‫ביוסינתזה של חומצות אמינו ‪2.4.

20‬‬

‫מחזור החנקן בטבע – אנו צורכים ומפרישים מהגוף חנקן באופן קבוע‪ .‬החנקן האטמוספרי (‪ )N2‬חייב להיות‬
‫מקובע לאדמה תחילה (לא ניתן לצרוך ‪ .)N2‬משם צמחים סופגים אותו אליהם‪ ,‬ולאחר מכן אנו אוכלים אותם‬
‫(מהצמחים או מבע"ח שאוכלים את הצמחים)‪ .‬לאורך מסלול זה החנקן משנה את התרכובת הכימית בו הוא‬
‫נמצא‪ ,‬ובגוף לאחר שבנינו איתו חלבון ואין לנו בו צורך‪ ,‬החלבון עובר דגרדציה (פירוק) והחנקן מופרש‬
‫כאוראה‪ .‬את האוראה מפרקים חיידקים ופטריות מיוחדים בחזרה לצורה האטמוספרית‪.‬‬
‫קיבוע חנקן – חנקן אטמוספרי לא נכנס לנו לדם דרך הריאות‪ .‬קיבוע החנקן הוא תהליך שצורך הרבה אנרגיה‬
‫(‪ 225‬קילוקלוריות למול)‪ ,‬ועל כן יש ‪ 3‬דרכים להפוך חנקן לנגיש לצריכה (להפוך אותו לתרכובת שניתן לצרוך)‬
‫– קיבוע חנקן לקרקע כ‪ NO3‬בעזרת ברקים (הברק מהווה אנרגיה שתהליך קיבוע החנקן דורש – תורם כ‪10%‬‬
‫מהחנקן המקובע)‪ ,‬קיבוע תעשייתי (בעזרת תהליכים שאנו מבצעים במפעלים – תורם כ‪ 30%‬מהחנקן‬
‫המקובע)‪ ,‬אך עיקר הקיבוע נעשה באופן ביולוגי ע"י חיידקים מקבעי חנקן (כ‪ 60%‬מהחנקן המקובע) ובהם‬
‫נתמקד‪.‬‬

‫חיידקים אלו יושבים על גבי שורשים של צמחים‪ ,‬ולהם יש את האנזים ‪ nitrogenase‬שאחראי על חיזור החנקן‬
‫האטמוספרי מ‪ N2‬ל‪( NH3‬הוא מקבע את החנקן בתהליך שדורש המון אנרגיה)‪ .‬תהליך זה נקרא גם‬
‫אמוניפיקציה (יצירת אמוניה)‪ .‬אמוניה זו משמשת בצמחים לבניית חומצות אמינו וחלבונים‪ .‬בשלב זה בני אדם‬
‫יכולים לצרוך את החנקן‪ ,‬לבנות ממנו חומצות אמינו‪ ,‬ולבסוף להפרישו כאוראה‪.‬‬
‫במעגל החנקן – בקטריות יכולות להפוך אמוניה בחזרה לחנקן אטמוספרי בתהליך בן שני שלבים‪ .‬תחילה יש‬
‫שלב שבו מחמצנים את האמוניה לניטריט (‪ )NO2‬וממנו לניטרט (‪ )NO3‬בתהליך הקרוי ניטריפיקציה‪ .‬אחריו‬
‫ניתן לחזר את הניטרט בחזרה לחנקן אטמוספרי בתהליך הקרוי דה‪-‬נטריפיקציה‪ .‬את התהליכים האלו ניתן‬
‫לבצע גם לכיוון השני – ברקים לרוב מבצעים את הפעולה ההפוכה לדה‪-‬נטריפיקציה (הופכים חנקן אטמוספרי‬
‫ל‪ ,)NO3‬והאנזימים ‪ nitrate+nitrite reductase‬מחזרים את ה‪ NO3‬בחזרה לאמוניה (‪ = reductase‬מחזר)‪.‬‬

