‫הסיפור העממי‬

‫דף למורה‬
‫סיפור אנונימי פשוט בצורתו וקריא בלשונו‪ ,‬תמים בעלילתו‪ ,‬מעודד‬
‫ומחנך בלקחו‪ .‬הוא עשוי לשאת אופי בדיוני‪ ,‬אגדי‪ ,‬מסתורי‪ ,‬הירואי‬
‫– בתערובת של גרעינים היסטוריים‪( .‬אשר ריבלין ‪ ,‬מונחון לספרות‬
‫)‪.‬‬

‫‪.‬סיפור עממי הוא סיפור שנמסר בעל פה בחברה מסוימת לפחות במשך שני דורות‬
‫הסיפור העממי הוא תמיד סיפור עלילה‪ .‬העלילה בנויה בתבנית‪ .‬במרכז העלילה קונפליקט‪-‬‬
‫במצב של יריבות‪ ,‬חוסר הסכמה בין גיבורים יריבים‪ .‬הגיבור החיובי מצוי בתחילת העלילה‬
‫בעמדת נחיתות מבחינת מעמד‪ ,‬גיל‪ ,‬מצב משפחתי וכו'‪ .‬המשאלה הכמוסה של קהל‬
‫‪.‬המאזינים היא נצחונו של גיבור זה‬

‫ההגדרה המקובלת‪ :‬א‪ .‬סיפור שעובר בעל פה‪.‬‬

‫ב‪ .‬סיפור שעובר מדור לדור‪.‬‬
‫בעבר עם ערב ירד האור‪ .‬החשכה אפפה את כל החיים ‪ ,‬כי לא היו אמצעי תאורה‪ .‬אנשים‬
‫גם קראו מעט מאוד ‪ .‬מעטים היו אלה שידעו לקרוא ‪ .‬זו הייתה תרבות לא כתובה‪ .‬לא היו‬
‫אמצעי תקשורת ובידור‪ :‬רדיו‪ ,‬טלוויזיה ‪ ,‬תיאטרון ‪ ,‬קולנוע‪ ,‬מופעי בידור‪ .‬בערבי חורף‬
‫הצטופפו כולם סביב התנור הביתי‪ .‬בבית הצטופפו סביב הסבא‪ /‬הסבתא ובבית הכנסת סביב‬
‫הרב ‪/‬הדרשן‪ .‬ילדים אהבו לשמוע סיפורי מן ההורים והסבים‪ .‬היו גם קהלים ששמעו סיפורים‬
‫מפי מספרים מקצועיים ‪ :‬בכיכר השוק‪ /‬בבתי הקפה‪ /‬בבתים‪.‬‬
‫לסיפור עם אין מחבר‪ .‬זהו סיפור עם ‪ ,‬אבל אין זה אומר שהעם כולו כתב‬
‫אותו‪ .‬כאשר אנו מספרים סיפור עם לא ברור מי היוצר של הסיפור‬
‫המסרן אינו מחבר הסיפור‪ .‬הוא שמע אותו ממסרן אחר‪ ,‬וגם זה‬
‫במרבית המקרים אינו המסרן הראשון‪.‬‬
‫מי היו המספרים?‬
‫המספרים היו אנשים שידעו לעניין את קהל השומעים‪ ,‬לרתק אותם לעלילה‪ ,‬לעורר סקרנות‪.‬‬
‫הם ידעו לשחק את הדמויות השונות‪ .‬המספרים גם ידעו להוביל למסר החינוכי שהקהל ציפה‬
‫לו‪.‬‬
‫חוקרים שונים עמדו על מאפייני הסיפור העממי‪ - .‬בכל העמים ובכל התרבויות‪.‬‬

‫אקסל אולריק כיהן כפרופסור לפולקלור באוניברסיטת קופנהגן‪ .‬הוא נולד בשנת ‪ 1864‬ונפטר בשנת ‪.1917‬‬
‫הקים את ארכיון הפולקלור הדני‪ .‬הוא התמחה בפולקלור סקנדינבי של ימי הביניים וכמו כן עסק בבלדות‪ ,‬אגדות‬
‫‪.‬ומחקר משווה של דתות‬

‫‪.‬החוקים לאפיון הסיפור העממי נקראים חוקי אולריק‬

‫ציפי קריבושי מדריכת תקשוב‬

 ‫הסיפור העממי‬
‫יש חוקים קבועים לסיפור העממי‬

‫חוק פתיחה וסיום‪ : -‬בסיפור העממי ההתחלה היא שלווה ורגועה‪ .‬בהמשך מתרחש שינוי‬
‫והסיום מחזיר את המצב לשקט ולשלווה‪.‬‬
‫משמעות חוק זה אינה שהסיום מחזיר את הדברים לקדמותם אלא שיש אישור של הנורמות‬
‫‪.‬החברתיות והצדק מנצח‬
‫הפתיחה רגועה בדרך כלל ‪" :‬פעם אחת לפני הרבה הרבה שנים"‪" ...‬היה היה בארץ‬
‫רחוקה‪ "....‬הסוף – סוף טוב – "והם חיו באושר ועושר‪...‬‬
‫‪.‬חוק השילוש‪ -‬מילים‪ ,‬תכונות או דמויות מופיעים ‪ 3‬פעמים‬
‫בסיפור העממי ישנו שימוש רב במספר שלוש‪ .‬מספר זה (המקודש בנצרות) יופיע במספר‬
‫הדמויות‪ ,‬בחזרה על אירועים וכדומה‪.‬‬
‫מספר מיוחד נוסף הוא שבע אולם המקרים בהם נעשה בו שימוש מועט יותר שכן הוא מאריך‬
‫‪.‬את הסיפור ועלול לשעמם את המאזינים‬
‫חוק הקיטוב‪ -‬יש ניגודים ועימות בין שני אנשים המייצגים עולמות‪ ,‬דעות או התנהגויות‬
‫‪.‬המנוגדים זה לזה‬

