‫מגישה‪ :‬לילית חייקין‬

‫ת"ז‪205430747 :‬‬

‫ממ"ן ‪13‬‬
‫שאלה ‪1‬‬

‫תרבות טרום אוריינית אינה בהכרח פרימיטיבית‪ .‬למשל ביוון האתיקה היו כלים רבים ששימשו‬ ‫א‪.‬‬
‫לשימור הידע והפצת עקרונות מה שתרם לכך שיהיו לה מוסדות‪ ,‬תרבות ושפה מאורגנת‪ .‬הכלים יהיו‬
‫מוסד הפוליס‪ ,‬אומנות הגיאומטריה‪ ,‬אדריכלות מקדשים ובעיקר השירה‪ .‬הדרך להעביר מידע חשוב‬
‫כגון הנחיות דתיות‪ ,‬פוליטיות‪ ,‬חוקיות ומשפחתיות לדורות הבאים היה חייב להיות בצורת משפטים‬
‫שחרוטים בזיכרונם של האנשים מאותה התרבות‪ .‬הדרך הכי טובה לחרוט משפטים כך שלא רק‬
‫ישתמרו אלא גם יישארו ככל הניתן קרובים למקור היה דרך שירה‪ .‬זאת משום שצורת המילים‬
‫והמיקום שלהן מתקבעות באמצעות המקצב‪ .‬תנאי נוסף היה שאנשים שונים מאותה תרבות יחלקו‬
‫את אותו הזיכרון ולכן היה צורך באירוע שיש בו קהל מאזינים וזאת משום ששינון הידע יכל להתבצע‬
‫רק באמצעות הופעות חוזות ונשנות‪ .‬השירה הייתה מלווה בכלי נגינה וריקוד אשר תרמו גם הם‬
‫לשינון יעיל יותר‪.‬‬
‫הכתב היווני היה ייחודי מקודמיו בכך שהיה הראשון שכלל באלפבית שלו אותיות נפרדות גם‬ ‫ב‪.‬‬
‫לתנועות ולא רק לעיצורים‪ .‬הדבר תרם לכך שהאוכלוסייה היוונית למדה ביתר קלות קרוא וכתוב‬
‫והפכה לאוריינית במהירות נמרצת‪ .‬משמעות הדבר היא שמרבית האוכלוסייה יכלה לתעד את כל סוגי‬
‫הדיבור האפשריים על ידי כתב וגם לקרוא בשטף את הכתוב‪ .‬יסודות הספרות והמדע נבנו בזכות‬
‫אירוע היסטורי זה‪ .‬בנוסף‪ ,‬האלפבית היווני שימשה לכתיבה של מה שעבר כבר מדור לדור באמצעים‬
‫אחרים כגון שירה‪.‬‬
‫הפסיכולוגיה של אזרחי יוון העתיקה השתנתה אחרי שהחברה הפכה לאוריינית‪ .‬החברה החלה‬ ‫ג‪.‬‬
‫להיפרד מהצורך בקהל מהרגע שהאזרח התחיל לקרוא לעצמו ועשה זאת כחלק מהשגרה‪ .‬הופעת‬
‫הכתב גרמה בעצם להתפתחות האינדיווידואליזם בקרב האזרחים‪ .‬אם בעבר התוכן שהיה צריך‬
‫לשמר היה תלוי בשינון של קבוצות אנשים‪ ,‬בתרבות האוריינית הקורא היחיד קיים את צורכי התיעוד‬
‫לבדו ולא היה תלוי בתקשורת דבורה‪ .‬כך האזרח התחיל את דרכו כפרט וכבר לא היה רק חלק‬
‫החברה‪.‬‬

