Professional Documents
Culture Documents
שיעור 1
עבודת שדה-איסוף באופן שטתי ולאורך זמן ורשמים מתוך התרבות הנחקרת.
תצפית משתתפת -דרך לחקור תרבויות תוך כדי ובאמצעות השתתפות פעילה בחיי היום יום שלהן.
למעשה החוקר מתנסה בצורה אישית בחייהם,במנהגיהם ובהרגליהם של חברי התרבות אותה הוא
מעוניין לחקור.
הוויתור על תצפית משתתפת -הוויתור הושפע מן ההכרה שתצפית זו משקפת ממשות מקוטעת
ולעולם לא כוליות,כפי שהאמינו אנתרופולוגים בעבר,אמונה שהצדיקה את עבודת השדה ההיליסטית.
גורם נוסף היה השאיפה למדעיות באנתרופולוגיה.מדעי תרבות אלה אינם מעוניינים בהתנהגות
המתאפיינת לעיתים קרובות בחוסר עקביות.הם מתעניינים בשפה וחשיבה,שבאמצעות ניתוח אפשר
לחלץ מהן את ה"מצופה וההולם"-כללים.עקב זב הם אינם זקוקים לתצפית משתתפת ונעזרים
בראיונות בלבד.
שיעור 2
תיאורית האבולוציה של התרבות -לפיה עמי העולם הולכים ומתקדמים,כל עם בקצב המיוחד לו בכיוון
אחד בלבד:הם מתמערבים ונעשים דומים זה לזה.רעיון אחד,שהשפיע על החשיבה האבולוציונית של
אבות האנתרופולוגיה בארצות הברית ובבריטניה הוא רעיון הקידמה.את המונח טבע מקונדורסה.הוא
אמר שהודות לתבונה ולטוב המשותפים לאנושות,תתקדם האנושות לעבר תור הזהב של החופש
ושוויון ולשלטון הרציונאליות והמדע,שייעדרו ממנו עריצות,אמונות טפלות,דעות קדומות וחוסר
סובלנות.הדרך היחידה שבה יוכלו תרבויות להיטיב עם עצמן הוא דרך הקידמה.
קלוד לוי שטראוס-יצור כלאיים מכיל 2ניגודים ותפקידו לאפשר חשיבה על איחוד
הניגודים או על המרה של האחד בניגודו.לפיו,דוגמא לקשר בין הניגודים הם"-אנחנו"
ו"הם" היא הכלה.היא מועברת מקבוצות ה"אנחנו" לקבוצות ה"הם".משתייכת לשתיהן
ומאחדת אותן לידי קבוצה משפחתית אחת.
ליטש חקר שבט אינדיאני שהמיתוס שלהם התבסס על ניגודים:חקלאות=חיים,
מלחמה=מוות וציד=יצור כלאיים-מוות לחייה וחיים לאדם שאוכל אותה.
חזן-מצביע על תפקיד שונה של יצור כלאיים.הוא מאפשר לחשוב דווקא על הכרחיות
הניגוד.מאבק חוזר ביצור הכלאיים זה או דחייה חוזרת שלו יביאו לאישור מחודש של
האבחנות המקוריות החיוניות ליחיד ולחברה.
חטיפת כלות -יצור כלאיים מדגיש את הניגודים בין אנחנו והם ככלה חטופה.חטיפה סמלית של כלות
נהוגה בחברות רבות בעולם,והייתה נהוגה גם בחברה הישראלית בתקופת המקרא.תפקידה של
החטיפה היא לאפשר את קיומם של שני עקרונות חברתיים סותרים.
אתנוגרפיות של ההווה-
שיעור 3-4
1
סינקרטיזם -תגובה שכיחה למפגש בין תרבויות.שילוב תוך התאמה בין רכיבים של כמה תרבויות.
למשל:כשלימוד את הילידים לשחק קריקט,הם שילבו בתוך המשחק אלמנטים מהתרבות שלהם.
אנתרופולוגים כצופים מיוחסים-טרנר מכנה את האנתרופולוגים כצופים מיוחסים מכיוון שהם רואים
הכל ושם הטיה לא עובדת עליהם.
הטיה גברית -את המושג העלתה החוקרת סלוקום.היא טוענת שמאז היווסדה של האנתרופולוגיה היא
נשלטת על ידי גברים ועקב כך יש דיסקרימינציה כלפי האישה ותפקידה בתרבות הנחקרת.
סלוקום-העלתה את המושג הטיה גברית.אמרה שמאז היווסדה האנתרופולוגיה נשלטת על ידי גברים
וסובלת מהטיה גברית.היא מפנה את תשומת הלב לשני חוקרים גברים שהתעלמו לחלוטין מתפקיד
האישה ומתרומתה מאז שחר האנושות.הם שמו דגש אך ורק על גברים שהיו בעלי תכונות ציידים,
בעלי אינטליגנציה,ערמומיות,תוקפנות,יצר הרג,שיתוף פעולה וכו'...שני החוקרים-וושבורן ולנסקר
הגדירו אנושיות באופן חד צדדי.סלוקום דוחה את הגדרת האנושיות של שני החוקרים האלו ומציעה
רשימה שונה של תכונות שאותן היא קושרת לתפקידי האישה.
ריאליזם תמים -מי ששוהה פרק זמן ארוך בשדה,לומד את שפת המקום או נעזר במתורגמן מקומי,
מבצע תצפית משתתפת,אוסף מידע מפורט על היבטים מגוונים של תרבות ומגיע לתובנות באשר
לקשרים שבין ההיבטים האלו מקבל תמונה מהימנה של התרבות ומוסכם לתאר אותה לקהל הקורא.
משבר הייצוג -מאמצע המאה ה 20-יחסי הכוח בין הילידים לבין האנתרופולוגים החלו להשתנות.
