‫‪23.10.17-2.11.

17‬‬

‫כימיה כללית ופיזיקלית – מבנה האטום (מצגת ‪)7‬‬

‫‪.‬שדה חשמלי משפיע על מטען שלא נמצא בתנועה‬

‫‪.‬שדה מגנטי משפיע על מטען שנמצא בתנועה (לא משפיע על מטענים סטטיים)‬

‫גל אלקטרומגנטי – תנודות של שדה חשמלי‪ .‬ככל שהחץ גדול יותר הערך של השדה גדול יותר‪ ,‬כיוון החץ‬
‫הוא כיוון השדה‪ .‬במאונך לתנודות השדה החשמלי יש את תנודות השדה המגנטי‪ .‬גל אלקטרונמגנטי זה‬
‫איזושבי אנרגיה שמתקדמת במרחב‪ .‬ככל שהתדירות של הקרינה האלקטרומגנטית גבוהה יותר הגל‬
‫‪.‬יתנודד מהר יותר‬

‫סוגים של קרינות אלקטרומגנטיות – ההבדל בין הסוגים הוא אורך הגל‪ .‬אורך הגל הוא המרחק בין‬
‫המקסימום למקסימום (בין שני פיקים של הגל‪ ,‬אותו המרחק גם בין המינימום למינימום)‪ .‬אורך גל נמדד‬
‫ביחידות של מרחק (ננומטר ‪ 10-9‬מטר)‪.‬‬
‫גל מאופיין גם ע"י התדירות שלו ‪– frequency‬‬
‫אורך גל (למדא ‪ * )λ‬תדירות (ני ‪ = )ν‬מהירות האור‬
‫מספר אורכי הגל בשנייה‪ ,‬נמדד בהרץ )‪.Hz (1/s‬‬
‫(‪)C‬‬

‫מהירות האור = ‪m/s 108*3‬‬

‫מהירות האור היא מספר קבוע – לכן יש יחס הפוך בין אורך הגל לתדירות‪.‬‬

‫*** כשפותרים שאלות – לשים לב ליחידות המידה!‬

‫קרינה אלקטרומגנטית היא דואלית – יש לה מאפיינים של גל וגם של חומר‪.‬‬

‫ערך האנרגיה מקוונטט (מהמילה קוונט; מונח שמשמעותו שגדלים פיזיקליים‪ ,‬כמו אנרגיה‪ ,‬יכולים לקבל‬
‫רק ערכים מסוימים)‪.‬‬

‫פוטון – חלקיק אור‪ .‬אין לו מסה אבל יש לו אנרגיה (נמדדת ב‪ J-‬ג'אול)‪.‬‬

‫האנרגיה של פוטון‪ E = h*ν :‬קבוע פלאנק כפול תדירות‪ .‬ככל שהאנרגיה עולה – התדירות עולה – אורך‬
‫הגל יורד (אפשר להמיר בנוסחא את התדירות באורך גל)‪.‬‬

‫‪ h = 6.626 * 10-34 J*s‬קבוע פלאנק‬

‫‪23.10.17-2.11.17‬‬

‫כדי למצוא את האנרגיה במול אחד של חלקיקים – כופלים את האנרגיה במספר אבוגדרו (‪.)1023*6.022‬‬

‫ככל שהאלקטרון רחוק יותר מהגרעין – האנרגיה הכוללת (גם אנרגיה פוטנציאלית – משיכה בין הפרוטון‬
‫לאלקטרון – וגם אנרגיה קינטית של האלקטרון) גדולה יותר (האלקטרון פחות נמשך לגרעין ולכן האנרגיה‬
‫הקינטית גבוהה יותר)‪ .‬ככל שהאלקטרון קרוב לגרעין – האנרגיה הכוללת נמוכה יותר‪ .‬במרחק אינסוף‬
‫מהגרעין – האנרגיה היא אפס‪ .‬ככל שמתקרבים לגרעין האנרגיה יורדת – לכן מדובר על אנרגיה שלילית‪.‬‬

