‫אינטגרציה‬

‫הקטגוריות של הריאקציות הביוכימיות שזוהו עד כה‪:‬‬

‫חמצון חיזור ‪ -‬ע"י דהידרוגנאזאת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫העברת קבוצות ‪ -‬ע"י מוטאזות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הידרוליזות ‪ -‬פירוק ע"י מים‪ ,‬ע"י הידרולאזות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פירוקים לא הידרוליטים ‪ -‬ביקוע ללא מולקולת מים‪ ,‬ע"י אלדולאזות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫איזומריזציות ‪ -‬ע"י איזומריאזות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ריאקציות של בניית קשרים תוך שימוש באנרגיה שמגיעה מ‪.ATP -‬‬ ‫‪‬‬

‫מוטיבים חוזרים במטבוליזם‪:‬‬

‫‪ ATP‬הוא מטבע האנרגיה של הגוף‪ ,‬ומספק את האנרגיה בכל הריאקציות‪GTP,UTP,CTP( .‬‬ ‫‪‬‬
‫נחשבים כ‪ .)ATP -‬האנרגיה נמצאת בקשרים בין הפוספטים‪.‬‬
‫‪ ATP‬מיוצר כתוצאה מפירוק של חומרי מזון (גלוקוז‪ ,‬חומצות שומן‪ ,‬חומצות אמינו)‪ .‬במהלך‬ ‫‪‬‬
‫הפירוק נאספים קופקטורים מחוזרים‪ ,‬וכניסתם לשרשרת מעבר האלקטרונים מביאה לסינתזת‬
‫‪.ATP‬‬
‫בתהליכי הפירוק מושקעים ‪ ,ATP‬אבל בשרשרת מעבר האלקטרונים נוצר הרבה ‪.ATP‬‬
‫‪ NADPH‬הוא תורם האלקטרונים העיקרי בתהליכי ביוסינתזה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המולקולות העיקריות שמרכיבות את התאים בנויות ממספר קטן של אבני בניין‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מסלולי פירוק והרכבה תמיד יהיו שונים אחד מהשני כדי שלא יווצר מעגל עקר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫למשל פירוק וסינתזה של חומצות שומן‪ :‬הפרדת מדורים‪ ,‬קופקטורים שונים‪ ,‬קואנזים מול חלבון‬
‫וכו'‪..‬‬

‫המדורים בהם מתרחשים המסלולים‪:‬‬

‫ציטוזול‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬גליקוליזה‪.‬‬
‫‪ -‬פוספופנטוזות‪.‬‬
‫‪ -‬סינתזת חומצות שומן‪.‬‬
‫מיטוכונדריה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬מעגל קרבס‪.‬‬
‫‪ -‬פוספורילציה אוקסידטיבית‪.‬‬
‫‪ -‬חמצון חומצות שומן‪.‬‬
‫‪ -‬יצירת גופיפי קטו (בכבד בלבד)‪.‬‬
‫בין מדורים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬גלוקונאוגנזה‪ :‬מטריקס‪ ,‬ציטוזול ו‪( ER -‬בכבד בלבד‪ ,‬ובכליה במצבי רעב קיצוניים)‪.‬‬
‫‪ -‬מעגל האוריאה‪ :‬מיטוכונדריה וציטוזול (בכבד בלבד)‪.‬‬

‫המסלולים של חומרי המזון השונים‪:‬‬

‫חלבונים‪:‬‬
‫מתפרקים לחומצות אמינו‪ ,‬אשר מגיעות לכבד דרך זרם הדם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מהחומצות אמינו אפשר לבנות חלבונים נוספים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כאשר יש עודף ח"א ומחסור באנרגיה‪ ,‬מתבצע פירוק שלהן (‪+‬נטרול האמוניה במעגל האוריאה)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬השלד הפחמני הופך לפירובט\אצטיל קו‪\A-‬מטבוליט של קרבס ‪ ‬ייצור אנרגיה‪.‬‬
‫פוליסכרידים (עמילן\גליקוגן)‪:‬‬
‫מתפרקים להקסוזות ופנטוזות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬ההקסוזות והפנטוזות נכנסים לגליקוליזה והופכים לפירובט‪.‬‬
‫‪ -‬הפירובט נכנסת למיטוכונדריה באפיניות גבוהה‪ ,‬הופכת לאצטיל קו‪.A-‬‬
‫‪ -‬אצטיל קו‪ A-‬נכנסת למעגל קרבס‪.‬‬
‫‪ -‬לאחר מעגל קרבס ‪ -‬שרשרת מעבר האלקטרונים וסינתזת ‪.ATP‬‬
‫בכבד‪ ,‬ההקסוזות והפנטוזות משמשים גם ליצירת חומר תשמורת (עמילן\גליקוגן)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בכבד ובכליה‪ ,‬הפירובט שנוצרת מההקסוזות ומהפנטוזות יכולה להיכנס לגלוקונאוגנזה ולשמש‬ ‫‪‬‬
‫ליצירת גלוקוז‪.‬‬
 ‫ליפידים‪:‬‬
‫מתפרקים לגליצרול ולחומצות שומן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬חומצות השומן נכנסות למיטוכונדריה‪ ,‬שם הן מתפרקות ליחידות של אצטיל קו‪.A-‬‬
‫‪ -‬אצטיל קו‪ A-‬נכנסת למעגל קרבס‪ .‬משם התהליך ממשיך לשרשרת מעבר האלקטרונים‬
‫ולסינתזת ‪.ATP‬‬
‫רק טריגליצרידים נאגרים כחומרי תשמורת‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אצטיל קו‪ - A-‬צומת מטבולי חשוב‪:‬‬

