‫אפריל ‪2014‬‬

‫בית הבובות – סיכום‬

‫נושא מרכזי ‪ :‬פרצופה המזויף של משפחה בורגנית ומעמדה הבעייתי של האישה בה‪ .‬במחזה מתואר‬
‫הסדר החברתי‪-‬כלכלי בנורווגיה של סוף המאה ה‪ ,19-‬המדיר את האישה אל השוליים‪.‬‬
‫תוכן המחזה ‪ :‬נושא זה נחשף באמצעות מערכת היחסים השקרית בין טורוולד הלמר ואשתו‪ ,‬נורה‪ ,‬היא‬
‫הבובה הקטנה והיפה של בעלה‪ ,‬מנהל הבנק‪ .‬לאורך עלילות המחזה הולכים ונבקעים סדקים בחזות‬
‫החיצונית של יחסים אלה‪ .‬פיטוריו של קרוגסטאד ע"י טורוולד וניסיונות הסחיטה‪ ,‬שהוא מפעיל על נורה‪,‬‬
‫גורמים לשינוי בחייה‪ .‬צידה הסמוי של נורה נחשף ובא לידי ביטוי בשיחותיה עם קריסטינה‪-‬לינדה‪.‬‬
‫מתברר שנורה הייתה זו שהצילה את הבית בעבר מקריסה והתמוטטות‪ ,‬והתמודדה לבד עם קשיים (מחלת‬
‫הלמר‪ ,‬מותו של אביה‪ ,‬מצב כלכלי קשה)‪ .‬היא ניסתה להציל את הלמר‪ ,‬לוותה כסף מקרוגסטאד ואפילו‬
‫זייפה את חתימת אביה על שטר הביטחון של ההלוואה‪ ,‬זאת משום שאביה נפטר‪ .‬פרטי עבר אלה‬
‫הנחשפים בדיאלוגים‪ ,‬שבינה לבין קריסטינה ובדיאלוגים בינה לבין קרוגסטאד‪ ,‬מציגים את נורה כדמות‬
‫אחרת לחלוטין‪.‬‬
‫מערכת היחסים בין נורה‪ ,‬הגיבורה‪ ,‬וטורוולד‪ ,‬בעלה‪ ,‬היא מערכת יחסים מעוותת‪ ,‬שבה לפרט אין חופש‬
‫בחירה ‪ .‬נורה לכודה בתוך הנורמות החברתיות של החברה הבורגנית‪ .‬היא שמה עליה את מסכת הבובה‬
‫הכנועה והנשלטת‪ ,‬כפי שמצופה ממנה בחברה הבורגנית‪ ,‬זאת כדי לשמור על התא המשפחתי‪ .‬יהירותו‬
‫והתנשאותו של הלמר עליה‪ ,‬נבעו במידה רבה מהדמות שיצרה נורה‪.‬‬
‫תמונת הפתיחה מציגה את הלמר ונורה כזוג טיפוסי הנשלט ע"י ערכים ומוסכמות של חברה מעמדית‪:‬‬
‫הלמר ‪ -‬גבר דומיננטי‪ ,‬סמכותי ו"חזק"‪ ,‬שמחזיק בידו את האמצעים הכלכליים (מקצוע‪ ,‬משכורת)‬
‫ובאמצעותם הוא "מפנק" את אשתו הקטנה והעדינה‪ .‬הוא מרבה בכינויי חיבה מפחיתי ערך‪ ,‬היא ציפורת‬
‫הבזבז‪ ,‬היא עפרונית‪ ,‬היא הכל חוץ מאישה מבוגרת ואם לילדים בעלת שכל‪ ,‬תושייה ושיקול דעת‪ .‬הוא‬
‫אינו רואה בה אדם אוטונומי הזכאי ומסוגל לממש את עצמו‪.‬‬
‫ונורה – דמות צייתנית וכנועה‪ ,‬מתחנחנת ועושה שימוש ביופייה ובמיניותה‪ ,‬מסגלת לעצמה צורת דיבור‬
‫שהיא הד להתייחסותו אליה‪ .‬היא מדברת כילדה תמימה‪ ,‬קצת פתיה‪ ,‬ודאי שאינה בקיאה בהוויות העולם‪,‬‬
‫ואינה מבינה כיצד מתנהל העולם‪ .‬נורה מתעצבת כך גם בשל התנהלותו של אביה‪ ,‬אב שתלטן‪ ,‬שגם הוא‬
‫התייחס אליה כבובה‪ ,‬ועם נישואיה היא עוברת מרשות אביה לרשות בעלה‪ ,‬והדפוס נשמר‪ ,‬אותו משחק‬
‫תפקידים נמשך‪ ,‬היא אשתו – בובתו‪ .‬האישה תפקידה להיות יפה‪ ,‬לשעשע אותו ולשרת אותו‪ ,‬לטפל‬
‫בילדים ובבית‪ .‬אין לה סמכות‪ ,‬לא כסף ולא יכולת להשפיע על כלכלת המשפחה‪.‬‬
