‫שישי ‪18‬נובמבר ‪2011‬‬

‫‪14:38‬‬
‫עמוד‪1 :‬‬
‫קורס – מזרח ומערב בקולנוע‬
‫________________‬
‫מגיש‪ :‬איציק לוי‬
‫הישראלי‬
‫ת‪.‬ז‪025121328 :‬‬ ‫מנחה‪ :‬ד"ר גלעד פדבה‬

‫ממן ‪11‬‬
‫‪ .1‬שאלה ראשונה‬

‫סעיף א‬ ‫‪.1.1‬‬

‫הביקורת פוסט‪-‬קולוניאליסטית ע"פי המאמר של חבר ושנהב הינה ביקורת מורכבת שאינה‬

‫מסתמכת אך ורק על אלמנט הזמן ה‪"-‬פוסט" אחרי עידן הקולניאליזם אלה מתייחסת גם לאלמנטים‬

‫מהותים תפיסתיים בעולם וביחסים בין הנכבשים לבין הכובשים בין העולם הראשון )המערב( לבין‬

‫העולם השלישי)המזרח(‪ .‬הביקורת היא נרחבת והיא מתייחסת להיבטים נוספים כגון‬

‫תרבות‪,‬מגדר‪,‬שפה‪,‬צבעזהויות אחרות‪,‬מיעוטים מוגזעים‪ .‬המגמות העקריות במחקר הפוסטקולניאלי‬

‫וחשיבותם להבנת תהליכים בחברה הישראלית ובקולנוע הישראלי‪:‬‬

‫מפרספקטיבה בינארית לפרספקטיבה היברדית – הנכבש\המדוכא מפתח תודעה כפולה‬ ‫‪.1.1.1‬‬

‫שבעצם מאפשרת לו לראות את המציאות מהשוליים וגם מנקודת ראותו של הכובש‪ .‬אותו‬

‫תהליך מתרחש גם אצל הכובש והתוצאה היא הכלאה שמטשטשת את ההבדלים בינהם‪.‬‬

‫בהקשר הישראלי ישנם שאלות של גזע וזהות ערבים ויהודים תהליכים שעוברים על החברה‬

‫הישראלית ועל שינויים הדדים וערבוב היהודיות לערביות בקטגוריית הביינים בדיון על‬

‫המזרחיות‪.‬‬

‫‪ .1.1.2‬מאוריינטליזם לאוקסידנטליזם – המגמה העיקרית היא למקד את הדיון לא במושא הדיכוי‬

‫אלה בנושא הדיכוי ולספר את ההיסטוריה לא רק מנקודת מבט מערבית אירופאית אלה להכניס‬

‫את נקודת המבט של המייצגים את המדוכא\הנכבש‪.‬‬

‫בהקשר הישראלי אפשר לכתוב את ההיסטוריה הציונית מנקודת מבט של ערבי‪.‬‬

‫‪ .1.1.3‬מפוליטיקה של שחורות לפוליטיקה של לבנות – מגמה ביקורתית המבקשת להפוך את‬

‫היוצרות ולהפנות את נקודת המבט הבקורתית מהאובייקט לסובייקט קרי מהמשרת למקבל‬

‫השרות‪.‬‬

‫בהקשר הישראלי אפשר למקד את נקודת המבט הביקורתית בין האשכנזי לבין המזרחי‪,‬‬

‫האתיופי או הערבי‪.‬‬
 ‫‪ .1.1.4‬מהיסטוריה של תודעה להיסטוריה של שינוי – הרעיון המרכזי הוא תיקון ושיפוף ההיסטוריה‬