‫מתקבלת גם מפירובט וגם מפירוק חומצות שומן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כאשר אין מספיק אוקסלו‪-‬אצטט‪ :‬משמשת ליצירת גופיפי קטו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כאשר יש מספיק אוקסלו‪-‬אצטט‪ :‬נכנסת למעגל קרבס‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫משמשת לסינתזת כולסטרול‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫דורש ביקרבונט ו‪ ATP -‬כחומר‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫הביוטין יוצר מצב ביניים בכך‬
‫שהוא קושר את ה‪.CO2 -‬‬
‫בשלב הבא הוא מעביר (תוך‬
‫שימוש ב‪ )ATP -‬את הקבוצה‬
‫הקרבוקסילית לסובסטרט‬
‫לקבלת התוצר‪.‬‬
‫‪-α‬קטו‪-‬גלוטרט דהידרוגנאז קומפלקס‬
‫נחוץ למטבוליזם של גליקוגן‬
‫ושל חומצות אמינו‪.‬‬
‫אטום קובלט במרכז‬
‫המולקולה‪.‬‬
‫העברת ‪ 2‬אלקטרונים ו‪2-‬‬
‫פרוטונים‪.‬‬
‫גליצרול‪-3-‬פוספט שאטל (מעבר ‪NADH‬‬
‫העברת ‪ 2‬אלקטרונים ופרוטון‪.‬‬
‫ויטמינים‪:‬‬
‫קיימים ויטמינים מסיסי מים ומסיסי שומן‪.‬‬
‫ויטמינים מסיסי מים הם ויטמין ‪ ,C‬קבוצת ויטמין ‪ B‬וביוטין‪.‬‬
‫את הוויטמינים לא ניתן לייצר וחייבים לקבל אותם מהמזון‪.‬‬
‫האנזימים שמשתמשים בו‬ ‫הריאקציות שהוא‬ ‫הוויטמין‬
‫משתתף בהן‬
‫אצטיל קו‪ A-‬קרבוקסילאז (סינתזת‬ ‫‪‬‬ ‫קרבוקסילציה‬ ‫ביוטין (ויטמין ‪)H‬‬
‫חומצות שומן)‪.‬‬
‫פרופיוניל קו‪ A-‬קרבוקסילאז (חמצון‬ ‫‪‬‬
‫חומצות שומן אי‪-‬זוגיות)‪.‬‬
‫פירובט קרבוקסילאז (גלוקונאוגנזה)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הקרבוקסילאזות של הפוטוסינתזה (‪PEPC‬‬
‫ורוביסקו) אינם משתמשים בביוטין‪ .‬הם‬
‫עושים קיבוע ישיר של ‪ CO2‬אטמוספרי‪.‬‬
‫פירובט דהידרוגנאז קומפלקס ‪E1 -‬‬ ‫‪‬‬ ‫העברת קבוצת‬ ‫‪( B1‬תיאמין‪)TPP ,‬‬
‫(פירובט ‪ ‬אצטיל קו‪.)A-‬‬ ‫אלדהיד‬
‫‪‬‬
‫(מעגל קרבס)‪.‬‬
‫טראנס קטולאז (פוספופנטוזות)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פירובט דקרבוקסילאז (תסיסה‬ ‫‪‬‬
‫אלכוהולית)‪.‬‬
‫גליקוגן פוספורילאז (פירוק גליקוגן)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ,PLP( B6‬פירידוקסין‪,‬‬
‫טרנסאמינאזות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פרידוקסל פוספט)‬
‫מתיל מלוניל מוטאז (מטבוליזם של‬ ‫‪‬‬ ‫העברת קבוצות‬ ‫‪( B12‬קובלאמין)‬
‫חומצות שומן אי‪-‬זוגיות)‪.‬‬ ‫מתיל‪ ,‬שינויים‬
‫תוך‪-‬מולקולריים‬
‫פירובט דהידרוגנאז קומפלקס ‪.E3 -‬‬ ‫‪‬‬ ‫חמצון חיזור ‪ -‬כל‬ ‫‪ ,FAD( B2‬פלאבינים)‬
‫‪-α‬קטו‪-‬גלוטרט דהידרוגנאז קומפלקס‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הריאקציות בהן‬
‫סוקצינט דהידרוגנאז (קומפלקס ‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫משתתף ‪FAD‬‬
‫בשרשרת מעבר האלקטרונים)‪.‬‬
‫אציל קו‪ A-‬דהידרוגנאז (קומפלקס ‪2‬‬ ‫‪‬‬
‫בשרשרת מעבר האלקטרונים)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מהציטוזול למטריקס דרך מצב של‬
‫‪.)FADH2‬‬
‫(ויש עוד הרבה‪)....‬‬
‫‪( GAPDH‬גליקוליזה)‬ ‫חמצון חיזור ‪ -‬כל‬ ‫‪ ,NAD( B3‬ניאצין)‬
‫גלוטמט דהידרוגנאז (ח"א)‬ ‫הריאקציות בהן‬
‫משתתפים‬
‫‪NADPH/NADH/‬‬
‫‪+‬‬
‫‪NADP+/NAD‬‬
‫כל הריאקציות בהן‬ ‫‪B5‬‬
‫משתתף קואנזים ‪A‬‬
 ‫סיכום של המסלולים המטבוליים‪:‬‬

