‫שנכנסו אלי‪ -‬נכנסו מקב' האצטיל ויצאו בתור ‪ CO2.
4‬זוגות אטומי מימן עוזבים את המעגל ב‪ 4-‬תג' חמצון‪ 2.‬מולקולות‬
‫‪ +NAD‬מחוזרות בדקרבוקסילציות האוקסידטיביות של איזוציטרט ו‪ α-‬קטוגלוטרט‪ .‬מולקולת ‪ FAD‬מחוזרת בחמצון‬
‫סוקצינאט ומולקולת ‪ +NAD‬אחת מחוזרת בחמצון מלאט‪ .‬חמצן‪ -‬מקבל אלקטרונים אולטימטיבי‪ .‬מעגל קרבס זהו תהליך‬
‫אאירובי בלבד וזאת כיוון ש‪ +NAD-‬ו‪ FAD-‬יכולים להיווצר במיטוכונדריה רק דרך מעבר אלקטרונים לחמצן מולקולרי‪.‬‬
‫שלב ‪ :1‬אוקסלואצטט (‪ 4‬פחמנים)‪ ,‬אצטיל ‪ CoA (2‬פחמנים) ומים מגיבים ליצירת ציטרט (‪ 6‬פחמנים) ו‪ .CoA-‬ציטרט‬
‫סינתאז‪ :‬אוקסלו אצטט מגיב תחילה עם אצטיל ‪ CoA‬ליצירת ציטריל ‪ CoA‬מבנה ביניים תיאואסטרי בעל אנרגיה גבוהה‬
‫ולכן הידרוליזה זו מושכת את התג' לכיוון סינתזת ציטרט והסרת ‪CoA‬היא רק לאחר שינוי קונפורמציה‪.‬זו בקרה‪ .‬זה שלב‬
‫בעל ‪ G‬שלילי והוא לא הפיך‪.‬שלב ‪ :2‬ציטרט עובר איזומריזציה לאיזוציטרט‪ .‬האיזומריזציה מתרחשת על מנת לאפשר‬
‫לציטרט לעבור דקרבוקסילציה אוקסידטיבית‪ .‬היא מתרחשת ע"י שלב דהידרציה ואחריו הידרציה‪ ,‬בעצם יש החלפה‬
‫פנימית של ‪ +H‬ו‪ .-OH-‬שני שלבים אלו מזורזים ע"י אקוניטאז אנזים עם קבוצה פרוסטטית ברזל‪-‬גפרית‪ .‬מסביב הרבה‬
‫ציסטאינים‪ .‬שלב ‪ :3‬איזוציטראט עובר חמצון עם ‪ +NAD‬לקבלת ‪-α‬קטוגלוטראט‪ ,‬ואח"כ משתחרר ‪ CO2‬ו‪ .2NADH-‬שלב‬
‫חמצון חיזור ראשון‪ .‬אוקסלוסוקצינט הוא חומר ביניים בתג' זו‪ .‬האנזים המזרז ריאקציה זו הוא איזוציטרט‬
‫דהידרוגנאז‪,‬שהוא גם אחת מנקודות הבקרה‪ .‬זהו השלב הקובע קצב במעגל וגם זה שלב בלתי הפיך‪ .‬שלב ‪-α :4‬‬
‫קטוגלוטראט מגיב עם ‪ +NAD‬ו‪( CoA-‬קופקטורים) בתג' דקרבוקסילציה אוקסידאיבית שנייה לקבלת סוקציניל ‪CoA,‬‬
‫‪ CO2‬ו‪ .2NADH-‬תג' זו מזורזת ע"י האנזים ‪-α‬קטוגלוטראט דהידרוגנאז (הומולוגי לפירובט דהידרוגנאז אותו מכניזם)‪.‬‬
‫שלב בלתי הפיך עם ‪ G‬שלילי‪ .‬שלב ‪ :5‬סוקציניל ‪ CoA‬מגיב עם ‪ Pi‬ו‪ GDP-‬לקבלת סוקצינאט‪ GTP ,‬ו‪( CoA-‬תג' שוו"מ)‪.‬‬
‫סוקציניל ‪ CoA‬הוא תרכובת תיואסטרית עתירת אנרגיה‪ .‬חיתוך הקשר האסטרי של תרכובת זו מצומד לפוספורילציה של‬
‫‪ .GDP‬זהו השלב היחיד במעגל אשר מפיק באופן ישיר קשר פוספטי עתיר אנרגיה‪ .‬התגובה מזורזת ע"י סוקציניל ‪CoA‬‬
‫סינתאז ‪ -‬הטרודימר ‪α2β2‬שלב ‪ 1‬בתג' החלפה של ‪ CoA‬ב‪ Pi-‬ויצירת מבנה ביניים בעל פוטנציאל אנרגיה גבוה סוקציניל‪-‬‬
‫פוספט‪ ,‬שייר היסתדין מתת יחידה ‪ α‬מסיר את קב' הפוספוריל ויוצר סוקצינט ופוספוהיסתדין‪ ,‬שייר הפוספוהיסתדין‬
‫מתנדנד לעבר ‪ GDP‬הקשור בתת יחידה ‪ β‬וקב' הפוספוריל מועברת ליצירת ‪ . GTP‬שלב ‪ :6‬אוקסלואצטט נוצר מחדש ע"י‬
‫חמצון סוקצינאט‪ .‬סוקצינאט מותמר לאוקסלואצטט ב‪ 3-‬צעדים‪)1 :‬שלב חמצון בו סוקצינאט הופך לפומראט‪ FAD .‬מקבל‬
‫‪ 2‬מימנים בשלב זה כיוון ששינוי האנרגיה החופשית אינו מספיק לחזר ‪ .+NAD‬מזורזת ע"י סוקצינאט דהידרוגנאז – אנזים‬
‫השייך גם למעגל וגם לשרשרת מעבר אלקט'‪.‬חלבון ברזל‪-‬גפרית‪ ,‬מעוגן ישירות לממברנה פנימית במיטוכונדריה ומשתתף‬
‫ישירות בשרשרצ העברת ‪ e, FAD‬קב' פרוסטטית לא עוזב את האנזים ‪ )2‬שלב הידרציה בו פומראט הופל ל‪-L -‬מלאט‪.‬‬
‫האנזים הוא פומראז‪ -‬מזרז הידרןליזה של הקשר הכפול‪ )3 .‬שלב חמצון נוסף בו ‪-L‬מלאט ו‪ +NAD-‬מגיבים לקבלת‬
‫אלו נקבעים ע"י הספציפיות של כל אחד מהם‪ .‬תפקודים של שרירים וכבד קובעים את הבקרה האלוסטרית בכל רקמה‪ .‬יש‬
‫אוקסלואצטט‪ NADH ,‬ו‪( +H -‬תג' שוו"מ) ריאקציה יחידה בעלת אנרגיה חופשית חיובית במעגל החמצון קורה עקב‬
‫שיירי ‪ Ser‬בכל תת יחידה שעוברים זרחון‪ .‬זרחון בנק' אחת גורם לשינוי קונפורמציית החלבון‪ .‬זמינות האתר הפעיל משתנה‬
‫העלמות התוצרים‪ .‬תגובה זו מזורזת ע"י מלאט דהידרוגנאז‪ +NAD .‬הוא שוב פעם מקבל האלקטרונים‪ NADH .‬ו‪FADH2-‬‬
‫בעת הזרחון‪ .‬פוספורילאז ‪ -a‬מצב מזורחן של האנזים‪ ,‬האתר הפעיל פתוח והאנזים פעיל‪ -‬מצב ‪ .R‬פוספורילאז ‪ -b‬מצב לא‬
‫עוברים לממברנה הפנימית של המיטוכונדריה ושם מתחמצנים ע"י ‪ .O2‬תוך כדי חמצון יש צימוד לזרחון‪ .‬התוצרים‬
‫מזורחן‪ ,‬האתר הפעיל סגור והאנזים לא פעיל‪ -‬מצב ‪.T‬פוספורילאז קינאז מזרחן את פוספורילאז ‪ b. 2‬צורות האנזים יכולות‬
‫העיקריים של מעגל קרבס‪ 8 :‬אלקטרונים‪ .‬קרבוקסילציה של פירובט‪ :‬תג' המזורזת ע"י פירובט קרבוקסילאז‪ .‬פירובט עובר‬
‫להיות במצב הפעיל ‪ R‬או במצב הלא פעיל ‪ ,T‬ההבדל הוא שבמצב מזורחן השוו"מ מוסט לכיוון ‪ R‬ובמצב לא מזורחן מוסט‬
‫לאוקסלואצטט‪ ,‬משמעות‪ -‬חידוש מעגל קרבס‪ .‬פירובט דהידרוגנאז‪ :‬זהו קומפלכס המורכב מ‪ 3-‬סוגי אנזימים‪E1, E2, E3:‬‬
‫למצב ‪ .T‬בנוסף למודיפיקציה קוולנטית‪ ,‬בשריר (פוספולירז ‪ b‬רגיש לשינוי בין מצב ‪ T‬ל‪ )R -‬בקרה אלוסטרית מתרחשת ע"י‬
‫ו‪ 5-‬קואנזימים ‪:‬תיאמין פירופוספט (‪ ,)TPP‬ליפואמיד ‪ FAD -CoA,‬ו‪ .+ NAD-‬קיימים ‪4‬שלבים בהמרת פירובט לאצטיל‬
‫‪ )CoA: 1‬פירובט ו‪ TPP-‬מגיבים לקבלת ‪ hydroxyethyl-TPP‬ן‪ .CO2-‬תג' זו מזורזת ע"י ‪ .E1‬טבעת טיאזול של ‪( TPP‬ב‪)E1-‬‬
‫הינה טבעת חומצית ולכן יוצרת קרבאניון אשר מצרף ברצון קב' קרבוניל של פירובט‪ .‬הוספה זו מלווה בדקרבוקסילציה של‬
‫פירובט ומתקבל הידרוקסיאתיל‪ )TPP. 2-‬קב' ההידרוקסיל המחוברת ל‪ TPP-‬מחומצנת ליצירת קב' אצטיל ומועברת‬
‫לליפואמיד‪ .‬המחמצן הוא קב' הסולפיד של ליפואמיד אשר מומרת לצורת סולפהידריל‪ .‬מזורזת ע"י ‪ E1‬ונוצר אצטיל‬
‫ליפואמיד‪ )3 .‬קב' האצטיל מועברת ל‪ CoA-‬ליצירת אצטיל ‪ .CoA‬דהידרוליפויל טרנסאצטילאז (‪ )E2‬מזרז תג' זו‪ )4 .‬הצורה‬
‫המחומצנת של ליפואמיד נוצרת מחדש ע"י דהידרוליפויל דהידרוגנאז (‪ E3). 2‬אלקטרונים מועברים ל‪( FAD -‬קב'‬
‫פרוסטטית של האנזים) ואז ל‪ .+NAD-‬הקומפלכס פירובט דהידרוגנאז גדול מריבוזום‪ ,‬מסתו ~‪ .5000kDa‬מורכב מ‪3-‬‬
‫אנזימים שהאינטגרציה שלהם מאפשרת קטליזת ריאקציה מורכבת‪ .‬קומפלכס זה הומולוגי ל‪-α -‬קטוגלוטראט דהידרוגנאז‪.‬‬
‫בקרה קוולנטית פוספורילציה של ‪ E1‬בקומפכלכס ע"י קינאז ספציפי מפסיקה את פעילות הקומפלכס‪ ,‬הפעלה מחודשת‬
‫מושגת ע"י פוספטאז ספציפי‪ .‬הגברת היחסים‪ NADH/NAD+, CoA/acetylCoA, ATP/ADP :‬מקדמת פוספורילציה וכך‬
‫גם את הפסקת פעילות הקומפלכס‪ .‬פירובט ו ‪ ADP‬משפעלים את ההידרוגנאז ע"י עיכוב הקינאז‪ ,‬בעוד ש‪ +Ca2-‬עושה זאת‬
‫ע"י שפעול הפוספטאז‪ .‬פירובאט דהידרוגנאז "מכובה" כאשר יש הרבה תוצרי ביניים והאנרגיה גבוהה‪ .‬אינסולין‪ -‬מאיץ את‬
‫המרת פירובט לאצטיל ‪ CoA‬ע"י המרצת דפוספורילציה של הקומפלכס‪ .‬בקרה אלוסטרית של האנזים‪ :‬הקומפלכס‪-‬‬
