‫אהל מרים‬

‫שיחות‬
‫מוינו הגאון‬

‫זצ " ל‬ ‫יני שמשון דוד פינקוס‬

‫בעניני‬
‫חינון‬
‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫‪wwt‬‬ ‫‪ ebrewbooks . org‬א‬
‫ע " י חיים השכ " ח‬
‫~‬

‫נערך מסרטי הקלטה‬

‫תובב " א‬ ‫ירושלים‬ ‫פעיה " ק‬

‫תשס " ג לפ " ק‬ ‫שנת‬
‫‪1‬‬ ‫ס‬ ‫ל‬

‫‪4‬‬
 ‫מפר‬

‫אהל מרים‬
‫מוקדש לעילוי נשמתה ועל שמה‬

‫של אחותנו החמודה‬

‫מ רימ‬
‫בת רבי ~‬
‫שמשון דוד זצ " ל‬

‫ע" ה‬ ‫פינקום‬
‫מהורה בליבה וזכה בנפשה‬

‫נשאה בעול תורה וגמלה חמדים הרבה‬

‫נלב " ע והיא בת י " ס שנה‬

‫ביום י" ב בניםל תשם " א‬

‫‪. . ..‬‬
‫תנצבה‬
 ‫ין‬
‫יום כיפור‬ ‫בין הזמנים‬

‫י‬
‫שבועות‬ ‫תורה‬

‫י‬ ‫ש‪ %‬ש‬

‫באס‬
‫"‬ ‫‪,‬‬

‫"‬
‫עשי " ת‬ ‫‪ -‬ספירת העומר‬ ‫צניעות‬ ‫‪.‬‬
‫( כ ‪ 20 -‬קלטות)‬ ‫שיעורי נפש החיים‬ ‫‪ .‬שיעורי תהילים ( כ ‪ 10 -‬קלטות)‬

‫מאות קלטות בנושאים הנ " ל בעברית באנגלית באידיש‬

‫ניתן להשיג את כל הקלטות של שיחות הרב זצ " ל ובהם הקלטות מהם נערכו ספרי השיחות‬
 ‫דברים אחדים‬

‫מרים " ובו קובץ‬ ‫בשבח והודיה להשי " ת הננו עומדים בפתח הספר " אהל‬
‫שיחות מאת אאמו " ר זצ " ל בעניני הדרכה וחינוך ‪ ,‬ובכך מצטרף ספר זה לשאר‬
‫הספרים שיצאו לאור בשנה האחרונה ‪ ,‬ששת ספרי שיחות המועדים וספר‬
‫" תפארת אבות " בעניני בנין הבית היהודי ‪.‬‬
‫זה כקודמיו נבתב ונערך מתוך סרטי הקלטה משיחות שאמרם‬ ‫ספר‬
‫ובוללים הדרכה‬ ‫חינוך ‪,‬‬ ‫זצ " ל בפני הורים ומחננים ושאר אסיפות‬ ‫אאמו " ר‬

‫יביא תועלת רבה לכל ההוגים בו ‪.‬‬ ‫ובעז " ה‬ ‫נרחבת בעניני חינוך ועוד ‪,‬‬

‫אאמו " ר זצ " ל מדגיש הרבה בעניני חינוך ‪ ,‬שיש‬ ‫אחד מהענינים שהיה‬
‫לדעת שלימוד התורה הקדושה היא זאת שמכניסה הקדושה וטהרה בתוך‬
‫נפשות ילדינו ‪ ,‬והיה חוזר ומדגיש שיש לזכור תמיד מה שאמרו חז " ל " בראתי‬
‫יצר הרע בראתי לו תורה תבלין " ‪ ,‬ובלל זה חל גם על עניני חינוך שאין במו‬
‫ולחנך ‪.‬‬ ‫לימוד התורה לטהר‬

‫ומצחצחה‬ ‫אדם‬ ‫ובא‬ ‫לעבוד‬ ‫שהפסיקה‬ ‫מבונית‬ ‫משלו ‪,‬‬ ‫וכך היה נושא‬
‫יחשב ‪ ,‬אלא‬ ‫ומבריקה מכל צדדיה אולי תתחיל מחדש לעבוד ‪ ,‬הרי ודאי לאויל‬
‫מה עליו לעשות ליקח קצת דלק ולהכניס בפנים ‪ ,‬ואז אף שאין רואים צחצוח‬
‫כמו " כ‬ ‫ונקיון אבל הוא זה שנבנס במעמקיה ונותן לה הכח להתחיל לפעול ‪.‬‬
‫בעניני חינוך זה מצחצח מכאן ואחר מבריק מכאן אבל כל זה אינו דומה‬
‫ומשו " ב יש‬ ‫ומטהרת ‪.‬‬ ‫ומקדשת‬ ‫הנפש‬ ‫שנבנסת במעמקי‬ ‫הקדושה‬ ‫לתורה‬
‫להתאמץ מה שיותר ללמוד עם הילדים ‪ ,‬ולפעמים הדבר טוב יותר מכל חינוך‬
‫אחר ‪ ,‬ובן היה מנהגו באשר ילד היה נכשל בהכאת חברו היה פותח עמו‬
‫ספר הרמב " ם ולומד עמו ענין הלאו ‪ ,‬או כשהיה נכשל בכיבוד אב ואם היה‬
‫זה ‪.‬‬ ‫לומד איתו אריכות דברי הרמב " ם בענין‬

‫תפקידנו‬ ‫הילדים ‪ ,‬שאין‬ ‫וכמו " כ היה מדגיש בענין לימוד החומש עם‬
‫עם‬ ‫כצורתה‬ ‫התורה‬ ‫ללמדם‬ ‫אלא‬ ‫חינוכיים " ‪,‬‬ ‫לתרגם התורה ל " סיפורים‬
‫ביותר ‪.‬‬ ‫מתיקות ‪ ,‬והתורה הנננסת בעומק נפשם היא החינוך הגדול‬

‫מרים " נושא את שמה של אחותנו החסודה מרים ע "ה‬ ‫" אהל‬ ‫ספר זה‬
‫שקלטה היטב בנפשה חינובם של הורינו ע " ה ‪ ,‬היתה טהורה בליבה וזכה‬
‫בנפשה ‪ ,‬נשאה בעול תורה וגמלה חסדים הרבה ‪ ,‬ובשד היא בחינוכה טרם‬
‫ספר זה‬ ‫בנתה ביתה עלתה בסערה השמימה יחד עם אבית ואמנו ע "ה ‪ .‬יהא‬
‫נשמתה ‪,‬‬ ‫לה לזכרון בארץ החיים ולעלוי‬

‫בעת עריכת ספר זה הושברנו בהלקח מעמנו אבינו זקננו הגאון רבי חיים‬
‫אברהם בן רבי אליהו פינקוס זצ " ל ‪ ,‬תלמיד רבותינו מדור העבר מרן רבי‬
‫קיבץ וחינך תלמידים‬ ‫זצ " ל ‪.‬‬ ‫ירוחם ממיר זצ " ל ומרן רבי ברוך דב מקמניץ‬
‫הרבה בתורה וביראה בארץ ובגולה ‪ ,‬מופלא היה ביגיעתו בתורה ‪ ,‬בימי זקנותו‬
‫לשם ‪,‬‬ ‫כבימי בחורותיו כולם שוים לטובה ‪ ,‬אצילות מידותיו והנהגותיו היו‬
‫הוא היה לנו לרב והיה כמו אב ‪ ,‬אמרנו בצילו נחיה ‪ ,‬עד שלפתע פתאום‬
‫נלקח מעמנו ביום ל ' חשון תשס " ג ‪ .‬רב חלקו בכל תורת אאמו " ר זצ " ל והרבה‬
‫היה אאמו " ר מזכיר מדברי תורתו הנהגותיו וחינוכו ‪ ,‬ואף בהוצאת ספרים אלו‬
‫תנצב " ה ‪.‬‬ ‫ספר זה לעלוי נשמתו ‪,‬‬ ‫עודדנו הרבה ‪ ,‬יהי‬
‫כשאר הספרים הקודמים כן בספר זה נודה לידידינו הדגולים הרב יהונתן‬
‫פוזן שליט " א והרב יעקב ישראל סוזן שליט " א שטורחים ויגעים בהוצאת‬
‫בעז " ה ‪ ,‬ועמם חבר ת " ח שנשתתפו‬ ‫הספרים ומוסיפים והולבים ועוד ידם נטויה‬
‫וכמו " כ לידידינו הרב אהרן שוורץ שליט " א שטורח בעניני‬ ‫בעריכת הדברים ‪.‬‬
‫ה'‬ ‫הספרים ובשאר ענינים מהפצת תורת אאמו " ר זצ " ל ‪ .‬יבורכו כולם מאת‬
‫וירוו רוב נחת מכל צאצאיהם ויזכו לרוב ברכות בזה ובבא ‪.‬‬

‫ויהי רצון שיהיה ספר זה לעלוי נשמת אבינו מורנו הגאון רבי שמשון דוד‬
‫בן רבי חיים אברהם זצ " ל ‪ ,‬ואמנו הרבנית הצדקנית מרת חיה מינרל בת רבי‬

‫מרדכי ליב ע " ה ‪ ,‬ואחותנו החסודה מרים בת רבי שמשון דוד ע " ה ‪ ,‬עלו בסערה‬
‫תנצב " ה ‪.‬‬ ‫תשס " א ‪,‬‬ ‫השמימה י " ב ניסן‬

‫הגאון זצ " ל‬ ‫בני‬ ‫טבת תשס " ג‬

 ‫לעילוי נשמת אבינו זקננו‬

‫בן‬ ‫חיים אברהם‬ ‫הגאון רבי‬

‫יצ " ל‬ ‫מנינקום‬ ‫רבי אליהו‬

‫תלמיד רבותינו מדור העבר‬

‫קיבץ וחינך תלמידים הרבה‬

‫בתורה וביראה בארץ ובגולה‬

‫מומת היה לרבים‬

‫בהנהגותיו ובהליכותיו‬

‫ל ' חשון תשם " ג‬ ‫נלב" ע‬

‫ת‪ .‬נ‪ .‬צ‪ .‬ב‪ .‬ה ‪.‬‬
 ‫דברים בשער‬
‫נושא בפינו שבח והודאה לחי עולמים על שזיכנו להגיש בזאת לפני‬

‫תופשי התורה ומוסרה ספר נוסף משיחותיו של מורנו הגאון רבי שמשון דוד‬
‫פינקוס זצוק " ל ‪ ,‬אשר עודנו חקוק בליבות אלפי שומעי לקחו ולומדי תורתו‬
‫ושיחותיו ‪.‬‬
‫מרומים ‪ ,‬זכינו בס " ד‬ ‫ומאז הורם הנזר והוסרה העטרה עת הסתלקותו לגנזי‬
‫ואחר שב " ה‬ ‫המועדים ‪.‬‬ ‫להוציא לאורה את שיחותיו של רבנו על ענייני‬
‫התקבלו הספרים וקבעו להם מקום נכבד באהלה של תורה ‪ ,‬רבים הם אשר‬
‫הגדול ‪.‬‬ ‫שותים בצמא את דברי תורתו של רבנו זצוק " ל ונהנים מאורו‬

‫עתה רבים אומרים מי יראנו טוב ‪ ,‬לראות עוד משיחותיו של רבינו זצוק " ל‬
‫ספר ‪.‬‬ ‫יוצאים לאור עולם עלי‬

‫חינוך ‪,‬‬ ‫בספר זה כללנו משיחותיו של רבינו זצוק " ל אשר נאמרו בענייני‬
‫כלפי ילדיהם ‪ ,‬והן אלו הנוגעות‬ ‫הן אלו העוסקות בתפקידם של ההורים‬

‫שומעיהם ‪.‬‬ ‫בלפי תלמידיהם ‪ ,‬ולמרצים בלפי‬ ‫ל " מלמדים "‬

‫לאהוב‬ ‫המלמד‬ ‫של‬ ‫חובתו‬ ‫כי‬ ‫רבינו ‪,‬‬ ‫של‬ ‫בפומיה‬ ‫ומרגלא‬ ‫והואיל‬
‫ולהתייחס אל התלמיד כאל בנו ‪ ,‬וכן חובתו של האב להיות גם ה " מלמד " של‬
‫אחד ‪.‬‬ ‫בנו ‪ ,‬על בן קיבצנו יחדו עניינים אלו לספר‬

‫דרכו של רבינו היתה לראות ב " חינוך " את התפקיד הנעלה מכל ‪ ,‬וזאת‬
‫חינוכו ‪,‬‬ ‫בידינו לצורך‬ ‫הקב " ה אשר הופקד‬ ‫בשל היות בל ילד יהודי בן של‬
‫ובשיחותיו היה מחדיר רבינו לשומעי לקחו בדרכו הנפלאה השקפה זו וכיצד‬
‫וע " פ דרך זו העלה פתרון להרבה מן ההתלבטויות העומדות‬ ‫ליישמה ‪.‬‬ ‫עלינו‬
‫ומחנך ‪.‬‬ ‫תדיר בפני כל אב‬

‫בסייעתא דשמיא לשבעת ספרי שיחות רבינו‬ ‫" אהל מרים " מצטרף‬ ‫ספר זה‬
‫שיצאו כבר לאור עולם ‪ .‬כל המעיין בספרי שיחותיו של רבינו זצ "ל חש ביצר‬
‫בכל מועד ועניין היה טווה כחוט השני את דרכו הנעלה ‪ ,‬לחיות בקשר חי‬
‫וזהו ג " כ המסר המרכזי שהתווה בנוגע לתפקידו של‬ ‫השי " ת ‪.‬‬ ‫וישיר עם‬
‫המחנך ‪ ,‬לגרום לאהוב את השי " ת ולהחדיר בו את הרצון והחשק לקיים את‬
‫להשי " ת ‪.‬‬ ‫מצוותיו מתוך שמחה וקשר‬

‫תפילה לא ‪ -‬ל עליון כי נזכה להשיג באמצעות לימוד שיחותיו‬ ‫הננו‬

‫הכתובות את אותה תחושת רוממות הרוח שהיתה לשומעיו בעת חיותו ‪,‬‬
 ‫עפר ‪.‬‬ ‫ויהיו שפתותיו דובבות עדי יקיצו וירננו שוכני‬
‫חובה נעימה להזכיר בשער הספר ברגשי תודה את הרב צבי יוסף שכטר‬
‫לו ‪.‬‬ ‫זה ‪ ,‬תשואות חן חן‬ ‫שליט " א על שעמל ויגע רבות בעריכת ספר‬
‫שלמו תודה להרב אילן גרינוולד שליט " א על אשר לא תסך ‪3‬ל מאמץ‬
‫כן נודה להרב אהרן שוורץ שליט " א על‬ ‫ומתוקן ‪.‬‬ ‫דבר נאה‬ ‫להוציא מתח " י‬
‫עזרתו הרבה ‪.‬‬
‫ובצאתנו נפרוש כפינו בהודאה לאלוקי מרום על שזיבנו להוציא לאור‬
‫את שיחותיו של רבינו שמשון דוד פינקוס זצוק " ל ‪ ,‬אנו תפילה ותחינה שכן‬
‫הוצאת כל שיחותיו של רבינו‬ ‫ע "י‬ ‫יעזרנו ה ' להמשיך לזכות את הרבים‬
‫אכי " ר ‪.‬‬ ‫זצוק "ל לאור עולם ‪,‬‬

‫יעקב ישראל סוזן‬ ‫יהונתן סוזן‬ ‫חנוכה תשס " ג‬

 ‫תוכן הענינים‬

‫יג‬ ‫משהב חיזוק לבו ישיבה‬

‫פילהעניק‬
‫דרכו"לבנו את היסודות עליהן יבנה בעצמו את בניינו‬ ‫לנער על‬
‫האב ‪-‬‬ ‫תפקיד‬ ‫" חנוך‬

‫סו‬ ‫הרוחני‬

‫רושם התורה והמצוות על נפש הילד‬

‫ההשפעה ארוכת הטווח של רושם המצוות על נפש הילד ‪ ,‬והזהירות‬
‫כן‬ ‫מהשפעות חיצוניות‬

‫חי בקרבכם "‬ ‫א‪ -‬ל‬ ‫" לי‬

‫לד‬ ‫חיי היהודי‬ ‫תכלית החינוך ‪ -‬החדרת השי " ת לתוך עצם מהלך‬

‫עיקר החינוך ‪ " -‬הכנישול את ה ' אלקיך "‬

‫החינוך היהודי אינו רק ציות למערכת חוקים ‪ -‬עיקרו הנחלת " תורת‬
‫מח‬ ‫חיים "‬

‫" האמונים עלי תולע חיבקו אשפתות "‬

‫גז‬ ‫נובעת מהתרופפות ההבדלה בין ישראל לעמים‬ ‫תופעת ה ' נשירה '‬

‫סננת המחשב בדורנו‬ ‫"בורא רע " ‪-‬‬

‫המחשב ‪ -‬בריאה של רע ‪ ,‬ועל המחזיק מחשב בביתו להיות ער לסכנות‬

‫‪141‬‬ ‫הטמונות בו‬

‫" הוי מחשב שכר עבירה כנגד הפסדה "‬

‫פב‬ ‫שמירת ילדינו מפני השפעות זרות מחייבת ויתורים כואבים‬

‫השפעת האדם על סביבתו וחברתו‬

‫פח‬ ‫לשער ולתאר את שכרו של ה ' פורץ ‪ -‬מוסכמות ' לטובה‬ ‫אין‬

‫על נא‬
‫המלמדים הוטלה השליחות להקנות לילד אהבה וחשק ללימוד התורה‬ ‫והערב‬
‫"‬ ‫"‬
‫צז‬ ‫הק '‬

‫החינוך באספקלריה של תורה‬

‫‪9‬ד‬ ‫חמישה יסודות מופלאים מיספר יצירה ' הנוגעים לעבודת המלמדות‬

‫" ושננלםלבניך ‪ -‬אלו התלמידים "‬

‫יטו‬ ‫סוד הצלחת המלמד ‪ -‬תחושת אחריות כלפי כל תלמיד‬
 ‫" איזוהי עבודה שבלע ‪ -‬זו תפילה"‬
‫קכז‬ ‫כדי שילד יתפלל כראוי יש להקנות לו בהירות במציאות השי " ת‬

‫לעולם "‬
‫בבחינת‬ ‫וארשתיך לי‬
‫תורה היה‬ ‫מתן‬ ‫"‬
‫' נישואין ' המחייבים חיים משותפים עם‬
‫‪h p‬‬ ‫הקב " ה‬
‫~‬
‫" הסייף והספר ירדו כרובין זה צזה "‬
‫קנ‬ ‫בספר טמון כח רב עוצמה ‪ -‬הן לחיוב והן לשלילה‬

‫‪:‬‬ ‫היא"‬
‫בניו ‪ ,‬הוא עלול לשכוח את העיקר‬ ‫טהורה‬
‫לחינוך‬ ‫דאגה בי‬
‫של האב‬ ‫שנתת‬ ‫נשמה‬
‫מרוב‬ ‫" אלוקי ‪,‬‬
‫שעמים ‪,‬‬

‫‪13 %1‬‬ ‫עצמו !‬ ‫העליה הרוחנית של ‪. . .‬‬

‫תטוש תורת אפדי‬ ‫‪bat/‬‬

‫חינוך הבנות ‪ -‬הקניית צורת חיים עם הקב " ה תוך התנתקות מתרבות‬
‫קסא‬ ‫הגוים‬

‫כפי תהיה "‬ ‫" אס תוציא יקר מזולל‬

‫ו‪%‬עח‬ ‫לגדלות‬ ‫ש המלמד להכיר ברום ערכו של תפקידו ‪ ,‬ולשאוף‬

‫" וטגעליקי הרבים עונבים לעלפם ועד"‬

‫ולפו‬ ‫שלע לזכות להישגים גדולים‬ ‫זיכוי הרבים הוא האפשרות היחידה‬

‫למוטב"‬ ‫" המאור שבה מחזירו‬

‫קצב‬ ‫תפקיד המרצה ‪ -‬החדרת אור של תורה ויראת שמיס בשומעים‬
 ‫יג‬ ‫מכתב חיזוק לבן ישיבה‬

‫מכתב חיזיק לבן ישיבה‬

‫לכבוד הבחור היקר איני מכירו שליט " א‬

‫לך ‪ -‬מה לעשות ‪,‬‬ ‫לתת עצות היימר‬ ‫קראתי את מכתבך ולא הגעתי למדרגה‬
‫שכתבת ‪.‬‬ ‫אבל אכתוב מה שנראה לענ " ד אחרי התיאור של הדברים‬

‫נראה לי שאתה משתדל מאד בעליה כתורה ויראת שמים ‪ ,‬ואתה עושה‬
‫‪.‬‬
‫את כל יכולתך ויצאת ידי חובת השתדלות עכשיו אתה נמצא בשלב שאתה‬
‫הסיבה לזה הוא פשוט מפני שהדברים הם כל כך‬ ‫מבחוזן ‪.‬‬ ‫צריך עזרה‬
‫נשגבים ונוראים ‪ ,‬לזכות לתורה ולחשק פנימי ‪ ,‬וככל שתיארת ‪ ,‬זה פשוט‬
‫למעלה מכוחות אנושיים ‪ ,‬ואע " פ שודאי צריך גם השתדלות מצידנו ‪ ,‬אבל‬
‫מבחוץ ‪.‬‬ ‫מגיע רגע שצריך לפנות לעזרה‬

‫לך ‪.‬‬ ‫על כן אני אתן לך שם וכתובת ‪ ,‬שאליו תפנה והוא יעזור‬

‫השי " ת ‪.‬‬ ‫קוראים לו‬

‫הוא חזק מאד ‪ ,‬שבאמת הוא ברא הכל ‪ ,‬ואני יודע בסוד שהוא גם אוהב‬
‫אליו ‪.‬‬ ‫אותך באופן אישי ‪ ,‬והוא מחכה בכליון עינים שתפנה‬

‫אין בעיה למצוא הכתובת שלו יתב ' ‪ ,‬שהוא נמצא בכל מקום ‪ ,‬כפשוטו ‪,‬‬
‫אליו ‪.‬‬ ‫גם הרגע הזה שאתה קורא המכתב אתה יכול לפנות‬

‫אני כותב זה ‪ ,‬מפני שהרבה חושבים שהוא ענין של תפילה ועשיית מצוה‬
‫כל זה נכון אבל אינו העיקר ‪ -‬העיקר הוא שהקב " ה‬ ‫מדרגות ‪.‬‬ ‫וחיפוש‬
‫אישיות ברורה חי וקים ‪ ,‬שאפשר לתפוס איתו קשר אישי ‪ ,‬ולעולם לא‬
‫כך ‪.‬‬ ‫התאכזב מי שעשה‬

‫ומה שהדבר יותר פשוט ופרקטי יותר טוב ויותר מועיל ‪ ,‬והעיקר שיהא‬

‫צירפנוהו‬ ‫ותועלתו‬ ‫חשיבתו‬ ‫רוב‬ ‫מחמת‬ ‫זצ " ל ‪.‬‬ ‫רבינו‬ ‫ששלח‬ ‫חיזוק‬ ‫מכתב‬
‫הספר ‪.‬‬ ‫כאן בראש‬
‫שיחות הגר " ש פיסקות זצ " ל‬ ‫יד‬

‫קשר אישי פשוט לספר לו על הבעיה שלך ‪ ,‬ולבקש ממנו עוד פעם ועוד‬
‫פעם ‪.‬‬
‫מי שיתן לך עצה אחרת ‪ ,‬חבל על ההשתדלות ‪ ,‬תלך ישר למי שיכול‬
‫" אל תתני דמי לו " עד‬ ‫לעזור באסת ‪ ,‬ותתפוס אותו ואל תעזוב אותו ‪,‬‬
‫חפץ ‪.‬‬ ‫שהשגת את כל שלבך‬

‫החותם בכבוד גדול לבן תורוו המחפש באמת ‪,‬‬

‫ורק חבל שאינו יודע היכן לחפש‬

‫שמשון דוד פינקוס‬

 ‫‪ , ,‬חנוך שעד על‬
‫סו‬ ‫פי דרכו "‬

‫דרכיה‬
‫לנער על פי‬ ‫" ‪1‬ן‪11‬ך‬

‫להעניק לבנו את היסודות עליהן יבנה בעצמו את‬ ‫"‬ ‫תפקיד האב‬
‫בניינו הרוחני‬

‫שני חלקים בחינוך ‪ :‬פנימי וחיצוני‬

‫ילדינו ‪.‬‬ ‫חינוך של עצמנו ושל‬ ‫‪:‬‬ ‫הנושא בו נעסוק היום הוא חינוך‬

‫הרפואה ‪.‬‬ ‫בענין צורת החינוך מצינו שני מהלכים ‪ ,‬נמשיל אותם מעולם‬
‫לפעמים יש לאדם פצע בידו ‪ -‬הרופא מורה לו למרוח על הפצע משחה ‪,‬‬
‫ועל ידי כך הוא יתרפא בעזיה ‪ .‬אולם לפעמים הרופא לא מסתפק במשחה ‪,‬‬
‫" כיצד כדורים הנכנסים לתוך גופי ירפאו את‬ ‫כדורים ‪.‬‬ ‫והוא מורה לו ליטול‬
‫" מבדיקה שערכתי מתברר‬ ‫מסביר ‪:‬‬ ‫תמה האיש ‪ ,‬והרופא‬ ‫‪-‬‬ ‫?‬ ‫הפצע בידי "‬

‫הפצע החיצוני רק מעיד על חיידק הנמצא עמוק‬ ‫פנימי ‪.‬‬ ‫שיש לך זיהום‬
‫יש צורך בתרופה פנימית‬ ‫משחה ‪.‬‬ ‫כתוכך ‪ ,‬ולשם ריפוי פנימי לא תועיל‬
‫וכו ' ‪.‬‬ ‫יותר ‪ ,‬כאנטיביוטיקה "‬

‫כשילד מתחצף ‪ ,‬לדוגמא ‪ ,‬ישנה אפשרות ללמד‬ ‫‪:‬‬ ‫כך גם בענין החינוך‬
‫[ ' ריפוי חיצוני ' ] ‪ ,‬אך ישנם מקרים‬ ‫אותו כיצד לדבר ולהרגיל אותו בזה‬
‫שהחוצפה נובעת מנקודה פנימית כלשהי ‪ ,‬ולשם‬ ‫בדר " כ ]‬ ‫[ וזוהי המציאות‬
‫כך לא יועיל ללמדו כיצד לדבר ‪ ,‬כי המכה אינה בפיו אלא בפנימיותו ‪,‬‬
‫מהשורש ‪.‬‬ ‫בנשמתו ישנו ' זיהום ' כלשהו שיש לעוקרו‬

‫והנה בחינוך הכללי מטפלים בדר " כ רק בחלק החיצוני ‪ -‬איך לדבר ‪,‬‬
‫ומה לדבר או לא לדבר התועלת מכך מוטלת בספק גדול ‪ .‬הן כבר שמענו‬ ‫‪.‬‬
‫שבשואה האיומה היו שני נאצים ימ " ש שבשעה שהעבירו גופות מתאי‬
‫ו ' תודה ' ] ! ‪. . .‬‬ ‫' ביטע ' ו ' דאנקע ' [ ' בבקשה '‬ ‫לשני ‪:‬‬ ‫הגזימ לתנורים אמרו אחד‬
‫כלומר ‪ ,‬הכל תלוי בתוכן הפנימי של האדם ‪ ,‬וצורת דיבור נאותה אינה‬

‫בשוויץ ‪.‬‬ ‫נאמר בסמינר שלהבת‬

 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫טז‬

‫ערובה לכך שאדם זה נעשה כבר עדין ‪ ,‬נחמד והגון ‪ ,‬וק " ו לא ירא ‪ -‬שמים‬
‫וקדוש ‪.‬‬
‫המישורים ‪.‬‬ ‫כשבאים ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬לחנך ילד ‪ ,‬יש לעבוד בשני‬

‫לקדושה ישנה השפעה לטווח רחוק‬

‫ראשית עלינו לדעת יסוד חשוב בענין החינוך ‪ .‬כאשר ילד אומר " תורה‬
‫צוה לנו משה " ‪ ,‬על אף שהוא אינו מבין דבר ‪ ,‬המילים חודרות לתוכו‬
‫ומשפיעות קדושה לנשמתו עד כדי כך ‪ ,‬שאפילו אם לאחד שלושים שנה‬ ‫‪.‬‬
‫תהיה אצלו בעיה כלשהי בשלום ‪ -‬בית ‪ ,‬יתכן שבזכות אותן מילים טהורות‬
‫שהוא ' דיקלם ' בהיותו פעוט בן שלוש ‪ ,‬הוא יתאפק ולא יענה דבר כנגד‬
‫שהרי כבר נאמר " הלוא כה דברי כאש נאם ה ' " ( ירמיה כג ‪,‬‬ ‫!‬ ‫דברי אשתו‬
‫המצוות הנן כאש ‪ ,‬ולא סתם אש ‪ ,‬אלא אש אלוקית ‪ ,‬אש להבה של‬ ‫כס ) ‪-‬‬

‫קדושה לכל מילה של תורה ‪ ,‬לכל קיום מצוה ממצוות התורה [ שופר ‪ ,‬לולב‬ ‫‪.‬‬
‫האדם ‪.‬‬ ‫ישנה השפעה פנימית על‬ ‫וכו ' ]‬

‫אלא שכשם שכשנוטלים תרופה השפעתה לא תמיד ניכרת על החולה‬

‫באופן מיידי ‪ ,‬כך גם לענייננו ‪ :‬לא תמיד התוצאות מגיעות מיד ‪ ,‬אך הן ודאי‬
‫כלשהו ‪.‬‬ ‫יגיעו בזמן‬

‫שסבלו‬ ‫כחורים‬ ‫היו‬ ‫' מיר '‬ ‫שבישיבת‬ ‫מאמי‬ ‫שמעתי‬ ‫לוה ‪,‬‬ ‫בהקשר‬
‫באותו‬ ‫להתרפאות ‪.‬‬ ‫מתת ‪ -‬תזונה ‪ ,‬ופעם בשנה היו נוסעים ל ' דאטשה ' ע " מ‬
‫והנה כל‬ ‫וכיוצ " ב ] ‪.‬‬ ‫מקום היו דואגים להאכילם מאכלים משמינים [ חמאה‬
‫פעם כשסיימו הבחורים את סעודתם המשמינה ‪ ,‬רצו מיד למראה כדי לראות‬
‫מעט ‪. . .‬‬ ‫האם כבר השמינו‬

‫השפעת הלימוד אינה ניכרת מיד ‪ ,‬אך היא חודרת לעומק נפש הילד ‪ .‬כל‬
‫ירא ‪ -‬שמים ‪.‬‬ ‫פסוק מהחומש משפיע על הילד לגדול ולהיות‬

‫הבעיה של הורים רבים היא ‪ ,‬שהם רוצים לראות תוצאות מיידיות‬

‫מטעם זה ישנם כאלו המתעצלים‬ ‫!‬ ‫מהלימוד עם בנם ‪ -‬פעולה ותוצאה‬
‫" נכון ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫ללמוד עם בנם בן החמש פסוקים מהחומש אותו אב חושב לעצמו‬
‫אם אלמד עט בני הגדול מסכת בבא ‪ -‬מציעא ‪ ,‬עי " ז הוא ייעשה ת " ח ברבות‬
‫יז‬ ‫" תנע לנער על פי דרכו"‬

‫הימים אבל אם אלמד עם בני הקטן פסוק מהחומש ‪ ,‬וכי לימוד זה ישפיע‬ ‫‪.‬‬
‫ושלושים " ? ! ‪. . .‬‬ ‫עליו כשהוא יגיע לגיל שמונה ‪ -‬עשרה ‪ ,‬עשרים‬

‫כשתינוק בוכה באמצע‬ ‫?‬ ‫‪.‬‬

‫אולם אותו אב טועה משל למה הדבר דומה‬
‫" לשם מה‬ ‫לעצמו ‪:‬‬ ‫הלילה ויש צורך להאכילו דייסה ‪ ,‬יעשה האב חשבון‬
‫אתאמץ כעת להכין לו בקבוק עם דייסה ‪ -‬מאכל שלא תהיה לו כל השפעה‬
‫או לחילופין כדי‬ ‫וזהו " ! ‪. . .‬‬ ‫אשקהו מיד ' קולה '‬ ‫?‬ ‫עליו בהגיעו לגיל עשרים‬
‫שיפסיק התינוק הרעב לבכות ‪ ,‬במקום להכין לו את המאכל המתאים ‪ ,‬יתן‬
‫והרי כל אחד מבין‬ ‫שקט ‪. . .‬‬ ‫לו אביו שוקולד או סוכריה ‪ ,‬העיקר שיהיה‬
‫לבגרות ‪.‬‬ ‫שהחוסר במזון בריא בהיותו תינוק ‪ ,‬יתן בו את אותותיו כשיגיע‬

‫לדוגמא ‪:‬‬ ‫הרוחני ‪.‬‬ ‫כך בדיוק גם לענין הינוכו של הילד ‪ -‬הזנתו במזון‬
‫כשמגיע ' בין ‪ -‬הזמנים ' ‪ ,‬זמן שבו הבן סובל ממחסור ב ' מזון ' רוחני ‪ ,‬במקום‬

‫' להזין ' אותו בדף גמרא ‪ ,‬משנה ‪ ,‬או פסוק מהחומש ‪ ,‬שולה אותו אביו לטיול‬
‫משום שאין לאב סבלנות לשבת עם בנו וללמוד‬ ‫אופניו ‪. . .‬‬ ‫או לרכיבה על‬
‫על האב לדעת שכשם שיום ללא מזון ושתיה מסוכן לילד עד כדי‬ ‫אתו ‪.‬‬
‫פיקוח ‪ -‬נפש ‪ ,‬כך מסוכנת ההפסקה מתורה ‪ ,‬ולכן יש לדאוג שכשום פנים‬
‫ותפילה ‪.‬‬ ‫ואופן לא יעבור על הילד יום ללא לימוד תורה‬

‫בתפילה טמונה עוצמה נוראה‬

‫ישנן‬ ‫בניהם ‪.‬‬ ‫נושא זה שייך גם בענין תפילת ההורים על עצמם ועל‬
‫אמהות שמתעצלות לומר פרקי תהלים או להתפלל בתפילת שמו " ע של‬
‫' שחרית ' עבור הצלחתן והצלחת בניהן ‪ ,‬כי הן חושבות שרק לתפילות‬
‫הנאמרות בדמעות שליש ובכוונה עמוקה ‪ ,‬כפי שהן ראו אצל הסבתות ‪ ,‬ישנה‬
‫תועלת ‪.‬‬ ‫השפעה ‪ ,‬אך לפסוקים הנאמרים ללא כוונה וללא התבוננות אין כל‬

‫בתפילות שלנו ‪ ,‬גם כשאינן נאמרות בשיא הכוונה ‪,‬‬ ‫גמורה ‪.‬‬ ‫זוהי טעות‬
‫שהרי " תפילות אבות תקנום " ( ברכות‬ ‫!‬ ‫טמונה אנרגיה עצומה ‪ ,‬ממש אש‬
‫האבות הקדושים יסדו לנו את עצם התפילה ‪ .‬גם סידור הנוסח‬ ‫ע " ב) ‪-‬‬ ‫כו‬
‫" מאה ועשרים זקנים ‪ ,‬ומהם‬ ‫‪:‬‬ ‫של תפילת שמו " ע נעשה ע " י קדושי עליון‬
‫אנשי כנסת הגדולה ‪,‬‬ ‫ע " א) ‪-‬‬ ‫כמה נביאים ‪ ,‬תקנו תפלה על הסדר " ( מגילה יח‬
‫!‬ ‫וביניהם גם נביאים‬
 ‫הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫שיחות‬ ‫יח‬

‫שמו " ע ]‬ ‫תפילה ‪ ,‬אם כן ‪ ,‬גם ללא כוונה [מלבד הברכה הראשונה של‬
‫כל מילה‬ ‫עצומה ‪.‬‬ ‫מהוה מעין ' פצצה ' ‪ ,‬ובכוחה להכניס בתוך האדם גדלות‬
‫ממנה נכנסת בראשו ובלבו של האדם [ בין של הילד ובין של הוריו ‪, ] . . .‬‬
‫!‬ ‫וכביכול ' שורפת ' את כל הזוהמה שבתוכו‬

‫איננו מחנכים את הילדיט להתפלל‬ ‫שלנו ‪:‬‬ ‫זוהי אחת הבעיות הגדולות‬
‫כראוי ‪ ,‬ולכן התפילה נעשית על ידם ללא כל חשק והתלהבות ‪ ,‬ולפעמים‬
‫אף גורמת להם להימנע מלהתפלל בכלל ‪ .‬ענין זה נובע מכך שהילד חונך‬
‫לחשוב שיתפילה ' פירושה להתיישב בשעה המדוייקת מול הסידור ‪ ,‬ולהתחיל‬

‫היא‬ ‫שכך‬ ‫מאוד‬ ‫וחבל‬ ‫בשפתיים ‪.‬‬ ‫להתנועע ולמלמל מילים מסויימות‬
‫ההתייחסות ‪ ,‬מאחר וכל תפילה היא בבחינת עולם מלא שבכוחה להחזיק‬
‫!‬ ‫את הילר לעולם‬

‫לתפילה ישנה חשיבות עצומה לילד ‪ ,‬וכאשר אינו מתפלל יום אחד או‬
‫כמה ימים ‪ ,‬דומה הדבר כאילו הוא צם ‪ -‬לא אכל ולא שתה ‪ -‬באותם ימימ ‪,‬‬
‫!‬ ‫ומי יודע איזה נזק בלתי הפיך נגרם לו עי " ז לעתיד‬

‫כשיהודי אומר פרק‬ ‫נוראה ‪.‬‬ ‫כאמירת פרק תהלים אחד טמונה עוצמה‬
‫תהלים ‪ ,‬הרי זה כאילו דוד המלך ע " ה בעצמו אמרו ‪ ,‬שהרי " כל ת " ח‬
‫שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה ‪ ,‬שפתותיו דובבות בקבר " ( יבמות‬
‫הרי לנו שע " י אמירת פרק תהלים ‪ ,‬הננו זוכים לכך שרוד המלך‬ ‫ע"א)‪.‬‬ ‫צז‬
‫אלא שאיננו עמלים להחדיר בעצמנו ובילדינו תחושת‬ ‫!‬ ‫ע " ה יתפלל עלינו‬
‫זו ‪.‬‬ ‫אמת‬

‫לדעת שכל מילה של‬ ‫טהור ‪:‬‬ ‫זהו ‪ ,‬אם כן ‪ ,‬היסוד הראשון בחינוך יהודי‬
‫!‬ ‫תורה מחדירה בילד קדושה ומחוללת בו מהפך של ממש‬

‫גם לטומאה ישנה השפעה מרחיקה לכת‬

‫אמנם ענין זה שייך גם בצד הרע ‪ .‬כשם שכל מילה של תורה משפיעה ‪,‬‬
‫גם אם ההשפעה אינה ניכרת מיד ‪ ,‬כך גם לכל דבר רע ישנה השפעה גם‬
‫סיידי ‪.‬‬ ‫אם היא לא נראית באופן‬

‫ילד שראה חלילה מראות אסורות ‪ ,‬אנו חושבים שכשהוא יגדל ויכנס‬
‫ללמוד בישיבה יישכחו ממנו כל אותם מראות והוא ישב וילמד בלי כל‬
‫יט‬ ‫פי דרכו"‬ ‫" חנון לנער על‬

‫שראה ‪.‬‬ ‫ראשית ‪ ,‬אדם אינו שוכח דברים‬ ‫!‬ ‫הפרעות ‪ .‬זוהי טעות גדולה וחמורה‬
‫אך גם אם היינו‬ ‫!‬ ‫זוהי המציאות ‪ ,‬וכל אחד יכול לבדוק זאת על עצמו‬
‫חושבים שאדם שוכח דברים ‪ ,‬מ " מ עלינו לדעת כי טומאה שנכנסת לתוך‬
‫האדם הריהי כמחלה ממארת המקננת ח " ו בגופו של האדם והוא אינו יודע‬
‫ממנה הוא יכול להיראות בריא ושלם ‪ ,‬ללכת ואף לרוץ ‪ ,‬עד שביום אחד‬ ‫‪.‬‬
‫!‬ ‫המחלה מתפרצת ואוכלת בו כל חלקה טובה‬

‫גם מבוגרים עלולים להיכשל‬ ‫ילדים ‪.‬‬ ‫תופעה זו קיימת לא רק אצל‬

‫במראות אסורות ‪ .‬לפעמים יושב לו אכרך בחדר המהנה לרופא ‪ ,‬ועל השולחן‬
‫מונה עיתק ובו תמונות לא צנועות ‪ .‬מתוך חוסר ידיעה הוא מדפדף בעיתון‬
‫אך מה שכבר הספיק‬ ‫!‬ ‫דף אחד או שנים ‪ ,‬ומיד סוגר כשמבחין במה מדובר‬
‫לראות נכנס בו אש של טומאה מחלחלת לתוך עומק נשמתו ומשאירה בו‬ ‫‪.‬‬
‫!‬ ‫רושם בל יימחה‬

‫לא באתי בדברי אלו לומר שיש לנעול את הילדים בבית ‪ ,‬אך צריכים‬
‫לדעת שכל דבר עושה רושם עמוק ‪ .‬לפתע בגיל שש ‪ -‬עשרה בחור לא רוצה‬
‫לפעמים הטומאה שחדרה לראשו לפני עשר שנים היא‬ ‫?‬ ‫מה קרה‬ ‫!‬ ‫ללמוד‬
‫הגורמת לכך יש ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬להתפלל כל העת שהילדים [ וגם ההורים ] ישארו‬ ‫‪.‬‬
‫כנשמתם ‪.‬‬ ‫נקיים וטהורים‬

‫בנין עצמי על יסודות מההורים‬

‫ישנו יסוד נוסף וחשוב עד מאוד בענין החינוך ‪ .‬הורים צריכים לדאוג‬
‫לבנות את בנם מבחינה רוחנית ‪ ,‬אך עליהם לדעת כי אין כידם לשנות אותו ‪,‬‬
‫ואם הם ינסו לבנות אותו לבדם כצורה מושלמת ‪ ,‬הוא ייהפך למעין ' רובוטי‬
‫העצמית ‪.‬‬ ‫‪ -‬הכל ישאר חיצוני ‪ ,‬לא הלק מאישיותו‬

‫החובה המוטלת על ההורים היא ‪ ,‬להעניק לבנם את היסודות המוצקים ‪,‬‬

‫עליהם‬ ‫בעו " ה ‪.‬‬ ‫עליהם יבנה אח " כ הבן ע " י בחירתו בטוב בנין מושלם‬
‫להכניס בו קדושה והרגלים טובים בצורה כזו שהילד ימשיך אח " כ לבנות‬
‫לבד ‪.‬‬ ‫את עצמו‬

‫כדי שאדם יבנה את עצמו הוא נזקק להערכה עצמית ‪ ,‬ויש לדאוג לכך‬
‫זצ " ל‬ ‫שיחות הגר " ש פינקוס‬ ‫כ‬

‫אלו הם ה ' כלים ' ‪ ,‬כביכול ‪ ,‬שאדם נזקק‬ ‫עצמו ‪.‬‬ ‫שתהיה לו חשיבות בעיני‬

‫העצמי ‪.‬‬ ‫להם לבנינו‬

‫מהי החשיבות המיוחדת של עם ישראל ‪ ,‬שאותה יש לשנן תדיר באוזני‬

‫?‬ ‫הבן‬

‫ידועים דברי חז " ל " חביב אדם שנברא בצלם ‪ ,‬חיבה יתירה נודעת לו‬
‫יד ) ‪.‬‬ ‫שנברא בצלם ‪ ,‬שנאמר ' בצלם אלקים עשה את האדם "' ( אבות ג ‪,‬‬

‫" נודעת " הכוונה היא שלא רק שבמציאות האדם נברא בצלם ‪ ,‬אלא שהוא‬
‫גם זכה שיודיעו לו זאת ויגלו לו את המציאות האמיתית ‪ -‬שיש בו מעלה‬
‫מופלאים ‪.‬‬ ‫עצומה וטמונים בו כוחות‬

‫" חביבין ישראל שנקראו בנים‬ ‫ואומר ‪:‬‬ ‫ולא עוד ‪ ,‬אלא שהתנא ממשיך‬
‫למקום ‪ ,‬חיבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום ‪ ,‬שנאמר ' בנים אתם‬
‫לה ' אלוקיכם "' ‪ -‬לכלל ‪ -‬ישראל ישנה מעלה שאין לשאר אוה " ע ‪ ,‬ונוסף על‬
‫זו ‪.‬‬ ‫כך הם גם זכו שיודיעו להם מעלה‬

‫למלך רב ‪ -‬חסד שנאות לקבל לפגישה אזרחים‬ ‫?‬ ‫משל למה הדבר דומה‬
‫בפתח הארמון משתרך לו תור ארוך של מאות אנשימ‬ ‫לו ‪.‬‬ ‫הנזקקים‬
‫הממתינים להיכנס אל המלך ‪ ,‬ובירכתי התור עומד לו בן המלך וממתין‬
‫בתור בן‬ ‫להמתין ‪.‬‬ ‫" אינך צריך‬ ‫מכיריו ‪:‬‬ ‫אומרים לו‬ ‫כולם ‪.‬‬ ‫בסבלנות כמו‬
‫וכך‬ ‫האחורית " ‪. . .‬‬ ‫המלך באפשרותך להיכנס אליו באופן מיידי מהדלת‬
‫בלל ‪ -‬ישראל " נקראו בנים למקום ' ‪ ,‬וניתנה בידם האפשרות לפנות ישירות‬
‫ן‬

‫והחנון ‪.‬‬ ‫בבל עת לאביהם הרחום‬

‫" חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה ‪ ,‬חיבה‬ ‫‪:‬‬ ‫ועדיין אין זה הסוף‬
‫יתירה נודעת להם שניתן להט כלי חמדה שבו נברא העולם ‪ ,‬שנאמר ' כי‬
‫לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו "' ‪ -‬ניתנו לנו כוחות כעין כוחו של‬
‫המלך בכבודו ובעצמו ‪ ,‬ומי שאינו מנצלם כראוי ‪ ,‬מחוסר ידיעה ‪ ,‬דומה לבן‬
‫אגוזים ‪. . .‬‬ ‫מלך שמשתמש בחותם המלך כדי לפצח בו‬

‫ע " י לימוד זה של ההורים ‪ ,‬יכיר הילד במעלתו העצומה ובכוחות‬

‫יתברך ‪.‬‬ ‫העצומים שניתנו לו ‪ ,‬ומתוך כך ישתדל לנצלם לעבודתו‬
‫כא‬ ‫פי דרכו"‬ ‫" חנוך לנער על‬

‫להתמקד בטוב ולהתעלם מהרע‬

‫לא ליצור לילד תדמית‬ ‫‪:‬‬ ‫ישנו דבר שעל ההורים להיזהר ממנו מאוד‬
‫!‬ ‫שלילית בעיני עצמו‬

‫כל אחד מבין ‪ ,‬שגם כאשר מתווכחים בד " ת ‪ ,‬יש לנהוג בדרך ‪ -‬ארץ כלפי‬
‫השני ולא לסתור את דבריו בצורה נחרצת ‪ .‬אך כאשר הדבר נוגע לילדים ‪,‬‬
‫ישנם הורים הסבורים כי ניתן ' להצליף ' בהם ללא רחם ‪ .‬ילד עלול לשמוע‬
‫מגיל חמש עד גיל חמש ‪ -‬עשרה מאות ואלפי פעמים את המשפט " אתה לא‬
‫וכיוצ " ב ‪ ,‬והדברים חודרים עמוק בתוכו ‪ ,‬ער‬ ‫' גורנישט "' ‪. . .‬‬ ‫יוצלח ‪ ,‬אתה‬
‫כזה ‪.‬‬ ‫שהוא מחליט שהוא אכן‬

‫אין פלא אם אח " כ אותו‬ ‫!‬ ‫ישנם גם ילדים שיחינכו ' אותם שהם " רעים "‬
‫ילד יידררר ‪ ,‬כי מה הוא כבר יכול לצפות מעצמו אם הוא סבור כי הצלחתו‬
‫כלפי חוץ בהתחלה‬ ‫‪:‬‬ ‫ושוב‬ ‫רעים ? ! ‪. . .‬‬ ‫אינה נמצאת אלא בעשיית מעשים‬
‫לא ניתן להבחין בכלום ‪ ,‬אך הדברים חוררים טיפין טיפין לתוך המודעוה‬
‫של הילד ‪ ,‬עד שנוצרת אצלו תדמית של " ילד רע " ‪ ,‬שהרי אפילו הוריו‬
‫כך ‪. . .‬‬ ‫העידו עליו שהוא‬

‫וכום ‪. . .‬‬ ‫" אתה ילד טוב ‪ ,‬אתה מוצלח‬ ‫‪:‬‬ ‫מאידך ‪ ,‬אם הורים יחמיאו לילדם‬
‫בעוד שהמציאות אינה כך בדיוק ‪ ,‬הילד ‪ ,‬בחושיו החרים ‪ ,‬עלול להבחין‬
‫שההורים אינם חושבים כך באמת ‪ ,‬אלא רק פועלים על פי ההוראות שקבלו‬
‫בסמינר ‪. . .‬‬ ‫מהמרצה‬

‫העצה בזה היא למצוא נקודה חיובית אחת הנמצאת באמת בילד ‪ ,‬ובה‬
‫אותו ‪.‬‬ ‫לרומם אותו ולבנות‬

‫דוגמא מהחיים ‪ :‬היה מעשה בילד שבאופן קבוע היה קם כל בוקר בשעה‬
‫הוריו ניסו להוכיח‬ ‫מתעורר ‪. . .‬‬ ‫מאוחרת ‪ .‬בשעה תשע ורבע הוא בקושי היה‬
‫אותו על כך [ " אתה עצלן " וכו ' ] ‪ ,‬וכמובן שגם המלמד לא חשך ממנו את‬
‫ההורים לא ראו באופק כל פתרון לבעיה ‪,‬‬ ‫הועיל ‪.‬‬ ‫שבט לשונו ‪ ,‬אך ללא‬
‫והמצב היה כבר קרוב ליאוש עד שפגשו ההורים באדם חכם שהשיא להם‬ ‫‪.‬‬
‫עצה נבונה ‪ :‬היום בצהרים כשהילד יחזור מה ' חיידר ' ‪ ,‬אמו תעניק לו ממתק ‪,‬‬
‫וכשהוא יתמה על מה ולמה מגיע לו הממתק ‪ ,‬תסביר לו במאור פנים‬
‫שיחות הגר " ש פינקוש זצ " ל‬ ‫כב‬

‫והיא לא‬ ‫!‬ ‫שבאותו בוקר במקום לקום בתשע ורבע הוא קם בשעה תשע‬
‫תתקשר לסבתא ולדורה‬ ‫‪:‬‬ ‫' עסק ' שלם‬ ‫תסתפק בזה ‪ ,‬אלא תעשה מהענין‬
‫לבשר להן על ההתקדמות המפליאה שחלה בבנה ‪ ,‬וכשאביו יגיע הביתה‬
‫מוקדמ ‪. . .‬‬ ‫תספר לו האם בהתלהבות כמה השתדל הילד הבוקר לקום‬

‫יותר ‪. . .‬‬ ‫ברור כי במצב כזה ישתדל הילד בכל מאודו לקום למחרת מוקדם‬
‫!‬ ‫ואכן תוך זמן קצר נפתרה על ידי כך הבעיה‬

‫התמקדות בנקודות החיוביות והטובות של הילד‬ ‫‪:‬‬ ‫זהו סוד גדול בחינוך‬
‫חיוביות ‪.‬‬ ‫ונהינת שבחים ומחמאות עליהן ‪ ,‬תוך התעלמות מהנקודות שאינן‬
‫כשרואים ‪ ,‬לדוגמא ‪ ,‬ילד רכושני שאינו מסוגל לתו! משלו לאחרים ‪ ,‬אם פעם‬
‫אחת הוא ויתר לאחותו ונתן לה דבר ‪ -‬מה משלו ‪ ,‬על הוריו לעשות מזה‬

‫כשילד רוכש ידיעה‬ ‫‪:‬‬ ‫' עסק ' גדול ולרומם אותו על ויתורו ‪ .‬כך גם בלימוד‬
‫יודע " ! ‪. . .‬‬ ‫כלשהי בלימוד ‪ ,‬יש לרומם ולשבח אותו על כך ‪ " -‬הנה אתה‬
‫וכיוצ " ב ‪.‬‬
‫גם כשמעירים לילד או‬ ‫‪:‬‬ ‫כלל יסודי נוסף שחשוב לדעת בחינוך הוא‬
‫מוכיחים אותו על מעשה שלילי שהוא עשה ‪ ,‬לעולם אין לתת לילד עצמו‬
‫!‬ ‫לדוגמא ‪ :‬אם הילד שקר ‪ ,‬אין לומר לו ‪ " :‬אתה שקרן "‬ ‫!‬ ‫הגדרה שלילית‬
‫בו ‪:‬‬ ‫אם הוא לא למד כראוי ‪ ,‬לא להטיח‬ ‫דבר ‪ -‬שקר " ‪.‬‬ ‫אלא " אמרת כעת‬

‫וכיוצ " ב ‪.‬‬ ‫אלא " היום התבטלת מלימודך "‬ ‫!‬ ‫" אתה בטלן "‬

‫[במאמר המוסגר ‪ :‬ענין זה נוגע גם ליחסי איש ואשתו ‪ -‬תמיד יש לשבח ‪,‬‬
‫לא לדבר באופן כללי ‪ -‬האשה‬ ‫מסויים ‪.‬‬ ‫או לחילופין להעיר ‪ ,‬רק על פרט‬
‫" אתה הכי חכם כעולם ‪ ,‬הכי טוב בעולם " וכן הבעל לאשתו וכו ' ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫לבעלה‬
‫כי כשאחד מבני הזוג משבח ומרומם את השני דוקא על מעשה מסויים‬
‫שהוא עשה ‪ ,‬הדבר נוסך בו כוחות להמשיך ולעשות מעשים נוספים מעין‬
‫אלו] ‪.‬‬

‫בעיית ה ' נושרים ' ‪ -‬מה לא לעשות‬

‫אחת הבעיות הגדולות בדורנו היא תופעת הנשירה ‪ -‬בחורים שרח " ל‬
‫תופעה זו מצויה ‪ ,‬לדאבוננו ‪ ,‬במשפחות‬ ‫תורה ‪.‬‬ ‫נפלטים מחוץ לעולמה של‬
 ‫כג‬ ‫פי דרכו"‬ ‫" חנוך לנעו על‬

‫הטובות ביותר ‪ ,‬ורבים מחפשים עצות כיצד להציל בחורים אלו ולהשיבם‬
‫משפחותיהם ‪.‬‬ ‫לחיק‬

‫זוהי בעיה קשה‬ ‫חיובי ‪.‬‬ ‫אינני יודע מה ניתן לעשות בענין זה באופן‬
‫אולם אומר לכם כמה עצות‬ ‫מקצוע ‪.‬‬ ‫מאוד שלפתרונה יש להיעזר באנשי‬
‫כאלו‪.‬‬ ‫מעשיות מה לא לעשות במצבים‬

‫ראשית ‪ ,‬בהלכה נפסק שאסור לגעת בגוסס ואסור אפילו להעצים את‬
‫ר‪ -‬ה) ‪.‬‬ ‫( עי ' שו " ע יו " ד שלט‪ ,‬סצ '‬ ‫!‬ ‫עיניו ‪ ,‬והעושה כך הריהו שופך דמים‬
‫רוחנית‪.‬‬ ‫ונראה ‪ ,‬שכך גם לענין ' גוסס ' מבחינה‬

‫ומעשה היה בבחור שגדל בבית של תורה ‪ ,‬ובשלב מסויים החל להידרדר ‪,‬‬
‫אלא שעקב העובדה שהוא גדל בבית כזה לא היה לו קל כל כך לחלל‬
‫שבת ולהתפקר לחלוטין ‪ .‬עד שבשבת אחת אותו בחור הרגיז מאוד את כל‬
‫הוא תפס את בנו ‪ ,‬ורק אותו‬ ‫יותר ‪:‬‬ ‫בני הבית ‪ ,‬ואביו לא היה יכול להתאפק‬
‫מתוך הכעס הנורא הלך אותו בחור‬ ‫!‬ ‫מחוץ לבית וטרק את הדלת אחריו‬
‫!‬ ‫ליציאה מהעיר ‪ ,‬תפס ' טרמפ ' ( ! ) ‪ ,‬ובעיצומה של שבת ‪ -‬קודש נסע לקיבוץ‬

‫אינני בא לדון את האב ‪ ,‬אולם צריכים לדעת שאותו בחור היה בבחינת‬
‫' גוסס ' ‪ ,‬ואביו נתן ‪ .‬לו את הימכה ' האחרונה וכביכול ' חיסל ' אותו מבחינה‬
‫רוחנית באופן סופי [ כמוכן ‪ ,‬מאחר והבחור עדיין חי מבחינה גשמית ‪ ,‬עוד‬
‫בתשובה ] ‪.‬‬ ‫לא אפסו הסיכויים ובעז " ה הוא עוד יחוור‬

‫זהו אמנם מקרה קיצוני ‪ ,‬אך עלינו לדעת באופן כללי שכאשר ילד נמצא‬
‫במצב קשה ‪ ,‬עלינו להניח לו לנפשו ‪ ,‬כי כשעה זו הוא אינו מסוגל לשמוע‬
‫" ‪ .‬אל תרצה את‬ ‫‪..‬‬ ‫חז " ל ‪:‬‬ ‫דבר ולא תהיה בכך שום תועלת ‪ ,‬וכמו שאמרו‬
‫יח ) ‪.‬‬ ‫חברך בשעת כעסו ואל תנחמהו כשעה שמתו מוטל לפניו " ( אבות ד ‪,‬‬

‫' בית ‪ -‬יעקב ' ‪.‬‬ ‫ילדה קנתה לעצמה שמלה שאינה מתאימה לרוח‬ ‫‪:‬‬ ‫לדוגמא‬
‫בשעת הקניה ‪ ,‬כשהכת עדיין כולה מרוגשת מהקניה על אמה להניח לה ‪,‬‬
‫וכו ' ‪.‬‬ ‫וכשהיא תירגע תעיר לה אמה שהשמלה אינה מתאימה‬

‫לא לרחק את הילדים הללו ‪ ,‬כי בסופו‬ ‫‪:‬‬ ‫העצה השניה בענין הינושרים '‬
‫של דבר כולם חוזרים בעז " ה ‪ ,‬ואם מרחיקים אותם יכול להיווצר מצב‬
‫!‬ ‫שחלילה לא יהיה להם לאן לשוב‬
‫שיחות תגו " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫כד‬

‫בחור ממשפחה מסויימת נפלט והחל‬ ‫‪:‬‬ ‫בהקשר לכך שמעתי מעשה נפלא‬
‫‪.‬‬
‫להידרדר ‪ ,‬אך אחרי תקופה הוא חזר הביתה לחיק משפחתו שאלתי את‬
‫והוא ספר לי שלפני שעזב הבן את ביתם ‪ ,‬הוא‬ ‫הדבר ?‬ ‫אביו ‪ ,‬כיצד קרה‬
‫קרא לבנו ואמר לו כך ‪ " :‬דע לך שאני אוהב אותך ‪ ,‬ואפילו אם ח " ו תחלל‬
‫אם אי ‪ -‬פעם תזדקק‬ ‫‪:‬‬ ‫רק בקשה אחת לי אליך‬ ‫האהוב ‪.‬‬ ‫שבת תישאר בני‬
‫לסיוע כספי ‪ ,‬אל תהסס לפנות אלי בכל מצב שהוא ‪ ,‬ומתי שתרצה הנך‬
‫" מילים אלו‬ ‫!‬ ‫מוזמן לחזור הביתה ‪ ,‬כי אנו מחזיקים אותך כבננו לכל דבר "‬
‫!‬ ‫‪ -‬כך סייס בהתרגשות אותו אב ‪ -‬הן שהצילו אותו "‬

‫[ אמנם ישנם מקרים שבהם אח אחד עלול לקלקל את שאר האחים ‪ ,‬וזוהי‬
‫שאלה קשה של פיקוח ‪ -‬נפש שיש להפנותה לאדם גדול ולא להכריע בה‬
‫לבד ] ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫צריך תמיד להתאפק ולא לתת את ה ' בעיטה ' פעם היא אולי פעלה ‪ ,‬אך‬
‫כיום ישנם הרבה אנשים וגופים בעולם החיצוני שרק מחכים שילד חרדי‬
‫ייפלט החוצה ‪ ,‬והם כבר יעניקו לו ' חום ' ו ' אהבה ' כתחליף לבית הוריו ‪,‬‬
‫אותו ‪.‬‬ ‫כך הם מפתים‬ ‫טוב " ‪- . . .‬‬ ‫" אצלנו תרגיש‬ ‫חלילה ‪.‬‬
‫אין‬ ‫!‬ ‫ילדים אלו הם בבחינת חולים ‪ ,‬ולחולה יש להעניק אהבה ופינוק‬
‫ואהבה ‪.‬‬ ‫לפגוע בילד ‪ ,‬רק להעניק לו חום‬

‫ומעל לכל אין לשכוח להתפלל על הבנים ‪ ,‬שחלילה לא יידרדרו ולא‬

‫כאלו ‪.‬‬ ‫נגיע למצבים נוראים‬

‫כהקשר לכך מספרים על הגאון רבי מיכאל דב וייסמנדל זצ " ל שפעם‬

‫באו אליו הורים ובכו לפניו שבנם מבקש להתחתן עם גויה ‪ ,‬ובקשו ממנו‬
‫ענה להם הגרמ " ד זצ " ל בסיפור ‪ :‬ברוסיה ‪ ,‬בעת‬ ‫בנדון ‪.‬‬ ‫עצה מה לעשות‬
‫פעם אחת אירע שהגבול היה בדיוק‬ ‫פעם ‪.‬‬ ‫המלחמה ‪ ,‬הגבול היה זז מדי‬

‫בין העיירה לבית‪ -‬הקברות ‪ ,‬כך שכל פעם שרצו לערוך הלויה או סתם להגיע‬
‫במשך הזמן הגיעו יהודי‬ ‫[ ויזה ] ‪.‬‬ ‫לביה " ק ‪ ,‬היו זקוקים לאישורי כניסה‬
‫כניסה ‪.‬‬ ‫העיירה להסכם עם השלטונות שללוויות לא יצטרכו אישורי‬

‫‪.‬‬
‫כמובן ‪ ,‬שמני אז החלו רבים להבריח סחורות בדרך זו כל יום סידרו‬
‫שתהיה ' הלויה ' כלשהי ‪ ,‬ובהוך ארונות 'המתים ' היו מכניסים סחורות‬
 ‫כה‬ ‫פי דרכו"‬ ‫‪ , 1‬ח ‪%‬ך לנער על‬

‫פעם אחת בשעת ' הלויה ' מסוג זה ראה שומר הגבול שהמלוים‬ ‫גנובות ‪.‬‬
‫הוא הורה להם מיד לפתוח את ארון המת כדי‬ ‫התעורר ‪.‬‬ ‫צוחקים וחשדו‬
‫שיוכל לבדוק את תכולתו ‪ .‬כולם מחו ‪ " -‬זה בזיון המת " וכו ' ‪ ,‬אבל המחאות‬
‫החלו‬ ‫!‬ ‫הארון נפתח והתגלו כל הסחורות הגנובות שבתוכו‬ ‫עזרו ‪:‬‬ ‫לא‬
‫והאחרונה " ‪ . . .‬וכו ' ‪.‬‬ ‫" וו הפעם הראשונה‬ ‫‪:‬‬ ‫האנשים לבכות ולהתחנן על נפשם‬
‫" אם הייתם בוכים קודם ‪ ,‬לא הייתם נזקקים לבכות‬ ‫‪:‬‬ ‫אמר להם הקצין‬
‫עתה " ‪. . .‬‬
‫" כך גם בענין בנכם ‪ -‬סיים הגרמ " ד זצ " ל ‪ -‬אם הייתם בוכים עליו קודם‬
‫ומתפללים שיגדל בתורה ויראת ‪ -‬שמים ‪ ,‬לא הייתם מגיעים למצב הזה שכעת‬
‫!‬ ‫זו אינה בדיחה ‪ ,‬זוהי האמת לאמיתה‬ ‫!‬ ‫אתם בוכים עליו "‬

‫הקניית מתיקות ועגיבות התורה‬

‫רבים מתחבטים כבעיה מה עושים עם ילד שאינו מצליח‬ ‫‪:‬‬ ‫ענין נוסף‬
‫יעקב ' ] ‪.‬‬ ‫בלימודיו ביחיירר ' [ או בת ביבית‬

‫זוהי בעיה קשה ‪ ,‬כי ילד שאינו תופס את הלימוד בגיל צעיר [כיתה‬
‫א ' ‪ -‬ב ' ] ‪ ,‬כל הלימוד הופך להיות בעיניו דבר מעורפל ‪ ,‬מעין ענן גרול נטול‬
‫כל בהירות ‪ .‬ומאחר והתרגל שלימוד תורה הוא כערפל ‪ ,‬גם כשיתבגר הוא‬
‫בלימודו ‪.‬‬ ‫עלול לסבול מחוסר חשק והנאה‬

‫הפתרון לכך הוא לתפוס את הילד בנפרד ‪ ,‬להקדיש לו זמן מיוחד‬

‫ולהראות לו את האור הטמון בלימוד התורה ‪ .‬ניתן לעשות זאת ע " י חזרה‬
‫כך יגלה הילד שגם בכוחו לתפוס סוגיא כמו‬ ‫סוגיא ‪.‬‬ ‫פעמים רבות על‬
‫ועוד ‪.‬‬ ‫שצריך ‪ ,‬ואז ירצה להבין ולדעת עוד‬

‫וכמובן ‪ ,‬כפי שאמרנו לעיל ‪ ,‬כאשר ילד חור והבין היטב את החומר‬
‫הנלמד ‪ ,‬ואז הקשה קושיה טובה [ שכמובן תוספות שואל אותה ‪ , ] . . .‬יש‬
‫וכו ' ‪.‬‬ ‫לעשות מזה ' עסק ' גדול ‪ :‬לספר למלמד שלו ‪ ,‬ולהתקשר לסבתא לספר‬
‫וכשרואה הילד שבכוחו לדעת ולהבין ‪ ,‬וטועם את טעמה הערב והמתוק של‬
‫ויראת‪ -‬שמים ‪.‬‬ ‫התורה הקרושה‪ ,‬הרבר נוסך בו כוחות להמשיך לגדול בתורה‬

‫להשיג את‬ ‫לגדולים ] ‪:‬‬ ‫זהו ‪ ,‬בעצם ‪ ,‬עיקר החינוך [ בין לקטנים ובין‬
‫ובתפילה ‪.‬‬ ‫המתיקות והעריכות שבתורה‬
‫שיחות הגר " ש פינעומ זצ " ל‬ ‫כו‬

‫רושם התורה והמצוות על נפש הילד‬

‫ההשפעה ארוכת הטווח של רושם המצוות על נפש הילד ‪,‬‬

‫והזהירות מהשפעות חיצוניות‬

‫תחילת חינוכו של קטן‬

‫בענין תחילת חינוכו של קטן ללימוד התורה מצאנו כמה וכמה מאמרי‬
‫?‬ ‫תורה מאי היא‬ ‫תורה ‪. . .‬‬ ‫יודע לדבר ‪ ,‬אביו לומדו‬ ‫קטן ‪. . .‬‬ ‫‪:‬‬ ‫" תנו רבנן‬ ‫חז " ל ‪.‬‬
‫אמר רב המנונא ‪ ' :‬תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב "' ( סוכה מב‬
‫" אמר רבי אסי מפני מה מתחילין לתינוקות בתורת כהנים ‪ ,‬יתחילו‬ ‫ע"א)‪.‬‬
‫' הואיל והתינוקות טהורים והקרבנות טהורים‬ ‫‪:‬‬ ‫אמר הקב " ה‬ ‫?‬ ‫להן מבראשית‬
‫תעט ) ‪.‬‬ ‫יבואו טהורים ויתעסקו בטהרות ' " ( ילקו " ש פ ' צו רמז‬

‫לכאורה ‪ ,‬אילו היו שואלים פסיכולוג ‪ ,‬הוא היה שולל מכל וכל סדר‬
‫ילד קטן ‪ ,‬בגיל חמש ‪ ,‬מתחיל ללמוד חומש ויקרא ‪ " -‬אדם‬ ‫שכזה ‪.‬‬ ‫לימוד‬

‫כי יקריב קרבן " ‪ ,‬והמלמד מסביר לו ‪ -‬לוקחים בהמה ‪ ,‬שוחטים אותה‬
‫? !‬ ‫ילד קטן מסוגל להבין דברים שכאלו‬ ‫המזבח ‪. . .‬‬ ‫ושופכים את דמה על גבי‬

‫לאחר מכן מתחילים ללמד את הילדים חומש בראשית ‪ .‬למדתי פעם עם‬
‫ילדים חומש בראשית ‪ ,‬אמרתי להם שביום הראשון ‪ ,‬כשה ' ברא את העולם ‪,‬‬
‫ביום השני ‪ ,‬הקב " ה חצה את המים על ידי‬ ‫במים ‪.‬‬ ‫העולם כולו היה מלא‬
‫וביום השלישי ‪ ,‬ה ' לקח את המים והכניסם לתוך‬ ‫השמים ‪.‬‬ ‫הרקיע ‪ ,‬שהוא‬
‫הים ‪ " -‬יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה " ( בראשית‬
‫" הרב ' ה ‪ ,‬איך נכנסו כל המים שהיו בכל העולם‬ ‫ושאל ‪:‬‬ ‫קם ילד אחד‬ ‫ט)‪.‬‬ ‫א‪,‬‬
‫?‬ ‫" יש לך קושיא טובה ‪ ,‬אתה יודע מי שואל אותה‬ ‫‪:‬‬ ‫אמרתי לו‬ ‫? !‬ ‫לאוקיינוס "‬
‫!‬ ‫והמדרש אומר שזה היה נס "‬ ‫!‬ ‫את הקושיא שלך שואל המדרש‬

‫אילו פסיכולוג היה רואה מה מלמדים ילדים כה‬ ‫!‬ ‫זה היה ילד בן חמש‬

‫בארה "ב ‪.‬‬ ‫נאמר בסמינר " שלהבת "‬

‫כו‬ ‫רושם התורה וממצוות על נפש תילד‬

‫" אין לכם זמן‬ ‫מדעתנו ‪. . .‬‬ ‫קטנים ‪ ,‬לא היתה לו אלא מסקנה אחת ‪ -‬שיצאנו‬
‫חסר לכם מה ללמד ילדים ‪ ,‬רק דברים‬ ‫כשיגדלו ? ‪. . .‬‬ ‫ללמד אותם פילוסופיה‬
‫? !‬ ‫לא מובנים "‬

‫בילדותי ‪ ,‬בכיתה א ' ‪ ,‬למדנו לימודי קודש ‪ ,‬ואחרי הצהרים למדנו שיעור‬
‫את לימודי האנגלית למדנו מתוך ספרי ילדים פשוטים ‪ ,‬מילים‬ ‫באנגלית ‪.‬‬
‫אבל כשלמדנו‬ ‫וכו ' ‪. . .‬‬ ‫פשוטות החוזוות על עצמם ‪ -‬למעלה ‪ ,‬למטה ‪ ,‬כדור‬
‫" והארץ היתה תוהו ובהו " ‪ -‬והרבי התקשה לבאר לנו מה זה‬ ‫בראשית ‪. . .‬‬
‫" בהו " ‪. . .‬‬ ‫" תוהו " ומה זה‬

‫לימוד התורה משפיע‬

‫התמיהה במקומה עומדת ‪ .‬אבל התשובה היא שהמציאות מראה שלימוד‬
‫!‬ ‫זה פועל את פעולתו‬

‫ישנם הורים‬ ‫ילדים ‪.‬‬ ‫בקהילתנו באופקים ‪ ,‬ישנם בלי עין הרע מאות‬
‫החוששים לרכוש לילדיהם אופנים ‪ ,‬מפני שקרוב לודאי שבמוקדם או‬
‫במאוחר הם יגנבו על ידי החילונית שכישוב ‪ .‬אכל במשך עשרים שנה שאני‬
‫מכהן כרב במקום ‪ ,‬לא היה אפילו מקדה אחד‪ ,‬שבאו והתלוננו על ילד‬
‫!‬ ‫מהקהילה שגנב אופנים‬

‫המלמד בחדר לא לימד שאסור לגנוב אופנים ‪ ,‬אבל המציאות היא‬

‫!‬ ‫שהלימוד על בריאת שמים וארץ השפיע על הילדים שלא לגנוב‬

‫בעולם הרחב ‪ ,‬מרבים לדבר ולהצר על השפעתה הקלוקלת של הטלויזיה‬

‫על נפש הנוער ‪ .‬הילדים יושבים שעות ארונות מול המרקע ‪ ,‬צופים במעשי‬
‫פשע לרוב ‪ ,‬והדברים משפיעים עליהם והם מנסים לבצע בעצמם את מה‬
‫שראו ‪.‬‬
‫לעומת זאת ‪ ,‬ילדינו לומדים ב ' חדרים ' את הסיפור על מכירת יוסף ‪ -‬על‬
‫יעקב אבינו שהיו לו שנים עשר בנים ‪ ,‬האחים קנאו ביוסף ‪ -‬בן הזקונים ‪,‬‬
‫מכרוהו‬ ‫ולבסוף‬ ‫ועקרבים‬ ‫נחשים‬ ‫מלא‬ ‫לבור‬ ‫השליכוהו‬ ‫להרגו ‪,‬‬ ‫רצו‬
‫לישמעאלים ‪.‬‬
‫באופן טבעי ‪ ,‬ילד ששומע סיפור כזה כל כך הרבה פעמים ‪ ,‬אמור להיות‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫כח‬

‫אבל ‪ ,‬מעולם לא שמענו על ילד שחזר מהיחרר ' ‪ ,‬תפס את‬ ‫ממנו ‪.‬‬ ‫מושפע‬

‫הילדים יודעים שהאחים היו צדיקים למרות שהם‬ ‫אותו ‪. . .‬‬ ‫אחיו הקטן ומכר‬
‫!‬ ‫הם מבינים‬ ‫מתבלבלים ‪.‬‬ ‫מכרו את יוסף ‪ -‬והם לא‬

‫" יבואו טהורים ויתעסקו בטהרות "‬

‫" יבואו טהורים ויתעסקו בטהרות " ‪ .‬רק‬ ‫‪:‬‬ ‫סוד הדברים טמון בדברי חז " ל‬
‫זהו יסוד החינוך של‬ ‫!‬ ‫טהור יכול להקריב קרבן ‪ ,‬טמא לא יכול להקריב‬
‫ישראל ‪.‬‬ ‫ילדי‬

‫זאת ‪.‬‬ ‫ונבאר‬

‫לאדם יש פריחה על ידו ‪ .‬הוא הולך לרופא ‪ ,‬והנה להפתעתו הרופא לא‬
‫נותן לו משחה למרוח על הפריחה ‪ ,‬אלא רושם לו כדור שעליו ליטלו כל‬
‫הוא מתפלא ‪ " -‬איך יכול הכדור שהוא לוקח דרך הפה ‪ ,‬לעזור‬ ‫שעתיים ‪.‬‬
‫" הבעיה אינה בעור ‪ ,‬זהו רק‬ ‫‪:‬‬ ‫מסביר לו הרופא‬ ‫?‬ ‫לפריחה שעל כף ידו "‬

‫אם‬ ‫לפריחה ‪.‬‬ ‫הבעיה היא שבדם ישנו רעל או חיידק הגורם‬ ‫' סימפטום ' ‪.‬‬
‫נטפל בפריחה רק במשחה ‪ ,‬יתכן אמנם שהיא תעבור ‪ ,‬אך אח " כ תופיע שוב‬
‫במקום אחר ‪ .‬אם נפתור את הבעיה מהשורש ‪ ,‬יחזור העור להיות חלק כשל‬
‫תינוק ‪.‬‬
‫ילד שאינו יכול לשבת‬ ‫‪:‬‬ ‫דוגמא נוספת ‪ ,‬הקרובה יותר לנושא בו אנו דנים‬
‫במקום אחד במנוחה ‪ ,‬הוא קופץ ממקום למקום ומציק לסובבים אותו ‪ .‬ישנו‬
‫?‬ ‫אלא מה ‪ ,‬הוא יקפוץ יחד עמ הכסא‬ ‫לכסא ‪. . .‬‬ ‫פתרון פשוט ‪ -‬נקשור אותו‬
‫הבעיה היא לא בכך‬ ‫הפתרון ‪.‬‬ ‫ברור שזה לא‬ ‫לרצפה ‪. . .‬‬ ‫נבריג את הכסא‬
‫אם נקשור אותו ‪ ,‬הוא‬ ‫העצבים ‪.‬‬ ‫שהוא קופץ ‪ ,‬אלא בנפש שלו ‪ ,‬במערכת‬
‫במאומה ‪.‬‬ ‫אמנם לא יקפוץ ‪ -‬אבל את נפשו לא רפאנו‬

‫הפה ‪. . .‬‬ ‫יש מורים שיצעקו עליו ‪ " :‬תשמור על‬ ‫ומוריו ‪.‬‬ ‫ילד מתחצף להוריו‬
‫ילד שגונב ‪ -‬אפשר לקשור לו את הידים ‪ -‬אבל לא פתרנו‬ ‫תקפוץ " ‪. . .‬‬ ‫אל‬
‫במאומה את הבעיה ‪ -‬העלמנו אולי את התופעות החיצוניות ‪ ,‬אכל הבעיה‬
‫עצמה קיימת במלוא חומרתה ‪ .‬בימינו ‪ ,‬בעידן הפסיכולוגיה ‪ ,‬כאשר מתרבות‬
‫אבל אז נוצרת בעיה‬ ‫שוטרים ‪. . .‬‬ ‫הגניבות ‪ " -‬פותרים את הבעיה " בהוספת‬
‫כס‬ ‫רושם התורה והמצוות על נפש הילד‬

‫לא נשיג דבר על ידי הוספת שוטרים ‪,‬‬ ‫גונבים ‪. . .‬‬ ‫חדשה ‪ -‬השוטרים עצמם‬
‫!‬ ‫כי הבעיה היא בנשמה‬

‫אם הנשמה טהורה ‪-‬‬ ‫!‬ ‫" נשמה שנתת בי טהווה היא "‬ ‫?‬ ‫ומהי הנשמה‬
‫!‬ ‫היא צריכה תזונה שמתאימה לה ‪ -‬היא צריכה טהרה‬

‫" יבואו‬ ‫?‬ ‫מה עושים‬ ‫בנשמה ‪.‬‬ ‫אם יענקל ' ה קופץ ‪ ,‬יש לו בעיה בנפש ‪,‬‬
‫טהורים ויתעסקו בטהרות " ‪ ,‬תן לו חומש ויקרא ‪ ,‬תספר לו על בריאת העולם ‪,‬‬
‫אבל הקב " ה‬ ‫?‬ ‫זה לא הגיוני‬ ‫?‬ ‫תספר לו על יוסף והשבטים ‪ -‬זה לא מובן‬
‫שברא את הנשמה ‪ " -‬אתה בראתה ‪ ,‬אתה יצרתה " ‪ ,‬הוא הוא שאומר לנו‬

‫בטהרות " ‪.‬‬ ‫" יבואו טהורים ויתעסקו‬

‫הוא נכנס‬ ‫ויקרה ‪.‬‬ ‫לאדם שקנה מכונית חדשה‬ ‫?‬ ‫משל למה הדבר דומה‬
‫הוא חוזר ליצרן בתלונה ‪-‬‬ ‫קורה ‪.‬‬ ‫לרכב ‪ ,‬מסובב את המפתח ‪ ,‬ו ‪ . . .‬כלום לא‬

‫" מה זה‬ ‫‪-‬‬ ‫?‬ ‫" דלק שמת "‬ ‫שואל אותו היצרן ‪-‬‬ ‫נוסעת " ‪. . .‬‬ ‫" המכונית לא‬
‫" את הנוזל הדוחה‬ ‫‪:‬‬ ‫שואל הקונה מביא היצרן דלק ‪ ,‬והלקוח מזדעזע‬ ‫‪.‬‬ ‫?‬ ‫דלק "‬
‫‪:‬‬ ‫אומר לו היצרן‬ ‫? !‬ ‫הזה אתה מתכונן לשפוך לתוך המכונית היקרה שלי "‬

‫אתה‬ ‫!‬ ‫" אני יצרתי את המכונית ‪ ,‬ואני אומר לך ‪ ,‬שבלי דלק היא לא תסע‬
‫!‬ ‫תכניס את הדלק ותראה שהיא נוסעת "‬ ‫?‬ ‫לא מבין‬

‫היצרן ‪ -‬הקב " ה אומר לנו ‪ ,‬שהנשמה זקוקה לחומש‬ ‫?‬ ‫אנחנו לא מבינים‬
‫ניתן‬ ‫!‬ ‫ויקרא וחומש בראשית ‪ ,‬גם אם זה לכאורה לא הגיוני ‪ ,‬אבל עובדה‬
‫יתחולל ‪.‬‬ ‫ואת לנשמה ‪ ,‬והפלא‬

‫להחדיו לעומק הנשמה‬

‫זהו יסוד החינוך היהודי ‪ -‬אנו לומדים תורה ומקיימים מצוות ‪ ,‬הכל כדי‬
‫להחדיר את הטהרה לעומק הנשמה הטהורה ‪ ,‬לתת לנשמה את המזון לו‬
‫המבוגר ‪.‬‬ ‫היא זקוקה ‪ ,‬ובכך אנו פותרים את הבעיות ‪ -‬של הילד ‪ ,‬וגם של‬

‫זכורני בילדותי ‪ ,‬כשדודי רבי יעקב וינברג ‪ ,‬ראש ‪ -‬ישיבה בבולטימור ‪ ,‬היה‬
‫מגיע אלינו והיה מתחיל לדבר בלימוד עם אבי ‪ ,‬לא היו חולפות דקות‬
‫בכל פעם‬ ‫השולחן ‪. . .‬‬ ‫ארוכות עד שהם היו מתחילים לצעוק ולהלום על‬
‫למה‬ ‫ידים ‪. . .‬‬ ‫נפנופי‬ ‫צעקות ‪,‬‬ ‫אנו שומעים‬ ‫לבית ‪ -‬המדרש ‪,‬‬ ‫שאנו נכנסים‬
‫לתוך הנשמה ‪.‬‬ ‫כי רוצים להכניס ולהחדיר את הקדושה עמוק עמוק‬ ‫?‬ ‫צועקים‬
‫זצ " ל‬ ‫שיחות הגו " ש פינקוס‬ ‫ל‬

‫שנה אחת ‪ ,‬ימים אחדים לפני ראש ‪ -‬השנה ‪ ,‬שבה בתי הקטנה מהגן אחוזת‬
‫באותה שנה תקעתי בשופר בישיבה‬ ‫!‬ ‫" הגננת תקעה לנו בשופר "‬ ‫התרגשות ‪:‬‬

‫נותנים‬ ‫?‬ ‫‪.‬‬

‫בירוחם ‪ ,‬ורציתי שגם ילדי ישמעו את תקיעת השופר מה עושים‬
‫לילדים פקאל ' ע מלא בממתקים כדי שישבו בשקט בזמן התקיעות ‪ .‬לאחר‬
‫לי ‪:‬‬ ‫והיא עונה‬ ‫?‬ ‫" מי תקע בשופר "‬ ‫‪:‬‬ ‫התפילה שאלתי את בתי הקטנה‬

‫" הגננת " ‪. . .‬‬

‫מה ההבדל בין התקיעה שילדה שומעת מהגננת ‪ ,‬לבין התקיעה שהיא‬
‫בבית ‪ -‬הכנסת ?‬ ‫שמעה‬

‫פסיכולוג יאמר שהחויה היתה שונה ‪ .‬בגן הילדה היתה מרוכזת כל כולה‬
‫בחויה של תקיעת השופר ‪ ,‬ואילו בבית ‪ -‬הכנסת היא היתה עסוקה בשקית‬
‫השופר ‪.‬‬ ‫הממתקים ‪ ,‬ורק בדרך אגב היא שמעה את‬

‫אולם האמת היא שעל אף שתקיעת השופר בגן היתה אמנם חינוכית ‪-‬‬
‫היא ריגשה את הילדה ‪ ,‬והיא אפילו זוכרת את התקיעה בגן טוב יותר ‪ ,‬אבל‬
‫לעומת זאת ‪ ,‬התקיעה בבית ‪ -‬הכנסת היתה‬ ‫מצוה ‪.‬‬ ‫זו לא היתה תקיעה של‬
‫תקיעת שופר של מצוה ‪ ,‬ולמרות שהילדה אפילו לא הבחינה מי תוקע ‪ ,‬אבל‬
‫ובעוד‬ ‫!‬ ‫היא נתנה לה מזון‬ ‫!‬ ‫קדושת המצוה חדרה עמוק עמוק לנשמתה‬
‫עשרים שנה ‪ ,‬יבוא יום ‪ ,‬והיא תהיה אמא לשלשה ילדים קטנטנים ‪ ,‬אחד‬
‫מתרוצץ ‪ ,‬השני על הידים והשלישי זוחל בין הרגלים ‪ ,‬ולפתע מכונת הכביסה‬
‫במאמץ ‪ -‬תוך כדי תמרון עם הילדים‬ ‫מים ‪. . .‬‬ ‫גולשת והבית מוצף כולו‬
‫המתרוצצים בשלוליות המים ‪ -‬היא מצליחה לגרוף את המים ולנגב את‬
‫הרצפה ‪ ,‬ולפתע היא רואה שהשעה מתאחרת ‪ ,‬בעוד דקות ספורות הבעל‬
‫ומחממת ‪.‬‬ ‫אמור לשוב מהכולל ‪ ,‬היא רצה למקפיא ‪ ,‬מוציאה אוכל מוכן‬
‫ושואל ‪:‬‬ ‫הבעל נכנס ‪ ,‬מציץ לסיר ‪-‬‬

‫אנושי " ? ‪. . .‬‬ ‫" אין אוכל יותר‬

‫!‬ ‫והיא ‪ ,‬למרות שיש לה מה לענות ‪ -‬שותקת‬

‫?‬ ‫מהיכן הכח העל ‪ -‬אנושי הזה לשתוק‬

‫הכח הזה יכול להיות אפילו מאותה תקיעת שופר ‪ ,‬שהיא בקושי שמעה‬
‫אותה תקיעת שופר ‪ ,‬חדרה עמוק לתוך נשמתה ונסכה‬ ‫!‬ ‫לפני עשרים שנה‬
 ‫לא‬ ‫רושם התורה והמצוות על נפש הילד‬

‫" אין‬ ‫‪:‬‬ ‫בה את הכוחות לבלום את פיה בשעת מריבה ‪ ,‬שעל זה אמרו חז " ל‬
‫העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה " ( חולין‬
‫ע"א)‪.‬‬ ‫פט‬

‫יש צורך גם בטיפול חיצוני‬

‫אמנם יש להדגיש כי כמו שבמשל עם הפריחה על כף היד ‪ ,‬הטיפול‬
‫העיקרי והיסודי הוא מתן אנטיביוטיקה כדי לנטרל את הגורם הפנימי‬
‫לפריחה ‪ ,‬אכל עד שהחיידק מודבר ‪ ,‬העור מתייבש או נצרב וגם הוא צריך‬
‫כמו כן בחינוך הילדים ‪ ,‬כמובן שיש לטפל טיפול פנימי‬ ‫חיצוני ‪.‬‬ ‫טיפול‬
‫‪.‬‬
‫בשורש הבעיה ‪ ,‬ואם לא טיפלנו בשורש לא עשינו כלום אך מצר שני יש‬
‫צורך לטפל גם בתופעות החיצוניות ‪ .‬אם ילד לא מסוגל לשבת ‪ ,‬או מתחצף ‪,‬‬
‫עלינו ללמד אותו כיצד לשבת ‪ ,‬כיצד‬ ‫חומש ‪. . .‬‬ ‫לא נסתפק בכך שהוא לומד‬
‫‪.‬‬
‫לדבר וכו ' וכו ' ‪ .‬עיקר העבודה היא לפעול על הפנימיות אך חשוב ונחוץ‬
‫החיצונית ‪.‬‬ ‫ללמד את הילד כיצד להתנהג גם בצורה‬

‫זהירות מהשפעות שליליות‬

‫לתאר ‪.‬‬ ‫המצוות פועלות על נשמותינו מעל ומעבר למה שאנו מסוגלים‬
‫כמו שפרוסת‬ ‫ב) ‪-‬‬ ‫המצה נקראת " נהמא דמהימנותא " ( עיין זוהר שמות קפג ‪,‬‬
‫לחם נותנת לאדם כח פיזי ‪ ,‬כך המצה נותנת לאדם כח רוחני של אמונה ‪,‬‬
‫והנפשיים ‪.‬‬ ‫ומרפאת אותו מכל תחלואיו הרוחניים‬

‫עבירה יוצרת‬ ‫‪-‬‬ ‫יד )‬ ‫כמו כן " זה לעומת זה עשה האלקים " ( קהלת ז ‪,‬‬
‫!‬ ‫בנשמת האדם כתם ופגם הרבה יותר עמוק סמה שאנו מתארים לעצמנו‬
‫!‬ ‫עבירה משפיעה על הנשמה ‪ ,‬ומחדירה בה עמוק עמוק רוח של טומאה‬

‫?‬ ‫ספר לי מעשן כבד ‪ ,‬שהפסיק לעשן ‪ " -‬אתה יודע למה הפסקתי לעשן‬
‫נכחתי פעם בניתוח ריאות ‪ ,‬וראיתי את הריאה של המנותח כולה שחורה ‪,‬‬
‫שמעתי רבות על נזקי העישון ‪ ,‬אך מעולם לא תיארתי‬ ‫!‬ ‫זפת של ממש‬
‫!‬ ‫לעצמי את גודל הנזק שהעישון גורם "‬

‫!‬ ‫נתאר לעצמנו את הנשמה שלנו ‪ ,‬כמה " עשן " היא שואפת מהסביבה‬
‫לא " עבירות " ‪ ,‬אלא לכלוך ‪ -‬הלכנו ברחוב וראינו מראה לא טוב ‪ ,‬שמענו‬
‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫לב‬

‫הרמנו עיתון ‪ ,‬ראינו את העמוד הראשון ‪-‬‬ ‫באוטובוס ‪. . .‬‬ ‫דברים לא ראויים‬
‫בנשמה ‪.‬‬ ‫הכל נרשם‬

‫סבי מצד אמי היה צדיק גדול הוא חי באמריקה ומעולם לא אכל בשר‬‫‪.‬‬
‫משחיטה כללית ‪ ,‬תמיר היה לוקח את העוף בעצמו אל שוחט שהוא הכיר‬
‫בבטנו ‪. . .‬‬ ‫אישית ‪ .‬הוא היה אומר שלכל יהודי באמריקה יש רבר ‪ -‬אחר קטן‬
‫הוא אוכל " רק " סוכריה קטנה שיש בה משהו טרף ‪ ,‬ועוד משהו קטן ‪ ,‬ועוד‬
‫בבטנו " ‪. . .‬‬ ‫ובמשך השנים מצטבר לו " דבר ‪ -‬אחר קטן‬ ‫משהו ‪. . .‬‬
‫לפעמים מוקרן סרט‬ ‫בסרטים ‪.‬‬ ‫היום במטוסים ישנה אפשרות לצפות‬
‫" שלש דקות של סרט ילדים מצוייר לא‬ ‫לעצמו ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫ילדים מצוייר אדם אומר‬
‫במשך ימים ארוכים לאחר מכן ‪ ,‬יעמדו לנגד‬ ‫והאמת ?‬ ‫לגוי " ‪. . .‬‬ ‫יהפכו אותי‬
‫!‬ ‫עיניו בתפילת שמונה ‪ -‬עשרה הדמויות של אותו סרט‬

‫?‬ ‫עבירה "‬ ‫?‬ ‫" מה עשיתי‬ ‫חושב ‪:‬‬ ‫ואדם‬

‫!‬ ‫אבל הדבר חדר לנשמה ‪ ,‬והשפיע עליה‬ ‫לא ‪.‬‬

‫" ישקני מנשיקות פיהו"‬

‫לענין הזהירות הנדרשת מהשפעת דברים זרים על הנשמה יש עומק‬
‫נוסף ‪.‬‬
‫על הפסוק " ישקני מנשיקות פיהו " ( שה " ש א ‪ ,‬ב ) ‪ ,‬שואל הגר " א ‪ ,‬למה‬
‫והוא מבאר ‪ ,‬כי הקשר של אשה לבעלה‬ ‫?‬ ‫נאמר " נשיקות " לשון רבים‬
‫מאחרים ‪.‬‬ ‫מבוסס על שני עיקרים ‪ ,‬על קשר האשה לבעלה ועל התרחקותה‬
‫יסוד זה כלול בשתי הדבדורנ הראשונות ‪ " -‬אנכי ה ' " ‪ -‬שזוהי האהבה של‬
‫מאחרים ‪.‬‬ ‫עם ישראל לקב " ה ‪ ,‬ו " לא יהיה לך " ‪ -‬התרחקותם‬

‫שני עיקרים אלה הם הכרחיים ובסיסיים ‪ ,‬ההתרחקות מאחרים היא תנאי‬

‫פרטיות ‪.‬‬ ‫בל יעבור מלבד הקשר עצמו ‪ -‬אין קשר ללא‬

‫כמובן‬ ‫!‬ ‫אם אנו מערבים בחיינו גורמים נוספים ‪ ,‬אין כאן אהבה לקב " ה‬
‫שצריך לאכול ‪ ,‬ישנם צרכים גופניים ‪ ,‬ישנה משפחה ‪ -‬אכל להתהכר לעבודה‬
‫לא רק שיש כאן פגם בנשמה ‪ ,‬אלא הדבר‬ ‫? !‬ ‫להבלי העולם הזה‬ ‫? !‬ ‫זרה‬
‫!‬ ‫מנוגד לכל מהות הקשר עם הקב " ה ‪ ,‬של אהבת ה '‬
‫לג‬ ‫רושם התורה והמצוות על נפש הילד‬

‫בצייר לעצמנו ‪ ,‬חתן וכלה יושבים בחדר יחוד ‪ ,‬לפתע נכנס איזה גוי‬
‫הימצאותם של אחרים בחדר‬ ‫לכם " ‪. . .‬‬ ‫לא אפריע‬ ‫בצד ‪. . .‬‬ ‫" אני אשב‬ ‫ואומר ‪:‬‬

‫אם רוצים לאהוב את הקב " ה יש‬ ‫!‬ ‫יחוד מנוגדת לכל המהות של היחוד‬
‫להוציא את כל הדברים החיצוניים ‪ .‬ראיתי פעם ביום כיפור ‪ ,‬ברגע הנשגב‬
‫ביותר ‪ ,‬כשכולם כורעים ומשתחוים בסדר העבודה שכמוסף ‪ ,‬יהודי כורע על‬
‫" מה אתה‬ ‫אותו ‪:‬‬ ‫אילו היינו שואלים‬ ‫!‬ ‫גבי עיתון ומתחיל לקרוא בו‬
‫? !‬ ‫מה ‪ ,‬אסור "‬ ‫כשר ‪. . .‬‬ ‫אני רק קורא עיתון‬ ‫" אני ?‬ ‫הוא לא יבין ‪-‬‬ ‫? !‬ ‫עושה "‬
‫ודברים חיצוניים‬ ‫!‬ ‫אמת ‪ ,‬אין כאן " איסור " ‪ ,‬אבל עכשיו זה זמן של " יחוד "‬
‫יחוד ‪.‬‬ ‫מנוגדים בתכלית לכל המושג של‬

‫יש לנו נשיקה של " אנכי ה ' אלקיך " ‪ ,‬שהיא באה לידי ביטוי בברכות‬
‫על‬ ‫;‬ ‫שאנו מברכים ‪ -‬להודות לקב " ה על הדברים הנפלאים שהוא נתן לנו‬
‫" הזן‬ ‫ערומים " ‪. . .‬‬ ‫מלביש‬ ‫עורינו ‪. . .‬‬ ‫" פוקח‬ ‫הילדים ‪.‬‬ ‫העינים ‪ ,‬על הדעת ‪ ,‬על‬
‫ברחמים " ‪. . .‬‬ ‫את העולם ‪ ,‬כולו בטובו ‪ -‬בחן ‪ -‬בחסר ‪-‬‬

