרתף הבניין‪.‬‬
‫לעומתם רבי אדם טען‪ ,‬כי אין הם יורעים‪ .‬קעם עהמעעים הטובים עאדם עועה הם רק קליצי יוער‬
‫ואינםייוירעים‪ ,‬כך גם המעעים הרעים אינם יכולים לרעת‪.‬‬
‫בית הרין פסק עהם צריכים לעזוב ולהתרחק מהבית ולא להזיק‪ .‬מאז עב העקט והעלווה למקום‪.‬‬
‫)ספר הזכרונות של אדמו״ר הריי״ץ חלק ב׳(‬ ‫״‬ ‫‪• •:‬‬ ‫״‬ ‫‪-‬‬

‫‪%‬ד‬
 ‫ליסוטי אמרים‬ ‫‪26‬‬

‫ט‬
‫פרקט‬
‫פ ר ס ט ו ה נ ה מקים משכן נפש הבהמית שטקלי™‬ ‫פרקט‬
‫נוגה בכל איש ישראל הוא בלב בחלל‬ ‫*‬
‫שמאלי שהוא מלא דם וכתיב כי הדם הוא מ פ ש ו ^ן‬
‫כל התאות והתפארות וכעם ודומיהן הן בלבו מ הלב‬
‫הן מתפשטות בכל הטף וגם עולה למוח שבראש‬
‫לח שב ולדדהר בהן ולהתחכם בהן כמו >צ^דם מקורו‬
‫בלב ומהלב מתפשט לבל האברים וגם עולה להמוח‬
‫שבראש ‪ ,‬אך מ^ם משכן נפש האלהית הוא במוחין‬
‫שבראש ומשם מתפשטת לכל האברים וגם בלב בחלל‬
‫הימני שאין בו דם וכמ״ש לב חכם לימוט והיא אהבת‬
‫ה׳ כרשפי שלהבת מתלהבת בלב משכילים המבינים‬
‫ומתבוננים בדעתם אשר במוחם בדברים המעורדם‬
‫את האהבה ‪ .‬וכן שמחת לבב בתפארת ה׳ והדר גאוט‬
‫כאשר עיני החכם אשר בראשו במוח חכמתו ובינתו‬
‫מםתכלים בירךא דמלבא ותפארת גחל תו עד אין חרך‬
‫ו‬
‫ואין סוף ותכלית כמטאר במ ‪p‬ם אחר וכן שאר מדות‬ ‫יג‬
‫אך‬ ‫קדושות שבלב הן מחב׳ד שבמותן ‪ .‬אך הנה כתיב‬ ‫או‬
‫ולאום‬ ‫י‬
 ‫יד‬ ‫ליקוטי אמרים‬
‫ולאום מלאום יאמץ כי הגוף נכךא עיר קטנה ובמו‬
‫ששני מלכים נלחמים על עיר אחת שכל אחד ח צה‬
‫לכבשה ולמלוך עליה דהיינו להנהיג יושביה כרצונו‬
‫ושיהיו סרים למשמעתו בכל אשר יגזור עליהם ‪ .‬כך‬
‫שתי הנפשות האלהית והחיונית הבהמית שמהקליפה‬
‫נלחמות זו עם זו על הגוף וכל אבריו שהאלהית חפצה‬
‫ורצונה שתהא היא לבדה המושלת עליו ומנהיגתו וכל‬
‫האברים יהיו סרים למשמעתה ובטלים אצלה לגמרי‬
‫ומרכבה אליה ויהיו לבוש לעשר בחינותיה וג' לבושיה‬
‫הנ׳ל שיתלבשו טל ם באברי ^ ף ויהיה הגוף כולו‬
‫מלא מהם לבדם ולא יעטר ד בתוכם ח״ו דהיינו תלת‬
‫מוחין שבראש יהיו ממולאים מחב׳ד שבנפש האלהית‬
‫שהיא חכמת ה׳ ובינתו להתבונן בגדולתו אשר עד‬
‫אין חקר ואץ ט ף ולו‪ v‬ל ‪ T‬מהן על ידי הדעת היראה‬
‫ב ט ת ופחד ה' בלבו ואהבת ה׳ כאש טערה בלבו‬
‫כרשפי שלהבת להיות נכספה וגם כלתה נפשו בחשיקה‬
‫וחפיצה לדבקה ט בא״ס ב׳׳ה בכל לב ונפש ומאד‬
‫מעומקא דלבא שבחלל הימני שיהיה חו ט רצוף אהבה‬
‫מלא וגדוש עד שתתפשט גם לחלל השמאלי לאכפיא‬
‫לס׳׳א יסוד המים דדעים שבה שהיא התאוה שמקליפת‬
‫נוגה לשנותה ולהפכה מתענוגי עולם הזה לאהבת ה׳‬
‫כמ׳׳ש בכל לבבך בשני יצריך והיינו שיעלה דבא‬
‫יד‬
‫והיא‬
‫ויגיע למדרגת אהבה רבה ו ח ב ה יתרה מ מ ד ת ת‬
‫אהבה עזה כרשפי אש והיא הנרךאת בכתוב אהבה‬
‫בתענוגים להתענג על ה׳ מעץ עולם הבא והענג ח א‬
‫ב ט ח חכמה ושכל המתענג בהשכלת ה' וידיעתו כפי‬
‫השגת שכלו וחכמתו ו ת א בחי' המים וזרע אור זרוע‬
‫שבקדושת‬
 ‫ליקוטי א מדם‬ ‫‪28‬‬
‫שבקדושת נפש האלהית המהפבת לטוב את בחי׳‬
‫המים שבנפש הבהמית שמוט באו תאות תענוגי‬
‫עוה״ז מתחלה ובמ׳׳ש בע״ח שער נ' פרק ג׳ בשם הזרד‬
‫שדדע נהפך להיות טוב גמור במו יצר טוב ממש‬
‫בהםיר הבגדים הצואים ממנו שהם תענוגי עוה״ז שהוא‬
‫מלובש בהם ובן שאר בל המרות שבלב שהן ענפי‬
‫היראה והאהבה יהיו לה׳ לבדו וכל כה הדבור שבפה‬
‫והמחשבה שבמוח יהיו ממולאים מן לבושי המחשבה‬
‫והדבור של נפש האלהית לבדה שהן מחשבת ה׳‬
‫ותורתו להיות שיחתו כל היום לא פסיק פומיה מגירסא‬
‫וכח המעשיי שבידי' ושאר רמ״ח אבריו יהיה במעשה‬
‫המצות לבד שהוא לבוש השלישי של נפש האלהית‬
‫אך נפש הבהמית שמהקליפה רצונה להפך ממש‬
‫לטובת האדם שיתגבר עליה וינצחנה כמשל הזונה‬
‫יא‬ ‫שבזה״ק ‪:‬‬ ‫טו‬
‫ש א לו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרק ט‬
‫א( איפה הוא מקום משכן נפש הבהמית?‬

‫ב( מה מביא מהפםוק ״כי הדם הוא הנפש״? _‬

‫ג( האם מתפשטת הנפש הבהמית גם להמוח שבראש?‬

‫ד( איפה הוא מקום משכן נפש האלקית?‪.‬‬

‫ה( באיזה מקום בלב מתפשטת הנפש האלקית?‪,‬‬

‫ו( מה מביא מהפםוק ״לב חכם לימינו״?‪.‬‬

‫ז( מהו הפירוש ״אהבת ה׳ כרשפי שלהבת״?‪.‬‬

‫ח( מהו הפירוש ״ולאום מלקום יאמץ״?‬

 ‫שאלות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק ט׳‬

‫ט( מה נקרא עיר קטנה? ומי הם יושביה?‪.‬‬

‫י( מה הם ב׳ הפרטים‪ (1 :‬״לכבשה״‪ (2 .‬״ולמלוך עליה״?‬

‫יא( על מי הכוונה במ״ש ״ולא יעבור זר בתוכם״?‪,‬‬

‫יב( מהו הפירוש ״תוכו רצוף אהבה״?‪.‬‬

‫ינ( מהו הפירוש ״מלא ונרוש״?‪.‬‬

‫יד( איזה יםור מהר׳ יםורות הרעים צריך לכוף‪ ,‬בכרי שיהי׳ לו אהבת ה׳?‪.‬‬

‫טו( איזה אהבה הוא יותר הביב‪ ,‬אהבה עזה או אהבה רבה?‪.‬‬

‫טז( איזה אהבה נקראת בכתוב ״אהבה בתענונים״?‪.‬‬

‫יז( מה הם הבנדים הצואים של הנפש הבהמית?‪.‬‬

 ‫נ קו דו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרה ט‬
‫פסוקים‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתך־גם הפסוק‪.‬‬
‫‪ . 2‬בנוגזג למה מביא אלמו״ר הזקן את הפסוק‪.‬‬
‫‪ .3‬האם יע הידוע בפעט הפסוק על פי מה ^כתוב בתנןא כאן‪.‬‬

‫א( ״כי הדם הוא הנפ^ט״)דברים יב‪ ,‬כג( ________‬

‫ב( ״לב הכם לימינו״)קהלת י‪ ,‬ב(‬

‫ג( ״ולאום מלא‪1‬ם יאמץ״)בראשית כה‪ ,‬כג(‬

‫ד( ״בכל לבבך׳ )דברים ו‪ ,‬ה(‬

‫ה( ״אהבה בתענוגים״)שיר השירים ז‪ ,‬ז(‪.‬‬

‫מאמרי רז״ל‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪ .2‬בנוגע למה מביא אלמהר הזקן את המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪ .3‬האם ןע הידוע בפעם המאמר רז״ל על פי מה עכתוב בתנןא כאן‪.‬‬

‫א( ״הגוף נקרא עיר קטנה״)ראה נדרים לב‪ ,‬ב(‪.‬‬

‫וד•‬

‫הקת^ט״)זוהר חלק ב׳ רף קסג‪ ,‬א( ‪--------- --------------‬‬

‫זטבזוהר יי'‬
‫הזונה ע ‪• :‬‬
‫״מזטל ‪T -‬‬
‫נ( ‪T T‬‬
‫'‬
‫‪------------------- — .‬‬
‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק ט׳‬

‫נושאים‪:‬‬
‫‪ . 1‬להסביר ולפרט פרטים א‪ 1‬דות הנו^^א‪.‬‬

‫א( מקום משכן נפש הבהמית‬

‫ב( מקום משכן נפש האלקית‬

‫ג( אהבת ה׳ כרשפי שלהבת‬

‫ד( ומרכבה אליה‬

‫ד‬ ‫•• •••‬ ‫‪ :‬ד ד‬

‫ה( תוכו רצוף אהבה‬

‫ו( אהבה רבה‬

‫ד‬ ‫“‬ ‫ד‬

‫ז( אהבה עזה‬

‫‪ -‬ד‬ ‫ד‬ ‫;־‬ ‫־‬

‫‪1‬‬

‫ח( הבגדים הצואים‬

‫טייטשן‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרנם ‪ -‬ם!יטע‪ ,‬ברור כל מלה‪.‬‬
‫‪ . 2‬בשיש שתי תיכ‪ 1‬ת‪ ,‬לתרגם ההפרע ביניהם‪.‬‬

‫א( בהלל השמאלי‬

‫•‬ ‫ד‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫;‬ ‫'‬
 ‫‪1‬‬
‫תניא‬ ‫‪1‬‬

‫פרה י׳‬ ‫••‬ ‫••‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ת‪ 1‬כן הפרק‪:‬‬
‫צדיק גמור‬
‫צדיק עאיגו גמור‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫י‬
‫רכבות מדריגות בצדיק עאיגו גמור‬ ‫‪A‬‬ ‫‪1‬‬
‫בגי עליה‬ ‫‪A‬‬
‫איזהו חסיד‬ ‫‪A‬‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫אודות הפרק‪:‬‬
‫בני עליה כל עבודתם היא לצ‪1‬רך גב‪ 1‬ה‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪7‬‬ ‫״‪.‬״ י‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪7‬‬ ‫• ‪7‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬

‫דער אלטער רבי פלעגט זיך פיל מאל אזוי פארטיפן אין דביקות‪ ,‬ביז ער פלעגט זיך נעמען ק‪.‬ייקלען ‪ -‬און‬
‫מ׳פלעגט ראן הערן ווי ער זאגט‪ :‬״איך וויל ניט דיין עולם הבא‪ ,‬איך וויל ניט ד‪.‬יין גן עדן; איך וויל מער‬ ‫‪1‬‬
‫ניט‪ ,‬נאר דיך אלייך )רעם אויבערעטן(‪ .‬דער רבי נעיא תרנו האט אמאל געזאגט אין א עיחה קרועה‪,‬‬
‫אז וויבאלד מען האט אונז אט־דעם סיפור דערציילט‪ ,‬מיינט עם ראך אז אויך מיר קענען עפעם פון רעם‬ ‫‪1‬‬
‫לערנען‪ .‬ווארום באמת האט יערער איד אין זיין נעמה אן אהבה צוס אויבערעטן‪ ,‬און מצד אט דער‬
‫אינערלעכער טיפער ליבעאפט צום אויבערעטן‪ ,‬איז פאראן ביי יעדן אידן ראם נעפיל צו טאן מ^וות און‬
‫לערנען תורה בכדי צו אנטאן דעם אויבערעטן א נחת רוח‪ ,‬ווי א קינד וואם וויל פארעאפן א נחת רוח זיין‬ ‫‪1‬‬
‫טאטן‪ .‬דער רבי נעיא דורנו מערקט אן‪ ,‬ווערט אזוי ערקלערט ווייטער אין תנןא סוף פרק מ״א אויף עמוד‬
‫)שיעורים ב ס פ ר התניא(‬
‫‪ ,114‬אנהויבנדיק ״ואף עלקיות כר״‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫מעעה ברבי נחום מצ׳רנוביל‪ ,‬בהגיעו לעיר עלא הי׳ בה מקוה טהרה‪ .‬כאער עאל ר׳ נחום לפער הדבר‪,‬‬
‫נאמר לו כי הסכום הנללע לבנ‪.‬ין המקוה הוא כמה מאות רובל ‪ -‬הוצאה ^דולה עאין ביכולת התועבים‬ ‫‪1‬‬
‫לממנה‪.‬‬ ‫‪7 :‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬

‫כפי עלסבלר לר׳ נחום‪ ,‬את העכום הזה ניתן יהי׳ בקלל להעיג‪ ,‬לק אם אחד מעעילי העיר ןקכים לקכור‬ ‫‪1‬‬
‫חלק גדול מלכועו‪ .‬מה עעה? עלה ר׳ נחום על הבימה והכליז‪ ,‬עהוא ?ןעו?ןן ל?ןכור את חלקו בגן עדן‬
‫תמולת סכום כסף מסוןם‪ .‬נענה העעיר להצעה‪ ,‬לקח ר׳ נחום את הכסף ומסרו עבור בנית מקוה לטהרה‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫״כל עבודתו לצורך גבול״‬
‫)המ שפיע ר׳ ש״ח קסלמן(‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪28‬‬

‫פרקי‬
‫פ ר ה י ו ה נ ה כשהאדם ’ מגביר נפשו האלהית‬ ‫פרקי‬

‫ונלחם כל כך עם הבהמית עד‬ ‫י‬

‫שמגרש ומבער הרע שבה מחלל השמאלי כמ״ש‬
‫ובערת רדע מקרבך ואין הרע נהפך לטוב ממש נקרא‬
‫צד ק שאינו גמור וצדיק ורע לו דהיינו שיש בו עדיין‬
‫מעט מזער רע בחלל השמאלי אלא שכפוף ובטל לטוב‬
‫מחמת מיעוטו ולכן נדמה לו כי ויגרשוע וילך לו כולו‬
‫והלך לו לגמרי כל הרע שבו‬ ‫לגמרי אבל באמת אלו‬
‫היה נהפך לטוב ממש ‪ .‬וביאור הענין כי הנה צדיק גמור‬
‫שנהפך דדע שלו לטוב ולכן נרךא צדיק וטוב לו הוא‬
‫ע׳׳י הסרת הבגדים הצואים לגמרי מדדע דהיינו למאום‬
‫מאד בתענוגי עור^ להתענג בם בתענוגות בני אדם‬
‫למלאת‬
 ‫‪1‬‬

‫טו‬ ‫ליקוטי אמתם‬ ‫‪1‬‬

‫למלאת תאות הגוף בלבד ולא לעבודת ה׳ מפני‬
‫היותם נמשבים ונשפעים מהקליפה וס״א ובל מה‬
‫‪1‬‬
‫שהוא מהס״א הצדיק גמור הוא שונאו בתבלית השנאה‬ ‫‪1‬‬
‫מחמת טדל א ה ב ת לה' וקדושתו באהבה רבה‬
‫בתענוגים וחיבה יתרה הנ״ל בי דט זה לעומת זה‬ ‫‪1‬‬
‫בדבתיב תבלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי חקרני‬
‫ודע לבבי וגו׳ ובפי ערך גודל האהבה לה׳ בך ערך גודל‬ ‫‪1‬‬
‫השנאה לס״א והמיאום ברע בתבלית בי המיאוס ת א‬
‫טז‬
‫וצדיק‬ ‫הפך האהבה ממש במו השנאה ‪ .‬וצדיק שאינו גמור‬
‫‪1‬‬
‫ת א שאינו שונא דט״א בתבלית השנאה ולבן איט‬ ‫‪1‬‬
‫מואס ג״ב ברע בתבלית ובל שאין השנאה והמיאום‬
‫בתכלית ע״ב נשאר איזה שמץ אהבה ותענוג לשם‬ ‫‪1‬‬
‫ולא תפרו הבגדים הצואים לגמרי מכל וכל ולכן לא‬
‫נהפך לטוב ממש מאחר שיש לו איזה אחיזה עדיין‬ ‫‪1‬‬
‫בבגדים הצואים אלא שהוא בטל במיעוטו וכלא חשיב‬
‫ולכן נרןא צדיק ורע כפוף ובטל לו ‪ .‬ועל כן גם א ה ב ת‬ ‫יב‬
‫‪1‬‬
‫לה׳ אינו בתכלית ולכן ננך א צדיק שאינו גמור ‪ .‬והנה‬ ‫והנה‬
‫‪1‬‬
‫מדרגה זו מתחלקת לרב מ ת מדרטת בענין בחי׳ מיעוט‬
‫הרע הנשאר מאחת מארבע יסודות הרעים ובענין‬ ‫‪1‬‬
‫ביטולו במיעוטו בששים עד״מ או באלף ורבבה וכיוצא‬
‫עד״מ והן הם ב ת׳ צדיקים דדבים שבכל הדורות‬ ‫‪1‬‬
‫כדאיתא בגמ׳ דתמניסר אלפי צדיקי ‪p‬ימי קמי׳ הקב״ה‬
‫‪1‬‬
‫אך על מעלת צדיק גמור ת א שאמר רשב״י ראיתי בני‬
‫עליה והם מועטים בו' שלכן נרךאים בני עליה שמהפכין‬ ‫‪1‬‬
‫דדע ומעלים אותו לקדושה כדאיתא בזת־ בהקדמה‬
‫שכשרצה רבי חייא לעלות לחיכל ר״ש בן יוחאי שמע‬ ‫‪1‬‬
‫קלא נפיק ואמר מאן מנכון די חשוכא מהפכן לנהורא‬
‫וטעמין‬ ‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬ ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪30‬‬

‫יז‬
‫וטעמק מריח למיתקא עד לא יית‪ p‬הכא וכו׳ ‪ :‬ועוד‬ ‫ועוד‬
‫‪1‬‬
‫נקראים בני עליה מפני שגם עבודתם בבחי׳ ועשה טוב‬
‫‪1‬‬ ‫ברןום התורה ומצותיה הוא לצורך גבוה ומעלה מעלה‬
‫עד ח ם ר^עאת ולא כדי ‪-‬לדבקה בו ית׳ בלבד לרוות‬
‫‪1‬‬ ‫צמאון נפשם הצמאה לה׳ כמ׳׳ש דצי כל צמא לכו למים‬
‫וכמ׳׳ש במ׳׳א אלא כדפירשו בתימנים איזוצ חםיד‬
‫‪1‬‬ ‫המתחסד עם ^נו עם קן דיליה לייחרא קב״ה ושכינתי׳‬
‫בתחתונים וכמ״ש ברעי׳ מהימגא פ׳ תצא כברא‬
‫‪1‬‬ ‫דאשתדל בחר אבוי ואימיה דרחים לון יתיר מגרמיה‬
‫‪1‬‬ ‫ונפשיה ו ח ת ה ונשמתי׳ ט׳ ומסר גרמיה למיתה עליידצ‬
‫למיפרק לק כו׳ וכמ׳ש במ׳׳א ‪] .‬ושנידט עולים בקנה‬
‫‪1‬‬ ‫אחד כי ע׳׳י הביחחם שמבודים מנוגה מעלים מיין‬
‫נוקבין ונעשי׳ יחודים עליונים להוחד מיק ד ט חן שרט‬
‫‪1‬‬ ‫דט מימי החסדים שבכל מצוה ומצוה מרמ״ח מצוח‬
‫עשה שבולן הן ב ת חסדים ומיק דכורק דהיינו המשבח‬
‫‪1‬‬ ‫קדושח אלהות יחברך מלמעלה למטה להחלבש‬
‫‪1‬‬ ‫יו‬ ‫בחחחונים במ״ש במ״א[ ;‬ ‫יח‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
 ‫‪1‬‬
‫ש אלו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫‪1‬‬
‫פרה‬
‫‪1‬‬
‫א( מהו הפירוש ״שמגרש וטבער הרע שבה״?‪,‬‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫ב( מהו הראי׳ מהפסוק ובערת הרע וגו; שצריך לבער הרע שבחלל השמאלי ‪ -‬הרי אפשר שצריך‬
‫לבער רק המחשבה דיבור ומעשה הרעים? _ ______________________________‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫ג( בתחלה אומר ״שמגרש ומבער הרע׳‪ /‬ואח״ב אומר ״ואין הרע נהפך לטוב ממש׳‪ /‬א״ב אינו מובן‬ ‫‪1‬‬
‫האם יש בו רע או לא? _____________________‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫ד( תבאר מהו הכפל‪ ,‬צדיק שאינו גמור‪ ,‬וצדיק ורע לו?‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫ה( מהו הפירוש ״מעט מזעיר״?‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫ו( מחמת מה נכפף ובטל הרע שבחלל השמאלי שלו לטוב?‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ז( למה נדמה לו כי ויגרשהו וילך לו הרע שבו?‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
 ‫שאלות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק י׳‬
‫‪1‬‬
‫ה( ״אילו הלף והלך לו לגמרי כל הרע שבו הי׳ נהפך לטוב ממש״ ‪ -‬מצד א׳ אומר שהלך לו לגמרי‪ ,‬ומצד‬
‫‪1‬‬ ‫שני אומר שנהפך לטוב; מהו הכוונה בזה? ‪-------------------- ----------------------------------‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬ ‫ט( למה נקרא צדיק גמור בשם ״צדיק וטוב לו״?‪,‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫י( האם יכול למלאות תאות הגוף לעבודת ה׳?‪,‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫יא( ממה נמשכים תענוגי בני אדם?‪,‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬ ‫יב( איזה אהבה יש להצדיק גמור?‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫יג( למה מביא המשך הפםוק ״חקרני ודע לבבי״?‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫יד( מהו הפירוש בשינוי הלשון‪ :‬שנאה להסט״א‪ ,‬מיאוס ברע?‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫טו( מיאוס הוא היפך ממה?_‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
 ‫שאלות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק י'‬
‫‪1‬‬
‫טז( מהו הפירוש ״שמץ״?‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫יז( מהו הפירוש ״וכלא השיבי״?‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫יה( איך מפרש ״צריק ורע לו״?‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫יט( האם בצדיק שאינו גמור הוי אהבתו לה׳ בתכלית?‬ ‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫כ(‪ .‬במה מתחלקות הריבוי דרגות של צדיק שאינו גמור?‪,‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫בא( ״תמניםר אלפי צדיקי׳‪ /‬האם צדיקים גמורים או שאינם גמורים?‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫כב( למה נקראים צדיקים גמורים בשם ״בני עלי״׳?‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫בג( מי שעבודתו היא לדבקה בו ית׳ לבד‪ ,‬נקרא בני עלי׳ או לא?‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫כד( איך מפרש בתיקונים המארז״ל ״איזהו חםיד המתחםד עם קונו״?‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
 ‫‪1‬‬
‫נ סו דו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫‪1‬‬
‫פרה‬
‫פסוקים‪:‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם הפסוק‪.‬‬
‫‪ . 2‬בנוגע למה טביא אדטו״ר הזקן את הפסוק‪.‬‬
‫‪ .3‬האם‪.‬יע חידו^ז בפ^ט הפסוק על פי מה ^בתוב ?תמא כאן‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫א( ״ובערת הרע מקרבך״)תהלים לד‪ ,‬א( _______‬

‫‪1‬‬
‫ב( ״ויגר^הו וילך׳)תהלים לד‪ ,‬א(‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ג( ״?תענוגי ב?י אדם״)קהלת ז‪ ,‬יד(‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫ד( ״זה לעומת זה״)קהלת ז‪ ,‬יד(‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ה( ״תכלית עזנאה ע‪4‬נאתים לאויבים היו לי‪ ,‬חקלגי ולע לבבי״)תהלים קלט‪ ,‬כב‪-‬כג(‪,‬‬
‫‪1‬‬

‫ו( ״הוי כל צמא לכו למים״)ישעי׳ נה‪ ,‬א(‬ ‫י‬

‫‪1‬‬
‫ז( ״עולים בקנה ארזי״‪) .‬עפ״יבדאשיתטא‪,‬ה(‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
 ‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק’‬

‫מאמרי רז״ל‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪ . 2‬בנוגע למה מביא אדמו״ר הזקן את המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪ .3‬האם ןש חירוש בפשט המאמר רז״ל על פי מה קכתוב ?ת?ןא כאן‪.‬‬

‫א( ״תמניסר אלפי צדיקי קיימי קמי׳ הקב״ה״)סוכה מה‪ ,‬כ(‪.‬‬

‫ב( ״מאן מנכון די חע‪1‬וכא מהפכן לנהורא וטעמא מרית למיתקא עד לא ייתון הכא״)זדהחלקא׳ דף ד‪ ,‬א( —‬

‫נ( ״איזהו חסיד המתחסד עם קונו עם קן דיליה״)הקדמתזוהדדףא‪,‬ב(‪.‬‬

‫ד( ״נברא דאעתדל בתר אבוי ואמי׳ דרחים לון יתיר מגרמי׳ ונפ^י׳ ורוחי׳ ונהמתי׳״)זהד‪,‬דעיאמהימנאפ׳תצא(_‬

‫נושאים‪:‬‬
‫‪ . 1‬להסביר ולפרט פרטים אודות הנושא‪.‬‬

‫א( צדיק גמור‬

‫‪1‬‬
‫ב( צדיק שאינו גמור‬

‫ג( הסרת הבגדים הצואים‬

‫; ‪• 7‬‬ ‫“‬ ‫‪-‬‬ ‫‪7‬‬ ‫־‬

‫ד( צדיק וטוב לו‬

‫ה( צדיק ורע לו‬

‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק י׳‬
‫‪1‬‬
‫אחרא‬
‫לסטרא *■ ‪T T‬‬
‫עזנאה ‪ :‬׳ ‪T :‬‬
‫ו( ־ • ‪ :‬ד‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫ז( מואס ברע‬
‫‪1‬‬
‫ח( אהבה רבה בתענוגים‬
‫ץ‬ ‫־‬ ‫‪:‬־ ד‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ט( חבה יתירה הנ״ל‬
‫ד‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫ד‬ ‫■‬

‫‪1‬‬
‫י( ביטול במעוטו ‪ . .‬בעעים ‪ ..‬באלף ורבבה‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫יא( בני עליה‬
‫‪1‬‬

‫יב( מיין נוקבין‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫יג( מיין דבורין‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫טייטשן‪:‬‬
‫‪ .1‬לתרגם ‪ -‬ט‪.‬ייםע‪ ,‬ברור בל מלה‪.‬‬
‫‪ .2‬כש;ש שתי תיבות‪ ,‬לתרגם ההפרע ביניהם‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫א( מגביר ____________‬ ‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
 ‫‪%1‬‬
‫תניא‬
‫פרה יא‬ ‫••‬ ‫••‬

‫ת‪ 1‬כן הפרק‪:‬‬

‫‪ A‬זה לעומת זה‬
‫‪ A‬רשע וטוב ל‪ 1‬לעומת צדיק ורע ל‪1‬‬
‫‪ A‬מדרגות חלוקות ןע?ין כמות ואיכות הביטול‬
‫‪ A‬הרהורי עבירה‬
‫‪ A‬רשעים מלאים חרטות‬
‫‪T -‬‬ ‫‪• •• :‬‬ ‫*‬ ‫ד‬ ‫‪:‬‬

‫‪ A‬רשע ורע לו‬

‫א‪ 1‬ר‪ 1‬ת הפרק‪:‬‬

‫זה לעומת זה‪.‬‬
‫דער רבי נעזיא דורנו האט דערציילט אז אן אפיקורוס האט אמאל געפרעגט ביים צמח‪-‬צדק‬
‫פארוואם אין מגילת אסתר זטטייט ראם ווארט ״יהודים״ מערסטנם טיט איין יוד‪ ,‬אבער דארט‬
‫וואו עם רעדט זיך וועגן דער גזירה עטייט ״יהודיים״‪ ,‬מיט צוויי יודין‪ :‬״ביהודיים לאבדם״? האט‬
‫דער צמה‪-‬צדק געענטפערט‪ :‬״יוד״ איז צען‪ ,‬וואס דאם גייט אויף די צען כהות פון נפזט ‪ -‬די גפע‬
‫האלקית האט צען כהות און די נפ^ט הבהמית האט צ ק כ־חות‪ .‬עם זיינען פאראן אידן וואם לאזן‬
‫זיך פירן בלויז פון די צ ק כהות פון נפ^גז האלקית און עם זיינען אויך דא אידן וואם דער נפ^ט‬
‫הבהמית זטטארקט זיך ביי זיי און זיי לאזן זיך פירן פון די צק כהות פון נפזגז הכהמית און יצר‬
‫הרע‪ .‬המן הרעע האט געוואלט אומברענגען חם ו^לום אלע אידן‪ ,‬אויך די וואם לאזן זיך פירן פון‬
‫יצר הרע‪ ,‬ד‪.‬ה‪ .‬אויך די וואם דינ ק ןהוךיים מיט צוויי ״יודין״ ‪ -‬די וואס ווערן באהער^טט פון די‬
‫צווייטע יצר‪-‬הרע׳דיקע צ ק כהות‪ .‬האט יענער ווידער געפרעגט‪ :‬פארוואם נאך דעם ווי די גזירה‬
‫איז ^טוין בטל געווארן ^טטייט ווידער אייניקע מאל ״יהודיים״ מיט צוויי יודין? האט דער צמח־צדק‬
‫געענטפערט‪ :‬אז נאכדעם ווי אידן האבן דורכגעלעבט די גזירת המן‪ ,‬און נעזק די ג‪-‬ט׳לעכע י^טועה‪,‬‬
‫האבן אויך יענע אנדערע אידן תזטובה געטאן און געווארן גלייך מיט די אידן וואם לאזן זיך פירן‬
‫בלויז פון דער נפזט האל־קית און יצר טוב ‪ -‬די צוויי ״יודין״ האבן זיך אויסגעגליכן‪.‬‬
‫)שיעורים בספר התגיא(‬
 ‫ליקוטי אמחם‬ ‫‪30‬‬ ‫יי‬

‫פרק יא‬ ‫פ ר ק י א ח ה לעומת זה רשע וטיב'לו לעומת צדיק‬ ‫פרה יא‬

‫ורע לו דהיינו שהטוב שבנפשו האלהי'‬
‫שב מות ובחלל הימני שבלבו כפוף ובטל לגבי דדע‬
‫מהקליפה שבחלל השמאלי וזה מתחלק גם כן לרבבות‬
‫מדרגות חלוקות בענק כמות ואיכות הבי טל וכפיפת‬
‫ד ט ב לרע ח״ו יש ט שהכפיפה והבי טל אצלו מעט‬
‫מזער ואף גם זאת אינו ב ת מדו ת ולא תדיר לפר ‪p‬ם‬
‫קרובים אלא לעתים רחוקים מתגבר דדע על ד ט ב‬
‫וכובש את העיר קטנה הוא הגוף אך לא כולו אלא‬
‫מקצתו לבד שיהיה סר למשמעתו ונעשה לו מרכבה‬
‫ולבוש‬
 ‫טז‬ ‫ליקוטי אמרים‬
‫ולבוש להתלבש בו א' משלשה לבושיה הנ״ל דהיינו‬
‫או במעשה לבד לעשות עבירות קלות ולא חמורות‬
‫ח״ו או בדיבור לבד לדבר אבק לשון רדע וליצנות‬
‫ובהאי גוונא או במחשבה לבד דדרורי עבירה הקשים‬
‫מעבירה וגם אם אינו מהרהר בעבירה לעשותה אלא‬
‫בענין זיווג זכר ונקיבה בעולם שעובר על אזהרת‬
‫התורה ונשמרת מכל דבר רע שלא יהררד ביום ט'‬
‫או שהיא שעת הכושר לעסוק בתורה ו ת א מפנה ל ט‬
‫לבטלה כדתנן באבות הניעור בלילה ט׳ ומפנה לבו כו׳‬
‫שבאחת מכל אלה וכיוצא בהן נרךא רשע בעת ההיא‬
‫שהרע שבנפשו גובר ט ומתלבש בגו ט ומחטיאו‬
‫ומטמאו ואח״ב גובר בו הטוב שבנפשו האלהי׳ ומתחרט‬
‫ומבקש מחילה וסליחה מה' וה' יסלח לו אם שב‬
‫בתשובה דדאויה על פי עצת חכמינו ז״ל בשלשה‬
‫חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש ט'כמ״ש במ״א ‪.‬‬
‫ויש מי שדדע גובר בו יותר ומתלבשי׳ ט כל שלשה‬
‫לבושים של דדע ומחטיאו בעבירות חמורות יותר‬
‫ובעתים כךובים יותר אך בינתיים מתחרט ובאים לו‬
‫הרתרי תשובה מבחי' הטוב שבנפשו שמתגבר קצת‬
‫בינתיים אלא שאין לו התגברות כל כך לנצח את דדע‬
‫לפרוש מחטאיו לגמרי להיות מודה ועוזב ועל זה אמרו‬
‫רז״ל רשעים מלאים חרטות שרט רוב הרשעים שיש‬
‫בחי' טוב בנפשם עדיין ‪ .‬אך מי שאינו מתחרט לעולם‬
‫ואין באים לו דדהורי תשובה כלל נרךא רשע ורע לו‬
‫שדדע שבנפשו הוא לבדו נשאר ברךט כי גבר כל כך‬
‫על הטוב עד שנסתלק מרךט ועומד בבחי' מ ‪p‬ף עליו‬
‫מלמעלה ולכן ארז״ל כל בי עשרה שכינתא^ שריא ;‬
‫ודכינוני‬
 ‫ש אלו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרס יא‬
‫א( מהו הלעומת זה של ״רשע וטוב לד?‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫ב( כמה מדריגות יש ב״רשע וטוב לד?‪,‬‬

‫ג( מהו הפירוש ״כמות ואיכות הביטול״?‪.‬‬

‫ד( מהו הפירוש ״מרכבה״?‪.‬‬

‫ה( למה הוי הרהורי עבירה קשה מעבירה?‪.‬‬

‫ו( מה למדים מהפסוק ״ונשמרת מכל דבר רע״?‪.‬‬

‫ז( מתי נקרא ״רשע וטוב לו״‪ ,‬קודם שעשה תשובה או אחר שעשה תשובה?‪.‬‬

‫ח( ה״רשע וטוב לו״‪ ,‬מה נקרא לענין שכר ועונש?‪.‬‬

‫נ סו דו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרס יא‬
‫פסוקים‪:‬‬
‫‪ . 1‬ל תרג ם הפסוק‪.‬‬
‫‪? . 2‬נוגגג ל מ ה מבי א אדמו״ר הזקן א ת ה פ סו ק‪.‬‬
‫‪ . 3‬האם ן ע הי דו ע ב פ ע ם ה פ סו ק על פי מ ה ע כ ת ו ב ב תנן א באן‪.‬‬