בעבר אנתרופולוג נכנס לשדה המחקר והייתה לו עמדת כוח ,כעת עמדת הכוח עברה לצד הילידים ,
הם יכלו לסרב למחקר או להתנותו בקריאה וביקורת של הנכתב עליהם .המקומיים רצו לשלוט
בכניסת החוקרים אליהם .בעקבות כך הופיע משבר שהתעורר בקרב החוקרים.המשבר הזה הוא
משבר הייצוג .משבר הייצוג התייחס לשאלה :האם האנתרופולוג אכן מייצג באתנוגרפיה שלו את
התרבות הלא מערבית אשר הוא חוקר? האנתרופולוגים הראשונים אשר חקרו את התרבות הלא
מערבית האמינו שמי שנמצא עם בני התרבות תקופת זמן מספיק ארוכה ,לומד את שפתם ,מתעד
את התצפיות ועושה עבודת שדה אמינה ,יצליח להציג תמונה מציאותית טובה ואמיתית של בני
התרבות .כלפי גישה זו התעוררה ביקורת אשר טענה שמדובר ב"ריאליזם תמים" ,ושאנתרופולוג
מערבי לעולם לא יכול להציג תמונת מציאות אובייקטיבית ואמיתית .כתוצאה ממשבר זה עלתה
השאלה :האם הילידים עצמם יכולים להציג מציאות נכונה ואמיתית טובה יותר מאשר האנתרופולוג
עצמו? .האנתרופולגית הפמיניסטית לילה אבו לוגוד,שמייצגת את הטענה הפסוט-סטרוקטורליסטית,
אומרת שהאתנוגרפיה היא הכללה,ושזה לא באמת ביטוי אמיתי של עולם הנחקר.היא טוענת שעל
מנת שזה לא יקרה לצריך לעבור לכתיבת "אתנוגרפיה של הפרטיקולרי".בכתיבה הפמיניסטית הן
אומרות שהידע הוא אמצעי כוחני שהגברים מייצרים ששונה מהנשים.
רפלקסיביות-החוקר יתאר גם את עצמו כחלק משדה המחקר.בדרך כלל הגוף ראשון ובנימה וידויית,
ויאפשר לקוראים "להפריד את המוץ מן התבן",כלומר לבודד את השפעת נוכחותו שלו על התרבות
המקומית מן התרבות המקומית המקורית.יש הסוברים (גירץ' ) שכתיבה רפלקסיבית אינה שואפת
לבודד את השפעת נוכחות האנתרופולוג.מטרתה היא לתאר מפגש בין 2תרבויות-זו של החוקר וזו
של הנחקר.
גישות פרשניות -בעקבות המשבר הייצוג התפתחו גישות פרשניות שניסו לפענח משמעויות,על
ביטוייהן הפומביים שמעניקים האחרים לעולמם.
טרנר-אומר שהפרשנות היא של הנחקרים ושל החוקרים.הוא מבחין בים סימן וסמל.לפיו הסימן מסמן
דבר ידוע והסמל דבר שאינו ידעו שעל החוקר לפרשו.תרומה נוספת על פי טרנר של האנתרופולוג
היא זיהוי תפקיד הסמלים בתחזוק הסולידריות החברתית.
מרי דרגלס -מתייחסת רק לפרשנותה ולא לפרשנות שנותנים האחרים לעולמם .דאגלס כתבה עבודה
הנקראת "טוהר וסכנה" ,שם בדקה מדוע בחברות בולט העיסוק בפתחי הגוף ובהפרשות הנפלטות
מפתחים אלו ,ומדוע מתקיימים סביבם כל כך הרבה טקסי טיהור .פרשנותה האישית לשאלות אלו
הייתה שהגוף האנושי מסמל את החברה ,הפתחים מייצגים את המחשבות ,הסלידה ,החרדה
וההפרשות מייצגות את החשש מקריסת גבולות החברה ומאובדן הזהות החברתית .על כן ,תפקיד
הטקסים הוא לשמש כמנגנון המתחזק את גבולות החברה.
2
גירץ -בניגוד לטרנר ודאגלס ,גירץ טען שיש להדגיש את נקודת המבט של הילידים .גירץ ביצע עבודת
שדה מקיפה בבאלי בעקבותיה כתב את מאמרו "משחק עמוק :הערות על קרב תרנגולים" .במאמר
זה כתב על קרבות תרנגולים שהתקיימו בכפר .לשיטתו ,היה צריך להבין מה משמעות הקרב בעיני
הגברים.
מנקודת הראות של היליד -גירץ עשה עבודת שדב בבאלי בקרבות תרנגולים שהוא הספורט הלאומי
של הבאלינזים.הוא צפה על יחסי השגרה שבין הגברים לתרנגוליהם,על התנהגות הגברים וקהל
הצופים כולו בשעת הקרב ועל זירת הקרב ומראה התרנגולים הנלחמים זה בזה עד המוות.הוא למד
שלסטטוס החברתי יש בעיני הבאלינזים חשיבות רבה,שהם מתאפיינים בחרדת סטטוס,שהגברים
אוהבים את התרנגולים שבבעלותם ומזדהים איתם.כל זה מראה שגריץ לא כל כך הבין בהתחלה את
משמעות הקרב הזה,רק לאחר שהוא דיבר עם הילדים הוא הבין וראה את הקרבות מנקודת מבטם.
עבודות וחיים-גריץ טען שהאתנוגרפיות המעניינות ביותר והמושכות ביותר את הקהל הן דווקא
אתנוגרפיות מודרניסטיות שכתבתו את עמדתה של ריאליזם תמים ושמפגינות את ביטחונם של
כותביהן בסמכותם המקצועית וביכולתם להכיר תרבויות זרות ולתאר אותן.לעומת זאת,עבודותיהם
של רבים מן האנתרופולוגים הפוסט מודרנים אינן מושכות ביותר את הקוראים.יש לכן 2סיבות:
ספקנות מופרזת ועודף סובייקטיביות,שבאים לידי ביטוי בכתיבה רפלקסיבית.
אתנוגרפיה של הפרטקולריה -אדם אינו יכול לתאר אדם אחר.מה שהוא יכול לעשות זה רק לתאר את
ההתנסות שלו בהנחה שהן משקפות את התרבות האנושית.המושג הוא בעייתי:פרטקולרי=פרטי,
אתנוגרפיה=רישום עם.