‫עלינו להוציא‬ ‫!‬ ‫אבל קודם כל ‪ " -‬לא יהיה לך אלהים אחרים על פני "‬

‫מתוכנו כל דבר שאינו שייך לקדושה ‪ ,‬כל דבר הסותר למהותו של הקשר‬
‫הקב " ה ‪.‬‬ ‫והאהבה בינינו לבין‬

‫ועלינו לזכור שכשם שלדברים שבקדושה יש השפעה ארוכת טווח על‬

‫להתרחק‬ ‫עלינו‬ ‫ובראשונה‬ ‫בראש‬ ‫כך‬ ‫ילדינו ‪,‬‬ ‫נשמות‬ ‫ועל‬ ‫נשמותינו‬
‫הנשמה ‪.‬‬ ‫מהשפעתם של דברים שליליים ולשמור על טהרתה של‬
‫הגר " ש פינקוע זצ " ל‬ ‫שיחות‬ ‫לד‬

‫" לי א ‪ -‬ל חי בקרבכם "‬

‫חיי היהודי‬ ‫תכלית התיסוך ‪ -‬התדרת השי " ת לתוך עצם מהלך‬

‫יהדות בלי הקב " ה‬ ‫"‬ ‫בעיית הדור‬

‫ישנה נקודה יסודית שאנו ‪ -‬ציבור ההורים והמתנכים ‪ -‬צריכים לתת‬
‫עליה את הדעת ‪ .‬כמדומני שהבעיה המרכוית של דורנו היא שעל אף שאנו‬
‫כביכול‬ ‫הקב " ה ‪.‬‬ ‫מקיימים את כל מצוות התורה ‪ ,‬איננו חושבים די על‬
‫הקב " ה נשכח מאתנו ‪ .‬לא אני המצאתי את הדבר הזה ‪ ,‬ירמיה הנביא כבר‬
‫ח)‪.‬‬ ‫זעק " תופסי התורה לא ידעוני " (ירמיה ב ‪,‬‬

‫אינני מתכוון לומר שח " ו איננו יודעים שיש אלקים בעולם ‪ .‬אנו מודעים‬
‫מצוותיו ‪.‬‬ ‫היטב למציאותו יתברך ‪ ,‬ומתוך כך אנו גם משתדלים לקיים את‬
‫כוונתי רק לומר שאיננו מתייחסים לקב " ה כביכול בתור אישיות ממשית ‪,‬‬
‫כפשוטו ‪ .‬איננו מקיימים את רצונותיו כמצוות שבין אדם לאבירו [ דבר שהיה‬
‫" רעלך סני‬ ‫ע "א )‬ ‫ראוי שיהיה ‪ ,‬כמבואר ברש " י על דברי הגמ ' ( שבת לא‬
‫זה הקדוש‬ ‫) ‪-‬‬ ‫( משלי כז ‪ ,‬י‬ ‫לחברך לא תעביד " ‪ ' -‬רעך ורע אביך אל תעזוב '‬

‫גם בענין זה מורגשת ירידת הדורות ‪ ,‬וירידה וו ניכרת בשבחתו‬ ‫הוא ] ‪.‬‬ ‫ברוך‬
‫ממנו ‪.‬‬ ‫ובריחוק‬

‫אתן לכם דוגמא ‪ .‬ישנה תופעה מאוד מעניינת בדורנו בנושא של חינוך‬
‫כמשנ " ב משמע שנשים בדורות קודמים לא ידעו לקרוא ( עי ' סי '‬ ‫הבנות ‪.‬‬
‫כיום ישנן ילדות שכבר בגיל ארבע וחצי יודעות לקרוא ‪,‬‬ ‫ג) ‪.‬‬ ‫רעא ס " ק‬

‫ואילו בדורות קודמים אפילו בגילאים מבוגרים הרבה יותר נשים עדיין לא‬
‫!‬ ‫ידעו לקרוא‬

‫כמו כן עצם חיוב הנשים בתפילת שמו " ע אינו ברור ‪ ,‬ועכ " פ הנשים אינן‬
‫צריכות להתפלל את כל התפילה כשלימות כמו הגברים ( עי ' או " ח סי ' קו‬

‫למלמדים ‪.‬‬ ‫נאמר בכנס‬

 ‫יה‬ ‫" כי א ‪ -‬ל חי בקרבכם "‬

‫בשלימות ‪.‬‬ ‫משנ " ב ס " ק ד ) ‪ ,‬אך כיום ב " ה כולן מתפללות את כל התפילה‬
‫אולי לא כולן ‪ ,‬אבל נראה שזה רק ענין של ומן עד שכולן תתפללנה שלש‬
‫ביום ‪.‬‬ ‫פעמים‬

‫אינני בא ‪ ,‬הלילה ‪ ,‬לזלזל במעלה זו שנשים החלו לדעת לקרוא ולהתפלל ‪,‬‬
‫יהיו כאלו שיאמרו‬ ‫?‬ ‫אך מה באמת גרם לכך ש " אכשר דרא " בענין זה‬
‫שהסיבה לכך משום שפעם לנשים לא היה זמן פנוי ‪ ,‬וכיום שישנה‬
‫התקדמות טכנולוגית גדולה [ מכונת כביסה וכו ' ] ‪ ,‬נשאר לנשים זמן פנוי‬
‫לתפילה ‪.‬‬ ‫להקדישו‬

‫לדעתי זוהי טעות גמורה ‪ ,‬והסיבה שבעבר נשים לא התפללו כמו היום‬
‫שונה לחלוטין ‪ .‬שמעתי רעיון נפלא בשם הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן‬
‫שליט " א בענין התפילה ‪ .‬ידוע שבנבואה טמונה קירבה עצומה לקב " ה ‪ .‬בעת‬
‫שהיה הנביא מתנבא ‪ ,‬הוא היה כה מרוכו בקירבה אל הקב " ה ‪ ,‬עד שכביכול‬
‫ואעפי " כ ‪ -‬כך אמר‬ ‫ללכת ‪.‬‬ ‫היה יוצא מדעתו ‪ ,‬ולא היה מסוגל אפילו‬

‫הגראי " ל שליט " א ‪ -‬תפילה ‪ ,‬אפילו במובן הפשוט שלה ‪ ,‬טומנת בחובה‬
‫" ואברהם עודנו עומד‬ ‫‪:‬‬ ‫וראיה לכך מן הפסוק‬ ‫!‬ ‫קירבה גדולה יותר מנבואה‬
‫אברהם נמצא באמצע‬ ‫כב ‪ -‬כג ) ‪-‬‬ ‫לפני ה ' ויגש אברהם ויאמר " ( בראשית יח ‪,‬‬
‫הרי לנו ‪ ,‬כי‬ ‫נוספת ‪.‬‬ ‫גישה משמעותה התקרבות‬ ‫לתפילה ‪.‬‬ ‫נבואה וניגש‬
‫!‬ ‫כתפילה ישנה קירבת ה ' גדולה יותר מאשר בנבואה‬

‫הסבתות שלנו פשוט לא העיזו לגשת לתפילה ‪ .‬הן ידעו היטב מהי קירבת‬
‫!‬ ‫ה ' הטמונה בה ‪ ,‬ומתוך כך יראו מלגשת אליה‬

‫‪.‬‬
‫כמדומני שזהו ההבדל בין הכור שלנו לדורות הקודמים פעם יהודי היה‬
‫חי עם השי " ת ‪ .‬היה מושג של יר " ש בפשוטו ‪ -‬השי " ת נמצא כאן לידי ‪,‬‬
‫הוא רואה אותי ‪ ,‬אוהב אותי ‪ ,‬חושב עלי ‪ ,‬שומע אותי כביכול ‪ ,‬ומשגיח על‬
‫?‬ ‫כל מעשה שלי ‪ .‬התשובה על השאלה מיהו השי " ת ‪ ,‬מה טיבו ומהי גדלותו‬
‫היא נושא בפני עצמו ‪ -‬גדול ‪ ,‬גיבור ונורא ‪ ,‬לית מחשבא תפיסא ביה כלל‬
‫וכו ' וכו ' ‪ .‬אבל החסרון בידיעת עומק נוראות גדלותו יתברך לא משנה את‬
‫במחיצתו ‪.‬‬ ‫העובדה שהשי " ת חי וקיים ואני נמצא‬

‫אנחנו חיים כיום בדור מודרני ‪ ,‬דור המכונות ‪ .‬מגיע זמן תפילת שחרית‬
‫‪ -‬מתפללים שחרית ‪ ,‬מנחה ‪ -‬מנחה ‪ .‬אבל התחושה שהנני עומד לפני אישיות‬
 ‫זצ " ל‬ ‫שיחות הגר " ש פינקוס‬ ‫לו‬

‫ממשית שיש לי עמה עסק ‪ " -‬רבש " ע ‪ ,‬בוקר טוב ‪ ,‬הרבה זמן לא דברתי‬
‫בענין זה ידועים דברי רבי יוחנן בן זכאי‬ ‫לנו ‪.‬‬ ‫תחושה זו חסרה‬ ‫אתך " ‪. . .‬‬
‫' יהי רצון‬ ‫‪:‬‬ ‫אמר להם‬ ‫!‬ ‫' רבינו ברכנו '‬ ‫לו ‪:‬‬ ‫" אמרו‬ ‫פטירתו ‪:‬‬ ‫לתלמידיו בעת‬
‫? !‬ ‫' עד כאן '‬ ‫תלמידיו ‪:‬‬ ‫שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם ' ‪ .‬אמרו לו‬
‫ע "ב) ‪.‬‬ ‫' ולואינו ( ברכות כח‬ ‫‪:‬‬ ‫אמר להם‬

‫כביכול אנו מתקינים בתוכם ' תוכנה '‬ ‫הבנים ‪.‬‬ ‫כך גם נראה אצלנו חינוך‬
‫מעולה [ יותר טובה מאי ‪ -‬פעם ] ‪ ,‬כך שכשיגיע הבוקר ‪ ,‬הצהרים ‪ ,‬או הערב הם‬
‫מתי להתפלל ‪ ,‬מתי להפסיק ‪ ,‬מתי ללמוד ‪,‬‬ ‫לעשות ‪:‬‬ ‫ידעו בדיוק מה עליהם‬
‫‪:‬‬ ‫איך לעשות עם העינים ואיך לכוון ‪ -‬הכל ‪ .‬דבר אחר איננו מלמדים אותם‬
‫!‬ ‫אנחנו פשוט מחנכים בלי השי " ת‬ ‫!‬ ‫לדבר עם השי " ת‬

‫זוהי הסיבה לכך שאנו רואים לפעמים ילד שמקטנותו התחנך במוסדות‬
‫החינוך המעולים ביותר ‪ ,‬שם רכש לעצמו ידיעות מופלאות [ ששה סדרי‬
‫משנה בע " פ וכו ' ] ‪ ,‬וכמו כן התפלל שלש תפילות ביום ‪ ,‬ולפתע בגיל‬
‫שמונה ‪ -‬עשרה הוא ' גולש ' החוצה ותוך זמן קצר פורק מעליו עול תורה‬
‫זוהי תופעה שכל אחד מאתנו לפחות שמע עליה ‪ ,‬והיא נובעת‬ ‫!‬ ‫ומצוות‬
‫מכך שאותו ילד בהיותו ב ' חיידר ' למד תורה והתפלל רק מחמת הפחד‬
‫מאביו ‪ ,‬מהמלמד שלו ‪ ,‬מהמנהל או מהחברים ‪ ,‬אך לא בגלל קשר ישיר לה '‬
‫אלוקי ישראל לא לימדו אותו ולא חינכו אותו שהוא ניצב כל העת לפני‬ ‫‪.‬‬
‫כפשוטו ‪.‬‬ ‫השי " ת ‪,‬‬

‫מרן הגרי " ז זצ " ל כבר אמר זאת במילים‬ ‫חדשה ‪.‬‬ ‫תופעה זו אינה כה‬
‫אחרות ‪ -‬בזמננו אחד יותר והיר ‪ ,‬אחד פחות זהיר ‪ ,‬אבל המושג האמיתי‬
‫כאן‬ ‫החורבנות ‪.‬‬ ‫וזהו היסוד של כל‬ ‫היום ‪.‬‬ ‫של יר " ש כמעט שאינו קיים‬
‫' הנשמה ' מהתורה ‪ ,‬מהתפילה ‪,‬‬ ‫מתחיל הכל וכאן גם נגמר ‪ .‬כי כשמוציאים את‬
‫מהיהודי ‪ ,‬מכל מה שהיהדות באה ללמד אותנו ‪ ,‬נשאר האדם גוף קר חסר‬
‫!‬ ‫תוכן וחסר חיות ‪ ,‬ומכאן ועד להתדרדרות ‪ ,‬רח " ל ‪ ,‬הדרך אינה רחוקה‬

‫רבים מאתנו פשוט מפחדים לדבר על השי " ת [ לא יודעים איך הילד‬
‫מאוד ‪.‬‬ ‫המ חשים כי דבר זה מחייב אותם‬ ‫וכו ' ] ‪.‬‬ ‫יגיב‬

‫וכי השי " ת הנו כמו ‪ ,‬להבדיל אלף אלפי הבדלות ‪ ,‬מכשיר‬ ‫‪:‬‬ ‫ואני שואל‬
‫הקב " ה נמצא תמיד‬ ‫? !‬ ‫רדיו שכשמכבים אותו לפתע הוא מפסיק לדבר‬
‫לז‬ ‫" כי א ‪ -‬ל חי בקרבכם "‬

‫הוא נשאר‬ ‫הסתלק ‪.‬‬ ‫גם כשאתה לא נמצא ‪ ,‬כשאתה ישן ‪ ,‬הוא לא‬ ‫!‬ ‫לידך‬
‫לידך ‪ ,‬חי וקיים לעד ולנצח נצחים ‪ .‬רק אתה הוא זה שמפסיד מהתעלמותך‬
‫ממנו יתברך ‪ .‬אלא שלא קל לחיות עם השי " ת ‪ .‬וזוהי היהדות ' המודרניה '‬
‫מכונה ! ‪. . .‬‬ ‫‪ -‬יהדות של‬

‫מוחשית‬
‫הרבעי' ע‬‫מציאות‬ ‫"‬
‫לפני כמאה שנה חי אדם גדול מאד מגדולי עולם ‪ ,‬אבל לא גדול בתורה ‪,‬‬
‫הלוא הוא סטאלין‬ ‫הדורות ‪.‬‬ ‫מגדולי רשעי כל‬ ‫אחדא ‪.‬‬ ‫אלא גדול בסיטרא‬
‫' גדול ' זה הגדיר לנו כיצד נראית ה ' אידישקייט ' במבט של הסיטרא‬ ‫ימ " ש ‪.‬‬
‫קשה לצטט אותו ‪ ,‬אבל ההגדרה כל כך קולעת שכדאי להביאה כאן‬ ‫אתרא ‪.‬‬
‫' אופיום ' הנו‬ ‫האנשים " ‪.‬‬ ‫" דת היא האופיום של‬ ‫‪:‬‬ ‫וכך הוא אמר‬ ‫אופן ‪.‬‬ ‫בכל‬
‫כלומר ‪ ,‬האלוקות איננה מציאות ממשית ‪ ,‬הקב " ה אינו אישיות‬ ‫הרגעה ‪.‬‬ ‫סם‬
‫שניתן לחיות עמה ‪ ,‬אלא שלפעמים אדם נצרך לחפץ כלשהו שיוכל להיאחז‬
‫בעצם שום דבר לא‬ ‫?‬ ‫‪.‬‬
‫בו הוא לוקח אופיום ופתאום מרגיש טוב מה קרה‬ ‫‪.‬‬
‫הורדם ‪.‬‬ ‫השתנה בפנימיותו ‪ ,‬רק שהוא‬

‫מאמירה מרושעת כזו יוצא רשע מרושע כסטאלין ‪ ,‬שעלה ברשעותו‬

‫אפילו על היטלר ימ " ש ‪ ,‬והגהינם שלו גדול יותר מהגהינם של אותו צורר‬
‫ח)‪.‬‬ ‫ימ " ש ‪ ,‬שהרי " גדול המחטיאו יותר מל ההורגו " ( ספרי דברים כג ‪,‬‬

‫בדורנו ‪ ,‬כשרוצים להרגיש טוב ניגשים להתפלל ואומרים " אוי ‪ ,‬רבונו‬
‫עלינו להחדיר לעצמנו את הידיעה שהשי " ת איננו ' אופיום '‬ ‫עולם " ‪. . .‬‬ ‫של‬
‫חלילה ‪ ,‬אלא מציאות ‪ ,‬ומציאות זו אינה מוגבלת לתפילה ‪ ,‬אלא שכך היא‬
‫הרבש " ע ‪.‬‬ ‫מציאותו של היהודי שהוא חי את חייו ביחד עם‬

‫זהו בעצם עיקר החידוש של היהדות ‪ .‬את הידיעה שהקב " ה הוא מציאות‬
‫אמנם כיום הגוים ' מסתדרים ' ‪ ,‬כביכול ‪ ,‬גמ בלי‬ ‫חידשה ‪.‬‬ ‫קיימת לא היהדות‬

‫השי " ת כלל רח " ל ‪ " -‬אמר נבל בלבו אין אלקים " (תהלים יד ‪ ,‬א ) ‪ ,‬אבל עד‬
‫אלקים ‪.‬‬ ‫כל גוי חפש‬ ‫אלקים ‪.‬‬ ‫לפני כמאה וחמשים שנה כל גוי ידע שיש‬
‫אף אהד לא השב שהוא מסתדר בלי אלקים ‪ .‬השאלה הגדולה בעולם היתה‬
‫האם הבעל הוא האלקים ח " ו ‪ ,‬או מהוה כל הוויות ‪ ,‬אשר‬ ‫‪:‬‬ ‫מיהו האלקים‬
‫האלקים ‪,‬‬ ‫ברא את העולם באינסופיות ‪ -‬הוא‬
‫זצ " ל‬ ‫שיחות הגר " ש פינקוס‬ ‫לח‬

‫לא זהו ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬החידוש של היהדות ‪ -‬שיש אלקים ‪ .‬החידוש של היהדות‬

‫הוא שאדם יכול לחיות עם אלקים כפשוטו ‪ ,‬כמו ידיד ‪ ,‬כמו רע ‪ ,‬כמו אבא ‪,‬‬
‫אח ‪.‬‬ ‫כמו בן ‪ ,‬כמו‬

‫ואני חושב שאנחנו בתור מחנכים צריכים לתת את הדעת על החדרת‬

‫יסוד זה בתלמידנו יותר מהכל ‪ .‬לדעת איך לחנך את עצמנו ואת משפחתנו‬
‫היהודי ‪.‬‬ ‫ואת תלמידנו ‪ -‬להחזיר את השי " ת לתוך עצם מהלך החיים של‬

‫התודה אינה ' תפודה ' לפי מיזזתינו‬

‫הרבש " ע ‪ ,‬אציג בפניכם‬ ‫כדי להמחיש את הצורך ההכרחי בחיים עם‬
‫שנה לפני‬ ‫‪2000‬‬ ‫כולנו יודעים שהתורה הקדושה נבראה‬ ‫עצומה ‪.‬‬ ‫קושיה‬

‫בריאת העולם ‪ ,‬ולפני כארבעת אלפים שנה ניתנה לכלל ‪ -‬ישראל ‪ .‬מי היו אלו‬
‫נביאים ‪.‬‬ ‫דור דעה ‪,‬‬ ‫?‬ ‫שוכו לקבל את התורה‬

‫ולכאורה יש להקשות ‪ ,‬כשם שכשאדם קונה לעצמו בגד ‪ ,‬מעיל ‪ ,‬עליו‬

‫להתאים אותו למידותיו ‪ ,‬ולא לקנות מעיל שמידותיו מתאימות לעוג מלך‬
‫הן לכאורה התורה ' תפורה ' על פי‬ ‫‪:‬‬ ‫הבשן ‪ ,‬כך גם לענין התורה הקדושה‬
‫מידותיהם של התנאים הקדושים כר ' עקיבא ‪ ,‬ר ' טרפון ‪ ,‬ר ' ישמעאל ‪ ,‬רבן‬
‫‪.‬‬
‫שמעון בן גמליאל וכו ' כיצד יתכן ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬שאותה תורה שמתאימה לתנאים‬
‫? !‬ ‫מתאימה גם לנו ולמידותינו השפלות‬

‫על הצדיק ר ' וונדל מסלאנט מסופר [ כך הובא בכתבי הצריק‬ ‫‪:‬‬ ‫לדוגמא‬
‫שהיה ישן עם כפפות על ידיו כדי שכשיקום בבוקר לא יצטרך‬ ‫וונדל ]‬ ‫ר'‬
‫להמתין עד שיטול את ידיו ‪ ,‬ויובל מיד להתחיל ללמוד תורה מאחר וידיו‬
‫וכותב שם ר ' זונדל ‪ ,‬שמיד כשגומר אדם את‬ ‫הלילה ‪.‬‬ ‫היו שמורות כל‬
‫התעסקותו בענייני פרנסתו ‪ ,‬ירוץ ללימוד התורה ‪ ,‬כי על כל רגע של ביטול‬
‫לשון כזו‬ ‫!‬ ‫תורה הריהו ככופר בכל התורה כולה ואין לו חלק לעולם הבא‬
‫האם גם לנו ישנה שייכות כלשהי לדיבורים‬ ‫זונדל ‪.‬‬ ‫'תפורה ' בדיוק על ר '‬
‫אלו ‪ ,‬שכל רגע של ביטול תורה גורם לאדם להיחשב ככופר בכל התורה‬
‫? !‬ ‫כולה‬

‫דוגמא נוספת ‪ :‬מספרים על מרן הח " ח זצ " ל שהיה רגיל להתבודד ולערוך‬
‫לעצמו חשבון הנפש ‪ .‬פעם אחת ר ' נפתלי טרופ ועוד אחד מתלמידיו שמעו‬
 ‫לט‬ ‫" כי א ‪ -‬ל חי בקובעם "‬

‫" ר ' ישראל מאיר מת ‪ ,‬אוי אוי ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫דרך החלון איך הח " ח מתבודד ומציג כך‬
‫ואז החל לתאר את מה‬ ‫ללויה ‪.‬‬ ‫איזה צדיק היה ‪ ,‬כל אנשי העיירה באו‬
‫שאלוהו ‪,‬‬ ‫? ‪-‬‬ ‫' אתה ר ' ישראל מאיר מראדין '‬ ‫‪:‬‬ ‫שיתרחש עמו בהגיעו לבית דין‬

‫'מאימתי‬ ‫‪:‬‬ ‫' טוב ‪ ,‬בוא נבחן אותך ונראה מה אתה יודעי ‪ .‬והוא התחיל לומר‬
‫דף ‪.‬‬ ‫קורין ק " ש של ערבית ' בבקיאות נפלאה גמ ' רש " י ותוס ' דף אחרי‬
‫אחרי כמה זמן הוא נתקע ‪ .‬הוא הגיע למילה כלשהי ולא היה יכול להמשיך‬
‫? !‬ ‫טפה סרוחה ‪ ,‬איפה היית ‪ ,‬מה עשית עם החיים שלך ' "‬ ‫!‬ ‫הלאה ‪ ' .‬אוי ואבוי‬
‫ר ' נפתלי עקב היותו רך‬ ‫!‬ ‫ואז נשמעו בכיות נוראות וזעקות עד לב השמים‬
‫לב ברח משם מיד ‪ ,‬אבל תלמידו נשאר במקום לשמוע את כל ה ' הצגה ' עד‬
‫סופה בתוך כל הצעקות והבכיות נתן הח " ח צעקה [ אינני יודע בשם מי‬ ‫‪.‬‬
‫שילך‬ ‫!‬ ‫הוא חי‬ ‫מת ?‬ ‫" הוא חי או‬ ‫מעלה ] ‪:‬‬ ‫‪ -‬בשם עצמו או בשם ב " ר של‬
‫הנפש ‪.‬‬ ‫ואז הוא גמר את חשבון‬ ‫!‬ ‫ללמוד "‬

‫הוא‬ ‫בחז " ל ‪.‬‬ ‫הנהגה זו של הח " ח זצ " ל מבוססת על דברים מפורשים‬
‫‪.‬‬
‫פשוט החיה לעצמו את דברי חז " ל גם אנחנו מאמינים שיבחנו אותנו אך‬ ‫‪.‬‬
‫האם‬ ‫?‬ ‫האם ישנו כאן מישהו שחושב שהרברימ מתאימים לו ‪ ' ,‬תפורים ' עליו‬
‫יוכל אי מי מאתנו לעמוד במבחן של ב " ד של מעלה כפי שעשה זאת‬
‫הן כשרק נתחיל לצטט " מאימתי קורין ק " ש של ערבית " תתחלנה‬ ‫? !‬ ‫הח " ח‬
‫הבושות ‪. . .‬‬
‫בהיותי בחור בן‬ ‫בחיי ‪.‬‬ ‫אספר לכם על שני רגעים של אור שהיו לי‬
‫עשרים למדתי בישיבת בריסק בירושלים ‪ .‬ליד הישיבה ‪ ,‬בקירבת מקום ‪ ,‬היתה‬
‫חנות של חומרי בנין ‪ ,‬ובעל החנות ‪ -‬יהודי פשוט ‪ ,‬בעל ‪ -‬בית ‪ -‬היה תמיד‬
‫אומר לי " שלום ‪ ,‬בוקר טוב " פעם אחת הוא פנה אלי כשאלה ‪ " :‬אתה לומד‬ ‫‪.‬‬
‫ואני ברוב‬ ‫כמי " ?‬ ‫כן הגד נא לי ‪ ,‬רב אחא ורבינא ‪ ,‬הלנה‬ ‫‪.‬‬ ‫?‬ ‫בישיבת בריסק‬

‫מי " ‪. . .‬‬ ‫טפשותי עניתי לו ‪ " :‬אינני זוכר ‪ ,‬אבל אומר לך אביי ורבא הלכה כמו‬
‫" אוי ואבוי ‪ -‬נבהל אותו יהודי ‪ -‬בחור ישיבה ‪ ,‬לומד בישיבת בריסק ‪ ,‬והוא‬
‫תחושת כאב לב כמו‬ ‫מי " ? ! ‪. . .‬‬ ‫בא ללמד אותי אביי ורבא הלכה כמו‬
‫שנשמעה מאותו יהודי באומרו מילים אלו ‪ ,‬מעולם לא שמעתי ‪ .‬היה זה רגע‬
‫בחיי ‪.‬‬ ‫אחד של אור‬

‫בתקופה שלמדתי באמריקה בישיבת‬ ‫‪:‬‬ ‫רגע מאיר נוסף שהיה לי בחיי‬
‫שיחות הגריש פינקוס זצ "ל‬ ‫מ‬

‫בית התלמוד ‪ ,‬אצל מו " ר הגאון ר ' לייב מאלין זצ " ל ‪ ,‬הגעתי פעם לא " י כדי‬
‫‪.‬‬
‫לפגוש את ראש ישיבת מיר הגאון ר ' לייזר יודל זצוק " ל הכנתי דבר תורה‬
‫הפגישה ‪.‬‬ ‫כדי לומר לראש הישיבה בעת‬

‫כשנכנסתי לר ' לייזר יודל ישב אצלו הגר " י רודרמן וצ " ל ‪ ,‬ראש ישיבת‬
‫נר ישראל בבאלטימור ‪ ,‬ושניהם שוחחו על כך שבישיבות של היום לא‬
‫לומדים מספיק ‪ ,‬לא זוכרים את החומר הנלמד ‪ ,‬ומה יהיה הסוף וכו ' ‪ .‬אמרתי‬
‫לו את שמי ואת שם אבי שלמד בסיר ‪ ,‬וכך ‪ ,‬בעודו ממשיך לדבר עם הרב‬
‫" מה אתה לומד " ? ‪ " -‬מסכת קידושין "‬ ‫‪:‬‬ ‫רודרמן ‪ ,‬הוא פונה אלי ושואל אותי‬
‫" אתה רואה ‪ -‬הוא ממשיך לדבר‬ ‫חג' ‪.‬‬ ‫" בדף‬ ‫?‬ ‫" היכן אתה אוחז "‬ ‫עניתי ‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫" ברצוני‬ ‫חג' ‪.‬‬ ‫אתו ‪ -‬בחור ישיבה ‪ ,‬כבר למד זמן שלם והגיע בסה " כ עד דף‬
‫לומר דבר תורה " ‪ -‬אמרתי בחשש ‪ " .‬אין צורך בדבר תורה ‪ -‬ענה לי בקפידה‬
‫‪ -‬אבחן אותך על סוגיא אחת ממך שלמדה " ‪ .‬לדאבוני לא ידעתי להשיב‬
‫על שאלחו ‪ ,‬והוא גער בי ‪ " :‬עליך ללמוד דף גמרא כמו שצריך ‪ ,‬ולא לומר‬

‫עצמי ‪. . .‬‬ ‫באותה שעה לא ידעתי היכן לשים את‬ ‫תורה " ! ‪. . .‬‬ ‫חידושי‬

‫והרי אנו לא מדברים על בחינה של ראש ‪ -‬ישיבה ‪ ,‬אלא על בחינה של‬

‫ב " ר של מעלה ‪ ,‬כמו שנבחנו אביי ורבא ‪ .‬ואני שואל ‪ :‬כיצד יתכן שאת אותה‬
‫וכי את אותה בחינה‬ ‫אותנו ?‬ ‫בחינה שבוחנים את ר ' עקיבא איגר בוחנים גם‬
‫בפנינו ‪.‬‬ ‫זוהי השאלה הניצבת‬ ‫? !‬ ‫שנותנים לכתה ח ' נותנים לכתה א '‬

‫ישנה תוספתא מבהילה ‪ ,‬שאפילו‬ ‫‪:‬‬ ‫דוגמא נוספת ואחרונה לחירוד השאלה‬
‫חריפים ‪.‬‬ ‫הח " ח חשש לצטט אותה בספרו ‪ ,‬כי הוא סבר שהדברים יותר מדי‬
‫אבל אני אינני חושש להביאה כאן ‪ ,‬כי הרי היום זהו דור של מכונות ‪ ,‬של‬
‫מתוספתא ? ! ‪. . .‬‬ ‫אבנים ‪ .‬וכי ראיתם פעם אבן שנשברה‬

‫וכך נאמר בתוספתא ( פאה א ‪ ,‬ב ) ‪ " :‬על אלו דברים נפרעין מן אדם‬

‫על ע " ז ועל גילוי עריות ועל‬ ‫?‬ ‫בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא‬

‫דברים אלו שנכתבו לפני‬ ‫כולם " ‪.‬‬ ‫שפיכות דמים ‪ ,‬ועל לשון הרע כנגד‬
‫כאלפיימ שנה ' תפורים ' בדיוק על ר ' עקיבא ‪ ,‬על ר ' חייא ‪ ,‬על רב ושמואל‬
‫כיצד יתכן שחז " ל הק ' דורשים מאתנו להסתדר עם דברים‬ ‫? !‬ ‫וכו ' ‪ .‬אבל עלי‬
‫? !‬ ‫שמתאימים לגדולי התנאים‬
 ‫מא‬ ‫" כי א ‪ -‬ל חי בקרבכם "‬

‫הצלחה תיתכן רק עם סייעתא דשמיא‬

‫אלא באמת כל הקושיות הללו נכונות ‪ ,‬הן אמת לאמיתה ‪ :‬התורה שניתנה‬
‫מי‬ ‫לקיימה ‪.‬‬ ‫לנו ' תפורה ' על גדולי התנאים ‪ ,‬ואין לנו כלל את הכוחות‬
‫שסבור שיוכל בכוחות עצמו לקיים את התורה הזו פשוט אינו יודע על‬
‫אפשרית ‪.‬‬ ‫מה מדובר ‪ .‬זוהי משימה בלתי‬

‫?‬ ‫כיצד בכל אופן יכולים אנו לזכות ללמוד ולקיים את התורה הקדושה‬

‫הענין יתבאר על פי משל שהוא מעשה שהיה ‪ .‬בבית חולים אחד היה‬
‫מחסור של רופאים מתוך כך באחת המחלקות שהיתה קשה מאוד ואושפזו‬ ‫‪.‬‬
‫בה חולים מסוכנים ‪ ,‬אשר דרשו לפחות ארבעה רופאים בלילה ‪ ,‬העמידו רק‬
‫" האחריות על בריאותם ועל‬ ‫‪:‬‬ ‫רופא אחד ‪ -‬אך הזהירו אותו אזהרה חמורה‬
‫חייהם של חולים מסוכנים אלו נתונה בידך ‪ .‬והיה אם הלילה יעבור בשקט ‪,‬‬
‫די בטיפולך כרופא יחיד ‪ .‬אבל דע לך שאמ פלוני יתעורר ויתחיל לצעוק ‪,‬‬
‫אתה‬ ‫ובוהו ‪.‬‬ ‫הוא עלול להעיר את כל המחלקה ואז ישרור במקום תוהו‬
‫ישנו חולה אחד המחובר למכשיר חמצן ‪ ,‬ואם חלילה‬ ‫תסתדר ‪.‬‬ ‫פשוט לא‬
‫לשני יש צורך לבדוק את האינפוזיה‬ ‫!‬ ‫תארע תקלה כלשהי ‪ -‬הוא ימות‬
‫אל תסמוך על עצמך בשום אופן במקרה כזה ‪ ,‬אלא צלצל מיד‬ ‫וכו ' ‪.‬‬
‫למרכזיה לבקש עורה ‪ ,‬אנו נדאג כבר לשלוח באופן מיידי שנים ‪ -‬שלשה‬
‫לך " ‪.‬‬ ‫רופאים שיעזרו‬

‫אותו פלוני קם והעיר אתו את כל‬ ‫ארע ‪:‬‬ ‫ואכן ‪ ,‬כצפוי ‪ ,‬כך בדיוק‬
‫המחלקה הרופא רץ ממיטה למיטה במסירות נפש ‪ ,‬אך לאותו חולה שהיה‬ ‫‪.‬‬
‫חי ‪.‬‬ ‫מחובר למכשיר החמצן הוא לא הספיק להגיע ‪ ,‬והלה שבק חיים לכל‬
‫כבדים ‪.‬‬ ‫היה תוהו ובוהו ואירעו אסונות‬ ‫‪:‬‬ ‫חולה אחר חש ברע ‪ ,‬בקיצור‬

‫כשהוא עמד‬ ‫מהעבודה ‪.‬‬ ‫אותו רופא הועמד למשפט ואף פיטרו אותו‬

‫לפני השופט הסביר לו בטוב טעם איך שלא היה יכול להסתדר לבד‬
‫במחלקה שבדר " כ נדרשים בה ארבעה רופאים ‪ " -‬רצתי ממיטה למיטה‬
‫? !‬ ‫במסירות נפש ‪ ,‬ממש השתדלתי בכל הכוחות ‪ .‬מה אעשה שלא הסתדרתי "‬
‫טען הרופא בלהט " נכון ‪ -‬ענה לו השופט ‪ -‬לא היית יכול להסתדר לבד ‪,‬‬ ‫‪.‬‬
‫!‬ ‫זוהי פשיעה שאין כדוגטתה "‬ ‫? !‬ ‫אך מדוע לא הרמת טלפון לבקש עזרה‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫מב‬

‫זוהי גם התשובה לשאלתנו ‪ .‬נכון ‪ ,‬אין שום אפשרות ' להסתדר ' עם התורה‬
‫אבל הטענה על האדם‬ ‫יאוש ‪.‬‬ ‫אדם ‪ ,‬כביכול ‪ ,‬נתון במצב של‬ ‫לנו ‪.‬‬ ‫שניתנה‬
‫‪:‬‬ ‫היא ‪ :‬אם אתה לא מסתדר ‪ ' -‬תרים טלפון ' ‪ ,‬תפנה אל הקב " ה בבקשת עורה‬

‫!‬ ‫" רבש " ע אינני מסתדר לבד ‪ ,‬אנא ממך ‪ -‬עזור לי ‪ ,‬תן לי סייעתא דשמיא "‬
‫וכשהקב " ה עוזר ומעניק לאדם סייעתא דשמיא ‪ ,‬הכל‬ ‫לו ‪.‬‬ ‫והקב " ה יעזור‬
‫לגמרי ‪.‬‬ ‫נראה אחרת‬

‫כך גם בענין התפילה ‪ .‬הן פעמים רבות לפני שאדם ניגש להתפלל שמו " ע‬
‫הוא מתכנן להתפלל ב " רפאנו " על קרוב שאינו חש בטוב ‪ ,‬כ " כרך עלינו "‬
‫על בנו העומד לפני חתונה ‪ .‬יש לו תכנון שלם על מה לכוין ב " השיבנו "‬
‫הוא מתחיל להתפלל ‪ ,‬ולפתע הוא מוצא את עצמו בנתקע‬ ‫וב " סלח לנו " ‪.‬‬
‫והתופעה חוורת על עצמה‬ ‫תוהה ‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫?‬ ‫הגעתי לכאן "‬ ‫בשופר " ‪ " . . .‬איך‬
‫לכוון‬ ‫מדוע איננו מצליחים‬ ‫?‬ ‫איך קורה כזה דבר‬ ‫ובזמעריב ' ‪.‬‬ ‫ב ' מנחה '‬
‫?‬ ‫בתפילה‬

‫אנו רגילים להתחיל לכוין‬ ‫לדעתי הדבר נובע מסיבה אחת ויחידה ‪. .‬‬
‫עלינו‬ ‫!‬ ‫וזוהי טעות חמורה‬ ‫ב " ברוך אתה ה ' אלוקינו ואלוקי אבותינו " ‪.‬‬
‫להתחיל לכוון ב " ה ' שפתי תפתח " ‪ " -‬רבש " ע אינני יכול להתפלל לבדי‬
‫רק אם אתה ה ' תפתח לי את השפתיים‬ ‫כאבן ‪.‬‬ ‫תפילת שמו " ע ‪ ,‬לבי קשה‬
‫אוכל להתפלל כראוי ‪ ,‬כפי שהייתי רוצה " ‪ .‬רק כך ניתן להצליח בחיים ‪ ,‬בלי‬
‫רבר ‪.‬‬ ‫השי " ת א " א לעשות‬

‫סיוע על כל צעד ושעל‬

‫והנה ישנם אנשים שיודעים את הסוד הזה ‪ ,‬אך אעפי " כ יש להם טעות‬
‫כוונתי ‪.‬‬ ‫ואבאר את‬ ‫הענין ‪.‬‬ ‫מסויימת ‪ ,‬כי הם עריין לא ירדו לסוף‬

‫במכונית ישנו חלק הנקרא מצבר ‪ -‬בטריה‬ ‫?‬ ‫משל למה הדבר דומה‬
‫פעמים כשמגיע בעל המכונית בבוקר ‪ ,‬הוא מגלה‬ ‫המנוע ‪.‬‬ ‫המפעילה את‬
‫הלילה ] ‪.‬‬ ‫להפתעתו שהבטריה גמורה [ כגון שהאורות של המכונית דלקו כל‬
‫מבקשים מאדם‬ ‫‪:‬‬ ‫ישנה עצה לכך‬ ‫?‬ ‫כיצד מדליקים את המנוע במצב כזה‬
‫לעבוד ‪.‬‬ ‫בעל כח שיתן דחיפה חזקה למכונית ועי " ז לפתע המנוע מתחיל‬
 ‫‪,,‬‬
‫מג‬ ‫חי בקרבכם "‬ ‫‪.‬‬
‫א ל‬ ‫כי‬

‫או אז פותח בעל המכונית את החלון ‪ ,‬אומר להבירו בנימוס " תודה רבה " ‪,‬‬
‫עצמו ‪.‬‬ ‫וממשיך לנסוע בכוחות‬

‫במכונית עצה זו טובה מאוד ‪ ,‬אבל במה שנוגע לעצמנו ולעבודתנו‬

‫הרוחנית ‪ ,‬הנוהג כך טועה טעות חמורה ‪ .‬אדם מתחיל את חייו מכלום ‪ ,‬הוא‬
‫דחיפה ‪.‬‬ ‫נותן לנו‬ ‫?‬ ‫מה עושה הקב " ה‬ ‫!‬ ‫" רבש " ע ‪ ,‬אינני יכול לזוז "‬ ‫‪:‬‬ ‫זועק‬
‫והנה ברגע שהוא חש שה ' מנוע ' התחיל ' לעבוד ' ‪ ,‬הוא מיד אומר " שלום "‬
‫עצמו ‪.‬‬ ‫לרבש " ע ‪ ,‬וסבור כי מכאן והלאה הוא יוכל להסתדר לבד בכוחות‬
‫!‬ ‫עליך לדעת כי לא רק שאין לך ' בטריה ' ‪ ,‬אין לך ' מנועי‬ ‫!‬ ‫וזוהי טעות‬
‫הקבר ‪.‬‬ ‫אתה נזקק לכך שהקב " ה ידחוף אותך קדימה משעת הלידה ועד‬
‫!‬ ‫ואם הוא יעזוב אותך ‪ ,‬ולו לרגע קט ‪ ,‬לא תוכל לזוז מילימטר אחד ממקומך‬
‫יש להחזיק את ההגה ‪ ,‬וכל רגע לשאול את הקב " ה להיכן לפנות ‪ -‬ימינה‬
‫ומה שיאמר לך תעשה ‪ .‬אבל את הדחיפה קדימה רק הוא נותן‬ ‫?‬ ‫או שמאלה‬
‫" כי א ‪ -‬ל חי בקרבכם "‬ ‫חיים ‪.‬‬ ‫כך ניתן לחיות בעוה " ז ‪ ,‬ובלי זה אין‬ ‫לך ‪.‬‬
‫י) ‪.‬‬ ‫( יהושע ג ‪,‬‬

‫לא נכון רק בדורנו ‪ ,‬כך היתה המציאות מאז ומעולם ‪.‬‬ ‫למען האמת זה‬
‫וחבריו התורה היתה גדולה ונוראה ‪ -‬תורת השי " ת ‪ .‬את‬ ‫גם כלפי ר ' עקיבא‬
‫התפילין שאנו מניחים כביכול גם הקב " ה מניח ‪ " -‬אשר קדשנו במצוותיו " ‪,‬‬
‫איך בכל אופן ר ' עקיבא‬ ‫הכשן ‪. . .‬‬ ‫ומידתם כלפינו היא כמידת עוג מלך‬
‫" רבש " ע ‪ ,‬אינני יכול לזוז ‪ ' ,‬ה '‬ ‫‪:‬‬ ‫הוא בא לפני השי " ת והתחנן‬ ‫?‬ ‫הניח תפילין‬
‫שפתי תפתח ' ‪ ' ,‬אשר קדשנו במצוותיו וצונו להניח תפילין "' ‪ ,‬ואז ‪ ,‬עם‬
‫כראוי ‪.‬‬ ‫סייעתא דשמיא ‪ ,‬הוא הצליח להניח תפילין‬

‫אם לא נלמד זאת‬ ‫!‬ ‫הא " ב של הכל‬ ‫היהודי ‪.‬‬ ‫זוהי התכנית של כל חיי‬
‫לעצמנו ‪ ,‬וננחיל את הרברים גם לתלמידנו ‪ ,‬לא התחלנו לקיים את חובתנו‬
‫כיהודים ‪.‬‬
‫אני ונכר שבהיותי אברך צעיר ‪ ,‬נכנס אלי בחור נחמד ‪ ,‬וערך בפני חשבון‬
‫מפורט כיצד תוך חמש שנים הוא ידע את הש " ס היטב ‪ " :‬כל ערב במשך‬

‫שלישית‬ ‫חזרה‬ ‫אעשה‬ ‫אח " כ‬ ‫עליו ‪,‬‬ ‫אחזור‬ ‫למחרת‬ ‫דף ‪,‬‬ ‫אלמד‬ ‫שעתיים‬

‫בוריו ‪.‬‬ ‫בקיצור תוך חמש שנים הוא ידע את הש " ס על‬ ‫וכויר ‪. . .‬‬ ‫ורביעית‬

‫" בוא ואני‬ ‫בחור ‪.‬‬ ‫נעלב אותו‬ ‫? ‪-‬‬ ‫" מדוע הנך צוחק "‬ ‫וצחקתי ‪.‬‬ ‫ואני ישבתי‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫מד‬

‫אדם שיש לו בסה " כ דירה‬ ‫‪:‬‬ ‫אומר לך חשבון פשוט ‪ -‬עניתי לו ‪ -‬לדוגמא‬
‫בת חדר וחצי ‪ -‬חמשים מ " ר ‪ ,‬בתוכה הוא מאכלס שנים ‪ -‬עשר ילדים ‪ ,‬אם‬
‫? !‬ ‫יקבל במתנה ספה שרוהבה עשר מטר ‪ ,‬היכן הוא יכניס אותה "‬

‫לאיזה‬ ‫אותו ?‬ ‫נניח שהצלחת לגמור ללמוד את כל הש " ס ‪ .‬היכן תכניס‬

‫אם‬ ‫אדם ‪.‬‬ ‫אין שום אפשרות להכניס את הש " ס לתוך ראש של בן‬ ‫?‬ ‫ראש‬
‫יש כאן מישהו שחושב שבאפשרותו ללמוד את כל הש " ס הוא פשוט אינו‬
‫הש " ס ‪. . .‬‬ ‫יודע כיצד נראה‬

‫" אנא ממך ‪ ,‬הכנס לי בתוך‬ ‫‪:‬‬ ‫לבקש מהרבש " ע‬ ‫‪:‬‬ ‫ישנה עצה אחת ויחידה‬
‫אני לומד דפי גמרא רבים ‪ ,‬אתה הכניסם אחד אחד ‪ .‬רק‬ ‫הש " ס ‪.‬‬ ‫ראשי את‬
‫אבל אס לא‬ ‫דבר " ‪.‬‬ ‫בלעדיך אינני מסוגל לעשות‬ ‫חברותא ‪.‬‬ ‫אתך אני לומד‬
‫ורבותי ‪.‬‬ ‫יאמר כך ‪ " ,‬דאס איו נישט געלערנט " ‪ -‬זה לא נקרא לימוד ‪ ,‬מורי‬
‫!‬ ‫הכל צריך להיעשות אך ורק עם השי " ת‬

‫מלמר שלפני שנכנס לכיתתו אינו נעצר ‪ ,‬מניח‬ ‫למחנכים ‪.‬‬ ‫כך גם בנוגע‬
‫" רבש " ע ‪ ,‬הופקדו בידי נשמות יהודיות ‪ ,‬אינני נכנס‬ ‫‪:‬‬ ‫ידו על המזוזה ואומר‬
‫אא " כ גם אתה תיכנס עמי וחנחני בדרך אמת " ‪ ,‬אסור לו לעסוק‬ ‫לכיתה‬
‫!‬ ‫במקצוע המלמדות‬

‫כולם אמרו‬ ‫וכו ' ‪.‬‬ ‫רבי עקיבא ‪ ,‬ר ' ברוך בער‬ ‫‪:‬‬ ‫כך נהגו כל גדולי עולם‬
‫!‬ ‫" רבש " ע ‪ ,‬אם אינך מסייע בעדי ‪ ,‬איני נכנס למסור שיעור "‬ ‫‪:‬‬ ‫לפניו יתברך‬

‫תהלתך " ‪.‬‬ ‫" ה ' שפתי תפתח ופי יגיד‬

‫מתחיל ‪.‬‬ ‫זוהי אינה הגדלות של היהודי ‪ .‬זהו הא " ב של יהודי ‪ ,‬כאן הוא‬

‫שבת קודש ‪ -‬יומו של הקב " ה‬

‫?‬ ‫' לפגוש ' כביכול את השי " ת ‪ ,‬לחוש בקירבתו יתברך אלינו‬ ‫היכן ניתן‬
‫השי " ת נמצא‬ ‫שם ‪.‬‬ ‫כשבית ‪ -‬המקדש היה קיים ניתן היה כביכול לפוגשו‬
‫השנה ‪.‬‬ ‫בביהמ " ק ‪ ,‬ומי שזוכה להגיע לשם יזכה לסייעתא דשמיא למשך כל‬
‫בשבת ‪ -‬קודש ‪.‬‬ ‫היום ‪ ,‬שאין לנו ביהמ " ק ‪ ,‬פוגשים אותו‬

‫בדברי הבאים אנסה להבהיר ‪ ,‬ששתי סוגיות אלו ‪ -‬שבת ‪ -‬קודש והאופן‬
‫סוגיא ‪.‬‬ ‫לחיות עם הרבש " ע חיים פשוטים ממשיים ‪ -‬הם בעצם אותה‬
‫מה‬ ‫" כי א ‪ -‬ל חי בקרבכם "‬

‫כשנבחן ילד בכתה ח '‬ ‫השבת ‪.‬‬ ‫בזמננו הוזנח מאוד לימוד עניינה של‬
‫פסח ‪ -‬זמן חרותנו ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫נראה שאת עניינם של כל החגים הוא יודע במדוייק‬
‫שבועות ‪ -‬זמן מתן תורתנו וכו ' ‪ ,‬וכמו שאנו אומרים בנוסח התפילה " ותתן‬
‫לנו ה ' אלוקינו באהבה את יום חג פלוני הזה " ואחריו מפורש איזה זמן‬
‫מהי ההגדרה‬ ‫דיו ‪.‬‬ ‫אך בעניינה של השבת הדברים אינם ברורים‬ ‫הוא ‪.‬‬
‫אם היינו באים לנסח את תפילת השבת ‪ ,‬כיצד היינו‬ ‫?‬ ‫המדוייקת של השבת‬
‫זמן‬ ‫‪t‬‬ ‫באהבה את יום השכת הזה ‪.. " tDT ,‬‬ ‫" ותתן לנו ה ' אלוקינו‬ ‫?‬ ‫אומרים‬
‫" ומן אכילת געפילטע פיש " ? ! ‪. . .‬‬ ‫של מה ? " זמן אכילת טשולנט " ‪,‬‬

‫שבת בהגדרה הנכונה היא יומו של הקב " ה ‪ .‬לא יום של דביקות בקב " ה ‪,‬‬
‫אצל‬ ‫קינות ‪.‬‬ ‫לדוגמא ‪ ,‬לפני שבועיים קראנו‬ ‫עצמו ‪.‬‬ ‫אלא יום של הקב " ה‬
‫זוהי‬ ‫וכו ' ] ‪.‬‬ ‫האשכנזים הקינות מתחילות במלה " שבת " [ " שבת סורו מני "‬
‫מילה נוראה ‪ .‬מתיישבים על הרצפה ואומרים " שבת " ‪ -‬בחורבן בית ‪ -‬המקדש‬
‫עוכרי " ‪.‬‬ ‫" סורו מני שמעוני‬ ‫!‬ ‫הכל נגמר‬

‫בעולם ‪.‬‬ ‫זהו עניינה של ה " שבת " ‪ -‬יום שבו הכל נגמר ‪ ,‬אין שום דבר‬
‫" ונשגב ה ' לבדו‬ ‫לבדו ‪.‬‬ ‫הקב " ה‬ ‫? ‪-‬‬ ‫וכשאין שום דבר ‪ ,‬מה בכל אופן ישנו‬
‫יז ) ‪.‬‬ ‫ביום ההוא " ( ישעיה ב ‪,‬‬

‫ביום זה ‪ ,‬שבו הכל מתבטל ‪ ,‬יושב לו היהודי במרפסת ביתו רגוע ונינוח ‪,‬‬
‫עוכר‬ ‫יותר ! ‪. . .‬‬ ‫ופשוט מתענג על מאכלים ומשקאות ערבים ‪ .‬לא פחות ולא‬
‫בחוץ שרב ‪ ,‬העגבניות שלך‬ ‫? !‬ ‫" יעקב ‪ ,‬אתה משוגע‬ ‫‪:‬‬ ‫שם הגוי וצועק לעברו‬
‫כלום " ! ‪. . .‬‬ ‫מתייבשות ‪ ,‬רד מהר לגינה ותשקה אותן לפני שלא יישאר לך‬
‫" איוון ‪ ,‬אינני יכול להסביר לך ‪ ,‬אבל היום אין‬ ‫‪:‬‬ ‫עונה לו יעקב ברוגע‬
‫ישנו רק קודשא‬ ‫!‬ ‫‪.‬‬
‫עגבניות ואין גינה ‪ ,‬אין בנקים וריביות ואין גמח " ים כלום‬
‫!‬ ‫בריך הוא "‬

‫הכל בטל ומבוטל ‪ .‬אם קוב " ה ירצה שאני אוכל‬ ‫השבת ‪:‬‬ ‫זהו עניינה של‬
‫ביום זה הקב " ה מופיע כביכול‬ ‫אשתה ‪.‬‬ ‫‪ -‬אוכל ‪ ,‬אם הוא ירצה שאשתה ‪-‬‬
‫בכבודו ובעצמו ‪ .‬לכן יום זה נקרא " מקור הברכות " ‪ -‬ברכתם של כל ששת‬
‫השבת ‪.‬‬ ‫ימי המעשה טמונה ביום‬

‫נמצא ‪ ,‬אם כן ‪ ,‬שהזמן המיוחד שבו אנו ‪ ,‬כביכול ‪ ,‬תופסים את הקב " ה‬
‫אנא ‪ ,‬בוא עמי " ‪ -‬הוא יומ‬ ‫!‬ ‫" רבש " ע ‪ ,‬לעולם לא אעזוב אותך‬ ‫‪:‬‬ ‫ואומרים‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫סו‬

‫זהו יום שבו אין שום דבר ‪ -‬לא ' ניזנס ' ולא פרנסה ‪ ,‬רק‬ ‫שבת ‪ -‬קודש ‪.‬‬
‫יום אפשר לפגוש את השי " ת ‪ ,‬וממנו להתברך לשאר כל‬ ‫השי " ת ‪ .‬באותו‬
‫הימים ‪.‬‬
‫אפילו בימים טובים ‪-‬‬ ‫המוערים ‪.‬‬ ‫כוו ברכה מופלאה לא מצינו בשאר‬

‫" זמן חוותנו " ‪ " ,‬זמן מתן תורתנו " ו " זמן שמחתנו " ‪ ,‬אחרי כל הקרבנות מובא‬
‫" ושעיר עזים אחד לחטאת " ‪ -‬גם ביום קדוש כזה‬ ‫‪:‬‬ ‫דבר שקצת מעיק לנו‬
‫עוונותנו ‪.‬‬ ‫אנו נוקקים לכפרה על‬

‫אמנם כל וה ביו " ט ‪ ,‬אבל בשבת ‪ -‬קודש אין שעיר עזים ‪ ,‬רק " וביום השבת‬

‫ישראל ‪.‬‬ ‫שני כבשים בני שנה תמימים " ‪ -‬אחד כנגד השי " ת ואחר כנגד עם‬
‫השי " ת כביכול אומר לנו בשבת " אחותי רעיתי יונתי תמתי " ‪ .‬זהו זמן שכולו‬
‫אהבה ‪.‬‬
‫ע " י שזוכרים שהיום שבת ‪ " -‬זכור את יום‬ ‫?‬ ‫איך זוכים לשבת ‪ -‬קורש‬
‫מיוחדים ‪. . .‬‬ ‫ע " י הכנת מאכלים‬ ‫?‬ ‫השבת לקדשו " ‪ .‬וכיצד מתכוננים לשבת‬

‫הן כדי לזכות ברין ר " ה צריכים לתקוע‬ ‫הדבר ?‬ ‫כיצד יתכן‬ ‫‪:‬‬ ‫ואני שואל‬
‫כך גם הלולב ‪ ,‬המצה ושאר חפצי‬ ‫עצום ‪.‬‬ ‫בשופר ‪ ,‬שכידוע טמון בו כח‬
‫לא‬ ‫הוא ‪:‬‬ ‫התירקן‬ ‫? !‬ ‫המצוות ‪ .‬אבל כיצד ע " י אכילת מאכלים ווכים לשבת‬
‫ע " י המאכל זוכים אין שום כלי שיכולים לזכות על ידו בשבת ‪ .‬זוהי מתנה‬ ‫‪.‬‬
‫וכשאדם מכין מטעמים לשבת ‪,‬‬ ‫השבת ‪.‬‬ ‫צריכים רק לרצות את‬ ‫מהשי " ת ‪.‬‬
‫ובפרט אם הוא מתחיל את ההכנות לשבת כבר מיום ראשון ‪ ,‬הוא מראה‬
‫לה ‪.‬‬ ‫בכך שהוא ממתין בכליון עינים לשבת ‪ ,‬ומי שרוצה את השבת ‪ -‬יזכה‬

‫עלינו להחזיר לתוך החיים שלנו את הקב " ה ‪ ,‬ואת הקב " ה ניתן למצוא‬
‫זוהי האמת של התורה ‪ ,‬ובלעדיה לא נוכל‬ ‫נמצא ‪.‬‬ ‫בשבת ‪ ,‬כי שם הוא‬

‫ומווזה ‪.‬‬ ‫" למצוא את השי " ת " גם בשאר המצוות ‪ ,‬ואפילו לא בתפילין‬

‫מגדולי בעלי התשובה‬ ‫ששמעתי מאחד‬ ‫דבדיחותא‬ ‫במילתא‬ ‫אסיים‬

‫בדורנו ‪ ,‬שהיא קשורה ישירות לענין המדובר ‪ .‬פעם נסעו שני בחורים חובשי‬
‫כיפה על אופנוע ‪ ,‬ובדרך עברו ליד שוטר שבקש להתנכל ליהודים שומרי‬
‫" הנה כעת אתפוס אותם כאיוו עבירת תנועה‬ ‫‪:‬‬ ‫תומ " צ ‪ .‬אמר השוטר לעצמו‬
‫הוא עקב אחריהם שעתיים ‪ ,‬אך לא הצליח לתפוס‬ ‫' רפורט "' ‪. . .‬‬ ‫ואתן להם‬
‫מז‬ ‫חי בקרבכם "‬ ‫איל‬ ‫" בי‬

‫ליד כל שלט " עצור " הם עצרו ‪ ,‬לפני כל מעבר‬ ‫‪:‬‬ ‫אותם על עבירה כלשהי‬
‫אחרי שעתיים כשהוא ראה שהוא לא מצליח לתפוס‬ ‫וכו ' ‪.‬‬ ‫חציה ‪ -‬עצרו‬
‫" תגידו‬ ‫‪:‬‬ ‫הוא עצר אותם ושאל‬ ‫מהענין ‪.‬‬ ‫אותם על שום עבירה ‪ ' ,‬נשבר לו '‬
‫לי ‪ ,‬אני עוקב אחריכם שעתיים ולא עברתם אף עבירת תנועה ‪ ,‬איך זה‬
‫" תפסתי אתכם ‪ ' -‬קפץ ' השוטר‬ ‫אתנו " ‪.‬‬ ‫יתכן " ? ענו לו הבחורים ‪ " :‬ודאי ‪ ,‬ה '‬

‫כך " ! ‪. . .‬‬ ‫‪ -‬שלשה אנשים על אופנוע ‪ .‬מגיע לכם רפורט על‬

‫להבין שהקב " ה הכוונה היא כפשוטו ‪ -‬לנלושה‬ ‫‪:‬‬ ‫איזה מעשה מופלא‬
‫זו אינה השקפה בעלמא ‪ ,‬אלא מציאות קיימת שאנו‬ ‫אופנוע ‪. . .‬‬ ‫אנשים על‬
‫עמה ‪.‬‬ ‫חיים‬

‫לא לחשוש לדבר עם הילדים‬ ‫‪:‬‬ ‫בזה נחזור לנקודה הראשונה שדברנו‬
‫ולהסביר להם באריכות ובמתיקות שיש רבש " ע בעולם ‪ .‬להחזיר את הקב " ה‬
‫ל ' חררים ' ‪ ,‬לישיבות ולכל יהודי באשר הוא שם ‪ ,‬וכך נזכה בעז " ה לבנים‬
‫ובמצוות ‪.‬‬ ‫ובני בנים עוסקים בתורה‬
 ‫זצ " ל‬ ‫שיחות הגר " ש פינקוס‬ ‫מח‬

‫" ובקשת את ה ' אלקיר'‬ ‫ש‬ ‫עיקר החינוך‬

‫החינוך היהודי אינו דק ציות למערכת חוקים ‪ -‬עיקרו הנחלת‬

‫" תורת חיים "‬

‫המבט הטבעי ‪ " -‬חושך"‬

‫בדברי חז " ל מצינו הגדרה לעולמנו ‪ :‬עולם הדומה ללילה ‪ ' " -‬תשת חושך‬

‫אנו חיים‬ ‫ע "ב) ‪.‬‬ ‫ויהי לילה ' ‪ -‬זה העולם הזה שדומה ללילה " ( ב " מ פג‬
‫בעולם של חושך ‪ " .‬חושך " הוא מצב שבעצם הכל נמצא מול עיני האדם ‪,‬‬
‫חשכת העולם הזה מסתירה מעינינו את‬ ‫כלום ‪.‬‬ ‫אלא שהוא אינו רואה‬
‫המציאות האמיתית של העולם ‪ -‬את משמעות המעשים שלנו ‪ ,‬את משמעות‬
‫כל מה שקורה בעולם ‪ ,‬ערכה של מצוה ‪ ,‬נוראותה של עבירה ‪ ,‬ומעל לכל‬
‫את המציאות האלוקית אע " פ שכל פרח וכל עשב מעידים על בוראם ‪ ,‬איננו‬ ‫‪.‬‬
‫יב ) ‪.‬‬ ‫רואים ואת ‪ ,‬כי " ה ' אמר לשכון בערפל " ( מ " א ח ‪,‬‬

‫" ' וחושך ' ‪ -‬זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיהן " ( ב " ר‬
‫מלכות יון נקראת " חושך " ‪ .‬והנה במבט שטחי נראה כי הכמי יון‬ ‫ד) ‪.‬‬ ‫פ "ב ‪,‬‬
‫הביאו אור לעולם ‪ .‬הם אלו שפיתחו את עולם המדע החותר לדעת ולהבין‬
‫מבחינה היסטורית ‪ ,‬כל התרבות‬ ‫השטח ‪.‬‬ ‫את מה שמתנחש מתחת לפני‬
‫המערבית ‪ ,‬כל המדע המפותח שכבר הגיע להישגים גדולים שלא ניתן לזלזל‬
‫בהם [ אפילו לירח כבר הגיעו ! ] ‪ ,‬הכל הוא תוצאה ישירה מחכמת יון‬
‫אריסטו ‪.‬‬ ‫ומבוסס על יסודות של חכמת‬

‫?‬ ‫את " אור " זה הגדירו חז " ל כ " חושך " ‪ .‬מדוע‬

‫הבעיה שלנו בכל שטחי החיים היא ‪ ,‬שיש לנו כוחות ואמצעים שנראה‬
‫נכון ‪.‬‬ ‫לנו שעל ידם ניתן לקבוע מה אמת ומה שקר ‪ ,‬מה נכון ומה לא‬

‫בארה " ב ‪.‬‬ ‫נאמר בסמינר " שלהבת "‬

 ‫מט‬ ‫עיקר החינוך ‪ " -‬ובקשת את ה ' אזיקיך "‬

‫כוחות אלו שכל כך הורגלנו להאמין בהם ‪ ,‬הם המכסים מאתנו את כל‬
‫בבריאה ‪.‬‬ ‫היופי והעומק הטמון‬

‫ילד קטן ‪ ,‬עד גיל שבו הוא קצת מתבגר ‪ ,‬מורגל לחשוב‬ ‫‪:‬‬ ‫לדוגמא‬
‫שהעינים שלו הל הקובעות את האמת או את השקר ‪ .‬בהיותי ילד בן חמש ‪,‬‬
‫ביקש ממני אבי שאלך לבית הכנסת ואראה אם אחי נמצא שם ‪ .‬לאחר זמן‬
‫" רגע ‪ -‬שאל אבי ‪ -‬וכי‬ ‫!‬ ‫" הוא לא נמצא שם "‬ ‫והודעתי ‪:‬‬ ‫מה חזרתי הביתה‬
‫טוב ‪ ,‬חזרתי‬ ‫? !‬ ‫האם חיפשת תחת השולחנות ובין הסטנדרים "‬ ‫?‬ ‫אתה בטוח‬
‫לביהכ " נ ‪ ,‬חיפשתי מתהת לשולחנות וכין הסטנדרים ‪ ,‬וכסוף החיפוש קבעתי‬
‫!‬ ‫" כאן הוא לא נמצא "‬ ‫‪:‬‬ ‫חד משמעית‬

‫וכך התרגלנו במשך‬ ‫העינים ‪.‬‬ ‫כלומר ‪ ,‬קביעת המציאות נעשתה על ידי‬
‫השנים הראשונות של חיינו ‪ ,‬שהעינים קובעות מה נמצא או לא נמצא ‪ ,‬ומה‬
‫קיים ‪.‬‬ ‫שאינו נראה בעינים ‪ -‬אינו‬

‫אבל כיום כבר כל אחד יודע שישנם גלי אור ‪ ,‬גלי קול ‪ ,‬ושאר מיני גלים‬
‫" אינני מאמין ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫שעין האדם אינה מסוגלת לתפוס אותם ‪ ,‬ורק חסר דעת יטען‬
‫נמצנו‬ ‫שקר " ‪. . .‬‬ ‫רק העינים שלי קובעות מה אמת ומה‬ ‫רואה ‪. . .‬‬ ‫כי אני לא‬
‫למדים ‪ ,‬שהעינים ‪ ,‬על אף היותם כלי עצום ‪ ,‬בבחינת " אור " ‪ ,‬הם לפעמים‬
‫!‬ ‫הגורמים ל " חושך "‬

‫היו תקופות שבאופן טבעי מי שעסק‬ ‫בעולם ‪.‬‬ ‫ישנה תופעה מעניינת‬
‫ענין זה נבע מההרגל‬ ‫מצויה ] ‪.‬‬ ‫במדע נעשה אפיקורוס [ כיום תופעה זו פחות‬
‫!‬ ‫של העוסק במדע ‪ ,‬שמה שאינו נתפס בעדשת המיקרוסקופ ‪ -‬אינו קיים‬
‫אבל כשאדם מגלה שהוא חי בעולם של חושך ‪ ,‬וישנם דברים עליונים יותר‬
‫שחודרים דרך החושך ‪ ,‬לפתע הוא מתחיל לראות אור ( וע "ע בקובץ שיחות‬

‫‪ -‬חנוכה ‪ ,‬בשיחה " מצות חנוכה ‪ -‬נר ‪ ,‬בכדי להבחין בחושך יון " שהארכנו‬
‫בזה ) ‪.‬‬

‫לימוד התוה " ק ‪ -‬דבר ה ' ולא פעולה חינוכית‬

‫גם בנושא החינוך ‪ ,‬אחד היסודות הגדולים בעולם החינוך שנראה לנו‬
‫כ " אור " גדול ‪ ,‬ואכן יש לו חשיבות גדולה ‪ ,‬הוא בעצם עדיין בבחינת‬
‫" חושך " ‪.‬‬
‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫נ‬

‫ה " משמעת " קובעת שקודם כל על‬ ‫" משמעת " ‪.‬‬ ‫כוונתי למושג הנקרא‬
‫נוסף על כך לשמוע בקול‬ ‫דברים ‪.‬‬ ‫התלמיד לוותר ‪ ,‬לא לחטוף מחבירו‬
‫בקול ה ' ‪ .‬קיום רצון ה ' פירושו‬ ‫‪:‬‬ ‫ההורים ‪ ,‬בקול המורה ‪ ,‬המנהל ‪ ,‬ומעל הכל‬
‫שכשאדם קמ בבוקר עליו ליטול ידים ‪ ,‬להתפלל ‪ ,‬וכשאוכל ‪ -‬לברך לפני‬
‫וכו ' ‪.‬‬ ‫האכילה ולאחריה‬

‫כשם שההורים‬ ‫חוקים ‪.‬‬ ‫כלומר ‪ ,‬הורגלנו שישנה מערכת מסויימת של‬
‫קובעים חוקים וביה " ס קובע חוקים ‪ ,‬כך ‪ ,‬כביכול ‪ ,‬גם הקב " ה קבע לנו חוקים‬
‫בליל פסח אוכלים מצה ‪ ,‬בערב ‪ -‬פסח אסור לאכול מצה ‪ ,‬חמץ‬ ‫‪:‬‬ ‫בתורתו הק '‬
‫וכו ' ‪.‬‬ ‫אוכלים עד הבוקר‬

‫הרגל זה לציית לחוקי התורה ולחיות על פיהם הוא חינוך נפלא ‪ ,‬ואכן‬
‫בתחילת חינוך הילד יש להרגילו למשמעת ולציות ‪ .‬אך צורת חיים כזו היא‬
‫עדיין בגדר " חושך " ‪ .‬כי לאמיתו של דבר התורה נקראת " תורת חיים " ‪ ,‬וכך‬
‫הדברים ‪.‬‬ ‫צריכה להיות צורת הנחלתה לבנינו ‪ .‬ונבאר את‬

‫כשלומדים תורה עם ילדים קטנים ‪ ,‬ראשית‬ ‫התורה ‪.‬‬ ‫נפתח בענין לימוד‬
‫מה ברא ה ' ביום הראשון ‪ ,‬מה ביום השני‬ ‫בראשית ‪:‬‬ ‫מלמדים אותם חומש‬
‫וכו ' לאחר מכן מלמדים על מכירת יוסף וכו ' ‪ ,‬ובגיל חמש כבר מלמדים‬ ‫‪.‬‬
‫אותם ענייני קרבנות [ לוקחים כבש ‪ ,‬שוחטים אותו ‪ ,‬לוקחים את דמו וזורקים‬
‫המזבח ] ‪.‬‬ ‫על‬

‫?‬ ‫מה פשר הדבר‬

‫אדם קנה מכונית הוא מתחיל לנסוע ‪ ,‬ולפתע ‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫?‬ ‫משל למה הדבר דומה‬
‫" רימית‬ ‫עליו ‪:‬‬ ‫אחרי רבע שעה ‪ ,‬המכונית נעצרת ‪ .‬הוא מתקשר למוכר וצועק‬
‫המוכר ‪.‬‬ ‫שואל‬ ‫? ‪-‬‬ ‫" מילאת דלק "‬ ‫!‬ ‫המכונית שמכרת לי אינה נוסעת "‬ ‫!‬ ‫אותי‬
‫" לך לתחנת דלק ותמלא " ‪ -‬מפטיר‬ ‫בתמיהה ‪.‬‬ ‫הוא עונה‬ ‫? ‪-‬‬ ‫" מה זה דלק "‬
‫הקונה מגיע לתחנת דלק ולאחר שהוא‬ ‫השיחה ‪.‬‬ ‫המוכר ‪ ,‬ובכך מסתיימת‬
‫" לא מספיק‬ ‫‪:‬‬ ‫מריח את ריח הדלק הוא מתקשר שוב למוכר וטוען בלהט‬
‫עונה לו‬ ‫אלו " ? ! ‪. . .‬‬ ‫שהמכונית אינה נוסעת ‪ ,‬עוד אכניס בתוכה מים סרוחים‬
‫מי שעשה את המנוע‬ ‫הזו ?‬ ‫המוכר ‪ " :‬וכי אתה יצרת את המנוע של המכונית‬

‫אומו לך שאין שום דבר שבכוחו להפעיל את המנוע חוץ מאשר דלק זה ‪,‬‬
‫בעיניך " ! ‪. . .‬‬ ‫גם אם הדבר אינו מובן לך ואף אינו מוצא חל‬
‫‪3‬א‬ ‫עיקר החינוך ‪ " -‬ובקשת את ה ' אלקיך "‬

‫אנו מלמרים את הילד להקשיב יפה ‪ ,‬לדבר יפה וכו ' ‪ .‬אבל הקב " ה נפח‬
‫בנו נשמה ‪ " -‬נשמה שנתת בי טהורה היא ‪ ,‬אתה בראתה אתה יצרתה אתה‬
‫נשמת האדם היא חלק א ‪ -‬לוה ממעל ‪ " -‬מאן דנפח מדיליה‬ ‫בי " ‪.‬‬ ‫נפחתה‬
‫נפח " מקורה של הנשמה הוא מפנימיות הקדושה של השי " ת ‪ ,‬והוא יתברך‬ ‫‪.‬‬
‫הורה לנו כי אין שום דבר שיכול להפעיל ולהחיות את נשמת הילד היהודי‬
‫מלבד המילים הקדושות של התורה הקדושה ‪ .‬וכשמלמדים ילד את דבר ה ' ‪,‬‬
‫אין זה רק ענין של " חינוך " ו " אילוף " ‪ ,‬אלא אנו לוקחים את דבר ה ' ‪,‬‬
‫הילד ‪.‬‬ ‫כביכול באיכות של בורא כל העולמים ‪ ,‬ומכניסים אותו לתוך נשמת‬
‫לנשמתו ‪.‬‬ ‫זו אינה פעולה חינוכית גרידא אלא החדרת קדושה‬

‫לדעת‬ ‫עלינו‬ ‫אבל‬ ‫" חוקים " ‪,‬‬ ‫בהרבה‬ ‫תלמידינו‬ ‫את‬ ‫מרגילים‬ ‫אנו‬
‫חיימ " ‪.‬‬ ‫שכשמדברים על מצוות התורה ‪ ,‬התודה נקראת " תורת‬

‫‪:‬‬ ‫" ואמר רבה בר בר חנה‬ ‫‪:‬‬ ‫מובא מעשה מופלא‬ ‫ע "ב)‬ ‫בחז " ל ( ב " ב עג‬
‫וימנא חרא הוה קא אזלינן בספינתא ‪ ,‬וחזינן ההוא כוורא דיתבא ליה חלתא‬
‫אגביה וקדח אגמא עילויה ‪ ,‬סברינן יבשתא היא ‪ ,‬ומלקינן ואפינן ובשלינן‬
‫אגביה ‪ ,‬וכד חם גביה אתהפיך ‪ ,‬ואי לאו דהוה מקרבא ספינתא הוה טבעינן "‬
‫‪.‬‬
‫[ פעם הפלגנו באוניה ‪ ,‬וראינו מעין " אי " באמצע הים כולנו ירדנו מהספינה‬
‫רצינו לאכול ‪ -‬לקחנו עצים ‪ ,‬הדלקנו אש והתחלנו‬ ‫" אי " ‪.‬‬ ‫ועלינו על אותו‬
‫לבשל את האוכל עליו ‪ .‬לאמיתו של דבר זה לא היה " אי " כי אם דג גדול ‪,‬‬
‫וכאשר החום התחיל לחדור דרך העור שלו ‪ ,‬הוא התהפך ‪ ,‬ואלמלא שהיינו‬
‫טובעים ] ‪.‬‬ ‫קרובים לספינה היינו‬

‫הדברים הללו כשלעצמם הם סודות התורה ‪ ,‬אך לענייננו ניתן ללמוד‬

‫אדם רואה לפניו דבר גדול שנראה כחפץ דומם ‪ ,‬מת ‪,‬‬ ‫גדול ‪:‬‬ ‫מכאן יסוד‬
‫והנה כשהוא מתחיל להשתמש בו ‪ ,‬הוא מגלה כי זהו יצור חי שבכוחו‬
‫וכך ‪ ,‬התורה שלנו היא " תורת חיים " ‪ -‬טמונה בה‬ ‫הספינה ‪.‬‬ ‫להפוך את כל‬
‫עדיין ‪.‬‬ ‫חיות עצומה ‪ ,‬גם אם איננו מבחינים בה‬

‫אחד מיסודות היהדות הוא לדעת שהקב " ה בחר בנו מכל העמים ונתן‬
‫לנו את תורחו התורה הק ' אינה חליפה שתפורה עלינו לפי המידות שלנו ‪,‬‬ ‫‪.‬‬
‫הקב " ה ‪.‬‬ ‫לפי המושגים שלנו ‪ ,‬לפי העומק שלנו ‪ ,‬כדי שנוכל להתקשר עם‬
‫התורה היא תורת אלקים ‪ ,‬המצוות הן מצוות של השי " ת ‪ .‬כביכול כמו ילד‬
‫שיחות הש " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫נב‬

‫‪.‬‬
‫שלובש נעלים במידות של עוג מלך הבשן אנו כביכול מניחים את התפילין‬
‫ומצוה ‪.‬‬ ‫של השי " ת ‪ ,‬וכן בכל מצוה‬

‫בתפילה טמונה עוצמה נוראה‬

‫כשמלמדים את הילדים להתפלל ‪ ,‬בדר " כ עושים‬ ‫התפילה ‪.‬‬ ‫כך גם לענין‬
‫מה קורה‬ ‫‪:‬‬ ‫אולם הבה ונתבונן‬ ‫!‬ ‫זאת ע " י משמעת ‪ " -‬צריכים לההפלל "‬

‫?‬ ‫כשיהודי מתפלל‬

‫חז " ל אומרים " אברהם תיקן תפילת שחרית ‪ ,‬שנאמר ' וישכם אברהם‬
‫יצחק תיקן תפילת מנחה ‪ ,‬שנאמר‬ ‫;‬ ‫בבוקר אל המקום אשר עמד שם ' וגו '‬
‫' ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ' ‪ ,‬ואין שיחה אלא תפילה וכו ' ‪ ,‬יעקב‬
‫תיקן תפילת ערבית ‪ ,‬שנאמר ' ויפגע במקום וילן ‪ , ' DW‬ואין פגיעה אלא‬
‫ע "ב)‪.‬‬ ‫תפילה " ( ברכות כו‬

‫את הפסוק " האדם‬ ‫ו)‬ ‫על אברהם אבינו ע " ה המליצו חז " ל ( ב " ר פי " ד ‪,‬‬
‫" מהיכן היה‬ ‫אותי ‪:‬‬ ‫אחד פעם שאל‬ ‫סו ) ‪.‬‬ ‫הגדול בענקים " ( יהושע יד ‪,‬‬
‫גם אם הוא היה יכול לצרף את אליעזר ‪ ,‬הוא עדיין‬ ‫?‬ ‫לאברהם אבינו מנין‬
‫אברהם אבינו לא היה צריך כלל‬ ‫‪:‬‬ ‫התשובה היא‬ ‫?‬ ‫לא הגיע בכך למנין "‬
‫אנחנו‬ ‫סופו ‪.‬‬ ‫מנין ‪ ,‬כי הוא כלל בתוכו את כל ישראל מסוף העולם ועד‬
‫צריכים מנין כי כל אהד מאתנו נחשב כיהודי בודד ‪ ,‬אבל הוא היה כללות‬
‫ישראל ‪.‬‬ ‫כל עם‬

‫לכל מעשה של אברהם אבינו ע " ה היתה השפעה עצומה עד סוף כל‬
‫במילים של תפילת שחרית הוא כביכול הכניס ' חומר ‪ -‬נפץ ' ‪ ,‬כך‬ ‫הדורות ‪.‬‬
‫תפילת‬ ‫אבינו ‪.‬‬ ‫שבכל תפילה שלנו יש את האיכות והעוצמה של אברהם‬
‫מנחה היא ' פצצה ' בעלת עוצמה רבה של יצחק אבינו ‪ ,‬וכך גם תפילת‬
‫אבינו ‪.‬‬ ‫ערבית שתיקן יעקב‬

‫וכן כל פעם שאדם קורא פרקי תהלים ‪ ,‬כביכול דוד המע " ה בעצמו אומר‬
‫כעת פרקי תהלים אלו ‪ ,‬שהרי " כל ת " ח שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם‬
‫ע" א) ‪.‬‬ ‫הזה ‪ ,‬שפתותיו דובבות בקבר " ( יבמות צז‬

‫אבל עדיין אין זה סוף הדבר ישנו חלק נוסף בתשובה על השאלה מה‬ ‫‪.‬‬
‫בחז " ל מובא דבר מופלא עד מאוד ‪ " :‬אמר רבי‬ ‫שמתפללים ‪.‬‬ ‫קורה בשעה‬
‫‪3‬ג‬ ‫עיקר החינוך ‪ " -‬ובקשת את ה ' אזיקיך "‬

‫שנאמר ‪:‬‬ ‫?‬ ‫מתפלל‬ ‫הוא‬ ‫ברוך‬ ‫שהקדוש‬ ‫מנין‬ ‫‪:‬‬ ‫יוסי‬ ‫רבי‬ ‫משום‬ ‫יוחנן‬

‫' והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפילתי ' ‪ ' ,‬תפילתם ' לא נאמר אלא‬
‫‪.‬‬
‫' תפילתי ' ‪ ,‬מכאן שהקדוש ברוך הוא מתפלל " וממשיכה הגמ ' ומפרטה מהי‬
‫אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב ‪ ' :‬יהי‬ ‫?‬ ‫" מאי מצלי‬ ‫‪:‬‬ ‫תפילתו של הקב " ה‬
‫רצון מלפני שיכבשו רחמי את כעסי ‪ ,‬ויגולו רחמי על מדותי ‪ ,‬ואתנהג עם‬
‫ע"א)‪.‬‬ ‫בני במידת רחמים ‪ ,‬ואכנס להם לפנים משורת הדייק ( ברכות ז‬

‫כביכול הקב " ה ‪ ,‬שמלוא כל הארץ כבודו ‪ ,‬ממשיך מעצמו את כל השפע‬

‫והחסד וכל הברכה לנצח נצחים ע " י אותה פעולה הנקראת " הקב " ה‬
‫באותו רגע ‪,‬‬ ‫!‬ ‫כל פעם שיהודי מהפלל‬ ‫?‬ ‫מתי הקב " ה מתפלל‬ ‫מתפלל " ‪.‬‬
‫!‬ ‫באותה מידה ובאותה כוונה‬

‫לכן כשאנו ‪ -‬מלמדי התורה ‪ -‬באים להעביר לתלמידינו את היסודות‬

‫של לימוד התורה ‪ ,‬קיום המצוות והתפילה ‪ ,‬עלינו להעביר זאת לא בגוון‬
‫הק '‬ ‫של אותו " חושך " העוה " ז הדומה ללילה ‪ .‬יש לזכור תמיד שאת התורה‬
‫קבלנו מאת השי " ת עם כל המשמעות הכרוכה בכך ‪ ,‬וזו המערכת שאנו‬

‫בה ‪.‬‬ ‫חיים‬

‫בדור הקודם חיו שני גדולי עולם ‪ -‬מרן הגרי " ז זצ " ל וה ' חזון ‪ -‬איש '‬

‫אחד הדברים שהם החדירו בנו כל העת היה הפחד מפני אי קיום‬ ‫זצ " ל ‪.‬‬
‫לרעת ולהכיר ערכה של כל מצוה ומצוה ‪ ,‬וכן מהו פחד‬ ‫כראוי ‪.‬‬ ‫מצוה‬
‫מעבירה מסופר שאחד כיבה בשבת נר בשוגג ‪ .‬מרן הגרי " ז זצ " ל ראה זאת ‪,‬‬ ‫‪.‬‬
‫כשאני נכנס לחדר כולי‬ ‫לב ?‬ ‫" מה פירוש לא לשים‬ ‫ואמר ‪:‬‬ ‫כמעט שהתעלף ‪,‬‬
‫כלומר ‪ ,‬שמצוות התורה אינן נושא של‬ ‫שבת " ‪.‬‬ ‫בפחד שמא אכשל בחילול‬
‫" משמעת " ‪ ,‬אלא מצוות באיכות של בורא כל העולמים ‪ .‬וכן כשאדם מברך ‪,‬‬
‫מלבד חלק ה " מצוה " וה " חוקים " ‪ ,‬עליו לדעת שבברכה אדם פותח חלון‬
‫שמתוכו ניתן להוציא סייעתא דשמיא לשידוכים טובים ‪ ,‬לחינוך הילדים ‪,‬‬
‫העולם ‪.‬‬ ‫הקשר עם בורא‬ ‫לבריאות וכו ' ‪ ,‬וזאת ע " י‬

‫עלינו לחנך את עצמנו לדעת מהי התורה שקבלנו ‪ ,‬ולאחר מכן להעביר‬
‫לתלמידינו ‪.‬‬ ‫את הדברים‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫נד‬

‫בין אדם ויחבירו ‪ -‬דבר אלוקי‬

‫" חוקים " בלי לחוש שזהו‬ ‫בעיה זו ‪ -‬שמורגלים לעשות דברים עפ " י‬
‫קיום דבר ה ' ‪ -‬אינה רק במערכת שבין אדם למקום ‪ .‬בעיה זו קיימת ‪ ,‬ואולי‬
‫לחבירו ‪.‬‬ ‫אף ביתר שאת ‪ ,‬גם במערכת שבין אדם‬

‫‪.‬‬
‫קיום המצוות שבין אדם לחבירו הוא דבר הגיוני כל בר ‪ -‬דעת מבין שיש‬
‫אולם עלינו לדעת שנתינת יחס אינה וק ענין של‬ ‫לזולת ‪.‬‬ ‫להתייחס יפה‬

‫" הגיון " ושל מידות טובות ‪ ,‬אלא מדובר כאן ברברים אלוקיים ‪ .‬בכל מעשה‬
‫!‬ ‫מעין זה טמונה אש אלוקית‬

‫כל פעם שאחר מבני הזוג מחייך‬ ‫לאשתו ‪.‬‬ ‫היחס שבין הבעל‬ ‫‪:‬‬ ‫לדוגמא‬
‫כלפי רעהו ‪ ,‬באותו רגע הקב " ה כביכול ' עוזב את הכל ' ומשרה את שכינתו‬
‫[ מאידך גיסא ‪ ,‬אמירת " בוקר ‪ -‬טוב " בצורה שאינה הולמת היא‬ ‫!‬ ‫בין בני הזוג‬
‫המקדש ! ] ‪.‬‬ ‫בבחינת חורבן בית‬

‫נכון ‪ ,‬מצד אחד קשה לחנך כך ילדים ‪ ,‬כי יש חשש שמא הדברימ יפחידו‬
‫אותם ‪ ,‬אבל המסר הזה ‪ ,‬שהתורה היא תורת ה ' ‪ ,‬חייב להיות מועבר להם‬
‫!‬ ‫בצורה הברורה ביותר‬

‫המצוות שלנו הם בבחינת " אקרא לאלקים עליון לא ‪ -‬ל גומר עלי "‬
‫( תהלים נז ‪ ,‬ג ) ‪ ,‬שהרי " כל העושה מצוה אחת יתירה על זכיותיו ‪ -‬מטיבים‬
‫די בקיום‬ ‫ע " ב) ‪-‬‬ ‫לו ‪ ,‬ודומה כמי שמקיים כל התורה כולה " ( קידושין לט‬
‫זוהי העוצמה‬ ‫!‬ ‫מצוה אחת כדי שיחשב לאדם שקיים את כל התורה כולה‬
‫!‬ ‫הכל תורת ה '‬ ‫!‬ ‫הנוראה הטמונה בכל מצוה ‪ ,‬ומאירך גם בכל עבירה‬

‫איננו רואים שזהו עולם של‬ ‫חושך ‪.‬‬ ‫אלא שהעולם שלנו הוא עולם של‬
‫התורה ‪.‬‬ ‫אנו חיים בערפל המהשיך על האמת של‬ ‫אלוקות ‪.‬‬
‫התורה אינה רק‬ ‫לילדינו ‪:‬‬ ‫זהו היסוד החשוב ביותר שעלינו להקנות‬
‫מערכת של מצוות ושל חוקים ‪ .‬לימוד התורה וקיום המצוות הוא ' עסק ' עם‬
‫העולמים ‪.‬‬ ‫בורא כל‬

‫לתורה ולמצוות השפעה לטווח רחוק‬

‫ליסוד זה ישנן השלכות מעשיות בעבודת החינוך ‪ .‬כרב הקהילה באופקים‬
‫נח‬ ‫עיקר החינוך ‪ " -‬ובקשת את ה ' אלקיך "‬

‫במהלך הסיור שוחחתי עם אחת הגננות‬ ‫בעיר ‪.‬‬ ‫ערכתי פעם סיור בגנים‬
‫בנושא סדר ‪ -‬היום בגן ‪ .‬הצעתי שקודם כל יתפללו ואח " כ יאכלו ‪ ,‬אבל הגננת‬
‫טענה שישנם הורים שאין להם בבוקר זמן להושיב את הילדות לאכול ‪,‬‬
‫להתפלל ‪.‬‬ ‫ולכן קודם כל צריכות הילדות לאכול ורק אח " כ‬

‫והנה בתחילה חשבתי שהיא צודקת ‪ ,‬כי בעצם מה זה משנה מבחינה‬

‫?‬ ‫חינוכית באיזו שעה הן מתפללות ‪ -‬בשמונה וחצי או באחת ‪ -‬עשרה וחצי‬

‫אך לאחר מכן נמלכתי בדעתי והחלטתי שאין הצדק עמה ‪ .‬למצות קריאת‬
‫שאומרת‬ ‫ילדה‬ ‫לקיימה ‪.‬‬ ‫ניתן‬ ‫בו‬ ‫שרק‬ ‫בתורה‬ ‫קבוע‬ ‫זמן‬ ‫יש‬ ‫שמע‬

‫עשה‬ ‫מצות‬ ‫מקיימת‬ ‫בעצם‬ ‫היא‬ ‫וחצי‬ ‫שמונה‬ ‫בשעה‬ ‫" שמע ‪ -‬ישראל "‬
‫בשעה‬ ‫שמע‬ ‫קריאת‬ ‫קוראת‬ ‫היא‬ ‫אם‬ ‫משא " כ‬ ‫ק " ש‪.‬‬ ‫של‬ ‫דאורייתא‬
‫אחת ‪ -‬עשרה ‪ ,‬אף שבעצם זוהי פעולה חינוכית מובהקת ‪ ,‬אך ההבדל בין‬
‫פעולה חינוכית של קריאת ‪ -‬שמע ‪ ,‬לבין קיום מצות עשה דאורייתא של ק " ש ‪,‬‬
‫הוא כהבדל שבין זריקת פצצת ‪ -‬אטום ‪ ,‬לבין זריקת אותה קופסא רק בלי‬
‫האטום ‪. . .‬‬
‫אותה ילדה שאמרה ק " ש בזמנה וקיימה בכך מ " ע מדאורייתא ‪ ,‬אחרי‬
‫שלושים שנה בעלה בא הביתה ואומר לה מילה מעליבה ‪ ,‬והיא שותקת ולא‬
‫הכח הזה יכול‬ ‫?‬ ‫עונה לו ‪ .‬מהיכן יש לה את הכח העל ‪ -‬אנושי הזה לשתוק‬
‫היא קיבלה‬ ‫שנה ‪.‬‬ ‫להיות אפילו מאותה ק " ש שהיא קראה לפני שלושים‬
‫משא " כ‬ ‫!‬ ‫לתוך עצמה אש של בורא כל העולמימ ע " י שהיא אמרה אז ק " ש‬
‫ק " ש שלא בזמנה שאינה אלא בגדר פעולה חינוכית חשובה ‪ ,‬שעם כל‬
‫!‬ ‫החשיבות שלה ‪ ,‬היא כאין וכאפס לעומת מצוה מן התורה‬

‫כך גם במצוות אחרות ‪ ,‬כגון מצות אכילת כזית מצה בליל יו " ט ראשון‬
‫של פסח ‪ .‬לי ב " ה יש נכדים קטנים ‪ ,‬ומאחר והם נרדמים עוד לפני שאנו‬
‫מגיעים לשלב אכילת הכזית ‪ -‬מצה ‪ ,‬לכן מיד אחרי קידוש אני מחלק להם‬
‫מצה היא בבחינת " נהמא‬ ‫מצה ‪.‬‬ ‫דבר ראשון שיאכלו כזית‬ ‫מצה ‪.‬‬ ‫לאכול‬
‫דמהימנותא " ו " נהמא דאסוותא " ‪ ,‬והיא תחזיק אותם עד סוף ימיהם ‪ .‬כשאותו‬
‫ילד יגיע לגיל חמשים הוא לא יקבל התקף לב ‪ ,‬כי כשהוא היה בן ארבע‬
‫" אשר קדשנו במצוותיו " ‪ -‬במצוות‬ ‫לשמה ‪.‬‬ ‫הוא אכל כזית מצה שנעשתה‬
‫העולמים ‪.‬‬ ‫טמונה האיכות של בורא כל‬
‫שיחות הגריש פינקוס זצ " ל‬ ‫נו‬

‫" מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה " ( שה " ש‬
‫אין בעולם דבר שיכול לבטל את ההשפעה החודרת לתוכנו בשעה‬ ‫ז) ‪-‬‬ ‫ח‪,‬‬
‫מצוותיו ‪.‬‬ ‫שלומדים את תורת ה ' ומקיימים את‬
‫גז‬ ‫" האמשים עלי תולע חיבקו אשפתות "‬

‫" האמונים עלי תולע תיבקו אשפתות "‬

‫תופעת ה ' נשירה ' נובעת מהתרופפות ההבדלה בין ישראל לעמים‬

‫נוער משובת שכיום ' חובק אשפתות '‬

‫אחת מהלשונות המופלאים של הנביא ירמיה בקוננו על כלל ‪ -‬ישראל‬
‫ה) ‪.‬‬ ‫" האמונים עלי תולע חיבקו אשפתות " ( איכה ר ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫הוא‬

‫?‬ ‫מה כוונתו במילים אלו‬

‫ישנם כיום כחמש ‪ -‬עשרה מיליון יהודים ‪ ,‬אחים ואחיות שלנו ‪ ,‬אשר רח " ל‬
‫הם לא‬ ‫!‬ ‫לא שמעו מעודם את הפסוק " שמע ישראל ה ' אלקינו ה ' אחד "‬
‫זכו מעולם לשמור שבת כראוי ‪ ,‬ואפילו לא יו " כ ‪ .‬זוהי אכן מציאות נוראה‬
‫ואיומה ‪.‬‬
‫אלו אותם נערים‬ ‫יותר ‪:‬‬ ‫אולם ישנה תופעה ‪ ,‬שכמדומה נוראה היא אף‬
‫אשר היו " אמונים עלי תולע " ‪ -‬גידלו וטיפחו אותם מבחינה רוחנית כילדי‬
‫עשירים [מבהינה גשמית ] ‪ ,‬המורגלים בבגדי צבעונין מסוג משובה הנקרא‬

‫" תולע " ‪ .‬בהיותם כני שלוש עטפו אותם בטלית והכניסום ל " חיידר " ללמוד‬
‫אלף ‪ -‬בית בקדושה ובטהרה ‪ ,‬שם הם ליקקו את הדבש מעל האותיות‬
‫‪.‬‬
‫הקדושות והשו בטעמן המתוק והערב לאחר מכן עלו מכיתה לכיתה וזכו‬
‫גמ ' ‪.‬‬ ‫ללמוד חומש ‪ ,‬משנה ואף‬

‫ואעפי " כ בסופו של דבר כיום הם בבחינת " חיבקו אשפתות " ‪ -‬מחבקים‬
‫אלו אותם ' נושרים ' שפרקו מעצמם עול תורה והגיעו‬ ‫!‬ ‫ומנשקים אשפתות‬
‫ומדובר במספרים מדהימים [ כפי שמדווחים‬ ‫!‬ ‫רח " ל‬ ‫אחרים ‪. . .‬‬ ‫למקומות‬
‫העולם ‪.‬‬ ‫רבנים ומחנכים ] ‪ ,‬כאן בארץ הקודש ‪ ,‬באמריקה ובשאר מדינות‬

‫" לבי לבי על חלליהם " ‪-‬‬ ‫כמוזנו ‪.‬‬ ‫זהו אסון נורא שמעולם לא היה‬
‫תחושת כאב עמוק ‪ ,‬שאינו ניתן כלל להשגה ‪ ,‬ממלאת לב כל יהודי על‬
‫עלינו ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬להתאסף כולנו ע " מ לטכס עצה ולראות מהן‬ ‫הללים ‪.‬‬ ‫אותם‬
‫הנגע ‪.‬‬ ‫האפשרויות העומדות בפנינו בכדי לעצור את‬
 ‫זצ " ל‬ ‫שיחות הגר " ש פינקוס‬ ‫נח‬

‫" ממלכת כהנים וגוי קדוש"‬

‫אין כוונתי כעת לברר מה מוטל עלינו לעשות או לא לעשות על פי‬
‫כוונתי להתבונן מעט‬ ‫המדובר ‪.‬‬ ‫ציוויי התורה הקדושה ‪ ,‬לא זה הנושא‬
‫זה ‪.‬‬ ‫בדברים שעשויים להאיר לפנינו את הדרך בנושא‬