‫זה״ ) ק ה ל ת ז‪ ,‬יד(_____________ ________‬ ‫א( ״וזה לעומת‬

‫רע״ ) ד כ די ם כג‪ ,‬י(‬

‫דבר ▼‬
‫‪TT‬‬ ‫מכל‬
‫״ונזצזמרת • ‪T‬‬
‫ז•ז‪-‬י ‪T‬‬ ‫ב(‬

‫)דאה בסדבד ל‪ ,‬ו( ‪.‬‬ ‫ג( ״וה׳ יסלח לו״‬

‫מאמרי רז״ל‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתו־גם ה ט א טד רז״ל‪.‬‬
‫‪ . 2‬ענוגע ל מ ה מבי א אל־מו״ר הזקן א ת ה מ א מ ר רז״ל‪.‬‬
‫‪ . 3‬האם ן ע הי דו ע כ פ ע ט ה מ א מ ר רז״ל על פי מ ה ע ב תו ב ב תנן א כאן‪.‬‬

‫הגוף״ )נ ד די ם לב‪ ,‬ב(‬ ‫א( ״העיר קטנה הוא‬

‫הרע״ ) ד א ה בבא בתדא ק ס ת א( ‪,‬‬ ‫ב( ״אבק ל^טון‬

‫מעבירה״ )יו מ א כט‪ ,‬א(‬ ‫ג( ״הרהורי עבירה הק^ים‬

‫‪1‬‬

‫בי‪1‬ם כר״ )כתובות מו‪,‬א( ‪.‬‬ ‫ד( ״עלא יהלהר‬

‫‪1‬‬
‫נ קודו ת לחזרה בתניא ‪ -‬פ ר ק יא‬

‫ה( ״הניעור בלילה כו׳ ומפנה לב‪1‬״)אבות ג‪ ,‬ד(‪.‬‬

‫ו( ״^טל׳^ה חלוהי כפרה ע‪1‬הי׳ ר׳ י^!זמעאל דור^!‪1‬״)יוטא פו‪ ,‬א(‬

‫••‬ ‫ד‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫ד ד‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪••1‬‬ ‫'‬

‫חרטות״ )נ ד רי ם ט‪ ,‬ב( ‪.‬‬ ‫ז( ״רעזעים מלאים‬

‫)סנהדרין לט‪ ,‬א(‬ ‫^‪ 1‬־'׳״‬ ‫ח( ״אכל בי ע^רה ^כינתא‬

‫נושאים‪:‬‬
‫‪ . 1‬ל ה ס בי ר ולפרט פ ר טי ם או דו ת הנו ^ א‪.‬‬

‫א( רשע וטוב לו‬

‫ב( מרכבה ולבוש‪,‬‬

‫ג( עבירות ‪ . .‬ליצנות‬

‫ד( רשע בעת ההיא‬

‫הרשעים‬
‫ה( ' רוב ‪ ; T‬ד •‬
‫‪1#‬‬
‫תניא‬
‫פרה יב‬ ‫•»‬ ‫••‬

‫תוכן הפרק‪:‬‬
‫הבינ‪1‬ני; בעת התפלה ולאחר התפלה‬ ‫‪A‬‬
‫מ‪1‬ח עזליט על הלב‬ ‫‪A‬‬
‫יתרון הא‪1‬ר מן החועך‬ ‫‪A‬‬
‫הרהורי עבירה קע‪5‬ים מעבירה‬ ‫‪A‬‬
‫לגמול לחייבים טובות‬ ‫‪A‬‬

‫אודות הפרק‪:‬‬
‫לחייבים ט‪ 1‬בות‬
‫לגמ‪ 1‬ל ‪• 7 ~ :‬‬
‫•‪:‬‬
‫ר׳ סעגדר מעקלאב‪ ,‬מחסידיו ^{ל אדמו״ר הזקן‪ ,‬דוןה עעיר גדול ובעירו גר יהודי ^הלעין עליו‬
‫ל^צלטונות‪ ,‬ובעהבות ההל^צ‪1‬גה התדרדרו עסהיו עד ^צירד מגכסיו והעגי‪ .‬כעבור ;צגים הוא הצליח‬
‫־‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪7‬‬ ‫“‬ ‫“‬ ‫‪• • .• • • • :‬‬ ‫‪7‬‬ ‫• ‪7 :‬‬ ‫‪-‬‬ ‫••• ‪7‬‬ ‫־‬ ‫‪17‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪: -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1:‬‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫־‬

‫להשתקם וחזר להיות עעיר‪.‬‬

‫לימים‪ ,‬חלה אותו מל^צין במחלה סופנית והיה מרותק למיטת חוליו‪ .‬ר׳ סענדר זצמע זאת והלך‬
‫־ י‬ ‫‪7 :‬‬ ‫־‬ ‫‪7‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1 7‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪7 7 :‬‬ ‫‪• 7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫'‬ ‫‪* 7 :‬‬

‫לבקר אותו‪ .‬כולם סבדו שבודאי הוא הולך להוכיח אותו על הצרות שעע‪ 4‬ה לן זצבגללן הוא חולה‬
‫‪...‬‬ ‫‪17‬‬ ‫• ‪7 :•*.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫•‪*.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫“‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫־• ‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫־ •♦‪1‬‬ ‫‪:‬‬

‫במחלה נוראה‪ .‬אך ד׳ סענדד דזגיע לביתו‪ ,‬שוחח ועודד אותו‪ ,‬ולפני שדזלך לזניה לו מתדזת הכרית‬
‫אל־בע מאות רובל‪ ,‬סכום עתק באותם ימים‪ ,‬לצךכי רפואתו‪.‬‬
‫המאורע לזתפרסם וכאשר אדמו״ר הזקן שמע על כך‪ ,‬הוא הניב שלכך התכוון כשכתב בסיום‬
‫פרק יב בתניא‪ :‬״שלא לשלם לו כפעלו חם־ושלום‪ ,‬אלא אדרבה לגמול לחייבים טובות‪ ,‬כמו‬
‫שכתוב בזוהר ללמוד מיוסף עם אחיו״!‬
‫מסופר‪ ,‬כי כאשר ר׳ סענדר נפטר‪ ,‬היה אלמו״ר הזקן בשקלאב‪ ,‬והוא דזלך לנחם את אביו על‬
‫מות ןנו יחידו‪ .‬ואמר אדמו״ר הזקן לאביו‪ :‬״מדוע דזנכם דואגים על בנכם‪ ,‬הוא כבר בגן־עדן״‪.‬‬
‫והוסיף ואמר כי ״סענדר שלכם בייש אותי‪ .‬כי כשהסתובבתי בהיכלות עליונים‪ ,‬ראיתי אותו‬
‫בהיכלות גבוהים מאוד‪ ,‬ועל שאלתי כיצד הגיע לכאן? ענה‪ :‬רבי! רבי! אתם תשאלו שאלה כזאת?‬
‫‪7‬‬ ‫•• ‪7‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‪*.‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫*‪•.‬‬ ‫•‬ ‫*‪*.‬‬ ‫‪7 7‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫׳‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫‪7‬‬ ‫••‬ ‫‪:‬‬

‫הלא כתוב ׳צדקה תרומם׳!״‬ ‫••‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪7‬‬

‫)״למען ידעו בנים יוולדו״ עמוד ‪ - 275‬״ללמוד איך להתפלל״ ח״ד עמוד רלה(‬
 ‫יד‬ ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪32‬‬ ‫יט‬
‫פרק יב‬
‫אין דדע גובר‬ ‫פרס יב והבינוני הוא שלעולם‬ ‫פרק יב‬
‫כל כך לכ מ ש את העיר קטג׳‬ ‫י‬
‫להתלבש בגוף להחטיאו דהיינו ששלש' לכושי נפש‬
‫הבהמית שרט מחשבה דבור ומעשה שמצד הקליפ׳‬
‫אק גוברים בו על נפש האלהית להתלב ש בגוף כ מ ת‬
‫ובפה ובשאר רמ״ח אברים להחטיאם ולטמאם ח״ו‬
‫רק ׳ שלשה לבושי נפש האלהית רט לבדם מתלבשים‬
‫בגוף שדט מחשבה דבור ומעשה של תרי״ג מצות‬
‫דטורה ולא עבר עבירה מימיו ולא יעמר לעולם ולא‬
‫נקרא עליו שם רשע אפי׳ שעה אחת ו ת ע א^ד כל ימיו‬
‫כ‬
‫אך מהות ועצמות נפש האלהית שהן עשר בחינותיה‬ ‫אך‬
‫לא להן לבדן המלוכה והממשלה בעיר קטנה כי אם‬
‫בעתים מזומנים כמו בשעת רך א ת שמע ותפלה שהיא‬
‫שעת מותן דגדלות למעלה וגם למטה היא שעת‬
‫הכושר לכל אדם שאז מקשר חב״ד שלו לה׳ להעמיק‬
‫דעתו בגדולת א״ם ב״ה ולעורר את ה אדגה כרשפי‬
‫אש בחלל הימני שבלבו לדבקה בו ב ‪p‬ום התורה‬
‫ומצותיה מאדטה שזדו ענין המבואר בקד את שמע‬
‫דאורייתא וברכותיה שלפניה ולאחריה שהן מדרבנן‬
‫הן הכנה לקיום ר^׳ש כמ׳׳ש במ״א ואז הרע שבחלל‬
‫השמאלי כפוף ובטל לטוב המתפשט בחלל הימני‬
‫מחב״ד שבמוח דט ‪p‬שרים בגדולת א״ם ב׳׳ה ‪ .‬אבל‬
‫אחר התפלח בדטתל ‪ p‬ת דטוחין דגדלות א״ם ב״ה רדי‬
‫טו‬ ‫דדע תזר וניעור בחלל השמאלי ומתאוד‪ ,‬תאור‪ ,‬לתאות‬ ‫כא‬
‫רק‬
‫עוה״ז ותענוגיו ‪ .‬רק מפני שלא לו לכדו משפט המלוכה‬ ‫רק‬

‫ור‪,‬ממשלד‪ ,‬בעיר אינו יכול לדוציא תאוחו מכח אל‬

‫ד‪,‬פועל לד‪,‬תלבש באברי ד‪,‬גוף במעשר‪ ,‬דבור ומחשבד‪,‬‬
‫ממש‬
 ‫יז‬ ‫ליקוטי אמרים‬
‫ממש להעמיק מחשבתו בתענוגי עוה״ז איך למלאת‬
‫תאות לבו כי המוח שליט על הלב ]כמ״ש בר״מ פ'‬
‫פינחס[ בתולדתו וטבע יצירתו שכך נוצר האדם‬
‫ב תלד תו שכל אדם יכול ברצונו שבמות להתאפק‬
‫ולמשול ברוח ת או ת שבלבו שלא למלאת משאלות‬
‫לכו במעשה דבור ומחשבה ולהסיח ד ע ת לנמרי‬
‫מתאות לבו אל ההפך לגמרי ובפרט אל צד הקדושה‬
‫כדכתיב וראיתי שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון‬
‫האור מן החושך פי׳ כמו שהאור יש לו יתרון ושליטה‬
‫וממשלה על החושך שמעט אור גשמי דוחה הרבה מן‬
‫החשך שנדחה ממנו מאליו וממילא כך נדחה ממילא‬
‫סכלות דדבה של הקליפה וס״א שבחלל השמאלי‬
‫]כמאמר ח״ל אלא אם כן נכנס בו ח ח שטות ובו׳[‬
‫מפני החכמה שבנפש האלהית שבמוח אשר רצונה‬
‫למישול לבדה בעיר ולהתלבש בישלשה לבושיה הנ״ל‬
‫כב‬ ‫בכל הגוף כולו כנ״ל שהם מחשבה דבור ומעשה תרי״ג‬ ‫טז‬
‫ואעפ״ב‬ ‫מצות התורה כנ״ל ואעפ״ב אינו נרךא צדיק כלל מפני‬ ‫ואעפ“כ‬
‫שיתרון הזה אשר לאור נפש האלהית על החושך וסכלות‬
‫של הקליפה הנדחה ממילא אינו אלא בשלשה לבושי׳‬
‫הנ״ל ולא ב מ ת ת ה ועצמותה על מהותה ועצמותה של‬
‫הקליפה כי‪ .‬מ ת ת ה ועצמותה של נפש הבהמית‬
‫שמהקליפה שבחלל השמאלי לא נדחה כלל ממ^מו‬
‫בבינוני אחר התפלה שאין רשפי אש אהבת ה׳‬
‫בהתגלות לבו בחלל הימני כי אם ת כו רצוף אהבה‬
‫מ סו ת ת שהיא אהבה הטבעית שבנפש האלהית‬
‫כמ״ש לקמן ואזי יכול להיות סכלות הכסיל דדע‬
‫ברתגלו׳ לבו בחלל השמאלי להתאות תאוה לכל ענייני‬
‫גשמיות‬
 ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪34‬‬

‫גשמיות עוה״ז בין בהיתר בין באיסור ח׳׳ו כאלו לא‬

‫דתפלל כלל אלא שבדבר איסור אינו עולה בדעתו‬
‫לעשות האיסור בפועל ממש ח״ו אלא דדודרי עבירה‬
‫הקשיס מעבירה יכוליס לפעול לעלות למוחו ולכלכלו‬
‫יז‬ ‫מתורה ועבורה וכמאח״ל ג׳ עבירות אין אדם ניצול מהן‬ ‫כג‬
‫רק‬
‫בכל יום הרתר עבירה ועיון תפלה בו' רק שלזה מועיל‬ ‫רק‬
‫ת שי מו במותן ויראת ה׳ ו א הב ת המסותרת בחלל‬
‫הימני לר«תגבר ולשלוט על ת ע הזה המתאוד‪ .‬תאור‪.‬‬
‫שלא לדדות לו שליטד‪ ,‬וממשלד‪ .‬בעיר לתציא חאותו‬
‫מכת אל הפועל ל ת ל ב ש באברי הגוף ואפי׳ במוח‬
‫לבדו ל תר‪.‬ר ברע אין לו שליטר‪ .‬וממשלר‪ .‬לר‪.‬רהר ח ‪r‬‬
‫ברצונו שבמוחו שיקבל ברצון ח״ו ת ת ר זר‪ .‬ת ע‬
‫העולד‪ .‬מאליו מד‪.‬לב למוח כנ״ל אלא מיד בעליית לשם‬
‫דו ח ת בשתי ‪T‬ים ומסיח דעתו מיד שנזכר שהוא‬
‫ה תדר רע ואינו מקבלו ברצון אפי' ל ת ת בו ברצון‬
‫וכ׳׳ש לד‪.‬עלותו על הדעת לעשותו ח״ו או אפי׳ לדבר‬
‫בו כי המד‪.‬ת‪.‬ר ברצון נק' רשע באותר‪ .‬שעד‪ .‬ור‪.‬בינוני‬
‫אינו רשע אפי' שער‪ .‬אחת לעולם‪ .‬וכן בדברים‬
‫שבין אדם לחבירו מיד שעולר‪ .‬לו מד‪.‬לב למוח איזו‬
‫טינא ושנאו*‪ .‬ח״ו או איזו קנאד‪ .‬או כעם או קפידא‬
‫ודומיהן אינו מקבלן כלל ב מו ת וברצונו ואדרבד‪ .‬המוח‬
‫שליט ומושל ברוח שבלבו לעשות ת‪ .‬פ ך ממש‬
‫לרתנהג עם חבירו במרת חסד וחיבה י ת ד‪ .‬מודעת לו‬
‫לסבול ממנו עד קצר‪ .‬האחרון ולא לכעוס ח״ו וגם שלא‬
‫לשלם לו בפעלו ח״ו אלא אדרבר‪ .‬לגמול לתיבים‬
‫טובות כמ״ש ב ז ת ללמוד מיוסף עם אחיו ‪:‬‬
‫ובזר‪.‬‬
 ‫ש אלו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרה יב‬
‫א( מהו מדריגת הבינוני?‪,‬‬

‫ב( מהו הפירוש ש״הבינוני ‪ . .‬לא עבר עבירה מימיו ‪ . .‬ולא נקרא עליו שם רשע אפי׳ שעה אהת״? _‬

‫ג( באיזה זמן מושל ושולט מהות ועצמות הנפש האלקית בבינוני?‪.‬‬

‫ד( מהו מוחין דגדלות?‪.‬‬

‫ה( למה אחר התפלה אינו יכול להוציא תאותו מהכח אל הפועל?‪.‬‬

‫ו( מהו החילוק בבינוני בין מחשבת היתר למחשבת איסור?‪.‬‬

‫ז( מהו המשל ״כיתרון האור מן החשך״?‬

‫ח( מהו החילוק באם נופל הרהור במוחו או מקבל ברצון?‪.‬‬

 ‫שאלות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק יב‬

‫ט( ״וכמארז׳ל נ׳ עבירות אק ארם ניצול מהן בכל יום דדהורי עבירה ועיון התפלה וכו׳ ‪ -‬למה לא מנה עבירה הג׳?‪,‬‬

‫י( מהו בינוני בין אדם למקום‪ ,‬ומהו בינוני בין אדם לחבירו?‪.‬‬

‫יא( מהו הפירוש ״לגמול לחייבים טובות״? ולמה?‪.‬‬

‫יב( בתוב םיכום ותובן פרק יב‪.‬‬

‫הוס פ ח‬
 ‫נ קו דו ת ל חז ר ה כ תני א‬
‫פרס יב‬
‫פסוקים‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם הפסוק‪.‬‬
‫‪ . 2‬בנוגע למה מביא אדמו״ר הזקן את הפסוק‪.‬‬
‫‪ .3‬האם ‪,‬יע הידוע בק^ט הפסוק על פי מה עכתוב בתנןא כאן‪.‬‬

‫קטנה״ ) ק ה ל ת ט‪ ,‬יד(‬ ‫א( ״העיר‬

‫ההועזך׳ ) ק ה ל ת ב‪ ,‬יג(‪.‬‬ ‫ב( ״וראיתי ^יע‪ 1‬יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן‬

‫אהבה״ ) שי ד השידים נ‪ ,‬י( ‪,‬‬ ‫ג( ״תוכו רצוף‬

‫מאמרי רז״ל‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪? .2‬נוגע למה מביא אדמו״ר הזקן את המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪ .3‬האם _יע הידוע בקעט המאמר רז״ל על פי מה עכתוב בתנןא כאן‪.‬‬

‫)זוהד חלק ג דף דכד‪ .‬א( __________‬ ‫א( ״המוח שליט על הלב״‬

‫שטות״ )סו טה ג‪ ,‬א( ‪.‬‬ ‫ב( ״]אין אדם עובר עבירה[ אלא אם כן נכנם בו רוח‬

‫עבירה״ )יו ס א כט‪ ,‬א( ‪,‬‬ ‫ג( ״הרהורי‬

‫יום״ ) בב א בתרא קסד‪ ,‬ב( ‪.‬‬ ‫ד( ״נ׳ עבירות אין אדם ניצול מהן בכל‬
‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק יב‬

‫כו׳״ ) נ ד ה יג‪ ,‬ב( ‪,‬‬ ‫ה( ״המהרהר ברצון‬

‫טובות״ )עפ״י ברבת הגומל( ‪,‬‬ ‫ו( ״לגמול לחיבים‬

‫אחיו״ ) ז ה ר חלק א דף רא‪ ,‬א( ‪.‬‬ ‫ז( ״ללמור מיוסף ע□‬

‫נושאים‪:‬‬
‫‪ , 1‬להסביר ולפרט פרטים אוד‪ 1‬ת הנו^א‪.‬‬

‫מימיו‬
‫עבירה •‪TT‬‬
‫עבר ־•' ‪T‬‬
‫א( ולא ד ־‬

‫ב( ולא‪.‬יעבור לעולם ‪,‬‬

‫ג( שם רשע‬

‫ר( שעת מוחין דגדלות למעלה‬

‫ה( שעת הכושר‪.‬‬

‫ו( וברכותיה ‪ . .‬לאחריה ‪ . .‬הן הכנה לקיום הקריאת שמע‪.‬‬

‫ז( חוזר וניעור‬

‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק יב‬

‫ח( מכח אל הפועל‬

‫ט( מעט אור ג^^טמי דוחה הרבה חו^^זך‬

‫י( אהבה מסותרת‬

‫יא( אהבה הטבעית‬

‫יב( כאילו לא התפלל כלל‬

‫יג( עיון תפלה‬

‫יד( הרעזימו במוחין‬

‫טייטשן‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם ‪ -‬ם‪.‬ייטע‪ ,‬ברור בל מלה‪.‬‬
‫‪ .2‬כ ע! ע עתי תיבות‪ ,‬לתרגם ההפרע ביניהם‪.‬‬

‫א( גובר _____________‬

‫קטנה‪.‬‬
‫העיר ‪ 1:‬־ ‪T‬‬
‫ב( לכבוש את ‪• 7‬‬

‫ג( בעתים מזומנים‪,‬‬

‫‪#‬ז‬
‫תניא‬
‫פרה ע‬
‫תוכן הפרק‪:‬‬
‫‪ A‬זה וזה שופטן ולא זה הה מושלים‬
‫‪ A‬אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אין ןכול לו ‪ -‬ומהו העזר‬
‫‪ A‬כרשע ולא רשע ממש‬
‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T :‬‬

‫‪ A‬בינוני העוסק בתורה פל דזיום‬

‫‪ A‬בינוני המתפלל ^ היום‬
‫‪ A‬הרע הוזר וניעור‬
‫‪ A‬אמת‪ ,‬אמת לאמתה‪ ,‬שפת אמת‬

‫אורות הפרק‪:‬‬
‫מלחמת יצר טוב נגר‪,‬יצר הרע בבינוני‬
‫דער רבי ?שיא דורנו האט געזאגט אין דער התוועדות פון אחרון של פסח שנת תשכ״א‪ :‬עם דינען פאראן‬
‫צוויי ריעות ווענן רעם וואם רער נביא זאנט ווענן משידז‪-‬צ‪.‬ייטן‪ :‬״וגר זאב עם כבש״‪ ,‬אז א וואלף מיט א‬
‫שעפם וועלן הויזן צוזאמען און אזוי ווייטער ‪ -‬איין דעה)רער רמב״ם וכר( האלט‪ ,‬אז ראם איז בלויז א משל‬
‫אויף די פעלקער און‪ ,‬להקדיל‪ ,‬אידן; און א צוריטע דעה)רער ראב״ד רמב״ן וכר( זאגט‪ ,‬אז עם מיינט אויך‬
‫אין פשוט׳ן זינען ‪ -‬שלום צווישן די דזיות‪ ,‬ודיל עם וועט איננאנצן פארענדערט ווערן זייער טבע‪ .‬דזסידות‬
‫נעמט אן ווי די לעצטע דעה‪ ,‬און רער רבי נשיא דורנו האט עם אזוי דערקלערט‪ :‬אזוי ווי עם וועט דעמאלט‬
‫הערשן שלום ביי די וואם זיינען רער עיקר און תכלית פון רער בריאה‪ ,‬וואם ראם איז רער מענטש‪ ,‬און‬
‫ב?רט בןי די וועלכע ווערן נערופן ״אדם אתם״ ‪ -‬״אתם קרויים אדם״‪ ,‬וואם ראם מיינט אידן ‪ -‬איז דורך‬
‫דעם וואם ביי אידן וועט עין שלום צווישן נפש האלקית און נפש הבהמית‪ ,‬ווייל עם וועט מקוןם ווערן ״ואת‬
‫רוח הטוקאה אעביר מן האלץ״‪ ,‬וועט דאם ווירקן אז אויך אין די אנדערע טיילן פון דער בריאה זאל עין‬
‫שלום‪ ,‬ביז אז אויך די חיות וועלן לעבן בשלום איינער מיט דער צווייטער‪.‬‬
‫ע^פת אמת תכ‪1‬ן לעד‬
‫באופן כללי ן״אמת״ יש שלש מרדנות כלליות‪ (1 :‬״שפת אמת״‪ (2 ,‬״אמת״‪ (3 ,‬״אמת לאמיתו״‪.‬‬
‫עם ״שפת אמת״ מופנים את ה״אמת״‪ ,‬ועם ה״אמת״ מופנים את ה״אמת לאמיתו״‪ .‬אולם כאשר האדם‬
‫אינו אוחז אפילו ב״שפת אמת״‪ ,‬הרי שאז המצב הוא כפי שרשב״ץ הןה אומר‪ :‬הוא לומד והוא מבין‪ ,‬אבל‬
‫מבחינה מעשית כל זה ״לא פנע ולא ננע״! השפעת הלימוד וההבנה עליו הם אפםיים‪.‬‬
‫‪ _ _ .‬ן ן ‪ ,‬ן‬ ‫‪. -‬‬ ‫_‬ ‫ץ‬ ‫‪.‬‬ ‫_‬ ‫ץ ‪-‬‬ ‫ץ ‪-‬‬ ‫‪..‬‬ ‫^‬ ‫ץ‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬

‫)ספר השיחות תרצ״ו ע׳ ‪(1 2 6‬‬

 ‫יח‬ ‫ליסוטי אמרים‬ ‫יח‬
‫כד‬
‫פרק יג ובזה יובן לשו מאמרז״ל‬
‫פרק יג‬
‫פרק יג‬ ‫בינונים זה וזה‬
‫שופטן ^פי׳ יצר טוב ויצר הרע[‬
‫ת‪:‬תיב בי יעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו‬
‫ולא אמרו זה וזה מושלים ח״ו כי כשיש איזו שליטה‬
‫וממשלה ליצר דרע בעיר קטנה אפי' לפי שעה קלה‬
‫נקרא רשע באותה שעה אלא היצה״ר אינו רק עד״מ‬
‫כמו שופט ודיין האומד דעתו במשפט ואעפ״ב יכול‬
‫להיות שלא יהיה פסק הלכה כך למעי׳טה מפני שיש‬
‫עוד שופט ודיין החולק עליו וצריך להכריע ביניהם‬
‫והלכה כדברי המכריע כך היצה״ר אומר דעתו בחלל‬
‫השמאלי שבלב ומהלב עולה למוח להח־ד בו ומיד‬
‫חולק עליו השופט השני ישהוא הנפש האלהית שבמוח‬
‫דמתפשט בחלל הימני שבלב מקום משכן היצר טוב‬
‫והלכה כדברי המכריע הוא הקב״ה העוזרו להיצר טוב‬
‫כמאמר רז״ל אלמלא הקב״ה עוזרו אין יכול לו והעזר‬
‫ד«יא ההארה שמאיר אור ה' על נפש האלהית להיות‬
‫כה‬ ‫לה יתרון ושליטה על סכלות הכסיל ויצה״ר כיתרון‬
‫אך‬ ‫האור מן הת שך כנ״ל‪ .‬אך מארד שדדע שבחלל‬
‫השמאלי בבינוני הוא בתקפו כתולדתו להתאות תאוה‬
‫לכל תענוגי עוה״ז ולא נתבטל במיעוט לגבי רטוב ולא‬
‫נדחה ממקומו כלל רק שאין לו שליטה וממשלה‬
‫להתפשט באברי הגוף מפני הקב״ה העומד לימין אביון‬
‫ועוזר ומאיר לנפש האלהית לכן נרךא כרשע כמארז״ל‬
‫אפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה‬
‫בעינ ‪ 7‬כרשע ולא רשע ממש אלא שיחזיק עצמו‬
‫לבינוני ולא להאמין להעולם שאומרים שדדע שבו‬
‫נתבטל לגבי הטוב שזו מדרגת צדיק אלא יהיה בעיניו‬
‫כאלו‬
 ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪36‬‬
‫כאלו מהותו ועצמותו של הרע הוא בתקפו ובגבורתו‬
‫בחלל השמאלי כ ת ל ר ת ולא חלף והלך ממנו מאומה‬
‫יט‬ ‫ואררבה נתחזק יותר בהמשך הזמן שנשתמש בו הרבה‬
‫ואף מי‬ ‫באכילה ושתיה ושאר ענייני עוה״ז ואף מי שבתורת‬
‫הי חפצו ויהגה בה יומם ולילה לשמה אין זו הוכחה כלל‬
‫שנדחה דדע ממ ‪p‬מו אלא יכול להיות שמהותו ועצמותו‬
‫ת א בתקפו ובגבורתו במרןמו בחלל חשמאלי רק‬
‫שלבושיו שהם מחשבה דבור ומעשה של נפש‬
‫הבהמית אינן מתלבשים במוח והפה והידים ושאר‬
‫אברי הגוף מפני ה' שנתן שליטה וממשלה למוח על‬
‫הלב ולכן נפש האלהית שבמוח מושלת בעיר קטנה‬
‫אברי הגוף כולם שיהיו לבוש ומרכבה לשלש' לבושיה‬
‫שיתלבשו ברט שרט מחשבה דבור ומעשה של תרי״ג‬
‫מצות ה ת ר ה אבל מ ת ת ה ועצמותה של נפש האלהית‬
‫אין לה שליטה וממשלה על מרדתה ועצמותה של נפש‬
‫הבהמית בבינוני כי אם בשעה שאהבת ה' רזא‬
‫בהתגלות לבו בעתים מזומנים כמו בשעת התפלה‬
‫וכיוצא בה ואף גם זאת הפעם אינה רק שליטה וממשלה‬
‫לבד כדכתיב ולאום מלאום יאמץ כשזה קם זה נופל‬
‫וכשזה קם בו׳ שנפש האלהית מתאמצת ומתגברת על‬
‫נפש הבהמית במ ‪p‬ר הגבורות שהיא בינה להתבונן‬
‫בגדולת ה' א״ם ב״ה ולתליר אהבה עזה לה׳ כרשפי‬
‫אש בחלל הימני שבלבו ואז אתכפיא ס״א שבחלל‬
‫השמאלי אבל לא נתבטל לגמרי בבינוני אלא בצדיק‬
‫שנאמר בו ולבי חלל ברךבי ורדא מואס ברע ושונאו‬
‫בתכלית השנאה והמיאום או שלא בתכלית השנאה‬
‫כנ״ל‪ ,‬אבל בבינוני הוא ד״מ כאדם שישן שיבול‬
‫לחזור‬
‫יט‬ ‫ליקוטי אמרים‬
‫לחזור וליעור משנתו כך הרע בבינוני הוא כישן בחלל‬
‫השמאלי בשעת ק״ש ותפלה שלבו בוער באהבת ה'‬
‫ואח״ב יכול להיות תזר וניעור ‪ .‬ולכן היה רבה מהזיק‬
‫עצמו כבינוני אף דלא פסיק פומיה מנירסא ו ב ת ר ת ה׳‬
‫חפצו יומם ולילה בחפיצה וחשיקה ותשוקה ונפש‬
‫שוקפך‪ .‬לה׳ באהבה רבה כבשעת ק״ש ותפלה ונדמה‬
‫בעיניו כבינוני המתפלל כל היום וכמאט־ רז״ל הלואי‬ ‫כ‬
‫שיתפלל אדם כל היום כולו; והנה מדת אהבה זר‬ ‫והנה‬

‫האמורה בבינונים בשעת התפלה ע״י התגברות הנפש‬

‫האלהית כי הגה לגבי מדרגת הצד ^ם עובדי ה׳ באמת‬
‫לאמיתו אין בחי' אהבה זו נרךאת בשם עבודת אמח‬
‫כלל מאחר שחולפת ועוברת אחר התפלה וכתיב‬
‫שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שרך ואעפ״ב‬
‫לגבי מדדגת הבינומם נרךאת עבודה תמה באמת‬
‫לאמית שלהם איש איש כפי מדרגתו במדדגת‬
‫הבינונים והריני קורא באהבתם שבתפלתם ג״ב שפת‬
‫אמת תכון לעד הואיל ובכח נפשם האלהית להזור‬
‫ולעודד בהי׳ אהבה זו לעולם בהתגברותה בשעת‬
‫התפלה מדי יום ביום ע״י הכנה הדאויה לכל נפש כפי‬
‫עדכה ומדדגת' כי הנה מדת אמת היא מדתו של יעקב‬
‫הנרךא ב ד ח התיכק המברית מן הקצה אל הקצה מדום‬
‫המעלות ומדדגות עד סוף כל דדגין ובכל מעלה ומדדגה‬
‫מבד ח תוך נקודה האמצעית שהיא נקודת ובחי׳ מדת‬
‫אמת שלה ומדת אמת היא נחלה בלי מצרים ואין לה‬
‫שיעוד למעלה עד רום המעלות וכל מעלות ומדדגות‬
‫שלמטה הם כאין לגבי מעלות ומדרגות שלמעלה מהן‬
‫]כידוע לי״ח שבת' דאש ומוחין של מדרגות תחתונות‬
‫ה!‬
 ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪38‬‬
‫הן למטה מבחי׳ עקביים ורגלי מדרגות עליונות מר«ן‬
‫כא‬ ‫וכמאמר ח״ל רגלי החיות כנגד בולן[ ‪^:‬‬
‫כו‬
 ‫ש א לו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרה יג‬
‫א( למה נקרא היצר הרע בבינוני בשם ״שופט״?‬

‫ב( מהו הראי׳ מהפסוק ״כי יעמור לימין אביון להושיע משופטי נפשו״?‬

‫נ( מה עושה הקב״ה‪ ,‬שעי״ז עוזר להנפש האלקית?‪.‬‬

‫ד( איך הוא מפרש המארז״ל ״אפילו כל העולם כולו אומרים לך צריק אתה הי׳ בעיניך כרשע״? __‬

‫ה( איך יכול להיות בבינוני שהנפש הבהמית שלו נתחזק יותר במשך הזמן?‬

‫ו( האם הבינוני יש לו שליטה וממשלה על עצמות ומהות של הנפש הבהמית?‪,‬‬

‫ז( מיהו זה ״מואם ברע ושונאו בתכלית השנאה והמיאום״?‪.‬‬

‫ח( כנ״ל)ז(‪ ,‬״שלא בתכלית השנאה״?‪.‬‬

 ‫שאלות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק יג‬

‫ט( מהו בינוני שהוא יושב אהל? ‪.‬‬

‫מהו התירוץ על מנת שהקשה בפרק א׳ ״איך טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני״? ‪,‬‬

‫יא( מהו בינוני המתפלל כל היום?‪.‬‬

‫יב( מהו הפירוש ״הלואי שיתפלל ארם כל היום כולו? ‪.‬‬

‫יג( למה אין האהבה של הבינוני נקרא בשם ״אמת״?‬

‫יר( מפני מה אפשר לקרות גם האהבה שלו בשם ״אמת״? ‪,‬‬

‫טו( מהו ״שפת אמת תכון לער‪ ,‬וער ארגיעה לשון שקר״?‪,‬‬

‫טז( מי נקרא ״בריח התיכון״? ומהו הפירוש בזה?‪.‬‬

‫נ סו דו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרר‪ ,‬יג‬
‫פסוקים‪:‬‬
‫‪ . 1‬ל ת מם הפסזק‪.‬‬
‫‪ . 2‬בנוגע למה מביא אלטו״ר הזקן את הפסוק‪.‬‬
‫‪ . 3‬האם _יע הידוע בפעט הפסוק על פי מה ^כתוב ןתנןא באן‪.‬‬

‫נפ^ט‪1‬״ ) ת ה לי ם קט‪ ,‬לא( ‪.‬‬ ‫א( ״כי יעמוד לימין אביון להוגיע מ^^צופטי‬

‫החו^ך״ ) ק ה ל ת ב‪ ,‬יג( _‬ ‫ב( ״כיתרון האור מן‬

‫יאמץ״ ) ב ר א שי ת כה‪ ,‬כג(‬ ‫ג( ״ולאום מלאום‬

‫בקרבי״ ) ת ה לי ם קט‪ ,‬כב( ‪,‬‬ ‫ד( ״ולבי חלל‬

‫)משלי יב‪ ,‬יט( ‪.‬‬ ‫ה( ״ע{פת אמת תכון לעד ועד ארגיעה ל^^‪t‬ון ^?קר״‪.‬‬

‫מאמרי רז״ל‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתךגם המאמר ת״ל‪.‬‬
‫‪ . 2‬בנוגע למה מביא אדמו״ר הזקן את המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪ .3‬האם יע הידוע בפעם המאמר רז״ל על פי מה עכתוב ?תמא כאן‪.‬‬