‫‪ .‬על‪-‬מנת שהמסר יהיה ברור יש קיטוב בין ערכים ועימות בין הדמויות המייצגות אותם‬

‫‪.‬למשל‪ :‬חכם מול טיפש‪ ,‬עני מול עשיר וכדומה‬

‫חוק החזרה‪ -‬המספר העממי משתמש בחזרה על ביטויים ומצבים על מנת להדגיש‬
‫דברים מסוימים‪.‬‬
‫אמצעי זה הוא חשוב ביותר שכן‪ ,‬היא מאפשרת למספר להדגיש את אותם דברים החשובים‬
‫בעיניו לצורך הבנת הסיפור והמסר שבו‪.‬‬
‫חוק הדיאלוג הדו שיח‪:‬‬
‫על‪-‬מנת שלא לבלבל את המאזינים ימצאו בו‪-‬זמנית במרכז ההתרחשות‪ ,‬רק שתי דמויות‪.‬‬
‫חוק האל‪-‬זמן ואל‪-‬מקום‪:‬‬
‫בדרך כלל אין בסיפור העממי אזכור של זמן או מקום ההתרחשות‪ .‬הדבר נועד לאפשר‬
‫למאזינים את התחושה שהדברים המופיעים בסיפור יכולים היו לקרות גם בסביבתם‬
‫ובתקופתם‪.‬‬
‫הדמויות‬
‫בסיפור העממי תופענה בדרך כלל שלוש דמויות (שלושה גיבורים)‪ .‬דמות אחת חיובית‬
‫בתפקיד החכם‪ ,‬העני‪ ,‬הצדיק‪ ,‬הטוב וכדומה‪ .‬הדמות שנייה ‪ -‬שלילית‪ ,‬בתפקיד הטיפש‪,‬‬
‫העשיר‪ ,‬הרשע וכדומה‪ .‬הדמות שלישית תהיה דמות נייטרלית‪ ,‬שתפקידה לפשר ולגשר‬
‫בין שתי הדמויות או להכריע לטובת אחת מהן‪ .‬במערכה מרכזית בסיפור תופענה שתי‬

‫ציפי קריבושי מדריכת תקשוב‬

 ‫הסיפור העממי‬
‫הדמויות המרכזיות‪ ,‬הטובה והרעה‪ ,‬כשהדמות השלישית תופיע מאוחר יותר‪ ,‬לעתים‬
‫כשהמצב נראה תקוע‪ ,‬ותניע את העלילה‪.‬‬

‫מוטיב על טבעי‪:‬‬
‫המשאלות מתממשות בסיפור בדרך על טבעית או יוצאת דופן‪.‬‬
‫בסיפור העממי ישנה חריגה מהמציאות‪ .‬לעיתים קרובות משתלב בסיפור יסוד על‪-‬טבעי‬
‫שמטרתו לעזור לטוב ולצדק לגבור על הרשע ואי‪-‬הצדק‪.‬‬
‫חוק המשאלה הכמוסה‪:‬‬
‫הסיפור מבטא משאלה של קבוצה המיוצגת על ידי דמות החלש‪.‬‬
‫חוק זה מעיד על הנורמות החברתיות‪ ,‬כלומר על דרכי ההתנהגות המקובלות באותה חברה‪.‬‬
‫למאזינים יש את הרצון הבסיסי כי ההתרחשויות בסיפור יבססו את אותן הנורמות ויאשרו כי‬
‫הן הנכונות והטובות‪.‬‬
‫ברגע בו מתרחש האישור של הנורמות יש למאזינים תחושה שהכול בא על מקומו בשלום‬
‫והדבר מעורר אצלם רגשות של הזדהות עם הסיפור‪ ,‬הבעיה או הגיבור‪.‬‬
‫מוסר השכל ‪ -‬שבו הצודק מנצח‪.‬‬

‫מטרות‬
‫התלמיד יקרא וישכתב תוכן הסיפור‬
‫פיתוח מיומנויות הכתיבה ‪ ,‬הקריאה וההבעה בע"פ‬
‫התלמיד יאתר בסיפור את מאפייני הסיפור העממי‬
‫התלמיד יקיש מתוך הסיפור את מוסר ההשכל שבסיפור‬
‫חשיפת התלמידים לסיפורי עם ממקורות שונים‬
‫חשיפת התלמידים לדילמות חברתיות‪ ,‬מוסריות המופיעות בסיפורים העממים‬
‫המחזה ‪ -‬משחק התפקידים מעודד אינטראקציה חברתית‪ ,‬מפתח מוטיבציה‬
‫לקריאה מעמיקה של סיפור העם‪.‬‬
‫כתיבת סיפור בסגנון סיפור עם ע"י התלמידים‬
‫אוכלוסיית היעד ‪ :‬כיתות ה'‬

‫מושגים ‪ :‬קיטוב‪ ,‬עימות‪" ,‬גיבור" חיובי ושלילי‪ ,‬גורל מתהפך‪ ,‬משאלה כמוסה‪,‬‬
‫מחאה חברתית‪.‬‬

‫הסיפור העממי הוא סיפור עם הנמסר מדור לדור בכתב או בעל‪-‬פה‪ .‬הוא סופר על בסיס‬
‫מקרה שהיה או הומצא‪.‬‬
‫לכל סיפור עם מקור ועדה ממנה הוא התחיל להתגלגל ולעבור מדור לדור עד שהגיע אלינו‪.‬‬
‫כל סיפור נוצר או מתייחס לעם מסויים‪.‬‬
‫ציפי קריבושי מדריכת תקשוב‬
 ‫הסיפור העממי‬
‫ישנם סיפורים דומים בעדות שונות שהגרעין ביניהם משותף אך העיבוד שונה‪.‬‬

