‫‪3/10/13‬‬ ‫מושגים למבחן במבוא לאנתרופולוגיה‬

‫שיעור ‪1‬‬

‫עבודת שדה‪-‬איסוף באופן שטתי ולאורך זמן ורשמים מתוך התרבות הנחקרת‪.‬‬

‫תצפית משתתפת ‪-‬דרך לחקור תרבויות תוך כדי ובאמצעות השתתפות פעילה בחיי היום יום שלהן‪.‬‬
‫למעשה החוקר מתנסה בצורה אישית בחייהם‪,‬במנהגיהם ובהרגליהם של חברי התרבות אותה הוא‬
‫מעוניין לחקור‪.‬‬

‫הוויתור על תצפית משתתפת ‪-‬הוויתור הושפע מן ההכרה שתצפית זו משקפת ממשות מקוטעת‬
‫ולעולם לא כוליות‪,‬כפי שהאמינו אנתרופולוגים בעבר‪,‬אמונה שהצדיקה את עבודת השדה ההיליסטית‪.‬‬
‫גורם נוסף היה השאיפה למדעיות באנתרופולוגיה‪.‬מדעי תרבות אלה אינם מעוניינים בהתנהגות‬
‫המתאפיינת לעיתים קרובות בחוסר עקביות‪.‬הם מתעניינים בשפה וחשיבה‪,‬שבאמצעות ניתוח אפשר‬
‫לחלץ מהן את ה"מצופה וההולם"‪-‬כללים‪.‬עקב זב הם אינם זקוקים לתצפית משתתפת ונעזרים‬
‫בראיונות בלבד‪.‬‬

‫שיעור ‪2‬‬

‫תיאורית ההתנוונות‪-‬תיאוריה זו הניחה שהתרבות האנושית הייתה בשחר ההיסטוריה בשיא‬

‫פריחתה‪,‬ומאז היא הולכת ומתנוונת‪.‬היא נבנתה על יסודות מקראיים‪,‬בהם סיפור גירוש מגן עדן‬
‫ו"נפילת האדם"‪,‬סיפור בניית מגדל בבל והריסתו‪,‬שכתוצאה ממנו נפוצו בני האדם לכל עבר‬
‫ולשונותיהם התבלבלו‪.‬שני מקורות אלה סיפקו הסבר להופעת התרבויות הארכאיות(חסרות כתב)‪.‬‬
‫כמה תיאורטיקנים של ההתנוונות התבססו על הארכיאולוגיה‪.‬הם השוו ממצאים ארכיאולוגים שהעידו‬
‫על תרבויות מפותחות שנעלמו עם תרבויות פחות מפותחות ומהשוואות אלה הסיקו שהתרבות‬
‫האנושית הולכת ומתנוונת‪.‬אחרים ביססו את התיאוריה על התפתחות ברפואה ובפסיכיאטריה וראו‬
‫בפתולוגיות שונות (בשיגעון‪,‬בפשיעה‪,‬בהיסטוריה ובהומוסקסואליות) הוכחות להתנוונות המין‬
‫האנושי‪,‬ומרעיון התורשה הסיקו שהיא הכרחית‪.‬‬

‫תיאורית האבולוציה של התרבות‪ -‬לפיה עמי העולם הולכים ומתקדמים‪,‬כל עם בקצב המיוחד לו בכיוון‬
‫אחד בלבד‪:‬הם מתמערבים ונעשים דומים זה לזה‪.‬רעיון אחד‪,‬שהשפיע על החשיבה האבולוציונית של‬
‫אבות האנתרופולוגיה בארצות הברית ובבריטניה הוא רעיון הקידמה‪.‬את המונח טבע מקונדורסה‪.‬הוא‬
‫אמר שהודות לתבונה ולטוב המשותפים לאנושות‪,‬תתקדם האנושות לעבר תור הזהב של החופש‬
‫ושוויון ולשלטון הרציונאליות והמדע‪,‬שייעדרו ממנו עריצות‪,‬אמונות טפלות‪,‬דעות קדומות וחוסר‬
‫סובלנות‪.‬הדרך היחידה שבה יוכלו תרבויות להיטיב עם עצמן הוא דרך הקידמה‪.‬‬

‫‪ 2‬תפקידיו של יצור כלאיים בגישה הסטרוקטורלית‪-‬‬

‫‪ ‬קלוד לוי שטראוס‪-‬יצור כלאיים מכיל ‪ 2‬ניגודים ותפקידו לאפשר חשיבה על איחוד‬
‫הניגודים או על המרה של האחד בניגודו‪.‬לפיו‪,‬דוגמא לקשר בין הניגודים הם‪"-‬אנחנו"‬
‫ו"הם" היא הכלה‪.‬היא מועברת מקבוצות ה"אנחנו" לקבוצות ה"הם"‪.‬משתייכת לשתיהן‬
‫ומאחדת אותן לידי קבוצה משפחתית אחת‪.‬‬
‫ליטש חקר שבט אינדיאני שהמיתוס שלהם התבסס על ניגודים‪:‬חקלאות=חיים‪,‬‬
‫מלחמה=מוות וציד=יצור כלאיים‪-‬מוות לחייה וחיים לאדם שאוכל אותה‪.‬‬
‫‪ ‬חזן‪-‬מצביע על תפקיד שונה של יצור כלאיים‪.‬הוא מאפשר לחשוב דווקא על הכרחיות‬
‫הניגוד‪.‬מאבק חוזר ביצור הכלאיים זה או דחייה חוזרת שלו יביאו לאישור מחודש של‬
‫האבחנות המקוריות החיוניות ליחיד ולחברה‪.‬‬

‫חטיפת כלות‪ -‬יצור כלאיים מדגיש את הניגודים בין אנחנו והם ככלה חטופה‪.‬חטיפה סמלית של כלות‬
‫נהוגה בחברות רבות בעולם‪,‬והייתה נהוגה גם בחברה הישראלית בתקופת המקרא‪.‬תפקידה של‬
‫החטיפה היא לאפשר את קיומם של שני עקרונות חברתיים סותרים‪.‬‬

‫אתנוגרפיות של ההווה‪-‬‬

‫שיעור ‪3-4‬‬

‫‪1‬‬
 ‫סינקרטיזם‪ -‬תגובה שכיחה למפגש בין תרבויות‪.‬שילוב תוך התאמה בין רכיבים של כמה תרבויות‪.‬‬
‫למשל‪:‬כשלימוד את הילידים לשחק קריקט‪,‬הם שילבו בתוך המשחק אלמנטים מהתרבות שלהם‪.‬‬

‫פרספקטיבה מבנית‪( -‬טרנר)נקודת מבט שממקדת כל יליד במבנה חברתי בשבט‪.‬‬

‫אנתרופולוגים כצופים מיוחסים‪-‬טרנר מכנה את האנתרופולוגים כצופים מיוחסים מכיוון שהם רואים‬
‫הכל ושם הטיה לא עובדת עליהם‪.‬‬

‫הטיה גברית‪ -‬את המושג העלתה החוקרת סלוקום‪.‬היא טוענת שמאז היווסדה של האנתרופולוגיה היא‬
‫נשלטת על ידי גברים ועקב כך יש דיסקרימינציה כלפי האישה ותפקידה בתרבות הנחקרת‪.‬‬

‫סלוקום‪-‬העלתה את המושג הטיה גברית‪.‬אמרה שמאז היווסדה האנתרופולוגיה נשלטת על ידי גברים‬
‫וסובלת מהטיה גברית‪.‬היא מפנה את תשומת הלב לשני חוקרים גברים שהתעלמו לחלוטין מתפקיד‬
‫האישה ומתרומתה מאז שחר האנושות‪.‬הם שמו דגש אך ורק על גברים שהיו בעלי תכונות ציידים‪,‬‬
‫בעלי אינטליגנציה‪,‬ערמומיות‪,‬תוקפנות‪,‬יצר הרג‪,‬שיתוף פעולה וכו'‪...‬שני החוקרים‪-‬וושבורן ולנסקר‬
‫הגדירו אנושיות באופן חד צדדי‪.‬סלוקום דוחה את הגדרת האנושיות של שני החוקרים האלו ומציעה‬
‫רשימה שונה של תכונות שאותן היא קושרת לתפקידי האישה‪.‬‬

‫ריאליזם תמים‪ -‬מי ששוהה פרק זמן ארוך בשדה‪,‬לומד את שפת המקום או נעזר במתורגמן מקומי‪,‬‬
‫מבצע תצפית משתתפת‪,‬אוסף מידע מפורט על היבטים מגוונים של תרבות ומגיע לתובנות באשר‬
‫לקשרים שבין ההיבטים האלו מקבל תמונה מהימנה של התרבות ומוסכם לתאר אותה לקהל הקורא‪.‬‬