‫‪ATP‬מעכב ו ‪ AMP‬משפעל‪ -E2 .‬אצטיל ‪ CoA‬מעכב ו ‪ CoA‬משפעל‪ E3- NADH .‬מעכב ו‪ +NAD-‬משפעל‪ .‬בקרה של‬
‫המעגל‪ :‬שלב בקרה חשוב בבקטריה‪ -‬סינתזת ציטרט מאוקסלואצטט ואצטיל ‪ CoA. ATP‬מעכב אלוסטרי של ציטרט‬
‫סינתאז‪ .‬שלב בקרה נוסף‪ -‬איזוציטרט דהידרוגנאז הוא אנזים המשופעל אלוסטרית ע"י ‪( ADP‬מגדיל זיקה לסובסטרט)‪.‬‬
‫קשירת איזוציטרט‪ +NAD+, Mg2 ,‬ו‪ ADP-‬קואופרטיביות באופן הדדי‪ .‬בניגוד ‪ NADH‬מעכב איזוציטרט דהידרוגנאז ע"י‬
‫החלפת ‪ +NAD‬באופן ישיר‪ ATP .‬מעכב‪ +NAD .‬ו‪ FAD-‬זמינים רק כאשר האנרגיה נמוכה‪ .‬שלב בקרה שלישי‪-α -‬‬
‫קטוגלוטראט דהידרוגנאז‪ ,‬סוקציניל ‪ CoA‬ו‪ NADH-‬מעכבים‪ -‬תוצרי התג' המזורזת ע"י האנזים‪ .‬כמו כן מעוכב ע"י רמת‬
‫אנרגיה גבוהה‪ .‬כאשר רמת האנרגיה בתא גבוהה‪ ,‬קצב המעגל פוחת וכמו כן מעבר דוגמאות של ‪ 2‬פחמנים למעגל (הבאים‬
‫מאצטיל ‪* .)CoA‬תג' נוספת שיכולה ליצור אוקסלואצטט מפירובט‪ -‬גלוקונאוגנזה! מחלת ברי ברי‪ :‬נגרמת מחוסר בתיאמין‪-‬‬
‫ויטמין ‪ .B1‬הגוף לא יכול לסנתז ויטמינים‪ .‬מחלה זו גורמת לחוסר תפקוד של הקומפלכס‪ ,‬חוסר יכולת ליצור אנרגיה‪.‬‬
‫העצבים נפגעים ממחלה זו‪ .‬ציטרט סינתאז‪ :‬דימר ‪ 2‬תת יחידות זהות כל אחת ‪ .49KD‬במהלך הקטליזה האנזים עובר‬
‫שינויים קונפורמציוניים מהותיים‪ .‬תחילה נקשר אוקסלואצטט ואח"כ אצטיל ‪ .CoA‬הסיבה לסדר ההקשרות‪-‬‬
‫אוקסלואצטט מגדיל התארגנות מבנית גדולה אשר מובילה להווצרות אתר קשירה לאצטיל ‪ CoA‬ומונע הידרוליזה של‬
‫אצטיל ‪* .CoA‬אנזים אסימטרי אשר תוקף תרכובת סימטרית יכול להבחין בין ‪ 2‬קב' זהות של אותה התרכובת‪ .‬ארסנט‪:‬‬
‫בעל התאמה סטרית לח' ליפוית במצב מחוזר‪ ,‬מחזר וגורם לאנאקטיבציה של הקומפלכס‪ .‬דומה למחלה ברי ברי‪ .‬שאלות‪:‬‬
‫אכלת הרבה חומצות שומן ומעט פחמימות‪,‬איך תסביר קצב עליית חמצון ‪ CoA‬וירידת חמצון גלוקוז?חומצת שומן היא אבן‬
‫בניין נוספת של אצטיל ‪ CoA‬אז הריכוז שלו עולה והוא נכנס למעגל קרבס‪.‬אך הוא לא יפעל בלי האוקסלואצטט שגם הוא‬
‫נוצר כי האצטיל ממריץ אנזים שיוצר אוקסלו'‪ .‬ירידה בחמצון גלוקוז כי ציטראט מעכב אנזים פוספופרוקטוקינז‬
‫בגליקוליזה והיא מואטת ויש פחות חמצון גלוקוז‪.‬‬
‫פוספורילציה אוקסידטיבית‪:‬‬
‫תהליך שבמהלכו מסונתזת רוב האנרגיה בתאים אאירובים (יש שיתוף ‪ ,)O2‬זהו מנגנון ליצירת רוב ‪ ATP‬במע' חיות‪ .‬בתאים‬
‫אאוקריוטים‪ -‬מתרחשת במיטוכונדריה‪ .‬הממברנה החיצונית של המיטו' מכילה חלבונים המכילים פורינים‪ .‬הם בונים‬
‫תעלות אניוניות‪ ,‬גדולות ולא סלקטיביות שמעניקות חדירות לממברנה החיצונית‪ .‬ממברנה זו אינה חדירה לחלבונים‪ .‬אחד‬
‫התפקידים החשובים של המיטו' זה אפופטוזיס‪ -‬מוות מבוקר של תאים אאוקריוטים‪ .‬אחד מהחלבונים הקטנים (ציטוכרום‬
‫‪ )C‬יוצא מהמיטו'‪ ,‬גורם מרכזי להמשך מנגנון מוות מבוקר של התא‪ .‬מתרחש בגלל פתיחה של חור גדול שחדיר לחלבונים‪.‬‬
‫הממברנה הפנימית מקופלת מאוד על מנת להגדיל את שטח הפנים (הגברה כמותית של מע' פוספורילציה אוקסידטיבית)‪.‬‬
‫מכילה גם את החלבונים ששיכים לשרשרת מעבר ‪ .-e‬המטריקס מכיל את מעגל קרבס‪ ,‬כל האנזימים ששיכים למעגל‬
‫נמצאים במטריקס‪ .‬המטריקס מכיל גם ‪ DNA‬מיטוכונדריאלי שמקודד חלק מהחלבונים‪ .‬הממברנה הפנימית לא חדירה‬
‫בקלות לחלבונים ואינה חדירה ליונים‪ .‬לכל דבר הצריך להכנס למטריקס יש נשאים ספציפיים‪ .‬בממברנה מיטוכונדריאלית‬
‫הקטיון המספק אנרגיה למעבר חומרים הוא ‪ ,+H‬יש ניצול של גרדיאנט פרוטונים‪ .‬תפקיד המיטו' הוא לספק את השלב‬
‫האחרון בהתמרת אנרגיה‪ .‬יש שרשרת העברת ‪ -e‬מהנשאים ‪ NADH, FADH2‬אל החמצן‪ .‬במעגל קרבס מקבלים ‪8NADH,‬‬
‫‪ .2FADH2‬כמו כן מקבלים ‪ 6CO2‬ורק ‪( 2ATP‬בנוסף ל‪ 2ATP -‬שנוצרו בגליקוליזה)‪ .‬בשלב הבא נכנסים ה ‪ -e‬לשרשרת‪,‬‬
‫האנרגיה שלהם מנוצלת והיא הולכת לסינתזה של ‪ ,32ATP‬מתוך ‪ 36‬מולקולות שניתן לקבל ממולקולת גלוקוז אחת‪ .‬רוב‬
‫האנרגיה מתקבלת בשלב האחרון‪ .‬למולקולות שמוסרות ‪ -e‬יש פוטנציאל חיזור גבוה ולמולקולות המקבלות ‪ -e‬יש פוטנציאל‬
‫חיזור נמוך‪ .‬שרשרת מעבר ‪ -e‬זוהי שרשרת ריאקציות חמצון חיזור בהשתתפות נשאים שונים‪ .‬מעבר ‪ -2e‬מ‪ NADH -‬לחמצן‬
‫נותן אנרגיה של ‪ .Kcal/mol 52‬ע"י שבירת השרשרת למס' ריאקציות יש איבוד אנרגיה‪ .‬הדבר טוב לתא כי אם נשחרר כמות‬
‫רבה של אנרגיה התא יישרף‪ .‬המטרה היא לשחרר אנרגיה במנות אותן ניתן לעבד ולנצל היטב‪ .‬בשרשרת יש כמה‬
‫קומפלכסים שכל אחד בנוי מכמה תתי יחידות ומכמה קב' פרוסטטיות‪ :‬קומפלכס ‪ I: NADH‬דהידרוגנאז‪ -‬מקבל ‪ -e‬מ‪-‬‬
‫‪ .NADH‬קומפלכס ‪ :II‬סוקצינאט‪ Q-‬רדוקטאז‪ -‬דרכו נכנס סוקצינאט לשרשרת‪ .‬קומפלכסים ‪ I‬ו‪ II-‬מעבירים אלקטרונים‬
‫ליוביקיונון (‪-Q‬נשא)‪ .‬ניתן להתחיל את השרשרת מ‪ 2-‬כיוונים ‪ NADH‬וסוקצינאט‪ Q .‬מעביר לקומפלכס ‪III: Q-Cyt C‬‬
‫אוקסידורדוקטאז‪ .‬קומפלכס ‪ III‬מעביר ל‪ ,Cyt C-‬נשא קטן‪ ,‬חלבון מסיס‪ .‬הוא הקישור בין קומפלכס ‪ III‬ל‪ .IV-‬קומפלכס‬
‫‪ :IV‬ציטוכרום ‪ C‬אוקסידאז והוא מעביר לחמצן‪ .‬קומפלכסים ‪ 1,3,4‬מעבירים פרוטונים אל מחוץ למטריקס ויוצרים‬
‫גרדיאנט פרוטונים על הממברנה הפנימית (קומפלכס ‪ 2‬לא מעביר פרוטונים)‪ .‬לנשאים חלק כרומופורי‪ -‬בעלי בליעה‪ .‬בליעתם‬
‫משתנה בהתאם למצב חמצון‪-‬חיזור שלהם‪ .‬ככל שחומר מחוזר יותר בליעתו עולה‪ .‬נשא שקרוב יותר לסובסטרט יהיה‬
‫מחוזר יותר‪ .‬כתוצאה ממעבר ה ‪ -e‬ויצירת גרדיאנט פרוטונים יש שפעול של קומפלכס ‪ V: ATP‬סינתאז המייצר ‪ .ATP‬נוצר‬
‫מפל אלקטרוכימי של פרוטונים על הממברנה‪ .‬קומפלכס ‪ :I‬בצורת ‪ ,L‬זרוע אנכית שנמצאת במטריקס וזרוע הידרופובית‬
‫‪‬‬
‫‪ . NADH  Q  5H matrix‬בתחילה ‪ NADH‬נקשר‬ ‫‪  NAD   QH 2  4 H cytosol‬‬
‫‪‬‬
‫הנמצאת בתוך הממברנה‪ .‬הריאקציה המזורזת‪:‬‬
‫לאתר קשירה שנמצא על הזרוע במטריקס ומעביר ‪ -e‬ל ‪( FMN‬קב' פרוסטטית של הקומפלכס) והופך לצורתו המחוזרת‬
‫‪ -FMNH2. e‬אלו מועברים ל‪ 3 -‬מרכזים של ‪( 4Fe-4S‬חלבוני גפרית ברזל שהם הקב' הפרוסטטית השנייה של הקומפלכס)‪.‬‬
‫יוני הברזל בחלבונים יכולים להיות במצב מחוזר ‪ Fe+2‬או במצב מחומצן ‪ .Fe+3‬קב' ברזל‪-‬גפרית עוברות ריאקצית חמצון‬
‫חיזור ללא שחרור פרוטונים‪ -e .‬מקב' ברזל גפרית מועברים ל‪ .CoA-Q -‬מעבר ה ‪ -e‬מ‪ NADH-‬ל‪ Q-‬בקומפלכס ‪ I‬גורם‬
‫לשאיבה של ‪ +4H‬אל מחוץ למטריקס‪ .‬חיזור ‪ Q‬ל‪ QH2-‬נוצר כתוצאה של יציאת ‪ 2‬פרוטונים מהמטריקס‪ .‬זוג ה ‪ -e‬שקשור ל‪-‬‬
‫‪ QH2‬מועבר ל‪ 4Fe-4S-‬והפרוטונים משוחררים לצד הציטוזולי‪ .‬משם עוברים ה ‪ -e‬ל‪ Q-‬נייד בתוך הממברנה ההידרופובית‪,‬‬
‫שנוצר עקב יציאה של ‪ -2e‬מהמטריקס לציטוזול‪ .‬קומפלכס ‪ :II‬חלבון ממברנלי אינטגרלי שנמצא בממברנה הפנימית של‬
