‫הפקולטה למדעי הרוח והחברה‬

‫המחלקה להיסטוריה כללית‬

‫‪DC Comics, Sensation Comics #1.‬‬

‫וונדר וומן האמזונה המודרנית‪:‬‬

‫כיצד מיתוס האמזונות בא לידי ביטוי בדמותה של וונדר וומן‬
‫עבודה מסכמת במסגרת הקורס‪" :‬מיתולוגיה יוונית"‬
‫‪127.1.2201‬‬

‫מגישה‪ :‬שני לוי‬

‫ת‪.‬ז‪208901447 :.‬‬

‫מרצה ‪ :‬פרופסור יוליה אוסטינובה‬

‫תאריך‪15.08.2021 :‬‬

‫‪2‬‬
 ‫תוכן עניינים‬

‫מבוא‪3...........................................................................................................................‬‬ ‫‪.1‬‬

‫פרק א' ‪ -‬האמזונות של העולם העתיק‪..............................................................................‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪4‬‬

‫תת פרק ‪ - 1‬האמזונות בעיני היוונים‪....................................................................‬‬ ‫א‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫תת פרק ‪ - 2‬האמזונות בעיני החוקרים‪..................................................................‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫פרק ב' ‪ -‬וונדר וומן האמזונה המודרנית‪............................................................................‬‬ ‫‪.3‬‬

‫‪6‬‬

‫תת פרק ‪ - 1‬דיאנה נסיכת האמזונות‪.....................................................................‬‬ ‫א‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫תת פרק ‪ - 2‬וונדר וומן מאבדת את כוחותיה‪..........................................................‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫סיכום‪10........................................................................................................................‬‬ ‫‪.4‬‬

‫ביבליוגרפיה‪11...............................................................................................................‬‬ ‫‪.5‬‬

‫‪3‬‬
 ‫מבוא‬

‫לאורך ההיסטוריה‪ ,‬ועד ימינו אנו‪ ,‬רבים עסקו בשאלת זהותן של האמזונות‪ ,‬הנשים הלוחמות‬

‫והעצמאיות שחיו בקצוות העולם היווני‪ .‬אחדים טוענים כי מדובר בדמויות ממשיות שקיבלו‬

‫אינטרפרטציה מיתולוגית בפיהם וסיפוריהם של היוונים‪ ;1‬ואילו אחרים טוענים כי מדובר‬

‫במיתוס אשר חושף מציאות חברתית ולאו אמת עובדתית‪ ,‬ומספק הצצה לדרך בה היוונים חוו את‬

‫עולמם‪ 2.‬בעבודתי‪ ,‬תחילה אדון בשאלת זהות האמזונות‪ ,‬ולאחר מכן אבקש לטעון שמיתוס‬

‫האמזונות רלוונטי עד ימינו אנו ובא לידי ביטוי בסיפורה של וונדר וומן ( ‪,)Wonder Woman‬‬

‫גיבורת העל הנשית ראשונה מבית די‪.‬סי‪ .‬קומיקס (‪.)DC Comics‬‬

‫ראשית אציג את הדרך בה המיתוס נתפס בעיניהם של היוונים‪ ,‬אתאר את האמזונות‬

‫ואנסה להציג אותן כמו שתפסו אותן היוונים‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬אציג חלק מהספרות המחקרית בנושא‬

‫תוך התייחסות לשתי נקודות המבט אותן הזכרתי לעיל; ואבקש לטעון שהמיתוס חושף מציאות‬

‫חברתית יותר מאשר נשען על עובדות קונקרטיות היסטוריות‪ .‬באופן ספציפי יותר‪ ,‬אבקש לטעון‬

‫שהמיתוס חושף רובד נוסף בהתנהלות החברה הפטריארכלית ביוון העתיקה‪ ,‬ומשמש כלי לחינוך‬

‫נשים יווניות "טובות"‪.‬‬

‫לאחר מכן אנסה לקשור בין המיתוס העתיק לעולם המודרני ולמציאות של ימינו דרך‬

‫סיפורה של וונדר וומן‪ ,‬גיבורת העל הראשונה‪ .‬וונדר וומן הופיעה לראשונה בדצמבר ‪ 1941‬והוצגה‬

