‫תוסר דבורה‬

‫מערכות על סדר א״ב‬

‫דרך‬
‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ע״י חיים תשפ״א‬
‫‪^1‬‬

‫‪5‬‬
‫®‪iiiiiiii‬‬

‫■‬

‫מאתי תומר אברהם ונונו נ״י‬

 ‫תשרי תשע׳׳ח‬
‫©‬

‫כל הזכויות שמורות למחבר‬

‫כתובת המחבר‪:‬‬
‫רח׳ עמק החולה ‪63/4‬‬
‫מודיעין‬

‫דוא״ל‪Tomerav? @email .com :‬‬

‫‪050-7109630‬‬

‫‪V‬‬ ‫‪m‬‬

‫יוצא לאור על ידי קרן זכור לאברהם‬

‫ת‪.‬ד‪ ,444 .‬קריית שמונה‬

‫‪052-6789202‬‬ ‫טלפון‪ 6997775 :‬־‪04‬‬

‫מסת״ב‪02-9 :‬־‪ISBN 978-965-7640‬‬

‫^^‪mt v/‬‬ ‫‪¥^/,A‬‬
‫‪“ tm‬׳‬

‫ספר‬

‫תמר דבורה‬
‫‪T‬‬ ‫•‬
‫•‬ ‫• •‬
‫•‬

‫‪M‬‬
‫‪W‬‬‫■‬
‫הקטז‬
‫‪W‬‬
‫‪W‬‬‫‪i‬‬
‫■‬
‫‪M‬‬
‫‪mM‬‬
‫חלק ג׳‬ ‫‪M‬‬
‫‪mM‬‬
‫‪M‬‬
‫‪W‬‬‫■‬
‫מערבות בדרך הפרד״ס‬ ‫‪M‬‬
‫‪W‬‬‫■‬
‫‪M‬‬
‫‪mM‬‬
‫על סדר הא״ב‬
‫‪M‬‬‫‪m M‬‬

‫‪M‬‬
‫‪W‬‬‫■‬
‫חיברתיו וערכתיו בחסד ה׳ ובישועתו‬

‫ע״ה תומר אברהם ונונו סי״ט‬ ‫‪M‬‬

‫‪W‬‬‫■‬
‫‪M‬‬
‫‪mM‬‬
‫מחה״ס כנפי יונה נחפה בכסף‪ ,‬עץ הו^מר‪,‬‬
‫זכור לאברהם‪ ,‬ועוד‪ ,‬בעזר האל שוכן ערפל‬
‫פה מודיעין יע״א‬
‫‪M‬‬
‫‪mM‬‬
‫‪M‬‬ ‫שנת ויהי דוד לכל ״דרכו משכיל וה׳ עמר)תשע״ח( לפ״ק‬
‫‪M‬‬
‫כריכת הספר‪ :‬ציורו של האומן ברוך נחשון מחברון הי״ו‬

‫)תורה מקרב לב גם לבנו‪ ,‬ר׳ שניאור נחשון הי״ו‪,‬‬

‫על כל הסיוע בהבאתו לדפוס(‬

‫‪m‬‬
‫עיצוב כריכה‪ :‬ר‪ .‬יפה ) ‪(053-3141762‬‬

‫‪yafepo@gmail.com‬‬
 ‫‪1‬י‬

‫‪'RaBBi SfUmno Sfiil4sk‬‬ ‫הי־ב של מה שלוש‬

‫‪i:hkt:RuM>i :Haifa‬‬ ‫ו^'■■׳‪k‬ב'־׳ד ו־דםח‬ ‫וזו״‪.‬ב‪.‬‬

‫י־ גגיסו ת^ע׳׳ד‬

‫ה ס כ מ הו כד כ ה‬

‫על מרעד' השנה ועבר תי על הספדי ס ב‪!0‬סת‬ ‫לאכרהס״‬ ‫‪f‬ב^'~‬ ‫הגיעו לי די ה ספרי ם‬

‫ש א ס ף אי ש‬ ‫‪ m‬ד ו ? נ‪ 1‬ו נ י ני‬ ‫‪m‬‬ ‫‪^ 21‬‬ ‫הפנאי ו ר אי תי את עמלו של הרב הסחבי־‬

‫ט הור בהעת ותכונ ה מ ספרי דא?עוניס ו א חרוני ם י ב ר ר הלבות חג בחג וני ש א ו ס תי בד ברי‬

‫ר בו תינו הפו ס קי ם‪ ,‬חד שים נם י שנים וחבל ערוד ב סיב טעס כיד ח חטובה עליו‪ ,‬למען הסל‬

‫על ה מ עייי ו הו סי ף מדילי ה תפ‪.‬וחי זהר‪ .‬ב מ שכיו ת ב סף דבר ד בור על אופניי‪ .‬ו א מינ א לו‬

‫איי ש ר חיליה ל או ריי ת א שירדה להפיץ מעייני תיי חי^גה להעלותם עב יעולחו מלבי ם מ אן‬

‫מלבי ר ב ס ובפי שידו ע ;^־ריב המחבר מ פיץ תורה לעדרים ו מ קר ב את הבריות‪ .‬ל אבינו‬
‫שב ש מי ם‪.‬‬

‫והנוי מ בר כו רוחפץ ד׳ בידו יעלה ל הגדיל תירה ובהאהירח מ תוך נחת ו שלוו ה השקנו יבסח‬

‫חילו ופועל י דיי תרצה״ והיה ש מו ב ש ס הגדולים א שר ב א ר ץ וי הי ר צון שלא תצ‪.‬א‬ ‫■‘ ב ר ך ר>‬
‫׳‬
‫תקלה מתחת ידו‪.‬‬

‫‪nmnn‬ל^‪ 4‬דהווויה ואנ^דיה‪,‬‬

‫ון׳־׳‪-‬ה ‪nn‬‬

‫‪ .‬ץ‬ ‫דם׳‪7t>im46‬חינ?ח‪\333196‬לםק‪04-6642075:0‬‬
‫ן ך ן|‬
 ‫‪■ 11‬‬ ‫‪:‬‬ ‫!‪ !r:‬־‪:‬רך ‪ ' !T'li!■'■: ir M i r u !riM‬י■■‪ ::‬י■ יו‪:‬ר‪ 1‬ך ‪ ' M T'Mn ■'fi 1‬ודיה‬

‫^‪4‬‬ ‫‪111‬‬
‫‪Stikwii) MCISlie Amar‬‬ ‫‪m‬ל‪nmn nn‬‬
‫‪Rishoii Lezion‬‬ ‫חר^^יו לציוו‬
‫‪ChiefRabbiOfjen'.sakm‬‬ ‫חרבהר^שילירף‪^.‬לים‬

‫בעהית״ש‪ ,‬ערש״ק ״שופטים״‪1 .‬׳ אלול ‪m m‬״‪,n‬‬

‫אג ר ת כ ר ס ה‬

‫כבוד האברך היקר ר׳ מומר יכרהס ויענונו הי״ו גפשו איותה ויעש‬
‫ספר ״וכור לאברהם״ על ״שלשת הרגלים״ בדברים של רעיונות‬
‫והגיונות וגם סביב דברי הלכה על ענייני המועדים והחגים‪ ,‬והנלוה‬
‫אליהם‪ ,‬וראיתי שרבים כתבו לו ברכות על מעשיו‪,‬‬
‫ויהי רצון שיוכה לחדש חירושיס טובים ומועילים‪ ,‬מתוך עמלה של‬
‫תורה‪ ,‬בקדושה ובטהרה‪ ,‬ויראת ה׳ טהורה‪ ,‬ויזכה להפיצם בין רבנן‬
‫ותלמידיהון‪ ,‬ויתקבלו ברעוא‪ ,‬וכל אשר יעשה ישכיל ויצליח‪,‬‬
‫להגדיל תורה ולהאדירה‪ ,‬ברוב טובה ורוב נחת‪ ,‬בבריאות הגוף‬
‫ונהורא מעליא‪ ,‬וסייעתא דשמיא‪ ,‬וחיים עד העולם‪.‬‬

‫בברכת התורה‬

‫שלמה משה עמאר‬

‫הראשון לציון‬
‫הרב הראשי לירושלים‬

‫‪.. ,‬ל‬ ‫ר‬

‫‪"‘ t t‬‬ ‫זו‬

‫י ‪ r‬י ‪ T ■■ ' M■■M■ T M "1 ■Mn ■■M■■1r M[ 1 1‬י■ ‪11‬‬ ‫‪ ■^ ■n‬ך■ ף‪ r ■M■n ■I‬י■‪ r ■M‬ך‪T r 11r ■M‬‬
 ‫הסכמת מו״ר‪ ,‬הגאון הרב אהרן ליכטנשטיין זצ״ל‬

‫ראש ישיבת הר עעיון‪ ,‬לספרנו‪ ,‬״כנפי יונה נחפה בכסף״‬

‫‪0 .M‬‬ ‫‪>'hfM‬‬

‫‪SB‬‬
‫‪Jfn\AT‬‬
‫‘י ‪.....‬‬

‫ג'ר־‪ .‬־‪ S‬גמו תה‪-‬א\ו‪ :‬תשס״ר‪.‬‬

‫ד< ‪ 1‬כ ל או‪ 1‬ר;יאתר‪,‬‬ ‫מו־נ^!רגנן‪n n m ,‬‬

‫‪«o!v.x‬״ר־ן ר‪,‬ת‪.!¥/‬ו‪ .:>'.-‬־יי!א‬ ‫‪j7a‬‬ ‫‪1’0‬‬ ‫הוו׳‬

‫ת־‪ 5;1‬ו ־ ב ‪19513 !13 5' '» 1‬־! ‪:. 5:1‬סף לד' ת;נ>ו" אברהו? >עו;ו! ע!ל'>\’ א‪,‬‬
‫מותיק׳ ‪9 A n‬־‪n '3;-5'3‬־‪.‬ת י; ו־ עצ׳‪5‬ן‪.‬‬

‫ע״‪13‬־‪1‬׳ בת<ב‪ 5‬ר ו‪53‬צ^?י‪3‬י‪3>93!' 5‬־׳ !׳ ‪n o‬־׳‪ ,‬נ־;־‪!3‬ו‪\ys :‬־! ‪ 1‬י׳ם־ב ־;!«_□ ‪t>5jts‬‬
‫‪> v ip m‬־־ג!‪1‬‬ ‫ר־מהז׳ק א ה‬ ‫ו־תרנו‪;p s3ix 1 .‬׳‪r!x3 53‬־‪.rj3‬‬
‫״!וו־ \ ‪ m - c n n xaSh‬ו‪53‬בר!ל>‪ 5:‬ה ‪ >V ';r,w js‬מו ‘ ‪ ■p ' 53‬ר־!'י‪5‬ן ‪t i m‬‬
‫רמו; ‪5-'150‬ת ־‪£-r‬־‪ nr‬גו?'‪5'0' ?350‬־‪??5i‬‬ ‫‪ w3v,!0‬כממף ל‪39‬ז‪5,‬מ‬
‫‪Trs‬־׳ ‪p‬‬ ‫‪ 3‬מו‪5‬ו!ז= ו־מ‪ 55‬ו ‪ 1‬ו\‪ 5‬ל מ‪ 5‬ת ;'‪.‬נ?חש‪,‬בה ‪ 5‬ר‪.‬מ;‪3‬ש>‪ :‬־ ‪u y x o‬־‪ 33‬ול‬
‫מו^ילר מו מ ר הו‪0 !!;.‬ף' ‪»5‬לה־;מ המ?;!ר‪ 5‬ו‪ V'n, !0 > 3‬רא׳‪ 35!6‬׳ ס !״ו‪?5‬־!‪3‬׳‪ 53‬עה‬
‫ו־;צע‪ 5‬ו‪3‬־ שמעלוז ר<מתג‪,‬ר מ ‪0‬ג‪5:‬־ו‪^‘ .;3‬שו־ ‪ 5‬מ! של ‪svDsnv.5 irAoors‬‬
‫׳‪ §53‬ר‪ 0 :‬־ף לו; ‪0‬ג!‪5‬זנ ו־!'ל‪ :‬ל‪-‬צ׳רר!‬ ‫נוסך לת^גגו!‪! .‬מ־י■ !‪!!3‬־ מ !‪Ax‬׳‪, ‘ns,ya3‬‬
‫דא‪15‬־«‪ 33‬א‪,‬‬

‫‪: 0‬רכמ ה ת‪ 5‬רר<!ממ‪/‬ממ‪,‬‬

‫‪f‬‬ ‫' ׳^‬

‫ר י ר א מו ן ל־בסי שנר׳ן‬

‫;‪11‬‬
‫ר ' ‪; ' MjM M"i 1‬ד ' ‪' Mi'Mi i‬‬ ‫ך■■;; ‪r r K r ; ' i " r ' f r‬‬ ‫‪m -|m‬‬ ‫זדור‬ ‫' ‪m 'lrm‬‬ ‫‪r:i‬‬ ‫ןן;ררר‬

‫'‪1‬‬
‫‪sm'ssan‬לשםוחדז׳׳לרגחורתוור^זוויתגרהיג‬ ‫מסיומם‬
‫ךיי ם מדוקב‪ ,‬ובדים ‪ p 5 -‬ד גני מיוק־־ ‪ V'jssjs‬י ^ ר ^ ל‬ ‫ודל^ודס‪,‬‬

‫ומלהגים‪; ,‬ז ‪,3‬ד ג ם; דין םד ‪ 1‬ם ה דיו ל די דו ? ?יי נו י ^ ל׳ ק‬

‫החז״ג ז?רב יהזשע « ‪ p‬שליט״א‬

‫מסע זזסכסזז וגרכו!‬

‫יי?רב ר;(‪::‬׳'׳־ ד\ר!י '''ידויי■'־■ םד ם !״והר ^ובדד^ דנדנו ״עועיו^ ר ב וגביי׳ץ ב עיר‬

‫ג ם די ע ץ‪ ,‬הני ש לי^ר‪-‬י ר־ ס&רם ;;׳■’;!;־'‪ .i:‬רל" ;־־ב׳;־ ; בג!■'־ ־^‪ rrsns ?;5‬ב ב ס ף “ עי“‬
‫''‬ ‫>‪ s‬״ ‪s',> V 1 ,‬י׳";^‪ ' 3‬״ ^‪>v»s‬‬ ‫ני'־■־' ״ " "ג‬ ‫(' "י־‬

‫;־‪:‬י־ב^ •־;;?יל״יר ידיו ר׳פינד■‬

‫ר‪-‬ב‪ -‬ס כ ת ב ;^לה ב כ ר ריין־ ‪:‬ד נ י ב ס י בשביס ׳ ״'נ כ ת דבערגויייכ בהמ;;'יו־ר‬

‫;'״■"בויג! הגז־יליס '&לי?;'■^‪ .‬י כי ל ב כ ש כ ח י ם רונכרכיב ^ירתר כבוי־כס ‪ ')■; '!T‬כ־׳סי‬

‫—‪,‬‬ ‫י ‪' \-‬י! ‪ ,‬ינ ‪ 5sr‬י יס י׳י י י נ י ‪ ,‬ישי י^־סי'־עםה‬

‫יבבן‪ ,‬ג ס' בגי היניוי־ר ־־די ה־כ! ; יבכו בייי"‪";:‬׳ רר"‪ ,‬׳י'"י‪:‬יך יי' יי^ייד ייהי־רייז' רדי;כ"י‬

‫כווי״גו ר״ןזכיייצ־־;‪; ,‬לי■' די־כיני וגיביויחיגד‪ ,‬לד!בר כי;־" ריייגד‪ :‬יגיהודי‪ ,‬ברדי־^ור!‬

‫אי־׳רג״י כ־׳ר״ה ד ו י כ ו ו י״קדד״ור מיוא^דיד‪ ,‬ו ״ ק ר י "‪.‬־‪:‬ני״ד עיי ייד‪-‬גו־ ייי^די‪-‬י ‪" 0‬‬

‫;בכיתחנל על!־נם־תנו‪.‬ינקנידשיזב■־■ ר כ ב בי א‪,‬‬

‫ה תי ״ס ?גידז־‪ ;.'-‬ירי עלי ^;זיכב';׳ ב‪ .‬רידם י׳־ ס ם ס; ה ת ש ה' ט‪ ,‬עיכז־ י"‪.‬א‪/‬י נ־באשן‪.‬‬

‫יסמנוי־־י» ‪ 8‬ג ? אזו ד ם‬

‫■?םונכר‪:‬ע‪?3‬ק ^ ‪ s s m‬ר חלקיב‪ :‬ד‪$‬וד‪,‬‬

‫בו־ין■;־‪ ■■:‬יי ב '■ ו‪,-‬‬

‫י־ג׳;‬ ‫’'■^^■יל •>‬

‫^ז‪1,.‬ן‬ ‫‪/ ,fj/‬‬

‫*י'‪‘ •-‬ע^־לי־י >־■•>־‪r‬״‪.‬‬

‫י‬

‫‪f .,‬‬ ‫‪, /‬‬

‫( ‪'“t‬‬ ‫‪iltlll‬‬

‫ל ד ‪r i‬י ך ן ך‪ :■ ■n :‬ך ‪ n n i ■n‬ךי ‪ r‬ר ‪ i‬י ‪ '':‬י י ‪ r r ■I;i‬ך ‪ ■; r‬ך ‪ i ■n ■i i r (r‬י■■ י [‪i n ■M‬‬ ‫(' ‪r n‬‬
' Mi'Mi i ' ‫ ' ;ד‬MjM M"i 1 ' ‫ר‬ r r K r ; ' i " r ' f r ;;■■‫ך‬ m -|m ‫זדור‬ m 'lrm ' r:i ‫ןן;ררר‬

Ill
1' i
RaH>i IUvaltu ‫?;יוג‬
Kah^lm^vaA^ l\r. Dui T•^«3.4¥-;^‫>'י‬.■?‫ן‬.)‫ ׳ ל‬/y?3-^>\cr;
s ^ O ‫'\ א‬ \ ■ ‫ ־‬.'
i'CMd < 1‫י‬-AsslDsva‫'|״‬-■Ysjsh's " "' '\‫\ ' '■'גי' " א‬s "r'3

‫'•ר‬3

'7s>;3>S:,sa^l i! '‫י‬s, -f«7 tt A-■:.‫״‬.■■FA;7 iSS|A> -AAi

6 ■;Afs :A ‫״‬.-■/«■'A -> ■
‫־‬v; -i>,:v'V ‘‫״‬ijiA ^ ' ■lir,. 7ASA‘T^"
:/‫ 'י■־‬A r‫״‬S' A‫ ״‬A /ACfi Iaj‫ י‬:A,i|\ ■‫ר‬1‫י‬A-JJ3.5aCA/
At‫״‬.Y' A :",?,it‫י‬ »Y7 A?t'A^'■‫י^י‬Si 7ill
,JaaII r ‫■״‬ FA‫ניע^י‬If‫ ׳‬.i^lTAA st
. ‫׳״’>צ‬ 7;AC" /
•■'
> >A ' ' % ‫■ז‬ !•
•-■
(v
Ar■ l|. f
,:
‫״‬ A A
‫^*ביי‬sA? . ‫?י‬A-...At Ysrs/P/
.;A■J'"SC

ixditess; SI Slre^if /3 3 3 :53‫ק‬3.‫ת‬3‫ י‬Yj. ‫•?^דץ‬5‫ ד‬nj'is^sj

‫ט?יר‬i;;?-«72Avs13 fav. «1.?‫"ט‬7‫'י‬7;‫!ן‬ i?36!>,■3‫ ג־ק‬02-‫;־‬:ri4;^.v,3.;‫טי‬

f .,
'“t ( ! Ifj

( ( !■ (‫י;ן ■ ■( ■( ■ ( ■ ■ ■[; ■( ■ ■(( ■י( ■!( ■ (( ■ ■ ■( ■י‬:‫(■ ((■ ( ■ ■י‬ ( Mi ■ (‫י | ( י י ■ זיו‬ iiliiii »l:
‫‪'i;rm i‬‬ ‫זד ור ‪n m-| m‬‬ ‫‪llllllilllillillllliNlI‬‬

‫'‪1‬‬
‫‪ nmm ptr‬נולדבת‬
‫הבי ד־ת הדץ הי ד ד הגדול‬
‫רא ש כולל ■ירעה מ שיי' ■■• ס די ה ר ה‬

‫ר ־‪]/‬י׳י ‪Iji ^y^7k‬‬ ‫^ ‪ y fr‬ע‪?!?,‬׳ י^״ד‬

‫■"׳״׳״‬
‫‪'1‬יכ‪.‬ע [;׳״•■‪;,y‬‬
‫׳‪1‬׳׳‬ ‫‘‬
‫■־‪ A,‬׳‪ / ? ; /‬י^״׳ ‪,3‬מ‬
‫‪,J,‬‬ ‫‪ ? ; /‬י ‪ /‬״ ‪r /‬״״‬
‫"'י •>‪x,.:,r. -■-‬‬ ‫’ '׳' "‪-‬־‬
‫־ ■־‪--/‬‬ ‫■י‘ " " ׳‬

‫' "‪'■ A ' "A‬־' '■״‪■ -,«!.! :i-A‬״‪, 1‬‬

‫‪;■)V7‬‬ ‫‪IP‬‬

‫■‪?A13‬‬

‫‪f .,‬‬ ‫‪,/‬‬

‫( ‪'“t‬‬ ‫‪iltlll‬‬
‫‪ii r nr i " Ai l‬‬ ‫‪■ ■ :‬ך י י ר י ר ‪;r i‬‬ ‫‪iiiiiiiiiiiii‬‬
‫!ח ^ץ ^מים?! ‪ /‬מימר אנתזם ‪uut‬‬

‫שיר לביאת המשיח)ר״ת שילה(‬

‫עלילה(‬
‫• ‪T‬‬ ‫נורא‬
‫א‪-‬ל ‪T‬‬
‫לגאלה‪•• ,‬‬
‫‪T‬‬ ‫)עפיה •‬
‫• •‪T‬‬

‫אעוא פני אל א‪-‬ל‪,‬‬

‫מתי אבוא ואךאה פני משיח הא‪-‬ל‪,‬‬
‫הגואל‪.‬‬

‫בן יוסף ובן ךוד‬

‫שניהם מזהירים‪,‬‬
‫מאירים ככוכבים‪.‬‬

‫האם שניים נצרכים?!‬

‫בעלי תפקידים‪ ,‬נושאי תיקים?!‬

‫הראשון ־ מכין לביאת האחרון‪,‬‬

‫האחרון ־ ןמלף על עם הא־ל‪,‬‬
‫הלא המה ןשראל;‬
 ‫ואילו הראש‪1‬׳ן ‪-‬‬
‫ימל‪> 1‬גל אמות תבל‪,‬‬
‫מעשה ידי הא‪-‬ל‪.‬‬

‫יהי רצון‬
‫שיחיש הא‪-‬ל‬
‫ביאת הגואל‪,‬‬
‫ובימינו יחולל‬
‫ארץ ותבל‪.‬‬

‫ובתחית המתים נחזה‪,‬‬

‫בנורא המחזה‪,‬‬
‫מעשה ש‪-‬די נחזה המסזה;‬

‫כי הוא זה‬

‫אשר צוה החוזה‬
‫להיות ביום זה‬
‫עגןרי דת זה‬
‫לא ינשה‪.‬‬

‫יצלנו מיד הנושה‪,‬‬

‫בקרוב בןמינו‬
‫נמשה‪.‬‬
 ‫יהא נךצה‬
‫כקךבן המרצה‪,‬‬
‫כריח הקןטרת‬
‫וכקךבן האשה‬

‫שיר לא ינשה!‬

‫ונזכה לחזנת במשה‪,‬‬

‫הנמשה‪,‬‬
‫את עמו ישראל מושה‪,‬‬
‫מתהום הנושה‪,‬‬

‫כרועה נאמן‪,‬‬
‫לעם לא אלמן‪,‬‬
‫שליח נאמן‬
‫מאת א‪-‬ל מלך נאמן!‬

‫אמן ואמן! ־‬
‫‪-1‬א הגואל!‬
 ‫דבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫עגפ ^ ז ז ת ו מ ר‬
‫ת וא ת ו כ ן ז זע ג י י נ ים‬

‫זזםכמות‬

‫י״ג‬ ‫חיינו כחולמים?!‬

‫שיר לביאת המשיח)ר״ת שילה(‬

‫י״ט‬ ‫חקדמח‬

‫מערמת בדיד זזפרי״ס‬

‫ל״א‬ ‫על פ ד ר מ א ״ נ‬
‫יח‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫קרן זכור לאברזזם‬

‫ו‪ .‬פעילות העמותה‪.‬‬
‫‪ .2‬פרסומים בהוצאת הקרן‪.‬‬
‫‪ .3‬ברכה לתורמים‪.‬‬
 ‫יט‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫הקדמת זזמחבר‬
‫כשפה רפה מדבר‬
‫ישתבח הבורא ויתפאר היוצר‪ ,‬אשר הנחילנו חמדה גנוזה ויקרה‪,‬‬
‫חכמה מפארה‪ ,‬ליהודים הייתה אורה; אורה ‪ -‬זו תורה‪ ,‬לעבדה‬
‫ולשמרה )מרן הבא״ח בפתיחה לספרו(‪.‬‬
‫אודה ה׳ בכל לבב בסוד ישרים ועדה‪ ,‬על כל הטוב אשר גמל איתנו‪,‬‬
‫עת ניצבים אנו בפתחו של הספר המר דבורה ]הקטן[ ‪ -‬חלק ב׳ ־‬
‫מערכות על סדר הא״ב בדרך הפרד׳ס‪.‬‬
‫הורתו של חיבור זה‪ ,‬הוא בכתיבת חידושים שנתחדשו לי מפעם‬
‫לפעם‪ ,‬וראיתי צורך לכותבם ולהפיצם לקהל הרחב‪.‬‬

‫מעלת אהירת אותיות ותיבות התורה מקדוש‬

‫ידועים דברי הגמרא בשבת)סג‪ :(.‬״דליגמר איניש ולהדר ליסבר׳ ־ שעל‬
‫האדם קודם לגרוס את הלימוד‪ ,‬אף על פי שלא יודע את כל הטעמים‬
 ‫דבורזז‬ ‫ו^מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫והנימוקים של כל דין‪ ,‬ורק אחר כך יעמיק בטעמים‪ .‬והשאלה העולה‬

‫מיד היא‪ :‬מה הטעם בכך? לגרוס בלי להבין?!‬
‫על כך נותן אחד הטעמים‪ ,‬המקובל הגדול‪ ,‬ר׳ אברהם אזולאי‪ ,‬ע״ה‪,‬‬
‫בספרו חסד לאברהם‪:‬‬
‫אפשר לתת טעם‪ :‬כי אותיות התורה מעוררות רוחניות למעלה‪ ,‬כי כל‬
‫אות רומז בצורתה רוחניות ידוע בבחינת הספירות‪ ,‬ולכל אות יש‬
‫רוחניות באור נכבד אצול בעצם הספירות‪ ,‬עד שיגיע האור ההוא וכו׳‪.‬‬
‫וכשיזכור תיבה מהתיבות ‪ -‬יגיע כח האותיות המצטרפות בה וכו׳‬
‫)הובאו דבריו גם בפירוש אצבע קטנה על מורה באצבע למרן החיד׳א;‬
‫סימן א'‪ ,‬אות ג׳(‪.‬‬
‫דהיינו‪ ,‬שעצם ההוצאה בפה של האותיות והמילים של לימוד התורה‬
‫הקדושה מעוררות רוחניות גדולה‪ ,‬ופועלות גדולות‪ ,‬ועל כן יש בזה‬
‫מעלה גדולה )וראה עוד בהקשר זה בדברי ר׳ חיים ויטאל‪ ,‬ע״ה‪ ,‬בשער‬
‫הכוונות‪ ,‬בעניין ספירת העומר‪ ,‬על התיקון והפעולה הנעשית בעצם‬
‫הוצאת ההבל מהפה‪ ,‬דברים נפלאים(‪.‬‬
 ‫כא‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫סדר א״ב‬
‫הן אמת‪ ,‬שספרים על סדר הא״ב היו נפוצים יותר בעבר אצל החכמים‬
‫השונים‪ ,‬אם בהלכה‪ ,‬אם בהגדה‪ ,‬אך גם היום ניתן למצוא חיבורים‬
‫מעין אלו‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬חיזוק גדול לכך קיבלתי מדברי הגאון החסיד ר׳ חיים‬
‫סינואני זצ״ל )שכיהן כראב״ד סנואן שבתימן‪ ,‬והיה רב קדוש ונורא‪,‬‬
‫והיה בכוחו להכריע דברים דרך כוח המחשבה בלבד(‪ ,‬בפתח ספרו‬
‫ארזי לבנון‪ ,‬שם כתב שהחליט לכתוב את ספרו על סדר אל׳ף בי״ת‪,‬‬
‫בעשרים ושתיים אותיות התורה‪ ,‬בכדי לתקן עשרים ושתיים אותיות‬
‫שבמלכות‪ ,‬שאם חם ושלום נפגמה אות אחת בעוונות‪ ,‬יבוא חיבור זה‬
‫וייתקן‪.‬‬

‫תחוסא פוגם ב‪-‬כ״ב אותיות זזתורד‬

‫הנה‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬האדם החוטא‪ ,‬פוגם ב‪-‬כ״ב אותיות התורה; ועל כן‬
‫תיקנו הווידוי)״אשמנו‪ ,‬בגדנו‪ ...‬״( על סדר ה־א״ב‪ ,‬ועל כן אתה מוצא‬
‫בסליחות של חודש אלול שיש שם י״ב פעמים תחינות ובקשות על‬
 ‫כנ‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא־כ‬

‫סדר ה־א׳׳ב‪ ,‬וכן בסדר התפילה של ראש השנה ויום הכיפורים עם‬
‫הסליתות של כל תפילה‪ .‬ולכן גם יש מעלה גדולה לאומר את מזמור‬
‫״אשרי יושבי ביתך )ג׳ פעמים ביום‪ ,‬כדברי הגמרא בברכות(‪ ,‬שהוא על‬
‫סדר ה‪-‬א״ב; וכן אתה מוצא כי ״אשת חיל׳ הוא על סדר ה‪-‬א״ב וכן‬
‫רבים‪ ,‬וכל אחד סודו ותיקונו עימו‪.‬‬

‫תיקו! כ״נ אותיות שנמלטת‬

‫על כן כתב הגאון החסיד ר׳ חיים סינואני זצ״ל‪ ,‬בפתח ספרו ארזי‬
‫לבנון )כאמור לעיל(‪ ,‬שהחליט לכתוב את ספרו על סדר אל׳ף בי״ת‪,‬‬
‫בעשרים ושתיים אותיות התורה‪ ,‬בכדי לתקן עשרים ושתיים אותיות‬
‫שבמלכות‪ ,‬שאם חם ושלום נפגמה אות אחת בעוונות‪ ,‬יבוא חיבור זה‬
‫וייתקן‪ .‬כי כשבית המקדש היה קיים‪ ,‬היה אדם מקריב קרבן ומכפר‬
‫בעדו; ועכשיו שבטלו הקרבנות ־ חידושי תורה עולים במקום קרבן‬
‫)וכדברי מרן הבא״ח‪ :‬ששולחנו של אדם ‪ -‬זהו המזבח‪ ,‬והקרבן ‪ -‬הם‬
‫דברי התורה על השולחן והעניים שמזמין על שולחנו‪ ,‬והם אשר‬
‫מכפרים כיום על עוונות האדם(‪.‬‬
 ‫כג‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫עוד הוסיף שם הגאון הרב סינואני זצ״ל וכתב‪ :‬כי חידושי תורה הם‬
‫גדולים מהקרבת קרבן )ולא באותה דרגה‪ ,‬כפי שמובא בדברי מרן‬
‫החיר׳׳א בהגהתו על ספר חסידים‪ ,‬אות תק״ל(; וביאר כך‪ :‬לפי שהקרבן‬
‫לא היה בא אלא כדי להבריח את הקליפות שנתדבקו באחורי הקדושה‬
‫מפני החטא‪ ,‬אבל על ידי חידושי תורה ־ הוא עושה שמיים חדשים‪,‬‬
‫שמים מחודשים ממש‪ ,‬כפי שמובא בהקדמת הזוהר הקדוש)דף ד‪-:‬ה‪,(.‬‬
‫וכפי שפירש עניין זה בספריו‪ ,‬מהם בספר מגיד הרקיע )על הזוהר‬
‫הקדוש( ובספר זקן אהרן)על הפסוק‪" :‬כנפי יונה נחפה בכסף‪.‬״"(‪ ,‬ע״ש‬
‫)וראה עוד בפתיחת ספרנו זכור לאברהם על המועדים ־ חנוכה‬
‫ופורים‪ ,‬שם הארכנו במעלת המחדש וכותב חידושי תורה(‪.‬‬