‫המיטו'‪ FADH2 .‬לא עוזב את הקומפלכס אלא ה ‪ -e‬מועברים למרכז ‪ Fe-S‬ואז ל‪ Q-‬ומשם נכנסים לשרשרת‪ .‬בניגוד‬
‫לקומפלכס ‪ I‬לא גורמים להעברת פרוטונים‪ .‬משאבת הפרוטונים השנייה בשרשרת היא קומפלכס ‪ :III‬ציטוכרום הוא חלבון‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫שמעביר ‪ -e‬ומכיל קב' פרוסטטית ‪ . QH 2  2CytCox  2 H matrix   Q  CytCred  4 H cytosol .Heme‬הקומפלכס הוא דימר‬
‫המכיל ‪ 11‬תת יחידות‪ .‬מכיל בסה"כ ‪ 3‬קב' ‪ Heme‬שנמצאות בשתי תת יחידות‪ CytbH, CytbL, Cytc1. bL :‬עבור אפיניות‬
‫נמוכה ו‪ bH-‬עבור אפיניות גבוהה והם נמצאים ב‪ .Cytb-‬הסוג ה‪ c 3-‬נמצא ב‪ .Cytc1-‬בנוסף לקב' ה‪ Heme-‬האנזים מכיל קב'‬
‫ברזל‪-‬גפרית עם מרכזי ‪ .2Fe-2S‬מרכז זה נקרא ‪ .Rieske center‬הקומפלכס מכיל ‪ 2‬אתרי קישור ייחודים עבור ‪ Q‬שנקראים‬
‫‪ Qo, Qi. Qi‬נמצא קרוב יותר לצד הפנימי של המטריקס‪ .‬מעגל ה‪ :Q-‬המכניזם של מעבר ה ‪ -e‬מ‪ Q-‬ל‪ .CytC-‬המעגל מתחיל‬
‫כאשר ‪ QH2‬נקשר לאתר ‪ Qo. QH2‬מעביר בכל פעם ‪ .-1e‬הוא עובר תחילה למרכז ‪ rieske‬ואז ל‪ Cytc1-‬ובסופו של דבר למול'‬
‫‪ Cytc‬מחומצנת והופך אותו לצורתו המחוזרת‪ Cytc .‬המחוזר חופשי לעזוב את האנזים בצורה זו‪ .‬האלקטרון השני מועבר‬
‫תחילה ל‪ CytbL-‬ואז ל‪ CytbH-‬ובסופו של דבר ל‪ Q-‬הקשור באתר ‪ .Qi‬עקב קבלת ה ‪ -e‬ה‪ Q-‬מחוזר ל ‪ .-∙Q‬כאשר ‪ QH2‬באתר‬
‫‪ Qo‬מחומצן ל‪ Q-‬הפרוטונים שלו משתחררים לצד הציטוזולי של הממברנה‪ .‬מול' ה ‪ Q‬שבאתר ‪ Qo‬חופשיה לעזוב את האתר‪.‬‬
‫בשלב זה ‪ -∙Q‬נמצא באתר ‪ .Qi‬מול' שניה של ‪ QH2‬נקשרת לאתר ‪ Qo‬ומגיבה באותה הדרך כמו הראשונה‪ .‬אחד מה ‪ -e‬מועבר‬
‫‪-‬‬
‫למרכז ‪ rieske‬ואז ל‪ Cytc1-‬ומועבר משם לחיזור מול' שניה של ‪ .Cytc‬האלקטרון השני עובר ל‪ CytbL-‬ואז ל‪ ,CytbH-‬ל ‪∙Q‬‬
‫גליקוגן‪:‬‬
‫היתרון של פולימר כחומר תשמורת הוא שגליקוגן אינו מוסיף ללחץ האוסמוטי כפולימר‪ .‬לא כמו ח‪.‬שומן גלוקוז יכול לספק‬
‫אנרגיה גם בהעדר חמצן‪ .‬גלוקוז היא מול' הדלק היחידה הנצרכת ע"י המוח (חוץ מבתנאי רעב)‪.‬לגליקוגן בנוסף לשרשרת‬
‫ליניארית יש ענפים‪ -‬יוצר אריזה צפופה יותר‪ .‬פירוק הגליקוגן הוא מהקצוות ובשל הענפים יש יותר קצוות‪ -‬פירוק מהיר‬
‫יותר! גליקוגן נמצא בריכוז הגבוה ביותר בכבד‪ .‬תפקיד הכבד לשמור על רמת גלוקוז קבועה בדם‪ .‬הכבד מאכסן גלוקוז‬
‫בצורת גליקוגן‪ .‬כמות הגליקוגן מגיעה עד ‪ .10%‬גליקוגן נמצא אף בחיידקים‪ .‬גם בשרירים נמצאת כמות ניכרת של גליקוגן‬
‫‪ .3-2 %‬בגלל שמסת השרירים גדולה ממסת הכבד‪ ,‬סה"כ הגליקוגן נמצא בכמות רבה יותר בשרירים‪ .‬הגליקוגן מתפרק ע"י‬
‫פוספורוליזה ומקבלים גלוקוז ‪-1‬פוספט‪ ,‬הדבר חוסך אנרגיה (כשגלוקוז נכנס למעגל הגליקוליזה הוא עובר פוספורילציה‪-‬‬
‫תהליך הדורש אנרגיה)‪ .‬גלוקוז ‪-1‬פוספט הופך לגלוקוז ‪-6‬פוספט ואז נכנס למסלול הגליקוליזה‪ .‬תוצר פירוק הגליקוגן יכול‬
‫להיכנס למסלול גליקוליזה במסלול אנאירובי עד לפירובט וקבלת אנרגיה בניגוד לחומרי תשמורת אחרים‪ .‬לעבודה‬
‫אנאירובית אנו משתמשים רק בגליקוגן‪ .‬התפקיד העיקרי של הכבד הוא להעביר גלוקוז לשאר התאים דרך מחזור הדם‪ ,‬כך‬
‫שגלוקוז ‪-6‬פוספט הופך בכבד לגלוקוז‪ .‬פירוק גליקוגן‪ :‬מזורז ע"י האנזים גליקוגן פוספורילאז‪:‬מפרק את קשרי ‪1,4‬‬
‫ומשחרר ‪ G1P‬לגליקוליזה (פוספורילציה)‪ .‬הוא מפרק עד ‪ 4‬שיירים מההסתעפות‪ .‬ההתפרקות הפרוטיאוליטית של גליקוגן‬
‫עדיפה מבחינה אנרגטית כיוון שהסוכר המשתחרר מזורחן‪ .‬יתרון נוסף הוא שגלוקוז ‪-1‬פוספט לא יכול לעבור בדיפוזיה אל‬
‫מחוץ לתא‪ ,‬בעוד שגלוקוז כן‪ .‬גליקוגן טרנספראז‪ :‬מתחיל לעבוד אחרי הפוספורילאז‪ .‬לוקח ‪ 3‬מונומרים מתוך ‪ 4‬שנשארו‬
‫מהענף ומעביר אותם לקצה החלק הליניארי‪ .‬השייר שנשאר נפתח ע"י אנזים בשם ‪ 6-1α‬גלוקוזידאז ומקבלים גלוקוז נקי‬
‫(הידרוליזה)‪ .‬גלוקוז ‪-1‬פוספט הופך לגלוקוז ‪-6‬פוספט‪ .‬הפוספט שנמצא במקום ‪ 6‬אינו הפוספט שהיה במקום ‪ .1‬הפוספט‬
‫שבמקום ‪ 6‬הוא הפוספט שבאתר הפעיל של האנזים‪ .‬לאחר מכן האנזים לוקח את הפוספט שבמקום ‪ .1‬הפוספט שבמקום ‪6‬‬
‫הוא פוספט ממקום ‪ 1‬של גלוקוז ‪-1‬פוספט אחר‪ .‬תהליך זה מזורז ע"י האנזים פוספוגליקומוטאז‪ .‬בתאי כבד הורדת פוספט‬
‫מגלוקוז ‪-6‬פוספט ע"י גלוקוז ‪-6‬פוספטאז מתרחשת בתוך לומן (חלל פנימי) של הרטיקולום האנדופלסמטי‪ .‬גלוקוז ‪-6‬‬
‫פוספט מועבר לתוך ה‪ ,ER-‬מיד גלוקוז ‪-6‬פוספטאז הופל אותו לגלוקוז ואל הציטופלסמה מועברים גלוקוז ופוספט‪.‬‬
‫ריאקציה זו מתרחשת רק בכבד ולא בשרירים ובמוח‪ .‬מנגנון גליקוגן פוספורילאז ‪ :‬אנזים גדול דימר המורכב מ‪ 2-‬תת‬
‫יחידות זהות בעל מסה ‪ DK97‬ולכל אחת אתר פעיל‪ .‬זהו חלבון גדול מכיוון שהסובסטרט שלו גדול‪ .‬בתוך האתר הפעיל של‬
‫כל תת יחידה נמצא קופקטור פירידוקסאל פוספט (‪ .)PLP‬הוא מאפשר קטליזת ריאקציית פוספורוליזה ומונע הידרוליזה‬
‫ע"י כך שהוא משמש בתור מקבל ומוסר פרוטון וכך מונע כניסת מים לאתר הפעיל ולאפשר לפוספט להשתתף בריאקציה‪2 .‬‬
‫מנגנוני בקרה‪ :‬בקרה אלוסטרית וקוולנטית‪ -‬זרחון של האנזים ב‪ 2-‬מקומות‪ ,‬בכל תת יחידה‪ .‬קיימים גם אפקטורים‬
‫אלוסטריים‪ .‬הזרחון נמצא בבקרה הורמונלית והם קובעים את זרחון האנזים‪ .‬יש הבדל בבקרה בין שרירים וכבד‪ .‬הבדלים‬
‫חומרים המעורבים במטבוליזם אנרגטי‪ .‬ריכוז גבוה של ‪ ATP‬וגלוקוז ‪-6‬פוספט מייצבים את המצב הלא פעיל ‪T. AMP‬‬
‫שמופיע במצבים אנרגטיים לא טובים מייצב את המצב הפעיל ‪ .R‬בשריר‪ ATP :‬הוא מבקר אלוסטרי שלילי של פוספורילאז‬
‫‪ b‬אשר פעיל רק בריכוזים גבוהים של ‪ .AMP‬גלוקוז ‪-6‬פוספט גם הוא מעכב‪ .‬פוספורילאז ‪ b‬פעיל רק כאשר האנרגיה בתא‬
‫← ‪ 2 ADP‬ברגע שרמת ‪ ATP‬יורדת ורמת ‪ ADP‬עולה‬ ‫מאוד נמוכה‪ .‬אדנילאט קינאז מזרז את הריאקציה‪→ ATP + AMP :‬‬
‫מתרחשת הריאקציה‪ .‬במצב תקין היחסים ביניהם ‪ 100:10:1‬כך ששינויים בריכוז ‪ AMP‬מאוד רגישים למצב האנרגטי של‬
‫התא‪ ,‬מה שהופך אותו לאפקטור אלוסטרי יעיל מאוד‪ .‬בכבד (פוספורילז ‪ A‬רגיש לשינוי) פוספורילאז ‪ a‬פעיל באופן מלא‬
‫ללא קשר לרמת ‪ ,ATP, AMP‬וגלוקוז ‪-6‬פוספט‪ .‬בכבד‪ :‬שונה בשני גורמים‪ AMP )1 -‬אינו משפעל את פוספורילאז ‪)b. 2‬‬
‫פוספורילאז ‪ a‬עובר למצב בלתי פעיל ע"י הקשרות גלוקוז ( מ‪ R-‬ל‪ .)T-‬פוספורילאז קינאז מזרחן את האנזים‪.1200KD,‬‬
‫הפעלת האנזים מתרחשת ע"י זרחונו בעזרת פרוטאין קינאז ‪ a PKA‬המופעל ע"י הורמון אפינהפרין המתחיל מעגל‬
‫‪ .CAMP‬פוספורילאז קינאז מורכב מ‪ 4-‬תת יחידות ‪ .α,β,γ,δ‬אתר קטליטי בתת‪-‬יחידה ‪ γ‬שאר היחידות לבקרה‪.‬זרחון‬
‫בתת יחידה ‪ β‬גורם לשפעול חלקי של האנזים‪ .‬שפעול חלקי נוסף מתרחש בעת עלייה בריכוז ‪ Ca+2‬בתת יחידה ‪ δ‬שהיא‬