‫משבר הייצוג‪ -‬מאמצע המאה ה‪ 20-‬יחסי הכוח בין הילידים לבין האנתרופולוגים החלו להשתנות‪.‬‬
‫בעבר אנתרופולוג נכנס לשדה המחקר והייתה לו עמדת כוח‪ ,‬כעת עמדת הכוח עברה לצד הילידים ‪,‬‬
‫הם יכלו לסרב למחקר או להתנותו בקריאה וביקורת של הנכתב עליהם‪ .‬המקומיים רצו לשלוט‬
‫בכניסת החוקרים אליהם‪ .‬בעקבות כך הופיע משבר שהתעורר בקרב החוקרים‪.‬המשבר הזה הוא‬
‫משבר הייצוג‪ .‬משבר הייצוג התייחס לשאלה‪ :‬האם האנתרופולוג אכן מייצג באתנוגרפיה שלו את‬
‫התרבות הלא מערבית אשר הוא חוקר? האנתרופולוגים הראשונים אשר חקרו את התרבות הלא‬
‫מערבית האמינו שמי שנמצא עם בני התרבות תקופת זמן מספיק ארוכה‪ ,‬לומד את שפתם‪ ,‬מתעד‬
‫את התצפיות ועושה עבודת שדה אמינה‪ ,‬יצליח להציג תמונה מציאותית טובה ואמיתית של בני‬
‫התרבות‪ .‬כלפי גישה זו התעוררה ביקורת אשר טענה שמדובר ב"ריאליזם תמים"‪ ,‬ושאנתרופולוג‬
‫מערבי לעולם לא יכול להציג תמונת מציאות אובייקטיבית ואמיתית‪ .‬כתוצאה ממשבר זה עלתה‬
‫השאלה‪ :‬האם הילידים עצמם יכולים להציג מציאות נכונה ואמיתית טובה יותר מאשר האנתרופולוג‬
‫עצמו? ‪.‬האנתרופולגית הפמיניסטית לילה אבו לוגוד‪,‬שמייצגת את הטענה הפסוט‪-‬סטרוקטורליסטית‪,‬‬
‫אומרת שהאתנוגרפיה היא הכללה‪,‬ושזה לא באמת ביטוי אמיתי של עולם הנחקר‪.‬היא טוענת שעל‬
‫מנת שזה לא יקרה לצריך לעבור לכתיבת "אתנוגרפיה של הפרטיקולרי"‪.‬בכתיבה הפמיניסטית הן‬
‫אומרות שהידע הוא אמצעי כוחני שהגברים מייצרים ששונה מהנשים‪.‬‬

‫רפלקסיביות‪-‬החוקר יתאר גם את עצמו כחלק משדה המחקר‪.‬בדרך כלל הגוף ראשון ובנימה וידויית‪,‬‬
‫ויאפשר לקוראים "להפריד את המוץ מן התבן"‪,‬כלומר לבודד את השפעת נוכחותו שלו על התרבות‬
‫המקומית מן התרבות המקומית המקורית‪.‬יש הסוברים (גירץ' ) שכתיבה רפלקסיבית אינה שואפת‬
‫לבודד את השפעת נוכחות האנתרופולוג‪.‬מטרתה היא לתאר מפגש בין ‪ 2‬תרבויות‪-‬זו של החוקר וזו‬
‫של הנחקר‪.‬‬

‫גישות פרשניות‪ -‬בעקבות המשבר הייצוג התפתחו גישות פרשניות שניסו לפענח משמעויות‪,‬על‬
‫ביטוייהן הפומביים שמעניקים האחרים לעולמם‪.‬‬
‫טרנר‪-‬אומר שהפרשנות היא של הנחקרים ושל החוקרים‪.‬הוא מבחין בים סימן וסמל‪.‬לפיו הסימן מסמן‬
‫דבר ידוע והסמל דבר שאינו ידעו שעל החוקר לפרשו‪.‬תרומה נוספת על פי טרנר של האנתרופולוג‬
‫היא זיהוי תפקיד הסמלים בתחזוק הסולידריות החברתית‪.‬‬
‫מרי דרגלס‪ -‬מתייחסת רק לפרשנותה ולא לפרשנות שנותנים האחרים לעולמם‪ .‬דאגלס כתבה עבודה‬
‫הנקראת "טוהר וסכנה"‪ ,‬שם בדקה מדוע בחברות בולט העיסוק בפתחי הגוף ובהפרשות הנפלטות‬
‫מפתחים אלו‪ ,‬ומדוע מתקיימים סביבם כל כך הרבה טקסי טיהור‪ .‬פרשנותה האישית לשאלות אלו‬
‫הייתה שהגוף האנושי מסמל את החברה‪ ,‬הפתחים מייצגים את המחשבות‪ ,‬הסלידה‪ ,‬החרדה‬
‫וההפרשות מייצגות את החשש מקריסת גבולות החברה ומאובדן הזהות החברתית‪ .‬על כן‪ ,‬תפקיד‬
‫הטקסים הוא לשמש כמנגנון המתחזק את גבולות החברה‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫גירץ‪ -‬בניגוד לטרנר ודאגלס‪ ,‬גירץ טען שיש להדגיש את נקודת המבט של הילידים‪ .‬גירץ ביצע עבודת‬
‫שדה מקיפה בבאלי בעקבותיה כתב את מאמרו "משחק עמוק‪ :‬הערות על קרב תרנגולים"‪ .‬במאמר‬
‫זה כתב על קרבות תרנגולים שהתקיימו בכפר‪ .‬לשיטתו‪ ,‬היה צריך להבין מה משמעות הקרב בעיני‬
‫הגברים‪.‬‬

‫מנקודת הראות של היליד ‪-‬גירץ עשה עבודת שדב בבאלי בקרבות תרנגולים שהוא הספורט הלאומי‬
‫של הבאלינזים‪.‬הוא צפה על יחסי השגרה שבין הגברים לתרנגוליהם‪,‬על התנהגות הגברים וקהל‬
‫הצופים כולו בשעת הקרב ועל זירת הקרב ומראה התרנגולים הנלחמים זה בזה עד המוות‪.‬הוא למד‬
‫שלסטטוס החברתי יש בעיני הבאלינזים חשיבות רבה‪,‬שהם מתאפיינים בחרדת סטטוס‪,‬שהגברים‬
‫אוהבים את התרנגולים שבבעלותם ומזדהים איתם‪.‬כל זה מראה שגריץ לא כל כך הבין בהתחלה את‬
‫משמעות הקרב הזה‪,‬רק לאחר שהוא דיבר עם הילדים הוא הבין וראה את הקרבות מנקודת מבטם‪.‬‬

‫עבודות וחיים‪-‬גריץ טען שהאתנוגרפיות המעניינות ביותר והמושכות ביותר את הקהל הן דווקא‬
‫אתנוגרפיות מודרניסטיות שכתבתו את עמדתה של ריאליזם תמים ושמפגינות את ביטחונם של‬
‫כותביהן בסמכותם המקצועית וביכולתם להכיר תרבויות זרות ולתאר אותן‪.‬לעומת זאת‪,‬עבודותיהם‬
‫של רבים מן האנתרופולוגים הפוסט מודרנים אינן מושכות ביותר את הקוראים‪.‬יש לכן ‪ 2‬סיבות‪:‬‬
‫ספקנות מופרזת ועודף סובייקטיביות‪,‬שבאים לידי ביטוי בכתיבה רפלקסיבית‪.‬‬

‫אתנוגרפיה של הפרטקולריה‪ -‬אדם אינו יכול לתאר אדם אחר‪.‬מה שהוא יכול לעשות זה רק לתאר את‬
‫ההתנסות שלו בהנחה שהן משקפות את התרבות האנושית‪.‬המושג הוא בעייתי‪:‬פרטקולרי=פרטי‪,‬‬
‫אתנוגרפיה=רישום עם‪.‬‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫גישתה התיאורטית של דאגלס לגוף‪:‬הסכנה שבגבולות‪-‬בגישתה הגוף הוא סמל החברה‪.‬גבולותיו‬

‫ופתחיו‪-‬בהם בעיקר מערכת העיכול(הפה ופי הטבעת) ופתחי מערכת הרבייה‪-‬מסמלים את גבולות‬
‫החברה ופתחיה והפיקוח החברתי על הפתחים הוא באמצעות איסורים‪,‬עונשים‪,‬וטקסי טיהור מבטא‬
‫את החשש מפני טשטוש הגבולות ומסמל את הפיקוח על גבולות החברה ועל הכניסה והיציאה ממנה‪.‬‬
‫פיקוח זה שכיח‪,‬בחברות שבהן גבולות הכניסה והיציאה מהווים בעיה‪.‬במרבית החברות חל פיקוח‬
‫הדוק על גוף האישה ופתחיו‪,‬יותר מאשר על גוף הגבר‪.‬דאגלס תולה את ההבדל הזה על החברה‪.‬‬
‫בקבוצות ממוצא פטרילינאליות נחוץ לגבר יותר ביטחון עקב זה שהצאצאים הם שלו‪.‬האישה נתונה‬
‫תחת פיקוח הדוק במיוחד כדי לספק לאב את מידת הביטחון‪.‬‬

‫שיעור ‪6‬‬

‫טקסי מעבר (הכנסה)‪-‬מעבר היחידים מסטטוס אחד למשנהו לאורך חייהם‪.‬‬

‫טקסי חיזוק‪ -‬בעלי תפקיד חברתי‪,‬מקיימים אותם בעקבות אירוע שגרם למשבר חברתי(כמו לוויה) או‬
‫בזמנים קבועים מראש‪,‬כדי למנוע משברים חברתיים‪.‬‬
‫טקסטים קונקרטיים מכילים פעמים רבות רכיבים של טקסי הכנסה וטקסי חיזוק‪.‬‬
‫למשל‪:‬טקס ההתבגרות של בת בחברת הנדמבו‪.‬‬

‫טקסים אזרחיים ‪-‬כגון יום השואה‪,‬יום הזיכרון ויום העצמאות‪.‬טקסים אזרחיים הם רכיביה המרכזיים‬
‫של דת אזרחית מושג שטבע רוברט בל‪-‬זיהה דת עם פולחן הלאום‪,‬המאפיין מדינות לאום מודרניות‪.‬‬
‫היא דומה לדת במובן הרגיל של המילה‪,‬אולם נעדר ממנה מושג האל‪,‬ואת מקומו ממלאים הלאום‪,‬‬
‫הארץ והמדינה‪.‬‬
‫בנדיקט אנדרסון ‪-‬מדינת לאום אינה אלא אחד מסמליו המוחשים של הלאום‪,‬אולם הודות להזדהותה‬
‫עמו‪,‬המדינה מתפקדת בדרך כלל גם כמנגנון המבטיח את קיומו‪.‬היא עושה זאת תוך שהיא מפרשת‬
‫רעיונות לאומיים ומפעילה את עוצמתה הארגונית כדי להנחיל רעיונות אלו לאזרחים‪-‬באמצעות‬
‫מערכת החינוך‪,‬התקשורת וגופים נוספים וכן באמצעות טקסים‪-‬ולהביא למימושם‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫קסמים‪ -‬נעשים על ידי קוסמים‪/‬קוסמות‪/‬מכשפים‪/‬מכשפות השולטים בכוחות העל טבעיים ומפעילים‬
‫אותם למטרות שונות‪.‬קסמים הם משהו שאפשר לצפות בו וללמוד אותו ומטרותיו הם חיוביות או‬
‫שליליות‪.‬ישנם קסמים שנעשים על ידי חיקוי‪-‬המבוססים על העיקרון שדבר מוליד את הדומה לו וישנם‬
‫קסמים שנעשים על ידי הדבקה‪-‬עצמים שהיו ביניהם מגע בעבר יכולים להמשיך להשפיע זה על זה‬
‫גם לאחר שנפרדו‪.‬‬