‫יציאת מצרים‬ ‫‪:‬‬ ‫בתהליך היווצרות כלל ‪ -‬ישראל כעם היו שני שלבים‬
‫" אילו הוציאנו‬ ‫הסדר ‪:‬‬ ‫וקבלת התורה במעמד הר סיני ‪ ,‬וכפי שאומרים בליל‬
‫הרי מבואר ‪ ,‬שעוד‬ ‫סיני " ‪. . .‬‬ ‫ולאחר מכן " אילו קירבנו לפני הר‬ ‫ממצרים " ‪. . .‬‬
‫קודם קבלת התורה היתה מציאות מיוחדת הנקראת " יציאת מצרים " שהיא‬
‫הישראלית ‪.‬‬ ‫בעצם תחילת התהוות האומה‬

‫באותו מפגש ראשון עם השי " ת ‪ ,‬עוד לפני שקירבנו לפני הר סיני וכרת‬
‫היהודי ‪.‬‬ ‫עמנו ברית ‪ ,‬הוא הגדיר לנו במילים ברורות את מהות העם‬

‫" אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא‬ ‫ד‪ -‬ו) ‪:‬‬ ‫וכך נאמר שם ( שמות יט ‪,‬‬
‫התכלית‬ ‫‪:‬‬ ‫המסר הראשון הוא‬ ‫אלי " ‪.‬‬ ‫אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם‬
‫של הבאתכם אינה בשביל שתחיו חיי עולם ‪ -‬הזה טובים יותר ‪ ,‬היא גם לא‬
‫" אביא‬ ‫הסופית ‪.‬‬ ‫בשביל מעשי המצוות ‪ -‬אפילו הן עדיין אינן התכלית‬
‫!‬ ‫אתכם אלי " ביאורו שהבאתי אתכם כדי להיות עמי במחיצתי‬

‫" ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי‬ ‫‪:‬‬ ‫ממשיך הפסוק‬
‫והייתם לי סגולה מכל העמים " ‪ " .‬סגולה " פירושו אוצר סגור ‪ .‬ולבסוף החלק‬
‫קדוש " ‪.‬‬ ‫" ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי‬ ‫‪:‬‬ ‫החשוב מכל ‪ -‬ה ' מכה בפטיש '‬

‫בשנים שאחר השואה כשנבנו ישיבות לבחורים ובתי ‪ -‬ספר " בית ‪ -‬יעקב "‬
‫לבנות ‪ ,‬אחד המסרים שהועברו לכל הורה היה [ וכך היתה האוירה הכללית‬
‫באותה תקופה ] ‪ ,‬שאסור ' לסגור ' את הילדים כאופן הרמטי ‪ .‬זהו דבר ממש‬
‫' סגירת ' הילד והגנתו מפני השפעות הרחוב ‪ ,‬היו אחר‬ ‫עבורם ‪. . .‬‬ ‫מסוכן‬
‫מכל ‪.‬‬ ‫מהדברים ה ' מפחירים ' יותר‬

‫הן הקב " ה‬ ‫‪:‬‬ ‫ואני שואל ‪ ,‬לא מהבחינה הפרקטית ‪ ,‬אלא מהבחינה הרעיונית‬
‫" ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש " ‪-‬‬ ‫עלינו ‪:‬‬ ‫בכבודו ובעצמו מצוה‬
‫על כל אחד מכלל ‪ -‬ישראל להיות " קרוש " ‪ ,‬ו " קדוש " עניינו מופרש ומובדל‬
‫זהו התנאי הבסיסי של יהדותנו ‪ ,‬ודוקא בכך באה לידי‬ ‫העולם ‪.‬‬ ‫מענייני‬
‫נם‬ ‫" האמונים עלי תולע מינעו אשפתות "‬

‫‪.‬‬
‫ביטוי מהותו של העם היהודי כיצד ניתן ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬לדבר על ' סכנה ' הטמונה ‪,‬‬
‫? !‬ ‫כביכול ‪ ,‬בניתוקו של הילד מהעולם החיצוני‬

‫הבדלה מוחלטת בין ישראל לעמים‬

‫כששואלים מי אשם בנפילתם של כל אותם עשרות ומאות תלמידים‬
‫ותלמידות שעד לא מכבר למדו בחשק ובהתלהבות ‪ ,‬וכיום הנם " חובקים‬
‫נובעת מהעדר חום‬ ‫יאמרו כי התופעה‬ ‫רבים‬ ‫רח " ל ‪ ,‬מחנכים‬ ‫אשפתות "‬

‫בבית ‪.‬‬ ‫ואהבה די הצורך‬

‫איני חולק על כך שגם זו אחת הסיבות ‪ ,‬ואכן חובה לקרב ולחזק כמה‬
‫שיותר אולם לדעתי ישנו חלק נוסף ‪ :‬שמירה בלתי מספקת על הקו המבדיל‬ ‫‪.‬‬
‫תופעה וו ‪ ,‬לצערנו איננה הדשה ‪ ,‬והיא התחילה כבר‬ ‫כין ישראל לעמים ‪.‬‬
‫בדורות קורמים ‪.‬‬
‫בנוסח הוידוי הנאמר בתפילה מופיע המשפט " אבל אנחנו ואבותינו‬
‫חטאנו " ‪ .‬והקשה מו " ר הגאון רבי לייב מאלין זצ " ל ‪ ,‬כשיהודי מתוודה עליו‬
‫להתוודות על חטאי עצמו ‪ ,‬אולם מהיכי חיתי להתוודות על חטאי אבותינו‬
‫ותירץ בשם‬ ‫? !‬ ‫הקדושים והטהורים ‪ ,‬הן לכאורה הדבר גובל בחוסר דרך ‪ -‬ארץ‬
‫הסבא מקלם זצ " ל ‪ ,‬שכאשר מתוודים ובאים לעשות תשובה על חטא‬
‫מסויים ‪ ,‬חובה לעוקרו מהשורש ‪ ,‬כי בלחו הכי לא ייעקר גם החטא עצמו ‪,‬‬
‫מאבותינו ‪.‬‬ ‫וסוף כל סוף השורש מגיע‬

‫פשעו ‪.‬‬ ‫איני בא בדברי אלו להאשים את אבותינו ‪ .‬הם ודאי לא חטאו ולא‬
‫אולם כשנתבונן בכל מהלך ההיסטוריה של העם היהודי ‪ ,‬הנה במשך אלפיים‬
‫שנה יהודים חיו בגלות ‪ ,‬ותמיד ‪ ,‬לאורך כל הדורות ‪ ,‬הבית היהודי היה מנותק‬
‫לגמרי מהרחוב ‪ .‬גם מי שידע בעצמו את שפת המדינה בה הוא חי ‪ ,‬בתוך‬
‫הבית הוא דבר עם בני משפחתו בשפה המיוחדת לעם היהודי [ ' אידיש '‬

‫וכך ‪ ,‬כששאלתי פעם את חותני האם ידע את השפה הפולנית ‪,‬‬ ‫וכיוצ " ב ] ‪.‬‬
‫!‬ ‫יהודים דברו אך ורק ' אידיש "'‬ ‫גוי ? ! ‪. . .‬‬ ‫" וכי הנני‬ ‫‪:‬‬ ‫הוא הגיב בתמיהה‬

‫ואילו אני ‪ ,‬זכורני שבהיותי בן ארבע וחצי הכניסוני בקדושה ובטהרה ‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫עטוף בטלית ‪ ,‬אל היחיידר ' ללמוד תורה ואעפי " כ השפה המדוברת בבתים‬
‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫ט‬

‫חיבור זה עם הגוים היה תחילת ההתדרדרות ‪ ,‬שתוצאותיה‬ ‫!‬ ‫היתה אנגלית‬

‫פינה ‪.‬‬ ‫ניכרות היום בכל‬

‫מורי ורבי הגאון רבי יוסף ליס זצ " ל אמר דבר מופלא ‪ ,‬שבאותה תקופה‬
‫בה הוא נאמר ‪ -‬לפני ארבעים שנה ‪ -‬הוא היה נראה ' משונה ' בעיני ‪ ,‬ורק‬
‫הוא תמיד היה מפליג בגנותם‬ ‫דעתו ‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות זכיתי לרדת לסוף‬
‫‪:‬‬ ‫של הגוים ‪ ,‬כמה שהם גרועים מכל הבחינות ‪ .‬ובעינינו הדברים היו תמוהים‬
‫מדובר בשכנינו האמריקאים ‪ -‬אנשים כה אדיבים‬ ‫בערבים ‪.‬‬ ‫" הן לא מדובר‬
‫? !‬ ‫מדוע ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬לדבר כל העת נגדם "‬ ‫ומחוייכים ‪.‬‬
‫" הנני מדבר על הגוים כיום ‪ ,‬כדי שהבנים‬ ‫‪:‬‬ ‫תשובתו היתה בזה הלשון‬
‫אם לא ניצור כעת ניתוק מוחלט‬ ‫!‬ ‫או הנכדים שלנו לא יתחתנו עם גוים‬
‫בינינו לבין הגוים ‪ ,‬ואין הכוונה רק לזוהמה ‪ ,‬התאוה והלכלוך שבגוים ‪ ,‬אלא‬
‫מעצם היותם גוים ולא יהודים ‪ ,‬אין זה אלא ענין של זמן עד שילדינו‬
‫!‬ ‫ייכשלו בנישואי תערובת "‬

‫הננו חיימ בעולם ' חדש ' ‪ .‬נכון ‪ ,‬אמנם ‪ ,‬שאף אחד מאתנו אינו שואף ח " ו‬
‫להיות דבוק בגוים ובדרכי הנהגתם ‪ ,‬אולם קיים בנו רצון להכיר אותם‬
‫שלהם ‪, ] . . .‬‬ ‫הילדים‬ ‫בספרי‬ ‫[ ולכה " פ‬ ‫אצלם‬ ‫נעשה‬ ‫מה‬ ‫לדעת‬ ‫במקצת ‪,‬‬
‫וכשמתחילים ‪ ,‬ולו בנגיעה קלה ו ' בלתי ‪ -‬מויקה ' ‪ ,‬אי אפשר לדעת עד היכן‬
‫ואס לא באדם עצמו ‪ ,‬בסופו של דבר עלול אחד מנכדיו ‪,‬‬ ‫יגיעו ‪.‬‬ ‫הדברים‬
‫!‬ ‫או אפילו ניניו ‪ ,‬להתחתן עם גויה‬

‫ושלמים‬ ‫יראים‬ ‫יהודים‬ ‫של תורה ‪,‬‬ ‫עולמה‬ ‫בתוך‬ ‫כיום ‪,‬‬ ‫ישנם‬ ‫כמה‬
‫מעטים הם הדואגים להפריד‬ ‫?‬ ‫הנלחמים למען ההתנתקות מהעולם החיצוני‬
‫את ביתם מהרחוב בצורה הרמטית ‪ ,‬כך שילדם הקטן לא יהיה מסוגל אפילו‬
‫לקרוא את מודעות הרחוב ‪ .‬והכל נובע מהעובדה שכיום הננו קרובים יותר‬
‫!‬ ‫מתמיד אל הגוים‬

‫עלינו לדעת כי הרחוב מושך ‪ .‬אצל קרח כתוב " ותפתח הארץ את פיה‬
‫והנה‬ ‫בתוכו ‪.‬‬ ‫ותבלע אותם ואת בתיהם " וגו ' ‪ -‬לגהינם יש פה וקרח נפל‬
‫מספרת לנו התורה כי באותה שעה " כל ישראל אשר סביבותיהם נסו לקולם ‪,‬‬
‫כי אמרו פן תבלענו הארץ " ( במדבר טד ‪ ,‬לב ‪ -‬לה ) ‪ ,‬ומובא בראשונים כי‬
‫סא‬ ‫" האמונים עלי תולע חיבקו אשפתות "‬

‫הארץ היתה שואבת את מי שהיה בסביבתה ‪ ,‬ואם לא היו מתרחקים לגמרי‬

‫!‬ ‫מן המקום ‪ ,‬כולם היו נשאבים לתוכה‬

‫גם כיום חיים אנו במציאות שאם לא נשכיל להתרחק מהעולם החיצון‬
‫אנו אוהבים את הגוים ‪,‬‬ ‫אליו ‪.‬‬ ‫תכלית הריחוק ‪ ,‬הוא פשוט ' ישאב ' אותנו‬
‫ובכלל בנעשה בכל העולם ‪ ,‬והתעניינות‬ ‫ב " בית ‪ -‬הלבן " ‪. . .‬‬ ‫מתעניינים בנעשה‬
‫כל ‪:‬‬ ‫לעין‬ ‫נראות‬ ‫התוצאות כבר‬ ‫רח " ל ‪,‬‬ ‫היום ‪,‬‬ ‫!‬ ‫וו אחריתה מי ישורנה‬

‫" האמונים עלי תולע חיבקו אשפתות " כפשוטו !‬

‫" לא ישבו בארצך ‪ -‬אפילו לפי שעה "‬

‫" ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי‬ ‫‪:‬‬ ‫הברית שכרתנו עם השי " ת היתה‬
‫כי כשמתחילים להתקרב ולו במעט ‪,‬‬ ‫!‬ ‫קדוש " ‪ -‬הפרדה מוחלטת מהעמים‬

‫אי אפשר לדעת להיכן תוביל התקרבות זו ‪ ,‬שהרי " העין רואה והלב חומד‬
‫א)‪.‬‬ ‫וכלי המעשה גומוין " ( טור אוה " ח סי '‬

‫מטעם זה נפסק ברמב " ם כי בשעה שישנה אפשרות ‪ ,‬אין להניח כלל‬
‫לגוים להתגורר בתוכנו [ והעושה כך עובר על לאו מדאורייתא ! ] ‪ ,‬ואף בכדי‬
‫לעבור בה היה נדרש מהם לעמוד בתנאים מסויימים [ כמו " בדיקת דרכונים "‬
‫!‬ ‫בימינו ‪ , ] . . .‬כי די היה בשהות מועטת בכדי להרוס את הכלל ‪ -‬ישראל‬

‫" אין כל הדברים האלו [שיש‬ ‫ה " ו) ‪:‬‬ ‫וזה לשון הרמב " ם ( הל ' עכו " ם פ " י‬
‫לנהוג דרך כבוד בגוים בעניינים מסויימים מפני דרכי שלום ‪ ,‬כמבואר‬
‫לבין‬ ‫ישראל‬ ‫שגלו‬ ‫בזמן‬ ‫אלא‬ ‫אמורים‬ ‫עיי " ש ] ‪,‬‬ ‫הקודמים ‪,‬‬ ‫בסעיפים‬
‫העובדי ‪ -‬כוכבים או שיד עכו " ם תקיפה על ישראל ‪ ,‬אבל בזמן שיד ישראל‬
‫תקיפה עליהם ‪ ,‬אסור לנו להניח עובדי כוכבים בינינו ‪ ,‬ואפילו יושב ישיבת‬
‫עראי או עובר ממקום למקום בסחורה לא יעבור בארצנו אלא ער שיקבל‬
‫עליו שבע מצות שנצטוו בני נח ‪ ,‬שנאמר ' לא ישבו בארצך ' ‪ -‬אפילו לפי‬
‫תושב " ‪.‬‬ ‫ואם קבל עליו שבע מצות הרי זה גר‬ ‫שעה ‪.‬‬
‫ואכן כשהכניס הקב " ה את כלל ‪ -‬ישראל לארצם ‪ ,‬אם היו חיים שם לבדם‬
‫ללא כל אומה ולשון יחד עמם ‪ ,‬שוב לעולם לא היו חוטאים ‪ ,‬כי כלל ‪ -‬ישראל‬
‫" ועמך כולם צדיקים‬ ‫כא )‬ ‫כשלעצמם הנם בבחינת דברי הנביא ( ישעיה ס ‪,‬‬
‫אולם מאחר והקב " ה כקש להמשיך את קיום העולם‬ ‫!‬ ‫לעולם ירשו ארץ "‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫סב‬

‫הבנוי כולו על נסיונות ‪ ,‬הוא הותיר שם כמה אומות ‪ ,‬אשר באמת לאט לאט‬
‫במשך השנים כלל ‪ -‬ישראל התקרב אליהם ולמד מדרכיהם [בתחילה רק‬
‫ולאחר מכן יותר‬ ‫לאלוהיהם ‪. . .‬‬ ‫מתוך ' התעניינות ' לראות כיצד עובדים הם‬
‫שיא ההתקרבות אל הגוים הביאה לחורבן‬ ‫הסחף ] ‪.‬‬ ‫לא היה ניתן לעצור את‬
‫ביהמ " ק ‪.‬‬

‫השפעה מזיקה הניכרת לאחר זמן‬

‫אהד‬ ‫עליהם ‪.‬‬ ‫ישנם הרבה נושאים כאובים שחובה עלינו לדבר ולעורר‬
‫ביטרמפים ' ‪.‬‬ ‫מהם הוא ענין נסיעת בחורי הישיבות‬

‫פעמים בחור נוסע ברכב עם יהודי חילוני ‪ ,‬ואינו מפחד שהדבר יזיק לו‬

‫ואינו יודע את האמת‬ ‫בערכים " ‪. . .‬‬ ‫מדובר באנשים ' טובים ' ‪ ,‬לא‬ ‫" וין‬
‫הכואבת כי די בשמיעת כמה דברי הבל וליצנות מפי אותם רשעים ' נחמדים '‬
‫הקב " ה בתורתו‬ ‫רח " ל ! ] ‪.‬‬ ‫כדי לקלקלו [ וכבר שמעתי על כמה מקרים כאלו‬
‫הקדושה צוה עלינו לפחד מכל התקרבות לרשעים ‪ ,‬אבל הוא ‪ ,‬ה ' גיבור ' ‪,‬‬
‫מפחד ‪. . .‬‬ ‫אינו‬

‫יוסף היה " צדיק יסוד עולם " ‪ ,‬כי מיד כשהועמד בנסיון ע " י אותה גויה‬
‫מוות ‪.‬‬ ‫הוא פחד ממנה פחד‬ ‫!‬ ‫הוא ברח משם כל עוד נפשו בו ‪ " -‬וינס "‬
‫עליהם‬ ‫' טרמפ ' ‪. . .‬‬ ‫אבל ישנם כאלו שאינם פוחדים ‪ ,‬ובהינף אצבע הם עוצרים‬
‫לדעת בי אותו נהג עמו יסעו עלול לחולל מהפכה רוחנית של ממש בתוך‬
‫רח " ל ‪.‬‬ ‫ראשם ‪ " -‬חור בראש " ‪,‬‬

‫ואמנם באותה שעה הם לא יחושו בכך [ אין חשש שלאחר שלושת ‪ -‬רבעי‬
‫הם יחורו לישיבה וילמדו‬ ‫ראשם ‪. ] . . .‬‬ ‫שעה ‪ ,‬הם ירדו מהרכב ללא ניפה על‬
‫אותותיה ‪.‬‬ ‫שם בהתמדה ‪ ,‬אולם לאט לאט ההשפעה המזיקה תתן בהם את‬

‫‪.‬‬
‫מצבם דומה לבהמה שיש נקב בראשה והיא ' טריפה ' בהמה זו יכולה‬
‫לחיות במשך שנים ‪ -‬עשר חודש בלא שירגישו עליה כלל שהיא חולה ‪,‬‬
‫אצל אדם תהליך ההתדרדרות עשוי לקחת‬ ‫למות ‪.‬‬ ‫ולפתע בתום י " ב חורש‬

‫פעמים אפי ' עשרים ושלושים שנה ‪ ,‬ואם לא אצלו ‪ ,‬אז אצל בנו ונכדו ‪,‬‬
‫!‬ ‫אולם בסופו של דבר ה ' שריפה ' שבתוכו תפרוץ החוצה‬

‫כדי להמחיש את הענין ‪ ,‬ספר לי יהודי כי הפסיק לעשן לאחר שרופא‬

‫מג‬ ‫" האמונים עלי תולע חיבקו אשפתות "‬

‫מסויים הראה לו צילום ריאה של אדם מעשן ‪ ,‬ותיאר לו איך שאותה ריאה‬
‫באותו רגע ‪ ,‬כך הוא ספר ‪ ,‬תפס אותו פחד‬ ‫!‬ ‫שחורה ומלאה פחמ ‪ ,‬רח " ל‬
‫אדם מעשן סיגריה וסבור‬ ‫‪:‬‬ ‫נורא והוא החליט להפסיק לעשן ‪ .‬תארו לעצמכם‬
‫כי לא יינזק ממנה ‪ ,‬בעוד שלאמיתו של דבר הוא נמצא בתהליך של הרס‬
‫!‬ ‫עצמי‬

‫אנשים משוחחים ביניתם בענייני ' סוליטיקה ' ושאר הבלים ‪ .‬מי יודע כמה‬
‫נכון ‪ ,‬אין אפשרות‬ ‫? !‬ ‫' שכבות ' של טומאה נדבקו מתוך כך על נשמותיהם‬
‫לסגור את הילדים באופן הרמטי מפני השפעות חיצוניות ‪ ,‬אולם כ ' כני תורה '‬

‫עלינו למצוא את האושר ושמחת החיים בתורה הקדושה ‪ ,‬שהיא בבחינת‬

‫" ישקני מנשיקות פיהו " ‪ -‬נשיקה פה אל פה עם הקב " ה ‪ .‬לחיות כל העת‬
‫אחרים ‪.‬‬ ‫עם הקב " ה ולא לחפש דברים‬

‫חיים במצב של " פנים אל פנים "‬

‫ידועים דברי חז " ל ( יומא נד ע " א ) ‪ " :‬בשעה שהיו ישראל עולין לרגל‬

‫הכרובים שהיו מעורים זה בזה‬ ‫את הפרוכת ומראין להם‬ ‫מגללין להם‬

‫כלומר ‪ ,‬היו מראים להם את‬ ‫המקום "' ‪.‬‬ ‫ואומרים להן ‪ ' :‬ראו חיבתכם לפני‬

‫פנים ‪.‬‬ ‫הכרובים כיצד הם ניצבים אחד מול השני פנים אל‬

‫" פנים‬ ‫?‬ ‫ענין זה בא לרמז להם כי כך צריך להיות יחסם כלפי הקב " ה‬
‫הסתפקות ב " אור פני מלך חיים " ‪ ,‬הכרה עמוקה בעובדה " כי‬ ‫!‬ ‫אל פנים "‬
‫באור פניך נתת לנו ה ' אלוקינו " ‪ ,‬תוך נקיטת משנה זהירות מפני ' פוילת '‬
‫כל נטיה הצידה ‪ ,‬ואפילו של אחד‬ ‫אותנו ‪.‬‬ ‫העינים הצידה לעולם הסובב‬

‫המקום " ‪.‬‬ ‫חלקי מיליארד ‪ ,‬כבו מהוה פגיעה במעלת " ראו חיבתכם לפני‬

‫ויתירה מזאת ‪ ,‬גם בעת החורבן היה מצבם של הכרובים כך ‪ " :‬אמר ריש‬

‫לקיש ‪ ,‬בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה בזה " ( שם‬
‫וכבר הקשו ‪ ,‬כיצד יתכן הדבר ‪ ,‬הן הכרובים היו פנים אל פנים רק‬ ‫ע " ב) ‪.‬‬
‫בשעה שכלל ‪ -‬ישראל היו עושין רצונו של מקום ‪ ,‬וכאן הרי מדובר בזמן‬
‫?‬ ‫החורבן‬

‫ויש שתירצו ‪ ,‬שמאחר והנס התבטל חזרו הכרובים למצבם הראשון כפי‬
‫‪.‬‬
‫שהיו בשעה שעשאם שלמה המלך אלא שקשה ע " ז מדברי הגמ ' ( ב " ב צט‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫סד‬

‫ע " א ) ‪ ,‬שם מבואר ששלמה המע " ה עשאם באופן שפניהם היו כלפי הבית ‪,‬‬

‫" קצת לבית וקצת זה לזה ‪ ,‬כאדם‬ ‫‪:‬‬ ‫ופירש " י‬ ‫אלא שהיו " מצדדי אצדודי " ‪,‬‬
‫הרי מבואר כי תחילת‬ ‫אחר " ‪.‬‬ ‫שמדבר אל חבירו והופך ראשו קצת לצד‬
‫אצדודי " ‪.‬‬ ‫עשייתם לא היתה באופן של " פנים אל פנים " ‪ ,‬אלא " מצדדי‬

‫[ ובמאמר המוסגר ‪ ,‬זהו מצבו הטבעי של היהודי ‪ " :‬מצדדי אצדודי " ‪-‬‬

‫בנוסף לעבודת השי " ת הוא גם עוסק מעט לפרנסתו ‪ ,‬וכדברי חי " ל הנודעים‬
‫לפי שנאמר‬ ‫?‬ ‫' ואספת דגנך ' ‪ ,‬מה תלמוד לומר‬ ‫‪:‬‬ ‫( ברכות לה ע " ב ) ‪ " :‬תנו רבנן‬

‫לזמר ‪:‬‬ ‫תלמוד‬ ‫?‬ ‫' לא ימוש ספר התורה הזה מפיך ' ‪ ,‬יכול דברים ככתבן‬
‫' ואספת רגנך ' ‪ -‬הנהג בהן מנהג דרך ארץ ‪ ,‬דברי רבי ישמעאל " ( ועי ' " נפש‬
‫משא " כ " פנים אל פנים " הנו מצב‬ ‫בזה ) ‪.‬‬ ‫החיים " שער א פ " ח מה שביאר‬
‫לרגל ] ‪.‬‬ ‫מיוחד שזכו לו כלל ‪ -‬ישראל בעלייתם‬

‫ושמעתי בשם גדולים ליישב ‪ ,‬דמה שהכרובים היו במצב של " פנים אל‬
‫פנים " בעת החורבן ‪ ,‬היתה זו מעין " נשיקת פרידה " לכלל ‪ -‬ישראל מאת‬
‫מרעהו ‪.‬‬ ‫הקב " ה לפני צאתם לגלות ‪ .‬זוהי הצווה הואוים להיפרד איש‬

‫אכן בעודם יושבים‬ ‫לכלל ‪ -‬ישראל ‪.‬‬ ‫ואני אומר ‪ ,‬שהיתה זו מעין ' צוואה '‬
‫על אדמתם בארץ ישראל איש תחת גפנו ותחת תאנתו ‪ ,‬ניתן היה לחיות גם‬
‫במצב של " מצדדי אצדודי " ביחס לקב " ה ‪ ,‬אך בשעה שיוצאים אל הגלות‬
‫המרה בין העמים ‪ ,‬שם נפתח תחתם פתחו של הגהינם ומאיים לשאוב אותם‬
‫פנימה ‪ ,‬עליהם לדעת כי אין כל אפשרות לעבור את החיים בשלום אלא‬
‫פנים " ‪.‬‬ ‫ע " י שחיים כל הזמן עם הקב " ה " פנים אל‬

‫לחיות במצב של " פנים אל פנים " פירושו שהבית הפרטי שלנו יהיה‬
‫להכניסו‬ ‫ניתן‬ ‫שלא‬ ‫בר ‪ -‬דעת‬ ‫לכל‬ ‫שברור‬ ‫מה‬ ‫וכל‬ ‫בבחינת ביהמ " ק ‪,‬‬
‫לביהמ " ק ‪ ,‬לא ייכנס גם בבית ‪ .‬גם כשיוצאים לטייל ‪ ,‬יש ' לקחת ' את ביהמ " ק‬
‫אעפ " י שנסע ‪ ,‬עדיין‬ ‫‪-‬‬ ‫יז )‬ ‫" כאשר יהנו כן יסעו " ( במדבר ב ‪,‬‬ ‫אתנו ‪.‬‬ ‫יחד‬

‫יציאה מבית ‪ -‬המקדש ‪ ,‬ולו לזמן מועט ‪ ,‬מכניסה את‬ ‫!‬ ‫" אוהל מועד " הוא‬
‫האדם לסכנה גדולה שקשה מאוד לעמוד מולה ‪ ,‬ואם לא אנחנו ‪ ,‬נכדינו‬
‫ממנה ‪.‬‬ ‫עלולים ‪ ,‬ח " ו ‪ ,‬להינזק‬

‫החלק המעשי שבענין הוא קשה ביותר ‪ ,‬אולם עלינו להתבונן ולהכיר‬
‫טה‬ ‫" האמונים עלי תולע חיבקו אשפתות"‬

‫בנוראותן של הסכנות האורבות לפתחנו ‪ ,‬ולכוון עליהן בתפילותינו ‪ .‬בקשתנו‬

‫ו) ‪.‬‬ ‫" הושע ה ' את עמך את שארית ישראל " ( ירמיה לא ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫היא‬

‫בנוסח התפילה אנו אומרים ‪ " :‬שומר ישראל שמור שארית ישראל ‪ ,‬ואל‬

‫יאבד ישראל האומרים ' שמע ‪ -‬ישראל ' " ‪ ,‬לאחר מכן " שומר גוי אחד וכו '‬
‫ואל יאבד גוי אחד המיחדים שמך " וכו ' ‪ ,‬ומסיימים " שומר גוי קדוש שמור‬
‫לקדוש " ‪.‬‬ ‫שארית עם קדוש ‪ ,‬ואל יאבד גוי קדוש המשלשים בשלוש קדושות‬

‫וצריך להבין ‪ ,‬מדוע לא כתוב " שמור את אלו המניחים תפילין או‬
‫אלא ‪ ,‬שאין אפשרות לשמור אלא על‬ ‫?‬ ‫מקיימים את שאר מצוות התורה "‬
‫מי שה " שמע ‪ -‬ישראל " שלו הוא " אחד " ואין לו נטיה לכיוונים אחרים ‪ ,‬וכן‬
‫‪.‬‬
‫מי שהקדושה שלו היא " שלוש קדושות " ‪ -‬קדושה אינסופית הוא מקדש‬
‫לשמור ‪.‬‬ ‫רק על יהודים כאלו ניתן‬ ‫הפסקה ‪.‬‬ ‫את השי " ת כל הומן ללא‬

‫תפילתנו ובקשתנו שטוחה לפני הבורא יתברך " לבלתי ידח ממנו נדח "‬
‫( ש " ב יד ‪ ,‬יד ) ‪ ,‬ויקויים בנו הכתוב " ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ " ‪,‬‬
‫אמן ‪.‬‬ ‫ונזכה לקבל פני משיח צדקנו במהרה בימינו‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫סו‬

‫סכנת המתשם בדורנו‬ ‫‪8‬‬ ‫" בורא רע "‬

‫ועל המחזיק מחשב בביתו להיות ער‬ ‫המחשב ‪ -‬בריאה של רע ‪,‬‬

‫לסכנות הטמונות בו‬

‫הרע ‪ -‬בריאה של הקב " ה‬

‫הוומנתי לכאן על מנת לעורר ולהתריע בנושא שלאחרונה מתריעימ עליו‬

‫הטמונה במחשכים ‪ ,‬הסי ‪ .‬די ‪ .‬רום‬ ‫גודל הסכנה‬ ‫‪:‬‬ ‫והוא‬ ‫ישראל ‪,‬‬ ‫גדולי‬ ‫כל‬
‫והאינטרנט ‪.‬‬
‫לאמיתו של דבר לא אני הוא האיש המתאים לעורר את הציבור בענין‬
‫חשוב זה ‪ .‬הן כבר היתה אסיפה בב " ב ‪ ,‬ונכתבו מכתבים ע " י גדולי ישראל‬
‫המחשבים ‪.‬‬ ‫בענין הסכנות הנוראות האורבות לפתחנו מצד‬

‫אלא שכידוע לכל אחד מאתנו יש את ההבנה המיוחדת לו ואת המבט‬

‫הדברים ‪.‬‬ ‫אומר לכם ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬כיצד אני רואה ומרגיש את‬ ‫הענין ‪.‬‬ ‫שלו על‬
‫והיות ובנושאים אלו מעורבים גם הרבה נושאים פרקטיים ‪ ,‬שאיני מכירם‬
‫כל כך ‪ ,‬לכן לא כל מה שאומר צריכים לקבל כ ' הלכה למשה מסיני ' ‪ .‬אולם‬
‫גם אם אומר דברים שאינם מובנים לכם במאת האחוזים ‪ ,‬אל לכם לפסול‬
‫אני רק ' וורק ' כמה רעיונות ‪ ,‬וכל אחד יקבל מה שנראה‬ ‫הנאמר ‪.‬‬ ‫את בל‬
‫לו ‪.‬‬
‫" יוצר‬ ‫אומר ‪:‬‬ ‫הפסוק‬ ‫הקדמות ‪.‬‬ ‫לפני שניגש לעצם הנושא נקדים כמה‬
‫אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע ‪ ,‬אני ה ' עושה כל אלה " ( ישעיה‬
‫פסוק זה בעצם מוכר לנו מתפילת שחרית ‪ ,‬אלא ששם חז " ל שינו‬ ‫ז)‪.‬‬ ‫מה ‪,‬‬
‫את הלשון ובמקום " בורא רע " כתבו " ובורא את הכל " ‪ .‬הקב " ה עושה את‬
‫הרע ‪.‬‬ ‫הטוב ‪ ,‬והוא גם בורא את‬

‫והנה כשאנו אומרים שהקב " ה הוא " יוצר אור " וכו ' ‪ ,‬כולם מבינים‬

‫המחשבים " ‪.‬‬ ‫נאמר בכנס בנושא " סכנת‬

‫סז‬ ‫סכנת המחשב בדורנו‬ ‫" בורא רע" ‪-‬‬

‫שהטוב שה ' ברא אינו מסתיים במה שאנו תופסים בעיני הבשר שלנו ‪ ,‬אפילו‬
‫אנחנו יודעים שטובו של הקב " ה הוא‬ ‫שלישי ‪.‬‬ ‫במושכל ראשון ‪ ,‬שני או‬
‫עמוק עד אינסוף ‪ .‬לא תמיד כשאדם עושה מצוה הוא מרגיש את התועלת‬
‫‪.‬‬
‫במעשהו ‪ ,‬אך יודע הוא בבירור שהדברים עמוקים עד אין קץ ישנם רבדים‬
‫ע " ג רבדים ‪ ,‬עומק בתוך עומק ‪ ,‬והטוב הוא אינסופי ‪ .‬והרי כבר ראינו במשך‬
‫הק ' ‪,‬‬ ‫הדורות נשמות גבוהות ונשגבות כמו רש " י הק ' ‪ ,‬הרמב " ם ‪ ,‬האר " י‬
‫הח " ח ‪ ,‬הבן ‪ -‬איש ‪ -‬חי וכיוצ " ב ‪ .‬יהודים מרוממים אלו היו מרוחקים מאתנו‬
‫כי הקב " ה הוא זה שברא את הטוב ‪ ,‬וא " כ הטוב אינו‬ ‫דור ‪.‬‬ ‫מרחק שנות‬
‫כטוב ‪.‬‬ ‫מוגבל רק למה שבעינינו נראה‬

‫הרע הנו בריאה‬ ‫ברא ‪.‬‬ ‫כך בדיוק עלינו לדעת שגם את הרע הקב " ה‬
‫מיוחדת של הקב " ה ‪ .‬מטבעם של דברים כל דבר בעולם נוצר על פי מושגיו‬
‫אם ‪ ,‬לדוגמא ‪ ,‬עוג מלך הבשן היה מקים בית ‪ -‬חרושת‬ ‫אותו ‪.‬‬ ‫של היוצר‬
‫כך גם כביכול ‪,‬‬ ‫שלו ‪. . .‬‬ ‫לנעלים ‪ ,‬מדובר היה בנעליים פחות או יותר במידות‬
‫לרע יש מרכבה‬ ‫אלקים ‪.‬‬ ‫אם הקב " ה בורא רע ‪ ,‬הוא בורא אותו במידות של‬
‫אנחנו רואים רע ‪ ,‬אבל עלינו להבין שהוא בריאה של הקב " ה ‪,‬‬ ‫עצומה ‪.‬‬
‫נוראה ‪.‬‬ ‫וטמונה בו עוצמה‬

‫מקובל בידינו שכאשר‬ ‫דוגמא ‪.‬‬ ‫כדי להבין את עומק הענין אתן לכם‬
‫היטלר ימ " ש התחיל את ההרס שהחריב את העולם ‪ ,‬ה ' ישמרנו ‪ ,‬כמה מחכמי‬
‫ירושלים ‪ ,‬מקובלים גדולים ‪ ,‬הלכו לכותל המערבי ‪ ,‬ביררו את שם האמא‬
‫שלו ‪ ,‬וניסו לעשות עליו ' פולסא דנורא ' [ בתקופה ההיא עוד היו יהודים‬
‫והנה בהגיעם לכותל המערבי ‪ ,‬הם חשו‬ ‫זאת ] ‪.‬‬ ‫צדיקים שידעו כיצד לעשות‬
‫ברוח קודשם שזוהי קליפה כה קשה שא " א להתמודד אתה ‪ ,‬והפסיקו מיד‬
‫ממעשיהם ‪ .‬כי היטלר ימ " ש לא היה סתם אדם בעל פה ‪ -‬גדול שהצליח על‬
‫ידי דיבורו להרוס את העולם ‪ .‬הוא היה עומק של רע ‪ .‬כשם שמשה רבינו ‪,‬‬
‫יהושע בן נון ‪ ,‬רש " י הק ' וכו ' הם בריאה של טוב שהקב " ה ברא ‪ ,‬כך בדיוק‬
‫ישנם רשעים עצומים כפרעה ‪ ,‬בלעם ‪ ,‬נבוכדנצר ‪ ,‬סטאלין‬ ‫‪:‬‬ ‫גם לצד הרע‬
‫והיטלר ‪ ,‬שהם בריאה של רע שנבראה ע " י הקב " ה [ היו גם יהודים שרח " ל‬
‫היו ממש מרכבה לעולמות של רע ‪ ,‬כגון טרוצקי ‪ ,‬שהיה מראשי הקומוניזם ‪,‬‬
‫ישראל ] ‪.‬‬ ‫או אלו שהקימו את הציונות והרסו את עם‬
‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫סח‬

‫ככל שמתרחקים מהר סיני‬ ‫מסויים ‪.‬‬ ‫והנה הקב " ה ברא את עולמו בסדר‬
‫ויותר ‪.‬‬ ‫הטוב שבבריאה נחלש ‪ ,‬ואילו הרע שבבריאה מתעמק ומתחזק יותר‬
‫אם נתבונן ‪ ,‬מבחינת הטבע האנושי ‪ ,‬במצבנו הרוחני כיום ‪ ,‬השפל הוא נורא‬
‫אם היינו מספרים לאדם שחי לפני מאתיים או שלוש ‪ -‬מאות כיצד‬ ‫ואיום ‪.‬‬
‫ייראו מרכזי הערים בדורנו [ דיזנגוף בת " א ‪ ,‬רח ' יפו בירושלים וכו ' ] תגובתו‬
‫‪300‬‬ ‫היתה שזה דבר בלתי אפשרי לחלוטין ‪ ,‬כשם שלא ניתן לומר שבעוד‬
‫אך האמת‬ ‫הרגלים ‪. . .‬‬ ‫שנה כל האנושות תלך על הראש במקום ללכת על‬
‫נכון ‪ ,‬זוהי לכאורה מציאות בלתי אפשרית ‪ ,‬אך הקב " ה הוא‬ ‫כך ‪.‬‬ ‫היא שזה‬
‫קושיות ‪.‬‬ ‫על בורא ‪ -‬עולם אין‬ ‫רע " ‪.‬‬ ‫" בורא‬ ‫כל ‪ -‬יכול ‪ ,‬הוא‬

‫אין זו התפתחות כלשהי של העולם ‪ .‬זוהי בריאה‬ ‫לדוגמא ‪ -‬הטלויזיה ‪.‬‬

‫בית ‪ -‬המקדש ‪ ,‬כך הוא גם‬ ‫שהקב " ה ברא ‪ .‬כשם שהוא ברא את התורה ‪ ,‬ואת‬
‫בורא את המציאות הזו‬ ‫ברא את הטלויזיה ‪ " .‬עושה שלום ובורא רע " ‪-‬‬

‫שבעולם ‪.‬‬ ‫שיהודי יכול לשבת בסלון שלו ‪ ,‬ולהיות מחובר לכל הלכלוך‬

‫הבריאה הראשונה שהרסה את העולם שאנו מכירים ‪ ,‬היתה הדפוס ‪ .‬לפני‬

‫הדפוס ‪ ,‬יהודים מסרו את נפשם לכתוב את הש " ס ‪ ,‬ונוסף על כך היו גם‬
‫וכל‬ ‫המציאות ‪.‬‬ ‫אבל הספר היה חפץ יקר‬ ‫יהודים ‪.‬‬ ‫מעט ספרים שחיברו‬
‫האנושות ‪ ,‬והיהודים בכללה ‪ ,‬לא הכירו אלא את העיירה שלהם ‪ ,‬את השכנים‬
‫שלהם עד שברא הקב " ה את הדפוס ‪ ,‬ונתן אפשרות לאדם להפיץ את הרעל‬ ‫‪.‬‬
‫הטלויזיה ‪.‬‬ ‫אח " כ בא הרדיו ‪ ,‬ואח " כ‬ ‫העולם ‪.‬‬ ‫הטמון בו ‪ ,‬ולפזרו בכל‬

‫השבתי‬ ‫הויראו ‪,‬‬ ‫מכן‬ ‫ולאחר‬ ‫בכבלים‬ ‫הטלויזיה‬ ‫כשהומצאה‬ ‫זכורני‬

‫‪.‬‬
‫אבל הקב " ה הוא כל ‪ -‬יכול כשם‬ ‫יתכן " ‪.‬‬ ‫" יותר גרוע מזה כבר לא‬ ‫לעצמי ‪:‬‬

‫שאין כל גבול לעומק הטוב שהשי " ת בורא ‪ ,‬כך אין גבול לעומק הרע‬
‫הרע ‪.‬‬ ‫עלינו לעבור נסיונות בעומק‬ ‫יתברך ‪.‬‬ ‫הנברא על ידו‬

‫הנושא שאנו מדברים עליו ‪ -‬המחשבים ‪ ,‬הנו בריה שברא בורא העולם ‪,‬‬

‫אם לא נפחד ממנה ‪ ,‬ולא נתייחס אל הסכנה בכובד הראש‬ ‫רע " ‪.‬‬ ‫" בורא‬
‫הראוי לה ‪ ,‬הדבר עלול לשבור אותנו ולהרוג את נפשותינו ונפש ילדינו ‪ .‬כי‬
‫זוהי בריאה של רע שטרם היתה כמותה בעולם ‪ ,‬והיא טומנת בחובה חורבות‬
‫ואיומים ‪.‬‬ ‫נוראים‬

‫הקדמה זו הנה השובה מאוד ‪ ,‬כי גם אם לא תסכימו אתי בנושא‬

‫סט‬ ‫המחשב בדורנו‬ ‫' יבורא רע " ‪ -‬יכף‬

‫המחשבים ‪ ,‬ידיעה זו ‪ -‬שישנו מושג של " בורא רע " חשובה לכל אחד ואחד‬
‫מאתנו ‪.‬‬

‫" אשרי אדם מפחד תמיד "‬ ‫‪:‬‬ ‫החכם מכל אדם לימדנו כלל חשוב בחיים‬
‫אחד מנפלאות הבורא יתברך הוא שכאשר חלילה ישנו‬ ‫יד ) ‪.‬‬ ‫( משלי כח ‪,‬‬
‫איזה רעל בתוך הגוף ‪ ,‬מיד עולה מידת החום של גופו ‪ ,‬כביכול ' נדלקת‬
‫במצב כזה אם לא דואגים ובודקים את פשר הדבר ‪ ,‬זוהי‬ ‫אדומה ' ‪.‬‬ ‫נורה‬
‫כך היא בעצם דרכו של הכסיל אשר המיד " בוטח‬ ‫ואיומה ‪.‬‬ ‫רשלנות נוראה‬
‫הראשונה ‪.‬‬ ‫זו היתה ההקדמה‬ ‫כו ) ‪.‬‬ ‫בלבו הוא " ( שם כח ‪,‬‬

‫המבדיל בין ישראל לעמים‬

‫פעם ראיתי בספר דבר מעניין מאוד ‪ .‬היה ויכוח‬ ‫‪:‬‬ ‫ההקדמה השניה לענין‬
‫כל ימי הנני‬ ‫נוקבת ‪:‬‬ ‫בין שני בני אדם ‪ ,‬ואחד שאל את השני שאלה מאוד‬
‫מברך בתפילת שחרית את הברכה " שלא עשני גוי " ‪ .‬מעודי גרתי בא " י ‪ ,‬ולא‬
‫הכרתי כמעט גוים למעט כמה ערבים שעבדו בבניה בסביבתנו ‪ ,‬והללו לא‬
‫אדם נחות ‪ ,‬טמא ‪ ,‬רשע ‪,‬‬ ‫לי ‪:‬‬ ‫סתרו את הדמות של הגוי כפי שנצטיירה‬
‫בקיצור תת ‪ -‬אדמ ‪ .‬גם הגוי הבינלאומי ודמותו הפוליטית לא רק שלא סתרו‬
‫שלו ‪.‬‬ ‫אלא אף חיזקו את הדמות השלילית‬

‫והנה כשגדלתי ונסעתי ללמוד בחו " ל ‪ ,‬נתקלתי לראשונה באופן אישי‬
‫הגוי החי סתר לחלוטין את כל‬ ‫‪:‬‬ ‫ביותר בגוים חיים ‪ ,‬ופשוט קבלתי הלם‬
‫הוא נראה אדם ממש במוני ‪ :‬הגון ‪ ,‬נחמד‬ ‫לכן ‪.‬‬ ‫מה שחשבתי עליו קודם‬
‫נכון ‪ ,‬לנו‬ ‫?‬ ‫ומתחשב ‪ .‬איני מבין ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬מה טעם יש לומר " שלא עשני גוי "‬
‫יש את התורה והמצוות ולו אין ‪ ,‬אך מהיכן נובעת השנאה הגדולה כלפי‬
‫הגוי ‪ ,‬עד כדי כך שאפילו אמהות חילוניות גמורות ‪ ,‬שאינן שומרות שבת ‪,‬‬
‫כאשר רק שמעו חלילה על בן או בת שעומדים להתחתן עם גוי ‪ ,‬היו‬
‫? !‬ ‫מתעלפות כפשוטו עד שהוזקקו לטיפול בכית חולים‬

‫ומה‬ ‫?‬ ‫מה ההבדל הגדול בין יהודי לגוי‬ ‫ונוקבת ‪:‬‬ ‫זוהי שאלה אמיתית‬
‫עם גוי שמקיים מצוות ויהורי שאינו מקיים מצוות ‪ ,‬מה ההבדל בינו לבין‬
‫היום אנחנו לא כ " כ מדברים על הגוי אבל פעם הדבר השנאוי ביותר‬ ‫?‬ ‫גוי‬
‫שיתות הגו " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫ע‬

‫היה המושג של גוי ‪ .‬הגוים הרגישו זאת ‪ ,‬צעקו על כך ‪ ,‬ואף הרגו אותנו‬
‫זה ‪.‬‬ ‫בגלל‬

‫אני בעצמי חשתי תמיד בתמיהה זו ‪ .‬נולדתי בחו " ל ‪ ,‬ופעמים רבות בקרתי‬
‫אצל רופאים גוים ‪ ,‬הם התמסרו אלי במקצועיות ‪ ,‬דיברו בכבוד לאבי " כבוד‬
‫זו‬ ‫? !‬ ‫הרב " וכו ' מהי ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬הבעיה הגדולה הטמונה בהתחברות אליהם‬ ‫‪.‬‬
‫הדעת ‪.‬‬ ‫שאלה שכל אחד צריך לתת עליה את‬

‫את התשובה שאומר לכם עתה לא ניתן לומר בכל ' פורום ' ‪ ,‬ואעפי " כ‬
‫פנימיות ‪.‬‬ ‫כל דבר בנוי מחיצוניות ‪ ,‬פנימיות ופנימיוה של‬ ‫כאן ‪.‬‬ ‫אומר אותה‬
‫‪:‬‬ ‫הפשוט יאמר לך‬ ‫המכונית ‪ ,‬האדם‬ ‫עובדת‬ ‫איך‬ ‫כששואלים‬ ‫לדוגמא ‪:‬‬

‫לנוע " ‪.‬‬ ‫" מכניסים את המפתח ‪ ,‬לוחצים על הדוושה ועי " ז הגלגלים מתחילים‬
‫‪.‬‬
‫א " א להכחיש זאת ‪ ,‬אך זה עדיין לא ' סוף הסיפור ' המבין יותר במכונאות‬
‫בתוך המכונית ישנו מנוע ‪ ,‬ראש ‪ -‬מכני ‪,‬‬ ‫פנימית ‪:‬‬ ‫יסביר את הענין מבחינה‬
‫‪.‬‬
‫קרבורטור וכו ' ‪ ,‬והם אלו שגורמים למכונית ליסוע אמנם ישנו הסבר עמוק‬
‫ישנו צילינדר ‪ ,‬הדלק נכנס פנימה וע " י‬ ‫?‬ ‫כיצד המנוע בעצמו עובד‬ ‫יותר ‪:‬‬

‫הצתה קטנה מותנעת המכונית וההסבר המדעי היותר עמוק הוא ‪ ,‬שההצתה‬ ‫‪.‬‬
‫וכו ' ‪.‬‬ ‫הזו הנה התפוצצות של גזים ‪ ,‬אטומים‬

‫אך הרי ברור לכולם שהוא‬ ‫שטויות ‪. . .‬‬ ‫והנה מי שאינו מכין יאמר שהכל‬
‫כידוע כשקונים‬ ‫מהפנימיות‪.‬‬ ‫אינו צודק ‪ ,‬ולאמיתו של דבר הכל מתחיל‬
‫מכונית ישנה לוקחים אותה למכון לערוך לה ' טסט ' ולבדוק את מצבה‬
‫המכני ‪ .‬פעמים רבות ‪ ,‬אף שלקונה נראה הכל בסרר מבחינה חיצונית ‪ ,‬וכרגע‬
‫ניתן להגיע בה לנסיעה במהירות גבוהה ‪ ,‬אך המכונאי המנוסה לוחש באוזנו‬
‫שלא יקנה אותה מאחר ותוך חודשיים יצטרך לבצע בה ' אוברול ' ‪ ,‬המנוע‬
‫בגשמיות ‪.‬‬ ‫זהו המשל‬ ‫ישרף ‪.‬‬ ‫פשוט‬

‫‪.‬‬
‫גם נפש האדם בנויה רבדים ע " ג רבדים בטוחני שאם אחד מאתנו היה‬
‫נוסע באוירון לאמריקה ‪ ,‬ולידו היה יושב גוי שהיה משוחח עמו בנימוס ‪-‬‬

‫" אנגלית‬ ‫‪-‬‬ ‫?‬ ‫וכו ' ‪ " ,‬אלו שפות הנך דובר "‬ ‫?‬ ‫" בוקר טוב ‪ ,‬מה שלומך "‬
‫התשובה היתה " אדולף‬ ‫?‬ ‫וגרמנית " ‪ ,‬וכשהיית שואל אותו " איך קוראים לך "‬
‫שטיקלברו " [ שמו של היטלר ימ " ש ] ‪ ,‬אעפי " כ כשהיה מגיע הביתה היה‬
‫וכי חושב אתה שהוא‬ ‫!‬ ‫ודאי‬ ‫נחמד ‪. . .‬‬ ‫מספר שבעת הטיסה ישב לידו אדם‬
‫עא‬ ‫סכנת המחשב בדורנו‬ ‫רע " ‪-‬‬ ‫"בורא‬

‫היית רואה‬ ‫!‬ ‫לא ולא‬ ‫? !‬ ‫היה אומר לך " אני שונא אותך בגלל שאתה יהודי "‬
‫עדינות ‪.‬‬ ‫אצלו אפילו‬

‫אבל הקב " ה רואה גם את הרבדים הפנימיים ביותר שבתוך נפשות הגוים ‪,‬‬
‫והוא " המהדיל נין אוד לחושך ‪ ,‬כין ישראל לעמים " ‪ -‬ישנו הברל מהותי‬
‫בין היהודי הגרוע ביותר לבין הגוי הטוב ביותר ‪ ,‬כמו ההבדל שבין האור‬
‫!‬ ‫לחושך‬

‫וההיסטוריה מלמדת אותנו להאמין לבורא העולם ‪ ,‬כי לצערנו נוכחנו‬

‫במקרים שרת " ל רבדים אלו התפרצו כלפי חוץ ‪ ,‬כמו השואה האיומה‬
‫שכולנו מכירים אותה היטב ‪ ,‬אשר נעשתה ע " י האומה היפה ביותר ‪ ,‬הנחמדה‬
‫ובזה סיימתי נושא זה ‪ ,‬כי לא הובאו הדברים‬ ‫ביותר ‪. . .‬‬ ‫ביותר והמתורבתת‬
‫המדובר ‪.‬‬ ‫כאן אלא כמשל לנושא‬

‫השפעות מזיקות לטווח הארוך‬

‫גם בנפש שלנו ושל משפחתנו ‪ ,‬ובעיקר של ילדינו ‪ ,‬ישנם רבדים ע " ג‬

‫פעמים‬ ‫הסיפור ‪.‬‬ ‫ילד שמרבר בחוצפה צריך לדעת שאין זה סוף‬ ‫רבדים ‪.‬‬
‫פנימי ‪.‬‬ ‫רבות צורת דיבור כזו משקפת עיוות‬

‫שיטת החינוך‬ ‫‪:‬‬ ‫לדוגמא‬ ‫זה ‪.‬‬ ‫כל מערכת החינוך שלנו בנויה על יסוד‬
‫‪.‬‬
‫המסורה לנו היא ‪ ,‬להחדיר בילד תורה וערכים ע " י טהרה לכן כאשר ילד‬
‫ויקרא ‪.‬‬ ‫קטן בן ארבע או חמש נכנס ל ' חיידר ' ‪ ,‬מלמדים אותו תחילה חומש‬
‫וכך ‪ ,‬בתחילת לימודו לומד הילד כיצד שוחטים קרבנות וכיצד מקריבים‬
‫המוכח ‪.‬‬ ‫אותם על גני‬

‫" אמר רבי‬ ‫‪:‬‬ ‫מנהג זה מבוסס על דברי המדרש הנודעים ( ויק " ר פ " ז ‪ ,‬ג )‬

‫?‬ ‫מפני מה מתחילין לתינוקות בתורת כהנים ואין מתחילין בבראשית‬ ‫‪:‬‬ ‫אסי‬
‫ויתעסקו‬ ‫טהורין‬ ‫יבואו‬ ‫טהורין ‪,‬‬ ‫והקרבנות‬ ‫טהורין‬ ‫שהתינוקות‬ ‫אלא‬
‫בטהורים " ‪.‬‬
‫אפילו הרבי שלו והרבי של הובי‬ ‫בקרבנות ?‬ ‫וכי מה מבין ילד קטן זה‬
‫וכי לא היה יותר נבון להתחיל מפרשת לך ‪ -‬לך‬ ‫מבינים ? ! ‪. . .‬‬ ‫שלו אינם‬
‫? !‬ ‫וכדומה‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫עב‬

‫אלא ‪ ,‬שרק הקב " ה מכיר את נשמת האדם לעומקה ‪ ,‬את טבעיה ותכונותיה‬
‫וטהורה ‪.‬‬ ‫הנשמה בעצמותה היא קדושה‬ ‫היא " ‪.‬‬ ‫" נשמה שנתת בי טהורה‬
‫לכן הררך היחידה להפעיל אותה כראוי היא על ידי תורה ‪ ,‬ובמיוחד ע " י‬
‫ענייני טהרות ‪ .‬אין דרך אחרת לגרום לכך שהנשמה תגיע לשלמותה ‪ .‬העיסוק‬
‫בענייני הטהרה ‪ ,‬כהקרבת קרבנות ‪ ,‬חודר לעומק נשמת הילד ‪ ,‬ומתוך כך הוא‬
‫בכיתה ‪.‬‬ ‫לומד יותר טוב ומתנהג יותר יפה‬

‫התורה והמצוות מחנכות למידות טובות ‪ .‬אין אנו מסוגלים להבין כיצד‬
‫לימוד מעשה מכירת יוסף מרפא את מידת הקנאה וכד ' ‪ ,‬אך הכלל הוא‬
‫שהתורה היא תרופה החודרת עמוק לתוך הנשמה ומרפאת את האדם‬
‫מבפנים ‪.‬‬
‫לכן ההבדלים בין ילד הלומד ב ' חיידר ' לילד המתחנך במוסדות חינוך‬
‫ואילו‬ ‫וכו ' ‪.‬‬ ‫הילד שלנו מעודן ‪ ,‬מרוסן ‪ ,‬לא גונב‬ ‫מאוד ‪.‬‬ ‫חילוניים בולטים‬
‫לגמרי ‪.‬‬ ‫הילד החילוני נראה אחרת‬

‫כשם שכל מילה של תורה חודרת עמוק לתוך הנשמה ומשפיעה לטובה ‪,‬‬
‫כך גם הדברים הלא ‪ -‬טובים הורסים אותה ומשפיעים לרעה על כל התנהגות‬
‫הילד ‪.‬‬
‫איננו מודעים כל כך להשפעה שיש לטומאה על ילדינו ‪ ,‬מאחר ופעמים‬
‫רבות התוצאות ניכרות רק בטווח הארוך יותר ‪ " .‬אכלה ומחתה פיה ואמרה‬
‫" אכלתי חתיכת חזיר ולא‬ ‫אומר ‪:‬‬ ‫אדם‬ ‫‪-‬‬ ‫כ)‬ ‫לא פעלתי און " ( משלי ל ‪,‬‬
‫מיד‬ ‫לא‬ ‫משמין‬ ‫אוכל‬ ‫שכשאוכלים‬ ‫כשם‬ ‫אולם‬ ‫מאומה " ‪. . .‬‬ ‫השתניתי‬
‫אבל הדברים‬ ‫מתקלקלים ‪.‬‬ ‫משמינים ‪ ,‬כך גם כשאוכלים דבר טמא לא מיד‬
‫איננו יכולים למדוד כל דבר רק‬ ‫חושבים ‪.‬‬ ‫עמוקים הרבה יותר ממה שאנו‬
‫שרואים ‪.‬‬ ‫לפי מה‬

‫לא פגשתי עדיין ילד שישב ליד המכשיר הטמא ולפתע צמחו לו‬
‫עלינו לחשוש מההשפעה שהוחדרה לתוך‬ ‫פשוט ‪.‬‬ ‫אבל זה לא‬ ‫קרניים ‪. . .‬‬
‫עומק עמקי נשמתם פעמים רבות כשמדובר בחולי הגוף הרופא מודיע לנו‬ ‫‪.‬‬
‫לפני‬ ‫שהתחילה‬ ‫בבעיה‬ ‫מקורה‬ ‫כעת ‪,‬‬ ‫שהתגלתה‬ ‫הרפואית‬ ‫שהבעיה‬
‫' לפתע ' בגיל חמש ‪ -‬עשרה לבחור‬ ‫רוחנית ‪:‬‬ ‫חמש ‪ -‬עשרה שנה ‪ .‬וכך גם מבחינה‬

‫' אין חשק ' ללמוד ‪ ,‬או בגיל שבע ‪ -‬עשרה בחור מסתובב במקומות שאינם‬
 ‫עג‬ ‫סכנת המחשב בדורנו‬ ‫רע" ‪-‬‬ ‫" בורא‬

‫בהגיעו לגיל עשרים ואחד או עשרים וחמש ' לפתע ' מתגלעות‬ ‫מתאימים ‪.‬‬
‫חשוב‬ ‫היום ! ‪. . .‬‬ ‫בעיות בשלום ‪ -‬בית ‪ .‬לאמיהו של דבר הבעיה לא התחילה‬
‫לדעת שכמו בחכמת הגוף כך בחכמת הנפש ישנה השפעה לטווח ארוך ‪,‬‬
‫למוטב ‪.‬‬ ‫בין לטוב ובין ח " ו‬

‫כאשר הילד ‪ ,‬או אפילו המבוגר ‪ ,‬הולכים ברחוב ורואים מראות של‬
‫יש שניווקים יותר‬ ‫נפגעים פגיעה עצומה ב " נשמה טהורה " ‪.‬‬ ‫פריצות ‪ ,‬הם‬
‫הללו חודרים‬ ‫אבל ברור שעוצמת הנזק היא הרסנית ‪ .‬הדברים‬ ‫ויש שפחות ‪,‬‬
‫הזמן ‪. . .‬‬ ‫לתוך עומק הנשמה ‪ ,‬וחלק מהנזקימ מתגלים מאוחר יותר ‪ ,‬במשך‬

‫ילדים שצפו בטלויזיה‬ ‫‪:‬‬ ‫בחו " ל עשו הגוים מחקר ‪ ,‬וגילו עובדה מדהימה‬
‫במשך חודש ‪ -‬נחשפו ליותר מאלף מעשי אלימות ‪ ,‬וליותר ממאה וחמשים‬
‫זאת מבלי להתייחס להוללות וההפקרות שרואים שם‬ ‫!‬ ‫פעולות של רצח‬

‫כשרואים אותם פעם אחר‬ ‫!‬ ‫בלי גבול ‪ .‬הדברים הללו עושים כתמים בנשמה‬
‫פעם ‪ -‬הם מצטברים למאות ואלפים ‪ ,‬והם הורגים את הנשמה מבחינה‬
‫ואנושית ‪.‬‬ ‫מוסרית‬

‫" תכמה בגוים " ‪ -‬להרע‬

‫‪:‬‬ ‫בעיה זו כוללת בתוכה שלשה נושאים‬ ‫ניגש לענין המחשבים ‪.‬‬ ‫עתה‬
‫ליד המחשב ומשחקים [ אם יש כאן‬ ‫משחקי מחשב ‪ .‬ילדים יושבים‬ ‫האחד ‪-‬‬
‫השני ‪-‬‬ ‫שאין ‪. ] . . .‬‬ ‫מישהו שאינו יודע מה זה ‪ ,‬אני מקנא בו ‪ ,‬אבל כמדומני‬
‫‪.‬‬
‫תוכניות וסרטים שניתן להעלות על המחשב דרך הסי ‪ .‬די רום ‪ ,‬והשלישי ‪-‬‬
‫האינטרנט ‪.‬‬
‫בשני‬ ‫בהם ‪.‬‬ ‫בענין משחקי המחשב קשה לנו יותר לתפוס מה כ " כ רע‬
‫לעין ‪.‬‬ ‫הנושאים האחרים התוכן השלילי גלוי יותר‬

‫תאמין " ( איכ " ר‬ ‫" אם יאמר לך אדם יש חכמה בגוים ‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫חז " ל לימדונו‬
‫אדירה ‪.‬‬ ‫אנו חיים בדור שהחכמה מתפרצת בצורה‬ ‫חכמה ‪.‬‬ ‫פ " ב ) ‪ .‬לגוים יש‬
‫ישנם דברים שהתרגלנו אליהם ‪ ,‬ובעצם טמונה בהם‬ ‫!‬ ‫כבר הגיעו עד לירח‬
‫הטלפון ‪ ,‬הפקס ‪ ,‬המכונית ‪ ,‬אניה שניתן להעמיס‬ ‫‪:‬‬ ‫חכמה וגאונות מופלאימ‬
‫ניו ‪ -‬יורק ‪.‬‬ ‫עליה כמה וכמה טונות של משא והיא נושאת את הכל מכאן ועד‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫עד‬

‫אלו דברים אדירים ‪ .‬מי שחושב שמדובר במשחק ‪ -‬ילדים אינו מודע לנעשה‬
‫!‬ ‫סביבו‬

‫מובא כי אחד הדברים שיהיו בעקבתא‬ ‫סו )‬ ‫והנה במשנה ( סוטה ט ‪,‬‬
‫?‬ ‫דמשיחא הוא " בית ‪ -‬ועד יהיה לזנות " ‪ .‬מהי כוונת הדברים‬

‫חכמה ‪.‬‬ ‫" בית ‪ -‬ועד " הוא מקום שמתאספים שם חכמים על מנת לרכוש‬
‫ברחוב הסתובבו אנשים‬ ‫‪:‬‬ ‫לפני חמש ‪ -‬מאות שנה היו שני סוגי אנשים‬
‫פשוטים ‪ ,‬גסים ‪ ,‬והיה מקום הנקרא " בית ‪ -‬ועד " שבו היו מתאספים החכמים‬
‫ועוסקים בנושאים שונים של חכמה ‪ -‬אסטרונומיה ‪ ,‬אסטרולוגיה ‪ ,‬רפואה‬
‫וכיוצ " ב ‪.‬‬
‫" בעקבתא דמשיחא " ‪ -‬בתקופה שלפני ביאת המשיח ‪ " ,‬בית ‪ -‬ועד " ‪-‬‬
‫אחוו‬ ‫גשמיות ‪.‬‬ ‫החכמה כולה תהיה מרוכזת בנושא אחד ויחיד ‪ -‬הנאות‬
‫רופא שיניים טוב הוא זה‬ ‫כאבים ‪.‬‬ ‫עצום מהמחקר הרפואי עוסק במניעת‬
‫לטפל ‪.‬‬ ‫שאינו מכאיב לי ‪ ,‬ולא משנה האמ באמת הוא מטפל בי כפי שצריך‬
‫תעשיית המזון עסוקה כולה ביצירת מזון טעים יותר ‪ ,‬ולא משנה אם הוא‬
‫באמת בריא ‪ .‬זכורני בהיותי ילד באמריקה ‪ ,‬בחנות הגלידה שם נמכרו עשרים‬
‫ושמונה טעמים של גלידה ‪ .‬פעם אחרונה שהייתי באמריקה כבר היו שמונים‬
‫תאמין " ‪.‬‬ ‫" חכמה בגוים‬ ‫מחוכמים ‪.‬‬ ‫אנשים אלו הנם חכמים‬ ‫טעמים ‪. . .‬‬ ‫וכמה‬

‫הנושא של פרסומת טומן בחובו‬ ‫האדם ‪.‬‬ ‫עיקר החכמה היא תפיסת נפש‬
‫משקיעים הון תועפות בכדי שהצופה יישאר מרותק למסך‬ ‫עצומה ‪.‬‬ ‫חכמה‬
‫זמן ‪.‬‬ ‫כמה שיותר‬

‫האלימות שבמשחקי המחשב‬

‫על חכמה זו ‪ -‬לעשות את המשחקים מעניינים‬ ‫המחשב ‪:‬‬ ‫כך גם משחקי‬
‫ילד שיושב ומשחק בהם משתמש‬ ‫דולרים ‪.‬‬ ‫יותר ‪ -‬מושקעים מיליארדי‬
‫עליו לתפוס את הדובי ולהרוג‬ ‫מרוכז ‪.‬‬ ‫הוא כולו‬ ‫שלו ‪.‬‬ ‫בהמון כשרונות‬
‫יש גם תמונות וגם קולות ‪ .‬אם הוא הסיח דעת לשניה ‪ -‬הוא הפסיד‬ ‫אותו ‪. . .‬‬
‫לאמו ‪.‬‬ ‫בסיום המשחק הוא מוויד את עיניו מהמסך ומחייך‬ ‫!‬ ‫את המשחק‬
‫אכל מה באמת עשה משחק ' תמים ' זה‬ ‫קרניים ‪. . .‬‬ ‫אה ‪ ,‬ב " ה לא גדלו לו‬
‫העולמים ‪.‬‬ ‫לנשמתו ‪ -‬אף אחד לא יורע ‪ ,‬רק בורא כל‬
 ‫עה‬ ‫מכנת המחשב בדורנו‬ ‫*‬ ‫" בורא רע "‬

‫כל החכמה‬ ‫!‬ ‫" בורא רע "‬ ‫זוהי בריאה מיוחדת של בורא העולם ‪-‬‬
‫האנושית מתרכזת במאמץ לעשות את האנושות פחות אנושית ויותר‬
‫הכל ‪.‬‬ ‫זה‬ ‫ממון ‪. . .‬‬ ‫מודבקת למה שמכתיבים לה אלו שמרויחים מכך‬

‫ישנם משחקי מחשב שמופיעים בהם בעלי ‪ -‬חיים ‪ ,‬שהילד צריך להרוג‬
‫מאות או אלפי הכאות ' צבעוניות ' על המסך ‪ -‬מה‬ ‫גדול ‪.‬‬ ‫אותם עם מקל‬
‫שהם עושים לנפש הילד אין לשער ולתאר ‪ .‬משחקי מחשב רבים מבוססים‬
‫יריות ‪ ,‬הריגות ‪ ,‬מלחמות וכד ' ‪ ,‬כאשר הילד המשחק‬ ‫;‬ ‫על אלימות ברוטלית‬
‫שותף אישית בביצוע אלפי פעולות של רצח ואלימות ‪ " ,‬חיסול חשבונות "‬
‫והכל‬ ‫כאב ‪. . .‬‬ ‫וישנם גם משחקים שבהם רואים דם ‪ ,‬שומעים אנחות‬ ‫וכד ' ‪. . .‬‬
‫!‬ ‫ב ' צבע ' ‪ -‬כמה שיותר אמיתי‬

‫בתיאוריה ‪.‬‬ ‫משחקים אלו הופכים את הילד לרוצח‬

‫המחשב ‪ -‬הרס הריכוז‬

‫המחשב מהוה סכנה קיומית ומוחשית בכך שהוא מחריף את בעיית הדור‬
‫כל אב ומחנך יודע כמה קשה היום לילדים להחזיק עינים‬ ‫!‬ ‫‪ -‬בעיית הריכוז‬
‫פתוחות מול הספר ‪ .‬מרוץ החיים ולחץ ההישגיות יוצרים אוירה לא רגועה‬
‫בריכוז ‪.‬‬ ‫הפוגעת קשות‬

‫השקיעו מיליארדי דולרים כדי לפתח‬ ‫?‬ ‫מה עשו יצרני בילויי המחשב‬
‫טכניקות שיתפסו את הריכוז המלא של הילד בכל ' הרמ " ח והשס " ה ' ‪ ,‬למשך‬
‫!‬ ‫שעות‬

‫בחכמה עצומה יוצרים הצבעים המרהיבים ‪ ,‬המוזיקה המושכת ‪ ,‬התנועות‬

‫ילדים‬ ‫הצופים ‪.‬‬ ‫את‬ ‫" המרתקת "‬ ‫הרמוניה מושלמת‬ ‫‪-‬‬ ‫ועוד‬ ‫המיוחדות‬
‫ומבוגרים תופסים ריכוז של שעות מול משחקים או סרטים אלו המרצדים‬
‫ואף לארבע שעות ‪.‬‬ ‫הם נעשים מאובנים לשעה ‪ ,‬שעתיים‬ ‫המסך ‪.‬‬ ‫להם על‬
‫לא היינו מאמינים ‪.‬‬ ‫לולא שראינו זאת‬ ‫אתם ‪.‬‬ ‫א " א לנתק אותם וא " א לדבר‬

‫אף אחד אינו‬ ‫שלנו ?‬ ‫כמה גדול ההרס שעושים משחקים אלו ליענקל ' ה‬
‫יודע מה שכן יודעים ורואים ‪ -‬שבמחשב הוא מתרכז מצויין ואילו בלימוד‬ ‫‪.‬‬
‫דפי הספר וקולו של הרבי חיוורים מדי לעומת‬ ‫!‬ ‫הוא אינו יכול לההרכז‬
‫וקולות ‪. . .‬‬ ‫ניתן לעורר אותו רק ע " י פעלולי צבעים‬ ‫הצבעוני ‪. . .‬‬ ‫מסך המחשב‬
 ‫שיחות העו " ש פיקסוס זצ " ל‬ ‫עו‬

‫מנהל ' חיידר ' אמו לגר " ש וואזנר שליט " א ‪ ,‬שבמצב הזה כפי שהדברים‬
‫מתפתחים ‪ ,‬תוך שלוש שנים הוא ייאלץ פשוט לסגור את ה ' חיידר ' ‪ .‬הילדים‬
‫כ " כ דבוקים לשטויות הללו ‪ ,‬שתוך זמן קצר אנו עלולים למצוא את עצמנו‬
‫שבורה ‪.‬‬ ‫עומדים לפני שוקת‬

‫נזכיר את דברי הסבא מקלם ‪ ,‬שבדברו על ענין‬ ‫תגזימו " ‪. . .‬‬ ‫לטוענים " אל‬
‫" רק אדם גדול ובעל ‪ -‬מוסר כמו הרמב " ן יכול‬ ‫‪:‬‬ ‫החינוך אמר בזה הלשון‬
‫לנהל ישיבה " ‪ -‬רק מי שבקי בעומק נבכי הנפש של הילדים ‪ ,‬כדוגמת‬
‫הרמב " ‪ , 7‬יכול להכריע ולפסוק האם באמת המחשב אינו מזיק לנפש הילר נ‬
‫כשנתבונן בעצמנו נראה שצורת ניהול הישיבה על ידינו נעשית כעיוור‬
‫איננו מדברים כאן דברים כ " כ גבוהים ‪ ,‬אבל דברים אלו‬ ‫באפילה ‪.‬‬ ‫המגשש‬
‫הנשמה ‪.‬‬ ‫נוגעים לעומק‬

‫ביטול תורה כנגד כולם‬

‫" ותלמוד תורה כנגד כולם " ( קידושין לט ע " ב ) ‪ ,‬וכמו כן‬ ‫‪:‬‬ ‫חז " ל אומרים‬

‫ביטול תורה כנגד כולם ‪ .‬יש החושבים שניתן לפתור את בעיית המחשבים‬
‫ולגבי הביטול ‪ -‬תורה הם טוענים שבכל‬ ‫ו " כשרים " ‪.‬‬ ‫ע " י הפקת סרטים נקיים‬
‫לשחק ‪.‬‬ ‫ילד צריך‬ ‫במשחקים ‪. . .‬‬ ‫הדורות ילדים היו מבלים זמן‬

‫מבלי להיכנס לשאלה אם בכלל תיתכן מציאות כזו של סרטי או משהקי‬

‫שורשית ‪.‬‬ ‫מחשב נקיים ‪ ,‬חסרה כאן הבנה‬

‫‪.‬‬
‫כאשר ילד משחק בכדור ‪ ,‬אין זה מרחיק את הילד מהתורה הוא מוציא‬
‫ה ' אש ' של‬ ‫אין במשחק זה את‬ ‫ומתרענן ‪.‬‬ ‫את המרץ ‪ ,‬מחלץ את עצמותיו‬
‫הוא אינו שומע‬ ‫למסך ‪. . .‬‬ ‫אבל במשחקי המחשב שהילד דבוק‬ ‫ביטול ‪ -‬תורה ‪.‬‬
‫ואינו מרגיש כלל מה נעשה סביבו במשך שעה ‪ ,‬שעתיים ויותר ‪ -‬אין בהם‬
‫המשחק מקפיא את כח החשיבה ‪,‬‬ ‫המוח ‪.‬‬ ‫חילוץ עצמות ואין בהם פיתוח‬
‫זהו ביטול ‪ -‬תורה " עם‬ ‫ומתח ‪. . .‬‬ ‫ומרגיל אותו להתרכז רק כשיש צבעים יפים‬
‫!‬ ‫כל האש והגישמאק " ! דבר זה כשלעצמו כבר משחית את הנשמה‬

‫לדעתי ‪ ,‬אפילו אם ייצרו סרט שבו היחפץ ‪ -‬היים ' והג " ר חיים עוזר זצ " ל‬
‫כל שכן התקליטורים המצויים‬ ‫פסול ‪.‬‬ ‫מתנצחים בלימוד ‪ -‬גם הוא יהיה‬
‫היום הנעשים בשיטות של הגוים המושחתים ‪ ,‬כשהמטרה היא לכבוש את‬
 ‫עז‬ ‫מכנת המחשב בדורנו‬ ‫" בורא רע " ‪-‬‬

‫כח הריכוז של הילדים ולשעבד אותם למסך ‪ -‬שהם רעל אמיתי לנפש‬
‫הילד ‪.‬‬
‫של‬ ‫לפיתויים‬ ‫הילדים‬ ‫את‬ ‫מכניסים‬ ‫שעי " ז‬ ‫העובדה‬ ‫מלבד‬ ‫זאת ‪,‬‬
‫תקליטורים ומשחקים פסולים ‪ -‬שהם פועל יוצא של ' התקליטורים הטובים '‬
‫כביכול ‪.‬‬

‫רשעות בעטיפה ' קדושה '‬

‫הבעיה היא שכיום ניתן להשיג הכל ב ' הכשר ' ‪ .‬לוקחים את אותו לכלוך‬
‫ואותו רעל ‪ ,‬ועוטפים אותו בעטיפה ' קדושה ' ‪ .‬במקום ג ' וני שהלך עם דבי‬
‫לחפש את המטמון ‪ ,‬היום ברוך הולך עם רחל לחפש את ספר התורה‬
‫וכך ‪ ,‬מל הסתם ‪ ,‬לא רחוק היום שגם על מסכי המחשב יופיע ילד‬ ‫שנאבד ‪. . .‬‬
‫אבל צריכים לדעת שהמשחקים הללו מאבנים את‬ ‫ופאות ‪. . .‬‬ ‫יהודי עם כיפה‬
‫!‬ ‫הילדים שלנו‬

‫" הילד שלי משתולל בבית ‪ ,‬האם‬ ‫‪:‬‬ ‫פעמים רבות הורים באימ לשאול אותי‬
‫‪:‬‬ ‫ואני תמה‬ ‫?‬ ‫מותר לי לתת לו לשחק מעט במשחקי מחשב כדי שיירגע "‬
‫לשם מה לתת לו משחקי מחשב ‪ ,‬תן לו כדור שינה אחד והוא מיד ירדם ‪,‬‬
‫!‬ ‫לא‬ ‫עירוי ‪. . .‬‬ ‫ואם הוא לא יקום מיד ‪ -‬לא נורא ‪ ,‬תן לו‬ ‫ימות ‪. . .‬‬ ‫הוא לא‬
‫כי כל אחד מבין ששיתוק או‬ ‫?‬ ‫מדוע‬ ‫רוצה ‪.‬‬ ‫לעשות כך אף אחד לא‬

‫ואעפי " כ משחקי‬ ‫להשתוללות ‪. . .‬‬ ‫' הקפאת ' מוחו של הילד אינו מהוה פתרון‬
‫כי הושקעו בהם מיליארדי דולרים במיוחד כדי למשוך את‬ ‫!‬ ‫מחשב ‪ -‬כן‬
‫הילד ‪.‬‬
‫בדור המודרני שלנו ישנה תופעה מאוד מעניינת שלא הרבה‬ ‫‪:‬‬ ‫דבר נוסף‬
‫שמו לב אליה ‪ :‬על כל רהיטי הילדים ישנם תמונות של חיות [ ' מיקי מאוס '‬

‫?‬ ‫מה פשר הדבר‬ ‫וכו ' ‪. ] . . .‬‬

‫אם ברצונך להנחיל לילד ערכים שליליים מסויימים ‪ ,‬אינך‬ ‫‪:‬‬ ‫הענין פשוט‬
‫מה עושים ‪ ' 1‬מלבישים ' הכל על‬ ‫שלילי ‪.‬‬ ‫יכול לספר על ילד שעשה מעשה‬
‫פעמים הנני טס במטוס ‪ ,‬ומקרינים שם סרטך בענץ‬ ‫לדוגמא ‪:‬‬ ‫!‬ ‫מיות‬
‫אחד הפרטים המוזכרים שם הוא שאסור להשתמש‬ ‫במטוס ‪.‬‬ ‫הבטיחות‬
‫‪.‬‬
‫במשחקים עם שלט רחוק ‪ ,‬כי הדבר מפריע למכשירי הטייס לשם הדגמה‬
 ‫זצ "ל‬ ‫שיחות הגו " ש פינקוס‬ ‫עת‬

‫פשוט לא היה נאה להם‬ ‫מקל ‪.‬‬ ‫מראים שם קוף גדול שמכה בחוזקה עם‬
‫וההשפעה על‬ ‫בקוף ‪. . .‬‬ ‫להראות בן ‪ -‬אדם מרביץ עם מקל ‪ ,‬אז החליפוהו‬
‫!‬ ‫הילדים אינה ניתנת כלל לתיאור‬

‫ניתן להראות לילר את כל הרשעות שבעולם כי " סוף‬ ‫!‬ ‫זוהי ממש גאונות‬
‫יתכן אמנם שילד שרואה דבר כזה פעם אחת‬ ‫בחיה " ! ‪. . .‬‬ ‫כל סוף מדובר‬
‫באקראי לא יינזק ‪ ,‬אך כשהוא דבוק לכך כל יום אחה " צ במשך חצי שעה ‪,‬‬
‫!‬ ‫וכל ערב ‪ -‬שבת וכל מוצ " ש ‪ ,‬מי יודע לאן הוא יגיע‬

‫עתה נעסוק בבעיות‬ ‫קטנה ‪.‬‬ ‫ועדיין משחקי המחשב אינם אלא הבעיה‬
‫הגדולות ‪.‬‬

‫המחשב ‪ -‬טלויזיה ללא פיקוח‬

‫הבעיה הגדולה הראשונה היא שכיום ישנה אפשרות ע " י המחשב לקלוט‬
‫[ סי ‪ .‬די ‪ .‬רום ] ‪.‬‬ ‫את כל תוכניות הוידאו ע " י תקליטור‬

‫העולם הוא גדול ‪ ,‬והיהודים אינם אלא מיעוט מאנשי העולם ‪ .‬הגוים הם‬
‫מכשיר‬ ‫את‬ ‫והמציאו‬ ‫הגוים‬ ‫חכמי‬ ‫באו‬ ‫רב ‪.‬‬ ‫רשע‬ ‫ויש בתוכם‬ ‫המון ‪,‬‬
‫ועדיין ישנה הגבלה כלשהי ‪ ,‬כיון‬ ‫לכלוך ‪.‬‬ ‫ה ' טלויזיה ' הכולל בתוכו המון‬
‫שהממשלות ראו שחלק מתוכן התוכניות הורס את הנוער ‪ ,‬ואת האנושות‬
‫ואם הממשלה באמריקה אוסרת זאת ‪ ,‬ניתן להבין‬ ‫סמים ‪.‬‬ ‫בכלל ‪ ,‬כמעט כמו‬
‫נוראים ‪.‬‬ ‫עד כמה הדברים‬

‫והנה מאחר ובטלויזיה ‪ ,‬גם התוכניות ש ' אושרו ' לשידור כוללות בתוכן‬
‫כל מיני מראות של אכזריות ושל השחתה ‪ ,‬לכן אסרו הרבנים את הטלויזיה ‪,‬‬
‫הביתה ‪.‬‬ ‫וב " ה אף אחר מאתנו אינו מכניס טלויזיה‬

‫הוא הביא לנו הביתה את‬ ‫‪:‬‬ ‫תראו איזו גאונות‬ ‫היצה " ר ?‬ ‫מה עשה‬
‫הן כמעט לכל אחד מאתנו יש מחשב בבית ‪ ,‬ואם מותקן בו‬ ‫!‬ ‫המחשב‬

‫אמנם כיום‬ ‫!‬ ‫' מודם ' ‪ -‬זוהי כמעט טלויזיה מושלמת בתוך הבתים שלנו‬
‫ל‪90‬‬ ‫עדיין רוב המחשבים אינם מפותחים כל כך ‪ ,‬אבל תוך חמש שנים‬
‫בטלויזיה בישראל‬ ‫‪:‬‬ ‫ישנו הבדל אחד‬ ‫!‬ ‫אחוז מהאברכים ההיה טלויזיה בבית‬
‫ישנן תוכניות שהן נגד החוק ‪ ,‬ואילו הטלויזיה במחשב מחוברת לכל העולם‬
‫!‬ ‫ללא כל פיקוח או הגבלה כלשהי‬
 ‫עט‬ ‫סכנת המחשב בדורנו‬ ‫"‬ ‫" בורא רע"‬

‫אחוז מהילדים אינם יודעים כיצד להעלות‬ ‫‪20‬‬ ‫אחוז מההורים וכן‬ ‫‪60‬‬

‫אחוז מהילדים כן‬ ‫‪801‬‬ ‫אחוז מההורים‬ ‫‪40‬‬ ‫את התמונות על המסך ‪ ,‬אבל‬
‫שאנו ישנים שנת‬ ‫יודעים ‪ . . .‬ומה שהילדים שלנו יראו שם על המסך בימן‬
‫עלינו ‪. . .‬‬ ‫ישרים ‪ ,‬שה ' ישמור‬

‫" בא‬ ‫לו ‪:‬‬ ‫היה יהודי שמסר את המחשב שלו לתיקון ‪ ,‬ואותו מתקן אמר‬
‫תראה את התמונה האחרונה שהילדים שלך ראו " ‪ .‬ומספרים שכשהאבא ראה‬
‫התעלף ! ‪. . .‬‬ ‫את התמונות הוא‬

‫אינני יודע כיצד לפתור את הבעיה ‪ ,‬אבל דבר ראשון עלינו להכיר בסכנה‬
‫ידוע לי על משפחות שהכניסו וידאו לבית ‪ ,‬וההורים‬ ‫לפתחינו ‪.‬‬ ‫האורבת‬
‫נזהרו להביא רק סרטים " מבוקרים " מהחנות ‪ ,‬וכששתי ילדות יצאו מהבית‬
‫בבוקר הן היו מפעילות את‬ ‫ל‪5 -‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ונעשו חילוניות ‪ ,‬התברר להם שבין‬
‫כזה ‪.‬‬ ‫הוידאו ההורים לא חלמו על דבר‬ ‫‪.‬‬
‫הכניס לבתים הטובים ביותר מחשב עם‬ ‫היצר ‪ -‬הרע ‪:‬‬ ‫ראו כמה גדול כח‬
‫טלויויה ‪ ,‬וידאו וסרטים ושאר‬ ‫ביחר ‪:‬‬ ‫סי ‪ .‬די ‪ .‬רום ‪ ,‬שהוא שילוב של הכל‬
‫פוסקים ‪,‬‬ ‫ש "ס ‪,‬‬ ‫השו " ת ‪,‬‬ ‫פרוייקט‬ ‫‪:‬‬ ‫מרעין ‪ -‬בישין עטופים במעטפת מצוה‬
‫פרנסה ‪. . .‬‬ ‫חידושי תורה ‪,‬‬

‫לאסור‬ ‫זאת ‪.‬‬ ‫הגאונות של היצה " ר היא שאין לנו שום אופן לעצור‬
‫לחלוטין את הכנסוג המחשב הביתה לא ניתן ‪ ,‬מאחו ויש לו שימושים‬
‫עצומים כמו הדפסת דברי תורה ‪ ,‬או להבדיל פרנסה [ עסקים וכו ' ] ‪ ,‬ואנו‬
‫!‬ ‫עומדים בפני שוקת שבורה ‪ ,‬ומי יודע לאן נגיע‬

‫רע " ‪.‬‬ ‫זוהי בריאה של הקב " ה ‪ " -‬בורא‬

‫" כך דרכו של היצר הרע"‬

‫כאשר אדם מכניס מחשב לביתו ‪ ,‬יש אפשרות ליצה " ר לעבוד עליו ‪,‬‬

‫" לקדם " אותו בסבלנות ‪ ,‬שלב אחרי שלב ‪ ,‬מהקל אל הכבד ‪ .‬בתחילה הוא‬
‫ממליץ להורים התמימים על משחקי מחשב וסרטים ' מאושרים ' ‪ .‬תוך זמן‬
‫הימאושר ' כבר לא מספיק ועוברים ל ' סרטים‬ ‫‪:‬‬ ‫קצר מקבלים ההורים תיאבון‬
‫אח " כ מגיע תורו‬ ‫היצה " ר ‪. . .‬‬ ‫לוחש באוזנם‬ ‫‪-‬‬ ‫? !‬ ‫" מה רע בהם "‬ ‫מצויירים ' ‪.‬‬
‫טומאה ‪. . .‬‬ ‫של סרט הקולנוע " המבוקר " ‪ ,‬ואח " כ מגיעים למ " ט שערי‬
 ‫זצ " ל‬ ‫שיחות הגר " ש פינקוס‬ ‫פ‬

‫" לי זה לא יקרה " ‪ ,‬אבל אני מכיר משפחות מצוינות‬ ‫‪:‬‬ ‫הורים חושבים‬

‫! ! !‬ ‫שלא הייתי מאמין שכך קרה להם בדיוק‬

‫ועלינו לדעת שלילדים יש כישורים מיוחדים למחשב ‪ .‬מה שלוקח לאמא‬

‫וכך כבר בגיל שש או שבע הם מגלים‬ ‫יד ‪.‬‬ ‫שנתיים ‪ ,‬ילד לומד כלאחר‬
‫כמעט‬ ‫שבעתיים ‪.‬‬ ‫לכן הסכנה חמורה‬ ‫המחשב ‪.‬‬ ‫שליטה מדהימה כהפעלת‬
‫בכל המקרים אין להורים אפשרות לפקח על הילדים ‪ ,‬גם אם הם רוצים‬
‫זאת ‪.‬‬ ‫ומתאמצים לעשות‬

‫סכנת חיים‬ ‫*‬ ‫ה ' אינטרנט'‬

‫כונן‬ ‫באמצעות‬ ‫מחשב‬ ‫ומשחקי‬ ‫סרטים‬ ‫בנושא‬ ‫דברנו‬ ‫כאן‬ ‫עד‬

‫האינטרנט ‪.‬‬ ‫התקליטורים ‪ .‬אך ישנו דבר גרוע בהרבה יותר מכך ‪ ,‬והוא‬

‫חיבור מחשב לאינטרנט הופך את המחשב הביתי ‪ -‬בלמיצת כפתור ‪-‬‬

‫כעת יש את האפשרות להתחבר לכל המחשבים שבעולם ‪,‬‬ ‫!‬ ‫למחשב עולמי‬
‫!‬ ‫לשמוע ולראות כל אחד ואחד מהעולם ‪ -‬אנשים ונשים ‪ ,‬כל צרוע וכל זב‬
‫בדרכו ‪.‬‬ ‫והתמנון רב הזרועות חונק את כל הנקרה‬

‫לא רשות הרבים‬ ‫!‬ ‫כלומר ‪ ,‬בית המחובר ל ' אינטרנט ' נהפך לרשות הרבים‬
‫של ששים ריבוא ‪ ,‬אלא רשות הרבים של כחמש מיליארד איש החיים על‬
‫והסכנות‬ ‫ה ' מודם ' ‪.‬‬ ‫זוהי בעצם ההגדרה הלמדנית של‬ ‫הארץ ‪.‬‬ ‫פני כדור‬
‫לתארן ‪. . .‬‬ ‫הדמיון שלנו אינו מספיק פרוע בכדי‬ ‫מכך ‪:‬‬ ‫שיכולות לצאת‬

‫הסכנות שהוכרנו עד כה ‪ ,‬הן בבחינת משחק ‪ -‬ילדים לעומת הסכנות‬

‫ידועים לי מקרים רבים מסמרי שיער של התדרדרות‬ ‫באינטרנט ‪.‬‬ ‫הטמונות‬
‫מאות בתים נחרבו בגלל‬ ‫!‬ ‫ואף של גירושין ‪ -‬כתוצאה מגלישה באינטרנט‬
‫אם לא נעצור את המגיפה ‪ ,‬המספר‬ ‫!‬ ‫האינטרנט ‪ -‬בארה " ב ‪ ,‬וגם כאן בארץ‬
‫ישמרנו ‪.‬‬ ‫ה'‬ ‫!‬ ‫יגיע ‪ ,‬חלילה ‪ ,‬לאלפים‬

‫שבעולם ‪.‬‬ ‫האינטרנט הוא מערכת תקשורת המקשרת בין כל המחשבים‬

‫במקום לצאת לרחוב המלא לכלוך וזוהמה ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫יש תועלת גדולה‬ ‫‪17‬‬ ‫למערכת‬
‫קונה ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫המחשב הוא מגיע לכל מקום בעולם‬ ‫יושב לו יהודי בחדרו ‪ ,‬וע " י‬
‫כמותה ‪.‬‬ ‫מוכר ‪ ,‬עושה עסקים וכו ' ‪ .‬זוהי לכאורה תקנה שלא היתה‬
‫פא‬ ‫כבירא רע " ‪ -‬סכנת המחשב בדורנו‬

‫הבעיה העצומה כאינטונט היא ‪ ,‬שהוא כולל בתוכו מיליוני פרטים ‪,‬‬
‫ומלבד ענייני מסחר ‪ ,‬מידע ופרסום ‪ ,‬קיימים באינטרנט מספר עצום של‬
‫שבעולם ‪.‬‬ ‫אתרים שונים המכילים את כל הרעות והתועבות‬

‫באפשרותו‬ ‫!‬ ‫יצר הסקרנות של האדם נורא ואיום‬ ‫!‬ ‫והאדם מטבעו סקרן‬
‫לשבת בחררו ‪ -‬מקום שאף אחד מבני משפחתו לא רואה אותו ‪ -‬ולהתקשר‬
‫סופו ‪.‬‬ ‫עם כל הרע מסוף העולם עד‬

‫לדוגמא ‪ :‬ניתן לקבל באמצעות האינטרנט עזרה פסיכולוגית מפסיכולוגים‬

‫מושחתים ביותר וכבר נלכדו ברשתם אנשים ונשים שפנו אליהם ברגע של‬ ‫‪.‬‬
‫פסיכולוגים נעשתה בלחיצת כפתור‬ ‫חולשה ‪ -‬כאשר הדרך אל אותם‬
‫היהודי ‪.‬‬ ‫הרס מוחלט של הבית‬ ‫‪:‬‬ ‫והתוצאות‬ ‫! ! !‬ ‫אחת‬

‫ישנם דברים רבים נוספים באינטרנט אשר דרכם יכול כל הרע להגיע‬
‫לפורטם ‪.‬‬ ‫אלינו הביתה בשקט ‪ ,‬ואי אפשר‬

‫מוכרים לי מקרים של בני תורה יקרים ‪ ,‬שהכניסו הביתה את האינטרנט‬

‫כדי לנהל את העסקים מהבית‬ ‫‪:‬‬ ‫כוונתם היתה ברורה וטהורה‬ ‫שמים ‪.‬‬ ‫לשם‬
‫?‬ ‫לכאורה ‪ ,‬היש לך דבר טוב מזה‬ ‫הפרוץ ‪.‬‬ ‫בלי שיצטרכו להסתובב ברחוב‬
‫תוך כדי דפדוף באינטרנט לצורך המסחר ‪ ,‬הם פנו‬ ‫‪:‬‬ ‫אבל מה שקרה למעשה‬
‫בתמימות לכל מיני פרסומות שונות ‪ ,‬שמתחילה לא ידעו מה טיבן ‪ ,‬וכך‬
‫!‬ ‫הגיעו לכל העבירות והתועבות שבעולם‬

‫לסיכום ‪ :‬מאחר ואין אפשרות לאסור באופן מוחלט את השימוש במחשב ‪,‬‬
‫העצה היחידה עבור מי שמסיבות כלשהן הוזקק להכנסת המחשב לביתו‬
‫כשם שעל‬ ‫בו ‪.‬‬ ‫היא שיהיה מודע באופן ברור ביותר לכח ההרסני הטמון‬
‫אקונומיקה חייב להופיע סמל של גולגולת והכיתוב " רעל " ‪ ,‬כך יש להתייחס‬
‫יש להתייחס אליו כמו אל פצצת‬ ‫!‬ ‫אל המחשב ‪ ,‬ולפחד ממנו פחד מוות‬
‫אטום המוכנה לפעולה ‪ .‬גם את האטום אפשר לנצל למטרות מועילות ‪ ,‬אך‬
‫כל זה בתנאי שישתמשו בו רק אנשים אחראיים שמודעים לגודל הסכנה‬
‫הגם שדברנו בעיקר על הילרים ובני הנוער ‪ ,‬לאמיתו של דבר גם‬ ‫שבו ‪.‬‬
‫! ! !‬ ‫המבוגרים אינם מחוסנים מפני הפצצה ההרסנית ששמה ‪ " -‬מחשב "‬
 ‫שיחות הגו " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫פב‬

‫" הוי מחשב שכר עבירה כנגד הפסדה "‬

‫שמירת ילדינו מפני השפעות זרות מחייבת ויתורים כואבים‬

‫ויתור כואב עבור דבר ' שהנשמה תלויה בו '‬

‫" אם תעירו ואם תעוררו את‬ ‫‪:‬‬ ‫ישנו רמז מפורסם מהרמב " ן ז " ל עה " פ‬
‫שכשמזדמנת לאדם התעוררות כלשהי‬ ‫ז) ‪-‬‬ ‫האהבה עד שתחפץ " ( שה " ש ב ‪,‬‬
‫!‬ ‫לאהבת ה ' ‪ ,‬שינוי כלשהו במהלך חייו ‪ ,‬עליו להופכם לדבר ממשי ‪ " -‬חפץ "‬