‫מטבוליזם של חומצות אמינו – בבניית חומצות אמינו יש שני דברים חשובים שקורים – יש שלד פחמימני‬
‫שצריך להאריך‪/‬לקצר‪ ,‬ויש קבוצה אמינית שצריך להוסיף או להוריד‪ .‬שלושת התהליכים הבאים הם‬
‫התהליכים העיקריים בהם מתרחשים שני הדברים האלו‪:‬‬
‫‪ . 1‬טרנסאמינציה – העברת קבוצת אמינו מחומצת אמינו לחומצת אלפא קטו (למשל אוקסלואצטט)‪ .‬לזכור‬
‫שזה בו‪-‬זמנית תהליך אנבולי (יצירת ח‪.‬אמינית) וקטבולי (פירוק ח‪.‬אמינית אחרת)‪.‬‬
‫‪ . 2‬העברות אטומי פחמן – ישנם אנזימים רבים שתפקידם להוסיף‪/‬להוריד פחמן‪ ,‬אך אנחנו צריכים להתרכז‬
‫בשלושת הקופקטורים העיקריים שמשתתפים בתהליכים אלו‪:‬‬

‫ביוטין – ויטמין ‪ B8( B7‬בצרפת)‪ .‬נקרא גם ‪ .CoR-R‬הוא מהווה קבוצה פרוסטטית על אנזימים‬ ‫‪‬‬
‫שמטרתם להעביר קבוצה קרבוקסילית (‪ )COOH‬מתרכובת אחת לשניה‪ .‬משתתף לדוגמה במעבר‬
‫מפירובט לאוקסלואצטט (בעזרת האנזים פירובט קרבוקסילאז)‪.‬‬
‫‪ – Tetrahydrofolate‬נגזרת של חומצה פולית (ויטמין ‪ .)B9‬משמש כקופקטור לאנזימים שמעבירים‬ ‫‪‬‬
‫קבוצה עם פחמן אחד במצבי חיזור שונים (כמו ‪ .)CH3, -CHO-‬ויטמין זה הכרחי בריאקציות של יצירת‬
‫נוקלאוטידים (אדנין וגואנין)‪ ,‬לכן חסר בויטמין (או עיכוב הקופקטור) זה תגרום לפגיעה בין היתר‬
‫ביכולת לסנתז ‪( DNA/RNA‬התאים שיפגעו הכי הרבה הם תאים שמתחלקים בקצב מהיר – כמו תאי‬
‫סרטן)‪.‬‬
‫)‪ – SAM (S-Adenosylmethionine‬קופקטור שנוצר מהחומצה האמינית מתיונין תוך פירוק ‪ATP‬‬ ‫‪‬‬
‫(לקיחת האדנוזין מה‪ ATP‬וחיבור למתיונין)‪ .‬קופקטור זה מוסר קבוצת מתיל לתרכובות שונות בעזרת‬
‫אנזימי מתיל‪-‬טרנספרזות‪ .‬לאחר ש‪ SAM‬מסר קבוצת מתיל‪ ,‬הוא עובר הידרוליזה בה מתנתק ממנו‬
‫האדנוזין (יוצר ‪ homocysteine‬כשלב ביניים – חומר מסוכן לגוף)‪ .‬חומר זה לרוב להיות מתיונין כאשר‬
‫הוא מקבל מתיל מ‪( tetrahydrofolate‬תוך השתתפות של ויטמין ‪ B12‬כקואנזים)‪.‬‬

