‫‪1‬‬

‫יקום‪ ...‬מכלום‬
‫למה יש משהו ולא כלום?‬

‫לורנס קראוס‬
 ‫‪2‬‬

‫תוכן עניינים‬

‫הַקדָ ָמה‬

‫פרק ‪ :1‬סיפור מסתורין קוסמי‪ :‬התחלות‬

‫פרק ‪ :2‬סיפור מסתורין קוסמי‪ :‬שוקל היקום‬
‫פרק ‪ :3‬אור מתחילת הזמן‬
‫פרק ‪ :4‬הרבה מאוד מאומה על כלום‬
‫פרק ‪ :5‬היקום בורח‬
‫פרק ‪ :6‬ארוחת הצהריים החופשית בסוף היקום‬
‫פרק ‪ :7‬עתידנו העלוב‬
‫פרק ‪ :8‬תאונה גדולה?‬
‫פרק ‪ :9‬שום דבר אינו משהו‬
‫פרק ‪ :10‬שום דבר אינו יציב‬
‫פרק ‪ :11‬עולמות חדשים אמיצים‬

‫ֶאּפִילֹוג‬
‫אחרית דבר מאת ריצ'רד דוקינס‬
‫אינדקס‬
‫‪3‬‬

‫" ביקום מכלום‪ ,‬לורנס קראוס כתב מבוא מרתק למצב הקוסמולוגיה הנוכחי ‪-‬‬
‫ענף המדע המספר על העבר העמוק והעתיד העמוק יותר של הכל‪ .‬מתברר‬
‫שהכל קשור לכלום ‪ -‬ולא קשור לאלוהים‪ .‬זה ספר מבריק ומפרק מנשק‪" .‬‬
‫—‪ ,SAM HARRIS‬מחבר הנוף המוסרי‬

‫"ניווט יפהפה במים אינטלקטואליים עמוקים‪ ,‬קראוס מציג את הרעיונות‬

‫האחרונים בנושא טבע הקוסמוס שלנו ועל מקומנו בתוכו‪ .‬קריאה מרתקת‪" .‬‬
‫—מאריו ליביו‪ ,‬מחבר חתך הזהב‬

‫"סדרה של תובנות מבריקות ותגליות מדהימות על הולדת היקום בשנים‬

‫האחרונות‪ ,‬ולורנס קראוס היה בעובי הקורה‪ .‬בעזרת הסבר האופייני שלו‪,‬‬
‫ובעזרת מכשירים חכמים רבים‪ ,‬הוא הפך את הסיפור המופלא לנגיש להפליא‪.‬‬
‫השיא הוא תשובה מדעית נועזת לשאלת הקיום הגדולה‪ :‬מדוע יש משהו ולא‬
‫כלום? "‬
‫פרנק וילצ'ק‪ ,‬כלת פרס נובל וסופרת "קלילות ההוויה"‬

‫"בספר ברור וברור זה נכתב‪ ,‬לורנס קראוס מביא את הראיות המשכנעות לכך‬
‫שהקוסמוס המורכב שלנו התפתח ממצב לוהט וצפוף וכיצד התקדמות זו‬
‫הובילה תיאורטיקנים לפתח ספקולציות מרתקות לגבי האופן בו הדברים באמת‬
‫התחילו‪".‬‬
‫מרטין רייס‪ ,‬מחבר השעה האחרונה שלנו‬ ‫—‬

‫"בשנינות‪ ,‬ברהיטות ובבהירות אופייניות לורנס קראוס נותן תיאור מאיר‬

‫להפליא של האופן בו המדע מתמודד עם אחת השאלות הגדולות מכולן‪ :‬כיצד‬
‫יכול קיומו של היקום לנבוע מכלום? זו שאלה שהפילוסופיה והתיאולוגיה‬
‫מביאות לעצמם להתערבב‪ ,‬אך המדע יכול להציע לה תשובות אמיתיות‪ ,‬כפי‬
 ‫‪2‬‬

‫שמראה ההסבר הצלול של קראוס‪ .‬הנה הניצחון של הפיזיקה על המטאפיזיקה‪,‬‬

‫התבונה והחקירה על ערפול ומיתוס‪ ,‬המובהק לכולם‪ :‬קראוס נותן לנו פינוק‬
‫כמו גם חינוך בסגנון מרתק‪" .‬‬
‫—‪ ,AC GREYLING‬מחבר הספר הטוב‬

‫"מאיפה הגיע העולם הכללי? מה היה לפני זה? מה יביא העתיד? ולבסוף‪,‬‬
‫מדוע יש משהו שקשה יותר מכל? "‬
‫התשובות הפרובוקטיביות של לורנס קראוס לשאלות אלה ואחרות נצחיות‬
‫בהרצאה פופולרית להפליא עכשיו ביוטיוב משכו אליה כמעט מיליון צופים‪.‬‬
‫אחרון השאלות הללו בפרט עמד במרכז הוויכוחים הדתיים והפילוסופיים על‬
‫קיומו של אלוהים‪ ,‬והיא המסמך הנגדי כביכול לכל מי שמטיל ספק בצורך‬
‫באלוהים‪ .‬עם זאת‪ ,‬כפי שטוען קראוס‪ ,‬מדענים התמקדו מבחינה היסטורית‬
‫בסוגיות אחרות ודחופות יותר ‪ -‬כמו להבין כיצד היקום מתפקד בפועל‪ ,‬מה‬
‫שיכול לעזור לנו בסופו של דבר לשפר את איכות חיינו‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬בסיפור קוסמולוגי שמסתמר כשהוא מאיר‪ ,‬הפיזיקאי התיאורטי החלוץ‬
‫לורנס קראוס מסביר את ההתקדמות המדעית החדשה ופורצת הדרך ההופכת‬
‫את השאלות הפילוסופיות הבסיסיות ביותר על ראשם‪ .‬אחת המעטות היום‬
‫המדענים הנכבדים ששהה חצה את התהום באופן פעיל בין המדע והתרבות‬
‫פופולארי‪ ,‬קראוס מגלה כי המדע המודרני הוא פונה בשאלות מדוע יש משהו‬
‫במקום כלום‪ ,‬עם תוצאות מפתיעות ומרתקות‪ .‬התצפיות הניסויייות המדהימות‬
‫ביופיין והתיאוריות החדשות שמכופפות את הדעת מתוארות כולם בנגישות‬
‫ביקום מכלום‪ ,‬והם מציעים שלא רק שמשהו יכול להיווצר מכלום‪ ,‬תמיד משהו‬
‫יעלה יש מאין‪.‬‬
‫בעזרת ההומור העקמומי האופייני שלו וההסברים הברורים להפליא‪ ,‬קראוס‬
‫מחזיר אותנו לתחילת ההתחלה‪ ,‬מציג את העדויות האחרונות לדרך שבה‬
‫התפתח היקום שלנו ‪ -‬וההשלכות על איך שהוא הולך להסתיים‪ .‬זה יעורר‪,‬‬
‫אתגר ויענג את הקוראים כשהוא מסתכל על הבסיס הבסיסי ביותר לקיום‬
‫‪5‬‬

‫בצורה חדשה לגמרי‪ .‬והידיעה הזו שהיקום שלנו יהיה שונה למדי בעתיד מהיום‬
‫היא בעלת השלכות עמוקות ומשפיעה ישירות על האופן בו אנו חיים בהווה‪.‬‬
‫כפי שתיאר זאת ריצ'רד דוקינס‪ :‬זה עשוי להיות הספר המדעי החשוב ביותר‬
‫שיש לו השלכות על העל טבעי מאז דרווין‪.‬‬
‫תרופת נגד מרתקת לחשיבה פילוסופית ודתית מיושנת‪" ,‬יקום מכלום" הוא‬
‫כניסה פרובוקטיבית ומשתנה למשחק לוויכוח על קיומו של אלוהים וכל מה‬
‫שקיים‪" .‬עזוב את ישו"‪ ,‬טען קראוס‪" ,‬הכוכבים מתו כדי שתוכל להיוולד‪".‬‬
‫לורנס מ‪ .‬קראוס הוא קוסמולוג ופרופסור קרן ומנהל פרויקט ‪Origins‬‬
‫באוניברסיטת מדינת אריזונה‪ .‬שנודע על ידי סיינטיפיק אמריקן כאינטלקטואל‬
‫ציבורי מדעי נדיר‪ ,‬הוא מחברם של יותר משלוש מאות פרסומים מדעיים‬
‫ושמונה ספרים‪ ,‬כולל רבי המכר הפיזיקה של מסע בין כוכבים וזוכה בפרסים‬
‫בינלאומיים רבים על מחקריו וכתיבתו‪.‬‬
‫הוא פיזיקאי תיאורטי ידוע בינלאומי‪ ,‬בעל אינטרסים מחקריים רחבים‪ ,‬כולל‬
‫הממשק בין פיזיקת החלקיקים היסודיים לקוסמולוגיה‪ ,‬שם מחקריו כוללים את‬
‫היקום המוקדם‪ ,‬אופי החומר האפל‪ ,‬תורת היחסות הכללית ואסטרופיזיקה‬
‫נייטרינו‪.‬‬
‫הוא קיבל את הדוקטורט שלו בפיזיקה מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס‬
‫בשנת ‪ ,1982‬ואז הצטרף לחברת העמיתים של הרווארד‪ .‬בשנת ‪ 1985‬הצטרף‬
‫לפקולטה לפיזיקה באוניברסיטת ייל‪ ,‬ועבר בשנת ‪ 1993‬לתפקיד יו"ר המחלקה‬
‫לפיזיקה באוניברסיטת קייס ווסטרן רזרב לפני שנכנס לתפקידו הנוכחי ב‪-‬‬
‫‪ ASU‬בשנת ‪ .2008‬קראוס הוא עורך עיתונים ומגזינים תדיר ומופיע בקביעות‬
‫ב רדיו וטלוויזיה‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫שבח ליקום מכלום‬

‫"שום דבר אינו דבר‪ .‬שום דבר אינו משהו‪ .‬כך ניתן להפיץ קוסמוס מן הריק ‪-‬‬
‫רעיון עמוק המועבר ביקום מכלום שמרגש חלקם אך מאירים אחרים‪ .‬בינתיים‬
‫זה רק עוד יום בעבודתו של הפיזיקאי לורנס קראוס‪" .‬‬
‫‪ -‬נייל דה גראס טייסון‪ ,‬אסטרופיסיקאי‪,‬‬
‫המוזיאון האמריקני להיסטוריה של הטבע‬

‫"אנשים תמיד אומרים שאתה לא יכול להשיג משהו מכלום‪ .‬למרבה המזל‬
‫לורנס קראוס לא הקשיב‪ .‬למעשה‪ ,‬קורה לך משהו גדול במהלך הספר הזה על‬
‫שום דבר קוסמי‪ ,‬ולפני שתוכל לעזור לו‪ ,‬המוח שלך יתרחב במהירות כמו‬
‫היקום המוקדם‪" .‬‬
‫—סאם קין‪ ,‬מחבר הספר "הכפית שנעלמת"‬

‫גם מאת לורנס מ‪ .‬קראוס‬

‫המהות החמישית‬
‫פחד מהפיזיקה‬
‫הפיזיקה של מסע בין כוכבים‬
‫מעבר למסע בין כוכבים‪:‬‬
‫מפלישות חייזריות עד סוף הזמן‬
‫שמיעה‪:‬‬
‫תעלומת המיסה החסרה‬
‫אטום‪:‬‬
‫מסע אטום חמצן בודד מהמפץ הגדול‬
‫לחיים על כדור הארץ‪ . . .‬ומעבר‬
‫‪7‬‬

‫הסתתרות במראה‪:‬‬
‫המסע אחר מציאויות חלופיות‪ ,‬מאפלטון ועד תורת המיתרים‬
‫איש הקוונטים‪:‬‬
‫חייו של ריצ'רד פיינמן במדע‬
 ‫‪2‬‬

‫הקדמה‬

‫חלום או סיוט‪ ,‬עלינו לחיות את החוויה שלנו כמו שהיא‪ ,‬ועלינו לחיות אותה‬
‫ערים‪ .‬אנו חיים בעולם שחודר דרכו ומדע על ידי המדע‪ ,‬שהוא שלם ואמיתי‬
‫כאחד‪ .‬איננו יכולים להפוך אותו למשחק פשוט על ידי נקיטת צדדים‪.‬‬
‫יעקב ברונובסקי‬ ‫—‬

‫לטובת הגילוי המלא כבר מלכתחילה עלי להודות כי אינני אוהד את האמונה‬
‫כי הבריאה דורשת יוצר‪ ,‬העומד בבסיס כל דתות העולם‪ .‬בכל יום מופיעים‬
‫פתאום חפצים יפים ונסיים‪ ,‬מפתיתי שלג בבוקר חורפי קר ועד קשתות גשם‬
‫תוססות אחרי מקלחת קיץ מאוחרת אחר הצהריים‪ .‬עם זאת‪ ,‬אף אחד מלבד‬
‫הפונדמנטליסטים הנלהבים ביותר לא יציע כי כל חפץ כזה הוא באהבה‬
‫ובקפדנות‪ ,‬והכי חשוב‪ ,‬נוצר באופן מכוון על ידי אינטליגנציה אלוהית‪ .‬לאמיתו‬
‫של דבר‪ ,‬אנשים רבים כאנשי מדע וגם מדענים מתענגים על יכולתנו להסביר‬
‫כיצד פתיתי שלג וקשתות גשם יכולים להופיע באופן ספונטני‪ ,‬על סמך חוקים‬
‫פשוטים ואלגנטיים של פיזיקה‪.‬‬
‫כמובן שאפשר לשאול‪ ,‬ורבים עושים "מאיפה חוקי הפיזיקה?" כמו גם באופן‬
‫מרמז יותר‪" ,‬מי יצר את החוקים האלה?" גם אם ניתן לענות על שאילתה‬
‫ראשונה זו‪ ,‬העותר ישאל לעתים קרובות‪" ,‬אך מאיפה זה בא?" או "מי יצר את‬
‫זה?" וכן הלאה‪.‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬אנשים רבים מהורהרים נאלצים לצורך לכאורה של סיבה‬
‫ראשונה‪ ,‬כפי שאולי ינסחו זאת אפלטון‪ ,‬אקווינס או הכנסייה הרומית הקתולית‬
‫המודרנית‪ ,‬ובכך להניח איזושהי ישות אלוהית‪ :‬יוצר כל מה שיש‪ ,‬וכל מה שיש‬
‫לעולם לא יהיה‪ ,‬מישהו או משהו נצחי ובכל מקום‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫עם זאת‪ ,‬ההכרזה על סיבה ראשונה עדיין משאירה את השאלה "מי יצר את‬
‫היוצר?" אחרי הכל‪ ,‬מה ההבדל בין ויכוח בעד יוצר קיים נצחי לעומת יקום‬
‫נצחי ללא אחד?‬
‫טיעונים אלה תמיד מזכירים לי את סיפורו המפורסם של מומחה המעביר‬
‫הרצאה על מקורות היקום (לפעמים מזוהה כברטרנד ראסל ולעתים וויליאם‬
‫ג'יימס)‪ ,‬שמאותגר על ידי אישה שמאמינה שהעולם מוחזק על ידי ענק צב‪,‬‬
‫שמוחזק אחר כך על ידי צב אחר‪ ,‬ואז אחר‪ . . .‬עם צבים נוספים "כל הדרך‬
‫למטה!" רגרסיה אינסופית של כוח יצירתי כלשהו המוליד את עצמו‪ ,‬אפילו‬
‫איזה כוח מדומיין שהוא גדול יותר מצבים‪ ,‬לא מקרבת אותנו למה שהוא‬
‫שמוליד את היקום‪ .‬עם זאת‪ ,‬מטאפורה זו של רגרסיה אינסופית עשויה למעשה‬
‫להיות קרובה יותר לתהליך האמיתי שבאמצעותו הגיע היקום מאשר שיוצר‬
‫יחיד יסביר‪.‬‬
‫הגדרת השאלה על ידי טענת שהדולר נעצר עם אלוהים אולי תצליח לסלק את‬
‫סוגיית הרגרסיה האינסופית‪ ,‬אך כאן אני מזמין את המנטרה שלי‪ :‬היקום הוא‬
‫כפי שהוא‪ ,‬בין אם נרצה או לא‪ .‬קיום או קיום של יוצר אינו תלוי ברצונותינו‪.‬‬
‫עולם ללא אלוהים או מטרה אולי נראה קשה או חסר טעם‪ ,‬אך זה לבדו אינו‬
‫מחייב את אלוהים להתקיים בפועל‪.‬‬
‫באופן דומה‪ ,‬המוחות שלנו אולי לא מסוגלים להבין בקלות אינסוף (אם כי‬
‫המתמטיקה‪ ,‬תוצר של מוחנו‪ ,‬עוסקת בהם בצורה די יפה)‪ ,‬אך זה לא אומר לנו‬
‫כי אינסוף איננו קיים‪ .‬היקום שלנו יכול להיות אינסופי במידה מרחבית או‬
‫זמנית‪ .‬או כפי שניסח פעם ריצ'רד פיינמן‪ ,‬חוקי הפיזיקה יכולים להיות כמו בצל‬
‫שכבה אינסופי‪ ,‬כאשר חוקים חדשים הופכים למבצעיים כשאנחנו בודקים‬
‫מאזניים חדשים‪ .‬אנחנו פשוט לא יודעים!‬
‫במשך יותר מאלפיים שנה השאלה "למה יש משהו ולא כלום?" הוצגה כאתגר‬
‫לטענה שהיקום שלנו ‪ -‬המכיל את המתחם העצום של כוכבים‪ ,‬גלקסיות‪ ,‬בני‬
‫אדם ומי יודע מה עוד ‪ -‬עשוי היה להתעורר ללא תכנון‪ ,‬כוונה או מטרה‪ .‬אמנם‬
‫בדרך כלל זה ממוסגר כשאלה פילוסופית או דתית‪ ,‬אבל זו בראש ובראשונה‬
 ‫‪2‬‬

‫שאלה לגבי עולם הטבע‪ ,‬ולכן המקום המתאים לנסות ולפתור אותו‪ ,‬בראש‬
‫ובראשונה‪ ,‬הוא עם המדע‪.‬‬
‫מטרת ספר זה היא פשוטה‪ .‬אני רוצה להראות כיצד המדע המודרני‪ ,‬בתפקידיו‬
‫השונים‪ ,‬ניתן לטפל ואת הוא פונה בשאלה מדוע יש משהו במקום כלום‪:‬‬
‫התשובות כי התקבלו‪-‬מתצפיות ניסיוני בעלת יופי מהמם‪ ,‬כמו גם מן התיאוריות‬
‫העומדים בבסיס הרבה של הפיזיקה המודרנית ‪ -‬כולם מציעים שהשגת משהו‬
‫מכלום אינה בעיה‪ .‬אכן‪ ,‬יתכן שמשהו מכלום נדרש ליקום‪ .‬יתר על כן‪ ,‬כל‬
‫הסימנים מרמזים שכך יכול היה היקום שלנו להתעורר‪.‬‬
‫אני מדגיש שהמילה יכולה להיות כאן‪ ,‬מכיוון שלעולם לא יהיה לנו מספיק‬
‫מידע אמפירי בכדי לפתור את השאלה הזו באופן חד משמעי‪ .‬אבל העובדה‬
‫שיקום מכלום אפילו מתקבל על הדעת היא בהחלט משמעותית‪ ,‬לפחות בעיניי‪.‬‬
‫לפני שאמשיך הלאה‪ ,‬אני רוצה להקדיש כמה מילים לתפיסה של "כלום" ‪-‬‬
‫נושא שאחזור אליו בהרחבה אחר כך‪ .‬שכן למדתי שכאשר דנים בשאלה זו‬
‫בפורומים פומביים‪ ,‬שום דבר לא מרגיז את הפילוסופים והתיאולוגים שאינם‬
‫מסכימים איתי יותר מהרעיון כי אני‪ ,‬כמדען‪ ,‬אינני מבין "כלום"‪( .‬אני מתפתה‬
‫להצהיר כאן כי התיאולוגים הם מומחים בשום דבר‪).‬‬
‫"שום דבר"‪ ,‬הם מתעקשים‪ ,‬אינו אחד הדברים שאני דן בהם‪ .‬שום דבר אינו‬
‫"לא"‪ ,‬במובן מעורפל ולא מוגדר‪ .‬זה מזכיר לי את המאמצים שלי להגדיר‬
‫"עיצוב אינטליגנטי" כשהתחלתי לראשונה להתלבט עם בריאתנים‪ ,‬שמתברר‬
‫להם‪ ,‬אין הגדרה ברורה‪ ,‬מלבד לומר מה זה לא‪" .‬עיצוב אינטליגנטי" הוא פשוט‬
‫מטריה מאחדת להתנגדות להתפתחות‪ .‬באופן דומה‪ ,‬כמה פילוסופים ותיאולוגים‬
‫רבים מגדירים ומגדירים מחדש "כלום" כלא אחד הגרסאות של שום דבר‬
‫שהמדענים מתארים כיום‪.‬‬
‫אבל בתוכי‪ ,‬לדעתי‪ ,‬טמונה פשיטת הרגל האינטלקטואלית של חלק גדול‬
‫מהתיאולוגיה וחלק מהפילוסופיה המודרנית‪ .‬כי בוודאי ש"שום דבר "אינו פיזי‬
‫כמו "משהו"‪ ,‬במיוחד אם יש להגדירו כ"אין משהו"‪ .‬לאחר מכן נדרש להבין‬
‫‪11‬‬

‫בדיוק את הטבע הפיזי של שני הכמויות הללו‪ .‬ובלי מדע‪ ,‬כל הגדרה היא רק‬
‫מילים‪.‬‬
‫לפני מאה שנים‪ ,‬אילו תיאר אחד "כלום" כמתייחס לחלל ריק לחלוטין‪ ,‬ללא‬
‫כל ישות חומרית ממשית‪ ,‬יתכן והדבר לא זכה לוויכוחים מועטים‪ .‬אולם‬
‫תוצאות המאה הקודמת לימדו אותנו כי חלל ריק הוא למעשה רחוק מהאין‬
‫הפולשני שהנחנו לפני שלמדנו יותר על אופן פעולתו של הטבע‪ .‬מבקרי דתיים‬
‫נאמר לי כי אינני יכול להתייחס לחלל הריק כאל "כלום"‪ ,‬אלא כאל "ואקום‬
‫קוונטי"‪ ,‬כדי להבדיל בין "כלום" לאידיאליזציה של הפילוסוף או התיאולוג‪.‬‬
‫שיהיה‪ .‬אך מה אם אנו מוכנים לתאר "כלום" כהעדר המרחב והזמן עצמו?‬
‫האם זה מספיק? שוב‪ ,‬אני חושד שכן‪ . . .‬בפעם אחת‪ .‬אבל‪ ,‬כפי שתיאר‪ ,‬למדנו‬
‫שהמרחב והזמן יכולים עצמם להופיע באופן ספונטני‪ ,‬אז עכשיו אומרים לנו‬
‫שאפילו "כלום" זה אינו באמת כלום שחשוב‪ .‬ונאמר לנו כי הבריחה מהדבר‬
‫"האמיתי" אינו מצריך אלוהות‪ ,‬כאשר "שום דבר" מוגדר כך על ידי פיאט כ"זה‬
‫שממנו רק אלוהים יכול ליצור משהו‪" .‬‬
‫עוד הוצע על ידי אנשים שונים עימם התלבטתי עם הנושא שאם יש את‬
‫"הפוטנציאל" ליצור משהו‪ ,‬אז זה לא מצב של כלום אמיתי‪ .‬ובוודאי שקיום‬
‫חוקי טבע המעניקים פוטנציאל כזה מוריד אותנו מהתחום האמיתי של אי‪-‬ציות‪.‬‬
‫אבל אם אני טוען שאולי החוקים עצמם התעוררו גם הם באופן ספונטני‪ ,‬כפי‬
‫שתיאר יכול להיות המקרה‪ ,‬אז גם זה לא מספיק טוב‪ ,‬מכיוון שכל מערכת בה‬
‫החוקים עשויים להתעורר אינה כלום אמיתי‪.‬‬
‫צבים כל הדרך למטה? אני לא מאמין‪ .‬אבל הצבים מושכים מכיוון שהמדע‬
‫משנה את מגרש המשחקים בדרכים שגורמות לאנשים לא בנוח‪ .‬כמובן שזו‬
‫אחת ממטרות המדע (אפשר היה לומר "פילוסופיה טבעית" בזמנים סוקרטיים)‪.‬‬
‫חוסר נוחות פירושו שאנחנו על סף התובנות החדשות‪ .‬אין ספק‪ ,‬קריאת‬
‫"אלוהים" להימנע משאלות קשות של "איך" היא עצלנית מבחינה‬
‫אינטלקטואלית‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬אם אין פוטנציאל ליצירה‪ ,‬אלוהים לא יכול היה‬
‫לברוא דבר‪ .‬יהיה זה הוקוס‪-‬פוקוס סמנטי לטעון כי נמנעת הרגרסיה האפשרית‬
 ‫‪2‬‬

‫האינסופית מכיוון שאלוהים קיים מחוץ לטבע‪ ,‬ולכן "הפוטנציאל" לקיום עצמו‬
‫אינו חלק מהאין ממנו קם הקיום‪.‬‬
‫המטרה האמיתית שלי כאן היא להוכיח כי למעשה מדע כבר שינה את‬
‫המגרש‪ ,‬כך ויכוחים מופשטים וחסר תועלת אלה על מהות הכלום הוחלפו‬
‫מאמצים שימושיים‪ ,‬מבצעיים לתאר כיצד היקום שלנו יחיד שאולי מקורו‪.‬‬
‫אסביר גם את ההשלכות האפשריות לכך על ההווה והעתיד שלנו‪.‬‬
‫זה משקף עובדה חשובה מאוד‪ .‬כשמדובר בהבנת ההתפתחות של היקום שלנו‪,‬‬
‫הדת והתיאולוגיה היו במקרה הטוב לא רלוונטיים‪ .‬לעתים קרובות הם בוציים‬
‫את המים‪ ,‬למשל‪ ,‬על ידי התמקדות בשאלות של כלום מבלי לספק הגדרה‬
‫כלשהי של המונח על סמך עדויות אמפיריות‪ .‬אמנם אנו עדיין לא מבינים לגמרי‬
‫את מקור היקום שלנו‪ ,‬אך אין סיבה לצפות שהדברים ישתנו בהקשר זה‪ .‬יתר‬
‫על כן‪ ,‬אני צופה שבסופו של דבר הדבר יהיה נכון גם להבנתנו את התחומים‬
‫בהם הדת מחשיבה כיום את שטחה שלה‪ ,‬כמו מוסר אנושי‪.‬‬
‫המדע יעיל בהמשך הבנתנו את הטבע מכיוון שהאתוס המדעי מבוסס על‬
‫שלושה עקרונות מרכזיים‪ )1( :‬פעל לפי העדויות לאן שהוא מוביל; (‪ )2‬אם יש‬
‫תיאוריה‪ ,‬צריך להיות מוכן לנסות להוכיח שהיא לא נכונה ככל שמנסים‬
‫להוכיח שהיא צודקת; (‪ )3‬הפוסק האמת האולטימטיבי הוא הניסוי‪ ,‬לא הנוחות‬
‫שמקורה באמונותיו האפריוניות של האדם‪ ,‬וגם לא מהיופי או האלגנטיות‬
‫שמייחסים למודלים התיאורטיים של האדם‪.‬‬
‫תוצאות הניסויים שתיאר כאן אינן רק בזמן‪ ,‬הן גם לא צפויות‪ .‬השטיחים‬
‫שהמדע שוקע בתיאור התפתחות היקום שלנו עשירים בהרבה ומרתקים בהרבה‬
‫מכל דימויים מגלים או סיפורי דמיון שבני האדם רקחו‪ .‬הטבע מעלה הפתעות‬
‫שעולות בהרבה על אלה שהדמיון האנושי יכול לחולל‪.‬‬
‫במהלך שני העשורים האחרונים‪ ,‬סדרה מרגשת של התפתחויות בתחום‬
‫הקוסמולוגיה‪ ,‬תורת החלקיקים וכוח הגרביטציה שינו לחלוטין את האופן בו‬
‫אנו רואים את היקום‪ ,‬עם השלכות מדהימות ועמוקות על הבנתנו את מקורותיו‬
‫‪13‬‬

‫כמו גם את עתידו‪ .‬שום דבר לא יכול להיות מעניין יותר לכתוב עליו אם אתה‬
‫יכול לסלוח למשחק‪.‬‬
‫ההשראה האמיתית לספר זה נובעת לא כל כך מרצון להפיג מיתוסים או‬
‫לתקוף אמונות‪ ,‬כמו מרצוני לחגוג את הידע‪ ,‬ויחד איתו‪ ,‬היקום המפתיע‬
‫והמרתק לחלוטין‪ ,‬שהתגלה כשלנו‪.‬‬
‫החיפוש שלנו ייקח אותנו לסיור מערבולת עד לנקודות הרחוק ביותר של‬
‫היקום המתרחב שלנו‪ ,‬מהרגעים הראשונים של המפץ הגדול לעתיד הרחוק‪,‬‬
‫ויכלול אולי התגלית המפתיעה ביותר בפיזיקה במאה האחרונה‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬המוטיבציה המיידית לכתיבת ספר זה כעת היא גילוי עמוק אודות היקום‬
‫שהניע את המחקר המדעי שלי במשך רוב שלושת העשורים האחרונים‪ ,‬והביא‬
‫למסקנה המדהימה שרוב האנרגיה ביקום שוכנת בכמה צורה מסתורית‪ ,‬בלתי‬
‫מוסברת כעת‪ ,‬מחלחלת לכל המרחב הריק‪ .‬אין זה לשון המעטה לומר כי תגלית‬
‫זו שינתה את שדה המשחק של הקוסמולוגיה המודרנית‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬תגלית זו הניבה תמיכה חדשה ומדהימה לרעיון שהיקום שלנו קם‬
‫מכלום‪ .‬זה גם עורר אותנו לחשוב מחדש על שלל הנחות לגבי התהליכים‬
‫שעשויים לשלוט בהתפתחות שלה‪ ,‬ובסופו של דבר‪ ,‬בשאלה האם עצם חוקי‬
‫הטבע הם באמת מהותיים‪ .‬כל אחד מאלה‪ ,‬בתורו שלו‪ ,‬נוטה כעת לגרום‬
‫לשאלה מדוע יש משהו במקום ששום דבר לא נראה פחות מרשים‪ ,‬אם לא קל‬
‫לחלוטין‪ ,‬כפי שאני מקווה לתאר‪.‬‬
‫הסימן הישיר של ספר זה נשמע לאוקטובר ‪ ,2009‬כאשר העברתי הרצאה‬
‫בלוס אנג'לס עם אותה הכותרת‪ .‬להפתעתי‪ ,‬הסרטון ביוטיוב של ההרצאה‬
‫שהועמד על ידי קרן ריצ'רד דוקינס הפך מאז לסנסציה‪ ,‬עם כמעט מיליון צפיות‬
‫נכון לכתיבת שורות אלה‪ ,‬והרבה עותקים של חלקים ממנו משמשים שניהם‬
‫בקהילה האתאיסטית והתיאיסטית‪.‬‬
‫בגלל העניין הברור בנושא זה‪ ,‬וגם כתוצאה מכמה מהפרשנויות המבלבלות‬
‫ברשת ובתקשורת השונה בעקבות הרצאתי‪ ,‬חשבתי שכדאי להפיק גרסה מלאה‬
‫יותר של הרעיונות שהבאתי שם בזה ֵספֶר‪ .‬כאן אני יכול גם לנצל את ההזדמנות‬
 ‫‪2‬‬

‫להוסיף לטיעונים שהצגתי באותה תקופה‪ ,‬שהתמקדו כמעט לחלוטין במהפכות‬

‫האחרונות בקוסמולוגיה ששנו את תמונת היקום שלנו‪ ,‬הקשורה לגילוי‬
‫האנרגיה והגיאומטריה של החלל‪ ,‬ו עליהם אני דן בשני שליש הראשונים של‬
‫ספר זה‪.‬‬
‫בתקופה שחלפה‪ ,‬חשבתי הרבה יותר על העבריינות הרבים והרעיונות‬
‫המרכיבים את טענתי; דיברתי על זה עם אחרים שהגיבו בסוג של התלהבות‬
‫שהיתה מדבקת; ובדקתי לעומק את ההשפעה של ההתפתחויות בפיזיקת‬
‫החלקיקים‪ ,‬בפרט‪ ,‬על נושא מקורו וטבעו של היקום שלנו‪ .‬ולבסוף‪ ,‬חשפתי‬
‫כמה מהטיעונים שלי בפני אלה שמתנגדים להם נחרצות‪ ,‬ובכך צברו כמה‬
‫תובנות שעזרו לי לפתח את הטיעונים שלי עוד יותר‪.‬‬
‫תוך כדי פירוט הרעיונות שניסיתי בסופו של דבר לתאר כאן‪ ,‬נהניתי מאוד‬
‫מהדיונים עם כמה מעמיתיי הפיזיקה המהורהרים ביותר‪ .‬במיוחד רציתי להודות‬
‫לאלן גוט ופרנק וילצ'ק על שהקדישו את הזמן לדיונים והתכתבות מורחבים‬
‫איתי‪ ,‬ופתרו כמה בלבול במוחי ובמקרים מסוימים סייעו לחיזוק הפרשנויות‬
‫שלי‪.‬‬
‫מרוב התעניינותם של לסלי מרדית 'ודומיניק אנפוסוס בעיתונות החופשית‪,‬‬
‫סיימון ושוסטר‪ ,‬באפשרות לספר בנושא זה‪ ,‬פניתי אז לחברי כריסטופר היצ'נס‪,‬‬
‫שמלבד היותו אחד האנשים הכי קרובים ומבריקים שאני מכיר ‪ ,‬הוא עצמו‬
‫הצליח להשתמש בכמה מהטיעונים מההרצאה שלי בסדרת הדיונים המדהימה‬
‫שלו על מדע ודת‪ .‬כריסטופר‪ ,‬למרות מצבו הבריאותי‪ ,‬חביב‪ ,‬בנדיבות והסכים‬
‫באומץ לכתוב הקדמה‪ .‬על אותה מעשה של חברות ואמון‪ ,‬אהיה אסיר תודה‬
‫לנצח‪ .‬לרוע המזל‪ ,‬מחלתו של כריסטופר הציפה אותו בסופו של דבר עד‬
‫שהשלמת הקדמה הפכה בלתי אפשרית‪ ,‬למרות מיטב מאמציו‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫במבוכה של עושר‪ ,‬ידידי הרהוט והמבריק‪ ,‬המדען והסופר הנודע ריצ'רד‬
‫דוקינס‪ ,‬קודם לכן הסכים לכתוב מילת מילים‪ .‬לאחר סיום הטיוטה הראשונה‬
‫שלי‪ ,‬הוא המשיך לייצר משהו בקצרה‪ ,‬שיופיו וצלילותו היו מדהימים‪ ,‬ובו‬
‫זמזום‪ .‬אני נשאר ביראה‪ .‬בפני כריסטופר‪ ,‬ריצ'רד‪ ,‬אם כן‪ ,‬וכל אלה לעיל‪ ,‬אני‬
‫‪15‬‬

‫מודה את תודתי על התמיכה והעידוד שלהם ועל שהניע אותי לחזור שוב‬
‫למחשב ולכתוב‪.‬‬

‫פרק ‪1‬‬

‫סיפור מסתורין קוסמי‪ :‬התחלות‬

‫התעלומה הראשונית המשתתפת בכל מסע היא‪ :‬כיצד הגיע המטייל לנקודת‬
‫המוצא שלו מלכתחילה?‬
‫—ל ‪ , OUISE B OGAN‬מסע סביב החדר שלי‬

‫זה היה לילה חשוך וסוער‪.‬‬

‫בתחילת ‪ ,1916‬אלברט איינשטיין בדיוק סיים את מפעל חייו הגדול ביותר‪,‬‬
‫מאבק אינטלקטואלי ואורך עשור לגזירת תיאוריית כוח משיכה חדשה‪ ,‬אותה‬
‫כינה תיאוריית היחסות הכללית‪ .‬עם זאת‪ ,‬זו לא הייתה רק תיאוריה חדשה של‬
‫כוח הכבידה; זו הייתה תיאוריה חדשה של מרחב וזמן‪ .‬וזו הייתה התיאוריה‬
‫המדעית הראשונה שיכולה להסביר לא רק כיצד עצמים עוברים ביקום‪ ,‬אלא‬
‫גם כיצד היקום עצמו עשוי להתפתח‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬הייתה רק תקלה אחת‪ .‬כאשר איינשטיין החל ליישם את התיאוריה‬
‫שלו לתיאור היקום בכללותו‪ ,‬התברר כי התיאוריה לא תיארה את היקום בו‬
‫חיינו ככל הנראה‪.‬‬

‫כעת‪ ,‬כמעט מאה שנה לאחר מכן‪ ,‬קשה להעריך עד כמה השתנתה תמונת‬
‫היקום שלנו במהלך חיים אנושיים בודדים‪ .‬מבחינת הקהילה המדעית בשנת‬
‫‪ ,1917‬היקום היה סטטי ונצחי‪ ,‬והורכב מגלקסיה יחידה‪ ,‬שביל החלב שלנו‪,‬‬
‫מוקף במרחב עצום‪ ,‬אינסופי‪ ,‬חשוך וריק‪ .‬זה‪ ,‬אחרי הכל‪ ,‬מה הייתם מנחשים‬
 ‫‪2‬‬

‫כשאתם מביטים אל שמי הלילה בעיניים‪ ,‬או בעזרת טלסקופ קטן‪ ,‬ובאותה עת‬
‫לא הייתה סיבה קטנה לחשוד אחרת‪.‬‬

‫בתיאוריה של איינשטיין‪ ,‬כמו בתורת הכובד של ניוטון שלפניה‪ ,‬כוח הכבידה‬

‫הוא כוח מושך גרידא בין כל האובייקטים‪ .‬המשמעות היא שאי אפשר שיהיה‬
‫מערכת המונים שנמצאת בחלל במנוחה לנצח‪ .‬המשיכה הכבדית ההדדית שלהם‬
‫תגרום בסופו של דבר להתמוטט פנימה‪ ,‬מתוך אי הסכמה בולטת עם יקום סטטי‬
‫לכאורה‪.‬‬

‫העובדה שתורת היחסות הכללית של איינשטיין לא נראתה תואמת את תמונת‬

‫היקום דאז הייתה מכה גדולה יותר מכפי שאפשר לדמיין‪ ,‬מסיבות שמאפשרות‬
‫לי לוותר על מיתוס על איינשטיין ויחסות כללית שתמיד הטרידה אותי‪ .‬מקובל‬
‫להניח כי איינשטיין עבד בבידוד בחדר סגור במשך שנים‪ ,‬תוך כדי מחשבה‬
‫וטעם טהור‪ ,‬וגילה את התיאוריה היפה שלו‪ ,‬ללא תלות במציאות (אולי כמו‬
‫כמה תיאורטיקנים מיתרים בימינו!)‪ .‬עם זאת‪ ,‬שום דבר לא יכול להיות רחוק‬
‫יותר מהאמת‪.‬‬

‫איינשטיין הונחה תמיד לעומק על ידי ניסויים ותצפיות‪ .‬בעוד שהוא ביצע‬
‫"ניסויי מחשבה" רבים במוחו ועשה עמל במשך למעלה מעשור‪ ,‬הוא למד‬
‫מתמטיקה חדשה ועקב אחר הרבה לידים תיאורטיים כוזבים בתהליך לפני‬
‫שבסופו של דבר ייצר תיאוריה שהיא אכן יפה מתמטית‪ .‬הרגע החשוב ביותר‬
‫ביצירת רומן האהבה שלו עם היחסות הכללית‪ ,‬היה קשור להתבוננות‪.‬‬
‫בשבועות הקדחתניים האחרונים שבהם סיים את התיאוריה שלו‪ ,‬והתמודד עם‬
‫המתמטיקאי הגרמני דייוויד הילברט‪ ,‬הוא השתמש במשוואותיו כדי לחשב את‬
‫התחזית למה שאולי נראה תוצאה אסטרופיזית מעורפלת‪ :‬כישוף קל ב"הפרייה‬
‫"(הנקודה של הגישה הקרובה ביותר) למסלולו של מרקורי סביב השמש‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫אסטרונומים ציינו זה מכבר כי מסלולו של מרקורי התרחק מעט מזה שחזה‬

‫ניוטון‪ .‬במקום להיות אליפסה מושלמת שחזרה לעצמה‪ ,‬מסלולו של מרקורי‬
‫קדם (מה שאומר שהכוכב לא חוזר במדויק לאותה נקודה אחרי מסלול אחד‪,‬‬
‫אבל האוריינטציה של האליפסה מזיזה מעט כל מסלול‪ ,‬ובסופו של דבר מתחקה‬
‫אחר סוג של ספירלה דמוי דפוס) בסכום קטן מאוד‪ 43 :‬קשת שניות (כ ‪/ 1‬‬
‫‪ 100‬של תואר) לכל מאה‪.‬‬

‫כאשר איינשטיין ביצע את חישוב המסלול בעזרת תיאוריית היחסות הכללית‬

‫שלו‪ ,‬המספר יצא בדיוק‪ .‬כפי שתואר על ידי ביוגרף של איינשטיין‪ ,‬אברהם‬
‫פיס‪" :‬תגלית זו הייתה‪ ,‬לדעתי‪ ,‬ללא ספק החוויה הרגשית החזקה ביותר בחייו‬
‫המדעיים של איינשטיין‪ ,‬אולי בכל חייו‪ ".‬הוא טען שיש לו דפיקות לב‪ ,‬כאילו‬
‫"משהו נשבר" בפנים‪ .‬חודש לאחר מכן‪ ,‬כשהוא תיאר את התיאוריה שלו לחבר‬
‫כאחת מ"יופי שאין דומה לו "‪ ,‬התענוג שלו מהצורה המתמטית אכן ניכר‪ ,‬אך‬
‫לא דווח על דפיקות לב‪.‬‬

‫אולם המחלוקת לכאורה בין תורת היחסות הכללית והתבוננות באשר‬

‫לאפשרות של יקום סטטי לא נמשכה זמן רב‪( .‬למרות שזה אכן גרם לאיינשטיין‬
‫להכניס שינוי לתיאוריה שלו שלימים כינה את החסרון הגדול ביותר שלו‪ .‬אבל‬
‫יותר על זה אחר כך‪ ).‬כולם (למעט מועצות בתי ספר מסוימים בארצות הברית)‬
‫יודעים כעת שהיקום אינו סטטי אך מתרחב ושההתרחבות החלה במפץ גדול חם‬
‫וצפוף להפליא לפני כ ‪ 13.72-‬מיליארד שנה‪ .‬חשוב לא פחות‪ ,‬אנו יודעים‬
‫שהגלקסיה שלנו היא בסך הכל אחת מתוך ‪ 400‬מיליארד גלקסיות ביקום‬
‫הנצפה‪ .‬אנו כמו יוצרי המפות היבשתיות המוקדמות‪ ,‬רק מתחילים למפות את‬
‫היקום במלואם בסולמות הגדולים ביותר שלו‪ .‬אין פלא שהעשורים האחרונים‬
‫עדים לשינויים מהפכניים בתמונת היקום שלנו‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫לגילוי שהיקום אינו סטטי‪ ,‬אלא מתרחב‪ ,‬יש משמעות פילוסופית ודתית‬
‫עמוקה‪ ,‬מכיוון שהוא הציע כי ליקום שלנו הייתה התחלה‪ .‬התחלה מרמזת על‬
‫יצירה‪ ,‬והיצירה מעוררת רגשות‪ .‬אמנם נדרשו כמה עשורים לאחר הגילוי ב ‪-‬‬
‫‪ 1929‬של היקום המתרחב שלנו לרעיון המפץ הגדול להשיג אישור אמפירי‬
‫עצמאי‪ ,‬אך האפיפיור פיוס ה ‪ 12-‬בישר זאת בשנת ‪ 1951‬כראיה לספר‬
‫בראשית‪ .‬כלשונו‪:‬‬

‫נראה כי המדע של ימינו‪ ,‬עם טאטא אחד אחורה לאורך המאות‪ ,‬הצליח להעיד‬
‫על הרגע האוגוסט של פיאט לוקס הקדמונית [יהי אור]‪ ,‬כאשר יחד עם החומר‪,‬‬
‫פרץ מכלום ים של אור וקרינה‪ ,‬והיסודות התפצלו והתכרסמו ויצרו למיליוני‬
‫גלקסיות‪ .‬לפיכך‪ ,‬עם אותה קונקרטיות האופיינית להוכחות פיזיות‪[ ,‬מדע]‬
‫אישר את מגמת היקום וגם את הניכוי המבוסס לגבי התקופה כאשר העולם יצא‬
‫מידיו של הבורא‪ .‬מכאן‪ ,‬הבריאה התרחשה‪ .‬אנו אומרים‪" :‬לכן יש בורא‪ .‬לכן‬
‫אלוהים קיים! "‬

‫הסיפור המלא הוא למעשה קצת יותר מעניין‪ .‬למעשה‪ ,‬האדם הראשון שהציע‬
‫מפץ גדול היה כומר ופיזיקאי בלגי בשם ז'ורז'ה למיטר‪ .‬למטטר היה שילוב‬
‫מדהים של מיומנויות‪ .‬הוא החל את לימודיו כמהנדס‪ ,‬היה ארטילרימן מעוטר‬
‫במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ואז עבר למתמטיקה בזמן שלמד לכהונה בראשית‬
‫שנות העשרים‪ .‬לאחר מכן הוא עבר לקוסמולוגיה‪ ,‬למד תחילה אצל‬
‫האסטרופיזיקאי הבריטי המפורסם סר ארתור סטנלי אדינגטון לפני שעבר‬
‫להרווארד ובסופו של דבר קיבל דוקטורט שני‪ ,‬בפיזיקה מ‪.MIT -‬‬

‫בשנת ‪ ,1927‬לפני שקיבל את הדוקטורט השני שלו‪ ,‬למטרה למעשה פתר את‬
‫משוואותיו של איינשטיין לתורת היחסות הכללית והדגים כי התיאוריה חוזה‬
‫יקום לא סטטי ולמעשה מציע כי היקום בו אנו חיים מתרחב‪ .‬הרעיון נראה כל‬
‫‪19‬‬

‫כך מקומם עד שאינשטיין עצמו התנגד בצבעוניות לאמירה "המתמטיקה שלך‬

‫נכונה‪ ,‬אבל הפיזיקה שלך תועבה‪".‬‬

‫עם זאת‪ ,‬למטטר המשיך הלאה‪ ,‬ובשנת ‪ 1930‬עוד הציע שהיקום המתרחב‬
‫שלנו יתחיל למעשה כנקודה אינפיניטסימאלית‪ ,‬אותה כינה "האטום הקדמוני"‪,‬‬
‫וההתחלה הזו ייצגה‪ ,‬ברמז לרגע בראשית‪" ,‬יום ללא יום אתמול"‪" . .‬‬

‫לפיכך‪ ,‬המפץ הגדול‪ ,‬שהאפיפיור פיוס בישר כך‪ ,‬הוצע לראשונה על ידי‬
‫כומר‪ .‬אפשר היה לחשוב שלמייטר היה מתרגש מהתקף האפיפיורי הזה‪ ,‬אבל‬
‫הוא כבר הסגיר במוחו את הרעיון שלתיאוריה מדעית זו היו השלכות‬
‫תיאולוגיות ובסופו של דבר הסיר פסקה בטיוטת מאמרו משנת ‪ 1931‬בנושא‬
‫"הביג הגדול"‪ .‬באנג מעיר בנושא זה‪.‬‬

‫לימאטר למעשה השמיע מאוחר יותר את התנגדותו בפני האפיפיור משנת‬

‫‪ 1951‬טען הוכחות לג'נסיס באמצעות המפץ הגדול (לא מעט בגלל שהוא הבין‬
‫שאם התיאוריה שלו תוכיח מאוחר יותר לא נכונה‪ ,‬יתכן ויהיה מחלוקת על‬
‫הטענות הרומיות‪-‬קתוליות לגבי בראשית)‪ .‬בשלב זה הוא נבחר לאקדמיה‬
‫הפונטיפית של הוותיקן‪ ,‬לימים לנשיא‪ .‬כדבריו‪" ,‬עד כמה שראיתי‪ ,‬תיאוריה כזו‬
‫נשארת לגמרי מחוץ לכל שאלה מטאפיזית או דתית‪ ".‬האפיפיור לא העלה את‬
‫הנושא שוב בפומבי‪.‬‬

‫יש כאן שיעור חשוב‪ .‬כפי שלימטר זיהה‪ ,‬האם המפץ הגדול באמת קרה או לא‬
‫זו שאלה מדעית‪ ,‬לא שאלה תיאולוגית‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬גם אם המפץ הגדול היה‬
‫קורה (שכל העדויות תומכות בו באופן גורף)‪ ,‬אפשר היה לבחור לפרש אותו‬
‫בדרכים שונות‪ ,‬תלוי בנטייה הדתית או המטאפיזית של האדם‪ .‬אתה יכול לבחור‬
‫לראות את המפץ הגדול כמרמז על יוצר אם אתה מרגיש צורך או במקום זאת‬
‫לטעון כי המתמטיקה של תורת היחסות הכללית מסבירה את התפתחות היקום‬
 ‫‪2‬‬

‫כבר בתחילתו ללא התערבות של אלוהות כלשהי‪ .‬אולם ספקולציות מטאפיזיות‬

‫כאלה אינן תלויות בתוקפו הפיזי של המפץ הגדול עצמו ואינן רלוונטיות‬
‫להבנתנו‪ .‬כמובן‪,‬‬

‫בכל מקרה‪ ,‬לא למיטור ולא האפיפיור פיוס לא שכנעו את העולם המדעי‬
‫שהיקום מתרחב‪ .‬במקום זאת‪ ,‬כמו בכל מדע טוב‪ ,‬הראיות הגיעו מתצפיות‬
‫מדוקדקות‪ ,‬במקרה זה שנעשה על ידי אדווין האבל‪ ,‬שממשיך לתת לי אמונה‬
‫רבה באנושות‪ ,‬מכיוון שהוא התחיל כעורך דין ואז הפך לאסטרונום‪.‬‬

‫האבל עשה קודם לכן פריצת דרך משמעותית בשנת ‪ 1925‬באמצעות‬

‫הטלסקופ הוקר החדש של הר ווילסון‪ ,‬שהיה אז הגדול בעולם‪( .‬לשם השוואה‪,‬‬
‫אנו בונים כעת טלסקופים גדולים פי עשרה בקוטר זה ומאה פעמים גדולים‬
‫יותר בשטח!) עד לאותה תקופה‪ ,‬כשהטלסקופים היו זמינים אז‪ ,‬אסטרונומים‬
‫הצליחו להבחין בתמונות מטושטשות של עצמים שלא היו כוכבים פשוטים‬
‫בגלקסיה שלנו‪ .‬הם קראו לערפיליות האלה‪ ,‬שלמעשה לטינית "דבר מעורפל"‬
‫(למעשה "ענן")‪ .‬הם התלבטו גם אם חפצים אלה נמצאים בגלקסיה שלנו או‬
‫מחוצה לה‪.‬‬

‫מכיוון שהתפיסה הרווחת על היקום באותה תקופה הייתה שהגלקסיה שלנו‬

‫הייתה כל מה שהיה‪ ,‬רוב האסטרונומים נפלו במחנה "בגלקסיה שלנו"‪,‬‬
‫בראשות האסטרונום המפורסם הארלו שפלי בהרווארד‪ .‬שפלי נשר מבית‬
‫הספר בכיתה ה 'ולמד בעצמו ובסופו של דבר לנסוע לפרינסטון‪ .‬הוא החליט‬
‫ללמוד אסטרונומיה על ידי בחירת הנושא הראשון שמצא בתכנית הלימודים‪.‬‬
‫בעבודות זרע הוא הדגים כי שביל החלב היה גדול בהרבה ממה שחשבו בעבר‬
‫וכי השמש אינה במרכזו אלא פשוט בפינה נידחת ולא מעניינת‪ .‬הוא היה כוח‬
‫אדיר באסטרונומיה ולכן השקפותיו על טבע הערפיליות המשיכו להתנודד‬
‫במידה ניכרת‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫ביום השנה החדשה ‪ 1925‬פרסם האבל את תוצאות המחקר השנתיים שלו על‬
‫מה שמכונה ערפיליות ספיראליות‪ ,‬שם הצליח לזהות סוג מסוים של כוכב‬
‫משתנה‪ ,‬המכונה כוכב משתנה ‪ ,Cepheid‬בערפיליות אלה‪ ,‬כולל הערפילית‬
‫כעת המכונה אנדרומדה‪.‬‬

‫נצפה לראשונה בשנת ‪ ,1784‬כוכבים משתנים של קפיד הם כוכבים‬

‫שהבהירות שלהם משתנה לאורך תקופה קבועה כלשהי‪ .‬בשנת ‪,1908‬‬
‫אסטרונומיה‪ ,‬הנריאטה סוואן לאוויט‪ ,‬הוקמה כ"מחשב "במצפה במכללת‬
‫הרווארד‪"( .‬מחשבים" הובאו נשים כדי לקטלג את בהירות הכוכבים שהוקלטו‬
‫על לוחות הצילום של המצפה‪ .‬נשים לא הורשו להשתמש בטלסקופים של‬
‫המצפה באותה תקופה‪ ).‬בתו של שר קהילה וצאצא עולי הרגל‪ ,‬ליוויט הכין‬
‫תגלית מדהימה‪ ,‬שהאירה עוד יותר בשנת ‪ :1912‬היא שמה לב שיש קשר קבוע‬
‫בין בהירותם של כוכבי קפיד לתקופת השונות שלהם‪ .‬לכן‪ ,‬אם ניתן היה לקבוע‬
‫את המרחק לספיד יחיד בתקופה ידועה (נקבע לאחר מכן בשנת ‪,)1913‬‬

‫מכיוון שהבהירות הנצפית של הכוכבים יורדת הפוך עם ריבוע המרחק לכוכב‬

‫(האור מתפשט באופן אחיד על כדור ששטחו גדל ככל ריבוע המרחק‪ ,‬וכך‬
‫מכיוון שהאור מתפשט על פני כדור גדול יותר‪ ,‬עוצמת האור הנצפית בכל‬
‫נקודה פוחתת באופן הפוך עם איזור הכדור)‪ ,‬קביעת המרחק לכוכבים הרחוקים‬
‫הייתה מאז ומתמיד האתגר הגדול באסטרונומיה‪ .‬תגליתו של לאוויט חוללה‬
‫מהפכה בתחום‪( .‬האבל עצמו‪ ,‬שזנח לפרס נובל‪ ,‬אמר לעיתים קרובות כי‬
‫עבודתו של לאוויט ראויה לפרס‪ ,‬אם כי הוא היה מספק את עצמו מספיק כדי‬
‫שהוא היה יכול להציע את זה רק מכיוון שהוא היה מתמודד טבעי לחלוק איתה‬
‫את הפרס עבורו מאוחר יותר עבודה‪ ) .‬הניירת למעשה החלה באקדמיה‬
‫המלכותית השוודית למנות את ליוויט לנובל בשנת ‪ 1924‬כשנודע שהיא מתה‬
‫מסרטן שלוש שנים קודם לכן‪ .‬על ידי רמז לכוח האישיות שלו‪ ,‬כישרונו‬
 ‫‪2‬‬

‫לקידום עצמי ומיומנות כצופה‪ ,‬האבל יהפוך לשם ביתי‪ ,‬ואילו לאוויט ידוע‪,‬‬
‫למרבה הצער‪ ,‬רק בקרב חובבי התחום‪.‬‬

‫האבל הצליח להשתמש במדידתו ביחסי התקופה‪-‬הזוהר של קפידים ולביט כדי‬

‫להוכיח באופן סופי שהקפידים באנדרומדה וכמה ערפיליות אחרות היו רחוקים‬
‫מדי מכדי להיות בתוך שביל החלב‪ .‬אנדרומדה התגלה כיקום אחר באי‪ ,‬גלקסיה‬
‫ספירלית אחרת כמעט זהה לשלנו‪ ,‬ואחת מהיותר ממאה מיליארד גלקסיות‬
‫אחרות שכעת‪ ,‬אנו יודעים‪ ,‬קיימות ביקום הנצפה שלנו‪ .‬התוצאה של האבל‬
‫הייתה חד משמעית דיה לכך שהקהילה האסטרונומית ‪ -‬כולל שפלי‪ ,‬שבמקרה‬
‫אגב‪ ,‬הפכה למנהלת מצפה הכוכבים במכללת הרווארד‪ ,‬שם ליוויט עשתה את‬
‫עבודתה פורצת הדרך ‪ -‬קיבלה במהירות את העובדה כי שביל החלב אינו כל‬
‫מה שיש‪ .‬מסביבנו‪ .‬לפתע גודל היקום הידוע התרחב בקפיצה יחידה בכמות‬
‫גדולה מכפי שהיה במאות!‬

‫לאחר הגילוי הדרמטי הזה האבל יכול היה לנוח על זרי הדפנה‪ ,‬אך הוא היה‬
‫אחרי דגים גדולים יותר‪ ,‬או במקרה זה‪ ,‬גלקסיות גדולות יותר‪ .‬על ידי מדידת‬
‫קפידים קלושים יותר ויותר בגלקסיות רחוקות יותר ויותר‪ ,‬הוא הצליח למפות‬
‫את היקום לסולמות גדולים יותר ויותר‪ .‬אולם כאשר עשה זאת‪ ,‬הוא גילה‬
‫משהו אחר שהיה מדהים עוד יותר‪ :‬היקום מתרחב!‬

‫האבל השיג את תוצאתו על ידי השוואה בין המרחקים לגלקסיות שהוא מדד‬
‫עם מערך מדידות שונה מאסטרונום אמריקני אחר‪ ,‬וסטו סליפר‪ ,‬שמדד את‬
‫ספקטרום האור שמגיע מהגלקסיות הללו‪ .‬הבנת קיומם ואופיים של ספקטרומים‬
‫כאלה דורשת ממני להחזיר אותך לראשית האסטרונומיה המודרנית‪.‬‬

‫אחת התגליות החשובות באסטרונומיה הייתה שחומר הכוכבים וחומר כדור‬

‫הארץ זהים במידה רבה‪ .‬הכל התחיל‪ ,‬כמו הרבה דברים במדע המודרני‪ ,‬עם‬
‫‪23‬‬

‫אייזק ניוטון‪ .‬בשנת ‪ ,1665‬ניוטון‪ ,‬אז מדען צעיר‪ ,‬התיר קרן אור דקה‪,‬‬
‫שהושגה על ידי החשיכת חדרו למעט חור קטן שיצר בתריס החלון שלו‪ ,‬דרך‬
‫פריזמה וראה את אור השמש מתפזר לצבעים הקשתיים המוכרים‪ .‬הוא טען‬
‫שאור לבן מהשמש מכיל את כל הצבעים הללו‪ ,‬והוא צדק‪.‬‬

‫כעבור מאה וחמישים שנה‪ ,‬מדען אחר בדק את האור המפוזר בזהירות רבה‬
‫יותר‪ ,‬גילה להקות כהות בתוך הצבעים וטען כי אלה נבעו מקיומם של חומרים‬
‫באטמוספירה החיצונית של השמש שקולטים אור בצבעים מסוימים או באורכי‬
‫גל מסוימים‪ . .‬ניתן לזהות את "קווי הקליטה" הללו‪ ,‬כידוע‪ ,‬עם אורכי גל של‬
‫אור שנמדדו לספיגה על ידי חומרים ידועים בכדור הארץ‪ ,‬כולל מימן‪ ,‬חמצן‪,‬‬
‫ברזל‪ ,‬נתרן וסידן‪.‬‬

‫בשנת ‪ ,1868‬מדען אחר צפה בשני קווי ספיגה חדשים בחלק הצהוב של‬
‫הספקטרום הסולארי שלא תואמים שום גורם ידוע בכדור הארץ‪ .‬הוא החליט‬
‫שזה כנראה נובע מאיזה אלמנט חדש‪ ,‬אותו כינה הליום‪ .‬כעבור דור התגלה‬
‫הליום על פני כדור הארץ‪.‬‬

‫התבוננות בספקטרום הקרינה שמגיע מכוכבים אחרים הוא כלי מדעי חשוב‬
‫להבנת הרכבם‪ ,‬טמפרטורתם והתפתחותם‪ .‬החל משנת ‪ 1912‬צפה סליפר‬
‫בספקטרוני האור המגיעים מערפיליות ספירליות שונות ומצא שהספקטרום‬
‫דומה לזה של הכוכבים הסמוכים ‪ -‬פרט לכך שכל קווי הקליטה הועברו באותה‬
‫כמות באורך הגל‪.‬‬

‫תופעה זו הובנה אז כתוצאה מ"האפקט של דופלר "המוכר‪ ,‬על שמו של‬

‫הפיזיקאי האוסטרי כריסטיאן דופלר‪ ,‬שהסביר בשנת ‪ 1842‬כי גלים המגיעים‬
‫אליך ממקור נע ימתחו אם המקור יתרחק ממך דחוס אם זה מתקדם לעברך‪ .‬זהו‬
‫ביטוי לתופעה שכולנו מכירים‪ ,‬ועל פיה אני נזכר בדרך כלל בסרט מצויר של‬
 ‫‪2‬‬

‫סידני האריס‪ ,‬בו שני בוקרים היושבים על סוסיהם בחוץ במישורים מסתכלים‬
‫על רכבת רחוקה‪ ,‬ואחד אומר לשני‪" ,‬אני אוהב לשמוע את היללה הבודדת של‬
‫שריקת הרכבת ככל שעוצמת התדר משתנה בגלל אפקט הדופלר!" אכן שריקת‬
‫רכבת או צפירת אמבולנס נשמעים גבוה יותר אם הרכבת או האמבולנס נעים‬
‫לעברך ונמוכים אם היא מתרחקת ממך‪.‬‬

‫מסתבר שאותה תופעה מתרחשת עבור גלי אור כמו גלי קול‪ ,‬אם כי מסיבות‬
‫שונות במקצת‪ .‬גלי אור ממקור שמתרחק מכם‪ ,‬אם בגלל התנועה המקומית שלו‬
‫בחלל או בגלל התרחבות המרחב המתערבת‪ ,‬יימתחו‪ ,‬ולכן הם נראים אדומים‬
‫יותר מכפי שהיו יכולים להיות‪ ,‬מכיוון שאדום הוא הסוף באורך הגל הארוך של‬
‫הספקטרום הנראה לעין‪ ,‬בעוד שגלים ממקור שנעים לעברך ידחסו ויופיעו‬
‫כחולים יותר‪.‬‬

‫סליפר הבחין בשנת ‪ 1912‬כי קווי הקליטה מהאור המגיעים מכל ערפיליות‬
‫הספירלה כמעט כולם הופנו באופן שיטתי לעבר אורכי גל ארוכים יותר (אם כי‬
‫חלקם‪ ,‬כמו אנדרומדה‪ ,‬הועברו לכיוון אורכי גל קצרים יותר)‪ .‬הוא הסיק נכון‬
‫כי רוב החפצים הללו מתרחקים מאיתנו במהירות מהירה‪.‬‬

‫האבל הצליח להשוות בין תצפיותיו למרחק הגלקסיות הספיראליות הללו (כפי‬
‫שהיו ידועות עד כה) לבין המדידות של סליפר על המהירות שבהן הן התרחקו‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1929‬בעזרת איש צוות הר ווילסון‪ ,‬מילטון הומסון (שכשרונו הטכני‬
‫היה כזה שהבטיח עבודה בהר ווילסון מבלי שהיה לו אפילו תעודת בגרות)‪,‬‬
‫הודיע על גילוי מערכת יחסים אמפירית ראויה לציון‪ ,‬כעת נקרא החוק של‬
‫האבל‪ :‬יש קשר לינארי בין מהירות המיתון למרחק הגלקסיה‪ .‬כלומר‪ ,‬גלקסיות‬
‫שמרוחקות יותר ויותר מתרחקות מאיתנו במהירות מהירה יותר!‬
‫‪25‬‬

‫כאשר מוצגת לראשונה עובדה מדהימה זו ‪ -‬שכמעט כל הגלקסיות מתרחקות‬

‫מאיתנו‪ ,‬ואלו המרוחקות פי שניים מתרחקות במהירות כפולה‪ ,‬כאלו שנמצאות‬
‫שלוש פעמים מהירות שלוש פעמים וכו '‪ -‬נראה ברור מה זה מרמז‪ :‬אנחנו‬
‫מרכז היקום!‬

‫כפי שחברים מסוימים מציעים‪ ,‬עלי להזכיר באופן יומיומי שזה לא המקרה ‪.‬‬
‫במקום זאת‪ ,‬זה היה בקנה אחד עם מערכת היחסים שלימאטר חזה‪ .‬היקום שלנו‬
‫אכן מתרחב‪.‬‬

‫ניסיתי דרכים שונות להסביר זאת‪ ,‬ולמען האמת אני לא חושב שיש דרך טובה‬
‫לעשות זאת אלא אם כן אתה חושב מחוץ לקופסה ‪ -‬במקרה זה‪ ,‬מחוץ לתיבה‬
‫האוניברסלית‪ .‬כדי לראות מה משתמע החוק של האבל‪ ,‬עליכם להסיר את‬
‫עצמכם מנקודת התצפית הקופית של הגלקסיה שלנו ולהסתכל על היקום שלנו‬
‫מבחוץ‪ .‬אמנם קשה לעמוד מחוץ ליקום תלת ממדי‪ ,‬אך קל לעמוד מחוץ ליקום‬
‫דו‪-‬ממדי‪ .‬בעמוד הבא ציירתי יקום כזה מתפשט בשני זמנים שונים‪ .‬כפי שניתן‬
‫לראות‪ ,‬הגלקסיות רחוקות זו מזו בפעם השנייה‪.‬‬

‫תמונה‬

‫עכשיו דמיין שאתה חי באחת מהגלקסיות בפעם השנייה‪ t 2 ,‬שאסמן בלבן‪,‬‬

‫בזמן ‪. t 2‬‬

‫תמונה‬

‫כדי לראות איך הייתה נראית התפתחות היקום מנקודת התצפית של הגלקסיה‪,‬‬
‫אני פשוט מניח את התמונה הימנית משמאל ומניחה את הגלקסיה בלבן על‬
‫עצמה‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫תמונה‬

‫וואלה! מנקודת התצפית של גלקסיה זו כל גלקסיה אחרת מתרחקת‪ ,‬ואלו‬

‫שנמצאים במרחק כפליים התרחקו פעמיים מהמרחק באותו זמן‪ ,‬אלה שהם פי‬
‫שלושה ממרחקים התרחקו פי שלושה מהמרחק וכו '‪ ,‬כל עוד שם אין קצה‪,‬‬
‫אלה שבגלקסיה מרגישים כאילו הם במרכז ההתפשטות‪.‬‬

‫לא משנה באיזו גלקסיה אתם בוחרים‪ .‬בחר גלקסיה אחרת וחזור על הפעולה‪:‬‬

‫תמונה‬

‫תמונה‬

‫תלוי בפרספקטיבה שלך‪ ,‬אם כן‪ ,‬כל מקום הוא מרכז היקום‪ ,‬או ששום מקום‬
‫אינו נמצא בו‪ .‬זה לא משנה; החוק של האבל עולה בקנה אחד עם יקום‬
‫שמתרחב‪.‬‬

‫כעת‪ ,‬כאשר האבל והומסון דיווחו לראשונה על הניתוח שלהם בשנת ‪,1929‬‬
‫הם לא רק דיווחו על קשר לינארי בין מרחק למהירות המיתון‪ ,‬אלא גם נתנו‬
‫הערכה כמותית של קצב ההתרחבות עצמו‪ .‬להלן הנתונים שהוצגו בפועל‪:‬‬

‫תמונה‬

‫כפי שאתה יכול לראות‪ ,‬הניחוש של האבל להתאים קו ישר למערך נתונים זה‬
‫נראה מזל יחסית‪( .‬ברור שיש קשר כלשהו‪ ,‬אך אם קו ישר הוא המתאים ביותר‬
‫רחוק מלהיות ברור על בסיס נתונים אלה בלבד‪ ).‬המספר של קצב ההתרחבות‬
‫‪27‬‬

‫שהם השיגו‪ ,‬הנגזר עבור העלילה‪ ,‬הציע לגלקסיה מיליון פרסות משם ( ‪3‬‬
‫מיליון שנות אור) ‪ -‬ההפרדה הממוצעת בין גלקסיות ‪ -‬מתרחקת מאיתנו‬
‫במהירות של ‪ 500‬קמ"ש‪ .‬אומדן זה לא היה בר מזל כל כך‪.‬‬

‫הסיבה לכך היא פשוטה יחסית לעין‪ .‬אם הכל מתרחק היום‪ ,‬אז בזמנים‬
‫קדומים יותר הם היו קרובים זה לזה‪ .‬כעת‪ ,‬אם כוח המשיכה הוא כוח‬
‫אטרקטיבי‪ ,‬אז עליו להאט את התפשטות היקום‪ .‬המשמעות היא שהגלקסיה‬
‫שאנו רואים מתרחקת מאיתנו במהירות של ‪ 500‬קמ"ש לשניה היום הייתה‬
‫מתקדמת מהר יותר‪.‬‬

