Professional Documents
Culture Documents
ת"ז205430747 :
ממ"ן 13
שאלה 1
תרבות טרום אוריינית אינה בהכרח פרימיטיבית .למשל ביוון האתיקה היו כלים רבים ששימשו א.
לשימור הידע והפצת עקרונות מה שתרם לכך שיהיו לה מוסדות ,תרבות ושפה מאורגנת .הכלים יהיו
מוסד הפוליס ,אומנות הגיאומטריה ,אדריכלות מקדשים ובעיקר השירה .הדרך להעביר מידע חשוב
כגון הנחיות דתיות ,פוליטיות ,חוקיות ומשפחתיות לדורות הבאים היה חייב להיות בצורת משפטים
שחרוטים בזיכרונם של האנשים מאותה התרבות .הדרך הכי טובה לחרוט משפטים כך שלא רק
ישתמרו אלא גם יישארו ככל הניתן קרובים למקור היה דרך שירה .זאת משום שצורת המילים
והמיקום שלהן מתקבעות באמצעות המקצב .תנאי נוסף היה שאנשים שונים מאותה תרבות יחלקו
את אותו הזיכרון ולכן היה צורך באירוע שיש בו קהל מאזינים וזאת משום ששינון הידע יכל להתבצע
רק באמצעות הופעות חוזות ונשנות .השירה הייתה מלווה בכלי נגינה וריקוד אשר תרמו גם הם
לשינון יעיל יותר.
הכתב היווני היה ייחודי מקודמיו בכך שהיה הראשון שכלל באלפבית שלו אותיות נפרדות גם ב.
לתנועות ולא רק לעיצורים .הדבר תרם לכך שהאוכלוסייה היוונית למדה ביתר קלות קרוא וכתוב
והפכה לאוריינית במהירות נמרצת .משמעות הדבר היא שמרבית האוכלוסייה יכלה לתעד את כל סוגי
הדיבור האפשריים על ידי כתב וגם לקרוא בשטף את הכתוב .יסודות הספרות והמדע נבנו בזכות
אירוע היסטורי זה .בנוסף ,האלפבית היווני שימשה לכתיבה של מה שעבר כבר מדור לדור באמצעים
אחרים כגון שירה.
הפסיכולוגיה של אזרחי יוון העתיקה השתנתה אחרי שהחברה הפכה לאוריינית .החברה החלה ג.
להיפרד מהצורך בקהל מהרגע שהאזרח התחיל לקרוא לעצמו ועשה זאת כחלק מהשגרה .הופעת
הכתב גרמה בעצם להתפתחות האינדיווידואליזם בקרב האזרחים .אם בעבר התוכן שהיה צריך
לשמר היה תלוי בשינון של קבוצות אנשים ,בתרבות האוריינית הקורא היחיד קיים את צורכי התיעוד
לבדו ולא היה תלוי בתקשורת דבורה .כך האזרח התחיל את דרכו כפרט וכבר לא היה רק חלק
החברה.
שאלה 2
וילהלם וונדט -וונדט תרם רבות בהתפתחות הפסיכולוגיה כמדע .הוא פתח את המעבדה הראשונה א.
לחקר התנהגות .כמו כן ,הוא טען שהפסיכולוגיה יכולה להיות מדע ניסויי אך הגביל את הגבולות של
הניסוי לחקר תופעות התודעה הפשוטות כגון תפיסה וקשב .הוא האמין שהפסיכולוגיה הניסויית
שייכת למדעי הטבע (ולא למדעי הרוח כפי שחשבו קודמיו) ולכן מבוססת על ניסיון חושי .למרות זאת,
טען שהפסיכולוגיה נבדלת ממדעי הטבע בכך שהניסיון צריך להיות מידי ,כלומר לא מתווך על ידי
מכשירי רישום או ציוד מעבדה ובכך פיתח את האינטרוספקציה .שיטת חקירה זו התבססה על ניסיון
לשבור את כל מה שאדם למד על מנת לחלץ את תחושתו הראשיתית .בנוסף ,וונדט תרם להתפתחות
הפסיכופיזיקה והגיע למסקנה שלתכני התודעה יש שני מרכיבים :תחושות ורגשות .תרומה נוספת
היא מיזם התזמון של תהליכים מנטליים על ידי מדידות זמן התגובה של אנשים .ובכך יצר את מד
החשיבה .לבסוף ,וונדט קידם את היווצרותה של קהילה מדעית שהיא תנאי הכרחי לקיום נדע וקבע
את התפקידים את נסיין ונבדק במחקר הפסיכולוגי.