‫אם רב גדול היה משכנע אותנו‬ ‫‪:‬‬ ‫כל אחד מוכן לעשות מעשים ‪ .‬לדוגמא‬
‫שאם כשנקום בבוקר מהשינה נאמר מיד את הפרק " שיר למעלות אשא‬
‫עיני אל ההרים " ‪ ,‬הכנים או התלמידים שלנו ילמדו תורה יותר טוב ‪ ,‬היינו‬
‫‪.‬‬
‫מוכנים לעשות זאת אף אם יש בזה קצת קושי שווה לארם ' ליטול תרופה '‬
‫כלשהי ‪ -‬לערוך שינויים בכל צורת חייו ‪ ,‬אם ברור לו שעי " ז תיפתר לו‬
‫בה ‪.‬‬ ‫בעיה קשה שהוא מתחבט‬

‫אמנם לאמיתו של דבר נכונות זו תלויה בחומרת המהלה ‪ .‬כשאדם הולך‬

‫לרופא ומתלונן על כאבי גב והרופא מורה לו ליטול כדור בבוקר ואמה " צ ‪,‬‬
‫שווה לו לעשות זאת בכדי שייפסקו הכאבים בגב ‪ .‬אבל אם יאמר לו הרופא‬
‫אם הכאבים‬ ‫‪:‬‬ ‫שעליו לעבור ניתוח ‪ -‬כאן כבר תלוי מה בדיוק שורש הבעיה‬
‫נאים משום שישנו מקום שהחוליה נוגעת בעצב וישנה אפשרות לעשות‬
‫" תודה רבה ‪ ,‬אך עדיף‬ ‫‪:‬‬ ‫ניתוח ולתקן את הענין ‪ ,‬פעמים רבות יאמר הפציינט‬
‫אבל אם הרופא יאמר שעפ " י‬ ‫ניתוח " ‪.‬‬ ‫לעבור‬ ‫ולא‬ ‫לסבול כאבים‬ ‫לי‬
‫הצילומים מקננת בגופו מחלה קשה רח " ל ‪ ,‬החולה יסכים אפילו לעבור‬
‫ניתוח ‪.‬‬
‫אבל אם באים ואומרים‬ ‫תהלים ‪.‬‬ ‫אנו מוכנים להשתנות ‪ ,‬לומר עוד פרק‬

‫מחנכות ‪.‬‬ ‫נאמר באסיפת‬

 ‫מחשב שכר עבירה כנגד הפסדה‬ ‫‪,‬‬
‫פג‬ ‫"‬ ‫" הו‬

‫לנו שנדרש מאתנו לערוך שינוי יסודי בכל צורת החיים ‪ ,‬להתנתק מדברים‬
‫!‬ ‫שאנחנו מאוד קשורים אליהם ‪ ,‬זה כבר קשה לנו מאוד‬

‫מעשה היה באשה זקנה ‪ ,‬שהתגוררה במושב והיתה צדקת‬ ‫‪:‬‬ ‫לדוגמא‬
‫!‬ ‫אמיתית ‪ ,‬היא קבלה על עצמה לצום בימי שני וחמישי במשך שנה שלימה‬
‫אחרי שלשת רבעי שנה היא הגיעה לישיבתנו וחיפשה רב שיתיר לה את‬
‫והנה היתה לי בעיה להתיר‬ ‫לצום ‪.‬‬ ‫הנדר מאחר וכבר איננה מסוגלת יותר‬
‫נמצא ‪ ,‬אם כן ‪,‬‬ ‫כי אם חכם מתיר נדר הוא עוקרו למפרע ‪.‬‬ ‫לה את הנדר ‪,‬‬
‫שכך לא רציתי‬ ‫של אשה מסכנה זו לא היה כל ערך ! ‪ . . .‬כיון‬ ‫שלכל הצומות‬
‫להתיר בעצמי את הנדר ‪ ,‬החלטתי ללכת לבעל ולבקש ממנו שהוא יפר לה‬
‫הפרת הבעל חלה רק מכאן ולהבא ‪ ,‬וא " כ היא לא תפסיד את‬ ‫הנדר ‪.‬‬ ‫את‬
‫בזה ) ‪.‬‬ ‫הצומות שכבר צמה ( ואכמ " ל בפרטי הדינים‬

‫" כדי שהילדים‬ ‫?‬ ‫" מדוע את צמה "‬ ‫‪:‬‬ ‫לפני שיצאתי לדרך שאלתי אותה‬
‫והנכדים שלי יהיו יראי ‪ -‬שמים " ‪ -‬היתה התשובה ‪ .‬ממש יצאתי מגדרי מרוב‬
‫אשה זקנה במושב צמה שנה שלימה במסירות נפש עבור חינוך‬ ‫התפעלות ‪:‬‬

‫דפקתי על דלת ביתה ‪ ,‬וכשנפתחה הדלת אני רואה מולי בסלון‬ ‫!‬ ‫ילדיה‬
‫" אמאל ' ה ‪ ,‬אל תצומי ‪ ,‬תזרקי את‬ ‫‪:‬‬ ‫אמרתי לה‬ ‫טלויזיה צבעונית גדולה ‪. . .‬‬
‫הטלויזיה מהבית " ! ‪. . .‬‬
‫אבל דעו‬ ‫טלויזיה ‪.‬‬ ‫ב " ה אינם יודעים מהי‬ ‫בתוכם ]‬ ‫היושבים כאן [ ואני‬
‫לכם שעבור מי שהתרגל ‪ ,‬הוצאת טלויזיה מהבית כמוה ככריתת איבר מגוף‬
‫נכון ‪ ,‬והו ניתוח קשה ומסובך ‪ ,‬אך השאלה היא מה מידת‬ ‫!‬ ‫האדם ‪ ,‬רח " ל‬
‫הדבר ‪.‬‬ ‫נחיצות‬

‫דבר ראשון ‪ ,‬אם כן ‪ ,‬אנו צריכים לדעת עד כמה מצבנו מסוכן ‪ ,‬וכמה‬
‫זוהי הקדמה לדברים הבאים‬ ‫מהשורש ‪.‬‬ ‫נדרשת עקירה יסודית של דברים‬
‫" הכל‬ ‫שיאמרו ‪:‬‬ ‫שאומר ‪ ,‬כי אולי אם אבוא בהצעות מהפכניות ‪ ,‬יהיו כאלו‬
‫יכול " ! ‪. . .‬‬ ‫טוב ויפה ‪ ,‬אבל אני ‪ -‬אינני‬

‫אלא שטענה זו שייכת כאשר הנדון הוא אם כשבתי תהיה אמא או‬
‫סבתא היא תאמר יותר פרקי תהלים או פחות ‪ .‬לשם מטרה כזו מובן שאדם‬
‫אך מאחר ומדובר כאן‬ ‫שלו ‪.‬‬ ‫אינו מוכן לחולל מהפך בכל מהלך החיים‬
‫בבעיה הנוגעת לנפש ‪ ,‬עלינו להיות מוכנים לעשות שינויים ‪ ,‬אפילו כואבים‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫פד‬

‫מאוד ‪ ,‬גם בדברים שנדמה לנו שהם בבחינת ' ציפור נפשנו ' כדי לנסות‬
‫הבעיה ‪.‬‬ ‫ולפתור את‬

‫ישנן‬ ‫מגזינים ‪.‬‬ ‫קשה להטיף מוסר בענין קריאת ספרים ‪ ,‬עיתונים ‪ ,‬או‬
‫אמהות שעבורן קריאת ספרים מסוג מסויים מהוה חלק בלתי נפרד מעצם‬
‫החיים ‪ ,‬וכשהן מתרגלות לדבר ‪ ,‬אפילו בתוך עולם של דמיון ‪ ,‬קשה מאוד‬
‫אבל אם כל אמא תדע שאת אותו ' לכלוך ' עלולה גם הבת‬ ‫מהן ‪.‬‬ ‫לעוקרו‬
‫המכאיב ‪.‬‬ ‫שלה לקרוא ‪ ,‬יתכן שהיא תסכים לבצע את ה ' ניתוח '‬

‫" הוי מחשב הפסד מצוה‬ ‫א)‬ ‫בעצם זהו תוכן דברי התנא באבות ( ב ‪,‬‬
‫כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה " ‪ -‬לעבירות יש " שכר " ‪ ,‬יש להם‬
‫טעם והנאה שכבר התרגלנו אליהם ‪ ,‬אולם עלינו לחשב תמיד מה עומד‬
‫כנגד זה ‪ .‬אם ישנה בעיה עלינו לטפל בה ‪ ,‬ואם הבעיה חמורה צריכים אפילו‬

‫!‬ ‫' לכרות איבר ' רח " ל‬

‫דרך האדם להימשך אחר סביבתו‬

‫כיום כבר כולם‬ ‫טכנולוגית ‪.‬‬ ‫אנו חיים בדור ' מתקדם ' מאוד מבחינה‬
‫יודעים שלא כל מה שהעינים רואות זוהי המציאות האמיתית ‪ .‬ישנם דברים‬
‫האחרים ‪.‬‬ ‫שלא ניתן לראות בעינים או לחוש באחד מהחושים הטבעיים‬

‫לדוגמא ‪ :‬יהודי בא לרופא ‪ ,‬והלה מודיע לו בדרמטיות ‪ " :‬מבדיקה של‬

‫" הכל שטויות‬ ‫!‬ ‫הצילומים עולה כי בגופך מקננת ‪ ,‬רח " ל ‪ ,‬המחלה הנוראה "‬

‫חולה " ! ‪. . .‬‬ ‫‪ -‬מפטיר החולה בזלזול ‪ -‬אני מרגיש מצויין ובטוח שאינני‬
‫כמובן שהוא טועה טעות חמורה וגורלית ‪ ,‬שהרי בצילומים רואים בבירור‬
‫!‬ ‫את המחלה שבגופו ואי אפשר להתעלם ממציאות זו‬

‫אנו רואים לפנינו דור שגדל פחות או יותר מחונך‬ ‫לענייננו ‪.‬‬ ‫כך גם‬
‫בסדר ' ‪.‬‬ ‫וירא ‪ -‬שמים ‪ .‬אמנם ישנן בעיות ‪ ,‬אבל בסה " כ בעיני בשר נראה ש ' הכל‬

‫הן כבר כתב הרמב " מ ז " ל ( הל ' דעות‬ ‫?‬ ‫אולם מה אומר על כך השכל‬
‫" דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו‬ ‫ה " א) ‪:‬‬ ‫פ"ו‬
‫' טבע ' הוא‬ ‫עולם ‪.‬‬ ‫כך הוא טבעו של‬ ‫מדינתו " ‪.‬‬ ‫וחבריו ‪ ,‬ונוהג כמנהג אנשי‬
‫בגימטריה ' אלקים ' ‪ ,‬כי טבע הוא דבר שלא ניתן לעוקרו או לעוצרו [ אין‬
‫פה‬ ‫" הוי מחשב שכר עבירה כנגד הפטדה "‬

‫] ‪ ,‬ואם טבעו של אדם‬ ‫תזרח ‪. . .‬‬ ‫אפשרות להחליט שמחר בבוקר השמש לא‬
‫לשינויים ‪.‬‬ ‫להימשך אחר סביבתו ‪ ,‬הרי שזוהי מציאות שאינה ניתנת‬

‫בהיסטוריה האנושית מעולם לא היתה לאדם סביבה רחבה כמו שיש לו‬
‫פעם היתה עיירה קטנה ‪ ,‬ובה שלושים משפחות שהכירו אחת את‬ ‫היום ‪.‬‬
‫היום כל אחד מאתנו‬ ‫יותר ‪.‬‬ ‫מעבר לזה אנשים פשוט לא הכירו‬ ‫השניה ‪.‬‬
‫הוא יודע כל מה שנעשה ברחבי העולם ‪ ,‬וממילא לכל‬ ‫!‬ ‫ממש חובק עולם‬
‫אלינו ‪.‬‬ ‫הקשרים מאוד מפותחים והכל מגיע‬ ‫!‬ ‫דבר ישנה השפעה עליו‬
‫שלנו ‪,‬‬ ‫בקיצור ‪ ,‬כל העולם הוא בבחינת " סביבה "‬

‫ומאחר ולימדנו הרמב " ם ז " ל כי המציאות היא שטבע האדם להימשך‬
‫אמנם התוצאות אינן‬ ‫וכלל ‪.‬‬ ‫אחר סביבתו ‪ ,‬הרי שמצבנו אינו פשוט כלל‬
‫נראות מיד ‪ ,‬בינתיים הילדים שלנו מקפידים על קלה כבחמורה ‪ ,‬אך זוהי‬
‫!‬ ‫המציאות ועלינו לתת עליה את הדעת‬

‫עם ישראל ‪ -‬השתקפות של השי " ת‬

‫" ‪ . . .‬שנפשי‬ ‫‪:‬‬ ‫כתב‬ ‫ב)‬ ‫הגר " א זצ " ל ( בפי ' לשה " ש פ " א פס ' ו ‪ ,‬פירוש‬
‫האומות הוא מן השמים וכוכבים ‪ ,‬ונפש ישראל מן הארץ וכו ' והארץ לית‬
‫ולכן אין‬ ‫כשוורעין ‪.‬‬ ‫לה מגרמה כלום עד שנותנין לה מן השמים ‪ ,‬וגם זה‬
‫להם לישראל כלום רק ע " י מעשים " ‪ ,‬עיי " ש שם שמבאר את הדברים‬
‫ללמדנו ‪.‬‬ ‫באריכות ‪ .‬זהו מאמר קשה מאוד ‪ ,‬ואומר לכם מה לענ " ד הוא בא‬

‫התחלקות העולם לשבעים אומות‬ ‫בעולם ‪.‬‬ ‫כידוע ישנם שבעים אומות‬
‫נעשתה בדור ההפלגה ‪ ,‬כמו שמובא בחו " ל ( ילקו " ש פ ' נח רמז סב ) ‪ " :‬קרא‬

‫' בואו ונבלבל לשונם‬ ‫‪:‬‬ ‫הקב " ה לע ' מלאכים הסובבין כסא כבודו ‪ ,‬ואמר להם‬

‫לשבעים גוים ולשבעים לשון ' ‪ ,‬והפילו גורלות ‪ ,‬שנאמר ' בהנחל עליון גוים '‬
‫וגו ' ‪ ,‬ונפל גורלו של הקב " ה על אברהם ועל זרעו ‪ ,‬שנאמר ' בי חלק ה ' עמו‬
‫' חבלים‬ ‫שנאמר ‪:‬‬ ‫חבל וגורל שנפל עלי רצתה נפשי בו ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫יעקכ ' ‪ .‬אמר הקב " ה‬
‫בנעימים "' ‪.‬‬ ‫נפלו לי‬

‫כלומר ‪ ,‬היו שבעים שרים ‪ -‬מלאכים ‪ -‬סביב כסא הכבוד ‪ .‬הקב " ה לקח‬
‫השר של עשו‬ ‫‪:‬‬ ‫את העולם והפיל שבעים ואחד גורלות וכל שר קבל אומה‬
 ‫שיחות הגר " ש פיסקות זצ " ל‬ ‫פו‬

‫קבל את עשו ‪ ,‬של רוסיה ‪ -‬את רוסיה וכו ' ‪ .‬ואברהם אבינו ‪ -‬כלל ‪ -‬ישראל‬
‫ה'‪.‬‬ ‫אנחנו עם‬ ‫בכך ‪.‬‬ ‫‪ -‬נפלו בחלקו של הקב " ה ששמח מאוד‬

‫אלא שאם כן צריך להבין מדוע אומרים תמיד שישנם רק שבעים אומות ‪,‬‬
‫מדוע לא נאמר‬ ‫?‬ ‫" ובגוים לא יתחשב "‬ ‫ט)‬ ‫ועל עם ישראל נאמר ( במדבר כג ‪,‬‬
‫אומות ?‬ ‫שישנן שבעים ואחת‬

‫ובאמת על מרן הגרי " ז זצ " ל מסופר ‪ ,‬שכשקמה מדינת ישראל ‪ ,‬התגובה‬
‫!‬ ‫הראשונה שלו היתה ‪ " :‬כעת ישנן ‪ 71‬אומות "‬

‫הדבר ?‬ ‫מה פשר‬

‫לכל אומה ישנן חנונות מיוחדות ‪,‬‬ ‫בענין ‪.‬‬ ‫אומר לכם את ההבנה שלי‬
‫תחושוה טבעיות ‪ ,‬שבאות לידי ביטוי בלבוש ‪ ,‬בפרצוף ‪ ,‬בשפה ‪ ,‬בצורת‬
‫לכל אדם יש תכונות שמבטאות את האומה‬ ‫רברים ‪.‬‬ ‫הדיבור ובעוד הרבה‬
‫ימני ‪ -‬ניכר בצורתו ובכל הליכות חייו שהוא מיפאן ‪,‬‬ ‫משתייך ‪:‬‬ ‫אליה הוא‬
‫וכו ' ‪.‬‬ ‫אמריקאי ‪ -‬מיד ניכר שהוא מאמריקה‬

‫האם ישנן אי אלו סימנים‬ ‫?‬ ‫מהן התכונות המאפיינות יהודי‬ ‫שואל ‪:‬‬ ‫ואני‬
‫? !‬ ‫חיצוניים שעל פיהן ניתן להכיר מיד שוהו יהודי‬

‫צורת הפנים ‪ .‬על סיני רואים מיד שהוא סיני ‪ ,‬על רוסי ‪ -‬שהוא‬ ‫‪:‬‬ ‫לדוגמא‬
‫‪:‬‬ ‫התשובה היא‬ ‫?‬ ‫רוסי ‪ ,‬על אמריקאי ‪ -‬שהוא אמריקאי וכו ' ‪ .‬איך נראה יהודי‬
‫יהודי הוא בבחינת " מראה " ‪,‬‬ ‫יהודי ‪.‬‬ ‫אין שום תכונות טבעיות שהן טבע של‬
‫מולה ‪. . .‬‬ ‫שתלוי מי עומד‬

‫יהודים תמיד היו דומים לאנשי המקום בו הם התגוררו ‪ .‬אם יהודי היה‬
‫בעולם לא קיים כלל‬ ‫פולני ‪. . .‬‬ ‫הי ברוסיה היה לו פרצוף רוסי ‪ ,‬ובפולניה ‪-‬‬
‫מראה ‪.‬‬ ‫דבר כוה הנקרא " פרצוף יהודי " ‪ .‬יהודי הוא כמו‬

‫זוהי כוונת הגר " א זצ " ל כי הנה כשנתבונן מהו ההבדל בין שמים לארץ ‪,‬‬ ‫‪.‬‬
‫נגלה שהשמים מורידים שפע ‪ -‬שפע של פרנסה ‪ ,‬בריאות ‪ ,‬בנים ‪ .‬ומה הארץ‬
‫זורע ‪:‬‬ ‫לארץ אין תכונה מיוחדת ‪ ,‬היא מוציאה את מה שהאדם‬ ‫?‬ ‫מוציאה‬
‫יהודי‬ ‫ישראל ‪:‬‬ ‫כך גם עם‬ ‫‪ -‬יצאו תפוזים ‪ ,‬אגסים ‪ -‬אגסים ‪.‬‬ ‫יזרע תפוזים‬
‫רוסי ‪ ,‬באמריקה ‪ -‬אמריקאי ‪.‬‬ ‫ברוסיה הוא‬
‫פז‬ ‫הפסדה "‬ ‫מחשב שכר עבירה כנגד‬ ‫" הוי‬

‫כדי‬ ‫‪:‬‬ ‫הקב " ה ברא את עם ישראל בבחינת " מראה " לתכלית אחת ויחידה‬
‫שדרך " מראה " זו ישתקף ה ' אלוקי ישראל ‪ .‬אם הקב " ה היה עושה את עם‬
‫?‬ ‫מה עשה הקב " ה‬ ‫לא ‪.‬‬ ‫ישראל לאומה היפה ביותר ‪ ,‬הם היו רק זאת ותו‬
‫משלהם ‪.‬‬ ‫בראם כ " מראה " ‪ -‬ללא כל עצמיות‬

‫בתמונה ניתן לצייר אדם יפה מאוד ‪ ,‬אבל אם יעמוד כנגדה אהרן הכהן ‪,‬‬
‫אבל כשהוא יעמוד כנגד מראה ‪-‬‬ ‫אותו ‪.‬‬ ‫שהוא יותר יפה ‪ ,‬היא לא תשקף‬
‫" אם‬ ‫‪:‬‬ ‫הקב " ה לקח את עם ישראל ואמר להם‬ ‫אותו ‪.‬‬ ‫המראה תשקף גם‬
‫ה "' ‪.‬‬ ‫תלמדו תורה ‪ ,‬יאמרו עליכם ' עם אלוקי יעקב ' ‪ -‬אתם עם‬

‫זוהי התכונה הבסיסית של האומה ישראלית ‪ ,‬שהיא כלי קיבול ‪ ,‬וכח זה‬
‫אם אין משתמשימ‬ ‫ה'‪.‬‬ ‫נוצר בה כדי לקבל לתוכה את דבר ה ' ולהיות עם‬
‫ברכה ‪.‬‬ ‫בכח זה לטובה ‪ ,‬כלי וה נהפך להיות כלי המחזיק הימך של‬

‫אינני‬ ‫הישראלית ‪.‬‬ ‫אין אומה שכ " כ סופגת לתוכה דברים ‪ ,‬כמו האומה‬

‫מדבר על דברים אסורים [ כגון פריצות ואלימות ] ‪ ,‬אלא אפילו דברים‬

‫ילדה‬ ‫אדומה " ‪.‬‬ ‫הנקראים " פרווה " ‪ -‬סיפורי ילדים ' תמימים ' כמו " כפה‬
‫יהודיה הקוראת את הסיפור על כפה אדומה ‪ ,‬הופכת להיות בעצמה כפה‬
‫היא סופגת לתוכה לגמרי את הנאמר בסיפור ‪ ,‬נקשרת לדברים ‪ ,‬עד‬ ‫אדומה ‪. . .‬‬
‫!‬ ‫שהם נעשים חלק מהחיים שלה‬

‫בכל מקום‬ ‫הלאומיות ‪.‬‬ ‫רדיפת היהודים אחר ענין‬ ‫נובעת גם‬ ‫מכאן‬
‫היהודים‬ ‫( !)‬ ‫שיהודים נמצאים שם ‪ -‬ברוסיה ‪ ,‬באמריקה ואפילו בגרמניה‬
‫הם שבונים את המקום וחשים כלפיו תחושה לאומית [ עד כדי כך ‪ ,‬שספר‬

‫לי יהודי מגרמניה שבתחילה הוא היה הולך לכל הרצאה של הצורר ימ " ש ‪,‬‬
‫ורק כשהלה התחיל לדבר נגד היהודים הוא‬ ‫!‬ ‫הוא לא הפסיד אף הרצאה‬
‫הפסיק לשמוע אותו ‪ ,‬ואף כעס על אותו רשע ימ " ש ש " קילקל " את גרמניה‬
‫שלו ! ‪. ] . . .‬‬ ‫" המולדת "‬

‫ומאחר וכך הם פני הדברים ‪ ,‬חובה עצומה ונוראה מוטלת עלינו לשמור‬
‫על ילדינו מפני השפעות זרות ‪ ,‬אפילו אם הדבר כרוך בויתורים כואבים על‬
‫הרגלים מסויימים ‪ ,‬כי בכך תלוי כל עתידם לגדול בתורה וביראת ‪ -‬שמים‬
‫בעזהשי " ת ‪.‬‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫פח‬

‫השפעת האדם על סביבתו וחברתו‬

‫לשער ולתאר את שכרו של השורץ ‪ -‬מוסכמותי לטובה‬ ‫אין‬

‫לכל מעשה ‪ -‬משקל בלתי ידוע‬

‫בענין שיקול המצוות‬ ‫ה " ב)‬ ‫הרמב " ם בהל ' תשובה ( פ " ג‬ ‫ידועים דברי‬
‫" ‪ . . .‬ושיקול זה אינו לפי מנין הזכויות והעוונות אלא לפי‬ ‫‪:‬‬ ‫כנגד העבירות‬
‫גודלם ‪ ,‬יש זכות שהיא כנגד כמה עוונות שנאמר ' יען נמצא בו דבר טוב ' ‪,‬‬
‫ויש עוון שהוא כנגד כמה זכויות שנאמר ' וחוטא אחד יאבד טובה הרבה ' ‪,‬‬
‫ואין שוקלין אלא ברעתו של א ‪ -‬ל דעות ‪ ,‬והוא היודע היאך עורכין הזכויות‬
‫העוונות " ‪.‬‬ ‫כנגד‬

‫המעשים שלנו אינם דבר פשוט כלל וכלל ‪ .‬אין אף אחד בעולם שיודע‬
‫להעריך נכון את המשקל של כל מעשה ומעשה ‪ -‬הן מעשה עבירה והן‬
‫!‬ ‫מעשה מצוה ‪ -‬רק הקב " ה בכבודו ובעצמו‬

‫ההבנה המקובלת בדברי הרמב " ם הללו היא ‪ ,‬כי אף אחד אינו יודע את‬
‫מדוע עשה כך ‪ ,‬כמה‬ ‫‪:‬‬ ‫נסיבות המעשה ואת עומק תכונות הנפש של העושה‬
‫מסירות נפש מונחת בתוך המעשה ‪ ,‬או כמה יראת שמים היתה מונחת בתוך‬
‫זה ‪.‬‬ ‫המעשה ‪ ,‬רק הקב " ה יודע את כל‬

‫מלבד המשקל של‬ ‫זה ‪.‬‬ ‫הבנה זו נכונה ‪ ,‬אך ישנה הבנה נוספת בענין‬
‫פנימיות אותו מעשה ‪ ,‬אדם אינו מסוגל גם לדעת את המשקל של האיכות‬
‫החיצונית של המעשה ‪ -‬מה מעשה זה פעל באופן מעשי ‪ .‬רק הקב " ה יכול‬
‫זאת ‪.‬‬ ‫לדעת‬

‫הולך ‪ -‬רגל מבוגר מגיע למעבר חציה ורואה מולו רמזור‬ ‫‪:‬‬ ‫אתן לכם דוגמה‬
‫אדום ‪ .‬הוא מתבונן ימינה ושמאלה ‪ ,‬רואה שאין רכב ‪ ,‬ועובר ‪ .‬לידו עמד ילד‬
‫פעם אחרת ‪ ,‬כשלא היה‬ ‫אדום ‪.‬‬ ‫ולמד ממעשהו זה שניתן לעבור ברמזור‬

‫נאמר בכנס לסיום ישיבת בין הזמנים ‪.‬‬

‫פט‬ ‫השפעת האדם על סביבתו וחברתו‬

‫לידו מבוגר ‪ ,‬עבר אותו ילד את הכביש ברמזור אדום ‪ ,‬ואז באה מכונית‬
‫!‬ ‫ורח " ל דרסה אותו‬

‫והנה אותו יהודי שעבר ברמזור אדום אינו מודע כלל לתוצאה החמורה‬
‫וכך לכל מעשה ישנן השלכות מעשיות שאיננו מודעים‬ ‫!‬ ‫שיצאה ממעשרו‬
‫להן ‪ ,‬ואת אותו היקף מעשי של המעשה ‪ -‬מה המעשה הזה פעל בעולם‬
‫יודע ‪.‬‬ ‫כפשוטו ‪ ,‬רק הקב " ה‬

‫יצירת אוירת לימוד ב ' בין הזמנים '‬

‫כל אחד מאתנו יודע היטב ‪ ,‬שלאוירה מסביב ישנה השפעה מכרעת בכל‬
‫מספרים בשם הח " ח שאמר שבצעירותו [ מדובר לפני‬ ‫‪:‬‬ ‫נושא ונושא ‪ .‬לדוגמא‬
‫כמאה שנה ‪ -‬לא כל כך הרבה זמן ] ‪ ,‬היה מעשה עם בחור שחשבו שהוא‬
‫בן ארבע ‪ -‬עשרה ויודע את כל הש " ס ‪ ,‬ומתוך כך הוא השתדך עם משפחה‬
‫בסופו של דבר התברר שהוא היה‬ ‫גדולה ‪.‬‬ ‫חשובה מאוד ואף זכה בנדוניה‬
‫בן חמש ‪ -‬עשרה ומשפחת הכלה ביטלה את השידוך ‪ ,‬כי ידיעת הש " ס בגיל‬
‫קלז ) ‪.‬‬ ‫( שאל אביך ויגדך ח " א עמ '‬ ‫גדול ‪. . .‬‬ ‫חמש ‪ -‬עשרה אינה חידוש‬

‫מדוע אנו איננו יודעים את הש " ס בגיל חמש ‪ -‬עשרה ‪ ,‬וכי‬ ‫‪:‬‬ ‫הכה נתבונן‬
‫האמת היא שלא חסר לנו דבר ‪,‬‬ ‫? !‬ ‫חסו לנו משהו שהיה להם ולנו אין‬
‫והטעם היחיד לאי ידיעתנו את הש " ס בגיל צעיר הוא מאחר ואין אוירה‬
‫כזו ‪ .‬אם היתה אוירה כללית שבגיל חמש ‪ -‬עשרה כל אחד יודע את הש " ס ‪,‬‬
‫אם היינו נכנסים היום לישיבה‬ ‫!‬ ‫בחורימ בגיל זה היו יודעים את הש " ס‬
‫של ר ' עקיבא איגר היינו יוצאים כולנו ממש גאונים ‪ ,‬כי כך היתה האוירה‬
‫!‬ ‫שם‬

‫ספר לי יהודי שיש לו חברותא שאביו לימדו בגיל אחת ‪ -‬עשרה את כל‬
‫אבל‬ ‫!‬ ‫מסכת יבמות ‪ ,‬ומאז הוא יודע כל מילה ואף כל סברא ממסכת וו‬
‫אצלנו ‪ ,‬לראבוננו ‪ ,‬האוירה היא שילד בל חמש משחק ‪ ,‬בגיל שש ‪ -‬לומד‬
‫הכל ענין של אוירה ‪ ,‬וקשה מאוד ללכת נגד‬ ‫יותר ‪.‬‬ ‫אלף ‪ -‬בית וכו ' ‪ ,‬לא‬
‫האוירה ‪.‬‬
‫ביבין ‪ -‬הזמנים ' ‪.‬‬ ‫לעומת זאת ‪ ,‬בדורנו ישנו חיזוק גדול בענין הלימוד‬
‫שנה ‪ ,‬בהיותי ילד בן עשר בערך ‪ ,‬שאני ואחי היינו‬ ‫‪35 - 30‬‬ ‫זכורני לפני‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫צ‬

‫‪.‬‬
‫הילדים הראשונים באמריקה שלמדו בחופשת הקיץ כל השכנים דיברו עם‬
‫" כיצד יתכן שאינך נותן לילד את האפשרות לנוח בחודשים‬ ‫‪:‬‬ ‫אבי נגד הענין‬
‫" ילד שאינו לומד ‪ ,‬ראשו ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ואבי ענה להם‬ ‫לנוח " ? ! ‪. . .‬‬ ‫אלו ‪ ,‬והרי ילד צריך‬
‫הלימוד " ‪. . .‬‬ ‫כביכול ‪ ,‬מתמלא ' חלודה ' ‪ -‬הוא עלול לשכוח כיצד נראה‬

‫ואכן בשנים האחרונות אין אפילו מקום נופש אחד בהרים שבו הילדים‬
‫אינם יושבים כל בוקר ‪ ,‬לפני הכל ‪ ,‬ולומדים במשך שלוש או ארבע שעות‬
‫פשוט‬ ‫משונה ‪. . .‬‬ ‫עם המלמד ‪ ,‬וב " ה אף אהד מהילדים לא השתגע ‪ ,‬או יצא‬
‫השתנתה האוינה כשישנה אוירה של התמדה ‪ ,‬הרי שישנם ציבורים גדולים‬ ‫‪.‬‬
‫ב ' בין ‪ -‬הזמנים ' ‪.‬‬ ‫בכל מקום שיושבים ולומדים‬

‫בתוך הציבור היושב כאן אמנם ישנו אחוז קטן שגם לפני שלושים שנה ‪,‬‬
‫אבל אחוז‬ ‫הפגרה ‪.‬‬ ‫כשלא היתה אוירת התמדה זו ‪ ,‬היה יושב ולומד בימי‬
‫גדול מהיושבים כאן לומדים בגלל האוירה ‪ ,‬ומי שיצר את האוירה הזו אין‬
‫!‬ ‫קץ לשכרו‬

‫את האוירה הזו לא יצרו הרבנים ולא ראשי הישיבות ‪ ,‬אלא‬ ‫‪:‬‬ ‫דעו לכם‬
‫נכון ‪ ,‬ישנם מארגנים שהשתדלו בזה ‪ ,‬אבל היו גם כמה‬ ‫עצמם ‪.‬‬ ‫הבחורים‬
‫בחורים שהחליטו שבאמת צריכים לשבת וללמוד ביבין ‪ -‬הזמנים ' ‪ ,‬והם יצרו‬
‫אלו ‪.‬‬ ‫את אוירת הלימור בימים‬

‫אנו איננו יודעים ‪ ,‬ואף הם בעצמם אולי אינם מכירים בערך המעשה‬
‫שעשו ‪ ,‬אבל הקב " ה יודע שמגיע להם לשבת קדימה בשורה אחת עם גדולי‬
‫!‬ ‫ישראל ‪ ,‬כי הם בגדר מרביצי תורה ברבים‬

‫השפעת מעשה שלילי על הזולת‬

‫מאידך גימא ‪ ,‬אדם אינו יכול לדעת מה כוחו של מעשה שלילי שהוא‬
‫עושה ‪ .‬לפעמים יושבים כמה בחורים בחבורה אחת ‪ ,‬ולפתע אחד מהם ' זורק '‬
‫לטיול " ‪. . .‬‬ ‫" בואו נצא‬ ‫‪:‬‬ ‫בדיחה ומקלקל בכך את כל האוירה ‪ ,‬או שזורק רעיון‬
‫רק הקב " ה יודע את ההשפעה האמיתית של מילים אלו ‪ ,‬ומה יצא מהבדיחה‬
‫אמר ‪.‬‬ ‫שהוא‬

‫בכיתה ב ' בתחילת לימוד‬ ‫אספר לכם סיפור מדהים שארע בילדותי ‪.‬‬
‫רצה לחלק לנו סוכריות‬ ‫החומש היה לנו מלמד יהודי זקן וצדיק ‪ .‬פעם הוא‬
‫צא‬ ‫השפעת האדם על סביבתו וחברתו‬

‫לשם כך הוא הביא לכיתה סוכריות דבש והתחיל לחלקן בין‬ ‫מרובעות ‪.‬‬
‫ילד אחד שלא אהב סוכריות דבש ‪ ,‬פשוט קם ממקומו ‪ ,‬נגש‬ ‫הילדים ‪ .‬והנה‬
‫מיד כשהוא עשה זאת ‪ ,‬קמו‬ ‫!‬ ‫לפח שעמד בצד וירק לתוכו את הסוכריה‬
‫והמלמד לא ידע‬ ‫כמוהו ‪. . .‬‬ ‫אחריו עשרים ותשע ילדים נעמדו בשורה ועשו‬
‫!‬ ‫הוא כ " כ התנצל בפנינו‬ ‫!‬ ‫היכן לקבור את עצמו מדוב בושה‬

‫הרי‬ ‫? !‬ ‫איך הוא הרג את המלמד‬ ‫? !‬ ‫מה עשה הילד הזה‬ ‫‪:‬‬ ‫נחשוב לרגע‬
‫אם הילד היה‬ ‫סוכריה ‪.‬‬ ‫בסך הכל היתה למלמד כוונה טובה ‪ -‬לתת לנו‬
‫‪.‬‬
‫יודע שכולם יעשו כמותו ‪ ,‬אפילו בתור ילד הוא לא היה עושה זאת היה‬
‫ילדים וכולם‬ ‫‪29‬‬ ‫לו כנראה מעמד בכיתה וכשהוא קם ממקומו ‪ ,‬קמו אחריו‬
‫!‬ ‫סיפור מבהיל‬ ‫!‬ ‫הסוכריה ‪. . .‬‬ ‫ירקו את‬

‫בילדותי כאשר הייתי שוחה בים ‪ ,‬הייתי נזהר זהירות‬ ‫נוספת ‪:‬‬ ‫דוגמא‬
‫עצומה לא להיות ראשון לפני כולם ‪ ,‬כי היכן שאדמ שוחה כולם שוחים‬
‫בגללו ‪.‬‬ ‫אחריו ‪ ,‬ומי יודע אם לא יתבעו אותו על ילד שטבע בים‬

‫ע " י יצירת אוירה אדם יכול לחולל דכרימ‬ ‫?‬ ‫זוהי הנקודה הראשונה‬
‫ולמוטב ‪.‬‬ ‫מופלאים ‪ -‬לטוב‬

‫תפקידנו ‪ -‬פריצת מוסכמות‬

‫הקב " ה " משנה עיתים ומחליף את הזמנים " ‪ -‬העולם הולך‬ ‫‪:‬‬ ‫נקודה שניה‬
‫" מקום הניחו‬ ‫ע"א) ‪:‬‬ ‫ומתקדם ‪ .‬ישנו נוסח מפורסם בדברי חז " ל ( עי ' חולין ז‬
‫לו אבותיו להתגדר בו " ‪ ,‬כלומר ‪ ,‬יחד עם הירידה הניכרת מדור לדור ‪ ,‬ישנה‬
‫ותקופה ‪.‬‬ ‫גם התקדמות ‪ .‬בכל דור ודור ובכל תקופה‬

‫העולם מתקדם‬ ‫היום ‪.‬‬ ‫כשהיינו צעירים לא ראינו את ההתמדה שרואים‬

‫ע " י יחידים שפורצים את הגבולות ואת המוסכמות ‪ ,‬יוצרים אוירה חדשה‬
‫שכמוה לא היתה ‪ .‬ישנה מערכת שנקראת " מוסכמות " ‪ ,‬ובאים יחידים ‪ ,‬ולאו‬
‫אלה שעושים זאת יזכו‬ ‫המוסכמות ‪.‬‬ ‫דוקא גדולי ישראל ‪ ,‬ופורצים את‬
‫ולתאר ‪.‬‬ ‫לסייעתא דשמיא שאין לשער‬

‫איתא בחז " ל על רב יוסף בריה דרב יהושע שאמר " עולם הפוך ראיתי ‪,‬‬
‫ובתוס '‬ ‫המעשה ) ‪.‬‬ ‫עליונים למטה ותחתונים למעלה " ( ב " ב י ע " ב ‪ ,‬עיי " ש כל‬
‫שם כתב בשם הגאונים ‪ ,‬שקבלה בידם רב מפי רב ד " עולם הפוך " וכו '‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫צב‬

‫היינו שמואל ור ' יהודה ‪ ,‬שעל אף שכידוע כאן בעוה " ז שמואל היה הרב‬
‫ורב יהודה היה התלמיד וישב לפניו ‪ ,‬בעולם העליון ר ' יהורה הוא הרב ‪,‬‬

‫כתלמיד ‪.‬‬ ‫ושמואל יושב לפניו‬

‫?‬ ‫מרוע‬

‫" רב יהודה הוה יחיב קמיה דשמואל ‪ ,‬אחאי‬ ‫ע "א ) ‪:‬‬ ‫בגמ ' מסופר ( שבת נה‬
‫אמר ליה ‪ ' :‬לא סבר‬ ‫בה ‪.‬‬ ‫ההיא איתתא קא צווחה קמיה ‪ ,‬ולא הוה משגח‬
‫ליה מר ' אוטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה " ? אמר ליה ‪ ' :‬שיננא ‪,‬‬

‫הא יתיב מר עוקבא אב ב " ר ‪ ,‬דכתיב‬ ‫;‬ ‫רישך בקרירי ‪ ,‬רישא דרישיך בחמימי‬

‫' בית דוד כה אמר ה ' דינו לבקר משפט והצילו גזול מיד עושק פן תצא‬
‫כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליהם "' [ פירש " י ‪ " :‬רישך בקרירי‬
‫‪ -‬אני שאני רבך איני נכוה ‪ ,‬אבל מר עוקבא שהוא ראש לי ולך ואב ב " ר‬
‫לשפוט " ] ‪.‬‬ ‫‪ -‬יכווה בחמין ‪ .‬דכתיב ' בית דוד ' וגו ' ‪ -‬לא ענש אלא מי שבידו‬

‫כלומר ‪ ,‬פעם באה אישה אחת וצעקה לפני שמואל שאין לה פרנסה‬
‫ושמואל לא הרגיש בה ‪ ,‬וכשנשאל מדוע הוא מעלים עין ממנה ‪ ,‬ענה שזו‬
‫ומאחר ולא היה לו לומר כך ‪,‬‬ ‫דין ‪.‬‬ ‫אינה אחריות שלו אלא של האב בית‬
‫למעלה ‪.‬‬ ‫לכן בעולם האמת שמואל למטה ור ' יהודה‬

‫לדעתי ‪ ,‬הטעם שר ' יהודה בעולם האמת למעלה הוא לא משום שהוא‬
‫ישנם סדרים כעולם ‪ ,‬ובסדרים‬ ‫‪:‬‬ ‫העיר את ההערה הזו ‪ ,‬אלא ששמואל טען‬
‫‪.‬‬
‫אלו נקבע כי האב בית דין צריך לטפל בענינים כאלו ולא אני אבל רב‬
‫ער עכשיו‬ ‫סדרים ‪.‬‬ ‫כל אחד יכול לשנות‬ ‫סדרים ‪.‬‬ ‫יהודה סבר שניתן לשנות‬
‫בכך ‪.‬‬ ‫ידעו שהאב בית דין מטפל ‪ ,‬ומעתה סדרים אלו ייפרצו ואחרים יטפלו‬

‫מי שווכה לפרוץ סדרים לכיוון החיובי ‪ ,‬הוא זוכה לשבת למעלה ‪ ,‬לעומת‬
‫למטה ‪.‬‬ ‫אחרים היושבים‬

‫לפרוץ גדרים ‪ ,‬למצוא את המקום‬ ‫‪:‬‬ ‫זהו עיקר תפקידו של הבן ‪ -‬תורה‬
‫מה שהיום‬ ‫‪:‬‬ ‫דעו לכם שהזמנים משתנים‬ ‫מקובל ?‬ ‫להתגדר בו ‪ .‬מי אמר שכך‬
‫לדעתי ‪ ,‬לא ירחק היום שבו‬ ‫פשוט ‪.‬‬ ‫נראה פשוט ‪ -‬פעם לא היה כל כך‬
‫יחוש כל בחור ישיבה בושה לעמוד בטרמפיאדה ‪ .‬יבוא יום שבו תכנון של‬
‫צג‬ ‫השפעת האדם על חביבתו וחברתו‬

‫אשרי מי שישבור את‬ ‫מוחלטת ‪. . .‬‬ ‫טיול ייחשב לבחור ישיבה כהתדרדרות‬
‫!‬ ‫המוסכמות ויזכה ליצור אוירה קדושה כזו‬

‫חומר ענין ביטול תורה‬

‫תורה ‪.‬‬ ‫אספר לכם סיפור קטן ממנו ניתן ללמוד מהו פחד מפני ביטול‬
‫ישנו יהודי אחד שאני קורא לו " הרב ' ה שלי " ‪ ,‬יהודי מתמיד עצום ‪ ,‬בקי‬
‫הדור ‪.‬‬ ‫בכל חדרי תורה ‪ ,‬שהסטייפלר זצ " ל העיד עליו שהוא ממש מגדולי‬
‫" כשהיינו אברכים צעירים ‪ -‬לא היה לילה אחד שלא‬ ‫לי ‪:‬‬ ‫פעם הוא אמר‬
‫!‬ ‫חלמנו בדברי תורה "‬

‫בביתו של אותו יהודי היתה מתכנסת בקביעות קבוצה של תלמידי‬

‫חכמים גדולים שהיו עוסקים בלימוד ספרי הקדמונים ‪ .‬גם אני זכיתי להיות‬
‫זו ‪.‬‬ ‫נמנה על קבוצה‬

‫הדרך ‪.‬‬ ‫פעם אחת נסעה כל הקבוצה מבני ‪ -‬ברק לצפת ‪ ,‬ודיברו בלימוד כל‬
‫אחד‬ ‫הגענו לשם ‪ ,‬נכנסנו לביהכ " נ האריז " ל ‪ ,‬שם נאמר שיעור ע " י‬
‫המשתתפים ‪ -‬דבר שגרם לכולם התעלות עצומה ‪ .‬בדרך חזרה ‪ ,‬מתוך נסיעה‬
‫של כשלוש שעות ‪ ,‬במשך חצי שעה אחד מהחברים שהיה בשואה האיומה‬
‫בתור ילד קטן ‪ ,‬ספר כמה סיפורים על ניצולי שואה ‪ ,‬ובכל הזמן הנותר‬
‫בלימוד ‪.‬‬ ‫דיברו‬

‫והנה‬ ‫הטיול " ? ‪. . .‬‬ ‫למחרת כשנכנסתי אל רבי שאלתי אותו " נו ‪ ,‬איך היה‬

‫?‬ ‫‪.‬‬
‫אני רואה שהוא יושב וכל הבעת פניו מעידה על צער ועגמת נפש מדוע‬
‫הוא אמנם‬ ‫! ! !‬ ‫" כי בתוך הטיול נכללה גם חצי שעה של דברים בטלים "‬
‫ניסה לנחם את עצמו בעובדה שלא היה מדובר בסתם דיבורים כי אם‬
‫במעשים המבטאים אמונה ‪ ,‬בבחינת " מה רבו מעשיך ה ' " ‪ ,‬ואעפי " כ הוא‬
‫!‬ ‫לא היה יכול להירגע מרוב צער‬

‫מוסר ‪.‬‬ ‫כוונתו לא היתה להוכיח את האחרים ולתת להם‬ ‫‪:‬‬ ‫ויש להדגיש‬
‫הוא ממש לא מחל לעצמו ‪ ,‬כי סוף סוף " נכשלתי‬ ‫עצמו ‪.‬‬ ‫צערו היה על‬
‫ניתן היה להבחין על פניו בפחד הנורא מפני ביטול‬ ‫!‬ ‫בעוון ביטול תורה "‬
‫!‬ ‫תורה‬
‫שיחות הגו " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫צד‬

‫אשרי מי שעוקר את היעולם הזה '‬ ‫‪:‬‬ ‫העולם מתקדם ‪ ,‬ואני אומר לכם‬
‫זה ‪.‬‬ ‫מעולם התורה ‪ ,‬אשרי מי שיש לו יד בענין‬

‫אם נביט לאחור לא נבין היכן היינו ‪ -‬כיצד יתכן שלפני עשרים שנה‬
‫אבל היו יחידים שפרצו‬ ‫? !‬ ‫לא חשבו על הרעיון של " ישיבות ביל ‪ -‬הזמנים "‬
‫את הגבולות ‪ ,‬פעלו נגד כל המוסכמות והקימו את התאחדות ישיבות‬
‫הבין ‪ -‬הומנים ‪ ,‬ומי יודע אידה שכר גדול מחכה להם כשיגיעו לעולם האמת ‪.‬‬
‫וכפי שלימדנו הרמב " ם ‪ -‬רק הקב " ה יודע להעריך ערכם של מעשים ‪.‬‬

‫כל בחור תורם לאוירה בישיבה‬

‫כל בחור בישיבה יכול להיות בבחינת " משגיח " ‪ .‬בחור אחד יכול ליצור‬
‫התלהבות בתפילה ‪ ,‬השני יכול להלהיב את חבריו ללימוד המוסר ‪ ,‬והשלישי‬
‫לשיעורים ‪.‬‬ ‫לטעת הרגשה של רוממות באלו שמאזינים היטב‬

‫נער הייתי גם זקנתי ‪ ,‬הכניסו אותי לחיידר בגיל חמש ‪ ,‬ואחר כך לישיבות ‪,‬‬

‫הבחורים שהקשיבו היטב ורשמו את מה שראש הישיבה‬ ‫‪:‬‬ ‫ואני אומר לכם‬
‫אמר בשיעורים ‪ ,‬הם התעלו ויצאו מצויינים ‪ ,‬אבל אלו שהיו להם כל מיני‬
‫תוכניות יותר " חשובות " ‪ -‬ללמוד דרש או פשט וכו ' ‪ -‬בסופו של דבר לא‬
‫בלימודם ‪.‬‬ ‫זכו להצלחה‬

‫אחד מהסוג הראשון ‪ ,‬הרציני ‪ ,‬והשני‬ ‫‪:‬‬ ‫והנה נתאר לעצמנו שני בחורים‬
‫‪ -‬מהסוג האחר ‪ ,‬כל אחד מהם בכוחו ליצור אוירה ולסחוף את כל בחורי‬
‫‪.‬‬
‫אותה ישיבה אחריהם ‪ ,‬בין לטוב ובין למוטב כל בחור הוא " משגיח " ‪ ,‬כי‬
‫ודאי שלמשגיחים ולמארגנים‬ ‫עצמו ‪.‬‬ ‫את העיקר קובעת האוירה ‪ ,‬הציבור‬
‫ישנה זכות גדולה ‪ ,‬אך סוף כל סוף בכוחם רק לעורר אותך ‪ ,‬אבל אם אתה‬
‫והחברותא שלך שמים את המארגן ללעג ולקלס ‪ ,‬הוא לא הועיל דבר בכל‬
‫מעשהו ‪.‬‬

‫ישיבות בין הזמנים ‪ " -‬מעמיד" עבודת ה " זמן "‬

‫בתורה מצינו פרשה שלימה של שבעת ימי המילואים ‪ ,‬שבהם נצטוו‬
‫וביום השמיני היתה השראת‬ ‫אוהל מועד ‪,‬‬ ‫ובניו להישאר בתוך‬ ‫אהרן‬
‫השכינה ‪.‬‬
‫צה‬ ‫השפעת האדם על סביבתו ותרתו‬

‫כיצד יתכן " לסגור " את אהרן‬ ‫‪:‬‬ ‫בהיוהי ילד " כאב " לי מאוד דבר זה‬
‫הכהן ואת בניו כביכול ב ' בית ‪ -‬סוהר ' ‪ ,‬ובמשך שבעה ימים תמימים לא‬
‫? !‬ ‫לאפשר להם לצאת משם‬

‫ב " ה כיום אני מבין שאדרבה ‪ ,‬להיסגר נמקומ אחד עם השכינה הקדושה‬
‫!‬ ‫אין זה כלל בגדר ' בית ‪ -‬סוהר '‬ ‫ביותר ‪.‬‬ ‫במשך שבעה ימים זהו דבר נפלא‬

‫אלא שעל אף שברור לי שאם הקב " ה יצוה עלי לשבת שבעה ימים‬
‫בבית ‪ -‬המקדש אשמח מאוד על כך ‪ ,‬מ " מ אם יצוה עלי הקב " ה לשבת‬
‫קשה‬ ‫יודע ‪. . .‬‬ ‫בבית ‪ -‬המקדש במשך כל חיי ולעולם לא לצאת משם ‪ ,‬אינני‬
‫החיים ‪.‬‬ ‫מאוד ‪ ,‬ויתכן שהדבר כמעט בלתי מציאותי להיות " סגור " במשך כל‬

‫באותו מקום‬ ‫לחוית ‪.‬‬ ‫בצבא לוקחים חייל ושולחים אותו‬ ‫‪:‬‬ ‫דוגמא לכך‬
‫מכניסים אותו לתוך בונקר‬ ‫!‬ ‫הוא אינו מבלה בנעימים ‪ ,‬שהרי הוא חייל‬
‫חודשים ‪.‬‬ ‫מבוצר ‪ ,‬וכך הוא נשאר סגור בתוכו במשך שלושה ואף ארבעה‬
‫כי הוא יודע שכעת הוא משרת ולכן עליו לקבל על‬ ‫?‬ ‫איך הוא סובל זאת‬
‫עצמו את העול ‪ ,‬אבל להעביר את כל חייו בתוך הבונקר ‪ -‬אף אחד אינו‬
‫!‬ ‫יכול במציאות‬

‫נכון ‪ ,‬קשה לאדם להיהפך עתה להיות‬ ‫צעירים ‪.‬‬ ‫דעו לכם ‪ ,‬אתם בחורים‬
‫מתמיד לכל החיים ‪ ,‬לא כולם אוחזים במדרגה זו ‪ .‬רק מאוחר יותר מקבלים‬
‫אבל מי‬ ‫הקדושה ‪.‬‬ ‫טעם בזה ‪ ,‬מגלים את היגן ‪ -‬עדן ' הטמון בלימוד התורה‬
‫שלא יעבור לפחות מספר שנים שבהם ראשו יהיה מונח אך ורק בתורה ‪,‬‬
‫הרי הוא‬ ‫להשתחרר " ‪. . .‬‬ ‫אם הוא יחיה את האוירה ש " סוף כל סוף יש צורך‬
‫!‬ ‫פרץ כזה את כל מהותו כ ' נן ‪ -‬תורה '‬

‫אם אדם מחליט להיות מתמיד לשנתיים ‪ -‬ווהי החלטה לא כל כך קשה‬

‫אבל‬ ‫התמדה ‪.‬‬ ‫לביצוע ‪ ,‬וניתן לעמוד בה ‪ .‬גדולי ישראל גדלו בשנתיים של‬
‫והראו ‪.‬‬ ‫נסו‬ ‫!‬ ‫בזמן הוה ‪ -‬לא להוציא את הראש מהלימוד כלל וכלל‬

‫יש כאלה שאינם יכולים להפסיק‬ ‫אחרים ‪.‬‬ ‫אני אומר ואת גם בנושאים‬
‫‪:‬‬ ‫ואני מציע להם‬ ‫לעולם ‪.‬‬ ‫לעשן ‪ ,‬כיון שהם חושבים שעליהם להפסיק זאת‬
‫נסו להפסיק רק לחודש ‪ ,‬וכך עוד חודש ועוד חודש ‪ ,‬ולאט לאט תפסיקו‬
‫לעשן ‪.‬‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫צו‬

‫בשבעת ימי המילואים לקח‬ ‫שלי ‪.‬‬ ‫רעיון זה אינו חידוש או המצאה‬

‫היו אלו שבעה ימים של‬ ‫במשכן ‪.‬‬ ‫הקב " ה את אהרן הכהן וסגר אותו‬
‫פרישות ‪ .‬כי כדי לזכות להיות כהן גדול ‪ ,‬נדרשת לפחות תקופה קצרה שבה‬
‫‪.‬‬
‫האדם סגור בצורה הרמטית בתוך אהל מועד מכח זה זכה אהרן הכהן לו‬
‫הדורות ‪.‬‬ ‫ולזרעו עד סוף כל‬

‫מגיל‬ ‫בערך‬ ‫‪-‬‬ ‫צעירים‬ ‫בחורים‬ ‫וכך ‪ ,‬את אותן שבע שנים שאתם‬
‫זוהי‬ ‫!‬ ‫חמש ‪ -‬עשרה עד גיל עשרים ושתיים ‪ ,‬יש לנצל להתמדה בלימוד‬
‫תקופה הנקראת תקופת חינוך ‪ ,‬ובה על האדם להיות סגור ומסוגר בתוך‬
‫לסבול ‪.‬‬ ‫וכשמדובר על תקופה מוגבלת ‪ -‬כל אחד יכול‬ ‫בית ‪ -‬המדרש ‪.‬‬
‫והנה על אף שב " ה הלימוד בישיבה מקדם את הבחור בנושאים רבים ‪,‬‬
‫" חור " ‪ -‬בין ‪ -‬הזמנים ‪ -‬שלשם " נופלות " כל המסכתות‬ ‫אבל קיים איושת‬
‫" ישיבות בין ‪ -‬הומנים " נועדו‬ ‫בישיבה ‪.‬‬ ‫הנלמדות על ידינו במשך ה " זמן "‬

‫זה ‪.‬‬ ‫" לסתום " חור זה ‪ ,‬וא " כ אשרי חלקו של מי שלוקח חלק במפעל נשגב‬
‫!‬ ‫יוכנו הקב " ה להגדיל תורה ולהאדירה‬
‫צז‬ ‫" והערב נא "‬

‫" והערב נא "‬

‫על המלמדים הוטלה השליחות להקנות לילד אהבה וחשק ללימוד‬

‫התורה הק '‬

‫אהבת תורה ‪ -‬תנאי הכרחי ללימוד‬

‫בדברים הבאים אציע לפניכם ‪ -‬ציבור המלמדים ‪ -‬את מה שנראה בעיני‬
‫תלמידיו ‪.‬‬ ‫כנקודה המרכזית בעבודת המלמד עם‬

‫בכל המצוות מיד כשגומרים את הברכה על המצוה ‪ ,‬כגון בתפילין ‪-‬‬

‫" להתעטף‬ ‫או בציצית ‪-‬‬ ‫תפילין " ‪,‬‬ ‫וצונו להניח‬ ‫" אשר קדשנו במצוותיו‬
‫באמצע ‪.‬‬ ‫בציצית " ‪ ,‬עוברים לקיום המצוה בפועל ‪ ,‬ללא כל תוספת‬

‫לאחר שמסיימים את ברכת‬ ‫!‬ ‫לימוד התורה‬ ‫אחת ‪:‬‬ ‫כולן ‪ ,‬מלבד מצוה‬
‫" לעסוק בדברי תורה " ‪ ,‬לפני שניגשים לעצם הלימוד ‪ ,‬מוסיפים ומבקשים‬
‫ונהיה‬ ‫בפינו ‪. . .‬‬ ‫" והערב נא ה ' אלוקינו את דברי תורתך‬ ‫מיוחדת ‪:‬‬ ‫בקשה‬
‫ברוך אתה ה ' ‪,‬‬ ‫לשמה ‪.‬‬ ‫כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך‬ ‫וצאצאינו ‪. . .‬‬ ‫אנחנו‬
‫ישראל " ‪.‬‬ ‫המלמד תורה לעמו‬

‫והרי המשך מעין זה ניתן היה לומר גם בשאר המצוות ‪ ,‬כגון ‪ " :‬ויה " ר‬
‫שיהיו מצוותיך מתוקות בפינו " ‪ ,‬שהרי את הפסוק " חכו מחמדים וכולו‬
‫ממתקים " ( שה " ש ה ‪ ,‬סו ) דרשו חז " ל על המצוות ‪ .‬ואעפי " כ לא תקנו חז " ל‬
‫התורה ‪.‬‬ ‫לומר זאת ‪ ,‬רק בברכת‬

‫הדבר ?‬ ‫מה פשר‬

‫התורה ‪.‬‬ ‫לדעתי במילים אלו טמונה הנקודה המרכזית ביותר בלימוד‬
‫זכורני בהיותי ילד כשלמדתי ב ' חיידר ' באמריקה ‪ ,‬בבוקר למדו לימודי קודש‬
‫את האחד אהבנו‬ ‫‪:‬‬ ‫ואחה " צ לימודי חול ‪ ,‬ובאותו ' חיידר ' היו שני מורים‬
‫להיפך ‪. . .‬‬ ‫אהבת נפש ‪ ,‬ואת השני בדיוק‬

‫בארה " ב ‪.‬‬ ‫נאמר בסמינר שלהבת‬

 ‫שיחות הגר " ש מינקות זצ " ל‬ ‫צת‬

‫" האם חשוב שתלמיד יאהב‬ ‫‪:‬‬ ‫פעם אחת שאלתי את המורה האהוב שאלה‬
‫מעכב ‪.‬‬ ‫" אכן זהו דבר מועיל ‪ ,‬אך הוא אינו‬ ‫‪:‬‬ ‫והוא ענה‬ ‫?‬ ‫את המורה שלו "‬
‫דבריו ‪.‬‬ ‫ניתן ללמוד אצל מורה גם כשלא אוהבים אותו " ‪ ,‬אלו היו‬

‫האם חשוב שילד יאהב את הרב ' ה שלו‬ ‫‪:‬‬ ‫ואני שואל אתכם רבותי‬
‫העיקר‬ ‫דווקא ‪.‬‬ ‫מועיל ‪ ,‬אבל לאו‬ ‫‪:‬‬ ‫התשובה לכאורה כנ " ל‬ ‫?‬ ‫המלמדו תורה‬
‫?‬ ‫האם חשוב שילד יאהב את התורה‬ ‫‪:‬‬ ‫שהרבי ילמד והילד ידע ‪ .‬שאלה שניה‬
‫אם ילד לא אוהב את החומש ‪ ,‬לא עשינו שום דבר ‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫התשובה ברורה‬
‫המטרה ‪.‬‬ ‫החטאנו את‬

‫אם כך ‪ ,‬הרי כאשר תלמיד אינו אוהב את המלמד שלו ‪ ,‬שהוא בעצם‬
‫וכאופן מעשי‬ ‫תורה ‪.‬‬ ‫ה ' מתווך ' בין השי " ת לבין הילד ‪ ,‬קשה מאוד ללמדו‬

‫כמדומני שאין אפשרות שילד יאהב את החומש אם הוא לא אוהב את‬

‫המלמד שלו ‪ .‬ואם ‪ ,‬חלילה ‪ ,‬הילד אינו חש שהוא אוהב באמת את החומש ‪,‬‬
‫אין לו כל כך חשק ללמוד ‪ ,‬אף אם יצא מהיחיידר ' עם ידע עצום ‪ ,‬הפסדנו‬
‫!‬ ‫את המטרה שלשמה נכנסנו לכיתה‬

‫וכך כתוב בחז " ל ( ילקו " ש‬ ‫השי " ת ‪.‬‬ ‫אהבת תורה פירושה בעצם אהבת‬
‫לסי שהוא אומר‬ ‫?‬ ‫'" והיו הרברים ' האלה למה נאמר‬ ‫תחלט ) ‪:‬‬ ‫פ ' ואתחנן רמז‬
‫' ואהבת את ה ' אלהיך ' איני יודע כיצד לאהוב ‪ ,‬ת " ל ' והיו הדברים האלה '‬
‫‪ -‬תן הדברים האלה על לבך ‪ ,‬שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה‬
‫בדרכיו " ‪.‬‬ ‫העולם ומדבק‬

‫התורה הקדושה ‪ -‬עצם החיים‬

‫לדעתי ‪ ,‬מבחינה מקצועית המטרה שלנו בתוך שטח הלימור היא להקנות‬
‫אור ‪.‬‬ ‫לילד את החשק ואת ההרגשה שהתורה היא דבר מתוק ‪ ,‬טמון בה‬

‫והרי ידוע המנהג המובא בקדמונים שכאשר מכניסים ילד לחיידר ‪ ,‬מורחים‬
‫לשונו " ‪.‬‬ ‫על האותיות הקדושות דבש ‪ ,‬כדי שהילד ירגיש " רבש וחלב תחת‬
‫!‬ ‫אם הילד לא ירגיש שהתורה היא בבחינת " דבש " ‪ -‬לא עשינו דבר‬

‫כדי להקנות לילד אהבה לחומר הנלמד ‪ ,‬חייב גם המלמד בעצמו לאהוב‬
‫אם המלמד אינו אוהב אהבת נפש את דף הגמרא או‬ ‫הדברים ‪.‬‬ ‫ולחיות את‬
‫צט‬ ‫" והערב נא "‬

‫את הפסוק מהחומש אותם הוא מלמד ‪ ,‬הוא אינו יכול להעביר לילד את‬
‫והמתיקות ‪.‬‬ ‫תחושת העריבות‬

‫לפעמים המלמד חוור מאוחר בלילה‬ ‫הכנה ‪.‬‬ ‫וכיצד עושים ואתו ע " י‬
‫הוא מגיע לביתו עייף ‪ ,‬ואז הוא נוכר שלמחרת עליו ללמד דף‬ ‫מחתונה ‪.‬‬
‫רגוע ‪. . .‬‬ ‫גמרא או משניות ‪ .‬בלית ברירה הוא ' חוטף ' את החומר והולך לישון‬
‫על המלמד לדעת כי כשהוא איננו מגיע מוכן בראוי לשיעור ‪ ,‬גם אם הוא‬
‫למד את החומר ‪ ,‬אך את האור של הסוגיא הוא ודאי לא תפס עדיין ‪ .‬הוא‬
‫על זה נאמר " הפוך בה והפוך בה דכולא בה "‬ ‫מהפסוק ‪.‬‬ ‫עדיין לא מתלהב‬
‫ע " י שגורסים את הדברים עוד פעם ועוד פעם ‪ ,‬הגחלת‬ ‫כב ) ‪-‬‬ ‫( אבות ה ‪,‬‬
‫מתלהטת ומתחילים לחוש בטעם הערב ‪ ,‬ו " אז תתלהב מכל אות [ בתורה‬
‫שלהבת גדולה ממולאה בכמה גוונים " כלשונו של הרמח " ל בתחילת‬ ‫הק ' ]‬

‫חיים ' ‪.‬‬ ‫דבריו בידרך עץ‬

‫מלמד ' מקצועי ' נכנס לכיתה בתחושה שבאמתחתו נמצאת ' גלידה ' ‪ ,‬הדבר‬
‫המתוק והערב ביותר שניתן להעניק לילדים ‪ ,‬ואינו מרפה מהם עד שהוא‬
‫פחות מוה ‪ ,‬אינני רוצה לדבר בחריפות ‪ ,‬אבל‬ ‫!‬ ‫רואה שהם זורחים מאושר‬
‫ב ' ‪. ..‬‬ ‫מלמד כוה נחשב לפחות סוג‬

‫התורה הק ' היא " תורת חיים " ‪ ,‬והרי אין דבר יותר מתוק וערב מעצם‬
‫" קרא אדם תורה נביאים‬ ‫פ " נ ‪ ) 7 ,‬מובא ‪:‬‬ ‫עד כדי כך שבחי " ל ( ויק " ר‬ ‫!‬ ‫החיים‬
‫וכתובים ושנה משנה מדרש הלכות ואגדות ושמש ת " ח ‪ ,‬אפילו מת עליו‬
‫לעולם " ‪.‬‬ ‫או נהרג עליו ‪ ,‬הרי הוא בשמחה‬

‫הקניית דדך ארץ ע" י גילוי אור התורה‬

‫נקודה ‪.‬‬ ‫אתייחס גם לבעיית חוסר דרך ‪ -‬ארץ שלדעתי נובעת מאותה‬
‫לאמיתו של דבר קשה מאוד למלמד להקנות לתלמידיו הרגלים של‬
‫דרך ‪ -‬ארץ ‪ ,‬כי סוף כל סוף נדרש מהתלמידים מאמץ רב להקשיב למלמד‬
‫חומש ‪ ,‬גמרא ‪ ,‬רש " י וכו '‬ ‫‪:‬‬ ‫ולרכוש ידיעות במקצועות לימוד רבים ומגוונים‬
‫קשה ‪ ,‬אפוא ‪ ' ,‬ללמד ' אותם גם הלכות‬ ‫החול ] ‪.‬‬ ‫[ ומלבד זאת ישנם גם לימודי‬
‫דרך ‪ -‬ארץ ‪.‬‬
‫אלא שזוהי עצם הבעיה ‪ -‬מנסים להקנות להם את הדרך ‪ -‬ארץ בתוך‬
‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫ק‬

‫מסגרת מסויימת ‪ -‬אל תעשה כך וכך או אל תאמר כך וכך ‪ ,‬אל תרביץ‬

‫וכו ' ‪.‬‬
‫אבל האמת היא שהעבודה המוטלת על המלמד היא ‪ ,‬להקנות לילד מבט‬
‫של קדושה וטהרה ‪ ,‬לראות את האור הטמון בהתנהגות נאותה לעומת‬
‫כשילד ח " ו צוחק‬ ‫הולמת ‪.‬‬ ‫החושך והאפילה המתגלה בהתנהגות שאינה‬
‫ומלגלג על המלמד שלו ‪ ,‬הבעיה אינה בכך שהוא עבר על איסור ‪ ,‬אלא‬
‫ובכלל ‪ ,‬כל‬ ‫!‬ ‫על מי שמלמד תורה‬ ‫?‬ ‫שזהו חושך ואפילה ‪ .‬על מי אתה צוחק‬
‫זלזול או לגלוג על יהודי הוא דבר איום ונורא ‪ -‬הרי הקב " ה אוהב בל‬
‫אולם לפני הכל עלינו לקנות בעצמנו את החשק והטעם שבתורה‬ ‫יהודי ‪.‬‬
‫!‬ ‫והמצווח‬

‫כששואלים מהי המצוה הראשונה שילדים‬ ‫‪:‬‬ ‫אמרתי פעם בדרך מליצה‬
‫מקיימים ‪ ,‬כולם עונים את דברי חז " ל הנודעים ( סוכה מב ע " א ) ‪ " :‬קטן היודע‬

‫‪:‬‬ ‫אמר רב המנונא‬ ‫?‬ ‫לדבר ‪ -‬אביו לומדו תורה וקריאת שמע ‪ .‬תורה מאי היא‬

‫יעקב "' ‪.‬‬ ‫' תורה צוה לנו משה מורשה קהלת‬

‫ואני טוען ‪ ,‬שהמצוה הראשונה שילד מקיים היא ‪ ,‬שכשנופל ספר קודש‬
‫זוהי המצוה הראשונה‬ ‫!‬ ‫" תן נשיקה לספר "‬ ‫‪:‬‬ ‫על הרצפה ‪ ,‬האמא אומרת לילד‬
‫צוה ' ‪.‬‬ ‫שילד לומד ‪ -‬לתת נשיקה לספר ‪ ,‬עוד לפני שהוא יכול לומר ' תורה‬
‫הנשיקה שלנו לספר ‪ -‬תורה היא לא משום שהוא קדוש ‪ ,‬אלא משום שאנו‬
‫אוהבים מה שקדוש ‪ .‬הדבר הראשון ‪ ,‬אם כן ‪ ,‬שיש להקנות לילד יהודי הוא‬
‫תורה ‪.‬‬ ‫אהבת‬

‫חול דוחה את הקודש‬

‫ואבאר‬ ‫לילדים ‪.‬‬ ‫אלא שבדורנו ישנו קושי גדול בהקניית אהבת התורה‬
‫מדובנא ‪.‬‬ ‫את כוונתי עפ " י משל מפורסם של המגיד‬

‫והנה האח העשיר‬ ‫מופלג ‪.‬‬ ‫היה פעם יהודי עני ומסכן ‪ ,‬ולו אח עשיר‬
‫הן‬ ‫לאכול ‪. . .‬‬ ‫כבר יומיים לפני החתונה העני הפסיק‬ ‫בנו ‪.‬‬ ‫עומד לחתן את‬
‫אך הוא עריין‬ ‫וכו ' ‪. . .‬‬ ‫בחתונה תינתן לאורחים סעודה מפוארת ‪ -‬דגים ‪ ,‬עוף‬
‫הזמן חולף ‪ ,‬עוד שעה ועוד שעה ‪ ,‬וההזמנה טרם‬ ‫!‬ ‫לא קבל הזמנה לחתונה‬
‫הגיעה ‪ " .‬טוב ‪ -‬הוא אומר לאשתו ‪ -‬אין ברירה ‪ ,‬נאכל מעט מסה שיש לנו‬
‫קא‬ ‫נא"‬ ‫‪ /1‬והערב‬

‫תמיד ‪ -‬לחם שחור ובצל " ‪ .‬הוא אכל לחם שחור עם הרבה בצל ‪ ,‬והנה מיד‬
‫לחתונה ‪.‬‬ ‫כשסיים לברך ברבת ‪ -‬המזון הגיע שליח מיוחד להזמינו‬

‫הוא מגיע לחתונה ‪ ,‬מגישים לפניו את המנה הראשונה ‪ -‬את הדגים ‪ ,‬ומיד‬
‫בצל ‪. . .‬‬ ‫הוא חש בפיו טעם של‬ ‫מתחיל לאכול ‪ " -‬אוי ואבור " ‪- . . .‬‬ ‫כשהוא‬
‫" מה קורה כאן ‪ -‬הוא תמה ‪-‬‬ ‫במנה השניה ‪ -‬הכל בטעם בצל ‪. . .‬‬ ‫וכך גם‬

‫ומישהו טורח‬ ‫? !‬ ‫וכי כזה אוכל ירוד מוגש בחתונה של גדול עשירי העיר "‬
‫האוכל בעצמו טעים ‪ ,‬אלא שלך יש טעם של‬ ‫!‬ ‫" הנך טועה‬ ‫לו ‪:‬‬ ‫להסביר‬
‫בפה " ! ‪. . .‬‬ ‫בצל‬

‫הראש של ילדינו מלא בשטויות ‪ .‬כיצד ‪ ,‬אם כן ‪ ,‬אנו רוצים שהם יחושו‬
‫? !‬ ‫כטעמה המתוק והערב של התורה הקדושה‬

‫לא נאריך בזה כאן ( והארכנו בזה בשיחה " אל תטוש תורת אמך " ) ‪ ,‬אבל‬
‫בעולם המודרני ‪ ,‬בתשעים אחוז מסיפורי הילדים מופיעות דמויות‬ ‫‪:‬‬ ‫בקצרה‬
‫אלא שישנם אנשים שלצורך פרנסתם‬ ‫?‬ ‫מדוע‬ ‫וכו ' ‪.‬‬ ‫של חיות ‪ -‬מיקי מאוס‬
‫מחברים סיפורים ‪ ,‬ומאחר ואת כל השטויות וההשחתה קשה להעביר לילדים‬
‫בצורה פשוטה [ ילד מכה את חבירו במקל וכיוצ " ב] ‪ ,‬לכן ' הלבישו ' את‬
‫חיות ‪. . .‬‬ ‫הכל על‬

‫אותנו ‪.‬‬ ‫אנמנו שקועים ב ' גויישקייט ' ‪ -‬מה שמעניין את הגוים מעניין גמ‬
‫דברים ‪.‬‬ ‫אם וה מדע ‪ ,‬אנציקלופדיה ‪ ,‬או שאר‬

‫אני‬ ‫?‬ ‫" כבוד הרב ‪ ,‬מה אעשה‬ ‫‪:‬‬ ‫לפני זמן ‪ -‬מה נשאלתי שאלה ' תמימה '‬
‫' אני רוצה לשמוע סיפור ‪ ,‬אבל‬ ‫אומרת ‪:‬‬ ‫רוצה לספר לילדים סיפור ‪ ,‬והילדה‬
‫צדיקים ' " ‪. . .‬‬ ‫לא על‬

‫לדעתי הדבר נובע מכך שכשהאם מספרת‬ ‫?‬ ‫מדוע הילדה אומרת כך‬
‫לילדה סיפורי צדיקים ‪ ,‬היא עצמה אינה אוהבת את סיפור ואינה נהנית‬
‫היא עורכת כעת ' פולחך‬ ‫פחד ‪. . .‬‬ ‫ממנו באמת ‪ -‬זהו עבודה מצב של יר " ש ‪,‬‬
‫אם היא אכן היתה אוהבת את הצדיק ‪ ,‬אם‬ ‫צדיק ‪. . .‬‬ ‫הכולל בתוכו סיפור על‬
‫אחדת ‪. . ,‬‬ ‫הצדיק היה אביה או בנה ‪ ,‬הכל היה נראה‬
‫שיחות הגר " ש פיסקות זצ " ל‬ ‫קב‬

‫מלמדי תינוקות ‪ -‬קודש לה '‬

‫דבר‬ ‫המלמדים ‪.‬‬ ‫נקודה זו אינה נכונה רק לגבי הילדים אלא גם לגבי‬
‫אם מלמד נגש לכיתה כשראשו בחדשות שהוא ראה‬ ‫מרע ‪.‬‬ ‫ראשון ‪ -‬סור‬
‫היום העיתון ‪ ,‬ועוד כל מיני דברים בטלים ‪ ,‬איך הוא יכול לאהוב את אביי‬
‫בבצל ? ! ‪. . .‬‬ ‫וכי ניתן לטעום טעם דבש כשהפה מלא‬ ‫?‬ ‫ורבא‬

‫בהקשר לוה מן הראוי להביא כאן מעשה ששמעתי על יהודי צדיק יסוד‬
‫הכל " ] ‪.‬‬ ‫עולם ‪ -‬הרב הרמן זצ " ל [ תולדות חייו מתוארים בספר " הכל לאדת‬
‫זכיתי לראותו פעם אחת ‪ .‬יהודי צדיק זה צם במשך ארבעים שנה יום אחרי‬
‫יום ‪ ,‬אבל מאחר ודעתה של אשתו לא היתה נוחה מצומותיו ‪ ,‬הוא נסע אל‬
‫החפץ ‪ -‬חיים זצ " ל להיוועץ בו בענין זה והח " ח אמר לו שהוא יכול להמשיך‬
‫לצום ‪.‬‬
‫ספר בנו שפעם הוא שאל את‬ ‫בה ]‬ ‫והנה בלויה שלו [ שזכיתי להשתתף‬
‫ואביו ענה לו תשובה מופלאה המבוססת על דברי‬ ‫?‬ ‫אביו מדוע הוא צם‬
‫' בהדי‬ ‫‪:‬‬ ‫" אמר ליה רבי חייא לרבי חנינא‬ ‫ע " ב) ‪:‬‬ ‫הגמ ' הנודעים ( ב " מ פה‬
‫?‬ ‫מאי עבידנא‬ ‫!‬ ‫דעבדי לתורה דלא תשתכח מישראל‬ ‫?‬ ‫דירי קא מינצית‬
‫אולינא ושדינא כיתנא [ זרעתי זרעוני פשתן ] ‪ ,‬וגדילנא נישבי [ קלעתי מהם‬
‫רשתות ומכמורות] ‪ ,‬וציידנא סבי [צדתי צביים ] ‪ ,‬ומאכילנא בשרייהו ליתמי‬
‫[האכלתי את כשרם ליתומים ] ‪ ,‬ואריכנא מגילתא [ תקנתי מעורותיהן קלפים] ‪,‬‬
‫וכתבנא חמשה חומשי ‪ ,‬וסליקנא למחא [ הלכתי למקום שאין בו מלמדי‬
‫תינוקות ] ‪ ,‬ומקרינא חמשה ינוקי בחמשה חומשי [הקראתי לחמשה תינוקות‬
‫בחמשה חומשים ‪ ,‬לכל אחד ספרו ] ‪ ,‬ומחנינא שיתא ינוקי שיתא סדרי [למדתי‬
‫' עד דהדרנא‬ ‫להו ‪:‬‬ ‫בעל פה ששה סדרי משנה לששה תינוקות] ‪ ,‬ואמרנא‬
‫' ער שאבוא ‪ ,‬למדו זה‬ ‫‪:‬‬ ‫ואתינא ‪ -‬אקרו אהדדי ואתנו אהדדי ' [ והוריתי להם‬
‫את זה את המקראות ושנו זה לוה את המשניות] ‪ ,‬ועבדי לה לתורה דלא‬
‫!‬ ‫היינו דאמר רבי ‪ ' :‬כמה גדולים מעשי חייא "'‬ ‫מישראל ' ‪.‬‬ ‫תשתכח‬

‫ולכאורה קשה ‪ ,‬לשם מה נדרשה הטרחה הזו ‪ ,‬הן ר ' חייא היה יכול‬
‫וכתב שם המהרש " א ז " ל ‪ ,‬שמאחר‬ ‫?‬ ‫פשוט להיכנס לחנות ולקנות חומשים‬
‫ובאותה תקופה העולם היה נתון במצב שנשתכחה תורה מישראל ‪ ,‬היה חייב‬
 ‫‪ , ,‬והערב נא‬
‫קג‬ ‫"‬

‫להיות שהספרים שילמדו מהם התינוקות יהיו כולם קדושים וטהורים‬

‫בתכלית ‪.‬‬
‫" וכך גם לגבי ‪ -‬אמר הרב הרמן זצ " ל לבנו ‪ -‬הל אני מלמד תינוקות ‪,‬‬
‫והילדים לומדים ממני ‪ .‬אני ‪ ,‬כביכול ‪ ,‬ה ' קלף ' שלהם ‪ ,‬והקלף שממנו לומדים‬
‫זו היתה הסיבה שהוא צם במשך ארבעים‬ ‫וטהור " ‪.‬‬ ‫מוכרח להיות קדוש‬
‫!‬ ‫שנה יום אחרי יום‬

‫אבל סבורני שחובה על מלמד‬ ‫לצום ‪. . .‬‬ ‫אינני בא להציע לאף אחד מכם‬
‫כך הוא נעשה כולו‬ ‫תורה ‪.‬‬ ‫תינוקות להיזהר שלא לקרוא שום דבר שאינו‬
‫תארו לעצמכם איזה חשק ייכנס בנו ‪ ,‬כמה הגמרא ‪,‬‬ ‫קודש ‪.‬‬ ‫תורה ‪ ,‬כולו‬
‫נהיה מלאי אהבה להשי " ת‬ ‫!‬ ‫החומש ‪ ,‬ואפילו הא " ב יאירו לנו כשננהג כך‬
‫וחשק ללימוד תורתו הקדושה ‪ .‬אני חושב שמבחינה מקצועית זוהי השליחות‬
‫!‬ ‫שלנו ‪ -‬להקנות לילדים את האהבה והחשק הללו‬

‫ובטוחני כי מלמדי תינוקות העושים מלאכתם נאמנה ‪ ,‬ודאי יזכו לעמוד‬

‫בראש שורת מקבלי פני משיח צדקנו ‪ ,‬וכפי שכבר רמוז כן בחז " ל ( עי '‬
‫אמן ‪.‬‬ ‫יה " ר שנזכה לכך במהרה בימינו ‪,‬‬ ‫‪,‬ב) ‪.‬‬ ‫ויק " ר פ " ל‬
 ‫שיחות הגר " ש פיסקות זצ " ל‬ ‫קד‬

‫החינוך באספקלריה של תורה‬

‫לעבודת‬ ‫הנוגעים‬ ‫יצירה '‬ ‫מופלאים מיספר‬ ‫יסודות‬ ‫חמישה‬

‫המלמדות‬

‫' שיעור ' בבקיאות ולא בעיון‬

‫בישיבות הקדושות נמסרים בדר " כ שיעורים‬ ‫הקדמה ‪.‬‬ ‫ברצוני להקדים‬
‫בעיון ‪ ' .‬תופסים ' סוגיה כלשהי ‪ ,‬ונכנסים לעומק הענין ‪ .‬והנה רכותינו לימדונו‬
‫‪.‬‬
‫בזה כלל חשוב בצורת מסירת השיעור זכורני שראש הישיבה שלי ר ' יושע‬
‫בער זצ " ל סיפר שפעם הוא נכנס לאביו מרן הגרי " ז זצ " ל ‪ ,‬ושאל אותו‬
‫" אמרתי את‬ ‫‪:‬‬ ‫וכשהתחיל לענות לו‬ ‫?‬ ‫" מה אמרת היום בשיעור "‬ ‫הגרי " ז ‪:‬‬

‫יותר‬ ‫‪-‬‬ ‫!‬ ‫" לא‬ ‫ואמר ‪:‬‬ ‫עצר אותו הגרי " ז‬ ‫הוה " ‪. . .‬‬ ‫הוורט הזה וגם את הוורט‬
‫מוורט אחד אי אפשר לומר בשיעור ‪ ,‬כי אז לא זוכרים לא את הוורט‬
‫יש להתמקד בוורט אחד ולהרחיב בביאור כל‬ ‫השני ‪.‬‬ ‫הראשון ולא את‬
‫בו " ‪.‬‬ ‫העומק והאיכות הטמונים‬

‫אלא שבמה דברים אמורים ‪ -‬בשיעור בעיון ‪ .‬היום אמסור בפניכם שיעור‬
‫בעיון ‪.‬‬ ‫בבקיאות ולא‬

‫יסודות מיספר היצירה ' הנוגעים למלמדות‬

‫אעמוד כעת על כמה נקודות ‪ ,‬שכמדומני שתהיה מהם תועלת לענין‬
‫המלמדות ‪.‬‬
‫ישנו כלל ידוע בלימוד התורה שבעת הלימוד על הלומד לעשות לעצמו‬
‫וכיוצ " ב ‪.‬‬ ‫סימנים ‪ ,‬וכמו שמצינו בגמ ' סימנים מסויימים ‪ ,‬כגון " יע " ל קג " ם "‬
‫למילים אלו בפני עצמם אין פירוש ‪ ,‬הם אינם מהוים אלא סימנים כדי‬
‫בהם ‪.‬‬ ‫לזכור על ידם את ריבוי העניינים שעוסקים‬

‫למלמדים ‪.‬‬ ‫נאמר בכנס‬

 ‫קה‬ ‫החינוך באספקלריה של תווה‬

‫בסימן הבא ‪ ,‬שמקורו במשנה מ ‪ ,‬ספר היצירה ' ‪ ,‬השהמשתי כבר בכמה‬
‫בדר " כ הנני רגיל לתרגמו לענין עבודת האדם בתורה ויר " ש ‪ ,‬אך‬ ‫סוגיות ‪.‬‬
‫המלמדות ‪.‬‬ ‫כיום נתרגם סימן זה באופן מיוחד לענין‬

‫' ספר היצירה ' מיוחס לאברהם אבינו [ ומסתבר שר ' עקיבא כתבו ע " פ‬
‫דברי תורה שהיו שייבים לאברהם אבינו ‪ ,‬ועכ " פ הדברים מיוחסים לאברהם‬
‫מטעם זה‬ ‫משנה ‪.‬‬ ‫הספר מחולק לששה פרקים כנגד ששה סדרי‬ ‫אבינו ] ‪.‬‬
‫לספר‬ ‫קוראים‬ ‫הם‬ ‫היצירה‬ ‫מספר‬ ‫דבר כלשהו‬ ‫מצטטים‬ ‫כשהמקובלים‬

‫' משניות ' [ כעין זה מצינו גם את ' ספרא דצניעותא ' שיש בו חמישה פרקים‬
‫תורה ] ‪.‬‬ ‫כנגד חמישה חומשי‬

‫כמובן שהמילים שאצטט בפניכם אין לנו בהם שום מושג והבנה‬
‫אלא שהמילים‬ ‫יכולים ‪.‬‬ ‫כלשהם ‪ ,‬כלומר לפרש את המילים במקומם איננו‬
‫בעצמותמ הנן מילים נפלאות ועצומות ‪ .‬אקח אותן ‪ ,‬אם כן ‪ ,‬ואנסה לתרגם‬
‫המלמדות ‪.‬‬ ‫אותן ולבנות מהן חמישה יסודות בענין‬

‫ראשית נביא את המילים מתחילה ועד סוף ‪ ,‬ואח " כ נפרש אותן אחת‬
‫הפרק הראשון מספר היצירה מדבר‬ ‫לענייננו ‪.‬‬ ‫לאחת כפי שנראה לתרגמן‬
‫" עשר ספירות‬ ‫ואומרת ‪:‬‬ ‫המשנה פותחת‬ ‫אותיות ‪.‬‬ ‫על ספירות ‪ ,‬ואח " כ על‬
‫זה ‪.‬‬ ‫בלימה " ‪ -‬בלי שום תפיסת מהות ‪ ,‬אין לנו מושג כיצד לתפוס מושג‬
‫לאחר מכן הובאו חמשה תארים בשייכות של הקב " ה כביכול למידותיו‬
‫עצמן ‪.‬‬ ‫יתברך שהן הספירות‬

‫" ציפייתם כמראה הבזק " ‪ -‬מי שרוצה לצפות‬ ‫‪:‬‬ ‫כתוב שם בזה הלשון‬
‫" ולתכליתם אין‬ ‫ברק ‪.‬‬ ‫בהם ‪ ,‬הם נראים כמראה הבזק ‪ ,‬כמו שאדם צופה על‬
‫להם קץ " ‪ -‬אין כל סוף למקומות שאליהם הם מסוגלים להגיע ‪ " ,‬ודברו‬
‫בהם ברצוא ושוב " ‪ -‬דבר ה ' שבתוכם הוא באופן של " רצוא ושוב " ‪,‬‬

‫" ולמאמרו כסופה ירדופו " ‪ -‬לשם השגת מאמר של הקב " ה הם רצים כמו‬
‫סופה ‪ ,‬כמו סערה ‪ " ,‬ולפני כסאו הם משתחוים " ‪ -‬כאשר הם מגיעים לפני‬
‫המשנה ‪.‬‬ ‫עד כאן לשון‬ ‫משתחוים ‪.‬‬ ‫כסא הכבוד כביכול הם‬

‫זו ‪.‬‬ ‫כמובן ‪ ,‬כפי שהקדמתי ‪ ,‬אין לנו שום מושג מה מדובר במשנה‬
‫ואעפי " כ הקראתיה בפניכמ כרי לתרגם את המילים ‪ ,‬שיש לרמוז בהן חמישה‬
‫יסודות גדולות למלמדים ‪ " :‬ציפייתם כמראה הבזק " ‪ " ,‬תכליתם אין להם‬
 ‫זצ "ל‬ ‫שיחות הגידש פינקוס‬ ‫קו‬

‫" ומאמרו כסופה יררופו " ‪ " ,‬ולפני כסאו‬ ‫קץ " ‪ " ,‬ודברו נהם ברבוא ושוב " ‪,‬‬
‫משתחוים " ‪.‬‬ ‫הם‬

‫" ציפייתם כמראה הבזק "‬

‫" ציפייתם‬ ‫‪:‬‬ ‫נתבונן בכל אחד ואחד מן היסודות בפני עצמו ‪ .‬הראשון הוא‬
‫הבזק " ‪.‬‬ ‫כמראה‬

‫לכל אחד יש ציפיות ‪ ,‬ואם נתרגם את הדברים‬ ‫‪:‬‬ ‫נראה לפרש זאת כך‬
‫לעבודת ה ' ‪ -‬לכל אדם יש ציפיות ותקוה עצומה להתעלות ‪ .‬הציפיות שלנו‬
‫הנן גדולות ורחוקות מאוד ‪ .‬זוהי בעצם הסיבה שאדם אינו מסוגל להגשים‬
‫את ציפיותיו ‪ ,‬כיון שהם בד " כ גבוהות מדי עבורו ‪ .‬לאדם ישנה ציפיה לדעת‬
‫מה‬ ‫קשה ‪.‬‬ ‫אדם רוצה להיות מתמיד עצום ‪ ,‬וגם וה‬ ‫קשה ‪.‬‬ ‫ש " ס ‪ ,‬אבל זה‬
‫שקורה הוא שכשאדם מגלה שאין באפשרותו להשיג את כל שאיפותיו ‪,‬‬
‫הכל ‪.‬‬ ‫הוא פשוט עוזב את‬

‫" ציפייתם " ‪ -‬אם יש לך ציפיות ‪ " ,‬כמראה הבזק " ‪-‬‬ ‫יסוד ‪:‬‬ ‫וכאן כתוב‬
‫לאדם שהולך‬ ‫?‬ ‫משל למה הדבר רומה‬ ‫!‬ ‫תתפוס את המזדמן לידך כמו ברק‬
‫מתי כבר יגיע עלות‬ ‫?‬ ‫מתי כבר תזרח השמש‬ ‫‪:‬‬ ‫בתוך יער ויש לו ציפיה‬
‫ופעמים המציאות היא שעלות השחר רחוק ממנו מרחק של שמונה‬ ‫?‬ ‫השחר‬
‫שעות ‪ .‬והנה לפתע מגיע ברק ‪ .‬במקרה כזה מי שהוא בר דעת יערוך לעצמו‬
‫אם הציפיה הגדולה שלי היא לשמש ‪ ,‬ברק אמנם אינו אלא‬ ‫‪:‬‬ ‫את החשבון‬
‫!‬ ‫אחד חלקי מיליארד מהשמש ‪ ,‬אך מו " ס גם זה אור ‪ ,‬ויש לנצל גם אותו‬

‫כלומר ‪ ,‬אם אין באפשרותך להגשים את הציפיה בכל היקפה ‪ ,‬לפחות‬

‫אם אינך מצליח‬ ‫!‬ ‫תנצל את החלק הקטן ממנה שהוא נמצא כהישג ידך‬
‫להיות מתמיד עצום ‪ ,‬תהיה לפחות פעם אחת בחיים שלך מתמיד ‪ -‬תתפוס‬
‫להיות מתמיד כל‬ ‫!‬ ‫לפחות ‪ 5‬דקות ותחליט לעצמך ‪ " :‬כעת אני מתמיד "‬

‫הזמן אינך יכול ‪ ,‬אבל אם אתה מבין שש " ס מביא את האדם לגדלות ‪ ,‬הרי‬
‫מסויימת ‪.‬‬ ‫שגם בדף גמ ' אחד טמונה גדלות‬

‫כך גם לעניינו ‪ -‬המלמדות לכל אהד שמתחיל במלאכת המלמדות ישנן‬ ‫‪.‬‬
‫לא עובר זמן רב והוא מגלה‬ ‫מכיתתו ‪.‬‬ ‫ציפיות גבוהות ‪ -‬הן מעצמו והן‬
‫שציפיותיו ‪ ,‬גם בנוגע לעצמו ‪ ,‬הנן בלתי אפשריות ‪ .‬כולנו שמענו דרשות על‬
‫קז‬ ‫התיכוו מאספקלריה של תורה‬

‫‪.‬‬
‫העוצמה הטמונה במקצוע המלמדות ידועה הקושיה כיצד מסר רכי עקיבא‬
‫את נפשו עבור לימוד תורה ברבים ‪ ,‬הן לימוד התורה אינו מהמצוות שעליהן‬
‫וביאר ה ' ברכת שמואל ' ‪ ,‬שהנה הרמב " ם ( בהקדמתו‬ ‫?‬ ‫נאמר יהרג ובל יעבור‬
‫מונה ארבעים דורות ממשה רבינו עד רב אשי ‪ ,‬שזוהי עצם‬ ‫החזקה ' )‬ ‫ל ' יד‬
‫מסירת התורה ‪ ,‬ואם ר ' עקיבא לא היה מלמד תורה ‪ ,‬לא היה חשש רק על‬
‫לימוד תורה נשקפה סכנה לעצם ה ' חפצא ' של התורה ‪ ,‬כי התורה נמסרת‬ ‫‪.‬‬
‫דרך צינור מסויים ור ' עקיבא היה חלק משרשרת הדורות ממשה רבינו עד‬
‫רב אשי אמנם באמת אמונת ישראל היא שהכל נמסר מפי הגבורה ‪ ,‬וכפי‬ ‫‪.‬‬
‫המסורת ‪.‬‬ ‫שמסיים שם הרמב " ם " נמצא שכולם מה ' אלוקי ישראל " ‪ ,‬ע " י‬

‫כלומר ‪ ,‬שכתיבת הגמ ' על ידי רב אשי נעשתה כמפי הגבורה ‪ ,‬והמסורת‬
‫נמצא ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬שמלמד הוא הממשיך של המסורת‬ ‫אנו ‪.‬‬ ‫הולכת עד דורנו‬
‫שהתהילה במשה רבינו שקבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לוקנים‬
‫וזקנים לנביאים וכו ' ‪ ,‬עד אנשי כנסת הגדולה ‪ ,‬עד רב אשי ואחר כך‬
‫ישראל " ‪.‬‬ ‫ראשונים ואחרונים ‪ ,‬ו " כולם מה ' אלוקי‬

‫" לעולם ימוד אדם עצמו כאילו קדוש שרוי בתוך מעיו "‬ ‫‪:‬‬ ‫חז " ל אומרים‬
‫אמונת ישראל היא שמלמד העומד לפני כיתה ואומר‬ ‫ע "ב) ‪.‬‬ ‫( תענית יא‬

‫" בראשית ברא אלקים " ‪ ,‬לא הוא עצמו שמדבר אלא כביכול הקב " ה מדבר‬
‫מתוך מעיו נוסף על כך הננו מאמינים שבכיתה מתרחש באותה שעה מעין‬ ‫‪.‬‬
‫מעמד הר סיני ניתן להאריך הרבה בענין זה ‪ ,‬אך ‪ ,‬כאמור ‪ ,‬היום זהו שיעור‬ ‫‪.‬‬
‫בבקיאות ‪. . .‬‬
‫אולם אם אינך יכול לתפוס את העוצמה‬ ‫ונורא ‪.‬‬ ‫נפלא‬ ‫ויפה ‪.‬‬ ‫הכל טוב‬
‫ברק ‪.‬‬ ‫ששאפת לה כשעה שהלכת להיות מלמד ‪ ,‬תתפוס אותה לפחות כמו‬
‫לכך ‪.‬‬ ‫תזכור זאת ותתפלל שתזכה‬