‫אם כי לרגע‪ ,‬אנו רק מניחים שהגלקסיה תמיד נסחפה במהירות זו‪ ,‬נוכל‬
‫לעבוד לאחור ולברר כמה זמן היא הייתה באותה תנוחה כמו הגלקסיה שלנו‪.‬‬
‫מכיוון שגלקסיות מרוחקות פי שניים מתקדמות במהירות כפולה‪ ,‬אם אנו‬
‫עובדים לאחור נגלה שהם הונחו על עמדתנו בדיוק באותה שעה‪ .‬אכן‪ ,‬כל היקום‬
‫הנצפה יכול היה להיות מוצג בנקודה אחת‪ ,‬המפץ הגדול‪ ,‬בזמן שאנחנו יכולים‬
‫להעריך בדרך זו‪.‬‬

‫אומדן כזה הוא בבירור גבול עליון בעידן היקום‪ ,‬מכיוון שאם הגלקסיות היו‬
‫מתקדמות פעם אחת מהר יותר‪ ,‬הן היו מגיעות למקום שבו הן נמצאות היום‬
‫בפחות זמן ממה שהערכה זו הייתה מציעה‪.‬‬

‫מהערכה זו המבוססת על ניתוח האבל‪ ,‬המפץ הגדול התרחש לפני כחצי‬

‫מיליארד שנה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אפילו בשנת ‪ ,1929‬העדויות היו כבר ברורות (למעט‬
‫כמה מפקלי ספרות תנ"כיים בטנסי‪ ,‬אוהיו‪ ,‬וכמה מדינות אחרות) כי כדור‬
‫הארץ היה בן יותר משלושה מיליארד שנה‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫עכשיו‪ ,‬זה מביך עבור מדענים לגלות שכדור הארץ מבוגר מהיקום‪ .‬חשוב‬
‫מכך‪ ,‬הוא מציע שמשהו לא בסדר בניתוח‪.‬‬

‫המקור לבלבול זה היה פשוט העובדה שהערכות המרחק של האבל‪ ,‬הנגזרות‬

‫ביחסי קפיד בגלקסיה שלנו‪ ,‬היו שגויות באופן שיטתי‪ .‬סולם המרחק המבוסס‬
‫על שימוש בספידים הסמוכים כדי להעריך את מרחק הספידים הרחוקים יותר‬
‫ואז לאמוד את המרחק לגלקסיות בהן נצפו קפידים רחוקים יותר היה פגום‪.‬‬

‫ההיסטוריה של איך התגברו על ההשפעות השיטתיות הללו ארוכה ומפותלת‬

‫מכדי לתאר כאן‪ ,‬וממילא כבר לא משנה כיוון שיש לנו כיום אומדן מרחקים‬
‫טוב בהרבה‪.‬‬

‫אחת מצילומי טלסקופ החלל האבל האהובים עלי מוצגת למטה‪:‬‬

‫תמונה‬

‫היא מציגה גלקסיה ספירלית יפהפייה הרחק משם‪ ,‬מזמן (מזמן מכיוון שהאור‬
‫מהגלקסיה לוקח זמן ‪ -‬יותר מ ‪ 50‬מיליון שנה ‪ -‬להגיע אלינו)‪ .‬לגלקסיה‬
‫ספירלית כמו זו‪ ,‬הדומה לשלנו‪ ,‬יש בתוכו כמאה מיליארד כוכבים‪ .‬הגרעין‬
‫הבהיר שבמרכזו מכיל אולי ‪ 10‬מיליארד כוכבים‪ .‬שימו לב לכוכב בפינה‬
‫השמאלית התחתונה שמאיר בהירות כמעט שווה לעשרה מיליארד הכוכבים‬
‫האלה‪ .‬כשאתה רואה זאת לראשונה‪ ,‬אתה יכול להניח שבאופן סביר שזה כוכב‬
‫קרוב הרבה יותר בגלקסיה שלנו שהפריע לתמונה‪ .‬אך למעשה‪ ,‬מדובר בכוכב‬
‫באותה גלקסיה רחוקה שנמצאת במרחק של יותר מחמישים מיליון שנות אור‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫ברור שלא מדובר בכוכב רגיל‪ .‬זה כוכב שזה עתה התפוצץ‪ ,‬סופרנובה‪ ,‬אחת‬
‫מתצוגות הזיקוקים הבהירות ביותר ביקום‪ .‬כשכוכב מתפוצץ‪ ,‬הוא זורק בקצרה‬
‫(במהלך כחודש בערך) באור נראה עם בהירות של ‪ 10‬מיליארד כוכבים‪.‬‬

‫למזלנו‪ ,‬כוכבים לא מתפוצצים לעתים קרובות כל כך‪ ,‬בערך אחת למאה שנים‬
‫לכל גלקסיה‪ .‬אבל יש לנו מזל שהם כן‪ ,‬כי אם הם לא היו‪ ,‬אנחנו לא היינו כאן‪.‬‬
‫אחת העובדות הפואטיות ביותר שידעתי על היקום היא שבעצם כל אטום בגופך‬
‫היה פעם בתוך כוכב שהתפוצץ‪ .‬יתר על כן‪ ,‬האטומים שבידך השמאלית ככל‬
‫הנראה הגיעו מכוכב שונה מזה שהיו באלה מימינך‪ .‬כולנו‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪,‬‬
‫ילדי כוכבים‪ ,‬וגופנו עשוי מאבני כוכבים‪.‬‬

‫כיצד אנו יודעים זאת? ובכן‪ ,‬אנו יכולים לחלץ את תמונת המפץ הגדול שלנו‬
‫לתקופה בה היקום היה בן כשנייה‪ ,‬ואנחנו מחשבים שכל החומר שנצפה נדחס‬
‫בפלזמה צפופה אשר הטמפרטורה צריכה הייתה להיות בערך ‪ 10‬מיליארד‬
‫מעלות (סולם קלווין) ‪ .‬בטמפרטורה זו תגובות גרעיניות יכולות להתרחש‬
‫בקלות בין פרוטונים לנויטרונים כשהן נקשרות זו לזו ואז מתפרקות‬
‫מהתנגשויות נוספות‪ .‬בעקבות תהליך זה כאשר היקום מתקרר‪ ,‬אנו יכולים‬
‫לחזות באיזו תדירות המרכיבים הגרעיניים הקדומים האלה ייקשרו ליצירת‬
‫גרעינים של האטומים הכבדים יותר ממימן (כלומר הליום‪ ,‬ליתיום וכן הלאה)‪.‬‬

‫כשאנו עושים זאת‪ ,‬אנו מגלים שבעצם שום גרעינים ‪ -‬מעבר ליתיום‪ ,‬הגרעין‬
‫השלישי הקל ביותר בטבע ‪ -‬נוצרו במהלך כדור האש הקדמוני שהיה המפץ‬
‫הגדול‪ .‬אנו בטוחים כי החישובים שלנו נכונים מכיוון שהתחזיות שלנו לשפע‬
‫הקוסמי של האלמנטים הקלים ביותר מסכימות עם תצפיות אלה‪ .‬שפע‬
‫האלמנטים הקלים ביותר האלה ‪ -‬מימן‪ ,‬דויטריום (גרעין המימן הכבד)‪ ,‬הליום‬
‫וליתיום ‪ -‬משתנים בכ ‪ 10-‬סדרי גודל (בערך ‪ 25‬אחוז מהפרוטונים‬
‫והנויטרונים‪ ,‬על פי מסה)‪ ,‬מגיעים בסופו של דבר להליום‪ ,‬ואילו ‪ 1‬ב כל ‪10‬‬
 ‫‪2‬‬

‫מיליארד נויטרונים ופרוטונים מסתיימים בגרעין ליתיום)‪ .‬על טווח מדהים זה‪,‬‬
‫תצפיות ותחזיות תיאורטיות מסכימות‪.‬‬

‫זו אחת התחזיות המפורסמות‪ ,‬המשמעותיות והמצליחות ביותר שסיפרו לנו‬

‫שהמפץ הגדול באמת קרה‪ .‬רק מפץ גדול חם יכול לייצר את השפע שנצפה של‬
‫אלמנטים קלים ולשמור על עקביות עם ההתפשטות הנוכחית של היקום‪ .‬אני‬
‫נושא בכיס האחורי כרטיס ארנק המציג את השוואת התחזיות של שפע‬
‫האלמנטים הקלים והשפע הנצפה כך שבכל פעם שאני פוגש מישהו שלא מאמין‬
‫שהמפץ הגדול קרה‪ ,‬אני יכול להראות להם את זה ‪ .‬בדרך כלל אני אף פעם לא‬
‫מרחיק לכת כל כך בדיוני‪ ,‬מכיוון שלעתים נדירות כי נתונים מרשימים אנשים‬
‫שהחליטו מראש שמשהו לא בסדר בתמונה‪ .‬בכל מקרה אני נושא את הכרטיס‬
‫ומשחזר אותו עבורך בהמשך הספר‪.‬‬

‫בעוד שליתיום חשוב עבור אנשים מסוימים‪ ,‬חשוב יותר לכולנו הגרעינים‬
‫הכבדים יותר כמו פחמן‪ ,‬חנקן‪ ,‬חמצן‪ ,‬ברזל וכן הלאה‪ .‬אלה לא נוצרו במפץ‬
‫הגדול‪ .‬המקום היחיד שהם יכולים להיעשות הוא בליבות הכוכבים הלוהטות‪.‬‬
‫והדרך היחידה שהם יכלו להיכנס לגופך היום היא אם הכוכבים האלה היו‬
‫חביבים מספיק כדי להתפוצץ‪ ,‬ולפזר את המוצרים שלהם לקוסמוס כך שיוכלו‬
‫יום אחד להתלכד בכוכב לכת כחול קטן שנמצא בסמוך לכוכב שאנו מכנים את‬
‫השמש‪ .‬במהלך תולדות הגלקסיה שלנו התפוצצו כ ‪ 200-‬מיליון כוכבים‪ .‬שלל‬
‫הכוכבים האלה הקריבו את עצמם‪ ,‬אם תרצו‪ ,‬כך שיום אחד תוכלו להיוולד‪ .‬אני‬
‫מניח שזה מסייג אותם כמו כל דבר אחר לתפקיד המושיעים‪.‬‬

‫מסתבר שסוג מסוים של כוכב מתפוצץ‪ ,‬המכונה סופרנובה מסוג ‪ ,Ia‬הוכח על‬
‫ידי מחקרים מדוקדקים שבוצעו בשנות התשעים כבעל תכונה ראויה לציון‪:‬‬
‫ברמת דיוק גבוהה‪ ,‬אותם סופרנובות מסוג ‪ Ia‬שהם בהירים יותר מהבהבים גם‬
‫מאירים יותר‪ .‬המתאם‪ ,‬אף שאינו מובן באופן תיאורטי‪ ,‬הוא אמפירי מאוד‪.‬‬
‫‪31‬‬

‫המשמעות היא שהסופרנובות האלה הן "נרות סטנדרטיים" טובים מאוד‪ .‬בכך‬

‫אנו מתכוונים שאפשר להשתמש בסופרנובות אלה בכיול מרחקים מכיוון שניתן‬
‫להבחין ישירות בהירותם המהותית על ידי מדידה שאינה תלויה במרחקם‪ .‬אם‬
‫אנו מתבוננים בסופרנובה בגלקסיה מרוחקת ‪ -‬ואנחנו יכולים משום שהם‬
‫בהירים מאוד ‪ -‬אז על ידי התבוננות בכמה זמן היא זורחת‪ ,‬אנו יכולים להסיק‬
‫את בהירותה המהותית‪ .‬ואז‪ ,‬על ידי מדידת בהירותו לכאורה עם הטלסקופים‬
‫שלנו‪ ,‬אנו יכולים להסיק במדויק כמה רחוקים הסופרנובה וגלקסיית המארחת‬
‫שלה‪ .‬ואז‪ ,‬על ידי מדידת ה"היסטה האדומה "של האור מהכוכבים בגלקסיה‪,‬‬
‫אנו יכולים לקבוע את מהירותו‪ ,‬וכך נוכל להשוות בין מהירות למרחק ולהסיק‬
‫את קצב ההתפשטות של היקום‪.‬‬

‫עד כה כל כך טוב‪ ,‬אבל אם סופרנובות מתפוצצות רק אחת למאה שנה לערך‬

‫לגלקסיה‪ ,‬מה הסיכוי שנצליח לראות אי פעם? אחרי הכל‪ ,‬הסופרנובה האחרונה‬
‫בגלקסיה שלנו שאליה אנו עדים על כדור הארץ נראתה על ידי יוהנס קפלר‬
‫בשנת ‪ !1604‬אכן נאמר כי סופרנובות בגלקסיה שלנו נצפות רק בתקופת‬
‫החיים של גדולי האסטרונומים‪ ,‬וקפלר בהחלט מתאים לחשבון‪.‬‬

‫החל כמורה למתמטיקה צנוע באוסטריה‪ ,‬קפלר הפך לעוזרו של האסטרונום‬

‫טייצ'ו ברהה (שבעצמו צפה בסופרנובה קדומה יותר בגלקסיה שלנו והיה לו אי‬
‫שלם על ידי מלך דנמרק בתמורה)‪ ,‬והשתמש בנתוניו של ברהה על כוכבי‬
‫הלכת עמדות בשמיים שנמשכו יותר מעשור‪ ,‬גזר קפלר את שלושת חוקי‬
‫התנועה הפלנטריים המפורסמים שלו בראשית המאה השבע עשרה‪:‬‬

‫‪ .1‬כוכבי לכת נעים סביב השמש באליפסות‪.‬‬

‫‪ .2‬קו המחבר בין כדור הארץ לשמש גורף שטחים שווים בפרקי זמן שווים‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫‪ . 3‬ריבוע של זמן הקפה של כדור הארץ היא ישירות יחסי אל הקוביה (כוח‬
‫‪ ) 3rd‬של חצי ציר גדול של מסלולו (או‪ ,‬במילים אחרות‪ ,‬של "חצי ציר גדול"‬
‫של אליפסה‪ ,‬חצי של המרחק לאורך החלק הרחב ביותר של האליפסה)‪.‬‬

‫חוקים אלה בתורם הניחו את הבסיס לגזירתו של ניוטון את חוק הכובד‬

‫האוניברסלי כמעט מאה שנה מאוחר יותר‪ .‬מלבד התרומה המדהימה הזו‪ ,‬קפלר‬
‫הגן בהצלחה על אמו במשפט כישוף וכתב מה שהיה אולי סיפור המדע הבדיוני‬
‫הראשון‪ ,‬על מסע לירח‪.‬‬

‫בימינו דרך אחת לראות סופרנובה היא פשוט להקצות סטודנטית לתואר שני‬
‫שונה לכל גלקסיה בשמיים‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬מאה שנים אינן שונות מדי‪ ,‬במובן‬
‫הקוסמי לפחות‪ ,‬מהזמן הממוצע לעשות תואר שלישי‪ ,‬ותלמידי התארים זולים‬
‫ושופעים‪ .‬אך למרבה השמחה אנו לא צריכים לפנות לאמצעים כה קיצוניים‪,‬‬
‫מסיבה מאוד פשוטה‪ :‬היקום גדול וישן וכתוצאה מכך אירועים נדירים‬
‫מתרחשים כל הזמן‪.‬‬

‫צאו לילה אחד ביער או במדבר‪ ,‬שם תוכלו לראות כוכבים ולהרים את ידכם‬
‫לשמיים‪ ,‬ובנו מעגל זעיר בין האגודל לאצבע האצבע בגודל של אגורה‪ .‬הרם‬
‫אותו לטלאי שמים כהים שאין בהם כוכבים נראים‪ .‬בתוך הטלאי האפל ההוא‪,‬‬
‫עם טלסקופ מספיק גדול מהסוג שיש לנו כיום שירות‪ ,‬תוכלו להבחין אולי‬
‫במאה אלף גלקסיות‪ ,‬שכל אחת מהן מכילה מיליארדי כוכבים‪ .‬מכיוון‬
‫שהסופרנובות מתפוצצות אחת למאה שנה לכל אחת‪ ,‬עם ‪ 100,000‬גלקסיות‬
‫בתצפית‪ ,‬עליכם לצפות לראות‪ ,‬בממוצע‪ ,‬כשלושה כוכבים מתפוצצים בלילה‬
‫נתון‪.‬‬

‫אסטרונומים עושים בדיוק את זה‪ .‬הם מגישים בקשה לזמן טלסקופ‪ ,‬ובחלק‬
‫מהלילות הם עשויים לראות כוכב אחד מתפוצץ‪ ,‬חלקם לילות שניים‪ ,‬ובחלק‬
‫‪33‬‬

‫מהלילות הוא עשוי להיות מעונן ואולי הם לא יראו אף אחד‪ .‬בדרך זו הצליחו‬
‫מספר קבוצות לקבוע את הקבוע של האבל עם אי וודאות של פחות מעשרה‬
‫אחוזים‪ .‬המספר החדש‪ ,‬כ ‪ 70-‬ק"מ בשנייה לגלקסיות בממוצע של ‪ 3‬מיליון‬
‫שנות אור זה מזה‪ ,‬הוא כמעט גורם של ‪ 10‬קטן יותר מזה שנגזר על ידי האבל‬
‫והומסון‪ .‬כתוצאה מכך אנו מסיקים עידן של היקום הקרוב יותר ל ‪ 13‬מיליארד‬
‫שנים‪ ,‬ולא ‪ 1.5‬מיליארד שנים‪.‬‬

‫כפי שתיאר בהמשך‪ ,‬גם זה בהסכמה מוחלטת עם הערכות עצמאיות לגיל‬

‫הכוכבים העתיקים ביותר בגלקסיה שלנו‪ .‬מברהה ועד קפלר‪ ,‬מלימיטה‬
‫לאיינשטיין והאבל‪ ,‬ומתוך ספקטרום הכוכבים לשפע אלמנטים קלים‪ ,‬ארבע‬
‫מאות שנות מדע מודרני הניבו תמונה מדהימה ועקבית של היקום המתרחב‪.‬‬
‫הכל מתחבר זה לזה‪ .‬תמונת המפץ הגדול במצב טוב‪.‬‬

‫פרק ‪2‬‬

‫‪ AC OSMIC M YSTERY S‬טורי‪W EIGHING U NIVERSE :‬‬

‫ידועים ידועים‪ .‬אלה דברים שאנחנו יודעים שאנחנו יודעים‪ .‬ידועים אלמונים‪.‬‬
‫כלומר יש דברים שאנחנו יודעים שאנחנו לא יודעים‪ .‬אך ישנם גם אלמונים לא‬
‫ידועים‪ .‬יש דברים שאנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים‪.‬‬

‫‪D ONALD R UMSFELD-‬‬

‫לאחר שקבע כי ליקום הייתה התחלה‪ ,‬והתחלה זו הייתה זמן סופי וניתן‬
‫למדידה בעבר‪ ,‬השאלה הבאה הטבעית שצריך לשאול היא "איך זה ייגמר?"‬
 ‫‪2‬‬

‫למעשה‪ ,‬זו הייתה עצם השאלה שהובילה אותי לעבור מהטריטוריה הביתית‬
‫שלי‪ ,‬פיזיקת החלקיקים‪ ,‬לקוסמולוגיה‪ .‬במהלך שנות השבעים והשמונים‬
‫התברר יותר ויותר ממדידות מפורטות של תנועת הכוכבים והגז בגלקסיה‬
‫שלנו‪ ,‬כמו גם מתנועת הגלקסיות בקבוצות גדולות של גלקסיות המכונות‬
‫אשכולות‪ ,‬שיש ביקום הרבה יותר ממה שהוא פוגש או העין או הטלסקופ‪.‬‬

‫כוח הכבידה הוא הכוח הראשי הפועל בסולם העצום של הגלקסיות‪ ,‬כך‬
‫שמדידת תנועתם של עצמים בסולם אלה מאפשרת לנו לחקור את המשיכה‬
‫הכבידה המניעה תנועה זו‪ .‬מדידות כאלה המריאו עם עבודתן החלוצית של‬
‫האסטרונומית האמריקאית ורה רובין ועמיתיה בראשית שנות השבעים‪ .‬רובין‬
‫סיימה את לימודי הדוקטורט שלה מג'ורג'טאון לאחר שעשתה שיעורי לילה‬
‫בזמן שבעלה חיכה ברכב מכיוון שהיא לא ידעה לנהוג‪ .‬היא פנתה לפרינסטון‪,‬‬
‫אולם אוניברסיטה זו לא קיבלה נשים לתוכנית האסטרונומיה הבוגרת שלהן עד‬
‫‪ . 1975‬רובין קמה והפכה רק לאישה השנייה שאי פעם זכתה במדליית הזהב‬
‫של החברה המלכותית לאסטרונומיה‪ .‬הפרס ההוא ושאר הכבוד הראוי לה נבעו‬
‫ממדידותיה פורצות הדרך של קצב הסיבוב של הגלקסיה שלנו‪ .‬על ידי‬
‫התבוננות בכוכבים ובגז החם שהיו רחוקים יותר ויותר ממרכז הגלקסיה שלנו‪,‬‬
‫קבע רובין כי אזורים אלה נעים הרבה יותר מהר ממה שהיה אמור להיות אם‬
‫כוח הכבידה המניע את תנועתם נובע מהמסה של כל העצמים שנצפו בתוך‬
‫הגלקסיה‪ .‬בעקבות עבודתה‪ ,‬בסופו של דבר התברר לקוסמולוגים שהדרך‬
‫היחידה להסביר תנועה זו הייתה לייצב את קיומה של מסה רבה יותר בגלקסיה‬
‫שלנו מכפי שניתן היה להסביר על ידי הוספת המסה שלכל הגז והכוכבים‬
‫החמים האלה‪.‬‬

‫עם זאת הייתה בעיה בהשקפה זו‪ .‬אותם חישובים ממש שמסבירים בצורה כה‬
‫יפה את השפע שנצפה של יסודות האור (מימן‪ ,‬הליום וליתיום) ביקום מספרים‬
‫לנו פחות או יותר כמה פרוטונים ונויטרונים‪ ,‬חומר החומר הרגיל‪ ,‬חייבים‬
‫‪35‬‬

‫להתקיים ביקום‪ .‬הסיבה לכך היא שכמו כל מתכון לבישול ‪ -‬במקרה זה בישול‬
‫גרעיני ‪ -‬כמות המוצר הסופי שלך תלויה בכמות מכל מרכיב שאתה מתחיל‬
‫איתו‪ .‬אם אתה מכפיל את המתכון ‪ -‬ארבע ביצים במקום שתיים‪ ,‬למשל ‪ -‬אתה‬
‫מקבל יותר מהתוצר הסופי‪ ,‬במקרה זה חביתה‪ .‬עם זאת‪ ,‬הצפיפות הראשונית‬
‫של פרוטונים ונויטרונים ביקום הנובעים מהמפץ הגדול‪ ,‬כפי שנקבעה בהתאמה‬
‫לשפע שנצפה של מימן‪ ,‬הליום וליתיום‪ ,‬מהווה בערך פי שניים מכמות החומר‬
‫שאנו יכולים לראות בכוכבים ובגז החם‪. .‬‬

‫קל לדמיין דרכים להסתיר פרוטונים ונויטרונים (כדורי שלג‪ ,‬כוכבי לכת‪,‬‬
‫קוסמולוגים ‪ ...‬אף אחד מהם לא זורח)‪ ,‬כך פיסיקאים רבים חזו שכמה‬
‫שפרוטונים ונייטרונים רבים שוכנים בחפצים כהים כמו חפצים גלויים‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬כאשר אנו מוסיפים כמה "חומר אפל" צריך להתקיים בכדי להסביר את‬
‫תנועת החומר בגלקסיה שלנו‪ ,‬אנו מגלים שהיחס בין החומר הכולל לחומר‬
‫הגלוי אינו ‪ 2‬עד ‪ ,1‬אלא קרוב יותר ל ‪ 10‬עד ‪ .1‬אם זו לא טעות‪ ,‬אז אי אפשר‬
‫ליצור את החומר האפל מפרוטונים ומניטרונים‪ .‬פשוט אין מספיק כאלה‪.‬‬

‫כפיסיקאי חלקיקי יסודי צעיר בתחילת שנות השמונים‪ ,‬למידה של אפשרות זו‬
‫לקיומו של חומר אפל אקזוטי הייתה מרגשת אותי ביותר‪ .‬משמע‪ ,‬תרתי משמע‪,‬‬
‫שהחלקיקים הדומיננטיים ביקום לא היו נויטרונים ופרוטונים מגוונים מיושנים‬
‫ומגוונים‪ ,‬אלא אולי סוג חדש של חלקיק יסודי‪ ,‬משהו שלא היה קיים על פני‬
‫כדור הארץ כיום‪ ,‬אלא משהו מסתורי שזורם בין ובין הכוכבים וניהל בשקט את‬
‫כל מופע הכבידה שאנו מכנים גלקסיה‪.‬‬

‫אפילו יותר מרגש‪ ,‬לפחות עבורי‪ ,‬זה מרמז על שלוש קווי מחקר חדשים‬
‫שיכולים להציף מחדש את טבע המציאות‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫‪ . 1‬אם חלקיקים אלה נוצרו במפץ הגדול‪ ,‬כמו יסודות האור שתיארתי‪ ,‬עלינו‬
‫להיות מסוגלים להשתמש ברעיונות לגבי הכוחות השולטים באינטראקציות של‬
‫חלקיקים יסודיים (במקום אינטראקציות של גרעינים רלוונטיים לקביעת שפע‬
‫יסודות ) להעריך את שפע החלקיקים החדשים האקזוטיים האפשריים ביקום‬
‫כיום‪.‬‬

‫‪ . 2‬יתכן שניתן לגזור את השפע הכולל של החומר האפל ביקום על בסיס‬

‫רעיונות תיאורטיים בפיזיקת החלקיקים‪ ,‬או יתכן שניתן יהיה להציע ניסויים‬
‫חדשים לגילוי חומר אפל ‪ -‬שאחד מהם יכול לספר לנו כמה סה"כ יש חומר‬
‫ומכאן מהי הגיאומטריה של היקום שלנו‪ .‬התפקיד של הפיזיקה הוא לא להמציא‬
‫דברים שאנחנו לא יכולים לראות כדי להסביר דברים שאנחנו יכולים לראות‪,‬‬
‫אלא להבין כיצד לראות את מה שאנחנו לא יכולים לראות ‪ -‬לראות את מה‬
‫שהיה בעבר בלתי נראה‪ ,‬הלא נודע‪ .‬כל מועמד לחלקיקים אלמנטריים חדש‬
‫לחומר אפל מציע אפשרויות חדשות לניסויים לאיתור ישיר של חלקיקי החומר‬
‫האפל המשתרעים ברחבי הגלקסיה על ידי בניית מכשירים בכדור הארץ כדי‬
‫לזהות אותם כאשר כדור הארץ מיירט את תנועתם בחלל‪ .‬במקום להשתמש‬
‫בטלסקופים כדי לחפש חפצים מרוחקים‪,‬‬

‫‪ . 3‬אם היינו יכולים לקבוע את טיבו של החומר האפל‪ ,‬ושפעו‪ ,‬היינו יכולים‬
‫לקבוע כיצד היקום ייגמר‪.‬‬

‫האפשרות האחרונה הזו נראתה המרגשת מכולן‪ ,‬אז אתחיל בה‪ .‬אכן‪ ,‬עסקתי‬
‫בקוסמולוגיה מכיוון שרציתי להיות האדם הראשון שיידע איך היקום ייגמר‪.‬‬

‫זה נראה כמו רעיון טוב באותה תקופה‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫כאשר איינשטיין פיתח את תיאוריית היחסות הכללית שלו‪ ,‬בליבה עמדה‬

‫האפשרות שהמרחב יכול להתעקם בנוכחות חומר או אנרגיה‪ .‬רעיון תיאורטי זה‬
‫הפך ליותר משערות בלבד בשנת ‪ ,1919‬כאשר שתי משלחות צפו באור‬
‫כוכבים מתעגל סביב השמש במהלך ליקוי חמה‪ ,‬בדיוק במידת האופן בו חזה‬
‫אינשטיין אמור לקרות אם נוכחות השמש עקמה את החלל סביבו‪ .‬איינשטיין‬
‫התפרסם כמעט מייד ושם ביתי‪( .‬רוב האנשים כיום חושבים שזו הייתה‬
‫המשוואה ‪ , E = mc 2‬שהגיעה חמש עשרה שנים קודם לכן‪ ,‬זה עשה את זה‪,‬‬
‫אבל זה לא היה‪).‬‬

‫כעת‪ ,‬אם המרחב מעוגל פוטנציאלי‪ ,‬הרי שהגיאומטריה של כל היקום שלנו‬

‫פתאום הופכת להיות הרבה יותר מעניינת‪ .‬תלוי בכמות החומר הכוללת ביקום‬
‫שלנו‪ ,‬הוא יכול להתקיים באחד משלושה סוגים שונים של גיאומטריות‪ ,‬מה‬
‫שנקרא פתוח‪ ,‬סגור או שטוח ‪.‬‬

‫קשה לחזות כיצד נראה למעשה חלל תלת ממדי מעוגל‪ .‬מכיוון שאנו יצורים‬
‫תלת מימדיים‪ ,‬איננו יכולים בקלות להצביע באופן אינטואיטיבי על מרחב תלת‬
‫ממדי מעוקל יותר מאשר היצורים הדו‪-‬ממדיים בספר המפורסם ‪ Flatland‬יכלו‬
‫לדמיין כיצד היה נראה עולמם למתבונן בתלת מימד אם היה מעוגל כמו פני‬
‫כדור‪ .‬יתר על כן‪ ,‬אם העקמומיות קטנה מאוד‪ ,‬קשה לדמיין כיצד ניתן לאתר‬
‫אותה בפועל בחיי היומיום‪ ,‬בדיוק כמו שבימי הביניים לפחות‪ ,‬אנשים רבים‬
‫חשו שכדור הארץ חייב להיות שטוח מכיוון שמבחינתם הוא נראה שטוח ‪.‬‬

‫קשה לתאר יקומים תלת מימדיים מעוקלים ‪ -‬יקום סגור דומה לתחום תלת‬
‫ממדי‪ ,‬שנשמע די מאיים ‪ -‬אבל כמה היבטים קלים לתאר‪ .‬אם היית מסתכל‬
‫מספיק רחוק בכיוון אחד ביקום סגור‪ ,‬היית רואה את אחורי הראש שלך‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫בעוד שגיאומטריות אקזוטיות אלה עשויות להראות משעשעות או מרשימות‬

‫לדבר עליהן‪ ,‬מבחינה תפעולית יש תוצאה חשובה בהרבה מקיומן‪ .‬תורת‬
‫היחסות הכללית אומרת לנו באופן חד משמעי כי יקום סגור שצפיפות האנרגיה‬
‫שלו נשלטת על ידי חומר כמו כוכבים וגלקסיות‪ ,‬וחומר אפל אקזוטי עוד יותר‪,‬‬
‫צריך יום אחד להיעלם מחדש בתהליך כמו ההיפוך של המפץ הגדול ‪ -‬קראנץ '‬
‫גדול ‪ ,‬אם תרצו ‪ .‬יקום פתוח ימשיך להתרחב לנצח בקצב סופי‪ ,‬ויקום שטוח‬
‫נמצא ממש בגבול‪ ,‬מאט‪ ,‬אך אף פעם לא ממש מפסיק‪.‬‬

‫קביעת כמות החומר האפל‪ ,‬ובכך צפיפות המסה הכוללת ביקום‪ ,‬הבטיחה‬
‫אפוא לחשוף את התשובה לשאלה הישנה (לפחות ממילא כמו ‪ TS‬אליוט)‪:‬‬
‫האם היקום ייגמר במפץ או ב י ְ ָבבָה? הסאגה של קביעת השפע הכולל של‬
‫החומר האפל חוזרת לפחות מאה וחצי‪ ,‬ואפשר היה לכתוב על זה ספר שלם‪,‬‬
‫שלמעשה כבר עשיתי‪ ,‬בספר שלי ‪ . Quintessence‬עם זאת‪ ,‬במקרה זה‪ ,‬כמו‬
‫שאני עכשיו יהיה להדגים (עם שתי מילים ו אז תמונה)‪ ,‬זה נכון כי תמונה אחת‬
‫שווה לפחות אלף (או אולי מאה אלף) מילים‪.‬‬

‫העצמים הגדולים בכבידה בכבידה ביקום נקראים ‪ superclusters‬של‬

‫גלקסיות‪ .‬עצמים כאלה יכולים להכיל אלפי גלקסיות אינדיבידואליות ומעלה‬
‫ויכולים להשתרע על פני עשרות מיליוני שנות אור‪ .‬מרבית הגלקסיות קיימות‬
‫במצבי‪-‬על כאלה‪ ,‬ואכן הגלקסיה שלנו נמצאת בתוך סופר‪-‬קלטר בתולי‬
‫הגלקסיות‪ ,‬שמרכזו נמצא כמעט ‪ 60‬מיליון שנות אור מאיתנו‪.‬‬

‫מכיוון שצבירי‪-‬על הם כה גדולים וכל כך מאסיביים‪ ,‬בעצם כל דבר שייפול‬

‫לכל דבר ייפול לאשכולות‪ .‬כך שאם היינו יכולים לשקלל ‪ superclusters‬של‬
‫גלקסיות ואז להעריך את הצפיפות הכוללת של ‪ superclusters‬כאלה ביקום‪,‬‬
‫היינו יכולים "לשקול את היקום"‪ ,‬כולל כל החומר האפל‪ .‬ואז‪ ,‬בעזרת משוואות‬
‫היחסות הכללית‪ ,‬נוכל לקבוע אם יש מספיק חומר כדי לסגור את היקום או לא‪.‬‬
‫‪39‬‬

‫עד כה כל כך טוב‪ ,‬אבל איך נוכל לשקול חפצים שנמצאים בעשרות מיליוני‬
‫שנות אור? ּפָׁשּוט‪ .‬השתמש בכוח המשיכה‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1936‬פרסם אלברט איינשטיין‪ ,‬בעקבות דחפיו של אסטרונום חובב‪,‬‬

‫רודי מנדל‪ ,‬מאמר קצר במגזין ‪ Science‬שכותרתו "פעולה דמוית עדשה של‬
‫כוכב על ידי סטיית האור בשדה הכבידה‪ ".‬בפתק קצר זה איינשטיין הדגים את‬
‫העובדה המופלאה שהחלל עצמו יכול להתנהג כמו עדשה‪ ,‬לכופף אור ולהגדיל‬
‫אותו‪ ,‬ממש כמו העדשות במשקפי הקריאה שלי‪.‬‬

‫זו הייתה תקופה נעימה ועדינה יותר בשנת ‪ ,1936‬ומעניין לקרוא את‬
‫ההתחלה הבלתי פורמלית של מאמרו של איינשטיין‪ ,‬שבכל זאת פורסם בכתב‬
‫עת מדעי מכובד‪" :‬לפני זמן מה ‪ RW‬מנדל ביקר אותי וביקש ממני לפרסם את‬
‫התוצאות של חישוב קטן שעשיתי לבקשתו‪ .‬פתק זה תואם את משאלתו‪ " .‬אולי‬
‫הוענקה לו פורמליות זו מכיוון שהיה אינשטיין‪ ,‬אבל אני מעדיף להניח שמדובר‬
‫בתוצר של התקופה‪ ,‬שבה התוצאות המדעיות עדיין לא היו מונחות תמיד בשפה‬
‫שהוסרה ממצב רגיל‪.‬‬

‫בכל מקרה‪ ,‬העובדה שהאור הלך בעקבות מסלולי מעוקל אם החלל עצמו‬
‫התעקם בנוכחות החומר היה התחזית החדשה והמשמעותית הראשונה של תורת‬
‫היחסות הכללית והתגלית שהובילה לתהילה הבינלאומית של איינשטיין‪ ,‬כפי‬
‫שציינתי‪ .‬אז אולי זה לא כל כך מפתיע (כפי שהתגלה לאחרונה) שבשנת‬
‫‪ , 1912‬הרבה לפני שאיינשטיין אכן השלים את תורת היחסות הכללית שלו‪,‬‬
‫הוא ביצע חישובים ‪ -‬כשניסה למצוא תופעה ניתנת לצפייה שתשכנע את‬
‫האסטרונומים לבדוק את שלו רעיונות ‪ -‬שהיו זהים במהותם לאלו שפרסם‬
‫בשנת ‪ 1936‬לבקשת מר מנדל‪ .‬אולי מכיוון שהגיע לאותה מסקנה בשנת ‪1912‬‬
 ‫‪2‬‬

‫שאמר במאמרו משנת ‪ ,1936‬כלומר "אין סיכוי גדול להתבונן בתופעה זו"‪,‬‬
‫הוא מעולם לא טרח לפרסם את יצירתו הקודמת‪ .‬למעשה‪,‬‬

‫מה שאיינשטיין זיהה בשני המקרים הוא שכיפוף האור בשדה כבידה יכול‬
‫להיות שאם חפץ בהיר היה ממוקם היטב מאחורי חלוקת מסה מתערבת‪ ,‬קרני‬
‫האור שיוצאות בכיוונים שונים עלולות להתכופף סביב התפלגות המתערבת‬
‫ולהתכנס‪ .‬שוב‪ ,‬בדיוק כפי שהם נוהגים כאשר הם חוצים עדשה רגילה‪,‬‬
‫ומייצרים הגדלה של האובייקט המקורי או ייצור של עותקי תמונה רבים של‬
‫האובייקט המקורי‪ ,‬שחלקם עשויים להיות מעוותים (ראה איור למטה)‪.‬‬

‫תמונה‬

‫כאשר חישב את ההשפעות החזויות להעדשת כוכב מרוחק על ידי כוכב‬

‫מתערב בקדמת הבמה‪ ,‬האפקט היה כה קטן עד שנראה בלתי ניתן להערכה‬
‫לחלוטין‪ ,‬מה שהביא אותו להעיר את ההערה שהוזכרה לעיל ‪ -‬שלא סביר‬
‫שתופעה כזו תוכל נצפה אי פעם‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬איינשטיין העלה על דעתו כי‬
‫למאמרו אין ערך מעשי מועט‪ .‬כפי שניסח זאת במכתבו המקדימה לעורך המדע‬
‫באותו זמן‪" :‬הרשה לי להודות לך גם על שיתוף הפעולה שלך עם הפרסום‬
‫הקטן‪ ,‬שמיסטר מנדל סחט ממני‪ .‬זה בעל ערך מועט‪ ,‬אבל זה משמח את הבחור‬
‫המסכן‪" .‬‬

‫אינשטיין לא היה אסטרונום‪ ,‬עם זאת‪ ,‬והיה צורך בהבנה שההשפעה‬

‫שאינשטיין ניבא עשויה להיות לא רק מדידת‪ ,‬אלא גם מועילה‪ .‬השימושיות‬
‫שלה נבעה מיישום זה על עדשת עצמים מרוחקים על ידי מערכות גדולות‬
‫בהרבה כמו גלקסיות או אפילו אשכולות גלקסיות‪ ,‬ולא על הדבקת כוכבים על‬
‫ידי כוכבים‪ .‬בתוך חודשים מפרסום איינשטיין‪ ,‬הגיש אסטרונום הקאלטק‬
‫המבריק פריץ צוויקי מאמר לסקירה הפיזית ובו הוא הדגים את המעשיות של‬
‫‪41‬‬

‫בדיוק אפשרות זו (וגם הציב בעקיפין את איינשטיין על בורותו באשר להשפעה‬

‫האפשרית של עדשות על ידי גלקסיות ולא כוכבים‪.) .‬‬

‫זוויקי היה דמות בלתי מעורערת וקידמה את זמנו‪ .‬כבר בשנת ‪ 1933‬הוא ניתח‬
‫את התנועה היחסית של הגלקסיות באשכול הקומא וקבע‪ ,‬באמצעות חוקי‬
‫התנועה של ניוטון‪ ,‬כי הגלקסיות מתקדמות כל כך מהר שהיו צריכות להתעופף‬
‫זו מזו‪ ,‬ולהשמיד את האשכול‪ ,‬אלא אם כן הייתה הרבה יותר מסה בתוכה‬
‫האשכול‪ ,‬בגודל של יותר ממאה‪ ,‬מכפי שהכוכבים בלבד יכולים להסביר‪ .‬לפיכך‬
‫יש לראות בו כראוי כמי שגילה חומר אפל‪ ,‬אם כי באותה תקופה ההסקה שלו‬
‫הייתה כה מדהימה‪ ,‬עד שרוב האסטרונומים הרגישו ככל הנראה שיש הסבר‬
‫אחר פחות אקזוטי לתוצאה שקיבל‪.‬‬

‫העיתון העמוד של זוויקי ב ‪ 1937-‬היה מדהים באותה מידה‪ .‬הוא הציע‬

‫שלושה שימושים שונים לעדשות כבידה‪ )1( :‬בדיקת תורת היחסות הכללית‪( ,‬‬
‫‪ ) 2‬שימוש בגלקסיות מתערבות כסוג של טלסקופ להגדלת עצמים רחוקים יותר‬
‫שאחרים היו בלתי נראים לטלסקופים על פני כדור הארץ‪ ,‬והכי חשוב‪)3( ,‬‬
‫לפתור את התעלומה מדוע נראה כי אשכולות שוקלים יותר ממה שניתן‬
‫להסביר על ידי חומר גלוי‪" :‬תצפיות על סטיה של אור סביב ערפיליות עשויות‬
‫לספק את הקביעה הישירה ביותר של מסות ערפיליות ולהבהיר את‬
‫האי‪-‬התאמה הנ"ל‪".‬‬

‫העיתון של זוויקי הוא כיום בן שבעים וארבע אך קורא במקום זה כמו הצעה‬
‫מודרנית לשימוש בעדשות כבידה כדי לחקור את היקום‪ .‬אכן‪ ,‬כל הצעה שהציע‬
‫הגיעה‪ ,‬והסופית היא המשמעותית מכולן‪ .‬עדשת כבידה של קוואזרים רחוקים‬
‫על ידי גלקסיות מתערבות נצפתה לראשונה בשנת ‪ ,1987‬ובשנת ‪,1998‬‬
‫שישים ואחת שנים לאחר שצוויקי הציע לשקול ערפיליות באמצעות עדשות‬
‫כבידה‪ ,‬נקבע המסה של אשכול גדול על ידי שימוש בעדשות כבידה‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫תמונה‬

‫באותה שנה‪ ,‬הפיזיקאי טוני טייסון ועמיתיו במעבדות בל המנותקות כעת‬

‫(שהייתה להם מסורת כה נעלה ונובל של מדע גדול‪ ,‬החל מהמצאת הטרנזיסטור‬
‫ועד גילוי קרינת הרקע הקוסמית של מיקרוגל)‪ ,‬צפו באשכול גדול ומרוחק‪ ,‬עם‬
‫תווית צבעונית ‪ ,CL 0024 + 1654‬הממוקמת במרחק של כ ‪ 5-‬מיליארד‬
‫שנות אור‪ .‬בתמונה יפה זו מטלסקופ החלל האבל‪ ,‬ניתן לראות דוגמא מרהיבה‬
‫לדימוי המרובה של גלקסיה מרוחקת הממוקמת עוד ‪ 5‬מיליארד שנות אור‬
‫מאחורי האשכול כתמונות מעוותות ומוארכות מאוד בין הגלקסיות העגולות‬
‫בדרך כלל בדרך כלל‪.‬‬

‫התבוננות בתמונה זו מספקת דלק לדמיון‪ .‬ראשית‪ ,‬כל נקודה בתצלום היא‬
‫גלקסיה‪ ,‬לא כוכב‪ .‬כל גלקסיה מכילה אולי ‪ 100‬מיליארד כוכבים‪ ,‬יחד איתם‬
‫ככל הנראה מאות מיליארדי כוכבי לכת‪ ,‬ואולי תרבויות שאבדו מזמן‪ .‬אני אומר‬
‫שהלך לאיבוד מכיוון שהתמונה בת ‪ 5‬מיליארד שנה‪ .‬האור נפלט ‪ 500‬מיליון‬
‫שנה לפני שנוצרו השמש והארץ שלנו‪ .‬רבים מהכוכבים בתמונה כבר לא‬
‫קיימים‪ ,‬לאחר שמיצו את הדלק הגרעיני שלהם לפני מיליארדי שנים‪ .‬מעבר‬
‫לכך‪ ,‬התמונות המעוותות מראות בדיוק את מה שצוויקי טען שיהיה אפשרי‪.‬‬
‫התמונות המעוותות הגדולות שמשמאל למרכז התמונה הן גרסאות מוגדלות‬
‫(ומוארכות) מאוד של הגלקסיה הרחוקה הזו‪ ,‬שאחרת כנראה לא תיראה כלל‪.‬‬

‫עבודה לאחור מהתמונה הזו לקביעת התפלגות המסה הבסיסית באשכול היא‬
‫אתגר מתמטי מורכב ומורכב‪ .‬לשם כך נאלץ טייסון לבנות מודל מחשב של‬
‫האשכול ולתחק אחר הקרניים מהמקור דרך האשכול בכל הדרכים השונות‬
‫האפשריות‪ ,‬תוך שימוש בחוקי היחסות הכללית כדי לקבוע את הנתיבים‬
‫המתאימים‪ ,‬עד שהתאמה שהם ייצרו התאימה בצורה הטובה ביותר ל תצפיות‬
‫‪43‬‬

‫החוקרים‪ .‬כשהאבק התיישב‪ ,‬השיגו טייסון ומשתפי הפעולה תמונה גרפית‬

‫שהציגה במדויק היכן נמצאת המיסה במערכת זו המצולמת בתצלום המקורי‪:‬‬

‫תמונה‬

‫משהו מוזר קורה בדימוי הזה‪ .‬הדוקרנים בתרשים מייצגים את מיקום‬

‫הגלקסיות הגלויות בתמונה המקורית‪ ,‬אך מרבית מסת המערכת נמצאת בין‬
‫הגלקסיות‪ ,‬בתפוצה חלקה ואפלה‪ .‬לאמיתו של דבר‪ ,‬יותר מ‪ -40‬מסתות בין‬
‫הגלקסיות כפי שנמצאות בחומר הגלוי במערכת (פי ‪ -300‬מסת שיש בכוכבים‬
‫בלבד כששאר החומר הגלוי בגז החם סביבם)‪ .‬חומר אפל אינו ברור רק‬
‫לגלקסיות‪ ,‬אלא שולט גם בצפיפות אשכולות הגלקסיות‪.‬‬

‫פיסיקאים של חלקיקים כמוני לא הופתעו לגלות שחומר אפל שולט גם‬

‫באשכולות‪ .‬למרות שלא היה לנו מעט ראיות ישירות‪ ,‬קיווינו כולנו שכמות‬
‫החומר האפל מספיקה בכדי לגרום ליקום שטוח‪ ,‬מה שאומר שחייבים להיות‬
‫יותר ממאה חומר אפל יותר מחומר גלוי היקום‪.‬‬

‫הסיבה הייתה פשוטה‪ :‬יקום שטוח הוא היקום היפה המתמטי היחיד‪ .‬למה?‬
‫המשך לעקוב‪.‬‬

‫בין אם הסכום הכולל של החומר האפל היה מספיק כדי לייצר יקום שטוח‪,‬‬
‫תצפיות כמו אלה שהושגו באמצעות עדשת כבידה (אני מזכירה לך כי עדשת‬
‫הכבידה נובעת מהתעקומה המקומית של החלל סביב עצמים מאסיביים; שטוח‬
‫היקום מתייחסת ל העקמומיות הגלובלית הממוצעת של החלל‪ ,‬תוך התעלמות‬
‫מה אדוות המקומיות סביב עצמים מאסיביים) והתצפיות האחרונות מאזורים‬
‫אחרים באסטרונומיה אישרו כי הכמות הכוללת של חומר אפל בגלקסיות‬
‫ואשכולות עולה בהרבה על מה שמאפשר בחישובי המפץ הגדול‪ .‬נוקלאוזינתזה‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫כעת אנו כמעט בטוחים כי החומר האפל ‪ -‬אשר‪ ,‬אני חוזר ואומר‪ ,‬אושר באופן‬
‫עצמאי בשלל הקשרים אסטרופיסיים שונים‪ ,‬מגלקסיות לאשכולות גלקסיות ‪-‬‬
‫חייב להיות עשוי ממשהו חדש לחלוטין‪ ,‬משהו שלא קיים כרגיל על כדור‬
‫הארץ‪ .‬דברים מסוג זה‪ ,‬שאינם דברים של כוכב‪ ,‬גם לא דברים של כדור הארץ‪.‬‬
‫אבל זהזה משהו!‬

‫ההסקות המוקדמות הללו של החומר האפל בגלקסיה שלנו הולידו תחום חדש‬
‫לגמרי של פיזיקה ניסיונית‪ ,‬ואני שמחה לומר שמילאתי תפקיד בהתפתחותו‪.‬‬
‫כפי שציינתי לעיל‪ ,‬חלקיקי חומר אפל נמצאים סביבנו ‪ -‬בחדר בו אני מקליד‪,‬‬
‫כמו גם "שם בחוץ" בחלל‪ .‬מכאן נוכל לבצע ניסויים לחיפוש אחר חומר אפל‬
‫ולסוג החדש של החלקיקים או החלקיקים היסודיים שהם מורכבים מהם‪.‬‬

‫הניסויים נערכים במוקשים ובמנהרות עמוק מתחת לפני האדמה‪ .‬למה מתחת‬
‫לאדמה? מכיוון שעל פני כדור הארץ אנו מופגזים באופן קבוע על ידי כל מיני‬
‫קרניים קוסמיות‪ ,‬מהשמש ומחפצים הרבה יותר רחוקים‪ .‬מכיוון שחומר אפל‪,‬‬
‫מעצם טיבו‪ ,‬אינו מתקשר באופן אלקטרומגנטטי כדי לייצר אור‪ ,‬אנו מניחים כי‬
‫האינטראקציות שלו עם חומר רגיל הם חלשים ביותר‪ ,‬כך שיהיה קשה מאוד‬
‫לזהות אותו‪ .‬אפילו אם מופצצים כל יום על ידי מיליוני חלקיקים של חומר‬
‫אפל‪ ,‬רובם יעברו עלינו ואל כדור הארץ‪ ,‬אפילו בלי ש"נדע "אנחנו כאן ‪ -‬ובלי‬
‫שנשים לב לכך‪ .‬לפיכך‪ ,‬אם ברצונך לגלות את ההשפעות של החריגים הנדירים‬
‫מאוד לכלל זה‪ ,‬חלקיקי חומר אפל שממש מקפצים אטומי חומר‪ ,‬מוטב היה‬
‫להיות מוכן לגלות אירועים נדירים מאוד ולא שכיחים‪.‬‬

‫עם זאת אני כותב כשאני כותבת אפשרות מלהיבה באותה מידה‪ .‬קבריידר‬
‫הדראון הגדול‪ ,‬מחוץ לז'נבה‪ ,‬שוויץ‪ ,‬מאיץ החלקיקים הגדול והחזק בעולם‪,‬‬
‫החל ממש לרוץ‪ .‬אבל יש לנו סיבות רבות להאמין שבאנרגיות הגבוהות מאוד‬
‫בהן נופצים פרוטונים יחדיו במכשיר‪ ,‬נוצרים מחדש תנאים דומים לאלה ביקום‬
‫‪45‬‬

‫המוקדם מאוד‪ ,‬אם כי רק באזורים קטנים מיקרוסקופיים‪ .‬באזורים כאלה אותם‬

‫אינטראקציות שייתכן שייצרו לראשונה חלקיקים של חומר אפל במהלך היקום‬
‫המוקדם מאוד עשויים כעת לייצר חלקיקים דומים במעבדה! יוצא אפוא מירוץ‬
‫נהדר‪ .‬מי יגלה תחילה חלקיקי חומר אפל‪ :‬הנסיינים עמוק מתחת לפני האדמה‬
‫או הנסיינים ב"קדרדר הגדול "? החדשות הטובות הן‪ ,‬אם אחת מהקבוצות‬
‫מנצחת במירוץ‪ ,‬אף אחד לא מפסיד‪ .‬כולנו מנצחים‪ ,‬על ידי למידה מה באמת‬
‫החומר האולטימטיבי‪.‬‬

‫למרות שהמדידות האסטרופיזיות שתיארתי לא חושפות את זהות החומר‬

‫האפל‪ ,‬הן אומרות לנו כמה זה קיים‪ .‬קביעה סופית וישירה של כמות החומר‬
‫הכוללת ביקום הגיעה כתוצאה מההשלכות היפות של מדידות עדשות הכבידה‬
‫כמו זו שתיארתי בשילוב עם תצפיות אחרות על פליטת רנטגן מקבצים‪.‬‬
‫הערכות עצמאיות של המסה הכוללת של האשכולות אפשריות מכיוון‬
‫שטמפרטורת הגז באשכולות המייצרים את קרני הרנטגן קשורה למסה הכוללת‬
‫של המערכת בה הם נפלטים‪ .‬התוצאות היו מפתיעות‪ ,‬וכפי שציינתי‪ ,‬מאכזבות‬
‫רבים מאיתנו המדענים‪ .‬שכן כאשר האבק התיישב‪ ,‬תרתי משמעית ומטאפורית‪,‬‬
‫נקבע כי המסה הכוללת בגלקסיות ובאשכולות ובסביבתה נקבעה רק כ ‪ 30‬אחוז‬
‫מכמות המסה הכוללת הדרושה בכדי לגרום ליקום שטוח כיום‪( .‬שימו לב‬
‫שמדובר במסה גדולה פי ‪ 40‬מכפי שניתן להסביר על ידי חומר גלוי‪ ,‬אשר‬
‫מהווה לפיכך פחות מאחוז מהמסה הנחוצה להרכיב יקום שטוח‪).‬‬

‫איינשטיין היה נדהם ש"פרסום הקטן "בסופו של דבר היה רחוק מלהיות חסר‬
‫תועלת‪ .‬בתוספת כלים ניסיוניים ותצפיתיים מדהימים חדשים שפתחו חלונות‬
‫חדשים בקוסמוס‪ ,‬התפתחויות תיאורטיות חדשות שהיו מעוררות בו הנאה‬
‫ומענגות אותו‪ ,‬וגילוי חומר אפל שלכאורה היה מעלה את לחץ הדם שלו‪ ,‬הצעד‬
‫הקטן של איינשטיין לעולם המעוקל החלל הפך בסופו של דבר לקפיצת ענק‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫בראשית שנות התשעים ככל הנראה הושג הגביע הקדוש של הקוסמולוגיה‪.‬‬

‫תצפיות קבעו כי אנו חיים ביקום פתוח‪ ,‬כזה אשר יתרחב לנצח‪ .‬או שהיו להם?‬

‫פרק ‪3‬‬

‫‪ L IGHT‬מ‪B EGINNING OF T IME -‬‬

‫כפי שהיה בהתחלה‪ ,‬הוא עכשיו‪ ,‬ויהיה אי פעם‪.‬‬

‫‪G LORIA P ATRI‬‬

‫אם אתה חושב על זה‪ ,‬לנסות לקבוע את העקמומיות נטו של היקום על ידי‬
‫מדידת המסה הכוללת הכלולה בתוכו ואז שימוש במשוואות היחסות הכללית‬
‫כדי לעבוד לאחור יש בעיות פוטנציאליות אדירות‪ .‬באופן בלתי נמנע‪ ,‬עליכם‬
‫לתהות האם החומר מוסתר בדרכים שאיננו יכולים לחשוף‪ .‬למשל‪ ,‬אנו יכולים‬
‫רק לחקור אחר קיומם של חומר במערכות אלה תוך שימוש בדינמיקה הכבידה‬
‫של מערכות גלויות כמו גלקסיות ואשכולות‪ .‬אם מסה משמעותית איכשהו‬
‫התגוררה במקום אחר‪ ,‬היינו מתגעגעים לזה‪ .‬עדיף הרבה יותר למדוד באופן‬
‫ישיר את הגיאומטריה של היקום הגלוי כולו‪.‬‬

‫אך כיצד ניתן למדוד את הגיאומטריה התלת ממדית של היקום הגלוי כולו?‬
‫קל יותר להתחיל עם שאלה פשוטה יותר‪ :‬איך היית קובע אם אובייקט דו ממדי‬
‫כמו פני כדור הארץ היה מעוקל אם לא היית יכול להסתובב סביב כדור הארץ‬
‫או לא יכול היה לעבור אותו בלוויין ולהסתכל למטה?‬

‫ראשית‪ ,‬תוכלו לשאול תלמיד תיכון‪ ,‬מה סכום הזוויות במשולש? (עם זאת‬
‫בחרו בתיכון בזהירות ‪ ...‬אירופאי זה הימור טוב‪ ).‬יאמרו לך ‪ 180‬מעלות‪ ,‬כי‬
‫‪47‬‬

‫ללא ספק התלמיד למד את הגיאומטריה האוקלידית ‪ -‬הגיאומטריה הקשורה‬

‫לפיסות נייר שטוחות‪ .‬על משטח דו ממדי מעוקל כמו כדור הארץ‪ ,‬תוכלו לצייר‬
‫משולש שסכום זוויותיו גדול בהרבה מ‪ 180 -‬מעלות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬שקלו לצייר קו‬
‫לאורך קו המשווה‪ ,‬ואז לעשות זווית ישרה‪ ,‬לעלות לקוטב הצפוני‪ ,‬ואז עוד‬
‫זווית ישרה חזרה לקו המשווה‪ ,‬כמוצג להלן‪ .‬שלוש פעמים ‪ 90‬הוא ‪ ,270‬גדול‬
‫בהרבה מ‪ 180 -‬מעלות‪ .‬וואלה!‬

‫תמונות‬

‫מסתבר שהחשיבה הפשוטה‪ ,‬הדו‪-‬ממדית הזו משתרעת ישירות וזהות לשלושה‬

‫ממדים‪ ,‬מכיוון שהמתמטיקאים שהציעו לראשונה גיאומטריות לא‪-‬שטוחות‪ ,‬או‬
‫מה שמכונה לא‪-‬אוקלידית‪ ,‬הבינו שאותן אפשרויות יכולות להתקיים בשלושה‬
‫ממדים‪ .‬למעשה‪ ,‬המתמטיקאי המפורסם ביותר של המאה התשע עשרה‪ ,‬קרל‬
‫פרידריך גאוס‪ ,‬היה כל כך מוקסם מהאפשרות שהיקום שלנו יכול להיות‬
‫מפותל עד שלקח נתונים בשנות העשרים והשלושים של המאה הגיאודטית‬
‫ממפות סקירה למדידת משולשים גדולים בין הגרמני פסגות הרים של הוחר‬
‫האגן‪ ,‬אינסלברג וברוקן כדי לקבוע אם הוא יכול לגלות עקמומיות כלשהי‬
‫בחלל עצמו‪ .‬כמובן‪ ,‬העובדה שההרים נמצאים על פני השטח המעוקלים של‬
‫כדור הארץ פירושה שהעקמומיות הדו‪-‬ממדית של פני כדור הארץ הייתה‬
‫מפריעה לכל מדידה שהוא מבצע כדי לחפש עקמומיות ברקע התלת ממדי ברקע‬
‫בו כדור הארץ ממוקם‪ ,‬שהוא בטח הכיר‪ .‬אני מניח שהוא תכנן לחסוך כל‬
‫תרומה כזו מהתוצאות הסופיות שלו כדי לבדוק אם עקמומיות שאריות אפשרית‬
‫ניתן לייחס לעיקול חלל הרקע‪.‬‬

‫האדם הראשון שניסה למדוד את עקמומיות החלל באופן סופי היה מתמטיקאי‬
‫מעורפל‪ ,‬ניקולאי איבנוביץ 'לובאצ'בסקי‪ ,‬שגר בקאזאן הרחוקה ברוסיה ‪.‬‬
‫בניגוד לגאוס‪ ,‬לובאצ'בסקי היה למעשה אחד משני מתמטיקאים שהיו ברשותם‬
 ‫‪2‬‬

‫להציע בדפוס את האפשרות של גיאומטריות מעוקלות היברבוליות כביכול‪,‬‬

‫בהן קווים מקבילים יכולים להתפרש‪ .‬למרבה הפלא‪ ,‬לובאצ'בסקי פרסם את‬
‫עבודתו על גיאומטריה היפרבולית (שכיום אנו מכנים "יקומים מעוקלים‬
‫שלילית" או "פתוחים") בשנת ‪.1830‬‬

‫זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כששקול אם היקום התלת ממדי שלנו משלנו יכול להיות‬
‫היפרבולי‪ ,‬הציע לובאצ'בסקי שאפשר יהיה "לחקור משולש כוכבים לפתרון‬
‫ניסיוני של השאלה‪ ".‬הוא הציע שניתן יהיה לצפות בתצפיות על הכוכב הבהיר‬
‫סיריוס כאשר כדור הארץ היה משני צדי מסלולו סביב השמש‪ ,‬בהפרש של‬
‫שישה חודשים זה מזה‪ .‬מהתצפיות הוא הגיע למסקנה כי כל עקמומיות ביקום‬
‫שלנו חייבת להיות פי ‪ 166,000‬לפחות מרדיוס מסלול כדור הארץ‪.‬‬

‫זהו מספר גדול‪ ,‬אך הוא קטן באופן טריוויאלי במאזניים קוסמיים‪ .‬לרוע‬
‫המזל‪ ,‬בעוד שלובאצ'בסקי היה הרעיון הנכון‪ ,‬הוא הוגבל על ידי הטכנולוגיה‬
‫של ימיו‪ .‬אולם מאה וחמישים שנה‪ ,‬הדברים השתפרו‪ ,‬הודות למערך התצפיות‬
‫החשוב ביותר בכל הקוסמולוגיה‪ :‬מדידות של קרינת הרקע הקוסמית של‬
‫מיקרוגל‪ ,‬או ‪.CMBR‬‬

‫ה‪ CMBR -‬הוא לא פחות מגלריית המפץ הגדול‪ .‬זה מספק עוד הוכחה‬
‫ישירה‪ ,‬למקרה שיש צורך בכך‪ ,‬שהמפץ הגדול באמת קרה‪ ,‬מכיוון שהוא‬
‫מאפשר לנו להביט ישירות לאחור ולגלות את טבעו של היקום הצעיר והחם‬
‫מאוד ממנו צצו מאוחר יותר כל המבנים שאנו רואים היום‪. .‬‬

‫אחד הדברים הרבים המופלאים בקרינת הרקע הקוסמית של מיקרוגל הוא‬

‫שהוא התגלה בניו ג'רזי‪ ,‬מכל המקומות‪ ,‬על ידי שני מדענים שבאמת לא היה‬
‫להם מושג מה הם חיפשו‪ .‬הדבר האחר הוא שהוא קיים כמעט תחת כל אפנו‬
‫במשך עשרות שנים‪ ,‬ניתן לצפייה בפוטנציה‪ ,‬אך הוחמץ לחלוטין‪ .‬למען האמת‪,‬‬
‫‪49‬‬

‫יתכן שאתה מבוגר מספיק וראית את השפעותיו מבלי ששמת לב לכך‪ ,‬אם אתה‬
‫זוכר את הימים שלפני הטלוויזיה בכבלים‪ ,‬אז ערוצים נהגו לסיים את ימי‬
‫השידור שלהם בשעות הבוקר הקטנות ולא מפעילים שירותי הלימוד כל הלילה‪.‬‬
‫כשיצאו מהאוויר‪ ,‬לאחר הצגת דפוס בדיקה‪ ,‬המסך יחזור לסטטי‪ .‬בערך אחוז‬
‫מהסטטי שראיתם על מסך הטלוויזיה היה קרינה שנשארה מהמפץ הגדול‪.‬‬

‫מקורן של קרינת הרקע הקוסמית של מיקרוגל יחסית פשוט‪ .‬מכיוון שליקום‬

‫יש גיל סופי (נזכיר שהוא בן ‪ 13.72‬מיליארד שנה)‪ ,‬וככל שאנחנו מסתכלים‬
‫על חפצים רחוקים יותר ויותר‪ ,‬אנו מסתכלים הלאה אחורה בזמן (מכיוון שאור‬
‫לוקח יותר זמן להגיע אלינו מהחפצים האלה)‪ ,‬אתם עשויים לדמיין שאם היינו‬
‫מסתכלים רחוק מספיק‪ ,‬היינו רואים את המפץ הגדול עצמו‪ .‬באופן עקרוני זה‬
‫לא בלתי אפשרי‪ ,‬אך בפועל‪ ,‬בינינו לבין הזמן המוקדם ההוא טמון חומה‪ .‬לא‬
‫קיר פיזי כמו קירות החדר בו אני כותב את זה‪ ,‬אלא כזה שבמידה רבה יש לו‬
‫אותה השפעה‪.‬‬

‫אני לא יכול לראות את הקירות בחדר שלי כי הם אטומים‪ .‬הם סופגים אור‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬כשאני מסתכל בשמיים שוב ושוב עם הזמן‪ ,‬אני מסתכל על היקום כפי‬
‫שהיה צעיר וצעיר יותר‪ ,‬וגם חם וחם יותר‪ ,‬מכיוון שהוא התקרר מאז המפץ‬
‫הגדול‪ .‬אם אני מסתכל רחוק מספיק אחורה‪ ,‬לתקופה בה היקום היה כ ‪-‬‬
‫‪ 300,000‬שנה‪ ,‬הטמפרטורה של היקום הייתה כ ‪ 3,000-‬מעלות (סולם קלווין)‬
‫מעל לאפס מוחלט‪ .‬בטמפרטורה זו הקרינה הסביבתית הייתה כל כך אנרגטית‬
‫עד שהצליחה לפרק את האטומים הדומיננטיים ביקום‪ ,‬אטומי מימן‪ ,‬למרכיביהם‬
‫הנפרדים‪ ,‬הפרוטונים והאלקטרונים‪ .‬לפני זמן זה לא היה קיים חומר ניטרלי‪.‬‬
‫חומר נורמלי ביקום‪ ,‬עשוי גרעינים אטומים ואלקטרונים‪ ,‬כלל "פלזמה" צפופה‬
‫של חלקיקים טעונים האינטראקציה עם קרינה‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬פלזמה יכולה להיות אטומה לקרינה‪ .‬החלקיקים הטעונים בתוך‬
‫הפלזמה סופגים פוטונים ומחזירים אותם מחדש כך שקרינה לא יכולה לעבור‬
‫בקלות דרך חומר כזה ללא הפרעה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬אם אני מנסה להביט אחורה‬
‫בזמן‪ ,‬אני לא יכול לראות את הזמן בו החומר ביקום הורכב ברובו מפלזמה‬
‫שכזו‪.‬‬

‫שוב‪ ,‬זה כמו הקירות בחדר שלי‪ .‬אני יכול לראות אותם רק מכיוון‬
‫שאלקטרונים באטומים על פני הקיר סופגים אור מהאור בחדר העבודה שלי‬
‫ואז מוציאים אותו מחדש‪ ,‬והאוויר ביני לבין הקירות שקוף‪ ,‬כך שאני יכול‬
‫לראות את כל הדרך אל פני השטח של הקיר שפלט את האור‪ .‬כך גם עם‬
‫היקום‪ .‬כשאני מסתכל החוצה‪ ,‬אני יכול לראות את כל הדרך חזרה אל אותו‬
‫"משטח פיזור אחרון"‪ ,‬שזו הנקודה בה היקום הפך נייטרלי‪ ,‬שבו פרוטונים‬
‫בשילוב עם אלקטרונים ליצירת אטומי מימן ניטרליים‪ .‬אחרי אותה נקודה‪,‬‬
‫היקום הפך שקוף ברובו לקרינה‪ ,‬וכעת אני יכול לראות את הקרינה שנקלטה‬
‫ונפלטה על ידי האלקטרונים ככל שהחומר ביקום הפך להיות ניטרלי‪.‬‬

‫לפיכך זוהי תחזית לתמונת המפץ הגדול של היקום שצריכה להיות אלי קרינה‬
‫מכל הכיוונים מאותו "משטח פיזור אחרון"‪ .‬מכיוון שהיקום התפשט בגורם של‬
‫כאלף מאז אותה תקופה‪ ,‬הקרינה התקררה בדרכה אלינו וכעת היא כ ‪ 3-‬מעלות‬
‫מעל האפס המוחלט‪ .‬וזה בדיוק האות ששני המדענים חסרי האומזל מצאו בניו‬
‫ג'רזי בשנת ‪ ,1965‬ועל תגליתם הוענק להם מאוחר יותר פרס נובל‪.‬‬

‫למעשה‪ ,‬פרס נובל שני הוענק לאחרונה יותר עבור תצפיות על קרינת הרקע‬
‫הקוסמית של המיקרוגל‪ ,‬ולא בכדי‪ .‬אם היינו יכולים לצלם את פני השטח של‬
‫משטח הפיזור האחרון‪ ,‬היינו מקבלים תמונה של היקום בילודים רק ‪300,000‬‬
‫שנה לקיומו‪ .‬יכולנו לראות את כל המבנים שיום אחד יקרסו ויוצרים גלקסיות‪,‬‬
‫כוכבים‪ ,‬כוכבי לכת‪ ,‬חייזרים וכל השאר‪ .‬והכי חשוב‪ ,‬מבנים אלה לא היו‬
‫‪51‬‬