‫הה ^!‪15‬פטן״ ) ב ר כ ו ת סא‪ ,‬ב( ‪,‬‬ ‫א( ״בינונים זה‬

‫ל‪1‬״)קידושיןל‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫ב( ״אלמלא הקב״ה עוזרו אין ןכ‪1‬ל‬

 ‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק יג‬

‫) נ ד ה סוף פ ר ק נ (‪.‬‬ ‫ג( ״אפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה ך\ה בעעיך כי^ע״‬

‫) ב ר כו ת כא‪ ,‬א(‬ ‫אדם כל ‪-‬היום כולו״‬

‫‪J‬‬ ‫״הלואי ^טיתפלל ץ ץ‬
‫‪-‬‬ ‫ד(‬

‫‪,‬‬ ‫ה( ״רגלי החיות כ ע ד כולן״ ) ח ג י ג ה יג‪ ,‬א(‬

‫נושאים‪:‬‬
‫‪ . 1‬להסביר ולפרט פרטים אודות הנועא‪.‬‬

‫א( רשע באותה שעה ______‬

‫ד‬ ‫‪T‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ד‬ ‫‪T‬‬

‫ב( יצר הרע הוא על^־רך משל שופט ודיין‬

‫ג( כרשע ולא רשע ממש‬

‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪:‬‬

‫ד( בינוני‬

‫ה( מדרגת צדיק‪.‬‬

‫ו( נתחזק יותר בהמ^ך הזמן שנשתמ^^ז בו הרבה‪,‬‬

‫ז( עיר קטנה‬

 ‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק יג‬

‫ח( לבו^^ז ומרכבה‬

‫* ‪ : • .‬ד ד‬

‫ט( עבודה תמה‬

‫י( עבודתו על ןעק־ב הנקרא בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה‬

‫יא( מקור הגבורות‬

‫טייטשן‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם ‪ -‬ט‪.‬ייטע‪ ,‬ברור פל מלה‪.‬‬
‫‪ . 2‬כש;ש שתי תיב‪ 1‬ת‪ ,‬לתרגם ההפרע ביניהם‪.‬‬

‫א( המכריע‬

‫ב( סכלות הכסיל‬

‫ג( עעה קלה‪.‬‬

‫ד( בתקפו כתולדתו ‪,‬‬

‫ה(להתפעט‪,‬‬

‫ו( ול־א חלף והלך לו מאומה‪.‬‬

‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק יג‬

‫ז( ויהגה בה‪.‬‬

‫ח( לבו^;« ומרכבה ‪.‬‬

‫ט( בהפיצה והעיקה ות^צוקה‬

‫האמצעית‬
‫נקודה ‪• T : ••• T‬‬
‫י( ; ‪7 1‬‬

‫יא( נחלה בלי מצרים ‪.‬‬

‫יב( עקביים‬

‫יג( רום המעלות‬

‫יד( ליעור משנתו‬

‫טו( לא פסיק פומיה מגירסא‬

‫טז( בעתים מזומנים‬

‫יז( מתאמצת ומתגברת‬

‫יה( השנאה והמיאום‬

 ‫תניא‬
‫פרה יד‬
‫ת‪ 1‬כן הפרק‪:‬‬
‫בינוני היא מדת ‪J‬כל אדם‬
‫‪.‬ץ ^‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫עונותיכם מבדילים‬ ‫‪A‬‬
‫קל עבקלים‬ ‫‪A‬‬
‫המדרגות בנשמות ישראל‬ ‫‪A‬‬
‫כפל לשון השבועה‪ :‬תהי צדיק ואל ר;הי רשע‬ ‫‪A‬‬
‫תועלת הרנילות‬ ‫‪A‬‬

‫אורות הפרק‪:‬‬
‫וש נשמות ישראל שנקראים ״גבורים״ המתגברים ?ל י‪¥‬רם‬
‫דער פריערדיקער ליובאוויטשער רבי‪ ,‬אדמדר רבי יוסף יצחק נשמתו עדן‪ ,‬ברענגט אין א שיחה א יםודות׳דיקער‬
‫ווארט פון דעם בעל שם טוב‪.‬‬
‫אויף די משנה אין אבות וואם זאגט ״איזהו גבור הכובש את יצרו״ ‪ -‬וועד איז א ״נבור״ דער וואם נעמט‪-‬איין זיין‬
‫יצר הרע‪ ,‬האט דער בעל שם טוב געזאגט‪ :‬עם שטייט ניט ״השובר״ את יצרו‪ ,‬אז א גבור איז דער וואם צעברעבט‬
‫ז‪.‬יין‪.‬יצר הרע ‪ -‬וו‪.‬ייל צוברעכן רעם יצר הרע איז ניט קיין גבורה‪ .‬א גבורה איז אןינגעמען רעם יצר הרע‪ .‬וואס ראם‬
‫מ‪.‬יינט צו באנוצן דינע‪ ,‬רעם יצר הרע׳ם‪ ,‬כוחות און מעלות אין ענןנים פון קדושה‪ .‬עם איז ראך ״ורב תבואות בכה‬
‫שור״‪ :‬די נפש הבהמית וואם ווערט אנגערופן ״שור״ האט ראך אין זיך א תוקף און שטארקןיט‪ ,‬זאל מען באגוצן די‬
‫שטארנ^ייט אין קדושה‪ .‬און ראם מיינט ״איזהו גבור הכובש את יערו״ ‪ -‬א גבור איז דער וועלכער נעמט‪-‬אןין די‬
‫כוחות פון יצר הרע און ער נוצט זיי אין קדושה‪.‬‬
‫כל תענוגי עולם הזה סופן לרקוב ולהיות רמה וא^זפה וההפך היא להתענג‬
‫ולע^מוח בה׳ ^זהוא נצחי‬
‫’ דער פריערדיקעריליובאוויטישער רבי‪ ,‬אדמו״ר רבי יוסף יצחק נקמתו עדן‪ ,‬האט איבערגעזאגט אין נאמען פון‬
‫דין פאטער‪ ,‬דער רבי רש״ב נשמתו עדן‪ .‬תידנדיק אמאל וועגן די ניט‪-‬באטרעף פון גשמיות׳דיקע זאבן לגבי‬
‫רוחניות׳דיקע ענןנים‪ ,‬האט דער רבי רש״ב געזאגט‪ :‬אז א מענטש זאל האבן זיבעציק יאר בגי חיי וקזוני רויחא מיט‬
‫פאלאצן איז ראם כלל ניט בערך אנטקעגן איין מאל געבן א קוש א ספר תורה‪ .‬ראם מייגט אז א מענטש זאל האבן‬
‫ז_יין גאנצן לעבן אלע גשמיות׳דיקע זאכן וואם א מענטש דארף ‪ -‬ווי קינדער‪ ,‬לעבן און געזונט און פרנטה בהו־חבה‪,‬‬
‫צו פארמאגן רעם לוקםום פון פאלאצן‪ ,‬קען ראם אינגאנצן ניט האבן קןין פארגלייך און אפילו ניט קיין באטרעף‬
‫אנטקעגן רעם גרויםן זכות וואם א איד האט בןים נעבן איין מאל א קוש א ספר תורה‪.‬‬
‫איזה צדיק עתסעבר בו‬ ‫ויזכה לבדזיגת רוח‬
‫י בספר שבחי האריז״ל‪ ,‬מובא סיפור שפעם קם האר״י לפני מחבר הספר ״מדרש שמואל״ על מם׳ אבות)ר׳ שמואל‬
‫אוזידה שהיה מגורי תלמידיו(‪ ,‬והיה זה לכבוד נשמת ר׳ פנחם בן יאיר שהתלבשה בו‪.‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫י ‪• T‬‬ ‫• ‪T :‬‬ ‫•״‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫• ‪5‬‬ ‫•ר‬ ‫‪ r :‬ד‬ ‫׳‬ ‫ד‬ ‫~‬ ‫•‬ ‫‪T T •/‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬
 ‫ליר!וטי אמרים‬ ‫‪38‬‬

‫פדק יד‬ ‫‪u‬‬

‫פרה יד והנה מדת הבינוני היא מדתי כל אדם‬ ‫פרק יד‬
‫ואחריה כל אדם ימשוך שכל‬ ‫׳‬
‫אדם יכול להיות בינוני בכל עת ובכל שעה כי הבינוני‬
‫אינו מואס ברע שזהו דבר המסור ללב ולא כל העתים‬
‫שוות אלא סור מרע ועשה טוב דהיינו בפועל‬
‫במעשה דבור ומחשבה שבהם הבחירה והיכולת‬
‫והרשות נתונה לבל אדם לעשות ולדבר ולחשוב נם‬
‫מה ש ת א ננר תאות לבו והפכה ממש כי נם בשעה‬
‫שהלב ת מ ר ומתאוה איזו תאוה גשמיית בהיתר או‬
‫באיסור ח״ו יכול להתנבר ולהסיח רעתו ממנה לנמרי‬
‫באמרו ללבו אינני רוצה להיות רשע אפי׳ שעה אחת‬
‫כי אינני רוצה להיות מובדל ונפרד ח״ו מה' אחד בשים‬
‫אופן כדכתיב עונותיכם מבדילים וט׳ רק אני רוצה‬
‫לדבקה בו נפשי רוחי ונשמתי בהתלבשן בשלשה‬
‫לבושיו ית' שהם מעשה דבור ומחשבה בד‪ 7‬ותור^''‬
‫ומצותיו מאהבה מסותרת שבלבי לה' כמו בלב כלל‪2‬‬
‫ישראל שנרךאו אוהבי שמך ואפי' קל שבקלים יכול‬
‫למסור נפשו על קדושת ה' ולא נופל אנכי ממנו‬
‫בודאי אלא שנכנס בו רוח שטות ונדמה לו שבעביר‬
‫זו עודנו ביהדותו ואין נשמתו מובדלת מאלהי ישראל‬
‫ונם שוכח אהבתו לה׳ המסותרת בלבו אבל אני אינני‬
‫כץ‬
‫רוצה להיות שוטה ככץת לכפור האמת ‪ .‬משא׳׳ב‬ ‫משא״כ‬
‫בדבר המסור ללב דהיינו שיהא הרע מאום ממש בלב‬
‫ושנאוי בתכלית שנאה או אפי' שלא בתכלית שנאה‬
‫הנה זה אי אפשר שיהיה באמת לאמית אלא ע״י טדל‬
‫ותוקף‬
 ‫כ‬ ‫ליקוטי אמרים‬
‫ותקף האהבה לה' בבחי' אהבה בתענוגים להתענג‬
‫על ה׳ מעין עוה״ב ‪ .‬ועל זה אמרו רז״ל עולמך תראה‬
‫בחייך כו' ואין כל אדם זוכה לזה כי זרד כעין קבול שכר‬
‫וכדכתיב עכורת מתנה אתן את כהונתכם וט׳ במ״ש‬
‫במ״א‪ .‬ולכן אמר איוב בראת צדיקים וכו' וכדאיתא‬
‫בתיקונים שיש בנשמות ישראל כמה מיני מדרגות‬
‫ובחי' ‪ .‬חסידים גבורים המתגברים על יצרם מארי‬
‫כח‬ ‫תורה נביאים בו' צדיקים כו׳ ע׳׳ש ‪:‬‬ ‫כב‬
‫ובזה‬ ‫ל בז ה יוכן כפל לשון השבועה תהי צדיק ואל תהי‬ ‫ובזה‬

‫רשע דלכאורה תמוה כי מאחר שמשביעים‬

‫או ת תהי צדיק למה צריכים להשכיעו עוד שלא יהיה‬
‫ר שע‪ .‬אלא משום שאין כל אדם זוכה להיות צדיק‬
‫ואין לאדם משפט הבחירה בזה כל כך לרתענג על ה׳‬
‫באמת ושיהיה הרע מאום ממש באמת ולכן משביעים‬
‫שנית אל תהי רשע עכ״פ שבזה משפט הבחירה‬
‫ורדשות נתונה לכל אדם למשול ברוח ת או ת שבלבו‬
‫ולכבוש יצרו שלא יהיה רשע אפי'שעה אחת כל ימיו‬
‫בין בבחי׳ סור מרע בין בבחי' ועשה טוב ואק טוב אלא‬
‫ת ר ה דהיינו תלמוד חורה שכנגד כולן ‪ .‬אך אעפ״ב‬
‫צריך לקבוע לו עתים גם בן לשית עצות בנפשו להיות‬
‫מואם ברע בטן בעצת חכמינו ז״ל אשה חמת מלאה‬
‫צואה כו' ‪ .‬וכהאי גוונא ‪ .‬וכן בל מיני מטעמים ומעדנים‬
‫נעשים כך חמת מלא כו׳ ‪ .‬וכן כל תענוגי עוה״ז החכם‬
‫ח א ה הנולד מהן שסופן לררןב ולהיות דמה ואשפה‬
‫וההפך להתענג ולשמוח בה׳ ע״י התבוננות בגדולת א״ם‬
‫ב״ה כפי יכולתו אף שיודע בנפשו שלא יגיע למדדגה‬
‫זו באמת לאמיתו כי אם כדמיונות אעפ״כ הוא יעשה‬
‫את‬

‫ד ־ ג ’‪. :‬־‬ ‫■־‬

 ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪40‬‬
‫את שלו לקיים את השבועיה שמשביעים תהי צדיק‬
‫וה׳ יעשה הטוב בעיניו ‪ .‬ועוד שההרגל על בל דבר‬
‫שלטון ונעשה טבע שני ‪ .‬ובשירגיל למאם את הרע‬
‫יהיה נמאס קצת באמת ובשירגיל לשמח נפשו בה׳ ע״י‬
‫התבוננות בגדולת ה' הרי באתערותא דלתתא‬
‫אתערותא דלעילא ובולי האי ואולי יערה עליו רוח‬
‫ממרום ויזבה לבתי' רוח משרש איזה צדיק שתתעבר‬
‫בו לעבור ה' בשמחה אמיתית בדבתיב שמחו צדי^ם‬
‫בה' ותתקיים בו באמת השבועה שמשביעים‬
‫תהי צדיק ‪:‬‬ ‫כט‬
‫כג‬
 ‫ש א לו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרק יד‬
‫א( האם יבול אדם להיות בינוני בכל עת ובכל שעה או רק לזמנים מיוחדים?‪,‬‬

‫ב( האם הבינוני מואם ברע?‪,‬‬

‫נ( מהו הכוונה במ״ש ״ולא כל העתים שוות״?‬

‫ד( האם יכול אדם ״לעשות ולדבר מה שהוא ננד תאות לבו והפכה״?‪.‬‬

‫ה( מהו החםרון בתאות נשמיות בהיתר?‪,‬‬

‫ו( מה מביא מהפםוק ״עוונותיכם מבדילים וגו׳״?‪.‬‬

‫ז( מה הם ״שלשה לבושיו יתברך״ של הקב״ה?‪.‬‬

‫ח( מה יאמר לעצמו בכדי להתגבר בקו של סור מרע?‪.‬‬

 ‫שאלות לחזרה בתניא ‪ -‬פ ר ק יד‬

‫ט( מה יאמר לעצמו בכדי להתגבר בקו של ועשה טוב?‬

‫י( מי נקרא ״אוהבי שמך׳׳‪9‬‬

‫יא( ״ולא נופל אנכי ממנו בודאי׳‪ /‬מי הכוונה ב״אנכי״ ומי הכוונה ב״ממנו״?‬

‫יב( מהו הרוה שטות שמביא לו לעשות עבירה?‪.‬‬

‫יג( קל שבקלים היות שיש לו אהבה מסותרת בלבו‪ ,‬למה אינו מקיים מצוות?‪.‬‬

‫יד( איזה דרגא במדריגות האדם הוא זה‪ ,‬ששונא לרע בתכלית השנאה?‪.‬‬

‫טו( איזה דרגא במדריגות האדם הוא זה‪ ,‬שהשנאה להרע אינו בתכלית השנאה?‪.‬‬

‫טז( על ידי איזה אהבה יש לו שנאה להרע?‪.‬‬

 ‫שאלות לחזרה ב תניא ‪ -‬פ ר ק יד‬

‫יז( מה הפירוש במאמר רז״ל ״עולמך תראה בחייך? ______‬

‫יה( מה מביא מהפסוק ״עבורת מתנה אתן את כהונתכם״ וגר?‬

‫יט( מהו התידוץ על מה שהקשה בתניא פדק א׳ על מה שאמד איוב ״בדאת צדיקים והא צדיק ‪ . .‬לא קאמר? _‬

‫כ( מה מביא מהתיקונים?‬

‫כא( מהו הביאור שמבאר כפל הלשון ״תהי צריק ואל תהי רשע‪ ,‬כי מאחר שמשביעים אותו תהי‬
‫צריק‪ ,‬למה צריכים להשביעו עור שלא יהי׳ רשע? _____________________________‬

‫כב( ״בין בבחי׳ סור מרע בין בבחי׳ ועשה טוב ואין טוב אלא תורה״ מהו הכוונה במה שמוסיף ואין‬
‫טוב אלא תורה? ____________________________________________________‬

‫כג( מי שיודע שלא יגיע למדריגה זו שימאס ברע)מדריגת צדיק(‪ ,‬האם צריך לקבוע לו עתים לשית‬
‫עצות בנפשו למאום ברע? ולמה?_________________________________________‬

‫כד( מהו הפירוש במה שכתוב ״שההרגל על כל רבר שלטון״?‬

‫נ קו דו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרס יד‬
‫פסוקים‪:‬‬
‫‪ . 1‬ל תרג ם הפ סוק‪.‬‬
‫‪? . 2‬נוגע ל מ ה מבי א אדטו״ר הזקן א ת הפסוק‪.‬‬
‫‪ . 3‬האם י ע הידו ע ב פ ע ט ה פ סו ק על פי מה עזכתוב ?ת?ןא כאן‪.‬‬

‫טוב״ ) ת ה לי ם לר‪ ,‬טו( ‪,‬‬ ‫א( ״סור מרע ועזצזה‬

‫)ישעי' גט‪ ,‬ב(‬ ‫ב( ״עונותיכם מבדילים נר״‬

‫^מך׳ ) ת ה לי ם ה‪ ,‬יב(‬ ‫נ( ״אוהבי‬

‫ממנו״ ) ע ל פי איוב יב‪ ,‬ג( ‪.‬‬ ‫ד( ״ולא נופל אנכי‬

‫ה( ״עבודת מתנה אתן את כהונתכם וני״)קרח יח‪ ,‬ז(‪,‬‬

‫ממרום״ ) ע ל פי ישעי׳ לב‪ ,‬טו(‬

‫ד‬ ‫•‬
‫ו( ״יערה עליו רוח‬
‫‪-‬‬ ‫^‬ ‫‪T‬‬ ‫•• ‪•/ T‬‬

‫יב( ‪.‬‬ ‫ז( ״זטמחו צדיסים בה׳״ ) ת ה לי ם צז‪,‬‬

 ‫נקודות לחזרה ב תניא ‪ -‬פ ר ק יד‬

‫מאמרי רז״ל‪:‬‬
‫‪ . 1‬ל ת רג ם ה מ א מ ר רז״ל‪.‬‬
‫‪ . 2‬בנוגע ל מ ה מביא אדמו״ר הזר!ן א ת ה מ א מ ר רז״ל‪.‬‬
‫‪ . 3‬הא ם י ע חירו ע ב פ ע ם ה מ א מ ר רז״ל על פי מה ^ כ תו ב ?ת?ןא כאן‪.‬‬

‫׳צ‪ 1‬טות״ )סוטה נ‪ ,‬א( ‪.‬‬ ‫;טנכנס בו רוח‬ ‫א( ״ א ל א‬

‫ב( ״עולמך תראה בחייך כד״)כרכותי;א(‪.‬‬

‫וכד״ ) ב ב א בתרא טז‪ ,‬א( _‬ ‫ג( ״אמר איוב בראת צדיקים‬

‫•‪1‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫ר‬ ‫‪T‬‬ ‫‪7‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫'‬

‫ר^ע״ )נדה ל‪ ,‬ב( ‪,‬‬ ‫ד( ״תהי צדיק ואל תהי‬

‫נתונה״ )רא ה רטב״ם הל׳ תשובה פרק ה׳( ‪.‬‬

‫ז■‬ ‫;‬
‫והרקטות‬
‫;‪: T‬‬
‫הבחירה‬
‫‪T • ; -‬‬
‫״מ^טפט‬
‫' • ‪T :‬‬
‫ה(‬

‫)אבות פרק ו׳ משנה ג׳(‬ ‫ו( ״ואין טוב אלא תורה״‬

‫כולן״ )פאה פרק א׳ משנה א׳( ‪,‬‬ ‫ז( ״תלמוד תורה ^{כגנד‬

‫וכד״ ) שכת קנב‪ ,‬א( ‪.‬‬ ‫ח( ״א^טה חמת מלאה צואה‬

‫מהן״ ) ת מי ד לב‪ ,‬א( ‪,‬‬ ‫ט( ״החכם רואה הנולד‬

 ‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק יד‬

‫נושאים‪:‬‬
‫‪ . 1‬ל ה ס בי ר ולפר ט פר טי ם אודו ת הנו שא‪.‬‬

‫א( מדת כל אדם‪,‬‬

‫ללב‪. ,‬ולא ‪T‬כל העתים ‪T‬שוות‪,‬‬

‫•‬ ‫ד ’‬ ‫׳‬ ‫שזהו דבד המםוד‬
‫‪.‬‬‫מואם ‪.‬ברע‪ ,‬״ ״‬
‫‪.‬ן‬ ‫‪.‬ן‬ ‫‪..‬‬ ‫הבינוני ‪. .‬אינו‬
‫‪.‬‬ ‫ב( כי‬
‫'‬

‫ג( בהתלבשו בשלשה לבושיו יתברך‬

‫ד( אהבה מםותרת‬

‫ה( אהבה בתענוגים‪.‬‬

‫ו( מעין עולם הבא‪.‬‬

‫ז( טבע שני‪.‬‬

‫ה( עיבור )נשמה(‪.‬‬

‫טייטשן‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרנם ‪ -‬ם‪.‬ייטע‪ ,‬ברור כל מלה‪.‬‬
‫‪ .2‬בש;ש שתי תיבות‪ ,‬לתרנם ההפרע ביניהם‪.‬‬

‫העתים ‪7‬שוות _‬
‫א( ‪:‬ולא ‪7‬כל ‪• * 7‬‬
‫'‬
 ‫תניא‬
‫פרה טו‬
‫ת‪ 1‬כן הפרק‪:‬‬
‫‪ A‬צדיק‪ ,‬עובד אלקים‪ ,‬לא עבדו‬
‫‪ A‬השונה פרקו מאה או מאה ואחת פעמים‬
‫‪ A‬עבודה תמה‬

‫א‪ 1‬ד‪ 1‬ת הפרק‪:‬‬

‫הבינוני נקרא עובד אלקים ^הוא ^אמצע העבודה ^‪1‬היא המלחמה עם היצר‬
‫הרע להתגבר עליו‬
‫עם שטייט אין א מאמר פון רעם פריערריקער ליובאוויטשער רבי‪ ,‬אל־מו״ר רבי יוסף יצחק ג^מתו עדן‪,‬‬
‫אז דער ווארט עבודה איז פון לשון ״עורות עבודים״ ‪ -‬אויסגעארבעטע פעל‪ .‬בקרי צו נעמען פון א גראבער‬
‫פעל פון א בהמה און מאכן פון איר פארמעט צו קענען שרייבן אויף רעם א ספר תורה פאדערט זיך פיל‬
‫ארבעט און איבערארבעטונג ‪ -‬אזוי אויך אין רער עבודה בא א אידן פאדערט זיך פיל הארעוואניע און מי‬
‫בכדי זיך איבערצוארבעטן און אויסאיידלען‪ .‬מען דערציילט אז צום רבי׳ן מהר״ש איז אמאל אדינגעקומען‬
‫א דזסיד און געבעטן א ברכה אויף עבודה‪ ,‬און האט דערביי געזאגט צום רבי׳ן‪ :‬רבי‪ ,‬וואם עבודה איז וויים‬
‫איך ניט‪ ,‬נאר פון רעם וואם ראם ווילט זיך זייער ניט‪ ,‬פארשטיי איך אז עם איז א גוטע זאך‪.‬‬
‫חסידות ליינט אויף רעם נרוים געוויכט ‪ -‬נרוים וויכטינ^יט‪ ,‬אז קןנים פון תורה און יךאת שמים זאלן‬
‫דין דורך עבודה‪ ,‬דורך הארעווען מיט זיך‪ .‬אבער נלייכצייטיק לערנט אונז חסידות אז עבודה מיינט ניט אז‬
‫עם דארף טומלען און רעש׳ן‪ .‬רער רבי לש״ב פון ליובאוויטש נשמתו עדן האט אמאל נעהערט א ווארט פון‬
‫דעם אלטן רבי׳ן)זע ספר השיחות תש״א עמוד ‪ :(87‬די וועלט מיינט אז עבודה דארף רעש׳ן‪ ,‬שטורעמען‪,‬‬
‫עם איז נאד פשוט‪ :‬עם דארף זיין ״עלה בכבש״‪ ,‬אז מען ווערט אביםל ‪1‬זעכער )כבש איז דאך א שטאפל‬
‫וואם דורך דעם נייט מען ארויף העכער(‪ ,‬״ופנה לסובב״ ‪ -‬ווען מען קוקט זיך אביסל אדום ״ובא לו לקרן‬
‫דרומית״ ‪ -‬ווערט מען אביסל ווארעמער )ודיל דרוס‪-‬זייט סימבאליזירט ווארעמקייט ‪ -‬אין די דרום‪-‬‬
‫לענדער איז ווארעם( ״מזךדזית״ ‪ -‬ווערט ליכטיקער )פין ל^יז זריחת השמש(‪ ,‬״מזרדזית עפונית״ ‪ -‬דורך‬
‫רעם באלזיכט מען אויך רעם יצר הרע וואם ווערט אננערופן ׳^פוני״‪ ,‬ביז אז עם איז ״צפונית מערבית״ ‪-‬‬
‫מען מאכט פון רעם יצר הרע ‪ -‬טוב און קדושה מען איז אים ק‪1‬הפך ״מ?זריךא למלקא״‪ ,‬פון ביטער אויף‬
‫זים‪ ,‬וואם ראם באדייט רער ווארט מערבית פון לשון עריבות זיסקייט‪.‬‬
‫)שיעורים בספר התניא(‬

‫ד‬
 ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪0‬־‪4‬‬

‫פרק סו‬ ‫פ ר לו טו ו ב ז ה יובן מ״ש ושבהם וראיתם בין‬ ‫פרק טו‬

‫צדיק לרשע בין עובר אלהים‬ ‫י‬
‫לאשר לא עבדו שההפרש בין עובד אלהים לצדיק‬
‫הוא שעובד הוא לשון הוה שהוא באמצע העבודה‬
‫שהיא המלהמה עם היצה״ר להתגבר עליו ולגרשו‬
‫מהעיר קטגה שלא יתלבש באברי הגוף שר^א באמת‬
‫עבודה ועמל גדול להלחם בו תמיד והיינו הבינוגי ‪.‬‬
‫אבל הצדיק נרךא עבד ה' בשם התואר כמו שם חכם‬
‫או מלך שכבר נעשה חכם או מלך כך זה כבר עבר‬
‫וגמר לגמרי עבודת המלחמה עם הרע עד כי ויגרשהו‬ ‫א‬
‫וילך לו ולבו חלל ברךבו ‪ .‬ובבינוני יש ג״ב שתי מדרגות‬ ‫ובבינוני‬
‫עובד אלהים ואשר לא עבדו ואעפ״ב אינו רשע כי לא‬
‫עבר מימיו שום עבירה קלה וגם קיים כל המצות‬
‫שאפשר לו לקיימן ותלמוד תורה כנגד כולם ולא פםיק‬
‫פומיה מגירםא אלא שאינו עושה שום מלחמה עם היצר‬
‫לנצחו ע״י אור ה' המאיר על נפש האלהית שבמוח‬
‫השליט על הלב כנ״ל מפני שאין יצרו עומד לנגדו כלל‬
‫לבטלו‬
 ‫כא‬ ‫ליקוטי אמרים‬
‫לבטלו מתורתו ועבודתו ואין צריך ללתם עמו כלל‬
‫כגון שהוא מתמיד בלמודו בטבעו מתולדתו על ידי‬
‫תגבורת המרה שתרה וכן אין לו מלתמה מתאות‬
‫נשים מפני שתא מצונן בטבעו וכן בשאר תענוגי עוה״ז‬
‫הוא מחוסר הרגש הנאה בטבעו ולכן אין צדך להתבונן‬
‫כל כך בגדולת ה' להוליד מבינתו רות דעת ויראת ה'‬
‫במות להשמר שלא לעבור על מצות ל״ת ואהבת ה׳‬
‫בלבו לדבקה בו בקיום המצות ות״ת כנגד כולן אלא‬
‫די לו באהבה מסותרת אשר בלב כללות ישראל‬
‫שנקראו אוהבי שמו ולכן אינו נקרא עובד כלל כי‬
‫אהבה זו המסותרת אינה פעולתו ועבודתו כלל אלא היא‬
‫ירושתנו מאבותינו לכלל ישראל וכמ״ש לקמן ‪ .‬וכן‬
‫אף מי שאינו מתמיד בלמודו בטבעו רק שרדגיל עצמו‬
‫ללמוד בהתמדה גדולה ונעשה ההרגל לו טבע שני די‬
‫ב‬ ‫לו בארבה מסותרת זו אא״ב רוצה ללמוד יותר מרגילותו‬ ‫כד‬
‫ובזה‬ ‫ובזה יובן מ״ש בגמרא דעובד אלהים היינו מי ששונה‬ ‫ובזה‬

‫פררן מאה פעימים ואחד ולא עבדו היינו מי ששונה‬

‫פרקו מאה פעמים לבד והיינו משום שבימידט היה‬
‫דרגילות לשנות כל פרק מאה פעמים כדאיתא התם‬
‫בגמרא משל משוק של חמדם שנשברים לעשר פרסי‬
‫בזוזא ולאחד עשר פרסי בתרי זוזי מפני שהוא יותר‬
‫מרגילותם ‪ .‬ולכן זאת הפעם המאה ואחת היתרה על‬
‫דדגילות שתרגל מנעוריו שקולה כנגד כולן ועולה על‬
‫גביהן ביתר שאת ויתר עז להיות נקרא עובד אלהים‬
‫מפני שכדי לשנות טבע דדגילות צריך לעורר את‬
‫האהבה לה׳ ע״י שמתבונן בגדולת ה׳ ב מות לשלוט‬
‫על הטבע שבחלל השימאלי המלא דם הנפש הבהמית‬
‫שמהקליפה‬
‫‪:‬ג־ י"'׳־;‘■‪':‬‬
 ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪^2‬‬
‫שמהקליפה שממנה הוא הטבע וזו היא עבודה תמה‬
‫לבינוני ‪ ,‬או לעורר את האהבה המסותרת שבלבו‬
‫למשול על ידה על הטבע שבחלל השמאלי שזו נכךא‬
‫ג׳׳ב עבודה להלחם עם הטבע והיצר ע״י שמעורר‬
‫האהבה המסותרת בלבו משא״ב בשאין לו מלחמה‬
‫כה‬ ‫כלל אין* אהבה זו ‪- -‬מצד •עצמה נקראת עבודתו בלל ‪:‬‬
‫_‬ ‫‪-‬‬
 ‫ש א לו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרס טו‬
‫א( מי נקרא ״עובד אלקים״? ולמה?‪,‬‬

‫ב( מי נקרא ״עבד ה׳״? ולמה?‪.‬‬

‫נ( האם יכול להיות ״בינוני״ בבהי׳ ״אשר לא עבדו״?‪.‬‬

‫ד( מי שהוא מתמיד בטבעו הוא נקרא ״עובד אלקים״ או ״אשר לא עבדו״?‬

‫‪1‬‬
‫ה( האם יכול להיות מישהו שאינו צריך להתבוננות בגדולת ה׳ בכדי להישמר לא לעבור על מצות‬
‫ל״ת ושיהי׳ לו אהבת ה׳ בלבו? __________________________________________‬

‫ו( למי יש את האהבה מסותרת?‪.‬‬

‫ז( מי שעובד על ידי האהבה מסותרת שיש לו‪ ,‬למה לא נקרא ״עובד״?‪.‬‬

‫ה( אהבה מסותרת בא לו לאדם על ידי עבודתו או שזהו ירושה מאבותינו?‪,‬‬

‫‪1‬‬ ‫שאלות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק טו‬

‫ט( מי שאיגו מתמיד בטבעו אלא שהרגיל עצמו ללמוד בהתמדה גדולה‪ ,‬האם גם לו די באהבה מסותרת? —‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫י( מהו הביאור בזה שמי ששונה פרקו מאה פעמים גקרא ״לא עבדו״‪ ,‬ומי ששוגה פרקו מאה פעמים‬
‫‪1‬‬ ‫ואהד נהרא ״עובד אלקים״?_‪------------------------------ ---------------- --------------------‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫יא( מהו המשל שמביא בגמרא משוק של המרים על ההילוק בין מי ששונה פרקו מאה פעמים למי‬
‫ששונה פרסו מאה פעמים ואהד?‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫יב( מה נקרא ״עבודה תמה לבינוני״?‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫יג( מה נקרא ״עבודה״)םתם( לבינוני?‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫יד( כתוב םיכום ותוכן פרק טו _‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫הוספה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
 ‫נ הו דו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרה טו‬
‫פסוקים‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם הפסוק‪.‬‬
‫‪? . 2‬נוגע למה מביא אדמו״ר הזקן את הפסוק‪.‬‬
‫‪ .3‬האם ןע הידוע בפעט הפסוק על פי מה עכתוב בתנןא באן‪.‬‬

‫עבד‪ ) 1‬מ ל א כי ג‪ ,‬יח(‬ ‫לא‬ ‫א( ״ו^בתם וראיתם בין צדיק לר^זע בין עובד אלקים‬

‫^^מו״ ) ת ה לי ם סט‪ ,‬לז( ‪.‬‬ ‫ב( ״אוהבי‬

‫וילך״ ) ת ה לי ם לד‪ ,‬א( ‪,‬‬ ‫ג( ״ויגדלהו‬

‫בקרבי״ ) ת ה לי ם קט‪ ,‬כב(‬ ‫ד( ״ולבי חלל‬

‫מאמרי רז״ל‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪ . 2‬בנוגע למה מביא אדמ‪1‬״ר הזקן את המאמר רדל‪.‬‬
‫‪ .3‬האם יע הידוע בפעט המאמר רז״ל על פי מה עבתוב בתנןא באן‪,‬‬

‫)פאד‪ .‬פדק א׳ משנה א׳( _____‬ ‫א( ״ותלמוד תורה כנגד כולם״‬

‫)זוהד חלק נ׳ דף רבד‪ ,‬א( ‪,‬‬ ‫ב( ״?‪ 2‬במוח ה^ליט על הלב״‬

‫מגירסא״ ) ב ב א מ צי ע א פו‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫ג( ״לא פסיק פומיה‬

‫^‬ ‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק טו‬

‫||‬ ‫פרקו מאה פעמים״)חנעה ט‪ ,‬ב( ‪--------------‬‬ ‫ד( ״מי ש^צ‪1‬ונה פרקו מאה פעמים ואחד ‪ ..‬מי‬

‫עע^ר פרסי בתרי זהי״)חניגהט‪,‬ב( _‬

‫ז■ ׳י‬
‫בזוזא ולאחד‬
‫‪T :‬‬
‫^טנ^ןכרים לעע^ר פרסי‬
‫• ‪ :‬ד •‬
‫המרים‬
‫־ ‪• T‬‬
‫מ^זוק‬
‫‪•.♦ T‬‬ ‫•‬
‫״מ»!טל‬
‫' ‪17‬‬
‫ה(‬