‫מצב יסוד – הכי נמוך באנרגיה‪ ,‬האלקטרון הכי קרוב לגרעין‪ .‬אם נספק אנרגיה לאלקטרון – הוא יעלה‬
‫רמה ויתרחק מהגרעין (יותר רחוק – יותר אנרגיה)‪ .‬הוא יבלע אנרגיה בכמות של ההפרש בין רמות‬
‫האנרגיות (אם נתנו יותר אנרגיה ממה שהאלקטרון צריך כדי לעלות רמה – השאר ייפלט כאנרגיית חום)‪.‬‬
‫אחרי שסיפקנו אנרגיה והאלקטרון עבר לרמה יותר גבוהה – הוא במצב מעורר‪.‬‬
‫רלקסציה – האלקטרון יורד רמה‪ ,‬חזרה למצב היסוד (ברגע שהפסקנו לתת לו אנרגיה)‪.‬‬

‫‪n=3‬‬
‫‪n=2‬‬
‫‪n=1‬‬

‫גרעי‬
‫מצב מעורר‬ ‫ן‬
‫מצב היסוד –‬
‫המצב עם הכי‬
‫מעט אנרגיה‬

‫מאפיין של האטום – מאטומים שונים נפלטים אורכי גל שונים (צבעים שונים)‪ .‬לאטומים שונים יש‬
‫אנרגיות שונות – בגלל ההבדל במספר הפרוטונים בגרעין (ככל שהמספר האטומי גבוה יותר – המשיכה‬
‫לגרעין חזקה יותר)‪.‬‬
‫מכל אטום יתקבל צבע שונה – שמאפיין את אורך הגל שנפלט ממנו‪.‬‬

‫קבוע ריידברג – ‪RH = 2.179*10-18 J‬‬

‫תאוריית בוהר (עבור אטום מימן או אטום דומה למימן – רק עם אלקטרון אחד‪ ,‬למשל ליתיום עם מטען‬
‫‪ :)+2‬האלקטרונים נעים במסלולים מסוימים‪ ,‬הנקראים אורביטלים‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬אי אפשר לדעת באמת את מסלול האלקטרון‪ ,‬אלא את ההסתברות של האלקטרון להמצא‬
‫במקום מסוים‪.‬‬

‫‪ n( En = - RH / n2‬זו רמת האנרגיה‪ ,‬אין יחידות מידה‪ ,‬חייב לקבל ערכים שלמים)‪.‬‬

‫תרגיל‬

‫נתון אלקטרון ברמה ‪( n=2‬אלקטרון מעורר)‪ .‬כדי להקפיץ אותו לרמה אחרת צריך להשקיע אנרגיה‬
‫(חום‪/‬חשמל‪/‬קרינה – אנרגיה שיכולה לקבל כל ערך) – ניתן אנרגיה ונקפיץ אותו לרמה ‪ .n=4‬אחר כך יש‬
‫‪23.10.17-2.11.17‬‬

‫רלקסציה‪ .‬מה יקרה אם הוא ירד חזרה לרמה ‪?n=2‬‬

‫האלקטרון יפלוט קרינה (פוטונים)‪ ,‬נפלטת אנרגיה‪ .‬יש לחשב את הפרש האנרגיה דלתא ‪ ,E‬ואז את אורך‬
‫הגל של הפוטון (אורך הגל הנפלט הוא מאפיין של האטום כי לכל אטום יש אנרגיות שונות)‪.‬‬