‫עצת עוף‬

‫סיפור‪-‬עם ארצישראלי‪-‬ספרדי‬
‫בת מלך אחת גידלה עוף היודע דבר בשפת בני‪-‬אדם‪ .‬היא אהבה אותו כנפשה‪ ,‬ובכל יום‬
‫בבוקר הייתה עומדת לפני הכלוב שלו ומדברת איתו דברי שחוק וחיבה‪ .‬והעוף היה אומר‬
‫בליבו‪ :‬מה לי ולה! מי יתנני כציפור ואמלט מבית‪-‬הכלא הזה‪.‬‬

‫ויהי היום‪ ,‬ושמע העוף את בת המלך מדברת אל אחד העובדים שיסע למדינות‪-‬הים לקנות‬
‫לה תמרוקיה‪ .‬קרא העוף לעבד ההוא ואמר לו‪ -:‬בבקשה ממך עשה עימי חסד‪ :‬שתלך למחוז‬
‫ההוא‪ ,‬אשר אתה נוסע שמה‪ ,‬ותראה עופות כמוני‪ ,‬בני‪-‬משפחתי‪ ,‬דרוש בשלומם‪ ,‬והגד להם‬
‫צערי‪ ,‬שאני אסור בתוך הכלוב הזה‪ .‬הגם שיש לי מעדני מלכים חיי אינם חיים כל עוד הדלת‬
‫סגורה בעדי‪.‬‬
‫אמר לו העבד‪ -:‬לו יהי כדבריך; אמלא את בקשתך‪.‬‬

‫הלך העבד‪ ,‬הלוך ונסע‪ .‬ויהי היום‪ ,‬הוא יושב בעגלה‪ ,‬והינה הרבה עופות ממין זה העוף עפים‬
‫לפניו‪ .‬זכר את הבטחתו‪ ,‬ויקרא בשלום העופות‪ ,‬והיגד להם את דברי העוף‬
‫בן‪-‬מינם‪ .‬וכשמעו עוף אחד מהם את דברי העבד נפל אל תוך חיקו שמח העבד שימחה‬
‫גדולה ונטלו בידו‪ -‬והנה העוף מת‪ ,‬אין בוא רוח חיים‪ ,‬והוא מוטל כאבן דוממת בידו‪ .‬טלטל‬
‫אותו העבד להקיצו ולא קשקש בזנבו ולא הניד עפעף‪ ,‬ולא השמיע קול‪ .‬השליח אותו על פני‬
‫השדה‪ -‬והינה נשא העוף את כנפיו והמריא למרומי השמיים‪ .‬תמה העבד על תחבולת העוף‪.‬‬
‫לאחר זמן חזר אל בית המלך‪ .‬שאל אותו העוף‪-:‬האם קיימת הדבר‪ ,‬אשר שמתי בפיך‪,‬‬
‫לדרוש בשלום העופות‪ ,‬בני משפחתי! ענה העבד ואמר לו‪ -‬אל תזכיריני צערי ויגוני‪ ,‬כי כך וכך‬
‫נראה אירע לי‪ .‬סיפר לו את כל המעשה‪ .‬שתק העוף‪ ,‬ועשה עצמו כמי שאינו יודע מה זה ועל‬

‫מה זה‪ .‬כעבור שבעה ימים באה אליו בת המלך כמנהגה להשתעשע עמו‪ .‬עוד היא שחה‬
‫ושוחקת‪ ,‬גלגל העוף את עיניו ועשה עצמו פגר מת‪ .‬בכתה בת המלך וקצפה על המשרתים‬
‫לאמור‪-:‬אתם גרמתם למותו! ובצערה כי רב ציוותה להשליכו מעל‪-‬פניה החוצה‪ .‬ברגע‬
‫שהושלך שם העוף נפשו בכפו ודאה על כנפי רוח הרחק אל החופש ואל בני מינו‪.‬‬

‫ציפי קריבושי מדריכת תקשוב‬

 ‫הסיפור העממי‬
‫ואז הבין העבד‪ ,‬מה הייתה כוונת העוף ההוא‪ ,‬שנפל אל חיקו כמת‪.‬‬

‫הסיפור הועתק מתוך "עדות מספרות"‪ ,‬א' שטאל הוצאת משרד החינוך והתרבות‬

‫עצת עוף‬
‫על פי הכתוב בטקסט מה פירוש המשפטים‪:‬‬

‫" עומדת לפני הכלוב שלו ומדברת איתו דברי שחוק" וחיבה?_____________________‬

‫" שיסע למדינות‪-‬הים לקנות לה תמרוקיה"?________________________‬

‫" דרוש בשלומם‪ ,‬והגד להם צערי‪ ,‬שאני אסור בתוך הכלוב הזה"?____________________‬