שיעור 5
שיעור 6
טקסי חיזוק -בעלי תפקיד חברתי,מקיימים אותם בעקבות אירוע שגרם למשבר חברתי(כמו לוויה) או
בזמנים קבועים מראש,כדי למנוע משברים חברתיים.
טקסטים קונקרטיים מכילים פעמים רבות רכיבים של טקסי הכנסה וטקסי חיזוק.
למשל:טקס ההתבגרות של בת בחברת הנדמבו.
טקסים אזרחיים -כגון יום השואה,יום הזיכרון ויום העצמאות.טקסים אזרחיים הם רכיביה המרכזיים
של דת אזרחית מושג שטבע רוברט בל-זיהה דת עם פולחן הלאום,המאפיין מדינות לאום מודרניות.
היא דומה לדת במובן הרגיל של המילה,אולם נעדר ממנה מושג האל,ואת מקומו ממלאים הלאום,
הארץ והמדינה.
בנדיקט אנדרסון -מדינת לאום אינה אלא אחד מסמליו המוחשים של הלאום,אולם הודות להזדהותה
עמו,המדינה מתפקדת בדרך כלל גם כמנגנון המבטיח את קיומו.היא עושה זאת תוך שהיא מפרשת
רעיונות לאומיים ומפעילה את עוצמתה הארגונית כדי להנחיל רעיונות אלו לאזרחים-באמצעות
מערכת החינוך,התקשורת וגופים נוספים וכן באמצעות טקסים-ולהביא למימושם.
3
קסמים -נעשים על ידי קוסמים/קוסמות/מכשפים/מכשפות השולטים בכוחות העל טבעיים ומפעילים
אותם למטרות שונות.קסמים הם משהו שאפשר לצפות בו וללמוד אותו ומטרותיו הם חיוביות או
שליליות.ישנם קסמים שנעשים על ידי חיקוי-המבוססים על העיקרון שדבר מוליד את הדומה לו וישנם
קסמים שנעשים על ידי הדבקה-עצמים שהיו ביניהם מגע בעבר יכולים להמשיך להשפיע זה על זה
גם לאחר שנפרדו.
שיעור 8
שיעור 10
4
חלוקת עבודה גמישה-
שיעור 11
שיעור 12
משטרים דו מיניים במערב אפריקה -במרבית המדינות תופסים גברים את רוב עמדות העוצמה,כך
במערב וכך במדינות הלא מערביות.לפני כיבוש אפריקה על ידי מדינות אירופה היו נהוגים במערב
משטרים דו מיניים שכללו מוסדות פוליטיים נפרדים לנשים ולגברים.לדוגמא-אצל האיגבו בניגריה עד
השתלטותם של האנגלים על האזור.במקביל לאובו,ששלט על הגברים,שלטה על נשות הקהילה אומו,
שלא היה לה על קשר משפחתי לאובו(.אובו-גברים,אומו-נשים)לצדה תפקדה מועצת נשים,ונוסף
עליה גוף שהורכב מנציגות של כפרים ושכונות.גופים אלה לא כללו משטרה,אולם החלטות שהתקבלו
בגופים הקיימים נאכפו באמצעות שביתות,חרמות ושביתות שבת של נשים בחצר ביתם של גבר או
של אישה שפגעו בנשים.שביתות שבת אלה היו מלוות בקללות,שירי תועבה משפילים,הכתמת בקתת
הפוגעים בבוץ או הריסתה ועוד...משטר דו מיני זה סיפק לא מעט עמדות עוצמה לנשים וכמובן
הבטיח הגנה על ענייני כלל נשות האיגבו.בתקופה הקולוניאלית נעלמו המשטרים הדו מיניים ממערב
אפריקה ולמעשה לא חזרו להתקיים עד תום הקולוניאליזם,אך משהו מתפיסות העולם המגדריות
השוויוניות שרד והוא בא לידי ביטוי במבנה הפוליטי של כמה מדינות אפריקניות.המדינה שבה
השיעור הגבוה ביותר בעולם של נשים מתוך כלל חברי פרלמנט היא רואנדה.
שיעור 13
5
דעות קדומות באנתרופולוגיה ומחוץ לה-
מחוץ לאנתרופולוגיה-
דוגמא :1
ננסי שפר יוז ראיינה 72אמהות ברזיליות שילדיהן נפטרו באותה תקופה .מתוך ראיונות אלה,
מצאה שישנו דפוס מסוים של אמהות :לא משכילות ,צעירות ,עובדות במקצועות פשוטים (כמו
כובסות ,פועלות) ,עניות מאד .לרוב בני הזוג לא עבדו /היו חולים /שיכורים /עזבו את הבית .מתוך כך,
שפר יוז מסיקה שהילדים הם נטל עבור האמהות ,ואף רומזת שהאמהות ציפו למותם של ילדים אלה,
ולעיתים גם תרמו לתמותה – חלק מהאמהות הניקו מעט ,או שכלל לא הניקו .לאמהות לא היה קשר
".רגשי לילדים שלהן .ננסי שפר יוז טענה שהאמהות פיתחו לילדים "זרות בסיסית
לסיכום ,שפר יוז טוענת שרגש של אהבת אם הוא לא טבעי ולא אוניברסאלי ,כמו כן ,קל יותר לפתח
אהבת אם בסביבה של שפע ורווחה כלכלית ,וקשה יותר לפתח אהבה זו בחברה ענייה ,כדוגמת
.החברה הברזילאית אותה חקרה
:דוגמא 2
הדעה הקדומה :לעמים פרמיטיבים אין ארגון כלכלי
בעל הדעה :בושר
האנתרופולוג המתנגד לדעה זו :מלינובסקי
:הסבר הטענה
בושר ,כלכלן גרמני ,העלה לראשונה את הטענה שלעמים פרמיטיבים אין ארגון כלכלי .בספרו
"אבולוציה תעשייתית" ,שתורגם למספר שפות וזכה לאהדה רבה ברחבי העולם ,בושר הציג תיאוריה
של אבולוציה כלכלית וטען שחברות פרימיטיביות בנות זמנו (סוף המאה ה ,)19-מייצגות את השלב