‫שיעור ‪8‬‬

‫שארות ממיינים‪-‬קלסיפיקטוריים‪.‬יוצרות קבוצות בעלי כינוי משותף‪,‬כגון‪-‬קבוצת נשים המכונה אם או‬

‫קבוצת גברים המכונה אב‪.‬‬

‫שארות מתארים‪-‬דסקריפטיביים‪.‬כל אחד יכול לתאר מישהו אחר‪.‬‬

‫שיטות מונחי שארות‪-‬‬

‫בשיטה האסקימואית‪ -‬בני ובנות אחי האם ואחיותיה ובני ובנות אחי האב ואחיותיו נקראים דודנים‪.‬אין‬
‫להם בדיבור הבדל בין מין כמו בעברית‪-‬דודן דודנית‪.‬‬
‫בשיטת הוואי ‪-‬מכונות קרובות משפחה מדור האם "אימא" וקרובי משפחה מדור האב "אבא"‪.‬בני‬
‫אחיות האם ואחיה ובני אחיות האב ואחיותיו‪,‬שכולם שייכים לדור של "אגו" (הדובר)‪,‬מכונים "אח"‪.‬‬
‫בנות אחיות האם ואחיה ובנות אחיות האב ואחיו מכונות "אחות"‪-.‬מלמדת על חשיבות החלוקה‬
‫לדורות‪.‬‬
‫בשיטת אירוקווי ‪-‬זוהי קבוצה פטריליניאלית‪.‬מכנות את אחיות האם "אימהות" וילדיהן "אחים" ו"אחיות"‬
‫של אגו‪,‬אך אחיה של האם‪,‬המשתייכים לליניאג' אחר‪,‬מכונים "אחי האם" וילדיהם "דודנים"‪.‬אחי האב‬
‫מכונים "אבות" וילדיהם "אחים" ו"אחים" אך אחיותיו‪,‬המשתייכות לליניאג' אחר‪,‬מכונות "אחיות האב"‬
‫וילדיהן "דודנים"‪.‬‬
‫בשיטות קרו (קבוצה מטרילינאלית‪ -‬דודים ודודנים מקבילים (אימא‪/‬אבא ואח‪/‬ות) דודים ודודנים‬
‫מצטלבים מצד האם – משוייכים לדור הילדים של אגו ומצד האב – משוייכים לדור ההורים של אגו‪.‬‬
‫שיטת האומהה‪ -‬תמונת הראי הפטריליניאלית של שיטת הקרו‪.‬‬
‫השיטה התיאורית או הסודנית‪ -‬שם נפרד לכל יחס משפחתי‪ :‬לדודן מצד אימא ולדודן מצד אבא‬
‫(נדירה)‪.‬‬

‫שיעור ‪10‬‬

‫ציד וגבריות בגישות סטיוארד ובלי'ג בירד‪-‬‬

‫סטיוארד ‪-‬טוען במאמרו שבחברות הציידים שחקר התפתח ארגון פטריליניאלי ופטרי לוקלי וגברים‬
‫עמדו במרכז הבאנדים ואף תפקדו כמנהיגי הבאנדים‪.‬‬
‫בלי'ג בירד ‪-‬דנה גם בגברים ציידים‪.‬בגין זיהוי זה מייחסים לגברים תפקיד מרכזי בהספקת חלבון‬
‫החיוני לגידול בממדי המוח ועקב כך יש לגבר תרומה מרכזית לאבולוציה של האנושות‪.‬בלי'ג מראה‬
‫שגברים מספקים בשר לחגיגות או מחלקים אותו בין גברים בוגרים‪,‬אלה שהשתתפו בתיד ואחרים‪.‬רק‬
‫מעט מן הבשר שצדו הזין את בני ביתם‪ .‬בירד מצאה כי הגברים ברובם משקיעים את רוב זמן חיפוש‬
‫המזון בדיג באמצעות חנית‪ .‬ציד בחנית הוא צייד מסוכן‪ ,‬מסובך וקשה‪ .‬מצריך מאמץ פיזי גדול‪ ,‬ובעל‬
‫ערך קלורי נמוך יותר מהצדפות‪ .‬הגברים כל כך עסוקים בציד בחנית עד שהם מתעלמים מצדפות‬
‫שהם רואים‪ .‬מכאן ניתן ללמוד כי התנהגות הגברים איננה רציונאלית מבחינה כלכלית – השקעה‬
‫מרובה המניבה תנובה קטנה‪ ,‬ועל כן מנוגדת לעיקרון של ניצול רב של האנרגיה‪.‬‬
‫מבחינה חברתית התנהגותם של הגברים רציונאלית‪ .‬הם אוספים את המזון בעיקר לצורך חגיגות‪,‬‬
‫טקסים ציבוריים‪ ,‬ולא רק לבני הבית ‪ .‬בירד מכנה התנהגות זו כ"השערת ההתרברבות" – הגברים‬
‫רוצים להראות לחברה כמה הם הצליחו‪.‬כשהגברים חוזרים הביתה לאחר הציד‪ ,‬הם הולכים עם החיה‬
‫שצדו על הכתף כדי שכולם יוכלו לראות‪ ,‬עושים סיבוב ראווה ומספרים סיפורים על הצייד‪ .‬בירד‬
‫טוענת כי מטרת הגברים היא השגת עוצמה ויוקרה חברתית‪ ,‬ורכישת סטטוס של דייגי חנית‬
‫מוכשרים‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫חלוקת עבודה גמישה‪-‬‬

‫שיעור ‪11‬‬

‫סביבה פיזית בגישות מטריאליסטית ופרשניות‪-‬‬

‫גישה מטריאליסטית ‪-‬אחד הראשונים שהכניסו את המושג סביבה לתיאוריה האנתרופולוגית הוא‬
‫הניו‪-‬אבולוציוניסט ג'וליאן סטיוארד‪.‬הוא זיהה תצורות תרבותיות שונות ודומות ברחבי העולם ותלה‬
‫את ההבדלים בינהן וגם את הדמיון בסביביהן השונות‪.‬האבולוציה שהוא תיאר נקראת "רב קווית"‪.‬שני‬
‫מושגים שסטיוארד טבע הם טיפוס תרבות‪-‬כמה תרבויות בעלות אותן תכונות‪,‬ואזור תרבות‪-‬כמה‬
‫תרבויות החיות בסביבה אחת שכדי להסתגל אליה מפתחות אותם מאפיינים ומגלות דמיון רב זו לזו‪.‬‬
‫סטיוארד הוא מטריאליסט והסביבה בעיניו היא חומר‪:‬טופוגרפיה‪,‬סוג קרקע‪,‬אקלים‪,‬גידולים‪,‬בעלי חיים‪,‬‬
‫כמויות יבול ועוד‪...‬גישתו מכונה "אקולוגיה של התרבות"‪.‬‬
‫המאמר של סטיוארד למטה‪...‬‬
‫הגישה הפרשנית ‪-‬מטרתה המרכזית היא הבנת המשמעויות התרבויות הספיציפיות שמיוחסות‬
‫לתופעה תרבותית מסוימת‪.‬הנחת היסוד היא שהתרבות היא פומבית‪,‬היא באה לידי ביטוי בהתנהגות‬
‫החברתית‪,‬בדיווחים של אנשים על משמעות של התנהגותם והן בסמלים שבאמצעותם הם מתקשרים‬
‫אחד עם השני‪.‬לכן כדי לפענח את קוד התרבותי יש להביא "תיאור גדוש"‪.‬האנתרופולוגיה להפכיך היא‬
‫מדע פרשני שמבקש לתת פשר לתפיסות תרבותיות שונות‪,‬ולא בהכרח לנבא או להסביר את שינוי‬
‫תופעות תרבויות שונות‪.‬האדם נתפס כיצור שמחפש משמעויות‪,‬מחפש איך לתת פשר לחיו‪.‬הוא תלוי‬
‫תרבות והיא מעצבת את האופן שבו הוא חושב‪.‬בירד דוד עוסקת גם בסביבה‪,‬היא מתעניינת‬
‫בפרשנויות שמעניקים לסביבה בני האדם החיים בה‪,‬הבאות לידי ביטוי תמציתי בכמה מטפורות‬
‫מרכזיות בשיח החברות שאותן חקרה‪.‬לפרשנויות אלה יש‪,‬להשערתה‪,‬השפעה על רמת האמון‬
‫שרוחשים בני האדם לסביבתם ובסופו של דבר גם על כלכלות שהתפתחו באותה סביבה ובעיקר על‬
‫מבנה היחסים הכלכלים של קח או‪/‬ו תן‪.‬הגישה הפרשנית מייחסת חשיבות רבה לתרבות ואפשר‬
‫לומר שהיא לוקה בדטרמיניזם תרבותי‪.‬‬