‫שנכתבה ע"י האליטות \המערב ע"י העם וייצוג נאמן של ההיסטוריה שהתרחשה במציאות ולא‬

‫מנקודת ראות אליטיסטית מערבית‪.‬‬

‫בהקשר הישראלי הסתכלות על ההיסטוריה והעלייה הציונית לארץ ישראל מנקודת ראות‬

‫פלסטינית ערבית מתוך ניסיון לתקן ולהוסיף את המימד שלהם התושבים הערבים שהיו‬

‫במדינה להיסטוריה‪.‬‬

‫‪ .1.1.5‬משאלות לאומיות לשאלות פוסטלאומיות – הלאומיות ב"עולם השלישי" מוצגת באמצעות‬

‫המבט הפוסט‪-‬קולניאלי כהעתק של הלאומיות המערבית שמשמעותה הצדקה להפעלת כוח‬

‫והדחקה לצורך קינונה‪ .‬המגמה הביקורתית בנושא זה היא שלא כך הדבר ולאומיות יכולה‬

‫להכיל בתוכה הטרוגניות ופיצול מרובה והיא לא חייבת להיות הומוגנית ואוניברסלית‪.‬‬

‫בהקשר הישראלי ניתן לחקור במספר כיוונים‪ :‬כור ההיתוך שנועד כדי לאחד את כל העדות‬

‫לדמות ציוני לאומי ‪ ,‬המעשים הקלונוניאלים של החברה הישראלית גם בקרב המזרחים וגם מול‬

‫הערבים‪.‬‬

‫סעיף ב‬ ‫‪.1.2‬‬

‫משמעות המושג אוריינטליזם הינו האופן שבו המערב מתייחס למזרח‪ ,‬היחסים בין המערב למזרח‬

‫הם תמיד יחסים המושתתים על אינטרסים של כוח וניצול‪ .‬המערב מגדיר את עצמו תוך השוואה‬

‫למזרח‪ .‬המאפיינים העיקריים של האוריינטליזם הם‪:‬‬

‫‪ .1.2.1‬האוריינט וגם המערב הם יישויות גיאוגרפיות ותרבותיות‪ .‬האוריינט אינו רק דימוי או רעיון‬

‫אלא מתייחס למציאות אמיתית מוחשית‪.‬‬

‫‪ .1.2.2‬היחס בין האוריינט לבין המערב מכיל בתוכו היבטים פוליטים כלכלים רביי עוצמה שהמערב‬

