‫מעמד מושג החירות בעולם פוסט‪-‬אנושי‬

‫עד כמה רחוק נהיה מסוגלים לרוץ?‬

‫הקדמה‪ :‬המצב הפוסט‪-‬אנושי‬

‫לא יודע כמה זה מקובל‪ ,‬ההתחלה היא מקום מעולה לפתוח בהצהרה‪ ,‬הבהרה‬
‫ובקשה‪ .‬ההצהרה שלי היא שאני לא מתיימר להצליח לתאר כאן בדייקנות חסרת‬
‫פגמים תהליכים כל כך מורכבים שהעין האנושית לא מסוגלת לתפוס במלואם‪.‬‬
‫אחרי שנה וחצי של לימודים בבית מדרש אי אפשר להגיע באמת לשרטוט מושלם‬
‫של הנושא שאני אדבר עליו כאן‪ .‬הקרדיט כמובן הולך במלואו לכל הנשים‬
‫והאנשים ששמם מוזכר בביבליוגרפיה ולדמויות כמו מארק צוקרברג ואלן טיורינג‬
‫לאורך השנים שתרמו את חלקם בעיצוב מציאות מורכבת להחריד ועתיד מבהיל‬
‫שגורמים לי ללא קצת התמוטטויות עצבים‪ .‬אני עשיתי ועושה את כל המאמצים‬
‫שלי בחודשים האחרונים להבין על מה אני מדבר וכותב אז מה שאני כותב מבוסס‪,‬‬
‫אני לא מתנצל ואני מתייחס ברצינות לכל מילה שאני כותב כאן מן הסתם‪ ,‬ובכל‬
‫זאת‪ -‬קטונתי מלבסס תזות כל כך מתיימרות וחצופות אבל זה מה יש‪.‬‬
‫ההבהרה שלי היא‪ ,‬שאני אציג כאן את הגישות המקובלות להתייחסות לנושאים‬
‫חשובים כמו "מוצא האדם" או "מהות האדם" מנקודת מבט מחקרית ומדעית‪,‬‬
‫כלומר הקונצנזוס של מדעי החיים (ביולוגיה‪ ,‬כימיה‪ ,‬אנתרופולוגיה‪,‬‬
‫פסיכולוגיה‪ )...‬יהווה את ההשקפה היחסית אובייקטיבית שנטולת אינטרסים שיש‬
‫לדתות או אידיאולוגיות מסוימות‪ .‬לא ממקום מתנצל‪ ,‬אלא מתוך תפיסה שלי שזאת‬
‫הדרך הנכונה להסיק מסקנות פוליטיות כמו "איך ראוי שנתייחס לידידינו בעלי‬
‫החיים שנרצה או לא נרצה יכולים להרגיש כאב ואהבה"‪ .‬אין כאן התנגדות נחרצת‬
‫לקיומו של אלוהים או כוח עליון‪ ,‬אלא פשוט התעלמות ממנו כשאני מתאר‬
‫תהליכים שכניסה שלו לשיח תפריע ותרחיק אותנו ממה שבאמת קרה וקורה‬
‫לאורך ההיסטוריה האנושית‪.‬‬
‫הבקשה היא להתייחס כאן לכל מילה במלוא החשיבות‪ .‬כשקוראים ברפרוף‬
‫ובקלות דעת‪ ,‬אנחנו קוראים משפט שאנחנו חושבים שאנחנו מבינים מה הכוונה‪,‬‬
‫וככה מוציאים מהקשרו או מקבלים תמונה חלקית על המשמעות‪ .‬אין כאן מילה‬
‫שכתבתי סתם‪ ,‬בכוונה בפסקה הבאה יצוינו "תהליכים תרבותיים‪ ,‬פילוסופיים‬
‫ומדעיים" ולא פשוט תהליכים חברתיים; שאני כותב בסוגריים (או המערות)‪ -‬חבוי‬