‫ו( ״עבודה תמה״)ראהממאכד‪!,‬‬

‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪7‬‬

‫נושאים‪:‬‬
‫‪ . 1‬להסביר ולפרט פרטים אודות הנו^א‪.‬‬

‫א( עובד אל־קים‬

‫ב( עבד ה׳‪.‬‬

‫ג( ונעשה ההרגל לו טבע שני‬

‫ד( מתמיד בלמודו בטבעו מתולדתו‬

‫ה( מצונן בטבעו‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
 ‫כבר געע«ה חכם או מלך‬
‫הרה״ח ר׳ יהודה ליב ראסקין הי״ד )אחיו על ר׳ יןגקב יוסף ראסקין( הןה בן בית אצל אדמו״ר‬
‫הריי״צ‪ .‬פעם הכין בום תה לרבי ‪ -‬ודאג עהתה יהיה עם סוכר וכל ה״הידורים״ ‪ -‬ו?ןאוחר יותר נ?נם‬
‫וראה עהכום עומדת עדיין על העולחן כפי עהניח אותה‪.‬‬
‫'הוא פנה לרבי בתמי׳‪ :‬״הרי הכנםתי כום עם תה ‪ -‬ועכשיו כבר נתקרר!״ השיב לו הלבי‪ :‬״וואו איז‬
‫•‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. .‬‬ ‫‪. . .‬‬

‫איתכפןא?״)= ומה עם ׳או;;כפןא׳(‪.‬‬

‫אזר החסיד אומץ ואמר לרבי‪ :‬״כבר נעשה חכם או מלך״)לשון של לקוטי אמרים פרק ט״ו ויחם‬
‫לצדיק‪ ,‬שאינו זקוק לאתכפןא(‪.‬‬
‫ענהו הרבי‪ :‬״אנדערע דארפן ראם‪ ,‬און איך וויל ראם!״)= אחלים זקוקים לזה‪ ,‬ואילו אני חפץ בזה(‪...‬‬
‫)מהטשפיע הרב ז‪ .‬וואלף נרינגלאם(‬
 ‫‪I‬‬

‫תניא‬ ‫‪fl‬‬

‫פרה טז‬ ‫••‬ ‫••‬

‫‪I‬‬

‫‪I‬‬

‫תוכן הפרק‪:‬‬ ‫‪I‬‬

‫‪ A‬כלל גדול א׳ לבינוני‪ :‬למע‪1‬ל ולעלוט על הטבע ועל הלב‪.‬‬
‫‪? A‬לל גדול ב׳ לבינוני‪ :‬גס מי עאינו מסוגל להוליד אהבה‪ ,‬חןיב להעתדל לעורר את האהבה המסותרת‪.‬‬ ‫‪I‬‬
‫במוחו ותעלומות לבו‪.‬‬
‫‪ A‬גדפין לפרחא לעילא‪.‬‬
‫‪ A‬מחעבה טובה הרןדוע ברוך הוא מצרפה למעעזה‪.‬‬

‫אודות הפרק‪:‬‬
‫אהבת השם הם הגדפין לפרחא לעילא‬
‫צוויעזן רעם אלטן ר־בינ׳ם חסידים איז אמאל געווען א וויכוח‪ ,‬רואם איז גרעסער ‪ -‬אהבת ה^ם אדער‬
‫אהבת יעזר־אל ‪ -‬צי איז גרעסער ווען איינער איז זוכה ליב צו האבן רעם אויבערעטן מיט אן אמת אדער‬
‫ווען איינער איז זוכה ליב צו האבן א אידן מיט אן אמת? איז מען אר‪.‬יינגעגאנגען פרעגן ב‪.‬יים אלטן רבי׳ן‪.‬‬
‫האט דער אלטער רבי געזאגט‪ :‬דער באוו_ייז אז מען האט איינעם ליב מיט אן אמת איז‪ ,‬אז מען האט אויך‬
‫ליב רעם וועמען יענער האט ליב ‪ -‬וועמען דער געליבטער האט ליב‪ .‬דער אויבער^זטער האט ראך ליב‬
‫אידן‪ ,‬ווי עם שטייט ״אהבתי אתכם אמר ה׳״‪ ,‬איז בעת מ׳האט ליב אידן‪ ,‬די וועלכע דער אויבערעטער‬
‫האט זיי ליב‪ ,‬דאם איז דער באוו‪.‬ייז אז מען האט מיט אן אמת ליב רעם אויבערשטן‪ .‬און דער אלטער ריבי‬
‫האט אויםגעפירט‪ ,‬אז ״ואהבת לרעך כמוך׳ איז א כלי צו ״ואהבת את ה׳ אלקיך״‪.‬‬
‫גדפין לןגל‪ 1‬תן‬
‫מעשה בריבי ישר־אל בעל שם טוב‪ ,‬שהגיע פעם לבית המדרע וננזנע מלהכנם אליו‪ .‬באכורו כי אין מקום‬
‫פנוי ליבנם שם‪ ,‬והסביר‪ ,‬כי פשוט אינו יכול להכנם פנימה ‪ -‬היות ובית המדרש מלא מפה אל פה תורה‬
‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫‪•• T‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫••‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫; •‬ ‫‪•• T‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫׳‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫; •‬ ‫׳‬ ‫‪T‬‬ ‫‪** T * :‬‬ ‫‪T‬‬

‫ותפילה‪ ,‬אין בו כלל מקום פנוי ואי אפשר להכנם לתוכו‪.‬‬

‫לו היו מתפללים כראוי היתה תורתם ותפילתם מתעלה‪ .‬אבל כאשר התפילה אינה כדבעי‪ ,‬אז אותיות‬
‫‪.‬‬ ‫^‬ ‫‪f‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪.‬‬ ‫• • ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪V - : -‬‬ ‫‪T -‬‬ ‫“ ‪V‬‬ ‫• ;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪T I T‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫־‬ ‫;‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬

‫התורה והתפילה ממלאים את חללו של בית המדרש‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬ ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪42‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫פ ר ק ט ז ח ה בלל גדול בעבודת ה׳ לבינונים העירך‬ ‫פרק טז‬
‫דעא למשול ולשלוט על הטבע‬
‫‪1‬‬ ‫שבחלל השמאלי ע״י אור ה' המאיר לנפש האלהית‬
‫‪1‬‬ ‫שבמוחו לשלוט על הלב כשמתבונן במוחו בגדולת‬
‫א״ם ב״ה לדעליד מבינתו רוח דעת ויראת ה' במוחו‬
‫‪1‬‬ ‫להיות סור מדע דאורייתא ודרבנן ואפילו איסור קל של‬
‫דבריהם ח״ו ואהבת ה' בלבו בחלל הימני בחשיקה‬
‫‪1‬‬ ‫וחפיצה לדבקה בו בקיום המצות דאורייתא ודרבנן‬
‫ות״ת שכנגד כולן ‪ .‬ויתר על כן צריך לידע כלל גדול‬
‫‪1‬‬ ‫בעבודה לבינונים שגם אם אין יד שכלו ורוח בינתו‬
‫משגת להוליד אדג ת ה' בהתגלו' לבו שיהיה לבו בוער‬
‫‪1‬‬
‫כרשפי אש וחפץ בחפיצה וחשיקה ותשוקה מורגשת‬
‫בלב לדבקה מ רק האהבה מסותרת במוחו ותעלומות‬
‫לבו* דהיינו שהלב מבין‬
‫‪1‬‬ ‫הגהה‬
‫)והסיבה לזה ד\א מסג' ד‪.‬יות‬ ‫ברוח חכמה וביג' שבמות‬
‫גדולת א״ס ב׳׳ה דכולא המוחין שלו ונר״ג שלו מבחי׳ עיבור‬
‫‪1‬‬ ‫קמיה כלא חשיב ממש והעלם תוך התבונה ולא מבחי׳ לירה‬
‫והתגלות כידוע לי״ח( ן‬ ‫אשר על כן יאתה לו יתכ׳‬
‫‪1‬‬
‫שתכלה אליו נפש כל חי‬
‫‪1‬‬ ‫לידבק ולהכלל באורו‪ .‬וגם נפשו ורות אשר ברךבו‬
‫כך יאתר‪ ,‬להן להיות כלות אליו בחשיקה וחפיצה‬
‫‪1‬‬ ‫לצאת‬
‫‪1‬‬
 ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫כב‬ ‫ליקוטי אמרים‬
‫‪1‬‬
‫לצאת מנרתקן הוא הגוף לדבקה בו רק שבע״כ חיות‬
‫הנה בתוך הגוף וצרורות בו כאלמנות חיות ולית‬ ‫‪1‬‬
‫מחשבה דילהון תפיסא ביה כלל כי אם‪.‬כאשר תפיסא‬
‫ומתלבשת בתורה ובמצותי׳ כמשל המחבק את המלך‬ ‫‪1‬‬
‫הנ״ל ‪ .‬ואי לזאת יאתה להן לחבקו בכל לב ונפש ומאד‬
‫דהיינו קיום דתרי״ג מצות במעשה ובדבור ובמחשבה‬ ‫‪1‬‬
‫שהיא השגת וידיעת דתורה כנ״ל הנה כשמעמיק‬ ‫‪1‬‬
‫בעינין זה בתעלומות תבונות לבו ומות ופיו ולבו שוין‬
‫שמקיים כן בפיו כפי אשר נגמר בתבונת לבו ו מות‬ ‫‪1‬‬
‫דהיינו להיות בתורת ה' חפצו ויהגה בה יומם ולילה‬
‫בפיו וכן הידים ושאר אברים מקיימים המצות כפי מה‬ ‫‪1‬‬
‫שנגמר בתבונת לבו ו מות הרי תבונה זו מתלב שת‬
‫במעשה דבור ומחשבת דתורה ומצותיה להיות להם‬ ‫‪1‬‬
‫בחי' מוחין וחיות וגדפין לפרחא לעילא כאלו עםק בהם‬
‫בדחילו ורחימו ממש אשר בהתגלות לבו ]בחפיצה‬ ‫‪1‬‬
‫וחשיקה ותשוקה מורגשת בלבו ונפשו הצמאה לה׳‬
‫מפני רשפי אש אהבתו שבלבו כנ״ל[ הואיל ותבונה‬
‫זו שבמות ותעלומות לבו היא המביאתו לעםוק ברט‬ ‫‪1‬‬
‫ולולי שהיה מתבונן בתבונה זו לא היה עוסק ברט כלל‬
‫אלא בצרכי גופו לבד ]וגם אם ת א מתמיד בלמודו‬ ‫כו‬ ‫‪1‬‬
‫בטבעו אעפ״ב אוהב את טפו יותר בטבעו[ וזה רמזו‬ ‫וזה‬
‫‪1‬‬
‫רז״ל באמרם מחשבה טובה הקב״ה מצרפה למעשה‬
‫ו ת ה ליה למימר מעלה עליו הכתוב כאלו ע שאה‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫אלא הענין כי דחילו ורחימו שבהתגלות לבו דם‬
‫המתלבשים במעשה המצות להחיותם לפרחא לעילא‬ ‫‪1‬‬
‫כי הלב ת א ג״ב תמרי כשאר אברים שרם כלי‬
‫המעשה אלא שדצא פנימי וחיות להם ולכן יכול‬ ‫‪1‬‬
‫להתלבש‬
‫‪1‬‬
‫י‬ ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪44‬‬
‫‪1‬‬
‫להתלבש בהם להיות להם גדפין להעלותם ‪ .‬אך‬
‫‪1‬‬ ‫הדחילו ורחימו שבתבונות מוחו ותעלומות לבו הנ״ל‬
‫גבהו דרביהם למעלה מעלה מבתי׳ המעשה ואי אפשר‬
‫‪1‬‬ ‫להם לדחלב ש בבחי׳ מעשה המצות להיות להם בחי׳‬
‫‪1‬‬ ‫מוחין וחיות להעלותן לפרחא לעילא אם לא שהקב״ה‬
‫מצרפן ומחברן לבחי׳ המעשה והן נרךאות בשם מחשבה‬
‫‪1‬‬ ‫טובה בי אינן דחילו ורחימו ממש בהתגלות לבו בי אם‬
‫הגהה‬
‫בתבונת מוחו ותעלומות‬
‫‪1‬‬ ‫)ונמ״ש בזוהר וע״ח רתבונה‬ ‫לבו בנ״ל* אך צירוף זה‬
‫מצרף הקב״ה כרי להעלות אותיות ב״ן ונ״ת שהן דחילו‬
‫‪1‬‬ ‫ועסק ורחימו ולפעמים התבונה יורדת‬ ‫המצות‬ ‫מעשה‬
‫להיות מוחין בנוק׳ הזעיר אנפין שהן‬
‫אותיות התורה והמצות והמשכיל‬
‫דחורה הנעשים על ידי‬
‫יבין( ‪:‬‬ ‫מחשבה טובה הנ״ל עד‬
‫עולם הבריאה מקום עליית‬
‫התורה והמצות הנעשים ע״י דחילו ורחימו שכליים אשר‬
‫בדתגלו׳ לבו ממש אבל בלא׳ח נמי עולים לעולם היציר'‬
‫ע״י דחילו ורחימו טבעיים המסותרים בלב כל ישראל‬
‫כז‬ ‫בתולדותם כמ״ש לקמן באריכות ‪:‬‬

‫‪1‬‬
 ‫‪1‬‬
‫ש אלו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫‪1‬‬
‫פרס טז‬

‫א( מהו ה״כלל גדול״ בעבודת הבינונים?‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬

‫ב( מהו השייכות של ל״מוח שליט על הלב״ להכלל גדול בעבודת הבינונים?‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬

‫ג( יראת ה׳ הוא במוח או בלב?‪,‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬

‫ד( האם יכול להיות התבוננות אמיתי בגדלות ה‪ /‬ואעפ״ב לא יוליד ממנה הרגש מדות בלבל __‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫הגה״ה‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (1‬מהו הסיבה לזה שיש מי שהאהבה מסותרת במוחו ותעלומות לבו?‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ (2‬מהו בחינת ״עיבור״? ומהו בחינת ״לידה״?‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫ה( מהו פירוש הלשון ״והיינו שהלב מבין״?‪,‬‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
 ‫שאלות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק טז‬
‫‪1‬‬
‫ו( מהו הנרתק של הנפש?‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫ז( מהו הפירוש ״וצרורות בו״? מהו הפירוש ״כאלמנות היות״? ועל מי הוא הכוונה?‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬

‫ו‬ ‫ה( ״כמשל המחבק את המלך הנ״ל‪ ,‬מהו המשל ומהו הנמשל?‬

‫‪1‬‬
‫ט( מהו הפירוש ״בתעלומות תבונות לבו ומוחו״?‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫י( ״שמקיים כץ בפיר‪ /‬מה מקיים בפיו״?‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫יא( מהו הפירוש ״תבונות לבו״?‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫יב( מהו הפירוש ״וגדפין לפרחא לעילא״? ולמה צריכין לגדפיץ?‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬ ‫יג( במה דומה ״תבונה זו״ ל״אילו עםק בהם בדחילו ורחימו ממש אשר בהתגלות לבו״?‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
 ‫שאלות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק טז‬
‫‪1‬‬
‫יד( מי שהוא מתמיד בטבעו‪ ,‬האם הי׳ לומד תורה מבלי תבונה זו?‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫טו( מהו הקושיא כל המארז״ל ״מחשבה טובה הקב״ה מצרפה למעשה״ איך הו״ל למימר?‪,‬‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫טז( מה רוצה לבאר במה שאומר ״כי הלב הוא ג״ב חומרי כשאר איברים?‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫יז( האם על המוח נאמר ג״ב שהוא ״חומרי כאשר איברים״?‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫יה( איך מפרש בתניא )שלא כפירוש הפשוט( ‪ -‬מחשבה טובה הקב״ה מצרפה למעשה?‪,‬‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫יט( מה נקראת מחשבה טובה?‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫הגה״ה‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (1‬״תבונה״ היא צירוף של איזה ב׳ תיבות? _‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫‪ (2‬מהו ״נוקבא דזעיר אנפץ״?‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
 ‫‪1‬‬
‫נ קו דו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫‪1‬‬
‫פרס טז‬

‫‪ . 1‬לתרגם הפסוק‪.‬‬
‫פסוקים‪:‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ .2‬בנוגע למה מביא אז־מו״ר הזקן את הפסוק‪.‬‬
‫‪ .3‬האם‪.‬יע הידוע כפעט הפסוק על פי מה עכתוב עתנןא כאן‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫ה׳״ )י שעי׳ יא‪ ,‬ב(‬ ‫א( ״רוח דעת ויראת‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫״יאתה״ )י ר טי׳ י‪ ,‬ז( ‪,‬‬ ‫ב(‬
‫—‬ ‫^‬ ‫‪1‬‬
‫חיות״ ) ע ל פי שמואל‪-‬ב כ‪ ,‬ג( ‪.‬‬ ‫ג( ״וצרורות בו כאלמנות‬

‫ולילה״ ) ת ה לי ם א‪ ,‬ב(‬
‫‪1‬‬
‫יומם ‪T : TT‬‬
‫‪T‬‬ ‫״ויהגה ‪T‬בה‬
‫ד( ‪•••:‬‬

‫‪1‬‬
‫דרכיהם״ ) ע ל פי ישעי׳ נה‪ ,‬ט( _‬ ‫ה( ״גבהו‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫מאמרי רז״ל‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪ . 2‬בנוגע למה מביא אדמו״ר הזקן את המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ . 3‬האם _יע הידוע בפעט המאמר רז״ל על פי מה ^{כתוב עתנןא כאן‪.‬‬

‫הנה״ ) א ב ו ת פדק ד׳ משנה כ״ב(‬ ‫א( ״‪/‬צבעל כרחץ חי‪ 1‬ת‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫^וין״ ) ע ל פי פסחים סג‪ ,‬א( ‪,‬‬ ‫ב( ״ופיו ולב‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק טז‬

‫ג( ״ותלמוד תורה ^‪ 5‬כנגד כולן״)פאה פרק א׳ משנה א׳(‪,‬‬

‫הקב״ה ‪:‬מ ~צ ‪:‬ר דפ ה למעע‪4‬ה״)קידושין פ; א( ‪,‬‬

‫‪? -‬ו‪T‬‬
‫״מה^צזבה טו‪T‬ב ה‬ ‫ר(‬
‫' “ ‪:‬־ ‪7 T‬‬

‫כלל״ ) תי קוני זוהר דף יז‪ ,‬א( ‪.‬‬ ‫ה( ״ולית מחעבה דילהון תפיסא ביה‬

‫נושאים‪:‬‬
‫‪ . 1‬להסביר ולפרט פרטים אודות הנו^א‪.‬‬

‫א( כלל גדול בעבודה לבינונים‬

‫ב( ויתר על כן צריך לידע כלל גדול בעבודה לבינונים‪.‬‬

‫ג( עיבור והעלם תוך התבונה‪,‬‬

‫ד( וגדפין לפרחא לעילא‬

‫ה( אוהב את גופו יותר בטבעו‬

‫טייטשן‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרנם ‪ -‬סייטש‪ ,‬ברור כל מלה‪.‬‬
‫‪ .2‬בשיש שתי תיבות‪ ,‬לתרנם ההפרש ביניהם‪.‬‬

‫א( למשול ולשלוט‬

‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק טז‬

‫ב( בח^צ‪1‬יקה וחפיצה‬

‫ג( יד ^^כלו‪.‬‬

‫ולהכלל‬
‫לידבק‪.. 7 • : 1‬‬
‫ד( ♦ ‪•• T‬‬

‫ה( לצאת מנדתקז‪,‬‬

‫‪1‬‬
‫ו( תפיסא ומתלבטת‪,‬‬

‫ז( הע^גת וידיעת התורה‬

‫»‬ ‫—‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫‪-‬‬ ‫»‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬

‫ה( בתעלומות ותבונת לבו‪,‬‬

‫ט( מוחין וחיות וגךפין‪,‬‬

‫י( לחילו ורחימו‪.‬‬

‫יא( אלא ^זהוא פנימי וחיות להן‪,‬‬

‫ח( מצרפן ומחברן‪.‬‬

‫הוספה‬
 ‫תניא‬
‫פרה יז‬ ‫••‬ ‫••‬

‫ת‪ 1‬כן הפרק‪:‬‬

‫‪ A‬כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לע‪1{1/‬תו‬
‫‪ A‬התורה היא נצחית‬
‫‪ A‬צדיקים לבם ברעותם ‪ -‬רעעים הם ברעות לבם‬
‫‪ A‬כי קרוב אליך ‪ -‬לבינוני ולא לו־עעים‬
‫‪ A‬נלו לאדום עכינה עמהם‬

‫א‪ 1‬דות הפרה‪:‬‬

‫מוחו בר^‪:‬ותו וןכול להתבונן בו בכל א^‪5‬ר יחפוץ וכשיתבונן ב‪ 1‬בגדולת אין‬
‫סוף ב תך הוא ממילא יוליד ‪ . .‬האהבה לה׳‬
‫דער רבי רע״ב נעמתו עדן פון ליובאוויטע‪ ,‬איז אמאל געווען אין ווין בןי א פראפעסאר‪ ,‬און דער‬
‫פראפעסאר האט אים געפךעגט‪ :‬וואם איז אזוינס די'לערע פון חסידות? דער רבי נעומתו עדן האט אים‬
‫געענטפערט‪ :‬רי לערע פון הסירות איז‪ ,‬אז רער קאפ זאל געבן צו פארעטיין ראם הארץ וואם מען דארף‬
‫וועלן; און ראם הארץ רארף ברענגען אין לעבן ראס וואס רער קאפ פארעטייט‪ .‬האט רער פראפעסאר‬
‫געפרעגט‪ :‬ווי מאכט מען ראם? קאפ און הארץ ז‪.‬יינען ראך צוויי וועלטן‪ ,‬וואם צוויען זיי איז רא א גרויסער‬
‫ים! האט רער רבי געענטפערט‪ ,‬אז ראם איז טאקע רי ארבעט‪ ,‬צו מאכן א בריק צוויען רי צוויי טיילן‬
‫וועלט‪ ,‬ארער אמווייניקסטנם ציען טעלעפאנישע און עלעקטרישע דראטן צוויען זי‪ /‬אין אן אופן אז רי‬
‫ליכטיקייט פון קאפ זאל קומען אין הארץ‪.‬‬
‫)שיעורים בספר התניא(‬

‫כי באמת אי אפעד לרבעים להתחיל לעבוד ה׳ בלי ^‪t‬יע^נ^ו המעובה על‬
‫העבד תחילה ל’^‪ 1‬בד הקליפות‬
‫^^אחרי ההסתלקות של הרבי המגיר ממעזריטש שהה פעם אחת רבינו אז־מו״ר הזקן בשקהה תורה‬
‫במחיצת הרב מנחם מענרל מוויטעבסק‪ ,‬והנה בליל ש?זחת תורה קשקהל רב של חסיךים ממתינים שיצא‬
‫הרב מענדל' מוויטעבםק מהדרו להתחיל ההקפות עבר זמן רב והרב מענרל ?ןוויטעבםק לא ןצא להקפות׳‬
‫העיזו כמה חםידים ונכנסו'לחדר הרב לשאול מתי יצא להקפות‪ ,‬אך הרב ענה להם שהיות שמשמים גילו‬ ‫‪1‬‬
‫לו עכשיו כמה פירושים חדשים על פסוקי ״אתה הראת״ שאומרים לפני ההקפות‪ ,‬וכל עוד שהוא לא ןצליח‬
‫‪1 .‬‬ ‫‪.‬ן!‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫״‬ ‫ץ‬ ‫‪...‬‬ ‫ץ‬ ‫^‬ ‫‪.‬‬ ‫‪..‬ן‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ץ‬ ‫_‬ ‫‪.‬‬ ‫^‬ ‫_‬ ‫ץ‬ ‫^ ‪.‬‬

‫להבינם לאשורו‪ ,‬אין הוא ןכול לצאת להקפות ולעשות שקר קנפשו ולכהן כמנהיג לחסידיו כי הוא עוד‬
‫לא מושלם‪.‬‬
‫ד‬
 ‫וההייעצו ביניהם מה לעע!ות?‬ ‫החסידים לא ידעו את‬
‫כמה מהחםידים ניגשו לרבנו הזקן ביודעם שדעתו של רבינו הזר!ן חעובה ^עיני הרב מענדל‬
‫מוויטעבסק‪ ,‬ביקשו ממנו שיפעול אצלו שיצא לערוך את ההקפות כנהוג‪.‬‬
‫רבנו הזקן השיב להחסיךים שיפנו עוד הפעם להרב מענדל קווויטעבםק ויבקשו ש^צא להקפות ובאם‬
‫הוא יסרב שןציעו לו להך]‪.‬ייעץ עם רבנו הזקן‪.‬‬
‫החסידים שבו להלב מענדל מוויטעבםק ואקרו שהם קחכים להקפות וקובקשים ש^צא‪ ,‬אבל הוא‬
‫בשלו איני יכול לצאת כל עוד לא נתעצם אצלי הפירושים החדשים שנוהגלו לי משמים‪ .‬החסידים‬
‫‪1‬‬ ‫אקרו שבעעיהם הלב הוא מו^זלם‪ ,‬ואין להם כל הלגש חיסרון עם הרב יודע מאה פירושים יותר או‬
‫פחות‪ ,‬ולכן הם מבקשים שיתןיעץ עם לבנו הזקן בדבר הזה‪ ,‬על אף שהלב הן׳ יותר קבוגר מלבנו‬
‫ד׳זקז•‬
‫הלב מענדל סווויטעבםק קיבל על עעמו ל^מוע לעצת לבנו הזקז•‬
‫לבנו הזקן השיב שהלב מענדל מוויטעבםק צליך ללכת להקפות‪ ,‬גם אם לא השיג עליין את הפירושים‬
‫החדשים‪ ,‬והטעים ליבורו באמרויאיבעית אימא קברא‪ ,‬ואיבעית אימא מעשה‪.‬‬
‫איבעית אימא סברא‪ :‬מכיון שעומק התורה הוא עמוק מאד‪ ,‬וקבל שילע הלב יותר‪ ,‬ידלה ןמלליגה‬
‫גבוה יותר ויראה ‪y‬מרחוק יותר ויצטלך ללמוד עוד ועוד ואין לדבר סוף‪.‬‬
‫ואיבעית אימא מעשה‪ :‬פעם אחת בנה יהולי את ביתו למלמלות הר גבוה‪ ,‬אבל כל ימות משמים‬
‫הגשם סחף אחריו לכלוך ובוץ תמילי לקני ביתם וקביתם ואי א?שר דלה לנקות היטב♦‬
‫עד שהחליטו קני הבית להעתיק ולבנות את ביתם על לאש ההר• קשהחלו לעלות בהר ראו כמה‬
‫גבוה ההר‪ ,‬וכמה" יגיעה וןמי’ם יקה להם להגיע לראש ההר‪ ,‬דקר שגלם לכמה מקני הבית להסויאש‬
‫ולחשוב מחשבות של חרטה שכלאי לסגת מהלעיון לעלות קהר‪ .‬אקרה בעלת הבית לאו מהבוץ קבר‬
‫יצאנו קרוך השם וכמה שנעפי^ יותר קהר יהיה הבית יותר נקי‪ ,‬גם אם לא נגיע עד ראשו‪.‬‬
‫”אמר לבנו הזקךזהו מוסר’הקבלי גדול‪ .‬קודם קליכים לצאת מהבוץ וקרוך השם אחלי ראש השנה‬
‫ותפילות יום כיפור‪ ,‬השמחה בחג הסוכות והושענא לקא‪ ,‬הלי שמהבוץ הרוחני קבר ןצאנו‪ ,‬אם כן‬
‫נמשיך ונמשיך עד שנגיע‪.‬‬
‫והלב מענדל מוויטעבסק ןצא לל״קפות‪.‬‬
 ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪44‬‬

‫פרק יז‬
‫פרה יז ובזה יובן מ״ש כי לרוב אליך הדבר מאד‬ ‫פרק יז‬

‫בפיך ובלבבך לעשותו דלכאורה‬ ‫י‬

‫הוא בלבבך נגד החוש שלנו ]והתורה היא נצחית[‬
‫שאין רךוב מאד הדבר להפך לבו מתאוות עוה״ז‬
‫לאהבת ה׳ באמת וכמ״ש בגמרא אטו יראה מילתא‬
‫זוטרתי היא וכל שכן אהבה ‪ .‬וגם אמרו רז״ל דצדיקים‬

‫י‬ ‫דוקא לבם ברשותם ‪ .‬אלא דלעשותו ר״ל האהבה‬

‫המביאה לידי עשיית המצות בלבד שהיא רעותא‬
‫דלבא שבתעלומות לב גם כי אינה בהתגלות לבו‬
‫‪1‬‬ ‫כרשפי‬
‫‪1‬‬
 ‫כג‬ ‫ליקוטי אמרים‬
‫כחגסי אש ודבר זה רךוב מאד ונקל לכל אדם אשר‬
‫יש לו מוח בקדקדו כי מוחו ברשותו ויכול להתבונן בו‬
‫ככל אשר יחפוץ וכשיתבונן בו בגדולת א״ם ב״ה‬
‫ה‬
‫ממילא יוליד ב מו ת על בל פנים האהבה לה' לרבקה‬
‫וזר‪ .‬כל‬ ‫בו בקיום מצותיו ותורתו וזה כל האדם בי היום לעשותם‬
‫בתיב שהיום הוא עולם המעשה דוקא ולמחר בו' כמ״ש‬
‫במ״א ‪ .‬והמוח שליט בטבעו ותולדתו על חלל השמאלי‬
‫שבלב ועל פיו ועל בל האברים שהם כלי המעשה‬ ‫כח‬
‫אם‬
‫אם לא מי שהוא רשע באמת כמארז״ל שהרשעים‬
‫הם ברשות לבם ואין לבם ברשותם בלל וזה עונש על‬
‫גורל ועוצם עונם ולא דברה תורה במתים אלו שבחייהם‬
‫רךוים מתים כי באמת אי אפשר לרשעים לרתחיל‬
‫לעבור ה' בלי שיעשו תשובה על העבר תחלה לשבר‬
‫הקל ש' שהם מםך מבדיל ומחיצה של ברזל המפסקת‬
‫בעם לאביהם שבשמים ע״י שבירת לבו ומרירת נפשו‬
‫על חטאיו במ״ש בזהר על פםוק זבחי אלהים רוח נשברה‬
‫לב נשבר וגו' שע״י לב נשבר נשברה רוח רטומאה‬
‫ו‬ ‫דס״א ]ע״ש פ' פינחס ד׳ ר״מ ופ' וירךא ד' ח' ור' ה' ע״א‬
‫והיא‬ ‫ובפי' הרמ״ז שם[ ור‪-‬יא בחי' תשובה תתאר‪ .‬להעלות‬
‫ה' תתאר‪ .‬לר‪.‬קימר‪ .‬מנפילתר‪ .‬שנפלה אל החיצוני' ש ת א‬
‫סוד גלות השכינה במארז״ל גלו לאדום שבינה עמר‪.‬ם‬
‫דרדינו כשר‪.‬ארם עושר‪ .‬מעשר‪ .‬אדום מוריד וממשיך‬
‫לשם בחי׳ וניצוץ א ל ת ת המחיר‪ .‬את נר״נ שלו‬
‫המלובשים בו בנפש הבהמית מר‪.‬קליפד‪ .‬שבלבו‬
‫שבחלל השמאלי המולכת בו בעודו רשע ומושלת‬
‫בעיר קטנה שלו ונר״נ בבושי' בגולה אצלה וכשנשבר‬
‫לכו בכךבו ונשברר‪ .‬רוח הטומאד‪ .‬וס״א ויתפרדו כו׳‬
‫היא‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
 ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪46‬‬
‫כט‬ ‫במ׳׳א‪:‬‬ ‫כמ״ש‬ ‫קמה ‪,‬מנפילתה וגם נצבר!‬ ‫היא‬
 ‫שאלות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק יז‬

‫ש א לו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרס יז‬

‫א( ״ובזה יובן״ במה יובן?‪.‬‬

‫ב( מהו הכוונה ב״בפיך ובלבבך לעשותו״?‪.‬‬

‫ג( למה ״בלבבך׳ הוא ננד ההוש שלנו?‬

‫ר( מה רוצה להוסיף במ״ש ״והתורה היא נצהית״?‪.‬‬

‫ה( מה רוצה להוסיף במ״ש ״והתורה היא נצחית״?‬

‫ו( מהו יותר קרוב‪ :‬להגיע ליראה או להגיע לאהבה?‪.‬‬

‫ז( מהו הפירוש ״דצריקים דוקא לבם ברשותס״?‬

 ‫שאלות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק יז‬

‫ח( ״בפיך ובלבבך לעשותו״ לכאורה הי׳ צ״ל ״בלבבך בפיך לעשותו״ או ״לעשותו בפיך בלבבך; מהו‬
‫דיוק הסדר בפיך ובלבבך לעשותו? ‪-------------------------- -------------------------------- -‬‬

‫ט( במה מתבטא זה ש״מוחו בראשו״?‪.‬‬

‫י( ״ממילא יוליד במוחו על כל פנים׳‪ /‬מה בא למעט ב״על כל פנים״?‬

‫יא( מהו הכוונה ב״וזה כל האדם״?‪.‬‬

‫יב( באיזה בן אדם אין מוחו שליט על לבו?‪.‬‬

‫יג( לכתחלה אומר ש״צדיקים דוקא לבם ברשותם״ הוי משמע שבבינוני אין לבם ברשותם‪ ,‬ואח״ב‬
‫אומר ״שהרשעים הם ברשות לבם״ הוי משמע שבבינוני לבו ברשותו‪ ,‬א״כ מהו הביאור? —‬

‫יד( איך אומרים שברשע אין מוחו שליט על לבו‪ ,‬הרי מוח שליט על הלב בטבעו ותולדתו?‬

‫טו( הפסוק שאומר ״כי קרוב אליך וגו׳ מי לא נכלל בפםוק זה?‪,‬‬
 ‫שאלות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק יז‬

‫טז( מה מפרש בזהר עה״פ ״זבחי אלקים רוח נשברה‪ ,‬לב נשבר״?‬

‫יז( מהו הפירוש ״תשובה תתאה״? מהו הפירוש ״ה׳ תתאה״?‪,‬‬

‫יה( מהו פירוש המארז״ל ״גלו לארום שכינה עמהם״ בעבורת הארם?‪.‬‬

‫יט( ״ונר״נ כבושים בגולה אצלה׳‪ /‬מהו הריוק ״כבושים״?‬

‫כ( כתוב סיכום ותוכן פרק יז‪.‬‬

‫הום פ ח‬

‫‪1‬‬
 ‫נ סו דו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרס יז‬
‫פסוקים‪:‬‬
‫‪ . 1‬ל ת ת ם הפסוק‪.‬‬
‫‪ . 2‬בנוגע למה מביא אלטו״ר הזקן את הפסוק‪.‬‬
‫‪ .3‬האם _יע הידוע בפעט הפסוק על פי מה ^כתוב בתדא כאן‪.‬‬

‫)דברים ל‪ ,‬יד( ‪,‬‬ ‫א( ״כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעז^ותו״‬

‫האדם״ ) ע ל פי יקהלת יב‪ ,‬יג( ‪.‬‬

‫״וזה ‪T‬כל ‪■T T‬י־‬
‫•••‬ ‫ב(‬

‫״הי‪1‬ם לעזג{‪1‬תם״ ) ד ב רי ם ז‪ ,‬יא( ‪.‬‬ ‫ג(‬

‫וגו׳״ ) ת ה לי ם נא‪ ,‬יט( ‪,‬‬ ‫ד( ״זבדזי אלקים רודז נעברה לב נ^בר‬

‫כו׳״ ) ת ה לי ם צב‪ ,‬י( ‪,‬‬ ‫ה( ״ויתפרדו‬

‫נצבה״)על פי בראשית לז‪ ,‬ז(‪.‬‬

‫וגם ״‪TT‬‬
‫״קמה ‪- : . .‬‬
‫ו( ?‪T1‬‬

‫מאמרי רז״ל‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתלגם המאסר רז״ל‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ . 2‬בנוגע למה מביא אדמו״ר הזקן את המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪ . 3‬האם יע הידוע בפעט המאמר רז״ל על פי מה עכתוב בתנןא כאן‪.‬‬