‫‪E4 = - RH / 42 = 2.179*10-18 / 16‬‬

‫‪E2 = -RH / 22 = 2.179*10-18 / 4‬‬

‫‪ΔE = E4 – E2 = -RH/16 + RH/4 = 3/16 RH‬‬

‫‪E = h*ν‬‬

‫‪ν*λ = c‬‬

‫‪E = h*c/λ‬‬

‫‪λ = h*c/E‬‬

‫אי אפשר לדעת את המקום המדויק של האלקטרון – צריך לבנות תיאוריה חדשה‪ ,‬מכניקת הקוונטים‪.‬‬
‫משוואת שרדינגר היא התיאוריה הסופית – נפתרה רק לגבי אטום מימן (עבור מולקולות אחרות צריך‬
‫להשתמש בשיטות קירור)‪ .‬הפתרון של משוואת שרדינגר ייתן את האנרגיה ‪ E‬ואת פונקציית הגל ‪( ψ‬פסי)‪Ψ .‬‬
‫‪2‬‬

‫מעיד על האורביטל – לכן אין משמעות לפלוס‪/‬מינוס‪.‬‬

‫מספרים קוונטיים‬
‫לכל אלקטרון יש מספר אחר (כמו תעודת זהות לאלקטרון)‪ .‬מהמספר הזה נדע איפה האלקטרון נמצא‪.‬‬
‫המספרים הקוונטים תלויים אחד בשני (המספר של ‪ n‬יגביל את האפשרויות של ‪ l, l‬יגביל את האפשרויות‬
‫של ‪ ml‬וכו)‪.‬‬

‫‪ – n‬מספר קוונטי ראשי‪ ,‬מסמל באיזו קליפה נמצא האלקטרון‪ n .‬יכול לקבל רק ערכים שלמים (‪)...3 ,2 ,1‬‬

‫‪ –l‬מספר תנע זוויתי‪ ,‬מסמל את צורת האורביטל (‪ s‬כדור‪ p ,‬בצורת ‪ – 8‬לכל אחד יהיה ‪ l‬שונה)‪.‬‬
‫ה‪ l-‬יכול לקבל ערכים מסוימים (רק שלמים) – ‪ .l = 0, 1, 2,… n-1‬לדוגמא אם ‪ n=3‬הערכים האפשריים של ‪l‬‬
‫הם ‪ .2 ,1 ,0‬האורביטלים קיימים לפי המספרים הקוונטים‪ ,‬לא בטוח שהם מאוכלסים באלקטרונים‪.‬‬
‫אם ‪ l=0‬אז האורביטל הוא ‪ ,s‬אם ‪ l=1‬האורביטל הוא ‪ ,P‬אם ‪ l=2‬האורביטל הוא ‪ ,d‬אם ‪ l=3‬האורביטל הוא ‪,f‬‬
‫אם ‪ l=4‬האורביטל הוא ‪.g‬‬

‫‪ – ml‬מספר קוונטי מגנטי‪ ,‬מסמל את כיוון האורביטל‪ .‬תלוי בערכים של ‪ .l – ml = -l,…,0,…,+l‬לדוגמא אם‬
‫‪ l=2‬הערכים האפשריים של ‪ ml‬יהיו ‪ 5( ml = -2,-1,0,1,2‬ערכים – ‪ 5‬אורביטלי ‪ ,d‬ההבדל ביניהם יהיה הכיוון)‪.‬‬
‫מספר הערכים שמקבל ‪ ml‬הוא מספר האורביטלים מאותו סוג שנמצאים ברמה הזו‪.‬‬

‫‪ – ms‬מספר ספין‪ ,‬מסמל את כיוון הספין של האלקטרון (בכל אורביטל יש שני אלקטרונים – כל אחד‬
‫מהם יקבל מספר ספין אחר‪ ,‬וכל אחד יסתובב לכיוון אחר)‪ .‬הערכים האפשריים של ‪ ms‬הם ‪( 0.5+ ,0.5-‬לא‬
‫משנה מי מהם מקבל איזה ערך‪ ,‬פשוט כל אחד מקבל ערך אחר ומסתובב בכיוון אחר)‪.‬‬