‫אם יש לך שאיפה להגיע לרמה מסויימת ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫כך הוא גם בנוגע לכיתה‬
‫אם יש בכיתה ילד מצויין‬ ‫אותה ‪.‬‬ ‫מפעם לפעם תזכור‬ ‫ממנה ‪.‬‬ ‫אל תתייאש‬
‫ואין לך את הזמן והאפשרות לטפל בו ולפתח אותו כראוי ‪ ,‬אל תתייאש‬
‫[ אחתוך את הראש החושב‬ ‫וזהו " ‪. . .‬‬ ‫ממנו ותחליט " אחתוך לו את הראש‬
‫מפעם לפעם תזרוק לו ברק של אור ‪ ,‬איזו סברא יפה‬ ‫שלו ] ‪.‬‬ ‫והמצויין‬
‫לה ‪.‬‬ ‫תשתדל להחזיק את הרמה ששאפת‬ ‫מבינים ‪.‬‬ ‫שאחרים אינם‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫קח‬

‫גם אם אינך יכול להחזיק את הרמה המבוקשת ‪ ,‬תזרוק לתלמידיך מדי‬

‫פעם " ברקים " מאותה רמה ‪ .‬שהילדים ידעו שישנה רמה כזו ‪ .‬אמנם גם הם‬
‫יבינו שרמה זו אינה בשבילם כרגע ‪ ,‬עדיין אין באפשרותם להגיע אליה ‪,‬‬
‫ואעפי " כ כדאי שהם יראו " ברק " של אור ‪ .‬לעולם אל לו למלמד להתייאש‬
‫‪.‬‬
‫מהרמה הגבוהה ששאף אליה כיון שאינו יכול להגיע לשיא המדרגה נכון ‪,‬‬
‫אתה עסוק שעות על גבי שעות בדברים שחשבת שיהיו מובנים מאליהם ‪,‬‬
‫שציפית ‪.‬‬ ‫אך אל לך משום כך לרדת לרמה נמוכה יותר ממה‬

‫אם יש לך תלמיד מצטיין במיוחד ויש‬ ‫וכיתה ‪.‬‬ ‫דבר זה מצוי בכל כיתה‬
‫לך ציפיה למלא אותו בכל הדברים הנפלאים שחשבת ללמד ‪ ,‬אל תעזוב‬
‫אמנם אין לך זמן ‪ ,‬אבל תן לו ' ברק ' ‪ -‬מילה ‪ ,‬חמש דקות ‪ ,‬פעם‬ ‫!‬ ‫אותו‬
‫לחלוטין ‪.‬‬ ‫בשבוע ‪ .‬תן ביטוי תמידי לציפיות שלך ‪ ,‬אל תגנוז אותן‬

‫אינני יודע אם נתתי ביטוי לכל הדוגמאות שחשבתי עליהן ‪ ,‬אך כמדומני‬
‫לדעתי זוהי בעיית הבעיות ‪ ,‬ואם היה מושג של יעוץ‬ ‫מובן ‪.‬‬ ‫שהעקרון‬
‫למלמדים ‪ ,‬היו מגיעים מלמדים רבים אחד אחרי השני ‪ ,‬מראש הישיבה‬
‫הגדול בישיבה גדולה עד המלמד במכינה ‪ ,‬ולכולם היתה בעיה אחת ויחידה‬
‫?‬ ‫מה עושים בענין שינויי הרמות בכיתה‬ ‫‪:‬‬ ‫שלא הצליחו למצוא לה פתרון‬
‫מה לעשות עם הילד המצטיין ביותר וכל אלה שבאים אחריו ‪ ,‬ומאידך מה‬
‫ביותר ‪.‬‬ ‫עם הילד החלש‬

‫" ציפייתם כמראה‬ ‫הנ " ל ‪:‬‬ ‫הפתרון לבעיה זו מרומז ‪ ,‬כפי הנראה ‪ ,‬בדברים‬
‫הבזק " ‪ -‬אינך יכול להקדיש למצטיין את כל הזמן ולהחזיק את כל הכיתה‬
‫יחד אתו ‪ ,‬אבל לפחות ורוק לו ברק של אור מפעם לפעם ‪ ,‬אל תגנוז את‬
‫הציפיות ‪.‬‬

‫" ולתכליתם אין להם קץ"‬

‫הפוך ‪.‬‬ ‫" ולתכליתם אין להם קץ " ‪ .‬כאן הכוונה בדיוק‬ ‫השני ‪:‬‬ ‫היסוד‬

‫אין כל קץ‬ ‫‪:‬‬ ‫כשאני מדבר בענין עבודת ה ' אני מתרגמ את הדברים כך‬
‫כשמ שאין רבר שהוא יותר מדי גדול עבור‬ ‫מגיעים ‪.‬‬ ‫להיכן שדרכי שמים‬
‫כביכול באפשרותו‬ ‫בשבילו ‪.‬‬ ‫הקב " ה ‪ ,‬כך בדיוק אין דבר שהוא מדי קטן‬
‫ביותר ‪.‬‬ ‫לעסוק בפרטימ ובנקודות הקטנטנות‬
‫וט‬ ‫החינוך באספקלריה של תורה‬

‫הנה בעניבה שלובש אחד מהיהודים היושבים כאן ‪ ,‬ישנו פס‬ ‫‪:‬‬ ‫לדוגמא‬
‫בחלק‬ ‫כהה ‪.‬‬ ‫חום בהיר ואחריו פס חום כהה ‪ ,‬חום בהיר ועוד פעם חום‬
‫אם‬ ‫‪:‬‬ ‫ואני שואל‬ ‫כחולה ‪.‬‬ ‫התחתון ישנן שתי נקודות ‪ -‬אחת לבנה והשניה‬
‫הנקודות התחתונות לא היו בצבע כחול אלא לבן ‪ ,‬האם היה הדבר משנה‬
‫כביכול אין לו מה לעשות רק‬ ‫!‬ ‫הקב " ה‬ ‫?‬ ‫מי צבע זאת כך‬ ‫לא ‪.‬‬ ‫?‬ ‫משהו‬
‫אין קץ‬ ‫!‬ ‫אכן כן‬ ‫? !‬ ‫לדאוג לצביעת הנקודה הקטנה שעל העניבה שלי‬
‫לקטנות ‪ ,‬כביכול ‪ ,‬שהקב " ה מטפל בה ‪ .‬אפילו כשמדובר בסה " כ בקצת יותר‬
‫!‬ ‫חן‬

‫כשם שאין דבר גדול מדי עבורנו [ כי‬ ‫שלנו ‪:‬‬ ‫כך גם בענין עבודת השם‬
‫אף אם אינני יכול לכבוש את כולו ‪ ,‬ברק ממנו אני יכול לכבוש ‪ ,‬כמבואר‬
‫!‬ ‫לעיל ] ‪ ,‬כך עלינו לדאוג תמיד שלא יהיה דבר קטן עבורנו‬

‫‪.‬‬
‫ערב שבת אחה " צ השעה‬ ‫דוגמאות ‪:‬‬ ‫כשמדברים על מצוות יש לי הרבה‬
‫והנה בני הקטן מבקש ממני כוס‬ ‫שבת ‪.‬‬ ‫מאוחרת ‪ ,‬עוד כמה דקות נכנסת‬
‫השתיה ‪. . .‬‬ ‫מימ עם פטל ‪ .‬נכון ‪ ,‬הילד לא יכנס ל ' משבר ' אם לא תינתן לו כוס‬
‫אל‬ ‫!‬ ‫אם וו מצוה ‪ -‬עשה אותה‬ ‫רוח ‪.‬‬ ‫אבל הרי היא תוסיף לו מעט קורת‬
‫!‬ ‫תחשוב שהדבר ' קטן מדי בשבילך '‬

‫כשם שציפיותיך צריכות להיות‬ ‫גדול ‪:‬‬ ‫גם במקצוע המלמדות זהו יסוד‬

‫" כמראה הבזק " ועליך לתת ביטוי גם לילד המצויין של הכיתה ‪ ,‬כך בדיוק‬
‫עליך לשים לב שלא יהיה בכיתה ילד שהוא בעיניך חסר שכל באופן‬
‫מוחלט שאין מה לדבר אתו ‪ .‬גם לילד כוה יש למצוא את האפשרות לתת‬
‫ביטוי ‪.‬‬ ‫לו‬

‫זהו יסוד להרבה נקודות ‪ .‬דבר ראשון ‪ -‬בהסברה ‪ .‬אני קצת מנוסה בענין‬
‫להבין ‪.‬‬ ‫אינכם יכולים לתאר לעצמכם מה שבעלי ‪ -‬בתים עלולים שלא‬ ‫זה ‪.‬‬
‫אם לדוגמא אתה מלמד באמריקה את המשנה " שור שנגח את הפרה " ‪,‬‬
‫" פרה " ‪.‬‬ ‫תתרגם את המילה‬

‫יהודי דובר אנגלית מצויינת נתן פעם‬ ‫‪:‬‬ ‫בענין וה שמעתי מעשה שהיה‬
‫" הבנתי‬ ‫לו ‪:‬‬ ‫דרשה באמריקה ‪ .‬בסוף הדרשה ניגש אליו אחד השומעים ואמר‬
‫מה הכוונה‬ ‫הבנתי ‪:‬‬ ‫אחת לא‬ ‫מילה‬ ‫רק‬ ‫מצוין ‪,‬‬ ‫שלך‬ ‫את כל הדרשה‬

‫לתרגם ‪.‬‬ ‫אותו דרשן לא העלה בדעתו שגם את המילה הזו צריך‬ ‫' הקב " ה "' ‪. . .‬‬
‫הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫שיחות‬ ‫קי‬

‫ואעפי " כ ישב שם יהודי בעל ‪ -‬בית דתי ‪ ,‬שומר‬ ‫? !‬ ‫מי לא יודע מה זה הקב " ה‬
‫שבת ‪ ,‬ולא הכיר את המילה " הקב " ה " ‪ .‬כמובן שמתוך כך הוא לא הבין את‬
‫הדרשה ‪. . .‬‬ ‫כל‬

‫גם ביחס להסברה ‪,‬‬ ‫ביותר ‪:‬‬ ‫" ולתכליתם אין קץ " ‪ -‬תטפל בנקודה הקטנה‬
‫גם ביחס לתלמידים תראג להם בנקודה הקטנה ביותר ‪ ,‬שלא תהיה נקודה‬ ‫‪.‬‬
‫אינך יכול לדעת כמה כואב לילד חוסר הבנת‬ ‫עבורך ‪.‬‬ ‫שהיא מדי פשוטה‬
‫נקודה מסויימת ‪ .‬לפעמים יש לו בעיה ' קטנה ' כלשהי [ הוא לא קבל משהו‬
‫!‬ ‫עבורך זהו דבר ' קטל ' ‪ ,‬אכל כלפיו הדבר עלול להיות בבחינת ' הר '‬ ‫וכו ' ] ‪.‬‬
‫" ולתכליתם‬ ‫‪:‬‬ ‫וגם אם עבורו הדבר קטן ‪ ,‬יש להתייחס אפילו לדברים קטנים‬
‫קץ " ‪.‬‬ ‫אין להם‬

‫אל תתייאש מהתלמיד הטוב ביותר ‪ -‬תן לו ברק ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫וכך בענין התלמידים‬
‫תזכור תמיד שהוא בתוך‬ ‫בו ‪.‬‬ ‫תטפל‬ ‫ביותר ‪.‬‬ ‫ומאידך אל תתייאש מהטפש‬
‫שלך ‪.‬‬ ‫הכיתה‬

‫אין כל ספק שבעיה זו של רמות בתוך כיתה הנה כמעט‬ ‫‪:‬‬ ‫נדגיש שוב‬
‫בלתי נשלטת ‪ .‬בעצם והו הנסיון הגדול של המלמד ‪ ,‬שעל פי מידת עמידתו‬
‫‪.‬‬
‫בו ניתן לקבוע אם הוא מלמד טוב או מלמד חלש דבר זה הוא גם המנוף‬
‫שמרומם אותו להיעשות מומחה גדול יותר ‪ :‬שבכוחו לסבול גם את החלשים‬
‫הטובים ‪.‬‬ ‫כמו את‬

‫" ודברו בהם ברצוא ושוב "‬

‫את המובן של הדברים‬ ‫ושוב " ‪.‬‬ ‫" ודברו בהם ברצוא‬ ‫השלישי ‪:‬‬ ‫היסוד‬
‫במקומם ‪ ,‬כפי שאמרנו ‪ ,‬איננו משיגים ‪ ,‬אך דברי המשנה הללו בנויים פחות‬
‫" והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק "‬ ‫יד ) ‪:‬‬ ‫או יותר על פסוק ביחזקאל ( א ‪,‬‬
‫והנה הגר " א זצ " ל כתב שתנועה זו של " רצוא‬ ‫ברק ‪.‬‬ ‫‪ -‬החיות רצות כמו‬
‫!‬ ‫ושוב " היא קיום העולם‬

‫נבאר קודם את המובן הפשוט של הדברים ‪ ,‬ואח " ם נתדגם אותם לענין‬
‫לפעמים אדם‬ ‫וירידות ‪.‬‬ ‫ישנה תכונה בתוך העולם של עליות‬ ‫המלמדות ‪.‬‬
‫מצליח הוא מתחיל ללמוד מסכת שבת והכל ממש הולך מצוין [החברותא ‪,‬‬ ‫‪.‬‬
‫הוא מתחיל לעשות חשבון‬ ‫?‬ ‫מה קרה‬ ‫!‬ ‫לפתע הכל נעצר‬ ‫וכו '] ‪.‬‬ ‫החשק ללמוד‬
‫קיא‬ ‫החינוך באספקלריה של תורה‬

‫‪.‬‬
‫נפש לעצמו ‪ ,‬וגואה שהוא לא עשה שום עבירה הכל הולך והולך והולך ‪,‬‬
‫עד שמסיבה כלשהי ההצלחה נפסקת [ החברותא נהיה חולה ‪ ,‬יצא החשק ‪,‬‬
‫אחרת ] ‪.‬‬ ‫או סיבה‬

‫ולימדנו הנביא יחזקאל כי תכונה זו נמצאת גם אצל המלאכים ‪ .‬כך היא‬

‫‪.‬‬
‫" והחיות רצוא " ‪ -‬הם שואפים לקבל אור מהקב " ה באותו‬ ‫‪:‬‬ ‫צורת עבודתמ‬
‫רגע שהם קופצים ומשיגים משהו ‪ ,‬מיד " ושוב " ‪ -‬הם יורדים לדרגתם ‪ .‬מה‬
‫וכפי שהובא לעיל בשם‬ ‫" ושוב " ‪.‬‬ ‫קופצים הלאה ועוד פעם‬ ‫?‬ ‫הם עושים‬
‫הגאון צורה זו היא סיבת קיום העולם ‪ ,‬מאחר וקיום העולם עומד על‬
‫לקב " ה ‪.‬‬ ‫שאיפה‬

‫אומר לכם דבר שלא ראיתי בשום מקום ‪ ,‬אבל הוא פשוט לי בתכלית‬
‫אם היה רגע בעולם שהכל היה ממש בסדר ‪ -‬החברותא בסדר ‪,‬‬ ‫הפשטות ‪:‬‬

‫הלימוד בסדר ‪ ,‬המצב הכלכלי היה שפיר ‪ ,‬בבית הילדים לא ' נודניקים ' ‪,‬‬
‫רגע של שלוה בכל העולם כולו ‪ -‬באותו רגע העולם היה נהפך‬ ‫בקיצור ‪:‬‬

‫כי אותו רגע שכולם‬ ‫!‬ ‫כל מציאות העולם היתה מתבטלת‬ ‫ובוהו ‪.‬‬ ‫לתוהו‬
‫לא מצפים לישועתו של הקב " ה ‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫נ‬ ‫שבעים ולא צועקים " הושיעה ה "‬
‫!‬ ‫מתנתקת השייכות בינינו לבין הקב " ה והכל נחרב‬

‫‪.‬‬
‫" והחיות רצוא " ‪ -‬הן קופצות ומקבלות שפע רוחני וטוב להם אך אם‬
‫‪.‬‬
‫היה נשאר המצב כך ‪ ,‬היה נהרכ העולם לכן מיד מורידים אותם וקופצים‬
‫העולם ‪.‬‬ ‫שוב ‪ ,‬וזהו סוד קיום‬

‫לא להתייאש מעליות וירידות ‪ .‬לדעת שכך‬ ‫‪:‬‬ ‫זהו יסוד גדול בעבודת ה '‬
‫אמנם ‪ ,‬אם אדם רוצה שלא יהיו לו כלל ירידות ‪,‬‬ ‫העולם ‪.‬‬ ‫היא צורת קיום‬
‫העצה לכך היא שגם בשעת העליה לא יחוש תחושת שמחה ושביעות רצון‬
‫עצמית ‪ ,‬אלא המיד ישאף לעוד ועוד ‪ .‬ואם יתמיד בשאיפותיו אלו ‪ ,‬הרי שלא‬
‫יותר ‪.‬‬ ‫יהיה לו כל צורך בירידות ‪ ,‬כי גם בתוך העליה הוא שואף להתעלות‬

‫יום‬ ‫יציב ‪:‬‬ ‫הרי מצבנו בדר " כ אינו‬ ‫למלמדים ‪.‬‬ ‫סוד זה חשוב מאוד גם‬
‫אך זהו‬ ‫הולך ' ‪.‬‬ ‫יש ימים טובים יותר ‪ ,‬ויש ימים שהכל ' לא‬ ‫נך ‪.‬‬ ‫כך ויום‬
‫טבע קיומו של העולם ומטרתו ‪ -‬שלעולם לא ישקוט ארם על שמריו ‪ ,‬אלא‬
‫אם היה קורה לאדם‬ ‫להתעלות ‪.‬‬ ‫תמיד יהיה נתון בהתעוררויות וברצון‬
‫ועל‬ ‫פידיום‬ ‫שיחות הגר " ש‬ ‫קיב‬

‫שתמיד הכל אצלו היה טוב ‪ ,‬היה זה חורבן עבורו ‪ ,‬עבור כיתתו ועבור כל‬
‫אותו ‪.‬‬ ‫הסובבים‬

‫היסוד שלנו הוא השאיפה ‪ ,‬החשק ‪ ,‬הזעקה " הושיעה ה "' ‪ .‬לשם כך ניתנים‬
‫בתפילה ‪.‬‬ ‫לנו מדי פעם ' סטירות ' ‪ ,‬כדי שתמיד נהיה דבוקים‬

‫חשיבותה של התפילה גדולה לאין ערוך ‪ ,‬ובפרט במקצוע המלמדות‬

‫שעניינו מעמד הר סיני ‪ ,‬ופשוט ‪ ,‬אם כן ‪ ,‬שאחד התנאים החשובים להצלחה‬
‫ע " ב) ‪:‬‬ ‫בו הוא להיות דבוק בקב " ה ע " י תפילה ‪ .‬וכמו שאמרו חז " ל ( נדה ע‬

‫אמרו ‪:‬‬ ‫בסחורה ‪.‬‬ ‫ירבה בישיבה ‪ ,‬וימעט‬ ‫‪:‬‬ ‫אמר להן‬ ‫?‬ ‫" מה יעשה אדם ויחכם‬
‫יבקשו רחמים ממי שהחכמה שלו ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫אלא‬ ‫!‬ ‫הרבה עשו כן ולא הועיל להם‬
‫ותבונה "' ‪.‬‬ ‫שנאמר ' כי ה ' יתן חכמה מפיו דעת‬

‫היות ויסור המקצוע שלנו הוא שמפיו של הקב " ה אנחנו מלמדים ‪ ,‬אנו‬
‫חייבים את הדביקות הוו ‪ ,‬ולשם כך נועדו כל הנסיונות והנפילות הללו ‪,‬‬
‫לקב " ה ‪.‬‬ ‫כדי שתמיד נשאף‬

‫זהו טבע עבודת הקדושה בתוך העולם ‪ ,‬והעצה למי שמעוניין למעט את‬
‫ימי הירידה ‪ ,‬את המשברים הקטנים שאנו עוברים ‪ ,‬היא לדאוג לכך שגם‬
‫לגדלות ‪.‬‬ ‫ברגעים שהכל בסדר ‪ ,‬לרצות עוד ועוד ‪ ,‬לא להרפות מהשאיפה‬
‫במקצועו ‪.‬‬ ‫במצב כזה אין צורך להוריד אותו ‪ ,‬וכך הוא יפרח‬

‫ווילמאמרו כסופה ירדופר'‬

‫ביותר ‪:‬‬ ‫" ולמאמרו כסופה ירדופו " ‪ .‬לענייננו הפשט פשוט‬ ‫הרביעי ‪:‬‬ ‫היסוד‬
‫תמיד צריך לעבוד עם חשק גדול ‪ .‬אין לך דבר שהורס את המלמד ואת‬
‫הכיתה יותר מהדבר המכונה ' פסיביות ' ‪ -‬אדישות וקור רוח ‪ .‬תמיד נדרשת‬
‫זהו היסוד של כל היאירישקייט ' ‪-‬‬ ‫הקודש ‪.‬‬ ‫מאתנו ההתלהבות בעבודת‬
‫מכונות ‪.‬‬ ‫איננו‬‫להיות מלא חויה וחשק ‪ ,‬לא להיות ' רובוט ' ‪.‬‬
‫בגורל השליחות והעבודה‬ ‫מלמד צריך להיכנס לכיתה מלא חשק ‪ .‬לחוש‬
‫" ונרעה נרדפה לדעת‬ ‫הקב " ה ‪.‬‬ ‫המוטלים עליו ‪ .‬אנחנו כביכול רודפים אחרי‬
‫רדיפה אחרי הקב " ה אינה יכולה להתבצע " באופן‬ ‫ג) ‪.‬‬ ‫את ה ' " ( הושע ו ‪,‬‬

‫לדעתי יבוא יום שהכל יהיה בנוי‬ ‫מקצועי " ‪ .‬מכונה לא יכולה לעשות זאת ‪. . .‬‬
‫אני מקוה שברבות הימים לא‬ ‫על מכונות ‪ -‬הנהגים באוטובוסים וכו ' ‪.‬‬
‫תיג‬ ‫החינוך באספקלריה של תורה‬

‫רובוטים מתוכנתים לענות כל שאלה‬ ‫מלמדים ‪- . . .‬‬ ‫יעמידו מכונות במקום‬

‫כי צריך בן ‪ -‬אדם וצריך לב ‪ ,‬ווה באופן פשוט ‪ -‬להיכנס‬ ‫בעיה ‪. . .‬‬ ‫ולפתור כל‬
‫עם חשק ‪ ,‬אדם שמרגיש את עצמו בלי השק זהו הפשע הגדול ביותר שיכול‬
‫להיות ‪.‬‬
‫לשם כך ניתנו לנו שלושת‬ ‫?‬ ‫ומה עושים כשאין חשק ‪ ,‬איך מקבלים חשק‬
‫לטובים יש לתת ' ברק ' ‪ ,‬לחלשים יש להתייחס כפי‬ ‫לעיל ‪:‬‬ ‫העצות שהובאו‬
‫אך את הכל יש לעשות עם‬ ‫לקב " ה ‪.‬‬ ‫שמתאים להם ‪ ,‬ותמיד יש להתפלל‬
‫דקדושה ‪.‬‬ ‫חשק ועם התלהבות‬

‫" ולפני כסאו הם משהתוים "‬

‫‪:‬‬ ‫הרמז בזה הוא כך‬ ‫משתחוים " ‪.‬‬ ‫" ולפני כסאו הם‬ ‫‪:‬‬ ‫ואחרון חביב הוא‬
‫הוא תופס ברקים של גדלות ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫אדם שכבר עבר את כל ארבעת השלבים‬
‫אין דבר קטן עבורו ‪ ,‬תמיד הוא שואף לגדלות ‪ ,‬וגם עובד עם חשק ועם‬
‫הכבוד ‪.‬‬ ‫לכסא‬ ‫?‬ ‫התלהבות ‪ ,‬לאן הוא מגיע‬

‫?‬ ‫ומה הלאה‬

‫‪.‬‬
‫ישנו פסוק שאני תמיד מתפעל ממנו יחזקאל הנביא מספר על מעשה‬
‫" ואראה ואפול על פני " (שם‬ ‫ואומר ‪:‬‬ ‫מרכבה בסוף התיאור מסיים הנביא‬ ‫‪.‬‬
‫כלומר '! ואראה " ‪ -‬ראיתי מראות אלקים מופלאים ‪ ,‬ומה היתה‬ ‫כח ) ‪.‬‬ ‫א‪,‬‬
‫" ואפול על פני " ‪ -‬הבנתי כמה קטן אני ‪ ,‬וכל מה שיש לי אינו‬ ‫?‬ ‫תגובתי‬
‫יתברך ‪.‬‬ ‫אלא מתנה מאתו‬

‫כאשר אדם נמצא בשיא הצלחתו ‪ -‬הוא כבר זכה להגיע לפני כסא‬
‫לדעת‬ ‫!‬ ‫הכבוד ‪ -‬התגובה חייבת להיות " הם משתחוים " ‪ -‬נפילה על פניו‬
‫חקר ‪.‬‬ ‫שהוא אדם קטן ‪ ,‬ואילו הקב " ה ותורתו גדולים עד אין‬

‫ענוה כלפי‬ ‫הענוה ‪.‬‬ ‫אחד מיסודות ההצלחה הגדולים של מלמד זוהי‬
‫לדעת את האמת שילדים אינם נמצאים בכיתה‬ ‫הילדים ‪.‬‬ ‫עצמו ‪ ,‬ענוה בלפי‬
‫כדי להעניק למלמד פרנסה ‪ .‬תפקידו של המלמד הוא להעביר לתלמידיו את‬
‫דבר ה ' ‪ .‬לא הם משרתים אותי אלא אני משרת אותם ‪ .‬הוטלה עלי שליחות‬
‫הדור ‪. . .‬‬ ‫לדאוג שילדים אלו יגדלו ויהיו גדולי‬
‫הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫שיחות‬ ‫קיד‬

‫סוף כל סוף תשעים ותשע אחוז‬ ‫והתחשבות ‪.‬‬ ‫ענוה כוללת גם סבלנות‬
‫נובעות מגאוה ‪ " -‬אתה ‪ -‬התלמיד ‪ -‬בסה " כ‬ ‫וכו ' ]‬ ‫מהתגובות שלנו [ כעס‬
‫נוסף על כך אני גם הרביה‬ ‫שנה ‪. . .‬‬ ‫ילד קטן ‪ ,‬ואני מבוגר ממך בשלושים‬
‫הכבוד ‪.‬‬ ‫אבל עליך ‪ -‬המלמד ‪ -‬לדעת שהנך עומד לפני כסא‬ ‫שלך " ‪ . . .‬וכו ' ‪.‬‬
‫אתה‬ ‫!‬ ‫המקצוע שלך הוא " לפני כסאו " ‪ ,‬ושם צריך להיות " הם משתחוים "‬
‫הוא ילד יהודי ‪ ,‬בל של הקב " ה שהופקד‬ ‫!‬ ‫גם יכול להשתחוות לפני הילד‬
‫נכון ‪ ,‬אין לתת לו‬ ‫אותו ‪.‬‬ ‫הוטל עליך תפקיד ‪ ,‬והיזהר לא לקלקל‬ ‫בידך ‪.‬‬
‫הרגשה שהוא גדול הדור ‪ ,‬אבל נדרשת ממך הסבלנות והענוה ‪ .‬שתגובותיך‬
‫וכו ' ] ‪.‬‬ ‫לא יהיו מכח תחושת הגאוה [ תלמיד העליב אותי‬

‫זהו יסוד היסודות ‪ .‬בשעה שאדם מרגיש את עצמו נצב לפני כסא הכבוד‬
‫והוא משתחוה לפניו יתברך ‪ ,‬הוא יכול גם לגשת למקצוע המלמדות מתוך‬
‫עליו לשנן לעצמו את דברי‬ ‫ביותר ‪.‬‬ ‫התחשבות בכל ילד ‪ ,‬ואפילו הפשוט‬
‫" את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו ‪,‬‬ ‫תריו ) ‪:‬‬ ‫חז " ל ( ילקו " ש פ ' קדושים רמז‬

‫אמר שבת משום שמירה אמר מקדש משום מורא ‪ ,‬מה שבת לא משבת‬
‫אתה ירא אלא ממי שפוקד על השבת ‪ ,‬אף מקדש לא ממקדש אתה ירא‬
‫אלא ממי שפוקד על המקדש " ‪ -‬אל תחשוב על הרמה של הילד ‪ ,‬אלא‬
‫לבניו ‪.‬‬ ‫בשליחותו של מי אתה בא ‪ ,‬ועל ידי זה תצליח להעביר את דבר ה '‬
‫יטו‬ ‫המלפידים "‬ ‫ושננתם לבניך ‪ -‬אלו‬

‫~‬
‫~‬
‫אלו התלמידים "‬ ‫‪8‬‬ ‫" ושננתם לבניך‬

‫סוד הצלחת המלמד ‪ -‬תחושת אחריות כלפי כל תלמיד‬

‫" מצדיקי הרבים ‪ -‬ככוכבים "‬

‫" במתניתא תנא וכו ' ' ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד ' ‪ -‬אלו מלמדי‬
‫ע " ב) ‪.‬‬ ‫תינוקות " ( ב " ב ח‬

‫כך ‪:‬‬ ‫את הקשר שבין הכוכבים למלמדי התינוקות רגילים ' העולם ' לפרש‬
‫הכוכבים ‪ ,‬עקב היותם רחוקים מאתנו מרחק רב ‪ ,‬נראים בעינינו כמו ניצוץ‬
‫ואנשים עלולים לטעות ולחשוב שהם אכן קטנים ‪.‬‬ ‫קטן של אור בשמים ‪,‬‬
‫הם גדולים מאוד וטומנים בחובם עולמות שלמים ‪.‬‬ ‫אבל לאמיתו של דבר‬
‫כך גם מלמדי תינוקות ‪ .‬על אף שמשום עסקם בתינוקות הם נתפסים בעינינו‬
‫כעוסקים במקצוע ‪ ,‬ואינם נראים לנו כמו ראשי ישיבות ‪ ,‬רבנים וכיוצ " ב‬
‫שכלפיהם ישנה הערכה בציבור על גדלותם בתורה אלא נחשבים הם רק‬
‫כשאר ' בעלי בתים ' ‪ ,‬באו חז " ל והורו לנו שהאמת אינה כן ‪ ,‬הם אינם קטנים‬
‫כפי שהם נראים אלא הם גדולים עד מאוד ‪ .‬עבודת הקודש שלהם טומנת‬
‫בחובה אחריות גדולה ‪ ,‬כי זוהי זכות גדולה ללמד את ילדי ישראל תורה‬
‫ויראת ‪ -‬שמים ‪.‬‬
‫הנ " ל ‪.‬‬ ‫כך רגילים ' העולם ' לפרש את דברי חז " ל‬

‫אינני בא לשלול פירוש זה ‪ ,‬אך אין הוא נראה בעיני כל כך ‪ ,‬מאחר וכל‬
‫בר דעת כשהוא נוסע באוירון ורואה על הארץ בני אדם קטנים ‪ ,‬הוא יודע‬
‫כך גם כל מי‬ ‫קטנים ‪.‬‬ ‫שבעצם הם גדולים ורק בגלל המרחק הם נראים‬
‫שמעט שכל בקודקודו יודע שכוכב על אף שהוא נראה כניצוץ קטן בשמים ‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫אין זה אלא מחמת המרחק ‪ ,‬ובעצם הוא גדול לא נראה ‪ ,‬אם כן ‪ ,‬שיש כל‬

‫למלמדים ‪.‬‬ ‫נאמר בכנס‬

 ‫שיתות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫קטז‬

‫כך מקום לטעות בידיעת ערכם של מלמדי תינוקות ‪ ,‬שמשום זה נצרך פסוק‬
‫כך ‪.‬‬ ‫מיוחד לחדש שהמציאות אינה‬

‫?‬ ‫מהו ‪ ,‬אבוא ‪ ,‬ביאוו ענין הדמיון של מצדיקי הרבים לכוכבים‬

‫ונפלא ‪.‬‬ ‫הגאון ר ' חיים שמואלביץ זצ " ל אמר בזה פשט ‪ -‬דבר נורא‬
‫בחז " ל מבואר שע " י הנאות העוה " ז יכול אדם לאכול כאן בעוה " ז את השכר‬
‫המגיע לו על המצוות שקיים ‪ ,‬וכמו שפירש רש " י עה " פ " אל תירא אברם‬

‫אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד " ( בראשית סו ‪ ,‬א ) ‪ " -‬אחר שנעשה לו נס‬
‫דה שהרג את המלכים והיה דואג ואומר שמא קבלתי שכר על כל צדקותי ‪,‬‬

‫לכך אמר לו המקום ' אל תירא אברם אנכי מגן לך ' וגו ' ‪ ,‬ומה שאתה דואג‬

‫מאד " ‪.‬‬ ‫על קבול שכרך ‪ ,‬שכרך הרבה‬

‫ר ' ישראל סלנטר זצ " ל היה אומר שעם " שבעסדיקע צימעס " ‪ -‬מאכל‬
‫שלו ‪.‬‬ ‫אחד מתוק בשבת ‪ -‬יכול אדם לאכול את כל המצוות‬

‫וצריך להבין ‪ ,‬כיצד יתכן הדבר ש ' קוגל ' אחד שאדם אוכל ישווה בערכו‬
‫אולי הן‬ ‫?‬ ‫מי קובע כמה שוות המצוות שלו‬ ‫?‬ ‫לכל המצוות שהוא קיים‬
‫?‬ ‫שוות את כל העולם‬

‫ואמר על כך ר ' חיים שמואלביץ זצ " ל ‪ ,‬שאדם בעצמו הוא הקובע את‬
‫באמצע‬ ‫בישיבה ‪.‬‬ ‫שני חברים לומדים יחד‬ ‫‪:‬‬ ‫לדוגמא‬ ‫שלו ‪.‬‬ ‫ערך המצוות‬
‫" מה‬ ‫!‬ ‫עונה החבר ‪ " :‬תשתה מים "‬ ‫צמא " ‪.‬‬ ‫" אני‬ ‫לשני ‪:‬‬ ‫ה ' סדר ' אחר אומר‬
‫סגור ‪.‬‬ ‫הוא הולך לקיוסק אחד ‪-‬‬ ‫טעים " ‪. . .‬‬ ‫פתאום ‪ ,‬אני רוצה משקה יותר‬

‫הולך לקיוסק השני ‪ ,‬שם הוא קונה לעצמו פחית שתיה קרה ‪ ,‬ורק או הוא‬
‫דקות ‪.‬‬ ‫התעסקות זו בהשגת השתיה לקחה לו שלושים‬ ‫לישיבה ‪.‬‬ ‫חוור‬
‫בינתיים תבירו למד דף גמרא ‪ .‬הרי לנו כי בעיניו דף גמרא שווה לפחית‬
‫אומר ‪:‬‬ ‫לעומת זאת החבר‬ ‫גמרא ‪.‬‬ ‫הלכת לקנות ‪ ,‬בטלת דף‬ ‫‪:‬‬ ‫עובדה‬ ‫שתיה ‪.‬‬
‫אחד " ‪.‬‬ ‫" לך תשתה בעצמך ‪ ,‬עבורי כל העולם כולו אינו שווה לדף גמרא‬
‫זהו השווי של לימודו ‪ ,‬כפי שהוא בעצמו קבע ‪ .‬לכן אמר ר ' ישראל מלנטר‬
‫שלו ‪.‬‬ ‫שאדם יכול עם כוס גזוז אחת לאכול את כל המצוות‬

‫במצוות של האדם‬ ‫?‬ ‫אבל ‪ -‬אומר ר ' חיים זצ " ל ‪ -‬במה דברים אמורים‬
‫אך מזכה הרבים ‪ -‬אם זיכיתי יהודי‬ ‫להן ‪.‬‬ ‫עצמו ‪ ,‬בכוחו לקבוע מחיר רק‬
‫קיז‬ ‫" ישמתם לבניך ‪ -‬אלו התלמידים "‬

‫אחר ללמוד דף גמרא זו אינה מצוה שלי ‪ ,‬אלא שאני מקבל שכר על המצוה‬
‫שלו ‪ ,‬ואת שוויותה של מצות החבר אינני יכול לקבוע ‪ .‬כאן כבר אקבל את‬
‫לעד ‪.‬‬ ‫המחיר האמיתי ‪ .‬דף גמרא שווה נצח נצחים ‪ ,‬והוא ישאר לי‬

‫זוהי ‪ ,‬אם כן ‪ ,‬כוונת הכתוב " ומצדיקי הרכים ככוכבים לעולס ועד " ‪-‬‬
‫מצוות של אחרים שהגיעו לך על ידי זיכוי הרבים ‪ ,‬תישארנה בידך לעולם‬
‫לעד ‪.‬‬ ‫ועד ‪ ,‬כמו הכוכבים שקיימים‬

‫המלמדים ככוכבים ‪ -‬השפעתם לטווח ארוך‬

‫כידוע ‪ ,‬עובדי ע " ז נקראים באופן‬ ‫כך ‪:‬‬ ‫אמנם אני עצמי מפרש את הענין‬
‫זה ‪.‬‬ ‫סתמי " עובדי כוכבים ומזלות " ‪ ,‬וצריך להבין מה הכוונה בביטוי‬

‫יציאת מצרים נעשתה לא ע " י מלאך ולא ע " י שרף ‪ ,‬אלא ע " י הקב " ה‬
‫בכבודו ובעצמו ‪ .‬שאר כל הדברים המתרחשים בעולם נעשים בסדר מסויים‬
‫שהקב " ה מנהיג בו את הבריאה ‪ .‬הקב " ה כביכול נותן פקודה מכסא הכבוד ‪,‬‬
‫הפקודה עוברת למלאכימ ‪ ,‬ולאחר מכן דרך הגלגלים ‪ ,‬והכוכבים שהנם‬
‫כיום איננו בקיאים בחכמה וו ‪,‬‬ ‫לעולמנו ‪.‬‬ ‫צינורות ‪ ,‬עובר דרכם כל השפע‬
‫אבל פעם חכמים ידעו את התכונה המיוחדת לכל כוכב וכוכב [מאדים‬
‫ע "א ] ‪.‬‬ ‫מרמז לדם ‪ ,‬נוגה מרמז לשפע מסוג אחר וכו ' ‪ -‬עי ' בגמ ' שבת קנו‬

‫טעו ‪.‬‬ ‫עובדי הכוכבים ראו שהשפע מגיע אלינו מהכוכבים ‪ ,‬ומתוך כך המ‬
‫הם חשבו שגם לכוכבים הקב " ה נתן בחירה ‪ ,‬וכשם שבעולמנו כשצריכים‬
‫דבר מה אין צורך לגשת ישירות לראש הממשלה ‪ ,‬אלא ניתן לפנות תחילה‬
‫לפקיד או לשר ‪ ,‬כך ‪ -‬סברו אותם עובדי כוכבים ‪ -‬אין צורך לפנות ישירות‬
‫לרבש " ע ‪ .‬ניתן לבקש דברים גם ממשמשיו ‪ .‬אך זוהי טעות ‪ ,‬כי לאמיתו של‬
‫הקב " ה ‪.‬‬ ‫דבר לכוכבים אין בחירה עצמית ‪ ,‬הכל מוכתב ומנוהל ע " י‬

‫לכן‬ ‫הכוכבים ‪.‬‬ ‫אכן צורת הנהגת השי " ת היא שכל השפע מגיע דרך‬
‫כאשר אדם מרויח סכום גדול ב ' בורסה ' ונעשה מיליונר ‪ ,‬כיצד הוא עשה‬
‫ודאי שהעושר לא הגיע אליו על ידי השקעה פלונית הנובעת מהחוש‬ ‫זאת ?‬

‫הטבעי ‪.‬‬ ‫מחשבה כזו היא שטות גמורה אפילו במבט‬ ‫שלו ‪. . .‬‬ ‫העסקי המפותח‬
‫במבט האמיתי של תורה הכל סייעתא דשמיא ‪ ,‬כמו שנאמר " וזכרת את ה '‬
 ‫זצ " ל‬ ‫שיחות הגר " ש פינקוס‬ ‫קיח‬

‫אלקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל " ( דברים ח ‪ ,‬יח ) ‪ ,‬אך בהסתכלות‬
‫" מזל " ‪.‬‬ ‫הטבעית השפע אליו הגיע דרך כוכב פלוני ‪ ,‬וזה מה שנקרא‬

‫כמו כל כשרואים אדם אהד בריא ותבירו חולה ומבררים את הסיבה‬

‫לכך ‪ ,‬אין לומר שהחולי נובע מהעובדה שהראשון שומר על בריאותו ‪ ,‬ואילו‬
‫השני אינו יודע לשמור על בריאותו ‪ .‬כי אף אם מסתכלים במבט טבעי אין‬
‫אכן ‪ ,‬אנו יודעים את האמת‬ ‫והמזלות ‪.‬‬ ‫הדבר כך ‪ -‬הכל בא דרך הכוכבים‬
‫יתברך ‪.‬‬ ‫לאמיתה שהמקור הוא ה '‬

‫מלמדי התינוקות שהם‬ ‫בענין‬ ‫כוונת דברי חז " ל‬ ‫שזו גם‬ ‫כמדומני‬
‫כשם שאם רואים אדם שהתעשר ומייחסים את עושרו לעבודתו‬ ‫ככוכבים ‪.‬‬
‫וכשרונו שהם הסיבה הנראית לעין זוהי טעות ‪ ,‬כך אם רואים בישיבה גדולה‬
‫בחור מצליח ‪ ,‬מתמיד גדול ומצויין בכל מידה נכונה ‪ ,‬ומייחסים את הצלחתו‬
‫בכך שהוא למד בישיבה פלונית ‪ ,‬והיה לו ראש ‪ -‬ישיבה גדול שחינך אותו‬
‫כראוי ועי " ז יצא תלמיד ‪ -‬חכם מופלג ‪ ,‬זוהי טעות ‪ .‬הצלחתו מתחילה בעובדה‬
‫שבהיותו בן חמש היה לו מלמד שהכניס בתוכו יסודות מוצקים ואיתנים ‪,‬‬
‫!‬ ‫עליהם גדל והתעלה במשך השנים‬

‫" ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד אלו מלמדי תינוקות " ‪ -‬כמו בענין‬
‫הכוכבים שהשפעתם אינה נראית וידועה לכל ‪ ,‬ומתוך כך לא מייחסים להם‬
‫כל השפעה ‪ ,‬על אף שהכל מגיע דרכם ‪ ,‬כך כשרואים שפלוני ירא ‪ -‬שמים או‬
‫מתמיד ומייחסים זאת רק למשגיח בישיבתו ‪ ,‬מתעלמים מהאמת שתחילת‬
‫כשהוא היה בכיתה ד ' או בכיתה א ' היה לו‬ ‫במלמדים ‪.‬‬ ‫הצלחתו תלויה‬
‫מלמד אחד שהכניס בו יר " ש ‪ ,‬וכשהתחיל ללמוד גמ ' היה לו מלמד שלימד‬
‫אותו כיצד לתפוס סוגיא ‪ ,‬וכך כבר נוצרו בו שורשי למדנות ‪ ,‬ובמשך כל‬
‫למדן אמנם אף אחד אינו מזכיר את המלמד ‪ ,‬אבל זוהי‬ ‫‪.‬‬ ‫להיית‬ ‫חייו המשיך‬
‫!‬ ‫המציאות‬

‫על המלמדים מוטלת אתריות כבדה‬

‫כששומעים דברים אלו תופסים את גודל האחריות המוטלת עלינו ‪ .‬נדמה‬
‫לנו שאנחנו ' בסה " כ ' מלמדים את הילדים משניות ‪ ,‬הלכות נט " י ‪ ,‬או הלכות‬
‫אך אין לנו מושג אלו יסודות לכל החיים אנו מחדירים לתוך‬ ‫ברכות ‪.‬‬
‫קיט‬ ‫" ושננתם לגניך ‪ -‬אלו התלמידים "‬

‫הילדים ‪ ,‬וכן להיפך ‪ -‬כמה נוראה היא ההשפעה שישנה על הילד בראותו‬
‫נלשהו ‪.‬‬ ‫אצל רבו קלות ‪ -‬ראש בנושא‬

‫ובדידי הוה עובדא ‪ ,‬בהיותי ילד בגיל עשר שוחח אתי יהודי מסויים‬
‫זה ‪.‬‬ ‫נענין ברכות הנהנין ‪ ,‬הרהיב בגודל חשיבותן והאיץ בי להתחזק כענץ‬
‫" אין‬ ‫‪:‬‬ ‫והנה כששאלתי את הרב ' ה שלי כיצד להתייחס לענין ‪ ,‬תשובתו היתה‬
‫אתם מבינים‬ ‫פתרון ‪. . .‬‬ ‫כלומר ‪ ,‬זוהי ' בעיה ' ללא‬ ‫!‬ ‫מה לעשות ‪ ,‬תשכח מזה "‬
‫הדברים נכנסו בי אז כמו ארס של‬ ‫? !‬ ‫כמה ארס טמון במילים מעין אלו‬
‫עכנאי ‪ ,‬והחדירו בנשמתי קרירות בנושא כה חשוב ביהדות ‪ .‬מי יודע עד‬
‫להשפיע ‪.‬‬ ‫כמה דברים יכולים‬

‫אין לנו מושג עד היכן‬ ‫המלמד ‪.‬‬ ‫כך גם מבחינת הדוגמה האישית של‬
‫לפעמים ההשפעה עליהם‬ ‫תלמידינו ‪.‬‬ ‫מגיעה השפעת המעשים שלנו על‬
‫!‬ ‫נמשכת כל ימי חייהם‬

‫‪.‬‬
‫כידוע ‪ ,‬גם מבחינה גשמית כך היא המציאות כשרואים לפתע ' פיצוץ '‬
‫בתקרה ‪ ,‬מי שאינו מבין בבניה יאמר שצויך לסתום את החוו נתומר‬
‫כלשהו ‪ ,‬אבל מומחה יודע שגם אם יסתמו את החור הוא ייפתח שוב ‪ .‬כי‬
‫' פיצוץ ' זה אירע לא מחמת סיבה זו או אחרת הנראית לעין כרגע ‪ ,‬אלא‬
‫כשיצקו את התקרה במקום להשתמש בברזלים בעובי הדרוש ‪ ,‬השתמשו‬
‫!‬ ‫בברזל דק יותר ‪ .‬זהו קלקול ביסוד ‪ ,‬ומחמתו נובע ה ' פיצוץ ' בטיח שעליו‬

‫זוהי האחריות שלנו כמלמדים כלפי התלמידים ‪ .‬נכון ‪ ,‬יבוא יום שישכחו‬
‫אותנו ‪ ,‬הילדים לא יזכור בכלל מה שהם קבלו מאתנו ‪ ,‬אבל השי " ת יודע‬
‫בקטנותם ‪.‬‬ ‫שהכל נובע מהחינוך שהחדרנו בהם‬

‫הבדלי רמות בכיתה‬

‫של המלמדים ‪ ,‬המורים‬ ‫אעמוד עתה על בעיה כללית שרוב רובם‬
‫בדר " כ הכיתה מורכבת‬ ‫בכיתה ‪.‬‬ ‫הבדלי רמות‬ ‫כה ‪:‬‬ ‫והמורות מתחבטים‬
‫מסתדרים ‪.‬‬ ‫עם ה ' בינונית ' כולם‬ ‫וזיבורית ‪. . .‬‬ ‫עירית ‪ ,‬בינונית‬ ‫רמות ‪:‬‬ ‫משלוש‬
‫הפחות מוכשרים ‪,‬‬ ‫לילדים‬ ‫כשמדברים‬ ‫‪:‬‬ ‫האזורים‬ ‫אצל‬ ‫מתחילה‬ ‫הבעיה‬
‫המוכשרים משתעממים ‪ ,‬וכשמדברים למצוינים ‪ ,‬החלשים אינם מבינים כלל‬
‫מדובר ‪.‬‬ ‫במה‬
 ‫שיחות הגריש פינקוס זצ " ל‬ ‫קכ‬

‫והרי תמיד ישנו ככיתה ילד מצויין שיושב משועמם בשיעור כי הכיתה‬
‫אינה ברמה שלו [ ולהקפיץ כיתה לא תמיד כדאי ‪ ,‬כי הוא יותר מדי צעיר ] ‪,‬‬
‫ומאידך ישנו ילד טיפש היושב בצד ואינו תופס דבר ממהלך השיעורים‬
‫[וכשתשאל מומחים ‪ ,‬יענו לך שלא לשים לב אליו ‪ ,‬כי מו " ס " מה אתה יכול‬
‫אתו " ? ‪. ] . . .‬‬ ‫לעשות‬

‫השאלה הנשאלת היא במי עלינו להתרכז במיוחד ‪ ,‬למי יש להעניק את‬
‫כולנו ‪.‬‬ ‫זו הבעיה של‬ ‫?‬ ‫תשומת הלב המיוחדת‬

‫לדעתי ההגדרה של מלמד טוב ומומחה לעומת מלמד פחות מומחה‬

‫עד כמה שהוא מסוגל ' לחבוק שטח רחב יותר '‬ ‫‪:‬‬ ‫מתבטאת בעיקר בנקודה זו‬
‫‪ -‬להעניק יחס למספר גדול יותר של תלמידים בכל הרמות ‪ ,‬כך הוא נחשב‬
‫‪:‬‬ ‫למלמד מומתה יותר ‪ .‬כשבא מלמד להתייעץ אתי בענין זה ‪ ,‬תשובתי היא‬

‫" אף אחד לא יאמר לך מה לעשות ‪ ,‬זהו המבחן שלך עד כמה הנך מלמד‬
‫לתפקידך " ‪.‬‬ ‫מומחה ומסור‬

‫ענין זה שייך לא רק בחיידר ‪ .‬גם בישיבה כשראש ‪ -‬ישיבה אומר שיעור‬

‫כללי וישנה שיכבה מסויימת של בחורים שפשוט אינם מבינים מה שהוא‬
‫מדבר ‪ ,‬אם הוא לא יתייחס כלל לבעיה זו ‪ ,‬הרי שבנקודה כלשהי הוא אינו‬
‫" ראש ‪ -‬ישיבה " ‪. . .‬‬ ‫בגדר‬

‫ההוראה ‪.‬‬ ‫זוהי הבעיה המרכזית של כל העוסקים במקצוע‬

‫סוד ההצלחה ‪ -‬תחושת אחריות‬

‫כל אחד צריך לפתור‬ ‫הבעיה ‪.‬‬ ‫כפי שאמרתי אינני מתיימר לפתור את‬
‫אותה בעצמו אך אציב בפניכם נקודה שכמדומני שאם היינו תופסים אותה‬ ‫‪.‬‬
‫כראוי היינו מצליחים יותר [ ודאי שלא במאת האחוזים ‪ ,‬אבל אחוזי ההצלחה‬
‫עולים ] ‪.‬‬ ‫ודאי היו‬

‫והנה כשעוסקים בענין‬ ‫בנשמתו ‪.‬‬ ‫מלמד עוסק בבנין הנפש של הילד ‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫שמירת הגוף ‪ ,‬ידוע שישנה הלכה בתורה שפיקוח נפש דוחה שבת בהלכה‬
‫סוגית " חייך קודמים " ‪ ,‬סוגית חיוב הצלה ‪ ,‬סוגית‬ ‫;‬ ‫זו נכללות סוגיות רבות‬
‫וכו ' ‪.‬‬ ‫ייהרג נבל יעבור‬
‫קמא‬ ‫התלמידים "‬ ‫" ושננתם לבניז ‪ -‬אלו‬

‫היסוד הגדול בפיקוח נפש הדוחה שבת אינו בכך שמצות ההצלה דוחה‬
‫איסור חילול שבת מדין עשה דוחה ל " ת ‪ .‬דבר זה לא יתכן ‪ ,‬כיון שאין מ " ע‬
‫בעולם שדוחה שבת ‪ .‬מי שנגש כך להצלת נפש יהודי בשבת אינו מבין‬
‫כלל את יסוד הענין מה שדוחה את השבת הוא החיוב המוטל עלינו לדאוג‬ ‫‪.‬‬
‫כשרופא נגש לניתוח הוא‬ ‫!‬ ‫הנפש היא זו שדוחה את השבת‬ ‫!‬ ‫להצלת הנפש‬
‫‪.‬‬
‫אינו בגדר פועל שהוטלה עליו מלאכה לבצע ניתוח בחולה זה זו איננה‬
‫תפקידו לדאוג שהוא יחיה ‪ ,‬ואם יש צורך בניתוח בכדי‬ ‫!‬ ‫עבודתו כלל וכלל‬
‫!‬ ‫שיחיה ‪ ,‬עליו גם לנתחו‬

‫כדרשן ‪ ,‬לפעמים הנני מאריך‬ ‫יהודי ‪.‬‬ ‫כעין זה היה לי פעם ויכוח עם‬
‫" הן יש זמן קבוע לתפילת‬ ‫‪:‬‬ ‫בדרשה ‪ ,‬וישנם אנשים שכועסים וטוענים‬
‫ואני טוען כלסי אותם‬ ‫?‬ ‫מדוע מעכב אתה את הציבור בדרשותיך "‬ ‫מעריב ‪.‬‬
‫" וכי על רופא מנתח גם כן מקפידים שיסיים את הניתוח בדיוק‬ ‫‪:‬‬ ‫אנשים‬
‫?‬ ‫מדוע באמת לא מקפידים‬ ‫מאוחר ? ! ‪. . .‬‬ ‫במועד שנקבע ‪ ,‬דקה אחת לא יותר‬
‫הוא נכנס לחדר‬ ‫שעון ‪.‬‬ ‫כי כולם יודעים שרופא אינו מסוגל לעבוד לפי‬
‫הניתוחים במטרה שהחולה המנותח יצא משם בריא ושלם ‪ ,‬ואם משך‬
‫רופא שידוע ‪,‬‬ ‫עבורו ‪.‬‬ ‫הניתוח התארך בשעה נוספת אין לכך כל משמעות‬
‫רח " ל ‪ ,‬כמי שמסיים ניתוח בדקה שנקבעה על ידו מראש ‪ ,‬עדיף שלא‬
‫לו ‪. . .‬‬ ‫להזדקק‬

‫‪.‬‬
‫כך גם צריכים לגשת למקצוע המלמדות מלמד אינו עובד לפי שעות‬
‫וכאשר הוא מאחר להגיע לשיעור אין וו שאלה‬ ‫!‬ ‫‪ -‬משמונה עד אחת וזהו‬
‫!‬ ‫רק של גזילת ומן ‪ -‬הפקידו בידיו נפשות של ילדים והוא אחראי עליהם‬
‫כשם שאב הלומד עם בנו אינו עושה זאת משום שהוטל עליו תפקיד‬
‫ללמדו ‪ ,‬אלא משום שאיכפת לו והוא רוצה מאוד שבנו יהיה ת " ח ‪ ,‬כך גם‬
‫צריכה להיות ולהיראות ההתייחסות של המלמד לתלמידיו ‪ .‬זהו מבט שונה‬
‫הלכה ‪ -‬למעשה ‪.‬‬ ‫לחלוטין על כל הענין ‪ ,‬ויש לו השלכות רבות‬

‫אספר לכם מעשה שהיה ‪ ,‬נפלא ביותר ‪ ,‬המבטא היטב נקודה זו ‪ .‬ספר לי‬
‫אחד מגדולי מחזירי התשובה בימינו ‪ ,‬שפעם הוא היה במיאמי ‪ ,‬והנה נגש‬
‫מחילונית‬ ‫‪-‬‬ ‫‪85‬‬ ‫אליו יהודי וספר לו שהחזיר בתשובה יהודיה זקנה בת‬
‫שאלהי אותו ‪,‬‬ ‫?‬ ‫" כיצד עשית זאת "‬ ‫!‬ ‫גמורה היא נעשתה חרדית לכל דבר‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫קכב‬

‫והוא טפר כי בבעלותו מושב ‪ -‬זקנים שרוב רובם של היושבים שם היו גוים ‪,‬‬
‫מקבל‬ ‫את האוכל הוא‬ ‫וחמש ‪.‬‬ ‫מלבד יהודיה זקנה אחת בת שמונים‬
‫מהממשלה ‪ ,‬ומאחר וליהודיה אסור כמובן לתת אוכל טרף [ אותו יהודי היה‬
‫כשר ‪.‬‬ ‫חרדי ] ‪ ,‬הוא דאג לה לאוכל‬

‫יום אחד הגיע לשם מפקה מטעם הממשלה ‪ ,‬וכשהוא שאל את אותה‬
‫זקנה האם היא מרוצה ‪ ,‬היא התלוננה על כך שלא נותנים לה אוכל כמו‬
‫המפקח הגיש תלונה לבעל הבית והודיע לו חד משמעית שאם‬ ‫לכולם ‪. . .‬‬
‫הוא לא יסדר את הענין לשביעות רצונה של האשה ‪ ,‬יישלל ממנו הרשיון‬
‫!‬ ‫הממשלתי‬

‫הלך המנהל לאותה וקנה והתחיל להסביר לה שהאוכל שהוא מביא לה‬
‫יותר נקי ויותר טעים מבשר החזיר הנאכל ע " י הגוים אשר גורם להם לכל‬
‫‪-‬‬ ‫!‬ ‫" אני לא יודעת כלום ‪ ,‬אני רוצה אוכל כמו כולם "‬ ‫מיני מחלות וכו ' ‪.‬‬
‫המנהל לא ויתר ‪ .‬הוא המשיך במסע השכנועים ‪ ,‬עד‬ ‫התעקשה הזקנה ‪ .‬אבל‬
‫בתשובה ‪.‬‬ ‫שבסופו של דבר הצליח להחוירה‬

‫" וכי היתה לי‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬

‫נשאל אותו מנהל והוא ענה‬ ‫?‬ ‫" אבל איך עשית את זה "‬
‫? !‬ ‫ברירה "‬

‫כשיודעים שמוכרחים להצליח ואם‬ ‫לעניינו ‪:‬‬ ‫זוהי התשובה האמיתית גם‬
‫!‬ ‫לא ‪ ' -‬העסק ייסגר ' ‪ ,‬ככר מוצאים את הדרך להצליח‬

‫הבעיה שלנו היא שכשניגשים לילד עם בעיה לימודית ‪ ,‬התחושה היא‬

‫שיש ברירה ‪ :‬או שישמע לנו ‪ ,‬או שלא ישמע ‪ .‬אני עושה את מלאכתי נאמנה ‪,‬‬
‫כלום ‪.‬‬ ‫המנהל מרוצה ממני ‪ ,‬וכך גם ההורים ‪ ,‬ואם לא אצליח עמו לא קרה‬
‫כדי להצליח לפתוח את לבו של ילד מסוג זה ישנה עצה אחת‬ ‫!‬ ‫זוהי טעות‬
‫את אביו של ילד וה לא‬ ‫!‬ ‫לחוש אחריות כלפיו ‪ ,‬כאילו היית אביו‬ ‫‪:‬‬ ‫ויחידה‬
‫מעניינת העבודה המאומצת שלך והצלחותיך עם ילדים אחרים ‪ .‬בעיניו אם‬
‫!‬ ‫ילדו אינו מצליח ‪ -‬אתה נכשלת‬

‫תביעה על אי הצלחת תלמיד כשרוני‬

‫כך גם לענין הילד המצטיין ‪ .‬עליך לדעת שמוטלת עליך אחריות כלפיו ‪,‬‬
‫!‬ ‫ומשמים יתבעו אותך על אי הצלחתו‬
‫קכג‬ ‫התלמידים "‬ ‫אלו‬ ‫"‬ ‫" ושננתם לבניך‬

‫כולם שמעו את המעשה המפורסם על הנצי " ב מוולוז ' ין זצ " ל ‪ ,‬שבאותו‬
‫יום בו הוא הוציא לאור את ספרו ' העמק שאלה ' על השאילתות ‪ ,‬הוא ערך‬
‫סעודת הודיה גדולה ובתוך אותה סעודה הודיע למסובים עמו כי הסעודה‬
‫איננה על הוצאת הספרים ‪ ,‬כי אם על נס שאירע לו בקטנותו לפני עשרות‬
‫שנים ‪.‬‬
‫" בהיותי ילד ‪ -‬כך הוא ספר ‪ -‬לא למדתי כראוי ב ' חיידר ' ‪ .‬הייתי מה‬
‫שנקרא ' פרא ‪ -‬אדם ' פעם אחת עברתי ליד חלש ביתי ושמעתי שאבי אומר‬ ‫‪.‬‬
‫' ילדנו כנראה אינו מתאים ללמוד ‪ ,‬עשנו לדאוג ללמד אותו מקצוע‬ ‫לאמי ‪:‬‬

‫מיד כששמעתי את הדברים נכנסתי הביתה והבטחתי להורי כי‬ ‫כלשהו ' ‪.‬‬
‫מהיום והלאה אשתדל ללמוד כמו שצריך ‪ ,‬ואכן כך הוה ‪ .‬זה היה הנס שקרה‬
‫לי ‪ -‬המשיך הנצי " ב זצ " ל ואמר בהתרגשות ‪ -‬אם לא הייתי שומע את‬
‫אמנם בוור לי שהייתי נשאר‬ ‫מקצוע ‪.‬‬ ‫אותה שיחה ‪ ,‬הייתי נעשה בעל‬
‫ירא ‪ -‬שמים גמור ‪ ,‬ואף הייתי לומד בקביעות כל יום דף גמ ' ‪ ,‬אך לאחר מאה‬
‫ועשרים שנה כשהייתי מגיע לשמים ומבקש לקבל שכר על מעשי ‪ ,‬היה בא‬
‫אותי ‪:‬‬ ‫אלי מלאך ‪ ,‬מראה לי את שלושת הכרכים של השעמק שאלה ' ושואל‬
‫" דע לך ‪-‬‬ ‫בפליאה ‪.‬‬ ‫הייתי עונה‬ ‫‪-‬‬ ‫! ?‬ ‫" לא "‬ ‫?‬ ‫" אתה מכיר את הספר הזה "‬
‫כך היה מוכיח אותי המלאך ‪ -‬שספרים אלו היה באפשרותך לחבר אם‬
‫‪.‬‬
‫היית יושב ולומד תורה במקום ללמוד מקצוע הנך אשם ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬בחסרונו‬
‫!‬ ‫של ספר זה בעולם "‬

‫מי יודע כמה ספרים יכול אותו ילד מצויין להוציא לאור אילו היה‬
‫וכשיעלה אותו מלמד‬ ‫הנדרשת ‪.‬‬ ‫המלמד שלו משקיע בו את ההשקעה‬
‫והוא לא יוכל לתרץ ולומר שהדבר תלוי בראש‬ ‫!‬ ‫לשמים יתבעו אותו על כך‬
‫הישיבה שלו בישיבה הגדולה בה למד ‪ ,‬שהרי כפי שבארנו בראשית דברנו ‪,‬‬
‫המלמד ‪.‬‬ ‫הכל התחיל ביסודות שניטעו בו בקטנותו ע " י‬

‫" התלמידים קרויים בנים "‬

‫‪:‬‬ ‫חז " ל אומרים‬ ‫וחשובים ‪.‬‬ ‫אחריות וו לתלמידים מחייבת דברים נוספים‬
‫וכו ' ‪.‬‬ ‫" שנים עשר דברים שאלו אנשי אלכסנדריא את רבי יהושע בל חנניה‬
‫אמרו ‪:‬‬ ‫בסחורה ‪.‬‬ ‫ירבה בישיבה ‪ ,‬וימעט‬ ‫‪:‬‬ ‫אמר להן‬ ‫?‬ ‫מה יעשה אדם ויחכם‬
‫במושגים של חז " ל‬ ‫[ התמידו ‪ ,‬ולא עוד אלא התמדה‬ ‫כן‬ ‫עשו‬ ‫הרבה‬
‫זצ " ל‬ ‫פינעוי‬ ‫שיחות הגראס‬ ‫קכד‬

‫יבקשו רחמים ממי שהחכמה שלו ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫אלא‬ ‫!‬ ‫הקרושימין ולא הועיל להם‬
‫[ " למה ליה למימר‬ ‫?‬ ‫שנאמר ' כי ה ' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה ' ‪ .‬מאי קמ " ל‬
‫להו ירבה בישיבה הואיל וברחמים הדבר תלוי " ‪ -‬רש " י ] ‪ ,‬דהא בלא הא‬
‫ע"ב)‪.‬‬ ‫לא סגיא " ( נדה ע‬

‫‪.‬‬
‫אדם שכל ימיו יתפלל ולא יתמיד ‪ -‬לא יהיה חכם אדם שכל ימיו יתמיר‬
‫חצי צריך להגיע מהאדם עצמו ‪ ,‬וחצי הוא‬ ‫יחכם ‪.‬‬ ‫ולא יתפלל ‪ -‬ג " כ לא‬
‫זהו כנראה המקור לדברי חו " ל שתפילה עושה‬ ‫דשמיא ‪.‬‬ ‫יקבל בסייעתא‬
‫" ואתפלל " ) ‪.‬‬ ‫מחצה ( עי ' רש " י דברים ט ‪ ,‬כ ד " ה‬

‫בידינו הופקד ילד בן חמש ‪,‬‬ ‫מלמדות ‪.‬‬ ‫יסוד זה חשוב מאוד גם לגבי‬
‫שש או שבע ‪ .‬כדי שילד זה ייעשה ברבות הימים תלמיד ‪ -‬חכם ‪ ,‬נדרשים שני‬
‫הלימוד והסייעתא דשמיא ‪ .‬נמצא ‪ ,‬אם כן ‪ ,‬שמלמד שנכנס לכיתה‬ ‫‪:‬‬ ‫החלקים‬
‫ומלמד את הילדים עם כל המסירות ובמקצועיות שאין כמוה‪ ,‬אם הוא שכח‬
‫אף אחד לא‬ ‫!‬ ‫לבוין בשמו " ע להצלחת תלמידיו ‪ ,‬הוא עשה רק חצי עבודה‬
‫!‬ ‫ידע זאת ‪ ,‬רק הקב " ה ‪ ,‬אך חוסר ההצלחה ח " ו יתייחס אליו‬

‫אם היינו‬ ‫כך גם כשמדובר בילדינו ‪ .‬לא די בהשקעה בעצם לימודם ‪.‬‬
‫מכוונים יותר בתפילת שמו " ע ‪ ,‬היו לנו הרבה פחות בעיות ‪ .‬רק כאשר‬
‫מקבלימ פתק מרב ' ה שלוש פעמים נזכרים להתפלל על הילד ‪ . . .‬אב מסור‬
‫" אני מילאתי את תפקידי ושלחתי אותו ללמוד ב ' חיידר ' ‪,‬‬ ‫יאמר ‪:‬‬ ‫לעולם לא‬
‫השאיפה הגדולה של האב אינה‬ ‫בהצלחתו " ‪. . .‬‬ ‫מעבר לכך אין לי ענין‬

‫!‬ ‫' למלאות את תפקידו ' ‪ ,‬אלא שבנו יצליח‬

‫מלמד אינו חש צורך להתפלל על ילד חלש משום שכשלונו של הילד‬

‫אך אם הוא היה‬ ‫!‬ ‫הוא עושה את עבודתו כראוי ‪ ,‬וזהו‬ ‫צליו‪.‬‬ ‫אינו מעין‬
‫מכיר בעובדה שה ' יתברך הפקיד ילד זה בידיו ‪ ,‬וחז " ל הקדושים אומרים‬
‫!‬ ‫שהתלמידים קרויים בנים ‪ ,‬הוא היה יודע גם שהוא אחראי על כל מעשיהם‬

‫וכשם‬ ‫!‬ ‫אנחנו רופאימ ‪ ,‬רופאי נפש‬ ‫פקידים ‪.‬‬ ‫איננו פועלי יום ‪ ,‬איננו‬
‫שרופא צריך לדאוג לבריאותו של החולה ‪ ,‬כך חובה על המלמד לדאוג‬
‫שכל תלמידיו יצליחו ‪ .‬עם איכפתיות ‪ ,‬עם תפילות ותחנונים ‪ ,‬עם עצות ‪ ,‬עם‬
‫זו אינה בגדר ה 'תפארת ' של המקצוע ‪,‬‬ ‫!‬ ‫דפיקות בלב ‪ ,‬להשקיע את הכל‬
‫!‬ ‫זהו עצם המקצוע‬
‫עבה‬ ‫‪ ,‬ישננתם לבניך ‪ -‬אלו התלמידים "‬ ‫‪1‬‬

‫אם כך היינו ניגשים ללמד ‪ ,‬היו נפתרות הרבה בעיות שנראה שאין להם‬
‫וכי יכול אני שלא לדאוג‬ ‫? !‬ ‫" וכי יש לי ברירה‬ ‫‪:‬‬ ‫התחושה היתה‬ ‫פתרון ‪.‬‬
‫וכי ניתן להעלות על הדעת שאשאיר את העילוי‬ ‫? !‬ ‫מעט גם לילד החלש‬
‫הרי הם נמצאים כאן ‪ ,‬בתוך הכיתה שלי ‪ ,‬בתוך‬ ‫? !‬ ‫של הכיתה משועמם‬
‫החביקה שלי ‪ ,‬ובשמים יתבעו אותי על נפש טהורה זו ‪ .‬נכון ‪ ,‬המנהל מרוצה ‪,‬‬
‫?‬ ‫מה אבינו שבשמים אומר על כך‬ ‫?‬ ‫אבל מה אביו של אותו ילד אומר‬
‫הקב " ה לא יתבע מאתנו רק את שעות העבודה שהחסרנו ‪ .‬עיקר התביעה‬
‫!‬ ‫תהיה על הנפשות שלא השקענו בהן די הצורך‬

‫אתן לכם ראיה לכך ‪ .‬כל אחד מאתנו יודע שכשהורים של ילד מתעניינים‬
‫‪.‬‬
‫עליו אצל המלמד ‪ ,‬היחס כלפיו שונה לחלוטין אני אישית נתקלתי בתופעה‬
‫בישיבת‬ ‫כששימשתי כמשגיח‬ ‫שנה‬ ‫לפני כעשרים‬ ‫הראשונה‬ ‫זו בפעם‬
‫היה שם בחור חלש ‪ ,‬שהשתדלתי מאוד ‪ ,‬ואני אומר זאת בכל‬ ‫אופקים ‪.‬‬
‫הכנות ‪ ,‬למצוא לו חברותא ‪ ,‬ואעפי " כ לא מצאתי ‪ .‬והנה יום אחד פגשתי את‬
‫הדוד שלו והוא בקש ממני בכל לשון של בקשה למצוא לאחיינו חברותא ‪,‬‬
‫כשאפגוש שוב את הדור ארגיש‬ ‫‪:‬‬ ‫פשוט‬ ‫?‬ ‫כיצד קרה ' הנס '‬ ‫!‬ ‫ואכן מצאתי‬
‫וכשצריכים‬ ‫בקשתו ‪.‬‬ ‫כלפיו אי נעימות גדולה אם יתברר שלא מילאתי את‬
‫ברירה ? ! ‪. . .‬‬ ‫לענות תשובה לבן ‪ -‬אדם מוצאים פתרון לכל בעיה ‪ .‬וכי היתה לי‬
‫אחרת ‪.‬‬ ‫כשיש הורה שתובע אותנו ‪ ,‬הכל נראה‬

‫דוגמא נוספת ‪ :‬בבתי ‪ -‬חולים פעמים רבות חולה עלול להיות מושלך כאבן‬
‫שאין לה הופבין ‪ .‬אבל אם הרופא יודע שיש מישהו שאיכפת לו מהחולה‬
‫ככה זה ‪ ,‬כולנו בסה " כ בני‬ ‫אחרת ‪.‬‬ ‫והוא כלפיו " בעל דבר " ‪ -‬הכל נראה‬
‫אדם ‪.‬‬
‫גם אם אביו של הילד אינו תופס את האחריות המוטלת עליו כלפי בנו ‪,‬‬
‫אבל המלמד בעצמו צריך לחוש אחריות כלפי נשמת תלמידו ‪ ,‬ומתוך כך‬
‫לעולם לא ישכח ‪ ,‬לא יעלים עין וודאי שלא יתייאש סילד כלשהו ‪ ,‬תהיה‬
‫תהיה ‪.‬‬ ‫רמתו הלימודית אשר‬

‫זהו עיקרו של מקצוע המלמדות ‪ .‬אדם יכול לעסוק כמלמדות ולהישאר‬

‫בגדר ' בעל בית ' אם יחסו לענין הוא כאל ' יום עבודה ' ‪ .‬במצב כזה כמעט‬
‫ואין הבדל אם מלמדים חומש ומשניות או שנושא הלימוד הוא טכנאות‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫קמו‬

‫מאידך ‪ ,‬אם התחושה היא שהופקדו בידי נשמות טהורות ‪ ,‬ועל‬ ‫תפירה ‪. . .‬‬ ‫או‬
‫כף המאזניים מונח עתיד תלמידי החכמים של הדור הבא ‪ ,‬הרי הוא‬
‫שיעור ‪.‬‬ ‫' כלי ‪ -‬קודש ' שתפקידו נעלה לאין‬

‫העצה המעשית להבדלי רמות ‪ -‬יחס אישי‬

‫כמדומני שהעצה המעשית לבעיית הבדלי הרמות בכיתה היא ‪ ,‬ליטול‬
‫דקות מועטות מתוך שעת הלימוד ולהקדישן לילד הבעייתי [ כין לטוב וכין‬
‫למוטב ] ‪ ,‬שהילד ירגיש שישנו מישהו בעולם שמתייחס אליו כאל יחיד ‪ ,‬לא‬
‫רק כחלק מהכיתה ‪ .‬לתת לו דקה אחת או שתיים שבהן כל הכיתה כביכול‬
‫מושבתת ‪ ,‬והמלמד רק אתו ומדבר אליו ברמה שלו ‪ -‬הילד הטוב מקבל‬
‫שתי דקות כרמה הגבוהה המתאימה לו ‪ ,‬והילד החלש מקבל שתי דקות‬
‫מלמדו ‪.‬‬ ‫של חיזוק ‪ ,‬בהן יחוש שהוא כבן יחיד אצל‬

‫בהקשר לזה אני רגיל מספר על כך שאני אישית חויתי זאת ‪ .‬הורי תמיד‬
‫אמי עבדה ‪ ,‬ואבי חצי יום למד בכולל וחצי יום היה‬ ‫‪:‬‬ ‫היו מאור עסוקים‬
‫מאוד ‪.‬‬ ‫מנהל בחיידר ‪ .‬תמיד הם היו עסוקים‬

‫ואעפי " כ זכורני היטב איך שאמי דאגה להקדיש לי מדי שבוע זמן שהוא‬
‫מיוחד אך ורק עבורי ‪ .‬איני יכול לשכוח איך שבזמן קבוע לקחה אותי אמי‬
‫בתחילה חששתי שהיא‬ ‫הביתה ‪.‬‬ ‫וחורנו‬ ‫!‬ ‫לטייל רבע שעה ‪ ,‬רק אני ואמא‬
‫אבל אח " כ כשנוכחתי לראות את‬ ‫מסוימים ‪. . .‬‬ ‫באה להוכיח אותי על דברים‬
‫‪.‬‬
‫הכוונה הטמונה בטיול ‪ ,‬הדבר חמם את לבי עד היום הזה כך ידעתי שאינני‬
‫אמי‪.‬‬ ‫רק עוד אח בין האחים ‪ ,‬אלא יש לי שייכות מיוחדת עם‬

‫אין לכם מושג מה יוצא לילד מדקה או שתי דקות שהרב ' ה מקדיש‬

‫עבורו ‪ .‬במעשה זה מראה לו הרב ' ה כי מבחינתו הוא איננו חלק מהכיתה‬
‫יחידי ‪.‬‬ ‫ולא חלק מהמקצוע ‪ .‬הוא נשמה שהופקדה בידיו ‪ ,‬והרי האדם נברא‬
‫כמובן ‪ ,‬אין להגזים בענין ‪ ,‬כי יש גם את כללות הכיתה ‪ ,‬ופעמים רבות‬
‫על המלמד‬ ‫החלשים " ‪. . .‬‬ ‫" הרביה אוהב יותר את‬ ‫תלונות ‪:‬‬ ‫לילדים הטובים יש‬
‫להשכיל לכלכל את מעשיו שכל ילד יהא עבורו כבן יחיד ‪ ,‬ועי " ז יזכה‬
‫ידיו ‪.‬‬ ‫להצלחה בכל מעשה‬
‫קכז‬ ‫" איזוהי עבודה שבלב ‪ -‬זו תפילה "‬

‫זו תפילה "‬ ‫*‬ ‫" איזוהי עבודה שבלב‬

‫כדי שילד יתפלל כראוי יש להקנות לו בהירות במציאות השי " ת‬

‫כוונה וחינוך לתפילה‬

‫ישנן שתי בעיות קשות בענין התפילה ‪ ,‬בעיות שבעצם כולנו מתמודדים‬
‫‪:‬‬ ‫איתן מדי יום ביומו ועלינו לתת את הדעת למצוא להן פתרון הולם‬
‫הראשונה ‪ -‬מה ניתן לעשות כדי שאנחנו בעצמנו נזכה לכוון כראוי‬
‫בתפילה ‪ ,‬שיהמחשבות בתפילה לא יברחו ' וניתן יהיה לחשוב על מה‬
‫כיצד ניתן‬ ‫האמיתית ‪:‬‬ ‫שאומרים ‪ ,‬והשניה ‪ -‬חינוך הילדים לתפילה בצורתה‬
‫לגרומ לכך שבהגיעמ לביהכ " נ ישבו הילדים במקומם ויתפללו כמו שצריך ‪,‬‬
‫ושוב ‪.‬‬ ‫ולא נצטרך לרדוף אחריהם שוב‬

‫כדי לנסות ולהגיע לפתרון כלשהו ‪ ,‬ראשית עלינו להבהיר לעצמנו מעט‬
‫נתבונן נא ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬בדבריו היסודיים והעמוקים של ה ' נפש‬ ‫תפילה ‪.‬‬ ‫מהי‬
‫עולם ‪,‬‬ ‫החיים ' בענין חשוב זה העומד ברומו של‬

‫תפילה " בכל לבבכם ובכל נפשכם "‬

‫" כתיב 'לאהבה את ה '‬ ‫פ " א) ‪:‬‬ ‫וכך לשונו של ה ' נפש החיים ' ( שער ב‬
‫דתענית‬ ‫( בפ " ק‬ ‫וארז " ל‬ ‫נפשכם ' ‪,‬‬ ‫ובכל‬ ‫לבבכם‬ ‫בכל‬ ‫ולעבדו‬ ‫אלקיכם‬
‫הוי אומר זו תפלה ' ‪ .‬הנה האהבה שאמר‬ ‫?‬ ‫ובספרי ) ‪ ' :‬איזוהי עבודה שבלב‬
‫שצריכה להיות בכל לב ‪ -‬הוא פשוט ‪ ,‬כי היא ממצוות התלויות בלב ‪ .‬וכן‬
‫ענין האהבה בכל נפש שאמר ‪ ,‬היינו אף גם למסור נפשו עליו ית " ש מעוצם‬
‫נפלאת האהבה לו יתברך ‪ ,‬וכמ " ש בפרשה ראשונה ' ואהבת את ה ' אלקיך‬
‫בכל לבבך ובכל נפשך "' ‪ -‬האהבה נמצאת מטבעה בלבו ובנפשו של האדם ‪,‬‬
‫בעולם ‪.‬‬ ‫זוהי כל מציאותה‬

‫שגם העבודה ‪ ,‬היא התפילה ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫" אמנם בפרשה וו חידוש הוא שחידשה‬
‫צריכה להיות בכל לב ובכל נפש " ‪ -‬ממה שנאמר בפרשה השניה " בכל‬
‫שיחות הגר " ש פינקוס יצ " ל‬ ‫קנח‬

‫לבבכם ובכל נפשכם " ‪ ,‬משמע שלא רק האהבה צריכה להימצא בלבנו‬
‫התפילה ‪.‬‬ ‫ובנפשנו ‪ ,‬אלא גם העבודה ‪-‬‬

‫" המתפלל צויך שיכוון לבו לשמים"‬

‫ממשיך הנפה " ח ומבאר את שייכותם של " בכל לבבכם ובכל נפשכם "‬

‫' בכל לבבכם ' על ענין התפילה ‪ ,‬הוא פשוט‬ ‫‪W" b‬‬ ‫" והנה‬ ‫‪:‬‬ ‫לענין התפילה‬

‫ומבואר ‪ .‬כוונת הכתוב לב ' ענינים ‪ :‬הא ' היינו לפנות לבו מטרדת המחשבות ‪,‬‬
‫התפילה " ‪.‬‬ ‫ולהטותה אל הכוונה השלימה לתיבות‬

‫‪.‬‬
‫התרגום המעשי של הלכה זו אינו ידוע כל כך גם אלו שכבד יודעים‬
‫לתרגם את הדברים הלכה למעשה לא תמיד מצליחים לקיימם בפועל [ אני‬
‫בעצמי לא זכיתי עדיין לקיים זאת ‪ ,‬על אף שכתבתי את הדברים בתוך‬
‫גדול ‪. ] . . .‬‬ ‫קונטרס בענין התפילה ‪ -‬שערים בתפלה ‪ ,‬ועשיתי מכך ' עסק '‬

‫" אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד‬ ‫ע " ב ) נאמר ‪:‬‬ ‫במשנה ( ברכות ל‬
‫ראש ‪ ,‬חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין כרי שיכוונו לבם‬
‫שבשמים " ‪.‬‬ ‫לאביהם‬

‫הכוונה‬ ‫אין‬ ‫לשמים " ‪,‬‬ ‫לבו‬ ‫שיכוון‬ ‫" צריך‬ ‫שהמתפלל‬ ‫כשאומרים‬
‫שכשאומרים " כרוך אתה " צריך לחשוב על המילים שהוא אומר ולא להרהר‬
‫אכן ‪ ,‬פשוט וברור כי גם חובה זו מוטלת עלינו ‪,‬‬ ‫וכיוצ " ב ‪. . .‬‬ ‫בארוחת הצהרים‬
‫זו ‪.‬‬ ‫אך לא זהו חידושם של חכמינו ז " ל בהלכה‬

‫" לכוון " פירושו ‪ ,‬כמו שמכוונים חץ לעבר המטרה כך יש לכוון את הלב‬
‫לכיוון הרצוי ‪ -‬התפילה ‪ -‬ורק אח " כ להתפלל ‪ .‬נאמרה כאן ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬הלכה‬
‫לפני שאדם מתחיל להתפלל ‪ ,‬עליו לעמוד לכוון את לבו‬ ‫לגמרי ‪:‬‬ ‫אחרת‬
‫לפעולה שהוא עומד לפני עשייתה [ לחסידים הראשונים לגודל דרגת‬
‫תפילתם נדרשה שעה שלימה לקיום הלכה זו ‪ ,‬ובמה שנוגע אלינו ‪ -‬יראה‬
‫לעצמו ‪:‬‬ ‫וכך יעמוד ויחשוב‬ ‫הענין ] ‪.‬‬ ‫כל אחד לעצמו כמה זמן לוקח לו‬
‫" הנה עומד אני כעת להתפלל ‪ ,‬וודאי אזכר עתה בכל הצרות שלי ‪ ,‬ובכל‬
‫הענינים העומדים על הפרק וכו ' ‪ .‬מבטל אני ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬את הכל ‪ .‬אין שום דבר‬
‫עד שיחוש שהשיג ביטול כלשהו לכל‬ ‫!‬ ‫שקיים כעת בעולם מלבד הקב " ה "‬

‫להתפלל ‪.‬‬ ‫מה שקורה בעולם ‪ ,‬ורק אז הוא יכול להתחיל‬

‫נט‬
‫תפילה "‬ ‫"איזוהי עבודה שבלב ‪ -‬זו‬
‫~‬
‫לשם כך בעצם ניתן לנו סידור התפילה ‪ ,‬כי לנו לבד קשה מאוד לכוון‬
‫אחת ‪.‬‬ ‫את המחשבה איננו מסוגלים להחזיק את המחשבה שלנו אפילו שניה‬ ‫‪.‬‬
‫ומטעם זה גם בסדר התפילה מופיעים קודם פסוקי‬ ‫!‬ ‫וו אינה גוזמא בעלמא‬
‫המלך ‪.‬‬ ‫דזמרה שהם ההכנה לעמוד לפני‬

‫זהו ממש תוכן מילותיו של הנפה " ח ‪ " :‬לפנות לבו מטרדת המחשבות ‪,‬‬

‫ומעומקא‬ ‫שלם‬ ‫בלבב‬ ‫התפילה‬ ‫לתיבות‬ ‫השלימה‬ ‫הכוונה‬ ‫אל‬ ‫ולהטותה‬

‫דליבא " ‪ -‬לא רק שבעה אמירת מילות התפילה אין לחשוב על דבר אחר ‪,‬‬
‫אלא לעשות " פינוי " של הלב ממחשבות זרות לפני התפילה ולהטות את‬
‫להתפלל ‪.‬‬ ‫המחשבה אל הכוונה ‪ ,‬ורק אז להתחיל‬

‫עצה זו טובה לא רק לענין התפילה ‪ ,‬אלא לכל הברכות ‪ .‬בי הנה מצינו‬
‫דבר מופלא בדברי הב " ח ‪ .‬ב ' טור ' ( אוה " ה סי ' צח ) נפסק כי " המתפלל צריך‬
‫‪:‬‬ ‫שיכוון לבו ‪ ,‬שנאמר ( תהלים י ) ' תכין לבם תקשיב אוניך ' " ‪ ,‬וכתב ע " ז הב " ח‬
‫" נראה דהא דאמר סימן לדבר הוא לפי דקרא משמע ראין ביד הארם לכוון‬
‫לבו לשמים שהרי אמר ' תכין לבם ' ‪ ,‬דמשמע אם תכין לכם אז תקשיב‬
‫באזנך כדפירש רש " י ‪ ,‬אלמא רביד הקב " ה הוא להכין לבבם שיכוונו‬
‫בתפילה ‪ ,‬ואלמלא הקב " ה עוזרו לא היה יכול לכוון את לבו ‪ ,‬ואפ " ה סימן‬
‫לדבר הוא שיתעורר האדם ויסכים בדעתו לכוון ‪ ,‬כי אז ודאי הקב " ה עוזרו ‪,‬‬
‫אותו מן השמים " ‪ ,‬עכ " ל ( וע " ע בספרנו שערים‬ ‫כי הבא לטהר‬
‫בזה ) ‪.‬‬ ‫מסייעיי‬
‫אות ב מש " כ‬ ‫בתפלה ההכנה‬

‫כלומר ‪ ,‬באמת אין בכח האדם כלל לכוון בתפילהו ‪ ,‬כי המחשבות‬

‫' פורחות ' בתוכו בלי שיוכל כלל לשלוט עליהן ‪ ,‬וכל כח הכוונה הוא רק‬
‫בגדר " הבא ליטהר " שמסייעין בידו ‪ .‬הרי לנו ‪ ,‬כי ישנה הבטחה מיוחדת‬
‫מהקב " ה שמי ש " יכין את לבו " ‪ -‬יגש לתפילה מתוך הבנה ראויה ‪ ,‬הקב " ה‬
‫דשמיא ‪.‬‬ ‫יעזור לו ‪ .‬אבל מי שאינו מכין את עצמו לכך לא יזכה לסייעתא‬

‫הכל צריך להיעשות לפני שניגשים לתפילה ‪ ,‬כי בשעת‬ ‫‪:‬‬ ‫זהו הסוד הגדול‬
‫התפילה עצמה השליטה על המילים ועל המחשבות היא כמעט בלתי‬
‫לכולם ‪.‬‬ ‫אפשרית ‪ ,‬כפי שידוע‬
 ‫הגועש פינקוס זצ "ל‬ ‫שיחות‬ ‫קל‬

‫הבנת הלב‬ ‫"‬ ‫עיקר התפילה‬

‫על השאלה הראשונה מה‬ ‫בהן ‪.‬‬ ‫ועתה נחוור לשתי השאלות שפתחנו‬
‫הכנה‬ ‫‪:‬‬ ‫היא‬ ‫לנו ‪ ,‬התשובה‬ ‫יברחו '‬ ‫עלינו לעשות כדי ש ' המחשבות לא‬
‫מרכזים את המאבק על התפילה‬ ‫בו ‪:‬‬ ‫זהו דבר שרבים טועים‬ ‫!‬ ‫לתפילה‬
‫לשעת התפילה עצמה ‪ -‬דבר שהוא כמעט בלתי אפשרי ‪ ,‬ובאמת עיקר‬
‫להלהיב את עצמו ‪ ,‬לא להיכנס‬ ‫התפילה ‪.‬‬ ‫העבודה צריכה להיעשות לפני‬
‫מהרחוב לביהכ " נ ישירות לתוך התפילה ‪ ,‬אלא לשהות מעט ו " לכוון את‬
‫לשמים " ‪.‬‬ ‫לבו‬

‫העצה לבעיה השניה ‪ -‬חינוך הבנים לתפילה כראוי ‪ ,‬היא לדאוג שהם‬
‫יבינו על מה מדובר ‪ .‬עלינו לדעת כי לילדים ישנה אינטלגנציה טבעית שאין‬
‫למבוגר ‪ ,‬ולכן אם הוא אינו מבין את תוכן המעשה שעומד לפניו ‪ -‬הוא‬
‫לאביו נראה שלהתפלל‬ ‫!‬ ‫לא עושה אוהו ‪ ,‬ולכן הוא פשוט לא מוכן להתפלל‬
‫הכוונה היא לשבת ליד הסידור ולהתנענע ‪ ,‬וכשהוא רואה את בנו מתנענע‬
‫האם הילד דיבר עם‬ ‫?‬ ‫מה קרה‬ ‫מאושר ‪. . .‬‬ ‫ליד הסידור הוא כולו קורן‬
‫נכון ‪ ,‬הוא ילד טוב וממושמע ‪ ,‬אך‬ ‫?‬ ‫וכי הכין את המילים שאמר‬ ‫השי " ת ?‬

‫דומה הדבר ליהודי שנכנס לבית ‪ -‬מדרש ‪ ,‬וכשאף‬ ‫לתפילה ? ! ‪. . .‬‬ ‫מה זה קשור‬
‫וכי לזאת‬ ‫להתנענע ‪. . .‬‬ ‫אחד לא רואהו הוא מניח עיתון על הגמ ' ומתחיל‬
‫?‬ ‫ייקרא " לימוד "‬

‫]‬ ‫הפוך ‪. . .‬‬ ‫וכשילד אינו מוכן לשבת ליד הסידור [ שלפעמים אפילו מונח‬
‫אבל האמת היא ‪ ,‬שילד‬ ‫ולהתנענע ‪ ,‬אביו מתלונן ש " הילד לא מתפלל " ‪. . .‬‬
‫? !‬ ‫יטען ‪ " :‬מה ‪ ,‬אני תוכי‬ ‫שהוא בר דעת ודאי שלא יסכים לעשות יאת ‪ .‬הוא‬
‫אם אדע על מה מדובר כאן ואבין שאני מדבר עם ה ' יתברך ‪ -‬אתפלל ‪,‬‬
‫!‬ ‫והוא צודק‬ ‫שאתנענע " ? ! ‪. . .‬‬ ‫אבל אם אינני יודע ‪ -‬מה פתאום‬

‫‪.‬‬
‫נכון ‪ ,‬צריכים ללמד את הילדים את חומר הענין של מורא מקדש ילד‬
‫שמשתולל בבית הכנסת זהו איסור דאורייתא [עי ' ח " ח בפתיחה עשין ז ‪,‬‬
‫והביא שם בבמ " ח את שיטת הייראים ' בזה ( סי ' שכד ) ועוד פוסקים שמצות‬
‫מורא מקדש היא מדאורייתא ] ‪ ,‬וא " כ כל אחד מחוייב למחות בו ולא רק‬
‫אביו ‪ ,‬אבל ישיבה מול סידור פתוח ‪ ,‬תוך נענועים ‪ ,‬אינה קשורה כלל‬
‫הלב ‪.‬‬ ‫תפילה הנה דבר אחר לגמרי ‪ .‬עיקרה תלוי בהבנת‬ ‫לתפילה ‪. . .‬‬
‫קלא‬ ‫תפילת "‬ ‫האיזוהי עבודה שבלב ‪ -‬זו‬

‫אם אב אינו טורח להסביר לילד מהי תפילה ושה ' יתברך פשוט ואמיתי ‪,‬‬
‫הוא שומע אותך ובאפשרותך לדבר אתו ‪ ,‬אל לו לאותו אב להתלונן שבנו‬

‫בראוי " ‪. . .‬‬ ‫" אינו מתפלל‬

‫בהירות באמונה במציאות השי " ת‬

‫הבעיה שלנו נעוצה בעובדה שחסר לנו באמונה הפשוטה במציאות‬
‫השי " ת ‪ .‬אם היתה לנו בהירות בידיעה שהשי " ת ברא אח הכל והוא אמיתי ‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫לא היה לנו קושי לחנך את הילדים לתפילה כראוי זוהי ‪ ,‬אם כן ‪ ,‬עיקד‬
‫הבעיה שלנו ‪ .‬ואדרבה ‪ ,‬לילד הרבה יותר קל להכין יסוד זה שהוא כל כך‬
‫וכו ' ‪.‬‬ ‫הגיוני וקרוב אליו ‪ -‬שיש בורא וכל סרט מהבריאה הנו מעשה ידיו‬
‫אלו דברים פשוטים שאין צורך ' להתפלסף ' כשמדברים עליהם ‪ .‬האב כבר‬

‫‪.‬‬
‫' מסובך ' ‪ ,‬אבל לילד אין שום בעיה לקבל את הדברים וכשהוא ישאל " היכן‬
‫ענה לו שא " א לראותו ‪ ,‬אבל הוא נמצא בכל מקום והוא‬ ‫?‬ ‫נמצא הקב " ה "‬
‫!‬ ‫ברא את הכל ‪ ,‬והילד יבין זאת‬

‫אחזור כאן בקצרה על‬ ‫זה ‪.‬‬ ‫פעם מסרתי בחו " ל דרשה שלימה בענין‬
‫?‬ ‫מפני מה נוצר רושם שהמדע סותר לאמונה‬ ‫‪:‬‬ ‫הדברים שאלתי אותם שאלה‬ ‫‪.‬‬
‫עד כדי כך שכשרואים מדען שהוא גם חרדי ‪ ,‬מביטים עליו בפליאה ‪ .‬אולי‬
‫‪:‬‬ ‫היום הענין ככר פחות מצוי ‪ ,‬אבל לכאורה כך היא הדעה הרווחת בעולם‬
‫כיצד יתכן שדוקא המדע שרואה‬ ‫?‬ ‫הדת והמדע מהוים סתירה זה לזה ‪ .‬מדוע‬
‫יתברך ?‬ ‫את נפלאות הבריאה אינו מכיר במציאות הבורא‬

‫אלא שהמדענים יכולים לחקור ולברר נתונים רק בעזרת הכלים העומדים‬

‫‪.‬‬
‫מיקרוסקופ ‪ ,‬טלסקופ ‪ ,‬רדאר וכו ' את השי " ת לא ניתן‬ ‫‪:‬‬ ‫לרשות המדע ‪ ,‬כגון‬
‫לתפוס דרך כלים מעין אלו ‪ ,‬ומשום כך מבחינה מדעית כביכול הוא פשוט‬
‫קיים ‪. . .‬‬ ‫אינו‬

‫מדען עורך ' חקירה מדעית ' לגלות האם‬ ‫נפלא ‪.‬‬ ‫בענין זה שמעתי משל‬
‫‪.‬‬
‫קיים בעולם דג מסוג מסויים שאורכו אינו עולה על חצי מ " מ הוא נוטל‬
‫ושת ו " חורש " את כל הימים והנהרות שכעולם ואינו מוצא ‪ ,‬עדיין אין לו‬
‫הוכחה שדג כזה לא ניתן למצוא ‪ ,‬כיון שיתכן שלא מצא משום שלא חיפש‬
‫‪.‬‬
‫די הצורך ואולי אם יחפש עוד ‪ -‬ימצא אבל אם יפגוש אותו מדען ויספר‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫קלב‬

‫פחותים‬ ‫ליצור רשת שהחורים שלה‬ ‫ניתן‬ ‫במעבדתו שלא‬ ‫לו כי גילה‬
‫חיפושיו ‪.‬‬ ‫ממילימטר ‪ ,‬ואם כן לא ניתן למצוא דג זעיר כזה ‪ ,‬הוא יפסיק את‬
‫אלא‬ ‫!‬ ‫ודאי שלא‬ ‫?‬ ‫האם יש בזה הוכחה מדעית שהדג אכן לא נמצא‬
‫הדג ‪.‬‬ ‫שלמדען חסר את הכלים המתאימים לגילוי‬

