ביולוגיה של התא- לוטם קון

‫לוטם קון ‪2025‬‬
‫שיעור ראשון ‪ -‬מבוא‪:‬‬

‫מבוא לביולוגיה של התא‪:‬‬
‫תא פרוקריוטי מול תא איוקריוטי‪.‬‬
‫כאשר מסתכלים על איבר ומתקדמים אל התאים המרכיבים אותו והאורגנלות שבתוכו‪ ,‬ישנה עליה מתמדת‬ ‫‪‬‬
‫בסדרי הגודל‪ .‬למשל‪ ,‬כאשר מסתכלים מהאגודל עד הריבוזום שבתא בודד‪ ,‬ישנה עליה ב ‪ 8 -‬סדרי גודל (‪^10‬‬
‫‪.)8‬‬
‫מבחינת חלוקת התאים‪ ,‬ישנם תאים פרוקריוטים (בקטריות) ואיוקריוטים (בע"ח‪ ,‬צמחים ופטריות)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תאים איוקריוטים מאופיינים בגנום גדול‪ ,‬גרעין ממשי‪ ,‬אברונים מכוסי ממברנה‪ ,‬מיטוכונדריה‪ ,‬שלד‬ ‫‪o‬‬
‫תוך תאי וחלוקת תא מיטוטית‪ .‬ממברנה פלסמטית שמפרידה בין חוץ התא ופנים התא וגם בין פנים‬
‫התא לפנים התא‪ .‬מרכיבים את גוף האדם‪ .‬בהם נתמקד בקורס‪.‬‬
‫תאים פרוקריוטים מאופיינים בגנום קטן‪" DNA ,‬ערום" שלא מחולק לכרומוזומים‪ .‬אין אברונים בתוך התא‪ ,‬אין‬
‫מיטוכונדריה ושלד תוך תאי‪ ,‬וההתרבות שלהם היא על ידי הנצה‪ .‬גרעין מאוד מוגדר‪ ,‬תחום באזור מסויים‪ ,‬מה שלא‬
‫קורה באיוקריוטים‪ .‬ממברנות יהיו רק מה שמפריד בין חוץ התא ותוך התא‪ .‬תאים פשוטים מבחינה מבנית‪ ,‬לכן קצב‬
‫החלוקה יהיה מהירים גם עד ‪ 20‬דקות בין חלוקות‪ ,‬מול איוקריוטים שיתחלקו בערך פעם ביום‪ .‬מרכיבים בקטריות‪.‬‬
‫מאפיינים של תא איוקריוטי‪:‬‬
‫תאים איוקריוטים מרכיבים את כל בעלי החיים‪ ,‬צמחים‪ ,‬פטריות ויצורים חד תאיים כמו אמבה‪ .‬מדובר על תאים‬
‫אנימליים‪.‬‬
‫כל אורגנלה תחומה בממברנה‪ .‬מאחר שיש לנו כמות גדולה של חומר גנטי צריך לארגן אותו בצורה קפדנית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לשם כך קיים לנו הגרעין‪ .‬הגרעין מפגין רמת ארגון מאוד גבוהה‪.‬‬
‫התאים שלנו צריכים לגדול‪ ,‬להתחלק ולייצר עוד ועוד חלבונים‪ .‬מתרחש כל הזמן בתא תקין‪ ,‬ויתרחש ב‪ER‬‬ ‫‪‬‬
‫בגולג'י ובריבוזום‪.‬‬
‫חלבונים הן כמו מכונה שעובדת קשה‪ .‬כאשר הן מגיעות לסוף חייהם צריך משהו שיהרוס את החלבונים שלא‬ ‫‪‬‬
‫פעילים טוב‪ -‬לשם כך קיים הליזוזום‪.‬‬
‫ננסה להבין את האינטרקציה בין הצורה של התא לבין התפקוד שלו‪:‬‬
‫תא זרע‬ ‫תא עצב‬ ‫תא עצם‬
‫כאשר אנו מדברים על גוף האדם‪ ,‬נוכל להבחין לפי הערכה מתונה בין ‪ 200‬סוגי תאים שונים‪ ,‬כאשר בגוף כולו יש ‪37.2‬‬
‫מיליון תאים‪.‬‬
‫ביולוגיה של התא‪ -‬חשוב להבין מה התפקיד של ה‪ cell bilology -‬וכיצד הוא משתלב במדעי הרפואה‪ .‬חשוב לזכור‬
‫שלביולוגיה של התא יש מעמד מיוחד לעומת שאר הדברים‪ .‬אין פתולוגיה (טראומה‪ ,‬מחלה וכו) שאין לה מופע ברמת‬
‫התאית‪ .‬כל מה שקשור למחלות מדבקות‪ -‬לא נוכל לחזות בגנטיקה וביולוגיה של התא יש לה מופע חזק ומובהק‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫נציג דוגמא לפתולוגיה‪ ,‬מחלה בשם ‪:epidermolysis bullosa‬‬
‫מדובר על פתולוגיה קשה בה טראומה מינורית גורמת לעור להישבר‪ .‬האפידרמיס מתפרק וכבר לא חלק מהדרמיס‪.‬‬
‫למה זאת בעיה? אין הבדלה בין סביבה חיצונית ופנימית ‪ ,‬כלומר וירוסים יוכלו לחדור בקלות‪ -‬נזכור שתפקיד העור הוא‬
‫למנוע מעבר של וירוסים מהסביבה החיצונית לסביבת הגוף הפנימית‪.‬‬
‫תפקיד נוסף של העור הוא שמירה על חום גוף‪ .‬העור הוא רצפטור להמון חושים‪ ,‬דרכו אנו חשים‪ ,‬ממששים‪ ,‬מרגישים‬
‫טמפרטורה‪ .‬ברגע שהעור שבור אנו חשופים להמון דברים ולכאב רב‪ .‬גם דבר מאוד רך כמו מברשת תכאיב‪ .‬פעילויות‬
‫יומיומית כמו נעילת נעליים יהפכו לפעולה בלתי נסבלת בשל הכאב‪.‬‬
‫עד לפני שנה לא הייתה אפשרות לרפא ‪ .epidermolysis bullosa‬גם הרופאים הטובים ביותר לא יכול לעשות דבר‬
‫מלבד לתת כדורים נגד הכאב‪ .‬לפני שנה הייתה פריצת דרך גדולה בנושא‪ -‬לבית חולים מסוים הגיע ילד בן ‪ ,7‬אשר‬
‫‪ 80%‬מגופו היה עם עור שבור‪ .‬בבית החולים לקחו חתיכה של עור תקין ובריא מגופו‪ ,‬ובעזרת לקיחה של ביופסיה‪,‬‬
‫דגימה קטנה‪ ,‬בודדו תאים בריאים של עור‪ .‬גילו שלילד הייתה מוטציה שגרמה לעור להתפרק‪ ,‬ובעזרת הנדסה גנטית‬
‫הצליחו לתקן את המוטציה‪ ,‬בודדו תאים באינקובטורים‪ ,‬ייצרו עור מלאכותי ובסופו של דבר השתילו לילד עור בריא‪.‬‬
‫אז מה בעצם קורה בפתולוגיה הזאת?‬
‫ברמת המוטציה מה שגרם למוטציה זו היא שהתאים התפוררו‪ -‬לא התחברו אחד לשני כמו שצריך‪ /‬שלד תא‬ ‫‪‬‬
‫דפוק‪ /‬מרקם חוץ תאי בעייתי‪.‬‬
‫ברמת החלבון אולי החלבונים מיוצרים ולא הגיעו למקום שלהם‪ .‬אולי עברו דה‪-‬גרדציה בצורה קיצונית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ברמת התאים עצמם‪ ,‬נורא חשוב לוודא שאני משתיל לבין אדם תאי גזע שיכולים לחיות כל עוד אנחנו חיים‬ ‫‪‬‬
‫וליצור תאי בת שייצרו את הרקמה‪ .‬היה חשוב שיתחלקו‪ .‬לוודא שלא ימותו‪ .‬איך עושים את זה? על ידי הבנה‬
‫של מה הם סיגנאלים שדוחפים את התאים לחלוקות ומונעים מהם למות‪.‬‬
‫כל הדברים האלו הם הקורס שלנו‪.‬‬

‫נחזור לעבר‪ ,‬לתצפית הראשונה שהמונח תא הוטבע בו‪ .1665 -‬קרה כאשר נוצר המיקרוסקופ הראשון‪ .‬אולי המונח‬
‫הנכון היא זכוכית מגדלת אבל אותו מדען הסתכל בקבוצה של עץ שעם וראה את התאים הקטנים האלו הוא הטביע את‬
‫המונח תא ב‪ 1665‬ועד היום המונח תופס‪.‬‬
‫מתי הייתה ההבנה שהדבר המוזר הזה שאותו מדען ראה בקליפה של עץ הוא מאוד גלובלי? כמעט ‪ 200‬שנה אח"כ‬
‫כאשר הצליחו לשכלל את המיקרוסקופים למכשיר אמיתי ובעזרתו שני מדענים הצליחו להראות שאותם תאים קטנים‬
‫לא היו מקרה פרטי של קליפת עץ שעם אלא לכל היצורים החיים‪ .‬כך נולד התחום של ביולוגיה של התא‪.‬‬
‫יסודות המיקרוסקופיה‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫ראינו שפריצת דרך טכנולוגית ביכולת לבנות מיקרוסקופ הולידה את תחום הביותא ועד היום מיקרוסקופיה זה אחד‬
‫הדברים היסודיים והחשובים ביותר‪ .‬לאורך כל ההיסטוריה ניתנו המון פרסי נובל למי שמפתח מיקרוסקופים‪ .‬האחרון‬
‫ביניהם ניתן ב‪.2017‬‬
‫הסיבה לזכיות הרבות בתחום זה היא בגלל שהיכולת לראות ולהבין את התאים ואיך הם בנויים קשורים בצורה הדוקה‬
‫מאוד לפריצות דרך מדעיות וביו‪-‬רפואיות‪.‬‬
‫סדרי גודל בעולם המיקרוסקופיה‪:‬‬
‫עולם המיקרוסקופיה הוא מאוד מורכב‪.‬‬
‫הרקמה היא אגרגט של הרבה תאים‪ .‬גודלה בין ‪ 10-100‬מיקרון‪.‬‬
‫בסקלה של ‪ 20‬מיקרון רואים את התאים בשלמותם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בין מיקרון ל‪ 2‬מיקרון רואים את המיטוכונדריה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בגדלי של בסב‪-‬מיקרונים רואים את אברוני התא‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בסקלה ננו‪-‬מיקרונית אפשר לראות את החלבונים שבונים את התא‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בסב‪-‬ננומיקרון נראה אטומים‬ ‫‪‬‬
‫העין האנושית יכולה לראות עד סדר גודל של ‪ 200‬מיקרון‪.‬‬

‫תא איוקריוטי‪ -‬גודלו עד ‪ 100‬מיקרון‪ .‬אם נרצה לחקור תאים ולהבין אותם העיניים האנושיות לא יספיקו ונעבור‬
‫למיקרוסקופ אור‪ ,‬שהרזולוציה שלו היא עד ‪ 200‬ננומטר‪ .‬אם רוצים להתקרב עוד יותר נעבור למיקרוסקופ אלקטרונים‬
‫שהוא עד רזולוציה של אטומים‪.‬‬
‫בתמונה אנו רואים הגדלה של חוד עיפרון‪ .‬הגדלה היא פעולה שניתן לעשות עד אינסוף‬
‫כעת‪ ,‬בנוסך להגדלה הוספנו רזולוציה‪ -‬הוספנו פרטים לתמונה‪ ,‬ואנו יכולים לראות בקטריות‪.‬‬
‫יכולות של מיקרוסקופ‪:‬‬
‫הגדלה‬ ‫‪‬‬
‫רזולוציה‪ :‬היכולת של כל מיקרוסקופ (אלקטרוני או אור) להפריד בין ‪ 2‬נקודות מאוד קרובות‪ ,‬כך שלא יראה‬ ‫‪‬‬
‫מטושטש‪ .‬היכולת הרזולוציה של המיקרוסקופיה תלויה באורך הגל‪ .‬במיקרוסקופ אור‪ -‬רזולוציה עד ‪200‬‬
‫ננומטר‪ .‬במיקרוסקופ אלקטרונים ‪ -‬עד סב‪-‬ננומטרים‪ ,‬אטומים‪ .‬תלוי באורך הגל של האור או האלקטרונים‬
‫דטקציה ‪ -‬כושר הפרדה‪ .‬במיקרוסקופ אנחנו רוצים לזהות בד"כ מולקולות ספציפיות‪ .‬למשל ביופסיה לסרטן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫איך נעשה דטקציה? בואו נגיד שהתא הפרוקיוטי פולט אור צהוב מאוד חזק‪ ,‬אבל כשאני רחוקה אין לי‬
‫רזולוציה להבין מה פולט את האור‪ .‬נראה את האור אך לא נדע מה הוא הדבר שפולט את האור בשביל להגיד‬
‫‪3‬‬
‫שזוהי בקטריה‪ .‬היכולת שלי לזהות שיש משהו‪ .‬אם יש משהו שפולט אור נזהה אותו‪ .‬רק אם יש לי גם‬
‫רזולוציה נדע מה זה בדיוק הדבר הזה‪ ,‬איך הוא נראה ‪ ,‬איפה הוא יושב‪.‬‬
‫מיקרוסקופ אור‪:‬‬
‫המיקרוסקופ הפשוט ביותר‪ .‬מדובר על מנורה רגילה‪ -‬האור עובר דרך הדגם ונקלט בעין‪.‬‬
‫תאי הגוף הם כמעט שקופים לגמרי‪ ,‬לכן כדי לראות אותם ואת האורגנלות שבהם יש ‪ 2‬דרכים‪:‬‬
‫שיטת ‪ – staining‬נצבע אותם‪ .‬אם למשל נצבע את גרעין התא באדום‪ ,‬יהיה לי קל להבין‪ .‬אדום יבלע את כל‬ ‫‪.1‬‬
‫אורכי הגל למעט האדומים ונקבל סיגנאל אדום בעין (נזכור שהצבע השחור בולע הכול)‪.‬‬
‫שיטת ‪ - phase contrast‬שינוי הפאזה של קרני האור‪ .‬בד"כ בשביל לצבוע תאים צריך להרוג אותם או לעשות‬ ‫‪.2‬‬
‫להם נזק קשה אבל כאשר אני מעוניינת לראות תאים‪ ,‬אני רוצה שיגדלו וישגשגו לכן שיטה זו מבוססת על‬
‫העובדה שיש אזורים שבהם התא הוא מאוד דק והאור עובר‪ .‬אזורים שיש בהם הרבה ‪ DNA‬והוא דחוס מול‬
‫אזורים דלילים‪ ,‬וכשהאור עובר דרכם הוא מגיב ומסיט את גלי האור וכתוצאה מכך אפשר לייצר תמונה‪ .‬כאשר‬
‫שני גלי אור נמצאים באותה פאזה‪ ,‬גובה הגל גבוהה יותר ותתקבל תמונה בהירה יותר‪ .‬כשגלי האור נמצאים‬
‫בפאזות שונות הם מבטלים אחד את השני ובהירות התמונה יורדת‪.‬‬
‫שיטת נומרסקי מאפשרת לראות פרטים בתא בתלת מימד וכן דברים בתוך התא (רלוונטי לתאים חיים)‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מיקרוסקופ אור‪ -‬מיקרוסקופ פלורסנטי (‪:)fluorescence microscopy‬‬

‫מיקרוסקופ מסוג זה מאפשר לחקור רקמה שנצבעה על ידי חומר פלורסנטי‪ .‬צבע פלורסנטי סופג אור באורך גל מסוים‬
‫ופולט אותו באורך גל ספציפי אחר וארוך יותר‪ .‬ניתן לראות רק את האור שהמולקולה פולטת מבלי לראות את האור‬
‫שהיא קולטת‪ .‬יש משפחה שלמה של מולקולות שניתן להשתמש בהן כדי לסמן מבנים חשובים בתא (לדוגמא‪:‬‬
‫‪ - fluorescein‬מחזיר אור ירוק‪ - rhodamine ,‬מחזיר אור אדום)‬
‫איך בנוי מיקרוסקופ פלורסנטי?‬
‫האור במיקרוסקופ מוסת על ידי מראה פנימית לכיוון הדגימה‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬בדגימה נמצא חומר פלורסנטי שיודע לקלוט אור כחול ולפלוט אור ירוק‪ ,‬למשל‪ .‬העין שמסתכלת במיקרוסקופ‬
‫תראה רק את האור הירוק‪ ,‬מכיוון שיש חסם בעינית ובעדשות לפני כן שמאפשר מעבר של אור ירוק בלבד‪ .‬מיקרוסקופ‬
‫פלורסנטי משמש בדרך כלל כדי לזהות חלבונים ספציפיים או מולקולות אחרות בתאים ורקמות‪.‬‬
‫בשביל לחדד את הראיה ולהבין‪ ,‬צריך להסתכל על דברים ספציפיים‪ ,‬ולשם כך נעשה שימוש בנוגדנים‪ .‬נוגדנים‬
‫פלורסנטיים (‪)immunofluorescence‬יודעים לזהות חלבונים ספציפיים בתא‪ ,‬כמו למשל נוגדן שמזהה את חלבון‬
‫האקטין‪ .‬במעבדה‪ ,‬לוקחים את הנוגדן הספציפי שצריך ומחברים לו מנורה פלורסנטית‪ .‬מכניסים אותם לתאים‬
‫‪4‬‬
‫שבדגימה‪ ,‬ואת הגן ניתן לקשור לחלבונים שונים בתאים חיים‪ .‬שיטה זו משמשת הרבה באיתור חלבונים שהפכו‬
‫לסרטניים‪.‬‬
‫מה שמייחד מיקרוסקופ פלורסנטי היא היכולת שלו להראות לי רק את מה שאני מסמן‪ ,‬ונותן לי יכולת זיהוי הרבה יותר‬
‫טובה‪.‬‬
‫בירוק כרומוזומים‪ .‬בכחול מישור החלוקה‪.‬‬

‫החלבון )‪ – Green Fluorescent Protein (GFP‬פרס נובל בתחום המיקרוסקופיה זה מי שגילה את החלבון‬
‫‪ . GFP‬הפיקו ממדוזה את החלבון שגורם לה לזהור בצבע ירוק‪ .‬גילוי חלבון זה הביא לפריצת דרך גדולה‪ .‬אפשר‬
‫בשיטות של הנדסה גנטית לקחת את החלבון ולהצמיד לו את החלבון הירוק ולראות בעלי חיים שלמים‪.‬‬
‫טכנולוגיות כמו אלו העבירו אותנו מצילום תמונה בודדת לווידאו‪ .‬הצלחנו להבין איך מבנים מאוד מורכבים כמו קישור‬
‫החלוקה שמחלק את הכרומוזומים ל‪ 2‬סטים מתפרקים ועובדים‪ .‬זינוק מטורף בידע האנושי בזכות התגלית‪.‬‬
‫במיקרוסקופ פלורסנטי אין רזולוציה מספיקה‪ ,‬מכיוון שבפלורסנציה נוצרת התאבכות‪ ,‬מה שגורם לפגיעה ברזולוציה‬
‫(לדוגמא‪ :‬ירח שמסביבו הילה)‪ .‬הפגיעה היא ברמת הרזולוציה בקצוות‪ .‬ככל שעוצמת האור יותר גדולה‪ ,‬נוצרת תופעה‬
‫של ‪– edge effect‬הפרעה של האור בקצוות האובייקט והופעה של צללים‪.‬‬
‫מיקרוסקופ אור‪ -‬מיקרוסקופ לייזר קונפוקלי (‪:)laser scanning confocal microscopy‬‬

‫מדובר על שכלול של המיקרוסקופ הפלורסנטי הרגיל‪ .‬כיוון שכמיקרוסקופ פלורסנטי לעיתים כשנאיר משהו כל התא‬
‫מואר ולפעמים יכול להיראות מטושטש‪ .‬במקרה זה‪ ,‬אני מאיר באור כחול נקודה מאוד מסוימת בתא‪ .‬אני יכול להגדיר‬
‫למיקרוסקופ להגדיר נקודה אחת בגודל חצי מיקרון למשל‪ .‬כמו לכוון עם אקדח ולהאיר שם‪.‬‬
‫את האור הכחול מעבירים דרך ‪- pin hole‬חור נורא קטן‪ ,‬וכך אפשר למקד אותו ולהאיר נקודה ספציפית‪.‬‬
‫במקום קרן אור‪ ,‬ניתן להשתמש בלייזר אשר יותר ממוקד ויותר עוצמתי ויאפשר לנו קבלת תמונה ברזולוציה יותר‬
‫גבוהה‪ .‬מיקרוסקופ זה משפר את הספציפיות במידה רבה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫מיקרוסקופ אלקטרונים‪:‬‬
‫נעסוק בשני סוגים עיקריים‪ ,TEM :‬ו‪SEM‬‬
‫מיקרוסקופ אלקטרוני מעביר )‪: Transmission Electron Microscopy (TEM‬‬
‫מדובר במכשיר גדול הבנוי כסורק‪ .‬ההבדל הראשי לעומת מיקרוסקופ אור הוא הקרנה על ידי קרן אלקטרונים בניגוד‬
‫לקרן אור‪ .‬המיקרוסקופ נתון בוואקום‪ ,‬כיוון שאוויר יפגע באלקטורים ויהרוס את התמונה מהמיקרוסקופ‪ .‬במקום עדשות‬
‫יש לי סלילים מגנטיים שמכוונים את קרן האלקטרונים דרך הדגם אשר נקלט בגלאי שלי‪ .‬האלקטרונים עוברים דרך‬
‫הדגם מצד לצד‪.‬‬
‫האלקטרונים לא יכולים לחדור דגמים עבים‪ .‬לכן פורסים את הדגם לפרוסות מאוד דקות‪ ,‬שעוביים פחות מ‪100 -‬‬
‫ננומטרים‪ .‬צובעים את הרקמה ביוני מתכת כבדה‪ .‬קרן האלקטרונים פוגעת בדגימה והאלקטרונים מתפזרים סביבה‬
‫בשל פגיעה במתכות הצובעות את תאי הרקמה‪ .‬הם מוסתים הצידה ומה שמתקבל בעין זה רק את האלקטרונים‬
‫שחדרו את הרקמה‪ .‬אזור בהיר יהיה אזור שדרכו התרחש מעבר של אלקטרונים‪.‬‬
‫היתרון הגדול במיקרוסקופ זה הוא שהוא נותן לי רזולוציה ויכולת הפרדה אוד גבוהים‪ .‬רואים את הארגון הפנימי של‬
‫התא בצורה מאוד ברורה‪ ,‬עד לרמת האברונים‪.‬‬
‫בתמונה משמאל‪ ,‬רואים את האפידרמיס‪ ,‬את אברוני‬
‫ההדבקה שמתחברים אחד לשני (בשחור)‪ .‬במקרה‬
‫של מחלה הם לא יעבדו בצורה תקינה‪ TEM .‬ישמש‬
‫אותנו במקרה של פתולוגיה כדי להבין ברמה‬
‫הגבוהה ביותר איך המבנים נראים ומה נפגע‪.‬‬
‫מיקרוסקופ אלקטרוני סורק ‪Scanning Electron‬‬
‫)‪Microscopy (SEM‬‬
‫במיקרוסקופ זה האלקטרונים יוצאים מהמקרין‪.‬‬
‫פוגעים בדגם אך לא חודרים אותו‪ ,‬אלא מוסתים‬
‫מהדגם לגלאי‪ .‬מה שנקבל זה את פני השטח‪.‬‬
‫מצפים את הדגימה במתכת כבדה כמו פלטינה‪ .‬הפלטינה לא נספגת‪ ,‬וכאשר קרן האלקטרונים פוגעת בה האלקטרונים‬
‫מוסתים הצידה‪ .‬הקרן תגיע לגלאי בזוויות שונות ותתקבל תמונה תלת מימדית‪ .‬הרזולוציה שתתקבל תהיה גבוה מאוד‪,‬‬
‫נראה סיבים מאוד דקים‪ ,‬נראה וסיקולות‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫בתמונה משמאל נראה הגדלה של עין של זבוב תחת מיקרוסקופ ‪ .SEM‬נוכל להבין בדייקנות יתרה את המבנים‪.‬‬
‫‪SEM‬‬ ‫‪TEM‬‬
‫ממברנות‬
‫בתאים איוקריוטים מבדילים בין‪ plasma membrane ‬שנמצאת בפריפריה לבין הממברנות הפנימיות שעוטפות כל‬
‫אברון‪.‬‬
‫הממברנה הפלזמטית מבדילה בין הסביבה החיצונית לבין התא עצמו‪ .‬תפקידה העיקרי היא הגדרת התא והרכבו‬
‫הכימי של התא‪ .‬הרבה פעמים התנאים הכימיים בין הסביבה לתוך התא יהיו שונים וללא הממברנה היה קשה לשמור‬
‫על הסביבה הספציפית שמתקיימת בתוך התא‪ .‬משמשת מעין מחסום מהסביבה החיצונית‪.‬‬
‫הממברנה הפנימית של כל אברון דואגת לשמור על התנאים הכימיים הנחוצים לכל אברון על מנת לתפקד‪ .‬כל אברון‬
‫צריך את התנאים הספציפיים שלו כדי לתפקד טוב‪ .‬למשל ליזוזומים‪ ,‬שתפקידם לפרק חלבונים‪ ,‬מאוד חומציים‪ .‬מסיבה‬
‫זאת‪ ,‬אם התוכן שלהם יישפך לתוך התא יגרם נזק גדול‪ .‬הממברנות של האורגנלות השונות מאפשרות לתאים לשמור‬
‫על תפקוד אופטימלי‪.‬‬
‫מבנה הממברנה‪:‬‬
‫הממברנה היא מבנה דק מאוד‪ ,‬שעוביו בערך ‪ 5‬ננומטרים‪ .‬היא בנויה משומן‪ ,‬ליפידים וחלבונים אשר מרכיבים מבנה‬
‫דינאמי ופלואידי‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫בתמונה מוצג דגם של ממברנה‪ .‬השומן מוצג באדום והחלבונים בירוק‪.‬‬

‫המודל הקלאסי לתיאור ממברנה‪ -fluid mosaic structure -‬מבנה שתואר לפני ‪ 50‬שנה‪ .‬המבנה של הממברנה‬
‫הוא כל‪-‬כך דינאמי שהוא מתואר במודל זה כנוזל (‪ .)fluid‬הממברנה יוצרת מבנים מאוד מוגדרים וחשובים בעלי‬
‫דינמיקה עצומה כמו בנוזל‪ .‬נקרא ‪ mosaic‬בשל שילוב החלבונים והשומנים שיש בו‪.‬‬
‫תפקיד הליפידים בממברנה‪ -‬הליפידים מהווים השל של הממברנה‪ .‬המבנה היסודי שלה‪ .‬הליפידים הם גם אלו‬
‫שיוצרים את המחסום‪ ,‬כלומר הם יוצרים את המבנה היסודי וממלאים את תפקיד הממברנה כחוסמת מהסביבה‬
‫החיצונית‪.‬‬
‫תפקיד החלבונים בממברנה ‪ -‬החלבונים הופכים את הממברנה לחכמה‪ .‬חלבונים הם מאוד מורכבים ומסמנים‬
‫לממברנה כיצד להתנהג‪ -‬איזה חלקיקים להכניס דרכה ואו להשאיר בחוץ‪.‬‬
‫הרכיב הליפידי של הממברנה‪:The lipid bilayer -‬‬

‫הליפידים מהווים כ‪ 50%-‬ממשקל הממברנה‪ ,‬ו‪ 50%‬האחוזים האחרונים נתפסים על ידיד החלבונים‪.‬‬
‫הליפידים מקנים לממברנת התא את הפונקציה העיקרית שלה‬
‫כמחסום בין התא לסביבה החיצונית‪ -‬רוב החומרים ההידרופילים‪,‬‬
‫המסיסים במים לא יעברו דרך הממברנה‪.‬‬
‫הליפיד מורכב מראש הידרופילי (אוהב מים) ושני זנבות‬
‫הידרופוביים‪ .‬מולקולת הליפיד מוגדרת כמולקולה אמפיפילית‪ -‬יש‬
‫בה רכיב הידרופילי ("אוהב מים"‪ ,‬יכול ליצור קשרי מימן)‪ ,‬ורכיב‬
‫הידרופובי ("אוהב שמן"‪ ,‬אינו יוצר קשרי מימן)‪ .‬נוצרים לנו ‪ 2‬אזורים‬
‫מנוגדים בתכונות וביכולות שלהם לעבור אינטראקציה עם מים‪.‬‬
‫נכיר את סוגי הליפידים העיקריים שרואים בממברנה‪:‬‬
‫פוספוליפידים‪:‬‬
‫הליפיד הממברנלי נפוץ ביותר הוא הפוספוליפיד‪ .‬הוא כולל קבוצת פוספט בראש הפולרי‪ .‬זנבות הפוספוליפיד באורך די‬
‫קבוע‪ ,‬במרבית המקרים עד ‪ 24‬אטומי פחמן‪ .‬קשר כפול במולקולה יוצר מעין כיפוף‪" ,‬ברך"‪ .‬ברכיים אלו מאוד חשובות‪.‬‬
‫מדובר על עסק מאוד קומבינטורי‪ -‬אפשר לחבר חומצות שומן שונות עם קבוצות ראש שונות‪ .‬בתא נורמאלי יכולים‬
‫ליהמצא כ‪ 1000-2000‬סוגי ליפידים שונים‪.‬‬
‫נפריד בין ‪ 2‬סוגים עיקריים‪:‬‬
‫פוספוגליצרידים‪ -‬קבוצת פוספט בראש הפולרי ושלד של גליצרול‬ ‫‪‬‬

‫ספינגומיליניים‪ -‬קבוצת פוספט בלי גליצרול‪ ,‬חומר מוצא שונה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪8‬‬
‫כולסטרול‪:‬‬
‫הכולסטרול מאוד נפוץ בתאים של בעלי חיים‪ ,‬כמעט באותה מידה כמו הפוספוליפידים‪.‬‬
‫הכולסטרול מורכב מראש פולארי מאוד קטן (שמגיב עם מים) המכיל קבוצת הידרוקסיל‪ ,‬וגוף הידרופובי פחמימני מאוד‬
‫גדול‪ .‬לכולסטרול מבנה טבעתי סטרואידי‪ .‬הראש הפולרי של מולקולת הכולסטרול קטן בהרבה מהראש הפולרי של‬
‫הפוספוליפידים‪ ,‬והוא יושב בממברנה בין הפוספוליפידים כך‬
‫שקבוצת ההידרוקסיל נמצאת בסמיכות לאזור הפולרי של‬
‫הפוספוליפידים (חלק הידרופילי הולך עם חלק הידרופילי‪,‬‬
‫וחלק הידרופובי עם החלק ההידרופובי)‪ .‬מסידור זה נגזרת‬
‫הפונקציה החשובה שלו‪ -‬הוא ממלא פערים קטנים (‪)gaps‬‬
‫בין הליפידים‪.‬‬
‫התארגנות של ליפידים‪:‬‬
‫הצורה הגיאומטרית של המולקולה היא שמכתיבה את‬
‫ההתארגנות הספונטנית של הליפידים בהתערבבות עם‬
‫מים‪ .‬אם חומצות השומן מסודרות בצורת קונוס (ראש‬
‫פולארי‪ ,‬זנב הידרופובי)‪ ,‬הליפידים ייצרו לנו באופן ספונטני‬
‫מבנה דמוי כדור בשם מיצלה‪ -‬זנבות במרכז‪ ,‬וראשים פולריים פונים כלפי חוץ‪.‬‬
‫אם חומצות השומן מסודרות בצורת צילינדר‪ ,‬דמוי צינור‪ ,‬תתקבל צורה של ‪ -bilayer‬דו שכבה‪ .‬במבנה זה יש אזור‬
‫חשוף למים משני צדי הדו‪-‬שכבה‪.‬‬
‫צורה זו של המבנה הדו‪-‬שכבתי אינה יציבה‪ ,‬ולכן המולקולה‬
‫ממשיכה להתארגן במטרה לסגור מעגל עד יצירת ספירה (כדור)‬
‫על ידי סגירת הקצוות כך שהחלקים ההידרופיליים נמצאים במגע‬
‫עם המים והחלקים ההידרופוביים נמצאים במרכז הכדור‪ .‬נוצר מצב‬
‫בו יש מים בתוך הכדור ומחוץ לכדור‪ .‬מבנה זה נקרא ליפוזום‪.‬‬
‫הליפוזומים יכולים לעבור ריאקציות טובות עם ממברנות התאים‪.‬‬
‫חשוב בתעשייה הפרמקולוגית ובהבנה של איך ממברנה בנויה‪.‬‬
‫הגורמים המשפיעים על הדינמיות של הממברנה‪:‬‬

‫כאמור הדינמיות‪ ,‬הנוזליות‪ ,‬מאוד חשובה להישרדות של תאים ביולוגיים‪ .‬בין היתר הדינמיות מאפשרת חילוף חומרים‪.‬‬
‫כאשר נוצר נזק לתא‪ ,‬במידה ולא הייתה דינמיות היינו מאבדים את תוכן התא והוא לא היה מסוגל לתפקד‪ .‬בזכות‬
‫הדינמיות שלו הוא יכול לאטום חורים מיד‪.‬‬
‫הפריה תוך גופית‪ -‬נחדיר מחט לתא הביצית והממברנה ישר תתקן‬
‫את החור בזכות יכולת הדינמיות שלה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫הליפידים מבצעים תנועה חופשית של ‪ lateral diffusion‬לרוחב מישור הממברנה‪ .‬היא מתרחשת כל הזמן בצורה‬
‫מאוד מהירה‪ .‬באופן נדיר‪ ,‬קורה שפוספוליפיד משנה את מיקומו ועובר בין שכבות הממברנה בתנועה הנקראת ‪flip-‬‬
‫‪ .flop‬להבדיל הוא הכולסטרול‪ ,‬שמבצע ‪ flip-flop‬באופן קבוע ומהיר‪ ,‬וזאת מכיוון שיש לו ראש פולרי קטן שמאפשר את‬
‫התנועה מבחינה כימית ופיזיקלית‪ .‬בנוסף‪ ,‬ליפידים מבצעים תנועות של רוטציה‪ ,‬מסתובבים סביב צירם בתוך‬
‫הממברנה ופלקציה‪ -‬הזזה של הזנבות‪ .‬כל התנועות חיוניות לדינמיקה ולפלואידיות של הממברנה‪ ,‬שמשפיעות על‬
‫שרידות התא‪.‬‬
‫גורם נוסף שמכתיב את הדינמיות של הממברנה היא הטמפרטורה‪.‬‬

‫ככל שהטמפרטורה תעלה‪ ,‬האנרגיה עולה גם היא‪ .‬התנועתיות של‬
‫הזנבות עולה וכל המבנה נעשה יותר דינמי‪ .‬אם התאים שלנו משנים‬
‫את הנוזליות שלהם‪ ,‬כבר לא נוזליים יש לנו בעיה‪ -‬הרבה תפקודים‬
‫יפגעו‪ .‬מסיבה זו יש לנו רגולציה נוקשה על הטמפרטורה בגוף‪.‬‬
‫הרכב הליפידים גם הוא משפיע על דינמיות הממברנה‪ .‬כזכור‪,‬‬
‫כאשר יש לנו פוספוליפיד עם קשר כפול מסוג ‪ ,cis‬נקבל מעין "ברך"‪ .‬ברכיים אלו‬
‫שומרות מרחב בין ליפיד אחד לשני‪ ,‬דבר שמגדיר את הדינמיקה‪ .‬אם יהיו פחות‬
‫קשרים כפולים‪ ,‬האריזה תהיה דחוסה יותר והדינמיקה תפחת‪ -‬נבין שהקשרים‬
‫הכפולים בהחלט חשובים לשמור על הנוזליות‪.‬‬
‫גורם נוסף שמשפיע יהיה אורך הזנבות ‪ .‬ככל שהזנבות שלי יהיו יותר ארוכים‪ ,‬יהיו‬
‫יותר אופציות לאינטרקציות‪ -‬יוריד את הדינמיות‪.‬‬
‫לכולסטרול תפקיד חשוב בנוזליות‪ .‬הוא מגביר‪ /‬משפר את תפקוד הממברנה כמחסום‪ .‬הוא מצליח להיכנס במרווח‬
‫שבין ‪ 2‬ליפידים שכנים וגורם למחסום להיות יותר צפוף ויעיל‪ .‬למרות שהכולסטרול גורם למבנה להיות דחוס יותר הוא‬
‫לא פוגע בנוזליות של הממברנה‪ -‬הוא מרכיב לי מבנה טוב יותר תוך שמירה על הדינמיות בצורה יעילה‪ .‬הרבה פעמים‬
‫כולסטרול יכול למנוע את המעבר למצב מוצק‪ .‬כשנוסיף כולסטרול ונקרר נראה שזה מוריד את נקודת הקיפאון‪.‬‬
‫הנוכחות שלו מונעת מעבר מנוזל לג'ל או למוצק‪ .‬השכיחות שלו היא כמעט ביחס של ‪ 1:1‬עם הפוספוליפידים‪.‬‬
‫ממדים‪:‬‬
‫‪ ‬עובי הממברנה מושפע מהליפידים שמרכיבים אותה‪.‬‬

‫‪ ‬ביחס לפוספוגליצרידים‪ ,‬הספינגומיילינים ארוכים יותר‪,‬‬
‫ובאזורים אלו הממברנה תהיה יותר עבה‪.‬‬
‫‪ ‬פוספוגליצרידים לבדם בונים ממברנה בעובי ‪ 3.5‬ננומטר‪.‬‬
‫‪ ‬כולסטרול מגדיל את העובי בחצי ננומטר‪ ,‬ל‪ 4‬ננומטר‬
‫עובי‪.‬‬
‫‪ ‬ספינגומיילין הוא ליפיד גדול ועוביו ‪ 5‬ננומטר בממוצע‪.‬‬
‫במקרה זה הכולסטרול לא משנה את עובי הממברנה‪ ,‬אך עובי‬
‫הממברנה משפיע על מיקום החלבונים בה‪.‬‬
‫צורה‪:‬‬
‫בתוך הממברנה נכנסים לי חלבונים טרנס ממברנלים ואם החלבון בעל מימדים מאוד מוגדרים ונדחוף אותו לאזור דק‬
‫מידי הוא לא יתקפל כראוי ולא יתפקד כראוי‪ .‬כל תוספת של חצי ננומטר תשפיע על תפקוד החלבונים הממברנליים‪.‬‬
‫הרכב הליפידים מכתיב את העובי והארכיטקטורה של הממברנה‪ .‬לתאים שלנו יש צורה מאוד מוגדרת והמיקס בין‬
‫צורות הליפידים השונות מכתיבה את הגיאומטריה של הממברנה (למשל צורת צילינדר וצורת קונוס)‪ .‬הרכב הליפידים‬
‫בגוף מורכב מאלפים של ליפידים שונים בכל תא‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫למרות שהממברנה היא דינמית עדיין אפשר לתאר ולראות בתוך הממברנה מבנים דומיניים‪ -‬אזורים נבדלים ומיוחדים‪,‬‬
‫מאוד מוגדרים ולא דינמיים‪ .‬אזורים אלו יקראו ‪ ,raft domain‬ויחד ירכיבו ‪ .Lipid Rafts‬באזורים אלו יש לנו הרבה‬
‫ספינגוליפידים (ספינגומיילינים) ולכן הם האזורים העבים יותר של הממברנה‪ .‬באזורים אלו נמצא הרבה חלבונים‬
‫גדולים יותר שלא יוכלו להתקפל ולתפקד כמו שצריך באזור אחר בממברנה‪ ,‬והרבה חלבונים שהם רצפטורים‪ .‬הם‬
‫משמשים את התא בהעברת אותות וסיגנאלים (כל מה שקשור בהנעה וחיבור וסיקולות בתא ילמד בהמשך הקורס)‪.‬‬
‫בתאים אין לנו אספקה בלתי פוסקת של ליפידים‪ ,‬והם מגיעים לתאים בעזרת הליפופרוטאין‪.‬‬
‫הליפופרוטאין הוא קומפלקס של חלבונים שאוזרים מולקולות ליפידים‪ .‬אם בתא מסוים חסרים ליפידים‪ ,‬הוא יסנתז‬
‫רצפטורים שונים כמו ‪ LDL‬שיקלטו ליפופרוטאינים מזרם הדם ודרכם יקבלו את חומצות השומן‪.‬‬
‫הסינתזה של חומצות השומן השונות תתרחש ב‪ ,ER‬שהוא אברון בעל ממברנה‪ .‬כולסטרול או חומצות שומן אחרות‬
‫מסונתזות ב‪ ER -‬באזור שהוא הידרופובי – בין שתי השכבות של ממברנת ה‪ . ER -‬התא מאחסן עודפים של חומצות‬
‫שומן על ידי יצירת טיפות שומן ‪ lipid droplets‬בין שתי שכבות הממברנה‪ .‬כשהטיפה מחוברת לממברנה המבנה‬
‫נקרא “‪ ” lens‬ובהמשך היא מתנתקת מהממברנה אל הציטופלזמה‪ .‬מה שמייחד את טיפות השומן הוא שהן עטופות על‬
‫ידי שכבה אחת של ממברנה‪ ,‬מכיוון שהתוכן שלהן הוא הידרופובי‪.‬‬
‫הרכב הליפידים בכל אחת משכבות ה‪ bilayer -‬בממברנה הוא מאוד‬

‫מגוון‪ .‬שכבת ה‪ bilayer‬היא מאוד א‪-‬סימטרית‪ .‬לפי קידוד הצבעים‬
‫בתמונה רואים כמה הרכב השומנים הפונים לחלק החוץ תאי מול אלו‬
‫הרכב השומנים שפונים לחלק התוך התאי שונה‪ .‬לא‪-‬סימטריה של ה‪-‬‬
‫‪ lipid bilayer‬חשיבות פונקציונלית‪ ,‬בעיקר בהעברת סיגנאלים מחוץ‬
‫לתא אל תוך התא‪ .‬למשל‪ ,‬כאשר תא הולך למות הוא ישנה את ההרכב‬
‫וזה אות לתא אחר לבלוע אותו‪ .‬מהלך זה חשוב פונקציונלית‪.‬‬
‫ה‪ ER‬מראש יכול לבנות את שכבות הליפידים בצורה א‪-‬סימטרית‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫שיטה נוספת לקבלת הא‪-‬סימטריה היא בעזרת האנזים ‪ ,flippase‬שנמצא בממברנה הפלזמטית‪ .‬הוא מבצע ‪re-‬‬
‫‪ shuffling‬בין שכבות הממברנה ומזיז באופן אקטיבי ליפידים בין השכבות‪.‬‬
‫גליקוליפידים ‪ -‬ליפידים שהצמידו להם סוכר‪ .‬את הגליקוליפידים נראה אך ורק בשכבה החיצונית של הממברנה שפונה‬
‫אל הנוזל הבין תאי (פונה החוצה‪ ,‬ולא לכיוון הציטוזול)‪ .‬כלומר‪ ,‬אם נראה גליקוליפיד‪ ,‬נדע שמדובר על הצד שפונה‬
‫החוצה מהתא‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬התפקיד העיקרי של הממברנה הפלזמטית היא להוות מחסום‬
‫שיאפשר לנהל את הסביבה התוך תאית בצורה קפדנית‪ .‬יכולת‬
‫הממברנה להחליט מי יעבור ומי לא תלוי בשני פרמטרים‪.‬‬
‫גודל‪ -‬ככל שמולקולה יותר קטנה‪,‬היא תעבור יותר‬ ‫‪‬‬

‫בקלות‪.‬‬
‫הידרופיביות‪ -‬מולקולות הידרופוביות חדירות דרך‬ ‫‪‬‬
‫הממברנה‪ .‬מצד שני‪ ,‬מי שמסיס במים כמעט ולא עובר‬
‫למולקולות קטנות כמו מים אבל פולריות יהיה יותר קשה לעבור‬
‫ממברנה‪ .‬אם בנוסף לפולריות הם גם גדולות חדירת הממברנה תהיה‬
‫מאוד מאתגרת‪ .‬יונים שטעונים חשמלית לא עוברים בכלל‪.‬‬
‫כשנסתכל על מאזן של יונים שונים מחוץ ובתוך התא יש הבדלים‬

‫מטורפים‪ .‬תאים משקיעים אנרכיה רבה כדי לשמור על ההבדלים האלו‪-‬‬
‫בקלציום למשל נראה הבדל של ‪ 4‬סדרי גודל‪ .‬למה? קלציום מעביר‪,‬‬
‫משנה ומשפיע על ההתנהגות של העברת אותות וסיגנלים איך‬
‫שחלבונים מתקפלים וזה נכון גם ליונים אחרים‪ .‬בגלל זה חייבים יכולת‬
‫להבדיל בין יונים שהם יכולים להיות דומים‪.‬‬
‫איך עושים ממברנה שלא מעבירה יונים אבל יודעת להפריד ביניהם? התשובה היא כל הרכיב החלבוני‪ -‬בונה ממברנה‬
‫חכמה‪.‬‬
‫הרכיב החלבוני של הממברנה‪:Membrane protein -‬‬

‫חלבוני הממברנה אחראיים לכל התפקידים הספציפיים של הממברנה‪ .‬הם מעניקים לכל ממברנה מאפיינים תפקודיים‪-‬‬
‫למשל לצורך התכווצות שריר צריך קלציום‪ ,‬ולכן בתא שריר יהיו הרבה תעלות שיכניסו קלציום‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫בתמונה הבאה ניתן לראות תרשים של הממברנה‪ .‬ראשים סגולים וזנבות צהובים מסמלים את השומנים של‬
‫הממברנה‪ .‬הגושים שנמצאים לאורך הממברנה הם החלבונים‪ .‬שיירים ירוקים מסמלים גליקוליפידים‪ ,‬מה שמעיד לנו‬
‫על הצד החוץ תאי‪.‬‬
‫החלבונים מהווים בערך ‪ 50%‬ממסת הממברנה‪ ,‬והם מאוד משתנים בהרכבם וסוגם לפי סוג התא ותפקידו‪ .‬באפור‬
‫נראה את הממברנה‪ ,‬ובירוק את החלבונים מהסוגים השונים‪:‬‬

‫חלבונים ממברנליים נמצאים באינטראקציה עם הממברנה במספר דרכים‪:‬‬
‫חלבונים טרנס‪-‬ממברנליים (‪ :)integral membrane proteins‬חלבונים אינטגרליים אמפיפיליים‪ .‬חוצים‬ ‫‪‬‬

‫את הממברנה משני הצדדים לפחות פעם אחת‪ ,‬כך שיש אזור של החלבון בתוך הציטופלזמה (פונה אל תוך‬
‫התא)‪ ,‬אזור תוך הממברנה ואזור שפונה אל חוץ התא‪ .‬יש מגוון גדול של חלבונים מסוג זה‪ ,‬והם יכולים לחצות‬
‫את הממברנה פעם אחת או מספר רב של פעמים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חלבונים פריפריאליים (‪ :)membrane associated proteins‬נמצאים בצמידות גדולה לממברנה אבל יוצרים‬
‫אינטראקציה איתה דרך חלבונים אחרים ‪ ,‬ולא דרך מגע ישיר‪ .‬לחלבון חלק הידרופובי וחלק הידרופילי והוא אינו‬
‫חוצה את הממברנה כלל אלא רק מעוגן בה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫חלבונים אחרים ‪ :‬יש לנו חלבונים שבאזורים מסויימים אלפא הליקס שלהם הידרופוביים (נמצאים בתוך‬ ‫‪‬‬
‫הממברנה)‪ ,‬יכולים להיות לנו חלבונים שקשורים בקשרים קוולנטים לשומנים‪ ,‬סוכרים או חלבונים אחרים‪,‬‬
‫בחלק של תוך התא או חוץ התא‪ .‬סוכר באופן ספציפי יתחבר מחוץ לתא וישמש לנו כהתמצאות באיזה אזור‬
‫של הממברנה אנו רואים‪.‬‬
‫פונקציות של חלבונים טרנס‪-‬ממברנליים‪:‬‬
‫טרנספורט ‪ :‬העברה של יונים ומולקולות שונות אל תוך התא או מחוצה לו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קישור (‪ : )linkers‬מחזקים את מבנה התא‪ .‬מקשרים בין הממברנה לבין גורמים אחרים או חלבונים אחרים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫רצפטורים‪ :‬מתפקדים בהעברת סיגנאל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אנזימים‬ ‫‪‬‬
‫איך חלבונים חוצים את הממברנה?‬

‫ברוב המכריע של המקרי‪ ,‬האזור בחלבון שחוצה את הממברנה נמצא במבנה של ‪ – α-Helix‬מבנה יציב ומציג כלפי‬
‫חוץ שיירים הידרופוביים ולכן יכול להימצא בפאזה ההידרופובית של הממברנה‪ .‬מבנה זה הוא המבנה החלבוני שיודע‬
‫לחצות תא הממברנה בצורה היעילה ביותר‪ .‬המבנה מכיל ‪ 20-30‬חומצות אמינו‪.‬‬
‫הדוגמא הקלאסית לתפקוד לקוי של חבלון ממברנלי היא ‪ .Cystic fibrosis‬בתאי האפיתל יש חלבון טרנס‪-‬ממברנלי‬
‫בשם ‪ ,CFTP‬שמתפקד כתעלת טרנספורט ליוני כלור‪ .‬במחלה זו החלבון מסונתז ב‪ ER‬אבל לא מצליח להתקפל כראוי‬
‫כדי להיכנס לממברנה‪.‬‬
‫‪ – β-strand‬מבנה נוסף שקיים בחלבון חוצה ממברנה‪ .‬מספר מבנים של ‪ β-strand‬שנמצאים בממברנה מספר מבנים‬
‫של ‪ β-strands‬שנמצאים בממברנה יוצרים מבנה של ‪ .β-barrel‬כמו כן‪ ,‬יש ספקטרום של מבנים בחלבון שיכולים‬
‫לחצות את הממברנה‪ ,‬המכונים פורינים ‪ – porins‬מעין תעלות שקיימות בחיידקים ולכן בתאים איוקריוטים הם נראים‬
‫בעיקר במיטוכונדריה (יש טענה שמיטוכונדריה היא בקטריה שנבלעה עם השנים)‪.‬‬
‫סוכרים רואים מחוץ לתא‪ .‬אם נראה שיירים די‪-‬סולפידיים‪ ,‬נדע שהם קשרים שלא יכולים להתקיים בתוך התא בגלל‬
‫הסביבה הכימית השונה ולכן באופן אוטומטי נדע שאנו מחוץ לתא‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫חלק ניכר מהחלבונים הטרנס‪-‬ממברנליים והפריפריאליים מכילים שיירים סוכריים‪ .‬הדבר יוצר סוג של מיסוך שנקרא‬
‫‪ .cell coat‬לאותם ‪ cell coat‬יש תפקיד כימי חשוב‪ -‬הם מספקים הגנה מכנית מפני סיגנאלים‪ ,‬מספקים הגנה כימית‬
‫מפני הידבקויות לא רצויות של תאים אחד לשני‪.‬‬
‫דוגמאות לשאלות שרלוונטיות לשיעור האחרון‪:‬‬
‫בתרשים שלפניך מסומנים איזורים ‪ A‬ו‪.B‬‬ ‫‪‬‬

‫אחד האוזרים הינו בתוך התא והשני חוץ תאי‪.‬‬
‫האזור התוך תאי‪B -‬‬ ‫האזור החוץ תאי‪A -‬‬ ‫א‪.‬‬
‫נמקי את קביעתך – סוכרים תמיד יהיו באזור החוץ תאי‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ציין שלושה גורמים אשר משפיעם על הנוזליות של הממברנה‪ .‬אין לכתוב יותר משלוש מילים בכל גורם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫טמפ‬ ‫א‪.‬‬
‫קשרים כפולים‬ ‫ב‪.‬‬
‫כולסטרול‬ ‫ג‪.‬‬
‫אורך השרשראות של השומן‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ ‬הדגם שלפניכם צולם בשני מיקרוסקופים שונים‪.‬‬

‫קבע באילו מיקרוסקופים נעשה שימוש – מיקרוסקופ אלקטרוני תמיד‬ ‫א‪.‬‬
‫יהיה שבחור לבן – צבעים זה כבר מיקרוסקופ אור‪ .‬נחדד איזה סוג של‬
‫מיקרוסקופ אור‪ -‬פלורסנטי ‪ .A‬קונפורקלי ‪( B‬יודעים להאיר נקודה‬
‫מסויימת ומקבלים תמונה יותר חדה)‪.‬‬
‫ציינו שני מאפיינים טכניים אשר מבדילים בין המיקרוסקופים השונים‬ ‫ב‪.‬‬
‫(עד ‪ 4‬מילים כל מאפיין)‪ :‬לייזר‪.pin hole ,‬‬
‫הדגמים שלפניכם צולם ב‪ 3‬מיקרוסקופים שונים‪ .‬שני סוגים של מיקרוסקופים אלקטרונים ומיקורסקופ אור‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪15‬‬
‫קבעי באילו אלקטרונים נעשה שימוש – ‪ – A‬אור (מעט פרטים‪ ,‬הגדלה נמוכה)‪ B- SEM .‬פני השטח‪C- .‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ – TEM‬חתך‪.‬‬
‫נמק כיצד ניתן להבדיל בין סוגי המיקרוסקופים האלקטרונים השונים‪ – SEM :.‬נותן תמונת חתך‪TEM .‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫נותן תמונה של פני השטח‪.‬‬
‫שיעור ‪ -2‬שלד התא‪:‬‬

‫שלד התא (‪ ) cytoskeleton‬הוא אחד מהמרכיבים העיקריים החשובים לפעילות התא‪ .‬הוא צריך לשרוד בטראומות‪,‬‬
‫בפעילות מוגברת ובתהליכים רבים‪.‬‬
‫מה תאים צריכים בשביל לשרוד?‬
‫• ‪ - Structural integrity‬לשמור על השלמות שלהם‪ ,‬לשרוד מבנית ומכאנית‪ .‬לחץ בתוך כלי דם‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬יכול‬
‫להיות אדיר‪ .‬תאים צריכים לא להתפרק תחת לחצים מכאניים גדולים‪.‬‬
‫• ‪ - Shape‬לשמור על צורתם‪ .‬ישנם תאים בעלי צורה מורכבת כמו נוירונים‪ ,‬החיונית לצורך התפקוד שלהם‪ ,‬שמבוסס‬
‫על תקשורת עם תאים אחרים‪ .‬מה קורה למשל עם תא עצב נחתך או מתקצר? הדבר עשוי לגרום לפגיעה עצבית או‬
‫לשיתוק‪ .‬השימור על צורת התא היא קריטית‪.‬‬
‫• ‪ – Adhesion and polarity‬אחיזה בתאים שכנים‪ .‬תאים מתקשרים אחד עם השני‪ .‬זהו תנאי יסוד ליצירה של‬
‫רקמות‪ ,‬איברים‪ ,‬מערכות וגוף שלם‪.‬‬
‫• ‪ - Internal organization‬ארגון פנימי‪ .‬תאים איוקריוטים הם גדולים‪ ,‬ומאוד מורכבים מבחינת המבנה שלהן‪ .‬כדי‬
‫לשמר את הארגון המורכב חייבים רשת להובלה לארגון האברונים בזמן ובמרחב‪ .‬בתאים יש אברונים ווסיקולות‬
‫שצריכים לנוע אחד ביחס לשני‪ .‬יש צורך במערכת הובלה יעילה שתישא אורגנלה מנקודה אחת בתא לנקודה אחרת‪.‬‬
‫• ‪ – Migration‬נדידה של תאים‪ .‬למשל תא זרע‪ .‬יש לו מסע לכיוון ההפריה‪ .‬תאי דם אדומים הם תאים שנדידתם‬
‫פסיבית בזרם הדם‪ .‬תאי דם לבנים ומערכת החיסון מקיימים תנועה אקטיבית בכדי לצוד פתוגנים שפלשו לגוף שלנו‪.‬‬
‫• ‪ - Division‬כל תא עובר חלוקה‪.‬אנו מתחילים את החיים כזיגותה‪ ,‬תא אחד‪ .‬משם אנו מתחלקים ומתרבים‪ .‬יש צורך‬
‫במכונה שתיקח תא גזע ותפריד אותו ל‪ 2‬תאי בת‪.‬‬
‫• ‪ - Force‬כל תאי הגוף יודעים להפעיל כוח‪ ,‬אך התאים שמתמחים בהפעלת כוח הם תאי שריר‪ .‬המכנה המשותף לכל‬
‫הגורמים הנ"ל הוא שלד התא‪ .‬שלד התא הוא מבנה אשר מקנה לתא את צורתו וארגונו הפנימי‪ .‬הוא מאפשר לתאים‬
‫לייצר כוח וכמו כן הוא מקנה יציבות מכאנית‪ ,‬שמאפשרת לתאים להוציא לפועל תפקודים שונים‪ ,‬חלוקה ותנועה‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫מי שאחראי על כל התהליכים של התא ומשחק בכל התהליכים תפקיד עיקרי זה שלד התא‪ .‬שלד התא הוא מבנה‬
‫קריטי בכדי שלתאים תהיה צורה שמורה‪ ,‬בכדי שיוכלו להתארגן מבחינה פנימית‪ .‬מבנה זה יודע לייצר כוחות מכניים‬
‫והוא שלד שמונע קריסה שבירה או הרס של התאים‪.‬‬
‫מה קורה כשתא נדפק?‬
‫‪ -Epidermolysis bulosa‬מקרה העור המתפורר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ - Spina bifida‬תאים צריכים לנדוד בשביל לכסות את חוט השדרה ולא מצליחים‪ .‬יש צורך בתנועה של‬ ‫‪‬‬
‫התאים‪ ,‬שקשורה בתפקוד של שלד התא‪.‬‬
‫‪ – Nemaline myopathy‬מוטציה בחלבון של שלד התא שמעורב בהפעלת כוחות‪ .‬מוטציה זו נובעת‬ ‫‪‬‬
‫מפגיעה באקטין שהוא קומפוננט חשוב בשלד התא‬
‫‪ - Male infertility‬תנועת תאים קריטית לא רק לתאי זרע‪ -‬אין התפתחות איברית בלי תנועת תאים‪ .‬גורם‬ ‫‪‬‬
‫לעקרות כאשר תנועתיות התאים לא תקינה‪.‬‬
‫חירשות ‪ -‬השערות שבאוזן הפנימית בנויות מחלבוני שלד התא וחיוניים לשמיעה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סרטן – שלד התא הכי חשוב בשלבים הקטלניים של סרטן‪ -‬סרטן במקרה הטוב אם מגלים אותו בזמן יכול‬ ‫‪‬‬
‫לעבור הליך כירורגי להסרה‪ .‬הסרטן נעשה מורכב כשהתאים מאבדים את האחיזה לשכנים ומתחילים לפלוש‪.‬‬
‫בשלב מתקדם עוברי לכלי הדם‪ ,‬שליחת גרורות‪ .‬תא שבכלל לא אמור לזוז זז בסרטן‪ .‬שיבושים בשלד התא‪.‬‬
‫ננסה להבין מה הופך את שלד התא לפלטפורמה כל כך קריטית שפגיעה בו מביאה למאות פתולוגיות שונות‪.‬‬
‫עקרונות היסוד של שלד התא‪:‬‬

‫שלד התא בנוי מ‪ 3-‬רכיבים משותפים הנקראים פילמנטים ‪filaments: Actin, Microtubules, Intermediate‬‬
‫‪filaments‬‬
‫‪‬‬
‫אקטין ‪-‬שמירה על צורת התא והתכווצות‪.‬‬

‫מיקרוטובול ‪ -‬אחראי לארגון הפנימי של התאים שלנו‪ ,‬להובלה‪ .‬יחליט איפה האורגנלות ימוקמו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סיבי הביניים ‪ -‬חלבונים חזקים מאוד שדואגים שהתא לא יתפרק‪ .‬מקנים לו חוזק מכאני ומבני‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מה משותף לכל האלמנטים האלו?‬

‫בכל המקרים אנו עוברים מתת יחידה לפולימר‪ .‬תת היחידות‬ ‫‪.1‬‬
‫הן מאוד קטנות במימדים‪ ,‬אבל יכולים להיאסף לפולימר מאוד‬
‫גדול‪ .‬הפולימר יוצר איזה שהוא סיב פולימרים‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫כשיש לי סיב‪ ,‬הוא חומר גלם להרבה חלבונים אחרים שיכולים לארגן ממנו כל מיני מבנים‪ .‬יכולים לחבר אותו לכל‬
‫מיני מבנים (למשל חיבור לממברנה) בעלי חשיבות ביולוגית‪.‬‬
‫שלד התא על כל שלושת הרכיבים שלו הוא‬ ‫‪.2‬‬

‫מבנה מאוד דינמי‪ .‬מה הכוונה? יש לי תא‬
‫שנמצא בתנועת זחילה על משטח (למשל תאי‬
‫מערכת החיסון)‪ .‬כאשר יגיע סיגנל‪ ,‬אות‪ ,‬שיגיד‬
‫לו להתחלק‪ ,‬כל המבנים שהם של תנועה‬
‫נעלמים ובמקומם אנחנו יוצרים מבנים מיוחדים‬
‫שתפקידם להפריד את הכרומוזומים ל‪ 2-‬תאי‬
‫בת‪ .‬כמרכיבי התא לא יתחלקו שווה בשווה נקבל‬
‫תסמונות שונות‪ ,‬לדוגמא תסמונת דאון‪ .‬המבנה‬
‫חייב להיות מאוד רובסטי ומדויק ולהתחלק שווה‬
‫בשווה‪ .‬כאשר חלוקת התא הושלמה‪ ,‬התאים‬
‫החדשים חוזרים לנדוד‪ .‬המבנים מאוד דינמית –‬
‫אפשר להרוס אותם בקצבים גבוהים ולבנות‬
‫תחתיהם מבנים אחרים בהתאם למה שהתא‬
‫צריך בנקודה מסוימת בציר הזמן‪.‬‬
‫‪:Actin filaments‬‬
‫האקטין הוא חלבון שמור באבולוציה‪ .‬כלומר‪ ,‬תפקידו שמור לאורך האבולוציה‪ ,‬כך שאם נזריק אקטין של אמבה לתאים‬
‫איוקריוטים הוא יתפקד בצורה תקינה‪ .‬חלבון למשל אינו שבור באבולוציה ולכן לא יתפקד בצורה זו‪.‬‬
‫הריכוזים הגבוהים ביותר של אקטין נמצאים בתאי שריר‪ ,‬אך ניתן למצוא אותו גם בתאים אחרים‪.‬‬
‫מגיע ב‪ 3‬צורות שונות‪:‬‬
‫אלפא אקטין‪ -‬רק בתאי שריר‬ ‫‪‬‬

‫בטא אקטין וגמא אקטין – בכל התאים שאינם תאי שריר ( מוח‪ ,‬מערכת הנשימה‪.)..‬‬ ‫‪‬‬
‫צורת המונומר של האקטין היא צורה כדורית‪ ,‬מסיבה זו הוא גם נקרא )‪ .globular actin (G-actin‬ה‪ G-actin‬קושר‬
‫‪ ATP‬וצורתו גלובולרית קוטבית‪ -‬יש לה אזורים שונים‪ plus end ,‬ואזור ‪( minus end‬אין קשר למטען החשמלי)‪.‬‬
‫הפולימר של האקטין נקרא )‪ .filamentous actin (F-actin‬הוא היאספות שמתרחשת ראש לזנב‪ ,‬סין קצה מינוס‬
‫לקצה פלוס‪ .‬צורת היאספות זו יוצרת מבנה של הליקס מסובב‪ ,‬שגם הוא יהיה פולרי (בעל אזורי פלוס ומינוס)‪.‬‬
‫המבנים האלו יודעים ליצור הרבה סוגי מבנים ומשמשמים בהמון תהליכים תאיים‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫איך מקבלים את הפולימר?‬

‫צריך ליצור גרעין‪ ,‬משהו מספיק יציב שלא ייפרק בשביל לעודד פילמור‪ .‬דימר של ‪ G-actin 2‬אינו מספיק יציב ונוטה‬
‫להתפרק‪ ,‬אין מספיק קשרים כדי לייצב את המבנה ורובם יתפרקו‪ .‬שלוש יחידות של ‪ G-actin‬יוצרות טרימר יציב‬
‫שישמש כ‪ , nucleus‬וממנו ניתן לקבל בצורה מהירה סיבים ארוכים יותר‪ .‬אם נסתכל על גרף היצירה של הפולימר‬
‫המצורף למטה‪ ,‬נראה שנקודת השינוי של הגרף היא בקבלת טרימר ושם נקבל עלייה בגודל הסיבים עד ההגעה לשיווי‬
‫משקל‪.‬‬
‫האקטין עצמו גם ‪ G-actin‬וגם ‪ F-actin‬הם א‪-‬סימטריים (אזור פלוס ואזור מינוס ברורים)‪ .‬ה‪ ,G-actin -‬המונומר‪,‬‬
‫כשהוא מצטרף לפולימר עצמו הוא מצטרף בצורה יותר מהירה ויעילה באזור הפלוס – במהירות הגדולה פי ‪ 10‬מחיבור‬
‫באזור המינוס‪ .‬בתיאוריה‪ ,‬אם ניקח אקטין ונשים במבחנה נוכל לראות הוא יוצא ונכנס למינוס ולפלוס אותו דבר‪ ,‬אבל‬
‫בגלל ההבדלים בקצב‪ ,‬בפועל‪ ,‬ה‪ G actin-‬יכנס מהפלוס וייצא מהמינוס‪.‬‬
‫הביטוי שאנחנו מכירים לתופעה שתיארנו הוא ‪ – G actin treadmilling‬מעין "הליכון"‪ .‬מכניסים קבוצה אדומה אחת‪,‬‬
‫וממשיכים להכניס קבוצות ורודות‪ .‬הקבוצה האדומה הולכת ונדחקת כלפי המינוס עד שהיא יוצאת משם‪ .‬נכנסים בצד‬
‫הפלוס ויוצאים בצד המינוס‪ .‬האקטין הוא דינמי‪ .‬גם כשיראה לי קבוע בגודל‪ -‬בתוכו יש כל הזמן תחלופה‪ .‬הדינמיקה‬
‫היא ברמת הסיב גם אם חושבים שהוא סטטי‪.‬‬
‫מונומר ‪ G-actin‬יכנס בצד הפלוס עם ‪ .ATP‬בצורה מאוד מהירה ה‪ G-actin‬יעבור הידרוליזה ותיווצר אנרגיה שגורמת‬
‫לעזיבה במינוס‪ ,‬עם ‪.ADP‬‬
‫החלבונים ‪ Cofilin‬ו‪-‬‬
‫‪ Profilin‬הם שני חלבונים‬
‫שתפקידם לווסת את‬
‫הדינמיקה הפנימית בפולימר‬
‫האקטין ועל ידיד כך לשלוט‬
‫על אורך הסיבים‪.‬‬
‫‪ Cofilin‬נקשר לסיבים ושובר‬
‫אותם למקטעים קצרים‪,‬‬
‫משנה את הקונפורמציה של‬
‫‪19‬‬
‫פולימר האקטין וגרם לשבירה של הסיב‪ profilin .‬הוא פרו‪-‬פילמנט שתומך ביצירת הפילמנט ונקשר ל‪ G-actin‬בעל ה‬
‫‪ ,ADP‬מזרז את ההחלפה של הנוקלאופיל מ‪ ADP‬ל‪ ATP‬ובכך עוזר למחזר את המונומר ותורם להרכבה מחדש של‬
‫פילמנטים של אקטין‪.‬‬
‫חלבונים חשובים נוספים שקשורים לוויסות של פולימר האקטין נקראים ‪ .capping proteins‬חלבונים אלו יושבים על‬
‫קצוות הפילמנט‪ ,‬והם חוסמים הרכבה או פירוק של ‪.F-actin‬‬
‫כאמור‪ ,‬בקצה הפלוס יש בעיקר כניסה של ‪ ,G-actin‬ובקצה המינוס בעיקר‬
‫יציאה‪ .‬חלבון ‪ CapZ‬חוסם את קצה הפלוס‪ ,‬ובכך מונע ממונומרים נוספים‬
‫להיכנס וגורם לכך שהסיבים יפסיקו להתארך‪ .‬כל עוד צד המינוס פתוח ה‪G-‬‬
‫‪ actin‬פתוח וצד הפלוס חסום‪ ,‬הפולימר יתפרק עד להיעלמות הסיב הכולל‪.‬‬
‫חלבון ‪ Tropomodulin‬יושב בצד המינוס ומונע עזיבה של ‪ G-actins‬עם ה‪,ADP‬‬
‫כלומר‪ -‬כל עוד צד פלוס חשוף וצד המינוס חסום הסיב יתארך ויגדל‪.‬‬
‫ניתן לעשות ‪ capping‬על שני צדדי ה‪ F-actin‬ובכך להביא ליציבות הסיב‪.‬‬
‫מעכבים כימיים של אקטין‪:‬‬

‫ישנם כימיקלים שיכולים להתערב בדינמיקה של האקטין‪ ,‬שהם בעיקר רעלנים שנמצאים בבעלי חיים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬ספוג‬
‫נפוץ בים האדום‪ ,‬הנקרא גורם לדה‪-‬פולימריזציה של סיבי האקטין‪ .‬יצורים כמו ספוגים ופטריות פיתחו רעלנים שפוגעים‬
‫באקטין כדי למנוע מבעלי חיים לאכול אותם‪ .‬חומרים כמו ‪ latrunculin‬הוא חלבון שמור באבולוציה שהורס סיבי אקטין‪.‬‬
‫הרעלן מאוד יעיל כיוון שכל אדם או חייב שיאכל את הרעלן יגביל את קצב הפולימריזציה שהוא קצב ייצור גרעין‬
‫האקטיב הראשוני ממנו גדל סיב האקטין‪ .‬השרירים שלנו יפגעו‪ ,‬והחשוב ביותר שבהם‪ -‬הלב‪ .‬הלטרונקולין ישפיע על‬
‫שורת תהליכים חשובים בגוף‪ .‬יש שימוש ברעלן זה כטיפול בגלאוקומה על מנת להפחית את ייצור הנוזל מהסיבים בעין‬
‫ולהוריד את הלחץ‪.‬‬
‫לאקטין תפקיד מרכזי ביכולת הנדידה של התא‪ .‬ישנם תאים בגוף שלא יכולים להמתין להיווצרות ספונטנית של גרעין‪,‬‬
‫אלא הם כל הזמן צריכים להיות במצב של נדידה (לדוגמא תא ‪ T‬חיסוני שרודף אחר פתוגן)‪ .‬ישנם שני סוגים של‬
‫חלבונים המתווכים את יצירת גרעין האקטין (‪ .)actin nucleating proteins‬בגוף שלנו אי אפשר לתת לתהליך‬
‫יצירת גרעין של אקטין להיות ספונטני כי בהרבה פעמים נצטרך פולימר של אקטין באופן מידי או לפי ביקוש‬
‫)‪ – Arp 2/3 complex (arp= actin related protein‬קומפלקס המורכב מ‪ 7-‬חלבונים‪ ,‬הכוללים גם את‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ arp2‬ו‪ . arp3-‬שני חלבונים אלה מאוד דומים לאקטין בצורה מספיקה כדי ליצור גרעין טרימר‪ .‬נגייס אקטין רגיל‬
‫להצטרף לקומפלקס ‪ .arp2/3‬החלבון ‪ NPF‬קושר ‪ G-actin‬מצד אחד וקומפלס ‪ arp2/3‬בלתי פעיל מצד שני‪.‬‬
‫היחידה כולה מתיישבת על סיב ‪ F-actin‬קיים ומשמשים כגרעין ממנו יתפתח סיב חדש‪ .‬הקולמפלקס מתיישב‬
‫על סיב קיים‪ ,‬דבר שמוביל ליצירה של רשת מסועפת של סיבי אקטין בשם ‪.dendrite network‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪F‬‬
‫‪o‬‬
‫‪r‬‬
‫‪m‬‬
‫‪i‬‬
‫‪n‬‬
‫‪20‬‬
‫– חלבון שהוא דיבר בעל ‪ 2‬אתרים הנקראים ‪ .FH2‬להבדיל מקומפלקס ‪ ,arp 2/3‬הפורמינים יוצרים סיבים‬
‫ישרים‪ .‬הם מתיישבים על קצה הפלוס של סיב קיים ומתחילים בתנועות עליה וירידה‪ .‬בכל פעם שתנועה זו‬
‫מתרחשת אקטין חדש נכנס ובאופן זה ניתן לזרז את תהליך הפילמור של אקטין‪.‬‬
‫מפילמנטים למבנים‪ -‬מבנים תאיים מבוססי אקטין‪:‬‬

‫יש עשרות סוגים של אקטינים שממלאים תפקידים שונים‪.‬‬
‫‪ - Microvilli‬תפקידם להגדיל את שטח הפנים‪ ,‬כמו אצבעות לאיבר שמסייעות לספיגה‪ .‬למשל במעיים ובדרכי‬ ‫‪‬‬
‫הנשימה‪ .‬כל ‪ microvilli‬מכיל ‪ 20-30‬סיבים של אקטין אשר מוצמדים בחוזקה על ידיד חלבון מקשר ‪.fimbrin‬‬
‫‪ -Cell cortex‬לממברנה אין חוזק מבני‪ .‬מי שתומך בה הוא האקטין‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -Adhesion belt‬כדי שהתאים יתחברו אחד לשני הם חייבים מבנה אקטין‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ - Contractile ring‬כל תא שמתחלק יוצר טבעת אשר מתכווצת וחלקת את תא האם לשני תאי בת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -Filopodia and lamellapodium‬מבנים שמקנים לתאים יכולת נדידה על ידי דחיפת הממברנה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סיבי האקטין הם פולריים‪ .‬כדי שהם יוכלו לעשות עבודה בתאים יש לנו בשלד התא חלבוני מנוע ‪motor proteins‬‬
‫שמנצלים אנרגיה על מנת לבצע עבודה מכאנית‪ -‬תנועה לאורך סיבי האקטין‪ .‬חלבוני המנוע של האקטין הם ‪.myosin‬‬
‫המיוזין הוא חלבון שמשתמש ב‪ ATP‬בכדי ליצור עבודה מכנית‪ .‬מיוזינים הם משפחה מורכבת וגדולה של חלבונים (יש‬
‫כ‪ 40-‬גנים בגוף שמקודדים למיוזונים שונים)‪ .‬ניתן לחלק אותם ל‪ 2-‬קבוצות‪ :‬מיוזין קונבנציונלי (מיוזין ‪ )2‬ומיוזין‬
‫לא‪-‬קונבנציונלי‪.‬‬
‫דוגמאות ‪:myosin‬‬
‫מיוזין ‪ – 1‬יודע לקשור את הממברנה ומצד שני לקשור את האקטין וללכת לאורכו‪ .‬כך הוא מניע לי את‬ ‫‪‬‬
‫הקורטקס‪ ,‬סחבי האקטין בסמוך לממברנה‬
‫מיוזין ‪ - 5‬יודע להיקשר לווסיקולות‪ ,‬אברונים‪ ,‬לתפוס אותם ולנוע לאורך סיבים וכך להעביר אותם בין שתי‬ ‫‪‬‬
‫נקודות בתא‬
‫מיוזין ‪ , 2‬קונבנציונלי‪ -‬הוא ביחד עם אקטין יודע להתכווץ‪ .‬בשרירים יש כמות אדירה וכך שרירי מתכווץ‪ ,‬אך יש‬ ‫‪‬‬
‫אותם גם לא רק בתאי שריר‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫מיוזין סוג ‪:2‬‬

‫הוא מיוזין קונבנציונלי הנמצא הן בתאי שריר והן בתאים שאינם תאי שריר‪ .‬מולקולה של מיוזין ‪ 2‬היא הקסומר; היא‬
‫מורכבת מ‪ 2 -‬שרשראות כבדות ו‪ 4 -‬שרשראות קלות‪ .‬ראשה מורכב מ‪ 6 -‬חלבונים והיא בעלת זנב‪ .‬מיוזין עובר‬
‫הרכבה (‪ )assembly‬לצורתו הפעילה‪ ,‬שהיא פילמנט המורכב מ‪ 6 -‬יחידות של מיוזין‪ .‬סיבי האקטין הם פולריים‪ ,‬ומיוזין‬
‫‪ 2‬נע אך ורק לכיוון קצה הפלוס‪ .‬כתוצאה מכך ובגלל שהארגון של סיבי האקטין הוא אנטי‪-‬פרללי‪ ,‬כשמנועי האקטין זזים‬
‫מתקבלת התכווצות (נעים פעם אחת לשמאל ופעם לימין)‪ .‬כך גם ההתחלקות לתאי בת עובדת‪.‬‬
‫תנועה של מיוזין על אקטין‪ ,‬כתלות ב‪:ATP‬‬
‫בשלב הראשון אין ‪ ATP‬במערכת‪ .‬המיוזין קשור מאוד חזק‬ ‫‪‬‬

‫לאקטין‪ .‬כשנוסיף ‪ ,ATP‬קשירתו מביאה לשחרור של המיוזין מהאקטין‪.‬‬
‫בשלב הבא‪ -‬הידרוליזה של ‪ .ATP‬גורמת לשינוי תצורה של‬ ‫‪‬‬
‫המיוזין‪ ,‬כלומר‪ ,‬במקומו יכול להיקשר לאקטין הוא מדלג מקום ומתקשר לאקטין‬
‫אחריו‪ .‬מתרחשת עבודה כשאר הפוספט האנאורגני ישתחרר‪.‬‬
‫כתוצאה מכך נוצר לנו כוח‪ ,‬ישנה חזרה לקונפורמציה מקורית תוך‬ ‫‪‬‬
‫דחיפה של כל המערכת‪ .‬בשלב הבא ה‪ ADP‬משתחרר‪.‬‬
‫אם נרצה להתחיל מעגל נוסף יש צורך בעוד ‪ ATP‬והמסלול יחזור‬ ‫‪‬‬
‫על עצמו‪.‬‬
‫חשוב לזכור‪ -‬השלב של ההידרוליזה אינו השלב שבו נוצר הכוח‪ .‬זה השלב שבו‬
‫התצורה משתנה‪ .‬תופסים את האקטין הבא‪ .‬הכוח נוצר כתוצאה משחרור הפוספט‬
‫האנאורגני‪ -‬נכון להרבה חלבוני מנוע ולא רק למיוזין‪.‬‬
‫תנועה של תא‪:‬‬
‫‪22‬‬
‫בשלב הראשון נדחוף את הממברנה בכיוון ההתקדמות וניצור מבנה שמדביק אותה למשטח‪ .‬בשלב הבא החלק‬
‫האחורי ייגרר‪ .‬מבחינה מולקולרית של שלד התא‪ -‬המבנים דוחפים את הממברנה ואז גוררים את החלק האחורי‪.‬‬
‫‪( Filopodia‬מבנים דמוי קונוס) ו‪( lamellapodium-‬מבנים רחבים) מבצעים את אותה הפעולה‪ .‬הממברנה נדחפת‪,‬‬
‫הסיבים גדלים ודוחפים את הממברנה‪ .‬בינתיים התא מתארך וצריך לגרור את החלק האחורי‪ -‬נעשה ע"‪ H‬התכווצות‪.‬‬
‫מי שעושה זאת הן המיוזינים‪.‬‬
‫המיוזינים דומים לסיבים שאנו מכירים מתאי השריר אך פחות מפותחים‪ .‬המיוזין מתכווץ על האקטין וגורר את החלק‬
‫האחורי‪ .‬סיבים אלו נקראים ‪stess fibers‬‬
‫‪:Microtubules filaments‬‬
‫יחידות המבנה החלבוניות של המיקרוטובולים הן הטובולין ‪ .tubulin‬טובולין נמצא בכל התאים האיוקריוטים ויש מספר‬
‫רב של סוגים‪ .‬יחידת היסוד של מיקרוטובולים הן הטרודימרים‪ ,‬המורכבים מ‪(α-tubulin -‬ירוק בהיר) ומ‪β-tubulin -‬‬
‫(ירוק כהה)‪ .‬שניהם קושרים ‪ GTP‬אך רק בבטא‪-‬טובולים הוא עובר הידרוליזה‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫גם המונומרים של מיקרוטובולים הם א‪-‬סימטריים‪ .‬הם מתלבשים אחד על השני בצורה פולרית ויוצרים מעין טור אחר‪.‬‬
‫לטור של דימרים נקרא פרוטופילמנט‪ 13 .‬פרוטופילמנטים יעמדו אחד ליד השני וייצרו מעגל‪ ,‬שביחד יהיו מיקרוטובול‬
‫בנוי‪ .‬הסיב שנוצר הוא חלול‪ .‬יש לנו אזור בו נראה רק את תת יחידות הביטא‪ ,‬אזור זה יהיה אזור הפלוס ואזורים‬
‫שבהם נראה רק את תת יחידות האלפא‪ ,‬והוא יהיה אזור המינוס‪.‬‬
‫פילמור של מיקרוטובול‪:‬‬
‫תהליך הפילמור של מיקרוטובול הוא יותר מורכב משל אקטין‪ .‬ההבדל נעוץ בשיטת הארגון השונה שלהם‪ .‬גרעין של‬
‫אקטין יכול להיווצר בכל מקום בציטופלזמה‪ ,‬אך מיקרוטובולים יוצרים גרעין רק באזור מוגדר מאוד בתא הנקרא‬
‫)‪ ,Microtubule- organizing center (MTOC‬או ‪ ,centrosome‬הנמצא במקום מרכזי בתא‪ ,‬בד"כ בצמוד לגרעין‪.‬‬
‫בתוך הצנטרוזום ישנם שני מבנים צילינדרים הנקראים צנטריולים ‪( centrioles‬באפור)‪ .‬הם מאורגנים ב‪ 90‬מעלות‬
‫אחד ביחס לשני‪ .‬הצנטריולים מארגנים סביבם מטריקס מאוד מורכב המכיל מעל ל‪ 100‬חלבונים‪ ,‬הכוללים את ‪γ-‬‬
‫‪( tubuling ring complex‬בתמונת הכדור נוכל לראות אותם כעיגולים אדומים)‪ .‬הם מהווים את אתר הפילמור של‬
‫המיקרוטובולס‪ .‬הפילמור תמיד קורה הרחק מהצנטרוזום (מהמרכז לפריפריה)‪ .‬קצה המינוס תמיד נמצא קרוב‬
‫לצנטרוזום וקצה הפלוס תמיד נמצא הרחק ממנו‪.‬‬
‫הדינמיקה המתקיימת במיקרוטובולים מכונה ‪ . dynamic instability‬קצה הפלוס מרוחק מהצנטרוזום וקצה המינוס‬
‫חובר לצנטרוזום‪ .‬לכן‪ ,‬בקצה המינוס אין דינאמיקה‪ ,‬הוא מקובע‪ .‬להבדיל מהאקטין‪ ,‬שבו יש דינאמיות בשני הקצוות‪,‬‬
‫במיקרוטובולים הן ההתארכות והן הפירוק של הפולימר מתרחשים בצד הפלוס‪.‬‬
‫כל עוד בקצה המיקרוטובול יש ‪ β- tubulin‬הקשור ל‪ ,GTP-‬מתרחשת גדילה‪ .‬אם ה‪ GTP -‬יעבור הידרוליזה ל‪GDP-‬‬
‫הפולימר יעבור פירוק‪ – GTP cap .‬גדילה‪ .‬ללא ‪ -GTP cap‬כיווץ‪ /‬פירוק‪ .‬גדילה נקראת ‪ rescue‬ופירוק נקרא‬
‫‪. catastrophe‬‬
‫‪24‬‬
‫ויסות המבנה הדינמיקה של מיקרוטובולים נעשה על ידי חלבונים הנקראים ‪microtubule associated proteins‬‬
‫)‪ . (MAPs‬שני סוגים של ‪ MAPs‬האחראיים על הארגון המרחבי של מיקרוטובולים הם ‪ MAP2‬ו‪ TAU . TAU -‬מבוטא‬
‫בצורה חזקה באקסונים‪ MAPs .‬אשר נקשרים לקצה הפלוס של המיקרוטובולים מכונים ‪ . TIPS+‬החלבון ‪ EB1‬הוא ‪+‬‬
‫‪ TIP‬שנקשר לקצה הפלוס של המיקרוטובול ומגייס אליו חלבונים אחרים אשר מבצעים פעילויות שונות )כלומר הוא‬
‫נקשר רק למיקרוטובולים בעלי ‪)GTP-cap‬‬
‫ויסות המבנה והדינמיקה של מיקרוטובולים‪:‬‬