‫מבקש לשמר בכדי להמשיך את ההגמוניה השלטת שהצדיקה בעבר את תוקפנתו מול המזרח‪.‬‬

‫‪ .1.2.3‬השליטה המערבית נשתמרה בעזרת הפעלת כוח וסמכות של ההגמוניה‪.‬‬

‫‪ .1.2.4‬האוריינט מוצג כמפגר ונחשל והמערב כרציונלי ונאור‪.‬‬

‫‪ .1.2.5‬באמצעות חקר האוריינטליזם אפשר להבין כיצד הצליח המערב לשלוט תרבותית בארצות‬
‫המזרח‪.‬‬
‫המעצמות האירופאיות העצימו את כוחן עלידי הצגת ההמזרח כפרימיטיבי ונחשל ואותן‬ ‫‪.1.2.6‬‬
‫כנאורות וכניגוד מוחלט לכל מה שהמזרח מייצג‪.‬‬
‫‪ .1.2.7‬היחסים בין המזרח למערב )האוריינט לאוקסידנט( הם יחסים של כוח ושליטה בעיקר מפני‬
‫שהיה אפשר לאלץ את המזרח להפוך לכזה‪.‬‬
 ‫הביטוי הראשון של האוריינטליזם בחברה הישראלית היה כבר בשנות ה‪ 30-‬של המאה הקודמת‬
‫כאשר כותבים מרקסיסטים ראו בהתיישבות הציונית בארץ כחלק מהפרויקט הקולוניאלי של‬
‫האימפריה הבריטית‪ .‬לאחר מכן בשנות ה‪ 60-‬בכתב העת של תנועת השמאל הרדיקאלי מצפן‬
‫והפנתרים השחורים שיצאו כנגד הדרך שבה נקלטו מהגרים מארצות ערב ומצפון אפריקה והחלו‬
‫להאבק בהגמוניה האשכנזית שסיפרה את סיפורם בצורה אליטסטית‪ .‬לאחר התפתחות הלימודים‬
‫הפוסט‪-‬קולוניאלים נעשו כמה מחקרים שמתארים את היחס בין ה"אשכנזים" ל"מזרחיות" בינהם גם‬
‫מחקר של אלה שוחט ורז יוסף על הקולנוע הישראלי‪.‬‬
‫סעיף ג‬ ‫‪.1.3‬‬
‫סצנה ראשונה ‪-‬‬
‫מה מתרחש בסצנה ובאיזה הקשר היא מתרחשת ‪-‬‬
‫הסצנה שבחרתי מתחילה כאשר השוטר הבריטי ג'יימס פיניגין מחפש את מרים בכפר הדרוזי‬
‫עוספיה‪ .‬באותה עת בארץ שולטת האימפריה הבריטית ומרים נחשדת כחברה במחתרת היהודית‬
‫ולכן מצמידים לה מעקב צמוד‪ .‬המעקב לא מעלה דבר והשוטר ג'יימס פיניגין מתאהב במרים ואף‬
‫משוחח עימה בבית קפה ולא שם לב לחשוד במחתרת היהודית שישב אף הוא בבית הקפה ונעצר‬
‫ע"י שוטר בריטי אחר‪ .‬גיימס בשל אותו אירוע בבית הקפה מועבר למשרה משרדית אך הוא מחליט‬
‫לחפש את מרים שלא במסגרת תפקידו‪ .‬גיימס בחיפושיו אחר מרים מגיע לכפר עוספייה ושואל את‬
‫ראש הכפר מתארח ואף שותה קפה ולבסוף מוצא את מרים ואף מתוודה מולה על האהבתו אליה‪.‬‬
‫המשמעויות הרעיוניות המועברות‪:‬‬
‫הליהוק – תפקיד השוטר מגלם שחקן אירופאי יפה תואר גבוה הוא לבוש בקפידה ע"פ האופנה‬
‫האירופאית‪ ,‬הדמות של מרים מגלמת שחקנית ישראלית בעלת חזות מזרחית בגדיה כוללים‬
‫אלמנטים מזרחים והיא אף דומה במראה לערבים‪ .‬הערבים בכפר מוצגים ככפריים נחשלים בתים‬
‫ישנים ושחקנים בעלי חזות מזרחית והלבוש שלהם הוא מסורתי‪.‬‬
‫הסצנה מתרחשת בכפר הערבי עוספייה וניתן לראות את הבתים הערבים ואת האדריכלות הערבית‬
‫בבית שבו נפגשים ג'יימס ומרים שכולל קשתות ועיצוב ערבי‪ .‬המוסיקה בכל הסצנה היא מוסיקה עם‬
‫מוטיבים תימנים ערבים והיא יוצרת אווירה כפרית מסורתית אותנטית‪ .‬הצילום בסצנה מבליט את‬
‫ההבדלים בין גיימס לבין לערבים בכפר‪ ,‬גיימס הרבה יותר גבוה משאר בני הכפר הוא מצולם בצורה‬
‫שמבליטה את גובהו‪ .‬הבמאי משתמש בצילום מזווית נמוכה בכדי להעצים את דמותו של גיימס מול‬
‫בני הכפר‪ .‬בתחילת הסצנה גיימס מגיע עם מכונית ורואים את כל ילדי הכפר רודפים אחריו וניתן‬
‫להבין שהם לא רגילים לראות אנשים מערביים וכלי רכב )אוכלוסייה נבערת(‪.‬‬