‫שיעור ‪12‬‬

‫משטרים דו מיניים במערב אפריקה‪ -‬במרבית המדינות תופסים גברים את רוב עמדות העוצמה‪,‬כך‬
‫במערב וכך במדינות הלא מערביות‪.‬לפני כיבוש אפריקה על ידי מדינות אירופה היו נהוגים במערב‬
‫משטרים דו מיניים שכללו מוסדות פוליטיים נפרדים לנשים ולגברים‪.‬לדוגמא‪-‬אצל האיגבו בניגריה עד‬
‫השתלטותם של האנגלים על האזור‪.‬במקביל לאובו‪,‬ששלט על הגברים‪,‬שלטה על נשות הקהילה אומו‪,‬‬
‫שלא היה לה על קשר משפחתי לאובו‪(.‬אובו‪-‬גברים‪,‬אומו‪-‬נשים)לצדה תפקדה מועצת נשים‪,‬ונוסף‬
‫עליה גוף שהורכב מנציגות של כפרים ושכונות‪.‬גופים אלה לא כללו משטרה‪,‬אולם החלטות שהתקבלו‬
‫בגופים הקיימים נאכפו באמצעות שביתות‪,‬חרמות ושביתות שבת של נשים בחצר ביתם של גבר או‬
‫של אישה שפגעו בנשים‪.‬שביתות שבת אלה היו מלוות בקללות‪,‬שירי תועבה משפילים‪,‬הכתמת בקתת‬
‫הפוגעים בבוץ או הריסתה ועוד‪...‬משטר דו מיני זה סיפק לא מעט עמדות עוצמה לנשים וכמובן‬
‫הבטיח הגנה על ענייני כלל נשות האיגבו‪.‬בתקופה הקולוניאלית נעלמו המשטרים הדו מיניים ממערב‬
‫אפריקה ולמעשה לא חזרו להתקיים עד תום הקולוניאליזם‪,‬אך משהו מתפיסות העולם המגדריות‬
‫השוויוניות שרד והוא בא לידי ביטוי במבנה הפוליטי של כמה מדינות אפריקניות‪.‬המדינה שבה‬
‫השיעור הגבוה ביותר בעולם של נשים מתוך כלל חברי פרלמנט היא רואנדה‪.‬‬

‫שיעור ‪13‬‬

‫‪5‬‬
 ‫דעות קדומות באנתרופולוגיה ומחוץ לה‪-‬‬

‫מחוץ לאנתרופולוגיה‪-‬‬
‫דוגמא ‪:1‬‬

‫הדעה הקדומה‪ :‬אהבת אם היא אוניברסאלית‬

‫בעל הדעה‪ :‬דעה זו הינה דעה רווח‬
‫האנתרופולוגית המתנגדת לדעה זו‪ :‬ננסי שפר יוז‬
‫הסבר הטענה‪:‬‬
‫ננסי שפר יוז ערכה מחקרים אתנו‪-‬פסיכולוגים על יחסי אמהות עם ילדיהם‪ .‬אחר ממחקריה נעשו בברזיל‪ .‬בזמן‬
‫שהותה בברזיל‪ ,‬שפר‪-‬יוז מתארת שהייתה שם תמותה גבוהה מאד של ילדים קטנים‪ ,‬לרוב לפני גיל ‪ ,5‬מסיבות‬
‫שונות‪ :‬מחלות זיהומיות‪ ,‬מחלות ויראליות‪ ,‬תת תזונה וכו'‪.‬‬

‫ננסי שפר יוז ראיינה ‪ 72‬אמהות ברזיליות שילדיהן נפטרו באותה תקופה‪ .‬מתוך ראיונות אלה‪,‬‬
‫מצאה שישנו דפוס מסוים של אמהות‪ :‬לא משכילות‪ ,‬צעירות‪ ,‬עובדות במקצועות פשוטים (כמו‬
‫כובסות‪ ,‬פועלות)‪ ,‬עניות מאד‪ .‬לרוב בני הזוג לא עבדו‪ /‬היו חולים‪ /‬שיכורים‪ /‬עזבו את הבית‪ .‬מתוך כך‪,‬‬
‫שפר יוז מסיקה שהילדים הם נטל עבור האמהות‪ ,‬ואף רומזת שהאמהות ציפו למותם של ילדים אלה‪,‬‬
‫ולעיתים גם תרמו לתמותה – חלק מהאמהות הניקו מעט‪ ,‬או שכלל לא הניקו‪ .‬לאמהות לא היה קשר‬
‫‪".‬רגשי לילדים שלהן‪ .‬ננסי שפר יוז טענה שהאמהות פיתחו לילדים "זרות בסיסית‬
‫לסיכום‪ ,‬שפר יוז טוענת שרגש של אהבת אם הוא לא טבעי ולא אוניברסאלי‪ ,‬כמו כן‪ ,‬קל יותר לפתח‬
‫אהבת אם בסביבה של שפע ורווחה כלכלית‪ ,‬וקשה יותר לפתח אהבה זו בחברה ענייה‪ ,‬כדוגמת‬
‫‪.‬החברה הברזילאית אותה חקרה‬

‫‪:‬דוגמא ‪2‬‬
‫הדעה הקדומה‪ :‬לעמים פרמיטיבים אין ארגון כלכלי‬
‫בעל הדעה‪ :‬בושר‬
‫האנתרופולוג המתנגד לדעה זו‪ :‬מלינובסקי‬
‫‪:‬הסבר הטענה‬
‫בושר‪ ,‬כלכלן גרמני‪ ,‬העלה לראשונה את הטענה שלעמים פרמיטיבים אין ארגון כלכלי‪ .‬בספרו‬
‫"אבולוציה תעשייתית"‪ ,‬שתורגם למספר שפות וזכה לאהדה רבה ברחבי העולם‪ ,‬בושר הציג תיאוריה‬
‫של אבולוציה כלכלית וטען שחברות פרימיטיביות בנות זמנו (סוף המאה ה‪ ,)19-‬מייצגות את השלב‬
‫הנמוך ביותר בסולם ההתפתחות הכלכלית‪ ,‬שלב הנקרא "טרום כלכלי"‪ ,‬כלומר שלב בו לא קיימת‬
‫‪...".‬חשיבה כלכלית‪/‬שיקולים כלכליים‪ .‬לפיו‪" ,‬האדם הפרמיטיבי חי רק בעבור ההווה‬
‫מלינובסקי איננו מסכים עם דעה זו של בושר‪ ,‬וטוען כי גם לעמים פרמיטיבים יש היגיון כלכלי וחובות‬
‫כלכליים‪ .‬כהוכחה‪ ,‬מלינובסקי מדגים זאת על "טבעת הקולא" – מערכת חליפין הקושרת אנשים‬
‫שגרים באיים שונים (באיזור האיים הטרובריאנדים)‪ ,‬בה ישנם יחסים של חובה‪ ,‬ולא רק הסתכלות על‬
‫‪.‬ההווה‪ ,‬אלא גם על העתיד – ישנה ציפייה ממי שמקבל שגם ייתן בעתיד (כלכלה של נתינה וקבלה)‬

‫בתוך האנתרופולוגיה‪-‬‬

‫דוגמא ‪:1‬‬

‫וושבורן ולנקסטר טענו שהתכונות של התרבות האנושית נלמדו והתקבלו מהציידים הגבריים‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫ציד הוא הרבה יותר מפעילות כלכלית פשוטה‪ ,‬ואפשר לקבוע שהציד הוא הגורם הסיבתי של רוב‬
‫המאפיינים הנחשבים לאנושיים באופן מובהק‪" .‬הביולוגיה‪ ,‬הפסיכולוגיה והמנהגים המבדילים בינינו‬
‫לבין הקופים – את כל אלה אנו חייבים לציידים הקדומים" (ציטוט מתוך מאמרם)‪.‬דעה זאת הייתה‬
‫באוניברסיטאות‪.‬‬ ‫נלמדה‬ ‫ואף‬ ‫מאד‬ ‫מקובלת‬
‫סלוקום העבירה ביקורת על טענה זו‪ ,‬והאשימה את וושבורן ולנקסטר בכך שהם יוצרים הטייה גברית‬
‫לא נכונה! סלוקום מציעה תיאור פמיניסטי חלופי‪ ,‬בו מתייחסת לשלושה היבטים‪:‬‬
‫מהצייד‪.‬‬ ‫נלמדו‬ ‫בהכרח‬ ‫לא‬ ‫האנושיים‬ ‫הכישורים‬ ‫‪.1‬לטענתה‬
‫‪ .2‬טוענת שוושבורן ולנקסטר מציגים את חברות הלקטים‪-‬ציידים באופן מוטעה ושגוי – שבחברות‬
‫אלה הגברים הם המפרנסים היחידים‪ ,‬ולכן נוצרת תלות גדולה של הנשים והילדים בגברים הציידים‪.‬‬
‫את הביקורת מבססת סלוקום על כך שבחברות שונות שנחקרו (כדוגמת המחקר של בליג' בירד על‬
‫הגברים והנשים באיי המריאם)‪ ,‬גם הנשים הן חלק מהקיום הכלכלי‪ ,‬ולרוב הן אף אוספות יותר מזון‪/‬‬

‫‪6‬‬
‫מזון עשיר יותר מהגברים‪ .‬כלומר‪ ,‬הגברים הם אינם המפרנסים היחידים‪ ,‬והנשים לא בהכרח תלויות‬
‫בגברים‪.‬‬

‫‪:‬סלוקום טוענת‪ ,‬בניגוד לוושבורן ולנקסטר‪ ,‬שהכישורים האנושיים נלמדו גם מנשים‬

‫לטענתה‪ ,‬הכישורים התקשורתיים של בני האדם הם איננה תוצאה של תקשורת בין ציידים‪~ ,‬‬
‫‪.‬אלא תוצאה של התקשורת בין האמהות לילדים‬
‫יצירת כלים – בניגוד לוושבורן ולנקסטר שטענו שהאנושות למדה לבנות כלים בעקבות הצייד ~‬
‫שמבצעים הגברים‪ ,‬סלוקום טוענת כי הנשים הן אלה שיצרו כלים‪ ,‬כגון כלי בישול‪ ,‬ויתכן שהשימוש‬
‫בכלים נלמד דווקא מהן‪ .‬סלוקום טוענת שהאנושות נלמדת מהנשים‪ ,‬ולאו דווקא מהגברים‬
‫‪.‬הציידים‬