‫כ״נ אותיות כנגד מאזז נרכות‬

‫והנה‪ ,‬מרן הבא״ח בשי׳ת תורה לשמה )סי׳ תס״ו(‪ ,‬נשאל על אדם אחד‬
‫שחלם בלילה שהוא לומד אלפא ביתא בעל פה‪ ,‬מאלף ועד תו‪ ,‬כמה‬
‫פעמים בזה אחר זה‪ ,‬אך היה טועה ומדלג בהם כמה אותיות‪ ,‬ולא היה‬
‫יכול לסדר כל האלפא ביתא בשלימות‪ ,‬והוא אינו זוכר באיזה אות‬
 ‫כד‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫מהם היה טועה ומדלג; ועתה הקיץ מחלומו‪ ,‬ונפשו עגומה עליו‪,‬‬
‫ומבקש פתרון לחלומו‪ .‬ומרן הבא׳׳ח השיב לו שם על פי דברי האר׳י‬
‫הקדוש)בשער רוה הקודש(‪ :‬כי ל׳׳ב אותיות האלפא ביתא הם תלויות‬
‫במאה ברכות שהאדם מברך בכל יום‪ ,‬וכאשר אין האדם מברך כלל‬
‫איזו ברכה מהם ‪ -‬תחסר ממנו אותה האות שאותה ברכה תלויה בה‪.‬‬
‫ואם בירך אותה‪ ,‬אלא שטעה בה ‪ -‬אז תהיה האות ההיא מצויה‪ ,‬אך‬
‫תהיה חסרה בעצמה‪ .‬ואם בירך אותה כתיקנה‪ ,‬אבל לא התכוון בה ‪-‬‬
‫אז תהיה האות ההיא חשוכה ובלתי מאירה‪.‬‬
‫ולפי זה‪ ,‬ביאר לו הבא׳׳ח שם‪ :‬שכנראה הוא מחסר איזו ברכה מן‬
‫המאה ברכות‪ ,‬ומן השמים הורו לו שיתעורר בזה להשלים מאה ברכות‬
‫בכל יום ולברך אותם בכוונה‪ ,‬וכן יעשה ויזהר מעתה ומעכשיו‪ ,‬ורפא‬
‫לו)הביאו גם בספר מאיר השחר על תהלים‪ ,‬עמ׳ פ״ג(‪.‬‬
‫רואים מכאן‪ ,‬כמה חשיבות גדולה יש לברך מאה ברכות לפחות ביום‬
‫)כלשון מר׳ן השר׳ע(‪ ,‬ובפרט בשבתות וימים טובים‪ ,‬שהמניין פוחת‪.‬‬
 ‫כזז‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫גא נא ‪Vkuh‬‬
‫וזאת למודעי‪ ,‬כי חידושים רבים לא הבאתים כאן מפאת דוחק הזמן‪,‬‬
‫וכן השתדלתי לציין את מקור הדברים‪ ,‬אך לא בכולם סיפק הזמן בידי‪,‬‬
‫ואי״ה יבואו בהמשך בלנ״ד; וכל זאת הזדרזתי במלאכה‪ ,‬לכבוד שוכן‬
‫מעונה‪ ,‬במוצאי יום הכיפורים הנורא‪ ,‬יהא זה לנו כפרה‪ ,‬ונזכה במהרה‬
‫לראות אור פני משיח מלכא‪ ,‬במהרה‪ .‬בא נא הגואל‪ ,‬ופדה גולת‬
‫אריאל‪ ,‬אמן כן יהי רצון)והבט עיניך וראה גם בשיר בפתח הספר(‪.‬‬

‫שם‪1‬זספר‬
‫שם הספר לקוח כידוע מספר שופטים‪ ,‬בהקשר של דבורה הנביאה‪,‬‬
‫אשר שם הייתה שופטה את ישראל‪ ,‬תחת עץ התומר‪.‬‬
‫וגם הוא רומז לשמי‪ ,‬כהוראת הרוקח‪.‬‬
‫והן אמת‪ ,‬שיש ספר בשם זה לרב הגדול והנורא‪ ,‬הרמ׳׳ק‪ ,‬ע״ה‪ ,‬הלא‬
‫הוא רבו של האר׳י הקדוש; שם הולך ומבאר את מעלת וחשיבות י״ג‬
‫מידות‪ .‬ובאמת בתחילה הייתי ירא מלקרוא לחיבוריי בשם זה‪ ,‬אך‬
‫ראיתי שכבר נהגו המחברים לקרוא לחיבוריהם גם בשמות שכבר‬
 ‫כז‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫נקראו בדורות הקודמים‪ ,‬ועל כן הוספתי לשם הספר את הכינוי‬

‫״הקטן׳‪ /‬להבדילו על כל פנים‪.‬‬
‫ויהי רצון שיעלה לריח ניתוח לפני אלוהי מרום‪ ,‬רם ואיום‪ ,‬יתן לנפשנו‬
‫פדיום‪ ,‬ויחלצנו מהיצר האיום‪ ,‬ומטומאת הרעיון‪ ,‬גם תמול וגם היום‪,‬‬
‫לשים לפיו מחסום‪.‬‬

‫מזמור לתודוז‬
‫ארים ברכה מרובה לכבוד הורי היקרים‪ :‬אבי מורי‪ ,‬ר׳ נסים שלמה‬
‫הי״ו‪ ,‬איש רב פעלים לתורה ולתעודה‪ ,‬רודף צדקה וחסד‪ ,‬אשר ידיו רב‬
‫לו לכל דבר שבקדושה‪ .‬ולאמי מורתי‪ ,‬מרת יהודית הי״ו‪ ,‬העושה‬
‫עבודת קודש בחינוך מזה שנים רבות‪ ,‬ומפלסת דרך נעימה לליבותם‬
‫של התלמידים היקרים‪ ,‬ומוציאה יקר מזולל; אשר גידלוני לאהבת‬
‫תורה וליראת שמים‪ ,‬ואשר בזכותם זכיתי לשכון באהלה של תורה‪,‬‬
‫ואשר השקיעו בי מאמצים וכוחות אדירים‪ ,‬ללא לאות‪ ,‬בדאגה לכל‬
‫מחסורי‪ .‬כה יתן להם ה׳ וכה יוסיף כהנה וכהנה‪ ,‬אלף פעמים‪ ,‬ותהי‬
 ‫כז‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫משכורתם שלמה מעם ה‪ /‬בבריאות איתנה ונהורא מעליא‪ ,‬ויהי רצון‬

‫שיזכו לראות ולשמוח ביוצאי תלציהם‪ ,‬אמן!‬

‫לא אחשוך פי מלה ודוח לחמי וחמותי היקרים‪ ,‬ר׳ דוד ופנינה שרם‬
‫הי״ו‪ ,‬אשר עוזרים ומסייעים לנו רבות‪ ,‬יבורכו מפי עליון‪ ,‬בכל מילי‬
‫דברכות‪ ,‬לאורך שנים ארוכות וטובות‪ ,‬בבריאות איתנה ונהורא‬
‫מעליא‪ ,‬מתוך שלווה ונחת‪ ,‬אושר ושמחה‪ ,‬ונזכה לשמוח יחד ביוצאי‬
‫חלצינו וחלציהם‪ ,‬אמן!‬

‫אחרונה אחרונה חביבה ־ אשתי היקרה והמופלאה‪ ,‬יונית אסתר הי״ו‪,‬‬

‫אשת חיל רבת פעלים‪ ,‬אשר ברכה רבתי לה שלוחה‪ ,‬אשר עושה ימים‬
‫כלילות בגידול וחינוך ילדינו ובבניית ביתנו ומשפחתנו‪ ,‬יום יום‪ ,‬שעה‬
‫שעה‪ ,‬באהבה גדולה‪ ,‬ובענווה מופלגה‪ ,‬והיא אשר נוטעת בי אושר‬
‫גדול וכוח רב לפעול ולעמול‪ ,‬ורק בזכותה מתאפשרים הוצאת‬
‫חיבורים אלו לאור עולם‪ ,‬שלי ושלכם ־ שלה הוא! אשריי שזכיתי‪,‬‬
‫וברוך יוצרי וקוני שזיכני! תהי משכורתה שלמה מעם ה׳‪.‬‬
 ‫כח‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא־כ‬

‫ויהי רצון שנזכה יחדיו לגדל את ילדינו הנפלאים והמקסימים טליה־‬

‫יהו^ת נ״י‪ ,‬נועם־דוד נ״י‪ ,‬נהוראי‪-‬נסים נ״י‪ ,‬אליה־שמעון נ״י‪ ,‬מתוך‬
‫שמחה ונחת‪ ,‬על ברכי התורה והיראה‪ ,‬לאורך ימים ושנים‪ ,‬בבריאות‬
‫איתנה ונהורא מעליא; ונזכה לחזות במהרה את פני משיח צדקנו‪ ,‬אמן‬
‫כן יהי רצון‪.‬‬

‫תפלה מרן חבן איש חי‬

‫מי לנו גדול כמרן הבן איש חי‪ ,‬גאון עוזינו ועטרת ראשנו ותפארתינו‪,‬‬
‫שלימדנו להתפלל ולבקש על זה‪ ,‬ובדבריו נאחז ומדרכיו נלמד‪,‬‬
‫ומצטרף גם אני הדל לדברי קודשו )בפתיחה לספריו‪ ,‬מהם בפתיחה‬
‫לשרת רב פעלים(‪:‬‬

‫״ומעתה הנני מגלה דעתי ורצוני‪ ,‬בכל לבי וכל נפשי‪ ,‬בלב שלם ובנפש‬
‫חפיצה‪ ,‬שכל כוונתי בחיבור הזה‪ ,‬וגם בכל חיבורים שבקדושה‪ ,‬אשר‬
‫יזכני ה׳ יתברך לחבר‪ ,‬ברוב רחמיו וברוב חט^ו‪ ,‬הכל הוא לשם יחוד‬
‫קודשא בריך הוא‪ ,‬בדחילו ורחימו ודחילו‪ ,‬ליחדא י״ה ב‪-‬רה‪ ,‬ביחודא‬
‫שלים בשם כל ישראל‪ ,‬וכל מחשבה ודיבור ומעשה שהם נגד רצונו‬
‫יתברך‪ ,‬הנה הם בטלים ומבוטלים‪ ,‬באופן שכל רצוני בחיבור זה‪,‬‬
 ‫כט‬ ‫דבורזז‬ ‫תיסר‬

‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫ובשאר תיבורים שיש לי‪ ,‬ואשר אעשה ואתדש בעזרת ה׳ יתברך‪,‬‬

‫בדברי תורה ובכל מצוה ומצוה‪ ,‬הכל הוא לעשות נחת רוח לפניו‬
‫דווקא‪ ,‬בלי שום פנייה זרה כלל ועיקר״‪.‬‬

‫יהי רצון שיעלה חיבור זה כקרבן לפני שוכן מעונה‪ ,‬למחול בו את כל‬
‫עוונותינו‪ ,‬וללבן נפשותינו ונפשות אנשי ביתנו‪ ,‬בלובן הבוהק לטוהר‪.‬‬
‫ונסיים עוד בתפילת מרן הבן איש חי)בפתיחה לשרת רב פעלים(‪:‬‬

‫"אנא ה׳ הושיעא נא‪ ,‬אנא ה׳ הצליחה נא‪ ,‬תן כבוד לעמך ותהלה‬
‫ליראיך‪ ,‬ותקוה טובה לדורשיך‪ ,‬ופתחון פה למיחלי לך‪ ,‬שמחה לארצך‪,‬‬
‫ששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עבדך‪ ,‬ועריכת נר לבן ישי משיחך‪,‬‬
‫במהרה בימינו‪ .‬יראו עינינו וישמח ליבנו‪ ,‬בביאת הגואל משיח צדקנו‪,‬‬
‫בעגלא ובזמן קריב‪ ,‬אמן כן יהי רצון״‪.‬‬

‫הנני תפילה לפני בורא עולם‪ ,‬שלא תצא תקלה מתחת ידי‪ ,‬ועמי תלין‬
‫משוגתי‪ ,‬כי מפאת דוחק הזמן עשיתי ככל שביכולתי להוציא לאור דבר‬
‫מתוקן‪ ,‬נקי מפגעי הזמן‪.‬‬
‫ויהי רצון שנזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות‪ ,‬ובלבד שיהיו כל‬
‫מעשינו לשם שמים‪.‬‬
 ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫כה דברי הדל‪ ,‬החותם פה מודיעין ת״ו‪ ,‬מוצאי יום הכיפורים הקדוש‪,‬‬
‫יעטה צדקה ללבוש‪ ,‬בזכות תורה זו אורה‪ ,‬ממשה נמסרה‪ ,‬ובפי ישראל‬
‫הממללה‪ ,‬ביום ובלילה; ביום י״א לחודש תשרי‪ ,‬לשנת ויהי דוד לכל‬
‫״דרכו משכיל וה׳ עמד לפ״ק; היא שנת תשע״ח‪.‬‬

‫בברכת התורה וחמדתה‪,‬‬

‫סי״ט‬ ‫ע׳ה תומר אברהם ונונו‬
‫מודיעין; מוצאי יום הכיפורים‪ ,‬ה׳תשע״ח‬
 ‫‪¥^/,A‬‬
‫^^‪v/‬‬
‫׳‬
‫‪“tm‬‬

‫מערכות‬
‫‪;#‬‬
‫‪1‬‬
‫]§‬
‫*‪1M‬‬ ‫בדרך הפרד״ס‬ ‫‪1‬‬
‫]§‬
‫*‪iM‬‬

‫‪1‬‬
‫]§‬ ‫‪1‬‬
‫]§‬
‫‪;#‬‬
‫‪mM‬‬ ‫‪1‬‬
‫]§‬
‫*‪iM‬‬

‫‪M‬‬ ‫על סדר זזא״ב‬ ‫‪1‬‬

‫]§‬
‫‪;#‬‬
‫‪M‬‬
‫■‪W‬‬

‫‪mM‬‬ ‫‪1‬‬
‫]§‬
‫*‪iM‬‬

‫‪Wl‬‬ ‫‪ji‬‬
 ‫לג‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫אות א׳‬
‫א‪ .‬אל״ף ‪ -‬האות הראשונה בעשרת הדברות‪ .‬וביאר בזוהר‬
‫הקדוש )בהקדמה לספר בראשית(‪ :‬לפי שכשרצה הקב״ה לכתוב‬
‫את התורה‪ ,‬נתקבצו ובאו כל האותיות‪ ,‬כל אחת בתורה‪ ,‬לומר‬
‫מעלותיה‪ ,‬מדוע צדיך לפתוח בה את התודה; והזוהד מפדט מדוע‬
‫נדחתה כל אות )למשל‪ :‬האות י׳ ‪ -‬כבר זכתה שנמצאת בשם‬
‫הוי״ה‪ ,‬וכר‪ .‬עיין שם(‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬נותח שתי אותיות אחדונות‪ :‬ב׳ ו‪-‬א׳‪ .‬האות ב׳ נכנסה לפני‬
‫האות א׳‪ ,‬ונתבשרה שמשום שבה מתחילה המילה ״בדכה״ ‪ -‬היא‬
‫תזכה לפתוח את התורה‪ .‬האות א׳‪ ,‬שמעה מאחורי הפרגוד על‬
‫זכייתה של האות ב׳‪ ,‬ובענוותנותה פנתה לשוב אחור על‬
‫עקבותיה‪ .‬פנה אליה הקב״ה ושאל‪ :‬מדוע לא נכנסה לומר את‬
‫דבריה? וענתה‪ :‬לפי שכבר שמעה שזכתה חבדתה‪ ,‬האות א׳‪ ,‬ולכן‬
‫ויתדה‪.‬‬
 ‫לד‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא־כ‬

‫אמר לה הקב״ה‪ :‬שכרך יהא כפול‪:‬‬

‫‪ .1‬בך ייפתחו עשרת הדברות)״אנוכי ה׳ אלוקיך״(‪.‬‬
‫‪ .2‬בך ייפתחו כל מניין של ספירה)א‪ /‬ב‪ /‬ג׳ וכד׳(‪.‬‬
‫)רואים מכאן שוב את מעלת מידת הענוה‪ ,‬שהיא כנגד מידת‬
‫הכתר‪ :‬בגינה זכה משה לקבל את התורה; וזכה הר סיני שעליו‬
‫תינתן התורה; וזכו בית הלל שנפסקה הלכה כמותם וכו׳(‪.‬‬

‫ב‪ .‬אל״ף ‪ -‬התורה לא פתחה באות א׳‪ ,‬מכמה סיבות‪,‬‬

‫בין השאר‪:‬‬
‫‪ .1‬כי בא מתחילה המילה ״ארור״ ‪ -‬ואילו הקב״ה חפץ לברך‪.‬‬
‫כך מובא בהקדמת הזוהר הקדוש לספר בראשית )וכן סיפר מרן‬
‫הראשל״ע‪ ,‬הגאון הרב מרדכי אליהו זע״ל‪ :‬שלמדנו מהקדוש‬
‫סידנא בבא סאלי‪ ,‬ע״ה‪ ,‬רק לברך ולא לקלל שום אדם(‪.‬‬
‫‪ .2‬משום שבריאת העולם כפי שמוצגת לפנינו בספר בראשית‪,‬‬
‫הינה למעשה ״ תוכנית ב׳ ״ ‪ -‬לאחר ששיתף הקב״ה במעשה‬
‫הבריאה את מידת הרחמים )שם הוי״ה ברוך הוא(; בעוד‬
 ‫לזז‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫שבתוכנית המקורית היה העולם צריך להיבראות רק על פי מידת‬

‫הדין )שם אלוקים(‪ .‬עיין רש״י בריש ספר בראשית )וכן שמעתי‬
‫מהרב יוסף שני שליט״א(‪.‬‬
‫‪ .3‬מפני שאם הייתה התורה מתחילה באות א‪ /‬אזי‪ :‬כל ספירת‬
‫שלוש אותיות עוקבות הייתה נותנת לנו גימטריה קטנה של‪) :‬כך‪:‬‬
‫א‪ /‬ב‪ /‬ג׳=‪ .6‬ד‪ /‬ה‪ /‬ו׳=‪ .6=5+1 <- 15‬וכו׳( ‪ -‬שהיא גימטריה של‬
‫״שקר״‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬משפתחה התורה באות ב׳ ‪ -‬אזי מעתה‪ ,‬כל‬
‫ספירת שלוש אותיות עולה בגימטריה קטנה למניין‪) :‬כך‪ :‬ב׳‪ ,‬ג׳‪,‬‬
‫ד׳=‪ .9‬ה׳‪ ,‬ו׳‪ ,‬ז׳=‪ .9=8+1 <- 18‬וכו׳( ‪ -‬שהוא כנגד ״אמת״‪ .‬והרי‬
‫חותמו של הקב״ה הוא אמת‪ ,‬ותורתו אמת)על פי דברי הגאון רבי‬
‫יהונתן אייבשיץ זצ״ל(‪.‬‬

‫ג‪ .‬א״ב ‪ -‬יש בו כח לכפר על נפש האדם‪ .‬ומאה ברכות‬

‫בכל יום קשוד לסדר האותיות גם )על פי סיפור שהיה עם האר״י‬
‫הקדוש‪ ,‬עיין בהקדמתנו לספר זה(‪.‬‬
 ‫דבורזז‬ ‫ו^מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא־כ‬

‫ד‪ .‬ארגמ״ן ‪ -‬הוא ר״ת של חמשת מלאכי המרכבה‪ :‬אוריאל‪,‬‬

‫רפאל‪ ,‬גבריאל‪ ,‬מיכאל‪ ,‬נוריאל )ר׳ יעקב אביחעירא ע״ה‪,‬‬
‫בספרו פיתוחי חותם על פרשת יתרו‪ ,‬שמות י״ח‪ ,‬כ״א(‪.‬‬

‫ה‪ .‬אבל ‪ -‬אסור לעשות מסגרת שחורה למודעת אבל‪ ,‬ל״ע‪,‬‬

‫לפי שהוא מחוקות הגויים)הגאון הרב בן עיון מועפי שליט״א(‪.‬‬

‫ו‪ .‬אבדם ‪ -‬הוסיף לו הקב״ה את האות ה״א‪ ,‬ונקרא שמו‪:‬‬

‫אברהם ‪ -‬בשביל שיזכו כל אבדיו של אדם לחיי עולם הבא‪ .‬לפי‬
‫ש״אבדהם״ בגימטריה‪ :‬דמ״ח ‪ -‬כנגד איבדיו של האדם‪ ,‬שאז‬
‫נשלם אברהם ביותר)ספר הבהיר‪ ,‬אות ח׳(‪.‬‬

‫ז‪ .‬אתרוג ‪ -‬נלענ״ד לומד בזה דמז נאה‪ ,‬והוא על פי דברי‬

‫המדרש הידועים על כך שארבעת המינים מסמלים ארבע קבוצות‬
‫של אנשים בעם ישראל‪ .1 :‬בעלי תורה ומצוות )=אתרוג‪ :‬גם טעם‬
‫וגם ריח(‪ .2 .‬בעלי מצוות ללא תורה)=הדס‪ :‬יש ריח‪ ,‬אך אין טעם(‪.‬‬
 ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫‪ .3‬בעלי תורה ללא מצוות )=לולב‪ :‬יש טעם‪ ,‬אך אין ריח(‪ .4 .‬לא‬
‫תורה ולא מצוות)=ערבה‪ :‬לא טעם ולא ריח ‪ -‬אלו הרשעים(‪ .‬ובא‬
‫לרמוז לצדיק‪ ,‬המוכתר בתורה ובמצוות‪ ,‬אשר נמשל לאתרוג)גם‬
‫טעם וגם ריח(‪ ,‬ולומר‪ :‬כי אתרוג בגימטריה‪ .610 :‬דהיינו‪ :‬חסר ‪3‬‬
‫מ‪-‬תרי״ג מצוות‪ ,‬ללמדך‪ :‬שאל לו לאדם להתגאות על חבירו‬
‫ולחשוב שהוא צדיק ומושלם‪ ,‬שהרי עדיין חסד הוא ‪ 3‬לתרי״ג‬
‫המצוות‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬אילולי ה‪ 3-‬המינים הנוספים‪ ,‬הוא חסר‬
‫מהשלמות של המצוה‪ ,‬וחייב להתאגד עימם‪.‬‬
 ‫לח‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫אות ב׳‬
‫ח‪ .‬בי״ת ‪ -‬מדוע פתחה התורה באות ב׳ ולא באות א׳?‬
‫)עיין לעיל‪ ,‬באות א׳(‪.‬‬

‫ט‪ .‬ברכה ‪ -‬המקובל הנודע‪ ,‬ר׳ סלמאן מועפי זע״ל‪,‬‬

‫בספרו אורחות צדיקים‪ ,‬כתב‪ :‬שאדם הרוצה לברך את אוהבו או‬
‫קרובו ‪ -‬יברכהו סמוך לעלות השחר‪ ,‬שאז יפה תפילתו להתקבל‬
‫ביותר‪ .‬והביא‪ ,‬בין השאר‪ ,‬ראיה מיעקב אבינו‪ ,‬ע״ה‪ ,‬שכאשר‬
‫נלחם עם המלאך‪ ,‬ועמד השחר לעלות ולפצוע‪ ,‬ביקש יעקב‬
‫מהמלאך שיברך אותו )הובא בספר תרחם עיון‪ ,‬לבנו‪ ,‬הגאון‬
‫הגדול‪ ,‬הרב בן ציון מוצפי שליט״א(‪.‬‬
‫וכידוע‪ ,‬בזמן זה‪ ,‬הקב״ה שט בעולמו‪ ,‬והוא זמן מיוחד לקבלת‬
‫התפילות‪ ,‬לכן הוא הזמן המובחר לאמירת הסליחות )וייתכן‬
‫שמשום כך כתב הגאון הרב שבט מוסר‪ ,‬שאדם שרוצה להחזיר‬
 ‫לט‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫את קרובו בתשובה‪ ,‬יילך לנהר סמוך לעלות השחר וייקח ממנו‬
‫מים בכלי וכר‪ ,‬עיין שם(‪.‬‬

‫י‪ .‬ברכה ‪ -‬כאשר נולדים בן או בת‪ ,‬נהגו ישראל לברך את‬

‫ההורים בברכת‪ :‬״יהי רצון שתזכו לגדלו‪/‬ה לתורה ולמצוות‪,‬‬
‫לחופה ולמעשים טובים; והנה‪ ,‬כיום‪ ,‬רבים נלאו‪ ,‬ומקצרים בברכה‪,‬‬
‫ועל כן ראיתי לנכון להביא כאן מדברי ר׳ שמעון בר יוחאי‪ ,‬ע״ה‪,‬‬
‫המובאים בזוהר הקדוש )בספר דברים(‪ :‬שם מסופר על בנו של‬
‫רב ספרא שהיה ת״ח גדול‪ ,‬ומסופר שרשב״י אמר עליו‪ :‬שבאמת‬
‫הוא זוכר שהוא היה הולך עם רב ספרא‪ ,‬אביו של אותו ת״ח‪,‬‬
‫ורשב״י בירך אותו שיהיה לו בן ת״ח גדול‪ ,‬אך רשב״י אומר שם‪:‬‬
‫אך לא ברכתי אותו שיזכה ״לגדלו״ ‪ -‬ועל כן נפטר רב ספרא ובנו‬
‫גדל כיתום‪.‬‬
‫מכאן רואים את חשיבותה של ברכה זו‪ ,‬ועל כן בעבור זה נתחזק‬
‫לברכה במלואה‪.‬‬
 ‫מ‬ ‫דבורזז‬ ‫תיסר‬

‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא־כ‬

‫יא‪ .‬ברבת ״לתורה‪ ,‬לחופה ולמעשים טובים״ ‪ -‬ומשהגענו‬

‫לנוסח ברכה זו‪ ,‬יש מקום להקשות ולשאול‪ :‬מדוע ה״מעשים‬
‫טובים״ הוא בסוף‪ ,‬לאחר החופה‪ ,‬ולא לפני?!‬
‫נראה לענ״ד לבאר זאת על דרך מה שכתב רש״י ביחס ל‪-‬״נח״‬
‫‪ -‬״איש עדיק תמים היה בדורותיו״ ‪ -‬שה״מעשים הטובים״ ‪ -‬הם‬
‫הילדים של האדם‪ ,‬כאשר הולכים בדרך ה׳‪ ,‬בדרך התורה‬
‫והמצוות‪ ,‬ולכן זה מובא לאחר החתונה‪ ,‬ומתייחס לילדים שיוולדו‬
‫אחר זה‪.‬‬

‫יב‪ .‬ברכה ‪ -‬כתב בספר נתיבי עם )סימן רפ״ד‪ ,‬סעיף ז׳(‪ :‬״ועניין‬
‫הברכות מצאתי חובה לעצמי לפרסם ולהודיע ברבים מה שכתוב‬
‫בזוהר הקדוש )ח״א‪ ,‬עמ׳ רכ״ז(‪ ,‬וזה תוכנו‪ :‬כשאדם רוצה לברך‬
‫את חברו או את בנו‪ ,‬עריך לברך בתחילה לקדוש ברוך הוא;‬
‫ואם לא מברך בתחילה לקדוש ברוך הוא‪ ,‬לא מתקיימות‬
‫הברכות‪ .‬וכתב הפלא יועץ)אות ב׳‪ ,‬ערך ברכות( שכך היה מנהגו‬
‫של מהר״י חזן)בעל ׳חקרי לב׳( כשבא אדם לפניו לברכו‪ ,‬משים‬
 ‫מא‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫ידו על ראשו ואומר‪ :‬׳יתברך שמו של הקדוש ברוך הוא׳ ואחר כך‬
‫מברכו‪ ...‬ואני רגיל לומר קודם ברכתי‪ ,‬פסוק זה‪ :‬׳יהי שם ה׳‬
‫מבורך מעתה ועד עולם׳ ״)הביא דבריו מרן הראשל״ע‪ ,‬הגר״מ‬
‫אליהו זע״ל‪ ,‬בספרו מאמר מרדכי על הלכות שבת; חלק ב׳‪ ,‬עמ׳‬
‫צ״א‪ ,‬סעיף ס״א(‪.‬‬

‫יג‪ .‬בריאת האדם ‪ -‬כשהקב״ה ברא את האדם‪ ,‬לקח את עפרו‬

‫ממקום המקדש‪ ,‬ובנה את גופו מארבע רוחות העולם‪ ,‬שכל אחד‬
‫נתן לו כח)הזוהר הקדוש פרשת חיי שרה‪ ,‬דף ק״ל ע״ב‪ .‬הובא גם‬
‫בחוק לישראל פר׳ חיי שרה‪ ,‬יום שלישי(‪.‬‬

‫יד‪ .‬ברכות ‪ -‬שאלה‪ :‬מדוע נוהגים )בעיקר הספרדים( לעשות‬

‫סעודות עם ברכות לעילוי נשמת הנפטר באזכרת השבעה‪,‬‬
‫החודש‪ ,‬השנה וכו׳?‬
‫תשובה‪ :‬המקובל הגדול‪ ,‬ר׳ יצחק אלפייא ע״ה‪ ,‬ביאר עניין זה‬
‫)הביאו גם הגרח״ד הלוי זצ״ל בספרו מקור חיים השלם; חלק ה׳‪,‬‬
 ‫מב‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא־כ‬

‫בהלכות אבלות( ואמר‪ :‬שעושים כן בכדי לתקן עבור הנפטר אם‬

‫ח״ו פגם במהלך חייו באחת משתיים‪ :‬או שאכל פעם ללא ברכה‪,‬‬
‫או שאכל בסעודות הרשות‪.‬‬

‫טו‪.‬ברכה ‪ -‬מובא בגמרא מסכת ברכות)לה‪:(:‬‬

‫״א״ר חנינא בר פפא‪ :‬כל הנהנה מן העוה״ז בלא ברכה‪ ,‬כאילו‬
‫גוזל להקב״ה וכנסת ישראל‪ ,‬שנאמר‪ :‬׳גוזל אביו ואמו ואומר אין‬
‫פשע‪ ,‬חבר הוא לאיש משחית׳‪ ,‬ואין אביו אלא הקב״ה‪ ,‬שנאמר‪:‬‬
‫׳הלא הוא אביך קנך׳; ואין אמו אלא כנסת ישראל‪ ,‬שנאמר‪:‬‬
‫׳שמע בני מוסר אביך‪ ,‬ואל תטוש תורת אמך׳‪ ...‬״‪.‬‬
‫כאשר מתבוננים בדברי הגמרא אלו‪ ,‬אזי את המילים‪ :‬״כאילו‬
‫גוזל להקב״ה״‪ ,‬אנחנו מבינים‪ ,‬כי הכל הוא של הקב״ה; אך מהו‬
‫זה שכתוב‪ :‬כאילו גוזל לכנסת ישראל? נאמרו בזה מספר‬
‫פירושים‪:‬‬
‫‪ .1‬רבינו בחיי)דברים ח׳‪ ,‬י׳‪ .‬הובא גם בספר מאורות השבת חלק‬
‫י׳‪ ,‬עמ׳ ‪:(78‬‬
 ‫מג‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫״גוזל להקב״ה״ ‪ -‬את השגחתו על הבריאה‪ ,‬וכביכול מוסרה‪ ,‬ח״ו‪,‬‬