‫לקהל הקוראים כדיאנה‪ ,‬נסיכת האמזונות‪ 3.‬סיפורה של וונדר וומן ומאפייניה אמנם נטועים עמוק‬

‫ברעיונות מיתולוגיים שנלקחו מיוון העתיקה‪ ,‬אך בעבודתי אבקש לטעון שבין האמזונות של יוון‬

‫‪1‬‬
‫‪Adrienne Mayor, The Amazons: Lives and Legends of Warrior Women Across the Ancient World‬‬
‫‪(New Jersey: Princeton University Press, 2014).‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Yulia Ustinova, "Amazons East and West: A Real-Life Experiment in Social Cognition". In:‬‬
‫‪Evolution, Cognition, and The History of Religion: A New Synthesis. (eds.) Anders K. Petersen et al.‬‬
‫‪(Boston: Brill, 2019), pp. 461-475.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪Rebecca K. Carifio, "Wonder Woman Revealed: William Moulton Marston, World War II and the‬‬
‫‪Rise of a Superheroine (1941-1959)", An Honor Thesis: BA (Maine: Bates College, 2015), p.21.‬‬

‫‪4‬‬
‫העתיקה לבין וונדר וומן‪ ,‬האמזונה של המאה ה ‪ ,20‬קיימים קווים משיקים לא רק מבחינת‬

‫מאפייני המיתוס‪ ,‬אלא גם מבחינת השימוש אשר נעשה בסיפורן בידי הגברים של אותה התקופה‪.‬‬

‫בסופו של דבר‪ ,‬אנסה לעמוד על כוחו של מיתוס‪ ,‬בין אם מדובר במיתוס האמזונות מיוון‬

‫העתיקה‪ ,‬ובין אם מדובר במיתוס של וונדר וומן; ואטען שכוחו של מיתוס טמון בהיותו גורם‬

‫מחנך‪ ,‬ובהיותו תוצר חברתי אשר חושף ערכים חברתיים‪.‬‬

‫האמזונות של העולם העתיק‬

‫האמזונות בעיני היוונים‬

‫כאמור‪ ,‬רבים עסקו בשאלת זהות האמזונות‪ ,‬אך ראשית חשוב להסביר מי הן היו בפיהם‬

‫ומילותיהם של היוונים‪ .‬האמזונות מופיעות לראשונה כבר באפוס ההומרי (המאה השמינית‬

‫לפנה"ס) וגם באפוסים אחרים בני אותה התקופה‪ .‬האמזונות היו נשים לוחמות‪ ,‬עצמאיות וזרות‬

‫שחיו בחברה שהייתה נשית בלבד‪ .‬הן תוארו כבעלות שיער ארוך וכחסרות שד אחד או חסרות‬

‫שדיים בכלל‪ .‬הנשים האלו לא סתם עסקו באומנות המלחמה‪ ,‬אלא נחשבו ללוחמות טובות ואף‬

‫מצוינות‪ .‬הן רכבו על סוסים‪ ,‬הצטיינו בשימוש בחץ וקשת‪ ,‬ונלחמו בגדולי הגיבורים של‬

‫המיתולוגיה היוונית כמו הרקלס‪ ,‬תסאוס ואכילס‪ .‬מקור שמן קשור קשר ישיר באחד ממאפייני‬

‫המיתוס ומשמעות המילה אמזונה היא חסרת שד (אחד או שניים); על פי המיתוס‪ ,‬האמזונות‬

‫כרתו את שדיהן או צרבו אותו בילדותן באמצעות פלדה חמה במטרה לקיים שימוש יעיל יותר‬
‫‪4‬‬
‫בכידון (‪ ,)Javelin‬בקשת הארוכה (‪ )Longbow‬ובקשת בכלל‪.‬‬

‫הומרוס מתאר את האמזונות באיליאדה כ ‪ antianeirai -‬ביוונית‪ ,‬תיאור אשר מתורגם‬

‫מילולית ל‪"-‬כנגד הגברים"‪ ,‬זאת כהתייחסות לכך שהאמזונות נלחמו נגד הגברים; יחד עם זאת‬

‫בטקסטים מאוחרים יותר מתברר כי נכון יותר להתייחס לביטוי כ‪"-‬דומות לגברים" או "שוות‬

‫ערך לגברים"‪ 5.‬ניתן לומר כי בכל הקשור ליחסי המגדר‪ ,‬האמזונות כלל לא תאמו את המודל‬