‫גליקוליזה‪:‬‬

‫הפיכת גלוקוז ל‪ 2-‬מולקולות פירובט‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מתרחשת בציטוזול‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נוצרים ‪.ATP, 2 NADH 2‬‬ ‫‪‬‬
‫בשביל למחזר את ה‪ NADH -‬יש שני מסלולים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬אירובי‪ :‬ה‪ NADH -‬ממוחזר ע"י השאטלים ‪ -‬גליצרול‪-3-‬פוספט ומלט‪-‬אספרטט‪ .‬בתהליך זה הוא‬
‫מומר ל‪ 5 ATP( ATP -‬דרך המלט‪-‬אספרטט שאטל ו‪ ATP 3 -‬דרך הגליצרול‪-3-‬פוספט שאטל)‪.‬‬
‫‪ -‬אנאירובי‪ :‬תסיסה לקטית\אלכוהולית (תלוי באורגניזם)‪ .‬הפיכת פירובט ללקטט מביאה לכך‬
‫שה‪ NADH -‬הופך ל‪ +NAD -‬ובכך ה‪ NADH -‬של ה‪ GAPDH -‬ממוחזר והגליקוליזה יכולה להמשיך‬
‫(כל עוד ממשיך להגיע גלוקוז)‪.‬‬
‫בתהליך זה ה‪ NADH -‬לא מומר ל‪.ATP -‬‬
‫את הלקטט יש לסלק‪ .‬מיקרואורגניזמים מסלקים אותה החוצה מהגוף‪ .‬יצורים רב תאיים‬
‫ממחזרים אותה ע"י רקמה אחרת ‪ -‬בכבד הלקטט הופכת לפירובט (מעגל קורי)‪.‬‬
‫‪ 3‬נקודות בקרה‪ :‬פוספופרוקטוקינאז‪ ,‬פירובט קינאז והקסוקינאז‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ה‪ ΔG -‬של שלושת האנזימים האלה הוא שלילי‪ ,‬אלה הן ריאקציות בלתי הפיכות‪.‬‬
‫האנזים הכי מבוקר מבין השלושה הוא הפוספופרוקטוקינאז‪ ,‬אשר הופך פרוקטוז‪-6-‬פוספט‬ ‫‪‬‬
‫לפרוקטוז‪-1,6-‬ביספוספט‪ .‬הריאקציה שלו היא הריאקציה שקובעת את מהירות הגליקוליזה‪.‬‬
‫‪ - ATP ‬מעכב‪ .‬רמות ‪ ATP‬גבוהות מעידות על מצב אנרגטי טוב בתא‪ .‬במצב זה אין צורך‬
‫בהרבה גליקוליזה‪.‬‬
‫‪ ‬ציטרט ‪ -‬מעכבת‪ .‬ציטרט היא מטבוליט של מעגל קרבס‪ ,‬והימצאה בציטוזול מעיד על כך‬
‫שהיא הצטברה בריכוזים גבוהים במטריקס והתחילה לצאת החוצה‪ .‬מכאן שציטרט מעידה על‬
‫מצב אנרגטי טוב בו מעגל קרבס פועל באופן מהיר‪ ,‬ואין צורך בגליקוליזה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הציטרט בציטוזול מעודדת את סינתזת חומצות השומן‪ .‬מצב בו מתבצעת סינתזת‬
‫חומצות שומן מעיד על מצב אנרגטי מצויין ואין צורך בהרבה גליקוליזה‪.‬‬
‫‪ ‬פרוטונים ‪ -‬מעכבים‪ .‬הרבה פרוטונים מעידים על כך ששרשרת מעבר האלקטרונים מאוד‬
‫פעילה וקצב סינתזת ה‪ ATP -‬הוא מהיר‪.‬‬
‫‪ ‬פרוקטוז‪-2,6-‬ביספוספט ‪ -‬מודולטור חיובי‪ .‬זהו התוצר של האנזים הבי‪-‬פונקציונלי‪ .‬קישור‬
‫שלו באתר אלוסטרי מגבירה את פעילות הפוספופרוקטוקינאז‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬פרוקטוז‪-2,6-‬ביספוספט ממתן את ההשפעות המעכבות של ה‪.ATP -‬‬
‫‪ - AMP ‬מודולטור חיובי‪ .‬כאשר הרמות האנרגטיות בתא יורדות‪ ,‬יש צורך בייצור עוד אנרגיה‬
‫ובהגברת הגליקוליזה‪ .‬קישור של ‪ AMP‬באתר אלוסטרי מגביר את פעילות‬
‫הפוספופרוקטוקינאז‪.‬‬
‫‪ ‬בקרה גלובלית‪:‬‬
‫כאשר חסר גלוקוז בדם‪ ,‬גלוקגון מופרש מתאי ‪ α‬בלבלב ונקשר לרצפטורים בכבד וברקמת‬
‫השומן‪ .‬גליקוגן גורם להגברת פירוק הגליקוגן ‪ +‬הגברת הגלוקונאוגנזה‪.‬‬
‫במצבי דחק (‪ ,)fight or flight‬בהם השריר צריך גלוקוז‪ ,‬מופרש אפינפרין‪ .‬כאשר האפינפרין‬
‫נקשר לרצפטורים בשריר‪ ,‬בכבד וברקמת השומן‪ ,‬מתרחשת העברת מסר דומה לזו של‬
‫הגלוקגון‪ .‬האפינפרין מעודד פירוק גליקוגן ‪ +‬מגביר את הגלוקונאוגנזה‪.‬‬
‫* השריר אינו מגיב לגלוקגון כי אין לו רצפטורים מתאימים‪ .‬הוא מגיב לאפינפרין מכיוון שהוא‬
‫צריך לפרק גליקוגן לצרכים שלו‪.‬‬
‫* רקמת השומן מגיבה לגלוקגון ולאפינפרין מכיוון שהיא צריכה לפרק חומצות שומן‪ .‬כאשר‬
‫הכבד מייצר סוכר הוא מחמצן שומנים‪ ,‬אותם הוא מקבל מחומצת השומן‪.‬‬
 ‫מעגל קרבס‪:‬‬