‫לכוכבים ולמזלות‪.‬‬
‫״ולפנסת ישראל״ ‪ -‬גוזל את הפירות‪ .‬שבעוון זה הפירות‬
‫מתמעטין לישראל בסיבתו‪ ,‬לפי שהעולם נדון אחר רובו‪ ,‬וכל‬
‫יחיד נדון אחר רובו )ולכן יש לו להראות את עצמו כאילו כל‬
‫העולם תלוי עליו(‪.‬‬
‫‪ .2‬רש״י )על אתר‪ ,‬ד״ה‪ :‬וכנסת ישראל( ביאר‪ :‬״שכשחטאו ‪-‬‬
‫הפירות לוקין״‪.‬‬
‫מדוע לוקין הפירות?‬
‫כתב המהרש״א )על אתר( עפ״י הגמרא בסוטה )מח‪ :(.‬כי‬
‫הברכות מורידים שפע הברכה מלמעלה על הפירות שמברכים‬
‫עליהם‪.‬‬
‫ומדוע השפע יורד מלמעלה‪ ,‬ואם לא מברך מתמעט השפע?‬
‫לפי שלכל מין ומין של עצים‪ ,‬יש מלאך שממונה עליו ומושך אליו‬
‫השפע; ואם לא מברך ‪ -‬גורם לשפע שיתמעט ואז לוקין הפירות‪,‬‬
‫ואז הרי הוא כגוזל לכנסת ישראל‪ ,‬לפי שהתמעטו הפירות‬
 ‫מד‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫)שממעט המלאך האחראי על העץ ובכך ממעט את העצים וגוזל‬

‫את כנסת ישראל(‪.‬‬
‫‪ .3‬והגאון ר׳ יצחק חי טייב לא מת )שאינו הגאון ר׳ יצחק טייב‪,‬‬
‫מח״ס ערך השולחן(‪ ,‬בספרו חלב חיטים )ברכות לה‪ - (:‬כתב‬
‫שהיה נוהג לפרש עפ״י דברי המקובלים‪ :‬שמי שאוכל בלא ברכה‬
‫‪ -‬גוזל אביו‪ ,‬דאפשר שאביו מתגלגל באותו פרי והיה מתקנו‪.‬‬
‫מיהו‪ ,‬באמו אין הדבר כן‪ ,‬דאין אשה באה בגלגול‪ ,‬כמו שכתוב‪:‬‬
‫״הן כל אלה יפעל אל פעמיים שלוש עם גבר״ )ובזה רצה גם‬
‫לבאר את שינוי הלשון‪ ,‬שבאביו פירש ישירות‪ :‬״ ׳אביו׳ ‪ -‬זה‬
‫הקב״ה״; ואילו אמו נקט לשון‪ :‬״ואין אמו אלא כנסת ישראל״(‪.‬‬
‫ואולי עפ״י זה ובצירוף דברי ר׳ יצחק אלפייא ע״ה)דלעיל(‪ ,‬ייתכן‬
‫להוסיף נופך נוסף על מה שנוהגים לערוך סעודה לכבוד הנפטר‪,‬‬
‫דאולי‪ ,‬כעת משנפטר‪ ,‬למנוע ממנו להתגלגל באותו פרי שלא‬
‫בירך עליו)ויש להתבונן אם הכוונה להתגלגל באותו מין של הפרי‬
‫או אותו הפרי עצמו ממש‪ ,‬שנראה פחות סביר‪ .‬וצ״ע(‪.‬‬
 ‫מזז‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫]ועיין עוד בהקשר זה בבא״ח מספר פירושים על זה ‪ -‬בספריו‬

‫בניהו ובן יהוידע )על אתר(‪ .‬וכן עיין בספר קב הישר)ערך‪ :‬ברכה‬
‫וברכות(‪ ,‬דברים מאלפים‪ ,‬קחנו משם[‪.‬‬

‫טזיברכה ‪ -‬לברך ולא לקלל ‪ -‬סיפר פעם מרן הראשל״ע‪,‬‬

‫הגר״מ אליהו זע״ל‪ ,‬שהם למדו הלכות חג הפסח‪ ,‬ובין השאר הרב‬
‫הזכיר את ההלכה שצדיך לבדוק גם את הכובע שאין בו חמץ‪,‬‬
‫ואחד מהלומדים גיכך על זה‪ :‬וכי מה יש לבדוק את הכובע? והנה‪,‬‬
‫אותו האיש‪ ,‬בהסבו בליל הסדד‪ ,‬תוך כדי שהוא מתנועע בסעודת‬
‫החג‪ ,‬לפתע נפלה חיטה מהכובע שלו אל תוך הצלחת‪ .‬נזכר אותו‬
‫האיש בהלכה שלמדו‪ ,‬ואמר‪ :‬בטח חכם מרדכי הקפיד עליי‪ ,‬וח״ו‬
‫קילל אותי‪ .‬והשיב על זה הגד״מ אליהו זצ״ל‪ :‬שמהבבא סאלי‬
‫למדנו רק לברך ולא לקלל )והסתבר שאותה חיטה נפלה על‬
‫כובע האיש באחת השמחות בה זרקו חיטים על החתן והכלה‪,‬‬
‫והיא נשארה על הכובע(‪.‬‬
 ‫מז‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫ונדאה לענ״ד לבאד יסוד זה שלימדנו הבבא סאלי‪ ,‬ע״ה‪ ,‬על פי‬
‫הזוהר הקדוש בהקדמת בראשית‪ ,‬שהקב״ה בחד בסופו של דבר‬
‫באות ב׳ ‪ -‬משום ברכה ‪ -‬דהיינו‪ :‬שהעולם מושתת על ברכה‪ ,‬ואם‬
‫מקלל ‪ -‬ח״ו כאילו מחריב את העולם‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬כתבו רבותינו‬
‫שצריך להיזהר מהקללות ‪ -‬שיכולות לחזור על המקלל‪ ,‬כמו‬
‫שהיה עם דוד ועוד‪.‬‬

‫יז‪ .‬ברכה ‪ -‬כתב בספר אורחות חיים)לרבינו הרא״ש(‪:‬‬

‫‪ .1‬כשאומר את שם ה׳ בברכה ‪ -‬יעצום עיניו‪.‬‬
‫‪ .2‬כאשר מברך ‪ -‬לא יעשה שום פעולה תוך כדי)וכן כתב‬
‫מרן הבא״ח ועוד(‪.‬‬

‫יח‪ .‬ברכות ‪ -‬מסכת בדכות הינה הדאשונה בש״ס‪ ,‬ומשכך‪ ,‬היה‬

‫לכאורה ראוי שתכיל עשרה פרקים‪ ,‬כנגד עשר ספירות‪ ,‬אך היא‬
‫מכילה רק תשעה פרקים בלבד‪ .‬כך מקשה הגאון ר׳ אלעזר רוקח‪,‬‬
‫בספרו מעשה רוקח על המשניות )עמ׳ ח׳‪-‬ט׳(‪ ,‬וביאר כך‪ :‬אם‬
 ‫מז‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫נתבונן בשם המסכת ‪ -‬ברכות ‪ -‬נראה שהן אותיות‪ :‬בו כתר ‪-‬‬
‫לומר‪ :‬אכן מספר הפרקים במסכת מכוונים כנגד עשר ספירות‪,‬‬
‫אלה שבפועל ישנם רק תשעה‪ ,‬כי העשירי הוא כנגד מידת הכתר‪,‬‬
‫שהיא נעלמה ונשגבה עד מאוד‪ ,‬ועל זה מורה שם המסכת‪ ,‬על‬
‫מידת הכתד‪.‬‬
‫ובה להורות לנו‪ ,‬שבכל התפילות והברכות צריך לכוין וליחד‬
‫הספירות הקדושות‪ ,‬וכשיעשו כן‪ ,‬נעשה מהם כתר להקב״ה‬
‫ושכינתיה)ועיין עוד שם דברים ארוכים ועמוקים(‪.‬‬

‫יט‪.‬בית מדרש ‪ -‬ישתדל ויזהר האדם ללכת לבית המדרש‬

‫בכל יום‪ .‬וכה הם הדברים המבהילים שהביא הגאון ר׳ חיים‬
‫פלאג׳י זע״ל‪ ,‬בספרו כף החיים )סי׳ כ׳‪ ,‬סעי׳ ו׳( בשם ספר קמח‬
‫סולת)דף ס״א‪:(.‬‬
‫״עריך להיזהר מאוד ללכת לישיבה‪ ,‬כי כנגד כל פעם שהאדם‬
‫מאבד ללכת לישיבה בעולם הזה ‪ -‬כן דוחין אותו מישיבה של‬
‫מעלה‪ ,‬כמספר הימים‪ ,‬ויש לזה דמז בדברי הזוהר הקדוש)פדשת‬
 ‫מח‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫בשלח(‪ ,‬ומהמעשה של לוי שהובא בגמרא‪ ,‬דחליש דעתיה דרבי‬

‫אפס )ועיין גם בספרו תורה וחיים ובספר עבודה ומורה דדך דף‬
‫ק‪.(.‬‬
 ‫מט‬ ‫דבורזז‬ ‫תיסר‬

‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫אות ג׳‬
‫כ‪ .‬גמילות חסדים ‪ -‬דע‪ ,‬טיט הפרט בין צדקה לבין הלוואה‪:‬‬
‫דבהלוואה ‪ -‬כטמחזירים לו את המעות טהלווה‪ ,‬חוזרים אליו בזה‬
‫ניצוצות הקרי טאיבד‪ ,‬וזהו תיקון נפלא לאדם )כך טמעתי מהרב‬
‫יוסף טני טליט״א(‪.‬‬

‫כא‪ .‬גמילות חסדים ‪ -‬כתב מרן החיד״א בספרו מורה‬

‫באצבע)סי׳ א׳‪ ,‬אות י״ח(‪:‬‬
‫״יזהד לגמול חסד בגופו ובדבריו ועצותיו וממונו ולהציל עשוק‪,‬‬
‫אך טלא יהיה במחלוקת כלל‪ ,‬כי יצא טכרו בהפסדו״‪.‬‬

‫כב‪ .‬גשם ‪ -‬יום הגטמים הוא עת רצון לקבלת התפילות‪ ,‬ולכן‬

‫יזדדז האדם להתפלל על הזיווג ביום שיורדים גשמים)בן איש חי(‪.‬‬

‫כג‪.‬גוף ונשמה ‪ -‬הנשמה ‪ -‬נקראת בשם איש‪ ,‬והגוף בשם‬

‫אשה )ארבע מאות שקל כסף להאר״י הקדוש‪ ,‬דף צ״ז(‪ .‬והנשמה‬
 ‫דבורזז‬ ‫תיסר‬

‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא־כ‬

‫‪ -‬כל חשקה ותאוותה הם בעולם העליון‪ ,‬ואץ לה תאוה וחפץ‬

‫בכל מה שעושה אדם לעורכי גופו בזה העולם‪ ,‬רק במה שמסגל‬
‫בתורה ובמעוות ובמעשים טובים‪.‬‬
‫והנה אין ספק שאין אדם יכול להשיג מעלת התורה ומעשים‬
‫טובים אם לא המית עצמו בעולם הזה‪ ,‬כדרשת חז״ל בגמרא‬
‫ברכות )סג‪ (:‬על הפס׳‪ :‬״אדם כי ימות באוהל״)במדבר י״ט‪ ,‬י״ד(‪.‬‬
‫וכשמשים אדם עצמו כמת בעולם הזה ‪ -‬בזה ניצל מיצר הרע‬
‫ומתאוותיו‪ ,‬וכמו שאנו מתפללים בכל יום‪ :‬״ונפשי כעפר לכל‬
‫תהיה״‪ .‬וזהו חישקה של הנשמה ‪ -‬שגם הגוף ישים עצמו כמת‪,‬‬
‫דבזה יכול להרוויח תורה ומעשים טובים ]מרן אביר יעקב בספר‬
‫פיתוחי חותם‪ ,‬פר׳ חיי שרה)בראשית כ״ג‪ ,‬ג׳‪-‬י״ב(‪ .‬ועיין עוד מזה‬
‫שם באורך דברים נפלאים[‪.‬‬

‫כד‪ .‬גוי ‪ -‬אם נגע בגוי ‪ -‬צריך ליטול ידיו‪ .‬וכן כתב המלאך‬
‫רפאל אלנקווה‪ ,‬ע״ה ‪ -‬שלא להסתפר אצל הגוי מחמת טומאה‬
‫שיש לו‪.‬‬
 ‫נא‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫אות ד‬
‫כה‪ .‬דיבור ‪ -‬צריך אדם להיזהר מאוד שלא לדבר בבית הכנסת‬
‫דברי חולין‪ ,‬ואפילו שלא בשעת התפילה‪.‬‬
‫‪ .1‬כן הוא בזוהר הקדוש)פר׳ תרומה דף קלא‪ ,‬ע״ב(‪:‬‬
‫״מאן דמשתעי בבי כנישתא במילין דחול‪:‬‬
‫א( ווי ליה דאחזי פרודא‪.‬‬
‫ב( ווי ליה דגרע מהימנותא‪.‬‬
‫ג( ווי ליה דלית ליה חולקא באלהא דישראל דאחזי דלית‬
‫אלהא ולא אשכח תמן ולא דחיל מיניה‪ ,‬ואנהיג קלנא‬
‫בתקונא עלאה דלעילא״‪.‬‬
‫ותרגומו‪:‬‬
‫מי שמדבר בבית הכנסת‪:‬‬
‫א( אוי לו שמראה פירוד‪.‬‬
‫ב( אוי לו שגורע את האמונה‪.‬‬
 ‫ננ‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫ג( אוי לו שאין לו חלק באלוהי ישראל‪ ,‬שמראה שאין אלוהים‬

‫ואינו נמצא שם ואין לו חלק בו ואינו ירא ממנו‪ ,‬ונוהג קלון‬
‫בתיקון העליון שלמעלה״‪.‬‬
‫‪ .2‬עוד גורם שהשכינה מסתלקת)תיקוני הזוהר הקדוש‪ ,‬תיקון ף‪.‬‬
‫דף כ״ב ע״ב‪ .‬ועיין גם בספר קב הישר ח״א; פר ג׳‪ ,‬עמ׳ י״ב(‪.‬‬
‫‪ .3‬״ועל ידי עוון זה בעוונותינו הרבים נחרבו כמה בתי כנסיות‪,‬‬
‫כי הבני אדם מכניסין ערבוב הסטרא אחרא במחנה השכינה‪,‬‬
‫שהיא כולה קדושה‪ ...‬״ ]קב הישר‪ ,‬שם‪ .‬ועיין גם בספר חסידים‬
‫)אות ר״ט([‪.‬‬
‫‪ .4‬מובא בזוהר הקדוש )פרשת פקודי דף רס״ג ע״ב( שיש ממונה‬
‫חד מסטרא אחרא‪ ,‬המצפה וממתין על כל מי שמוציא מפיו דבר‬
‫מגונה‪ ,‬כגון כזבים‪ ,‬לשון הרע‪ ,‬רכילות‪ ,‬ליצנות וכיוצא בהן‪,‬‬
‫ולבתר מפיק מילין קדישין ‪ -‬הולך אותו הממונה עם שאר‬
‫חיצונים שתחת שלטונו‪ ,‬ונוטלין את אותה מילה קדושה ומסאבי‬
‫ליה )ומטמאים אותה(‪ ,‬ולא זוכה בה אותו אדם באותה מילה‬
 ‫נג‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫קדושה‪ ,‬לפי שהלכה לחיצונים )ועיין עוד מזה בספר קב הישר‬

‫ח״א; פדק ג׳‪ ,‬עמ׳ י״ב‪-‬י״ג(‪.‬‬
‫ם‪/‬‬
‫‪ .5‬עוד הובא בהקשר זה בספר חרדים)פדק אות י״ט(‪:‬‬
‫״ושני חכמים מקובלים גדולים בדורנו פסקו הדיבור בבית‬
‫הכנסת לגמרי‪ ,‬רק בדברי תורה ויראת השם‪ ,‬והם‪ :‬החכם השלם‬
‫כמהר״ר משה קורדובירו זלה״ה והחכם השלם כמהר״ר יצחק‬
‫אשכנזי זע״ל‪.‬‬
‫וכבד עונש השח אפילו שלא בשעת התפילה‪ ,‬כי כן לשון הזוהר‪...‬‬
‫וכתב סמ״ק‪ :‬דיש לאדם לדון ק״ו מהגויים העומדים בבית‬
‫תיפלותם שעומדים כאלמים‪ .‬וכן כתב הכלבו‪ ,‬לכן יש לאדם‬
‫ללמוד ק״ו לעומדים לפני מלך מלכי המלכים הקב״ה״‪.‬‬
‫‪ .6‬כמו‪-‬כן‪ ,‬האר״י הקדוש היה נזהד מאוד שלא לדבר בבית‬
‫הכנסת‪ ,‬רק תפילתו‪ ,‬ואפילו דברי מוסר ותשובה ודברי תורה לא‬
‫היה אומר‪ ,‬פן יימשך מזה דברי חולין ]הובא במ״א )סי׳ קנ״א‪,‬‬
‫סק״ג( עפ״י ספר הכוונות[‪.‬‬
‫‪ .7‬וכן פסק מר״ן בשולחנו הטהור)סי׳ קנ״א‪ ,‬סעי׳ א׳(‪:‬‬
 ‫נד‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫״בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגין בהם קלות ראש‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫שחוק והיתול ושיחה בטילה‪ ,‬ואין אוכלין ושותים בהם ולא‬
‫מתקשטין בהם ולא מטיילים בהם ולא נכנסים בהם בחמה מפני‬
‫החמה‪ ,‬ובגשמים מפני הגשמים‪ ...‬״‪.‬‬
‫‪ .8‬ועל כן מעא נח חן בעיני ה׳ ‪ -‬שהרי לא פירש בכתוב מדוע‪,‬‬
‫אלא לומר לך ‪ -‬כשמו‪ ,‬דהיינו‪ :‬ש‪-‬נח ו‪-‬חן הם אותן האותיות‪,‬‬
‫ולפי שהיה נח‪ ,‬נח בדיבודו ובמעשיו ובהילוכו )כמובא במדרש‬
‫הנעלם( ‪ -‬לכך מצא חן בעיני ה׳‪ ,‬ולכך תיקנו ״אתה חונן״ בריש‬
‫ברכות שמונה עשרה‪ ,‬על שם ״כבד את ה׳ מהונך״‪ ,‬דהיינו‪:‬‬
‫מהדעת שחננך ‪ -‬לכוין בתפילה! )ספד חדדים דף ע׳ ע״ב(‪.‬‬
‫]ועיין גם בספד חסידים )אות י״ח(‪ ,‬ראשית חכמה )שער הקדושה‬
‫פרק י״ד‪ ,‬עמ׳ רל״ח(‪ ,‬אור צדיקים)עמוה״ע פרק י״ב([‪.‬‬
‫‪ .9‬הגאון הגדול‪ ,‬ר׳ יום טוב ליפמן הלר זצוק״ל)בעל פירוש תום׳‬
‫יו״ט על שישה סדדי משנה‪ ,‬שנתמנה בגיל ‪ 18‬שנים לדיין בעיד‬
‫פראג‪ ,‬ושימש כראב״ד בכמה עיירות( ‪ -‬תיקן נוסח ״מי שברך׳‬
‫לאומרו החזן מדי שבת בשבתו בקול רם בבית הכנסת )נמצא‬
 ‫נזז‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫באוצר הספרים באוקספורד‪ ,‬ויובא לקמן(‪ ,‬והוא על פי שאלת‬

‫חלום‪ :‬על מה באו גזירות חמלניצקי)ת״ח ו‪-‬ת״ט( על עם ישראל?‬
‫והשיבוהו מן השמים‪ :‬שהוא משום עמי הארץ המרבים שיחה‬
‫בטלה בבית הכנסת‪ ,‬ותיקן כנגד זה ״מי שברך׳ למי שמקפיד‬
‫שלא לדבר בבית הכנסת‪.‬‬
‫)והבאנו נוסח ״מי שברך״ זה‪ ,‬בסוף ספרנו ״זכור לאברהם״ ‪ -‬על‬
‫חנוכה ופורים‪ ,‬בכדי שיוכל כל אדם למוצאו בנקל‪ ,‬לברך את‬
‫מתפללי בית הכנסת‪ .‬קחנו משם(‪.‬‬

‫כו‪ .‬דיבור ‪ -‬הגמרא בברכות)טו‪ (:‬אומרת‪:‬‬

‫״אמר רב חמא ברבי חנינא‪ :‬כל הקורא קריאת שמע ומדקדק‬
‫באותיותיה‪ ,‬מצננין לו גיהנם‪ ,‬שנאמר‪ :‬׳בפרש שדי מלכים‪ ,‬בה‬
‫תשלג בצלמון׳ ‪ -‬אל תקרי ׳בפרש׳‪ ,‬אלא בפרש; אל תקרי‬
‫׳בצלמון׳‪ ,‬אלא בצלמות״‪.‬‬
‫‪ .1‬ומר״ן הב״י בחלק או״ח סי׳ ס״ב ביאר בשם רבינו הגדול‪,‬‬
‫מהר״י אבוהב ז״ל‪ :‬אולי הטעם שמצננין לו גיהנם‪ ,‬מאחר שהוא‬
 ‫מ‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^מר‬

‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫מעורר עצמו בזה ומניע חום טבעי לדקדק באותיותיה‪ ,‬בשכר זה‬
‫החום הטבעי‪ ,‬מצננין לו חום אחר שהוא בגיהנם‪.‬‬
‫‪ .2‬והגאון הרב פה״ח סופר)בסי׳ ס״א‪ ,‬אות נ״ו( ‪ -‬כתב על דרך‬
‫זה‪ ,‬רק בהיפוך‪ :‬שהטעם הוא מפני שטבע האדם הוא חם‪ ,‬ורוצה‬
‫לקרות במהרה; והוא מהפך טבעו ומקררו‪ ,‬שקורא במיתון ובנחת‬
‫ומדקדק באותיותיה שלא יחסר שום אות ממנה ‪ -‬על כן מודדים‬
‫לו מידה כנגד מידה ומצננין לו גיהנם‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬חקק לנו הרב כף החיים סופר כלל יסודי בתפילה‬
‫ובלימוד‪:‬‬
‫״ועל כן צריך האדם ליתן דעתו תמיד‪ .‬כי על ידי שמדקדק‬
‫באותיות קריאת שמע‪ ,‬מצננין לו גיהנם‪ ,‬כדי שלא יתגבר עליו‬
‫החום הטבעי לקרוא מהרה‪ .‬וגם בזמירות ובתפילה ובכל עת‬
‫שלומד‪ ,‬יתן בדעתו שהאותיות היוצאות מפיו היא בוקעת האויר‬
‫ועולה למעלה‪ ,‬ואם אינו מדקדק בהם להוציאם כתקנם ‪ -‬הרי אלו‬
‫ייצאו חסרים ופגומים ח״ו‪ ,‬והחי יתן אל ליבו תמיד‪ ,‬וה׳ יזכנו״‪.‬‬
 ‫מ‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^מר‬

‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫ובסימן ס״ב)אות א׳( הביא בשם האליה רבה )על אתר‪ ,‬אות א׳(‬
‫שכתב בשם המגן אברהם סימן לדבר‪:‬‬
‫האות ש׳ מ‪-‬״שמע״ והאות א׳ מ‪-‬״אחד״ יוצרים ביחד את‬
‫המילה‪ :‬אש; כך שנותרו אותיות מ״ע מ‪-‬״שמע״ ואותיות ח״ד‬
‫מ‪-‬״אחד״‪ ,‬שהם ראשי תיבות‪ :‬חנניה‪ ,‬מישאל‪ ,‬עזריה‪ ,‬דניאל ‪-‬‬
‫לרמוז‪ :‬שמי שקורא קריאת שמע בכוונה ‪ -‬ניצול מהאש‪,‬‬
‫כחנניה‪ ,‬מישאל‪,‬עזריה ודניאל)ועיין עוד בדבריו בסימן ס״א‪ ,‬אות‬
‫א׳ שהביא מדברי הזוהר הקדוש בגודל מעלת קריאת שמע(‪.‬‬
‫ובספר והאר עינינו בתורתך )שם‪ ,‬בעמ׳ ‪ ,(449‬הביא כי הגאון‬
‫הרב משה לוי זע״ל היה מקפיד עם תלמידיו שיקראו את לשון‬
‫הגמרא בקריאה נכונה ולא משובשת‪ ,‬וכן היה מקפיד עם תלמידיו‬
‫שיאמרו ״רבן שמעון בן גמליאל״ וכד׳ ולא בר״ת רשב״ג)ובהערה‬
‫‪ 40‬שם ציין לכה״ח הנ״ל(‪ .‬ולפי זה צריך להקפיד בכל ר״ת להגות‬
‫אותם במלואם ולא בקיצור)ועיין עוד בהרחבה בביאור מאמר זה‪,‬‬
‫בספרנו תומר דבורה על התורה‪ ,‬פרשת שמות(‪.‬‬
 ‫נח‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫כז‪ .‬דין ‪ -‬כתב מרן הבן איש חי‪ :‬דברים המעוררים דינים‬
‫ופותחים את הפנקס של האדם בשמים‪ ,‬שדבר זה ודאי לא טוב;‬
‫לכן ראוי להימנע מהם‪ .‬ואלו מקצתם‪:‬‬
‫‪ .1‬אצבעות ‪ -‬לא ישלב אצבעותיו ימין ושמאל זה עם זה‪.‬‬
‫‪ .2‬זקן ‪ -‬לא יכניס שערות זקנו בתוך פיו‪.‬‬
‫‪ .3‬ידיים ‪ -‬לא יניח ידיו לאחוריו או על ראשו או מאחורי ראשו‬
‫כעין התמתחות‪.‬‬

‫כח‪ .‬דמעה ‪ -‬ב׳ פעמים דמעה ‪ -‬עולה בגימטריה‪ :‬רחל )הגאון‬

‫רבי יוסף חיים בספרו בן יהוידע‪ ,‬מסכת ברכות(‪ .‬ולכן שעדי‬
‫דמעה לא ננעלו‪ ,‬ומועילים לאדם שיושפע עליו חסד אפילו שלא‬
‫מגיע לו מצד הדין)ספר חסידים(‪.‬‬
 ‫נט‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫אות ‪n‬׳‬
‫כט‪ .‬הבדלה ‪ -‬יזהד לעטות הבדלה מייד לאחר ערבית‪,‬‬
‫לפי שאם מתאחר‪ ,‬הקליפות רוצים להזיקו)הזוהר הקדוש‪ ,‬ספד‬
‫בראשית(‪.‬‬

‫ל‪ .‬הלוואה ‪ -‬עיין בעדך‪ :‬גמילות חסדים‪ ,‬מה שביארנו ההפרש‬

‫ביניהם‪.‬‬

‫לא‪ .‬הזכרת נשמות ‪ -‬כתב ר׳ אליהו לופיאן‬

‫זעוק״ל‪ ,‬בספרו‪ ,‬שנהגו שלא להזכיד את שם הנפטד‪ ,‬לפי שאז‬
‫יורדת נשמתו לכאן ואינה עולה חזרה למעלה אלא אחר פסיקת‬
‫צדקה לעילוי נשמתה ולפיכך נמנעו רבים מלהזכיר ]ועיין גם במקור‬
‫חיים השלם ח״ה‪ ,‬בהלכות אבילות ‪ -‬ביחס למועדים בהם יודדת‬
‫הנשמה לעולם הזה בעל כודחה ובדצונה[‪ .‬וכן הובא בספד אמת‬
‫ליעקב אלגאזי זע״ל‪ ,‬שהביא דבדי מהרד״ך זע״ל ששמע מפי‬
 ‫דבורזז‬ ‫ו^מר‬

‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫מהר״י מולכו‪ ,‬שאמר מפי חכם גדול בסתרי תורה‪ ,‬שהיה מונע‬
‫ההשכבות‪ ,‬מפני שכשמזכירים נפש המת‪ ,‬יורדת היא למטה‪ ,‬ולכן‬
‫נהגו לקום בעת הזכדת שם המת‪ ,‬ושוב אינה יכולה לעלות עד‬
‫שיפדעו שמן למאוד או הצדקה שנודרים בעבורם‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬גאון עוזינו ותפאדתינו‪ ,‬רביגו הגדול יוסף חיים זע״ל‪ ,‬בספח‬
‫שו״ת רב פעלים )חאו״ח ח״ד‪ ,‬סי׳ ל״ה( מתייחס לזה ואומד‬
‫שבדברים מעין אלו לא ניתן לומר דברים מכח השכל והסברא‪,‬‬
‫אלא דק אם יוצאים ממדדשי דבותינו זצ״ל או הזוהד הקדוש או מפי‬
‫האד״י הקדוש זצ״ל‪ ,‬שקיבל מפי אליהו הנביא זצ״ל; ומוסיף‬
‫לדחות את הצורך בפסיקת צדקה כשמזכירים את שם הנפטר‬
‫מכמה טעמים‪ ,‬מהם‪:‬‬
‫האחד ‪ -‬למה צדיכה הנפש לדדת לעולם הזה מכח שיחה קלה של‬
‫החזן? והלא אפילו רבינו האד״י זצ״ל לא היה מושך נשמות אלא‬
‫על ידי כוונות וסודות עמוקים‪.‬‬
‫השני ‪ -‬למה לא תוכל הנפש לחזוד לעלות אלא דק על ידי צדקה?‬
‫הדי לפי זה‪ ,‬כל אותם שעושים להם השכבה בימי שבת ויום טוב‪,‬‬
 ‫סא‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫ר״ה ויוה״ב‪ ,‬ירדו לעולם הזה ולא יוכלו לעלות עד שיתנו צדקה‬
‫ושמן למאוד שנדרו בעדם‪ ,‬וצריכים להישאר כמה ימים למטה‪,‬‬
‫ודבד זה לא נשמע מעולם‪.‬‬
‫השלישי ‪ -‬מנהגם של ישדאל מדורות הראשונים‪ ,‬שקודם זמן‬
‫האד״י הקדוש זצ״ל‪ ,‬ודודות האחדונים עד עתה‪ ,‬שהחזנים עושים‬
‫השכבות לנפטדים בלא נדבת צדקה‪ ,‬ועוד שהחזנים עושים‬
‫השכבות גם לנפשות נפטדים שאין מי שיתנדב צדקה בעבורם‪.‬‬
‫הרביעי ‪ -‬שהדי מצאנו שדעת האד״י הקדוש זצ״ל כלל לא הייתה‬
‫נוחה מאריכות נוסח האשכבה שהיו עושים )כפי הנזכר בכתבי‬
‫מהרח״ו זע״ל בשער המעוות‪ ,‬פדשת ויחי(‪ ,‬שעל ידי זה מגדילים‬
‫נפש המת‪ ,‬ואם אינו ראוי לכך‪ ,‬מעורר עליו המקטרגים‪ ,‬ובשל כך‬
‫מורידין את נפש המת ולא מעלין אותה‪ .‬ולזה אין לו תקנה אפילו‬
‫בצדקה)שאם היה‪ ,‬היה רבינו האר״י זצ״ל אומר לנו(‪.‬‬