‫היווני‪ .‬הן חיו בחברה נשית‪ ,‬שנשלטה על ידי נשים ואופיינה בחופשיות ופתיחות מינית‪ .‬על פי‬

‫המיתוס האמזונות היו מקיימות יחסי מין עם הגברים אותם שבו ולאחר מכן היו הורגות או‬
‫‪6‬‬
‫מטילות מום בצאצאיהם הזכרים‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫‪Satish C. Misra, "In the Domains of Amazons", Proceedings of the Indian History Congress 66 (2005),‬‬
‫‪p. 1363.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪.‬הומרוס‪ ,‬איליאדה ‪( ,3.188-189‬תרגם) אברהם ארואטי (ירושלים‪ :‬האוניברסיטה העברית‪)2012 ,‬‬
‫‪6‬‬
‫‪Misra, "In the Domains of Amazons", p. 1373.‬‬

‫‪5‬‬
‫דבר נוסף אשר אפיין את האמזונות היו החיים בפריפריה של העולם המוכר‪ .‬בתקופת‬

‫הומרוס (המאה השמינית לפנה"ס)‪ ,‬קצוות העולם המוכר ליוונים היו עד נהר התורמדון‪ ,‬שם חיו‬

‫האמזונות‪ .‬אך כאשר הורדוטוס כותב‪ ,‬שלוש מאות שנים מאוחר יותר‪ ,‬העולם היווני כבר התרחב‪.‬‬

‫וכך‪ ,‬לאחר שהפסידו במלחמה ליוונים‪ ,‬נדחקו האמזונות שוב אל קצוות העולם המוכר בזמנו של‬
‫‪7‬‬
‫הרודוטוס ‪ -‬אל ארץ הסקיתים‪.‬‬

‫האמזונות בעיניי החוקרים‬

‫בספרות המחקרית באופן כללי‪ ,‬יש כאלה אשר פונים להבנת המיתוסים של יוון העתיקה‬

‫תוך ניסיון לראות במיתוס גרסה פנטסטית "ומקושטת"‪ ,‬של מציאות היסטורית אמיתית‪ .‬אלו‬

‫אשר מנסים להבין את המיתוסים בדרך זו‪ ,‬פונים כך גם אל שאלת זהות האמזונות‪ .‬ביסט (‬

‫‪ ,) Bisset‬מתאר במאמרו את האמזונות דרך שלוש עובדות ספציפיות מתוך המיתוס‪ )1( :‬הן היו‬

‫נשים; (‪ ) 2‬הן לא היו לוחמות "פשוטות" אלא היו טובות יותר מהלוחם הממוצע; ( ‪ )3‬לא היו להן‬

‫שדיים‪ .‬למעשה‪ ,‬ביסט טוען ששתיים מן העובדות ‪ -‬היותן לוחמות מצטיינות והיותן חסרות‬
‫‪8‬‬
‫שדיים‪ ,‬סותרות את העובדה הראשונה ‪ -‬היותן נשים‪.‬‬

‫תוך דיון סביב קיומן של נשים שטוחות חזה‪ ,‬ביסט מבסס טענה על פיה האמזונות אינן‬

‫היו נשים כלל‪ .‬למעשה‪ ,‬ביסט גורס כי מיתוס האמזונות מקורו במפגש של היוונים עם‬

‫מונגולואידים עתיקים שהיו חסרי זקן ובעלי שיער ארוך‪ .‬על פיו‪ ,‬המפגש עם ההוניים הראשונים‬

‫היה שונה מכל מה שהיוונים הכירו עד אותה עת; והחזות שלהם‪ ,‬שככל הנראה הזכירה את זו של‬
‫‪9‬‬
‫הטיבטים המודרניים‪ ,‬התפרשה בעיני היוונים כנשית‪.‬‬

‫מלבד האסכולה אשר מבקשת לספק הסברים רציונליים למיתוסים וטוענת כי המיתוסים‬

‫מייצגים עובדה היסטורית או מציאות ממשית ‪ ,‬ישנה אסכולה נוספת‪ ,‬אשר מתייחסת למיתוסים‬

‫כסיפורים‪ ,‬שאמנם אינם בהכרח אמיתיים‪ ,‬אך חושפים מציאות חברתית קיימת‪ .‬במאמרה‪,‬‬