‫שאלה ‪2‬‬

‫וילהלם וונדט‪ -‬וונדט תרם רבות בהתפתחות הפסיכולוגיה כמדע‪ .‬הוא פתח את המעבדה הראשונה‬ ‫א‪.‬‬
‫לחקר התנהגות‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא טען שהפסיכולוגיה יכולה להיות מדע ניסויי אך הגביל את הגבולות של‬
‫הניסוי לחקר תופעות התודעה הפשוטות כגון תפיסה וקשב‪ .‬הוא האמין שהפסיכולוגיה הניסויית‬
‫שייכת למדעי הטבע (ולא למדעי הרוח כפי שחשבו קודמיו) ולכן מבוססת על ניסיון חושי‪ .‬למרות זאת‪,‬‬
‫טען שהפסיכולוגיה נבדלת ממדעי הטבע בכך שהניסיון צריך להיות מידי‪ ,‬כלומר לא מתווך על ידי‬
‫מכשירי רישום או ציוד מעבדה ובכך פיתח את האינטרוספקציה‪ .‬שיטת חקירה זו התבססה על ניסיון‬
 ‫לשבור את כל מה שאדם למד על מנת לחלץ את תחושתו הראשיתית‪ .‬בנוסף‪ ,‬וונדט תרם להתפתחות‬
‫הפסיכופיזיקה והגיע למסקנה שלתכני התודעה יש שני מרכיבים‪ :‬תחושות ורגשות‪ .‬תרומה נוספת‬
‫היא מיזם התזמון של תהליכים מנטליים על ידי מדידות זמן התגובה של אנשים‪ .‬ובכך יצר את מד‬
‫החשיבה‪ .‬לבסוף‪ ,‬וונדט קידם את היווצרותה של קהילה מדעית שהיא תנאי הכרחי לקיום נדע וקבע‬
‫את התפקידים את נסיין ונבדק במחקר הפסיכולוגי‪.‬‬
‫אדוארד טיטשנר‪ -‬טיטשנר נחשב למייסד הפסיכולוגיה הסטרוקטורליסטית בארצות הברית‪ .‬כמו‬
‫וונדט‪ ,‬גם הוא חשב שמטרת הפסיכולוגיה לבחון את החוויה המיידית והראשיתית של האדם‪ .‬הוא‬
‫שאף לחקור ולתאר באופן שלם ומדויק את הלבנים שבונות את התודעה‪ .‬טיטשנר רצה למצוא טבלה‬
‫מחזורית של יסודות מנטליים לתודעה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא חקר התנהגות על ידי אינטרוספקציה על ידי‬
‫חקירת חוויותיהם המיידיות של אנשים והתעלמות ממובן או ידע שהוכנס לדיווח‪ .‬דיווח שהיה‬
‫מוכתם בידע של הנבדק נדחה וכונה בשם "שגיאת הגירוי"‪ .‬לאחר חקר רב של אינטרוספקציות‪,‬‬
‫טיטשנר מונה שלושה סוגי מרכיבים של ההכרה‪ :‬תחושות‪ ,‬דימויים ואמוציות‪ .‬לבסוף‪ ,‬טיטשנר הגדיר‬
‫קשב כתוצאה של בולטות הגירוי ולא מפעולה מנטלית יזומה‪.‬‬