‫לב‪ .‬השכבה ‪ -‬שעושים לנפטד‪ ,‬מדוע נקדאה בשם זה?‬

 ‫סב‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^מר‬

‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫ביאר זאת רבינו יוסף חיים זע״ל בשו״ת רב פעלים )חאו״ח ח״ד‪,‬‬
‫בשם‬ ‫סימן ל״ה(‪ :‬דע‪ ,‬כי מקום המנוחה סל הנפס ‪ -‬מכנה הכתוב‬
‫׳משכב‪ /‬כמו שאמר יעקב אבינו‪ ,‬ע״ה‪ :‬׳ושכבתי עם אמתי‬
‫ונשאתני ממצרים‪ ,‬וקברתני בקבורתם׳ ‪ -‬ופירשו רבותינו זע״ל‪:‬‬
‫ושכבתי במקום מנוחת הנשמות‪ .‬וכן הכתוב בישעיה )נ״ז(‪ :‬׳יבוא‬
‫שלום ינוחו על משכבותם‪ ,‬הולך נכוחו׳‪.‬‬
‫ולכן בקשת דחמים בעד הנפש‪ ,‬קורין אותה בשם‪ :‬השכבה‪ ,‬כי על‬
‫ידי בקשה זו תשכב הנפש במקום מנוחתה‪.‬‬
‫ואפילו נפש צדיק‪ ,‬גם כן יש לה תמיד עילוי אחד עילוי‪ ,‬ומקום עילוי‬
‫השני נקרא מקום מנוחה לגבי עילוי הדאשון הקודם‪ ,‬וכן על זה‬
‫הדרך‪.‬‬
‫וכל שכן שיש נפש‪ ,‬דוח‪ ,‬נשמה‪ ,‬שלא עצדו כח לבוא אל מקום‬
‫מנוחתם עדיין‪ ,‬שאין התפילה מועלת להם שישכבו במקום‬
‫מנוחתם; ולכן דרך כלל קורק לבקשת רחמים על נפש הנפטר‬
‫בשם השכבה‪.‬‬
 ‫סג‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^מר‬

‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫לג‪ .‬הזכרת נשמות ‪ -‬עוד בהקשר זה נציין‪ ,‬כי מצאנו שיש מורת‬
‫רוח לנשמה כשצריכה לרדת לכאן‪ ,‬לעולם הזה‪ .‬ומצאנו זה לפחות‬
‫ביחס לשני מקרים‪:‬‬
‫האחד ‪ -‬ביחס לעונש שקיבל אליהו הנביא על שקטרג על ישראל‬
‫ש״עזבו בריתך״‪ ,‬שצריך להגיע לכל ברית‪ .‬ולכאורה ‪ -‬מה עונש יש‬
‫בזה‪ ,‬להגיע לכל מצוות ברית מילה נשגבה כזו?! אלא שמבארים‪:‬‬
‫שהעונש הוא‪ :‬שבמקום ללמוד תורה בבית דין של מעלה ולשמוע‬
‫חידושי תורה ולהינות מזיו השכינה‪ ,‬צריך לרדת לזה העולם‪.‬‬
‫השני ‪ -‬ביחס לביאת נשמות הקדובים של החתן והכלה שכבד‬
‫נפטרו )הביאו מרן הרשלא״צ‪ ,‬הגאון הדב ילקוט יוסף‪ ,‬בהל׳‬
‫קידושין‪ ,‬שבשעת החופה הקב״ה מביא את נשמות הסבים‬
‫והסבתות והאבות והאימהות של החתן והכלה שנפטדו לשמוח‬
‫עהם בשמחתם ‪ -‬ועושה כן בעל כודחם של הנשמות כי זהו להם‬
‫צעד להיפדד מעולם שכולו טוב ולדדת לעולם הזה‪ .‬וסמכו זה על‬
‫הפס׳‪ :‬״ישמח ישדאל בעושיו״ ‪ -‬עושיו לשון דבים ‪ -‬לדמוז‬
‫שהקב״ה מביא את כל השותפים ביצירת האדם לשמוח בשמחתו(‪.‬‬
 ‫סד‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫לד‪ .‬הליכת ד׳ אמות בלא נטילת ידיים של בוקר ‪-‬‬

‫כתוב בזוהר הקדוש שחייב מיתה‪ .‬ועל כן מצאנו לפחות ג׳‬
‫תרופות בדבר‪ :‬יש אומרים ‪ -‬שיניח נטלה עם מים בתוך כלי‪,‬‬
‫סמוך למיטתו‪ ,‬שיטול מיד שיעור משנתו)אך יזהר שלא ישפכו‬
‫מים חוץ מהכלי‪ ,‬לפי ששורה עליהם רוח רעה(‪ .‬ויש אומרים ‪-‬‬
‫שיילך כל פעם פחות פחות מ‪-‬ד׳ אמות‪ ,‬ובכך ינצל מחומרת‬
‫האיסור‪ .‬ויש מקלים עוד וסוברים ‪ -‬דכל הבית חשיב ד׳ אמות‪.‬‬
 ‫סזז‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^ מר‬

‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫אות ו׳‬
‫הוי״ה ברוך‬ ‫שם‬ ‫לה‪ .‬אות ו׳ ‪ -‬ידוע שארבעת המינים הם כנגד‬
‫הוא‪ ,‬והלולב ‪ -‬הוא כנגד האות ו׳)כמובא בדברי תיקוני הזוהר‬
‫הקדוש‪ ,‬דף קלד‪.(.‬‬

‫לו‪ .‬ו׳ ‪ -‬עליית שישי בשבת ‪ -‬היא כנגד היסוד‪ ,‬והוא תיקון‬
‫לפגם הבדית‪ .‬בדם‪ ,‬דע‪ ,‬כי לדעת האד״י הקדוש‪ ,‬ע״ה‪ ,‬אדם‬
‫המזמן על כוס של ברכה מעלתו גדולה מאוד ונשגבה‪ ,‬אפילו יותר‬
‫מאלף עליות ״שישי״)הובא בספר שיבת ציון‪ ,‬שבת(‪.‬‬

‫לז‪ .‬ו׳ בסיון ‪ -‬יום מתן תורה‪ ,‬רמוז במעשה בראשית‪ ,‬במילים‪:‬‬
‫״יום השישי״‪.‬‬

‫לח‪ .‬ויהי היום ‪ -‬בכל מקום שכתוב כך‪ ,‬הכוונה היא לראש‬
‫השנה‪ .‬שכידוע‪ ,‬בכל מקום שכתוב לשון ״ויהי״ ‪ -‬הוא לשון צער‪.‬‬
‫ולשון ״ויהי בימי״ ‪ -‬הוא צער ודאי)כמובא גם בגמרא במגילה(‪.‬‬
 ‫סו‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫״ויהי היום״ ‪ -‬הוא יום שיש צער והוא ראש השנה‪ ,‬שהרי יש בו דין‬
‫קשה על העולם)הזוהר הקדוש פרשת פנחס‪ ,‬דף רל״א ע״א(‪.‬‬
 ‫סז‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^ מר‬

‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫ז׳‬ ‫אות‬
‫טל‪ .‬זיווג ‪ -‬הרוצה למצוא את כלתו במהרה‪ ,‬יאמר במשך ‪40‬‬
‫יום רצופים דווקא‪ ,‬את חמשת המזמורים בתהלים‪ :‬ל״ב‪ ,‬ל״ח‪ ,‬ע׳‪,‬‬
‫ע״א‪ ,‬קכ״ד‪ .‬ובכל יום שאומרם יקרא לאחריהם שירת הים‬
‫בשמחה עם הטעמים‪ ,‬תיבה בתיבה‪ ,‬ואחר כך יערוך תפילה מקרב‬
‫לב במילים שלו‪ ,‬שיזמן לו הקב״ה את בת זוגו המתאימה‪ ,‬ויועיל‬
‫)בן איש חי(‪.‬‬

‫מ‪ .‬זכור ‪ -‬״זכור את יום השבת לקדשו״ ‪ -‬הגאון רבי יוסף חיים‪,‬‬
‫ע״ה‪ ,‬מבאר בספדו בן איש חי מדוע ציוותה התורה לזכור את יום‬
‫השבת על ידי הישמרות מ‪-‬ט״ל מלאכות‪ ,‬ומבאר‪ :‬משום שבכל‬
‫ששת ימי השבוע אנו רגילים לעשות מלאכות אלו‪ ,‬ולכן באה‬
‫להזהידנו במיוחד שנשים ליבנו שדברים אלו אסורים בשבת‪.‬‬

‫מא‪ .‬זיכרון ‪ -‬הרבה סגולות לזיכרון נאמדו‪ ,‬ונציין כאן שתיים‬

‫מהן‪ :‬האחת ‪ -‬לאכול מפירורי הפת)בשם הגר״א(‪.‬‬
 ‫סח‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫השנייה ‪ -‬לסין בקידוש ליל שבת במילה‪ :‬״זיכרון״ )למעשה‬

‫בראשית‪ .‬הביאו מרן הראשל״ע‪ ,‬הגרע״י זע״ל(‪.‬‬
 ‫סט‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^ מר‬

‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫אות ח׳‬
‫מב‪ .‬חוב ‪ -‬לאדם טיט לו חובות ‪ -‬יתפלל ב״טומע תפילה״ וכן‬
‫ב״הרחמן״ בברכת המזון‪ ,‬ויאמר זה הנוסח‪ :‬״יהי רצון מלפניך ה׳‬
‫אלוהינו ואלוהי אבותינו טתיתן לי עזר לטלם כל חוב טאני חייב‬
‫לבני אדם‪ ,‬ולא יתחלל טמך בי חס וטלום״‪ .‬וימטיך‪ :‬״ומלפניך‬
‫מלכנו ריקם אל תטיבנו‪ ...‬״)בן איש חי(‪.‬‬

‫מג‪ .‬חופה ‪ -‬על כל הקהל לעמוד בטעת החופה ]הגאון הרב בן‬
‫עיון מוצפי שליט״א‪ ,‬מרן הראשל״ע‪ ,‬הגאון הרב ילקוט יוסף‬
‫)חופה וקידושין פרק ו׳‪ ,‬סעי׳ י״ט([‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬דין זה‪ ,‬כנראה אינו ידוע דיו‪ ,‬וזאת מפני שישנם אולמות‬
‫מרכזיים ומפורסמים אשר מראש עורכים כסאות למוזמנים לשבת‬
‫בהם בשעת החופה‪ ,‬ומכשילים בזה את הציבור‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬בטעם הדבר נאמרו לפחות חמישה טעמים )הובאו בילקוט‬
‫יוסף‪ ,‬שם‪ ,‬בהערה י״ט(‪:‬‬
 ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫‪ .1‬מפני כבוד השכינה שנגלית בשעת החופה‪:‬‬

‫כההיא דקידושין)לא‪ :(:‬איקום מקמי שכינה דאתיא‪ .‬והוא על פי‬
‫הזוהר הקדוש פרשת תרומה)דף קס״ט(‪ :‬שצריך לעשות חופה נאה‬
‫לכבוד כלה עילאה‪ ,‬היא השכינה הבאה לשם )הובאו הדברים גם‬
‫בספר תושע יהודה‪ ,‬דף ק״א(‪.‬‬
‫‪ .2‬כי מברכים את כלל ישראל )בברכת ״אשר ברא״ ‪ -‬״מהרה‬
‫ה׳ אלוהינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים״ וכו׳(‪ ,‬ולברך את‬
‫ישראל‪ ,‬ציוה הקב״ה בעמידה ]״כה תברכו״ ‪ -‬בעמידה )סוטה‬
‫לח‪ .[(.‬וכתיב‪ :‬״אלה יעמדו לברך את העם״ ‪ -‬לפיכך מברכים‬
‫שבע ברכות בעמידה‪ .‬וכל הברכות הינן כאחת‪ .‬ודווקא פעם אחת‬
‫)בחופה(‪ ,‬אבל בסעודה ‪ -‬לא‪ ,‬שלא להטריח את המסובים ]ספר‬
‫ערך לחם)אבה״ע סי׳ ס״א([‪.‬‬
‫‪ .3‬לפי שעריך לעמוד לכבוד החתן והכלה )כמובא בתיקוני‬
‫הזוהר הקדוש(‪.‬‬
‫והטעם‪ :‬כתב הגאון הרב כנסת הגדולה )אבה״ע סי׳ ס״ב(‪ :‬לפי‬
‫שחתן דומה למלך ]וצריך לומר שדווקא בברכות הנישואין שהן‬
 ‫עא‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^ מר‬

‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫עיקר הנישואין הצריכו לעמוד‪ ,‬ואילו בברכת האירוסין לא צריך‬

‫)ילקוט יוסף‪ ,‬שם‪ ,‬בכדי ליישב קושיית המהריק״ש בערך לחם‪,‬‬
‫למה שבע ברכות מעומד וברכת האירוסין נהגו בישיבה([‪.‬‬
‫‪ .4‬משום דחביבה מצוה בשעתה ‪ -‬והוא עפ״י דברי רבינו‬
‫עובדיה מברטגורא במסכת ביכורים )ג׳‪ ,‬ג׳(‪ ,‬שביאר מדוע חייבים‬
‫בעלי אומנויות לעמוד בפני מביאי הביכורים‪ ,‬למרות שאינם‬
‫חייבים לעמוד בשעת מלאכתן בפני תלמידי חכמים‪:‬‬
‫״דחביבה מצוה בשעתה‪ ,‬ומטעם זה עומדים מפני נושאי המיטה‬
‫שהמת בה ומפני נושאי התינוק לברית מילה״)שו״ת מערכי לב(‪.‬‬
‫‪ .5‬מפני שברכת חתנים היא דווקא בעשרה‪ ,‬ככל דבר‬
‫שבקדושה‪ ,‬לפיכך עריך לאומרן בעמידה‪.‬‬
‫‪1‬כן הובא בספר דרכי נועם)סו״ס ג׳(‪ ,‬אולם‪ ,‬מרן הראשל״ע‪ ,‬הגאון‬
‫יבי״א זע״ל)ח״ו חלק אבה״ע סי׳ ח׳( העיר על דבריו מקריאת ספר‬
‫תורה ומחזרת הש״ץ דאין חובה על הציבור לעמוד‪ ,‬ע״ש[‪.‬‬

‫מד‪ .‬חלון ‪ -‬לא ידור אדם בבית ללא חלונות)בן איש חי(‪.‬‬
 ‫עב‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫מה‪ .‬חלון ‪ -‬מובא בזוהר הקדוש כי ישנם שלושה זמנים ביום‪,‬‬

‫שבהם‪ ,‬אם האדם מתפלל בבית הכנסת ‪ -‬הוא מוגן מפני קטרוג‬
‫הקליפות‪ ,‬וזמנים אלו הם זמני שלוש התפילות ביום‪.‬‬

‫מו‪ .‬חלון ‪ -‬מובא בדבדי הזוהד הקדוש‪:‬‬

‫בבוקר ‪ -‬יש לפתוח את חלונות הבית‪ ,‬ואז החסד נכנס פנימה‪.‬‬
‫ואילו בלילה ‪ -‬ששורה מידת הדין ‪ -‬יש לסגור את החלונות‪.‬‬

‫מז‪ .‬ח״ט ‪ -‬בשמות השבטים לא מופיעות האותיות ח״ט ‪ -‬ולכן‬

‫לא היה בהם חטא‪.‬‬

‫מח‪ .‬חטא ‪ -‬כתבו הפוסקים שבדאש השנה לא יאכל אדם אגוז‪,‬‬

‫לפי שהוא בגימטדיה‪ :‬חטא)ללא א׳(‪.‬‬

‫מט‪ .‬חזרה על הלימוד ‪ -‬המלאך מיכאל‪ ,‬שהוא שדם של‬

‫ישדאל‪ ,‬בגימטדיה‪ - 101 :‬שהוא כנגד זכידת הלימוד שלומד‬
 ‫עג‬ ‫דבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫האדם‪ ,‬לעומת ״מס״ שהוא אחד משמות הסט״א שהוא בגימטריה‬

‫‪ - 100‬שמכוון אל שכחת הלימוד‪.‬‬
 ‫עד‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^ מר‬

‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫אות ט׳‬
‫נ‪ .‬טבילת כלים ‪ -‬כשהולך לטבול כלים‪ ,‬אזי בכלים שיש להם‬
‫פתח‪ ,‬כגון‪ :‬כוסות‪ ,‬סירים וכד׳ ‪ -‬יזהר לטובלם כאשר הפתח הינו‬
‫כלפי מעלה ומורידם למטה לתוך המקוה )ולא להופכם כשפיהם‬
‫כלפי מטה ולטובלם‪ ,‬לפי שאז יש אוויר הכלוא התוך הכלי וחוצץ‬
‫ומונע מהמים להיכנס לאותו החלל(‪.‬‬
‫]מקור דין זה הוא במשנה מסכת מקוואות )פרק י׳‪ ,‬משנה א׳(‪:‬‬
‫״כלי שהטבילו דרך פיו ‪ -‬כאילו לא טבל״[‪.‬‬

‫נא‪ .‬טלית ‪ -‬כל אדם יקפל טליתו בעצמו‪ ,‬ולא יתן לשמשו‬
‫ואפילו לא לאחד מבני ביתו לקפלו‪ ,‬לפי שקשה להפסד מזלו)בן‬
‫איש חי(‪.‬‬
‫והן בדידי הדל הווה עובדא‪ ,‬דביום האזכרה השנתית למרן הבא״ח‬
‫)י״ג אלול(‪ ,‬לאחר תפילת שחרית‪ ,‬ראיתי לאיש בא בימים שנתן‬
‫לנכדו לקפל את טליתו‪ ,‬מפאת חולשתו‪ ,‬והסבתי את תשומת‬
 ‫עזז‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫ליבו לדברי מרן הבא״ח; וברוך ה׳ נתקבלו הדברים ואימץ את‬

‫כוחו וקיפל את טליתו ביחד עם נכדו‪.‬‬
‫אשריהם ישראל אשד לא לחינם נמשלו כדגים‪ ,‬שצמאים ותאבים‬
‫לשמוע את דבדי התודה לקיימם‪ ,‬שלא המדרש הוא העיקר אלא‬
‫המעשה‪ ,‬וגדול התלמוד שמביא לידי מעשה!‬

‫נב‪ .‬טנ״א ‪ -‬הם ראשי תיבות של‪ :‬טעמים‪ ,‬נקודות‪ ,‬אותיות‬

‫)פיתוחי חותם‪ ,‬פרשת כי תבוא‪ ,‬על הפסוק‪ :‬״ולקח הכהן הטנא‬
‫מידך‪ ...‬״(‪.‬‬

‫גג‪ .‬טגת״א ‪ -‬בנוסף לטנ״א דלעיל‪ ,‬המקובלים מוסיפים גם את‬

‫התגים‪ ,‬וכך מקבלים‪ :‬טנת״א‪ .‬דואים מכאן את החשיבות הגדולה‬
‫של הדקדוק בכתיבת המילים ובהגייתם‪ ,‬וכן בכתיבת התגים )וכן‬
‫שמעתי מהגאון הרב יעקב יוסף זצ״ל(‪.‬‬
 ‫עו‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^ מר‬

‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫אות י׳‬
‫נד‪ .‬י׳ ‪ -‬לעולם יהא אדם מעשרה ראשונים בבית הכנסת‪.‬‬
‫ומקבל בזה ‪ 10‬ברכות‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬נחלקו דבותינו‪ ,‬איזו מעלתו גדולה ‪ -‬האם עשרה ראשונים‬
‫או לצאת מביתו לבית הכנסת מעוטד בטלית ובתפילין‪ .‬ובספד‬
‫שיבת ציון כתב‪ :‬שמעלת היוצא מביתו לבית הכנסת מעוטר‬
‫בטלית ותפילין גדולה יותר‪.‬‬

‫נה‪ .‬י׳ ‪ -‬כתב מד״ן השו״ע )או״ח סי׳ קס״ז‪ ,‬סעי׳ ד׳(‪ :‬שכשאדם‬
‫מבדך ״המוציא״ על הפת ‪ -‬צדיך שיניח ‪ 10‬אצבעותיו על הלחם‪.‬‬
‫ובטעם ה‪ 10-‬אצבעות נאמדו מספד טעמים‪:‬‬
‫‪ .1‬שהם כנגד ‪ 10‬מצוות התלויות בפת‪ ,‬שאדם עושה עד שיאכל‬
‫פדוסת פת; כמובא בידושלמי במסכת חלה)סוף פדק דאשון(‪ :‬לא‬
‫תחדוש בשוד ובחמוד‪ ,‬כלאים‪ ,‬לא תחסום שוד בדישו)ויש גודסים‪:‬‬
 ‫עז‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫ביכורים(‪ ,‬לקט‪ ,‬שכחה‪ ,‬פאה‪ ,‬תרומה‪ ,‬מעשר ראשון‪ ,‬מעשר שני‬

‫וחלה‪.‬‬
‫‪ .2‬לכן יש ‪ 10‬תיבות בברכת ״המוציא״‪ .‬ו‪ 10-‬תיבות בפסוק‪:‬‬
‫״מצמיח חציר לבהמה״‪ .‬ו‪ 10-‬תיבות בפסוק‪ :‬״עיני כל אליך‬
‫ישברו״‪ 10-1 .‬תיבות בפסוק‪ :‬״ארץ חיטה ושעורה‪ ...‬״‪10-1 .‬‬
‫תיבות בפסוק‪ :‬״ויתן לך‪ ...‬״‪ .‬מלאכות כנגד ‪ 10‬ספירות‪.‬‬
‫‪ .3‬לפי דברי האר״י הקדוש זצ״ל ‪ -‬לרמוז אל המלכות המקבלת‬
‫השפעה מעשר ספירות)כה״ח קס״ז‪ ,‬אות ל״ד(‪.‬‬

‫גו‪ .‬יום הולדת ‪ -‬יום הלידה )העברי( של היהודי הוא יום‬

‫מוצלח‪ ,‬ויהיה המזל של האדם חזק ומוצלח ביום הזה‪ .‬על כן יעשה‬
‫את יום הולדתו יו״ט‪ :‬ילבש בגדים נאים‪ ,‬יאכל מיני מתיקה‪ ,‬יבקש‬
‫בדכות מצדיק‪ ,‬יתן הדבה צדקות‪ ,‬בעיקד בגיל ‪ 20‬שלו‪ ,‬שם ידבה‬
‫יותר מתמיד‪ ,‬ויהיה לו יום מוצלח ושנה מוצלחת)בן איש חי(‪.‬‬

‫גז‪ .‬יום הולדת ‪ -‬על פי דברי האר״י הקדוש )וכך שמעתי‬

‫מהגאון הדב בן ציון מוצפי שליט״א(‪ :‬היו נוהגים דבים וכן שלמים‪,‬‬
 ‫עח‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫בליל יום ההולדת ה‪)20-‬וכן בעוד תאריכים( ללמוד תורה באופן‬

‫מיוחד‪ ,‬וזאת משום שבליל זה יקבע להם האם יהיו זוכים לעסוק‬
‫בתורה כל חייהם או לא‪.‬‬
‫וכן הובא בספר אורח צדיקים)למקובל הגדול‪ ,‬רבינו סלמן מועפי‬
‫זע״ל‪ .‬בסי׳ נ״ח(‪ ,‬הסדד שיש לעשות ביום הלידה בשנה‪ ,‬שכולל‬
‫כמה דבדים עיקדיים‪ ,‬ולתועלת העיבוד נביאם כאן‪:‬‬
‫‪ .1‬לעשותו בכל שנה ושנה כמו יום טוב‪ ,‬לסימנא טבא )לסימן‬
‫טוב(‪ ,‬ולטבול לעת עדב שלפני אותו יום‪ ,‬ולהחליף הבגדים‪,‬‬
‫ותקנה פידות ומיני מתיקה ותאכל בתוך הסעודה אתה ובני ביתך‪,‬‬
‫ותחלק איזה פרוטות לעניים שלך‪ ,‬לשמחם‪ .‬גם אשתך תחליף‬
‫שמלותיה ותתקשט‪.‬‬
‫‪ .2‬אם איש חכם אתה ‪ -‬תלמד כמה ימים לפגי את מסכת‬
‫ביכורים מהתלמוד הירושלמי)שיש בה ‪ 13‬דפים‪ ,‬וסוף המסכת‬
‫מדבד על ימיו האחדונים של האדם(‪ ,‬ותעשה סיום המסכת באותו‬
‫היום ותעשה סעודה‪ ,‬ותשמח באותו יום הדבה‪ ,‬ותבדך בדכת‬
‫המזון על הכוס ותהיה כל אותו היום שמח וטוב לב‪.‬‬
 ‫עט‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^ מר‬

‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫ואם אין אתה בר הכי ללמוד‪ ,‬תבקש מאיזה תלמיד חכם שילמד‬
‫המסכתא הנזכרת ויעשה הסיום אצלך‪.‬‬
‫‪ .3‬גם תזהר באותה הלילה להיות ניעור בנקודת חצות‪ ,‬ותאמר‬
‫תיקון לאה בלבד‪ .‬וכאשר תברך ברכת התורה באותו היום‬
‫)לאחר ברכות השחר וברכת כהנים( ‪ -‬תכפול ג׳ פסוקים של‬
‫״יברפך׳ עשר פעמים‪ .‬גם תאמר‪ :‬״לב טהור ברא לי אלהים״‬
‫עשר פעמים‪ ,‬ואחר כך תאמר‪ :‬״ויתן לך האלהים מטל השמים״‬
‫וגו׳‪ ,‬עד ״ופל אשר לך שלום״)כנוסח הפסוקים שאומרים במוצאי‬
‫שבת קודש(‪.‬‬
‫‪ .4‬אם באותו היום קוראים בתורה ‪ -‬תעלה לספר תורה‪ .‬גם‬
‫תרבה בתחינות ובקשות באותו היום להצלחתך ואריכות ימיך‬
‫ושפע טובה וברכה‪.‬‬
‫‪ .5‬גם תרבה בצדקה באותו היום ‪ -‬ולפחות תיתן פדיון ‪160‬‬
‫פרוטות כסף טהור‪ .‬גם בבוקר תעשה כפרה בתרנגול לבן‪.‬‬
‫ותשתדל למצוא תלמיד חכם כהן ירא שמים שיעשה לך הכפרה‬
‫היכא דאפשד‪ .‬ואחד כך יבדך אותך בבדכת כהנים‪.‬‬
 ‫דבורזז‬ ‫ו^ מר‬

‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫נח‪ .‬ייסורק ‪ -‬כאשד באים על האדם ייסורים‪ ,‬צריך הוא לדעת‬

‫כמה דברים‪:‬‬
‫‪ .1‬לפשפש במעשיו ‪ -‬על שום מה באו עליו הייסורים‪ .‬כמעשה‬
‫הידוע שהיה עם רב הונא )בגמרא ברכות ה‪ (:‬שהחמיצו לו ‪400‬‬
‫חביות יין‪ ,‬ואמרו לו החכמים שעליו לפשפש במעשיו)ע״ש(‪ .‬ועיין‬
‫גם בדבדי ספר חסידים )סי׳ קנ״ג‪ .‬הובא גם בחוק לישראל פרשת‬
‫דבדים‪ ,‬יום שני(‪ .‬ובספדנו עץ יוסף בהספד על מוד זקני‪ ,‬ר׳ יוסף‬
‫יצחק סיסו זצ״ל‪.‬‬
‫‪ .2‬לשמוח בייסורים ‪ -‬על שמנכים לו בעבודם מעוונותיו בעולם‬
‫הזה‪ ,‬ויגיע בעזר האל לעולם הבא מזוכך ומטוהר)ובכלל זה ישמח‬
‫בבזיונות שמבזים אותו‪ .‬ויש בזה מעשה ידוע‪ ,‬הובא בענף עץ‬
‫אבות ‪ -‬על אחד ששלח דודון לאדם שביזהו‪ .‬וכן סיפר הרב יוסף‬
‫שני שליט״א שהיה מעשה כזה עם מוד זקינו‪ ,‬חכם מנשה )בעל‬
‫אהבת חיים על התורה‪ .‬וכן מצינו בדודנו לאחד ממאורי גדולי‬
‫הדוד שנפטד‪ ,‬שמחל על כבודו‪ ,‬ודי לחכימא(‪.‬‬
 ‫פא‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫‪ .3‬שמתוך הייסורים ‪ -‬בורא מלאך שמגן עליו ביום הדין‪ .‬ויש‬

‫בזה מעשה ידוע ונורא שהיה עם מרן החיד״א )ועם ר׳ יעקב‬
‫אלטרץ(‪ ,‬הובא בענף עץ אבות‪ ,‬קחנו משם‪.‬‬
‫ויש בזה כידוע מעלה גדולה‪ ,‬בידוע שנמחלו עוונותיו‪ ,‬ועל כן נהגו‬
‫לרשום על המצבה‪ :‬״המדוכא בייסורים״‪.‬‬
 ‫פב‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^ מר‬

‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫אות כ׳‬
‫נט‪ .‬כותל מערבי ‪ -‬אסור לדחוק ולהניח פתקים בכותל‬
‫המערבי)בניגוד למנהג הרווח(‪ .‬כן כתב בתשובה‪ ,‬הגאון הרב בן‬
‫עיון מועפי שליט״א‪ ,‬בספרו שו״ת מבשרת עיון )ח״א‪ ,‬חיו״ד סי׳‬
‫כ׳(‪ ,‬וכה הם דבריו שם‪ ,‬במסקנת הדברים‪:‬‬
‫״אסור לדחוק ולהניח פתקים או חפעים בין חרכי הכותל‪ ,‬וכן בין‬
‫שורות האבנים‪:‬‬
‫‪ .1‬דיש בזה חשש איסור נתיעה‪ ,‬דהוי מדאורייתא‪ ,‬וכמו שכתבו‬
‫הרמב״ם וספר היראים‪ ,‬וכן פסק החתם סופר‪ ,‬דכל דבר מקודש‬
‫בכלל האיסור‪.‬‬
‫‪ .2‬וכן יש סוברים שיש בזה איסור מעילה‪.‬‬
‫‪ .3‬ונוסף לזה‪ ,‬יש למקום דין קדושת בית הכנסת‪ ,‬והאיסור כפול‬
‫ומכופל‪.‬‬
‫‪ .4‬גם אור השכינה שורה שם באופן עעום ורב‪ ,‬מה שאין במקום‬
‫אחר‪ ,‬כמו שכתוב בזוהר הקדוש והמקובלים‪.‬‬
 ‫פג‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^ מר‬

‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫וטוב שהאדם יקרא הכתוב בפתק‪ .‬ובוודאי שכח הדיבור יפה‬

‫עשרת מונים מן הכתיבה‪ .‬והשם יתברך יקבל ברחמים וברצון את‬
‫תפלתינו ויבנה ביתו בקרוב כבתחילה‪ ,‬יראנו בבנינו וישמחנו‬
‫בתיקונו וישיב שכינתו לציון בקרוב״‪.‬‬

‫ס‪ .‬כ׳ ‪ -‬כ״ף הדמיון ‪ -‬כאשד מובא בגמדא דמיון לדבר‬

‫מסוים באופן שמלווה לזה כ׳ הדמיון ‪ -‬ניתן לחקור האם הדמיון‬
‫הוא מלא; הוא חלקי)האם כ׳ הדמיון באה להשוות ביניהם בצודה‬
‫מלאה‪ ,‬או שמא דק חלקית(‪ .‬דוגמא לזה‪ :‬״בימים אשד נחו בהם‬
‫היהודים״ )ועיין בדברינו בנדון זה בספרנו זכור לאברהם על‬
‫המועדים ‪ -‬חנוכה ופורים‪ ,‬במאמד ״קדיאת מגילה דכפדים״‪ ,‬עמ׳‬
‫ק״ט‪-‬קכ״ח‪ .‬קחנו משם(‪.‬‬

‫סא‪ .‬כבוד ספרי הקודש ‪ -‬נביא כאן קצת דבדים מקובצים‬

‫בעניין הזהידות וכבוד ספדי הקודש‪:‬‬
 ‫פד‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫‪ .1‬״מי שאבד קונטרס או חומש או כתובים או נביאים והתחיל‬

