לא יודע כמה זה מקובל ,ההתחלה היא מקום מעולה לפתוח בהצהרה ,הבהרה ובקשה .ההצהרה שלי היא שאני לא מתיימר להצליח לתאר כאן בדייקנות חסרת פגמים תהליכים כל כך מורכבים שהעין האנושית לא מסוגלת לתפוס במלואם. אחרי שנה וחצי של לימודים בבית מדרש אי אפשר להגיע באמת לשרטוט מושלם של הנושא שאני אדבר עליו כאן .הקרדיט כמובן הולך במלואו לכל הנשים והאנשים ששמם מוזכר בביבליוגרפיה ולדמויות כמו מארק צוקרברג ואלן טיורינג לאורך השנים שתרמו את חלקם בעיצוב מציאות מורכבת להחריד ועתיד מבהיל שגורמים לי ללא קצת התמוטטויות עצבים .אני עשיתי ועושה את כל המאמצים שלי בחודשים האחרונים להבין על מה אני מדבר וכותב אז מה שאני כותב מבוסס, אני לא מתנצל ואני מתייחס ברצינות לכל מילה שאני כותב כאן מן הסתם ,ובכל זאת -קטונתי מלבסס תזות כל כך מתיימרות וחצופות אבל זה מה יש. ההבהרה שלי היא ,שאני אציג כאן את הגישות המקובלות להתייחסות לנושאים חשובים כמו "מוצא האדם" או "מהות האדם" מנקודת מבט מחקרית ומדעית, כלומר הקונצנזוס של מדעי החיים (ביולוגיה ,כימיה ,אנתרופולוגיה, פסיכולוגיה )...יהווה את ההשקפה היחסית אובייקטיבית שנטולת אינטרסים שיש לדתות או אידיאולוגיות מסוימות .לא ממקום מתנצל ,אלא מתוך תפיסה שלי שזאת הדרך הנכונה להסיק מסקנות פוליטיות כמו "איך ראוי שנתייחס לידידינו בעלי החיים שנרצה או לא נרצה יכולים להרגיש כאב ואהבה" .אין כאן התנגדות נחרצת לקיומו של אלוהים או כוח עליון ,אלא פשוט התעלמות ממנו כשאני מתאר תהליכים שכניסה שלו לשיח תפריע ותרחיק אותנו ממה שבאמת קרה וקורה לאורך ההיסטוריה האנושית. הבקשה היא להתייחס כאן לכל מילה במלוא החשיבות .כשקוראים ברפרוף ובקלות דעת ,אנחנו קוראים משפט שאנחנו חושבים שאנחנו מבינים מה הכוונה, וככה מוציאים מהקשרו או מקבלים תמונה חלקית על המשמעות .אין כאן מילה שכתבתי סתם ,בכוונה בפסקה הבאה יצוינו "תהליכים תרבותיים ,פילוסופיים ומדעיים" ולא פשוט תהליכים חברתיים; שאני כותב בסוגריים (או המערות) -חבוי במילה אחת השקפה שונה לחלוטין למוצא האדם .בקיצור -הסגנון כתיבה שלי הרבה פעמים די "מפוזר" או קופצני ,שמנסה להכניס למשפט אחד כמות מנופחת של מידע -אבל ככה זה שצריך לסכם בממש קצת עמודים תהליכים ממש ארוכים ומסובכים. מושגי יסוד (ויקיפדיה/ניסוח שלי): הומניזם -גישה פילוסופית ומוסרית מרכזית ומגוונת שצמחה בעידן הנאורות שמקדשת את האדם ,רצונותיו וכו' .מבוססת על הרצון החופשי של האדם ומדגישה את היותו סוכן מרכזי בחייו ,המשפיע על הסביבה שלו כאדם יחיד וכקבוצה אנושית .