‫מתרחש במיטוכונדריה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫המעגל מתחיל בדחיסה של אצטיל קו‪( A-‬שנוצרה מפירובט) עם אוקסלו‪-‬אצטט‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫במהלך סיבוב אחד נשרפים ‪ 2‬פחמנים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נוצרים ‪ GTP, 3 NADH, 1 FADH2  10 ATP 1‬בכל סיבוב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫על כל גלוקוז מתבצעים ‪ 2‬סיבובים (מתחיל ב‪ 2-‬אצטיל קו‪ A-‬שנוצרו מ‪ 2-‬פירובט)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תהליך אירובי ‪ -‬חייב חמצן בשביל לפעול (למרות שבפועל חמצן לא משתתף בתהליך)‪ .‬כדי‬ ‫‪‬‬
‫למחזר את הקופקטורים יש צורך בשרשרת מעבר האלקטרונים‪ ,‬ומקבל האלקטרונים הסופי הוא‬
‫החמצן‪ .‬גם חמצון חומצון השומן הוא תהליך אירובי‪ .‬לכן במצב בו אין חמצן‪ ,‬הדרך היחידה לייצר‬
‫אנרגיה היא גליקוליזה (כל עוד יש אספקת גלוקוז)‪.‬‬
‫‪ 2‬הריאקציות המבוקרות ביותר (חד כיווניות)‪ :‬איזוציטרט דהידרוגנאז ו‪-α -‬קטו‪-‬גלוטרט‬ ‫‪‬‬
‫דהידרוגנאז קומפלקס‪.‬‬
‫‪ ‬מעוכבים ע"י רמות גבוהות של ‪.ATP‬‬

‫פוספופנטוזות‪:‬‬

‫מתרחש בציטוזול‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫רוב ה‪ NADPH -‬נוצר בתהליך זה‪ ,‬בשלב החמצוני‪ .‬ה‪ NADPH -‬משמש לתהליכי הסינתזה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫לנטרול רעלים ועוד‪.‬‬
‫בשלב החמצוני גלוקוז‪-6-‬פוספט הופך לפנטוזה‪ .‬יש ירידה במספר הפחמנים ‪ ‬פליטת ‪.CO2‬‬ ‫‪‬‬
‫בשלב הלא חמצוני‪ ,‬אם אין צורך בפנטוזות שנוצרו‪ ,‬מתבצעות דחיסות שלהם לתוצרים של‬ ‫‪‬‬
‫הגליקוליזה (פרוקטוז ‪ 6‬פוספט וגליצראלדהיד ‪ 3‬פוספט)‪.‬‬
‫בקרה‪ :‬רמות ‪ +NADP‬גבוהות ‪ ‬הגברת הפוספופנטוזות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫האנזים ‪( G6PD‬השלב החמצוני) חשוב באריתרוציטים כדי להתמודד עם עקה חמצונית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫גלוקונאוגנזה‪:‬‬

‫סינתזת גלוקוז מחומרים שאינם פחמימות כמו לקטט‪ ,‬גליצרול‪ ,‬חומצות אמינו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫באופן רגיל מתרחשת בכבד במצבי רעב (בשינה למשל)‪ .‬במצבי רעב ממושך התהליך מתרחש‬ ‫‪‬‬
‫בכליה‪ .‬האנזימים של הגלוקונאוגנזה לא קיימים באופן רגיל בכליה‪ ,‬רק במצבי רעב ממושכים הם‬
‫באים שם לידי ביטוי‪.‬‬
‫מעבר בין ‪ 3‬מדורים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬השלב הראשון של המעקף ה‪( 1-‬פירובט ‪ ‬אוקסלו‪-‬אצטט) מתרחש במיטוכונדריה‪.‬‬
‫‪ -‬השלב השני של המעקף ה‪( 1-‬אוקסלו‪-‬אצטט ‪ ‬פוספואנול‪-‬פירובט) מתרחש בציטוזול‪.‬‬
‫‪ -‬השלב האחרון (גלוקוז‪-6-‬פוספט ‪ ‬גלוקוז) מתרחש ב‪.ER -‬‬
‫האנזים המבוקר ביותר הוא פרוקטוז‪-1,6-‬ביספוספטאז‪ .‬הבקרה עליו הפוכה מזו של‬ ‫‪‬‬
‫הפוספופרוקטוקינאז (מהגליקוליזה)‪:‬‬
‫‪ -‬אקטיבציה ע"י ציטרט‪.‬‬
‫‪ -‬עיכוב ע"י ‪ AMP‬ופרוקטוז‪-2,6-‬ביספוספט‪.‬‬
‫‪ -‬באיתות גלוקגון\אפינפרין‪ :‬הורדת המעכב של פרוקטוז‪-1,6-‬ביספוספטאז ‪ +‬הורדת המודולטור‬
‫החיובי מהפוספופרוקטוקינאז ‪ ‬הגברת הגלוקונאוגנזה ‪ +‬עיכוב הגליקוליזה‪.‬‬
 ‫סינתזה ופירוק של גליקוגן‪:‬‬