‫במילה אחת השקפה שונה לחלוטין למוצא האדם‪ .‬בקיצור‪ -‬הסגנון כתיבה שלי‬
 ‫הרבה פעמים די "מפוזר" או קופצני‪ ,‬שמנסה להכניס למשפט אחד כמות מנופחת‬
‫של מידע‪ -‬אבל ככה זה שצריך לסכם בממש קצת עמודים תהליכים ממש ארוכים‬
‫ומסובכים‪.‬‬
‫מושגי יסוד (ויקיפדיה‪/‬ניסוח שלי)‪:‬‬
‫הומניזם‪ -‬גישה פילוסופית ומוסרית מרכזית ומגוונת שצמחה בעידן הנאורות שמקדשת את‬
‫האדם‪ ,‬רצונותיו וכו'‪ .‬מבוססת על הרצון החופשי של האדם ומדגישה את היותו סוכן מרכזי‬
‫בחייו‪ ,‬המשפיע על הסביבה שלו כאדם יחיד וכקבוצה אנושית‪ .‬בתוכו בין היתר הליברליזם‪,‬‬
‫הסוציאליזם‪ ,‬הנאציזם וכד'‪.‬‬
‫אנתרופוצנטריות (אנתרו=אדם;סנטר=מרכז)‪ -‬השקפה הומניסטית בתחום הפילוסופיה‬
‫והתאולוגיה (חקר האל ויחסיו עם האדם) הרואה באדם את מרכז או תכלית העולם‪ ,‬מקור כל‬
‫המשמעות והסמכות בעולם‪.‬‬
‫פוסט‪-‬אנושות‪ -‬פילוסופיה מתהווה הבוחנת את עקרונות ההומניזם של הרנסאנס ורוצה‬
‫להביא אותם אל פרשנות קרובה יותר בעזרת רעיונות המאה ה‪ ,21-‬התפתחויות טכנולוגיות‪,‬‬
‫ותגליות מדעיות‪.‬‬
‫פוסטמודרניזם ‪ -‬מצב הגותי שמציין מגמות פילוסופיות‪ ,‬חברתיות ותרבותיות שבבסיסן‬
‫עומדים רעיונות השוללים את קיומן של ודאות‪ ,‬אמת מוחלטת ומשמעות יציבה‪ .‬פירוק האני‬
‫האחדותי והמרתו במודל של סובייקט הטרוגני המורכב מהבדלים ומזהויות תרבותיות רבות‪,‬‬
‫פירוק מושג הבחירה החופשית‪ ,‬פירוק הטקסט והשפה שבה אנו דוברים‪ :‬הטקסט אומר‬
‫"יותר" ו"פחות" מכוונת דוברו‪ .‬השפה אינה הכלי שבאמצעותו אנו שולטים במציאות‪...‬‬
‫טרנס‪-‬הומניזם (מעבר לאנושיות)‪ -‬מצב הגותי וגישה פילוסופית‪ ,‬פוליטית והומניסטית‬
‫המנסה להבין ולהעריך את האפשרויות להתגבר על מגבלותיו הביולוגיות של האדם‬
‫באמצעות קדמה טכנולוגית‪ .‬הטרנס‪-‬הומניזם שואף להאריך את תוחלת החיים האנושית‪,‬‬
‫למנוע הזדקנות‪ ,‬להכחיד מחלות ולשפר את האדם מבחינה פיזית‪ ,‬מנטלית וחברתית‪ .‬שואף‬
‫להפוך את האדם לפוסט‪-‬אדם‪ :‬ישות עם יכולות פיזיות‪ ,‬אינטלקטואליות ופסיכולוגיות חסרות‬
‫תקדים‪.‬‬
‫אנטי‪-‬הומניזם‪ -‬אנטיתזה לגישה האנתרופוצנטרית שרואה באדם כמקור כל הסמכות‬
‫והמשמעות בעולם ומרכזיותו מצד אחד‪ ,‬ומצד שני מבקרת או שוללת מושגי יסוד בחשיבה‬
