‫"תפוחים מן המדבר" ‪ /‬סביון ליברכט‬

‫ה"כותרת"‪ -‬מושג ספרותי שמשמעו שם היצירה‪ .‬הכותרת מופיעה בראש היצירה והיא בדרך כלל רומזת‬
‫על הנושא המרכזי שבו תעסוק היצירה‪.‬‬
‫משמעות הכותרת "תפוחים מן המדבר" ‪:‬‬
‫הבעיה בכותרת עולה מעצם הקישור בין "תפוחים" ובין "מדבר"‪ .‬כל אחד יודע כי מקום צמיחתו של‬
‫התפוח איננו במדבר‪ .‬מדבר אמור להיות מקום צחיח ‪ ,‬יבש ‪ ,‬קיצוני במזג האוויר היומי שלו ‪ -‬חם מאוד‬
‫ביום וקר מאוד בלילה ‪ ,‬שומם ‪ ,‬עצום בגודלו‪ ,‬צהבהב בצבעיו ‪ ,‬ואילו "תפוחים" הנם השלב שבא אחרי‬
‫הפריחה ‪ ,‬הפרי שמפיק העץ‪ ,‬אמורים להיות עסיסיים ‪ ,‬בדרך כלל מתוקים ‪ ,‬מזינים ‪ ,‬גדלים בפרדסים ‪,‬‬
‫במזג אוויר אחר ומרמזים לשני כיוונים ‪:‬‬
‫‪ .1‬פיתוי‪ -‬חוה התפתתה בגן עדן לאכול מ"עץ הדעת טוב ורע"‪ ,‬שפריו הוא התפוח ‪ .‬במקרה שלנו מדובר‬
‫בכמה סוגי פיתוי ‪ :‬פיתוי אל החיים מחוץ לקהילה המוכרת ‪ ,‬החברה החרדית בירושלים ‪ ,‬הפיתוי‬
‫להכיר בן זוג שלא על פי מה שמקובל בקהילה ‪ ,‬חיים של זוגיות ללא היתר של חיי משפחה וכמובן‬
‫פיתוי להתחיל בחיים חדשים (כל דמות על פי דרכה) ‪.‬‬
‫‪ .2‬עץ הדעת‪ -‬את עץ הדעת ביצירה מגישים מספר דמויות ‪ ,‬בכל פעם לדמות אחרת ‪ .‬את הפרי הראשון‬
‫נותן דובי לרבקה וכך הוא מזמין אותה לעולמו וגם מאפשר לה ללמוד כי סגנון חייו עשוי להתאים לה‬
‫‪ .‬את אותה "הדעת" מעבירה מאוחר יותר רבקה לאימה ‪ ,‬היא מזמינה אותה ללמוד על חייה בכך‬
‫שהיא מאפשרת לה לראות כי חייה בקיבוץ היטיבו עמה ולא הוציאו אותה "לתרבות רעה"‪ ,‬כפי‬
‫שויקטוריה הייתה בטוחה מלכתחילה ‪ .‬היא מאפשרת לה לשנות את ראיית עולמה ולקבל לתוכה את‬
‫האחר‪ ,‬השונה ממנה ‪.‬‬
‫עלילה הסיפור ‪:‬‬
‫ויקטוריה ‪ ,‬אמה של רבקה ‪ ,‬אישה חרדית המתגוררת בשערי חסד בירושלים‪ ,‬נשואה ואם להרבה ילדים ‪,‬‬
‫נוסעת לקיבוץ בנגב ‪" -‬נוה מדבר" ‪ ,‬שבו מתגוררת בתה הסוררת ‪ ,‬רבקה ‪ ,‬על מנת לנסות להחזיר אותה‬
‫הביתה ‪ ,‬אל הקהילה הדתית בירושלים ‪ .‬רבקה חזרה בשאלה וברחה ממשפחתה לקיבוץ‪ .‬שם היא‬
‫מתגוררת עם חבר ‪.‬‬
‫לאורך הנסיעה היא מעלה שורה של אפשרויות לגבי האופן בו תפעל כשתגיע אל ביתה ‪:‬‬
‫‪" .1‬אפשר תדבר אל ליבה במתינות"‪ -‬תסביר לה ענייני צניעות‪ ,‬מעין שיחה בין שתי נשים ‪.‬‬
‫‪" .2‬אפשר תפתח בזעקות שבר"‪ -‬תנסה להשפיע על בתה בכך שתספר לה על הבושה של המשפחה‬
‫בעקבות עזיבת הבת ‪ ,‬תתנהג כמי שמקוננת על מת ‪ ,‬במילים אחרות ‪ ,‬היא רוצה להלחיץ את בתה‬
‫בתחום הרגש ‪.‬‬
‫‪" .3‬אפשר שתעשה את שליחותה בערמה"‪ -‬תנסה לספר לה סיפור בדוי (תרמית) ובכך למשוך אותה‬