‫מושפעים מכל ההתפתחות הדינמית שבאה אחר כך שיכולה לטשטש את טיבם‬

‫ובסיסם של הפרעות הראשוניות הזעיריות הראשונות בחומר ואנרגיה‪ ,‬שכנראה‬
‫נוצרו על ידי תהליכים אקזוטיים ברגעים הראשונים של המפץ הגדול‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬החשוב ביותר למטרתנו‪ ,‬על משטח זה יהיה סולם אופייני‪ ,‬המוטבע‬
‫על ידי לא אחר מאשר הזמן עצמו‪ .‬אפשר להבין זאת כדלקמן‪ :‬אם מחשיבים‬
‫מרחק שמתפרש על מעלה אחת על פני השטח הפיזור האחרון כפי שנראה על‬
‫ידי המתבונן בכדור הארץ‪ ,‬הדבר יתאים למרחק על פני השטח הזה של כ ‪-‬‬
‫‪ 300,000‬שנות אור‪ .‬כעת‪ ,‬מאז שמשטח הפיזור האחרון משקף תקופה בה‬
‫היקום עצמו היה כבן ‪ 300,000‬שנה‪ ,‬ומכיוון שאיינשטיין אומר לנו ששום‬
‫מידע לא יכול לנוע בחלל מהר יותר ממהירות האור‪ ,‬פירוש הדבר ששום איתות‬
‫ממקום אחד לא יוכל לנוע ברחבי משטח זה באותה תקופה ביותר מ‪300,000 -‬‬
‫שנות אור‪.‬‬

‫עכשיו שקול גוש חומר שקטן מ‪ 300,000 -‬שנות אור לרוחב‪ .‬גוש כזה החל‬
‫לקרוס בגלל כוח המשיכה שלו‪ .‬אבל גוש גדול מ ‪ 300,000-‬שנות אור לרוח‬
‫אפילו לא יתחיל להתמוטט‪ ,‬מכיוון שהוא עדיין לא "יודע" שהוא גוש‪ .‬כוח‬
‫הכבידה‪ ,‬אשר עצמו מתפשט במהירות האור‪ ,‬לא יכול היה לעבור לאורך כל‬
‫הגוש‪ .‬אז בדיוק כשוויל איי קוויוט רץ היישר מצוק ומתלוי תלוי באמצע‬
‫בסרטים המצוירים של ראנר ראנר‪ ,‬הגוש פשוט ישב שם‪ ,‬יחכה להתמוטט‬
‫כשהיקום יתיישן מספיק בכדי שהוא יוכל לדעת מה הוא אמור לעשות!‬

‫זה מפריש משולש מיוחד‪ ,‬עם צד אחד ‪ 300,000‬שנות אור לרוחב‪ ,‬מרחק‬
‫ידוע מאיתנו‪ ,‬נקבע על ידי המרחק בינינו לבין משטח הפיזור האחרון‪ ,‬כמוצג‬
‫להלן‪:‬‬

‫תמונות‬
 ‫‪2‬‬

‫גושי החומר הגדולים ביותר‪ ,‬שכבר החלו להתמוטט ובכך יפיקו חריגות‬
‫בתמונה של משטח הרקע של המיקרוגל‪ ,‬ישתרעו על סולם זוויתי זה‪ .‬אם נצליח‬
‫להשיג תמונה של משטח זה כפי שנראה באותה תקופה‪ ,‬היינו מצפים שנקודות‬
‫חמות כאלה יהיו‪ ,‬בממוצע‪ ,‬הגושים המשמעותיים הגדולים ביותר שאנו רואים‬
‫בתמונה‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬האם הזווית המשתרעת על ידי מרחק זה היא בדיוק מעלה אחת‪,‬‬
‫תקבע למעשה על ידי הגיאומטריה של היקום‪ .‬ביקום שטוח קרני האור נעות‬
‫בקווים ישרים‪ .‬אולם ביקום פתוח קרני אור מתכופפות כלפי חוץ כאשר אחד‬
‫הולך אחריהם אחורה בזמן‪ .‬ביקום סגור קרני האור מתכנסות כשאחת הולכת‬
‫אחריהם לאחור‪ .‬לפיכך‪ ,‬הזווית בפועל שפרשה על עינינו על ידי סרגל שנמצא‬
‫‪ 300,000‬שנות אור לרוחב‪ ,‬הממוקם במרחק הקשור למשטח הפיזור האחרון‪,‬‬
‫תלוי בגיאומטריה של היקום‪ ,‬כמוצג להלן‪:‬‬

‫תמונות‬

‫זה מספק מבחן ישיר ונקי של הגיאומטריה של היקום‪ .‬מכיוון שגודל הנקודות‬
‫החמות הגדולות או הנקודות הקרות בתמונת קרינת הרקע ברקע במיקרוגל‬
‫תלוי רק בסיבתיות ‪ -‬העובדה שקובעת הכבידה יכולה להתפשט רק במהירות‬
‫האור‪ ,‬וכך נקבעת האזור הגדול ביותר שיכול לקרוס באותה עת‪ .‬במרחק‬
‫הרחוק ביותר שקרינת אור יכולה להתפשט באותה תקופה ‪ -‬ומכיוון שהזווית‬
‫שאנו רואים משתרע על ידי סרגל קבוע במרחק קבוע מאיתנו נקבעת רק על ידי‬
‫עקמומיות היקום‪ ,‬תמונה פשוטה של משטח הפיזור האחרון יכול לחשוף בפנינו‬
‫את הגיאומטריה בקנה מידה גדול של זמן‪-‬חלל‪.‬‬
‫‪53‬‬

‫הניסוי הראשון שניסה תצפית כזו היה ניסוי בלון קרקעי שהושק‬
‫באנטארקטיקה בשנת ‪ 1997‬בשם ‪ .BOOMERANG‬בעוד ראשי התיבות‬
‫מייצגות ‪B alloon O bservations o F M illimetric E xtragalactic R‬‬
‫‪ adiation‬ד ‪ ,G eophysics‬הסיבה האמיתית היא נקראה בשם זה הוא פשוט‪.‬‬
‫רדיומטר מיקרוגל היה מחובר לבלון בגובה כמוצג להלן‪:‬‬

‫תמונות‬

‫הבלון הסתובב אז ברחבי העולם‪ ,‬וזה קל לעשות באנטארקטיקה‪ .‬למעשה‪,‬‬

‫בקוטב הדרומי זה ממש קל לעשות זאת מכיוון שאפשר פשוט להסתובב במעגל‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬מתחנת מקמרדו נסע הלוך ושוב סביב היבשת‪ ,‬בסיוע רוחות הקוטב‪,‬‬
‫שבועיים‪ ,‬לאחר מכן המכשיר חזר לנקודת ההתחלה שלו‪ ,‬ומכאן השם‬
‫‪.BOOMERANG‬‬

‫תמונות‬

‫שביל בומרנג סביב אנטארקטיקה‪.‬‬

‫מטרת טיול הבלון הייתה פשוטה‪ .‬כדי לקבל מבט על קרינת הרקע במיקרוגל‪,‬‬
‫המשקף טמפרטורה של ‪ 3‬מעלות מעל האפס המוחלט (סולם קלווין)‪ ,‬שאינו‬
‫מזוהם על ידי החומר החם ביותר בכדור הארץ (אפילו באנטארקטיקה‬
‫הטמפרטורות יותר ממאתיים מעלות יותר חמות מהטמפרטורה של קרינת הרקע‬
‫הקוסמית של מיקרוגל)‪ ,‬אנו רוצים להגיע רחוק ככל האפשר מעל האדמה‪,‬‬
‫ואפילו מעל לרוב האטמוספירה של כדור הארץ‪ .‬באופן אידיאלי אנו משתמשים‬
‫בלוויינים למטרה זו‪ ,‬אך בלונים בגובה יכולים לעשות הרבה מהעבודה תמורת‬
‫הרבה פחות כסף‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫בכל מקרה‪ ,‬לאחר שבועיים‪ BOOMERANG ,‬החזיר תמונה של חלק קטן‬

‫משמי המיקרוגל המציגה כתמים חמים וקרים בתבנית הקרינה שמגיעה משטח‬
‫בו נצפה ניסוי‬ ‫להלן תמונה אחת של האזור‬ ‫האחרון‪.‬‬ ‫הפיזור‬
‫‪( BOOMERANG‬כאשר "נקודות חמות" ו"נקודות קרות "מוצלות כהות‬
‫וקלות בהתאמה)‪ ,‬מונחות על גבי התמונה המקורית של הניסוי‪:‬‬

‫תמונות‬

‫דימוי זה משרת שתי מטרות מבחינתי‪ .‬ראשית‪ ,‬הוא מציג את הסקאלה הפיזית‬
‫בפועל של הנקודות החמות והקרות כפי שנראו בשמיים על ידי‬
‫‪ ,BOOMERANG‬עם תמונות החזית לשם השוואה‪ .‬אבל זה גם ממחיש פן‬
‫חשוב נוסף במה שניתן לכנות רק קוצר הראיה הקוסמי שלנו‪ .‬כאשר אנו‬
‫מרימים עיניים ביום בהיר‪ ,‬אנו רואים שמיים כחולים‪ ,‬כפי שמוצג בתמונה‬
‫הקודמת של הבלון‪ .‬אך הסיבה לכך היא שהתפתחנו לראות אור גלוי‪ .‬עשינו‬
‫זאת‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬הן מכיוון שהאור מפני השטח של השמש שלנו מגיע לשיא‬
‫באזור הנראה‪ ,‬וגם בגלל שאורכי גל רבים אחרים של האור נקלטים‬
‫באטמוספירה שלנו‪ ,‬כך שהם לא יכולים להגיע אלינו על פני כדור הארץ‪( .‬זה‬
‫בר מזל עבורנו‪ ,‬מכיוון שחלק גדול מהקרינה הזו עלולה להזיק‪ ).‬בכל מקרה‪,‬‬
‫אם היינו מתפתחים "לראות" קרינת מיקרוגל‪ ,‬תמונת השמיים שהיינו רואים‪,‬‬
‫יום או לילה‪ ,‬כל עוד לא היינו מסתכלים ישירות על השמש‪ ,‬הייתה מחזירה‬
‫אותנו ישירות לתמונה של משטח הפיזור האחרון‪ ,‬שנמצא במרחק של יותר מ‬
‫‪ 13‬מיליארד שנות אור‪ .‬זו ה"תמונה "שהחזיר גלאי ‪.BOOMERANG‬‬

‫הטיסה הראשונה של ‪ ,BOOMERANG‬שהפיקה את הדימוי הזה‪ ,‬הייתה‬

‫ברי מזל להפליא‪ .‬אנטארקטיקה היא סביבה עוינת ולא צפויה‪ .‬בטיסה מאוחרת‬
‫יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,2003‬הניסוי כולו כמעט אבד בגלל תקלה בבלון וסערה שלאחר‬
‫מכן‪ .‬החלטה של הרגע האחרון להתנתק מהבלון לפני שהוא פוצץ לאיזה מקום‬
‫‪55‬‬

‫בלתי נגיש הצילה את היום ומשימת חיפוש והצלה איתרה את המטען במישור‬
‫האנטארקטי ושחזר את הכלי בלחץ המכיל את הנתונים המדעיים‪.‬‬

‫לפני הפרשנות של תמונת ‪ ,BOOMERANG‬אני רוצה להדגיש פעם נוספת‬

‫שהגודל הפיזי בפועל של הנקודות החמות והנקודות הקרות שנרשמו בתמונת‬
‫‪ BOOMERANG‬קבוע על ידי פיזיקה פשוטה הקשורה למשטח הפיזור‬
‫האחרון‪ ,‬ואילו הגודל המדוד של הנקודות החמות ונקודות קרות בתמונה נובעות‬
‫מהגיאומטריה של היקום‪ .‬אנלוגיה דו‪-‬ממדית פשוטה עשויה לעזור להסביר את‬
‫התוצאה נוספת‪ :‬בשני ממדים גיאומטריה סגורה דומה לפני השטח של כדור‪,‬‬
‫בעוד שגיאומטריה פתוחה דומה למשטח האוכף‪ .‬אם אנו מציירים משולש על‬
‫משטחים אלה‪ ,‬אנו רואים את האפקט שתיארתי‪ ,‬כקווים ישרים מתכנסים על‬
‫כדור‪ ,‬ומתפזרים על אוכף‪ ,‬וכמובן‪ ,‬נשארים ישר על מישור שטוח‪:‬‬

‫תמונות‬

‫אז שאלת הדולרים המיליון כיום‪ ,‬עד כמה גדול הן נקודה החמות ונקודה קרות‬
‫בתמונת ‪ ?BOOMERANG‬כדי לענות על כך‪ ,‬שיתוף הפעולה של‬
‫‪ BOOMERANG‬הכין כמה תמונות מדומות במחשבם של נקודות חמות‬
‫ונקודות קרות כפי שניתן היה לראות ביקומים סגורים‪ ,‬שטוחים ופתוחים‪,‬‬
‫והשווה זאת עם תמונה (צבע שקר אחר) של שמי המיקרוגל בפועל‪.‬‬

‫תמונות‬

‫אם אתה בוחן את התמונה בצד שמאל תחתון‪ ,‬מתוך יקום סגור מדומה‪ ,‬תראה‬
‫שהנקודות הממוצעות גדולות יותר מאשר ביקום בפועל‪ .‬בצד ימין‪ ,‬גודל המקום‬
‫הממוצע הוא קטן יותר‪ .‬אבל‪ ,‬ממש כמו מיטתו של התינוק דוב בגולדילוקס‪,‬‬
‫הדימוי באמצע‪ ,‬המתאים ליקום שטוח מדומה‪" ,‬בדיוק‪ ".‬היקום היפה‪-‬מתמטי‬
 ‫‪2‬‬

‫שאותו קיוו התיאורטיקנים נראה כאילו הוכשר על ידי תצפית זו‪ ,‬למרות‬
‫שנראה שהוא מתנגש חזק עם האומדן שנעשה על ידי שקילת אשכולות‬
‫גלקסיות‪.‬‬

‫למעשה‪ ,‬ההסכם בין התחזיות ליקום שטוח לבין הדימוי שהושג על ידי‬
‫‪ BOOMERANG‬הוא כמעט מביך‪ .‬בוחן את הכתמים וחיפש את הגדולים‬
‫ביותר שהספיקו להתמוטט באופן משמעותי פנימה בזמן שהשתקף במשטח‬
‫הפיזור האחרון‪ ,‬הציג צוות ‪ BOOMERANG‬את הגרף הבא‪:‬‬

‫תמונות‬

‫הנתונים הם הנקודות‪ .‬הקו המוצק נותן את החיזוי ליקום שטוח‪ ,‬כאשר‬

‫הבליטה הגדולה ביותר מתרחשת קרוב למעלה אחת!‬

‫מאז שניסוי ‪ BOOMERANG‬פרסם את תוצאותיו‪ ,‬נודע על ידי נאס"א‬

‫בדיקת לוויין רגישה בהרבה לקרינת הרקע במיקרוגל (‪WMAP .)WMAP‬‬
‫נקרא על שמו של פיזיקאי פרינסטון המנוח דייוויד וילקינסון‪ ,‬שהיה אחד‬
‫הפיזיקאים המקוריים של פרינסטון שהיו צריכים לגלות את ה‪ CMBR -‬לולא‬
‫הם נאספו על ידי מדעני מעבדות בל‪ WMAP ,‬הושק ביוני ‪ .2001‬הוא נשלח‬
‫למרחק של אחד מיליון מיילים מכדור הארץ‪ ,‬שם‪ ,‬בצד הרחוק של כדור הארץ‬
‫מהשמש‪ ,‬הוא יכול היה לצפות בשמי המיקרוגל ללא זיהום מאור השמש‪ .‬במשך‬
‫שבע שנים הוא צילם את כל שמי המיקרוגל (לא רק חלק מהשמים כפי שעשה‬
‫‪ ,BOOMERANG‬מכיוון שבומרנג נאלץ להתמודד עם נוכחות כדור הארץ‬
‫מתחתיו) בדיוק חסר תקדים‪.‬‬

‫תמונות‬
‫‪57‬‬

‫כאן מקרינים את כל השמים במטוס‪ ,‬ממש כמו שניתן יהיה להקרין את פני‬
‫כדור הארץ על מפה שטוחה‪ .‬מטוס הגלקסיה שלנו היה מונח לאורך קו‬
‫המשווה‪ ,‬ו ‪ 90‬מעלות מעל מישור הגלקסיה שלנו הוא הקוטב הצפוני במפה זו ו‬
‫‪ 90‬מעלות מתחת למישור הגלקסיה שלנו הוא הקוטב הדרומי‪ .‬עם זאת‪ ,‬תמונת‬
‫הגלקסיה הוסרה מהמפה על מנת לשקף אך ורק את הקרינה שמגיעה ממשטח‬
‫הפיזור האחרון‪.‬‬

‫בעזרת נתונים מהודרים מסוג זה ניתן לערוך אומדן מדויק בהרבה‬

‫לגיאומטריה של היקום‪ .‬עלילת ‪ WMAP‬המקבילה לזו המוצגת לתמונת‬
‫‪ BOOMERANG‬מאשרת לדיוק של אחוז אחד שאנחנו חיים ביקום שטוח!‬
‫הציפיות של התיאורטיקנים היו נכונות‪ .‬שוב‪ ,‬איננו יכולים להתעלם מחוסר‬
‫העקביות הנראה לעין של תוצאה זו עם התוצאה שתיארתי בפרק האחרון‪.‬‬
‫שקילת היקום על ידי מדידת מסת הגלקסיות והאשכולות מניבה ערך שגורם ‪3‬‬
‫קטן יותר מהכמות הדרושה בכדי לגרום ליקום שטוח‪ .‬משהו צריך לתת‪.‬‬

‫אמנם יתכן שתאורטיקנים טפחו על עצמם על הגב בניחוש שהיקום שטוח‪,‬‬

‫אבל כמעט אף אחד לא היה מוכן להפתעה שהיתה בטבע בכדי לפתור את‬
‫האומדנים הסותרים של הגיאומטריה של היקום שמגיעים ממדידת המסה‬
‫לעומת מדידת עקמומיות ישירות ‪ .‬האנרגיה החסרה הדרושה כדי לגרום ליקום‬
‫שטוח התברר כמסתתרת ממש מתחת לאף שלנו‪ ,‬תרתי משמע‪.‬‬

‫פרק ‪4‬‬

‫‪ M Uch DO‬התקף ‪N OTHING‬‬

‫פחות זה יותר‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫—ל ‪,UDWIG M IES VAN DER R OHE‬‬

‫אחרי ‪R OBERT B ROWNING‬‬

‫צעד אחד קדימה‪ ,‬שני צעדים אחורה‪ ,‬או כך לפחות נראה היה בחיפוש אחר‬
‫הבנת היקום שלנו ובמתן מדויק לפנים‪ .‬למרות שהתצפיות קבעו סופית את‬
‫עקמומיות היקום שלנו ‪ -‬ובתהליך אישרו חשדות תיאורטיים ארוכי טווח ‪-‬‬
‫לפתע‪ ,‬למרות שהיה ידוע כי חומר פי עשרה קיים ביקום כפי שניתן היה‬
‫להסביר על ידי פרוטונים וניוטונים‪ .‬אפילו הכמות המסיבית של החומר האפל‪,‬‬
‫הכוללת ‪ 30‬אחוז ממה שנדרש לייצור יקום שטוח‪ ,‬לא הייתה בשום מקום‬
‫מספיק כדי להסביר את כל האנרגיה ביקום‪ .‬המדידה הישירה של הגיאומטריה‬
‫של היקום והתגלית הנובעת מכך שהיקום אכן שטוח‪ ,‬פירושו כי ‪ 70‬אחוז‬
‫מאנרגיית היקום עדיין חסרה‪ ,‬לא בגלקסיות ולא סביב גלקסיות או אפילו‬
‫אשכולות גלקסיות!‬

‫העניינים לא היו מזעזעים במיוחד כמו שהפכתי אותם להיות‪ .‬עוד לפני‬
‫המדידות הללו של עקמומיות היקום‪ ,‬וקביעת המסה הכוללת המקובצת בתוכו‬
‫(כמתואר בפרק ‪ ))2‬היו סימנים לכך שהתמונה התיאורטית המקובלת אז של‬
‫היקום שלנו ‪ -‬עם חומר אפל מספיק (פי שלושה מכפי שידוע לנו כיום‪,‬‬
‫למעשה) כדי להיות שטוחה במרחב ‪ -‬פשוט לא הייתה בקנה אחד עם התצפיות‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬כבר בשנת ‪ 1995‬כתבתי מאמר כפירה עם עמית שלי‪ ,‬מייקל טרנר‪,‬‬
‫מאוניברסיטת שיקגו‪ ,‬והצעתי כי התמונה הקונבנציונאלית הזו לא יכולה להיות‬
‫נכונה‪,‬‬

‫כזכור‪ ,‬המניע שלנו באותה תקופה היה יותר להראות שמשהו לא בסדר‬
‫בחוכמה הרווחת מאשר היה להציע פיתרון מוחלט לבעיה‪ .‬ההצעה נראתה‬
‫מטורפת מכדי להאמין באמת‪ ,‬כך שלדעתי אף אחד לא הופתע יותר מאיתנו‬
‫כשהתברר‪ ,‬שלוש שנים אחר כך‪ ,‬שההצעה הכפרית שלנו היא בדיוק על הכסף!‬
‫‪59‬‬

‫בואו נחזור לשנת ‪ .1917‬נזכיר כי איינשטיין פיתח תורת היחסות הכללית‬

‫והיו לו דפיקות לב של שמחה מהגילוי שהוא יכול להסביר את הכרת הקיום של‬
‫‪ perihelion‬של מרקורי‪ ,‬אפילו כשהיה צריך להתעמת עם העובדה כי‬
‫התיאוריה שלו לא יכולה להסביר את היקום הסטטי בו חשב שהוא חי‪.‬‬

‫לו היה לו אומץ רב יותר מהאמונות שלו‪ ,‬הוא יכול היה לחזות שהיקום לא‬
‫יכול להיות סטטי‪ .‬אבל הוא לא עשה זאת‪ .‬במקום זאת‪ ,‬הוא הבין שהוא יכול‬
‫לבצע שינוי קטן בתיאוריה שלו‪ ,‬כזה שתואם לחלוטין את הטיעונים המתמטיים‬
‫שהובילו אותו לפתח מלכתחילה תורת היחסות הכללית‪ ,‬וכזו שנראתה כאילו‬
‫היא עשויה לאפשר יקום סטטי‪.‬‬

‫בעוד הפרטים מורכבים‪ ,‬המבנה הכללי של משוואות אינשטיין בתורת היחסות‬

‫הכללית יחסית פשוט‪ .‬הצד השמאלי של המשוואות מתאר את עקמומיות‬
‫היקום‪ ,‬ואיתו‪ ,‬את כוחם של כוחות הכבידה הפועלים על חומר וקרינה‪ .‬אלה‬
‫נקבעים על ידי הכמות בצד ימין של המשוואה‪ ,‬המשקפת את הצפיפות הכוללת‬
‫של כל סוגי האנרגיה והחומר בתוך היקום‪.‬‬

‫איינשטיין הבין כי הוספת מונח קבוע נוסף לצד השמאלי של המשוואה‪ ,‬תייצג‬
‫כוח דוחה קטן קבוע נוסף בכל חלקי החלל בנוסף למשיכה הכבידה הסטנדרטית‬
‫בין עצמים רחוקים הנופלת ככל שהמרחק ביניהם גדל‪ .‬אם הוא היה די קטן‪,‬‬
‫ניתן היה להבחין בכוח הנוסף הזה בסולמות אנושיים או אפילו בקנה מידה של‬
‫מערכת השמש שלנו‪ ,‬שם חוק הכובד של ניוטון נחשב כל כך יפה‪ .‬אבל הוא‬
‫טען שמכיוון שהוא היה קבוע לאורך כל המרחב‪ ,‬הוא יכול היה להצטבר על‬
‫קנה המידה של הגלקסיה שלנו ולהיות גדול מספיק כדי לנטרל את הכוחות‬
‫האטרקטיביים בין עצמים רחוקים מאוד‪ .‬לפיכך הוא נימק כי הדבר עלול לגרום‬
‫ליקום סטטי בסולם הגדול ביותר‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫איינשטיין כינה מונח נוסף זה את המונח הקוסמולוגי‪ .‬מכיוון שזו פשוט תוספת‬
‫קבועה למשוואות‪ ,‬עם זאת‪ ,‬כיום מקובל לקרוא למונח זה הקבוע הקוסמולוגי‪.‬‬

‫מרגע שהוא הכיר בכך שהיקום מתרחב למעשה‪ ,‬איינשטיין הסגיר את המונח‬
‫הזה ונאמר שהוא קרא להחלטה להוסיף אותו למשוואות החסרון הגדול ביותר‬
‫שלו‪.‬‬

‫אבל להיפטר מזה לא כל כך קל‪ .‬זה כמו לנסות להחזיר את משחת השיניים‬
‫בצינור אחרי שסחטת אותה החוצה‪ .‬הסיבה לכך היא שעכשיו יש לנו תמונה‬
‫שונה לחלוטין של הקבוע הקוסמולוגי כיום‪ ,‬כך שאם איינשטיין לא היה מוסיף‬
‫את המונח‪ ,‬מישהו אחר היה קשור בשנים שחלפו‪.‬‬

‫העברת המונח של איינשטיין מצד שמאל של משוואותיו לצד ימין הוא צעד‬
‫קטן עבור מתמטיקאי אך קפיצת ענק לפיזיקאי‪ .‬אמנם זה מתמטי מטריאלי‬
‫לעשות זאת‪ ,‬ברגע שמונח זה נמצא בצד ימין‪ ,‬בו כל המונחים התורמים‬
‫לאנרגיה של היקום שוכנים‪ ,‬הוא מייצג משהו שונה לחלוטין מנקודת מבט‬
‫פיזית ‪ -‬כלומר תרומה חדשה לסך הכל ֵאנ ְֶרגִי ָה‪ .‬אבל איזה סוג של דברים‬
‫יכולים לתרום מונח כזה?‬

‫התשובה היא‪ ,‬כלום‪.‬‬

‫‪ By‬כלום‪ ,‬אני לא כלום ממוצע‪ ,‬אלא דבר ‪ in-‬במקרה זה‪ ,‬האין אנו בדרך כלל‬
‫קוראים בחלל ריק‪ .‬כלומר‪ ,‬אם אני לוקח אזור של מרחב ונפטר מכל מה‬
‫שבתוכו ‪ -‬אבק‪ ,‬גז‪ ,‬אנשים ואפילו הקרינה העוברת‪ ,‬כלומר לחלוטין כל מה‬
‫שנמצא באזור זה ‪ -‬אם החלל הריק שנותר שוקל משהו‪ ,‬אז זה יתכתב עם קיומו‬
‫של מונח קוסמולוגי כמו שהמציא איינשטיין‪.‬‬
‫‪61‬‬

‫כעת‪ ,‬זה גורם לקבוע הקוסמולוגי של איינשטיין להיראות מטורף עוד יותר!‬
‫עבור כל תלמיד כיתה ד 'יגיד לכם כמה אנרגיה אינה כלולה‪ ,‬אפילו אם הם לא‬
‫יודעים מהי אנרגיה‪ .‬התשובה חייבת להיות כלום‪.‬‬

‫למרבה הצער‪ ,‬רוב תלמידי כיתה ד 'לא לקחו מכניקת קוונטים‪ ,‬וגם לא למדו‬
‫את היחסות‪ .‬שכן כאשר משלבים את התוצאות של תיאוריית היחסות המיוחדת‬
‫של איינשטיין ביקום הקוונטי‪ ,‬המרחב הריק הופך להיות מוזר בהרבה מכפי‬
‫שהיה קודם‪ .‬עובדה כל כך מוזרה שאפילו הפיסיקאים שגילו וניתחו את‬
‫ההתנהגות החדשה הזו התקשו להאמין שהיא אכן קיימת בעולם האמיתי‪.‬‬

‫האדם הראשון ששילב בהצלחה את היחסות במכניקת הקוונטים היה הפיזיקאי‬

‫התיאורטי הבריטי המבריק‪ ,‬פול דיראק‪ ,‬שכבר מילא תפקיד מוביל בפיתוח‬
‫מכניקת הקוונטים כתיאוריה‪.‬‬

‫מכניקת הקוונטים פותחה בשנים ‪ ,1927 - 1912‬בעיקר דרך עבודתו של‬

‫הפיזיקאי הדני המבריק והאיקוני נילס בוהר והפיזיקאי האוסטרי המבריק‬
‫והצעיר המבריק ארווין שרדינגר והפיזיקאי הגרמני ורנר הייזנברג‪ .‬עולם‬
‫הקוונטים שהוצע לראשונה על ידי בוהר‪ ,‬ושכלל באופן מתמטי על ידי שרדינגר‬
‫והייזנברג‪ ,‬מתריס נגד כל תפיסות המחשבה המבוססות על החוויה שלנו עם‬
‫אובייקטים בקנה מידה אנושי‪ .‬בוהר הציע תחילה שאלקטרונים באטומים‬
‫מסלול סביב הגרעין המרכזי‪ ,‬כפי שעושים כוכבי לכת סביב השמש‪ ,‬אך הדגים‬
‫כי ניתן היה להבין את הכללים הנצפים של ספקטרום אטומי (תדרי האור‬
‫הנפלטים על ידי אלמנטים שונים) רק אם איכשהו האלקטרונים היו מוגבלים ל‬
‫יש מסלולים יציבים בקבוצה קבועה של "רמות קוונטיות" ולא יכלו להסתובב‬
‫בחופשיות לעבר הגרעין‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫עם זאת‪" ,‬כללי הכימות" של בוהר היו אד הוק למדי‪ .‬בשנות העשרים של‬
‫המאה הקודמת‪ ,‬שרדינגרינג והייזנברג הוכיחו באופן עצמאי כי ניתן היה לגזור‬
‫כללים אלה מעקרונות ראשונים אם אלקטרונים יצייתו לחוקים של דינמיקה‬
‫השונים מאלו שהוחלו על חפצים מקרוסקופיים כמו כדורי בסיס‪ .‬אלקטרונים‬
‫יכלו להתנהג כמו גלים כמו גם חלקיקים‪ ,‬ונראה שהם מתפשטים על פני החלל‬
‫(מכאן ש"פונקציית הגל "של ‪ Schrödinger‬עבור אלקטרונים)‪ ,‬ותוצאות‬
‫המדידות של תכונות האלקטרונים הוכיחו כי הן מספקות רק קביעות‬
‫הסתברותיות‪ ,‬עם שילובים שונים של תכונות שונות שאינן ניתנות למדידה‬
‫בדיוק באותו הזמן (מכאן‪" ,‬עקרון אי הוודאות" של הייזנברג)‪.‬‬

‫דיראק הראה כי המתמטיקה שהציע הייזנברג לתאר מערכות קוונטיות‬

‫(שעבורם זכה הייזנברג בפרס נובל בשנת ‪ )1932‬יכולה להיות נגזרת על ידי‬
‫אנלוגיה זהירה עם החוקים הידועים המסדירים את הדינמיקה של אובייקטים‬
‫מקרוסקופיים קלאסיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬מאוחר יותר הוא גם הצליח להראות כי‬
‫"מכניקת הגלים" המתמטית של שרדינגר יכולה גם להיות נגזרת כל כך והייתה‬
‫שקולה באופן רשמי לניסוחו של הייזנברג‪ .‬אך דיראק גם ידע שמכניקת‬
‫הקוונטים של בוהר‪ ,‬הייזנברג ושרדינגר‪ ,‬ראויה לציון כמו שהיא‪ ,‬חלה רק על‬
‫מערכות בהן החוקים של ניוטון‪ ,‬ולא על היחסות של איינשטיין‪ ,‬היו החוקים‬
‫המתאימים המסדירים את המערכות הקלאסיות שמערכות הקוונטים היו נבנה‬
‫על ידי אנלוגיה‪.‬‬

‫דיראק אהב לחשוב במונחים של מתמטיקה ולא תמונות‪ ,‬וכשהפנה את תשומת‬

‫ליבו לנסות לייצר מכניקת קוונטים בקנה אחד עם חוקי היחסות של איינשטיין‪,‬‬
‫הוא החל לשחק עם הרבה סוגים שונים של משוואות‪ .‬אלה כללו מערכות‬
‫לשילוב העובדה‬ ‫מתמטיות מרובות‪-‬רכיבים מורכבות שהיו נחוצות‬
‫שלאלקטרונים יש "ספין" ‪ -‬כלומר הם מסתובבים כמו צמרות קטנות ובעלי‬
‫‪63‬‬

‫תנופה זוויתית‪ ,‬והם גם יכולים להסתובב גם עם כיוון השעון וגם נגד כיוון‬
‫השעון סביב כל ציר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1929‬הוא פגע בעפר‪ .‬משוואת שרדינגר תיארה בצורה יפה ומדויקת‬
‫את התנהגות האלקטרונים הנעים במהירויות איטיות בהרבה מאור‪ .‬דיראק מצא‬
‫שאם היה משנה את משוואת שרדינגר למשוואה מורכבת יותר באמצעות‬
‫אובייקטים הנקראים מטריצות ‪ -‬מה שאומר למעשה שהמשוואה שלו תיארה‬
‫באמת קבוצה של ארבע משוואות צמודות שונות ‪ -‬הוא יכול היה לאחד‬
‫בעקביות את מכניקת הקוונטים עם היחסות‪ ,‬וכך באופן עקרוני לתאר את‬
‫התנהגות של מערכות בהן האלקטרונים נעו במהירות הרבה יותר מהירה‪.‬‬

‫עם זאת הייתה בעיה‪ .‬דיראק רשם משוואה שנועדה לתאר את התנהגות‬
‫האלקטרונים בזמן שהם היו באינטראקציה עם שדות חשמליים ומגנטיים‪ .‬אולם‬
‫נראה כי המשוואה שלו מצריכה קיומם של חלקיקים חדשים ממש כמו‬
‫אלקטרונים אך עם מטען חשמלי הפוך‪.‬‬

‫באותה תקופה היה רק חלקיק יסודי אחד בטבע הידוע עם מטען מנוגד לזה של‬
‫האלקטרון ‪ -‬הפרוטון‪ .‬אבל פרוטונים אינם דומים כלל לאלקטרונים‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫הם כבד פי ‪!2,000‬‬

‫דיראק הושמם‪ .‬במעשה ייאוש הוא טען שהחלקיקים החדשים הם למעשה‬

‫פרוטונים‪ ,‬אך איכשהו כאשר הם עוברים בחלל יחסי הגומלין של הפרוטונים‬
‫יגרמו להם להתנהג כאילו הם היו כבדים יותר‪ .‬לא לקח זמן רב לאחרים‪ ,‬כולל‬
‫הייזנברג‪ ,‬להראות שההצעה הזו לא הגיונית‪.‬‬

‫הטבע הצליח במהירות להציל‪ .‬תוך שנתיים מאז שהציע דיראק את משוואתו‪,‬‬
‫ושנה לאחר שהתכוון וקיבל כי אם עבודתו הייתה נכונה‪ ,‬אז צריך להיות חלקיק‬
 ‫‪2‬‬

‫חדש‪ ,‬ניסויים שהתבוננו בקרניים קוסמיות שהפציצו את כדור הארץ גילו‬

‫ראיות לחלקיקים חדשים זהים ל אלקטרונים אך עם מטען חשמלי הפוך‪ ,‬שזכו‬
‫לכינוי פוזיטרונים‪.‬‬

‫דיראק הודה‪ ,‬אך הוא גם הכיר בחוסר האמון הקודם שלו בתיאוריה שלו‬
‫באומרו מאוחר יותר כי המשוואה שלו חכמה ממנו!‬

‫אנו מכנים כעת את הפוזיטרון "אנטי‪-‬חלקיק" של האלקטרון‪ ,‬מכיוון שמתברר‬

‫שהתגלית של דיראק הייתה בכל מקום‪ .‬אותה פיזיקה שהצריכה נוגד חלקיקים‬
‫כדי שהאלקטרון יתקיים‪ ,‬מחייבת להתקיים חלקיק אחד כזה כמעט לכל חלקיק‬
‫יסודי בטבע‪ .‬לפרוטונים‪ ,‬למשל‪ ,‬אנטי‪-‬פרוטונים‪ .‬אפילו לחלקיקים ניטרליים‬
‫מסוימים‪ ,‬כמו נויטרונים‪ ,‬יש חלקיקים חלקיקים‪ .‬כאשר חלקיקים ונוגדי‬
‫חלקיקים נפגשים הם משמידים לקרינה טהורה‪.‬‬

‫אמנם כל זה אולי נשמע כמו מדע בדיוני (ואכן אנטי‪-‬חומר ממלא תפקיד חשוב‬
‫ב"מסע בין כוכבים " )‪ ,‬אנו יוצרים כל הזמן חלקיקים נגד מאיצי החלקיקים‬
‫הגדולים שלנו ברחבי העולם‪ .‬מכיוון שאחר‪-‬חלקיקים יש להם תכונות כמו‬
‫חלקיקים‪ ,‬עולם העשוי מאנטי‪-‬חומר יתנהג באותה צורה כמו עולם של חומר‪,‬‬
‫כאשר תומכים יושבים באנטי‪-‬סיגריות מתעלסים תחת אנטי‪-‬ירח‪ .‬זו רק תאונה‬
‫של נסיבותינו‪ ,‬אנו חושבים‪ ,‬בגלל גורמים עמוקים יותר שנגיע אליהם בהמשך‪,‬‬
‫כי אנו חיים ביקום המורכב מחומר ולא אנטי‪-‬חומר או אחד עם כמויות שוות‬
‫של שניהם‪ .‬אני אוהב לומר שאמנם אנטי‪-‬חומר נראה מוזר‪ ,‬אבל זה מוזר במובן‬
‫זה שהבלגים הם מוזרים‪ .‬הם לא ממש מוזרים; זה רק שרק לעתים נדירות‬
‫פוגשים אותם‪.‬‬

‫קיומם של חלקיקים נגד חלקיקים הופך את העולם הנצפה למקום הרבה יותר‬
‫מעניין‪ ,‬אך מסתבר שהוא הופך את המרחב הריק למסובך בהרבה‪.‬‬
‫‪65‬‬

‫הפיזיקאי האגדי ריצ'רד פיינמן היה האדם הראשון שהעניק הבנה‬

‫אינטואיטיבית מדוע תורת היחסות מחייבת קיומם של חלקיקים‪ ,‬מה שהניב גם‬
‫הדגמה גרפית כי שטח ריק אינו כה ריק‪.‬‬

‫פיינמן זיהה כי היחסות מספרת לנו כי משקיפים שנעים במהירויות שונות‬

‫יבצעו מדידות שונות של כמויות כמו מרחק וזמן‪ .‬לדוגמה‪ ,‬נראה כי הזמן יאט‬
‫לאובייקטים שזזים מהר מאוד‪ .‬אם איכשהו חפצים יכולים לנוע מהר יותר‬
‫מאור‪ ,‬הם נראים כאילו הם מסתובבים אחורה בזמן‪ ,‬וזו אחת הסיבות לכך‬
‫שמהירות האור נחשבת בדרך כלל למגבלת מהירות קוסמית‪.‬‬

‫עיקרון עיקרי במכניקת הקוונטים הוא עקרון אי הוודאות של הייזנברג‪,‬‬

‫שכאמור קובע כי אי אפשר לקבוע‪ ,‬עבור זוגות מסוימים של כמויות‪ ,‬כמו‬
‫מיקום ומהירות‪ ,‬ערכים מדויקים עבור מערכת מסוימת אותו זמן‪ .‬לחלופין‪ ,‬אם‬
‫אתה מודד מערכת נתונה רק למרווח זמן קבוע וסופי‪ ,‬אינך יכול לקבוע את‬
‫האנרגיה הכוללת שלה בדיוק‪.‬‬

‫כל מה שמשתמע מכך הוא שלתקופות קצרות מאוד‪ ,‬כל כך קצרות שלא ניתן‬
‫למדוד את המהירות שלהם בדיוק רב‪ ,‬מכניקת הקוונטים מאפשרת את‬
‫האפשרות שהחלקיקים האלה מתנהגים כאילו הם נעים מהר יותר מאור! אבל‪,‬‬
‫אם הם נעים מהר מהאור‪ ,‬איינשטיין אומר לנו שהם חייבים להתנהג כאילו הם‬
‫נעים אחורה בזמן!‬

‫פיינמן היה מספיק אמיץ כדי לקחת ברצינות את האפשרות המטורפת הזו‬
‫ולחקור את השלכותיה‪ .‬הוא צייר את התרשים שלהלן עבור אלקטרון שנע‬
‫סביבו‪ ,‬מואץ מעת לעת באמצע המסע שלו למהירות גבוהה יותר מהאור‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫תמונות‬

‫הוא הכיר בכך שהיחסות תגלה לנו שצופה אחר עשוי לחלופין למדוד משהו‬
‫שיופיע כמוצג להלן‪ ,‬כאשר אלקטרון נע קדימה בזמן‪ ,‬אחר כך אחורה בזמן‪ ,‬ואז‬
‫שוב קדימה‪.‬‬

‫תמונות‬

‫עם זאת מטען שלילי הנע אחורה בזמן שקול מתמטי למטען חיובי המתקדם‬
‫בזמן! לפיכך‪ ,‬תורת היחסות תצריך קיומם של חלקיקים טעונים באופן חיובי‬
‫עם אותה מסה ותכונות אחרות כמו אלקטרונים‪.‬‬

‫במקרה זה ניתן לפרש מחדש את הרישום השני של פיינמן באופן הבא‪:‬‬

‫אלקטרון בודד עובר לאורך‪ ,‬ואז בנקודה אחרת בחלל נוצר זוג‬
‫פוזיטרון‪-‬אלקטרונים יש מאין‪ ,‬ואז הפוזיטרון פוגש את האלקטרון הראשון‬
‫ושני ההשמדה‪ .‬אחר כך נותר אחד עם אלקטרון בודד שזז לאורך‪.‬‬

‫תמונות‬

‫אם זה לא מפריע לך‪ ,‬קח בחשבון את הדברים הבאים‪ :‬לזמן מה‪ ,‬גם אם אתה‬
‫מתחיל רק עם חלקיק אחד‪ ,‬ומסתיים בחלקיק בודד‪ ,‬לזמן קצר ישנם שלושה‬
‫חלקיקים שנעים סביב‪:‬‬

‫תמונות‬
‫‪67‬‬

‫בתקופת האמצע הקצרה‪ ,‬לפחות לזמן קצר‪ ,‬משהו צץ יש מאין! פיינמן מתאר‬
‫בצורה נהדרת את הפרדוקס הנראה לעין במאמרו משנת ‪" ,1949‬תורת‬
‫הפוזיטרון"‪ ,‬עם אנלוגיה מענגת בזמן מלחמה‪:‬‬

‫זה כאילו מפציץ שצופה בדרך יחידה במבט פצצה של מטוס נמוך עף רואה‬
‫פתאום שלושה כבישים‪ ,‬ורק כאשר שניים מהם מתלכדים ונעלמים שוב‪ ,‬הוא‬
‫מבין שהוא פשוט עבר מעבר מהיר ארוך בדרך יחידה‪.‬‬

‫כל זמן שתקופת הזמן הזו במהלך "מעבר" זה כה קצרה‪ ,‬עד שלא נוכל למדוד‬
‫את כל החלקיקים באופן ישיר‪ ,‬מכניקת הקוונטים ותורת היחסות מרמזים כי לא‬
‫רק שמצב מוזר זה מותר‪ ,‬הוא נדרש‪ .‬החלקיקים המופיעים ונעלמים בטווחי זמן‬
‫קצרים מדי למדידה נקראים חלקיקים וירטואליים ‪.‬‬

‫עכשיו להמציא מערכת חלקיקים חדשה לגמרי בחלל ריק שאי אפשר למדוד‪,‬‬
‫נשמע כמו הצעה למספר גדול של מלאכים שיושבים על ראש הסיכה‪ .‬וזה יהיה‬
‫רעיון כמו אימפוטנט בערך אם לחלקיקים אלה לא היו השפעות מדידות אחרות‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬בעוד שהם אינם ניתנים לצפייה ישירה‪ ,‬מסתבר שההשפעות העקיפות‬
‫שלהם מייצרות את מרבית המאפיינים של היקום שאנו חווים כיום‪ .‬לא רק זה‪,‬‬
‫אלא ניתן לחשב את ההשפעה של חלקיקים אלה בצורה מדויקת יותר מכל‬
‫חישוב אחר במדע‪.‬‬

‫קחו לדוגמה אטום מימן ‪ -‬המערכת בוהר ניסה להסביר באמצעות פיתוח תורת‬
‫הקוונטים שלו ושרדינגר ניסה אחר כך לתאר באמצעות נגזרת המשוואה‬
‫המפורסמת שלו‪ .‬היופי במכניקת הקוונטים היה בכך שהיא יכולה להסביר את‬
‫הצבעים הספציפיים של האור שנפלט על ידי מימן כשהוא מחומם על ידי טענה‬
‫כי אלקטרונים המסתובבים סביב הפרוטון יכולים להתקיים רק ברמות אנרגיה‬
‫נפרדות‪ ,‬וכשהם קפצו בין רמות הם ספגו או פלטו רק מערכת קבועה של תדרי‬
 ‫‪2‬‬

‫אור‪ .‬משוואת שרדינגר מאפשרת לחשב את התדרים הצפויים והיא מקבלת את‬
‫התשובה כמעט בדיוק‪.‬‬

‫אבל לא בדיוק‪.‬‬

‫כאשר נצפה ספקטרום המימן בזהירות רבה יותר‪ ,‬נראה שהוא מסובך יותר‬
‫מכפי שהוערך בעבר‪ ,‬עם כמה פיצולים קטנים נוספים בין רמות שנצפו‪,‬‬
‫המכונה "המבנה הדק" של הספקטרום‪ .‬אמנם פיצולים אלה היו ידועים מאז‬
‫ימיו של בוהר‪ ,‬והיה לחשד שאולי השפעות יחסיות התייחסו אליהם משהו‪ ,‬עד‬
‫אשר הייתה זמינה תיאוריה יחסית יחסית‪ ,‬איש לא יכול היה לאשש את החשד‬
‫הזה‪ .‬למרבה השמחה‪ ,‬משוואתו של דיראק הצליחה לשפר את התחזיות‬
‫בהשוואה למשוואה של שרדינגר ושחזרה את המבנה הכללי של התצפיות‪,‬‬
‫כולל מבנה עדין‪.‬‬

‫עד כה כל כך טוב‪ ,‬אבל באפריל ‪ ,1947‬ניסוייה האמריקנית וויליס לאמב‬

‫ותלמידו רוברט סי רתרפורד ביצעו ניסוי שאחרת אולי נראה מוטיבציה רעה‬
‫להפליא‪ .‬הם הבינו שיש להם את היכולת הטכנולוגית למדוד את המבנה ברמת‬
‫האנרגיה של רמת אטומי המימן ברמת דיוק של חלק אחד ב‪ 100 -‬מיליון‪.‬‬

‫מדוע יטרחו? ובכן‪ ,‬בכל פעם שמנסים ניסויים למצוא שיטה חדשה למדידת‬
‫משהו בדיוק רב בהרבה ממה שהיה אפשרי קודם לכן‪ ,‬זה לעתים קרובות‬
‫המוטיבציה המספיקה להם להמשיך‪ .‬עולמות חדשים שלמים נחשפים לרוב‬
‫בתהליך‪ ,‬כמו כאשר המדען ההולנדי אנטוני פיליפס ואן ליוונהוק בהה לראשונה‬
‫בטיפת מים ריקים לכאורה במיקרוסקופ בשנת ‪ 1676‬וגילה שהם מלאי חיים‪.‬‬
‫אולם במקרה זה‪ ,‬הנסיינים היו בעלי מוטיבציה מיידית יותר‪ .‬עד למועד הניסוי‬
‫של כבש‪ ,‬הדיוק הניסוי הזמין לא יכול היה לבחון את חיזויו של דיראק בפירוט‪.‬‬
‫‪69‬‬

‫משוואת הדראק אמנם ניבאה את המבנה הכללי של התצפיות החדשות‪ ,‬אך‬

‫שאלת המפתח עליה לאמץ לענות הייתה האם ניבא אותה לפרטי פרטים‪ .‬זו‬
‫הייתה הדרך היחידה לבחון את התיאוריה בפועל‪ .‬וכשלאמב בחן את התיאוריה‪,‬‬
‫נראה היה שהוא נותן תשובה שגויה‪ ,‬ברמה של כמאה חלקים למיליארד‪ ,‬הרבה‬
‫מעל הרגישות של המנגנון שלו‪.‬‬

‫מחלוקת כה קטנה עם הניסוי אולי לא נראית כמו הרבה‪ ,‬אבל התחזיות של‬
‫הפירוש הפשוט ביותר של תיאוריית הדראק היו חד משמעיות‪ ,‬כמו הניסוי‪ ,‬והן‬
‫היו שונות זו מזו‪.‬‬

‫במהלך השנים הבאות‪ ,‬מיטב המוחות התיאורטיים בפיזיקה קפצו אל הקלחת‬

‫וניסו לפתור את האי‪-‬התאמה‪ .‬התשובה הגיעה לאחר עבודה רבה‪ ,‬וכאשר האבק‬
‫התיישב‪ ,‬התברר כי משוואת דיראק נותנת למעשה את התשובה הנכונה‪ ,‬אך רק‬
‫אם תכלול את ההשפעה של חלקיקים וירטואליים‪ .‬בתמונות ניתן להבין זאת‬
‫באופן הבא‪ .‬אטומי מימן נראים בדרך כלל בספרי כימיה‪ ,‬דבר כזה‪ ,‬כאשר‬
‫פרוטון במרכז ואלקטרון סביבו‪ ,‬קופץ בין רמות שונות‪:‬‬

‫תמונות‬

‫עם זאת‪ ,‬ברגע שאנו מאפשרים את האפשרות שזוגות אלקטרונים‪-‬פוזיטרון‬

‫יכולים להופיע באופן ספונטני מכלום לרגע לפני שהם משמידים זה את זה‬
‫שוב‪ ,‬במשך כל זמן קצר אטום המימן באמת נראה כך‪:‬‬

‫תמונות‬

‫מימין לדמות ציירתי זוג כזה שאחר כך משמיד אותו בראש‪ .‬האלקטרון‬
‫הווירטואלי‪ ,‬טעון שלילי‪ ,‬אוהב להסתובב קרוב יותר לפרוטון ואילו הפוזיטרון‬
 ‫‪2‬‬

‫אוהב להתרחק‪ .‬בכל מקרה מה שברור מהתמונה הזו הוא שחלוקת המטען‬
‫בפועל באטום מימן אינה מתוארת בשום רגע על ידי אלקטרון ופרוטון בודד‪.‬‬

‫למרבה הפלא‪ ,‬אנו הפיזיקאים למדו (אחרי כל העבודה הקשה של פיינמן‬

‫ואחרים) שאנחנו יכולים להשתמש במשוואה של דיראק כדי לחשב באופן די‬
‫שרירותי באופן די שרירותי‪ ,‬את ההשפעה על ספקטרום המימן של כל‬
‫החלקיקים הווירטואליים האפשריים שעשויים להתקיים לסירוגין בה ְסבִיבָה‪.‬‬
‫וכשאנחנו עושים זאת‪ ,‬אנו מגלים את התחזית הטובה והמדויקת ביותר בכל‬
‫המדע‪ .‬כל התחזיות המדעיות האחרות חיוורות בהשוואה‪ .‬באסטרונומיה‪,‬‬
‫התצפיות האחרונות על קרינת הרקע הקוסמית של מיקרוגל מאפשרות לנו‬
‫להשוות לתחזיות תיאורטיות ברמה של אולי חלק אחד מתוך ‪ ,100,000‬וזה‬
‫מדהים‪ .‬עם זאת‪ ,‬באמצעות משוואת דיראק‪ ,‬וקיומם החזוי של חלקיקים‬
‫וירטואליים‪ ,‬אנו יכולים לחשב את הערך של פרמטרים אטומיים ולהשוות‬
‫אותם עם תצפיות ולהיות עם הסכמה מדהימה ברמה של בערך חלק במיליארד‬
‫ומעלה!‬

‫לפיכך קיימים חלקיקים וירטואליים‪.‬‬

‫אמנם קשה להתאים את הדיוק המרהיב הקיים בפיזיקה האטומית‪ ,‬אך בכל‬
‫זאת יש מקום אחר בו חלקיקים וירטואליים ממלאים תפקיד מפתח שעשוי‬
‫להיות רלוונטי יותר לנושא המרכזי של ספר זה‪ .‬מסתבר שהם אחראים לרוב‬
‫המסה שלכם‪ ,‬ולכל מה שנראה ביקום‪.‬‬

‫אחת ההצלחות הגדולות בשנות השבעים בהבנתנו הבסיסית של החומר הגיעה‬

‫עם גילוי תיאוריה המתארת במדויק את האינטראקציות של קווארקים‪,‬‬
‫החלקיקים המרכיבים את הפרוטונים והנויטרונים המהווים את עיקר החומר‬
‫ממנו אתה וכל מה שאתה יכול לראות עשויים‪ .‬המתמטיקה הקשורה לתיאוריה‬
‫‪71‬‬

‫היא מורכבת‪ ,‬ונדרשו כמה עשורים עד שפותחו טכניקות שיכולות להתמודד‬

‫איתה‪ ,‬במיוחד במשטר בו האינטראקציה החזקה בין הקווארקים הפכה לבולטת‪.‬‬
‫הושק מאמץ הרקולאי‪ ,‬כולל בניית כמה ממחשבי העיבוד המקבילים המסובכים‬
‫ביותר‪ ,‬שמשתמשים בו זמנית בעשרות אלפי מעבדים בודדים‪ ,‬כדי לנסות‬
‫לחשב את המאפיינים הבסיסיים של פרוטונים ונויטרונים‪ ,‬את החלקיקים שאנו‬
‫מודדים בפועל‪.‬‬

‫לאחר כל העבודה הזו‪ ,‬כעת יש לנו תמונה טובה כיצד נראה בפנים של‬
‫פרוטון‪ .‬יתכנו בו שלושה קווארקים‪ ,‬אבל יש גם המון דברים אחרים‪ .‬בפרט‪,‬‬
‫חלקיקים וירטואליים המשקפים את החלקיקים והשדות המעבירים את העוצמה‬
‫החזקה בין קווארקים צצים אל תוך הקיום ומחוצה לו כל הזמן‪ .‬להלן תמונת‬
‫מצב כיצד הדברים נראים בפועל‪ .‬זה לא תצלום אמיתי‪ ,‬כמובן‪ ,‬אלא עיבוד‬
‫אמנותי של המתמטיקה השולטת בדינמיקה של הקווארקים והשדות הקושרים‬
‫אותם‪ .‬הצורות המוזרות וההצללות השונות משקפות את עוצמת השדות‬
‫האינטראקציה זה עם זה ועם הקווארקים בתוך הפרוטון‪ ,‬כאשר חלקיקים‬
‫וירטואליים צצים באופן ספונטני בתוך הקיום ומחוצה לו‪.‬‬

‫תמונות‬

‫הפרוטון מלא לסירוגין בחלקיקים הווירטואליים הללו ולמעשה‪ ,‬כשאנחנו‬

‫מנסים להעריך כמה הם עשויים לתרום למסת הפרוטון‪ ,‬אנו מגלים‬
‫שהקווארקים עצמם מספקים מעט מאוד מהמסה הכוללת ושהשדות שנוצרו על‬
‫ידי חלקיקים אלה תורמים את מרבית האנרגיה שנכנסת לאנרגיית המנוחה של‬
‫הפרוטון ומכאן מסת המנוחה שלו‪ .‬הדבר נכון גם לגבי הנויטרון‪ ,‬ומכיוון שאתה‬
‫עשוי מפרוטונים ונויטרונים‪ ,‬הדבר נכון גם לגביך!‬
 ‫‪2‬‬

‫כעת‪ ,‬אם אנו יכולים לחשב את ההשפעות של חלקיקים וירטואליים על‬

‫המרחב הריק אחרת באטומים ומסביבנו‪ ,‬ואנחנו יכולים לחשב את ההשפעות‬
‫של חלקיקים וירטואליים על המרחב הריק אחרת שבפרוטונים‪ ,‬אז לא נוכל‬
‫לחשב את ההשפעות של חלקיקים וירטואליים על שטח ריק באמת?‬

‫ובכן‪ ,‬החישוב הזה הוא למעשה קשה יותר לביצוע‪ .‬הסיבה לכך היא שכאשר‬
‫אנו מחשבים את ההשפעה של חלקיקים וירטואליים על אטומים או על מסת‬
‫הפרוטון‪ ,‬אנו למעשה מחשבים את האנרגיה הכוללת של האטום או הפרוטון‬
‫כולל חלקיקים וירטואליים; לאחר מכן אנו מחשבים את סך האנרגיה‬
‫שהחלקיקים הווירטואליים היו תורמים ללא האטום או הפרוטון הנוכחי‬
‫(כלומר‪ ,‬בחלל ריק); ו אז אנחנו לחסר שני מספרים כדי למצוא את ההשפעה‬
‫נטו על אטום או פרוטון‪ .‬אנו עושים זאת מכיוון שמתברר כי כל אחת משתי‬
‫האנרגיות הללו היא אינסופית באופן פורמלי כאשר אנו מנסים לפתור את‬
‫המשוואות המתאימות‪ ,‬אך כאשר אנו מחסירים את שני הכמויות אנו בסופו של‬
‫דבר עם הפרש סופי‪ ,‬ויתרה מכך כזה שמסכים בדיוק עם המדוד ערך!‬

‫עם זאת‪ ,‬אם אנו רוצים לחשב את ההשפעה של חלקיקים וירטואליים על שטח‬
‫ריק בלבד‪ ,‬אין לנו מה לחסר‪ ,‬והתשובה שאנו מקבלים היא אינסופית‪.‬‬

‫אינסוף איננו כמות נעימה‪ ,‬עם זאת‪ ,‬לפחות בכל מה שקשור לפיזיקאים ואנחנו‬
‫מנסים להימנע ממנה בכל עת שאפשר‪ .‬ברור שהאנרגיה של החלל הריק (או כל‬
‫דבר אחר לצורך העניין) לא יכולה להיות אינסופית פיזית‪ ,‬ולכן עלינו למצוא‬
‫דרך לבצע את החישוב ולקבל תשובה סופית‪.‬‬

‫קל לתאר את מקור האינסוף‪ .‬כאשר אנו בוחנים את כל החלקיקים‬

‫הווירטואליים האפשריים שיכולים להופיע‪ ,‬עקרון אי הוודאות של הייזנברג‬
‫(שאותו אני מזכיר לך אומר כי אי הוודאות באנרגיה הנמדדת של מערכת היא‬
‫‪73‬‬

‫ביחס הפוך למשך הזמן בו אתה מתבונן בו) מרמז כי חלקיקים הנושאים אי‬
‫פעם יותר אנרגיה יכולה להופיע באופן ספונטני יש מאין כל עוד הם נעלמים‬
‫בזמנים קצרים יותר ויותר‪ .‬באופן עקרוני חלקיקים יכולים אפוא לשאת אנרגיה‬
‫כמעט אינסופית כל עוד הם נעלמים בזמנים קצרים כמעט אינסופי‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬חוקי הפיזיקה כפי שאנו מבינים אותם חלים רק על מרחקים וזמנים‬
‫גדולים מערך מסוים‪ ,‬המתאימים לסולם בו יש לקחת בחשבון את השפעות‬
‫מכניקת הקוונטים כשמנסים להבין את כוח הכבידה (ואת ההשפעות הנלוות‬
‫אליו על זמן החלל) ‪ .‬עד שתהיה לנו תיאוריה של "כוח הכבידה הקוונטי"‪ ,‬כפי‬
‫שהיא מכונה‪ ,‬איננו יכולים לסמוך על אקסטרפולציות שחורגות מגבולות אלה‪.‬‬

‫לפיכך‪ ,‬אנו נקווה כי הפיזיקה החדשה הקשורה לכוח הכבידה תנתק איכשהו‬
‫את ההשפעות של חלקיקים וירטואליים החיים פחות זמן מאשר "זמן פלאנק"‪,‬‬
‫כפי שהוא מכונה‪ .‬אם ניקח בחשבון את ההשפעות המצטברות של חלקיקי‬
‫אנרגיה וירטואליים בלבד או שווים או נמוכים מזו שמאפשרת על ידי ניתוק‬
‫זמני זה‪ ,‬אנו מגיעים לאומדן סופי לאנרגיה שחלקיקים וירטואליים אינם‬
‫תורמים לשום דבר‪.‬‬

‫אבל יש בעיה‪ .‬הערכה זו מתגלה כבערך‬

‫‪,1,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000‬‬
‫‪,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000‬‬
‫‪,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000‬‬
‫‪000,000,000,000,000,000,000,000,000,000‬‬

‫פעמים גדולות יותר מהאנרגיה הקשורה לכל החומר הידוע ביקום‪ ,‬כולל חומר‬
‫אפל!‬
 ‫‪2‬‬

‫אם חישוב מרווחי רמת האנרגיה האטומית כולל חלקיקים וירטואליים הוא‬
‫החישוב הטוב ביותר בכל הפיזיקה‪ ,‬הערכה זו של מרחב האנרגיה ‪ 120 -‬סדרי‬
‫גודל גדולים יותר מהאנרגיה של כל השאר ביקום ‪ -‬היא ללא ספק הגרועה‬
‫ביותר! אם האנרגיה של החלל הריק הייתה בכל מקום קרוב לגדול זה‪ ,‬הכוח‬
‫הדוחה המושרה (זכרו האנרגיה של החלל הריק תואמת קבוע קוסמולוגי)‬
‫הייתה גדולה מספיק כדי לפוצץ את כדור הארץ כיום‪ ,‬אבל חשוב יותר‪ ,‬זה היה‬
‫כל כך גדול בזמנים מוקדמים שכל מה שאנחנו רואים עכשיו ביקום שלנו היה‬
‫מתרחק כל כך מהר בשבריר הראשון של שנייה של המפץ הגדול‪ ,‬עד ששום‬
‫מבנה‪ ,‬שום כוכבים‪ ,‬שום כוכבי לכת ולא היו אנשים מעולם‪.‬‬

‫הבעיה הזו‪ ,‬המכונה כראוי "הבעיה הקוסמולוגית הקבועה"‪ ,‬קיימת כבר לפני‬
‫שהייתי סטודנטית לתארים מתקדמים‪ ,‬שהוצגה לראשונה במפורש על ידי‬
‫הקוסמולוג הרוסי יעקב צלדוביץ 'בסביבות ‪ .1967‬היא נותרה לא פתורה והיא‬
‫אולי הבעיה היסודית העמוקה ביותר שלא נפתרה בפיזיקה‪ .‬היום‪.‬‬

‫למרות העובדה שלא היה לנו מושג כיצד לפתור את הבעיה כבר יותר‬
‫מארבעים שנה‪ ,‬פיסיקאים תיאורטיים ידענו מה צריכה להיות התשובה‪ .‬כמו‬
‫תלמיד כיתה ד 'שהצעתי היה מנחש שהאנרגיה של החלל הריק צריכה להיות‬
‫אפס‪ ,‬גם אנחנו הרגשנו שכאשר נגזרת תיאוריה אולטימטיבית‪ ,‬היא תסביר‬
‫כיצד ההשפעות של חלקיקים וירטואליים יתבטלו‪ ,‬והשאירו מקום ריק עם אפס‬
‫מדויק ֵאנ ְֶרגִי ָה‪ .‬או כלום‪ .‬או ליתר דיוק‪ ,‬שום דבר‪.‬‬

‫הנמקתנו הייתה טובה יותר מזו של תלמידי כיתה ד '‪ ,‬או כך לפחות חשבנו‪.‬‬
‫היינו צריכים להפחית את גודל האנרגיה של החלל הריק מהערך הגרגנטואני‬
‫באמת שההערכה התמימה הציעה לערך התואם את הגבולות העליונים שמותר‬
‫להתבונן‪ .‬זה ידרוש דרך כלשהי לחיסור ממספר חיובי גדול מאוד עוד מספר‬
‫‪75‬‬

‫חיובי גדול מאוד‪ ,‬כך שהשניים יבטלו ל ‪ 120‬מקומות עשרוניים‪ ,‬וישאירו‬

‫משהו שאינו אפס במקום העשרוני ה ‪ !112-‬אבל אין תקדים במדע לביטול שני‬
‫מספרים גדולים לדיוק כזה‪ ,‬כשנותר רק משהו זעיר‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬אפס הוא מספר שקל לייצר‪ .‬לעתים קרובות סימטריות של הטבע‬
‫מאפשרות לנו להדגים כי ישנן תרומות שוות ומנוגדות בדיוק שמגיעות מחלקים‬
‫שונים של חישוב‪ ,‬מבטלות בדיוק‪ ,‬ולו לא נותר דבר‪ .‬או‪ ,‬שוב‪ ,‬שום דבר‪.‬‬

‫לפיכך‪ ,‬אנו התאורטיקנים הצלחנו לנוח ולישון בלילה‪ .‬לא ידענו להגיע לשם‪,‬‬
‫אבל היינו בטוחים מה צריכה להיות התשובה הסופית‪.‬‬

‫לטבע‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬היה משהו שונה בראש‪.‬‬

‫פרק ‪5‬‬

‫‪T HE R Unaway U NIVERSE‬‬

‫זהו זבל בלבד‪ ,‬מתוך מחשבה כרגע על מקור החיים; אפשר באותה מידה‬
‫לחשוב על מקור החומר‪.‬‬

‫‪C Harles D ARWIN-‬‬

‫מה שמיכאל טרנר ואני טעננו בשנת ‪ ,1995‬היה כופר בקיצוניות‪ .‬בהתבסס על‬
‫מעט יותר מדעות קדומות תיאורטיות‪ ,‬שיערנו שהיקום שטוח‪( .‬עלי להדגיש‬
‫שוב כאן שיקום תלת ממדי "שטוח" אינו שטוח כמו פנקייק דו‪-‬ממדי הוא‬
‫שטוח‪ ,‬אלא הוא המרחב התלת מימדי שכולנו מצטלמים באופן אינטואיטיבי‪ ,‬בו‬
‫קרני האור נעות ישר יש לעמוד בניגוד לתמונות התלת ממדיות המעוקלות‬
 ‫‪2‬‬

‫בהרבה וקשה יותר לתאר בהן קרני אור‪ ,‬המתחקות אחר העקמומיות הבסיסית‬
‫של החלל‪ ,‬אינן נעות בקווים ישרים‪ ).‬ואז הסקנו כי כל הנתונים הקוסמולוגיים‬
‫הזמינים באותה העת היו תואמים יקום שטוח רק אם כ ‪ 30 -‬אחוז מכלל‬
‫האנרגיה התגוררה בסוג כלשהו של "חומר אפל"‪ ,‬כפי שנראה כי התצפיות‬
‫מצביעות על קיום גלקסיות ואשכולות‪,‬‬

‫הרעיון שלנו היה מטורף בכל קנה מידה‪ .‬על מנת לגרום לערך לקבוע‬
‫הקוסמולוגי העולה בקנה אחד עם הטענה שלנו‪ ,‬הערך המשוער לכמות זו‬
‫שתואר בפרק האחרון היה צריך להפחית איכשהו ב ‪ 120-‬סדרי גודל ובכל זאת‬
‫לא להיות מדויק באפס‪ .‬זה כרוך בכוונון עדין חמור ביותר של כל כמות פיזית‬
‫המוכרת בטבע‪ ,‬בלי שמץ של מושג איך להתאים אותו‪.‬‬

‫זו הייתה אחת הסיבות שכאשר הרציתי באוניברסיטאות שונות על משתהו של‬
‫יקום שטוח‪ ,‬עוררתי בעיקר חיוכים ולא יותר‪ .‬אני לא חושב שרבים לקחו את‬
‫ההצעה שלנו ברצינות‪ ,‬ואני אפילו לא בטוח שטרנר ואני עשיתי זאת‪ .‬המטרה‬
‫שלנו להרים גבות עם העיתון שלנו הייתה להמחיש באופן גרפי עובדה‬
‫שהתחילה לעלות לא רק עלינו‪ ,‬אלא גם על כמה מעמיתינו התיאורטיקנים‬
‫ברחבי העולם‪ :‬משהו נראה לא בסדר בתמונה ה"סטנדרטית "של אז‪ .‬יקום‪ ,‬בו‬
‫הונח כמעט כל האנרגיה הנדרשת על ידי תורת היחסות הכללית לייצור יקום‬
‫שטוח כיום בשכונה של אפל אקזוטי (עם קמצוץ בריאונים ‪ -‬כלומר‪ ,‬ארצנו‪,‬‬
‫כוכבים‪ ,‬גלקסיות נראות לעין ‪ -‬כדי להמליח את התערובת)‪.‬‬

‫קולגה הזכיר לי לאחרונה כי במשך השנתיים שלאחר ההצעה הצנועה שלנו‪,‬‬

‫הכוונה רק קומץ פעמים בעיתונים הבאים‪ ,‬וכנראה שכל אחד מהם או שניים‬
‫היו בעיתונים שנכתבו על ידי טרנר או אני! נבוך כמו היקום שלנו‪ ,‬רוב הקהילה‬
‫המדעית האמינה שהוא לא יכול להיות משוגע כמו טרנר והצעתי שזה היה‪.‬‬
‫‪77‬‬

‫הדרך החלופית הפשוטה ביותר מהסתירות הייתה האפשרות שהיקום לא היה‬

‫שטוח אלא פתוח (כזה בו קרני האור המקבילות כיום יתעקמו זו מזו אם היינו‬
‫מתחקות אחר מסלול ההליכה שלהם לאחור‪ .‬זה היה כמובן לפני שמדידות‬
‫הרקע הקוסמיות עושות את זה ברור כי אפשרות זו אינה קיימא‪ ).‬עם זאת‪,‬‬
‫אפילו לאפשרות זו היו בעיות משלה‪ ,‬אף כי המצב שם נותר רחוק מלהיות‬
‫ברור גם כן‪.‬‬