‫ההומניסטית (נשמה‪ ,‬ניצוץ אלוהי‪ ,‬רצון חופשי‪ ,‬עליונות על בעלי חיים)‪ .‬משתלבת ונובעת‬
‫מתנועות פרו‪-‬אקולוגיות‪ ,‬טבעוניות וצמחוניות‪.‬‬
‫התכונה הפוסט‪-‬אנושית הבלתי נמנעת והתרחבות ה"אני"‬
‫ברצוני לתאר במהלך החלק הראשון של המאמר תהליכים תרבותיים‪ ,‬פילוסופיים ומדעיים עמוקים‬
‫שרובנו לא מודעים אליהם‪ ,‬אבל עדים אליהם מהרגע שאנחנו פותחים את העיניים בבוקר לצלצול השעון‬
‫המעורר ועד הביקור שלנו אצל האונקולוגית או המנתח הפלסטי בגיל קצת יותר מאוחר‪ ,‬והאמת לוקחים‬
‫בהם חלק יחסית פעיל‪ .‬התהליכים האלה חסרי תקדים בקנה המידה‪ ,‬וכדי להבין את סדר הגודל שלהם אני‬
 ‫אעמיד אותם בחוצפה רבה לצד ‪ 3‬המהפכות ששינו את האנושות מהיסוד לאורך ההיסטוריה‪ .‬במילים‬
‫אחרות‪ -‬אטען שאנחנו בעיצומה של המהפכה הרביעית‪ ,‬ובמובנים מסוימים הכי דרקונית ומסיבית‬
‫בעוצמתה‪.‬‬
‫אולי צללתי מוקדם מדי ישר לדוגמאות שאתם לא בהכרח מבינים מה ההקשר שלהן‪ ,‬ובגלל זה מטרתי כאן‬
‫היא שבפעם השנייה שתקראו את זה‪ ,‬תבינו על מה אני מדבר כשאני כותב אונקולוגית ושעון מעורר‪.‬‬
‫שתסתובבו בעולם עם איזשהי נורה‪ ,‬אדומה או ירוקה‪ ,‬שתידלק במשפטים שתשמעו‪ ,‬החלטות שתבחרו‬
‫שלכאורה תמימות וכיו"ב‪ -‬ותהיו מודעים למה שקורה לנו כאן מתחת לאף‪ ,‬ומי יודע‪ -‬אולי אפילו תיקחו‬
‫חלק פעיל בעיצובה וכיוונה למקומות מתאימים ומאוזנים‪.‬‬
‫שאלות בסיס בסגנון "מהו האנושי"‪" ,‬מהו האדם" העסיקו אותנו מהרגע שהושלכנו מגן עדן (או‬
‫מהמערות) בשל החוצפה שלנו לשאול שאלות מעצבנות כמו למה אני כאן ומי יצר‪.‬ה אותי‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬מן הראוי שבמהלך עשרות אלפי שנים של ניסיונות לייצר מסגרת תרבותית שתכיל את התבונה‬
‫שלנו שרעבה לפרוץ את גבולות ה"יש" והמציאות הנראית לעין‪ ,‬נקבל אינספור תשובות שונות לאותה‬
‫שאלה‪ .‬אסביר‪.‬‬
‫שמתי לב שבשנה וחצי האחרונות בבית המדרש כמעט כל מורה שאל‪.‬ה אותנו באיזשהו שלב את השאלה‪:‬‬
‫"במה מותר האדם מן הבהמה?" כמובן שהיו תשובות מדויקות פחות (סבל‪ ,‬שפה‪ ,‬תודעה) ומדויקות יותר‪,‬‬
‫וכמובן התעסקות (מגוחכת באינטנסיביות שלה אם תשאלו אותי) באלוהים‪ ,‬האדם ויחסיהם‪ .‬אפילו‬