‫מהמקום ‪.‬‬
‫‪" .4‬אפשר תוליך את ליבה בהלה"‪ -‬היא רוצה לספר לה על נערה אחרת שמסרה את בתוליה ונעזבה‬
‫אחר כך על ידי הבחור ‪ ,‬מה שגרם לנערה להשתגע ‪.‬‬
‫‪" .5‬תתנפל על הבחור בציפורניה ‪ ,‬תקרע מעליו ותנקר את עיניו על שכך עשה לבת זקוניה"‪ -‬תתנה ג‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬באלימות ‪.‬‬
‫היא מסכמת כי "בשערותיה אביא אותה הביתה…" ‪.‬‬
‫מתברר כי ‪ 4‬שנים לא יצאה משכונתה ולא נסעה לשום מקום וכשהיא מגיעה למדבר‪ ,‬השמש הולמת‬
‫בעיניה והיא נתקלת בבתה ‪ ,‬שאותה היא לא מצליחה מיד לזהות ‪ .‬ההפתעה רבה ‪ ,‬במסגרת חייה החדשים‬
‫של רבקה היא בחרה לגזוז את שערותיה ‪,‬ליהנות מתספורת נערית ‪ ,‬לבושה במכנסים קצרים וגרבי צבא‪.‬‬

‫היא צועקת מרוב תימהון וכמעט בוכה ‪ ,‬אלא שרבקה מיד מחבקת אותה ומציגה בפניה את דובי החבר‬
‫שלה ‪.‬‬
‫דובי הוא בחור מאוד ללבי ומיד קורא לה אמא ומתייחס אליה בכבוד וחום ‪ -‬שונה לחלוטין ממה שדמינה ‪.‬‬
‫מהרגע בו מגיעה ויקטוריה אל הקיבוץ מתחיל בה תהליך של שינוי ‪ .‬תחילה זהו תהליך לא מודע ובוודאי‬
‫שאינו רצוני‪ .‬לאט לאט היא מתחילה להישבות בקסמי המקום ‪ ,‬בקסמיו של דובי ובעיקר היא רווה נחת‬
‫מהמראה השליו של בתה רבקה ‪ .‬בחושיה האימהיים והנשיים היא יודעת את מה שגבר ‪ ,‬אפילו אביה‬
‫ובעלה ‪ ,‬לעולם לא יבינו‪ -‬לרבקה טוב בדרך בה היא בחרה ‪ ,‬היא שמחה ומאושרת ובעיקר‪ ,‬הכל מתוך‬
‫בחירה ושליטה על חייה ‪.‬‬
‫השינוי לכאורה הדרגתי‪ ,‬אינו מתרחש מיד‪ ,‬ועם זאת מדובר בשינוי די מהיר ‪ .‬הרי בסך הכל מדובר‬
‫ביממה אחת ‪ .‬היא יוצאת מירושלים בשעה ‪ 5:00‬כערך וחוזרת בבוקר של יום המחרת ‪.‬‬
‫ויקטוריה מגיעה בכוונה אחת ‪ ,‬להחזיר את בתה ‪ ,‬אבל היא עוזבת את הקיבוץ ללא בתה ולא בתחושה של‬
‫כישלון ‪ .‬נהפוך הוא ‪ .‬היא אכן מנצחת ‪ ,‬אלא שלא את בתה ‪ ,‬אלא את עצמה ‪ .‬היא ‪ ,‬שבאה לכעוס ‪ ,‬לריב‬
‫ולהכות במקרה הצורך‪ ,‬נוסעת חזרה מפוכחת ‪ ,‬חכמה יותר ובעיקר אסרטיבית יותר‪ .‬היא יודעת כי תצטרך‬
‫לעמוד מול בעלה ‪ ,‬מול אחותה ובעצם מול כל הקהילה בה היא חיה ‪ ,‬אלא שעכשיו היא יודעת גם כי היא‬
‫תוכל לעמוד מולם ‪.‬‬
‫נושא הסיפור ‪:‬‬
‫הסיפור עוסק בקונפליקט שבין אבות ובנים והוא מוצג על רקע פער בין תרבויות ‪ ,‬התרבות החרדים‬
‫והתרבות החילונית ‪ .‬הוא מציג את מרד הבנים באבות אך הנושא העיקרי הוא קבלת האחר‪ ,‬השונה ‪ ,‬על‬
‫תפיסת עולמו‪ ,‬נוהגיו ואמונותיו ‪ .‬רבקה מלמדת את אמה לאהוב את האחר ובכך לאהוב את עצמה ‪ .‬הלקח‬
‫הזה הוא המשמעות העיקרית של הסיפור‪.‬‬