‫אוסטינובה (‪ ) Ustinova‬מתייחסת לקווים המשיקים שבין האמזונות ביוון ובסין וטוענת‪,‬‬

‫שהמאפיין היחידי שמשותף לאמזונות עם הנשים האמיתיות של יוון וסין היה מינן הביולוגי‪ .‬כל‬

‫שאר המאפיינים‪ ,‬ביניהם‪ :‬עצמאות נשית‪ ,‬ברבריות‪ ,‬ואף מפלצתיות למחצה; מטרתם לייצג את‬

‫ההפך המוחלט ממאפייני התפקיד הנשי‪-‬מגדרי הנורמטיבי‪ ,‬שהתקיים ביוון‪ .‬אוסטינובה מציגה‬

‫‪7‬‬
‫‪.‬הרודוטוס‪ ,‬היסטוריה ‪( ,4.110-117‬תרגמו) בנימין שמרון ורחל צלניק‪-‬אברמוביץ' (ירושלים‪ :‬כרמל‪)2013 ,‬‬

‫‪8‬‬
‫‪Kenneth A. Bisset, "Who Were the Amazons?", Greece & Rome 18.2 (1971), p.150‬‬
‫‪9‬‬
‫‪Ibid, pp. 150-151.‬‬

‫‪6‬‬
‫כיצד המיתוסים על האמזונות שהיו קיימים ביוון ובסין התפתחו באופן נפרד‪ ,‬וגורסת כי עצם‬

‫התפתחותם הנפרדת מעידה על האימה האוניברסלית אותה חוו הגברים של אותה התקופה ‪-‬‬
‫‪10‬‬
‫אימת ההתמודדות עם נשים המנהלות חברה נשית‪ ,‬עצמאית ומשגשגת‪.‬‬

‫בעבודה זו אני טוענת‪ ,‬כמו אחרים לפני‪ ,‬שמיתוס האמזונות אינו בהכרח קשור בעובדות‬

‫קונקרטיות‪ .‬אלו אשר מחפשים קשר עובדתי‪-‬היסטורי בין האמזונות למציאות‪ ,‬טוענים שמקורן‬

‫הוא בנשים הלוחמות בדרום רוסיה או במפגש עם המונגולואידים הראשונים; אך אירועים אלו‬

‫התרחשו במאה השביעית לפנה"ס‪ ,‬בעוד האמזונות מופיעות כבר באיליאדה של הומרוס‬

‫שמתוארכת למאה השמינית לפנה"ס‪ .‬למעשה דמותן של האמזונות הייתה קיימת במיתולוגיה עוד‬

‫לפני חשיפתם של היוונים לנשים לוחמות בפועל‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬המאפיין הטריטוריאלי של‬

‫האמזונות משחק גם הוא תפקיד משמעותי בהפרכת קיומן הממשי‪ ,‬שכן מיקומן הפריפריאלי של‬

‫האמזונות‪ ,‬נדחק עם כיבושיהם של היוונים כל פעם אל מעבר לגבולות העולם המוכר‪ 11 .‬כאילו‬

‫לנצח נשארו האמזונות מחוץ להישג ידם של היוונים‪.‬‬

‫כל אלו מחזקות את הטענה כי מיתוס האמזונות הוא‪ ,‬כשמו ‪ -‬מיתוס; וככזה‪ ,‬הוא תוצר‬

‫תרבותי וחברתי המביא לידי ביטוי את ערכי היסוד של החברה בה הוא נוצר ‪ .12‬למעשה‪ ,‬מיתוס‬

‫האמזונות מייצג את המציאות החברתית‪-‬פטריארכלית שאפיינה את יוון העתיקה‪ ,‬ומעיד יותר‬

‫מכל על הפחד של גברים בני התקופה מנשים עצמאיות וחופשיות‪ 13.‬כעת אבקש להראות כיצד‬

‫מיתוס האמזונות רלוונטי עד ימינו אנו‪ ,‬תוך התייחסות לייצוג המיתוס בעת המודרנית כפי שהוא‬

‫בא לידי ביטוי בדמותה של וונדר וומן‪.‬‬

‫וונדר וומן ‪ -‬האמזונה המודרנית‬

‫דיאנה נסיכת האמזונות‬

‫וונדר וומן הופיעה לראשונה בדצמבר ‪ 1941‬בחוברת הקומיקס ‪ All Star Comics #8‬שפורסמה‬