‫יהיא״ ) ב ר כ ו ת לג‪ ,‬ב( ______‬ ‫זוטרתי‬

‫מילתא ‪* : :‬‬
‫יראה * ‪T :‬‬
‫״אטו • ‪7 :‬‬
‫א( ‪-‬‬
‫'‬
 ‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק יז‬

‫בר־^^זותם״)מררש רבה בראשית לד‪ ,‬י( ‪,‬‬ ‫ב( ״צדיקים לוקא לבם‬

‫‪,‬‬ ‫ג( ״מוח בקרקת״ ) ע ל פי י ב מו ת ט‪ ,‬א(‬

‫ולמחר כר״ ) עי ח בייז כ ב‪,‬א(‬

‫לעעוותם ‪T T ; . .‬‬
‫״חיום ‪ - -‬ד‬
‫ד( ־‬

‫) מ ד ר ש ר ב ה ב ר א שי ת סז‪ ,‬ח( ‪,‬‬ ‫ה( ״הרעעים הם ברעות לבם ואין לבם בר^צותם כלל״‬

‫) ב ר ב ו ת יה‪ ,‬ב( ‪,‬‬ ‫ו( ״עבחייהם קרוים מתים״‬

‫עמהם״ ) מ ג י ל ה כ ט‪ ,‬א(‬
‫עכינה * ‪T‬‬
‫‪7‬‬ ‫ז( ״גלו לאדום‬

‫נושאים‪:‬‬
‫‪ . 1‬להסביר ולפרט פרטים אודות הנו^^א‪.‬‬

‫א( והתורה היא נצחית‪.‬‬

‫ב( רעותא דלבא שבתעלומות לב‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪7‬‬

‫ג( מוחו ברשותו‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫ד( והמוח שליט בטבעו ותולדתו על חלל השמאלי שבלב‬

‫‪. . . . . .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ , . -‬ן‬ ‫‪..,.‬ן‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ . .‬ן‬ ‫‪.‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ :‬־‬
 ‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק יז‬

‫ה( תעובה תתאה להעלות ה׳ תתאה להקימה מנפילתה —‬

‫ה^טכינה‬
‫ו( ' סוד ‪T‬גלות ‪ • : -‬ד‬

‫טייטשן‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם ‪ -‬ט‪.‬ייםע‪ ,‬בריר כל מלה‪.‬‬
‫‪ .2‬כש^ש שתי תיב‪ 1‬ת‪ ,‬לתרגם הה^רע ביניהם‪.‬‬

‫א( נגד החו^ט עלנו‬

‫ב( כר׳טפי א^ט‪,‬‬

‫ג( קרוב קאד ונקל לכל אדם‬

‫ד( עולם המע^ה‪,‬‬

‫ה( גודל ועוצם עונם‪,‬‬

‫ו( הקליפות עזהם מסך מבדיל‪ ,‬ומחיצה ע‪5‬ל ברזל‬

‫ז( עבירת לבו ומדידת נפ^זו‬

‫‪1‬‬

‫ח( מוריד וממעיך‬

 ‫תניא‬
‫פרה יח‬ ‫••‬ ‫••‬

‫ת‪ 1‬כן הפרק‪:‬‬

‫‪ A‬קר‪ 1‬ב אליך הדבר מאד‪.‬‬
‫התגלות ופעולת האהבה כוסותר־ת‪.‬‬ ‫‪A‬‬
‫האבות הן הן המרכבה‪.‬‬ ‫‪A‬‬
‫פתי‪.‬יאמין לכל דבר ‪ -‬הכל בפתיים אצלו יתברך‪.‬‬ ‫‪A‬‬
‫אפילו קל עבקלים ופועעי יעראל מוסרים נפעם על קדועת ה׳‪.‬‬ ‫‪A‬‬

‫אודות הפרק‪:‬‬
‫לחילו ורחימו ‪ -‬יראה ואהבה‬
‫’ מספרים’עהיעב״ץ ד\ה נוהג'להחזיק בןדיו בעעת לימודו מ?ןןעות על זהב וכסף‪ .‬ואמר על זה ה״צמח‬
‫צדק״ עגם החסיךים בןד־ם מטבעות כסף וזהב‪ ,‬והם האהבה)כסף( והיראה)זהב(‪ .‬לכן בעעה עהם לומדים‬
‫עם ראעם‪ ,‬חעים הם גם ״געעמאק״ ‪ -‬טעם ותענוג בלבם‪.‬‬
‫)ספד המאמדים תש״י עמוד ‪(143‬‬
‫אין ם‪ 1‬ף ברוך הוא מלוב^נ‪ 1‬בבחי׳ חכמה עבגפ>;ט האדם יהי׳ מי ^יהי׳‬
‫כןי^וראל‪ . /‬כל יץ‪ 4‬ך א ל‪ . /‬הם מאמינים בה׳‬
‫י חסיד נכנם ל׳ידזידות׳ אצל הרבי ה׳צמח צדק׳ וסיפר לרבי בל־אגה‪ ,‬כי הוא מלא עאלות וספקות באמונה‪,‬‬
‫ומבקע ממנו עצה לפתור את העאלות‪ .‬הורה לו הרבי להרצות את עאלותיו וטענותיו‪ .‬החסיד החל‬
‫לעטוח בפני הרבי את הספיקות והתהיות‪ ,‬תוך עהוא מסביר עורה על נימוקים כי האמונה איננה כה‬
‫פעוטה וחלקה כפי עהיא נראית‪.‬‬
‫הרבי ה׳צמח צדק עמע בסבלנות את דברי החסיד וכאער הלה סיים לדבר‪ ,‬הגיב הרבי ואמר לו‪ :‬״אולי‬
‫באמת כך?״‪ .‬החסיד נלתע והעיב‪ :‬״לא‪ ,‬חם־ןעלום״‪ .‬אמר לו הרבי‪ :‬״אם כן‪ ,‬אין לך קפקות באמונה ואתה‬
‫יכול ללכת לביתך בעלום״‪ .‬פער הדברים הוא‪ ,‬ענקודת החכמה האירה אצל אותו חסיד‪ ,‬ולכן הוא לא‬
‫; ‪1 •• 7‬‬ ‫׳‬ ‫•‬ ‫‪7‬‬ ‫•• •••‬ ‫‪7‬‬ ‫•‬ ‫••‬ ‫‪7‬‬ ‫‪: 7‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪1‬‬ ‫׳‬ ‫‪• 7‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫•‪••••.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪: • • :‬‬ ‫‪ 7‬ע‬ ‫‪7‬‬

‫הסכים בעום פנים לחצדיק את ספקותיו ועאלותיו‪ ,‬חלילה‪ .‬אלא עהבינה לא היתה מבוססת כראוי והיא‬
‫‪• :‬‬ ‫‪7 7‬‬ ‫•‪•••'.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪7 : 7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫־ •‬ ‫•♦•‬ ‫••• ‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪• 7‬‬ ‫׳‬ ‫‪7‬‬ ‫•*‬ ‫;‬ ‫‪7‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪••:‬‬ ‫•י•‬ ‫‪1‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪* 7‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬

‫זאת עהעלתה את הספיקות והתהיות‪ ,‬והרבי עזר לו להגביר את אור החכמה ולסלק את הקפקות‪.‬‬
‫)אגרות קודש כ״ק אדטו״ר נשיא דודנו חלק יז עמוד שכה(‬
‫מצד עצם הנעמה כל י^«ךאל ^‪1‬ווין‬
‫פעם דזתבטא'הגאון המקובל' רבי לוי^יצחק עניאורסאהן זצ״ל )אביו על כ״ק אדמו״ר נעיא דורנו(‪:‬‬
‫״מעה רבינו איננו יותר מאער יהודי‪ ,‬והקל עבקלים איננו פחות מאער יהודי״‪ .‬כי כאער מגיעים לנקודת‬
‫ה‪.‬יהדות ולעצם הנעמה על יהודי ‪ -‬כולם עווים‪ ,‬ואין הבדל בין הצדיקים המרגיעים ׳נידחים׳־ מצד מעלתם‬
‫הגבוהח‪ ,‬לבין ה׳נידחים׳ מצד ריחוקם מה׳‪.‬‬
‫)תולדות לוי יצחק חלק ג׳ עמוד ‪(843‬‬
 ‫ליסוטי אמרים‬ ‫‪46‬‬

‫פרק יח‬
‫פרס ייח ולתוספת ביאור באר היטב מלת מאד‬ ‫פרק יח‬
‫שבפסוק בי כךוב אליך הדבר‬ ‫׳‬
‫מאד וגו׳ צריד לידע נאמנה בי אף מי שדעתו קצרה‬
‫לו לב לי‪.‬נק נ ג ת ל ת א ע נ‪ -‬ה לרגליי‬
‫ממנה דחילו ורחימו אפי׳ ב מו ת ו תבונ ת לבד אעפ״ב‬
‫רךוב אליו הדבר מאד לשמור ולעשות בל מצות‬
‫ה תר ה ות״ת כנגד טלן בפיו ובלבבו ממש מעומקא‬
‫דלבא באמת לאמיתו בדחילו ורחימו שהיא אהבה‬
‫מסותרת שבלב בללות ישראל שהיא ירושה לנו‬
‫מאבותינו רק שצריך להקדי׳ ולבאר תחלה באר היטב‬
‫שרש אהבה זו ועניינה ואיך היא ירושה לנו ואיך נכלל‬ ‫ח‬
‫בה גם דחילו ‪ .‬והענין כי האבות הן הן המרכבה ועל‬ ‫והענין‬
‫כן זכו להמשיך נר״נ לבניהם אחריהם עד עולם מעשר‬
‫^ירו ת דקדושה שבארבע עולמות אבי״ע לכל ^וד‬
‫ואחד כפי מדרגתו וכפי מעשיו ועל בל פניס אפי׳ לקל‬
‫שבקלים ופושעי ישראל נמשך בזיווגם נפש דנפש‬
‫ד מל ט ת דעשיה שהיא מדרגה התחתונה שבקדושת‬
‫העשיה ואעפ״ב מאחר שהיא מעשר ספירות קדושות‬
‫היא כלולה מכולן גם מהבמה דעשי׳ שבתוכה מלובשת‬
‫הכמה ד מל ט ת דאצילות שבתוכה חכמה דאצילות‬
‫שבה מאיר אור א״ס ב״ה ממש כדכתיב ה׳ בחבמה‬
‫יסד א ^ וכולם בחכמה עשית ונמצא כי אין ט ף ב״ה‬
‫מלובש בב ת׳ חכמה שבנפש האדם יהיה מי שיהיה‬
‫מישראל ובחי׳ החכמה שבה עם אור א״ס ב״ה המלובש‬
‫בה מתפשטת ככל בחי' הנפש בולה להחיותה מבחי'‬
‫ראשה עד בחי׳ רגלה כדכתיב החכמה תחיה בעליה‬
‫ולפעמים‬
 ‫כד‬ ‫ליקוטי אמרים‬
‫]ולפעמים ממשיכים פושעי ישראל גשמות גבוהות‬
‫ט‬ ‫מאד שהיו בעמקי הקליפות כמ״ש בספר גלגולים[ ‪:‬‬ ‫א‬
‫הנה‬
‫הנה‬ ‫הנה החכמה היא מקור השכל וההבנה והיא למעלה‬
‫מהבינה שהוא הבנת השכל והשגתו והחכמה היא‬
‫למעלה מההבנה וההשגה והיא מ ‪p‬ר להן וזהו לשון‬
‫חכמה כ״ח מ״ה שהוא מה שאינו מושג ומובן ואינו‬
‫נתפס בהשגה עדיין ולכן מתלבש בה אור א״ס ב״ה‬
‫דלית מחשבה תפיסא ביה כלל ולכן כל ישראל אפילו‬
‫הנשים ועמי הארץ הם מאמינים בה׳ שהאמונה היא‬
‫למעלה מן הדעת וההשג׳ כי פתי יאמין לכל דבר וערום‬
‫יבץ וגו׳ ולגבי הקב״ה שהוא למעלה מן השכל והדעת‬
‫ולית מחשבה תפיסא ביה כלל הכל בפתיים אצלו ית׳‬
‫כדבתיב ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך ואני‬
‫תמיד עמך וגו׳ כלומר שבזה שאני בער ובהמות אני‬
‫תמיד עמך ולכן אפי׳ קל שבקלים ופושעי ישראל‬
‫מוסרים נפשם על קדושת ה׳ על דדוב וסובלים עינוים‬
‫קשים שלא לכפור בה' אחד ואף אם רט בורים ועמי‬
‫האדץ ואין יודעים גדולת ה׳ ‪ .‬וגם במעט שיודעים אין‬
‫מתבונני׳ כלל ואין מוסרי׳ נפשם מחמת דעת והתכוננות‬
‫בה׳ כלל ‪ .‬אלא בלי שום דעת והתבוננות רק כאלו‬
‫וצא דבר שאי אפשר כלל לכפור בה׳ אחד בלי שום‬
‫טעם וטענה ומענה כלל והיינו משום שה׳ אחד מאיר‬
‫ומחיה כל הנפש ע״י התלבשותו בבחי׳ חכמה שבה‬
‫שהיא למעלה מן הדעת והשכל המושג ומובן ‪:‬‬
 ‫ש א לו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרק יח‬

‫א( ״ולתוספת ביאור״ ‪ -‬מה חסר ביאור שע״ז בא באן לבאר תוספת ביאור?‪,‬‬

‫ב( מהו הפירוש ״צריך לירע נאמנה״?‪,‬‬

‫ג( י״אפי׳ במותו ותבונתו לבד״‪ ,‬מהו ה״אפילו״?‪.‬‬

‫ד( מהו הדיוק במ״ש ״ובלבבו ממש״?‪.‬‬

‫ה( מי שדעתו קצרה בידיעת ה׳‪ ,‬איך הוא קרוב מאד?‪.‬‬

‫ו( בפרק שואל כמה שאלות בנוגע לאהבה מסותרת‪ :‬א( ״שרש אהבה זו״‪ .‬ב( ״וענינה״‪ .‬ג( ״ואיך היא‬
‫ירושה לנו״‪ .‬ד( ״ואיך נכלל בהם גם דחילו״‪ .‬תבאר מה קשה בכל אחד מאלו השאלות? ______‬

‫ז( מהו ענין ״מרכבה״? ועל מי אומרים ש״הן הן המרכבה״?‪.‬‬

 ‫שאלות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק יח‬

‫ח( במה זכו האבות להמשיך נר״נ לבניהם אחריהם עד עולם?_‬

‫ט( מהו הפירוש ב״כפי מדריגתו וכפי מעשיר? —‬

‫י( איך נמצא בכל אחד ואחד ישראל מבחי׳ חכמה דאצילות?‬

‫יא( מהו הראי׳ מהפםוק ״ה׳ בחכמה יםד ארץ״?‪.‬‬

‫יב( מהו הראי׳ מהפםוק ״כולם בחכמה עשית״?‪.‬‬

‫ינ( מה מביא מהפסוק ״החכמה תחיה בעליה״?‪.‬‬

‫יד( מהו ההםבר לזה שפושעי ישראל יכולים להמשיך לפעמים נשמות נבוהות מאד?‪.‬‬

‫טו( ״חכמה״ הוא צירוף של איזה ב׳ תיבות?‪.‬‬

 ‫שאלות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק יח‬

‫טז( למה אוא״ם מתלבש בחכמה שבנפש דוקא? ________‬

‫יז( מהו המעלה בענין ״פתי יאמין לכל רבר״? מהו הפירוש ״וערום יביך?‬

‫יה( אאיך מפרש הפסוק ״ואני בער ולא ארע״ בהמות הייתי עמך‪ ,‬ואני תמיר עמך״?‬

‫יט( מאיזה מקום בנפש יש לכל אחר ואחר הכה למסירת נפש?‪,‬‬

‫כ( איך ה׳ אחר מאחר ומחי׳ כל הנפש?‪,‬‬

‫כא( לפרש ב׳ הלשונות‪ (1 :‬״המושג׳‪ (2 /‬״ומובך?‪,‬‬

‫כב( כתוב סיכום ותוכן פרק יה‪,‬‬

‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק יח‬

‫מאמרי רז״ל‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪ .2‬בנוגע למה מביא אדמו״ר הזקן את המאמר ר־ז״ל‪.‬‬
‫‪ .3‬האם _יע חירוע כפעם המאמר רז״ל על פי מה עכתוב עת?ןא כאן‪.‬‬

‫כולך ) פ א ה פרק א׳ משנה א׳( ______‬ ‫א( ״ותלמוד תורה כ עד‬

‫המרכבה״ ) מ ר ר ש רבה בראשית מז‪ ,‬ו( ‪,‬‬ ‫ב( ״האבות הן הן‬

‫כלל״ ) תי קוני זוהר רף יז‪ ,‬א( ‪,‬‬ ‫ג( ״לית מח^בה תפיסה ביה‬

‫נושאים‪:‬‬
‫‪ . 1‬להםביר ולפרט פרטים אורות הנו^א‪.‬‬

‫א( דעתו קצרה‪,‬‬

‫ב( לב להבין‪,‬‬

‫לבד‬
‫תבונתו ‪ T‬־‬
‫ג( ' ;במ‪ 1‬ח‪5 ; 1‬‬

‫ד( אהבה מסותרת‬

‫ה( נר״נ‬

‫ו( אבי״ע‬
‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק יח‬

‫דנפ^צ‪ :‬דמלכות דעעציה‪.‬‬ ‫ז(‬

‫חכמה כ״ח ־מ״ה‬

‫ח( ‪ : T‬ד‬

‫ט( האמונה היא למעלה מן הדעת‬

‫טייטשן‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם ‪ -‬ט;יםע‪ ,‬ב ת ר ‪ 3‬ל מלה‪.‬‬
‫‪ .2‬כש;ש שתי תיבות‪ ,‬לתרגם ההפרש ביניהם‪.‬‬

‫א( דחילו ורחימו‪.‬‬

‫ב( מעומקא דלבא‬

‫ג( גודל ועוצם עונם‬

‫ד( קל שבקלים ופורעי יע«ראל‪.‬‬

‫ה( ואינו נתפ^ט בה^גה עדייז‪.‬‬

‫ו( הכל כפתיים אצלו ית׳‬

 ‫תניא‬
‫פרה יט‬
‫תוכן הפרק‪:‬‬
‫‪ A‬נר ה׳ נעמת אדם‪.‬‬
‫‪ A‬סטרא דקתעא ‪ -‬היפך מטע מסטרא אחרא‪.‬‬
‫‪ A‬החכמה תחיה ‪ -‬היפך נקראים מתים‪.‬‬
‫‪ A‬טבע הנעמה‬

‫הפרק‪:‬‬
‫־ ״‪.• •.‬״ ‪1‬‬
‫אודות‬
‫פו^ועי יע‪ 5‬ראל באים לידי נסיון בדבר אמונה ^‪ 1‬היא למעלה מהדעת‬
‫אין תולדות יעקב^יוסף ברענגט דך א סיפור‪ ,‬וואם איז געווען אין זמן' הבעל עם טוב‪ ,‬און די מיגעה‬
‫אין קורצן איז אזוי‪ :‬א אידיש קינד האט‪ ,‬צוליב געוויסע סיבות‪ ,‬זיך אויפגעהאדעוועט ביי א גוי א פריץ‬
‫און ניט געוואוסט ק‪.‬יין זאך פון איריערךיט‪ .‬ווען ער איז גרעסער געווארן‪ ,‬האט דער פריץ באעלאסן אים‬
‫אפיציעל אפצו׳עמד׳ן ר״ל‪ ,‬און ער האט געגרייט א גרויסע סעודה פאר רער ראזיקער געלעגנהייט‪ .‬ניט‬
‫דערווארטנדיק ק‪.‬יין ווידערעטאנד פון רעם אינגל‪ ,‬האט ער אים געלאזט וויסן‪ ,‬אז אין רעם און רעם טאג‬
‫וועט מען אים ר״ל עמד׳ן‪ ,‬ראם אינגל האט אבער אנגעהויבן פרעגן‪ ,‬וואם ראם מיינט‪ .‬זאגט אים רער פריץ‪:‬‬
‫גארניט! דו הייסט פייוויע ‪ -‬און דערנאך וועט מען דיך רופן איוואן‪ .‬פרעגט דאם אינגל‪ :‬פארוואם היים‬
‫איך עפעם פייוויש? האט ער אים שוין געמוזט דערציילן‪ ,‬אז ער איז א אידיש קינד‪ .‬ווי נאר ראם אינגל‬
‫האט ראם דערהערט‪ ,‬האט ער בשום אופן ניט געוואלט מקבים דין דערצו‪ ,‬און האט גע׳טענה׳ט‪ :‬הייס איך‬
‫פייוויש ‪ -‬וויל איך בלייבן פייוויש! עם האבן ניט געהאלפן די אלע יסורים וואם מען האט אים אנגעטאן‪.‬‬
‫פייוויש האט זיך מוסר נפש געווען על קידוש השם‪.‬‬
‫האט אויף רעם א אידישע פרוי געזאגט‪ :‬רבוגו של עולם‪ ,‬מיר האבן זיך טאקע מיט דיר ניט גענארט‪,‬‬
‫אבער אויך דו האסט זיך מיט אונז ניט גענארט‪ .‬פייוויש‪ ,‬א פושע ישראל‪ ,‬איז זיך מוסר נפש על קידוש‬
‫השם‪.‬‬
‫)שיעורים כספר התניא(‬
 ‫תניא‬
‫פרה יט‬
‫ת‪ 1‬כן הפרק‪:‬‬
‫ארם‪.‬‬
‫נעמת ‪T T‬‬
‫‪ A‬־•נר ה׳ • ; “‬
‫‪ A‬סטרא דקתעא ‪ -‬היפך מטע מסטרא אחרא‪.‬‬
‫‪ A‬החכמה תחיה ‪ -‬היפך נקראים מתים‪.‬‬
‫‪ A‬טכע הנעמה‬

‫הפרק‪:‬‬
‫אודות ־־ ••• ••• ו‬
‫פ‪8$^1‬עי יע‪ t‬ראל באים לידי נסיון בדבר אמונה ^היא למעלה מהדעת‬
‫איין תולדות יעקב"ייוסף ברענגט זיך א סיפור‪ ,‬וואם איז געווען אין זמן' הבעל עם טוב‪ ,‬און די מעעה‬
‫אין קורצן איז אזוי‪ :‬א אידיש קינד האט‪ ,‬צוליב געוויסע סיבות‪ ,‬זיך אויפגעהאדעוועט ביי א גוי א פריץ‬
‫און ניט געוואוסט קיין זאך פון אידישקייט‪ .‬ווען ער איז גרעסער געווארן‪ ,‬האט דער פריץ באשלאסן אים‬
‫אפיציעל אפצו׳שמד׳ן ר״ל‪ ,‬און ער האט געגרייט א גרויסע סעודה פאר דער דאזיקער געלעגנהייט‪ .‬ניט‬
‫דערווארטנדיק ק‪.‬יין ווידערשטאנד פון רעם אינגל‪ ,‬האט ער אים געלאזט וויסן‪ ,‬אז אין רעם און רעם טאג‬
‫וועט מען אים ר״ל שמד׳ן‪ ,‬ראם אינגל האט אבער אנגעהויבן פרעגן‪ ,‬וואם ראם מיינט‪ .‬זאגט אים דער פריץ‪:‬‬
‫גארניט! דו הייסט פייוויש ‪ -‬און דערנאך וועט מען דיך רופן איוואן‪ .‬פרעגט ראם אינגל‪ :‬פארוואם היים‬
‫איך עפעם פייוויש? האט ער אים שוין געמוזט דערציילן‪ ,‬אז ער איז א אידיש קינד‪ .‬ווי נאר ראם אינגל‬
‫האט ראם דערהערט‪ ,‬האט ער בשום אופן ניט געוואלט מקבים דין דערצו‪ ,‬און האט גע׳טענה׳ט‪ :‬היים איך‬
‫פייוויש ‪ -‬וויל איך בלייבן פייוויש! עם האבן ניט געהאלפן די אלע יסורים וואם מען האט אים אנגעטאן‪.‬‬
‫פייוויש האט זיך מוסר נפש געווען על קידוש השם‪.‬‬
‫האט אויף רעם א אידישע פרוי געזאגט‪ :‬רבונו של עולם‪ ,‬מיר האבן זיך טאקע מיט דיר ניט גענארט‪,‬‬
‫אבער אויך דו האסט זיך מיט אונז ניט גענארט‪ .‬פייוויש‪ ,‬א פושע ישראל‪ ,‬איז זיך מוסר נפש על קידוש‬
‫השם‪.‬‬
‫)שיעורים בספר התניא(‬

‫ד‬
 ‫כד‬ ‫ליקוטי אמרים‬

‫פרק יט‬
‫פרק ים ולתוספת ביאור צריך לבאר היטב מ׳׳ש‬ ‫פרק יט‬

‫נר ה׳ נשמת אדם פי' שישראל‬

‫הקרוים אדם נשמתם היא למשל באור הנר שמחנענע‬
‫תמיד‬
 ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪48‬‬
‫תמ ‪ T‬למעלה בטבעו מפני שאור האש חפץ בטבע‬
‫ליפרד מהפתילה ולידבק בשרשו למעלה ביסוד האש‬
‫הכללי שתחת גלגל הירח במ׳׳ש בע״ח ואף שע״י זה‬
‫יככה ולא יאיר כלום למטה וגם למעלה בשרשו‬
‫יתבטל אורו במציאות בשרשו אעפ״ב בכך הוא חפץ‬
‫בטבעו ‪ .‬כך נשמת האדם וכן בחי' רוח ונפש חפצה‬
‫וחשקה בטבעה ליפרד ולצאת מן הטף ולידבק בשרשה‬
‫וממרה בה' חיי החיים ב״ה הגם שתהיה אין ואפס‬
‫ותתבטל שם במציאות לגמרי ולא ישאר ממגה מאומה‬
‫ממהותה ועצמותה דדאשון אעפ״ב זה רצונה וחפצה‬
‫בטבעה וטבע זה הוא שם המושאל לבל דבר שאינו‬
‫בבחי' טעם ודעת וגם כאן הבוונה שרצץ וחפץ זה‬
‫בנפש אינו כבחי' טעם ורעת ושכל מושג ומוכן א׳ א‬
‫ג‬ ‫למעלה מהדעת ושכל המושג והמובן והיא ב ת׳ הבמה‬
‫וזהו‬
‫שכנפש שכה אור א״ם ב״ה ‪ .‬וזהו כלל בכל םטרא‬
‫דקדושה שאיט אלא מה שנמשך מחכמה שטן ‪p‬דש‬
‫העליון הבטל במציאות באור א״ם ב״ה המלובש בו‬
‫ואינו דבר בפני עצמו כנ״ל ולבן נרןא כ״ח מ״ה והוא‬
‫הפר ממש מבחי׳ הקליפה ום״א שממנה נפשות אומות‬
‫העולם דעבדין לגרמייהו ואמרין הב הב והלעיטני להיות‬
‫יש ודבר בפני עצמו בנ״ל הפך בחי' החבמה ו מן‬
‫נרראים מתים כי החכמה תחיה וכתיב ימותו ולא‬
‫טזכ מ ה ‪ .‬וכן דדשעים ופושעי ישראל קודם שבאו‬
‫לידי נסיון לקדש השם בי בחי׳ החבמה שבנפש‬
‫האלהית עם ניצוץ אל ת ת מאור א״ם ב'ה המלובש‬
‫בה הם בבחי' גלות בגופם בנפש הבהמית מצד‬
‫ההליפה שבחלל השמאלי שכלב המולכת ומושלת‬
‫בטפם‬ ‫י‬
‫כה‬ ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪1‬‬
‫בגופם בסוד גלות השכינה כנ״ל ‪ .‬ולכן ניךאת אהבה‬
‫זו בנפש האלהית שרצונה וחפצה לדבק בה׳ חיי החיים‬
‫ברוך הוא בשם אהבה מסותרת כי היא מסותרת‬
‫ומבוםה בלבוש שק דקליפה בפושזןי ישראל וממנה‬
‫נכנם בהם רוח שטות לחטוא כמאמר רז״ל אין אדם‬ ‫ד‬
‫ת ט א כו׳ אלא שגלות הזח לבחי' חכמה אינו אלא לבחי׳‬ ‫אלא שגלות‬
‫המתפשטת ממנה בנפש כולה להחיותה אבל שרש‬
‫ועייך של בחי׳ חכמה שבנפש האלהית ת א במוחין‬
‫ואינה מתלב שת בלבוש שק דקליפה שבלב בחלל‬
‫השמאלי בבחי׳ גלות ממש ‪ .‬רק שהיא בבחי׳ שינה‬
‫ברשעים ואינה פועלת פעולתה בהם כל זמן שעסוקים‬
‫בדעתם ובינתם בתאות העולם< אך כשבאים לידי‬
‫נסיון בדבר אמונה שהיא למעלה מהדעת ונגעה עד‬
‫הנפש לבחי׳ חכמה שבה אזי היא ניעורה משנתה‬
‫ופועלת פעולתה בכח ה' המלובש ב ה‪ .‬וכמ״ש ויקץ‬
‫כישן ה׳ לעמוד בנםיון באמונת ה׳ בלי שום טעם ודעת‬
‫ושכל מושג לו לרתגבר על הקליפות ותאוות עוה״ז‬
‫בהיתר ובאיסור שדורגל ברט ולמאוס ברט ולבחור‬
‫ה׳ לחל ^ ולטרלו למסור לו נפשו על קדושת שמו ואף‬
‫כי הקליטת גברו עליו כל ימיו ולא י טל לרט כמארז׳׳ל‬
‫שדדשעים הם ברשות לבם מ״מ כשבא לידי נסית‬
‫בדבר אמונה בה׳ אחר שיטרתה בהח־י ‪p‬דש היא‬
‫בחי׳ חכמה שבנפש האלהית שבה מלובש אור א״ם‬
‫ב״ה הרי כל הקליפות בטלים ומבוטלים והיו כלא היו‬
‫ממש לפני ה׳ כדכתיב כל הגוים כאין נגרו וגו׳ וכתיב כי‬
‫הנה אויביך ה׳ כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו וגו׳ וכתיב‬
‫כהמס דונג מפני אש יאבדו וגו' וכתיב דדים כדונג נמםו ‪,‬‬
‫והנה‬
 ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪50‬‬
‫והנה אור ה' א״ם ב״ה המלובש בחכמה שבנפש גדול‬
‫ועצום כהו כל כך לגרש ולדחות הס״א והקליפות שלא‬
‫יוכלו יגעו אפי' בלבושיו שהם מחשבה דבור ומעשה‬
‫של אמונת ה' אחד דהיינו לעמוד בנסיון למסור נפשו‬
‫אפי' שלא לעשות רק איזה מעשה לבד נגד אמונת‬
‫ה' אחד כגון להשתהות לעבודה זרה אף שאינו מאמין‬
‫בה כלל בלבו וכן שלא לדבר תועה ח״ו על אחדות ה׳‬
‫אף שאין פיו ולבו שוין רק לבו שלם באמונת ה׳ וזה‬
‫נקרא דחילו הנכלל ברחימו שהיא אהבה הטבעית‬
‫שבנפש האלהית שבכללות ישראל שחפצה ורצונה‬
‫בטבעה לידבק בשרשה ומקורה אור א״ס ב״ה שמפני‬
‫אהבה זו ורצון זה היא יראה ומפחדת בטבעה מנגוע‬
‫בקצה טומאת ע״ז חץ שהיא נגד אמונת ה' אחד אפילו‬
‫בלבושיה החיצונים שהם דבור או מעשה בלי אמונה‬
‫בלב כלל ‪:‬‬ ‫יא‬
 ‫ש א לו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרמ יט‬

‫א( ״ולתוספת ביאור׳‪ /‬מה הסר ביאור שעל זה בא לבאר התוספות ביאור?‪.‬‬

‫ב( ״נר ה׳ נשמת ארס״ על מי המכוון ב״ארס״? במה רימה ״נשמת ארס״ ל״נר״?‬

‫נ( מהו הטעס שאור הנר מתנענע תמיר למעלה?‪.‬‬

‫ר( איפה הוא שרש האש?‪.‬‬

‫ה( זה שנשמת הארס חפצה ליפרר ולצאת מהנוף הוא רק חלק הנשמה שבו או נם בחי׳ רוה‬
‫ונפש?‪— ------------------------ -------------------------------------------------------------‬‬

‫ו( מהו הביאור במה שכתוב ״ולא ישאר ממנו מאומה ממהותה ועצמותה הראשון״?‪.‬‬

‫ז( השם ״טבע״ הוא נם שם המושאל למה?‪.‬‬

 ‫ש אלות לחזרה בתניא ‪ -‬פ ר ק י ט‬

‫ח( למה הטבע של הנפש לידבק בשרשו‪ ,‬אינו בבהי׳ טעם ודעת ושכל אלא הוא למעלה מץ הדעת?‬

‫ט( מה נקרא ״קודש העליון״?‪.‬‬

‫י( מה השייכות של צד הקדושה לחכמה?‪.‬‬

‫יא( למה נקרא חכמה בשם ״כח‪-‬מה״?‪.‬‬

‫יב( מהו הפירוש ״ועבדיץ לנרמייהו״?‪.‬‬

‫ינ( מהו הפירוש ״ואמריץ הב הב והלעיטני״?‬

‫יד( מה מביא מהפםוק ״ימותו ולא בחכמה״?‬

‫טו( ״וכן הרשעים ופושעי ישראל קודם שבאו לידי נםיוץ לקדש השם׳‪ /‬מה הדיוק ״קודם״ דוקא?_‬
 ‫שאלות לחזרה ב תניא ‪ -‬פ ר ק יט‬

‫טז( לפרש ב׳ הלשונות‪ (1 :‬״המולכת׳‪ (2 /‬״ומושלת״? _____‬

‫יז( ״בסור גלות השכינה׳‪ /‬מהו פירוש ״בסוד״?‬

‫יה( למה נקראת האהבה שבנפש האלקית לרבקה בה׳ בשם ״אהבה מסותרת״?‬

‫יט( ממה בא הרוח שטות לאדם לחטוא?‪,‬‬

‫כ( על איזה דרגא של חכמה שבנפש יכולה הקליפה להסתיר‪ ,‬ועל איזה דרגא אינה יכולה‬
‫להסתיר? _________________________________________________________‬

‫בא( מהו החילוק בין ״לבוש שק דקליפה״ ובחי׳ ״שינה ברשעים״?‬

‫כב( מה מביא מהפסוק ״ויקץ כישן ה״׳?‬

‫בג( על מה הכוונה ב״לחלקו״? ועל מה הכוונה ב״ולגורלו״?‪,‬‬

‫נ קו דו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרס יט‬
‫פסוקים‪:‬‬
‫‪ . 1‬ל תרג ם ה פ סו ק‪.‬‬
‫‪? . 2‬נוגע ל מ ה מ בי א אדטו״ר הזקן א ת הפ סוק‪.‬‬
‫‪ . 3‬האם ן ע הי דו ע ב ק ^ ט ה פ סו ק על פי מ ה ע כ ת ו ב ? תנן א כאן‪.‬‬

‫אדם )משלי כ‪ ,‬כז( ‪.‬‬ ‫א( נר ה׳ נ^מת‬

‫הב )משלי ל‪ ,‬טו( ‪.‬‬ ‫ב( הב‬

‫)בראשית כה‪ ,‬ל( ‪,‬‬ ‫ג( הלעיטני‬

‫תחיה ) ק הל ת ז‪ ,‬ב( ‪.‬‬ ‫ד( החכמה‬

‫)איוב ר‪ ,‬כא(‬ ‫בחכמה‬

‫ה( ימותו ולא ‪T : 7 :‬‬

‫)תהלים עח‪ ,‬סה( ‪.‬‬ ‫ה׳‬ ‫ו( ויקץ‬

‫וגו׳)ישעי׳ ם‪ ,‬יז(‬ ‫ז( כל הגרם כאין נגדו‬

‫וגו׳ )תהלים צב‪ ,‬י( ‪,‬‬ ‫ח( כי הנה אויביך ה׳ כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו‬