‫הדמיון בין פיזיקה לפסיכולוגיה היא היותן חלק ממדע‪ .‬על כן‪ ,‬נושא המחקר שלהן זהה והינו חקר‬ ‫ב‪.‬‬
‫הניסיון‪ .‬ההבדל בין פסיכולוגיה לפיזיקה חל בהתייחסותם לעולם הניסיון (נושא חקירה משותף)‬
‫מנקודות מבט שונות‪ .‬פסיכולוגיה חוקרת את העולם תוך כדי התייחסות לחוויותיו של האדם ואילו‬
‫הפיזיקה חוקרת את העולם בלי כל התייחסות לאדם‪ .‬כלומר‪ ,‬הניסיון שהפיזיקה חוקרת לא קשורה‬
‫לאדם המתנסה וזאת בניגוד מוחלט מהפסיכולוגיה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בפיזיקה למשל זמן‪ ,‬מסה ומרחב לעולם‬
‫לא משתנים‪ ,‬כמו שהגרם או המטר הינם קבועים ואינם משתנים או מושפעים מחוויות האדם‪ .‬לעומת‬
‫זאת בפסיכולוגיה אין יחידות קבועות ועל פי החוויה של האדם מרחב יכול להיות גדול או קטן כמו‬
‫שדקה יכולה להיות ארוכה או קצרה‪ .‬המילים אחרות‪ ,‬הקביעה של אותן תופעות נעשה על פי התנאים‬
‫המשפיעים על האדם המתנסה‪ .‬באופן דומה בפסיכולוגיה חום‪ ,‬אור וקול משתנים לפי החוויות של‬
‫האדם‪ .‬לסיכום‪ ,‬הפיזיקה חוקר את תחומי ההתנסות אשר אינם תלויים באדם ואילו הפסיכולוגיה‬
‫חוקרת את תחומי ההתנסות אשר תלויים באדם אשר חווה אותם‪.‬‬
‫להלן ארבעת המאפיינים‪:‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫סטטוס התפקידים‪ -‬במודל של לייפציג הנסיין והנבדק יכלו להתחלף בתפקידיהם ואילו במודל‬ ‫‪.1‬‬
‫של לונדון תפקידים אלו אינם בני המרה‪ .‬אצל וונדט האדם החשוב והמיומן יותר היה הנבדק‪.‬‬
‫במודל לונדון של גלטון‪ ,‬הנסיין היה זה שהחזיק במומחיות בעלת ערך‪ ,‬הוא זה שהחזיק בידע‬
‫והיה מוכן לחלוק מהידע שלו תמורת השתתפות בניסוי (גם בתמורת תשלום)‪.‬‬
‫מטרות נסיין ונבדק שונות‪ -‬בניגוד למודל של וונדט‪ ,‬אצל גלטון‪ ,‬הנסיין אסף את הנתונים ורצה‬ ‫‪.2‬‬
‫לרכוש ידע ואילו הנבדקים היו לא מעבר ללקוחות שהשתתפו בניסוי מסיבות תועלתיות (תשלום)‪.‬‬
‫אצל וונדט ההשתתפות במחקר נבעה רק מסיבות מדעיות אצל שני הצדדים‪.‬‬
‫טיב היחסים של המשתתפים‪ -‬במודל לייפציג משתתפי המחקר היו עמיתים שהכירו טוב זה את‬ ‫‪.3‬‬
‫זה‪ ,‬בעלי אותו סטטוס ואינטרסים דומים‪ ,‬על כן יכלו להחליף זה את זה בתפקידיהם במהלך‬
‫הניסוי‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬הניסוי של גלטון אופיין בריבוי נבדקים‪ .‬הניסויים תופעלו על ידי נסיינים‬
 ‫בודדים ואילו אלפי המשתתפים היו זרים לחלוטין ונפגשו לזמן קצר רק לצורך השתתפות‬
‫במחקר‪.‬‬
‫מטרות המחקר‪ -‬במודל של לונדון מטרות המחקר היו צרות וגלטון מדד קטעים פסיכולוגיים‬ ‫‪.4‬‬
‫מוגבלים‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬המחקר של וונדט התמקד בחקר תופעות התודעה הפשוטות כגון קשב‬
‫ותפיסה ולא כלל חקירה של תהליכים מנטליים מורכבים‪.‬‬