‫כל סטודנט לפיזיקה בתיכון יגיד לך בשמחה שכוח הכבידה מבאס ‪ -‬כלומר‬
‫הוא מושך אוניברסלי‪ .‬כמובן שכמו כל כך הרבה דברים במדע‪ ,‬אנו מכירים‬
‫כעת שעלינו להרחיב את אופקינו מכיוון שהטבע דמיוני יותר מאיתנו‪ .‬אם כרגע‬
‫אנו מניחים כי אופי האטרקטיביות של כוח הכובד מרמז על האטה של‬
‫התפשטות היקום‪ ,‬זכרו כי אנו מקבלים גבול עליון בעידן היקום על ידי הנחה‬
‫שמהירותה של הגלקסיה הממוקמת במרחק מסוים מאיתנו היה קבוע מאז המפץ‬
‫הגדול‪ .‬הסיבה לכך היא שאם היקום התייקר‪ ,‬הגלקסיה הייתה מתרחקת מאיתנו‬
‫מהר יותר מכפי שהיא עכשיו‪ ,‬ולכן היה לוקח פחות זמן להגיע למצב הנוכחי‬
‫שלה מאשר אם היא תמיד הייתה מתקדמת בזרם שלה ְמהִירּות‪ .‬ביקום פתוח‬
‫שנשלט על ידי חומר‪ ,‬האטת היקום תהיה איטית יותר מאשר ביקום שטוח‪ ,‬ולכן‬
‫עידן הנסק של היקום יהיה גדול יותר ממה שיהיה ביקום שטוח שנשלט על ידי‬
‫חומר‪ ,‬לאותו זרם שנמדד שיעור התרחבות‪ .‬זה יהיה למעשה קרוב יותר לערך‬
‫שאנו מעריכים על ידי הנחת קצב התפשטות קבוע לאורך זמן קוסמי‪.‬‬

‫זכור כי אנרגיה שאינה אפס של חלל ריק תייצר קבוע קוסמולוגי ‪ -‬כמו דחיית‬
‫כבידה ‪ -‬שמשמעותה כי התפשטות היקום תאיץ במקום זאת לאורך זמן קוסמי‪,‬‬
‫ולכן גלקסיות היו בעבר מתרחקות לאט יותר מכפי שהן כיום ‪ .‬פירוש הדבר כי‬
‫היה לוקח אפילו יותר זמן להגיע למרחק הנוכחי שלהם מאשר להתרחבות‬
‫מתמדת‪ .‬אכן‪ ,‬למדידה נתונה של קבוע האבל כיום‪ ,‬אורך חייו הארוך ביותר‬
‫האפשרי של היקום שלנו (כעשרים מיליארד שנים) מתקבל על ידי הכללת‬
 ‫‪2‬‬

‫האפשרות של קבוע קוסמולוגי יחד עם הכמות המדודה של חומר גלוי וחשוך‪,‬‬

‫אם אנו חופשיים להתאים את ערכו יחד עם צפיפות החומר ביקום כיום‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1996‬עבדתי עם בריאן צ'אבייר ומשתפי הפעולה שלנו פייר דמארק‬

‫בייל והפוסט‪-‬דוק פיטר קרנן בקייס ווסטרן רזרב כדי להציב מגבלה נמוכה‬
‫יותר לגיל הכוכבים הללו להיות בערך ‪ 12‬מיליארד שנה‪ .‬עשינו זאת על ידי‬
‫דוגמנות התפתחותם של מיליוני כוכבים שונים במחשבים מהירים ומשווים את‬
‫צבעיהם ובהירותם עם כוכבים בפועל שנצפו באשכולות כדוריים בגלקסיה‬
‫שלנו‪ ,‬שנחשבו זה מכבר להיות בין העצמים העתיקים ביותר בגלקסיה‪ .‬בהנחה‬
‫שגלקסיה שלנו התגבשה כמיליארד שנה‪ ,‬גבול תחתון זה פסק למעשה את‬
‫היקום השטוח שנשלט על ידי החומר והעדיף אחד עם קבוע קוסמולוגי (אחד‬
‫הגורמים שהכבידו על המסקנות בעיתון הקודם שלי עם טרנר)‪ ,‬בעוד יקום‬
‫פתוח שקוע בקצה השעירות של הכדאיות‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬גילאי הכוכבים העתיקים ביותר כוללים מסקנות המבוססות על‬
‫תצפיות בקצה הרגישות הנוכחית דאז‪ ,‬ובשנת ‪ ,1997‬נתונים תצפיתיים חדשים‬
‫אילצו אותנו לשנות את הערכותינו כלפי מטה בכ ‪ 2-‬מיליארד שנה‪ ,‬מה שהוביל‬
‫ליקום צעיר משהו‪ .‬כך שהמצב נעשה הרבה יותר עכור‪ ,‬ושלושת הקוסמולוגיות‬
‫שוב נראו ברות קיימא‪ ,‬ושגרו רבים מאיתנו חזרה ללוח השרטוט‪.‬‬

‫כל זה השתנה בשנת ‪ ,1998‬במקרה באותה השנה בה הראה ניסוי‬

‫‪ BOOMERANG‬שהיקום שטוח‪.‬‬

‫בשבעים השנים שחלפו מאז מדד אדווין האבל את קצב ההתפשטות של‬
‫היקום‪ ,‬אסטרונומים עבדו קשה יותר ויותר כדי לצמצם את ערכו‪ .‬נזכיר כי‬
‫בשנות התשעים סוף סוף הם מצאו "נר סטנדרטי" ‪ -‬כלומר אובייקט שצופי‬
‫הזוהר המהותיים שלו הרגישו שהם יכולים לברר באופן עצמאי‪ ,‬כך שכאשר‬
‫‪79‬‬

‫ימדדו את הזוהר לכאורה שלו‪ ,‬הם יוכלו אז להסיק את מרחקו‪ .‬נראה שהנר‬
‫הסטנדרטי היה אמין והיה ניתן לראות אותו במעמקי המרחב והזמן‪.‬‬

‫לאחרונה הוכח סוג מסוים של כוכב מתפוצץ בשם ‪supernova Type Ia‬‬
‫המציג קשר בין בהירות לאריכות ימים‪ .‬מדידת כמה זמן סופרנובה מסוג ‪Ia‬‬
‫נתון נותרה בהירה נדרשת‪ ,‬לראשונה‪ ,‬תוך התחשבות בהשפעות התרחבות‬
‫הזמן עקב התפשטות היקום‪ ,‬שמשמעותה כי אורך החיים הנמדד של סופרנובה‬
‫כזו הוא למעשה ארוך מחייו בפועל בתקופתו מסגרת מנוחה‪ .‬עם זאת‪ ,‬יכולנו‬
‫להסיק את הבהירות המוחלטת ולמדוד את בהירותה לכאורה באמצעות‬
‫טלסקופים ובסופו של דבר לקבוע את המרחק לגלקסיה המארחת בה התפוצצה‬
‫הסופרנובה‪ .‬מדידת הסטה האדום של הגלקסיה בו זמנית אפשרה לנו לקבוע את‬
‫המהירות‪ .‬שילוב השניים מאפשר לנו למדוד‪ ,‬עם הגדלת הדיוק‪ ,‬את קצב‬
‫ההתפשטות של היקום‪.‬‬

‫מכיוון שסופרנובות כה בהירות‪ ,‬הן מספקות לא רק כלי נהדר למדידת קבוע‬

‫האבל‪ ,‬הן גם מאפשרות לצופים להביט לאחור למרחקים המהווים חלק ניכר‬
‫מהגיל הכולל של היקום‪.‬‬

‫הדבר הציע אפשרות חדשה ומרתקת‪ ,‬שצפו בעיניהם כמחצבה הרבה יותר‬
‫מרגשת‪ :‬מדידת האופן בו השינויים המתמידים של האבל משתנים לאורך הזמן‬
‫הקוסמי‪.‬‬

‫המדידה כיצד קבוע משתנה נשמעת כמו אוקסימורון‪ ,‬וזה למעט העובדה‬
‫שאנחנו בני האדם חיים כל כך קצרים‪ ,‬לפחות בקנה מידה קוסמי‪ .‬בטווח זמנים‬
‫אנושי קצב ההתפשטות של היקום אכן קבוע‪ .‬עם זאת‪ ,‬כפי שתיארתי זה עתה‪,‬‬
‫קצב ההתפשטות של היקום ישתנה לאורך זמן קוסמי עקב השפעות הכובד‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫האסטרונומים הסבירו שאם הם יכלו למדוד את מהירותם ומרחקם של‬

‫סופרנובות הממוקמות הרחק משם ‪ -‬לאורך רחוק היקום הנראה לעין ‪ -‬אז הם‬
‫היו יכולים למדוד את הקצב שבו האטת התפשטות היקום (מכיוון שכולם הניחו‬
‫שהיקום היה פעל בצורה מושכלת‪ ,‬וכוח הכבידה הדומיננטי ביקום היה מושך)‪.‬‬
‫זה בתורו קיוו שיחשוף אם היקום פתוח‪ ,‬סגור או שטוח‪ ,‬מכיוון שקצב ההאטה‬
‫כפונקציה של הזמן שונה לכל גיאומטריה‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1996‬ביליתי שישה שבועות בביקור במעבדת לורנס ברקלי‪ ,‬הרציתי‬

‫בקוסמולוגיה ושוחחתי על פרויקטים שונים במדע עם עמיתי‪ .‬דיברתי על‬
‫טענתנו שלמרחב ריק אולי יש אנרגיה‪ ,‬ואחר כך ניגש אלי שאול פרלמוטר‪,‬‬
‫פיזיקאי צעיר שעבד על גילוי סופרנובות רחוקות‪ ,‬ואמר‪" :‬אנו מוכיחים שאתה‬
‫טועה!"‬

‫שאול התייחס לפן הבא בהצעתנו ליקום שטוח‪ ,‬ש ‪ 70‬אחוז מהאנרגיה שלו‬
‫צריכה להיות כלולה בחלל ריק‪ .‬נזכיר כי אנרגיה כזו תייצר קבוע קוסמולוגי‪,‬‬
‫מה שמוביל לכוח דוחה שהיה קיים אז בכל המרחב ושולט על התפשטות‬
‫היקום‪ ,‬וגורם להתרחבותו להאיץ ולא להאט‪.‬‬

‫כפי שתיארתי‪ ,‬אם התפשטות היקום הייתה מואצת לאורך זמן קוסמי‪ ,‬היקום‬
‫היה מבוגר יותר היום מכפי שאנו מניחים שאם לא כן ההתרחבות הייתה מאטה‪.‬‬
‫פירוש הדבר אם כן שהמבט לאחור על גלקסיות עם הסבה אדומה נתון יהיה‬
‫ארוך יותר מכפי שהיה אחרת‪ .‬בתורו‪ ,‬אם הם נסוגים מאיתנו זמן רב יותר‪ ,‬זה‬
‫היה מרמז על כך שהאור מהם מקורם רחוק יותר‪ .‬הסופרנובות בגלקסיות בחלק‬
‫מהנתונים האדומים הנמדדים נתנו לנו אז חלשים יותר מאשר אם מקור האור‬
‫היה קרוב יותר‪ .‬באופן סכמטי‪ ,‬אם היה מודד מהירות מול מרחק‪ ,‬שיפוע‬
‫העקומה עבור גלקסיות סמוכות יחסית יאפשר לנו לקבוע את קצב ההתפשטות‬
‫כיום‪,‬‬
‫‪81‬‬

‫תמונות‬

‫שנתיים לאחר פגישתנו פרסמו סול ושותפיו‪ ,‬חלק מצוות בינלאומי בשם‬
‫פרויקט הקוסמולוגיה סופרנובה‪ ,‬מאמר המבוסס על נתונים ראשוניים מוקדמים‬
‫שאכן הציעו שטעינו‪( .‬למעשה‪ ,‬הם לא טענו שטרנר ואני טעינו‪ ,‬מכיוון שהם‪,‬‬
‫יחד עם רוב הצופים האחרים‪ ,‬באמת לא נתנו אמינות רבה להצעתנו‪ ).‬הנתונים‬
‫שלהם העלו כי העלילה המרוחקת‪-‬נגד‪-‬האדומה התעקמה כלפי מטה ובכך‬
‫שגבול עליון לאנרגיה של חלל ריק היה צריך להיות הרבה מתחת למה שהיה‬
‫נדרש כדי לתרום תרומה משמעותית לסך האנרגיה כיום‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬כמו שקורה לעיתים קרובות‪ ,‬ייתכן שהנתונים הראשונים שנכנסים‬
‫אינם מייצגים את כל הנתונים ‪ -‬או שאתה פשוט חסר מזל סטטיסטית‪ ,‬או‬
‫ששגיאות שיטתיות בלתי צפויות עשויות להשפיע על הנתונים‪ ,‬אשר אינם‬
‫באים לידי ביטוי עד לקבלת מדגם גדול בהרבה‪ .‬זה היה המקרה עם נתונים‬
‫שפרסם ‪ ,Supernova Cosmology Project‬ולכן המסקנות לא היו נכונות‪.‬‬

‫פרויקט חיפוש אחר בסופרנובה בינלאומי‪ ,‬שנקרא צוות חיפוש ‪Supernova‬‬

‫‪ ,High-Z‬בראשות בריאן שמידט במצפה הר סטרומלו באוסטרליה‪ ,‬ביצע‬
‫תוכנית עם אותה מטרה‪ ,‬והם החלו להשיג תוצאות שונות‪ .‬בריאן אמר לי‬
‫לאחרונה שכאשר הגיעה הנחישות הראשונה שלהם ב‪High-Z Supernova -‬‬
‫והציעה יקום מאיץ עם אנרגיית ואקום משמעותית‪ ,‬הם נדחו לזמן הטלסקופ‬
‫והודיעו ליומן כי הם בטח טועים מכיוון שפרויקט הקוסמולוגיה של סופרנובה‬
‫כבר הספיק קבע שהיקום אכן שטוח ונשלט על ידי החומר‪.‬‬

‫ההיסטוריה המפורטת של התחרות בין שתי קבוצות אלה ללא ספק תוחזר‬
‫שוב ושוב פעמים רבות‪ ,‬במיוחד לאחר שהם חולקים את פרס נובל‪ ,‬שללא ספק‬
 ‫‪2‬‬

‫יעשו‪ * .‬זה לא המקום לדאוג לעדיפות‪ .‬די אם נאמר כי בתחילת ‪ 1998‬פרסמה‬

‫הקבוצה של שמידט מאמר המדגים כי נראה שהיקום מאיץ‪ .‬כחצי שנה לאחר‬
‫מכן‪ ,‬הקבוצה של פרלמוטר הודיעה על תוצאות דומות ופרסמה מאמר המאשר‬
‫את תוצאת ‪ ,Supernova High-Z‬ולמעשה הכירה בשגיאה הקודמת שלהם ‪-‬‬
‫והעניקה יותר אמינות ליקום שנשלט על ידי האנרגיה של החלל הריק‪ ,‬או כפי‬
‫שהיא כעת יותר המכונה בדרך כלל אנרגיה אפלה‪.‬‬

‫המהירות שבה אומצו תוצאות אלה על ידי הקהילה המדעית ‪ -‬אף על פי שהן‬
‫צריכות עדכון סיטוני של כל תמונת היקום המקובלת ‪ -‬מספקת מחקר מעניין‬
‫בסוציולוגיה מדעית‪ .‬כמעט בן לילה נראה היה שיש הסכמה אוניברסאלית‬
‫לתוצאות‪ ,‬למרות שכפי שהדגיש קרל סגן‪" ,‬טענות חריגות דורשות ראיות‬
‫יוצאות דופן‪ ".‬זו בהחלט הייתה טענה יוצאת דופן‪ ,‬אם הייתה אי פעם‪.‬‬

‫נדהמתי כשדצמבר ‪ ,1998‬מגזין המדע כינה את גילוי היקום המאיץ "פריצת‬

‫הדרך המדעית של השנה"‪ ,‬והפיק עטיפה מדהימה עם רישום של איינשטיין‬
‫המום‪.‬‬

‫תמונות‬

‫לא הייתי המום כי חשבתי שהתוצאה לא ראויה לכיסוי‪ .‬נהפוך הוא‪ .‬אם נכון‪,‬‬
‫זו הייתה אחת התגליות האסטרונומיות החשובות ביותר בזמננו‪ ,‬אך הנתונים‬
‫באותה תקופה היו רק מרמזים מאוד‪ .‬הם דרשו שינוי כזה בתמונת היקום שלנו‪,‬‬
‫שהרגשתי שכולנו צריכים להיות בטוחים יותר כי ניתן לשלול באופן סופי‬
‫גורמים אפשריים אחרים לתופעות שנצפו על ידי הצוותים לפני שכולם קפצו‬
‫על העגלה הקוסמולוגית הקבועה‪ .‬כמו שאמרתי אז לפחות לעיתונאית אחת‪,‬‬
‫"הפעם הראשונה שלא האמנתי בקבוע קוסמולוגי הייתה כאשר המשקיפים‬
‫טענו שגילו את זה‪".‬‬
‫‪83‬‬

‫התגובה הפתטית שלי מעט עשויה להיראות מוזרה‪ ,‬בהתחשב בכך שקידמתי‬
‫את האפשרות בצורה כזו או אחרת מזה עשור‪ .‬כתאורטיקן‪ ,‬אני מרגיש‬
‫שהספקולציות בסדר‪ ,‬במיוחד אם זה מקדם דרכים חדשות לניסוי‪ .‬אבל אני‬
‫מאמין בהיותי שמרני ככל האפשר בבחינת נתונים אמיתיים‪ ,‬אולי מכיוון‬
‫שהגעתי לבשלות מדעית במהלך תקופה בה כל כך הרבה טענות חדשות‬
‫ומרתקות אך מהוססות בתחום הפרטי שלי בפיזיקת החלקיקים התבררו‬
‫כמזויפות‪ .‬תגליות שנעות בין כוח חמישי חדש וטבעו לגילוי חלקיקים‬
‫אלמנטריים חדשים ועד לתצפית כביכול שהיקום שלנו מסתובב בכללותו באו‬
‫עם הרבה הופלות‪.‬‬

‫החשש הגדול ביותר באותה העת לגבי הגילוי טען של יקום מאיץ היה כי‬
‫סופרנובות רחוקות עשויות להופיע דימר ממה שהם שאחרת צפוי להיות‪ ,‬לא‬
‫בגלל התרחבות מואצת‪ ,‬אבל רק משום משני (א) הם נמצאים דימר‪ ,‬או ( ב)‬
‫אולי אבק בין‪-‬גלקטי או גלקטי שנמצא בזמנים מוקדמים מעיר אותם חלקית‪.‬‬

‫בעשור שחלף‪ ,‬עם זאת‪ ,‬התברר כי העדויות להאצה הפכו למדהימות‪ ,‬כמעט‬
‫בלתי ניתנות לשינוי‪ .‬ראשית‪ ,‬נמדדו סופרנובות רבות נוספות בהיסטה אדומה‬
‫גבוהה‪ .‬מתוך אלה‪ ,‬ניתוח משולב של הסופרנובות משתי הקבוצות שנעשו תוך‬
‫שנה מהפרסום המקורי הניב את העלילה הבאה‪:‬‬

‫תמונות‬

‫כמדריך לעין‪ ,‬כדי לעזור לך לראות אם עקומת ההרחקה‪-‬נגד‪-‬האדומה‬

‫מתכופפת כלפי מעלה או מטה‪ ,‬ציינו המתבוננים קו ישר מנוקד במחצית‬
‫העליונה של החלקה מצד שמאל למטה לפינה הימנית העליונה‪ .‬דרך הנתונים‬
‫המייצגים סופרנובות סמוכות‪ .‬שיפוע קו זה מגלה לנו את קצב ההתרחבות‬
 ‫‪2‬‬

‫כיום‪ .‬ואז‪ ,‬במחצית התחתונה של הדמות‪ ,‬הם עשו את אותו קו ישר אופקי‪ ,‬כדי‬
‫להנחות את העין‪ .‬אם היקום היה מאיץ‪ ,‬כפי שהיה צפוי בשנת ‪,1998‬‬
‫הסופרנובות הרחוקות בהיסט (אדום) קרוב ל‪ 1 -‬היו נופלות מתחת לקו הישר‪.‬‬
‫אבל כפי שאתה יכול לראות‪ ,‬רובם נופלים מעל הקו הישר‪ .‬הסיבה לכך היא‬
‫אחת משתי הסיבות‪:‬‬

‫‪ .1‬הנתונים שגויים‪ ,‬או‬

‫‪ .2‬הרחבת היקום היא מאיצה‪.‬‬

‫אם ניקח‪ ,‬לרגע‪ ,‬את האלטרנטיבה השנייה ונשאל‪" ,‬כמה אנרגיה היינו צריכים‬
‫להכניס מקום ריק כדי לייצר את התאוצה שנצפתה?" התשובה שאנו עונים‬
‫עליה מדהימה‪ .‬העקומה המוצקה‪ ,‬המתאימה ביותר לנתונים‪ ,‬תואמת יקום‬
‫שטוח‪ ,‬עם ‪ 30‬אחוז מהאנרגיה בחומר ו ‪ 70-‬אחוז בשטח ריק‪ .‬זה‪ ,‬למרבה‬
‫הפלא‪ ,‬בדיוק מה שצריך כדי לייצר יקום שטוח עם העובדה שרק ‪ 30‬אחוז‬
‫מהמסה הנדרשת קיימת בגלקסיות ואשכולות סביבו‪ .‬הושגה קונקורדנס‬
‫לכאורה‪.‬‬

‫אף על פי כן‪ ,‬מכיוון שהטענה כי ‪ 99‬אחוז מהיקום אינו נראה (אחוז אחד‬
‫החומר הנראה משובץ בים של חומר אפל מוקף אנרגיה בחלל ריק) נכנס‬
‫לקטגוריה של תביעה יוצאת דופן‪ ,‬עלינו לשקול ברצינות את הראשון מבין‬
‫השניים אפשרויות שאני מציין לעיל‪ :‬כלומר שהנתונים שגויים‪ .‬בעשור שחלף‪,‬‬
‫כל שאר הנתונים מהקוסמולוגיה המשיכו לבסס את תמונת ההסכמה הכללית‬
‫של יקום‪ ,‬שטוח‪ ,‬שבו האנרגיה הדומיננטית שוכנת בחלל הריק‪ ,‬ובו כל מה‬
‫שאנחנו יכולים לראות מהווה פחות מאחוז אחד האנרגיה הכוללת‪ ,‬עם העניין‬
‫שאיננו יכולים לראות מורכבת בעיקר מכמה סוגים חדשים שעדיין לא ידועים‪,‬‬
‫של חלקיקים אלמנטריים‪.‬‬
‫‪85‬‬

‫ראשית‪ ,‬נתונים חדשים על התפתחות מהממים השתפרו כאשר לוויינים‬

‫חדשים סיפקו לנו מידע על השפע היסודי בכוכבים ישנים‪ .‬באמצעות אלה‬
‫הצלחנו‪ ,‬חברי‪ ,‬צ'אווייר‪ ,‬בשנת ‪ ,2005‬להוכיח באופן סופי כי אי הוודאות‬
‫באומדני גיל היקום המשתמשים בנתונים אלה היו עכשיו קטנים מספיק כדי‬
‫לשלול תקופות חיים צעירות מכ ‪ 11-‬מיליארד שנה‪ .‬זה לא היה עולה בקנה‬
‫אחד עם כל יקום בו המרחב הריק עצמו הכיל כמות משמעותית של אנרגיה‪.‬‬
‫שוב‪ ,‬מכיוון שאיננו בטוחים כי אנרגיה זו נובעת מקבוע קוסמולוגי‪ ,‬כעת היא‬
‫נקראת בשם הפשוט יותר "אנרגיה אפלה"‪ ,‬אנלוגי למונקר של "חומר אפל"‬
‫השולט על הגלקסיות‪.‬‬

‫אומדן זה לעידן היקום שלנו השתפר במידה ניכרת בשנת ‪ 2006‬בערך‪ ,‬כאשר‬
‫מדידות דיוק חדשות של הרקע המיקרוגל הקוסמי באמצעות הלוויין ‪WMAP‬‬
‫אפשרו לצופים למדוד במדויק את הזמן מאז המפץ הגדול‪ .‬אנו מכירים כעת את‬
‫גיל היקום לארבע דמויות משמעותיות‪ .‬הוא בן ‪ 13.72‬מיליארד שנה!‬

‫לעולם לא הייתי מעלה על דעתו שבחיי הייתי משיג דיוק כזה‪ .‬אולם כעת‪,‬‬
‫לאחר שיש לנו את זה‪ ,‬אנו יכולים לאשר כי אין מצב שיקום עם קצב‬
‫ההתפשטות הנמדד כיום יכול להיות ישן זה ללא אנרגיה אפלה‪ ,‬ובמיוחד‬
‫אנרגיה אפלה המתנהגת במהותה כמו האנרגיה המיוצגת על ידי קבוע קוסמולוגי‬
‫ְלהִתְ נַהֵג‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬מדובר באנרגיה שנראית קבועה לאורך זמן‪.‬‬

‫בפריצת הדרך המדעית הבאה הצופים הצליחו למדוד במדויק כיצד החומר‪,‬‬
‫בצורת גלקסיות‪ ,‬התקבץ יחד לאורך זמן קוסמי‪ .‬התוצאה תלויה בקצב‬
‫ההתפשטות של היקום‪ ,‬מכיוון שהכוח האטרקטיבי שמושך גלקסיות יחדיו צריך‬
‫להתמודד עם ההתפשטות הקוסמית המפרידה את החומר‪ .‬ככל שערך האנרגיה‬
‫של החלל הריק גדול יותר‪ ,‬כך מוקדם יותר הוא ישלוט באנרגיה של היקום‪,‬‬
 ‫‪2‬‬

‫ונקדים יותר קצב ההתפשטות הגובר יפסיק בסופו של דבר את התמוטטות‬

‫הכבידה של החומר במאזניים גדולים יותר ויותר‪.‬‬

‫על ידי מדידת אשכול הכבידה‪ ,‬לכן הצופים הצליחו לאשר‪ ,‬שוב‪ ,‬כי היקום‬
‫השטוח היחיד התואם את המבנה הנצפה בקנה מידה גדול ביקום הוא אחד עם‬
‫אנרגיה אפלה כ ‪ 70-‬אחוז‪ ,‬ושוב‪ ,‬אותה אנרגיה אפלה‪ .‬מתנהגת פחות או יותר‬
‫כמו האנרגיה המיוצגת על ידי קבוע קוסמולוגי‪.‬‬

‫לא תלויים בבדיקות העקיפות הללו בתולדות ההתפשטות של היקום‪ ,‬משקפי‬

‫הסופרנובה ביצעו בדיקות נרחבות של אפשרויות שיכולות לגרום לטעויות‬
‫שיטתיות בניתוחן‪ ,‬כולל אפשרות של אבק מוגבר למרחקים גדולים שיגרמו‬
‫לסופרנובות להיראות עמומות יותר‪ ,‬ושללו אותן אחד אחד‪.‬‬

‫אחת הבדיקות החשובות ביותר שלה כללה חיפוש אחורה בזמן‪.‬‬

‫מוקדם יותר בתולדות היקום‪ ,‬כאשר מה שכעת הוא האזור הצפוי לנו כיום‬
‫היה קטן בהרבה בגודלו‪ ,‬צפיפות החומר הייתה גדולה בהרבה‪ .‬עם זאת‪ ,‬צפיפות‬
‫האנרגיה של חלל ריק נותרה זהה לאורך זמן אם היא משקפת קבוע קוסמולוגי‬
‫‪ -‬או משהו דומה לו‪ .‬לפיכך‪ ,‬כאשר היקום היה פחות ממחצית מגודלו הנוכחי‪,‬‬
‫צפיפות האנרגיה של החומר הייתה עולה על צפיפות האנרגיה של החלל הריק‪.‬‬
‫במשך כל הפעמים שקדמו לזמן הזה חומר‪ ,‬ולא שטח ריק‪ ,‬היה מייצר את כוח‬
‫הכבידה הדומיננטי הפועל על ההתפשטות‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬היקום היה מאט‪.‬‬

‫במכניקה הקלאסית יש שם לנקודה בה מערכת משנה את התאוצה שלה‪,‬‬

‫ובמיוחד עוברת מאיטה להאצה‪ .‬זה נקרא "אידיוט"‪ .‬בשנת ‪ 2003‬ארגנתי כנס‬
‫באוניברסיטה שלי לבחינת העתיד של הקוסמולוגיה והזמנתי את אחד מחברי‬
‫הסקר סופרנובה ‪ ,High-Z‬אדם ריס‪ ,‬שאמר לי שיהיה לו משהו מרגש לדווח‬
‫‪87‬‬

‫בפגישה‪ .‬הוא עשה‪ .‬למחרת הניו יורק טיימס‪ ,‬שדיווחה על הפגישה‪ ,‬הציגה‬
‫תמונה של אדם בליווי הכותרת "גילה אישיות קוסמית"‪ .‬שמרתי את התצלום‬
‫הזה ופנה אליו לשם שעשוע מדי פעם‪.‬‬

‫המיפוי המפורט של תולדות ההתפשטות של היקום‪ ,‬שהוכיח כי הוא עבר‬

‫מתקופת האטה לתאוצה‪ ,‬הוסיף משקל משמעותי לטענה כי התצפיות המקוריות‪,‬‬
‫שמשמעותן קיומה של אנרגיה אפלה‪ ,‬היו אכן נכונות‪ .‬עם כל הראיות האחרות‬
‫שקיימות כעת‪ ,‬קשה מאוד לדמיין שעל ידי הקפדה על תמונה זו אנו מובלים‬
‫איכשהו במרדף אווז‪-‬בר קוסמי‪ .‬תרצו או לא‪ ,‬נראה כי אנרגיה אפלה כאן כדי‬
‫להישאר‪ ,‬או לפחות להישאר עד שהיא תשתנה בדרך כלשהי‪.‬‬

‫מקורה ואופיה של אנרגיה אפלה הוא ללא ספק התעלומה הגדולה ביותר‬
‫בפיזיקה הבסיסית כיום‪ .‬אין לנו הבנה עמוקה כיצד מקורו ומדוע הוא לוקח את‬
‫הערך שיש לו‪ .‬לפיכך אין לנו מושג מדוע הוא החל לשלוט בהתפשטות היקום‬
‫ורק לאחרונה יחסית‪ ,‬ב ‪ 5-‬מיליארד השנים האחרונות בערך‪ ,‬או שמא מדובר‬
‫בתאונה מוחלטת‪ .‬טבעי לחשוד שטבעו קשור בדרך בסיסית כלשהי למקור‬
‫היקום‪ .‬וכל הסימנים מציעים שהוא יקבע גם את עתידו של היקום‪.‬‬

‫פרק ‪6‬‬

‫‪ T HE F‬רי ‪L UNCH AT THE E ND OF THE U NIVERSE‬‬

‫החלל גדול‪ .‬מאוד גדול‪ .‬אתה פשוט לא תאמין כמה זה גדול‪ ,‬ענקי‪ ,‬מדהים‬
‫ומבולבל‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬אתם אולי חושבים שזו דרך ארוכה בדרך לכימאי‪ ,‬אבל‬
‫זה רק בוטנים לחלל‪.‬‬

‫—‪ ,D OUGLAS A DAMS‬מדריך הטרמפיסט לגלקסיה‬

 ‫‪2‬‬

‫אחד מכל שניים לא רע‪ ,‬אני מניח‪ .‬אנו הקוסמולוגים ניחשנו‪ ,‬נכון שהתברר‪,‬‬
‫שהיקום שטוח‪ ,‬כך שלא היינו נבוכים מהגילוי המזעזע שלחלל ריק אכן יש‬
‫אנרגיה ‪ -‬ומספיק אנרגיה למעשה כדי לשלוט בהתפשטות היקום‪ .‬קיומה של‬
‫אנרגיה זו היה בלתי מתקבל על הדעת‪ ,‬אך יתרה מכך‪ ,‬לא סביר כי האנרגיה‬
‫אינה מספיקה בכדי להפוך את היקום לבלתי מיושב‪ .‬שכן אם האנרגיה של‬
‫החלל הריק הייתה גדולה כמו שההערכות אפריורי שתיארתי קודם הציעו‬
‫שהיא צריכה להיות‪ ,‬קצב ההתרחבות היה כל כך גדול‪ ,‬שכל מה שאנחנו רואים‬
‫עכשיו ביקום היה מונע במהירות מעבר לאופק‪ .‬היקום היה נעשה קר‪ ,‬חשוך‬
‫וריק היטב לפני שהכוכבים‪ ,‬השמש שלנו וכדור הארץ שלנו יכלו להיווצר‪.‬‬

‫מבין כל הסיבות להניח שהיקום היה שטוח‪ ,‬אולי הפשוט ביותר להבנה נבע‬
‫מהעובדה שהיקום היה ידוע כמעט שטוח‪ .‬גם בימים הראשונים‪ ,‬לפני שהתגלה‬
‫החומר האפל‪ ,‬הכמות הידועה של החומר הגלוי בגלקסיות וסביב היוותה אחוז‬
‫אחד מכמות החומר הכוללת הדרושה כדי להגיע ליקום שטוח‪.‬‬

‫כעת‪ ,‬אחוז אחד אולי לא נראה כמו הרבה‪ ,‬אבל היקום שלנו ישן מאוד‪,‬‬
‫מיליארדי שנים‪ .‬בהנחה שההשפעות הכבידתיות של חומר או קרינה חולשות‬
‫על ההתפשטות המתפתחת‪ ,‬וזה מה שאנחנו פיסיקאים תמיד חשבו שהמקרה‬
‫היה‪ ,‬אז אם היקום לא בדיוק שטוח‪ ,‬כשהוא מתרחב‪ ,‬הוא מתקדם יותר ויותר‬
‫מלהיות שטוח‪.‬‬

‫אם הוא פתוח‪ ,‬קצב ההתרחבות ממשיך בקצב מהיר יותר מכפי שהיה עושה‬
‫ביקום שטוח‪ ,‬ומניע את החומר רחוק יותר ויותר בהשוואה למה שהיה אחרת‪,‬‬
‫מצמצם את צפיפות הרשת שלו ומהר מאוד מניב חלק קטן עד אינסופי‬
‫מהצפיפות הנדרש לתוצאה ביקום שטוח‪.‬‬
‫‪89‬‬

‫אם הוא סגור‪ ,‬הוא מאט את ההתפשטות מהר יותר ובסופו של דבר גורם לו‬
‫להתמוטט מחדש‪ .‬כל אותו זמן‪ ,‬הצפיפות תחילה פוחתת בקצב איטי יותר מאשר‬
‫ליקום שטוח‪ ,‬ואז ככל שהיקום מתממש מחדש הוא מתחיל לעלות‪ .‬שוב‪,‬‬
‫היציאה מהצפיפות הצפויה ליקום שטוח עולה עם הזמן‪.‬‬

‫היקום גדל בגודל של כמעט טריליון מאז שהיה בן שנייה‪ .‬אם באותו רגע‬
‫מוקדם יותר‪ ,‬צפיפות היקום לא הייתה כמעט בדיוק הצפויה ליקום שטוח אלא‬
‫הייתה‪ ,‬נניח‪ ,‬רק ‪ 10‬אחוז מזה המתאים ליקום שטוח באותה תקופה‪ ,‬אז היום‬
‫צפיפות היקום שלנו הייתה שונה מזה של יקום שטוח על ידי לפחות גורם של‬
‫טריליון‪ .‬זה גדול בהרבה מגורם ‪ 100‬שהיה ידוע כמפריד בין צפיפות החומר‬
‫הגלוי ביקום לצפיפות של מה שייצר יקום שטוח כיום‪.‬‬

‫בעיה זו הייתה ידועה‪ ,‬אפילו בשנות השבעים‪ ,‬והיא נודעה כ"בעיית השטיחות‬
‫"‪ .‬התחשבות בגאומטריה של היקום זה כמו לדמיין עיפרון המתאזן אנכית‬
‫בנקודה שלו על שולחן‪ .‬חוסר האיזון הקל ביותר לכאן או לכאן וזה יפיל‬
‫במהירות‪ .‬אז זה מיועד ליקום שטוח‪ .‬העזיבה הקלה ביותר מהשטוחות גדלה‬
‫במהירות‪ .‬אם כן‪ ,‬כיצד יכול היקום להיות כה קרוב להיות שטוח כיום אם הוא‬
‫לא היה בדיוק שטוח?‬

‫התשובה היא פשוטה‪ :‬היא חייבת להיות שטוחה כיום!‬

‫התשובה הזו היא למעשה לא כל כך פשוטה‪ ,‬מכיוון שהיא מעלה את השאלה‪,‬‬

‫איך התנאים הראשוניים קשרו קשר ליצירת יקום שטוח?‬

‫ישנן שתי תשובות לשאלה השנייה‪ ,‬הקשה יותר‪ .‬הראשון חוזר לשנת ‪,1981‬‬
‫כאשר פיזיקאי תיאורטי צעיר וחוקר פוסט‪-‬דוקטורט מאוניברסיטת סטנפורד‪,‬‬
‫אלן גוט‪ ,‬חשב על בעיית השטיפות ועל שתי בעיות קשורות אחרות עם תמונת‬
 ‫‪2‬‬

‫המפץ הגדול של היקום‪ :‬מה שמכונה "אופק הבעיה" בעיית המונופול‪ .‬רק‬
‫הצורך הראשון נוגע לנו כאן‪ ,‬מכיוון שבעיית המונופול רק מחמירה את בעיות‬
‫השטוחה וגם את אופק‪.‬‬

‫בעיית האופק נוגעת לעובדה שקרינת הרקע הקוסמית של המיקרוגל אחידה‬

‫ביותר‪ .‬סטיות הטמפרטורה הקטנות‪ ,‬שתיארתי קודם‪ ,‬ייצגו שונות של צפיפות‬
‫בחומר וקרינה בחזרה כאשר היקום היה בן כמה מאות אלפי שנים‪ ,‬של פחות מ‬
‫‪ 1-‬מתוך ‪ 10,000‬בהשוואה לצפיפות הרקע האחידה אחרת‪ .‬אז בזמן שהייתי‬
‫ממוקדת בחריגות הקטנות‪ ,‬שאלה עמוקה ודחופה יותר הייתה‪ ,‬איך היקום‬
‫התחיל להיות כה אחיד מלכתחילה?‬

‫אחרי הכל‪ ,‬אם במקום הדימוי הקודם של ה‪( CMBR -‬שבו משתנים‬
‫טמפרטורות של כמה חלקים ב‪ 100,000 -‬משתקפים בצבעים שונים)‪ ,‬הראתי‬
‫מפה טמפרטורה של שמי המיקרוגל בקנה מידה ליניארי (עם וריאציות בגוונים‬
‫המייצגות וריאציות ב הטמפרטורה‪ ,‬למשל‪ 0,03 ± ,‬מעלות [קלווין] לגבי‬
‫טמפרטורת הרקע הממוצעת של כ ‪ 2.72‬מעלות מעל אפס מוחלט‪ ,‬או וריאציה‬
‫של חלק אחד מתוך ‪ 100‬בערך הממוצע)‪ ,‬המפה תיראה כך‪:‬‬

‫תמונות‬

‫השווה תמונה זו‪ ,‬שאינה מכילה שום דבר המורגש באופן המבנה‪ ,‬להקרנה‬
‫דומה של פני כדור הארץ‪ ,‬ברגישות מעט יותר גדולה בלבד‪ ,‬עם וריאציות צבע‬
‫המייצגות וריאציות לגבי הרדיוס הממוצע בערך ‪ 1‬מתוך ‪ 500‬בערך‪:‬‬

‫תמונות‬

‫היקום נמצא אפוא בקנה מידה גדול‪ ,‬אחיד להפליא !‬

‫‪91‬‬

‫איך זה יכול להיות? ובכן‪ ,‬אפשר פשוט להניח שבשעות המוקדמות‪ ,‬היקום‬
‫המוקדם היה חם‪ ,‬צפוף ובשיווי משקל תרמי‪ .‬המשמעות היא שכל הנקודות‬
‫החמות היו מתקררות‪ ,‬ונקודות קור היו מתחממות עד שהמרק הקדמוני הגיע‬
‫לאותה טמפרטורה לאורך כל הדרך‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬כפי שציינתי קודם‪ ,‬כאשר היקום היה בן כמה מאות אלפי שנים‪,‬‬
‫האור יכול היה לנסוע רק כמה מאות אלפי שנות אור‪ ,‬מה שמייצג אחוז קטן‬
‫ממה שהוא כיום היקום הנצפה הכולל (המרחק הקודם הזה היה מייצג רק זווית‬
‫של כמעלה אחת במפה של רקע המיקרוגל הקוסמי השלם שפיזרו את פני‬
‫השטח כפי שהוא נצפה כיום)‪ .‬מכיוון שאיינשטיין אומר לנו ששום מידע לא‬
‫יכול להתפשט מהר יותר מאור‪ ,‬בתמונת המפץ הגדול‪ ,‬פשוט אין דרך שחלק‬
‫אחד ממה שהוא כיום היקום הנצפה באותה תקופה היה מושפע מקיומם של‬
‫הטמפרטורה של חלקים אחרים בקנה מידה זוויתי של מעל לערך מעלה אחת‪.‬‬
‫לכן‪,‬‬

‫גות‪ ,‬פיזיקאי של חלקיקים‪ ,‬חשב על תהליכים שיכולים להתרחש ביקום‬

‫המוקדם‪ ,‬שהיו עשויים להיות רלוונטיים להבנת הבעיה הזו כאשר גילה מימוש‬
‫מבריק לחלוטין‪ .‬אם‪ ,‬ככל שהתקרר היקום‪ ,‬הוא עבר מעבר שלב כלשהו ‪ -‬כמו‬
‫שמתרחש‪ ,‬למשל‪ ,‬כאשר מים קופאים לקרח או מוט הברזל מתמגנט כשהוא‬
‫מתקרר ‪ -‬אז לא רק ניתן היה לפתור את בעיית האופק‪ ,‬אלא גם את בעיית‬
‫שטוח (ולצורך העניין‪ ,‬בעיה במונופול)‪.‬‬

‫אם אתה אוהב לשתות בירה קרה באמת‪ ,‬ייתכן שהייתה לך החוויה הבאה‪:‬‬
‫אתה מוציא בקבוק בירה קר מהמקרר‪ ,‬וכשאתה פותח אותה ומשחרר את הלחץ‬
‫בתוך המכולה‪ ,‬לפתע הבירה קופאת לחלוטין‪ ,‬במהלכה היא אולי אפילו לפצח‬
‫חלק מהבקבוק‪ .‬זה קורה מכיוון שבלחץ גבוה מצב האנרגיה הנמוך ביותר‬
 ‫‪2‬‬

‫המועדף על הבירה הוא במצב נוזלי‪ ,‬ואילו ברגע שהלחץ שוחרר‪ ,‬המצב‬
‫האנרגטי הנמוך ביותר המועדף על הבירה הוא המצב המוצק‪ .‬במהלך מעבר‬
‫הפאזות ניתן לשחרר אנרגיה מכיוון שמצב האנרגיה הנמוך ביותר בשלב אחד‬
‫יכול להיות בעל אנרגיה נמוכה יותר ממצב האנרגיה הנמוך ביותר בשלב השני‪.‬‬
‫כאשר אנרגיה כזו משתחררת‪ ,‬מכנים אותה "חום סמוי‪".‬‬

‫גות 'הבין שככל שהיקום עצמו התקרר עם התפשטות המפץ הגדול‪ ,‬תצורת‬
‫החומר והקרינה ביקום המתרחב אולי "נתקעה" במצב מטא‪-‬יציב במשך זמן מה‬
‫עד שבסופו של דבר‪ ,‬ככל שהיקום התקרר עוד יותר‪ ,‬זה התצורה עברה לפתע‬
‫מעבר שלב למצב הקרקעי המועדף באופן אנרגטי של חומר וקרינה‪ .‬האנרגיה‬
‫המאוחסנת בתצורת הוואקום השקרי של היקום לפני השלמת מעבר השלבים ‪-‬‬
‫"החום הנטוי" של היקום‪ ,‬אם תרצו ‪ -‬עלולה להשפיע באופן דרמטי על‬
‫התפשטות היקום בתקופה שלפני המעבר‪.‬‬

‫אנרגיית הוואקום השקרית תתנהג בדיוק כמו זה שמייצג על ידי קבוע‬

‫קוסמולוגי מכיוון שהיא תפעל כמו אנרגיה המחלחלת לחלל ריק‪ .‬זה יגרום‬
‫להתפשטות היקום באותה עת להאיץ יותר ויותר מהר‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬מה‬
‫שיהפוך ליקום הנצפה שלנו‪ ,‬יתחיל לצמוח מהר יותר ממהירות האור‪ .‬זה מותר‬
‫בתורת היחסות הכללית‪ ,‬למרות שנראה שהיא מפרה את היחסות המיוחדת של‬
‫איינשטיין‪ ,‬שלדבריה שום דבר לא יכול לנסוע מהר יותר ממהירות האור‪ .‬אבל‬
‫צריך להיות כמו עורך דין ולנתח את זה קצת יותר בזהירות‪ .‬תורת היחסות‬
‫המיוחדת אומרת כי שום דבר לא יכול לנוע בחלל מהר יותר ממהירות האור‪.‬‬
‫אבל המרחב עצמויכול לעשות ככל העולה על רוחו‪ ,‬לפחות בתורת היחסות‬
‫הכללית‪ .‬וככל שהחלל מתרחב‪ ,‬הוא יכול לשאת חפצים מרוחקים‪ ,‬שנמצאים‬
‫במנוחה בחלל בו הם יושבים‪ ,‬פרט זה לזה במהירויות סופר‪-‬אורינליות‪.‬‬
‫‪93‬‬

‫מסתבר שהיקום יכול היה להתרחב בתקופה אינפלציונית זו על ידי גורם של‬
‫יותר מ‪ . 28 10 -‬אמנם מדובר בכמות מדהימה‪ ,‬אך באופן מדהים יכול היה‬
‫לקרות בשבריר שנייה ביקום המוקדם מאוד‪ .‬במקרה זה‪ ,‬כל היקום הנצפה כולו‬
‫שלנו היה פעם‪ ,‬לפני שהאינפלציה התרחשה‪ ,‬כלול באזור קטן בהרבה מכפי‬
‫שהיינו נוהגים להתחקות אחריו אם האינפלציה לא הייתה מתרחשת‪ ,‬והכי‬
‫חשוב‪ ,‬כל כך קטן שהיה אז היה מספיק הזמן לאזור כולו להתמתז ולהגיע בדיוק‬
‫לאותה טמפרטורה‪.‬‬

‫האינפלציה אפשרה תחזית גנרית יחסית יחסית‪ .‬כאשר בלון מתפוצץ יותר‬
‫ויותר גדול‪ ,‬העקמומיות על פני השטח שלו נעשית קטנה יותר ויותר‪ .‬משהו‬
‫דומה קורה ליקום שגודלו מתרחב באופן אקספוננציאלי‪ ,‬כפי שיכול להתרחש‬
‫במהלך אינפלציה ‪ -‬מונע על ידי אנרגיית וואקום מזויפת קבועה וגדולה‪ .‬אכן‪,‬‬
‫עד לסיום האינפלציה (פיתרון בעיית האופק)‪ ,‬עקומת היקום (אם היא‬
‫מלכתחילה אינה אפסית) מונעת לערך קטן באופן מופרך‪ ,‬כך שגם היום היקום‬
‫נראה שטוח בעצמו כשמדוד במדויק‪.‬‬

‫האינפלציה היא ההסבר היחיד הקיים כיום הן על ההומוגניות והן על‬

‫השטיחות של היקום‪ ,‬על סמך מה שיכול להיות תיאוריות מיקרוסקופיות‬
‫יסודיות וניתנות לחישוב של חלקיקים ואינטראקציות ביניהם‪ .‬אך יותר מכך‬
‫אינפלציה מאפשרת תחזית אחרת‪ ,‬אולי אפילו יותר מדהימה‪ .‬כפי שתיארתי‬
‫כבר‪ ,‬חוקי מכניקת הקוונטים מרמזים כי‪ ,‬על סולמות קטנים מאוד‪ ,‬במשך זמנים‬
‫קצרים מאוד‪ ,‬שטח ריק יכול להיראות כמתבשל רותח ומבעבע של חלקיקים‬
‫וירטואליים ושדות המשתנים בפראות בעוצמה‪" .‬תנודות קוונטיות" אלה‬
‫עשויות להיות חשובות לקביעת אופי הפרוטונים והאטומים‪ ,‬אך בדרך כלל הן‬
‫נראות בקנה מידה גדול יותר‪ ,‬וזו אחת הסיבות לכך שהם נראים לנו כל כך לא‬
‫טבעיים‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫עם זאת‪ ,‬במהלך האינפלציה‪ ,‬תנודות קוואנטיות אלה יכולות לקבוע מתי היו‬
‫אלה שאחרים יהיו אזורים קטנים בחלל ומסיימים את תקופת ההתפשטות‬
‫האקספוננציאלית שלהם‪ .‬כאשר אזורים שונים מפסיקים לנפח בזמנים שונים‬
‫(מיקרוסקופית) מעט‪ ,‬צפיפות החומר והקרינה הנובעים כאשר אנרגיית‬
‫הוואקום השגויה משתחררת כאנרגיית חום באזורים שונים אלה שונה מעט‬
‫בכל אחד מהם‪.‬‬

‫דפוס תנודות הצפיפות הנובעות לאחר האינפלציה ‪ -‬שעלי להדגיש‪ ,‬מתנודות‬

‫קוונטיות במרחב הריקני אחרת ‪ -‬מתברר שהוא תואם בדיוק את התבנית‬
‫הנצפית של כתמים קרים ונקודות חמות בקשקשים גדולים ברקע המיקרוגל‬
‫הקוסמי‪ .‬ק ְִרינָה‪ .‬בעוד שהעקביות אינה הוכחה‪ ,‬יש כמובן השקפה הולכת‬
‫וגוברת בקרב הקוסמולוגים‪ ,‬כי שוב‪ ,‬אם הוא הולך כמו ברווז ונראה כמו ברווז‬
‫ורועד כמו ברווז‪ ,‬כנראה שהוא ברווז‪ .‬ואם האינפלציה אכן אחראית על כל‬
‫התנודות הקטנות בצפיפות החומר והקרינה שיגרמו אחר כך להתמוטטות‬
‫הכבידה של החומר לגלקסיות וכוכבים וכוכבי לכת ואנשים‪ ,‬הרי שניתן לומר‬
‫באמת שכולנו כאן היום כי של תנודות קוונטיות במה שהוא בעצםכלום ‪.‬‬

‫זה כל כך מדהים שאני רוצה להדגיש את זה שוב‪ .‬תנודות קוונטיות‪ ,‬שאחרת‬

‫היו נראות לחלוטין‪ ,‬קופאות על ידי אינפלציה ומופיעות לאחר מכן כתנודות‬
‫צפיפות שמייצרות את כל מה שאנחנו יכולים לראות! אם כולנו אמיצות אמון‪,‬‬
‫כפי שכתבתי‪ ,‬זה נכון גם אם קרה אינפלציה‪ ,‬שכולנו‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪ ,‬הגענו‬
‫מהאפס הקוונטי‪.‬‬

‫זה כל כך לא אינטואיטיבי בולט עד שהוא יכול להיראות כמעט קסום‪ .‬אבל יש‬
‫לפחות היבט אחד של כל ההפגנות האינפלציונית הזו שעשויה להראות מדאיגה‬
‫במיוחד‪ .‬מאיפה כל האנרגיה מגיעה מלכתחילה? איך אזור קטן במיקרוסקופ‬
‫‪95‬‬

‫יכול בסופו של דבר כאזור בגודל יקום כיום עם מספיק חומר וקרינה בתוכו‬
‫כדי להסביר את כל מה שאנחנו יכולים לראות?‬

‫באופן כללי יותר‪ ,‬אנו עשויים לשאול את השאלה‪ ,‬כיצד ייתכן שצפיפות‬
‫האנרגיה יכולה להישאר קבועה ביקום מתרחב עם אנרגיית ואקום שקרית‬
‫קוסמולוגית? אחרי הכל‪ ,‬ביקום כזה החלל מתרחב באופן אקספוננציאלי‪ ,‬כך‬
‫שאם צפיפות האנרגיה תישאר זהה‪ ,‬סך האנרגיה בתוך איזור כלשהו תגדל ככל‬
‫שנפח האזור יגדל‪ .‬מה קרה לשימור האנרגיה?‬

‫זו דוגמה למשה שגותה טבע את "ארוחת הצהריים החופשית" האולטימטיבית‪.‬‬

‫הכללת השפעות הכובד בחשיבה על היקום מאפשרת לאובייקטים אנרגיה‬
‫"שלילית" כמו גם "חיובית"‪ .‬פן זה של כוח הכובד מאפשר את האפשרות כי‬
‫חומר אנרגיה חיובי‪ ,‬כמו חומר וקרינה‪ ,‬יכול להיות משלים על ידי תצורות‬
‫אנרגיה שליליות שפשוט מאזנות את האנרגיה של חומר האנרגיה החיובי‬
‫שנוצר‪ .‬בכך‪ ,‬כוח המשיכה יכול להתחיל עם יקום ריק ‪ -‬ולסיים עם יקום מלא‪.‬‬

‫זה אולי נשמע גם דגי‪ ,‬אבל למעשה זהו חלק מרכזי מההיקסמות האמיתיות‬
‫שיש לרבים מאיתנו ביקום שטוח‪ .‬זה גם משהו שאתה אולי מכיר מהפיזיקה‬
‫בתיכון‪.‬‬

‫שקול לזרוק כדור באוויר‪ .‬באופן כללי‪ ,‬זה יחזור‪ .‬עכשיו זרקו את זה יותר‬
‫חזק (בהנחה שאתם לא בתוך הבית)‪ .‬זה ייסע גבוה יותר ויישאר גבוה יותר‬
‫לפני שהוא יחזור‪ .‬לבסוף‪ ,‬אם תזרקו את זה מספיק חזק‪ ,‬זה בכלל לא יירד‪ .‬הוא‬
‫יברח משדה הכבידה של כדור הארץ וימשיך לצאת אל הקוסמוס‪.‬‬

‫איך נדע מתי הכדור יברח? אנו משתמשים בעניין פשוט של חשבונאות‬
‫אנרגיה‪ .‬לאובייקט נע בשדה הכבידה של כדור הארץ יש שני סוגים של‬
 ‫‪2‬‬

‫אנרגיה‪ .‬האחת‪ ,‬אנרגיית התנועה‪ ,‬נקראת אנרגיה קינטית‪ ,‬מהמילה היוונית‬

‫לתנועה‪ .‬אנרגיה זו‪ ,‬התלויה במהירות האובייקט‪ ,‬היא תמיד חיובית‪ .‬המרכיב‬
‫האחר באנרגיה‪ ,‬הנקרא אנרגיה פוטנציאלית (קשור לפוטנציאל לעבודה)‪ ,‬הוא‬
‫לרוב שלילי‪.‬‬

‫זה המקרה מכיוון שאנו מגדירים את האנרגיה הכבידה הכוללת של אובייקט‬

‫שנמצא במנוחה רחוק עד אינסוף מכל אובייקט אחר כנמצא אפס‪ ,‬שנראה סביר‪.‬‬
‫האנרגיה הקינטית היא בבירור אפס‪ ,‬ואנחנו מגדירים את האנרגיה‬
‫הפוטנציאלית כאפס בנקודה זו‪ ,‬כך שאנרגיית הכבידה הכוללת היא אפס‪.‬‬

‫כעת‪ ,‬אם החפץ אינו רחוק לאין שיעור מכל שאר החפצים אלא קרוב‬
‫לאובייקט‪ ,‬כמו כדור הארץ‪ ,‬הוא יתחיל ליפול לעברו בגלל המשיכה הכבדית‪.‬‬
‫כשהוא נופל‪ ,‬הוא מאיץ‪ ,‬ואם הוא מתפוצץ למשהו בדרך (נגיד‪ ,‬הראש שלך)‪,‬‬
‫הוא יכול לעשות עבודה לפי‪ ,‬נגיד‪ ,‬לפצל אותו לפתוח‪ .‬ככל שהוא מתקרב לפני‬
‫השטח של כדור הארץ כאשר הוא משוחרר‪ ,‬כך הוא יכול לעבוד פחות עד‬
‫שהוא פוגע בכדור הארץ‪ .‬לפיכך‪ ,‬אנרגיה פוטנציאלית פוחתת ככל שמתקרבים‬
‫לכדור הארץ‪ .‬אבל אם האנרגיה הפוטנציאלית היא אפס כאשר היא רחוקה עד‬
‫אינסוף מכדור הארץ‪ ,‬עליה להיות יותר ויותר שלילית ככל שהיא מתקרבת‬
‫לכדור הארץ מכיוון שהפוטנציאל שלה לבצע עבודה פוחת ככל שמתקרב אליו‪.‬‬

‫במכניקה קלאסית‪ ,‬כפי שהגדרתי אותה כאן‪ ,‬ההגדרה של אנרגיה פוטנציאלית‬

‫היא שרירותית‪ .‬יכולתי להגדיר את האנרגיה הפוטנציאלית של אובייקט כאפס‬
‫על פני כדור הארץ‪ ,‬ואז זה יהיה מספר גדול כאשר האובייקט רחוק אינסוף‪.‬‬
‫הגדרת האנרגיה הכוללת לאפס באינסוף אכן הגיונית מבחינה פיזית‪ ,‬אך היא‪,‬‬
‫לפחות בשלב זה בדיון שלנו‪ ,‬היא רק מוסכמה‪.‬‬
‫‪97‬‬

‫לא משנה היכן נקבע נקודת האפס של אנרגיה פוטנציאלית‪ ,‬הדבר הנפלא‬
‫באובייקטים הכפופים רק לכוח הכובד הוא שסכום האנרגיות הפוטנציאליות‬
‫והקינטיות שלהם נשאר קבוע‪ .‬כאשר אובייקטים נופלים‪ ,‬אנרגיה פוטנציאלית‬
‫מומרת לאנרגיה קינטית בתנועה‪ ,‬וכשהם מתנפצים חזרה מהקרקע‪ ,‬אנרגיה‬
‫קינטית מומרת בחזרה לפוטנציאל‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬

‫זה מאפשר לנו כלי הנהלת חשבונות נפלא לקבוע כמה מהר צריך להקיא‬
‫משהו באוויר כדי לברוח מכדור הארץ‪ ,‬שכן אם הוא בסופו של דבר יגיע רחוק‬
‫לאין שיעור מכדור הארץ‪ ,‬האנרגיה הכוללת שלו חייבת להיות גדולה או שווה‬
‫לאפס‪ .‬אני פשוט צריך להבטיח שאנרגיית הכבידה הכוללת שלה בזמן שהיא‬
‫עוזבת את ידי גדולה מאפס או שווה‪ .‬מכיוון שאני יכול לשלוט רק בהיבט אחד‬
‫של האנרגיה הכוללת שלו ‪ -‬כלומר המהירות בה היא משאירה את ידי ‪ -‬כל‬
‫שעלי לעשות הוא למצוא את מהירות הקסם בה האנרגיה הקינטית החיובית של‬
‫הכדור שווה לאנרגיה הפוטנציאלית השלילית שיש לו בגלל משיכה על פני‬
‫כדור הארץ‪ .‬גם האנרגיה הקינטית וגם האנרגיה הפוטנציאלית של הכדור‬
‫תלויים בדיוק באותה דרך במסה של הכדור‪ ,‬ולכן מבטלת כשמשווים בין שני‬
‫הכמויות הללו‪,‬‬

‫מה כל זה קשור ליקום בכלל‪ ,‬ולאינפלציה בפרט‪ ,‬אולי תשאלו? ובכן‪ ,‬אותו‬
‫חישוב בדיוק שתיארתי לכדור שהשליכתי מידי על פני כדור הארץ חל על כל‬
‫אובייקט ביקום המתרחב שלנו‪.‬‬

‫קחו למשל איזור כדורי ביקום שלנו שמרכזו במיקום שלנו (בגלקסיית שביל‬
‫החלב) וגדול מספיק בכדי להקיף הרבה גלקסיות אך קטנות מספיק כך שהוא‬
‫נמצא במרחקים גדולים ביותר שאנו יכולים לצפות בהן כיום‪:‬‬

‫תמונות‬
 ‫‪2‬‬

‫אם האזור גדול מספיק אך לא גדול מדי‪ ,‬אז הגלקסיות בקצה האזור ייסגרו‬
‫מאיתנו באופן אחיד בגלל התרחבות האבל‪ ,‬אבל המהירויות שלהם יהיו הרבה‬
‫פחות ממהירות האור‪ .‬במקרה זה‪ ,‬חוקים ניוטון חלים‪ ,‬ואנחנו יכולים להתעלם‬
‫מההשפעות של תורת היחסות המיוחדת והכללית‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬כל אובייקט‬
‫נשלט על ידי פיזיקה זהה לזו שמתארת את הכדורים שדימה דמיינתי שניסו‬
‫להוציא מכדור הארץ‪.‬‬

‫קחו למשל את הגלקסיה המוצגת למעלה‪ ,‬ומתרחקת ממרכז החלוקה כמוצג‪.‬‬

‫כעת‪ ,‬בדיוק כמו הכדור מכדור הארץ‪ ,‬אנו יכולים לשאול האם הגלקסיה תוכל‬
‫לברוח מהמשיכה הכבדית של כל שאר הגלקסיות שבתחום‪ .‬והחישוב שהיינו‬
‫מבצעים כדי לקבוע את התשובה זהה בדיוק לחישוב שביצענו עבור הכדור‪ .‬אנו‬
‫מחשבים את כלל האנרגיה הכבידה של הגלקסיה‪ ,‬על סמך תנועתה כלפי חוץ‬
‫(נותנת לה אנרגיה חיובית)‪ ,‬ואת המשיכה הכבידה של שכנותיה (מספקת‬
‫חתיכת אנרגיה שלילית)‪ .‬אם סך האנרגיה שלה גדולה מאפס‪ ,‬היא תברח‬
‫לאינסוף‪ ,‬ואם פחות מאפס‪ ,‬היא תיעצר ותיפול פנימה‪.‬‬

‫כעת‪ ,‬באופן ראוי לציון‪ ,‬ניתן להראות שאנו יכולים לשכתב את המשוואה‬
‫הניוטונית הפשוטה עבור אנרגיית הכבידה הכוללת של גלקסיה זו באופן‬
‫המשחזר בדיוק את המשוואה של איינשטיין מתורת היחסות הכללית ליקום‬
‫מתרחב‪ .‬והמונח שמתכתב עם אנרגיית הכבידה הכוללת של הגלקסיה הופך‪,‬‬
‫בתורת היחסות הכללית‪ ,‬למונח המתאר את עקמומיות היקום‪.‬‬

‫אז מה אנו מוצאים אז? ביקום שטוח‪ ,‬ורק ביקום שטוח‪ ,‬אנרגיית הכבידה‬
‫הניוטונית הממוצעת הכוללת של כל אובייקט הנע עם ההתפשטות היא אפס‬
‫בדיוק !‬
‫‪99‬‬

‫זה מה שהופך יקום שטוח לכל כך מיוחד‪ .‬ביקום כזה אנרגיית התנועה‬
‫החיובית מבוטלת בדיוק על ידי האנרגיה השלילית של משיכה כבידה‪.‬‬

‫כאשר אנו מתחילים לסבך דברים על ידי כך שמאפשרים לחלל ריק להיות‬
‫אנרגטי‪ ,‬האנלוגיה הניוטונית הפשוטה לכדור שנזרק באוויר הופכת לא נכונה‪,‬‬
‫אך המסקנה נותרת בעינה‪ .‬ביקום שטוח‪ ,‬אפילו כזה עם קבוע קוסמולוגי קטן‪,‬‬
‫כל עוד הסולם קטן מספיק שהמהירויות הרבה פחות ממהירות האור‪ ,‬אנרגיית‬
‫הכבידה הניוטונית הקשורה לכל אובייקט ביקום היא אפס‪.‬‬

‫למעשה‪ ,‬באנרגיית ואקום‪" ,‬ארוחת הצהריים החופשית" של גוט הופכת‬

‫לדרמטית עוד יותר‪ .‬ככל שכל אזור ביקום מתרחב לגודל גדול יותר ויותר‪ ,‬הוא‬
‫מתקרב יותר ויותר להיות שטוח‪ ,‬כך שאנרגיית הכבידה הניוטונית הכוללת של‬
‫כל מה שמתקבל לאחר שאנרגיית הוואקום במהלך האינפלציה מתמרת לחומר‬
‫והקרינה הופכת לאפס בדיוק‪.‬‬

‫אבל אתה עדיין יכול לשאול‪ ,‬מאיפה כל האנרגיה באה כדי לשמור על צפיפות‬
‫האנרגיה קבועה במהלך האינפלציה‪ ,‬כאשר היקום מתרחב באופן‬
‫אקספוננציאלי? כאן‪ ,‬היבט יוצא דופן נוסף של היחסות הכללית עושה את‬
‫העבודה‪ .‬לא רק שאנרגיית הכבידה של עצמים יכולה להיות שלילית‪ ,‬אלא‬
‫ש"לחץ "היחסיות שלהם יכול להיות שלילי‪.‬‬

‫לחץ שלילי קשה אפילו יותר לצייר מאשר אנרגיה שלילית‪ .‬גז‪ ,‬נניח בבלון‪,‬‬
‫מפעיל לחץ על קירות הבלון‪ .‬בכך‪ ,‬אם הוא מרחיב את קירות הבלון‪ ,‬הוא עובד‬
‫על הבלון‪ .‬העבודה שהוא עושה גורמת לגז לאבד אנרגיה ולהתקרר‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫מתברר כי האנרגיה של החלל הריק דוחה מכוח המשיכה בדיוק מכיוון שהיא‬
‫גורמת לחלל ריק "שלילי"‪ .‬כתוצאה מלחץ שלילי זה‪ ,‬היקום בעצם עובד על‬
 ‫‪2‬‬

‫שטח ריק ככל שהוא מתרחב‪ .‬עבודה זו עוברת לשמירה על צפיפות האנרגיה‬
‫הקבועה של החלל גם כאשר היקום מתרחב‪.‬‬

‫לפיכך‪ ,‬אם התכונות הקוונטיות של החומר והקרינה בסופו של דבר מאפשרות‬

‫אפילו לאזור אינסופי של שטח חלל ריק אנרגיה בזמנים מוקדמים מאוד‪ ,‬אזור‬
‫זה יכול להיות גדול ושרירותי באופן שרירותי‪ .‬כאשר האינפלציה נגמרת‪,‬‬
‫אפשר בסופו של דבר יקום מלא דברים (חומר וקרינה)‪ ,‬ואנרגיית הכבידה‬
‫הניוטונית הכוללת של אותם דברים תהיה קרובה ככל שאפשר לדמיין לאפס‪.‬‬

‫אז כאשר כל האבק מושקע‪ ,‬ואחרי מאה שנות ניסיון‪ ,‬מדדנו את עקמומיות‬
‫היקום ומצאנו שהוא אפס‪ .‬אתה יכול להבין מדוע כל כך הרבה תיאורטיקנים‬
‫כמוני מצאו שזה לא רק מספק‪ ,‬אלא גם מרמז מאוד‪.‬‬

‫יקום מכלום‪ . . .‬אכן‪.‬‬

‫פרק ‪7‬‬

‫‪O UR M ISERABLE F UTURE‬‬

‫העתיד הוא לא מה שהיה פעם‪.‬‬

‫‪ Y-‬אוגי ‪B ERRA‬‬

‫במובן מסוים זה מדהים ומרגש למצוא את עצמנו ביקום שאינו נשלט על ידי‬
‫כלום‪ .‬המבנים שאנו יכולים לראות‪ ,‬כמו כוכבים וגלקסיות‪ ,‬נוצרו כולם‬
‫כתנודות קוונטיות מכלום‪ .‬והסך הכל הממוצע של אנרגיית הכבידה הניוטונית‬
‫של כל אובייקט ביקום שלנו אינו שווה לכלום‪ .‬תיהנו מהמחשבה בזמן שאתם‬
‫‪101‬‬

‫יכולים‪ ,‬אם אתם נוטים כל כך‪ ,‬מכיוון שאם כל זה נכון‪ ,‬אנו חיים אולי הגרוע‬
‫מכל היקומים שאפשר לחיות בהם‪ ,‬לפחות בכל מה שקשור לעתיד החיים‪.‬‬

‫זכרו שבקושי לפני מאה שנה פיתח אינשטיין לראשונה את תורת היחסות‬
‫שלו‪ .‬חכמה קונבנציונאלית קבעה אז שהיקום שלנו סטטי ונצחי‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫איינשטיין לא רק ללעג את לימטה על כך שהציע מפץ גדול‪ ,‬אלא גם המציא את‬
‫הקבוע הקוסמולוגי במטרה לאפשר יקום סטטי‪.‬‬

‫כעת‪ ,‬מאה שנה מאוחר יותר‪ ,‬אנו המדענים יכולים לחוש זחוחים בגלל‬
‫שגילינו את ההתפשטות הבסיסית של היקום‪ ,‬את הרקע הקוסמי של מיקרוגל‪,‬‬
‫חומר אפל ואנרגיה אפלה‪.‬‬

‫אבל מה יביא העתיד?‬

‫שירה‪ . . .‬מעין‪.‬‬

‫נזכיר כי שליטת ההתרחבות של היקום שלנו על ידי האנרגיה של המרחב‬

‫הריק לכאורה הוסקה מהעובדה שההתרחבות הזו מאיצה‪ .‬ובדיוק כמו‬
‫באינפלציה‪ ,‬כמתואר בפרק האחרון‪ ,‬היקום הנצפה שלנו נמצא בסף ההתרחבות‬
‫מהר יותר ממהירות האור‪ .‬ועם הזמן‪ ,‬בגלל ההתרחבות המואצת‪ ,‬הדברים רק‬
‫יחמירו‪.‬‬