בתוכו בין היתר הליברליזם, הסוציאליזם ,הנאציזם וכד'. אנתרופוצנטריות (אנתרו=אדם;סנטר=מרכז) -השקפה הומניסטית בתחום הפילוסופיה והתאולוגיה (חקר האל ויחסיו עם האדם) הרואה באדם את מרכז או תכלית העולם ,מקור כל המשמעות והסמכות בעולם. פוסט-אנושות -פילוסופיה מתהווה הבוחנת את עקרונות ההומניזם של הרנסאנס ורוצה להביא אותם אל פרשנות קרובה יותר בעזרת רעיונות המאה ה ,21-התפתחויות טכנולוגיות, ותגליות מדעיות. פוסטמודרניזם -מצב הגותי שמציין מגמות פילוסופיות ,חברתיות ותרבותיות שבבסיסן עומדים רעיונות השוללים את קיומן של ודאות ,אמת מוחלטת ומשמעות יציבה .פירוק האני האחדותי והמרתו במודל של סובייקט הטרוגני המורכב מהבדלים ומזהויות תרבותיות רבות, פירוק מושג הבחירה החופשית ,פירוק הטקסט והשפה שבה אנו דוברים :הטקסט אומר "יותר" ו"פחות" מכוונת דוברו .השפה אינה הכלי שבאמצעותו אנו שולטים במציאות... טרנס-הומניזם (מעבר לאנושיות) -מצב הגותי וגישה פילוסופית ,פוליטית והומניסטית המנסה להבין ולהעריך את האפשרויות להתגבר על מגבלותיו הביולוגיות של האדם באמצעות קדמה טכנולוגית .הטרנס-הומניזם שואף להאריך את תוחלת החיים האנושית, למנוע הזדקנות ,להכחיד מחלות ולשפר את האדם מבחינה פיזית ,מנטלית וחברתית .שואף להפוך את האדם לפוסט-אדם :ישות עם יכולות פיזיות ,אינטלקטואליות ופסיכולוגיות חסרות תקדים. אנטי-הומניזם -אנטיתזה לגישה האנתרופוצנטרית שרואה באדם כמקור כל הסמכות והמשמעות בעולם ומרכזיותו מצד אחד ,ומצד שני מבקרת או שוללת מושגי יסוד בחשיבה ההומניסטית (נשמה ,ניצוץ אלוהי ,רצון חופשי ,עליונות על בעלי חיים) .משתלבת ונובעת מתנועות פרו-אקולוגיות ,טבעוניות וצמחוניות. התכונה הפוסט-אנושית הבלתי נמנעת והתרחבות ה"אני" ברצוני לתאר במהלך החלק הראשון של המאמר תהליכים תרבותיים ,פילוסופיים ומדעיים עמוקים שרובנו לא מודעים אליהם ,אבל עדים אליהם מהרגע שאנחנו פותחים את העיניים בבוקר לצלצול השעון המעורר ועד הביקור שלנו אצל האונקולוגית או המנתח הפלסטי בגיל קצת יותר מאוחר ,והאמת לוקחים בהם חלק יחסית פעיל .התהליכים האלה חסרי תקדים בקנה המידה ,וכדי להבין את סדר הגודל שלהם אני אעמיד אותם בחוצפה רבה לצד 3המהפכות ששינו את האנושות מהיסוד לאורך ההיסטוריה .במילים אחרות -אטען שאנחנו בעיצומה של המהפכה הרביעית ,ובמובנים מסוימים הכי דרקונית ומסיבית בעוצמתה. אולי צללתי מוקדם מדי ישר לדוגמאות שאתם לא בהכרח מבינים מה ההקשר שלהן ,ובגלל זה מטרתי כאן היא שבפעם השנייה שתקראו את זה ,תבינו על מה אני מדבר כשאני כותב אונקולוגית ושעון מעורר. שתסתובבו בעולם עם איזשהי נורה ,אדומה או ירוקה ,שתידלק במשפטים שתשמעו ,החלטות שתבחרו שלכאורה תמימות וכיו"ב -ותהיו מודעים למה שקורה לנו כאן מתחת לאף ,ומי יודע -אולי אפילו תיקחו חלק פעיל בעיצובה וכיוונה למקומות מתאימים ומאוזנים. שאלות בסיס בסגנון "מהו האנושי"" ,מהו האדם" העסיקו אותנו מהרגע שהושלכנו מגן עדן (או מהמערות) בשל החוצפה שלנו לשאול שאלות מעצבנות כמו למה אני כאן ומי יצר.