‫שניהם מתרחשים בציטוזול‪ .‬צריך למנוע מעגל עקר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫פירוק‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬גליקוגן פוספורילאז מוריד יחידות של גלוקוז‪-1-‬פוספט בתהליך פוספורוליזה (הוספת קבוצת‬
‫פוספט)‪ .‬תהליך זה חוסר אנרגיה כי הוא נוסף פוספט אנאורגני ולא ‪.ATP‬‬
‫‪ debranching enzym -‬בעל ‪ 2‬תפקידים‪ :‬טראנספראז (מעביר ‪ 4‬יחידות גלוקוז לשרשרת‬
‫הראשית) ו‪ α(1,6) -‬גליקוזידאז (מפרק את הקשר )‪ α(1,6‬בנקודת הסיעוף)‪.‬‬
‫‪ -‬התוצר הראשי ‪ -‬גלוקוז‪-1-‬פוספט הופך לגלוקוז‪-6-‬פוספט‪ .‬לגלוקוז‪-6-‬פוספט יש ‪ 2‬אופציות‪:‬‬
‫* בשריר הוא נכנס מיד לגליקוליזה‪.‬‬
‫* בכבד‪ :‬הורדת הפוספט מביאה ליצירת גלוקוז‪ ,‬שמשוחרר החוצה לדם (במצב של רמות גלוקוז‬
‫נמוכות בדם או ‪.)fight or flight‬‬
‫סינתזה‪ :‬אבן בניין שונה מזו של הפירוק ‪-UDP -‬גלוקוז (נוצרת מגלוקוז‪-1-‬פוספט)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬גליקוגנין יוצר את ההארכה ההתחלתית‪.‬‬
‫‪ -‬גליקוגן סינתאז יוצר את ההארכה המסיבית‪.‬‬
‫‪ branching enzym -‬יוצר את הסיעופים (קשר )‪ )α(1,6‬ומעביר יחידות גלוקוז לסיעופים‪.‬‬
‫‪ -‬כל שלב בבנייה דורש ‪ ATP ‬סינתזת גליקוגן דורשת המון אנרגיה‪ .‬מצב בו מסנתזים גליקוגן‬
‫הוא מצב אנרגטי טוב‪ ,‬לכן אפשר להשקיע הרבה אנרגיה‪.‬‬
‫בקרה גלובלית‪ :‬גלוקגון(רק בכבד)\אפינפרין (בכבד ובשריר) ‪ ‬משפעלים את הפירוק ועוצרים‬ ‫‪‬‬
‫את הסינתזה‪:‬‬
‫‪ -‬בכבד‪ :‬רמות ‪ cAMP‬עולות ‪  PKA‬משופעל ‪ ‬זרחון פוספורילאז קינאז ‪ ‬זרחון גליקוגן‬
‫פוספורילאז ‪ ‬פירוק גליקוגן‪.‬‬
‫‪ PKA -‬מזרחן גם את גליקוגן סינתאז והופך אותו ללא פעיל ‪ ‬הפסקת הסינתזה‪.‬‬

‫סינתזה ופירוק של חומצות שומן‪:‬‬

‫פירוק וסינתזה של חומצות שומן הם דוגמא קלאסית למניעת מעגל עקר‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬התהליכים מתבצעים במדורים שונים‪ :‬הסינתזה בציטוזול ואילו הפירוק במטריקס‪.‬‬
‫‪ -‬הבקרות מונעות שהם יתרחשו בו זמנית‬
‫‪ -‬הקופקטורים שונים‪ NADH :‬ו‪ FADH2 -‬בפירוק‪ ,‬לעומת ‪ NADPH‬בסינתזה‪.‬‬
‫‪ -‬קו‪ A-‬מלווה את האציל המתקצר בפירוק‪ ,‬לעומת החלבון ‪ ACP‬שמלווה את האציל המתארך‬
‫בסינתזה‪.‬‬
‫סינתזה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫בציטוזול‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ציטרט מהווה גשר בין מעגל קרבס לסינתזת חומצות שומן‪ .‬כאשר הרמות שלה גבוהות‬ ‫‪-‬‬
‫(מעגל קרבס פעיל במיוחד)‪ ,‬היא יוצאת לציטוזול בהתאם למפל הריכוזים‪ .‬בציטוזול הציטרט‬
‫מתפרקת לאצטיל קו‪ A-‬ולאוקסלו‪-‬אצטט‪ .‬אצטיל קו‪ A-‬עוברת קרבוקסילציה והופכת למלוניל‬
‫קו‪ A-‬ע"י אצטיל קו‪ A-‬קרבוקסילאז (‪.)ACC‬‬
‫מחזור האוקסלו‪-‬אצטט מאפשר סינתזת ‪ NADPH‬ע"י מאליק אנזים‪ ,‬שהופך מלט לפירובט‪.‬‬
‫אצטיל קו‪ A-‬קרבוקסילאז הוא האנזים קובע המהירות של הריאקציה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בקרה‪ :‬אצטיל קו‪ A-‬קרבוקסילאז משופעל ע"י ציטרט ‪ ‬הגברת הסינתזה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫(בנוסף לעיכוב של הפוספופרוקטוקינאז ולשפעול של הפרוקטוז‪-1,6-‬ביספוספטאז)‪.‬‬
‫* אצטיל קו‪ A-‬קרבוקסילאז מעוכב ע"י פלמיטואיל קו‪( A-‬התוצר הסופי של הסינתזה)‪.‬‬
‫פירוק‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫במטריקס‪.‬‬ ‫‪-‬‬
 ‫פירוק חומצות שומן נותן יותר ‪ ATP‬מפירוק גלוקוז בגלל שהמולקולה מחוזרת יותר‪ .‬לכן יש‬ ‫‪-‬‬
‫עוד שלבי חמצון וניתן לאסוף יותר קופקטורים מחוזרים‪ ,‬מה שיאפשר לקבל יותר ‪.ATP‬‬
‫חמצון חומצות שומן נחשב תהליך אירובי כי הוא מצומד לשרשרת מעבר האלקטרונים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בקרה‪ :‬על הטרנסלוקאז שמעביר את חומצות השומן מהציטוזול למיטוכונדריה לחמצון‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מעוכב ע"י רמות גבוהות של מלוניל קו‪( A-‬התוצר של ‪ - ACC‬התוצר הראשון של סינתזת‬
‫חומצות השומן)‪ .‬כך פירוק וסינתזה לא מבוצעים בו זמנית‪.‬‬

‫‪ 3‬מולקולות שמהוות צומת מטבולית‪:‬‬

‫גלוקוז‪-6-‬פוספט‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פירובט‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אצטיל קו‪.A-‬‬ ‫‪‬‬

‫גלוקוז‪-6-‬פוספט‪ :‬משתתף בעיקר בתהליכים שמתרחשים בציטוזול‪.‬‬

‫הורדת הפוספט מביאה לקבלת גלוקוז‪.‬‬ ‫גלוקוז ‪-6‬פוספט מתקבל מזרחון גלוקוז ע"י‬
‫גלוקוז ‪-6‬פוספטאז עושה זאת בכבד במצבי רעב‬ ‫הקסוקינאז (גליקוליזה)‪.‬‬
‫ובכליה במצבי רעב קיצוניים‪.‬‬