‫הקדשנו לזה שעה וחצי בשבוע לשיעור תאולוגיה רק לדבר על מי זה אלוהים ומה הוא בשבילנו!‬
‫אבל אין ספק שמעבר לעניין האינטלקטואלי שאני רואה בו חשיבות רבה‪ ,‬זה מעיד על צורך עמוק שאפיין‬
‫אותנו משחר האנושות ומתחיל להתערער‪ .‬תמיד חיפשנו את החוצץ הכפול הזה‪ :‬בינינו לבין שאר בעלי‬
‫החיים ובינינו לבין אלוהים‪.‬‬
‫זה המקום לעצור ולתת הגדרה בסיסית למושג הכל‪-‬כך מורכב בפרפראזה על ההגדרה לפוסטמודרניזם‬
‫ע"פ ויקיפדיה‪:‬‬
‫פוסט‪-‬אנושות‪ ,‬או פוסטהומניזם הוא שם כולל לציון מגמות פילוסופיות‪ ,‬מדעיות ותרבותיות רחבות‬
‫שבהתהוות‪ ,‬אשר בבסיסן עומדים רעיונות הגותי־פילוסופיים שמציגים גישה ספקנית כלפי תפיסות האדם‬
‫בתקופה המודרנית‪ ,‬גישות הומניסטיות‪ ,‬בהתבססות על מגמות מחקריות ומדעיות שמטילות ספק ב"שלמות‬
‫האדם"‪ .‬הפוסטהומניזם מנסה להתאים את עקרונות ההומניזם מתקופת הנאורות למציאות של המאה ה‪21-‬‬
‫ולתגליות המדעיות של היום‪ .‬הוא מציב סימני שאלה‪ ,‬או מעלה ביקורת‪ ,‬על תפיסות עולם המשויכות‬
‫לעידן הנאורות ומאופיין בקדמה טכנולוגית‪ ,‬חדשנות‪ ,‬אמונה והסתמכות על טכנולוגיה‪ ,‬פירוק וטשטוש‬
‫מושגי יסוד כמו מוות‪ ,‬נשמה‪ ,‬תכונות אנושיות‪ ,‬מהות וכד'‪.‬‬
‫ההגדרה נוסחה על ידי והיא כמובן לא במאה אחוז מדויקת מטבע הדברים שמדובר בתחום מחקרי‬
‫שבהתהוות ברגעים אלו‪ ,‬אבל כמו שנאמר (מקור‪ -‬העידן הפוסט‪-‬אנושי)‪:‬‬
‫"אם תעצרו אותנו בפינת רחוב בלילה אפל‪ ,‬תצמידו אקדח לרקתנו ותשאלו מה זה פוסט‪-‬אנושי‪ ,‬סביר‬
‫להניח שלא נוכל לספק לכם תשובה חותכת‪".‬‬
‫במילים אחרות‪ :‬אמור לי איך אתה מנסח את השאלה ואומר לך מי אתה‪.‬‬
‫אפשר להגיד אולי שמאז ומתמיד האדם שאף להיות הרבה יותר ממי שהוא‪ .‬כמעט כל תרבות או מערכת‬
‫ערכים מסוימת מנסה להתמודד עם התכונה שלנו לברוח מעצמנו‪ .‬דוגמאות‪ :‬חוסר סיפוק מתמיד‪ ,‬תשוקה‬
‫ליותר ממה שיש לי‪ ,‬הכחשת המוות‪ ,‬הכפירה בעובדה שאנחנו סך הכול רק עוד בעל חיים אחד מני רבים‬
‫ביקום האינסופי הזה‪ ,‬השימוש הציני בבעלי חיים כדי להוכיח לעצמנו שאנחנו עליונים‪ ,‬ואפילו ההתעסקות‬
‫המתמדת שלנו בעבר ובעתיד‪ .‬לכל אלה משותפת תכונה אחת‪ :‬היא דוחה את המצב האנושי כמו שהוא‬
‫וכמו שהוא עכשיו ‪ :‬בן תמותה‪ ,‬זמני‪ ,‬לא בעל טבע מיוחד כלשהו‪ ,‬וחסר כל סיכוי להגיע לסיפוק דרך עוד‬