ה אותי. ולכן ,מן הראוי שבמהלך עשרות אלפי שנים של ניסיונות לייצר מסגרת תרבותית שתכיל את התבונה שלנו שרעבה לפרוץ את גבולות ה"יש" והמציאות הנראית לעין ,נקבל אינספור תשובות שונות לאותה שאלה .אסביר. שמתי לב שבשנה וחצי האחרונות בבית המדרש כמעט כל מורה שאל.ה אותנו באיזשהו שלב את השאלה: "במה מותר האדם מן הבהמה?" כמובן שהיו תשובות מדויקות פחות (סבל ,שפה ,תודעה) ומדויקות יותר, וכמובן התעסקות (מגוחכת באינטנסיביות שלה אם תשאלו אותי) באלוהים ,האדם ויחסיהם .אפילו הקדשנו לזה שעה וחצי בשבוע לשיעור תאולוגיה רק לדבר על מי זה אלוהים ומה הוא בשבילנו! אבל אין ספק שמעבר לעניין האינטלקטואלי שאני רואה בו חשיבות רבה ,זה מעיד על צורך עמוק שאפיין אותנו משחר האנושות ומתחיל להתערער .תמיד חיפשנו את החוצץ הכפול הזה :בינינו לבין שאר בעלי החיים ובינינו לבין אלוהים. זה המקום לעצור ולתת הגדרה בסיסית למושג הכל-כך מורכב בפרפראזה על ההגדרה לפוסטמודרניזם ע"פ ויקיפדיה: פוסט-אנושות ,או פוסטהומניזם הוא שם כולל לציון מגמות פילוסופיות ,מדעיות ותרבותיות רחבות שבהתהוות ,אשר בבסיסן עומדים רעיונות הגותי־פילוסופיים שמציגים גישה ספקנית כלפי תפיסות האדם בתקופה המודרנית ,גישות הומניסטיות ,בהתבססות על מגמות מחקריות ומדעיות שמטילות ספק ב"שלמות האדם" .הפוסטהומניזם מנסה להתאים את עקרונות ההומניזם מתקופת הנאורות למציאות של המאה ה21- ולתגליות המדעיות של היום .הוא מציב סימני שאלה ,או מעלה ביקורת ,על תפיסות עולם המשויכות לעידן הנאורות ומאופיין בקדמה טכנולוגית ,חדשנות ,אמונה והסתמכות על טכנולוגיה ,פירוק וטשטוש מושגי יסוד כמו מוות ,נשמה ,תכונות אנושיות ,מהות וכד'. ההגדרה נוסחה על ידי והיא כמובן לא במאה אחוז מדויקת מטבע הדברים שמדובר בתחום מחקרי שבהתהוות ברגעים אלו ,אבל כמו שנאמר (מקור -העידן הפוסט-אנושי): "אם תעצרו אותנו בפינת רחוב בלילה אפל ,תצמידו אקדח לרקתנו ותשאלו מה זה פוסט-אנושי ,סביר להניח שלא נוכל לספק לכם תשובה חותכת". במילים אחרות :אמור לי איך אתה מנסח את השאלה ואומר לך מי אתה. אפשר להגיד אולי שמאז ומתמיד האדם שאף להיות הרבה יותר ממי שהוא .כמעט כל תרבות או מערכת ערכים מסוימת מנסה להתמודד עם התכונה שלנו לברוח מעצמנו .דוגמאות :חוסר סיפוק מתמיד ,תשוקה ליותר ממה שיש לי ,הכחשת המוות ,הכפירה בעובדה שאנחנו סך הכול רק עוד בעל חיים אחד מני רבים ביקום האינסופי הזה ,השימוש הציני בבעלי חיים כדי להוכיח לעצמנו שאנחנו עליונים ,ואפילו ההתעסקות המתמדת שלנו בעבר ובעתיד .