‫אם זה לא מימן – האנרגיות של כל אורביטל (אפילו באותה קליפה) יהיו שונות‪ .‬לאלקטרונים ב‪ 2s-‬יש סיכוי‬
‫לחדור ולהיות קרובים לגרעין (למרות שהם ברמה ‪ ,)2‬יש להם יותר חדירות‪ ,‬הגרעין ימשוך אותם יותר חזק‬
‫ולכן האנרגיה שלהם תהיה פחותה מאשר האנרגיה של ‪.2p‬‬
‫‪23.10.17-2.11.17‬‬

‫חוק האיסור של פאולי – לא ניתן להכניס יותר משני אלקטרונים באותו אורביטל‪ .‬אם יש שניים באותו‬
‫אורביטל – הם חייבים להיות בעלי ספינים שונים‪.‬‬

‫אורביטלים מנוונים – יש להם אותה אנרגיה‪ .‬למשל אם יש שלושה אורביטלי ‪ ,2p‬נאכלס אלקטרון אחד‬
‫בכל אורביטל (במקום לאכלס זוגות)‪ ,‬כולם באותו כיוון (אותו ספין) – רק אם יש יותר אלקטרונים‪ ,‬נתחיל‬
‫לשבץ בזוגות בתוך האורביטל (חוק האוטובוס – חוק האנד)‪.‬‬

‫סדר אכלוס האלקטרונים באורביטלים‪ ,‬לפי רמות‬

‫האנרגיה שלהם‪:‬‬

‫‪,1s, 2s, 2p, 3s, 3p, 4s, 3d, 4p, 5s, 4d, 5p‬‬
‫‪.6s, 4f, 5d, 6p, 7s, 5f‬‬

‫‪ – ...1,2,3,4‬מספר הקליפה (הרמה)‬

‫‪ – s/p/d/f‬סוג האורביטל (הצורה)‪ ,‬רמת אנרגיה עולה (‪s‬‬

‫רמת האנרגיה הכי נמוכה)‬

‫)‪ – s (l=0‬צורה כדורית‪ ,‬אורביטל ‪ 1‬בכל קליפה (סה"כ ‪2‬‬

‫אלקטרונים)‬

‫‪ p (l=1) – 3‬אורביטלים בכל קליפה (סה"כ ‪ 6‬אלקטרונים)‬

‫‪ d (l=2) – 5‬אורביטלים בכל קליפה (סה"כ ‪10‬‬

‫אלקטרונים)‬

‫‪ f – 7‬אורביטלים בכל קליפה (סה"כ ‪ 14‬אלקטרונים)‬

‫(בכימיה אורגנית – לפחמן יש רק ‪ s‬ו‪)p-‬‬

‫ככל שהרמה נמוכה יותר – האנרגיה נמוכה יותר‪ .‬מתחילים לאכלס את האורביטלים מהרמה הנמוכה‬
‫ביותר‪.‬‬
‫‪23.10.17-2.11.17‬‬

‫לאורביטלי ‪ s‬יש חדירות*** – לכן אורביטל ‪ 4s‬נכנס לפני אורביטל ‪.3d‬‬

‫היערכות אלקטרונים (קונפיגורציה אלקטרונית) בפחמן ‪ p( C: 1s22s22p2‬לא מאוכלס לגמרי‪ ,‬יש בו‬
‫מקום ל‪ 6-‬אלקטרונים‪ ,‬אבל יש בו רק ‪ – 2‬בהתאם למספר האלקטרונים בפחמן)‪.‬‬

‫‪1s‬‬ ‫‪2s‬‬ ‫‪2p‬‬

‫אורביטלים מנוונים – בעלי אותה רמת אנרגיה (למשל שלושת אורביטלי ‪ p‬ברמה ‪ .)2‬לא משנה איפה‬
‫נבחר לשים את האלקטרונים‪ .‬המצב היציב ביותר היא אכלוס האלקטרונים באורביטלים שונים‪ ,‬ועם אותו‬
‫ספין (חוק האנד)‪.‬‬