‫הפתיחה ‪ -‬האקספוזיציה ‪:‬‬
‫בסיפור יש אקספוזיציה מפוזרת ‪ -‬פרטי הרקע מפוזרים לאורך העלילה ‪ .‬למשל‪ ,‬ספור ההתאהבות בין‬
‫רבקה לדובי נמסר בפסקה השניה ‪ ,‬עניין השידוך בין וקטוריה ואברבנל והעובדה שהם חיים ללא אהבה‬
‫עולים מן השיחה בין רבקה ואמה בקיבוץ ‪ .‬הקונפליקט המרכזי שהוא בין משפחה חרדית לבין בתם‬
‫הסוררת שחזרה בשאלה ‪ ,‬מתחזק באמצעות כל הניגודים הנמצאים בסצנה הפותחת ‪ .‬למשל‪" ,‬שערי חסד"‬
‫מול "נווה מדבר" ‪ -‬שכונה חרדית מול קיבוץ‪ ,‬דמותה של וקטוריה מול דמות בתה ‪ ,‬התרבות החילונית‬
‫מול התרבות החרדית וכו'‪ .‬גם הדמויות מוצגות בפתיחה ‪ .‬וקטוריה ורבקה מעוצבות באמצעות מחשבותיה‬
‫של וקטוריה ‪ -‬זהו אפיון עקיף ‪ .‬כך גם מופיע המוטיב המרכזי בסיפור בפתיחה "תפוח שליבו רע" ‪ ,‬והוא‬
‫רמז מטרים לדברים ‪ .‬המקום הוא אוטובוס שנוסע לקיבוץ ‪ ,‬שם הכל יתרחש והזמן הוא פרט שאנו נגלה‬
‫אותו מאוחר יותר‪ ,‬במפגש בין רבקה לאמה ‪…" -‬למה לא בחמש? …" עונה וקטוריה לרבקה כשהיא‬
‫נשאלת "מתי יצאת?" ‪.‬‬
‫הדמויות ביצירה‪:‬‬
‫דמות ראשית‪ -‬היא הדמות המרכזית ביצירה ‪ ,‬שסביבה מתרחשים האירועים והיא המופיעה יותר מכל‬
‫דמות אחרת ‪ .‬זוהי ויקטוריה ‪.‬‬
‫דמות משנית‪ -‬היא משנית במרכזיותה ביצירה ‪ ,‬מופיעה לצד הדמות הראשית במטרה להאיר ‪ ,‬להפעיל ‪,‬‬
‫להשפיע על הדמות הזו ‪ .‬זוהי רבקה ‪.‬‬
‫‪ .1‬דמותה של ויקטוריה אברבנל ‪ :‬ויקטוריה היא הדמות הראשית ביצירה‪ .‬היא דמות עגולה ‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫משתנה ‪ ,‬מתפתחת לאורך היצירה ועולמה הפנימי ידוע לקורא ‪.‬‬
‫שמה הפרטי כרוך במושג "הצלחה" ושם משפחתה מעיד על כך היא שייכת למשפחת רבנים ‪ .‬בתחילת‬
‫היצירה היא מתגלה כאם טיפוסית על פי ראיית החברה החרדית ‪ .‬היא דואגת לבת ה‪ ,‬למעמדה החברתי ‪,‬‬
‫ליכולתה העתידית להינשא ‪ ,‬לבתוליה ‪ ,‬אבל יותר מכל היא דואגת ל"מה יאמרו השכנים"‪ .‬היא יודעת כי‬
‫יש באפשרותה להחזיר את חיי המשפחה למסלול תקין ‪ ,‬על פי התפיסה החברתית בה היא חיה ולכן היא‬
‫מוכנה לצאת למלחמה ‪ ,‬מתוך תחושת הצלחה חזקה ‪ .‬חשיבתה סטריאוטיפית ‪ -‬בתה לדעתה היא סוררת ‪.‬‬
‫כל המחשבות שלה בדרכה לקיבוץ הם סטריאוטיפיים ומעידים על כך שהיא עקרת בית תלותית‬
‫וצייתנית ‪ .‬היא יצאה מהבית ‪ 4‬שנים ‪ ,‬חוששת שלא תוכל להסתדר ועיניה לא רגילות לשמש ‪ .‬בהמשך‬
‫היא מספרת לבתה שבעלה לא הרשה לה לבוא ואנו מגלים שהיא מעולם לא ניהלה שיחת נפש אמיתית‬
‫עם אף אחד מילדיה‪.‬‬
‫עם זאת ניתן לראות כי היא לא אטומה ‪ .‬הרגש המרכזי שלה הוא אהבת בתה ולכן כשהיא רואה אותה‬