‫תחת חברת די‪.‬סי קומיקס‪ 14.‬היא הוצגה בתור דיאנה‪ ,‬נסיכת האמזונות ותוארה (בתרגום מילולי)‬

‫‪10‬‬
‫‪Ustinova, "Amazons East and West: A Real-Life Experiment in Social Cognition", p. 471.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪Ibid, p. 465.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪Edmund Leach, "Genesis as Myth", In: The Essential Edmund Leach Vol. 2: Culture and Human‬‬
‫‪Nature, (eds.) Stephen Hugh-Jones and James A. Laidlaw (New Haven and London: Yale University‬‬
‫‪Press. 2001), p. 32.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪Ustinova, "Amazons East and West: A Real-Life Experiment in Social Cognition", p. 471.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪Carifio, "Wonder Woman Revealed: William Moulton Marston, World War II and the Rise of a‬‬
‫‪Superheroine (1941-1959)", p.21.‬‬

‫‪7‬‬
‫"יפה כמו אפרודיטה‪ ,‬חכמה כמו אתנה‪ ,‬מהירה כמו מרקורי [מקבילו הרומי של האל היווני‬

‫הרמס] וחזקה כמו הרקלס"‪ 15.‬אך הקשר של וונדר וומן למיתוס האמזונות היווני‪ ,‬אינו קשור רק‬

‫במקור דמותה‪ ,‬אשר רווי ברעיונות מהמיתולוגיה היוונית; אלא דווקא בסיפור שמאחורי הקלעים‬

‫‪ -‬בסיפור של היוצר שלה‪ ,‬ובסיפור של הנשים אשר היוו את ההשראה לדמותה‪.‬‬

‫וונדר וומן עוצבה על ידי ויליאם מולטון מרסטון (‪,)William Moulton Marston‬‬

‫פרופסור‪ ,‬פסיכולוג וממציא האב טיפוס של הפוליגרף‪ .‬מרסטון היה איש יוצא דופן לתקופתו‪.‬‬

‫פמיניסט נלהב שטען ברבים שעוד אלף שנה נשים ישלטו בעולם‪ ,‬ועל פי אמונתו‪ ,‬ייעשו זאת בצורה‬

‫טובה יותר‪ .‬מרסטון קיווה שוונדר וומן תהווה את ההשראה לנשות העולם כפי שהוא דמיין‬

‫אותו‪ 16.‬גם ההשראה לדמות עצמה הייתה יוצאת דופן ומרסטון ביסס את דמותה של וונדר וומן‬

‫על שתי הנשים של חייו‪ .‬מרסטון היה מעורב במערכת יחסים פוליאמורית יחד עם אשתו‪ ,‬אליזבת'‬

‫הולוואי (‪ )Elizabeth Holloway‬והמאהבת שלהם אוליב בירן (‪ ;)Olive Byrne‬והשתיים היוו את‬
‫‪17‬‬
‫ההשראה לדמותה של דיאנה נסיכת האמזונות הן במראה והן בתכונותיה‪.‬‬

‫דמותה של וונדר וומן כבשה במהירות את קהל הקוראים‪ ,‬וכבר ב ‪ ,1942‬פחות משנה אחרי‬

‫הופעתה הראשונה‪ ,‬הופיעה בקומיקס עצמאי‪ .‬בכך הפכה לגיבורת העל האישה הראשונה שמגיעה‬

‫למעמד זה‪ 18.‬אך הביקורות לא איחרו להגיע‪ .‬בהתאם לדעותיו הפמיניסטיות וחיי האהבה יוצאי‬

‫‪15‬‬
‫‪Ibid, p. 6.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪Ibid, p. 51.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪Ibid, p.50.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪Tracy Brown, "75 Years of World-Saving: Everything You Need To Know About ‘Wonder Woman",‬‬
‫‪Los Angeles Times, https://www.latimes.com/entertainment/herocomplex/la-et-hc-wonder-woman-‬‬
‫‪timeline-20170531-htmlstory.html, Retrieved: August 14th, 2021.‬‬

‫‪8‬‬
‫הדופן שלו‪ ,‬הטמיע מרסטון בדמותה של וונדר וומן מאפיינים של מיניות חופשית וקווירית‪,‬‬