‫קונפיגורציית אלקטרונים בניאון ‪ – Ne: 1s22s22p6‬יש לו ‪ 8‬אלקטרונים בקליפה החיצונית‪ ,‬כלומר אוקטט‬
‫(גז אציל)‪.‬‬

‫מתכות נוטות למסור אלקטרונים בקלות (בתגובות כימיות)‪.‬‬

‫קונפיגורציית אלקטרונים בנתרן ‪ – Na: 1s22s22p63s1‬יש לו אלקטרון ערכיות אחד‪ ,‬ובתגובות יש לו נטייה‬
‫להיפטר ממנו ולהפוך לקטיון ‪( Na+1‬מתכת)‪.‬‬

‫כל החומרים שואפים ליצור אוקטט ולהגיע למצב דומה לגזים אצילים – אוקטט ברמה האחרונה‪.‬‬

‫כתיבה נוספת (מקוצרת) לקונפיגורציית אלקטרונים – קונפיגורציה של הגז האציל האחרון שהופיע‬
‫בטבלה‪ ,‬ועוד האורביטלים הנוספים המאוכלים (למעשה האלקטרונים הנוספים הם אלקטרוני הערכיות‬
‫של האטום)‪ .‬לדוגמא‪:‬‬

‫‪Na -> [Ne]3s1‬‬

‫לוקחים מהטבלה‬ ‫‪Mg -> [Ne]3s2‬‬

‫!המחזורית‬
‫‪Fe -> [Ar]3d64s2‬‬

‫‪Fe+2 -> [Ar]3d6‬‬

‫כשמוציאים אלקטרון ומקבלים קטיון – מוציאים את האלקטרון מרמה ‪ ,4s‬ונשארת רק רמה ‪.3d‬‬

‫יוצא דופן – כרום ‪ – Cr‬הקונפיגורציה בכרום היא [‪ 4s13d5]Ar‬במקום מה שציפו – [‪( 4s23d4]Ar‬קליפה חצי‬
‫מלאה היא מצב יציב יחסית – לכן עדיף שיהיו ‪ 5‬אלקטרונים ב‪ d-‬במקום ‪.)4‬‬

‫‪Cu‬‬

‫פאראמגנטי – אטום שיש בו אלקטרון בודד (או יותר) באחד האורביטלים (מספיק אחד לא מזווג)‪ .‬למשל‬
‫‪.Na‬‬

‫דיאמגנטי – כל האלקטרונים מזווגים‪ ,‬אין אלקטרונים בודדים‪ .‬למשל ‪.Ne‬‬

‫הטבלה המחזורית‬
‫‪23.10.17-2.11.17‬‬

‫טור = קבוצה – ככל שיורדים למטה הרדיוס גדל (הקליפה החיצונית גדולה ורחוקה יותר – והרדיוס של‬
‫האטום גדול יותר)‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬נתרן וליתיום‬

‫שורה = מחזור – ככל שהולכים ימינה הרדיוס קטן (הקליפה החיצונית זהה באותה השורה‪ ,‬אבל מספר‬
‫הפרוטונים גדל‪ .‬ככל שמספר הפרוטונים גדול יותר – המשיכה חזקה יותר‪ ,‬והרדיוס האטומי קטן יותר)‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬נתרן ומגנזיום‬

‫קטיון – הרדיוס היוני קטן יותר מהרדיוס האטומי של היסוד (יש פחות אלקטרונים ואותו מספר‬
‫פרוטונים – המשיכה תהיה חזקה יותר‪ .‬אם יש רק אלקטרון אחד בקליפה החיצונית‪ ,‬הקליפה תעלם‬
‫והרדיוס היוני יקטן עוד יותר)‪.‬‬

‫אניון – הרדיוס היוני גדול יותר מהרדיוס האטומי של היסוד (יש יותר אלקטרונים שיוצרים דחייה – ולכן‬
‫הם נמצאים רחוק יותר מהגרעין)‪.‬‬