‫וגו׳ )תהלים סה‪ ,‬ג( ‪,‬‬ ‫ט( כהמם ד‪1‬נג מפני אעז יאבדו‬
 ‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פ ר ק יט‬

‫) ת ה ל י ם צז‪ ,‬ה( ‪.‬‬ ‫י( הרים כדונג נמסו‬

‫מאמרי רז״ל‪:‬‬
‫‪ . 1‬ל ת מ ם ה מ א מ ר רז״ל‪.‬‬
‫‪ .2‬בנוג? ל מ ה מבי א א‪ 1‬־מ‪1‬״ר הזהןן א ת ה מ א מר רז״ל‪.‬‬
‫‪ .3‬האם י ע חי רו ע ב פ ע ם ה מ א מ ר רז״ל על פי מ ה ^ כ תו ב ? ת ט א כאן‪.‬‬

‫) י ב מ ו ת ס א‪ ,‬א( ‪,‬‬ ‫א( ^י^ראל הקרוים אדם‬

‫) ז ו ה ר ח ל ק ג׳ דף ריח סוף ע״ב( ‪.‬‬ ‫ב( כאור הנר ^מתנענע תמיד למ^לה‬

‫)ר א ה יומ א עא‪ ,‬א( ‪,‬‬ ‫נ( דזיי החוים‬

‫) תיקוני זוהר תיקון ו׳ דף כ ב‪ ,‬א( _‬ ‫ד( דעבלין לגרמויהו‬

‫) ב ר כ ו ת יח‪ ,‬ב( ‪,‬‬ ‫ה( נקראים מתים‬

‫ו( אין אדם חוטא אלא אם כן נכנם בו רוח ^{טות)סוטה ג‪ ,‬א(‬

‫ז( הרבעים הם ברקטות לבם)מדרש רבה בראשית ל‪ ,‬י(‪.‬‬

‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪.‬‬ ‫^‬ ‫‪.‬‬ ‫ן‪.‬‬ ‫'‬

‫נושאים‪:‬‬
‫‪ . 1‬ל ה ס בי ר ול פר ט פר טי ם א‪ 1‬ד‪ 1‬ת הגו ^ א‪.‬‬

‫הכללי‬
‫האש ‪. T : -‬‬
‫א( ' ‪:‬יסוד ‪•• T‬‬
‫נ קודו ת לחזרה בתניא ‪ -‬פ ר ק יט‬

‫ב( שם המו^צזאל‪,‬‬

‫ג( קודש הגגליון‪.‬‬

‫ד( כ״ח מ״ה‬

‫ה( גלות השכינה‬

‫ו( אהבה מסותרת‬

‫ז( אין פיו ולבו שוין‬

‫ה( דחילו הנכלל ברהימו‬

‫טייטשן‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם ‪ -‬ט‪.‬ייםע‪ ,‬ברור בל מלה‪.‬‬
‫‪ .2‬בש!ש שתי תיבור^ לתרגם ההפרע ביניהם‪.‬‬

‫א( שמתנענע _________‬

‫ב( מהפתילה‬

‫ג( ליפך־ד ולצאת מן הגוף‪,‬‬

‫‪r#‬‬ ‫‪%1‬‬
‫תנן א‬
‫פרס כ‬ ‫••‬ ‫••‬

‫ת‪ 1‬כן הפרק‪:‬‬

‫‪:? A‬תי ךב‪:‬רות הראעונות כוללות בתוכן כל התורה פולה‪.‬‬
‫‪ A‬אחדותו על הקב״ה ‪ -‬יהיר ומיוהד‪.‬‬
‫‪ A‬מעל מכוח הדיבוד על האדם‪.‬‬

‫הפרק‪:‬‬
‫־ ‪I V V‬‬
‫אורות‬
‫אחדות ה׳‬
‫החסיד רבי עמואל מונקעם אהב בילדותו לגלף בעץ באמצעות אולר)סכין־כים מתקפל(‪ .‬אחד החםידים‬
‫פנה אליו ואמר לו‪ :‬״אם תגיד לי איפה הקב״ה נמצא אתן לך את האולר החדע עלי״‪.‬‬
‫ענה לו רבי עמואל‪ :‬״אם תגיד לי איפה הוא לא נמצא ‪ -‬אתן לך את עלי!״ בעעמע החסיד את התעובה‬
‫נתן לו את האולר החדע‪...‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I -‬‬ ‫‪T‬‬

‫מהלב אל המוח‬
‫פעם נסע אדמו״ר הרע״ב ביחד עם בנו ‪ -‬הרבי הריי״ץ ‪ -‬לעיר וינא‪ .‬סיבת הנסיעה היתה עניינים על‬
‫‪V‬‬ ‫* ‪• T :‬‬ ‫‪T : T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ־ ‪• :‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫• ‪T‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪- - T‬‬ ‫‪: V T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪ * :‬־‬ ‫־‬ ‫“‬ ‫“‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬

‫בליאות הגוף‪ .‬הם נק?םו לבית המלרע על חסידי פרעמי^^זלאן‪ ,‬רעבו ללמוד ׳עולחן ערוך׳ בחלק ׳חוען‬
‫מעפט׳‪ .‬אף אחד מבני בית המדרע לא ידע מי הם האורחים‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ץ‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. J‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫_‬ ‫‪. . . . . .‬‬ ‫‪.‬ן‬ ‫‪..‬‬ ‫‪I -‬‬ ‫ץ‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬

‫ניגע אליהם חסיד אחד מבאי בית המלרע‪ ,‬והתעניין מאין באו‪ .‬העיבו עהם מרוסןא‪ .‬התעניין למטלת‬
‫הגעתם‪ ,‬וסיפרו לו עהם סוחלים‪ .‬הוא ראה עהם לומלים עולחן;נרוך‪ ,‬ואז אמר להם‪ :‬״לימוד זה'טוב‬
‫הוא בץזביל הראע‪ ,‬אבל הליכים גם לעורר את הלב! יע לי ספר קטן עהלימוד בו מעורר את הלב״‪ .‬הם‬
‫התעניינו איזה ספר יע ברעותו עמעורר את הלב‪ ,‬הלך החסיד וחזר עם ספר ה׳תניא׳‪...‬‬
‫‪T :‬‬ ‫“‬ ‫־‬ ‫‪V‬‬ ‫••‬ ‫•‬ ‫‪“ T :‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I -‬‬ ‫‪y‬‬ ‫׳‬ ‫‪-‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪ ..‬י ‪:‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫••‬ ‫‪V‬‬ ‫••‬ ‫‪V‬‬ ‫••‬ ‫־ ; ;‬ ‫•‬

‫הביט הרבי הלע״ב על הספר‪ ,‬ואמר‪ :‬״טאקע‪ ,‬טאקע‪ ,‬א גוט ספר׳ל״‪ - ) ,‬אכן‪ ,‬זהו ספר טוב(‪.‬‬
‫)םהששפיע ר׳ ז‪ .‬וואף נרינגלאם(‬

‫ההןד‪^1‬ע‪ 5‬ב תך חוא״ בע‪1‬לם‬ ‫אברהם אבינו פרסם ״אחדות‪1‬‬

‫פעם ביקע או־מו״ר ’האמצעי מאביו עליצונו לעמוע מאמר חסידות‪ .‬העיב לו אביו ‪ -‬הרי יענו ספר‬
‫התניא‪ ,‬ועל ידי הלימוד בספר התניא יכולים להיות חסיד כמו אברהם אבינו!‬
‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫• ;‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪V • • :‬‬ ‫־ •‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫'‬ ‫‪t‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬

‫)מהמשפיע ר׳ ז‪ .‬וואף גרינגלאם‪ .‬ראה גם כן ״למען ידעו״ ע׳ ‪ .244‬״לשמע אוזן״ ע׳ כו(‬

 ‫כו‬ ‫ליקוטי אמרים‬
‫עוה״ז וכן כל העולמות העליונים אינן פועלים שום שינר‬
‫באחדותו ית׳ כהבראם מאין ליש שכמו שהיה הוא‬
‫לבדו הוא ^ ומיוחד ^דם הבראם כן ד^א לבדו הוא‬
‫יב‬ ‫יחיד ומיוחד אחר שבראם משום דכולא קמיה כלא‬
‫כי‬ ‫חשיב וכאין ואפס ממש כי דחהוות כל העולמו׳ עליונים‬
‫ותחתונים מאין ליש וחיותם וקיומם המקיימם שלא‬
‫יחזרו להיות אין ואפס כשהיה אינו אלא דבר ה' וחת‬ ‫!‬
‫פיו ית׳ המלובש ב ה ם‪ .‬ולמשל כמו בנפש האדם‬ ‫ילמשל‬
‫כשמדבר דבר אחד שדבור זה לבדו כלא ממש אפי׳‬
‫לגבי כללות נפשו המדברת שהוא בחי׳ לבוש האמצעי‬
‫שלה שדצא כת הדטר שלה שיטל לדבר דמרי׳ לאין‬
‫קץ ותכלית וכ״ש לגבי בחי׳ לבוש הפנימי שלה שהוא‬
‫המחשבה שממנה נמשכו הדבורים והיא חיותם וא״צ‬
‫לומר לגבי מרות ועצמות הנפש שהן עשר בחינותיה‬
‫הנ״ל חכ״ד כו' שמהן נמשכו אותיות מחשבה זו‬
‫המלובשות בדבור זה כשמדבר כי המחשבה היא ג״כ‬
‫יג‬ ‫בחי׳ אותיות כמו הדבור רק שהן רוחניות וד ‪ p‬ת יותר‬
‫אבל‬ ‫אבל עשר בחי׳ חב״ד כו׳ הן שרש ומקור המחשבה‬
‫ואין בהם בחי׳ אותיות עדיין ‪p‬דם שמתלבשות בלבו ש‬
‫המחשבה ‪ .‬למשל כשנופלת איזו אהבה וחמדה בלבו‬
‫של אדם ‪p‬רם שעולה מהלב אל המוח לחשב ולהרהר‬
‫בה אץ בה בחי׳ אותיות עדיין רק חפץ פשוט וחשיקה‬
‫בלב אל הדבר ההוא הנחמד אצלו וכ״ש ‪p‬דם שנפלה‬
‫התאוה והחמדה בלבו לאותו דבר רק היתה בכת‬
‫חכמתו ושכלו וידיעת שהיה נודע אצלו או ת דבר‬
‫שהוא נחמד ונעים וטוב ויפה להשיגו ולידבק כו כנון‬
‫ללמור איזו חכמה או לאכול איזו מאכל ערב רק‬
‫לאחר‬
 ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪52‬‬
‫לאחר שכבר נפלה החמדה והתאוה בלבו בכח חכמתו‬
‫ושכלו וידיעתו ואח״ב חזרה ועלתה מהלב למוח לחשב‬
‫ולהרהר בה איך להוציא תאותו מכה אל הפועל להשיג‬
‫המאכל או ל ^ ת החכמה בפועל הר־ בכאן נולדה‬
‫בחי' אותיות במוחו שהן אותיות כלשון עם ועם‬
‫המדברים והמהח־דים בהם כל ענייני העולם ‪:‬‬ ‫יז•‬
 ‫ש א לו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרס כ‬

‫א( ״כי מצות ואזהרת עבודה זרה״‪ .‬מהו הכוונה במצות עבודה זרה?‪,‬‬

‫ב( איזה שני דברות הם כללות כל התורה כולה?‪.‬‬

‫נכלל כל התורה כולה בהשני דברות?‪,‬‬ ‫נ( איך‬

‫ד( למה שמענו מפי הגבורה רק אנכי ולא יהי׳ לך?‪.‬‬

‫ה( מה מועיל לנו בעבודה לדעת שמצוות ואזהרת עבודה זרה‪ ,‬הם כללות כל התורה כולה?‪,‬‬

‫ו( מחו חפירוש ״יחיד ומיוחד״‪ ,‬מה הם ב׳ הפרטים שיש באחדותו ית׳?‪.‬‬

‫ז( ״וכל מאמינים שחוא לבדו חוא״‪ ,‬חכוונח לאחר בריאת חעולמות או קודם לכן?‪.‬‬
 ‫שאלות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק כ‬

‫ח( ״פי׳ הוא ממש בלי שום שינוי׳‪ /‬איזה דיוק בא לתרץ במ״ש ״פי׳ וכר״?‬

‫ט( איך אומרים שכל העולמות אין פועלים שום שינוי באחדותו‪ ,‬הרי לכאורה יש שינוי שקודם לכן לא היו‬
‫עולמות‪ ,‬ועכשיו ישנם עולמות ולמה זה לא נקרא שינוי? ‪--------------------------------------------‬‬

‫י( חיות העולמות וקיומם‪ ,‬הוא מאיזה לבוש כביכול של הקב״ה?‪.‬‬

‫יא( האם יש גבול לכה הדבור שבנפש המדברת‪ ,‬כמה יכול לדבר?‪.‬‬

‫יב( מה נקרא )בפרק זה( ״מהות ועצמות הנפש״?‪.‬‬

‫יג( מהו החילוק בין אותיות הדבור לאותיות שבמחשבה?‪.‬‬

‫יד( האם יש אותיות בעשר כהות הנפש קודם התלבשותם בלבוש המחשבה?‪.‬‬

‫טו( לבאר מדר התגלות האותיות‪ .1 :‬מוח‪ .2 ,‬לב‪ .3 ,‬מחשבה‪ .4 ,‬דיבור?‪,‬‬

 ‫נ קו דו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרס כ‬
‫פסוקים‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתו־גם הפסוק‪.‬‬
‫‪ .2‬בנוגע לסד‪ .‬מביא אדמו״ר הזקן את הפסוק‪.‬‬
‫‪ .3‬האס ןע הידוע בפעט הפסוק על פי מה עכתוב בתנןא כאן‪.‬‬

‫)י ש עי׳ י ב‪ ,‬ה( ‪,‬‬ ‫א( ״מולעת זאת״‬

‫) ש ט ו ת כ ‪ ,‬ב (‪.‬‬ ‫ב( ״אנכי‪ ,‬ולא יהי׳ לך״‬

‫) ט ל א כ י ג‪ ,‬ו(‬ ‫ג( ״אני ה׳ לא ^ניתי״‬

‫) ע פ ״ י נחטי׳ יג‪ ,‬כ ד( ‪.‬‬ ‫ד( ״כלזטון עם ועם״‬

‫מאמרי רז״ל‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם המאטד רז״ל‪.‬‬
‫‪ .2‬בנוגע למה מביא אלמו׳׳ר הזקן את המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪ . 3‬האם _יע דזידוע בפעט המאמר רז״ל על פי מה עכתוב בתנןא כאן‪.‬‬

‫) ט כו ת כ ד‪ ,‬א ( _‬ ‫א( ״אנכי וליא זהי׳ לך מפי הגבורה ^מעני״‬

‫מצ‪ 1‬ת לא תעעזה״)זהד חל ק ב׳ דף צא‪ ,‬א‬

‫•‬
‫ולא ‪••• :‬יהי׳‪1 .‬לך כ‪1‬לל זכל ^ס״ה‬
‫•‬ ‫‪:‬‬
‫עע‪ 4‬ה‬
‫‪•• - 1‬‬
‫רמ״ה מצ‪ 1‬ת‬
‫‪- -‬‬
‫״אנכי כולל ^כל‬ ‫ב(‬
‫\ י •“ ‪.‬‬
‫ודף רעו‪ ,‬א( ‪---------------------------------------- ----- ----------------------------------------- --‬‬

‫) מ ח ז ו ר ליטים נוראים( ‪.‬‬ ‫ג( ״וכל מאמינים ^הוא לבר‪ 1‬הוא״‬

 ‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק כ‬

‫) ת פ ל ת ש חרית( ‪,‬‬ ‫ד( ״אתה הוא עד ^לא נברא העולם אתה הוא מ^צ‪1‬נברא כו׳״‬
‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫'‬

‫) ז ו ח ר ח ל ק א׳ דף יא‪ ,‬ב( ‪.‬‬ ‫ה( ״דכולא קמיה כלא ח^יב״‬

‫) ע פ ״י ת פ ל ת א מ ת ויציב(‬ ‫ויפה״‬
‫‪ :‬ד •••‬
‫ונעים ‪:‬וטוב‬
‫;‪• 7‬‬
‫ו( ״נהמד‬ ‫ד‬ ‫‪:‬‬

‫נושאים‪:‬‬
‫‪ . 1‬להסביר ולפרט פרטים אודות הנ‪&1‬א‪.‬‬

‫א( כללות כל התורה כולה‪.‬‬

‫‪T‬‬ ‫ד‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫ד‬ ‫‪:‬‬ ‫'‬

‫ב( יחיד ומיוהד‬

‫ג( כולה לןמיה כלא חשיב‪,‬‬

‫וסיומם‬
‫ד( חיותם ‪ 1• :‬ד‬‫‪7‬‬

‫ה( דבר ה׳ ורוח פיו ית׳‬

‫ו( משל של דיבור אחד בנפש האדם‬

‫‪T‬‬ ‫ד‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬־־‪•.‬‬ ‫ד‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫'‬

‫ז( המחשבה היא נ״כ בחי׳ אותיות כמו הדיבור‬

 ‫תניא‬
‫פרה כא‬
‫ת‪ 1‬כן הפרק‪:‬‬
‫‪ A‬מדת הקדוש בדוד הוא אינה כמידת ב׳‪{1‬ר ודם‪.‬‬
‫‪ A‬דיבור של הקדוש ?רוך הוא‪ ,‬הוא רק על דרך משל‪.‬‬
‫‪ A‬תורה נביאים וכתובים שהשינו הנביאים‪.‬‬
‫‪ A‬אין שום שינוי כלל לפניו יתברך אלא אל ך‪?,‬רואים המקבלים‪.‬‬

‫אורות הפרק‪:‬‬
‫אין עום עינוי כלל לפניו יתברך אלא אל הפתאים‬
‫מסופר על אדמו״ר הזקן שביום האחרון לחןיו שכב במיטתו כשלצירו ןשב נכרו‪ .‬פנה הרבי לנכדו ואמר‪:‬‬
‫״רואה הינך קורה זו שבתקרה‪ ,‬דע לך שאין אני רואה את הקורה‪ ,‬כי אם רק את החיות האלוקית‪ ,‬את‬
‫דבר השם המחיה את הקורה״‪...‬‬

‫דער קאזניצער מגיד‪ ,‬איידער ער איז נסתלק נעווארן‪ ,‬האט ער נעזאנט צו ז‪.‬יין זון‪... :‬כ׳האב שוין נאר‬
‫ק‪.‬יין גוף ניט‪ .‬האט דער זון אנגענומען ז‪.‬יין האנט און געזאגט צו אים‪ :‬טאטע‪ ,‬איך פיל ראך אבער יא אז‬
‫דו האסט א גוף‪ .‬האט דער פאטער אים געענטפערט‪ :‬וו‪.‬ייל דו טאפסט מיט גוף ‪ -‬דערפאר פילסטו גוף‪...‬‬
‫ראם מ‪.‬יינט אז באמת רין גוף איז שוין אינגאנצן ניט ק‪.‬יין מציאות פון גוף‪ ,‬און מער ניט ווויל מען טאפט‬
‫מיט גוף‪ ,‬פילט מען גוף‪.‬‬
‫)שיעורים בספר התניא(‬

‫מקום ברוך הוא ה?‪:‬ולוב^צ‪ 1‬בהם‬ ‫לגלות אור וחיות הדיבור‬

‫חסידות צריך להכנים חיות ולהאיר גם הלא טוב)היום יום כ״ד טבת(‪.‬‬
‫מסופר שאצל שלשה מתלמידי המגיד ממעזריטש היו ג׳ ךרכים שונים בנוגע הלא טוב שמוצאים אצל‬
‫השני‪ :‬דרך אחד היא של ר׳ זוסיא מאניפאליע שלא ראה לא טוב אצל אף אחד‪ ,‬ובכל אחד ראה רק הטוב‬
‫שבו‪ .‬ררך שני של ר׳ לוי יצחק מבארדיטשוב שראה הלא טוב אצל השני אבל כל פעם למד זכות עליו וכן‬
‫התפלל עליו שה׳ ימחול לו‪ .‬דרך ג׳ של אדמו״ר הזקן שראה הלא טוב של השני ועסק עם זה‪ ,‬דיבר עמו על‬
‫דבר טעותו והראה לו דרך בעבודת ה׳ לתקן לרכיו עעעמו‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪52‬‬

‫פרק כא‬ ‫פרק כא והנה מדת הקב׳׳ה שלא במרת בשר ודם‬ ‫פרק כא‬
‫שהאדם בשמדבר דבור הרי הבל‬
‫הדבור שבפיו ר^א מורגש ונראה דבר בפני עצמו‬
‫מובדל משרשו שהן עשר ב ת' הנפש עצמה אבל‬
‫הקב״ה אין דבורו מובדל ממנו ית' ח״ו בי אין דבר ח ק‬
‫ממנו ולית אתר פנוי מיני׳ ולבן אק דבורו ית׳‬
‫כרטרינו ח״ו ]כמו שאין מחשבתו במחשבתינו‬
‫כדכתיב כי לא מחשבותי מחשבותיכם וכתיב כן גבוצ‬
‫דרכי מדרכיכם וגו'[ ולא נרךא דמרו ית׳ בשם ד מר‬
‫רק עד״מ במו שדבור התחתון שבאדם הוא מגלה‬
‫לשומעים מה שהיה צפון ונעלם במחשבתו כך למעלה‬
‫בא״ם ב״ה יציאת האור ורתיות ממנו ית' מההעלם אל‬
‫הגילוי לברוא עולמות ולהחיותם נק' בשם דבור והן‬
‫הן עשרה מאמרות שבהן נברא העולם וכן שאר כל‬
‫דתורה נביאים וכתובים שהשיגו הנביאים במראה‬ ‫טו‬
‫נבואתם ‪ .‬והדי דטרו ומחשבתו כביכול מיוחדות עמו‬ ‫והרי‬
‫בתכלית הי תד ד״מ כמו דבורו ומחשבתו של אדם‬
‫בעודן בכח חכמתו ושכלו או בתשוקה וחמדה שבל ט‬
‫‪ p‬דם שעלתה מהלב למוחלהח־ד בה בבתי׳ אותיות‬
‫שאז היו אותיות המחשבה והדבור הזה הנמשכות‬
‫מחמדה ותשוקה זו בכת בלב ומיוחדות שם בתכלית‬
‫היתד‬
‫‪1‬‬
 ‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫כז‬ ‫ליקוטי אמרים‬
‫היחוד בשרשן שהן החכמה ושכל שבמוח וחמדה‬ ‫ח‬
‫וככה‬
‫ותשוקה שבלב‪ .‬וככה ממש ד״מ מיוחדות דבורו‬
‫ומחשבתו של הקב״ה בתכלית היחור כמהותו ועצמותו‬ ‫‪1‬‬
‫ית׳ גם אחר שיצא דבורו ית׳ אל הפועל בבריאות‬
‫העולמות כמו שהיה מיוחד עמו קודם בריאת העולמו'‬ ‫‪1‬‬
‫ואין שום שינוי כלל לפניו ית׳ אלא אל הברואים‬ ‫‪1‬‬
‫המקבלים חיותם מבחי׳ דבורו ית׳ בבחי׳ יציאתו כבר‬
‫אל הפועל בבריאת העולמות שמתלבש בהם‬ ‫‪1‬‬
‫טז‬
‫להחיותם ע״י השתלשלו׳ מעלה לעלול וירידת המדרגו׳‬
‫בצמצומים רכים ושונים עד שיוכלו הברואים לקבל‬ ‫‪1‬‬
‫וכל‬ ‫חיותם והתהוותם ממנו ולא יתבטלו כמציאות וכל‬
‫הצמצומים הם בחי׳ הסתר פנים להסתיר ולהעלים‬ ‫‪1‬‬
‫האור והחיות הנמשך מדבורו ית׳ שלא יתגלה בבחי׳‬
‫גילוי רב שלא יוכלו התחתונים לקבל ולכן ג״ב נדמה‬
‫‪1‬‬
‫להם אור וחיות הדבור של מקום ב״ה המלובש בהם‬ ‫‪1‬‬
‫כאלו הוא דבר מובדל ממהותו ועצמותו ית׳ רק שנמשך‬
‫ממנו ית׳ כמו דבור של אדם מנפשו ‪ .‬אך לנכי הקב״ה‬ ‫‪1‬‬
‫אין שום צמצום והסתר והעלם מסתיר ומעלים לפניו‬
‫ובחשכה כאורה כדכתיב גם חשך לא יחשיך ממך‬ ‫‪1‬‬
‫וגו׳ משום שאין הצמצומים והלבושי׳ דבר נפרד ממנו‬
‫ית׳ ח״ו אלא כהדין קמצא דלבושי׳ מיניה וביה כמ״ש‬
‫‪1‬‬
‫כי ה׳ הוא האלהים וכמ״ש במ״א ולכן קמיה כולא‬
‫כלא חשיב ממ ש‪:‬‬ ‫ט‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
 ‫ש אלו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרה כא‬

‫א( במה שונה דיבורו של הקב״ה מדיבורו של אדם?‪.‬‬

‫ב( מהו הפירוש ״כי אין דבר חוץ ממנו״? מהו הפירוש ״ולית אתר פנוי מיני׳״?‪.‬‬

‫ג( מהו הראי׳ מהפסוק ״כן גבהו דרכי מדרכיכם וגו׳״‪9‬‬

‫ד( באיזה פרט דומה דיבור של הקב״ה לדיבורו של אדם?‪.‬‬

‫ה( למה נקרא תורה נביאים וכתובים בשם ״דיבור״?‬

‫ו( דיבורו של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬הוא על דרך משל של איזה דיבור אצל האדם‪ .1 :‬אותיות הדבור‪,‬‬
‫‪ .2‬אותיות המחשבה‪ .3 ,‬כח החכמה שבמוח‪ .4 ,‬תשוקה וחמדת הלב? _________________‬

‫ז( למה אל הברואים חמקבלים חיותם מבחי׳ דיבורו ית׳ יש חילוק בין קודם דיבורו של הקב״ה‬
‫לאחריה? _________________________________________________________‬
‫נ הו דו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרס כא‬
‫פסוקים‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם הפסוק‪.‬‬
‫‪ . 2‬בנוגע למה מביא אלמו״ר הזקן את הפסוק‪.‬‬
‫‪ .3‬האם יע הידוע בפעט הפסוק על פי מה עבתוב קתנןא כאן‪.‬‬

‫מדושב‪1‬תיכם״ )י שעי׳ נה‪ ,‬ח( ___‬ ‫א( ״כי לא מח?‪ 1‬בותי‬

‫מדרכיכם״ )ישעי׳ נה‪ ,‬ט( ‪.‬‬ ‫ב( ״כן גבהו דרכי‬

‫ממך׳ ) ת ה לי ם קלט‪ ,‬יב( ‪.‬‬ ‫ג( ״גם ח^זך ל א יח^‪$‬זיך‬

‫האלקים״ ) ד ב רי ם ד‪ ,‬לה( ‪.‬‬ ‫ד( ״כי ה׳ הוא‬

‫מאמרי רז״ל‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪ . 2‬בנוגע למה מביא אדמו׳׳ר הזקן את המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪ . 3‬האם יע הידוע בפעם המאמר רז״ל על פי מה עכתוב בתנןא כאן‪.‬‬

‫א( ״מדת הקב״ה עלא כמלת בזג^ר ודם״ ) כ ר כו ת ט‪ ,‬א(_‬

‫)תיקוני זהר תיקון גז‪ ,‬דף צא‪ ,‬ב( ‪,‬‬ ‫ב( ״ולית אתר פנוי מיני׳״‬

‫העולם״ ) א בו ת פרק ב׳ משנה א׳[‬ ‫ג( ״עע^רה מאמרות עבהץ נברא‬

‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק כא‬

‫ובי׳״ ) ט ר ר ש רבה בראשית כא‪ ,‬ה( ‪.‬‬ ‫ד( ״כהדין קמצא דלבושי׳ מיני׳‬

‫חשיב״ ) ז ה ר חלק א דף יא‪ ,‬ב( ‪.‬‬ ‫ה( ״קמי׳ כולא כלא‬

‫נושאים‪:‬‬
‫‪ . 1‬להסביר ולפרט פרטים אודות הנו^א‪.‬‬

‫א( דיבור אצל הקב״ה‪,‬‬

‫ועלול‬
‫עילה ‪T :‬‬
‫ב( ♦ ‪T‬‬

‫נ( צמצומים רבים ושונים‬

‫ד( כחשכה כאורה‬

‫טייטשן‪:‬‬
‫‪ .1‬לתרגם ‪ -‬מ^יטש‪ ,‬ברור כל טלה‪.‬‬
‫‪ .2‬פש!ש שתי תיבות‪ ,‬לתרגם ההפרש בינידס‪.‬‬

‫א( הבל הדבור‬

‫ב( צפון ונעלם‪.‬‬

‫נ( האור והחיות‬

 ‫תניא‬ ‫‪1‬‬

‫פרס כב‬
‫ת‪ 1‬כן הפרק‪:‬‬
‫אדם‪.‬‬
‫בני ‪T 7‬‬
‫כלענז ‪~ :‬‬
‫‪1‬‬ ‫דברה תנדה‬
‫ד‬ ‫• ‪T:‬‬ ‫‪A‬‬
‫אלקים אחרים ‪ -‬נקראים אלקים אחרים‪.‬‬ ‫‪A‬‬
‫פנימיות הרצון ‪ -‬חיצוניות הרצ‪1‬ן‪.‬‬ ‫‪A‬‬
‫נבר־אים הנפרדים מקדועתו יתברך‪.‬‬ ‫‪A‬‬

‫אורות הפרק‪:‬‬
‫העליונים‬
‫פנים ‪ T‬יי• ‪* :‬‬
‫הםתר ‪• T‬‬
‫•י• ‪• :‬״‬
‫המגיד ממעזריטש ראה פעם ןלד קטן בוכה‪ .‬הוא ^{אל אותו מפני מה הוא בוכה‪ ,‬ןהילד ענה כי ?{יחק‬
‫עם הילדים במשחק מחבואים‪ ,‬והילדים עןבו אותו והפסיקו לחפש אותו‪ .‬ענה לו המגיד שלא יקכה‪ ,‬כיוון‬
‫שלקב״ה יש תלונה דומה‪ ,‬הוא מתחבא מאתנו ואנחנו הפסקנו לחפש אותו‪...‬‬

‫מסופר שפעם פנה רבי לוי יצחק מבארריטשוב להקב״ה ללמד זכות על עם ישראל ואמר‪ :‬״ריבונו של‬
‫עולם! מה אתה רוצה מהבנים שלך‪ ,‬שמת להם את התאוות מול העיניים ואת הגן עדן ק׳ראשית חכמה׳‬
‫ובעוד םפרים‪ .‬אני מבטיח לך שאם הגן עדן הןה מול העיניים והתאוות היו כתובים בספרים הכל הןה‬
‫נראה אחרת״‪...‬‬

‫הע‪:‬לם והסתר על הע‪1‬לם‬

‫’ חסיךים רזיו אומרים‪ :‬ה^בעל שם טוב עשה חור בהעלם של העולם‪ ,‬ןאלמו״ר הזקן הניח שם נר‪.‬‬
 ‫כז‬ ‫ליקוטי אמרים‬

‫פרק כב‬ ‫פרק כב רק שהתורה דברה כלשון ב״א ונקרא‬ ‫פרק כב‬

‫בתורה דבורו של מקו' ב״ה בשם‬

‫דבור ממש כדבורו של אדם לפי שבאמת כך הוא‬
‫דרך ירידת והמשכת החיות לתחתונים בצמצומים‬
‫רבים‬
 ‫ליקוטי אמרים‬ ‫■ ‪54‬‬
‫רבים ועצומים מינים ממינים שונים להבראות מהם‬
‫ברואים רבים מינים ממינים שונים וכ״ב גברו ועצמו‬
‫הצמצומים והסתר פנים העליונים עד שיוכלו לר^הורת‬
‫ל הבר או ת גם דברים טמאים וקליפות וס׳׳א ולקבל‬
‫תו ת ם וקיומם מדבר ה׳ ורוח פיו ית׳ בהסתר פנים‬
‫ררידת המדרגות ולכן ננך א אלהים אחרים מפני‬
‫שיניקתם ותותם אינה מבחי' פנים אלא מבתי' אחותים‬
‫דקדושה ופי' אחוריים כאדם הנותן דבר לשונאו שלא‬
‫ברצונו שמשליכו לו כלאחר כתפו כי מחזיר פניו ממנו‬
‫משנאתו אותו כך למעלה בחי׳ פנים הוא פנימית‬
‫דדצון העליון וחפצו האמיתי אשר חפץ ה׳ להשפיע‬
‫חיות לכל הכךוכ אליו מסטרא דקדושה אכל הס״א‬
‫והטומאה היא תועכת ה' אשר שנא ואינו משפיע לה‬
‫חיות מפנימית הרצון וחפצו האמיתי אשר חפץ בה ח״ו‬
‫כ״א כמאן דשדי בתר כתפוי לשונאו שלא ברצונו‬
‫רק כדי להעניש את הרשעים וליתן שכר טוב לצקקי'‬
‫ו‬
‫דאכפיין לס״א וזה נרךא ב ת' אחוריים דרצון העליון‬
‫והנה‬
‫ב״ה ‪ .‬והנה רצון העליק בבחי' פנים ת א מקור ה חי ע‬
‫המחיה את כל העולמות ולפי שאינו שורה כלל על‬
‫הס״א וגם בחי' אתריים של רצון העליון אינו מלוב ש‬
‫ב ת כ ה ממש אלא מקיף עליה מלמעלה לכך היא מקום‬
‫המיתה והטומאה ה' ישמרנו כי מעט מזער אור וחיות‬
‫שיונקת ומקבלת לתוכה מבחי' א תדי ם דקרועזה‬
‫שלמעלה הוא בבתי׳ גלות ממש ברזוכה בסוד גלות‬
‫השכינה הנ״ל ולבן נרךא בשם אלהים אחרים שהיא‬
‫ע״ז ממש וכפירה באחדותו של ממ״ה הקב״ה בי מאחר‬
‫שאור וחיות דקדושה הוא בבתי׳ גלות בתוכה אינה‬
‫בטילה‬
‫כח‬ ‫ליקוטי אמרים‬
‫בטילה בלל לגבי קדושת הקב״ה ואדרבה מגביה עצמה‬
‫בנשר לומר אני ואפסי עוד ובמאמר יאור לי ואני‬
‫עשיתני ולבן אמרו ח״ל שגסות הרוח ש^לה כע״ז‬
‫ממש בי עיקר ושרש ע״ז הוא מה שנחשב לדבר‬
‫בפני עצמו נפרד מקדושתו של מקום ולא כפירה בה׳‬
‫לגמרי כדאיתא בגמ' דרךו ליה אלהא דאלהיא אלא‬
‫שגם הם מחשיבים עצמם ליש ודבר בפני עצמו ו מ ה‬
‫מפרידים את עצמם מקדושתו של מקום ב״ה מאחר‬
‫שאין בטלים לו ית׳ בי אין קרושה עליונה שורה אלא‬
‫על מה שבטל לו ית׳ כנ״ל ולכן נקראי' טורי דפרודא‬
‫בזה״ק והרי זו כפירה באחדותו האמיתית דכולא קמיה‬
‫כלא חשיב ובטל באמת לו ית׳ ולרצונו המחיה את‬
 ‫ש אלו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרק כב‬

‫א( מה הכוונה במה שהביא המארז״ל ״דברה תורה בלשון בני אדם״?‪.‬‬

‫ב( איך דומה דיבורו של הקדוש ברוך הוא לדיבור אצל האדם בהפרט‪ ,‬שאותיות הדיבור נפרד‬
‫ממקורו? __________________________________________________________‬

‫ג( בריאת דברים טמאים וקליפות וםטרא אחרא הוא על ידי צמצומים רבים ממינים שונים או רק‬
‫כשנברו ועצמו עצמצומים והםתר פנים? ____________________________________‬

‫ד( למה נקראים הקליפות בשם ״אלקים אתרים״?‪,‬‬

‫ה( אדם הנותן דבר לשונאו‪ ,‬שמשליכו לאתר כתפו‪ ,‬אין לו רצון כלל בזה או שיש לו רצון‬
‫חיצוני? _____________________________________________ _____________‬