‫ויסות המבנה הדינמיקה של מיקרוטובולים נעשה על ידי חלבונים הנקראים ‪microtubule associated proteins‬‬
‫)‪ .(MAPs‬יש שני סוגים של ‪ MAPs‬האחראיים על הארגון המרחבי של מיקרוטובולים‪:‬‬
‫‪ -MAP2‬יודעים לייצר מבנים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ - TAU‬בכמויות גדולות באקסונים‪ ,‬תאי עצב‪ .‬ממלא תפקיד חשוב במחלות נוירוניות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ TIPS – MAPs+‬שנקשרים לקצה הפלוס של המיקרוטובולים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ – EB1‬חלבון מסוג ‪ TIP+‬קושר מיקרוטובול‪ .‬הוא מגייס אליו חלבונים אחרים אשר מבצעים פעילויות שונות‪-‬‬ ‫‪.4‬‬
‫נקשר רק למיקרוטובולים בעלי ‪.GTP-cap‬‬
‫מעכבים כימיים של מיקרוטובולים‪:‬‬

‫באופן דומה לאקטין יש חומרים טבעיים של מעכבים למיקרוטובולס‪ -‬למשל ‪ .Taxol‬מורכב מגזע של עץ ‪ .‬הוא מייצב‬
‫את הסיבים אך עדיין רעלן מאוד קשה‪ .‬כיוון שחשובה מאוד הדינמיקה של התא אם אני מייצבת ומקפיאה את‬
‫המיקרוטובולס אני מקבלת את אותו אפקט ביולוגי של הרס הסיבים של אקטון‪ .‬טקסול הוא חומר שמשתמשים בו‬
‫הרבה שנים שכימותרפיה‪ .‬למה? מונע ביצירה של מבנה מבוסס מיקרוטובולים שזה החלוקה‪ .‬אחד המאפיינים של‬
‫סרטן הוא חלוקות מאוד מהירות ופונקציונליות זו נפגעת בצורה קשה‪ .‬הרבה תהליכים דורשים חלוקות ויופסקו גם כן‬
‫(שיער‪ ,‬מחזור‪.)..‬‬
‫חלבוני המנוע של המיקרוטובולים‪:‬‬

‫כזכור‪ ,‬חלבוני המנוע של אקטין הם מיוזין‪ .‬למיקרוטובולים יש‬
‫שני סוגים של חלבוני מנוע שמשתמשים באנרגיית ‪ ATP‬כדי‬
‫לייצר תנועה של מיקרוטובולים‪ ,‬בדומה לתנועה של פסי רכבת‪:‬‬
‫‪Dynein‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Kinesin‬‬ ‫‪‬‬
‫‪25‬‬
‫רוב חלבוני ה‪ kinesin‬הולכים לכיוון קצה הפלוס בפריפריה‪ ,‬בעוד ש‪ dynein‬הולכים תמיד לכיוון קצה המינוס במרכז‬
‫התא‪ ,‬לכיוון הצנטרוזום‪.‬‬
‫‪ -Kinesin‬משפחה גדולה של חלבונים (יש לנו בערך ‪ 45‬סוגים שונים)‪ .‬יש להם מבנה של ראש וזנב‪ ,‬בדומה למיוזין‪.‬‬
‫רוב ה‪ kinesins-‬נעים לכיוון קצה הפלוס‪ .‬לזנב יש אפשרות לקשור אורגולות ווסיקולות ולהוביל אותם לאורך‬
‫המיקרוטובולים‪.‬‬
‫התאים ענקיים ביחס לשאר האברונים‪.‬‬
‫‪ -Dynein‬חלבון מנוע שגם משתמש במיקרוטובולים כמו פסי רכבת והלך לאורכם‪ .‬מה שמייחד אותו זה שהוא המנוע‬
‫הכי מהיר שאנו מכירים‪ .‬הולך לכיוון המינוס‪ .‬מבנה מאוד מורכב שלא ניכנס אליו‪.‬‬
‫אפשר לחלק את ה‪ dyneins‬ל‪ 2‬משפחות‪ cytoplasmic dyneins -‬שבציטופלזמה‪ ,‬ו‪.Axonemal dyneins -‬‬
‫מבנים הנוצרים ממיקרוטובולים‪:‬‬

‫‪ -Flagella‬מבצעים תנועות דמויות גל ומאפשרים‬ ‫‪.1‬‬
‫לתאים לנוע בתווך נוזלי‪.‬‬
‫‪ -Cillia‬מאפשרים לנוזל לנוע על פני קבוצת תאים ברקמה‪ .‬נמצא בכמות‬ ‫‪.2‬‬
‫מאוד מאוד גדולה למשל ב‪ airway‬כשנושמים‪ -‬נמתח לכיוון אחד ואז‬
‫משחרר ומעיף את מה שקשור אליו (כמו רוגטקה)‪ .‬מעביר ביצית לכיוון‬
‫הרחם למשל‪.‬‬
‫ארגון המיקרוטובולים ב‪ flagella -‬וב‪:cillia-‬‬

‫מבנים אלה מאוד דינמיים ואקטיבים‪.‬‬
‫המבנה מבוסס על מיקרוטובולים‪ .‬יש לנו סידור מיוחד של ‪ 9‬זוגות של מיקרוטובולים (‪ -)doublet microtubules‬אחד‬
‫מהם הוא מיקרוטובול שלם (מיקרוטובול ‪ )A‬והשני שלם חלקית ומאוחה למיקרוטובול שלם (מיקרוטובול ‪ .)B‬במרכז יש‬
‫זוג נוסף של מיקרוטובולים שלמים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישנם חלבוני מנוע מסוג ‪( axonemal dynein‬שחר ואדום בתמונה)‪ .‬זנב‬
‫הדיינין נצמד למיקרוטובול ‪ A‬וראש הדיינין נצמד למיקרוטובול ‪ .B‬הוא נקשר מצד אחד ל‪ A-‬ומצד שי ל‪ B-‬ודוחף שני‬
‫צינורות אחד כנגד השני‪ .‬יחד עם הפעולה של הדיינין‪ ,‬סיבי המיקרוטובולים מתעקמים הלוך ושוב ויוצרים תנועה של גל‬
‫או של פעימה‪.‬‬
‫‪ Dyneins‬יודעים לזוז מהר יותר מה‪ kinesins‬ולכן נשמרו יותר טוב לאורך האבולוציה‪ .‬בזכות התנועה שהדייניס יוצר‬
‫עם המיקרוטובולים נוצרת תנועה מאוד חזקה‪ ,‬מהירה ואפקטיבית‪.‬‬
‫‪ -Ciliopathies‬קבוצה של מחלות שנגרמות‬

‫כתוצאה מאבנורמליות ביצירה או בתפקוד של‬
‫‪ .cilia‬לדוגמא‪Kartagener’s syndrome,‬‬
‫נגרמת כתוצאה ממוטציה בגן ל‪axonemal -‬‬
‫‪ ,dynein‬סימפטומים של המחלה הם עקרות‬
‫בזכרים כתוצאה מא‪-‬מוטיליות של תאי זרע‪ ,‬פגיעות‬
‫לזיהומים בריאות כתוצאה מסיליה שאינם‬
‫מתפקדים במערכת הנשימה וכשל בקביעה של ציר‬
‫ימין‪ -‬שמאל בגוף בשלבי ההתפתחות המוקדמים‪,‬‬
‫מה שיכול להוביל למצב של ‪.situs inversus‬‬
‫‪26‬‬
‫מבנה חשוב נוסף שבנוי ממיקרוטובולים הוא ה‪ .primary cilia -‬הוא מתפקד כמו אנטנה בתאים (וגם נראה כמו מעין‬
‫אנטנה)‪ ,‬ותפקידו לקלוט סיגנלים מהסביבה ולהטמיע אותם בתא תוך העברת הוראות לתא מה הוא צריך לעשות‪.‬‬
‫מבנה הסיליה הראשוני הוא מבנה סטטי בלי תנועה‪ ,‬מבנה שבולט מהתא וקריטי לקבלת סיגנלים‪.‬‬
‫פגמים ב‪ - primary cilia‬מובילים לפתולוגיות מורכבות שמשפיעות על הרבה תהליכים בגוף‪ ,‬כמו לדוגמא מחלה‬
‫הנקראת )‪ , Bardet-Biedl Syndrome (BBS‬שאחד המופעים שלה הוא השמנת יתר‪ ,‬בעיות ברטינה ועוד‪.‬‬
‫נראה מופעים של פגמים מסוג זה בתופעות כמו השמנה‪ ,‬נטייה לפיגור‪ ,‬פגמים התפתחותיים‪ ,‬בעיות בראיה‪ ,‬בעיות‬
‫בשיניים ובעיות בכליה‪ .‬במקרים קיצונים נוכל לראות עודף אצבעות‪ .‬ההסבר למופעים אלו נוכל לתת מכך שהפריימרי‬
‫סיליה קיימת כמעט בכל תאי הגוף וקולטת שורה ארוכה מאוד של סיגנלים‪ ,‬כשאר בכל רקמה הסיגנלים נותנים הוראות‬
‫שונות‪ .‬כאשר תא הפריימרי סיליה לא תקין‪ ,‬הוראות שונות שאחריות לפעילות רבה של איברים עשויה להשתבש‬
‫בדרכים מגוונות‪.‬‬
‫‪ -Intermidediate filaments‬סיבי ביניים‪:‬‬

‫חלבון זה הוא הרבה פחות שמור באבולוציה‪ .‬לא בכל בעלי החיים יש סיבים מסוג זה והם מאוד מגוונים‪ -‬באזור ה‪70‬‬
‫סוגים שונים שספציפים לפי סוג התא‪ .‬חלבונים אלו לא פולריים וכלן גם חסרי חלבוני מנוע‪ ,‬הם חסרי אתר לקישור‬
‫נוקלאוטיד (כמו ‪ ATP‬באקטין או ‪ GTP‬בטובולין)‪ .‬הפונקציה העיקרית שלהם היא הקניית חוזק מכאני אדיר‪ -‬למשל‬
‫בציפורניים‪ ,‬שיער‪ ,‬קרניים וכו'‪.‬‬
‫המונומר של סיבי הביניים הוא חלבון מאורך‪ .‬שני חלבונים יוצרים דימר מלופף (‪ ,)coiled‬ושני דימרים עוברים הרכבה‬
‫לטטרמר‪ .‬הטטרמרים מתארגנים יחד ושמינייה כזאת יוצרת חולייה אחת של פולימר והם מצטרפים ראש אחד לשני‪.‬‬
‫מספר רב של יחידות יוצרים פילמנט‪.‬‬
‫יש מגוון רב של סיבי ביניים‪ .‬לכל תא יש סוגי סיבים ייחודיים‪ .‬בתאי שריר ‪ IF‬יקראו ‪ .desmin‬בתאי אפיתל יש ‪IF‬‬
‫הנקראים ‪ ,keratins‬משפחה המונה ‪ 54‬חברים‪ .‬הדוגמאות הבולטות‪ -‬מעי‪ ,‬עור‪ .‬הם כמו תעודת זהות של התא‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ -Epodermolysis bullosa simplex‬פתולוגיה בה העור מתפרק‪ .‬מדובר על טראומה מכנית‪ .‬החלק החיצוני‬
‫מופרד מהחלק הפנימי וכוח מצליח לשבור את התאים‪ .‬יקרה כאשר יהיו לנו מוטציות ב‪.IF‬‬
‫מקום נוסף בו יש לנו ‪ IF‬יהיה בגרעין התא‪ .‬אם נעשה זום פנימה נראה שאין לנו ממברנה‪.‬‬
‫‪ - Lamin A, B and C‬נמצאים מתחת לממברנה ותפקידם לחזק אותה‪ .‬הם חשובים בשביל שהגרעין לא יישבר‪ .‬יש‬
‫לנו סיבים אחרים שמגינים על הציטופלזמה‪ ,‬אבל גם הגרעין שביר‪.‬‬
‫‪ -Hutchinson- Gilford Progeria syndrome‬מחלה מאוד נדירה‪ .‬הבסיס שלה זה מוטציה בסיבי הביניים‬
‫שתפקידם לשמור על חוזק ושלמות הגרעין‪ .‬הסיבות להופעת מופע זה של המוטציה לא ידוע עד הסוף ומאוד מורכב‪.‬‬
‫החולים בתסמונת זו בד"כ לא חיים אחרי גיל ‪ 20‬וזאת בגלל תהליך הזדקנות מאוד מואץ‪.‬‬
‫התפקיד המרכזי של ‪ IF‬הוא תמיכה מכאנית‪ .‬המערכת שאחראית על כך בצורה המבוהקת ביותר היא כל המערכת‬
‫הקרדיו וסקולרית‪ ,‬בפרט הלב‪ .‬לחץ הדם הוא מטורף בכלי דם הגדולים‪ .‬הלחצים הם מאוד גדולים והם לא מפסיקים‬
‫לעולם‪ .‬הכוחות המכאניים במערכת מאוד חזקים‪ .‬הגרעין נשבר‪ .‬כרומוזום מספר ‪ 1‬נדבק לממברנה‪ 2 ,‬ליד‬
‫המיטוכונדריה‪ -‬אי אפשר לבנות כלום‪ .‬זה מה שהורג אותם‪ .‬רואים בנתיחה אחרי מוות שהמערכת הקרדיווסקולרית‬
‫במצב נורא בעת המוות‪.‬‬
‫שאלות לדוגמא‪:‬‬
‫בתרשים שלפניך מצויר רכיב מסוים של שלד התא בצבע ירוק (גרעין התא בצבע חום וממברנת התא בצבע‬ ‫‪‬‬
‫אפור)‪.‬‬
‫מהו רכיב שלד התא אשר מסומן בצבע ירוק? (אין לכתוב יותר ממילה אחת) – מיקרוטובולס‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫נמק‪/‬י את תשובתך (אין לכתוב יותר מ‪ 7-‬מילים) ‪ -‬כולם נובעים מאותה נקודה של הצינטרוזום‪ .‬איך יודעים‬ ‫ב‪.‬‬
‫שזה צינטרוזום‪ -‬נובעים ממנו פילמנטים רבים‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫במבחנה נמצאים סיבי אקטין (‪ )F-actin‬וכמות לא מוגבלת של אקטין מונומרי (‪.)G-actin‬‬ ‫‪‬‬
‫א‪ .‬בחרי שלושה חלבונים‪/‬חומרים שהוספתם תביא לעלייה מקסימלית בפילמור אקטין‬
‫ב‪ .‬נמק‪/‬י את בחירתך (עד ‪ 7‬מילים לכל חלבון‪/‬חומר)‬
‫‪Myosin 2; Kinesin; arp 2/3; formin; Cytochalesin D; Cofilin; Cap-Z; Latrunculin; tropomodulin‬‬
‫מיוזין ‪ -2‬חלבון מנוע‪ .‬הולך על האקטין‪ .‬הוא לא קשור לפילמור‪ .‬קייניזים‪ -‬גם מנוע והוא בכלל לא נקשר‬
‫לאקטין‪ .‬מדבר רק עם מיקרוטובולס‪ .‬ארפ ‪ – 23‬כן‪ .‬נקשר ויוצר נוקלאוס ומביא לפילמור‪ .‬פורמין‪ -‬כן‪ .‬עושה‬
‫פילמור בצורה לינארית‪ .‬סייטוקלסין ‪ – D‬הורס סיבי אקטין‪ .‬חומר רעלן‪ .‬קופילין‪ -‬יעשה פחות סיבים‪ .‬חותך‪.‬‬
‫קאפ‪ – Z‬חוסם את האזור החיובי‪ ,‬אתהכניסה וסיבים לא יוכלו להתארך‪ .‬לטרוקולין‪ -‬רעלן‪ .‬הורס סיבים‪.‬‬
‫טרופומודולין ‪ -‬כן‪ .‬יושב בצד השלילי ומונע את ההרס‪ ,‬ההתקצרות של הסיבים‪.‬‬
‫שיעור ‪ -3‬גרעין התא (ד"ר לימור ברודי)‪:‬‬
‫‪:‬תפקידים עיקריים‬
‫הכלת הגנום (כ‪ 3-‬מיליארד זיווגי בסיסים‪ 25,000 ,‬גנים)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫רפליקציה של ה‪.DNA-‬‬ ‫‪‬‬
‫טרנסקריפציה של ה‪ DNA-‬ל‪.RNA (rRNA, mRNA, tRNA)-‬‬ ‫‪‬‬
‫עיבוד ה‪ pRNA-‬ל‪( mRNA-‬בתהליך הנקרא ‪.)Splicing‬‬ ‫‪‬‬
‫רגולציה על פעולות שונות בתא‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫רגולציה על תהליך גדילת התא ותהליך הדיפרנציאציה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בקרה על תהליך חלוקת התא‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השתתפות בתהליך המוות התאי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הנושאים בהם יעסוק השיעור‪:‬‬
‫כרומוזומים‪ :‬אריזה‪ ,‬שכפול והפרדה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מעבר של מולקולות מהגרעין לציטוזול (ולהיפך)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ה‪.Nuclear Lamina-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Bacteria‬‬
‫מבנה הגרעין‪:‬‬
‫רק לתאים אאוקריוטיים יש גרעין תא – בתאים‬ ‫‪‬‬

‫פרוקריוטיים‪ ,‬החומר התורשתי נמצא בציטוזול‪.‬‬
‫גרעין התא בנוי משתי ממברנות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫ממברנה חיצונית – המשכית עם ה‪ER-‬‬ ‫‪o‬‬
‫)‪ ,(Endoplasmic Reticulum‬יש קשר ישיר בין ה‬
‫‪ ER‬והגרעין‪.‬‬
‫ממברנה פנימית‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪Animals‬‬
‫הממברנה הכפולה של גרעין התא נועדה לשמור על ה‪DNA-‬‬
‫שנמצא בתוכו‪ ,‬וליצור מידור של הגרעין משאר הציטוזול‪.‬‬ ‫‪Plants‬‬
‫‪fungi‬‬
‫‪29‬‬
‫היתרון המרכזי בכך הוא שריכוז האנזימים שלהם יש אינטראקציה מסוימת עם ה‪ DNA-‬עולה‪ ,‬וכתוצאה מכך גם עולה‬
‫יעילותם של אותם תהליכים אנזימטיים‪.‬‬
‫הגרעין הוא אברון בתא בעל קרום כפול (‪ .)nuclear envelope‬בתוך הגרעין יש כרומטין (כרומוזום באריזה של‬
‫חלבונים) ואיזור של גרעינון (‪ .)nucleolus‬פנימית לקרום יש שכבה המכונה ‪ .lamina‬בגרעין יש ‪ pores‬שמאפשרים‬
‫כניסה ויציאה של חומרים מהגרעין לציטוזול ולהפך – ‪.nuclear Pores‬‬
‫בתרשים אנו רואים גם סיבי מיקרוטובול שחשובים לתהליך המיטוזה‪.‬‬
‫‪.‬בתמונה הבאה ניתן לראות גרעין של פיברובלסט (תא שתפקידו לבנות את רקמת החיבור בגופנו)‬
‫‪.‬מעט קשה לראות את ההפרדה בין שתי הממברנות של גרעין התא‪ ,‬אך ניתן לזהות אזורים מעניינים אחרים‬
‫האזור הצבוע בשחור נקרא גרעינון (‪ .)Nucleolus‬בגרעינון מסונתז כל ה‪( rRNA-‬כך נאמר על ידי המרצה‪ ,‬על פי גיל‬
‫אסט היחידה ‪ 5S‬מסונתזת על ידי ‪ RNA Polymerase 3‬בפלסמה של הגרעין למי שמתעקש לדייק‪.)...‬‬
‫הגרעינון‪ ,‬בניגוד לגרעין בשלמותו‪ ,‬איננו תחום באמצעות ממברנה‪ ,‬ונמצאים עליו קומפלקסים רבים של חלבוני ‪ DNA‬ו‪-‬‬
‫‪.RNA‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בתמונה ניתן לראות שתי צורות אריזה שונות של ה‪:DNA-‬‬
‫‪ – Heterochromatin‬ה‪ DNA-‬יותר דחוס בצורת אריזה זו‪ .‬מופיע בתמונה כנקודות כהות שבעיקר קרובות‬ ‫‪‬‬
‫לממברנה הפנימית של הגרעין‪.Dense fibrillar component .‬‬
‫‪ – Euchromatin‬ה‪ DNA-‬פחות דחוס בצורת אריזה זו‪ .‬לכן‪ ,‬עליו לרוב יתבצע תהליך השעתוק (טרנסקריפציה)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מופיע בתמונה כנקודות הבהירות‪.‬‬
‫‪DARK‬‬
‫‪Heterochromatin‬‬
‫‪Euchromatin‬‬
‫‪BRIGHT‬‬
‫‪30‬‬
‫בתמונה‪ :‬זום אין על הגרעינון‪ ,‬כך שניתן לראות את תכולתו‪.‬‬
‫הקריוטיפ האנושי וסרטן‪:‬‬
‫קריוטיפ – התכונות הנצפות (מספר‪ ,‬סוג צורה וכו׳) של סט הכרומוזומים השלם של תא (התצוגה היא בזמן המיטוזה‬
‫של התא)‪ .‬בזמן המיטוזה‪ ,‬הכרומוזומים נקראים כרומוזומים מטפאזיים‪ .‬במצב זה‪ ,‬דחיסות הכרומוזומים בתא היא‬
‫בערכה המקסימלי‪.‬‬
‫בדיקת הקריוטיפ נעשית ב‪ 2‬שיטות‪:‬‬

‫בדיקת ‪ -FISH – Flourecent In-Situ Hybridization‬צביעה של הכרומוזומים באמצעות חומר פלורסנטי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫שיטה זו מאפשרת הפרדה וזיהוי של הכרומוזומים השונים‪ .‬בשיטה זו‪ ,‬גדיל של חומצות גרעין צבועות בצבע‬
‫פלורסנטי משמשות כ‪-‬״‪Probe‬״ שבוחר את רצף ה‪ DNA-‬המשלים לו‪ ,‬ובכך מאיר את כרומוזום המטרה בכל‬
‫אתר שאליו הוא נקשר‪ .‬צביעת כרומוזומים נעשית במרבית המקרים בשלב של חלוקת התא שנקרא מיטוזה‪,‬‬
‫כאשר הכרומוזומים הם דחוסים במיוחד ונוחים לתצפית‪ .‬בצורה זו אפשר לראות את הכרומוזומים השונים‪,‬‬
‫את סוגי הכרומוזומים‪ ,‬למספר אותם ולראות אם יש בעיות‪.‬‬
‫‪ - G-banding‬שיטה נוספת לבדיקת הקריוטיפ היא באמצעות צביעה שלהם בצבע מיוחד שנקרא ‪.Giesma‬‬ ‫‪.2‬‬
‫צבע זה נקשר יותר חזק לאזורים רוויים בזיווגי בסיסים ‪ A-T‬ופחות חזק לאזורים רוויים בזיווגי בסיסים ‪.G-C‬‬
‫הדבר גורם ליצירת פסים (‪ )G-Bands‬על הכרומוזומים‪ .‬שיטה זו מאפשרת להבחין בחוסרים בקריוטיפים‪,‬‬
‫(קפיצות של מקטעי ‪DNA‬‬ ‫הוספות וטרנסלוקציות‬
‫לכרומוזום אחר)‪.‬‬ ‫מכרומוזום אחד‬
‫‪31‬‬
‫בתמונה ניתן לראות שינוי בכרומוזום ‪ – 21‬יש ‪ 3‬העתקים של‬

‫הכרומוזום במקום ‪( 2‬אחד מהאם ואחד מהאב)‪ .‬מצב זה גורם‬
‫לתסמונת דאון (בדיקת הקריוטיפ משמשת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לאבחון‬
‫שלה)‪.‬‬
‫בתמונה הבאה‪ ,‬האזור על גבי הכרומוזום שצבוע בצהוב הוא גן אחד שנקרא ‪ .Myc‬זהו פרוטואונקוגן‪ ,‬חלבון שמבקר‬
‫חלוקות תאים‪ .‬ברגע שהוא מבוטא ביתר שאת הוא יכול לגרום לחלוקה בלתי‪-‬מבוקרת של תאים (חלוקת יתר)‪ .‬ניתן‬
‫לראות שהגן עבר אמפליפיקציה (הגברה)‪ ,‬מה שיוביל לכך שגם החלבון שיתקבל לבסוף מהגן ימצא בכמות גבוהה‬
‫משמעותית מהכמות הרצויה לתא‪ -‬יופיע כגוש צהוב שמצביע על עותקים רבים של ‪.Myc‬‬
‫בתמונה הבאה ניתן לראות קריוטיפ של תא שד סרטני (ב‪ A-‬ללא צביעה‪ ,‬ב‪ B-‬עם צביעה)‪ .‬התא הזה נלקח מחולה עם‬
‫סרטן בשלב מתקדם‪ .‬ניתן לראות שבבדיקה שנעשתה בשיטת ‪ FISH‬כרומוזומים רבים שצבועים ביותר מצבע אחד‪.‬‬
‫המשמעות – מקטעים מתוך הכרומוזומים עברו טרנסלוקציות לכרומוזומים אחרים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ניתן לראות שכמות הכרומזומים הכללית גבוהה מהנורמה‪ .‬חדי העין שבינינו יוכלו להבחין גם ב‪ Insertions-‬ו‪-‬‬
‫‪( Deletions‬מוטציות של הוספה או החסרה של מקטעי ‪ DNA‬בכרומוזומים‪ ,‬בהתאמה) של מקטעים מסוימים בתוך‬
‫הכרומוזומים‪ ,‬אך התופעה הבולטת ביותר לעין היא הטרנסלוקציות בין הכרומוזומים‪.‬‬
‫זוהי דוגמה לחוסר היציבות הגנטית (‪ )Genomic Instability‬המאפיינת תאים סרטניים‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫דוגמה לטרנסלוקציה ספציפית – טרנסלוקציה של הגנים ‪ Bcr‬ו‪ .Abl-‬טרנסלוקציה זו מביאה ליצירת גן כימרי (שעבר‬
‫הכלאה) בשם ‪ Bcr-Abl‬שמקודד לחלבון כימרי לא תקין‪ .‬במצב תקין‪ ,‬הגנים נפרדים אחד מהשני ומקודדים לשני‬
‫חלבונים נפרדים‪ .‬החלבון המתקבל הוא אונקוגן (ע״פ מה שנאמר בשיעור יכול להיקרא גם ״פריימר״ כי הוא מתחיל את‬
‫התהליך הסרטני בתא)‪ .‬הכרומוזום שמתקבל בטרנסלוקציה הספציפית הזו נקרא ״כרומוזום פילדלפיה״ (‬
‫‪ ,)Philadelphia Chromosome‬והוא נוצר כתוצאה מטרנסלוקציה בין הכרומוזומים ‪( 9‬עליו יושב הגן ‪ )Abl‬ו‪22-‬‬
‫(עליו יושב הגן ‪ .)Bcr‬גורם ללוקמיה ‪.CAL‬‬
‫החלבון הכימרי שהתקבל הוא בעל פעילות של טירוזין קינאז (כזכור‪ ,‬מזרחן שיירי טירוזין)‪ ,‬שהיא הפעילות הנורמלית‬
‫של החלבון ‪( Abl‬חלבון המעורב בחלוקת התא)‪ .‬כתוצאה מהטרנסלוקציה‪ ,‬החלבון שמתקבל הוא בעל פעילות יתר‬
‫שגורם לכך שהתא עובר חלוקות בלתי מבוקרות‪ .‬כיום‪ ,‬קיימות תרופות שמעכבות באופן ספציפי את החלבון ‪,Bcr-Abl‬‬
‫ולא את שאר הקינאזות בתא‪.‬‬
‫האפיון הראשוני של הגן נעשה באמצעות קריוטיפ‪ .‬ניתן לראות בתמונה שכרומוזום ‪ 22‬נראה קטן יותר מכרומוזום ‪22‬‬
‫תקין‪.‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=4PKjF7OumYo‬‬ ‫סרטון הקדמה לנושא הבא –אריזת ה‪ DNA-‬בתא‪:‬‬
‫אריזת ה‪ DNA-‬בתא‪:‬‬
‫לכל היצורים האאוקריוטיים יש דרכים ייחודיות לארוז את ה‪ DNA-‬לכרומוזומים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם ‪ 48‬מיליון זיווגי הבסיסים‬
‫של ה‪ DNA-‬בכרומוזום האנושי ‪ 22‬יכלו להיות מונחים כמקטע דו‪-‬גדילי מושלם‪ ,‬אורך המולקולה היה מגיע ל‪ 1.5-‬ס״מ‬
‫במתיחה מקצה לקצה‪ .‬אולם‪ ,‬אורכו של כרומוזום ‪ 22‬בזמן המיטוזה הוא רק ‪ 2‬מיקרון (בערך)‪ .‬הבדל זה מייצג יחס‬
‫דחיסות של בערך פי ‪( 7000‬ע״פ המצגת – פי ‪.)10,000‬‬
‫תוצאה מרשימה זו מושגת על ידי פעולה רציפה של חלבונים שמלפפים ומקפלים את ה‪ DNA-‬לרמות יותר ויותר‬
‫גבוהות של ארגון‪ .‬למרות שהוא הרבה פחות דחוס מהכרומוזומים בזמן המיטוזה‪ ,‬ה‪ DNA-‬האנושי בזמן האינטרפאזה‬
‫(‪ )Interphase‬עדיין דחוסים במידה רבה‪.‬‬
‫חשוב לזכור שמבנה הכרומוזום הוא דינאמי – רמת הדחיסות של הכרומוזומים באזורים מסוימים יכולה להשתנות‬
‫כתלות בצרכי התא‪ :‬לרדת (בעת ביטוי גנים‪ ,‬רפליקציה ותיקון ‪ )DNA‬ולעלות בחזרה (כאשר התהליכים הללו‬
‫מסתיימים)‪.‬‬
‫החלבונים שיוצרים את מבנה הכרומוזום הדחוס מתחלקים לשתי קבוצות‪:‬‬

‫היסטונים (‪)Histones‬‬ ‫‪‬‬
‫‪.Non-Histone Chromosomal Proteins‬‬ ‫‪‬‬
‫‪33‬‬
‫ההיסטונים אחראים לרמה הראשונית והבסיסית ביותר של אריזת ה‪ – DNA-‬הנוקלאוזום (‪.)Nucleosome‬‬

‫הנוקלאוזום הוא קומפלקס חלבון‪ DNA-‬שהתגלה לראשונה בשנת ‪ .1974‬במבט דרך מיקרוסקופ אלקטרונים‪ ,‬לאחר‬
‫שה‪ DNA-‬מטופל כך שיתפרש מעט (ע״פ המרצה – באמצעות אנזימים)‪ ,‬הנוקלאוזומים נראים כ‪-‬״חרוזים על חוט״‪,‬‬
‫כאשר ה‪-‬״חוט״ הוא ה‪ DNA-‬וה‪-‬״חרוז״ הוא ה‪ ”Nucleosome Core Particle“-‬שמורכב מ‪ DNA-‬שמלופף סביב ה‪-‬‬
‫‪.Histone Core‬‬
‫כזכור‪ ,‬סביב ה‪ Histone Core-‬מלופפים כ‪ 146-‬זיווגי בסיסים‪ ,‬ובין כל שני היסטונים מצויים עוד בערך ‪ 60‬היסטונים‬
‫(מרחק זה נקרא ‪ .)Spacer‬בסה״כ – בערך ‪ 200‬זיווגי בסיסים‪.‬‬
‫ה‪ Histone Core-‬בנוי מ‪ 4-‬זוגות היסטונים (‪ ,H4, H2A, H2B, H3‬כאשר הזוגות הם של כל סוג היסטון) – בסה״כ‬
‫מתקבל אוקטמר (‪ .)Octamer‬הם בדר"כ באורך של ‪ 102-135‬חומצות אמינו ועשירים בארגינין וליזין‪ .‬ההיסטונים הם‬
‫חלבונים בסיסיים‪ ,‬שמורים מאוד במהלך האבולוציה ומצויים בתאים של כל היצורים האאוקריוטיים‪.‬‬
‫ההיסטון ‪ H1‬הוא מעט שונה מהאחרים – באורך של ‪ 220‬חומצות אמינו‪ ,‬בסיסי יותר ועשיר בחומצות האמינו‬ ‫‪‬‬
‫ארגינין וליזין‪ H1 .‬גם פחות שמור לאורך האבולוציה‪.‬‬
‫מבנה ההיסטון‪:‬‬
‫כל היסטון מורכב מ‪ ,Histone Fold-‬ו‪.Tail-‬‬
‫ה‪ Histone Fold-‬הוא אזור שמאפיין כל אחד מההיסטונים‪ ,‬ומשמש ליצירת אינטראקציות ביניהם‪.‬‬
‫בתהליך הרכבת ה‪ ,Nucleosome Core-‬ההיסטונים נקשרים אחד לשני ליצירת דימרים ‪ H2A-H2B‬ו‪ .H3-H4-‬שני‬
‫הדימרים של ‪ H3-H4‬מתחברים ליצירת טטרמר (‪ ,)Tetramere‬ולאחר מכן יש חיבור לשני דימרים של ‪H2A-H2B‬‬
‫ליצירת האוקטמר‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬חשוב לציין שכלל ההיסטונים עשירים בחומצות אמינו בסיסיות המעניקות לנוקלאוזום מטען חיובי המאפשר‬
‫קשירה שלו ל‪ DNA-‬שמטענו‪ ,‬כזכור‪ ,‬שלילי‪.‬‬
‫ה‪ Tail-‬הוא למעשה הקצה ה‪ N-Terminal-‬של החלבון שפונה אל מחוץ לקומפלקס ‪.Histone Core – DNA‬‬
‫החשיבות של זנבות אלו באה לידי ביטוי בכך שהם עוברים מודיפיקציות קוולנטיות רבות‪ ,‬שלכל אחת משמעות בפיקוח‬
‫על אספקטים קריטיים של מבנה ותפקוד הכרומטין (אפיגנטיקה)‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫ההיסטון ‪:H1‬‬
‫נקרא גם ‪ . Linker Histone‬היסטון זה‪ ,‬בניגון להיסטונים האחרים‪ ,‬נשמר פחות במהלך האבולוציה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא מעט‬
‫גדול יותר משאר ההיסטונים‪ .‬מולקולה אחת של ‪ H1‬נקשרת לכל נוקלאוזום ובאה במגע גם עם ה‪ DNA-‬וגם עם‬
‫החלבונים‪ ,‬ובכך משנה את נתיב היציאה של ה‪ DNA-‬מהנוקלאוזום‪ .‬כיום‪ ,‬חושבים ששינוי זה מסייע בדחיסת ה‪.DNA-‬‬
‫תכונה מאוד חשובה שגילו לגבי הנוקלאוזומים היא שהם יכולים לנוע על פי דרישת התא‪.‬‬
‫כאשר התא מעוניין לתרגם ‪ DNA‬לחלבון‪ ,‬הנוקלאוזומים זזים כדי לחשוף את ה‪ DNA-‬על מנת שהאנזימים המעורבים‬
‫בתהליך הטרנסקריפציה יוכלו לבצע את עבודתם‪.‬‬
‫אפיגנטיקה‪:‬‬
‫הגדרה – שינויים שקורים בביטוי הגנים מבלי שיהיה שינוי ברצף ה‪.DNA-‬‬
‫כאמור‪ ,‬שינויים אלו קורים בשל המודיפיקציות שנעשות על גבי ה‪ N-Terminals-‬של ההיסטונים השונים‪.‬‬
‫‪https://www.youtube.com/watch?v=eYrQ0EhVCYA&feature=related‬‬ ‫סרטון ‪ -‬אפיגנטיקה‪:‬‬
‫סוג נוסף של מודיפיקציות שמשפיעות על ביטוי גנים ולא קשורות ל‪ Talis-‬של ההיסטונים היא מתילציה ישירה של‬ ‫‪‬‬
‫ה‪ DNA-‬על גבי בסיסים מסוג ציטוזין (‪.)CpG Methylation‬‬
‫דוגמאות למודיפיקציות על ההיסטונים‪:‬‬
‫רוב המודיפיקציות מתרחשות על שיירי ליזין (‪ K‬בתמונה)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סוגי מודיפיקציות עיקריים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫אוביקויטילציה (‪ – )Ubiquitilation‬הוספה של החלבון ‪.Ubiquitin‬‬ ‫‪o‬‬

‫אצטילציה (‪ – )Acetylation‬הוספת קבוצת אצטיל‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫מתילציה (‪ – )Methylation‬הוספת קבוצת מתיל‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫פוספורילציה (‪ – )Phosphorylation‬הוספת פוספט‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫מודיפיקציות אלו משפיעות על ביטוי הגנים בכך שהן קובעות אם ה‪ DNA-‬יהיה ארוז חזק‪ ,‬או יחסית פתוח למטרות‬
‫שיעתוק (ושאר המטרות שצוינו לעיל)‪.‬‬
‫בתמונה למטה‪ :‬מודיפיקציות מכל הסוגים על ההיסטונים ‪ H2A, H2B, H3‬ו‪.H4-‬‬
‫‪35‬‬
‫היסטון ‪ :H3‬דוגמאות למשמעות ״קוד ההיסטון״‬
‫שייר ליזין בעמדה ‪ 9‬על הזנב ה‪ N-Terminal-‬של ההיסטון ‪ H3‬שיעבור מתילציה יגרום לאריזת ‪DNA‬‬ ‫‪‬‬
‫כהטרוכרומטין (אריזה דחוסה יותר)‪.‬‬
‫אצטילציה על שייר הליזין בעמדה מספר ‪ 9‬ומתילציה על שייר הליזין בעמדה מספר ‪ 4‬תגרום לאריזת ה‪DNA-‬‬ ‫‪‬‬
‫כאאוכרומטין (אריזה דחוסה פחות) ולביטוי של הגן‪.‬‬
‫דוגמאות נוספות בתמונה מתוך המצגת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫האפיגנטיקה במצבים פתולוגיים ‪ -‬חוקרים גילו שמתילציה על גבי הכרומטין (על גבי ה‪ DNA-‬עצמו‪ ,‬לא על זנבות‬
‫ההיסטונים) יכולה לגרום לסכיזופרניה או הפרעה דו‪-‬קוטבית‪.‬‬
‫רפליקציה וסגרגציה של כרומוזומים‪:‬‬
‫קישור לסרטון שמתאר מיטוזות ראשוניות בעובר של זבוב הדורזופילה‪https://www.youtube.com/watch? :‬‬

‫‪v=sBcbXzamai4‬‬
‫שלושה אלמנטים של ‪( DNA‬על גבי הכרומוזום) דרושים על מנת ליצור כרומוזום אאוקריוטי שיכול להיות משוכפל‬
‫ומופרד בתהליך המיטוזה‪:‬‬
‫‪ – Origin of Replication‬כשמו כן הוא‪ ,‬מנקודה זו מתחיל תהליך הרפליקציה‪ .‬כדי שזה יהיה יעיל זה קורה‬ ‫‪‬‬
‫בהרבה מאוד מקומות על גבי הכורמוזום‪ ,‬בערך ‪ 70,000‬נקודות כאלה‪.‬‬
‫‪ – Centromere‬אחד פר כרומוזום‪ .‬חשוב להפרדה של הכרומוזומים במיטוזה לשתי תאי בת אחרי שהם הוכפלו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪36‬‬
‫‪ – Telomere‬שניים פר כרומוזום‪ .‬מצויים בקצוות ה‪ .DNA-‬אחראים על הגנה על הקצוות ועל העיגון של‬ ‫‪‬‬
‫הכרומוזום לממברנה הפנימית של גרעין התא כפי שנראה בהמשך‪.‬‬
‫מבנה הצנטרומר האנושי‪:‬‬
‫‪ DNA‬מיוחד שנקרא ‪.Alpha Satellite DNA‬‬

‫המאפיין העיקרי של הצנטרומר הוא אורכו הרב (כ‪ 100,000-‬זיווגי בסיסים) וההרכב שלו – רצפים שחוזרים על עצמם‬
‫‪ 171‬פעמים‪ .‬הרצפים החוזרים נקראים ‪ .Alpha Satellites‬הרצפים יוצרים אזור בכרומוזום שאינו מקודד לגנים אלא‬
‫מקודד למבנה‪ ,‬שיקשר אליו קומפלקס של חלבונים בשם ‪ .kinetochore‬זהו מבנה מיוחד שיוצר ‪heterochromatin‬‬
‫שיש לו שם מיוחד ‪.centric heterochromatin‬‬
‫כינזופור‪ -‬מכיל קומפלקס חלבוני שמצד אחד צריך להקשר למיקרוטובול ומצד שני צריך להיקשר לכרומטין‪.‬‬
‫הכרומטין הזה הוא מיוחד‪ ,‬נקשר רק לצנטרומרים‪.‬‬
‫לצנטרומר נקשר הכישור (‪ ,)Spindle‬העשוי ממיקרוטובולים שמאפשרים הפרדה של הכרומטידות אחת מהשנייה‪.‬‬
‫יש היסטונים ספציפיים רק עבור הצנטרומר (שעוברים מודיפיקציות ספציפיות בהתאם)‪ ,‬והם אלו שיוצרים את‬
‫ההכרה של הקינטוכור כלפיו‪ .‬וורינאט‪ .‬היסטון ‪ H3‬רגיל שנמצא בכל הכרומטין רק שם עובר מודיפיקציה של מתיל – ‪2‬‬
‫קבוצות מתיל נקשרות שם‪.‬‬
‫אזור נוסף על גבי הכרומוזום‪ ,‬ה‪ ,Pericentric Heterochromatin-‬הוא לא גן‪ ,‬אבל הוא מסמן את הגבול בין‬
‫הצנטרומר לאזור בכרומוזום המכיל גנים שעוברים שיעתוק‪.‬‬
‫בתמונה למטה‪ :‬הצנטרומר בורוד‪ ,‬הקינטוכור באדום‪ ,‬הכישור בירוק כהה וה‪ Pericentric Heterochromatin-‬בכחול‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪The structure of a human centromere‬‬
‫‪M‬‬
‫‪phase‬‬
‫הטלומרים‪:‬‬
‫כזכור‪ ,‬הטלומרים אחראים על הגנה על הקצוות ועל העיגון של הכרומוזום לממברנה‬

‫הפנימית של גרעין התא‪.‬‬
‫בעת חלוקת התא אנו נתקלים בבעיה – ‪ ,DNA Polymerases‬האנזימים האחראים על‬
‫הרפליקציה‪ ,‬לא יכולים לסנתז את קצוות ה‪ Lagging strands-‬של ה‪ DNA-‬המשוכפל‪.‬‬
‫הבעיה – במצב זה‪ ,‬הכרומוזומים יתקצרו ונאבד מטען גנטי יקר ערך‪.‬‬
‫ביצורים פרוקריוטיים (בקטריות)‪ ,‬הפתרון לבעיה הגיע בדמות ‪DNA‬‬ ‫‪‬‬

‫מעגלי‪ ,‬ללא קצוות‪.‬‬
‫ביצורים אאוקריוטיים‪ ,‬וגם בבני אדם‪ ,‬הפתרון הגיע בדמות הטלומרים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כזכור‪ ,‬הטלומרים הם רצפים בעלי רצף קבוע (‪ TTAGGG‬בבני אדם) שאורכם נע בד״כ‬
‫בין ‪ 3-20‬אלף זיווגי בסיסים‪ ,‬המצויים על קצוות הכרומוזומים‪.‬‬
‫האנזים שאחראי על הארכת הטלומרים נקרא טלומראז (‪ .)Telomerase‬אנזים זה‬

‫הוא בעל פעילות של ‪ – Reverse Transcriptase‬אנזים שמבצע סינתזה של גדיל‬
‫‪ DNA‬מגדיל של ‪ .RNA‬הטלומראז מכיל בתוכו רצף ‪ RNA‬שמשמש כתבנית להארכת‬
‫הטלומרים‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫הטלומרים מגנים על קצוות ה‪ DNA-‬על ידי יצירת מבנים הנקראים ‪ – T-Loop‬הקצה החופשי (החד‪-‬גדילי) של‬
‫הטלומר יוצר זיווגי בסיסים עם הקצה הדו‪-‬גדילי של רצף הטלומר החוזר‪ .‬אורך ה‪ – T-Loop-‬כ‪ 15,000-‬זיווגי בסיסים‬
‫(ע״פ המצגת)‪ .‬הוא מגן על הרצף‪.‬‬
‫טלומרים ונזק ל‪:DNA-‬‬
‫התקצרות של הטלומרים מעבר לסף מסוים יכולה לגרום לאפופטוזיס – הרס עצמי של התא‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬כתוצאה מביטוי חסר‪ ,‬או לא קיים‪ ,‬של חלבונים שמבצעים רגולציה על הארכת הטלומרים בתא (כמו למשל‬
‫‪ ) TRF2‬עלול להיגרם איחוד קצוות של הכרומוזומים אחד עם השני – מצב לא תקין שעשוי לגרום למצבים פתולוגיים‬
‫שונים‪ ,‬ביניהם סרטן‪ .‬מערכת תיקון ‪ DNA‬זיהתה אותם ותיקנה‪.‬‬
‫הטלומרים מתקצרים בכל חלוקת תא בכ‪ 100-‬עד ‪ 200‬נוקלאוטידים (לפי פרופ׳ גיל אסט בין ‪ .)40-200‬למעשה‪ ,‬הם‬
‫מגבילים את אורך החיים של התא‪ ,‬שכן בתאים סומטיים (שכבר עברו דיפרנציאציה) אין סינתזה חדשה של‬
‫טלומרים‪.‬‬
‫בתאי גזע עובריים ושל מבוגרים‪ ,‬וכמו כן בתאים סרטניים רבים‪ ,‬הטלומראז חוזר לפעילות ומסנתז רצפי טלומר חדשים‬
‫שאבדו במהלך הרפליקציה‪ ,‬ובכך מעניק לתא ״חיי נצח״‪.‬‬
‫פתולוגיה הקשורה לטלומרים ‪dyskeratosis congenital -‬‬
‫החולים במחלה זו נושאים עותק אחד פונקציונלי ועותק אחד לא פונקציונלי של הגן ‪ .Telomerase RNA‬הטלומרים‬
‫שלהם קצרים בטרם עת והם בד״כ מתים כתוצאה מכשל מח עצם מתקדם‪ .‬כמו כן‪ ,‬הם מפתחים הצטלקות של הריאה‬
‫וכירוזיס (שחמת) של הכבד ומראים אבנורמליות במבנים אפידרמיים שונים‪ ,‬ביניהם עור‪ ,‬זקיקי שיער וציפורניים‪.‬‬
‫המחלה יותר חמורה ומופיעה בגיל יותר צעיר ככל שעברו יותר דורות‪ .‬בשלבים המאוחרים של המחלה יש לנו אנמיה‪.‬‬
‫במקום תאי דם רקמת מח העצם הופכת לרקמת שומן וזה מוביל למחלה קשה‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫הטלומראז מסונתז במבנה בגרעין (‪ ,)Nuclear Body‬שבדומה לגרעינון איננו‬

‫מצופה בממברנה‪ .‬מבנה זה נקרא ‪ .Cajal Body‬יש בתא עשרות גופים‬
‫שונים‪ .‬חלקם דינמים‪ ,‬נבנים כשצריך ומתפרקים כמו ‪ .Cajal body‬ב‪Cajal-‬‬
‫‪ Bodies‬נוצרות וממוחזרות גם מולקולות ‪ SnRNPs‬שונות‪ .‬פגיעה בסינתזה‬
‫של הטלומראז‪ ,‬באמצעות פגיעה באחד הקומפוננטים המשתתפים בה‪ ,‬תגרום‬
‫למצבים פתולוגיים שונים‪.‬‬
‫גופיף נוסף הוא ה‪ .NBs‬הגופים האלו מפוזרים בכל הגרעין‪ ,‬חשובים לפעילותו‬
‫בתגובה במצבי לחץ כאשר יש פגיעה ב‪ DNA‬וגם לפעילות רגילה‪.‬‬
‫מעבר של מולקולות בין גרעין התא לציטוזול‪:‬‬
‫מעבר המולקולות אל ומתוך גרעין התא מתבצע דרך ה‪.Nuclear Pore Complex-‬‬
‫הגרעין מחורר בחורים מאוד גדולים‪ .‬כל המעברים האלה יש להם בקרות‪ .‬מה שמיוחד במקרה של הגרעין זה שהחור‬
‫הוא מאוד גדול‪ .‬חלבונים יכולים להיכנס אליו בשלמותיו ולא צריכים לעבור שינוי קונפורמציה‪ .‬יש לתהליך זה מגבלות‬
‫ובקרות‪ .‬הגרעין מאוד ממודר‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫בתמונה הבאה‪ ,‬שצולמה באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים‪ ,‬ניתן לראות את הממברנה הפנימית והממברנה החיצונית‬
‫של גרעין התא‪ ,‬שהמשכיות אחת עם השניה באזור ה‪ .Nuclear Pore Complex-‬רואים חיבור בין ‪ 2‬הממברנות‪:‬‬
‫כאמור‪ ,‬התנועה דרך ה‪ Nuclear Pore Complex-‬היא תנועה דו‪-‬כיוונית – יש כניסה של מולקולות אל תוך גרעין התא‬
‫מהציטוזול ויציאה של מולקולות מתוך גרעין התא אל הציטוזול‪ .‬הם נקראים ‪.gate keeper of the nucleus‬‬
‫נכנסים לתוך גרעין התא‪:‬‬
‫היסטונים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פולימראזות (של ‪.)DNA, RNA‬‬ ‫‪‬‬
‫חלבונים שונים נוספים האחראים על ביצוע או בקרה על פעולות שונות בגרעין‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יוצאים מתוך גרעין התא‪:‬‬
‫מולקולות של ‪ mRNA‬ו‪.tRNA-‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ - Ribosomal Subunits‬הריבוזומים לא יכולים לצאת שלמים מהגרעין‪ ,‬אלא רק בתור תתי יחידות‪ .‬הן עוברות‬ ‫‪‬‬
‫הרכבה לריבוזום השלם רק בעת תחילת תהליך הטרנסלציה‪.‬‬
‫ככל שהתא יותר פעיל בשיעתוק ובתרגום‪ ,‬יהיו יותר מעברים של מולקולות פנימה והחוצה לגרעין‪ ,‬ולכן יהיו יותר‬
‫‪ .Nuclear Pore Complexes‬בממוצע‪ ,‬גרעין התא מכיל ‪ 3000-4000‬קומפלקסים כאלו‪ .‬קצב המעבר אל תוך הגרעין‬
‫– ‪ 100-1000‬מטענים (‪ )Cargos‬בשנייה‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫בתמונה לעיל‪ ,‬ניתן לראות את ה‪ Nuclear Pore Complex-‬בהדמייה תלת‪-‬מימדית‪.‬‬
‫ניתן לראות כי הוא בנוי כמעין רשת של חלבונים המרכיבים אותו‪ ,‬ולכן המעבר בתוכו לא טריוויאלי‪ ,‬אלא מבוקר באופן‬
‫פיזי על ידיה‪ .‬כלומר‪ ,‬ה‪ Nuclear Pore Complex-‬אינו מאפשר מעבר חופשי של מולקולות‪.‬‬
‫למטה – תמונה של ‪ Nuclear Pore Complexes‬כפי שצולמה במיקרוסקופ מסוג ‪SEM (Scanning Electron‬‬
‫)‪ Microscope‬לצד סכמה מצויירת בצד של הגרעין‪ .‬בצד של הגרעין יש מבנה בשם ‪.basket‬‬
‫ניתן להבחין בשוטונים היוצאים מה‪ .Nuclear Pore Complex-‬הם נקראים ‪ .Nuclear & Cytosolic Fibrils‬אלו‬
‫חלבונים היוצרים סיבים היוצאים מהקומפלקס‪ .‬ניתן לראות אותם גם בהדמיה התלת מימדית למעלה‪.‬‬
‫הקומפלקס כולו בנוי מ‪ 30-‬חלבונים שונים‪ ,‬שנקראים בשם הכולל ‪ .Nucleoporins‬הם מאפיינים את הקומפלקס‪,‬‬
‫וחוזרים על עצמם פעמים רבות במבנה שלו (למשל – החלבונים הצהובים והכתומים שבסכמה)‪.‬‬
‫ל‪ Nucleoporines-‬יש תכונה חשובה – בגנים שלהם יש אזורים שמקודדים לשתי חומצות אמינו הידרופוביות‪:‬‬
‫פנילאלנין וגליצין‪.‬‬
‫מעבר של חלבונים אל תוך הגרעין‪:‬‬
‫במצב התקין‪ ,‬חלבונים יכולים לעבור דרך ה‪ Nuclear Pore Complex-‬רק כאשר הם מקופלים (‪ .)Folded‬כלומר‪,‬‬
‫רק לאחר שעברו עיבוד‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫יש שתי דרכים בהן החלבונים יכולים להיכנס אל תוך הגרעין דרך הקומפלקסים‪:‬‬
‫דיפוזיה – היא מוגבלת בגודל‪ .‬רק חלבונים עד גודל מסוים יכולים להיכנס לגרעין בדיפוזיה‪ .‬הרשת חוסמת את‬ ‫•‬
‫הגודל העצום של ה‪ , Nuclear Pore-‬והחלבונים שיכולים לעבור בדיפוזיה הם עלו שיכולים לעבור בחלל שנוצר‬
‫בין ה״רשתות״‪ .‬חלבון שיותר גדול מ‪ 60-‬קילו דלתון לא יעבור בדיפוזיה בערוץ זה‪.‬‬
‫כניסה מבוקרת על ידי טרנספורט אקטיבי – מולקולות הגדולות מ‪ 60-‬קילו‪-‬דלתון‪.‬‬ ‫•‬
‫יש גם חלוקה על פי קוטר המולקולה‪ ,‬לא על פי משקל מולקולרי‪ .‬כניסה חופשית – עד ‪ 9‬ננומטר‪ ,‬כניסה אקטיבית – עד‬
‫‪ 25-30‬ננומטר‪ .‬יש הבדל מאוד גדול וזה בעיקר בגלל החלבונים ‪ .nucleoporins‬אלו חלבונים שיש אותם לאורך כל‬
‫האבולוציה והם בונים את ה‪ .nuclear pore‬יש להם חזרות שמכילות ‪ 2‬חומצות אמניות‪ -‬פניל‪-‬אלנין וגליצין‪ .‬החזרתיות‬
‫הזאת יוצרת הידרופוביות באזורים ספציפים ומה שקורה זה שהסיבים האלה יכולים להיקשר אחד לשני וליצור מעין‬
‫רשת‪ .‬ראינו קודם את ה‪ pore‬כפתח אבל הוא בעצם סגור במעין רשת שהיא נותנת את המעבר הפסיבי‪ .‬על מנת לבצע‬
‫העברה אקטיבית צריך לפתוח את הרשת הזאת‪ .‬החלבון הזה הוא חיוני והכרחי לפתיחת הרשת למולקולות יותר‬
‫גדולות‪ -‬זה גם מה שהופך את התהליך למבוקר‪.‬‬
‫ניתן לראות את המבנה של החלבונים המרכיבים את ה‪( Nuclear Pore Complex-‬בחרו לקחת קומפלקס מתאים של‬
‫שמרים)‪ .‬המבנה שלהם עשיר בחזרות של פנילאלנין וגליצין (על פי המצגת‪ ,‬הרצפים האלו נגמרים בחזרות של‬
‫פנילאלנין וגליצין)‪ ,‬שנקראות ‪.FG Repeats‬‬
‫החשיבות של ה‪ FG Repeats-‬מתבטאת בכך שהחלבונים (הטרנספורטרים) שאחראים על המעבר האקטיבי של‬

‫מולקולות גדולות דרך ה‪ Nuclear Pore Complex-‬״מכירים״ את החזרות הללו ונקשרים אליהם‪.‬‬
‫סיכום של תהליך ההעברה האקטיבית דרך ה‪:Nuclear Pore Complex-‬‬
‫בתמונה רואים את הגרעין (תכלת)‪ ,‬את הציטוזול (צהוב) ובירוק רואים את ה‪.Nuclear Pore Complex-‬‬ ‫•‬
‫באדום – מולקולת ‪ .mRNA‬הוא יוצא עם חלבונים‪.‬‬ ‫•‬
‫‪43‬‬
‫הכדורים הקטנים בצבע תכלת הם חלבונים (טרנספורטרים) שמסוגלים לפתוח את הרשת ולאפשר למולקולה‬ ‫•‬
‫של ה‪ mRNA-‬לצאת‪.‬‬
‫הם נקשרים ל‪ FG Repeats-‬יחד עם ה‪( mRNA Exporter-‬קומפלקס חלבוני נוסף) ו״קופצים״ מ‪FG-‬‬ ‫•‬
‫‪ repeat‬אחד לאחר‪ .‬ה‪ FG Repeats-‬מהווים למעשה “‪ ”Stepping Stones‬למעבר אל ומתוך הגרעין‪.‬‬
‫רכיבי מפתח בתהליך הטרנספורט‪:‬‬
‫‪ – Cargo‬מטען‪ .‬עליו להכיל )‪ NLS (Nuclear Localization Signal‬או )‪ NES (Nuclear Export Signal‬כתלות‬ ‫‪‬‬
‫בכיוון המעבר שלו (אל תוך הגרעין – ‪ ,NLS‬מחוץ לגרעין – ‪.)NES‬‬
‫רצפטורים = מולקולות נשאיות = טרנספורטרים‪ .‬בקבוצה זו נכללים הקריופרינים (‪ ,)Karyopherines‬משפחה‬ ‫‪‬‬
‫של חלבונים שיכולים לתפקד כ‪:‬‬
‫‪ – Importins‬חלבונים שמסייעים להכניס מטען אל תוך הגרעין (הרבה מטענים משתמשים בחלבון מסוג‬ ‫‪o‬‬
‫‪β. -Importin‬‬
‫‪ – Exportins‬חלבונים שמסייעים להוציא מטען אל מחוץ לגרעין‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫חלבונים מסוג ‪ , Adapters‬חלבוני עזר– כמו למשל ‪α, -Importin‬שתפקידו לקשר בין חלבונים המכילים ‪ NLS‬ל‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪β. -Importin‬‬
‫‪ ,GTPase‬חלבון שמפרק מולקולות ‪ GTP‬לצורך השגת אנרגיה (בהקשר הזה אנו מדברים על החלבון ‪.)Ran‬‬ ‫‪‬‬
‫חלבונים שמבצעים רגולציה על ‪ Ran – Ran GEF‬ו‪.Ran GAP-‬‬ ‫‪‬‬
‫בתמונה למטה ניתן לראות דוגמאות לקשירה של ‪ Importins‬ל‪ NLS-‬ישירות או דרך אדפטורים (כמו במקרה של‬
‫‪ .)Cargo 4‬הכוונה היא להראות שיש חלבונים מסוגים שונים שיכולים לשמש כטרנספורטרים‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬ה‪ Importins-‬יקשרו בהמשך אל ה‪ FG Repeats-‬שב‪.Nucleoporines-‬‬
‫דוגמה רגולציה על תהליך ההעברה אל תוך הגרעין‪:‬‬
‫‪ NF-AT‬הוא חלבון (בתמונה למטה – עבר פוספורילציה) שנמצא בציטוזול של תאי ‪.T‬‬ ‫•‬
‫ברגע שיש אקטיבציה של תא ה‪ ,T-‬יש עליה בריכוז הקלציום בציטוזול שגורמת לפעילות של פוספטאזות‬ ‫•‬
‫שמורידות את הפוספטים שנקשר לחלבון‪ ,‬ונחשף ה‪ ,nuclear import signal( NLS-‬איפה שה״סיסמה״)‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫כך מתאפשר המעבר אל תוך הגרעין‪ .‬חלבון זה מאקטב טרנסקריפציה של גנים‪.‬‬ ‫•‬
‫כשהמעבר מושלם‪ ,‬הקלציום בתאים יורד‪ ,‬יש הפעלה של קינאז (אנזים מזרחן)‪ ,‬נחשף ה‪( NES-‬עם ״סיסמה״‬ ‫•‬
‫ליציאה) והחלבון יוצא החוצה‪.‬‬
‫במקרה זה‪ ,‬הרגולציה נעשתה באמצעות העלאת ריכוז של יון הסידן בתוך התא‪.‬‬
‫ה‪:Nuclear Lamina-‬‬
‫ה‪ Lamina-‬היא מבנה מיוחד שצמוד לממברנה הפנימית של גרעין התא‪.‬‬ ‫•‬
‫היא מורכבת מפולימר מאוד מסיבי‪ ,‬שעשוי ממשפחה אחת של חלבונים שנקראים ‪ .Lamins‬יוצר דימרים‬ ‫•‬
‫ופולימרים‪ .‬הוא נותן את החוזק המכני לגרעין‪ ,‬בלעדיו הגרעין קורס‪ .‬מדובר במעין רשת שתפקידה לשמור על‬
‫המבנה המכני של הגרעין‪ .‬היום גם ידוע שהרשת חשובה לבקרה של פעילויות בתא כמו ‪,gene expression‬‬
‫תיקון ‪ DNA‬ועוד‪.‬‬
‫משפחה זו שייכת לקבוצה הגדולה יותר – ‪.Intermediate Filaments‬‬ ‫•‬
‫יש ‪ 3‬סוגי ‪.lamin‬‬ ‫•‬
‫המולקולה ‪:Human Lamin A‬‬

‫קשור לכרומטין (ולא למבברנה הפנימית של הגרעין)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המבנה השניוני שלה הוא אלפא‪-‬הליקס‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הסיבים יכולים לעבור פולימריזציה ליצירת סיב חזק מאוד (הומופולימר – עשוי מיחידות זהות)‪ ,‬המקנה את‬ ‫‪‬‬
‫היציבות לגרעין התא‪.‬‬
‫בתמונה – מבנה החלבון‪:‬‬
‫‪45‬‬
‫בתמונה – תהליך הפולימריזציה של המונומרים של ‪ Lamin A‬ליצירת ה‪:Filament-‬‬
‫בגרעין של תא אנושי מצויים שלושה סוגי‬

‫‪:Lamins‬‬
‫‪ – Lamin A + Lamin C‬נקשרים‬ ‫‪‬‬

‫לכרומטין‪.‬‬
‫‪ – Lamin B‬נקשר לממברנה הפנימית‬ ‫‪‬‬
‫של גרעין התא באמצעות מולקולה בשם ‪.Farnesyl‬‬
‫עובר מודיפיקציה‪.‬‬
‫יחד‪ ,‬הם מייצרים קומפלקס שמקשר בין הכרומטין לממברנה הפנימית של גרעין התא (יש תמונה במצגת למי‬ ‫‪‬‬
‫שמעוניין לראות)‪.‬‬
‫עוד על ה‪:Lamins-‬‬
‫‪ Lamin A + Lamin C‬מקודדים מאותה מולקולת ‪ mRNA‬באמצעות ‪.Alternative Splicing‬‬ ‫‪‬‬

‫משפחת חלבוני ה‪ Lamin B-‬מקודדת מגנים נפרדים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ה‪ Lamins-‬מכילים ‪ NLS‬בקצה ה‪ C-Terminal-‬שלהם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הם עוברים פרנזילציה (‪ – Farnesylation‬הוספת קבוצת פרנזיל) בגרעין בקצה ה‪ C-Terminal-‬שלהם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ה‪ Farnesyl-‬מוסר ממולקולות ה‪.Lamin A+Lamin C-‬‬ ‫‪‬‬
‫ה‪ Lamins-‬מחוברים לממברנה הפנימית של הגרעין גם באמצעות חלבונים בשם ‪.Lamin Binding Proteins‬‬ ‫‪‬‬
‫חלבונים אלו הם חיוניים לקשירת הקומפלקס ‪ Lamin A+B+C‬לממברנה הפנימית של גרעין התא‪.‬‬
‫בתמונה למטה‪ ,‬ניתן לראות את ה‪ ER (Endoplasmic Reticulum)-‬שהמשכית עם הממברנה החיצונית של גרעין‬

‫התא‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ניתן לראות שה‪ Nuclear Pore Complex-‬עובר גם דרך ה‪.Nuclear Lamina-‬‬
‫למינופתיות – פתולוגיות שנגרמות כתוצאה ממוטציות בגן ל‪ .Lamin A-‬לא ברור למה מוטציה שנמצאת בכל התאים‬
‫שלנו משפיעות על מחלות שונות‪ .‬המחלה הידוע היא הפרוגריה‪.‬‬
‫דוגמאות שהוזכרו במצגת‪:‬‬
‫הזדקנות מוקדמת‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪.Muscular Dystrophy‬‬ ‫‪‬‬
‫‪46‬‬
‫‪.Cardiomyopathy‬‬ ‫‪‬‬
‫‪.Lipodystrophy‬‬ ‫‪‬‬
‫פרוגריה ( ‪:)Hutchinson-Gilford Progeria Syndrome‬‬

‫מחלה של הזדקנות מואצת‪.‬‬
‫‪ HGPS‬היא הפרעה בילדות שנגרמת על ידי מוטציות באחד מהלמינים‪ .‬במחלה זו הגרעין בתאים של‬ ‫‪‬‬
‫המטופלים הוא בעל צורה חריגה‪ ,‬בניגוד לצורה האחידה שנמצאת לרוב אצל מטופלים בריאים‪.‬‬
‫סימנים קלינים (איברים ורקמות מושפעים)‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫ילדים החולים במחלה לרוב חווים התפתחות עוברית וראשונית תקינה‪ ,‬אך מתים מ ‪-‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪ atherosclerosis‬חמורה בגיל ‪ 13‬בממוצע‪.‬‬
‫הסימנים הפיזים הראשונים של המחלה כוללים קושי בשגשוג‪ ,‬אובדן של רקמת שומן‪ ,‬אבנורמליות‬ ‫‪o‬‬
‫בעצמות‪ ,‬אף קטן ובעל צורה של מקור‪ ,‬מנדיבולה נסוגה‪ ,‬אובדן מוחלט של שיער‪,‬‬
‫היפו‪-‬פגמנטציה(בצורה של נמשים) עם איזורים של עור קשה‪ .‬כאשר המחלה מתקדמת‪ ,‬ישנם רבצים‬
‫של פלאק בכלי הדם‪ ,‬אשר מובילים לשבץ והתקף לב‪.‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬הסימפטומים של הילדים הללו מתאימים למבוגרים משמעותית מגילם‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫מבחינה נוירולוגית‪ ,‬הילדים אינם מושפעים מהמחלה כך שההתפחות הרגשית שלהם מתאימה‬ ‫‪o‬‬
‫לגילם‪.‬‬
‫ילד בן ‪ 6‬שסובל מ ‪ HGPS -‬עשוי להיראות כאדם מבוגר‪ ,‬אך מבחינה רגשית הוא מתאים לגילו‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫בסיס מולקולרי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫ביותר מ ‪ 80% -‬מהמקרים הפגם שאחראי על המחלה הוא מוטציה ספונטנית בודדת בקודון ‪ 608‬של‬ ‫‪o‬‬
‫הגן ‪ ,LMNA‬שמקודד הן ללמין ‪ A‬והן ללמין ‪ .C‬הבסיס של השינוי גורם לשינוי שקט של חומצה‬
‫אמינית ולכן אינו בעל השפעה כלשהי על החלבון למין ‪ .A‬למרבה הצער‪ ,‬המוטציה יוצרת אתר‬
‫ספלייסינג סמוי ב ‪ ,LMNA -‬מה שגורם להסרה חריגה של חלק מה ‪ RNA -‬במהלך הספלייסינג‬
‫ויצירה של חלבון בו חסרות ‪ 50‬ח‪.‬א‪ .‬לכיוון קצה ה ‪.C -‬‬
‫החלבון המוטנטי הזה מכונה ‪ .progerin‬ה ‪ progerin -‬נראה כפועל באופן שלילי‪ ,‬ולמרות ששיטת‬ ‫‪o‬‬
‫הפעולה שלו אינה ידועה לחלוטין‪ ,‬נדמה כי היא מיוחסת למודיפיקציות הרבות שהוא עובר לאחר‬
‫התרגום‪.‬‬
‫‪ Lamin A‬נורמלי מופק כ ‪ pre-lamin A -‬שעובר סט מורכב של מודיפיקציות החל‬ ‫‪o‬‬
‫מקרבוקסימתילציה‪ ,‬הממשיכה בחיתוך של שלוש חומצות אמינו בקצה‪ ,‬פרנזילציה של קצה ה ‪,C -‬‬
‫וחיתוך נוסף של ‪ 15‬ח‪.‬א מהקצה שמוביל להסרה של הפרנזיל‪.‬‬
‫למרות שהוא יכול לעבור פרנזילציה‪ ,‬הפרה‪-‬פרוגרין חסר את אתר הזיהוי לאנדופרוטאזה שאמור‬ ‫‪o‬‬
‫לחתוך את החיתוך האחרון‪ ,‬ולכן הוא מצטבר בצורה עם הפרנזיל‪.‬‬
‫כיוון שקבצת הפרנזיל חשובה למיקום שלהחלבון בפריפריה של הגרעין‪ ,‬הפרוגרין מצטבר בלמינה‬ ‫‪o‬‬
‫ושם כנראה משפיע באופן השלילי‪.‬‬
‫בהתאם לידע זה‪ ,‬מצאו שאובדן של תגובת החיתוך מוביל להזדקנות מוקדמת בעכברים ובני אדם‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫לאור החשיבות הקריטית של הלמינים במבנה הגרעין‪ ,‬אין זה מפתיע שהתאים של חולי ‪HGPS‬‬ ‫‪o‬‬
‫מאופיינים בחריגות דרמתית בצורת הגרעין‪ ,‬בעיקר מבחינת צורה ואובדן של הטרוכרומטין פנימי‪ ,‬וכן‬
‫בשינויים בפיזור של מספר חלבונים נוקלארים‪.‬‬
‫טיפול אפשרי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫נכון להיום אין טיפול במחלה שהוכח כיעיל‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫מרבית הטיפולים מתמקדים בהפחתת הסיבוכים כמו המחלות הקרדיו‪-‬ואסקולריות‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪47‬‬
‫טיפול בהורמון גדילה נוסה גם הוא‪ ,‬וכן ניסיונות להפחית את הייצור של פרוגרין‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫ישנו סוג של תרופה אנטיסרטנית‪ ,farnesyltransferase inhibitors ,‬הוצעה על מנת לטפל במחלה‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫כיום זה במחקרים קלינים שלב ‪.2‬‬
‫התרופות הללו מעכבות את הפעילות של האנזים שנחוץ לצורך חיבור קבוצת הפרנזיל לפרוגרין‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫בחינת תוצאות ראשוניות על ידי מיקרוסקופ אלקטרונים ופלורוסנטי הראו שאבנורמליות בגרעין יכולים‬ ‫‪o‬‬
‫לחזור למצב תקין (בעכברים טרנסגנים)‪.‬‬
‫ישנם סוגי תרופות שונים בעלות אותו ייעוד שכיום נמצאות תחת ניסוי ובחינה‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫בתמונה למטה מתואר התהליך התקין של היווצרות החלבון ‪ Lamin A‬לעומת התהליך הלא תקין של היווצרות חלבון‬
‫זה‪ .‬זהו למעשה המנגנון המולקולרי הגורם למחלת הפרוגריה‪:‬‬
‫גם ל‪ Lamin A-‬וגם ל‪ Lamin C-‬אחרי התרגום‪ ,‬נקשרות לזנב מולקולות ‪ Farnesyl‬לאחר יצירת החלבון‪.‬‬ ‫•‬
‫כיוון ששני הלמינים הללו לא נקשרים אל ממברנת הגרעין הפנימית אין צורך במולקולה זו‪ ,‬ולכן במצב התקין‬ ‫•‬
‫מתבצע חיתוך של ה‪ ,Lamin A-‬כך שהתוצר המוגמר לא יכלול מולקולת ‪.Farnesyl‬‬
‫במצב הלא תקין‪ ,‬בעקבות המוטציה‪ ,‬קבוצת ה‪ Farnesyl-‬נשארת על ה‪.Lamin A-‬‬ ‫•‬
‫החלבון הלא תקין שמתקבל נקרא ‪ .Progerin‬יש מוטציה שלא מצליחה לקרוא חלבון זה‪ .‬החלבון גורם לכך‬ ‫•‬
‫שהוא נקשר לממברנה הפנימית של הגרעין‪ ,‬נוצרים פולימרים לא נורמאלים וזה יוצר נזק‪ .‬המוטציה היא‬
‫במניעת הסילוק‪.‬‬
‫בגלל נוכחות קבוצת ה‪ ,Farnesyl-‬ה‪ Lamin A-‬רוצה להיקשר לממברנת הגרעין במקום לכרומטין‪.‬‬ ‫•‬
‫הדבר מוביל ליצירת רשת פגומה וחלשה יותר‪ ,‬ולפגיעה בצורה התקינה ובמבנה האחיד של גרעין התא‪.‬‬ ‫•‬
‫שיעור ‪- 4‬סינתזת חלבונים‪ ,‬תנועתם ופירוקם‬

‫כשמדברים על מבנה של תא‪ ,‬חשוב להבין ששום דבר לא מקרי אלא יש תוכנית פעולה מוכתבת מראש‪ .‬אם נסתכל על‬
‫מיקום של חלבונים או על אברונים‪ ,‬נחשוב על זה במושגים של מכתב ובול‪ -‬איך המכתב יודע שהוא צריך להגיע ליעד?‬
‫לפי הכתובת והבול‪ .‬ככה זה לגבי הגעה של חלבונים מסוימים לאברונים מסוימים‪ .‬כשמסלול זה יהיה פגום נקבל‬
‫מחלות שהבסיס שלהם הוא מיקום שגוי של החלבונים‪.‬‬
‫ב‪ 1974‬קיבלו ‪ 3‬אנשים פרסי נובל על גילויים שקשורים במבנה וארגון התא‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫כשנדבר על סינתזה של חלבונים‪ ,‬יש לנו גרעין וציטופלזמה‪ .‬סינתזה של ‪ RNA‬שלאחריה מגיע שלב ‪ splicing‬לקבלת‬
‫‪ mature RNA‬מתרחשת בגרעין והסינתזה של חלבונים על ידי ‪ template‬של ‪ DNA‬בציטופלזמה‪.‬‬
‫שני מסלולים בסיסיים של הכוונה‪:‬‬
‫הכוונה של חלבונים אחרי התרגום ‪ -‬התרגום מתבצע בציטופלזמה‪ ,‬אבל החלבון נשאר בציטופלזמה‪ .‬יש לנו‬ ‫‪‬‬
‫הכוונה של חלבונים לגרעין אחרי שסונתזו בציטופלזמה‪ ,‬והכוונה למיטוכונדריה אחרי שסונתזו בציטופלזמה‪.‬‬
‫הכוונה בזמן תרגום החלבון‪ -‬הכוונה של חלבונים למערכת ההפרשה‪ ,‬דרך הכניסה ל‪Endoplasmic -‬‬ ‫‪‬‬
‫‪.reticulum, ER‬‬
‫כאמור‪ -‬כאשר מדברים על הכוונה של חלבונים ומסלולים שקשורים לזה‪ ,‬מדובר על סיגנאלים‪ .‬צריך סיגנאל שיכוון את‬
‫החלבון‪ .‬חוץ מסיגנל על גבי החלבון צריך גם סיגנאל בייעד‪ ,‬שתהיה ביניהם התאמה‪ .‬אם חושבים על ביולוגיה של‬
‫התא‪ ,‬מדברים על סיגנאלים שמתווכחים הרבה פעילויות‪.‬‬
‫סינתזה של חלבון על גבי ה‪ mRNA‬נעשית באמצעות ריבוזומים‪ .‬יכולים להיות לנו חלבונים שיישארו בציטופלזמה או‬
‫חלבונים שיש להם סיגנאל ייעודי שיכוון אותו למיטוכונדריה‪ ,‬לגרעין או אל מחוץ למערכת‪ .‬במקרה של מערכת‬
‫ההפרשה‪ ,‬יהיה לנו סיגנאל שיכוון את החלבון בזמן שהוא מסונתז‪.‬‬
‫איזה אתגרים יש למערכת ההפרשה בשביל שתוכל לפעול?‬
‫יש לנו הכוונה ל)‪ RER (rough Endoplasmic reticulum‬ועולה השאלה איך מתרחשת ההכנסה של החלבון‬ ‫‪.1‬‬
‫אל תוך ה‪ RER‬בזמן הסינתזה? איך מתרחש הקיפול הנכון במקרה זה? מי תורם? מי השחקנים המולקולריים‬
‫שלוקחים חלק בתהליך?‬
‫התחלנו את המסלול ב‪ RER‬אבל יש תחנות ביניים – דרך הגולג'י‪ ,‬אל ה‪ ,ER‬או אל מחוץ לתא אם מדובר על‬ ‫‪.2‬‬
‫חלבון שהוא מופרש כמו אינסולין והורמונים חלבוניים‪ .‬בשביל שיעבור את המסלול המורכב מה‪ RER‬דרך כל‬
‫מסלול ההפרשה‪ ,‬צריך מערכת הובלה‪.‬‬
‫אנחנו צריכים דרך למערכת לדעת שההורמון צריך להיות מופרש ולא להישאר בגולג'י או להיות מוסע‬ ‫‪.3‬‬
‫לליזוזום‪ .‬או לחילופין‪ ,‬איך אנזים שמכוון לליזוזום יודע להגיע אליו ולא להיות מופרש‪.‬‬
‫מתוך הכרת השאלות האלו נתייחס למערכת ההפרשה ומרכיביה‪.‬‬

‫נקודה למחשבה‪ -‬כשמדברים על טרנספורט ו‪ RER‬אל הגולג'י ומהגולג'י‪ ,‬הכוונה לליזוזום או הפרשה‪ .‬נחשוב‪ -‬יש‬
‫טרנספורט חזרה ל‪ ?RER‬או רק כיוון אחד?‬
‫השחקנים שמשתתפים בסינתזה של חלבונים הם ה‪ mRNA -‬והריבוזומים שמתלבשים עליו‪ .‬אקטין למשל‪ ,‬הוא חלבון‬
‫שזמן הסינתזה שלו מאוד מהירה ולוקחת בערך ‪ 20‬שניות מתחילתה ועד סופה‪.‬‬
‫מבנה הריבוזומים מאוד שמור לאורך האבולוציה ויש אנטיביוטיקות שיכולות להיות מכוונות לריבוזומים ולעכב סינתזה‬
‫של חלבונים‪ .‬שימוש באנטיביוטיקות יכול להיות ממספר סיבות‪:‬‬
‫‪49‬‬
‫אנטיביוטיקה כללית להריגת חיידקים‬ ‫‪‬‬

‫אנטיביוטיקה ספציפית לתא מסוים‪ .‬באנטיביוטיקות כאלו אפשר להשתמש כדי לעצור סינתזה של תאים מסוג‬ ‫‪‬‬
‫דלקת‪ ,‬סרטן‪.‬‬
‫אנטיביוטיות ספציפיות לריבוזומים בקטריאליים או ויראליים‪ ,‬כמו פורומיצין‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נתחיל לדבר על הטרנסלוקציה‪ ,‬הכניסה לחלבון לתוך ה‪:ER‬‬
‫התמונה הנ"ל תשמש אותנו לכל ההרצאה‪ .‬אם נסתכל על מבנה התא במונה נראה את גרעין התא (בסגול)‪ ,‬נראה את‬
‫ה‪ , ER‬הגולג'י‪ ,‬רשת הגולג'י אשר ממנה נעשית הכוונה לבלוטות הפרשה‪ ,‬ריבוזומים‪ ,‬הפרשה אל מחוץ לתא או הגעה‬
‫לממברנה הפלזמטית‪ ,‬או הכוונה לליזוזומים‪.‬‬
‫‪:ER Entry‬‬
‫נדבר על הכניסה ל‪ ER‬ונראה שגם לתהליכים עם החצים יש משמעות רפואית‪ -‬יש מחלות שמתייחסות לשלבים אלו‪:‬‬
‫‪ – glycosylation‬הוספת שיירים סוכריים ב‪ ER‬ובגולג'י‬ ‫‪‬‬