‫" ברגע שהושלך שם העוף נפשו בכפו ודאה על כנפי רוח"?_________________________‬

‫מתוך הסיפור מצא את המילה הנרדפת‪:‬‬

‫" עופות כמוני‪____________________________ - ",‬‬

‫" הדלת סגורה בעדי‪_________________________ " .‬‬

‫" לו יהי כדבריך" _____________________________‬

‫" והנה העוף מת" ____________________________‬

‫האם הכותרת מתאימה לסיפור? נמק‬

‫____________________________________________________________‬

‫מה אפשר ללמוד על התנהגות בת המלך אל העוף‬

‫בתחילת הסיפור___________________________________________________‬

‫בסוף הסיפור_____________________________________________________‬

‫מה אפשר ללמוד על הציפור_________________________________________‬

‫באיזה תחום עוסק הסיפור?__________________________________________‬

‫מה ניתן ללמוד על הקשר של בת המלך והציפור?___________________________‬

‫ציפי קריבושי מדריכת תקשוב‬
 ‫הסיפור העממי‬

‫מה הבעיה המוצגת בסיפור?_________________________________________‬

‫מה רצה הכותב ללמד אותנו בעזרת סיפור זה?_____________________________‬

‫עדותו של אילן‬
‫סיפור עם מפי יהודי מרוקו‬
‫מ עשה שהיה בימים‪ ,‬שהיה רבנו חיים בן‪-‬עטר‪ ,‬בעל סיפור "אור החיים"‪ ,‬רב בעיר סאלי‬
‫הסמוכה לרבאט‪ .‬יהודי אחד התרושש‪ ,‬לא‪-‬עליכם‪ ,‬וירד מנכסיו‪ .‬יצא מרבאט ונדד בערי מרוקו‬
‫ועסק במה שעסק‪ ,‬עד שקיבל סכום נכבד‪ ,‬שאפשר לו לחזור לעירו ולמצוא בה מחייתו‪ .‬בדרכו‬
‫חזרה לביתו עבר דרך העיר סאלי‪ ,‬שבה היה לו מכר משכבר הימים‪ .‬מכיוון שנזדמן לשם‬
‫בערב שבת הזמין אותו מכרו להישאר בשבת בביתו‪ .‬נענה לו ההלך אף נתן לו כספו לשמירה‬
‫עד צאת השבת‪.‬‬

‫במוצאי שבת אחר "הבדלה" ביקש ההלך את הממון‪ ,‬שהפקיד בידי מארחו אך זה כפר בקול‪.‬‬
‫‪-‬לא נתת לי שום כסף‪ -‬אמר‪ .‬וכשעמד ההלך על דעתו‪ ,‬הזעיף זה את עיניו והרים את קולו‬
‫וקרא‪ -:‬אינך מתבייש?! בביתי לנת ועל שולחני אכלת ולבסוף אתה כאן ומעליל עלי עלילות?!‬
‫תבע ההלך את האיש לדין אצל רבנו חיים בן‪-‬עטר‪.‬‬

‫כאשר באו שניים אל הרב פנה בעל "אור החיים" ואמר למארח‪-:‬יהודי זה טובע ממך את‬
‫הכסף שהפקיד בידך בערב שבת‪ .‬ענה זה ואמר‪-:‬לא היו דברים מעולם‪ .‬בודה הוא עלי‬
‫עלילות דברים‪ .‬פנה רבי חיים להלך ושאלו‪-:‬שמא יש לך עד‪ ,‬שהפקדת ממונך בידו? השפיל‬
‫ההלך עיניו ואמר‪-:‬לא היה עד בינינו‪ .‬מתחת לעץ ישבנו שניניו‪ ,‬ואני הוצאתי את צרור הכסף‬
‫ומסרתיו לו‪.‬‬

‫קרא רבי חיים בשמחה‪ -:‬הרי זה טוב מאוד! גש נא לעץ והזמן אותו להעיד‪ .‬ההלך ידע שרבי‬
‫חיים הוא בעל‪-‬מופת יצא אפוא לדרכו בלי לערער אחר הדברים‪ .‬כעבור רגע הפליט הרב‪,‬‬
‫כמשיח לפי תומו‪-:‬האיש שלנו הגיע כבר‪ ,‬בוודאי‪ ,‬אל העץ ‪– .‬מה פתאום ‪ -‬השיב המארח‬
‫כלאחר יד‪ -‬עדיין רחוק הוא‪ .‬העביר רבי חיים ידו על זקנו ואמר‪ -:‬קום והשב לו‪ ,‬ליהודי‪ ,‬את‬
‫כספו‪.‬‬

‫וכשראה את תמיהתו של זה על פניו ‪ ,‬הוסיף ואמר‪ -:‬עם לא קיבלת ממנו כסף מתחת לעץ‪,‬‬
‫מניין לך מקומו של אותו עץ? מיד החזיר האיש את הכסף לבעליו‪.‬‬

‫ציפי קריבושי מדריכת תקשוב‬

 ‫הסיפור העממי‬

‫עדותו של אילן‬
‫על פי הכתוב בטקסט מה פירוש המשפטים‪:‬‬

‫" יהודי אחד התרושש" ____________________________________________‬

‫" ביקש ההלך את הממון‪__________________________________________",‬‬

‫" אך זה כפר בקול‪- .‬לא נתת לי שום כסף‪________________________________"-‬‬

‫" לא היו דברים מעולם"_____________________________________________‬

‫מה אתה יודע על הדמויות שבסיפור?‬

‫דמות א' ________________________________________________________‬

‫דמות ב' ________________________________________________________‬

‫______________________________________________________________‬

‫מה הבעיה שהתעוררה בין שתי הדמויות?________________________________‬

‫כיצד נפתרה הבעיה?_______________________________________________‬

‫מה אפשר ללמוד על הדמויות שבסיפור?_________________________________‬

‫מה רצה הכותב ללמד אותנו בסיפור זה?_________________________________‬

‫האם לדעתך השם מתאים לסיפור ? נמק_________________________________‬

‫______________________________________________________________‬

‫ציפי קריבושי מדריכת תקשוב‬

 ‫הסיפור העממי‬
‫מה אתה למד מסיפור זה?___________________________________________‬