אדוארד טיטשנר -טיטשנר נחשב למייסד הפסיכולוגיה הסטרוקטורליסטית בארצות הברית .כמו
וונדט ,גם הוא חשב שמטרת הפסיכולוגיה לבחון את החוויה המיידית והראשיתית של האדם .הוא
שאף לחקור ולתאר באופן שלם ומדויק את הלבנים שבונות את התודעה .טיטשנר רצה למצוא טבלה
מחזורית של יסודות מנטליים לתודעה .כמו כן ,הוא חקר התנהגות על ידי אינטרוספקציה על ידי
חקירת חוויותיהם המיידיות של אנשים והתעלמות ממובן או ידע שהוכנס לדיווח .דיווח שהיה
מוכתם בידע של הנבדק נדחה וכונה בשם "שגיאת הגירוי" .לאחר חקר רב של אינטרוספקציות,
טיטשנר מונה שלושה סוגי מרכיבים של ההכרה :תחושות ,דימויים ואמוציות .לבסוף ,טיטשנר הגדיר
קשב כתוצאה של בולטות הגירוי ולא מפעולה מנטלית יזומה.
הדמיון בין פיזיקה לפסיכולוגיה היא היותן חלק ממדע .על כן ,נושא המחקר שלהן זהה והינו חקר ב.
הניסיון .ההבדל בין פסיכולוגיה לפיזיקה חל בהתייחסותם לעולם הניסיון (נושא חקירה משותף)
מנקודות מבט שונות .פסיכולוגיה חוקרת את העולם תוך כדי התייחסות לחוויותיו של האדם ואילו
הפיזיקה חוקרת את העולם בלי כל התייחסות לאדם .כלומר ,הניסיון שהפיזיקה חוקרת לא קשורה
לאדם המתנסה וזאת בניגוד מוחלט מהפסיכולוגיה .לדוגמא ,בפיזיקה למשל זמן ,מסה ומרחב לעולם
לא משתנים ,כמו שהגרם או המטר הינם קבועים ואינם משתנים או מושפעים מחוויות האדם .לעומת
זאת בפסיכולוגיה אין יחידות קבועות ועל פי החוויה של האדם מרחב יכול להיות גדול או קטן כמו
שדקה יכולה להיות ארוכה או קצרה .המילים אחרות ,הקביעה של אותן תופעות נעשה על פי התנאים
המשפיעים על האדם המתנסה .באופן דומה בפסיכולוגיה חום ,אור וקול משתנים לפי החוויות של
האדם .לסיכום ,הפיזיקה חוקר את תחומי ההתנסות אשר אינם תלויים באדם ואילו הפסיכולוגיה
חוקרת את תחומי ההתנסות אשר תלויים באדם אשר חווה אותם.
להלן ארבעת המאפיינים: ג.
סטטוס התפקידים -במודל של לייפציג הנסיין והנבדק יכלו להתחלף בתפקידיהם ואילו במודל .1
של לונדון תפקידים אלו אינם בני המרה .אצל וונדט האדם החשוב והמיומן יותר היה הנבדק.
במודל לונדון של גלטון ,הנסיין היה זה שהחזיק במומחיות בעלת ערך ,הוא זה שהחזיק בידע
והיה מוכן לחלוק מהידע שלו תמורת השתתפות בניסוי (גם בתמורת תשלום).
מטרות נסיין ונבדק שונות -בניגוד למודל של וונדט ,אצל גלטון ,הנסיין אסף את הנתונים ורצה .2
לרכוש ידע ואילו הנבדקים היו לא מעבר ללקוחות שהשתתפו בניסוי מסיבות תועלתיות (תשלום).
אצל וונדט ההשתתפות במחקר נבעה רק מסיבות מדעיות אצל שני הצדדים.
טיב היחסים של המשתתפים -במודל לייפציג משתתפי המחקר היו עמיתים שהכירו טוב זה את .3
זה ,בעלי אותו סטטוס ואינטרסים דומים ,על כן יכלו להחליף זה את זה בתפקידיהם במהלך
הניסוי .בניגוד לכך ,הניסוי של גלטון אופיין בריבוי נבדקים .הניסויים תופעלו על ידי נסיינים
בודדים ואילו אלפי המשתתפים היו זרים לחלוטין ונפגשו לזמן קצר רק לצורך השתתפות
במחקר.