‫בקרת איכות של חלבונים‬ ‫‪‬‬
‫תהליכים שקשורים להסעת חלבונים בין מקומות‬ ‫‪‬‬
‫הכוונה לליזוזומים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חלקי ה‪:ER‬‬
‫‪ -Rough ER‬הרטינקולום הפלזמטי הוא המשכי לגרעין ונקרא ‪ ,rough ER‬כי מודבקים עליו ריבוזומים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -Lumen of ER‬החלל שלו‪ .‬ויש לנו את הציטופלזמה ובה יש לנו ריבוזומים חופשיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -Smooth ER‬בנוסף ל‪ ,rough‬חשוב לזכור שיש גם ‪ smooth ER‬והוא פחות מעורב בסינתזת חלבונים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נלמד עליו בהקשר של תאי שריר‪ ,‬שם יש לו תפקיד באחסון קלציום‪ .‬יש תאים שיש להם הרבה ‪ ER‬חלק –‬
‫כאלו שמייצרים הורמונים סטרואידים וליפופרטאינים‪ .‬לדיון שלנו לא נדבר עליו‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫כשחלבונים מסונתזים הם עוברים טרנסלוקציה‪ -‬העברה מהציטופלזמה אל ה‪ lumen‬של ה‪ .ER‬על מנת לעשות זאת‬
‫הם צריכים לעבור מחסום של ממברנה‪ ,‬שזהו דבר לא טריוויאלי וסוגיה מורכבת‪ .‬נצטרך בה לקחת בחשבון איך עוברים‬
‫חלבונים מסיסים כמו הורמונים שהופרשו מחוץ לתא‪ ,‬איך עוברים חלבונים שיש להם אזור טרנס ממברנאלי‪ ,‬ויעניין‬
‫אותנו גם איך מה‪ ER‬החלבונים יודעים להיות מוכוונים אל המקומות בתא שהם צריכים להגיע אליהם‪ -‬גולג'י‪ ,‬ליזוזומים‪,‬‬
‫ממברנה פלזמטית או לצורך הפרשה‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1975‬הועלתה היפותזה שאמרה‪ -‬אם רוצים להכניס חלבון לתוך ה‪ lumen-‬של ה‪ ,ER‬מה צריך שיהיה‬
‫בממברנה של ה‪ ?ER‬תעלה‪ .‬ההיפותזה דיברה על כך שכל טרנסלוקציה שקורית‪ ,‬מתרחשת בעזרת תעלה שיכולה‬
‫להכיל חלבונים וכך הם עוברים‪ .‬בשלב זה הייתה רק היפותזה‪ ,‬לא על סמך הוכחות‪ .‬כמה שנים אח"כ בודדו את‬
‫המערכת שעושה טרנסלוקציה והוכיחו באמצעיים גנטיים‪ ,‬ביוכימיים‪ ,‬ופיזיקליים שזה אכן כך‪.‬‬
‫מה האתגר בתעלה כזאת שתגרום לכניסה בו זמנים של חלבון בזמן שהוא מסונתז? חוץ מהפתח עצמו שחלבון יכול‬
‫להיכנס‪ ,‬צריך רצפטור שיכיר את החלבון (ממשק מאוד דינאמי)‪ .‬התעלה צריכה להכיר משהו שקשור לחלבון המסונתז‬
‫ומשהו שקשור לריבוזום‪ .‬הטרנסלוקון ‪( translocon‬התעלה) והריבוזום‪ ,‬הן המשכיות‪.‬‬
‫למה דיברנו על האנטיביוטיקה קודם? אחרי שגילו את המרכיבים של הטרנסלוקון‪ ,‬נעשו ניסויים של מדידות‬
‫אלקטרו‪-‬פיזיולוגיות‪ ,‬שבשבילם היה צריך לשחרר את הריבוזומים‪ .‬השחרור הזה נעשה באמצעות אנטיביוטיקה‬
‫שדיברנו עליה קודם‪ ,‬פורימיצין‪ .‬באופן כזה‪ ,‬מצאו שהטרנסלוקון באופן רגיל‪ ,‬אם לא קשור אליו ריבוזום הוא צריך להיות‬
‫סגור (אחרת תכולת ה‪ lumen‬של ה‪ ER‬יברח החוצה לציטופלזמה)‪ .‬הוא נפתח כאשר השרשרת החלבונים שמתחילה‬
‫להיות מסונתזת מגיעה לאורך מסויים‪ ,‬ואז הריבוזום עם השרשרת שמתחילה לבזבז מתקשרים לאזור הטרנסלוקון וזה‬
‫גורם לפתיחותו‪ .‬הרעיון הוא שבכל רגע נתון‪ ,‬אם אין ריבוזום הטרנסלוקון סגור‪ .‬אם יש ריבוזום‪ ,‬אז הוא משמש כמו‬
‫פקק מלמעלה שמונעת את הדליפה‪.‬‬
‫בתוך הממברנה של ה‪ ER‬מחוברים כל מיני חומרים שמחוברים לטרנסלוקון‪ .‬לטרנסלוקון יש תפקיד ביכולת‬
‫שלהם לעבור ל‪.ER‬‬
‫דרישות מהטרנסלוקון‪:‬‬
‫מסלול יחסית הידורפילי שיאפשר לחלבון‬ ‫‪‬‬

‫לחצות את הממברנה‪.‬‬
‫אם יש לנו חלבון שיש להם אזורים‬ ‫‪‬‬
‫טרנס‪-‬ממברנאליים‪ ,‬הטרנסלוקון צריך גם פתיחה מהצד‬
‫כדי שיוכל לשחרר את האזור הטרנסממברנאלי להיות‬
‫מעוגן בממרנה של ה‪.ER‬‬
‫צריך בקרה מאוד צפופה כדי למנוע דליפה דרך‬ ‫‪‬‬
‫אותו טרנסלוקון‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫אם נסתכל על מברנה של ה‪ ,ER‬נראה את הצפיפות של התעלות האלו בתמונה ‪ .B‬לתעלה זו נקרא ‪ .Sec61‬חשוב‬
‫לאותה תעלה שיהיה רצפטור שיכיר את הריבוזום ואת החלבון המבצבץ‪.‬‬
‫)‪:Signal Sequence (signal peptide‬‬

‫מה יודעים על ‪?signal peptide‬‬
‫אותו ‪ – signal peptide‬אם ניקח ‪ mRNA‬במבחנה ומוסיפים ריבוזומים ומלחים וחומרים נוספים אך בלי ממברנת ‪,ER‬‬
‫נקבל אורך חלבון מסוים‪ .‬אם נסתכל על אותו חלבון שמסונתז בתוך התא‪ ,‬או בתוך מבחנה בה יש ממברנות של ‪,ER‬‬
‫נראה שכשחסרות לנו הממברנות‪ ,‬החלבון המסונתז הוא יותר ארוך ממה שמסונתז בתא‪ .‬למשל אינסולין‪ ,‬אם נסנתז‬
‫אותו במבחנה (רק ‪ mRNA‬של אינסולין) נקבל אורך מסוים‪ .‬אם נסתכל על אינסולין שמופרש מהתא נראה שהוא יותר‬
‫קצר ב‪ 20-30-‬חומצות אמינו שרובן הידרופוביות‪.‬‬
‫אותו ‪ signal sequence‬או ‪ ,signal peptide‬זה רצף של ‪ 20-30‬חומצות אמיניות‪ .‬הוא נמצא בקצה ה‪-N‬טרמינלי והוא‬
‫מכוון את הריבוזומים לממברנת ה‪ ER‬ומתחיל את תהליך הטרנסלוקציה‪ .‬אותו ‪ signal sequence‬נצפה לראות‬
‫בחלבונים שצריכים להיכנס למערכת ההפרשה‪ .‬כל חלבון שצריך להגיע לתחנה‪ ,‬לאורך מערכת ההפרשה‪ ,‬יתחיל את‬
‫חייו כחלבון יותר ארוך שיש לו ‪.signal sequence‬‬
‫חשיבות ה‪ -signal sequence-‬ה‪signal sequence -‬חשוב בהכנסה אל תוך ה‪ .ER‬אם נסתכל על חלבון כמו‬
‫אינסולין וחלבון כמו הורמון גדילה‪ ,‬שהם חלבונים שונים‪ ,‬הסיגנל שלהם לא יהיה זהה אבל הם יעשו פעולה דומה‪ .‬נבין‬
‫בהמשך איך זה מתאפשר‪.‬‬
‫איזה ניסוי אפשר לתכנן כדי להוכיח שה‪( signal peptide-‬שצריך לסלק) קורה בזמן הסינתזה (לפני הגעת החלבון‬
‫לאורך המקסימלי שלו‪ ,‬בזמן שהוא נכנס לתוך הממברנה) ולא אחרי הסינתזה‪ ,‬ושהסילוק שלו דורש את ממברנות ה‬
‫‪?ER‬‬
‫‪52‬‬
‫נתחיל את הסינתזה במבחנה ונגיע לאורך שלם של חלבון‪ .‬אם נערבב עם ממברנות לא יקרה כלום‪ .‬אבל אם‬ ‫‪-‬‬
‫נוסיף את הממברנות בזמנים שונים לחלבון‪ ,‬בזמן שהוא מסונתז‪ ,‬נראה שיש זמן אחד שאם נוסיף בו את‬
‫הממברנות‪ ,‬נקבל את החלבון יותר קצר בתוך הממברנות של ה‪.ER‬‬
‫איזה ניסוי אפשר לתכנן בשביל להוכיח שחלבונים שנכנסים לתוך הממברנה של ‪ ER‬נמצאים כלואים בתוך ה‪lumen‬‬
‫ושל ה‪?ER‬‬
‫בתקופה שבה מצאו את המנגנונים המדוברים‪ ,‬מצאו בשיטות ביוכימיות‪ ,‬ומצאו שכששמים מסס על ממברנות‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫ואז נשים ‪ protease‬שחותכת את החלבון ובעקבות כך נקבל חיתוך של החלבון‪ .‬אם נוסיף ‪ protease‬בלי‬
‫הממס‪ ,‬כלומר נשמור על הממברנה‪ ,‬נקבל את אותו גן על החלבון שלא יחתך על ידי ‪.protease‬‬
‫בשיטות ש היום אפשר להשתמש בסמנים פלורסנטיים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מה הרלוונטיות הרפואית?‬
‫חלבון ‪ – DSPP‬כאשר הגן לחלבון הזה מקודד ל‪ 2‬חלבונים שמופרשים אל מחוץ לתא‪ -‬כלומר יש להם ‪signal‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ . peptide‬אותו חלבון במצב פרה‪-‬פרוטאין‪ ,‬מופרש על ידי התאים הפלסמטיים‪ .‬לאחר שמופרש אל מחוץ לתא‬
‫הוא נחתך ל‪ 2‬חלבונים‪ .‬אם אותו חלבון שמכיל את ‪ 2‬החלבונים האלה בעל תקלה ולא יכול לעבור טרנסלוקציה‬
‫ל‪ ,ER‬למעשה חסרים לחולה ‪ 2‬חלבונים‪ .‬לחלבון הראשוני שמורכב מ‪ 2‬חלבונים אלו יש סיגנאל פפטיד והוא‬
‫נכנס ל‪ . ER‬נקבל מחלה ‪ .dentine dysplasia type II‬הסינגל פפטיד לא מאפשר כניסה ל‪.ER‬‬
‫דוגמא נוספת למחלה נוספת‪ ,‬היא מוטציה ב‪signal sequence -‬חשוב של חלבון אחר‪ -‬גורמת למחלה‬ ‫‪‬‬
‫)‪ .Osteoporosis-Pseudoglioma Syndrome (OPPG‬יש מוטציה ב‪ signal peptide‬של חלבון‬
‫‪ . LRP5‬המוטציה גורמת לכך שאותו רצפטור לא יתבטא על פני הממברנה ונמצא אותו בציטופלזמה‪.‬‬
‫פולימורפיזם‪ -‬גן לאוכלוסיה מסויימת‪ .‬מצאו שפולימורפיזם מסוים בגן של ה‪ ,LHRP‬בסיגנאל פפטיד של‬ ‫‪‬‬
‫החלבון הזה‪ ,‬יש יותר תאחיזה ל‪ shorter disease‬לחולת סרטן השד‪.‬‬
‫הריבוזומים החופשיים ואלו שקשורים לממברנה הם מאותו מאגר של ריבוזומים‪ ,‬ושונים ביניהם בחלבונים שהם‬
‫מייצרים‪ .‬ה‪ ER‬הוא מבנה רצוף‪ ,‬שהמשכית לממברנת הגרעין‪ .‬ה‪ Lumen‬הוא מבנה מסובך‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫‪ - Targeting to ER‬אם יש סיגנאל צריך להיות רצפטור שיכיר אותו‪ .‬איך אותו חלבון שרק מסונתז‪ ,‬מוכוון להגיע ל‬
‫‪ ?ER‬יש לנו ‪ ,mRNA‬ריבוזומים ו‪ ,signal peptide-‬אך לא הבנו איך ההכוונה ל‪ ER‬מתרחשת‪.‬‬
‫ה‪ signal peptide-‬מבצע את הטרנסלוקציה ל‪ .ER‬איזה ניסוי נעשה כדי להוכיח את זה?‬
‫אם ניקח חלבון כמו אקטין‪ ,‬נוסיף לו ‪ signal peptide‬הוא יכנס לתוך ה‪ ER‬ל‪.lumen‬‬ ‫‪‬‬
‫חלבון ציטוזולי בציטוזול‪ -‬אם נוסיף לו רצף של ‪ signal peptide‬נקבל חלבון שיוכל להיכנס ל‪ lumen‬של ה‪.ER‬‬ ‫‪‬‬
‫אם יש רצף שמכוון כניסה לאורגנלה מסויימת‪ ,‬ונדביק אותו על חלבון אחר‪ ,‬הוא יכווין את החלבון להגיע‬ ‫‪‬‬
‫לאורגנלה שהוא לא צריך להיות בה‪.‬‬
‫את ה‪ singal peptide‬מכיר הרצפטור‪ Signal recognition particle (SRP) -‬אשר נמצא בציטופלזמה‪ .‬חוץ מאת‬
‫ה‪ ,signal peptide‬ה‪ SRP‬מכיר גם את הריבוזום‪ ,‬והוא מאוד שמור לאורך האבולוציה‪.‬‬
‫תהליכים ב‪:ER‬‬
‫אם מסתכלים על הציטופלזמה‪ ,‬נראה פוליזומים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הריבוזומים שנמצאים בציטופלזמה (תת יחידות של הפוליזומים) נמצאים בשיווי משקל עם הפוליזומים‬ ‫‪‬‬
‫שנמצאים בציטופלזמה ומייצרים חלבונים ציטוזולים (אקטין‪ ,‬טובלין וכו)‪.‬‬
‫אותם ריבוזומים‪ ,‬כשהם מייצרים חלבונים שיהיו ממברנלים או מופרשים הם מגיעים לממברנת ה‪ ?ER‬איך הם יגיעו‬
‫לשם? מה עוד צריך מלבד ה‪ ?SRP‬מי עוד צריך להכיר אותם? משהו על ממברנת ה‪.ER‬‬
‫יש לנו ‪ mRNA‬שנצמד לריבוזום ומתחילה סינתזת חלבון‪ .‬ה‪ signal peptide-‬מבצבץ החוצה בקצה ה‬ ‫‪.1‬‬
‫‪.mRNA‬‬
‫את אותו ה‪ signal peptide‬יכיר ‪ SRP‬חופשי המסתובב בציטופלזמה שיקשור אותו אליו‪ .‬כאשר הקישור נוצר‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הסינתזה תואט מאוד עד כדי הפסקה‪.‬‬
‫את ה‪ SRP‬מכיר ‪ SRP‬רצפטור‪ .‬הוא מכיר אותו רק כשה‪ SRP‬יהיה קשור ל‪.signal sequence-‬‬ ‫‪.3‬‬
‫באמצעות הקישור הזה‪ ,‬הריבוזום נקשר לטרנסלוקון הסגור‪ -‬כשהוא יקשר הטרנסלוקון יפתח‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫כשהטרנסלוקון נפתח‪ ,‬משתחרר ה‪ SRP‬מה‪ SRP‬רצפטור‪ ,‬וכעת הוא יכול לחזור ולהיקשר ל‪signal peptide‬‬ ‫‪.5‬‬
‫חדש‪.‬‬
‫הטרנסלוקון פתוח וכל עוד הריבוזום יושב עליו הסינתזה ממשיכה‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫החלבון מוכנס פנימה בתעלה‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫הסינאל פפטיד מסולק כשיש לנו ממברנות ‪ ER‬כי בתוך הממברנה יש חלבון נוסף ‪ -signal peptidase‬חלבון‬ ‫‪.8‬‬
‫חותך את ‪.signal peptide‬‬
‫סינתזה ממשיכה ובסופו של דבר החלבון מתקפל ונמצא בתוך ה‪ lumen‬של ה‪.ER‬‬ ‫‪.9‬‬
‫‪ -Signal peptidase‬הוא חלבון ממברנלי וחותך את ה‪ signal peptide‬במיקום שונה בין חלבונים‪ -‬יכול להיות ישר‬
‫מבצבץ או שיופיע אח"כ‪ -‬יש מנעד שתלוי בחלבון וברצפים‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫בגלל ש‪ SRP‬מאוד שמור ועתיק‪ ,‬הוא מאוד גמיש בקבלת רצפים שונים כל עוד המבנה גמיש‪ ,‬והוא מכיר מנעד של‬
‫‪.signal peptide‬‬
‫מה יקרה אם תהיה מוטציה ב‪ ,SRP‬שתגרום לכך שלא יוכל להיקשר לסיגנאל פפטיד? זה לא יהיה וריאבילי‪ ,‬כי אף‬
‫חלבון לא יוכל להיכנס ל‪ . ER‬בצורה כזו של מוטציה שתגרום לאיבוד הפונקציה של החלבונים היא תהיה מוטציה‬
‫לטאלית‪ .‬אם נרצה לחקור כזאת פונקציה יש שיטות שמאפשרות להשרות מוטציה כזאת בתנאים מסוימם (כמו טמפ'‬
‫מאוד גבוהה) ואז אפשר לחקור מה היא עושה‪.‬‬
‫חלבונים שהולכים להיות מופרשים נכנסים ל‪ .ER‬נרצה לשאול את עצמנו איך חלבונים שהם טרנס‪-‬ממברנאלים נכנסים‬
‫ל‪ ?ER‬הם מכוונים על ידי ‪ .signal peptide‬חלבונים אלה צריכים מעוגנים בממרנה‪ .‬נרצה שהם יישארו באוריינטציה‬
‫הנכונה‪ -‬מה שצריך לפנות ל‪ lumen‬יפנה ל‪ lumen‬ולא יתהפך‪.‬‬
‫יש לנו חלבונים טרנס‪-‬ממברנאליים‪ ,‬וכשמדברים עליהם ש לנו ‪ 2‬סוגים שנתייחס אליהם‪:‬‬
‫‪ -Type 1‬הגענו לאזור הטרנס ממברנלי במהלך הסינטזה‪ .‬יש ‪ 2‬סיגנאלים ספציפיים ברצף החלבון שמפסיקים‬ ‫‪.1‬‬
‫את ההעברה‪ ,‬וחלק נשאר תקוע בממברנה‪ .‬יש פתיחה לטרלית של התעלה והאזור הטרנס ממברנלי נשאר‬
‫מעוגן בממברנת ה‪ .ER‬כשהחל ה‪ N‬טרמינלי של החלבון פונה ל‪ lumen‬של ה‪ ER‬והקצה ה‪ C-‬טרמינלי פונה‬
‫לציטופלזמה‪.‬‬
‫‪ -Type 2‬טייפ ‪ 2‬הוא אתגר למתקדמים‪ .‬התוצאה הסופית היא שהקצה ה‪ N‬טרמינלי פונה לציטופלזמה‬ ‫‪.2‬‬
‫והקצה ה‪ C-‬טרמינלי פונה ל‪ .lumen‬כלומר ה‪ signal peptide-‬לא יכול להיות קרוב לקצה ה‪ N‬טרמינלי‪.‬‬
‫הסינתזה תתחיל בציטוזול (תמיד)‪ .‬היא ממשיכה ונעצרת כאשר אותו איזור טרנס‪ -‬ממברנלי יתפקד כ‪signal-‬‬
‫‪ peptide‬וה‪ SRP-‬יתקשר אליו‪ .‬הוא יביא אותו לממברנת ה‪ .ER‬להבדיל מהסיגנאל פפטיד שנמצא בקצה ה‬
‫‪ N‬טרמינלי הסיגנאל פפטיד שלא בקצה החלבון משמש גם הוא כחלק טרנס‪-‬ממברנלי אך לא נחתך על ידי ה‪-‬‬
‫‪ signal peptidase‬והסינתזה ממשיכה כשאזורים ציטופלזמטיים והפתיחה תהיה לטרלית בתעלה‪ .‬קצה‬
‫החלבון יישאר בציטופלזמה‪.‬‬
‫יש לנו אנלוג של ‪ peptide with SRP‬אבל הוא לא טרמינלי ולא נחתך‪.‬‬ ‫‪.a‬‬
‫סיכום ביניים עד עכשיו‪:‬‬
‫חלבונים ממברנליים וחלבונים מופרשים (וחלבונים שמגיעים לליזוזומים) נכנסים ל‪ER‬‬ ‫‪‬‬
‫איך הם נכנסים למערכת ההפרשה? יש להם סיגנאל פפטיד שקושר ‪ SRP.SRP‬קושר ‪ SRP‬רצפטור‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫החלבונים חוצים את הממברנה דרך הטרנסלוקון‬ ‫‪‬‬
‫המקור האנרגטי למעבר זה הוא הידרוליזה של ‪.GTP‬‬ ‫‪‬‬
‫מה היתרון שמנגנוני הטרנספורט שהפך אותם לכלכך שמורים? מה זה נותן לנו כמדענים?‬
‫‪55‬‬
‫בשביל לחקור מנגנון יש גישות שונות שניתן להשתמש בהם‪ .‬שמרים למשל הם קלים מאוד גנטית למניפולציות‪.‬‬
‫מחקרים רבים נעשו על גבי השמרים ועל מאפיינים של מערכת ההפרשה‪ .‬בשמרים אפשר לייצר מוטציות במערכת‬
‫ההפרשה למשל‪.‬‬
‫‪ -Sec61‬כל חלבון שיש לו קידומת ‪ SEC‬אופיין במערכת שמרית‪.‬‬
‫תהליכים בתוך ה‪ -ER‬קיפול וגליקוליזציה‪:‬‬

‫מבנה ה‪ ,ER‬בתא פלזמה מייצר נוגדנים‪ ,‬יהיה בעל ‪ ER‬מאוד מפותח מכיוון שהוא צריך לייצר הרבה חלבונים (נוגדנים)‬
‫שיהיו מופרשים מהתא‪ .‬כלומר מערכת ההפרשה שלו תהיה מאוד מפותחת‪ .‬ישנם מעכבים של טרנסלוקציה של‬
‫חלבונים לממברנת ה‪ .ER‬מעכבים אלה עשויים בעתיד הקרוב להיות זמינים גם בתרופות‪.‬‬
‫איזה שינויים על גבי החלבונים קורים ב‪ lumen‬של ה‪?ER‬‬
‫תהליכי קיפול‬ ‫‪‬‬

‫תהליכי בקרת איכות‬ ‫‪‬‬
‫יש יצירה של קשרים דיסולפידים (ציסטאינים)‬ ‫‪‬‬
‫תוספות של סוכרים או תהליכי גליקוזילציה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הרכבה של תת יחידות של חלבונים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לצורך קיפול‪ ,‬משפחת חלבונים שמעורבת בקיפול החלבונים נקראים ‪ ,Chaperones‬חלבונים מלווים‪ .‬אחרי שהחלבון‬
‫מקופל‪ ,‬הוא עובר ליעד הסופי שלו‪.‬‬
‫יכול להיות מצב שחלבון לא מצליח להתקפל טוב למרות שפעל עליו הצ'פרון‪ .‬במקרה זה הצ'פרון יכול לנסות לעבוד‬
‫עליו שוב ולקפל אותו שוב‪ .‬אם זה יצליח אותו חלבון ייצא מה‪.ER‬‬
‫יצירת קשרים דיסולפידים‪ -‬יש לנו אנזים חשוב )‪ .Protein Disulfide Isomerase (PDI‬עוסק בקשרי ‪ SS‬בחלבון‪.‬‬
‫אם יש לנו ציסטאין עם קשרים לא מחוזרים‪ PDI ,‬יעזור לחיזור ויצירת קשרים‪ .‬ה‪ PDI‬יכול לעשות מהלך נוסף ולשנות‬
‫את קשרי ה‪.S-S‬‬
‫קשרים דיסולפידים נוצרים רק בסביבת ה‪ lumen‬של ה‪ -ER‬סביבה יותר מחמצנת‪ .‬בציטוזול‪ ,‬סביבה יותר מחזרת לא‬
‫נצפה למצוא קשרי ‪.SS‬‬
‫מה קורה ל‪ PDI‬בתהליך זה? הוא מתחזר‪ .‬אחרי שהוא מתחזר הוא לא יוכל לחזר‪ ,‬ולכן צריך מישהו שיחמצן את ה‬
‫‪ .PDI‬בשביל שה‪ PDI‬שהתחזר‪ ,‬יוכל להתחמצן חזרה בשביל לייצר עוד קשרי ‪ ,SS‬יש חלבון נוסף‪ ERO1‬שמעורב‬
‫בחמצון‪ .‬את החמצון של ‪ ERO1‬עושה מערכת ה‪.FADH‬‬
‫אם הצ'פרון מקפל חלבונים‪ ,‬מי מקפל את הצ'פרון? יכול להיות שלצ'פרון הראשון היה קל להתקפל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫גליקוזילציה‪ :‬תהליכים שקשורים ב‪ ER‬ובגולג'י‪:‬‬

‫תהליך הגליקוזילציה הוא תהליך של הוספת של שיירים סוכריים‪.‬‬
‫בתהליך‪ ,‬יש לנו תוספת של סוכרים שנקראת ‪ N-glycosylation‬שמתבצעת על חומצת אמינו אספרגין (מסומן‬
‫בצורה המקוצרת כ‪ .)N‬היא מתבצעת בצורה הבאה‪-‬‬
‫ישנה שרשרת של אוליגוסכריד‪ 14 ,‬סוכרים שנוספת על גבי החומצה האמינית על השרשרת הצדדית האמינית‬ ‫‪‬‬
‫של האספרגין‪ .‬תהליך זה נעשה על ידי אנזים שנקרא ‪. Oligosaccharyl transferase‬‬
‫האנזים ‪ Oligosaccharyl transferase‬שמוסיף את השרשרת הסוכרית על גבי האספרגין נמצא בלומן של ה‬ ‫‪‬‬
‫‪ ,ER‬הטרנסלוקון וליד ה‪ signal peptidase-‬בזמן שהחלבון עדיין ב‪.ER‬‬
‫‪56‬‬
‫הוא עובר גיזום של הסוכרים ומתחילים להוריד לו סוכרים‪ .‬ישנה חשיבות לקצב הפעולה‪ -‬תהליך מהיר יותר‬ ‫‪‬‬
‫דורש פחות אנרגיה ומאפשר לחוש את מידת הקיפול של החלבון‪.‬‬
‫‪ -OST‬מבנה שנמצא בסמיכות לכל הפונקציות שעסקנו בהם קודם‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫לא לכל אספרגין מוסף השייר הסוכרי‪ .‬הוא צריך להופיע בהקשר ספציפי‪ -‬לאחר האספרגין צריך להופיע סרין‬ ‫‪‬‬
‫או טראונין ‪ .‬זה הרצף שמכיר האנזים‪ .‬על גבי רצף זה הוא יכול להוסיף את השרשרת של הסוכרים על גבי‬
‫האספרגין‪.‬‬
‫התהליך מתרחש בלומן של ה‪.ER‬‬ ‫‪‬‬
‫ב‪ ER-‬מסולקים ‪ 3‬גלוקוזים ומנוז‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הצ'פרונים ‪ -‬מכירים דטרמיננטות ספציפיות‪ :‬רצפים‪ ,‬סוכרים או מבנים שלישוניים מסויימים‪ .‬יש כל מיני סוגי‬
‫צ'פרונים‪ ,‬ובעצם צ'פרון משמש לנו כשם כללי לגורם שיכול להכיר מבנה או מודיפיקציה של חלבון שקשורים לקיפול‬
‫שלו‪.‬‬
‫לאחר שסולק ה‪ ,signal peptide‬יכול להיקשר אליו צ'פרון שעוזר לקיפול (ולא אחד שמוסיף סוכרים)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ Oligosaccharyl transferase‬מוסיף את השרשרת הסוכרית‪ .‬ה‪ PDI‬יודע לייצר קשרים סולפידיים‬ ‫‪‬‬
‫‪ calnexin‬ו‪ . calreticulin-‬מכירים את השיירים הסוכריים‪ ,‬נקשרים לגליקופרוטאינים (חלבונים שעוברים‬
‫מודיפיקציות סוכריות)‪.‬‬
‫מעגל הקלנקסין‪:‬‬
‫יש לנו חלבון לא מקובל הוא מתחיל לעבור ‪ ,trimming‬גיזום השיירים הסוכריים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫קלנקסין מכיר את השייר הסוכרי‪ ,‬קושר את החלבון ומסייע לו להתקפל‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫כאשר החלבון משתחרר מהקלנקסין מופעל עליו גלוקוסידאז שמוריד גלוקוז‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫לאחר הורדה זו החלבון מתקפל ויכול לצאת מה‪ .ER‬אבל אם החלבון לא מתקבל‪ ,‬יעבור סבב נוסף שייעשה‬ ‫‪.4‬‬
‫ע"י אנזים ‪ -glucosyl transferase‬אנזים שמוסיף שייר גלוקוז על גבי החלבון‪ .‬הוא יוכל לתקשר שוב‬
‫לקלנקסין ויוכל לעזור לחלבון להתקפל כמה פעמים‪ .‬ייתכן שהחלבון לא יתקפל כלל‪.‬‬
‫ה‪ glucosyl transferase-‬יודע לחוש אם החלבון התקפל או לא ואם יש צורך להוסיף מולקולה של גלוקוז‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪57‬‬
‫הסוכרים שמוספים‪ -‬קודם כל תוספת של ‪ 14‬סוכרים‪ .‬לאחר מכן הורדה הדרגתית‪ ,‬כשמוסף עוד סוכר הוא‬ ‫‪‬‬
‫מוסף על שרשרת האספרגין שכבר קיימת‪.‬‬
‫בקרת איכות‪:‬‬
‫החלבונים שנשארים ב‪ ER‬הם‪:‬‬
‫‪ SRP‬רצפטור‬ ‫‪-‬‬
‫‪Calnexin‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪glucosyl transferase‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪signal peptidase‬‬ ‫‪-‬‬
‫חלבונים שלא התקפלו נכון‬ ‫‪-‬‬
‫חלבונים שלא עוברים הרכבה‬ ‫‪-‬‬
‫חלבונים שצריכים להיות פעילים ב‪.ER‬‬ ‫‪-‬‬
‫חלבונים שנשארים תקועים ב‪ ER‬בגלל מחלה גנטית כמו ציסטיק פיברוזיס (מוטציה ‪ .)508‬במחלה זו‪ ,‬הקולט לא‬
‫מגיע לממברנה אלא נשאר תקוע ב‪ ER‬כי יש לו מוטציה שלא מאפשרת לו להתקפל טוב‪ .‬אם הוא תקוע ב‪ ER‬ישנה‬
‫בעיה ברצף של אותו חלבון‪ .‬מוטציה בחלבון של חומצה אמינית אחת מספיקה בשביל לתקוע את החלבון ב‪.ER‬‬
‫מה קורה לאותם חלבונים שנשארים תקועים ב‪ ER‬בגלל שהם לא מקופלים טוב?‬
‫נקבל מחלות אגירה‪ ,‬או שהם עשוים לעבור פירוק‪ .‬בשיעור הבא נבין באיזה מנגנון הם מתפרקים‪.‬‬
‫דבר נוסף מעניין שלא ניגע בו אך ניחשף אליו‪ -‬ההשלכות על ה‪ ER‬שנאגר בו חלבון לא מקופל אשר ממלא‬ ‫‪-‬‬
‫אותו לגמרי‪.‬‬
‫מה גורם לאותם חלבונים שנשארים ב‪ ER‬להישאר? למה שלא ימשיכו הלאה במערכת ההפרשה? בשביל זה צריך‬
‫סיגנאל‪ .‬יש להם סיגנאל שמכוון אותם להישאר ב‪.ER‬‬
‫אם בשביל שחלבון יישאר ב‪ ER‬וצריך בשביל זה רצפטור‪ ,‬מה זה גוזר על כמות הרצפטורים? בהתחשב בזה שיש‬
‫הרבה רצפטורים ב‪ ,ER‬נצטרך הרבה רצפטורים לחלבון‪.‬‬
‫הסיגנל יהיה ‪ ,KDEL‬המורכב מ‪ 4‬חומצות אמיניות (‪ .)Lys, Asp, Glu, Leu‬אלו החלבונים המסיסים שנמצאים ב‬
‫‪ lumen‬ב‪ .ER‬כמובן שלסיגנל יהיה גם רצפטור‪ ,‬והוא יקרא ‪.KDEL receptor‬‬
‫הגולג'י‪:‬‬
‫‪58‬‬
‫אם נסתכל על הגולג'י נראה ממברנות שכל הזמן בתנועה דינמית‪ .‬יש כל הזמן איחוי של ממברנות והנצה‪.‬‬
‫תהליכים של גליקוגיליציה מתרחשים בגולג'י והמשך עיבוד הסוכרים על החלבונים‪ .‬מדובר על מודיפיקציות סוכריות‬
‫מאוד מורכבות‪.‬‬
‫שאלות למחשבה‪:‬‬
‫למה לקחת כזה קומפלקס אוליגו‪-‬סכרידי גדול ולעשות לו ‪ trimming‬בשביל לבנות אותו מחדש?‬ ‫‪‬‬
‫למה המודיפיקציה הסוכריות קורית גם בגולג'י וגם ב‪ ?ER‬קשור בטיפול‪ .‬בתאים שונים הגליקוזילציות יהיו‬ ‫‪‬‬
‫שונות לגבי אותו חלבון‪.‬‬
‫איך תא יודע אם חלבון לעולם לא יתקפל או להמשיך להתעקש עליו? אין תשובה ברורה בספרות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מה ההבדל בין האזורים שפונים ל‪ lumen‬של ה‪ ER‬ואזורים שפונים לציטופלזמה?‬ ‫‪‬‬
‫גליקוזילציה מתרחשת באזורים שפונים ל‪ lumen. oligosaccharide transferase‬נמצא באזור שפונה ל‪.lumen‬‬
‫בממברנה זה הפוך אבל הם נולדים ב‪ lumen‬של ה‪ .ER‬קשרי ‪ SS‬גם הם יהיו ב‪ lumen‬של ה‪.ER‬‬
‫למה גליקוזילציה חשובה?‬
‫לצרכים של קיפול‬ ‫‪‬‬

‫צרכי יציבות‬ ‫‪‬‬
‫אינטרקציות עם חלבונים שונים‪ -‬קבוצות דם שהגדרתן על סמך מודיפיקציות סוכריות ‪ ABO‬למשל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דוגמא ליציבות ‪ -‬יש חלבון אריתרופוריטין‪ ,‬מיוצר על ידי הכליה‪ .‬חולים עם כשל כלייתי מקבלים בהסרקה‪ .‬הוא מעודד‬
‫יצירת כדורי דם אדומים‪ .‬כשהחולים מקבלים הזרקות הם מקבלים חלבון רקומביננטי (לקחו את התאים הכניסו‬
‫לתרבית‪ ,‬ומתוכו ייצרו את החלבון בפס ייצור גדול)‪ .‬זה בא להחליף את הצורך בעירוי דם בהמגלובין מאוד נמוך‪ .‬יש לנו‬
‫‪ 2‬אתרי גליקוזילציה‪ .‬בחלבון הרקומביננטי שייצרו יש ‪ 3‬אתרים‪ -‬הפך להרבה יותר יציב‪ ,‬ולכן יכולים לקבל פחות‬
‫הזרקות כי ההורמון נשאר יותר יציב בדם‪.‬‬
‫שיעור ‪ -5‬המשך סינתזת חלבונים‪ ,‬תנועתם ופירוקם‬

‫בשיעור הקודם התחלנו לדבר על גליקוזילציה של חלבונים ב‪ ER‬ובגולג'י‪ .‬דיברנו על חשיבות התהליך‪ ,‬ולנו כרופאים יש‬
‫עוד ממשק שחשוב להכיר‪ .‬יש מחלות שקשורות לפגמים בגליקוזילציה‪.‬‬
‫מחלות שמעורבות מפגמים בתהליך‪:‬‬
‫מוטציות של גנים שמעורבים בעצם המהלך של הגליקוזילציה (שמוסיפים או מורידים סוכרים או עושים בהם‬
‫מודיפיקציות) יגרמו לנו מחלות מסוגים שונים‬
‫‪59‬‬
‫האם ישפיע רק על חלבון אחד שצריך לעבור גליקוזילציה או על יותר? קרוב לוודאי יהיה יותר מחלבון אחד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אם רוב ההורמון עובר גליקוזילציה באתר מסוים וישנם אנזימים שמוסיפים לחלבונים מסוימים‪ ,‬הם מוסיפים‬
‫לעוד חלבונים‪ .‬ולכן הן מחלות שפוגעות במנעד רחב של חלבונים‪.‬‬
‫אפשר לראות רשימה של המחלות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫אבחון‪:‬‬
‫‪ – Screening and diagnosis of congenital disorders of glycosylation‬אם נסתכל על חלבון‬ ‫‪‬‬

‫כמו טרנספרין שמופרש לסרום (טרנספרין‪ -‬חלבון שעובר גליקוזילציה)‪ .‬אם נסתכל על איך הוא עובר‬
‫גליקוזילציה‪ ,‬נגיד שהקווים מסמלים לנו שלבי גליקוזילציה‪ .‬בעמודה הימינית יהיה אדם בריא‪ .‬אצל אנשים‬
‫חולים נראה שהם עוברים עיבודים שונים מהמצב הנורמאלי ‪.‬‬
‫התנועה מה‪ ER‬לגולג'י‪:‬‬
‫‪60‬‬
‫כשמדברים על מסלול ההפרשה דיברנו על סינתזת חלבונים שמתחילה בציטוזול‪ .‬סינתזת חלבונים מתחילה בציטוזול‪.‬‬
‫סיום הסינתזה יכול לקרות בציטוזול או חלבונים שמוסעים לארגונלות מסוימות כמו הגרעין או המיטוכונדריה‪.‬‬
‫הרחבנו את הדיבור על הזרוע שמתייחסת למערכת ההפרשה ‪ ,RER‬הסעה לגולג'י ומשם הסעה לליזוזומים או‬
‫לפלסמה הממברנלית‪ .‬יש גם טרנספורט חזרה מהגולג'י ל‪ .RER‬חשוב שיהיה טרנספורט חזרה כדי שחלבונים שברחו‬
‫מה‪ RER‬לגולג'י יוכלו לחזור‪ .‬חשוב שיחזרו כדי שלא נצטרך לייצר מחדש את ה‪ ER‬בכל פעם שוזיקולות ייצאו ולא‬
‫יחזרו‪ .‬התנועה בין ה‪ ER‬לגולג'י היא תנועה של וזיקולות‪.‬‬
‫איך מגיעות וזיקולות לגולג'י?‬ ‫‪‬‬

‫איך הוזיקולות חוזרות ל‪?ER‬‬ ‫‪‬‬
‫איך בתוך הגולג'י עצמו הוזיקולות זזות?‬ ‫‪‬‬
‫מי נכנס לוזיקולות?‬ ‫‪‬‬
‫איך יודעים איזה אזור בממברנה הופך להיות וזיקולות?‬ ‫‪‬‬
‫מי מכיר את הוזיקולות?‬ ‫‪‬‬
‫יש המון שאלות שנוגעות בדברים הבסיסיים שמאפשרים את התנועה הזאת‪.‬‬
‫תהליך איחוי הממברנות קורה בהרבה מאוד מערכות ולמעשה זה תהליך שהוא מאוד אוניברסלי ושמור לאורך‬ ‫‪‬‬
‫האבולוציה‪ .‬איחוי בין ‪ 2‬וזיקולות זה אותם תהליכים‪ ,‬אותו עיקרון‪ ,‬כמו איחוי של וזיקולה עם ממברנה של‬
‫אורגנלה‪.‬‬
‫בנוגע לתהליכי טרנספורט בתא‪ ,‬דיברנו עד עכשיו על ה‪ ,ER‬על הכניסה ל‪ ER‬בזמן הביוסינתזה‪ ,‬על המעבר‬ ‫‪‬‬
‫לגולג'י ועל המעבר מהגולג'י לממברנה הפלסמטית והוזיקולות‪ .‬בהמשך נדבר על המעבר לליזוזומים‪.‬‬
‫כשנגדיר את הטרנפסורט המ‪ ER‬לגולג'י הוא נקרא ‪ .default pathway‬אם אין סיגנאלים מיוחדים שיגדירו‬ ‫‪‬‬
‫אחרת‪ ,‬הוא יגיע לממברנה הפלסמטית או יופרש אל מחוץ לתא‪.‬‬
‫הוזיקולות עוברות הנצה באזור ספציפי של ה‪ ER‬בו אין ריבוזומים וחלבונים נשארים במדור מסוים אם יש להם‬
‫סיגנאלים שמכוונים אותם להישאר באותו מדור‪ ,‬אלו הם סיגנאלי ה‪.KDEL‬‬
‫‪:KDEL receptor‬‬
‫חלבונים אשר מיועדים להישאר ב‪( ER -‬כמו ‪calnexin, PDI,‬‬
‫‪ chaperones, signal peptide‬ועוד) מכילים סיגנל‪ ,‬שהוא רצף של ‪4‬‬
‫חומצות אמינו (‪ )Lys, Asp, Glu, Leu‬הנקרא ‪ KDEL‬שתפקידו להשאיר‬
‫את החלבונים בתוך ה‪.ER‬‬
‫איך ה‪ KDEL‬עובד?‬
‫‪ KDEL‬הוא למעשה ‪ .ER retrieval signal‬הרצפטור ל‪ KDEL -‬ממוקם‬
‫בגולג'י והוא פועל בעיקר על מנת להשיב חלבונים המכילים רצף של‬
‫‪ KDEL‬אל ה‪ .ER -‬חלבוני ‪ KDEL‬אשר עוזבים את ה‪ ER -‬בויזקולות‬
‫ומגיעים אל הגולג'י יתקלו ב‪ ,KDEL receptor -‬אשר יחזיר אותם‬
‫בוזיקולות אל ה‪.ER -‬‬
‫מה השוני בין הגולג'י וה‪ ER-‬שמאפשר את הקישור לרצפטור בגולג'י אך‬
‫לא ב‪ .ER? pH‬בגולג'י הוא קושר את הרצפטור ל‪ KDEL‬ואותן וזיקולות‬
‫מחזירות אותו ל‪ .ER‬מנגנון הבנוי בצורה זו הוא יותר חסכוני מאשר שלכל‬
‫חלבון יהיה רצפטור ‪ KDEL‬משלו ב‪.ER‬‬
‫איך אפשר להוכיח שהרצף הזה ‪ KDEL‬עובד כרצף שעובד על החזרה של החלבונים ל‪ ER‬ולא על השארה שלהם ב‬
‫‪ ?ER‬אפשר לעכב את הטרנספורט מהגולג'י ל‪ ER‬ואז נראה שיצטבר לנו חלבון בגולג'י לאורך זמן‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫המנגנונים שמעורבים בטרנספורט‪:‬‬

‫תהליך הטרנספורט של חלבונים ומולקולות שונות מתווך על ידי שורה של חלבונים שיוצרים מעטפת (‪ )coat‬מסביב‬
‫לוזיקולה‪ .‬חלבוני המעטפת‪ ,‬שמצפים את הויזקולות‪ ,‬מאפשרים את התנועה התוך‪-‬תאית‪.‬‬
‫באותם וזיקולות שעוברות הנצה ב‪ ER‬וצריכות להגיע לגולג'י‪ ,‬נמצא הרכב של חלבונים שיוצרים את המעטפת‪ .‬ישנם ‪2‬‬
‫סוגי חלבוני מעטפת‪:‬‬
‫‪ -COP2‬חלבונים שיוצאים מה‪ ER‬ומגיעים לגולג'י‪ .‬חלבוני מעטפת מטיפוס ‪ .2‬וזיקולות שעוברות הנצה ב‪,ER‬‬ ‫‪.1‬‬
‫יעברו מצופות ב‪ COP2‬לגולג'י‪.‬‬
‫‪ -COP1‬אותם וזיקולות שעוברות הנצה מהגולג'י וחוזרות ל‪ ER‬או ממשיכות אח"כ לממברנה הפלסמטית‪ .‬יהיו‬ ‫‪.2‬‬
‫עטופות בחלבוני מעטפת מטיפוס ‪ .1‬וזיקולות שמצופות ב‪ COP1‬מעורבות ב‪ ,retrieval transport-‬כלומר‬
‫חלבונים שהגיעו לגולג'י ויחזרו ‪ ER‬יהיו עטופים במעט חלבונים של ‪ .COP1‬בתהליך יש גם מעורבות של‬
‫מיקרוטובולים שלא נתייחס אליהם‪.‬‬
‫‪ -Clathrin‬נדבר עליו בהמשך‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫התהליכים שמעורבים בהנצה של הוזיקולות הם תהליכים כללים שעקרונם דומה לכל שלושת סוגי החלבונים שהזכרנו‪,‬‬
‫ולכן נדגים את עקרונות ותהליכים אלו דרך חלבון ‪.COP2‬‬
‫‪G‬‬
‫‪T‬‬
‫‪P‬‬
‫‪b‬‬
‫‪i‬‬
‫‪n‬‬
‫‪d‬‬
‫‪i‬‬
‫‪n‬‬
‫‪– g proteins‬חלבונים שבמצב הפעיל שלהם הם קושרי ‪ GTP‬ובמצב הלא פעיל קושרי ‪ .GDP‬על מנת שחלבון יעבור‬
‫ממצב פעיל למצב לא פעיל‪ ,‬עליו לעבור הידרוליזציה של ‪ GTPase‬שיש לו בחלבון ואז הוא יהפוך למצב של ‪ GDP‬לא‬
‫פעיל‪ .‬ה‪ GDP‬יהפוך חזרה ל‪ GTP‬על ידי שחלוף בעזרת חלבוני )‪.GTP exchange factors (GEF‬‬
‫אם נסתכל על ה‪ lumen‬של ה‪ ER‬ועל היצירה של הוזיקולות‪( ,‬כזכור‪ ,‬כרגע אנו מדברים על ‪ ,)COP2‬אז לצורך העניין‬
‫בתמונה המוצגת מיד‪ ,‬המבנה האדום והקווים הכתומים מייצגים לנו תת יחידות של ‪.COP2‬‬
‫תהליך יצירת הוזיקולה‪:‬‬
‫‪ COP2‬לא נמצא על כל האזורים ב‪ .ER‬בשביל ש‪ COP2-‬תידבק לאזור בו צריכה להיות ההנצה ב‪ ,ER‬משהו צריך‬
‫לגרום לה להיקשר לממברנת ה‪ .ER‬את זה יעשה חלבון ‪ ,SAR1-GTP‬כלומר ‪ SAR1‬פעיל במצב ‪ .GTP‬הוא קשור‬
‫לממברנת ה‪ ER‬ויכול לגייס אליו את המעטפת‪ .‬כשהוא קושר ‪ GDP‬הוא נמצא במצב בלתי פעיל בציטופלזמה‪.‬‬
‫כאשר הוא קושר ‪ GTP, SAR1‬עובר עיגון לממברנת ה‪ ER‬במצב הפעיל שלו ויוכל לגייס מרכיבים של חלבוני מעטפת‬
‫‪ , SEC23, SEC24( COP2‬כיוון שגילו אותם במערכת שימרית) כך שנוצרת וזיקולה שעטופה על ידי חלבוני ‪.COP2‬‬
‫‪62‬‬
‫כדי שאל מרכיבי ה‪ COP2‬יצליחו להיקשר חלבונים‪ ,‬אנו צריכים ‪ adaptors‬ב‪ COP2‬שיכירו את החלבונים והמטען‬
‫שלהם צריך לקחת חלק בתנועה התוך תאית‪ .‬תת היחידות של ‪ COP2‬יוצרות יחד את המעטפת של הוזיקולה שתישא‬
‫את החלבון מה‪ . ER -‬הוזיקולה צריכה לעבור הכרה על ידי הגולג'י על מנת לעבור איחוי עם ממברנת הגולג'י‪ .‬לשם כך‪,‬‬
‫ה‪ GTP -‬ב‪ SAR1-‬עובר הידרוליזה ל‪ ,GDP -‬כך ש‪ SAR1 -‬מוסר מהוזיקולה והוזיקולה עוברת ‪ un-coating‬מחלבוני‬
‫המעטפת‪.‬‬
‫לתהליך יש עוד שלבים שלא נתייחס‬

‫אליהם (כמו שלב ההנצה‪ ,‬כיפוף‬
‫הממברנה ועוד)‪ .‬נסכם את התהליך‪-‬‬
‫‪ SAR1‬עובר עיגון לממברנה‪ ,‬והוא‬
‫מגייס אליו את תת‪-‬היחידות של‬
‫‪ ,COP2‬בין היתר ‪.sec23, sec24‬‬
‫לפני שמתרחש האיחוי יש הידרוליזה‬
‫של ה‪ GTP‬של ‪ ,SAR1‬וה‪ SAR1-‬וה‪-‬‬
‫‪ COP2‬משתחררים‪ .‬המעטפת תרד‬
‫כי אין מי שיחזיק אותה מחוברת לוזיקולה‪ .‬ה‪ coat‬עובר‬
‫‪ disassembling‬ואנו נותרים בלי מעטפת‪.‬‬
‫מה יקרה אם נכניס לתאים חלבון מוטנטי של ‪ SAR1‬שלא יכול להיקשר ל‪?GTP‬‬
‫יהיו לנו הרבה וזיקולות בציטופלזמה שלא יעברו איחוי עם הגולג'י‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לא יהיה טרנספורט במצב זה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המצב יקנה לנו יתרון מבחינה ניסויית‪ -‬יאפשר לחקור את הוזיקולות שיוצאות מה‪ ER‬ולהבין איך תכולתן‬ ‫‪‬‬
‫מגויסת ליצירת הוזיקולות‪.‬‬
‫אין הרבה מחלות שבהן יש מוטציות של ‪ ,SAR1‬רק כמה עשרות בודדים של מקרים בכל העולם תיארו מוטציות‬
‫במרכיבי ‪ .COP2‬מה משמעות הכמות הקטנה של המחלות? שמוטציות ב‪ SAR1‬הן לטאליות ולא ניתן לחיות איתן‪.‬‬
‫אוריינטציית החלבונים מכניסתם ל‪ ER‬ועד הפרשתם החוצה‪ /‬עיגונים בממברנה הפלזמטית‪:‬‬

‫לחלבון ממברנלי יש אזור בתוך הממברנה‪ ,‬אזור ציטופלזמטי ואזור הפונה אל ה‪ lumen -‬של האברון )או לנוזל הבין‬
‫תאי(‪ .‬החלקים של החלבון שהיו ב‪ lumen -‬של ה‪ ER -‬יפנו אל ה‪ lumen -‬של הגולג'י ואותו דבר חל לגבי חלקים‬
‫ציטופלזמטיים של החלבון‪ .‬אותה אוריינטציה נשמרת כשהחלבון עובר מהגולג'י אל הממברנה הפלזמטית; האזור‬
‫הלומינלי הופך להיות אזור חוץ‪-‬תאי‪ ,‬והאזורים הטרנס‪-‬ממברנליים והציטופלזמטיים נשארים ככאלה‪.‬‬
‫תהליך איחוי של וזיקולה‪:‬‬
‫‪63‬‬
‫לתהליך איחוי הוזיקולות אנו צריכים הכרה בין מולקולות‪ .‬לשם כך מעורבים לנו חלבוני ‪ transport vesical‬מסוג‬
‫‪ COP1‬ו‪ .COP2-‬איחוי הממברנות מתרחש לאחר שה‪ coats-‬יורדים ויש חשיפה של חלבונים חדשים‪ .‬החלבונים‬
‫שנחשפים על פני הוזיקולה קובעים את הספציפיות של האיחוי עם ממברנת היעד‪ .‬לקיוםהאיחוי יש לנו ‪ 2‬סוגי חלבונים‪:‬‬
‫חלבונים שיכוונו את הוזיקולות לממברנה שהם צריכים להגיע אליהם‪ .‬ה‪ targeting -‬של הוזיקולה לממברנה‬ ‫‪.1‬‬
‫הנכונה נעשה על ידי חלבונים הנקראים ‪ .Rabs‬אלו חלבונים קושרי ‪.GRP‬‬
‫חלבונים שמתווכחים את האיחוי עצמו ומשתמשים בתהליך נקראים ‪:SNAREs‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ V-snares‬על הוזיקולה‬ ‫‪o‬‬
‫‪ t-snares‬על גבי הממברנה שהוזיקולה צריכה לעבור איתה איחוי‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫יש סוגים רבים של חלבוני ‪ .SNAREs‬יש הרבה גנים שמקודדים ל‪ snares-‬האלה‪ -‬משפיע על איזה ממברנות‬
‫יעברו איחוי עם איזה ממברנות‪.‬‬
‫לאחר שוזיקולה עוברת ‪ un-coating‬נחשפים בממברנה שלה הן חלבוני ‪ Rabs‬והן חלבוני ‪ . v-SNARES‬חלבון ה‪-‬‬
‫‪ Rab‬יקבע עם איזו ממברנה תתאחה הוזיקולה והוא יוכר על ידי רצפטור בממברנת היעד (‪ . )Rab effector‬הוזיקולה‬
‫עוגנת בממברנה באמצעות ה‪ Rabs -‬ובשלב הבא ה‪ v-SNARES -‬וה‪ t-SNRAES -‬יוצרים אינטראקציה ביניהם‬
‫ומתווכים את תהליך האיחוי של הממברנות (‪. )fusion‬‬
‫‪:Sorting‬‬
‫נבין כיצד מתרחש תהליך ה‪ sorting-‬לאורך מערכת ההפרשה‪ ,‬כשצריך להחליט לאן החלבון צריך להגיע‪ -‬למשל‬
‫לליזוזומים‪ .‬כזכור‪ ,‬ה‪ default pathway-‬של החלבונים תהיה הפרשה‪ .‬אל הליזוזומים יגיעו אותם חלבונים שפועלים ב‬
‫‪ pH‬חומצי‪ ,‬כמו אנזימים שמפרקים את מי שיכנס לליזוזום ויצטרך לעבור פירוק‪.‬‬
‫המעטפת חשובה לתהליך ההנצה‪ .‬היא לא מאוד חשובה לתהליך החיבור‪ ,‬אך היא קושרת חלבונים שיחליטו‬ ‫‪‬‬
‫מה המטען שיכנס לוזיקולה הזאת‪.‬‬
‫מיון החלבונים שמגיעים מה‪ ER‬אל הגולג'י נעשה ב‪ .trans Golgi network-‬כדי שחלבונים ילכו לליזוזומים צריך‬
‫סיגנאלים שהם ‪ .targeting signals‬ההפרשה של החלבונים היא מבוקרת‪ ,‬במידה ויש סיגנאל להפרשה‪ ,‬תהיה לנו‬
‫הכוונה לליזוזום‪ .‬הכוונה מהגולג'י אל הליזוזום נעשית באמצעות סיגנל שקיים על חלבונים ליזוזומליים‪ ,‬שהוא‬
‫)‪.mannose-6-phosphate (M6P‬‬
‫הרצפטור שקולט את הסיגנל הוא ‪ . mannose-6-phosphate receptor‬סיגנל זה מבקר את ההכוונה מהגולג'י אל‬
‫הליזוזום‪ .‬האנזים אשר מוסיף לחלבון שמיועד לליזוזום את הסיגנל הוא ‪N-acetylglucosamine‬‬
‫‪ . phosphotransferase‬אנזים זה מוסיף קבוצה של ‪ N-acetylglucosamine phosphate‬לסוכר מנוז שנמצא על‬
‫גבי החלבון הליזוזומלי‪ .‬כלומר‪ ,‬חלבונים אלו הם גליקופרוטאינים (חלבונים שעוברים מודיפיקציות סוכריות)‪ .‬הוספת‬
‫הסיגנל לחלבונים ליזוזומליים‪ ,‬שהם לרוב אנזימים‪ ,‬הוא תהליך דו‪-‬שלבי המתרחש בגולג'י‪:‬‬
‫‪64‬‬
‫אנזים הנקרא ‪ , GLcNAc-phosphotransferase‬הנמצא בגולג'י‪ ,‬מכיר את האנזים הליזוזומלי ומוסיף‬ ‫‪‬‬

‫קבוצה של ‪ N-acetylglucosamine phosphate‬לעמדה ‪ 6‬בסוכר מנוז שנמצא על גבי האנזים הליזוזומלי‪.‬‬
‫במידה והאנזים ‪ N-acetylglucosamine phosphotransferase‬אינו פעיל‪ ,‬חלבונים ליזוזומליים לא‬ ‫‪o‬‬
‫יקבלו סיגנל שמכוון אותם לליזוזום‪ .‬עם זאת‪ ,‬הם עדיין יופרשו מהתא‪.‬‬
‫בשלב הבא‪ ,‬אנזים נוסיף מסיר את קבוצת ה‪ N-acetylglucosamine -‬והאנזים הליזוזומלי נותר עם ‪P-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪( mannose‬מנוז שמחובר אליו פוספט בעמדה ‪.)M6P = 6‬‬
‫בשלב הבא‪ ,‬האנזים נקשר ל‪ mannose-6-phosphate receptor -‬ב‪ trans golgi network -‬ומתרחשת הנצה של‬
‫וזיקולה שעטופה על ידי חלבוני ‪( clathrin‬כדי שקלטרין יקשר צקיך חלבון ממשפחת ‪ .)SAR1‬ה‪ clathrin -‬יורד‬
‫מהוזיקולה כאשר היא עוברת איחוי עם הליזוזום‪ .‬הקשר בין האנזים לרצפטור מתנתק בליזוזום כתוצאה מהפרשי ‪pH‬‬
‫(בליזוזום יש ‪ pH‬חומצי)‪ .‬הרצפטור משונע בחזרה בויזקולה אל ה‪ trans golgi network -‬וכעת הוא יוכל לתפוס שוב‬
‫חלבונים עם מנוז ‪ 6‬פוספט‪ ,‬ומהאנזים הליזוזומלי מוסר הפוספט‪ .‬להסרת הפוספט מהאנזים שתי סיבות חשובות‪:‬‬
‫כדי שהוא לא יקשר שוב למנוז‪- 6 -‬פוספט רצפטור‬ ‫‪‬‬

‫רק כאשר הפוספט מוסר‪ ,‬האנזים נהיה פעיל‪ .‬כל עוד הפוספט נמצא על המנוז‪ ,‬האנזים הליזוזומלי אינו פעיל‬ ‫‪‬‬
‫‪( I-cell disease‬או ‪ -) Mucolipidosis‬מחלת אגירה ליזוזומלית‪ ,‬שנגרמת בעקבות חסר בפעילות של האנזים‬
‫‪ . GLcNAc-phosphotransferase‬נוצרת אגירה של סובסטרטים בליזוזום שלא עוברים פירוק על ידי האנזימים‬
‫הליזוזומליים‪ ,‬מכיוון שכשהאנזים אינו פעיל‪ ,‬אין תנועה של חלבונים ליזוזומליים מהגולג'י אל הליזוזום‪ .‬כתוצאה מחוסר‬
‫התפקוד של האנזים ישנן רמות גבוהות של אנזימים ליזוזומליים בנוזל הבין תאי (פי כמה עשרות מאשר אצל אדם‬
‫בריא)‪ .‬הם הופרשו אל מחוץ לתא במקום להגיע לליזוזום‪ .‬תקלה באנזים זה תגרום לכך שלא יתווסף פוספט למנוז ‪6‬‬
‫וניתקל בליזוזום גרגירי‪ .‬מודל המחקר של המחלה הוא חתולים‪ .‬מוטציה באנזים ליזוזומלי שתגרום לו להיות בלתי‬
‫פעיל‪ ,‬תביא לכך שרק סובסטרטים מסוימים לא יפורקו (אגירה חלקית)‪.‬‬
‫בליזוזומים נמצא הרבה חלבונים שיודעים לעכל פוליסכרידים‪ ,‬ליפידים‪ .RNA, DNA ,‬פגיעה באחד מהאנזימים האלה‬
‫עלול לגרום למחלות אגירה ליזוזומיות בהן יש מצב של חוסר פירוק הסובסטרט בליזוזום‪ .‬למשל ‪Gaucher’s‬‬
‫‪ .disease‬הטיפול במחלות אגירה ליזוזומליות הוא על ידי מתן אנזים רקומביננטי‪.‬‬
‫פירוק של חלבונים‪:‬‬
‫כשמדברים על הומאוסטזיס‪ ,‬לא מדברים על מצב שהוא נתון ומקובע‪ .‬המצב שרואים בהומאוסטזיס הוא‬ ‫‪.1‬‬
‫תודלה של תהליכים שונים שנמצאים בשיווי משקל אחד עם השני‪.‬‬
‫כשמסתכלים על הרמות של חלבונים במצב יציב‪ ,‬הרמות נראות לנו קבועות אבל התא יכול לייצר שינויים‬ ‫‪.2‬‬
‫במידת הצורך‪ ,‬בהתאם לגירויים שהוא מקבל‪.‬‬
‫יש לנו שני סוגים של פירוק חלבונים‪:‬‬
‫פירוק חוץ תאי – על ידיד אנזימי מערכת העיכול‬ ‫‪‬‬

‫פירוק תוך תאי ‪ -‬מתרחש בליזוזום‪ ,‬בציטוזול או לאורך מערכת ההפרשה על ידי חיתוך או פירוק של ‪signal‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ peptide‬ב‪.secondary pathway‬‬
‫פירוק חלבוני הגוף שלנו מתרחש בסדר גודל של כ‪ 5%-‬ביום‪ .‬מדוע?‬
‫‪65‬‬
‫יש צרכים שונים‪:‬‬

‫יש לנו תהליכים קצרי מועד‪ .‬אם אנחנו רוצים להפסיק ‪ signaling‬של איזה שהוא רצפטור‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫חלבונים שלא מקופלים נכון‬ ‫‪.2‬‬
‫רוצים לשמור על כל מיני פעילויות במצב של ‪.steady state‬‬ ‫‪.3‬‬
‫יציבות של חלבונים‪:‬‬
‫יציבות החלבונים נעה על מנעד גדול‪.‬‬
‫חלבונים יציבים‪ ,‬שזמן מחצית חיים ארוך במיוחד‪ -‬לדוגמא‪ ,‬המוגלובין (יציבה לימים שלמים)‪ .‬יש חלבונים שגם‬ ‫‪‬‬
‫יכולים להיות יציבים לכל אורך חיי האורגניזם‪.‬‬
‫חלבונים שזמן מחצית החיים שלהן מאוד קצר‪ -‬לדוגמא חלבונים שלוקחים חלק במחזור התא ורצפטורים‬ ‫‪‬‬
‫ממברנליים (זמן מחצית החיים שלהם יכול לנוע מכמה שעות ועד כמה דקות)‪.‬‬
‫האתגר איתו אנו צריכים להתמודד הוא היכולת לבצע תהליך פירוק מבלי להזיק לתא‪ .‬המערכת צריכה למצוא דרך‬
‫להבדיל בין החלבונים השונים לפי זמן מחצית החיים שלהם ולפרק אותם בזמן המתאים‪ .‬לשם כך צריך מנגנון ספציפי‬
‫להכרה ומערכת מבצעת לפירוק‪ -‬אורגנלות‪ ,‬חלבונים או קומפלקסים שיודעים לעשות את הפירוק המדובר‪.‬‬
‫ליזוזומים‪ :‬אורגנלות שצריכות להתפרק‪ ,‬תוצרים של אנדוציטוזה (אנדוזום) ושל פאגוציטוזה (פאגוזום) והאוטופאגוזום‬
‫(פירוק של אורגנלות שחוקות וזקנות)‪ -‬מתפרקים בליזוזום‪ .‬הליזוזום מפרק בעיקר גורמים חוץ תאיים שעברו הכנסה‬
‫לתוך התא‪.‬‬
‫הליזוזום הוא אורגנלה בעצמו (כיוון שתחום בממברנה)‪ ,‬בעלת ‪ pH‬חומצי‪ -‬כלומר‪ ,‬הליזוזומים מופרדים‪ .‬תהליכי‬
‫הפירוק בהם לא צריכים להפריע לשאר תהליכי החיים בתא‪ .‬בתוך הליזוזום‪ ,‬בתכולה הממברנלית שלו‪ ,‬האנזימים‬
‫הליזוזומלים יכולים לתפקד‪ -‬גם אם יקרה משהו לאנזים אחד הוא לא ישפיע על ה‪ pH-‬של כל הציטופלזמה‪ .‬אנזימים‬
‫ליזוזומים שימצאו את דרכם לציטופלזמה לא יהיו פעילים בגלל ‪ pH‬לא מתאים‪.‬‬
‫פותחה שיטה לסימון חלבונים בצורה רדיואקטיבית‪ .‬מתוך כך אפשר להסיק את היציבות של החלבון‪ .‬זוהי אבן דרך‬
‫חשובה במחקר על פירוק החלבונים‪.‬‬
‫איזה ניסוי נתכנן בשביל להוכיח את האמירה – שהליזוזומים מפרקים בעיקר מרכיבים שהם אקסטר‪-‬סלולרים‪,‬‬
‫המגיעים מבחוץ‪ ,‬ועוברים אינטרנליזציה ע"י התא?‬
‫מסמנים חלבונים חוץ תאיים ורואים מי מגיע לליזוזום‪ .‬מאמר שהתפרסם ב‪ 1978‬מדבר על ניסוי שבו לקחו מקרופאגים‬
‫(תאים בולעניים)‪ .‬התאים אלה סומנו בסימון רדיואקטיבי מסויים של חומצה אמינית לויצין‪ ,‬ואותם מאקרופאגים הואכלו‬
‫בתכולה של מאקרופאגים שסומנו בסימון רדיואקטיבי אחר‪ .‬החוקר שהיה אחראי על מחקר זה ציפה שאותם חלבונים‬
‫של מאקרופאגים יימצאו בליזוזום‪ ,‬אך בסופו של דבר ראה שאם שמים מעכבים של ליזוזומים‪ ,‬הדגרגציה של אותם‬
‫חלבונים שנכנסו לתוך התא עוכבה גם היא‪ .‬המסקנה מהניסוי הייתה‪ -‬אותם חלבונים שנכנסים מבחוץ‪ ,‬יפורקו בליזוזום‪,‬‬
‫בעוד שהחלבונים שסומנו יפורקו באזור שבו החלבונים מתפרקים במהלך פרוטאין ‪.turnover‬‬
‫נתכנן מערכת פירוק תאים בציטופלזמה‪:‬‬

‫בפירוק ציטופלזמה‪ ,‬יש אנזימים פרוטיוליטים בשם ‪ caspases‬ו‪ calpains-‬שנמצאים בציטופלזמה כפרו‪-‬אנזימים‬
‫(חשוב בשביל שלא יאכלו את הציטופלזמה כשלא צריך)‪ .‬בשביל שיהיו פעילים עליהם לעבור חיתוך פרוטאוליטי‪.‬‬
‫אנזימים אלה מייצרים מספר קטן של פרגמנטים בהם נוכל להשתמש לזיהוי נקודת חתיכה‪ -‬יהיו מעט מאוד אתרי‬
‫חיתוך מוגדרים‪.‬‬
‫נקודות דמיון בין האנזימים‪:‬‬
‫שני האנזימים הם ‪ , cysteine proteases‬יש להם שייר של ציסטאין באתר הפעיל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שני האנזימים נמצאים בציטופלזמה במצב לא פעיל כפרו‪-‬אנזים‪ .‬השפעול שלהם דורש פרוטיוליזה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪66‬‬
‫שני האנזימים מכירים אתרים מוגדרים בחלבון וכתוצאה מכך הם יוצרים מהחלבונים מקטעים בעלי גודל‬ ‫‪‬‬
‫מוגדר‪.‬‬
‫ההבדל בין האנזימים‪ :‬בסובסטרטים שהם מכירים‪ .‬אומנם ישנם סובסטרטים שמוכרים על ידי שני האנזימים ויכולים‬
‫להיות מפורקים על ידי שניהם‪ ,‬אך צורת השפעול תהיה שונה‪ ,‬הפרגמניטים יהיו שונים והמרוכבות תהיה הרבה יותר‬
‫גדולה‪.‬‬
‫המערכת הפרוטאוזומטית‪:‬‬
‫הפרוטאזום הוא קומפלקס של אנזימים פרוטאוליטים‪ ,‬שנמצא בציטופלזמה ובגרעין ומספק לנו בקרה‪ .‬הפירוק מתרחש‬
‫בתוך מרכז הקומפלקס ונותן הגנה‪ .‬מי שנכנס פנימה יתפרק‪ ,‬אבל לא כל אחד יכנס פנימה לקומפלקס‪ .‬רק חלבונים‬
‫שעברו סימון יפורקו על ידי פרוטאזום‪ .‬הפירוק מתרחש בתוך החלק הפנימי של הפרוטאזום‪.‬‬
‫ה‪ tag-‬שלנו נקרא ‪ – Ubiquitin‬קישור של ‪ Ubiquitin‬לחלבון מסמן אותו לפירוק על ידי פרוטאזוום שמיוחד שמכיר‬
‫זיהוי מסוג זה‪ .‬לצורך הפירוק אנו זקוקים ל‪ – ATP. Ubiquitination‬הוספת ‪ ubiquitin‬לחלבון‪ .‬נעשה ע"י ‪ 3‬אנזימים‪:‬‬
‫‪ – E1‬משפעל את הקצה ה‪ C‬טרמינלי של מולקולת ה‪.ubiquitin-‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ -E2+ E3‬מתפקדים כאנזימים שיודעים להדביק ‪ ubiquitin‬לחלבונים שאמורים להיות מיועדים לפירוק‬ ‫‪.2‬‬
‫בפרוטאזון‪ .‬ה‪ ubiquitin-‬מוסיף לקבוצת האמינו אפסילון בשייר ליזין של החלבון‪.‬‬
‫שרשראות ‪:ubiquitin‬‬
‫לרוב ישנה הצמדה של שרשרת של מולקולות ‪ ,ubiquitin‬הנקראת ‪ .poly-ubiquitin‬במערכת החיסון יש חשיבות רבה‬
‫לשרשרת הפפטידית שנוצרה לנו בתהליך ההצמדה הזה‪ ,‬וה‪ ubiquitin-‬יכול להיות ממוחזר לחלבון חדש‪.‬‬
‫יש סוגים שונים של שרשראות‪ Ubiquitin .‬בעיקרון נקשר לליזין‪ .‬כש‪ ubiquitin‬יקשר ל‪ ubiquitin‬אחר הוא יעשה זאת‬
‫דרך התקשרות לליזין‪ ,‬אך ל‪ ubiquitin‬יש יותר מליזין אחד לאורכו‪ .‬כיצד יבחר את נקודת ההתחברות שלו? לפי‬
‫המיקום היציב ביותר‪ .‬ביולוגיה של התא‪ ,‬אנו משחקים רבות על נושא שיווי המשקל‪ .‬אם יש תהליך של ‪,Ubiquitination‬‬
‫יהיה לנו תהליך הפוך של ‪ .de-Ubiquitination‬החיבור יכול להיעשות בקצה ה‪ N‬טרמינלי של החלבון‪ ,‬דבר שישפיע על‬
‫מערכת הבקרה שלו‪ .‬יכול להיות שיווי משקל מסוג זה גם כשלכל אחד מאלה יש תפקיד שונה כמו שיעתוק או‬
‫אינטרגליציה‪.‬‬
‫נסכם את מה שדיברנו עליו בעזרת הסכימה הבאה‪:‬‬
‫‪67‬‬
‫הרכיבים‪:‬‬
‫‪- E1‬משפעל את ה‪ ubiquitin-‬ומעביר אותו ל‪.E2‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ –E2‬מטיפוס ‪- A/B/C‬יש מספר סוגים‪ .‬ה‪ E2‬יעביר את ה‪ ubiquitin-‬לאנזימי ‪E3‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ – E3‬ידביק את ה‪ ubiquitin-‬על החלבון שמיועד לפירוק בליזוזום‪ .‬כלומר ‪ E3‬קובע את הספציפיות למי ידביקו‬ ‫‪.3‬‬
‫את ה‪.ubiquitin -‬‬
‫יש סוג אחד של ‪ ,E1‬לעומת זאת ‪ E2‬ו‪ E3-‬הם משפחה שלך אנזימים‪ .‬תא שאנזים ה‪ E1-‬שלו לא עובד לא יוכל‬
‫לתפקד‪ .‬יש מספר חלבונים מסוג ‪ E2‬ומספר גדול עוד יותר של אנזימי ‪ ,E3‬זאת מכיוון שאנזימי ‪ E3‬שונים מכירים‬
‫חלבונים שונים‪ ,‬ואנזימי ‪ E2‬שונים מכירים אנזימי ‪ E2‬שונים‪.‬‬
‫איך מתאפשר המגוון של המערכת?‬
‫אותו אנזים ‪ ,E3a‬יש לו סובסטרט אחד‪ .‬לאנזים ‪ E3b‬יכול להיות יותר מסובסטרט אחד‪ .‬אם ‪ E3‬כזה יהיה דפוק‪,‬‬
‫ההשלכה תהיה לפחות על ‪ 2‬חלבונים או יותר‪ .‬יכול להיות גם מצב שלסובסטרט אחד יהיה יותר מ‪ E3‬אחד‪ .‬מה יכול‬
‫להיות ההבדל ביניהם? למשל באזור קישור‪ ,‬אולי תנאי ההפעלה של ה‪ E3‬שונים‪.‬‬
‫חשוב להבין כמה המערכת מאפשרת מורכבות מצד אחד ומצד שני גם היא מאוד מוגדרת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫גם חלבון תקין מתפרק בפרוטאזום‪ -‬לדוגמא כחלק מתהליך ‪ signaling‬אותו חלבון צריך להיות מפורק ומסולק‪ .‬חלבון‬
‫שהגיעה שעתו יסומן ב‪ upiquitin-‬על ידי ‪ E3‬וחלבון זה יוכר על ידי הפרוטאזום‪.‬‬
‫החלבונים שעוברים פירוק במערכת ה‪:ubiquitin -‬‬
‫חלבונים שקשורים ל‪ cell cycle-‬ולממברנת התא‬ ‫‪‬‬

‫חלבונים שקושרים לגורמי שיעתוק‬ ‫‪‬‬
‫רצפטורים ממברנליים לאחר אקטיבציה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פרוטאזום כיעד לטיפול בסרטן‪:‬‬

‫החומר )‪ - Bortezomib (Velcade‬מעכב את הפרוטאוזום‪ .‬אחד הדיווחים המרגשים בהקשר זה היא עבודה‬
‫שנעשתה ב‪ , 2005‬במחקר לגבי מיאלומה נפוצה (סרטן דם שמשלב חלוקה לא מבוקרת של שבט תאים מייצרי‬
‫נוגדנים)‪ .‬המחקר הראה שהחומר ‪ Velcade‬טוב פי ‪ 2‬בטיפול בסרטן‪ .‬יעילות הטיפול הייתה כה טובה שהניסוי ל‬
‫התרופה הופסקה מוקדם יותר והיא אושרה כתרופה רשמית וראשונית בטיפול ולא ניסיונית‪ .‬כיום הוא בסל הבריאות‪.‬‬
‫כיצד עיכוב פירוק הפרוטאוזום מקל על מחלת הסרטן? תאים סרטניים מתחקלים במהירות גבוהה‪ .‬תאי פלסמה הם‬
‫תאים שמייצרים באופן מאוד מסיבי חלבונים‪ .‬אם נצליח לפגום בתאי הפלסמה נקל על הסימפטומים של אותם חולים‪.‬‬
‫בכל מיני מערכות ‪ signaling‬יש מעכבים‪ .‬כשחלבונים מעכבים אלה מפורקים בפרוטאזום‪ ,‬יש חלוקה מוגברת של‬
‫תאים כך שאם נעכב את הפרוטאזום‪ ,‬נעכב את חלוקת התאים‪ .‬הטיפול יכול להיות רברסיבלי‪.‬‬
‫אותם מעכבים של הפרוטאזום יכולים לשמש בטיפולים בכל מיני מצבי מחלה‪.‬‬
‫פירוק ב‪:ER-‬‬
‫ב‪ ER -‬יש מערכת בקרת איכות שמונעת מחלבונים אבנורמליים או לא בשלים‪ ,‬כמו חלבונים שלא קופלו כהלכה‪,‬‬
‫מלהמשיך הלאה במערכת ההפרשה‪ .‬חלבונים אלו מעוכבים ב‪ ER -‬עד שהם מקופלים נכונה‪ ,‬או שהם עוברים פירוק‬
‫בתהליך הנקרא)‪ – ER-associated protein degradation (ERAD‬הפירוק מתרחש בתעלת ‪ ,sec61‬והם יוצאים‬
‫מה‪ ER -‬אל הציטופלזמה דרך הטרנסלוקון ומפורקים בציטופלזמה על ידי הפרוטאוזום‪ .‬צריך לוודא שהפירוק לא נעשה‬
‫ב‪ lumen‬של ה‪ ER‬כיוון ששם מתרחש תהליך הסינתזה‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫מה שמאפיין את פירוק החלבונים שנשארים אל מקופלים ב‪ ER‬ולא מצליחים לצאת‪ ,‬זה שהוא לא רגיש למעכבים‬
‫ליזוזומאלים‪ .‬מעכבים ליזוזומאליים מעלים את ה‪ pH-‬בליזוזום‪ .‬אותו פירוק של אותם חלבונים שלא מקופלים נכון‬
‫קורית גם בתנאים שחוסמים את המעבר בין ה‪ ER‬לגולג'י‪ -‬כלומר בין ה‪ ER‬לגלוג'י אך לא ב‪.ER‬‬
‫מחלות הקשורות למערכת ה‪:ubiquitin-proteasome -‬‬
‫מוטציות בסובסטרטים‪ ,‬מחלות שקשורות בקיפול החלבונים (‪:)protein folding diseases‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Perlizaeus-Merzbacher‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪Alfa1 antitrypsin‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪ – CFTR‬בציסטיק פיברוזיס יש מוטצהי שגורמת לחלבון ה‪ CFTR-‬להישאר ב‪ ER-‬ולא להגיע‬ ‫‪o‬‬
‫לממברנה‪.‬‬
‫מוטציות במנגנון (ב‪:)E3 ligases -‬‬ ‫‪‬‬
‫חלבונים שצריכים לעבור ‪ ubiquitination‬על ידי ‪ E3 ligase‬לא עושים זאת ולכן לא עוברים לפירוק‬ ‫‪o‬‬
‫בפרוטאוזום‪ .‬מספיק פגם בסוג מסוים של ‪ E3‬כדי שתהליכים רבים בתא יפגעו‪ .‬חומרת המחלה‬
‫תלויה ב‪ E3 ligase -‬שנפגע‪ .‬אם מדובר בפגם ב‪ E3 -‬שנמצא רק בקומץ של תאים או שיש לו רק‬
‫סובסטרט אחד‪ ,‬המחלה תהיה פחות קשה מאשר פגיעה ב‪ E3 -‬שנמצא בשפע בהרבה סוגים של‬
‫תאים‪.‬‬
‫)”‪ -Angelman (“happy puppet‬משלבת מוטציה במנגנון של ‪ E3‬ליגאז‪ .‬אם המוטציה תהיה ב‪E3‬‬ ‫‪o‬‬
‫מסוים‪ ,‬ה‪ ubiquitin-‬של סובסטרט לא ייקשר לליגאז ותהיה לנו מחלה‪.‬‬
‫‪ -Parkinson‬מוטציה באנזים שגם הוא ‪ E3‬ליגאז‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪ :Alfa1 Antitrypsin deficiency‬אלפא ‪ -1‬אנטי‪-‬טריפסין מופרש מהכבד ומגן על הריאות מפני אלסטאז‪ ,‬שמופרש‬
‫מתאי דם לבנים לימפוציטים הנקראים נויטרופילים‪ .‬אם יש מוטציה באלפא ‪- 1‬אנטי‪-‬טיפסין והוא לא מקופל כהלכה‪,‬‬
‫הוא נשאר לכוד בכבד‪ ,‬אינו מגיע לריאות ולא מגן עליהן מפני אלסטאז‪ ,‬מה שגורם לנזק בריאות (‪. )emphysema‬‬
‫אלפא ‪- 1‬אנטי‪-‬טריפסין שנשאר לכוד בכבד יוצר בו נזקים (ולכן החולים חשופים יותר למחלות כבד)‪ .‬המחלה תהיה‬
‫יותר נפוצה משאנו חושבים כיוון שיש טווח רחב של ביטוי המחלה‪ -‬תשפיע גם בילדים וגם במבוגרים‪ ,‬גם בריאות וגם‬
‫בכבד‪ .‬חולה מפורסם ב‪ AAT‬הוא מייקל ג'קסון‪.‬‬
‫גישות לטיפול‪:‬‬
‫טיפול ב‪ – AAT deficiency-‬כיוון ש‪ AAT‬מופיע בדם‪ ,‬אפשר להזריק לדם טיפול‪ .‬טיפול באופן חיצוני‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אינהלציה של ‪ -AAT‬שאיפה של ‪ AAT‬מעכבת לחלוטין את פעילות האלסטאז‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ישנן תרופות אשר מעודדות הפרשה של ‪ AAT‬מהכבד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪69‬‬
‫‪ :Parkinson disease‬האנזים ‪ Parkin‬הוא ‪ .ligase E3 ubiquitin‬מוטציה בחלבון ‪ Parkin‬קשורה למחלות‬

‫אוטוזומליות רצסיביות של פרקינסון בגיל צעיר‪ .‬לאנזים יש סובסטרטים שונים ולכן אם תהיה בו מוטציה שתגרום לו‬
‫להיות לא פעיל‪ ,‬הדבר ישפיע על שורה ארוכה של סובסטרטים ותהיה התבטאות של מחלת פרקינסון‪.‬‬
‫במאמר שפורסם שנה שעברה‪ ,‬שגילו שחלבון ‪ Parkin‬בעל תפקוד גם בתור ‪.transcription factor‬‬
‫כיצד ניתן לדעת את מקום הפירוק של חלבון מסוים בתא? קיימים מעכבים ספציפיים של איברי הפירוק בתא‬ ‫‪‬‬
‫(ליזוזום‪ ,‬פרוטאוזום)‪ .‬לדוגמא‪ ,‬נרצה לבדוק האם חלבון מסוים מתפרק בליזוזום‪ .‬ניתן להכניס לתא חומרים‬
‫שגורמים לליזוזום להיות פחות חומצי – במצב שבו הליזוזום נהיה בסיסי‪ ,‬הפירוק בו יעוכב‪.‬‬
‫איך אפשר לבחון מה יכול לקרות בתוך תא שיש לו ‪ E3‬לא תקין? נחפש השוואה בין תאים עם ‪ E3‬תקין מול‬ ‫‪‬‬
‫תאים עם ‪ E3‬לא תקין מבחינת הפרופיל של האיוביקוויטינציה ונראה מי לא עובר את התהליך כשורה‪.‬‬
‫איך אפשר את מי קושר ה‪ E3-‬ליגאז? סימון פלוריסנטי‪ -‬ניתן לסמן ולראות אם נקשרים צבעים שונים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קולונסה‪ -‬לחפש מי אלה התאים שנקשרים‪.‬‬
‫‪#‬יש עוד מצבים ואמצעים שבהם יש רגולציה‪ .‬למשל‪ -‬מיקום תוך תאי‪ .‬פרוטוזאום נמצא גם בציטופלזמה וגם בגרעין‪.‬‬
‫למיקום יש תפקיד רב מאוד‪ -‬אולי יעבור פירוק רק במיקום אחד‪.‬‬
‫הקביעה של אופן פירוק חלבון‪:‬‬