‫באיזה תחום עוסק הסיפור?__________________________________________‬

‫תן שם אחר לסיפור_______________________________________________‬

‫הסנדלר העני והמלך‬

‫סיפור עם גרוזי‬
‫לפני שנים רבות חי בעיר אחת בגרוזיה סנדלר עני‪ .‬לא זו בלבד‪ ,‬שלא‬
‫חסך מכל עמלו מטבע אחד של זהב‪ ,‬אלא אף אגורה של נחושת לא נותרה לו בכיסו‪ .‬כי כל‬
‫מה שהרוויח ביום – הוציא על מאכלות ומשקאות עם בני ביתו בלילה‪.‬‬
‫הנה כי כן‪ ,‬היה ליבו של הסנדלר שמח וטוב כל הימים‪ .‬בזמר היה יוצא לעבודתו‪ ,‬ובשובו‬
‫הביתה הרבה להתבדח‪ .‬כך חי את חייו – חיים ללא צל של עצבות ודאגה‪ .‬בימים ההם ישב‬
‫על כיסא‪-‬מלכות גרוזיה מלך רשע וערמומי‪.‬‬
‫לילה אחד נדדה שנת המלך‪ ,‬ועלו על ליבו מחשבות שונות ומשונות‪ .‬אחת מהן‪ ,‬בעיקר‪,‬‬
‫מצאה חן בעיניו ביותר‪ :‬לצאת למחרת היום מחופש בבגדי אזרח פשוט ולשוטט בחוצות‬
‫העיר‪ ,‬כדי לראות‪ ,‬כיצד חיים בני עמו‪ .‬וכן עשה‪ .‬עם רדת הלילה יצא לשוטט בסמטאות‪ ,‬הציץ‬
‫ַּבֲח ַר ִכים‪ ,‬האזין ַּבְפ תחים‪ ,‬אך לא נתקל בשום חיזיון מיוחד‪ .‬מצא‪ ,‬כי זה מחשב את רווחיו ואת‬
‫הפסדיו; זה רב עם אשתו‪ ,‬וזה גוער בילדיו‪ .‬רק מבית אחד עלו קולות צחוק ורינה‪ .‬תמה‬
‫המלך וגמר בליבו להתחקות על המתרחש שם‪ ,‬לראות מי האנשים החיים בבית ומהו‬
‫קול‪-‬השמחה הזה‪ .‬התדפק המלך על דלתם‪ .‬פתחו לו והזמינוהו להסב אל שולחנם‪ .‬לא‬
‫מעדנים היו ערוכים עליו‪ ,‬ולא אורחים וקרואים היו שם‪ ,‬ובכל זאת שרתה השמחה ִּבְמ עֹונם‬
‫ִּכְבמשתה קרואים‪.‬‬
‫יושב המלך אצל השולחן‪ ,‬אוכל פשטידת‪-‬שעועית‪ ,‬לוגם יין וליבו מלא תימהון‪ ,‬כי לא הורגל‬
‫לראות במדינתו בריות עליזות ושמחות בחלקן‪.‬‬
‫‪ -‬סלח נא לי‪ ,‬ידידי – אמר המלך – שאלה לי אליך‪ :‬מי אתה ומה מלאכתך‪ ,‬שיש לאל ידך‬
‫לאכול ולשתות ביום‪-‬חול כביום‪-‬חג ?‬
‫סנדלר פשוט אני – ענה בעל הבית – חנות קטנה לי בשוק‪ .‬לזה – מתקן אני מגפיו; לזה –‬
‫תופר נעליו‪ .‬ביום עובד‪ ,‬ובערב חוגג עם בני ביתי‪ .‬למה אפוא אצפה ליום טוב ?! כל הימים‬
‫טובים הם !‬
‫‪ -‬אך מה תעשה‪ ,‬אם יבואו פתאום ויסגרו את חנותך בשוק ? – שאל המלך‪.‬‬
‫‪ -‬הה ! לא ֲא ַאֵח ל זאת אפילו לאויבי‪ ,‬לפי שאנוס אהיה לרעוב ללחם – השיב הסנדלר – אבל‬
‫מה טעם אתן דעתי על כך ? בלב מי תעלה מחשבת‪-‬זדון לסתום מקור פרנסתי ?!‬
‫ציפי קריבושי מדריכת תקשוב‬
 ‫הסיפור העממי‬
‫ישב המלך כמה שישב‪ ,‬אכל מעט‪ ,‬שתה מעט‪ ,‬קם והלך לו‪.‬‬
‫למחרת היום שיגר רצים‪ ,‬שיכריזו בכל תחומי המדינה על רצון המלך‪ :‬מעתה ועד ביטול‬
‫הפקודה מצווים כל החנוונים בשוק לסגור חנויותיהם על מסגר‪.‬‬
‫לא הבין העם מה רוח שטות נכנסה בו‪ ,‬במלך‪ .‬הכול הולכים בטל‪ ,‬מקללים את מוציא הצו‪ ,‬אך‬
‫להפר את דברו אין מעזים‪.‬‬
‫ובערוב היום התחפש המלך בבגדי אזרח ושב לפקוד את בית הסנדלר‪ – .‬הבה ונראה! –‬
‫אמר המלך בליבו – אם ישמח וישיש‪ ,‬אותו הסנדלר‪ ,‬גם הערב !‬