‫איזואלקטרונים ( ‪ – )isoelectronic‬אטומים‪/‬יונים שיש להם אותו מספר אלקטרונים‪ ,‬לכן יש להם אותה‬
‫קונפיגורציה אלקטרונית‪ .‬מה שקובע את הרדיוס הוא מספר הפרוטונים – ככל שיש יותר פרוטונים‪ ,‬הרדיוס‬
‫יותר קטן (יש משיכה חזקה יותר)‪.‬‬

‫רדיוס קטן‪ ,‬אנרגית יינון ראשונה‬

‫גדלה‬

‫הרדיוס‬
‫גדל‪,‬‬
‫אנרגיית‬
‫היינון‬
‫הראשונ‬
‫ה קטנה‬

‫טור ‪ – 1‬מתכות אלקליות‪ .‬כולן שואפות למסור אלקטרון ולהפוך לקטיון עם מטען חיובי ‪( 1+‬יש להן‬
‫אלקטרון ערכיות אחד שהן שואפות להיפטר ממנו)‪.‬‬

‫באמצע הטבלה – מתכות מעבר‪.‬‬

‫אנרגיית יינון ( ‪ – Ei/I )ionization energy‬כמות האנרגיה שיש להשקיע כדי להרחיק את האלקטרון‬
‫מהאטום (במצב גז)‪ ,‬וליצור קטיון ואלקטרון חופשי‪ .‬ככל שהוצאת האלקטרון דורשת יותר מאמץ – אנרגיית‬
‫היינון יותר גבוהה‪.‬‬

‫אנרגיית יינון ראשונה – מתייחסת לאלקטרון הראשון שנוציא (בקליפה החיצונית ביותר‪ ,‬האלקטרון הכי‬
‫רחוק מהגרעין)‪.‬‬
‫‪23.10.17-2.11.17‬‬

‫אנרגיית יינון שנייה – מתייחסת לאלקטרון הבא שמוציאים‪ ,‬שנמצא בקליפה פנימית יותר‪.‬‬

‫אם יש קפיצה בין אנרגיות היינון – יש ירידה בקליפה (אנרגיית היינון הרבה יותר גבוהה ככל שהקליפה‬
‫נמוכה יותר והאלקטרונים קרובים יותר לגרעין)‪ .‬למשל אם אנרגיית היינון השלישית ‪ I3‬היא ‪ ,27545‬ואנרגיית‬
‫היינון הרביעית ‪ I4‬היא ‪ – 11575‬יש קפיצה גדולה בין הערכים‪ ,‬כלומר הקליפה באנרגיית היינון הרביעית‬
‫נמוכה יותר‪ ,‬ולאטום יש ‪ 3‬אלקטרוני ערכיות (אחרי שהוציאו אותם‪ ,‬עברו להוציא אלקטרונים מהקליפה‬
‫הקרובה יותר לגרעין ואנרגיית היינון גדלה)‪.‬‬

‫בטבלה המחזורית‪:‬‬

‫ככל שיורדים בטור‪ ,‬אנרגיית היינון הראשונה קטנה – צריך להוציא את האלקטרון מקליפה גבוהה‬
‫יותר‪ ,‬רחוקה יותר מהגרעין‪ ,‬שבה המשיכה פחות חזקה‪ ,‬ולכן יותר קל להוציא את האטום‪.‬‬

‫ככל שהולכים ימינה בשורה‪ ,‬אנרגיית היינון הראשונה גדלה – האלקטרון יוצא מאותו המרחק (אותה‬
‫הקליפה)‪ ,‬אבל יש יותר פרוטונים – האלקטרונים נמשכים חזקים יותר לגרעין‪ ,‬וצריך להשקיע יותר אנרגיה‬
‫כדי להרחיק אותם מהאטום‪.‬‬