‫כאשר דרושים ‪( NADPH‬למסלולי סינתזה)‬ ‫הופך לגלוקוז‪-1-‬פוספט‪ ,‬שהולך‬

‫וריבוז ‪-5‬פוספט (לסינתזת נוקליאוטידים)‪,‬‬ ‫לסינתזת גליקוגן (בכבד‬
‫גלוקוז ‪-6‬פוספט הופך ל‪-6-‬פוספו‪-‬גלוקונט‬ ‫ובשריר‪ ,‬כאשר יש שפע ‪ATP‬‬
‫ומשם לריבוז ‪-5‬פוספט במסלול‬ ‫וגלוקוז)‪.‬‬
‫הפוספופנטוזות‪.‬‬

‫בגליקוליזה הופך לפרוקטוז ‪-6‬‬

‫פוספט ובסופו של דבר‬
‫לפירובט‪.‬‬
‫הפיכה לפרוקטוז‪-6-‬פוספט ‪-‬‬
‫תהליך הפיך (ברקמות שעושות‬
‫גלוקונאוגנזה)‪.‬‬

‫פירובט ‪ :‬משתתפת בתהליכים שמתרחשים בציטוזול ובמיטוכונדריה‪.‬‬

‫אצטיל קו‪ :A-‬משתתפת בעיקר בתהליכים שמתרחשים במיטוכונדריה‪.‬‬


‫הופכת ללקטט ‪ -‬תסיסה‬
‫לקטית (בציטוזול)‪.‬‬
‫בטרנסאמינציה פשוטה‬
‫הופכת לאלנין (בציטוזול)‪.‬‬
‫משמשת לסינתזת‬
‫חומצות שומן‪.‬‬
‫מפירוק חומצות שומן‬
‫(במיטוכונדריה) מתקבלת‬
‫אצטיל קו‪.A-‬‬
‫במעגל קרבס‪.‬‬
‫נוצרת מגלוקוז‪-6-‬‬
‫פוספט בגליקוליזה‪.‬‬
‫הופכת לאוקסלו‪-‬אצטט ‪-‬‬
‫מעקף ‪ 1‬בגלוקונאוגנזה‬
‫(ריאקציה אנאפלרוטית‬
‫במיטוכונדריה)‪.‬‬
‫הופכת לאצטיל קו‪ A-‬ע"י פירובט‬
‫דהידרוגנאז (במיטוכונדריה)‪.‬‬
‫ברמות אוקסלו‪-‬אצטט‬
‫נמוכות‪ :‬אצטיל קו‪A-‬‬
‫‪ 3‬אצטיל קו‪A-‬‬ ‫נדחסת עם עצמה ליצירת‬
‫גופיפי קטו או כולסטרול‬
‫נשרפת ל‪CO2 -‬‬ ‫(רק בכבד)‪.‬‬
‫‪ HMG‬קו‪ A-‬רדוקטאז ‪-‬‬
‫האנזים המבוקר ביותר‬
‫בסינתזת כולסטרול‪.‬‬
‫במצבי רעב מיוצרים‬
‫רקמתי‪:‬‬ ‫גופיפי קטו‪ ,‬חתך‬
‫שמופרשים‬
‫לדם ומשמשים כחומר‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫המוח‪:‬‬

‫גלוקוז הוא חומר האנרגיה העיקרי שלו במצב רגיל ‪ -‬צורך ‪ 120‬גרם גלוקוז ליום‪ ,‬שהם ‪60%‬‬ ‫‪‬‬
‫מתצרוכת הגלוקוז היומית של הגוף‪.‬‬
‫עושה גליקוליזה ומעגל קרבס‪ .‬חומצות שומן לא עוברות ‪ ,BBB‬לכן הן לא יכולות לשמש כחומר‬ ‫‪‬‬
‫אנרגיה למוח‪.‬‬
‫חייב לסנתז חומצות שומן לצורך החלפת הפוספוליפידים שלו ובניית החומרים השומניים מהם‬ ‫‪‬‬
‫בנויה מערכת העצבים‪.‬‬
‫רוב האנרגיה שנוצרת במוח מיועדת למשאבת נתרן אשלגן‪ .‬הפוטנציאל שהיא יוצרת בין שני צידי‬ ‫‪‬‬
‫הממברנה מאפשר את הולכת החשמל העצבית‪.‬‬
‫הגלוקוז נכנס למוח באפיניות גבוהה דרך גלוט ‪ 3‬ו‪( 1-‬הגלוטים העיקריים במוח)‪ .‬הגלוטים האלה‬ ‫‪‬‬
‫נמצאים כל הזמן בסטורציה‪ ,‬כלומר יש זרימה תמידית של גלוקוז למוח‪.‬‬
‫במצבי רעב (כשאין גלוקוז) המוח צורך גופיפי קטו ‪ -‬הופך אותם לאצטיל קו‪ ,A-‬שנכנסת למעגל‬ ‫‪‬‬
‫קרבס‪ .‬גופיפי קטו יותר טובים למוח מאשר גלוקוז משום שקבלת האנרגיה מהם היא מהירה‬
‫יותר (חוסך את הגליקוליזה)‪.‬‬
‫אבל יש חסרונות לגופיפי הקטו ‪ -‬הם מורידים את ה‪ pH -‬בדם‪.‬‬
‫דיאטה קטוגנית ‪ -‬דיאטה עשירה בשומנים‪ ,‬במהלכה הרבה גופיפי קטו מגיעים למוח‪ .‬דיאטה כזו‬ ‫‪‬‬
‫משפרת פעילות מוחית ומאטה הידרדרות מחלות ניווניות של המוח‪.‬‬
‫בשלבים ההתפתחותיים הראשונים קיימת חשיבות גדולה לגופיפי הקטו במוח‪ .‬לכן חלב אם מכיל‬
‫הרבה שומנים‪.‬‬