‫נכנס – והנה יושב הסנדלר עם בני משפחתו‪ ,‬אוכל ושותה‪ ,‬וליבו טוב עליו‪ ,‬כדרכו‪ ,‬כמו לא‬
‫נפל דבר‪.‬‬
‫‪ -‬שלום עליך‪ ,‬ידידי‪ ,‬היכנס נא – אמר הסנדלר בסבר פנים יפות‪ ,‬בהכירו את אורחו מאמש‪.‬‬
‫‪ -‬רואה אני – אמר המלך – שחי אתה כתמול שלשום‪ .‬מניין לקחת כסף היום ? שמא עברת‬
‫על פקודת המלך ?‬
‫ארור המלך‪ ,‬ויימח שמו ! קרא הסנדלר – בגללו כמעט נשארתי בלא מזונות‪ .‬אך מה‬ ‫‪-‬‬
‫לעשות ?! יצאתי הרחובה‪ ,‬לזה – שאבתי מים; לזה – חטבתי עצים; לזה – עזרתי להעביר‬
‫משאו‪ ,‬עד שצברתי פרוטה לפרוטה‪ ,‬והנה שוב ערוך שולחני‪ ,‬והשמחה שורה במעוני‪.‬‬
‫ישב המלך שעה קלה‪ ,‬שוחח שיחה לא ארוכה והלך לו‪ .‬למחרת היום בא שליח מטעם המלך‬
‫ויצווה לסנדלר לבוא אל הארמון‪ .‬בבואו הצטווה הסנדלר לחגור חרב כבדה ולעמוד על‬
‫המשמר בשער הארמון‪.‬‬
‫‪ -‬פקח עיניך – אמרו אליו אנשי החצר – כל שעות היום חייב אתה לעמוד בזה; ועוד זאת‪:‬‬
‫עליך לשמור על חרבך מכל משמר !‬
‫עמד הסנדלר המסכן כל היום ולא עזב את מקומו לרגע‪ ,‬ובערב חזר לביתו‪ .‬נטל מקל והחל‬
‫מחטב אותו‪ ,‬כשהוא מפזם שיר עליז בינו לבינו‪ .‬הקציע את המקל כחרב‪-‬פיפיות‪ .‬חידד את‬
‫קצהו‪ ,‬גילף את ראשו וחרת בו חריתה מעשה אומן‪ ,‬ויהי כניצב של חרב‪ .‬משכילה מלאכתו‬
‫הייתה בידו חרב – אולם חרב של עץ‪.‬‬
‫השחיל הסנדלר את חרב העץ בנדן ואת חרב הפלדה מכר לשכנו החלפן‪ .‬תמורתה קיבל‬
‫כסף טבין ותקילין ויקנה בהם הסנדלר צורכי‪-‬נפש לביתו ביד רחבה‪ :‬לחם ויין ּוְבַש ר‪-‬כבש‬
‫לרוב‪.‬‬
‫‪ -‬קחי את אלה – אמר אל אשתו – ואמרי שבח והודיה למלך‪ ,‬על הסעודה השמנה אשר‬
‫זיכנו בה‪.‬‬
‫והמלך התחפש ויפקוד שוב את בית הסנדלר כדי לראות את המתרחש בו‪ – .‬הפעם – הרהר‬
‫בליבו – לא יהיה לסנדלר במה לעדן את כרסו ולשמח את בני מעיו‪.‬‬
‫ואולם טעות הייתה ביד המלך‪ :‬השמחה והגילה עלו על כל מה שהיו עד כה בבית הסנדלר‪.‬‬
‫אך נכנס הוד רוממותו ומיד נתכבד להסב לשולחן‪ .‬בפה מלא צחוק סיפר הסנדלר לידידו‬
‫החדש‪ ,‬כיצד מכר את חרב המלך כיצד נתן בנדנה חרב עץ‪.‬‬
‫ואת‪ ,‬אשתי‪ ,‬הראי נא לאורח מה חרב מחרבות בידי !‬ ‫‪-‬‬
‫ציפי קריבושי מדריכת תקשוב‬
 ‫הסיפור העממי‬
‫הביאה אשתו את חרב העץ והציגה אותה לפני האורח‪ .‬כל המסובים הריעו בשחוק גדול‪,‬‬
‫ורק המלך החריש‪ .‬אחר ישבו ואכלו מן המעדנים ושתו מן המשקאות‪ .‬ככלות הסעודה קם‬
‫הוד רוממותו ושב לארמונו‪.‬‬
‫ולבוקר בא אל הסנדלר שליח מטעם המלך‪ .‬ושוב נצטווה מטליא הנעליים לעמוד על המשמר‬
‫בשער הארמון‪ .‬עמד בקומה זקופה‪ ,‬ידיו מּוטֹות ָלארץ ועל מותניו חרב העץ‪ .‬והמלך יושב על‬
‫כיסאו הרם ועל שפתיו בת‪-‬שחוק‪.‬‬
‫עתה – הרהר המלך – שוב לא יימלט מידי בן הבלייעל‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בוגד – צעק המלך – מועל באמון המלך‪ ,‬גנב‪ ,‬רמאי ! מאה זהובים גנבת מקופתי‪ ,‬בן‬ ‫‪-‬‬
‫בלייעל ! יובא שומר הסף לפני‪.‬‬
‫ויצאו להביא לפניו את שר הכספים‪ ,‬הוא גזבר המלך‪ ,‬ויגער בו בקול גדול וירקע ברגלו‪.‬‬
‫ְוַיִּת יז את ראש הגנב !‬ ‫‪-‬‬
‫ֵה ביאו לפני המלך את הסנדלר‪.‬‬
‫והמלך נרתע מעט אחור‪ ,‬שמט את כתרו על גביניו‪ .‬הגביה אדרתו עד עיניו‪ ,‬לבל יכירהו‬
‫הסנדלר ויאמר‪:‬‬
‫כהרף עין ַה ֵּת ז את ראש הבוגד הלזה‪ .‬מאה זהובים גנב מקופתי !‬ ‫‪-‬‬
‫מלכי הרחום והחנון – ייבב הגזבר – נשבעתי‪ ,‬אדוני‪ ,‬כי אין בי אשם‪ .‬מנה את‬ ‫‪-‬‬
‫מטבעות הקופה וראית כי‪....‬‬
‫לא אמנה – ענה המלך – וגם לא אשמע לדבריך‪ .‬שומר הסף‪ַ ,‬ה ֵּת ז את ראשו !‬ ‫‪-‬‬
‫נתבלבל הסנדלר ולא ידע‪ ,‬כיצד ייחלץ מן הצרה‪.‬‬
‫אשר לגזבר – הסנדלר לא דאג לו כלל; בין כך ובין כך‪ ,‬אין להתיז ראש בחרב עץ‪ .‬לפיכך‬
‫יספוג מהלומה יפה וחסל; אולם איך יציל הסנדלר את ראשו הוא ?!‬
‫אדוני המלך‪ ,‬אנא‪ ,‬רחם על האומלל וסלח לו ברוב חסדך ! – התחנן הסנדלר לפני‬ ‫‪-‬‬
‫המלך – אם אפילו שלח יד ולקח משהו; הלא עתה‪ ,‬לאחר ניסיונו המר‪ ,‬לא יעז עוד לגנוב‬
‫פרוטה‪.‬‬
‫איננו ראוי כי אסלח לו – ענה המלך ‪ – .‬כך יאה לאיש שרימה את מלכו‪ .‬יידע כל‬ ‫‪-‬‬
‫העם‪ ,‬מה סופו של נוכל‪ .‬מצווה אני אפוא להתיז את ראשו; ולא – גם ראשך יותז‪.‬‬
‫מה לעשות ?‬
‫נשא הסנדלר עיניו השמיימה‪ ,‬פתח פיו ויקרא‪:‬‬
‫‪ -‬אבינו שבשמיים‪ ,‬אם האיש הזה חף מפשע‪ ,‬עשה נס והפכת את הברזל לעץ !‬
‫שמור נא ידי משפוך דם נקי והושע ממוות את שרו הנאמן של המלך‪.‬‬
‫אמר ושלף את חרבו מנדנה‪.‬‬
‫עיני הכול ננעצו בחרב השלופה‪ ,‬והנה – עץ תחת פלדה !‬
‫חיוך נשפך על פני המלך‪.‬‬
‫‪ -‬יפה – אמר‪ -‬הפלאת בחכמתך‪ .‬ואף כי רימיתני‪ ,‬משבח אני את שכלך השנון‪.‬‬
‫העניק המלך לסנדלר דורון של זהב ושלחו לשלום‪.‬‬