‫יוצאי דופן‪:‬‬

‫בפועל‬ ‫צפוי‬
‫)‪I1 (N) > I1 (O‬‬ ‫)‪I1 (O) > I1 (N‬‬
‫לפי קונפיגורציות האלקטרונים – לחמצן יש זוג‬ ‫לחמצן יש יותר פרוטונים – מצפים שיהיה קשה‬
‫אלקטרונים מזווגים באותו אורביטל‪ ,‬קל יותר‬ ‫יותר להוציא את האלקטרון ממנו (ואנרגיית היינון‬
‫להפריד ביניהם (עדיף שכל אלקטרון יהיה‬ ‫הראשונה תגדל)‬
‫באורביטל נפרד)‬
‫)‪I1 (Be) > I1 (B‬‬ ‫)‪I1 (B) > I1 (Be‬‬
‫לפי קונפיגורציות האלקטרונים – קל יותר להוציא‬ ‫מצפים שיהיה יותר קשה להוציא אלקטרון מ‪ ,B-‬כי‬
‫אלקטרון מרמה ‪ 2p‬מאשר מרמה ‪( 2s‬רמה ‪s‬‬ ‫יש לו יותר פרוטונים‪ ,‬שמושכים יותר את‬
‫קרובה יותר לגרעין והאלקטרונים שבה נמשכים‬ ‫האלקטרונים‬
‫יותר לגרעין‪ ,‬לכן קשה יותר להוציא מרמה ‪s‬‬
‫אלקטרונים)‬

‫זיקה אלקטרונית )‪electron affinity (E.A‬‬

‫נטייה לקבל אלקטרון‪ .‬ככל שהנטייה לקבל אלקטרון עולה – יש זיקה אלקטרונית גבוהה יותר (האטום‬
‫יותר אוהב אלקטרונים)‪ .‬אין כללים מסודרים לרמות הזיקה האלקטרונית‪ ,‬אבל יש קווים כלליים‪ .‬באנרגיית‬
‫יינון מוציאים אלקטרון‪ ,‬בזיקה אלקטרונית מוסיפים אלקטרון‪.‬‬

‫)‪X(g) + e-  X-1(g‬‬

‫לאטום הייתה אנרגיה ‪ ,E1‬היא ירדה בעקבות הוספת האלקטרון והפכה ל‪ .E2-‬האנרגיה של האטום יורדת‪,‬‬
‫לכן הפרש האנרגיה צריך להיות שלילי – בקורס מסמנים את זה הפוך (אנרגיה בהתחלה פחות אנרגיה‬
‫בסוף)‪ΔE = E1-E2 .‬‬

‫באזור המתכות ערך הזיקה האלקטרונית קטן‪ ,‬באזור האל מתכות הזיקה האלקטרונית גבוהה‪ .‬בגזים‬
‫אצילים הערך מאוד נמוך‪ ,‬שלילי – הם לא רוצים לקבל עוד אלקטרון‪ .‬ערכי זיקה אלקטרונית‪:‬‬
‫‪23.10.17-2.11.17‬‬

‫למה ל‪ Be -‬יש זיקה אלקטרונית נמוכה? קונפיגורציה אלקטרונית ‪ – 1s22s2‬כדי לקבל עוד אלקטרון ‪Be‬‬
‫יצטרך לפתוח תת קליפה ‪ -‬אורביטל חדש (‪ .)2p‬לכן אין לו סיבה לקבל אלקטרון נוסף‪ ,‬והזיקה‬
‫האלקטרונית שלו נמוכה‪.‬‬

‫למה ל‪ N -‬יש זיקה אלקטרונית נמוכה? קונפיגורציה אלקטרונית ‪ – 1s22s22p3‬יש בקליפה החיצונית ‪p‬‬
‫שלושה אלקטרונים‪ ,‬כל אחד באורביטל משלו (כלל האנד) – אם נכניס אלקטרון נוסיף‪ ,‬יהיה זיווג של שני‬
‫אלקטרונים באותו אורביטל – מצב פחות טוב אנרגטית לאטום‪ ,‬לכן הזיקה האלקטרונית שלו נמוכה‪.‬‬