‫‪:‬דוגמא ‪2‬‬
‫ישנם ארבע דעות קדומות שבאות לידי ביטוי בעבודתו של מורגן‪.‬אחת מהן מיוחסת לו על ידי‬
‫בועז וליקוק היא שעמים פרימיטיביים בני זמננו הם מעין "מאובנים חיים" חסרי היסטוריה‪,‬או חיים‬
‫בהווה הנצחי‪.‬וריאציה קיצונית פחות של הראשונה‪,‬המיוחסת למורגן על ידי בועז‪,‬היא שעמים‬
‫‪.‬פרימיטיביים עוברים תקופות ארוכות ללא שינוי כלשהו‬

‫סיכום מאמרים‬

‫‪7‬‬
 ‫קלוד לוי – שטראוס ‪ /‬יעילותם של סמלים‬

‫לוי שטראוס התעניין בסמלים עצמם‪ ,‬בפן המוחשי של הסמלים‪ -‬כיצד הם נוצרים‪ .‬שטראוס טען‬
‫שהסמלים נוצרים בדפוסים סדורים ואוניברסאליים כמו השפה‪ .‬שטראוס טען שבכל תרבות ישנם‬
‫זוגות של ניגודים והשונות התרבותית נובעת מהזוגות השונים שנבחרים על ידי אותה תרבות‪ .‬אצל לוי‬
‫שטראוס הסמלים הם מופשטים לחלוטין‪ ,‬מנותקים מבני האדם‪ .‬שטראוס מתעניין רק במימד‬
‫הקוגניטיבי של הסמלים‪ ,‬איך אנשים תופסים קוגניטיבית את החיים דרך הסמלים‪ ,‬איך הסמלים‬
‫מייצגים את התרבות בה אנשים חיים‪.‬‬

‫מאמר זה עושה ניתוח תוכן לשיר מיתי של שבט אינדיאני בדרום אמריקה‪ .‬זו לא שיטת המחקר‬
‫שאנו מכירים עד כה‪ ,‬הוא מנתח טקסט תרבותי‪ ,‬מנסה להבין דרך הטקסט שהוא יצירה דתית מאגית‪,‬‬
‫לחש קסמים ארוך‪ .‬ובאמצעותה הוא מנסה לשפוך אור על השאמאניזם וצורת הריפוי שלהם‪ .‬הוא‬
‫מנסה להראות את השימוש שאנו עושים במיתוסים‪.‬‬

‫לוי‪ -‬שטראוס בוחן את היעילות שיש למיתוסים וסמלים‪ ,‬איך התפקיד הזה מתבצע בפועל‪ -‬איך‬
‫באמצעות יצירה דתית מאגית מתבצע טיפול שמאניסטי ומיוצרת איזו שהי הקלה ליולדת שלידתה‬
‫מסתבכת‪ .‬הטיפול השמאניסטי עוזר להם עם מצוקה פיזית ממשית‪.‬‬

‫סמל‪ .‬ערוץ ליצירת תקשורת והעברת אינפורמציה בין בני אדם‪ .‬מאפשר לנו להעביר מידע משום‬
‫שהוא תומן בחובו משמעויות שמוכרות לכל בני אותה חברה‪ .‬סמל הינו משהו העומד במקום משהו‬
‫אחר‪ .‬דוגמא‪ :‬גבר המגיע הביתה עם זר שושנים ונותן לאשתו‪ ,‬סיטואציה זו טומנת משהו בחובה‪ ,‬זה‬
‫מבטא רגש‪ .‬או דוגמת הדגל הלבן במקום כניעה‪.‬‬

‫מיתוס‪ .‬זהו סיפור מעשה מקודש שיש לו צד ביצועי מובהק‪.‬הוא מכיל אמירה או התייחסות‬
‫לשאלות קיומיות המעסיקות את בני התרבות המסוימת‪ .‬ניתן להגיד שיש להם ערך של אמת‪ -‬מה‬
‫שנותן להם את התוקף זו האמונה של האנשים בסיפורים אלו‪ .‬זוהי אמת בעלת תוקף תרבותי‪.‬‬
‫מיתוסים בנויים בין היתר מקובץ של סמלים‪ .‬סיפורם אלו מלמדים אותנו דברים כדוגמת‪ :‬עשה ואל‬
‫תעשה‪ ,‬נכון או לא נכון‪.‬‬

‫דוגמת המיתוס של טרומפלדור‪ -‬המלמד אותנו גבורה מה היא‪ ,‬הקרבה‪ ,‬סדר העדיפויות הציוני‬
‫הנכון‪ .‬עד היום לא ידוע אם הוא באמת אמר "טוב למות בעד ארצנו" אך כל עוד יש אמונה שאכן כך‪,‬‬
‫זה מה שממשיך ומחזק את תוקף המיתוס‪ .‬דוגמה נוספת היא מיתוס החיים האמריקאים או מיתוס‬
‫האהבה הרומנטית‪.‬‬

‫המאמר של לוי‪ -‬שטראוס לוקח שיר מיתי של שבט הקונה ‪ ,cuna‬מנתח אותו‪ ,‬ומראה לנו איך‬
‫השמאן (סוג של איש דת שיש לו תפקיד נכבד ביותר‪ ,‬ומיוחסים לו כוחות עליונים) הוא מוזמן בנושא‬
‫השיר הספציפי בכדי לסייע ליולדת שמתקשה בלידתה‪ .‬אין כאן כל טיפול פיזי הוא אינו נותן לה שום‬
‫דבר לאכול או לשתות‪ ,‬הוא אינו נוגע בה בצורה שהייתה מתבקשת במצב שכזה‪ .‬הוא מקריא לה את‬
‫השיר ומשתמש באמצעים סימבוליים כדי לפתור את הבעיה‪ .‬השיר הוא ריפוי פסיכולוגי טהור וזאת‬
‫מאחר והשמאן לא נוגע בגופה של החולה או נותן לה תרופה‪ .‬זהו סוג של דמיון מודרך שהוא עושה‬
‫לה‪.‬‬

‫השיר עוסק בקרב שבין מו ‪ muu‬שהיא הרוח שאחראית ליצירת הוולד לבין הפורבה ‪ furba‬שזו‬
‫הרוח של האם העתידית‪ ,‬בגלל שהמו חרדה מסמכותה והשתלטה על הפורבה‪ .‬השמאן מגויס בראש‬
‫רוחות המגן כדי לסייע במאבק ולהעניק לפורבה בחזרה את כוח החיות שלה‪ .‬השיר מתאר את‬
‫החדירה של השמאן ועוזריו לתוך גוף היולדת ויחדיו הם משחררים את הפורבה ואז יוצאים מגופה‪.‬‬
‫האישה היולדת סובלת מכיוון שאחת מהרוחות שיוצרות את כוח החיות שלה הוכנעה והפסיקה‬
‫לתפקד‪ ,‬השמאן הנעזר בכוחות המגן שלו מגויס לצאת לסוג של מסע בעולם "העל טבעי" כדי לחלץ‬
‫את הפורבה‪ .‬היולדת נרפאת לאחר שהפורבה חוזרת לתפקיד שיועד לה‪.‬‬

‫כל הדמויות המיתיות הללו הן אינן זרות ליולדת‪ ,‬הן חלק מהעולם שלה‪ ,‬בענייה הן אינן נתפסות‬
‫כחלק מסיפור מיסטי‪ .‬הדמויות הללו מייצגות את הנרתיק והרחם‪ ,‬שם מתנהל הקרב‪.‬‬

‫איך פועל המהלך הזה שבו השמאן מספר ליולדת את הסיפור הזה והיא חוזרת לעצמה?‬

‫‪8‬‬
 ‫על מנת שהשמאן יחזיר את היולדת למצב שלפני ההסתבכות המיילדת קוראת לו והוא מגיע‬
‫לבית האישה ומתחיל להקריא לה את השיר המיתי ומדבר אליה בשפה המיתית והדמויות המוכרות‬
‫לה‪ .‬הכאבים שהיא חווה עוברים סוג של האנשה‪ ,‬כדי לדבר עליהם נעשה שימוש בטרמינולוגיה‬
‫לדמויות מוכרות‪ .‬השמאן יוצר סדר‪ ,‬ארגון באי וודאות הזו שהיא חשה בזמן הסיבוך בלידה ומחליף‬
‫אותה בהבנה של מה שמתרחש‪ .‬ואז באמצעות דמיון מודרך וארגון של הכאב הוא עוזר לה‬
‫להתמודד‪ .‬הכאבים הלא ברורים נכנסים לתוך מערכת מאורגנת‪.‬‬