‫בעצם החלבון קלמודולין המשופעל ע"י סידן בריכוז של ‪( 1uM‬גירוי חשמלי גורם לעלייה בריכוז)‪ .‬רק ‪ 2‬הפעולות ביחד‬
‫נותנות פוספורילאז קינאז פעיל‪ .‬אין חשיבות לסדר השפעול‪ .‬עלייה בריכוז יוני סידן תגרום ליותר פירוק של גליקוגן (האנזים‬
‫פעיל יותר)‪.‬אדנילאט ציקלאז מפעיל תהליך פוספורוליזה‪ -‬עיכוב אדנילאט מעכב פירוק גליקוגן‪.‬‬
‫סינתזת גליקוגן‪ :‬כמו בריאקציות אחרות הסובסטרט של גליקוגן סינטאז כבר משופעל‪ .‬הסובסטרט הוא חיבור של ‪UTP‬‬
‫וגלוקוז ‪-1‬פוספט לקבלת גלוקוז‪ UDP-‬ו‪ .PPi-‬הגלוקוז מאוקטב ויכול לעבור לפולימר כמעט בלי שינוי ב‪ .ΔG -‬הריאקציה‬
‫הפיכה ומה שקובע את הכיווניות זה הידרוליזה של פירופוספט ל‪ 2-‬אורתופוספט ע"י פירופוספטאז ולכן התגובה הכללית‬
‫‪ . G 1 P UTP  H 2O UDP  glucos  2 Pi‬גליקוגן סינטאז מזרז את ריאקציית הפלמור מ גלוקוז‪ UDP-‬לגליקוגן‪.‬‬
‫יחידת הגלוקוז הפעילה מועברת לקב' הידרוכסיל של פחמן ‪ 4‬בקצה של גליקוגן ונוצר קשר גליקוזידי (‪, α)4-1‬יכול להוסיף‬
‫יחידות גלוקוז רק אם שרשרת הפוליסכריד מכילה יותר מ‪ 4 -‬יחידות סוכר‪-‬יש לו פריימר ‪ .‬הפולימר הקצר הראשון מופיע‬
‫כתוצאה מפעילות החלבון גליקוג'נין המייצר את הפריימר ‪ .‬זהו חלבון שיכול לקשור קוולנטית גלוקוז כמונומר לשייר ה‪-‬‬
‫‪ Tyr‬בקב' פנול הידרוכסיל ספציפית בכל תת יחידה‪ 2 .‬תת היחידות של החלבון עוזרות לבנות את השרשרת ולאחר‬
‫שהשרשרת מספיק ארוכה ‪ 2‬תת היחידות מתפרקות‪ .‬בכל חלקיק של גליקוגן‪ ,‬לא משנה כמה נקי הוא‪ ,‬אפשר למצוא חלבון‬
‫וניתן לצבוע אותו בצורה ספציפית‪ .‬חלבון זה הוא גליקוג'נין שמחובר באופן קוולנטי לגליקוגן‪ .‬כאשר השרשרת הליניארית‬
‫מספיק ארוכה מתחיל לעבוד ‪ Branching Enzyme‬גליקוגן טרנספראז‪ -‬בונה ענפים‪ .‬הענף נוצר ע"י שבירת קשר (‪)1-4‬‬
‫‪ α‬ויצירת קשר (‪ α .)1-6‬האנזים לוקח ‪ 7‬מונומרים מהקצה‪ ,‬חותך אותם מהשרשרת ומעביר אותם לענף בקשר (‪.α)6-1‬‬
‫החלק המועבר חיב לכלול את הקצה הלא מותמר וחייב להגיע משרשרת של לפחות ‪ 11‬יחידות סוכר‪ ,‬ענף חדש שנוצר חייב‬
‫להיות מרוחק בלפחות ‪ 4‬יחידות מענף קיים‪.‬הסתעפות חשובה מאוד כיוון שיוצרת מס' רב של יחידות קצה שהם אתרי‬
‫הפעילות של האנזימים של פירוק ויצירת גליקוגן וכך מגדיל את קצב סינתוז או פירוק הגליקוגן‪ .‬גליקוגן סינטאז יכול‬
‫להאריך כעת גם את הענף וגם את השרשרת‪ .‬בקרה של גליקוגן סינטאז ‪ :‬אנזים מפתח שנמצא תחת בקרה הורמונלית‬
‫ואלוסטרית‪ .‬גלוקוז הוא עובר זרחון בכמה מקומות‪ ,‬בעיקר זרחון מסיבי ב‪ C-‬טרמינל וזרחון פחות מסיבי ב‪ N-‬טרמינל‪ ,‬כך‬
‫שיש שינוי רציני במטען החלבון‪ .‬גליקוגן סינטאז במצב המזורחן הופך ממצב ‪ a‬ל‪ b-‬שאינו פעיל בדר"כ!! ‪,‬מצב ‪ B‬פעיל‬
‫כאשר יש ריכוז גבוה של ‪ G-6-P‬אפקטור אלוסטרי חיובי של מצב ‪, b‬צורה ‪ a‬פעילה ללא תלות ב‪.G-6-P -‬ההורמון‬
‫שמשפעל פירוק חייב לשתק סינתזה‪ .‬זרחון גורם לפירוק להיות פעיל ולסנתוז להיות לא פעיל‪ .‬הורדת זרחן מסיימת את‬
‫פעילות והשפעת ההורמון‪ -‬גליקוגן פוספורילאז וסינטאז הופכים ללא מזורחנים כתוצאה מפעילות פרוטאין פוספטאז ‪( 1‬‬
‫‪ )PP1‬קומפלקס בעל ‪ 3‬יחידות ‪:‬תת יחידה קטליטית ‪,PP1 37KD‬תת יחידה רגולטורית ‪( RG1‬נקשרת לגליקוגן וכך‬
‫מקרבת יחידה קטליטית לסובסטרטים שלה‪ -‬אנזימי הגליקוגן) ‪ .123KD‬ויחידת מעכב ‪ 1‬תת יחידה קטנה רגולטורית ‪,‬‬
‫כאשר היא במצב מזורחן היא מעכבת את ‪ .PP1‬כאשר אין צורך בפירוק גליקוגן ‪ PP1‬יעשה דפוספורילציה ויפסיק פירוק‬
‫גליקוגן‪ PP1 .‬גורם לדפוספורילציה של גליקוגן סינתאז ומשפעל אותו‪ ,‬כך שבעצם עיכוב הפירוק הוא מגביר סינתזה‪PKA.‬‬
‫אחראי על פוספורילציה של פוספורילאז קינאז וכך תורם לפירוק גליקוגן‪ .‬בו זמנית הוא מעכב את ‪ PP1‬ע"י פוספרילציה‬
‫של ‪ RG1‬מונע ממנו להקשר ליחידה קטליטית מה שמונע קישור הסובסטרט ליחידה הקטליטית‪,‬בנוסף פוספולירציה של‬
‫מעכב ‪ 1‬חוסמת קטליזה ע"י ‪ . PP1‬גם אנזים זה נמצא תחת בקרה הורמונלית‪ :‬ברגע שיש אפינפרין יש שפעול של ‪PKA‬‬
‫ומשאיר את הפוספורילאז לא פעיל והסינטאז פעיל‪ .‬כשאין אפינפרין אין שפעול של ‪ .PKA‬קשירת אינסולין לרצפטור‬
‫טירוזין קינאז מובילה לשרשרת פוספולירציה של חלבונים שבעקבותיה משופעל אינסולין סנסטיב פרוטאין קינאז המזרחן‬
‫תת יחידה ‪ RG1‬של ‪ PP1‬באתר שונה‪ ,‬בניגוד לאפינפרין הוא הופך את ‪ PP1‬ליותר פעיל‪.‬‬
‫מעבר סיגנל מהורמון לפירוק גליקוגן‪ :‬פעילות שרירים גורמת לשיחרור של אפינפרין –גורם לפירוק גליקוגן בשריר‪ ,‬ברמה‬
‫נמוכה בכבד‪ .‬הכבד מגיב יותר לגלוקוגון שנאגר בקיבה ומשוחרר בתנאי רעב‪.1 .‬אפינפרין וגלוקגון נקשרים לרצפטורים‬
‫‪ 7TM‬ספציפים בממברנה החיצונית של תאי השריר או הכבד‪ .‬אפינאפרין נקשר ל‪ β-‬אדרנג'יק רצפטור בשריר וגלוקוגון‬
‫לגלוקוגון רצפטור בכבד‪ .‬הקישור משפעל את תת יחידה ‪ α‬של חלבון ‪ Gs‬עקב שינוי מבני החל בממברנה ובחלבון בעקבות‬
‫קשירת הורמון לרצפטור שלו‪ GTP .2 .‬נקשר לתת יחידה ‪ α‬חלבון ‪ Gs‬שבצורת ‪ αGTP‬משפעל אדנילאט ציקלאז‪-‬חלבון‬
‫טרנסממברנלי המזרז יצירת שליח שניוני ‪ cAMP‬מ‪ ATP . 3. cAMP -‬הוא קופקטור חיובי המשפעל חלבון ‪ PKA‬ע"י‬
‫קישור של ‪ cAMP‬ליחידות הרגולטוריות של החלבון היחידות הרגולטוריות מתפרקות מהקטליטיות שעתה פעילות‪.4 .‬‬
‫‪ PKA‬מזרחן את תת יחידה ‪ β‬של פוספורילאז קינאז ואת גליקוגן סינטאז‪ .‬זרחון זה מפעיל את פוספורילאז ובאופן‬
‫סימולטני מעביר את גליקוגן סינטאז לצורתו הלא פעילה‪.‬בכבד קצת יותר מסובך‪ :‬אפיהפרין יכול לגרום לפירוק גליקוגן‬
‫בכבד אך בנוסף לכך הוא נקשר לרצפטור נוסף ל‪ -‬ל‪ α-‬אדרנג'יק רצפטור אשר משפעל פוספוליפאז ‪ C‬שמאתחל מעגל שונה‬
‫שבמהלכו יש עלייה בריכוז אינוזידול ‪ 1,4,5‬טריפוספט ושחרור של יוני סידן מה‪ ER -‬מה שגורם לשפעול חלקי של‬
‫פוספורילאז קינאז ‪ .‬קישור סימולטני של גלוקוגון והפינפרין גורם לפירוק גליקוגן מקסימלי בכבד‪ .‬הפסקת הסיגנל‪.1 :‬‬
‫פעילות ‪ GTPase‬של חלבון ‪ .G. 2‬בנוסף התאים מכילים אנזימים פוספודיאסתראז שהופכים ‪ cAMP‬ל‪.ATP. 3-‬חלבון‬
‫‪ PKA‬מוסיף קב' פוספריל לתת יחידה ‪ α‬של פוספוליראז קינאז לאחר זרחון ראשון של ‪ ,β‬הפוספורילציה גורמת לאנזים‬
‫להיות סובסטרט יותר טוב לדהפוספורילציה ולהפיכתו למצב לא פעיל ע"י האנזים ‪ PP1‬הנקשר חזק לפוספורילאז ‪ a‬אך‬
‫הוא במצבו הפעיל רק לאחר הקשרות של גלוקוז אז הוא מסיר את קב' הפוספוריל והופך אותו למצב לא פעיל ‪ b‬בעל‬
‫אפיניות נמוכה ‪ PP1‬שמשתחרר ובעקבות כך יש שפעול של גליקוגן סינתאז ‪ -‬וכך רמת הגלוקוז בדם משפיעה על‬
‫המטבוליזם של גליקוגן‪.‬אינסולין מגביר את סינתזת גליקוגן בעוד שגלוקגון ואפינפרין מזרזים את פירוקו‪.‬‬