‫המשמעות היא שככל שנמתין יותר‪ ,‬נוכל לראות פחות‪ .‬גלקסיות שנוכל‬
‫לראות כעת יום אחד בעתיד ייעלמו מאיתנו במהירות מהירה מהקל‪ ,‬מה שאומר‬
‫שהן יהפכו לבלתי נראות לנו‪ .‬האור שהם פולטים לא יוכל להתקדם נגד‬
‫התרחבות המרחב‪ ,‬והוא לעולם לא יגיע אלינו שוב‪ .‬הגלקסיות הללו ייעלמו‬
‫מאופקנו‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫הדרך בה זה עובד מעט שונה ממה שאתה יכול לדמיין‪ .‬הגלקסיות לא נעלמות‬
‫פתאום ולא מנצנצות מהקיום בשמי הלילה‪ .‬במקום זאת‪ ,‬ככל שמהירות המיתון‬
‫שלהם מתקרבת למהירות האור‪ ,‬האור מהאובייקטים הללו הופך יותר ויותר‬
‫לאדום‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬כל האור הגלוי שלהם עובר לאינפרא אדום‪ ,‬מיקרוגל‪,‬‬
‫גלי רדיו וכן הלאה‪ ,‬עד שאורך הגל של האור שהם פולטים בסופו של דבר‬
‫הולך וגדל מגודל היקום הגלוי‪ ,‬ובשלב זה הם הופכים בלתי נראים רשמית‪.‬‬

‫אנו יכולים לחשב כמה זמן זה ייקח‪ .‬מכיוון שהגלקסיות באשכול הגלקסיות‬
‫המקומיות שלנו קשורות כולן בזכות המשיכה הכבדית ההדדית שלהן‪ ,‬הן לא‬
‫ייסוגו עם התרחבות הרקע של היקום שגילה האבל‪ .‬הגלקסיות שנמצאות מחוץ‬
‫לקבוצה שלנו הן בערך ‪ 1/5000‬המרחק החוצה עד לנקודה בה מהירות המיתון‬
‫של עצמים מתקרבת למהירות האור‪ .‬ייקח להם כ ‪ 150-‬מיליארד שנים‪ ,‬בערך‬
‫פי עשרה מהעידן הנוכחי של היקום‪ ,‬להגיע לשם‪ ,‬ובשלב זה כל האור‬
‫מהכוכבים בתוך הגלקסיות יועבר מחדש בגורם של כ ‪ .5,000-‬בערך בשנת‬
‫טריליון שנים אורם יועבר מחדש בכמות שתגרום לאורך הגל שלהם להיות‬
‫שווה לגודל היקום הנראה‪ ,‬ושאר היקום ממש ייעלמו‪.‬‬

‫שנת טריליון שנים עשויה להיראות כמו זמן רב וזהו‪ .‬עם זאת‪ ,‬במובן הקוסמי‬
‫זה לא נמצא בשום מקום קרוב לנצח‪ .‬כוכבי "הרצף הראשי" עם תקופת החיים‬
‫הארוכה ביותר (שיש להם אותה היסטוריה אבולוציונית כמו השמש שלנו) הם‬
‫בעלי חיים ארוכים בהרבה מהשמש שלנו והם עדיין יאירו בעוד טריליון שנים‬
‫(אפילו שהשמש שלנו מתה בערך ‪ 5‬מיליארד שנים בלבד) )‪ .‬וכך בעתיד‬
‫הרחוק יתכנו תרבויות בכוכבי לכת סביב אותם כוכבים‪ ,‬המופעלים על ידי‬
‫אנרגיה סולארית‪ ,‬עם מים וחומרים אורגניים‪ .‬וייתכן שיש אסטרונומים עם‬
‫טלסקופים בכוכבי הלכת האלה‪ .‬אך כאשר הם מסתכלים על הקוסמוס‪ ,‬בעצם‬
‫‪103‬‬

‫כל מה שנוכל לראות כעת‪ ,‬כל ‪ 400‬מיליארד הגלקסיות המאכלסות כיום את‬
‫היקום הגלוי שלנו‪ ,‬ייעלמו!‬

‫ניסיתי להשתמש בטיעון הזה עם הקונגרס כדי להאיץ מימון הקוסמולוגיה‬

‫כעת‪ ,‬בעוד שעדיין יש לנו זמן לשמור על כל מה שאנחנו יכולים! עם זאת‪,‬‬
‫עבור חבר קונגרס שנתיים זה זמן רב‪ .‬לא ניתן להעלות על הדעת טריליון‪.‬‬

‫בכל מקרה‪ ,‬אותם אסטרונומים בעתיד הרחוק יפתיעו הפתעה גדולה‪ ,‬אם היה‬
‫להם מושג מה הם מפסידים‪ ,‬מה הם לא יעשו‪ .‬מכיוון שלא רק שאר היקום‬
‫ייעלם‪ ,‬כפי שזכרנו חברי‪ ,‬רוברט שרר מוונדרבילט‪ ,‬לפני כמה שנים‪ ,‬אלא‬
‫בעצם כל הראיות שאומרות לנו שאנחנו חיים ביקום מתרחב שהחל במפץ גדול‬
‫הם גם נעלמו‪ ,‬יחד עם כל ההוכחות לקיומה של האנרגיה האפלה בחלל הריק‬
‫שיהיה אחראי להיעלמות זו‪.‬‬

‫אמנם לפני פחות ממאה שנה חוכמה קונבנציונאלית עדיין קבעה כי היקום היה‬
‫סטטי ונצחי‪ ,‬כאשר כוכבים וכוכבי לכת באים והולכים‪ ,‬אך בסולם הגדול ביותר‬
‫היקום עצמו מתגלה‪ ,‬בעתיד הרחוק‪ ,‬הרבה אחרי שאריות של כוכב הלכת‬
‫והציוויליזציה שלנו‪ .‬ככל הנראה נסוגו לפח האשפה של ההיסטוריה‪ ,‬האשליה‬
‫שקיימה את התרבות שלנו עד ‪ 1930‬תהיה אשליה שתשוב שוב‪ ,‬עם נקמה‪.‬‬

‫ישנם שלושה עמודי תצפית עיקריים שהובילו לתוקף האמפירי של המפץ‬

‫הגדול‪ ,‬כך שאפילו אם איינשטיין ולמייטר מעולם לא היו חיים‪ ,‬ההכרה בכך‬
‫שהיקום התחיל במצב חם וצפוף הייתה נאלצת עלינו‪ :‬נצפתה הרחבת האבל;‬
‫התבוננות ברקע המיקרוגל הקוסמי; וההסכמה שנצפתה בין שפע האלמנטים‬
‫הקלים ‪ -‬מימן‪ ,‬הליום וליתיום ‪ -‬מדדנו ביקום בכמויות שצפו כי הופקו במהלך‬
‫הדקות הראשונות בתולדות היקום‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫נתחיל בהרחבת האבל‪ .‬איך נדע שהיקום מתרחב? אנו מודדים את מהירות‬
‫המיתון של עצמים רחוקים כפונקציה של המרחק שלהם‪ .‬עם זאת‪ ,‬ברגע שכל‬
‫האובייקטים הנראים לעין מחוץ לאשכול המקומי שלנו (שאנחנו קשורים‬
‫אליהם בכבידה) נעלמו מהאופק שלנו‪ ,‬לא יהיו עוד עוקבים אחר ההתפשטות ‪-‬‬
‫לא כוכבים‪ ,‬גלקסיות‪ ,‬קוואזרים או אפילו ענני גז גדולים ‪ -‬כי משקיפים יכלו‬
‫לעקוב‪ .‬ההרחבה תהיה כל כך יעילה שהיא תסיר את כל האובייקטים מעינינו‬
‫שבאמת נסוגים מאיתנו‪.‬‬

‫יתרה מזאת‪ ,‬בטווח זמן של פחות מטריליון שנים בערך‪ ,‬כל הגלקסיות‬
‫בקבוצה המקומית שלנו יתאחדו לכמה מטא‪-‬גלקסיות גדולות‪ .‬משקיפים בעתיד‬
‫הרחוק יראו פחות או יותר במדויק את מה שצופים בשנת ‪ 1915‬חשבו שהם‬
‫ראו‪ :‬גלקסיה יחידה המאכלסת את הכוכב שלהם ואת כוכב הלכת שלהם‪,‬‬
‫מוקפת במרחב סטטי רחב ידיים אחר‪ ,‬ריק‪.‬‬

‫נזכיר גם שכל ההוכחות לכך שיש לחלל הריק אנרגיה נובעות מתצפית בקצב‬
‫ההאצה של היקום המתרחב שלנו‪ .‬אבל שוב‪ ,‬בלי להתחקות אחר התרחבות‪ ,‬לא‬
‫ניתן יהיה להבחין בהאצת היקום המתרחב שלנו‪ .‬אכן‪ ,‬בצירוף מקרים מוזר‪ ,‬אנו‬
‫חיים בעידן היחיד בתולדות היקום כאשר נוכחות האנרגיה האפלה המחלחלת‬
‫חלל ריק עשויה להיות ניתנת לגילוי‪ .‬נכון שעידן זה אורכו כמה מאות מיליארד‬
‫שנים‪ ,‬אך ביקום המתרחב לנצח הוא מייצג את עפעף העין הקוסמית‪.‬‬

‫אם נניח שהאנרגיה של החלל הריק קבועה בערך‪ ,‬כמו שקורה לקבוע‬
‫קוסמולוגי‪ ,‬אז בזמנים קדומים הרבה יותר צפיפות האנרגיה של החומר‬
‫והקרינה היו חורגים בהרבה מזה שבמרחב הריק‪ .‬זה פשוט מכיוון שככל‬
‫שהיקום מתרחב‪ ,‬צפיפות החומר והקרינה פוחתת יחד עם ההתפשטות מכיוון‬
‫שהמרחק בין החלקיקים גדל‪ ,‬כך שיש פחות עצמים בכל נפח‪ .‬בזמנים קדומים‬
‫יותר‪ ,‬נניח לפני כחמישה עד ‪ 10‬מיליארד שנים‪ ,‬צפיפות החומר והקרינה היו‬
‫‪105‬‬

‫גדולות בהרבה מכפי שהיא כיום‪ .‬היקום באותה תקופה וקודם לכן נשלט על ידי‬
‫חומר וקרינה‪ ,‬עם משיכת הכבידה שלהם כתוצאה מכך‪ .‬במקרה זה‪ ,‬התפשטות‬
‫היקום הייתה מאטה בזמנים מוקדמים אלה‪,‬‬

‫באותה מידה‪ ,‬רחוק בעתיד‪ ,‬כאשר היקום בן כמה מאות מיליארד שנה‪,‬‬
‫צפיפות החומר והקרינה יצטמצמו עוד יותר‪ ,‬ואפשר לחשב שאנרגיה אפלה‬
‫תהיה בעלת צפיפות אנרגיה ממוצעת בהרבה מעבר ל גדול פי אלף מיליארד‬
‫מהצפיפות של כל החומר והקרינה שנותרו ביקום‪ .‬עד אז הוא ישלוט לחלוטין‬
‫בדינמיקת הכבידה של היקום בסולם גדול‪ .‬עם זאת‪ ,‬באותו גיל מאוחר‪,‬‬
‫ההתרחבות המואצת תהפוך לבלתי ניתנת לצפייה במהותה‪ .‬במובן זה‪ ,‬האנרגיה‬
‫של החלל הריק מבטיחה מעצם טבעה זמן מוגדר במהלכו ניתן לצפייה‪ ,‬ולמרבה‬
‫הפלא אנו חיים במהלך הרגע הקוסמולוגי הזה‪.‬‬

‫מה עם העמוד המרכזי האחר של המפץ הגדול‪ ,‬קרינת הרקע הקוסמית‬

‫הקוסמית‪ ,‬המספקת תמונת תינוק ישירה של היקום? ראשית‪ ,‬ככל שהיקום‬
‫יתרחב במהירות רבה יותר בעתיד‪ ,‬הטמפרטורה של ה‪ CMBR -‬תיפול‪ .‬כאשר‬
‫היקום הנצפה כיום גדול פי מאה מכפי שהוא כעת‪ ,‬הטמפרטורה של ה‪-‬‬
‫‪ CMBR‬תיפול על ידי גורם של ‪ ,100‬ועוצמתו‪ ,‬או צפיפות האנרגיה‬
‫המאוחסנת בתוכו‪ ,‬תיפול על ידי גורם של ‪ 100‬מיליון ‪ ,‬מה שהופך את זה‬
‫לאיתור קשה פי מאה מיליון מכפי שהוא כרגע‪.‬‬

‫אבל בסופו של דבר הצלחנו לזהות את הרקע המיקרוגל הקוסמי בין כל הרעש‬
‫האלקטרוני האחר בכדור הארץ‪ ,‬ואנחנו יכולים לדמיין שצופים בעתיד הרחוק‬
‫יהיו חכמים ‪ 100‬מיליון פעם מאלו שאנו מבורכים בהם כיום‪ ,‬כך כל התקווה‬
‫לא הולכת לאיבוד‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬מסתבר שאפילו הצופה הבהיר ביותר שניתן‬
‫היה לדמיין‪ ,‬עם הכלי הרגיש ביותר שניתן לבנות‪ ,‬עדיין יהיה למעשה מזל טוב‬
‫בעתיד הרחוק‪ .‬הסיבה לכך היא שבגלקסיה שלנו (או המטא‪-‬גלקסיה שתיווצר‬
 ‫‪2‬‬

‫כאשר הגלקסיה שלנו תתמזג עם שכנותיה‪ ,‬החל מאנדרומדה בעוד כחמישה‬

‫מיליארד שנים) יש גז חם בין כוכבים‪ ,‬וגז זה מיונן‪ ,‬כך שהוא מכיל חופשי‬
‫אלקטרונים‪ ,‬וכך מתנהג כמו פלזמה‪ .‬כפי שתיארתי קודם‪ ,‬פלזמה כזו אטומה‬
‫לסוגים רבים של קרינה‪.‬‬

‫יש משהו שנקרא "תדר פלזמה"‪ ,‬שמתחתיו קרינה לא יכולה לחלחל לפלזמה‬
‫ללא ספיגה‪ .‬בהתבסס על הצפיפות הנצפית כיום של אלקטרונים חופשיים‬
‫בגלקסיה שלנו‪ ,‬אנו יכולים להעריך את תדירות הפלזמה בגלקסיה שלנו‪ ,‬ואם‬
‫נעשה זאת אנו מגלים כי עיקר קרינת ה‪ CMB -‬מהמפץ הגדול יימתח עד ש‬
‫יקום צריך להיות בערך פי ‪ 50‬מגילו הנוכחי‪ ,‬לאורכי גל ארוכים מספיק‪ ,‬ומכאן‬
‫תדרים נמוכים מספיק‪ ,‬שהוא יהיה מתחת לתדר הפלזמה העתידי (מטא) של‬
‫הגלקסיה באותה העת‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬הקרינה למעשה לא תוכל להכניס אותה‬
‫לגלקסיה (המטא) שלנו שתצפה בה‪ ,‬לא משנה כמה הצופה עקשני‪ .‬גם ה‪-‬‬
‫‪ CMBR‬נעלם‪.‬‬

‫אז לא התרחבה נצפתה‪ ,‬שום שארית הפליטה של המפץ הגדול‪ .‬אבל מה עם‬
‫שפע האלמנטים הקלים ‪ -‬מימן‪ ,‬הליום וליתיום ‪ -‬המספקים גם חתימה ישירה‬
‫של המפץ הגדול?‬

‫אכן‪ ,‬כפי שתיארתי בפרק ‪ , 1‬בכל פעם שאני פוגש מישהו שלא מאמין במפץ‬
‫הגדול‪ ,‬אני רוצה להראות להם את הדמות הבאה שאני שומר ככרטיס בארנק‪.‬‬
‫אז אני אומר‪" :‬ראה! היה המפץ הגדול! "‬

‫תמונה‬

‫נתון זה נראה מסובך מאוד‪ ,‬אני יודע‪ ,‬אך הוא למעשה מראה את השפע היחסי‬
‫החזוי של הליום‪ deuterium, helium-3 ,‬ו‪ ,lithium -‬בהשוואה למימן‪ ,‬על‬
‫‪107‬‬

‫סמך ההבנה הנוכחית שלנו של המפץ הגדול‪ .‬העקומה העליונה‪ ,‬העולה‬

‫ומימינה‪ ,‬מציגה את השפע החזוי של הליום‪ ,‬היסוד השני בשפע ביקום‪ ,‬לפי‬
‫משקל‪ ,‬לעומת מימן (היסוד השופע ביותר)‪ .‬שני העקומות הבאות‪ ,‬היורדות‬
‫ומימין‪ ,‬מייצגות את השפע החזוי של ‪ deuterium‬ו‪ ,helium-3 -‬בהתאמה‪ ,‬לא‬
‫לפי משקל אלא לפי מספר אטומים לעומת מימן‪ .‬לבסוף‪ ,‬העקומה התחתונה‬
‫מייצגת את השפע החזוי של היסוד הקל הבא‪ ,‬ליתיום‪ ,‬שוב לפי מספר‪.‬‬

‫השפע החזוי מצוטט כפונקציות של הצפיפות הכוללת המשוערת של חומר‬

‫רגיל (עשוי אטומים) ביקום כיום‪ .‬אם שינוי בכמות זו לא ייצר שום שילוב של‬
‫כל השפע היסודי החזוי שתואם את התצפיות שלנו‪ ,‬זו תהיה עדות חזקה נגד‬
‫הייצור שלהם במפץ גדול חם‪ .‬שימו לב שהשפע החזוי של אלמנטים אלה‬
‫משתנה בכמעט ‪ 10‬סדרי גודל‪.‬‬

‫התיבות הלא מוצלות הקשורות לכל עקומה מייצגות את הטווח המותר של‬
‫השפע הקדמוני המשוער של אלמנטים אלה על בסיס תצפיות של כוכבים ישנים‬
‫וגז חם בתוך הגלקסיה שלנו ומחוצה לה‪.‬‬

‫הלהקה המוצלת האנכית אז מייצגת אזור שבו כל התחזיות ותצפיות אל‬

‫מסכימים‪ .‬קשה לדמיין תמיכה קונקרטית יותר מאשר ההסכם הזה בין תחזיות‬
‫לתצפיות‪ ,‬שוב עבור אלמנטים שהשפע החזוי שלהם משתנה בעשרה סדרים‬
‫בסדר גודל‪ ,‬למפץ ביג חם ומוקדם בו הופקו לראשונה כל האלמנטים הקלים‪.‬‬

‫כדאי לחזור על השלכות ההסכם המדהים הזה ביתר עוצמה‪ :‬רק בשניות‬
‫הראשונות של המפץ הגדול הלוהט‪ ,‬עם שפע ראשוני של פרוטונים ונויטרונים‪,‬‬
‫שיגרום למשהו קרוב מאוד לצפיפות החומר הנצפה בגלקסיות הגלויות כיום‪,‬‬
‫וצפיפות קרינה שתשאיר שארית שתתאים במדויק לעוצמה הנצפית של קרינת‬
‫הרקע הקוסמית הקוסמית כיום‪ ,‬היו מתרחשות תגובות גרעיניות שיכולות‬
 ‫‪2‬‬

‫לייצר במדויק את שפע היסודות האור‪ ,‬מימן ודויטריום‪ ,‬הליום וליתיום‪,‬‬

‫שאנחנו הסיקו כי הם כללו את אבני הבניין הבסיסיות של הכוכבים הממלאים‬
‫כעת את שמי הלילה‪.‬‬

‫כפי שאיינשטיין היה מנסח זאת‪ ,‬רק אלוהים מאוד זדוני (ולפיכך‪ ,‬בעיניו בלתי‬
‫ניתן להעלות על הדעת) היה קושר קשר ליצירת יקום שמצביע בצורה כה חד‬
‫משמעית על מקור המפץ הגדול מבלי שזה התרחש‪.‬‬

‫ואכן‪ ,‬כאשר הודגמה לראשונה ההסכם הגס בין שפע ההליום המנומק ביקום‬
‫עם שפע ההליום החזוי הנובע ממפץ גדול בשנות השישים‪ ,‬זה היה אחד מנתוני‬
‫המפתח העיקריים שעזרו לתמונת המפץ הגדול לנצח את אז היה מודל פופולרי‬
‫מאוד של מצב היבשות של היקום‪ ,‬שאותו חרט פרד הויל ועמיתיו‪.‬‬

‫אולם בעתיד הרחוק הדברים יהיו שונים לגמרי‪ .‬כוכבים שורפים מימן‬
‫ומייצרים הליום למשל‪ .‬נכון לעכשיו רק כ ‪ 15-‬אחוז לערך מכל ההליום‬
‫שנצפה ביקום יכלו להיות מיוצרים על ידי כוכבים בתקופה שחלפה מאז המפץ‬
‫הגדול ‪ -‬שוב‪ ,‬עדות משכנעת של הוכחה לכך שמפץ גדול נדרש לייצר את מה‬
‫שאנחנו ל ְִראֹות‪ .‬אך בעתיד הרחוק זה לא יהיה המצב‪ ,‬מכיוון שדורות רבים‬
‫יותר של כוכבים יחיו ומתו‪.‬‬

‫כאשר היקום בן טריליון שנים‪ ,‬למשל‪ ,‬יוצר הרבה יותר הליום בכוכבים‬
‫מאשר הופק במפץ הגדול עצמו‪ .‬מצב זה מוצג בתרשים הבא‪:‬‬

‫תמונה‬

‫כאשר ‪ 60‬אחוז מהחומר הגלוי ביקום מורכב מהליום‪ ,‬לא יהיה צורך בייצור‬
‫הליום קדמוני במפץ גדול חם על מנת לייצר הסכמה עם תצפיות‪.‬‬
‫‪109‬‬

‫משקיפים ותאורטיקנים בציביליזציה מסוימת בעתיד הרחוק‪ ,‬עם זאת‪ ,‬יוכלו‬

‫להשתמש בנתונים אלה כדי להסיק כי היקום כנראה עבר גיל סופי‪ .‬מכיוון‬
‫שכוכבים שורפים מימן להליום‪ ,‬יהיה גבול עליון לכמה זמן היו יכולים‬
‫להתקיים כוכבים בכדי לא לרוקן עוד יותר את היחס בין מימן להליום‪ .‬כך‪,‬‬
‫מדענים עתידיים יעריכו כי היקום בו הם חיים פחות מטריליון שנים‪ .‬אבל כל‬
‫חתימה ישירה על כך שההתחלה הייתה כרוכה במפץ גדול‪ ,‬ולא בסוג אחר של‬
‫יצירה ספונטנית של הגלקסיה היחידה (המטאית) העתידית שלנו‪ ,‬תחסר‪.‬‬

‫זכרו שלמעתר גזר את טענתו על המפץ הגדול אך ורק על בסיס מחשבה על‬
‫תורת היחסות הכללית של איינשטיין‪ .‬אנו יכולים להניח שכל תרבות מתקדמת‬
‫בעתיד הרחוק תגלה את חוקי הפיזיקה‪ ,‬האלקטרומגנטיות‪ ,‬מכניקת הקוונטים‬
‫ותורת היחסות הכללית‪ .‬האם אם כן‪ ,‬כמה לימטרים מהעתיד הרחוק יוכלו לגזור‬
‫טענה דומה?‬

‫מסקנתו של למיטר כי היקום שלנו צריך להתחיל במפץ גדול לא הייתה‬

‫נמנעת‪ ,‬אך היא התבססה על הנחה שלא תהיה נכונה ליקום הנצפה בעתיד‬
‫הרחוק‪ .‬יקום עם חומר הנמתח בצורה אחידה לכל הכיוונים‪ ,‬שהוא איזוטרופי‬
‫והומוגני‪ ,‬אינו יכול להיות סטטי‪ ,‬מסיבותיו של למיטטר ובסופו של דבר‬
‫איינשטיין הכיר‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש פיתרון טוב לחלוטין של משוואות אינשטיין‬
‫למערכת מסיבית אחת המוקפת במרחב סטטי ריק אחרת‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬אם‬
‫פיתרון כזה לא היה קיים‪ ,‬אז היחסות הכללית לא תוכל לתאר עצמים מבודדים‬
‫כמו כוכבי נויטרונים או בסופו של דבר‪ ,‬חורים שחורים‪.‬‬

‫התפלגויות המוניות גדולות כמו הגלקסיה שלנו אינן יציבות‪ ,‬כך שבסופו של‬
‫דבר הגלקסיה (המטא) שלנו עצמה תתמוטט ליצירת חור שחור מסיבי‪ .‬זה‬
‫מתואר על ידי פיתרון סטטי של משוואת אינשטיין הנקרא פיתרון שוורצשילד‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫אך מסגרת הזמן של גלקסייתנו להתמוטט ליצירת חור שחור מאסיבי ארוכה‬
‫הרבה יותר ממסגרת הזמן להעלמת שאר היקום‪ .‬לפיכך‪ ,‬נראה כי טבעי‬
‫שמדענים מהעתיד לדמיין שהגלקסיה שלנו יכולה הייתה להתקיים טריליון‬
‫שנים בחלל ריק ללא קריסה משמעותית ומבלי לדרוש יקום מתפשט סביבו‪.‬‬

‫כמובן‪ ,‬השערות לגבי העתיד קשות לשמצה‪ .‬אני כותב את זה‪ ,‬למעשה‪ ,‬בזמן‬
‫שהייתי בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס‪ ,‬שוויץ‪ ,‬שכולו כלכלנים אשר תמיד‬
‫מנבאים את התנהגות השווקים העתידיים ומתעדנים את תחזיותיהם כאשר הם‬
‫מתגלים כשגויים להחריד‪ .‬באופן כללי יותר‪ ,‬אני מוצא שכל תחזיות לגבי‬
‫העתיד הרחוק‪ ,‬ואפילו העתיד הלא‪-‬רחוק‪ ,‬של מדע וטכנולוגיה הן אפילו יותר‬
‫סקיציות מאלו של "המדע העגום"‪ .‬אכן‪ ,‬בכל פעם ששואלים אותי לגבי העתיד‬
‫הקרוב של המדע או מה תהיה הפריצה הגדולה הבאה‪ ,‬אני תמיד מגיב שאם‬
‫הייתי יודע‪ ,‬הייתי עובד על זה ברגע זה!‬

‫לפיכך‪ ,‬אני אוהב לחשוב על התמונה שהצגתי בפרק זה כמשהו כמו תמונת‬
‫העתיד שהציג הרוח השלישי בסרט "חג המולד של חג המולד" של דיקנס ‪ .‬זה‬
‫העתיד ככל שיהיה ‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬מכיוון שאין לנו מושג מהי האנרגיה האפלה‬
‫המחלחלת חלל ריק‪ ,‬אנו גם לא יכולים להיות בטוחים שהוא יתנהג כקבוע‬
‫הקוסמולוגי של איינשטיין ויישאר קבוע‪ .‬אם לא‪ ,‬עתיד היקום יכול להיות שונה‬
‫בהרבה‪ .‬ההתרחבות אולי לא תמשיך להאיץ‪ ,‬אך במקום זאת עשויה להאט שוב‬
‫לאורך זמן כך שגלקסיות רחוקות לא ייעלמו‪ .‬לחלופין‪ ,‬אולי יהיו כמה כמויות‬
‫ניתנות לצפייה שעדיין לא נוכל לגלות שעשויות לספק לאסטרונומים בעתיד‬
‫הוכחות לכך שהיה פעם המפץ הגדול‪.‬‬

‫אף על פי כן‪ ,‬על סמך כל מה שידוע לנו על היקום כיום‪ ,‬העתיד ששרטטתי‬
‫הוא זה הכי מתקבל על הדעת‪ ,‬ומרתק לשקול האם לוגיקה‪ ,‬סיבה ואמפריה‬
‫עשויים לגרום איכשהו למדענים עתידיים להסיק את הטבע הבסיסי הנכון‬
‫‪111‬‬

‫מהיקום שלנו‪ ,‬ובין אם הוא לנצח יישאר מוסווה מאחורי האופק‪ .‬איזה מדען‬
‫עתידי מזהיר הבוחן את טיבם הבסיסי של כוחות וחלקיקים עשוי לגזור תמונה‬
‫תיאורטית שתציע כי בוודאי קרה אינפלציה‪ ,‬או שחייבת להיות אנרגיה בחלל‬
‫הריק‪ ,‬מה שיסביר עוד יותר מדוע אין גלקסיות באופק הנראה לעין‪ . .‬אבל אני‬
‫לא כל כך רציני לגבי זה‪.‬‬

‫אחרי הכל‪ ,‬פיזיקה היא מדע אמפירי‪ ,‬מונע על ידי ניסוי והתבוננות‪ .‬אלמלא‬
‫הסקנו באופן מצפוני את קיומה של אנרגיה אפלה‪ ,‬אני בספק אם כל תיאורטיקן‬
‫היה נועז מספיק כדי להציע את קיומה כיום‪ .‬ובעוד שניתן לדמיין חתימות‬
‫מהוססות שעשויות לרמוז שמשהו אינו כשורה בתמונת הגלקסיה היחידה‬
‫ביקום סטטי ללא מפץ גדול ‪ -‬אולי איזו התבוננות בשפע יסודות שנראים‬
‫חריגים ‪ -‬אני חושד שהתער של אוקסאם יציע כי התמונה הפשוטה ביותר היא‬
‫התמונה הנכונה‪ ,‬וכי התצפיות האנומליות עשויות להיות מוסברות על ידי כמה‬
‫השפעות מקומיות‪.‬‬

‫מאז שבוב שרר ואני הצבנו את האתגר שמדענים עתידיים ישתמשו במידע‬
‫ובמודלים מזויפים ‪ -‬עצם הפרגון של המדע הטוב ‪ -‬אך תוך כדי התהליך שהם‬
‫יעלו עם תמונה שגויה של היקום‪ ,‬רבים מהקולגות שלנו ניסו להציע דרכים‬
‫לחקור שהיקום מתרחב למעשה בעתיד הרחוק‪ .‬גם אני יכול לדמיין ניסויים‬
‫אפשריים‪ .‬אבל אני לא יכול לראות שהם יהיו בעלי מוטיבציה טובה‪.‬‬

‫לדוגמה‪ ,‬יהיה עליכם להוציא כוכבים בהירים מהגלקסיה שלנו ולשלוח אותם‬
‫לחלל‪ ,‬לחכות מיליארד שנה לערך כדי שהם יתפוצצו‪ ,‬ונסו לראות את מהירות‬
‫המיתון שלהם כפונקציה של המרחק שהם מגיעים לפני שהם יתפוצצו פנימה‬
‫כדי לבדוק אם הם מקבלים בעיטה נוספת מהרחבת שטח אפשרית‪ .‬סדר גבוה‪,‬‬
‫אבל גם אם היית יכול לדמיין שאיכשהו מפטיר את זה‪ ,‬אני לא יכול לראות‬
‫שקרן המדע הלאומית לעתיד ממש מממנת את הניסוי בלי לפחות מוטיבציה‬
 ‫‪2‬‬

‫אחרת להתווכח בשם יקום מתרחב‪ .‬ואם איכשהו הכוכבים מהגלקסיה שלנו‬
‫נפלטים ומזהים באופן טבעי כשהם עוברים לכיוון האופק‪,‬‬

‫אנו יכולים לראות את עצמנו ברי מזל שאנו חיים בזמן הנוכחי‪ .‬או כמו שבוב‬
‫ואני שמנו את זה באחד המאמרים שכתבנו‪" :‬אנחנו חיים בתקופה מאוד‬
‫מיוחדת‪ . . .‬הפעם היחידה שבה אנו יכולים לאמת באופן מצפוני שאנו חיים‬
‫בתקופה מאוד מיוחדת! "‬

‫היינו מעט פנים‪ ,‬אבל זה מפוכח להציע שאפשר להשתמש בכלים התצפיתיים‬
‫הטובים ביותר העומדים לרשותכם ולמרות זאת להציג תמונה שגויה לחלוטין‬
‫של היקום הגדול‪.‬‬

‫אני צריך לציין‪ ,‬עם זאת‪ ,‬שאף על פי נתונים לא שלמים יכולים לעשות‬
‫זאתלהוביל לתמונה שגויה‪ ,‬זה שונה בהרבה מהתמונה (השגויה) שהתקבלה על‬
‫ידי מי שבוחר להתעלם מנתונים אמפיריים כדי להמציא תמונת יצירה שאחרת‬
‫תסתור את עדויות המציאות (עגילים צעירים‪ ,‬למשל)‪ ,‬או אלה אשר במקום‬
‫זאת לדרוש קיומו של דבר שלגביו אין שום ראיה ניתנת לצפייה כלשהי (כמו‬
‫אינטליגנציה אלוהית) בכדי ליישב את השקפתם על הבריאה עם הדעות‬
‫הקדומות שלהם אפריורי‪ ,‬או גרוע מכך‪ ,‬מי שנאחז באגדות על הטבע שמניח‬
‫את התשובות לפני שאלות יכול אפילו להישאל‪ .‬לפחות מדעני העתיד יתבססו‬
‫על הערכותיהם על העדויות הטובות ביותר העומדות לרשותם‪ ,‬מתוך הכרה כפי‬
‫שכולנו עושים‪ ,‬או לפחות כמו שמדענים עושים‪ ,‬כי עדויות חדשות עשויות‬
‫לגרום לנו לשנות את תמונת המציאות הבסיסית שלנו‪.‬‬

‫בהקשר זה‪ ,‬כדאי להוסיף שאולי חסר לנו משהו אפילו היום שאפשר היה‬
‫לצפות בו אילו רק חיינו לפני ‪ 10‬מיליארד שנים או אולי היינו יכולים לראות‬
‫אם חיינו ‪ 100‬מיליארד שנים לעתיד‪ .‬עם זאת‪ ,‬עלי להדגיש שתמונת המפץ‬
‫‪113‬‬

‫הגדול מעוגנת היטב בנתונים מכל תחומים מכדי שתוכח כלא תקינה בתכונותיה‬
‫הכלליות‪ .‬אבל איזו הבנה חדשה ומלאת ניואנס בפרטים הקטנים של העבר‬
‫הרחוק או העתיד הרחוק‪ ,‬או של מקור המפץ הגדול והייחודיות האפשרית שלו‬
‫בחלל‪ ,‬עשויה להתעורר בקלות עם נתונים חדשים‪ .‬למעשה‪ ,‬אני מקווה שכן‪.‬‬
‫לקח אחד שנוכל להפיק מהסיום העתידי האפשרי של החיים והאינטליגנציה‬
‫ביקום הוא שאנחנו צריכים להיות קצת ענווה קוסמית בטענות שלנו‪ ,‬גם אם‬
‫דבר כזה קשה לקוסמולוגים‪.‬‬

‫כך או כך‪ ,‬לתרחיש שתיארתי זה עתה סימטריה פואטית מסוימת‪ ,‬גם אם היא‬
‫טרגית לא פחות‪ .‬הרבה אל העתיד‪ ,‬המדענים יפיקו תמונה של היקום שתשמע‬
‫חזרה לתמונה שעברה בראשית המאה הקודמת‪ ,‬אשר עצמה שימשה בסופו של‬
‫דבר כזרז לחקירות שהובילו למהפכות המודרניות בקוסמולוגיה‪ .‬הקוסמולוגיה‬
‫הגיעה למעגל מלא‪ .‬לדעתי זה יוצא דופן‪ ,‬גם אם זה מדגיש את מה שחלק עשוי‬
‫לראות כחוסר התוחלת האולטימטיבית של הרגע הקצר שלנו בשמש‪.‬‬

‫בלי קשר‪ ,‬הבעיה הבסיסית שממחישה את הסוף העתידי האפשרי של‬

‫הקוסמולוגיה היא שיש לנו רק יקום אחד לבחון ‪ -‬זה שאנו חיים בו‪ .‬בעוד‬
‫שנבדוק אותו עלינו אם אנו רוצים לקבל תקווה כלשהי להבין כיצד קם מה‬
‫שאנו צופים כעת‪ ,‬עם זאת‪ ,‬אנו מוגבלים הן במה שאנו יכולים למדוד והן‬
‫בפרשנויות שלנו לנתונים‪.‬‬

‫אם קיימים יקומים רבים‪ ,‬ואם היינו יכולים לבדוק איכשהו יותר מאחד‪ ,‬ייתכן‬
‫שיהיה לנו סיכוי טוב יותר לדעת אילו תצפיות הן באמת משמעותיות ועקרוניות‬
‫ואשר מתעוררות רק כתאונה של נסיבותינו‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫כפי שנראה בהמשך‪ ,‬בעוד שהאפשרות האחרונה איננה סבירה‪ ,‬הראשונה‬

‫איננה‪ ,‬ומדענים דוחקים קדימה עם מבחנים חדשים והצעות חדשות כדי לקדם‬
‫את הבנתנו את התכונות הלא צפויות והמוזרות של היקום שלנו‪.‬‬

‫עם זאת לפני שתמשיך‪ ,‬כדאי אולי להסתיים עם תמונה ספרותית אחרת‪ ,‬יותר‪,‬‬
‫של העתיד הסביר שהצגתי כאן וכזו הרלוונטית במיוחד לנושא של ספר זה‪ .‬זה‬
‫בא מתגובתו של כריסטופר היצ'נס לתרחיש שתיארתי זה עתה‪ .‬כדבריו‪" ,‬למי‬
‫שמוצא את הדעת מדהים שאנו חיים ביקום של משהו‪ ,‬פשוט חכה‪ .‬האין מועיל‬
‫למסלול התנגשות ממש לעברנו! "‬

‫פרק ‪8‬‬

‫‪ AG‬ראנד ‪?CCIDENT‬‬

‫ברגע שאתה מניח יוצר ותוכנית‪ ,‬זה הופך את בני האדם לחפצים בניסוי אכזרי‬
‫לפיו אנו נוצרים להיות חולים ומצווים לנו להיות בריאים‪.‬‬

‫‪C HRISTOPHER H ITCHENS-‬‬

‫אנו מחויבים לחשוב שכל מה שקורה לנו הוא משמעותי ומשמעותי‪ .‬יש לנו‬
‫חלום שחברה הולכת לשבור את זרועה‪ ,‬ולמחרת נגלה שהיא ריססה את‬
‫הקרסול שלה‪ .‬וואו! קֹוסמִי! ַמגִיד עֲתִ ידֹות?‬

‫הפיזיקאי ריצ'רד פיינמן נהג לפנות לאנשים ולומר‪" :‬אתה לא תאמין מה‬
‫שקרה לי היום! אתה פשוט לא תאמין! " וכאשר הם היו מבררים מה קרה‪ ,‬הוא‬
‫היה אומר‪" ,‬שום דבר!" בכך הוא הציע שכשמשהו כמו החלום שתיארתי לעיל‬
‫קורה‪ ,‬אנשים מייחסים לו משמעות‪ .‬אבל הם שוכחים את חלומות השטויות‬
‫‪115‬‬

‫העצומים שהיו להם שלא ניבאו שום דבר‪ .‬כששכחנו שרוב הזמן שום דבר של‬
‫הערה לא מתרחש במהלך היום‪ ,‬אנו לאחר מכן קוראים לא נכון את אופי‬
‫ההסתברות כשמשהו חריג מתרחש‪ :‬בין כל מספר גדול של אירועים מספיק‪,‬‬
‫משהו חריג צפוי לקרות ממש במקרה‪.‬‬

‫איך זה חל על היקום שלנו?‬

‫עד לגילוי כי‪ ,‬באופן לא מוסבר‪ ,‬האנרגיה של החלל הריק אינה רק לא אפס‪,‬‬
‫אלא גוזלת ערך שהוא ‪ 120‬סדרי גודל קטנים יותר מההערכה שתיארתי על‬
‫סמך רעיונות מפיזיקת החלקיקים מרמזת‪ ,‬החוכמה המקובלת בקרב הפיזיקאים‬
‫הייתה שכל הפרמטר הבסיסי שמדדנו בטבע הואמשמעותי‪ .‬בכך אני מתכוון‪,‬‬
‫שאיכשהו‪ ,‬על בסיס עקרונות יסוד‪ ,‬בסופו של דבר נוכל להבין דברים כמו‬
‫מדוע כוח הכבידה כל כך חלש יותר מכוחות הטבע האחרים‪ ,‬מדוע הפרוטון‬
‫כפול פי ‪ 2‬מהאלקטרון‪ ,‬מדוע יש שלוש משפחות של חלקיקים יסודיים‪ .‬במילים‬
‫אחרות‪ ,‬לאחר שהבנו את החוקים הבסיסיים השולטים בכוחות הטבע בסולם‬
‫הקטן ביותר שלה‪ ,‬כל התעלומות הנוכחיות הללו יתגלו כתוצאות טבעיות של‬
‫חוקים אלה‪.‬‬

‫(טיעון דתי גרידא‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬יכול היה לקחת משמעות עד הקצה בכך שהוא‬
‫מציע כי כל קבוע בסיסי הוא משמעותי מכיוון שככל הנראה שאלוהים בחר‬
‫בכל אחד מהם את הערך שהוא עושה כחלק מתכנית אלוהית ליקום שלנו‪.‬‬
‫במקרה זה ‪ ,‬שום דבר אינו מהווה תאונה‪ ,‬אך באותה מידה‪ ,‬שום דבר אינו ניבא‬
‫או מוסבר בפועל‪ .‬זהו טיעון של פיאט שלא משתחרר לשום מקום ואינו מניב‬
‫דבר מועיל בחוקים הפיזיים השולטים ביקום‪ ,‬מלבד אולי לספק נחמה למאמין‪).‬‬

‫אולם התגלית כי לחלל הריק יש אנרגיה החלה עדכון בחשיבה בקרב‬

‫פיסיקאים רבים על הנדרש בטבע ומה עלול להיות מקרי‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫הזרז לגסטלט חדש זה מקורו בוויכוח שהעליתי בפרק האחרון‪ :‬אנרגיה אפלה‬
‫ניתנת למדידה כיום מכיוון ש"עכשיו "הוא הזמן היחיד בתולדות היקום בו‬
‫האנרגיה בחלל הריק משתווה לצפיפות האנרגיה בחומר‪. .‬‬

‫מדוע עלינו לחיות בתקופה כה מיוחדת בתולדות היקום? אכן‪ ,‬זה עף לנוכח כל‬
‫מה שאפיין את המדע מאז קופרניקוס‪ .‬למדנו שכדור הארץ אינו מרכז מערכת‬
‫השמש וכי השמש היא כוכב בשוליה החיצוניים הבודדים של גלקסיה שהיא‬
‫בסך הכל אחת מתוך ‪ 400‬מיליארד גלקסיות ביקום הנצפה‪ .‬הגענו לקבל את‬
‫"העיקרון הקופרניקאי" כי אין שום דבר מיוחד במקום ובזמן שלנו ביקום‪.‬‬

‫אבל עם האנרגיה של חלל ריק להיות מה שהוא‪ ,‬אנחנו עושים כמי שחיים‬
‫בזמן מיוחד‪ .‬הדבר מוצג בצורה הטובה ביותר על ידי האיור הבא של‬
‫"היסטוריה קצרה של זמן‪".‬‬

‫תמונה‬

‫שני העקומות מייצגות את צפיפות האנרגיה של כל החומר ביקום‪ ,‬ואת‬

‫צפיפות האנרגיה של החלל הריק (בהנחה שהוא קבוע קוסמולוגי) כפונקציה‬
‫של הזמן‪ .‬כפי שאתה יכול לראות‪ ,‬צפיפות החומר נופלת‪ ,‬ככל שהיקום מתרחב‬
‫(ככל שהמרחק בין הגלקסיות הולך וגדל והחומר ולכן "מדולל")‪ ,‬בדיוק כפי‬
‫שהיית מצפה‪ .‬עם זאת‪ ,‬צפיפות האנרגיה במרחב הריק נותרת קבועה‪ ,‬מכיוון‬
‫שאפשר לטעון‪ ,‬עם שטח ריק אין מה לדלל! (או כפי שתיארתי מעט פחות‬
‫בפנים‪ ,‬היקום עובד על חלל ריק כשהוא מתרחב‪ ).‬שני העקומות חוצות קרוב‬
‫יחסית לזמן הנוכחי‪ ,‬שזה המקור לצירוף המקרים המוזר שתיארתי‪.‬‬
‫‪117‬‬

‫עכשיו שקול מה היה קורה אם האנרגיה בחלל הריק הייתה‪ ,‬נניח‪ ,‬גדולה פי‬
‫‪ 50‬מהערך שאנו מעריכים כיום‪ .‬ואז שני הקימורים היו חוצים בזמן אחר‪,‬‬
‫מוקדם יותר‪ ,‬כפי שמוצג באיור למטה‪.‬‬

‫תמונה‬

‫הזמן בו שני העקומות עוברות עבור הערך המוגדל והגדול של האנרגיה של‬
‫החלל הריק הוא הזמן בו נוצרו הגלקסיות לראשונה‪ ,‬כמיליארד שנה אחרי‬
‫המפץ הגדול‪ .‬אך זכרו כי האנרגיה של החלל הריק דוחה מכבידה‪ .‬אם היה בא‬
‫לשלוט באנרגיית היקום לפני זמן היווצרות הגלקסיה‪ ,‬הכוח הדוחה עקב אנרגיה‬
‫זו היה עולה (תרתי משמע) על כוח הכבידה המושך הרגיל שגורם לחומר‬
‫להתגבש יחד‪ .‬וגלקסיות לעולם לא היו מתגבשות!‬

‫אבל אם לא היו מתהוות גלקסיות‪ ,‬אז הכוכבים לא היו נוצרים‪ .‬ואם כוכבים‬
‫לא היו נוצרים‪ ,‬כוכבי לכת לא היו נוצרים‪ .‬ואם לא היו נוצרים כוכבי לכת‪ ,‬אז‬
‫אסטרונומים לא היו מתהווים!‬

‫אז ביקום שיש בו אנרגיה של חלל ריק רק פי חמישה מזו שאנחנו רואים‪,‬‬
‫כנראה שאיש לא היה בסביבה היום כדי לנסות למדוד את האנרגיה‪.‬‬

‫יכול להיות שזה אומר לנו משהו? זמן קצר לאחר גילוי היקום המואץ שלנו‪,‬‬
‫הציע הפיזיקאי סטיבן וויינברג‪ ,‬בהתבסס על טיעון שפיתח יותר מעשור לפני כן‬
‫‪ -‬לפני גילוי האנרגיה האפלה ‪ -‬כי ניתן לפתור את "בעיית הצירוף המקרים"‬
‫אם אולי הערך של הקבוע הקוסמולוגי שאנו מודדים היום נבחר איכשהו‬
‫"אנתרופית"‪ .‬כלומר‪ ,‬אם איכשהו היו יקומים רבים‪ ,‬ובכל יקום ערך האנרגיה‬
‫של החלל הריק לקח ערך שנבחר באופן אקראי על סמך חלוקת הסתברות‬
‫כלשהי בין כל האנרגיות האפשריות‪ ,‬אז רק באותן יקומים שהערך אינו שונה‬
 ‫‪2‬‬

‫כל כך ממה שאנחנו מודדים היו החיים כפי שאנו מכירים שהם יוכלו להתפתח‪.‬‬
‫אז אולי אנו מוצאים את עצמנו ביקום עם אנרגיה זעירה בחלל ריק מכיוון שלא‬
‫יכולנו למצוא את עצמנו בתוך אחד עם ערך גדול בהרבה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬אין‬
‫זה מפתיע לגלות שאנחנו חיים ביקום בו אנו יכולים לחיות!‬

‫עם זאת‪ ,‬טענה זו הגיונית במתמטיקה רק אם קיימת אפשרות כי יקומים רבים‬

‫ושונים התעוררו‪ .‬לדבר על יקומים רבים ושונים זה יכול להישמע כמו‬
‫אוקסימורון‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬באופן מסורתי רעיון היקום הפך לשם נרדף ל"כל מה‬
‫שקיים "‪.‬‬

‫אולם לאחרונה‪ ,‬ליקום יש משמעות פשוטה יותר‪ ,‬ככל הנראה יותר הגיונית‪.‬‬
‫עכשיו זה מסורתי לחשוב על היקום "שלנו" ככולו מורכב פשוט מכלול כל מה‬
‫שאנחנו יכולים לראות עכשיו וכל מה שיכולנו לראות אי פעם‪ .‬לפיכך‪ ,‬היקום‬
‫שלנו מורכב מכל מה שיכול היה להשפיע עלינו או פעם אי פעם‪.‬‬

‫ברגע שאדם בוחר הגדרה זו ליקום‪ ,‬הופכת האפשרות ל"יקומים "אחרים ‪-‬‬
‫אזורים שהיו ותמיד יהיו מנותקים מסיבתיות משלנו‪ ,‬כמו איים המופרדים מכל‬
‫תקשורת זה עם זה על ידי אוקיינוס של חלל ‪ -‬הופכת אפשרית‪ ,‬לפחות באופן‬
‫עקרוני‪.‬‬

‫היקום שלנו הוא כה עצום‪ ,‬שכפי שהדגשתי‪ ,‬דבר שאינו בלתי אפשרי כמעט‬
‫מובטח להתרחש איפשהו בתוכו‪ .‬אירועים נדירים קורים כל הזמן‪ .‬אתם עשויים‬
‫לתהות האם אותו עיקרון חל על אפשרותם של יקומים רבים‪ ,‬או רב ‪ -‬גוניות‪,‬‬
‫כפי שידוע הרעיון כעת‪ .‬מסתבר שהמצב התיאורטי למעשה חזק יותר מאשר‬
‫פשוט אפשרות‪ .‬נראה כי מספר רעיונות מרכזיים המניעים חלק גדול מהפעילות‬
‫הנוכחית בתורת החלקיקים כיום דורשים ריבוי גוונים‪.‬‬
‫‪119‬‬

‫אני רוצה להדגיש את זה מכיוון שבדיונים עם אלה שחשים צורך ביוצר‪,‬‬

‫קיומו של רב‪-‬גוני נתפס כמעשה שוטר שהגה פיזיקאים שאזלו להם תשובות ‪-‬‬
‫או אולי שאלות‪ .‬זה יכול להיות בסופו של דבר‪ ,‬אבל זה לא כך כעת‪ .‬כמעט כל‬
‫אפשרות הגיונית שאנו יכולים לדמיין ביחס להרחבת חוקי הפיזיקה כפי שאנו‬
‫מכירים אותם‪ ,‬על סולם קטן‪ ,‬לתיאוריה שלמה יותר‪ ,‬מציעה כי בקנה מידה‬
‫גדול היקום שלנו אינו ייחודי‪.‬‬

‫תופעת האינפלציה מספקת אולי את הרציונל הראשון‪ ,‬ואולי הטוב ביותר‪.‬‬

‫בתמונה האינפלציונית‪ ,‬בשלב בו אנרגיה ענקית חולשת באופן זמני על איזור‬
‫כלשהו ביקום‪ ,‬אזור זה מתחיל להתרחב באופן אקספוננציאלי‪ .‬בשלב מסוים‪,‬‬
‫אזור קטן בתוך "ואקום כוזב" זה עשוי לצאת מאינפלציה כאשר מתרחש מעבר‬
‫שלב בתוך האזור והשדה בתוכו נרגע לערכו האנרגטי הנמוך והנמוך יותר;‬
‫ההתרחבות באזור זה תחדל להיות מעריכית‪ .‬אבל המרחב ביןאזורים כאלה‬
‫ימשיכו להתרחב באופן אקספוננציאלי‪ .‬בכל זמן נתון‪ ,‬אלא אם כן מעבר‬
‫השלבים מסתיים בכל המרחב‪ ,‬כמעט כל המרחב נמצא באזור מתנפח‪ .‬והאזור‬
‫המתנפח יפריד בין אותם אזורים היוצאים לראשונה מהאינפלציה במרחקים‬
‫כמעט בלתי ניתנים לערעור‪ .‬זה כמו לבה שנשפכת מהר געש‪ .‬חלק מהסלע‬
‫יתקרר ויתמצק‪ ,‬אך הסלעים הללו יינשאו רחוקים זה מזה כשהם צפים על ים‬
‫של מאגמה נוזלית‪.‬‬

‫המצב יכול להיות אפילו יותר דרמטי‪ .‬בשנת ‪ ,1986‬אנדריי לינד‪ ,‬אשר יחד‬
‫עם אלן גוט היה אחד האדריכלים הראשיים של תורת האינפלציה המודרנית‪,‬‬
‫קידם וחקר תרחיש כללי עוד יותר‪ .‬זה ציפה במובן מסוים גם על ידי קוסמולוג‬
‫רוסי ממציא אחר בארצות הברית‪ ,‬אלכס וילנקין‪ .‬גם לינדה וגם וילנקין הם‬
‫בעלי הביטחון הפנימי שמוצאים אצל פיסיקאים רוסים גדולים‪ ,‬אך ההיסטוריה‬
‫שלהם שונה בתכלית‪ .‬לינדה שגשגה בממסד הפיזיקה הסובייטי הישן לפני‬
‫שעלתה לארצות הברית לאחר נפילת ברית המועצות‪ .‬ברש‪ ,‬מבריק ומצחיק‪,‬‬
 ‫‪2‬‬

‫הוא המשיך לשלוט בחלק גדול מהקוסמולוגיה של החלקיקים התיאורטיים‬

‫בינתיים‪ .‬וילנקין היגר הרבה יותר מוקדם‪ ,‬לפני שהיה פיזיקאי‪ ,‬ועבד בארצות‬
‫הברית בעבודות שונות‪ ,‬כולל כשומר לילה‪ ,‬בזמן שלמד‪ .‬ובעוד שתמיד התעניין‬
‫בקוסמולוגיה‪ ,‬הוא פנה בטעות לבית הספר הלא נכון לעבודות בוגר ובסופו של‬
‫דבר עשה עבודת גמר בפיזיקה של חומר מעובה ‪ -‬פיזיקה של חומרים‪ .‬לאחר‬
‫מכן הוא קיבל משרה כחוקר פוסט‪-‬דוקטורט באוניברסיטת קייס ווסטרן רזרב‪,‬‬
‫בהמשך הפכתי להיות יו"ר‪ .‬במהלך תקופה זו‪ ,‬הוא שאל את הממונה עליו‪,‬‬
‫פיליפ טיילור‪ ,‬אם הוא יכול לבלות מספר ימים בשבוע בעבודה על קוסמולוגיה‬
‫בנוסף לפרויקטים שהוקצו לו‪ .‬לימים אמר לי פיליפ שאפילו עם העבודה‬
‫במשרה חלקית זו‪ ,‬אלכס היה הפוסט‪-‬דוק היצרני ביותר שהיה לו מעולם‪ .‬לאחר‬
‫מכן הוא קיבל משרה כחוקר פוסט‪-‬דוקטורט באוניברסיטת קייס ווסטרן רזרב‪,‬‬
‫בהמשך הפכתי להיות יו"ר‪ .‬במהלך תקופה זו‪ ,‬הוא שאל את הממונה עליו‪,‬‬
‫פיליפ טיילור‪ ,‬אם הוא יכול לבלות מספר ימים בשבוע בעבודה על קוסמולוגיה‬
‫בנוסף לפרויקטים שהוקצו לו‪ .‬לימים אמר לי פיליפ שגם עם העבודה הזו‬
‫במשרה חלקית‪ ,‬אלכס היה הפוסט‪-‬דוק היצרני ביותר שהיה לו מעולם‪ .‬לאחר‬
‫מכן הוא קיבל עבודה כחוקר פוסט‪-‬דוקטורט באוניברסיטת קייס ווסטרן רזרב‪,‬‬
‫שם לימים הייתי יו"ר‪ .‬במהלך תקופה זו‪ ,‬הוא שאל את הממונה עליו‪ ,‬פיליפ‬
‫טיילור‪ ,‬אם הוא יכול לבלות מספר ימים בשבוע בעבודה על קוסמולוגיה בנוסף‬
‫לפרויקטים שהוקצו לו‪ .‬לימים אמר לי פיליפ שגם עם העבודה הזו במשרה‬
‫חלקית‪ ,‬אלכס היה הפוסט‪-‬דוק היצרני ביותר שהיה לו מעולם‪.‬‬

‫בכל מקרה‪ ,‬מה שלינד הכירה בכך שלמרות שתנודות קוונטיות במהלך‬
‫האינפלציה עשויות לעיתים קרובות לדחוף את השדה שמניע את האינפלציה‬
‫לעבר מצבו האנרגטי הנמוך ביותר‪ ,‬ובכך לספק יציאה חיננית‪ ,‬תמיד קיימת‬
‫האפשרות שבאיזורים מסוימים תנודות קוונטיות יהיו להסיע את השדה לעבר‬
‫אנרגיות גבוהות יותר‪ ,‬ומכאן להתרחק מערכים שבהם האינפלציה תסתיים‪ ,‬כך‬
‫שהאינפלציה תמשיך ללא הפוגה‪ .‬מכיוון שאזורים כאלה יתרחבו לפרקי זמן‬
‫‪121‬‬

‫ארוכים יותר‪ ,‬יהיה מקום הרבה יותר מנופח מזה שאינו‪ .‬באזורים אלה תנודות‬
‫קוונטיות שוב יניעו כמה אזורי משנה לצאת מאינפלציה ובכך להפסיק להתרחב‬
‫באופן אקספוננציאלי‪ ,‬אך שוב יהיו אזורים שבהם תנודות קוונטיות יגרמו‬
‫לאינפלציה להימשך עוד יותר‪ .‬וכן הלאה‪.‬‬

‫תמונה זו‪ ,‬שלינדה כינתה "אינפלציה כאוטית"‪ ,‬אכן דומה למערכות כאוטיות‬
‫מוכרות יותר בכדור הארץ‪ .‬קח לדוגמא שיבולת שועל רותחת‪ .‬בכל נקודה‬
‫עלולה להתפוצץ בועת גז מהשטח‪ ,‬ומשקפת אזורים שבהם נוזלים בטמפרטורה‬
‫גבוהה משלימים מעבר שלב ליצירת אדים‪ .‬אבל בין הבועות שיבולת השועל‬
‫מסתובבת וזורמת‪ .‬בקנה מידה גדול יש סדירות ‪ -‬תמיד יש בועות שצצות‬
‫איפשהו‪ .‬אך באופן מקומי הדברים שונים בתלות בהתאם למקום בו נראה‪ .‬אז‬
‫זה יהיה ביקום מנופח כאוטי‪ .‬אם במקרה אחד היה ממוקם ב"בועה "של מצב‬
‫קרקע אמיתי שהפסיק להתנפח‪ ,‬היקום של האדם נראה שונה מאוד מכמות‬
‫המרחב העצומה סביבו‪ ,‬שעדיין הייתה מתנפחת‪.‬‬

‫בתמונה זו אינפלציה היא נצחית‪ .‬אזורים מסוימים‪ ,‬אכן רוב המרחב‪ ,‬ימשיכו‬
‫לנפח לנצח‪ .‬אותם אזורים היוצאים מאינפלציה יהפכו ליקומים נפרדים‬
‫ומנותקים באופן סיבתי‪ .‬אני רוצה להדגיש שמגוון רב בלתי נמנע אם‬
‫האינפלציה היא נצחית‪ ,‬והאינפלציה הנצחית היא ללא ספק האפשרות הסבירה‬
‫ביותר ברוב התרחישים האינפלציוניים‪ ,‬אם לא כולם‪ .‬כדברי לינדה במאמרו‬
‫משנת ‪:1986‬‬

‫השאלה הישנה מדוע היקום שלנו הוא היחיד האפשרי מוחלפת כעת על ידי‬
‫השאלה בה תיאוריות [של] קיומם של מיני יקומים מסוגנו [אפשריים]‪ .‬שאלה‬
‫זו עדיין קשה מאוד‪ ,‬אך היא הרבה יותר קלה מהקודמת‪ .‬לדעתנו‪ ,‬שינוי נקודת‬
‫המבט על המבנה העולמי של היקום ועל מקומנו בעולם הוא אחת התוצאות‬
‫החשובות ביותר להתפתחות תרחיש היקום האינפלציוני‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫כפי שהדגישה לינדה‪ ,‬ומאז התבררה‪ ,‬תמונה זו מספקת גם אפשרות חדשה‬

‫נוספת לפיזיקה‪ .‬יכול להיות שבקלות ישנם מצבים קוונטיים רבים בעלי אנרגיה‬
‫נמוכה של היקום הנמצאים בטבע שיקום מתנפח בסופו של דבר יכול להתפורר‬
‫בהם‪ .‬מכיוון שהתצורה של מצבי הקוונטים של שדות אלה תהיה שונה בכל‬
‫אזור כזה‪ ,‬אופי החוקים הבסיסיים של הפיזיקה בכל אזור ‪ /‬יקום יכול להיראות‬
‫אז שונה‪.‬‬

‫כאן עלה ה"נוף "הראשון בו הטענה האנתרופית‪ ,‬שניתנה קודם לכן‪ ,‬יכולה‬
‫הייתה להתנגן‪ .‬אם ישנם מצבים רבים ושונים שבהם היקום שלנו יכול‬
‫להסתיים לאחר האינפלציה‪ ,‬אולי זו שאנו חיים בה‪ ,‬אחת בה יש אנרגיה ואקום‬
‫ללא אפס שהיא קטנה מספיק כך שיוכלו להיווצר גלקסיות‪ ,‬היא רק אחת‬
‫מאינסופי פוטנציאלי משפחה זו שנבחרה עבור מדענים סקרנים מכיוון שהיא‬
‫תומכת בגלקסיות‪ ,‬כוכבים‪ ,‬כוכבי לכת וחיים‪.‬‬

‫אולם המונח "נוף" לא עלה לראשונה בהקשר זה‪ .‬זה קידם על ידי מכונה‬
‫שיווקית הרבה יותר אפקטיבית שקשורה לג'וגניאוט שמניעה את תורת‬
‫החלקיקים במשך רוב המאה האחרונה ‪ -‬תיאוריית המיתרים‪ .‬תורת המיתרים‬
‫מעלה כי חלקיקים יסודיים מורכבים ממרכיבים בסיסיים יותר‪ ,‬לא חלקיקים‪,‬‬
‫אלא חפצים שמתנהגים כמו מיתרים רוטטים‪ .‬כשם שרטוטי מיתרים בכינור‬
‫יכולים ליצור תווים שונים‪ ,‬כך גם בתיאוריה זו סוגים שונים של תנודות‬
‫מייצרים עצמים שעלולים‪ ,‬באופן עקרוני‪ ,‬להתנהג כמו כל החלקיקים‬
‫האלמנטריים השונים שאנו מוצאים בטבע‪ .‬עם זאת‪ ,‬התפיסה היא שהתיאוריה‬
‫אינה עקבית מבחינה מתמטית כשהיא מוגדרת בארבעה מימדים בלבד‪ ,‬אך נראה‬
‫כי היא זקוקה להרבה יותר הגיוני‪ .‬מה שקורה לממדים האחרים אינו ברור‬
‫מייד‪,‬‬
‫‪123‬‬

‫כאן לא המקום לסקור ביסודיות את תורת המיתרים‪ ,‬ולמעשה ככל הנראה‬

‫סקירה יסודית אינה אפשרית‪ ,‬מכיוון שאם דבר אחד התברר בעשרים וחמש‬
‫השנים האחרונות‪ ,‬זה שמה שכונה בעבר תורת המיתרים הוא בבירור משהו‬
‫הרבה יותר משוכלל ומסובך יותר‪ ,‬ומשהו שאופיו הבסיסי ואיפורו הם עדיין‬
‫בגדר תעלומה‪.‬‬

‫אין לנו עדיין מושג אם המתחם התיאורטי המדהים הזה אכן קשור לעולם‬
‫האמיתי‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬אולי אף תמונה תיאורטית לא חלחה בהצלחה רבה כל‬
‫כך לתודעה של קהילת הפיזיקה מבלי שעדיין הוכיחה את יכולתה לפתור‬
‫בהצלחה תעלומה ניסויית אחת על הטבע‪.‬‬

‫אנשים רבים יתייחסו למשפט האחרון כביקורת על תיאוריית המיתרים‪ ,‬אך‬

‫למרות שסימנתי בעבר כגורע‪ ,‬זו ממש לא כוונתי כאן‪ ,‬וגם לא הייתה כוונתי‬
‫בהרצאות הרבות ובציבור המיועד היטב‪ .‬דיונים שהיו לי עם ידידי בריאן גרין‪,‬‬
‫אחד התומכים העיקריים בתורת המיתרים‪ ,‬בנושא‪ .‬במקום זאת‪ ,‬אני חושב‬
‫שפשוט חשוב לעבור על ההייפ הפופולרי לבדיקת מציאות‪ .‬תורת המיתרים‬
‫כוללת רעיונות ומתמטיקה מרתקים שעשויים לשפוך אור על אחד חוסר‬
‫העקביות הבסיסי ביותר בפיזיקה התיאורטית ‪ -‬חוסר היכולת שלנו להטיל את‬
‫תורת היחסות הכללית של איינשטיין בצורה שניתן לשלב עם חוקים של‬
‫מכניקת הקוונטים כדי לגרום לתחזיות הגיוניות לגבי האופן בו היקום מתנהג‬
‫על המאזניים הקטנים ביותר שלו‪.‬‬

‫כתבתי ספר שלם על האופן בו תורת המיתרים ניסתה לעקוף את הבעיה הזו‪,‬‬
‫אך לענייננו כאן יש צורך בסיכום קצר ביותר‪ .‬ההצעה המרכזית פשוטה‬
‫למדינה‪ ,‬אם קשה ליישום‪ .‬במאזניים קטנים מאוד‪ ,‬המתאימים לקנה המידה בו‬
‫עלולים להיתקל לראשונה הבעיות בין כוח המשיכה למכניקת הקוונטים‪ ,‬מיתרי‬
‫היסוד עשויים להתכרבל לולאות סגורות‪ .‬בתוך מערך ההתרגשות של לולאות‬
 ‫‪2‬‬

‫סגורות כאלה‪ ,‬קיים תמיד עירור אחד כזה שיש לו את התכונות של החלקיק‪,‬‬
‫שבתורת הקוונטים מעביר את כוח הכובד ‪ -‬הגרביטון‪ .‬לפיכך‪ ,‬תיאוריית‬
‫הקוונטים של מיתרים כאלה מספקת‪ ,‬באופן עקרוני‪ ,‬את שדה המשחק שעליו‬
‫עשויה להיבנות תיאוריית הכבידה הקוונטית האמיתית‪.‬‬

‫כמובן‪ ,‬התגלה שתאוריה כזו עשויה להימנע מהתחזיות האינסופיות המביכות‬

‫של גישות הקוונטים הסטנדרטיות לכוח הכבידה‪ .‬עם זאת‪ ,‬הייתה תקלה אחת‪.‬‬
‫בגרסה הפשוטה ביותר של התיאוריה‪ ,‬ניתן לבטל תחזיות אינסופיות כאלה רק‬
‫אם המיתרים המרכיבים חלקיקים אלמנטריים רוטטים‪ ,‬לא רק בשלושת‬
‫הממדים של החלל ואחת הזמנים שכולנו מכירים‪ ,‬אלא בעשרים‪ -‬שישה‬
‫מימדים!‬

‫אפשר לצפות שזינוק כזה של מורכבות (ואולי אמונה) יספיק בכדי לכבות את‬
‫רוב הפיזיקאים בנוגע לתיאוריה‪ ,‬אבל באמצע שנות השמונים איזו עבודה‬
‫מתמטית יפהפייה של שורה של אנשים‪ ,‬ובמיוחד אדוארד וייטן בבית הספר‬
‫המכון לחקר מתקדם‪ ,‬הדגים כי התיאוריה יכולה באופן עקרוני לעשות הרבה‬
‫יותר מסתם לספק תורת הכבידה הקוונטית‪ .‬על ידי הצגת סימטריות מתמטיות‬
‫הנקראת‬ ‫להפליא‬ ‫עוצמתית‬ ‫מתמטית‬ ‫מסגרת‬ ‫ובמיוחד‬ ‫חדשות‪,‬‬
‫"סופר‪-‬סימטריה"‪ ,‬ניתן היה להפחית את מספר הממדים הדרושים לעקביות‬
‫התיאוריה מעשרים ושש לעשר בלבד‪.‬‬

‫עם זאת חשוב יותר‪ ,‬נראה כאילו יתכן‪ ,‬במסגרת תורת המיתרים‪ ,‬לאחד כוח‬
‫משיכה עם הכוחות האחרים בטבע בתיאוריה אחת‪ ,‬ויתרה מזאת ניתן להסביר‬
‫את קיומו של כל חלקיק יסודי ידוע בטבע! לבסוף נראה היה שיש תיאוריה‬
‫יחידה יחידה בעשרה ממדים אשר תשחזר את כל מה שאנו רואים בעולמנו‬
‫הארבע ממדי‪.‬‬
‫‪125‬‬

‫הטענות על "תיאוריה של הכל" החלו להתפשט‪ ,‬לא רק בספרות המדעית‪,‬‬

‫אלא גם בספרות הפופולרית‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬אולי יותר אנשים מכירים‬
‫"עליונות" מאשר מכירים את "מוליכות העל" ‪ -‬זו האחרונה היא העובדה‬
‫המופלאה שכאשר חומרים מסוימים מקוררים לטמפרטורות נמוכות במיוחד‪,‬‬
‫הם יכולים להוביל חשמל ללא התנגדות כלשהי‪ .‬זה לא רק אחד המאפיינים‬
‫המדהימים ביותר של חומר שנצפה אי פעם‪ ,‬אלא שהוא כבר שינה את ההבנה‬
‫שלנו לגבי האיפור הקוונטי של חומרים‪.‬‬