‫מאושרת ‪ ,‬היא לא כועסת כיאה למי שעומד להילתם ‪ ,‬היא מאזינה ומקשיבה ‪ ,‬שוקלת ומחליטה לסגת ‪,‬‬
‫אלא שלא מתוך כישלון ‪ .‬היא עוברת שינוי הדרגתי ומתחילה לראות את חייה מנקודת מבט שונה וחדשה‪.‬‬
‫היא מבינה שפספסה את ההזדמנות לאהוב ולהיות אהובה משום שלא היה בה אומץ לעמוד על שלה‪.‬‬
‫היא מנצחת לא את "בתה הסוררת" אלא את עצמה ‪ .‬היא מסוגלת לשנות את עמדותיה לא מתוך חולשה‬
‫אלא מתוך חוזק וידיעה כי לא התפשרה אלא למדה לראות אחרת ‪.‬‬
‫החלום שחלמה בלילה מעיד על השינוי בתפיסת עולמה‪ .‬הוא חושף את הבנתה שהאהבה היא מהות החיים‬
‫והאוצר האמיתי ושהיא עצמה פספסה הזדמנות פז ‪.‬‬
‫היא חוזרת לביתה אישה ישנה‪-‬חדשה ‪ .‬היא ישנה ‪ ,‬במובן שהיא לא הולכת לנסות ולתקן את מה שמעוות‬
‫בחייה ‪ .‬היא לא תתחתן עם מי שאהבה ולא תעשה דבר על מנת להיות אחרת ‪ .‬עם זאת היא חדשה מאוד‬
‫בעיקר ביחס ליכולתה שלא לכפות על בתה את מה שכפו עליה ומכאן גם החוזק שלה ‪ .‬כל אם מנסה‬
‫להנחיל לילדיה בכלל ולבנותיה בפרט מדרכה ‪ ,‬אלא שויקטוריה יודעת לאחר הביקור בקיבוץ כי דרכה‬
‫אולי נכונה ‪ ,‬אבל יש עוד דרכים נכונות ואולי אפילו נכונות יותר (הכל ביחס להתאמתן לאדם העומד‬
‫ללכת בהן) ‪.‬‬
‫היא דמות שיכולה להסתגל למצב חדש ‪ ,‬קשה ולא מוכר (לעומת בעלה שנראה בעיני רבקה כאטום‬
‫לחלוטין) ‪ ,‬והיא אף מוכנה לסנגר על חייה החדשים של בתה בפני העולם החרדי בו היא חיה ‪ .‬היא אולי‬
‫יודעת שתיתקל באטימות גמורה אך מרגישה שזו הדרך להתמודד ‪ .‬לאחותה היא תספר את האמת העצובה‬
‫ומול בעלה תעמוד כחומה של רבקה ותדבר על האושר שלה ‪.‬‬
‫בתחילת היצירה "ליבה סוער בה ואגרופיה קשים" ואילו בסופה "לבה כבר מפויס"‪.‬‬
‫מבחינת מדרש שמות השם וקטוריה ‪ -‬שפירושו ניצחון ‪ ,‬מתאים לה מאוד ומרמז על ניצחונה אלא שהוא‬
‫אינו קשור בתכנון ההתחלתי שלה להחזיר את בתה לחיים הדתיים ‪.‬‬
‫‪ .2‬דמותה של רבקה‪ :‬בתה של ויקטוריה ‪ ,‬מתוארת על ידי אימה כמכוערת מעט ‪ ,‬דומה יותר לבן מאשר‬
‫לבת ‪ ,‬רזה ומוזרה ‪ ,‬נערה דחויה בין בני הבית ולכן מהר מאוד היא גם מוצאת את הדרך אל מחוץ לעולם‬
‫הקשה אליו היא נולדה ‪.‬‬
‫התאהבה בבחור חילוני בגיל ‪ ,16‬התכתבה עמו במשך שנתיים ולאחר מכן ברחה אליו ‪ .‬מעשיה ואורח‬
‫חייה הופכים אותה לדמות מרדנית אמיצה ועקשנית ‪ .‬היא לא פוחדת למרוד בהוריה ולשנות את חייה‬
‫באופן קיצוני ‪ .‬היא חותרת לעצמאות מוחלטת גם בחייה החדשים ולא ממהרת להנשא כל עוד היא לא‬
‫בטוחה שזהו האחד עבורה‪ .‬היא חיה את החייה באופן חופשי לחלוטין‪ ,‬בחורה דעתנית שיודעת להגן על‬