‫תשוקות‪.‬‬
‫אז עכשיו נעוף אחורה בזמן ונגלה שאותה תכונה‪ ,‬שאני אכנה בהשראת גדולים ממני "פוסט‪-‬אנושית" היא‬
‫מצב תודעתי שתמיד היה לנו‪ ,‬ופשוט עטה כל פעם תחפושת שונה‪ -‬פעם של גן העדן ופעם של זכויות‬
‫האדם הקדושות‪.‬‬
‫הצעה של פרופסור יובל נח הררי מתארת את "מהלך" האנושות כמחולק לשלושה‪ :‬המהפכה הלשונית‪,‬‬
‫המהפכה החקלאית והמהפכה המדעית‪.‬‬
‫אני לא אתעכב יותר מדי על ספקולציות (די מבוססות) שמנסות לתאר במשיכת מכחול גסה את מורכבות‬
‫ההיסטוריה האנושית שעושה מיגרנות‪ ,‬אבל אי אפשר להתעלם מהאדם הקדמון שיצא מהקוף ומאפריקה‪,‬‬
‫והיה אינדיבידואליסט ברמ"ח איבריו‪ .‬כלומר‪ -‬הייתה לו קהילה‪ ,‬משפחה‪ ,‬קשרי חברות וכל זה‪ ,‬אבל הוא‬
‫היה די אדון לגורלו‪ .‬פסגת השאיפות של הליברליות המודרנית‪ :‬להיות חופשי לבחור לקום מחר וללקט או‬
‫לצוד‪ ,‬מבלי אף אחד מבחוץ שיגיד לי מה לעשות ‪ .‬כאן יקומו המתנגדים ויגידו שהוא עדיין מותנה לצורך‬
‫לשרוד‪ ,‬לדחפים ביולוגיים וכימיים ולקהילה שלו ולכוח המשיכה‪ ...‬אני אשיב שזה טיעון עייף‪ ,‬כי אמנם‬
‫"האדם נולד חופשי וכבול בשלשלאות"‪ ,‬אבל כנראה שתקופת הילדות שלנו הייתה הכי "אותנטית" שלנו‪.‬‬
‫[הסתייגות‪ :‬אותנטי=טוב זאת נוסחה די גרועה כי היא מאפשרת פריצות מוסרית להתנהגויות יצריות‬
‫מסוכנות בשם הטבע שלנו שמפוצץ בסבל‪ ,‬אבל בעיקרון שם היינו אנושיים פרופר]‪.‬‬
‫כשאני אומר אנושיים‪ ,‬אני בדיוק מתכוון למה שזה‪ :‬חייתיים במובן מסוים‪ .‬היום שאנחנו אומרים על משהו‬
‫שזה לא אנושי‪ ,‬אנחנו מתכוונים לומר שהוא חייתי‪ ,‬בהמי‪ ,‬רדוד במוסריותו‪ .‬יש אמת מסוימת בפילוסופיה‬
‫הזאת שמצמידה אנושיות לקדמה‪ ,‬תבונה‪ ,‬התגברות מסוימת‪ -‬כי בכל זאת‪ ,‬מושג האדם מאז השתנה בצורה‬
‫מהותית‪ -‬ובכל זאת כמו שאמרתי אני רוצה להתמודד עם המציאות המדעית שטוענת שאנחנו סה"כ קוף עם‬
‫יכולות קוגניטיביות משוכללות נורא שהובילו אותנו במקרה לאן שאנחנו היום‪.‬‬
‫אז שנייה לפני שהיא מועברת החוצה‪ ,‬להבת הסמכות היא פנימית‪ .‬ושאמרנו למשפחה שלנו במערה‬
‫"נתראה מחר!" (המצאת המחר‪ ,‬דניאל מילו)‪ ,‬וקלטנו שאנחנו נקודה קטנה בתוך ציר זמן שגדול מאיתנו‪,‬‬