‫שאלה ‪3‬‬

‫ברוייר נחשב למורה רוחני של פרויד‪ .‬ברוייר טיפל בצעירה שכינה בשם "אנה או" בשאיפה לחשוף את‬ ‫א‪.‬‬
‫מקורותיהם של תסמינים היסטריים‪ .‬הטיפול היה באמצעות היפנוזה‪ ,‬והעלאת מקור הסימפטומים‬
‫לתודעה‪ .‬הטיפול היה ממושך ושיטתי‪ .‬במהלך הטיפול המטופלת העתיקה רגשות כלפי בורייר‪ .‬פרויד‬
‫אימץ בעתיד את שיטת הטיפול‪ .‬הוא הסכים עם ברוייר ששורש הבעיות ההיסיטריות הם רעיונות‬
‫פתולוגיים אשר האדם מדחיק מתודעתו באמצעות אנרגיה נפשית ומאמץ רבים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא הסכים‬
‫שניתן לטפל בסימפטומים על ידי העלאת הרעיוניות הפתולוגיים לתודעה‪ .‬השניים הסכימו לגבי‬
‫קיומם של העתקה שהיא העברת רגשות של דמות משמעותית של המטופל למטפל והעתקת נגד‪ ,‬אותו‬
‫הדבר רק שהעברת הרגשות היא של המטפל כלפי המטופל‪ .‬בעתיד פרויד אימץ תובנות אלו לטכניקות‬
‫טיפול שקרא העברה והעברה נגדית‪ .‬לסיכום‪ ,‬ברוייר סלל את דרכו של פרויד ותרם בהיווצרות‬
‫הפסיכואנליזה‪ .‬לדעתי‪ ,‬ברוייר אכן נחשב לאבי פסיכואנליזה משום שהיא נולדה בזכות הטיפול באנה‬
‫או‪ .‬אם כי פרויד פיתח והרחיב את שיטת הטיפול והפך אותה למפורסמת ברחבי העולם‪.‬‬
‫הדעה הציבורית של פרויד כלפי היהדות וכלפי דתות בכלל הייתה שלילית והוא הפחית במוצא שלו‬ ‫ב‪.‬‬
‫היהודי‪ .‬הוא הציג את עצמו כאדם רציונלי‪ ,‬חילוני אשר נטול מדעות קדומות של דת‪ .‬הוא התמקד‬
‫במדע אשר החשיב להיפך מדת‪ .‬בספרו "טוטם וטאבו" ציין שהוא מנוכר לדת אבותיו (יהדות)‪.‬‬
‫למרות הצהרתו הציבורית של פרויד שלא היה דתי ולא קיים מצוות‪ ,‬הוא כן חש קרבה ליהדות‪ .‬עדות‬ ‫ג‪.‬‬
‫ראשונה לכך היא המכתבים ששלח לארוסתו שבאה ממשפחה אורתודוקסית‪ .‬הוא כתב לא "למרות‬
‫שהקיום המסורתי של היהדות לא מעניקות לנו עוד מחסה‪ ,‬משהו מעיקרה של היהדות המשמעותית‬
‫והמחייבת חיים‪ ,‬לא ייעדר מביתנו‪ .‬עדות שניה היא ידיעתו של פרויד עברית‪ .‬למרות שטען שאינו יודע‬
‫עבריות‪ ,‬ישנן עדויות סותרות במכתביו‪ .‬המכתבים מלאים בביטויים כגון "ערב שבת"‪" ,‬ערב פסח"‬
‫וכד'‪ .‬עדות שלישית היא המחווה של פרויד לתיאודור הרצל‪ :‬פרויד ביקש שההוצאה לאור לשלוח את‬
‫ספרו "פשר בחלום" לעיתונו של הרצל לכתיבת ביקורת וביקש שישמור את העותק לעצמו "כאוץ‬
‫להערכה הגדולה אשר אני‪ ,‬כמו רבים אחרים‪ ,‬חשים כלפי הסופר והלוחם בעבור זכויות האדם של‬
‫העם שלנו "‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא הצטרף לחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫המוטיבציה של פרויד להמעיט בערך הקשרים שלו ליהדות טמון בכך שלא רצה שיתייגו את‬
‫הפסיכואנליזה כמדע יהודי באירופה הגזענית‪ .‬חברה‪ ,‬בה האנטישמיות רווחה והושרשה מגיל קטן‪,‬‬
‫לא יכלה לשחרר את הטינה כלפי יהדות‪ .‬מאותה סיבה הוא ביקש לצרף לתנועה שלו אשר כללה רק‬
‫יהודים‪ ,‬מומחים אשר אינם ממוצא יהודי‪ .‬פרויד הצביע על יונג האנטי‪-‬יהודי כאל מושיעה של‬
‫הפסיכואנליזה במטרה לשחררה מתיוגה היהודי‪.‬‬