‫הסצנה הנ"ל היא אוריינטליסטית משום שהיא מציגה את המזרח מנקודת מבט מערבית הגמונית‪.‬‬
‫האוכלוסייה בכפר הערבי מוצגת כנחשלת ונבערת לעומת גיימס שמייצג את המערב באופן מאוד‬
‫מכובד‪ .‬גיימס והשלטון הבריטי מוצגים כמביאי הקידמה וחזות הקידמה אל מול הנבערות והנחשלות‪.‬‬

‫הביקורת הפוסט‪-‬קולניאליסטית היא בעיקר כנגד ייצוג החברה הערבית מתוך עיינים מערביות ולא‬
‫מתוך הבנה והכרה של האוכלוסיה הערבית‪ .‬סיפורם של הערבים בכלל לא מתבטא בסרט ולא ברור‬
‫מיהם בדיוק ומה עברם ואיך הם משתלבים במארג הכולל של המצב בארץ באותה עת‪.‬‬
‫סצנה שנייה‬
 ‫הסצנה השניה שבחרתי מתחילה בנסיעה של כל החבורה לעבר גבעה ‪ 24‬כאשר עמירם מתחיל‬
‫לספר לכולם על התלעות שהוא עבר בנגב‪ .‬הנסיעה לעבר גבעה ‪ 24‬מתרחשת כבר לאחר הכרזה‬
‫על מדינת ישראל וכעת הכוחות הישראלים נלחמים מול צבאות מדינות ערב‪ .‬הסצנה מתחילה בנוף‬
‫מדברי של הנגב שקולו של עמירם נשמע ברקע ומספר על המאורעות‪.‬‬
‫המשמעויות הרעיוניות המועברות‪:‬‬
‫הליהוק – לתפקיד עמירם לוהק שחקן ישראלי אשכנזי בעל חזות ישראלית מחוספסת ‪ ,‬ישנה‬
‫הבלטה להיסטוריה שלו כבן לאם רוסיה אב פולני והוא צבר שנולד בארץ‪.‬‬
‫הסצנה מתרחשת בנגב וישר בתחילת הסצנה ישנה הצגה של הנוף המדברי הצחיח והשומם המקום‬
‫נראה מאוד קשה סלעי ולא ברור על מה החיילים שומרים‪ .‬המוסיקה בסצנה נשמעת כמו מרש‬
‫מלחמתי וישנו תיפוף תופי מלחמה שמבשרים על הקרב הקרב‪ .‬הבמאי משתמש בצילום שמטרתו‬
‫להבליט את השטחים הפתוחים במדבר‪ .‬החיילים בפלוגה ועמירם מצולמים כאשר הם הולכים‬
‫בסביבה קשה וסלעית באמצע היום כאשר השמש חזקה ויוקדת ישנם קטעים שזווית הצילום היא‬
‫גבוהה והיא מדגישה המרחבים‪.‬‬
‫בסצנה הנ"ל ישנם מוטיבים אוריינטליסטים משום שהיא מציגה סביבה מדברית קשה צחיחה לא‬
‫מפותחת נבערת ומי שחיי באיזורים הם בני המקום הערבים הלא מפותחים שהקדמה והציווליזציה‬
‫אינה חלק מחייהם‪ .‬בעצם הצגת הסצנה ככזאת הבמאי בעצם משדר לצופים המערבים שהסביבה‬
‫שבה הם חיים היא טובה יותר‪ ,‬היא תרבותית יותר‪.‬‬
‫הביקורת הפוסט‪-‬קולניאליסטית היא בעיקר כנגד ייצוג המזרחיות בצורה מאוד בינארית הם "רעים"‬
‫לא תרבותים נבערים וחיים במקומות כגון המדבר לעומתנו האירופאים המערבים והתרבותיים‬
‫שמייצגים את הטוב ואת התרבות‪.‬‬

‫סצנה שלישית‬

‫הסצנה השלישית שבחרתי מתחילה כאשר החיילים עולים לרכב שמסיע אותם לגבעה ‪24‬‬

‫ומסתיימת כאשר הם יורדים בכדי להילחם על הגבעה‪ .‬לפני העלייה לרכב אנחנו מתוודעים למפגש‬