‫מהרגע בו הצלחנו לתקשר עד לרמה בה יכולנו לדמיין ביחד את העתיד הרחוק‪ ,‬מהרגע בו התחלנו לחשוב‬
‫על שאלות רפלקטיביות כמו "למה אני חושב את מה שאני חושב"‪ -‬היינו חייבים כלי מתוחכם שיכיל את‬
‫המציאות האבסורדית הזאת שאין בה התשובות‪.‬‬
‫כן‪ ,‬אני מדבר על דתות‪ -‬ובפרט הדתות המונותאיסטיות שהיוו נקודת אל‪-‬חזור בתפיסת עצמנו שמקורה‬
‫בבראשית‪ ,‬וליתר דיוק במילותיו של הנחש בפסוק‪" :‬והייתם כאלוהים יודעי טוב ורע‪".‬‬
‫אין כאן אג'נדה טבעונית (למרות שזה נשמע כמו רעיון לא רע)‪ ,‬אבל מעניין להסתכל על התהליך הזה דרך‬
‫מערכת היחסים שלנו עם השותפים שלנו לכדור‪.‬‬
‫עד אז צדנו‪ ,‬הכחדנו‪ -‬בגדול היינו שכנים די מעפנים‪ .‬אבל זה לא היה מתוך יוהרה‪ ,‬או חמדנות‪ ,‬או חשיבות‬
‫עצמית‪ .‬ההסבר הכי טוב שהמדענים והחוקרים נותנים היום להכחדות המוניות כמו באוסטרליה לפני כ‪X-‬‬
‫שנים‪ ,‬היא שזה פשוט קרה‪ .‬האדם יצא מאפריקה‪ ,‬נדד‪ ,‬הפר את המאזן ביולוגי [להוסיף הסבר] בלי תכנון‬
‫מראש ומודעות מלאה‪.‬‬
‫אבל מה קורה ברגע שאלוהים אומר לך איזה חיות לאכול ואיזה לא‪ ,‬ושהוא מבשר לך ש"בזעת אפיך‬
‫תאכל לחם"? יש הרואים בזה סימבוליות מאלפת על מעבר מגן עדן של ציידים לקטים בלי דעת ומשמעות‪,‬‬
‫לחברה חקלאית הרבה יותר מפריכה‪ .‬תוצאה ישירה של המהפכה החקלאית היא יציאה מגן עדן‪ -‬מהטבע‪-‬‬
 ‫גירשנו את עצמנו מהמארג האקולוגי ומיקמנו את עצמנו מאליו‪ .‬אנחנו נהפכנו לבעלי הבית (שלאט לאט‬
‫קורס מאז שקיבלנו את המפתחות)‪ .‬הנחש בסיפור פעיל‪ ,‬מדבר‪ ,‬שווה בין שווים‪ ,‬כמעט אנושי! אין‬
‫היררכיה בין הנחש לבין חווה‪ .‬אבל מאותו רגע‪ -‬התמונה משתנה והאדם מקבל קידום‪ ,‬על חשבון בעלי‬
‫החיים שמצד אחד נשארים בגן העדן של הטבע הפראי‪ ,‬ומצד שני‪ -‬לא זכו לטעם התבונה האנושית ולכן‬
‫השתעבדו לאדוניהם ה(לא כל כך)רחומים‪ -‬בני האדם‪.‬‬
‫סיפור גן העדן‪ ,‬שבליבו מערכת היחסים בין האדם לנחש והמרידה באל‪ ,‬מסמל בעיניי את פריצתה של‬
‫התכונה הפוסט‪-‬אנושית‪ ,‬תחילתו של המאבק שלנו ב"יש" וב"קיים"‪ .‬מאז שהכרזנו "בצלמנו כדמותנו"‪,‬‬
‫התחלנו להתגרות בגדרות התיל של ממלכת בני האנוש‪ ,‬בה אין עוד מלבדנו‪ .‬המאבק הכניס לממלכה‬
‫רוחות ושדים בדמויות אלוהים‪ ,‬נשמה‪ ,‬משמעות והתגלות‪ -‬וכאן החל המאבק המתמיד של האדם בין‬