הנמוך ביותר בסולם ההתפתחות הכלכלית ,שלב הנקרא "טרום כלכלי" ,כלומר שלב בו לא קיימת
...".חשיבה כלכלית/שיקולים כלכליים .לפיו" ,האדם הפרמיטיבי חי רק בעבור ההווה
מלינובסקי איננו מסכים עם דעה זו של בושר ,וטוען כי גם לעמים פרמיטיבים יש היגיון כלכלי וחובות
כלכליים .כהוכחה ,מלינובסקי מדגים זאת על "טבעת הקולא" – מערכת חליפין הקושרת אנשים
שגרים באיים שונים (באיזור האיים הטרובריאנדים) ,בה ישנם יחסים של חובה ,ולא רק הסתכלות על
.ההווה ,אלא גם על העתיד – ישנה ציפייה ממי שמקבל שגם ייתן בעתיד (כלכלה של נתינה וקבלה)
בתוך האנתרופולוגיה-
דוגמא :1
וושבורן ולנקסטר טענו שהתכונות של התרבות האנושית נלמדו והתקבלו מהציידים הגבריים ,כלומר,
ציד הוא הרבה יותר מפעילות כלכלית פשוטה ,ואפשר לקבוע שהציד הוא הגורם הסיבתי של רוב
המאפיינים הנחשבים לאנושיים באופן מובהק" .הביולוגיה ,הפסיכולוגיה והמנהגים המבדילים בינינו
לבין הקופים – את כל אלה אנו חייבים לציידים הקדומים" (ציטוט מתוך מאמרם).דעה זאת הייתה
באוניברסיטאות. נלמדה ואף מאד מקובלת
סלוקום העבירה ביקורת על טענה זו ,והאשימה את וושבורן ולנקסטר בכך שהם יוצרים הטייה גברית
לא נכונה! סלוקום מציעה תיאור פמיניסטי חלופי ,בו מתייחסת לשלושה היבטים:
מהצייד. נלמדו בהכרח לא האנושיים הכישורים .1לטענתה
.2טוענת שוושבורן ולנקסטר מציגים את חברות הלקטים-ציידים באופן מוטעה ושגוי – שבחברות
אלה הגברים הם המפרנסים היחידים ,ולכן נוצרת תלות גדולה של הנשים והילדים בגברים הציידים.
את הביקורת מבססת סלוקום על כך שבחברות שונות שנחקרו (כדוגמת המחקר של בליג' בירד על
הגברים והנשים באיי המריאם) ,גם הנשים הן חלק מהקיום הכלכלי ,ולרוב הן אף אוספות יותר מזון/
6
מזון עשיר יותר מהגברים .כלומר ,הגברים הם אינם המפרנסים היחידים ,והנשים לא בהכרח תלויות
בגברים.
:דוגמא 2
ישנם ארבע דעות קדומות שבאות לידי ביטוי בעבודתו של מורגן.אחת מהן מיוחסת לו על ידי
בועז וליקוק היא שעמים פרימיטיביים בני זמננו הם מעין "מאובנים חיים" חסרי היסטוריה,או חיים
בהווה הנצחי.וריאציה קיצונית פחות של הראשונה,המיוחסת למורגן על ידי בועז,היא שעמים
.פרימיטיביים עוברים תקופות ארוכות ללא שינוי כלשהו
סיכום מאמרים
7
קלוד לוי – שטראוס /יעילותם של סמלים
לוי שטראוס התעניין בסמלים עצמם ,בפן המוחשי של הסמלים -כיצד הם נוצרים .שטראוס טען
שהסמלים נוצרים בדפוסים סדורים ואוניברסאליים כמו השפה .שטראוס טען שבכל תרבות ישנם
זוגות של ניגודים והשונות התרבותית נובעת מהזוגות השונים שנבחרים על ידי אותה תרבות .אצל לוי
שטראוס הסמלים הם מופשטים לחלוטין ,מנותקים מבני האדם .שטראוס מתעניין רק במימד
הקוגניטיבי של הסמלים ,איך אנשים תופסים קוגניטיבית את החיים דרך הסמלים ,איך הסמלים
מייצגים את התרבות בה אנשים חיים.
מאמר זה עושה ניתוח תוכן לשיר מיתי של שבט אינדיאני בדרום אמריקה .זו לא שיטת המחקר
שאנו מכירים עד כה ,הוא מנתח טקסט תרבותי ,מנסה להבין דרך הטקסט שהוא יצירה דתית מאגית,
לחש קסמים ארוך .ובאמצעותה הוא מנסה לשפוך אור על השאמאניזם וצורת הריפוי שלהם .הוא
מנסה להראות את השימוש שאנו עושים במיתוסים.
לוי -שטראוס בוחן את היעילות שיש למיתוסים וסמלים ,איך התפקיד הזה מתבצע בפועל -איך
באמצעות יצירה דתית מאגית מתבצע טיפול שמאניסטי ומיוצרת איזו שהי הקלה ליולדת שלידתה
מסתבכת .הטיפול השמאניסטי עוזר להם עם מצוקה פיזית ממשית.
סמל .ערוץ ליצירת תקשורת והעברת אינפורמציה בין בני אדם .מאפשר לנו להעביר מידע משום
שהוא תומן בחובו משמעויות שמוכרות לכל בני אותה חברה .סמל הינו משהו העומד במקום משהו
אחר .דוגמא :גבר המגיע הביתה עם זר שושנים ונותן לאשתו ,סיטואציה זו טומנת משהו בחובה ,זה
מבטא רגש .או דוגמת הדגל הלבן במקום כניעה.
מיתוס .זהו סיפור מעשה מקודש שיש לו צד ביצועי מובהק.הוא מכיל אמירה או התייחסות
לשאלות קיומיות המעסיקות את בני התרבות המסוימת .ניתן להגיד שיש להם ערך של אמת -מה
שנותן להם את התוקף זו האמונה של האנשים בסיפורים אלו .זוהי אמת בעלת תוקף תרבותי.