‫נורה מחפשת דרכים לשלם חובותיה ולשמור על "בית הבובות" שלה‪ ,‬ולכן קרוגסטאד מהווה איום לגביה‪.‬‬
‫הוא עומד לנפץ את "בית הבובות"‪ ,‬ובכך עלול להתערער מעמדה בבית כאישה קטנה ומוגנת‪ .‬בסיום‬
‫המערכה הראשונה‪ ,‬כשמתברר לנורה שאיומו של קרוגסטאד עומד להתממש (בעלה יקרא את המכתב‬
‫המגלה את ההלוואה שלקחה ואת זיוף החתימה) היא נכנסת למצב של מצוקה ומנסה לדחוק את הקץ‪ ,‬היא‬
‫מכינה תחפושת לקראת נשף חג המולד‪ ,‬העומד להתקיים ומסתירה את פחדיה‪ .‬היא מנסה בדרכים שונות‬
‫לפתור את בעיותיה‪ ,‬אך ללא הצלחה‪ .‬היא מנסה בכל כוחה לשמור בדבקות על המסכה ששמה עליה‪ ,‬ודבר‬
‫זה בא לידי ביטוי בריקוד הטרנטלה‪ ,‬שהיא רוקדת בנשף‪ .‬החזרות לריקוד והריקוד עצמו הם ביטוי לרצון‬
‫העז שלה לדחות את גילוי המכתב‪ ,‬ולכך שעולות במוחה מחשבות התאבדות‪.‬‬
‫לינדה קריסטינה‪ ,‬שהייתה אהובת נעוריו של קרוגסטאד‪ ,‬מצליחה לשכנע את קרוגסטאד‪ ,‬שיבקש את‬
‫המכתב מהלמר מבלי שזה יפתח אותו‪ ,‬אך ברגע האחרון מונעת לינדה מקרוגסטאד להוציא את המכתב‬
‫כדי שנורה ובעלה יתקנו את מערכת היחסים המעוותת שביניהם‪ ,‬היא מבינה שרק ידיעת האמת תוביל‬
‫להבנה בין השניים‪ ,‬ובכך היא מקדמת את העלילה לשלב האחרון של ההתרה‪.‬‬
‫המכתב אכן הוביל להבנה‪ .‬נורה הבינה שחלומות חייה היו אשליה‪ ,‬שבעלה ה"אוהב" ו"אציל הנפש" מוכן‬
‫לוותר עליה בקלות ובלבד שהמוניטין (התדמית החיצונית ומעמדו בחברה) לא יפגעו‪ .‬הוא מאבד את‬
‫עשתונותיו ופוגע בה פגיעה קשה‪" .‬הנס" שציפתה לו שיבין אותה‪ ,‬יקבל אותה ויתמוך בה‪ ,‬לא קרה‪.‬‬
‫התנהגותו מאפשרת לה לשחרר את עצמה ולאחד את הדמויות המרכיבות את אישיותה והיא מגיעה‬
‫למסקנה שאינה יכולה להמשיך לחיות עם הלמר‪ .‬משהו משתנה בנורה ובמערכת היחסים שלהם‪ ,‬נורה‬
‫עוברת תהליך של התפכחות ונאלצת לבחון שוב את זהותה‪ ,‬את זוגיותה ואת מקומה במשפחה ובחברה‬
‫שבה היא חיה‪.‬‬
‫תמונת העימות בינה לבין הלמר לקראת סיום המחזה מעיד על המפנה בחייה‪ .‬בשלב זה היא עורכת‬
‫עימו חשבון נפש נוקב על הזוגיות שהתקיימה ביניהם‪ .‬הלמר אינו מודע לשינוי שחל בה והוא חושב‬
‫שעליו לסלוח לה‪ ,‬שהוא עדיין בעמדת הגבר – הבעל המוחל לאשתו הטיפשה על טעויותיה‪ ,‬אבל התהליך‬
‫שהבשיל בנורה מסתיים ועימו מערכת היחסים‪.‬‬
‫בסופו של לילה ארוך‪ ,‬בסצנה המסיימת את המחזה עוזבת נורה את ביתה‪ ,‬בעלה וילדיה‪ ,‬בטריקת דלת‬
‫רועמת ‪ .‬עזיבת הבית בסיום המחזה היא תוצאת המסקנה של נורה בנוגע לתפקידה האמיתי בחיים –‬
‫מימוש עצמי של חייה כאדם וכאישה לפני כל מחויבות אחרת חברתית או משפחתית‪ ,‬זאת בניגוד לחיי‬
‫הזיוף והשקר שאותם חייתה עד כה‪ .‬היא יוצאת לחיים עצמאים ומשלמת על בחירתה זו מחיר יקר‬
‫ונורא‪.‬‬
 ‫דרכי עיצוב במחזה‬