‫‪.‬‬
‫אדם נכנס לחדר לחפש את חבירו הוא מביט היטב מעל‬ ‫נוספת ‪:‬‬ ‫דוגמא‬
‫השולחן ומתחת לשולחן ובכל מקום אפשרי ‪ ,‬וכסופו של דבר הוא קובע‬
‫?‬ ‫על סמך מה הוא הגיע למסקנה וו‬ ‫!‬ ‫החבר לא נמצא כאן‬ ‫‪:‬‬ ‫חד משמעית‬
‫על סמך מראה עיניו כמובן ‪ .‬על פיהם הוא קובע מדי יום עוברות לאלפים‬
‫ולרבבות ‪ ,‬כי כך אדם מורגל מטבעו ‪ :‬מה שהעינים רואות ‪ -‬קיים ‪ ,‬ומה שהן‬
‫!‬ ‫אינן רואות ‪ -‬לא קיים‬

‫בעינים ‪.‬‬ ‫וזוהי טעות ‪ ,‬מפני שישנן הרבה מציאויות שאי אפשר לראותן‬
‫כגון ‪ :‬גלי קול שאינם נראים ‪ ,‬ואדם שישפוט לפי מראה עיניו ‪ ,‬כשיראה אדם‬
‫הוא לא יקבל הסבר‬ ‫בנפשו ‪.‬‬ ‫אחר מדבר בטלפון הוא יחשבהו למעורער‬
‫שישנם גלי קול ‪ .‬לו יש ' הוכחה מדעית ' שאין גלי קול ‪ ,‬שהרי העינים שלו‬
‫‪. ..‬‬ ‫!‬ ‫אינן רואות אותם‬

‫הכלים היחידים העומרים לרשות‬ ‫בעולם ‪.‬‬ ‫כך גם לענין מציאות השי " ת‬
‫המדע הם המיקרוסקופ והטלסקופ וכו ' ‪ ,‬ודרך מכשירים אלו לעולם לא ניתן‬
‫!‬ ‫יהיה לגלות את האלקים‬

‫הדרך שעל ידה ניתן בכל זאת להבחין במציאות השי " ת בבריאה ‪ ,‬היא‬
‫עלינו להביט בעין ' ריאלית ' על כל נפלאות‬ ‫" כלים אנושיים " ‪.‬‬ ‫על ידי‬
‫הן רק מהתבוננות בגוף האדם בלבד [ העין‬ ‫שישנם מסביכנו ‪.‬‬ ‫הבריאה‬
‫מורכבת מארבע מיליארד חלקים ‪ ,‬והמוח משלוש מאות מיליארד חלקים ! ] ‪,‬‬
‫אם האדם כן עם עצמו ‪ ,‬הוא חייב להגיע למסקנה שלא יתכן שהכל נעשה‬
‫ישנם כלים שדרכם ניתן לראות את‬ ‫!‬ ‫לבד מוכרח להיות שיש בורא לעולם‬ ‫‪.‬‬
‫ה ' יתברך בבהירות עצומה ‪ ,‬כמו ששתים ועוד שתים שוים ארבע ( ועי '‬
‫בקובץ שיחות ‪ -‬חנוכה ‪ ,‬בשיחה " מצות חנוכה ‪ -‬נר ‪ ,‬בכרי להבחין בחושך‬
‫בזה ) ‪.‬‬ ‫יון " שהארכנו‬

‫זוהי בהירות כה מופלאה ‪ ,‬עד שהזוכה לה חש כי ניתן ממש לדבר ‪,‬‬

‫!‬ ‫לשמוע ‪ ,‬לאהוב ואף לחבק את הרבש " ע‬
 ‫קלג‬ ‫תפילה "‬ ‫" איזוהי עבודה שבלב ‪ -‬זו‬

‫‪.‬‬
‫ילד תופס זאת [ כמובן אם נלמד אותו ‪ , ] . .‬כי יש לו עדיין את הכלים‬
‫הוא סיבך את עצמו בכל‬ ‫' מדען ' ‪. . .‬‬ ‫אבל אביו כבר‬ ‫הפשוטים ‪.‬‬ ‫האנושיים‬
‫עצמו ]‬ ‫אבל אם הוא היה דואג ללמד את בנו [ ואת‬ ‫ותמיהות ‪. . .‬‬ ‫מיני קושיות‬
‫‪.‬‬
‫את היסודות החשובים האלו ‪ ,‬הכל היה נראה אחרת הוא היה רואה מול‬
‫עיניו את השי " ת כמו שבקריעת ים סוף כלל ‪ -‬ישראל הראו באצבע ואמרו‬
‫ואנוהו " ‪.‬‬ ‫" זה א ‪ -‬לי‬

‫‪.‬‬
‫לדעתי ‪ ,‬מכאן נובעת תופעת הנשירה של הילדים פשוט הוציאו מהחינוך‬
‫‪.‬‬
‫שלנו את ה ' יתברך ‪ .‬מלמדים הכל ‪ ,‬חוץ מכך שיש השי " ת פעם האמהות‬
‫לימדו את הילדים רק את הפשטות והבהירות שיש השי " ת ‪ ,‬אבל כיום זהו‬
‫!‬ ‫נושא שפשוט לא מדברים עליו‬

‫תפילה מעומק הלב‬

‫" ולהטות אל הכוונה‬ ‫‪:‬‬ ‫נמשיך לצטט את דבריו הקדושים של הנפה " ח‬
‫ומעומקא דליבא ‪ ,‬כמאמרם ז " ל‬ ‫השלימה לתיבות התפילה בלבב שלם‬
‫בברייתא ( ר " פ אין עומדין ) ' המתפלל צריך שיכוון את לבו לשמים שנאמר‬

‫' תכין לבם " כו ' ‪ ,‬וכדמשמע להו נמי התם מקראי דחנה ' וחנה היא מדברת‬
‫על לבה ' ‪ -‬מכאן למתפלל צריך שיכוון לבו ‪ ,‬וכמ " ש דוד המלך ע " ה ' בכל‬
‫' כל מאן דמצלי צלותא קמי מלכא‬ ‫ב)‬ ‫ובזוהר ( בשלח סג ‪,‬‬ ‫דרשתיך ' ‪.‬‬ ‫לבי‬
‫קדישא בעי למבעי בעותיה ולצלאה מעומקא דליבא בגין דישתכח לביה‬
‫השחר )‬ ‫‪.‬‬
‫שלים בקב " ה ויכוון גבא ורעותא ' ולכן אמרו ז " ל ( שם סו " פ תפילת‬
‫והיינו ' בכל‬ ‫ש ' המתפלל צריך לשהות וכו ' כדי שתתחונן דעתו עליו ' ‪,‬‬
‫התפילה " ‪.‬‬ ‫לבבכם ' שתתמלא כל הלב רק בכוונת תיבות‬

‫התרגום של דברי הזוהר הוא שהמתפלל לפני הקב " ה עליו לבקש את‬
‫ורצונו ‪.‬‬ ‫בקשתו מעומק הלב ‪ ,‬כדי שישתייך לבו לה ' יתברך ‪ ,‬ויכוון את לבו‬

‫הן‬ ‫לבו ?‬ ‫כיצד יוכל לכוון את‬ ‫‪:‬‬ ‫כלומר ‪ ,‬בעצם המתפלל ניצב בפני בעיה‬
‫על כך אומר‬ ‫' בורה ' ? !‬ ‫בשעה שהוא מתפלל תפילת שמו " ע הלב פשוט‬
‫הזוה " ק שהעצה לבקש את הבקשות מעומק הלב ‪ ,‬כלומר ‪ ,‬כשאתה מתפלל‬
‫לכוון ‪.‬‬ ‫אל תאמר את המילים סתם ‪ ,‬אלא תתבונן בהם בעומק הלב ‪ ,‬ואז תוכל‬

‫?‬ ‫מהי כוונת הדברים‬

 ‫זצ" ל‬ ‫שיחות הגר " ש פינקוס‬ ‫קיד‬

‫‪.‬‬
‫לפעמים אדם נזקק להתפלל בירפאנו ' על קרוב שלו שהוא חולה והנה‬
‫ודאי אם יקרה לו ' נס ' והוא יגיע לירפאנו ' כשהוא עדיין מכוון בתפילתו ‪,‬‬
‫לא תהיה לו כל בעיה לכוון גם בתפילתו על החולה ‪ ,‬כי מדובר באישיות‬
‫‪.‬‬
‫קרובה לו והלב מצד עצמו תופס את הדבר הבעיה היא שלא מצליחים‬
‫קולנו ' ‪. . .‬‬ ‫לפתע אדם מוצא את עצמו בישמע‬ ‫ל ' רפאנו ' ‪.‬‬ ‫להגיע‬

‫להתפלל מעומק הלב ‪ .‬אם תתפלל מעומק הלב ‪ -‬הלב שלך‬ ‫‪:‬‬ ‫העצה היא‬
‫" עומק הלב " פירושו לבקש בשיא ההתרגשות ‪,‬‬ ‫!‬ ‫לא יברח ‪ .‬הוא ישאר שלם‬
‫לצעוק ולרעוד ‪ .‬לא לבקש כאופן שטחי ‪ .‬כשאומרים "רחם על ציון כי היא‬
‫זוהי בקשה מעומק‬ ‫!‬ ‫בית חיינו " יש לחוש כי אם אין ביהמ " ק אני פשוט מת‬
‫כפשוטו ‪.‬‬ ‫הלב‬

‫הלב ‪.‬‬ ‫אני עצמי זכיתי להרגיש פעם מהי תפילה מעומק‬

‫באמריקה ‪.‬‬ ‫באותה תקופה התגוררנו‬ ‫חמש] ‪.‬‬ ‫היה זה בקטנותי [ בערך בגיל‬
‫קומות ‪:‬‬ ‫פעם ‪ ,‬בליל שבת עלה לי החום ‪ ,‬ומאחר וגרנו בבית בעל שתי‬
‫בקומה השניה היו חדרי השינה שלנו ‪ ,‬ובקומה הראשונה היו נערכות‬
‫סעודות השבת ‪ ,‬הוריעה לי אמי שלא אוכל להשתתף בסעודת השבת משום‬
‫הראשונה ‪.‬‬ ‫שאין בכוחי לרדת מחדרי לקומה‬

‫כשהגיעו אבי ואחי מהתפילה ‪ ,‬חשתי רצון עז לאכול עם כולם את סעודת‬

‫כולם באו לבקר אותי בחדרי ואז הודעתי להם שכרצוני לסעוד‬ ‫השבת ‪.‬‬
‫" אולי תמדדו לי את החום‬ ‫חום ‪.‬‬ ‫אמי אמרה שא " א מאחר ויש לי‬ ‫עמם ‪.‬‬
‫פעם נוספת " ‪ -‬התחננתי לפניהם ‪ ,‬מתוך תקוה שהחום ירד ואוכל לרדת‬
‫הסכימו ‪.‬‬ ‫לאכול ‪ ,‬והם‬

‫בשעה שהלכו להביא לי את המודד ‪ -‬חום ‪ ,‬פניתי לרבש " ע בתפילה מעומק‬
‫הלב שיוריד לי את החום ‪ ,‬אכל לאחר שמדדו לי אותו התברר ‪ ,‬לאכזבתי ‪,‬‬
‫ירד ‪.‬‬ ‫שהחום עדיין לא‬

‫אבי אמר לאמי ‪ " :‬נו ‪ ,‬נוותר לו ‪ ,‬נניח לו לרדת‬ ‫!‬ ‫אבל אז ארע ה ' נס '‬
‫כאותה שעה הרגשתי בחוש איך‬ ‫חום " ‪. . .‬‬ ‫לאכול אתנו למרות שיש לו‬

‫ואמנם לא בכיוון שאני חשבתי [הורדת החום ] ‪ ,‬אך‬ ‫!‬ ‫שתפילה עוזרת מיד‬
‫קלה‬ ‫האיזוהי עבודה שבלב ‪ -‬זו תפילה "‬

‫הדבר שכה רציתי והתפללתי עליו התקיים במלואו ‪ -‬אכלתי את סעודת‬

‫!‬ ‫השבת עם כל המשפחה‬

‫א ‪ .‬תפילה‬ ‫‪:‬‬ ‫חשבתי לעצמי שממעשה זה ניתן להפיק שני לקחים חשובים‬
‫ב ‪ .‬אין צורך לתת ' עצוו! ' ‪ ,‬כביכול ‪ ,‬לקב " ה כיצד‬ ‫!‬ ‫מעומק הלב נענית מיד‬
‫לעזור לנו ‪ .‬הוא יתברך כבר ידאג לעזור לנו ולהיטיב עמנו בצורה המופלאה‬
‫בעיניו ‪.‬‬ ‫ביותר הנראית‬

‫זכיה בצרכי הפרט ע" י תפילה על הכלל‬

‫על צרכי הכלל יותר‬ ‫רבים מאתנו טועים וחשים קושי לכוון בבקשות‬
‫הפרטיות ‪.‬‬ ‫מאשר בבקשות‬

‫מכוון‬ ‫כשהוא‬ ‫יותר‬ ‫מושגת‬ ‫היחיד‬ ‫תועלת‬ ‫שלפעמים‬ ‫היא ‪,‬‬ ‫האמת‬
‫ביולירושלים עירך ' או ב ' תקע בשופר ' מאשר כשהוא מכוון בבקשות על‬
‫הבעיות האישיות שלו ‪ ,‬ויתכן שמבחינה אישית תיפתרנה הבעיות שלו‬
‫עלינו ' ‪.‬‬ ‫ב ' תקע בשופר ' יותר מאשר כשיתפלל עליהן ב ' ברך‬

‫פעם היה בן מלך שהמלך זרק אותו מביתו ‪,‬‬ ‫משל ‪:‬‬ ‫והח " ח זצ " ל אמר בזה‬
‫והוא התגלגל בחוצות בעוני ובחוסר כל ‪ .‬לאחר ומן ארע שהמלך עבר על‬
‫ידו ‪ ,‬הוא נפל לאפיו ארצה ובקש מאביו שיתן לו פרוסת לחם ‪ ,‬כי הוא‬
‫אם כנר היתה לך‬ ‫!‬ ‫אמר לו חכם אחד ‪ " :‬שוטה שבעולם‬ ‫ללחם ‪.‬‬ ‫ממש רעב‬
‫הזדמנות לבקש בקשה מן המלך ‪ ,‬היית צריך לבקש ממנו שיחזיר אותך‬
‫‪.‬‬
‫לביתו ‪ ,‬וכך תחזור להיות מבני היכל המלך " כך ‪ -‬אמר הח " ח ‪ -‬שוטה מי‬
‫שמבקש מהקב " ה שיביא לו פרנסה ולא מבקש שישיב אותו לביתו ‪ -‬שיביא‬
‫השלימה ‪.‬‬ ‫את הגאולה‬

‫הן אם אבקש מהקב " ה‬ ‫מאוד ‪.‬‬ ‫כששמעתי משל זה הוקשה לי עליו‬
‫פרנסה ‪ ,‬יתכן מאוד שהקב " ה יענה לתפילתי ויביא לי פרנסה ‪ ,‬אבל אם‬
‫הקב " ה את‬ ‫" רבש " ע ‪ ,‬תביא את הגאולה " ‪ ,‬האם בגללי יביא‬ ‫‪:‬‬ ‫אבקש‬
‫הרי אני בסה " כ ' בורג ‪ -‬קטן ' בתוך כל אותו תהליך הנדרש‬ ‫? !‬ ‫הגאולה‬
‫לגאולה ‪ .‬הח " ח לא הצליח להביא את הגאולה ‪ ,‬וגם לא אביי או רבא ‪ ,‬אז‬
‫הח " ח אומר עלי לכאורה " איזה‬ ‫? !‬ ‫איך אני בתפילתי אביא את הגאולה‬
‫שוטה ‪ -‬עד שאתה מתפלל על הצרכים הפרטיים שלך תבקש שהקב " ה יבוא‬
 ‫הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫שיחוה‬ ‫קלו‬

‫הביתה " ‪ ,‬אבל אני לא שוטה ‪ ,‬כי על הצרכים הפרטיים שלי יש לי כבר‬
‫נסיון ‪ ,‬ואני יודע שכשאני מבקש הקב " ה נותן לי ‪ ,‬התפילה עוזרת ‪ ,‬אבל איזו‬
‫ודאי שהקב " ה יביא את הגאולה ‪,‬‬ ‫? !‬ ‫שייכות יש לי לתפילה על הגאולה‬
‫? !‬ ‫אבל בגלל התפילה שלי‬

‫ועל שאלה וו השבתי ‪ ,‬שמה שהח " ח אמר שאם אתה בבר צועק אל‬
‫הקב " ה תצעק שיביא אותך הביתה ‪ ,‬כוונתו היא שאף אם התפילה שלך לא‬
‫תועיל לגבי זה ‪ ,‬אך על ידי תפילה זו יהיה לך יותר להם מאשר אם תצעק‬
‫הח " ח היה ' פרקטי ' ‪ ,‬הוא לא אמר סתם דברים ‪,‬‬ ‫לחם ‪.‬‬ ‫לקב " ה שיביא לך‬
‫הוא הבין שתפילה על פרנסת הכלל מביאה יותר פרנסה לפרט ‪ ,‬ואעפי " כ‬
‫הבקשה הכללית שלכולם תהיה פרנסה זו בקשה בעלת פחות עוצמה גם‬
‫השלימה ‪.‬‬ ‫על הפרנסה ‪ ,‬מאשר הבקשה על הגאולה‬

‫נמצא ‪ ,‬אם כן ‪ ,‬שמחשבה ותפילות על גלות השכינה הקדושה ‪ ,‬ומחשבה‬

‫על הרצון להתקרב לה ' יתברך באופן כללי ‪ ,‬יביאו לנו יותר ברכה והצלחה‬
‫בצרכינו הפרטיים ( וע " ע בזה בקובץ שיחות ‪ -‬ימים נוראים ‪ ,‬בשיחה‬
‫נעילה ) ‪.‬‬ ‫התעוררות לתפילת‬

‫" כוונת הלב" ו" טהרת הלב"‬

‫לבבכם " ‪.‬‬ ‫עד כאן בארנו את פירושו הראשון של הנפה " ח ב " בכל‬

‫היינו גם לשרש מלבו בעבודת התפילה‬ ‫כך ‪ " :‬והב '‬ ‫פירושו השני הוא‬
‫תענוגי העולם והנאותיו מכל וכל ‪ ,‬ואך להסתכל כלפי מעלה ברוממות‬
‫כמו שאמרו ( יבמות קה ע " ב ) ' המתפלל צריך שיתן לבו‬ ‫יתכרך ‪.‬‬ ‫הבורא‬
‫למעלה ' עד שיהא כל כח לכו משוכה רק למעלה להתענג על ה ' לכד‬

‫בתיבות התפילה ‪ ,‬וכענין החסידים הראשונים שהיו שוהים שעה א ' כדי‬

‫שיכוונו את לבם למקום ‪ ,‬וכענין שפי ' רבינו יונה ז " ל שם ענינה ע " ש ולבך‬

‫' אדם צריך שיטהר לבו קודם‬ ‫כב )‬ ‫תשית ‪ .‬וכמו שאמרו בשמות רבה ( פרק‬
‫עכ "ל ‪.‬‬ ‫שיתפלל "' ‪,‬‬

‫הראשון ‪ ,‬כפי שבארנו ‪ ,‬שלא לחשוב כלל‬ ‫‪:‬‬ ‫ישנם שני ענינים בפינוי הלב‬
‫על הבעיות שלו ‪ ,‬והשני ‪ ,‬לא רק לא לחשוב מחשבות זרות ‪ ,‬אלא לתפוס‬
‫הכל פשוט‬ ‫הבלים ‪.‬‬ ‫את האמת הפשוטה שכל העולם בטל ומבוטל ‪ ,‬הבל‬
‫קלז‬ ‫תפילה "‬ ‫" איזוהי עבודה שבלב ‪ -‬זו‬

‫' משחק ‪ -‬ילדים ' כל רצוני אינו אלא ה ' יתכרך ‪ ,‬וממנו יבואו לי גם החיים ‪,‬‬
‫החובות ‪.‬‬ ‫האוכל ‪ ,‬הילדים הטובים ‪ ,‬הבריאות ויסתלקו‬

‫לא מכח שאני מכוון את הלב ‪ -‬כביכול‬ ‫לגמרי ‪:‬‬ ‫והו ' וורט ' ועומק אחר‬

‫ללב ישנם‬ ‫‪:‬‬ ‫כי במצב זה טמונה בעיה‬ ‫ממקומו ‪. . .‬‬ ‫' תופס ' אותו שלא יזוז‬
‫אלא מכח התבוננות‬ ‫בחזרה ‪. . .‬‬ ‫' קפיצים ' חזקים ‪ ,‬וכשמזיזים אותו הוא קופץ‬
‫באמת לאמיתה שהקב " ה הוא הכל ‪ ,‬ואז אינני צריך להחזיק בכח את הלב‬
‫לאמיתה ‪.‬‬ ‫שלי ‪ ,‬כי יש לי את התפיסה הנכונה באמת‬

‫הלב " ‪.‬‬ ‫נמצנו למדים ‪ ,‬אם כן ‪ ,‬שישנם שני חלקים ‪ " -‬כוונת הלב " ו " טהרת‬

‫אחרי שכיון אדם את לבו כראוי ‪ ,‬כביכול ' קשר ' אותו בהבלים ‪ ,‬עליו להעניק‬
‫‪.‬‬
‫לו את המבט הנכון ‪ .‬דבר זה נקרא " טהרת הלב " כלומר ‪ ,‬אין צורך לקשור‬
‫אותו ‪.‬‬ ‫אותו אלא ללמד אותו ‪ ,‬לפתוח אותו ולהאיר‬

‫להיות ‪.‬‬ ‫עיקר עבודתנו היא לתפוס את הדברים במושכל הראשון שיכול‬
‫!‬ ‫אין דבר פשוט וברור יותר מאשר מציאות ה ' יתברך‬

‫אלא שוהו‬ ‫השי " ת ? !‬ ‫כיצד ניתן להסתובב בעולם ולא להבחץ במציאות‬
‫פטנט נורא שה ' יתברך עשה ‪ ,‬שהוא כביכול מסתתר יחד עם זאת שהוא‬
‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫גלוי וידוע בבירור לכל אחד הקב " ה נקרא " א ‪ -‬ל מסתתר " זהו סוג הסתר‬
‫מי שרק פותח‬ ‫עצמו ‪:‬‬ ‫מיוחד הקב " ה מחביא את עצמו בלי להחביא את‬ ‫‪.‬‬
‫את עיניו רואה אותו לפניו בבהירות המופלאה ביותר ‪ ,‬ומאידך יכול יהודי‬
‫יתברך ‪.‬‬ ‫להסתובב בעולם בלי לראות כלל את ה '‬

‫עבודה זו מוטלת עלינו בעיקר בעת התפילה ‪ -‬לתפוס את הדברים‬

‫!‬ ‫בפשטות ‪ ,‬ולהכיר במציאות הפשוטה כי " ה ' הוא האלקים אין עוד מלבדו "‬
 ‫זצ " ל‬ ‫הע " ש פיעוי‬ ‫שיחות‬ ‫קלח‬

‫" וארשתיך לי לעולם "‬

‫מתן תורה היה בבחינת ' נישואין ' המחייבים חיים משותפים עם‬
‫הקב" ה‬

‫ה ' סיטרא אחרא ' משנה את שמה לפי התקופה‬

‫אנו‬ ‫בתקופתנו ‪.‬‬ ‫נושא האסיפה הוא הבעיות החינוכיות המצויות בעיקר‬
‫נמצאים בתקופה ' קריטית ' ביותר ביחס לתקופות אחרות מההיסטוריה של‬
‫ישראל ‪.‬‬ ‫עם‬

‫ואין כל‬ ‫שיהיה ‪. . .‬‬ ‫שלמה המלך ע " ה לימדנו יסוד גדול ‪ " :‬מה שהיה הוא‬

‫מה שהיה כעבר הוא גם מה שיהיה‬ ‫ט)‪.‬‬ ‫חדש תחת השמש " ( קהלת א ‪,‬‬
‫בעתיד ‪ -‬ההיסטוריה הוזרת על עצמה ‪ .‬העבר הוא כמו מראה המשקפת לנו‬
‫את העתיד ‪ .‬לשם כך ניתן לנו כח הזכרון ‪ ,‬כדי שנזכור את העבר ולפיו נדע‬
‫בעתיד ‪.‬‬ ‫כיצד להתנהג‬

‫הבעיה שלנו היא ‪ ,‬שלפעמים המציאות בהווה נראית בחיצוניותה שונה‬

‫שינוי זה עלול‬ ‫דבר ‪.‬‬ ‫מעט ממציאות העבר ‪ ,‬על אף שבעצם לא השתנה‬
‫לגרום לנו לטעויות ולחוסר ידיעה כיצד להילחם בתופעות החדשות ‪-‬‬
‫ישנות ‪.‬‬
‫כאשר יעקב אבינו נאבק‬ ‫מהתורה ‪.‬‬ ‫כענין זה שמעתי פשט נפלא בפסוק‬
‫עם שרו של עשו ( בראשית לב ‪ ,‬ל ) ‪ ,‬שאל יעקב את המלאך " הגידה נא‬
‫" אין לנו‬ ‫? ופירש " י ‪:‬‬ ‫" למה זה תשאל לשמי "‬ ‫‪:‬‬ ‫שמך " ‪ .‬ענה לו שרו של עשו‬
‫שאנו‬ ‫עבודת השליחות‬ ‫מצות‬ ‫לפי‬ ‫הכל‬ ‫שמותינו ‪,‬‬ ‫משתנין‬ ‫קבוע ‪,‬‬ ‫שם‬
‫לעומת זאת ברכת המלאך ליעקב‬ ‫קבוע ‪.‬‬ ‫משתלחים " ‪ -‬למלאכים אין שם‬
‫ישראל " ‪.‬‬ ‫" לא יעקב יאמר עוד שמך בי אם‬ ‫‪:‬‬ ‫היתה‬

‫שמו משתנה כל‬ ‫קבוע ‪.‬‬ ‫לשרו של עשו ‪ ,‬שבעצם הוא סמא ‪ -‬ל ‪ ,‬אין שם‬
‫עד שנשחט‬ ‫זרה " ‪,‬‬ ‫" עבודה‬ ‫לו‬ ‫קראו‬ ‫פעם‬ ‫‪:‬‬ ‫והזמן‬ ‫הומן לפי התקופה‬
‫היצר ‪ -‬הרע של העבודה ‪ -‬זרה ‪ .‬לאחר מכן קראו לו " פילוסופיה " אבל גם זה‬
 ‫קלט‬ ‫" וארשתיד לי לעולם "‬

‫‪.‬‬
‫נגסו ‪ .‬הגיעה תקופה שקראו לו " השכלה " ‪ ,‬ולאחריה ה " קומוניזם " כך ‪ ,‬בכל‬
‫‪.‬‬
‫דור מוחלף שמו ‪ ,‬על אף שבעצם לא השתנה מאומה במהותו אבל ‪ -‬אומר‬
‫המלאך ליעקב ‪ -‬לך קוראים " יעקב " ו " ישראל " ‪ ,‬ושם זה לא ישתנה ולא‬
‫אבי האומה הישראלית‬ ‫נקרא‬ ‫שנים‬ ‫שלפני אלף‬ ‫כשם‬ ‫לעולם ‪.‬‬ ‫יוחלף‬

‫" ישראל " ‪ ,‬כך הוא שמם של בניו עד עצם היום הזה ואין אפשרות להחליפו‬
‫התקופה ‪.‬‬ ‫לפי מצב‬

‫היצר הרע של היום הוא אותו יצר הרע של‬ ‫‪:‬‬ ‫למדנו מכאן סוד מופלא‬
‫פעם ‪ ,‬אלא ששמו השתנה ‪ ,‬אך במהותו הוא נשאר אותו רבר בדיוק ‪ .‬עלינו ‪,‬‬
‫אפוא ‪ ,‬להתבונן היטב להכיר את היצה " ר ‪ -‬הסיטרא ‪ -‬אתרא ‪ -‬של רורנו ‪ ,‬כי‬
‫אם לא נשכיל לזהות אותו בזמן ‪ ,‬הוא עלול לשרוף את כל בית ישראל‬
‫והקומוניזם ‪.‬‬ ‫רח " ל ‪ ,‬בפי שעשה זאת בתקופת השכלה‬

‫!‬ ‫לדעתי שמה של הסיטרא ‪ -‬אחרא בדורנו הוא " משחקי מחשב "‬

‫הבעיה הכאובה של דורנו ‪ -‬הכשידה‬

‫לא מזמן נערכה בלונדון אסיפה של ' אגודת ‪ -‬ישראלי ‪ ,‬בהשתתפות רבנים‬
‫מכל רחבי אירופה ואמריקה ‪ .‬נושא האסיפה היה חינוך ‪ ,‬ונידונה שם בעיקר‬
‫ילדים ונערים ממשפחות חרדיות שנשמטים‬ ‫בדורנו ‪:‬‬ ‫הבעיה הכאובה ביותר‬
‫ומתקלקלים ‪.‬‬ ‫החוצה‬

‫תופעה וו נהפכה למגיפה במימדים נוראים שאין לשער ולתאר ‪ .‬לקראת‬

‫וו ‪.‬‬ ‫האסיפה בלונדון הוציאה ' אגודת ‪ -‬ישראל ' חוברת העוסקת בבעיה כאובה‬
‫בתחילה הדפיסו את החוברת בעשרת אלפים עותקים ‪ ,‬אבל זה לא הספיק‬
‫!‬ ‫ללמדנו עד כמה הבעיה נפוצה‬ ‫!‬ ‫והיו צריכים להדפיס מאה אלף עותקים‬

‫ההתררדרות המוחלטת הנובעת ממצב זה הנה בלתי נמנעת ‪ .‬גם אם כיום‬

‫לא נראה שהמצב כה חמור ‪ -‬ב " ה עדיין לא הגיעו לדרגת מחללי שבת ‪,‬‬
‫אך עלינו לדעת כי כך גם היה המצב בתקופת ההשכלה ‪ .‬הההליך היה ברור‬
‫בתחילה כל כלל ‪ -‬ישראל היו חרדים לדבר ה ' ‪ ,‬ולאט לאט פגעה‬ ‫מאוד ‪:‬‬

‫אחוז ‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫אחוז חרדים ואח " כ רק‬ ‫‪40‬‬ ‫ההשכלה בעם ישראל עד שנשארו‬
‫שנה ‪ ,‬ער שהגיעו לשפל הנורא‬ ‫‪60 - 70‬‬ ‫תהליך זה התרחש כמשך תקופה של‬
‫דורנו‪.‬‬ ‫של‬
‫שיחות הגו " ש פינקוט זצ " ל‬ ‫קם‬

‫בעיה כאובה זו של דורנו אינה קיימת אלא כחמש עד עשר שנים ‪-‬‬

‫פרק זמן קצר ביותר ביחס לעבר ‪ ,‬ומאחר והקב " ה ארך ‪ -‬אפים ‪ ,‬כרגע ב " ה‬
‫ההתדרדרות אצלנו אינה כה נוראה ‪ ,‬אך אין לדעת מה יקרה אם בעיה זו‬
‫!‬ ‫לא תבוא על פתרונה ‪ ,‬שהרי " מה שהיה הוא שיהיה "‬

‫היה זה סמינר מיוחד במינו‬ ‫באמריקה ‪.‬‬ ‫השתתפתי לא מזמן בסמינר‬

‫שאירגנו שם העסקנים עבור קבוצה של נערים שנפלטו החוצה ‪ ,‬ומטרתו‬
‫היתה לנסות לדבר על לב הנערים הללו ולחזק אותם ‪ .‬הייתי שם בשבת ‪,‬‬
‫הנערים ‪ -‬חלקם נשואים וחלקם לא ‪ -‬היו לבושים בבגדי שבת כחררים‬
‫מגיעים ל ' ברכו ' והם‬ ‫מפטפטים ‪.‬‬ ‫החון מתחיל להתפלל והם‬ ‫דבר ‪.‬‬ ‫לכל‬
‫ממשיכים לדבר ‪ .‬כבר מתחילים להתפלל שמונה ‪ -‬עשרה ‪ -‬ועדיין אף אחד‬
‫‪.‬‬
‫רק אני ועוד תשעה רבנים שבאו לחזק אותם התפללנו לאחר‬ ‫!‬ ‫מהם לא קם‬
‫מכן אחד העסקנים גילה את אוזני שנערימ אלו מקולקלים ואפי ' מחללי‬
‫אף פעם לא בכיתי בחיים שלי כמו שבכיתי שם בשמונה ‪ -‬עשרה‬ ‫!‬ ‫שבת‬
‫אם אוכה לבכות כך ב ' נעילה ' ‪-‬‬ ‫כוה ‪.‬‬ ‫כאשר ראיתי מחזה נורא ומחריד‬
‫לגמרי ! ‪. . .‬‬ ‫אולי איראני אחרת‬

‫ניתן לראות היום מחלל שבת לבוש כחרדי לכל‬ ‫‪:‬‬ ‫כדורנו השתנו דברים‬
‫דבר ‪ ,‬ישנם ילדים שהולכים ל " חיידר " או בחורים שהולכים לישיבות ואי‬
‫אבל האמת היא ש " מה שהיה הוא שיהיה " ‪-‬‬ ‫מעשיהם ‪.‬‬ ‫אפשר לדעת מה‬
‫אדם שנראה‬ ‫‪:‬‬ ‫העקרון נשאר כשהיה ‪ ,‬זהו אותו יצר הרע רק בצורה שונה‬
‫רח " ל ‪.‬‬ ‫חרדי אבל עובר עבירות‬

‫נישואין ‪ -‬חיים משותפים‬

‫" ' ויתיצבו בתחתית ההר ' ‪ -‬אמר רב‬ ‫ע"א) ‪:‬‬ ‫ידועים דברי חו " ל ( שבת פח‬

‫מלמד שכנה הקב " ה עליהם הר כגיגית ‪ ,‬ואמר‬ ‫‪:‬‬ ‫אבדימי בר חמא בר חסא‬
‫' אם אתם מקבלים את התורה ‪ -‬מוטב ‪ ,‬ואם לאו ‪ -‬שם ההא‬ ‫‪:‬‬ ‫להם‬
‫קבורתכמ "' ‪ .‬ואע " פ שאמרו כלל ‪ -‬ישראל " נעשה ונשמע " היה צריך הקב " ה‬
‫כגיגית ‪.‬‬ ‫להכריח את כלל ‪ -‬ישראל לקבל את התורה ע " י שכפה עליהם הר‬

‫מצד אחד קבלוה‬ ‫‪:‬‬ ‫וכבר תמהו כולם על הסתירה הגדולה שבדברים‬
‫הקב " ה ‪.‬‬ ‫ברצון ‪ ,‬ומצד שני היתה כפיה מצד‬
‫קמא‬ ‫לי יעלכם "‬ ‫‪111‬ארשהי‪7‬‬

‫על שאלה זו נאמדו תירוצים רבים (עי ' תוס ' שם ) ‪ ,‬ולי נראה לומר בזה‬
‫הפשט ‪.‬‬ ‫תירוץ נפלא בעומק‬

‫" ברוך‬ ‫‪:‬‬ ‫בברכות האירוסין הנאמרות תחת החופה אנו מסיימים ואומרים‬
‫בישיטה ‪ -‬מקובצת'‬ ‫וקידושין " ‪.‬‬ ‫אתה ה ' ‪ ,‬מקדש עמו ישראל על ידי חופה‬
‫מפורש ‪ ,‬שהקב " ה הכניס את עם ישראל לחופה וקיש‬ ‫ע" א)‬ ‫( בכתובות ז‬
‫כלומר ‪ ,‬אמירת " נעשה ונשמע " ‪ ,‬שהיא היתה בעצם קבלת התורה‬ ‫אותם ‪.‬‬
‫ע " י הכלל ‪ -‬ישראל ‪ ,‬היתה בבחינת ' קידושין ' ‪ ,‬וכפיית ההר כגיגית ע " י הקב " ה‬
‫נישואין ‪.‬‬ ‫היתה בבחינת ' חופה ' ‪-‬‬

‫הדבר ?‬ ‫מה פשר‬

‫קידושין ונישואין ‪ .‬קידושין‬ ‫‪:‬‬ ‫כאשר אדם לוקח אשה יש בזה שני חלקים‬
‫לי " ‪.‬‬ ‫" הרי את מקודשת‬ ‫‪:‬‬ ‫האיש נותן לאשתו טבעת ואומו לה‬ ‫הקנין ‪.‬‬ ‫הם‬
‫עי " ז נקנית האשה לבעלה ונקראת מעתה " אשת ‪ -‬איש " ‪ ,‬אבל היא עדיין אינה‬
‫חיה אתו ‪ ,‬היא חוזרת לבית אביה [ כך היה בזמנם שהיו עושים אירוסין‬
‫לאוזר זמן‬ ‫יחד ] ‪.‬‬ ‫אמנם בזמננו עושים את שני הדברים‬ ‫בנפרד ‪.‬‬ ‫ונישואין‬
‫עושין נישואין על ידי שפורסים מפה מלמעלה כמו החופה שלנו או על‬
‫" נישואין " פירושם שיש בין האיש לאשתו‬ ‫לאשה ‪.‬‬ ‫ידי יחוד בין הבעל‬
‫בעלה ‪.‬‬ ‫" אישות " ‪ ,‬האשה יוצאת מבית אביה ונכנסת לבית‬

‫‪.‬‬
‫הבדל זה שבק קידושין לנישואין מתבטא גם בדינים מעשיים הקידושין‬
‫מחייבים אוז האשה בכל האזהרות של אשת ‪ -‬איש ‪ ,‬היא כבר אסורה על כל‬
‫לעומת זאת האיש אינו מתחייב לאשתו שום דבר על‬ ‫בעולם ‪.‬‬ ‫אדם אחר‬
‫לא לפרנס אוהה ולא לתת לה מלבושים ושאר צרכיה ‪,‬‬ ‫אלו ‪:‬‬ ‫ידי קידושין‬
‫‪.‬‬
‫הוא גם לא מחוייב לרפאות אותה או לפדות אותה אם תיפול בשבי על‬
‫ידי קידושין האשה רק קנויה לבעלה אבל היא אינה אשתו ‪ .‬האישות ביניהם‬
‫נוצות רק על ידי נישואין ‪ ,‬שאז האשה נכנסת לרשות בעלה והם חיים ביחד‬
‫משותפים ‪.‬‬ ‫חיים‬

‫נישואין ‪.‬‬ ‫זהו ההבדל המציאותי בין קידושין לבין‬

‫' הנישואין '‬ ‫*‬ ‫עיקר קבלת התורה‬

‫בדורנו מקובל שאשה שנישאת משנה את שם משפחתה לשם משפחתו‬
 ‫שיחות הגר " ש פיסקות זצ " ל‬ ‫קשב‬

‫של בעלה שינוי זה נעשה רק לאחר הנישואין ‪ ,‬כאשר האשה נישאת ונכנסת‬ ‫‪.‬‬
‫בעלה ‪.‬‬ ‫לרשותו של בעלה היא מקבלת גם את שם משפחתו של‬

‫במתן תורה שאל הקב " ה את עם ישראל אם הם רוצים לקבל את התורה ‪,‬‬
‫ברגע זה‬ ‫הקידושין ‪.‬‬ ‫עם ישראל ענה " נעשה ונשמע " ‪ .‬קבלת התורה היתה‬
‫חלו עליהם כל מצוות וחיובי התורה ‪ ,‬אך הם עדיין לא חיו חיים משותפים‬
‫עם הקב " ה ‪ ,‬עדיין היה חסר את הנישואין ‪ .‬נישואין עניינם לצאת מבית ‪ -‬אבא‬
‫" בית ‪ -‬אבא " הוא העולם הזה שאנשיו עוסקים‬ ‫הקב " ה ‪.‬‬ ‫ולהיכנס לביתו של‬
‫כל העת באכילה ‪ ,‬שתיה ושאר הנאות העולם ‪ -‬הזה ‪ ,‬וכניסה לביתו של הקב " ה‬
‫ההיים ‪.‬‬ ‫פירושה שינוי בכל צורת‬

‫" יהודי " ‪.‬‬ ‫עד עכשיו שמך היה אברהם " העברי " ‪ ,‬מעתה קוראים לך‬
‫" יהודי " הוא מלשון‬ ‫השם ‪.‬‬ ‫קריאת כלל ‪ -‬ישראל בשם " יהודי " מהוה שינוי‬
‫בספרי הקדמונים האות ד '‬ ‫י‪ -‬ה ‪ -‬ו ‪ -‬ה ‪.‬‬ ‫אותיות " יהודה " הם ד '‬ ‫" יהודה " ‪.‬‬
‫א "כ‬ ‫האשה ‪.‬‬ ‫מבטאת דלה ועניה ‪ -‬זהו ביטוי ל " אשה " ‪ ,‬האות ד ' היא‬

‫" יהודי " הוא כביכול האשה של הוי ‪ -‬ה ‪ ,‬של בורא עולם ‪ .‬במתן תורה נכנסנו‬
‫להוך רשותו של הקב " ה ‪ " -‬אתה בחרתנו מכל העמים ‪ ,‬אהבת אותנו ורצית‬
‫קראת " ‪.‬‬ ‫ושמך הגדול והקדוש עלינו‬ ‫בנו ‪. . .‬‬
‫בזמן מתן תורה ‪ ,‬כשכלל ‪ -‬ישראל אמרו " נעשה ונשמע " ‪ ,‬שאל אותם‬
‫הקב " ה ‪ :‬נכון ‪ ,‬קבלתם על עצמכם עול מצוות ‪ ,‬אבל האם מוכנים אתם לשנות‬
‫ואת הם‬ ‫?‬ ‫את כל צורת החיים שלכם לחיות חיים משותפים עמי במחיצתי‬
‫כבר לא רצו ‪ ,‬הדבר היה נראה בעיניהם יותר מדי קשה ‪ ,‬ולשם כך הוצרך‬
‫אם תהיו מוכנים להיכנס לתוך‬ ‫‪:‬‬ ‫הקב " ה לכפות עליהם הר כגיגית ולהזהירם‬
‫הנישואין ‪ -‬יש לי ענין בקבלת התורה שלכם ‪ ,‬אבל אם אינכם מוכנים ‪ ,‬אלא‬
‫!‬ ‫רוצים קידושין בלי נישואין ‪ " -‬שם תהא קבורתכם "‬

‫ישנם יהודים יראים ושלמים שמוכנים ללמוד תורה ‪ ,‬לשמור כשרות ואף‬
‫להתפלל שלוש תפילות ביום ‪ ,‬אך יחד עם זאת הם רוצים להיות בן ‪ -‬אדם‬

‫‪.‬‬
‫' נורמלי ' ‪ -‬להנות קצת גם מהבלי העולם הזה ‪ ,‬גם קצת בידור אבל הקב " ה‬
‫אין כל ערך ל ' קידושין ' ללא ' נישואין ' המחייבים‬ ‫כוו ‪.‬‬ ‫אינו חפץ ביהדות‬
‫זוהי ההגדרה היסודית ביותר של כל המהות‬ ‫!‬ ‫שינוי מהותי בכל צורת החיים‬
‫היהודית ‪.‬‬
 ‫קמג‬
‫" וארשתיך לי לעולם "‬

‫ליל חג השבועות ‪ -‬ליל זמן מתן תורה ‪ -‬הוא בבחינת ' ליל ~מחופה '‬
‫שלנו עם הרבש " ע בליל החופה החתן והכלה בונים את הקשר ביניהם ואת‬ ‫‪.‬‬
‫המשותפים ‪.‬‬ ‫חייהם‬

‫בחז " ל מבואר ‪ ,‬כידוע ‪ ,‬שבליל מתן תורה עם ישראל היו בשינה ‪ ,‬הם לא‬
‫' הסתפקו ' בקידושין בלי‬ ‫הקב " ה ‪ ,‬הם‬ ‫רצו לבנות חיים משותפים עם‬
‫הנישואין ‪ .‬ומאז בכל שנה ושנה הוטלה עלינו העבודה לתקן ענין זה בליל‬
‫חג השבועות ע " י שנשארים ערים במשך כל הלילה ועוסקים בתורה‬
‫עי " ז מחזקים את הנישואין ‪ ,‬מחזקים את החיים המשותפים עם‬ ‫הקדושה ‪.‬‬
‫הקב " ה ‪ ,‬ומראים לקב " ה כמה נעים לנו לשהות במחיצתו לילה שלם ‪ .‬זוהי‬
‫השבועות ‪.‬‬ ‫מהותו של חג‬

‫שהביא‬ ‫ה " ו)‬ ‫זהו גם העומק בדברי הרמב " ם ( הל ' עבודת כוכבים פ " י‬
‫את הלאו שאסור לתת לגוי לשבת בארץ ישראל ‪ ,‬והוסיף שבזמן שיד ישראל‬
‫עסק ‪.‬‬ ‫תקיפה ‪ -‬אסור לתת לגוי אפילו לעבור בארץ ישראל בשביל לעשות‬
‫לא‬ ‫עולם ‪.‬‬ ‫עם ישראל מתייחד עם בורא‬ ‫יחוד ‪.‬‬ ‫ארץ ישראל כמוה כחדר‬
‫יתכן להכניס גוי לחדר יחוד ‪ ,‬ולא יתכן בחדר יחור ‪ -‬בארץ ישראל ‪-‬‬
‫העולם ‪.‬‬ ‫להתנתק מהחיים המשותפים שלנו עם בורא‬

‫תייש משותפים עם הקב" ה‬

‫היה פעם בחור טוב ‪ ,‬בן ‪ -‬תורה ‪ ,‬שמדי‬ ‫למעשה ‪.‬‬ ‫נפרש קצת את הדברים‬
‫פעם היה צופה בסרטי מחשב " מבוקרים " ‪ .‬לא ח " ו דברים מקולקלים אלא‬

‫' סתם ' דברי הבל ‪ .‬ספרתי לו את הסיפור על החפץ ‪ -‬חיים שנסע בעגלה ‪,‬‬
‫ובאמצע הדרך נעצר העגלון לקטוף תפוחים מפרדס שאינו שלו ‪ .‬צעק לעכרו‬
‫לאחר מכן ‪,‬‬ ‫מהמקום ‪.‬‬ ‫והעגלון מיהר וברח‬ ‫!‬ ‫" רואים אותך "‬ ‫‪:‬‬ ‫החפץ ‪ -‬חיים‬
‫ענה לו‬ ‫?‬ ‫" מי ראה אותי "‬ ‫‪:‬‬ ‫בהיותם בדרך ‪ ,‬שאל העגלון את החפץ ‪ -‬חיים‬
‫הזמן " ‪. . .‬‬ ‫החפץ ‪ -‬חיים ‪ " :‬הקב " ה רואה אותך כל‬

‫" כך ממש ‪ -‬אמרתי לאותו בחור ‪ -‬עליך לדעת שכאשר אתה יושב וצופה‬
‫" לא יכול‬ ‫אתך " ‪.‬‬ ‫במחשב ‪ ,‬גם הקב " ה מהיישכ לצדך וצופה בסרט ביחר‬
‫אתם‬ ‫סרטים " ‪. . .‬‬ ‫להיות ‪ -‬ענה לי אותו בחור ‪ -‬הקב " ה לא יצפה בכאלו‬
‫כשאותו בחור מתיישב על הספה לצפות בסרט ‪ ,‬והקב " ה כביכול‬ ‫?‬ ‫מבינים‬
 ‫שיחות הגד " ש פינקוס זצ "ל‬ ‫קמר‬

‫" רבש " ע ‪ ,‬זה לא בשבילך ‪,‬‬ ‫לו ‪:‬‬ ‫מבקש להתיישב לידו ‪ ,‬הוא עוצר בעדו ואומר‬
‫בבית ‪ -‬הכנסת " ‪. . .‬‬ ‫אתה לא תאהב את המראות הללו ‪ .‬ניפגש מחר‬

‫הנישואין ‪.‬‬ ‫במתן תורה הקב " ה כפה עלינו הר כגיגית והכניסנו בברית‬
‫אשה לעולם לא תלך למקום‬ ‫ביחד ‪.‬‬ ‫איש ואשה נשואים הולכים כל הזמן‬
‫שלבעלה אין חפץ בו ‪ .‬יהודי יכול להסתכל רק בדבר שהוא יכול להזמין‬
‫את הקב " ה לשבת לידו ‪ .‬יהודי יכול ללמוד גמרא ולהזמין את הקב " ה לשבת‬
‫לידו ‪ ,‬אבל דבר שלא מעניק את הקב " ה גם את היהודי הוא לא אמור‬
‫לעניין אם לקב " ה אין ענין לצפות במחשב ‪ -‬גם אתה אל תתעניין בו ‪ ,‬כי‬ ‫‪.‬‬
‫הולך ‪.‬‬ ‫ההגדרה של יהודי היא שהוא הולך רק להיכן שהקב " ה‬

‫כל החורבנות בהיסטוריה של כלל ‪ -‬ישראל התחילו מנקודה זו ‪ -‬הם רצו‬

‫הנישואין ‪.‬‬ ‫רק את הקידושין בלי‬

‫הנה ער לפני כמאתיים שנה ‪ ,‬עם ישראל כולו היה שלם עם הקב " ה ועם‬
‫‪.‬‬
‫תורתו ‪ .‬הקהילות כולן היו מורכבות אך ורק מיהודים חרדים לדבר ה ' בתוך‬
‫קהילה של עשרת אלפים איש הספיק רב אחר ‪ .‬היו בה גם מלשין אחד‬
‫כולם היו יהודים יראים‬ ‫בעיה ‪.‬‬ ‫ומשומד אחד ‪ ,‬אך מלבדם לא היתה שום‬
‫כשר ‪.‬‬ ‫ושלמים שלמדו כל בוקר לפני התפילה ‪ ,‬שמרו שבת ואכלו‬

‫ההרס של הכל נעשה ע " י תנועת ההשכלה ‪ .‬בהשכלה לא היה שום פגם‬
‫ב " נעשה ונשמע " ‪ ,‬אף אחד מהמשכילים לא אמר שצריך לוותר על שמירת‬
‫המשכילים רצו‬ ‫המצוות ‪.‬‬ ‫השבת ‪ ,‬על כשרות או על מצוה אחרת מתרי " ג‬
‫להמשיך לשמור מצוות ‪ ,‬אלא שיחד עם זאת הם רצו ליהנות גם מהבלי‬
‫‪.‬‬
‫העולם הזה ‪ ,‬ללמוד כאוניברסיטה וכו ' הם לא רצו לחיות חיים משותפים‬
‫!‬ ‫עם הקב " ה‬

‫של‬ ‫נכדה‬ ‫אצל‬ ‫שליט " א‬ ‫זקס‬ ‫הלל‬ ‫ר'‬ ‫הגאון‬ ‫יחד עם‬ ‫הייתי‬ ‫פעם‬
‫בגיל‬ ‫שבצעירותה‬ ‫סיפרה‬ ‫היא‬ ‫לארץ מרוסיה ‪.‬‬ ‫שהגיעה‬ ‫החפץ ‪ -‬חיים‬
‫אחת היא נכנסה לבקר את סבא‬ ‫לאוניברסיטה ‪ .‬פעם‬ ‫שש ‪ -‬עשרה היא ברחה‬
‫" סבא ‪ ,‬עד מתי‬ ‫אותו ‪:‬‬ ‫שלה ‪ -‬החפץ ‪ -‬חיים ‪ -‬ובאותה פגישה היא שאלה‬
‫כה גדול היה‬ ‫האור " ? ‪. . .‬‬ ‫אתה יושב בחושך ‪ ,‬מדוע אינך יוצא לעולם של‬
‫!‬ ‫כח השפעתה של ההשכלה באותה תקופה‬
 ‫לעולם‬ ‫‪ ,‬יארשתיך לי‬ ‫(‬

‫קמה‬ ‫"‬

‫באותו רגע שכלל‪ -‬ישראל יצאו לעולם של " האור " ‪ ,‬הם זרקו את השבת‬
‫‪.‬‬
‫וזרקו את כל הי "ג ‪ -‬עיקרים לקב " ה אין שום ענין בקידושין בלי נישואין ‪,‬‬
‫כל תרי " ג המצוות ‪.‬‬ ‫הקב " ה לא קדש את עם ישראל כדי לחייבם בקיום‬
‫שנהיה דבוקים בו ‪.‬‬ ‫המטרה של הקב " ה היא שנחיה אתו חיים משותפים ‪,‬‬
‫לעקור ‪.‬‬ ‫וזהו הענין אותו בקשה ההשכלה‬

‫שעשוע בהבלי העוה" ז‬

‫היום ‪ ,‬כדורנו ‪ ,‬היצר הרע שינה את שמו ‪ .‬כבר לא קוראים לו השכלה ‪,‬‬
‫בחיים ‪.‬‬ ‫אלא " שעשוע " ‪ " -‬בידור " ‪ .‬היום אנחנו מחפשים להשתעשע‬

‫זוהי מטרת כל‬ ‫שנשתעשע ‪.‬‬ ‫לאמיתו של דבר גם הקב " ה בעצמו רוצה‬
‫שיהיה לנו טוב ונחמר ונעים עם הקב " ה ‪ ,‬שהתורה תהיה אצלנו‬ ‫‪:‬‬ ‫התורה‬
‫הקב " ה מעוניין שנהנה מהיופי של התורה ‪ ,‬שנהנה‬ ‫' שעשוע ' ‪.‬‬ ‫בבחינת‬
‫המדרש הראשון בתחילת‬ ‫מהיהדות ‪.‬‬ ‫מהימצאות בחברתו יתברך ‪ -‬שנהנה‬
‫חומש בראשית פותח בפסוק " ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום "‬
‫אנו מתפללים כל יום " והערב נא ה ' אלוקינו את דברי תורתך‬ ‫ל) ‪.‬‬ ‫( משלי ח ‪,‬‬
‫בה ‪.‬‬ ‫בפינו " ‪ -‬שהתורה תהיה לנו שעשוע ונהנה מההתעסקות‬

‫מחשב עם‬ ‫שעשוע ‪:‬‬ ‫אך לדאבוננו היצר הרע ברורנו יצר מושג חדש של‬
‫צבע ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫יש שם דברים מעניינים‬ ‫אביזרים ‪.‬‬ ‫כל מיני משחקים ועם כל מיני‬
‫האנשים החכמים ביותר בעולם תיכננו את‬ ‫אתגרים ‪.‬‬ ‫מנגינות וכל מיני‬
‫אחת ‪:‬‬ ‫השעשוע הזה ‪ ,‬כמובן בשליחותו של היצר הרע ‪ ,‬והכל בשביל מטרה‬
‫עולם ‪.‬‬ ‫שראשנו יהיה תפוס במחשב וכך נצא מהחיים המשותפים עם בורא‬

‫היה פעם יהודי גאון שתיכנת מחשבים ‪ ,‬הוא הכניס למחשב את הש " ס ‪,‬‬
‫רמב " ם ותנ " ך [ בזמנו היה זה חידוש גדול שניתן בלחיצת כפתור לקבל את‬
‫מכוניות ‪.‬‬ ‫פעם אחת ראיתי אותו משחק במחשב משחק של‬ ‫התורה ] ‪.‬‬ ‫כל‬
‫כמוך מתאים להתעסק בשטויות‬ ‫" וכי ליהודי גאון‬ ‫אותו ‪:‬‬ ‫כששאלתי‬
‫עצמי " ! ‪. . .‬‬ ‫" אתה צודק ‪ ,‬אך אינני יכול לעצור את‬ ‫‪:‬‬ ‫הוא ענה לי‬ ‫כאלו " וי‬
‫המחשב ‪.‬‬ ‫עד כדי כך מגיע כח המשיכה וההרס של‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫קמו‬

‫שלם‬ ‫פירצה קטנה גוררת אחריה‬

‫תגרבי‬
‫" פוטר מים‬ ‫‪:‬‬ ‫שלמה המלך ע " ה ‪ -‬החכם מכל אדם ‪ -‬לימדנו כלל בחיים‬
‫כמו אותו סכר גדול שאם ינקבו בו חור‬ ‫יד ) ‪-‬‬ ‫ראשית מדון " ( משלי יז ‪,‬‬
‫לענייננו ‪:‬‬ ‫קטן ‪ ,‬יקח אמנם קצת זמן אבל לבסוף כל הסכר יתמוטט ‪ ,‬כך גם‬

‫' חור קטן ' ביחס אל הקב " ה סופו להיהפך ח " ו לריב גרול ‪ ,‬וסופו להחריב‬
‫ישראל ‪.‬‬ ‫את כל כרם בית‬

‫יציאה מעולמו של הקב " ה ‪ ,‬כמוה כאשה שפעם אחת נדברה עם מישהו‬
‫הגיע ‪.‬‬ ‫ולבסוף יצא מזה פרשת סוטה ‪ .‬אולי לא מיד ‪ ,‬אבל הסוף‬

‫עם‬ ‫‪:‬‬ ‫הן במו עינינו ראינו את התוצאות הנוראות מהנועת ההשכלה‬
‫הקב " ה היה צריך‬ ‫ופליט ‪.‬‬ ‫ישראל נשרף ‪ ,‬לבלי השאיר ממנו כמעט שריד‬
‫ברוב רחמיו להציל את עם ישראל ע " י השואה הנוראה ‪ ,‬שלא היתה רק‬
‫ישראל ‪.‬‬ ‫עונש אלא נועדה גם להציל את עם‬

‫מו " ח‬ ‫ההשכלה ‪.‬‬ ‫הבנין של הכלל ‪ -‬ישראל היה רקוב אז עד היסוד עקב‬
‫הגאון ר ' מרדכי מן זצ " ל ספר שבעיר שלו ‪ ,‬בריינסק ‪ ,‬לפני השואה היו רק‬
‫שני בחורי ישיבות ‪ ,‬הוא ועוד אחד ‪ .‬כשהוא היה מגיע הביתה לפסח הוא‬
‫לא היה יוצא מהכיח כי זו היתה בושה וחרפה ללמוד בישיבה ‪ -‬עד כדי‬
‫לא היתה ברירה והקב " ה הוצרך לפרק את עם‬ ‫עכורה ‪.‬‬ ‫כך היתה האוירה‬
‫ישראל במורבן הנורא של השואה ‪ ,‬ולבנותו מהדש ע " י כל אותם גדולים‬
‫החזו " א ‪ ,‬הרב מבריסק זצ " ל ‪ ,‬רבי אהרן‬ ‫;‬ ‫שקמו לעם ישראל לאחר השואה‬
‫ועוד ‪.‬‬ ‫קוטלר זצ " ל‬

‫בדורות הקודמים היה זה ההשכלה ‪ ,‬והיום זה‬ ‫שיהיה " ‪.‬‬ ‫" מה שהיה הוא‬

‫אם לא נתפוס שזהו היצר הרע ‪ ,‬אם לא נצא למלחמה בזמן ‪,‬‬ ‫" המחשב " ‪.‬‬
‫עיקר היהודי הוא לא‬ ‫ישראל ‪.‬‬ ‫חלילה לא ישאר שריד ופליט מכרם בית‬
‫שבת או כשרות ‪ ,‬אלא הנישואין עם הקב " ה ‪ .‬יהודי חי את כל חייו במחיצת‬
‫זוהי כל החיבה של יהודי ‪ ,‬ולצערנו דווקא נקודה זו מנסה‬ ‫!‬ ‫הבורא יתברך‬
‫בדורנו ‪.‬‬ ‫היצר הרע לשבור‬
‫קמז‬ ‫" יארשתיך לי לערלם "‬

‫סננת המחשב ‪ -‬אפילו בדרך ארעי‬

‫ישנם אנשים שמכניסים הביתה מחשב בשביל פרנסתם ‪ ,‬ישנם אף אנשים‬
‫אינטרנט ‪.‬‬ ‫שעיקר העבודה שלהם היא דרך‬

‫נכון ‪ ,‬זוהי פרנסה ‪ ,‬אך מדוע צריך לחפש פרנסה כמקום שיש את כל‬
‫הרי זה‬ ‫?‬ ‫וכי אפשר לשמור את העינים כאשר מתעסקים בזה‬ ‫הפריצות ?‬

‫נורא ואיום מה שקורה שם ‪ ,‬ישנן עובדות על אברכים בעלי משפחות עם‬

‫דרך‬ ‫ביתם ‪.‬‬ ‫ועל ידי האינטרנט נהרס‬ ‫ילדים שחיו בקדושה ובטהרה‬
‫האינטרנט הם יצרו קשר חי עם כל מי שהם רצו ‪ ,‬כך הם הגיעו לכל‬
‫בעולם ‪.‬‬ ‫הלכלוך והתועבות שיש‬

‫שלא נחשוב " לי זה לא יקרה " ‪ .‬היצר הרע מתחיל רק עם משחק כשר‬
‫שיש במחשב ‪ " -‬הרי במחשב אין בעיה ‪ ,‬והמשחק הוא סתם דבר של מה‬
‫מי ערב‬ ‫!‬ ‫בכך " ‪ ,‬אך עלינו לדעת שזהו כלי קיבול לכל הלכלוך שיש בעולם‬
‫היצר‬ ‫?‬ ‫לנו שהילדים שלנו לא ישתמשו במכשיר זה לצורך דברים אסורים‬
‫העבודה ' ‪.‬‬ ‫הרע ' יודע את‬

‫פעם ‪ ,‬בדורות קודמים ‪ ,‬הבל היה על טהרת הקודש ; לא דברו בשפה של‬
‫הגוים ‪ ,‬לא הכירו את כל הקלקולים שיש מסביב ‪ ,‬האבא לקח את בנו בגיל‬
‫‪.‬‬
‫שלוש והכניס אותו עטוף בטלית בקדושה ובטהרה לחיידר היום היצר הרע‬
‫פותח לנו ' רק ' חלון קטן אל העולם ‪ " :‬רק תסתכל במחשב בסרט הכי כשר‬

‫אבל סופו של חלון קטן זה הוא אבדון ‪ -‬הרס הנישואין עם‬ ‫שיש " ‪. . .‬‬
‫הקב " ה ‪.‬‬
‫עליה ‪,‬‬ ‫ישנה עוד בעיה כאונה עם המחשב ‪ ,‬בעיה שגם הגוים צועקים‬
‫מחנכים מספרים שילדים מגיעים לחיידר מפהקים ‪ ,‬אין להם כח ללמוד ‪ .‬מה‬
‫המחשב כ " כ מושך‬ ‫!‬ ‫הם ישבו ליד המחשב עד ארבע לפנות בוקר‬ ‫?‬ ‫קרה‬
‫‪.‬‬
‫והם פשוט נהיו מכורים לו מלבד כל מה שהם ראו שם ‪ ,‬הרי בצורה כזו‬
‫!‬ ‫הם כבר לא ילמדו שום דבר ‪ .‬זהו דבר נורא שעלול ח " ו להרוס את הדור‬

‫מותר לתת לילד לשחק רק בדבר‬ ‫‪:‬‬ ‫שמעתי פעם כלל יפה ויסודי בחינוך‬
‫ילד יכול לשחק בכדור או‬ ‫בו ‪.‬‬ ‫שכאשר הוא יגדל לא יהיה לו עסק‬
‫‪.‬‬
‫בצעצועים ‪ ,‬כי לעולם הוא לא יתמכר למשחק זה ברור שכאשר הוא יגדל‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫קמח‬

‫אך אם ניתן לילד לשחק במחשב ‪,‬‬ ‫ילדים ‪.‬‬ ‫לא יהיה לו שום ענין בצעצועי‬

‫הוא יגדל עם‬ ‫יגדל ‪.‬‬ ‫הדבר עלול להמשיך לעניין אותו גם כאשר הוא‬
‫בו ‪.‬‬ ‫המחשב ‪ ,‬יתמכר למחשב ויכנס לתוך כל הרעל והתועבות הטמונים‬

‫העצה היעוצה לכל אחד ‪ ,‬לא לומר " לי זה לא יקרה " ‪ ,‬אלא פשוט לעשות‬
‫לא להכניס שום משחקי מחשב וגם לא סרטים‬ ‫;‬ ‫מלחמה עם היצר הרע הזה‬
‫עולם ‪.‬‬ ‫כשרים ‪ ,‬כי פירצה קטנה גוררת אחריה אבדון לדורות‬

‫"ישקני מנשיקות פיהו" ‪ -‬זהירות גם נדברים מותרים‬

‫" ישקני מנשיקות פיהו " ‪ ,‬והכוונה היא למתן‬ ‫ב) ‪:‬‬ ‫נאמר בשיר השירים ( א ‪,‬‬
‫נשיקה היא הביטוי העמוק ביותר שיש‬ ‫" נשיקה " ‪.‬‬ ‫מתן תורה נקרא‬ ‫תורה ‪.‬‬
‫החיים שלי ‪ -‬הנשימה שלי‬ ‫ברוח ‪.‬‬ ‫לאהבה ‪ .‬נשיקה היא הדביקות של רוח‬
‫‪ -‬בתוך החיים שלך ‪ .‬האדם אוהב בכך את השני עם כל החיות שבו ‪ -‬אנו‬
‫חיים את החיים הטבעיים ביחד ‪ ,‬דוהי נשיקה ‪ .‬בנשיקה אפשר לבטא אהבה‬
‫ההגדרה של‬ ‫ביחד ‪.‬‬ ‫רק מאחד לאחד ‪ ,‬אי אפשר לתת נשיקה לשני ילדים‬
‫בעולם ‪.‬‬ ‫נשיקה היא שאתה לבד החיים שלי ומלבדך אין לי שום דבר‬

‫אומרים " ישקני‬ ‫השירים ‪.‬‬ ‫כאשר מגיעה שבת ‪ -‬קודש ‪ ,‬נוהגים לומר שיר‬
‫אין עולם ואין‬ ‫‪:‬‬ ‫מנשיקות פיהו " ‪ ,‬כי ההגדרה של שבת ‪ -‬קודש היא " נשיקה "‬
‫יתברך ‪.‬‬ ‫עבודה ‪ ,‬אין בסף ואין זהב ‪ ,‬רק ה '‬

‫עלינו ללמוד מכאן את צורת ההנהגה הראויה עם בורא העולם גם‬

‫בדברים המותרים ‪ .‬יהודי קם בבוקר ולובש ציצית ‪ .‬בספר דניאל ( ו ‪ ,‬ט ) נאמר‬

‫" עתיק יומין " זה הקב " ה ‪ ,‬ו " לבושיה‬ ‫חור " ‪.‬‬ ‫" ועתיק יומין יחיב לבושיה כתלג‬
‫כתלג חיור " הכוונה שהקב " ה לובש בגד לבן ‪ ,‬ולפי סורות התורה בגד לבן‬
‫זהו ציצית ‪ .‬הקב " ה כביכול לובש ציצית וגס אנחנו לובשים ציצית ‪ ,‬ציצית‬
‫שלנו ‪.‬‬ ‫זוהי " שמלת הכלה "‬

‫הקודש ] ‪:‬‬ ‫כך גם כתוב בפיוט " אודה לא ‪ -‬ל לבב חוקר " [ שנאמר ברוח‬

‫בבוקר " ‪.‬‬ ‫" ימצאה מקושטת בטלית וטוטפת ‪ ,‬כמו כלה מקושטת תמיד בבוקר‬
‫נתאר לעצמנו אדם שיזרוק דלי של בוץ על שמלתה של הכלה ‪ ,‬הרי הכלה‬
‫" הרי הבוץ לא נכנס לעינים שלך ‪ ,‬זה לא‬ ‫‪:‬‬ ‫ואם נשאל אותה‬ ‫תבכה ‪.‬‬ ‫ודאי‬
‫קמט‬ ‫" וארשתיך לי לעולם "‬

‫תשובתה תהיה שפגענו בלב שלה ‪ ,‬נהרסה‬ ‫?‬ ‫כואב לך ‪ ,‬על מה א " כ הבכי "‬
‫!‬ ‫לה כל החתונה ‪ ,‬הן שמלת הכלה שלה מלאה בבוץ‬

‫אנו יוצאים מהבית בבוקר מקושטים בטלית ובתפילין ‪ ,‬ממש כמו כלה ‪,‬‬
‫יורדים במדרגות ומוציאים מהתיכה את העיתון ‪ .‬לא שאסור לקרוא עיתון‬
‫בוץ בעצם הוא דבר‬ ‫בוץ ‪. . .‬‬ ‫זהו בסה " כ‬ ‫חרדי ‪.‬‬ ‫ח " ו ‪ ,‬רק חדשות ‪ -‬עיתון‬
‫נקי ‪ ,‬שהרי הוא עשוי רק מעפר ומים ‪ ,‬אין בו לכלוך ‪ ,‬אבל בוץ על שמלת‬
‫!‬ ‫הכלה גורם להרס מוחלט של כל החתונה‬

‫כאשר " ישקני מנשיקות פיהו " ‪ ,‬בשעה שאנו מתייחדים עם ה ' יתברך ‪,‬‬
‫אנו צריכים להיזהר מאוד שלא לקלקל את החתונה ‪ ,‬לא ללכלך את שמלת‬
‫הכלה ‪.‬‬
‫" ישקני מנשיקות פיהו " ‪ -‬החיים המשותפים עם הקב " ה ‪ ,‬ווהי כל מהותם‬
‫מהתנתקות‬ ‫נבעו‬ ‫ומעולם‬ ‫מאז‬ ‫שלנו‬ ‫החורבנות‬ ‫כל‬ ‫הכלל ‪ -‬ישראל ‪.‬‬ ‫של‬
‫מנשיקה וו ורצון בקצת ' גיוון ' בחיים ‪ ,‬כמו שמצינו ואת כבר בדור המדבר‬
‫ובצלים ‪.‬‬ ‫שרק רצו קצת שומים‬

‫‪.‬‬
‫חובה עלינו לעמוד על המשמר ולא לתת ליצר הרע להרוס אותנו רק‬
‫החיים המשותפים עם הקב " ה יחזיקו אח עם ישראל לדורי דורות ‪ ,‬עד ביאת‬
‫!‬ ‫גואל צדק במהרה בימינו אמן‬
‫הגועש פינקוס זצ" ל‬ ‫שיחות‬ ‫קנ‬

‫" הסייף והספר ירדו כרוכין זה בזה "‬

‫בספר טמון כח רב עוצמה ‪ -‬הן לחיוב והן לשלילה‬

‫הרצון להיות קשור לעולם הגדול‬

‫תלמיד חכם ‪ ,‬ושומר הסף ואשה "‬ ‫‪:‬‬ ‫" שלשה חבושים הם‬ ‫‪:‬‬ ‫חז " ל אומרים‬

‫הפשט הפשוט בדברי חו " ל אלו ‪ ,‬שח " ח נמצא‬ ‫קסב ) ‪.‬‬ ‫( אוצר המדרשים עמ '‬
‫תמיד בבית המדרש ‪ ,‬האשה מטבעה סגורה כתוך הכית ‪ ,‬ושומר הסף צריך‬
‫משם ‪.‬‬ ‫כל הזמן לשמור שהגנב לא יברח ‪ ,‬ואינו יכול לווו‬

‫ועפ " י רמז ניתן לפרש את הדברים ‪ ,‬ש " שומר הסף " ‪ -‬שומר בית הסוהר‬
‫כאשר האשה סגורה בבית והבעל בבית המדרש ‪ ,‬שומר‬ ‫לקב " ה ‪.‬‬ ‫‪ -‬הכוונה‬
‫בית הסוהר חייב לשמור עליהם ועל בני ביתם מפני השפעות מזיקות‬
‫אבל כשהם אינם נמצאים במקומם ‪ ,‬גם " השומר " אינו נמצא ‪,‬‬ ‫מבחוץ ‪.‬‬
‫כביכול ‪. . .‬‬
‫בעולם מוסכם שהושבת‬ ‫אסיר ‪.‬‬ ‫האמת היא שלאדם קשה מאוד להיות‬
‫הן‬ ‫מופלא ‪:‬‬ ‫ווהו באמת ענין‬ ‫החמורים ‪.‬‬ ‫אדם כבית‪ -‬סוהר היא מהעונשים‬
‫פעמים רבות כשנקח אדם ‪ ,‬נצייד אותו באוכל ובספרים וניתן לו תכנית‬
‫עבודה ‪ ,‬הוא יסכים בחפץ לב לשבת כך בשקט ולא לצאת מפתח ביתו‬
‫במשך תקופה ארוכה ‪ ,‬ואעפי " כ אם ידע כי הוא אסיר הנעול מאחורי סורג‬
‫ובריח ואין לו אפשרות לצאת משם ‪ ,‬גם אם המקום מפואר ומרווח [ והרי‬
‫כיום ישנם בתי ‪ -‬סוהר עם תנאים של בית ‪ -‬מלון ] ‪ ,‬עובדה זו עלולה לערער‬
‫את שלוות הנפש שלו ‪ .‬עצם הדבר שהוא אסיר והוא אינו יכול לצאת לכל‬
‫לקבלה ‪.‬‬ ‫מקום בכל עת שירצה ‪ ,‬זוהי מציאות שקשה לאדם‬

‫תופעה זו ניתן לראות לפעמים גם אצל יחידים מבין בחורי הישיבות‬

‫בידם‬ ‫ניתנת‬ ‫כשרק‬ ‫כך‬ ‫ומתוך‬ ‫" אסירים " ‪,‬‬ ‫בבחינת‬ ‫את עצמם‬ ‫החשים‬

‫למחנכות ‪,‬‬ ‫נאמר בכנס‬

‫קנא‬ ‫בזה "‬ ‫והספו ירדו כרוכין זה‬ ‫" הסייף‬

‫זכורני כשנסעתי פעם ביום‬ ‫!‬ ‫ההזדמנות ' להשתחרר ' הם מנצלים אותה מיד‬
‫‪.‬‬
‫צום ‪ ,‬הררכימ היו מלאות בבחורי ישיבה המחפשים ' טרמפ ' רגע של חופש‬

‫יש‬ ‫?‬ ‫מסדרי הישיבה ‪ -‬וכבר מזדרזים לצאת החוצה ‪ .‬וכי מה חסר בישיבה‬
‫‪:‬‬ ‫אבל זוהי התשוקה המיוחדת הקיימת בבל אדם‬ ‫!‬ ‫להם חברים ‪ ,‬אוכל ‪ ,‬הכל‬
‫הגדול ‪.‬‬ ‫לצאת החוצה לעולם‬

‫חיבור לעולמות רחוקים‬ ‫*‬ ‫הספר‬

‫את ההגדרה המדוייקת לתכנית עולמו של‬ ‫גדול ‪.‬‬ ‫ברא עולם‬ ‫הקב " ה‬

‫" הסייף והספר ירדו‬ ‫‪:‬‬ ‫הקב " ה הגדירו לנו חז " ל הקדושים במספר מילים‬
‫' אם תעשו מה שכתוב בספר הזה‬ ‫‪:‬‬ ‫כרוכין זה בזה מן השמים ‪ ,‬אמר להם‬
‫‪ -‬אתם ניצולים מל הסייף הזה ‪ ,‬ואם לא תעשו מה שכתוב בספר הזה ‪-‬‬
‫במעמד הר סיני הקב " ה הוריד‬ ‫ב) ‪.‬‬ ‫( דב " ר פ " ר ‪,‬‬ ‫הזהת‬ ‫אתם נהרגין בסייף‬

‫!‬ ‫וספר ‪ ,‬והברירה היא או סייף או ספר‬ ‫[ חרב ]‬ ‫סייף‬ ‫‪:‬‬ ‫שני דברים‬

‫הדברים ‪.‬‬ ‫בנתינת הספר טמון חסד גדול שעשה עמנו הקב " ה ‪ ,‬ונבאר את‬

‫ספר הוא כביכול ' פטנט ' שהמציא השי " ת בדי לאפשר לנו להרחיב‬
‫אדם גר בעיירה קטנה ונידחת בקצה‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫אופקים בלימוד תורתו הק ' לדוגמא‬
‫העולם ‪ .‬באפשרותו ללמוד תורה מפיו של רב המקום ‪ ,‬אך עם איזו חביקה‬
‫חשקה נפשו להתחבר עם גדולי הדורות‬ ‫עצמו ?‬ ‫של גדלות בכוחו לשייך את‬
‫‪.‬‬
‫כאביי ורבא ‪ ,‬רש " י והרמב " ם וכו ' וללמוד תורה מפיהם כיצד יוכל להגשים‬
‫גם אם ירצה ללמור אצל מרנא הח " ח זצ " ל ‪ ,‬הוא ניצב‬ ‫?‬ ‫את שאיפתו זו‬
‫ראשית ‪ ,‬הח " ח כבר נפטר לפני שנים רבות ‪ ,‬ונוסף על כך ‪ ,‬גם‬ ‫‪:‬‬ ‫בפני בעיה‬
‫הקטנה ‪.‬‬ ‫אם היה חי ‪ ,‬הוא מתגורר אי ‪ -‬שם בראדין ואותו אדם כאן בעיירתו‬

‫יהודי יושב בעיירה שלו ‪ ,‬והנה‬ ‫!‬ ‫העניק לנו את הספר‬ ‫?‬ ‫מה עשה הקב " ה‬
‫וכפי שחז " ל אומרים ( ילקו " ש תהלים רמו‬ ‫ורבא ‪.‬‬ ‫הוא מדבר עם אביי‬
‫" כל האומר שמועה מפי אומרה ‪ ,‬יהא דומה בעל שמועה כאילו‬ ‫תשלה ) ‪:‬‬

‫‪.‬‬
‫עומד נגדו " ‪ -‬בשעת הלימוד מתקשר הלומד עם בעל השמועה הוא בבינול‬
‫ורבא ‪.‬‬ ‫משוחח עם אביי‬

‫" מן‬ ‫‪:‬‬ ‫ידועים דברי חז " ל בענין זה‬ ‫עצום ‪.‬‬ ‫הקב " ה רחוק מאתנו מרחק‬
‫הארץ עד לרקיע מהלך חמש מאות שנה ‪ ,‬ועוביו של רקיע מהלך חמש‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫קנב‬

‫רגלי החיות‬ ‫;‬ ‫‪.‬‬

‫מאות שנה ‪ ,‬וכן בין כל רקיע ורקיע למעלה מהן חיות הקדש‬
‫כנגד כולם ‪ ,‬קרסולי החיות כנגד כולן ‪ ,‬שוקי החיות כנגד כולן ‪ ,‬רכובי החיות‬
‫כנגד כולן ‪ ,‬ירכי החיות כנגד כולן ‪ ,‬גופי החיות כנגד כולן ‪ ,‬צוארי החיות‬
‫למעלה מהן‬ ‫כולן ‪.‬‬ ‫כנגד כולן ‪ ,‬ראשי ההיות כנגד כולן ‪ ,‬קרני החיות כנגד‬
‫רגלי כסא הכבוד כנגד כולן ‪ ,‬כסא הכבוד כנגד כולן ‪ ,‬מלך א ‪ -‬ל‬ ‫;‬ ‫כסא כבוד‬

‫ע "א) ‪.‬‬ ‫חי וקיים רם ונשא שוכן עליהם " ( חגיגה יג‬

‫ע " י הספר ‪ .‬התורה הק ' היא הספר של‬ ‫?‬ ‫כיצד ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬ניתן להתקשר עמו‬
‫הספר ‪.‬‬ ‫השי " ת ‪ " .‬בראשית ברא אלקים " ‪ .‬גדלותו יתברך בעולם מתגלה ע " י‬

‫מאידך גיסא ‪ ,‬כוחו של הספר הוא באותה מידה גם לצד השלילי ‪ .‬יהודי‬
‫חי בעיירה בקטנה שלו ‪ .‬בכל עיירה ‪ ,‬מלבד הרב והשוחט ‪ ,‬היה גם משומד‬
‫מהיכן‬ ‫?‬ ‫והנה במה כבר היה יכול אותו משומד לקלקל את העיירה‬ ‫אחד ‪.‬‬
‫הן בפריו הם אף פעם‬ ‫?‬ ‫יכלו יהודים לרכוש את כל הידיעות שקלקלו אותם‬
‫?‬ ‫לא היו ‪ ,‬גם בוינה לא ‪ .‬איזה מגע יש להם עם כל החושך והזוהמה שבעולם‬
‫!‬ ‫הספר‬ ‫‪-‬‬

‫הנה לתוך ביתו של יהודי מגיע ספר שנכתב ע " י מנוול אחד ‪ ,‬גאון‬
‫הוא יושב בתוך ביתו וקורא‬ ‫חושך ‪.‬‬ ‫ברשעותו ‪ ,‬ספר שהוא ממש בנין של‬
‫!‬ ‫בו ומתקלקל רח " ל‬

‫ע " י הדבר הנקרא " ספר " יכול אדם להתחבר כפשוטו עם ר ' עקיבא‬
‫איגר ‪ ,‬עם ה ' חתם סופר ' ופשוט לחיות עמהם ‪ ,‬ולעומת זאת באפשרותו גם‬
‫לצבור בתוך ביתו את כל הלכלוך של כל העולם ‪ -‬של פריז ‪ ,‬של וינה‬
‫יד ) ‪.‬‬ ‫" גם את זה לעומת זה עשה האלקים " ( קהלת ז ‪,‬‬ ‫וכו ' ‪.‬‬
‫כידוע לכולכם ‪ ,‬כשאדם קורא ספר הוא נעשה כולו שותף עם גיבור‬
‫ספר פירושו לחיות‬ ‫וכו ' ‪.‬‬ ‫בוכה כשהוא בוכה ‪ ,‬צוחק כשהוא צוחק‬ ‫הספר ‪:‬‬

‫את חייו של האדם עליו מסופר ‪ ,‬בין אם זה לצד הקדושה ‪ ,‬ובין אם זה ‪,‬‬
‫הטומאה ‪.‬‬ ‫חלילה ‪ ,‬לצד‬

‫יושב לו ילד ב ' חיידר ' ‪ ,‬והרב ' ה מלמד אותו שעליו להיות סגור בתוך‬

‫ביתו ‪ ,‬וחלילה לא לצאת לרחובות המלאים בלכלוך וטומאה ‪ .‬אותו ילד יושב‬
‫סגור בתוך ביתו וחושב לעצמו ‪ " :‬לי אין שום קשר עם אותם מקומות‬
‫קנג‬ ‫" הסייף והספר יודו כרוחין זה בזה "‬

‫עליהם דבר הרב ' ה " ‪ ,‬ובאותו ומן ממש הוא נוטל לידיו ספר מסוג מסויים‬
‫הקירות הגשמיים של ביתו אינם מהווים‬ ‫!‬ ‫ומפליג בדמיונו למחוזות רחוקים‬
‫זהו אחד מהאסונות‬ ‫!‬ ‫רח " ל ‪. . .‬‬ ‫הפרעה עבורו להגיע לבל מקום שירצה ‪,‬‬
‫!‬ ‫הגדולים שישנם בעולם‬

‫בריאת האדם ‪ " -‬מסוף העולם ועד סופו"‬

‫לאדם מטבעו יש הנאה גדולה מראיית שטחים נרחבים ‪ .‬ענין זה מתגלה‬
‫פעמים סבות אצל ילדים קטנים ילד קטן בן שש למשל ‪ ,‬כולו מלא מרץ ‪,‬‬ ‫‪.‬‬
‫כל הזמן הוא רץ ‪ ,‬קופץ‬ ‫אחד ‪.‬‬ ‫הוא אינו יכול לשבת במנוחה אפילו רגע‬
‫כשמכניסים אותו לתוך מכונית ‪ ,‬ראשו נצמד‬ ‫‪:‬‬ ‫והנה ראו איזה פלא‬ ‫וכו ' ‪.‬‬
‫הוא רואה למולו נופים‬ ‫קרה ?‬ ‫מה‬ ‫!‬ ‫לשמשת המכונית ואינו זו משם בכלל‬
‫עולם שלם ומופלא מתגלה לעיניו ‪,‬‬ ‫וכו ' ‪.‬‬ ‫עצים ‪ ,‬חנויות ‪ ,‬מכוניות‬ ‫‪:‬‬ ‫משתנים‬
‫חדשים ‪.‬‬ ‫ובאדם ישנה תאוה עצומה להכיר עולמות‬

‫וו ?‬ ‫מהיכן נובעת תאוה‬

‫כשרוצים להבין טבעו של דבר ‪ ,‬יש להתבונן במציאותו‬ ‫כלל ‪:‬‬ ‫ישנו‬
‫" אדם‬ ‫! ‪-‬‬ ‫המקורית ‪ .‬האדם בצורתו המקורית היה בגודל של כל העולם כולו‬
‫הראשון מסוף העולם ועד סופו היה ‪ ,‬שנאמר ' למן היום אשר ברא אלקים‬
‫אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים ' ‪ .‬כיון שסרח הניח הקדוש‬
‫ע "א ) ‪.‬‬ ‫ברוך הוא ידו עליו ומיעטו ‪ ,‬שנאמר ' והשת עלי כפך "' ( חגיגה יב‬

‫אחרי שחטא אדם הראשון ‪ ,‬הקב " ה המעיט את קומתו והוא התמעט עוד‬
‫השתנה ‪.‬‬ ‫ועוד עד גודלו של האדם המוכר לנו ‪ ,‬אך בעצם טבעו האדם לא‬
‫‪.‬‬
‫הוא איננו מסוגל להיות בתוך ' בית ‪ -‬סוהר ' מדוע לתרנגול לא מפריע להיות‬
‫כי כך הוא נברא ‪ .‬אבל אדם נברא " מסוף העולם ועד סופו " ‪,‬‬ ‫בבית ‪ -‬סוהר ?‬

‫והוא חייב לחבוק את כל העולם ‪ .‬לכן ילד שרואה שהוא כובש עוד ק " מ‬
‫עצום ‪.‬‬ ‫ועוד ק " מ ‪ ,‬חש מכך סיפוק נפשי‬

‫פיתוח התקשורת‬ ‫ביותר ‪:‬‬ ‫בדורנו ישנה תופעה שהיא לכאורה נפלאה‬
‫קשר בין בנ " א העובר מסוף העולם‬ ‫מבהיל ‪:‬‬ ‫זהו דבר‬ ‫וכו ' ] ‪.‬‬ ‫[ טלפון ‪ ,‬רדיו‬
‫משפחתו‬ ‫בן‬ ‫עם‬ ‫ומשוחח‬ ‫שבירושלים‬ ‫בביתו‬ ‫יושב‬ ‫אדם‬ ‫סופו ‪.‬‬ ‫ועד‬
‫שבניו ‪ -‬יורק ‪.‬‬
‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ" ל‬ ‫קנד‬
‫'‬
‫מה השתנה בדורנו מדורות קודמים ‪ ,‬מדוע אבותינו יכלו לחיות ללא כל‬

‫?‬ ‫אמצעי התקשורת ‪ ,‬ואנו לא‬

‫ארם מוכרח להיות בבחינת " חובק ‪ -‬עולם " ‪ ,‬זוהי עצם‬ ‫‪:‬‬ ‫הענין הוא כך‬
‫או " מן‬ ‫‪:‬‬ ‫מציאותו ובריאתו ‪ .‬אלא שישנן שתי אפשרויות כיצד לחבוק עולם‬
‫השמים לארץ " ‪ ,‬ואם לא ‪ " -‬מסוף העולם ועד סופו " ‪ .‬פעם אדם חי בצורה‬
‫רגליו‬ ‫יב ) ‪-‬‬ ‫של " סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה " ( בראשית כח ‪,‬‬
‫האדם עצמו היה חי בעיירה‬ ‫מרומים ‪.‬‬ ‫על הקרקע ‪ ,‬וראשו מגיע לגובהי‬
‫הקטנה והיה רועה צאן ‪ ,‬אכל עיניו היו נשואות לשמים ‪ ,‬הוא חי עם‬
‫!‬ ‫הרבש " ע‬

‫כמקום לחיות מן הארץ לשמים ‪ -‬לחיות‬ ‫‪:‬‬ ‫כיום האנושות השתנתה‬

‫בקדושה ובטהרה כתוך ' חביקה ' של הרבש " ע נביכול ‪ ,‬בחרה האנושות‬
‫להיות " חובק ‪ -‬עולם " ולדעת‬ ‫סופו " ‪.‬‬ ‫לחיות כצורה של " מסוף העולם ועד‬
‫תבל ‪.‬‬ ‫על המתרחש בכל פינה ברחבי‬

‫כיצד נעשה‬ ‫עולם " ‪.‬‬ ‫כמו כל אנשי העולם ‪ ,‬גם אנחנו רוצים " לחבוק‬
‫אחת ‪:‬‬ ‫ישנה עצה‬ ‫קל ‪.‬‬ ‫לטוס במטוס מסביב לעולם ‪ -‬אין זה דבר‬ ‫?‬ ‫זאת‬
‫הן לקרושה‬ ‫‪:‬‬ ‫עם הספר ניתן להגיע לאן שאדם רוצה‬ ‫גאונות ‪.‬‬ ‫איזו‬ ‫!‬ ‫ספר‬
‫ר ' חיים מבריסק זצ " ל כותב ‪ ,‬שבתקופת ההשכלה‬ ‫!‬ ‫והן לטומאה ח " ו‬
‫הספר ‪.‬‬ ‫הארורה ‪ ,‬הדבר שהחריב את בית ישראל יותר מכל דבר אחר היה‬
‫הנוער התחבא תחת השמיכות וקרא ספרים פסולים של טומאה ואפיקורסות ‪,‬‬
‫!‬ ‫וזה מה שהצליח להחריב את בית ישראל‬

‫הספר מנתק את הקורא מהנעשה סביבו‬

‫מלבד התוכן וההשקפה שבספרים ‪ ,‬ישנו היבט נוסף בבעיית הקריאה‬
‫פעמים רבות הספר עלול להוות מעין ' מקלט ' שעל ידו מתחמק‬ ‫בספרים ‪.‬‬
‫זוהי הבריחה הנפלאה ביותר ‪ ,‬ואף ביהכשר '‬ ‫וכד ' ‪.‬‬ ‫הקורא מעזרה בבית‬
‫אדם לכאורה אינו יוצא מן הבית ‪ ,‬ואעפי " כ אין לך דבר שיכול‬ ‫גמור ‪. . .‬‬
‫!‬ ‫לקחת אותו כל כך רחוק מביתו כמו הספר‬

‫הוא נמצא הרחק‬ ‫!‬ ‫בשעה שאדם קורא בספר הוא פשוט אינו נמצא בבית‬
‫באותה שעה פשוט " אין עם מי לדבר "‬ ‫דמיוניים ‪. . .‬‬ ‫משם כמחוזות רחוקים‬
 ‫‪ , ,‬הסייף יהיפר ירדו כרוחין זה בזה‬
‫קנה‬ ‫"‬

‫‪ -‬כאילו הוא אינו קיים כלל ‪ .‬אמא מבקשת עזרה ‪ ,‬והילד ‪ -‬באמצע לקרוא‬
‫אם ! ‪. . .‬‬ ‫ספר העוסק בענייני חסד וכיבוד‬

‫כך גם כשמגיע ערב פסח ויש צורך להושיט עזרה בנקיון הבית ‪ ,‬כיצד‬
‫זהו היטילי שעליו ניתן להמריא הרחק‬ ‫ספר ‪. . .‬‬ ‫‪:‬‬ ‫כמובן‬ ‫זו ?‬ ‫מתחמקים מחובה‬
‫נפלא ! ‪. . .‬‬ ‫ממש‬ ‫מהבית ‪. . .‬‬
‫ילד שעוסק בקריאת ספר ‪ ,‬הוא בעצם סגור בתוך עולמו של הספר ‪ .‬במצב‬
‫כזה הוא איננו נחשב כנמצא כבית ‪ ,‬וצורת הבית נפרצת ‪ .‬בן ‪ -‬בית הוא זה‬
‫בו ‪.‬‬ ‫שחי את חיי הבית ונוטל חלק פעיל בכל המטלות שישנן‬

‫נמצא אם כן שהספר הוא החפץ המסוכן ביותר ‪ ,‬ומאידך גם החפץ שיכול‬

‫להביאנו אל האושר הגדול ביותר ‪ .‬ע " י לימוד בספר התורה הק ' זוכה האדמ‬
‫מגיע‬ ‫וראשו‬ ‫ארצה‬ ‫מוצב‬ ‫" סולם‬ ‫להתחבר עמ בוראו ולהיות בבחינת‬
‫השמימה " ( וע " ע בענין היספר ' בקובץ שיחות ‪ -‬פורים ‪ ,‬בשיחה " ונכתב‬
‫בספר " ) ‪.‬‬
 ‫שיחות הגר " ש פיסקות זצ " ל‬ ‫קנו‬

‫" אלוקי ‪ ,‬נשמה שנתת בי טהורה היא "‬

‫לפעמים ‪ ,‬מרוב דאגה של האב לחינוך בניו ‪ ,‬הוא עלול לשכוח את‬
‫עצמו !‬ ‫של ‪. . .‬‬ ‫העיקר ‪ :‬העליה הרוחנית‬

‫חוסר דאגה לדור הבא‬

‫כשהתחלנו‬ ‫יבמות ‪.‬‬ ‫סיומ מסכת‬ ‫‪:‬‬ ‫וכינו היום להשתתף בשמחה גדולה‬
‫ואכן הוצרכנו לעמול קשה מאוד לרדת‬ ‫חששנו ‪.‬‬ ‫בלימוד מסכת וו כולנו‬
‫לעומקן של סוגיות קשות ועמוקות ‪ ,‬אבל ב " ה עזרנו השי " ת להגיע עד הלום‬
‫המסכת ‪.‬‬ ‫‪ -‬ליום נפלא זה שבו אנו מסיימים את‬

‫לאחרונה ‪.‬‬ ‫כרצוני לשתף את הציבור בהרגשה נפלאה שהתעוררתי לה‬

‫יצא לי לבקר במדינת צ ' ילה [ בדרום אמריקה ] ‪ ,‬וגיליתי שם תופעה שנראית‬
‫לחלוטין ‪.‬‬ ‫פלאית וכלתי מובנת‬

‫פגשתי שם יהודים זקנים והם סיפרו לי כיצד לפני כחמשים שנה בתי‬
‫הכנסת ובתי המררש היו מלאים עד אפס מקום בלומדי תורה ‪ ,‬במיוחד‬
‫בלילות שישי ‪ ,‬והיו גם רבים שבמסירות ‪ -‬נפש החזיקו ביהרותם ע " י ההתמדה‬
‫בהם ‪.‬‬ ‫ה ' שהיתה‬ ‫בלימוד התורה ומכח יראת‬

‫והנה כיום מספרם של שומרי התורה והמצוות שם מועט ביותר ‪ ,‬עד כדי‬
‫כך שיש להם בעיה רצינית להשיג מנין אנשים לתפילה ‪ .‬הם הוסיפו וסיפרו‬
‫הבא ‪:‬‬ ‫לי שמה שקרה הוא ‪ ,‬שמשום מה אותם אנשים לא דאגו כל כך לדור‬
‫!‬ ‫לא בנו ישיבות ‪ ,‬לא בנו תלמודי תורה ‪ ,‬ומתוך כך הדור שני נאבד כולו‬
‫לא נגזים אם נאמר שמתוך קהילה גדולה של שומרי תורה ומצוות ‪ ,‬נשאר‬
‫חורבן‬ ‫!‬ ‫בסה " כ חצי אחוז ‪ ,‬ואולי אפס אחוז של שומרי תורה ומצוות‬
‫דור ‪.‬‬ ‫כולנו היום מסתכלים ולא מסוגלים להבין מה קרה לאותו‬ ‫!‬ ‫מוחלט‬

‫כך היה בדרום אמריקה ‪ ,‬ובצפון אמריקה ‪ ,‬עד שבאו שני מאורי הדור‬

‫יבמות ‪.‬‬ ‫נאמר בסיום מסכת‬

‫ענו‬ ‫" אליקי נשמה שנתת בי טהורה היא "‬

‫הקורם ‪ -‬ו ' אהרן קוטלר זצ " ל והאדמו " ר מסאטמר זצ " ל [ ולפניהם הרב‬
‫מנדלוביץ זצ " ל ] ‪ ,‬והם חוללו מהפכה בנושא זה ע " י שיסדו ישיבות ותלמודי‬
‫ילדינו ‪.‬‬ ‫תורה ‪ .‬כל זה מתוך דאגה לעתידם של‬