‫ובקומיקסים עצמם ניתן לראות קשירות שלקוחות מסגנון ה‪ BDSM‬ומאפיינים לסביים בולטים‪.‬‬

‫מאפיינים אלה לא התאימו את רוח התקופה ועוררו ביקורות רבות בקרב קבוצות שמרניות‪.‬‬

‫אחת מיני דוגמאות רבות למאפיינים הלסביים של הדמות ניתן לזהות במוטו של וונדר וומן‬

‫באותה התקופה ‪ ;"Suffering Sappho" -‬כמחווה למשוררת המיתולוגית סאפפו מהאי לסבוס‪,‬‬

‫שהייתה ידועה באהבתה לנשים‪.‬‬

‫איור מס' ‪ :1‬המוטו "‪ "Suffering Sappho‬ומאפיינים של קשירות מסגנון ה‪ .BDSM‬מתוך‪DC Comics, Wonder :‬‬
‫‪.Woman #125‬‬

‫איור מס' ‪ :2‬מאפיינים מיניים לסביים וקשירות מסגנון ה‪ .BDSM‬מתוך‪.DC Comics, Wonder Woman #13 :‬‬

‫וונדר וומן מאבדת את כוחותיה‬

‫עם עליית הביקורות על התוכן הלא חינוכי שהופיע בקומיקסים של וונדר וומן‪ ,‬ובייחוד לאחר‬

‫מותו של מרסטון ב‪ , 1947‬החלה וונדר וומן לאבד את קולה הפמיניסטי וסיפוריה הפכו ממוקדים‬

‫יותר ויותר ברומן שלה עם סטיב טרבור‪ .‬אט אט וויתרה וונדר וומן על מאפייניה הייחודיים‪ ,‬עד‬

‫לנקודת השיא שהגיעה בינואר ‪ ,1972‬שם רשמית וויתרה וונדר וומן על כוחות העל שלה בכדי‬

‫להישאר על כדור הארץ עם מושא אהבתה‪ 19.‬כאמור‪ ,‬מיתוס הוא תוצר תרבותי וחברתי המביא‬

‫‪19‬‬
‫‪Ibid.‬‬

‫‪9‬‬
‫לידי ביטוי את ערכי היסוד של החברה בה הוא נוצר‪ , 20‬וכך גם תוצרים תרבותיים אחרים‪ ,‬כמו‬

‫סרטים‪ ,‬ספרות וקומיקסים‪ .‬על כן‪ ,‬ניתן לייחס את השינויים בדמותה של וונדר וומן לא רק‬

‫לסיבות שמניתי לעיל‪ ,‬אלא גם לתקופה שבה האירועים מתרחשים‪.‬‬

‫ראשית‪ ,‬ראוי לציין שוונדר וומן היא תוצר של מלחמת העולם השנייה‪ .‬סטיב טרבור‪,‬‬

‫מושא אהבתה‪ ,‬הוא טייס ומרגל של הצבא האמריקאי‪ ,‬ו‪-‬וונדר וומן עצמה נלחמת בנאצים‬

‫ומסייעת לכוחות האמריקאים לנצח במלחמה‪ 21.‬התקופה בה וונדר וומן מאבדת את כוחותיה היא‬

‫התקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה‪ .‬תקופה אשר אופיינה מבחינה מגדרית בניסיון להחזיר‬

‫את הנשים למשק הבית‪ ,‬לאחר שבמהלך מלחמת העולם השנייה ייצאו לעבוד ומילאו את מקום‬

‫הגברים בשוק התעסוקה‪ 22.‬ויתורה של וונדר וומן על כוחות העל שלה למען מושא אהבתה‪ ,‬שירתו‬

‫נאמנה את אלו שביקשו לחנך את הנשים מחדש ככאלה הנדרשות לוותר על עצמן ולבחור שוב‬

‫ושוב במשק הבית והבעל על פני ייחודן האישי‪.‬‬

‫למעשה‪ ,‬מיתוס האמזונות בא לידי ביטוי בסיפורה של וונדר וומן לא משום מקורה‬

‫המיתולוגי כנסיכת האמזונות‪ ,‬אלא משום שבשני המקרים‪ ,‬הן במקרה האמזונות והן במקרה של‬