‫השריר‪:‬‬

‫במצב מנוחה צורך ‪ 85%‬שומן ו‪ 15% -‬גלוקוז‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אוגר גליקוגן ומשחרר אותו כאשר הוא בפעילות‪ .‬כמות הגליקוגן בשריר היא ¾ בכמות הגליקוגן‬ ‫‪‬‬
‫בגוף (הרבע הנוסף נמצא בכבד)‪.‬‬
‫השריר מגיב לאפינפרין‪ ,‬שמופרש במצבי ‪.fight or flight‬‬ ‫‪‬‬
‫אין לו רצפטורים של גלוקגון לכן הוא אינו מגיב להורמון זה‪ .‬בנוסף‪ ,‬אין בשריר את האנזים גלוקוז‬ ‫‪‬‬
‫‪ 6‬פוספטאז‪ ,‬לכן אי אפשר לשחרר גלוקוז מהשריר לדם‪ .‬כאשר השריר מפרק גליקוגן‪ ,‬הוא‬
‫משתמש בגלוקוז שנוצר בשביל הצרכים האישיים שלו‪.‬‬
 ‫נשימה אנאירובית‪ :‬כאשר השריר בפעילות עצימה ואין הרבה חמצן‪ ,‬אין זמן לפעילות אירובית‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫לכן הוא מבצע גליקוליזה ותסיסה לקטית (על מנת למחזר את ה‪ NADH -‬של ה‪ .)GAPDH -‬זאת‬
‫כמובן בהנחה שיש אספקת גלוקוז‪..‬‬
‫מעגל קורי‪ :‬משלב בין השריר והכבד בזמן פעילות עצימה של השריר‪ .‬במהלך התסיסה הלקטית‬ ‫‪‬‬
‫בשריר‪ ,‬פירובט הופכת ללקטט ‪ ‬הלקטט מגיעה לכבד‪ ,‬שם היא הופכת חזרה לפירובט ‪‬‬
‫פירובט נכנסת לגלוקונאוגנזה ‪ ‬נוצר גלוקוז שמופרש חזרה לדם ומגיע לשריר לצורך גליקוליזה‪.‬‬
‫בשריר הלב אין מאגרי גליקוגן‪ ,‬לכן הוא חייב לקבל חומצות שומן או גלוקוז כחומר אנרגיה‪ .‬שריר‬ ‫‪‬‬
‫הלב אף פעם לא מבצע פעילות אנאירובית‪.‬‬
‫שריר (גם שריר הלב) יכול לצרוך גופיפי קטו במצבי רעב‪ .‬גופיפי קטו מתפרקים לאצטיל קו‪,A-‬‬ ‫‪‬‬
‫שנכנסת ישירות למעגל קרבס‪ .‬כך מתקבלת אנרגיה באופן מהיר יותר מאשר מגלוקוז (חוסך את‬
‫תהליך הגליקוליזה)‪.‬‬
‫מעגל האלנין‪ :‬קושר בין השריר לכבד במצבי רעב‪ .‬במצב זה השריר מפרק את הסיבים שלו‬ ‫‪‬‬
‫(חלבונים)‪ .‬מתבצעות המון טרנסאמינציות‪ ,‬ואלנין היא ח"א העיקרית שיוצאת מהשריר‪ .‬אלנין‬
‫מגיעה מהשריר לכבד ‪ ‬עוברת טרנסאמינציה והופכת לפירובט ‪ ‬נכנסת לגלוקונאוגנזה ‪‬‬
‫נוצר גלוקוז‪.‬‬

‫רקמת השומן‪:‬‬

‫אוגרת שומנים כטריגליצרידים (הידרופוביים לחלוטין)‪ .‬הכבד שולח טריגליצרידים אל רקמת‬ ‫‪‬‬
‫השומן ב‪ ,VLDL -‬או שהיא מסנתזת אותם בעצמה‪.‬‬
‫אצל אדם ממוצע ששוקל ‪ 70‬ק"ג יש ‪ 15‬ק"ג שומן שאגור בגוף‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הפרשת גלוקגון\אפינפרין מביאה לפירוק טריגליצרידים ברקמת השומן‪ .‬רוב חומצות השומן‬ ‫‪‬‬
‫שנוצרו מגיעות לכבד כי הוא מחמצן שומנים במצבים אלה (רמות גלוקוז נמוכות בדם\ ‪fight or‬‬
‫‪ .) flight‬תוצר פירוק נוסף ‪ -‬גליצרול ‪ -‬מגיע גם הוא לכבד ונכנס לגלוקונאוגנזה ליצירת גלוקוז‪.‬‬
‫רמות הגלוקוז בתאי רקמת השומן קובעות האם וכמה חומצות שומן יופרשו לדם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הכליה‪:‬‬

‫תפקידה לסנן את הדם‪ ,‬ליצור את השתן ולספוג חזרה את החומרים החיוניים‪ .‬בעלת תפקיד‬ ‫‪‬‬
‫חשוב בספיגה חוזרת של גלוקוז ומתכות‪ .‬האוריאה‪ ,‬שנוצרה בכבד במעגל האוריאה‪ ,‬אינה‬
‫נספגת חזרה אלא מופרשת החוצה עם השתן‪.‬‬
‫בכליה יש משאבת נתרן‪-‬אשלגן‪ ,‬אשר מייצרת גרדיינט שמאפשר את הספיגה האקטיבית‬ ‫‪‬‬
‫השניונית (קו‪-‬טרנספורטר) של הגלוקוז‪ .‬רוב האנרגיה שהכליה צורכת הולכת למשאבה זו‪.‬‬
‫הכליה משתמשת בשומן ובפחמימות לצורך אנרגיה‪ ,‬ובגופיפי קטו במצבי רעב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מגיבה לאינסולין ‪ -‬יש לה גלוט ‪ 4‬שמוצג בהפרשת הורמון זה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לאחר ‪ 2-3‬ימי רעב הכליה עושה גלוקונאוגנזה ומשחררת גלוקוז לדם‪ .‬בשלב זה אנזימי המעקף‬ ‫‪‬‬
‫עוברים שיעתוק ובאים לידי ביטוי בכליה‪.‬‬