‫שאלות‪ -1:‬אם ניצלנו את כל הגליקוגן בשריר האם אפשר לסנתז גלוקוז דרך גלוקונאוגנזה? לא‪ .‬צריך אנזים גלוקוז ‪-6‬‬
‫פוספטאז שאיננו נמצא בשריר‪-2 .‬לכמות מקסימלית של גלוקוז נדרש שפעול גליקוגן פוספורילז‪,‬פרוקטוז ביפוספטאז‪,‬‬
‫ועיכוב פוספופרוקטוקינז וגליקוגן סינתז‪.‬‬
‫מעגל קרבס ‪ /‬מעגל חומצת הלימון‪:‬‬
‫למטאבוליזם ‪ 3‬כניסות עיקריות‪ :‬שומנים‪ ,‬חלבונים‪ ,‬סוכרים‪ .‬בשלב שני המסלולים מתחברים בצומת אחת שבאמצעה עומד‬
‫אצטיל ‪ .CoA‬ומהצומת לא ניתן לדעת מהיכן הגיע האצטיל ל‪ .CoA -‬בשלב השלישי‪ -‬השלב האירובי‪ .‬מכונת עיבוד של‬
‫אצטיל ‪ CoA‬הוא מעגל קרבס‪ CoA .‬הוא קופקטור שתפקידו לשפעל קב' המחוברת אליו‪ -‬הכי נפוצה אצטיל‪ .‬שפעול=עלייה‬
‫באנרגיה חופשית‪ .‬השלב של כניסת פירובט למעגל קרבס ומעגל קרבס נמצאים במיטוכונדריה‪ -‬במטריקס‪.‬‬
‫מעגל זה הוא קטבולי ואנאבולי‪ .‬תפקידו לייצר נשאי אלקטרונים‪ .‬בתאים אאוקריוטים‪ ,‬מעגל קרבס נמצא במיטוכונדריה‬
‫והגליקוליזה בציטוזול‪ .‬הקשר בין הגליקוליזה למעגל קרבס הוא דקרבוקסילציה אוקסידטיבית של פירובט ( מועבר‬
‫למיטוכונדריה ע"י אנטיפורטר) המתרחשת בתוך המטריקס‪:‬‬
‫‪ pyruvat + CoA + NAD + ‬תהליך בלתי הפיך המזורז ע"י הקומפלכס פירובט‬ ‫‪→ acetylCoA + CO 2 + NADH‬‬
‫דהידרוגנאז‪ .‬תגובה נטו של המעגל‪:‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ acetylCoA + 3NAD + FAD + GDP + Pi + 2 H 2 O ‬במעגל‬ ‫‪→ 2CO2 + 3NADH + FADH 2 + GTP + 2 H + + CoA‬‬
‫קרבס מתרחשות ‪ 4‬תגובות חמצון‪-‬חיזור‪ .‬ריכוז אוקסלואצטט לא משתנה במהלך התג'‪ ,‬כמו כן אצטיל ‪ .CoA‬במהלך התג'‬
‫רק אצטיל ‪ CoA‬מתחמצן ל‪ CO2-‬וכל שאר החומרים מתמחזרים‪ .‬שני אטומי הפחמן העוזבים את המעגל שונים מאלו‬
 ‫ממברנה ויכולות לצאת למחזור הדם‪ .‬שומנים מועברים מרקמה לרקמה בצורת קומפלכס עם חלבונים‪ -‬ליפופרוטאין‪ .‬ח'‬ ‫‪+‬‬
‫שקשור באתר ‪ .Qi‬בעת הוספת האלקטרון השני רדיקל הקיונון לוקח ‪ +2H‬מהצד של המטריקס ויוצר ‪ .QH2‬הורדה של ‪2H‬‬
‫שומן מועברות בדם באמצעות חלבון מיוחד‪ -‬אלבומין‪ .‬הוא בעל כיסים הידרופוביים (ח' השומן נכנסות וכך נמנעות‬ ‫אלו תורמת ליצירת גרדיאנט הפרוטונים‪ .‬בסוף מעגל ה‪ Q 2-‬מול' ‪ QH2‬מחומצנות ליצירת ‪ 2Q‬ומול' אחת של ‪ Q‬מחוזרת ל‪-‬‬
‫אינטראקציות לא רצויות עם מים)?גליצרול עובר זרחון ע"י גליצרול קינאז על חשבון ‪ .ATP‬גליצרול קינאז דהידרוגנאז‬ ‫‪ QH2, 2‬מול' ‪ Cytc‬מחוזרות‪ +4H ,‬משוחררים לצד הציטופלסמטי ו ‪ +2H‬מועברים מהמטריקס ל ‪ .-∙Q‬השלב הסופי של‬
‫מעביר לקטון ואז נמצא בשו"מ עם מולקולה נוספת שיכולה להכנס לגליקוליזה או גלוקונאוגנזה‪ .‬ככל שח' שומן רוויה יותר‬
‫ארוכה טמ"פ ההתכה שלה גבוהה יותר‪ .‬כשנכנס קשר כפול הוא מוריד את טמ"פ ההתכה באופן משמעותי‪ .‬ח' פלמיטית‪-‬‬ ‫השרשרת הוא חמצון של ‪ Cytc‬מחוזר שנוצר בקומפלכס ‪ ,III‬שלב זה מצומד לחיזור של ‪ O2‬ל‪ .2H2O-‬ריאקציה זו מזורזת‬
‫זוהי ח' שומן רוויה בעלת ‪ 16‬פחמנים‪ .‬שלב ‪ :I‬אקטיבציה וטרנספורט‪ -‬האקטיבציה מתרחשת ע"י אדנילציה או חיבור ל‬ ‫ע"י קומפלכס ‪ :IV‬מכיל ‪ 2‬קב' ‪ Heme (a‬ו‪ )a3-‬ו‪ 3-‬יוני נחושת‪ .‬המרכז בעל ‪ 2‬יוני נחושת נקרא ‪ CuA/CuA‬והוא מקבל ה ‪ -e‬מ‪-‬‬
‫‪ ,CoA‬ריאקציה זו דורשת אנרגיה‪ )1 .‬אדנילציה בעזרת ‪ -ATP‬ח' שומן מחוברת ל‪ )AMP. 2 -‬העברת ח' שומן מ‪ AMP-‬ל‪-‬‬ ‫‪ Cytc‬המחוזר‪ 2 .‬מול' ‪ Heme A‬נקראות ‪ Heme a‬ו‪ Heme a3-‬והן בעלות תכונות שונות כיוון שהן ממוקמות באופן שונה‬
‫‪ .CoA‬לא דורש השקעת אנרגיה‪ )3 .‬העברת אציל ‪ CoA‬שנוצר לתןך המיטוכונדריה‪ .‬במיטו' מתרחש מעגל קרבס ולכן עדיף‬ ‫בקומפלכס‪ .‬התפקיד של ‪ Heme a‬הוא להעביר ‪ -e‬מ‪ CuA/CuA-‬בעוד שהתפקיד של ‪ Hemea3‬זה להעביר ‪ -e‬ל‪( CuB-‬המרכז‬
‫שחמצון ח' שומן יתרחש גם הוא שם‪ .‬חמצון ח' שומן‪ ,‬להבדיל מגליקוליזה‪ ,‬מתרחש במיטו'‪ .‬לא כדאי להכניס אציל ‪CoA‬‬ ‫בעל יון הנחושת הנוסף)‪ Hemea3 .‬ו‪ CuB-‬יוצרים ביחד את המרכז הפעיל שבו ‪ O2‬מחוזר ל ‪ .H2O‬הריאקציה הכללית‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫כמו שהוא ישר לתוך המיטו'‪ CoA .‬ונגזרותיו לא חודרים את הממברנה המיטוכונדריאלית‪ .‬קב' האציל מועברת מ‪CoA-‬‬
‫‪-‬‬
‫שמקוטלזת ע"י קומפלכס ‪ IV‬היא‪ . 4CytCred  8 H matrix  O2   4CytCox  2 H 2O  4 H cytosol :‬חמצן מולקולרי הוא מקבל ‪e‬‬
‫לקארניטין ע"י קארניטין אצילטרנספראז ‪ ,I‬אציל קארניטין מועבר דרך הממברנה ע"י טרנסלוקאז‪ ,‬ואז הוא עובר שוב ל‪-‬‬ ‫טרמינלי אידיאלי כיוון שהוא בעל אפיניות גבוהה ל ‪ -e‬ולכן יוצר כוח מניע תרמודינמי גדול‪ .‬אם מתחילים מסוקצינאט אז‬
‫‪ .CoA‬בהעדר של קארניטין או טרנסלוקאז יכולים להגרם התכווצות שרירים‪ ,‬חולשה חזקה או אפילו מוות‪ .‬במהלך‬ ‫מדלגים על פעילות קומפלכס ‪ 1‬ויש יציאה של פחות מימנים‪ ,‬כלומר פחות ייצור ‪ .ATP‬אנרגיית ‪ -e‬מנוצלת לטרנספורט‬
‫התעמלות ממושכת‪ ,‬חולשה של השרירים מראה על חוסר בקארניטין אציל טרנספראזות‪ ,‬כיוון ששרירים מסתמכים על ח'‬ ‫אקטיבי דרך הממברנה‪ ,‬פרוטונים עוברים מצדו הפנימי של המטריקס החוצה ונוצר פוטנציאל מעבר פרוטונים‪ .‬המפל‬
‫השומן כמקור אנרגיה לטווח ארוך‪ .‬שלב ‪ :II‬חמצון ח' שומן‪ -‬גם הוא מתרחש בכמה שלבים‪ .‬כל פעם כתוצאה של ‪4‬‬ ‫מורכב מ‪ 2-‬חלקים‪ :‬ריכוזי וחשמלי‪ 2 ,‬החלקים שונים מבחינה אנרגטית והם "לוחצים" על הפרוטון לחזור אל תוך‬
‫ריאקציות נחתך משרשרת האציל קטע של ‪ 2‬פחמנים ומועבר ל‪ CoA-‬אחר ונוצר אצטיל ‪ CoA. β‬אוקסידציה של ח' שומן‪-‬‬ ‫המטריקס‪ .‬הקומפלכס ‪ ATP‬סינתאז מנצל את מפל הפרוטונים ליצירת ‪ ATP. ATP‬סינתאז מורכב מ‪ 2-‬תת יחידות‪.Fo, F1 -‬‬
‫זהו המעגל! (הקשר שנחתך הוא אחרי פחמן ‪ β‬ומכאן השם)‪ .‬פירופוספט מתפרק ע"י פירופוספטאז מה שמניע את הריאקציה‬ ‫‪-‬‬
‫כאשר מפרידים ביניהן ניתן לראות שאין סינתזת ‪ ATP‬ושרשרת הנשימה פועלת יותר מהר‪ .‬כלומר‪ ,‬אין צימוד בין מעבר ‪e‬‬
‫לכיוון יצירת אציל ‪ .CoA‬קארינטין אציל טרנספראז ‪ I‬מזרז ריאקציית העברת ח' שומן מ‪ CoA-‬לקארניטין‪ ,‬מתרחש‬ ‫לסינתזת ‪ .ATP‬פקטור ‪ F1‬אחראי על סינתזת ‪ .ATP‬בנוסף קיימים מעכבים כגון אוליגומיצין שמעכב את שלב‬
‫בממברנה החיצונית‪ .‬בממברנה הפנימית יש עוד טרנספר של ח' שומן מקארניטין ל‪ CoA-‬מיטוכונדריאלי‪ ,‬מזורז ע"י‬ ‫הפוספורילציה‪ .‬קצב מעבר ‪ -e‬רגיש לאוליגומיצין (הוא משפיע על ‪ Fo‬ולא על ‪ .F1‬המנגנון יכול לעבוד רק במקרים בהם חדירת‬
‫קארניטין אצילטרנספראז ‪ . II‬קארניטין‪ :‬זהו מתווך‪ ,‬קטליזטור של הכנסת ח' שומן מהציטוזול אל המטריקס‪ .‬פירוק ח'‬ ‫פרוטונים איננה פסיבית‪-‬ספונטנית‪ ,‬במקרה זה גרדיאנט הפרוטונים לא יחזיק מעמד‪ .‬אם הממברנה חדירה ליונים אחרים‪,‬‬