לכל אלה משותפת תכונה אחת :היא דוחה את המצב האנושי כמו שהוא וכמו שהוא עכשיו :בן תמותה ,זמני ,לא בעל טבע מיוחד כלשהו ,וחסר כל סיכוי להגיע לסיפוק דרך עוד תשוקות. אז עכשיו נעוף אחורה בזמן ונגלה שאותה תכונה ,שאני אכנה בהשראת גדולים ממני "פוסט-אנושית" היא מצב תודעתי שתמיד היה לנו ,ופשוט עטה כל פעם תחפושת שונה -פעם של גן העדן ופעם של זכויות האדם הקדושות. הצעה של פרופסור יובל נח הררי מתארת את "מהלך" האנושות כמחולק לשלושה :המהפכה הלשונית, המהפכה החקלאית והמהפכה המדעית. אני לא אתעכב יותר מדי על ספקולציות (די מבוססות) שמנסות לתאר במשיכת מכחול גסה את מורכבות ההיסטוריה האנושית שעושה מיגרנות ,אבל אי אפשר להתעלם מהאדם הקדמון שיצא מהקוף ומאפריקה, והיה אינדיבידואליסט ברמ"ח איבריו .כלומר -הייתה לו קהילה ,משפחה ,קשרי חברות וכל זה ,אבל הוא היה די אדון לגורלו .פסגת השאיפות של הליברליות המודרנית :להיות חופשי לבחור לקום מחר וללקט או לצוד ,מבלי אף אחד מבחוץ שיגיד לי מה לעשות .כאן יקומו המתנגדים ויגידו שהוא עדיין מותנה לצורך לשרוד ,לדחפים ביולוגיים וכימיים ולקהילה שלו ולכוח המשיכה ...אני אשיב שזה טיעון עייף ,כי אמנם "האדם נולד חופשי וכבול בשלשלאות" ,אבל כנראה שתקופת הילדות שלנו הייתה הכי "אותנטית" שלנו. [הסתייגות :אותנטי=טוב זאת נוסחה די גרועה כי היא מאפשרת פריצות מוסרית להתנהגויות יצריות מסוכנות בשם הטבע שלנו שמפוצץ בסבל ,אבל בעיקרון שם היינו אנושיים פרופר]. כשאני אומר אנושיים ,אני בדיוק מתכוון למה שזה :חייתיים במובן מסוים .היום שאנחנו אומרים על משהו שזה לא אנושי ,אנחנו מתכוונים לומר שהוא חייתי ,בהמי ,רדוד במוסריותו .יש אמת מסוימת בפילוסופיה הזאת שמצמידה אנושיות לקדמה ,תבונה ,התגברות מסוימת -כי בכל זאת ,מושג האדם מאז השתנה בצורה מהותית -ובכל זאת כמו שאמרתי אני רוצה להתמודד עם המציאות המדעית שטוענת שאנחנו סה"כ קוף עם יכולות קוגניטיביות משוכללות נורא שהובילו אותנו במקרה לאן שאנחנו היום. אז שנייה לפני שהיא מועברת החוצה ,להבת הסמכות היא פנימית .ושאמרנו למשפחה שלנו במערה "נתראה מחר!" (המצאת המחר ,דניאל מילו) ,וקלטנו שאנחנו נקודה קטנה בתוך ציר זמן שגדול מאיתנו, מהרגע בו הצלחנו לתקשר עד לרמה בה יכולנו לדמיין ביחד את העתיד הרחוק ,מהרגע בו התחלנו לחשוב על שאלות רפלקטיביות כמו "למה אני חושב את מה שאני חושב" -היינו חייבים כלי מתוחכם שיכיל את המציאות האבסורדית הזאת שאין בה התשובות. כן ,אני מדבר על דתות -ובפרט הדתות המונותאיסטיות שהיוו נקודת אל-חזור בתפיסת עצמנו שמקורה בבראשית ,וליתר דיוק במילותיו של הנחש בפסוק" :והייתם כאלוהים יודעי טוב ורע". אין כאן אג'נדה טבעונית (למרות שזה נשמע כמו רעיון לא רע) ,אבל מעניין להסתכל על התהליך הזה דרך מערכת היחסים שלנו עם השותפים שלנו לכדור. עד אז צדנו ,הכחדנו -בגדול היינו שכנים די מעפנים .