‫אנושיות לפוסט‪-‬אנושיות‪ ,‬בין גשמיות לשמימיות‪ ,‬בין ה"יש" ל"מה שאפשר להיות"‪ .‬אני לא יוצא כאן נגד‬
‫משפטי מוטיבציה זולים שאומרים לנו להוציא את הכי טוב שבנו ולהיות הגרסה הכי מוצלחת של עצמנו‪,‬‬
‫אני מתאר כאן מאבק קצת מובן וקצת מסוכן‪ -‬של הרצון שלנו להיות יותר‪ ,‬להיות אלים‪ ,‬שליטים‪.‬‬
‫אז לא רק שהפרדנו את עצמנו מעולם החי והצומח‪ ,‬גם הפרדנו את עצמנו מהשמיים שנתנו בעצמן את‬
‫האור הירוק לעשות מה שבראש שלנו! מצד אחד הכנסנו לממלכתנו את האלוהות ואת מושג ה"משמעות"‪,‬‬
‫ומצד שני ביצרנו מחדש את ממלכתנו עם חומות בטון‪ ,‬מצלמות אבטחה בכל פינה‪ ,‬פוסטרים של ישו‪,‬‬
‫שומרי סף וחינוך טוטליטרי שבישר טאבו על האנשת החיות‪ ,‬ושסיפר לנו את התרמית הגדולה‬
‫בהיסטוריה‪ :‬אין כניסה לבעלי החיים לממלכת בני האדם הנשגבת‪ -‬אלא בדמות קורבן מזבח וקינדר בואנו‪.‬‬
‫ּכָל‪-‬רמֶ ׂש אֲ ֶׁשר הּוא‪-‬חַ י‪ ,‬לָכֶם יִ ְהיֶה לְ ָאכְ לָה‪ּ  :‬כְ י ֶֶרק עֵ ֶׂשב‪ ,‬נָתַ ִּתי לָכֶם אֶ ת‪ּ-‬כֹל‪ ".‬ובהמשך‪ׁ " :‬שֹפֵ ְך‬
‫ֶ‬ ‫"‬
‫ָאדם‪".‬‬‫ֹלהים‪ ,‬עָ ָׂשה אֶ ת‪-‬הָ ָ‬ ‫ָאדם ָּדמ ֹו יִ ָּׁשפֵ ְך‪ּ  :‬כִ י ּבְ צֶ לֶם אֱ ִ‬
‫ָאדם‪ּ ,‬בָ ָ‬
‫ַּדם הָ ָ‬
‫במילים אחרות‪ -‬הדם שלנו והדם של הפרה בקיבוץ אותו צבע‪ ,‬אבל זה רק אשליה‪ .‬כי הדם שלנו‪ -‬נברא‬
‫בצלם‪ ,‬וכנראה רק במקרה אלוהים ויתר בשלב העיצוב הסופי שלו על איכור‪ -‬דם האלים הזהוב‪.‬‬
‫פינגפונג הסמכות‪//‬קיצור גרנדיוזי של תולדות האנושות‪//‬המהפכה הרביעית?‬
‫[מה שמאפיין את ‪ 3‬המהפכות הן‪ :‬המדרון החלקלק‪ ,‬הפסיביות לכאורה של הפרט וחוסר המודעות שלו‪,‬‬
‫נקודת אל‪-‬חזור‪ ,‬ההשלכות לעולם לא מודעות‪].‬‬
‫[שיחקנו פינגפונג סמכות‪/‬משמעות לאורך ההיסטוריה מבפנים החוצה‪ ,‬חזרה פנימה והחוצה שוב‪ -‬אם‬
‫בכלל‪].‬‬
‫[מהפכה חקלאית] יצרנו את אלוהים‪ ,‬רק כדי לומר שאנחנו כמו אלוהים? יש כאן משהו מוזר‪ ,‬במילים‬
‫אחרות‪ -‬לא כל כך אנושי‪ .‬לפחות במושג האתאיסטי‪-‬מדעי של המילה‪ .‬כי תמיד הוגים דתיים‪ ,‬ובעת‬
‫האחרונה גם הומניסטיים ליברליים (נח הררי‪ ,‬ההיסטוריה של המחר; ג'ון לוק‪ ,‬הצהרת זכויות האדם)‬
‫תפסו את האדם כמשהו נפרד מהטבע‪ .‬ניצוץ אלוקי‪ ,‬נפש‪ ,‬נשמה‪ ,‬גן עדן‪ ,‬נצחיות‪ ,‬אינסוף‪ ,‬צלם‪ ,‬דמות‪-‬‬