‫‪ .1‬תפאורה ואביזרי במה (חפצים‪ ,‬עיצוב הבמה) תלבושות – עוזרים להמחיש את הרעיון המרכזי של‬
‫המחזה ולאפיין את הדמויות‪.‬‬
‫עיצוב הבית כ"בית בובות"‪ :‬ריהוט נוח‪ :‬כורסאות‪ ,‬כיסא נדנדה‪ ,‬פסנתר‪ ,‬חפצי אומנות בתיבת נוי‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ספרים הכרוכים בהידור רב – חברה בורגנית‪ ,‬המחקה את מעמד האצולה‪ ,‬חברה מזויפת‪ ,‬שאותה‬
‫מבקר המחזאי‪ ,‬איבסן‪ ,‬במחזה‪.‬‬
‫התנור ‪ -‬מסמל חום‪ ,‬כוח ואומץ ומדגיש את החום האשלייתי של "בית הבובות"‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫התחפושת של נורה – מדגישה את הזיוף שבחייה בתוך "בית הבובות"‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫המעיל והצעיף – מסמלים את הכוח שלה להתמודד עם הקור החיצוני‪ ,‬עם החיים האמיתיים‬ ‫‪.4‬‬
‫בחוץ‪ ,‬את המאבק הפנימי המתחולל בנורה‪.‬‬
‫הדלת המופיעה במרכז הבמה – מרמזת על היציאה מהבית ועל הקשר עם העולם החיצוני‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫עץ חג המולד – מעיד על השינוי‪ ,‬התפנית בחייה ‪ -‬התחדשות והיוולדות מחדש‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫‪ .2‬מוטיבים חוזרים‪ :‬ריקוד הטרנטלה (מבוסס על מיתוס העכביש הארסי שרוקד עד שמת) – ריקוד‬
‫איטלקי שהיה מקובל בנשפי החברה‪ ,‬ריקוד בציבור‪ .‬סמל למות הדמות הקודמת של נורה ולהיווצרות‬
‫דמותה העצמאית החדשה‪.‬‬
‫מוטיב "בית הבובות" – מוטיב מרכזי במחזה שהוא ביטוי לביקורת החברתית במחזה וקשור לשם‬
‫המחזה‪ .‬צעצוע כמטפורה למגדר הנשי‪.‬‬
‫‪ .3‬אנלוגיה בין דמויות‪ ,‬דמויות משנה כמו למשל בין הלמר לבין דוקטור ראנק או בין נורה לבין‬
‫קריסטינה וכן לבין האומנת‪ .‬האנלוגיות מעצבות את הדמויות המרכזיות ותורמות להבנת משמעות‬
‫היצירה‪ .‬דמויות המשנה מניעות ומקדמות את העלילה‪.‬‬
‫‪ .4‬שימוש ביסודות של טרגדיה במחזה המעשה המביש – המסכה ששמה עליה נורה ומעשיה‪ ,‬הסבל –‬
‫כתוצאה מגילוי סודה והידיעה בדבר טיבו של הלמר וחלקה במערכת היחסים המעוותת‪.‬‬
‫‪ .5‬מבנה עלילת המחזה‪ :‬מערכה א' – אקספוזיציה‪.‬‬
‫מערכה ב' – סיבוך המבוסס על סודות‪.‬‬
‫מערכה ג' – התרה ‪ -‬שחרור ותיקון העיוות קתרזיס – הצופה מזדהה עם‬
‫הגיבורה והחלטתה לעזוב‪.‬‬
‫לאורך המחזה יש יצירת מתח באמצעות רמזים מטרימים‪ ,‬השהיות‪ ,‬ספירת זמן‪ ,‬כיסוי וגילוי‬
‫באינפורמציה הניתנת לצופים‪.‬‬
‫‪ .6‬האירוניה במחזה – אירוניה דרמתית הנוצרת מכך שהקורא או הצופה יודע פרטים שאינם ידועים‬
‫לדמויות עצמן במחזה‪ .‬אי הידיעה יוצרת את האירוניה‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫בתחילת המחזה‪ ,‬כאשר הלמר אומר את דעתו לעניין ההלוואות – רמז למעשה נורה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
 ‫הלמר מספר לנורה על הזיופים של קרוגסטאד ומצביע על מעשיה של נורה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הלמר מספר על הריקוד הפראי של נורה בנשף חג המולד כאילו רוקדת על חייה‪ ,‬ובעצם זוהי‬ ‫‪.3‬‬
‫האמת‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬המחזה עוסק בנורמות חברתיות מול נטיות אישיות של פרט המורד בחברה‪ .‬באחריות האדם‬
‫לגורלו ‪ -‬האם היא אפשרית? ובשאלת הבחירה החופשית‪ .‬כמו כן‪ ,‬מעלה מחזה שאלות על מוסד הנישואין‬
‫ומעמד האישה במסגרתו‪ ,‬על נאמנות האדם לאמת שבו ועל יחס האדם והחברה לכסף‪.‬‬
‫המחזה הוא ריאליסטי‪ ,‬קשור למציאות עליה הוא מדבר‪ ,‬ולכן הדמויות מורכבות וישנה השפעה של‬
‫הסביבה על התנהגותם וגורלם‪.‬‬

‫הערה‪ :‬הסיכום כללי‪ ,‬ויש לבסס בפרטי המחזה‪.‬‬

‫כתבה‪ :‬קליין עפרה‬