‫שומן המחוברת ל‪ CoA-‬מתרחשת בעזרת שרשרת של ‪ 4‬ריאקציות‪ )1 :‬חמצון‪ ,‬הורדת מימן יחד עם ‪ -e‬מפחמן ‪ .β‬חמצון של‬ ‫הם יכולים לפזר את הפוטנציאל החשמלי על הממברנה ולכן שלמותה הכרחית לפעילות העברת ה ‪-e‬וצימודם ליצירת ‪.ATP‬‬
‫פחמן ‪ β‬עם חיזור של ‪ )FAD. 2‬הכנסת‪ ,‬תוך פירוק קשר כפול בין פחמן ‪ β‬ל‪ ,γ-‬חמצן לפחמן ‪ .γ‬מתרחש בעזרת מים‪ )3 .‬חמצון‬
‫‪-‬‬
‫מפר צימוד‪ :‬כל חומר שיכול להשפיע על חדירות הממברנה ליונים‪ DNP-2,4 .‬בנוכחות נשאי ‪ :-e‬מפר צימוד בין מעבר ‪e‬‬
‫פחמן ‪ γ‬תוך חיזור של ‪ .+NAD‬הקשר בין פחמן ‪ β‬ל‪ γ-‬נחלש וניתן לחתוך אותו ולקשור אותו ל‪ CoA-‬נוסף‪ )4 .‬חיבור ‪2‬‬ ‫לסינתזת ‪ .ATP‬יש מעבר ‪ -e‬מזורז אך אין סינתזת ‪ ATP‬אלא הידרוליזת ‪ .ATP‬הוא אינו מעכב את האנזים ‪ ATP‬סינתאז‬
‫פחמנים ל‪ -CoA-‬תיוליזה‪ .‬כתוצאה מ ‪ 4‬שלבים אלו מקבלים ‪ CoA‬מחובר לשרשרת ואצטיל ‪ .CoA‬בשלב זה קיבלנו ‪2‬‬ ‫כיוון שהוא מפרק ‪ .ATP‬החומר מספיק הידרופובי לחדור את הממברנה ומצד שני הוא חומצה חלשה בעלת ‪ pKa‬קרוב‬
‫לנייטרלי ויכול להיות טעון‪ .‬הוא לוקח פרוטון בצד אחד של הממברנה עובר אותה ובפנים משחרר את הפרוטון‪ -‬כך הוא‬
‫מולקולות מחוזרות‪( NADH :‬שרשרת הנשימה) ו‪( FADH2 -‬קב' פרוסטטית ששיכת לאצטיל ‪ CoA‬דהידרוגנאז‪ ,‬הראשון‬
‫מפזר מפל אלקטרוכימי על הממברנה‪ :FCCP .‬גם חומצה חלשה הידרופובית עם מסיסות גבוהה בתוך הממברנה‪ .‬מבחינה‬
‫בשרשרת‪ ,‬זוג ה ‪ -e‬שמועברים ל ‪ FAD‬יכולים להכנס ישירות לשרשרת כי הוא אנזים ממברנלי ושייך באותה מידה לשרשרת‪.‬‬ ‫תרמודינמית נוצר מפל פרוטונים על הממברנה‪ .‬את האנרגיה החופשית שנוצרת מהמפל נוכל לחשב לפי‪:‬‬
‫מוסר ‪ -e‬ל ‪ .)CoQ‬ממול' אחת של ח' פלמיטית קיבלנו ‪ 129‬מול' ‪ .ATP‬כאשר מס' הפחמנים בח' שומן הוא אי זוגי נשאר שייר‬
‫‪ . G  2.3RT ( pH in  pH out )  ZF  , ADP  Pi  [ H ]out    ATP  H 2O  [ H ]in‬מבנה ותפקוד קומפלכס ‪ V- ATP‬סינתאז‪:‬‬
‫בעל ‪ 3‬פחמנים שעובר קרבוקסילציה (דורשת השקעת אנרגיה‪ .)1ATP ,‬מקבלים שייר עם ‪ 2‬פחמנים שעובר אפימריזציה‬
‫ואיזומריזציה ומקבלים סוקציניל‪ CoA-‬שנכנס ישירות למעגל קרבס‪ .‬תנאי חשוב‪ :‬ח' שומן ניתן לשרוף על "אש" של‬ ‫קומפלכס גדול שנמצא בממברנה הפנימית‪ .‬ניתן לזהות ‪ 2‬חלקים עיקריים‪ -‬חלק בולט ‪ F1‬ולחק ממברנלי ‪ Fo (o‬מגיע‬
‫קרבוהידראט‪ .‬יש צורך באוקסלואצטט על מנת להכניס את אצטיל ‪ CoA‬למעגל‪ .‬אי אפשר לסנתז אוקסלואצטט מאצטיל‬ ‫מאוליגומיצין‪ ,‬זהו מקום פעילות של המעכב הספציפי של המשאבה אוליגומיצין‪ .‬הוא פועל על ‪ Fo‬אבל מעכב פעילות‬
‫‪ .CoA‬ללא עודף של אוקסלואצטט אין שריפה של ח' שומן‪ .‬אוקסלואצטט מתקבל מפירובט (גליקו')‪ .‬מ‪ 2-‬מול' אצטיל ניתן‬ ‫הקומפלכס השלם)‪ .‬ראש הקומפלכס ‪ F1‬פונה למטריקס‪ .‬ניתן להפריד בין ‪ 2‬החלקים ע"י ריכוז מלח גבוה‪ .‬משאבת‬
‫ליצור ‪ 2‬מול' קטוניות שונות השייכות לגופי הקטון‪ .‬זהו מקור אנרגיה לא טוב‪ .‬גלוקוז זהו הדלק העיקרי למוח ולתאי הדם‬ ‫הפרוטונים המעבירה דרך הממברנה פרוטונים בלבד היא מסוג ‪ F‬ובעלת פעילות ‪ :ATPase. F1‬הקומפלכס מורכב מ‪ 9-‬תת‬
‫האדומים‪ .‬ברעב ממושך‪ 75% ,‬מן הדלק שהמוח צורך מגיעים מגופי קטון‪ .‬בהעדר של גלוקוז‪ ,‬הלב משתמש באצטואצטט‬ ‫יחידות ‪ .3α3βγδε‬המשקל המולקולרי של ‪ α‬ו‪ β-‬הוא ‪ Kd, γ 50-53‬עד כ‪ Kd 30-‬ושל ‪ δ‬ו‪ :ε 15-20 Kd. F0-‬חלק ממברנלי‪,‬‬
‫(גוף קטון)‪ .‬רמות גבוהות של אצטואצטט בדם זהו סימן למחסור ביחידות אצטיל וגורם לירידה בקצב ליפוליזה ברקמות‬ ‫מורכב מ‪ 3-‬סוגי תת יחידות ‪ .a2b(10-14)c‬משקל ‪ a‬הוא ‪ Kd, b 30‬הוא ‪ Kd 17‬ו‪ c-‬הוא ‪ .Kd 8‬יש תת יחידה אחת ‪ a, 2‬תת‬
‫שומן‪ .‬סינתזת ח' שומן‪ :‬מתרחשת בציטוזול‪ .‬שרשרת הריאקציות הופכת ל‪ -‬חיזור‪ ,‬דהידרטציה‪ ,‬וסינתזה‪ NADPH .‬הוא‬ ‫יחידות ‪ b‬ו בין ‪ 10-14‬תת יחידות ‪ -c‬כל אחת היא ‪ 2‬סלילי ‪ α‬החוצים את הממברנה‪ .‬מניסויי פירוק והרכבה שלתת היחידות‬
‫אקוויולנט חיזור אצטיל‪ -‬הפרדה בין מסלולים קטבולים ואנאבולים‪ )1 .‬הפיכת אצטיל ‪ CoA‬למאלוניל ‪ CoA‬בתהליך‬ ‫וקריסטלוגרפיה גילו כי המבנה מאוד סימטרי והוא בעל פעילות פונקציונלית‪ .‬קוטר הראש ‪ -12nm‬מבנה מרחבי גדול‪.‬‬
‫קרבוקסילציה‪ .‬האנזים בתהליך זה הוא אצטיל ‪ CoA‬קרבוקסילאז‪ ,‬בעל קב' פרוסטטית הנקראת ביוטין שחיונית לפעילותו‪.‬‬ ‫הראש מורכב מ‪ 3α+3β -‬ומעוגן לממברנה ע"י ‪ 2‬תתי היחידות ‪ ,b‬קיים חיבור מכני ליחידה ‪ δ‬בין היחידות וישנו חיבור‬
‫שלב זה אינו הפיך ולכן מחייב ומבוקר‪ .‬בקרה קוולנטית‪ :‬כשאין צורך בסינתזת שומנים תתרחש פוספורילציה‪ .‬ריכוז גבוה‬ ‫פונקציונלי של תת יחידה ‪ δ‬לתת יחידה ‪ .c‬אתר פעיל‪ :‬אתר הקישור מורכב מ‪ 2-‬תתי יחידות ‪ .αβ‬פעילות הקומפלכס‬
‫של ‪ AMP‬יוביל להפעלת האנזים שמזרחן את אצטיל ‪ CoA‬קרבוקסילאז‪ .‬בקרה אלוסטרית‪ :‬ציטראט נקשר לאנזים הלא‬ ‫מבוססת על רוטציה‪ -‬תנועה סיבובית של חלק ממברנלי בעל צורת רוטור‪ .‬החיבור בין הרוטור‪-‬תת יחידה ‪ c‬ל‪ γ-‬ודרכו ל ‪αβ‬‬
‫פעיל וגורם להפעלה חלקית‪ .‬אם הצטבר ציטראט המצב האנרגטי גבוה‪ .‬הציטראט נוצר בתחילת ה‪ ,TCA-‬כלומר יש מספיק‬ ‫גורם לסיבוב של הקומפלכס‪ .‬סינתזת ‪ ATP‬באתר הפעיל של ‪ F1‬מתרחשת באופן ספונטני‪ADP  Pi    ATP  H 2O .‬‬
‫‪ ATP‬מה שיגרום לשפעול חלקי‪ .‬ציטראט נוצר במיטו' בתחילת ה‪ TCA-‬ויכול לעבור בעזרת נשא אל הציטוזול שם יהפוך‬ ‫לריאקציה זו ‪ ΔG‬חיובי אך אם נסלק את המים במהלך הריאקציה התגובה תלך לכיוון סינתזת ‪ ATP‬ונקבל ‪ ΔG‬שלילי‪,‬‬
‫לאצטיל ‪ CoA‬ויוכל להמשיך בתהליך סינתזת ח' שומן‪ .‬אם יש הרבה פלמיטויל ‪ CoA‬תעצר הסינתזה‪ :‬מעכב טרנספורט של‬ ‫יהיה קרוב ל‪ 0-‬כלומר ריאקציה בשו"מ‪ .‬אם באתר הפעיל ‪ ADP‬ו‪ Pi-‬קשורים ואין נוכחות של מים אז יווצר ‪ .ATP‬כאשר‬
‫ציטרט לציטוזול ומעכב את האנזים‪ )2 .‬קב' מאלוניל מועברת מ‪ CoA-‬לחלבון ‪( ACP‬נשא של האציל) שתפקידו להעביר‬ ‫נבדקה הזיקה של נוקליאוטידים לקומפלכס ‪ F1‬שמכיל ‪ 3‬אתרי קישור ‪ αβ‬נתגלה כי לכל אתר היכולת להמצא באחת מ‪3-‬‬
‫מאלוניל או אצטיל לחלבונים בעלי פעילות חיזור‪ ,‬הידרטציה‪ -..‬לחבר מאלוניל לאצטיל‪ .‬פעילות זו מתרחשת עד ליצירת הח'‬
‫הזיקות הבאות‪ :‬אתר ‪ )T( 1‬בעל אפיניות מאוד גבוהה ל‪ ATP-‬ובמהלך ניקוי של קומפלכס ‪ F1‬מאוד קשה להפטר מ‪ATP-‬‬
‫המבוקשת ויש שחרור של ‪ .ACP‬בכל ריאקציה קונדנסציה (חיבור) בין מאלוניל לאצטיל יש שחרור של ‪ .CO2‬הריאקציה‬
‫באתר זה ולקבל חלבון נקי‪ .‬אתר ‪ )L( 2‬בעל זיקה בינונית ואתר ‪ )O( 3‬בעל זיקה חלשה‪ ,‬על בסיס עובדות אלה הוצע ‪Binding‬‬