‫לוי‪-‬שטראוס משווה את הטיפול השאמניסטי לטיפול פסיכואנליטי‪.‬‬

‫הדומה בין שני הטיפולים‪:‬‬

‫בשתיהן המטרה היא לסייע לאדם החווה מצוקה כמצוקה קיומית ממשית לכל דבר‪ .‬בשני‬ ‫‪.1‬‬
‫המקרים הסיוע נעשה באמצעות העלאה למודעות של אותם מאבקים‪ ,‬אותן סתירות‬
‫והתחבטויות שבד"כ הם בלתי מודעים‪ .‬בפסיכואנליזה זו היא אי מודעות בגלל הדחקה‬
‫פסיכולוגית ובשאמאניזם בגלל בעיה גופנית וחוסר מודעות‪.‬‬
‫בשניהם הטיפול נעשה בעזרת מיתוסים‪ .‬באמצעות יצירה של חוויה‪ .‬בפסיכואנליזה; מיתוס‬ ‫‪.2‬‬
‫אדיפוס או מיתוס האם בעלת כוחות ההשפעה החזקים כ"כ‪( .‬לדוגמא‪ :‬מחקרים הראו‬
‫שהמיתוס של תסביך אדיפוס אינו מתקיים בחברות שאינן מערביות)‬
‫בשניהם נעשה שימוש באמצעים ורבאליים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫השמאן והפסיכואנליסט משתמשים בסוג של מתווכים בין עולמות של מודע או העולם‬ ‫‪.4‬‬
‫הממשי לבין תת מודע‪ .‬שניהם מנסים להעלות ניגודים שבד"כ נותרים חבויים בתת מודע‪.‬‬
‫השונה בין שני הטיפולים‪:‬‬
‫השוני באופייה של הבעיה‪ .‬בטיפול השאמניסטי מדובר בבעיה פיזיולוגית אך אצל‬ ‫‪.1‬‬
‫הפסיכואנליסט מדובר בבעיה פסיכולוגית‪ -‬נפשית‪.‬‬
‫הכלי של השמאן הוא מיתוס קולקטיבי‪ -‬חברתי שלא חייב להיות תואם לניסיון העבר‬ ‫‪.2‬‬
‫של אותו אדם ספציפי ובמקרה זה‪ -‬היולדת‪ .‬הוא מסתמך על סיפור חברתי ודמויות‬
‫מיתיות שלא קשורות לעבר שלה‪ .‬בניגוד לפסיכואנליסט העושה שימוש במיתוס‬
‫אשר קשור לעבר הפרטי של המטופל‪.‬‬
‫הפסיכואנליסט ממלא תפקיד פאסיבי‪ -‬יושב ובעיקר מאזין למטופל שלו‪ .‬השמאן‬ ‫‪.3‬‬
‫לוקח תפקיד אקטיבי של דובר או נואם‪ .‬הוא עומד בראש "כוחות המאבק"‪ ,‬הוא לא‬
‫רק מדקלם את השיר‪ ,‬הוא גם גיבור מרכזי המוליך את הרוחות החוצה‪.‬‬
‫המטופל בפסיכואנליזה מספר במילים על תחושותיו והמטפל עובד ומנתח‪ ,‬בניגוד‬ ‫‪.4‬‬
‫לשמאן שהוא זה שמספר את הסיפור ומדבר בשם החולה‪.‬‬

‫סוף המאמר קושר אותנו לגישה הסטרוקטורליסטית‪ ,‬שעל פיה תופעות חברתיות דומות שאנו‬
‫מוצאים בקבוצות חברתיות שונות‪ ,‬נובעות מהעובדה שלבני אדם יש תבניות חשיבה אוניברסאליות‪,‬‬
‫יש מבני חשיבה משותפים‪.‬בבסיס התבניות של החשיבה האוניברסאלית נמצא הצורך שיש לכל בני‬
‫האדם לסדר‪ ,‬לארגן ולקטלג את עולם התופעות שסביבנו‪ .‬בד"כ אנו עושים זאת באמצעות חלוקה‬
‫לקטגוריות ובעיקר לקטגוריות בינאריות (צמדים דיכוטומיים‪ :‬גבר‪ -‬אישה‪ ,‬יום‪ -‬לילה‪ )...‬הטענה היא‬
‫לפי גישה זו היא שכל בני האדם באופן אוניברסאלי מחלקים את העולם שסביבם‪ ,‬אך התכנים שהם‬
‫יוצקים פנימה הם המשתנים‪ .‬לדוגמא‪ :‬מה יפה ומה לא? מותר ואסור‪ .‬כל אלו הם תלויי תרבות‪.‬‬

‫לעומת זאת ישנן תופעות שהן אינן מתמיינות‪ .‬מרי דאגלס דיברה על תופעה זו המכוונת‬
‫"אנומליה"‪( .‬לדוגמא‪ :‬דנה אינטרנשנל‪ -‬מה היא?)‪ .‬תופעות שלא מתמיינות הן תופעות המאיימות‬
‫עלינו‪.‬לדוגמא‪ :‬הומו בעבר נחשב כתופעה שלא מתמיינת ועל כן הפחידה את הסביבה‪ .‬אי וודאות‬
‫וחוסר קטגוריות מלחיצות ומאיימות עלינו‪.‬‬

‫בכך שהוא משווה בין צורות הטיפול הוא מראה לנו שיש חוקים מבניים שהם מעבר לזמן או‬
‫לאירוע הספציפי‪ -‬מדובר בחוקים אוניברסאליים‪ .‬הוא מדבר על עצם קיומם של המיתוסים‪ ,‬סיפורים‬
‫אלו קיימים אצל כל בני האדם באשר הם בכל מקום ובכל זמן‪ ,‬ויש בהם הרבה מן המשותף‪ .‬לוי‪-‬‬
‫שטראוס אומר שיש הרבה שפות בעולם‪ ,‬אך חוקי השפות‪ ,‬והחוקים המבניים _זכר‪ -‬נקבה‪ ,‬יחיד‪-‬‬
‫רבים) הם פחותים ממספר השפות בעולם‪ .‬כך גם סיפורי המיתוסים‪ ,‬הם רבים מאוד‪ ,‬אך אם לוקחים‬
‫את כולם‪ ,‬ניתן לראות מבנים ורעיונות דומים (כמו סיפור בריאת העולם והאדם) כיוון שיש חוקים‬
‫אוניברסאליים בכל התרבויות‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫החוקים המבניים ותבניות החשיבה האוניברסאליות הן לא מודעות והלא מודע הזה פועל בצורה‬
‫דומה ויש לו את אותם חוקים בקרב כל בני האנוש‪ .‬לעומת זאת התת מודע מבחינתו זהו רק היבט‬
‫מסוים של הזיכרון שלנו‪ .‬זהו מאגר זיכרונות וחוויות שצברנו במהלך החיים שלנו‪ .‬התת‪ -‬מודע מילון‬
‫אישי שיש לכל אחד מאיתנו‪ .‬הלא ‪-‬מודע כופה את עצמו על התת‪ -‬מודע‪ ,‬והתת‪ -‬מודע בונה את עצמו‬
‫עפ"י המבנה האוניברסאלי‪ ,‬הלא‪ -‬מודע‪.‬‬

‫אנה ויז'ביצקה‪/‬רגש ותרבות‬

‫גישתה התיאורטית של וי'זביצקה הגישה היא אתנתרופולוגיה קוגנטיבית ובמחקר זה היא‬

‫נוקטת עמדה פרטיקולארית‪ .‬שמנסה להראות שלרגשות יש משמעות פרטיקולארית‪-‬ייחודית ולא‬
‫משמעות אוניברסאלית‪.‬‬
‫וי'זביצקה מושפעת מהאנתרופולוגיה הקוגניטיבית‪ ,‬ועל כן בדומה לטיילר‪ ,‬איננה מתמקדת בביטויים‬
‫התנהגותיים של רגשות‪ ,‬אלא במרשמים לרגשות אותם מספקת התרבות‪ ,‬הבאים לידי ביטוי בשפה‪.‬‬
‫וי'זביצקה מייחסת חשיבות רבה לתפקיד השפה בעיצוב הרגשות שלנו‪ .‬השפה היא זאת שמשפיעה‬
‫על התנהגותנו ועל המחשבות שלנו‪ ,‬ועל כן לצורך מחקרה ערכה ראיונות רבים וניתחה אותם (לא‬
‫היה לה צורך לצפות ולתעד התנהגויות שונות)‪.‬‬

‫וי'זביצקה מנתחת את הרגש ‪ – GRIEF‬יגון ראשית על ידי בדיקת משמעות מילה זו בקרב אנשים‬
‫שמדברים בשתי שפות‪ :‬אנגלית ‪ +‬רוסית או צרפתית או פולנית‪ ,‬מהם מבינה כי למושג יגון באנגלית‬
‫ישנה משמעות שונה מהמשמעות בשאר השפות‪:‬‬
‫אנגלית – יגון הינו רגש קצר טווח בעל עוצמה רבה‬
‫פולנית – יגון הינו רגש ארוך טווח בעל משמעות עמוקה יותר‬

‫שיטת מחקר נוספת בה משתמשת וי'זביצקה הינה ניתוח טקסטים ‪ -‬היא בדקה את ההבדלים‬
‫בטקסטים שונים בשפות שונות בהם הופיעה המילה יגון‪ ,‬וניתחה את המשמעות של מילה זו בכל‬
‫טקסט‪.‬‬

‫וי'זביצקה נעזרת בספרו של וובר – "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם" על מנת להסביר‬
‫את רעיונה‪ .‬וובר היה סוציולוג שטען שהתפיסה הקפיטליסטית המושתת על צבירת הון‪ ,‬נולדה מתוך‬
‫הדת הפרוטסטנטית‪ .‬על פי דת זו‪ ,‬גורלו של אדם נקבע מראש על ידי האל ואין לאדם שום דרך לדעת‬
‫האם הוא רצוי בעיני האל או לא‪ .‬וובר טוען כי הדרך של האדם לדעת אם הוא רצוי בעיני האל הינה‬
‫באמצעות ההון‪ /‬העושר החומרי שלו‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שאדם צובר הון גדול יותר‪ ,‬כך יידע שהוא אהוב‬
‫בעיני האל‪ .‬לטענתו של וובר‪ ,‬צבירת ההון ללא בזבוזו יצרה את הגישה הקפיטליסטית‪.‬‬

‫היא מתייחסת לגישתו של וובר וטוענת כי רגשות של יגון מפריעים לצבירת ההון ולהישגיות‪ ,‬ולכן אין‬
‫רגשות אלה יכולים להימשך זמן רב‪ ,‬אלא רק לזמן קצר ומוגבל‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬טוענת וי'זביצקה‪ ,‬פולין ידועה כתרבות רווית מלחמות וסבל‪ ,‬ולכן בתרבות זו רגש‬
‫היגון הינו רגש לגיטימי ושכיח‪ .‬התרבות הפולנית מאפשרת להתעסק ביגון‪ ,‬וכתוצאה מכך ניתן לראות‬
‫כי בתרבות זו ליגון יש משמעות עמוקה יותר והוא נמשך זמן ארוך יותר‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬ניתן לראות כי ויירז'ביצקה הוכיחה את טענתה שלרגשות יש משמעות פרטיקולארית ‪-‬‬
‫ייחודית‪ ,‬ובתוך כך שהיגון בתרבות האנגלוסקסית הינו בעל משמעות ייחודית השונה מהמשמעות של‬
‫היגון בתרבויות אחרות‪.‬‬