‫הכבד‪:‬‬

‫אחד התפקידים שלו הוא לאזן את רמות הגלוקוז בדם ‪ -‬הכבד מסלק ⅔ של גלוקוז מהדם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כשהגלוקוז נכנס לכבד‪ ,‬הוא הופך לגלוקוז ‪ 6‬פוספט ע"י הקסוקינאז או ע"י גלוקוקינאז (ספציפי‬ ‫‪‬‬
‫לכבד)‪.‬‬
‫המסלולים של גלוקוז ‪ 6‬פוספט בכבד‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫גלוקוז ‪ 6‬פוספט ‪ ‬גלוקוז ‪ 1‬פוספט ‪  UDP‬גלוקוז ‪ ‬סינתזת גליקוגן‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הורדת הזרחן ע"י גלוקוז ‪ 6‬פוספטאז ב‪ ER  -‬גלוקוז ‪ ‬משוחרר לדם‪.‬‬ ‫‪-‬‬
 ‫נכנס לגליקוליזה ‪ ‬פירובט ‪ ‬אצטיל קו‪ A -‬מעגל קרבס ושרשרת מעבר האלקטרונים‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫סינתזת כולסטרול (רק בכבד)‪ ,‬סינתזת חומצות שומן (יותר מסיבית בכבד כי הוא שולח‬
‫חומצות שומן לאגירה)‪.‬‬
‫נכנס למסלול הפוספופנטוזות‪ ,‬במהלכו נוצר ‪ NADPH ‬ייצור ריבולוז ‪ 5‬פוספט ‪ ‬ייצור‬ ‫‪-‬‬
‫נוקליאוטידים‪.‬‬
‫הכבד מייצר גלוקוז ע"י פירוק מאגרי הגליקוגן שלו או ע"י גלוקונאוגנזה‪ .‬את הגלוקוז שהוא מייצר‬ ‫‪‬‬
‫הוא משחרר לדם‪.‬‬
‫המקורות לגלוקונאוגנזה הם לקטט ואלנין (מהשריר)‪ ,‬גליצרול (מרקמת השומן) וח"א גלוקוגניות‬ ‫‪‬‬
‫(מהמזון)‪.‬‬
‫המסלולים של חומצות האמינו בכבד‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫רוב חומצות האמינו יכולות לעבור פירוק וסינתזה בכבד‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫משמשות לבניית חלבונים (גם ברקמות אחרות) וכמקור למולקולות בעלות קבוצה אמינית‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הכבד מסנתז את חלבוני הדם וח"א לרקמות אחרות‪.‬‬
‫הכבד הוא היחיד שיש לו את האנזים גלוטמט דהידרוגנאז (במיטוכונדריה)‪ ,‬אשר מספק ח"א‬ ‫‪-‬‬
‫רבות לרקמות אחרות‪.‬‬
‫כאשר יש עודף ח"א או מחסור באנרגיה‪ ,‬הן משמשות לצריכת אנרגיה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הורדת הקבוצה האמינית ‪ ‬הולכת למעגל האוריאה‪ ,‬שמתרחש רק בכבד‪.‬‬
‫השלד הפחמני שנשאר ‪ ‬פירובט או מטבוליטים של מעגל קרבס‪.‬‬
‫הכבד מקבל מהשריר בעיקר אלנין (במצב רעב)‪ .‬בטרנסאמינציה אלנין הופכת לפירובט‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫שהולכת לסינתזת גלוקוז‪.‬‬

‫המסלולים של השומנים בכבד‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫חומצות שומן מגיעות מרקמת השומן או מסינתזה של הכבד‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מחומצות השומן הכבד בונה את השומנים שלו ואת הליפופרוטאינים‪ .‬כמו כן הוא מפריש‬ ‫‪-‬‬
‫לדם את חומצות השומן במקרה הצורך‪.‬‬
‫במצבי רעב‪ ,‬כאשר הכבד מסנתז\מפריש סוכר ‪ -‬חומצות השומן עוברות ‪-β‬אוקסידציה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מתקבלת כמות רבה של אצטיל קו‪ .A-‬בנוסף רמות האוקסלו‪-‬אצטט יורדות בצורה‬
‫משמעותית‪ .‬אין מספיק אוקסלו‪-‬אצטט שיידחס עם אצטיל קו‪ A -‬הצטברות אצטיל קו‪A -‬‬
‫יצירת גופיפי קטו‪ .‬דבר זה קורה אך ורק בכבד‪ .‬בכל שאר הרקמות תמיד יהיה אוקסלו‬
‫אצטט‪ ,‬בכבד היא הופכת לפוספו‪-‬אנול‪-‬פירובט‪ ,‬שנכנסת לגלוקונאוגנזה‪.‬‬
‫הכבד לא מפרק את גופיפי הקטו כי אין לו את האנזים שעושה זאת‪ .‬הם מופרשים לדם‬ ‫‪-‬‬
‫כתוצר לוואי של התהליך ומתפרקים ברקמות אחרות לאצטיל קו‪( A-‬להן יש את האנזים)‪.‬‬
‫גופיפי קטו טובים לכל הרקמות שעושות מעגל קרבס‪.‬‬
‫מפירוק חומצות השומן מתקבלת אצטיל קו‪ A -‬ממנה אפשר לייצר כולסטרול ‪ ‬ממנו‬ ‫‪-‬‬
‫אפשר לייצר הורמונים סטרואידיים ומלחי מרה (נאגרים בכיס המרה ומופרשים למערכת‬
‫העיכול כדי להמיס את השומנים)‪.‬‬

‫מסלולי ח"א בכבד‬ ‫מסלולי הסוכרים בכבד‬

‫מסלולי שומנים בכבד ‪‬‬