‫עמדותיה ‪ .‬היא אינה חוששת מעימות עם אמה ‪ ,‬אוהבת אותה ומכבדת אותה ‪ .‬היא גם בחורה חרוצה שלא‬
‫מפחדת מעבודה פיזית ואחרים מתארים אותה אישה "משכמה ומעלה" ‪ .‬מכבדים ומעריכים אותה למרות‬
‫שהיא צעירה מאוד ‪ .‬היא בורחת מהשידוך המשפיל שניסו לכפות עליה הוריה ויוצאת להגשים את עצמה‬
‫בסביבה אחרת שמתאימה לה יותר‪ .‬מהשיחה שלה עם אמה עולה שהיא כועסת מאוד על אביה שהתעלם‬
‫ממנה ‪ .‬דמות האב חסרה לה ודובי המבוגר ממנה שימש עבורה תחליף אב ‪.‬‬
‫יש תחושה כי היוצרות בסיפור התחלפו ‪ ,‬הבת משמשת לאימה כאם ‪ ,‬היא מחזקת אותה בבואה אליה ואף‬
‫מחנכת אותה להסתכל נכון יותר על החיים ‪ .‬אין ספק כי ויקטוריה לא תוכל ללמוד יותר מבתה אבל משהו‬
‫היא כן לוקחת ואותו היא מאמצת לחיקה ‪ :‬את ההסתכלות על האדם באופן אינדיווידואלי ולא קולקטיבי ‪,‬‬
‫כפי שזה נהוג בציבור החרדי‪.‬‬
‫רבקה משמשת לויקטוריה מעין מראה ‪ .‬היא מחזירה אותה אל כל מה שהיא הפסידה בחייה האישיים‬
‫מעצם העובדה כי לא הלכה אחר צו ליבה אלא על פי דרישות החינוך אותו קיבלה ‪ .‬היא משקפת‬
‫לויקטוריה כי חיי הזוגיות בינה לבין בעלה לוקים בחסר ‪ ,‬כי אין אהבה בביתם ובעיקר את העובדה כי‬
‫רבקה רוצה הכל ‪ ,‬חוץ מלהיות דומה לאמה ‪.‬‬
‫רבקה מתונה בהסבריה ‪ ,‬אינה "יוצאת מן הכלים" והכל נעשה על מי מנוחות ‪ ,‬כיאה לאדם השלם באופן‬
‫גמור עם החלטותיו ועם מעשיו ‪ .‬השלווה אותה היא מקרינה ‪ ,‬מעין שלווה מדברית ‪ ,‬בהשפעת המקום בו‬
‫היא חיה והתחושה הבטוחה כי היא במקום הנכון ‪ ,‬מדביקה את הסובבים אותה וכמובן את אימה ‪.‬‬
‫תפקידה ביצירה הוא בעצם להעביר את אימה ‪ ,‬באיחור של הרבה שנים ‪ ,‬תהליך של חונכות ‪ .‬היא בעצם‬
‫מחנכת את ויקטוריה לעצמאות בחשיבה ‪ ,‬לאסרטיביות ובעיקר היא מחנכת אותה ליכולת לראות כי לא‬
‫בהכרח דרכה היא זאת הנכונה‪.‬‬
‫מבחינת מדרש שמות רבקה ‪ -‬היא אחת האמהות ‪ .‬בחילוף התפקידים ביצירה היא מהווה את האם עבור‬
‫וקטוריה שמלמדת דבר על החיים ‪.‬‬
‫‪ .3‬דמותו של דובי ‪ :‬כשמו כן הוא ‪ ,‬חמוד ‪ ,‬סמפטי ומוכן בכל עת "לחבק חיבוק דוב"‪ ,‬אלא שחיבוקו אינו‬
‫חונק אלא מחיה‪ .‬הוא מעניק לסובבים אותו הרגשה טובה וחמה של אכפתיות ‪ .‬הוא מאוד טבעי בתגובותיו‪.‬‬
‫בקלות מאוד הוא קורא לויקטוריה "אמא" ובעצם די מהר "שובר את הקרח" ביניהם ‪ .‬הוא פגש את רבקה‬
‫במסגרת סבב שעשה כקצין בין בתי הספר‪ ,‬על מנת להסביר לצעירים ולצעירות על צרכי הצבא ועל חובת‬
‫הגיוס ‪ .‬שם פגש את אהובת ליבו ושיחרר אותה מעולמה הכובל והשמור‪.‬‬