‫על ידי מעכבים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫אפשר להסתכל על מוטציות באנזימים פרוטאוליטים ולראות מה קורה בסובטרטים מסויימים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫“‪ dominant negative” ubiquitin – ubiquitin‬ללא ליזין יקשר לחלבון רק פעם אחת ולא יקשרו אליו‪ ,‬כך‬ ‫‪.3‬‬
‫שיש חשיבות ליצירת שרשראות ‪.ubiquitins‬‬
‫יש גם מערכות תאיות שונות כמו מערכות תאים‪ ,‬שמרים או ‪in vitro‬‬ ‫‪.4‬‬
‫שיעור ‪ -6‬מיטוכונדריה‪:‬‬
‫תפקידי המיטוכונדריה‪:‬‬
‫יצירת אנרגיה בצורה של ‪.ATP‬‬ ‫‪.1‬‬
‫סינתזה של מאקרו מולקולות‬ ‫‪.2‬‬
‫מטבוליזם של חומצות שומן וחומצות אמיניות‬ ‫‪.3‬‬
‫סינתזות של הורמונים‬ ‫‪.4‬‬
‫תפקיד שפעם חשבו שהוא רק תוצר לוואי‪ -‬יצירה של ‪ reactive oxygen species (ROS). ROS‬הם‬ ‫‪.5‬‬
‫רדיקלים חופשיים של חמצן‪ ,‬למשל יוני ‪ .+OH‬פעם חשבו שיצירת ה‪ ROS‬רק גורם לנזק ואחראי לתהליך‬
‫ההזדקנות‬
‫בקרה על רמות סידן‬ ‫‪.6‬‬
‫מתחיל את תהליך האפופוטוזיס‬ ‫‪.7‬‬
‫מבנה המיטוכונדריה‪:‬‬
‫‪70‬‬
‫בנויה מ‪ 2‬ממברנות‪ -‬חיצונית ופנימית‪ .‬הממברנה הפנימית מקופלת‪ ,‬ומכילה את המטריקס‪ .‬האזור שבין הממברנות‬
‫נקרא ‪.intermembrane space‬‬
‫מבנה המיטוכונדריה כל הזמן משתנה‪ -‬יכול להיות ארוך‪ ,‬קצר‪ ,‬עגול וכו‪ .‬הן משנות את צורתן על ידי תהליך ‪infusion‬‬
‫ויכולות לזוז ממקום למקום בתא לפי הצרכים האנרגטיים‪.‬‬
‫לתא יש הרבה מיטוכונדריות וחלקן קשורות אחת לשנייה‪ .‬אנו מדברים על ‪ 100-1000‬מיטוכונדריות בכל תא‪ ,‬ומספרן‬
‫משתנה בהתאם לסוג התא (בתא שריר למשל יהיו יותר מיטוכונדריות מאשר בתא שומן)‪.‬‬
‫לכל דבר שעושים בתא צריך ‪ ATP‬שנוצר על ידי תהליך הנשימה התאית‪:‬‬
‫גליקוליזה‪ -‬בציטוזול‪ .‬בשבילה לא צריך חמצן‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מעגל קרבס ‪ -‬במיטוכונדריה‪ .‬דורש חמצן‬ ‫‪.2‬‬
‫שרשרת העברת אלקטרונית‪ -‬במיטוכונדריה‪ .‬דורש חמצן‬ ‫‪.3‬‬
‫אם תיכנס מולקולת גלוקוז אחת נקבל ‪ ATP 4‬בתהליך גליקוליזה‪ ,‬ביחד עם תוצר של מולקולת פירובאט‪.‬‬
‫מעגל קרבס קורה במטריקס‪ -‬בחלק הכי פנימי של המיטוכונדריה‪ .‬נקבל מהתהליך ‪ NADH‬ו‪ FADH‬שמשמשות אותנו‬
‫לשלב הבא‪ ,‬שלב העברת האלקטרונים‪ .‬שלב זה קורה על גבי הממברנה הפנימית‪ .‬זה נותן כוח לקומפלקס החמישי‬
‫ליצור מולקולות ‪.ATP‬‬
‫בסה"כ בתהליך הנשימה‪ ,‬כשמערבים את מעגל קרבס ושרשרת האלקטרונים נקבל ‪.ATP 38‬‬
‫למיטוכונדריה מדורים רבים השונים אחד מהשני‪.‬‬
‫מרכיבי אזורי המיטוכונדריה‪:‬‬

‫הממברנה החיצונית‪ 50% -‬ליפידים‪ 50% ,‬חלבונים‪ .‬החלבון העיקרי שייך למשפחת הפורינים (נמצאים גם‬ ‫‪.1‬‬
‫בחיידקים)‪ .‬הידוע ביותר במיטוכונדריה נקרא ‪ .VDAC‬יש תעלות ‪ β barrels‬שמאפשרות כניסה ויציאה של‬
‫חומרים דרך הממברנה החיצונית המוגבלות ב‪ 5000-‬דלתון או פחות‪ .‬הממברנה החיצונית נחשבת יחסית‬
‫חדירה‪ .‬על גבי הליפידים יש אנזימים וחלבוני טרנספורט‪.‬‬
‫ממברנה פנימית ‪ -‬משמשת כמחסום‪ .‬לא חדירה‪ .‬אחת הסיבות היא שיש בממברנה הרכב פוספוליפידים יותר‬ ‫‪.2‬‬
‫גדול ויש פוספול ידיפים מיוחדים‪ -‬אחד חשוב במיוחד הוא קרדיוליפין‪ ,‬שקשור למחלה נקירה בשם סינדרום‬
‫בר‪ -‬אחד האנזימים שקשורים ליצירה של הפוספוליפיד הזה‪ ,‬בשלביו האחרונים מקבל מוטציה והקרדיוליפין‬
‫שנוצר לא תקין‪ ,‬וזה פוגע במחסום החדירות של הממברנה הפימית‪ ,‬וכל הסימפטומים של המחלה נובעים‬
‫מכך שהממברנה הפנימית של המיטוכונדריה לא תקינה‪.‬‬
‫הממברנה מקופלת המון פעמים – קריסטה‪ .‬צתפקידם להגדיל את שטח הפנים‪ .‬על גבי הממבנה הפנימים יש‬
‫אנזימים ו‪.trasport chein‬‬
‫איזה חלבונים נמצאים? קומפלקסים של שרשרת העברת האלקטרונים‪ ,‬חלובני טרנספורט ו‪.ATP synthase‬‬
‫‪71‬‬
‫מטריקס ‪ -‬נמצאים האנזימים של מעגל קרבס‪ ,‬המון אנזימים וחלבונים שקשורים לעוד תהחיכים ביוכימיים כמו‬ ‫‪.3‬‬
‫חמצון חומצות שומן‪ .‬בתוכו נמצא מיטוכונדריאל ‪ .DNA‬הוא עובר שכפול שיעתוק וותרגום בתוך המיטוכונדריה‬
‫בעצמם על ידי אנזימי המיטוכונדריה‪.‬‬
‫אופי המיטוכונדריה‪:‬‬
‫המיטוכונדריה מתאימה את עצמה בכמות ובמיקום שלה לצרכי התא‪ .‬היא מאוד דינמית‪.‬‬
‫בשריר‪ ,‬המיטוכונדריון צמוד למקום בו צריך ‪( ATP‬בצמוד לאקטין‬ ‫‪‬‬

‫ומיוזין)‪ .‬בתא שריר‪ ,‬כמות המיטוכודריות תהיה גדולה בשל הצורך הגבוה‬
‫באנרגיה (בתמונה)‪.‬‬
‫בתא זרע מבנה המיטוכונדריה בצורת סליל שנמצא בצמוד לזנב‬ ‫‪‬‬
‫הזרע וחיוני לייצור האנרגיה שתתרום לתנועתיות הזנב‪ .‬מבנה הסליל שמור‬
‫לאורך האבולוציה ובמודלים של מחקר כשיש מוטציות ולא נוצר הסליל‪ ,‬זה גורם‬
‫לסטריליות‪ -‬כלומר‪ ,‬המבנה הספציפי של המיטוכונדריה נחוץ לפעילות שלהם‪.‬‬
‫כאשר המיטוכונדריות צריכות לעבור בין מקומות‪ ,‬הן עוברות צריך "כבישים" שסללו‬
‫המיקרוטיובולים‪ .‬המיקום שלהם משתנה לפי מיקום ה‪. cycoskelaton-‬‬
‫‪:Fission and fusion‬‬

‫הסיבה העיקרית לניידות המיטוכונדריה היא הצרכים של התא למקורות האנרגיה‪ .‬המיטוכונדריה עוברת תהליך‬
‫‪ .fission and fusion‬בשלב הראשוני היא מחוברת בתהליך ‪ ,fusion‬ואחרי תהליך ‪ fission‬היא מתחלקת להרבה‬
‫חלקים‪ .‬התהליך חוזר הלוך ושוב הרבה פעמים‪ .‬יש כל מיני תיאוריות לסיבה שבגללה הממברנה עוברת תהליכי‬
‫‪ fusion‬ו‪ . fission-‬התהליך הוא מאוד מהיר וקורה בשניות והיום הרבה מחלות מיטכונדורנאליות קשורות בתהליך הזה‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫‪ :Fusion‬נתחיל מ‪ 2‬מיטוכונדריות שעוברות ‪ -fusion‬הממברנה החיצונית עוברת איחוי כדי להפוך לממברנה אחת‪,‬‬
‫ובשלב השני הממברנה הפנימית עוברת איחוי ומקבלים ממברנה אחת פנימית ואחת חיצונית‪ . .‬כדי שההליך יהיה‬
‫פעיל פוטנציאל ממברנה‪ .‬חיוני לתהליך זה‪.‬‬
‫‪ :Fission‬היה ידוע קודם‪ .‬חלוקת המיטוכונדריות מזכירה תהליך חלוקה של חיידקים‪ .‬יש חלבון שיוצר עיגול שמאפשר‬
‫את השבירה של המיטוכונדריה האחת לשתיים‪.‬‬
‫חלבונים חשובים בתהליך‪:‬‬

‫ישנם ‪ 3‬חלבונים חשובים בתהליך ה‪ ,fusion-fission -‬שמוטציות בהם יוצרות בעיות‪.‬‬
‫צריך ‪ 2‬איחויים של ממברנה‪ -‬אחת חיצונית ואחת פנימית‪ .‬החלבונים שעושים זאת שייכים למשפחת ‪–GTPase‬‬
‫חלבון שיכול לפרק ‪ GTP‬ולהשתתף בתהליכים שונים בתאים‪ .‬חלבונים אלה תפקידם לחבר בי ן‪ 2‬הממברנות‪.‬‬
‫החלבון שאחראי על הממברנה החיצונית‪.Mitofusin -‬‬ ‫‪‬‬

‫החלבון שאחראי על הממברנה הפנימית‪.OPA1 -‬‬ ‫‪‬‬
‫חלבון ‪ GTPase‬נוסף חשוב לתהליך ה‪ fission-‬נקרא ‪ -Drp1‬נמצא תמיד בציטוזול וכשיש סיגנאל של ביקוע הממברנה‬
‫הוא נדבק לאזור המיטכונדריה שיעבור את הביקוע ויוצר מבנה דמוי ספירלה שלמעשה ההידוק שלה מביא לשבירה של‬
‫הממברנה‪.‬‬
‫כשיש לנו מוטציה בחלבון שאחראי ל‪ ,fusion-‬תהליך‬

‫האיחוי‪ ,‬נקבל מיטוכונדריות שבורות‪ .‬פריגמנטט‬
‫מיטוכונדריה‪ ,‬והן פחות פעילות בתהליך הנשימה‪ .‬היום‬
‫יודעי םשאחד הסיגנאלים הראשונים לאופוטוזיס ***‬
‫מוטציה ב‪ -DRP1‬גורם למיטוכונדריות מאוד ארוכות‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫מחלות‪:‬‬
‫)‪ :CMT 2A (Charcot-Marie-Tooth Disease 2A‬מוטציה ב‪MFN2-‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מיטופיוזין‪ -‬יש כרומוזון אחד עם עותק תקין של הגן וכרומוזום עם עותק‬
‫מוטציה‪ .‬מספיק בשביל לגרום למחלה‪ .‬כאשר יש מצב של הומוזיגוט זה‬
‫לטאלי בשלב מוקדם‪ .‬הבעיה במחלה הזאת (למרות שזה מוטציה‬
‫במיטוכונדריה והיא לא מתפקדת כמו שצריך)‪ ,‬למרות זאת המחלה היא‬
‫ספציפית שבה רואים נוירוטאסי בהם האקסונים מאוד ארוכים (נוירונים)‪ .‬אחד‬
‫ההסברים לכך היא שהמיטוכונדריות צריכות לעבור דרך ארוכה לאורך‬
‫השלוחות הארוכות של הנוירונים ולכן שם הפגיעה הכי חמורה לעומת שליחות‬
‫עצב קצרות‪ .‬מספיק להיות הטרוזיגוט לביטוי המחלה‪.‬‬
‫מה התסמינים ? יש פריגמנטיה של המיטוכונדריות‪ .‬יש איבוד הפוטנציאל‬
‫בין הממברנות‪ ,‬תנועת המיטוכונדריה לאורך האקון היא בעייתית‬
‫ומוגבלת‪.‬‬
‫למה צריך תנועה לאורך האקסון? כי צריך אנרגיה בכל מקום‬ ‫‪.a‬‬
‫פיתחו שני חומרים שבעצם הם אגוניסטים למיטופיוזין‪ -‬איך הם עזרו? החוקרים הוכיחו שהם עזרו להגביר את‬
‫הפעילות של העותק התקין במצב ש ל הטרוזיגוטים‪ .‬חומרים אלו הצליחו להגביר את היציבות ולמנוע פירוק‬
‫ולשפר את מצב הפעילות הנוירונלית בעכברים בהם החומרים נוסו‪.‬‬
‫מחלה נוספת ‪ -ADOC‬יש מוטציות ב‪ OPA1-‬שחשוב ל‪ fusion-‬של הממברנות הפנימיות‪ .‬יש פגיעה נוירונלית‬ ‫‪.2‬‬
‫בעצב הראיה ואיבוד ראיה הנובעים מהתפרקות של תאי העצב ברטינה‪.‬‬
‫‪:Endosymbiosis‬‬
‫תיאורית המיטוכונדריה‪ -‬לפני ‪ 2‬ביליון שנים‪ .‬התיאוריה שהמיטוכונדריה והכלורופלסטים בצמחים התפתחו ממקור‬
‫פרוקריוט שהיה אירובי והצליח בעצמו לבטא את תהליך הנשימה‪ .‬זה קורה כל הזמן‪ ,‬והרבה פעמים התא הפרוקריוטי‬
‫נבלע על ידיד התא האיוקריוטי‪ .‬לרוב אנחנו משמידים את התאים הפרוקריוטי‪ ,‬אבל במקרה זה נוצר מצב ייחודי שלשני‬
‫הצדדים היה נוח‪ ,‬לתא האוקריוטי היה נוח כי תהליך יצירת ה‪ ATP‬הפך להרבה יותר יעיל‪ -‬מול גליקוליזה‪ ,‬גליקוליזה‬
‫עם נשימה יותר יעי‪ ,‬והחיידק הפך למיטוכונדריה‪.‬‬
‫רואים את התא האוקריוטי הקדום‪ .‬החיידק עבר תהליך של כניסה לתוך התא הפרוקריוטי וכך מסבירים ‪ 2‬ממברנות‪-‬‬
‫אחת מקורית מהחיידק והשנייה מהממברנה של התא‪ .‬בעצם נוצרה סימיוזה ונשארו המיטוכונדריה בתאים‪.‬‬
‫הוכחות שתומכות בתיאוריה זו‪:‬‬

‫הצורה והגודל של המיטוכונדריה‪ -‬אומנם היא משתנה כל ‪.‬הזמן‪ ,‬אבל באופן כללי דומה לחיידק‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מיטוכונדריאל )‪ –DNA (mDNA‬קיום של אברון עם ‪ DNA‬משל עצמו‬ ‫‪.2‬‬
‫ריבוזומים מיטוכונדריאליים‪ .‬מבנה הריבוזומים במיטוכנודריה אינו דומה למבנה הריבוזומים שנמצאים‬ ‫‪.3‬‬
‫בציטופלזמה של התא‪ ,‬אלא לריבוזומים של חיידקים‪ .‬ישנן אנטיביוטיקות שפועלו תבאופן ספציפי על ריבוזומים‬
‫של חיידקים וחוסמים סינתזה של חלבונים‪ .‬אנטיביוטיקות אלו משפיעות גם על הריבוזומים של המיטוכונדריה‪,‬‬
‫אך לא משפיעות על הריבוזומים בציטופלזמה‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫למה יש אנטיביוטיקות שגורמות לחולשה כללית וטוקסיסיטי? הן חוסמות של חיידקים‪ .‬נאמר‬ ‫‪o‬‬
‫שלמיטוכונרדיה יש ריבוזומים והם עדיין דומים לאלו של החיידקים מאשר לאלו של הציטוזול‪ .‬למשל‬
‫כשמטופל מקבל הרבה כלוראמפמיניקול יש הרעה של המיטוכונדריה והן לא מסוגלות לסנתז את‬
‫החלבונים‪ -‬ישפיע על סינתזת חלבונים‪ .‬אנטיביוטיקה שמערבבת ‪ mRNA‬ו‪ tRNA -‬ומעכבת תהליך‬
‫תרגום‪.‬‬
‫כלוראמפנירול‪ -‬נקשר ל‪ 50s‬של ה‪ tRNA‬ודומה למבנה ה‪ tRNA‬של המיטוכונדריה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חלוקה לא קשורה לחלוקת התא ואין קשר למיטוזה היא רנדומלית על פיוזן‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫פורינים‪ -‬חלבונים בחיידקים שמאפשרים כניסה של מולקולות ומטאבוליטים קיימים גם בחיידק וגם‬ ‫‪.5‬‬
‫במיטוכונדריה‪.‬‬
‫מיטוכונדריאל )‪-DNA (mDNA‬‬

‫למיטוכונדריה יש ‪ DNA‬מעגלי הליקאלי‪ -‬הליקס דו גדילי‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫נמצא במטריקס‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫נמצא בקלסטרים של נוקלאוטידים‪ .‬ישנם גם מיני חלבונים שעוזרים לרפליקציה וטרנסקריפציה‪ -‬עוזרים‬ ‫‪.5‬‬
‫לתרגום הקוד הגנטי‪.‬‬
‫בכל מיטוכונדריה יש הרבה מיטוכונדיה ‪( DNA‬הרבה מולקולות)‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫עובר הכפלה בלי קשר לתהליך המיקוזה‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫בזמן חלוקת התאים יש נדידה אקראית של המיטוכונדריה ל‪ 2‬תאי הבת‪ .‬הורשת המיטוכונדריות נקראית‬ ‫‪.8‬‬
‫‪ .cytoplasmic inheritance‬אם מולקולת ה‪ DNA‬לא אחידים‪ ,‬ב‪ 2‬תאי הבת יכול להיות הרכב שונה של‬
‫המיטוכונדריות ושל המיטוכונדריאל ‪ .DNA‬באנשים נקרא ‪.Maternal inheritance‬‬
‫‪ DNA‬אנושי מכיל ערך ‪ 17‬אלף בסיסים (ביחס ל‪ 9^10*3-‬זיווגי בסיסים בגנום הנמצא בגרעין)‪.‬‬ ‫‪.9‬‬
‫במיטוכונדריאל ‪ DNA‬אין אינטרונים‪ .‬רק אקסונים‪ -‬כלומר ה‪ DNA‬המעגלי כולו מקודד לחלבון‪.‬‬ ‫‪.10‬‬
‫הקוד הגנטי של המיטוכונדריה שונה מהקוד הגנטי בגרעין (קוד אוניברסלי)‪ -‬אם הקודון הוא ‪ UGA‬בקוד אוניבורסלי‬
‫הוא מקודד ל‪ ,stop codon -‬וב‪ DNA‬המיטוכונדריאלי הוא מקודד לחומצה אמינית טריפטופן‪ .‬יש הבדלים בין הקוד‬
‫האוניברסלי לקוד במיטוכונדריה‪ .‬פירוט בטבלה‪:‬‬
‫הגודל של ה‪ DNA-‬המיטוכונדרי משתנה בין אורגניזם שונים‪ .‬למשל אצל האדם הוא ‪ 16‬אלף בסיסים‪ .‬בשמרים יותר‬
‫גדול וגם בצמחים מאוד גדול‪ .‬אם נשאיר את הצמחים בצד‪ ,‬כי יש הרבה אזורי שלא מקודדים‪ ,‬ונסתכל רק על חיות ועל‬
‫שמרים‪ -‬למה בשמרים הגנום יותר גדול? האבולוציה‪ .‬השמרים נוצרו יותר מוקדם באבולוציה‪ -‬הם נוצרו בשלב שיותר‬
‫קרוב לתהליך של האנדוסימביוזה מאשר בני אדם‪ .‬המחשבה היא שבהתחלה לחיידק היה את הכל הגנים שיאפשרו‬
‫פוספורילציה‪ ,‬אבל איבדנו גנים מיותרים לארוך השנים שלא תורמים לתהליך הנשימה‪ .‬שמרים יותר קרובים באבולוציה‬
‫לחיידק ואיבדו פחות גנים שמקודדים לפונקציות של הנשימה יחסית אלינו לאורך האבולוציה‪.‬‬
‫יש מאפיין ‪ DNA‬מיטוכונדרי נוסף‪ -‬כזכור דיברנו על מעטפת ה‪ FDNA‬שמגן על ה‪ DNA‬מנזקים‪ .‬ה‪ DNA -‬מיטוכונדרי‬
‫לא עטוף בשום דבר וחשוף‪ ,‬ובמיטוכונדריה בה מבוצע תהליך הנשימה יכולים להיווצר בה רדיקלים חושיים של חמצן‬
‫שיפגעו ב‪ .DNA‬מנגנון התיקון גם לא בתוך ה‪ DNA -‬מיטוכונדרי ‪ -‬אם יש צורך בתיקון צריך אנזימים שיגיעו מהגרעין‬
‫או מהציטוזול‪.‬‬
‫המיטוכונדריה היא מאוד קטנה‪ .‬הגנום המיטוכונדריאלי בבני אדם מקודד ל‪-‬‬
‫‪75‬‬
‫‪ 13‬חלבונים מיטוכונדריאליים (ירוק)‬ ‫‪‬‬

‫‪ 22‬מולקולות של ‪ ,transfer RNA‬כולם משמשים לסינתזה של חלבונים (אדום)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 2‬מולקולות של ‪( ribosomal RNA‬כחול)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫החלבונים המיטוכונדראליים הם‪:‬‬
‫‪ 7‬תת יחידות של קומפלקס ‪ ,NADH-Q‬אחת משלושת הפרוטונים בשרשרת הנשימה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תת יחידה אחת של האנזים ‪cytochrome reductase‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 3‬תת‪-‬יחידות של האנזים ‪cytochrome oxidase‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 2‬תת‪-‬יחידות של האנזים ‪.ATP synthase‬‬ ‫‪‬‬
‫כל הגנים המיטוכונדריאליים חיוניים לשרשרת הנשימה‪ .‬כולם מקודדים על ידי ה‪ DNA‬הגרעיני ועוברים בטרנספורט‬
‫למיטוכונדריה‪ .‬לאורך האבולוציה המיטוכונדריה איבדה את רוב הגנים שלה לטובת הגרעין ונשארה עם גנים‬
‫שרלוונטים לתהליך הנשימה‪ .‬שאר החלבונים החיוניים‪ ,‬כמו אלו שדרושים למעגל קרבס מגיעים אל המיטוכונדריה‬
‫מהגרעין‪ .‬כל מוטציה או חוסר באחד מהגנים האלה‪ -‬יגרום שהמיטוכונדריה לא תתפקד טוב ולא יהיה לנו ‪.ATP‬‬
‫אפשר לראות בתמונה מפה של הגנים שנמצאים על גבי המיטוכונדריה עם הסאב יוניטים‪ .‬בנוסף אפשר לראות‬
‫מוטציות שקשורות למחלות‪ .‬נשים לב במיוחד למחלת ‪ LHON‬שנגרמת ממוטציות במיטוכונדריאל ‪ .DMA‬לרוב יש ‪3/4‬‬
‫מוטציות בסאב יוניטים שונים שחוזרות ברוב החולים‪ .‬גורם לעיוורן‪ -‬במבובגרים צעירים שרקורה פתאום‪ .‬המוטציות‬
‫האלה כנראה מאוד חשובות לתפקוד הגן הספציפי שבו נמאת המוטציה וזה גורם לכך שתהליך האוקסידיישן‬
‫פוספוריליישן לא תקין‪ .‬פוגע ברטינה וגורם להרס של האקסונים‪ .‬מחלה שמועברת במיטוכונדריאל ‪ DNA‬שעובר‬
‫בתורשה רק אצל האמא‪.‬‬
‫‪Maternal inheritance of mammalian mtDNA‬‬
‫‪76‬‬
‫התורשה היא רנדומלית‪-‬תא עובר מיטוזה‪ ,‬מתחלק והמיטוכונדריות עוברות באופן רנדומלי ל‪ 2‬תאי הבת‪ .‬מה קורה‬
‫בתורשה? כאשר יש תורשת של ‪ ,mDNA‬גילו שהתורשה היא תמיד אימהית ‪ -maternal inheritance‬המיטוכונדריה‬
‫תמיד עוברת מהאימא לצאצאים שלה‪( .‬מיטוכונדריה של אם באדם‪ ,‬וגם לכל הילדים שירשו ממנה מיטוכונדריה)‬
‫מיד אחרי ההפריה יש תהליך בתא שמזה את כל המיטוכונדריות שמגעים על ידי תא זרע והרס אותם הריסה מכוונת‪-‬‬
‫נישאר רק עם המיטוכונדריה מתא הביצית‪ .‬התורשה של המיטוכונדריה היא רק אימהית‪ .‬בגלל שיש רנדומליות שקורה‬
‫גם במיוזה‪ ,‬יש שינויים במיטוכונדריה‪.‬‬
‫‪ Heteroplasmy of mtDNA – mDNA‬שלנו עוברים כל הזמן נזקים‪ .‬לא מוגן‪ ,‬ולכן כל הזמן נוצרות בו מוטציות‪.‬‬
‫נקרא הטרופלזמית כי אנחנו תמיד בערבוב עם מיטוכונדיאל ‪ DNA‬תקינות ולא תקינות‪ ,‬והיחס ביניהם יקבע אם תהיה‬
‫מחלה‪.‬‬
‫המיטוכונדריה הלבנה היא נורמאלית והאדומה עם מוטציה‪ .‬כשיש לבן הפנוטיפ של‬
‫המיטוכונדריה היא נוראלית‪ -‬תהליך נשימה תקין‪ .‬בורוד‪ -‬פנוטיפ של מחלה‬
‫והמיטוכונדריה לא מייצרת בתצורה תקינה ‪ .ATP‬כשמדברי םעל סגרגציה רנדומלית‪,‬‬
‫בתאי הבת יכולה להיות חלוקה רנדומלית של המיטוכונדריה‪ .‬אםפשר לראות‬
‫שהאמא בריאה אבל יש מעט פגמים‪ .‬הצאצאים למעלה הם נורמאלים כי קיבלו כמות‬
‫מתחת לסף של מיטוכונדריות פגומות‪ -‬יש סף מסוים בו כמו המיטוכונדריות הפגומות‬
‫לא יאפשרו תהליך נשימה תקין‪.‬‬
‫בעץ המשפחתי רואים שיש ‪ 2‬ילדים שנושאים מחלה מטכונדריאלית‪ .‬הבן אף פעם לא יעביר את המחלה לדור הבא‬
‫אבל הבת יכולה להבעיר אותה לבן שלה למשל‪ .‬כשמסתכלים על עץ כזה חושדים במחלה מיוכונדריאלית‪ ,‬כי אפשר‬
‫לראות שרק בדור ‪ 3‬המחלה הופיעה פעם ראשונה כי היא קיבלה מעבר לסף המיטכונדריות הפגומות‪ .‬באדם זה יראה‬
‫כמחלה מטוכונדריאלית‪ -‬למשל ‪ .HLON‬מחלות מיטוכנודריות משפיעות על כלל המערכת שלנו‪ -‬לב‪ ,‬נוירונים‪..‬‬
‫המוטציות במקרה זה על גבי ה‪ DNA‬של המיטוכונדריה‪ .‬מכיל ערבוב של מיטוכונדריות ‪ DNA‬תקינות לגמרי‬
‫ומיטוכונדריאל ‪ DNA‬עם מוטציות‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫למה יש לנו ‪ ?mixing fusion and fission‬עוזר לדלל‪ -‬כשיש מיטוכונדריה שנפגעה‪ ,‬תהליך הערבוב משר שיכנסו‬
‫מולוקולות מיטוכונדריאל ‪ DNA‬נורמאליות להיכנס ולהפיק ‪.ATP‬‬
‫אם יש בתא מיטוכונדריה דפוקה‪ ,‬נצליח לדלל את המיטוכונדריאל ‪ DNA‬עם המוטציה ולקבל יותר מיטוכונדריאל ‪DNA‬‬
‫שעובדות‪ .‬התחום עדיין נתון לדיון ולמחקר‪.‬‬
‫מנגנון נוסף שחשוב להכיר – פירוק חלבונים בתאים‪ .‬אחד המסלולים של פירוק חלבונים נקרא אוטופוזיס‪ -‬פירוק של‬
‫אוגונלות שלמות‪ .‬בתוך עולם של אוטופוזיס‪ ,‬יש מיטופוזיס‪ -‬מולקולות שלמות נבלעות ומסולקות מהמערכת‪ .‬אטופוזיס‬
‫הוא מנגנון הרג של תאים כשהם ברמה יותר מידי גבוה‪.‬‬

‫שיטה חדשה שהתחילו להשתמש בה בעולם‪ ,‬בעיקר באנגליה‪ :three parent babies -‬משתמשים ב‪ 3‬הורים לייצור‬
‫עובר‪ .‬יש לנו אמא‪ ,‬שאנו יודעים שיש לה מראש מחלה מיטוכונדריאלית‪ ,‬אין לנו דרך להתמודד עם זה והיא רוצה‬
‫ילדים‪ .‬יש לנו אמא שהיא תורמת‪ -‬מביצית של התורמת שהיא בריאה לגמרי (בירוק)‪ ,‬מוציאם ממנה את הגרעין‬
‫ומכניסים אליה את הגרעין של האמא האמיתית ואז עושים הפריה עם תא הזרע של האבא‪ .‬התינוקות שהגרעין של‬
‫האימא‪ ,‬והמיטוכונדריאל ‪ DNA‬של התורמת‪ .‬זהו תהליך חדש שמאושר‪ .‬יש הרבה גנים בגרעין שצריכים להגיע‬
‫ולהיכנס למיטוכונדריה‪ ,‬אז לא ידוע עוד ההשפעות השלמות של תהליך זה כיוון שכעת הגרעין צריך להגיע‬
‫למיטוכונדריה שהיא לא שלו‪.‬‬
‫כדי להבין את ההיסטוריה שלנו באבולוציה חשוב להכין את המיטוכונדריאל ‪ .DNA‬כיום ידוע שהמקור שלנו רק‬
‫מאפריקה‪ .‬מיפוי המיטוכונדריאל ‪ DNA‬מוכיח שכולנו נוצרנו מאדם אחד באפריקה‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫שמירת זכויות האדם‪ -‬חוקרת מארי קלייר קינג‪ ,‬ידועה במיוחד ע"י תגליתה ומחקרה ארוך השנים של הגן ‪BRCA1‬‬
‫(סרטן שד)‪ .‬לאחר המלחמה בצ'ילה היא יזמה יצירה שלבנק ‪ DNA‬שבו בדקו ‪ DNA‬של סבתות מצד אחד ושל ילדים‬
‫יתומים מצד שני‪ -‬הראשונה שפיתחה שבעזרת ריצוף מיטוכונדריאל ‪ DNA‬אפשר לקשר בין סבתות לילדים‪ ,‬כי הוא‬
‫מאוד נשמר‪ .‬יש הרבה עותקים וה‪ DNA-‬עובר רק בתורשה מהאימא‪ ,‬וכך מצאו שיוך לפחות ל‪ 100-‬ילדים יתומים‬
‫בשיטה זו‪ .‬עד היום משתמשים בזה לזכויות אדם‪ -‬למשל מקרה תאיר ראדה‪ .‬אפשר לרצף גם ‪ DNA‬נדיר‪.‬‬
‫מעבר של חלבונים מהגרעין למיטוכונדריה‪:‬‬

‫המיטוכנודריה שלנו צריכה ‪ 1200‬חלבונים כדי לעשות את העבודה שלה‪ .‬הם מקודדים ועוברים תרגום בציטוזול‬
‫ועוברים למיטוכונדריה‪.‬‬
‫יש סיגנאל פפטיד באורך של ‪ 20-50‬חומצות אמינו בקצה ה‪ N-‬טרמילני שלו (תחילת החלבון‪ ,‬תמיד) שהוא מעין‬
‫סיסמא שנמצא כמעט בכל חלבון שהוא מקודד על ידיד הגנום הגרעיני וצריך להיכנס למיטוכונדריה‪ .‬זה מבנה מיוחד‬
‫שנקרא הליקס אמפיפילי ‪ .‬החומצות האמיניות באדום טעונות חיובית (ארגנין‪ ,‬ליזין)‪ ,‬והחומצות אמינו בכחול הן לא‬
‫טעונות‪ -‬יוצר את ההליקס האמפיפילי‪.‬‬
‫חלבוני טרנספורט בממברנת המיטוכונדריה מכניסים את החלבון עם הסינגאל פפטיד לתוך המיטוכונדריה‪ .‬יש‬
‫קומפלקסים שיוצרים תעלות על הממברנה הפנימית והחיצונית ומאפשרים כניסת חלבונים‪:‬‬
‫)‪ -TOM (Translocase of the Outer Membrane‬קומלפלקס הנמצא על הממברנה החיצונית של‬ ‫‪‬‬
‫המיטוכונדריה‪.‬‬
‫)‪ – TIM (Translocase of the Inner Membrane‬קומלפלקס הנמצא על הממברנה הפנימית של‬ ‫‪‬‬
‫המיטוכונדריה‪.‬‬
‫חלבון שמיועד למיטוכונדריה לא עובר קיפול ב‪ , ER -‬אלא הוא נכנס דרך הקומפלקסים הנ"ל במבנה לינארי ומתקפל‬
‫למבנה שניוני‪/‬שלישוני בעודו במיטוכונדריה‪ .‬אם באופן מלאכותי גורמים לחלבון להתקפל לפני שהוא נכנס‬
‫למיטוכונדריה אז רק ה‪ signal peptide -‬שלו יצליח להיכנס ושאר החלבון יתקע בחוץ‪.‬‬
‫בניסוי שעשו עם חלבונים מסומנים‪ ,‬למשל חלבון ‪ -DHFR‬אפשר עם תרופה שמשתמשים בה לטיפול בסרטן‪ ,‬לגרום לו‬
‫להיות מקופל‪ .‬כשהוא מקופל הוא לא יכול להיכנס למיטוכונדריה‪ -‬מוכיח שחלבונים צריכים להיות פתוחים‪unfolded ,‬‬
‫כשנכנסים למיטוכנדריה‪.‬‬
‫ישנם אזורים בהם הממברנה החיצונית והממברנה הפנימית צמודות אחת לשנייה‪ ,‬מה שמאפשר לשני הקומפלקסים (‬
‫‪ TOM‬ו‪ ) TIM -‬להיצמד אחד לשני ולתאם את ההעברה של החלבון אל תוך המטריקס של המיטוכונדריה‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫לאחר שה‪ signal peptide -‬יקשר לרצפטור בקומפלקס ‪ ,TOM‬הקומפלקס ינדוד לאורך הממברנה עד שהוא יגיע‬
‫לאזור בו הוא יוכל ליצור אינטראקציה עם קומפלקס ‪ .TIM‬לאחר שהוא מגיע למטריקס‪ ,‬ה‪ signal peptide -‬נחתך‬
‫והחלבון עובר קיפול למבנה המרחבי שלו‪.protein import -‬‬
‫‪79‬‬
‫יש חלבונים שצריך על הממברנה החיצונית‪ ,‬קומפלקס ‪ .SAM‬טריק דומה‪ -‬חלבון נקשר לרצפטור‪ ,‬נכנס על יד ה‪TOM-‬‬
‫קומפלקס והוא נשאר בין הממברנות ב‪ .intermembrane space -‬הוא מזוהה על ידיד קומפלקס ‪ SAM‬שעוזר לו‬
‫לקבוע את המיקום הסופי שלו שהוא בתוך הממברנה החיצונית ומהווה הקומפלקס הסופי‪.‬‬
‫הכי חשוב זה הכניסה לממברנה הפנימית‪ -‬שם קורה תהליך הנשימה‪ .‬קומפלקסים שונים מסייעים למקם את החלבונים‬
‫במקום שאליו הם מיועדים בתוך המיטוכונדריה בעזרה של ‪ .chaperones‬חלבונים שמיועדים להיות ב‪inner -‬‬
‫‪ membrane‬קודם כל נכנסים אל תוך המטריקס‪ ,‬שם מוסר מהם ה‪ .signal peptide -‬לאחר שהוא מוסר‪ ,‬נחשף‬
‫‪ signal peptide‬חדש שמזוהה על ידיד קומפלקס ‪ ,OXA‬שמקבע את החלבון ביעד הסופי שלו‪ -‬הממברנה הפנימית‪.‬‬
‫דרישות אנרגטיות לתהליך הטרנספורט של חלבונים למיטוכונדריה‪:‬‬
‫‪ ATP‬לתהליך‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫פוטנציאל פרוטונים על גבי הממברנה הפנימית‪ ,‬כפי שמתרחש בתהליך הנשימה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫לפעילות המיטוכונדריה הפוטנציאל חשוב לקומפלקס ה‪ .ATPase‬הקומפלקס חשוב לכל התהליכים‪ ,‬גם למשל‬ ‫‪‬‬
‫הכנסת חלבונים‪.‬‬
‫מחלות מיטוכונדריות‪:‬‬
‫מוטציות ב‪:mDNA -‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪80‬‬
‫)‪ - Leber hereditary optic neuropathy (LHON‬המחלה הידועה ביותר שנגרמת כתוצאה‬ ‫‪o‬‬
‫ממוטציות ב‪ .mtDNA -‬המוטציות גורמות לעיוורון כתוצאה מהתנוונות של תאי עצב והאקסונים‬
‫שלהם ברטינה‪ .‬הסיבה לעיוורון אינה ידועה לחלוטין‪ ,‬אך החשש הוא שהמחלה נובעת מעליה‬
‫ברדיקלים חופשיים וטיפול ניתן על ידי אנטי‪-‬אוקסידנטים‪.‬‬
‫הרבה פעמים מוטציות ‪ mDNA‬יהיו קשורות בסיכון מוגבר לסרטן פרוסטטה‪ ,‬למחלות‬ ‫‪o‬‬
‫נוירודגרטיביות (אלצהיימר‪ ,‬פרקינסון)‪.‬‬
‫מוטציות בחלבוני הממברנה‪ Mitofusin -‬ו‪ :OPA1-‬חלבונים שמקודדים בגרעין ונמצאים בממברנה של‬ ‫‪.2‬‬
‫המיטוכונדריה אבל מוטציה בהם גורמת למחלות מיטוכונדריאליות‪ .‬מיטוכונדריות נמצאות בריכוז גבוה‬
‫בתאים שזקוקים להרבה ‪ , ATP‬כמו תאי שריר‪ ,‬ובריכוז נמוך בתאים שלא זקוקים להרבה ‪ ,ATP‬כמו תאי‬
‫שומן‪ .‬הרקמות הנפגעות במקרים של מחלות מיטוכונדריאליות הן רקמות שדורשות הרבה ‪ ;ATP‬רקמות‬
‫של שריר הלב ושרירי שלד‪ ,‬רקמות נוירונליות‪.‬‬
‫נוצרים הרבה רדיקלים חופשיים שגורמים לתהליך ההזדקנות‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ - "The "Warburg effect‬החוקר אוטו וורבורג גילה שתאים סרטניים מייצרים עודף לקטט בנוכחות חמצן‬
‫(גליקוליזה אירובית)‪ .‬כלומר‪ ,‬תאיים סרטניים מעדיפים לבצע מטבוליזם של גלוקוז בהיעדר חמצן גם בתנאים בהם יש‬
‫חמצן‪ .‬וורבורג חשב שמדובר בחוסר תפקוד של המיטוכונדריות אך זהו לא המצב‪ ,‬שכן תפקוד המיטוכונדריה חיוני‬
‫לשגשוג של תאים סרטניים‪ .‬אפקט וורבורג משמש כיום בהדמיה; כאשר מבצעים ‪ PET-CT‬ניתן לגלות אזורים שיש‬
‫בהם גידול‪ ,‬מכיוון שה‪ uptake -‬של הגלוקוז באזורים אלו גבוה במיוחד‪ .‬בגלל שהתאים הסרטניים מעדיפים לא לבצע‬
‫את תהליך הנשימה התאית הם צורכים הרבה יותר סוכר‪ ,‬מה שמאפשר לזהות את אזורי הגידול על ידי סימון‬
‫רדיואקטיבי של גלוקוז‪.‬‬
‫‪ -PET‬מבוסס על האפקט שוורבורג גילה ‪ ,1930‬שתאים סרטניים בולעים יותר גלוקוז‪ -‬יש בהם יותר‬
‫גליקוליזה‪ .‬נשתמש במולקולה שמסומנת באיזה שהוא איזו‪ -‬רדיוטופ‪ .‬כשאר עושים את הסריקה‬
‫למטופל‪ ,‬התאים בולעים הרבה מהמולקולה המסומנת ואפשר לזהות את הנגעים‪.‬‬
‫שיעור ‪Cell junctions and extracellular matrix - 7‬‬

‫התא הוא לא ישות נפרדת‪ -‬התאים נמצאים בתוך רקמה ביחד‪.‬‬
‫יצורים רב תאיים הם בעלי קבוצות תאים שעוברים אגרגציה ליצירת רקמה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בשלב הבא‪ ,‬מספר סוגי רקמות יוצרות איבר‬ ‫‪‬‬
‫מספר איברים יוצרים גוף שלם‬ ‫‪‬‬
‫בכל התהליכים האלה יש חשיבות לאינטראקציות בין התאים השונים כדי ליצור את הגוף‪.‬‬
‫כל התאים האנימליים בעלי ‪ 5‬סוגי רקמות ‪-‬‬

‫אפיתל‬ ‫‪.1‬‬
‫חיבור‬ ‫‪.2‬‬
‫שריר‬ ‫‪.3‬‬
‫נוירונים‬ ‫‪.4‬‬
‫דם‬ ‫‪.5‬‬
‫‪81‬‬
‫‪ 70%‬מהגוף מורכב מתאי אפיתל ותאי חיבור והם מהווים את האחוז העיקרי בגוף‪ .‬בתולעת פשוטה אפשר למצוא את‬
‫כל סוגי הרקמות (מלבד רקמת הדם‪ ,‬שכן החמצן עובר בדיפוזיה)‪ .‬מחיות מאוד פשוטות יש רקמות שונות שיוצרות את‬
‫האיברים והאינטרקציות בין האיברים חשובה‪.‬‬
‫תאים מחזיקים אחד בשני ב‪ 2-‬דרכים‪:‬‬

‫קשר ישיר בין שני תאים ‪ -‬שני תאים מחוברים אחד לשני ע"י צמתים‪ .‬קורה בעיקר בתאי האפיתל‪ .‬לחץ‬ ‫‪.1‬‬
‫שיופעל על הרקמה יעבור דרך הצמתים‪.‬‬
‫קשר שאינו ישיר ‪ -‬דרך המדיום הבין תאי‪ ,extracellular metrix ,‬קורה ברקמת חיבור ותאים מסוג זה הם‬ ‫‪.2‬‬
‫שמפרישים את החומרים שבונים את ה‪ .extracellular metrix -‬לחץ שמופעל על הרקמה עובר דרך המדיום‬
‫הזה‪.‬‬
‫רקמת האפיתל ורקמת החיבור‪:‬‬

‫השכבה העליונה היא תאי האפיתל‪ .‬בכחול ניתן לראות את שלד התא והנקודות השחורות מסמלות את הצמתים‬
‫התאיים‪ .‬הן נמצאות בין כל שני תאים ובין התאים לשכבה שמפתחת‪ .‬השכבה שנמצאת מתחת לתאי האפיתל מופרשת‬
‫ע"י הם ונקראת ‪ basal lamina‬רקמת חיבור – בעלת חלבון קולגן אשר נותנת את הכוח העיקרי למטריקס‪.‬‬
‫ברקמת אפיתל‪ ,‬לחץ מכאני מועבר בין התאים דרך פילמנטים של שלד התא‪ .‬התאים ברקמת החיבור הם‬
‫פיברובלסטים‪ ,‬אשר מפרישים את המדיום החוץ תאי הנקרא )‪ .extracellular matrix (ECM‬התאים לא נמצאים‬
‫במגע אחד עם השני‪ ,‬כוחות מכאניים שפועלים על הרקמה מועברים דרך המטריקס החוץ‪-‬תאי‪.‬‬
‫ארבעה סוגים של צמתים בין תאים ‪:cell junctions‬‬
‫‪ - Anchoring junctions‬צמתים שמחברים בין שני תאים‪ ,‬גורמים להם להיות צמודים אחד לשני ומעבירים‬ ‫‪.1‬‬
‫כוח המכאני דרך שלד התא‪ .‬שני סוגים‪:‬‬
‫צמתים שמחברים בין שני תאים ‪cell-to-cell‬‬ ‫א‪.‬‬
‫צמתים שמחברים בין התא למצע שמתחתיו ‪cell-to-matrix‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ - Occluding junctions‬נקראים גם ‪ .tight junctions‬תפקידם לחסום ולאטום מרווח בין שני תאי אפיתל‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫כך שלא תהיה אפשרות מעבר של מולקולות בין שני תאים‪.‬‬
‫‪ - Gap junctions‬צמתים שמאפשרים מעבר של מולקולות קטנות בין ציטופלזמה של שני תאים סמוכים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫אלו הן תעלות ספציפיות שמאפשרות מעבר סלקטיבי בין תא אחד לשני‪.‬‬
‫‪ - Signal relaying junctions‬צמתים ספציפיים למערכת העצבים‪ ,‬סינפסות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫תאי האפיתל הם תאים פולריים‪ -‬בסכמה ניתן לראות את כל סוגי הצמתים‪ .‬כשנדבר על תאים של בעלי חוליות‪ ,‬נראה‬
‫שיש תאי אפיתל שיש לו צד אפיקלי שתמיד פונה לכיוון הלומן של האיבר‪ .‬החלק התחתון נקרא הצד הבאזלי והוא‬
‫תמיד בא במגע עם המצע שמתחת‪.‬‬
‫הצמתים העליונים ביותר נקראים ‪ tight/occluding junction‬והם הצמתים האפיקליים ביותר‪ .‬הם גורמים לכך‬
‫שהתאים יהיו אטומים למעבר ושאם יתקיים מעבר של מולקולות הוא יהיה בין הציטופלזמה של התאים ולא ביניהם (לא‬
‫יהיה באופן פרא‪-‬סלולרי)‪ .‬הצמתים התחתונים ביותר בסכימה מחולקים ל‪ 2‬סוגים של צמתים שמאפשרים בניית תעלות‬
‫‪82‬‬
‫שמשמשות להעברת חומרים לתא‪ -‬אחד מעביר אקטין ‪ actin-linked adhesions‬והשני נקשר ל‪intermediate-‬‬
‫‪.filament, hemidesmosomes‬‬
‫בחלק האפיקלי של המעי יש ‪ , microvilli‬מגדילים את שטח הפנים שכן תפקיד תאי האפיתל במעי הוא לספוג את‬
‫הנויטריניטים מתוך ה‪ lumen‬של המעי‪ .‬ה‪ microvilli-‬עשויים מאקטין‪ .‬מתחתיהם ניתן לראות ‪ 3‬סוגי הצמתים – ‪tight,‬‬
‫‪ .adherens and desmosomal‬לכל אחד מהצמתים יש מבנה שניתן להבחין בו במיקרוסקופ‪.‬‬
‫‪Anchoring Junctions‬‬
‫מחולקים ל‪ 2-‬סוגים של צמתים‪:‬‬
‫‪:Cell-cell‬‬ ‫‪‬‬
‫‪adherens junctions‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪desmosomes‬‬ ‫‪o‬‬
‫מחזיקים תאים מחוברים אחד לשני בחוזקה על ידי חלבונים טרנס‪-‬ממברנליים הנקראים ‪.cadherins‬‬
‫‪:Cell-matrix‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Hemidesmosomes‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪actin-linked junctions‬‬ ‫‪o‬‬
‫קושרים תאים ל‪ ECM -‬דרך חלבונים טרנס‪-‬ממברנליים הנקראים ‪( integrins‬אחראי לקשר של התא עם‬
‫החלק הבזאלי)‪.‬‬
‫בשני המקרים הקישור לשלד התא אינו ישיר‪ ,‬יש חלבונים שמחברים בין המולקולות הטראנס‪-‬ממברנליות (‪cadherins‬‬
‫או ‪ )integrins‬לשלד התא‪.‬‬
‫‪:Cell to cell junction‬‬

‫קדהרין הוא חלבון שמור באבולוציה‪ .‬חלבוני קדהרין מאופיינים בכך שהם חוצים את הממברנה (חלבונים‬
‫טרנס‪-‬ממברנליים)‪ ,‬מה שמאפשר להם לקשר בין תאים סמוכים‪ .‬החלק התוך‪-‬תאי של החלבון הוא קצר והחלק‬
‫החוץ‪-‬תאי הוא ארוך ומורכב מיחידות שחוזרות על עצמן בשם ‪ . cadherin repeat‬החלק החוץ‪-‬תאי נקשר לקדהרין‬
‫שנמצא על גבי תא אחר והדימר הוא מה שמעגן את שני התאים אחד לשני‪.‬‬
‫‪83‬‬
‫משפחת חלבוני הקדהרין מונה מספר רב של חברים (מעל ל‪:)180‬‬

‫‪ E-cadherin‬נפוץ בתאי אפיתל‪ .‬סוג זה הוא הנפוץ ביותר‪ ,‬והוא בונה את ה‪.adherens junction-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ N-cadherin‬נפוץ בנוירונים ובלב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ P-cadherin‬נפוץ בשליה‬ ‫‪‬‬
‫‪ - Non-classical cadherins‬נפוצים בעור‪ ,‬מרכיבים את ה‪desmosomes -‬‬ ‫‪‬‬
‫לקדהרין יש זנב קטן בעל חשיבות‪ .‬זנב זה נקשר סביב האקטין ולו חלק חוצה ממברנלי וחלק חוץ התאי‪ .‬החלק חוץ‬
‫תאי עשוי מחזרות של ‪ domains‬שנקראים קדהרין ריפיט‪ .‬תפקידים ליצור קישור בין שתי מולקולת קדהרין‪ .‬יש‬
‫קדהארין קלאסי ולא קלאסי‪.‬‬
‫‪Adherens Junctions‬‬
‫טבעת‪/‬רצועה המקיפה את התא לחלוטין ומעוגנת לסיבי אקטין בשלד התא על ידי חלבון הקדהרין‪ .‬הטבעת נקראת גם‬
‫‪ Zonula adherens‬והיא תימצא מתחת ל‪ .tight junction‬על ידי הקפת רצועה זו נוצרת אחיזה עם התא הסמוך‬
‫ונוצר משטח אחד בעל חשיבות רבה בהחזקת העובר‪ .‬הם מאפשרים את מעבר העובר מגוש תאים לתועלת שלמה‬
‫מאורכת‪ .‬הצמתים כל הזמן בתנועה ובשינוי‪ ,‬דינאמיים ועוזרים להתפתחות העובר‪.‬‬
‫מתבצע על די מספר רב של חלבוני קדהרין‪ .‬הקישור בין החלק התוך‪-‬תאי של מולקולת הקדהרין לבין האקטין אינו‬
‫ישיר‪ ,‬אלא הוא מתווך באמצעות חלבונים הנקראים ‪ ,catenin‬המווסתים ומבקרים את הקישור‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫הקישור בין החלק החוץ‪-‬תאי של מולקולות קדהרין מתאים סמוכים הוא תלוי סידן‪ .‬בנוכחות יוני סידן‪ ,‬מולקולות קדהרין‬
‫חוץ‪-‬תאיות נמתחות ויוצרות דימרים‪ .‬קישור בין תאים מתבצע בין דימר לדימר‪ .‬בהיעדר סידן יש פגיעה באדהזיה בין‬
‫תאים‪ ,‬הם מתקפלים על עצמם ולא יוכלו ליצור את הקשר עם הקדהרין בתא הסמוך (מתחת לריכוז של ‪ 0.005‬מולר‬
‫לא ייווצר קשר עם התא הסמוך)‪ .‬קדהרין חיוני כבר בשלבים מוקדמים של ההתפתחות העוברית‪ ,‬שכן הוא מולקולת‬
‫האדהזיה העיקרית בשלבי התפתחות ראשוניים‪ .‬במקרה של מוטציות‪ ,‬תהיה עצירה בהתפתחות בשלבים מאוד‬
‫מוקדמים‪.‬‬
‫האקטין נמצא בתוך ה‪ microvilli-‬שבמעי‪ .‬לאחר‬

‫מכן האקטין מופיע בסיבים צפופים וחזקים‬
‫שמקיפים את התא בחלק העליון שלו וממשיכים‬
‫מתא לתא‪ .‬המשכיות זו נעשית באמצעות ה‪-‬‬
‫‪ .adherens junction‬הצמתים מכילים קדהרין‬
‫ומחברים באופן פיזי בין שני תאים‪ ,‬הם נקשרים‬
‫לשלד התא ויוצרים את החגורות שחשובות‬
‫לתפקוד התא והמעי‪.‬‬
‫היצירה של ה‪:adherens junction-‬‬

‫תהליך הדרגתי‪:‬‬
‫בהתחלה יש קיפולים בממברנות שמאפשרות‬
‫הכרה בין שני תאים סמוכים‪ .‬לאחר מכן יש גיוס‬
‫של מולקולות אקטין‪ .‬כאשר שתי מולקולות קדהרין נפגשות הצומת נוצר והופך למבנה מסיבי שכולל בתוכו הרבה‬
‫מולקות קדהרין‪ .‬בשלב הזה האקטין הופך להיות מסודר יחד עם סיבי מיוזין‪ .‬הסידור הוא בחלק הכי אפיקלי שקרוב‬
‫לממברנת הפלסמה‪.‬‬
‫תפקידו של הקדהרין‪:‬‬
‫מתווך ומבקר קישור בין תאי תלוי סידן‪ -‬קלציום חשוב מאוד לקדהרין‪ .‬אם כאשר מגדלים רקמות עובריות‬ ‫‪.1‬‬
‫מוציאים את הקלציום מהמדיום מיד תחול דיסוציאציה של התאים וההתפתחות תפסיק‪ .‬בתחילת ההתפתחות‬
‫העוברית התלות בדקהרין מוחלטת‪ .‬האדהזיה בין התאים נעשית בעיקר ע"י הקדהרין‪ .‬הוא חיוני‪ ,‬ולכן ברגע‬
‫שנפגע בריכוז הקלציום ההתפתחות העוברית תפסיק‪ .‬בעובר ב‪ 8-‬תאים ריכוז הקדהרין גבוה‪ ,‬יש אדהזיה‬
‫והעובר נראה כמו כדור‪ ,‬זאת מכיוון שהקישור בין התאים נעשה מאוד חזק ע"י מולקולת הקדהרין‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫מתפקד בתקשורת בין תאית‪ -‬חשוב למעבר סיגנלים בתא (נלמד בהמשך)‪.‬‬
‫‪ – Selective cell-cell adhesion‬קישור סלקטיבי בין תאים‪ .‬מולקולות הקדהרין נקשרות בצורה‬ ‫‪.3‬‬
‫הומופילית‪ ,‬כלומר רק שתי מולקולת של קדהרין מאותו סוג יקשרו אחד לשני אך לא אל מולקולות קדהרין‬
‫‪85‬‬
‫מסוגים שונים‪ .‬תכונה חשובה שהתגלתה בשנות ה‪ .50-‬נעשו ניסויים בעוברים של דו חיים‪ .‬הפרידו את תאי‬
‫העובר (עשו דיסוציאציה) ונתנו לתאים להתערבב‪ .‬מה שהתרחש היה שהתאים שהסתדרו לפי השכבות‬
‫שלהם בעובר‪ .‬תאים שמבטאים רמות שונות של אותה מולקולת קדהרין‪ ,‬כמו למשל ‪ ,E-cadherin‬ייצרו מסות‬
‫של תאים שיהיו מסודרים לפי רמת הביטוי של המולקולה‪ .‬השכבה הפנימית היא הניורונלית‪ ,‬הירוקה היא‬
‫שכבה של מיזודרם והשלישית באדום אפידרמיס‪ .‬נעשה מכיוון שהסידור מוכתב ע"י מולקולת הקדהרין‪.‬‬
‫התהליך נקרא ‪.sorting out‬‬
‫מבקר התמיינות סלקטיבית של תאים ‪ -‬תאים עובריים שעוברים התמיינות מבטאים סוגים שונים של‬ ‫‪.4‬‬
‫מולקולות קדהרין‪ .‬השינוי בביטוי של מולקולת הקדהרין מאפשר שינויים חשובים בהתפתחות של מערכות‬
‫שונות כמו מערכת העצבים‪ .‬כל תא מבטא סוג ספציפי של חלבון קדהרין ובכך יוצר תקשורת עם תאים‬
‫סמוכים‪.‬‬
‫ניסוי ‪ : 1‬אם נערבב תאים עם קדהרין מסוגים שונים נקבל שתי אוכלוסיות שונות‪ ,‬שכן התאים לא‬ ‫‪o‬‬
‫יתערבבו אחד עם השני‪ .‬אם נערבב תאים עם כמות שונה מאותו סוג של מולקולת קדהרין‪ -‬למשל‪,‬‬
‫הרבה ‪ E‬קדהרין ומעט ‪ E‬קדהרין‪ ,‬נקבל שתי שכבות כאשר התאים שמכילים יותר מולקולות קדהרין‬
‫יהיו בעלי תאחיזה חזקה יותר ויהוו את השכבה הפנימית בעוד שהקבוצה בעלת מעט מולקולות‬
‫הקדהרין יהיו את השכבה החיצונית‪.‬‬
‫ניסוי ‪ : 2‬ניסוי שבו לקחו שני סוגי תאים מעכבר‪ .‬באדום ‪ -‬מהרשתית‪ ,‬כחול ‪ -‬מהכבד‪ .‬לקחו אגרגט של‬ ‫‪o‬‬
‫תאים וגם תאים מופרדים וסימנו אותם בחומר רדיואקטיבי משני סוגי הרקמות ואז ביצעו את כל‬
‫הקומבינציות השונות‪ .‬התאים המסומנים של הרטינה נצמדו לתאים של הרטינה וכך גם לכבד‪.‬‬
‫אפשרויות הערבוב בין התאים לא נתנו קישור‪.‬‬
‫התפתחות צינור העצבים ‪ -‬התפתח מהאקטודרם‪ .‬התאים צמודים אחד לשני‪ .‬בשלב מסוים התאים מתחילים לבצע‬
‫קדהרין אחר ‪ . N‬זה גורם לכך שהתאים לא יהיו כבר קשורים אחד לשני‪ .‬התאים יוצאים ורק התאים הצהובים הם אלה‬
‫שמבטאים ‪ N‬קדהרין והם נדברים אחד לשני ויוצרים את ה‪ .nueral tube-‬בשלב הבא יש סוויץ' נוסף שבו מייצרים‬
‫קדהרין אחר‪ .‬אלא התאים שנמצאים בחלק העליון של ה‪ .TUBE‬זה כורם להם לעזוב את המקום ולנדוד בכל הגוף‪,‬‬
‫אלא ה‪.neural crest cells -‬‬
‫‪86‬‬
‫)‪epithelial–mesenchymal transition (EMT‬‬

‫מולקולת הקדהרין מתחלפות‪ .‬ניתן לראות תא אפיתל שביטא ‪ E‬קדהרין‪ .‬מתרחש חילוף קרהרין שמשנה את התנהגות‬
‫התאים‪ .‬הם מבטאים ‪ N‬קדהרין ומתחילים לנדוד‪ .‬זה אחד מהסימנים הראשונים של מטסטזות ‪ -‬גרורות תאים‬
‫סרטניים‪ .‬תהליך זה קורה גם בתהליך ההתפתחות הנורמלית וגם בתהליכים לא נורמליים‪ .‬תאים שמאבדים את‬
‫הבקרה שלהם משתמשים בתהליכים שמורים בהתפתחות‪ .‬כתוצאה מהחילוף התאים מאבדים את המבנה שלהם‬
‫והופכים לתאים שמסוגלים לנדוד‪ .‬פורצים מגוף הגידול והופכים את המחלה לקטלנית‪.‬‬
‫‪Desmosomes‬‬
‫העיקרון שלהם דומה ל‪ .adherens junction‬תפקידם העיקרי לספק חוזק מכאני לתא ולכן נמצאים בעיקר בשרירים‬
‫ובעור‪ .‬יש מולקולת קדהרין שנקשרות ל‪ intermediate filaments-‬במקום לאקטין‪ ,‬באמצעות חלבוני קישור שונים (‬
‫‪ )plakoglobin , plakophilin , desmoplakin‬שמקשרים בין הזנב הציטוזולי של הקדהרין לבין סיבי הביניים‪.‬‬
‫הדסמוזודים בנויים מדימרים‪ .‬הם נקשרים לשלד התא‪ ,‬ל‪ .intermediate filaments-‬משתמשים בחלבונים שמקשרים‬
‫בין הזנב הציטוזולי של הקדהרין לבין סיבי הביניים‪ .‬הזנב הקצר של הקדהרין נקשרים ל‪ palkoglobin-‬מצד אחד ומצד‬
‫שני לסיבי הביניים‪.‬‬
‫‪ -Desmosome-related diseases‬מחלות אוטו‪-‬אימיוניות‪ .‬הגוף מייצר נוגדנים נגד אחד מחלבוני הקדהרין‬
‫בדסמוזודים‪ .‬הוא נקשר אליהם‪ ,‬פוגע בפעילות שלהם ומונע מהם ליצור קשרים עם סיבי הביניים והם הקדהרין השכן‪.‬‬
‫כל שכבות העור נחוצות לדזמוזומים‪ .‬ברגע שהחיבורים בין תא לתא מתקלקלים העור לא משמש לפונקציה שלו בתור‬
‫הגנה על הגוף שלנו‪ .‬זה גורם לתופעה של שלפוחיות על האפיתליום‪ .‬מחלה מסוימת ‪ - pemphigus vulgaris -‬מחלה‬
‫הכי שכיחה‪ .‬בה נוצר נוגדן עצמי נגד החלבון ממשפחת הקדהרין ‪.Desmoglein 3 -‬‬
‫‪:Tight/Occluding Junctions‬‬
‫אלו הצמדים הכי אפיקלים‪ .‬תפקידם שונה ‪ -‬בעלי תפקיד אטימה‪ .‬עליהם לבצע איטום בין שני תאים‪ .‬שונה מהתפקידים‬
‫שעסקנו בהם עד עכשיו שהיו בעיקרם חיבור‪ .‬יש צורך באיטום כדי למנוע מעבר חומרים בין שני תאים‪.‬‬
‫טייט ג'נקשן ‪ -‬הופך את האפיתל למחסום‪ ,‬מונע חדירת חומרים דרכו‪ .‬למשל במעי יש לכך חשיבות רבה‪ .‬המחסום מגן‬
‫כך שנוטריינים רצויים יעבור ומאפשר הגנה מפתוגנים שונים‪ .‬למחסום יש שתי פונקציות ‪-‬‬
‫‪ – Paracellolar barrier‬מונע דיפוזיה של מולקולות דרך מרווח בין תאי בין שני תאי אפיתל סמוכים‪ .‬חוסם‬ ‫‪.1‬‬
‫את המעבר בין שני תאים‪ .‬אטימה בין ‪ 2‬תאים כדי שלא יוכלו לעבור ביניהם חומרים‪.‬‬
‫‪ - Intramembrane barrier‬אחראי על שמירה של סדר בממברנה‪ .‬כאמור‪ ,‬ממברנת האפיתל אינה זהה‬ ‫‪.2‬‬
‫בשני הקצוות התא ויש לה צד אפיקלי וצד בזאלי‪ .‬חלבוני ממברנה תחומים‪/‬מוגבלים לאזורים ספציפיים‬
‫בממברנה‪ ,‬כך שחלבונים בצד הלטרלי והבזאלי לא יכולים לחצות את ה‪ tight junction -‬לצד האפיקלי של‬
‫התא ולהפך‪ .‬הצומת עושה את המבנה של הפולריות של התא‪ .‬התא פולרי מכיוון שישנו הבדל בין חלקי‬
‫הממברנה‪ .‬המחסום יוצר זאת שכן לא מאפשר מעבר חלבונים מאזור לאזור‪.‬‬
‫צמתים אלו נקראים גם ‪ -zonula occludens: zonula‬הצמתים יוצרים רצועה שמקיפה את התא לחלוטין‪ ,‬ו‪-‬‬
‫)‪ -occlude (=to seal‬הם חוסמים את המרווח הבין‪-‬תאי בין שני תאים סמוכים‪.‬‬
‫תפקידי ה‪ tight junctions -‬בטרנספורט טרנס‪-‬תאי‪:‬‬

‫הצמתים גורמים לכך שמעבר של מולקולות יתקיים דרך הציטופלזמה של תאים סמוכים ולא בין התאים (לא באופן‬
‫פרא‪-‬סלולרי)‪ .‬תאי אפיתל במעי קולטים נוטריינטים כמו גלוקוז מה‪.lumen -‬‬
‫‪ -Transcellular transport‬מעבר חומרים דרך התא‪ .‬במעי למשל נרצה להכניס סוכר לתא‪ .‬הסוכר לא‬ ‫‪‬‬
‫עובר בין שני התאים במצב הנורמאלי ומעברו מבוקר ונעשה על ידי ‪ .TCT‬בממברנה האפיקלית ישנן תעלות‬
‫שמאפשרות הכנסה אקטיבית של גלוקוז לתא‪ -‬משאבות‪ .‬בחלק התחתון של התא יש טרנספורטרים פאסיביים‬
‫שמוציאים את הגלוקוז לאזור החוץ תאי שממנו הוא מגיע לזרם הדם‪ .‬לאחר שגלוקוז מוכנס לתא‪ ,‬הוא יכול‬
‫לעבור בדיפוזיה מתא לתא או לעבור דרך הממברנה הבזו‪-‬לטרלית וה‪.basal lamina -‬‬
‫כלומר‪ ,‬ה‪ tight junctions -‬מבקרים הכנסה של גלוקוז לתוך התא ויציאתו לזרם הדם ומונעים ‪ backflow‬של גלוקוז‬
‫אל ה‪ lumen -‬של המעי‬
‫כמו כן‪ ,‬יש שמירה על מבנה מסודר (פולריות) של הממברנה‪ ,‬שמאפשר את הפונקציה הנכונה של התא‪.‬‬
‫ה‪ tight junctions -‬משמשים כמחסום בפני מומסים שנמצאים בנוזל הבין‪ -‬תאי ‪ .‬נוכל לראות זאת בניסוי‪ -‬אם נזריק‬
‫צבע לחלל המעי ניתן לראות שהוא יגיע עד ל‪ .tight junction‬הוא לא יעבור יותר מכיוון שיש חסימה‪ .‬אם נזריק צבע‬
‫מהאזור הנגדי הוא יגיע עד ה‪ tight junction‬ולא יותר‪ ,‬יעבור את ה‪ adherent junction-‬אך יעצור לאחר מכן‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫ה‪ tight junctions -‬מורכבים משני חלבונים‪ ,‬הנקראים ‪ claudin‬ו‪ . occludin -‬הם חוצים את הממברנה מספר‬
‫פעמים ויוצרים מספר נקודות חיבור אחד עם השני באזור החוץ‪-‬תאי‪ .‬חלבונים אלה נקשרים לחלבון דומה בממברנה‬
‫של התא השכן וכך יוצרים את המבנה והקישור של ה‪.tight junction-‬‬
‫כשאין ‪ , claudin‬אין מחסום שמונע אידוי של נוזלים שנמצאים בתאים‪ .‬הנידוף הופך למהיר מאוד‪ .‬כשאין את‬ ‫‪‬‬
‫המחסום הזה יש עוד כשלים אך זהו הכשל המשמעותי‪.‬‬
‫מחלות הומניות הקשורות ל‪ tight junctions -‬גורמות ל –‬

‫אובדן האטימות‪ .‬המחלה הנפוצה ביותר הקשורה ל‪ tight junctions -‬היא צליאק‪ .‬צליאק היא מחלה‬ ‫‪‬‬
‫אוטו‪-‬אימונית‪ ,‬שבה הגוף יוצר נוגדנים כנגד גליאדין (‪ .)gliadin‬התגובה של מערכת החיסון גורמת להרס של‬
‫תאי המעי‪ .‬לאחרונה התגלה‪ ,‬שגלוטן גורם להפעלה של החלבון ‪ , Zonulin‬אשר משפיע על החדירות של ה‪-‬‬
‫‪ tight junctions‬בין תאי האפיתל במערכת העיכול‪ .‬כאשר אין תפקוד של ה‪ , tight junctions -‬מעבר‬
‫הנוטריינטים הופך בלתי מבוקר ותפקוד המעי כולו נפגע‪.‬‬
‫)‪ - Zonula occludens proteins (ZO‬חלבונים בתוך התא‪ .‬מקשרים בין חלבונים ה‪tight‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪ junction‬ל‪ . actin skeleton-‬מוטציות בחלבון זה קשורות למחלות במעי‪ .‬נקשרים לחלבונים טרנס‪-‬‬
‫ממברנליים מצד האחד ומהצד השני לאקטין‪.‬‬
‫אובדן הפולריות‪ .‬כאמור‪ ,‬אחד התפקודים של ה‪ tight junctions -‬הוא לשמור על המיקום הספציפי של‬ ‫‪‬‬
‫חלבוני הממברנה‪ .‬בסרטן יש אובדן של ה‪ tight junctions -‬והמבנה השמור של הממברנה מפסיק להתקיים‪.‬‬
‫לאחר שהם מאבדים את הפולריות‪ ,‬הקישור של התאים למצע נחלש‪ .‬יחד עם העובדה שהתאים מפסיקים‬
‫לבטא את חלבון הקדהרין ומאבדים את ה‪ ,anchoring junction-‬הם מסוגלים להתנתק מהרקמה ולנדוד‪.‬‬
‫אחד מהשלבים הראשונים בהיווצרות של גרורות (‪ )metastasis‬הוא אובדן הפולריות של התאים‪.‬‬
‫עכברים שנולדים עם חוסר של ‪ claudin-1‬מתים ביום הראשון לאחר לידתם מאובדן מים‪ .‬לעכברים אין מבנה‬ ‫‪‬‬
‫של ‪ . tight junction‬גילו שכשעכברים אלו נולדים הם מאבדים נוזלים שעוברים אידוי דרך האפידרמיס והם‬
‫מתים מהתייבשות‪ .‬זה יכול להשפיע על עוד הרבה דברים אבל הסיבה העיקרית היא איבוד נוזלים‪ .‬אפשר‬
‫לראות שכשאין קלאודין ‪ 1‬לא נוצרים ‪ tight junction‬אשר בעור משמשים לנו כמחסום ששומר ומגן מפני אידוי‬
‫של נוזלים שנמצאים בתוך התאים בעור ומתחת לעור‪ .‬כשאין אותו האידוי הוא מהיר מאוד‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫‪Channel-Forming Junctions- Gap junctions‬‬
‫קומפלקסים של חלבונים שמאפשרים מעבר בין שני תאים ותקשורת בין תאים סמוכים‪ .‬באזור ה‪gap junction -‬‬
‫המרווח בין ממברנות של תאים סמוכים הופך להיות קטן מאוד‪ ,‬הן נמצאות בסמיכות גדולה אחת לשנייה‪ .‬קומפלקס‬
‫של חלבונים שנוצר על גבי ממברנה אחת מתחבר לקומפלקס חלבונים שנוצר על גבי ממברנה שניה ליצירת תעלה‪.‬‬
‫התעלה שנוצרת נקראת ‪ . connexon‬היא תעלה הידרופילית המחברת באופן ישיר בין ציטופלזמה של שני תאים‬
‫סמוכים ומאפשרת מעבר של מולקולות קטנות (על הממברנות להיות מאוד קרובות אחת לשנייה‪ ,‬במרחק של ‪2-4‬‬
‫ננומטר בלבד‪ .‬קוטר הפתח שנוצר יהיה ‪ 1.5‬ננו‪-‬מטר)‪ .‬על ידי התקשורת המתאפשרת בין שני צידי התעלה שנפתחה‬
‫מתאפשרת השוואת ריכוזים בין שני הצדדים‪.‬‬
‫כל ‪ connexon‬הוא מבנה משושה הבנוי מ‪ 6 -‬יחידות של החלבונים ‪ .connexins‬בניגוד לקדהרין‪ ,‬חלבונים אלה‬
‫יכולים להיצמד אחד לשני בקומינציות שונות‪.‬‬
‫ישנם שני סוגים של ‪:connexins‬‬
‫כאשר ההקסומר נוצר מ‪ 6 -‬חלבוני ‪ connexins‬זהים‪ ,‬ה‪ connexon -‬נקרא ‪ .homomeric‬שני קונקסונים‬ ‫‪‬‬
‫שהם ‪ homomeric‬יוצרים תעלה שהיא ‪.homotypic‬‬
‫כאשר ההקסומר נוצר מ‪ 6 -‬חלבוני ‪ connexins‬שונים‪ ,‬ה‪ connexon -‬נקרא ‪ .hetromeric‬שני קונקסונים‬ ‫‪‬‬
‫שהם ‪ heteromeric‬יוצרים תעלה שהיא ‪.heterotypic‬‬
‫כדי לבדוק את גודל המולקולות שיכולות לחצות את ה‪ gap junctions -‬סימנו מולקולות פלורסנטית ובדקו את יכולת‬
‫המעבר של מולקולות בעלות משקל מולקולרי (‪ )Mw‬שונה‪ .‬התוצאה היא שרק מולקולות שיש להן ‪ Mw‬של עד ‪1000‬‬
‫דלתון יכולות לעבור‪:‬‬
‫החלקיקים שיכולים לחצות את ה‪ gap junctions -‬ישירות הם‪ :‬יונים‪ ,‬סוכרים‪ ,‬חומצות אמינו‪ ,‬נוקלאוטידים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ויטמינים ומתווכים תוך‪-‬תאיים כמו ‪. cAMP‬‬
‫החלקיקים שלא יכולים לחצות את ה‪ gap junctions -‬הם חלבונים ומקרומולקולות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הצמתים מאפשרים תקשורת בין התאים ‪ -‬מולקולת שיכולות לעבור בצומת יהיו בעלות ריכוז שווה בין שני התאים‪ .‬על‬
‫מנת ליצור חיבור‪ ,‬על הממברנות להיות מאוד קרובות אחד לשנייה‪.‬‬
‫בלב מתרחש תהליך ‪ cAMPling‬חשמלי‪ ,‬שנעשה על ידי ה‪ .gap junction‬דרכו יש מעבר מתח שגורם לשריר הלב‬
‫להיות מסונכרן‪ -‬מעבר הזרם החשמלי עובר מתא לתא וכתוצאה מתקבל כיווץ ושחרור אחיד וקבוע של התאים‪.‬‬
‫תעלות אלו הן דינאמיות‪ ,‬הן יכולות להיסגר ולהיפתח בתגובה לסיגנלים חיצוניים ושינויים פיזיולוגיים‪.‬‬
‫בניסוי נוירונים ברשתית העין‪ :‬מסגרת ניסוי הזריקו לתוך תאים ברטינה צבע ובדקו את אופן התפשטותו‪ .‬משמאל‪:‬‬
‫גוף התא המרכזי הוא מקור ההזרקה‪ .‬ניתן לראות שהצבע התפשט לכל התאים מסביב וזאת באמצעות מעבר דרך ה‪-‬‬
‫‪ . gap junctions‬דופמין הוא נוירוטרנסמיטר אשר גורם לסגירת תעלות ה‪ . gap junctions -‬כאשר טיפלו בתאים‬
‫בדופמין לפני הזרקת הצבע‪ ,‬אז ניתן לראות (מימין) שרק הנוירון אליו הזריקו את הצבע נצבע כולו‪ ,‬אך הצבע לא עבר‬
‫לגופי תאים בסביבה‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫)‪The Extracellular Matrix (ECM‬‬
‫התפקידים העיקריים של ה‪:ECM -‬‬

‫מצע מכאני‪/‬פיגום למבנה הרקמה‬ ‫‪‬‬
‫מצע המשמש הן לעיגון‪/‬אחיזה והן לנדידה של תאים‬ ‫‪‬‬
‫השפעה על צורת התא‪ ,‬התמיינות התא‪ ,‬פולריות התא‬ ‫‪‬‬
‫משתתף ב‪cell signaling -‬‬ ‫‪‬‬
‫סקאפולד שמאפשר את שמירת צורת הרקמה‪ .‬בעל תפקידים רבים חוץ ממבנה מכני של הרקמה‪ .‬דרכו יכולים לעבור‬
‫סיגנלים‪ ,‬חלבונים שמופרשים מהתאים נקשרים למטריקס ויכולים להשפיע על התנהגות‪ .‬אם העור שלנו נדקר וישנה‬
‫דלקת או כניסת פתוגן‪ .‬התאים יפרישו מולקולות‪ .‬המולקולות יקשרו למטריקס ויצרו גרדיאנט שלפיו תאי מערכת החיסון‬
‫ינדדו‪.‬‬
‫רקמת החיבור שנמצאת מתחת לתאי האפיתל ול‪ basal lamina -‬בנויה‬
‫מתאים פיברובלסטים שמפרישים את ה‪.ECM -‬‬
‫המרכיבים העיקריים של ה‪:ECM -‬‬
‫)‪ - Glycosaminoglycans (GAGs‬פולי‪-‬סוכרים טעונים שלילית‪,‬‬ ‫‪.1‬‬

‫שמחוברים קוולנטית לחלבונים הנקראים ‪ .proteoglycans‬חלבונים אלו‬
‫יוצרים את המצע‪/‬בסיס של המטריקס החוץ‪-‬תאי במרקם שהוא דמוי‪-‬ג'ל‬
‫(נקרא ‪ )"ground “substance‬שמשמש ככרית אוויר שמגינה על התאים‪.‬‬
‫מרכיב זה של המטריקס מתנגד לכוחות דחיסה‪.‬‬
‫‪ - collagens‬פיברינין‪ .‬חלבונים שיוצרים פיברילות‪ .‬קולגן ‪ -‬מהווה ‪25%‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מכל החלבונים בגוף‪ .‬הקולגן יוצר סיבים חזקים מאוד שנמצאים ב‪.ECM‬‬
‫תפקידו הוא לעמוד בפני כוחות מתיחה‪.‬‬
‫‪ -Non-collagen glycoproteins‬חלבונים שעוברים מודיפיקציות‬ ‫‪.3‬‬
‫סוכריות (עם אוליגוסכרידים)‪ .‬הם מארגנים את המטריקס ועוזרים לתאים להיקשר למצע‪ .‬המוכר מבניהם הוא‬
‫החלבון ‪.fibronectin‬‬
‫‪ – Elastic fibers‬סיבים אלסטטים‪ ,‬מקנים למטרקיס גמישות‪ ,‬מכילים הרבה סיבי ‪ elastin‬ו‪.fibrillin-‬‬ ‫‪.4‬‬
‫מבנה הקולגן‪ :‬סיב קולגן מורכב משרשרת אלפא‪ .‬יחד עם עוד שתי שרשראות נוצר ‪ triple strand‬שמהווה את‬
‫מולקולות הקולגן‪ .‬הקולגן עובר הרבה שינויים לאחר התרגום‪ ,‬בעיקר הידרוקסילציות‪ ,‬דבר שמקנה לו מטען שלילי‬
‫ומאפשר חיבור של ‪ 3‬מולקולות קולגן יחדיו‪ .‬חיבור זה יוצר את מבנה סיב הקולגן‪.triple helixe collagen molecule -‬‬
‫מדובר על חומר חזק מאוד שמקנה לרוב איברי הגוף את צורתם‪ .‬הוא חשוב למבנה ה‪ .ECM-‬את ה‪ ECM-‬מפרישים‬
‫תאי הפיברולסטים שמאפשרים את בניית רקמת החיבור‪.‬‬
‫מולקולת הקולגן עשירה בחומצה האמינית גליצין‪ ,‬שנמצאת במרכז ה‪ strand -‬ואחראית על יצירת הקישור בין שלושת‬
‫השרשראות‪ .‬סיבי הקולגן מסודרים ב‪ ECM -‬בצורה אורכית ורוחבית‪ .‬קיימים כ‪ 40 -‬סוגים של מולקולות קולגן שונות‪,‬‬
‫כאשר הנפוצה ביותר היא ‪ .type 1 collagen‬סוג זה של קולגן דרוש בעיקר בעצמות וגידים ונמצא אותו בעצם‪ ,‬בעור‪,‬‬
‫בגידים‪ ,‬בליגמנטים ועוד‪ .‬בעיות בקולגן עלולות לגרום לשברים‪.‬‬
‫בתמונה אנו רואים תא פיברולסט‪ -‬בשחור מופיע הגרעין ובשחור כהה הגרעינון‪ .‬ניתן לראות את ה‪ .ER-‬רואים הפרשת‬
‫סיבים ‪ -‬קולגן‪ .‬רואים ואתו בשני זוויות‪.‬‬
‫הזווית הראשונה ‪ -‬הזווית האורכית‪ ,‬הסיבים מופיעים לאורך‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪90‬‬
‫זווית נוספת‪ -‬עיגולים‪ .cross section ,‬חתכים של קולגן שעוברים ניצב ולכן בחתך מופיעים כעיגול‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -marfan syndrome‬מחלה של רקמת חיבור‪ .Autosomal dominant .‬במחלה יש מוטציה בחלבון פיברלין‬
‫שתפקידו להיקשר לחלבון אלסטין‪ .‬החלבון אלסטין חשוב לאלסטיקה של שרירים ושל עורקים‪ .‬ניתן לראות את האורטה‬
‫שבה יש צורך באלסטיות ועמידה בלחצים מאוד גדולים ואפשרויות של כיווץ ומתיחה‪ .‬החלבון פיברילין עוזר למבנה‬
‫הנורמלי של האלסטין‪ .‬במחלה העצמות ארוכות מאוד‪ ,‬אורך מוטות הידיים ארוך מאוד‪ .‬הדבר מורגש במיוחד בעת‬
‫קיפול אצבעות הידיים‪ .‬באנשים אלה הרבה פעמים האיבר הרגיש ביותר לחוסר תקינות הסיבים הוא אבי העורקים‪,‬‬
‫עלולה להתפתח מפרצת ולגרום למוות‪ .‬אחד האנשים המפורסמים שסוברים שלקה בתסמונת זו היה אברהם לינקולן‪.‬‬
‫מבנה ה‪:fibronectin-‬‬
‫מולקולה השייכת ל‪ non-collagen glycoproteins -‬וחשובה בקישור לחלבון ה‪ .integrin -‬לאחר שפיברונקטין נקשר‬
‫לאינטגרין הוא יוצר סיבים שהם חלק מה‪ .ECM -‬על גבי הפיברונקטין יש רצף חוזר של ‪ 3‬חומצות אמינו – ארגנין‪,‬‬
‫גליצין ואספרגין – הנקרא ‪ . RGD sequence‬רצף זה הוא הגורם המזוהה על ידי האינטגרין ומאפשר את הקישור בין‬
‫האינטגרין וה‪ .ECM -‬ללא רצף ספציפי זה‪ ,‬לא ייווצר הקישור בין פיברונקטין לאינטגרין‪.‬‬
‫)‪The basal lamina (basement membrane‬‬

‫צורת ארגון ספציפית של ‪ . ECM‬שכבה דקה שנמצאת באופן קבוע מתחת לתאי האפיתל ומפורשת על ידם‪ .‬מיקומה ב‪-‬‬
‫‪ .connective tissue‬ה‪ ECM -‬מופרשים מתאי הפיברולסט‪ ,‬והממברנה הבאזלית מופרשת ע"י תאי האפיתל‪.‬‬
‫מבנה הממברנה הבזאלית‪:‬‬

