‫סיפור אגדה‪:‬‬

‫מהי אגדה?‬
‫פירוש המלה הוא "הגדת דברים "טומנת בתורה משמעות מנוגדת למקרא‪ .‬את המקרא קוראים‬
‫ואת האגדה מוסרים בעל‪-‬פה‪ .‬המסירה בעל פה נמשכה עד המחצית האחרונה של המאה‬
‫השנייה כשניסח רבי יהודה הנשיא את "המשנה "וערכה סופית‪.‬‬
‫האגדה היא ראשיתה של כל ספרות והיא קניין משותף של כל העמים‪ .‬האגדה העברית קשורה‬
‫קשר אמיץ בתורה ובעיקרה היא המשך לאותם חלקי המקרא שעניינם ספורים‪ .‬וכן דברי ימים‬
‫ואומות‪ ,‬חכמה ומוסר‪ ,‬מלבד תוכחות הנביאים וחכמותיהם‪ .‬האגדה מבארת פסוקים סתומים מן‬
‫המקרא‪ ,‬וכן [האנציקלופדיה העברית כרך א'] כלומר האגדה זה סיפור עם המתרחש במקום‬
‫מוגדר‪ ,‬בזמן מוגדר ואנחנו מאמינים שמה שמסופר אומנם קרה במציאות‪.‬‬

‫מאפייני האגדה ‪:‬‬

‫באגדה כמו שהזכרתי קודם הזמן והמקום של התרחשות האירועים מוזכרים ומוגדרים‪ .‬האגדה‬
‫גם מתרחשת במקום גיאוגרפי מוכר‪ ,‬והאגדה יכולה להיות במקום למשל במרוקו‪ ,‬מצריים‪...‬‬
‫באגדה יכול להיות יסוד על טבעי‪ ,‬וגם יכול להיות שלא יהיה אם יש יסוד על טבעי ישנו אחד‪.‬‬
‫באגדה היסוד העל טבעי יהיה קשור לנס על טבעי שנמצא באגדה‪ .‬והיסוד הזה הוא מאוד‬
‫משפיע על השומעים את הספור והוא מרשים עליהם‪.‬‬
‫בעיה‬ ‫בעיה דתית‪,‬‬ ‫נקודה נוספת האגדה היא ספור חברתי שעוסק באיני בעיה חברתית‪,‬‬
‫חינוכית‪ .‬בקשר לדמויות באגדה‪ ,‬רובם דמויות היסטוריות מוכרות‪.‬‬

‫המטרה של האגדה‪:‬‬
‫האגדה ז'אנר דידקטי חינוכי מובהק כלומר המטרה שלו לחנך ‪ ,‬ללמד אותנו מוסר השכל ‪,‬‬
‫ולשכנע אותנו באמיתות הדברים‪ .‬הוא נעשה בשימוש נרחב ביותר בעיקר באנשי דת ומחנכים‬
‫שמכייסים את הסיפורים האלה לטובתם‪ .‬חשוב שנדע שנה ז'אנר שגם בימינו וגם בתקופותינו‬
‫ממשיך לפרוח ולהתפתח‪.‬‬

‫הדמויות באגדה‪:‬‬
‫הדמויות שבונות את האגדה הם יסוד על טבעי‪ ,‬חיות‪ ,‬פשוטי עם‪ ,‬גיבורים הסטורים‪ ,‬נביאים‪,‬‬
‫מלכים אשר כולם מוכרים ‪.‬‬
‫באגדות אנו רואים שמשבחים את הגיבור הראשי הרבה וזה על מנת שנאמין בו ובחידושים שהוא‬
‫מביא‪.‬‬
 ‫מהו משל‬
‫משל הוא סיפור על חיות בעלות תכונות המיוחדות לבני אדם‪ ,‬שממנו אפשר‬