‫ו( מהו הטעם שמשליך לשונאו אחר כתפו?‪.‬‬

‫ז( מהו הפירוש ״פנים״ למעלה?‪.‬‬

 ‫שאלות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק כב‬

‫ח( למה באמת יש חיות מלמעלה)אפילו בבחינת אחוריים( לסטרא אחרא וטומאה?‪.‬‬

‫ט( מה נקרא אחוריים דרצוץ העליון?‪.‬‬

‫י( בחינת אחוריים שמקבל הםטרא אחרא הוא בבחינת פנימיות בתוכה או מקיף עלי׳?‪,‬‬

‫יא( למה הוי םטרא אחרא מקום המיתה?‬

‫יב( מהו טעם הב׳ שמבאר בפרק זה למה נקרא םטרא אחרא וקליפות בשם אלקים אחרים?‪.‬‬

‫ינ( למה הוי םטרא אחרא עבודה זרה ממש?‪.‬‬

‫יד( מהו הפירוש ״מגביה עצמה כנשר לומר אני ואפםי עוד? ועל מי המכוון הזה?‪.‬‬

‫טו( מאיזה פםוק יש ללמוד שגםות הרוח שקולה כעבודה זרה ממש?‪,‬‬
 ‫שאלות לחזרה בתניא ־ פרק כב‬

‫טז( האם נקראים עבורה זרה רק כשהם כופרים בה׳ לגמרי?‬

‫יז( מהו הפירוש ״רקרו לי׳ אלקא ראלקייא״?‬

‫יה( מהו הכוונה במה שנקראו בזהר ״טורי רפרודא״?‪.‬‬

‫יט( מהו ההילוק בין ״כפירה בה׳ לגמרי״ ל״כפירה באחרותו יתברך״?‬

‫כ( כתוב סיכום ותוכן פרק כב‪.‬‬

‫חום פה‬
‫נ מו דו ת ל חז ר ה כ תני א‬
‫פרר‪ ,‬כב‬
‫פסוקים‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם הפסוק‪.‬‬
‫‪ .2‬בנוגזג למה מביא אדמו״ר הזקן את הפסוק‪.‬‬
‫‪ .3‬האם יע הידוע בפעט הפסוק על פי מה ^כתוב קתדא כאן‪.‬‬

‫)על ד ר ך מגילת א ס ת ר א‪ ,‬ז( ‪.‬‬ ‫א( ״מינים ממינים ^צ‪11‬נים״‬

‫ב( ״אלהים אחרים״)שמות כ‪ ,‬ג(‪.‬‬

‫) ד ב ר י ם יב‪ ,‬ל א( ‪.‬‬ ‫ג( ״תועבת ה׳ א^ר ^נא״‬

‫) י ר מ י׳ מט‪ ,‬טז( ‪.‬‬ ‫ד( ״מגביה עצמה כנ^ר״‬

‫)ישעי׳ מז‪ ,‬ח‪ .‬צפני׳ ב‪ ,‬טו( _‬ ‫ה( ״אני ואפסי עוד״‬

‫) י ח ז ק א ל כ ט‪ ,‬ט‪ .‬שם ג( ‪.‬‬ ‫ו( ״יאור לי ואני עשיתיני״‬

‫מאמרי רז״ל‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתךגם המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪ . 2‬ן נ‪1‬גע למה מביא אך־מו״ר הזקן את המאמר רדל‪.‬‬
‫‪ .3‬האם ^ע הידוע בפעם המאמר רז״ל על פי מה עכתוב ןתנןא באן‪.‬‬

‫אדם״ ) ב ר כ ו ת כ ב‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫א( ״עזהתורה דברה כלע‪11‬ן בני‬

 ‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק כב‬

‫) ע פ ״י א בו ת ה‪ ,‬א( ‪.‬‬ ‫ב( ״להעני׳צ‪ 1‬את הרבעים וליתץ שבר טוב לצדיקים״‬

‫) ס ו ט ה ד‪ ,‬ב(‬ ‫ג( ״גסות הרוה שקולה כעבודה זרה טט^״‬

‫‪ -‬ד‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ד‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ד‬ ‫‪-‬‬

‫) מנ חו ת קי‪ ,‬א( _‬ ‫ד( ״דקרו ליה אלקא לאלקוא״‬

‫ה( ״טולי לפרודא״ )זהר ח ל ק א דף קנ ח‪ ,‬א(‪,‬‬

‫) ז ה ר ח ל ק א רף יא‪ ,‬ב( ‪,‬‬ ‫ו( א ״כולא קמיה כלא חשיב״‬

‫נושאים‪:‬‬
‫‪ . 1‬להסביר ולפרט פרטים אודות הנו^א‪.‬‬

‫א( דבור מטש‪,‬‬

‫ב( צמצומים רבים ועצומים מינים מטעים שונים‬

‫נ( התהוות דברים טמאים וקליפות וםטרא אחרא‬

‫‪T T T‬‬ ‫^ • ‪T J‬‬ ‫;‪*1‬‬ ‫נ * * •‬ ‫^ ‪* T‬‬ ‫״‬ ‫ג‬ ‫' *‬

‫ד( הםתר פנים וירידת המדריגות‬

‫‪. . . .‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫• • •‬ ‫‪* J‬‬ ‫^‬ ‫‪.‬‬ ‫‪y‬‬ ‫'‬

‫ה( אחרים ‪ -‬אחוריים‪.‬‬

 ‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק כב‬

‫ו( פנים ‪ -‬פנימיות‬

‫ז( כאדם הנותן דיבר ל>נ‪^1:‬או ^לא ברצונו‬

‫ה( מקום המיתה והטומאה‪,‬‬

‫ט( אור בבחינת גלות‬

‫י( לכן נקריאים קליפות ב^טם אלקים אחרים ^ך‪,‬יא עבודיה זרה ממ^כ‪.‬‬

‫יא( נפרד מקדועתו על מקום ‪ -‬כפיריה בה׳ לגמרי‪,‬‬

‫יב( אין קרועה עליונה עוריה אלא על מה עבטל לו יתברןד‪.‬‬

‫טייטען‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם ‪ -‬ם;יםע‪ ,‬ברור כל טלה‪.‬‬
‫‪ .2‬ב ע! ע ע תי תיבות‪ ,‬לתרגם ה הפרע ביניהם‪.‬‬

‫א( ירידת וה?ןעכת החיות‪,‬‬

‫ועצמו‬
‫גברו ‪: T:‬‬
‫ב( ‪: T‬‬
‫'‬
 ‫ת‪%‬‬
‫תניא‬
‫פרה כג‬
‫תוכן הפרק‪:‬‬
‫‪ A‬אורליתא וקודעא בו־יך הוא פולא חד‪.‬‬
‫‪ A‬רמ״ח פיקודין אינון רמ״ח אברים דמלכא‪.‬‬
‫‪ A‬יחוד ה׳ בתורה ויחוד ה׳ בשלוות‪.‬‬
‫‪ A‬יראה ה׳ בעסקו בתורה‪.‬‬

‫אודות הפרק‪:‬‬
‫■‬ ‫•‬ ‫•‬

‫מןג^«ה המצוות וקיומן‬

‫אדמו״ר הרע״ב סיפר‪ :‬הר״ר אלימלך מליזענסק ואחיו הר״ר זועא‪ ,‬היו נוסעים ממקום למקום בקפרים‬
‫לבקר את היהודים עהתגוררו עם‪ .‬בזמן ההוא גרו בכפרים אנעים ?עווטים בעלי אמונה ?עזוטה‪ .‬קעזראו‬
‫חםרון במצות מעעיות אצל אחד‪ ,‬היו עני האחים מםפרים האחד לעני על הקא עעעו בבלבול‪ ,‬כדי‬
‫עהעומע את עיחתם יתעורר בתעובה על אותו עוון‪.‬‬
‫פעם אחת הגיעו לבית אכסנלה‪ ,‬והרגיעו עיע בעלה בועפילין על בעל המקום‪ .‬ההחיל ר׳ אלימלך‬
‫״להתוודות״ אצל ר׳ זועא על כך עמלמיו לא בדק את התפילין‪ ,‬ומי יודע אולי לע עם ח״ו ?סול‪ .‬ר׳ זועא‬
‫העיבו עהוא בעצמו סופר םת״ם‪ ,‬ולכול לבדוק את הועפילין‪.‬‬
‫כעעמע זאת בעל הבית‪ ,‬התעורר באותו ע^יין‪ ,‬וביקע מר׳ זועא עיעדוק עבורו את התפילין‪ .‬פולןחו את‬
‫התפילין ומצאו עלא היו עם פרעיות עלל‪ ,‬אלא ״קלעצלאך״ ד׳ חתיכות עץ‪ .‬התחיל אותו להודי לעבות‬
‫במר נפעו‪ ,‬ולצעוק על כך עלא הניח תפילין מעולם‪.‬‬
‫התעוררו האחים ברחמים על היהודי‪ ,‬ואמר הר״ר אלימלך לאחיו הר״ר זועא‪ :‬לך טבול ענהר לתכתוב‬
‫פלעיות עבורו‪ ,‬ותמעיך את ה׳מוחין׳ מכל הליו עהלה הסר עד עעעיו‪.‬‬
‫וסיים אדמו״ר הרע״ב )ת‪1‬רת עאם עמוד ‪ (4‬ואמר‪ :‬כאער הסופר כותב פךעיות על תפילין ‪ -‬אם הוא‬
‫ירא־עמים וכותב את הפרעיות ׳לעמה׳)מעעה המצוה( ‪ -‬הוא כבר פועל המעכת מוחין עליונים; אחר‪-‬‬
‫כך כ־אער היהודי לובע את התפילין)קיום המצוה( ‪ -‬הוא מק‪ 1‬עיך את הרצון העליון‪ .‬ואין זה קתירה‬
‫ממה ענתבאר עכאער יהודי לובע תפילין הוא ממעיך מודזין עליונים‪ ,‬הפירוע הוא עמ?זעיך המוחין‬
‫הכלולים ברצון)דרגה גבוהה יותר ‪ -‬מולזין סתימאין(‪ ,‬מה עאין כן בעעת כתיבת הועפילין מקעיך מסדר‬
‫העתלעלות‪.‬‬
 ‫כח‬ ‫ליקוטי אמרים‬

‫פרק כג‬ ‫בל הנ״ל יובן'ויבואר היטב בתוספ'‬ ‫פ ר ק כג‬ ‫כג‬

‫ביאור מה שאמרו מהר דאוריית'‬

‫וקב״ה בולא חד ובתיקוני'פירשו דרמ״ח פי ‪p‬דין אינון‬
‫רמ״ח אברין דמלבא לפי שהמצות הן פנימיות רצון‬
‫העליון וחפצו האמיתי המלובש בבל העולמו׳ העליוני׳‬
‫ותחתוני׳ להחיותם בי בל היותם ושפעם תלוי במעשה‬
‫המצות של התחתוני׳ בנודע ‪ .‬ונמצא שמעשה המצות‬
‫וקיומן הוא לבוש הפנימי לפנימית רצון העליון‬
‫יט‬ ‫שממעשה זה נמשך אור וחיות רצון העליון להתלב ש‬
‫ולכן‬ ‫בעולמות ולכן נרךא' אברי דמלכא ד״מ כמו שאברי‬
‫גוף האדם הם לבוש לנפשו ובטלים לגמרי אליה מכל‬
‫וכל כי מיד שעולה ברצונו של אדם לפשוט ידו או‬
‫רגלו הן נשמעות לרצונו תכף ומיד בלי שום צווי‬
‫ואמירה להן ובלי שום שהייה כלל אלא כרגע ממש‬
‫כשעלה‬
 ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪56‬‬
‫כשעלה ברצונו‪ .‬כך ד״מ החיות של מעשה המצות‬
‫וקיומן הוא בטל לגמרי לגבי רצון העליון המלובש בו‬ ‫כ‬
‫ונעשה לו ממש כגוף לנשמה ‪ .‬וכן הלבוש התצון‬ ‫וכן‬
‫של נפש האלהית שבארם המקיים ועושה המצוד‪.‬‬
‫שהוא כח ובחי׳ המעשה שלד‪ .‬הוא מתלב ש בחיות‬
‫של מעשר‪ .‬המצור‪ .‬ונעשד‪ .‬ג״ב בגוף לנשמד‪ .‬לרצון‬
‫העליון ובטל אליו לגמרי ועל כן גם אברי גוף האדם‬
‫המ ‪p‬ימים המצוד‪ .‬שכח ובחי' המעשה של נפש האלהית‬
‫מלובש בהם בשעת מעשד‪ .‬וקיום המצוד‪ .‬הם נעשו‬
‫מרכבד‪ .‬ממש לרצון העליון כגון היד המחלקת צדקד‪.‬‬
‫לעניים או עושד‪ .‬מצוד‪ .‬אחרת ‪ .‬ורגלים המד׳לבות לרבר‬
‫מצור‪ .‬וכן הפר‪ .‬ולשון שמדברי׳ דברי תורה והמוח‬
‫שמהרד‪,‬ר בד״תוי״ש ובגדולת ה׳ ב״ה‪ .‬וזד‪,‬ו שארז״ל‬
‫האבות הן הן המרכבה שכל אבריהם כולם היו‬
‫יב‬ ‫קדושים ומובדלים מענייני עור‪,‬״ז ולא נעשו מרכבה‬ ‫כא‬
‫אך‬ ‫רק לרצון העליון לבדו כל ימיהם‪ :‬אך המח שבה‬ ‫אך‬
‫וד‪.‬הרר‪.‬ור בד״ת שבמוח וכח הדבור בד״ת שבפה‬
‫שר‪.‬ם לבושי׳ הפנימים של נפש האלרדת וכ״ש נפש‬
‫ד‪.‬אלר‪.‬ית עצמד‪ .‬המלוב שת בד‪.‬ם כולם מיוחדים ממש‬
‫ביחוד גמור ברצון העליון ולא מרכבה לבד כי רצון‬
‫העליון הוא הוא הדבר הלבד‪ .‬עצמר‪ .‬שמדדהר ומדבר‬
‫בד‪ .‬שכל הד‪.‬לכות הן פרטי המשכות פנימיות רצון‬
‫העליון עצמו שכך עלה ברצונו ית׳ שדבר זה מותר‬
‫או כשר או פטור או זכאי או להפך וכן כל צרופי‬
‫אותיות חנ״ך הן המשכת רצונו וחכמתו המיוחדו׳ בא״ם‬
‫ב׳ד‪ .‬בתכלית היחוד שהוא היודע ו ת א המדע בו׳ וז״ש‬
‫דאוחיתא וקב״ה כולא חד ולא אברין דמלבא לחוד‬
‫כפיקודין‬
 ‫כב‬
‫כט‬ ‫לי^טי אמרים‬
‫וג?אחר‬ ‫כפירןדן‪ .‬ומאחר שרצון העליון המיוחד בא״ם ג״ה‬
‫בתבלית היתד הוא בגילוי לגמרי ולא בהסתר פנים‬
‫בלל ובלל בנפש האלהית ולבושיה הפנימים שהם‬
‫מחשבתה ודבורה באותה שעה שהאדם עוסק בדברי‬
‫תורה ה ד גם הנפש ולבושיה אלו מיוחדים ממש בא״ם‬
‫ב״ה באותה שעה בתבלית היתד ביתד דבורו‬
‫ומחשבתו של הקב״ה ב מ ת תו ועצמותו כנ״ל כי אין‬
‫שום דבר נפרד כי אם בחסתר פנים כנ״ל ולא עוד אלא‬
‫שיתדם הוא ביתר שאת ויתר עז מיתד אור א״ס ב״ה‬
‫בעולמות עליונים מאחר שרצון העליון ת א בגילוי‬
‫ממש בנפש ולבושיה העוסקים בתורה שהד הוא הוא‬
‫התורה עצמה וכל העולמות העליונים מקבלים חיותם‬
‫מאור וחיות הנמשך מהתורה שהיא רצונו וחכמתו‬
‫ית׳ כדכתיב כולם בחכמה עשית וא״ב החכמה שהיא‬
‫התורה למעלה מכולם והיא היא רצונו ית' ועק׳ סובב‬
‫כל עלמין שהיא בחי' מה שאינו יכול להתלב ש בתוך‬
‫עלמין רק מחיה ומאיר למעלה בבחי׳ מקיף והיא היא‬
‫המתלבשת בנפש ולבושיה ב ב ת' גילוי ממ ש‬
‫כשעוסקים בד״ת ואע״ג דאיד^ לא חזי בו' ]ומשו' הכי‬ ‫יג‬
‫וכזה‬
‫יכול לסבול משום דלא חזי משא״ב בעליונים[‪ .‬ובזה‬
‫יובן למה גדלה מאד מעלת העסק בתודה יותר מכל‬
‫המצות ואפי׳ מתפלה שהיא י ת ד עולמות עליונים‬
‫כג‬ ‫]והא דמי שאין ת ר ת אומנתו צ דך להפסיק היינו‬
‫ומזה‬ ‫מאחר דמפסיק ומבטל בלא״ה[ ‪ .‬ומזה יוכל המשכיל‬
‫להמשיך עליו יראה גדולה בעם ‪ p‬ב ת ר ה כשיתבונן‬
‫איך שנפשו ולבושיה שבמות ובפיו הם מיוחדי' ממש‬
‫בתכלית היתד ברצון העליון ואור א״ם ב״ה ממש‬
‫המתגלה‬
 ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪58‬‬
‫דמתגלה בהם מה שכל העולמות עליונים ותחתונים‬
‫כלא תשיבי קמיה ובאין ואפס ממש עד שאינו מתלב ש‬
‫בתוכם ממש אלא מ ב ב כל עלמין בבחי׳ מקיף‬
‫להחיות׳ עירך חיותם רק איזו הארה מתלב שת בתוכם‬
‫מה שיכולים לסבול שלא יתבטלו במציאות לגמרי ‪.‬‬
‫וז״ש ויצונו ה׳ את כל החוקים האלה ליראה את ה׳‬
‫וגו׳ ]ועל יראה נ ח ל ה זו אמרו אם אין חכמה אין יראה‬
‫והתורה נקראת אצלה תרעא לררתא כמ״ש במ׳׳א[‬
‫אלא דלאו כל מוחא סביל דא יראה כזו ‪ .‬אך גם מאן‬
‫דלא סביל מוחו כלל יראה זו לא מינה ולא מקצתה‬
‫מפני פחיתות ערך נפשו בש־שה ומ^רה במדרגות‬
‫תחתונים דעשר ספירות דעשיה אק יראה זו מעכבת‬
‫יד‬ ‫בו למעשה כמ״ש לק^י‪.‬‬ ‫כד‬
 ‫ש אלו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרס כג‬

‫א( האם יש חילוק בין מה שכתוב בזהר ״דאורייתא וקודשא בדיך הוא כולא חד״ ומה שכתוב‬
‫בתיקונים ״דרמ״ח פיקודין אינוץ רמ״ח איבריץ דמלכא? ואם יש חילוק מהו? ____________‬

‫ב( מהו פנימיות רצון העליון המלובש בעולמות?‪,‬‬

‫ג( חיות ושפע העולמות תלוי במה?‬

‫ד( מהו לבוש הפנימי לפנימיות רצון העליון?‪.‬‬

‫ה( מהו הדמיון בין ״אברי הגוף״ ל״מצוות״?‬

‫ו( מה מראה לנו זה‪ ,‬שאברי הגוף נשמעות תיכף ומיד לרצונו בלי שום ציווי ואמירה להן?‪.‬‬

‫ז( מהו לבוש החיצון של נפש האלקית?‪,‬‬

 ‫שאלות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק כג‬

‫ח( איזה ביטול הוא יותר גדול‪ :‬״גוף לנשמה״ או ״מרכבה׳‪ /‬ומה החילוק ביניהם?‪.‬‬

‫ט( הביטול של איברי הגוף בשעה שעושים המצוה‪ ,‬הוי במרכבה או כביטול הגוף לנשמה?‪.‬‬

‫י( מהו הביאור במארז״ל ״האבות הן הן המרכבה״?‪.‬‬

‫יא( האם יש חילוק בין ביטול של לבוש החיצון לנפש האלקית‪ ,‬להביטול של לבושים הפנימיים‬
‫לנפש האלקית? ובאם ישנו‪ ,‬מהו החילוק? ‪------------------------------ -- --------------------‬‬

‫יב( בנוגע למה מביא כאן המאמר ״שהוא היודע והוא המדע וכר?‬

‫יג( כשאדם עוסק בדברי תורה‪ ,‬האם רצון העליון הוא בגילוי לגמרי אצלו‪ ,‬או בהסתר פנים?‪,‬‬

‫יד( איזה‪ ,‬יחוד חוא יותר גדול‪ :‬יחוד אור אין סוף בעולמות העליונים או יחוד אור אין סוף בנפש‬
‫חאדם ולבושי׳ כשעוסק בתורח? ‪----- ---------------------------------- -----------------------‬‬

‫טו( מהו חראי׳ מחפסוק ״כולם בחכמח עשית״ שהעולמות עליונים מקבלים חיותם מאור וחיות‬
‫הנמשך מהתורה? _______________________— ‪----------------------------------------‬‬
 ‫שאלות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק כג‬

‫טז( אור הסובב כל עלמין‪ ,‬האם מאיר בגילוי)בפנימיות( בנפש ולבושי׳ כשעוסק בתורה?‪.‬‬

‫יז( מהו פירוש המארז״ל כאן ״ואע״ג ראיהו לא הזי ובו׳״?‬

‫יה( מה הביאור שמבאר ]בהצאי ריבוע[ מהו ההילוק בין נשמה לעולמות עליונים?‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫יט( מהו הביאור למה גדלה מעלת עסק בתורה על תפלה )ושאר מצוות(?‪.‬‬

‫כ( איך מבאר כ״ק אדמו״ר נשיא דורנו מה שכתוב כאן בתניא ״דמי שאין תורתו אומנתו צריך‬
‫להפסיק היינו מאחר שמפסיק ומבטל בלאו הכי״? _____________________________‬

‫כא( במה יתבונן המשכיל שיוכל להביא לו יראה גדולה?‪.‬‬

‫כב( ״ויצונו ה׳ את כל החוקים האלה ליראה״‪ .‬לכאורה הרי הוא בהיפך שמפני היראה מקיימים‬
‫החוקים?)ביאור כ״ק אדמו״ר נשיא דורנו( __________________________________‬

‫כג( מהו הפירוש ״תרעה לדרתא״?‪.‬‬

‫נ קו דו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרס כג‬
‫פסוקים‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם הפסוק‪.‬‬
‫‪ .2‬בנוגע למה מביא אךמ‪1‬״ר הזקן את הפסוק‪.‬‬
‫‪ .3‬האם ןע הידוע בפעט הפסוק על פי מה עכתוב בתנןא כאן‪.‬‬

‫א( ״ביתר ע^את ויתר עז״)כראשית סט‪ ,‬ג( ______‬

‫ע^צזית״ ) ת הי לי ם קר‪ .‬כד(‬ ‫ב( ״כולם בחכמה‬

‫ואפם״ )ישעי׳ טא‪ ,‬יב(‬ ‫ג( ״כאין‬

‫ה׳״ ) ד ב רי ם ו‪ ,‬כד( ‪.‬‬ ‫ד( ״ויצונו ה׳ את כל החוקים האלה ליראה את‬

‫מאמרי רז״ל‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪? .2‬נוגע למה מביא אדמו׳׳ר הזקן את המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪ .3‬האם ןע הידוע בפעט המאמר רז״ל על פי מה עכתוב בתנןא כאן‪.‬‬

‫א( ״דא‪ 1‬רייתא וקודעזא בריך הוא כולא חד״ ) ז ה ר חלק א דף כד‪ ,‬א(‪.‬‬

‫דמלכא״ ) תי קוני זהר תיקון ל׳( ‪,‬‬ ‫ב( ״רמ״ח פיקולין אינון רמ״ח אבלי]‬

‫)מדרש רבה בראשית מז‪ .‬ו(‬ ‫ג( ״לאבות לץ לץ למלכבה״‬

 ‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק כג‬

‫ד( ״אף על גב דאיהו לא חזי כו׳״ ) ר א ה מגילה ג‪ ,‬א(‪.‬‬

‫ה( ״מי עאיץ תורתו אומנתו צריך להפסיק לתפלה״)שבת יא‪ ,‬א(‬

‫קמי׳״ )ז הר חלק א דף יא‪ ,‬ב( ‪.‬‬ ‫ו( ״כלא השיבי‬

‫יראה״ ) אבו ת ג‪,‬יז(‪.‬‬ ‫ז( ״אם אין דזכמה אין‬

‫)שבת לא‪ ,‬ב( ‪,‬‬ ‫לדרתא״‬

‫ה( ״תרעא ‪T : - :‬‬ ‫‪ :‬ד‬ ‫‪-‬‬

‫נושאים‪:‬‬
‫‪ . 1‬להסביר ולפרט פרטים אודות הנ‪1‬ז&א‪.‬‬

‫א( פנימיות רצון העליון להתהוות העולמות‪,‬‬

‫ב( חיות העולמות תלוי במעשה המצות‬

‫ג( משל מאיברי נוף האדם שהם לבוש לנפש‪.‬‬

‫»‪»,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫••‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪..‬‬ ‫ץ‬ ‫‪..‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬

‫ד( לבוש הפנימי ‪ -‬לבוש הדזיצון של נפש האלקית‪.‬‬

‫ה( מעשה המצוות וקיומן‪,‬‬

‫נקודות לחזרה בתניא ־ פרק כג‬

‫להרוכב‬
‫מרכבה ‪T :‬‬
‫להנ^טמה ‪ -‬ביטול ••• ‪T T :‬‬
‫גוף ‪T T : - :‬‬
‫ו( ביטול י‬

‫ז( יחור גמור ^^{על ירי לימור התורה‬

‫ח( הוא היודע והוא המדע כו׳‬

‫ט( יחוד אור אין סוף בעולמות עליונים‪.‬‬

‫י( סובב ‪7‬כל עלמין‬

‫‪ * : T‬י•‬

‫יא( תורה ‪ -‬תפלה‪,‬‬

‫גדולה‬
‫‪7‬‬ ‫יראה ‪:‬‬
‫יב( ‪7 :‬‬

‫טייטשן‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרנם ‪ -‬טייטע‪ ,‬ברור כל מלה‪.‬‬
‫‪ .2‬כע;ש ע תי תיבות‪ .‬לתרגם ההפרע ביניהם‪.‬‬

‫א( יובן ויבואר ________‬

‫ב( חיותם ו^גזפעם‪,‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪* :‬‬ ‫‪7‬‬
 ‫תני א‬
‫פרה כד‬ ‫•»‬ ‫••‬

‫ת‪ 1‬כן הפרק‪:‬‬

‫‪ A‬הפירוד עזל הקליפות וסטרא אהרא ועבודה זרה‪.‬‬
‫‪ A‬הפירוד על אדם דוע‪ 1‬בר עבירה‪.‬‬
‫‪ A‬אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנם בו רוח עטות‪.‬‬
‫‪ A‬הפירוד נעעה גם על ידי עבירה קלה‪.‬‬
‫‪ A‬גרוע מיתוש‪.‬‬
‫‪ A‬פיקוח נפעז דוחה עזאר עבירות‪.‬‬

‫אורות הפרק‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫•••‬ ‫ע‬ ‫‪-‬‬

‫גרוע ופה‪ 1‬ת הרבה‬

‫הרה״ח ר׳ יצחק גורביץ הנקרא בפי החסידים ר׳ איטעע דער מתמיד הןה מו;;בטא בעת התועדויות‬
‫חסיריות כשעיניו זולגות רמעות‪ :‬איטשע איטשע‪ ,‬ראה כי גרוע אתה מה״רשע ורע לו״‪ .‬הרשע אינו מתחרט‬
‫״‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫ד‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫•‬ ‫׳‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫על מעשיו‪ ,‬כי מעולם הוא לא למר דזסירות‪ .‬אבל אתה שבחסירות כן עסקת‪ ,‬מרוע אתה אץך ?והרהר‬
‫כתשובה? מרוע בך אינם נשמעים רגשות החרטה״?!‬
‫)ר׳ מענדל פוטרפאם(‬

‫לא ליפרד מאהרותו אפילו נוטלים את נפ^צזה ממנה לעבור עבירה זרה הם ו^צזלום‬
‫‪T T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫•״‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-------‬‬ ‫ד‬ ‫״‪%‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫*‪.‬״‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•*‬ ‫ד • •‬ ‫•‬

‫דער פריערדיקער ליובאוויטשער רבי אדמו״ר ר׳ יוסף יצחק נ^מתו עדן ברענגט אין א שיחה‪ ,‬אז רער‬
‫צמח צדק איז אמאל געווען אויף א באזוך ביי א גרופע ״קאנטאניסטן״ ‪ -‬אידישע םאלדאטן וועמען מען‬
‫האט קליינערהייט אוועקגענומען פון זייערע עלטערן‪ ,‬זיי געהאלטן לאנגע יארן אין מיליטער דינסט און‬
‫געזוכט מיט אלע מיטלען זיי אפצותיסן פון אידן און אירישקייט‪ .‬האט רער צמח צדק געזאגט צו זיי‪ ,‬אז‬
‫אויף בייטן ח״ו די אמונה דארף מען זיך מ‪1‬םר נפש דין; און אפילו ווען רער קיסר אליין הייסט‪ ,‬טאר מען‬
‫אים ניט פאלגן‪ .‬מיט יארן שפעטער‪ ,‬אמאל‪ ,‬איז רער רוסישער קעניג געקומען באזוכן די ארמיי און האט‬
‫זיך צוגעקוקט צו די איבונגען וואם די מיליטערישע גרופע האט דורכגעפירט‪ .‬אייניקע פון די םאלדאטן‬
‫האבן זיך שטארק אויםגעצייכנט אין די איבונגען‪ ,‬און רער קעניג האט געפרעגט ווי הייסן די‪ .‬ווען מען‬
‫האט אים געענטפערט‪ ,‬אז רער הייסט ברוך און רער צווייטער ןעקב און יענעם רופט מען משה‪ ,‬איז ער‬
‫אתין אין א רציחה און געהייםן זיי זאלן זיך ר״ל שמר׳ן‪ .‬האבן זיי געענטפערט‪ ,‬אז מיט א צייט צוריק האט‬
‫רער רבי‪ ,‬רער צמח צדק‪ ,‬זיי געזאגט אז אויף אזא ענין דארף מען זיך מוסר נפש זיין און אפילו רעם קיסר‬
‫אליין טאר מען ניט פאלגן ‪ -‬און זיינען גלייך ארןינגעשפרונגען אין רעם טייך וואם איז געווען לעבן ז‪.‬יי‪ ,‬און‬
‫זיינען אומגעקומען על קידוש השם‪.‬‬
 ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪58‬‬

‫פדק כד‬
‫פ ר ם כ ד וז ה לעומת זה הן שס״ה מצות לא תעשה‬ ‫פרק כד‬
‫דאורייתא וכל איסורי דרבנן מאחר‬
‫שהן נגד רצוט וחכמתו ית' והפכם ממש הם נפרדים‬
‫מיתדו ואחדותו ית׳ בתכלית הפירוד ממש כמו הם״א‬
‫והקליפה הנק' ע׳ץ ואלהים אחרים מחמת הסתר פנים‬
‫של רצון העליון כנ״ל ( וכן ג׳ לבושי הנפש ש ק לי פ ת‬
‫נוגה שבישראל שהם מח שבה דבור ומעשה המלובשי'‬
‫בשס״ה ל״ת דאורייתא ודרבנן וכן מהות ועפש עצמה‬
‫המלובשת בלבושיה כולם מיוחדים ממש בס״א וקליפ'‬
‫זו הנק' ע״ז ולא עור אלא שבטלים וטפלים אליה וגרועים‬
‫ופחותים ממנה מאד כי היא אינה מלובשת בגוף תמרי‬
‫ויודעת את רבונה ואינה מורדת בו לפעול פעולתה‬
‫במ שלחת מלאכי רעים שלה שלא ב שליחות של‬
‫מהום ב״ה ח״ו וכמאמר בלעם לא אוכל לעבור את פי‬
‫ה׳‬ ‫׳‬
 ‫ל‬ ‫ליקוטי אמרים‬
‫ה׳ וגו' ואף שנקרא ע״ז הא קרו ליה אלהא דאלהיא‬
‫ואינם יכולי׳ לעכור כלל על רצונו ית׳ כי יודעי׳ ומשיגים‬
‫שהוא ח‪7‬תם וקיומם שיונקים מכחי׳ אחוריים דאחוריי׳‬
‫של רצון העליון ב״ה המקיף עליהם אלא שיניקתם‬
‫וחיותם שבתוכם היא בבתי' גלות בתוכם להחשיכ‬
‫עצמן אלהות והרי זו כפירה באחרותו אבל מ״מ אינן‬
‫כופרים וכחשו בה׳ לגמרי ולומר לא הוא אלא דקת ליה‬
‫אלהא דאלהיא דהיינו חיותם וקיומם הנמשך ויורד‬
‫עליהם מרצונו ית׳ ולכן אינן עוברין רצונו ית׳ לעולם ‪.‬‬
‫וא״כ האדם העובר על רצונו ית׳ ד^א גרוע ופחות הרבה‬
‫מאד מהס״א וקליפה הנקראת ע״ז ואלהים אחרים והוא‬
‫בתכלי׳ הפירוד מיחודו ואחדותו של הקב׳׳ה יותר ממנה‬
‫וכאלו כופר באחדותו יותר ממנה ח ‪ . r‬וכמ׳ש בע׳׳ח‬
‫שער מ״ב סוף פ׳ד שהרע שבעו״הז החומרי הוא שמרי‬
‫דקליפות הגסות כו׳ והוא תכלית הבירור וכו׳ ולכן כל‬
‫מעשה עו׳׳הז קשים ורעים והרשעים גוברים בו וכו׳ ;‬ ‫טו‬
‫ולכן אמרו רז״ל על פסוק כי תשטה אשתו אין ארם‬ ‫■לכן‬
‫עובר עבירה וכו׳ דאפי׳ אשה המנאפת שדעתה קלה‬
‫היתה מושלת ברוח תאותה לולי רוח שטות שבה‬
‫המכסה ומסתיר ומעלי׳ את האהבה מסותרת שבנפשה‬
‫האלהית לדבקה באמונת ה׳ ויחודו ואחדותו ולא ליפרד‬
‫ח״ו מאחדותו אפי׳ נוטלים את נפשה ממנה לעבוד ע״ז‬
‫ח׳ד ואפי׳ בהשתחואה לבדה בלי שום אמונה בלב‬
‫וכ״ש לכבוש היצר ותאות הניאוף שהם יסודם קלים‬
‫ממיתה ה׳ י שמתו וההפרש שאצלה בין איםור ניאוף‬
‫לאיסור השתחואה לע׳^ דעא ג״ב רוח שטות דקליפה‬
‫המלב שת לנפש הא^־וית עד בחי׳ חכמה שבה ולא עד‬
‫נבלל‬
 ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪60‬‬
‫בכלל מפני אור ה' המלובש בחכמה כנ״ל‪ .‬אכל‬
‫באמת לאמיתו אפי' עבירה קלה דדי העוברה עובר‬
‫על רצק העליק ב״ה והוא בתכלית הפירוד מיחודו‬
‫ואחדותו ית' יותר מס״א וקליפה הנרךא' אלהיט אחרי'‬
‫וע׳׳ז ממש ויותר מכל הדברים הנשפעים ממנה בע׳׳הז‬
‫שהם בהמות טמאות ו תו ת ועופות טמאים ושקצים‬
‫ורמשים וכמאמר יתוש קדמך פי' דאף יתוש שמכנים‬
‫ואינו מוציא שהיא קליפ' היותר תחתונה ורתקה מבחי'‬
‫הקדושה המשפעת בתכלית רדיתק ‪ p‬דמת לאיש‬
‫התטא בהשתלשלות וירידת החיות מדצון העליון ב״ה‬
‫וכ״ש שאר בעלי חיים הטמאים ואפי' חיות רעות‬
‫שכולם אינם משנים תפקידם ו פ ^ ד ת ית' שמרה רוחם‬
‫ואע״ג דאיהו לא חזי בו' ‪ .‬וכמ״ש ומוראכם וחתכם יהיה‬
‫על כל חית האדץ וכפי' רז״ל שאין חיה רעה מושלת‬
‫באדם אא״ב נדמה לה כבהמה ‪ .‬והצדיקים שאין צלם‬
‫אלהים מסתלק מעל פניהם כל חיות רעות אתכפיין‬
‫קמיידצ כמ״ש בזרד גבי דניאל בגוב אריות‪ .‬וא״ב‬
‫החוטא ועובר רצונו ית' אפי' בעבירה קלה בשעת‬
‫מעשה הוא בתכלית דדיתק מקדושה העליונה שהיא‬
‫טז‬ ‫יחודו ואחדותו ית' יותר מכל בעלי חיים הטמאי' ושקצי׳‬
‫ומה‬ ‫ורמשים המושפעים מם״א וקליפת ע״ז ומה שפי ‪ p‬ח‬
‫נפש דוחה שאר עבירות וגם יעבור ואל י ה ת היינו כפי'‬
‫חז״ל אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור‬
‫שבתות רדבה ולא משו' קלות העבירות וחומרן ]תדע‬
‫שדדי שבת חמורה וש ‪ p‬לה כע״ז לענין שחיטת מומר‬
‫לדבר אחר בי׳׳ד סי׳ ב' משא״ב במומר לגילוי עריות‬
‫ואפי' הכי פי ‪ p‬ח נפש דוחה שבת ולא ג״ע אלא דגזירת‬
‫הכתוב‬
 ‫‪1‬‬
‫לא‬ ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪1‬‬
‫הכתוב הוא[ אלא שלאחר מעשה החטא אם היא‬
‫מעבירות שאין בהן כרת ומיתה בידי שמים שאין‬
‫‪1‬‬
‫נפשו האלהית מתה לגמרי ונכרתת משרשה באלהים‬ ‫‪1‬‬
‫תיים רק שנפגם קצת דבי ‪ p‬תה ואחיזתה בשרשה‬
‫הגהה‬ ‫בחטא זה* הרי גם נפשן‬ ‫‪1‬‬
‫)ולפי עיך וחלוקי נחי׳ ר&גס‬ ‫ההיוני׳ הבהמית המלוב>צ{׳‬
‫בנפש ובשרשה בעליוגים כך הם חלופי‬ ‫‪1‬‬
‫בגופו וכן גופו חוזרים נחי' ד‪a‬ירו‪ p‬והעונש נגיהנם או‬
‫ועולים מהם"א וקליפה זו נעוה״ז לנל עון וחטא עונש טיוחו•‬
‫‪1‬‬
‫ומתלךבים לקדושת נפ>^{ לסרק ולהעניר הלנלוך והפגם ונן‬
‫נחייני מיחח וניח אי! פוגסי!‬ ‫האלהית המאב שת‬
‫‪1‬‬
‫נולם נשוה( ‪:‬‬ ‫המאמינה‬
‫בשעת החטא היתה באמנה א ת ^י ת' רק שהיתה‬ ‫‪1‬‬
‫בבחי' גלות ממש תוך נפש הבהמית מס״א המחטיאה‬
‫ומורידתו עמה בעמקי שאול למטה מטה תחת‬ ‫את‬ ‫‪1‬‬
‫טומאת הס״א וקליפת ע״ז ה׳ ישמרנו ואין לך גלות גדול‬
‫מזה מאיגרא רמה ט' וכמש״ל רשרש ומקור נפשו׳ כל‬
‫‪1‬‬
‫בית ישראל הוא מחכמה עילאה והוא ית' וחכמתו אחר‬ ‫‪1‬‬
‫וט׳ והוא כמשל האוחז בראשו של מלך ומורידו למטה‬
‫וטומן פניו בתוך בית הכסא מלא צואה שאין לך עלטן‬ ‫‪1‬‬
‫גדול מזה אפי׳ עושה כן לפי שעה שהקליטת וס״א‬
‫כה‬ ‫נרראים קיא צואה כנודע ‪:‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
 ‫ש א לו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרס כד‬