‫‪ Glycoproteins‬מסוגים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ – Laminin‬החלבון העיקרי בממברנה הבזאלית‪ .‬חלבון זה הוא המולקולה הבסיסית שאחראית‬ ‫‪.1‬‬
‫על הסידור המבני של הממברנה הבזאלית‪ .‬מולקולת ה‪ laminin‬מורכבת מ‪ 3‬שרשראות (אלפא‪,‬‬
‫בטא‪ ,‬גמא)‪ ,‬כאשר אזורים שונים של המולקולה נקשרים לסוגים רבים של חלבונים שונים‪ .‬נקשר‬
‫מצד אחד למולקות האינטגרין ומצד שני למולקולות אחרות שבונות את המשטח‪ .‬הוא מהווה‬
‫העוגן והמארגן הראשי של הממברנה הבאזלית‬
‫‪Type IV collagen‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪Nidogen‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ -Proteglycans‬מסוג ‪Perlecan‬‬ ‫‪‬‬
‫תפקידים עיקריים של הממברנה הבזאלית‪:‬‬
‫‪91‬‬
‫מאפשרת חוזק מכני של האפיתל‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫מאפשרת הפרדה וחיבור בין תאי האפיתל לבין רקמת החיבור‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫חוסמת תנועה חופשית של תאים‬ ‫‪.3‬‬
‫משפיעה על פולריות התא‪ .‬כשיש בעיה בבאזל למינה תהיה בעיה בפולריות‬ ‫‪.4‬‬
‫תפקידים בכליות ‪ -‬מעבר מולקולות בין הדם לשתן‬ ‫‪.5‬‬
‫התפתחות עוברית‪/‬טיפול בפציעת האפיתל ‪ -‬הסיגנלים שמועברים בבאזל למינה חיוניים‬ ‫‪.6‬‬
‫‪Cell-Matrix Junctions‬‬
‫סוג נוסף של צומת מסוג ‪ .anchoring junction-‬נחלק בעצמו לשני תתי סוגים ‪-‬‬
‫‪ -Focal adhesion‬נקשרים לאקטין בחלק התוך תאי ול‪ laminin-‬בחלק החוץ תאי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -Hemidesmosome‬נקשרים ל‪.intermediate filaments-‬‬ ‫‪‬‬
‫חלבון ה‪ integrin-‬אחראי על עיגון הממברנה הבזאלית אל התא‪ integrin .‬הוא דימר של שתי שרשראות‪ -‬אלפא‬
‫וביטא (שלהן סוגים רבים)‪ .‬כאשר שרשראות אלו עוברות דימריזציה הן משנות את הקונפורמציה שלהן כדי להיקשר‬
‫מחוץ לתא לחלבונים ב‪ ECM-‬ובתוך התא לשלד התא‪.‬‬
‫חלבוני ה‪ laminin -‬נקשרים הן אחד לשני וקושרים את שאר המרכיבים של הממברנה‪.‬‬
‫בצהוב אנו רואים את – ה ‪ .ECM‬נראה שאליו קשור החלבון ‪ laminin‬שנקשר ל‪ .-integrin‬באפור מוצגת הממברנה‪.‬‬
‫אנו רואים שהאינטגרין חוצה את הממברנה‪ .‬הזנב הציטוזולי של האינטגרין הוא מאוד קצר אך למרות זו התפקודים‬
‫שלו הם עצומים וקריטיים בתא‪.‬‬
‫‪ - Focal Adhesions‬צמתי ‪ cell-metrix‬מסוג ‪ .actin-linked‬הקישור לשלד התא מתווך על ידי חלבונים הנקראים‬
‫‪ . talins‬אלו הם מעין חלבוני פיגום שקושרים מצד אחד את החלק הציטוזולי הקצר של ה‪ integrin -‬ומצד שני סיבים‬
‫של אקטין‪ .‬נחקרו במסגרת האינטראקציה של האינטגרין עם ה‪ ECM -‬ועם השלד התוך תאי‪ .‬מבנים אלו הם חזקים אך‬
‫דינמיים‪ .‬התגובה הכי חזקה ‪ -‬שינוי מכני‪ .‬אם נפעיל על התאים כוח מכני כל השינויים שיקרו יתרחשו בגלל הסיגנלים‬
‫שהם מעבירים‪.‬‬
‫‪ - Hemidesmosomes‬צמתי ‪ cell-metrix‬הנקשרים ל‪ intermediate filaments -‬בשלד התוך תאי‪ .‬דומים מבנית‬

‫לדזמוזומים‪ ,‬אך מבוססים על אינטגרין ולא על קדהרין‪ .‬אינטגרין מתקשר בתוך התא עם קרטין (סוג של ‪intermediate‬‬
‫‪ )filaments‬באמצעות החלבון ‪ , plectin‬ומחוץ לתא עם חלבון ה‪ laminin -‬בממברנה הבזאלית‪.‬‬
‫הפונקציה העיקרית של המידזמוזומים היא לקשר בין התא והממברנה הבזאלית לבין הקולגן שנמצא ברקמת החיבור‬
‫שמתחת לתאי האפיתל‪.‬‬
‫‪J‬‬
‫‪u‬‬
‫‪n‬‬
‫‪c‬‬
‫‪t‬‬
‫‪92‬‬
‫)‪ -ional epidermolysis bullosa (JEB‬מחלה שיכולה להיווצר ממוטציות במרכיבים של הלמינה הבאזלית‬
‫(בחלבוני הממברנה הבזאלית)‪ .‬יכול להיות מוטציה ב‪ ,laminin‬בקולגן שנמצא בדרמיס (נקשר לחלבוני הממברנה‬
‫הבזאלית ויוצר את החיבור בינה לרקמת החיבור שמתחת) ובאינטגרינים שהם החלבונים שמקשרים בין האפיתל‬
‫לממברנה הבאזלית‪ .‬המחלה גורמת להיפרדות מוחלטת בין האפידרמיס והדרמיס‪ ,‬לרגישות קשה של העור אשר מגע‬
‫קל ביותר עשוי לגרום לו לפצעים קשים‪.‬‬
‫שיעור ‪ – 8‬סיגנלי התא ותקשורת בין תאית‪:‬‬
‫כדי שתא יפעל באופן נורמלי הוא צריך להיות מודע ומותאם לסביבתו‪ .‬ההתאמה היא התקשורת הבין‪-‬תאית‪ .‬תאים‬
‫מגיבים לסביבה שלהם הן אנדוגנית והן אקסוגנית‪ .‬תא לא חי בואקום‪ ,‬הוא חש את הסביבה שלו ומגיב לה‪ .‬הסביבה‬
‫של תא יכולה להתבטא מהתא השכן או מסדרה של גורמים אקסוגנים‪ ,‬שיכולים להיות תוצר של תאים אחרים בסביבה‬
‫או של תרופות‪ ,‬כימיקלים‪ ,‬פקטורי גדילה‪ ,‬נוירוטרנסמיטרים‪ .‬גם גורמים חיצוניים לחלוטין כמו אור‪ ,‬שינויי לחץ וקרינה‪,‬‬
‫משפיעים על התאים ודורשים מהם להגיב בתמורה‪ .‬גם חיידקים‪ ,‬שהם חד‪-‬תאיים‪ ,‬מתקשרים זה עם זה ועם סביבתם‪.‬‬
‫האתגר העומד בפני תאים הוא תרגום של אינפורמציה חיצונית לתגובה פנימית ← ‪.signal transduction‬‬
‫תהליך האיתות התאי מתחיל ממולקולה חיצונית שהיא מולקולת סיגנל ‪ . signaling molecule‬היא יכולה להיות‬
‫גורם חיצוני כמו כימיקל‪ ,‬אור‪ ,‬קרינה‪ ,‬חומרי טעם וריח‪ .‬מולקולת הסיגנל החיצונית היא זו שמביאה את האינפורמציה‬
‫לתא‪ ,‬והיא נקראת גם ליגנד או שליח ראשוני ‪ . first messenger‬רוב מולקולת הסיגנל מופרשות מתאים בתהליך‬
‫של אקסוציטוזה (הורמונים‪ ,‬נוירוטרנסמיטרים‪ ,‬פקטורי גדילה)‪ .‬מולקולות אחרות משוחררות בדיפוזיה דרך הממברנה‬
‫הפלזמטית או שהן קשורות לפני שטח התא ומשפיעות על תאים סמוכים‪ .‬ההפרשה היא לעיתים מבוקרת ולעיתים‬
‫בלתי מבוקרת‪ .‬הפרשה מבוקרת היא תהליך שמתרחש בתגובה לסיגנל חיצוני‪.‬‬
‫מולקולת הסיגנל נקשרת לרצפטור ‪ ,specific receptors‬שהוא חלבון שיודע להכיר אותה באפיניות גבוהה‪ .‬רצפטור‬
‫אשר קשור אליו ליגנד מעורר שינוי תאי‪ ,‬כאשר שינוי תאי מעודד תגובה תאית‪.‬‬
‫כדוגמא נדבר על נושא הגלוקוז‪ .‬מתוך כך נקבל את ההבנה בנוגע למה שאנו מדברים בתקשורת בין תאית‪.‬‬
‫מצב זה הוא דוגמא לכך שהתגובה נובעת מגורם חיצוני‪ .‬השינוי שחל מתרחש בתגובה לגורם חיצוני אבל אנו מצפי‬
‫שכל הגוף יגיב בהתאם‪ .‬אנו לא אוהבים שרמות הגלוקוז שלנו בדם הן גבוהות מידי‪ ,‬ואם יש יותר מדיי גלוקוז תאים‬
‫עוברים גליקוזילציה גם במקומות שלא אמורים לעבור‪ ,‬והדבר יבוא לידי ביטוי במחלות כמו מחלת הסוכרת‪.‬‬
‫הגוף מנסה להתמודד עם מה שאכלנו שהעלה את רמת הגלוקוז על ידי הורדת רמת הגלוקוז בדם‪ .‬התאים הראשונים‬
‫שמגיבים לגלוקוז בדוגמא זו הם תאי ביטא בלבלב‪ .‬הם יודעים לחוש שיש גלוקוז על ידי מערכת סנסורים שיש להם על‬
‫התא‪ ,‬והתוצאה תהיה שהם יעשו תגובה תאית שבה בגלל העלייה בגלוקוז‪ ,‬יתחיל תהליך הפרשה מבוקרת‪ .‬הפרשת‬
‫מבוקרת זה תהליך שקורה רק בעקבות תגובה לגירוי חיצוני‪ .‬לתאים אלה יש יכולת להפריש ולאגור אינסולין‪ ,‬אך הם‬
‫לא יפרישו אותו אלא אם יהיה גירוי שיגרום להם לכך‪.‬‬
‫בהשפעת גלוקוז תא הביטא מפריש אינסולין‪ .‬כעת אותו האינסולין הופך להיות מי שמביא אינפורמציה‪ -‬כעת לא מדובר‬
‫על תגובה מגורם חיצוני‪ ,‬אלא משהו אנדוגני‪ .‬כעת האינסולין ישפיע על תאים אחרים כמו תאי שריר ושומן‪ .‬תאים אלה‬
‫ידעו לחוש בנוכחות האינסולין בזכות הרצפטורים שיש להם על הממברנה‪ .‬האינסולין שיקשר לרצפטורים אלה יספר‬
‫לתאים שרמת הגלוקוז עלתה‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬אותם תאי שריר ושומן מגיבים לאותו טריגר שהם קיבלו‪ .‬התגובה שלהם‬
‫תהיה בעזרת נשא בתא – גלוקוז טרנספורטר‪ .‬כשאינסולין נקשר לרצפטור‪ ,‬הרצפטור יעביר את המידע לטרנספורטר‪,‬‬
‫הטרנספורטר עובר לממברנה‪ ,‬קושר גלוקוז ומכניס אותו פנימה לתא וכך רמת הגלוקוז בדם תרד‪.‬‬
‫‪93‬‬
‫בכל אחד מהמקרים האלה‪ ,‬אם משהו ישתבש המערכת לא תוכל להגיע להומאוסטיז ולא נצליח להוריד את רמת‬
‫הגלוקוז והדבר יתבטא במחלות כמו מחלת הסוכרת‪ .‬באיזה נקודות בתהליך יכולות להיות לנו תקלות?‬
‫תהליך ההפרשה‪ :‬תאי הביתא לא ידעו להפריש אינסולין‬ ‫‪‬‬

‫תא המטרה לא יידע לקלוט את האינפורמציה מהאינסולין ולהציג את הטרנספורטר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נבדיל בין שני סוגים של ליגנדים‪:‬‬
‫ליפופיליים (הידרופוביים)‪ -‬יכולים לחצות את הממברנה בקלות ולחדור אל תוך התא‪ .‬אלו הן מולקולות נמסות‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫אוהבות ליפידים‪ .‬לדוגמא‪ :‬הורמונים סטרואידים‪ .‬ליגנדים מסוג זה ייקשרו על ידי רצפטורים תוך תאיים‪.‬‬
‫ליפופוביים (הידרופיליים)‪ -‬אינם מסוגלים לחצות את הממברנה ולכן אינם נכנסים לתא‪ .‬מסיסים במים‪ .‬ליגנדים‬ ‫‪‬‬
‫מסוג זה ייקשרו על ידי רצפטורים חוץ תאיים שיושבים על ממברנת התא‪.‬‬
‫בקורס הנוכחי אנו מדברים רק על הליגנדים שאינם יכולים לעבור את התא‪ ,‬הידרופילים‪ ,‬אוהבי מים שנמצאים בדם או‬
‫בנוזל החוץ תאי אך לא יודעים לחדור את התא‪ ,‬ובהתאמה הרצפטורים שלהם נמצאים על הממברנה כשהם בחוץ‪ .‬הם‬
‫יושבים על הממברנה כך שחלקו יושב בחוץ על מנת לקשור את הליגנד וחלקו בפנים על מנת שיוכל להעביר את‬
‫האינפורמציה שהךיגנד היה ונקשר‪ .‬בדר"כ הם יהיו טרנס ממברנאלים‪.‬‬
‫התהליך מלווה באתגר‪ -‬הליגנד נשאר בחוץ אבל התא בפנים צריך לקבל את האינפורמציה שקיים ליגנד על מנת‬
‫שהתא יגיב‪ .‬לסוג זה של סיגנאלים קוראים ‪ .trans membranal signaling‬כיוון שאנו רוצים להעביר את הסיגנאל‬
‫מחוץ לתא אל פנים התא‪ .‬איך נעביר אינפורמציה של ליגאנד מבחוץ ונעביר את האינפורמציה לתוך התא? אנו דורשים‬
‫שחלבון שיושב באופן תמידי ומסותנז תמיד‪ ,‬יוכל להגיד לתא מתי יש ליגנד ומתי אין ליגנד כיוון שאנו רוצים את תגובת‬
‫התא רק כאשר יש ליגנד‪.‬‬
‫קלסיפיקציה‪ -‬סיווג העברת סיגנאלים‪:‬‬

‫אחת הדרכים לסווג את סוגי הסיגנאלים השונים היא על ידי המרחק בין התא שייצר את הסיגנאל (למשל תא הביטא‬
‫שייצר את האינסולין) מול התא שמקבל את הסיגנאל (תאי השריר והשומן שמקבלים את האינסולין)‪ .‬לפי סיווג זה יש‬
‫לנו תאים שיוצרים תאי סיגנאל ומפרישים אותו לזרם הדם (אינסולין למשל)‪.‬‬
‫‪94‬‬
‫ישנם ‪ 4‬סוגים ראשיים של צורות להעביר סיגנאלים‪:‬‬

‫‪Endocrine‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪-Paracrine‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪-Contact dependent‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪-Autocrine‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ - Endocrine‬הליגנד מופרש לדם‪ .‬במקרה זה הליגנדים יקראו הורמונים ומי שיפריש אותם יהיו תאים אנדוקרינים‪ .‬תא‬
‫המטרה שמגיב לליגנד יכול להיות בכל מקום‪ ,‬גם רחוק מאוד מהתא שייצר את הסיגנאל‪.‬‬
‫‪ - Paracrine‬מולקולות הסיגנאל מפרישה לא לדם‪ ,‬אלא החוצה ותאים שנמצאים בקרבה הם אלה שיציגו רצפטור‬
‫שיצליחו לקשור את הסיגנאל‪ .‬הדרך היחידה של תאים אלה להגיע לתאי המטרה שלהם היא בדיפוזיה‪ .‬בדיפוזיה אי‬
‫אפשר ללכת רחוק ולכן הם יכולים להגיע רק לתאים שיהיו בסביבה הקרובה לתא שייצר את הסיגנאל‪ .‬רואים תאים אלו‬
‫הרבה במערכת החיסון‪.‬‬
‫‪ – Contact dependent‬לפעמים מולקולת הסיגנאל לא מופרשת אלא יושבת בעצמה על ממברנת התא שצריך לתת‬
‫את האינפורמציה‪ .‬במקרה זה תא המטרה חייב להיות מאוד קרוב בשביל שליגנד זה יוכל להיקשר אליו כיוון שהוא אינו‬
‫מתרחק כלל‪ .‬זהו סיגנאל שתלוי במגע‪.‬‬
‫‪ - Autocrine‬יש לנו בליטה שיוצרת ליגנדים‪ ,‬והוא בעצמו מציג גם רצפטורים שיודע לקשור אותם‪ .‬הוא מפעיל את‬
‫עצמו‪ -‬יוצר את הסיגנל ומגיב לו‪ .‬ברוב המקרים שאנו רואים את סוג זה של איתות זה במקרים פתולוגיים כמו סרטן‪-‬‬
‫‪95‬‬
‫התא הסרטני‪ ,‬אם הוא ייצור לעצמו את הליגנד שגורם לו להתחלק‪ ,‬הוא לא יהיה תלוי בתאים אחרים אלא יוכל‬
‫להמשיך להתחלק כל הזמן‪ .‬אם תהיה מוטציה כזו התא הסרטני יקבל יתרון‪.‬‬
‫ישנם שני סוגים נוספים של רצפטורים שאינם נכנסים תחת הקטיגוריות שראינו‪:‬‬
‫‪ - Synaptic‬מצד אחד מדובר על סיגנאל פאראקריני‪ ,‬התא הפריש ליגנד שנקשר לתא שנמצא מאוד קרוב אליו ישנה‬
‫סינפסה‪ .‬מצד שני‪ ,‬פיזית הוא יכול להיות מאוד רחוק כיוון שהאקסון יכול להיות מאוד רחוק‪ .‬הולכה עצבית בדר"כ תהיה‬
‫‪ synaptic transmission‬כיוון שאנו לא יודעים איך להגדיר את זה (לפי הספרים מדובר באיתות פאראקריני אבל‬
‫בפועל לא נמצא קרוב בשביל לענות על המאפיינים של סוג כזה של איתות)‪.‬‬
‫‪ - Gap junction‬חומרים שיש להם תעלות וכך הם יכולים להעביר חומרים בין אחד לשני‪ .‬אין צורך להפריש‬
‫‪ signaling‬שייקשר לרצפטור‪.‬‬
‫נסכם‪ -‬הבנו שמתקיים תהליך שיש לו שני מרכיבים ראשוניים‪ -‬מולקולות הסיגנלינג והרצפטור‪ .‬הם יכתיבו אם תא‬
‫מסויים יגיב או לא לסיגנאל מסויים‪.‬‬
‫דרך נוספת לסווג את סוגי האיתות היא לפי זמן התגובה‪:‬‬
‫יש איתותים שהם תהליכים מאוד מהירים‪ .‬תגובה של מילי שניות‪ ,‬למשל תגובה עצבית ותגובת ראייה נחשבת‬ ‫‪‬‬
‫תהליך מאוד מהיר ומידי‪.‬‬
‫יש תהליכים שדורשים ביטוי של הגן שיעבור טרנסקריפציה ואז חלבון שיעבור תרגום ואז התהליך יהיה איטי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אם יש צורך ביצירת חלבונים חדשים בגלל שיעתוק ותרגום חלבונים התהליך יכול לקחת מספר שעות‪.‬‬
‫אם יש לי תא שאני רוצה שיהיה בתקשורת עם תאים אחרים כמו שצריך צריך שיהיה לו רצפטור‪ .‬רצפטור זה צריך‬
‫לדעת לקשור ליגנד ספציפי שאמור לפעול על התא הזה‪ .‬משהו אמור לקרות לרצפטור כדי שימלא את התא בסיגנלימג‪.‬‬
‫‪96‬‬
‫למה חשוב שיקרה משהו לרצפטור כשהוא קושר ליגנד? אנחנו רוצים שיעשה פעולה אך ורק כשהליגנד קשור אליו‪,‬‬
‫ולכן חייב שמשהו יקרה לרצפטור‪ .‬רצפטור שאין עליו ליגנד הוא שונה מרצפטור שיש עליו ליגנד‪ ,‬וזהו השינוי הראשון‪,‬‬
‫הבינארי ‪ ,‬שבעצם יידע להעביר את האינפורמציה‪.‬‬
‫הרצפטור הזה‪ ,‬ואך ורק הרצפטור המעורר (קשור אליו ליגנד)‪ ,‬ידע לעשות משהו בתוך התא (כל דבר‪ ,‬שינוי כלשהו)‪.‬‬
‫משינוי זה התא ידע שניקשר ליגנד‪ .‬כלומר‪ ,‬חשוב לנו שברגע שהתא יראה שנעשה עליו שינוי‪ ,‬הוא יבין שנקשר אליו‬
‫ליגנד וכך נצליח לעשות טרנס ממברל סיגנאלינג‪ .‬נרצה כמובן שאותו שינוי יידע להפעיל תגובה ביולוגית‪ -‬בין אם‬
‫מטאבולית ובין אם שיעתוק של גנים‪ .‬חשוב שיידע להפעיל תהליכים כאלו‪.‬‬
‫נרצה להבין מהו השינוי שנוצר בתא‪ ,‬והאם הוא שונה בין ליגנדים‬ ‫‪‬‬
‫צריך להבין איך התא מבין מהשינוי הזה שהליגנד נקשר‬ ‫‪‬‬
‫ונרצה לדעת איך התא מבין מהשינוי שנוצר לו להפעיל תהליכים‬ ‫‪‬‬
‫איזה סוגי שינויים יכולים לחול בתא כשליגנד מפעיל את הרצפטור שלו?‬
‫שינוי של ריכוז של יון בתא‪ -‬אם ריכוז היון בתא ישתנה‪ ,‬הוא יבין שחל שינוי ויידע לשייך זאת לליגנד‪ .‬למשל‬ ‫‪‬‬
‫בציטוזול יש ריכוז יוני סידן נמוך‪ .‬אם ריכוז זה יעלה מננו מולרים למיקרו מולרים‪ ,‬זה יתאים להגדרה של שינוי‬
‫בריכוז יונים והתא יבין שהוא צריך לעשו תתגובה כלשהי‪.‬‬
‫מולקולה שיש לנו בד"כ בתא שריכוזה בד"כ נמוך‪ ,‬ופתאום עולה בריכוז‪ .‬התא יבין שנעשה שינוי ויקשר את זה‬ ‫‪‬‬
‫לליגנד‪ .‬שינוי זה בריכוז של מולקולה שהתרחש בהפעה של קישור של ליגנד נקרא ‪.second messenger‬‬
‫יקרה רק אחרי השליח הראשון‪ .‬ההבדל בין שני השליחים הוא מאוד גדול‪ .‬הראשון היה מחוץ לתא‪ ,‬השני כבר‬
‫בתוך התא‪.‬‬
‫מודיפיקציה שמתרחשת על חלבון אחרי שהוא כבר סונתז‪ -‬אם יש חלבו ןשעובר שינוי פתאום‪ ,‬התא יודע‬ ‫‪‬‬
‫להבין שחל שינוי ויש ליגנד‪ .‬לדוגמא‪ -‬זירחון‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬נבין את השינוי נוצר כאשר ליגנד נקשר לרצפטור‪:‬‬

‫יש לנו ‪ 3‬דרכים תלויות ברצפטור להשיג שינוי זה‪ .‬לרצפטורים שונים יש דרכים שונות לעשות את שינויים אלה‪ .‬נסווג‬
‫את הרצפטורים ל‪ 3‬משפחות‪:‬‬
‫רצפטורים שהם תעלות ליונים ‪ -‬רצפטור שהוא תעלה יונית‪ .‬הקונפורמציה של הרצפטור בהיעדר ליגנד היא‬ ‫‪.1‬‬
‫תעלה סגורה‪ .‬קשירה של ליגנד משנה את הקונפורמציה של הרצפטור‪ ,‬כך שהוא מאפשר ליון ספציפי לעבור‬
‫דרכו‪ .‬אם ריכוז של יון כלשהו בחוץ הוא גבוה מהריכוז בפנים‪ ,‬יונים יכנסו פנימה ← שינוי בריכוז היון בציטוזול‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬רצפטור ניקוטיני לאצטילכולין שנמצא בשריר המשורטט‪ .‬בהיעדר אצטילכולין התעלה סגורה וכאשר‬
‫הוא נקשר התעלה נפתחת ויש שינוי בריכוז של יונים‪.‬‬
‫נדגים על ריכוז יוני נתרן‪ -‬בד"כ ריכוז יוני הנתרן בחוץ מאוד גבוה‪ ,‬בציטוזול מאוד נמוך והממברנה‬ ‫‪o‬‬
‫דואגת שלא תהיה דיפוזיה או התערבבות‪ .‬יכול להיות רצפטור שהוא תעלה ויכול להכניס יוני נתרן‪,‬‬
‫אך רצפטור זה סגור בקונפורמציה שבה הוא סונתז‪ .‬הדבר היחיד שנוכל לשנות לתעלה אחרי שסונתז‬
‫היא הקונפורמציה שלו‪ .‬כאשר הוא סגור‪ ,‬הוא לא ייתן ליוני נתרן להיקשר‪ .‬בעקבות היקשרו תליגנד‬
‫יהיה לנו שינוי קונפורמציה של הרצפטור שתגרום לו להיפתח ויוני נתרן יכנסו על מנת להשוות‬
‫ריכוזים‪ .‬ריכוז הנתרן בפנים יעלה ויהיה לי שינוי בריכוז היונים‪ .‬התנאי הוא שהתעלה תיפתח רק‬
‫כשליגנד נקשר אליו‪ .‬הרצפטור הניקוטיני לאצטילכולין הוא דוגמא לרצפטור זה‪ .‬מקשר בין הנוירונים‬
‫שלנו לשרירים שלנו‪ .‬הדבר ישפיע על פוטנציאל הממברנה‪ .‬שינו יהריכוזים הוא שדואג לפוטנציאל‬
‫הממברנה ולכן כשהתעלה תיפתח ויהיה שינו יבריכוז יהיה לנו דה פולריזציה‪ .‬יכול להיות רצפטור‬
‫אחר לגמרי שיש לו אות ולגינד‪ -‬ליגנד יכול להיקשר לרצפטורים שונים ויכול לעשות לנו פעילויות‬
‫שונות‪.‬‬
‫רצפטור ניקוטיני ‪ -‬קיים בתאי שריר משורטט‪ .‬קשירה של אצטילכולין לרצפטור זה גורמת‬ ‫‪‬‬
‫לשריר להתכווץ‪.‬‬
‫‪97‬‬
‫רצפטורים שהם ‪ - GPCR‬השינוי שמשפחת רצפטורים זו עושה בתוך התא הוא שינוי בריכוז של יון או‬ ‫‪.2‬‬
‫מולקולה (לרוב יהיה מולקולה)‪ ,‬שהיא שליח שניוני‪ .‬הרצפטור אינו תעלה‪ .‬קשירה של ליגנד מאקטבת חלבון‬
‫מסוג ‪ G-protein‬שקשור לרצפטור‪ ,‬שבתורו מאקטב או מעכב אנזים‪ ,‬אשר מייצר שליח שניוני ספציפי‪.‬‬
‫רצפטורים שהם אנזימים בעצמם ‪ -‬הרצפטור הוא אנזים‪ .‬בהיעדר ליגנד הוא בלתי פעיל וכאשר נקשר אליו‬ ‫‪.3‬‬
‫ליגנד האנזים עובר הפעלה ויכול לבצע מודיפיקציה בחלבון אחר בתא‪ .‬השינוי בחלבון יהיה ‪post-‬‬
‫‪ , translational modification‬לאחר שהחלבון עבר תרגום‪.‬‬
‫נגדיר שני מושגים מעולם הפרמקולוגיה‪:‬‬
‫אגוניסט ‪ -‬נדבר על ליגנדים שנקשרים לרצפטורים וגורמים להם לעשות את אותו איתות שדיברנו עליו קודם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫זה יכול להיות ליגנד אנדוגני או חומר פרמקולוגי שיודע לעשות את אותה פעולה של היקשרות לרצפטור‬
‫והפעלת השינויים שהוא אומר לעשות ובצורה כזאת לגרום לתגובה התאית‪.‬‬
‫אנטגוניסט ‪ -‬נדבר על מולקולה‪ ,‬ברוב המקרים תהיה פרמקולוגית אך יכולה להיות גם אנדוגנית‪ .‬היא יודעת‬ ‫‪‬‬
‫להיקשר לרצפטור‪ ,‬אבל שלא כמו ליגנד רגיל אגוניסט‪ ,‬מולקולה זו איננה מפעילה את ה‪signaling-‬‬
‫‪ . transection‬לא רק זה שבעצמה אינה תפעיל את התגובה התאית‪ ,‬אלא גם תימנע מאגוניסט שנמצא שם‬
‫להיקשר כיוון שאתר הקישור יהיה חסום על ידי אותה מולקולה שנקשרה לרצפטור‪ .‬נרצה מולקולות שיקשרו‬
‫לרצפטור וימנעו את קישור הליגנאד האגוניסטי על מנת להפסיק איזה שהיא פעילות שאינה רצויה למשל‪.‬‬
‫)‪:The family of G protein coupled receptors (GPCRs‬‬

‫המשפחה הגדולה ביותר של רצפטורים (יש באזור ‪ 800‬סוגי רצפטורים ביונקים)‪ .‬מרבית התרופות כיום מכוונת‬
‫לרצפטורי ה‪ . GPCR‬הליגנדים שלהם מגוונים מאוד‪ ,‬ביניהם ניתן למצוא מולקולות קטנות‪ ,‬גליקופרוטאינים‪ ,‬פפטידים‬
‫קטנים‪ ,‬אודורנטים (מולקולות הריח)‪ ,‬פוטונים (מולקולות האור)‪.‬‬
‫לאחר קשירה של ליגנד‪ ,‬רצפטור זה יעבור שינוי קונפורמציה‪ ,‬מה שיגרום לשינוי בתוך התא‪ .‬השינוי בתא יגרום‬
‫לאקטיבציה של חלבון תוך‪-‬תאי הנקרא ‪ . effector‬הקשר בין הרצפטור ל‪ effector -‬הוא באמצעות ‪.G-protein‬‬
‫מדובר ברצפטורים שאינם פועלים לבד אלא תלויים בגורמים נוספים‪ ,‬בניגוד לרצפטורים שהם תעלות יוניות או‬
‫אנזימים‪ .‬היחידה התפקודית מורכבת מ‪ 3 -‬חלקים‪:‬‬
‫הרצפטור ‪ , GPCR‬שיקשור את הליגנד‬ ‫‪‬‬

‫חלבון ה‪ G-protein -‬שהוא הטרו‪-‬טרימר‪ ,‬שיקבל את האינפורמציה ויעביר אותה הלאה‬ ‫‪‬‬
‫מערכת חלבון ה‪ , effector -‬מערכת תוך‪-‬תאית שתגרום לשינוי בעקבות האינפורמציה‬ ‫‪‬‬
‫לרצפטורים ממשפחת ה‪ GPCRs -‬יש מבנה קבוע ומנגנון פעולה קבוע‪ .‬כל הרצפטורים הם חלבונים טרנס‪-‬ממברנליים‬
‫שחוצים את הממברנה ‪ 7‬פעמים‪ .‬הם מורכבים מ‪ 7 -‬הליקסים הידרופוביים טרנס‪-‬ממברנליים‪ ,‬המחוברים אחד לשני על‬
‫ידי לולאות הידרופיליות חוץ‪-‬תאיות ותוך‪-‬תאיות‪ .‬לכן‪ ,‬שם נוסף לרצפטורים אלו הוא )‪.7TM receptors (7TMR‬‬
‫רצפטורי ‪ GPCRs‬מעורבים במספר רב של פונקציות – חוש הראיה‪ ,‬חוש הטעם‪ ,‬חוש הריח‪ ,‬תגובות הורמונליות‪,‬‬
‫תגובות נוירונליות‪ ,‬תגובות חיסוניות‪.‬‬
‫‪98‬‬
‫מי הם ה‪?G proteins‬‬

‫ה‪ G-proteins -‬הם תת‪-‬משפחה במשפחת חלבונים גדולה הנקראת ‪ .GTP-binding proteins‬משפחת חלבונים‬
‫מסוג זה הם חלבונים שיודעים לקשור מולקולות ‪ GTP‬ו‪ .GDP-‬הם ממלאים מגוון רחב של תפקידים ופונקציות‪-‬‬
‫בהתפתחות הלב‪ ,‬בתנועות תאים‪ ,‬בהפרשת תאים וכו'‪ .‬תפקידם של ה‪ G-proteins -‬שאנו נעסוק בו הוא לקשר בין‬
‫הרצפטור שקושר את הליגנד לבין התגובה התאית‪ .‬חלבונים אלו פועלים כ"מתג מולקולרי"‪ .‬יש להם קונפורמציות‬
‫אפשריות‪:‬‬
‫לא פעילה‪ -‬כאשר הם קושרים ‪GDP‬‬ ‫‪‬‬

‫פעילה‪ -‬כאשר הם קושרים ‪ . GTP‬רק כאשר הם בקונפורמציה זו‪ ,‬הם יכולים לעבור אינטראקציה עם חלבון‬ ‫‪‬‬
‫אחר ולבצע פונקציה‬
‫‪ G proteins‬הם חלבונים הטרו‪-‬טריימרים‪ ,‬מורכבים מ‪ 3‬תת יחידות – אלפא‪ ,‬ביטא וגמא‪ .‬כל אחד מתת היחידות‬
‫מקודדת לגן שונה‪ .‬בתוך המשפחה הגדולה גם ה‪ G proteins‬הם משפחה שמסווגת למספר תת משפחות של חלבונים‬
‫שדומים יותר ודומים פחות‪ .‬האלפא מחולקת גם היא למספר סוגים‪ ,‬כנ"ל הביטא והגמא‪ ,‬ולכן הם יכולים להוציא‬
‫בסוגים שונים ולתת לנו ‪ 1100‬צירופים שונים (‪ 800‬רצפטורים שצריכים לעשות רצפטורים צריכים גם רפרטואר גדול‬
‫של חלבונים)‪.‬‬
‫החלבון שמתווך שחלוף בין ‪ GDP‬ל‪ GTP -‬הוא )‪ .guanine exchange factor (GEF‬האפיניות ל‪ GDP -‬גבוהה‬
‫מהאפיניות ל‪ GTP -‬ולכן במצב הרגיל החלבון יעדיף להיות קשור ל‪( GDP -‬ולהיות בקונפורמציה לא פעילה)‪ .‬כדי שהם‬
‫יקשרו ‪ GTP‬חלבוני ‪ G-protein‬צריכים לעבור שינוי קונפורמציה‪ ,‬שיגרום לירידה באפיניות ל‪ .GDP -‬לרוב יש יותר‬
‫‪ GTP‬בתא ולכן אין צורך באפיניות מאוד גבוהה‪ .‬לאחר קשירה של ‪ ,GTP‬החלבון עובר אקטיבציה‪ .‬חלבון ה‪GEF -‬‬
‫הוא זה שגורם לשינוי בקונפורמציה ולירידה באפיניות ל‪.GDP -‬‬
‫הערה חשובה‪ -‬חשוב להבין שבשלב המעבר בין ‪ GDP‬ל ‪ GTP‬מדובר על ריאקציית שחלוף‪ ,‬ובין ‪ GTP‬ל ‪GDP‬‬
‫מתרחש תהליך הידרוליזה‪ -‬זרחון‪.‬‬
‫חלבונים שקשורים ל‪ GTP -‬יכולים לפרק אותו (תהליך הידרוליזה) בסיוע של חלבון הנקרא ‪GTPase activating‬‬
‫)‪ .protein (GAP‬כאשר החלבון האקטיבי שקשור ב‪ GTP -‬בא באינטראקציה עם ‪ , GAP‬משתחרר פוספט והחלבון‬
‫חוזר להיות בלתי פעיל (קושר ‪ .)GDP‬חלבון ה‪ GEF -‬של חלבוני ה‪ proteins-G -‬הוא למעשה הרצפטור ‪. GPCR‬‬
‫כשה‪ GPCR -‬אינו קושר ליגנד הוא לא מתפקד כ‪ GEF -‬ולאחר שהוא קושר ליגנד‪ ,‬הוא עובר שינוי קונפורמציה‪ ,‬נהפך‬
‫להיות ‪ GEF‬ומשפעל את ה‪ .G-protein -‬חלבוני ה‪ GAP -‬של חלבוני ה‪ G-proteins -‬שייכים למשפחת חלבונים‬
‫הנקראת )‪.regulator of G-protein signaling (RGS‬‬
‫מה משותף לכל ה‪ ?G proteins‬גם ‪ G proteins‬וגם ‪ SAR1‬כולם יודעים לקשור ‪ ,GTP‬והאפיניות שלהם ל‪ GDP‬היא‬
‫גבוהה יותר‪ .‬אם נכריח אותם‪ ,‬הם יוותרו על ה ‪ GDP‬ויקשרו במקומו ‪ .GTP‬כשיעשו זאת‪ ,‬ורק כשיעשו זאת (כלומר רק‬
‫בצורתם שקשורה ל‪ )GTP‬הם יכולים לקשור חלבון אפקטור שמושפע מהם והם יכולים לעשו פונקציה מסויימת‪ .‬אפשר‬
‫לעשות בקרה של פעילות‪ .‬לכל המשפחה הזו נקרא ‪ .molecular switches‬נוכל שהחלבון יהיה עם ‪ GDP‬ואז יהיה לא‬
‫פעיל‪ ,‬או להפעיל אותו בכך שנכריח אותו להיקשר ל‪ GTP‬ואז הוא יקשור את הרצפטור ויבצע פעילות‪.‬‬
‫‪99‬‬
‫תת‪-‬היחידה אלפא (‪ )Gα‬היא –‬
‫חלבון שקשור באופן פריפרי לממברנה מהצד הפנימי שלה‬ ‫‪‬‬

‫כוללת את אתר הקישור ל‪ GDP -‬ו‪GTP -‬‬ ‫‪‬‬
‫יש לה אתרי קישור לרצפטור ולחלבון ה‪effector -‬‬ ‫‪‬‬
‫יש לה פעילות של ‪ -GTPase‬מזורזת על ידי חלבונים מסויימים‪ ,‬לאט לאט הוא יפרק את ה‪ GTP‬ויחזור להיות‬ ‫‪‬‬
‫‪GDP‬‬
‫תת‪-‬היחידות בטא וגמא קיימות כדימר שמתפקד כיחידה (‪ )Gβγ‬אשר –‬
‫קומפלקס שקושר את אלפא כדימר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מעגנת את ה‪ G-protein -‬לממברנה‬ ‫‪‬‬
‫שומרת את ‪ Gα‬במצב בלתי פעיל (כשהיא קושרת ‪)GDP‬‬ ‫‪‬‬
‫יוצרת קשר עם חלבוני ה‪effector -‬‬ ‫‪‬‬
‫כל אחד מתת‪-‬היחידות ‪ Gα, Gβ‬ו‪ Gγ -‬הן למעשה משפחה של חלבונים‪ .‬כל תת‪-‬משפחה דומה יותר בפונקציה כשהיא‬
‫מבצעת‪ .‬חברים במשפחת ה‪ Gα -‬יכולים להיקשר ל‪ Gβ -‬ו‪ Gγ -‬שונים ובכך ליצור צירופים רבים של ‪G-proteins‬‬
‫הטרו‪-‬טרימרים‪ .‬נניח תא שבממברנה שלו נמצא רצפטור ‪ . GPCR‬לרצפטור קשור )‪ , G-protein (Gαβγ‬שאליו קשור‬
‫‪( GDP‬כלומר הוא במצב לא פעיל)‪ .‬ליגנד נקשר ל‪ GPCR -‬ובעקבות זאת הרצפטור עובר שינוי קונפורמציה‪ .‬מי שחש‬
‫בכך הוא ה‪ G-protein -‬שנמצא באינטראקציה איתו‪ .‬כתוצאה מכך גם אצלו חל שינוי קונפורמציה‪ ,‬שגורם לירידה‬
‫באפיניות ל‪ GDP -‬ולעליה באפיניות ל‪ . GTP -‬הרצפטור שנקשר אליו הלינגד פעל כ‪ GEF -‬והוביל לשחלוף בין ‪GDP‬‬
‫ל‪ . GTP -‬כאשר ‪ Gα‬קושר ‪ GTP‬הוא עובר שינוי קונפורמציה‪ ,‬והשינוי מתבטא בירידה באפיניות לרצפטור ובאפיניות‬
‫ל‪ .βγ -‬כתוצאה מכך‪ ,‬הוא נפרד מהרצפטור ומ‪ .βγ -‬רק כאשר קשור אליו ‪ GTP‬ה‪ G-protein -‬יכול לעבור‬
‫אינטראקציה עם ה‪ effector -‬שלו‪ .‬יש אפקטורים אחרים בתא שיכולים לקשור ‪ . βγ‬היחידה ‪ βγ‬לא יכולה לקשור‬
‫‪ effector‬כל עוד היא קשורה ל‪( Gα -‬כי האפיניות של ‪ Gα‬ל‪ βγ -‬גבוהה)‪ .‬ל‪ Gα -‬יש פעילות עצמית של ‪. GTPase‬‬
‫לאחר אקטיבציה של אפקטורים ובעזרת חלבון ‪ RGS‬ה‪ GTP -‬שקשור ל‪ Gα -‬יעבור הידרוליזה ל‪ , GDP -‬ישתחרר‬
‫פוספט והאפיניות של ‪ Gα‬תחזור להיות גבוהה ל‪ βγ -‬ולרצפטור‪ .‬התהליך הנ"ל יחזור על עצמו שוב ושוב כל עוד ליגנד‬
‫נקשר לרצפטור‪ .‬תהליך זה נקרא ‪ .the G protein cycle‬בכל סיבוב כזה יש קישור לאפקטור‪ ,‬ובכל קישור כזה‬
‫שהאפקטור עובר אקטיבציה בגלל קישור האלפא‪ ,‬הוא יעשה את אותו השינוי בתא של יצירת ‪second messenger‬‬
‫שיגרום לתגובה התאית כתוצאה מקישור הליגנד‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪-Gs mediated signaling: cAMP pathway .1‬‬
‫הרצפטור ‪ GPCR‬הוא ‪β Adrenergic receptor‬‬ ‫‪o‬‬
‫הליגנד הוא אדרנלין‬ ‫‪o‬‬
‫חלבון ה‪ G-protein -‬הוא ‪Gs‬‬ ‫‪o‬‬
‫חלבון ה‪ effector -‬הוא ‪Adenylyl cyclase‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪100‬‬
‫השליח השניוני הוא ‪cAMP‬‬ ‫‪o‬‬

‫חלבון המטרה הוא )‪PKA (protein kinase A‬‬ ‫‪o‬‬
‫במצב המנוחה אין הפרשה של אדרנלין‪ ,‬הוא לא נקשר לרצפטור ו‪ G-protein -‬קשור ל‪ . GDP -‬בתא יש אנזים הנקרא‬
‫‪ , adenylyl cyclase‬אשר יודע ליצור מ‪ ATP -‬מולקולה של ‪ . cAMP‬במצב מנוחה‪ ,‬האנזים ‪ adenylyl cyclase‬כמעט‬
‫ולא פעיל ולכן במצב המתואר הריכוז של ‪ cAMP‬בתא הוא מאוד נמוך‪ .‬במצב שבו רמת האדרנלין בגוף עולה‪ ,‬אדרנלין‬
‫נקשר ל‪ , β-Adrenergic receptor -‬הרצפטור יעבור שינוי קונפורמציה‪ ,‬מה שיגרום לאקטיבציה של ה‪ . Gs -‬הוא‬
‫ישחלף את ה‪ GDP -‬ב‪ , GTP -‬יתנתק מהרצפטור ויאקטב את ה‪ effector -‬שלו‪ ,‬שהוא האנזים ‪. adenylyl cyclase‬‬
‫רק כאשר ‪ Gs-α‬שקשור אליו ‪ GTP‬נקשר ל‪ , adenylyl cyclase -‬הוא עובר אקטיבציה‪ .‬לאחר ש‪adenylyl cyclase -‬‬
‫יעבור אקטיבציה הוא יצור ‪ cAMP‬ותהיה עליה בריכוז ה‪ cAMP -‬בתא‪ .‬מתקבל שינוי בריכוז של מולקולה בתוך התא‬
‫(שליח שניוני!) כפונקציה של קשירת הלינגד לרצפטור‪ cAMP .‬נקשר לאנזים )‪ PKA (protein kinase A‬ומאקטב‬
‫אותו‪ PKA .‬הוא חלבון מזרחן‪ .‬זרחון היא המודיפיקציה הפוסט‪-‬תרגומית הכי שכיחה בתא‪ ,‬והיא משמשת במקרים‬
‫רבים למטרות של רגולציה‪ .‬זאת משום שהמודיפיקציה היא רוורסיבלית והיא יכולה להשפיע על קונפורמציה של‬
‫חלבונים‪ .‬שינוי בקונפורמציה מוביל לשינוי בפונקציה‪ .‬יש ‪ 3‬חומצות אמינו שיש להן קבוצת ‪ OH‬שיכולות לעבור זרחון‪:‬‬
‫סרין‪ ,‬טריאונין ותירוזין‪ .‬אנזימים הנקראים קינאזות מצמידים פוספט לקבוצת ה‪ OH -‬של אחת מחומצות האמינו הנ"ל‬
‫ובכך הם מזרחנים את החלבון שמכיל את החומצה האמינית‪ .‬בתא קיימים גם פוספטזות‪ ,‬שהם אנזימים שיודעים‬
‫לסלק פוספט מחלבון‪ .‬לכן תהליך זה הוא רוורסיבלי‪ .‬לחלבון מזורחן תהיה קונפורמציה מסוימת וכשהוא לא מזורחן‬
‫תהיה לו קונפורמציה אחרת‪.‬‬
‫חלבון המטרה של ‪ cAMP‬הוא האנזים ‪ PKA‬שהוא קינאז – אנזים שמזרחן את הסובסטרטים שלו‪ .‬האנזים ‪PKA‬‬
‫מורכב מ‪ 4 -‬תת‪ -‬יחידות‪:‬‬
‫שתי יחידות ‪ - C‬יחידות קטליטיות‪ ,‬קושרות סובסטרט ומבצעות את הזרחון‬ ‫‪‬‬

‫שתי יחידות ‪ - R‬יחידות רגולטוריות‬ ‫‪‬‬
‫במצב מנוחה‪ ,‬היחידות הרגולטוריות יושבות על גבי היחידות הקטליטיות ומונעות מהן להיות פעילות‪ .‬תת‪-‬היחידות‬
‫הרגולטוריות יודעות לקשור ‪ . cAMP‬כאשר ריכוז ה‪ cAMP -‬בתא יעלה‪ ,‬ורק כשהוא יעלה‪ cAMP ,‬יקשר‬
‫לתת‪-‬היחידות ‪ R‬ויתרחש בהן שינוי קונפורמציה‪ ,‬שיגרום לדיסוציאציה שלהן מתת‪-‬היחידות הקטליטיות‪ .‬היחידות‬
‫הקטליטיות יהיו חופשיות לזרחן חלבונים‪ .‬מתרחש סילוק של אוטו‪-‬אינהיבציה על ידי קישור של ‪cAMP‬‬
‫דוגמא לתפקוד של ‪ :PKA‬בתהליך הפירוק של גליקוגן לגלוקוז משתתף האנזים ‪ .Glycogen phosphorylase‬כדי‬
‫שאנזים זה לא יפרק גליקוגן כל הזמן‪ ,‬אלא רק לפי הצורך‪ ,‬חשוב שתהיה עליו בקרה‪ .‬האנזים יכול להימצא בשתי‬
‫צורות‪ :‬צורה פעילה וצורה בלתי פעילה‪ .‬כדי להפוך את האנזים מבלתי פעיל לפעיל הוא צריך לעבור זרחון‪ .‬הערה‪:‬‬
‫בחלק מהמקרים‪ ,‬זרחון יכול לעכב חלבון (ולא בהכרח לאקטב)‪ .‬האנזים שמזרחן את האנזים ‪glycogen‬‬
‫‪ phosphorylase‬הוא ‪ .Phosphorylase kinase‬גם אנזים יכול להימצא בצורה פעילה ובלתי פעילה (כדי שלא‬
‫יזרחן את ‪ glycogen phosphorylase‬כל הזמן)‪ .‬האנזים ‪ phosphorylase kinase‬מאוקטב לאחר שהוא עובר זרחון‬
‫על ידי ‪ PKA . PKA‬עצמו עובר אקטיבציה רק לאחר שנקשר אליו ‪ ,cAMP‬כפי שתואר לעיל‪.‬‬
‫התהליך המתואר הוא תהליך קלאסי של ‪.signal transduction cascade‬‬
‫הגברת סיגנל ‪ :Signal amplification‬כאשר לינגד נקשר לרצפטור והרצפטור עובר הפעלה‪ ,‬הוא מפעיל את ה‪G- -‬‬
‫‪ . protein‬כאמור‪ ,‬תהליך זה אינו חד פעמי‪ ,‬הוא ממשיך כל עוד ליגנד קשור לרצפטור‪ .‬המשמעות היא שמספר אנזימי‬
‫‪ adenylyl cyclase‬יעברו אקטיבציה בתא ובהתאם לכך ייווצרו כמויות רבות של ‪ cAMP‬בתא‪ .‬כל ‪ 4‬יחידות של ‪cAMP‬‬
‫‪101‬‬
‫יפעילו אנזים ‪ . PKA‬בתורם‪ ,‬אנזימי ‪ PKA‬יבצעו פוספורילציה למספר חלבונים אחרים בתא‪ .‬כלומר‪ ,‬יש העצמה של‬
‫הסיגנל הראשוני שנקלט בתא‪.‬‬
‫רצפטורים עודפים ‪ - Spare receptors‬בממברנת התא יש מספר רב של רצפטורים‪ ,‬אך אין צורך שכל הרצפטורים‬
‫בממברנה יקשרו ליגנד על מנת שתתרחש תגובה תאית‪ .‬מספיק שמעט רצפטורים יקשרו ליגנד כדי שתתרחש תגובה‬
‫תאית מקסימלית‪ ,‬בגלל הקסקאדה שמובילה להגברת הסיגנל‪.‬‬
‫מוטציות ב‪ G-proteins -‬וב‪:GPCRs -‬‬
‫מוטציות מסוג ‪( gain of function‬מקנות פעילות) מובילות ל‪ . hyperfunction -‬מוטציה של ‪gain of‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ function‬בחלבון ‪ G-protein‬יכולה לנטול מיחידת ה‪ Gα -‬את הפעילות של ‪ GTPase‬ובכך תגרום לפעילות‬
‫קונסטיטוטיבית שלו‪ .‬לדוגמא‪ ,‬מוטציה שתמנע מה‪ Gα -‬לעבור אינטראקציה עם חלבון ה‪ GAP -‬שלו‪ .‬אלו הן‬
‫לרוב מוטציות דומיננטיות ולכן גם מוטציה הטרוזיגוטית מספיקה כדי לגרום מחלה‪.‬‬
‫מוטציות מסוג ‪( loss of function‬מדכאות פעילות) גורמות ל‪ .hormone resistance -‬מוטציה מסוג ‪loss‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ of function‬ב‪ G-protein -‬יכולה למנוע ממנו להכיר את ה‪ effector -‬שלו או לקשור ‪ . GTP‬אם ה‪G- -‬‬
‫‪ protein‬לא יקשור ‪ GTP‬הוא לא יעבור אקטיבציה ולא יעורר תגובה תאית‪ .‬תהליך זה נקרא ‪hormone‬‬
‫‪ – resistance‬יש קישור של הורמון לרצפטור אך אין תגובה של התא לקישור זה‪ .‬אלו הן לרוב מוטציות‬
‫רצסיביות וצריכות להיות הומוזיגוטיות כדי לגרום למחלה‪.‬‬
‫מוטציה ב‪ Gs‬תביא לסימפטופמים מאוד כללים ואנו יכולים לקבל מגווון של סימפטומים קליניים למחלה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪:G-protein associated diseases‬‬

‫כולרה ‪ -Cholera‬מחלה הנגרמת מחיידק שנמצא במים והסימפטום שלה הוא שלשול‪ .‬החיידק מפריש‬ ‫‪.1‬‬
‫טוקסין הנקרא ‪ . cholera toxin‬לטוקסין יש שתי תת‪ -‬יחידות‪ .‬בעזרת אחת הוא מצליח לחדור לתא ולשנייה יש‬
‫פעילות אנזימטית‪ .‬הפעילות האנזימטית היא ביצוע מודיפיקציה על תת‪ -‬היחידה ‪ Gα‬של ה‪ G-protein -‬מסוג‬
‫‪ . Gs‬המודיפיקציה של הטוקסין של החיידק מונעת מתת‪-‬היחידה אלפא את פעילות ה‪ . GTPase -‬למעשה‪,‬‬
‫הוא מונע את ההידרוליזה של ה‪ , GTP -‬כך ש‪ Gα -‬נתקע עם ‪ GTP‬במצב פעיל‪ .‬בעקבות זאת ייווצרו כמויות‬
‫רבות של ‪ , cAMP‬מה שיוביל לפעילות מוגברת של ‪ . PKA‬אחד מתוצרי הזרחון של ‪ PKA‬משפיע על‬
‫טרנספורט של כלור‪ ,‬מה שמשפיע על מאזן המים (גורם לשלשול בשל הפרה של מאזן המים)‪.‬‬
‫חיידק נוסף בשם ‪ Pertussis‬מפריש טוקסין (‪ )Ptx‬הגורם למחלת השעלת‪ .‬הטוקסין חודר לתא‬ ‫‪.2‬‬
‫באנדוציטוזה‪ .‬תת היחידה הפעילה שלו פועלת על ‪ G-protein‬מסוג ‪ , Gi‬שקשור לרצפטור מסוג ‪α2-‬‬
‫‪( Adrenergic‬הליגנד של רצפטור זה הוא נור‪-‬אדרנלין)‪ Gi .‬גורם לעיכוב של ‪( adenylyl cyclase‬פועל בצורה‬
‫הפוכה מ‪ .)Gs -‬הטוקסין מונע מתת היחידות ‪ αβγ‬של ‪ Gi‬להיפרד אחת מהשנייה‪ ,‬אינו מאפשר ל‪ Gi -‬לעבור‬
‫דיסוציאציה ולכן גם מונע ממנו לעבור אקטיבציה‪ .‬ההשפעה היא שוב יצירת כמויות רבות של ‪ cAMP‬בגלל‬
‫שיש עיכוב של המעכב של ‪. adenylyl cyclase‬‬
‫הערה‪ Gs :‬מבצע סטימולציה‪ Gi ,‬מבצע אינהיביציה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪-Gq/Gi mediated signaling: Phosphatidylinositol pathway .2‬‬

‫מערכת ליגנדים ורצפטורים שעובדת עם חלבוני ‪ G-proteins‬מסוג ‪ Gq‬ו‪ . Gi -‬ה‪ effector -‬של ה‪ G-proteins -‬אינו‬
‫‪ adenylyl cyclase‬אלא הוא אנזים הנקרא )‪ phospholipase C (PLC‬ובהתאמה‪ ,‬גם השליחים השניוניים הם‬
‫שונים‪.‬‬
‫)‪ - Phosphatidylinositol (PI‬פוספוליפיד שקיים בתא בכמות קטנה‪ .‬הוא מורכב משייר שומני‪ -‬די‪-‬אציל גליצרול‬
‫שקשורות אליו שתי שרשראות של חומצות שומן ומראש פולרי אליו קשור סוכר ‪ . inositol‬ליפידים מסוימים שקשורים‬
‫בטבעת סוכר יכולים לעבור זרחון על קבוצות ה‪ OH -‬שנמצאות על טבעת הסוכר‪ PI .‬יכול לעבור זרחון בעמדות ‪ 4‬ו‪5 -‬‬
‫על ידי קינאזות שמזרחנות פוספוליפידים‪ .‬הקינאז ‪ PI4K‬מזרחן את ‪ PI‬בעמדה ‪ 4‬והופך אותו ל‪ . PI(4)P -‬קינאז נוסף‪,‬‬
‫הנקרא ‪ PI(4)P5K‬מזרחן את ‪ PI(4)P‬בעמדה ‪ 5‬והופך אותו ל‪.PI(4,5)P2 -‬‬
‫‪102‬‬
‫‪P‬‬
‫‪I‬‬
‫(‬
‫‪4‬‬
‫‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫)‬
‫‪P‬‬
‫‪2‬‬
‫נקרא גם ‪ PIP2 . PIP2‬יכול לעבור פירוק על ידי האנזים ‪ phospholipase C‬לשני תוצרים‪diacylglycerol :‬‬
‫)‪ (DAG‬אשר נשאר בממברנה ו‪ inositol triphosphate (IP3) -‬אשר משוחרר לציטוזול‪ .‬כדי ש‪ PLC -‬יהיה פעיל‪,‬‬
‫צריך להיקשר אליו ‪.G-protein‬‬
‫למעשה‪ ,‬בתהליך זה נוצרו שני שליחים שניוניים; חל שינוי הן בריכוז של די‪-‬אציל‪-‬גליצרול והן בריכוז של ‪. IP3‬‬
‫בהתאמה‪ ,‬יש שני חלבוני מטרה‪ :‬די‪-‬אציל‪-‬גליצרול מאקטב קינאז הנקרא )‪ protein kinase C (PKC‬ו‪ IP3 -‬גורם‬
‫לשחרור של יוני סידן מה‪.ER -‬‬
‫‪ IP3‬מתפקד כליגנד לרצפטור (‪ )IP3 receptor‬שהוא תעלה ליוני סידן שממוקמת ב‪ .ER -‬לאחר קישור של ‪,IP3‬‬
‫התעלה נפתחת ומאפשרת ליוני סידן לצאת מה‪ ER -‬אל הציטוזול‪ .‬ריכוז יוני הסידן בציטופלזמה עולה ומהווה שליח‬
‫שניוני נוסף‪ .‬יש חלבונים שיהיו פעילים רק כשריכוז הקלציום יעלה‪ ,‬כלומר רק כש‪ IP3‬יקשר‪.‬‬
‫‪ -Gq/Gi signaling/inositol phospholipid signaling/PKC‬בדומה להסרה של האוטו‪-‬אינהיבציה של ‪PKA‬‬

‫בעקבות קשירה של ‪ , cAMP‬גם מ‪ PKC -‬מוסרת אוטו‪-‬אינהיביציה בעקבות קשירה של ‪ .DAG‬אם מדובר על קינאז‬
‫יעשה לנו זירחון וישפיע לנו על פונקציה בתוך התא‪.‬‬
‫‪103‬‬
‫סיום של איתות‪:‬‬
‫אם אין העברה של סיגנאל תהיה לנו מחלה‪ ,‬אם אין תגובה לסיגנל תהיה בעיה‪ .‬אך גם אם לא נעצור את התגובה‬
‫תהיה לנו בעיה‪ .‬על מנת שתהליך יהיה יעיל הוא צריך להתחיל ולהסתיים‪.‬‬
‫הבנו שחשוב שיהיה טריגר אחרת לא תהיה הפרשת הורמונים או חומרים של מערכת החיסון וכל אותם הדברים‬
‫שצריכים איתות כדי שיתרחשו‪ .‬לא פחות חשוב לעצור את הסיגנאל על מנת שיהיה מבוקר‪.‬‬
‫בדוגמת הכולרה‪ ,‬מנענו את הסיום האיתות‪.‬‬
‫רמת ה‪ cAMP‬היא זמנית‪ -‬לאחר מספר דקות הרמה יורדת‪ .‬אומנם היינו יכולים לחשוב שהסיבה לירידת היא עזיבת‬
‫הליגנד‪ ,‬אך המצב לא כזה‪ .‬לליגנדים אפיניות מאוד גבוהה בריכוזים מאוד נמוכים‪ .‬אנו צריכים מנגנון שלמרות שהליגנד‬
‫יהיה נוכח‪ ,‬משהו יפסיק את התהליך ויוריד את רמות ה‪.cAMP‬‬
‫המנגנון מופעל על ידי הרצפטור‪ .‬מצד אחד הרצפטור מתחיל את האיתות אך גם דואג להביא את מי שיפסיק לו את‬
‫האיתות‪ ,‬כך שנגיע לשלב בתהליך בו נוכל לבחור אם להפסיק או להמשיך את האיתות‪.‬‬
‫המנגנון נקרא ‪ – Desensitization‬אדישות‪ .‬במצב זה‪ ,‬יש ליגנד אך הרצפטור כבר לא מגיב אליו יותר‪ .‬המנגנון הוא‬
‫פשוט ומדובר על זירחון‪ ,‬הדבקת פוספט‪ .‬הזירחון יאפשר לנו להפוך אותו להיות אדיש‪ .‬הרצפור קשר ליגנד והביא ‪G‬‬
‫‪ protein‬תוך כדי הפעלת סיגנאלים‪ ,‬ובכך הוא מפעיל קינאז שנקרא )‪ GCPR kinase (GRK‬שהסובסטרט שלו הוא‬
‫הרצפטור‪ .‬מאחר והרצפטור הוא מי שמביא אותו‪ ,‬והוא צריך להיות אקטיבי לשם כך‪ ,‬מי שיביא אותו יהיה רק רצפטור‬
‫שקשור אליו ליגנד (לא נרצה מצב של דה‪-‬אקטיבציה לפני שהרצפטור יתחיל לעשות איתות)‪ .‬רק רצפטור עם ליגנד יכול‬
‫לעבור זירחון עם ה‪ . GRK-‬אם יש בתא רצפטור שעוד לא היה עליו ליגנד‪ ,‬הוא לא יוכל להיות מזורחן‪ .‬אם הוא יהיה‬
‫מזורחן‪ ,‬המשמעות היא שיש לו עמידות – דוגמא ל‪ .hormone resistence‬רצפטור זה לא יגיב במקרה שליגנד יגיע‪6 .‬‬
‫כאשר הרצפטור מזורחן‪ ,‬הוא קושר חלבון שנקשר אליו רק כשהוא מזורחן‪ -‬כך נבטיח שלא יקרה מצב בו החלבון יקשר‬
‫לפני שנעשה ‪ .signaling‬לחלבון קוראים ‪ -arrestin‬הוא עוצר את הסיגנלינג בכך שמונע מהרצפטור לדבר עם ‪G‬‬
‫‪ protein‬ולכן לא יוכל להפעילו‪ .‬ה‪ signaling‬שהתרחש על הממברנה באופן זה נפסק‪.‬‬
‫אם תבוא פוספטאז שתוציא את הפוספט‪ ,‬הארסטין יתפרק ויחזור למצב של איתות‪ -‬כלומר‪ ,‬למערכת יש אפשרות‬
‫לבדוק את עצמה ולהתחרט ובכך להמשיך את האיתות‪.‬‬
‫שיעור ‪ -9‬שגשוג תאים‪:‬‬

‫היום נדבר על סוג מסוים של אותות שנקרא ‪ Cell proliferation‬שתפקידו לעשות בקרה לחלוקת תאים ולשרידות‬
‫שלהם‪ .‬בשיעור הקודם דיברנו על החשיבות בבקרת תהליכים‪ ,‬במיוחד על תהליכים מסוג של חלוקת תא בו אי אפשר‬
‫לחזור אחורה‪ .‬נרצה שיתרחש רק כשיש צורך לשמירה על הומאוסטזיס או שיש לי צורך בריבוי תאים‪.‬‬
‫כדי שהתהליך יתרחש צריך שהתא יקבל סיגנאל שיאשר לו את תחילת התהליך שסיומו במיטוזה ובחלוקת התא‪.‬‬
‫אנו צריכים את תהליך זה לא רק לצורך ביקור‪ ,‬אלא גם כדי למנוע תהליך מובנה אחר במערכת שהוא תהליך‬
‫אפופטוזיס – מוות תאים‪ .‬בכל תא יש מעין תוכנת התאבדות שגם הוא אינו הפיך‪ .‬נהיה מעוניינים להפעיל אותו רק‬
‫כשיש צורך (תא פגוע‪ ,‬או שאין בו צורך יותר)‪ .‬כיוון שלכל תא יש מנגנון מובנה זה צריך דרך להתגבר עליו‪ .‬לכן‬
‫הסיגנלים בעלי מטרה כפולה‪ -‬פרוליפרציה והישרדות‪.‬‬
‫בתהליך יהיו לנו רצפטורים על פני התא שיהיו אחראיים להביא את המידע לתא ולאותת לו שמותר לו להתחלק ולחיות‪.‬‬
‫בתמונה אנו רואים שהסיגנלים מגיעים ברוב המקרים משני מקורות‪:‬‬
‫על ידי ליגנט – מולקולה בדומה למולקולות שדיברנו עליהם בשיעורי עבר‪ .‬תופרש על ידי תאים מסוימים‬ ‫‪.1‬‬
‫ותיקשר לרצפטור שלה‬
‫אינפורמציה שמגיעה מהתווך החוץ תאי‪ -‬חלבונים שמופרשים על ידי תאים‪( ECM -‬סוגים שונים) שנקשרים‬ ‫‪.2‬‬
‫לרצפטור על פני התא בתווך התוך תאי‪ .‬ה‪ ECM‬ממלא תפקיד חשוב בתמיכה מכאנית לתאים וגם בהעברת‬
‫אינפורמציה של חלוקה תאית ומניעת אפופטוזיס‪.‬‬
‫‪104‬‬
‫הרצפטור כשהוא קושר את הליגנד שהופרש על ידי תאים או את החלבונים ב‪ ECM‬עושה מערך סיגנלי בתוך התא‪,‬‬
‫ויש לנו אינטראקציה ביניהם‪ -‬כשהוא מקבל את המידע משני המקורות הוא יודע שהוא יכול לחיות ולעבור חלוקה‪. .‬‬
‫מאחר שיש תאים שאין להם אינטראקציה עם חלבונים חוץ תאיים‪( ,‬כמו תאי דם שנעים בזרם הדם) יש תאים‬
‫שנמצאים כל אחד במקומם ובעלי רצפטורים‪ ,‬מקבלים סיגנל מ‪.ECM‬‬
‫בתא נורמלי ‪ -‬אם הוא ניתק ולא מקבל את הסיגנלים הוא יעבור אפופטוזיס‪ .‬תא שמשהו השתבש בו ולא מקבל סיגנלים‬
‫מה‪ ECM-‬אבל לא עובר אפופוטוזיס ‪ -‬גרורת סרטן‪ .‬גרורות זה דוגמא לתא שהוא רקמה שנישאת בזרם הדם עד‬
‫שמוצאת מקום להתיישב בו‪ .‬כדי שתא יוכל לעשות זאת הוא חייב לחיות גם בשלב שהוא מתנתק מהמקום שלו ב‪-‬‬
‫‪ . ECM‬יעשה ע"י תא שפיתח מנגנון פתולוגי שמאפשר לו לעשות את זה‪ .‬בתא נורמלי תא שיתנתק מה‪ ECM-‬יגעיל‬
‫את המנגנון של האפופטוזיס‪.‬‬
‫‪Growth factor receptors‬‬

‫ישנם הרבה מאוד ליגנדים שיודעים לגרום לעידוד חלוקת תא של תאים שונים‪ .‬חלק מה‪ GF-‬נקראים לפי מי שיצר‬
‫אותם‪ .‬למשל ‪ GF -‬שנקרא )‪ -Platelet-derived growth factor (PDGF‬טסיות הדם הן אלה שמייצרות ומפרישות‬
‫אותו‪ .‬אם נפצענו יש חתך‪ ,‬העור נפגע ונוצר רווח בתאים שהיו קודם צמודים ויצרו רקמה אחידה‪ .‬טסיות הדם מגיעות‬
‫למקום כדי לוודא שתהיה קרישה במקום הפציעה‪ ,‬חכם שאותם תאים עצמם שמגיעים למקום הפציעה יפרישו ‪PDGF‬‬
‫שפועל על פיברובלאסטים שיתחילו להתחלק כדי לסגור את הפצע וליצור את הצלקת‪ .‬זוהי דוגמה לחלוקת תא בעקבות‬
‫‪ GF‬שהגיע כתוצאה מצורך ‪ -‬אירוע חיצוני שהתרחש‪ .‬לפעמים ה‪ GF-‬נקרא לפי התאים שהוא פועל עליהם ‪Epidermal‬‬
‫)‪ - growth factor (EGF‬גורם גדילה שעובד על תאים אפיתליילים וגורם לחלוקה‪.‬‬
‫‪Receptor Tyrosine Kinases - RTKs‬‬
‫גילוי פקטורי הגדילה‪ -‬ב‪ 1952‬גילו את פקטור הגדילה הראשון‪ .‬ריטה לוי גילתה זאת במקרה כאשר היא ראתה‬
‫שתאים עצביים ברקמה התחילו להתחלק‪ .‬לאחר מכן היא בודדה אותם וגילתה את הפקטור‪ .‬לאחר התגלות פקטורי‬
‫הגדילה הבינו את התפקיד שלהם אך לא את המנגנון‪ .‬ב‪ 1911‬הייתה הפעם הראשונה שהבינו שאפשר להעביר גורם‬
‫סרטני מהגידול אל גוף ותא בריא (גילוי הסרקומה)‪ -‬גולה ‪ Oncogene‬שהוא כינו לגן שגורם לסרטן לאותו גן נתנו את‬
‫השם ‪ V( V-Src‬שמסמל את גילוי הגן בוירוס‪ -Src ,‬סרקומה)‪ .‬הייתה מחשבה שמדובר על משהו שאופייני לוירוס‪.‬‬
‫בגלל המבנה המיוחד שלו הוא גרם לשיבוש המערכת‪ ,‬הייתה הפתעה גדולה כאשר בודדו גן סרטני ממקור של וירוס‬
‫והתברר שבכל תא נורמלי יש גן דומה מאוד לגן זה‪ ,‬ולכן גן זה קיבל את השם )‪ .C-Src (C- Cellular‬הבינו‬
‫שאונקוגנים לא בהכרח דבר שקיים רק בסוג מסוים של וירוס שמדביק בע"ח אלא יש לנו גנים אפליקטיביים לבני אדם‪.‬‬
‫שינוי בהם יכול לאקטב פוטנציאל סרטני ולהפוך לאונקוגן‪ .‬גן פרוטואונקוגן ‪ -‬גן נורמלי לכל דבר שהוא בעל הפוטנציאל‬
‫להפוך להיות אונקוגן‪ .‬כשוירוס מדביק תא‪ ,‬הוא יכול לגנוב ממנו פיסת ‪ DNA‬וכך תיוולד הצורה הויראלית של הצורה‬
‫הסלולרית שנמצאת בתא הנורמאלי שנדבק‪.‬‬
‫אותו אונקוגן שהביא לגילוי של ‪ SRC‬הוא ‪ .protein tyrosine kinase‬עד אז חשבו שכל הזרחון זה רק על שיירי‬
‫סרין וטריונין‪ .‬רואים שאם נסתכל על כלל הזרחון בתא‪ ,‬נראה שכ‪ 85%-‬זה סרין‪ ,‬ו‪ 15%-‬טריאונין‪ .‬יש שיעור כמעט‬
‫אפסי של שיירי טירוזין ‪ 0.05% -‬ולכן בשיטות של אז לא גילו זירחון כזה ולא חשבו שהוא קיים ולכן לא ידעו על‬
‫קינאזות שהן מסוג טירוזין קינאז עד לגילוי ה‪ .C-Src‬תאים שהודבקו על ידי הוירוס וביטאו את ‪ ,V-Src‬גילו שכמות‬
‫הזירחון על תאי הטירוזין הייתה פי ‪ 8‬ואז יכלו להבחין בה‪ .‬מיד הסתכלו על ‪ C-Src‬הסלולרי וגילו שגם הוא טירוזין‬
‫קינאז‪ -‬כלומר‪ ,‬לא רק לוירוס יש את התכונה הזו‪ ,‬והדבר גרם לחוקרים לחשוב שיש קשר בין זרחון שיירי טירוזין ל‪cell-‬‬
‫‪ . proliferation‬רק כאשר התאים מוודאים אונקוגן שגורם להתחלקות רבה והתפתחות גידול סרטני הכמות עולה‪.‬‬
‫‪105‬‬
‫המחשבה הזו גרמה לחוקר שגילה את ה‪ EGF‬והיה עסוק בבידוד הרצפטור ל‪ ,EFG‬לשאול את השאלה אם יש קשר‬
‫בין זרחון שיירי טירוזין וחלוקת תאים‪ ,‬אולי קשר זה הוא בעצם המנגנון הכללי‪ .‬אולי פקטורי הגדילה והרצפטורים‬
‫שלהם פועלים בצורה זו‪ ,‬ע"י השראה או אינדוקציה של זרחון על גבי שיירי טירוזין‪ .‬המנגנון ‪ -‬כאשר רוצים שתהיה‬
‫חלוקה‪ ,‬קישרו הליגנד לרצפטור גורם לזרחון שיירי טירוזין גורם לחלוקת התא‪ .‬התהליך מבוקר ולכן נמצא מעט זרחון‪,‬‬
‫אם יהיה הרבה תתרחש הרבה חלוקה‪.‬‬
‫אכן התגלה ש‪ ,EGF‬אינסולין ו‪ PDGF-‬רצפטורים‪ -‬לא רק מעלה זרחון על שיירי טירוזין‪ ,‬אלא הם בעצמם טירוזין‬
‫קינאזות‪ .‬אלו הם רצפטורים שבעצמם אנזימים‪.‬‬
‫כולם מכילים כחלק מהרצפטור פעילות של ‪ .Tyrosine Kinase‬השם הכללי של הרצפטורים האלה הוא ‪RTKs, -‬‬
‫‪.Receptor Tyrosine Kinases‬‬
‫בשיעור הקודם סקרנו את סוגי הרצפטורים‪:‬‬

‫‪.Ion channel linked-receptors‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪.G-protein coupled receptors‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ -Enzyme-linked receptors‬נתמקד ברצפטורים מסוג אנזימים‪ .‬רצפטורים אלה‪ ,‬מעצם היותם קינאזות‬ ‫‪.3‬‬
‫עושים זרחון ‪ .Change in posttranslational modification‬השינוי שיהיה בתא בעקבות קישור הליגנד הוא‬
‫שינוי במודיפיקציה שלאחר התרגום‪.‬‬
‫חשוב להדגיש‪ -‬לא כל הרצפטורים של פקטורי הגדילה הם ‪ .RTKs‬יש רצפטורים שעוסקים בפרוליפרציה והם לא‬
‫‪ .RTKs‬למשל‪ ,‬הרצפטור ל‪ ECM‬הוא אינטגרין‪ -‬הם רצפטורים שאינם טירוזין קינאזות‪ .‬גם רצפטורים במערכת החיסון‬
‫כמו ‪ T-cells‬רצפטור ועוד‪ .‬הם עושים פעילות של גדילה אך בעצמם חסרים את הפעילות האינטרינזית של ‪ .TK‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬הם עובדים בצורה מאוד דומה‪ ,‬כלומר יודעים גם הם להגביר זרחון על שיירי טירוזין‪ .‬אם יש רצפטור שהוא עצמו‬
‫אינו טירוזין קינאז אך רוצה לעבוד כמו אחד כזה הוא צריך לגייס את ‪ SRC‬למשל‪ .‬יהיו רצפטורים שישתמשו בטירוזין‬
‫קינאזות שהם עצמם לא יהיו רצפטורים אך יהיו ‪.Tyrosine kinase associated receptors -‬‬
‫‪RTK signaling‬‬
‫העברת סיגנלים מממברנת התא אל הגרעין‪.‬‬
‫הרצפטור הוא טראנסממברנלי שמכיל מספר חלקים‪:‬‬
‫חלק חוץ תאי‬ ‫‪‬‬
‫חלק שיכיל את אתר הקישור לליגנד שבמקרה זה הוא ה‪ ,GF‬ויהיה לו חלק שיחצה את הממברנה (ברוב‬ ‫‪‬‬
‫המקרים מונומר למעט הרצפטור לאינסולין)‪.‬‬
‫חלק בתוך התא שישמש להעברת האינפורמציה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חלק הקטליטי שהוא הטירוזין קינאז שידע לקשור ‪ ,ATP‬לקחת פוספט מ‪ ATP‬ולהצמידו לסובסטרס‪ ,‬יוכל‬ ‫‪‬‬
‫לקשור סובסטרטים ויהיה בעל ריכוז גבוה של טירוזינים בחלק התוך תאי‪.‬‬
‫‪106‬‬
‫חשוב שפעילותו של הקינאז תהיה מבוקרת ולא יהיה הרבה טירוזין מזורחן‪ ,‬נרצה לבקר זאת ע"י ה‪ .GF-‬אם לא יהיה‬
‫‪ GF‬הקינאז לא יהיה פעיל‪ .‬אם יש ‪ GF‬מותר לקינאז להיות פעיל כי הוא אומר לתא שיש להתחלק‪.‬‬
‫רצפטור ששייך למשפחה של ‪ RTK‬יהיה ברוב המקרים מונומור‪ .‬הוא נמצא בשיווי משקל בצורה דימרית ויכול לעבור‬
‫אסוטיאציה אחד עם השני וליצור דימר‪ .‬מה שמאפיין את המערכת ‪ -‬בקונפורמציה הזו כשהרצפטור הוא מונומר הקינאז‬
‫בלתי פעיל‪ .‬כלומר למרות שיש לו את הרצף של טירוזין קינאז הקונפורמציה היא כזו שהוא לא יכול לבצע את הזרחון‪.‬‬
‫לעומת זאת ‪ -‬בקונפורמציה שהוא דימר ‪ -‬קינאז של הרצפטור פעיל‪.‬‬
‫בתמונה נוכל לראות שבהיעדר ליגנד שיווי המשל הוא לכיוון שמאל‪ .‬כלומר גם אם תהיה דימריזציה היא מיד תתפרק‪.‬‬
‫בצורה זו הצורה המועדפת של הרצפטור היא להיות מונומר ולכן הטירוזין קינאז בלתי פעיל‪ .‬ברגע שנקשר ליגנד‬
‫לרצפטור הוא מייצב את הצורה הזו והרצפטור נשאר בצורה הדימרית שלו (צד ימין)‪ .‬זו הצורה המועדפת עליו כאשר‬
‫קשור ליגנד‪ .‬קיבלנו אקטיבציה של הקינאז בצורה שתלויה בליגנד ‪.Ligand-dependent dimer- Active kinase -‬‬
‫קישור דימריזציה ואקטיבציה של הקינאז בתוך הרצפטור‬
‫הקינאז האקטיבי יזרחן‪ .‬אם הוא טירוזין קינאז הוא יזרחן שיירי טירוזין (לא סרין ולא טריאונין)‪.‬‬
‫הוא יכול לזרחן את הרצפטור עצמו ‪ -‬גם ברצפטור עצמו יש שיירים של טירוזין בחלק הפנימי שלו‪ .‬לרצפטורים‬ ‫‪‬‬
‫ממשפחה זו יש רצף של שיירי טירוזין בחלק הציטוזולי שלו‪.‬‬
‫הוא גם יכול לזרחן חלבונים אחרים כי הוא קינאז‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫זרחון עצמי‪:auto- phosphorylation -‬‬

‫נסביר את התהליך שנתואר בתמונה‪:‬‬
‫ניתן לראות קינאז לא פעיל ושיירי טירוזין לא מזורחנים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כאשר מגיע ‪ GF‬הוא נקשר לרצפטור‬ ‫‪‬‬
‫ברגע שהרצפטור נקשר למולקולה‪ ,‬שתי מולקולות של רצפטור עוברות דימריזציה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מקבלים דימר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הקינאז עובר אקטיבציה‬ ‫‪‬‬
‫הרצפטור יכול לזרחן‪ -‬הוא יכול לזרחן את עצמו וגם חלבונים אחרים‪ .‬לזרחון זה קוראים זרחון עצמי ‪auto- -‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ , phosphorylation‬למרות שמבחינה מנגנונית כל רצפטור מזרחן את השני‪ ,‬אך עדיין נקרא זרחון עצמי‪.‬‬
‫מולקולה אחת מזרחנת את השותף בדימר‪.‬‬
‫כתוצאה מזרחון הרצפטור ‪ -‬זה המנגנון העיקרי שהרצפטורים פועלים לפיו‪.‬‬
‫‪107‬‬
‫מה מיוחד בשיירי הטירוזין? יש הרבה חלבונים בתא שמה שמאפיין אותם הוא שיש להם רצף מסוים של חומצות‬
‫אמינו‪ .‬רצף זה יודע להיקשר לפוספוטירוזין בלבד‪ ,‬ורק אליו (כלומר‪ ,‬לטירוזין לא מזורחן הוא לא יקשר)‪ .‬קיימים הרבה‬
‫חלבונים עם רצף כזה‪ .‬הרצף המיוחד כולל כ‪ 100-‬חומצות אמינו‪ .‬הוא רצף קושר פוספוטירוזין ונקרא ‪ .SH2 -‬שם זה‬
‫נובע מכך שהקינאז הראשון שהתגלה היה ‪ .SRC‬הסתכלו על הרצפטורים וגילו ששניהם הם ‪ ,RTK‬בעלי רצף בציטוזול‬
‫שדומה לרצף ב‪ .SRC‬הגיוני כי יש להן את אותן התכונות‪ .‬קראו לאזור הזה ‪.SH1 - src homology domain‬‬
‫התברר שיש הרבה חלבונים שהם בעלי רצף שהוא דומה לרצף שנמצא ב‪ SRC‬והוא לא קשור לקינאז‪ .‬לכן מספרו‬
‫אותם ב‪ 1-‬וב‪.2-‬‬
‫ל‪ SRC‬יש שתי תכונות בולטות‪-‬‬

‫הוא קינאז‪ ,‬ובפרט הוא טירוזין קינאז‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יכולת להיקשר לפוספוטירוזין ‪ -‬חוץ מזרחון החלבונים הוא בעצמו יודע להיקשר לחלבונים שיש להם טירוזין‬ ‫‪‬‬
‫מזורחן‪.‬‬
‫דוגמה לחלבון שיושב בציטוזול (שאנו לא יודעים מיהו)‪ -‬באדום‪ .‬ניתן לראות שברצף יש לו ‪ 100‬חומצות אמינו שעונות‬
‫להגדרה של ‪ .SH2‬החלבון יהיה בציטוזול כאשר ‪ EGF‬לא קשור לרצפטור‪ .‬מה יקרה ברגע הקשירה של ה‪,EGF-‬‬
‫לאחר זרחון הרצפטור? ברגע שיש ליגנד החלבון יבוא מהציטוזול ויקשר לפוספוטירוזין‪ .‬כלומר ניתן לבצע שינוי‬
‫ושהשינוי הזה יהיה תלוי בליגנד‪ .‬יש הרבה טירוזינים מפוספטים ולכן הרצפטור יכול לקשור מספר חלבונים שיעזרו לו‬
‫לבצע פעילויות שונות‪.‬‬
‫‪ SH2‬זה רף של חומצות אמינו‪ .‬הוא נמצא בהרבה חלבונים‪ .‬הדבר היחיד שמאפיין את הרצף הזה זה היכולת שלו‬
‫להיקשר לפוספוטירוזין‪.‬‬
‫‪108‬‬
‫‪:SH2 containing proteins‬‬