מיתוסים בנויים בין היתר מקובץ של סמלים .סיפורם אלו מלמדים אותנו דברים כדוגמת :עשה ואל
תעשה ,נכון או לא נכון.
דוגמת המיתוס של טרומפלדור -המלמד אותנו גבורה מה היא ,הקרבה ,סדר העדיפויות הציוני
הנכון .עד היום לא ידוע אם הוא באמת אמר "טוב למות בעד ארצנו" אך כל עוד יש אמונה שאכן כך,
זה מה שממשיך ומחזק את תוקף המיתוס .דוגמה נוספת היא מיתוס החיים האמריקאים או מיתוס
האהבה הרומנטית.
המאמר של לוי -שטראוס לוקח שיר מיתי של שבט הקונה ,cunaמנתח אותו ,ומראה לנו איך
השמאן (סוג של איש דת שיש לו תפקיד נכבד ביותר ,ומיוחסים לו כוחות עליונים) הוא מוזמן בנושא
השיר הספציפי בכדי לסייע ליולדת שמתקשה בלידתה .אין כאן כל טיפול פיזי הוא אינו נותן לה שום
דבר לאכול או לשתות ,הוא אינו נוגע בה בצורה שהייתה מתבקשת במצב שכזה .הוא מקריא לה את
השיר ומשתמש באמצעים סימבוליים כדי לפתור את הבעיה .השיר הוא ריפוי פסיכולוגי טהור וזאת
מאחר והשמאן לא נוגע בגופה של החולה או נותן לה תרופה .זהו סוג של דמיון מודרך שהוא עושה
לה.
השיר עוסק בקרב שבין מו muuשהיא הרוח שאחראית ליצירת הוולד לבין הפורבה furbaשזו
הרוח של האם העתידית ,בגלל שהמו חרדה מסמכותה והשתלטה על הפורבה .השמאן מגויס בראש
רוחות המגן כדי לסייע במאבק ולהעניק לפורבה בחזרה את כוח החיות שלה .השיר מתאר את
החדירה של השמאן ועוזריו לתוך גוף היולדת ויחדיו הם משחררים את הפורבה ואז יוצאים מגופה.
האישה היולדת סובלת מכיוון שאחת מהרוחות שיוצרות את כוח החיות שלה הוכנעה והפסיקה
לתפקד ,השמאן הנעזר בכוחות המגן שלו מגויס לצאת לסוג של מסע בעולם "העל טבעי" כדי לחלץ
את הפורבה .היולדת נרפאת לאחר שהפורבה חוזרת לתפקיד שיועד לה.
כל הדמויות המיתיות הללו הן אינן זרות ליולדת ,הן חלק מהעולם שלה ,בענייה הן אינן נתפסות
כחלק מסיפור מיסטי .הדמויות הללו מייצגות את הנרתיק והרחם ,שם מתנהל הקרב.
איך פועל המהלך הזה שבו השמאן מספר ליולדת את הסיפור הזה והיא חוזרת לעצמה?
8
על מנת שהשמאן יחזיר את היולדת למצב שלפני ההסתבכות המיילדת קוראת לו והוא מגיע
לבית האישה ומתחיל להקריא לה את השיר המיתי ומדבר אליה בשפה המיתית והדמויות המוכרות
לה .הכאבים שהיא חווה עוברים סוג של האנשה ,כדי לדבר עליהם נעשה שימוש בטרמינולוגיה
לדמויות מוכרות .השמאן יוצר סדר ,ארגון באי וודאות הזו שהיא חשה בזמן הסיבוך בלידה ומחליף
אותה בהבנה של מה שמתרחש .ואז באמצעות דמיון מודרך וארגון של הכאב הוא עוזר לה
להתמודד .הכאבים הלא ברורים נכנסים לתוך מערכת מאורגנת.
סוף המאמר קושר אותנו לגישה הסטרוקטורליסטית ,שעל פיה תופעות חברתיות דומות שאנו
מוצאים בקבוצות חברתיות שונות ,נובעות מהעובדה שלבני אדם יש תבניות חשיבה אוניברסאליות,
יש מבני חשיבה משותפים.בבסיס התבניות של החשיבה האוניברסאלית נמצא הצורך שיש לכל בני
האדם לסדר ,לארגן ולקטלג את עולם התופעות שסביבנו .בד"כ אנו עושים זאת באמצעות חלוקה
לקטגוריות ובעיקר לקטגוריות בינאריות (צמדים דיכוטומיים :גבר -אישה ,יום -לילה )...הטענה היא
לפי גישה זו היא שכל בני האדם באופן אוניברסאלי מחלקים את העולם שסביבם ,אך התכנים שהם
יוצקים פנימה הם המשתנים .לדוגמא :מה יפה ומה לא? מותר ואסור .כל אלו הם תלויי תרבות.
לעומת זאת ישנן תופעות שהן אינן מתמיינות .מרי דאגלס דיברה על תופעה זו המכוונת
"אנומליה"( .לדוגמא :דנה אינטרנשנל -מה היא?) .תופעות שלא מתמיינות הן תופעות המאיימות
עלינו.לדוגמא :הומו בעבר נחשב כתופעה שלא מתמיינת ועל כן הפחידה את הסביבה .אי וודאות
וחוסר קטגוריות מלחיצות ומאיימות עלינו.
בכך שהוא משווה בין צורות הטיפול הוא מראה לנו שיש חוקים מבניים שהם מעבר לזמן או
לאירוע הספציפי -מדובר בחוקים אוניברסאליים .הוא מדבר על עצם קיומם של המיתוסים ,סיפורים
אלו קיימים אצל כל בני האדם באשר הם בכל מקום ובכל זמן ,ויש בהם הרבה מן המשותף .לוי-
שטראוס אומר שיש הרבה שפות בעולם ,אך חוקי השפות ,והחוקים המבניים _זכר -נקבה ,יחיד-
רבים) הם פחותים ממספר השפות בעולם .כך גם סיפורי המיתוסים ,הם רבים מאוד ,אך אם לוקחים
את כולם ,ניתן לראות מבנים ורעיונות דומים (כמו סיפור בריאת העולם והאדם) כיוון שיש חוקים
אוניברסאליים בכל התרבויות.