‫למרבה הצער‪ ,‬עשרים וחמש השנים שחלפו בערך לא היו חביבות על‬
‫תיאוריית המיתרים‪ .‬אפילו כאשר מיטב המוחות התיאורטיים בעולם החלו‬
‫למקד את תשומת ליבם בזה‪ ,‬והניבו כמויות של תוצאות חדשות והרבה מאוד‬
‫מתמטיקה חדשה בתהליך (ויטן המשיך לזכות בפרס הגבוה ביותר במתמטיקה‪,‬‬
‫למשל)‪ ,‬זה הפך ברור כי "המיתרים" בתורת המיתרים הם ככל הנראה לא‬
‫האובייקטים הבסיסיים‪ .‬מבנים אחרים ומסובכים יותר‪ ,‬המכונים "סובנים"‪,‬‬
‫הקרויים על שם ממברנות בתאים‪ ,‬הקיימים בממדים גבוהים יותר‪ ,‬ככל הנראה‬
‫שולטים בהתנהגות התיאוריה‪.‬‬

‫מה שגרוע יותר‪ ,‬ייחודה של התיאוריה החל להיעלם‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬עולם‬
‫הניסיון שלנו אינו תלת ממדי‪ ,‬אלא ארבע ממדי‪ .‬משהו צריך לקרות לששת‬
‫הממדים המרחביים הנותרים‪ ,‬וההסבר הקנוני לחוסר הנראות שלהם הוא שהם‬
‫איכשהו "דחוסים" ‪ -‬כלומר הם מכורבלים בסולם כה קטן שאנחנו לא יכולים‬
‫לפתור אותם במאזניים שלנו או אפילו על מאזניים זעירים הנבדקים על ידי‬
‫מאיצי החלקיקים הגבוהים ביותר שלנו כיום‪.‬‬

‫יש הבדל בין תחומים מוסתרים אלה המוצעים לתחומי הרוחניות והדת‪,‬‬
‫למרות שהם לא נראים כל כך שונים על פני השטח‪ .‬מלכתחילה‪ ,‬הם נגישים‬
‫באופן עקרוני אם ניתן לבנות מאיץ מספיק אנרגטי ‪ -‬מעבר לתחום המעשיות‬
 ‫‪2‬‬

‫אולי‪ ,‬אך לא מעבר לתחום האפשרות‪ .‬שנית‪ ,‬אפשר לקוות‪ ,‬כמו שקורה‬
‫לחלקיקים וירטואליים‪ ,‬למצוא עדות עקיפה לקיומם באמצעות האובייקטים‬
‫אותם אנו יכולים למדוד ביקום הארבע‪-‬ממדי שלנו‪ .‬בקיצור‪ ,‬מכיוון שממדים‬
‫אלו הוצעו כחלק מתיאוריה שפותחה כדי לנסות להסביר את היקום בפועל‪,‬‬
‫במקום להצדיק אותו‪ ,‬הם עלולים בסופו של דבר להיות נגישים לבדיקה‬
‫אמפירית‪ ,‬גם אם הסבירות קטנה‪.‬‬

‫אך מעבר לכך‪ ,‬קיומם האפשרי של מימדים נוספים אלה מהווה אתגר עצום‬
‫לתקווה שהיקום שלנו הוא ייחודי‪ .‬אפילו אם נתחיל בתיאוריה ייחודית בעשרה‬
‫ממדים (אשר‪ ,‬אני חוזר ואומר‪ ,‬איננו יודעים עדיין להתקיים)‪ ,‬הרי שכל דרך‬
‫שונה של קומפרקטציה של ששת הממדים הבלתי נראים יכולה לגרום לסוג‬
‫אחר של יקום ארבעה ממדי‪ ,‬עם חוקים שונים של הפיזיקה‪ ,‬כוחות שונים‪,‬‬
‫חלקיקים שונים‪ ,‬ונשלטים על ידי סימטריות שונות‪ .‬כמה תיאורטיקנים העריכו‬
‫כי ישנם אולי ‪ 500 10‬יקומים ארבעה‪-‬ממדיים עקביים ואפשר‪ ,‬העשויים לנבוע‬
‫מתורת מחרוזות עשרה‪-‬ממדית אחת‪" .‬תיאוריה של הכל" הפכה פתאום‬
‫ל"תיאוריה של כל דבר "!‬

‫מצב זה הוצג בסרקסטיות בסרט מצויר מתוך אחת הרצועות המדעיות‬

‫המועדפות עלי‪ ,‬בשם ‪ . xkcd‬ברצועה הזו אדם אחד אומר לאחר‪" :‬פשוט היה‬
‫לי רעיון מדהים‪ .‬מה אם כל החומר והאנרגיה עשויים מיתרים רוטטים זעירים‪.‬‬
‫" האדם השני אומר‪" ,‬אוקיי‪ .‬מה זה רומז? " אליו מגיב האדם הראשון‪" :‬אני‬
‫לא יודע‪".‬‬

‫בנימה מעט פחות פנים‪ ,‬הציע הפיזיקאי זוכה פרס נובל פרנק וילצ'ק כי‬
‫תיאורטיקני המיתרים המציאו דרך חדשה לעשות פיזיקה‪ ,‬המזכירה דרך חדשה‬
‫לשחק חצים‪ .‬ראשית‪ ,‬אחד זורק את החץ על קיר ריק‪ ,‬ואז אחד ניגש אל הקיר‬
‫ומושך עין שור במקום בו נחת החץ‪.‬‬
‫‪127‬‬

‫בעוד שההערה של פרנק היא השתקפות מדויקת של חלק גדול מההייפ‬

‫שנוצר‪ ,‬יש להדגיש כי במקביל‪ ,‬העובדים על התיאוריה מנסים בכנות לחשוף‬
‫עקרונות שעשויים לשלוט בעולם בו אנו חיים‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬שפע היקומים‬
‫האפשריים בתלת מימד‪ ,‬שהיו בעבר מבוכה כזו עבור תיאורטיקני המיתרים‪,‬‬
‫הפך כעת לסגולה של התיאוריה‪ .‬אפשר לדמיין שב‪" -‬רב‪-‬גוניות" רב‪-‬מימדית‬
‫ניתן להטמיע שורה של יקומים ארבעה‪-‬ממדיים שונים (או אלה בעלי חמישה‬
‫ממדים‪ ,‬או שישה‪-‬ממדיים‪ ,‬וכן הלאה ‪ ,)...‬וכל אחד יכול לקבל חוקי פיזיקה‬
‫שונים‪ ,‬ויתרה מכך‪ ,‬בכל אחד מהאנרגיה של המרחב הריק יכולה להיות שונה‪.‬‬

‫למרות שזה נשמע כמו יצור נוח‪ ,‬נראה שהוא כתוצאה אוטומטית של‬
‫התיאוריה‪ ,‬והוא אכן יוצר "נוף" רב‪-‬גוני אמיתי שעשוי לספק מסגרת טבעית‬
‫לפיתוח הבנה אנתרופית של האנרגיה של החלל הריק‪ .‬במקרה זה‪ ,‬איננו‬
‫זקוקים למספר אינסופי של יקומים אפשריים המופרדים במרחב התלת מימדי‪.‬‬
‫במקום זאת‪ ,‬אנו יכולים לדמיין מספר אינסופי של יקומים שנערמים מעל נקודה‬
‫אחת במרחב שלנו‪ ,‬בלתי נראים לנו‪ ,‬אך כל אחד מהם יכול להציג תכונות‬
‫שונות להפליא‪.‬‬

‫אני רוצה להדגיש כי תיאוריה זו אינה טריוויאלית כמו המחשבה התיאולוגית‬

‫של סנט תומאס אקווינאס בשאלה האם כמה מלאכים יכולים לתפוס את אותו‬
‫מקום‪ ,‬רעיון שנגזר על ידי התיאולוגים המאוחרים יותר כהשערות חסרות‬
‫פירות לגבי כמה מלאכים יכולים להתאים לנקודה של מחט ‪ -‬או הכי פופולרית‪,‬‬
‫על ראש סיכה‪ .‬אקווינס למעשה ענה על שאלה זו בעצמו באומרו שיותר‬
‫ממלאך אחד לא יכול לתפוס את אותו מרחב ‪ -‬כמובן‪ ,‬ללא שום הצדקה‬
‫תיאורטית או ניסויית! (ואם היו מלאכי קוונטיות בוזוניות‪ ,‬הוא היה טועה בכל‬
‫מקרה‪).‬‬
 ‫‪2‬‬

‫מוצגת עם תמונה כזו‪ ,‬ומתמטיקה הולמת‪ ,‬אפשר לקוות‪ ,‬באופן עקרוני‪,‬‬

‫למעשה תחזיות פיזיות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ניתן לגזור חלוקת הסתברות המתארת את‬
‫הסבירות למצוא סוגים שונים של יקומים ארבעה ממדיים המשובצים במולבוי‬
‫גדול ממדי גדול יותר‪ .‬ניתן למצוא‪ ,‬למשל‪ ,‬שחלק הארי של יקומים כאלה שיש‬
‫להם אנרגיית וואקום קטנה יש גם שלוש משפחות של חלקיקים יסודיים‬
‫וארבעה כוחות שונים‪ .‬או שניתן למצוא שרק ביקומים עם אנרגיה ואקום קטנה‬
‫יכול היה להתקיים כוח לטווח ארוך של אלקטרומגנטיות‪ .‬כל תוצאה כזו עשויה‬
‫לספק ראיות משכנעות באופן סביר לכך שהסבר אנתרופי הסתברותי לאנרגיה‬
‫של חלל ריק ‪ -‬במילים אחרות‪,‬‬

‫עם זאת‪ ,‬המתמטיקה עדיין לא הביאה אותנו עד כה‪ ,‬והיא עשויה לעולם לא‬
‫לעשות זאת‪ .‬אך למרות האימפוטנציה התיאורטית הנוכחית שלנו‪ ,‬אין זה אומר‬
‫שהאפשרות הזו לא מתממשת למעשה מטבעה‪.‬‬

‫אף על פי כן‪ ,‬בינתיים‪ ,‬פיזיקת החלקיקים לקחה הנמקה אנתרופית צעד‬

‫קדימה‪.‬‬

‫פיזיקאים של חלקיקים הם הרבה לפני הקוסמולוגים‪ .‬הקוסמולוגיה הניבה‬

‫כמות אחת מסתורית לחלוטין‪ :‬האנרגיה של החלל הריק‪ ,‬שאנחנו לא מבינים‬
‫כמעט כלום‪ .‬עם זאת‪ ,‬פיזיקת החלקיקים לא הבינה הרבה יותר כמויות במשך‬
‫הרבה יותר זמן!‬

‫לדוגמא‪ :‬מדוע ישנם שלושה דורות של חלקיקים אלמנטריים ‪ -‬האלקטרון‪,‬‬

‫ובני דודיו הכבדים יותר‪ ,‬למשל‪ ,‬המואון והטאוון‪ ,‬או שלושת קבוצות‬
‫הקווארקים השונות‪ ,‬שערכת האנרגיה הנמוכה ביותר מהווה את עיקר החומר‬
‫אותו אנו מוצאים כדור הארץ? מדוע כוח הכבידה חלש בהרבה מהכוחות‬
‫האחרים בטבע‪ ,‬כמו אלקטרומגנטיות? מדוע הפרוטון כפול פי ‪ 2‬מהאלקטרון?‬
‫‪129‬‬

‫חלק מהפיזיקאים החלקיקים קפצו עתה על העגלה האנתרופית בקיצוניות‪,‬‬

‫אולי מכיוון שמאמציהם להסביר את התעלומות הללו על פי גורמים פיזיים טרם‬
‫צלחו‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬אם כמות בסיסית אחת בטבע היא למעשה תאונה סביבתית‪,‬‬
‫מדוע רוב הפרמטרים היסודיים או כולם אינם מהווים? אולי ניתן לפתור את כל‬
‫התעלומות של תורת החלקיקים על ידי קריאה לאותה מנטרה‪ :‬אם היקום היה‬
‫בדרך אחרת‪ ,‬לא היינו יכולים לחיות בה‪.‬‬

‫אפשר לתהות אם פיתרון כזה של תעלומות הטבע הוא פיתרון כלשהו בכלל‬
‫או‪ ,‬וחשוב יותר‪ ,‬האם הוא מתאר את המדע כפי שאנו מבינים אותו‪ .‬אחרי הכל‪,‬‬
‫מטרת המדע‪ ,‬ובמיוחד הפיזיקה‪ ,‬במשך ‪ 450‬השנים האחרונות הייתה להסביר‬
‫מדוע היקום חייב להיות כפי שאנו מודדים אותו להיות‪ ,‬ולא מדוע באופן כללי‬
‫חוקי הטבע יפיקו יקומים שהם די שונה‪.‬‬

‫ניסיתי להסביר מדוע זה לא ממש המקרה‪ ,‬כלומר מדוע מדענים מכובדים‬

‫רבים פנו לעיקרון האנתרופי ומדוע מספר עבדו די קשה כדי לראות אם אנו‬
‫עשויים ללמוד משהו חדש על היקום שלנו המבוסס עליו‪.‬‬

‫הרשו לי כעת ללכת רחוק יותר ולנסות להסביר כיצד קיומם של יקומים בלתי‬
‫ניתנים לגילוי לנצח ‪ -‬או שהוסרו מאיתנו על ידי מרחקים אינסופיים כמעט‬
‫בחלל או‪ ,‬ממש מעבר לקצה אפנו‪ ,‬הוסרו מאיתנו על ידי מרחקים‬
‫מיקרוסקופיים בממדים נוספים אפשריים ‪ -‬אולי בכל זאת להיות נתון לבדיקה‬
‫אמפירית כלשהי‪.‬‬

‫תאר לעצמך‪ ,‬למשל‪ ,‬כי תכננו תיאוריה המבוססת על איחוד לפחות שלושה‬
‫מתוך ארבעת כוחות הטבע באיזו תיאוריה גדולה אחידה‪ ,‬נושא המשיך‬
‫להתעניין באופן אינטנסיבי בפיזיקת החלקיקים (בקרב אלה שלא ויתרו על‬
 ‫‪2‬‬

‫חיפוש אחר תיאוריות יסוד ב ארבעה מימדים)‪ .‬תיאוריה כזו תביא תחזיות לגבי‬
‫כוחות הטבע שאנו מודדים ועל ספקטרום החלקיקים האלמנטריים שאנו‬
‫בודקים במאיץ שלנו‪ .‬אם תיאוריה כזו תעלה שורה של תחזיות שאומתו לאחר‬
‫מכן בניסויים שלנו‪ ,‬תהיה לנו סיבה טובה מאוד לחשוד שהיא מכילה נבט של‬
‫אמת‪.‬‬

‫כעת‪ ,‬נניח שתיאוריה זו גם מנבאת תקופת אינפלציה ביקום המוקדם‪ ,‬ולמעשה‬

‫חוזה כי התקופה האינפלציונית שלנו היא רק אחת משלל פרקים כאלה בריבוי‬
‫ניפוח נצחי‪ .‬אפילו אם לא היינו יכולים לחקור את קיומם של אזורים כאלה‬
‫מעבר לאופק שלנו ישירות‪ ,‬אז‪ ,‬כמו שאמרתי קודם‪ ,‬אם הוא הולך כמו ברווז‬
‫ומתנדנד כמו ברווז‪ . . .‬טוב אתה יודע‪.‬‬

‫מציאת תמיכה אמפירית אפשרית לרעיונות סביב ממדים נוספים הינה מופרכת‬
‫יותר אך לא בלתי אפשרית‪ .‬תיאורטיקנים צעירים ובהירים רבים מקדישים את‬
‫דרכם המקצועית לתקווה לפתח את התיאוריה עד לנקודה שבה יתכן שיש‬
‫ראיות‪ ,‬אפילו עקיפות‪ ,‬לכך שהיא נכונה‪ .‬התקוות שלהם אולי לא במקומם‪ ,‬אך‬
‫הם הצביעו ברגליים‪ .‬אולי כמה ראיות מטעם ה‪Great Hadron Collider -‬‬
‫ליד ז'נבה יחשפו איזה חלון מוסתר אחרת אל הפיזיקה החדשה הזו‪.‬‬

‫אז אחרי מאה של התקדמות מדהימה‪ ,‬חסרת תקדים באמת בהבנתנו את‬
‫הטבע‪ ,‬מצאנו את עצמנו מסוגלים לחקור את היקום בסולמות שהיו בעבר בלתי‬
‫נתפסים‪ .‬הבנו את אופי התרחבות המפץ הגדול חזרה למיקרו השניות‬
‫המוקדמות ביותר שלו וגילינו את קיומן של מאות מיליארדי גלקסיות חדשות‪,‬‬
‫עם מאות מיליארדי כוכבים חדשים‪ .‬גילינו ש ‪ 99‬אחוז מהיקום למעשה בלתי‬
‫נראה לנו‪ ,‬וכולל חומר אפל שהוא ככל הנראה צורה חדשה של חלקיק יסודי‪,‬‬
‫ואנרגיה אפלה אף יותר‪ ,‬שמקורה נותר תעלומה שלמה בזמן הנוכחי‪.‬‬
‫‪131‬‬

‫ואחרי כל זה יכול להיות שהפיזיקה תהפוך ל"מדע סביבתי "‪ .‬קבועי היסוד‬
‫של הטבע‪ ,‬שנחשבים כה ארוכים לקבל חשיבות מיוחדת‪ ,‬עשויים להיות תאונות‬
‫סביבתיות‪ .‬אם אנו המדענים נוטים לקחת את עצמנו ואת המדע שלנו ברצינות‬
‫רבה מדי‪ ,‬אולי גם אנחנו לקחנו את היקום שלנו ברצינות רבה מדי‪ .‬אולי פשוטו‬
‫כמשמעו‪ ,‬כמו גם מטאפורית‪ ,‬אנו עושים דבר רב על כלום‪ .‬לפחות אנחנו‬
‫עשויים לעשות יותר מדי מכלום ששולט ביקום שלנו! אולי היקום שלנו הוא‬
‫כמו דמעה הקבורה באוקיאנוס רב‪-‬מגוון רחב של אפשרויות‪ .‬אולי לעולם לא‬
‫נמצא תיאוריה המתארת מדוע היקום צריך להיות כפי שהוא‪.‬‬

‫או אולי נעשה זאת‪.‬‬

‫זו‪ ,‬סוף סוף‪ ,‬התמונה המדויקת ביותר שאני יכול לצייר של המציאות כפי‬
‫שאנו מבינים אותה כעת‪ .‬זה מבוסס על עבודותיהם של עשרות אלפי מוחות‬
‫מסורים במהלך המאה האחרונה‪ ,‬ובנו כמה מהמכונות המורכבות ביותר שתוכנן‬
‫אי פעם ופיתוח כמה מהרעיונות היפים ביותר וגם המורכבים ביותר איתם‬
‫נאלצה האנושות להתמודד אי פעם‪ .‬זו תמונה שיצירתה מדגישה את הטוב‬
‫ביותר במה שהיא להיות אנושית ‪ -‬היכולת שלנו לדמיין את אפשרויות הקיום‬
‫העצומות ואת ההרפתקנות לחקור אותם בגבורה ‪ -‬מבלי להעביר את הכסף‬
‫לכוח יצירתי מעורפל או ליוצר שהוא‪ ,‬מעצם הגדרתו‪ ,‬בלתי נתפס לנצח‪ .‬אנו‬
‫חייבים לעצמנו לשאוב חוכמה מניסיון זה‪ .‬לעשות זאת אחרת תעשה שירות‬
‫לכל האנשים המבריקים והאמיצים שעזרו לנו להגיע למצב הידע הנוכחי שלנו‪.‬‬

‫אם ברצוננו להסיק מסקנות פילוסופיות לגבי קיומנו‪ ,‬חשיבותנו ומשמעות‬

‫היקום עצמו‪ ,‬מסקנותינו צריכות להיות מבוססות על ידע אמפירי‪ .‬ראש פתוח‬
‫באמת פירושו לאלץ את הדמיונות שלנו להתאים לעדויות המציאות‪ ,‬ולא להפך‪,‬‬
‫בין אם אנחנו אוהבים את ההשלכות או לא‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫פרק ‪9‬‬

‫‪ N OTHING‬לי ‪S S OMETHING‬‬

‫לא אכפת לי לא לדעת‪ .‬זה לא מפחיד אותי‪.‬‬

‫—‪R ICHARD F EYNMAN‬‬

‫אייזק ניוטון‪ ,‬אולי הפיזיקאי הגדול ביותר בכל הזמנים‪ ,‬שינה עמוקות את‬
‫הדרך בה אנו חושבים על היקום במובנים רבים‪ .‬אבל אולי התרומה החשובה‬
‫ביותר שתרם הייתה להפגין את האפשרות שהיקום כולו ניתן להסביר‪ .‬בעזרת‬
‫חוק הכובד האוניברסלי שלו‪ ,‬הוא הדגים לראשונה שאפילו השמיים עשויים‬
‫להתכופף לכוחם של חוקי הטבע‪ .‬יקום מוזר‪ ,‬עוין‪ ,‬מאיים‪ ,‬ולכאורה גחמני‪,‬‬
‫עשוי להיות דבר כזה‪.‬‬

‫אם חוקים בלתי ניתנים לשינוי שלטו ביקום‪ ,‬האלים המיתיים של יוון העתיקה‬
‫ורומא היו חסרי אונים‪ .‬לא היה חופש לכופף את העולם באופן שרירותי כדי‬
‫ליצור בעיות קוצניות למין האנושי‪ .‬מה שקרה לזאוס יחול גם על אלוהי‬
‫ישראל‪ .‬איך השמש יכולה לעמוד בשקט בצהריים אם השמש לא הייתה מקיפה‬
‫את כדור הארץ אך תנועתו בשמיים נגרמה למעשה על ידי המהפכה של כדור‬
‫הארץ‪ ,‬שאם תיפסק פתאום הייתה מייצרת כוחות על פני השטח שלה שיהרסו‬
‫את כל המבנים האנושיים ובני אדם יחד איתם?‬

‫כמובן‪ ,‬מעשים על‪-‬טבעיים הם מה שניסים הם כל העניין‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬הם‬

‫בדיוק אותם דברים שעוקפים את חוקי הטבע‪ .‬אל שיכול ליצור את חוקי הטבע‬
‫יכול כנראה גם לעקוף אותם כרצונו‪ .‬אם כי מדוע הם היו נעקפים בצורה כה‬
‫‪133‬‬

‫חופשית לפני אלפי שנים‪ ,‬לפני המצאת מכשירי תקשורת מודרניים שיכלו‬
‫להקליט אותם‪ ,‬ולא היום‪ ,‬זה עדיין מה לתהות עליו‪.‬‬

‫בכל מקרה‪ ,‬אפילו ביקום ללא ניסים‪ ,‬כשאתה עומד בפני סדר בסיסי פשוט‬
‫עמוק‪ ,‬אתה יכול להסיק שתי מסקנות שונות‪ .‬האחד‪ ,‬שצייר ניוטון עצמו‪ ,‬והודה‬
‫בו בעבר על ידי גלילאו ושלל מדענים אחרים במהלך השנים‪ ,‬היה שסדר כזה‬
‫נוצר על ידי אינטליגנציה אלוהית שאחראית לא רק ליקום‪ ,‬אלא גם לקיומנו‬
‫שלנו‪ ,‬וכי אנו אנושיים יצורים נוצרו בדמותה (וכנראה שישויות מורכבות‬
‫ויפות אחרות לא היו!)‪ .‬המסקנה האחרת היא שהחוקים עצמם הם כל מה‬
‫שקיים‪ .‬חוקים אלה עצמם מחייבים את היקום שלנו להתקיים‪ ,‬להתפתח‬
‫ולהתפתח‪ ,‬ואנחנו תוצר לוואי בלתי חוזר של חוקים אלה‪ .‬החוקים עשויים‬
‫להיות נצחיים‪ ,‬או שהם גם עשויים להתקיים‪ ,‬שוב בתהליך שאינו ידוע אך אולי‬
‫פיזי גרידא‪.‬‬

‫פילוסופים‪ ,‬תיאולוגים‪ ,‬ולפעמים מדענים ממשיכים לדון באפשרויות הללו‪.‬‬

‫איננו יודעים בוודאות מי מהם מתאר למעשה את היקום שלנו‪ ,‬ואולי לעולם לא‬
‫נדע‪ .‬אך העניין הוא‪ ,‬כפי שהדגשתי ממש בתחילת ספר זה‪ ,‬הפוסק הסופי‬
‫בשאלה זו לא יבוא מתוך תקווה‪ ,‬תשוקה‪ ,‬התגלות או מחשבה טהורה‪ .‬זה יבוא‪,‬‬
‫אם זה אי פעם‪ ,‬מחקירת הטבע‪ .‬חלום או סיוט‪ ,‬כפי שאמר ג'ייקוב ברונובסקי‬
‫בציטוט הפותח בספר ‪ -‬וחלומו של אדם אחד במקרה זה יכול בקלות להיות‬
‫הסיוט של אחר ‪ -‬אנו צריכים לחיות את החוויה שלנו כפי שהיא ובעיניים‬
‫פקוחות‪ .‬היקום הוא כמו שהוא‪ ,‬בין אם נרצה או לא‪.‬‬

‫וכאן‪ ,‬אני חושב שמאוד משמעותי שיקום מכלום ‪ -‬במובן מסוים אתאמץ‬
‫לתאר ‪ -‬שעולה באופן טבעי‪ ,‬ואפילו באופן בלתי נמנע‪ ,‬עולה בקנה אחד עם כל‬
‫מה שלמדנו על העולם‪ .‬למידה זו לא באה ממחשבות פילוסופיות או תיאולוגיות‬
‫לגבי מוסר או השערות אחרות לגבי המצב האנושי‪ .‬במקום זאת הוא מבוסס על‬
 ‫‪2‬‬

‫ההתפתחויות המדהימות והמרגשות בקוסמולוגיה אמפירית ופיזיקת החלקיקים‬

‫שתיארתי‪.‬‬

‫אני רוצה אפוא לחזור לשאלה שתיארתי בתחילת ספר זה‪ :‬מדוע יש משהו ולא‬
‫כלום? אנו‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬במצב טוב יותר להתמודד עם זה‪ ,‬לאחר שסקרנו את‬
‫התמונה המדעית המודרנית של היקום‪ ,‬את ההיסטוריה שלו ואת עתידו‬
‫האפשרי‪ ,‬כמו גם את התיאורים המבצעיים של מה ש"אין כלום "עשוי להכיל‬
‫בפועל‪ .‬כפי שרמזתי גם על כך בתחילת ספר זה‪ ,‬גם שאלה זו הוסברה על ידי‬
‫המדע‪ ,‬כמו בעצם כל השאלות הפילוסופיות הללו‪ .‬רחוק מלהעניק מסגרת‬
‫הכופה עלינו את דרישתו של יוצר‪ ,‬עצם משמעות המילים המעורבות השתנתה‬
‫עד כדי כך שהמשפט איבד חלק גדול ממשמעותו המקורית ‪ -‬דבר שהוא שוב‬
‫אינו נדיר‪ ,‬שכן הידע האמפירי מאיר אור חדש בפינות חשוכות אחרת של‬
‫דמיוננו‪.‬‬

‫יחד עם זאת‪ ,‬במדע עלינו להיות זהירים במיוחד בשאלות "מדוע"‪ .‬כשאנחנו‬
‫שואלים "למה?" בדרך כלל אנו מתכוונים "איך?" אם נוכל לענות על זה‬
‫האחרון‪ ,‬זה בדרך כלל מספיק לצורךנו‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אנו עשויים לשאול‪" :‬מדוע‬
‫כדור הארץ נמצא ‪ 93‬מיליון מיילים מהשמש?" אבל מה שאנו מתכוונים כנראה‬
‫הוא‪" ,‬איך כדור הארץ נמצא ‪ 93‬מיליון מיילים מהשמש?" כלומר‪ ,‬אנו‬
‫מעוניינים באילו תהליכים פיזיים הובילו לכך שכדור הארץ יסתיים במיקומו‬
‫הנוכחי‪" .‬למה" מציע באופן מרומז מטרה‪ ,‬וכשאנחנו מנסים להבין את מערכת‬
‫השמש במונחים מדעיים‪ ,‬אנחנו לא מייחסים אותה מטרה‪.‬‬

‫אז אני הולך להניח שהשאלה הזו באמת אומרת לשאול היא "איך יש משהו‬
‫ולא כלום?" שאלות "איך" הן באמת היחידות בהן אנו יכולים לספק תשובות‬
‫מוחלטות על ידי לימוד הטבע‪ ,‬אך מכיוון שמשפט זה נשמע הרבה יותר מוזר‬
‫לאוזן‪ ,‬אני מקווה שתסלח לי אם אפול לפעמים במלכודת של הופעת לדון‬
‫‪135‬‬

‫בסטנדרט יותר ניסוח כשאני באמת מנסה לענות לשאלת ה"איך "הספציפית‬
‫יותר‪.‬‬

‫אפילו כאן‪ ,‬מנקודת המבט של הבנה ממש ‪ ,‬השאלה "איך" הספציפית הזו‬
‫הוחלפה על ידי שורה של שאלות פוריות יותר מבחינה תפעולית‪ ,‬כמו "מה יכול‬
‫היה לייצר את תכונות היקום שמאפיינות אותה בצורה הכי מדהימה בזמן‬
‫הנוכחי ? " או אולי יותר חשוב "איך נוכל לגלות?"‬

‫כאן אני רוצה לנצח שוב את מה שהלוואי שהיה סוס מת‪ .‬מסגור שאלות בדרך‬
‫זו מאפשר לייצר ידע והבנה חדשים‪ .‬זה מה שמבדיל אותם משאלות תיאולוגיות‬
‫גרידא‪ ,‬אשר בדרך כלל מניחות את התשובות מקדימה‪ .‬אכן‪ ,‬אתגרתי בכמה‬
‫תיאולוגים לספק ראיות הסותרות את ההנחה כי התיאולוגיה לא תרמה כל‬
‫תרומה לידע לפחות בחמש מאות השנים האחרונות‪ ,‬מאז שחר המדע‪ .‬עד כה‬
‫איש לא סיפק דוגמה נגדית‪ .‬הדבר שהחזרתי אי פעם היה השאילתה "למה אתה‬
‫מתכוון עם הידע?" מבחינה אפיסטמולוגית זה עשוי להיות נושא קוצני‪ ,‬אבל‬
‫אני טוען שאם הייתה אלטרנטיבה טובה יותר‪ ,‬מישהו היה מציג את זה‪ .‬האם‬
‫הייתי מציג את אותו אתגר בפני ביולוגים‪ ,‬או פסיכולוגים‪ ,‬או היסטוריונים‪ ,‬או‬
‫אסטרונומים‪,‬‬

‫התשובות לסוגי השאלות הפוריות הללו כוללות תחזיות תיאורטיות שניתן‬

‫לבדוק באמצעות ניסויים בכדי להניע את הידע המבצעי שלנו על היקום בצורה‬
‫ישירה יותר‪ .‬חלקית מסיבה זו‪ ,‬התמקדתי בשאלות כה פורה עד לנקודה זו‬
‫בספר זה‪ .‬עם זאת‪ ,‬לשאלת ה"משהו מכלום "ממשיכה להיות בעלת מטבע גדול‪,‬‬
‫ולכן כנראה שיש להתעמת איתו‪.‬‬

‫עבודתו של ניוטון צמצמה באופן דרמטי את התחום האפשרי של מעשי האל‪,‬‬

‫בין אם אתה מייחס ליקום כל רציונליות מובנית או לא‪ .‬לא רק שהחוקים של‬
 ‫‪2‬‬

‫ניוטון הגבילו בחומרה את חופש הפעולה של אלוהות‪ ,‬הם גם נמנעו מדרישות‬

‫שונות להתערבות על טבעית‪ .‬ניוטון גילה שתנועת כוכבי הלכת סביב השמש‬
‫אינה מחייבת את דחיפתם ברציפות לאורך דרכיהם‪ ,‬אלא‪ ,‬ובאופן מאוד לא‬
‫אינטואיטיבי‪ ,‬מחייבת אותם למשוך על ידי כוח הפועל לעבר השמש‪ ,‬ובכך‬
‫לוותר על הצורך במלאכים‪ .‬שלעתים קרובות הוזמנו בעבר כשמדריכים את‬
‫כוכבי הלכת בדרכם‪ .‬אמנם הוויתור על השימוש הספציפי הזה במלאכים לא‬
‫השפיע מעט על נכונותם של אנשים להאמין בהם (סקרים טוענים כי הרבה‬
‫יותר אנשים מאמינים במלאכים בארצות הברית מאשר מאמינים באבולוציה)‪,‬‬

‫אנו יכולים לתאר את התפתחות היקום חזרה לרגעים המוקדמים ביותר של‬
‫המפץ הגדול ללא צורך ספציפי בשום דבר מעבר לחוקים פיזיים ידועים‪,‬‬
‫ותיארנו גם את ההיסטוריה העתידית של היקום‪ .‬בהחלט יש עדיין חידות על‬
‫היקום שאנחנו לא מבינים‪ ,‬אבל אני הולך להניח שקוראי ספר זה אינם חתוכים‬
‫לתמונת "אל הפערים"‪ ,‬לפיה אלוהים מופעל בכל פעם שיש משהו ספציפי‬
‫שלנו תצפיות שנראות תמוות או שאינן מובנות לגמרי‪ .‬אפילו תיאולוגים‬
‫מודעים לכך שמדיעה כזו לא רק מקטינה את הפאר של ישותם העליונה‪ ,‬אלא‬
‫היא גם פותחת את היותה של הסרה או השוליים נוספים בכל פעם שעבודה‬
‫חדשה מסבירה או מסירה את הפאזל‪.‬‬

‫במובן זה‪ ,‬טיעון ה"משהו מכלום "באמת מנסה להתמקד במעשה הבריאה‬
‫המקורי ושואל האם הסבר מדעי יכול להיות שלם מבחינה הגיונית ומספק‬
‫באופן מלא בטיפול בנושא ספציפי זה‪.‬‬

‫מסתבר‪ ,‬בהתחשב בהבנתנו הנוכחית את הטבע‪ ,‬ישנן שלוש משמעויות שונות‬

‫ונפרדות לשאלת "משהו מכלום"‪ .‬התשובה הקצרה לכל אחת מהן היא "כן‬
‫בהחלט‪ ",‬ואני אדון בכל אחד מהם בתורו בשאר הספר הזה כשאני מנסה‬
‫להסביר מדוע‪ ,‬או כפי שטענתי בדיוק עכשיו‪ ,‬עדיף כיצד‪.‬‬
‫‪137‬‬

‫התער של אוקסאם מציע שאם אירוע כלשהו מתקבל על הדעת מבחינה‬

‫גופנית‪ ,‬איננו זקוקים לפנייה לטענות יוצאות דופן יותר בשל היותו‪ .‬אין ספק‬
‫שהדרישה של אלוהות בעלת עוצמה כל כך שאיכשהו קיימת מחוץ ליקום‬
‫שלנו‪ ,‬או רב‪-‬תרבותי‪ ,‬ובו בזמן היא מנהלת את המתרחש בתוכו‪ ,‬היא טענה‬
‫אחת כזו‪ .‬לפיכך‪ ,‬זו צריכה להיות טענה של אמצעי אחרון‪ ,‬במקום הראשון‪.‬‬

‫כבר טענתי בהקדמה לספר זה כי הגדרת "האין" כ"אי‪-‬אמונה "אינה מספיקה‬

‫כדי לרמוז שהפיזיקה‪ ,‬ובאופן כללי יותר מדע‪ ,‬אינה מספיקה כדי להתייחס‬
‫לשאלה‪ .‬הרשה לי להגיש כאן טיעון נוסף‪ ,‬ספציפי יותר‪ .‬קחו למשל צמד‬
‫אלקטרונים‪-‬פוזיטרון שיצא באופן ספונטני מהחלל הריק ליד גרעין האטום‬
‫ומשפיע על רכושו של אותו אטום למשך הזמן הקצר בו הצמד קיים‪ .‬באיזה‬
‫מובן היה האלקטרון או הפוזיטרון קודם? בטח לפי כל הגדרה הגיונית שהם לא‬
‫עשו‪ .‬בהחלט היה פוטנציאל לקיומם‪ ,‬אך זה לא מגדיר את היותםקיימת יותר‬
‫מבן אנוש פוטנציאלי מכיוון שאני סוחבת זרע באשכים שלי ליד אישה הביוץ‪,‬‬
‫והיא ואני עלולים להזדווג‪ .‬אכן‪ ,‬התשובה הטובה ביותר ששמעתי מעולם‬
‫לשאלה איך זה יהיה להיות מת (כלומר‪ ,‬להיות לא‪-‬צופה) היא לדמיין איך זה‬
‫הרגיש להיות לפני שהגתה‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬אם פוטנציאל הקיום היה זהה לקיומה‪,‬‬
‫אני בטוח שעכשיו האוננות תהיה כפתור לוהט כסוגיה משפטית כמו ההפלה‬
‫כעת‪.‬‬

‫פרויקט האוריגינס באוניברסיטת מדינת אריזונה‪ ,‬אותו אני מנחה‪ ,‬ניהל‬

‫לאחרונה סדנה בנושא מקור החיים‪ ,‬ואינני יכול שלא לראות את הדיון‬
‫הקוסמולוגי הנוכחי בהקשר זה‪ .‬אנו עדיין לא מבינים כיצד מקורם של החיים‬
‫בכדור הארץ‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לנו לא רק מנגנונים כימיים מתקבלים על הדעת‬
‫שבאמצעותם ניתן להעלות על הדעת‪ ,‬אלא אנו גם מתקרבים מדי יום לקרובים‬
‫יותר לנתיבים ספציפיים שעלולים לאפשר לביו‪-‬מולקולות‪ ,‬כולל ‪,RNA‬‬
 ‫‪2‬‬

‫להתפתח באופן טבעי‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬האבולוציה הדרוויניסטית‪ ,‬המבוססת על‬

‫סלקציה טבעית‪ ,‬מספקת תמונה מדויקת להפליא כיצד התפתחו החיים‬
‫המורכבים בכוכב הלכת זה בעקבות כל כימיה ספציפית שהניבה את התאים‬
‫הראשונים המשכפלים את עצמם באופן נאמן עם מטבוליזם אשר כבש אנרגיה‬
‫מסביבתם‪( .‬הגדרה טובה לחיים שאני יכולה להגיע איתה לרגע‪).‬‬

‫כמו שדרווין‪ ,‬אם כי באי רצון‪ ,‬הסיר את הצורך בהתערבות אלוהית‬

‫בהתפתחות העולם המודרני‪ ,‬שופע חיים מגוונים ברחבי כדור הארץ (אם כי‬
‫הוא השאיר את הדלת פתוחה לאפשרות שאלוהים עזר להפיח חיים בצורות‬
‫הראשונות)‪ ,‬כך גם ההבנה הנוכחית של היקום‪ ,‬עברו ועתידו הופכים את זה‬
‫ליותר מתקבל על הדעת ש"משהו "יכול להיווצר מכלום ללא צורך בהדרכה‬
‫אלוהית כלשהי‪ .‬בגלל הקשיים התצורתיים התצפיתיים הקשורים לעיבוד‬
‫הפרטים‪ ,‬אני מצפה שלעולם לא נשיג יותר מאשר סבירות בעניין זה‪ .‬אולם‬
‫סביר להניח‪ ,‬כי בעיניי‪ ,‬הוא צעד אדיר קדימה כאשר אנו ממשיכים לשאוף את‬
‫האומץ לחיות חיים משמעותיים ביקום שסביר להניח שהתגבש‪ ,‬ועשוי לדעוך‬
‫מתוך הקיום‪ ,‬ללא מטרה‪,‬‬

‫בואו נחזור לאחד התכונות המדהימות ביותר ביקום שלנו‪ :‬הוא קרוב ככל‬
‫שיהיה שטוח כמו שאנחנו יכולים למדוד‪ .‬אני מזכיר לך את הפן הייחודי של‬
‫יקום שטוח‪ ,‬לפחות על סולמות שבהם הוא נשלט על ידי חומר בצורת גלקסיות‪,‬‬
‫ושם קירוב ניוטוני נשאר תקף‪ :‬ביקום שטוח‪ ,‬ורק ביקום שטוח‪ ,‬הממוצע‬
‫אנרגיית הכבידה הניוטונית של כל אובייקט המשתתף בהתרחבות היא אפסית‪.‬‬

‫אני מדגיש שמדובר בתנוחה מזויפת‪ .‬זה לא היה צריך להיות ככה‪ .‬שום דבר‬
‫לא הצריך זאת מלבד השערות תיאורטיות המבוססות על שיקולים של יקום‬
‫שיכול היה להיווצר באופן טבעי מכלום‪ ,‬או לכל הפחות‪ ,‬כמעט מכלום ‪.‬‬
‫‪139‬‬

‫אינני יכול להפריז בחשיבות העובדה כי ברגע שכוח הכבידה נכלל בשיקולי‬
‫הטבע שלנו‪ ,‬אין עוד חופש להגדיר את האנרגיה הכוללת של מערכת באופן‬
‫שרירותי‪ ,‬וגם לא את העובדה שיש תרומות חיוביות ושליליות לאנרגיה זו‪.‬‬
‫קביעת האנרגיה הכבידה הכוללת של אובייקטים המועברים על ידי התפשטות‬
‫היקום אינה כפופה להגדרה שרירותית יותר מכפי שהעקמומיות הגיאומטרית‬
‫של היקום היא עניין של הגדרה‪ .‬זהו מאפיין של המרחב עצמו‪ ,‬על פי היחסות‬
‫הכללית‪ ,‬ותכונה זו של החלל נקבעת על ידי האנרגיה הכלולה בתוכו‪.‬‬

‫אני אומר את זה מכיוון שנטען שההצהרה כי האנרגיה הכבידה הכוללת‬

‫הניוטונית הממוצעת של כל גלקסיה ביקום שטוח ומתרחב היא אפס היא‬
‫שרירותית‪ ,‬ושכל ערך אחר יהיה טוב באותה מידה‪ ,‬אך המדענים "מגדירים"‬
‫את אפס נקודה להתווכח נגד האל‪ .‬כך טען דינש סוזה‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬בוויכוחיו עם‬
‫כריסטופר היצ'נס על קיומו של אלוהים‪.‬‬

‫שום דבר לא יכול להיות רחוק יותר מהאמת‪ .‬המאמץ לקבוע את עקמומיות‬
‫היקום היה התחייבות שבוצעה למעלה מחצי מאה על ידי מדענים שהקדישו את‬
‫חייהם לקביעת טבעו של היקום בפועל‪ ,‬ולא להטיל עליו את רצונותיהם עצמם‪.‬‬
‫גם לאחר שהוצעו לראשונה הוויכוחים התיאורטיים לגבי הסיבה שהיקום צריך‬
‫להיות שטוח‪ ,‬עמיתי לתצפית‪ ,‬בשנות השמונים ואפילו בתחילת שנות התשעים‪,‬‬
‫נותרו כפופים להוכיח אחרת‪ .‬שכן‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬במדע האדם משיג את‬
‫ההשפעה הגדולה ביותר (ולעתים קרובות את הכותרות הגדולות ביותר) לא על‬
‫ידי הסתדרות עם העדר‪ ,‬אלא על ידי זירה נגדה‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬לנתונים הייתה המילה האחרונה והמילה האחרונה נמצאת‪ .‬היקום‬
‫הנצפה שלנו קרוב ככל להיות שטוח כמו שאנחנו יכולים למדוד‪ .‬אנרגיית‬
‫הכבידה הניוטונית של גלקסיות הנעות יחד עם התפשטות האבל היא אפס ‪-‬‬
‫כמוהו או לא‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫כעת ברצוני לתאר כיצד‪ ,‬אם היקום שלנו קם מכלום‪ ,‬יקום שטוח‪ ,‬כזה עם‬
‫אפס אנרגיה כבידה ניוטונית מוחלטת של כל אובייקט‪ ,‬הוא בדיוק מה שאנחנו‬
‫צריכים לצפות‪ .‬הוויכוח מעט עדין ‪ -‬עדין מכפי שהצלחתי לתאר בהרצאותיי‬
‫הפופולריות בנושא ‪ -‬לכן אני שמח שיש כאן את המרחב לנסות בזהירות‬
‫לפרוש אותו‪.‬‬

‫ראשית‪ ,‬אני רוצה להיות ברור באיזה סוג "כלום" אני דן כרגע‪ .‬זו הגרסה‬
‫הפשוטה ביותר של כלום‪ ,‬כלומר שטח ריק‪ .‬כרגע אני מניח שהחלל קיים‪ ,‬ללא‬
‫שום דבר בו‪ ,‬ושחוקי הפיזיקה קיימים גם כן‪ .‬שוב‪ ,‬אני מבין שבגרסאות‬
‫המתוקנות של האין‪ ,‬כי אלה שרוצים להגדיר מחדש את המילה ללא הרף כך‬
‫ששום הגדרה מדעית אינה מעשית‪ ,‬גרסה זו של כלום לא חותכת את החרדל‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬אני חושד שבזמן אפלטון ואקווינאס‪ ,‬כאשר הם התלבטו מדוע יש‬
‫משהו ולא כלום‪ ,‬מקום ריק שאין בו כלום היה כנראה קירוב טוב למה שהם‬
‫חושבים עליו‪.‬‬

‫כפי שראינו בפרק ‪ , 6‬אלן גוט הסביר במדויק כיצד אנו יכולים להשיג משהו‬
‫מכלום מסוג זה ‪ -‬ארוחת הצהריים החינמית האולטימטיבית‪ .‬לחלל הריק יכולה‬
‫להיות אנרגיה שאינה אפס קשורה אליו‪ ,‬אפילו בהיעדר חומר או קרינה‪ .‬תורת‬
‫היחסות הכללית אומרת לנו שהמרחב יתרחב באופן אקספוננציאלי‪ ,‬כך שאפילו‬
‫האזור הזעיר ביותר בזמנים מוקדמים יכול היה להקיף במהירות גודל גדול‬
‫מספיק גדול בכדי להכיל את כל היקום הגלוי שלנו כיום‪.‬‬

‫כפי שתיארתי גם באותו פרק‪ ,‬במהלך התרחבות כה מהירה‪ ,‬האזור אשר יקיף‬
‫בסופו של דבר את היקום שלנו יחמיר ויתחמיא אפילו ככל שהאנרגיה הכלולה‬
‫בחלל הריק תגדל ככל שהיקום יגדל‪ .‬תופעה זו מתרחשת ללא צורך במיקוד‬
‫הוקוס כלשהו או בהתערבות פלאית‪ .‬זה אפשרי מכיוון ש"לחץ "הכבידה‬
‫‪141‬‬

‫הקשור לאנרגיה כזו בחלל ריק הוא למעשה שלילי‪ .‬זה "לחץ שלילי" מרמז כי‪,‬‬
‫כפי מתרחב היקום‪ ,‬הרחבת מרוקן אנרגיה לתוך שטח ולא להיפך‪.‬‬

‫על פי תמונה זו‪ ,‬כאשר מסתיימת האינפלציה‪ ,‬האנרגיה המאוחסנת בחלל‬

‫הריק הופכת לאנרגיה של חלקיקים וקרינה אמיתיים‪ ,‬ויוצרת למעשה את‬
‫ההתחלה הניתנת להתחקות של התרחבות המפץ הגדול הנוכחי שלנו‪ .‬אני אומר‬
‫את ההתחלה הניתנת למעקב כי האינפלציה מוחקת למעשה כל זיכרון של מצב‬
‫היקום לפני שהתחיל‪ .‬כל המורכבויות והחריגות בקנה מידה גדול בהתחלה (אם‬
‫היקום הראשוני או המטרוויצרי הראשוני היו גדולים‪ ,‬אפילו גדולים עד‬
‫אינסוף) מוחלקים ו ‪ /‬או מונעים כל כך רחוק מחוץ לאופק שלנו כיום‪ ,‬עד‬
‫שתמיד נצפה ביקום כמעט אחיד אחרי שיש מספיק התרחבות אינפלציונית‬
‫מקום תפוס‪.‬‬

‫אני אומר כמעט אחיד מכיוון שתיארתי גם בפרק ‪ 6‬כיצד מכניקת הקוונטים‬
‫תמיד תשאיר כמה תנודות בצפיפות קטנה שנותרה קפוא בזמן האינפלציה‪.‬‬
‫התוצאה היא ההשלכה השנייה המדהימה של האינפלציה‪ ,‬שתנודות בצפיפות‬
‫קטנה בחלל הריק בגלל כללי מכניקת הקוונטים יהיו אחראיות אחר כך לכל‬
‫המבנה שאנו צופים ביקום כיום‪ .‬כך שאנו‪ ,‬וכל מה שאנו רואים‪ ,‬נובעים‬
‫מתנודות קוונטיות במה שהוא למעשה האין בסמוך לתחילת הזמן‪ ,‬כלומר‬
‫במהלך ההתפשטות האינפלציונית‪.‬‬

‫לאחר שכל האבק יושב‪ ,‬התצורה הגנרית של החומר והקרינה תהיה של יקום‬
‫שטוח במהותו‪ ,‬כזה שבו נראה כי אנרגיית הכבידה הניוטונית הממוצעת של כל‬
‫העצמים היא אפס‪ .‬זה כמעט תמיד יהיה המצב‪ ,‬אלא אם כן ניתן היה לכוונן‬
‫בזהירות את כמות האינפלציה‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫לכן היקום הנצפה שלנו יכול להתחיל כאזור שטח קטן במיקרוסקופית‪ ,‬שיכול‬
‫להיות בעצם ריק‪ ,‬ועדיין לגדול לסולמות עצומים המכילים בסופו של דבר המון‬
‫חומר וקרינה‪ ,‬וכל זאת מבלי לעלות טיפת אנרגיה‪ ,‬עם מספיק חומר וקרינה כדי‬
‫תסביר את כל מה שאנחנו רואים היום!‬

‫שווי נק' חשוב והדגיש סיכום קצר זה של הדינמיקה האינפלציונית נדונה‬

‫בפרק ‪ 6‬הוא שמשהו יכול להתעורר מחלל הריק דווקא בגלל האנרגטיקה של‬
‫חלל ריק‪ ,‬בנוכחות כובד‪ ,‬הם לא מה שכל ישר היה מודרך לנו חשוד לפני‬
‫שגילינו את חוקי הטבע הבסיסיים‪.‬‬

‫אך איש מעולם לא אמר כי היקום מונחה על ידי מה שאנו‪ ,‬בפינות הקופצניות‬
‫הקופצניות שלנו של חלל וזמן‪ ,‬יכולנו לחשוב במקור שהוא הגיוני‪ .‬בהחלט‬
‫נראה הגיוני לדמיין שחומר אפריורי לא יכול להתעורר באופן ספונטני מהחלל‬
‫הריק‪ ,‬כך שמשהו‪ ,‬במובן זה‪ ,‬לא יכול להיווצר מכלום ‪ .‬אך כאשר אנו‬
‫מאפשרים את הדינמיקה של כוח המשיכה ומכניקת הקוונטים‪ ,‬אנו מגלים‬
‫שתפיסת המחשבה הזו אינה נכונה עוד‪ .‬זה היופי של המדע‪ ,‬וזה לא אמור להיות‬
‫מאיים‪ .‬המדע פשוט מאלץ אותנו לשנות את מה שחשוב להכיל את היקום‪ ,‬ולא‬
‫להפך‪.‬‬

‫לסיכום אם כן‪ :‬התצפית כי היקום שטוח וכי אנרגיית הכבידה הניוטונית‬

‫המקומית היא בעצם אפס כיום‪ ,‬מעידה מאוד על כך שהיקום שלנו קם אם כי‬
‫תהליך כמו אינפלציה‪ ,‬תהליך שבו האנרגיה של החלל הריק (כלום) מתמרת‪.‬‬
‫לאנרגיה של משהו‪ ,‬בתקופה בה היקום מונע יותר ויותר קרוב להיות שטוח‬
‫למעשה על כל הכף שניתן לראות‪.‬‬

‫בעוד שהאינפלציה מדגימה כיצד מרחב ריק ניחן באנרגיה יכול לייצר ביעילות‬
‫את כל מה שאנו רואים‪ ,‬יחד עם יקום גדול ושטוח להפליא‪ ,‬יהיה זה חסר טעם‬
‫‪143‬‬

‫להציע כי שטח ריק הניחן באנרגיה‪ ,‬המניע את האינפלציה הוא באמת כלום ‪.‬‬
‫בתמונה זו יש להניח שהחלל קיים ויכול לאגור אנרגיה‪ ,‬ואחד משתמש בחוקי‬
‫הפיזיקה כמו תורת היחסות הכללית כדי לחשב את ההשלכות‪ .‬כך שאם נעצור‬
‫כאן‪ ,‬אפשר להצדיק את הטענה שהמדע המודרני הוא דרך ארוכה מלהתמודד‬
‫באמת עם איך להשיג משהו מכלום‪ .‬עם זאת‪ ,‬זהו רק הצעד הראשון‪ .‬כאשר אנו‬
‫מרחיבים את ההבנה‪ ,‬נראה בהמשך שהאינפלציה יכולה לייצג פשוט את קצה‬
‫הקרחון הקוסמי של האין‪.‬‬

‫פרק ‪10‬‬

‫‪ N OTHING‬לי ‪S U NSTABLE‬‬

‫תן צדק אם כי השמיים נופלים‪( .‬עשה צדק‪ ,‬ותן לשמיים ליפול‪).‬‬

‫‪ -‬מקדם עתיק ‪R OMAN‬‬

‫קיומה של אנרגיה בחלל הריק ‪ -‬התגלית שנדנדה את היקום הקוסמולוגי שלנו‬

‫והרעיון המהווה את סלע האינפלציה ‪ -‬רק מחזקת משהו בעולם הקוונטים‬
‫שכבר היה מבוסס היטב בהקשר לסוגי הניסויים במעבדה שכבר תארתי ‪ .‬שטח‬
‫ריק מסובך‪ .‬זה מבשל רותח של חלקיקים וירטואליים שנכנסים פנימה ומחוצה‬
‫להם תוך זמן כה קצר עד שאנחנו לא יכולים לראות אותם ישירות‪.‬‬

‫חלקיקים וירטואליים הם ביטויים של תכונה בסיסית של מערכות קוונטיות‪.‬‬

‫לבה של מכניקת הקוונטים הוא כלל השולט לפעמים בפוליטיקאים או‬
‫במנכ"לים ‪ -‬כל עוד אף אחד לא צופה‪ ,‬משהו הולך‪ .‬מערכות ממשיכות לנוע‪,‬‬
‫ולו לרגע‪ ,‬בין כל המצבים האפשריים‪ ,‬כולל מצבים שלא היו מורשים אם‬
 ‫‪2‬‬

‫המערכת נמדדת בפועל‪" .‬תנודות קוונטיות" אלה מרמזות על משהו חיוני‬

‫בעולם הקוונטים‪ :‬שום דבר לא מייצר תמיד משהו‪ ,‬ולו לרגע‪.‬‬

‫אבל הנה השפשוף‪ .‬שימור האנרגיה אומר לנו שמערכות קוונטיות יכולות‬
‫להתנהג כשורה לאורך זמן כה רב‪ .‬בדומה לסוכני מניות מעלימים‪ ,‬אם המדינה‬
‫שמערכת בה משתנה דורשת התגנבות של קצת אנרגיה מהחלל הריק‪ ,‬המערכת‬
‫צריכה להחזיר את האנרגיה הזו תוך זמן קצר מספיק‪ ,‬כך שאיש שמודד את‬
‫המערכת לא יוכל לזהות אותה‪.‬‬

‫כתוצאה מכך‪ ,‬תוכלו להניח לטעון בבטחה ש"משהו "זה שנוצר כתוצאה‬
‫מתנודות קוונטיות הוא חלופי ‪ -‬לא ניתן למדידה‪ ,‬בניגוד‪ ,‬למשל‪ ,‬אתה או אני או‬
‫כדור הארץ עליו אנו חיים‪ .‬אך גם יצירה ארעית זו כפופה לנסיבות הקשורות‬
‫במדידות שלנו‪ .‬לדוגמה‪ ,‬שקלו את השדה החשמלי שמקורו בעצם טעון‪ .‬זה‬
‫בהחלט אמיתי‪ .‬אתה יכול להרגיש את הכוח החשמלי הסטטי על שיערך או‬
‫לצפות בבלון שנדבק לקיר‪ .‬עם זאת‪ ,‬תיאוריית הקוונטים של האלקטרומגנטיות‬
‫מציעה שהשדה הסטטי נובע מפליטה של החלקיקים הטעונים הכרוכים בייצור‬
‫השדה של פוטונים וירטואליים שיש להם למעשה אפס אנרגיה כוללת‪.‬‬
‫החלקיקים הווירטואליים הללו‪ ,‬מכיוון שיש להם אפס אנרגיה‪ ,‬יכולים להתפשט‬
‫ברחבי היקום מבלי להיעלם‪,‬‬

‫לפעמים התנאים הם כאלה שחלקיקים אמיתיים ומאסיביים יכולים למעשה‬

‫לצאת מהחלל הריק בחסינות‪ .‬בדוגמה אחת‪ ,‬שתי צלחות טעונות מקרבות זו‬
‫לזו‪ ,‬וברגע שהשדה החשמלי מתחזק מספיק ביניהן‪ ,‬הוא הופך לטובה באופן‬
‫אנרגטי עבור זוג חלקיקים‪-‬חלקיקים אמיתיים "לפוצץ" מהוואקום‪ ,‬כשהמטען‬
‫השלילי פונה לכיוון צלחת חיובית והמטען החיובי כלפי השלילי‪ .‬בכך‪ ,‬יתכן‬
‫שהפחתת האנרגיה הנובעת מהפחתת המטען הנקי בכל אחת מהלוחות ומכאן‬
‫השדה החשמלי ביניהם יכולה להיות גדולה יותר מהאנרגיה הקשורה לאנרגיה‬
‫‪145‬‬

‫מסת המנוחה הנדרשת לייצור שני חלקיקים אמיתיים‪ .‬כמובן שכוחו של השדה‬
‫צריך להיות עצום כדי שתנאי כזה יהיה אפשרי‪.‬‬

‫יש למעשה מקום שבו שדות חזקים מסוג אחר עשויים לאפשר תופעה דומה‬
‫לזו שתוארה לעיל ‪ -‬אך במקרה זה בגלל כוח הכבידה‪ .‬ההכרה הזו למעשה‬
‫הפכה את סטיבן הוקינג למפורסם בקרב פיסיקאים בשנת ‪ ,1974‬כשהראה כי‬
‫יתכן וחורים שחורים ‪ -‬מהם‪ ,‬בהיעדר שיקולים מכניים קוונטיים לפחות‪ ,‬שום‬
‫דבר לעולם לא יוכל לברוח ‪ -‬להקרין חלקיקים פיזיים‪.‬‬

‫ישנן דרכים רבות ומגוונות לנסות להבין את התופעה‪ ,‬אך אחת מאלה מוכרת‬
‫באופן מדהים למצב שתיארתי לעיל בשדות חשמליים‪ .‬מחוץ לליבת החורים‬
‫השחורים נמצא רדיוס הנקרא "אופק האירועים"‪ .‬בתוך אופק אירועים‪ ,‬אף‬
‫אובייקט לא יכול לברוח קלאסית מכיוון שמהירות המילוט עולה על מהירות‬
‫האור‪ .‬לפיכך‪ ,‬אפילו האור הנפלט באזור זה לא ימצא אותו מחוץ לאופק‬
‫האירועים‪.‬‬

‫תארו לעצמכם גרעינים של זוג חלקיקים‪-‬חלקיקים מחוץ לחלל הריק ממש‬

‫מחוץ לאופק האירועים בגלל תנודות קוונטיות באזור זה‪ .‬יתכן שאם אחד‬
‫החלקיקים נופל למעשה באופק האירועים‪ ,‬הוא יאבד אנרגיית כבידה מספקת‬
‫על ידי נפילה לחור השחור כי אנרגיה זו עולה על פי שניים ממסת המנוחה של‬
‫אחד החלקיקים‪ .‬פירוש הדבר שחלקיק השותף יכול לעוף לאינסוף ולהיות ניתן‬
‫לצפייה מבלי לפגוע בשימור אנרגיה‪ .‬האנרגיה החיובית הכוללת הקשורה‬
‫לחלקיק המוקרן מפוצלת יותר על ידי אובדן האנרגיה שחווה החלקיק השותף‬
‫שלו לחור השחור‪ .‬החור השחור יכול אפוא להקרין חלקיקים‪.‬‬

‫אולם המצב מעניין עוד יותר‪ ,‬בדיוק מכיוון שהאנרגיה שאבד החלקיק המפרץ‬
‫גדולה מהאנרגיה החיובית הקשורה במסת המנוחה שלו‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬כאשר‬
 ‫‪2‬‬

‫הוא נופל לחור השחור‪ ,‬מערכת הרשת של החור השחור בתוספת החלקיק‬
‫למעשה יש פחות אנרגיה מכפי שהייתה לפני שנפל החלקיק פנימה! החור‬
‫השחור אפוא הופך קל יותרלאחר החלקיק נופל בכמות השווה לאנרגיה‬
‫המועברת על ידי החלקיק המוקרן שנמלט‪ .‬בסופו של דבר החור השחור עשוי‬
‫להקרין לחלוטין‪ .‬בשלב זה איננו יודעים מכיוון שהשלבים הסופיים של אידוי‬
‫החור השחור כרוכים בפיזיקה בסולמות מרחק כה קטנים‪ ,‬עד כי תורת היחסות‬
‫הכללית בלבד אינה יכולה לומר לנו את התשובה הסופית‪ .‬במאזניים אלה יש‬
‫להתייחס אל כוח המשיכה כאל תיאוריה מכנית קוונטית לחלוטין‪ ,‬וההבנה‬
‫הנוכחית שלנו של תורת היחסות הכללית אינה מספיקה בכדי לאפשר לנו‬
‫לקבוע במדויק מה יהיה‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬כל התופעות מרמזות כי בתנאים הנכונים‪ ,‬לא רק ששום דבר לא‬
‫יכול להפוך למשהו‪ ,‬הוא נדרש לכך‪.‬‬

‫דוגמה מוקדמת בקוסמולוגיה לעובדה ש"שום דבר "לא יכול להיות יציב ויוצר‬
‫משהו מתוך מאמצים להבין מדוע אנו חיים ביקום של חומר‪.‬‬

‫אתם בטח לא מתעוררים כל בוקר ותוהים על זה‪ ,‬אבל העובדה שהיקום שלנו‬
‫מכיל חומר היא ראויה לציון‪ .‬מה שראוי לציון במיוחד בכך הוא‪ ,‬עד כמה‬
‫שביכולנו לדעת‪ ,‬היקום שלנו אינו מכיל כמויות משמעותיות של אנטי‪-‬חומר‪,‬‬
‫שתזכרו שהוא נדרש להתקיים על ידי מכניקת הקוונטים ותורת היחסות‪ ,‬כך‬
‫שלכל חלקיק שאנחנו מכירים בו בטבע‪ ,‬יכול להתקיים אנטי‪-‬חלקיק שווה ערך‬
‫עם מטען הפוך ואותה מסה‪ .‬כל יקום הגיוני בראשיתו‪ ,‬אפשר לחשוב‪ ,‬יכיל‬
‫כמויות שוות של שניהם‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬החלקיקים החלקיקים של חלקיקים‬
‫רגילים הם בעלי אותה מסה ותכונות אחרות דומות‪ ,‬כך שאם היו נוצרים‬
‫חלקיקים בזמנים מוקדמים‪ ,‬היה קל באותה מידה ליצור חלקיקים‪.‬‬
‫‪147‬‬

‫לחלופין‪ ,‬נוכל אפילו לדמיין יקום אנטי‪-‬חומר בו כל החלקיקים המרכיבים את‬

‫הכוכבים והגלקסיות הוחלפו באנטי‪-‬חלקיקים שלהם‪ .‬יקום כזה נראה כמעט‬
‫זהה לזה שאנו חיים בו‪ .‬משקיפים ביקום כזה (עצמם עשויים מאנטי‪-‬חומר) ללא‬
‫ספק יקראו למה שאנו מכנים אנטי‪-‬חומר כחומר‪ .‬השם שרירותי‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬אם היקום שלנו היה מתחיל בתבונה‪ ,‬עם כמויות שוות של חומר‬
‫ואנטי‪-‬חומר‪ ,‬ונשאר ככה‪ ,‬לא היינו בסביבה לשאול "למה?" או איך?" הסיבה‬
‫לכך היא שחלקיקי החומר היו משמידים את כל חלקיקי האנטי‪-‬חומר ביקום‬
‫המוקדם‪ ,‬ולא משאירים דבר מלבד קרינה טהורה‪ .‬לא יישאר שום חומר או‬
‫אנטי‪-‬חומר כדי להמציא כוכבים‪ ,‬או גלקסיות‪ ,‬או להמציא אוהבים או תומכים‬
‫שעשויים יום אחד להסתכל ולהתעורר מהמחזה של שמי הלילה בזרועות זה‪.‬‬
‫שום דרמה‪ .‬ההיסטוריה תורכב מריקנות‪ ,‬אמבט קרינה שיתקרר לאט‪ ,‬מה‬
‫שמוביל בסופו של דבר ליקום קר‪ ,‬אפל ועגום‪ .‬האין ישלוט עליון‪.‬‬

‫אולם מדענים החלו להבין בשנות השבעים‪ ,‬עם זאת‪ ,‬ניתן להתחיל בכמויות‬
‫שוות של חומר ואנטימטר במפץ ביג חם וצפוף‪ ,‬ולתהליכים קוונטיים מתקבלים‬
‫על הדעת "ליצור משהו יש מאין" על ידי הקמת אסימטריה קטנה‪ ,‬עם עודף קל‬
‫של חומר על חומר אנטי‪-‬יקום ביקום המוקדם‪ .‬ואז‪ ,‬במקום השמדה מוחלטת‬
‫של חומר ואנטי‪-‬חומר‪ ,‬דבר שלא יוביל כיום למעט קרינה טהורה‪ ,‬כל‬
‫האנטי‪-‬חומר הקיים ביקום המוקדם יכול היה להשמיד עם חומר‪ ,‬אך העודף‬
‫הקטן של החומר לא היה יכול להכיל כמות דומה של חומר אנטי‪-‬חומר לחיסול‪.‬‬
‫עם‪ ,‬ואז נותר‪ .‬זה יוביל אז לכל החומר המרכיב כוכבים וגלקסיות שאנו רואים‬
‫ביקום כיום‪.‬‬

‫כתוצאה מכך‪ ,‬מה שאולי נראה הישג קטן (הקמת אסימטריה קטנה בזמנים‬
‫מוקדמים) עשוי להיחשב כמעט כרגע הבריאה‪ .‬מכיוון שברגע שנוצרה‬
‫אסימטריה בין חומר לאנטי‪-‬חומר‪ ,‬שום דבר אחר לא יכול היה להעמיד אותו‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫ההיסטוריה העתידית של יקום מלא כוכבים וגלקסיות נכתבה למעשה‪ .‬חלקיקים‬

‫אנטי‪-‬חומר היו משמידים את חלקיקי החומר ביקום המוקדם‪ ,‬והעודף שנותר‬
‫מחלקיקי החומר היה שורד עד ימינו וביסס את אופיו של היקום הנראה לעין‬
‫שאנו מכירים ואוהבים ומאוכלסים‪.‬‬

‫אפילו אם האסימטריה הייתה חלק אחד במיליארד‪ ,‬היה נשאר מספיק חומר‬
‫כדי להסביר את כל מה שאנחנו רואים ביקום כיום‪ .‬למעשה‪ ,‬א‪-‬סימטריה של‬
‫חלק אחד במיליארד בערך היא בדיוק מה שנדרש‪ ,‬מכיוון שכיום יש בערך ‪1‬‬
‫מיליארד פוטונים ברקע המיקרוגל הקוסמי לכל פרוטון ביקום‪ .‬הפוטונים של‬
‫‪ CMBR‬הם השרידים‪ ,‬בתמונה זו‪ ,‬של הכחדות המוקדמות נגד החומר סמוך‬
‫לתחילת הזמן‪.‬‬

‫תיאור מוחלט כיצד התהליך הזה יכול היה להתרחש ביקום המוקדם חסר כיום‬
‫מכיוון שעדיין לא קבענו באופן מלא ואמפירי את אופיו המפורט של העולם‬
‫המיקרופיזי במאזניים שבהם ככל הנראה נוצרה אסימטריה זו‪ .‬אף על פי כן‪,‬‬
‫נבדקו שלל תרחישים מתקבלים על הדעת‪ ,‬על סמך הרעיונות הטובים ביותר‬
‫העכשוויים שיש לנו בנושא פיזיקה במאזניים אלה‪ .‬בעוד שהם נבדלים זה מזה‬
‫בפרטים‪ ,‬לכולם אותם מאפיינים כלליים‪ .‬תהליכים קוונטיים הקשורים‬
‫לחלקיקים אלמנטריים באמבט החום הקדמוני יכולים להוביל ללא עוררין יקום‬
‫ריק (או באותה מידה יקום סימטרי של חומר‪-‬אנטי‪-‬חומר) כמעט בלתי מורגש‬
‫לעבר יקום שיישלט על ידי חומר או אנטי‪-‬חומר‪.‬‬