‫גם את המחיצות שבנתה ויקטוריה בקנאות סביבה הוא מצליח לחדור‪ .‬הוא לא הסיבה בשלה עזבה רבקה‬
‫את השכונה החרדית ‪ ,‬היא כנראה ‪ ,‬היתה מוכנה לאותו מרד ‪ ,‬רק שהוא היה בנמצא בעיתוי מושלם ולכן‬
‫דמותו בעצם משמעותית מבחינת תהליך המרד שלה ‪.‬‬
‫דובי משתמש בתפוח ומבחינתה של רבקה הוא הוא התפוח בעצמו‪ .‬הוא הפרי האסור ואליו היא נמשכת‬
‫ובאמצעותו היא מתפתה ‪.‬‬
‫חלומה של ויקטוריה‪:‬‬
‫החלום בספרות משמש כלי באמצעותו ניתן להגיע לתודעתן של הדמויות ‪ .‬הוא משמש כאפיון עקיף‪.‬‬
‫רבקה מאפשרת לויקטוריה לחלום על מה שרחק ממנה בעבר‪ ,‬בשל העובדה כי לא רצתה לצער את הוריה‬
‫‪ ,‬אשר בחרו בעבורה בשידוך אחר (מכאן היא מדחיקה את רצונותיה ורגשותיה למען השידוך ההולם) ‪.‬‬
‫כאשר נשארה לבדה בחדרה של אסנת ‪ ,‬נזכרה ויקטוריה במבט רטרוספקטיבי (מבט לאחור) ‪ ,‬כי בנעוריה‬
‫אהבה את בן הצורף ‪ .‬גם הוא החזיר לה מבט (ובתרבות ממנה שניהם באו זה הרבה …) ואף כתוב "דבר‬
‫קם ביניהם"‪ .‬לראשונה מתרפקת ויקטוריה על זיכרונותיה ונותנת דרור לעצמה לבחון מה היה קורה אילו‬
‫הייתה נוהגת כביתה ‪ .‬משמעות החלום הוא שויקטוריה חשה תחושת פספוס ‪ .‬היא מרגישה שראתה‬
‫מרחוק את האהבה‪ ,‬את גן העדן שעכשיו מצטייר בעיניה כדבר החשוב בחיים ‪ .‬משה אלקיים ‪ ,‬בן הצורף ‪,‬‬
‫הושיט לה תפוח ויכול היה להראות לה מהי אהבה אך לא היה בה האומץ לקחת‪ .‬התפוח הופך בידיו‬
‫לאבנים טובות ולזהב אולי כי וקטוריה הבינה שהאהבה היא האוצר האמיתי בחיים ‪.‬‬
‫בלילה היחידי בו היא שוהה מחוץ לבית ‪ ,‬בריחוק מחייה הכובלים בהווה ‪ ,‬מתגנב לשנתה החלום אלא‬
‫שבחלומה מופיע משה אלקיים בדמותו של דובי‪ ,‬הדמות הנעימה שנתגלה לה לויקטוריה בניגוד לציפיותיה‬
‫‪ ,‬שערו אדום כלהבה ‪.‬‬
‫אולי יש כאן רמז לביטוי השחוק "אש האהבה ‪ ,‬אלא שכאן "נשרפת" האפשרות לממש את הקשר הרצוי‪.‬‬
‫שערות ראשו הבוערות מזכירות מעט את הסנה הבוער ‪ ,‬שדרכו התגלה אלוהים למשה ‪ .‬משמעות הדברים‬
‫עשויה להיות קשורה בהתגלות ‪ ,‬התגלות האמת ‪ ,‬התגלות הדרך הנכונה ‪ ,‬התגלות במשמעות של הכרה ‪,‬‬
‫תודעה והבנה בחשיבות מימוש הרצונות והאהבה בחיים ‪ ,‬גם אם היא שונה ‪.‬‬
‫אולי‪ ,‬כדרכו של חלום ‪ ,‬נותר הדבר בלתי פתור‪ ,‬בכל מקרה מתעוררת ויקטוריה בידיעה ‪ :‬מבתה לא תמנע‬
‫את האהבה ‪.‬‬
‫מוטיב התפוחים‪:‬‬
‫"מוטיב" הוא מושג ספרותי שמשמעו ‪ :‬מילה‪ ,‬ביטוי‪ ,‬רעיון וכו' שחוזרים על עצמם מספר פעמים ביצירה‬
‫והם בעלי משמעות כוללת הנבנית לאורכה ‪.‬‬
‫בסיפור "תפוחים מן המדבר" מופיע מוטיב התפוחים בשבעה מקומות ביצירה והוא בעל משמעות חשובה ‪.‬‬