‫חלבון שיש לו אזור ‪ SH2‬לא יוצר אינטרקציה עם חלבונים שאין להם טירוזין מזורחן‪ .‬במקרה זה‪ ,‬רצפטור לא יקשור‬
‫את החלבון כשאין עליו ליגנד‪ ,‬וכן יקשור כשיש עליו ליגנד‪ .‬מיהם החלבונים האלה? חלבונים שיש להם קבוצת ‪SH2‬‬
‫שאפשר לחלק אותם ל‪ 2‬קבוצות‪:‬‬
‫אנזימים – ניקח כדוגמא את ‪ ,SRC‬אנזים קינאז שהיה לו ‪ .HS2‬אם למשל נסתכל על האנזים וכשהוא נמצא‬ ‫‪.1‬‬
‫בציטוזול הוא בלתי פעיל‪ .‬כשהוא נקשר לטירוזין המזורחן הוא הופך לאנזים פעיל‪ .‬קיבלנו הפעלה של אנזים‬
‫מסוים בצורה שתלויה ב‪ .GF-‬הוא יכול להפוך לפעיל באחת מ‪ 2-‬הדרכים‪:‬‬
‫עצם הקשירה גורמת לאקטיבציה (דוגמה לכך‪ ,‬אפקטורים כמו אדניליל ציקלאז שהיה לא פעיל כאשר לא‬ ‫‪‬‬
‫היה קשור אליו אלפא ‪ GTP‬ולהפך)‪ .‬גם כן יכול להיות אנזים שעצם הקישור לפוספוטירוזין גורם לשינוי‬
‫קונפורמציה בחלבון ואז הוא אנזים פעיל‪.‬‬
‫זרחון‪ -‬כמו כן יכול להיות שהחלבון לא פעיל וכדי להיות פעיל הוא צריך להיות מזורחן (זרחון יכול להפעיל‬ ‫‪‬‬
‫פעילות של חלבונים)‪ .‬אם רק במצב מזורחן הוא יהיה פעיל‪ ,‬הוא צריך להיות קרוב לרצפטור כדי שהוא יוכל‬
‫לסרחן אותו מקבלים מנגנון שבו האנזים עובר אקטיבציה‪ .‬האנזים עובר זרחון על שייר טירוזין‪ .‬מי שזרחן‬
‫אותו הוא טירוזין קינאז‪.‬‬
‫דיברנו על פופוליפאז ‪ C‬בתור דוגמה לאנזים שעובר אקטיבציה ע"י ‪ G‬פרוטאין שיוצר שליחים שניוניים‬
‫שיכולים לבצע פעילות שונה בתא‪ .‬אנו רואים שפוספוליפז ‪ C‬זו משפחה‪:‬‬
‫יש צורה אחת של אנזים שעוברת אקטיבציה במסלול אחד של ליגנד שנקשר ל‪ ,GPCR‬שבו האפקטור הוא‬ ‫‪‬‬
‫פוספוליפאז ‪ C‬שיעבור אקטיבציה שיקשר אליו אלפא ‪ ,GTP‬זו צורה אחת של פוספוליפאז ‪ C‬שפועל עם‬
‫אותם רצפטורים של ‪ GPCR‬ו ועם ליגנדים שנקשרים אליהם‪.‬‬
‫צורה אחרת של פוספוליפאז ‪ – C‬גם ‪ RTK‬יכול להפעיל ולהעלות ריכוז קלציום‪ ,‬אך כאן המנגנון הוא שונה‬ ‫‪‬‬
‫לא אותו ‪ .PLC‬רק לאחר שיעבור זרחון על שיירי טירוזין יהפוך להיות אקטיבי ויפרק ‪ .PIP2‬זה יהיה‬
‫בתגובה ל‪ GF‬ול‪ .RTK-‬ה‪ PLC‬שפועל עם ‪ GF‬רצפטורים הוא בעל ‪ .SH2‬לכן יגיע לרצפטור רק כאשר‬
‫הקיאנז של הרצפטור מזורחן‪ ,‬רק אז יכול להיקשר ולעבור זרחון (כיוון שכשהוא רחוק ממנו הוא לא יכול‬
‫לפעול עליו)‪ .‬הרצפטור יקשר אותו קודם‪ ,‬יזרחן אותו ויעשה לו אקטיבציה‪.‬‬
‫‪ RTK‬קושר את ‪ ,PLC‬את ‪ ,SRC‬והוא יכול לקשור הרבה חלבונים נוספים למשל ‪ .p85‬בסה"כ את‬
‫הפעילות של פרוליפרציה והישרדות הוא עושה באמצעות החלבונים שהוא קושר על עצמו‪.‬‬
‫‪109‬‬
‫מה היתרון של קשירת ‪ ?SRC‬הוא בעצמו טירוזין קינאז‪ ,‬אז למה יש מנגנון כזה שהוא עצמו ‪ RTK‬וקושר‬
‫‪ .SRC‬לכל קינאז יש סובסטרטים משלו שנובעים מהמבנה שלו ומיכולת הקשירה שלו‪ ,‬כלומר גם‬
‫הרצפטור הזה יכול לקשור מספר סובסטרטים ולזרחן אותם‪ .‬ל‪ SRC‬יש ספציפיות שונה‪ ,‬ובקשירה של ה‪-‬‬
‫‪ src‬הוא מגדיל את מספר החלבונים שיכולים לעבור זרחון ולעזור לו בהעברת סיגנאלים‪.‬‬
‫‪ - Adaptor proteins‬מתאמים‪ .‬יש צורך בהם מכיוון שיכול להיות מצב שבו יהיה אנזים לא פעיל שהרצפטור‬ ‫‪.2‬‬
‫צריך אותו לפעילות שלו אך לאנזים אין ‪ ,SH2‬ולכן הוא לא יכול לקשור אותו‪ .‬במקרה זה הרצפטור לא יוכל‬
‫לקשור את אותו אנזים‪ .‬לכן יש צורך במעביר‪ adaptor ,‬שיקשור את החלבון שלנו אליו‪ ,‬ולחלבון זה יהיה‬
‫‪ .SH2‬מאחר שיש לו את רצף ‪ ,SH2‬הוא יוכל להיקשר לפוספוטירוזין ולחלבון שלנו ויביא את החלבון לקרבת‬
‫הרצפטור שיוכל לזרחן אותו או לעשות לו שינוי כלשהו‪.‬‬
‫‪ -SH3‬רצף של חומצות אמינו שמחבר בין החלבונים‪ .‬נקרא ‪ SH3‬כיוון של‪ SRC-‬יש גם את הרצף הזה‪ .‬ל‪ SRC‬יש‬
‫פוטנציאל להיות אונקוגני כיוון שיש לו רצפים רבים שמאפשרים לו להתחבר לחלבונים שונים‪ .‬רצף של כ‪ 50-60‬חומצות‬
‫אמינו שבאמצעותן‪ ,‬מי שיש לו ‪ SH3‬יכול להתחבר לחלבון אחר‪ -‬לחלבונים שיש להם רצף שעשיר בפרולינים (פרולין‬
‫זה סוג של חומצה אמינית)‪.‬‬
‫‪ - Non-receptor tyrosine kinases‬אנו יודעים שחוץ מטירוזין קינאזות שהם רצפטורים‪ ,‬יש לנו גם טירוזין קינאזות‬
‫שאינם רצפטורים שיהיו ציטוזוליות‪ ,‬כמו ‪ .SRC‬כפי שהזכרנו‪ ,‬אלו יעזרו לאותם רצפטורים שאינם ‪ RTK‬לפעול כמו‬
‫‪.RTKs‬‬
‫‪110‬‬
‫רצפטור ל‪ - cytokine‬כאשר הליגנד יקשר לרצפטור והרצפטור יעבור שינוי קונפורמציה בגלל שנקשר לליגנד הוא‬
‫יהפוך להיות סובסטרט לקינאז שיושב לידו ויזרחן אותו‪ .‬ברגע שהוא יזרחן אותו‪ ,‬הרצפטור דמוי ‪ ,RTK‬ויוכל לקשור‬
‫חלבוני ‪ .SH2‬זה מנגנון דומה אך יחייב זרחון על ידי טירוזין קינאז שהוא לא רצפטור‪.‬‬
‫‪ – Signal transmission from the cell membrane to the nucleus‬איך תהליך החלוקה עובד‪:‬‬
‫נכיר חלבון ששיך למשפחה גדולה של חלבונים ‪ -‬חלבונים שקושרים ‪ .GTP‬אחד מהמשפחה הזו הוא חלבון שנקרא‬
‫‪.Ras‬‬
‫‪The Ras pathway‬‬

‫‪ Ras‬הוא חלבון מונומרי‪ ,‬בעל משקל מולקולרי קטן‪ ,‬ששייך למשפחת ‪ ,G protein‬אשר יודעים לקשור ‪.GDP, GTP‬‬
‫הוא התגלה ב‪ 1964‬במחקר על וירוס שגורם לגידול סרטני בחולדות‪ .‬באופן דומה למה שלמדנו עד כה‪ ,‬הוירוס בודד‬
‫וחיפשו לראות מיהו הגן הויראלי שגורם לסרטן‪ ,‬כלומר מי האונקוגן‪ .‬הגן שנמצא כאונקוגן בודד ונקרא בשם ‪V( V-RAS‬‬
‫וירוס‪ -RAS ,‬גרם לסרקומה לחולדה)‪ .‬בדומה ל‪ ,Src‬גם ל‪ RAS‬יש הומולוג סלולרי שתיקרא ‪ ,C-RAS‬שיהיה‬
‫הפרוטואונקוגן‪ ,‬גן נורמאלי שיכול להפוך לסרטני‪.‬‬
‫בהרבה מאוד סוגי סרטן יש צורה מוטנטית של חלבון ה‪ .C-RAS-‬מכך שהוא שכיח בהרבה סוגי סרטן אנו מבינים‬
‫שהוא ממלא תפקיד חשוב בחלוקת תאים וגם לא רק גורם ספציפי‪ -‬מכיוון שמופיע בהרבה סוגי סרטנים ובתאים שונים‪.‬‬
‫אנו יודעים ש‪ RAS‬חלבון ‪ ,GTP Binding Proteins‬שרק בצורתו הפעילה שקושרת ‪ GTP‬יודע לקשור רצפטור‬
‫ולקחת חלק בתהליך חלוקת התאים‪ .‬החלבון יעשה זאת רק כשיעבור אינטראקציה עם ‪ .GEF‬במקרה זה‪ ,‬יהיה לנו‬
‫חלבון מסוים שאינו רצפטור‪ ,‬שנקרא )‪ .Ras - GEF (SOS‬הוא יאקטב את ה‪ .RAS-‬החלבונים יודעים לעשות‬
‫הידרוליזה ל‪ GTP‬ולהפוך אותו בחזרה ל‪ GDP‬בעזרת חלבון ה‪ GAP‬שלו‪ .‬חלבון ה‪ Ras-GAP -‬מתווך את ההידרוליזה‬
‫של ‪ Ras-GTP‬ואת האינאקטיבציה של ‪ .Ras‬כשמשהו במנגנון ישתבש יהיה בשכיחות גבוהה מקרה של סרטן‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1984‬חוקרים מצאו‪ ,‬שאם מוסיפים לתא ‪ EGF‬מתקבל יותר ‪ Ras‬שקשור ל‪ .GTP -‬זו הייתה‬ ‫‪‬‬
‫העדות הראשונה לקשר בין ‪ Ras‬לבין רצפטור ל‪( growth factor‬כמו ה‪ .)EGFR -‬כלומר‪ ,‬רצפטור שקושר‬
‫ליגנד גורם לחלבון ה‪ Ras -‬להיות אקטיבי‪ ,‬כי הוא קושר יותר ‪ . GTP‬אם ‪ Ras‬למעשה עובר אקטיבציה‪,‬‬
‫‪111‬‬
‫אזי יש קשר בין הרצפטור שקשור ללינגד‪ ,‬לבין ה‪ GEF -‬שמבצע אקטיבציה ל‪ .Ras -‬כלומר האקטיבציה‬
‫של ‪ Ras‬היא ‪.ligand-dependent‬‬
‫חלבון ‪ RAS‬הוא חלבון פריפריאלי‪ .‬הוא אינו אינטגרלי טרנס‪-‬ממברנלי‪ ,‬אך יחד עם זאת לא מוגדר גם כחלבון ציטוזולי‪.‬‬
‫ה‪ RAS‬קשור לממברנה ע"י קשר ליפידי‪ .‬יש מודיפיקציה ליפידית שקושרת אותו לממברנה בשם‬
‫‪ .franesytransferase‬חלבון ה‪ RAS‬במצבו הלא פעיל קשור לממברנה ול‪ .GDP-‬כדי להיות פעיל ‪ Ras‬חייב‬
‫להימצא בממברנה‪ ,‬לא מספיק שהוא קשור ל‪.GTP-‬‬
‫בציטופלזמה‪ ,‬ה‪ RAS‬מתקשר עם חלבון בשם ‪ ,Grb2‬לו יש שתי אתרים של ‪ ,SH3‬כלומר ל‪ RAS-‬יש רצף של חומצה‬
‫אמינית מסוג פרולין‪ ,‬ואתר ‪ SH2‬שאומר שהוא יכול להגיע לממברנה‪ ,‬לרצפטור ואז יהיה קרוב ל‪.RAS-‬‬
‫כל המתואר לעיל מתאר מצב מנוחה‪ .‬בשלב הבא‪ ,‬ליגנד יקשר לרצפטור‪ .‬הרצפטור יעבור דימריזציה ושיירי הטירוזין‬
‫יעברו פוספורילציה‪ .‬אתר ה‪ SH2-‬של ‪ Grb2‬יקשר לפוספו‪-‬טירוזין ויביא איתו את ה‪ Ras-GEF -‬שיושב בציטוזול ולא‬
‫מדבר עם חלבון ה‪ .RAS-‬כלומר‪ Ras-GEF ,‬משנה את מיקומו ונהיה קרוב לחלבון ה‪ .RAS‬קישור הליגנד‬
‫והאקטיבציה של הרצפטור הובילו לקירוב של ‪ Ras-GEF‬ל‪ .Ras-‬ברגע ש‪ Ras-GEF -‬נמצא בקרבת ‪ ,Ras‬הוא ישפיע‬
‫עליו כך שהאפיניות שלו ל‪ GDP-‬תרד‪ ,‬בעוד שהאפיניות שלו ל‪ GTP‬תעלה‪ .‬בכך‪ ,‬מתקבלת אקטיבציה של ‪Ras‬‬
‫בעקבות קשירת ליגנד לרצפטור‪.‬‬
‫כלומר‪ Grb2 ,‬משמש לנו כאדפטור‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪MAP kinase cascade‬‬

‫‪ Ras‬קושר ‪ GTP‬ונהיה פעיל‬ ‫‪‬‬
‫הוא נקשר לאנזים אפקטור בשם ‪ -Raf kinase‬סרין טיראונין קינאז‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הסובסטרט של ‪ Raf kinase‬שהוא קינאז בעצמו בשם )‪ MAPKK (MAP kinase kinase‬הופך לפעיל‬ ‫‪‬‬
‫לאחר האקטיבציה‪.‬‬
‫כאשר ‪ MAPKK‬מזורחן הוא מזרחן את )‪ MAPK (MAP kinase‬שגם הוא קינאז בעצמו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כש‪ MAPK -‬עובר פוספורילציה ואקטיבציה‪ ,‬הוא מתפקד כקינאז ויכול לזרחן‪ .‬נוסף לתפקיד זה הוא עובר‬ ‫‪‬‬
‫טרנסלוקציה וחודר לגרעין‪.‬‬
‫בגרעין הוא מזרחן פקטורי שיעתוק (שמהווים הסובסטרטים שלו) ומפעיל מחזורים בתא‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫זהו תהליך קסקאדה של ‪ 3‬קינאזות‪ .‬הקינאזה הראשונה נמצאת תחת רגולה של ‪ Ras‬ושל קשירת ליגנד לרצפטור‪.‬‬
‫כך נוצר קשר בין קישור ליגנד ברצפטור עד לגרעין‪ .‬לכן ישנה חשיבות רבה לבקרה על ה‪.RAS‬‬
‫‪112‬‬
‫סיכום תהליך ה‪ - Ras signaling -‬ליגנד נקשר לרצפטור ‪ >-‬הוא עובר תהליך דימריזציה ‪ >-‬זירחון הטירוזינים‬
‫והפיכתם לפוספו‪-‬טירוזין ‪ >-‬הפוספוטירוזין קושר ‪ Grb2‬שמביא איתו את ‪ >- RAS GEF‬כאשר ‪ Ras GEF‬נמצא קרוב‬
‫ל‪ Ras GDP‬הוא מוריד לו את האפיניות ל‪ GDP‬ומעלה את האפיניות ל‪ >- GTP‬כעת‪ ,‬כ‪ Ras GTP‬הוא מזרחן את‬
‫הקינאזות ‪ >-‬עוברים את תהליך הקסקאדה של שלושת הקינאזות ‪ >-‬מגיים לגרעין התא‪.‬‬
‫‪ Grb2‬הוא אדפטור‪ .‬הוא רק דאג להיקשר לרצפטור המזורחן ולהביא איתו את מי שקשור אליו דרך קשרי ‪,SH3‬‬
‫שבמקרה הזה הוא )‪ .RAS GEF (SOS‬בעצם תפקידו הוא להיות מתאם‪ .‬הוא קושר את ‪ GAP‬בלי קשר לרגולציה‪,‬‬
‫אבל רצפטור יקשר רק כאשר יתרחש זירחון‪.‬‬
‫‪ RTK‬יכול לקשור אנזימים שונים‪ .‬בתמונה ניתן לראות בכחול את הקשירה של ‪ Grb2‬שמביא את ‪ Ras GEF‬שמפעיל‬
‫את מסלול ה‪ Ras signaling -‬שמוביל לגרעין‪ .‬יכול לקשור אנזימים ובכחול אפשר לראות שקושר את ‪ grb2‬מביא את‬
‫‪ RAS GEF‬ומפעיל את מסלול ה‪ RAS‬סיגנלינג שמוביל לגרעין‪ .‬בירוק יש קשירה של ‪ .GAP‬הרצפטור דואג להביא את‬
‫ה‪ GAP‬כדי של‪ RAS -‬תהיה אינאקטיבציה‪ .‬ה‪ GAP‬הוא בעל ‪ ,SH2‬לעומת ‪.RAS GEF‬‬
‫‪113‬‬
‫שיעור ‪ -10‬אונקוגנים וסרטן‬

‫תהליך חלוקת התא מבוקר בו זמנית על ידי שי מנגנונים שמתרחשים בו זמנית‪ .‬נדמה זאת למכונית‪ .‬כדי שמכונית‬
‫תעבוד אנו צריכים ‪ 2‬דברים‪ -‬שלא נתניע אותה ושיהיה נהג פעיל שיוכל לנהוג‪ ,‬וגם שיהיה בלם יד שיעצור את המכונית‪.‬‬
‫יכול להיות מצב בו לצערנו מכונית מתדרדרת בגלל שבלם היד לא הורם כמו שצריך‪ ,‬וזה מה שקורה לנו בגדילת תאים‪.‬‬
‫התהליך מבוקר על ידיד סיגנאלים חיצוניים של ‪ GF‬שדיברנו עליהם ו‪ .ECM‬באותו זמן יש בתא גם גנים שדואגים‬
‫שהדבר לא יתרחש אלא אם התא תקין והגיע סיגנאל נכון‪ .‬הסיגנאלים האלה אחרים לביקור של הגדילה התאית והוא‬
‫יכול להשתבש ולגרום לך שהתהליך לא יהיה מבוקר‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬הבלמים שבתוך התא הם גנים שמקודדים לחלבונים שאנו קוראים להם ‪ .tumor suppressor‬הרבה מהדברים‬
‫שאנו יודעים על המנגנונים הפיזולוגיים אנו יודעים מהפתולוגיה‪ ,‬כשדבר משתבש וגם במקרה זו‪ -‬כ‪A‬רואים גן חסר‬
‫וגורם לך שאין ‪ control growth‬מבינים שהוא ממלא תפקיד נורמאלי בבקרה‪ ,‬ואם יהיה משהו משובש והם לא ימלאו‬
‫את תפקידם הם יוציאו את המערכת משיווי המשקל שלה ויגרמו לחלוקת התא להיות לא מבוקר‪.Loss of function .‬‬
‫בצד השני יש לנו שינויי שיכולים להתרחש בתהליכים שגורמים לגירוי של גדילה‪ .‬אם תהיה לי גירוי בלתי נשלט בגדילה‬
‫תהיה לנו בעיה ותהליך לא מבוקר מסוג ‪.gain of function‬‬
‫יש שוני מבחינה גנטית בין ‪ 2‬התהליכים‪ .‬באיבוד פונקציה יש לנו גן אחד שיכול לפצות‪ ,‬אבל בעודף פונקציה‪ ,‬יהיה לתא‬
‫כבר את התיקון‪.‬‬
‫אם נדבר על מצב הומאוסטזיס נורמאלי‪ ,‬יש לי תאים שעוברים מוות תאי כל הזמן‪ .‬התאים יעברו אופופטוזיס‬
‫(התאבדות תאים)‪ ,‬במיוחד אלו שאנו רוצים שיתבלו וימותו או פשוט כדי לשמור על מספר נכון וקבוע של תאים‪ .‬יש לנו‬
‫גם סיגנאל לחלוקה‪.‬‬
‫בכל אחד מהמקרים‪ ,‬אם יהיה לנו יותר מידי חלוקות ‪ gain of function‬שמביא לחלוקת יתר זה יגמר בגידול סרטני‪,‬‬
‫אבל גם באיבוד פונקציה נגיע לאותו מצב‪ .‬מדברים על מנגנונים שונים שהתוצאה הסופית היא דומה‪.‬‬
‫סרטן‪:‬‬
‫לא מציית ולא עובר מוות תאי‬ ‫‪‬‬

‫סיגנל גדילה אוטונומי‬ ‫‪‬‬
‫שיבוש ב‪ tumor suppressor-‬ובסיגנלים של אנטי גדילה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מגיעים לגדילה לא מבוקרת שהיא סרטן‪.‬‬
‫‪114‬‬
‫היום נדון ב‪ gain of function-‬שמאפשר למערכת יכולת התחלקות בלי בקרה‪ .‬נעסוק ביחסי הגומלין בין‬
‫הפרוטואונקוגן לאונקוגן‪.‬‬
‫‪:Cell Growth‬‬
‫הסכימה עליה דיברנו בהרחבה‪ .‬אנו יודעים שכדי להגיע לגדילה נורמלית יש צורך ב‪ GF‬שיביא את הסיגנאל‪ .‬הוא נקשר‬
‫ל‪ GF‬רצפטור‪ - ,‬גם אם הוא ‪ RTK‬הוא יהיה לא פעיל ד שיקשר עליו‪ .‬הוא יקשר ל‪ ,RAF‬ואז לגרעין ולגורמים שקשורים‬
‫ישירות למחזור התא‪.‬‬
‫מאחר וכל אחד מהשלבים אחרי על בקרה הם נחשבים לפרוטואונקוגן כי אם הם ישתבשו אנו יכולים לעבור ממצב‬
‫נורמלי למצב סרטני בתא‪ .‬אם אחד הגנים האלה‪ ,‬הפרוטואונקוגנים האלה יהפכו להיות אונקוגן‪ ,‬כלומר יחול בו שינו יש‬
‫המערכת כבר לא תהיה מבוקרת‪ ,‬אז יהיה סרטן‪ .‬יהיה לנו ‪ gain of function‬כי כל אחד מהגורמים יכול לעבוד בלי‬
‫ההיררכיה ונאבד בקרה‪.‬‬
‫המערכת בנויה ככה שתאים יפרישו ‪ GF‬כשיש צורך בחלוקת תאים‪ .‬כבר הזכרנו את המנגנון בתור אחד המנגנונים‬
‫הקיימים באיתות תאי‪ -‬מנגנון אוטוקריני‪ .‬כבר אז ציינו שהוא בעייתי‪ .‬זהו מנגנון בו תא מסוים שמבטא רצפטור‪ ,‬מתחיל‬
‫להפריש את אותו סיגנל לרצפטור שהוא אותו האת עצמו‪ .‬הוא יכול לאבד את הבקרה שלו‪ ,‬כיוון שהוא יכול כל הזמן‬
‫לדאוג שיהיה לו ‪ ,GF‬ולא תלוי באף תא אחר שיביא בשבילו את ה‪ GF‬ויוכל לגדול מנותק מהסביבה‪ .‬הוא מקבל‬
‫אוטונומיה בגדילה‪ ,‬ישות עצמאית שמתחלקת‪.‬‬
‫ב‪ 2002‬גילו לראשונה‪ ,‬כאשר בדקו גידול אגרסיבי מאוד במוח‪ ,‬והתברר שכאשר בדקו את הגנטיקה של‬ ‫‪‬‬
‫הגידול שיש שינויים בתאים הטרומרוגנים שהם מייצרים מולקולה שאינה זהה ב‪ 100%‬ל‪ GDGF‬אבל מספיק‬
‫דומה כדי להיקשר לתאים שתלויים בו כדי להתחלק‪ .‬בגלל שיבוש כגנטי הם ייצרו מולקולה מאוד דומה‬
‫שנקשרת לרצפטור שלהם עצמם והם מתחילים להתחלק בצורה לא מבוקרת וזהו אחד המנגנונים‬
‫המולקולריים של סרטן‪ ,‬השימוש ב‪.GF‬‬
‫מוטציות שנוגעות ברצפטור‪:‬‬

‫האפשרות השנייה אם נסתכל על התרשים הנ"ל הוא שמיש חל בו השינוי הוא הרצפטור‪ .‬למשל רצפטור ‪,RTK‬‬
‫הרצפטור חייב להיות הוא כזה שהקינאז שלו יהיה לא פעיל ויהפוך לפעיל רק כש‪ GF-‬יקשר אליו‪ .‬אם משהו יקרה‬
‫שיגרום ל‪ RTK‬להיות פעיל באופן תמידי‪ ,‬בלי קשר לנוכחות ליגנד הוא יהיה פעיל (יהיה מאוקטב בלי ליגנד)‪ ,‬ואז הוא‬
‫יפעיל את כל השרשרת ונגיע למצב סרטני‪.‬‬
‫נדבר על ‪ EGF‬רצפטור כדוגמא‪ -‬מה אנחנו מוצאים בגידולים סרטניים? יש סוגים רבים‪ .‬אם נסתכל על סרטן הריאות‬
‫שהוא הכי נחקר‪ ,‬בו יש לנו ‪ 3‬סוגי מוטציות‪:‬‬
‫‪115‬‬
‫‪ -Overexpression of EGFR‬התברר שלפעמים אנו רואים ביטוי יתר של הרצפטור‪ ,‬כלומר יש הרבה‬ ‫‪.1‬‬
‫ממנו‪ .‬לרצפטור לא קרה כלום‪ ,‬כביכול הגן הוא פרוטואונקוגני‪ ,‬אך כן חל שינוי שגרם לריבוי עותקים‪ ,‬וכעת יש‬
‫לי הרבה רצפטורים של ‪ .EGF‬אך הוא עדיין ‪ wild type‬שצריך להיות קשור לליגנד אז איך הוא עדיין הופך‬
‫לסרטני?‬
‫‪ - Mutations in the receptor resulting in constitutive tyrosine kinase activation‬בסרטן‬ ‫‪.2‬‬
‫ריאות גילו מוטציות ברצפטור שהופך אותו לפעיל גם בלי ליגנד‪.‬‬
‫מוטציות שלא גרמו לרצפטור להיות פעיל בלי ליגנד‪ ,‬אבל שיבשו משהו בתהליך הטרמינציה של האיתות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪Overexpression of EGFR‬‬
‫איך ביטוי יתר של רצפטור ‪ wild type‬מסוג תקין‪ ,‬גורם לתא להיות סרטני? כאן בא לידי ביטוי חשיבות הכרת המנגנון‬
‫של אקטיבציית הרצפטור‪ .‬הרצפטור נמצא בצורה מונומרית ואז הוא בלתי פעיל‪ ,‬אבל עובר דימריזציה ובדימר הוא‬
‫פעיל‪ .‬הדגשנו שזוהי מערכת שוו"מ‪ ,‬אבל במקרה הזה הכיוון הוא יותר לכיוון המונומרים‪ ,‬כלומר אין כמעט דימר ולכן‬
‫אין קינאז פעיל‪ .‬בנוכחות הליגנד הצורה הדימרית מתייצבת ויש יותר ממנה‪ .‬אם נוסיף הרבה מונומרים‪ ,‬השינוי משקל‬
‫יילך לדימרים‪ .‬עצב הביטוי ביתר ישפיע על שיווי המשקל‪ ,‬יש לנו הרבה יותר דימרים גם בהיעדר ליגנד ונקבל‪ligand‬‬
‫‪ independent dimer‬שיהפוך לפעיל גם בלי ליגנד‪.‬‬
‫המוטציה היא על הגן עצמו שמקודד את הרצפטור והיא גורמת למצב שבו הרצפטור ייוצב בצורה דימרית גם בהיעדר‬
‫ליגנד‪ .‬שיווי המשקל הוא לכיוון הדימר‪ .‬איבדנו את התלות בליגנד ויצרנו דימר בהיעדר ליגנד ולכן הרצפטור הפך‬
‫לאונקוגן‪.‬‬
‫באופן ספציפי בסרטן הריאה אנו רואים ‪ 2‬מוטציות‪:‬‬
‫‪ L858R EGFR‬מוטציה מאוד חזקה‪ .‬השינוי הוא מאוד גדול ‪ .‬לויצין היא ח‪.‬א‪ .‬הידרופובית גדולה חסרת‬ ‫‪‬‬
‫מטען‪ ,‬בעוד שארגינין היא חומצה אמינית חיובית טעונה‪ .‬שינוי כזה מחומצה של לואיצין לארגינין היא שינוי‬
‫גדול והרצפטור עובר דימרזציה בלי לגינד‪.‬‬
‫‪T790M EGFR‬‬ ‫‪‬‬
‫ישנו רצפטור נוסף וההבדל הוא עניין של כמות‪ .‬מדובר על רצפטור מעט מוזר שייך למשפחת ה‪ EGF‬רצפטורים‪ ,‬אבל‬
‫יש לו עוד ‪ 3‬חברים במשפחה‪ ,‬ובהתאמה יש ליגנדים נוספים חוץ מה‪ EGF‬שהוא העיקרי‪ .‬יש ‪ HER2‬ששייך לאותה‬
‫משפחה‪ ,‬ועד היום אנו לא יודעים מי הליגנד שלו‪ .‬האם זה אומר שיש ליגנד שלא יודעים מיהו או שאין בכלל ליגנד? לא‬
‫ידוע‪ .‬העובדה היא שהוא קיי ואין לו לגינד ידוע‪ ,‬ויש לו מספר תכונות‪:‬‬
‫אין לו ליגנד והוא לא צריך ליגנד כדי לעבור דימריזציה‪ .‬הוא יכול לעשות הומודימר ולהיות אקטיבי בהיעדר‬ ‫‪.1‬‬
‫ליגנד‪.‬‬
‫לא רק שהוא יודע לעשות הומודימר‪ ,‬הוא עם עצמו‪ ,‬אלא הוא גם יודע להתחבר עם ‪ EGF‬רצפטור‪ ,‬וכשהוא‬ ‫‪.2‬‬
‫יוצר איתו הטרודימר הוא יכול לעשות איתו דימר גם כשאין ‪( EGF‬כזכור ‪ EGFR‬חייב ‪ EGF‬כדי לעבור‬
‫אקטיבציה)‪.‬‬
‫‪116‬‬
‫כלומר יש לנו רצפטור נורמאלי‪ ,‬כלומר נמצא בתאים נוראלים‪ ,‬אבל הוא יודע לעשות דימר ואיתות בהיעדר ליגנד‪ .‬המזל‬
‫הוא שהביטוי של ‪ HER2‬הוא מזערי בתאים‪ ,‬ולכן הסיכוי שהם יפגשו הוא מאוד נמוך‪ ,‬או שהוא יפגוש את ‪ EGFR‬לפני‬
‫שה‪ EGFR‬יראה ‪ EGF‬קלוש‪ .‬בביטוי הנמוך שלו הוא פרוטואונקוגני‪.‬‬
‫הבעיה תהיה כאשר יהיה לנו הרבה ‪ ,HER2‬הגברה‪ ,‬כי אז הוא יפגוש את עצמו ואת ‪ .EGFR‬כל הבעיה גנטית‬
‫שתגרום להגברת הביטוי שלו היא בעייתית ותהפוך אותו לאונקוגנית‪.‬‬
‫‪ – HER2 positive‬לסרטן השד יש כל מיני קריטריונים‪ ,‬ויש ‪ 3‬פרמטרים שמסתכלים עליהם‪ ,‬ביניהם ‪.HER2‬‬
‫כשנאמר שהוא חיובי‪ ,‬מדובר בגידול שמבטא בצורה עודפת את אותו ‪ , HER2‬אותו קולטן‪ ,‬רצפטור ממשפחת ‪EGF‬‬
‫רצפטורים שמתאפיין בחוסר הצורך שלו בליגנד‪.‬‬
‫מוטציות בשלב האיתות‪:‬‬

‫מולקולות האיתות יעברו אקטיבציה ויפעלו רק אחרי שיקבלו אינפורמציה מהרצפטור שקשר את הליגנד‪ .‬אבל אם הם‬
‫יהיו פעילים באופן קבוע‪ ,‬גם בלי קשר לרצפטור יהיה לנו איתות לא מבוקר ולא תלוי בליגנד‪.‬‬
‫למדנו ש ‪ CSRC‬הוא קינאז שממלא תפקידי גדילה ומשתבש במצב של פגיעה ויראלית‪ .‬גם במצבי סרטן שונים אנו‬
‫ראוים צורה אונקוגנית‪ CSRC ,‬שעבר שינוי‪ ,‬שגורם לו לפעול בצורה לא מבוקר‪ .‬מה יכול לקרות שיביא למצב זה?‬
‫נסתכל על ‪ ,CSRC‬זהו קינאז שמעבר לפעילות קטליטית כטירוזין קינאז יש לו ‪ SH2, SH3‬שמשמש אותו לעשות‬
‫אינטרקציה עם חלבונים אחרים‪ .‬אנו יודעים שבחלק ה‪ C‬טרמינלי של הקינאז יש טירוזין‪ .‬מסתבר שטירוזין זה עובר‬
‫זרחון באופן נורמאלי על ידי טירוזין קינאז אחר‪ .‬הוא יודע לזרחן אותו להצמיד לו פסופט‪ .‬מה שקורה לטירוזין זה‪ ,‬בגלל‬
‫שיש לו ‪ , SH2‬ה‪ SH2‬נקשר לפוספוטירוזין והאנזים מתקפל‪ ,‬ולכן באופן נורמאלי האנזים נמצא בצורה מעוכבת‪ .‬הוא‬
‫מקופל על עצמו ולא פעיל‪ .‬רק כשיהיה איתות כלשהו שיגרום ל‪ SH2‬ללכת לטירוזין אחר‪ ,‬הוא יפתח ויהיה אקטיבי‪.‬‬
‫בצורה זו הוא שולט על הפעילות שלו‪ .‬אבל מה שיכול לקרות לאותו ‪ , VSRC‬אותו ‪ SRC‬ויראלי שגילינו בזכותו את‬
‫טירוזין קינאז‪ ,‬אנו רואים שהוא צורה חתוכה של האנזים הזה‪ .‬הוירוס חתך לו את הטירוזין‪ .‬אם הטירוזין חתוך‪ ,‬הוא לא‬
‫יכול לעבור זירחון על ידי קינאז אחר‪ SH2 ,‬לא יקשר עליו והוא לא יתקפל‪ ,‬כלומר יהיה פתוח ופעיל גם בהיעדר צורך‬
‫לעבשות את החיבור הזה‪.‬‬
‫מסתבר שזה לא קורה רק בוירוס שמדביק עופות‪ ,‬אלא יכול לקרות גם כחלק ממוטציות באנשים‪ ,‬וחותכת את החלק‬
‫הזה בגן ואז החלבון מסונתז בלי הטירוזין והוא יהיה אונקוגן‪.‬‬
‫‪117‬‬
‫‪ -Philadelphia chromosome translocation‬שיחבור גנטי שגורם למחלה שנקראת ‪ CML‬שיש לה פאזה כרונית‬
‫שהופכת ללוקמיה‪ .‬המנגנון המולקולרי הוא חיבור של שני מקטעי כרומוזומים שלא היו אמורים להתחבר‪ .‬תא זה קיבל‬
‫יתרון‪ .‬יש שבירה בכרומוזום ‪ 22‬ו‪ ,9‬הם מתאחים ויצרים יצור חדש‪ .‬נוצר משהו חדש שלא היה בתאים אחרים כיוון שגן‬
‫זה נותן חלבון חדש שאין בתאים נורמאלים‪ .‬זהו חלבון איחוי שנוצר מ‪ 2-‬כרומזומים שונים‪ .Bcr-Abl -‬למה הוא גורם‬
‫לסרטן?‬
‫בשביל להבין צריך להבין מי זה ‪ -Abl‬זהו גן שמקודד חלבון קינאז וגם הוא ‪ .non receptor tyrosine kinase‬הוא‬
‫מעודד מיגרציה ויכול לגרום למטה‪-‬סטזות‪ ,‬יש לו תפקיד בתאי הדם‪ .‬אנו רואים שהוא מכיל חוץ בנוסף לאזור הקטליטי‬
‫שלו ‪ SH1‬שבזכותו הוא קושר סובסטרטים‪ ,‬גם מקטעי ‪ , SH2, SH3‬כלומר יכול לדבר עם חלבונים אחרים שעושים לו‬
‫רגולציה‪ .‬מה התוצאה מהטרנסלוקציה של שני המקטעים האלו? הקינאז נשאר קינאז‪ ,‬הוא עדיין יכול לעשות את אותם‬
‫דברים שעושה באופן נורמלי‪ -‬חלוקת תאי דם‪ ,‬מיגרציה וכו‪ .‬אבל חסר לו ‪ SH2, SH3‬שמביא את החלבונים שמעכבים‬
‫אותו‪ ,‬והם התחלפו עם החלק של ‪ .VCR‬מי שחסר הוא החשוב‪ ,‬כי הוא החלק הרגולטורי‪ .‬לכן קיבלנו אונקוגן שלא‬
‫מבוקר‪ .‬עושה את אותה פעילות בצורה לא מבוקרת ונקבל בסופו של דבר חלוקה לא מבוקרת של התאים‪ ,‬במקרה זה‬
‫לוקמיה‪.‬‬
‫‪118‬‬
‫דוגמא של איתות כזה שיושב מתחת לרצפטור – ‪ .RAS‬אנו יודעים ש‪ RAS‬מאוד חשוב וכללי בהעברת הסיגנלים שלו‪.‬‬
‫יושב במקום גבוה ומרכזי בתליך העברת הסיגנלים ואפשר לראות הרבה סוגי סרטן שיש בהם צורה מוטנטית של‬
‫‪ RAS. 90%‬ממקרי סרטן הלבלב יש בהם ‪ RAS‬מוטנטי‪.‬‬
‫‪ RAS‬הוא חלבון קושר ‪ GDP‬שמאקטב את האפקטור שלו‪ ,‬וזה קורה בצורה מבוקרת בהשפעת ‪ .GEF‬אנו יודעים‬
‫שהוא עובר גם אינאקטיבציה והוא עושה הידרוליזה ל‪ .GTP‬המנגנון מתאפשר על ידי הידרוליזה של ‪ DTP‬אבל כדי‬
‫שהוא יעשה הידרוליזה זו הוא חייב לעבור אינטרקציה עם חלבון ‪ .GAP‬אם הוא לא יקשור חלבון זה הוא לא יוכל‬
‫לעשות את ה‪ .GTPase‬מה קורה במקרים כמו סרטן הלבלב? יש מוטציה ב‪ .RAS‬יש מוטציה בחומצה אמינית אחת‪.‬‬
‫נקבל ‪ RAS‬מוטנטי‪ ,‬שלצערנו הוא עדיין פעיל‪ .‬יכול לקשור ‪ GDP‬ו‪ .GEF‬כלומר‪ ,‬מבחינת האיתות שלו הוא פעיל‪ ,‬אבל‬
‫הוא יש דבר שהשתבש בו‪ -‬הוא לא יכול לקשור ‪ .GAP‬כשהוא לא יכול לקשור ‪ ,GAP‬זה אומר שהוא יכול לעבור את כל‬
‫התהליך של האקטיבקציה אבל לא יכול לחזור להיות ‪ .GDP‬ברגע שאותו תא יראה פעם אחת ליגנד הוא נהיה אקטיבי‬
‫לתמיד והתאים לא יפסיקו להתחלק‪.‬‬
‫בגלל שה‪ RAS‬המוטנטי נשאר ומתפקד כרגיל‪ ,‬הוא ימשיך ויעשה את האונקוגניות הזאת‪.‬‬
‫‪ RAS‬מאקטב את ‪ .RAF‬כדי ש‪ RAF‬יהיה פעיל הוא צריך לקשור ‪ .RAS GDP‬לכל אחת מהמולקולות שיש לה תפקיד‬
‫באיתות לגרעין‪ ,‬יקראו פרוטואונקוגן‪ ,‬כי יש להן פוטנציאל להפוך לאונקוגן‪ .‬אם ‪ RAF‬יהיה מוטנטי באופן שיהיה פעיל‬
‫גם בלי שנקשר אליו ‪ RAS GDP‬הוא יהיה אונקוגני כי הוא איבד את הבקרה מעליו‪.‬‬
‫ב‪ 66%‬מסרטן מלנומה‪ ,‬מצאו מוטנט של ‪.RAF‬‬ ‫‪‬‬
‫‪:Biological drug‬‬
‫תוך כדי חקר מחלות סרטניותת התגלו מנגנונים רבים‪ .‬בד"כ כאשר התברר איזה חלבונים בעלי פעילות משובשת‬
‫בסרטנים כך למדו על התהליכים הנורמאלים‪ .‬מעבר להבנת הביולוגיה הבסיסית‪ ,‬יש לשטח זה חשיבות רבה בתרופות‬
‫אונקולוגיות‪ .‬כיום יש משפחה חדשה של טיפולים אימונולוגים‪ .‬אלו טיפולים מנקודת מבט שונה בה הרעיון הוא להפעיל‬
‫את מערכת החיסון נגד הגידול‪ ,‬אך מרבית התרופות שבסל הבריאות ואנשים משתמשים בהם שנים הם תרופות‬
‫ביולוגיות‪ signaling molecules ,‬שמכוונות כנגד האונקוגן‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫לפני תרופה זו‪ ,‬הטיפול שהיה היה כימותרפיה‪ ,‬שהרעיון בו היה להיכנס לשלב חלוקת התא‪ ,‬המיטוזה‪ ,‬השלב בו התא‬
‫מכפיל את ה‪ DNA‬שלו ונסות לעכב את השלב‪ ,‬כשהרעיון הוא שתאים סרטניים מתחלקים הרבה ועורים תהליך מיטוזה‬
‫מרובה ואם נצליח לעכב את המיטוזה שלהם נעכב את הגידול‪ .‬הבעיה היא חוסר ספציפיות מוחלטת‪.‬‬
‫רוב התרופות הן מכוונות לכל מיני אנלוגים של חומצות גרעין כדי למנוע את הסינתזה וההכפלה של ה‪ DNA‬לצורכי‬
‫המיטוזה‪ .‬תרופות מסויימות עובדות על שלד התא‪ ,‬המיקרוטובולים‪ ,‬אבל המשותף לכולם הוא ‪ 2‬דברים‪:‬‬
‫חוסר ספציפיות‪ -‬מכוון לכל התאים המתחלקים ולא רק לתאים הסרטניים‪ ,‬אלא גם תאי גזע שמתחלקים כל‬ ‫‪.1‬‬
‫הזמן‪ .‬יש תופעות לוואי רבות לטיפול כימותרפיה‪ -‬פגיעה בדם‪ ,‬ששם יש לנו תאי גזע שיוצרים לנו את‬
‫הלויקוציטים והתאים האדומים‪ ,‬ולכן אנשים שבטיפולי כימותרפיה סובלים מאנמיה ומכשל חיסוני עקב ירידה‬
‫בתאי דם לבנים‪ .‬יש לנו גם הרבה תאי גזע ברירית המעיים‪ ,‬שחשופה כל הזמן לנזקים ויש צורך כל הזמן‬
‫שתאים שקרובים ל‪ lumen‬יעברו אופוטוזיס‪ .‬תאי גזע אלו נפגעים ויש לנו בעיות במערכת העיכול‪ .‬השיער גם‬
‫הוא מכיל תאי גזע רבים שנפגעים ועוד‪.‬‬
‫טיפולים שניתנים בקליניקה בבית החולים‪ ,‬ומחייבים את החולה להגיע לכל טיפול לבית החולים כיוון שלרוב‬ ‫‪.2‬‬
‫מדובר על טיפולי ‪ IV‬שיש לקבל לוריד‪.‬‬
‫מי שפתח את הפתח לתרופות החדשות זה הגילוי של האונקוגנים שהפכו להיות ‪ drug targets‬שאותם נרצה לעכב‪.‬‬
‫זיכוי האונקוגנים עשה מהפך‪ .‬אם בעבר הפתולוג היה מסתכל בביופסיה וסופר כמה תאים מתחלקים יש בשדה ואיזה‬
‫צורות יש‪ ,‬היום החלק הגנטי הוא חלק אינטגרלי כדי לזהות מי הם האונקוגנים שנמצאים‪.‬‬
‫‪ – Identification of the oncogene provides an appropriate target for therapy‬דוגמא ראשית היא‬
‫)‪ ,TKI (Tyrosine Kinase Inhibitors‬גילו שהאונקוגניות שלהם היא שהם הופכים להיות קינאז פעיל גם בהיעדר‬
‫ליגנד‪ -‬אם נעכב את הפעילות הזאת‪ ,‬נבטל את פעילות האונקוגן הזה‪ .‬בסופו של דבר גילו את התרופה הראשונה‬
‫שקיבלה את השם ‪.Gleevec- imatinib‬‬
‫‪ BCR-Abl‬הוא הגורם למחלת ה‪ .CML‬בגלל פעילות יתר של טירוזין קינאז‪ .‬אם נעכב את הפעילות שלו אנו יכולים‬
‫לעכב את כל האותות שהוא נותן ומביאות למחלת ה‪.CML‬‬
‫ב‪ 1998‬כשהתרופה יצאה לראשונה‪ ,‬ב‪ 100%‬מהאנשים הייתה הפסקה של הסימפטומים‪ .‬הם לא מבריאים‪ ,‬בגלל‬
‫שהטרנסלוקציה ממשיכה להתרחש‪ ,‬אבל זה נוצר ואנחנו מעכבים את הפעילות‪ .‬כלומר את תרופה זו צריך לקחת‬
‫באופן כרוני‪ .‬השינוי הגדול בעולם האונקולוגיה כיום היא לעבור ממחלות חסרות מרפא למחלות כרוניות‪ .‬אדם שייקח‬
‫את התרופה הזו‪ ,‬ככדור פעם הביום זה יעכב ויטפל בסימפטומים שלו‪ .‬בהמשך התברר שה‪ gleevec-‬לא מעכב רק את‬
‫‪ BCR-Abl‬אלא גם רצפטור בשם ‪ KIT‬שהוא האונקוגן בגידולים במערכת העיכול‪ ,‬והתברר שיש שם מוטציה באותו‬
‫‪ KIT‬והתרופה נקשרה גם לאותו ‪KI‬א ועיכבה אותו‪ .‬כשהתרופה הפכה ב‪ 20012‬לתרופה מוכרת‪ ,‬זמן מה אח"כ התברר‬
‫שגם לחולי ‪ KIT‬לקחת תרופה זו פתר את הבעיה‪ .‬במידה ומתברר שיש הומוגן אחד מסוים שהוא הגורם לסרטן‪ ,‬ויש‬
‫תרכובת ביולוגית שחוסמת את הפעילות שלו‪ ,‬אפשר לקחת כדור פעם ביום במקום פעילות כימותרפית‪.‬‬
‫‪120‬‬
‫‪ - Mode of Action of Iressa/Gefitinib, Erlotinib/Tarceva‬יצרו עוד תרכובות שבעצם הם ‪KIT‬‬ ‫‪‬‬

‫שמקובל לטיפול ב‪ .EGFR -‬יש מולקולה שנכנסת פנימה‪ ,‬מונעת מה‪ GTP‬להיקשר ואז הרצפטור לא עובד‪.‬‬
‫תרופה זו יצאה לשוק‪ ,‬הייתה הצלחה גדולה ואחר יזמן מה גילו שאחוזי ההצלחה הייתה מאוד נמוכים‪ .‬דווקא‬
‫ביפן הייתה הצלחה יותר גדולה‪ .‬בדקו והתברר שברוב החולים‪ ,‬כשעשו את הניסויים היו אוכלוסיות מעורבות‪,‬‬
‫וחלק גדול מהחולים היה להם בעיקר ביטוי עודף של הרצפטור ‪ wild type‬והם לא הגיבו לתרופה‪ ,‬אבל ביפן‪,‬‬
‫לרוב האנשים עם סרטן הריאה הייתה מוטציה שהזכרנו שלויצין הפך לאורגינין‪.‬‬
‫מבנה המוטנט השתנה‪ ,‬לכן הפך להיות אונקוגן והפך דימיריזציה גם בלי ליגנד‪ .‬זה השפיע על ה‪ KM‬שלו ל‬
‫‪ GTP‬שהפך ליותר גדול‪ ,‬כלומר צורך יותר ‪ .ATP‬בעצם אפשר לתת ריכוז שיצליח להתחרות בקישור ה‪ATP‬‬
‫למוטנט כי האפיניות נמוכה‪ ,‬אבל לא יצליח להתחרות עם המוטנט שהאפיניות שלו גבוהה‪.‬‬
‫בתרופה זו‪ ,‬מי שהייתה לו מוטציה האפיניות שלו הייתה נמוכה והיא עבדה מצוין‪ ,‬אך מי שהיה לו ביטוי יתר‪,‬‬
‫התרופה לא הצליחה להתחרות עם האפיניות הגבוהה של ה‪ ,ATP‬ולכן החזירו את התרופה למקרה ספציפי‬
‫של אנשים שיש להם מוטציה ברצפטור‪.‬‬
‫באופן דומה מנסים לפתח תרופות לאונקוגנים אחרים‪ .‬למשל ‪ RAS‬קשור לממברנה‪ .‬יש לו קשר ליפידי שקושר אותו‬
‫לממברנה וכך הוא עושה איתותים‪ .‬יש פיתוחים שמנסים לעכב את האנזים שעושה את השייר הליפיד‪ ,‬כי אם יהיה‬
‫בציטוזול הוא יהיה חסר פעילות‪ .‬המטרה היא למנוע ממנו להגיע לממברנה על ידיד מניעת הקישור שלו‪ ,‬המודיפיקציה‬
‫הליפידית‪.‬‬
‫אם ‪ RAS‬מוטנטי יהיו הרבה מסלולים שיפגעו‪ ,‬אבל אם ה‪ KIT‬פגוע ‪,‬אז רק אותם תאים שצריכים איתות של‬ ‫‪‬‬
‫‪ KIT‬לחלוקה‪ ,‬הם אלו שיפגעו‪ .‬אבל ‪ RAS‬יושב מתחת להמון רצפטורים ולכן הפוטנציאל האוקוגני שלו הרבה‬
‫יותר גדול‪.‬‬
‫גם ל‪ RAF‬ניסו לייצר מולקולה מעכבת והדבר עשה שינוי גדול מאוד בטיפול במלנומהשהיה לפני זה‪ -‬מחלה מאוד‬
‫בעייתית‪ .‬מדובר על תרופה אימנולוגית‪.‬‬
‫‪121‬‬
‫‪:Personalized Medicine‬‬
‫מאחר ותאים שונים‪ ,‬גידולים שונים‪ ,‬יכולים לבטא אונקוגנים שונים‪ ,‬כל הרעיון של תרופות ביולוגיות הוא חלק מקונספט‬
‫של שינוי מחשבתי והתייחסות לחולה‪ .‬אם בעבר התרופות היו ‪ ,size fits all 1‬התרופה אותה תרופה לכולם‪ ,‬היום‬
‫מבינים שכל אחד הוא שונה והאונקוגנים ומכלול אינטרקציות אחרות הם שונים ויש חיבות רבה לבחור בעצם את‬
‫הקוקטיל המתאים לכל חולה‪ ,‬על סמך הגנטיקה שלו‪ .‬הגידול נשלח לביופסיה‪ ,‬ל‪ sequencing-‬ולהתאמת קוקטיל‬
‫תרופות אישי‪.‬‬
‫‪ - Drug resistance‬הבעיה העיקרית בתרופות ביולוגיות היא ההתנגדות לתרופה‪ .‬התאים הסרטניים הם תאים‬
‫חכמים‪ .‬סוגרים להם מסלול אחד והם מוצאים דרך לפתח משהו אחר‪ pathway ,‬אחר שכבר בעל התנגדות לתרופה‬
‫בה השתמשנו בעבר‪ .‬הבעיה עם התרופה היא שתוך זמן מסוים‪ ,‬שמשתנה בין החולים‪ ,‬החולה עלול לפתח עמידות‬
‫והתרופה מפסיקה לעבוד‪ .‬למה התרופות עדיין טובות‪ ,‬המדע כל הזמן מתפתח ויוצר תרופות חדשות‪ ,‬וגם הארכת חיים‬
‫של מעט שנים‪ ,‬כי אז יפתח התנגדות‪ ,‬סביר להניח שבעוד מספר שנים תהיה תרופה חדשה ודור חדש של טיפולים‪.‬‬
‫אירסה‪ -‬בהתחלה חשבו שטובה לכל סרטן ריאה‪ ,‬אבל בסוף גילו שהיא טובה רק לצורה המוטנטית‪ ,‬וכשהתחילו לטפל‬
‫באנשים הבינו שהאנשים עושים התנגדות לתרופה‪ ,‬וכשבדקו הם הבינו שהם החליפו מוטציה במוטציה‪ .‬התאים‬
‫שהייתה להם מוטציה אחת התמעטו‪ ,‬אבל תא אחר שפיתח מוטציה חדשה‪ ,‬שגם היא הפכה אותו לרצפטור שלא צריך‬
‫ליגנד ולכן גם הוא היה רצפטור אונקוגני אבל מסוג חדש‪ ,‬הוא כבר ‪ Km‬שירד לערך שבו התא כבר לא קשר את‬
‫התרופה‪ .‬יש לנו התפתחות של תא שפיתח התנגדות לתרופה‪.‬‬
‫שיעור ‪ – 11‬אנדוציטוזה‬
‫היום נדבר על תהליך האנדוציטוזה‪ .‬זוהי דוגמא נוספת לתנועה תוך תאית‪ .‬הליך וזיקולרי שיהיה דומה לתהליכי תנועה‬
‫על וזיקולות שלמדנו בעבר‪.‬‬
‫התהליך הוא תהליך שיש לו הרבה תפקידים ולכן בעלת חשיבות ביולוגית רבה‪:‬‬
‫אוכל ‪ -‬מטאבוליטים או פקטורים שהתא זקוק למען התפקוד שלו‪ -‬כמו יוני ברזל‪ ,‬יכנסו דרך הציטופלזמה‪ .‬התא‬ ‫‪‬‬
‫לא יוצר אותם בעצמו אבל הם חשובים להתפתחות התא‪ ,‬מהווים פקטור חשוב ליצירת המוגלובין ולהרבה‬
‫חלבונים של שרשרת הנשימה במיטוכונדריה‪ .‬יוני הברזל לא חודרים לממברנה ללא מנגנון שיאפשר את‬
‫העברתם‪ .‬כולסטרול הוא דוגמא נוספת‪ -‬רוב התאים תלויים בכולסטרול מהדיאטה (מולקולות שלא סונתזו‬
‫בתא)‪ ,‬ובכדי שכולסטרול ינוע בדם‪ ,‬הוא ארוז בחלקיקים שהופכים אותו למסיס בדם‪ .‬המחיר הוא שהוא לא‬
‫יכול לעבור ממברנה ולכן חייבים מנגנון שיוכל להחדיר אותו‪.‬‬
‫הגנה ‪ -‬תהליך האנדוציטוזה משמשת גם כמערכת הגנה מפתוגנים‪ -‬אם יש פתוגן נרצה להוביל אותו לליזוזום‬ ‫‪‬‬
‫שיתפרק שם‪ .‬אם מערכת ההולכה אל הליזוזום היא המערכת האנדוציטית‪ ,‬נשתמש בתהליך האנדוציטוזה כדי‬
‫לפרק את הגורם ולהגן על התא‪.‬‬
‫הומאוסטזיס ‪ -‬תהליך משמש גם למטרות הומאוסטיזיס‪ ,‬חיוני לחיוניות התא‪ .‬כבר למדנו על מערכת ההפרשה‬ ‫‪‬‬
‫שבה ‪ transport vesicles‬מביאים חלבונים ועוברים אינטגרציה‪ .‬בכל פעם שנדבר על וסיקולות אלה יש‬
‫‪122‬‬
‫וסיקולה שעוברת איחוי עם הממברנה הפלסמטית כדי להביא חלבונים לממברנה‪ .‬כל תהליך איחוי כזה גורם‬
‫לכך שהממברנה גדלה כי היא מקבלת עוד וסיקולה‪ .‬אם תהליך זה ימשיך בלי בקרה התא ילך ויגדל בלי‬
‫הפסקה‪ .‬כדי לשמור על הומאוסטזיס צריך תהליך מנוגד‪ ,‬שיסלק את הממברנה הפלסמטית אל תוכן התא כל‬
‫הזמן וזה יהיה תהליך האנדוציטוזה‪.‬‬
‫איתות בין תאי ‪ -‬תהליך האנדוציטוזה משמש גם כתהליך לעשיית מודולציה לרצפטורים ומשמש כמנגנון‬ ‫‪‬‬
‫לטרמינציה של סינגלים‪.‬‬
‫‪ -Transcytosis‬אמצעי להעברת מטען דרך תא פולארי‪ .‬תהליך בו חומר עובר ‪ transcytosis‬בצד אחד ומועבר‬ ‫‪‬‬
‫לצד השני מתייחס לתאים שיש להם פולריות‪ ,‬כמו תאים על המעי‪ -‬מצד אחד מסתכלים על החלל של המעי‬
‫ומצד שני רואים את האנדותל וזרם הדם והם צריכים להעביר חומרים מ‪ lumen-‬המעי לדם‪.‬‬
‫חדירות (פרמאביליות) ‪ -‬אם יש צורך להחדיר חומרים שהתא זקוק להם יש להמציא מנגנון שיתגבר על‬ ‫‪‬‬
‫מחסומים‪ .‬תהליך האנדוציטוזה יודע להעביר חומרים למרות מחסום הפרמאביליות של הממברנה‪ ,‬וירוסים‬
‫וטקוסינים למדו שתהליך זה מאפשר להם לחדור את הממברנה והם תופסים עליו טרמפ‪ .‬דוגמא‪ -‬טוקסין‬
‫(מחלת הכולרה)‪ .‬לטוקסין יש תת יחידה שיודעת להיכנס בתהליך האנדוציטוזה‪ .‬זהו השימוש הפתולוגי‬
‫בתהליך‪.‬‬
‫האנדוציטוזה בעל יותר ממנגנון אחד אבל עקרונות זהים‪ .‬זוהי מערכת שהייחוד שלה הוא בזה שהיא מערכת הולכה‬
‫שמובילה אורגנלה ספציפית אל התחנה האחרונה‪ ,‬הליזוזום‪ ,‬מערכת הפירוק של התא אשר בה נעשה דגרדציה‪ .‬יש‬
‫מטרה להביא מטען (חלבונים או מולקולות) אל הליזוזום לצורכי פירוק‪ .‬התהליך לא מבטיח שכל מה שיסע במערכת‬
‫יתפרק‪ ,‬כי יהיו מולקולות שיוכלו להינצל מהדרך‪ ,‬אבל בגדול המערכת אמורה להגיע לליזוזום‪.‬‬
‫‪:The molecular mechanism of clathrin dependent receptor mediated endocytosis‬‬

‫כולסטרול היא מולקולה הידרופובית במיוחד ולכן כדי שתוכל לנוע בזרם הדם ולהגיע לתאים שונים היא עטופה‬
‫בחלקיקי חלבון מסוג פוספוליפידים שהופכים אותו לפולארי שיכול לנוע במים‪ .‬הכולסטרול עצמו קשור בקשרים‬
‫אסטרים למולקולות אחרות‪ ,‬וכל החלקיקי נקרא ‪ .LDL‬ה‪ LDL‬חודר לתאים על מנת לספק להם את הכולסטרול שהם‬
‫צריכים‪.‬‬
‫מחקר על הכולסטרול ‪ -‬כידוע‪ ,‬המחלות הם שמובילות לגילוי המנגנון‪ .‬המחלה שבעקבותיה התגלה מנגנון הכולסטרול‬
‫היא ‪ –Familial Hypercholesterolemia‬החולים סובלים מרמות כולסטרול גבוהות בדם‪ .‬זוהי מחלה תורשתית‬
‫(גנטית)‪ .‬מדובר בגורם גנטי שכן אצל אדם נורמלי רמות הכולסטרול בדם הם ‪ 175‬מיליגרם‪ ,‬לחולה עם צורה קלה של‬
‫המחלה רמות הכולסטרול עשויות להגיע ל‪ 300-‬מיליגרם‪ ,‬וברמה החמורה של המחלה ל‪ 680-‬מיליגרם‪ .‬המחלה גנטית‬
‫כיוון שניתן לראות הבדל בין הטרוזיגוטי והומוזיגוט לאללים‪ .‬יש גן שמקודד לחלבון שממלא תפקיד בהכנסת כולסטרול‬
‫לתוך התא‪ .‬חוקרים חיפשו למצוא את אותו גן‪ ,‬החלבון‪ ,‬ע"י השוואה בין חולים ובריאים וכך גילו שמדובר בגן שמקודד‬
‫את הרצפטור ל‪ LDL . LDL-‬נקשר לרצפטור‪ ,‬חלבון טרנס‪-‬ממברנלי שקושר את ה‪ LDL‬וכך פוענח כל המנגנון‪.‬‬
‫‪.receptor-mediated endocytosis‬‬
‫‪123‬‬
‫הרצפטור ידע לקשור את ה‪ LDL‬מבין כל המולקולות בחוץ התא ולהכניס אותו פנימה ליצירת ‪ .transport vesicle‬נכנס‬
‫פנימה במנגנון וזיקולרי ‪ -‬התא ייקח את החלק של הממברנה שבו יושב הרצפטור והליגנד וימשוך אותו פנימה ליצור‬
‫שלפוחית הובלה ‪ -‬יש יתרון וחיסרון‪:‬‬
‫היתרון ‪ -‬הגענו ממצב שבו הליגנד היה בחוץ לליגנד בפנים (בתמונה‪ ,‬מופיע כמשולש כחול)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫החיסרון ‪ -‬בשלב זה הדבר לא עוזר לתא‪ .‬הוא לא רצפטור כלומר הוא לא חופשי לשימוש בביוסינתזה ותקוע‬ ‫‪‬‬
‫בחלל הוסיקולה‪ .‬מה שהיה קודם עם הפנים החוצה עכשיו עם הפנים פנימה‪ ,‬גם החלק החוץ תאי של‬
‫הרצפטור וגם הליגנד‪ .‬החלק הציטוזולי של הרצפטור נשאר כמו שהוא‪.‬‬
‫בשלב הראשון יש לבצע תהליך הנצה שבו לוקחים את הממברנה מושכים אותה ומנתקים אותה ומתקבלת שלפוחית‪,‬‬
‫ה‪ . transport vesicle-‬כדי לבצע זאת יש צורך להלביש משוה על הממברנה שממנה רוצים ליצור את השלפוחית ‪-‬‬
‫‪ .COP1‬המעטפת (‪ )coat‬מאפשרת את יצירת השלפוחית‪ .‬לכל מערכת וזיקולרית יש את המעטפת שלה‪ .‬כזכור‪ ,‬ה‪-‬‬
‫‪ Coat‬הם חלבונים נפרדים שמתלבשים על התא‪.‬‬
‫על מנת לעשות הנצה של שלפוחית מהמברנה ל‪ ,transport vesicle‬יש להדביק על הממברנה ‪ .coat‬בשביל‬
‫‪ budding‬חייבים מעטפת‪ ,‬כמו תהליך ה‪ coat-‬במערכת ההפרשה‪ .‬צריך לשים מעטפת על המקום שבו אנו רוצים‬
‫לעשות הנצה‪ .‬יהיה הבדל ב‪ coat‬שנשתמש בו בין המנגנונים השונים‪ ,‬נצטרך שהמעטפות ימלאו שתי פונקציות‪:‬‬
‫בתפקיד הראשון‪ ,‬המעטפת ממלאת את הכוח‪ ,‬השינוי בממברנה שדרוש בשביל לעשות את המשיכה וליצור‬ ‫‪‬‬
‫את ה‪ .budding‬היא נותן את הכוח המכאני ומשפיע על פני מתח הממברנה‪.‬‬
‫התפקיד השני שלה הוא לברור את המטען שאותו נרצה לארוז בשלפוחית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Budding‬‬
‫הליגנד נקשר אל הרצפטור‪ ,‬מושכים אותם פנימה אל הציטוזול כך שבמקום שהוא יהיה בחוץ הוא יהיה בפנים בתוך‬
‫החלל של השלפוחית‪ .‬בתמונה‪ ,‬נראה באפור את הממברנה‪ ,‬בורוד את המעטפת‪ .‬במקרה הספציפי של אנדוציטוזה‬
‫המעטפת בנויה מחלבון שנקרא ‪ .clathrin‬בתמונת ב‪ EM -‬רואים את הממברנה בשחור ורואים צפיפות שמצביעה על‬
‫כך ששם יושבים גורמים שהממברנה מתחילה להימשך‪.‬‬
‫‪124‬‬
‫‪:Clathrin‬‬
‫הקלטרין הוא חלבון שמורכב מ‪ 3-‬תת יחידות כבדות של ‪ 180‬קילו דלתון ועוד ‪ 3‬יחידות פחות כבדות של ‪ 35‬קילו‬
‫דלתון‪ .‬הקלטרין הוא בעל תכונה מיוחדת שמאפשרת לו להיות חלבון מעטפת‪ .‬אם ריכוזו יעלה מעל לסף מסוים הוא‬
‫יוכל להתחבר קלטרין אחד עם השני וליצור מבנה של גביש‪ .‬אם ניקח קלטרין מועט במבחנה הוא יהיה מסיס ולא יקרה‬
‫דבר‪ .‬אם נוסיף מולקולות הוא ישקע כיוון שיווצר לנו קומפלקס גדול של חלבון‪ .‬אם נרצה שתיווצר מעטפת‪ ,‬נצטרך‬
‫להגדיל את ריכוז הקלטרין בממברנה‪ .‬בריכוז נמוך הוא לא יעשה מעטפת‪ ,‬אבל בריכוז גבוה הוא יעשה לבד את עבודת‬
‫החיבור אחד עם השני וייצור את הקומפלקס שייצור את המעטפת‪ .‬בתהליך הציטוזה‪ ,‬אם יש קלטרין שנמצא בציטוזול‬
‫בריכוז נמוך‪ ,‬נביא אותו למקום מסויים בממברנה בו ריכוזו המקומי יהיה גבוה והוא יצור את הקומפלקס‪ .‬נוצר מבנה‬
‫של גביש‪ ,‬שיוצרים מעטפת שעוטפת את המקום שבו הוא נמצא ומשנה את מתח הפנים ומתחיל ליצור את ה‪.budding‬‬
‫המעטפת יודעת לדאוג שמי שאנו רוצים שיעבור אנדוציטוזה יארז בשלפוחית‪ .‬בין הרצפטור למולקולת הקלטרין יושב‬
‫גורם מסוים נוסף‪ .‬רצפטורים אינם קושרים את חלבון הקלטרין‪ ,‬אלא משתמשים בגורם מתווך שקושר את הקלטרין‬
‫מצד אחד ואת הרצפטור מצד שני ומתווך ביניהם‪ .‬מתווך זה הוא קומפלקס שנקרא אדפטור‪adaptor complex -‬‬
‫‪ AP-2‬שמורכב ממספר חלבונים‪ ,‬בין השאר ‪.Adaptins‬‬
‫מהו האדפטור?‬
‫לאדפטור ספציפי זה יש בחלק הציטוזולי רצף שיהיה מוכר על ידי חלבונים אחרים וישמש לאינטרקציה בין חלבונים (‬
‫‪ .)protein-protein interaction‬מדובר על רצף פשוט של ‪ 4‬חומצות אמינו שנקרא ‪ .endocytosis signal‬הוא נמצא‬
‫ברצפטורים שאמורים לעבור אנדוציטוזה‪ ,‬והמיוחד בו זה שהוא קושר את ה‪ .AD2-‬אם יש רצפטור שיקשור ‪,AD2‬‬
‫שיקשור קלטרין‪ ,‬הקלטרין יגיע לקרבת הרצפטור‪ .‬הרצפטורים יצטופפו ביחד לאותו מקום בו הקלטרין מושך את‬
‫הממברנה פנימה‪.‬‬
‫‪125‬‬
‫רצפטור ‪ -LDL‬חלבון טרנס‪-‬ממברנלי‪ .‬בחלקו החיצוני יש אתר קישור ל‪ .LDL-‬באתר הקישור יש רצף של חומצות אמינו‬
‫שטעונות מטען שלילי ב‪ pH-‬החוץ תאי‪ ,‬כמו ‪ .glutamic acid‬ב‪ pH=7-‬חומצות אמינו אלו טעונות מטען שלילי והוא‬
‫ממלא חלק בקישור ה‪ .LDL-‬בחלק הציטוזולי הפנימי של הרצפטור יש ‪ ,endocytosis signal‬שכן תפקידו הוא לעבור‬
‫אנדוציטוזה ולהכניס את ה‪.LDL-‬‬
‫‪ - Pinching off‬כדי שהוזיקולה העטופה תתנתק יש צורך בגורם שיצבוט וינתק את הוזיקולה‪ .‬יש חלבון שנקרא‬
‫‪ .Dynamin‬חלבון ששייך למשפחה של ה‪ .GTP binding proteins‬המיוחד בו הוא זה שיודע ליצור קומפלקס שמלפף את‬
‫הממברנה במקום שהתחילה ההנצה וחונק אותה‪.‬‬
‫השלב הבא‪ ,‬כמו במערכת ההפרשה יהיה שלב ה‪ .uncoating-‬תהליך זה נעשה על ידי חלבון ששייך למשפחת‬
‫חלבוני צ'פרונים‪ ,‬כמו ‪ .Hsc70‬הצ'פרונים הם משפחת חלבונים עם פעילות ‪ .ATPase‬עד היום היו לצ'פרונים תפקידים‬
‫מאוד מוגדרים (ב‪ ,ER‬במיטוכונדריה)‪ .‬פה יש להם תפקיד חדש‪ -‬הסרת ה‪.coat‬‬
‫בכל תהליך של ‪ ,transport vesicel‬כמו שיש מעטפת ליצירת השלפוחית‪ ,‬יש תהליך ‪ uncoating‬בשביל לבצע תהליך‬
‫‪( fusion‬איחוי) של הוסיקולה עם המערכת האנדוציטית‪ .‬האיחוי יהיה עם האורגנלה הראשונה במערכת האנדוציטית‬
‫שנקראית ה‪ .early endosome-‬הממברנה תהפוך להיות חלק מהממברנה של האנדוזום‪ -‬החלק שקודם פנה אל‬
‫תוך חלל הוסיקולה יהיה כרגע בחלל האנדוזום והחלק הציטוזולי של הרצפטור נשאר ציטוזולי‪ .‬החלק שפעם היה בחוץ‪,‬‬
‫ואז בתוך חלל הוסיקולה‪ ,‬נמצא כעת בחלל ה‪ .early endosome‬כל התהליך הוא מאוד מהיר‪.‬‬
‫‪126‬‬
‫אחד האתגרים בתהליך האנדוציטוזה‪ -‬יש לנו רצפטור שקושר ‪ .LDL‬הוא צריך להביא ‪ coat‬ולהכניס אותו לעבור‬
‫‪ uncoating‬ולהחזיק את ה‪ LDL-‬איתו ולדעת לזהות את הליגנד‪ .‬הוא צריך להביא אותו מבחוץ ולהכניס אותו‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫דרושה לנו אפיניות גבוהה של הרצפטור ל‪ .LDL-‬מצד שני‪ ,‬יש לנו ‪ 2‬דרישות‪:‬‬
‫אנו רוצים את הכולסטרול‪ ,‬או ‪ ,LDL‬כלומר רוצים אותו למטרות הביוסינתזה ולא קשור לרצפטור‪ ,‬רוצים‬ ‫א‪.‬‬
‫שייפרדו‪.‬‬
‫ה‪ LDL-‬כמו שהוא‪ ,‬גורם לכולסטרול להיות לא זמין‪ .‬מבצעים אנדוציטוזה כי רוצים להוביל אותו אל הליזוזום‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫המערכת האנדוציטית מובילה אל הליזוזום‪ .‬רוצים להוביל אותו לשם מכיוון שיש שם אנזימים פרוטאוליטים‪.‬‬
‫שם נפרק את ה‪ LDL-‬כדי שנוכל לשחרר כולסטרול‪ .‬מצד שני יש רצפטור שהוא קשור איתו ויש בעיה מכיוון‬
‫שרוצים לשחררו‪ .‬אין הגיון אם נשלח את הרצפטור לליזוזום ונפרק אותו (כמו אוטובוס שיסע באופן חד‬
‫פעמי‪ ,‬רוצים שיביא נוסעים ואז יחזור וייקח עוד נושאים)‪ .‬לא נרצה שהרצפטור ישלח אל הליזוזום ויפורק‪.‬‬
‫כלומר אנו רוצים להפריד ביניהם ולא שלשניהם יהיה אותו גורל‪.‬‬
‫איך מפרידים ביניהם?‬

‫חייבים לעשות שינוי במערכת כדי שנוכל להוריד את האפיניות‪ .‬השינוי שנעשה יהיה לדאוג לכך שהפנים של‬
‫האנזודום שלנו יהיה עם ‪ pH‬שונה לגמרי מה‪ pH-‬החיצוני‪ ,‬והוא יהיה הרבה יותר חומצי‪ .‬על ה‪early‬‬
‫‪ endosome‬יושבת משאבת פרוטונים שזורקת פרוטונים פנימה ומחמיצה אותו‪ .‬חלק מאתר הקשירה ל‪LDL‬‬
‫‪ receptor‬מורכב מחומצות אמינו טעונות שלילית‪ .‬כשהרצפטור יסתכל לתוך האנדוזום ויהיה עם ‪ pH‬חומצי‬
‫יותר (נמוך יותר) תהיה פרוטונציה‪ .‬לא יהיו יותר מטענים שליליים‪ ,‬וה‪ LDL binding site-‬לא ישמש כאתר‬
‫קישור יותר ובכך נוריד את האפיניות ונצליח לנתק את הקשר בין הליגנד ורצפטור‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬בשעה שאת הליגנד שולחים לליזוזום‪ ,‬את הרצפטור מחזירים במערכת וסיקולרית חזרה אל הממברנה‪.‬‬
‫הוא חוזר לממברנה דרך מערכת של אנזודומים שהיא חלק מהמערכת האנדוציטית שנקראית‪recycling‬‬
‫‪ ,endosome‬אנזודום ממחזר‪ .‬ל‪ early endozom-‬יש ‪ 2‬זרועות‪:‬‬
‫שיודעת ללכת לליזוזום‬ ‫‪.1‬‬
‫ששולחת לאנדוזום ממחזר ומשם חזרה לממברנה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מסיבה זו אנדוזום זה נחשב גם‪ sorting‬שיודע לבדוק מה יש לו בפנים ואת מי לשלוח לזרועות הנכונות‪.‬‬
‫סיום התהליך‪:‬‬
‫הרצפטור חזר עם האנדוזום הממחזר‪ ,‬ייקח עוד ‪ LDL‬ויעשה עוד סיבוב‪ .‬התנועה שלו לא תלויה ב‪ ,LDL‬כלומר הוא‬
‫תמיד ייכנס כי יש לו סיגנאל אנדוציטוזי שיקשור ‪ AD2‬ויכניס אותו‪ .‬בין אם יש ליגנד או אין‪ ,‬הוא את הנסיעה שלו יעשה‬
‫באופן שדומה לפעילות אוטובוס‪ .‬האוטובוס יעשה את אותו המסלול ויחזור גם אם אין עליו נוסעים‪ .‬אנחנו לא יכולים‬
‫להרשות לעצמנו לפרק אותו בגלל שאנו רוצים שיחזור על המסלול‪.‬‬
‫‪127‬‬
‫ה‪ LDL‬הולך לליזוזום ולא יחזור‪ .‬בליזוזום הוא יתפרק ואז נקבל גם את הכולסטרול החופשי שדרך טרנספורטים יצא‬
‫מהליזוזום ויהפוך להיות זמין לתא‪ .‬החלבון מתפרק ומשמש בשביל לתת חומצות אמינו שמשמשות גם הן לסינתזת‬
‫חלבונים‪ .‬כך יגמר המסע של ה‪ LDL-‬רצפטור‪ .‬באופן זהה נכנסים יוני ברזל‪ ,‬שנקשרים לחלבון בדם שנקרא‬
‫‪ . transprin‬חלבון הטרנספרין יכול להגיע עם יוני ברזל קשורים אליו או בלי‪ ,‬אך תמיד יקשר ל‪transprin receptor-‬‬
‫שיודעים לקשור טרנספרין ויודע לעבור אנדוציטוזה בצורה דומה‪ .‬הטרנספרין יגיע עם יוני הברזל יגיעו לליזוזום‪ ,‬ושם‬
‫הם יפרדו‪.‬‬
‫‪ -Familial Hypercholesterolemia‬הסיבה למחלה זו יכולה להיות קשורה לבעיה ברצפטור‪:‬‬
‫אם יש לו מוטציה שפוגעת ביכולת שלו לקשור ‪ ,LDL‬הוא לא יקשור ‪ LDL‬וגם אם הוא יכול לעשות אנדוציטוזה‬ ‫‪‬‬
‫הוא לא יוכל לקשור ‪ LDL‬ואז לא יוכל להכניסו לדם‪.‬‬
‫יש מוטציה ב‪ -endocytosis signal‬הקשירה של ‪ LDL‬יהיה בסדר‪ ,‬אך עדיין יהיה חולה כיוון שהוא לא יצליח‬ ‫‪‬‬
‫לקשור את ה‪ AD2-‬וכתגובה לא יעבור אנדוציטוזה‪.‬‬
‫לא מדובר על מחלה אחת‪ ,‬אלא על מכלול של מחלות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Endocytosis and signal termination‬‬

‫‪:Endocytosis of GPCRs‬‬
‫רמז לקשר ההדוק בין תהליך האנדוציטוזה לתהליך טרמינציה של סיגנאלים אפשר לראות בתמונה הבאה‪ .‬כאשר‬
‫דיברנו על ‪ GPCR‬ראינו שכאשר הוא מזורחן ומפסיק להיות מגיב‪ ,‬הוא קושר חלבון שנקרא ‪ β-arrestin‬שמונע ממנו‬
‫להיקשר עם החלבון‪ .‬חלבון זה יודע לקשור בעצמו חלבונים כמו קומפלקס ‪ ,AD2‬כלומר הוא קושר אדפטורים‬
‫(משמעות הדבר שיש לו ‪ .)endocytosis signal‬כאשר אנו בטוחים שחלבון עשה איתות‪ ,‬והיה והוא לא יעבור‬
‫דה‪-‬פוספורילציה‪ ,‬כשהמערכת רוצה להפסיק את הסיגנל‪ ,‬נותנים לו לקשור את ה‪ AD2-‬והקלטרין כדי שיעבור‬
‫אנדוציטוזה‪ ,‬יסלק את הרצפטור מהממברנה וכך נבטיח את הפסקת הסיגנל‪.‬‬
‫לעומת ה‪ LDL‬רצפטור‪ ,‬במקרה זה לא נרצה שהוא יכנס לתהליך האנדוציטוזה לפני שיקשור סיגנאלים כיוון שאנו רוצים‬
‫להיות בטוחים שיש לנו את הרצפטור פנוי ומוכן כשהליגנד יגיע‪ ,‬ולכן נדרוש מהמערכת של רצפטורים אלה שהסיגנאל‬
‫לאנדוציטוזה יהיה חבוי‪ ,‬ורק כאשר נקשר ליגנד ויעבור תהליכי דימריציה ואקטיבציה‪ ,‬כחלק מתהליכים אלו‪ ,‬הוא יחשוף‬
‫את סיגנאל האנדוציטוזה ויתחיל את התהליך‪ .‬אם נרצה לדמות‪ ,‬נוכל להגיד שהם עובדים כמו מונית ולא כמו אוטובוס‪.‬‬
‫‪128‬‬
‫‪Signal termination‬‬
‫אם נרצה להפסיק את הליגנד נבצע אינאקטיבציה והליגנד יכנס פנימה‪ .‬כעת‪ ,‬הליגנד הוא שילך לליזוזום והרצפטור‬
‫יעבור מחזור‪ ,‬אך זה לא בדיוק עונה לנקודה של ‪ signal termination‬שכן אם נחזיר את הרצפטור נקשור ליגנד והוא‬
‫יעשה שוב איתות‪ .‬אנו רוצים להיות מסוגלים להפסיק סיגנאל גם כשיש ליגנד בחוץ במידת הצורך‪ .‬כלומר‪ ,‬יש בעיה‬
‫שמצריכה דרישה שונה או מנגנון שונה ממה שדיברנו על המנגנון של ה‪ .LDL-‬רוצים שהרצפטור גם הוא ילך לליזוזום כי‬
‫רק כך הו א לא יחזור לממברנה וכך נפסיק את האיתות‪ .‬לתהליך זה נקרא ‪.receptor down regulation -‬‬
‫‪:The endocytic network‬‬
‫חשוב שמערכת תדע להבחין בין סוגי הרצפטורים השונים – ‪ LDL‬כן יחזור אבל אחר לא יחזור‪ .‬ב‪early endosome-‬‬
‫יש שני רצפטורים שיעברו אנדוציטוזה‪-‬‬
‫‪ LDL‬רצפטור‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ RTK‬רצפטור‬ ‫‪.2‬‬
‫אנו רוצים שהמערכת תדע‪ ,‬שאם יש רצפטור ‪ LDL‬שילך למסלול אחד‪ ,‬ואם יש רצפטור ‪ RTK‬שילך למסלול אחר‪ .‬אנו‬
‫רוצים שה‪ LDL-‬יעבור מיחזור ושה‪ RTK-‬ייסע עם הליגנד לליזוזום לפירוק‪ .‬הדרך בה האנדוזום יפריד בין השתיים‬
‫תהיה על ידי סימון הרצפטור על ידי מולקולת ‪ .ubiquitin‬עד היום הכרנו את ‪ ubiquitin‬כמי שמתייק חלבונים‬
‫שאמורים לעבור דגרדציה בפרוטאוזום‪ ,‬אך כעת אנו לומדים על תפקיד נוסף שהוא תיוק חלבונים שצריכים להגיע‬
‫לליזוזום ולא לעבור מיחזור‪ .‬כאשר רצפטור שיעבור סימון על ידי מולקולת ה‪ ,ubiquitin-‬האנדוזום יידע לשלוח אותו‬
‫לדגרדציה בליזוזום ורצפטור בלי ‪ ubiquitin‬צריך לחזור חזרה‪.‬‬
‫‪129‬‬
‫הרצפטור הוא תמיד טרנס‪-‬ממברנלי‪:‬‬