‫ואנו כיום עומדים פעורי פה מול תופעה משונה וו ‪ ,‬מאחר ואנחנו ההיפך‬
‫אני תמיד מספר בחביבות גדולה את המעשה עם אחד‬ ‫מזה ‪.‬‬ ‫הגמור‬
‫" כבוד הרב ‪ ,‬אני‬ ‫‪:‬‬ ‫האברכים בדרום שבא אלי עם דמעות בעינים ‪ ,‬ואמר לי‬
‫" כן כמה‬ ‫!‬ ‫גר רחוק מהמרכז ‪ ,‬ומתוך כך הבן שלי לא יודע אלף ‪ -‬בית "‬
‫על כך הוא בא‬ ‫התשובה ‪. . .‬‬ ‫היתה‬ ‫‪-‬‬ ‫!‬ ‫" בן שנתיים וחצי "‬ ‫שאלתי ‪.‬‬ ‫? ‪-‬‬ ‫הוא "‬
‫בעינים ‪. . .‬‬ ‫להתלונן ‪ ,‬ועוד עם דמעות‬

‫אין לך‬ ‫ונורא ‪.‬‬ ‫ההרגש שיש לנו היום בענין חינוך הילדים הוא עצום‬
‫בנפשו ‪.‬‬ ‫אברך שאינו חש כי ענין זה של חינוך הבנים והבנות הוא‬

‫כיצד ניתן ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬לפרש את העיוורון הנורא שפקד את אנשי אותה‬

‫תקופה ‪ ,‬ואשר בעטיו נחרב רובו ככולו של הדור הבא ‪ ,‬עד שהגיע הדור‬
‫ליישבה ‪.‬‬ ‫זוהי תמיהה גדולה שקשה מאוד‬ ‫? !‬ ‫החדש שאנחנו מכירים היום‬

‫בדור הקודם האנשים התרכזו באמונה בעצמם‬

‫בנצוני להציע לפניכם ישוב על תופעה זו ‪ ,‬שלדעתי הוא ההסבר האמיתי‬

‫שלה ‪ .‬אנו יודעים שהיסוד לכל דבר הוא אמונה ‪ ,‬ואמונה אין הכוונה להאמין‬
‫בעובדות קיימות ‪ -‬כגון העובדה שיש בורא עולם ‪ ,‬כי כל אחד שיש לו‬
‫מעצמו ‪.‬‬ ‫עינים ומתבונן מעט מסביבו ‪ ,‬מבין שעולם מופלא כזה לא נוצר‬
‫אמונה פירושה להאמין במה שאינו נתפס בשכל ‪ .‬להאמין שהבורא יתברך‬
‫כלל " ‪.‬‬ ‫גדול ונורא עד כדי כך ש " לית מחשבה תפיסא ביה‬

‫ראשית כל ‪,‬‬ ‫יסודות ‪:‬‬ ‫והנה אנו יודעים שאמונה בנויה על כמה וכמה‬
‫אמונה בה ' יתברך ‪ ,‬לאחר מכן אמונה בתורה משמים ‪ ,‬שממנה נובעת גם‬
‫האמונה בחכמי התורה ‪ ,‬ובנוסף לכך צריך אדם להאמין בכל יהודי מעם‬
‫ובסוגיא זו‬ ‫!‬ ‫ישראל ‪ ,‬והיהודי שהוא צריך להאמין בו ביותר הוא בו עצמו‬
‫היום ‪.‬‬ ‫נעסוק‬

‫ה ' אלוקי ישראל ‪ ,‬ואנו ‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫במעמד הר סיני היו ‪ ,‬כביכול ‪ ' ,‬חתן ' ו ' כלה‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ "ל‬ ‫קנח‬

‫הכלל ‪ -‬ישראל כשם שמי שאינו מאמין בבורא יתברך אינו יהודי ‪ ,‬כך גם‬ ‫‪.‬‬
‫!‬ ‫מי שאין לו אמונה בעמ " י הוא אינו בגדר יהודי‬

‫במשהו ‪.‬‬ ‫והנה לכל אדם בעולם יש אמונה ‪ .‬אין לך אדם שאינו מאמין‬
‫אחד מאמין בבורא כל העולמים ‪ ,‬והשני‬ ‫‪:‬‬ ‫השאלה היא רק במה הוא מאמין‬
‫להבדיל ‪.‬‬ ‫מאמין בעץ ואבן ‪ ,‬כסף וזהב ‪,‬‬

‫האמת היא שמבחינה הגיונית יותר קל להאמין באלקים מלהאמין‬

‫הבלים ‪.‬‬ ‫בחתיכת עץ ‪ ,‬אך עובדה היא שישנם בעולם רבים המאמינים בהבלי‬
‫מי שקצת מכיר את הע " ז המודרנית ‪ ,‬יודע שכדי להאמין בתיאוריה שהעולס‬
‫אין אף אחד שיכול להסביר את‬ ‫נברא מעצמו ‪ ,‬נדרשת אמונה רבה ‪. . .‬‬
‫!‬ ‫התופעה ‪ ,‬אבל ישנם המוני אנשים שמאמינים בכך ממש בעינים עצומות‬

‫כאשר אדם מאמין בדבר כלשהו ‪ ,‬אמונה‬ ‫באדם ‪.‬‬ ‫האמונה היא כח עצום‬
‫ש " כל‬ ‫ע "ב)‬ ‫זו תופסת את כל מציאותו [ וכמו שמצינו בגמ ' ( סנהדרין סג‬
‫אחד ואחד עשה דמות יראתו ומניחה בכיסו ‪ ,‬בשעה שזוכרה מוציאה מתוך‬
‫היקו ומחבקה ומנשקה " ‪ -‬ער כדי כך היתה גדולה ההתקשרות של הארם‬
‫עם הע " ז שלו ! ] ‪ ,‬ומתוך כך קשה לו להרחיב את אופקיו גם לעניינים‬
‫האמונה ‪.‬‬ ‫אחרים ‪ .‬זוהי המציאות של‬

‫עפ " י כל זה נראה להסביר את התופעה המשונה שהוזכרה בראשית‬

‫דברינו ‪ -‬אותם יהודים בדרום אמריקה שלא ראגו לעתיד ילדיהם ‪ .‬היהודים‬
‫הם האמינו בבורא עולם ‪,‬‬ ‫ורק בהווה ‪.‬‬ ‫מלפני חמשים שנה התרכזו אך‬
‫אך מיהו אותו " עם‬ ‫גם בעם ישראל ‪.‬‬ ‫האמינו בתורה משמים והאמינו‬
‫‪.‬‬
‫כך חשב כל אחד לעצמו הוא האמין שעליו באופן אישי‬ ‫! ‪-‬‬ ‫אני‬ ‫?‬ ‫ישראל "‬
‫מוטלת העבודה ללמוד תורה ולהיות ירא ‪ -‬שמים ‪ ,‬והאמונה שלו היתה כה‬
‫הילדים ‪.‬‬ ‫מרוכזת כשאיפות של עצמו ‪ ,‬שפשוט נשכח ממנו הנושא של חינוך‬

‫אמונה בבנים ולא בעצמנו ‪ -‬חשבן הדור‬

‫שלנו בעם ישראל‬ ‫האמונה‬ ‫להיפך ‪.‬‬ ‫והנה בדורנו המצב הוא בדיוק‬
‫לעצמו ‪:‬‬ ‫מרוכזת אך ורק בעתיד ‪ .‬עבורנו ההווה כביכול ' מת ' ‪ .‬כל אחד חושב‬

‫מי יהיה הח " ח ‪ ,‬מי‬ ‫אהיה יר " ש ‪.‬‬ ‫" אני כבר לא אהיה ת " ח ‪ ,‬אני כבר לא‬
‫השאיפות שלנו ' זזו '‬ ‫שלי " ! ‪ . . .‬כל‬ ‫הבן שלי ‪ ,‬הבת שלי ‪ ,‬הנכד‬ ‫?‬ ‫יהיה היר " ש‬
‫קנט‬ ‫" אלוקי ‪ ,‬נשמה שנתת בי טהורה היא "‬

‫קדימה ‪ ,‬כל השאיפות שהיו לאדם בעבר כלפי עצמו ' זזו ' קדימה אל הבנים‬
‫שלו ‪ .‬כולנו מוכנים למסור נפש עבור לימוד התורה של בנינו ‪ ,‬אבל מה עם‬
‫? !‬ ‫עצמנו ? וכי אנו בבחינת ' גוססים '‬

‫?‬ ‫מה קרה‬

‫ומאחר וסוף סוף ‪ ,‬כפי‬ ‫!‬ ‫פשוט איבדנו את האמונה בדור שלנו ‪ ,‬בעצמנו‬
‫כל העת‬ ‫בעתיד ‪.‬‬ ‫שבארנו ‪ ,‬אדם צריך איזושהי אמונה ‪ ,‬מתרכזים באמונה‬
‫לילדינו ‪.‬‬ ‫מהרהרים בעתיד המוהיר הצפוי‬

‫" ראיתי בני‬ ‫שאמר ‪:‬‬ ‫כמה נפלאים הם דברי אדוננו רבי שמעון בר יוחאי‬
‫עליה והן מועטין ‪ ,‬אם אלף הן ‪ -‬אני ובני מהן ‪ ,‬אם מאה הם ‪ -‬אני ובני‬
‫אם‬ ‫‪:‬‬ ‫ואני שואל אתכם‬ ‫ע " ב) ‪.‬‬ ‫מהן ‪ ,‬אם שנים הן ‪ -‬אני ובני הל " ( סוכה מה‬

‫" בני‬ ‫‪-‬‬ ‫?‬ ‫רשכ " י היה ממשיך ואומר " ואם אחד הוא " ‪ ,‬מה היינו עונים‬
‫הוא " ! ‪. . .‬‬
‫וזה סוד כל החורבן שלנו כי לומר " אם שנים הן ‪ -‬אני ובני הן " זוהי‬ ‫‪.‬‬
‫תורת אמת ‪ ,‬אבל להמשיך הלאה ולחשוב שאם יש רק אחד ‪ ,‬אין הכוונה‬
‫אלי ‪ ,‬לי כבר אין סיכוי שאדע מסכתות ‪ ,‬ורק הבנים שלי בעזרת השי " ת‬
‫!‬ ‫יצאו תלמידי חכמים גדולים ‪ ,‬ראשי ישיבות וכו ' ‪ ,‬אין זה אלא בגדר חורבן‬

‫אנו משקיעים את כל הכוחות בכנים שלנו ‪ ,‬כלי לשים לב כלל למצב‬

‫הרוחני של עצמנו ‪ .‬ישנה תופעה מצויה שילד מגיע הביתה מה ' חיידר ' ורואה‬
‫" יענקל ' ה ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ואז אביו פונה אליו ואומר לו‬ ‫עיתון ‪.‬‬ ‫את אביו יושב וקורא‬
‫" מה‬ ‫חושב ‪:‬‬ ‫אבל על עצמו הוא‬ ‫מיד " ! ‪. . .‬‬ ‫תקח את הגמ ' ותתחיל ללמוד‬
‫?‬ ‫כבר יוכל לימוד הגמי לעזור לי "‬

‫היום ישנן אמהות בישראל שיושבות בתוך החדר שלהן וקוראות ספרים‬
‫ועיתונים ‪ ,‬והן מודות בפה מלא שהיו מוכנות למסור נפש רק בכדי שהבת‬
‫ואנו אומרים לאותה‬ ‫הוה ‪. . .‬‬ ‫שלהן לא תקרא את הספר הזה או את המאמר‬
‫" אם את תקראי ‪ -‬גם הבת שלך תקרא ‪ ,‬רק שהבת שלך תדאג שגם‬ ‫‪:‬‬ ‫אמא‬
‫תפסיק " ‪.‬‬ ‫רק כשאת בעצמך תפסיקי גם הבת שלך‬ ‫!‬ ‫תקרא ‪. . .‬‬ ‫הבת שלה לא‬
‫היא " ‪.‬‬ ‫עלינו להאמין בעצמנו ש " נשמה שנתת בי טהורה‬

‫שואל ‪:‬‬ ‫הורים רבים בוכים בתפילתם על בניהם שיצאו גדולי תורה ‪ .‬ואני‬
‫זצ " ל‬ ‫הגר " ש פינקוי‬ ‫שיחות‬ ‫קם‬

‫הן גם אתה בעצמך בן של אביך ‪ ,‬מדוע הנך בוכה‬ ‫?‬ ‫למה דווקא על הילדים‬
‫?‬ ‫רק על הילד שלך ולא על עצמך‬

‫איני בא ‪ ,‬חלילה ‪ ,‬למעט מערכו של נושא חינוך הילדים ‪ ,‬ב " ה זוהי‬
‫הבדכה של הדוד אבל האמת היא שהדין ‪ -‬וחשבון שיבואו עם האדם בבואו‬ ‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫לפני ב " ד של מעלה יהיו בעיקר על עצמו האדם היחידי שבכוחי לשנותו‬
‫ולרוממו הוא אני ‪ .‬לכל אחד יש בחירה להאמין בעצמו ולעמול להתרומם‬
‫ולעלות ‪.‬‬
‫והנה היום שזכינו לסיים את לימוד מסכת יבמות במסגרת הידף ‪ -‬היומי ' ‪,‬‬

‫מה הייתם אומרים אם הבן שלכם היה יודע את מסכת‬ ‫‪:‬‬ ‫אני שואל אתכם‬
‫?‬ ‫לא ‪ ,‬מה פתאום‬ ‫?‬ ‫יבמות כפי שאתם יודעים אותה כעת ‪ ,‬האם הייתם מרוצים‬
‫כל אחד רוצה שבנו ידע כל דף מהמסכת על בוריו ‪ ,‬ושיחוור עליו מספר‬
‫רב של פעמים עד שיזכור אותו ‪ .‬רק עבור עצמו הוא ' מסתפק ' בלימוד של‬
‫מושגים " ‪. . .‬‬ ‫" לקבל‬ ‫הדף ‪ -‬היומי ‪-‬‬

‫הדאגה‬ ‫בעצמנו ‪.‬‬ ‫לדעתי זהו החורבן של הדורו איבדנו את האמונה‬

‫לעתיד ילדינו היא דבר נפלא ‪ ,‬תופעה ברוכה שאין כמותה ‪ ,‬אבל שכחנו‬
‫באמונה ‪.‬‬ ‫שגם אנחנו צריכים ללמוד תורה ולהתחזק‬

‫" אלוקי " ‪ -‬האלקים שלי ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫חיזוק באמונה פירושו לקום בבוקר ולומר‬
‫לא רק של הבנים שלי ‪ " .‬נשמה שנתתי בי טהורה היא " ‪ -‬יש בתוכי נפש‬
‫עלינו להאמין בה '‬ ‫!‬ ‫טהורה שבכוחה לקלוט לתוכה את כל התורה כולה‬
‫אלוקי ישראל שנתן לנו נשמה זו ‪ ,‬ומי שאינו מאמין בכך וסבור שחלילה‬
‫!‬ ‫זוהי כפירה ואפיקורסות‬ ‫שלו " ‪- . . .‬‬ ‫כבר " גמר את הקריירה‬

‫יעזרנו השי " ת להתחיל ולסיים עוד הרבה מסכתות ‪ ,‬ללמוד וללמד לשמור‬
‫באהבה ‪.‬‬ ‫ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתו יתברך‬
 ‫קמא‬
‫אמך "‬ ‫" אל תטלש תורת‬

‫" אל תטוש תורת אמך"‬

‫הקניית צורת חיים עם הקב" ה תוך התנתקות‬ ‫"‬ ‫חינ‪1‬ד הבנות‬

‫מתרבות הגוים‬

‫ישפר‬ ‫ע‪11‬ן בל‬ ‫"‬ ‫שכחת המטוה‬

‫את הדברים הבאים חלק יבינו ‪ ,‬חלק יתקשו לרדת לסוף דעתי ויהכן‬
‫הדברים ‪.‬‬ ‫שיהיו גם כאלו שאעשה עבורן מהפכה ‪ .‬יקשה עליהן לעכל את‬

‫מקצוע ‪.‬‬ ‫‪.‬‬

‫ראשית יש להקדים הקדמה חשובה ויסודית אתן מורות בעלות‬
‫אין לו‬ ‫‪:‬‬ ‫אומר לכן ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬כלל שצריך לדעת אותו כל בעל מקצוע ‪ ,‬והוא‬
‫לבעל העסק לשכוח ‪ ,‬ולו לרגע אחד ‪ ,‬את מטרת העסק שלו ‪ ,‬לשם מה הוא‬
‫נפתח ‪.‬‬
‫פעמים כשאדם פותח סופרמרקט ‪ ,‬כדי לכבוש את לב הציבור‬ ‫לדוגמא ‪:‬‬

‫ולרכוש לעצמו מספר גדול של קונים ככל האפשר ‪ ,‬הוא מוריד את‬
‫‪.‬‬
‫המהירים ‪ ,‬עושה הרבה פרסומת וכיוצ " ב אלא שקורה ומרוב התלהבות הוא‬
‫מוריד יותר מדי את המחירים ‪ ,‬נותן יותר מדי אשראי ‪ ,‬הבנק גובה ממנו‬
‫ריבית יותר מדי גבוהה ‪ ,‬ומתוך כך כעבור כמה חודשים הוא פושט את‬
‫ה רגל ‪.‬‬
‫" חשבתי שאם‬ ‫ויאמר ‪:‬‬ ‫והנה כששואלים אותו כיצד ארע הדבר ‪ ,‬יתכן‬
‫אוריד את המחירים יבואו הרבה קונים ואז ארויח הרבה " ‪ ,‬או " לא ידעתי‬

‫‪ .‬שיקום לי מתחרה " אלו תשובות מתקבלות על הדעת ‪ ,‬קורה שאדם טועה‬ ‫‪.‬‬
‫" פשוט‬ ‫יאמר ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫ואינו מחשב נכון את הסיכונים העומדים לפניו ברם אם הוא‬
‫שכחתי שפתחתי את העסק בכדי להרויח כסף ‪ .‬חשבתי שמטרת העסק היתה‬
‫!‬ ‫זוהי טעות בלתי נסלחת‬ ‫מוזל " ‪- . . .‬‬ ‫לחלק לשכנים שלי לחם וחלב במחיר‬

‫בירושלים ‪.‬‬ ‫נאמר בכנס בנושא " תפקיד המורה בישראל "‬
‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫קשב‬

‫מותר לבעל עסק לטעות את בל הטעויות שבעולם ‪ ,‬אך לרגע אחד אסור‬
‫!‬ ‫לו לשכוח את מטרת העסק‬

‫כשאנו בונים בית ‪ ,‬הרבה מאתנו עושים טעויות ‪ -‬הן‬ ‫נוספת ‪:‬‬ ‫דוגמא‬
‫וכיוצ " ב ‪.‬‬ ‫ביחסים בין הבעל ואשתו ‪ ,‬הן כחינוך הילדים והן כענייני הכספים‬
‫אבל לפני הכל עלינו לקבוע‬ ‫לסלוח ‪.‬‬ ‫ואמנם על חלק גדול מהטעויות ניתן‬
‫לעצמנו לשם מה " פתחנו את העסק " ‪ ,‬עבור איזו מטרה הננו מקימים בית‬
‫דבר זה אסור לשכוח‬ ‫השיחה ] ‪.‬‬ ‫[ התשובה על שאלה זו אינה קשורה לנושא‬
‫!‬ ‫ולו לרגע אחד‬

‫ארם יכול לעסוק בתחומים רבים במשך‬ ‫בכללות ‪.‬‬ ‫כך גם לגבי החיים‬
‫חייו בעוה " ז ‪ :‬יש שמחפשים עשירות ו ' חיים טובים ' ‪ ,‬ויש שמחפשים חכמה‬
‫ויר " ש וכו ' ולפעמים ארם טועה במה שהוא עוסק ומחפש ‪ .‬אך העיקר שאדם‬
‫אדמות ‪.‬‬ ‫תמיד יקבע לעצמו את מטרתו בחיים ‪ ,‬לשם מה הוא נמצא כאן עלי‬
‫!‬ ‫מטרה זו אסור לו לשכוח אף פעם‬

‫" אשה טובה "‬ ‫*‬ ‫מטרת חינוך הבנות‬

‫דברים אלו אמורים ‪ ,‬אם כן ‪ ,‬גם אליכן ציבור המורות [ בעצם לאו דוקא‬
‫כאשר אנו נכנסות לכיתה מותר לנו לעשות‬ ‫גננות ] ‪:‬‬ ‫מורות ‪ .‬גם אמהות ‪ ,‬או‬
‫לשם מה באתי הנה ‪ .‬מהי‬ ‫‪:‬‬ ‫טעויות ‪ ,‬אבל דבר אחד חייבת כל אחת לזכור‬
‫‪.‬‬
‫בעצם המטרה שלי ומה אני רוצה ללמד את התלמידות שיכחת דבר זה ‪,‬‬
‫נסלח ‪.‬‬ ‫ולו לרגע ‪ ,‬היא פשע בלתי‬

‫וכורני בהיותי ילד בביה " ס היה לי מורה לחשבון שתמיד היה מטיף לנו‬
‫מוסר והלכות דרך ארץ [ כיצד יש לאכול את הסנדוויץ ' שאמא נתנה לנו‬
‫הנני מוחל לו על הכל ‪ ,‬אך‬ ‫לעצמי ‪:‬‬ ‫ואני ‪ ,‬כילד ‪ ,‬הייתי מהרהר‬ ‫וכיוצ " ב ‪. ]. . .‬‬
‫נכון ‪ ,‬בתוך המערכת של‬ ‫לחשבון ‪. . .‬‬ ‫הוא פשוט שוכח את מקצועו ‪ -‬מורה‬
‫לימוד חשבון מותר גם להכניס הערות על דרך ארץ וכו ' ‪ ,‬אבל חובה על‬
‫לכיתה ‪.‬‬ ‫המורה להתרכז בתפקיד העיקרי שלשמו הוא הגיע‬

‫כידוע מטרת‬ ‫השחמט ‪.‬‬ ‫שמעתי פעם משל נפלא בענין זה ממשחק‬
‫המשחק היא השגת המלך של היריב ‪ ,‬ואמרו פעם בדרך צחות כי " מי‬
‫כלומר ‪ ,‬אסור לשכוח לעולם את‬ ‫שחמט " ‪. . .‬‬ ‫שאוהב סוסים אינו יכול לשחק‬
‫תסג‬ ‫אמך "‬ ‫" אל תטוש תוות‬

‫מטרת המשחק ‪ -‬המלך ‪ ,‬גם אם יהיה זה במחיר איבוד אחד הכלים הפחות‬
‫מי שיותר מדי ' אוהב ' את הסוס עדיף שלא ישחק‬ ‫ה ' סוס ' ‪.‬‬ ‫חשובים כמו‬
‫זה ‪. . .‬‬ ‫במשחק‬

‫כך גם כיהדות ‪ :‬השי " ת הוא המלך ‪ ,‬ואנו עמלים קשה על מנת להשיגו‬
‫ולהתקשר אליו ‪ .‬גם אדם גאון עלול לפעמים לעשות טעויות ‪ ,‬אך אסור לו‬
‫השי " ת ‪.‬‬ ‫לשכוח ‪ ,‬ולו לרגע ‪ ,‬מהי המטרה ‪ " -‬לקנות " את‬

‫אתן כמורות ב ' בית ‪ -‬יעקב ' ‪ -‬שלוחות של ההורים ושל ה ' אלוקי ישראל‬
‫‪ -‬לפני הכל עליכן לקבוע לעצמכן באופן ברור והחלטי מהי מהות ומטרת‬
‫אם אפסיק כעת את השיחה ואשאל שאלה זו את הציבור‬ ‫שלכן ‪.‬‬ ‫המקצוע‬
‫חלקן תאמרנה‬ ‫תשובות ‪:‬‬ ‫היושב כאן ‪ ,‬כמדומני שאקבל מגוון גדול של‬
‫מגוונות ‪.‬‬ ‫שצריכים ללמד תורה ‪ ,‬חלקן ‪ -‬יר " ש ‪ ,‬ועוד שלל דעות‬

‫ועוד ‪.‬‬ ‫נכון ‪ ,‬הכיוון הכללי הוא החדרת ערכים כתורה ‪ ,‬יר " ש ‪ ,‬דרך ‪ -‬ארץ‬
‫אך למורה יהודיה שמלמדת את בנות ישראל ‪ ,‬ולא משנה מה המקצוע שהיא‬
‫לגדל תלמידות שיהיו ברבות‬ ‫‪:‬‬ ‫מלמדת ‪ ,‬ישנה מטרה אחת ויחידה בלימודה‬
‫!‬ ‫הימים נשים צדיקות ‪ ,‬אמהות נאמנות בישראל‬

‫אין כל ספק שישנו הבדל עצום בין תפקיד האיש לתפקיד האשה בעם‬
‫ישראל ‪ .‬מה שחשוב ביותר אצל האיש שלשם כך הוא מקדיש את כל חייו ‪,‬‬
‫זהו לימוד התורה ‪ .‬הגר " א זצ " ל אמר לפני פטירתו שבטל רק רגעים אחדים‬
‫מתלמוד תורה ‪ .‬כלומר ‪ ,‬שלימוד התורה תפס לו את כל החיים ‪ .‬אפילו בשעה‬
‫‪.‬‬
‫שישן שפתותיו היו רוחשות בלי הרף אשה אינה מחוייבת לשבת וללמוד‬
‫!‬ ‫כל חייה החיוב המוטל עליה הוא להיות " אשה טובה "‬ ‫‪.‬‬

‫" אשתי' ‪ " -‬ביתא‬

‫?‬ ‫" אשה טובה "‬ ‫מהי‬

‫מימי לא קריתי לאשתי אשתי ‪ ,‬אלא‬ ‫‪:‬‬ ‫ידועים דברי חז " ל " אמר רבי יוסי‬
‫המובן הפשוט בזה הוא ‪ ,‬משום שהאשה‬ ‫ע "כ) ‪.‬‬ ‫לאשתי ביתי " ( שבת קיח‬
‫היא עיקר הבית ‪ .‬היא מחזיקה את הבית ומגדלת את הילדים ‪ .‬המטרה של‬
‫האיש היא ללמוד תורה ‪ ,‬ואילו המטרה של האשה ‪ -‬להעמיד בתוך עם‬
 ‫שיחות הגר " ש פיסקות זצ " ל‬ ‫קיד‬

‫ע " י בנין‬ ‫ישראל את החיים היהודיים הטבעיים בין הקב " ה לעם ישראל‬

‫ה " בית " ‪.‬‬

‫מאי דכתיב ' והלכו‬ ‫‪:‬‬ ‫בחז " ל ( פסמים פה ע " א ) מובא ‪ " :‬אמר רבי אלעזר‬

‫עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה ' אל בית אלוקי יעקב ' וגו ' ‪ ,‬אלוקי‬
‫לא כאברהם שכתוב בו הר ‪ ,‬שנאמר‬ ‫‪:‬‬ ‫אלא‬ ‫?‬ ‫יעקב ולא אלוקי אברהמ ויצחק‬
‫' אשר יאמר היום בהר ה ' יראה ' ‪ ,‬ולא כיצחק שכתוב בו שדה ‪ ,‬שנאמר ' ויצא‬
‫יצחק לשוח בשדה ' ‪ .‬אלא כיעקב שקראו בית ‪ ,‬שנאמר ' ויקוא את שם המקום‬
‫א ‪ -‬ל "' ‪.‬‬ ‫ההוא בית‬

‫א " א לחיות באמצע פארק כי‬ ‫מטרתו ‪.‬‬ ‫" בית " נבנה עבור פרטיות ‪ ,‬זו‬
‫אברהם אבינו סבר שהפרטיות בין הקב " ה ועמ " י יכולה‬ ‫פרטיות ‪.‬‬ ‫צריכים‬
‫להתקיים גם על הר ‪ ,‬שם מתנתקים מכל הבלי העוה " ז ‪ .‬יצחק אבינו סבר‬
‫שלפרטיות אמיתית לא די בהר ‪ ,‬כי אף שאין שם אנשים ‪ ,‬מו " ס זהו שטח‬
‫כדי לחיות עם הרבש " ע יש צורך במקום‬ ‫לתוכו ‪.‬‬ ‫הפקר ומי שרוצה נכנס‬
‫אבל חו " ל לימדונו‬ ‫בשדה " ‪.‬‬ ‫" ויצא יצחק לשוח‬ ‫יותר פרטי כ " שדה " ‪-‬‬
‫שהצדק עם יעקב " שקראו בית " ‪ -‬יש צורך בפרטיות גמורה של בית ‪ .‬לבית‬
‫כל המושג " בית " עניינו‬ ‫בפעמון ‪.‬‬ ‫פרטי אף אחד אינו נכנס בלי לצלצל‬
‫פרטיות ‪.‬‬
‫והנה כשאנו קוראים לאשה " בית " ‪ ,‬איננו מתכוונים שהיא רק בית של‬
‫כל‬ ‫המקדש ‪.‬‬ ‫הבית היהודי הוא בבחינת בית‬ ‫הקב " ה ‪.‬‬ ‫בעלה ‪ ,‬אלא בית של‬
‫הנשים הנשואות היושבות כאן וראי שמעו את הדברים לא פעם ולא‬
‫תמיד ‪.‬‬ ‫פעמיים ‪ ,‬אך זוהי נקודה חשובה שיש לזוכרה‬

‫שיעור ‪.‬‬ ‫והרי חשיבותו של בית המקדש בעיני כלל ישראל גדולה לאין‬
‫בעוד כשבוע ‪ -‬בתשעה ‪ -‬באב ‪ -‬נשב כולנו על הארץ ונבכה על חורבנו של‬
‫זה ‪.‬‬ ‫בית‬

‫?‬ ‫מה עניינה של ישיבה זו על הארץ‬

‫הקב " ה ברא עולם ובו שמים וארץ ומה שביניהם ‪ .‬מקומם של בני האדם‬
‫הארץ בעצמה הנה מקום עבור המתים‬ ‫והארץ ‪.‬‬ ‫הוא בחלל שבין השמים‬
‫ולא עבור החיים ‪ .‬הישיבה על הארץ בליל תשעה באב מהוה בעצם הצהרה‬
‫קשה‬ ‫אשוע‬
‫" אל תטוש תורת‬

‫מתים ‪.‬‬ ‫ברורה לפני הקב " ה כי ללא בית ‪ -‬המקדש אין לנו חיים ‪ ,‬כולנו בבחינת‬

‫בית ‪ -‬המקדש הוא עצם החיים של עם‬ ‫חיינו " ‪.‬‬ ‫" רחם על ציון כי היא בית‬
‫ישראל ‪.‬‬
‫ואם תתמהו מהיכן בכל אופן הננו חיים כיום ‪ ,‬לאמיתו של דבר איננו‬
‫חיים כיום במובן הנכון של חיים ‪ .‬חיים ללא השראת השכינה בתוכנו אינם‬
‫חיים ‪.‬‬ ‫קרויים‬

‫כדי‬ ‫החיים ‪.‬‬ ‫זהו ‪ ,‬אם כן ‪ ,‬המובן של ה " בית " ‪ -‬מקום להעמדת עצם‬
‫כבהמה ‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫לחיות האדם נזקק לבית ‪ ,‬זוהי המציאות אדם שחי ברחוב הריהו‬

‫האשה היא " הבית " ‪ .‬היא זו שקובעת את עצם צורת החיים היהודיים ‪,‬‬
‫וכשאדם רוצה להבין כיצד צריכים‬ ‫הקב " ה ‪.‬‬ ‫את השייכות בינינו לבין‬
‫להיראות החיים המשותפים בינינו לבין הקב " ה ‪ ,‬עליו להתבונן בצורת היחס‬
‫אשתו ‪.‬‬ ‫הנדרשת ממנו כלפי‬

‫רעייתו של הקב " ה‬ ‫"‬ ‫כלל ישראל‬

‫" ' צאינה וראינה‬ ‫‪:‬‬ ‫המשל המובא בפסוקים על מתן תורה הוא נישואין‬
‫בנות ציון במלך שלמה ‪ ,‬בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת‬
‫השייכות בין הקב " ה‬ ‫ע " ב) ‪.‬‬ ‫מתן תורה " ( תענית כו‬ ‫יה‬ ‫לבו ' ‪ ' ,‬ביום חתונתו ' ‪-‬‬
‫לעם ישראל מתוארת בשיר השירים במשל של איש ואשה [ ישנם משלים‬
‫נוספים ‪ -‬בתי ‪ ,‬אחותי ‪ ,‬אמי ‪ ,‬וישנם מקומות בהם הקב " ה נקרא " אבא "‬
‫אבל המשל‬ ‫‪ " -‬בנים אתם לה ' אלוקיכם " ‪.‬‬ ‫וכלל ‪ -‬ישראל נקראים " בנים "‬
‫היחס שבין איש לאשתו] ‪.‬‬ ‫המצוי בכל התורה כולה הוא‬

‫בקדש הקדשים ‪ ,‬שהוא היה המרבד של הכל ‪ ,‬היו מוצבים על ארון הברית‬
‫דבר זה ביטא את השייכות בין כלל ישראל לקב " ה ‪ ,‬וכמו‬ ‫כרובים ‪.‬‬ ‫שני‬
‫" בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגללין‬ ‫ע "א) ‪:‬‬ ‫שאמרו חז " ל ( יומא נר‬
‫להם את הפרוכת ‪ ,‬ומראין להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה ‪ ,‬ואומרים‬
‫הדברים הללו אינם‬ ‫ונקבה " ‪.‬‬ ‫ראו חיבתכם לפני המקום כחיבת זכר‬ ‫‪:‬‬ ‫להן‬
‫מדרגות ‪ ,‬הם עצם השייכות ‪ .‬ברצוני להבהיר את הנפקא ‪ -‬מינה המעשית בכל‬
‫הזו ‪,‬‬ ‫השייכות‬

‫ישראל בהיותו במדבר חטא פעמים רבות ‪ ,‬ותמיד בסופו של דבר‬ ‫עם‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫קשו‬

‫החטא הראשון היה חטא העגל ‪ .‬כולן למדו את פירושו של ' הכוזרי '‬ ‫‪:‬‬ ‫ניצל‬
‫‪.‬‬
‫שמעשה העגל לא היה כפשוטו ‪ ,‬וזה נכון אבל אנו נתבונן כעת בחטא זה‬
‫ישראל " ‪.‬‬ ‫כלל ‪ -‬ישראל לקחו עגל זהב ואמרו עליו " אלה אלהיך‬ ‫כפשוטו ‪.‬‬
‫מתוך כך הקב " ה בקש לכלותם ‪ ,‬אך מהלשון שאמר הקב " ה למשה " ועתה‬
‫הניחה לי " ‪ -‬תעזוב אותי ‪ ,‬הבין משה רבינו שעליו להתפלל על עמ " י ‪ ,‬ואכן‬
‫לאחר מכן היה חטא המרגלים‬ ‫תפילתו ‪.‬‬ ‫כלל ‪ -‬ישראל ניצלו מכליה ע " י‬
‫והקב " ה רצה לכלותם ‪ ,‬ושוב משה רבינו בקש רחמים עבורם והקב " ה קבל‬
‫את תפילתו ‪ .‬במחלוקתו של קרח רצה הקב " ה לכלות את עמ " י כרגע ‪ ,‬אבל‬
‫ניצלו ‪.‬‬ ‫אהרן הכהן תפס את מלאך המוות ‪ ,‬וכולם‬

‫כליה על בלל ‪ -‬ישראל ‪ -‬בשעה‬ ‫היה חטא אחד ויחיד שבו נגזרה‬
‫שכלל ‪ -‬ישראל חטאו בבנות מואב [ עפ " י עצתו של בלעם הרשע ] ‪ ,‬ופינחס‬
‫" פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב‬ ‫;‬ ‫קם והרג את ומרי ‪ ,‬נאמר בפסוק‬
‫את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני‬
‫ישראל בקנאתי " ‪ ,‬כלומר ‪ ,‬פינחס קנא את קנאת הקב " ה ‪ ,‬ולולי זאת היה‬
‫הקב " ה מכלה מיד את כלל ‪ -‬ישראל בלא שום שהיה ‪ ,‬וכלי לדבר אפילו עם‬
‫קנאות ‪.‬‬ ‫הקב " ה פשוט היה מוחץ את כל עם ישראל ‪ ,‬מתוך‬ ‫ואהרן ‪.‬‬ ‫משה‬

‫? !‬ ‫וכי חטא זה חמור יותר מחטא העגל‬ ‫?‬ ‫מה כ " כ חמור בחטא זה‬

‫כשהחטאים נעשים בתוך המשפחה לפעמים אפי '‬ ‫‪:‬‬ ‫התשובה היא כך‬
‫שוברים חלונות ‪ ,‬אך בסוף מתפייסים ‪ ,‬ואם לא מיד ‪ ,‬הרי שבהגיע ערב יו " כ‬
‫‪.‬‬
‫ודאי מתיישבים ההדורים וממשיכים לחיות חטא העגל ‪ ,‬מחלוקתו של קרח ‪,‬‬
‫וכן דברי ההבל של המרגלים המבטאים חוסר אמונה [ כמו אלו התוהים‬

‫היו עבירות חמורות ‪,‬‬ ‫]‬ ‫וכוס ? ! ‪. . .‬‬ ‫" מהיכן יביא לי הקב " ה שידוך ופרנסה‬
‫כדברך " ‪.‬‬ ‫ואעפי " כ " סלחתי‬

‫יציאה מתוך הבית‬ ‫לגמרי ‪:‬‬ ‫אבל חטא בנות מואב היה חטא מסוג אתר‬
‫לשם כך נדרשה‬ ‫נסלח ‪.‬‬ ‫היהודי ‪ ,‬מחוץ לכותלי המשפחה ‪ ,‬וזהו חטא בלתי‬
‫!‬ ‫קנאותו של פינחס שבמעשהו " קנא את קנאתי " ‪ -‬קנאתו של הקב " ה‬
‫תקנה ‪.‬‬ ‫בלא " ה כביכול הדלת היתה נטרקת ושוב לא היתה‬

‫כלומר ‪ ,‬המטרה היסודית שלנו ‪ ,‬שלשמה אנו נמצאים כאן בעוה " ז ‪ ,‬היא‬
‫יהדות אינה באה לידי ביטוי רק במעשי מצוות כמו‬ ‫יהודים ‪.‬‬ ‫כדי להיות‬
 ‫‪,‬‬
‫קטו‬ ‫אמך "‬ ‫~אל תטוש תורת‬

‫ציצית ‪ ,‬תפילין מזוזה וכיוצ " ב ‪ ,‬שהרי כנר כתב הרמב " ם ( פ " י מהל ' מלכים‬
‫שגם גוי יכול ללבוש ציצית ‪ ,‬להניח תפילין וליכול לולב והוא אף‬ ‫)‬ ‫ה "י‬
‫בדי לחיות את החיים‬ ‫?‬ ‫יקבל על כך שכר לשם מה ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬הננו יהודים‬‫‪.‬‬
‫שרק מניח‬ ‫מל‬ ‫יהודי אינו‬ ‫!‬ ‫בשותפות ‪ ,‬באהבה ‪ ,‬בחיבה ובדביקות עם השי " ת‬
‫יהודי הוא ‪ ,‬כביכול ‪ ' ,‬רעייתו ' של‬ ‫יר " ש ‪.‬‬ ‫תפילין ‪ ,‬או אפילו וה שיש לו‬
‫הקב " ה ‪.‬‬
‫לאחר המעשה של פינחס ‪ ,‬מעניק‬ ‫נוסף ‪.‬‬ ‫על פי דברינו אלה מובן דבר‬
‫הקב " ה שם חדש לעם ישראל ‪ " :‬חנוך למשפחת החנוכי ‪ ,‬לפלוא משפחת‬

‫י ' בסוף השם‬ ‫‪:‬‬ ‫הקב " ה החתים את שמו עליהם‬ ‫ה)‪.‬‬ ‫הפלואי " ( במדבר כו ‪,‬‬
‫וטהורים ‪.‬‬ ‫וה " א בתחילתו ‪ ,‬כרי להראות קבל עם ועדה שהם נקיים‬

‫בנוהג שבעולם אשה הנקראת לפני החתונה גב ' ראובן ‪ ,‬כאשר היא‬
‫וכך ‪ ,‬כביכול ‪ ,‬אומר‬ ‫שמעוני ‪.‬‬ ‫מתחתנת עם אדון שמעון ‪ ,‬יקראו לה גב '‬
‫לפני מתן תורה קראו לכם חנוך ‪ ,‬אחרי מתן תורה אתם אשת איש ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫הקב " ה‬
‫שמכם ‪.‬‬ ‫לכן ניתן שמי בתוך‬

‫זוהי גם כוונת המילים הנאמרות על ידנו בתפילה " ושמך הגדול והקדוש‬
‫הוינה ‪.‬‬ ‫עלינו קראת " ‪ -‬בשם " יהודי " ישנו ד ' המרמז על דלות ‪ ,‬וישנו שם‬
‫התרגום המילולי של יהודי‬ ‫‪:‬‬ ‫אומר לכם בזה דבר שהוא לאמיתה של תורה‬
‫כוונתי ‪.‬‬ ‫ואבאר את‬ ‫הקב " ה ' ! ‪. . .‬‬ ‫הוא ' גב '‬

‫כשמכנים אשה " גב ' שמעוני " פירוש הדבר הוא שאף אם יש לה משרה‬
‫כל הליכתה לעבודה‬ ‫וילדיה ‪.‬‬ ‫מכובדת ‪ ,‬אך מרכז החיים שלה הוא בעלה‬
‫היא חיה חיי משפחה ומתלבשת כמו‬ ‫משפחתה ‪.‬‬ ‫געשית כדי לפרנס את‬
‫ואם לא ‪ ,‬במחילה ממנה ‪,‬‬ ‫הבית ‪.‬‬ ‫אשה נשואה ‪ ,‬כי מרכז החיים שלה הוא‬
‫קיום ‪.‬‬ ‫אין לה זכות‬

‫" גב ' הקב " ה " פירושו שהיהודי חי את חייו בשותפות עם השי " ת ‪ .‬הוא‬
‫‪.‬‬
‫קם בבוקר והולך לישון עם השי " ת הוא מבשל עם השי " ת ‪ ,‬וכך בכל דבר‬
‫ודבר ‪ .‬הקב " ה הוא כביכול " בעלי " ומהוה את מרכז החיים שלי ‪ .‬זהו תוכן‬
‫המושג " יהודי " ‪ ,‬בין איש ובין אשה ‪ ,‬אלא שענין זה בא לידי ביטוי יותר‬
‫יהודיים ‪.‬‬ ‫לבנות חיים‬ ‫‪:‬‬ ‫אצל האשה ‪ ,‬כי זהו עיקר תפקידה‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫קשח‬

‫בינת הלב‬ ‫*‬ ‫כח האשה‬

‫‪.‬‬
‫לאשה ניתן כח מיוחד של רגשות הלב כיום חיים אנו בדור ' מודרני ' ‪,‬‬
‫וכל אשה כמובן יודעת קרוא וכתוב ומשתדלת להתפלל מתוך הסידור שלוש‬
‫מתפללות ‪.‬‬ ‫לעומת זאת בדורות הקודמים נשים לא היו‬ ‫ביום ‪.‬‬ ‫תפילות‬
‫דבר זה‬ ‫ג) ‪.‬‬ ‫במשנ " ב משמע שהנשים לא ידעו לקרוא ( עי ' סי ' רעא ס " ק‬
‫לכך ‪.‬‬ ‫אלא משום שהן לא הוצרכו‬ ‫בורות ‪. . .‬‬ ‫לא נבע מיחוסר קידמה ' או‬

‫כשעוסקים ביחסי שלום ‪ -‬בית שנין איש לאשתו ‪,‬‬ ‫?‬ ‫משל למה הדבר דומה‬
‫" כשבעלך נכנס הכיתה אל תשכחי לחייך‬ ‫הוראות ‪:‬‬ ‫אם יש צורך לתת לאשה‬
‫למקרר " ‪. . .‬‬ ‫אח " כ כשהוא מתיישב אל תצנחי ללכת‬ ‫שלום ‪.‬‬ ‫ולומר לו‬
‫‪.‬‬
‫וכיוצ " ב ‪ ,‬זהו חסרון בכל צורת היחס זו אינה צורה של משפחה ‪ .‬על איש ‪,‬‬
‫שאינו בעל רגש ‪ ,‬ניתן לצוות " תגיע לבית ‪ -‬הכנסת בשעה שבע בבוקר ‪,‬‬
‫" בית " ‪.‬‬ ‫אך וו אינה תורה של‬ ‫העולם "' ‪. . .‬‬ ‫ותאמר שם ' ברוך שאמר והיה‬
‫‪ .‬זוהי מכונה‬ ‫‪.‬‬
‫האשה היא‬
‫כשהקב " ה נתן לה ילד ‪ ,‬ובשעת הלידה היא‬ ‫תפילה " ‪.‬‬ ‫מציאות של " ואני‬
‫ראתה את מלאך המוות פנים אל פנים ‪ ,‬הרי היא שפכה את לבה כמים נוכח‬
‫פני ה ' וכשסוף סוף התאוששה ‪ ,‬שוב מגיעים קשיים ‪ :‬הילד מתחיל להצמיח‬ ‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫שינים וכו ' ‪ .‬הכל בכדי שאמו תתפלל ‪ ,‬תבקש רחמים מהרבש " ע האשה הנה‬
‫מומחית לחיות חיים יהודיים לכן אשה מטבעה ספונה בביתה ‪ ,‬כי שם היא‬ ‫‪.‬‬
‫לכך ‪.‬‬ ‫חיה ביחד עם השי " ת ‪ ,‬ואף ניתנו לה הכלים המתאימים‬

‫לכן דוקא על האשה מוטל התפקיד לדאוג לצורת חיים יהודיים אמיתית‬
‫הגוים ‪.‬‬ ‫ולהתרחק מתרבות‬

‫חינוך יהודי טהור מגיל צעיר‬

‫הסתירה הגדולה ביותר למהותו של‬ ‫‪:‬‬ ‫וכאן אנו מגיעים לעיקר הדברים‬
‫הגוי ‪.‬‬ ‫היהודי היא‬

‫אם זה דרך‬ ‫שונות ‪:‬‬ ‫לדאבוננו ‪ ,‬תרבות הגוים חדרה לתוך בתינו בדרכים‬
‫‪9‬יט‬ ‫" תלתטוי תוות אמך "‬

‫מגזין ‪ ,‬דרך הרדיו ‪ ,‬ואם זו אוירת הרחוב הסוחפת אותנו לכיוונים נלתי‬
‫רצויים ‪.‬‬
‫אני גדלתי באמריקה ‪ ,‬כתקופה שלפני כחמשים שנה ‪ .‬אבי ת " ח חשוב ‪,‬‬
‫ואמי מהמייסדות של בית ‪ -‬יעקב ‪ .‬ב " ה קבלתי חינוך מצויין [זכורני איך בגיל‬
‫והנה ישנם שני‬ ‫לוחיידר ' ] ‪.‬‬ ‫ארבע וחצי אבי עטף אותי בטלית ולקחני‬
‫סיפורים ‪ " -‬סיפורי ילדים " ‪ -‬שחדרו כה עמוק בתוך נשמתי ‪ ,‬עד שהיום ‪,‬‬
‫היטב ‪.‬‬ ‫לאחר קרוב לחמשים שנה ‪ ,‬הם עדיין זכורים לי‬

‫הסיפור הראשון ‪ ,‬שסופר לי ע " י אמי ‪ ,‬הוא על ר ' לוי יצחק מברדיצ ' ב ‪,‬‬
‫שפעם בערב ‪ -‬פסח הוא הודיע למקורביו שאינו מוכן לגשת לליל ‪ -‬הסדר עד‬
‫טבק שהוברח מטורקיה ‪ ,‬משי שהוברח מהודו ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫שישיגו לו שלשה דברים‬
‫התפזרו בכל ברדיצ ' ב‬ ‫חמץ ] ‪,‬‬ ‫ופרוסת לחם מבית יהודי [ אחרי זמן ביעור‬
‫והביאו לו ערימה של טבק טורקי וכן ערימה של משי ‪ ,‬אבל לא מצאו‬
‫אמר ר ' לוי יצחק זצ " ל לפני‬ ‫!‬ ‫אפילו פרוסת לחם אחת בכל בתי היהודים‬
‫הקב " ה ‪ " :‬רבש " ע ‪ ,‬הקיסר הרוסי הציב שוטרים וחיילים רבים על כל גבולות‬
‫ארצו ‪ ,‬ומי שנתפס מבריח טבק או משי נשלח מיד לסיביר ‪ ,‬ואעפי " כ נמצאה‬
‫ואתה ‪ ,‬רבש " ע ‪ ,‬לא העמדת‬ ‫!‬ ‫בעיירתנו כמות גדולה של טבק ומשי מוברחים‬
‫עלינו לא חיילים ולא שוטרים ‪ ,‬רק ציויתנו בתורתך ע " י משה עבדך " לא‬
‫מי כעמך‬ ‫!‬ ‫יראה ולא ימצא " ‪ ,‬ולא נמצא אפילו כזית חמץ בבתי כל היהודים‬
‫ישראל " ‪.‬‬
‫הסיפור השני ‪ ,‬להבדיל ‪ ,‬הוא סיפור הילדים הנודע [ בין הגוים ] על זהבה‬
‫פעם אחת זהבה הלכה ביער ‪ ,‬וראתה‬ ‫כך ‪:‬‬ ‫הסיפור הוא‬ ‫הדובים ‪.‬‬ ‫ושלושת‬
‫אבא דוב ‪ ,‬אמא‬ ‫‪:‬‬ ‫כשנכנסה לתוכו גילתה שגרים שם שלושה דובים‬ ‫בית ‪.‬‬
‫דוכה ודוב תינוק טעמה מן הצלחת הראשונה של הדייסה ‪ ,‬אך היא היתה‬ ‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫חמה מדי טעמה מהצלחת השניה ‪ -‬קרה מדי הצלחת השלישית היתה של‬ ‫‪.‬‬
‫הכל ‪.‬‬ ‫התינוק ‪ ,‬והדייסה בה היתה בדיוק בחום המתאים ‪ ,‬ואכן היא אכלה את‬
‫‪.‬‬
‫לאחר מבן היא התיישבה על כסא אחד ‪ ,‬והוא היה קשה מדי הכסא השני‬
‫היה רך מדי ‪ .‬התיישבה על הכסא השלישי ‪ ,‬והוא היה בדיוק נוח ‪ .‬התנדנדה‬
‫‪.‬‬
‫אחר כך נשכבה על מיטה אחת וכו ' אחר‬ ‫הכסא ‪. . .‬‬ ‫והתנדנדה עד שהתפרק‬
‫הסיפור ‪.‬‬ ‫כך כשהגיעו הדובים היא ברחה משם וכו ' ‪ .‬זהו בערך‬
‫שיחות הגד " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫קע‬

‫איזה מוסר השכל חינוכי ניתן‬ ‫?‬ ‫מה ניתן ללמוד משני סיפורים אלו‬

‫?‬ ‫להפיק מהם‬

‫מהסיפור עם ר ' לוי יצחק זצ " ל ‪ ,‬זכורני שאמי תמיד הדגישה לנו שכך‬
‫נראית דמותו של צדיק שכל ימיו מלמד זכות על עם ישראל ‪ ,‬ואינו מוכן‬
‫להתחיל את ליל ‪ -‬הסרר בלי שתהיה בידו הוכחה נוספת לצדקותם של‬
‫לא הקיסר קובע את כל החוקים ‪ ,‬רק מלך מלכי המלכים‬ ‫‪:‬‬ ‫ישראל ‪ .‬לקח נוסף‬
‫הקב " ה ‪.‬‬
‫לעומת זאת בסיפור על זהבה ‪ ,‬מלבד האיסורים הגמורים הנכללים בו ‪,‬‬
‫ישנם כמה וכמה מסרים שליליים ‪ ,‬אנטי ‪ -‬חינוכיים ‪ .‬ראשית כל מלמדים ילד‬
‫לנגדו ‪. . .‬‬ ‫יהודי להביט בצבע השיער של הילדה ‪ ,‬זוהי האישיות שעומדת‬
‫היא נכנסת לבית שלא שלה ‪ ,‬רואה דייסה שאינה שלה‬ ‫הסיפור ‪:‬‬ ‫ולעצם‬
‫היא טועמת מהדייסה ‪ ,‬וכשמגלה שהיא חמה מדי ‪,‬‬ ‫!‬ ‫ואוכלת ממנה ‪ -‬גול‬
‫וכשהיא מוצאת ‪ ,‬היא אוכלת‬ ‫יותר ‪. . .‬‬ ‫היא זורקת אותה ומחפשת משהו טעים‬
‫אתם שומעים כמה מסרים שליליים‬ ‫!‬ ‫הכל ולא משאירה כלום לדוב הקטן‬
‫? !‬ ‫עלולים להיות טמונים בסיפור ' תמימ ' אחד‬

‫הלא ‪ -‬טובות‬ ‫ובמידות‬ ‫באיסורים‬ ‫היא‬ ‫לזמר שהבעיה‬ ‫מתכוון‬ ‫אינני‬

‫הנלמדות מהסיפורים [ כי אם כך ‪ ,‬ניתן למצוא גם אצל הגוים סיפורים‬
‫המדובר ‪.‬‬ ‫לא זה הנושא‬ ‫חיובי ] ‪.‬‬ ‫אחרים בעלי מסר‬

‫כשעם ישראל חטאו עם בנות מואב ‪ ,‬הקב " ה לא ספר‬ ‫‪:‬‬ ‫כוונתי לנמר כך‬
‫" מה יש‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫את מנין הלאוין שעברו אז כלל ‪ -‬ישראל במעשיהמ הטענה היתה‬
‫וכך ‪ ,‬הקב " ה מוכן לסלוח על כל העבירות ‪,‬‬ ‫?‬ ‫לכם לחפש מחוץ למשפחה "‬
‫אבל כשמלמדים את ילדי ישראל הטהורים סיפורים שתוכנם ' גויישקייט ' ‪,‬‬
‫!‬ ‫על כך נאמר " כקנאו את קנאתי בתוכם " ‪ -‬על ה ' גויישקייט '‬

‫כידוע ‪ ,‬בעולם הגרול תשעים אחוז מסיפורי הילדים הנם‬ ‫!‬ ‫מורות יקרות‬
‫כי ישנם סיפורים הכוללים‬ ‫?‬ ‫מדוע‬ ‫וכו ' ] ‪.‬‬ ‫על חיות [ כגון " מיקי מאוס "‬
‫בתוכם שטויות ודברים כה גרועים ‪ ,‬עד שאין אדם הגון בעולם שמסוגל‬
‫משום כך חייבים לספר‬ ‫אנוש ‪.‬‬ ‫לספר לילר מערכת כזו מרושעת על בני‬
‫ואת על חיות ‪ .‬מלמדים את הילד המון מושגים שאף הורה לא מוכן ללמר‬
‫תכלית ‪.‬‬ ‫כך את ילדו ‪ .‬כי כל חיי הגוים הם ללא‬
 ‫‪ , ,‬אל תטוש תורת אמך‬
‫קעא‬ ‫"‬

‫‪.‬‬
‫כשאנו באים לספר סיפורים לילדינו ‪ ,‬יש לנו מטרות אחרות לגמרי מורה‬
‫ללמד את הנשמות הטהורות ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫נמצאת בכיתה עבור מטרה אחת ויחידה‬
‫הקב " ה ‪.‬‬ ‫שחינוכן הופקד בידה ‪ ,‬כיצד לבנות את החיים שלהם עם‬

‫דוגמא לכך היא ההלכה לברך כל יום מאה ברכות ‪ .‬תכליתה של הלכה‬
‫זו היא לדעת כי הקב " ה אוהב אותנו ונמצא קרוב אלינו ‪ ,‬וממילא עלינו‬
‫אם לא מעבירים את המסר הזה לתלמידות לא‬ ‫פעם ‪.‬‬ ‫לומר לו תודה מדי‬
‫כשמלמדים חומש ‪ ,‬יש ללמד את הילד להכיר את השי " ת ‪,‬‬ ‫כלום ‪.‬‬ ‫עשינו‬
‫ובאופן שמצוות ‪ ,‬תורה ‪,‬‬ ‫אתו ‪.‬‬ ‫לאהוב אותו ולחיות את החיים בשותפות‬
‫והיסוד הראשון‬ ‫חכמה ‪.‬‬ ‫החגים ‪ -‬זה הכל מערכת יחסים ‪ ,‬לא מערכת של‬
‫של היחסים הוא לשלול מי שמחוץ להם ‪ .‬אין לנו שום שנאה כלפי הגוים ‪,‬‬
‫לימשפחה ' ‪.‬‬ ‫אלא שכביכול אנו ' אשת איש ' של הקב " ה ‪ ,‬והגוי נמצא מחוץ‬

‫?‬ ‫" אם כן כיצד מלמדים מתמטיקה ‪ ,‬טבע ‪ ,‬גיאוגרפיה "‬ ‫תשאלוני ‪:‬‬ ‫ואם‬
‫כשמגיע טכנאי‬ ‫?‬ ‫תלוי איך מלמדים משל למה הדבר דומה‬ ‫‪.‬‬ ‫היא ‪:‬‬ ‫התשובה‬
‫הביתה לתקן את מערכת ההסקה ורק האשה בבית ‪ ,‬היא מכניסה אותו‬
‫‪.‬‬
‫ומדברת אתו באופן קצר ומקצועי ‪ ,‬כי היא אשת איש היא יכולה לדבר‬
‫לעומת‬ ‫לזה ‪.‬‬ ‫אתו כל מה שנצרך לשם עבודתו המקצועית ‪ ,‬אך לא מעבר‬
‫זאת כשמגיע הביתה בעלה היקר ‪ ,‬היא מדברת אתו בחביבות ובהרחבה ‪,‬‬
‫בעל ‪.‬‬ ‫כמו שמדברים עם‬

‫איני בא כדברי אלו לעקור מיבית ‪ -‬יעקב ' את לימוד מקצועות החול‬
‫כגיאוגרפיה ‪ ,‬מתמטיקה וכו ' אבל הילדות חייבות לחוש את ההבדל בטון‬ ‫‪.‬‬
‫הדיבור של המורה כשהיא מלמדת גיאוגרפיה ‪ ,‬לעומת ההתעוררות והחשק ‪,‬‬
‫‪1‬‬ ‫האהבה והתיכה המורגשות בקולה כעת שהיא מלמדת חומש‬

‫ישנו שיר‬ ‫לפעוטות ‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת היא השירים המושרים על ידינו‬

‫?‬ ‫מהיכן הגיע שיר זזי‬ ‫שלי " ‪. . .‬‬ ‫" לכובע שלי שלש פינות ‪ ,‬שלש פינות לכובע‬
‫את עריסתו של‬ ‫שהיא נדנדה‬ ‫אותו בשעה‬ ‫מאמו של הח " ח ששרה‬
‫הן מסופר על הח " ח שכשמצא את הסידור של אמו הוא בכה‬ ‫הח " ח ? ! ‪. . .‬‬
‫ואכן מכוחן זכתה אותה צדקת לבן‬ ‫!‬ ‫" כמה דמעות הווילה אמי "‬ ‫ואמר ‪:‬‬

‫זה ] ‪.‬‬ ‫ענק שבענקים כח " ח [ וזאת מלבד כל הטפשות והרוע הטמונים בשיר‬

‫לי ‪:‬‬ ‫זכורני שאמי היתה שרה‬ ‫לגמרי ‪.‬‬ ‫לח " ח היו שרים שירים אחרים‬
 ‫שיחות הגו " ש פיסקות זצ " ל‬ ‫קעת‬

‫ישנו שיר ערש ששרים לילרי ישראל‬ ‫סחורה " ‪.‬‬ ‫" תורה איו די בעסטע‬
‫" ציגעלע מיגעלע " ‪ -‬עז קטנה שהלכה לחפש שקדים וצימוקים ומצאה‬
‫שביאר ‪,‬‬ ‫‪) ttST‬‬ ‫ידוע בשם המהרי " ל דיסקין‬ ‫?‬ ‫מהיכן מגיע שיר זה‬ ‫תורה ‪.‬‬
‫שהנה ישנה מחלוקת בחז " ל כשמשיח יבוא האם הוא יאמר " צאי גולה "‬
‫‪.‬‬
‫או " מגולה " ‪ ,‬מכאן הגיע השיר " ציגעלע מיגעלע " כמה נפלא ‪ :‬בשיר הערש‬
‫!‬ ‫שהיתה שרה ה ' אידישע מאמע ' לבנה הפעוט ‪ ,‬היו טמונים סודות התורה‬
‫אם לא מבחינים בהבדל בין שירים אלו לשירים מהסוג שהוזכר לעיל ‪ ,‬הרי‬
‫המטרה ‪.‬‬ ‫שהחטאנו את‬

‫" ישקה מנשיקות פיהו"‬

‫אם ברצוננו להקדיש את ילדי ישראל מתוך אהבה וחיבה לה ' אלוקינו ‪,‬‬
‫כל צורת הלימודים שלנו חייבת להיראות אחרת ‪ .‬מתן תורה היה כבחינת‬
‫" ישקני מנשיקות‬ ‫ב)‬ ‫נשיקה ‪ ,‬כפי שאמר שלמה המלך ע " ה בשה " ש ( א ‪,‬‬
‫לא רק תפילין או מווזה ‪,‬‬ ‫תורה ‪.‬‬ ‫פיהו " זוהי ההגדרה המדוייקת של מתן‬ ‫‪.‬‬
‫!‬ ‫‪.‬‬
‫לא רק סיפור יצי " מ לא ולא ‪ .‬מתן תורה זוהי נשיקה‬

‫‪.‬‬
‫אומר לכם מה שאני חושב חז " ל‬ ‫?‬ ‫מהי המצוה הראשונה שמלמדים ילד‬
‫תורה מאי‬ ‫שמע ‪.‬‬ ‫אומרים " קטן היודע לרבר ‪ -‬אביו לומדו תורה וקריאת‬
‫' תודה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב "' ( סוכה‬ ‫המנונא ‪:‬‬ ‫אמר רב‬ ‫היא ? ‪-‬‬

‫כלומר ‪ ,‬ילד קטן בהגיעו לגיל שנתיים וחצי מלמדים אותו את‬ ‫ע "א )‪.‬‬ ‫מב‬
‫משה " ‪.‬‬ ‫הפסוק " תורה צוה לנו‬

‫אולם לאמיתו של דבר ‪ ,‬עוד לפני כן ‪ ,‬בגיל קטן יותר כבר לימדו אותו‬
‫ילד קטן זה מסתובב בבית ‪ ,‬ופעמים הוא נוטל לידיו אחד‬ ‫מהו ?‬ ‫נוסף ‪.‬‬ ‫דבר‬
‫" תן‬ ‫?‬ ‫ומה אומרים לו‬ ‫ארצה ‪.‬‬ ‫מספריו הרבים של אביו ‪ ,‬והספר נופל‬
‫!‬ ‫" תן נשיקה למזוזה "‬ ‫עליו ‪:‬‬ ‫אמא מרימה את ילדה הקט ומצוה‬ ‫!‬ ‫נשיקה "‬
‫[ זנורני בילדותי כשלא היה מה לעשות עם הילדים הקטנים ‪ ,‬היו לוקחים‬
‫לתת נשיקה‬ ‫ילד ‪:‬‬ ‫זהו הדבר ראשון שמלמרים‬ ‫המווזה ‪. ] . . .‬‬ ‫אותם לנשק את‬
‫היהדות ‪.‬‬ ‫לקב " ה ‪ .‬כי זוהי כל‬

‫וכשנכנסים ללמד בכיתה ‪ ,‬אם לא מלמדים את הילדות לתת נשיקה‬

‫קעג‬ ‫אפך "‬ ‫" אל תטוש תורת‬

‫להשי " ת [ע " י אמינת ברכות בכוונה ‪ ,‬ע " י לימוד חומש וכו ' ] ‪ ,‬לא לימדנו‬
‫כסף ‪.‬‬ ‫בלום ‪ .‬דומים אנו למי שפתח עסק ושכח שמטרתו היתה להרויח‬

‫" תוכו רצוף אהבה "‬

‫‪.‬‬
‫" מעולם לא קראתי לאשתי אשתי ‪ ,‬אלא לאשתי ביתי " אנו רוצים לבנות‬
‫קן של אהבה ‪ ,‬של חיבה ‪ ,‬ובתוך הקן הזה אוכלים‬ ‫?‬ ‫‪.‬‬
‫בית לקב " ה מהו " בית "‬
‫ושותים וכו ' ‪3 .‬ך בעצם הגדיר לנו הקב " ה בכבודו ובעצמו את מהות הבית‬
‫ט‪ -‬י) ‪:‬‬ ‫שנבנה עבורו ע " י שלמה המע " ה ‪ -‬וזה לשון הפסוקים משה " ש ( ג ‪,‬‬
‫" אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון ‪ ,‬עמודיו עשה כסף ‪ ,‬רפידתו‬
‫זהב מרכבו ארגמן " ‪ -‬בנין גשמי מופלא עשוי מזהב ומכסף ‪ ,‬אך מה היה‬
‫" תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלים " ‪ -‬הוא היה בוער‬ ‫?‬ ‫התוכן הפנימי שלו‬
‫!‬ ‫באש האהבה‬

‫ממלמלת כלאחר יד את‬ ‫]‬ ‫מורה ‪. . .‬‬ ‫נמצא ‪ ,‬אם כן ‪ ,‬שכאשר תלמידה [ או‬
‫לקב " ה לא‬ ‫הברכה ‪.‬‬ ‫הברכה לפני השתיה ‪ ,‬החסרון אינו רק בעצם אמירת‬
‫אכפת שתשתה גם בלי ברכה ‪ .‬החסרון הוא בשייכות ‪ ,‬בקרבה ובאהבה ‪ .‬וכמו‬
‫אף שהיא אינה‬ ‫תודה " ! ‪. . .‬‬ ‫" תאמר‬ ‫‪:‬‬ ‫שלפעמים אמא מבקשת מבנה הקטן‬
‫עמו ‪.‬‬ ‫זקוקה כלל לעצם האמירה ‪ .‬היא חפצה בשייכות ובקשר‬

‫לשם כך ניתן לנו חומש בראשית ‪ " -‬בראשית ברא אלקים את השמים‬
‫כדי שנכיר את השי " ת ונדע אותו ‪ ,‬והעיקר ‪ -‬שנשתף אותו‬ ‫הארץ " ‪.‬‬ ‫ואת‬
‫אנחנו כביכול ' אשת איש '‬ ‫אתו ‪.‬‬ ‫בחיים היומיומיים שלנו ‪ ,‬כדי שנחיה יחד‬
‫של השי " ת ‪ ,‬ומתוך כך בכל עת ובכל שעה ‪ -‬כששוטפים כלימ ‪ ,‬כשמבשלים ‪,‬‬
‫הקב " ה‬ ‫בראשנו ‪:‬‬ ‫כשעומדים בכיתה ‪ -‬תמיד ישנה מחשבה אחת ויחידה‬
‫אתנו ‪.‬‬ ‫שתמיד‬

‫הגברים ‪.‬‬ ‫לנשים בישראל נועד התפקיד להחדיר את האוירה הזו ‪ ,‬גם עבור‬
‫לשם כך הוקמו מוסדות ' בית ‪ -‬יעקב ' ‪ -‬כדי להוציא משם ילדות מסוג זה ‪,‬‬
‫לא התחלנו אפילו בביצוע‬ ‫כלום ‪.‬‬ ‫ואם לא ‪ ,‬במחילה מכבודנו ‪ ,‬לא עשינו‬
‫עלינו ‪.‬‬ ‫המשימה המוטלת‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫קער‬

‫עבודת האם ‪ -‬שמירת הבית בטהרתו‬

‫' רק '‬ ‫אשה שיושבת בבית ומשעמם לה ‪ ,‬והיא מדליקה רדיו ושומעת בו‬
‫חדשות ‪ -‬לי כמובן אין רדיו בבית ‪ ,‬אך לפעמים מזדמן לי ליסוע באוטובוס ‪,‬‬
‫ואומר ‪ " :‬השעה אחת עשרה והנה החדשות‬ ‫ושם אני שומע את הקריין פותח‬
‫מפי זה וזה " ‪ ,‬ולדעתי זהו מנהג מאוד יפה ‪ -‬לומר את השם לפני שמתחילים‬
‫הן אדם זה נכנס לביתי ‪ ,‬מדבר עם אשתי וילדי ‪ ,‬מספר להם‬ ‫?‬ ‫לדבר ‪ .‬מדוע‬
‫ברצוני ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬לדעת מיהו ‪ ,‬מה שמו ‪ .‬ואם‬ ‫העולמ ‪.‬‬ ‫על כל המתרחש ברחבי‬
‫איזה " צדיק‬ ‫‪:‬‬ ‫ואני שואל‬ ‫להיכנס ‪.‬‬ ‫הוא לא ימצא חן בעיני לא אושה לו‬
‫הדובים " ? ! ‪. . .‬‬ ‫יסוד עולם " כתב את " הכובע שלי " ואת " זהבה ושלושת‬

‫" דע לך‬ ‫‪:‬‬ ‫אותנו לימדו שהש " ס מתחיל מדף ב ' ולא מדף א ' ללמדך‬
‫בדף א ' נכתב‬ ‫‪:‬‬ ‫אך נראה כי טמון בענין עומק נוסף‬ ‫התחלת " ‪. . .‬‬ ‫שעדיין לא‬

‫" מסכת בבא קמא ‪ ,‬תלמוד בבלי ‪ ,‬שם המפרשים " וכו ' ‪ .‬ללמדנו מי כתב את‬
‫‪-‬‬ ‫של התורה‬ ‫הראשון '‬ ‫כביכול ' הדף‬ ‫ה " בראשית ברא " הוא‬ ‫!‬ ‫המסכת‬
‫שכתבה ‪.‬‬ ‫שהקב " ה הוא זה‬

‫כל ספר לימוד שאנו נותנים לילדינו ‪ ,‬דבר ראשון צריך לברר מי כתב‬
‫של ספר המתמטיקה או הגיאוגרפיה‬ ‫מחברת ]‬ ‫אותו הרי אותו מחבר [ או‬ ‫‪.‬‬
‫הזה ‪ ,‬או אפילו של המאמר בעיתון ‪ ,‬אמור להיות חבר וידיד וקרוב ‪ ,‬לשוחח‬
‫עליך ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬לברר היטב מה טיבו‬ ‫ילדיך ‪.‬‬ ‫כל יום שלשת רבעי שעה עם‬
‫ודעותיו ‪.‬‬ ‫ומהן השקפותיו‬

‫כך גם מוצאים אנו אצל‬ ‫הבית ‪.‬‬ ‫לשמור על‬ ‫‪:‬‬ ‫זהו תפקידה של האם‬
‫בתורה לא מצינו סיפורים‬ ‫ולאה ‪.‬‬ ‫אמותינו הקדושות ‪ -‬שרה ‪ ,‬רבקה ‪ ,‬רחל‬
‫אמנו ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫רבים על מעשיהן של האמהות הקדושות מעשה אחד מצינו על שרה‬
‫היא ' זרקה ' מביתה את ישמעאל ‪ " -‬כי לא ירש בן האמה הזו עם בני עם‬
‫על רבקה מסופר שדאגה שיעקב הוא זה שיקבל‬ ‫י) ‪.‬‬ ‫יצחק " ( בראשית כא ‪,‬‬
‫אח‬ ‫בנו‬ ‫הן‬ ‫כיצד‬ ‫מסופר‬ ‫ולאה‬ ‫רחל‬ ‫ועל‬ ‫עשו ‪,‬‬ ‫ולא‬ ‫הברכות‬ ‫את‬
‫הכלל ‪ -‬ישראל ‪ ,‬וכאשר יעקב אבינו מתייעץ עמן אם לחזור לארץ ישראל ‪,‬‬
‫" הערד לנו חלק ונחלה בבית אבינו ‪ ,‬הלוא נכריות נחשבנו‬ ‫‪:‬‬ ‫תשרבתן היא‬
‫אק לנו שום‬ ‫יד ‪ -‬סו ) ‪-‬‬ ‫לו כי מברנו ויאכל גם אכול את כספנו " ( שם לא ‪,‬‬
 ‫קעה‬ ‫תטוש תורת אמך "‬ ‫דאל‬

‫קשר עם לבן אבינו ‪ .‬איננו רוצות אפילו להכיר אותו ‪ .‬קח אותנו עם הילדים‬
‫אבינו ‪.‬‬ ‫ונשוב לביתו הקדוש של יצחק‬

‫כל העת הן עסוקות בשמירה‬ ‫‪:‬‬ ‫כך נראית דמותן של האמהות הקדושות‬
‫לכן בית המקדש היה מעין ביתה של שרה אמנו ( עי '‬ ‫הבית ‪.‬‬ ‫על טהרת‬
‫שמות ) ‪.‬‬ ‫רמב " ן בהקדמה לחומש‬

‫הכל ‪. . .‬‬ ‫הכל מעניין אותנו ‪ ,‬ורוצים לדעת‬ ‫‪:‬‬ ‫בדורנו הבעיה חמורה עוד יותר‬

‫" אנציקלופדיה לבית‬ ‫כשניס האחרונות יצאו לאור ספרים הנקראים‬

‫ישראל " ‪. . .‬‬ ‫בספרים אלו הוכנס ידע רב ‪ ,‬והכל נעשה עבור " בית‬ ‫ישראל " ‪.‬‬
‫והנה התעורר ויכוח גדול על פוט מסויים [ כענין האבולוציה ] המונא שם ‪,‬‬
‫לא ‪.‬‬ ‫האם הדבר בגדר כפירה או‬

‫היה פעם יהודי חולה מאוד שעל פי הוראת‬ ‫‪:‬‬ ‫דעתי בענין זה היא כך‬
‫בקש אותו יהודי שלכה " פ‬ ‫ריפויו ‪.‬‬ ‫הרופא היה חייב לאכול חזיר לצורך‬
‫ישחטו און החזיר שחטו אותו ‪ ,‬והנה התגלתה סירכה בריאה ‪ .‬בד " כ כשישנה‬ ‫‪.‬‬
‫סירכה מביאים את הבהמה לרב שיפסוק מה דינה ‪ -‬כשרה או טריפה ‪ ,‬ואכן‬
‫" הסירכה כשרה ‪ ,‬אבל כיצד‬ ‫‪:‬‬ ‫כך עשו בדק הרב את הריאה ואמר להם כך‬ ‫‪.‬‬
‫אמ אותו פרט הוא בגדר כפירה או‬ ‫כשר " ? ו ‪. . ,‬‬ ‫ניתן לומר על חזיר שהוא‬
‫עצם‬ ‫טריפה ‪.‬‬ ‫לא אינני יודע ‪ ,‬אך האנציקלופדיה מצד עצמה היא בגדר‬
‫הקניית הירע הרב על העולם ומלואו לילדי ישראל הריהי כחטא בנות‬
‫!‬ ‫מואב‬

‫עלינו להחדיר בעצמנו את הידיעה כי אין חיים מגוונים כמו החיים‬

‫כשמגיע פסח יוצאים לטיול ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫לדעתי החילונים ממש מסכנים‬ ‫היהודיים ‪.‬‬
‫עצמו ‪.‬‬ ‫הכל חוזר על‬ ‫טיול ! ‪. . .‬‬ ‫שוב‬ ‫?‬ ‫חנוכה ‪ -‬טיול ‪ ,‬ומה עושים בר " ה‬
‫בפסח זוכים לטהרה ‪ ,‬לנקיות ‪ .‬כשמגיע שבועות‬ ‫‪:‬‬ ‫לעומת זאת לנו יש גיוון‬
‫בט ' באב ‪ -‬יושבים על הארץ ובוכים ‪,‬‬ ‫חשים בשינוי ‪ ,‬באוירה מיוחדת ‪.‬‬
‫תוכנו המיוחד ‪.‬‬ ‫נשכח את חנוכה על כל‬ ‫ובפורים משתוללים ומשתכרים ‪ .‬ובל‬
‫ילדנו ‪:‬‬ ‫עלינו להחליט ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬עבורנו ועבור‬ ‫!‬ ‫בקיצור לא חסר לנו גיוון‬
‫האם הקב " ה ותורתו הקדושה מספיקים לנו למילוי החיים בתוכן פנימי‬
‫אחרים ‪.‬‬ ‫מתוך אהבת השי " ת ‪ ,‬או שמא ח " ו אנו מחפשים דברים‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫קעו‬

‫בכך באים אנו‬ ‫‪:‬‬ ‫זהו בעצם הטעם שכשאומרים ק " ש עוצמים את העינים‬
‫השי " ת ‪.‬‬ ‫לומר שלא מעניין אותנו שום דבר אחר ‪ ,‬רק‬

‫שבת קודש ‪ -‬יום התייחדות עם הרבש" ע‬

‫ישנו יום אחד בשבוע שכל מהותו היא לתת לנו את האפשרות לחנך‬
‫שבת‪ -‬קודש ‪.‬‬ ‫דברנו ‪:‬‬ ‫את עצמנו בכל המושגים עליהם‬

‫כל הדרשה הארוכה שדרשתי כעת ‪ ,‬היא בעצם הסבר על מהותה של‬
‫שבת ‪ -‬קודש ‪ .‬שבת הוא היום שבו הכל שובת ‪ ,‬אין דבר אחר שקיים בעולם‬
‫יהודי ‪.‬‬ ‫מלבד הקב " ה זוהי ההקדמה לצורת חייו של‬ ‫‪.‬‬
‫מטעם זה יכול גוי ללבוש ציצית ‪ ,‬לאכול מצה ומרור יחד אתנו בליל‬
‫הסדר ‪ ,‬ולקיים עוד כהנה וכהנה מצוות ‪ .‬הכל מלבד שמירת השבת ‪ .‬לשמור‬
‫( סנהדרין נח ע " ב ) ‪,‬‬ ‫!‬ ‫" נכרי ששבת ‪ -‬חייב מיתה "‬ ‫!‬ ‫שבת קודש אסור לו‬
‫הרבש " ע ‪.‬‬ ‫כיון ששבת ‪ -‬קודש הנה בבחינת חדר ‪ -‬יחוד של כלל ‪ -‬ישראל עם‬

‫?‬ ‫מדוע‬ ‫!‬ ‫ביום זה אין טלפון ‪ ,‬אין כלי תקשורת ‪ ,‬אין מגזינים ‪ .‬הכל בטל‬
‫כל האמור לעיל‬ ‫הקב " ה ‪.‬‬ ‫כדי לתת לנו זמן מיוחד להתייחד אך ורק עם‬
‫זהו התוכן של שבת קודש יש לזכור תמיד שהשפעת השבת צריכה להיות‬ ‫‪.‬‬
‫לשם כך ניתנה לנו סעודת ' מלוה‬ ‫!‬ ‫ניכרת על האדם במשך כל ימות השבוע‬
‫השבת ‪.‬‬ ‫מלכה ' ‪ -‬להכניס את השבת לכל ימות השבוע ‪ .‬לזכור בכל יום את‬

‫אני מודע לכך שזוהי עבודה קשה מאוד ‪ ,‬אך הגיע הזמן ‪ ,‬עכשיו ‪ ,‬חמשים‬
‫שנה אחרי חורבן עם ישראל בשואה ‪ ,‬לחזור לתפארת שהיתה לנו פעם‬
‫כיצד אנו אומרים " בנה ביתך כבתחילה " אם אנו בעצמנו‬ ‫!‬ ‫בדורות קדומים‬
‫בצורה כוו לעולם לא נגיע‬ ‫?‬ ‫לא נוהגים כבתחילה ‪ ,‬כמו יהודי של פעם‬
‫רש " י ‪.‬‬ ‫למדרגתו של הח " ח או לקדושתו של‬

‫אם אעשה כך ‪ ,‬עבורי זוהי‬ ‫‪:‬‬ ‫ודאי רבות מהיושבות כאן חושבות לעצמן‬
‫כי כל הדברים הללו נעשו חלק מאתנו ‪ ,‬וקשה לנו מאוד‬ ‫?‬ ‫‪.‬‬
‫מעין מיתה מדוע‬
‫?‬ ‫אך לאחר שעוזבים את הדבר ‪ ,‬אתן יודעות מה מוצאים‬ ‫מהם ‪.‬‬ ‫להיפרד‬
‫הרבש " ע ‪.‬‬ ‫" והתענג על ה "' ‪ -‬את המתיקות המופלאה הטמונה בחיים עם‬
‫הרבש " ע ‪.‬‬ ‫או או יגלה האדם כמה טוב לחיות עם‬
‫קאו‬ ‫אמך"‬ ‫" אל תטוש תורת‬

‫שבשעה‬ ‫תשפו )‬ ‫על אהרן הכהן מסופר בחז " ל ( ילקו " ש פ ' מסעי רמז‬
‫" ' אהרן‬ ‫‪:‬‬ ‫שהעלהו משה רבינו להר ‪ -‬ההר על מנת למות ‪ ,‬שאל אותו משה‬
‫' עד עכשיו ולא כלום‬ ‫‪:‬‬ ‫אמר ליה‬ ‫?‬ ‫אחי ‪ ,‬מה אתה רואה ‪ ,‬מה היא המיתה '‬
‫אלא שעלה ענן כבוד וכסה אותי עד צוארי ' ‪ ,‬כיון שהפשיט את כולו כסה‬
‫' אהרן אחי ' מה היא מיתתן של צדיקים ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫הענן את כולו ‪ ,‬והיה משה קורא‬
‫' איני כדאי לומר לך ‪ ,‬אלא הלואי מקודם ומן באתי‬ ‫א "ל ‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫היכן אתה '‬
‫לכאן "' ‪ -‬אינני יכול לספר לך מה שאני רואה ‪ ,‬אבל מי שרואה את הנשיקה‬
‫הזו ‪ ,‬מי שיכול לשחרר את עצמו מכבלי העולם הזה ולמצוא את השי " ת ‪,‬‬
‫קודם " ‪.‬‬ ‫" הלואי והייתי כאן‬ ‫יאמר ‪:‬‬ ‫ודאי‬

‫הרבש " ע ‪.‬‬ ‫יעורנו ה ' שנוכה להכיר באמת גדולה זו ולחיות תמיד עם‬
‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ"ל‬ ‫קעת‬

‫" אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה "‬

‫ולשאוף לגדלות‬ ‫על המלמד להכיר ברום ערכו של תפקידו ‪,‬‬
‫אסיפה מיוחדת למלמזים‬
‫אסיפה זו שאנו נמצאים בה עתה ‪ ,‬כמדומני שהיא ראשונה מסוגה ‪ .‬כבר‬
‫ראינו אסיפות רבות של מלמדים ב ' חיידר ' זה או אחר ‪ ,‬אבל לאסוף את‬
‫כלל המלמדים למקום אחד בצוותא ‪ ,‬זהו חידוש מרענן ‪ ,‬ונראה לי שזהו‬
‫ביותר ‪.‬‬ ‫דבר עצום וחשוב‬

‫ידוע שבמהלך הדורות בעם ישראל היו תקופות רבות שבתי הכנסת היו‬
‫בית ‪ -‬כנסת של נגרים ‪ ,‬בית ‪ -‬כנסת של סנדלרים‬ ‫;‬ ‫מחולקים לפי בעלי אומניות‬
‫וכו ' ( כבר בחז " ל יש לזה רמז ‪ -‬עי ' סוכה נא ע " ב שלא היו יושבין בעלי‬
‫כלומר ‪ ,‬היה מקום מיוחד שבו‬ ‫עצמה ) ‪.‬‬ ‫אומניות מעורבין אלא כ " א בפני‬
‫היו מתאספים בעלי אותו מקצוע ומתפללים בו ‪ .‬כנראה שאנשים בעלי אותו‬
‫להם ‪.‬‬ ‫מקצוע צריכים את הנוסח המיוחד‬

‫היום ‪.‬‬ ‫כמה נפלאה ומבורכת היא ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬אסיפה זו שזכינו להשתתף בה‬
‫ניתן להפיק ממנה תועלת עצומה ‪ .‬אמנם ‪ ,‬אסיפה וו אינה אלא בגדר התחלה‬
‫הכל ;‬ ‫וצריכים לדאוג שיהיה לה המשך ‪ ,‬כי בידכם ‪ -‬המלמדים ‪ -‬מופקד‬
‫הישראלית ‪.‬‬ ‫כל ה ' אידישקייט ' ‪ ,‬כל התורה ‪ ,‬וכל עתיד האומה‬

‫בעיית המלמדים ‪ -‬תחושת ה ' סנדוויען‬

‫לדעתי אחת הבעיות הגדולות של ציבור המלמדים היא תחושתם‬

‫כוונתי ‪.‬‬ ‫ואבאר את‬ ‫' סנדוויץ ' ‪. . .‬‬ ‫התמידית שהם בבחינת‬

‫' סנדוויץ " היינו פרוסה מכאן ופרוסה מכאן כשבאמצע חבוי איזשהו ירק‬
‫או ממרח וכדומה ‪ ,‬ורגילים להמשיל את האח האמצעי ל ' סנדוו "ן ' ‪ -‬והכוונה‬
‫באמצע ‪.‬‬ ‫לומר ששמים לב לאח הגדול ולאח הקטן ‪ ,‬ואילו הוא תמיד נעלם‬

‫שבע ‪.‬‬ ‫נאמר בכנס מחנכים בבאר‬

‫קעט‬ ‫תהיה "‬ ‫" אם תוציא יקר מזולל כפי‬

‫‪.‬‬
‫נמדומני שמבעיה זו סובלים גם רבים מהמלמדים בעל מלאכה כנגר ‪,‬‬
‫מסגר וכד ' ‪ ,‬יודע שהוא ' בעל ‪ -‬בית ' ומתוך כך ישתתף בשמחה בשיעור של‬

‫לדעת‬ ‫גדולות ‪:‬‬ ‫' דף היומי ' לעומתם ‪ ,‬לתלמידי ‪ -‬חכמים ישנן שאיפות יותר‬ ‫‪.‬‬
‫מצד אחד‬ ‫‪:‬‬ ‫ש " ס ‪ ,‬להתעלות וכו ' ‪ .‬מלמרים נמצאים באיזשהו מקום באמצע‬
‫" מה ‪ ,‬אני אשב עם‬ ‫להצטרף לשיעור של הדף היומי המלמד לא רוצה ‪.‬‬
‫הוא חושב שגם‬ ‫היבעלי ‪ -‬בתים ' ‪ ,‬וכי הנני בעל רמה כה ירודה " ? ! ‪ . . .‬מאידך‬
‫אינו ח " ח ‪ ,‬וכיצד יתכן ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬שיגמור את הש " ס ? ! ‪. . .‬‬
‫בקיצור ‪ ,‬הוא לא ת " ח ולא ' בעל ‪ -‬בית ' ‪ .‬הוא 'משמש ‪ -‬בקודש ' ‪ ,‬ובתור שכזה‬
‫על‬ ‫המוטלים‬ ‫פטור מהחובות‬ ‫וגם‬ ‫בתורה ‪,‬‬ ‫גדול‬ ‫פטור מלהיות‬ ‫הוא‬
‫וכך הוא נשאר כל ימיו ' תקוע ' אי ‪ -‬שם באמצע ‪ ,‬אינו מתקדם‬ ‫בעלי ‪ -‬בתים ‪.‬‬
‫מאוד ‪.‬‬ ‫זוהי בעיה מעשית עד‬ ‫מתעלה ‪. . .‬‬ ‫הלאה ואינו‬

‫עיקו העבודה ‪ -‬שינוי בהשקפה ולא במעשים‬

‫‪:‬‬ ‫להבנת הענין נקדים הקדמה יסודית ‪ .‬בכל דבר בתורה ישנם שני חלקים‬
‫ההשקפה והמעשה ‪ .‬בלשון הקדמונים דברים אלו נקראים " אור מקיף " ו " אור‬
‫מבפנים ‪.‬‬ ‫פנימי " ‪ -‬אור המקיף את האדם מבחוץ ‪ ,‬וכח המפעיל אותו‬

‫כששואלים יהודי מהי השקפתו בענין לימור התורה והתפילה ‪,‬‬ ‫לדוגמא ‪:‬‬

‫צריכים‬ ‫‪:‬‬ ‫תשובתו תהיה‬ ‫?‬ ‫כיצד צריכים להיראות הלימוד והתפילה שלנו‬
‫ללמוד כמו מרן הגרי " ס שלמד ברציפות עשרים וארבע שעות ביממה עד‬
‫שנפל באפיסת כוחות ‪ ,‬וצריכים להתפלל בכוונה עצומה כמו בעל ה " יסור‬
‫המקיף " ‪.‬‬ ‫ווהי ההשקפה הנמצאת מחוץ לאדם ‪ " -‬האור‬ ‫העכורה " ‪.‬‬ ‫ושורש‬

‫המעט ‪.‬‬ ‫מעט מן‬ ‫בפנימיותו ?‬ ‫אך כשיתבונן בעצמו כמה מהשקפה וו קיים‬
‫הוא משתדל כל יום להתפלל שלוש תפילות ביום ‪ ,‬עם הרבה כוונה או‬
‫לומד דף‬ ‫לרשותו ‪. . .‬‬ ‫מעט כוונה ‪ -‬תלוי במצבים משתנים ובזמן העומד‬
‫לא ‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫גמרא אחד ליום ‪ ,‬וזהו יהודי טוב ‪ ,‬ותו‬

‫גם כשאנו ניגשים לעבודת התשובה והימים הנוראים ‪ ,‬התחושה הפשוטה‬

‫שלנו היא שעיקר עבודתנו להגדיל את האור הפנימי ‪ ,‬כלומר לשפר את‬
‫מעשינו ‪ -‬ללמוד יותר ‪ ,‬להתפלל יותר בכוונה ‪ ,‬לדבר פחות לשה " ר ‪ ,‬לכעוס‬
‫זצ "ל‬ ‫שיחות הגר " ש פינקוס‬ ‫קפ‬

‫פחות וכו ' ‪ .‬אבל האמת אינה כך ‪ .‬אינני בא למעט מערך המעשים ‪ ,‬אך עיקר‬
‫שלנו ‪.‬‬ ‫העבודה המוטלת עלינו היא לשנות את ההשקפה הכללית‬

‫הוא נכנס לחנות ורואה‬ ‫שנה ‪.‬‬ ‫ישנו יהודי בעל ‪ -‬תשובה כחצי‬ ‫‪:‬‬ ‫לדוגמא‬
‫ידוע לו שיש הכשרים יותר‬ ‫מהודר ‪.‬‬ ‫על המדף מאכל הנושא הכשר לא‬
‫מהודרים ‪ ,‬והוא אכן בד " כ משתדל לקנות אוכל רק בהכשרים מסוג זה ‪ ,‬אך‬
‫כך ‪:‬‬ ‫הוא חושב לעצמו‬ ‫?‬ ‫עתה הוא מחליט בכל זאת לקנות מאכל זה ‪ .‬מדוע‬

‫" רבונו של עולם ‪ ,‬נכון ‪ ,‬אם הייתי מעודי יהודי תלמיד ‪ -‬חכם חרדי ‪ ,‬וראי‬
‫שלא הייתי נוגע כמאכלים מסוג זה ‪ ,‬אכל הן לפני הצי שנה עוד אכלתי‬
‫נבלות וטריפות וחללתי שבת ‪ .‬די לי בכך שקבלתי על עצמי לאכול כשר ‪,‬‬
‫ואין לי צורך דוקא בהכשר מהודר אלא אסתפק בהכשר פחות מהודר ‪ ,‬סו " ס‬

‫מצדי " ‪. . .‬‬ ‫גם וה יפה‬

‫נתקדם שלב נוסף בדוגמאות ‪ .‬ישנו בחור ‪ -‬ישיבה שכשמגיע ' בין ‪ -‬הזמנים ' ‪,‬‬
‫הוא נכנס לבית ‪ -‬המדרש משעה תשע עד שעה אחד עשרה ואח " כ הולך‬
‫" רכונו של עולם ‪ ,‬תראה ‪ ,‬למדתי‬ ‫?‬ ‫לפטפט עם חבריו ‪ .‬מה הוא חושב לעצמו‬
‫שעתיים ב ' בין ‪ -‬הזמנימ ' ‪ ,‬בעוד שבחורים אחרים מסתובבים כעת באפס‬
‫מעשה ‪ .‬לדעתי די בשעתיים לימוד ב ' בין הזמנים ' ‪ ,‬ואין צורך להיות מתמיד‬
‫אלו " ‪. . .‬‬ ‫גדול בימים‬

‫מסויימות ‪.‬‬ ‫כלומר ‪ ,‬אנו מרגישים את עצמנו לפעמים פטורים ממצוות‬

‫" שתמליכוני עליכם" ‪ -‬כעבד לפני אדונו‬

‫?‬ ‫מהי האמת‬

‫" אמרו לפני מלכויות ‪ ,‬כדי שתמליכוני‬ ‫‪:‬‬ ‫הקב " ה‬ ‫בר " ה נצטוינו ע " י‬
‫עליכם " ‪ .‬את עומק כוונת הדברים הרגשתי פעם במוצאי יו " כ ‪ ,‬ומעשה שהיה‬
‫אני‬ ‫באופקים ]‬ ‫מדי שנה ביו " כ אני מתעייף כהוגן ‪ .‬בביהכ " נ [ כאן‬ ‫‪:‬‬ ‫כך היה‬
‫לאחר ' כל ‪ -‬נדרי ' מוטל עלי לדרוש דרשה לפני‬ ‫ב ' כל ‪ -‬נדרי ' ‪.‬‬ ‫משמש כחון‬
‫הציבור בבוקר אני מתפלל לפני העמוד תפילות מוסף ונעילה ‪ ,‬ונוסף על‬ ‫‪.‬‬
‫' נעילה ' ‪.‬‬ ‫כך אני דורש דברי התעוררות לפני תפילת‬

‫שנה אחת הגעתי הביתה במוצאי יו " כ אחרי תפילת ' מעריב ' והייתי‬

‫" זהו ‪,‬‬ ‫לעצמי ‪:‬‬ ‫לאחר שעשיתי הבדלה התיישבתי ואמרתי‬ ‫ממש ‪.‬‬ ‫' סחוט '‬
‫קפא‬ ‫תוציא יקר מזולל כפי תהיה "‬ ‫ראם‬

‫אך מיד נזכרתי במה שמסופר‬ ‫פטור מהכל " ‪. . .‬‬ ‫‪.‬‬
‫סיימתי את עבודתי כעת הנני‬
‫על הגאון ר ' אהרן קוטלר זצ " ל שדוקא מיד אחרי יו " כ היה מתחזק‬
‫" זו אינה ראיה ‪ -‬חשבתי לעצמי ‪ -‬שהרי‬ ‫‪:‬‬ ‫בלימודו ועדיין היה לי תירוץ‬ ‫‪.‬‬
‫אם ר ' אהרן קוטלר היה משמש כחזן ביכל ‪ -‬נדרי ' ‪ ,‬מוסף ונעילה ‪ ,‬לא בטוח‬
‫כך " ‪. . .‬‬ ‫שגם אז היה נוהג‬

‫עד שלבסוף עלתה בדעתי מחשבה אמיתית ‪ :‬הן אם הייתי עבד המשועבד‬
‫לאדון כלשהו ‪ ,‬או אפילו פועל המקבל שכר על עבודתו ‪ ,‬כאשר היה מגיע‬
‫מוצאי יו " כ ובעל הבית שלי היה חוזר מביהכ " נ ונגש לשולחן על מנת‬
‫לאכול ‪ ,‬גם אם הייתי חש ' סחוט ' אחרי הצום ‪ ,‬הייתי טועם מאכל כלשהו‬
‫וכך ‪ ,‬אמ אדם היה מוגיש‬ ‫!‬ ‫בזריזות ומיד חש לשרתו ‪ ,‬כי לשם כך אני עבד‬
‫שהוא עבד ה ' ‪ ,‬גם אם הוא עמל קשה ביו " כ הוא היה יודע שהוא איננו‬

‫' בעל ‪ -‬בית ' על עצמו להשתחרר מכבלי עברותו יתברך במוצאי היום הקדוש ‪,‬‬
‫!‬ ‫וגם אז עליו להתאמץ מעל לכוחותיו כדי שח " ו לא יתרשל בעבודתו‬

‫" כדי שתמליכוני עליכם " פירושו ‪ :‬לקיים כל מילה הכתובה בתורה ‪ ,‬כעבד‬
‫‪.‬‬
‫לא אני ולא העמדה שלי קובעים הקב " ה הוא‬ ‫!‬ ‫המקיים את ציוויו של רבו‬
‫‪.‬‬
‫המלך ואני עבדו ‪ .‬וכיון שבך ‪ ,‬הוא קובע ומכתיב לי מה לעשות וכשישאלו‬
‫אדם אם נוהג הוא בהידור מסויים ‪ ,‬אל לו לענות שאינו נוהג כך מאחר‬
‫מי שסבור שאינו צריך להיות צדיק ‪ ,‬מתמיד או כל שלימות‬ ‫' צדיק ' ‪. . .‬‬ ‫ואינו‬
‫!‬ ‫ה ' הוא בעצם פורק עול‬ ‫אחרת בעבודת‬