‫התפוח מתקשר לדמותה של וקטוריה ‪ ,‬לדמותה של רבקה ולקשר שבין רבקה לדובי ‪.‬‬
‫‪ .1‬בכותרת היצירה‪ .‬הכותרת מעלה קונוטציות שונות ביחס למילה תפוח וביחס למילה מדבר‪ .‬המיזוג‬
‫ביניהם מעלה קונוטציה של מיזוג מה שאינו מתמזג בדרך כלל‪ ,‬שילוב בין ניגודים ובזאת היא רומזת‬
‫על הקשר שמתאפשר בין רבקה לדובי‪ ,‬בין העולם החילוני לעולם הדתי וגם בנוגע לקבלת ויקטוריה‬
‫את הקשר הזה ‪.‬‬
‫‪" .2‬העלתה (ויקטוריה) מכיס תיק הרשת שלה לחם בנייר חום ותפוח שליבו רע"‪ .‬התפוח הרקוב‬
‫מבפנים הוא אנלוגי לויקטוריה שמבפנים היא עמוסה‪ ,‬טעונה‪ ,‬כועסת‪ ,‬מבולבלת וחיה חיים לא אהבה‬
‫עם בעלה ‪ .‬חיצונית וקטוריה נראית ללא דופי‪ ,‬היא לבושה בהתאם למסורת ‪ ,‬אישה ככל הנשים ‪ ,‬אך‬
‫מבפנים היא כואבת על נטישת בתה את הדת ‪ .‬היא מתביישת וחששת למצבם המשפחתי‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫הריקבון שלה הוא באופן שבו היא קבלה עליה חיים זוגיים שאין בהם קרבה ואהבה ‪ .‬חיים שאין בהם‬
‫עמידה על שלה ‪.‬‬
‫‪" .3‬החל (דובי) מספר לה על מטע התפוחים שגידל במבואות המשק"‪ .‬מטע התפוחים הוא כמו גן העדן‪.‬‬
‫האהבה היא המפתח לגידולי התפוחים המיוחדים הללו ‪ .‬הם זקוקים למידה הנכונה של חום וקור מה‬
‫שמקביל לחיי אנוש ‪ -‬אהבה יתרה עלולה לחנוק את האדם וקרירות גדולה עלולה לתסכל ולייאש את‬
‫האדם ‪ .‬האהבה צריכה להיות נכונה ואמיתית על מנת שבן האנוש יצמח להיות אדם אוהב ואהוב ‪ .‬גן‬
‫העדן של רבקה ודובי הוא גן העדן האבוד של וקטוריה ‪ ,‬הגן שלא נכנסה בו כשלא עמדה על שלה‬
‫והתעקשה על אהבתה בנעוריה ‪ ,‬בן הצורף‪.‬‬
‫‪" .4‬עץ החיים ועץ הדעת ועצים נחמדים למראה… ניגש האיש אל עץ התפוחים כמנין עליו פריו…"‬
‫(בחלומה של ויקטוריה) ‪ .‬החלום של וקטוריה מעמיד את גן הפתוחים כאנלוגיה לגן העדן האבוד‪ .‬כאן‬
‫היא מפנימה ממש את הפספוס וההחמצה בחייה שלה‪ .‬כאן היא מקבלת לגמרי את בחירת בתה בחיי‬
‫אהבה ‪.‬‬
‫‪" .5‬כל הדרך חזרה ישבה… סלה שכוב לצד רגליה ושק תפוחים קשים כאבנים שנתן לה דובי על‬
‫ברכיה"‪ .‬חלק מן האהבה שמיוצגת על ידי התפוחים שגדלו במדבר היא לוקחת איתה הלאה ‪-‬‬
‫משמעות של השינוי שחל בה ‪ ,‬היא מביאה איתה בשורה חדשה ‪ ,‬דרך חיים חדשה ‪ ,‬הסתכלות פתוחה‬
‫יותר על החיים ‪.‬‬
‫‪" .6‬ולבעלה…תגיש תפוחים בדבש…" וקטוריה מבקשת למתיק את הגלולה המרה ‪ .‬היא ממתיקה‬
‫בדבש את התפוחים שהביאה מהקיבוץ במטרה להמעיט את הכאב לבעלה ויחד עם זאת היא מיצגת‬
‫בזאת דרך חדשה ‪ ,‬כמו שנה חדשה שלטובתה טובלים תפוח בדבש ומתפללים שהשנה הבאה תהיה‬
‫מתוקה וטובה ‪.‬‬