אבל זה לא היה מתוך יוהרה ,או חמדנות ,או חשיבות עצמית .ההסבר הכי טוב שהמדענים והחוקרים נותנים היום להכחדות המוניות כמו באוסטרליה לפני כX- שנים ,היא שזה פשוט קרה .האדם יצא מאפריקה ,נדד ,הפר את המאזן ביולוגי [להוסיף הסבר] בלי תכנון מראש ומודעות מלאה. אבל מה קורה ברגע שאלוהים אומר לך איזה חיות לאכול ואיזה לא ,ושהוא מבשר לך ש"בזעת אפיך תאכל לחם"? יש הרואים בזה סימבוליות מאלפת על מעבר מגן עדן של ציידים לקטים בלי דעת ומשמעות, לחברה חקלאית הרבה יותר מפריכה .תוצאה ישירה של המהפכה החקלאית היא יציאה מגן עדן -מהטבע- גירשנו את עצמנו מהמארג האקולוגי ומיקמנו את עצמנו מאליו .אנחנו נהפכנו לבעלי הבית (שלאט לאט קורס מאז שקיבלנו את המפתחות) .הנחש בסיפור פעיל ,מדבר ,שווה בין שווים ,כמעט אנושי! אין היררכיה בין הנחש לבין חווה .אבל מאותו רגע -התמונה משתנה והאדם מקבל קידום ,על חשבון בעלי החיים שמצד אחד נשארים בגן העדן של הטבע הפראי ,ומצד שני -לא זכו לטעם התבונה האנושית ולכן השתעבדו לאדוניהם ה(לא כל כך)רחומים -בני האדם. סיפור גן העדן ,שבליבו מערכת היחסים בין האדם לנחש והמרידה באל ,מסמל בעיניי את פריצתה של התכונה הפוסט-אנושית ,תחילתו של המאבק שלנו ב"יש" וב"קיים" .מאז שהכרזנו "בצלמנו כדמותנו", התחלנו להתגרות בגדרות התיל של ממלכת בני האנוש ,בה אין עוד מלבדנו .המאבק הכניס לממלכה רוחות ושדים בדמויות אלוהים ,נשמה ,משמעות והתגלות -וכאן החל המאבק המתמיד של האדם בין אנושיות לפוסט-אנושיות ,בין גשמיות לשמימיות ,בין ה"יש" ל"מה שאפשר להיות" .אני לא יוצא כאן נגד משפטי מוטיבציה זולים שאומרים לנו להוציא את הכי טוב שבנו ולהיות הגרסה הכי מוצלחת של עצמנו, אני מתאר כאן מאבק קצת מובן וקצת מסוכן -של הרצון שלנו להיות יותר ,להיות אלים ,שליטים. אז לא רק שהפרדנו את עצמנו מעולם החי והצומח ,גם הפרדנו את עצמנו מהשמיים שנתנו בעצמן את האור הירוק לעשות מה שבראש שלנו! מצד אחד הכנסנו לממלכתנו את האלוהות ואת מושג ה"משמעות", ומצד שני ביצרנו מחדש את ממלכתנו עם חומות בטון ,מצלמות אבטחה בכל פינה ,פוסטרים של ישו, שומרי סף וחינוך טוטליטרי שבישר טאבו על האנשת החיות ,ושסיפר לנו את התרמית הגדולה בהיסטוריה :אין כניסה לבעלי החיים לממלכת בני האדם הנשגבת -אלא בדמות קורבן מזבח וקינדר בואנו. ּכָל-רמֶ ׂש אֲ ֶׁשר הּוא-חַ י ,לָכֶם יִ ְהיֶה לְ ָאכְ לָהּ :כְ י ֶֶרק עֵ ֶׂשב ,נָתַ ִּתי לָכֶם אֶ תּ-כֹל ".ובהמשךׁ " :שֹפֵ ְך ֶ " ָאדם".ֹלהים ,עָ ָׂשה אֶ ת-הָ ָ ָאדם ָּדמ ֹו יִ ָּׁשפֵ ְךּ :כִ י ּבְ צֶ לֶם אֱ ִ ָאדםּ ,בָ ָ ַּדם הָ ָ במילים אחרות -הדם שלנו והדם של הפרה בקיבוץ אותו צבע ,אבל זה רק אשליה .