‫ציפי קריבושי מדריכת תקשוב‬

 ‫הסיפור העממי‬
‫והסנדלר שב להטליא נעליים כמקודם‪ :‬יומם עבד ברוב שקידה‪ ,‬ובלילה שמח עם כל‬
‫בני‪-‬ביתו‪.‬‬

‫הסנדלר העני והמלך‬

‫על פי הכתוב בטקסט מה פירוש המשפטים‪:‬‬

‫" ַּבֲח ַר ִכים‪ ,‬האזין ַּבְפ תחים"________________________________________‬

‫"וגמר בליבו להתחקות על המתרחש שם" _____________________________‬

‫"לפי שאנוס אהיה לרעוב ללחם" ____________________________________‬

‫" נטל מקל והחל מחטב אותו"_______________________________________‬

‫" תמורתה קיבל כסף טבין ותקילין"____________________________________‬

‫" ויקנה בהם הסנדלר צורכי‪-‬נפש לביתו ביד רחבה"__________________________‬

‫" ושוב נצטווה מטליא הנעליים"_______________________________________‬

‫ספר על דמויות הפועלות בסיפור ?‬

‫מה הבעיה המתוארת בסיפור?________________________________________‬

‫מדוע התנהג כך המלך לדעתך?_______________________________________‬

‫מה אתה למד על התנהגותו של הסנדלר?________________________________‬

‫מה לדעתך רצה הכותב ללמד אותנו בסיפור זה?‬

‫____________________________‬

‫האם לדעתך השם מתאים לסיפור ? נמק_________________________________‬

‫______________________________________________________________‬
‫ציפי קריבושי מדריכת תקשוב‬
 ‫הסיפור העממי‬

‫מה אתה למד מסיפור זה?___________________________________________‬

‫באיזה תחום עוסק הסיפור ?__________________________________________‬

‫תן שם אחר לסיפור_______________________________________________‬

‫ציפי קריבושי מדריכת תקשוב‬

 ‫הסיפור העממי‬

‫באיזה תחום‬ ‫מוסר השכל‬ ‫מעשה‬ ‫פתיחה‬ ‫ניגוד וקיטוב שילוש‬ ‫משאלה‬ ‫יסוד על‬ ‫שם הסיפור‬
‫חיים עוסק‬ ‫מה אתה למד‬ ‫חכמה‬ ‫וסיום‬ ‫כמוסה‬ ‫טבעי‬
‫מהסיפור‬
‫הסיפור‬

‫עצת העוף‬

‫עדותו של‬
‫אילן‬

‫הסנדלר‬
‫העני והמלך‬

‫העזר במאפייני הסיפור העממי‪.‬‬

‫ציפי קריבושי מדריכת תקשוב‬

 ‫הסיפור העממי‬
‫ב ח ר ל ך ס י פ ו ר ע ם מ ת ו ך מאגר סיפורי עם ו ה ש ל ם‬
‫את‬ ‫העתק מתוך הסיפור‬ ‫החוק‬
‫התימוכין ל"החוק"‬
‫חוק הפתיחה והסיום‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הפתיחה רגועה בדרך כלל ‪" :‬פעם אחת‬
‫לפני הרבה הרבה שנים"‪" ...‬היה היה‬
‫בארץ רחוקה‪"....‬‬
‫הסוף – סוף טוב – "והם חיו באושר‬
‫ועושר‪"...‬‬
‫‪:‬‬ ‫דו – ש י ח‬ ‫‪.2‬‬
‫הדו שיח מחיה את העלילה הדברים‬
‫מומחשים‪ ,‬כאילו הם מתרחשים עתה‪.‬‬
‫‪ .3‬על זמן ועל מקום‪.‬‬
‫המעשייה אינה קשורה למקום ולזמן‬
‫ספציפיים‪.‬‬
‫‪ .4‬שמות הגיבורים‪:‬‬
‫לדמויות אין שמות אלא כינויים‪.‬‬
‫‪ .5‬חוק החזרה‪:‬‬
‫מילה‪ ,‬מצב או תכונה חוזרים (בדרך כלל ‪3‬‬
‫פעמים‪).‬‬
‫חוק השילוש – ‪40 ,13 ,7 ,3‬‬ ‫‪.6‬‬
‫שימוש במספרים קבועים‪.‬‬
‫‪ .7‬חוק השניים במערכה‪:‬‬
‫בדרך כלל פועלות שתי דמויות במערכה‪.‬‬
‫‪ .8‬חוק הקיטוב) ניגודים)‬
‫בסיפור ניגודים קיצוניים (טוב‪/‬רע‪,‬‬
‫עשיר‪/‬עני‪ ,‬חיובי‪/‬שלילי‪ ,‬טיפש‪/‬חכם‪)...‬‬
‫‪ .9‬דמויות שטוחות סטראוטיפיות‪:‬‬
‫הדמויות בעלות תכונה אחת‪ ,‬ואינן‬
‫משתנות‪.‬‬
‫‪ .10‬הגיבור הראשי‪:‬‬
‫הסיפור מתמקד בגיבור ראשי שהוא בדרך‬
‫כלל חיובי‪.‬‬
‫‪ .11‬חוק הקבוצה‪:‬‬