‫א( ״וזה לעומת זה׳‪ /‬מה לעומת מה?‬

‫ב( האם איסורי דרבנן הוא גם נגד רצונו וחכמתו ית׳‪.7‬‬

‫ג( למה הוי שם״ה מצוות לא תעשה נפרדים מיחודו ית׳?‪,‬‬

‫ד( ג׳ לבושי הנפש שמקליפת נוגה מתי הם מיוחדים ממש בסט״א?‪,‬‬

‫ה( במה הוי אדם העובר עבירה גרוע מסטרא אחרא עצמה?‪.‬‬

‫ו( מהו הביאור בזה שהקליפות אינם יכולים לעבור כלל על רצון העליון?‪.‬‬

‫ז( הקליפות‪ ,‬באיזה פרט באחדות ה׳ כופרים‪ ,‬ובאיזה פרט אינם כופרים?‪.‬‬
 ‫שאלות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק כד‬

‫ח( למהו הפירוש ״והוא בתכלית הפירוד״?‪.‬‬

‫ט( מהו הפירוש ״והוא תכלית הבירור? ועל מה מכוון?‬

‫י( אשה המנאפת האם היתה מוםרת נפשה כשאומרים לה לעבוד ע״ז בהשתחוואה לבד בלי שום‬
‫אמונה בלב כלל? ‪--------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫יא( ״הוא ג״כ רוח שטות דקליפה‪ /‬מהו הפרט הראשון שעושה הרוח שטות שע״ז אומר כאץ שהרוח‬
‫שטות ג״כ עושה דבר שני? ‪---------------------------------------------------------------------‬‬

‫יב( ״ולא עד בכלל׳‪ /‬למה לא עד בכלל?‪,‬‬

‫יג( למה מביאים ״יתוש״ דוקא לדוגמא על קליפה?‪.‬‬

‫יד( מהו הפירוש ״ופקודתו ית׳ שמרח רוחם״?‪,‬‬

‫טו( מהו הבווגח במח שמביא באן חמאמר רז״ל ״ואע״ג דאינו לא חזי וכו׳״?‬
 ‫שאלות לחזרה בתניא ־ פרק כד‬

‫טז( מהו הכוונה במה שמביא המאמר רז״ל ״שאין חי׳ רעה מושלת באדם אא״כ וכו׳״?‪.‬‬

‫יז( מה ביאר הזהר על מ״ש בתנ״ך בנוגע לדניאל בגוב אריות?‪,‬‬

‫יה( ״ומה שפיקוח נפש דוחה שאר עבירות׳‪ /‬מה קשה מפיקוח נפש?‬

‫יט( מהו הראי׳ ששבת הוא חמור מגילוי עריות?‪,‬‬

‫כ( האם יש טעם למה פיקוח נפש דוחה שאר עבירות ולא ג״ע?‪,‬‬

‫הגה״ה‬

‫‪ (1‬חילוקי המירוק והעונש של האדם תלוי במה?‬

‫‪ (2‬עבירות שחייבים עליהם מיתה או כרת‪ ,‬האם כולם פוגמים בשוה?‪.‬‬

‫כא( על מי הכוונה במ״ש ״וגם בשעת החטא היתד‪ .‬באמנה אתו ית״׳?‪.‬‬
‫נ הו דו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרה כד‬
‫פסוקים‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתך־גם הפסוק‪.‬‬
‫‪ .2‬בנוגע למה מביא אלמו״ר הזקן את הפסוק‪.‬‬
‫‪ .3‬האם יע הידוע בפשט הפסוק על פי מה עכתוב בתנןא כאן‪.‬‬

‫) ק ה ל ת ז‪ ,‬יד( _______________________‬ ‫א( ״וזה לעומת זה״‬

‫) ת ה ל י ם עח‪ ,‬טט( ‪,‬‬ ‫ב( ״במ^זלחת מלאכי רעים״‬

‫) ב מ ד ב ר כ ב‪ ,‬י ח ( ‪.‬‬ ‫ג( ״לא אוכל לעב‪1‬ר את פי ה׳״‬

‫) ב מ ד ב ר ה‪ ,‬יב( ‪.‬‬ ‫ד( ״כי תע‪ 4‬טה א^תו״‬

‫) ע פ ״י איוב י‪ ,‬יב( ‪.‬‬ ‫ה( ״ופקודתו יתברך עמרה רודזם״‬

‫) ב ר א ש י ת ט‪ ,‬ב( ‪.‬‬ ‫ו( ״ומוראכם ודזתכם יהיה על ן ל חית האלץ״‬

‫) ע פ ״י א ס ת ר ב‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫ז( ״היתה באמנה את‪1‬״‬

‫)ישעי׳ ב ח‪ ,‬ח(‬ ‫ח( ״קיא צ‪1‬אה״‬

 ‫נקודות לחזרה בתניא ־ פרק כד‬

‫מאמרי רז״ל‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪ .2‬בנוגע למה מביא אדמו״ר הזקן את המאמר רז״ל‪.‬‬
‫‪ .3‬האם יש חידוש בפעם המאמר רז״ל על פי מה ^כתוב בתנןא כאן‪.‬‬

‫)עפ״י תורת כהנים בחוקותי כו‪ ,‬יד(‪.‬‬ ‫א( ״ויודעת את רבונה״‬

‫דאלקייא״ )מנחות קי‪ ,‬א( _‬ ‫ב( ״קרו ליה אלקא‬

‫הגסות״ ) ע ץ חיים שער מ״ב סוף פרק ד׳{‬ ‫הקליפות‬ ‫^זמרי‬ ‫החומרי הוא‬ ‫ובעולם ‪-‬הזה‬ ‫״הרע‬ ‫ג(‬
‫‪.‬י‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫־‬ ‫י‪T *,‬‬ ‫' ‪ T‬־‬
‫‪J‬‬

‫ד( ״אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנם בו רוח ^טות״‪) .‬סוטה ג‪ ,‬א(‬

‫קךמך״)סנהדרין לח‪ ,‬א( ‪,‬‬ ‫ה( ״יתו^ט‬

‫חזי״ )מנילה נ‪ ,‬א( ‪,‬‬ ‫ו( ״אף על נב דאיהו לא חזי מזלייהו‬

‫כבהמה״ )סנהדריןלח‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫ז( ״אין חןה רעה מו^לת באדם אלא אם כן נדמה לה‬

‫עבירות״)יומא פב‪ ,‬א( ‪.‬‬ ‫ח( ״ומה >טפיקוח נפ^ט דוחה עאר‬

‫הרבה״)שבת קנא‪ ,‬ב( ‪.‬‬

‫•‬
‫^טבתות‬
‫‪T‬‬
‫יצזי^טמור‬
‫••• • ‪:‬‬
‫אחת ;כדי‬
‫‪- -‬‬
‫^טבת‬
‫־ ‪7‬‬
‫עליו‬
‫ד‪T‬‬
‫ט( ' ״חלל‬

‫אחד״)שולחן ערוך יורה דעה בימן ב׳{ —‬ ‫י( ״עבת חמורה ובקולה כעבודה זרה לענין ^חיטת מומר לדבר‬
 ‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק כד‬

‫כו׳״)עפ״יחנינה ה‪,‬ב(‪.‬‬ ‫יא( ״מאיגיא רמה‬

‫נושאים‪:‬‬
‫‪ . 1‬להסביר ולפרט פרטים אודות הנ‪&^1‬א‪.‬‬

‫א( סטרא אחרא ‪ . .‬עבירה ‪ . .‬נ׳ לבושי נפש הבהמית ‪ . .‬נפש המלובש בהם‬
‫‪ .‬ך ״‬ ‫^‬ ‫•••‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫•••‬ ‫‪T‬‬ ‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ד‬ ‫‪.‬‬

‫ב( אהוריים דאה‪1‬ריים של רצון העליון‪.‬‬

‫בכלל‬
‫ער • ; ‪-‬‬
‫שבה ‪:‬ולא ‪-‬‬
‫הכמה ••• ‪T‬‬
‫בהינת ‪T : T‬‬
‫ער ‪ • :‬־‬
‫האלקית “‬
‫המתלבשת לנפש ‪ • •• T‬י‬
‫דקליפה ־‬
‫שטות • ‪ :‬י* ‪7‬‬‫ג( רוה ‪:‬‬

‫ר( יתוש קליפה היותר תחתונה‬

‫‪,‬ך‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ץ‬ ‫‪.‬ן ‪.‬‬

‫למטה כר‬
‫ומורירו ; “ ‪T‬‬
‫•‬ ‫מלך‬
‫••‪1‬‬ ‫של‬
‫משל ‪1‬האוחז ;בלאשו *‪*.‬‬
‫ה( ‪T T‬‬

‫טייטשן‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרנם ‪ -‬טויטע‪ ,‬ב ת ר כל טלה‪.‬‬
‫‪ .2‬ב ע! ע ע תי תיבות‪ ,‬לתרנם ה הפרע ביניהם‪.‬‬

‫א( נגד רצ‪1‬נ‪ . . 1‬והפכו ___‬

‫ב( מיחודו ואחדותו‪.‬‬

 ‫ת ד א‬

‫פרה כה‬ ‫••‬ ‫••‬

‫תוכן הפרק‪:‬‬
‫‪ A‬סיכום הדרך כןצרה ב??ב‪1‬דת ה׳‪.‬‬
‫‪ A‬עבירת התאות קל יותר מיסורי מיתה‪.‬‬
‫‪ A‬האומר אחטא ואעוב אין טספיקין בןדו לעעות תעובה‪.‬‬
‫‪ A‬להרגגכר כארי‪.‬‬
‫‪ A‬היחוד ענעעה על ידי עוסק במצוה הוא נצחי‪.‬‬
‫‪ A‬כו־כת סלח לנו‪.‬‬
‫‪ A‬קריאת עמע פעמים ככל יום‪.‬‬

‫אודות הפרק‪:‬‬
‫עבירת התאוות קל יותר מ‪...‬‬
‫יהוו־י אדזד עגר בסביבתו על הבעל עם טוב הקרוע נעלח לכלא ונזרק בבור‪ ,‬על ידי אחד הפריצים‬
‫על עלא עמד בתעלומיו‪ ,‬הבעל עם טוב העתרל לגייס כספים לעלם את החוב על מנת לפדותו ״פדיון‬
‫עבויים״ מבית הכלא‪.‬‬
‫לאחר מאמצים מרובים העליח הבעל עם טוב לקרותו מהכלא קערב עבת לאחר חצות היום וכבר לא‬
‫הןה סיפק קןד האסיר להגיע לביתו לפני העבת והוא נאלץ ל^זבות בקרזיצתו על הבעל עם טוב בעבת‪.‬‬
‫בעבת בעת סעודת צדיקים בעעת מנחה הסבו לעולחן תלמידיו הקרועים על הבעל עם טוב וביקע‬
‫הבעל עם טוב מהיהודי האסיר לספר מה חדע בעולם‪ .‬העיב היהודי אין לי מועג מה חדע הרי כבודו יודע‬
‫־‬ ‫־‬ ‫‪T 7‬‬ ‫־‬ ‫‪7‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ן‬ ‫‪..‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. -‬‬ ‫‪. . .‬‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫••• ‪7‬‬ ‫•‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫••‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬

‫עעלועה עבועות יעבתי בכלא אצל הפריץ בבור חעוך מתחת לאדמה ולא עמעתי מה נעעה בעולם‪.‬‬
‫ד‬ ‫‪7‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫־־‬ ‫‪V‬‬ ‫‪-7 * 1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪7 - 7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•• ‪7‬‬ ‫־ י‪*.• *.‬‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪7‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ע ‪:‬‬

‫אמר לו הבעל עם טוב לפחות תספר מץ‪1‬הו עאילע לך בבית הבור‪ .‬והעיב היהודי באמת יע לי לספר‬
‫דבר‬
‫כל מעך עהותי בבור בחועך האפל עמה‪ ,‬עמעתי קולות מקחידים על בכי ויללות מקפיאות דם‪ ,‬ואילו‬
‫ביום עעי בחצות היום היו הקולות נהפכים לקולות על עמדזה והוללות וליצנות עהנפע הטהורה מתענה‬
‫מלעמוע‪ .‬לא העזתי לברר את פער הדבר כי הבנתי עמדובר בכוחות טומאה עעומר נפעו ירחק מהם‪.‬‬
‫כך הדבר נמעך בעלועת העבועות עעהיתי בבור אך היום ביודעי עאני מעתלזרד העזתי לעאול בדזצות‬
‫יום העעי כעהעמחה הפעם עלהם היתה מעל ומעבר לרגיל לפער הדבר‪.‬‬
 ‫וכך ענו הליצים הללו‪:‬‬
‫דע לך שעיקר החיות שלנו הוא מטעויות של יהודים יךאי ^זמים‪ ,‬בי מטעות ^ל קל ?{ביץ{ךאל‬
‫מניעה לנו חיות מועטת ומצדיקים שאינם טועים אין לנו חיות בכלל ורק מיהודי ירא שמים הטעות‬
‫ז‬ ‫‪7‬‬ ‫••‬ ‫•••‬ ‫‪.‬ן‬ ‫‪.‬‬ ‫_‬ ‫‪.‬‬ ‫״‬ ‫‪-‬‬ ‫ן‬ ‫^‬ ‫‪.‬‬

‫שלו מחייה אותנו הלבה מאד‪.‬‬

‫ישנו יהודי ירא שמים שמצליח להתגבר על עצמו מידי שבוע והוא צם מערב שבת לערב שבת וקיום‬
‫ששי קחצות היום הוא שובר את צומו כדי לא להיכנם לשבת כשהוא מעונה‪.‬‬
‫אנו סובלים כל השבוע מזה שהוא צם ולכן כל השבוע אנו בוכים מרה‪ .‬אקל קיום ששי אנו דואגים‬
‫שכשהוא הולך לשבור את צומו ומכין לעצמו כוס חלב‪ ,‬אדזד מקני ביתו עובר לןדו ןאנו דואגים‬
‫שמקלי משים לב הוא ילחוף אותו והכום תשפך ואז הוא פורץ קכעם‪ .‬ומכעסו אנו חיים ומוקפתסים‬
‫ויונקים חיות מרוקה‪ .‬לכן בימי ששי קחצות היום אנו ץ‪5‬מךזים וקאושלים‪.‬‬
‫לאחרונה אותו ילא שמים שם אל ליבו כי זהו מעשה שטן ממש‪ .‬שקיום ששי קשהוא הולך לץזבור‬
‫את צומו הוא מתכעם והחליט השבוע ששום דקר לא יעזור‪ ,‬הוא ןכין את החלב קתיקה סגורה ולא‬
‫יתן לאף אחד מבני הבית לגרום לזה להשפך קרי שהוא לא יקעם‪ ,‬ולכן השבוע הצער שלנו הןה עצום‬
‫כי פחלנו שהוא יצליח ואנו נשאר ללא חיות‪ ,‬לכן השבוע הצער שלנו והבכי היו מעל ומעקר‪.‬‬
‫כשהגיע יום ששי הוא נהג כהחלטתו והניח את הכום חלב קתוך תיקה סגורה‪ ,‬אך קליוק בחצות‬
‫אשתו בקשה ממנו מהר כסף כי מוכלים עקשיו בחוץ קזול עצים להסקה והיא זקוקה לכסף מזומן‬
‫שנמצא בתיבה בחלרו והוא מיהר לקתודז לה את התיקה ואז דאגנו ששוב ישפך החלב והוא התלגז‬
‫ומזה היתה השמחה שלנו כפולה ומכופלת היום‪.‬‬
‫׳‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪7‬‬ ‫־‪•.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪:‬‬ ‫♦‬ ‫‪-‬‬ ‫‪7 : 7‬‬ ‫• ‪7‬‬

‫כששמע את הסיפור אחד מהיושבים לפני הבעל שם טוב הוא הוחאלף במקום‪ ,‬וקשעולרו אותו הוא‬
‫הסביר שכל המעשה הזה קרה לו‪.‬‬
‫‪7 »7‬‬ ‫‪ -‬ע‬ ‫_‬ ‫‪,‬ץ‬ ‫‪...‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬

‫הבעל שם טוב הסביר לו שהכל בהשגחה פרטית ששמע את הסיפור וביאר לו ש^לע הבין שאם הוא‬
‫מעלייה להוקגבר על עצמו בצומות כל השבוע בוולאי הוא מסוגל לץ‪1‬לוט קרוחו ולהוקאפק מלקעום‬
‫לאחר כל הצומות האלו ‪.‬‬
 ‫לא‬ ‫ליקוטי אמרים‬

‫פרק כד‪.‬‬ ‫פרק כה‬

‫פ ר ק כ ה וז הו שכתוב כי רןוב אליך הדבר מאד‬
‫וגו׳ שבכל עת ובכל שעה בידו של‬
‫אדם וברשותו הוא להעבי' רוח שטות והשכחה מיךבו‬
‫ולזכור ולעורר אהבתו לה׳ אחר המסותרת בודאי‬
‫בלבבו בלי שום ספק ‪ .‬וז״ש ובלבבך ונכלל בה גם‬
‫דחילו דהיינו שלא ליפרד בשום אופן מיתרו ואחדותו‬
‫יתברך‬
 ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪62‬‬
‫יתברך אפי׳במסירת נפש ממש בלי שום טעם ושכל מו>‪8‬ג‬
‫אלא בטבע אלהי וכ׳ש בשבירת התאוות הקלה מיסורי‬
‫מיתה שרךוב אליו הרבר יותר לכבוש היצר הן ב ב ת׳‬
‫סור מרע אפי׳ מעבירה קלה של דברי סופרים שלא‬
‫לעבור על רצונו ית׳ מאחר שנפרר בה מי ת ת ואחדותו‬
‫כמו בע׳׳ז ממש בשעת מעשה והרי גם בע׳׳ז י טל‬ ‫כו‬
‫ואף‬
‫לעשות תשובה אח״ב‪ .‬ו ^ שהאומר אחטא ואשוב‬
‫אין מספיקין בו׳ היינו שאין מחזי ‪p‬ם ידו להיות לו שעת‬
‫דט שד לעשות תשובה אבל אם דחק השעה ועשה‬
‫תשובה אין לך דבר שעומד בפני הת שובה‪ .‬ואעפ׳׳ב‬
‫כל איש ישראל מוכן ומזומן למסור נפשו על קדושת‬
‫ה׳ שלא להשתחוות לע״ז אפי׳ לפי שעה ולעשות‬
‫תשובה אח״ב והיינו מפני אור ה׳ המלובש בנפשם‬
‫יח‬ ‫ט״ל שאינו בבחי׳ זמן ושעה בלל אלא למעלה מהזמן‬ ‫כז‬
‫והן‬ ‫ושליט ומושל עליו כנוד ע‪ .‬והן בבחי׳ ועשה טוב‬ ‫והן‬

‫להתגבר בארי בגבורה ואומץ הלב ננד היצר המכביד‬

‫את נו ס ומפיל עליו עצלה מב ת׳ י ס ד העפר שבנפש‬
‫הבהמית מלהטריח נו ט בזדזות בכל מיני טורח ועבוד׳‬
‫משא ב ע טר ת ה׳ שיש בה טורח ועמל בגון א!מול‬
‫בתורד‪ .‬בעיון ובפד‪ .‬לא פסיק פוטר‪ .‬מגירסא ובמארז׳ל‬
‫לעולם ישים אדם עצמו על דברי תורד‪ .‬בשור לעול‬
‫ובחמור למשאוי ובן לתפלה בבונד‪ .‬בבל בחו ממש ובן‬
‫בעבודת ה׳ ש ת א בדבר שבממון במו עבודת הצדקה‬ ‫כח‬
‫וביוצא באלו ממלחמות היצר ותחבולותיו לרךר נפש‬ ‫וכיוצא‬

‫האדם שלא לר״פקיר ממוע ובריאות גוט שלעמוד ע ת‬

‫ולכבשו רךוב מאד אל האדם כשישים אל ל ט שלנצח‬
‫היצר בכל זד‪ ,‬רותר מזר‪ .‬ולעשות הפכו ממש קל‬
‫מאד‬
 ‫לג‬ ‫ליקוטי אמרים‬
‫מאד מיסורי מיתה ה׳ ישמרנו רסורי מיתה ה׳ ישט־נו‬
‫היה מקבל באהבה וברצון שלא ליפרד מיחודו ואחדותו‬
‫ית׳ אפי׳ לפי שעה להשתהות לע״ז ח״ו וכ״ש שיש לו‬
‫לקבל באהבה וברצון בדי לדבקה בו לעולם ועד דהיינו‬
‫בשיעשה דצונו ית׳ בעבודה זו יתגלה בה פנימית רצון‬
‫העליון בבתי׳ פגים וגילוי רב ולא בהסתר בלל ובשאין‬
‫שים הסתר פנים ברצון העליון אד אין דבר נפרד כלל‬
‫וכלל להיות יש ודבר בפני עצמו ולזאת תהיינה נפשו‬
‫כט‬ ‫האלהית והחיונית ולבושיהן כולן מיוחדות בתכלית‬
‫ויחוד‬
‫היתד ברצק העליון ואור א״ם ב״ה כנ״ל‪ .‬ויחוד זה‬
‫למעלה הוא נ צ ת לעולם ועד כי דצא ית׳ ורצונו למעלה‬
‫מהזמן וכן גילוי דצונו שבדבורו שהיא ד ^ר ה הוא נצחי‬
‫וכמ״ש ודבר אלהינו יקום לעולם ודבריו חיים וקיימים‬ ‫יט‬
‫ט' ולא יחליף ולא ימיר דתו לעולמים בו' ‪ .‬אלא שלמטה‬ ‫אלא‬

‫דצא תחת הזמן ובאותה שעה לבדה שעוסק בה ב ת ר׳‬

‫או במצוד‪ .‬כי אח״ב אם עוסק בדבר אחר נפדד מהיתד‬
‫העליק למטר‪ . .‬וד״יינו כשעוסק בדברים בטלים לגמרי‬
‫שאק בר‪.‬ם צורך כלל לע מדת ה׳ ואעפ״ב כשחוזד ושב‬
‫לעבודת ה׳ אח״ב לתורד‪ .‬ולתפלה ומבקש מתלד‪ .‬מד‪.‬׳‬
‫^ שד‪.‬יר‪ .‬אפשר לו לעסוק אז בתרד‪ .‬ולא עסק ה' יסלח‬
‫לו כמארז׳ל עבר על מצות עשר‪ .‬ושב לא זז משם עד‬
‫שמוחלין לו ‪ .‬ולזר‪ .‬תקט ברכת סלח לט שלש פעמים‬
‫בכל יום על עון ביטול תורה שאין אדם ניצול ממט בכל‬
‫^ם וכמו התמיד שד‪.‬יד‪ .‬מכפר על מצות עשר‪ . .‬ואין‬
‫ל‬ ‫זד‪ ,‬אחטא ואשוב אא״ב שבשעת החטא ממש דצא‬
‫וכזה‬
‫סומך על התשובה ולכך ת ט א כמ״ש במ״א ; ובזר‪.‬‬
‫יובן למד‪ ,‬צור‪ ,‬משר‪ .‬רבינו ע״ד‪ ,‬במשנד‪ .‬ת ר ה לדוד‬
‫שנכנסו‬
‫■‬ ‫‪ :-‬ד כ ד‬
‫\־ ד‪ -‬ג‪ .‬ר‪.‬״‬ ‫'‬
 ‫ליקוטי אמרים‬ ‫‪64‬‬
‫שנכנסו ל א ^ לרךות ק״ש פעמים בכל יום לקבל עלז‬
‫מלכות שמים במסירת נפש והלא הבטיח להם פחדכם‬
‫ומוראכם יתן ה׳ וגו׳ אלא משום שקיום התורה ומצותיה‬
‫תלוי בזה שיזכור תמיד ענין מסירת נפשו לה׳ על יתדו‬
‫שיהיה קבוע בלבו תמיד ממש יומם ולילה לא ימיש‬
‫מזכרונו כי בזה יובל לעמוד נגד יצרו לנ צ ת תמיד בכל‬
‫עת ובכל שעה כנ״ל ‪:‬‬
‫א‬
 ‫ש אלו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרס כה‬

‫א( האם יכול להעביר הרוח שטות מקרבו בכל עת ובכל שעה?‪.‬‬

‫ב( האם יכול לעשות תשובה על עבודה זרה?‪.‬‬

‫ג( מי שאומר אחטא ואשוב‪ ,‬האם יש אופן לפועל שיכול לעשות תשובה?‪,‬‬

‫ד( מהו ההסבר לזה שכל איש ישראל מוכן למסור נפשו שלא להשתחוות לעבודה זרה אע״פ שיודע‬
‫שיוכל לעשות תשובה אח״כ אם יעבור ח״ו? _________________________________‬

‫ה( ״שאינו בבחי׳ זמן ושעה כלל אלא למעלה מהזמן״‪ ,‬מהו הכוונה בתוספת זו)הערת כ״ק אדמו״ר‬
‫נשיא דורנו(? _________________________________________________ _____‬

‫ו( מהו הביאור במאמר רז״ל לעולם ישים אדם עצמו על דברי תורה כשור לעולם וכחמור למשאוי?_‬

‫ז( באיזה התבוננות יעורר האהבה מסותרת לעזור לו לקיים מצוות בקו של ועשה טוב?‪,‬‬
 ‫ש אלו ת לחזרה בתניא ‪ -‬פר ק כה‬

‫ח( ״בדי לדבקה בו לעולם ועד‪ /‬הם ב׳ פרטים או רק פרט א׳? _‬

‫ט( לבאר למה הוי היחוד של נפש האלקית עם רצון העליון ואור אין םוף‪ ,‬שנעשה ע״י קיום המצות‪ ,‬עניז‬
‫נצחי לעולם ועד? ‪------------------------------------------- ---------------- --------------------‬‬

‫י( מהו הפירוש ״ולא יחליף ולא ימור דתו לעולמים״? ומה רוצה לומר בזה?‬

‫יא( מה מביא מהמאמר רז״ל ״לא זז משם עד שמוהלין לו״?‬

‫יב( למה תיקנו ברכת סלח לנו נ׳ פעמים ביום?‪.‬‬

‫ינ( מה מכפר על מצוות עשה שלא קיים?‪,‬‬

‫יד( למה קרבן תמיד הי׳ פעמיים ביום וברכת םלח לנו נ׳ פעמים ביום?‪,‬‬

‫טו( למה לא הוי בגדר אחטא ואשוב?‪,‬‬

‫נ הו דו ת ל חז ר ה ב תני א‬
‫פרה כה‬
‫פסוקים‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם הפסוק‪.‬‬
‫‪ .2‬בנוגע למה מביא אלמו״ר הזקן את הפסוק‪.‬‬
‫‪ .3‬האם ן ע הידוע ב פ ע ט הפסוק על פי מה עכ תוב ?תנןא כאן‪.‬‬

‫וגו׳״ ) ד ב רי ם ל‪ ,‬יד( ‪.‬‬ ‫א( ״כי ר!ר‪ 1‬ב אליך הדבר »איד‬

‫ט‪1‬ב״ ) ת ה לי ם לד‪ ,‬טו(‬ ‫ב( ״סור מרע וע^«ה‬

‫האדם״ )עפ״י דברים ל‪ ,‬יד(‬

‫‪TT 7‬‬ ‫״קרוב ‪:‬מאד *‪•.‬אל‬
‫ג( ^‬
‫'‬

‫לעולם״ )ישעי׳ ט‪ ,‬ח( ‪.‬‬ ‫ד( ״ודבר אלקינו יקום‬

‫וקיימים״ ) ב ר כו ת ק״ש של שחרית( ‪,‬‬ ‫ה( ״ודבריו חיים‬

‫לעולמים״ ) פיו ט יגדל( ‪,‬‬ ‫ו( ״ולא יחלף ולא ימיר דת‪1‬‬

‫)עפ׳׳י כטדבר ל‪ ,‬ו(‬ ‫ז( ״ה׳ יסלח ל‪1‬״‬

‫)תפלת שמונה עשרה(‬ ‫ח( ״סלח לנו״‬

‫וגו׳״ ) ד ב רי ם יא‪ ,‬כה( ‪,‬‬ ‫ט( ״פחךכם ומ‪ 1‬ךאכם יתץ ה׳‬
 ‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק כד‬

‫ימי^צז״ )שטות ע‪ ,‬כב( ‪,‬‬ ‫ד‬

‫י( ״יומם ולילה לא‬
‫ד ‪ : -‬ד‬ ‫ד‬

‫מאמרי רז״ל‪:‬‬
‫‪ . 1‬ל תרג ם ה מ א מר ר ד ל‪.‬‬
‫‪ . 2‬בנוגע ל מ ה מביא אלמו״ר הזקן א ת ה מ א מ ר רז״ל‪.‬‬
‫‪ . 3‬האם י ע חירו ע ב ? ע ט ה מ א מ ר רז״ל על פי מ ה ע כ ת ו ב ב תנן א כאן‪.‬‬

‫כו׳״ )יומא פה‪ .‬ב(‪.‬‬ ‫א( ״האומר אחטא ואעוב אין מספיקין‬

‫הת^טובה״)ירושלמי פאה א‪ ,‬א( ‪,‬‬ ‫ב( ״אין לך דבר עעומר בפני‬

‫כארי״)עפ״י אבות ה‪ ,‬כ( ‪.‬‬ ‫ג( ״להתגבר‬

‫ד( ״לא פסיק פומיה מגירסיה״ ) ב ב א טציעא פו‪ .‬א(‪.‬‬

‫ה( ״לעולם יע‪4‬ים אדם עצמו על דברי תורה כ^טור לעול וכחמור למע^אוי״ )עבודה זרה ה‪ .‬ב(‬
‫‪ - :‬ד‬ ‫‪ :‬־‬ ‫‪:‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪-‬‬ ‫' ‪ , , . .‬ן ‪. .‬‬

‫עםלן״)סנהדרין לט‪ .‬א(‬

‫י‬ ‫‪T‬‬
‫בתורה ‪T‬ולא‬
‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫לעסוק אז‬
‫‪T 1‬‬ ‫‪“ -‬‬
‫אפ^נזר •לו‬ ‫ו( ״זטהי׳‬
‫‪: ••• T T “ 1‬‬

‫ל‪1‬״ )סנהדרין לט‪ .‬א( ‪.‬‬ ‫ז( ״עבר על מצות עעה ועב לא זז מעם עד ^‪:‬מוחלין‬

‫י‪1‬ם״ ) ב ב א בתרא קסד‪ .‬ב(‬ ‫ח( ״ע‪1‬ן ביטול ת‪ 1‬ךה עאין אדם ניצ‪1‬ל ממנו בכל‬

‫ט( ״התמיד עהי׳ מכפר על מצות עעה״ )יומא לו‪ .‬א(‬

‫•‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫;‬ ‫‘ ‪ • .‬ד ד‬ ‫ד •‬ ‫•‬
 ‫נקודות לחזרה בתניא ‪ -‬פרק כה‬

‫נושאים‪:‬‬
‫‪ . 1‬להסביר ולפרט פרטים אודות הנו^א‪.‬‬

‫א( רוח שטות וך‪,‬ש?חה‪,‬‬

‫ב( יראה הנכלל בהאהבה‪.‬‬

‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫נ‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫'‬

‫נ( עבירה קלה של דברי םופרים ‪ . .‬כמו עבודה זרה ממש בשעת מ>;שה‬

‫ד( מחזיקים ידו ‪ . .‬שעת הכושר לעשות תשובה‪.‬‬

‫ה( פעולת העבירה היא לפי שעה או נצחי‪.‬‬

‫ו( אור ה׳ שולט ומושל על הזמן‪,‬‬

‫ז( ויחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד‪,‬‬

‫ח( לקרות קריאת שמע פעמים בכל יום‪.‬‬

‫טייטשץ‪:‬‬
‫‪ . 1‬לתרגם ‪ -‬ם‪.‬יימע‪ ,‬ברור כל פלה‪.‬‬
‫‪ .2‬כשיש שתי תיב‪ 1‬ת‪ ,‬לתרגם ההפרע ביניהם‪.‬‬

‫שעה‪,‬‬
‫ובכל ‪T T‬‬
‫שבכל עת ‪T :‬‬
‫‪7 :‬‬ ‫א(‬