‫אם זה יכול היה לעבור לשני הכיוונים‪ ,‬האם זה היה רק תאונה נסיבתית‬
‫שהיקום שלנו נשלט על ידי החומר? דמיין לעצמך לעמוד על ראש גבוה וללכת‪.‬‬
‫הכוונה שאתה נופל לא הוקדמה מראש‪ ,‬אלא היא תאונה‪ ,‬תלוי לאיזה כיוון‬
‫הסתכלת או באיזו נקודה בצעידה שלך מעדת‪ .‬אולי באופן דומה היקום שלנו‬
‫הוא כזה‪ ,‬וגם אם חוקי הפיזיקה קבועים‪ ,‬הכיוון האולטימטיבי של הא‪-‬סימטריה‬
‫‪149‬‬

‫בין חומר לאנטי‪-‬חומר הונע על ידי איזשהו מצב התחלתי אקראי (ממש כמו‬
‫במקרה של דריכה במורד ההר‪ ,‬החוק של כוח הכבידה קבוע וקובע כי תיפול‪,‬‬
‫אך הכיוון שלך עלול להיות תאונה)‪ .‬שוב‪ ,‬עצם קיומנו במקרה זה תהיה תאונה‬
‫סביבתית‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬לא תלויה בחוסר וודאות זה העובדה המופלאה כי תכונה של חוקי‬
‫הפיזיקה העומדים בבסיס יכולה לאפשר לתהליכים קוונטיים להרחיק את היקום‬
‫ממצב חסר תחרות‪ .‬הפיזיקאי פרנק וילצ'ק‪ ,‬שהיה אחד התיאורטיקנים‬
‫הראשונים שחקר את האפשרויות הללו‪ ,‬הזכיר לי שהוא השתמש בדיוק באותה‬
‫שפה בה השתמשתי בעבר בפרק זה‪ ,‬במאמר הסיינטיפיק האמריקני משנת‬
‫‪ 1980‬שכתב על הא‪-‬סימטריה של חומר אנטי‪-‬חומר של עֹולָם‪ .‬לאחר שתאר‬
‫כיצד ניתן לייצר באופן סביר אסימטריה של חומר‪-‬אנטי‪-‬חומר ביקום המוקדם‬
‫על סמך ההבנה החדשה שלנו בפיזיקת החלקיקים‪ ,‬הוא הוסיף הערה שזה מספק‬
‫דרך אחת לחשוב על התשובה לשאלה מדוע יש משהו ולא כלום ‪ :‬כלום לא‬
‫יציב‪.‬‬

‫הנקודה שהדגיש פרנק היא כי עודף החומר המדוד על פני חומר אנטי‪-‬ביקום‬
‫נראה במבט ראשון כמכשול לדמיון יקום שיכול לנבוע מחוסר יציבות בחלל‬
‫הריק‪ ,‬כאשר האין מפיק מפץ גדול‪ .‬אבל אם אסימטריה זו עלולה להתעורר‬
‫באופן דינמי לאחר המפץ הגדול‪ ,‬אותו מחסום יוסר‪ .‬כלשונו‪:‬‬

‫אפשר לשער שהיקום התחיל במצב הכי סימטרי שאפשר וכי במצב כזה לא‬
‫היה שום דבר; היקום היה ואקום‪ .‬הייתה מדינה שנייה‪ ,‬ובתוכה קיים החומר‪.‬‬
‫המצב השני היה מעט פחות סימטריה‪ ,‬אך היה גם נמוך באנרגיה‪ .‬בסופו של‬
‫דבר הופיע תיקון של שלב פחות סימטרי וצמח במהירות‪ .‬האנרגיה המשתחררת‬
‫על ידי המעבר נמצאת בצורת יצירת חלקיקים‪ .‬אירוע זה אולי מזוהה עם המפץ‬
 ‫‪2‬‬

‫הגדול‪ . . .‬התשובה לשאלה העתיקה "מדוע יש משהו ולא כלום?" יכול להיות‬
‫ש"שום דבר "אינו יציב‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬לפני שאמשיך‪ ,‬אני שוב נזכר בקווי הדמיון בין הדיון שקיימתי זה‬
‫עתה באסימטריה של חומר אנטי‪-‬חומר לבין הדיונים שקיימנו בסדנת המקור‬
‫שלנו לאחרונה לחקור את ההבנה הנוכחית שלנו לגבי טבע החיים ביקום‬
‫מקורו‪ .‬דברי היו שונים‪ ,‬אך הסוגיות הבסיסיות דומות להפליא‪ :‬איזה תהליך‬
‫פיזי ספציפי ברגעים הראשונים של תולדות כדור הארץ יכול היה להוביל‬
‫ליצירת ביו‪-‬מולקולות משוכפלות וחילוף חומרים ראשונים? כמו בשנות‬
‫השבעים בפיזיקה‪ ,‬בעשור האחרון חלה התקדמות מדהימה בביולוגיה‬
‫המולקולרית‪ .‬למדנו על מסלולים אורגניים טבעיים‪ ,‬למשל‪ ,‬שיכולים לייצר‪,‬‬
‫בתנאים מתקבלים על הדעת‪ ,‬חומצות ריבונוקליאיות‪ ,‬מחשבה ארוכה‬
‫כמקדימים לעולמנו המודרני מבוסס ‪.DNA‬‬

‫כעת מעטים מהביוכימאים והביולוגים המולקולריים מפקפקים בכך שהחיים‬

‫יכולים להיווצר באופן טבעי מחיים שאינם חיים‪ ,‬למרות שעדיין לא מתגלה‬
‫הספציפיות‪ .‬אולם‪ ,‬כשדיברנו על כל זה‪ ,‬תת‪-‬טקסט משותף חלחל להליכים‬
‫שלנו‪ :‬האם החיים שהתגבשו לראשונה על פני כדור הארץ היו חייבים את‬
‫הכימיה שעשתה‪ ,‬או שמא ישנן אפשרויות שונות ומשונות באותה מידה?‬

‫איינשטיין שאל פעם שאלה שהיא‪ ,‬לדבריו‪ ,‬הדבר היחיד שהוא באמת רצה‬
‫לדעת על הטבע‪ .‬אני מודה שזו השאלה העמוקה והעקרונית שרבים מאיתנו היו‬
‫רוצים לענות עליה‪ .‬הוא אמר את הדברים כדלקמן‪" :‬מה שאני רוצה לדעת הוא‬
‫האם לאלוהים [ סיק ] הייתה ברירה כלשהי ביצירת היקום‪".‬‬

‫הערתי זאת מכיוון שאלוהיו של אינשטיין לא היה אלוהי התנ"ך‪ .‬עבור‬

‫איינשטיין‪ ,‬קיום הסדר ביקום סיפק תחושה של פליאה כה עמוקה‪ ,‬עד שהוא‬
‫‪151‬‬

‫חש קשר רוחני אליו‪ ,‬אותו תייג‪ ,‬מונע על ידי שפינוזה‪ ,‬עם המונקר "אלוהים"‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬מה שאינשטיין באמת התכוון בשאלה זו היה הנושא שתיארתי זה‬
‫עתה בהקשר של כמה דוגמאות שונות‪ :‬האם חוקי הטבע הם ייחודיים? והאם‬
‫היקום שאנו מאוכלסים‪ ,‬שנבע מחוקים אלה‪ ,‬הוא ייחודי? אם תשנה פן אחד‪,‬‬
‫כוח קבוע‪ ,‬כוח אחד‪ ,‬קל ככל שיהיה‪ ,‬האם כל המבנה יתפורר? במובן הביולוגי‪,‬‬
‫האם הביולוגיה של החיים היא ייחודית? האם אנו ייחודיים ביקום? נשוב לדון‬
‫בשאלה החשובה ביותר בהמשך ספר זה‪.‬‬

‫אמנם דיון כזה יגרום לנו לחדד ולהכליל את הרעיון של "כלום" ו"משהו "‪,‬‬
‫אך אני רוצה לחזור לנקוט צעד ביניים בהליך המקרה ליצירת דבר בלתי נמנע‪.‬‬

‫כפי שהגדרתי את זה עד כה‪" ,‬כלום" הרלוונטי שממנו "משהו" נצפה הוא‬

‫"שטח ריק"‪ .‬עם זאת‪ ,‬ברגע שנאפשר מיזוג של מכניקת הקוונטים ותורת‬
‫היחסות הכללית‪ ,‬נוכל להרחיב טענה זו למקרה בו המרחב עצמו נאלץ‬
‫להתקיים‪.‬‬

‫תורת היחסות הכללית כתורת כוח הכבידה היא‪ ,‬בליבה‪ ,‬תיאוריה של מרחב‬
‫וזמן‪ .‬כפי שתיארתי ממש בתחילת ספר זה‪ ,‬פירוש הדבר שזו הייתה התיאוריה‬
‫הראשונה שיכולה להתייחס לדינמיקה לא רק של עצמים הנעים בחלל‪ ,‬אלא גם‬
‫על האופן שבו המרחב עצמו מתפתח‪.‬‬

‫המשמעות של תורת הכבידה הקוונטית פירושה אפוא כי כללי מכניקת‬

‫הקוונטים יחולו על תכונות החלל ולא רק על תכונותיהם של אובייקטים‬
‫הקיימים בחלל‪ ,‬כמו במכניקת הקוונטים הקונבנציונאלית‪.‬‬

‫הרחבת מכניקת הקוונטים כך שתכלול אפשרות כזו היא דבר מסובך‪ ,‬אך‬
‫הפורמליזם שפיתח ריצ'רד פיינמן‪ ,‬שהביא להבנה מודרנית של מקורם של‬
 ‫‪2‬‬

‫חלקיקים‪ ,‬מתאים היטב למשימה‪ .‬שיטותיו של פיינמן מתמקדות בעובדת‬

‫המפתח שאליה הרמזתי בתחילת פרק זה‪ :‬מערכות מכניות קוונטיות בוחנות את‬
‫כל מסלולי ההליכה האפשריים‪ ,‬אפילו אלה האסורים באופן קלאסי‪ ,‬כפי שהם‬
‫מתפתחים בזמן‪.‬‬

‫כדי לחקור זאת פיינמן פיתח "סכום על דרך פורמליזם" כדי לחזות‪ .‬בשיטה זו‬
‫אנו שוקלים את כל המסלולים האפשריים בין שתי נקודות שחלקיק עשוי‬
‫לקחת‪ .‬לאחר מכן אנו מקצים שקלול הסתברות לכל מסלול‪ ,‬על בסיס עקרונות‬
‫מוגדרים היטב של מכניקת הקוונטים‪ ,‬ואז מבצעים סכום על כל הנתיבים כדי‬
‫לקבוע תחזיות סופיות (הסתברותיות) לתנועת החלקיקים‪.‬‬

‫סטיבן הוקינג היה בין המדענים הראשונים שניצלו באופן מלא את הרעיון הזה‬
‫למכניקת הקוונטים האפשרית של זמן‪-‬חלל (איחוד המרחב התלת‪-‬ממדי שלנו‬
‫יחד עם ממד זמן אחד ליצירת מערכת מרחב‪-‬זמן אחידה‪-‬ארבע‪-‬ממדית‪ ,‬כ‬
‫הנדרש על ידי תורת היחסות המיוחדת של איינשטיין)‪ .‬סגולה של שיטותיו של‬
‫פיינמן היה שהתמקדות בכל הנתיבים האפשריים בסופו של דבר‪ ,‬כלומר ניתן‬
‫להראות שהתוצאות אינן תלויות בתווי המרחב והזמן הספציפיים שבהם חלה‬
‫על כל נקודה בכל נתיב‪ .‬מכיוון שהיחסות אומרת לנו שצופים שונים בתנועה‬
‫יחסית ימדדו מרחק וזמן באופן שונה ולכן מקצים ערכים שונים לכל נקודה‬
‫במרחב ובזמן‪,‬‬

‫וזה שימושי ביותר אולי בשיקולי תורת היחסות הכללית‪ ,‬שם התיוג הספציפי‬
‫של נקודות מרחב וזמן הופך להיות שרירותי לחלוטין‪ ,‬כך שצופים שונים‬
‫בנקודות שונות בשדה הכבידה מודדים מרחקים וזמנים באופן שונה‪ ,‬וכל מה‬
‫שקובע בסופו של דבר את התנהגותם של מערכות הן כמויות גיאומטריות כמו‬
‫עקמומיות‪ ,‬שמתגלות כלא תלויות בכל תוכניות התיוג הללו‪.‬‬
‫‪153‬‬

‫כפי שכבר הזכרתי מספר פעמים‪ ,‬תורת היחסות הכללית אינה עולה בקנה‬
‫אחד עם מכניקת הקוונטים‪ ,‬לפחות עד כמה שאנו יכולים לדעת‪ ,‬ולכן אין שיטה‬
‫חד משמעית לחלוטין להגדרת טכניקת הנתיב של פיינמן בתורת היחסות‬
‫הכללית‪ .‬לכן עלינו לבצע ניחושים מראש על סמך סבירות ולבדוק אם‬
‫התוצאות הגיוניות‪.‬‬

‫אם ניקח בחשבון את הדינמיקה הקוונטית של המרחב והזמן אז‪ ,‬יש לדמיין‬
‫שב"סכומים "של פיינמן‪ ,‬יש לקחת בחשבון כל תצורה אפשרית אחרת שיכולה‬
‫לתאר את הגיאומטריות השונות שהחלל יכול לאמץ בשלבי הביניים של כל‬
‫תהליך‪ ,‬כאשר אי‪-‬קביעות קוונטית שולטת בשיא‪ .‬המשמעות היא שעלינו לקחת‬
‫בחשבון חללים מעוקלים באופן שרירותי לאורך מרחקים קצרים וזמנים קטנים‬
‫(כה קצרים וקטנים כל כך‪ ,‬עד שלא נוכל למדוד אותם כך שמוזרות קוונטית‬
‫תוכל לשלוט בחינם)‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬תצפיות מוזרות אלה לא נצפו על ידי‬
‫משקיפים קלאסיים גדולים כמונו כאשר אנו מנסים למדוד את תכונות החלל על‬
‫פני מרחקים וזמנים גדולים‪.‬‬

‫אבל בואו נשקול אפשרויות מוזרות עוד יותר‪ .‬זכור כי בתורת הקוונטים של‬
‫האלקטרומגנטיות‪ ,‬חלקיקים יכולים לצוץ מתוך שטח ריק כרצונם כל עוד הם‬
‫נעלמים שוב במסגרת זמן שנקבעה על ידי עקרון אי הוודאות‪ .‬אנלוגיה‪ ,‬אם כן‪,‬‬
‫האם בסכום הקוונטי של פיינמן על פני תצורות אפשריות של זמן‪-‬חלל‪ ,‬יש‬
‫לקחת בחשבון את האפשרות של חללים קטנים ואולי קומפקטיים שבעצמם‬
‫צצים פנימה ומחוצה לה? באופן כללי יותר‪ ,‬מה לגבי חללים שעשויים להיות‬
‫בהם "חורים"‪ ,‬או "ידיות" כמו סופגניות שמתעמקות בחלל‪-‬זמן?‬

‫אלה שאלות גלויות‪ .‬עם זאת‪ ,‬אלא אם כן ניתן למצוא סיבה טובה להחריג‬
‫תצורות כאלה מהסכום המכני הקוונטי הקובע את תכונות היקום המתפתח‪ ,‬ועד‬
‫היום לא קיימת סיבה טובה כל כך שאני יודע עליה‪ ,‬אז תחת העיקרון הכללי‬
 ‫‪2‬‬

‫המחזיק בכל מקום אחרת אני יודע על טבעו ‪ -‬כלומר שכל דבר שאינו מוגדר‬
‫על פי חוקי הפיזיקה צריך לקרות בפועל ‪ -‬נראה שהגיוני ביותר לשקול‬
‫אפשרויות אלה‪.‬‬

‫כפי שהדגיש סטיבן הוקינג‪ ,‬תיאוריית הכבידה הקוונטית מאפשרת ליצור‪ ,‬גם‬
‫אם לרגע‪ ,‬את החלל עצמו במקום בו לא היה קיים‪ .‬בעוד בעבודתו המדעית הוא‬
‫לא ניסה להתייחס למגבלה "משהו מכלום"‪ ,‬למעשה זה מה שכוח הכבידה‬
‫הקוונטי עשוי להתייחס בסופו של דבר‪.‬‬

‫יקומים "וירטואליים" ‪ -‬כלומר המרחבים הקטנים והקומפקטיים שעלולים‬

‫לצוץ אל תוך קיום ובזמן קצר כל כך שאנחנו לא יכולים למדוד אותם ישירות ‪-‬‬
‫הם מבנים תיאורטיים מרתקים‪ ,‬אך נראה שהם לא מסבירים כיצד משהו יכול‬
‫להיווצר מכלום לטווח הארוך יותר מאשר החלקיקים הווירטואליים המאכלסים‬
‫שטח ריק אחרת‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬יש לזכור כי שדה חשמלי אמיתי שאינו מנוסה‪ ,‬שניתן לראותו‬
‫במרחקים גדולים ממרחק של חלקיק טעון‪ ,‬יכול לנבוע מפליטה קוהרנטית של‬
‫הרבה פוטונים אנרגטיים מאפס אנרגיה על ידי המטען‪ .‬הסיבה לכך היא כי‬
‫פוטונים וירטואליים הנושאים אפס אנרגיה אינם מפרים את שימור האנרגיה‬
‫כאשר הם נפלטים‪ .‬עקרון אי הוודאות של הייזנברג‪ ,‬איפוא‪ ,‬אינו מגביל אותם‬
‫להתקיים רק לזמנים קצרים מאוד לפני שיש לספוג אותם מחדש ולהיעלם חזרה‬
‫לאין‪( .‬נזכיר שוב כי עקרון אי‪-‬הוודאות של הייזנברג קובע כי חוסר הוודאות‬
‫שאנו מודדים אנרגיה של חלקיק‪ ,‬ומכאן האפשרות שהאנרגיה שלו עשויה‬
‫להשתנות מעט על ידי פליטה וקליטה של חלקיקים וירטואליים‪ ,‬היא‬
‫פרופורציונית הפוכה למשך הזמן לאורך אשר אנו צופים בה‪ .‬מכאן‪ ,‬חלקיקים‬
‫וירטואליים המעבירים אפס אנרגיה יכולים לעשות זאת במהותם ללא חסינות ‪-‬‬
‫כלומר הם יכולים להתקיים לאורך זמן באופן שרירותי ולנסוע באופן שרירותי‬
‫‪155‬‬

‫הרחק לפני שהם נקלטים‪ . . .‬מה שמוביל לקיום אפשרי של אינטראקציות‬

‫ארוכות טווח בין חלקיקים טעונים‪ .‬אם הפוטון לא היה חסר מסה‪ ,‬כך שפוטונים‬
‫תמיד סחפו אנרגיה שאינה אפסית בגלל מסת מנוחה‪ ,‬עקרון אי‪-‬הוודאות של‬
‫הייזנברג היה מרמז כי השדה החשמלי יהיה טווח קצר מכיוון שפוטונים יכלו‬
‫להתפשט רק לזמנים קצרים מבלי שייספגו שוב‪) .‬‬

‫טיעון דומה טוען כי ניתן לדמיין סוג מסוים של יקום שעלול להופיע באופן‬
‫ספונטני ואינו צריך להיעלם כמעט מיד אחר כך בגלל האילוצים של עקרון אי‬
‫הוודאות ושמירת האנרגיה‪ .‬כלומר יקום קומפקטי עם אפס אנרגיה כוללת‪.‬‬

‫עכשיו‪ ,‬אני לא רוצה שום דבר טוב יותר מאשר להציע שזו בדיוק היקום‬
‫שאנחנו חיים בו‪ .‬זו תהיה הדרך הקלה החוצה‪ ,‬אבל אני מעוניין יותר להיות‬
‫נאמן להבנתנו הנוכחית של היקום מאשר להפוך את הקל לכאורה לכאורה‬
‫מקרה משכנע כי יצר אותו יש מאין‪.‬‬

‫טענתי‪ ,‬אני מקווה משכנעת‪ ,‬כי אנרגיית הכבידה הניוטונית הממוצעת של כל‬
‫אובייקט ביקום השטוח שלנו היא אפס‪ .‬וזה‪ .‬אבל זה לא כל הסיפור‪ .‬אנרגיית‬
‫הכבידה אינה האנרגיה הכוללת של אובייקט כלשהו‪ .‬לאנרגיה זו עלינו להוסיף‬
‫את אנרגיית המנוחה שלה‪ ,‬הקשורה במסת המנוחה שלה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬כפי‬
‫שתיארתי קודם‪ ,‬אנרגיית הכבידה של אובייקט במנוחה מבודד מכל שאר‬
‫האובייקטים במרחק אינסופי היא אפס‪ ,‬כי אם הוא במנוחה‪ ,‬אין לו אנרגיה‬
‫תנועתית קינטית‪ ,‬ואם הוא אינסופי‪ .‬הרחק מכל החלקיקים האחרים‪ ,‬כוח‬
‫הכבידה עליו בגלל חלקיקים אחרים שיכולים לספק אנרגיה פוטנציאלית‬
‫לעבודה הוא גם אפס‪ .‬עם זאת‪ ,‬כפי שאיינשטיין אמר לנו‪ ,‬האנרגיה הכוללת‬
‫שלו אינה נובעת רק מכוח הכבידה‪ ,‬אלא כוללת גם את האנרגיה הקשורה למסה‬
‫שלה‪ ,‬כך‪.2,‬‬
 ‫‪2‬‬

‫בכדי לקחת בחשבון את אנרגיית המנוחה הזו‪ ,‬עלינו לעבור מכוח הכבידה‬
‫הניוטוני לתורת היחסות הכללית‪ ,‬אשר מעצם הגדרתה‪ ,‬משלבת את השפעות‬
‫היחסות המיוחדת (ו‪ ) E = mc 2 -‬לתורת הכבידה‪ .‬וכאן הדברים נעשים‬
‫עדינים ומבלבלים יותר‪ .‬על סולמות קטנים לעומת העקמומיות האפשרית של‬
‫יקום‪ ,‬וכל עוד כל האובייקטים בתוך מאזניים אלה נעים לאט לעומת מהירות‬
‫האור‪ ,‬הגרסה הרלטיבית הכללית של האנרגיה חוזרת להגדרה שאנו מכירים‬
‫מניוטון‪ .‬עם זאת‪ ,‬ברגע שהתנאים האלה כבר לא מתקיימים‪ ,‬כל ההימורים אינם‬
‫זמינים‪ ,‬כמעט‪.‬‬

‫חלק מהבעיה הוא שמתברר כי אנרגיה כפי שאנו חושבים עליה בדרך כלל‬
‫במקומות אחרים בפיזיקה אינה מושג מוגדר במיוחד על סולמות גדולים ביקום‬
‫מפותל‪ .‬דרכים שונות להגדרת מערכות קואורדינטות לתיאור התוויות השונות‬
‫שתצפיות שונות עשויות להקצות לנקודות במרחב ובזמן (המכונות "מסגרות‬
‫התייחסות" שונות) יכולות להוביל‪ ,‬בסולם גדול‪ ,‬לקביעות שונות של האנרגיה‬
‫הכוללת של המערכת‪ .‬על מנת להכיל את האפקט הזה עלינו להכליל את מושג‬
‫האנרגיה‪ ,‬ויתרה מכך‪ ,‬אם אנו מגדירים את סך האנרגיה הכלולה ביקום כלשהו‪,‬‬
‫עלינו לשקול כיצד להוסיף את האנרגיה ביקומים העשויים להיות אינסופיים‬
‫במרחב מידה‪.‬‬

‫יש ויכוחים רבים בדיוק כיצד לעשות זאת‪ .‬הספרות המדעית גדושה בטענות‬
‫ותביעות שכנגד בעניין זה‪.‬‬

‫אולם דבר אחד בטוח‪ :‬יש יקום אחד שבו האנרגיה הכוללת היא אפסית‬
‫ומדויקת‪ .‬עם זאת‪ ,‬זה לא יקום שטוח‪ ,‬שהוא בעיקרון אינסופי במידה מרחבית‪,‬‬
‫ולכן חישוב האנרגיה הכוללת הופך לבעייתי‪ .‬זהו יקום סגור‪ ,‬בו צפיפות החומר‬
‫והאנרגיה מספיקה בכדי לגרום לחלל להיסגר על עצמו‪ .‬כפי שתיארתי ביקום‬
‫‪157‬‬

‫סגור‪ ,‬אם אתה מסתכל מספיק רחוק לכיוון אחד‪ ,‬בסופו של דבר תראה את‬
‫אחורי הראש שלך!‬

‫הסיבה לכך שהאנרגיה של יקום סגור היא אפס היא באמת יחסית יחסית‪ .‬הכי‬
‫קל לשקול את התוצאה באנלוגיה לעובדה שביקום סגור גם המטען החשמלי‬
‫הכולל צריך להיות אפס‪.‬‬

‫מאז ימיו של מייקל פאראדיי אנו חושבים כי מטען חשמלי הוא המקור לשדה‬
‫חשמלי (עקב מצב קוונטי מודרני לפליטת הפוטונים הווירטואליים שתיארתי‬
‫לעיל)‪ .‬בתמונה‪ ,‬אנו מדמיינים "קווי שדה" היוצאים החוצה באופן רדיאלי‬
‫מהמטען‪ ,‬כאשר מספר קווי השדה הם פרופורציונליים למטען‪ ,‬וכיוון שקווי‬
‫השדה הם החוצה כלפי מטענים חיוביים ופנים כלפי מטענים שליליים‪ ,‬כמוצג‬
‫להלן‪.‬‬

‫תמונות‬

‫אנו מתארים לעצמנו קווי שדה אלה יוצאים עד אין סוף‪ ,‬וככל שהם מתפשטים‬
‫ומתרחקים זה מזה‪ .‬זה מרמז כי חוזק השדה החשמלי נחלש ונחלש‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫ביקום סגור‪ ,‬קווי השדה הקשורים למטען חיובי‪ ,‬למשל‪ ,‬עשויים להתחיל‬
‫להתפשט זה מזה‪ ,‬אך בסופו של דבר‪ ,‬ממש כשם קו קווי האורך במפה של‬
‫כדור הארץ נפגשים בקוטב הצפוני והדרומי‪ ,‬השדה קווים מהמטען החיובי‬
‫יתכנסו שוב בצד הרחוק של היקום‪ .‬כאשר הם יתכנסו‪ ,‬השדה יתעצם שוב‬
‫ויתעצם עד שיהיה מספיק אנרגיה ליצירת מטען שלילי שיכול "לאכול" את קווי‬
‫השדה בנקודה אנטיפודלית זו של היקום‪.‬‬

‫מתברר טיעון דומה מאוד‪ ,‬במקרה זה שאינו קשור ל"שטף "של קווי שדה‬
‫אלא ל"שטף" האנרגיה ביקום סגור‪ ,‬אומר לנו כי האנרגיה החיובית הכוללת‪,‬‬
 ‫‪2‬‬

‫כולל זו הקשורה להמוני שאר של יש לפצות במדויק על ידי אנרגיה כבידה‬

‫שלילית‪ ,‬כך שהאנרגיה הכוללת היא בדיוק אפס‪.‬‬

‫כך שאם האנרגיה הכוללת של יקום סגור היא אפס‪ ,‬ואם הפורמליזם של‬
‫הסכום‪-‬מעל‪-‬נתיבים של כוח הכבידה הקוונטי מתאים‪ ,‬הרי שהקוונטים מכניים‬
‫יקומים כאלה יכולים להופיע באופן ספונטני עם חסינות‪ ,‬בלי לשאת אנרגיה‬
‫נטו‪ .‬אני רוצה להדגיש שהיקומים הללו יהיו זמנים מרחביים לחלוטין‪ ,‬מנותקים‬
‫משלנו‪.‬‬

‫אולם יש תקלה‪ .‬יקום מתרחב ונסגר ומלא בחומר יתרחב באופן כללי לגודל‬
‫מקסימאלי ואז יצטנף מחדש באותה מהירות‪ ,‬ובסופו של דבר ייחודיות בחלל בו‬
‫ארץ ההפקר של כוח הכובד הקוונטי כיום אינה יכולה לומר לנו מה יהיה גורלו‬
‫הסופי ‪ .‬אורך החיים האופייני של יקומים סגורים זעירים יהיה אפוא‬
‫מיקרוסקופי‪ ,‬אולי בסדר "זמן פלאנק"‪ ,‬הסולם האופייני שעליו צריכים לפעול‬
‫תהליכי כבידה קוונטיים‪ ,‬בערך ‪ 44 - 10‬שניות בערך‪.‬‬

‫אולם יש דרך לצאת מהדילמה הזו‪ .‬אם לפני שיקום כזה יכול לקרוס‪ ,‬תצורת‬
‫השדות בתוכו מייצרת תקופה של אינפלציה‪ ,‬אז אפילו יקום סגור בתחילה יכול‬
‫להתרחב במהירות‪ ,‬באופן אקספוננציאלי‪ ,‬ולהתקרב יותר ויותר ליקום שטוח‬
‫וגדול אינסופי בתקופה זו‪ .‬אחרי מאה פעמים כפילות של אינפלציה כזו‪ ,‬היקום‬
‫יהיה קרוב כל כך לשטוח שהוא יכול בקלות להחזיק מעמד הרבה יותר זמן ממה‬
‫שהיקום שלנו היה מבלי להתמוטט‪.‬‬

‫אפשרות אחרת קיימת למעשה‪ ,‬כזו שתמיד נותנת לי עקצוץ קל של נוסטלגיה‬

‫(וקנאה)‪ ,‬מכיוון שהיא ייצגה עבורי חווית למידה חשובה‪ .‬כשהייתי בפוסט‪-‬דוק‬
‫בהרווארד‪ ,‬שיחקתי במכניקת הקוונטים האפשרית של שדות כבידה‪ ,‬ולמדתי‬
‫על תוצאה של חבר טוב מבית הספר לתואר שני‪ ,‬איאן אפלק‪ .‬קנדי שהיה‬
‫‪159‬‬

‫סטודנט לתואר שני בהרווארד כשהייתי ב‪ ,MIT -‬אפלק הצטרף לחברת‬

‫העמיתים כמה שנים לפני שעשיתי והשתמש בתאוריה המתמטית של פיינמן‬
‫שאנו משתמשים בה כיום להתמודדות עם חלקיקים ושדות יסודיים‪ ,‬המכונה‬
‫קוונטום תיאוריית שדות‪ ,‬כדי לחשב כיצד ניתן לייצר חלקיקים ונוגדי חלקיקים‬
‫בשדה מגנטי חזק‪.‬‬

‫הבנתי שצורת הפיתרון שאיאן תיאר‪ ,‬משהו שנקרא "אינסטנטון"‪ ,‬דומה מאוד‬
‫ליקום מתנפח‪ ,‬אם מישהו ישתלט על הפורמליזם שלו למקרה הכובד‪ .‬אבל זה‬
‫נראה כמו יקום מתנפח שהתחיל מכלום! לפני שכתבתי את התוצאה הזו רציתי‬
‫להתייחס לבלבול שלי לגבי פירוש לאיזו פיזיקה פיתרון מתמטי כזה עשוי‬
‫להתאים‪ .‬עם זאת למדתי במהרה שבזמן שאני קוגיטציה‪ ,‬ממש בהמשך הדרך‬
‫הקוסמולוג היצירתי מאוד שציינתי קודם‪ ,‬אלכס וילנקין‪ ,‬שהפך מאז לחבר‪,‬‬
‫למעשה כתב מאמר שתיאר בצורה זו בדיוק איך כוח הכבידה אכן עשוי ליצור‬
‫יקום מתנפח ישירות מכלום‪ .‬נאסף עלי‪ ,‬אבל לא יכולתי להיות כועסת כי (א)‬
‫בכנות לא הבנתי בפירוט בשלב זה מה אני עושה‪ ,‬ו (ב) לאלכס הייתה תעוזה‬
‫להציע משהו שבאותו זמן לא עשיתי‪ .‬מאז למדתי שלא צריך להבין את כל‬
‫ההשלכות של עבודתו כדי לפרסם‪ .‬אכן‪ ,‬ישנם כמה מאמרים חשובים משלי‬
‫שהבנתי היטב היטב לאחר מעשה‪.‬‬

‫בכל מקרה‪ ,‬בעוד סטיבן הוקינג ושותפו‪ ,‬ג'ים הרטל‪ ,‬הציעו תכנית שונה מאוד‬
‫לניסיון לקבוע את "תנאי הגבול" על יקומים שעשויים להתחיל מכלום‪,‬‬
‫העובדות החשובות הן אלה‪:‬‬

‫‪ .1‬בכוח המשיכה הקוונטית‪ ,‬יקומים יכולים להופיע‪ ,‬ובאמת תמיד‪ ,‬באופן‬

‫ספונטני מכלום‪ .‬יקומים כאלה לא צריכים להיות ריקים‪ ,‬אלא יכולים להיות‬
‫בהם חומר וקרינה‪ ,‬כל עוד האנרגיה הכוללת‪ ,‬כולל האנרגיה השלילית הקשורה‬
‫לכוח הכבידה‪ ,‬היא אפס‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫‪ . 2‬כדי שהיקומים היקום הסגורים שעלולים להיווצר באמצעות מנגנונים‬

‫כאלה יחזיקו מעמד זמן רב יותר מאשר פעמים אינסופיות‪ ,‬יש צורך בדומה‬
‫לאינפלציה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬היקום היחיד בעל אורך חיים שאפשר לצפות לו‬
‫לחיות כתוצאה מתרחיש כזה הוא כזה שנראה היום שטוח‪ ,‬בדיוק כמו שהיקום‬
‫בו אנו חיים מופיע‪.‬‬

‫הלקח ברור‪ :‬כוח המשיכה הקוונטי לא רק מאפשר לאפשר ליצור יקומים יש‬
‫מאין ‪ -‬כלומר‪ ,‬במקרה זה‪ ,‬אני מדגיש‪ ,‬היעדר מרחב וזמן ‪ -‬הוא עשוי לדרוש‬
‫אותם‪" .‬כלום" ‪ -‬במקרה זה שום מקום‪ ,‬זמן‪ ,‬שום דבר! ‪ -‬אינו יציב‪.‬‬

‫יתר על כן‪ ,‬המאפיינים הכלליים של יקום כזה‪ ,‬אם הוא נמשך זמן רב‪ ,‬היו‬
‫צפויים להיות אלה שאנו צופים ביקום שלנו כיום‪.‬‬

‫האם זה מוכיח שהיקום שלנו נולד יש מאין? ברור שלא‪ .‬אבל זה לוקח אותנו‬
‫צעד אחד גדול למדי קרוב יותר לסבירותו של תרחיש כזה‪ .‬וזה מסיר עוד אחת‬
‫מההתנגדויות שהיו עשויות להיות מיושבות כנגד טיעון הבריאה מכלום‬
‫כמתואר בפרק הקודם‪.‬‬

‫שם‪" ,‬שום דבר" פירושו חלל ריק אך קיים לפני כן בשילוב חוקים קבועים‬
‫וידועים של הפיזיקה‪ .‬עכשיו הדרישה לחלל הוסרה‪.‬‬

‫אולם‪ ,‬למרבה הפלא‪ ,‬כפי שנדון בהמשך‪ ,‬אפילו חוקי הפיזיקה עשויים שלא‬
‫להיות נחוצים או נדרשים‪.‬‬

‫פרק ‪11‬‬
‫‪161‬‬

‫‪B RAVE N EW W ORLDS‬‬

‫זה היה הכי טוב בזמנים‪ .‬זה היה הגרוע ביותר בזמנים‪.‬‬

‫‪C Harles D ICKENS-‬‬

‫הבעיה המרכזית עם רעיון הבריאה היא שנראה שהיא מחייבת חיצוניות‬

‫כלשהי‪ ,‬משהו מחוץ למערכת עצמה‪ ,‬לקיים מראש‪ ,‬על מנת ליצור את התנאים‬
‫הדרושים למערכת התהוות‪ .‬זה בדרך כלל הרעיון של אלוהים ‪ -‬סוכנות‬
‫חיצונית כלשהי הקיימת נפרדת מחלל‪ ,‬זמן ואכן מהמציאות הפיזית עצמה ‪-‬‬
‫מכיוון שנראה שהדולר נדרש לעצור איפשהו‪ .‬אך במובן זה אלוהים נראה לי‬
‫כפתרון סמנטי קל למדי לשאלת היצירה העמוקה‪ .‬אני חושב שזה מוסבר בצורה‬
‫הטובה ביותר בהקשר של דוגמא מעט שונה‪ :‬מקור המוסר‪ ,‬שלמדתי לראשונה‬
‫מחברתי סטיבן פינקר‪.‬‬

‫האם המוסר הוא חיצוני ומוחלט‪ ,‬או שמא נגזר אך ורק במסגרת הביולוגיה‬
‫והסביבה שלנו‪ ,‬וכך ניתן לקבוע אותה על ידי המדע? במהלך דיון בנושא זה‬
‫שנערך באוניברסיטת מדינת אריזונה‪ ,‬ציין פינקר את הטרור הבא‪.‬‬

‫אם אדם טוען‪ ,‬כפי שרבים מהאנשים הדתיים העמוקים טוענים‪ ,‬שללא אלוהים‬
‫לא יכול להיות שום זכות ושגוי סופי ‪ -‬כלומר שאלוהים קובע עבורנו מה נכון‬
‫ולא נכון ‪ -‬אפשר לשאול את השאלות‪ :‬מה אם אלוהים גזר את האונס והרצח‬
‫הזה? האם היו מקובלים מבחינה מוסרית? האם זה היה גורם להם להיות‬
‫כאלה?‬

‫בעוד שחלק עשויים לענות בחיוב‪ ,‬אני חושב שרוב המאמינים היו אומרים לא‪,‬‬
‫אלוהים לא היה נותן גזירה כזו‪ .‬אבל למה לא? יש להניח כי לאלוהים תהיה‬
 ‫‪2‬‬

‫סיבה כלשהי לא להוציא צו כזה‪ .‬שוב‪ ,‬יש להניח שהסיבה לכך היא שהסיבה‬
‫מציעה שאונס ורצח אינם מקובלים מוסרית‪ .‬אבל אם אלוהים יצטרך לפנות אל‬
‫התבונה‪ ,‬אז מדוע לא לחסל את המתווך לחלוטין?‬

‫יתכן שנרצה ליישם הנמקה דומה על בריאת היקום שלנו‪ .‬כל הדוגמאות‬
‫שמסרתי עד כה אכן כוללות יצירה של משהו ממה שצריך להתפתות אליו כאל‬
‫דבר‪ ,‬אך הכללים לאותה יצירה‪ ,‬קרי חוקי הפיזיקה‪ ,‬הוקדמו מראש‪ .‬מאיפה‬
‫הכללים מגיעים?‬

‫יש שתי אפשרויות‪ .‬או שאלוהים‪ ,‬או ישות אלוהית כלשהי שאינה כפופה‬
‫לחוקים‪ ,‬שחי מחוצה להם‪ ,‬קובע אותם ‪ -‬אם על ידי גחמה או מתוך מחשבה‬
‫זדונית‪ ,‬או שהם נוצרים על ידי מנגנון על טבעי פחות‪.‬‬

‫הבעיה שאלוהים קובע את הכללים היא שתוכל לפחות לשאול מה‪ ,‬או מי‪,‬‬
‫קבע את כללי האל‪ .‬באופן מסורתי התגובה לכך היא לומר שאלוהים הוא בין‬
‫התכונות המרהיבות האחרות של הבורא‪ ,‬הגורם לכל הגורמים‪ ,‬בשפת הכנסייה‬
‫הרומית‪-‬קתולית‪ ,‬או הגורם הראשון (לפי אקווינות)‪ ,‬או בשפה של אריסטו‪,‬‬
‫מזיז את המוביל העיקרי ‪.‬‬

‫מעניין‪ ,‬אריסטו זיהה את הבעיה של סיבה ראשונה‪ ,‬והחליט שמסיבה זו היקום‬

‫חייב להיות נצחי‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬אלוהים עצמו‪ ,‬שאותו הוא זיהה כמחשבה טהורה‬
‫שקלטה את עצמה‪ ,‬שאהבתה הניעה את המוביל העיקרי לנוע‪ ,‬היה צריך להיות‬
‫נצחי‪ ,‬לא לגרום לתנועה על ידי יצירתו‪ ,‬אלא על ידי ביסוס המטרה הסופית של‬
‫התנועה‪ ,‬שהיא עצמה אריסטו חשב שהיה חייב להיות נצחי‪.‬‬

‫אריסטו הרגיש שההשוואה בין סיבה ראשונה לאלוהים הייתה פחות משביעת‬
‫רצון‪ ,‬למעשה שהרעיון האפלטוני של סיבה ראשונה היה פגום‪ ,‬במיוחד מכיוון‬
‫‪163‬‬

‫שאריסטו הרגיש שלכל גורם צריך להיות מבשר ‪ -‬ומכאן‪ ,‬הדרישה שהיקום‬
‫יהיה נצחי‪ .‬לחילופין‪ ,‬אם לוקחים את השקפתו של אלוהים כגורם לכל הסיבות‪,‬‬
‫ולכן נצחי גם אם היקום שלנו אינו‪ ,‬רצף ההפחתה של האבסורד של שאלות‬
‫"מדוע" אכן מסתיים‪ ,‬אך כפי שהדגשתי‪ ,‬רק על חשבון להכניס ישות מדהימה‬
‫בעלת עוצמה‪ ,‬שאין בה כל ראיות אחרות‪.‬‬

‫בהקשר זה‪ ,‬יש כאן עוד נקודה חשובה להדגיש‪ .‬ההכרח ההגיוני לכאורה של‬
‫סיבה ראשונה הוא נושא אמיתי לכל יקום שיש לו התחלה‪ .‬לפיכך‪ ,‬על בסיס‬
‫ההיגיון בלבד אי אפשר לשלול השקפה טבעית כל כך‪ .‬אך גם במקרה זה חיוני‬
‫להבין כי אלוהות זו איננה קשורה לוגית לאלוהים האישיים של הדתות הגדולות‬
‫בעולם‪ ,‬למרות העובדה שהיא משמשת לעתים קרובות להצדקתם‪ .‬צלם הנאלץ‬
‫לחפש איזשהו אינטליגנציה כללית בכדי לבסס סדר בטבע‪ ,‬באופן כללי‪ ,‬לא‬
‫יונע לאלוהי האישי של הכתובים מאותו היגיון‪.‬‬

‫סוגיות אלו נדונו ונידונו במשך אלפי שנים‪ ,‬על ידי מוחות מבריקים ולא כה‬
‫מבריקים‪ ,‬ורבים מהאחרונים מתפרנסים כיום על ידי התלבטות בהם‪ .‬אנו‬
‫יכולים לחזור לנושאים אלה כעת מכיוון שאנו פשוט מודעים יותר לידיעתנו על‬
‫טיב המציאות הפיזית‪ .‬לא אריסטו ולא אקווינס ידעו על קיומה של הגלקסיה‬
‫שלנו‪ ,‬הרבה פחות המפץ הגדול או מכניקת הקוונטים‪ .‬מכאן שהנושאים איתם‬
‫ופילוסופים מאוחר יותר של ימי הביניים התמודדו איתם חייבים להתפרש‬
‫ולהבין לאור הידע החדש‪.‬‬

‫קחו בחשבון‪ ,‬לאור תמונתנו הקוסמולוגית המודרנית‪ ,‬למשל‪ ,‬את ההצעה של‬
‫אריסטו כי אין סיבות ראשונות‪ ,‬או ליתר דיוק שגורמת אכן ללכת אחורה‬
‫(וקדימה) אינסוף רחוק לכל הכיוונים‪ .‬אין התחלה‪ ,‬אין יצירה‪ ,‬אין סוף‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫כאשר תיארתי עד כה איך משהו כמעט תמיד יכול להגיע מ"שום דבר "‪,‬‬
‫התמקדתי ביצירת משהו מתוך חלל ריק שקיים מראש או ביצירת מרחב ריק‬
‫מכל מקום‪ .‬שני התנאים הראשוניים עובדים עבורי כשאני חושב על "היעדר‬
‫היותם" ולכן הם מועמדים אפשריים לאין‪ .‬עם זאת לא התייחסתי ישירות‬
‫לסוגיות של מה שעלול היה להתקיים‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬לפני יצירה כזו‪ ,‬אילו חוקים‬
‫ששלטו ביצירה‪ ,‬או‪ ,‬במאמר כללי יותר‪ ,‬לא דנתי במה שיש כאלו שרואים‬
‫בשאלת הסיבה הראשונה‪ .‬תשובה פשוטה היא כמובן שמרחב ריק או כלום‬
‫יסודי יותר שממנו עשוי מקום ריק‪ ,‬קם מראש והוא נצחי‪ .‬עם זאת‪ ,‬למען‬
‫ההגינות‪ ,‬זה אכן מעלה את השאלה האפשרית‪ ,‬שכמובן שאינה יכולה לענות על‬
‫מה‪,‬‬

‫אולם דבר אחד בטוח‪ .‬ל"כלל "המטאפיזי‪ ,‬המוחזק כהרשעה חיפוי ברזל על‬
‫ידי מי שעמם התלבטתי בנושא הבריאה‪ ,‬היינו ש"יש מאין בא שום דבר " ‪ ,‬אין‬
‫שום בסיס במדע‪ .‬הטענה שזה מובן מאליו‪ ,‬לא סורר ובלתי ניתן להשגה זה כמו‬
‫להתווכח‪ ,‬כפי שעשה דארווין באופן שגוי‪ ,‬כאשר העלה את ההצעה שמקור‬
‫החיים הוא מעבר לתחום המדע על ידי בניית אנלוגיה לטענה השגויה שלא ניתן‬
‫ליצור חומר או נהרס‪ .‬כל מה שהוא מייצג הוא חוסר נכונות להכיר בעובדה‬
‫הפשוטה שהטבע עשוי להיות יותר חכם מאשר פילוסופים או תיאולוגים‪.‬‬

‫יתרה מזאת‪ ,‬מי שטוען כי יש מאין כלום נראה נראה מרוצה לחלוטין עם‬
‫התפיסה הקוויזוטית כי איכשהו אלוהים יכול לעקוף זאת‪ .‬אך שוב‪ ,‬אם דורשים‬
‫שהרעיון של האין האמיתי לא דורש אפילו את פוטנציאל הקיום‪ ,‬אז בוודאי‬
‫שאלוהים לא יכול לעשות את נפלאותיו‪ ,‬כי אם הוא אכן גורם לקיום מאי קיום‪,‬‬
‫כנראה שהיה פוטנציאל הקיום‪ .‬פשוט לטעון שאלוהים יכול לעשות את מה‬
‫שהטבע לא יכול‪ ,‬זה להתווכח על טבעיפוטנציאל הקיום שונה איכשהו‬
‫מהפוטנציאל הטבעי הקיים לקיום‪ .‬אבל זו נראית הבחנה סמנטית שרירותית‬
‫שעוצבה על ידי מי שהחליטו מראש (כפי שנוהגים התיאולוגים לעשות)‬
‫‪165‬‬

‫שהעל‪-‬טבעי (כלומר‪ ,‬אלוהים) חייב להתקיים כך שהם מגדירים את‬

‫רעיונותיהם הפילוסופיים (שוב התגרשו לחלוטין מכל בסיס אמפירי) ל לא‬
‫כולל הכל מלבד האפשרות לאל‪.‬‬

‫בכל מקרה‪ ,‬כדי לתקן אלוהים שיכול לפתור את השטח הזה‪ ,‬כפי שהדגשתי‬
‫פעמים רבות עד כה‪ ,‬לעתים קרובות נטען כי הוא דורש שאלוהים קיים מחוץ‬
‫ליקום והוא נצחי או נצחי‪.‬‬

‫ההבנה המודרנית שלנו של היקום מספקת פיתרון פיזי נוסף לבעיה זו‪ ,‬עם‬
‫זאת‪ ,‬אני טוען‪ ,‬שיש לה כמה מאותם תכונות של יוצר חיצוני ‪ -‬ויתרה מזאת‬
‫היא עקבית יותר מבחינה הגיונית‪.‬‬

‫אני מתייחס כאן למגוון הרב‪-‬גוני‪ .‬האפשרות שהיקום שלנו הוא אחד מקבוצות‬
‫יקרות מובחנות ומופרדות באופן סיבתי‪ ,‬אפילו אולי אינסופי‪ ,‬שבכל אחת מהן‬
‫מספר היבטים מהותיים של המציאות הפיזית עשוי להיות שונה‪ ,‬פותחת‬
‫אפשרות חדשה גדולה להבנת קיומנו‪.‬‬

‫כפי שציינתי‪ ,‬אחת ההשלכות היותר טעימות אך האמת האמורות של תמונות‬

‫אלה היא שהפיזיקה‪ ,‬ברמה בסיסית כלשהי‪ ,‬היא בסך הכל מדע סביבתי‪( .‬נראה‬
‫לי שזה לא נעים מכיוון שהתחנכתי ברעיון שמטרת המדע הייתה להסביר מדוע‬
‫היקום צריך להיות כפי שהוא ואיך זה קרה‪ .‬אם במקום זאת חוקי הפיזיקה כפי‬
‫שאנו מכירים הם רק תאונות תואמות את קיומנו‪ ,‬ואז המטרה העקרונית לא‬
‫הושמה במקום‪ .‬עם זאת‪ ,‬אני אתגבר על הדעות הקדומות שלי אם הרעיון‬
‫יתברר כנכון‪ ).‬במקרה זה‪ ,‬כוחות היסוד וקבוצי הטבע שבתמונה זו אינם‬
‫מהותיים יותר מאשר מרחק כדור הארץ‪-‬שמש‪ .‬אנו מוצאים את עצמנו חיים על‬
‫פני כדור הארץ ולא מאדים לא מכיוון שיש משהו עמוק ויסודי במרחוק‬
‫האדמה‪-‬שמש‪,‬‬
 ‫‪2‬‬

‫טיעונים אנתרופיים אלה הם חלקלקים באופן ידוע לשמצה‪ ,‬וכמעט בלתי‬

‫אפשרי לבצע תחזיות ספציפיות המבוססות עליהם מבלי לדעת במפורש את‬
‫חלוקת ההסתברות בין כל היקומים האפשריים של קבועים וכוחות בסיסיים‬
‫שונים ‪ -‬כלומר‪ ,‬אשר עשויים להשתנות ואשר אינם‪ ,‬וכן אילו ערכים וצורות‬
‫אפשריים הם עשויים ללבוש ‪ -‬וגם בדיוק כמה "טיפוסיים" אנו ביקום שלנו‪.‬‬
‫אם איננו צורות חיים "טיפוסיות"‪ ,‬אז הבחירה האנתרופית‪ ,‬אם היא מתרחשת‬
‫בכלל‪ ,‬עשויה להיות מבוססת על גורמים שונים מאלו שאחרים היינו מייחסים‬
‫להם‪.‬‬

‫אף על פי כן‪ ,‬ריבוי‪-‬גוונים‪ ,‬בין אם בצורת נוף של יקומים הקיימים בשלל‬

‫מימדים נוספים‪ ,‬או בצורה של מערך משוכפל עד אינסופי של יקומים במרחב‬
‫תלת ממדי כמו במקרה של אינפלציה נצחית‪ ,‬משנה את כשאנחנו חושבים על‬
‫יצירת היקום שלנו והתנאים שעשויים להידרש לשם כך‪.‬‬

‫מלכתחילה‪ ,‬השאלה מה קבע את חוקי הטבע שאפשרו ליקום שלנו להתפתח‬

‫ולהתפתח כעת הופכת פחות משמעותית‪ .‬אם חוקי הטבע הם עצמם סטוכסטיים‬
‫ואקראיים‪ ,‬אין "סיבה" ליקום שלנו‪ .‬תחת העיקרון הכללי שכל דבר שאינו‬
‫אסור אסור‪ ,‬אז מובטח לנו‪ ,‬בתמונה כזו‪ ,‬כי יקום כלשהו יקום עם החוקים‬
‫שגילינו‪ .‬לא נדרש שום מנגנון ושום ישות כדי לתקן את חוקי הטבע כך שהם‪.‬‬
‫הם יכולים להיות כמעט כל דבר‪ .‬מכיוון שאין לנו כרגע תיאוריה יסודית‬
‫שמסבירה את האופי המפורט של הנוף של ריבוי גוונים‪ ,‬אנו לא יכולים לומר‪.‬‬
‫(אם כי להיות הוגנים‪ ,‬כדי להתקדם בכל מדע בחישוב אפשרויות‪ ,‬אנו בדרך‬
‫כלל מניחים שתכונות מסוימות‪ ,‬כמו מכניקת הקוונטים‪ ,‬מחלחלים לכל‬
‫האפשרויות‪ .‬אין לי מושג אם ניתן למחוק את התפיסה הזו באופן שימושי‪ ,‬או‬
‫לפחות אני לא יודע על שום עבודה יצרנית בנושא זה‪).‬‬
‫‪167‬‬

‫לאמיתו של דבר‪ ,‬יתכן שאין תיאוריה יסודית כלל‪ .‬אף על פי שהפכתי‬

‫לפיזיקאי מכיוון שקיוויתי שיש תיאוריה כזו‪ ,‬ובגלל קיוויתי שאולי יום אחד‬
‫אעזור לתרום לגילוי אותה‪ ,‬יתכן שתקווה זו לא תוקם במקומה‪ ,‬כפי שכבר‬
‫קיננתי‪ .‬אני מנחם את דבריו של ריצ'רד פיינמן‪ ,‬אותו סיכמתי בקצרה לפני כן‪,‬‬
‫אך רוצה להציג במלואו כאן‪:‬‬

‫אנשים אומרים לי‪" ,‬אתה מחפש את החוקים האולטימטיביים של הפיזיקה?"‬

‫לא אני לא‪ .‬אני רק מחפש לברר פרטים נוספים על העולם‪ ,‬ואם יתברר שיש‬
‫חוק אולטימטיבי פשוט שמסביר הכל‪ ,‬שיהיה‪ .‬זה יהיה נחמד מאוד לגלות‪ .‬אם‬
‫יתברר שזה כמו בצל עם מיליוני שכבות‪ ,‬ונמאס לנו להסתכל על שכבות‪ ,‬אז‬
‫ככה זה‪ . . .‬העניין שלי במדע הוא פשוט לגלות יותר על העולם‪ ,‬וככל שאני‬
‫מגלה יותר‪ ,‬זה טוב יותר‪ .‬אני אוהב לגלות‪.‬‬

‫אפשר להעביר את הטיעון הלאה ובכיוון אחר‪ ,‬שיש לו השלכות גם על‬

‫הטיעונים שעומדים בבסיסו של ספר זה‪ .‬ברב‪-‬גוניות מכל הסוגים שנדונו‪ ,‬יכול‬
‫להיות מספר אינסופי של אזורים‪ ,‬פוטנציאלים גדולים עד אינסוף או קטנים עד‬
‫אינסוף‪ ,‬בהם יש פשוט "כלום"‪ ,‬ויכולים להיות אזורים שבהם יש "משהו"‪.‬‬
‫במקרה זה‪ ,‬התגובה מדוע יש משהו ולא כלום הופכת כמעט נדושה‪ :‬יש משהו‬
‫פשוט כי אם לא היה דבר‪ ,‬לא היינו מוצאים את עצמנו גרים שם!‬

‫אני מזהה את התסכול הגלום בתגובה כה טריוויאלית למה שנראתה שאלה כה‬
‫עמוקה לאורך הדורות‪ .‬אבל המדע אמר לנו שכל דבר עמוק או טריוויאלי יכול‬
‫להיות שונה באופן דרמטי ממה שאנחנו עשויים להניח במבט ראשון‪.‬‬

‫היקום מוזר בהרבה ועשיר בהרבה ‪ -‬מוזר יותר להפליא ‪ -‬מכפי שדמיונינו‬
‫הדלים האנושיים יכולים לחזות‪ .‬הקוסמולוגיה המודרנית הניע אותנו לשקול‬
‫רעיונות שלא היו יכולים אפילו לנסח לפני מאה שנה‪ .‬התגליות הגדולות של‬
 ‫‪2‬‬

‫המאה העשרים ואחת ואחת לא שינו רק את העולם בו אנו פועלים‪ ,‬הם חוללו‬
‫מהפכה בהבנתנו את העולם ‪ -‬או העולמות ‪ -‬שקיימים‪ ,‬או עשויים להתקיים‪,‬‬
‫ממש מתחת לאפנו‪ :‬המציאות הטמונה מוסתר עד שנהיה אמיצים מספיק כדי‬
‫לחפש אותו‪.‬‬

‫זו הסיבה שהפילוסופיה והתיאולוגיה אינם מסוגלים בסופו של דבר להתייחס‬

‫בעצמם לשאלות היסודיות האמיתיות שמסבכות אותנו על קיומנו‪ .‬עד שאנו‬
‫פוקחים את העיניים ונותנים לטבע לקרוא לצילומים‪ ,‬אנו נאלצים להתבוסס‬
‫בקוצר ראייה‪.‬‬

‫מדוע יש משהו ולא כלום? בסופו של דבר‪ ,‬שאלה זו עשויה להיות לא‬
‫משמעותית או עמוקה יותר מאשר לשאול מדוע פרחים מסוימים הם אדומים‬
‫וחלקם כחולים‪" .‬משהו" תמיד יכול לבוא מכלום‪ .‬יתכן וזה יידרש‪ ,‬ללא תלות‬
‫באופי הבסיסי של המציאות‪ .‬ואולי "משהו" לא יכול להיות מיוחד מאוד או‬
‫אפילו נפוץ מאוד במגוון הרב‪ .‬כך או כך‪ ,‬מה שמועיל באמת הוא לא להרהר‬
‫בשאלה זו‪ ,‬אלא להשתתף במסע הגילוי המרגש שעשוי לחשוף באופן ספציפי‬
‫כיצד היקום בו אנו חיים התפתח ומתפתח והתהליכים השולטים בסופו של דבר‬
‫באופן תפעולי בקיומנו‪ .‬זו הסיבה שיש לנו מדע‪ .‬אנו עשויים להשלים הבנה זו‬
‫עם השתקפות ולקרוא לפילוסופיה זו‪.‬‬

‫לפני שאסיים‪ ,‬אני רוצה להעלות עוד פן אחד בשאלה זו שלא נגעתי בה‪ ,‬אבל‬
‫שמבחינתי שווה להסתיים איתה‪ .‬בשאלה מדוע יש משהו ולא דבר הוא הציפייה‬
‫הסוליפסיסטית ש"משהו "יימשך ‪ -‬שאיכשהו היקום" התקדם "עד כדי קיומנו‪,‬‬
‫כאילו היינו פסגת הבריאה‪ .‬הרבה יותר סביר‪ ,‬בהתבסס על כל מה שאנחנו‬
‫יודעים על היקום‪ ,‬היא האפשרות שהעתיד‪ ,‬אולי העתיד האינסופי‪ ,‬הוא כזה‬
‫שבו ישתלט האין שוב‪.‬‬
‫‪169‬‬

‫אם אנו חיים ביקום שהאנרגיה שלו נשלטת על ידי האנרגיה של כלום‪ ,‬כפי‬
‫שתיארתי‪ ,‬העתיד אכן עגום‪ .‬השמים יהפכו קרים וחשוכים וריקים‪ .‬אך המצב‬
‫למעשה גרוע יותר‪ .‬יקום שנשלט על ידי האנרגיה של החלל הריק הוא הגרוע‬
‫מכל היקומים לעתיד החיים‪ .‬כל תרבות מובטחת בסופו של דבר להיעלם ביקום‬
‫כזה‪ ,‬מורעב באנרגיה כדי לשרוד‪ .‬לאחר זמן ממושך‪ ,‬תנודתיות קוונטית או‬
‫תסיסה תרמית כלשהי עשויים לייצר אזור מקומי בו שוב החיים יכולים‬
‫להתפתח ולשגשג‪ .‬אבל גם זה יהיה חלופי‪ .‬העתיד ישלט על ידי יקום שאין בו‬
‫שום דבר שיעריך את התעלומה העצומה שלו‪.‬‬

‫לחלופין‪ ,‬אם העניין שמרכיב אותנו נוצר בתחילת הזמן על ידי כמה תהליכים‬
‫קוונטיים‪ ,‬כפי שתיארתי‪ ,‬אנו מובטחים כמעט שגם הוא ייעלם שוב‪ .‬הפיזיקה‬
‫היא רחוב דו כיווני‪ ,‬וההתחלות והסיומים קשורים זה לזה‪ .‬רחוק‪ ,‬הרחק אל‬
‫העתיד‪ ,‬פרוטונים ונויטרונים יירקבו‪ ,‬החומר ייעלם והיקום יתקרב למצב של‬
‫פשטות וסימטריה מרבית‪.‬‬

‫אולי יפה מבחינה מתמטית‪ ,‬אך נטול חומר‪ .‬כפי שכתב הרקליטוס מאפסוס‬
‫בהקשר שונה במקצת‪" ,‬הומר טעה באמירה‪' :‬האם הסכסוך ההוא עלול להיגמר‬
‫מבין האלים והאנשים!' הוא לא ראה שהוא מתפלל לחורבן היקום; כי אם‬
‫תפילתו הייתה נשמעת‪ ,‬כל הדברים היו חולפים‪ " .‬לחלופין‪ ,‬כפי שכריסטופר‬
‫היצ'נס השיב זאת מחדש‪" ,‬נירוונה היא כלום‪".‬‬

‫גרסה קיצונית יותר של הנסיגה בסופו של דבר אל האין עשויה להיות בלתי‬
‫נמנעת‪ .‬כמה תיאורטיקני מיתרים טענו‪ ,‬על בסיס מתמטיקה מורכבת‪ ,‬שיקום‬
‫כמו שלנו‪ ,‬עם אנרגיה חיובית במרחב הריק‪ ,‬לא יכול להיות יציב‪ .‬בסופו של‬
‫דבר עליו להתפרק למצב בו האנרגיה הקשורה לחלל תהיה שלילית‪ .‬היקום‬
‫שלנו אז יצטופף מחדש פנימה לנקודה‪ ,‬ויחזור לאובך הקוונטי שממנו יתכן‬
 ‫‪2‬‬

‫שהקיום שלנו החל‪ .‬אם טיעונים אלה נכונים‪ ,‬היקום שלנו ייעלם בפתאומיות‬
‫כפי שהוא כנראה התחיל‪.‬‬

‫במקרה זה‪ ,‬התשובה לשאלה‪" ,‬מדוע יש משהו ולא כלום?" יהיה פשוט‪" :‬לא‬
‫יהיה הרבה זמן‪".‬‬

‫‪E PILOGUE‬‬

‫הסנקציה של עובדה מנוסה כאל פנים של אמת היא נושא עמוק‪ ,‬והצאצא שזיז‬
‫את התרבות שלנו מאז הרנסנס‪.‬‬

‫—‪J ACOB B RONOWSKI‬‬

‫התחלתי את הספר הזה בציטוט נוסף של ג'ייקוב ברונובסקי‪:‬‬

‫חלום או סיוט‪ ,‬עלינו לחיות את החוויה שלנו כמו שהיא‪ ,‬ועלינו לחיות אותה‬
‫ערה‪ .‬אנו חיים בעולם שחודר דרכו ומדע על ידי המדע‪ ,‬שהוא שלם ואמיתי‬
‫כאחד‪ .‬איננו יכולים להפוך אותו למשחק פשוט על ידי נקיטת צדדים‪.‬‬

‫כפי שטענתי‪ ,‬החלום של אדם אחד הוא הסיוט של אדם אחר‪ .‬יקום ללא מטרה‬
‫או הנחיה עשוי להראות‪ ,‬עבור חלקם‪ ,‬את החיים עצמם חסרי משמעות‪ .‬עבור‬
‫אחרים‪ ,‬כולל אותי‪ ,‬יקום כזה ממריץ‪ .‬זה הופך את עובדת קיומנו למדהימה עוד‬
‫יותר‪ ,‬והיא מניע אותנו לשאוב משמעות ממעשינו ולהפיק את המרב מהקיום‬
‫הקצר שלנו בשמש‪ ,‬פשוט מכיוון שאנחנו כאן‪ ,‬מבורכים בתודעה ועם‬
‫ההזדמנות לעשות זאת כך‪ .‬עם זאת‪ ,‬הנקודה של ברונובסקי היא שזה לא משנה‬
‫בשום דרך‪ ,‬ומה שהיינו רוצים ליקום אינו רלוונטי‪ .‬לא משנה מה שקרה‪ ,‬קרה‬
‫וזה קרה בקנה מידה קוסמי‪ .‬וכל מה שעומד לקרות בסולם ההוא יקרה ללא‬
‫‪171‬‬

‫תלות בסביבתנו ולא אהבנו‪ .‬איננו יכולים להשפיע על הראשון‪ ,‬ולא סביר‬
‫שנשפיע על האחרון‪.‬‬

‫אולם‪ ,‬מה שאנחנו יכולים לעשות הוא לנסות להבין את נסיבות קיומנו‪.‬‬
‫תיארתי בספר זה את אחד המסעות המדהימים ביותר של חקר שהאנושות‬
‫עשתה אי פעם בתולדותיה האבולוציוניות‪ .‬זהו מסע אפי לחקור ולהבין את‬
‫הקוסמוס במאזניים שפשוט לא היו ידועים לפני מאה שנה‪ .‬המסע דחף את‬
‫גבולות הרוח האנושית‪ ,‬תוך שילוב הנכונות לעקוב אחר עדויות לכל מקום בו‬
‫הוא עלול להוביל לאומץ להקדיש חיים שלמים לחקירת הלא נודע עם הידיעה‬
‫המלאה שהמאמץ עשוי לשום מקום‪ ,‬ולבסוף לדרוש תערובת של יצירתיות‬
‫והתמדה להתמודד עם המשימות המייגעות לעיתים קרובות של מיון דרך‬
‫משוואות אינסופיות או אתגרים ניסיוניים אינסופיים‪.‬‬

‫תמיד נמשכתי למיתוס של סיזיפוס והשוויתי את המאמץ המדעי לעיתים‬

‫למשימה הנצחית שלו לדחוף סלע במעלה הר‪ ,‬רק כדי שהוא ייפול אחורה בכל‬
‫פעם לפני שהוא מגיע לפסגה‪ .‬כפי שקיאר דמיין‪ ,‬סיזיפוס חייך‪ ,‬וכך גם עלינו‪.‬‬
‫המסע שלנו‪ ,‬אשר יהיה התוצאה אשר תהיה‪ ,‬מספק תגמול משלו‪.‬‬

‫ההתקדמות הפנומנלית שעשינו במאה החולפת הביאה אותנו למצב‪ ,‬כמדענים‪,‬‬

‫להתייחס באופן תפעולי לשאלות העמוקות ביותר שקיימו מאז שאנחנו בני‬
‫האדם עשינו את הצעדים הראשונים שלנו כדי להבין מי אנחנו ואיפה באנו‪.‬‬

‫כפי שתיארתי כאן‪ ,‬תוך כדי התפתחות עצם השאלות הללו התפתחה יחד עם‬
‫הבנתנו את היקום‪" .‬מדוע יש משהו ולא כלום?" חייבים להיות מובנים בהקשר‬
‫של קוסמוס שהמשמעות של המילים הללו אינה כפי שהייתה פעם‪ ,‬ועצם‬
‫ההבחנה בין משהו לשום דבר לא החלה להיעלם‪ ,‬כאשר מעברים בין השניים‬
‫בהקשרים שונים אינם נפוצים בלבד‪ ,‬אלא נדרשים ‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫כיוון שכך‪ ,‬השאלה עצמה הונחה בצד כאשר אנו חותרים בחיפוש אחר הידע‬
‫שלנו‪ .‬במקום זאת‪ ,‬אנו נאלצים להבין את התהליכים השולטים בטבע באופן‬
‫המאפשר לנו לחזות ובכל מקום אפשרי להשפיע על עתידנו‪ .‬בכך גילינו‬
‫שאנחנו חיים ביקום בו חלל ריק ‪ -‬מה שבעבר יכול היה לעבור לחינם ‪ -‬יש‬
‫דינמיקה חדשה השולטת בהתפתחות הנוכחית של הקוסמוס‪ .‬גילינו כי כל‬
‫הסימנים מרמזים על יקום שיכול ובאופן סביר להיווצר מכלום עמוק יותר ‪-‬‬
‫הכרוך בהעדר המרחב עצמו ‪ -‬ואשר עשוי יום אחד לחזור לכלום באמצעות‬
‫תהליכים שאולי לא רק מובנים אלא גם תהליכים שאינם דורשים כל שליטה או‬
‫כיוון חיצוני‪ .‬במובן זה‪ ,‬מדע‪ ,‬כפי שהדגיש הפיזיקאי סטיבן וויינברג‪ ,‬לא‬
‫מאפשרת להאמין באלוהים‪ ,‬אלא מאפשרת לא להאמין באלוהים‪ .‬בלי מדע‪,‬‬
‫הכל הוא נס‪ .‬עם המדע נותרה האפשרות ששום דבר אינו קיים‪ .‬האמונה הדתית‬
‫במקרה זה הופכת פחות ופחות נחוצה‪ ,‬וגם פחות ופחות רלוונטית‪.‬‬

‫הבחירה לפנות לתפיסת הבריאה האלוהית נופלת כמובן לכל אחד מאיתנו‪,‬‬
‫ואינני מצפה שהדיון המתמשך ימות בקרוב‪ .‬אך כפי שהדגשתי‪ ,‬אני מאמין שאם‬
‫נהיה כנים אינטלקטואליים‪ ,‬עלינו לבחור בחירה מושכלת‪ ,‬מודעת למעשה ולא‬
‫על ידי התגלות‪.‬‬