‫לכתוב אחר‪ ,‬וכשנכתב חציו נמצא הראשון ‪ -‬אסור לכתוב בחלק‬
‫הנשאר דברים אחרים‪ ,‬גם מדברי סופרים ‪ -‬לפי שאז יהיה עיקר‬
‫החדש והחומש טפל״ )ספר חסידים סי׳ קל״ט‪-‬קמ״א‪ .‬הובא גם‬
‫בחוק לישראל פרשת מטות‪ ,‬יום ראשון(‪.‬‬
‫‪ .2‬״וכן אל ישים ספרי תלמוד על ספרי מקרא״)שם(‪.‬‬
‫בהקשר זה נציין כי באחד המקומות מביא הקרבן נתנאל בשם‬
‫הרא״ש‪ :‬שיש קבלה מהגאונים ‪ -‬שהכתובים צריכים להיות מעל‬
‫הנביאים‪ ,‬וזאת מפאת כבודו של דוד‪ ,‬שכתב את ספר תהלים‬
‫)נציין כי יש הסוברים אחרת‪ ,‬ומדקדקים מלשון הגמרא שהקפידא‬
‫היא דווקא ביחס לתורה הקודמת לנ״ך‪ ,‬ואילו בתוך הנ״ך עצמו‬
‫אין קפידא מה יוקדם(‪.‬‬
‫‪ .4‬״וכן אל יכסה את ספרו בקלפים הכתובים בהם לשון לעז או‬
‫יווני‪ .‬ומעשה באחד שכיסה חומש שלו בעור‪ ,‬והיה כתוב בו לועזים‬
‫של דברי הבאי תגדרי מלכי האומות‪ ,‬ובא צדיק וקרעו והסירו״‪.‬‬
 ‫פזז‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^ מר‬

‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫‪ .5‬מספרים על הגאון הגדול‪ ,‬הרב נוהג בחכמה‪ ,‬ר׳ יוסף בן נאים‬

‫זע״ל‪ ,‬שמרוב עניותו היה כותב חידושיו וספריו ע״ג פיסות נייר‬
‫קרועות)וכשפתחו כריכת ספר אחד‪ ,‬מצאו זאת שם(‪.‬‬
‫‪ .6‬עוד מכבוד הספרים‪ ,‬מובא שכשאדם לוקח עמו ספר לדרך‪,‬‬
‫יאחזנו הספר בימינו וישימהו בחיקו ולא תלוי בשקית )ועיין‬
‫בהקשר זה גם לגבי הלחם‪ ,‬כיצד היא הדרך הראויה להניחו(‪.‬‬
‫‪ .7‬כתוב שיש סגולה לשמירה בדרך למי שאוחז בידו ספר קודש‪.‬‬
‫‪ .8‬עוד מובא‪ ,‬לעניין האיסור לעבור בין שתי נשים; שאם מחזיק‬
‫בידו ספר קודש‪ ,‬יש בכך להצילו מזה‪.‬‬

‫סב‪ .‬כוס ‪ -‬אחיזת הכוס בעת הקידוש ‪ -‬כתב מרן הבא״ח‬

‫לאחוז את הכוס בתוך כף ידו כך שכל האצבעות עוטפות אותה‬
‫מסביב )כשהן זקופות(‪ ,‬ומגביהה טפח מהשולחן‪ ,‬ואחיזה זו רומזת‬
‫לשם ה׳ ולברכת הכהנים שיש בה ט״ו תיבות‪ 14 :‬תיבות כנגד ‪14‬‬
‫פרקים שביד של האדם )‪ 4‬אצבעות שבכל אחת יש ‪ 3‬פרקים =‬
‫‪ ,12‬בתוספת האגודל שיש בה ‪ 2‬פרקים ‪ -‬יוצא סה״כ ‪ .14‬ואילו‬
 ‫פו‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫ה‪ 15-‬זוהי המילה ״שלום״ החותמת את ברכת הכהנים והיא כנגד‬

‫כף היד של האדם‪.‬‬
‫ויש בזה כמה שיטות באופן אחיזת הכום‪:‬‬
‫יש הסוברים שצריך להניח הכוס ממש במדכז כף היד‪.‬‬
‫ויש הסוברים שהכוס מונחת באוויד )על ידי האצבעות מסביב(‬
‫כנגד כף היד‪ ,‬אך לא עליה ממש )כפי הזכוד לי‪ ,‬כך היא דעת‬
‫הגאון הרב יצחק ברדא שליט״א‪ ,‬בעל שו״ת יצחק ירנן(‪.‬‬
‫ויש הסוברים‪ ,‬שצדיך להניח הכוס על ‪ 5‬דאשי אצבעותיו של יד‬
‫ימין‪ ,‬כך שמדכז הכוס מונח עליהן)כן היא דעת הגאון הרב בן‬
‫עיון מוצפי שליט״א‪ ,‬כפי שהובאה בספח שיבת עיון על שבת;‬
‫חלק א׳‪ ,‬עמ׳ רכ״ח‪ ,‬סעי׳ כ״ה‪ .‬והסתייג שם משני המנהגים‬
‫הקודמים שציינו לעיל(‪.‬‬
 ‫פז‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^ מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫אות ל׳‬
‫סג‪ .‬לבוד ‪ -‬דין זה הוא הללמ״ס )הלכה למשה מסיני‪ .‬עיין גם‬
‫רש״י בשבת ט‪ .(.‬ועיקרו‪ :‬שכאשר יש לי מחיצה חסרה‪ ,‬דהיינו‪:‬‬
‫שאין בה עשרה טפחים; אם יש בה לפחות שבעה טפחים )ושני‬
‫״משהו״( ‪ -‬אני יכול להפעיל את דין לבוד‪ ,‬ולומר‪ :‬שכאשר‬
‫המחיצה תהיה בתוך ג׳ טפחים מהקרקע ‪ -‬נוכל לצרף את‬
‫המחיצה אל הקרקע‪ ,‬כך שבסך הכל תושלם המחיצה לעשרה‬
‫טפחים‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬אם המחיצה היא כבד בת ‪ 10‬טפחים ‪ -‬לא פועל בה דין‬
‫לבוד לעניין אם היא מגיעה לתוך ג׳ טפחים מהקרקע)על פי רש״י‬
‫בשבת ח‪ .‬ביחס לסוגיית כוורת(‪.‬‬

‫סד‪ .‬לעילוי נשמת ‪ -‬לצדיק שהיה חי בדור שלנו‪ ,‬אפשר‬

‫לכתוב ״לעילוי נשמת״ ולהקדיש; אולם‪ ,‬לצדיק מהחדות‬
‫הקודמים לא כותבים ״לעילוי נשמת״‪ ,‬אלא כותבים ״לכבוד״‪,‬‬
 ‫פח‬ ‫דבורזז‬ ‫תיסר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא־כ‬

‫כמאמר השיר ״אערוך מהלל ניבי‪ ,‬לכבוד הקדוש רבי יעקב‬

‫אביחצירא״)כך שמעתי מהגאון הרב בן ציון מוצפי שליט״א(‪.‬‬

‫סה‪ .‬לימוד תורה בעיון ‪ -‬מובא בזוהר הקדוש)פר׳ חיי שרה‪,‬‬

‫דף ק״ל ע״ב(‪:‬‬
‫״תא חזי‪ ,‬זכאין אנון צדיקיא דאתגניז להו כמה טבין לההוא‬
‫עלמא‪ ,‬ולית אתד פנימאה בכל אנון כאנון דידעי דזא דמאריהון‬
‫וידעי לאתדבקא בהו בכל יומא; על אלין כתיב‪ :‬׳‪ ...‬עין לא ראתה‬
‫אלהים זולתך‪ ,‬יעשה למחכה לו׳)ישעיה ס״ד‪ ,‬ג׳( ‪ -‬מאי ׳למחכה‬
‫לו׳?‬
‫כמה דאת אמר‪ :‬׳חכה את איוב בדבדים׳)איוב ל״ב( ‪ -‬ואלין אנון‬
‫דדחקין למילה דחכמתא ודייקין לה ומחכאן לה למנדע ברידא‬
‫דמילה ואשתמודעא למאריהון‪ ,‬אלין אנון דמאדיהון משתבח‬
‫בהון בכל יומא‪ .‬אלין אנון דעאלין בין עלאין קדישין‪ ,‬ואלין עאלין‬
 ‫פט‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^ מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫כל תרעי דלעילא ולית מאן דימחי בידהון;; זכאה חולקיהון‬

‫בעלמא דין ועלמא דאתי‪ ...‬״)הובא גם בחוק לישראל; פר׳ חיי‬
‫שרה‪ ,‬יום שני(‪.‬‬
‫ותרגומו‪:‬‬
‫בא וראה‪ ,‬זכאין אלו הצדיקים שגנוז להם כמה טוב לעולם הבא‪.‬‬
‫ואין מקום פנימי בכל אלו‪ ,‬כמו אלו שיודעים סוד דיבונם‪ ,‬ויודעים‬
‫להתדבק בו בכל יום‪ .‬על אלו כתוב‪ :‬׳‪ ...‬עין לא ראתה אלהים‬
‫זולתך‪ ,‬יעשה למחכה לו׳)ישעיה ס״ד‪ ,‬ג׳( ‪ -‬מהו ׳למחכה לו׳?‬
‫כמו שכתוב‪ :‬׳חכה את איוב בדברים׳ )איוב ל״ב( ‪ -‬ואלו הם‬
‫שמתאמצים בדבדי החכמה‪ ,‬ומדייקים בו‪ ,‬ומחכים להבין בדודו‬
‫של דבר‪ ,‬ולדעת את ריבונם; אלו הם שדיבונם משתבח בהם בכל‬
‫יום‪ .‬אלו הם הבאים בין עליונים הקדושים‪ ,‬ואלו נכנסים בכל‬
‫שעדים העליונים‪ ,‬ואין מי שימחה בידיהם‪ .‬אשדי חלקם בעולם הזה‬
‫ובעולם הבא!‬
 ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫בשולי הדברים נעיר‪ :‬כי ביחס למילים בפסוק‪ :‬״‪ ...‬עין לא ראתה‬
‫אלקים זולתך‪ ...‬״)ישעיה ס״ד( ‪ -‬אמר סידנא בבא סאלי ע״ה‪,‬‬
‫דזהו ראשי התיבות של שמו של נכדו‪ ,‬הבבא א ל ע ז ר‪.‬‬

‫סו‪ .‬לימוד תורה בעיון ‪ -‬וידועים דברי האד״י הקדוש‪ :‬שאדם‬

‫שיכול ללמוד יותר בעיון‪ ,‬ולא לומד ‪ -‬נחשב אצלו כביטול תורה‬
‫)ועי׳ בדברי מרן הגרע״י זצוק״ל בחזון עובדיה על חג השבועות(‪.‬‬

‫סז‪ .‬לימוד תורה בעיון ‪ -‬מה נפלאו‪ ,‬רם שגבו‪ ,‬בהקשר זה‬
‫דברי אור החיים הקדוש‪ ,‬בספרו חפץ ה׳ על מסכת שבת ])דף כח‬
‫‪.(:‬הביאם גם הגאון המופלא‪ ,‬ר׳ חיים פלאג׳י זיע״א בספרו כף‬
‫החיים)סי׳ כ׳‪ ,‬סעי׳ י״ד([‪:‬‬
‫״מכאן תוכחת מגולה ל‪-‬כת של תלמידי חכמים אשר לומדים‬
‫בתענוג‪ ,‬וכאשר תרצה להתבונן עימו בעומק הש״ס‪ ,‬מילאה לאה‪,‬‬
 ‫עא‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^ מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫ויתנצל ויתרשל‪ .‬ואם תמצא לומר במקרה כשול יבשל‪ ,‬באיזה‬

‫קושי שאינו מניחו לעבור עליו יבקש לדחות איזה דחייה קלה‬
‫ומקולקלת‪ ,‬לבלתי יטרח‪ ,‬והיא בעינו וכו׳ ‪ -‬אוי לו אוי לגופו‪,‬‬
‫בוודאי שעליו נאמר‪ :‬׳נגידות למשמיאל׳‪ ,‬שנעשית לו ׳סמא‬
‫דמותא׳‪ ,‬ובהתהלכו לא תנחהו ולא תשמור עליו; אדרבא‪ ,‬כלפי‬
‫לייא‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ,‬אלא הצריך לטרוח בכל כוחו אשר נתון‬
‫בימין‪.‬‬
‫ואם תאמר‪ :‬למה תלה במןמינים ובמשמיאלים‪ ,‬הוד ליה למימר‪:‬‬
‫העוסק בכל כוחו וכו׳?!‬
‫נראה התרתי קאמר‪ ,‬והא בהא תליא‪ ,‬וכאשר טורח לא יחוס על‬
‫גופו‪ ,‬ומה גם אם יפעיל היצר הרע בידיעתו בהיותו בחברת‬
‫החבדים כיוצא בו‪ ,‬לבל יכוון דעתו שמא לא יעלה בידו דבר‬
‫הנשאל בו‪ .‬ובזה קודם הוא מתרשל‪ ,‬וטעמו בעצמו‪ ,‬בז לדבד‬
‫יחבל לו‪ ,‬כי זה דקדוקי עניות; ועל עצמו ניבא על ידי הדעת‬
 ‫ענ‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫העלום‪ ,‬וזה הולך אחר עצת יצר הרע הנתונה בשמאל‪ ,‬אשר יעצו‬
‫לטובתו משני עניינים‪ :‬אחד ‪ -‬כי שיישאר בכבודו במקומו מונח‪,‬‬
‫והשנית ‪ -‬למה ליה להג הדבה יגיעת בשד‪.‬‬
‫מה שאין כן ההולך אחר עצת היצר הטוב הנותן בימין‪ ,‬ותהי עצתו‬
‫כמעט כאשר ישאל איש וכר‪ ,‬אשר יטרח במלאכת שמים בכל‬
‫כוחו הנתון בו מאת ה׳; ומה גם חש בראשו יעסוק וכר‪ ,‬רפאות תהי‬
‫וכר‪ ,‬והיא סם חיים‪.‬‬
‫ועוד אני אומר‪ ,‬שזהו עצמו אומרו ׳סמא דחיים׳‪ ,‬דכאשר אינו חש‬
‫על עצמו להתיש כוח‪ ,‬פשיטא דלהיותו מאמין שהתורה היא‬
‫המרפאתו‪ ,‬וכן יהיה‪ ,‬וזה הוא ׳סמא דחיים׳; מה שאין כן מי שחס‬
‫על עצמו לבל יטרח ‪ -‬מגלה דעתו שאינו מאמין בדברי רבותינו‬
‫זיכרונם לברכה‪ ,‬דרפאות וכר‪ ,‬ולזה נעשית לו ׳סמא דמותא׳‪,‬‬
‫עתו‪.‬‬ ‫ויקרב‬ ‫כוחו‬ ‫ומתשת‬ ‫תושיה‪,‬‬ ‫ותהיה‬
‫לכן עצה טובה מהבא גמרינן לה‪ :‬כי לא עליך המלאכה לגמור‪,‬‬
 ‫עג‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫וצריך המעיין לבדוק עד מקום שידו מגעת‪ ,‬ואם ידע דאיכא‬

‫תלמיד חכם מעיין יותר ממנו בפלפול וסברא ‪ -‬בא יבוא אצלו‬
‫לידע עומק הש״ס ומוצאיו ומובאיו‪ ,‬ותבוא עליו ברכה״‪.‬‬

‫סח‪ .‬״לשם יחוד״ ‪ -‬נוסח ״לשם יחוד״ שאומדים לפני כל‬

‫מצוה; הנה‪ ,‬מלבד הטעם הפשטי שיש בזה שמוסיף כוונה בעשיית‬
‫המצוה ובחלקיה השונים‪ ,‬יש בזה עוד סוד נשגב ונאדר‪ ,‬אשר גילה‬
‫לנו הגאון המקובל המפודסם‪ ,‬הבעל שם טוב זצוק״ל )בספד‬
‫שמלקט מחידושיו על התורה‪ ,‬פר׳ מטות( ‪ -‬שלפי שבכל דבר‬
‫שבמחשבה ‪ -‬אין הקליפות נאחזות באדם‪ ,‬אך מדיבוד והלאה ‪-‬‬
‫נאחזות בו הקליפות ומפדיעות לו בעבודת ה׳ ובכל דבד‬
‫שבקדושה ‪ -‬על כן ע״י אמירת נוסח ״לשם יחוד״ ‪ -‬משתפים את‬
‫הקב״ה )וגם את כל ישראל ‪ -‬כוחו העצום של הציבור( במצווה‬
‫ומעלים את חיות המצוה למעלה ‪ -‬וממילא זה מגן בעדנו ואין כוח‬
 ‫‪1y‬‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫בקליפות לשלוט ולהפריע )וכך יש להסביר את הסתירה‪ ,‬לכאן‪/‬‬

‫ביחס לנדרים ‪ -‬האם זה טוב לנדור או לא‪ .‬וכל זה נרמז בריש פר׳‬
‫מטות במילים‪ :‬״זה הדבד‪ ...‬״‪ :‬״זה״ ‪ -‬דומז אל היסוד‪ ,‬״הדבר״ ‪-‬‬
‫רומז אל המלכות‪ .‬עש״ב(‪.‬‬

‫סט‪" .‬לשם יחוד״ ‪ -‬שאומרים לפי כל מצוה ותפילה‪ ,‬מצאנו‬

‫בזה שני פירושים לפחות‪:‬‬
‫האחד ‪ -‬על דרך הפשט‪ ,‬להתכוון בכל מצוה‪ ,‬ובו אומרים‬
‫ומזכידים גם את חלקי המצוה שצדיך לקיים‪ ,‬בכדי לקיים המצוה‬
‫בכליל השלימות‪.‬‬
‫השני ‪ -‬על פי דברי הבעש״ט )מובא בספר הבעש״ט על התורה‪,‬‬
‫פדשת מטות(‪ ,‬והוא משום שבמחשבה ‪ -‬הקליפות לא שולטות‪,‬‬
‫אך ברגע שהאדם אומר בפיו שרוצה לקיים איזה מצוה ‪ -‬מיד‬
‫באים ומפריעים לו‪.‬‬
 ‫עזז‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫ועל כן‪ ,‬ברגע שאומר ״לשם יחוד״ ‪ -‬ומעלה את המצוה למעלה‬

‫)אמר הצעיר‪ ,‬תא״ו‪ ,‬וגם משתף את עם ישראל ‪ -‬״בשם כל‬
‫ישראל״ ‪ -‬שהרי ידוע כוחו של הציבור( שוב אין יכולים לשלוט בו‬
‫)נעיר בזה גם‪ ,‬שאם אדם מתאפק מלעשות צרכיו ‪ -‬הקליפות‬
‫מתדבקות בו‪ .‬כך הביא מרן הבן איש חי בספרו(‪.‬‬
 ‫‪ty‬‬ ‫דבורזז‬ ‫תיסר‬

‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא־כ‬

‫אות מ׳‬
‫ע‪ .‬מגילה ‪ -‬במסכת סופרים)פרק י״ח( מובא מנהג‪ ,‬לקרוא את‬
‫מגילת אסתר בשני חלקים )חצי בכל פעם(‪ ,‬בשני מוצאי שבת‬
‫שמראש חודש אדר )והרב יוסף שני שליט״א‪ ,‬סיפר שכך היה‬
‫מנהגו של המקובל הרב פנטוך‪ .‬ויש בזה סיפור עם הרב שני‬
‫בעצמו(‪.‬‬

‫עא‪ .‬מזוזה ‪ -‬החסיד הקדוש‪ ,‬רבי חיים סנוואני זצ״ל‪ ,‬מבאר‬

‫בספרו ארזי הלבנון‪ ,‬על דדך הסוד‪ ,‬מדוע צריך לקבוע המזוזה‬
‫דווקא בתחילת שליש העליון )ועונה‪ ,‬שהוא משום בריאה‬
‫דאצילות‪ .‬ע״ש(‪.‬‬
‫עב‪ .‬מזוזה ‪ -‬יש בה שתי פרשיות ראשונות של קריאת שמע‪:‬‬
‫״שמע״ ו‪-‬״היה אם שמוע״‪ ,‬ונשאלת השאלה‪ :‬מדוע לא כתובה‬
‫בה גם הפרשה השלישית?!‬
 ‫עז‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫ניתן לבאד זאת על פי דברי הזוהר הקדוש‪ :‬שאומר שכשאדם‬

‫יוצא מביתו לבית הכנסת מעוטד בטלית ובתפילין ‪ -‬שני מלאכים‬
‫מלווים אותו‪ ,‬וכשמגיע למזוזה ‪ -‬יאמר קריאת שמע‪.‬‬
‫ניתן לבאר שהפרשה השלישית ‪ -‬מקיימים לא באמירה אלא‬
‫בהלכה למעשה על ידי ההתעטפות בטלית ביציאה מביתו‪.‬‬
‫בבחינת ״גדול התלמוד שמביא לידי מעשה״‪.‬‬

‫עג‪ .‬מזוזה ‪ -‬מובא בזוהר הקדוש )בספר דברים(‪ :‬שישנו מזיק‬

‫שנמצא משמאל לפתח הבית מבחוץ במשך כל ימות השנה )ועל‬
‫ידי מצוה זו‪ ,‬מועיל כנגדו‪ .‬ויש לנו בזה ביאור נוסף‪ ,‬ואי״ה יבוא‬
‫בעתיד בלנ״ד(‪.‬‬

‫עד‪ .‬מחלוקת ‪ -‬עיין בספר אדזי הלבנון לגאון החסיד דבי חיים‬
‫סנוואני זצ״ל )ענף‪ :‬אחים(‪ ,‬שהאריך לבאר כמה גודל עונש‬
 ‫עח‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫המחלוקת‪ ,‬שהוא פוגם בשם הוי״ה חס ושלום‪ ,‬שהוא ראש ועצמות‬

‫כל השמות; ופוגם למעלה ביסוד‪ ,‬שהוא שלו״ם‪ ,‬שהוא היפך‬
‫המחלוקת; וגורם למטה שמאבד האדם והולך מן העולם בלא זמנו‬
‫בפחי נפש‪ .‬וגם אמרו חז״ל‪ :‬כל העוזר במחלוקת ‪ -‬הקב״ה מאבד‬
‫זיכרו)כמו שכתב לגבי קורח(‪ ,‬וראוי להצטרע חס ושלום‪.‬‬
‫ועוד‪ ,‬מחלוק״ת ‪ -‬הוא נוטריקון )=ראשי תיבות(‪ :‬מכה‪ ,‬חרון‪,‬‬
‫לקוי‪ ,‬קללה‪ ,‬תועבה‪.‬‬
‫גם מחלוקת הוא מלשון חילוק ופירוד‪ ,‬על שם שמחלק בין‬
‫החברים והאחים‪ .‬והובא בספר פלא יועץ )אות מ״ם‪ ,‬מחלוקת(‬
‫גודל עונשו וכיצד גידרו להתרחק ממנו‪ ,‬ע״ש‪.‬‬
‫וגם‪ ,‬כידוע‪ ,‬בית שני לא נחרב אלא בעוון שנאת חינם; ועכשיו אין‬
‫ישדאל נגאלים אלא כשיהיו באחדות אחת‪ .‬נמצא שהמחלוקת‬
‫היא מארכת הגלות ומדחקת קץ המשיח וקץ הגאולה‪ .‬ועל כן‬
 ‫עט‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^ מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫חייבים אנו)בדרך חובה( לבטל המחלוקת‪ ,‬ולהיות שלום בינינו‪ ,‬כי‬

‫קול התור נשמע בארצנו‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬מחלקת ‪ -‬היא בגימטריה‪ :‬נבלות הפה‪ .‬ופן מחלוקת‬
‫‪ -‬היא אותיות‪ :‬חלק מות ‪ -‬להורות שמחלוקת היא חלק היצר‬
‫הרע‪ ,‬שהוא נחש והוא מלאך המות‪ .‬ועוד שהוא להורות‪ ,‬שמי‬
‫שהוא בעל מחלוקת‪ ,‬הוא ניתן בחלקו של מות‪ ,‬ומסתלק מן‬
‫העולם בלא זמנו‪.‬‬

‫עה‪ .‬מנייה ‪ -‬אסור לספור ולמנות בני אדם‪:‬‬

‫‪ .1‬אלא יכול למנות על ידי פסוק בן עשר תיבות)למשל כשרוצה‬
‫לבדוק אם יש מניין(‪ ,‬כדוגמת‪ :‬״הושיעה את עמך וברך את‬
‫נחלתך‪ ,‬וראם ונשאם עד עולם״‪ ,‬וכד׳‪.‬‬
‫‪ .2‬יכול למנות חלקי גוף‪ ,‬כגון ידים ורגליים )מרן הבא״ח בשו״ת‬
‫תורה לשמה‪ ,‬סוד ישדים; על פי המשנה ביומא בעניין הפיס של‬
‫הכהנים(‪.‬‬
 ‫דבורזז‬ ‫תיסר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא־כ‬

‫עו‪ .‬מעוה ‪ -‬שם הוי״ה מאיר בעשיית המצוה )עיין בהקדמה‬

‫לספרנו זכור לאברהם על חנוכה ופורים ביאור נאה לזה‪ .‬והוא על‬
‫פי חילוף אותיות בא״ת ב״ש(‪.‬‬

‫עז‪ .‬מג״ן ‪ -‬בנוסח חתימת ברכת האבות בתפילת העמידה ‪-‬‬

‫״מגן אברהם״ ‪ -‬כתב מרן הבא״ח )בספרו בן יהוידע על הש״ס‪,‬‬
‫מסכת ברכות( דהוא ראשי התיבות של שלושת המלאכים‬
‫המקבלים את תפילות האדם ‪ -‬מג״ן‪:‬‬
‫מ ‪ -‬מיכאל ‪ -‬יורד לקבל את תפילת שחרית‪.‬‬
‫ג ‪ -‬גבריאל ‪ -‬יורד לקבל את תפילת מנחה‪.‬‬
‫נ ‪ -‬נוריאל ‪ -‬יורד לקבל את תפילת ערבית‪.‬‬

‫עח‪ .‬״משמר״ ‪ -‬כשלומד כל הלילה ‪ -‬לא יתפתה ללכת לישון‬

‫לפני עלות השחר‪ .‬אדם שעושה ״משמר״‪ ,‬ולומד תורה ברצף כל‬
 ‫קא‬ ‫דבורזז‬ ‫תיסר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫הלילה‪ ,‬צריך להיזהר שמתקרב הבוקר‪ ,‬שלא יישבר ותפול רוחו‬

‫ויילך לישון לפני עלות השחר‪.‬‬
‫ויש בזה סיפור מבהיל על הגאון ר׳ יצחק חי טייב לא מת זצ״ל‪,‬‬
‫עפ״י מסורת ששמע ר׳ בועז חדאד‪ :‬לילה אחד‪ ,‬היה לומד הרב‬
‫יצחק חי טייב לא מת‪ ,‬בסוגיא עמוקה והתאחר מאוד; הפסיק את‬
‫לימודו והלך לנוח‪ .‬דבר זה לא מצא חן בעיני בית דין של מעלה‪,‬‬
‫וגזרו שישרפו רוב כתביו )הובא בספד חכמי ישדאל בג׳דבא‬
‫ובתוניס‪ ,‬עמ׳ ‪ .23‬ובהקדמה לספרו של ר׳ יצחק חי טייב לא מת‪,‬‬
‫חלב חיטים(‪.‬‬
‫וכגון זה מסופר על הגאון המפורסם‪ ,‬המקובל ר׳ סלמאן מוצפי‬
‫זצוק״ל‪:‬‬
‫באחד הלילות בין יום הכיפורים לחג הסוכות‪ ,‬חזר מהלימוד בבית‬
‫הכנסת שעה אחת לפני עלות השחר‪ ,‬התנמנם מעט ושמע קול‬
‫צועק‪ :‬״נמו שנתם‪ ,‬נמו שנתם‪ ,‬ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם״‪.‬‬
 ‫קנ‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫קפץ מהספסל ומיהר ללמוד‪ .‬הבין כי בשמים דורשים ממנו‬

‫שיעסוק עתה בתודה ולא יישן)הובא בספד עולמו של צדיק‪ ,‬עמ׳‬
‫‪.(132‬‬

‫עט‪ .‬מנחה ‪ -‬תפילת מנחה ‪ -‬כתב הגאון כף החיים פלאג׳י שיש‬

‫להקפיד מאוד להתפלל עם הציבור‪.‬‬

‫פ‪ .‬מנחה ‪ -‬״בתפילת מנחה של שבת‪ ,‬עולים העולמות‬

‫העליונים כולם ונתקנים על ידינו במדדגה גבוהה יותד מכל ימי‬
‫השבוע ומתפילות השבת‪ ,‬ויזהר לאומרה במיתון ובכוונה‪ ,‬כי עצמו‬
‫ושגבו סודותיה״ )לשון הגאון הרב שיבת ציון; שבת‪ ,‬ח״ב‪ ,‬עמ׳‬
‫רל״ח‪ ,‬סעי׳ ב׳(‪.‬‬

‫פא‪ .‬מנחה ‪ -‬מנחה של שבת ‪ -‬״על פי דברי רבינו האר״י‬

‫ורבינו הדש״ש זיע״א‪ ,‬תפילת מנחה יש בה יכולת להעלות כל‬
 ‫קג‬ ‫דבורזז‬ ‫תיסר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫תפילות השבוע ולקשור להם כתרים‪ .‬ושמעתי ממו״א ז״ל‪ ,‬שיכול‬

‫לכוין בה לתקן כל תפילות השבוע שלא נתקנו ולא עצרו כח‬
‫לעלות אל מקומם‪ ,‬כיוון שהיא תפילה אחרונה של השבוע״)לשון‬
‫הגאון הרב שיבת ציון; שם‪ ,‬שם‪ ,‬סעי׳ ג׳(‪.‬‬

‫פב‪ .‬מקוה ‪ -‬הטבילה בו ביום שבת בבוקר‪ ,‬לקבל את אור‬

‫תוספת השבת ‪ -‬גדולה יותר מהטבילה בערב שבת )ובקדושה‬
‫שבמוסף ‪ -‬צדיך לכוון במילה ״איה״)מקום כבוד כבודו להעדיצו‬
‫וכו׳( ‪ -‬לקבלת הנשמה שאנו מקבלים ביום השבת)מרן הבא״ח(‪.‬‬

‫פג‪ .‬מעוה ‪ -‬מעשה המצוה פועל פעולתו אף שלא לשמה‪.‬‬

‫הרב פרי תואד על מדרש רבה )בראשית מ״ב‪ ,‬ח׳(‪ ,‬מבאד מדוע‬
‫קיבל עוג מלך הבשן)״ויבוא הפליט״( שכר פסיעות מהקב״ה על‬
‫הליכתו לאבדהם להודיע לו כי לוט נשבה‪ ,‬והרי כוונתו לא הייתה‬
 ‫לזד‬ ‫דבורזז‬ ‫תיסר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא־כ‬

‫לשם שמים כלל‪ ,‬רק שאברהם יילך להילחם בחוטפים וייהרג ח״ו;‬
‫ויקח עוג את שרה אשתו‪:‬‬
‫״מכל מקום המצוה מצד הטוב אשר בה ‪ -‬אי אפשר שלא תפעל‬
‫את פעולתה‪ ,‬אם בזמן או בנצח‪ .‬ולכן‪ ,‬כיוון שכוונתו הייתה לרעה‬
‫‪ -‬לא פעלה את פעולתה רק על זמן קצוב‪ .‬והעונש נמשך לו עד‬
‫הנצח״‪.‬‬