‫וונדר וומן‪ ,‬נעשה שימוש במיתוס בכדי לחנך נשים בחברה פטריארכלית‪ .‬באחד‪ ,‬נעשה שימוש‬

‫בכדי לשמש דוגמה איך לא להתנהג‪ ,‬ואילו בשני נעשה שימוש בכדי להדגיש כיצד להתנהג‪.‬‬

‫היוונים תיארו את האמזונות כמפלצתיות‪ ,‬לא מוסריות וברבריות; זאת כדי להדגיש את כל‬

‫הדברים שאינם אמורים לאפיין משק בית יווני ( ‪ ,)oikos‬ובכדי להדגיש לנשות יוון כיצד אסור‬

‫לנהוג‪ 23.‬לעומת זאת‪ ,‬במקרה של וונדר וומן‪ ,‬דמותה נוצרה ועוצבה בכדי לשמש מודל לדוגמא‪.‬‬

‫בהתחלה היה זה מודל שהציג אישה חזקה‪ ,‬חכמה וחופשיה‪ ,‬אך לאורך השנים השתנה המודל‬

‫בכדי להתאים לצרכי החברה הפטריארכלית של תקופתה‪.‬‬

‫בסופו של דבר‪ ,‬וונדר וומן קיבלה את כוחותיה חזרה‪ ,‬והתחברה מחדש לשורשיה‬

‫הפמיניסטיים; תחילה תחת הגל השני של הפמיניזם ומאוחר יותר גם תחת הגל השלישי‪ 24.‬יתרה‬

‫‪20‬‬
‫‪Leach, "Genesis as Myth", p. 32.‬‬
‫‪Carifio, "Wonder Woman Revealed: William Moulton Marston, World War II and the Rise of a‬‬
‫‪21‬‬

‫‪Superheroine (1941-1959)", p.20.‬‬

‫‪22‬‬
‫‪Sherrie A. Kossoudji and Laura J. Dresser, “Working Class Rosies: Women Industrial Workers‬‬
‫‪during World War II”, The Journal of Economic History 52.2 (1992), p. 431.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪Lorna Hardwick, "Ancient Amazons - Heroes, Outsiders or Women?", Greece & Rome 37 (1990), p.‬‬
‫‪17.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪Carolyn Cocca, "Negotiating the Third Wave of Feminism in 'Wonder Woman'", PS: Political‬‬
‫‪Science and Politics 47.1. (2014), p. 98.‬‬

‫‪10‬‬
‫מכך‪ ,‬בשנת ‪ 75 ,2017‬שנה לאחר הופעתה הראשונה‪ ,‬זכתה וונדר וומן לסרט לייב אקשן ( ‪Live-‬‬

‫‪ ) Action‬בכיכובה של גל גדות‪ .‬סיפורה של וונדר וומן‪ ,‬כמו זה של האמזונות‪ ,‬מייצג את המציאות‬

‫החברתית שאפיינה את התקופה של כל אחד מהסיפורים‪ ,‬ובאופן ספציפי יותר מייצג את הדרך‬

‫בה הגברים של תקופתן תפסו נשיות חזקה ומועצמת‪.‬‬

‫סיכום‬

‫בעבודה זו‪ ,‬תחילה ביססתי כי מקורן של האמזונות אינו טמון בעובדות היסטוריות ממשיות‪ ,‬אלא‬

‫במיתוס שחשף חששות עמוקים של הגברים ביוון עתיקה ‪ -‬חששות מעצמאות נשית‪ ,‬זרות‪ ,‬מיניות‬

‫חופשית ושלטון נשי משגשג‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬ניסיתי לעמוד על הכוח המחנך של המיתוס‪ .‬האמזונות‬

‫תוארו כמפלצתיות‪ ,‬ברבריות וחייתיות בכדי לחנך את נשות יוון על דרך השלילה ולהדגיש כיצד‬

‫התנהגות האמזונות מהווה את ההפך המוחלט מכל מה ש"אישה יוונייה טובה" אמורה להיות‪.‬‬

‫לאחר מכן קשרתי את סיפורה של גיבורת העל הנשית הראשונה וונדר וומן למיתוס‬

‫האמזונות‪ .‬הצגתי את מקורה המיתולוגי ואת הסיפור שמאחורי יוצריה וההשראה לדמותה‪,‬‬