‫זו הייתה מטרתו של ספר זה‪ ,‬לספק תמונה מושכלת של היקום כפי שאנו‬
‫מבינים אותו ולתאר את ההשערות התיאורטיות המובילות כיום את הפיזיקה‬
‫כאשר אנו המדענים מנסים להפריד בין החיטה לנהג בתצפיות ובתיאוריות‬
‫שלנו‪.‬‬

‫הבהרתי את הנטייה שלי‪ :‬המקרה שהיקום שלנו נולד יש מאין נראה ללא ספק‬
‫האלטרנטיבה האינטלקטואלית המשכנעת ביותר עבורי נכון לעכשיו‪ .‬תוכלו‬
‫להסיק מסקנה משלך‪.‬‬
‫‪173‬‬

‫אני רוצה לסיים את הדיון שלי בחזרה לשאלה שאני באופן אישי מרתק עוד‬
‫יותר אינטלקטואלית מאשר השאלה של משהו מכלום‪ .‬זו השאלה שאינשטיין‬
‫שאל אם לאלוהים הייתה ברירה כלשהי בבריאת היקום‪ .‬שאלה זו מספקת את‬
‫המוטיבציה הבסיסית כמעט לכל מחקר על המבנה הבסיסי של החומר‪ ,‬המרחב‬
‫והזמן ‪ -‬המחקר שהעסיק אותי חלק ניכר מחיי המקצועיים‪.‬‬

‫פעם חשבתי שיש בחירה מוחשית בתשובה לשאלה זו‪ ,‬אך במהלך כתיבת ספר‬
‫זה דעותיי השתנו‪ .‬ברור שאם קיימת תיאוריה אחת הכוללת מערכת חוקים‬
‫ייחודית המתארת ואכן קובעת כיצד התרחש היקום שלנו ואת הכללים ששלטו‬
‫בהתפתחותו מאז ‪ -‬מטרת הפיזיקה מאז ניוטון או גלילאו ‪ -‬אז התשובה נראה‪,‬‬
‫"לא‪ ,‬הדברים היו צריכים להיות כפי שהם והיו‪".‬‬

‫אבל אם היקום שלנו אינו ייחודי‪ ,‬והוא חלק ממגוון רב עצום ואולי אינסופי‬
‫של יקומים‪ ,‬האם התשובה לשאלתו של איינשטיין תהיה "כן‪ ,‬יש מגוון‬
‫אפשרויות לקיום"?‬

‫אני לא כל כך בטוח‪ .‬יכול להיות שיש מערכת אינסופית של שילובים שונים‬

‫של חוקים וזנים של חלקיקים וחומרים וכוחות ואפילו יקומים מובחנים‬
‫שעלולים להתעורר במגוון רב שכזה‪ .‬יכול להיות שרק שילוב מסוים מוגבל‬
‫מאוד‪ ,‬כזה שמביא ליקום מהסוג בו אנו חיים או כזה שמאוד אוהב אותו‪ ,‬יכול‬
‫לתמוך בהתפתחותם של יצורים שיכולים לשאול שאלה כזו‪ .‬אז התשובה‬
‫לאינשטיין עדיין תישאר שלילית‪ .‬אלוהים או טבע שיכולים להקיף רב‪-‬מידה‬
‫יהיו מוגבלים באותה מידה ביצירת יקום בו איינשטיין יכול לשאול את השאלה‬
‫כמו שיהיה אם יש רק בחירה אחת של מציאות פיזית עקבית‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫אני מוצאת סיפוק משונה של האפשרות שבאף אחד מהתרחישים‪ ,‬אפילו לאל‬
‫כל יכול לכאורה לא יהיה חופש ביצירת היקום שלנו‪ .‬אין ספק מכיוון שהוא‬
‫מעיד עוד שאלוהים הוא מיותר ‪ -‬או במקרה הטוב מיותר‪.‬‬

‫‪FTERWORD‬‬

‫מאת ריצ'רד דוקינס‬

‫שום דבר לא מרחיב את המוח כמו היקום המתרחב‪ .‬המוזיקה של הכדוריות‬

‫היא חריזה של פעוטון‪ ,‬ג'ינגל שיוצב כנגד האקורדים המלכותיים של‬
‫הסימפוניה גאלקטיקה‪ .‬שינוי המטאפורה והממד‪ ,‬אבקיות מאות שנים‪ ,‬ערפילי‬
‫מה שאנו מניחים לכנות היסטוריה "קדומה"‪ ,‬מתפוצצים במהרה על ידי הרוחות‬
‫היציבות והשוחקות של התקופות הגיאולוגיות‪ .‬אפילו עידן היקום‪ ,‬המדויק ‪ -‬כך‬
‫מבטיח לנו לורנס קראוס ‪ -‬לנתון הרביעי המשמעותי בגיל ‪ 13.72‬מיליארד‬
‫שנה‪ ,‬מתגמד בטרילניה שעומדת לבוא‪.‬‬

‫אולם החזון של קראוס את הקוסמולוגיה של העתיד הרחוק הוא פרדוקסאלי‬

‫ומפחיד‪ .‬ההתקדמות המדעית עשויה להיפך‪ .‬אנו באופן טבעי חושבים שאם יש‬
‫קוסמולוגים בטריליון השני לספירה‪ ,‬חזון היקום שלהם יורחב על פנינו‪ .‬לא כך‬
‫‪ -‬וזו אחת המסקנות הרבות המתנפצות שאני מסיק עם סגירת הספר הזה‪ .‬תן או‬
‫ייקח כמה מיליארדי שנים‪ ,‬שלנו הוא זמן מאוד מועיל להיות קוסמולוג‪ .‬שנת‬
‫טריליון שנים מכאן שהיקום יתפשט עד כה‪ ,‬עד כי כל הגלקסיות מלבד זו של‬
‫הקוסמולוג עצמו (אשר תהיה אחת מהן תהיה) נסוגו מאחורי אופק איינשטיין‬
‫כל כך מוחלט‪ ,‬כה בלתי ניתן לביצוע‪ ,‬שהם לא רק בלתי נראים אלא מעבר לכל‬
‫אפשרות להשאיר עקבות‪ ,‬עקיפים ככל שיהיו‪ .‬באותה מידה יתכן שהם לא היו‬
‫קיימים‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬כל זכר של המפץ הגדול יחלוף‪ ,‬לנצח ומעבר להחלמה‪.‬‬
‫הקוסמולוגים של העתיד ינותקו מעברם‪ ,‬וממצבם‪ ,‬בדרך שאיננו‪.‬‬
‫‪175‬‬

‫אנו יודעים שאנחנו נמצאים בעיצומה של ‪ 100‬מיליארד גלקסיות‪ ,‬ואנחנו‬

‫יודעים על המפץ הגדול מכיוון שהראיות סביבנו‪ :‬הקרינה המוסטת אדומה‬
‫מגלקסיות מרוחקות מספרת לנו על התרחבות האבל ואנו מחצבים אותה‬
‫לאחור‪ .‬אנו זוכים לראות את הראיות מכיוון שאנו משקיפים על יקום תינוקות‪,‬‬
‫המתבוסס בעידן השחר ההוא‪ ,‬כאשר אור עדיין יכול לנוע מגלקסיה לגלקסיה‪.‬‬
‫כמו שניסחו זאת בשוננות קראוס ועמית‪" ,‬אנו חיים בתקופה מאוד מיוחדת‪. . .‬‬
‫הפעם היחידה בה אנו יכולים לאמת מבחינה מצפונית שאנו חיים בתקופה מאוד‬
‫מיוחדת! " הקוסמולוגים של הטרילניום השלישי ייאלצו לחזור לחזון המום של‬
‫ראשית המאה העשרים שלנו‪ ,‬כשהם נעולים כשהיינו בגלקסיה יחידה‪ ,‬שלכל‬
‫מה שידענו או יכולנו לדמיין‪ ,‬הייתה שם נרדף ליקום‪.‬‬

‫לבסוף‪ ,‬ובהכרח‪ ,‬יקום היקום השטוח עוד יותר לאין שמשקף את ראשיתו‪ .‬לא‬
‫רק שלא יהיו קוסמולוגים שישגיחו על היקום‪ ,‬לא יהיה להם שום דבר לראות‬
‫גם אם הם יכולים‪ .‬שום דבר‪ .‬אפילו לא אטומים‪ .‬שום דבר‪.‬‬

‫אם אתה חושב שזה עגום וחסר עליזה‪ ,‬חבל‪ .‬המציאות אינה חייבת לנו נחמה‪.‬‬
‫כשמרגרט פולר העירה‪ ,‬עם מה שאני מדמיין שהיתה אנחת סיפוק‪" ,‬אני מקבלת‬
‫את היקום"‪ ,‬תשובתו של תומאס קרלייל נמוגה‪" :‬גד‪ ,‬עדיף היה לה!" באופן‬
‫אישי‪ ,‬אני חושב שלשקט הנצחי של כלום שטוח אינסופי יש פאר שכדאי לומר‪,‬‬
‫בלשון המעטה‪ ,‬להתמודד עם אומץ‪.‬‬

‫אבל אם משהו יכול להשתטח לכלום‪ ,‬האם שום דבר לא יכול להיכנס לפעולה‬
‫ולהוליד משהו? או מדוע‪ ,‬אם לצטט ערמון תיאולוגי‪ ,‬יש משהו ולא כלום? כאן‬
‫אנו מגיעים לשיעור המדהים ביותר שנשאר לנו איתו בסגירת ספרו של לורנס‬
‫קראוס‪ .‬לא רק שהפיזיקה מספרת לנו איך משהו יכול היה לבוא יש מאין‪ ,‬הוא‬
‫ממשיך הלאה‪ ,‬על פי חשבונו של קראוס‪ ,‬ומראה לנו שהאין כלום אינו יציב‪:‬‬
 ‫‪2‬‬

‫משהו כמעט היה מסוגל להיווצר ממנו‪ .‬אם אני מבין את קראוס נכון‪ ,‬זה קורה‬
‫כל הזמן‪ :‬העיקרון נשמע כמו מעין גרסת פיזיקאי לשתי עוולות העושות זכות‪.‬‬
‫חלקיקים ונוזל חלקיקים קורצים פנימה ומחוצה להם כמו גחליליות‬
‫תת‪-‬אטומיות‪ ,‬משמידים זה את זה ואז יוצרים את עצמם מחדש על ידי התהליך‬
‫ההפוך‪ ,‬יש מאין‪.‬‬

‫הסימן הספונטני של משהו יש מאין קרה בגדול בתחילת החלל והזמן‪,‬‬

‫בייחודיות המכונה המפץ הגדול ואחריו התקופה האינפלציונית‪ ,‬כאשר היקום‪,‬‬
‫וכל מה שהיה בו‪ ,‬לקח שבריר שנייה לגדול דרך עשרים ושמונה סדרי גודל (זה‬
‫‪ 1‬עם עשרים ושמונה אפסים אחריו ‪ -‬חשוב על זה)‪.‬‬

‫איזו מושג מוזר ומגוחך! באמת‪ ,‬המדענים האלה! הם גרועים כמו תלמידי בתי‬
‫ספר מימי הביניים הסופרים מלאכים על ראשי סיכות או מתלבטים ב"מסתורין‬
‫"של הטרנססטנסציה‪.‬‬

‫לא‪ ,‬לא כך‪ ,‬לא כך עם נקמה ובשכבות‪ .‬יש הרבה שהמדע עדיין לא יודע (והוא‬
‫עובד עליו עם שרוולים מגולגלים)‪ .‬אבל חלק ממה שאנחנו כן יודעים‪ ,‬אנחנו‬
‫יודעים לא רק בערך (היקום אינו אלא אלפים אלא מיליארדי שנים)‪ :‬אנו‬
‫יודעים זאת בביטחון ובדיוק מדהים‪ .‬כבר הזכרתי שגיל היקום נמדד לארבע‬
‫דמויות משמעותיות‪ .‬זה מספיק מרשים‪ ,‬אבל זה כלום לעומת הדיוק של כמה‬
‫מהתחזיות איתן לורנס קראוס ועמיתיו יכולים להדהים אותנו‪.‬‬

‫תיאולוגים עשויים להעלות השערות לגבי מלאכים על ראשי סיכות או כל‬

‫דבר שווה ערך לזה‪ .‬נראה כי לפיזיקאים יש מלאכים משלהם וראשי סיכות‬
‫משלהם‪ :‬קוונטה וקווארקים‪" ,‬קסם"‪" ,‬מוזרות" ו"סחרור "‪ .‬אבל פיזיקאים‬
‫יכולים לספור את המלאכים שלהם ויכולים להשיג אותו נכון למלאך הקרוב‬
‫בסך כולל של ‪ 10‬מיליארד‪ :‬לא מלאך יותר‪ ,‬לא מלאך פחות‪ .‬המדע אולי מוזר‬
‫‪177‬‬

‫ולא מובן ‪ -‬מוזר יותר ומובן פחות מכל תיאולוגיה ‪ -‬אבל המדע עובד‪ .‬זה משיג‬
‫תוצאות‪ .‬זה יכול להטיס אותך לשבתאי‪ ,‬להטיל אותך סביב ונוס ויופיטר בדרך‪.‬‬
‫אנו אולי לא מבינים את תורת הקוונטים (גן עדן יודע‪ ,‬אני לא יודע)‪ ,‬אבל‬
‫תיאוריה שמנבאת את העולם האמיתי לעשרה מקומות עשרוניים אינה יכולה‬
‫להיות שגויה בשום מובן ישר‪ .‬תיאולוגיה לא רק חסרה מקומות עשרוניים‪ :‬היא‬
‫חסרה אפילו את הרמז הקטן ביותר לקשר עם העולם האמיתי‪.‬‬

‫אם תשאלו את המאמינים הדתיים מדוע הם מאמינים‪ ,‬יתכן ותמצאו כמה‬

‫תיאולוגים "מתוחכמים" שידברו על אלוהים כ"קרקע כל היושר "‪ ,‬או‬
‫כ"מטפורה לחברות בינאישית" או התחמקות כזו‪ .‬אך רוב המאמינים מזנקים‪,‬‬
‫בצורה כנה יותר ופגיעת יותר‪ ,‬לגרסת הוויכוח מעיצוב או לטיעון מהסיבה‬
‫הראשונה‪ .‬פילוסופים מהקליבר של דייוויד הום לא היו צריכים לקום‬
‫מכורסאותיהם כדי להדגים את חולשתם הקטלנית של כל הטיעונים מסוג זה‪:‬‬
‫הם מתחילים לשאול את מקורו של הבורא‪ .‬אבל זה הוציא את צ'ארלס דארווין‬
‫החוצה בעולם האמיתי ב‪,HMS Beagle -‬לגלות את האלטרנטיבה הפשוטה‬
‫להפליא ‪ -‬ולא מתחננת לשאלה ‪ -‬לעיצוב‪ .‬בתחום הביולוגיה‪ ,‬כלומר‪ .‬הביולוגיה‬
‫הייתה תמיד שטח הציד החביב על תיאולוגים טבעיים עד שדרווין ‪ -‬לא בכוונה‪,‬‬
‫שכן הוא היה החביב והעדין ביותר מבין הגברים ‪ -‬רדף אחריהם‪ .‬הם ברחו‬
‫למרעה הנדיר של הפיזיקה ולמקורות היקום‪ ,‬רק כדי למצוא את לורנס קראוס‬
‫וקודמיו מחכים להם‪.‬‬

‫האם החוקים והקבועים של הפיזיקה נראים כמו משרה מכוונת דקה‪ ,‬שנועדה‬
‫להביא אותנו לקיום? אתה חושב שאיזה סוכן כנראה גרם לכל דבר להתחיל?‬
‫קרא את ויקטור סטנגר אם אינך יכול לראות מה לא בסדר בטיעונים כאלה‪.‬‬
‫קראו את סטיבן וויינברג‪ ,‬פיטר אטקינס‪ ,‬מרטין ריס‪ ,‬סטיבן הוקינג‪ .‬ועכשיו אנו‬
‫יכולים לקרוא את לורנס קראוס על מה שנראה לי כמו מכה בנוק‪-‬אאוט‪ .‬אפילו‬
‫כרטיס הטרמפ האחרון שנותר מהתיאולוג‪" ,‬מדוע יש משהו ולא כלום?"‬
 ‫‪2‬‬

‫מתרסק לנגד עיניך כשאתה קורא את הדפים האלה‪ .‬אם על מוצא המינים הייתה‬
‫המכה הקטלנית ביותר של הביולוגיה לסופר‪-‬טבעיות‪ ,‬אנו עשויים לבוא לראות‬
‫ביקום מכלום כשווה ערך לקוסמולוגיה‪ .‬הכותרת פירושה בדיוק מה שהיא‬
‫אומרת‪ .‬ומה שנאמר הוא הרסני‪.‬‬

‫אינדקס‬

‫קווי קליטה‪11– 10 , 9 ,‬‬

‫אדמס‪ ,‬דאגלס‪91 ,‬‬

‫אפלק‪ ,‬איאן‪69– 168 ,‬‬

‫אנדרומדה‪110 , 10 , 8 , 7 ,‬‬

‫אנטארקטיקה‪50 , 48 , 47 ,‬‬

‫טיעונים האנתרופי‪37- 136 , 135 , 129 ,26- 125 ,‬‬

‫על כוחות וקבוע יסוד‪76- 175 ,‬‬

‫בשאלה משהו‪-‬ולא‪-‬כלום‪78– 177 ,‬‬

‫חלקיקים‪:‬‬

‫כמו שנראה לנוע אחורה בזמן‪65– 62 ,‬‬

‫‪179‬‬

‫אסימטריה בין חלקיקים‪60- 156 ,62- 61 ,‬‬

‫יצירה בשדה חשמלי של‪168 , 154 ,‬‬

‫במשוואת האלקטרונים של דיראק‪61- 60 ,‬‬

‫כנדרש על ידי מכניקת הקוונטים‪62– 161 , 156 ,65– 62 ,‬‬

‫כמתחייב תורת היחסות‪156 ,65- 62 ,‬‬

‫ראה גם פוזיטרונים; חלקיקים וירטואליים‬

‫אריסטו‪73– 172 ,‬‬

‫אטקינס‪ ,‬פיטר‪191 ,‬‬

‫בריונים‪76 ,‬‬

‫המפץ הגדול‪xvii , 95 , 107 , 150 , 173 , 189 ,‬‬

‫‪ CMBR‬שמאלה‪ ,‬ראה קרינת רקע מיקרוגל קוסמית‬

‫היכרויות של‪87 , 77 ,16– 15 , 3 ,‬‬

‫צפיפות של הפרוטונים והנויטרונים‪25- 24 ,‬‬

‫אלמנטים שנוצרו‪14– 111 , 108 ,25– 24 , 18 ,‬‬

 ‫‪2‬‬

‫עדויות‪188 , 118 ,15– 108 , 44 , 42 , 18 , 4 ,‬‬

‫היעלמותם של ראיות עתידיות‪188 ,19- 105 ,‬‬

‫אלוהים‪6- 5 , 4 ,‬‬

‫חוקים גופניים ידועים כהסבר‪145 ,‬‬

‫נוקלאוזינתזה ב‪34 ,‬‬

‫כפי שחזה בתורת היחסות‪15– 114 , 6 , 5 ,‬‬

‫קיר בינינו‪44 - 42 ,‬‬

‫קראנץ 'הגדול‪27 ,‬‬

‫ביולוגיה‪91- 190 , 160 ,‬‬

‫חורים שחורים‪56- 155 , 115 ,‬‬

‫בוגן‪ ,‬לואיז‪1 ,‬‬

‫בוהר‪ ,‬נילס‪65 ,59- 58 ,‬‬

‫‪( BOOMERANG‬תצפיות בלון על קרינה אקסטרא‪-‬אלקטרית מילימטרית‬

‫וגיאופיזיקה)‪78 ,54– 46 ,‬‬
‫‪181‬‬

‫בוזונים‪135 ,‬‬

‫ברהה‪ ,‬טייצ'ו‪21 , 20 ,‬‬

‫סובלות‪133 ,‬‬

‫ברונובסקי‪ ,‬ג'ייקוב‪ ,‬שי ‪181 , 142 ,‬‬

‫בראונינג‪ ,‬רוברט‪55 ,‬‬

‫קאמי‪ ,‬אלברט‪182 ,‬‬

‫כוכבים משתנים קפאידים‪16 ,9- 7 ,‬‬

‫‪ ,Chaboyer‬בריאן‪87- 86 , 78 ,‬‬

‫אינפלציה כאוטית‪128 ,‬‬

‫חג המולד קרול‪ ,‬א (דיקנס)‪116 ,‬‬

‫‪CL 0024 + 1654, 32‬‬

‫יקום סגור‪28- 26 ,‬‬

‫כפי שנראה שטוח‪170 , 168 ,‬‬

 ‫‪2‬‬

‫נקודות חמות וקרות ב‪52– 51 ,‬‬

‫אינפלציה ב‪70 - 169 , 168 ,‬‬

‫קרני אור בהתכנסות פנימה‪75 , 46 ,‬‬

‫קצב ההתרחבות ב‪92 , 80 ,‬‬

‫אנרגיה בסך הכל‪68– 166 ,‬‬

‫אשכולות‪56 , 55 , 52 , 36 , 34 , 28 , 23 ,‬‬

‫עדשת כבידה על ידי‪33– 32 , 31 ,‬‬

‫מדידה של‪88- 87 ,‬‬

‫אשכול תרדמת‪31 ,‬‬

‫העיקרון הקופרניקאי‪123 ,‬‬

‫קרינת רקע מיקרוסקופית קוסמית (‪:)CMBR‬‬

‫הניסיון של ‪ BOOMERANG‬לצלם‪54– 47 ,‬‬

‫גילוי‪110 , 108 , 105 , 53 , 44 , 42 , 32 ,‬‬

‫כעדות למפץ הגדול‪113 , 110 , 108 , 42 ,‬‬

‫‪183‬‬

‫יקום שטוח המשתמע‪76 ,54- 53 ,‬‬

‫נקודות חמות ונקודות קרות באזור‪98 , 95 , 93 ,52– 50 ,49– 48 , 46 ,‬‬

‫מדידות של ‪87 ,54– 47 ,43– 42‬‬

‫תצפית חיזוי לעומת של‪69- 68 ,‬‬

‫פוטונים ב‪158 ,‬‬

‫אחידות של‪95- 93 ,‬‬

‫כבלתי ניתן לעין בעתיד הרחוק‪11– 110 ,‬‬

‫קוצר ראיה קוסמי‪50 - 49 ,‬‬

‫קרניים קוסמיות‪61 , 35 ,‬‬

‫קבוע קוסמולוגי‪96 ,‬‬

‫כ"בחירה אנתרופית "‪26– 125 ,‬‬

‫אנרגיה אפלה כפי שהוא מיוצג על ידי‪, 78 , 77 ,76- 75 ,73- 72 , 58 ,‬‬

‫‪125 ,24- 123 , 116 , 109 , 88 , 87 ,84- 82 , 80‬‬

‫ההקדמה והחרטה של איינשטיין‪105 ,58- 56 , 3 ,‬‬

 ‫‪2‬‬

‫הקבוע הקוסמולוגי בעיה‪73- 72 ,‬‬

‫קוסמולוגיה‪xii , xvi , xviii , 4 , 26 , 80 ,‬‬

‫הסוף עתידי אפשרי של‪88- 187 ,19- 105 ,‬‬

‫יוצר‪ ,‬בריאתנות‪xi , xii , xiv , 126 , 139 , 171 ,‬‬

‫ראה גם את אלוהים; תֵ אֹולֹוגִי ָה‬

‫אנרגיה אפלה‪xii , 82 ,‬‬

‫עידן היקום‪87 ,‬‬

‫סכום של‪129 , 80 ,‬‬

‫בטיעון אנתרופי‪129 ,‬‬

‫עתיד עגום המשתמע‪80- 179 ,19- 105 ,‬‬

‫אידיוט קוסמי‪89 - 88 ,‬‬

‫קבוע קוסמולוגי כמייצג‪,84– 82 , 80 , 78 , 77 ,76– 75 ,73– 72 , 58 ,‬‬

‫‪125 ,24– 123 , 116 , 109 , 88 , 87‬‬

‫צפיפות של‪24– 123 , 88 ,‬‬

‫‪185‬‬

‫גילוי‪XVIII , 105 , 116 -17, 122 , 138 , 153 ,‬‬

‫עדויות עבור ‪9 - 108 ,89 - 86‬‬

‫התרחבות היקום שנשלטת על ידי ‪9– 108 , 107 , 106 , 91 ,89 - 78 , 77‬‬

‫אנרגיית ואקום כוזבת כ‪96 ,‬‬

‫ביקום שטוח‪91 ,88- 87 , 86 , 80 ,‬‬

‫ההצעה של קראוס וטרנר מ‪78 ,76 - 75 , 56 ,‬‬

‫מדידה של‪122 ,73- 70 ,‬‬

‫מקורם‪138 , 136 , 89 ,‬‬

‫חלקיקים אמיתיים וקרינה שנוצרו מ‪151 , 150 -‬‬

‫בתורת המיתרים‪135 ,‬‬

‫אפס אנרגיית כבידה שמותרת על ידי‪103 ,‬‬

‫חומר אפל‪87 , 72 ,‬‬

‫כמות‪56- 55 , 36 , 34 ,28- 27 ,26- 25 ,‬‬

 ‫‪2‬‬

‫ביקום סגור‪27 ,‬‬

‫הרכב של‪35 - 34 , 25 ,‬‬

‫צפיפות אשכולות הגלקסיה בשליטת ‪34‬‬

‫איתור של ‪138 , 105 , 92 ,37– 35 , 31 , 26 , 24‬‬

‫ניסויים‪36- 35 ,‬‬

‫היקום השטוח כנגרם על ידי‪86 , 80 , 75 , 55 , 54 , 34 ,‬‬

‫יחס החומר הגלוי ל‪88 , 86 , 75 , 55 , 25 -‬‬

‫התחזית המוקדמת של זוויקי ל‪31 -‬‬

‫דרווין‪ ,‬צ'רלס‪91- 190 , 174 , 147 , 75 ,‬‬

‫דוקינס‪ ,‬ריצ'רד‪XIX , 187 -91 ,‬‬

‫דמארק‪ ,‬פייר‪78 ,‬‬

‫‪ ,deuterium‬שפע של‪112 , 18 ,‬‬

‫דיקנס‪ ,‬צ'ארלס‪171 , 116 ,‬‬

‫מידות‪ ,‬תוספת‪:‬‬
‫‪187‬‬

‫ראיות אפשריות עבור‪38 - 137 ,‬‬

‫בתורת המיתרים‪35– 134 , 133 , 132 , 131 , 130 ,‬‬

‫יקומים בלתי ניתנים לגילוי ב‪176 , 137 -‬‬

‫דיראק‪ ,‬פול‪72 ,69– 66 ,60– 59 , 58 ,‬‬

‫אפקט דופלר‪10 ,‬‬

‫סוזה‪ ,‬דינש‪148 ,‬‬

‫‪E = mc 2 , 27 , 165‬‬

‫אדינגטון‪ ,‬ארתור סטנלי‪5- 4 ,‬‬

‫אינשטיין‪ ,‬אלברט‪108 , 83 , 20 ,‬‬

‫להתנסות כפי חשוב‪3- 2 ,‬‬

‫נייר עדשות כבידה של ‪37 - 36 ,31 - 28‬‬

‫רעיון הרחבת היקום שנדחה על ידי‪105 ,57– 56 , 5 ,‬‬

‫השאלה של הבחירה של אלוהים‪85- 184 ,61- 160 ,‬‬

 ‫‪2‬‬

‫מגבלת המהירות האוניברסלית שהתגלתה על ידי‪45 ,‬‬

‫ראו גם תורת היחסות‪ ,‬תיאוריה כללית של; תורת היחסות‪ ,‬תיאוריה מיוחדת‬
‫של‬

‫שדות חשמליים‪168 , 164 , 154 ,‬‬

‫אלקטרומגנטיות‪136 , 135 , 115 ,‬‬

‫תורת הקוונטים של‪163 , 154 ,‬‬

‫אלקטרונים‪146 , 136 , 49 , 43 ,‬‬

‫טופס אנטי‪-‬חומר של‪60- 59 ,‬‬

‫ביקום המוקדם‪43 ,‬‬

‫מסה של‪136 , 122 , 60 ,‬‬

‫כנעים מהר יותר מאור‪65– 62 ,‬‬

‫פוטנציאל קיום של ‪146‬‬

‫ברמות קוונטיות‪59 ,‬‬

‫סיבוב של‪60 ,‬‬

‫‪189‬‬

‫פונקצית גל של‪67– 65 , 60 , 59 ,‬‬

‫חלקיקים אלמנטריים‪122 , 84 ,‬‬

‫ראה גם חלקיקים ספציפיים‬

‫שטח ריק‪xvi ,‬‬

‫אנרגיה של‪ ,‬ראה אנרגיה אפלה‬

‫חלקיקים אמיתיים שנוצרו בשנת ‪154‬‬

‫חלקיקים ושדות וירטואלי‪153 , 150 ,98- 97 ,71- 70 ,65- 62 ,‬‬

‫ראה גם כלום‬

‫ֵאנ ְֶרגִי ָה‪:‬‬

‫שימור‪165 , 164 , 155 , 153 ,104– 98 ,‬‬

‫חשוך‪ ,‬ראה אנרגיה אפלה‬

‫הגדרה של‪166 ,‬‬

‫קינטי‪101- 100 ,‬‬

‫שלילי‪167 ,104– 99 ,‬‬

 ‫‪2‬‬

‫פוטנציאל‪101- 100 ,‬‬

‫מנוחה‪165 ,‬‬

‫צפיפות אנרגיה‪4– 103 , 99 , 27 ,‬‬

‫אופק אירועים‪155 ,‬‬

‫אבולוציה‪ ,‬ביולוגית‪xiii , 145 , 147 ,‬‬

‫אנרגיית ואקום שקרית‪127 , 99 , 98 , 97 , 96 ,‬‬

‫פאראדיי‪ ,‬מייקל‪166 ,‬‬

‫פיינמן‪ ,‬ריצ'רד‪141 , 68 ,‬‬

‫על הדיוק של תורת הקוונטים‪90- 189 ,‬‬

‫על חוקי יסוד‪xiii , 177 ,‬‬

‫נחיצות של חלקיקים אנטי‪-‬חלקיקים שהודגמו על ידי‪62– 161 ,65– 62 ,‬‬

‫סכום על שבילים פורמליזם שפותח על ידי‪69– 167 ,63– 162 ,‬‬

‫קווי שדה‪67– 166 ,‬‬

‫‪191‬‬

‫פלטלנד (אבוט)‪27 ,‬‬

‫בעיית שטוח‪95 , 93 ,‬‬

‫יקום שטוח‪77 , 34 , 26 ,‬‬

‫היקום הסגור כמתן הופעה של‪170 , 168 ,‬‬

‫אנרגיה אפלה‪91 ,88- 87 , 86 , 80 ,‬‬

‫חומר אפל כגורם ‪86 , 80 , 75 , 55 , 54 , 34‬‬

‫נגד ראיות‪76 ,56- 55 ,54- 53 ,‬‬

‫ראיות‪148 , 104 ,93- 91 , 78 ,76- 75 ,56- 55 , 54 , 52 ,‬‬

‫הרחבת שיעור‪92 ,88- 87 , 86 ,‬‬

‫כצפוי מהיקום הנובע מכלום‪52– 149 ,‬‬

‫כפי שהוסבר על ידי האינפלציה‪168 , 152 ,51– 150 , 104 , 97 ,‬‬

‫נקודות חמות וקרות ב‪51 ,‬‬

‫התחזית של קראוס וטרנר ל‪81 ,76 - 75 , 56 ,‬‬

‫קרני אור ישר‪75 , 46 ,‬‬

 ‫‪2‬‬

‫הרחבת האטה של‪27 ,‬‬

‫המסה הכוללת הדרושה ‪86 , 36 , 34‬‬

‫אפס אנרגיית כבידה בתוך‪148 , 103 ,‬‬

‫אפס אנרגיה בסך הכל‪165 ,‬‬

‫קבוע יסוד של הטבע‪76- 175 , 138 , 136 ,‬‬

‫כוחות היסוד‪76- 175 , 137 , 84 ,‬‬

‫ראה גם כוחות ספציפיים‬

‫גלקסיות‪:‬‬

‫עדשת כבידה על ידי‪31 ,‬‬

‫חוסר יציבות של‪115 ,‬‬

‫משמרת אדומה של‪7– 106 , 79 ,11– 10 ,‬‬

‫סיבוב‪24- 23 ,‬‬

‫ספירלה‪ ,‬ראו גלקסיות ספירליות (ערפיליות ספירליות)‬

‫‪193‬‬

‫‪ superclusters‬של‪28 ,‬‬

‫ראה גם אשכולות; חוק האבל‬

‫גלילאו גליליי‪184 , 142 ,‬‬

‫גאוס‪ ,‬קרל פרידריך‪41– 40 ,‬‬

‫בראשית‪5 , 4 ,‬‬

‫מפות סקר גיאודטי‪41 - 40 ,‬‬

‫גיאומטריה‪41-- 40 ,‬‬

‫של יקום‪ ,‬ראו יקום סגור; יקום שטוח; יקום פתוח‬

‫אלוהים‪148 , 141 ,‬‬

‫המפץ הגדול‪6– 5 , 4 ,‬‬

‫הסרת הצורך של דרווין על‪91- 190 , 147 ,‬‬

‫"הבחירה" של איינשטיין השאלה‪85- 184 ,61- 160 ,‬‬

‫קבועים יסודיים‪122 ,‬‬

‫רגרסיה אינסופית ו‪xii , xv -‬‬

 ‫‪2‬‬

‫בעבודותיו של ניוטון‪145 , 142 ,‬‬

‫תער של ‪ Occam‬ו‪146 ,-‬‬

‫ומקור המוסר‪172 ,‬‬

‫ניסיונו של פיוס ה ‪ 12-‬להוכיח קיומו של‪5 , 4 ,‬‬

‫יתירות של‪185 ,‬‬

‫משהו מכלום שנוצר על ידי‪xv , 174 –75 ,‬‬

‫ואנרגיה כבידה כוללת‪148 ,‬‬

‫ראה גם תיאולוגיה‬

‫אלוהים של הפערים‪46– 145 ,‬‬

‫התיאוריה הגדולה האחידה‪137 ,‬‬

‫עדשת כבידה‪35 - 28 ,‬‬

‫חומר אפל שהתגלה על ידי‪36 , 34 ,‬‬

‫מאמרו של איינשטיין על‪37- 36 ,31- 28 ,‬‬

‫‪195‬‬

‫השימוש המוצע של צביקי עבור‪33 ,32- 31 ,‬‬

‫גרביטון‪131 ,‬‬

‫כוח משיכה‪xvi ,‬‬

‫אטרקטיבי‪80 , 77 , 15 ,‬‬

‫של חומר אפל‪25 ,‬‬

‫והרחבה של היקום‪92 ,80- 79 , 15 ,‬‬

‫תנועה של גלקסיות מושפעות‪24- 23 ,‬‬

‫אנרגיה שלילית שמותרת על ידי‪167 , 104 - 99 ,‬‬

‫לחץ שלילי של‪150 ,‬‬

‫התיאוריה של ניוטון‪66– 165 , 141 , 57 , 20 , 3 , 2 ,‬‬

‫מהירות של‪46 , 45 ,‬‬

‫כמאוחדת עם כוחות אחרים‪132 ,‬‬

‫חולשה של‪136 , 122 ,‬‬

‫במשקל של ‪ superclusters‬גלקסיות עם‪28 ,‬‬

 ‫‪2‬‬

‫ראו גם תורת היחסות‪ ,‬תיאוריה כללית של‬

‫גרין‪ ,‬בריאן‪131 ,‬‬

‫גוט‪ ,‬אלן‪xviii , 93 , 95 , 96 , 99 , 127 , 150 ,‬‬

‫האריס‪ ,‬סידני‪10 ,‬‬

‫הרטל‪ ,‬ג'ים‪169 ,‬‬

‫הוקינג‪ ,‬סטיבן‪191 , 169 ,64– 163 , 155 ,‬‬

‫הייזנברג‪ ,‬ורנר‪59- 58 ,‬‬

‫ראו גם עקרון אי הוודאות‬

‫הליום‪18 , 9 ,‬‬

‫שפע של‪113 ,12- 111 , 108 ,25- 24 , 18 ,‬‬

‫הרקליטוס מאפסוס‪180 ,‬‬

‫צוות חיפוש ‪Supernova High-Z, 82 , 88‬‬

‫הילברט‪ ,‬דוד‪3- 2 ,‬‬

‫‪197‬‬

‫היצ'נס‪ ,‬כריסטופר‪xviii –xix, 119 , 121 , 148 , 180 ,‬‬

‫מדריך הטרמפיסט לגלקסיה‪The (Adams), 91 ,‬‬

‫הומר‪180 ,‬‬

‫בעיה באופק‪97 , 95 , 93 ,‬‬

‫הויל‪ ,‬פרד‪113 ,‬‬

‫האבל‪ ,‬אדווין‪20 , 6 ,‬‬

‫גיל היקום מוערך על ידי‪16- 15 ,‬‬

‫התרחבות היקום שהתגלה על ידי‪, 149 , 108 , 106 , 102 , 78 , 11 , 9 ,‬‬

‫‪188‬‬

‫גלקסיות חדשות שהתגלו על ידי‪9- 8 ,‬‬

‫הקבוע של האבל‪80– 79 , 21 ,16– 14 ,‬‬

‫חוק האבל‪79 , 77 ,16– 11 ,‬‬

‫טלסקופ החלל האבל‪32 , 16 ,‬‬

‫‪Humason, Milton, 11 , 14 , 21‬‬

 ‫‪2‬‬

‫הום‪ ,‬דוד‪190 ,‬‬

‫מימן‪68– 65 , 43 , 9 ,‬‬

‫שפע של‪113 ,12- 111 , 108 ,25- 24 , 18 ,‬‬

‫גאומטריה היפרבולית‪41 ,‬‬

‫רגרסיה אינסופית‪xii , xv ,‬‬

‫אינסוף‪xii – xiii, 71 ,‬‬

‫אינפלציה‪189 , 153 , 128 , 106 ,‬‬

‫כפי שהתיר יחסות כללית‪97- 96 ,‬‬

‫כהתחיל מכלום‪169 ,‬‬

‫ביקום סגור‪70– 169 , 168 ,‬‬

‫שימור אנרגיה‪104 - 98 ,‬‬

‫צפיפות אנרגיה‪4– 103 , 99 ,‬‬

‫כנצחי‪176 , 137 ,29– 128 ,‬‬

‫היקום השטוח מוסבר על ידי‪168 , 152 ,51 - 150 , 104 , 97 ,‬‬

‫‪199‬‬

‫היקום ההומוגני מוסבר על ידי‪51 - 150 , 97 ,‬‬

‫בעיה באופק נפתרה על ידי‪97 ,‬‬

‫רב‪-‬גוונים שנוצרו על ידי‪29– 126 ,‬‬

‫תנודות קוונטיות‪128 ,104 - 98 ,‬‬

‫תנודות בצפיפות קטנה ב‪51 - 150 ,‬‬

‫אנרגיית הכבידה מוחלטת‪3- 101 ,‬‬

‫אפס אנרגיית כבידה ו‪152 , 148 , 103 ,‬‬

‫אינסטנטון‪169 ,‬‬

‫ברזל‪18 , 9 ,‬‬

‫ג'יימס‪ ,‬וויליאם‪xii ,‬‬

‫ג'פרסון‪ ,‬תומאס‪190 ,‬‬

‫אידיוט‪89– 88 ,‬‬

‫מסע סביב חדרי (בוגן)‪1 ,‬‬

 ‫‪2‬‬

‫קפלר‪ ,‬יוהנס‪21 ,20- 19 ,‬‬

‫שלושה חוקים של תנועה פלנטרית שהתגלו על ידי‪20 ,‬‬

‫קרנן‪ ,‬פיטר‪78 ,‬‬

‫האנרגיה הקינטית‪101- 100 ,‬‬

‫קראוס‪ ,‬לורנס‪xvi -xviii, 56 , 75 -76, 78 , 80 , 81 , 86 -87, 117 ,‬‬

‫‪-18‬‬

‫כבש‪ ,‬וויליס‪67- 66 ,‬‬

‫נוף‪77– 176 ,35– 134 ,30– 129 ,‬‬

‫מאיץ ההדרונים הגדול‪138 ,36- 35 ,‬‬

‫משטח פיזור אחרון‪95 ,54– 53 , 50 ,47– 44 ,‬‬

‫הניסיון של ‪ BOOMERANG‬לצלם‪54– 47 ,‬‬

‫סולם מאפיין של ‪45 - 44‬‬

‫כנקודה היקום הקדומה ביותר לעין‪44 - 43 ,‬‬

‫הגיאומטריה של היקום שנחשפה על ידי‪52 ,47 - 46 ,‬‬

‫‪201‬‬

‫לוויט‪ ,‬הנרייטה סוואן‪8- 7 ,‬‬

‫ליוונהוק‪ ,‬אנטוני פיליפס ואן‪66 ,‬‬

‫למאטר‪ ,‬ז'ורז '‪15– 114 , 108 , 105 , 21 , 11 ,6– 4 ,‬‬

‫"פעולת עדשה‪-‬כמו של מגן על ידי סטיית אור בשדה הגרוויטציה"‬

‫(איינשטיין)‪37- 36 ,31- 28 ,‬‬

‫חיים‪ ,‬מקורם של ‪174 , 160 , 147 , 75‬‬

‫אֹור‪:‬‬

‫כיפוף של‪76 , 75 , 46 ,30– 28 ,27– 26 ,‬‬

‫גיאומטריה של יקום‪46 ,‬‬

‫יכולת ראייה אנושית‪50 - 49 ,‬‬

‫קוונטה של‪59 ,‬‬

‫אורכי גל של‪106 , 10 , 9 ,‬‬

‫מהירות האור‪ ,‬כמגבלת המהירות הקוסמית‪165 , 96 , 95 , 62 , 46 , 45 ,‬‬

‫לינד‪ ,‬אנדריי‪129 ,28– 127 ,‬‬

 ‫‪2‬‬

‫לִיתִ יּום‪:‬‬

‫שפע של‪113 ,12- 111 , 108 ,25- 24 , 18 ,‬‬

‫לובאצ'בסקי‪ ,‬ניקולאי איבנוביץ '‪42– 41 ,‬‬

‫מנדל‪ ,‬רודי‪30 , 29 , 28 ,‬‬

‫מסה‪:‬‬

‫צפיפות ביקום של ‪28‬‬

‫אלקטרונים‪136 , 122 , 60 ,‬‬

‫של פוטונים‪164 ,‬‬

‫של פרוטונים‪136 , 122 ,61- 60 ,‬‬

‫מנוחה‪167 , 165 ,‬‬

‫הסכום הכולל של‪86 , 72 , 55 , 54 , 39 , 36 ,‬‬

‫חֹומֶר‪:‬‬

‫יצירה מתמדת של‪189 ,‬‬

‫כפי שנוצר על ידי תנודות קוונטיות‪154 ,51 - 150 ,‬‬

‫‪203‬‬

‫כפי שנוצר בשדה חשמלי‪168 , 154 ,‬‬

‫צפיפות של‪122 , 113 , 109 , 92 , 88 , 77 ,‬‬

‫היעלמותו של‪179 ,‬‬

‫צפיפות אנרגיה של‪24– 122 ,‬‬

‫מקורם של‪174 , 75 ,‬‬

‫יחס החומר האפל ל‪88 , 86 , 75 , 55 , 25 -‬‬

‫מרקורי‪ ,‬מסלול של‪56 , 3 ,‬‬

‫מטבוליזם‪160 , 147 ,‬‬

‫מטא‪-‬גלקסיה‪115 , 114 ,11– 110 , 108 ,‬‬

‫מיס ואן דר רוה‪ ,‬לודוויג‪55 ,‬‬

‫שביל החלב‪87 , 78 , 24 , 8 , 7 , 2 ,‬‬

‫ניסים‪42– 141 ,‬‬

‫בעיית מונופול‪95 , 93 ,‬‬

 ‫‪2‬‬

‫מוסר‪xvi , 171 –72 ,‬‬

‫ההצעה‪ ,‬חוקי ניוטון מיום ‪31‬‬

‫מצפה הכוכבים הר סטרומלו‪82 ,‬‬

‫מצפה הכוכבים בהר וילסון‪11 , 6 ,‬‬

‫רב‪-‬גוניות‪178 ,77– 176 ,35– 134 ,29– 125 , 119 ,‬‬

‫הבחירה של אלוהים‪85- 184 ,‬‬

‫מגונים‪136 ,‬‬

‫ערפיליות‪32– 31 , 7–6 ,‬‬

‫ראו גם גלקסיות ספירליות (ערפיליות ספירליות)‬

‫לחץ שלילי‪150 , 104 ,‬‬

‫נויטרונים‪70 , 69 ,‬‬

‫סכום של‪55 , 24 ,‬‬

‫החלקיקים של‪61 ,‬‬

‫ריקבון של‪179 ,‬‬

‫‪205‬‬

‫צפיפות ראשונית של‪24 ,‬‬

‫תגובות גרעיניות של‪17 ,‬‬

‫כוכבי נויטרונים‪115 ,‬‬

‫ניוטון‪ ,‬אייזק‪:‬‬

‫אלוהים כפי שנראה על ידי‪145 , 142 ,‬‬

‫תורת הכבידה של‪66– 165 , 141 , 57 , 20 , 3 , 2 ,‬‬

‫חוקי תנועה שנוסחו על ידי‪31 ,‬‬

‫ניסוי פריזמה של‪9 ,‬‬

‫תיאוריה יחידה מבוקשת על ידי‪184 ,‬‬

‫פרס נובל‪82 , 44 , 8 ,‬‬

‫שום דבר‪:‬‬

‫הגדרות של‪xiii –xv, 149 ,‬‬

‫כפי שבוצע על ידי חלקיקים וירטואליים‪98 ,71- 70 ,‬‬

 ‫‪2‬‬

‫אנרגיה בתוך ‪58‬‬

‫כמו סוף היקום אפשרי‪188 ,80- 179 ,‬‬

‫היקום כמקורו ב‪xvii , 142 –43, 156 , 169 –70 -‬‬

‫כמו יציבה‪189 , 180 , 178 ,70- 156 ,‬‬

‫משקל של‪58 ,‬‬

‫ראה גם מקום ריק; שאלה משהו‪-‬ולא‪-‬כלום‬

‫על מוצא המינים (דארווין)‪191 ,‬‬

‫יקום פתוח‪26 ,‬‬

‫בהדמיית מחשב‪78 ,‬‬

‫האטה של ‪77‬‬

‫הרחבה נצחית של‪37 , 27 ,‬‬

‫ראיות‪76 ,37- 36 ,‬‬

‫קצב הרחבה של‪92 , 80 ,‬‬

‫נקודות חמות וקרות ב‪51 ,‬‬

‫‪207‬‬

‫קרני אור כפופות פנימה‪76 , 75 , 46 ,‬‬

‫חקירתו של לובאצ'בסקי ‪42 - 41 ,‬‬

‫מקור סדנת לייף‪160 , 147 ,‬‬

‫פרויקט מקורות‪160 , 147 ,‬‬

‫חמצן‪18 , 9 ,‬‬

‫קאנטרי‪ ,‬אברהם‪3 ,‬‬

‫מאיצי חלקיקים‪61 ,36 - 35 ,‬‬

‫פיזיקאים של חלקיקים‪137 , 136 , 84 ,‬‬

‫תורת החלקיקים‪xvi ,‬‬

‫‪perihelion, 3 , 56‬‬

‫יחסי תקוף‪-‬בהירות‪8- 7 ,‬‬

‫פרלמוטר‪ ,‬שאול‪82 , 81 , 80 ,‬‬

‫מעברי פאזה‪128 , 127 ,96- 95 ,‬‬

 ‫‪2‬‬

‫פילוסופיה‪xiii –xiv, 178 ,‬‬

‫פוטונים‪67– 166 , 164 , 158 ,‬‬

‫חוקים פיזיים‪xiii , 115 , 129 , 191 ,‬‬

‫כפי שנבע מכלום‪xv , 170 , 171 –80 ,‬‬

‫וא‪-‬סימטריה של חומר ואנטי‪-‬חומר‪59– 158 ,‬‬

‫כמושלם והכרחי לתיאור התפתחות היקום‪145 ,‬‬

‫ניסים לעומת‪42– 141 ,‬‬

‫מקורו של‪xi –xii ,‬‬

‫אקראיות אפשרית של‪xvii , 175 - 76 ,‬‬

‫סקירה גופנית‪31 ,‬‬

‫פינקר‪ ,‬סטיבן‪72– 171 ,‬‬

‫פיוס ‪ ,XII‬האפיפיור‪5 , 4 ,‬‬

‫פלאנק‪ ,‬מקס‪59 ,‬‬

‫זמן פלאנק‪168 , 72 ,‬‬

‫‪209‬‬

‫כוכבי לכת‪ ,‬תנועה של‪145 , 20 ,‬‬

‫פלזמה‪11– 110 , 43 , 17 ,‬‬

‫אפלטון‪xii , 149 , 173 ,‬‬

‫פוזיטרונים‪146 ,68– 67 ,65– 62 ,60– 59 ,‬‬

‫אנרגיה פוטנציאלית‪101- 100 ,‬‬

‫לחץ‪ ,‬שלילי‪150 , 104 ,‬‬

‫פרוטונים‪98 ,‬‬

‫סכום של‪55 , 24 ,‬‬

‫אנטי חומר של‪61 ,‬‬

‫ריקבון של‪179 ,‬‬

‫ביקום המוקדם‪43 , 24 ,‬‬

‫מסה של‪136 , 122 ,61- 60 ,‬‬

‫תגובות גרעיניות של‪17 ,‬‬

 ‫‪2‬‬

‫פוזיטרונים בטעות‪61- 60 ,‬‬

‫ניפוץ של‪36 - 35 ,‬‬

‫מבנה של ‪70 - 69‬‬

‫תנודות קוונטיות‪98- 97 ,‬‬

‫שימור אנרגיה כמגבלה ל‪54– 153 -‬‬

‫כהסבר על הכל‪179 , 158 , 157 , 153 ,51– 150 , 105 , 98 ,‬‬

‫חשובים לאינפלציה‪128 ,104 - 98 ,‬‬

‫ראה גם אינפלציה‬

‫כוח הכבידה הקוונטי‪161 , 131 ,‬‬

‫קרינת חור שחור ו‪156 ,‬‬

‫וגורל היקומים המתרחבים הסגורים‪168 ,‬‬

‫אינפלציה שנוצרה על ידי‪169 ,‬‬

‫שטח שנוצר על ידי‪64– 163 ,‬‬

‫חלקיקים וירטואליים‪72- 71 ,‬‬

‫‪211‬‬

‫רמות קוונטיות‪59 ,‬‬

‫מכניקת קוונטים‪173 , 115 ,‬‬

‫הדיוק של תחזיות של‪90- 189 ,69- 68 ,‬‬

‫התפתחות‪59- 58 ,‬‬

‫תורת היחסות ואת‪162 , 131 ,59- 58 ,‬‬

‫של זמן‪-‬חלל‪163 , 162 ,‬‬

‫ראו גם עקרון אי הוודאות‬

‫ואקום קוונטי‪XIV ,‬‬

‫קווארקים‪136 ,70- 69 ,‬‬

‫קוואזרים‪32 - 31 ,‬‬

‫שמיעה (קראוס)‪28 ,‬‬

‫ק ְִרינָה‪:‬‬

‫כפי שנגרם על ידי מפגש של חלקיקים ואנטי חלקיקים‪61 ,‬‬

 ‫‪2‬‬

‫כפי שנוצר על ידי תנודות קוונטיות‪51 - 150 ,‬‬

‫צפיפות של‪113 , 109 ,‬‬

‫ביקום המוקדם‪44 - 43 ,‬‬

‫קוונטה של‪59 ,‬‬

‫משמרת אדומה‪188 ,86– 84 ,82– 80 , 19 ,11– 10 ,‬‬

‫מרחק לעומת‪108 ,86– 84 ,82– 80 , 19 ,-‬‬

‫בעתיד הרחוק‪7– 106 ,‬‬

‫ריס‪ ,‬מרטין‪191 ,‬‬

‫תורת היחסות‪ ,‬תיאוריה כללית של‪:‬‬

‫בעיה לכאורה עם‪3 , 2 , 1 ,‬‬

‫המפץ הגדול שחוזה‪15- 114 , 6 , 5 ,‬‬

‫קריסת היקום הסגור שנבזה ב‪27 -‬‬

‫עקמומיות היקום‪148 , 103 , 56 ,‬‬

‫חומר אפל הנדרש ליקום שטוח ב‪76 -‬‬

‫‪213‬‬

‫צפיפות היקום בתוך‪57 ,‬‬

‫משוואות של‪58- 56 ,‬‬

‫התפתחות היקום מוסברת על ידי‪150 , 2 , 1 ,‬‬

‫ראיות ניסיוניות עבור‪27- 26 ,3- 2 ,‬‬

‫מהר ממהירות האור‪ ,‬צמיחה של המרחב המותר על פי‪97- 96 ,‬‬

‫תיוג של מקום וזמן כשרירותי ב‪162 -‬‬

‫אור כפוף פנימה‪34– 28 , 27–26 ,‬‬

‫אנרגיה שלילית ב‪167 , 104 , 103 -‬‬

‫לחץ שלילי ב‪104 ,‬‬

‫יקום לא‪-‬סטטי שחזהו‪57– 56 , 5 , 3 ,2– 1 ,‬‬

‫מכניקת הקוונטים‪162 , 131 ,60 - 59 ,‬‬

‫לנוח אנרגיה ב‪165 ,‬‬

‫חלל כמו מעוקל‪162 ,42– 41 , 39 ,34– 28 , 27–26 ,‬‬

 ‫‪2‬‬

‫אנרגיה כוללת‪66 - 165 ,‬‬

‫שוקל את היקום עם‪28 ,‬‬

‫ראה גם קבוע קוסמולוגי‬

‫תורת היחסות‪ ,‬תיאוריה מיוחדת של ‪165 , 96‬‬

‫אנטי‪-‬חלקיק כמתחייב‪156 ,65- 62 ,‬‬

‫ומדידות תלויות צופים‪162 , 62 ,‬‬

‫דת‪ ,‬ראה אלוהים; תֵ אֹולֹוגִי ָה‬

‫רתרפורד‪ ,‬רוברט סי‪66 ,‬‬

‫קרן ריצ'רד דוקינס‪xvii ,‬‬

‫ריס‪ ,‬אדם‪88 ,‬‬

‫‪RNA, 147 , 160‬‬

‫הכנסייה הרומית הקתולית‪xii , 4 , 5 , 172 ,‬‬

‫רובין‪ ,‬ורה‪24 ,‬‬

‫רמספלד‪ ,‬דונלד‪23 ,‬‬

‫‪215‬‬

‫ראסל‪ ,‬ברטרנד‪xii ,‬‬

‫סייגן‪ ,‬קרל‪83- 82 ,‬‬

‫שרר‪ ,‬רוברט‪18- 117 , 107 ,‬‬

‫שמידט‪ ,‬בריאן‪82 ,‬‬

‫שרדינגר‪ ,‬ארווין‪59– 58 ,‬‬

‫ראה גם אלקטרונים‪ ,‬פונקצית הגל של‬

‫פתרון שוורצטשילד‪115 ,‬‬

‫מדע‪xiii –xiv ,‬‬

‫אלוהים‪183 ,‬‬

‫מטרות‪Xv ,‬‬

‫שאלה משהו‪-‬ולא‪-‬כלום שנחקר על ידי‪xiii ,‬‬

‫שלושה עקרונות מרכזיים של‪xvi ,‬‬

‫מדע‪83 , 30 , 28 ,‬‬
 ‫‪2‬‬

‫סיינטיפיק אמריקן‪159 ,‬‬

‫תאים המשכפלים את עצמם‪147 ,‬‬

‫שאפלי‪ ,‬הארלו‪8 , 6-7 ,‬‬

‫יחודיות‪168 ,‬‬

‫סליפר‪ ,‬וסטו‪10 , 9 ,‬‬

‫פתיתי שלג‪ ,‬שיא‬

‫ליקוי חמה‪27 - 26 ,‬‬

‫משהו‪-‬די‪-‬מ‪-‬כלום השאלה‪191 ,89- 188 ,45- 143 ,‬‬

‫תשובה אנתרופית‪78– 177 ,‬‬

‫תנאי גבול ל‪70 - 169 ,‬‬

‫כשאלה "איך"‪144 ,‬‬

‫וחוסר יציבות של כלום‪159 ,‬‬

‫תשובה מטאפיסית‪75– 174 ,‬‬

‫מקור היקום ו‪xiii -‬‬

‫‪217‬‬

‫חוקים פיזיקליים כמו שלם‪52- 146 ,‬‬

‫חוקים פיזיקליים מיותרים עבור‪80– 171 , 170 ,‬‬

‫ככל שאולי לא חשוב‪79– 178 ,‬‬

‫תנודות קוונטיות כתשובה ל‪158 , 157 , 153 ,51– 150 -‬‬

‫התשובה של כוח הכבידה הקוונטי ל‪164 ,‬‬

‫כמדעיים‪xiii ,‬‬

‫משמעות המשנה של‪83– 182 ,‬‬

‫שטח מיותר עבור‪70– 161 ,‬‬

‫מֶרחָב‪:‬‬

‫כפי שנובע מכלום‪xiv –xv, 161 –70 ,‬‬

‫כפי שנוצר על ידי כוח הכבידה הקוונטי‪64– 163 ,‬‬

‫עקמומיות של ‪ ; 165 ,42– 41 , 39 ,35– 28 , 27–26‬ראה גם יקום סגור;‬

‫יקום שטוח; יקום פתוח‬

‫מהר ממהירות האור‪ ,‬צמיחה של‪97- 96 ,‬‬

 ‫‪2‬‬

‫בתורת היחסות הכללית‪161 , 39 ,29– 28 ,27– 26 , 1 ,‬‬

‫אינפלציה של‪ ,‬ראה אינפלציה‬

‫ככל שיהיה אינסופי‪xiii ,‬‬

‫תורת הקוונטים כמי שחלה על‪161 ,‬‬

‫מרחב‪-‬זמן‪ ,‬מכניקת קוונטים‪163 , 162 ,‬‬

‫ספקטרום‪66 , 59 , 9-10 ,‬‬

‫שפינוזה‪ ,‬ברוך‪160 ,‬‬

‫גלקסיות ספירליות (ערפיליות ספירליות)‪17 , 7 ,‬‬

‫קווי קליטה של‪11– 10 ,‬‬

‫"נר רגיל‪79- 78 , 19 ",‬‬

‫כוכבים‪:‬‬

‫בהירות של ‪79 ,8 - 7‬‬

‫הרכב של‪20 , 10 ,‬‬

‫‪219‬‬

‫אלמנטים מיוצרים‪14– 113 ,19– 17 ,‬‬

‫רצף עיקרי‪107 ,‬‬

‫משתנה‪7 ,‬‬

‫מסע בין כוכבים‪61 ,‬‬

‫חשמל סטטי‪154 ,‬‬

‫שטנגר‪ ,‬ויקטור‪191 ,‬‬

‫תורת המיתרים‪180 ,35- 130 , 2 ,‬‬

‫סכום על שבילים פורמליזם‪69– 167 ,63– 162 ,‬‬

‫‪Sun, spectrum of, 9‬‬

‫‪superclusters, 28‬‬

‫‪superconductivity, 132‬‬

‫‪supernaturalism, 141–42‬‬

‫‪:supernova‬‬

‫‪Brahe’s observation of, 20‬‬

 2

elements created in, 17–18

number of, 17, 20–21

and rate of expansion of universe, 80–82, 84–86, 88

Type 1a, 19, 79, 80–82, 84–86, 88

Supernova Cosmology Project, 81–82

superstrings, 132

supersymmetry, 132

179 , 132 , 73 ,‫סימטריה‬

182 ,‫סיסיפוס‬

136 ,‫טאואונים‬

xi , xiii –xiv, xvi , 144 , 145 –46, 178 , 190 ,‫תיאולוגיה‬

‫ראה גם את אלוהים‬

134 , 132 ,‫תורת הכל‬

‫‪221‬‬

‫"תורת הפוזיטונים‪ ,‬א '" (פיינמן)‪65 - 64 ,‬‬

‫תומאס אקווינס‪xii , 135 , 149 , 172 , 173 ,‬‬

‫ניסויי מחשבה‪2 ,‬‬

‫זְמַן‪:‬‬

‫נראה כי נוגדי החלקיקים נעים לאחור פנימה‪65 - 62 ,‬‬

‫כפי שנובע מכלום‪xiv –xv ,‬‬

‫סולם מאפיין המוטבע על משטח הפיזור האחרון על ידי‪45 - 44 ,‬‬

‫בתורת היחסות הכללית‪161 , 1 ,‬‬

‫ככל שיהיה אינסופי‪xiii ,‬‬

‫ראה גם מרחב‪-‬זמן‬

‫אנרגיה כוללת‪:‬‬

‫ביקום סגור‪68– 166 ,‬‬

‫ביקום שטוח‪165 ,‬‬

‫בעיות במדידה של‪166 ,‬‬

 ‫‪2‬‬

‫כאנרגיה כבידה כוללת פלוס אנרגיה הקשורה למסה‪165 ,‬‬

‫אנרגיית הכבידה הכולל‪105 ,3- 101 ,‬‬

‫הגדרה של ‪100‬‬

‫באינפלציה‪3– 101 ,‬‬

‫משוואה ניוטונית עבור‪103 ,‬‬

‫כלא‪-‬בריטי‪49– 148 ,‬‬

‫בסך הכל אנרגיה‪165 ,‬‬

‫ביקום הנובע מכלום‪165 ,52– 149 ,‬‬

‫משולש‪ ,‬סכום של זוויות‪50 ,40- 39 ,‬‬

‫טרנר‪ ,‬מייקל‪81 , 78 ,76 - 75 , 56 ,‬‬

‫סופרנובה מסוג ‪Ia, 19 , 79 , 80 –82, 84 –86, 88‬‬

‫טייסון‪ ,‬טוני‪34- 33 , 32 ,‬‬

‫עקרון אי הוודאות‪165 , 164 , 156 , 71 ,65– 62 , 59 ,‬‬

‫‪223‬‬

‫עֹולָם‪:‬‬

‫גיל‪189 , 187 , 92 ,87- 86 , 77 , 42 , 21 ,16- 15 , 3 ,‬‬

‫סיבוב לכאורה של‪84 ,‬‬

‫צפיפות ממוצעת של‪123 ,‬‬

‫תנאי גבול של יצירה יש מאין‪70 - 169 ,‬‬

‫קירור של‪96 , 95 ,‬‬

‫סוף ‪28 , 27 , 26 , 23‬‬

‫כנצחי ‪74– 172 ,‬‬

‫הומוגניות של‪115 , 97 ,‬‬

‫מדידת העקמומיות של‪149 , 97 , 55 ,54– 47 ,‬‬

‫‪multiverse and, 119, 125–29‬‬

‫‪origins of, xv, xvi, xvii, xviii, 6, 23, 89, 184; see also Big Bang‬‬

‫‪phase transition of, 95–96, 127‬‬

‫‪as possibly infinite, xiii‬‬

 2

recollapse and disappearance of, 180

size of, 8–9

static view of, 2, 3, 5, 56–57, 105, 107, 108, 113

total mass in, 36, 39, 54, 55, 72, 86

weight of, 28–37, 54

see also closed universe; flat universe; inflation; open universe

universe, expansion of, xii, xvii, 3–4, 5, 6, 9, 21, 105, 115, 149,
187

dark energy and, 77, 78–89, 91, 106, 107, 108–9, 116

gravity and, 15, 79–80, 92

rate of, 14–15, 77, 78–89, 91, 106, 108, 116

as unobservable in far future, 105–19

see also Hubble’s law

Vilenkin, Alex, 127, 169

‫‪225‬‬

‫‪Virgo supercluster, 28‬‬

‫‪:virtual particles‬‬

‫‪Dirac equation and, 67–69‬‬

‫‪empty space effected by, 65–69, 70–71, 97–98, 133, 150, 153,‬‬
‫‪189‬‬

‫כהסבר לחשמל סטטי‪154 ,‬‬

‫ההוכחה של פיינמן‪65- 62 ,‬‬

‫ראיות עקיפות‪133 ,71- 70 ,67- 65 ,‬‬

‫בכבידה קוונטית‪72 ,‬‬

‫חיים קצרים‪72 ,68- 67 ,‬‬

‫אפס אנרגיה כוללת של‪154 ,‬‬

‫פוטונים וירטואליים‪67– 166 , 164 ,‬‬

‫יקומים וירטואליים‪164 ,‬‬

‫וויינברג‪ ,‬סטיבן‪191 , 183 ,‬‬

 ‫‪2‬‬

‫וילצ'ק‪ ,‬פרנק‪xviii , 134 –35, 159 ,‬‬

‫וילקינסון‪ ,‬דייוויד‪53 ,‬‬

‫בדיקת מיקרוסקופ האיסוטרופיה של ווילקינסון (‪53 –54, 87 ,)WMAP‬‬

‫וויט‪ ,‬אדוארד‪33– 132 ,‬‬

‫פליטת רנטגן‪36 ,‬‬

‫‪ ,Zel'dovich‬יעקב‪73- 72 ,‬‬

‫צביקי‪ ,‬פריץ‪33 ,32- 31 ,‬‬

‫התקף אותור‬

‫לורנס מ‪ .‬קראוס הוא פרופסור קרן בבית הספר לחקר כדור הארץ והחלל‬
‫ובמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת מדינת אריזונה‪ ,‬וכן כמנהל משותף של יוזמת‬
‫הקוסמולוגיה ומנהל חניכה של פרויקט המקורות‪ .‬תוכנית ‪ Origins‬כוללת‬
‫מחקר‪ ,‬הוראה והערכה בין‪-‬תחומית חדשה ורחבת היקף המתמקדת בכל תחומי‬
‫המקורות‪ :‬ממקורות הקוסמוס למקורות אנושיים‪ ,‬למקורות התודעה והתרבות‪.‬‬
‫קראוס הוא פיזיקאי תיאורטי ידוע בינלאומי‪ ,‬בעל תחומי מחקר רחבים‪ ,‬כולל‬
‫הממשק בין פיזיקת החלקיקים היסודיים לקוסמולוגיה‪ .‬הוא קיבל את הדוקטורט‬
‫שלו בפיזיקה מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס בשנת ‪ ,1982‬והצטרף לחברת‬
‫העמיתים של הרווארד‪ .‬בשנת ‪ 1985‬הצטרף לפקולטה לפיזיקה באוניברסיטת‬
‫ייל‪ ,‬ואז עבר לאוניברסיטת קייס ווסטרן רזרב כפרופסור של אמברוז סוואסי‬
‫‪227‬‬

‫בשנת ‪ .1993‬משנת ‪ 1993‬עד ‪ 2005‬שימש כיו"ר המחלקה לפיזיקה בקייס‪.‬‬

‫הוא זוכה בפרסים בינלאומיים רבים על מחקריו וכתיבתו‪ ,‬והוא הפיזיקאי היחיד‬
‫שזכה בפרסים מכל שלוש חברות הפיזיקה הגדולות בארה"ב‪ ,‬החברה‬
‫האמריקאית לפיזיקה‪ ,‬האיגוד האמריקאי למורים לפיזיקה והמכון האמריקני‬
‫לפיזיקה‪.‬‬

‫קראוס הוא גם אחד המדענים הבולטים הבודדים כיום שחצו באופן פעיל את‬
‫התהום שבין מדע ותרבות פופולרית‪ ,‬וגרם לביקורו כ"אינטלקטואל ציבורי‬
‫"ייחודי על ידי המגזין סיינטיפיק אמריקן ‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מלבד ספריו ועבודות‬
‫הרדיו והטלוויזיה‪ ,‬ופרשנויות העיתון והמגזין שלו‪ ,‬קראוס ביצע סולו עם‬
‫התזמורת של קליבלנד‪ ,‬תוך שהוא מספר את "כוכבי הלכת" של גוסטב הולסט‬
‫במרכז המוזיקה "פריחה" בקונצרט הכי פופולרי באותו מקום‪ ,‬והוא היה מועמד‬
‫לפרס גראמי על תווי האונייה שלו לתקליטור מוזיקה של טלארק מ"מסע בין‬
‫כוכבים " ‪ .‬בשנת ‪ 2005‬שימש גם כחבר חבר מושבעים בפסטיבל סאנדנס‪.‬‬

‫* אכן‪ ,‬ככל שהספר הזה נדפס בדיוק נודע לי ששאול ובריאן‪ ,‬יחד עם אדם‬
‫רייס‪ ,‬שהיה חלק מפרויקט ‪ ,High-Z Supernova‬זכו בפרס נובל לפיזיקה‬
‫לשנת ‪ 2011‬על גילוים‪.‬‬

‫אנו מקווים שנהניתם לקרוא ספר אלקטרוני זה של העיתונות החופשית‪.‬‬

‫הירשם לניוזלטר שלנו וקבל הצעות מיוחדות‪ ,‬גישה לתכני בונוס ומידע על‬
‫המהדורות החדשות האחרונות וספרים אלקטרוניים גדולים אחרים של ‪Free‬‬
‫‪ Press‬ו‪.Simon & Schuster -‬‬

‫כפתור ההרשמה‬
 ‫‪2‬‬

‫או בקר אותנו באופן מקוון כדי להירשם ב‪-‬‬

‫‪eBookNews.SimonandSchuster.com‬‬
229
2
231