‫פד‪ .‬מעוה ‪ -‬שם הוי״ה מאיר מתוך המצוה‪.‬‬

‫חיזוק לזה נוכל להביא מדברי רבותינו‪ ,‬המלמדים אותנו כי שם‬
‫הוי״ה מאיר מתוך המצוה‪ .‬כיצד?‬
‫נביט במילה ״מצוה״ ‪ -‬היא מורכבת משני חלקים‪:‬‬
‫החלק הראשון ‪ -‬מ״צ‪ ,‬והחלק השני ‪ -‬ו״ה‪.‬‬
‫החלק השני‪ ,‬ו״ה ‪ -‬כבר מכיל חצי משם הוי״ה)את החצי השני(‪.‬‬
 ‫לזזז‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^ מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫ואם נתבונן הייטב לעומק‪ ,‬נגלה שבחלק הראשון של המצוה‬

‫)מ״צ( טמון החלק הראשון של שם הוי״ה‪ ,‬וזאת בחילוף אותיות‬
‫א״ת ב״ש‪:‬‬
‫שהאות מ׳ ‪ -‬מתחלפת באות י׳‪ ,‬והאות צ׳ ‪ -‬מתחלפת באות ה‪/‬‬

‫ולאור דברי הרב פרי תואר לעיל‪ ,‬הדברים מאירים כפליים‪:‬‬

‫שע״י עצם עשיית המצוה בפועל‪ ,‬אפילו שלא לשמה ‪ -‬כבר פעלנו‬
‫את פעולתה )רק שהוא לזמן קצוב(‪ ,‬וזה מכוון כנגד החלק השני‬
‫של המילה מצוה ‪ -‬ו״ה ‪ -‬הקיים בכל מקרה במילה‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬פעולת המצוה בשלימות תהיה רק בכוונה שלימה‬
‫לשם המצוה )ופועלת לנצח‪ ,‬ללא קצבה( ‪ -‬וכנגד זה מרומזת‬
‫כוונה זו בחלק הדאשון של המילה מצוה ‪ -‬מ״צ ‪ -‬שטומנת בחובה‬
‫את ה‪-‬י״ה של שם הוי״ה‪ ,‬אבל זהו דווקא אם עשה לשמה!‬
 ‫קז‬ ‫דבורזז‬ ‫תיסר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא־כ‬

‫אות נ׳‬
‫פה‪ .‬נ׳ ‪ -‬תעבדון ‪ -‬תעבדו נ׳ ‪ -‬רוצה לומר‪ :‬כאשר תצאו מארץ‬
‫מצרים‪ ,‬לסוף נ׳ יום תקבלו את התורה מאת ה‪/‬‬

‫פו‪ .‬נ׳ ‪ -‬האדם שרואה בחלום את השם חנניה ‪ -‬שיש בו שתי‬

‫אותיות נ׳ ‪ -‬יצפה לנס ‪ -‬עיין ברש״י מה שביאר בזה )בגמרא‬
‫ברכות‪ .‬ועוד מובא שם בגמרא גם לעניין השם הונא‪ ,‬שיש בו נ׳‬
‫אחת(‪.‬‬

‫פז‪ .‬נר ‪ -‬יזהר שלא לכבות הנר בפה‪ ,‬כי ״נד ה׳ נשמת אדם״‬
‫)הזוהר הקדוש‪ ,‬בראשית‪ .‬אולם‪ ,‬על פי מעשה שראיתי לאחד‬
‫מגדולי ישראל‪ ,‬נראה כי עיקר הזהירות בזה היא בכיבוי בפה של‬
‫נד של מצוה דווקא‪ ,‬ולא בנרות המסייעים(‪.‬‬
 ‫לזז‬ ‫דבורזז‬ ‫תיסר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫פח‪ .‬נישוק הידיים ‪ -‬הוי יודע שיש סוד גדול בנישוק ידי ת״ח‬
‫וצדיק‪ ,‬ובפרט אם כותב חידושי תודה‪ .‬וייתכן והדמז לזה במה‬
‫שכתב מדן אביד יעקב בפיתוחי חותם)בדאשית כ״ד‪ ,‬כ״ב( ביחס‬
‫לצמידים ששם אליעזר על ידי רבקה‪ :‬״ושני צמידים על ידיה״ ‪-‬‬
‫וכה הם דבריו שם‪:‬‬
‫״ומה שאמד ׳על ידיה׳ ‪ -‬משום דהתודה היא השכינה‪ ,‬והשכינה‬
‫׳על ידיה׳ מתבדדים הניצוצות‪ ,‬כידוע )עץ חיים שער י״א‪ ,‬פרק‬
‫ז׳(‪ ...‬״‪.‬‬

‫פט‪ .‬נפטר ‪ -‬כך אומדים על צדיק שנלקח לבית עולמו; ואילו‬

‫על רשע‪ ,‬אומרים‪ :‬מת )כך שמעתי מהגאון הגדול הדב בן ציון‬
‫מוצפי שליט״א(‪.‬‬

‫ע‪ .‬נר״ן ‪ -‬עיקד הנד״ן של האדם הוא לשמור על ג׳ תפילות‬

‫ביום ועל תיקון חצות‪ .‬כן כתב הרב הגדול המקובל ד׳ יעקב‬
 ‫קח‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫אבוחצירא זצוק״ל בספרו מעגלי צדק‪ .‬וכן מסופר )בספר ישראל‬

‫סבא( שהסידנא בבא סאלי כשהיה מבדך אדם היה שואל אותו‬
‫אם מקבל על עצמו להתפלל ג׳ תפילות ביום‪ ,‬ואל לנו לזלזל‬
‫בדבד זה‪.‬‬
 ‫קט‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫אות ס׳‬
‫עא‪ .‬ס׳ ‪ -‬כשיגיע האדם לגיל ‪) 60‬או ‪ - (70‬יעשה סעודה גדולה‬
‫וילבש בגד חדש ויברך ״שהחיינו״ ויכוין גם על השנים‪ .‬שניצול‬
‫מכרת)בא״ח שנה ראשונה‪ ,‬פרשת דאה(‪.‬‬
‫וראיתי לגאון הגדול‪ ,‬רבי חיים הכהן זצ״ל‪ ,‬ראב״ד ארם צובא‪,‬‬
‫בספרו מקור חיים )בעמ׳ ‪ ,197‬על ריש סימן רנ״א מהל׳ שבת(‪,‬‬
‫שנתן טעם לשבח מדוע דווקא בגיל ‪ 60‬צריך האדם לעשות‬
‫סעודה גדולה ולשמוח?‬
‫וזהו תורף ביאורו‪ :‬ששנותיו של האדם מחולקים לעשודים‪ ,‬כפי ‪7‬‬
‫ימי השבוע‪ .‬ולאחר שהאדם עבר ‪ 60‬שנה‪ ,‬הוא בעצם נכנס לעשור‬
‫השביעי של חייו)שהוא כנגד השבת(‪ ,‬שהוא ההכנה לחיי העולם‬
‫הבא‪ ,‬לעולם שכולו טוב‪ ,‬כדבדי הפסוק‪ :‬״ימי שנותינו בהם ‪70‬‬
‫שנה‪ ...‬״‪ .‬ועל כן כתב‪ ,‬שדאוי לו לאדם להתאמץ מאוד ולתחזק‬
 ‫דבורזז‬ ‫תיסר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא־כ‬

‫ככל יכולתו בעשור זה‪ ,‬להרבות בתורה ובמצוות ובעבודת ה‪/‬‬

‫בכדי להיות נקי וטהור ומזומן לחיי עולם הבא‪.‬‬

‫עב‪ .‬סגולה ‪ -‬סגולה לאדם שלא ישכח את תלמודו ‪ -‬ללמוד‬

‫בבית המדרש‪ ,‬כדברי הרמב״ם בהלכות תלמוד תורה )ג׳‪ ,‬י״ב(‪,‬‬
‫על פי הירושלמי)ברכות‪ ,‬ריש פרק חמישי(‪ :‬״ברית כרותה‪ ,‬שכל‬
‫היגע בתורתו בבית המדרש‪ ,‬לא במהרה הוא משכח״‪.‬‬

‫עג‪ .‬סגולה ‪ -‬סגולה להצלחה‪ :‬אמר מרן הבא״ח‪ :‬קיבלתי דבר‬

‫אחד יקר מאוד‪ ,‬שהוא קב ונקי‪ ,‬שיזהד כל אדם לומר ‪ 12‬פעמים‬
‫לפני השינה את חמש התיבות הללו‪ :‬״דוד מלך ישראל חי וקיים״‪,‬‬
‫כדאי מאוד‪ ,‬עניין גדול ונשגב)בן איש חי(‪.‬‬

‫עד‪ .‬ספר תורה ‪ -‬הרוצה למשוך עליו אור גדול‪ ,‬כשיפתחו את‬
‫הספר תורה להראותו לעם‪ ,‬בהגבהה‪ ,‬יסתכל מקרוב באותיות‬
 ‫קיא‬ ‫דבורזז‬ ‫תיסר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫הספר תורה‪ ,‬ועל ידי זה יומשך עליו אור גדול‪ .‬ויסתכל על מילה‬
‫המתחילה באות הראשונה של שמו)בן איש חי(‪.‬‬

‫עה‪ .‬סוד ‪ -‬בעלי הסוד‪ ,‬הבאים בסוד ה׳‪ ,‬צריכים להוסיף קדושה‬
‫על קדושה וענוה על ענוה ומצוה על מצוה )ועיין עוד בדברי‬
‫המקובל הגדול‪ ,‬ר׳ יעקב אביחצירא זצ״ל‪ ,‬בספרו פיתוחי חותם‪,‬‬
‫בפרשות מטות‪-‬מסעי מה שכתב על הנדרים‪ ,‬שמי שרוצה לבוא‬
‫בסוד ה׳ צריך להוסיף על עצמו חומרות‪ .‬ועיין עוד גם בפיתוחי‬
‫חותם בראשית כ״ה‪ ,‬א׳‪-‬ד׳(‪.‬‬

‫עו‪ .‬סעודת סיום מסכת ‪ -‬כתב הגאון ר׳ חיים סופר זצוק״ל‪,‬‬

‫שאומר בה בברכת המזון ״מגדול״ ישועות מלכו)ולא ״מגדיל״( ‪-‬‬
‫לפי שיש בה הארה של מצווה‪.‬‬
 ‫קיב‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫עז‪ .‬ספר תורה ‪ -‬כתב הגאון כה״ח סופר זע״ל‪ ,‬בהלכות‬

‫קריאת ספר תורה )סי׳ קמ״א‪ ,‬אות מ׳(‪ :‬שאם קראו אדם לעלות‬
‫לתורה‪ ,‬יאמד בדרך הילוכו בלחש‪ :‬״הריני הולך לעלות ולברך‬
‫ולקרות בספד תודה לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה‪ ,‬על‬
‫ידי ההוא טמיר ונעלם‪ ,‬בשם כל ישראל״)והוא עפ״י קיצור השל״ה‬
‫דף עו‪ .‬וסידור עמודי שמים דף קסא‪ ,.‬יפה ללב אות י(‪ .‬ועיין‬
‫בהקשד זה גם בדבריו בסי׳ קמ״ב)אות ד׳( דברים נפלאים‪.‬‬
 ‫קיג‬ ‫דבורזז‬ ‫תיסר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫אות ע׳‬
‫עח‪ .‬עין ‪ -‬כשיגיע בתפילת שחרית ל״ויברך דוד״ ‪ -‬ישים‬
‫בצדקה ‪ 3‬פרוטות‪ ,‬ויחלקם שני שליש ושליש ) ‪ 2‬מטבעות ביחד‪,‬‬
‫ואחר כך מטבע שלישית בנפרד(‪ .‬מדוע? מפני שזה כנגד הבכי‬
‫שבכה עשו הרשע וזלגו מעיניו ‪ 3‬דמעות‪ ,‬אלא ששתי הדמעות‬
‫הראשונות זלגו מעיניו על פניו‪ ,‬ואילו הדמעה השלישית לא זלגה‬
‫לגמרי אלא נשארה בבבת עינו)בא״ח(‪.‬‬

‫עט‪ .‬עין ‪ -‬״עיני עיני יורדה מים״ ‪ -‬כדברי הגמרא‪ :‬שערי דמעה‬
‫לא ננעלו‪ .‬והגאון הבא״ח )בבן יהוידע( האריך לבאר‪ ,‬בין השאר‬
‫על ידי כך שפעמיים דמעה עולה רח״ל‪ ,‬שהיא המלכות)ע״ש(‪.‬‬

‫ק‪ .‬עלות השחר ‪ -‬יזהד שלא לשהות בבית הכסא בזמן עלות‬
‫השחר‪ ,‬כדי שיוכל לחבר לילה ויום בלימוד התורה )בן איש חי‪.‬‬
‫ונראה שיש בזה גם טעם על דרך הסוד(‪.‬‬
 ‫קיר‬ ‫דבורזז‬ ‫תיסר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא־כ‬

‫קא‪ .‬עבודת ה׳ ‪ -‬כתב בספר הרוקח)דף ב׳ ע״א( תיאור מפעים‬

‫של עובדי ה׳‪:‬‬
‫כי כל האיש אשר חכמת השם בליבם‪ ,‬חושבים בשמחה חשק‬ ‫"‪...‬‬
‫עשיית רצון בוראם לעשות מצוותיו בכל לב‪ .‬והאוהב אינו חושב‬
‫הנאת העולם הזה‪ ,‬ואינו חושש בטיולי אשתו ולא בבניו ובנותיו‪,‬‬
‫והכל כאין נגדו; רק לעשות רצון בוראו ולזכוסת אחרים ולקדש‬
‫שמו ולמסוד עצמו באהבתו‪ ,‬כאבדהם שאמד‪ :‬הדימותי ידי אם‬
‫מחוט ועד שרוך נעל‪ ,‬וכפנחס שמסר עצמו כשהרג זמדי‪ .‬ואין‬
‫מנשאין את עצמן ואין מדברים דברים בטלים ואינם רואים פני‬
‫נשים‪ ,‬ושומעין חרפתם ואינם משיבין‪ ,‬וכל מחשבותם עם בודאם‪,‬‬
‫ומנעימים זמךים לקונם‪ ,‬וכל עשת מחשבותם בוער באש אהבתו;‬
‫אשריהם בזה ולבא״)הובא גם בחוק לישראל; פר׳ חיי שרה‪ ,‬יום‬
‫שלישי(‪.‬‬
 ‫קטו‬ ‫דבורזז‬ ‫תיסר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫אות פ׳‬
‫קב‪ .‬ף ‪ -‬כשהגיע הגאון רבי מאיר מלובלין זע״ל )מייסד מפעל‬
‫״הדף היומי״( לתלמוד תורה אחד‪ ,‬שאל את התלמידים‪ :‬איזו אות‬
‫אינה מופיעה בברכת המזון?‬
‫חשבו התלמידים וחשבו‪ ...‬ולבסוף השיב להם הרב‪ :‬האות ף )פ׳‬
‫סופית( אינה מופיעה‪ .‬ומה הטעם לזה?‬
‫השיב הרב‪ :‬ללמדך‪ ,‬שכל מי שמברך ברכת המזון בכוונה ‪ -‬ניצול‬
‫משלושה מקטרגים אשר פוגעים בפרנסתו של האדם )מידה כנגד‬
‫מידה(‪ ,‬ושם שלושתם מסתיים באות ף‪ :‬א‪ .‬אף‪ .‬ב‪ .‬שצף‪ .‬ג‪ .‬קצף‪.‬‬
‫)כן שמעתי מהגאון הרב בניהו שמואלי שליט״א(‪.‬‬

‫קג‪ .‬פגם הברית ‪ -‬כתבו רבותינו כמה וכמה תיקונים לזה‪) ,‬עיין‬
‫בספר מועד לכל חי‪ ,‬סימן כ״ח שהביא רשימה של תיקונים בזה‪,‬‬
‫ובספר קרנות צדיק לגאון המקובל הגדול‪ ,‬ר׳ אליהו מני זצ״ל‪,‬‬
 ‫קטז‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫ועיין גם בדברי הבא״ח בספריו ובשו״ת מבשרת עיון בכמה‬

‫מקומות‪ ,‬וכן עיין בספרנו כף התומר ‪ -‬אות ברית קודש‪ ,‬שם‬
‫השתדלנו להביא הרבה תיקונים לזה‪ ,‬ערוכים לפי נושאים ולפי‬
‫סדר יומו של האדם(‪ ,‬ונביא כאן כמה מהם‪:‬‬
‫‪ .1‬להיות מעשרה ראשונים בבית הכנסת‪.‬‬
‫‪ .2‬להיות סנדק‪.‬‬
‫‪ .3‬לומר נוסח ״בריך שמיה״‪.‬‬
‫‪ .4‬לתקן על ידי הנחת שני זוגות תפילין של רש״י ור״ת ]ונראה‬
‫דכוונתו דדווקא שמניחם יחד‪ ,‬שכן נראה מלשונו שם שכתב‪:‬‬
‫״תפילין שתי זוגות‪ ,‬ולכרוך התפילין הוא תיקון גדול‪ ,‬דקושר‬
‫בידיו הפך מה שהפריד העולמות״‪ .‬ונראה דכוונתו על כריכתם‬
‫ביחד‪ ,‬שבזה מתקן ומדבק מה שהפריד )מועד לכל חי סימן כ״ח‪,‬‬
‫אות ר‪ .‬הביא דבריו גם בנו‪ ,‬בספרו יפה ללב או״ח ל״ד‪ ,‬ה׳([‪,‬‬
‫‪ .5‬לקרוא הקינות של ט׳ באב בבכי‪.‬‬
 ‫קיז‬ ‫דבורזז‬ ‫תיסר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫‪ .6‬ללמוד תהלים בכל יום )ספר קרנות עדיק לגאון המקובל ר׳‬
‫אליהו מני זע״ל‪ ,‬באות ת׳(‪.‬‬
‫‪ .7‬השתטחות על קבדי צדיקים ]הובא בספר אלף המגן על מטה‬
‫אפרים )או״ח תקפ״א‪ ,‬ק״י(‪ .‬הובאו דבריו בשו״ת מבשרת עיון‬
‫ח״ד‪ ,‬עם׳ רכ״ט‪ .‬וכן הוזכרו דברים נוספים‪ .‬ועיין גם בספר אורח‬
‫צדיקים‪ ,‬למקובל הגדול רבינו סלמן מוצפי זצ״ל )בסי׳ י״ח(‪,‬‬
‫שהביא את סדר ההשתטחות על קברי צדיקים[‪.‬‬

‫קד‪ .‬פה ‪ -‬כתב הרב החסיד הקדוש‪ ,‬רבי חיים סינוואני זע״ל‬
‫)בספרו ארזי לבנון‪ ,‬ענף‪ :‬אחים(‪ :‬כי שם הוי״ה יוצא מפיו של‬
‫האדם‪ ,‬כך‪ :‬הקול ‪ -‬כנגד האות י׳‪ ,‬השפה העליונה והשפה‬
‫התחתונה ‪ -‬כנגד שתי אותיות ה‪-‬ה׳‪ .‬ואילו הלשון ‪ -‬כנגד האות‬

‫לאוד זאת‪ ,‬פידשתי אני הדל )תא״ו( את הפסוק בתהלים‪ :‬״מי‬

‫האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב‪ .‬נצוד לשונך מדע‬
 ‫קיח‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫ושפתיך מדבר מרמה‪ .‬סור מרע ועשה טוב‪ ,‬בקש שלום ורדפהו״ ‪-‬‬
‫שיש להקשות ולשאול מדוע כפל הפסוק ואמר‪ :‬נצור לשונך ואחר‬
‫כך כפל לומד ״ושפתיך מדבר מרמה״? ‪ -‬לאור הדברים דלעיל‬
‫יובן הייטב‪ ,‬שחילק ופירט והדגיש את הלשון‪ ,‬שהיא כנגד האות ו׳‬
‫שבשם הוי״ה‪ ,‬ואחד כך דיבר על השפתיים‪ ,‬ששתיהן כנגד שתי‬
‫אותיות ה‪-‬הא שבשם‪ .‬והקול הבוקע שהוא כנגד ה‪-‬י׳‪ ,‬להוסיף‬
‫תוספת זהירות ושמידה מלפגום‪ ,‬ח״ו‪ ,‬בשם הוי״ה הקדוש)עיין מזה‬
‫באריכות בספרנו עץ יוסף על תהלים(‪.‬‬

‫קה‪ .‬פרנסה ‪ -‬סגולה לפרנסה‪ :‬אמידת מזמוד ״תדלה לדוד״‪,‬‬

‫שכל האומד)ג׳ פעמים( תדלה לדוד בכל יום‪ ,‬מובטח לו שהוא בן‬
‫העולם הבא‪ .‬וזו אינה סגולה קלה לאדם‪ ,‬לפי שצדיך לכוון הייטב‬
‫באמירת המזמוד‪ ,‬ולא יחשוב שכוחו ועוצם ידו עשו את החיל הזה‬
‫)בן איש חי(‪.‬‬
 ‫קיט‬ ‫דבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫קו‪ .‬פרנסה ‪ -‬טוב לאמר במוצאי שבת קודש ק״ל פעמים‬

‫״אליהו הנביא זכור לטוב׳‪ /‬ומועיל לפרנסה)בן איש חי(‪.‬‬

‫קז‪ .‬פדיון הבן ‪ -‬אומדים העולם שהוא כנגד פ״ד תעניות)הרב‬

‫שדי חמד‪ .‬ויש לי הדל בזה ביאוד נאה‪ .‬ואי״ה עוד נעלהו על הכתב‬
‫בלנ״ד(‪.‬‬
 ‫לזכ‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫אות ע׳‬
‫קח‪ .‬״צדיק כתמר יפרח״ ‪ -‬סופי תיבות‪ :‬קרח ‪ -‬בא לרמוז‬
‫שקורח ובניו חזרו בתשובה)ובני קורח לא מתו‪ .‬מזמור לבני קורח‬
‫‪ -‬מזמור? עיין בשיר של יום לאחר יוה״ב‪ .‬כך שמעתי מהגאון‬
‫הגדול הרב בן ציון מוצפי שליט״א(‪.‬‬

‫קט‪ .‬צדק ‪ -‬כך נקרא בית דין של מעלה‪ ,‬כמאמר הפסוק‪:‬‬

‫״ישפוט תבל בצדק״‪ .‬וביאר אור החיים הקדוש )בריש פרשת‬
‫שופטים( נפלא את הפסוק‪ :‬״שופטים ושוטרים תיתן לך בכל‬
‫שעריך‪ ...‬ושפטו את העם משפט צדק״ ‪ -‬ובקיצור נמרץ נציין את‬
‫תורף דבריו‪ :‬שאם השופט‪ ,‬הדיין‪ ,‬דן דין אמת לאמיתו‪ ,‬אזי‪,‬‬
‫כדברי הגמרא‪ ,‬הוא נעשה שותף להקב״ה במעשה בראשית‪,‬‬
‫ומכוון למה שפסקו למעלה )בבית דין צדק( לאותם המתדיינים‬
 ‫קכא‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^ מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫פרנסתם מראש השנה ועד ראש השנה‪ ,‬ונמצא פסקו של הדיין‬

‫מכוון לזה בדיוק)ואין הזמן בידי להאריך בזה כעת(‪.‬‬

‫קי‪ .‬עדקה ‪ -‬על ידי שאדם נותן צדקה הוא ‪ -‬הוא ממתק את‬
‫הדין‪ ,‬והופך את הדין)צדק( ל‪-‬חסד)צדקה ‪ -‬על ידי תוספת האות‬
‫ה׳(‪] .‬ר׳ יעקב אביחצירא ע״ה‪ ,‬בספרו פיתוחי חותם[‪.‬‬

‫קיא‪ .‬עיפורניים ‪ -‬בעניין קציצת הציפורניים‪:‬‬

‫‪ .1‬יזהר ויקפיד שלא יתארכו ציפורני ידיו ורגליו בחלק שעודף על‬
‫הבשר‪ ,‬לפי שיש שם אחיזה לחיצונים‪ .‬צא ולמד ממה שכתב מרן‬
‫הבא״ח)שנה ראשונה‪ ,‬דברים‪ ,‬אות י״ג(‪ :‬שהתיר לקצוץ הציפורניים‬
‫העודפות על הבשר‪ ,‬אף בשבוע שחל בו ט׳ באב‪ ,‬והוא מהטעם פי‬
‫ציפורניים אלו נותנים מקום לשליטת החיצונים באדם )הובא גם‬
‫בהל׳ חגים; עמ׳ ‪ ,204‬סעי׳ ס״א(‪.‬‬
 ‫לזכב‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫‪ .2‬לדעת מר״ן השו״ע )סי׳ תקל״ב‪ ,‬א׳( מותר לקצוץ ציפורניים‬

‫בחול המועד‪ ,‬בין של יד בין של רגל‪ ,‬ואפילו ע״י מספריים‪.‬‬
‫בדם‪ ,‬הרמ״א אוסד‪ .‬ולצודך טבילת מצוה ‪ -‬לדברי הכל מותר)הל׳‬
‫חגים‪ ,‬עמ׳ ‪ ,141‬סעי׳ כ״א(‪.‬‬
‫‪ .3‬כשגוזז ציפורניו‪ ,‬יזהר שלא יניחם במקום שעובדים שם אנשים‪,‬‬
‫לפי שהוא סכנה למי שדורך עליהם‪ ,‬ובפרט תיזהר בזה אשה‬
‫מעוברת‪ ,‬שלא לפסוע על גבי הציפודניים‪ ,‬כדי שלא תפיל‪ ,‬ח״ו‪,‬‬
‫את עוברה‪.‬‬
‫‪ .4‬אלא משליכם לבית הכסא או שורפם‪.‬‬
‫‪ .5‬מכל מקום‪ ,‬אם נפלו הציפורניים לארץ‪ ,‬אם מטאטא ומזיזם‬
‫ממקומם הראשון ‪ -‬אזלא לה הסכנה)בא״ח(‪.‬‬
 ‫קכג‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫אות ק׳‬
‫קיב‪ .‬קידוש ‪ -‬טוב לראות לפני הקידוש של ליל שבת את‬
‫מצחו בתוך היין‪ ,‬ויכוין ש״מצח״)=‪ (138‬בגימטריה ״הצלחה״)בן‬
‫איש חי(‪.‬‬

‫קיג‪ .‬קללה ‪ -‬יזהר שלא לקלל בני אדם‪:‬‬

‫‪ .1‬בזוהר הקדוש)הקדמת בראשית( מבואר שהקב״ה בחר לברוא‬
‫את העולם ולפתוח את התורה באות ב׳ ‪ -‬משום הברכה )דהיינו‪:‬‬
‫העולם מושתת על ברכה‪ ,‬ולכן מי שמקלל‪ ,‬ח״ו‪ ,‬כביכול משחית‬
‫את יסודות העולם(‪.‬‬
‫‪ .2‬וכן סיפד מדן הראשל״צ‪ ,‬הגד״מ אליהו זצוק״ל‪ ,‬שקיבל‬
‫מהבבא סאלי‪ ,‬ע״ה‪ ,‬רק לברך)אמר זאת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬ביחס לסיפור‬
 ‫הכד‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫עם האדם שלא בדק את המגבעת שלו לפני פסח‪ ,‬ובפסח נפלה‬
‫משם חיטה‪ ,‬וייחס זאת אותו אדם לדברי הדב אליהו זצ״ל(‪.‬‬
‫‪ .3‬לא טוב לקלל כי יש מלאכים בשמים‪ ,‬המעלים כל מילה‬
‫ומילה‪ ,‬ומבקשים פעולתה ופקודתה )חוקי הנשים למרן הבא״ח;‬
‫פרק עשידי‪ ,‬עמ׳ ס״ב(‪.‬‬
‫‪ .4‬ועוד כי יש קללות המשפיעות עליהם לדורותיהם‪.‬‬
‫‪ .5‬ויש שיזיקו לבני בניהם ‪ -‬כמו שמצאנו באבימלך שקילל את‬
‫שרה‪ ,‬והשפיעה קללתו אחד שנים על בנה יצחק‪ ,‬כדברי הגמרא‬
‫בב״ק)צג‪:(.‬‬
‫״אמר רבי יצחק‪ :‬לעולם אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך‪ ,‬שהרי‬
‫אבימלך קילל את שרה ונתקיים בזרעה‪ ,‬שנאמר‪ :‬׳הנה הוא לך‬
‫כסות עיניים׳‪ .‬אמר לה‪ :‬הואיל וכסית ממני‪ ,‬ולא גילית שהוא אישך‪,‬‬
‫וגרמת אלי הצער הזה‪ ,‬יהי רצון שיהא לך כסות עיניים‪ ,‬ונתקיים‬
‫בזרעה‪ ,‬דכתיב‪ :‬׳ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות׳ ״‪.‬‬
 ‫לזכזז‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫‪ .6‬ויש שהקללה חוזרת על המקלל או על זרעו ‪ -‬כמו שהיה אצל‬

‫יואב בן צרויה‪ ,‬לאחר שהרג את אבנר בן נר; חד‪ ,‬שהיה דודו)כי‬
‫צדויה‪ ,‬אם יואב‪ ,‬הייתה אחות דוד(‪ ,‬קילל אותו ואת בית אביו חמש‬
‫קללות ]שלא יכרת מבית יואב זב ומצורע ומחזיק בפלך ונופל‬
‫בחרב וחסר לחם )שמואל ב׳; ג׳‪ ,‬כ״ט([‪ ,‬ואמרו חז״ל בגמרא‬
‫בסנהדדין )מח‪ :(:‬כל הקללות שקילל דוד את יואב ‪ -‬נתקיימו‬
‫בזרעו של דוד‪ :‬זב ‪ -‬מרחבעם‪ ,‬מצודע ‪ -‬מעוזיהו‪ ,‬מחזיק בפלך ‪-‬‬
‫מאסא‪ ,‬נופל בחרב ‪ -‬מיאשיהו‪ ,‬וחסר לחם ‪ -‬מיכניה‪.‬‬
‫‪ .7‬ומעשה באשה אחת אשד חלה בנה חולי דב‪ .‬נכנס אצלה גדול‬
‫החכמים‪ ,‬ובכתה בכי רב לפניו כדי שידחם ויתפלל עליה לפני ה׳‬
‫ישתבח ויתעלה‪.‬‬
‫החכם‪ ,‬הבין את סיבת החולי הזה שנפל על בנה‪ ,‬ופתח ואמר‬
‫לאשה‪ :‬את גרמת שיהא בנך במצב הזה‪.‬‬
 ‫לזט‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא־כ‬

‫אמרה לו‪ :‬מדוע אדוני‪ ,‬זה בני יחידי‪ ,‬כיצד ייתכן וגרמתי הרעה‬
‫הגדולה הזו בידי? אמר לה‪ :‬זיכרי שתי מילים אשר קיללת אותו‬
‫בהם לפני שנתיים‪ ,‬ובזמנו נדחה הנזק‪ ,‬וליום הזה נטמן‪ ,‬ועתה הגיע‬
‫זמנו ויצא‪.‬‬
‫והחלה מטפחת על פניה‪ ,‬ותולשת בשערותיה‪ ,‬והזילה דמעותיה;‬
‫ובאמצעות החכם ותפילתו הביט הבורא עליה‪ ,‬והבריא את בנה‬
‫)חוקי הנשים‪ ,‬שם(‪.‬‬