‫וטענתי כי הדימיון בין מיתוס האמזונות וסיפורה של וונדר וומן טמון לא במקור הדמות אלא‬

‫בשימוש שנעשה בסיפור‪ .‬הצגתי כיצד סיפורה של וונדר וומן‪ ,‬כמו זה של האמזונות‪ ,‬עוצב בידי‬

‫הגברים של תקופתה בכדי לשרת את החברה הפטריארכלית ובכדי לעצב את נשות התקופה‬

‫בהתאם לחברה זו‪.‬‬

‫למעשה‪ ,‬בעבודה זו ניסיתי להראות את כוחו של המיתוס כגורם מחנך‪ ,‬ויותר מכך כמייצג‬

‫של החברה בה הוא נוצר‪ .‬יש כאלה אשר רואים את המיתוס כגרסה פנטסטית ומקושטת לעובדות‬

‫היסטורית‪ ,‬אך לטענתי לא כך הדבר‪ .‬המיתוס אינו אמיתי במובן הפוזיטיביסטי של המילה‪ ,‬לא‬

‫ניתן למדוד או לכמת אותו בעדויות ומספרים; אך הוא אמיתי בכך שהוא מספק הצצה לדרך בה‬

‫בני התקופה ראו את העולם‪ .‬תוך ניסיון להבין למה סיפרו את המיתוס‪ ,‬יותר מאשר מה מסופר‬

‫בו‪ ,‬ניתן לחשוף אמת שנמצאת מעל למציאות המובנת לחושים‪ ,‬אמת שמשקפת יחסי כוחות‪,‬‬

‫אמונות ופחדים ‪ -‬אמת חברתית‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬

‫מקורות ראשוניים‬

.2012 ,‫ האוניברסיטה העברית‬:‫ ירושלים‬.‫ (תרגם) אברהם ארואטי‬.‫ איליאדה‬.‫הומרוס‬

.2013 ,‫ כרמל‬:‫ ירושלים‬.'‫אברמוביץ‬-‫ (תרגמו) בנימין שמרון ורחל צלניק‬.‫ היסטוריה‬.‫הרודוטוס‬

‫מקורות משניים‬

Bisset, Kenneth A. "Who Were the Amazons?". Greece & Rome 18.2 (1971), pp. 150–151. 

Brown, Tracy. "75 Years of World-Saving: Everything You Need to Know About

‘Wonder Woman". Los Angeles Times.

https://www.latimes.com/entertainment/herocomplex/la-et-hc-wonder-

woman-timeline-20170531-htmlstory.html. Retrieved: August 14th, 2021.

Carifio, Rebecca K. "Wonder Woman Revealed: William Moulton Marston, World

War II and the Rise of a Superheroine (1941-1959)". An Honor Thesis: BA.

Maine: Bates College, 2015.

Cocca, Carolyn. "Negotiating the Third Wave of Feminism in 'Wonder Woman'". PS:

Political Science and Politics 47.1. (2014), pp. 98–103.

12
Hardwick, Lorna. "Ancient Amazons - Heroes, Outsiders or Women?". Greece &

Rome 37 (1990), pp. 14-36.

Kossoudji, Sherrie A., and Dresser, Laura J. “Working Class Rosies: Women

Industrial Workers during World War II”. The Journal of Economic History

52.2 (1992), pp. 431-446.

Leach, Edmund. "Genesis as Myth". In: The Essential Edmund Leach Vol. 2: Culture

and Human Nature. (eds.) Stephen Hugh-Jones and James A. Laidlaw. New
Haven and London: Yale University Press, 2001, pp. 29-40.

Mayor, Adrienne. The Amazons: Lives and Legends of Warrior Women Across the

Ancient World. New Jersey: Princeton University Press, 2014.

Misra, Satish C. "In The Domains of Amazons". Proceedings Of the Indian History

Congress 66 (2005), pp. 1363-1376.

Ustinova, Yulia. "Amazons East and West: A Real-Life Experiment in Social

Cognition". In: Evolution, Cognition, and The History of Religion: A New

Synthesis. (eds.) Petersen, Anders K. & Gilhus, Ingvild S. & Martin, Luther H.
& Jensen, Jeppe S. & Sørensen J. Boston: Brill, 2019, pp. 461-475.

13