‫מזורזת ע"י קומפלכס ענק‪ .‬מאלוניל ‪ CoA‬זוהי הצורה המאוקטבת של אצטיל ‪ .CoA‬בקרה‪ :‬אינסולין ממריץ סנתזת ח'‬
‫שומן ע"י שפעול הקרבוקסילאז בעוד שגלוקגון ואפינפרין מעכבים‪ .‬ציטרט‪ -‬סיגנל לכך שיש אבני בניין ואנרגיה בשפע‪,‬‬ ‫‪ :Change Mechanisem‬באתר ‪ T‬מתרחשת ריאקציה ספונטנית של יצירת ‪ ,ATP‬אך הוא קשור חזק ולא יכול לצאת‪.‬‬
‫משפעל את הקרבוקסילאז‪ .‬פלמיטויל ‪CoA -‬מעכב את הקרבוקסילאז‪ ,‬וכך גם ‪.AMP‬‬ ‫שחרור ‪ ATP‬מ‪ T-‬זה שלב הדורש אנרגיה‪ .‬סיבוב תת יחידה ‪ γ‬גורם לפתיחת האתר הפעיל ושחרור של ‪ ATP‬מ‪ T-‬והפיכתו ל‪-‬‬
‫בקרה כוללת‪ :‬מבוצעת ע"י פוספורילציה הפוכה‪ .‬אצטיל ‪ CoA‬קרבוקסילאז מכובה ע"י פוספורילציה ומשופעל ע"י‬ ‫‪ .O‬סיבוב זה גורם לשינוי קונפורמציה המתרחש בכל תת היחידות‪ ,‬ותת יחידה ‪ L‬שהחזיקה ‪ ADP‬ו‪ Pi-‬בצורה חלשה נסגרת‬
‫דפוספורילציה‪ .‬הקרבוקסילאז בלתי פעיל כאשר רמת האנרגיה נמוכה‪ .‬תגובות לדיאטה‪ :‬פירוק וסינתזת ח' שומן אינם‬ ‫והופכת ל‪ .T-‬תת יחידה ‪ O‬הופכת ל‪ L-‬ויכולה לקשור ‪ ADP‬ו‪ Pi-‬ו‪ T-‬הקושרת ‪ ATP‬הופכת ל‪ O-‬ומשחררת אותו‪ .‬כלומר תת‬
‫פועלים במקביל‪ .‬ברעב‪ ,‬רמת חומצות השומן החופשיות עולה כיוון שהורמונים כגון אפינפרין וגלוקגון ממריצים ליפאזות‬ ‫יחידה ‪ L‬קושרת ‪ ADP‬ו‪ ,Pi-‬ב‪ T-‬מתרחשת סינתזת ‪ ATP‬באופן ספונטני וב‪ O-‬משתחרר ‪ .ATP‬השינוי בקונפורמציות הוא‬
‫של תאי שומן‪ .‬אינסולין בניגוד לכך מעכב ליפוליזה‪ .‬בעיות‪:‬לא ניתן להפוך ליזין לקרניטין – צריך קרניטין כדי להעביר קב'‬ ‫נגד כיוון השעון‪ .‬כל זה כרוך בסיבוב של ‪ 1200‬של תת יחידה ‪ γ‬עם כיוון השעון‪ ,‬כיוון שהקומפלכס הוא הקסמר טריגונלי‪.‬‬
‫אציל למיטוכונדריה ששם מתרחש פיקור ח' שומן‪.‬מחסור בקרניטין – לא נוכל לנצל שומנים לאנרגיה‪.‬‬ ‫*אם השינוי בקונפורמציות ‪ T,L,O‬מתרחש עם כיוון השעון מדובר בהידרוליזת ‪ .ATP‬המנוע עובד בעזרת האנרגיה‬
‫ביוכימיה של השריר‪:‬‬ ‫המשתחררת מפירוק ‪ .ATP‬כיצד פרוטונים העוברים דרך ‪ Fo‬גורמים לסיבוב של תתי יחידה ‪ ?γ‬בתת יחידה ‪ c‬כל שרשרת‬
‫תנועת מול' מתרחשת עקב שינויים קונפורמציונייים של החלבון‪ .‬רוב החלבונים הם חברים במשפחת ה‪.NTPase p-loop -‬‬ ‫פוליפפטידית יוצרת זוג של סליל ‪ α‬שחוצה את הממברנה‪ .‬שייר של ‪ Asp‬נמצא במרכז הסליל השני‪ .‬כאשר ‪ Asp‬קשורה‬
‫למיוזין תפקיד עיקרי בשריר‪ ,‬נע לאורך פילמנטים של חלבון האקטין‪ .‬מורכב מ‪ 2-‬חלקים‪ :‬שרשרת כבדה ‪ 87Kd‬שרשרת‬ ‫לחלק ההידרופובי של הממברנה השייר חייב להיות לא טעון‪ .‬תת יחידה ‪ a‬בנוייה מ‪ 2-‬חצאי תעלות פרוטונים שלא חוצות‬
‫קלה בעלת חשיבות גבוהה ושרשרת קלה רגולטורית‪ .‬בגוף האדם יש ‪ 40‬מיוזין‪ ,‬חלקם מתפקדים בשריר‪ .‬מבנה המיוזין‪2 :‬‬ ‫את הממברנה‪ .‬פרוטונים יכולים לעבור דרך תעלות אלו אך לא לחלוטין דרך הממברנה‪ .‬תת יחידה ‪ a‬נמצאת סמוך לטבעת ‪c‬‬
‫ראשים המחוברים לגבעול‪ .‬בעל ‪ 4‬חלקים‪ 2 -‬חלקים של ‪ ,S1‬אחד של ‪ S2 (HMM)- heavy‬וחלק נוסף הנקרא ‪.LMM- light‬‬ ‫כאשר כל חצי תעלה מגיבה עם תת יחידה ‪ c‬אחת‪ .‬בתעלה הסביבה הידרופילית ולכן שני שיירי ה ‪ Asp‬ב‪ 2-‬תת יחידות ‪c‬‬
‫כל ‪ S1‬מתאים לאחד מהראשים ומכיל ‪ 850‬ח' אמינו‪ .‬המבנה של ‪ S1‬הוא ‪ α‬הליקס‪ .‬ההליקס יוצר אתר עבור ‪ 2‬השרשראות‬ ‫הקשורות לתעלה‪ ,‬ויתרו על הפרוטונים שלהם וה ‪ Asp‬נמצאות במצבן הטעון‪ .‬טבעת ה‪ c-‬לא יכולה להסתובב לשום כיוון‬
‫הקלות‪ .‬השרשראות כרוכות מסביב ל‪ α-‬הליקס‪ .‬החלקים האחרים ‪ S2‬ו‪ LMM-‬הם בעלי מבנה גדול של ‪ α‬הליקס במצב‬ ‫משום שזה יגרום לשייר טעון של ‪ Asp‬להכנס לסביבה הידרופובית‪ .‬פרוטון יכול לנוע דרך חצי תעלה ולגרום לכך שה‪Asp -‬‬
‫‪ .coil-coil‬המבנים האלה ביחד מגיעים לגודל של ‪ 1700‬אנגסטרם‪ .‬מיוזין נע בצורה מעגלית‪ .‬התזוזה מופסקת עקב השינוי‬ ‫הטעונה תהפוך ללא טעונה‪ .‬סביר להניח שהפרוטון ינוע בתעלה הקשורה לצד הציטוזולי של הממברנה בגלל שריכוז‬
‫באפיניות החלבון‪ .‬השריר בנוי מסיבים רבים‪ .‬כל סיב מורכב ממיופיברילות‪ ,‬כשכל מיופיברילה מכילה כמה יחידות‬ ‫הפרוטונים שם גבוה פי ‪ 25‬מאשר בצד של המטריקס‪ .‬דבר זה קורה בשל השרשרת שיוצרת את הגרדיאנט‪ .‬כניסה של‬
‫התכווצות‪ -‬סרקומרים‪ .‬סרקולמה= ממברנת השריר‪ .‬סרקופלסמה=ציטוזול תא השריר‪ .‬כל סיב שריר מכיל קב'‬
‫פרוטונים לתוך חצי התעלה בצד הציטוזולי נגרמת גם עקב הפוטנציאל על הממברנה שהוא ‪ 0.14v +‬ומגדיל את ריכוז‬
‫מיופיברילות מקבילות המאורגנות לאורך הסיב‪ .‬בין המיופיברילות יש ‪( SR‬רשת ממברנה) שעוטפת אותן ותפקידה לאגור‬
‫הפרוטונים קרוב לפתח של חצי התעלה הציטוזולית‪ .‬אם שייר ה ‪ Asp‬עבר פרוטונציה לצורתו הלא טעונה‪ ,‬טבעת ה‪ c -‬יכולה‬
‫יוני סידן‪ .‬בזמן התכווצות יש יציאת יוני סידן‪ -T tubule .‬צינורות הממברנה‪ .‬קיימים כדי להבטיח שאירוע ההתכווצות‬ ‫להסתובב אך ורק בכיוון השעון‪ .‬סיבוב כזה מעביר את השייר של החומצה ליצירת מגע עם הממברנה ומזיז את השייר‬
‫יהיה אחיד בכל המיופיברילות‪ .‬סרקומר מוגדר מקו ‪ Z‬אחד לקו ‪ Z‬אחר‪ ,‬בנוי מסיבים עבים ודקים‪ .‬העבים מסודרים‬ ‫הטעון שנמצא בחצי התעלה של המטריקס‪ .‬הפרוטון יכול לעבור דיסוציאציה מה ‪ Asp‬ולנוע דרך חצי התעלה אל המטריקס‬
‫במאוזן‪ -H zone .‬מכיל רק סיבים עבים‪ -A zone .‬מכיל סיבים עבים ודקים‪ -I zone .‬מכיל רק סיבים דקים‪ .‬בקצוות ‪Z‬‬ ‫שעני בפרוטונים ולשחזר את המצב ההתחלתי‪ .‬טבעת ה‪ c-‬קשורה חזק לתת היחידות ‪ γ, ε‬ולכן כאשר היא נעה גם תת‬
‫‪ -line‬חלבונים אליהם קשורים סיבים עבים ודקים‪ .‬הסדר‪ .Z,I,A,H,A,I,Z :‬מה שקושר את הסיב העבה לקו ‪ Z‬זהו חלבון‬ ‫היחידות הללו נעות בסיבוב בתוך ההקסמר (‪ )α3β3‬ביחידה ‪ .F1‬סיבוב תת יחידה ‪ γ‬גורם לסינתזת ‪ ATP‬דרך המכניזם שעליו‬
‫שנקרא ‪ Titin‬המקנה גמישות לסרקומר (פועל כמו קפיץ שיכול להמתח ולהתכווץ)‪ -Nebulin .‬מחבר את הפילמט הדק לקו‬ ‫דובר‪ .‬מס' תת יחידות ‪ c‬מאוד משמעותי משום שהוא קובע את מס' הפרוטונים שחייבים לעבור בכדי לגרום ליצירת מול'‬
‫‪ ,Z‬נקראים גם חלבוני סרגל כי קובעים את אורך הפילמנטים‪ .‬סיב עבה מורכב בעיקר ממולקולה הנקראת מיוזין‪ ,‬מורכבת‬ ‫‪ .ATP‬כל סיבוב של ‪ 360o‬של תת יחידה ‪ γ‬גורם לסינתזה ושחרור של ‪ .3ATP‬לכן אם יש ‪ 10‬תת יחידות ‪ ,c‬כל ‪ ATP‬נוצר ע"י‬
‫מ‪ 2-‬ראשים וזנב‪ .‬יש לו ‪ 2‬שרשראות כבדות ו‪ 4-‬קלות‪ .‬מה קורה למיוזין אם נפעיל עליו פרוטאזות? טריפסין יפריד את מול'‬ ‫העברה של ‪ 3.33‬פרוטונים (עבור כל ‪ ATP‬עוברים ‪ 3‬פרוטונים)‪ .‬כמה ‪ ATP‬מקבלים ממעבר זוג ‪ -e‬דרך השרשרת? כמות‬