‫בעל חלק שפעם היה בחוץ והיה ב‪ lumen-‬של האנדוזום וכעת יהיה ב‪ lumen-‬של הליזוזום‪ .‬יש לנו פרוטאזות‬ ‫‪-‬‬
‫שיאכלו את מה שיש בפנים‪.‬‬
‫בעל זנב ציטוזולי של הרצפטור שלא נכנס לליזוזום‪ .‬לכאורה‪ ,‬בכל פעם שוסיקולה תגיע לליזוזום‪ ,‬חתיכה‬ ‫‪-‬‬
‫מהרצפטור תישאר בחוץ‪ ,‬דבר שיוצר מצב מסוכן (אנו לא יודעים מה הזנב החיצוני עלול לעשות‪ ,‬למשל עשוי‬
‫לאותת בצורה שתשנה את מבנה הליזוזום)‪ .‬חייבים מנגנון נוסף שיכניס את הזנב פנימה אל תוך הליזוזום‪.‬‬
‫הדרך מהאנדוזום לליזוזום היא לא ישרה‪ ,‬וצריך לעבור דרך אנדוזום נוסף שנקרא‪ .late endosome -‬כל מי שאמור‬
‫להגיע לליזוזום יעבור דרכו‪ ,‬ושם יתרחש תהליך של ‪ ,budding‬לכיוון פנימה לתוך החלל של האנדוזום (בניגוד‬
‫לתהליכי ה‪ budding-‬שראינו עד עכשיו‪ ,‬תהליכי ‪ budding‬לכיוון הציטופלזמה)‪ .‬תיכנס שלפוחית שתמשוך הכל פנימה‬
‫ונקבל אורגנלה שמלאה בשלפוחיות‪.‬‬
‫יש שורת קומפלקסים חלבוניים שתפקידם לדחוף את הממברנה פנימה לאנדוזום וליצור את השלפוחית ב‪ lumen-‬של‬
‫האנדוזום וכך להכניס את הרצפטור פנימה‪ .‬הרצפטור ל‪ LDL-‬עם סימון ה‪ ubiquitin-‬בסופו של דבר את ה‪down-‬‬
‫‪ regulation‬בו אנו מעוניינים‪.‬‬
‫** על מנת לוודא הבנה של הנושא‪ ,‬מומלץ לראות את הסרטון מהמצגת הרלוונטית לשיעור‬
‫‪:Endocytosis and cancer‬‬

‫רוב האונקוגנים שעסקנו בהם עד כה נבעו ממוטציה שגרמה לרצפטור להיות פעיל גם בהיעדר ליגנד מעליו‪ .‬בדוגמא‬
‫של ה‪ ,EGFR-‬אנו רואים בסוגי סרטן שונים ‪ 3‬גורמים‪ /‬אפשרויות שונות‪:‬‬
‫‪ Over expression‬של ה‪ EGFR-‬גם אם הרצפטור עצמו לא מוטנטי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מוטציה ברצפטור שגורמת לו לעבור דימריזציה בהיעדר ליגנד ואז הוא יהפוך לאונקוגן‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מוטציה שתגרום לאיתות שלו להיות מאוד ממושך ולא יהיה ‪ ,down regulation‬כלומר לא תהיה טרמינציה‬ ‫‪.3‬‬
‫של הסיגנל‪.‬‬
‫‪130‬‬
‫נדבר על מוטציה מהסוג השלישי שהזכרנו‪ .‬הקינאז עובר דימריציה‪ ,‬אקטיבציה‪ ,‬ולאחר מכן זרחון‪ .‬כאשר הקינאז יהיה‬
‫מזורחן‪ ,‬הוא קושר חלבונים עם ‪ .SH2‬כל ‪ SH2‬אומנם קושר פוספוטירוזין‪ ,‬אך יש חלבונים שונים ליד הפוספוטירוזין‬
‫אשר אוהבים חומצה אחת מסוימת על פני השנייה‪ .‬כל אחד יודע מי הפוספוטירוזין שלו‪ -‬לדוגמא‪ ,‬הפוספוליפז יקשר‬
‫לפוספוטירוזין ‪.A‬‬
‫אחד האנזימים שיש לו ‪ SH2‬ונקשר במנגנון זה הוא אנזים ‪Cbl‬שהוא אנזים מסוג ‪ .E3 ligase‬הוא נקשר‬
‫לפוספוטירוזין ומחבר אליו ‪ . ubiquitin‬רצפטור שעובר אקטיבציה‪ ,‬בין החלבונים שהוא קושר בשביל האיתות הוא דואג‬
‫להביא מישהו שידאג לטרמינציה של הסיגנל וקושר אנזים שישים ‪ .ubiquitin‬כדי להיקשר לרצפטור ולעשות‬
‫‪ ubiqnination‬ה‪ Cbl-‬צריך להיות בעל פוספוטירוזין שאותו הוא אוהב‪ .‬ל‪ Cbl-‬יש פוספוטירוזין שהוא אוהב בעמדה‬
‫‪ ,1045‬והוא לא יתפוס עמדות אחרות‪.‬‬
‫‪EGFR‬‬
‫מוטציה ב‪ EGF‬רצפטור שהפכה את הטירוזין בעמדה ‪ 1045‬לחומצה אמינית פניל אלנין‪ ,‬שהיא חומצה אמינית שדומה‬
‫מאוד לטירוזין‪ -‬זוהי חומצה עם שייר ארומטי אבל חסרה לו קבוצת ‪ .OH‬אם הייתה חלופה לחומצה אמינית שונה לגמרי‬
‫לא הייתה בעיה‪ ,‬אך מכיוון שמדובר על חומר מאוד דומה‪ ,‬הרצפטור מתקבל וקושר את החלבונים שלו‪ .‬החלבון האחד‬
‫שהוא לא יוכל לקשור יהיה ה‪ Cbl, E3 ligase-‬כי אין לו יותר פוספוטירוזין‪ .‬הרצפטור לא יעבור דגרדציה כי הוא לא‬
‫יעבור ‪ .ubiquination‬כלומר‪ ,‬אם נסתכל על האנדוזום כעת‪ ,‬יהיה לנו את ה‪ EGFR‬המוטנטי‪ ,‬שלא הודבק עליו‬
‫‪ ubiquitin‬אשר יזוהה באנדוזום כרצפטור שצריך לעבור מחזור‪ ,‬ורצפטור כזה יחזור לממברנה וימשיך באיתות שלו בלי‬
‫הפסקה ובצורה זו הגן שלו הופך להיות אונקוגן‪.‬‬
‫נסתכל על דוגמא נוספת – רצפטור נוסף ששייך למשפחת ‪ EGFR. Her2‬שהוא רצפטור שאין לו ליגנד ויודע לעשות‬
‫הומודימר בעצמו בלי ליגנד‪ ,‬והטרודימר עם רצפטור אחר ולהפוך לאקטיבי‪ .‬המצב מסוכן כשכמותו עולה (למשל מקרים‬
‫מסוימים של סרטן שד)‪ .‬כשהוא נקשר ל‪ EFGR-‬כהטרודימר או יוצר מונודימר‪ ,‬הוא לא עובר ‪ ,ubiquination‬ולעומת ה‬
‫‪ EGFR‬הוא לא יודע לקשר ‪ ,Cbl‬כלומר‪ ,‬לא עובר איוביקינציה‪ ,‬ולכן גם המעט שעובר אנדוקינזאה חוזר ולא הולך‬
‫לליפוזום לפירוק‪ .‬הוא כל הזמן עובר מחזור ונוצרת לנו כמות גדולה של רצפטור שגורמת למצב לא תקין‪.‬‬
‫‪131‬‬
‫הפיתרון ‪ -‬ליגנד מלאכותי לרצפטור‪ .‬אם יכינו נוגדן כנגד החלק החיצוני של הרצפטור‪ ,‬הנוגדן יקשר לרצפטור‪ ,‬ולנוגדנים‬
‫יש יכולת לדחוף רצפטורים למסלול של אנדוציטוזה ובצורה זו הוא כן יעבור ‪ ubiquination‬כי הוא יזהה אותו כמסלול‬
‫‪ RTK‬תקין עם ליגנד ויעבור פירוק בליזוזום‪ .‬כך נוציא את הרצפטורים מהממברנה‪ ,‬וזו התרופה שיש כיום בשוק לסוגי‬
‫הסרטן שהם חיוביים ל‪ .Her2-‬לתרופה זו קוראים ‪.Herceptin‬‬
‫שיעור ‪ - 12‬מחזור חלוקת התא‪:‬‬

‫בשיעור נדבר על מחזור חלוקת התא‪.‬‬
‫חלוקת תאים‪:‬‬
‫מצבי חלוקה במתכונת קבועה‪ ,‬כשאין תהליך התמיינות‪ -‬למשל בשמרים‪ ,‬או בחיידקים‪ ,‬שכל הזמן מתחלקים‬ ‫‪‬‬
‫והכל נשאר אותו דבר‬
‫יש חלוקות שמגיעות לנקודה סופית של התמיינות‪ -‬הרבה מאוד מצבים למשל התמיינות תאים לפונקציות‬ ‫‪‬‬
‫ספציפיות‬
‫יצירה של גמטות‬ ‫‪‬‬
‫יהיו מצבים של התחדשות מתמדת של תאים‪ -‬למשל עור‪ ,‬מערכת חיסונית (גירוי שמפעיל תאים מסוימים)‬ ‫‪‬‬
‫ישנם תאים שלא מתחלקים‪ ,‬אך גם בהם יש מצבים של ממאירויות שיכולות לגרום לתאים אלו להתחלק‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫למשל מערכת העצבים או תאי שריר הלב‪.‬‬
‫המטרה של חלוקות תאים‪:‬‬

‫רוצים להגדיל את מספר התאים שיש לנו ורוצים שיישארו באותו גודל‪ .‬בחלוקת תאים צריך מנגנונים שהתאים יתחלקו‬
‫אך גם מנגנונים שישאירו אותם באותו גודל‪.‬‬
‫כשנדבר על מחזור חלוקת התא‪ ,‬בזמן נתון רוב התאים לא מתחלקים אבל ישנה התחלקות באופן כללי‪ .‬כשנדבר על‬
‫מנגנוני מחזור חלוקת התא‪ ,‬חשוב להבין שמנגנונים אלו הם אוניברסליים—כלומר‪ ,‬לתאים בגוף שלי יש מנגנון חלוקה‬
‫זהה לאותם תאים שמגדלים בתנאי מעבדה או במערכת שמרית ולכן זה יעיל להשליך ממערכת אחת לשנייה‪.‬‬
‫מערכות ניסיוניות שהשתמשו בהם לחקירת מעגל התא‪:‬‬
‫שמרים‪ -‬מתחלקים מהר מאוד‪ .‬אם רוצים לחקור את מנגנון החלוקה של התאים‪ ,‬הניסויים בשמרים לא יקחו‬ ‫‪‬‬
‫זמן רב‪ .‬גודל הגנום קטן‪ .‬מכל הגנים שישנם נוכל לחקור את הגנים החשובים לחלוקת התאים ויהיה לנו‬
‫‪ POOL‬קטן לבחור ממנו‪ .‬קל לעשות מניפולציות על שמרים‪ .‬עוברי םפוליפרציה במצב אפלואידי‪ -‬חשוב בגלל‬
‫שמה שיש זה מה שרואים‪ ,‬אין עניין של דומיננטי או רססיבי‪ .‬רלוונטי כדי לחקור את המערכות‪ .‬איך אפשר‬
‫לבודד כאלה גנים בשמרים?‬
‫תאי צפרדעים‬ ‫‪‬‬
‫תאי רקמה במעבדה‬ ‫‪‬‬
‫‪132‬‬
‫מה צריך בשביל לקיים מחזור חלוקת תא?‬

‫צריך מצב של תאים שגדלים‬ ‫‪.1‬‬
‫דרך ששכפול ה‪ DNA‬יקרה רק פעם אחת‬ ‫‪.2‬‬
‫חלוקת גרעין ואורגנלות בתוך התא‬ ‫‪.3‬‬
‫חלוקת הציטופלזמה בין תאי הבת‬ ‫‪.4‬‬
‫היפרדות תאי הבת‬ ‫‪.5‬‬
‫רגולציה צפופה על כל התהליך‪ .‬כשאין רגולציה‪ ,‬יתפתח לנו סרטן‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫עקרונות מחזור חלוקת התא‪:‬‬

‫התקדמות חלוקת התא הוא תמיד באותו רצף‪ .‬הכוונה היא‪ ,‬כמו מכונת כביסה‪ -‬אם היא תכניס מים‪ ,‬לא נכניס עוד מים‬
‫לפני שנוציא את המים שכבר הכנסנו‪ .‬יש דברים במחזור חלוקת התא שחייבים לקרות לפני שיקרו דברים נוספים‪ .‬יש‬
‫מעצורים מולקולריים‪ ,‬ואותם מעצורים‪ ,‬נקודות בקרה‪ ,‬יכולות לעבור רגולציה על ידי פקטורים חיצוניים‪ -‬איתות‪,GF ,‬‬
‫רצפטורים וכו‪ ,‬כל אלו הם הטריגרים שמתחילים את מחזור חלוקת התא‪.‬‬
‫כשנדבר על מחזור חלוקת התא‪ ,‬למדנו מיטוזה ואינטרפאזה‪.‬‬
‫תזמון התהליך‪:‬‬
‫במיטוזה‪ :‬יש ‪ .G1 G2 S‬האורך שלהם יכול להיות שונה בין תאים שונים‪ .‬שלב ה‪ M‬הוא תמיד שלב מאוד מהיר בכל‬
‫תא שהוא‪ ,‬לא משנה סוג התא‪ .‬למה שלב המיטוזה הוא כלכך קצר? יש הרבה פעולות של התא שאי אפשר לבצע בזמן‬
‫מיטוזה‪ ,‬ולכן הגיוני ששלב זה מאוד תחום בזמן‪.‬‬
‫ישנן שיטות שמשתמשים בהם כדי לעמוד את אורך שלבים אלו‪ .‬למה זה עשוי לעניין אותנו כמה תאים יש‬ ‫‪‬‬
‫בכל אחד מהשלבים האלו? ייתן מידע על ממאירויות‪ .‬אם יש הרבה תאים בפאזה מסוימת‪ ,‬ייתן לנו אינדיקציה‬
‫לגבי ממאירות מסוימת‬
‫מה יהיה העיקרון בשביל להגיד שתא מסוים נמצא בשלב ה‪ ?S‬מה נצפה לראות? יותר חומר גנטי‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫כמות ‪ DNA‬יותר גדולה פר תא‪.‬‬
‫איך נבחין בין ‪ ?G1 G2‬כמות ‪ .DNA‬בין ‪ G1 G2‬נראה כפול ‪ DNA‬ב‪ G2‬לעומת ‪.G1‬‬ ‫‪‬‬
‫שיטות זיהוי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫תאים שסימנו אותם בתאים רדיואקטיבי שעובר עם אינקורפורציה ל‪ ,DNA‬רק כשהוא משוכפל‪ ,‬כי אין‬ ‫‪o‬‬
‫סיבה לעבור ל‪ DNA‬אם הוא לא ישוכפל‪ .‬אינקורפורציה‪ -‬קליטה של חומר רדיואקטיבי‪ ,‬יקרה רק‬
‫בתאים שמשכפלים את עצמם‬
‫‪133‬‬
‫שיטת זיהוי נוספת שמשתמשים בה הרבה במחקר‪ ,‬וגם בקליניקה‪ .‬ציר ה‪X‬‬ ‫‪o‬‬
‫מודד את כמות ה‪ DNA‬בכל תא‪ .‬יש צבעים מסוימים שצובעים כל תא‪ .‬נוכל‬
‫לראות את כמות ה‪ DNA‬ולראות שב‪ G1-‬יש כמות כפולה של ‪ .DNA‬נספור‬
‫את מספר התאים‪ .‬בפיק הגבוה יש ייצוג של תאים ב‪ G1-‬כי יש להם כמות‬
‫‪ DNA‬חצויה‪ ,‬וב‪ G2-‬יש כמות כפולה של ‪ DNA‬פר תא‪ .‬בתמונה יש תאים‬
‫שמתחלקים לאט‪ .‬יש יותר תאים ב‪ ,G1‬ופחות תאים במצב של חלוקה ‪.G2‬‬
‫כלומר‪ ,‬במצב של ממאירות נצפה שפיק ה‪ G2 -‬יהיה יותר גדולה‪ ,‬וששלב‬
‫ה‪ S-‬יהיה יותר גדול‪ .‬בשיטה זו משתמשים בשביל לעמוד באיזה שלב‬
‫במחזור חלוקת התא נמצאים תאים‪ .‬זה יכול לתת לנו מידע על ממאירויות‬
‫של תאים‪ .‬בדרגות שונות של ממאירויות נצפה לשוני בפרופורציה בתמונה‪.‬‬
‫אם נסתכל על השלבים השונים‪ ,‬בתחילת ההתפתחות העוברים יש לנו תא ראשוני גדול‬
‫שעבר הפריה‪ .‬הביצית ענקית ועברה הפנייה‪ ,‬ומיד בהתחלה יש לנו הרבה חלוקות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כשביצית מופרית מתחלקת היא עוברת הרבה שלבי ‪ ,S M‬ומעט שלבי ‪ G2‬כי לא צריך לגדול‪ .‬התא הראשוני‬
‫מתחלק לתאים בגודל יותר קטן‪ .‬תוך ‪ 6‬שעות יש עובר של כמה אלפי תאים‪.‬‬
‫בקרת מחזור התחלקות התא‪:‬‬

‫נקודת בקרה לפני הכניסה לשלב הסינתזה של ה‪ -DNA‬בודק שהתא מוכן לסנתז את ה‪ .DNA‬אם יש בעיה‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מוטציה או משהו אחר עדיף לא לשכפל את התא‪.‬‬
‫נקודת בקרה לפני הכניסה למיטוזה‪ -‬לא נתחיל לחלק את התאים אם לא גמרנו את השכפול והגדילה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫נקודת בקרה חשובה מאוד היא נקודה תוך כדי המיטוזה‪ ,‬בשלב המטאפזה‪ .‬למה? כי כל הכרומוזומים עומדים‬ ‫‪.3‬‬
‫מסונכרנים אחד מול השני בקו הקישור‪ .‬זו הנקודה הקריטית לפני ההפרדה‪ .‬אם לא יעמדו ככה תהה יבעית‬
‫חלוקה‪.‬‬
‫ביצוע הרגולציה‬
‫חלבוני המפתח של החלוקה הם קינאזות ופוספטאזות (המנטרלות של הקינאזות)‪ .‬אין שום דבר שאין לו את המנטרל‬
‫שלו (קינאזה מול פופטאזה)‪ .‬חלבוני המפתח של אותם קינאזות בהקשר חלוקת התא הם סרין טריאונין קינאזות‪ .‬הן‬
‫מזרחנות סרין וטירוזין‪.‬‬
‫יש טירוזין קינאזות חשובים‪ ,‬אך המפתח הם סרין טריאונין קינאזות‪.‬‬
‫‪134‬‬
‫שלבי המיטוזה‪:‬‬
‫שלבי המיטוזה ניתנים לזכירה על ידי קיצור – פרופסור מת‪ ,‬אנא טלפן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Prophase --> Metaphase --> Anaphase --> Telophase‬‬
‫המנגנונים שקשורים לפיורק מעטפת הגרעין קורים בשלב הפרו‪-‬מטפאזה‪ .‬בזמן חלוקת התא‪ ,‬בזמן המיטוזה אין‬
‫תהליכים כמו שיעתוק כי אין לנו את מבנה הגרעין ולכן התהליך עצמו של המיטוזה הוא מאוד מהיר‪.‬‬
‫אנו יכולים בתרביות לסמן תאים שמתחלקים על ידי החדרת חלבון פלורסנטי‪ .‬בצורה כזו אפשר לעקוב אחרי חלוקת‬
‫התא ולעקוב אחרי הגרעין‪ ,‬הקישור וכל התהליכים‪ .‬כיוון שמדובר על תרבית אפשר לייצר מצב שבו כל התאים נמצאים‬
‫באותו שלב של החלוקה‪ .‬בד"כ התנאים לא אידיאלים שכל התאים באותו שלב חלקוה‪ ,‬אבל בניסויים אפשר לגרום לכך‬
‫שזה יהיה המצב‪.‬‬
‫הצנטרוזום‪:centrosome -‬‬
‫כל צנטרוזום מורכב מ‪ 2-‬צנטריולים שמרכיבים אותו‪ .‬בתא יש לנו צנטרוזום אחד‪ .‬בשלב ‪ ,G1‬כשהתא מתחלק‬
‫הצנטרוזום צריך להכפיל את עצמו גם ויש לנו מחזור שכפול הצנטרוזום‪ .‬הצנטריאול של הצנטרוזום מהווה נקודת עיגון‬
‫לחלבונים נוספים כדי שייווצרו עוד צנטרוזומים כי בזמן החלוקה כל צנטרוזום מושך לצד שלו‪ .‬כל צנטרוזום מורכב‬
‫מהרבה חלבונים שלא ניכנס לשמות שלהם‪.‬‬
‫הכישור המיטוטי‪:mitotic spindle -‬‬

‫כל צנטרוזום מארגן סביבו את סיבי המיקרוטובולין‪ ,‬ושני הצנטרוזומים משני קצוות התא מתקשרים אחד עם השני כדי‬
‫ליצור את הכישור המיטוטי‪ .‬במהלך שלב הפרופאזמה‪ ,‬המיקרוטובולין מתייצבים ליצירת הכישור‪.‬‬
‫סוגי מיקורטובולים‪:‬‬
‫‪ -Polar microtubules‬מיקרוטובולים מצנטרוזומים נגדיים אשר נפגשים יוצרים את הכישור‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ – Astral microtubules‬מיקרוטובולין קצרים שיוצאים מהצנטרוזום‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪135‬‬
‫‪ - Kinetochore microtubules‬מיקרוטובולין אשר נקשרים למבנה הקינטוכור‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ -Kinetochore‬הוא קומפלקס חלבוני אשר יושבים על הצנטרומר‪ ,‬שנמצא על גבי הכרומוזומים‬ ‫‪o‬‬
‫בשלב המיטוזה‪ .‬יש לו תפקיד בתנועת הכרומוזומים לקצוות התא‪ .‬קינטוכורים למעשה מעורבים גם‬
‫בנקודות בקרה של מחזור התא וחשובים להבנה של הסגרגציה של הכרומוזומים‪ .‬מוטציות בחלבוני‬
‫הקינטוכור יהיו משמעותיות וישפיעו על פעילות התא‪.‬‬
‫בתמונה מתואר שלב המיטוזה בו יש ‪ 2‬צנטרוזומים שמורכבים מ‪ 2‬צנטריולים‪ ,‬וכל צנטרוזום מוציא ממנו את‬
‫המיקרוטובולים שיוצרים את הכישור המיטוטי‪ .‬על גבי הכישור של המיקרוטובולים יש לנו מספר סוגי מיקרוטובולים –‬
‫‪ astral‬אשר נראים כמו כוכב‪ Kinetochore ,‬מיקרוטובולים נקשרים לקינטוכור ו‪.polar microtubules-‬‬
‫בתאים שלא נמצאים בזמן חלקות התא ‪ .Resting state -‬הבקרה העיקרית היא ע"י זרחון של חלבונים מפתח‪.‬‬
‫היתרון במעבר ל‪ ,G0-‬שלב אנרגטי נמוך יותר ובמצב של עקה לצאת מחלוקת התא‪.‬‬
‫בידוד חלבוני חלוקת התא‪:‬‬

‫תהליך הבידוד של חלבוני מחזור התא‪ ,‬התבצע גם בביציות של צפרדעים וגם במערכות שמריות‪.‬‬
‫ביציות צפרדעים ‪ -‬הזריקו לביציות ציטופלסמה מתא שנמצא בשלב ה‪ .M-‬בשלב זה אין גרעין ולכן תוכן‬ ‫‪‬‬
‫הציטופלסמה יכלול חלבונים שרלוונטיים למחזור חלוקת התא‪ .‬לאחר ההזרקה הם ראו יצירה של כישור‬
‫מיטוטי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר הזריקו ציטופלסמה מתא שנמצא באינטרפאז לא ראו את הכישור‪ .‬בבידוד‬
‫חלבונים מתחילים את הניסוי בהזרקת ציטופלסמה‪ ,‬ורואים שיש חלבונים שנוצר בהם כישור מיטוטי‪ ,‬מחליטים‬
‫לנקות עוד את הציטופלסמה ולבודד אותה עד שמקבלים חלבון נקי‪ .‬בהזרקת החלבון הנקי במקבלים בכל‬
‫התאים יצירת כישור מיטוטי‪.‬‬
‫מערכות שמריות ‪ -‬בידוד חלבונים שקשורים בשמרים למחזור חלקות התא‪ .‬בשמרים ובתאים הומניים‬ ‫‪‬‬
‫החלבונים מאוד דומים ולכן ניתן ללמוד ממערכת השמרים על האדם‪ .‬בשמרים אפשר לחפש חלבונים על סמך‬
‫זה שחלבון שיהיה מוטנטי וכתוצאה מכך השמר לא יוכל להיכנס למחזור חלוקת התא‪ .‬אם השמר יבטא את‬
‫החלבון המוטנטי הוא לא יוכל להתקיים‪ ,‬לכן צריך מוטציה מסוג שהיא מתקיימת רק בתנאים מסוימים‬
‫ובטמפרטורות מסוימות‪ ,‬למשל מוטציה בקיפול החלבון‪ .‬כשמגדלים את השמרים בטמפ' נמוכה כולם גדלים‪.‬‬
‫מכניסים למרים ‪ DNA‬מספריה של ‪ DNA‬לשמרים בריאים‪ .‬אם נעביר את השמרים ל‪ 37‬מעלות‪ .‬אותו שמר‬
‫שהיה לו ‪ DNA‬מוטנטי לאותו חלבון שחשוב לחלוקת התא ימות מכיוון שה‪ DNA‬פגום‪ .‬אך אם אותו שמר קיבל‬
‫‪ DNA‬משמר נורמלי מאותה הספרייה‪ ,‬בעצם אותו תא יוכל להתחלק מכיוון שקיבל ‪ DNA‬נורמלי‪ .‬בצורה זו‬
‫בודדו כל מיני גנים במערכת השמרית‪.‬‬
‫אם לדוגמא בתמונה‪ ,‬יש לנו גנים שהוא מוטנטי בשמרים‪ ,‬ונגד את השמרים בטמפ' נמוך נקבל שמרים בכל אחד‬
‫מהשלבים כי המוטציה לא תבוא לידי ביטוי בטמפ' נמוך‪ .‬אם נעלה את הטמפ'‪ ,‬והמוטציה תבוא לידי ביטוי‪ ,‬השמרים‬
‫‪136‬‬
‫ייעצרו בשלב מסוים‪ ,‬נבין שהמוטציה לא מאפשרת להיכנס לשלב ה‪ S‬למשל‪ .‬במקרה כזה גודל התאים יגדל כיוון שהם‬
‫לא יתחלקו‪.‬‬
‫החלבונים שאחראים להתקדמות מחזור חלוקת התא‬

‫את חלבונים אלו נהוג לחלק ל‪ 2-‬קבוצות‪:‬‬
‫)‪ –cyclin dependent protein kinases (CDK‬מזרחנים סרין טריאונין‪ .‬המצב הפעיל שלהם הם כשהם‬ ‫‪.1‬‬
‫בקישור עם סיקלינים‪ .‬בתמונה מופיעים כאדום‪.‬‬
‫‪ – Cyclins‬להם אין פעילות אנזימטית אבל הם אלו שמשפעלים את הקינאזות‪ .‬למה קוראים להם כך? יש‬ ‫‪.2‬‬
‫להם מחזוריות ברמה שלהם בתוך התא‪ .‬כפונקציה של מחזור התא‪ ,‬הרמות שלהם עולות ויורדות‪ .‬בתמונה‬
‫מופיעים בירוק‬
‫רק קומפלקס של ‪ CDK cyclin‬הוא בעל פעילות ביולוגית‪.‬‬
‫הבקרה על קומפלקס ‪ cyclin-CDK‬הפעיל‪:‬‬
‫)‪ – MPF (M-phase\maturation promoting factor‬קומפלקס ‪ cyclin-CDK‬שמעורב במעבר משלב ה‪G2-‬‬ ‫‪.1‬‬
‫לשלב ה‪ M-‬נקרא ‪ .MPF‬זהו קומפלקס שיש לו פעילות של קינאז‪ .‬במצבו הפעיל ‪ MPF‬מבצע פוספורילציה על‬
‫גבי אתר אחד‪ .‬במצב הלא פעיל שלו יש לו פוספורילציה על גבי שני אתרים‪ ,‬כלומר אחד האתרים המזורחנים‬
‫הוא אתר מעכב והשני הוא פוספט פעיל‪ .‬במצב הפעיל ה‪ MPF‬הוא קומפלקס של ציקלין ו‪ CDK‬שמזורחן בשייר‬
‫אחד‪ .‬כשבודדו החלבונים משמרים קראו להם ‪ CDK‬ו‪ cyclin-‬נקרא ‪ CDC‬ומספר אחריו‪Cell division cycle = .‬‬
‫‪ .CDC‬אם נראה חלבון ‪ CDC‬נדע שהוא תמיד קשור לחלוקת התא‪.‬‬
‫פירוק ה‪:cyclin-‬‬ ‫‪o‬‬

‫הציקלינים מפורקים בפרטאוזם‪ .‬רמותיהם המשתנות הן כתוצאה מפירוק בפרוטאוזום‪ ,‬הם כל הזמן‬
‫מסונתזים ומפורקים‪ .‬כדי שיפורקו בפרוטאזום יש צורך ב‪ ubiquitin-‬ופעילות אנזימטית של חלבון ‪E3‬‬
‫‪ ligase‬שישים את ה‪ ubiquitin-‬על גבי אותו חלבון שמיועד לפירוק‪ .‬לאותו ‪ E3 ligase‬קוראים ‪APC-‬‬
‫‪ .anaphase promoting complex‬הוא יהיה פעיל באותה נקודת בקרה של המטפאזה כי אחרי‬
‫‪137‬‬
‫שלב המטפאזה מגיע שלב האנאפאזה‪ .‬ה‪ APC‬יודע להוסיף ‪ ubiquitin‬על ה‪ ,cyclin-‬דבר אשר‬
‫שולח אותו לפירוק‪.‬‬
‫‪ -Wee1 kinase, CDC25‬במצב הפעיל יש לקומפלקס ה‪CDK cyclin -‬פוספט אחד‪ ,‬ובמצב הלא פעיל יש ‪2‬‬ ‫‪.2‬‬
‫פוספטים שאחד מהם משמש כפוספט מעכב‪ .‬כלומר על הפעילות של ה‪ MPF-‬אפשר לשלוט על ידי פוספט‬
‫פעיל‪ .‬צריך קינאז שיוסיף את הפוספט שמשפעל‪ ,‬אבל גם קינאז שיוסיף את הפוספט המעכב‪ ,‬ופוספטאז‬
‫שיוריד את המעכב בעת הצורך‪ Wee1 kinase .‬יסנתז את הפעילות‪ ,‬ו‪ CDC25 -‬יהיה הפופסטאז שיוריד את‬
‫הפוספט המעכב‪.‬‬
‫במצב של חסר ב‪ CDC25-‬ועודף ב‪ Wee1 kinase-‬ייווצרו תאים גדולים מהרגיל‪ ,‬כתוצאה מגדילה‬ ‫‪o‬‬
‫ללא התחלקות‪.‬‬
‫במצב של עודף ב‪ CDC25-‬וחוסר ב‪ Wee1 kinase-‬ייווצרו תאים קטנים מהרגיל‪ ,‬כתוצאה‬ ‫‪o‬‬
‫מהתחלקות מואצת‪.‬‬
‫חלבונים בעלי משקל מולקולרי נמוך ‪ -‬רגולציה נוספת על פעילות ה‪ MPF‬על ידי חלבונים בעלי משקל‬ ‫‪.3‬‬
‫מולקולרי נמוך‪ .‬כאשר הם נקשרים לקומפלקס של ה‪CDK cyclin -‬הם מעכבים את הפעילות שלו‪ .‬במקרה זה‬
‫מדובר על קומפלקס חלבוני ‪.p27‬‬
‫עודף של חלבון ‪ p‬יגרום לעיכוב של חלוקת התא‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫חוסר של חלבון ‪ p‬יגרום לחלוקה מוגברת של התא‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫חלבונים שבודדו משמרים‪ -‬חלבונים יחידים‪ .‬בין היתר‪ ,cyclins, CDK -‬קינאזות ופופטאזות שקשורים למחזור התא‪.‬‬
‫כש‪ MPF-‬פעיל‪ ,‬הוא מגביר את הפעילות של עצמו‪:‬‬
‫לפני הכניסה למיטוזה‪ ,‬ה‪ MPF-‬הוא הפקטור שפעיל לפני הכניסה למיטוזה‪ .‬אותו‪ CDK‬נקשר לציקלין‪ .‬הם עדיין לא‬
‫פעילים כיוון שיש לבצע משפעל ומעכב‪ .‬יש צורך בכמה רמות של בקרה‪ .‬דה פוספורילציה היא סוג בקרה מאוד מהירה‪.‬‬
‫יש לנו ‪ 2‬פוספורילציות וכעת בשביל לשפעל את ה‪ MPF-‬צריך להוריד את הפוספט המעכב שהוסיף אותו‪( Wee1 -‬‬
‫‪ CDC25‬מוריד את הפוספט המעכב)‪ MPF .‬פעיל הוא קינאז‪ ,‬כעת יעניין אותנו לדעת מי הסובסטרטים שלו‪-‬‬
‫מצד אחד יגביר את הפעילות של ‪ -CDC25‬משוב חיובי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אותו קינאז מעכב‪ Wee1-‬יעבור זרחון על ידי ‪ ,MPF‬יהיה פחות פעיל‪ ,‬כלומר יהיה לנו פחות פוספט מעכב‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ MPF‬יהיה יותר פעיל‪ .‬עיכוב של האנזים שמעכב את החלוקה‪ -‬משוב שלילי‪.‬‬
‫‪ MPF‬במצב פעיל‪ ,‬בתחילת התהליך הוא מגביר את הייצור של עצמו‪ .‬בשביל ליצור עוד מצב פעיל של עצמו הוא צריך‬
‫להפחית את כמות הקינאז המעכב ולהגביר את כמות הפופסטאז המעכב‪ .‬רואים שיש מערכת מגברת את עצמה‪ .‬יש‬
‫בקרה חיובית על הפעלה של האנזים שמזרז את החלוקה‪ ,‬ועיכוב של האנזים שמעכב את החלוקה‪ .‬משוב שלילי על‬
‫המעכב ומשוב חיובי על המזרז‪.‬‬
‫‪138‬‬
‫בשביל להרוס את ‪ MPF‬נצטרך שוב את אותו ‪ E3‬ליגאז שישים עליו ‪ .ubiquitin‬יש לנו ‪ cyclin‬ו‪ .CDC25-‬אותו ‪,MPF‬‬
‫תפקידו הוא להכניס לשלב המיטוזה‪ ,‬ותוך כדי המיטוזה הוא מתגבר את עצמו מבחינת פעילות עד שיהיה צריך לפרק‬
‫אותו כדי לעבור לשלב הבא של החלוקה‪ .‬על אותו ‪ E3‬ליגאז‪ ,APC -‬יפעל ה‪ MPF. MPF-‬יפעל על ‪ APC‬שכעת יהיה‬
‫פעיל כי ‪ MPF‬שיפעל אותו‪ .‬במצב פעיל ה‪ APC‬יודע להוסיף ‪ .ubiquitin‬יש לו ‪ 2‬סובסטרטים‪-‬‬
‫‪( Anaphase inhibitor‬נקרא גם‪ -)securing inhibits separase -‬כתוצאה מהוספת ה‪ubiquitin -‬נעבור‬ ‫‪.1‬‬
‫משלב המטפאזה לשלב האנאפאזה החלבון עצמו נקרא ‪ securing. Anaphase inhibitor‬נקשר לאנזים‬
‫שנקרא ‪.Separase‬‬
‫‪ -Separase‬מפרק מולקולות של כוהיזין שמחזיקות ביחד את הכרומוזומים לפני שהם נפרדים‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪ securing‬מעכב את ה‪ .separase-‬אם אל ה‪ securing-‬נקשר ‪ ,ubiquitin‬ה‪separase -‬כעת מוכר‬ ‫‪o‬‬
‫לפרוטאזום ומתפרק‪ .‬כעת ה‪separase -‬חופשי לפעול‪ .‬הוא יפרק את הקוהיזין והכרומטידות יפרדו‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ה‪ securing-‬יכול להיות פרוטואונקוגן‪ .‬נוכל למצוא מוטציות ב‪.securing-‬‬
‫‪ -cyclin‬נרצה לסלק את הציקלין כדי להפסיק‪ .‬כששיניהם יפורקו השלב ייצא משלב המיטוזה חזרה ל‪,G1-‬‬ ‫‪.2‬‬
‫וה‪ CDK-‬יישאר יתום עד שיקשר אליו עוד ציקלין‪.‬‬
‫עוד כה דיברנו על סובסטרטים שמורידים את הפעילות של ‪ .MPF‬כעת נציג את שאר הסובסטרטים שלו‪:‬‬
‫‪ -MPF phosphorylates -Lamin‬נמצא בגרעין‪ .‬כשהלמין מזורחן על גבי סרינים‪ ,‬מעטפת הגרעין‬ ‫‪.3‬‬
‫מתפרקת‪ .‬היתרון של מנגנון כזה מול פירוק פרוטאוליטי‪ ,‬היא שהתהליך דורש פחות אנרגיה‪ .‬כשעושים רק‬
‫פוספורילציה‪ ,‬צריך דה פוספורילציה בלבד כדי להרכיב את המערכת‪ .‬תיתן לנו תגובה מהירה וחסכונית‬
‫אנרגטית‪ .‬אם היינו מפרקים את ה‪ lamin‬היינו צריכים לבצע סינתזה מחדש‪ .‬מדובר על תגובות מאוד מהירות‪.‬‬
‫‪Histon‬‬ ‫‪.4‬‬
‫מיקרוטובולים וחלבונים נוספים‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫ההתקדמות של מחזור חלוקת התא היא בעצם מתאפשרת על ידי פירוק של הציקלינים ואינאקטיבציה של ה‪.CDKs-‬‬
‫‪139‬‬
‫שלב המיטוזה מתווכת על ידי ‪ MPF‬שיודע להכניס לשלב המיטוזה ולהעביר את התא את התהליך‪ .‬כאשר ‪ MPF‬מסיים‬
‫את הפעילות שלו‪ ,‬הציקלין מפורק והקומפלקס ‪ CDK cyclin‬מסונתז על מנת שיהיה מוכן לשלב מיטוזה חדשה‪.‬‬
‫יש עיקרון דומה בכל שלבי חלוקת התא‪ ,‬למשל בכניסה לשלב ה‪ ,S-‬יש לנו ‪ CDK‬ו‪ cyclin-‬אחר‪ .‬יש הרבה יותר‬
‫קומפלקסים של ‪ cyclin‬ו‪ CDK-‬שכל אחד מבקר נקודת בקרה ספציפית בחלוקה התא‪ ,‬כשהעקרונות מאוד דומים‪.‬‬
‫דיברנו לעומק על ה‪ MPF‬וזירחונו (לגבי שאר השלבים לא ניכנס לפרטים מכיוון שהעיקרון הוא דומה)‪ cyclin .‬ו‪CDK-‬‬
‫ספציפיים מתווכים מעבר לשלב אחר של מחזור חלוקת התא‪.‬‬
‫איך אפשר להוכיח שציקלין מסוים חשוב כדי לעבור את שלב ה‪ ?G0-‬אפשר לנסות לחסום אותו‪ ,‬להכניס‬ ‫‪‬‬
‫מוטנט לא פעיל ולראות שאי אפשר לצאת משלב ה‪.G0-‬‬
‫איך אפשר לאפיין סובסטרט מסוים של ‪ ?CDK‬אם יש שיטה לזהות חלבונים מזורחנים אפשר להעלים‬ ‫‪‬‬
‫סובסטרט מסוים ומזה להסיק את הסובסטרטים‪.‬‬
‫הקשר ביולוגי ‪ -‬יתחיל קסקאדה של אירועים‪ .‬חלק מהגנים שיזורחנו כתוצאה מהשפעול יהיו ציקלינים וקינאזות‪ .‬אותם‬
‫סיגנאלים שגורמים לחלוקה של תאים‪ ,‬צריכים להתגבר על סיגנלים מעכבים של חלוקת תאים (שיווי משקל)‪ .‬חלוקת‬
‫תאים צריכה להיות מאוזנת עם הפסקת חלוקת תאים‪.‬‬
‫‪:tumor suppressors‬‬
‫חלבונים המעכבים חלוקת תאים‪ .‬הם מעכבים את המעבר במחזור חלוקת התא‪ ,‬בתגובה לכל מיני גירויים‪ ,‬כל שבסופו‬
‫של דבר מחזור חלוקת התאים תעוכב‪ .‬מוטציות יגרמו לממאירויות‪ .‬דוגמאות‪:‬‬
‫)‪ -retinoblastoma (RB‬אם יש לנו ‪ GF‬שנקשר לרצפטור‪ ,‬נקבל סינתזה ושפעול של ‪ CDK cyclin‬מסוים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אותו ‪ CDK cyclin‬יודע לזרחן את חלבון ה‪ .RB-‬כשחלבון זה מזורחן‪ ,‬משתחרר אות לתא לעבור משלב ‪G1‬‬
‫לשלב ה‪ .S-‬כשהוא לא מזורחן‪ ,‬מחזור חלוקת התא נעצר בשלב ‪.G1‬‬
‫מוטציה שתגרום לסרטן בחלבון זה תהיה מזורחנת באופן תמידי‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪140‬‬
‫במצב לא פעיל‪ ,‬אותו ‪ CDK cyclin‬קושר מעכב‪ p( p16 .‬ומספר קטן הוא סימון למעכב‪ ,‬כמו ‪ .)p27, p21‬הוא‬
‫יורד מה‪CDK cyclin -‬ויש לנו ‪ CDK cyclin‬במצב פעיל‪ ,‬ויכול לזרחן את ה‪ .RB‬כשחלבון ה‪ RB‬מזורחן‪ ,‬הוא‬
‫לא יודע לקשור ‪ .transcription factor‬כשפקטור זה חופשי‪ ,‬הוא יודע לעורר שיעתוק של גנים‪ .‬במצב שה‪RB-‬‬
‫לא מזורחן‪ ,‬הוא קשור ל‪ transcription factor-‬ומעכב את הפעילות שלו‪ .‬הזרחון של חלבון ה‪ RB-‬יהיה‬
‫מבוקר במחזור חלוקת התא‪ .‬הוא יהיה מזורחן רק כאשר ‪CDK cyclin‬יהיה פעיל‪ ,‬וזה יקרה רק בשלבים‬
‫ספציפיים בחלוקת התא‪.‬‬
‫רמות נמוכות של ‪ p16‬היו בתאחיזה לשיעור מוגבר של מטה‪-‬סטאזות (גרורות) בחולים בסרטן‬ ‫‪o‬‬
‫הערמונית‪.‬‬
‫‪ – P53‬משמש בעצמו ‪ ,transcription factor‬כלומר הוא יכול לגרום לשיעתוק של גנים מסוימים‪ .‬אותו גן‬ ‫‪‬‬
‫שהוא מבקר את השעתוק שלו נקרא ‪ .p21‬כזכור‪ p ,‬ומספר קטן אחריו הוא סמן למעכב קומפלקס של‪CDK‬‬
‫‪ .cyclin‬הוא נקשר ל‪ ,CDK cyclin-‬וימנע מהם להיכנס לשלב ה‪ S-‬כי הוא מעכב את הקומפלקס‪ .‬אם ‪ p53‬לא‬
‫יהיה פעיל‪ ,‬יהיה לנו פחות ‪ .p21‬אם יהיה פחות ‪ p21‬ה‪ CDK cyclin -‬יהיה יותר פעיל‪ .‬כש‪ p53-‬ייצא‬
‫מהרגולציה הטבעית שלו הדבר ישפיע על קצב חלוקת תאים וקשור בממאירויות‪ .‬בהרבה ממאירויות רואים‬
‫מוטציות בסופרסור הזה‪ .‬מוטציות שלא מאפשרות לו את הפעילות שלו‪ p21 .‬מתווך את הכניסה לשלב ה‪.S-‬‬
‫במצבו הלא פעיל‪ ,‬כש‪ p21-‬נקשר ל‪ CDK cyclin-‬הוא לא יהיה פעיל‪ ,‬וכשהוא לא קשור‪ ,‬ה‪CDK cyclin-‬‬
‫‪ complex‬כן יהיה פעיל‪ .‬מעל ל‪ 50%‬מהגידולים יש מוטציות ב‪.p53-‬‬
‫‪BRCA1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -Securing‬גם הוא במובן מסוים נחשב כ‪.tumor suppressor-‬‬ ‫‪‬‬
‫היבטים קליניים בתהליך המיטוזה‪:‬‬

‫נדבר יותר לעומק על ‪.p53‬‬
‫‪ P53‬כאמור הוא ‪ transcription factor‬שמפורק בפרוטאזום‪ .‬כלומר‪ ,‬יש צורך ב‪ ,E3 ligase-‬שבמקרה זה נקרא‬
‫‪ .MDM2‬צריך להוסיף לו מולקולות ‪ .ubiquitin‬במצב הזה‪ ,‬יהיו פחות מולקולות של ‪ p53‬ושל ‪ ,p21‬כי ‪ p53‬לא פעיל‪.‬‬
‫בשביל שיהיה פעיל‪ ,‬הוא עובר פוספורילציה‪ .‬יש כל מיני מצבים בהם הוא עובר פוספורילציה כמו למשל אם יש נזקי‬
‫קרינה‪ -‬יש אנזים קינאז שמשופעל ומפעיל את ‪ p53. P53‬במצבו המשופעל והפעיל מפעיל ‪ ,p21‬כתוצאה ‪ MDM2‬לא‬
‫יקשר אליו‪ p21 ,‬יעכב את ה‪ CDC-‬הספציפי לכניסה לשלב ה‪.S-‬‬
‫‪141‬‬
‫‪ -MDM2‬אם צריך לתכנן תרופה שתעזור לתקן רמות נמוכות של ‪ p53‬צריך מעכב ל‪ MDM2‬וזה היה נותן מענה לייצור‬
‫מוגבר יותר של ‪ .p21‬אותו ‪ p53‬הוא ‪ tumor suppressor‬ויכול להיות חסר או לעבור מוטציות בסרטנים שונים‪ .‬ישנם‬
‫גישות שונות כדי להשתמש ב‪.p53-‬‬
‫סוגי מוטציות ב‪:p53-‬‬
‫יש עבודה על עיכוב של ‪ .MDM2‬יש להם פעילות מורחבת של פעילות אנטי סרטנית‪ .‬אלה הן הגישות‬ ‫‪‬‬
‫שמשתמשים בהם היום‪ .‬מעכבים של ‪ MDM2‬יכולים להיות מסוגים שונים‪ -‬מעכב פעילות של ‪ ,MDM2‬מעכב‬
‫קישור של ‪ MDM2‬ל‪ p53-‬ועוד‪ .‬יש הרבה נקודות שבהן ניתן למנוע את הפעילות בין שניהם‪.‬‬
‫מוטציה יכולה להיות גם ב‪ MDM2-‬שתגרום לו להיקשר יותר‪ ,‬דבר שיביא יותר ‪ p53‬להיקשר‪ ,‬כלומר פחות‬ ‫‪‬‬
‫‪ p53‬פעיל‪ .‬כאשר תהיה ל‪ MDM2-‬מוטציה שתגביר את הפעילות שלו הוא יהיה אונקוגן‪ .‬אם אנחנו יכולים‬
‫לזהות שמדובר בבעיה של ‪ MDM2‬מעכבים שלו יהיו סבירים לשימוש לצורך טיפול‪.‬‬
‫‪ p53‬יכול להיות מוטנטי‪ -‬ניתן יהיה למנוע את הפירוק שלו בפרוטאוזום על ידי מעכב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מולקולות שיכולות לגרום לקיפול שונה של חלבונים מוטנטים של ‪ p53‬שהקיפול ידמה ‪ p53‬נורמאלי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אם אנו יודעים ש‪ p53‬הוא מוטנטי‪ ,‬אפשר לטפל בו ולמנוע את האינטראקציות הלא רצויות שלו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ישנן גישות שמנסות לשחזר את פעילות ה‪ wild type‬של ה‪ p53-‬המוטנטי‪ ,‬או התערבות בקשרים של ה‪ p53-‬המוטנטי‪.‬‬
‫תרופות כנגד סרטן‪.:‬‬

‫בכל אחד משלבי מחזור חלוקת התא יש לנו צמדים של ‪ CDK‬וציקלינים שיהיו צמדים שונים בכל אחד מהשלבים‪.‬‬
‫הרחבנו יותר על ‪ MPF‬שמכניס את התאים לשלב המיטוזה‪ .‬כאשר הוא בודד מביציות הצפרדעים‪ ,‬הוא בודד‬
‫כקומפלקס‪ .‬בשמרים בודדו את הציקלינים וה‪ CDK-‬לחוד‪ .‬כל אחת מהנקודות במעגל התא יכול להיות מטרה לעיכוב‬
‫תרופתי‪.‬‬
‫‪A schematic view of the cell cycle. Each phase in the cell cycle progression is regulated by cyclin-‬‬
‫‪.dependent kinases (CDKs) and their regulatory partner proteins, the cyclins, and CDK inhibitors‬‬
‫‪142‬‬
‫אם נסתכל על עיכוב של ציקלינים כטיפול במצבי סרטן שונים‪ ,‬מה יכולות להיות הבעיות ולאן זה לוקח אותנו?‬
‫יש נקודות ממשכים של ‪ CDK‬עם ציקלינים שונים‪ ,‬צריך לחשוב על הטיפול התרופתי לאן אנו רוצים לכוון‪ .‬למשהו‬
‫ספציפי או כללי‪ ,‬והתשובות לא פשוטות‪ .‬אנו עלולים לכוון למשהו ספציפי שיעכב גם שלבים אחרים‪ .‬מדובר בביולוגיה‬
‫כימית מאוד מורכבת‪.‬‬
‫ישנם ניסויים קליניים עם מעכבי ‪ .CDK‬איפה זה יכול להיות רלוונטי כשנראה לעכב ‪ ?CDK‬אם יש מוטציה ב‪CDK‬‬
‫ספציפי‪ ,‬יהיה הגיוני לכוון ספציפית לאותו ‪ .CDK‬הדבר מחזק את כך שברפואה הולכים לכיוון רפואה מותאמת אישית‪.‬‬
‫ככל שנדע יותר טוב איפה הפגיעה במחלות שונות‪ ,‬נוכל לכוון טיפול יותר מותאם אישית‪ .‬ואכן יש מעכבי ‪ CDK‬שכבר‬
‫בשימוש בקליניקה שאושרו על ידי ה‪.FDA‬‬
‫הרפואה המודרנית המותאמת אישית גם תעבוד על שילובים בין תרופות שונות כיוון שאנו מכירים את המורכבות של‬
‫חלוקת התא‪ ,‬ויש סבירות שנרצה לפגוע ביותר משלב אחד‪ .‬אם נרצה לבחור טיפול לממאירות מסוימת‪ ,‬כנראה שנרצה‬
‫לפגוע ביותר ממסלול אחד של חלוקת התא‪ .‬תאים בריאים‪ ,‬שמתחלקים לאט יפגעו גם הם אך פחות מהתאים‬
‫הסרטניים‪.‬‬
‫אם נסתכל קצת אחורה‪ ,‬ב‪ 2004‬יצאו מעכבים של הקישור המיטוטי ונושא ה‪ CDK‬והציקלינים לא היה בבמה‬
‫המרכזית‪ .‬אם נסתכל עוד אחורה‪ ,‬בספרי הרפואה יש בעיקר שימוש בסטרואידים ודברים כללים לכל מעגל חלוקת‬
‫התא‪ ,‬ולא הכירו את המנגנונים של ‪ CDK‬וציקלינים‪.‬‬
‫שאלות קהות‪:‬‬
‫‪1. A yeast mutant divides slower and the cells are larger due to an inhibitory mutation in:‬‬
‫‪a. Cdc 25‬‬
‫‪b. Wee1‬‬
‫‪c. Sec61‬‬
‫‪d. The mannose 6-phosphate receptor‬‬
‫אנו מחפשים מוטציה מעכבת פעילות של החלוקה‪ .‬החלבון ‪ , CDC25‬אם הוא יעוכב החלוקה תעוכב‪ .‬אם נעכב את‬
‫הפוספטאז שמוריד את הפוספט שמעכב‪ ,‬זה יגרום ליותר‪ .‬ואם נעכב אותו אז יהיה לנו פחות‪ .‬אם נעכב את ה‪CAK‬‬
‫הפעולה תהיה אותו דבר‪ .‬אם נעכב את האנזים שמוסיף את הפוספט שמעכב‪ ,‬האפקט יהיה זהה‪.‬‬
‫‪2. CDKs are:‬‬

‫‪a. Degraded in the lysosome‬‬
‫‪b. Tyrosine kinases‬‬
‫‪c. Ser\Thr kinases‬‬
‫‪d. Polyubiquinated during the cell cycle‬‬
‫‪ CDKs‬הם סרין טריאונין קינאזות‪.‬‬
‫‪143‬‬
‫‪3. Mark the correct statement:‬‬

‫‪a. The levels of CDKs vary during the cell cycle‬‬
‫‪b. Lamin degradation causes nuclear membrane disassembly‬‬
‫‪c. Cyclins possess tyrosine kinase activity‬‬
‫‪d. Cyclins’ degradation regulates progression of the cell cycle‬‬
‫רמות ה‪ CDK‬לא משתנות בזמן מחזור חלוקת התא‪ .‬מי שמשתנה הם הציקלינים‪ .‬הציקלינים לא טירוזין קינאזות‪,‬‬
‫הן משפעלות את ה‪ .CDKs‬זרחון של למין על ידי ‪ MPF‬גורם ממברנת הגרעין להתפרק‪ .‬פירוק הציקלינים יביא‬
‫לאי פעילות ה‪ CDK‬ויעביר את התא לשלב הבא במחזור החלוקה‪.‬‬
‫?‪5. Which of the following events will lead to cell cycle arrest‬‬
‫‪a. Phosphorylation of the retinoblastoma protein‬‬
‫‪b. Binding of p21 to G1/S cyclin/cdk complex‬‬
‫)‪c. Inactivation of p53 (e.g by a mutation in p53‬‬
‫‪d. Deletion of the retinoblastoma gene‬‬
‫איזה מהתהליכים יגרום לעצירת מחזור חלוקת התא? קשירה של ‪ P21‬לשלב ‪ G1‬או ‪ S‬או ל‪ CDK‬קומלקס‪ .‬אם תהיה‬
‫מוטציה שתגרום למחיקת ה‪ ,RB‬הפקטור ‪ B12‬שנקשר אליו יהיה יותר פעיל‬
‫‪ E3 .5‬ליאגז שקושר את האיוביקוויטין הוא ‪ APC. E3‬ליגאז של סקיורין הוא ‪ .APC‬סקיורין תפקידו לעכב את‬
‫הספראז‪ .‬קוהיזם הוא לא ‪ E3‬ליגאז‪ ,‬הוא מה שמחזיק את הכרומטידות ביחד לפני שהספראז מפריד אותו‪ P21 .‬הוא‬
‫התוצר של ‪ P53. APC‬הוא ‪ E3‬ליגאז של סקיורין ושל ציקלין‪.‬‬
‫שיעור ‪ -12‬אפופטוזיס (מוות תאי)‬
‫למה תאים צריכים לעבור אפופטוזיס?‬

‫הומיאוסטזיס ‪ -‬מוות תאי הוא מנגנון שמור באבולוציה שאחראי על שמירת מספר תאים תקין ברקמה‪ .‬דוגמה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪11‬‬
‫מערכת הדם‪ .‬כל יום מייצרים ‪ 10‬תאי דם חדשים‪ .‬אותו מספר של תאי דם שסיימו את תפקידם צריכים‬
‫להיות מסולקים‪ .‬התהליך מתחיל החל מיום ‪ 0‬של היווצרות עובר ויש לו תפקיד מכריע בהתפתחות‪.‬‬
‫התפתחות תקינה ‪ -‬למנגנון יש חשיבות שמתחילה ביום אפס מהיווצרות העובר‪ .‬יצירת האצבעות והבהונות‬ ‫‪‬‬
‫בעובר‪ ,‬יצירת הקשרים בין נוירונים במוח‪ ,‬ספיגת הזנב בראשן‪ ,‬שטיפת הציפוי הפנימי של הרחם‪.‬‬
‫שמירה על מספר תקין של התאים בגוף‪ .‬דוגמאות ‪ -‬מערכת ‪ ,Hematopoietic‬מערכת העיכול‪ ,‬מערכת‬ ‫‪‬‬
‫אפיתלית של העור‪.‬‬
‫סילוק תאים בלתי רצויים ‪ -‬תאים שנדבקו מוירוס‪ ,‬תאים של מערכת החיסון‪ ,‬תאים עם נזק ב‪ ,DNA-‬תאי‬ ‫‪‬‬
‫סרטן‪ ,‬תאים בעלי פתוגן‪.‬‬
‫שמירה על יציבות גנומית ‪ -‬כאשר תא צובר מוטציה יש מנגנון בקרת איכות‬ ‫‪‬‬
‫החלפת תאים שנפגעו‬ ‫‪‬‬
‫דוגמא מהתפתחות‪ -‬בתמונה אנו רואים עובר של עכבר‪ .‬ניתן לראות שבין האצבעות יש ממברנות‪ ,‬כיצד נעלמה הרקמה‬
‫שמחברת בין האצבעות? היא עברה תהליך מבוקר של אפופטוזיס‪ ,‬לא נשארה דלקת ונוצרו האצבעות במורפולוגיה‬
‫ובמבנה המוכר‪ .‬אפשר לדעת שזה אפופטוזיס מכיוון שיש דרכים ביוכימיות לוודא שזהו אכן התהליך שמתרחש‪.‬‬
‫‪144‬‬
‫התפתחות המוח ‪ -‬דוגמה לאפופטוזיס‬

‫יש מספר מוגבל ומבוקר של תאים‪ .‬מתברר שאותם נוירונים שנוצרים בתהליך ההתפתחות במספרים יותר מדי גבוהים‬
‫אך לא יכולים ליצור מגע פורה עם תאי מטרה‪ ,‬עוברים תהליך אפופטוזיס ונשארים מספר נוירונים שמתאים למספר‬
‫המגעים שיוצרים עם תאי המטרה‪ .‬התהליך הזה מתווך ע"י פקטור שחשוב לשרידות הנוירונים שמופרש מתאי‬
‫המטרה‪.‬‬
‫אפופטוזיס ‪ -‬נגזרת מהמילה יוונית לשלכת‪ .‬זהו תהליך שאפשר להגדיר אותו בצורה מורפולוגית במיקרוסקופ‪ ,‬מבוקר‬
‫בצורה גנטית ובעל מספר שלבים ביוכימיים‪ .‬בכל שנייה בגופנו עוברים ‪ 100‬אלף תאים את תהליך זה בכל שנייה‪.‬‬
‫תאים שגדלים ותלויים בפקטור שהגוף מפריש לשרידותם ‪ -‬תאי אפיתל של בלוטת הערמונית תלויים באספקה‬ ‫‪‬‬
‫של טסטוסטרון‪ ,‬אם נמנע את הגעתו תאי המטרה עוברים אפופטוזיס‪.‬‬
‫מה גורם לתא להחליט לעבור אפופטוזיס?‬

‫ביטול אותות חיוביים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הורמון ‪ growth factor‬שגורם לנוירונים לשרוד‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪ - Il2 Interleukin-2‬נחוץ להתפתחות תקינה של לימפוציטים‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫סיגנלים שלילים שגורמים בצורה אקטיבית לתאים לעבור למצב של אפופטוזיס‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫נזק ל‪.DNA -‬‬ ‫‪o‬‬
‫עלייה באוקסידנטים בתוך התא‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫בתגובה לדלקת מופרש הורמון שנקרא ‪ ,TNF ‬הוא גורם להשראה של אפופטוזיס בצורה יעילה‬ ‫‪o‬‬
‫מאוד‪.‬‬
‫סיגנלים נוספים שמקבלים מהסביבה כמו חשיפה לשמש‪ ,‬רדיקלים חופשיים‪ ,‬פגיעה ע"י וירוס‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫צורות ומורפולוגיות שונות של מוות התא‪:‬‬

‫ישנן צורות מוות נוספות‪ ,‬מה מייחד את האפופטוזיס מצורות מוות אחרות?‬
‫אפופטוזיס‪:Apoptosis -‬‬ ‫‪.1‬‬

‫מתרחש בצורה כזו שאין פגיעה בממברנה של התא‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪145‬‬
‫תלוי אנרגיה‪ ,‬רק כאשר יש ‪ ATP‬במערכת התא יכול לבצע את האפופטוזיס‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫חשוב למערכות החיסון‪ ,‬האנדוקרינית‪ ,‬הנוירונלית‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫בעקבות המוות התאי לא מתרחשת תגובה דלקתית‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫ניקרוסיס‪:necrosis -‬‬ ‫‪.2‬‬

‫מהמילה היוונית מת‬ ‫‪o‬‬
‫מתרחש כאשר הסיגנל הוא מעל ‪ threshold‬פיזיולוגי מסוים‪ -‬למשל מצב של כוויה‪ ,‬בו אין לנו זמן‬ ‫‪o‬‬
‫ליצירת תגובה מורכבת אלא יש הרס מידי של הרקמה‪ .‬דוגמא נוספת תהיה במקרה של כוויה כימית‬
‫למשל מאקונומיקה‪ ,‬או מקרה של חסימת הגעה של חמצן למוח‪-‬שבץ‪.‬‬
‫מצבי היפותרמיה‪ ,‬היפרתרמיה‪ ,‬כימיקלים רעילים או נזק מכני‬ ‫‪‬‬
‫נוצר כתוצאה ממקרי חוסר בחמצן או גלוקוז‪ -‬למשל שבץ‪ ,‬אוטם בשריר הלב‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫שונה בצורה מרפולוגית מאפופטוזיס‬ ‫‪o‬‬
‫לא תלוי באנרגיה‪ATP ,‬‬ ‫‪o‬‬
‫גורם בד"כ לדלקת‪ -‬נזק שלעיתים ניתן לראות בעין לרקמה‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫באפופטוזיס ‪ -‬נפח התא קטן‪ ,‬עובר כיווץ ועל הממברנה שלו נוצרות בועות אפופטוטיות‪ .‬הגרעין והכרומטין‬ ‫‪‬‬
‫שבו עוברים צימוק‪ .‬הבועיות האפופטוטיות מופרשות מתוך התא ונעכלות ע"י מערכת המאקרופגים‪ .‬לא נשאר‬
‫זכר ברקמה שהתא התאבד‪ ,‬לכן התהליך לא גורם לדלקת ומתרחש בצורה מאוד נקייה‪ .‬תקינות הממברנה לא‬
‫מופרת על ידי חורים שמאפשרים יציאה החוצה של תוכן הציטופלזמה (שזה סימן של דלקת)‪.‬‬
‫בניקרוסיס ‪ -‬נפח התא גדל‪ ,‬התא מתפוצץ ברוב המקרים‪ ,‬כל התוכן של התא לא נארז בבועיות ממברנה‬ ‫‪‬‬
‫מיוחדות אלא פשוט נשפך החוצה וגורם לדלקת‪ ,‬אין קונסדסציה של כרומטין‪ ,‬כל האורגנלות יוצאות והתוכן‬
‫נשפך החוצה‪.‬‬
‫‪146‬‬
‫סיכום ‪ -‬השוואה בין אפופטוזיס לבין נקרוזיס‬
‫אוטופאגיה ‪ -‬צורת מוות תאית מתוכננת נוספת שמהווה היום כמוקד למחקר רב‪ .‬תהליך זה הוא מצב כאשר‬ ‫‪.3‬‬
‫יש ירידה באספקת הגלוקוז‪ ,‬לא לרמה של ‪ 0‬אבל במצב של צום לדוגמה‪ .‬במצב זה‪ ,‬הרקמות יודעות לעבור‬
‫לשיטה אחרת להפקת אנרגיה‪ ,‬ע"י פירוק עצמי של החלבונים בתוך התא למטרת הפקת אנרגיה‪ .‬התהליך‬
‫מתרחש בתוך וקואולות מיוחדות שהתא בונה‪ .‬התהליך הוא ‪ .self-eating‬התאים יכולים להימצא במצב זה‬
‫זמן מסוים‪.‬‬
‫אם אספקת הגלוקוז לא מתחדשת תהליך האוטופאגיה עובר לאפופטוזיס והתא נהרס‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫אם אספקת הגלוקוז חוזרת התאים יוצאים ממצב זה וממשיכים לבצע את תפקידם ברקמה‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫אפשר להגדיר את תהליך זה כתהליך אדפטזציה למצב הרקמה והוא הפיך‪ .‬זאת לעומת האפופטוזיס שהוא‬
‫תהליך בלתי הפיך‪ ,‬יש נקודת אל חזור והולך עד הסוף‪.‬‬
‫התהליך מבוקר גנטית התא‪ ,‬ולכן יודע אילו חלבונים לעכל במקרה של אוטופגיה עד למצב שהוא בלתי הפיך ואז‬
‫מתרחש מוות התא‪ .‬כנראה שקיימים מחסנים חלבוניים כאלה‪.‬‬
‫ישנם תהליכים נוספים שלומדים עליהם בימים אלו כמו ‪ paraptosis, anoikis, necroptosis‬שלא נדון בהם‪.‬‬
‫מולקולות בתוך התא שאחראיות על ביצוע תהליך האפופטוזיס‪:‬‬

‫יש גנים בתוך התא שאחראיים על ביצוע האפופטוזיס ושמירה על התאים מפניו‪ .‬החוקרים שגילו את הגנים חקרו‬
‫תהליך בסיסי מאוד של התפתחות של תועלת שהיא אובייקט מאוד נוח לביולוגיה של התא ‪ .C elegans -‬כאשר‬
‫התועלת מתפתחת מהזיגוטה תאים נוצרים בסופו של דבר ‪ 1090‬תאים‪ ,‬אבל בחייה בוגרת יש ‪ 959‬תאים במדויק‪ .‬הם‬
‫עשו מוטגנזה רנדומלית בשביל לחפש פנוטיפ שמשנה את היחסים בין התאים וגילו תולעים שבהם לא נעלמו ה‪131-‬‬
‫תאים‪ .‬הייתה התפתחות החיה היו הרבה יותר תאים משצריך‪ .‬זה אפשר בדרכים של אנליזה גנטית לבנות מסלול‪,‬‬
‫שמכיל גנים שאחראים על סילוק מבוקר של התאים המיותרים בתהליך ההתפתחות‪ .‬אותם גנים שמבקרים את‬
‫התהליך הזה בתועלת שמורים באבולוציה גם אצל האדם‪ ,‬הם נקראים בשמות אחרים אבל מבחינת הומולוגיה‬
‫משתמשים באותם הגנים‪.‬‬
‫‪147‬‬
‫במצב תקין מספר התאים החדשים שנוצרים זהה למספר התאים שנהרסים‪ -‬שמירה על הומאוסטזיס‪ ,‬תאים שסיימו‬
‫את תפקידם נהרסים בתהליך המוות‪ .‬בבסיס התהליכים הפתולוגים האיזון הזה מוסט ‪ -‬יש פתולוגיות בהם יש מוות‬
‫תאים מוגבר ויש פתולוגיות שבהן יש עודף של יצירת תאים חדשים על חשבון מוות פחות של תאים שאמורים למות‪.‬‬
‫דוגמאות למחלות שבבסיסן הפרה של שיווי המשקל‪:‬‬

‫)‪ -Autoimmune killing of healthy tissue (diabetes type I‬עודף של מוות תאי‬ ‫‪‬‬
‫)‪ -Neurodegenerative diseases (Parkinson, Alzheimer‬עודף של מוות תאי‬ ‫‪‬‬
‫‪ -Cencer‬חוסר מוות תאי‬ ‫‪‬‬
‫‪ -Viral dieases‬עודף של מוות תאי‬ ‫‪‬‬
‫השתלות וסיבוכיהם‪ -‬עודף של מוות תאי‬ ‫‪‬‬
‫מחלות כבד‪ -‬עודף מוות תאי‬ ‫‪‬‬
‫)‪ -Development defects (syndactyl‬חוסר מוות תאי‬ ‫‪‬‬
‫השחקנים המרכזיים באפופטוזיס‬

‫‪ -Caspases- Cysteinyl Aspartic acid Proteases‬משפחת החלבונים מתוך כל תא בגוף שלנו‬ ‫‪‬‬
‫ששייכת לקבוצת הפרוטאזות מיוחדות‪ .‬באתר הקטליטי של האנזים יש ציסטאין והוא חותך את הסובסטרט‬
‫שלו אחרי חומצה אמינית אספרטט‪ .‬במצב הפיזיולוגי לכל תא בגוף יש את הקספזות‪ ,‬במצב רגיל הם לא‬
‫פעילים ולכן לא חותכים את הסובסטרטים שלהם‪ .‬יש מנגנון חשוב ששומר עליהם במצב לא פעיל עד שמגיע‬
‫הסיגנל לאפופטוזיס‪ .‬יש ‪ 11‬סוגים של קספזות ‪ -‬מחולקות ל‪ 2-‬קבוצות‪:‬‬
‫‪initiator caspases‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪effector caspases‬‬ ‫‪o‬‬
‫לקספזות יש מספר דומיינים שמאפיינים אותם‪:‬‬
‫‪ - DED‬מאפשר את הקישור של הקספאזה לחלבונים המתווכים ליצירת ה ‪ .DISC -‬מאפיין קספאזות‬ ‫‪o‬‬
‫מסוג ‪ ,initiator‬כמו קספאזות ‪ 8‬ו ‪.10 -‬‬
‫‪148‬‬
‫ללא דומיין ‪ -‬קספאזות שלא צריכות דומיין‪ ,‬כיוון שמשופעלות על ידי קספאזות אחרות‪ .‬שייכות‬ ‫‪o‬‬
‫לקבוצת ה ‪ ,effectors-‬קספאזות ‪.3,6,7‬‬
‫‪ ,CARD - caspase recruitment domain‬יאפיין קספאזות שקשורות למוות האינטרינזי‪ ,‬כמו ‪ 9‬ו ‪-‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪( 2‬ה ‪ CARD -‬מאפיין גם את הקספאזות שמעורבות בתהליכים דלקתיים כמו ‪ 1,4‬ו – ‪)5‬‬
‫איך עובדות הקאספזות?‬

‫‪ Initiator caspases 8‬ו‪ 9-‬נמצאות בתא בצורה של מונומר לא פעיל‪ .‬כאשר הן פוגשות חלבון נוסף שנקרא‬
‫‪ adaptor protein‬שמקבל אקטיבציה ע"י סיגנל הן עוברות ממונומר לדימר‪ .‬הוא מחבר אותם ביחד ע"י כך‬
‫שגם לאדפטור יש את ה‪ DED‬או ‪ CARD‬דומיין‪ ,‬וכמו פאזל מתחברים‪ .‬ברגע שהן באות בקרבה פיזית‪ ,‬מנומר‬
‫אחד לשני הם מבצעים אקטיבציה אחד לשני ע"י הפעילות הפרוטאוליטית שלהם‪ .‬ע"י כך קיבלנו קספזה‬
‫פעילה מסוג ‪ 8‬או ‪.9‬‬
‫קספזה פעילה פוגשת קספזה מקבוצת ה ‪ effector 3,7,6‬ועושה לה אקטיבציה ע"י חיתוך הדומיין הרגולטורי‬
‫שלה‪ ,‬אז הקספזה האפקטורית הופכת להיות פעילה ומתחילה לעשות חיתוך מאוד ספציפי ע"י החומצה‬
‫האמינית אספרטט ‪ ,‬בכל תא יש מאות סוסטרטים של קספזות‪ .‬ברגע שקספאז התחיל לחתוך את‬
‫הסובסטרטים של הקספזות זוהי נקודת הלא חזור ותא בדרך לאפופטוזיס‪.‬‬
‫איך הקספאזות גורמות לתא לעבור אפופטוסיז?‬

‫הקסקדה של הקספזות עושה אמפליפיקציה לעצמה‪ .‬הקספזות חותכות מספר דברים שגורמים לתא להפסיק‬
‫לחיות‪:‬‬
‫‪149‬‬
‫חלבון רגולטורי שמעכב את ה‪ .DNase‬האנזים יודע לעשות חיתוך ל‪ .DNA-‬מופעל תהליך‬ ‫‪o‬‬
‫אפופטוטי שגורם ל‪ DNA-‬להיחתך‪.‬‬
‫חיתוך ממברנת גרעין ‪ .lamin -‬כאשר הקספזות חותכות את הממברנה של הגרעין הם חותכים‬ ‫‪o‬‬
‫אותה בצורה שלא יכולים להתחבר בחזרה‪ ,‬ותאים בלי ממברנת גרעין לא יכולים לחיות‪.‬‬
‫חלבונים שבונים את שלד התא‪ ,‬אקטין‪ ,‬מיוזין‪ ,‬טובולין‪ .vimentin ,‬נוצרות בועיות אפופטוטיות‬ ‫‪o‬‬
‫מיוחדות‪.‬‬
‫חיתוך חלק מהחלבונים שבונים את האורגנלות בתוך התא‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫כל התהליכים מתרחשים בדקות ספורות‪ ,‬ברגע שקורה החיתוך המבוקר התאים עוברים אפופטוזיס‪.‬‬
‫‪ – DNA fragmentation‬בתאים‪ ,‬יש אנזים ‪ DNase‬ששמור ע"י המעכב שלו בצורה לא פעילה‪ .‬האנזים חותך‬
‫בצורה מאוד ספציפית בין הנוקלאוזום‪ ,‬כך שכאשר נעשה אנליזה של ‪ DNA‬מתא אפופטוזי‪ ,‬נקבל צורה של‬
‫סולם ‪ -‬זוהי בדיקה קלאסית לאפופטוזיס‪ .‬מקבלים סולם של ‪ DNA‬וכך נדע שתא עובר מוות‪.‬‬
‫אם תא עבר נקרוזיס החיתוך של ה‪ DNA‬יהיה בצורת מחיקות רנדומליות מכיוון שעובר דגרדציה בצורה לא‬
‫סדורה‪ .‬נקבל תמונה מרוחה‪ .‬שיטה נוספת לבצע בדיקה לתא אם עבר תהליך אפופטוזיס הוא על ידי צביעה‬
‫ביוכימית‪.‬‬
‫הסובסטרטים של הקספאזות הם‪:‬‬
‫)‪CAD (Caspase-Activated DNAse‬‬ ‫‪o‬‬
‫)‪iCAD (inhibitor of CAD‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪:Caspases and cancer‬‬

‫במחלת הסרטן הקספזות ‪ -‬תא סרטני יבטא פחות קספזות מתא רגיל‪.‬‬
‫ניתן לראות שברקמת שד למשל בוצעה צביעה לקספז ‪ ,3‬בתא הנורמלי ניתן לראות בצבע שחור שיש‬ ‫‪o‬‬
‫הרבה ביטוי של קספז ‪.3‬‬
‫בקרצינומה נראה שאין צביעה זהה‪ ,‬סימן שהביטוי של קספאז מאוד נמוך‪ .‬הדבר יגרום בסופו של‬ ‫‪o‬‬
‫דבר למצב שננסה להשרות אפופטוזיס על תא סרטן ע"י תרופות כימותרפיות‪ ,‬התאים הסרטניים יהיו‬
‫יותר עמידים בפני ההשראה של האפופטוזיס‪ ,‬הם לא יכולים למות‪.‬‬
‫רצפטורי המוות ‪ -‬נהוג לחלק את התהליך ל‪ 2-‬מסלולים נפרדים‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ - Extrinsic‬שהוא תלוי רצפטורי המוות‪ .‬מי שמתחיל מסלול תלוי רצפטורי מוות הוא קספאז ‪8‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪ - Intrinsic‬תלוי במיטוכונדריה‪ .‬מי שמתחיל מסלול זה הוא קספז ‪.9‬‬ ‫‪o‬‬
‫לכל תהליך יש את ה‪ initiator caspase‬משלו‪ .‬שתי הקספזות מפעילות את קספאז ‪.3‬‬
‫‪:Extrinsic pathway‬‬
‫מסלול תלוי רצפטורי המוות‪ .‬הרצפטור הקלאסי במסלול זה הוא ‪ .TNF‬רצפטורים אלה הם חלבונים‬
‫טרנס‪-‬ממברנאליים‪ ,‬בעלי ‪ domain‬מחוץ לתא שתופס את הליגנד (ליגנד המוות) ו‪ domain-‬בתוך התא‬
‫שמאופיין בחלק סטרוקטורלי מיוחד עם רצף ספציפי שקוראים לו ‪.DD - death domain‬‬
‫הרצפטורים מופעלים ע"י טרימריזציה ‪ .‬ברגע שעוברים תהליך זה בא חלבון נוסף שיש לו ‪ DD‬דומיין‪ ,‬וגם‪DED-‬‬
‫‪ ,domain‬ולחלבון זה יקראו ‪ .adaptor‬חלבוני האדפטורים הם ייחודיים לכל רצפטור מוות‪.‬‬
‫‪ DED‬קיים ב‪ .initiator caspase 8-‬האדפטורים נפגשים עם ה‪ initiator caspase 8-‬אל ה‪ DED‬שלהם‪ ,‬עוברים‬
‫דימריזציה‪ initiator caspase .‬מפעיל את עצמו והופך לפעיל והופך ל‪ ,caspase 8‬ויכול לשפעל את הקספזות‬
‫‪ .3,6,7‬הן יחתכו סובסטרטים בתא ונוצר האפופטוזיס‪.‬‬
‫הקומפלקס שנוצר‪ ,‬שמכיל את הרצפטור והאדפטור נקראים ‪ .death inducing signaling complex - DISC -‬אם‬
‫לא נוצר ה‪ DISC-‬לא יופיע סיגנל המוות‪.‬‬
‫דוגמאות נוספות‪:‬‬
‫‪150‬‬
‫‪ :FAS‬רצפטור‪ ,‬עובר טרימריזיה‪ ,‬ה‪ DD‬פוגש את ה‪ DD‬של האפקטור שלו‪ FAS .‬ליגנד מתבטא על גבי‬ ‫‪o‬‬
‫הממברנה של ‪ T cells‬קוטלים שהורגים תא מודבק בווירוס‪.‬‬
‫‪ - Trail‬רצפטור מוות מפורסם שגורם לאפופטוזיס דרך יצירת הדיסק‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫רצפטורי המוות בסרטן‬

‫כל החלבונים שמשתתפים ב‪ DISC‬במצב סרטן יעברו אינאקטיבציה‪.‬‬
‫נראה מוטציות ב‪ FAS -‬או ב‪ cd95 -‬בממאירויות של דם‪ ,‬לכן הם חומקים ממערכת החיסון‪ ,‬אי אפשר‬ ‫‪o‬‬
‫להשרות אפופטוזיס‪.‬‬
‫‪ TRAIL receptors‬עובר מוטציות בסרטן שד‬ ‫‪o‬‬
‫‪:Intrinsic pathway‬‬
‫התפקיד המרכזי נעשה ע"י המיטוכונדריה‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫יש לה תפקיד מרכזי בנוסף לייצור אנרגיה בבקרה על תהליך האפופטוזיס‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫בין שתי הממברנות של המיטוכונדריה נמצא חלבון ‪ cytochrome c‬משרשרת העברת האלקטרונים‪ .‬מתברר‬
‫שברגע שחלבון זה חומק מהמיטוכונדריה ויוצא לציטופלסמה הוא מסוגל להשרות את תהליך האפופטוזיס‪.‬‬
‫שלמות הממברנה המיטוכונדריאלית חשובה לשמירה על ‪ cytochrome c‬במיטוכונדריה ומניעת השריית‬
‫האפופטוזיס בצורה לא רצויה‪.‬‬
‫התא מקבל גירוי אפופטוטי שגורם ל‪ Intrinsic apoptosis pathway -‬נוצרים ‪ pores‬בממברנה החיצונית‬ ‫‪‬‬
‫והציטוכרום ‪ C‬יוצא דרך ה‪ pores‬לציטופלסמה‪.‬‬
‫כאשר ציטוכרום ‪ C‬מגיע לציטוזול‪ ,‬הוא פוגש את חלבון )‪.Apaf1 (apoptotic protease activating factor 1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ APAF1‬הוא חלבון ציטוזולי בעל דומיין ‪ ,CARD‬ולכן יכול לקשור קספאזות ששייכות למסלול האינטרינזי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫במצב רגיל‪ ,‬איזור הדומיין חסום‪ .‬כאשר ה ‪ APAF1 -‬קושר ציטוכורום ‪ ,C‬הדומיין נפתח‪.‬‬
‫‪ 7‬מולקולות של ‪ APAF1‬יוצרות יחד מבנה טבעתי‪ ,‬כאשר כל אחת מהן קושרת ציטוכרום ‪( C‬שאליו קשור‬ ‫‪‬‬
‫‪ .)ATP‬פרוקספאז ‪ 9‬נקשר ל ‪ CARDs -‬החשופים בטבעת של ה ‪ ,APAF1 -‬ליצירת מבנה האפופטוזום (‬
‫‪.)apoptosome‬‬
‫ה ‪ apoptosome -‬דורש ‪ ATP‬כדי לעבוד (לכן קשורים לציטוכורום ‪ .)C ATP‬כאשר הפרוקספאז‪ 9‬מחובר‬ ‫‪‬‬
‫לגוף זה הוא משופעל (שפעול עצמי)‪ .‬יכולות להיקשר עד ‪ 7‬פרוקספאזות באפופטוזום (אחת לכל ‪.)APAF1‬‬
‫כלומר‪ ,‬האפופטוזום מורכב מ‪ ,initial caspase 9-‬ציטוכרום ‪ C, ATP‬ו ‪.APAF1 -‬‬ ‫‪‬‬
‫לאחר שפעול קספאזה ‪ ,9‬היא משפעלת קספאזות אחרות כמו קספאזה‪( 3‬האפקטורית‪ ,‬שמתחילה את תהליך‬ ‫‪‬‬
‫הפירוק של התא)‪.‬‬
‫‪151‬‬
‫מה הם ה‪ inducers-‬של ‪?intrinsic apoptosis pathway‬‬