‫בין מרים וג'יימס כאשר שניהם התגייסו לצה"ל‪ .‬במהלך הנסיעה הצופים מתוודעים לסיפור של כל‬

‫אחד מהחיילים )והחיילת(‪.‬‬

‫המשמעויות הרעיוניות המועברות בסצנה‪:‬‬

‫הליהוק –לתפקיד של גודמן העולה היהודי מארה"ב שבה לסייע במלחמת העצמאות לוהק שחקן‬

‫בעל חזות אירופאית‪ ,‬לתפקיד של עמירם צבר ישראלי אשכנזי בעל חזות ישראלית מחוספסת ‪,‬‬

‫הבלטה להיסטוריה שלו כבן לאם רוסיה אב פולני לתפקיד של ג'יימס לוהק שחקן בעל חזות‬

‫אירופאית בריטית ובעל גינונים אריסטוקרטים ולתפקיד של אסתר לוהקה שחקנית בעלת חזות‬

‫מזרחית‪ .‬ההתרחשות ברכב בעצם מהווה מיקרוקוסמוס של המצב המורכב והמסובך בארץ ישראל‪.‬‬

‫ג'יימס מייצג את בריטניה ואת המערב הקולניאליסטי‪ ,‬גודמן עמירם ואסתר מייצגים את החיבור של‬

‫כל התפוצות בארץ ישראל עולים מהמערב )גודמן( עולים מהמזרח )אסתר( ועולים מאירופה לאחר‬
 ‫השואה )עמירם(‪ .‬הסצנה מתרחשת ברכב כאשר כל אחד מהדמויות מספרת על עצמה ואז‬

‫העלילה נודדת לסיפור של אותה דמות ובסוף הסיפור חוזרת חזרה אל הרכב‪ .‬מבחינת הצילום‬

‫המצלמה מתמקדת בכל דמות כאשר היא מספרת את הסיפור שלה וכאשר הסיפור עובר לדמות‬

‫אחרת ישנו התרחקות של המצלמה כך שניתן היה לראות את כל הדמויות ולאחר מכן שוב‬

‫התמקדות בדמות שמספרת את הסיפור‪ .‬בהצגת הדמויות בסצנה בולטת דמותו של ג'יימס היא‬

‫גבוה יותר משאר הדמויות ברכב והתנהגותה היא אצילית ותרבותית יותר משאר הדמויות‪.‬‬

‫בסצנה הנ"ל ישנם מוטיבים אוריינטליסטים משום שדמותו של ג'יימס שמייצג את המערב נראת‬

‫כתרבותית יותר כנעלה יותר משאר הדמויות ברכב אשר מייצגות את ישראל המתהווה‪.‬‬

‫בנוסף הסצנה ברכב לדעתי היא מיקרוקוסמוס של המצב בארץ ישראל באותה עת ובסצנה אין‬

‫התייחסות בכלל לאוכלוסייה המקומית הערבית בארץ‪ .‬ניתן לומר שכאשר משווים את היושבים‬

‫ברכב לאוכלוסייה הערבית המקומית בארץ החבורה ברכב מייצגת את המערב‪.‬‬

‫הביקורת הפוסט‪-‬קולניאליסטית היא בשני מישורים‪ :‬העדר ייצוג של האוכלוסיה הערבית בסצנה‬

‫ההגמוניה המערבית לא מתייחסת בכלל לאופן שבו האוכלוסיה המקומית ראתה את המלחמה‪.‬‬

‫המישור השני הוא בסצנה שמראה בנסיעה מעין כור היתוך של תפוצות היהודים שנאספו בישראל‬

‫בכדי להילחם על עצמאות המדינה‪ .‬אבל אין בעצם התייחסות לבעיות והקשיים שהיו באותה תקופה‬

‫בקליטתם של העולים‪.‬‬