9
החוקים המבניים ותבניות החשיבה האוניברסאליות הן לא מודעות והלא מודע הזה פועל בצורה
דומה ויש לו את אותם חוקים בקרב כל בני האנוש .לעומת זאת התת מודע מבחינתו זהו רק היבט
מסוים של הזיכרון שלנו .זהו מאגר זיכרונות וחוויות שצברנו במהלך החיים שלנו .התת -מודע מילון
אישי שיש לכל אחד מאיתנו .הלא -מודע כופה את עצמו על התת -מודע ,והתת -מודע בונה את עצמו
עפ"י המבנה האוניברסאלי ,הלא -מודע.
וי'זביצקה מנתחת את הרגש – GRIEFיגון ראשית על ידי בדיקת משמעות מילה זו בקרב אנשים
שמדברים בשתי שפות :אנגלית +רוסית או צרפתית או פולנית ,מהם מבינה כי למושג יגון באנגלית
ישנה משמעות שונה מהמשמעות בשאר השפות:
אנגלית – יגון הינו רגש קצר טווח בעל עוצמה רבה
פולנית – יגון הינו רגש ארוך טווח בעל משמעות עמוקה יותר
שיטת מחקר נוספת בה משתמשת וי'זביצקה הינה ניתוח טקסטים -היא בדקה את ההבדלים
בטקסטים שונים בשפות שונות בהם הופיעה המילה יגון ,וניתחה את המשמעות של מילה זו בכל
טקסט.
וי'זביצקה נעזרת בספרו של וובר – "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם" על מנת להסביר
את רעיונה .וובר היה סוציולוג שטען שהתפיסה הקפיטליסטית המושתת על צבירת הון ,נולדה מתוך
הדת הפרוטסטנטית .על פי דת זו ,גורלו של אדם נקבע מראש על ידי האל ואין לאדם שום דרך לדעת
האם הוא רצוי בעיני האל או לא .וובר טוען כי הדרך של האדם לדעת אם הוא רצוי בעיני האל הינה
באמצעות ההון /העושר החומרי שלו .כלומר ,ככל שאדם צובר הון גדול יותר ,כך יידע שהוא אהוב
בעיני האל .לטענתו של וובר ,צבירת ההון ללא בזבוזו יצרה את הגישה הקפיטליסטית.
היא מתייחסת לגישתו של וובר וטוענת כי רגשות של יגון מפריעים לצבירת ההון ולהישגיות ,ולכן אין
רגשות אלה יכולים להימשך זמן רב ,אלא רק לזמן קצר ומוגבל.
לעומת זאת ,טוענת וי'זביצקה ,פולין ידועה כתרבות רווית מלחמות וסבל ,ולכן בתרבות זו רגש
היגון הינו רגש לגיטימי ושכיח .התרבות הפולנית מאפשרת להתעסק ביגון ,וכתוצאה מכך ניתן לראות
כי בתרבות זו ליגון יש משמעות עמוקה יותר והוא נמשך זמן ארוך יותר.
לסיכום ,ניתן לראות כי ויירז'ביצקה הוכיחה את טענתה שלרגשות יש משמעות פרטיקולארית -
ייחודית ,ובתוך כך שהיגון בתרבות האנגלוסקסית הינו בעל משמעות ייחודית השונה מהמשמעות של
היגון בתרבויות אחרות.
10
לדעת רבינוביץ יש להתערב ברצח נשים בשל חילול כבוד המשפחה ,מכיוון שמדובר בהרג של
נשים ,ולא ניתן להתעלם מכך ..." .השאלה אכן היתה תמיד ונשארה איך להתערב ,ולא האם
להתערב( ".ציטוט דברי רבינוביץ מתוך המאמר).רבינוביץ טוען שיש להתערב באמצעות שינוי שיצמח
מבפנים ,מתוך התרבות הלא מערבית ,דרך הנשים המוסלמיות ,חכמי האיסלאם וכדומה.אין להתערב
באופן חיצוני ,כלומר אין לכפות על תרבות זו נורמות מערביות .התערבות חיצונית איננה מוסרית,
ומגיעה מתוך תפיסה אתנוצנטרית ,וכמו כן גם איננה יעילה כפי שהציג רבינוביץ במאמרו שתי
דוגמאות לכך:
.1נסיונות הבריטים בשנות ה 30-בקניה להוציא את מילת הנשים אל מחוץ לחוק ,לא רק שלא
צלחו אלא אף העצימו את התופעה וגרמו להתעוררות לאומית כנגד הקולוניות הבריטיות .הילידים
ראו בניסיונות הבריטים כניסיון למחיקת תרבותם.
.2ניסיונות הבריטים בשנות ה 50-למגר את תופעת מילת הנשים בצפון סודן – הבריטים העמידו
למשפט שתי נשים שהיו אחראיות על עריכת טקס מילת הנשים .משפט זה הוביל לגל של
אינפובלציות ("ברית מילה פרעוני" אכזרי ביותר לנשים) ,גרר תגובות כעס אצל הנובים (המקומיים)
ויצר מרד אנטי-קולוניאלי ,ברשות האחים המוסלמים.במקרה הראשון ,כשרבינוביץ טוען שיש
להתערב ברצח הנשים ,הוא מייצג את עמדת הפשרה .יש להתערב מכיוון שמדובר בפגיעה פיזית
בנשים ,וזוהי פגיעה שלא ניתן להתעלם ממנה.במקרה השני ,של כיצד להתערב ,רבינוביץ מייצג את
גישת היחסיות התרבותית ,מכיוון שהוא טוען כי השינוי צריך להגיע מתוך התרבות האיסלמית עצמה,
ולא דרך ה"עיניים המערביות" הכוללות ערכיים מערביים.