‫דני רבינוביץ‪/‬המסע המפותל להצלת נשים חומות‬

‫‪10‬‬
 ‫לדעת רבינוביץ יש להתערב ברצח נשים בשל חילול כבוד המשפחה‪ ,‬מכיוון שמדובר בהרג של‬
‫נשים‪ ,‬ולא ניתן להתעלם מכך‪ ..." .‬השאלה אכן היתה תמיד ונשארה איך להתערב‪ ,‬ולא האם‬
‫להתערב‪( ".‬ציטוט דברי רבינוביץ מתוך המאמר)‪.‬רבינוביץ טוען שיש להתערב באמצעות שינוי שיצמח‬
‫מבפנים‪ ,‬מתוך התרבות הלא מערבית‪ ,‬דרך הנשים המוסלמיות‪ ,‬חכמי האיסלאם וכדומה‪.‬אין להתערב‬
‫באופן חיצוני‪ ,‬כלומר אין לכפות על תרבות זו נורמות מערביות‪ .‬התערבות חיצונית איננה מוסרית‪,‬‬
‫ומגיעה מתוך תפיסה אתנוצנטרית‪ ,‬וכמו כן גם איננה יעילה כפי שהציג רבינוביץ במאמרו שתי‬
‫דוגמאות לכך‪:‬‬
‫‪ .1‬נסיונות הבריטים בשנות ה‪ 30-‬בקניה להוציא את מילת הנשים אל מחוץ לחוק‪ ,‬לא רק שלא‬
‫צלחו אלא אף העצימו את התופעה וגרמו להתעוררות לאומית כנגד הקולוניות הבריטיות‪ .‬הילידים‬
‫ראו בניסיונות הבריטים כניסיון למחיקת תרבותם‪.‬‬

‫‪ .2‬ניסיונות הבריטים בשנות ה‪ 50-‬למגר את תופעת מילת הנשים בצפון סודן – הבריטים העמידו‬
‫למשפט שתי נשים שהיו אחראיות על עריכת טקס מילת הנשים‪ .‬משפט זה הוביל לגל של‬
‫אינפובלציות ("ברית מילה פרעוני" אכזרי ביותר לנשים)‪ ,‬גרר תגובות כעס אצל הנובים (המקומיים)‬
‫ויצר מרד אנטי‪-‬קולוניאלי‪ ,‬ברשות האחים המוסלמים‪.‬במקרה הראשון‪ ,‬כשרבינוביץ טוען שיש‬
‫להתערב ברצח הנשים‪ ,‬הוא מייצג את עמדת הפשרה‪ .‬יש להתערב מכיוון שמדובר בפגיעה פיזית‬
‫בנשים‪ ,‬וזוהי פגיעה שלא ניתן להתעלם ממנה‪.‬במקרה השני‪ ,‬של כיצד להתערב‪ ,‬רבינוביץ מייצג את‬
‫גישת היחסיות התרבותית‪ ,‬מכיוון שהוא טוען כי השינוי צריך להגיע מתוך התרבות האיסלמית עצמה‪,‬‬
‫ולא דרך ה"עיניים המערביות" הכוללות ערכיים מערביים‪.‬‬

‫ויקטור טרנר‪/‬סמלים בטקס של הנדמבו‬

‫טרנר חוקר את טקס התבגרות הבת אצל הננדמבו באמצעות הגישה הפרשנית שהיוותה את עמדת‬
‫הביניים של האנתרופולוגים החברתיים‪ .‬גישה זו שמה דגש על הפרשנות שנותנים בני התרבות על‬
‫תרבותם‪.‬טרנר מתמקד במשמעות הסמלית של מרכיב מסוים מתוך הטקס שנחשב לסמל מרכזי בטקס‪,‬‬
‫והוא עץ החלב‪ .‬שיטות המחקר בהן משתמש טרנר הן פרשנות ותצפית‪.‬טרנר מנסה להבין אילו פרשנויות‬
‫נותנים בני התרבות לעץ החלב והוא נוקט בפרשנות "רב קולית" ושואל אנשים שאלות מתוך שבט‬
‫הננדמבו על עץ החלב‪.‬הוא שומע הרבה פרשוניות למשמעות סמל עץ החלב‪ .‬טרנר עצמו צופה בטקס‬
‫ההתבגרות ובודק את ההתנהגות הממשית לגבי עץ החלב‪.‬כמו כן הוא מראיין ילידים ורואה שיש פער בין‬
‫מה שהוא שומע מהם ולבין מה שהוא רואה בפועל בטקס יפה‪.‬הגברים מייחסים סולידריות חברתית‬
‫והנשים בטקס שרות סביב העץ שירי מלחמה נגד הגברים‪.‬מה שמראה שיש קונפליקט בין גברים לנשים‪.‬‬
‫הוא גם רואה בטקס שהאימא והבת מתחלפות בבגדים מה שמסמל אבלות‪.‬זה מסמל היפרדות בין‬
‫האימא לבת‪.‬יחד עם זאת‪ ,‬חשוב לציין כי המשמעויות השונות של הסמל על פי טרנר בסופו של דבר‬
‫תומכות ביציבות של הטקס‪ ,‬בהמשכיותו ובפונקציונאליות שלו לסדר החברתי‪....‬טרנר בוחר בשתי‬
‫השיטות‪-‬תצפית ופרשנות‪ ,‬מכיוון שהוא רוצה לקבל את התמונה הקרובה ביותר למציאות‪ ,‬תמונה מלאה‬
‫יותר‪.‬בעזרת התצפית והפרשנות טרנר יכול היה לערוך השוואה ולראות עם יש פערים בין הפרשנויות‬
‫להתנהגות בני התרבות כפי שהוא ראה בתצפית‪.‬‬

‫ויקטור טרנר‪/‬עליות לרגל כתהליכים חברתיים‬

‫א‪ .‬טרנר מתייחס במאמרו להרכבים החברתיים של העלייה לרגל‪ .‬במאמרו ההשוואתי טרנר משווה בין‬
‫עלייה לרגל בתרבויות שונות‪ ,‬ומתבסס על עדויות מאנשים שהשתתפו בעליות לרגל‪.‬הוא רואה בעלייה‬
‫לרגל כטקס מעבר שבעת העלייה‪ -‬שמסע העלייה עצמו הוא שלב הביניים שלו‪ ,‬השלב הלימינאלי שכולל‬
‫בתוכו איכויות של אנטי סטרוקטורה וקומיוניטאס אין חשיבות למעמדות האנשים‪,‬וזה מעלה את המודעות‬
‫לאל ולאובייקטים קדושים לאדם‪.‬טרנר מאפיין את העלייה לרגל‪:‬‬
‫אנטי סטרוקטורה – אנטי מבנה‪ ,‬ביטול המבנה החברתי‪,‬אין משמעות להבדלים החברתיים בין העולים‬
‫לרגל ‪ .‬טרנר מתייחס לכך שבשגרה הרגילה ישנו מבנה חברתי עם הבדלים חברתיים‪ .‬הבדלים אלה‬
‫יכולים לאיים על תחושת הסולידריות החברתית ולכן החברה צריכה להביא עצמה למצבים בהם ההבדלים‬
‫אינם רלוונטים ולא באים לידי ביטוי‪.‬העלייה לרגל היא אירוע שובר שגרה‪ ,‬בו ההבדלים החברתיים אינם‬
‫רלוונטים‪ .‬לדוגמא‪ -‬ק' יאנג מתאר בספרו‪...":‬יחד עם התרופפותן של מגבלות מוסריות מסוימות‪...‬העתיקו‬

‫‪11‬‬
 ‫אותם לקשר אחר עם קיום‪-‬פעילויות והרגשות של קהילה גדולה יותר‪...‬תושבים מקומיים התרשמו‬
‫מתחושה מובהקת של תודעה קהילתית‪"...‬‬

‫מלקולם אקס מתאר בספרו‪" :‬במהלך אחד עשר הימים האחרונים‪...‬אכלתי מאותה הצלחת‪ ,‬שתיתי מאותה‬
‫הכוס וישנתי באותה מיטה ‪ ...‬בעודי מתפלל לאותו האל עם מוסלמים אחים שעיניהם היו כחולות מכחול‪,‬‬
‫ששערם היה בהיר מכל בהיר ושעורם היה לבן מלבן‪ .‬ובמילים‪ ,‬בפעולות ובמעשים של המוסלמים הלבנים‬
‫חשתי אותה כנות שחשתי בקרב המוסלמים השחורים האפריקנים בניגריה‪ ,‬בסודן ובגאנה‪ .‬היינו באמת‬
‫אותו הדבר כי האמונה שלהם באלוהים אחד הרחיקה את הלובן מרוחם‪ ,‬את הלובן מעיניהם ואת הלובן‬
‫מגישתם‪ -"...‬הדוגמא הזו גם מתאימה מאוד לתיאור קומיוניטאס‬

‫קומוניטאס – העלייה לרגל נותנת תחושת קהילתיות‪ ,‬סולידריות‪ ,‬אנשים מרגישים אותן חוויות‪ ,‬תחושת‬
‫פתיחות והדדיות שמתפתחת בין אנשים נטולי הבחנות היררכיות‪/‬מבניות ‪.‬לדוגמא‪" -‬אהבה‪ ,‬ענווה ואחווה‬
‫אמיתית היו כמעט תחושה פיזית בכל אשר פניתי‪ ...‬כולם אכלו כאחד‪ ,‬וישנו כאחד‪ .‬כל דבר באווירת‬
‫העלייה לרגל העצים את אחדות האדם תחת אל אחד‪"...‬‬
‫"‪...‬עוזרים לתחזק רשת תקשורות נאותה בין ארצות מוסלמיות הרחוקות זו מה זו‪...‬הניידות הפיזית של‬
‫קבוצות גדולות של אנשים הצריכה מידת ניעות (מוביליות) חברתית ותרבותית והתפתחות מקבילה של‬
‫מוסדות‪"...‬‬