‫ציפי קריבושי מדריכת תקשוב‬

 ‫הסיפור העממי‬
‫כאשר יש קבוצה בסיפור היא פועלת‬
‫כדמות אחת‪.‬‬
‫‪" .12‬חוק המוטיב העל טבעי"‪ :‬בסיפור‬
‫נפתרת הבעיה של הגיבור‪ ,‬בדרך כלל‬
‫בלתי אנושיים‪ ,‬פייה‪,‬‬ ‫בסיוע כוחות מאגיים‪,‬‬
‫חוקים‬
‫תוכניים‬
‫מכשפה‪ ,‬יונים מדברות‪ ,‬דג עושה פלאים‬
‫חוקים‬ ‫וכיוצא בזה‪ .‬לרוב יש גם חפץ פלאים‪.‬‬
‫תוכניים‬
‫‪ 12‬המשאלה הכמוסה ‪:‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬סיפור עם עונה על משאלה‬
‫כמוסה ‪ /‬משאלות כמוסות בלב השומעים‬
‫(משאלות העם)‪.‬‬

‫לא כל המאפיינים חייבים להופיע ביצירה‪.‬‬

‫ציפי קריבושי מדריכת תקשוב‬

 ‫הסיפור העממי‬
‫מחוון להערכת הסיפור העממי‬
‫הבא ל" ה חו ק" תימוכין מן הכתוב‬ ‫החו ק‬
‫חוק הפתיחה והסיום‪:‬‬ ‫‪.10‬‬
‫הפתיחה רגועה בדרך כלל ‪" :‬פעם‬
‫אחת לפני הרבה הרבה שנים"‪" ...‬היה‬
‫היה בארץ רחוקה‪"....‬‬
‫הסוף – סוף טוב – "והם חיו באושר‬
‫ועושר‪"...‬‬
‫‪:‬‬ ‫דו – ש י ח‬ ‫‪.11‬‬
‫הדו שיח מחיה את העלילה הדברים‬
‫מומחשים‪ ,‬כאילו הם מתרחשים עתה‪.‬‬
‫‪ .12‬על זמן ועל מקום‪.‬‬
‫המעשייה אינה קשורה למקום ולזמן‬
‫ספציפיים‪.‬‬
‫‪ .13‬שמות הגיבורים‪:‬‬
‫לדמויות אין שמות אלא כינויים‪.‬‬
‫‪ .14‬חוק החזרה‪:‬‬
‫מילה‪ ,‬מצב או תכונה חוזרים (בדרך‬
‫כלל ‪ 3‬פעמים‪).‬‬
‫חוק השילוש – ‪40 ,13 ,7 ,3‬‬ ‫‪.15‬‬
‫שימוש במספרים קבועים‪.‬‬
‫‪ .16‬חוק השניים במערכה‪:‬‬
‫בדרך כלל פועלות שתי דמויות‬
‫במערכה‪.‬‬
‫‪ .17‬חוק הקיטוב) ניגודים)‬
‫בסיפור ניגודים קיצוניים (טוב‪/‬רע‪,‬‬
‫עשיר‪/‬עני‪ ,‬חיובי‪/‬שלילי‪ ,‬טיפש‪/‬חכם‪)...‬‬
‫‪ .18‬דמויות שטוחות סטראוטיפיות‪:‬‬
‫הדמויות בעלות תכונה אחת‪ ,‬ואינן‬
‫משתנות‪.‬‬
‫‪ .10‬הגיבור הראשי‪:‬‬
‫הסיפור מתמקד בגיבור ראשי שהוא‬
‫בדרך כלל חיובי‪.‬‬
‫‪ .11‬חוק הקבוצה‪:‬‬

‫ציפי קריבושי מדריכת תקשוב‬

 ‫הסיפור העממי‬
‫כאשר יש קבוצה בסיפור היא פועלת‬
‫כדמות אחת‪.‬‬
‫‪" .12‬חוק המוטיב העל טבעי"‪ :‬בסיפור‬
‫נפתרת הבעיה של הגיבור‪ ,‬בדרך כלל‬
‫בסיוע כוחות מאגיים‪ ,‬בלתי אנושיים‪,‬‬
‫פייה‪ ,‬מכשפה‪ ,‬יונים מדברות‪ ,‬דג‬
‫חוקיםגם‬
‫עושה פלאים וכיוצא בזה‪ .‬לרוב יש‬
‫תוכניים‬
‫חפץ פלאים‪.‬‬
‫‪ 12‬המשאלה הכמוסה ‪:‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬סיפור עם עונה על משאלה‬
‫כמוסה ‪ /‬משאלות כמוסות בלב‬
‫השומעים (משאלות העם)‪.‬‬

‫ציפי קריבושי מדריכת תקשוב‬