‫מה אנו‬ ‫‪:‬‬ ‫ווהי ‪ ,‬אם כן ‪ ,‬אינה בעיה של מעשים אלא בעיה של השקפה‬
‫בחיים ‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫חייבים כלפי ה ' יתברך ובעיה זו נמצאת בכל שלב‬

‫" אינני‬ ‫לעצמו ‪:‬‬ ‫חושב‬ ‫המלמד‬ ‫המלמדים ‪.‬‬ ‫של‬ ‫בעייתמ‬ ‫גם‬ ‫זוהי‬
‫ואש ‪ -‬ישיבה ‪ ,‬וא " כ איני חייב לדעת וללמוד את הש " ס ‪ .‬הש " ס נועד אך ורק‬

‫מלמד שעוסק ' בסה " כ ' בהקניית האלף ‪ -‬בית גם אינו צריך‬ ‫ישראל ‪. . .‬‬ ‫לגדולי‬
‫כדי שלא אחשב ל ' בעל ‪ -‬בית ' די‬ ‫ספרים ‪. . .‬‬ ‫לחדש חידושי תורה או לכתוב‬
‫לי בכך שמפעם לפעם אני נוטל לידי ספר כלשהו ‪ ,‬וכך אני נחשב בעיני‬
‫רבש " ע ‪ ,‬אני עושה את העבודה שלי ‪ ,‬ומשתדל לתת‬ ‫כיכלי ‪ -‬קודש ' ‪. . .‬‬ ‫העולם‬
‫לך " ‪. . .‬‬ ‫לך מעט סמה שמגיע‬

‫אבל האמת לאמיתה היא שכבר בתחילת בריאתו של האדם ‪ ,‬בהיותו‬

‫שיתות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫קפב‬

‫בבטן אמו לימד אותו המלאך את כל התורה כולה ‪ ,‬והקב " ה יתבע אותנו‬
‫על תביעה זו לא נוכל לענות‬ ‫בעוה " ז ‪.‬‬ ‫על כל דבר שלא למדנו כאן‬
‫בתורה‬ ‫שלי " ‪. . .‬‬ ‫" לא הייתי ראש ‪ -‬ישיבה ‪ ,‬זה לא היה המקצוע‬ ‫‪:‬‬ ‫בתירוצים‬
‫התורה‬ ‫ג) ‪-‬‬ ‫נאמר " כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל " ( שמות יט ‪,‬‬
‫לא ניתנה דוקא לראשי הישיבות אלא לכל בני ישראל ‪ ,‬וטמונים בה‬
‫שלימות ‪ ,‬גרלות ועומק ‪ ,‬וכל אחד מאתנו מחוייב לקיימה ‪ .‬אין שום עמדה‬
‫מכך ‪.‬‬ ‫או מצב שפוטר אותנו‬

‫אמ היינו מרגישים את עצמנו חייבים ‪ ,‬הכל היה אחרת ‪ .‬אדם אינו מעוניין‬
‫כשיהודי שוכח להתפלל‬ ‫הגון ‪.‬‬ ‫להרגיש רגשות אשם ‪ ,‬הוא רוצה להיות‬
‫חייב ‪.‬‬ ‫כי הוא מרגיש‬ ‫?‬ ‫מדוע‬ ‫נעימה ‪.‬‬ ‫תפילת מנחה הוא חש תחושה לא‬
‫שיכחת תפילת מנחה אינה מתאימה לאדם במעמד שלו ‪ .‬כך ‪ ,‬באותה מידה‬
‫הקדושה ‪.‬‬ ‫בדיוק צריכים אנו לחוש כלפי כל פרט ופרט מהתורה‬

‫המלמדים ‪ -‬ראויים להיות גדולי ישראל‬

‫בציבור רווחת תחושה‬ ‫בהשקפה ‪.‬‬ ‫ישנה נקודה עמוקה נוספת של טעות‬
‫הם‬ ‫לח " ח ‪.‬‬ ‫כללית שהמלמדים הם בעצם מעין ' סנדוויץ " בין בעל ‪ -‬בית‬
‫כביכול כבחינת סוג ב ' ‪ .‬אמנם הם לא כמו אלו שנפלטו מהישיבות חלילה ‪,‬‬
‫אך סוף כל סוף קשה להם ללמוד ‪ ,‬ומאחר והם לא רצו להיות בשוליים‬
‫מלמדים ‪. . .‬‬ ‫תפסו את עצמם והלכו להיות‬

‫‪.‬‬
‫זוהי השקפה שקרית ומוטעית ‪ ,‬והיא ' חותכת ' כל נתח טוב מעמ " י בחו " ל‬
‫ר ' חייא שהיה גדול התנאים שמש‬ ‫ישראל ‪:‬‬ ‫רואים שהמלמדים היו גדולי‬
‫כמלמד ( עי ' ב " מ פה ע " ב ) ‪ ,‬וכן עוד אחרים מגדולי התנאים ‪ ,‬וגם על‬
‫כדי ללמד גמרא‬ ‫הבחינות ‪.‬‬ ‫המלמדים בדורנו להיות גרולי ישראל ‪ ,‬מכל‬
‫בישיבה ‪ -‬גדולה ‪.‬‬ ‫בכיתה צריך להיות למדן ברמה של יכולת למסור שיעור‬
‫ללמד חומש וכן להחדיר בילדים יראת ‪ -‬שמים אמיתית ‪ ,‬אפילו כשמרובר‬
‫!‬ ‫זוהי האמת ללא ספק‬ ‫!‬ ‫בילדי ה ' מכינה ' ‪ ,‬צריכים להיות גדולי ישראל‬

‫אני בעצמי מכיר מלמדים [ ב " ה יש לי ילדים ב ' חיידר ' ] ‪ ,‬ויש ביניהם‬
‫הסיבה היחירה לכך שהם אינם‬ ‫לגדול ‪.‬‬ ‫כאלו שיש להם את האפשרות‬
‫מתפתחים כראוי היא משום שהם בעצמם אינם תופסים זאת ‪ .‬אינם מרגישים‬
 ‫קפג‬ ‫תוציא יקו מזולל כפי תהיה "‬ ‫" אס‬

‫חייבים יש להם את כל הכלים הנדרשים כדי להיעשות גדולים בישראל ‪,‬‬ ‫‪.‬‬
‫מהענין ‪.‬‬ ‫רק שהם מרגישים את עצמם פטורים‬

‫מעלת לימוד הדף היומי‬

‫היומי ‪.‬‬ ‫והנה דברו כאן ‪ ,‬באסיפה זו ‪ ,‬להתחזק בקביעת עתים ללימוד הרף‬

‫גם אם במשך היום מלמדים ילדים קטנים " בראשית‬ ‫‪:‬‬ ‫הענין בזה פשוט‬
‫היומי ‪.‬‬ ‫ברא " ‪ ,‬לאחר מכן חייב המלמד לקבוע לעצמו שעה ללימוד של הדף‬
‫הן סוף כל סוף ניתנה לנו נשמה טהורה מאת הרבש " ע ‪ ,‬ולא יתכן לעזוב‬
‫על סדר קדשים ‪ ,‬סדר‬ ‫' לעבור ' ]‬ ‫את העולם הוה בלי ללמוד [ או לכה " פ‬
‫בש " ס ‪.‬‬ ‫טהרות ‪ ,‬סדר זרעים ‪ ,‬ושאר סוגיות חמורות‬

‫" הדף היומי " הוא פטנט גאוני ‪ -‬רעיון עצום ‪ ,‬שעל ידו ניתן לרכוש‬
‫אמנם לא לכל אחד זה מתאים ‪ ,‬אך עבור רוב‬ ‫הש " ס ‪.‬‬ ‫ידיעות בכל חלקי‬
‫הציבור זוהי ברכה גדולה שיש בה הרבה מעלות ‪ .‬והרי סוף כל סוף כל‬
‫אהד חייב ללמוד את הש " ס ‪ ,‬מפני שאנחנו מאמינים באמונה שלימה‬
‫שלנשמה שלנו יש שלימות והתורה הקדושה בנויה גם כן כשלימות ‪ ,‬וכל‬
‫דף גמרא שיחסר לנו יגרום לבך שנהיה ‪ ,‬חלילה ‪ ,‬בעלי ‪ -‬מום לער ולעולמי‬
‫אני בסה " כ הייתי‬ ‫ממני ?‬ ‫" מה רצית‬ ‫‪:‬‬ ‫לא נוכל לומר לקב " ה‬ ‫עולמים ‪.‬‬
‫ראשית כל ‪ ,‬גם‬ ‫‪:‬‬ ‫כי כפי שנתבאר הקב " ה יענה לנו שני דברים‬ ‫מלמד " ‪. . .‬‬
‫!‬ ‫אם אתה ' רק ' מלמד ‪ ,‬מ " מ מוטלת עליך החובה לדעת את כל התורה כולה‬
‫מלמד ‪. . . .‬‬ ‫ושנית ‪ ,‬אין כזה דבר ' בסה " כ '‬

‫לימוד הדף היומי מהוה מסגרת נפלאה המביאה את הלומד לסוגיות‬

‫לא יתכן‬ ‫זה ‪.‬‬ ‫שלעולם לא היה מתוודע אליהן אילולא השתתף בשיעור‬
‫שנשמה של יהודי לא תדע מה הכוונה " בטל ברוב " ‪ ,‬מהו " חולין " מהו‬
‫" הקדש " וכיוצ " ב ‪ .‬לא יתכן שנשמה יהודית תילקח מהעוה " ז ללא ידיעות‬
‫אלו ‪.‬‬
‫הדבר ‪.‬‬ ‫כמובן שהלימוד צריך להיעשות בעמקות ‪ ,‬עד כמה שמתאפשר‬
‫אסור להיות שטחיים [ ספר לי אחד ממכירי על אדם שסיים שני מחוורים‬
‫של לימוד הדף היומי ‪ ,‬כלומר גמר פעמיים את הש " ס ‪ ,‬ואעפי " כ הוא עדיין‬
‫בכך ! ] ‪.‬‬ ‫כמדומני שהמגיד שיעור שלו אשם‬ ‫‪,‬‬ ‫גמרא ‪. .‬‬ ‫אינו יודע לפתוח דף‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫קפד‬

‫בהקשר לנקודה זו התעוררתי בדיוק היום להערה נפלאה בגמרא במסכת‬

‫לעולם ליגריס איניש ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫נאמר שם כך ‪ " :‬ואמר רבא‬ ‫ע "א) ‪.‬‬ ‫עבודה זרה ( יט‬
‫ואע " ג דמשכח ואע " ג הלא ידע מאי קאמר ‪ ,‬שנאמר ' גרסה נפשי לתאבה ' ‪,‬‬

‫" ' גרסה ' ‪ -‬לשון גרש וכרמל ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫' גרסה ' כתיב ולא כתיב ' טחנה "' ‪ ,‬ופירש " י‬
‫שלא היה טוחן הדק אלא בריחים של גרוסות המחלקין חיטה לשנים או‬
‫לא כתוב " תבלע חטים‬ ‫‪:‬‬ ‫לארבע לצורך מאכל " ‪ .‬ודייקתי מכאן דבר נפלא‬
‫שלימות " ‪ ,‬אלא " תחתוך לשניים או לארבע " ‪ -‬אעפ " י שהדברים עדיין אינם‬
‫בגדר " קמח " ‪ -‬לא נכנסת לעומק הענין ‪ ,‬גם חיתוך כלשהו ‪ -‬לשניים או‬
‫לארבע ‪ -‬די בו כדי שהדברים יהיו ראויים ל ' אכילה ' ‪ ,‬אבל לבליעה סתמית‬
‫לשמ כך יש לחזור על הדף‬ ‫ערך ‪.‬‬ ‫בלי להבין כלל במה מדובר אין כל‬
‫לכך ‪.‬‬ ‫בלילה ‪ ,‬ונדרשת מאתנו מסירות ‪ -‬נפש רבה‬

‫איננו רגילים לשמוע ' מילה טובה ' ‪ -‬לא על עצמנו ולא על עם ישראל‬
‫בכללותו ‪ ,‬וכמו שמסופר בספר ' שבט יהודה ' שהיה פעם ויכוח גדול בין‬
‫כשהגיע‬ ‫מהראשונים ‪.‬‬ ‫עולם‬ ‫גדולי‬ ‫שם‬ ‫והיו‬ ‫ישראל ‪,‬‬ ‫לחכמי‬ ‫הנוצרים‬
‫יפה ‪.‬‬ ‫האפיפיור הוא כבד אותם ואמר להם שירגישו כשוים וכו ' ודבר אתם‬
‫אבל ‪ -‬כך הוא מטפר שם ‪ " -‬מקצתם היו שמחים ומקצתם היו עצובים‬
‫השלילי ‪. . .‬‬ ‫כדרך היהודים " ‪ .‬יהודי אף פעם אינו מרוצה ומתרגם כל דבר לצד‬
‫מחר ‪. . .‬‬ ‫אם הוא מחניף לנו מי יודע מה עלול להתרחש כאן‬

‫עם ישראל לפני ה ' יתברך ‪.‬‬ ‫ואעפי " כ לפעמים מגיעה ' מילה טובה ' על‬
‫השמחה שלעתיד לבא ‪ .‬אני‬ ‫השמחה הוו של הדף היומי וו שמחה מעין‬
‫זכורני שעד לפני כחמש ‪ -‬עשרה שנה לא היה דבר‬ ‫באמריקה ‪.‬‬ ‫נמצא הרבה‬
‫והנה אחרי שנכנס‬ ‫קבוע ‪.‬‬ ‫כזה שיהודים ' בעלי ‪ -‬בתים ' ישבו וילמדו באופן‬
‫היבעלי ‪ -‬בתים ' ‪.‬‬ ‫הרעיון של הדף היומי כולם פשוט התחילו ללמוד ‪ ,‬כל‬
‫בפעם האחרונה שלמדו מסכת עירובין ‪ ,‬דברו בפלאטבוש שהשנה אף אחד‬
‫לא נוסע למיאמי [לשם נוסעים כדי להינפש ] ‪ ,‬כי איך יתכן לנסוע למיאמי‬
‫עירובין ? ! ‪. . .‬‬ ‫בשעה שלומדים‬

‫לדעתי הצטרפות לשיעור של הדף היומי זהו דבר עצום ‪ ,‬אך על הלומד‬
‫" כי עזה‬ ‫מאליהן ‪.‬‬ ‫ההבנה והעליה אינן באות‬ ‫פשוט ‪.‬‬ ‫לדעת כי הדבר אינו‬
‫לימוד הדף היומי טומן‬ ‫ו) ‪-‬‬ ‫כמות אהבה קשה כשאול קנאה " ( שה " ש ח ‪,‬‬
‫קפה‬ ‫" אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה "‬

‫מאוד ‪.‬‬ ‫שבע שנים זוהי תקופה ארוכה‬ ‫קץ ‪.‬‬ ‫בחובו קשיים והפרעות עד אין‬
‫פעמים רבות ישנן טרדות ‪ ,‬מתעייפים ולפעמים כבר כמעט מתייאשים ‪ ,‬אבל‬
‫בער " ה ‪.‬‬ ‫אשרי מי שמתעקש ומצליח‬

‫למלמד ניתן ' פה קדוש '‬

‫ידועים דברי חז " ל " וכל המלמד את בן עם‬ ‫‪:‬‬ ‫עוד מילה אחת לסיום‬
‫הארץ תורה ‪ ,‬אפילו הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה ‪ -‬מבטלה בשבילו ‪ ,‬שנאמר‬

‫ע" א) ‪.‬‬ ‫' ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה "' ( ב " מ פה‬

‫פעמ כשראיתי את אחד הדרשנים הגדולים ‪ ,‬נגשתי אליו לקבל ממנו‬

‫ברכה ‪ ,‬וכשראיתי שהוא תמה על כך הסברתי לו שהרי הוא עוסק בהוצאת‬
‫תהיה " ‪.‬‬ ‫יקר מזולל ‪ ,‬וא " כ ניתנה לו הסגולה של " כפי‬

‫עליכמי המלמדים ‪ ,‬לדעת כי גם לימוד ילדים קטנים נכלל ב " תוציא יקר‬
‫מזולל " ‪ .‬פיכם המלמד תורה לילדי ישראל הטהורים הנו פה קדוש ‪ ,‬צינור‬
‫של קדושה ‪ ,‬וכיון שכך ניתן בידכם גם הכח של " כפי תהיה " ‪ .‬זכרו ‪ ,‬אפוא ‪,‬‬
‫ללמד תמיד סנגוריה ולהתפלל על כלל ישראל ולבקש מהשי " ת שנזכה‬
‫השלימה ‪.‬‬ ‫במהרה לגאולה‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫קפו‬

‫" ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד"‬

‫זינוי הרבים הוא האפשרות היחידה שלנו לזכות להישגים גדולים‬

‫ישיבות ' בין ‪ -‬הזמנים ' ‪ -‬גחינת " ברוך המן "‬
‫זוהי הסוגיא של‬ ‫רבים " ‪.‬‬ ‫נעסוק עתה בסוגיא ידועה שכבר " דשו בה‬
‫זיכוי הרבים ‪ ,‬ובפרט מה שנוגע לאלו העוסקים בארגון מסגרות לימור‬
‫ב ' בין ‪ -‬הזמנים ' ‪.‬‬ ‫לבחורי ישיבות‬

‫בעצם הדברים ידועים וכל אחד יכול לומר דרשה בת שעתיים על כך ‪,‬‬

‫זה ‪. . .‬‬ ‫ומי שאינו יודע לומר דרשה כזאת אינו יכול להיות רכז בארגון‬
‫למעשה ‪.‬‬ ‫נחשוב ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬מה עוד ניתן לחדש בסוגיא זו‬

‫אפתח ב ' וורט ' הנוגע לפורים ולאחר מכן אביא ליקוט של כמה דברים‬
‫נוספים ‪.‬‬
‫" מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור‬ ‫‪:‬‬ ‫חז " ל אומרים‬
‫אם כעת היה פורים ‪ -‬הייתי מגלה‬ ‫ע " ב) ‪.‬‬ ‫המן לברוך מרדכי " ( מגילה ז‬

‫מהסוד ‪. . .‬‬ ‫לכם את כל הסוד ‪ ,‬כיון שעכשיו לא פורים אגלה לכם דק חצי‬

‫בעצם צריך להבין ‪ ,‬מה פשר הענין שחייב אדם להגיע למדרגה שיוכל‬
‫?‬ ‫האם ראיתם פעם מישהו אומר זאת‬ ‫?‬ ‫לומר " ברוך המן "‬

‫יתירה מזאת ‪ ,‬כפי שבארנו בכמה מקומות ( בקובץ שיחות ‪ -‬פורים ) ‪,‬‬

‫פסח הוא " ראש ‪ -‬חדשים " ‪ -‬תחילת‬ ‫האדם ‪.‬‬ ‫פורים הוא פיסגת הגדלות של‬
‫ועולים לר " ה ‪ ,‬יו " כ ‪ ,‬סוכות ‪ ,‬חנוכה ‪ ,‬עד‬ ‫סדר הזמנים ‪ ,‬אחריו מטפסים‬
‫שמגיעים בחודש האחרון במנין החודשים לפיסגה ‪ -‬לפורים ‪ .‬ושיא הגדלות‬
‫המן " ‪.‬‬ ‫של פורים הוא ‪ ,‬שמתוך שכרות יאמר אדם " ברוך‬

‫[ את גילוי הסוד הטמון ב " ארור מרדכי "‬ ‫?‬ ‫מהו הסוד הטמון בענין זה‬
‫אחר ‪ . .‬ו ‪.‬‬ ‫אשאיר למישהו‬

‫הזמנים ‪.‬‬ ‫נאמר בכנס רכזים לישיבות בין‬

‫קפד‬ ‫ועד "‬ ‫" ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם‬

‫" ברוך המן " פירושו לקחת מהמן את חלק ה " ארור " והרע ולהפוך אותו‬
‫דוגמא של " ברוך המן " בדורנו ‪ ,‬כלומר השתמשות ברע לצורך‬ ‫ל " ברוך " ‪.‬‬
‫בין ‪ -‬הזמנים " ‪.‬‬ ‫ענין טוב ‪ ,‬היא " ישיבת‬

‫כבר הגדיר לנו בהגדרה קצרה‬ ‫מצוה )‬ ‫השל " ה הק ' ( מסכת שבועות ‪ ,‬נר‬
‫" ועיקר הכולל הכל ‪ ,‬יהיה נעקר‬ ‫אומר ‪:‬‬ ‫ונמרצת מהו ' בין ‪ -‬הזמנים ' ‪ ,‬וכך הוא‬
‫ונשרש מן העולם השם של ' בין ‪ -‬הומנים ' ‪ ,‬לא יזכר ולא יפקד ‪ ,‬רק כל העתים‬
‫שוים לטובה יתנהגו במנהג אחד לתורה ‪ ,‬כמו שנאמר ' והגית בו יומם‬
‫ולילה ' " ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫הבטלה של ' בין ‪ -‬הומנים ' היא בבחינת המן הרשע על המן הרשע נאמר‬
‫שהוא " בקש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער וער זקן טף‬
‫וגם‬ ‫כלל ‪ -‬ישראל ‪,‬‬ ‫על‬ ‫גופנית‬ ‫השמדה‬ ‫גזירת‬ ‫‪-‬‬ ‫אחד "‬ ‫ביום‬ ‫ונשים‬
‫ב ' בין ‪ -‬הזמנים ' מונחת גזירה להשמיד ולהרוג ולאבד את העם מבחינה‬
‫אלא שגזירת המן היתה לאבדם ביום אחד ‪ ,‬ואילו ' בין ‪ -‬הזמנים '‬ ‫רוחנית ‪.‬‬
‫ישנו הבדל נוסף‬ ‫השנה ‪. . .‬‬ ‫מאבד את נפשות ישראל כחודשיים במשך‬
‫המן הרשע לא הצליח במזימתו ‪ ,‬ואילו ביבין ‪ -‬הומנים ' הצלחת‬ ‫‪:‬‬ ‫ביניהם‬
‫ושעל ! ‪. . .‬‬ ‫היצר ‪ -‬הרע ניכרת לדאבוננו על כל צעד‬

‫של‬ ‫והרע‬ ‫ה " ארור "‬ ‫חלק‬ ‫את‬ ‫לקחת‬ ‫פירושו‬ ‫המן "‬ ‫" ברוך‬ ‫לומר‬

‫' בין ‪ -‬הזמנים ' ‪ ,‬ולעשות ממנו ההיפך הגמור ‪ -‬זמן מיוחד ללימוד כמסגרות‬
‫הרבנים‬ ‫המדריכים ‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫עבורכם‬ ‫ובפרט‬ ‫!‬ ‫הגדלות‬ ‫פיסגת‬ ‫זוהי‬ ‫שונות ‪.‬‬
‫המן " ‪.‬‬ ‫והמארגנים ‪ -‬כמדומני שזוהי מדרגת " ברוך‬

‫ביכולתכם לצאת מיבין ‪ -‬הזמנים ' עם זכויות שיעשו אתכם גדולים בישראל‬
‫כרוחניות ‪.‬‬ ‫ממש ‪ ,‬זכויות שיעמדו לכם לזכות בכל צרכיכם הן בגשמיות והן‬
‫אלו הזכויות העצומות שניתן לאסוף דוקא ע " י ' המן הרשע ' הזה ‪ ,‬כשיודעים‬
‫עליכם ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬לפני הכל להודות לקב " ה על הזכות הגדולה‬ ‫אותו ‪.‬‬ ‫לנצל‬
‫בחלקכם ‪.‬‬ ‫שנפלה‬

‫זיכוי הרבים ‪ -‬זכות עצומה לביסוס הבית‬

‫והנה אתם ‪ -‬משתתפי ננס זה למדריגים ורבוים ‪ -‬בחורים צעירים ‪ ,‬כל‬
‫לכם ‪.‬‬ ‫החיים לפניכם ‪ .‬כל אחד מכם שואף לקבל שידוך טוב ‪ ,‬ובאמת מגיע‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫קפח‬

‫?‬ ‫מהו שידוך טוב‬

‫בחור חושב לעצמו שאת כל מה שנצרך לו בחיים הוא יקבל דרך‬

‫השידוך ‪.‬‬
‫פעם הוא השתתף‬ ‫זצ " ל ‪.‬‬ ‫בענין זה שמעתי ' וורט ' ממרן הגר " ח מבריסק‬
‫בסעודת ' תנאים ' ‪ ,‬ובדרשתו אמר כך ‪ :‬חז " ל אומרים שחתן דומה למלך ‪ .‬ויש‬
‫האם כבר ב ' תנאים ' או רק‬ ‫‪:‬‬ ‫להתכונן מאימתי הוא מתחיל להידמות למלך‬
‫יש לי ראיה שככר בשעת האירוסין‬ ‫לשונו ‪:‬‬ ‫ואמר על כך בצחות‬ ‫בחתונה ‪? .‬‬

‫" דומה למלך " ‪ ,‬שהרי כבר מאז חל בו כל הנאמר במלך ‪:‬‬ ‫הוא מתחיל להיות‬
‫" לא ירבה לו נשים " ‪ -‬עד ה ' תנאים ' חשב הבחור על הרבה נשים הראויות‬
‫והנה עתה ‪ -‬בשעת האירוסין ‪-‬‬ ‫אחרת ‪.‬‬ ‫אולי זאת תהיה אשתו ‪ ,‬אולי‬ ‫‪:‬‬ ‫לו‬
‫" וכסף וזהב לא ירבה לו "‬ ‫אחרת ‪.‬‬ ‫מן השמים מגלים לו שזוהי אשתו ולא‬
‫‪ -‬כשבחור מחפש שידוך הוא חושב גם על עושר ‪ ,‬למצוא כלה מבית‬
‫חתן נודע לו שזהו השפע הגשמי שנגזר לו משמים ‪.‬‬ ‫וכשהוא נעשה‬ ‫עשיר ‪. . .‬‬
‫‪ -‬עד האירוסין מגיעים אליו השדכנים [ הסוסים ‪, ] . . .‬‬ ‫" לא ירבה לו סוסים "‬
‫" לא ירבה לו סוסים " ‪. . .‬‬ ‫וכשהוא נעשה חתן ‪-‬‬

‫אולם עליכם לרעת ‪ ,‬שכדי לזכות לחיים מאושרים יש צורך בזכויות ‪,‬‬
‫וזכויות נרכשות ע " י השקעה ומסירות נפש לרוחניות ‪ .‬לא מומן השתתפתי‬
‫בשמחת נישואין של זוג שהיה נראה שיש להם את כל הסיכויים לחיות‬
‫המעלות ‪.‬‬ ‫החתן ‪ -‬באמת בחור טוב ‪ ,‬והכלה ‪ -‬בלילת‬ ‫‪:‬‬ ‫חיי אושר לאורך ומן‬
‫אבי הכלה דאג לקנות עבורם‬ ‫‪:‬‬ ‫גם מבחינה גשמית לא היה חסר להם דבר‬
‫הכל משום‬ ‫!‬ ‫כל טוב ‪ .‬אבל לדאבון לב הם לא הסתדרו ‪ ,‬ובסוף הם התגרשו‬
‫זכויות ‪.‬‬ ‫שלא היה להם מספיק‬

‫אני גדלתי‬ ‫הזכויות ‪:‬‬ ‫דוגמא אחת ממנה נבין את גודל נחיצותן של‬
‫באמריקה ‪ .‬שם ישנו מושג שהשכונות ' מתחלפות ' ‪ -‬יהודים עוברים להתגורר‬
‫בשכונות אחרות ‪ ,‬ובמקומם מגיעים גוים ‪ .‬מתוך כך נוצר מצב שרבים מבתי‬
‫הכנסת שם אחרי כמה עשרות שנים פסקו מלשמש כבתי כנסת ונמכרו‬
‫לצרכים אחרים [ במקרה ' הטוב ' ‪ -‬לבתי חרושת ‪ ,‬ובמקרה הגרוע ‪ ,‬וכך ארע‬
‫רח " ל ! ] ‪.‬‬ ‫בהרבה מהמקרים ‪ -‬לכנסיות‬

‫אני עצמי זוכר איך באיסט ניו יורק ‪ ,‬שם למדתי ‪ ,‬התגוררו בתחילה גדולי‬
‫קפט‬
‫" ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד "‬

‫עולם ‪ .‬כשאני הגעתי לשם לא היה שם כושי אהד ‪ ,‬כולם היו לבנים ‪ ,‬ולאט‬
‫לאט ‪ ,‬בטשך השנים ‪ ,‬השכונה ' התחלפה ' ‪ ,‬עד שיום אחד בית הכנסת הענק‬
‫חרושת ‪.‬‬ ‫[ היו בו קרוב לאלף מקומות] ‪ ,‬נסגר על מנעול ובריח ונמכר לבית‬

‫כיצד יתכן שאחרי‬ ‫זו ?‬ ‫פעם שאלתי את אחד מרבותי ‪ ,‬מה פשר תופעה‬
‫" המציאות באמריקה‬ ‫לי ‪:‬‬ ‫והוא ענה‬ ‫?‬ ‫חמשים שנה בית כנסת נהפך לכנסיה‬
‫בית כנסת בוילנא החזיק מעמד‬ ‫קודמים ‪.‬‬ ‫היא אכן נוראה ביחס לדורות‬
‫ואילו‬ ‫!‬ ‫שבע ‪ -‬מאות שנה ‪ ,‬והיו בתי כנסת אחרים שהחויקו אפילו אלף שנה‬
‫כאמריקה בונים בית כנסת ‪ ,‬ואתרי המשים שנה המבנה נמכר לכנסיה או‬
‫חרושת " ‪.‬‬ ‫לבית‬

‫" אסביר לך את טעם הדבר ‪ -‬אמר לי אותו רב ‪ -‬כנראה ‪ ,‬אלו שבנו את‬
‫הבית ‪ -‬כנסת בוילנא הכניסו בתוך היסורות שלו כל כך הרבה מסירות נפש‬
‫ויראת ‪ -‬שמים אמיתית ‪ ,‬שבזה הם נתנו כח לבנין להחזיק בקדושתו במשך‬
‫‪.‬‬
‫אלף שנה אבל באמריקה חסרים ' חומרים ' אלו ביסודות דומה הדבר לבנאי‬ ‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫שבמקום מלט משתמש בפלסטיק ‪ ,‬במקום ברזלים ‪ -‬בעצים ובי כך יוכל‬
‫אין פלא ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬שבתי כנסת באמריקה אינם‬ ‫? !‬ ‫הבנין להחזיק מעמד‬
‫!‬ ‫מחזיקים מעמד יותר משבעים שנה וקדושתם ניטלת מהם‬

‫לנו ‪:‬‬ ‫כשבאים לבנות בתים בישראל ‪ ,‬יש לבדוק אלו יסודות ווכויות יש‬
‫?‬ ‫כמה תפילות בכוונה ‪ ,‬כמה חסד האם יש לנו עם מה ללכת לחופה‬‫‪.‬‬
‫והנה כבר אמר הח " ח בשם ה ' חובות הלבבות ' ‪ ,‬שכשאדם עוסק בכסף‬
‫קטן ‪ ,‬בסחורה זולה ‪ ,‬כרי להתעשר עליו לבנות בית חרושת ‪ ,‬לייצר כמות‬
‫גדולה של סחורה ולעמול למוכרה אבל כשעוסקים ביהלומים ‪ ,‬די בשלושה‬ ‫‪.‬‬
‫מיליונר ‪.‬‬ ‫יהלומים כדי להיות‬

‫הוא ישב בתוך‬ ‫הרבים ‪.‬‬ ‫פעם בחור ישיבה לא היה צריך להיות מזכה‬
‫אבל אנחנו ‪ ,‬על מה‬ ‫ביממה ‪.‬‬ ‫הישיבה ולמד בהתמדה שמונה עשרה שעות‬
‫?‬ ‫איך נבנה את החיים שלנו‬ ‫?‬ ‫יש לנו להתבסס‬

‫‪.‬‬
‫לנו ‪ ,‬אס כן ‪ ,‬אין כרירה ‪ .‬אנו מוכרחים לכנות ' בתי חרושת ' להיות מזכי‬
‫הרבים ‪ .‬אם יהודי זוכה לארגן מסגרת שבה יושבים עשרים בחורים ולומדים ‪,‬‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוש זצ"ל‬ ‫קצ‬

‫" הרווחים גדלים " כל‬ ‫ושנים ‪.‬‬ ‫הזכויות הללו נזקפות לזכותו לאורך ימים‬
‫טוב ‪.‬‬ ‫הזמן והם מביאים לו חיים ‪ ,‬פרנסה ‪ ,‬עושר וכל‬

‫הקניית הרגלים טובים ‪ -‬זכות מתמשכת‬

‫אתן לכם עצה טובה ‪ .‬כשאתם עובדים עם בחורים עליכם לשאוף לשני‬
‫האחד ‪ -‬לגרום לכך שהם ילמדו תורה כמה שיותר ויבטלו את‬ ‫‪:‬‬ ‫דברים‬
‫החיים ‪.‬‬ ‫זמנם כמה שפחות ‪ ,‬והשני ‪ -‬להקנות להם הרגלים לכל‬

‫ק " ש על המיטה הוא דבר בסיסי מאוד המשפיע על כל צורת‬ ‫‪:‬‬ ‫לדוגמא‬
‫השינה ‪ ,‬הקימה ‪ ,‬וממילא על כל מהלך החיים ( והארכנו בזה במקומות‬
‫אחרים ‪ -‬עיי קובץ שיחות ‪ -‬ימים נוראים ‪ ,‬בשיחה עשי " ת ‪ -‬ימי חידוש‬
‫המיטה ‪.‬‬ ‫האדם ) ‪ ,‬ואעפי " כ ישנם ילדים שבאופן קבוע אינם קוראים ק " ש על‬
‫זהו אחד מהדברים שלא כל כך‬ ‫נרדמים ‪.‬‬ ‫הם מגיעים הביתה עייפים ומיד‬
‫מלמדים אותם ביחיידר ' ‪ ,‬ומי שהתרגל לישון בלי לומר ק " ש על המיטה‬
‫‪.‬‬
‫קשה לו מאוד להתנתק מהרגל זה אם יקח המדריך את אחד הילדים ‪ ,‬ולא‬
‫רק שילמד אתו ‪ ,‬אלא יחדיר לו את ההרגל של אמירת ק " ש על המיטה ‪,‬‬
‫הרי שהזכויות שהוא יזכה להן מכח זה אינן רק של ' בין ‪ -‬הזמנים ' ‪ ,‬אלא‬
‫של כל החיים כל לילה שיאמר אותו ילד ק " ש על המיטה ‪ ,‬תתווסף למדריך‬ ‫‪.‬‬
‫נוספת ‪.‬‬ ‫זכות‬

‫אתן לכם דוגמא נפלאה ממנה תוכלו להבין כמה גדול כוחה של מילה‬
‫הראש ‪.‬‬ ‫הנאמרת לזולת ‪ ,‬עד כמה היא חודרת לו לתוך‬

‫אני ‪ ,‬לדאבוני ‪ ,‬נוהג במכונית ‪ .‬אני גר באופקים ופעמים רכות יוצא לי‬
‫לנסוע לירושלים ‪ .‬כשלמדתי נהיגה ‪ ,‬קבלהי עצה מהרבה אנשים ‪ .‬אחד מהם‬
‫" כשאני עולה לירושלים לסידורים ‪ ,‬אני‬ ‫לי ‪:‬‬ ‫[שהוא בעצמו נהג ותיק ] אמר‬
‫נוהג לאט ‪ ,‬בסיבובים הקרובים לירושלים כל סיבוב אני רועד מפחד " ‪ .‬מילים‬
‫לירושלים ‪.‬‬ ‫אלו נכנסו עמוק בראשי ‪ ,‬ומאז ועד היום אני נוהג לאט בדרך‬

‫והנה פעם אחת אמר לי יהודי אחר על נסיעה מאופקים לירושלים דרך‬

‫' מסתדר ' " ! ‪. . .‬‬ ‫" אני נוסע דרך זו בשלשת רבעי שעה ‪ ,‬ובסיבובים אני‬ ‫‪:‬‬ ‫חברת‬
‫ואכן פעם כשנסעתי לירושלים דרך חברון באחד הסיבובים איבדתי שליטה‬
‫על הרכב והתדרדרתי לצדי הכביש ‪ .‬הייתי בבית חולים שבוע ‪ ,‬והשוטר אמר‬
‫וצא‬ ‫ועד "‬ ‫י ' ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם‬

‫ללמדנו כמה מילה‬ ‫!‬ ‫‪.‬‬

‫לי שניצלתי ממש בנס והכל ממשפט אחד של יהודי‬
‫האדם ‪.‬‬ ‫משפיעה על‬

‫הנוסח‬ ‫מברכים ‪.‬‬ ‫אחוז מהילדים אינם‬ ‫‪90‬‬ ‫ברכות ‪.‬‬ ‫מאה‬ ‫נוספת ‪:‬‬ ‫דוגמא‬
‫זו ‪ ,‬כמובן ‪ ,‬אינה ברכה ‪ ,‬והרגל‬ ‫אדולינו " ‪. . .‬‬ ‫השגור על פיהם הוא ‪ " :‬ברוך אתה‬
‫שמונים ‪.‬‬ ‫זה נשאר אצלם עד גיל‬

‫בהלכה נאמר שצריך לברך‬ ‫!‬ ‫מדריך יכול לעשות " מבצע " ‪ -‬תפילה כראוי‬
‫אין צורך‬ ‫שאדם סופר כסף ‪ " :‬שקל אחד ‪ ,‬שני שקלים " ‪. . .‬‬ ‫כמונה מעות ‪ ,‬כמו‬
‫לא מדלגים ‪ .‬כל מילה נאמרת כשלימות ‪.‬‬ ‫לספור לאט ‪ ,‬אבל‬

‫זכרו תמיד לא לדאוג רק ללימוד התורה של הילדים שתחת אחריותכם ‪,‬‬

‫אלא להשתדל תמיד גם להקנות להם הרגלים טובים ‪ .‬יהיה זה עכורכם קנין‬
‫לכל החיים ‪ .‬כל הזכויות הנובעות מהרגל זה שהקניתם להם לאורך כל שנות‬
‫חייהם ‪ ,‬תעמודנה לכם ולמשפחותיכם לזכות גדולה בעולם הזה וכעולם‬
‫הבא ‪.‬‬
‫שיחות תגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫קצב‬

‫" המאור שבה מחזירו למוטב"‬

‫החדרת אור של תודה ויראת שמים בשומעים‬ ‫*‬ ‫תפקיד המרצה‬

‫תשית העולם ‪ " -‬מצוא ושוב "‬

‫יתכן שהדברים שאקדים עתה הנם מיותרים ‪ ,‬ואעפי " כ נראה לי לומר‬
‫‪.‬‬
‫כידוע ‪ ,‬בעולם ישנו דבר הנקרא " מפה " מפת העולם ‪ ,‬מפת מדינה ‪,‬‬ ‫אותם ‪.‬‬
‫עיר ‪.‬‬ ‫מפת‬

‫כשמתבוננים במפה של העולם כולו כשהיא בגודל של שלט קטן ‪ ,‬הרי‬

‫אדם המתגורר בעיירה קטנה בפולניה או באמריקה ‪ ,‬אם יסתכל במפה זו‬
‫הוא לא ימצא את עיירתו ‪ ,‬כי היות ושטח המפה מוגבל מאוד ‪ ,‬ניתן להכניס‬
‫‪.‬‬
‫בה רק את המדינות והערים הגדולות ‪ -‬ניו יורק ‪ ,‬לונדון ‪ ,‬פריז וכד ' ערים‬
‫יתכן שיימצאו שם גם בוסטון‬ ‫גדולות ‪.‬‬ ‫מעין אלו ייכתבו שם באותיות‬
‫ושיקאגו ‪ ,‬אך הן תכתבנה באותיות קטנות יותר ‪ ,‬וזאת על אף שמתגוררים‬
‫כולו ‪.‬‬ ‫כהן כמה מיליוני איש ‪ ,‬כי ערים אלו עדיין קטנות ביחס לעולם‬

‫[ גיאוגרפית]‬ ‫והנה אם נבוא לצייר מפה של העולם ‪ ,‬אך לא מפת שטח‬

‫אלא מפת זמן ‪ -‬תקופה של ששת אלפים שנה מתוך מבט אמיתי של תורה ‪,‬‬
‫ודאי שיהודי שחי לפני שלוש מאות שנה באיזו מדינה קטנה ‪ ,‬אע " פ שבמפה‬
‫של הקב " ה הוא נמצא בכבוד גדול ‪ ,‬אבל סוף כל סוף היות והמקום ב ' מפה '‬
‫‪.‬‬
‫זו מוגבל אנו לא נמצא אותו האבות הקדושים ודאי מצויינים שם כאותיות‬
‫שם ‪,‬‬ ‫נמצאים‬ ‫ודאי‬ ‫והאמוראים‬ ‫התנאים‬ ‫הנביאים ‪,‬‬ ‫גם‬ ‫מאוד ‪.‬‬ ‫גדולות‬
‫וכשנתקדם מעט נמצא גם את רש " י ‪ ,‬את הרשב " א ואת הריטב " א ‪ ,‬את מרן‬
‫הבית ‪ -‬יוסף ואת האר " י הקדוש ‪ ,‬את הגר " א ואת הבעש " ט ‪ ,‬את הרש " ש ואת‬
‫הח " ח ‪.‬‬
‫האם אסיפה זו שכעת אנו משתתפים בה תימצא‬ ‫‪:‬‬ ‫עתה הבה ונתבונן‬

‫רחוקים ‪.‬‬ ‫נאמר בקורס מרצים לקירוב‬

 ‫קצג‬ ‫למוטב"‬ ‫" המאור שבה מחזירו‬

‫באלו אותיות היא תיכתב ‪ -‬גדולות‬ ‫?‬ ‫ואם כן ‪ ,‬כמה חשיבות תינתן לה‬ ‫?‬ ‫שם‬
‫זו אינה שאלה טכנית ‪ ,‬אלא שאלה עקרונית ‪ :‬איזה מקום תופסת‬ ‫קטנות ?‬ ‫או‬
‫כי הנה ודאי שהצלת חיי כל יהודי ויהודי הנה‬ ‫?‬ ‫אסיפה זו במפת העולם‬
‫דבר מופלא עד מאוד ‪ ,‬אך המציל את חייו של רש " י הקדוש כהיותו תינוק ‪,‬‬
‫אע " פ שלאמיתה של תורה לכאורה אין בזה מעלה מיוחדת ‪ ,‬אולם בהרגשים‬
‫כמה חשיבות ‪ ,‬אם כן ‪ ,‬ישנה‬ ‫נכבד ‪.‬‬ ‫של בני האדם ענין זה תופס מקום‬
‫לאביהם‬ ‫יהודים‬ ‫להשבת‬ ‫הכלים‬ ‫לרכישת‬ ‫המיועדת‬ ‫לאסיפה‬ ‫בשמים‬
‫?‬ ‫שכשמים‬

‫כדי לקרוא את מפת העולם יש צורך לדעת ולהבין את צורת הקריאה‬

‫עלינו להתבונן ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬בתכניתו של הקב " ה עליה בנויה‬ ‫שלה ‪.‬‬ ‫האמיתית‬
‫יתברך ‪.‬‬ ‫מפת העולם שלו‬

‫הבזק " ‪.‬‬ ‫" והחיות רצוא ושוב כמראה‬ ‫כך ‪:‬‬ ‫נאמר‬ ‫יד )‬ ‫בפסוק ( יחזקאל א ‪,‬‬
‫" וזהו סוד‬ ‫‪:‬‬ ‫פסוק זה עוסק במעשה מרכבה ‪ ,‬והגר " א זצ " ל הוסיף ואמר בזה‬
‫קיום העולם " ‪ ,‬כלומר ‪ ,‬זוהי התכנית שעל פיה ברא הקב " ה את עולמו ‪-‬‬
‫בזק " ‪.‬‬ ‫בדרך " רצוא ושוב כמראה‬

‫?‬ ‫מהי כוונת הדברים‬

‫‪.‬‬
‫רבים מאתנו ראו ציור של ברק שנראה כזיג ‪ -‬זג ‪ -‬הלוך ושוב התכנית‬
‫ישנה תקופה [ דור או כמה דורות ביחד] שבה קיימת‬ ‫‪:‬‬ ‫של העולם כך היא‬
‫" רצוא " ‪.‬‬ ‫תקופה זו היא בבחינת‬ ‫שבשמים ‪.‬‬ ‫התרחקות של יהודים מאביהם‬
‫בתום התקופה הקב " ה נותן את הזכות למיוחדים שבדור להחזיר את הדור‬
‫בתשובה ‪ ,‬וזהו " ושוב " ‪ -‬באים יהודים בעלי שיעור קומה ‪ ,‬רואים את החושך‬
‫ואת החורבן ‪ ,‬ותפקידם לתקן את הדור ולהשיב את עם ישראל לצור‬
‫מחצבתו [אחד מגדולי הראשונים כתב לפני שמונה ‪ -‬מאות שנה ‪ ,‬שהרי חז " ל‬
‫אמרו ש " בעקבתא דמשיחא חוצפא יסגי " ‪ ,‬וא " כ ‪ -‬כך הוא כתב ‪" -‬תמה‬

‫‪:‬‬ ‫ואמנם אנו היינו עונים לו על כך‬ ‫אני היאך בן דוד לא בא בזמננו " ‪. . .‬‬
‫החורבן שהתגלה לעיניו בתקופתו ‪,‬‬ ‫" עדיין לא ראית את זמננו " ‪ . . .‬אך זה היה‬
‫ואותו הוא בא לתקן ] ‪.‬‬
‫אם נבוא להגדיר את תפקידם של גדולי העולם האמיתיים שחבקו זרועות‬
‫ישראל לאביהם‬ ‫של‬ ‫לבם‬ ‫את‬ ‫לקרב‬ ‫העיקרית היתה‬ ‫עבודתם‬ ‫עולם ‪,‬‬
 ‫זצ " ל‬ ‫פיעוי‬ ‫שיחות תגרתן‬ ‫קצר‬

‫רבי הקדוש ראה מצב של " תורה משתכחת מישראל " ‪ ,‬וכך גם‬ ‫!‬ ‫שבשמים‬

‫הקדוש ‪ ,‬ובדורות המאוחרים יותר ‪ -‬החת " ס ועוד גדולי עולם ‪ ,‬ואת‬ ‫רשני‬

‫כל אחד מהם זיכה הקב " ה באפשרות להחויר את מצבו הרוחני של העם‬
‫לקדמותו ‪ ,‬כל אחד במעשיו וכפועלו המיוחד לו למען הכלל ‪ -‬ישראל ‪,‬‬
‫ושוב " ‪.‬‬ ‫בבחינת " רצוא‬

‫גדולי עולם אלו ‪ ,‬ושאר גדולי הדורות ‪ ,‬החזירו את העם בתשובה ושמרו‬
‫העולם ' ‪.‬‬ ‫על צביונו ‪ ,‬הם אלו שתופסים את המקום המכובד באמת בימפת‬
‫לכן על מצבתו של הגאון מוילנא ‪ ,‬מלבד כל השבחים על גדלותו המופלאה‬
‫" החזיר כמה מצוות שהשתכחו " ‪ .‬כי כאמור‬ ‫‪:‬‬ ‫בתורה וכו ' ‪ ,‬נכתבו המילים‬
‫עיקר עבודתם של גדולי הדורות היא בבחינת " רצוא ושוב " ‪ -‬להחזיר את‬
‫בתשובה ‪.‬‬ ‫הדור‬

‫כפי תהיה "‬ ‫*‬ ‫" אם תוציא יקר מזולל‬

‫הנה תמיד בכל הדורות היו‬ ‫אומר ‪:‬‬ ‫הגאון ר ' אהרן קוטלר זצ " ל היה‬
‫יחידים חובקי עולס ‪ -‬עזרא הסופר ‪ ,‬ר ' יוחנן בן זכאי ‪ ,‬הרמב " ם ‪ ,‬הח " ח‬
‫וכיוצ " ב ‪ .‬יבוא דור שבו כבר לא יהיה יחיד חובק עולם שניתן יהיה להפנות‬
‫' בית ‪ -‬מדרש ' ‪.‬‬ ‫אליו כל שאלה כמו בכל הדורות ‪ ,‬אלא יהיה מושג של‬
‫היכית‪ -‬מדרש ' יהיה גדול הדור ‪ .‬וכשם שבדורות קודמים שלחו שאלות אל‬
‫דבריו ‪.‬‬ ‫החת " ס ‪ ,‬בדור זה השאלות תישאלנה בבית ‪ -‬המדרש ‪ .‬עד כאן‬

‫בחמשים שנה האחרונות [ ובעצם כבר במאה או‬ ‫כך ‪:‬‬ ‫כוונת דבריו היא‬
‫פלאים ‪.‬‬ ‫הרוחניות בעולם ירדה‬ ‫האחרונות ]‬ ‫מאתיים שנה‬

‫אמרתי זאת לבחור ‪ -‬ישיבה אחד שלא מצא את מקומו בישיבה ולא היה‬
‫"אתה חושב שנח בהיותו בתוך התיבה יחד‬ ‫לו ‪:‬‬ ‫לו חשק ללמוד ‪ .‬אמרתי‬
‫אבל בשעה שבחוץ יורד מבול ‪ ,‬אין‬ ‫? !‬ ‫עם כל העופות והחיות הרגיש טוב‬
‫לאדם ברירה אלא להישאר בפנים ‪ ,‬בתוך ה ' תיבת ‪ -‬נח ' שלו ‪ .‬יתכן ש ' הישיבה‬
‫לא בשבילך ' ‪ ,‬אבל אם רק תציץ החוצה ‪ ,‬אתה עלול לטבוע ח " ו ב ' מבול '‬

‫!‬ ‫הנורא שיש שם "‬

‫והרי כל אחד יודע כמה נורא ואיום המבול שישנו בעולם שמחוץ לעולם‬
‫סבורני כי כל הפלאים ששמענו על המכול שהיה בדורו של נח ‪,‬‬ ‫התורה ‪.‬‬
 ‫קצה‬ ‫למוטב"‬ ‫" המאור שבה מחזירו‬

‫הנם כאין וכאפס לעומת המבול של אש שישנו כיום במקומות מסויימים‬

‫בו ‪.‬‬ ‫ממש מבול של אש שיהודים נמצאים‬ ‫ואמריקה ‪.‬‬ ‫א " י ‪ ,‬אירופה‬ ‫‪:‬‬ ‫בעולם‬

‫והנה מלבד מה שמבול זה הורד לעולם ע " י הקב " ה כדי שינצל האדם‬
‫[ ' אתגרים ' ]‬ ‫את כח הבחירה שבידו ‪ ,‬נועד ' מבול ' זה גם להעניק הזדמנויות‬
‫לגדולי עולם להחזיר את העם בתשובה ‪ ,‬וכמו שזכו לכך גדולי הדורות‬
‫כל אלו‬ ‫וכו ' ‪.‬‬ ‫הקודמים ‪ ,‬כדוגמת האר " י הקדוש ‪ ,‬הגאון מוילנא והבעש " ט‬
‫זכו להיכנס ל ' היסטוריה ' כביכול של הקב " ה ‪ ,‬להימצא בתוך חיקו של‬
‫עולם ‪.‬‬ ‫הקב " ה כצדיקים חובקי זרועות‬

‫אמנם כיום בדורנו ‪ ,‬אין לנו את אותם גדולים חובקי זרועות עולם ‪ ,‬אך‬
‫וה ' מבול '‬ ‫!‬ ‫מ " מ עדיין יש לנו את הישיבות הקדושות ‪ -‬ה ' תיבת‪ -‬נח ' שלנו‬
‫לתארם ‪.‬‬ ‫שבחוץ ‪ -‬השפלות ‪ ,‬התהום ‪ -‬הנם כה נוראים ‪ ,‬עד שאין לנו מילים‬
‫עלינו ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬לעמול ללקט את כל היהלומים של בורא כל העולמים ‪ ,‬אותן‬
‫נשמות נדחות ויקרות הטובעות כיוון מצולה ולהשיבן לצור מחצבתם ‪ .‬וכיון‬
‫שכפי שנתבאר כיום אין לנו גדולים כמשה רבינו ‪ ,‬עזרא הסופר וכיוצ " ב‬
‫לציבור ‪.‬‬ ‫שבכוחם לרומם את הדור ‪ ,‬כח זה ניתן מן השמים לקבוצות ‪,‬‬

‫כאשר מדברים ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬על ההכנה וההכשרה להיות מרצים וההשתלבות‬

‫בתוך תנועת החשוכה על מנת ולהרים מאשפתות את יקיריו של קודשא‬
‫כריך הוא ‪ ,‬עלינו להחדיר בתוכנו את דברי החזו " א שנשאל כיצד יתכן‬
‫שהגאון מוילנא זצ " ל חולק על הבית ‪ -‬יוסף ‪ ,‬וענה על כך כי כלפי הגאון‬
‫מוילנא יש לנו יחס מיוחד ‪ ,‬והוא עומד אצלנו בשורה אחת של מוסרי‬
‫התורה עם משה רבינו ע " ה ‪ ,‬עזרא הסופר ‪ ,‬ר ' יוחנן בן זכאי ‪ ,‬הרמב " ם‬
‫וכך ‪ ,‬לדעתי מי שהוא בר דעת וניחול כעין בוחנת ‪ ,‬יודע‬ ‫והבית ‪ -‬יוסף ‪.‬‬
‫ש ' קורס ‪ -‬מרצים ' זה מהוה המשך של כל אותם גדולי עולם ‪ -‬משה רבינו ‪,‬‬
‫עזרא הסופר וכו ' ‪ -‬ונצב עמם באותה ' שורה ' כביכול ‪ .‬כי אמנם כל אחד‬
‫מאתנו חש כלפי עצמו קטן ‪ ,‬אבל ביחד אנו מחוללים מהפכה כלשהי בקרב‬
‫כלל ‪ -‬ישראל ‪ -‬מהפכה שהיא החוליה האחרונה בשרשרת המופלאה שתביאנו‬
‫!‬ ‫בעו " ה אל תכלית כל הדורות ואל קבלת פני משיח צדקנו‬

‫‪.‬‬
‫חשוב לדעת שלא באנו לכאן רק כדי לשמוע הרצאות עומדים בפנינו‬
‫אתגרים נפלאים ‪ ,‬קרושים וטהורים ‪ ,‬וכדברי חו " ל הנודעים עה " פ "אם תוציא‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫קצו‬

‫" כל המלמד את בן עם הארץ‬ ‫יט ) ‪-‬‬ ‫יקר מזולל ‪ -‬כפי תהיה " ( ירמיה סו ‪,‬‬
‫תורה אפילו הקדוש ברוך הוא גוזר גוירה ‪ -‬מבטלה בשבילו " ( ב " מ פה‬
‫ע " א ) ‪ ,‬ופעם כשפגשתי את אחד מגדולי מחזירי התשובה בדורנו בקשתי‬
‫אתה זכית להחויר עשרות ומאות‬ ‫!‬ ‫" רבי ברכני‬ ‫לו ‪:‬‬ ‫ממנו ברכה ‪ ,‬וכך אמרתי‬
‫יהודים בתשובה ‪ ,‬וא " כ פיך קדוש לא רק כפיו של הגאון מוילנא וכד ' ‪,‬‬
‫אלא ' כפי תהיה ' ‪ -‬כפיו של הקב " ה בכבודו כעצמו ‪ ,‬עקב הזכות העצומה‬
‫!‬ ‫של ' להוציא יקר מוולל "'‬

‫הבאים ‪.‬‬ ‫זוהי נקודה אחת ‪ ,‬כהקדמה לדברים‬

‫השפעת הסמינר ‪ " -‬תורה אור"‬

‫למעשה איני בא להתמקד בנושא אחד ‪ ,‬אלא אעסוק בכמה נושאים‬
‫באופן כללי ‪ .‬יתכן שעבור חלק מהציבור הדברים יהיו מיותרים ופשוטים ‪,‬‬
‫מהפכניים ‪.‬‬ ‫אבל מאידך עבור אחרים יהיו הדברים‬

‫הנה רבים מאתנו‬ ‫‪:‬‬ ‫באופן כללי כל ענין ההחזרה בתשובה נראה לי כך‬
‫אחרי שכנועים רבים ‪ ,‬בעיקר‬ ‫‪:‬‬ ‫חזו בעיניהם בפלא הגדול הנקרא " סמינר "‬
‫מבחינת הכדאיות הגשמית שבענין [ מלון מפואר וכו ' ] ‪ ,‬מגיעים לסמינר בבית‬
‫מלון יהודים עם עגילים וקוקו ‪ ,‬ואחרי שלושה או ארבעה ימים נערך‬
‫!‬ ‫ממש מהפכה‬ ‫לקצה ‪.‬‬ ‫' סימפוזיון ' ויהודים משתנים מקצה‬

‫לא היינו מתפעלים כל כך מה ' אש ' הנוראה שביסימפוויון '‬ ‫‪:‬‬ ‫ויש להדגיש‬
‫[ הדמעות והישהחיינו ' ] ‪ ,‬אילולי שהיינו שם פעם שניה ושלישית ‪ ,‬וראינו איך‬
‫אלו שהיו בפעם הראשונה בנו בתים של תורה והחלו לשלוח את בניהם‬
‫כלומר ‪ ,‬לא כפי שהיה‬ ‫בישיבות ‪.‬‬ ‫לישיבות ‪ ,‬ואף הם בעצמם הלכו ללמוד‬
‫נראה בפעם הראשונה שמדובר בסה " כ בהתלהבות רגעית וחולפת ‪ ,‬אלא אכן‬
‫מתוך אותם בעלי תשובה צמח דור של ת " ח מופלגים ‪ -‬בנים ונכרים וכו ' ‪,‬‬
‫בעולמו " ‪.‬‬ ‫ועליהם ניתן לברך " ברוך שככה‬

‫כיצד ניתן לקחת אדם מבוגר בן ‪ , 40 , 30‬ואפילו בן‬ ‫?‬ ‫מהו סוד הענין‬
‫ותוך‬ ‫ויותר ‪. . .‬‬ ‫שכל ימיו היה שקוע עמוק בתוך מ " ט שערי טומאה‬ ‫‪50‬‬

‫?‬ ‫ארבעה ימים לשנות את כל צורת חייו מן הקצה אל הקצה‬

‫כשם שכשרואים‬ ‫לעין ‪.‬‬ ‫השאלה אינה על המעשים החיצוניים הנראים‬

‫קצז‬ ‫למוטב "‬ ‫" המאור שבה מחזירו‬

‫מכונית נוסעת ‪ ,‬כל אחד מבין שלא הלחיצה על הגז היא הגורמת לה לנסוע ‪,‬‬
‫אלא שישנה מערכת פנימית של מנוע וכו ' שלחיצת הגז מפעילה אותה‬
‫והיא זו שבעצם גורמת לתזוזת המכונית ‪ ,‬כך עלינו להתבונן ולחקור את‬
‫הנקודה הפנימית שממנה נובעת ההצלחה המופלאה של הסמינרים להשפיע‬
‫מכרעת ‪.‬‬ ‫על האדם השפעה כה‬

‫‪.‬‬
‫כדי לפתור בעיה ‪ ,‬יש לדעת באלו כלים עלינו להשתמש לפתרונה בכדי‬
‫לכל בעיה יש את‬ ‫קילו ‪. . .‬‬ ‫לתקן מלון ‪ ,‬אדם לא ישתמש בפטיש של חמש‬
‫לה ‪.‬‬ ‫הכלים המתאימים לפתרכן המיוחד‬

‫עלינו להבין שהבעיה של חוסר האמונה בקב " ה אינה בעיה אינטלגנטית‬
‫שני מטפסי הרים עמלו קשות לטפס לפיסגת‬ ‫?‬ ‫בלבד משל למה הדבר דומה‬ ‫‪.‬‬
‫הר מסויים ‪ ,‬וכל הדרך הם היו בטוחים שהם יהיו הראשונים שיגיעו לפיסגה‬
‫והנה בהגיעם למעלה‬ ‫העולם ‪.‬‬ ‫וו ומתוך כך יזכו לכבוד גדול בכל רחבי‬
‫ריקה ‪. . .‬‬ ‫חתיכת שטיח ‪ ,‬בקבוק ריק של בירה ופחית קולה‬ ‫?‬ ‫מה הם רואים‬
‫כל אחד מבין שפריטים אלו לא הגיעו‬ ‫!‬ ‫היו כאן אנשים קודם‬ ‫!‬ ‫איזו אכזבה‬
‫מעצמם ‪. . .‬‬ ‫לכאן‬

‫מינים רבים של פרחים ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ולמרות ואת ‪ ,‬כשרואים את כל פלאי הבריאה‬
‫בעלי חיים שונים וכו ' ‪ ,‬כאן כבר טוענים שהכל הגיע מאליו ‪ .‬פרופסור אחד‬
‫משונות ‪.‬‬ ‫יקרא לתופעה זו ' אבולוציה ' ‪ -‬התפתחות ‪ ,‬ועוד כיוצ " ב תיאוריות‬
‫הן באותה מידה ניתן לומר‬ ‫?‬ ‫מדוע ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬כה התאכזבו אותם מטפסי הרים‬
‫כך על אותו בקבוק בירה בפיסגת ההר ‪ ,‬שמהימצאותו שם אין בלל ראיה‬
‫פעם‬ ‫שנה ‪.‬‬ ‫שמישהו היה שם בקבוק זה נמצא שם כבר חמש מאות מליון‬ ‫‪.‬‬
‫אכזבתם‬ ‫בקבוק ‪. . .‬‬ ‫הוא היה אבן ‪ ,‬אחר כך נעשה קוף ‪ ,‬עד שהתפתח ונעשה‬
‫יוצרו ‪.‬‬ ‫של אותם מטפסים נובעת מהידיעה שמציאות של דבר מוכיחה על‬
‫!‬ ‫זהו מושכל ראשון אצל כל אדם‬

‫לאמיתו של דבר ‪ ,‬אין דבר יותר גלוי מכך שיש בורא לעולם ‪ .‬אם הציבור‬
‫היושב באולם זה יבוא לכאן מחר ויראה לפתע שמתקרת האולם משתלשלת‬
‫ולא יחשבו‬ ‫?‬ ‫" מי תלה אותה "‬ ‫‪:‬‬ ‫נברשת ענקית של קריסטל ‪ ,‬ודאי ישאלו‬
‫ומלואו ‪ ,‬השאלה‬ ‫עולם‬ ‫כשרואים‬ ‫מידה‬ ‫באותה‬ ‫מאליה ‪. . .‬‬ ‫שהגיע לכאן‬
‫?‬ ‫המתבקשת היא ‪ " :‬מי ברא את העולם "‬
 ‫שיחות הש " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫קצת‬

‫לא צריך להיות חכם כדי לדעת שיש‬ ‫האמת ‪.‬‬ ‫לא הטפשות מכסה על‬
‫" או אמר‬ ‫‪:‬‬ ‫וכדברי החכם מכל אדם‬ ‫!‬ ‫בורא לעולם ‪ .‬את האמת מכסה החושך‬
‫מאז שיצאנו ממצרים כל‬ ‫יב ) ‪.‬‬ ‫שלמה ה ' אמר לשכון בערפל " ( מלכים א ח ‪,‬‬
‫זוהי בריאה מיוחדת‬ ‫בענן ‪.‬‬ ‫פעם שמוצאים גילוי שכינה ‪ ,‬גילוי זה מכוסה‬
‫" יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע אני ה ' עושה‬ ‫‪:‬‬ ‫של הקב " ה‬
‫ז)‪.‬‬ ‫כל אלה " ( ישעיה מה ‪,‬‬

‫והיות והחושך הוא זה המכסה על האמת ‪ ,‬הרי שלשבירת השהיצה של‬

‫וכי ניתן‬ ‫וכד ' ‪.‬‬ ‫פטישים ‪ ,‬פגזים‬ ‫‪:‬‬ ‫החושך לא יועילו כל הכלים שבעולם‬
‫? !‬ ‫לשבור בכלים אלו מחיצה של חושך‬

‫כח הסברה ‪ ,‬חכמה ואפילו גאונות ‪ ,‬לא‬ ‫‪:‬‬ ‫כך גם בענין שכלו של האדם‬
‫הדבר היחידי שיכול לגרש‬ ‫שבו ‪.‬‬ ‫יועילו לשבור את המחיצה של החושך‬
‫!‬ ‫חושך הוא אור ‪ " -‬כי נר מצוה ותורה אור "‬

‫אם היתה‬ ‫‪:‬‬ ‫ההבנה שלי בכח השפעת הסמינר על האדם היא ‪ ,‬אפוא ‪ ,‬כך‬
‫אפשרות מעשית לקחת חילונים גמורים ‪ ,‬ואפילו את גדולי הכופרים ‪ ,‬ולפתות‬
‫אותם לשבת במשך שמונה שעות ולשמוע דברי תורה [ כגון " שנים אוחזים‬
‫בטלית " וכו ' ] ‪ ,‬אין לי ספק שתוך יומיים שלושה הם היו חוזרים בתשובה‬
‫למוטב " ‪.‬‬ ‫ע " י שמיעת דברי התורה בלבד ‪ " -‬שהמאור שבה מחזירם‬

‫איך גורמים לאנשים מעין אלו לשבת‬ ‫ואת ?‬ ‫הבעיה היא רק איך עושים‬
‫?‬ ‫ולהאזין לשיעור תורה‬

‫באו אנשים צדיקים בדורנו ומצאו אופנים כיצד לעניין את המשכילים‬

‫הללו ‪ ,‬כך שירצו לשבת לשמוע דברי תורה שמונה או עשר שעות ‪ ,‬ולפעמים‬
‫גם חמש ‪ -‬עשרה שעות ! לכן מדברים על נושאים במדע [ כגון ‪ .‬נ ‪ .‬א ‪ .‬ס וכו ' ‪,‬‬
‫~‬
‫קודים ודילוגים בתורה ‪ ,‬ושאר השיטות של הסמינרים ] ‪ -‬נושאים שהם‬
‫מעניינים מאוד ‪ ,‬אבל לאמיתו של דבר זהו אור של קדושה ‪ ,‬רק שהוא עטוף‬
‫אנשים אלו פשוט התפתו לשבת ולשמוע דברי תורה‬ ‫חיצונית ‪.‬‬ ‫בעטיפה‬
‫!‬ ‫במשך שעות‬

‫דבר זה עבור נשמה שמעולם לא שמעה דבר תורה ‪ ,‬גורם לה הלם בל‬
 ‫‪ ,‬המאוו שבה מחזירו למוטב‬
‫קצט‬ ‫"‬

‫~‬
‫יתואר זה מטהר ומזכך אותה ומה שמחזיר את אותו אדם בתשובה אלו‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫החושך ‪.‬‬ ‫אותם גלי האור והקדושה שחודרים לתוך נשמתו ובוקעים את‬

‫ראיה לכך ‪ :‬אני מכיר אישית אנשים שחזרו הביתה מהסמינרים עם כיפה‬
‫‪.‬‬
‫וציצית בלי עגילים ‪ ,‬ונעשו בעלי תשובה והנה אל אותו בעל תשוכה מגיע‬ ‫‪.‬‬
‫" לא השתגעתי ‪ -‬הוא עונה‬ ‫? !‬ ‫מה קרה לך "‬ ‫עליו ‪ " :‬השתגעת ?‬ ‫השכן וצועק‬
‫ממשיך השכן ‪ .‬הוא‬ ‫? ‪-‬‬ ‫" מה סיפרו לך שם "‬ ‫!‬ ‫בנחת ‪ -‬מצאתי תוכן לחיים "‬
‫‪.‬‬
‫איננו מסוגל לחזור אפילו על מילה אחת מתוך ההרצאה הוא זוכר באופן‬
‫‪-‬‬ ‫? ‪1‬‬ ‫" מה‬ ‫וזהו ‪.‬‬ ‫כללי שדיכדו על השואה ‪ ,‬והראו שקופיות על חיפושיות ‪,‬‬
‫האם‬ ‫?‬ ‫מה לימדו אותך‬ ‫?‬ ‫תמה השכן ‪ -‬זה מה שעשה אותך בעל תשובה‬
‫ומה ענו‬ ‫ההוכחות ?‬ ‫אם כן ‪ ,‬היכן הן אותן‬ ‫אלקים ?‬ ‫נתנו לך הוכחות שיש‬
‫הוא אינו יודע תשובה‬ ‫?‬ ‫על השאלה ‪ -‬אם יש אלקים למה היתה שואה "‬
‫על אף אחת מהשאלות הוא פשוט ישב שם בסמינר וספג קדושה ‪ ,‬וקרושה‬ ‫‪.‬‬
‫!‬ ‫וו היא שהשפיעה עליו לשנות את כיוון חייו‬

‫זהו עיקר ה ' פטנט ' של מושג זה הנקרא " סמינר " ‪ -‬לעשות מהקדושה‬
‫דבר מעניין ‪ ,‬כך שאנשים כאלו ירצו לשבת ולשמוע ‪ .‬הם יושבים שעות על‬
‫גבי שעות ושומעים דברי תורה והרי ידועים דברי החוו " א ‪ ,‬שעיקר התועלת‬‫‪.‬‬
‫בלימוד התורה זוהי הרציפות ‪ ,‬וכפי שכתב באגרת אחת ‪ " :‬ללמוד שעה אחת‬
‫ואגלה לכם סוד ‪ :‬אם אנחנו‬ ‫והתוהו " ‪. . .‬‬ ‫ולהפסיק שעה אחת נהו קיום ההבל‬
‫היינו לומדים כל יום שתים ‪ -‬עשרה שעות ברציפות ‪ ,‬חמישה ימים רצופים ‪,‬‬
‫בתשובה ! ] ‪.‬‬ ‫גם אנחנו היינו חוזרים‬

‫ואני ראיתי אותם ‪ ,‬את אלו שהגיעו לסמינרים ‪ ,‬איך במשך כל השבוע‬
‫הם אינם יודעים‬ ‫ועוד ‪.‬‬ ‫הם לא רצו לאכול ולא לישון ‪ ,‬רק לשמוע עוד‬
‫נשמתם ‪.‬‬ ‫שהנקודה שתופסת אותם היא הקדושה שחדרה אל‬

‫אחד מגדולי מחזירי התשובה בדורנו [ אין לשער את גורל וכויותיו‬

‫הייתי מנהל‬ ‫‪1‬‬ ‫"אתה יודע מה החויר אותי בתשובה‬ ‫כך ‪:‬‬ ‫אמר לי‬ ‫העצומות ]‬

‫עד שיום‬ ‫למישרין ‪.‬‬ ‫הכל ההנהל‬ ‫באמריקה ‪.‬‬ ‫מצליח של בית ‪ -‬חרושת גדול‬
‫‪.‬‬
‫אחד הגעתי לסמינר ‪ ,‬ושם שמעתי הרצאה על המיבנה של דף הגמ ' השיעור‬
‫נסוב סביב דף מסויים ממסכת סוכה ‪ .‬בתחילה הובאו רברי המשנה ‪ ,‬לאחר‬
‫רש " י מסביר את דברי הגמ ' ותוס '‬ ‫המשנה ‪.‬‬ ‫מכן הגמ ' שואלת שאלה על‬
 ‫שיחות הגר " ש הינקום זצ " ל‬ ‫ר‬

‫רעק " א מקשה על תוס ' ‪ ,‬ור ' חיים מבריסק‬ ‫רש " י ‪.‬‬ ‫מקשה על פירושו של‬

‫היתה זו הפעם‬ ‫!‬ ‫דבר זה שיכנע אותי‬ ‫רעק " א ‪.‬‬ ‫בא ומקשה קושיה על‬
‫בקורת " ‪.‬‬ ‫הראשונה ששמעתי אנשים שמדברים עם הגיון ‪ ,‬עם‬

‫הכל נכון ‪ ,‬אמת לאמיתה ‪ ,‬אבל זו אינה הנקודה העיקרית ‪ .‬מה שמחזיר‬
‫את היהודי לבוראו הוא האור של תורה ‪ ,‬האור של קדושה החודר לתוך‬
‫תוכו ‪ ' ,‬מצחצח ' את נשמתו מהזוהמה שדבקה בה ולפתע נעלם החושך והוא‬
‫מתחיל להביט על העולם במבט של פשטות ‪ ,‬ואז מתגלה האמת שישנו‬
‫שבתוכו ‪.‬‬ ‫בורא לעולם והוא זה שברא את כל מה‬

‫תפקיד המרצה ‪ -‬החדרת אור של תורה ויראת שמים‬

‫ידיעה וו משנה מאוד לענין דרך עבודתו של המרצה ‪ .‬כי אם המטרה‬
‫בהרצאות להקנות לקהל המאוינים הוכחות שכליות ‪ ,‬הרי שעל המרצה להיות‬
‫אבל אם באים אנו להחדיר בתוכם‬ ‫חריף ‪.‬‬ ‫כמה שיותר שכלי וכמה שיותר‬
‫אור של קרושה ‪ ,‬וכל ההוכחות השכליות אינן אלא בגדר כלים לענין אותם‬
‫ולהביאם למצב שישבו וישמעו דברי תורה ‪ ,‬הרי שעיקר תפקידו של המרצה‬
‫לדאוג שלבו יהיה קן של קדושה ‪ .‬כי מאחר והמטרה היא להקרין קדושה ‪,‬‬
‫אור ‪ ,‬אמונה ותורה ‪ ,‬הרי שככל שאוצרו של המרצה יותר מלא בקדושה ‪,‬‬
‫!‬ ‫באמונה ובתורה ‪ ,‬כך גדלה השפעתו על השומעים‬

‫ואם כך ‪ ,‬כל המרצים צריכים להיות תלמידי חכמים ‪ ,‬יראים ושלמים ‪ .‬אין‬
‫אפשרות להעמיד בסמינר מרצה בעל שכל חריף ‪ ,‬כי אף אם הרצאתו תהיה‬
‫כרמה הגבוהה ביותר ‪ ,‬היא לא תגרום ‪ ,‬ולו ליהודי אחד ‪ ,‬לחזור בתשובה ‪,‬‬
‫השכליים ‪.‬‬ ‫כי בלי קדושה לא תהיה כל תועלה בדברים‬

‫אם רוצים ‪ ,‬אפוא ‪ ' ,‬לעלות על המפה ' ולהשתלב בתוך מהפכה וו הנקראת‬

‫' עולם התשובה ' להוציא יקר מזולל ‪ ,‬דבר ראשון יש לבנות את הבסיס ‪,‬‬
‫תורה ‪.‬‬ ‫ליצור בתוכנו קן של קדושה ‪ ,‬של אמונה ושל‬

‫הבנה וו פותחת לפנינו שערים חדשים בהסתכלות על חובתו המעשית‬

‫ס " ו ) שלמלמד‬ ‫כשם שמצינו הלכה בשו " ע ( יו " ד סי ' רמה‬ ‫המרצה ‪.‬‬ ‫של‬
‫תינוקות אסור לצום וחובה עליו לאכול ארוחת בוקר קודם שיתחיל ללמד ‪,‬‬
‫כי בלא " ה יחסר לו הכח הנדרש ללמד ‪ ,‬כך גם על מי שעוסק בהרצאות‬
‫רא‬ ‫" המאור שבה מחזירו למוטב "‬

‫לדעת שעליו לאכול טוב ובלי זה יחסר לו הכח לעמוד שעות רבות‬
‫ולהרצות ‪ .‬ובאותה מידה אם מרצה אינו דואג לפני הרצאתו למלא את עצמו‬
‫בקדושה [ כגון ‪ ,‬אם הוא קם מאוחר ומתפלל שחרית בדילוגים ‪ ,‬או אם הוא‬
‫לא השלים אמש את לימוד דף הגמ ' שקבע לעצמו ללמוד כל יום וכיוצ " ב ] ‪,‬‬
‫חסר לו אח התפריט היסודי ביותר של המקצוע בו הוא מתעסק [ זוהי‬
‫מקצועית ‪. ] ! . . .‬‬ ‫הערכה‬

‫בתלמודי התורה להחדיר‬ ‫הימלמדים '‬ ‫של‬ ‫יודע שתפקידם‬ ‫אחד‬ ‫כל‬
‫בתלמידים יראת ‪ -‬שמים והשק בקיום המצוות ‪ ,‬אבל כעניינם של המרצים‬

‫לבעלי התשובה לא תמיד מבינים זאת ‪ ,‬ועל כך באתי לעורר ‪ ,‬לא מבחינה‬
‫מוסרית אלא מבחינה מקצועית ‪ .‬זהו התפקיד המוטל עלינו בבואנו להרצות‬
‫ומצוות ‪.‬‬ ‫לפני יהודים הרחוקים מתורה‬

‫תשובות על שאלות ‪ -‬וק מתוך ידיעה ברורה‬

‫אחר ‪.‬‬ ‫עתה נעבור לנושא‬

‫הכלל הידוע אצל כל המתעסקים עם בעלי תשובה הוא " לא להעמיס " ‪,‬‬
‫כלומר ‪ ,‬לא ' לשפוך ' על הבעל ‪ -‬תשובה את כל מושגי התורה בבת ‪ -‬אחת ‪.‬‬
‫אבל צריך לדעת ולומר אך ורק את האמת ולא לשנות ממנה כמלוא נימה ‪.‬‬
‫את‬ ‫יודעים‬ ‫שאיננו‬ ‫אותנו שאלות‬ ‫רבות שואלים‬ ‫פעמים‬ ‫לדוגמא ‪:‬‬

‫ההוכחות‬ ‫השואה ‪,‬‬ ‫נושא‬ ‫‪:‬‬ ‫כגון‬ ‫עליהן ‪,‬‬ ‫והמדוייקת‬ ‫האמיתית‬ ‫התשובה‬
‫למציאות הבורא ‪ ,‬שאלות בענייני השעה ‪ ,‬ושאלות עקרוניות בהלכה [מה‬
‫מה הדין של פיקוח נפש בגוי ‪ -‬האם‬ ‫חילוני ?‬ ‫הדין של פיקוח נפש ביהודי‬
‫במצב כזה עלינו לקבוע לעצמנו‬ ‫וכיוצ " ב ] ‪.‬‬ ‫?‬ ‫מותר לחלל שבת על גוי או לא‬
‫שאין דבר שהוא יפה טהור ומקובל ‪ ,‬וממילא גם משכנע ‪ ,‬כמו האמת ‪ .‬אין‬
‫מבחינה מקצועית ‪ ,‬כאשר מרצה משקר ‪ ,‬ציבור המאזינים מיד‬ ‫!‬ ‫תחליף לאמת‬
‫כשמרצה בא לתאר כיצד הח " ח הכיר את היהדות ‪ ,‬אל לו‬ ‫!‬ ‫קולט זאת‬
‫להראות לשומעיו את היהדות שלדעתו מתאימה להם ‪ .‬עליו להציג בפניהם‬
‫!‬ ‫את היהדות שהוא מכיר‬

‫ואם יש לו בעיה כלשהי ‪ -‬הוא אינו משוכנע בדברים ‪ ,‬או שהדברים‬

‫אינם מחוורים לו כל צרכם ‪ ,‬עליו לחפש את התשובות וללמוד היטב את‬
 ‫שיתות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫רב‬

‫הנושא [ ולקבל הדרכה על כך ] ‪ ,‬אך לא לומר דברים שאינם מכוססים או‬

‫אם אינך יודע מה לענות ‪ ,‬אל תלמד מה " לענות "‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫אינם נכונים הכלל הוא‬
‫אלו דברים יסודיים שכל אחר מבין זאת לבד ‪ ,‬ואעפי " כ‬ ‫" לדעת " ! ‪. . .‬‬ ‫אלא מה‬
‫נוספת ‪.‬‬ ‫חובתנו לחזור עליהם פעם‬

‫בהירות בידיעת מציאות הבורא‬

‫‪.‬‬
‫ספר לי פעם בחור מעשה שהיה בכיתה בה הוא למד אחד התלמידים‬
‫ענה‬ ‫?‬ ‫" רכיה ‪ ,‬כיצד אנו יודעים שיש בורא לעולם "‬ ‫המלמד ‪:‬‬ ‫שאל את‬
‫" אכן אנחנו לא יודעים ‪ ,‬אלא רק מאמינים ‪ .‬כי אמנם לא ראינוהו‬ ‫המלמד ‪:‬‬

‫המציאות " ‪. . .‬‬ ‫ואין לנו ידיעה ברורה כמציאותו ‪ ,‬אך אנו מאמינים שכך היא‬

‫לא יתכן להאמין‬ ‫!‬ ‫לדעתי מלמד זה הוא בגדר אפיקורס ‪ ,‬כופר ‪ ,‬רח " ל‬
‫האמונה ‪.‬‬ ‫עלינו לדעת ולשנן לעצמנו היטב את יסודות‬ ‫ידוע ‪.‬‬ ‫בדבר שאינו‬
‫" אני מאמין באמונה שלמה‬ ‫‪:‬‬ ‫הן כידוע נוסח ה ' אני ‪ -‬מאמין ' שבסידור הוא‬
‫שהבורא יתברך ויתעלה הוא בורא ומנהיג לכל הברואים " ‪ ,‬ולא כתוב " אני‬
‫מאמין שיש בורא לעולם " ‪ ,‬כי דבר זה שיש בורא לעולם הנו בגדר " ידיעה "‬
‫האדם ‪.‬‬ ‫ברורה אצל‬

‫מה שפלוני חבר שלי זוהי ידיעה ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ישנה אמונה וישנה ידיעה ‪ .‬לדוגמא‬
‫כיק שאתמול הוא הלוה לי מאה שקל ‪ ,‬שלשום הוא הביא לי כוס קפה ‪,‬‬
‫לי ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫ובכלל אני מכיר אותו שהוא ידיד נאמן שלי אמנם ‪ ,‬כאשר הוא אומר‬

‫אמונה זו‬ ‫אמונה ‪.‬‬ ‫" מחר אתן לך מאתיים שקל " ‪ ,‬זו כבר אינה ידיעה אלא‬
‫שאכן הוא יתן לי מאתיים שקל מבוססת על הידיעה שהוא חבר אמיתי‬
‫לסמוך ‪.‬‬ ‫ויש לי על מי‬

‫מציאות הבורא יתברך ‪ ,‬וכמו כן שתורתנו תורת אמת היא ‪ ,‬אלו ידיעות‬
‫ברורות ואחרי שאנו מכירים בעובדה שראינו אותו בהר סיני ‪ ,‬ואנו מכירים‬ ‫‪.‬‬
‫בידיעה ברורה את האמת שכתורתו ‪ ,‬כשאומרים לנו שהוא גם עשה עושה‬
‫האמת ‪.‬‬ ‫ויעשה את כל המעשים ‪ ,‬אנו מאמינים שזוהי‬

‫וא " כ היעד הראשון הוא שאנחנו בעצמנו נדע את יסודות האמונה‬
‫רק באופן כזה נוכל אח " כ להרצות לפני אנשים‬ ‫ברורה ‪.‬‬ ‫בבהירות ובידיעה‬
‫ולהעניק להם את אור האמונה כי בעצם אותה מחיצה של חושך שמסתירה‬‫‪.‬‬
 ‫רג‬ ‫" המאור שבה מחזירו למוטב"‬

‫את האמת בפני אותם יהודים רחוקים משמירת תומ " צ ‪ ,‬היא זו שגורמת‬
‫לכך שגם לנו חסרות ידיעות חשובות ביסודות היהדות ‪ .‬מחיצה של חושך‬
‫הכוונה לכל אותם חטאים ‪ ,‬עבירות ‪ ,‬לשה " ר והסתכלויות ברחוב בדברים‬
‫אסורים ‪.‬‬
‫אם רוצים להיות מרצים ולהקנות לאחרים את האמונה ‪ ,‬דבר ראשון עלינו‬
‫לקנות לעצמנו את הבהירות ש " אתה אלקים אמת ודברך אמת וקיים לעד " ‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫ושדבר זה מחוייב גם מבחינה שכלית ואינטלגנטית לא נוכל להצליח באמת‬
‫אם לא נעבור תהליך של קדושה ושל טהרה ‪ ,‬אם לא נהיה ת " ח ונתפלל‬
‫איך‬ ‫מדבר " ‪. . .‬‬ ‫" ישמעו אזנך מה שפיך‬ ‫לעצמנו ‪:‬‬ ‫לא ‪ -‬ל אמת ‪ ,‬אם לא נשנן‬
‫אתה יכול לשכנע יהודי חילוני להכיר באמת של בורא כל העולמים ‪ ,‬בשעה‬
‫שאתה מסוגל לקום בשעה מאוחרת ולבטל בכך מצות עשה מדאורייתא של‬
‫אחרי שזכית לקנות את הבהירות של‬ ‫? !‬ ‫" שמע ישראל ה ' אלוקינו ה ' אחד "‬
‫האמת ‪ ,‬באפשרותך להגיע לקורס ‪ -‬מרצים ‪ ,‬שם ילמדוך את הדרכים כיצד לתת‬
‫זעזוע וכיצד לדבר בשפה אינטלגנטית ‪ ,‬כדי להקרין לקהל השומעים את‬
‫הקדושה ‪.‬‬

‫עצה להצלחה ‪ -‬השתדלות בצירוף תפילה‬

‫מצינו עצה מופלאה להצלחה הנוגעת באופן‬ ‫ע " ב)‬ ‫בדברי חז " ל ( נדה ע‬
‫למרצה ‪.‬‬ ‫כללי לכל המקצועות ‪ ,‬ובכלל זה גם‬

‫חנניא ‪:‬‬ ‫" שלושה דברי דרך ארץ שאלו אנשי אלכסנדריא את ר ' יהושע בן‬
‫אמרו ‪:‬‬ ‫כסחורה ' ‪.‬‬ ‫' מה יעשה אדם ויחכם ' ? אמר להן ‪ ' :‬ירבה בישיבה ‪ ,‬וימעט‬

‫יבקשו רחמים ממי שהחכמה שלו ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫אלא‬ ‫!‬ ‫' הרבה עשו כן ולא הועיל להם '‬
‫?‬ ‫' מה יעשה אדם ויתעשר '‬ ‫ותבונה ' ‪.‬‬ ‫שנאמר ' כי ה ' יתן חכמה מפיו דעת‬
‫אמרו לו ‪ ' :‬הרבה עשו כן‬ ‫באמונה ' ‪.‬‬ ‫' ירבה בסחורה ‪ ,‬וישא ויתן‬ ‫‪:‬‬ ‫אמר להן‬
‫ולא הועילו ' ! אלא יבקש רחמים ממי שהעושר שלו ‪ ,‬שנאמר ' לי הכסף ולי‬
‫' ישא אשה‬ ‫‪:‬‬ ‫אמר להם‬ ‫?‬ ‫' מה יעשה אדם ויהיו לו בנים זכרים '‬ ‫הזהב ' ‪.‬‬
‫‪:‬‬ ‫אלא‬ ‫!‬ ‫'הדבה עשו כן ולא הועילו '‬ ‫‪:‬‬ ‫ההוגנת לו ויקדש עצמו ' וכו ' ‪ ,‬אמדו‬
‫יבקש רחמים ממי שהבנים שלו ‪ ,‬שנאמר ' הנה נחלת ה ' בנים שכר פרי‬
‫הבטן "' ‪.‬‬
 ‫שיחות הגר " ש פינקוס זצ " ל‬ ‫רד‬

‫עלינו לדעת שחז " ל הקדושים לא שאלו שאלה ' בשמים ' עבור התעוררות‬
‫?‬ ‫מה לעשות כדי להיות עשיר‬ ‫מעשית ‪:‬‬ ‫גרידא ‪ .‬חז " ל שאלו שאלה מקצועית‬
‫[ לקנות כרטיס של מפעל הפיס זו אינה השקעה טובה ‪ ,‬כי הסיכוי שאוירון‬
‫הפיס ‪. ] . . .‬‬ ‫יפול על ראשנו גדול יותר מהסיכוי לזכות בהגרלת מפעל‬

‫חז " ל לימדונו שמבחינה מקצועית כדי להיות עשיר עליך להיות ארם‬
‫תפילה ‪.‬‬ ‫נאמן ‪ ,‬אבל יחד עם זאת נדרשת‬

‫יהודי בעל עסק שנכנס למשרד שלו ‪ ,‬מבחינה מקצועית צריך לדעת ‪,‬‬
‫שקודם כל עליו לעצור ולבקש מבורא עולם סייעתא דשמיא ‪ ,‬ורק אז‬
‫איני מדבר כאן לא דברי מוסר‬ ‫עסקיות ‪.‬‬ ‫להתחיל לשוחח בטלפון שיחות‬
‫כל דבר‬ ‫!‬ ‫ולא דברי השקפה ‪ .‬זוהי הצורה היחידה בעולם להצליח בעסקים‬
‫שאנחנו עושים מבחינה מקצועית חייב להיות מלווה בסייעתא דשמיא ‪,‬‬
‫בראשית ‪.‬‬ ‫ויהודי הצועד בדדך ה ' נעשה שותף לקב " ה במעשה‬

‫מבחינה מקצועית כשניגשים לכל מקצוע ‪ ,‬וכל שכן למקצוע קדוש זה‬
‫שאינו פשוט כלל וכלל ודומה הוא לרופא מנתח ‪ ,‬חובה עלינו להתרגל לפני‬
‫דשמיא ‪.‬‬ ‫כל הרצאה להתפלל תפילה קצרה לסייעתא‬

‫שכנוע יתכן וק כשבטוחים באמיתות הדבר‬

‫?‬ ‫כיצד משכנעים כן אדם‬ ‫מעשית ‪:‬‬ ‫ועתה עצה‬

‫פעם פגשתי ראש ישיבה אחד שנסע לאמריקה להתרים עבור הישיבה‬
‫" הבאת‬ ‫אותו ‪:‬‬ ‫שאלתי‬ ‫נו " ‪. . .‬‬ ‫‪.‬‬
‫שלו שאלתי אותו ‪ " :‬איך היה " ? והוא ענה ‪ " :‬נו ‪,‬‬

‫לא " ‪.‬‬ ‫" גם זה‬ ‫‪:‬‬ ‫והוא ענה‬ ‫?‬ ‫אלף דולר "‬ ‫‪300‬‬ ‫שני מליון ‪ ,‬או לכה " פ‬

‫" אסביר לך ‪ -‬כך אמרתי לו ‪ -‬מדוע לא הצלחת לגייס סכומי כסף‬

‫ניכרים ‪ .‬וכורני בהיותי פעם בלוס אנג ' לס ביקרתי בתערוכה על השואה ‪ ,‬בין‬
‫השאר ראיתי שם את המודעה שהתפרסמה כשעתו על פני דף שלם ב ' ניו‬
‫יורק טיימס ' ‪ -‬מודעה גדולה מטעם ועד ההצלה שישנה אפשרות להציל‬
‫כעת תאר לעצמך ‪ -‬אמרתי לו ‪ -‬אם היית הולך‬ ‫!‬ ‫יהודי עבור חמשים דולר‬
‫לאמריקה בשנת תש " ב ‪ ,‬אבל לא באותו מצב כפי שהיה אז שתמונת המצב‬
‫אודות השמדת היהודים עדיין לא היתה כה ברורה ‪ ,‬אלא שבידך היו ידיעות‬
‫שהתפרסמו לאחר מכן בשנת תש " ו ‪ ,‬וידוע לך בודאות שניתן להציל יהודי‬
‫רה‬ ‫" המאור שגה מחזירו למוטב "‬

‫בחמשים דולר ‪ ,‬הרי כשהיית נכנס לביתו של עשיר להתרימו ‪ ,‬דבר ראשון‬
‫היית שובר את כל השמשות וצועק עליו ‪ ,‬ובטרם יתאושש הבעה " ב היית‬
‫בו לרעה ‪.‬‬ ‫מאיים עליו שאם הוא לא יתרום לך סכום ניכר אתה עלול לפגוע‬
‫באופן כוה ודאי היית מגייס סכורים אדירים ‪ ,‬שהרי בכל חמשים דולר ניתן‬
‫כי כשאתה בעצמך משוכנע בצדקת דרישותיך ‪ ,‬בכוחך לשכנע‬ ‫!‬ ‫להציל יהודי‬
‫אבל אם אתה בעצמך אינך משוכנע שישיבתך כה חשובה ‪ ,‬כיצד‬ ‫אחרים ‪.‬‬
‫הן מיד כשפתחת את פיך הוא כבר‬ ‫?‬ ‫תצליח לשכנע אחרים לתרום עבורה‬
‫שמע את הגמגומים וההיסוסים ‪ ,‬ובכך פסו הסיכויים שלך לשכנעו לתרום‬
‫!‬ ‫לך בעין יפה "‬

‫אין בעיה לשכנע את הזולת ‪ .‬הכל תלוי רק כמה האדם בעצמו משוכנע‬
‫דבריו ‪.‬‬ ‫באמיתות‬

‫דוגמה נוספת זהו סיפור עגום שארע לי לפני כשלושים שנה ‪ ,‬ואיני יכול‬
‫יש שם תמיד‬ ‫[ דירות ] ‪.‬‬ ‫באופקים ישנו משרד של ' עמיגור '‬ ‫אותו ‪.‬‬ ‫לשכוח‬
‫צורך לחכות בתור ‪ ,‬וכל אחד מנסה להידחף וכו ' ‪ .‬במקום זה עבדה פקידה‬
‫מסויימת ‪ .‬אביה של אותה פקידה היה יהודי זקן וחלוש ‪ .‬יום אחד הוא הלך‬
‫רצתי לקרוא‬ ‫נפטר ‪.‬‬ ‫מאחורי הבתים שלנו ושבק חיים לכל חי ‪ ,‬הוא‬
‫לאמבולנס ‪ ,‬ובינתיים נסעתי למשרד של ' עמיגור ' לבשר את בשורת ‪ -‬האיוב‬
‫כשהגעתי לשם היא התחילה לצעוק עלי ‪ " :‬אדוני ‪ ,‬זה לא‬ ‫הפקידה ‪.‬‬ ‫לבת ‪-‬‬
‫" לא ‪ -‬זה לא התור‬ ‫משהו " ‪. . .‬‬ ‫" גברת ‪ ,‬אני רוצה לומר לך‬ ‫!‬ ‫התור שלך "‬
‫שלך " ! ‪. . .‬‬
‫בעודה‬ ‫!‬ ‫ודאי שלא‬ ‫?‬ ‫ברחתי משם‬ ‫?‬ ‫מה אתם חושבים שעשיתי באותו רגע‬
‫ובך דיברתי‬ ‫‪1‬‬ ‫צועקת עלי ‪ ,‬לקחתיה הצידה ושאלתי אותה " איפה אבא שלך "‬
‫‪.‬‬
‫אתה לאט לאט עד שאמרתי לה מה שקרה כמובן שמיד היא בכתה וממש‬
‫עלי ‪.‬‬ ‫התנצלה שצעקה‬

‫כי כשאדם משוכנע‬ ‫לסגת ?‬ ‫מה נתן לי את הכח להמשיך במאמצי ולא‬
‫שהוא בא להעניק לשני דבר שהוא לטובתו של השני ‪ ,‬הוא לא נבהל‬
‫מצעקותיו ו ' לא זז ' עד שהוא משכנע את השני ‪ .‬אבל אם הוא אינו מודע‬
‫לכך שבאמירת הדברים הנו מכוין לטובת השני ‪ ,‬כשהוא סופג צעקות מהשני‬
‫מהמקום ‪. . .‬‬ ‫הוא מיד בורח‬
‫שיחות הלי " ש פינקוס זצ'ע‬ ‫‪11‬‬

‫זוהי בעצם הסיבה שלא תמיד מצליחים לשכנע יהודי חילוני לשמור‬
‫בגלל שאני רוצה‬ ‫?‬ ‫תורה ומצוות ‪ .‬כי בעצם מדוע שיוותר על כל תאוותיו‬
‫אבל אם היינו משוכנעים שבצעד זה אנו גומלים עמו את‬ ‫?‬ ‫שיהיה דתי‬
‫החסד הגדול ביותר ומעניקים לו את הטובה המופלאה ביותר שקיימת‬
‫בעולם ‪ -‬הצלת נשמתו ‪ ,‬לא היתה לנו כל בעיה לשכנע כל יהודי באשר‬
‫הוא ‪.‬‬
‫יעזור השי " ת ונזכה במהרה ל " והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על‬
‫אבותם " ‪.‬‬