‫לימינליות – שוליות‪ .‬עליות לרגל מתנהלות לרוב בשולי החברה‪ ,‬אומנם הכוונה כאן היא בעיקר לשוליים‬
‫הגיאוגרפים שלה‪ .‬דוגמאות‪ :‬הסואן טסאנג עזב את סין בשנת ‪ 629‬כדי לבקר בזה אחר זה במרכזים‬
‫הבודהיסטים המפורסמים בהודו‪ .‬הכומר פייטרו קזולה ממילנו עלה לרגל לירושלים בשנת ‪.1494‬‬
‫הביקורת של איד וסלנו על טרנר‪:‬‬
‫‪ .1‬טוענים שטרנר התעלם מהמתחים ומהקונפליקטים שלעיתים עולים בין קבוצות שונות המשתתפות‬
‫בעלייה לרגל‪ ,‬כמו לדוגמא בתחומים דתיים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬פוליטים וכו'‪.‬‬
‫‪ .2‬לעיתים עליות לרגל לא רק שלא מטשטשות מבנה חברתי‪ ,‬אלא לפעמים זוהי הזדמנות להדגיש את‬
‫ההבדלים החברתיים בין הקבוצות השונות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬עשירים ועניים‪.‬‬

‫בתיאור העליות לרגל לבית המקדש בירושלים יש דוגמה התומכת בעמדת טרנר שטוען שהעליות לרגל הן‬
‫אנטי סטרוקטורה‪ ,‬כלומר שההבדלים התרבותיים בין הקבוצות השונות מתבטלים‪ :‬כשהעולים לרגל היו‬
‫מביאים ביכורים‪ ,‬אלו מהם שידעו לקרוא‪ ,‬היו קוראים את הפרשה‪ ,‬ואלו שלא ידעו לקרוא‪ ,‬היו מקריאים‬
‫להם‪ .‬מכיוון שמצב זה גרם לבושה אצל אלו שלא ידעו לקרוא ומנע מחלקם לעלות לרגל‪ ,‬תיקנו תקנה‬
‫שיקריאו לכולם‪ ,‬גם לאלה שיודעים לקרוא‪ ,‬ובכך טושטשה ההבחנה בין משכילים לבורים‪.‬‬

‫אך עם זאת יש גם דוגמה התומכת באיד וסלנו הטוענים כי העלייה לרגל דווקא מדגישה את ההבדלים‬
‫החברתיים בין הקבוצות השונות‪ :‬כשהגיעו העולים לרגל לפאתי ירושלים‪ ,‬הכוהנים והלווים היו יוצאים‬
‫לקראתם כדי לקבל את פניהם ולברכם – "לפי כבוד הנכסים היו יוצאים" (בכורים‪ ,‬ג‪ )10,‬מכאן ניתן ללמוד‬
‫כי היררכיית היוקרה בעליה לרגל‪ ,‬נשמרה ולא רק טושטשה‪.‬‬

‫רבקה בלי'ג בירד‪/‬ההסתכנות שבציד‪:‬איתותים יקרים כאסטרטגיות של חיפוש מזון‬

‫בליג' בירד הינה סוציוביולוגית אשר כתבה על הבדלים בין נשים לגברים אצל קבוצת הילידים באיי‬
‫המריאם‪.‬‬
‫בירד טוענת שההבדלים בין נשים וגברים קשורים לביולוגיה השונה ביניהם‪ .‬במחקרה התמקדה בצורת‬
‫העבודה של המריאם‪ ,‬וחלוקתה בין הגברים והנשים יפה מאוד‪ .‬המריאם הם קבוצה החיה באי מר‪ ,‬אי‬
‫באזור‪.‬בני המריאם התפרנסו בעיקר מגינון גינות קטנות המספקות את הצרכים הביתיים שלהם‬
‫המשפחה‪ ,‬ומדייג‪ ,‬איסוף צדפות‪ ,‬צבי ים וכו'‪.‬‬
‫לאורך ‪ 27‬חודשים בירד ערכה תצפיות בתקופות שונות ובמצבים שונים‪ ,‬אחר עבודת הנשים והגברים‬
‫בזמן שהם צדים ואוספים את מזונם‪ .‬היא תיעדה את כל התהליך של איסוף המזון‪ .‬כשערכה תצפית על‬
‫קבוצה היוצאת לצייד‪,‬היא תיעדה בדיוק מה הם עשו‪ ,‬וכיצד הם צדו‪ .‬לאחר התצפיות ניתחה את הנתונים‬
‫ופירשה אותם‪ .‬היא גם ערכה ראיונות איתם‪ .‬שאלת המחקר של בירד הייתה האם פעילויות חיפוש המזון‬

‫‪12‬‬
 ‫בקרב בני מריאם עומדים בקריטריונים של תיאורית האיתותים‪,‬וכן האם ישנם הבדלים בין בשיטות איסוף‬
‫המזון בין גברים ונשים‪.‬‬

‫בקשר לעבודת הנשים בירד מצאה כי הנשים משקיעות את רוב זמן החיפוש אחר מזון באיסוף‬
‫צדפות‪ .‬איסוף הצדפות פחות מסוכן מציד בחנית‪ ,‬הוא מצריך מאמץ פיזי קל יותר מאשר ציד בחנית‪,‬‬
‫והצדפות מכילות ערך קלורי רב יותר מאשר המזון הניצוד בחנית‪ .‬איסוף המזון על ידי הנשים רציונאלי‬
‫יותר מבחינה כלכלית‪ .‬תנובת מזון גדולה למאמץ סביר ולא קשה מדי‪ .‬המזון שהנשים אוספות מיועד‬
‫ברובו להזנת בני הבית‪.‬ובקשר לעבודת הגברים ‪,‬בירד מצאה כי הגברים ברובם משקיעים את רוב‬
‫זמן חיפוש המזון בדיג באמצעות חנית‪ .‬ציד בחנית הוא צייד מסוכן‪ ,‬מסובך וקשה‪ .‬מצריך מאמץ פיזי‬
‫גדול‪ ,‬ובעל ערך קלורי נמוך יותר מהצדפות‪ .‬הגברים כל כך עסוקים בציד בחנית עד שהם מתעלמים‬
‫מצדפות שהם רואים‪ .‬מכאן ניתן ללמוד כי התנהגות הגברים איננה רציונאלית מבחינה כלכלית –‬
‫השקעה מרובה המניבה תנובה קטנה‪ ,‬ועל כן מנוגדת לעיקרון של ניצול רב של האנרגיה‪ .‬הדיג היה‬
‫בסירת מנוע שדורש כוח אדם של לפחות ‪ 3‬אנשים וגם דורש דלק ‪,‬הוצאה מיוחדת‪ ,‬לצורך הפעלת‬
‫הסירה וכרוך בסיכונים לא מועטים‪.‬‬
‫מבחינה חברתית התנהגותם של הגברים רציונאלית‪ .‬הם אוספים את המזון בעיקר לצורך חגיגות‪,‬‬
‫טקסים ציבוריים‪ ,‬ולא רק לבני הבית ‪ .‬בירד מכנה התנהגות זו כ"השערת ההתרברבות – הגברים‬
‫רוצים להראות לחברה כמה הם הצליחו ופיתחו כישורים ייחודיים‪ :‬דייגי חנית מוכשרים מאותתים‬
‫איכויות כגון קואורדינציות עין יד‪ ,‬כושר התגנבות וסבלנות וציידי צבים מוצלחים אף משדרים לבעלי‬
‫ברית‪ ,‬בנות זוג ומתחרים בכוח‪ ,‬נכונות להסתכנות‪ ,‬כישורי הנהגה וכישורים קוגניטיביים‪.‬כשהגברים‬
‫חוזרים הביתה לאחר הציד‪ ,‬הם הולכים עם החיה שצדו על הכתף כדי שכולם יוכלו לראות‪ ,‬עושים‬
‫סיבוב ראווה ומספרים סיפורים על הצייד‪ .‬בירד טוענת כי מטרת הגברים היא השגת עוצמה ויוקרה‬
‫חברתית‪ ,‬ורכישת סטטוס של דייגי חנית מוכשרים‪ .‬בירד מניחה כי עבודת הגברים הינה רציונאלית‬
‫גם מבחינה ביולוגית‪ .‬היא מסתמכת על כך כי הגברים עסוקים בלהרשים על מנת לאותת לבנות הזוג‬
‫הפוטנציאליות שהם עדיפים על פני גברים אחרים‪,‬יש להם גנים טובים יותר משאר הגברים ומכיוון‬
‫שהם חזקים יותר ומוכשרים יותר‪ ,‬ולכן הנשים יבחרו בהם להבאת ילדים‪ .‬בכדי להוכיח הנחה זו יש‬
‫לעקוב אחר שיעור ההולדה של הגברים‪ ,‬ולראות האם באמת הגברים החזקים והמוצלחים יותר‬
‫הולידו יותר ילדים מאשר שאר הגברים‪ .‬בירד לא ערכה מחקר בנושא זה‪ .‬אולם‪ ,‬חוקרת נוספת בשם‬
‫הוקס אשר חקרה גם היא את צורת איסוף המזון של גברים ונשים בשבט ה‪ ,HADZA-‬התעניינה‬
‫במשמעות הביולוגית של איסוף המזון אצל הגברים‪ .‬היא בדקה האם יש התאמה בין משקל הבשר‬
‫שהגבר צד לבין המשקל של מה שהנשים שלו ליקטו‪ .‬היא מצאה מתאם גבוה‪ .‬ככל שגבר צד משקל‬
‫גבוה יותר‪ ,‬כך גם אישתו הצליחה ללקט הרבה מזון‪ .‬אפשר לראות כי גברים המוכשרים לצייד שזכו‬
‫ליוקרה גבוה‪ ,‬הצליחו להשיג לעצם נשים שהצטיינו בליקוט מזון‪ ,‬מה שיוביל להישרדות טובה וגבוה‬
‫של ילדים שלהם‪.‬‬

‫‪13‬‬