‫קיד‪ .‬קפה ‪ -‬לחסיד הקדוש‪ ,‬רבי חיים סיגוואגי זצ״ל ‪ -‬לגודל‬

‫חסידותו‪ ,‬הייתה לו כוונה שהיה מכוון בעת שתיית הקפה‪ ,‬כך‪:‬‬
‫היה לוגם בכל פעם שתי לגימות‪ ,‬ובכל לגימה היה מכוון כך‪:‬‬
‫‪ .1‬קפ״ה )‪ + (185‬קפ״ה )‪ =(185‬כנגד ש״ע )‪ (370‬דינין‪.‬‬
‫‪ .2‬א‪-‬ל)‪=185‬אל״ף‪ ,‬למ״ד(‪ ,‬א‪-‬ל)‪=185‬אל״ף‪ ,‬למ״ד(= ש״ע‪.‬‬
 ‫לזם‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫והיה מכוון על ידי שתיית שתי לגימות הקפה בכל פעם ‪ -‬למתק‬
‫ה‪-‬ש״ע דינים )‪ ,(370‬על ידי המים המעורבים עם הקפה )שכידוע‪,‬‬
‫המים מסמלים את החסד(‪1 .‬כך שמעתי מהרב יוסף שני שליט״א‪,‬‬
‫שסיפד לו דבי חיים סינוואני זצ״ל[‪.‬‬

‫קטו‪ .‬קריעת גזר דין ‪ -‬יש בכוחה של תענית ערב ראש חודש‬
‫לקדוע ולבטל גזד דין שנגזד על האדם )כך מובא בספרים‪ .‬וכך‬
‫שמעתי מהגאון הרב בניהו שמואלי שליט״א(‪.‬‬

‫קטז‪ .‬קשה זיווגו של אדם בקריעת ים סוף ‪ -‬כן הם דברי‬

‫הגמדא בסנהדדין כב‪) .‬ובסוטה ב‪ ,(.‬שנאמד‪ :‬״אלהים מושיב‬
‫יחידים ביתה‪ ,‬מוציא אסירים בכושרות״ ‪ -‬אל תקרי בכושרות‪,‬‬
‫אלא בבכי ושירות‪ .‬וביארו רבותינו את הקשד בין קדיעת ים סוף‬
‫לזיווג‪ ,‬ולעניין הבכי והשירות‪ ,‬כך‪ :‬שכמו שבקריעת ים סוף יש‬
 ‫קכח‬ ‫יבורר‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫שמחים ויש עצובים ‪ -‬כך גם בזיווג השני‪ ,‬הנקבע לפי מעשיו של‬
‫האדם‪ ,‬יש שמחים ויש עצובים‪ :‬שצריך לגרש או שימות אחד מבני‬
‫הזוג בשביל שיינשא לזיווג השני; אז זה שמת או התגדש ‪ -‬יש בזה‬
‫עצבות‪ ,‬אך זה שהתחתן ‪ -‬יש לו שמחה‪.‬‬

‫קיז‪ .‬ק׳ ‪ -‬ק׳ בדכות בכל יום ‪ -‬כידוע‪ ,‬תיקנם דוד המלך‪ ,‬ע״ה‪,‬‬
‫מפני המגיפה שהייתה בזמנו‪ ,‬שבכל יום היו מתים ‪ 100‬אנשים‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬על פי דברי האד״י הקדוש‪ ,‬אם אדם לא מקפיד על‬
‫לפחות ‪ 100‬ברכות ביום‪ ,‬הנר״ן שלו משתבש‪ ,‬כפי שמובא‬
‫בסיפוד הנפלא עם אותיות הא״ב בדילוג)עיין בספר איילת השחר‬
‫על תהלים‪ .‬קחנו משם מפאת דוחק הזמן(‪.‬‬

‫קיח‪ .‬ק״ש ‪ -‬קריאת שמע ‪ -‬ק״ש בגימטריה הוא‪ - 400 :‬כנגד‬

‫‪ 400‬חילותיו של עשו הדשע‪ ,‬כדברי הפסוק‪ :‬״וארבע מאות איש‬
‫עמו״ ‪ -‬ויכול לבטלם‪ ,‬בין השאד‪ ,‬על ידי‪:‬‬
 ‫קכט‬ ‫יבורר‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫‪ .1‬קריאת שמע שעל המיטה ‪ -‬מכרית את השדים והמזיקים‬

‫שנולדו מטיפות הקרי‪.‬‬
‫‪ .2‬על ידי ש״ק ותענית ‪ -‬לפי שה‪-‬שק הוא בגימטריה‪- 400 :‬‬
‫יכוין על ידי זה לבטל ‪ 400‬כוחות הטומאה‪.‬‬
‫‪ .3‬זאת ועוד‪ ,‬מובא בספר אור צדיקים)לר׳ מאיר פאפריש זצ״ל(‪,‬‬
‫לאחד הדבנים שחלם חלום‪ ,‬בו ביאדו לו מכוונות הקדושה‪ ,‬מדוע‬
‫בקדושה‪ ,‬שאומרים ‪ 3‬פעמים ״קדוש״‪ ,‬רק לאחר ״הקדוש״‬
‫השלישי אומרים‪ :‬״ה׳ צבאות מלוא כל האדץ כבודו״; ואין אומדים‬
‫נוסח זה אחד כל ״קדוש״?!‬
‫וביארו לו‪ ,‬כך‪:‬‬
‫שהמילה ״קדוש״ ‪ -‬בעצם מורכבת משני חלקים‪ :‬החלק הראשון ‪-‬‬
‫ק״ש )האות הדאשונה והאחדונה( ‪ -‬המסמל‪ ,‬כאמוד לעיל‪ ,‬את‬
‫‪ 400‬כוחות הטומאה מכוחו של עשו )ק״ש ‪ -‬בגימטדיה‪,(400 :‬‬
‫והחלק השני ‪ -‬האותיות‪ :‬ד״ו ‪ -‬אשר באות להפדיד את ה‪-‬ק׳‬
 ‫קל‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^ מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫מה‪-‬ש׳ ובכך ל״נטרל״ את כוחות הטומאה )המילה ״דו״‬

‫שבאמצע‪ ,‬שמשמעותה בארמית היא‪ :‬שניים‪ ,‬מסמלת את הביחד‬
‫של הקב״ה ועם ישראל‪ ,‬כדברי ריש לקיש בגמדא בקידושין)ז‪:(.‬‬
‫טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו(‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬ה״קדוש״ הראשון ‪ -‬הוא כנגד בית המקדש הדאשון‪,‬‬
‫אך הוא חרב לדאבונינו בעוונותינו‪ ,‬ועל כן לא ניתן לסיים אחרי‬
‫זה‪ :‬״ה׳ צבאות מלוא כל הארץ כבודו״‪.‬‬
‫וה״קדוש״ השני ‪ -‬הוא כנגד בית המקדש השני‪ ,‬אך גם הוא חרב‬
‫למגינת ליבנו בעוונותינו‪ ,‬ועל כן גם אחריו לא ניתן לסיים את‬
‫הסיומת האמורה‪.‬‬
‫ה״קדוש״ השלישי ‪ -‬הוא כנגד בית המקדש השלישי‪ ,‬שיבנה‬
‫במהרה בימינו‪ ,‬אמן; והוא יהיה קיים לעד‪ ,‬ולכן אחריו ניתן לומר‪:‬‬
‫״ה׳ צבאות מלוא כל האדץ כבודו״‪.‬‬
 ‫קלא‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫יהי רצון שנזכה במהרה לראות הגאולה ולקבל בשמחה וברננה‬

‫פני מלכא משיחא‪ .‬אמן כן יהי רצון‪.‬‬

‫קיט‪ .‬קריאת שמע ‪ -‬כתב מרן הבא״ח בספרו בן יהוידע על‬

‫מסכת בדכות )כח‪ ,(:‬דלפי הסוד‪ ,‬נתקנה הקריאת שמע לצורך‬
‫העמידה של י״ח‪ .‬וזה מבאד קצת את דעת רב יוסף)שם בגמרא(‪,‬‬
‫לפיה‪ ,‬י״ח ברכות שבתפילת העמידה נתקנו כנגד י״ח אזכדות‬
‫שבקריאת שמע‪.‬‬

‫קב‪ .‬קריאת שמע ‪ -‬כתב מרן הבא״ח )שנה ראשונה; פר׳‬

‫וארא‪ ,‬אות ו׳( שאף פסוק‪ :‬״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״‬
‫יאמד בעוד יד ימינו על עיניו והן סגודות‪ ,‬ויש בזה סוד גדול‪.‬‬
‫עוד כתב)שם‪ ,‬אות י״א(‪ :‬שבאומדו את תיבת ״מלכותו״ מהפסוק‬
‫הנזכר ‪ -‬ירכין ראשו קצת למטה‪ ,‬ויש סוד בדבד להודיד האדה‬
‫אל השכינה ‪ -‬מלכות‪ ,‬עקרת הבית )וסיים שם‪ :‬דאף על גב‬
 ‫קלנ‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫שאומרים‪ :‬״בחך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״ בלחש‪ ,‬מכל‬

‫מקום ישמיע לאוזניו קצת(‪.‬‬
 ‫לזלג‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^ מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫אות ד‬
‫קכא‪ .‬ראש השנה ‪ -‬הוא תמיד שני ימים‪ .‬מה הטעם לכך?‬
‫בכדי שיצחק יהיה כלול גם מדין וגם מרחמים‪ ,‬שאם היה נמצא רק‬
‫אחד ‪ -‬היה מחריב את העולם )הזוהר הקדוש פרשת פנחס‪ ,‬דף‬
‫דל״א ע״א(‪.‬‬

‫קכב‪ .‬רח״ל ‪ -‬המלכות נקראת‪ :‬רחל‪ ,‬וכן כל אשה נקראת כך‪,‬‬

‫כי האשה היא כנגד המלכות )ויש לה רק עי״ן אחת ‪ -‬עיין סבא‬
‫דמשפטים ובפידושו של החסיד המקובל‪ ,‬ר׳ יהודה פתייה זצ״ל‪.‬‬
‫ועיין עוד לעיל‪ ,‬בערך‪ :‬דמעה(‪.‬‬

‫קכג‪ .‬״רחמנא״ ‪ -‬שאומרים אותו בסליחות‪ ,‬יש לדעת כוונתו‬

‫כי נשגבה מאוד‪ ,‬וטוב לכוון בזה כך‪ :‬ר״ח )שתי האותיות‬
‫הראשונות( ‪ -‬הם גימטדיה של פינחס‪ .‬האות מ׳‪ ,‬הבאה אחדיהן ‪-‬‬
‫רומזת למלאך )מטטרו״ן( המעלה את התפילות‪ .‬והאותיות נ״א‬
 ‫לזא*‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫שבסוף המילה ‪ -‬רומזות ל‪-‬נדב ואביהוא )הא למדת מכאן‬

‫מעלתם כמה דבה(; וזכות כולם תעמוד לנו להיכתב בספר חיים‬
‫טובים‪ .‬והעיבוד עונים ״בדיל ויעבוד״‪ ,‬היינו‪ :‬שתזכוד לנו זכות‬
‫אבות בזכות הכתוב ויעבור וי״ג מידות ]קדוש בעיון‪ ,‬עמ׳ דפ״ח‪,‬‬
‫סעיף נ״א; עפ״י דברי רבינו חיים פלאג׳י זע״ל בספח מועד לכל‬
‫חי)י״א‪ ,‬ל״ג(‪ ,‬ועוד[‪.‬‬
 ‫קלזז‬ ‫יבויזז‬ ‫תיסר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫אות ש׳‬
‫קכד‪ .‬שבת ‪ -‬תוספת שבת ‪ -‬אם האדם שומר את השבת‬
‫כראוי‪ ,‬ובפרט אם מוסיף מחול על הקודש כ‪ 20-‬דקות )לפני‬
‫השקיעה( ‪ -‬יש בכוח זה לכפר על כל עבירות האדם‪ ,‬לפי שהשבת‬
‫היא כוללת והיא כנגד כל התורה כולה‪.‬‬
‫ובהקשר זה‪ ,‬כתב הגאון רבי שלמה קלוגר זצ״ל‪ ,‬בשו״ת האלף לך‬
‫שלמה ‪ -‬שאם בכדי לקבל שבת ‪ 20‬דק׳ קודם השקיעה‪ ,‬יצטרך‬
‫האדם להתפלל תפילת מנחה ביחיד ‪ -‬עדיף שיתפלל ביחיד‬
‫בשביל להרוויח מעלה זו‪.‬‬

‫קבה‪ .‬שבת ‪ -‬הוא אחד משמותיו של הקב״ה )הובא בזוהר‬

‫הקדוש(‪.‬‬

‫קבו‪ .‬שבת ‪ -‬כתב בספר חסידים ‪ -‬שמצוה לחזוד בכל שבוע‬

‫על ט״ל מלאכות האסורות בשבת‪ ,‬בכדי שהאדם יזכור מה אסור‪,‬‬
 ‫לזלו‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫ויינצל מהאיסור)ועיין גם בספרנו זכור לאברהם ‪ -‬על שבת וראש‬

‫חודש(‪.‬‬

‫קכז‪ .‬שבת ‪ -‬כתב הרמ״א)בסי׳ רפ״א‪ ,‬סעי׳ א׳( שנוהגין בשבת‬

‫להרבות בזמירות‪ ,‬כל מקום לפי מנהגו ובו׳‪ .‬ואחר כך כתב בשם‬
‫האור זרוע‪ :‬״ויש להאריך ולהנעים בזמירות‪ ,‬ואין למחות במאריך‬
‫בהם; אף על פי שהמוחה מכווין משום ביטול תורה״)וסיים שם‪:‬‬
‫״ומכל מקום לא יאריך יותר מדאי‪ ,‬כדי שיאכלו קודם שעה‬
‫שישית כדלקמן סימן רפ״ח״(‪.‬‬
‫ועל עניין האריכות בתפילה ובברכות‪ ,‬הביא הגאון כה״ח סופר‬
‫זע״ל שם)באות י״ג( מעשה מעניין‪:‬‬
‫רב גדול ומובהק היה גוער בבית הכנסת‪ ,‬לפי שהיו מאריכין‬
‫בברכות‪ ,‬שהיה דעתו ללמוד‪ ,‬ונענש על זה)בשם ספד הגן דף ה‪.‬‬
‫הביאו גם המחזיק ברכה באות ד׳(‪.‬‬
 ‫לזלז‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^ מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫קכח‪ .‬שי״ן ‪ -‬האות ש׳ מורכבת )בכתיב ה‪-‬סת״ם( משלושה‬

‫ראשים ‪ -‬וזהו כנגד שלושה מיני יצר העריות שיש‪ ,‬לפי ש‪-‬ש׳‬
‫בגימטריה‪ - 300 :‬כנגד המילה‪ :‬יצ״ר)ספר חסידים(‪.‬‬

‫קכט‪ .‬שי״ן ‪ -‬כתב מרן הבא״ח‪ :‬שלפני שמניח את התפילה של‬

‫הראש ‪ -‬יתבונן בשני השיני״ן ובשבע ראשיהם‪ ,‬ויש בזה עניין‬
‫מיוחד‪.‬‬

‫ק״ל‪ .‬ש‪-‬ד״י ‪ -‬״והיה ש‪-‬די בצריך״‪ ,‬אל תקרי ״בצריך׳ אלא‬

‫ב‪-‬יצרך‪ ,‬לפי שהמילה ״יצר״ במילוי ‪ -‬יוצא סופי תיבות‪ :‬ש‪-‬ד״י‪:‬‬
‫יוד‪ ,‬צדי‪ ,‬ריש ‪ -‬סופי תיבות‪ :‬ש‪-‬ד״י ‪ -‬להורות שאדם שמתאמץ‬
‫ונלחם ביצר ‪ -‬הקב״ה עוזר לו להכניעו‪.‬‬

‫קלא‪ .‬שירה ‪ -‬דוד המלך‪ ,‬ע״ה‪ ,‬נעים זמירות ישראל‪ ,‬אומר‬

‫בתהלים‪ :‬״ אהללה שם אלהים בשיד‪ ,‬ואגדלנו בתודה‪ .‬ותיטב לה׳‬
 ‫הלח‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^ מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫משור פר מקךן מפריס״)ס״ט‪ ,‬ל״א‪-‬ל״ב(‪ .‬וביאר הגאון הגדול‪,‬‬

‫סבא דמשפטים‪ ,‬ראב״ד דירושלים‪ ,‬הגאון הרב משאש זע״ל‬
‫)בדרשתו לעילוי נשמת המשורר הגדול‪ ,‬ר׳ דוד בוזגלו זצ״ל(‪:‬‬
‫שהפסוקים אומרים‪ ,‬שאם אתה מהלל את ה׳ בשירה‪ ,‬זה יותר טוב‬
‫מהבאת קורבן‪ .‬מדוע?‬
‫הרב זצ״ל הסביר‪ :‬שיסוד הבאת הקורבן הוא שהאדם על ידי‬
‫תהליך זה )שמפשיטים את הבהמה ושוחטים אותה ובו׳(‪ ,‬יתבונן‬
‫שהיה ראוי הוא לבוא במקום הקרבן‪ ,‬וכך מגיע לידי עשיית‬
‫תשובה‪ .‬אבל היום אין לנו קורבנות‪ ,‬ואם כן‪ ,‬כיצד יחזור בתשובה?‬
‫אלא שאם האדם מתבונן במה שאומר‪ ,‬ומכוון כראוי‪ ,‬יכול להגיע‬
‫לדרגות והשגות גדולות וממילא לעלות ולהתעלות ולחזור‬
‫בתשובה‪ .‬נמצאנו למדים שהשירה היא חלק גדול ונשגב בעבודת‬
‫ה׳‪.‬‬
 ‫קלט‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^ מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫קלב‪ .‬שירה ‪ -‬בזמן הסמוך ממש לעלות השחר‪ ,‬שאי אפשר‬

‫ללמוד תורה בלא לברך ברכות התורה ‪ -‬נהגו חכמי ישראל‬
‫לשיר שירים ובקשות לה‪/‬‬

‫קלג‪ .‬שירה ‪ -‬זהו כינוי לתורה‪ ,‬כמו שכתוב‪ :‬ועתה כתבו לכם‬
‫את השירה הזאת )ובמקום אחר הבאנו את החידוש של הנצי״ב‬
‫על מי שלומד תורה בלילה(‪.‬‬

‫קלד‪ .‬שרה ‪ -‬שרה אימנו‪ ,‬ע״ה‪ ,‬היא גלגול חוה‪ .‬וכל מה‬
‫שקלקלה ופגמה חוה ‪ -‬באה שרה ותקנתו )ילקוט הראובני חיי‬
‫שרה‪ ,‬אות י״א(‪.‬‬
‫והגאון המופלא ר׳ יעקב איחצירא‪ ,‬ע״ה‪ ,‬בפיתוחי חותם )פרשת‬
‫חיי שרה‪ ,‬בראשית כ״ג‪ ,‬א׳(‪ ,‬ביאר כיצד הוא הרמז המקשר בין‬
‫חוה לשרה‪ ,‬וזאת בשני אופנים‪:‬‬
 ‫קמ‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫‪ .1‬שרה ‪ -‬גימטריה חוה‪ .‬כיצד?‬

‫א( הרי שני חיי שרה הם קכ״ז‪.‬‬
‫ב( ק׳ ‪ -‬בחילופי אותיות אי״ק ‪ -‬היא י׳ ‪ -‬הרי עשרה‪.‬‬
‫ג( כ׳ ‪ -‬בחילופי אותיות בכ״ר )עי׳ במבוא( ‪ -‬היא ב׳ ‪ -‬הרי‬
‫שניים‪.‬‬
‫ד( ז׳‪ -‬הרי שבע‪.‬‬
‫סך הכל עולה‪ - 17 :‬שהוא גימטריה‪ :‬חוה‪ .‬לרמוז‪ ,‬ששרה אימנו‪,‬‬
‫ע״ה‪ ,‬בשני חייה תיקנה מה שפגמה חוה‪.‬‬
‫‪ .2‬רמזלשםהוי״ה‪:‬‬
‫״ויהיו חיי שרה מאה״ ‪ -‬סופי תיבות‪ :‬הוי״ה‪ .‬לרמוז שמה שפגמה‬
‫חוה בשם הוי״ה‪ ,‬הכל תיקנה שרה‪.‬‬
‫הקשר בין שרה לאסתר‪:‬‬
‫ויש גם להעיר כאן על הקשר בין שרה לאסתר‪ ,‬ולא לחינם מלך‬
‫אחשוודוש על ‪ 127‬מדינות‪ ,‬כמניין שנות חייה של שרה אימנו‪,‬‬
 ‫קמא‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^ מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫ע״ה)ועיין עוד מזה באורך בספרנו זכור לאברהם על חנוכה ופורים‬

‫מה שביארנו בשם הרב בני יששכר(‪.‬‬

‫קלה‪ .‬שרה ‪ -‬שרה אימנו‪ ,‬ע״ה‪ ,‬לרוב מעלתה וקדושתה כי רבה‬

‫וגבהה מאוד‪ ,‬נרמזו בכל שנות חייה שמותיו של הקב״ה‪ .‬ד‪-‬קכ״ז‬
‫בגימטריה ‪ -‬עולים ארבעה שמות‪ :‬הוי״ה אדנ״י י״ה אהי״ה‪.‬‬
‫לפיכך בתחילה הייתה שרי‪ ,‬וחזר הקב״ה והטיל לה ה״א בסופה‪,‬‬
‫לרמוז עליה שהיא מקושרת בשכינה‪ ,‬שהיא ה״א בשם הוי״ה‪.‬‬
‫וזהו שאמר‪ :‬״ותמת שרה בקרית ארבע״ ‪ -‬כלומר שני חייה‬
‫נקראים בם ארבעה שמות‪ ,‬שהם הוי״ה אדנ״י י״ה אהי״ה‪ ,‬וזה‬
‫היה לה מפני שהיא מחוברת בשכינה הנקראת ארץ כנען‪ .‬ולכך‬
‫נתעצב אברהם הרבה על העדרה‪ ,‬לפיכך ״ויבא אברהם לספה‬
‫לשרה״ )פיתוחי חותם למרן אביר יעקב‪ ,‬פרשת חיי שרה‪,‬‬
‫בראשית כ״ג‪ ,‬ב׳(‪.‬‬
 ‫קמנ‬ ‫יבורר‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫קלו‪ .‬שפל רוח ‪ -‬המחזיק במידה זו‪ ,‬קונה בזה כרטיס לשורה‬
‫ראשונה בעולם הבא‪ .‬כתב בספר חסידים)סי׳ קל״ט‪-‬קמ״א(‪:‬‬
‫״מי שעוצר רוחו ומשפיל עיניו ורוחו מהביט אל נשים ואינו דובר‬
‫דברים בטלים וסובל כעסו ואינו מתגאה ועוסק בתורה ובמעשים‬
‫טובים ‪ -‬לעתיד לבוא יהיה לפנים ממלאכי השרת‪ ,‬עליהם נאמד‪:‬‬
‫״כעת ייאמר ליעקב ולישראל מה פעל א‪-‬ל״)במדבר כ״ג(‪.‬‬

‫קלז‪ .‬שובבות ‪ -‬במבוא לספד חסידים מובא מעשה נורא שהיה‬

‫עם המחבר‪ ,‬בילדותו‪ .‬שכשהיה צעיר )עד בן ‪ (18‬היה משתובב‬
‫ולא לומד‪ ,‬עד שתפסו אביו וקדא לפניו בשמות הקודש וראה כי‬
‫לא התעלף וכי יש לו כוחות רוחניים גדולים‪ ,‬ומשם הלך ונתעלה‪,‬‬
‫עד שנהיה גדול וחסיד בישראל‪ .‬ומכאן ילמד אדם שאל לו‬
‫להתייאש אף פעם‪ ,‬ובייחוד לא מילדיו היקדים‪ ,‬ממשיכי דרכו‪,‬‬
‫ויפנה ליבו‪ ,‬זמנו ומירצו אליהם‪ ,‬ובעזרת ה׳ יזכה לרוות מהם נחת‪.‬‬
 ‫קמג‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫קלח‪ .‬שערי דמעה ‪ -‬שערי דמעה לא ננעלו‪ .‬הביא בספר‬

‫חסידים‪ :‬שאדם שמוריד דמעות‪ ,‬אפילו אם אינו זכאי ‪ -‬מסוגל‬
‫הדבר שתפילתו תתקבל‪.‬‬

‫קלט‪ .‬שניים מקרא ואחד תרגום ‪ -‬הנה‪ ,‬מלבד מה שנפסק‬

‫כן בשו״ע‪ ,‬הורנו מרן החיד״א )בספרו כסא רחמים( שהשלמתו‬
‫מידי שבוע הוא כנגד קליפת נוגה‪ ,‬לבטלה‪.‬‬

‫קמ‪ .‬שמירת הלשון ‪ -‬״אל תיתן את פיך לחטיא את בשרך‪...‬‬

‫״ ‪ -‬מצאנו כמה פירושים לפסוק זה‪:‬‬
‫‪ .1‬רש״י ‪ -‬פירש זאת על נדרים‪ :‬שבעבור נדרים ‪ -‬מתים ילדיו‬
‫הקטנים של אדם‪.‬‬
‫‪ .2‬מרן הראשל״צ‪ ,‬הגרע״י זצ״ל‪ ,‬הביא מה שכתב בעל חובת‬
‫הלבבות שהביא בשם המדרש‪ :‬שאדם שמדבר לשון הרע על‬
 ‫קמד‬ ‫יבויזז‬ ‫ו^ מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא־כ‬

‫חבירו ‪ -‬הוא מקבל את העבירות של אותו אדם‪ ,‬וכן להיפך)ועל‬

‫זה התפלל דוד המלך לה׳(‪.‬‬
‫‪ .3‬מרן החיד״א בספרו יוסף תהילות על תהלים‪ ,‬פירש בשם ר׳‬
‫חיים ויטאל‪ ,‬שפירוש הפס׳ הוא כך‪ :‬שריבוי דיבור ‪ -‬פוגע בנפש‬
‫האדם‪.‬‬

‫קמא‪ .‬שפיכות דמים ‪ -‬המלבין פני חבירו ברבים ‪ -‬כאילו‬

‫שופך דמים ‪ -‬ולכן)עפ״י ספר חסידים סי׳ קל״ט‪-‬קמ״א‪ .‬הובא גם‬
‫בחוק לישראל‪ ,‬פרשת מטות‪ ,‬יום ראשון(‪:‬‬
‫א‪ .‬״אם שמעת איש אחד מלמד טעות לתלמידו ‪ -‬לא תאמר‪:‬‬
‫טעות אתה אומר‪ ,‬אלא תודיעהו לאחד מקרוביו או לאוהבו ואל‬
‫תשפוך דמו״‪.‬‬
‫ב‪ .‬״לא יאמר אדם לחבירו‪ :‬ביקש איש פלוני בתי לבנו‪ ,‬מפני‬
‫שמתבייש האחר וזה מתגאה ונהנה ליבו״‪.‬‬
 ‫קמזז‬ ‫יבורר‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫ג‪ .‬עוד כתב ספר חסידים )בסימן נ״ד(‪ :‬איזו היא רציחה שאינה‬
‫ניכרת לעיניים‪ ,‬והעונש גדול מאוד‪ ,‬והעבירה קלה וחמורה היא‬
‫למעלה ‪ -‬היא הבושה‪ .‬המבייש פני חבירו ברבים או מצערו וכר‪.‬‬
 ‫קמו‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^ מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא־כ‬

‫אות ת׳‬
‫קמב‪ .‬תורה ‪ -‬קביעות עיתים לתורה ‪ -‬בכל יום בשעות‬
‫קבועות‪ ,‬שלא יבטלנו אפילו לעסק גדול‪ .‬וכשעוסק בתורה בכל‬
‫יום‪ ,‬נחשב לו כאילו כל היום עסק בתודה; ועוד שמראה בכך‬
‫שאינו מבטל את לימודו‪ ,‬שכל עסקיו בידיו יתברך‪ ,‬ובוודאי יזמן‬
‫לו הקב״ה פרנסה‪ ,‬ובוודאי שתהיה לו הצלחה מאיתו יתברך אם‬
‫יקבע עיתים לתורה בכל יום)בן איש חי(‪.‬‬

‫קמג‪ .‬תמונה ‪ -‬בעניין תמונות של צדיקים בבית‪ ,‬כתב בספר‬

‫ישועות מרדכי)עמ׳ ‪ :(93‬שמרן הראשל״צ‪ ,‬הגר״ט אליהו זע״ל‪,‬‬
‫כתב שישנה חשיבות להניח תמונות של צדיקים בבית‪ ,‬שהדבר‬
‫גודם להשפעה על הקדושה בבית‪ ,‬בבחינת ״והיו עיניך רואות את‬
 ‫קמז‬ ‫יבויזז‬ ‫ו^ מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫מוריך‪ /‬ועל כן‪ ,‬אם תולה תמונה של צדיקים בביתו‪ ,‬יניחנה‬

‫עשרה טפחים מעל מיטתו‪ ,‬כיוון שיש בהם קדושה‪.‬‬
‫לאור דברים אלו‪ ,‬נראה שיש להזהר בזה ביותר בחג הסוכות‪,‬‬
‫שישנים בסוכה והדבר מאוד מצוי‪.‬‬

‫קמד‪ .‬תנור ‪ -‬שאפו בו מאכל בשרי‪ ,‬ורוצה אחר כך לאפות בו‬

‫דבר פרווה או אפילו חלבי ‪ -‬יש בזה מחלוקת בין הפוסקים‪:‬‬
‫‪ .1‬לדעת האשכנזים ‪ -‬יש לחכות ‪ 24‬שעות ולנקותו הייטב‪ ,‬ואחד‬
‫כך להפעיל למשך כשעה על החום המקסימלי‪.‬‬
‫‪ .2‬ואילו לדעת הספדדים ‪ -‬יש מקום להקל אף בלא לחכות ‪24‬‬
‫שעות‪ ,‬וזהו באם ניקה את התנוד היטב ומסיקים אותו על חום‬
‫מקסימלי למשך לפחות כ‪ 5-‬דקות )כן שמעתי מהגאון הרב בן‬
‫ציון מוצפי שליט״א‪ ,‬והוא על פי תשובת הגאון החסיד‪ ,‬הרב‬
‫ישכיל עבדי זצ״ל‪ ,‬בשו״ת‪ ,‬חלק ז׳; חיו״ד סי׳ ד׳(‪.‬‬
 ‫קמח‬ ‫יבורר‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫קמה‪ .‬תפילין ‪ -‬כתב מרן החיד״א בספרו ‪ :‬שלאחר התפילה‬

‫ישתדל האדם מאוד ללמוד אם מעט ואם הרבה בעוד התפילין‬
‫עליו‪ ,‬לפי שרק לאחר שלומד עם התפילין מקבל את הנר״ן שלו‬
‫בשלימות‪.‬‬

‫קמו‪ .‬תשובה ‪ -‬המילה תשובה מורכת משני חלקים‪ :‬תשוב ‪-‬ה‬

‫‪ -‬שפירושו‪ :‬תשוב ה׳ אחרונה)שבשם הוי״ה( למקומה‪.‬‬
‫ביאוד‪ :‬לפי שה‪-‬ה׳ האחדונה שבשם הוי״ה היא כנגד המלכות‪ ,‬וכל‬
‫מי שחוטא ‪ -‬פוגם בעיקר בה וב‪-‬ד׳ אותיות שם ה׳‪ .‬ועל כן‪,‬‬
‫כשהאדם חוזר בתשובה ומתקן ‪ -‬על ידי זה הוא משיב את ה‪-‬ה׳‬
‫האחרונה למקומה‪.‬‬
‫וכן אתה מוצא ביחס לטבילה במקוה )הובא בספר שופר בציון‪,‬‬
‫עמ׳ כ״ט(‪ :‬כתב בספר ראשית חכמה )שער האהבה פרק י״א‪,‬‬
‫כ‪,‬ה‪-‬כ״ט(‪ :‬שסוד המקוה הוא הוי״ה ‪ -‬שהמקוה בו ארבעים סאה‪,‬‬
 ‫קמט‬ ‫יבורר‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫וכן הוי״ה בו ארבע אותיות‪ ,‬וכל אות כוללת עשר‪ ,‬בסור ״מקוה‬
‫ישראל הוי״ה״‪ .‬וכאשר האדם חוטא ‪ -‬התשובה מסתלקת‪ ,‬וכן‬
‫הנטמה‪ ,‬מעל האדם; ועל ידי כניסת האדם במקוה‪ ,‬טהיא מרובעת‬
‫)ם סופית( ‪ -‬האם‪ ,‬טהיא התטובה‪ ,‬תטוב‪-‬ה וחוזדת ורובצת על‬
‫הבנים‪ ,‬וכן הנט מה תחזור‪ ,‬ודבר זה צדיך לכוין בטבילתו)עט״ב(‪.‬‬