‫מה יגרום ל ‪ cytochrome C‬לצאת ולגרום לתהליך האפופטוזיס?‬
‫נזק למיטוכונדריה‬ ‫‪o‬‬
‫נזק ל‪.DNA‬‬ ‫‪o‬‬
‫חסימת ‪ .GF‬אם נחסום הגעה לנוירונים‬ ‫‪o‬‬
‫סיגנאלי התפתחות‬ ‫‪o‬‬
‫‪ -ER stress‬קיפול לא נכון של חלבונים‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫גם במסלולהחיצוני וגם במסלול הפנימי‪ ,‬הקומפלקסים האלה גם של ה‪ disc-‬וגם של האפופטוזום נוצרים‪.‬‬
‫העיקרון שגורם להם להיווצר הוא ה‪ .induced proximity -‬ברגע שההומולוגים נוגעים אחד בשני נוצר התהליך‪.‬‬
‫אדפטורים של רצפטורי המוות‬ ‫‪‬‬
‫משפחת ‪ - Bcl-2‬מה מונע מהתא להיכנס לאפופטוזיס מתי אין בכך צורך? יש הרבה חלבונים אנטי‬ ‫‪‬‬
‫אפופטוטיים בתוך התא‪ .‬כל הזמן בתוך התא קיים איזון בין רצון לעבור למות התא לבין חלבונים ששמורים‬
‫מפני הפעלת המוות ללא צורך‪ .‬נלמד על החלבונים האנטי‪-‬אפופטוטיים ממשפחת ה‪.bcl2-‬‬
‫ממאירות הדם שנוצרת מתאי ‪ ,B‬ברמת ההיסטולוגיה ניתן לראות את קשרית הלימפה‪ ,‬צביעה ל‪,bcl2‬‬ ‫‪o‬‬
‫בקשרית לימפה נורמלית הצביעה מאוד חלשה‪ .‬בגידול נראה ביטוי כדול של ‪ ,BCL2‬זו הדרך של תאי‬
‫‪ B‬ממאירים לא לעבור תהליך אפופטוזיס‪ .‬הם מבטאים באופן עצום חלבו אנטי אפופטוטי‪ .‬זה קורה‬
‫בשל אברציה ספציפית ב‪ ,DNA‬מקרבת את ה‪ bcl2‬לאזור פעיל בתאי ‪ ,B‬האזור שפעיל על יצירת‬
‫הנוגדנים‪ .‬גן ‪ BCL2‬עובר מהמקום התקין שלו לאזור שאחראי על הנוגדנים‪ ,‬מקבל סיגנל יותר גבוה‬
‫ואז יש עודף של ‪.BCL2‬‬
‫משפחת ה‪ , bcl2‬יש חלבונים אפופטוטיים ואנטי‪-‬אפופטוטיים‪ .‬בצורה תקינה החלבונים נמצאים בממברנת‬
‫המיטוכונדריה ושומרים על שלמותה‪ .‬חלבונים ממשפחה זו הם בעלי ‪ BH‬דומיין‪ ,‬רצף מאוד ספציפי‪.‬‬
‫החלבונים הפרו‪-‬אפופטוזים ממשפחה זו‪ -‬בעלי ה‪ BH3 domain-‬בלבד‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫באנטי‪-‬אפופטוטיים יש הרבה יותר דומיינים‪ ,‬כמו ‪.BH2, BH3, BH4‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪152‬‬
‫כל הזמן אמור להיות איזון בתא כדי למנוע את האפופטוזיס הלא רצוי‪ .‬האיזון מתווך על ידי חלבוני ‪ bcl2‬אנטי‬
‫או פרו אפופטוטיים‪ ,‬וחלבונים שיכולים להסיט את האיזון לכל כיוון שהם גם ממשפחת ה‪.bcl2-‬‬
‫‪ - BH3 only‬משמשים בתוך התא כסנסורים של הסיגנל האפופטוטי‪.‬‬
‫ברגע שעולה בתוך התאים רמה של חלבוני ה‪ bh3‬הם מנטרלים את ‪ BCL2‬והוא לא יכול יותר לעכב את‬
‫החלבונים ‪ BAK‬ו‪ BAX -‬שנמצאים על הממברנה החיצונית של המיטוכודריה‪ .‬מכיוון שלא ניתן לעכב אותם הם‬
‫בונים תעלה‪ ,‬ה‪cytochrome c -‬בורח מהמיטוכונדריה וגורם לאקטיבציה של האפופטוזום‪ ,‬ומתחיל תהליך‬
‫האפופטוזיס שהיא נקודת האל חזור‪.‬‬
‫‪ - ABT-737‬מעכב ספציפי של ‪ . BCL2‬גורמת לאפקטים מדהימים בטיפול נגד סרטן‪ .‬נותנים את המעכב והגידול‬
‫הסרטני נעלם‪ .‬מולקולה זו שייכת לקבוצה שנקראת ‪ - BH3 mimetics‬עובדים כחלבון שמחקה ‪.BH3‬‬
‫המולקולות האלה נקשרות ל‪ bcl2-‬בצורה יעילה ומשחררות את חלבוני ה‪ ,bh3 only-‬גורמים לאקטיבציה של‬
‫‪ BAK‬ו‪ .BAX-‬כתוצאה‪ ,‬יוצא הציטוכרום ‪ C‬והתא עובר אפופטוזיס‪ .‬לתרופה זו יש תופעות לוואי‪ ,‬אך אחד‬
‫העקרונות של האפופטוזיס היא מערכת עודפת‪ ,‬בתאים נורמליים יש מסלולים נוספים ששומרים על תא‬
‫מלעבור אפופטוזיס‪ .‬בתא סרטן האיזון מוסט‪ ,‬הם "מכורים" לרמה גבוהה של ‪ ,BCL2‬כשנמנע ממנו את‬
‫המולקולה שהוא מכור אליה‪ ,‬יהיה ניתן להרוג אותו בצורה קלה יותר‪.‬‬
‫‪153‬‬
‫מולקולות מגנות מתהליך האפופטוזיס‪:‬‬

‫משפחת ה‪ - IAPs‬חלבונים בתאים שהם המעכבים הטבעיים של הקספאזות‪ .‬יש להם דומיין מיוחד שנקרא ‪ .BIR‬הם‬
‫אנטי‪-‬אפופטוטיים‪ ,‬כלומר הם מפריעים ל‪ signal transaction-‬שמתווך על ידי הקספאזות‪ ,‬או גורמות להם לעבור‬
‫דגרדציה‪ .‬תאי סרטן מבטאים אותם בצורה עודפת וכך הם מתחמקים מהשריית אפופטוזיס‪ .‬זו מולקולה ששמורה‬
‫שמורה באבולוציה‪ ,‬מהתולעת ועד לאדם‪.‬‬
‫בכ‪ 50%-‬מסוגי הסרטן האנושי‪ ,‬יהיה ביטוי יתר של ‪ .Bcl2‬נמצא כי אצל אנשים שיש להם מולקולת ‪ ,survivin‬שהיא‬
‫מולקולה ממשפחת ה‪ ,IAPs-‬ריכוז גבוה של המולקולה משפיע על השרידות מסרטן‪ -‬ככל שהריכוז גבוה יותר‪ ,‬כך‬
‫השרידות נמוכה יותר‪ .‬במיוחד בסרטני שד וושט נראה פרוגנוזה מאוד לא טובה‪.‬‬
‫בתרשים ניתן לראות דוגמא‪ .‬רמות ה‪ survivin-‬נמדדו אצל כ‪ 50-‬מטופלים החולים באותו סוג סרטן ומקבלים אותו‬
‫טיפול‪ .‬נמצא‪ ,‬כי אלו עם הריכוז הגובה של מולקולות ה‪ ,survivin-‬היו בעלי שרידות נמוכה מול החולים בעלי ‪low‬‬
‫‪.survivin‬‬
‫‪ – P53‬טומור סופרסור שעובר מוטציה בשכיחות הגבוהה ביותר‪ ,‬כמעט בכל סוגי הסרטן האנושי‪ .‬הוא עובר אקטיבציה‬
‫אחרי שתא עובר פגיעה ב‪ ,DNA‬והוא עושה אינדוקציה לגנים שאחראיים לשלבים במחזור התא‪ .‬כשהוא עובר‬
‫אקטיבציה האיזון מוסט לכיוון אפופטוזיס‪.‬‬
‫יש אנשים שנולדים עם מוטציה ב‪ ,p53-‬וזה גורם לסינדרום מאוד קשה ‪ .Li-fraumeni syndrome -‬תסמונת זו מאופיינת‬
‫בשכיחות גבוה של סרטן ושרידות נמוכה של אנשים‪ .‬הדבר מדגיש את חשיבות הגן‪.‬‬
‫אינדוקציה של הקספזות ‪ -‬כשמחסירים פקטור שתאים צורכים (אנדרוגן‪ ,‬או ‪ FG‬למשל)‪ .‬יש רצפטור ‪nerve growth‬‬
‫‪ factor receptor‬בעל פעילות ‪ ,signaling‬בגלל שחלק התוך ממברנלי שלו הוא מסוג קינאזה‪ .‬הקינאזה יכולה לעבור‬
‫‪ signal transaction‬ולעשות אקטיבציה לקינאזות אחרות‪ .‬השפעול יכול לגרום לחלבון אחר לעשות פוספורילציה‬
‫‪154‬‬
‫לחלבון ‪ .BAD‬לאחר שחלבון זה עובר פוספורילציה הוא לא יכול לעכב את ‪ .BCL2‬כתוצאה‪ ,‬ה‪ bcl2-‬מונע אפופטוזיס‪.‬‬
‫כשנמנע סיגנל‪ ,‬ה‪ BAD‬לא עובר פוספורילציה‪ ,‬מעכב את ה‪ bcl2‬והתאים עוברים אפופטוזיס‪.‬‬
‫שיעור ‪ -13‬תאי גזע‪:‬‬

‫התחום של תאי הגזע הוא אחד התחומים החמים‪ ,‬הנחקרים והנחשבים ביותר כיום במחקר הביו‪-‬רפואי בצורה מאוד‬
‫משמועתי‪ .‬מדובר על תחום פורץ דרך ומשמעותי‪.‬‬
‫בלי תאי גזע‪ ,‬אין התפתחות‪ -‬אנו לא נוכל לעבור התפתחות עוברית‪ ,‬לא נוכל ליצור תינוק‪ ,‬אדם חדש בלי תאי גזע‪ .‬בלי‬
‫תאי גזע אין לנו קיום‪ .‬הם קריטיים להומאוסטאזיס של הגוף שלנו‪ -‬בלי תאי הגזע‪ ,‬הרקמות מאבדות תפקוד‪ ,‬התאים‬
‫המתפקדים יוחלפו בעת זקנה ברקמות שומן‪ .‬בלי תאי גזע אין התפתחות והתפתחות האיברים תרד בצורה דרמטית‪.‬‬
‫רפואה רגנטיבית‬
‫הבטחה אדירה שקורית כבר היום‪ .‬לתקן ולהחליף רקמות ואיברים שנדפקו או בעלי פגם בתפקוד‪ .‬חשוב להדגיש‬
‫שרגנרציה היא דבר שמתרחש באופן נורמלי בגוף שלנו ומתרחש בעיקרו ע"י תאי גזע‪ .‬כשיש שריטה או פצע בעוד‬
‫התאים יתחילו לנוע כדי לסגור את הפצע‪ ,‬זוהי דוגמה מאוד קלאסית לרגנרציה של העור (תיקון העור) ניתן לראות את‬
‫כל השלבים‪ ,‬גלד ותיקון‪ .‬מופיע גם באיברים פנימיים‪.‬‬
‫היכולת הרגנטיבית של כל רקמה מאוד שונה‪ ,‬השאיפה של רפואה זו היא שכאשר כפונקציה של גיל שהיכולת‬
‫הרגנטיבית יורדת בצורה דרמטית לעזור ולתקן‪ ,‬וגם כפונקציה של טראומה‪ ,‬שכתוצאה מחשיפה לטראומה היכולת‬
‫הרגנטיבית אינה מספקת‪ .‬לכן רפואה זו שמה לעצמה מטרה לתקן חלקי גוף‪ .‬רלוונטי מאוד בהזדקנות או לאחר‬
‫פציעה‪/‬טראומה‪.‬‬
‫תחלופה לשלפוחית‬ ‫‪‬‬
‫תותב של אוזן (מסיבות קוסמטיות)‬ ‫‪‬‬
‫שרירים טבעתיים‪ -‬כפונקציה של הגיל יש קושי לשלוט על סורים בגלל חולשת השרירים הטבעתיים‪ .‬ניצור‬ ‫‪‬‬
‫אותם במעבדה ונוכל להחליף אותם‪.‬‬
‫כבד‪ -‬דוגמא לרקמה רגרנטיבית מאוד טובה שיש לה פתולוגיות רבות (הפטיטיס‪ ,‬שחמת הכבד למשל) ונרצה‬ ‫‪‬‬
‫להתערב בהם‪.‬‬
‫‪155‬‬
‫חלוץ הרפואה הרגנטיבית ‪ -‬העור המלאכותי ‪ .‬הפונקציה העיקרית של העור היא הגנה‪ ,‬מחסום בין הגוף לסביבה‪,‬‬
‫למנוע כניסת פתוגנים ולמנוע יציאת נוזלים בלתי מבוקרת מהגוף לסביבה‪ .‬כשבעלי חיים עברו מסביבה מימית ליבשה‬
‫חל שינוי משמעותי בעור‪.‬‬
‫הצורך הדרמטי והחמור ביותר בטיפול רגרנטיבית של עור הם בנפגעי כוויה‪ -‬ככל שהיא נרחבת יותר‪ ,‬הסכנה לחיים‬
‫גדולה יותר‪ ,‬כיוון שהם חשופים לזיהוים ובריחה של נוזלים‪ .‬הגוף לא מצליח להפריד בין מה צריך להישאר בפנים ומה‬
‫בחוץ‪ ,‬זוהי טראומה מאוד מורכבת שמחייבת טיפול אינטנסיבי‪.‬‬
‫כבר בשנות ה‪ 70‬הצליחו לקחת ביופסיה מחולה ולגדל את תאי העור‪ .‬לעור יש ‪ 2‬שכבות‪ ,‬והגידול נעשה בעיקר לשכבה‬
‫החיצונית‪ -‬שהם עיקר התפקיד של המחסום‪ .‬מספר שנים לאחר מכן‪ ,‬אותו חוקר הצליח לקחת את התאים האלה‪,‬‬
‫והצליח לגדל אותם כחתיכות מלאות של עור ויכלו להשתיל אותם כבר בתחילת שנות ה‪ .80-‬אז היו ההשתלות עור‬
‫הראשונות של עור שגודל במעבדה‪ .‬בתחילת שנות ה‪ 90‬צצה בעיה‪ -‬אחרי שנה או שנתיים‪ ,‬העור המושתל מת למרות‬
‫שהקליטה הייתה טובה‪ .‬הבינו בתחילת שנות ה‪ 90‬שצריך להבין יותר לעומק את תאי האפידרמיס של העור ועם איזה‬
‫תאים אנו צריכים לעבוד‪ .‬האם בתוך כל התאים‪ ,‬יש לנו תאים מיוחדים‪ ,‬שונים‪ ,‬שיוכלו לדאוג שהשתל שלנו יחזיק‬
‫לשנים ארוכות כל עוד האדם חי‪.‬‬
‫בתוך הרקמה יש היררכיה מאוד ברורה‪ ,‬ויש אוכלוסייה מיוחדת של תאים שנקראים – תאי גזע‪ .‬תפקידם לחדש את‬
‫העור כל הזמן‪ .‬אם נשתיל לחולה שלנו תאי גזע‪ ,‬הם יחזיקו כל החיים‪.‬‬
‫התחיל מאמץ להבין למה תאי הגזע מיוחדים‪ ,‬והבנתם‪ .‬בנוסף החל מאמץ לפיתוחים טכנולוגים שיאפשרו את השימוש‬
‫בהם‪.‬‬
‫רבגוניות התאים בגוף‪:‬‬

‫בתמונה‪ ,‬אנו רואים תא שמרים‪ .‬השמרים מתרבים בהנצה‪ ,‬ואפשר לראות את הניצן של אחד השמרים‪ .‬שמר הוא‬
‫דוגמא לתא איוקריוטי מאוד פרימיטיבי‪.‬‬
‫‪156‬‬
‫אם ניקח תא בביופסיה‪ ,‬וניתן לתא האדם הזה להתחרות כתא בודד מול תא שמר‪ ,‬הוא ידע לעשות הכל בעצמו‪ .‬ככל‬
‫שהתקדמו לתאי אדם‪ ,‬תא בגוף שלנו‪ ,‬מקבל התמחות לתפקיד מסוים‪ .‬תא יהיה מאוד ספציפי‪ .‬אם ניקח תא מהגוף‪,‬‬
‫ונשים אותו בסביבה עם כל חומרי המזון שדרושים לו‪ ,‬תא שמר עדיין יתחלק מהר יותר‪ .‬האם תאי הגוף בכלל יתחלקו?‬
‫לא‪ .‬הם צריכים סיגנאל שייתן את ההוראה להתחלק‪ .‬ברגע שתא הוא חלק מגוף‪ ,‬הוא לא פועל עצמאית יותר‪ -‬אם יפעל‬
‫עצמאית הוא תא סרטני‪ .‬תאי הגוף שלנו הם לא יחידות אוטונומיות‪ ,‬הם צריכים סיגנאל מתי להתחלק‪ ,‬מתי לתפקד‪ .‬יש‬
‫איבוד של הרבה תכונות קריטיות להישרדות ולחלוקה‪ ,‬אבל הן חיוניות כדי שהגוף יתפקד כמערכת שלמה ומסונכרנת‪,‬‬
‫ופגיעה באחת המנגנונים האלה הם אחד הסימנים המובהקים לסרטן‪.‬‬
‫בגוף יש לפחות ‪ 200‬סוגי תאים‪ .‬יש גיוון אדיר בצורה ובתפקוד‪ .‬חלק גדול מהתאים הם דינאמיים‪ -‬פרט לתאי עצבים‪,‬‬
‫מרבית התאים מוחלפים כל הזמן‪ ,‬עוברים חלוקות ועוד‪.‬‬
‫איך נגדיר תא גזע?‬
‫מומחיות תא הגזע היא ליצור אספקה מתמדת של תאים ממוינים‪ -‬תא שיודע לבצע את תפקידו‪ .‬למשל תא‬ ‫‪‬‬
‫גזע ביושב בעור לא יודע לעשות את המחסום מהפתוגנים‪ ,‬אבל יודע ליצור תאים שכן ידעו ליצור את המחסום‪.‬‬
‫התאים האלה כל הזמן מתחלפים בגוף שלנו‪.‬‬
‫איך נגיע לרבגוניות הגדולה‪ ,‬ואיך תאי הגזע משתלבים בה?‬

‫המנגנון העיקרי הוא הבחנה בין חלוקות סימטריות‪/‬זהות לבין חלוקות אסימטריות‪ /‬בלתי זהות‪ .‬התא הצהוב עובר‬
‫הכפלה‪ ,‬שלב ה‪ ,S-‬מתקבלים שני תאי בת‪ .‬זוהי חלוקה סימטרית שכן שני תאי הבת זהים ביניהם וזהים לתא האם‪.‬‬
‫*לצרף תמונה*‬
‫יש שני סוגים לחלוקות תאי א‪-‬סימטריות‪:‬‬

‫תא אחד נשאר בדיוק כמו תא האם אך תא שני מקבל גורל אחר‪ .‬זוהי חלוקה אסימטרית מכוון ששני התאים‬ ‫‪.1‬‬
‫נבדלים אחד מהשני‪.‬‬
‫תרחיש נוסף ‪ -‬מתחילים מתא צהוב ומקבלים תא ירוק וכתום‪ ,‬שני התאים שונים מתא האם‪ .‬זה טיפוס שונה‬ ‫‪.2‬‬
‫של חלוקה א‪-‬סימטרית שכן אף תא לא דומה לתא האם‪.‬‬
‫מנגנון זה מהווה את הדרך ליצור שונות ‪ .‬האסימטריה מתרחשת ע"י כך שאפקטור טרנסקריפציה ילך לתא אחד‬
‫ויגרום לתא אחד להתחלק בצורה שונה‪ .‬התהליך נוצר כיוון שחלק מהתאין יבטאו גנים ואחרים לא‪ .‬סיבה נוספת נעוצה‬
‫באורגנלות שונות של התא בציטופלסמה שהתחלקו באופן שונה‪ .‬גם הסביבה משפיעה – נחלק תא כך שתא אחד‬
‫‪157‬‬
‫נשאר בסביבה ‪ , X‬תא אחר יגיע לסביבה אחרת בו הוא ייחשף לסיגנלים אחרים ויעשה בו שינוי‪ .‬בלעדי חלוקות אלה לא‬
‫היינו מגיעים למעל ‪ 200‬סוגים של תאים‪ .‬התא הראשוני בעובר נקרא זיגוטה‪.‬‬
‫ניתן לתאר את העץ המשפחתי כמעט של כל זוג תא‪ .‬תא אדום עשה חלקוה אסימטרית‪ ,‬התא הוורוד עשה חלוקה‬
‫אסימטרית‪ ,‬תא אחד עבר אפופטוזיס‪ ,‬התא השני ביצע חלוקה סימטרית ואז חלוקה אסימטרית‪ .‬יש מחקרים שמתארים‬
‫את כל המנגנונים האלה ‪ -‬יש חשיבות לכך מכיוון שרוצים לקחת תא מסוים ולגרום לו להפוך לתא ביטא של לבלב‬
‫למשל‪.‬‬
‫ביצורים פשוטים כמו תולעת ה‪ c elegant-‬אפשר לעבור בכל תא בגוף התולעת ולתאר את העץ המשפחתי שלו‪ .‬כיום‬
‫יש מאמצים של קבוצות באקדמיה‪ ,‬להגיע להבנה הזאת גם במערכות של יונקים‪.‬‬
‫חלוקה של תאי הגזע‬

‫כזכור‪ ,‬תא הגזע הוא תא שהוא לא מתמחה‪ .‬הוא לא יודע לעשות את עבודת הרקמה‪ ,‬וחשוב לזכור זאת‪ .‬אם היה לי‬
‫רק תאי גזע בעור היינו מתים‪ .‬הם יודעים לשכפל את עצמם‪ self -renew ,‬וליצור תא בת נוסף שיתחיל להתמיין‪-‬‬
‫כלומר‪ ,‬ידע לתפקד כצפוי ממנו ברקמה‪ .‬אחד מתאי הבת שומר על עצמו כתא גזע‪ ,‬והתא בת השני יתחיל להתמיין‬
‫ולתמוך בתפקוד הספציפיים של הרקמה‪.‬‬
‫ישנו תרחיש‪ ,‬בהתפתחות העוברים‪ ,‬בו נרצה להגדיל את אוכלוסיית תאי הגזע (אצל בוגר‪ ,‬כשתינוק נולד‪ ,‬יש מספר‬
‫קבוע של תאי גזע)‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬נצטרך חלוקה סימטרית‪ -‬שני תאי הבת שייווצרו יהיו תאי גזע‪.‬‬
‫תאי גזע עובריים‪:‬‬

‫בתרשים‪ ,‬מתוארים השלבים הראשונים ביותר של ההתפתחות העוברית‪ .‬התא הראשון שנוצר הוא זיגוטה‪ ,‬שהוא תא‬
‫יחד‪ .‬הוא מתפצל עד להגעה של ‪ 8‬תאים‪ .‬בשלב שלאחר מכן‪ ,‬יש שינוי גדול – ‪ blastocyst‬והוא עובר השתלה לדופן‬
‫הרחם‪ ,‬ושם ההתפתחות ממשיכה‪.‬‬
‫‪158‬‬
‫‪ -Totipotent‬כל תא‪ ,‬מעובר שהוא עד ‪ 8‬תאים זהים יקרא ‪ .totipotent‬תאי גזע טוטיפוטנטי‪ -‬יודע לייצר את‬ ‫‪‬‬
‫כל סוגי התאים בגוף (‪ ,)+200‬ורקמות חוץ עובריות כמו השליה‪.‬‬
‫בשלב ה‪:blastocyst-‬‬ ‫‪‬‬
‫תאים בפריפריה‪ ,‬שיקראו )‪ .trophectodem (TE‬התאים הפריפריים יצרו לנו את הרקמות החוץ‬ ‫‪o‬‬
‫עובריות‬
‫תאים במרכז שיקראו )‪ .inner cell mass (ICM‬תאים אלה הם מסוג ‪ .pluripotent‬תאי ה‪ICM-‬‬ ‫‪o‬‬
‫הם תאי הגזע העובריים‪ ,‬והם יודעים ליצור את כל סוגי התאים שיש בגוף (פרט לרקמות חוץ‬
‫עובריות)‪ .‬כלומר‪ ,‬יש מעבר בשלב זה מתאים טוטיפוטנטיות‪ ,‬לתאים‪ ,‬פלוריפוטנטים (שהם תאי ה‬
‫‪ ICM‬בלבד)‪.‬‬
‫ניתן לקחת עובר בשלב ה‪blastocyst -‬ולבודד את תאי ה‪( ICM‬בעובר כ‪ 5-10‬מקטעים)‪ .‬נזרע אותם ונוכל להתנהג‬
‫איתם כמו כל תא אחר‪ .‬נוכל להקפיא אותם‪ ,‬להפשיר אותם‪ .‬כאמור‪ ,‬הם יודעים ליצור את כל תאי הגוף‪ .‬תאים אלו יוכלו‬
‫להתמיין לכל תאי הגוף שלנו‪.‬‬
‫תמונה מסכמת‪:‬‬
‫איך נוכיח שתא הוא אכן פלוריפוטנטי?‬
‫עובר בשלב הבלאסטוציסט ‪ -‬מסלקים את ה‪ ,ICM‬נשאבים עם פיפטה ובמקומם שמים תאים שרוצים לבדוק אם הם‬
‫פלוריפוטנטיים (הם סומנו קודם על ידי ‪ .)GFP‬מכניסים ‪ ICM‬שחשוד כפלוריפוטנטי‪ .‬מקבלים עכבר ירוק והפלסנטה היא‬
‫לא ירוקה‪ ,‬הטרופואקטודרם לא הוחלף ונשאר המקורי‪ .‬כל האיברים בעכבר הזה יהיו ירוקים‪ .‬אם תאי הגזע שנשתיל‬
‫הם תאי גזע שהם חצי פלוארופוטנטי‪ ,‬חלקם במצב לא טוב ולא באמת תאים כאלה‪ ,‬יהיו סוגי תאים שלא נקבל‪,‬‬
‫ההתפתחות העוברית תשתבש מאוד‪ .‬זה הניסוי הכי חזק כדי להוכיח שתאים פלוריפוטנטיים יוצרים את כל סוגי‬
‫התאים‪ .‬כך ניתן לייצר עכברים טראנס גנים‪.‬‬
‫‪159‬‬
‫בבני אדם מסיבות אתיקה לא נעשה דברים כאלה‪ .‬אפשר להוכיח שהתאים שיש ביד הם תאי גזע עובריים ע"י‬
‫התמיינות במבחנה‪ .‬התאים יוצרים מבנים שנקראים גופים עובריים ‪ .embryoid bodies -‬ניתן לבדוק את הגופים‬
‫העובריים ולבדוק שמקבלים הרבה סוגי תאים‪ .‬זו לא הוכחה חזקה כמו לתת להתפתחות ללכת עד הסוף‪ ,‬אך זה עוזר‬
‫להבין אם התאים הם פלורופוטנטיים‪.‬‬
‫לפי ‪ 6-7‬שנים‪ ,‬שני מדענים מתחום תאי הגזע העובריים קיבלו פרס נובל ברפואה‪ -‬גורדון וימנאקה‪:‬‬
‫גורדון פיתח טכנולוגית )‪ .Somatic-Cell Nuclear Transfer (SCNT‬לקח תא ביצית וסילק ממנו את‬ ‫‪‬‬
‫הגרעין המקורי‪ .‬במקום גרעין תא זה‪ ,‬הוא לקח גרעין של תא סומטי רגיל ושם אותו בביצית‪ ,‬והשתיל זאת‬
‫חזרה לאם‪ .‬הוא הצליח מגרעין אקראי של תא בוגר ליצור חיב שלמה (עשה זאת עם צפרדעים)‪ .‬לאחר מכן‬
‫פעולה זו בוצעה גם בניסוי הכבשה דולי בתהליך השיבוט‪ .‬הניסוי מוכיח לנו שההתמיינות יכולה לחזור‬
‫אחורה ולגרום לגרעין להתנהג כגרעין של תא טוטיפוטנטי שוב‪ ,‬כלומר תהליך רוורסבילי‪ .‬האינפורמציה‬
‫עדיין שם‪ .‬כלומר‪ ,‬משהו בתא הביצית‪ ,‬ידע לקחת את האינפורמציה שהגיעה מהגרעין ולעשות בו שימוש‪-‬‬
‫לגרום לו שוב להיות תא גזע‪ .‬לפני כשנה‪ ,‬לראשונה הצליחו לעשות את אותו ניסוי בפרימטים‪ ,‬בקופים‪.‬‬
‫החוקר השני ימנאקה ‪ ,‬לקח תאים סומטיים של בוגר‪ ,‬והצליח להראות שישנם ‪ 4‬גנים שאם נכניס אותם לתאים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫הם הופכים להיות כמו תאי גזע פלוריפוטנטים‪ -‬כל תאי הגוף פרט לרקמות חוץ תאיות‪ .‬הוא עשה זאת על ידי‬
‫‪ .induced pluripotent stem-cell‬בעזרת לקיחת תא נורמאלי‪ ,‬והוספה של ‪ 4‬גנים אליו קיבלנו תא גזע‬
‫פלוריפוטנטי שיכול לתת את כל ‪ +200‬סוגי התאים בגוף שלנו‪.‬‬
‫המשמעות של גילוי זה‪:‬‬
‫‪160‬‬
‫אופציה להשתלה ‪ -‬ניתן לקחת כל תא‪ ,‬לעשות ביוםסיה פשוטה ולהציג את ‪ 4‬הגנים ולקבל ‪ .IPSc‬ניתן מצד‬ ‫‪‬‬
‫אחד ליצור את התאים שמעניינים אותי במבחנה‪ ,‬ואולי להשתיל את התא המסוים הזה‪ .‬למשל נוירונים ‪ -‬לא‬
‫יודעים להתחלק‪ ,‬לכן ניתן לגדל במבחנה ולנסות להשתיל אותם‪ .‬זוהי התאמה של אחד לאחד‪ ,‬אלה התאים‬
‫של האדם ולכן לא תהיה דחייה‪.‬‬
‫בדיקת טיפולים אפשריים ‪ -‬אם יש חולה ולא יודעים לאיזה תרופות יגיב‪ ,‬ניתן לקחת תאי בוגר של החולה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫לגרום להם להפוך לנוירונים ולסרוק הרבה תרופות במעבדה‪ .‬רק כשנראה למה הנוירונים שלו מגיבים טוב‬
‫נוכל לטפל‪ .‬זוהי רפואה מותאמת אישית‪.‬‬
‫בהרבה מעבדות‪ ,‬אנו לוקחים את תא סומטי בביופסיה‪ ,‬מוסיפים לו את ארבעת הגנים והופכים אותו ל‪ induced‬וכך‬
‫הופכים אותו לתא גזע‪ .‬חברות התרופות מנסות להפוך אותם לתאים הרלוונטים לטיפול אותו הם רוצים להגיע‬
‫בתרופה‪ ,‬למשל תאי ביטא בלבלב לייצור אינסולין‪.‬‬
‫יש הרבה חברות תרופות שמנסות לעשות תאי זרע ‪ -induced‬נוירונים‪ ,‬תאי רטינה‪ ,‬תאי ריאות‪ ,‬תאי לבלב‪ ,‬תאי מעי‬
‫(מחלות כמו קרוהן)‪ ,‬תאי דם‪ ,‬תאי שיער‪ ,‬תאי שרירים ועוד‪.‬‬
‫תאי הגזע בגוף הבוגר‪:‬‬
‫הגוף שלנו כל יום מאבד מספר אדיר של תאים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ברוב המכריע של המקרים‪ ,‬תאים ממוינים כבר לא מתחלקים יותר‬ ‫‪‬‬
‫המשמעות היא שאנו חייבים תא גזע שיביא לאספקה שוטפת של תאים ממוינים‪.‬‬
‫תחלופת התאים במקומות שונים‪:‬‬
‫בעצמות‪ ,‬תחלופת התאים אורכת ‪ 20‬שנה‬ ‫‪‬‬

‫במעי‪ -‬תא חי בערך ‪ 4‬ימים‪ .‬בקיבה עוד פחות בגלל תנאים חומציים מאוד קשים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חשוב להבין שיש כל הזמן תחלופה‪ ,‬והקצב שונה בין הרקמות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נוירונים לא עוברים תחלופה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪161‬‬
‫ברקמה דינמית אנו חייבים תא גזע שייצור לי כל הזמן אספה מתמדת של תאים מתמיינים‪.somatic stem cells -‬‬
‫יכולים להיקרא גם ‪ . multipotent‬תאי גזע מולטיפוטנטים הם התאים שאנו רואים אצל הבוגר‪ ,‬והם יכולים לתת‬
‫םיתרון למספר סוגי תאים אך לא לכל תאי הגוף‪ .‬למשל תא גזע בעור לא יוכל ליצור תאי כבד או תאי מעי‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫מולטיפוטנטי הרבה יותר צר במה שהוא יודע לתת‪ .‬מולטיפוטנטים הוא משהו לוקאלי‪.‬‬
‫‪:Multipotent/Somatic Stem Cells/ Adult Stem Cells‬‬
‫לא יודעים לעשות את העבודה‪ -‬הם יודעים להתחלק‪ ,‬לעשות ‪ self-renew‬מצד אחד‪ ,‬ומצד שני לתת מוצא‬ ‫‪‬‬
‫למספר סוגי תאים‪.‬‬
‫יוצרים אספקה שוטפת של תאים מתמיינים‬ ‫‪‬‬
‫מולטיפוטנטים‪ -‬יודעים לתת מוצא למספר מוגבל של סוגי תאים‬ ‫‪‬‬
‫מספר תאי הגזע בגוף שלנו הוא קבוע ונשמרת יציבות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בחלוקה סימטרית‪ ,‬תא מתחלק כאשר שני תאי הבת נשארים באותה שכבה? בחלוקה א‪-‬סימטירת‪ ,‬תא בת אחד ישאר‬
‫בשכבה של תא האם‪ ,‬ותא אחר עולה למעלה ומתחיל להתמיין ולתפקד כתא עור למשל‪.‬‬
‫היררכיה בתאי גזע‪:‬‬

‫בתאי גזע ישנה היררכיה ‪ -‬במרבית המקרים בגוף תאי הגזע לא מתחלקים כל הזמן אלא מדי פעם‪ .‬זה גאוני מכיוון‬
‫שאין חלוקות בלי טעויות‪ .‬בגלל זה כמה שפחות חלוקות יהיו פחות טעויות‪ .‬העותק המקורי שלי יהיה כמה שיותר נאמן‬
‫למקור‪ .‬על אף זאת‪ ,‬צריך שתהיה הספקה של תאים‪ .‬יש תאים ‪ Transient amplifying cells‬יש להם יכולת של ‪Self-‬‬
‫‪ ,renew‬אך היא לא לכל החיים אלא ל‪ 3-‬חלוקות או ‪ .4‬לאחר מכן זה נגמר‪ .‬כל הרעיון הוא הגברה ‪ -‬להגביר את מספר‬
‫התאים‪ .‬הוא בר חלוף ומגביר‪ .‬לאחר מכן יש ‪ progenitor cells‬אין להם בכלל ‪ ,Self-renew‬כל פעם שהם מתחלפים זה‬
‫נגמר‪ .‬תאים אלה מתמיינים ויוצרים את התאים המתפקדים‪ .‬תא גזע מתחלק מדי פעם כדי שלמור על עצמו‪ ,‬לאחר מכן‬
‫יש את ה‪ ,TAC‬מתחלקים מהר מאוד יוצרים מסה גדולה של תאים‪ ,‬שלהם אין את ה‪ Self-renew -‬ומשם הם מתמיינים‪.‬‬
‫מתאי הדם‪ -‬תא הגזע ההמטופואטי (‪ )multipotent hematopoietic stem cell‬יושב במוח העצם ומבצע את‬ ‫‪‬‬
‫החלוקות‪.‬‬
‫במעי ‪ -‬תאי הגזע בירוק מתחלקים‪ ,‬הם בעלי ‪ .self-renew‬הם שומרים על עצמם אבל יש גם ‪transient‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ amplifying cells‬ולהם יש ‪ self-renew‬מוגבל‪ ,‬ואת ה‪ progenitor cells-‬שמתמיינים לתאים שיתפקדו‬
‫כתאי מעי‪.‬‬
‫‪162‬‬
‫מחלת אפידרמיס בולוזה ‪( -‬המחלה שנלמדה בשיעור הראשון לקורס למי שזקוק לרענון)‪ .‬איך כאשר לקחו ביופסיה‬
‫לילד ידעו שלקחו תאי גזע ולא השתילו לו תאים שימותו? התאים שלא יתחלקו ימותו די מהר‪ -‬העור מתחלף כולו בערך‬
‫כל חודש‪ ,‬כלומר הטריק היה לתת להם להתחלק כמה שיותר‪ .‬אם הם נהיו צפופים‪ ,‬נפזר אותם שוב ושוב ואת‬
‫החלוקות האלו שורדים רק תאי הגזע‪ ,‬הם היחידים שיש להם ‪ self-renew‬תמידי‪ .‬כלומר‪ ,‬מי ששורדים את התהליך‬
‫של ההיפרדות יהיו רק תאי הגזע‪.‬‬
‫‪:Stem cell niche‬‬

‫תאי הגזע הסומטיים‪ ,‬המולטיפוטנטים‪ ,‬נמצאים כמעט בכל רקמה יש לנו תאי גזע‪ .‬בכבד מקובל לחשוב שאין תאי גזע‪,‬‬
‫כי תאי כבד הם מאוד חריגים כיוון שהם יכולים להיות תאים ממוינים‪ ,‬לעשות את תפקיד הכבד אבל גם להתחלק‪.‬‬
‫במרבית הרקמות אנו יודעים שיש תאי גזע ששומרים על אספקה שוטפת של רקמות‪ .‬אנו עוד לא יודעים זאת בוודאות‬
‫בכל מקום בגוף‪ .‬המחקר עדיין בעיצומו‪.‬‬
‫איפה כן נראה תאי גזע בבוגר?‬
‫נקרא למקומות אלה ‪ -stem cell niche‬הם המקומות בהם התאים נשמרים כתאי גזע‪ .‬אם תאים שאנו מגדלים‬
‫במעבדה‪ ,‬יוזנחו‪ ,‬הם יאבדו את תכונותיהם כתאי גזע יתמיינו וימותו‪ .‬הנישה היא המקום הספציפי ששומר על תא הגזע‬
‫עם תכונותיו המיוחדות‪.‬‬
‫מה יוצר את הנישה?‬
‫אינטראקציה עם תאים שנים‬ ‫‪‬‬

‫ה‪ECM‬‬ ‫‪‬‬
‫פקטורים שמפרשים ונקלטים על ידי תאי הגזע‬ ‫‪‬‬
‫זו מורכבות מאוד גדולה שלא ברורה לחלוטין‪ ,‬אך צריך את כל הדברים האלה מכיוון שזה המקום היחידי שבו תא הגזע‬
‫שלי ישמר כתא גזע‪ .‬הרבה פעמים ניתן לבודד מבוגר תא גזע ואז במעבדה הם מאבדים מהיכולות שלהם מכיוון שקשה‬
‫לשחזר את התנאים המסוימים האלה במעבדה‪.‬‬
‫‪163‬‬
‫באפידרמיס‪ -‬תאי הגזע יושבים בשכבה התחתונה ביותר שמחוברת לממברנה הבזלית‪ .‬כשהתא ממוין‪ ,‬הוא‬ ‫‪‬‬
‫עולה למעלה ועוזב את הממברנה ומתחיל להתמיין‪ .‬הנישה של תאי הגזע הם ה‪ .BM‬אינטגרינים מחברים את‬
‫תאי הגזע לממברנה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במעי‪ -‬הגישה של תאי הגזע היא ה‪ basement membrane-‬אך גם ה‪ -paneth cells-‬תאים תומכים שעוזרים‬
‫לתאי הגזע להישאר תאי גזע‪ .‬אם תאים אלה ימותו‪ ,‬תאי הגזע יאבדו את היכולת שלהם להישאר תאי גזע‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫עד שלב ה‪ 8‬תאים של עובר‪ ,‬כל תא מהעובר יהיה טוטיפוטנטי‪ ,‬והם יודעים לתת את כל סוגי התא בעובר‬ ‫‪‬‬
‫ורקמו תחוץ עובריות‬
‫בהמשך ההתפתחות‪ ,‬נגיע לשלב ה ‪ -balstocyist‬יש לנו את ה‪ ICM‬שיהיו תאים פלוריפוטנטיים שיוכלו לתת‬ ‫‪‬‬
‫את כל ‪ 200‬סוגי התאים בגוף אך לא ידעו ליצור את הרקמות החוץ עובריות‪ ,‬אותן יפתח הפלופובלאסט‬
‫בפריפריה (‪.)TE‬‬
‫בבוגר‪-‬יש תאי גזע ‪ somatic stem cells‬אשר יודעים ליצר מספר מוגבל של סוגי תאים‪ .‬אם מדובר בתאי‬ ‫‪‬‬
‫מעי‪ -‬הם יכולים להתחלק רק ל‪ 4-5‬סוגי תאים‪.‬‬
‫ניתן לקחת תא בוגר‪ ,‬להוסיף לו ‪ 4‬פקטורי גנים‪ ,‬ולהפוך אותו לתא גזע ‪ IPS‬שזהים מבחינת תכונותיהם לתאי‬ ‫‪‬‬
‫גזע עובריים פלוריפוטנטיים‪ -‬הם יודעים תת מוצא לבערך כ‪ 200‬סוגי תאים בגוף אך לא יודעים לייצר רקמות‬
‫חוץ עובריות‪.‬‬
‫‪164‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‪165‬‬
‫במעבדה אבד הכיתוב המבחין בין תאי גזע עוברים ובין תאי גזע של בוגר‪ .‬הצע‪/‬י ניסוי אשר יבחין בצורה חד‬ ‫‪.1‬‬
‫משמעית בין שני סוגי התאים‪( .‬עד ‪ 10‬מילים)‪ :‬נספור כמה סוגי תאים אפשר לקבל‪ ,‬נשתיל את התאים‬
‫בבלאסטוציט בעכבר‪ -‬אם נקבל התפתחות נורמאלית זה של עובר‪ ,‬אם יש מומים זה של בוגר‪.‬‬
‫מדענים טוענים כי פיתחו שיטה חדשה ליצירת תאי גזע פלוריפוטנטים מושרים (‪iPSCs, induced‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪)pluripotent stem cells‬‬
‫כיצד יוכיחו את טענתם ברמת ההוכחה הגבוהה ביותר בתאים עכבריים? (עד ‪ 5‬מילים)‪ -‬ניקח‬ ‫א‪.‬‬
‫בלאסטוציס‪ ,‬נסלק את ה‪ ,ICM‬נשתיל את מה שהם טוענים‪ -‬אם זה יעבוד‪ ,‬הוכחנו‬
‫כיצד יוכיחו את טענתם ברמת ההוכחה הגבוהה ביותר בתאים אנושיים? (עד ‪ 5‬מילים)‪ -‬אם ניצור מתאים‬ ‫ב‪.‬‬
‫אלה גופים עובריים‬
‫ציין‪/‬י שני מאפיינים המשותפים לתאי גזע עובריים ולתאי גזע של בוגר ומבדילים בינם לבין תאים שאינם תאי‬ ‫‪.3‬‬
‫גזע (עד ‪ 5‬מילים בסעיף)‪:‬‬
‫‪self-renew‬‬ ‫א‪.‬‬
‫יכולת לעשות אספקה שוטפת של תאים ממוינים‬ ‫ב‪.‬‬
‫נמצאים בנישה‪ .‬ברגע שהם יוצאים מהנישה הם מתחילים להתמיין‬ ‫ג‪.‬‬
‫שיעור ‪ -14‬התא וסביבתו בבריאות ובחולי (‪:)Mechanotransduction‬‬

‫האדם הוא יצור שנחשף כל הזמן לכוחות מכנים‪ -‬קופצים‪ ,‬זזים‪ ,‬וננסה להבין איך כוחות מכאניים משפיעים על התאים‬
‫מבחינה פיזיולוגית‪ ,‬ואיך דפקטים בהליכים אלו גורמים לפתולוגיות‪.‬‬
‫יוליוס וולף (‪ -)Julius Wollf 1836-1910‬רופא בצבא הרוסי‪ ,‬מרבית הקריירה שלו הייתה ברוסי‪ ,‬והיה בעל אוסף גדול‬
‫של עצמות‪ .‬תחום האורתופדיה עוד לא היה קיים והוא נחשב למייסד התחום‪ .‬בזכות שירותו הצבאי הארוך הוא בנה‬
‫אוסף עצמות של אנשים משותקים‪ ,‬של חיילים שמתו צעירים וסחבו משקל כבד‪ ,‬ועצמות של אנשים עם רמות פעילות‬
‫שונות‪ .‬על סמך ההסתכלות על העצמות הוא עשה פעילות טכנית פתוחה של חיתוך העצמות‪ ,‬והסתכל מבפנים ומבחוץ‬
‫איך העצמות נראות‪ -‬על מודלים שונים‪ .‬על סמך זה‪ ,‬ב‪ 1892‬הוא פרסם מאמר‪ ,‬בו הוא הציע שהמבנה הפנימי של‬
‫העצם מושפע בצורה דרמטית מכוחות מכאניים‪ -‬חייל שנסחב מטענים כבדים‪ -‬מבנה העצם הפנימי היה מאוד דחוס‬
‫מול איש משותק שמבנה העצם היה מאוד דליל‪.‬‬
‫גם בלי התובנות המבריקות של יוליוס וולף‪ ,‬אם נסתכל על כל העולם נראה ששבטים פרמיטיביים שונים ידעו עוד לפניו‬
‫שכוח מכני משפיע על רקמות‪-‬‬
‫הכנסה של דיסקיות מתחת לשפה (ככל שנגדיל את הדיסקית‪ ,‬נגדיל את הרקמות הרכות מתחת לשפה)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בתאילנד‪ -‬הכנסת טבעות להארכת הצוואר‪ -‬כלומר לא עובד רק על רקמות רכות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫היום אנו יודעים שגשר בשיניים‪ ,‬מפעיל כוחות מכאניים שמשים את מיקום השיניים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אסטרונאוטים‪ -‬אנו יודעים היום שבהיעדר כוח כבידה‪ ,‬כמו שקורה לאסטרונאוטים‪ ,‬יש ירידה דרמטית במסת‬ ‫‪‬‬
‫העצם והשריר ורקמות אחרות‪.‬‬
‫השמנה‪ -‬העצמות צריכות להחזיק יותר עומס עליהם‪ .‬מדובר על פתולוגיה מאוד מורכבת‪ ,‬סיגנאלים‬ ‫‪‬‬
‫הורמונליים ומקובל לחשוב שאם יש מסת גוף מאוד גדולה‪ ,‬זה מגן עליהם מאוסטאופורוזיס‪ .‬נשים עם השמנה‬
‫מאוד גדולה‪ ,‬הסיכוי לקבל אוסטאופורוזיס יורד‪ ,‬מול נשים במבנה פטיט שאצלם הסיכוי עולה‪ -‬המחשבה היא‬
‫שהמסה שהעצמות מרגישות‪ ,‬מגנה בצורה מסוימת על מסת העצם‪.‬‬
‫ניתוח להארכת עצמות‪ -‬זהו סיגנאל מכאני שגורם למתיחת הרקמות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כלומר‪ ,‬אנו יודעים ששורה מאוד ארוכה של רקמות מסוגים שונים (קשות ורכות) רגישות לכוחות מכניים‪.‬‬
‫‪ – Mechanobiology‬התחום שמנסה להבין מה הם התפקידים של כוחות מכניים שאנו נחשפים עליהם כל הזמן‬
‫בתהליכים ביולוגיים‪ .‬הגוף שלנו מדבר בשפה של סיגנאלים כימיים‪ ,‬כלומר ביוכימיה‪ -‬בשביל שתאים שצלנו בגוף יבינו‬
‫‪166‬‬
‫את הסגינאלים המכניים האלו צריך לתרגם אותם‪ .‬וזאת היא פעולת ה‪ ,Mechanotransduction -‬התרגום לסיגנל‬
‫ביוכימי לכל פעולת מתיחה‪ ,‬פעילות כימית וכו'‪.‬‬
‫המנגנונים של ‪:Mechanotransduction‬‬
‫‪ - Exogenous forces‬בתמונה ניתן לראות את התאים הפנימיים ביותר בנחשפים לזרם הדם‪ .‬זרימת הדם‬ ‫‪.1‬‬
‫מביאה לכוחות לחץ וכוחות גזירה שמנסים לתלוש אותך מהמקום‪ .‬מבחינת התאים שבכלי הדם הכוחות‬
‫המורגשים הם חיצוניים מסוג של לחץ וגזירה‪.‬‬
‫‪ - Endogenous forces‬תאי שריר עושים פעולת התכווצות ומתיחה‪ ,‬והוא מייצר כוחות מכאניים פנימיים‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שנוצרים בתוך התאים עצמם‪.‬‬
‫תא שריר‪ -‬התפקיד העיקרי של תאי השריר הוא להתכווץ‪ .‬בשנות ה‪ ,70‬היו הסתכלויות שהיו הפתעה גדולה בתחום‬
‫הביותא‪ ,‬כאשר מדענים גילו שחלבוני אקטין ומיוזין של השריר נמצאים גם בסוגי תאים שהם לא שריר‪ .‬אנו יודעים כיום‪,‬‬
‫שלכל סוגי התאים ללא יוצא מן הכלל יש אקטין ומיוזין ויש את היכולת לעשות כיווצים‪ .‬יודעים ליצור כוחות פנימיים‬
‫(בעוצמות שונות וכוח מכאני שונה)‪ .‬יכולת זו חשובה לשורה ארוכה של תהליכים‪ .‬הרבה תהליכים דורשים יכולות‬
‫מכאניות‪ -‬למשל חלוקת התאים לתאי בת‪ ,‬הטבעת המתכווצת צריכה להתכווץ בעת ההפרדה לשני התאים‪ -‬נעשה על‬
‫ידי אקטין ומיוזין‪ .‬הנוכחות שלהם משפיעה גם על ביטוי גנים ונוכחות סרטן‪ ,‬ולא רק לכיווץ‪.‬‬
‫בתרחיש שבתמונה‪ ,‬יש תאים שיש ביניהם אדהזיה ‪ ,cell-cell junction‬שמשקף את העולם האמיתי‪ .‬אם התאים‬
‫המחוברים מתכווצים בזכות המיוזין והאקטין‪ ,‬מבחינתם זה כוחות פנימיים‪ ,‬אך לתאים השכנים שלהם אלו כוחות‬
‫חיצוניים‪ -‬כלומר‪ ,‬במרבית המקרים בעולם האמיתי‪ ,‬הכוחות שתאים מרגישים הם תמיד מיקס של כוחות חיצוניים‬
‫ופנימיים שהתאים מייצרים‪.‬‬
‫‪167‬‬
‫אנו יודעים כיום שלכל רקמה יש מאזן כוחות שלה‪ .‬ההבדלים בתכונות המכאניות של רקמות שונות הם מאוד גדולים‪.‬‬
‫הרקמה הרכה ביותר בגוף היא רקמת הדם‪ .‬מוח גם הוא מאוד רך‪ ,‬רקמה מאוד פגיעה מכאנית ולכן עטפו אותה עם‬
‫גולגולת מסיבית‪ .‬ככל שנתקדם על הגרף נגיע לרקמת הריאות‪ ,‬השד‪ ,‬האנדותל וכשנתקרב לרקמות קשות יותר נגיע‬
‫לסחוסים ועצמות‪ .‬התכונות המכאניות של כל רקמה מאוד שונה‪ ,‬ואנו יודעים שזה מכתיב את כל הכוחות שיש בתוך‬
‫הרקמה‪ .‬בכל הקשור לעצמות‪ ,‬כוחות מכאניים משחקים תפקיד מאוד דרמטי ושולטים מאוד בעיצוב העצמות‪.‬‬
‫התאים שמרגישים כוחות מכאניים‪:Sensory vs non-sensory cells -‬‬

‫באופן מסורתי‪ ,‬המחקר של מכנו‪-‬ביולוגיה התחיל עם תאים סנסוריים‪ ,‬שהם מאוד מיוחדים ויש להם "מכשירים" ייחודים‬
‫כדי לקרוא את הסיגנלים המכאניים‪ .‬למשל תאי שיער שנמצאים באוזן הפנימית‪ .‬באוזן הפנימים יש לנו תאים‪ ,‬שיערות‬
‫זעירות שנקראות ‪( stereocilia‬אנו רואים את התמונה במיקרוסקופ אלקטרוני סורק‪ ,‬רואים רק את פני השטח)‪ .‬תאי‬
‫ה‪ stereocilia-‬בנויות מסיבי אקטין‪ .‬כאשר מגיע גל קול הוא דוחף את שיערות אלה‪ ,‬ואז יש חיבורים בין סטיריאוסיליה‬
‫בגבהים שונים ‪ .‬זה גורם לתעלה להיפתח‪ ,‬יונים יעברו ויכנס סיגנאל‪ .‬עשינו צימוד בין גלי קול שהוא סיגנאל מכאני‪ ,‬ובין‬
‫פתיחת תעלות‪ .‬ההסטה גורמת לתעלות להיפתח‪ ,‬נכנסים יונים ועובר סיגנל‪ .‬המבנה המאוד מיוחד של הסטריאוסיליה‬
‫מביא ליצירת הסיגנל‪ .‬יש צימוד בין גלי קול (סיגנל מכני) לפתיחת תעלות (סיגנל שהתאים שלנו מבינים)‪ .‬פגיעה בתאים‬
‫אלה עשוית להביא לחרשות‪ .‬אין להם יכולת רגנטיבית‪.‬‬
‫‪168‬‬
‫תאי ‪ - merkel‬תאים סנסוריים‪ .‬תאים אלו‪ ,‬נמצאים בכמויות גדולות בקצות האצבעות שמאוד רגישות לחוש המישוש‪,‬‬
‫דרכם נרגיש הרבה טקסטורות‪ .‬אם האצבעות ימעכו‪ ,‬יש תעלות שיהיו רגישות למעיכה הזאת‪ ,‬וכאשר תהיה מעיכה הם‬
‫יפתחו‪ ,‬יכנס יון ויעבור סיגנאל‪ .‬זהו צימוד בין מעיכה לפתיחת תעלות והעברת סיגנאל‪ .‬תאים סנסורים‪ -‬תפקידם העיקרי‬
‫הוא לחוש כוחות מכאנים‪.‬‬
‫מרבית התאים בגוף שלנו הם לא תאים סנסוריים‪.‬‬
‫עשו ניסוי שפורסם בעיתון ‪ . cell‬המדענים לקחו תאי זרע מולטיפוטנטיים של בוגר‪ ,‬ולקחו את אותו סוג תא אותו זרעו‬
‫על משטחים שונים‪ -‬מאוד רכים ומאוד קשים‪ ,‬כאשר שאר התנאים היו זהים לחלוטין‪ .‬כלומר‪ -‬המשתנה היחידה היה‬
‫הקשיחות של המצעים עליהם הונחו התאים‪ .‬גילו שתאי זרע שנזרעו על משטח רך‪ ,‬קיבלנו התמיינות לתאי עצב‪ .‬אם‬
‫הם נזרעו על משטח קשה הם התמיינו לתאי עצם‪ .‬רקמת עצם‪ -‬מאוד קשה‪ ,‬רקמת מוח‪ -‬מאוד רכה‪ .‬למה לא קיבלנו‬
‫התמיינות לתאי דם? התאים הם מולטיפוטנטיים‪ ,‬הוא לא יודע לעשות סוגים רבים של תאים ולכן הוא לא יכול להיות‬
‫גם תא מוח וגם רקמת דם‪.‬‬
‫הניסוי הראה שהתכונות המכאניות מכתיבים את גורל התא‪ .‬למה הניסוי עשה רעש כל כך גדול? על פניו‪ ,‬תאי הגזע‬
‫הם לא סנסורים‪ -‬תאי גזע הם לא מקצועיים‪ ,‬הם לא עושים פונקציה (יש להם את הפוטנציאל להפוך לבעלי מומחיות)‪.‬‬
‫הניסוי הוכיח‪ ,‬שהיכולת לחוש כוחות מכאניים היא יכולת מאוד יסודית שכנראה כל סוגי התאים‪ ,‬ללא יוצא מן הכלל כמו‬
‫תאי גזע שלא מומחים בכלום‪ ,‬גם הם יכולים לקבל את ההבנה של מה התכונות המכאניות של הרקמה ולהגיב לתכונות‬
‫אלו‪.‬‬
‫‪:basic mechanisms of force sensing‬‬

‫בעבר דיברנו על תעלות שרגישות למתיחה‪ .‬אומנם תאי מרקל מבטאים אותם בכמויות גדולות‪ ,‬אך הן נפוצות בהרבה‬
‫סוגי תאים אחרים גם כן‪ .‬אם מפעילים כוח על הממברנה התעלה תיפתח ויונים יוכלו להיכנס ולהבעיר סיגנאל‪.‬‬
‫‪169‬‬
‫קיים חלבון שמופיע בצורה כדורית וסגורה‪ ,‬שכאשר נפעיל עליו כוח החלבון יפתח‪ .‬ברגע שהוא יפתח‪ ,‬הוא יעשה‬
‫אינטראקציה עם חלבונים אחרים‪ ,‬יכול לעבור זרחון‪ -‬למשל חלבון ‪ Src‬מזהה את חלבון זה כאשר הוא נפתח ומזרחן‬
‫אותו‪ ,‬ועובר סיגנאל‪ .‬חלבונים אלה קיימים בתוך התא‪ ,‬בממברנה וגם ב‪ ECL‬בנוזל החוץ תאי‪.‬‬
‫‪catch bond vs. slip bond‬‬

‫יש רצפטור וליגנד ומפעלים עליהם כוחות חיצוניים‪/‬פנימיים‪.‬‬
‫‪ - Catch bond‬אם מופעלים כוחות‪ ,‬האינטראציה בין הליגנד לרצפטור תתחזק‪ ,‬נפעיל כוח והקשר יתחזק‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫הזמן שהם ביחד יעלה בצורה דרמטית‪.‬‬
‫‪ - Slip bind‬אם נפעיל כוח הם יחליקו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ניתן לווסת את משך ועוצמת הסיגנל לפי הכוחות המכניים‪.‬‬
‫‪ -Focal adhesion‬מחובר לסיבי האקטין‪ .‬אנו יודעים על מבנים אלו שהם רגישים מאוד לכוחות‪ .‬גודל החץ מצביע על‬
‫גודל הכוח המכאני‪ .‬כאשר יש מעט כוח‪ ,‬המבנים קטנים‪ .‬אם הכוח גדל‪ ,‬המבנים יגדלו‪ ,‬והם יצטמצמו שוב אם הכוח‬
‫יצטמצם גם הוא‪ .‬המבנה מאוד רגיש לעוצמת הכוח‪.‬‬
‫‪mechano-sensitive signaling hubs‬‬

‫מבנים אלו הם מבני הדבקה‪ ,‬ישנם הרבה חלבונים שדבוקים אליהם והרבה מתאים אלו מעבירים סיגנאלים‪ .‬בשביל‬
‫שסיגנאל יגיע לגרעין ויעשה את העבודה שלו‪ ,‬צריך לעבור סף בכמות הסיגנאל‪ ,‬ולכן‪ ,‬כאשר ה‪ focals-‬גדלים‪ ,‬כמות‬
‫הסיגנאל מהם מתחזקת והסגינאלים שמעורבים בהם קשורים הרבה פעמים לפולשנות של תאים סרטניים‪,‬‬
‫לפרוליפרציה ולכן הגודל של מבנה זה בעל חשיבות מירבית‪ .‬אם הם יגדלו הם עשויים לעבור את הסף לסיגנאל ולהפוך‬
‫מהר להיות תאים סרטניים‪.‬‬
‫כל הדברים שדיברנו על ‪ ,focal‬נכונים גם ל‪.adherence junction-‬‬ ‫‪‬‬
‫מנגנון פילמור של אקטין‬
‫‪170‬‬
‫כאשר יש לנו הפעלה של כוח‪ ,‬סיבי האקטין גדלים‪.‬‬

‫יש לנו חלבון ‪ MRTF‬שיודע לקשור ‪ G‬אקטין‪ -‬המונומר‪ .‬כשיש הפעלת כוחות‪ ,‬הסיבים מתארכים וגדלים‪ .‬המונומרים‬
‫נכנסים לפולימר‪ .‬המונומרים הפכו לחלק מהפולימר‪ ,‬אין ל‪ MRTF‬עם מי להגיב‪ ,‬ולכן הוא רץ לגרעין‪ ,‬שם יש לו יכולות‬
‫לקשור ‪ DNA‬ולפעול כאפקטור טרנסקריפציה‪ .‬המנגנון מאפשר לקשר בצורה ישירה בין אקטין וביטוי של גנים‪.‬‬
‫מה קורה כשההמרה של הסיגנאלים המכאנים לביוכימיים משתבשים?‬

‫פתולוגיות נפוצות‪:‬‬
‫חירשות‪ -‬תאי השיער באוזן הפנימית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ -Arteriosclerosis‬גמישות כלי הדם‪ ,‬חשוב ללחץ הדם‪ ,‬לזרימה התקינה שלהם‪ .‬היכולות המכאניות‬ ‫‪‬‬
‫משתנות כפונצקיה של גיל‪ ,‬ויכול להסלים כפונקציה מפתולוגיה והגמישות יכולה להיעלם‬
‫‪ -Muscular dystrophies and cardiomyopathies‬לב הוא שריר‪ ,‬יש הרבה מכניות וכוחות והרבה‬ ‫‪‬‬
‫פתולוגיות שקשורות בכוחות אלו‬
‫‪ - Osteoporosis‬המסה‪ ,‬פעילות גופנית מגינה בצורה דרמטית ממחלה זו‪ .‬הרגישות לתכונות המכניות‬ ‫‪‬‬
‫גדולה‪.‬‬
‫‪ -Axial myopia and glaucoma‬הלחץ התוך עיני עולה מאוד‪ ,‬יכול להביא לעיוורון בגלל הפעלת לחץ על‬ ‫‪‬‬
‫העצבים‪ .‬הנוירונים הם חלשים‪ ,‬וכשיש עליה בלחץ‪ ,‬התאים שלא יכולים לסבול זאת הם הנוירונים והם מתים‪,‬‬
‫ואין לנו התחדשות של תאי נוירונים‪.‬‬
‫מחלות כליה וריאות ‪ -‬הרגולציה על פעילו תהאיברים (במקרה של כליות‪ -‬תנועת שתן‪ ,‬ובמקרה של ריאות‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫ניפוח והורקה של האוויר)‪ ,‬המכניקה חשובה מאוד ועשויה להביא למחלות רבות‬
‫)‪ -Premature ageing (HGPS‬נדבר בהמשך‬ ‫‪‬‬
‫דפקטים התפתחותיים‬ ‫‪‬‬
‫סרטן‬ ‫‪‬‬
‫מחלות של המערכת החיסונית ‪ -‬תאים של כלי הדם צריכים לצאת מכלי הדם‪ ,‬לנדוד ברקמות ולחפש פולשים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫האתגר שלהם הוא להיות מסוגלים להיתפס בכלי הדם במלי שכלי הדם יעיף אותם‪ -‬עושים ‪catch bond‬‬
‫מאוד חזק‪.‬‬
‫נוירונים ‪ -‬רגישים מאוד לסיגנאלים מכאנים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מחלת הזדקנות מואצת‬ ‫‪‬‬
‫על מנת שנצליח לעבור מהמצב הפיזיולוגי הנורמאלי של הרקמות‪ ,‬למצב פתולוגי יש צורך בהפרעה ממושכת‪ .‬הדרכים‬
‫לביצוע פגיעה ממושכת‪:‬‬
‫פגיעה ע"י מוטציות‪-‬‬ ‫‪.1‬‬
‫במחקר‪ .‬עשו מוטציה בחלבון מיוזין ‪ ,2‬שביחד עם אקטין יוצר כוחות‪ ,‬העכברים גידלו גידולים מאוד‬ ‫‪o‬‬
‫קשים מאוד מהר‪ .‬התופעה נצפתה גם בבני אדם‪ .‬זהו חלבון מנוע שיוצר כוחות‪ ,‬ואם ניפטר ממנו‬
‫בגלל מוטציה‪ ,‬נקבל גידולים מאוד אגרסיביים‪.‬‬
‫קבוצה אחרת‪ -‬לקחו מיוזין ‪ 2‬וגרמו לו להיות היפראקטיבי‪ ,‬לייצר המון כוחות‪ .‬התקבלו התפתחות של‬ ‫‪o‬‬
‫גידולים גם במקרה זה‪.‬‬
‫‪171‬‬
‫ההומאוסטזיס של כוחות מכאניים‪ ,‬של מתח הם מאוד חשובים‪ .‬הפתולוג מסתכל קודם כל על צורת התאים‪.‬‬
‫יש המון סוגי חלבונים שמשפיעים על פעילות מיוזין ‪ ,2‬והרגולציה על ההומאוסטזיס של כוחות מכניים בתאים‬
‫היא מאוד קפדנית‪.‬‬
‫מוטציות בחלבונים שונים שיוצרים כוח אקטין‪ ,‬מיוזין וכוחות אחרים‪ -‬מאוד מסוכנת‬
‫ארכיטקטורה של תאים ‪ -‬צורת התאים והרקמה תשפיע על פיזור הכוחות כאשר נפעיל כוח בנקודה מסוימת‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫פיזור הכוחות ישפיע על ‪ ,catch bond‬על ה‪ ,MRTF‬על פילמור האקטין‪ ,‬על תעלות תלויות מתח‪.‬‬
‫המרקם החוץ תאי ‪ -ECM‬חצי שמאלי של התמונה‪ :‬התמונה העליונה היא רקמה בריאה‪ ,‬והתחתונה היא‬ ‫‪.3‬‬
‫סרטנית‪ .‬אנו רואים הבדל בסדר‪ ,‬בכמות‪ ,‬בארגון‪ ,‬הופעת מולקולות חדשות (ירוקות)‪ .‬יש שינוים דרמטיים‬
‫במרקם החוץ תאי בין רקמה בריאה וסרטנית‪ .‬בתוך המרקם החוץ תאי ישנו אנזים בשם ‪ ,lox‬שלוקח את‬
‫הקולגן ומצמד בין קולגן אחד לשני ויוצר צרורות הדוקים‪ .‬צרורות אלו מאוד קשיחים‪ .‬כשיש יותר ‪,LOX‬‬
‫המרקם החוץ תאי נעשה יותר קשיח וקשה‪.‬‬
‫חצי ימני של התמונה‪ :‬בעקומה אנו רואים כמה קולגן מצומד יש לנו לעומת גיל‪ -‬רואים שהצימוד עולה‬
‫כפונקציה של הגיל (צבע כחול)‪ .‬באירוע של סרטן‪ ,‬הצימוד נותן קפיצה מאוד גדולה (כתום)‪ -‬וכשיש צימוד‬
‫קולגן הרקמה עוברת הקשחה מאוד גדולה‪ .‬ההקשחה עשויה להיות אחד הטריגרים לסרטן‬
‫‪:Mechanotransduction in cancer cells‬‬

‫אחת הבדיקות הפשוטות והיעילות לסרטן השד על מנת לגלות אם יש גוש בשד‪ -‬גוש הוא יותר קשה משאר הרקמה‪,‬‬
‫תכונה מכאנית‪ .‬סרטן השד נוכח לאבחנה בצורה זאת‪ ,‬אך היכולת הזאת לא רלוונטי רק לסרטן זה‪.‬‬
‫אנו יודעים לקשר את התכונות המכאניות כיום לשורה ארוכה של סרטנים‪.‬‬
‫מה קורה בין תאים נורמאליים ורקמה נורמאלית לתאים סרטניים‪:‬‬
‫כמות קולגן גדולה יותר‪ Cross linked-‬של ה‪ LOX‬מאוד עולה‪ ,‬קשרים חזקים‪ ECM .‬עובר הקשחה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪172‬‬
‫שלד התא משתנה‪ -‬אנו רואים בתא הנורמאלי שהשכבה הכי משמעותית היא ‪ adherens junction‬שבתאי‬ ‫‪.2‬‬
‫סרטן הופך להיות לא משמעותי‪ -‬יגרום לכך שתאים יוכלו לברוח ולטייל‪.‬‬
‫מחיצה של הגרעין‪ -‬כשכוחות יופעלו על הגרעין‪ ,‬נשנה את הטרנסקריפציה‬ ‫‪.3‬‬
‫ה‪ focals‬בתא תא נורמאלי הם קטנים‪ ,‬ובתא סרטני מאוד גדול‪ -‬נותנים יותר סיגנאלים‪ ,‬עוברים סף מסויים‬ ‫‪.4‬‬
‫וישלחו סיגנאלים‪.‬‬
‫צורת התא‪ -‬התא נעשה פחות גבוה‪ ,‬החלק העליון שלו נעלם‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫ניסוי שבו זרעו קבוצת תאים ‪ -‬צבעו לאינטגרין ביתא פוקל ‪ -‬מתחבר ל‪( ECM -‬ה‪ ECM -‬מופיע בשחור)‪ .‬התמונה‬
‫השמאלית ביותר משמשת לנו כתא הביקורת‪ .‬בכחול מסומן לנו הגרעין‪ ,‬וה‪ β catenin-‬בירוק‪ -‬הוא יודע לרוץ בין‬
‫הצמתים לגרעינים‪ .‬במקרים בו הוא נכנס לגרעין נקבל מקרי סרטן שונים‪ ,‬כיוון שהוא משנה את הטרנסקריפציה וגורם‬
‫לתאים להתחרפן‪ .‬נתקדם בתמונות משמאל לימין‪:‬‬
‫בניסוי הראשון הוסיפו ל‪ ECM‬אונקוגן שדוחף לתהליך סרטני בשם ‪ .ERBB2‬אנו רואים הבדל שהביטא קטנים‬ ‫‪.1‬‬
‫מתחיל להתפזר בתא‪ ,‬לא נמצא רק ב‪ -junction‬אם יגיע לגרעין ויכנס הוא ידחוף לתהליך סרטני‪.‬‬
‫כעת הוסיפו לאותו התא ריבוז (סוכר)‪ -‬ריבוז עושה פעולה דומה ל‪ LOX‬לקולגן‪ -‬עושה צימוד‪ ,‬יוצר ‪bundles‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מאוד קשים‪ .‬המופע הפעם הוא שהביתא קטנים כבר לא מחוברים יפה‪ -‬אין תאים במרכז והם מגיעים‬
‫למקומות שונים בתא‪ .‬יש הבדל בארגון הגרעינים‪.‬‬
‫בניסוי האחרון‪ -‬הוסיפו אונקגון וגם הקשיחו את ה‪ ECM‬על ידי הוספת ריבוז‪ -‬התאים שכחו שהם חלק‬ ‫‪.3‬‬
‫מרקמה‪ ,‬החלו לברוח‪ .‬בסרטן כשיהיה לנו שלב זה‪ ,‬השלב הוא פולשני ועשוי להוביל לגרורות וכל הטיפול‬
‫והאבחון מאוד ישתנה‪.‬‬
‫‪173‬‬
‫להקשחה של ‪ ECM‬יש אפקט דומה לביטוי של אונקוגן‪ .‬מעיד על ההשפעה של התכונות המכניות בהתפתחות של‬
‫גידול‪ .‬התכונות המכאניות מאוד משמעותיות בגידול הסרטני‪.‬‬
‫יש קורלציה בין סכרת לבין עלייה במקרים של סרטן בשל הנוכחות של הריבוז כמו שהראו בניסוי‪ .‬מנסים להבין למה יש‬
‫עלייה באפשרות לפיתוח סרטן במחלת הסוכרת‪ .‬מנסים להבין האם הקשחת ה‪ EC‬יכולה להיות טריגר לשינויים מסוג‬
‫זה‪.‬‬
‫‪ Mechanotransduction‬בפגמים התפתחותיים‪:‬‬
‫‪ – Restrictive Dermopathy‬עור הוא מאוד רגיש לשינויים מכאניים‪ ,‬אחרת לא נוכל לגדול‪ .‬הוא צריך‬ ‫‪.1‬‬
‫להרגיש כשמותחים אותו לייצור עוד עור בחלוקת תאים‪ .‬במחלה זו‪ ,‬העור לא מצליח להרגיש את הכוחות‬
‫המכניים האלה‪ .‬הפתולוגיה מאוד נדירה‪ .‬גדילת העובר ננעלת‪ ,‬העור ננעל‪ .‬ישנם אזורים שהעור נקרא‪ ,‬יש‬
‫אזורים שהעור כלכך הדוק‪ ,‬והילודים נולדים ומתים ישר כיוון שהם לחא מצליחים לנשום בכלל ההידוק של בית‬
‫החזה‪.‬‬
‫‪ -Hutchinson–Gilford Progeria Syndrome‬מחלת הזקדנות מואצת‪ .‬פתולוגיה מאוד מורכבת שלא‬ ‫‪.2‬‬
‫מובנת עד הסוף‪ .‬ככל שיש יותר קולגן‪ ,‬הרקמה תהיה יותר קשיחה‪ .‬קבוצה שניסתה להבין את המחלה‪ ,‬רצתה‬
‫לדעת איזה עוד חלבון חוץ מקולגן נמצא בכמות גדולה במחלה זו‪ ,‬והחלבון שגילו הוא ‪ .lamin type A‬חלק‬
‫מהאינטרמידיאט פילמנט‪ -‬שתפקידם לתת חוזק מכאני‪ .‬התפקיד שלהם לתת חוזק מכאני לגרעין‪ .‬במוח‪ ,‬יש‬
‫רקמה רכה‪ ,‬ובגרעינים שם יש מעט ‪ lamin‬כי הם לא זקוקים להגנה‪ ,‬בניגוד לרקמות קשות וסחוסים‪ .‬במחלה‬
‫זו אין לנו את ה‪ ,lamin-‬וברגע שיש כוחות מכניים הגרעין נשבר‪ ,‬אי אפשר לעשות טרנסקריפציה מו שצריך‪,‬‬
‫והרקמות של העצמות והסחוסים מאוד קשים‪ .‬מה שהורג אותם זה רקמות שעובדות מכנית מאוד קשה בלב‪,‬‬
‫ואם הם לא עובדות כמו שצריך‪ ,‬הלב יפסיק לעבוד והם מתים בעיקר מהתקפי לב ומחלות לב‪.‬‬
‫סיכום‪ Mechanotransduction -‬מתאר את התהליך התאי שמתרגם סיגנאלים מכאניים לסיגנלים כימיים שהגוף מבין‪.‬‬
‫הראנו שה‪ Mechanotransduction -‬קריטי להתפתחות‪ ,‬אם הוא לא עובד כמו שצריך אפר לקבל פתולוגיות שונות‪.‬‬
‫ישנה חשיבות דירה ל‪ ECM‬בהתפתחות פתולוגיות בגלל השינויים בתכונות המכניות‪ .‬רואים שישנה חשיבות אדירה‪,‬‬
‫ממלא תפקיד בהרבה פתולוגיות כולל בסרטן‪.‬‬
‫‪174‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫ציין ‪ 3‬מנגנונים תאיים אשר מאפשרים לתאים שאינם תאים סנסורים לחוש את סביבתם המכאנית‪( .‬עד ‪5‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מילים לתשובה)‪:‬‬
‫תעלות תלויות מתח‬ ‫א‪.‬‬
‫‪Adherence junction‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪Focal adhesion‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ -LOX‬משנים את ה‪ECM‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪Catch and slip bond‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫תאים חולקו לשתי קבוצות ונזרעו על משטח קשה ומשטח רך‪ .‬ציין ‪ 3‬מאפיינים תאיים אשר צפויים להבדיל בין‬ ‫‪.2‬‬
‫שתי קבוצות התאים‪( .‬עד ‪ 4‬מילים לתשובה)‪:‬‬
‫‪laminA‬‬ ‫א‪.‬‬
‫צורת התא‬ ‫ב‪.‬‬
‫תפקודי התאים‬ ‫ג‪.‬‬
‫גודל ה‪focal adhesion‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪Adherence junction‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫החלק העליון שנעלם מהתא‬ ‫ו‪.‬‬
‫פילמור האקטין‪ -‬כמות ה‪ G‬אקטין שיש‬ ‫ז‪.‬‬
‫‪175‬‬

ביולוגיה של התא- לוטם קון

Uploaded by

Document Information

Copyright

Available Formats

Share this document

Share or Embed Document

Sharing Options

Did you find this document useful?

Is this content inappropriate?

Copyright:

Available Formats

ביולוגיה של התא- לוטם קון

Uploaded by

Copyright:

Available Formats

‫לוטם קון ‪2025‬‬

‫שיעור ראשון ‪ -‬מבוא‪:‬‬

‫ננסה להבין את האינטרקציה בין הצורה של התא לבין התפקוד שלו‪:‬‬

‫תא זרע‬ ‫תא עצב‬ ‫תא עצם‬

‫נציג דוגמא לפתולוגיה‪ ,‬מחלה בשם ‪:epidermolysis bullosa‬‬

‫כל הדברים האלו הם הקורס שלנו‪.‬‬

‫בסקלה של ‪ 20‬מיקרון רואים את התאים בשלמותם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫העין האנושית יכולה לראות עד סדר גודל של ‪ 200‬מיקרון‪.‬‬

‫מיקרוסקופ אור‪ -‬מיקרוסקופ פלורסנטי (‪:)fluorescence microscopy‬‬

‫בירוק כרומוזומים‪ .‬בכחול מישור החלוקה‪.‬‬

‫מיקרוסקופ אור‪ -‬מיקרוסקופ לייזר קונפוקלי (‪:)laser scanning confocal microscopy‬‬

‫בתמונה מוצג דגם של ממברנה‪ .‬השומן מוצג באדום והחלבונים בירוק‪.‬‬

‫הרכיב הליפידי של הממברנה‪:The lipid bilayer -‬‬

‫פוספוגליצרידים‪ -‬קבוצת פוספט בראש הפולרי ושלד של גליצרול‬ ‫‪‬‬

‫הגורמים המשפיעים על הדינמיות של הממברנה‪:‬‬

‫גורם נוסף שמכתיב את הדינמיות של הממברנה היא הטמפרטורה‪.‬‬

‫‪ ‬עובי הממברנה מושפע מהליפידים שמרכיבים אותה‪.‬‬

‫הרכב הליפידים בכל אחת משכבות ה‪ bilayer -‬בממברנה הוא מאוד‬

‫גודל‪ -‬ככל שמולקולה יותר קטנה‪,‬היא תעבור יותר‬ ‫‪‬‬

‫כשנסתכל על מאזן של יונים שונים מחוץ ובתוך התא יש הבדלים‬

‫הרכיב החלבוני של הממברנה‪:Membrane protein -‬‬

‫נראה את הממברנה‪ ,‬ובירוק את החלבונים מהסוגים השונים‪:‬‬

‫חלבונים טרנס‪-‬ממברנליים (‪ :)integral membrane proteins‬חלבונים אינטגרליים אמפיפיליים‪ .‬חוצים‬ ‫‪‬‬

‫פונקציות של חלבונים טרנס‪-‬ממברנליים‪:‬‬

‫איך חלבונים חוצים את הממברנה?‬

‫דוגמאות לשאלות שרלוונטיות לשיעור האחרון‪:‬‬

‫בתרשים שלפניך מסומנים איזורים ‪ A‬ו‪.B‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬הדגם שלפניכם צולם בשני מיקרוסקופים שונים‪.‬‬

‫שיעור ‪ -2‬שלד התא‪:‬‬

‫‪ -Epidermolysis bulosa‬מקרה העור המתפורר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫עקרונות היסוד של שלד התא‪:‬‬

‫אקטין ‪-‬שמירה על צורת התא והתכווצות‪.‬‬

‫מה משותף לכל האלמנטים האלו?‬

‫שלד התא על כל שלושת הרכיבים שלו הוא‬ ‫‪.2‬‬

‫אלפא אקטין‪ -‬רק בתאי שריר‬ ‫‪‬‬

‫איך מקבלים את הפולימר?‬

‫מעכבים כימיים של אקטין‪:‬‬

‫מפילמנטים למבנים‪ -‬מבנים תאיים מבוססי אקטין‪:‬‬

‫מיוזין סוג ‪:2‬‬

‫תנועה של מיוזין על אקטין‪ ,‬כתלות ב‪:ATP‬‬

‫בשלב הראשון אין ‪ ATP‬במערכת‪ .‬המיוזין קשור מאוד חזק‬ ‫‪‬‬

‫ויסות המבנה והדינמיקה של מיקרוטובולים‪:‬‬

‫מעכבים כימיים של מיקרוטובולים‪:‬‬

‫חלבוני המנוע של המיקרוטובולים‪:‬‬

‫מבנים הנוצרים ממיקרוטובולים‪:‬‬

‫ארגון המיקרוטובולים ב‪ flagella -‬וב‪:cillia-‬‬

‫‪ -Ciliopathies‬קבוצה של מחלות שנגרמות‬

‫‪ -Intermidediate filaments‬סיבי ביניים‪:‬‬

‫שיעור ‪ -3‬גרעין התא (ד"ר לימור ברודי)‪:‬‬

‫הכלת הגנום (כ‪ 3-‬מיליארד זיווגי בסיסים‪ 25,000 ,‬גנים)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הנושאים בהם יעסוק השיעור‪:‬‬

‫כרומוזומים‪ :‬אריזה‪ ,‬שכפול והפרדה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫רק לתאים אאוקריוטיים יש גרעין תא – בתאים‬ ‫‪‬‬

‫בתמונה‪ :‬זום אין על הגרעינון‪ ,‬כך שניתן לראות את תכולתו‪.‬‬

‫הקריוטיפ האנושי וסרטן‪:‬‬

‫בדיקת הקריוטיפ נעשית ב‪ 2‬שיטות‪:‬‬

‫בתמונה ניתן לראות שינוי בכרומוזום ‪ – 21‬יש ‪ 3‬העתקים של‬

‫‪http://www.youtube.com/watch?v=4PKjF7OumYo‬‬ ‫סרטון הקדמה לנושא הבא –אריזת ה‪ DNA-‬בתא‪:‬‬

‫החלבונים שיוצרים את מבנה הכרומוזום הדחוס מתחלקים לשתי קבוצות‪:‬‬

‫ההיסטונים אחראים לרמה הראשונית והבסיסית ביותר של אריזת ה‪ – DNA-‬הנוקלאוזום (‪.)Nucleosome‬‬

‫כל היסטון מורכב מ‪ ,Histone Fold-‬ו‪.Tail-‬‬

‫‪https://www.youtube.com/watch?v=eYrQ0EhVCYA&feature=related‬‬ ‫סרטון ‪ -‬אפיגנטיקה‪:‬‬

‫דוגמאות למודיפיקציות על ההיסטונים‪:‬‬

‫רוב המודיפיקציות מתרחשות על שיירי ליזין (‪ K‬בתמונה)‪.‬‬ ‫‪‬‬