כי הדם שלנו -נברא בצלם ,וכנראה רק במקרה אלוהים ויתר בשלב העיצוב הסופי שלו על איכור -דם האלים הזהוב. פינגפונג הסמכות//קיצור גרנדיוזי של תולדות האנושות//המהפכה הרביעית? [מה שמאפיין את 3המהפכות הן :המדרון החלקלק ,הפסיביות לכאורה של הפרט וחוסר המודעות שלו, נקודת אל-חזור ,ההשלכות לעולם לא מודעות]. [שיחקנו פינגפונג סמכות/משמעות לאורך ההיסטוריה מבפנים החוצה ,חזרה פנימה והחוצה שוב -אם בכלל]. [מהפכה חקלאית] יצרנו את אלוהים ,רק כדי לומר שאנחנו כמו אלוהים? יש כאן משהו מוזר ,במילים אחרות -לא כל כך אנושי .לפחות במושג האתאיסטי-מדעי של המילה .כי תמיד הוגים דתיים ,ובעת האחרונה גם הומניסטיים ליברליים (נח הררי ,ההיסטוריה של המחר; ג'ון לוק ,הצהרת זכויות האדם) תפסו את האדם כמשהו נפרד מהטבע .ניצוץ אלוקי ,נפש ,נשמה ,גן עדן ,נצחיות ,אינסוף ,צלם ,דמות- משותף לכל המושגים האלה דבר אחד -הם על טבעיים שמטרתם הפסיכולוגית והפוליטית היא להעצים ולהרחיב אותנו .לא במובן הקולנועי כמובן ,אלא במובן הדתי ,ויותר מעניין :במובן של איך אנחנו תופסים את עצמנו. בערך כמה שנים אחר כך שושלת רצחנית התעוררה ,שמקורה אפשר לומר (בהסתייגות) במרטין לותר ומתמשכת עד לדקארט ,בערך סארטר ,כמובן שדארווין ,וניטשה הוא הפופולרי ביניהם ,שמטרתה הייתה להוציא את אלוהים מהתמונה. נותרנו כמובן מבולבלים ,נאחזים עדיין במושגים מדעית מעורערים כמו נשמה ,רצון חופשי ,משמעות החיים ועולם הבא ,אבל זה לא עצר בעדנו להמשיך לכבוש את העולם בפראיות ,ולרתום כל פיסת עץ, שטח ,עגל ונפט למשימות היומיומיות שלנו :מגנים לאייפון ,סוכריות על מקל ,זיקוקים וחיי נצח. אבל האנושות התאוששה מהר והשתלטה על העניינים באמצעות דת חדשה -דת האדם .במקום תאיזם (אמונה באל) -הומניזם (אמונה באדם). אמנם מאז ומעולם קידשנו את האדם במידה כזו או אחרת דרך פולחנים אלימים או האנשת האל במיתולוגיות ובנצרות בפרט ,אבל עכשיו מקור הסמכות והמשמעות עבר מחדש מחוץ לפנים .מבט אחד בפרסומות ,בפוליטיקה ,בפסיכולוגיה המודרנית ,בסרטי פיקסאר ,בשירי ילדים וברומנים יספרו את הסיפור יותר טוב ממני שהדבר הכי חשוב בעולם זה מה שאני מרגיש ,וללכת אחרי הלב שלי והאמת שלי. [לצרף 2תמונות של מלחמה מההיסטוריה של המחר] כאן נכנס הפוסט-הומניזם לתמונה .היא -רותמת לכוחותיה את הפוסטמודרניזם ,המדע הספקני והפילוסופיה הטבעונית -שמה כמטרה למחוק כמה שיותר שרידים מהתפיסה האנתרופוצנטרית שמפרידה אותנו מהטבע ומהחי .תורת האבולוציה שהביכה אותנו כיצורים שמימיים ,הערעור על מושג המהותנות, הליברליזם המערבי שקורא לנו לקחת אחריות על חיינו בצורת הגיבור על-האדם שאדון לגורלו, והפילוסופיה הטבעונית הרדיקלית שקוראת להפריך לחלוטין את הסוגנות ההיררכית בינינו לשאר בעלי חיים. במקביל לפוסט הומניזם יש את הפוסט אנושות.
הבריחה מחוסר סיפוק והרדיפה אחר סיפוק רצו להשיג אותו דבר