טרנר חוקר את טקס התבגרות הבת אצל הננדמבו באמצעות הגישה הפרשנית שהיוותה את עמדת
הביניים של האנתרופולוגים החברתיים .גישה זו שמה דגש על הפרשנות שנותנים בני התרבות על
תרבותם.טרנר מתמקד במשמעות הסמלית של מרכיב מסוים מתוך הטקס שנחשב לסמל מרכזי בטקס,
והוא עץ החלב .שיטות המחקר בהן משתמש טרנר הן פרשנות ותצפית.טרנר מנסה להבין אילו פרשנויות
נותנים בני התרבות לעץ החלב והוא נוקט בפרשנות "רב קולית" ושואל אנשים שאלות מתוך שבט
הננדמבו על עץ החלב.הוא שומע הרבה פרשוניות למשמעות סמל עץ החלב .טרנר עצמו צופה בטקס
ההתבגרות ובודק את ההתנהגות הממשית לגבי עץ החלב.כמו כן הוא מראיין ילידים ורואה שיש פער בין
מה שהוא שומע מהם ולבין מה שהוא רואה בפועל בטקס יפה.הגברים מייחסים סולידריות חברתית
והנשים בטקס שרות סביב העץ שירי מלחמה נגד הגברים.מה שמראה שיש קונפליקט בין גברים לנשים.
הוא גם רואה בטקס שהאימא והבת מתחלפות בבגדים מה שמסמל אבלות.זה מסמל היפרדות בין
האימא לבת.יחד עם זאת ,חשוב לציין כי המשמעויות השונות של הסמל על פי טרנר בסופו של דבר
תומכות ביציבות של הטקס ,בהמשכיותו ובפונקציונאליות שלו לסדר החברתי....טרנר בוחר בשתי
השיטות-תצפית ופרשנות ,מכיוון שהוא רוצה לקבל את התמונה הקרובה ביותר למציאות ,תמונה מלאה
יותר.בעזרת התצפית והפרשנות טרנר יכול היה לערוך השוואה ולראות עם יש פערים בין הפרשנויות
להתנהגות בני התרבות כפי שהוא ראה בתצפית.
11
אותם לקשר אחר עם קיום-פעילויות והרגשות של קהילה גדולה יותר...תושבים מקומיים התרשמו
מתחושה מובהקת של תודעה קהילתית"...
מלקולם אקס מתאר בספרו" :במהלך אחד עשר הימים האחרונים...אכלתי מאותה הצלחת ,שתיתי מאותה
הכוס וישנתי באותה מיטה ...בעודי מתפלל לאותו האל עם מוסלמים אחים שעיניהם היו כחולות מכחול,
ששערם היה בהיר מכל בהיר ושעורם היה לבן מלבן .ובמילים ,בפעולות ובמעשים של המוסלמים הלבנים
חשתי אותה כנות שחשתי בקרב המוסלמים השחורים האפריקנים בניגריה ,בסודן ובגאנה .היינו באמת
אותו הדבר כי האמונה שלהם באלוהים אחד הרחיקה את הלובן מרוחם ,את הלובן מעיניהם ואת הלובן
מגישתם -"...הדוגמא הזו גם מתאימה מאוד לתיאור קומיוניטאס
קומוניטאס – העלייה לרגל נותנת תחושת קהילתיות ,סולידריות ,אנשים מרגישים אותן חוויות ,תחושת
פתיחות והדדיות שמתפתחת בין אנשים נטולי הבחנות היררכיות/מבניות .לדוגמא" -אהבה ,ענווה ואחווה
אמיתית היו כמעט תחושה פיזית בכל אשר פניתי ...כולם אכלו כאחד ,וישנו כאחד .כל דבר באווירת
העלייה לרגל העצים את אחדות האדם תחת אל אחד"...
"...עוזרים לתחזק רשת תקשורות נאותה בין ארצות מוסלמיות הרחוקות זו מה זו...הניידות הפיזית של
קבוצות גדולות של אנשים הצריכה מידת ניעות (מוביליות) חברתית ותרבותית והתפתחות מקבילה של
מוסדות"...
לימינליות – שוליות .עליות לרגל מתנהלות לרוב בשולי החברה ,אומנם הכוונה כאן היא בעיקר לשוליים
הגיאוגרפים שלה .דוגמאות :הסואן טסאנג עזב את סין בשנת 629כדי לבקר בזה אחר זה במרכזים
הבודהיסטים המפורסמים בהודו .הכומר פייטרו קזולה ממילנו עלה לרגל לירושלים בשנת .1494
הביקורת של איד וסלנו על טרנר:
.1טוענים שטרנר התעלם מהמתחים ומהקונפליקטים שלעיתים עולים בין קבוצות שונות המשתתפות
בעלייה לרגל ,כמו לדוגמא בתחומים דתיים ,כלכליים ,פוליטים וכו'.
.2לעיתים עליות לרגל לא רק שלא מטשטשות מבנה חברתי ,אלא לפעמים זוהי הזדמנות להדגיש את
ההבדלים החברתיים בין הקבוצות השונות .לדוגמא ,עשירים ועניים.
בתיאור העליות לרגל לבית המקדש בירושלים יש דוגמה התומכת בעמדת טרנר שטוען שהעליות לרגל הן
אנטי סטרוקטורה ,כלומר שההבדלים התרבותיים בין הקבוצות השונות מתבטלים :כשהעולים לרגל היו
מביאים ביכורים ,אלו מהם שידעו לקרוא ,היו קוראים את הפרשה ,ואלו שלא ידעו לקרוא ,היו מקריאים
להם .מכיוון שמצב זה גרם לבושה אצל אלו שלא ידעו לקרוא ומנע מחלקם לעלות לרגל ,תיקנו תקנה
שיקריאו לכולם ,גם לאלה שיודעים לקרוא ,ובכך טושטשה ההבחנה בין משכילים לבורים.