‫‪" .7‬תפוחים שיש להם פריחת קיץ ושמים אותם בזבל אורגני והשורשים …‪.‬שמעת דבר כזה בחיים‬
‫שלך?" (ויקטוריה לבעלה) ‪ .‬השאלה הזו של וקטוריה מסמלת התחלה חדשה גם בתקשורת שבין בני‬
‫הזוג ‪ .‬היא תיתן את הטון‪ ,‬היא כבר תלמד את בעלה כיצד מתקשרים בחיבה ‪ ,‬באהבה ותנסה ללמד‬
‫אותו את מה שהיא עצמה למדה במסעה זה‪.‬‬
‫תהליך השינוי של ויקטוריה בסיפור ‪:‬‬
‫השנוי הזה לא מתרחש בן רגע אלא הוא תהליך ארוך ולא פשוט שמתחיל בדמות נוקשה ואטומה‬
‫המדמיינת את הפגישה עם בתה לפי תסריט שיש בו אלימות עוינות ועימות ‪ .‬כשהיא מגיעה למדבר היא‬
‫חשה זרות וזה מקביל לכך שהיא אינה מבינה בכלל את בתה ‪ .‬בשלב הזה מובלטת ניגודיות בין האם לבת ‪.‬‬
‫בפגישה הראשונה בין הבת לאם עדיין יש זרות ואי הכרה ‪ ,‬היא בקושי מזהה אותה והיא מגיבה בצער‬
‫ונזיפה ‪.‬‬
‫בסצינת ההיכרות עם דובי מטשטשת לראשונה הניגודיות ‪ .‬היא מופתעת ‪ ,‬הדברים לא מתרחשים לפי‬
‫התסריט שבנתה בראשה והיא שמה לב מיד לתכונותיו הכובשות של דובי‪ .‬לזה היא מנסה להתנגד אך‬
‫ההתנגדות הזו רק מחזקת את החיבה שהיא רוכשת לבחור‪ .‬כשהיא נחנקת מן המשקה המוגש לה היא כמו‬
‫תינוקת שההורים שלה טופחים על גבה וכשהיא יושבת לשיחה עם בתה ‪ ,‬היא מרגישה בפעם הראשונה‬
‫בקשר אחר עם הבת ‪ .‬היא מתחילה בהתקרבות ‪ ,‬בהבנה וגילוי לב ‪ .‬היא מתחילה לראות את האמת ולהבין‬
‫את בתה ולראשונה היא גם מקשיבה לה ‪ .‬למרות שהדברים שאומרת רבקה קשים לה והיא מנסה להתגונן‬
‫ולהדחיק את האמת ‪ ,‬הדברים מחלחלים בה והיא כבר לא כל כך מתנגדת ‪.‬‬
‫השינוי הזה קשה לה והיא תוקפת את דובי כהתגוננות אך מיד היא מגלה שעדיין קשה לה שלא לחבב‬
‫אותו‪ .‬היא רואה בבתה אדם חדש ‪ ,‬בוגר‪ ,‬עצמאי ועומד על דעתו ואוהבת את האהבה שיש בינה ובין דובי‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬היא מרגישה גאווה בבתה ‪ ,‬דבר שהיה חדש לה ומתחילה לחוש צער על שהחמיצה את אהבת‬
‫נעוריה בעצמה ‪ .‬בשיחה השניה עם רבקה ‪ ,‬לפני השינה ‪ ,‬ישנו ויכוח קטן על מהות האהבה אבל הויכוח‬
‫מיד שוכח ובמקומו חולמת וקטוריה חלום סמלי מאוד המסכם את חייה ‪ -‬היא "ראתה את עץ הדעת אך לא‬
‫הייתה אמיצה לגעת בו"‪.‬‬
‫הדרך חזרה לירושלים זה השלב האחרון שבו השינוי כבר שלם ‪ .‬הסצינה הזו מקבילה לסצינת הפתיחה‬
‫אלא שכאן ויקטוריה היא כבר אדם שונה ‪ -‬היא בוחרת לפעול בדרך עצמאית ‪ ,‬כנה ‪ ,‬אמיצה ולא שגרתית‬
‫‪ -‬מתכננת לשקם את יחסיה עם אחותה ‪ ,‬לחזור לאינטימיות שהייתה ביניהן ‪ ,‬לנסות לשכנע את בעלה‬
‫בצדקת דרכה ולשפר את התקשורת ביניהם ‪.‬‬