‫‪ . 3‬העברה של קבוצות אמינו – בניגוד לטרנסאמינציה‪ ,‬כאן מדובר ספציפית על שתי חומצות אמינו שלהן ‪2‬‬
‫קבוצות אמינו‪ ,‬ועל כן הן יכולות להעביר אחת מהן ובכך הן נשארות חומצות אמינו – אלו הן גלוטמין ואספרגין‬
‫(שבמסירת קבוצה אמינית הן הופכות לגלוטמט ואספרטט)‪.‬‬
 ‫חומרי המוצא למשפחות חומצות האמינו – בעצם מדובר בכלל חומצות האמינו‪ ,‬אך חומצות האמינו החיוניות‬
‫מיוצרות רק דרך תרכובות שיש לנו בתא‪ .‬לכל קבוצה של חומצות אמינו יש חומר מוצא מסוים (רק מזכיר שלא‬
‫צריך לזכור בעל פה מי חומצה חיונית ומי לא)‪.‬‬
‫משפחת הגלוטמט – חומר המוצא הוא אלפא‪-‬קטוגלוטרט אשר בהוספת קבוצה אמינית (טרנסאמינציה‬
‫למשל) הופך לגלוטמט‪ .‬הגלוטמט בתורו יכול להפוך ל‪ 3‬חומצות אמינו נוספות‪ :‬הוספה של קבוצה אמינית‬
‫נוספת תהפוך אותו לגלוטמין‪ ,‬דרך מעגל האוראה (ראה מעגל אוראה) נוכל לקבל ממנו ארגינין‪ ,‬ובנוסף ניתן‬
‫לקבל ממנו גם פרולין‪.‬‬

‫משפחת הסרין – חומר המוצא הוא ‪( phosphoglycerate-3‬תוצר ביניים של הגליקוליזה)‪ .‬הסרין יכול להפוך‬
‫לגליצין בריאקציה אחת‪ ,‬והסרין יכול להפוך לציסטאין בריאקציה עם הומוציסטאין (הסרין לוקח מה‬
‫‪ homocysteine‬את אטום הגופרית שלו)‪( .‬תזכורת – ה‪ homocysteine‬קיבל את אטום הגופרית ממתיונין –‬
‫החומצה האמינית השנייה בעלת אטום הגופרית‪ ,‬אשר בניגיד לציסטאין‪ ,‬חיונית)‪.‬‬
‫שתי המשפחות הבאות קשורות מאוד אחת לשניה (כי פירובט הוא גם חומר מוצא לאוקסלואצטט)‪ ,‬אך‬
‫אוקסלואצטט רשום בנפרד מהפירובט כי הוא מוביל ישירות למספר חומצות אמינו‪:‬‬
‫משפחת האוקסלואצטט – הוספת קבוצה אמינית תתן לנו אספרטט – אשר מהווה את הבסיס ליצירת מספר‬
‫חומצות אמינו נוספות‪ .‬הראשונה שמתקבלת ממנו היא אספרגין (בהוספת קבוצה אמינית נוספת)‪ ,‬והנוספות‬
‫הן מתיונין‪ ,‬ליזין‪ ,‬ותריונין (שמסונתזת גם לאיזוליצין)‪.‬‬
‫משפחת הפירובט – הוספת קבוצה אמינית תתן אלנין‪ ,‬ובנוסף יש ‪ 3‬חומצות אמינו הכרחיות הנוצרות ממנו‪:‬‬
‫ואלין‪ ,‬לוצין‪ ,‬ואיזולוצין (דורשת גם תריונין לכן משוייכת גם למשפחת אוקסלואצטט)‪ .‬שלושת חומצות אמינו אלו‬
‫נקראות גם חומצות אמינו מסועפות ‪ – ))BCAABranched-chain‬הן לא מתפרקות בכבד (אין לו אנזים פירוק‬
‫עבורן)‪ ,‬ועל כן עוברות ישר לשריר ומשמשות הרבה לבנייה בעת פעילות אינטנסיבית (הן לא מעמיסות על‬
‫הכבד – עוברות ישר דרכו)‪.‬‬