‫משותף לכל המושגים האלה דבר אחד‪ -‬הם על טבעיים שמטרתם הפסיכולוגית והפוליטית היא להעצים‬
‫ולהרחיב אותנו‪ .‬לא במובן הקולנועי כמובן‪ ,‬אלא במובן הדתי‪ ,‬ויותר מעניין‪ :‬במובן של איך אנחנו תופסים‬
‫את עצמנו‪.‬‬
‫בערך כמה שנים אחר כך שושלת רצחנית התעוררה‪ ,‬שמקורה אפשר לומר (בהסתייגות) במרטין לותר‬
‫ומתמשכת עד לדקארט‪ ,‬בערך סארטר‪ ,‬כמובן שדארווין‪ ,‬וניטשה הוא הפופולרי ביניהם‪ ,‬שמטרתה הייתה‬
‫להוציא את אלוהים מהתמונה‪.‬‬
 ‫נותרנו כמובן מבולבלים‪ ,‬נאחזים עדיין במושגים מדעית מעורערים כמו נשמה‪ ,‬רצון חופשי‪ ,‬משמעות‬
‫החיים ועולם הבא‪ ,‬אבל זה לא עצר בעדנו להמשיך לכבוש את העולם בפראיות‪ ,‬ולרתום כל פיסת עץ‪,‬‬
‫שטח‪ ,‬עגל ונפט למשימות היומיומיות שלנו‪ :‬מגנים לאייפון‪ ,‬סוכריות על מקל‪ ,‬זיקוקים וחיי נצח‪.‬‬
‫אבל האנושות התאוששה מהר והשתלטה על העניינים באמצעות דת חדשה‪ -‬דת האדם‪ .‬במקום תאיזם‬
‫(אמונה באל)‪ -‬הומניזם (אמונה באדם)‪.‬‬
‫אמנם מאז ומעולם קידשנו את האדם במידה כזו או אחרת דרך פולחנים אלימים או האנשת האל‬
‫במיתולוגיות ובנצרות בפרט‪ ,‬אבל עכשיו מקור הסמכות והמשמעות עבר מחדש מחוץ לפנים‪ .‬מבט אחד‬
‫בפרסומות‪ ,‬בפוליטיקה‪ ,‬בפסיכולוגיה המודרנית‪ ,‬בסרטי פיקסאר‪ ,‬בשירי ילדים וברומנים יספרו את‬
‫הסיפור יותר טוב ממני שהדבר הכי חשוב בעולם זה מה שאני מרגיש‪ ,‬וללכת אחרי הלב שלי והאמת שלי‪.‬‬
‫[לצרף ‪ 2‬תמונות של מלחמה מההיסטוריה של המחר]‬
‫כאן נכנס הפוסט‪-‬הומניזם לתמונה‪ .‬היא‪ -‬רותמת לכוחותיה את הפוסטמודרניזם‪ ,‬המדע הספקני‬
‫והפילוסופיה הטבעונית‪ -‬שמה כמטרה למחוק כמה שיותר שרידים מהתפיסה האנתרופוצנטרית שמפרידה‬
‫אותנו מהטבע ומהחי‪ .‬תורת האבולוציה שהביכה אותנו כיצורים שמימיים‪ ,‬הערעור על מושג המהותנות‪,‬‬
‫הליברליזם המערבי שקורא לנו לקחת אחריות על חיינו בצורת הגיבור על‪-‬האדם שאדון לגורלו‪,‬‬
‫והפילוסופיה הטבעונית הרדיקלית שקוראת להפריך לחלוטין את הסוגנות ההיררכית בינינו לשאר בעלי‬
‫חיים‪.‬‬
‫במקביל לפוסט הומניזם יש את הפוסט אנושות‪.‬‬

‫הבריחה מחוסר סיפוק והרדיפה אחר סיפוק רצו להשיג אותו דבר‬

‫פוסט‪-‬דמוקרטיה אפלטונית‬