מטרות המחקר -במודל של לונדון מטרות המחקר היו צרות וגלטון מדד קטעים פסיכולוגיים .4
מוגבלים .בדומה לכך ,המחקר של וונדט התמקד בחקר תופעות התודעה הפשוטות כגון קשב
ותפיסה ולא כלל חקירה של תהליכים מנטליים מורכבים.
שאלה 3
ברוייר נחשב למורה רוחני של פרויד .ברוייר טיפל בצעירה שכינה בשם "אנה או" בשאיפה לחשוף את א.
מקורותיהם של תסמינים היסטריים .הטיפול היה באמצעות היפנוזה ,והעלאת מקור הסימפטומים
לתודעה .הטיפול היה ממושך ושיטתי .במהלך הטיפול המטופלת העתיקה רגשות כלפי בורייר .פרויד
אימץ בעתיד את שיטת הטיפול .הוא הסכים עם ברוייר ששורש הבעיות ההיסיטריות הם רעיונות
פתולוגיים אשר האדם מדחיק מתודעתו באמצעות אנרגיה נפשית ומאמץ רבים .בנוסף ,הוא הסכים
שניתן לטפל בסימפטומים על ידי העלאת הרעיוניות הפתולוגיים לתודעה .השניים הסכימו לגבי
קיומם של העתקה שהיא העברת רגשות של דמות משמעותית של המטופל למטפל והעתקת נגד ,אותו
הדבר רק שהעברת הרגשות היא של המטפל כלפי המטופל .בעתיד פרויד אימץ תובנות אלו לטכניקות
טיפול שקרא העברה והעברה נגדית .לסיכום ,ברוייר סלל את דרכו של פרויד ותרם בהיווצרות
הפסיכואנליזה .לדעתי ,ברוייר אכן נחשב לאבי פסיכואנליזה משום שהיא נולדה בזכות הטיפול באנה
או .אם כי פרויד פיתח והרחיב את שיטת הטיפול והפך אותה למפורסמת ברחבי העולם.
הדעה הציבורית של פרויד כלפי היהדות וכלפי דתות בכלל הייתה שלילית והוא הפחית במוצא שלו ב.
היהודי .הוא הציג את עצמו כאדם רציונלי ,חילוני אשר נטול מדעות קדומות של דת .הוא התמקד
במדע אשר החשיב להיפך מדת .בספרו "טוטם וטאבו" ציין שהוא מנוכר לדת אבותיו (יהדות).
למרות הצהרתו הציבורית של פרויד שלא היה דתי ולא קיים מצוות ,הוא כן חש קרבה ליהדות .עדות ג.
ראשונה לכך היא המכתבים ששלח לארוסתו שבאה ממשפחה אורתודוקסית .הוא כתב לא "למרות
שהקיום המסורתי של היהדות לא מעניקות לנו עוד מחסה ,משהו מעיקרה של היהדות המשמעותית
והמחייבת חיים ,לא ייעדר מביתנו .עדות שניה היא ידיעתו של פרויד עברית .למרות שטען שאינו יודע
עבריות ,ישנן עדויות סותרות במכתביו .המכתבים מלאים בביטויים כגון "ערב שבת"" ,ערב פסח"
וכד' .עדות שלישית היא המחווה של פרויד לתיאודור הרצל :פרויד ביקש שההוצאה לאור לשלוח את
ספרו "פשר בחלום" לעיתונו של הרצל לכתיבת ביקורת וביקש שישמור את העותק לעצמו "כאוץ
להערכה הגדולה אשר אני ,כמו רבים אחרים ,חשים כלפי הסופר והלוחם בעבור זכויות האדם של
העם שלנו " .בנוסף ,הוא הצטרף לחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית.
המוטיבציה של פרויד להמעיט בערך הקשרים שלו ליהדות טמון בכך שלא רצה שיתייגו את
הפסיכואנליזה כמדע יהודי באירופה הגזענית .חברה ,בה האנטישמיות רווחה והושרשה מגיל קטן,
לא יכלה לשחרר את הטינה כלפי יהדות .מאותה סיבה הוא ביקש לצרף לתנועה שלו אשר כללה רק
יהודים ,מומחים אשר אינם ממוצא יהודי .פרויד הצביע על יונג האנטי-יהודי כאל מושיעה של
הפסיכואנליזה במטרה לשחררה מתיוגה היהודי.