‫קמז‪ .‬תשובה ‪ -‬דבד מעניין אנו מוצאים בספד דברים)כ״ה‪ ,‬ג‪/‬‬

‫ובדט״י טם(‪ :‬טהכתוב כל הזמן מכנהו בטם ״דטע״‪ ,‬אך לאחד‬
‫המלקות ‪ -‬קוראו ״אחיך!״‪.‬‬

‫קמח‪ .‬תומ״ר ‪ -‬הוא ראשי תיבות‪ :‬תורת משה רבינו‪ .‬ושח לי‬
‫אדם‪ ,‬כי הוא סופי תיבות‪ :‬חכמת אדם תאיר פניו‪.‬‬

‫קמט‪ .‬תורה ‪ -‬הלומד לילה דצוף‪ ,‬מצאת הכוכבים ועד הבוקד‬

‫)ובבוקר הולך וטובל והולך להתפלל( ‪ -‬מכפר על כרת אחד‬
‫שחייב‪ .‬וכשלומד כל הלילה ברצף‪ ,‬יש להיזהר שלא יישבר ותפול‬
 ‫לזנ‬ ‫דבורזז‬ ‫תיסר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא־כ‬

‫רוחו ויילך לישון לפני עלות השחר‪ .‬ויש בזה סיפור מבהיל על‬
‫הגאון ר׳ יצחק חי טייב לא מת‪ ,‬ועל הגאון ר׳ סלמן מוצפי זצ״ל‬
‫)הובא בדברינו לעיל באות ע״ח‪ ,‬ערך‪ :‬״משמר״‪ ,‬קחנו משם(‪.‬‬

‫קג‪ .‬תיקון חעות ‪ -‬עיין בדבדי מדרש שוחר טוב על תהלים‬

‫)מזמוד י״ז(‪ :‬שדוד חטא וקיבל מה׳ שלוש אפשדויות לעונש‪,‬‬
‫ולאחר כל הסינגור נהרגו ‪ 70,000‬איש מישראל‪ ,‬ומדוע? ‪ -‬על‬
‫שלא התאבלו על חורבן ביהמ״ק‪ .‬צא ולמד כמה חשובה אמירת‬
‫תיקון חצות והשתתפות האדם מישראל עם צער השכינה‪.‬‬

‫קנא‪ .‬תענית ‪ -‬חכם אחד ציוה לבנו שלא יהנה יותד מדאי‬
‫בעולם הזה‪ ,‬שלא יעבדו עליו שמונה ימים בלא תעניות )ספד‬
‫חסידים סימן רכ״ה‪-‬דכ״ו(‪ .‬ובמקום אחד בספד חסידים‪ ,‬דאיתי‬
‫שכתב שלא יעבור עליו חודש ללא תענית‪.‬‬
 ‫קנא‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫קנב‪ .‬תענית ‪ -‬עוד אמרו‪ ,‬שכל כוחה של התענית יפה רק עם‬

‫עושה עימה תשובה על חטאיו; שהדי יהודי אחד ראה חלום קשה‬
‫בליל ט׳ בתשרי והתענה ב‪-‬ט׳ בתשרי וביום הכיפורים‪ ,‬הרי שני‬
‫ימים ולילה ולא הועיל לו‪ .‬לפי שמראים לו חלום קשה שיפשפש‬
‫במעשיו‪ ,‬כי התענית במקום חטאת‪ .‬מה קרבן אינו מועיל בלא‬
‫תשובה‪ ,‬שנאמר‪ :‬״זבח רשעים תועבה״ ‪ -‬אף תענית חלום אינו‬
‫מועיל בלא תשובה)ספר חסידים(‪.‬‬

‫קנג‪ .‬תענית הראב״ד ‪ -‬הוזכרה בבן איש חי ועוד‪ ,‬ויסודה‪:‬‬

‫שאדם אוכל‪ ,‬אך משאיר בצלחתו דבר‪-‬מה‪ ,‬ומושך עצמו‬
‫מאכילת דבר שהוא אוהב ותאב לו מאוד )לשם ההתגברות על‬
‫התאווה; והדבר נחשב לו כאילו התענה(‪.‬‬
‫קנד‪ .‬תענית ‪ -‬הנחת תפילין במנחה ביום התענית ‪ -‬על שום‬
‫מה נהגו כן? ביאר זאת מר״ן הב״י וכתב שהטעם הוא בכדי‬
‫להשלים למאה ברכות)הביאו בספר חיי אברהם כלפון(‪.‬‬
 ‫הננ‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^ מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫השלמת ‪ 100‬ברכות ביום‪:‬‬

‫ובעניין השלמת ‪ 100‬ברכות ביום‪ ,‬הביא ר׳ חיים מוולוז׳ין את‬
‫החישוב‪ ,‬כך‪ :‬שאם מתפלל אדם שמונה עשרה‪ ,‬ושומע ומאזין‬
‫ברכות בתפילת שחרית‪,‬‬ ‫‪3*19‬‬ ‫ומכוין לחזרת הש״ץ ‪ -‬מרוויח בזה‬
‫וכמניין הזה בתפילת המנחה‪ ,‬וכבר עבר את ה‪ 100-‬ברכות‪ ,‬וכך‬
‫הוא החשבון‪:‬‬
‫‪ - 19 (1‬תפילת הלחש שלו)של היחיד(‪.‬‬
‫‪ - 19 (2‬ששומע ומסין לצאת י״ח מהש״ץ מילה במילה‪ ,‬מדין‬
‫שומע כעונה)ולעניין ברוך הוא ברוך שמו בברכות שיוצא בהן י״ח‬
‫‪ -‬ידועה המחלוקת בזה‪ ,‬ועי׳ בשו״ת מאמר מרדכי(‪ ,‬וגם הש״ץ‬
‫מכוין להוציאו י״ח )שמי״ם ‪ -‬נוטריקון‪ :‬שומע משמיע ‪ -‬יחדיו‬
‫מכוונים ‪ -‬כ״כ מרן הבא״ח(‪.‬‬
‫‪ - 19 (3‬מלבד מה שמכוין מדין שומע כעונה‪ ,‬בנוסף‪ ,‬כאשר עונה‬
‫״אמן״ על כל ברכה וברכה ‪ -‬מרוויח עוד ברכה‪ ,‬לפי הכלל‪ :‬גדול‬
 ‫קנג‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫העונה אמן יותר מהמברך )ועיין בספר חיי אברהם כלפון שהביא‬
‫בזה מספר תירוצים(‪.‬‬

‫קנה‪ .‬תורה ‪ -‬תורתנו הקדושה‪ ,‬המשילה בזוהר הקדוש )פר׳‬

‫משפטים‪ ,‬דף צט‪ (.‬לבת מלך כבודה‪ ,‬צנועה‪ ,‬חבושה בטמון אין‬
‫דואה‪ ,‬והמבקשה בלב שלם ובנפש חפצה‪ ,‬כל יום שוקד לפתחה‬
‫)ועיין גם בדבריו המופלאים של ר׳ חיים פלאג׳י בכף החיים‪ ,‬שכל‬
‫יום שאדם לא הולך לבית המדדש ‪ -‬כנגדו נדחה למעלה מבית‬
‫המדדש( ומתחנן על הפתח אולי תשמע קולו ותדבר עמו אפילו‬
‫מאחודי הדלת‪.‬‬
‫וכשדואה בת המלך שכל יום האיש ההוא משכים לפתחה‪ ,‬אולי‬
‫ימצא מבוקשו לדבר עמה‪ ,‬אפילו אחודי הדלת; בתחילה מדבדת‬
‫עמו אחרי הדלת דיבוד בדמז‪ ,‬והוא לניסיון לדאות אם האיש הוא‬
‫חשקו בה‪ ,‬חוקד ודודש בדיבוד ההוא מדוב חיבתה לידע אותו על‬
 ‫קנד‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫בוריו‪ .‬ובראותה שכל כך חיבתה אצלו‪ ,‬אז פותחת לו הדלת‬

‫ומדברת עמו פנים בפנים ומגלית לו כל מצפונותיה וסודותיה‪.‬‬
‫כן היא תורתנו הקדושה‪ :‬בתחילה‪ ,‬קודם שילמוד האדם‪ ,‬הדלת‬
‫סגודה‪ ,‬וכשמבקש אנה יוכל לדאות‪ ,‬היא מדברת לו ברמז‪,‬‬
‫וכשחוקד בדמז ההוא לידע אותו על בודיו מלב ומנפש‪ ,‬אז דואה‬
‫התורה הקדושה שחשקו בה‪ ,‬פותחת לו ומגלית לו כל דזיה‬
‫וסודותיה! )מתוך פיתוחי חותם‪ ,‬בראשית כ״ד‪ ,‬ט״ז‪-‬ב׳(‪.‬‬

‫קגו‪ .‬תורה ‪ -‬התורה כללותה כ״ד ספרים‪ ,‬וכל המשנה והגמרא‬

‫והסודות והרמזים ‪ -‬הכל כלול וגנוז בתוך כ״ד ספרים והכל יוצא‬
‫מגופה‪ .‬ובין השאר רמזה זאת התורה בפסוק האמור לגבי רבקה‬
‫אימנו‪ ,‬ע״ה‪ :‬״ותדד העינה ותמלא כדה ותעל״ )פיתוחי חותם‪,‬‬
‫בראשית כ״ד‪ ,‬ט״ז‪-‬ב׳(‪.‬‬
 ‫הנזז‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^ מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫קנז‪ .‬תורה ‪ -‬דאוי לכל אדם ללמוד תורה לשמה בלבד‪ ,‬ללא‬
‫שום פניה‪ ,‬ועליו עומד העולם‪ .‬ואלו הרמזים לכך שלומד לשמה‪:‬‬
‫‪ .1‬ענוה וקדושה ‪ -‬עדיך להשתדל כל עוז‪ ,‬ללמוד הוא ותלמידיו‬
‫לשמה‪ ,‬וללמדם קדושה וענוה‪ ,‬דזהו עיקר לשמה‪ .‬כשיהיו ענוים‬
‫וקדושים ‪ -‬זהו אות וסימן שהם לומדים לשמה )פיתוחי חותם‬
‫בראשית כ״ד‪ ,‬כ״א‪-‬כ״ב(‪.‬‬
‫‪ .2‬כמעיין המתגבר ומגלים לו דזי תודה ‪ -‬ידועים דברי ר׳ מאיר‬
‫במסכת אבות)ר‪ ,‬א׳(‪ ,‬שהלומד תודה לשמה זוכה לדברים הרבה‪,‬‬
‫וביניהם‪ :‬מגלין לו רזי תורה ונעשה כמעיין המתגבר‪ .‬ועל כן‪ ,‬יידע‬
‫האדם בעצמו‪ ,‬אם יש בו מידות ההם‪ ,‬בוודאי שלומד תורה לשמה‬
‫הוא‪ .‬ואם הוא עדיין לאו בר הכי‪ ,‬יוסיף יראה וקדושה עד שיגיע‬
‫לשמה‪ .‬ומן התודה יידע אם הוא כמעיין המתגבר ומגלין לו רזי‬
‫תורה)פיתוחי חותם‪ ,‬בראשית כ״ד‪ ,‬כ״ג‪-‬כ״ו(‪.‬‬
 ‫קנז‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫קנח‪ .‬תורה ‪ -‬הדב גומל חסד עם התלמידים‪ ,‬וגם הם גומלים‬

‫חסד עמו‪ .‬הדב גומל חסד עם התלמידים ‪ -‬בלמדם דעת וידאת‬
‫ה׳‪ .‬והתלמידים גם הם גומלים עם הרב חסד‪ ,‬בעולם הזה ובעולם‬
‫הבא‪ .‬בעולם הזה ‪ -‬כמו שנאמד‪ :‬״מכל מלמדי השכלתי״)תהלים‬
‫קי״ט‪ ,‬צ״ט(‪ .‬ובעולם הבא ‪ -‬כמו שדרשו חז״ל‪ :‬״כל המלמד בן‬
‫חבדו תודה ‪ -‬זוכה ויושב בישיבה של מעלה״)סנהדרין צט‪.(:‬‬

‫קנט‪ .‬תפילה בבית הכנסת ‪ -‬מובא בזוהר הקדוש‪ :‬שב‪-‬ג׳‬

‫זמנים ביום הסטרא אחרא משוטט בעולם ואינו יכול לקטרג‬
‫ולעצור את האור והשפע שבא מלמעלה וזה בזמן ג׳ התפילות‬
‫)וצריך לומר דזהו דווקא בזמן המובחר של התפילה( ‪ -‬שהאור‬
‫חודר לתוך בתי הכנסיות‪ .‬ומזה למדנו על המעלה הנשגבה שיש‬
‫בתפילה דווקא בתוך בית הכנסת‪ ,‬ובפדט עם הציבוד‪.‬‬
 ‫קנז‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫קס‪ .‬תורה ‪ -‬ביטול תורה ‪ -‬שמעתי מהגאון הרב בן ציון מוצפי‬

‫שליט״א‪ ,‬עד היכן מגיע ביטול תורה? ‪ -‬אפילו כאשר אדם בולע‬
‫את רוקו‪ ,‬הרי בזמן זה ביטל תורה‪ ,‬עד כדי כך‪ ,‬ויש לזה אף סמך‬
‫מהפסוק באיוב )ז׳‪ ,‬י״ט(‪ :‬״כמה לא תשעה ממני לא תךפני עד‬
‫בלעי רקי״‪ .‬שפירשו רבותינו שאדם צריך להקדיש כל זמנו‬
‫ללימוד התורה והמצוות‪ .‬ומפירוש המצודות שם‪ ,‬נראה שכן הוא‬
‫להפך‪ ,‬מידה כנגד מידה‪ ,‬אם לא עשית כך‪ ,‬הייסורים יהיו ללא‬
‫הפסק‪ ,‬אפילו לא בכדי שיעור בליעת הרוק‪.‬‬

‫קסא‪ .‬תורה ‪ -‬ביטול תורה ‪ -‬עוד ידוע בשם האר״י הקדוש‬

‫)הובא בחזון עובדיה על שבועות בשם רבינו חיים ויטאל( ‪ -‬שאם‬
‫אדם לומד ברמת עיון פחותה ממה שיכול ‪ -‬נחשב לביטול תורה‪.‬‬
 ‫קנח‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא־כ‬

‫קסב‪ .‬תורה ודבש ‪ -‬״מתוקים מדבש ונופת צופים״ ‪ -‬ביאור‬

‫לפסוק זה שמעתי מאת הגאון הרב בן ציון מוצפי שליט״א‪ :‬מהי‬
‫כוונת פסוק זה שאומר שדברי התורה יותר מתוקים מהדבש? כלפי‬
‫מה הדברים אמורים?‬
‫ההסבר הוא כך‪ :‬לדבש ‪ -‬יש שתי תכונות‪ ,‬אשד הופכיות אחת‬
‫לשנייה‪ :‬מחד‪ ,‬אם נכנס לתוך הדבש חלק מבריה‪ ,‬כגון‪ :‬יד או רגל‬
‫)אך לא בריה שלימה( ‪ -‬במשך הזמן ‪ -‬הבדיה תהפוך חלק‬
‫מהדבש )ולבסוף‪ ,‬לאחר זמן ממושך גם תהיה מותדת באכילה‪,‬‬
‫מכיוון שנהפכה לחלק מהדבש ממש!(‪.‬‬
‫ואילו מאידך‪ ,‬אם תיכנס לדבש בדיה שלימה ‪ -‬אזי תכונת הדבש‬
‫היא לשמד את הבריה כמו שהיא‪ ,‬בשלימותה )ואין כח בדבש‬
‫לשנות אותה(‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬לדברי הפסוק‪ ,‬התורה ‪ -‬מתוקה מדבש‪ .‬כלומד‪ :‬אף בריה‬
‫שלימה‪ ,‬אדם שלם הנכנס לתוך התודה‪ ,‬בדמ״ח איבדיו לתוך‬
 ‫קנט‬ ‫יבויזז‬ ‫תיסר‬

‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫הלימוד ומשתקע בה ‪ -‬יש בכח התורה להפך ולשנות את האדם‬

‫מקצה אל הקצה‪ ,‬להפך את אישיותו של האדם מרע מוחלט לטוב‬
‫מוחלט; מה שאין כן אצל הדבש‪ ,‬שיכול רק לשמר בדיה שלימה‬
‫ולא לשנות אותה!‬

‫קסג‪ .‬תורה ‪ -‬חידושי תורה ‪ -‬נזכיר כאן מקצת המעלות‬

‫בכתיבת והפצת חידושי תורה‪:‬‬

‫‪ .1‬בורא רקיע חדש בשמים ‪ -‬כן הוא בדברי הזוהר הקדוש‬

‫בהקדמת ספר בראשית )עמ׳ כ׳‪-‬כ״א בהוצאת יריד הספרים(‪,‬‬
‫המדבר במעלת המחדש חידושי תורה‪ ,‬וכה מקצת דבריו‬
‫המופלאים שם‪:‬‬
‫״בראשית‪ ,‬רבי שמעון פתח‪ :‬׳ואשים דברי בפיך )ישעיה נ״א( ‪-‬‬
‫כמה אית לבר נש לאשתדלא באורייתא יממא וליליא; בגין‬
‫דקודשא בריך הוא ציית לקלהון דאנון דמתעסקי באורייתא‪,‬‬
 ‫לזס‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫ובכל מילה דאתחדש באורייתא על ידא דההוא דאשתדל‬

‫באורייתא‪ ,‬עבד רקיעא חדא״‪.‬‬
‫ותרגומו‪:‬‬
‫״בראשית‪ ,‬רבי שמעון פתח‪ :‬׳ואשים דברי בפיך ‪ -‬כמה יש לבן‬
‫אדם לעסוק בתורה יום ולילה; בגלל שהקדוש ברוך הוא מקשיב‬
‫לקולם של אלו שמתעסקים בתורה‪ ,‬ובכל דיבור שמתחדש‬
‫בתודה על ידי אותו שעוסק בתורה‪ ,‬עושה דקיע אחד״‪.‬‬
‫וממשיך שם הזוהר הקדוש ואומד‪ :‬שבאותה השעה שדבר התורה‬
‫מתחדש מפיו של בן אדם‪ ,‬אותו דבד עולה ונעמד לפני הקדוש‬
‫ברוך הוא‪ ,‬והקדוש ברוך הוא לוקח אותו דבר ומנשק אותו ומעטר‬
‫אותו בשבעים עטרות מפותחות וחקוקות‪.‬‬
‫ודבד החכמה שמתחדש‪ ,‬עולה ויושב על דאש הצדיק חי עולמים‪.‬‬
‫וטס משם ושט בשבעים אלף עולמות ועולה אצל עתיק ימים‪.‬‬
 ‫קסא‬ ‫דבורזז‬ ‫תיסר‬

‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫‪ .2‬נענש על אי‪-‬אמירת וכתיבת מילים טובות ‪ -‬באותה המידה‬

‫שנענש על אמירת לשון הרע ומילים רעות‪ ,‬כפי שמובא בזוהר‬
‫הקדוש )פרשת תזריע‪ ,‬עמ׳ רס״ב בהוצאת יריד הספרים‪ .‬הביאו‬
‫הרב שערי רחמים שדים‪ ,‬בהקדמת ספדו(‪:‬‬
‫״כמה דעונשא דהאי בר נש בגין מילה בישא‪ ,‬כך עונשה בגין‬
‫מילה טבא דאתי לידיה ויכיל למללא ולא מליל״‪.‬‬
‫ותרגומו‪ :‬״כמו שעונש זה הבן אדם מפני דיבור רע‪ ,‬כך עונשו מפני‬
‫דיבור טוב שבא לידו ויכול לדבר ולא דיבר״‪.‬‬
‫ועיין שם באדוכה‪ .‬דכל שכן אם העם או העיבוד הולכים בדדך‬
‫עקומה‪ ,‬והוא יכול לדבר אליהם ולהוכיח אותם‪ ,‬ושותק ולא‬
‫מדבד‪ ,‬בוודאי עונשו גדול‪.‬‬

‫‪ .3‬מי שלא מפרסם את חידושי התורה ‪ -‬כאילו גוזל את‬

‫הקב״ה‪ .‬כן מובא בספר חסידים)אות תק״ל(‪:‬‬
 ‫לזסנ‬ ‫רבורזז‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫כי הקב״ה גוזר מי יהיה חכם )נהה ט״ז‪ (:‬ומה חכמתו‪ ,‬וכמה שנים‬
‫וכמה ספרים יעשה )ויקרא רבה פרק ט״ו‪ ,‬ב׳(‪ .‬יש שגוזר עליו‬
‫שעושה ספד אחד או שניים או שלושה‪ ,‬וכן בתלמוד וכן לפתור‬
‫קרייה‪ ,‬וכן בסודות אחדים‪ .‬ועל כן‪ ,‬כל מי שגילה לו הקב״ה דבר‪,‬‬
‫ואינו כותבו ויכול לכתוב ‪ -‬הדי גוזל מי שגילה לו; כי לא גילה לו‬
‫אלא לכתוב‪ ,‬כדבדי הפסוק‪ :‬״סוד ה׳ לידאיו ובדיתו להודיעם״‪,‬‬
‫וכתיב‪ :‬״יפוצו מעינותיך חוצה״‪.‬‬
‫וכן כתב בספר רבינו אפרים על התורה כת״י)פרשת כי תשא‪,‬‬
‫הביאו מדן החיד״א בבדית עולם על ספד חסידים(‪ ,‬בשם רבינו‬
‫אלעזר מגרמיזא‪ :‬שכל מי שמגלין לו רזי תודה מן השמים ואינו‬
‫כותבם ‪ -‬עתיד ליתן את הדין‪.‬‬

‫‪ .4‬כאילו מקריב קרבן לפני ה׳ ‪ -‬כן כתב מדן החיד״א שם‬

‫בהגהתו על ספר חסידים‪ ,‬שהביא מדברי חז״ל )הביאם הרב לב‬
 ‫קסג‬ ‫יבורר‬ ‫תמר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫אריה(‪ :‬בזמן שבית המקדש היה קיים‪ ,‬כשאדם מקריב קרבן ‪-‬‬
‫מתכפד לו‪ ,‬וכשאדם כותב בספר מה שלמד איזה חידוש ‪-‬‬
‫הכתיבה הזו היא עולה לו במקום קרבן‪.‬‬
‫ובזה פירש הרב לב אריה‪ :‬״זבח ומנחה לא חפצת״ וכר‪ ,‬״עולה‬
‫וחטאה לא שאלת״ ‪ -‬אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב‬
‫עלי ‪ -‬שיעלה במקום קרבן‪.‬‬
‫ובאמת ביאר מרן הבן איש חי‪ :‬שהיום שאין בהמ״ק קיים‬
‫בעוונותינו הרבים )יהי רצון שיבנה במהרה בימינו אמן(‪ ,‬שולחנו‬
‫של האדם הוא כמו המזבח שעליו הקריב את הקרבן‪ .‬אך מהו‬
‫הקרבן כיום? ‪ -‬שני דבדים‪ :‬האחד ‪ -‬דבדי התודה שהאדם אומד‬
‫על השולחן‪ .‬והשני ‪ -‬העניים שמזמין לשולחנו‪ ,‬הם הם הקרבן‬
‫שלו‪ ,‬המכפר בעדו ובעד אנשי ביתו‪.‬‬
 ‫הסד‬ ‫דבורזז‬ ‫ו^מר‬
‫בדרך הפרד״ם‬ ‫מערכות על סדר הא״ב‬

‫‪ .5‬חייב לפרסם חידושי תורתו מעד חובת לימוד התורה ‪ -‬כתב‬

‫בספר הברית )מאמר כ‪ /‬דף צ״ז ע״ב‪ .‬הביאו הגאון הרב שערי‬
‫רחמים שרים(‪:‬‬
‫שחייב כל איש אשר חנן אותו אלוקים בתורה או בפשט או ברמז‬
‫או בדרש או בסוד‪ ,‬שהוא חכמת האמת‪ ,‬לכותבם על הספר‬
‫ולחבר בהם מחברת; ושלא כדעת קצת חכמי ישראל האומרים‬
‫ובו׳ וקצת אנשים יש אשר יכתבו ויחברו ספרים אבל לא רצו‬
‫להדפיסם בחייהם‪ ,‬כי אם יצוו אותם להדפיסם אחרי מותם ובו׳ ‪-‬‬
‫ה׳ יסלח להם‪ ,‬והוא רחום יכפר בעדם‪.‬‬
‫ונראה שטעמו הוא מצד חובת לימוד תורה‪ ,‬שזה קיבלה נשמתו‬
‫הרבה ואינה מעבירה הלאה בשרשרת הדורות‪.‬‬
‫ז‪ .‬אסרי נועס ‪ -‬קונטרס כענייץ מהות וטעפי פנהג‬
‫החא^אק׳ה)שכט תשןנ״ג(‪.‬‬
‫ח‪ .‬זכור לאגרחס ‪ -‬חלק א׳ ‪ -‬על חג הפוריס‬
‫ומסכת סגילח)אדר תשע״ג(‪.‬‬
‫ט‪ .‬זכור לאכרחס ‪ -‬חלק כ׳ ‪ -‬על חג חפסח )ניסן‬
‫תשע״ג(‪.‬‬
‫י‪ .‬זכור לאכרהס ‪ -‬חלק ג׳ ‪ -‬על חג חשכועות‬
‫)סיון תשע״ג(‪.‬‬
‫יא‪ .‬זכור לאכרחס ‪ -‬חלק ד׳ ‪ -‬כק כסח לעשור וחג‬
‫הסוכות)תשרי תשע״ד(‪.‬‬
‫יב‪ .‬זכור לאכרהס ‪ -‬חנוכה ופוריס ומסכת מגילה ‪-‬‬
‫מהדורה חדשה ומורחבת)כסלו תשע״ד(‪.‬‬
‫יג‪ .‬כף התומר ‪ -‬תיקוני אות כרית קודש)אדר כ׳‬
‫תשע״ד(‪.‬‬
‫‪ .t‬תומר דבורה ‪ -‬על התורה הזמועדיס‪ ,‬כשיריס‬
‫וחרוזיס ‪ -‬ספר במדבר וחג השבועות )סיון‬
‫תשע״ה(‪.‬‬
‫טו‪ .‬טללי ברבה ‪ -‬ביאור על משניות מסבת ברבות‬
‫)פרק ראשח( על דרך הפרד״ס; בצירוף ענייני‬
‫בר ובת מצוה)שבט תשע״ז(‪.‬‬
‫טז‪ .‬תומר דבורה ‪ -‬מערבות על דרך הפרד״ס; על‬
‫סדר הא״ב)תשרי תשע״ח(‪.‬‬
‫‪H‬‬
‫‪e H‬‬
‫‪e H‬‬
‫‪e‬‬

‫את הספרים גית! להשיג גם‬

‫כספריה הספרדית כירושלים‬
‫רח׳ אהלי יוסף ‪ ,3‬ירושלים‪ .‬טל׳‪ 5372265 :‬־‪02‬‬

‫‪He‬‬ ‫‪He‬‬ ‫‪He‬‬

‫כתובת המערכת‪:‬‬
‫יר׳ר קרן זכור לאברהם‪ ,‬ער׳ד נסים שלמה ונונו הי״ו‬
‫ת‪.‬ד‪ ,444 .‬קריית שמונה‬
‫‪ 6789202‬־‪052‬‬ ‫טלפקס‪ 6997775 :‬־‪04‬‬
 ‫ביטון יוסי‬ ‫בוהדנה חנניה ופרלה‬

‫כהן אליעזר ודליה‬ ‫בן ברוך איריס‬

‫כהן גבי‬ ‫בן הרוש יצחק ודניז‬

‫קריספין עמרם וגילה‬ ‫ברמי אלי‬

‫כהן דוד‬ ‫ונונו אביעד‬
‫כהן נסים‬ ‫ונונו חנה‬
‫מלכה שירה ושלום‬ ‫ונונו טל‬
‫נחמני סולי ומימון‬ ‫ונונו יהודית‬
‫סיסו מכלוף‬ ‫ונונו נסים שלמה‬
‫עזרא יעקב‬ ‫ונונו עליזה‬
‫פרץ משה‬ ‫ונונו אלמוג‬
‫קמרי שרה‬ ‫ונונו אדיר‬
‫רופא יוסף‬ ‫ניני דקלה‬
‫רחמים בתיה‬ ‫טנג׳ לאה‬
‫שושן שמעון‬
‫יעקובי נילי‬
 ‫לעלוי נ ש מ ת‬
‫ר׳ אברהם כר חנה וגונו זע״ל‬
‫גלב״ע ז׳ אדר ה׳תש״מ‬
‫*‬ ‫*‬ ‫*‬
‫ר׳ יוסף יעחק כר יקוט סיסו זע״ל‬
‫גלב״ע ב״א מרחשון ה׳תשס״ח‬
‫*‬ ‫*‬ ‫*‬
‫מרת חנה בת אסתר סיסו ע״ה‬
‫נלב״ע ב״ה סיון ה׳תשע״א‬
‫*‬ ‫*‬ ‫*‬
‫ר׳ עמרם כר יקוט סיסו זע״ל‬
‫גלב״ע ב״ז מרחשון ה׳תשס״ט‬
‫*‬ ‫*‬ ‫*‬
‫ר׳ הכיב בר חנה וענונו ז״ל‬
‫❖‬ ‫❖‬ ‫❖‬
‫ר׳ שלמה וענונו זע״ל‬
‫גלב״ע ב״ה אדר ב׳ ה׳תשי״ט‬
‫❖‬ ‫❖‬ ‫❖‬

‫ת‪.‬נ‪.‬ע‪.‬ב‪.‬זז‬
 ‫לעלד נ שמת‬
‫^ ר׳ יהודה בן תמר ויוסף חזן זע״ל‬
‫גלב״ע מגחם־אב ה׳תשב״ו‬
‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪r^1‬‬
‫^ מרת חגה בת תמר כהן ועגוגו ע״ה‬
‫גלב״ע י״ג אדר‬
‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪1MJ‬‬
‫^ ר׳ עזרא כן פרידה שרם זע״ל‬
‫גלב״ע י׳ תשרי ה׳תשס״ד‬ ‫] ‪1S‬‬
‫❖‬ ‫❖‬ ‫❖‬

‫מרת אסתר בת רחל שרם ז״ל‬

‫גלב״ע ב״ה תמוז ה׳תשע״ה‬
‫‪m‬‬
‫❖‬ ‫❖‬ ‫❖‬

‫ת ‪.^.‬ב‪.‬זז‬ ‫‪1‬‬
 ‫לעלד נ שמת‬
‫ר׳ שמשון)שמעוז( בז פרלה‬
‫פיגדלינג ז״ל‬
‫גלב״ע כ״ח שבט ה׳תשג״ב‬

‫^ מרת איטה בת אטל פינדליגג ז״ל‬

‫גלב״ע כ״ו ת שרי ה׳תשמ״ז‬
‫* * *‬

‫ר׳ יוסף דוד כן איטה פינלינג ז״ל‬

‫גלב״ע כ׳ ט ב ת ה׳תשג״א‬ ‫‪[g‬‬

‫‪ [g‬אברהם רפאל בן סיגלית וענוגו ז״ל‬

‫נלב״ע כ״ו כסלו ה׳תשנ״ז‬

‫ת‪.‬נ‪.‬ע‪.‬ב‪.‬זז‬