‫)‪ MSUD – (maple syrup urine disease‬מחלה בה יש רמות גבוהות של חומצות אמינו מסועפות בשתן – אין‬
‫אפשרות לפרק את שלושת חומצות אמינו אלו (לוצין‪ ,‬איזולוצין וואלין) – אשר מבוססות חומצות אלפא‪-‬קטו‬
‫מסועפות בגלל פגם באנזים שאחראי על פירוקן‪.‬‬
‫משפחת החומצות הארומטיות – פנילאלנין‪ ,‬טירוזין‪ ,‬טריפטופן והיסטידין‪ .‬מתקבלות מתוצר ביניים של‬
‫הגליקוליזה וממעגל הפנטוזות‪.‬‬
‫ויטמינים נחוצים לסינתזת חומצות אמינו – משמשים כקופקטורים בתהליכי סינתזת חומצות אמינו‪:‬‬

‫ויטמין ‪ – B12‬קופקטור חשוב מאוד ביצירת חומצות אמינו – הוא נוצר אך ורק על ידי חיידקים‪ ,‬אך אנחנו‬
‫צורכים אותו דרך מוצרים מהחי‪ .‬קרוי גם קובלמין (על שם אטום הקובלט שבמרכזו)‪ .‬חשיבותו הגדולה הוא‬
‫בטיפול בהומוציסטאין הרעיל שנוצר בתא (עוזר לו להפוך למתיונין)‪ .‬שני אנזימים תלויים בו‪:‬‬

‫מתיונין סינתאז (‪ – )MS‬להפיכת ההומוציסטאין חזרה למתיונין‪ .‬חוסר באנזים (או בויטמין) תגרום‬ ‫‪‬‬
‫לאנמיה מגלובלסטית (תאי הדם מתנפחים)‪ .‬האנזים משתתף גם ביצירת חומר המוצא לנוקלאוטיד ‪T‬‬
‫(תימין)‪ ,‬ועל כן תיתכן פגיעה בייצור ‪ .DNA‬בנוסף‪ ,‬הגברה של הומוציסטאין פוגעת ביכולת לעשות‬
‫מתילציה‪.‬‬
‫‪ – MUT‬אנזים שמשתמש בויטמין זה למטבוליזם של חומצות שומן‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ויטמין ‪ – B9‬גם הוא משתתף בהמרת הומוציסטאין למתיונין‪ .‬הוא עוזר לויטמין ‪ B12‬לחזור לצורה פעילה‬
‫לאחר שהגיב בריאקציה עם האנזים מתיונין סינתאז‪ .‬מחסור ב‪ B9‬תתקע את ויטמין ‪ B12‬במצב לא פעיל (‪N5‬‬
‫‪ – )methyl-THF‬דבר שיכול לגרום לכל בעיות החסר ב‪( B12‬הכל במצגת)‪.‬‬

‫הומוציסטינוריה – פגם גנטי באנזים ‪ cystathionine beta-synthase‬גם הוא יגרום לרמות גבוהות של‬
‫הומוציסטאין בדם ובשתן (תפקידו לפרק אותו לציסטתיונין)‪ .‬שלל הסימפטומים מופיעים במצגת‪.‬‬
‫מחלות מטבוליות – ישנן מחלות בהן אנזים פגוע הוא האחראי על יצירת ח‪.‬אמינית מח‪.‬אמינית אחרת – למשל‬
‫מחלת ‪ PKU‬פוגעת בהפיכת פנילאלנין לטירוזין ועל כן יש להימנע מצריכת פנילאלנין‪.‬‬
 ‫לחומצות אמינו גם תפקיד כחומרי מוצא לשלל חומרים בגוף ובתא – נוזל הזרע נוצר בעזרת ארגינין‪,‬‬
‫הנוקלאוטידים (פירמידינים נוצרים בעזרת אספרטט‪ ,‬פורינים בעזרת גליצין)‪ ,‬חומרי מערכת החיסון‬
‫(היסטמינים מהיסטידין)‪ ,‬ואפילו הורמונים ונוירוטרנסמיטרים (אדרנלין‪ ,‬נוירואדרנלין ודופמין מפנילאלנין‬
‫וטירוזין‪ ,‬סרוטונין מטריפטופן‪ ,‬גלוטמט הוא גם נוירוטרנסמיטר)‪.‬‬