אך עם זאת יש גם דוגמה התומכת באיד וסלנו הטוענים כי העלייה לרגל דווקא מדגישה את ההבדלים
החברתיים בין הקבוצות השונות :כשהגיעו העולים לרגל לפאתי ירושלים ,הכוהנים והלווים היו יוצאים
לקראתם כדי לקבל את פניהם ולברכם – "לפי כבוד הנכסים היו יוצאים" (בכורים ,ג )10,מכאן ניתן ללמוד
כי היררכיית היוקרה בעליה לרגל ,נשמרה ולא רק טושטשה.
בליג' בירד הינה סוציוביולוגית אשר כתבה על הבדלים בין נשים לגברים אצל קבוצת הילידים באיי
המריאם.
בירד טוענת שההבדלים בין נשים וגברים קשורים לביולוגיה השונה ביניהם .במחקרה התמקדה בצורת
העבודה של המריאם ,וחלוקתה בין הגברים והנשים יפה מאוד .המריאם הם קבוצה החיה באי מר ,אי
באזור.בני המריאם התפרנסו בעיקר מגינון גינות קטנות המספקות את הצרכים הביתיים שלהם
המשפחה ,ומדייג ,איסוף צדפות ,צבי ים וכו'.
לאורך 27חודשים בירד ערכה תצפיות בתקופות שונות ובמצבים שונים ,אחר עבודת הנשים והגברים
בזמן שהם צדים ואוספים את מזונם .היא תיעדה את כל התהליך של איסוף המזון .כשערכה תצפית על
קבוצה היוצאת לצייד,היא תיעדה בדיוק מה הם עשו ,וכיצד הם צדו .לאחר התצפיות ניתחה את הנתונים
ופירשה אותם .היא גם ערכה ראיונות איתם .שאלת המחקר של בירד הייתה האם פעילויות חיפוש המזון
12
בקרב בני מריאם עומדים בקריטריונים של תיאורית האיתותים,וכן האם ישנם הבדלים בין בשיטות איסוף
המזון בין גברים ונשים.
בקשר לעבודת הנשים בירד מצאה כי הנשים משקיעות את רוב זמן החיפוש אחר מזון באיסוף
צדפות .איסוף הצדפות פחות מסוכן מציד בחנית ,הוא מצריך מאמץ פיזי קל יותר מאשר ציד בחנית,
והצדפות מכילות ערך קלורי רב יותר מאשר המזון הניצוד בחנית .איסוף המזון על ידי הנשים רציונאלי
יותר מבחינה כלכלית .תנובת מזון גדולה למאמץ סביר ולא קשה מדי .המזון שהנשים אוספות מיועד
ברובו להזנת בני הבית.ובקשר לעבודת הגברים ,בירד מצאה כי הגברים ברובם משקיעים את רוב
זמן חיפוש המזון בדיג באמצעות חנית .ציד בחנית הוא צייד מסוכן ,מסובך וקשה .מצריך מאמץ פיזי
גדול ,ובעל ערך קלורי נמוך יותר מהצדפות .הגברים כל כך עסוקים בציד בחנית עד שהם מתעלמים
מצדפות שהם רואים .מכאן ניתן ללמוד כי התנהגות הגברים איננה רציונאלית מבחינה כלכלית –
השקעה מרובה המניבה תנובה קטנה ,ועל כן מנוגדת לעיקרון של ניצול רב של האנרגיה .הדיג היה
בסירת מנוע שדורש כוח אדם של לפחות 3אנשים וגם דורש דלק ,הוצאה מיוחדת ,לצורך הפעלת
הסירה וכרוך בסיכונים לא מועטים.
מבחינה חברתית התנהגותם של הגברים רציונאלית .הם אוספים את המזון בעיקר לצורך חגיגות,
טקסים ציבוריים ,ולא רק לבני הבית .בירד מכנה התנהגות זו כ"השערת ההתרברבות – הגברים
רוצים להראות לחברה כמה הם הצליחו ופיתחו כישורים ייחודיים :דייגי חנית מוכשרים מאותתים
איכויות כגון קואורדינציות עין יד ,כושר התגנבות וסבלנות וציידי צבים מוצלחים אף משדרים לבעלי
ברית ,בנות זוג ומתחרים בכוח ,נכונות להסתכנות ,כישורי הנהגה וכישורים קוגניטיביים.כשהגברים
חוזרים הביתה לאחר הציד ,הם הולכים עם החיה שצדו על הכתף כדי שכולם יוכלו לראות ,עושים
סיבוב ראווה ומספרים סיפורים על הצייד .בירד טוענת כי מטרת הגברים היא השגת עוצמה ויוקרה
חברתית ,ורכישת סטטוס של דייגי חנית מוכשרים .בירד מניחה כי עבודת הגברים הינה רציונאלית
גם מבחינה ביולוגית .היא מסתמכת על כך כי הגברים עסוקים בלהרשים על מנת לאותת לבנות הזוג
הפוטנציאליות שהם עדיפים על פני גברים אחרים,יש להם גנים טובים יותר משאר הגברים ומכיוון
שהם חזקים יותר ומוכשרים יותר ,ולכן הנשים יבחרו בהם להבאת ילדים .בכדי להוכיח הנחה זו יש
לעקוב אחר שיעור ההולדה של הגברים ,ולראות האם באמת הגברים החזקים והמוצלחים יותר
הולידו יותר ילדים מאשר שאר הגברים .בירד לא ערכה מחקר בנושא זה .אולם ,חוקרת נוספת בשם
הוקס אשר חקרה גם היא את צורת איסוף המזון של גברים ונשים בשבט ה ,HADZA-התעניינה
במשמעות הביולוגית של איסוף המזון אצל הגברים .היא בדקה האם יש התאמה בין משקל הבשר
שהגבר צד לבין המשקל של מה שהנשים שלו ליקטו .היא מצאה מתאם גבוה .ככל שגבר צד משקל
גבוה יותר ,כך גם אישתו הצליחה ללקט הרבה מזון .אפשר לראות כי גברים המוכשרים לצייד שזכו
ליוקרה גבוה ,הצליחו להשיג לעצם נשים שהצטיינו בליקוט מזון ,מה שיוביל להישרדות טובה וגבוה
של ילדים שלהם.
13