‫ללמוד משהו על חיי בני אדם‪ ,‬תכונותיהם‪ ,‬התנהגותם והיחסים שביניהם ‪.‬‬

‫הכוונה האמיתית של המשל איננה למעשים שהיו בין החיות כי אם למעשים בין‬

‫בני האדם‪.‬‬
‫המשל הוא דרך יעילה להבהיר לשומע מסר‪ ,‬ממנו ניתן להפיק לקח‪.‬‬

‫ישנם סוגים שונים של משלים‪ ,‬יש שמוסר ההשכל מנוסח ברובו או בחלקו‬

‫במפורש בסוף המשל או בראשיתו ‪.‬‬

‫ויש שאיננו מופיע ואנחנו מפיקים אותו ומנסחים אותו בעצמנו‪.‬‬

‫ברוב המשלים ישנה האנשה ‪ -‬מסופר על בעלי חיים שונים או עצמים ומיוחסות‬
‫להם תכונות המיוחדות לבני אדם ‪.‬‬

‫לכל משל יש נמשל‪ ,‬הנמשל מייצג את הרעיון הכללי של המשל‪.‬‬

‫המשל‪ ,‬הנמשל ומוסר ההשכל עשויים להתקבל ולהיזכר בקלות רבה יותר מסתם‬

‫אמירה או הטפת מוסר ישירה‪.‬‬

‫אפשר למשול משל על כל נושא שבעולם ‪.‬‬

 ‫הגדרה של סיפור עם‬
‫סיפור עם הוא בד"כ סיפור המסופר בע"פ והעובר במסורת מדור לדור‪.‬‬
‫לכול סיפור עם מעצם מהותו‪ ,‬יש תמיד מקבילות ספרותיות‪ .‬כלומר קיימים סיפורי עם נוספים‬
‫הדומים לו בעלילה‪ ,‬בתבנית‪ ,‬בנושאים‪ ,‬במוטיבים‪ ,‬ובדמויות‪ .‬ועם זאת כל סיפור הוא‬
‫בבחינת יצירה שונה וייחודית הנוצרת מחדש בכל פעם בהתאם למקומה‪ ,‬לזמנה‪ ,‬לתרבות על‬
‫רקעה היא מסופרת ולאומנות ההיגוד של המספר‪.‬‬
‫סיפורי עם מטפלים גם בהעשרה רגשית בחיי הפרט‪ ,‬וגם במסרים על משפחתו וסביבתו‬
‫החברתית‪ .‬הנושאים אומנם אוניברסאליים‪ ,‬אך מותאמים לכל תרבות ותרבות לפי‬
‫התקופה‪ ,‬הזמן‪ ,‬השפה‪ ,‬הרגישות לערכיה של החברה‪ ,‬יוצרים לכידות‪ ,‬קירוב בעם‪ ,‬מקנים‬
‫ערכים ומוסר‪.‬‬

‫מאפיינים תכנים החוזרים בסיפורי העם בכל התרבויות‪:‬‬

‫ה‪ .‬העלילה מחייבת השלמת פערים‪ ,‬במרכזה‬ ‫א‪ .‬מוטיבים על טבעיים‬
‫אירוע אחד‪ ,‬בעיה ופתרונה‬ ‫ב‪ .‬ריבויי עימותים ומאבקים‬
‫ו‪ .‬מעלה שאלה חברתית או מוסרית‬ ‫ג‪ .‬מוטיב של מילויי משאלות‬
‫ז‪ .‬התמודדות – מי החכם או הצדיק שיזכה‬ ‫ד‪ .‬התנגשות בין טוב לרע‬

‫הסממנים הצורניים החוזרים‪:‬‬

‫ה‪ .‬שאלות רטוריות המופנות לקהל‬ ‫א‪ .‬פתיחה וסיום שלווים‬
‫ו‪ .‬משחקי מילים‬ ‫ב‪ .‬שימוש בדו‪-‬שיח‬
‫ז‪ .‬שתי דמויות מופיעות על במת האפיזודה בעת‬ ‫ג‪ .‬חזרות‬
‫ד‪ .‬הסיפור בנוי על בסיס של שילוש‪ :‬ובעונה אחת‪.‬‬
‫שלוש דמויות‪ ,‬שלוש אפיזודות‪,‬‬
‫שלושה חפצים‪.‬‬