‫המיוזין ל‪( LMM, HMM :2-‬מכיל קצת מהזנב‪ ,S2 ,‬ו‪ 2-‬יח' של ‪ -S1‬ראש המיוזין‪ .‬השרשראות הקלות קשורות ל‪ .)S1-‬פפאין‬ ‫האנרגיה של פעילות כל קומפלכס המעביר פרוטונים מספיקה לסינתזת ‪ ATP‬אחד‪ .‬המדד לפעילות הוא יחס של ‪ Pi‬אחד‬
‫יפריד בין ‪ S1‬ל‪ .S2-‬הפילמנט הדק מורכב בעיקר מאקטין (‪ G‬אקטין זהו המונומר ו‪ F-‬אקטין זהו הפולימר)‪ ,‬מכיל‬ ‫לחמצן אחד‪ .‬סה"כ אם מתחילים מקומפלכס ‪ I‬יחס ‪ P/O‬הוא ‪ 3‬ונוצרות ‪ 3‬מולקולות ‪ .ATP‬בקומפלכס ‪ .II P/O=2‬ניתן‬
‫טרופומיוזין‪ -‬גורם להפרעה סטרית של הקישור בין אקטין למיוזין וטרופונין‪ -‬בעל ‪ 3‬תתי יחידות‪ TnT :‬קושרת טרופומיוזין‪,‬‬ ‫להוסיף חומר התורם ‪ -e‬וכך לגרום לסינתזת ‪ -ATP‬עלייה ב‪ ,pH-‬עקב פירוק ‪ -ATP‬ירידה ב‪ pH. ADP-ATP-‬טרנסלוקאז‪:‬‬
‫‪ TnI‬מעכבת התכווצות שריר‪ -TnC ,‬קושרת יוני סידן‪ .‬כשריכוז הסידן עולה טרופונין קושר סידן וגורם לטרופומיוזין לא‬ ‫כ‪ 14%-‬מכלל החלבונים בממברנה הפנימית‪ .‬טרנספורטר של ‪ ATP‬מהמטריקס אל הציטוזול ושל ‪ ADP‬מהציטוזול‬
‫להפריע לקישור בין אקטין למיוזין‪ ,‬בעל ‪ 4‬אתרי קשירה לסידן‪ .‬קישור יוני הסידן לטרופונין גורם לכך שהקומפלכס‬ ‫למטריקס‪ .‬המעבר מצומד‪ ,‬לא יתבצע טרנספורט של ‪ ATP‬אם ‪ ADP‬לא ייקשר ולהיפך‪ ADP .‬נקשר בצד הציטוזולי עקב‬
‫טרופונין‪-‬טרופומיוזין ינוע פנימה לתוך ‪ 2‬גדילי האקטין‪ .‬מנגנון ההתכווצות‪ :‬הפילמנטים לא משתנים באורך‪ .‬מה שמשתנה‬ ‫מפלי הריכוזים שלו‪ .‬הנשא משנה קונפורמציה ומשחרר ‪ ADP‬בתוך המטריקס‪ ATP .‬נקשר ושוב יש שינוי קונפורמציה ו‪-‬‬
‫זו החפיפה ביניהם‪ -‬מנגנון ההחלקה‪ .‬בעת ההתכווצות יש איזור חפיפה יותר גדול‪ ,‬המרחק בין ‪ Z‬ל‪ Z-‬מתקצר‪ .‬פירוק ‪,ATP‬‬ ‫‪ ATP‬משוחרר לציטוזול‪ .‬חילוף זה יקר מבחינה אנרגטית‪ ,‬בערך רבע מהאנרגיה שנוצרת ממעבר ‪ -e‬ע"י השרשרת נצרכת‬
‫קישור אקטין והתכווצות השריר‪ :‬מתחילים במצב שנקרא "‪ ."ATP-Myosin‬ה‪ ATP-‬שקשור למיוזין עובר "הידרוליזה" (יש‬ ‫‪-‬‬
‫בכדי ליצור מחדש את פוטנציאל הממברנה שנפגע עקב תהליך החילוף‪ .‬קצב הפוספורילציה האוקסידטיבית‪ :‬מעבר ‪e‬‬
‫לשים לב כי זוהי לא בדיוק הידרוליזה‪ .‬זוהי הוספת מים ללא פירוק הקשר)‪ .‬בשלב הבא מקבלים מצב הרפייה "‪ADP-Pi-‬‬ ‫מצומד לפוספורילציה‪ -e .‬בדר"כ לא עוברים דרך השרשרת ל‪ O2 -‬אלא אם כן ‪ ADP‬עובר סימולטנית פוספורילציה ל‪.ATP -‬‬
‫‪ ."Myosin‬בעת עלייה בריכוז יוני הסידן מתאפשרת חפיפה‪ .‬אקטין נכנס ומקבלים "‪ ."Actin-Myosin-Pi-ADP‬לאחר מכן‬ ‫פוספורילציה אוקסידטיבית דורשת מלאי של ‪( NADH‬או מקור אחר של ‪ -e‬בעל פוטנציאל גבוה)‪ O2, ADP ,‬ו‪ .Pi-‬הפקטור‬
‫קישור אקטין גורם ליציאת ‪ ADP+Pi‬ומקבלים מצב התכווצות "‪ ."Actin-Myosin‬בשלב נוסף ‪ ATP‬נקשר למיוזין מה‬ ‫החשוב ביותר בקביעת הקצב הוא רמת ה‪ .ADP -‬הבקרה הנעשית ע"י רמת ה ‪ ADP‬נקראת בקרה נשימתית‪ .‬רמת ה‪ADP -‬‬
‫שגורם לאקטין לצאת ושוב חוזרים למצב "‪ ."ATP-Myosin‬זהו מעגל שחוזר על עצמו‪ .‬ההרפייה נובעת מ‪ )1 :‬קישור ה‪ATP -‬‬ ‫משפיעה גם על קצב מעגל קרבס בגלל הצורך ב‪ +NAD-‬וב‪ .FAD-‬רמת ‪ ADP‬גדלה כאשר ‪ ATP‬נצרך ולכן פוספורילציה‬
‫גורם לשחרור האינטראקציה בין האקטין למיוזין‪ )2 .‬משאבות ‪ Ca+2ATPase‬מחזירות רמה נמוכה של סידן בתא‪ ,‬שוב יש‬ ‫‪-‬‬
‫אוקסידטיבית מצומדת לניצול ‪ .ATP‬מעכבים‪ :‬ניתן לעכב את התהליך בכל השלבים‪ .‬רוטנון ואמיצל חוסמים מעבר ‪e‬‬
‫הפרעה סטרית של טרופומיוזין‪ .‬ריגור‪ :‬קישיון‪ ,‬מתרחשת בעת מוות‪ .‬הגוף נתקע בשלב "‪ ."Actin-Myosin‬הסבר מוצע‬ ‫בקומפלכס ‪ I‬ולכן מונעים את ניצול ‪ NADH‬כסובסטרט‪ .‬מעבר ‪ -e‬שנוצר מחמצון סוקצינאט לא נפגע‪ .‬אנטימיצין ‪ A‬מפריע‬
‫תהליך ההתכווצות וההרפייה‪ :‬במנוחה ‪ S1‬אינו יכול להקשר ליחידת האקטין‪ ,‬כתוצאה מנוכחות טרופומיוזין‪ .‬מיוזין קשור‬ ‫למעבר ה ‪ -e‬מ‪ CytbH-‬בקומפלכס ‪ .III‬מעבר ה ‪ -e‬בקומפלכס ‪ IV‬ניתן לעיכוב ע"י ציאניד (‪ ,)-CN‬אזיד (‪ )N-3‬ופחמן חד חמצני‬
‫ל‪ .ADP+Pi -‬כתוצאה מגירוי עצבי יש עלייה בריכוז יוני הסידן בציטופלסמה‪ .‬טרופומיוזין משנה את מיקומו כך שעכשיו‬ ‫(‪ .)CO‬ציאניד ואזיד מגיבים עם צורת ‪ Fe+3‬של ‪ Hemea3‬בעוד ש‪ CO-‬מעכב את צורת ‪ .Fe+2‬עיכוב השרשרת מעכב את‬
‫ראש ה‪ S1-‬נקשר ליח' האקטין בפילמנט הדק ו‪ Pi-‬משתחרר‪ .‬הקישור של מיוזין לאקטין גורם לשחרור ‪ .ADP‬השחרור הזה‬ ‫סינתזת ‪ ATP‬כיוון שלא נוצר כוח מניע של פרוטונים‪ ATP .‬סינתאז גם כן ניתן לעיכוב‪ .‬אוליגומיצין ו‪ DCCD-‬מונעים‬
‫גורם לשינוי קונפורמציה של ‪ S1‬ב‪ ,45o-‬ביחס ליח' האקטין‪ .‬שינוי זה גורם לתזוזה של הפילמנט הדק‪ ,‬בתהליך הקרוי‬ ‫זרימת פרוטונים דרך ‪ ATP‬סינתאז‪ .‬כתוצאה מהעיכוב של ‪ ATP‬סינתאז השרשרת מפסיקה לפעול (התהליכים מצומדים)‪.‬‬
‫‪ .Power stroke‬הקישור של ‪ ATP‬למיוזין גורם לשחרור הקשר אקטין‪-‬מיוזין‪ .‬לאחר מכן יש "הידרוליזה" של ‪ ATP‬ע"י ראש‬ ‫בנוכחות מפר צימוד (כגון ‪ ,)DNP‬מעבר ‪ -e‬מ‪ NADH-‬ל‪ O2-‬ממשיך כרגיל ללא הפרעה‪ ,‬אך לא נוצר ‪ ATP‬ע"י ‪ ATP‬סינתאז‬
‫המיוזין החופשי‪ .‬מה גורם לריכוז יוני הסידן לעלות? גירוי עצבי‪ .‬העברת סיגנל עצבי ע"י אצטיל כולין‪ .‬גורם לפתיחת תעלות‬ ‫מיטוכונדריאלי כיוון שהכוח המניע של הפרוטונים בממברנה הפנימית של המיטו' התפזר‪ .‬מפר צימוד גורם לעלייה בצריכת‬
‫האצטיל כולין‪ .‬מתרחשת דפולריזציה‪ .‬לאחר מכן יש התפשטות ה ‪ exitation‬מממברנת תא השריר ל‪ .T tubules -‬ואז‬ ‫החמצן וחמצון ‪ NADH‬ולכן כמות גדולה של דלק מטאבולי נצרכת‪ ,‬לא נשמרת אנרגיה בצורת ‪ ATP‬אלא היא משתחררת‬
‫העברת ה ‪ exitation‬מה ‪ T tubules‬ל‪ ,SR-‬מה שגורם לשחרור יוני סידן מה‪ .SR-‬העלייה בריכוז יוני הסידן גורמת‬ ‫כחום‪ .‬בקרת מפר צימוד היא דרך ביולוגית יעילה ליצירת חום‪ ADP-ATP .‬טרנסלוקאז מעוכב ע"י ריכוז נמוך מאוד של‬
‫להתכווצות השריר‪ :Ca+2ATPase .‬על כל מול' ‪ ATP‬המשאבה מכניסה ‪ 2‬יוני סידן‪ .‬ל‪ E1-‬יש אפיניות גבוהה לקלציום ויש‬ ‫אטראקטילוזיד ו‪ .bongkrekic acid-‬פוספורילציה אוקסידטיבית נעצרת זמן קצר לאחר הוספה של אחד משני המעכבים‪,‬‬
‫קישור של סידן ו ‪ .ATP‬לאחר מכן מתרחשת פוספורילציה תוך שחרור ‪ ADP‬ומקבלים ‪ E1-P‬שהופך מיד ל ‪ .E2-P‬האפיניות‬ ‫מה שמראה כי ‪ ADP-ATP‬טרנסלוקאז חיוני לתהליך‪* .‬אם יש גלוקוז‪ ,‬הקסוקינאז ו ‪ Mg+2‬מתרחשת התג'‪:‬‬
‫במצב זה לסידן נמוכה ויש שחרור של יוני הסידן לתוך ה ‪( SR‬הידרוליה תוך שחרור ‪ )Pi‬ומקבלים ‪ E2‬שאיננה יציבה והופכת‬
‫‪ , G + ATP  → G − 6 − P + ADP‬יש עודף של ‪ ADP‬שמגיע לקומפלכס ‪ 5‬שם יהפוך ל‪ .ATP -‬כל ה‪ ATP-‬שיווצר יפורק שוב‬
‫מידית ל ‪ .E1‬אוקסלואצטט‪ -‬גורם לירידה בריכוז יוני הסידן החופשיים בתוך ה‪ ,SR-‬המשאבה פועלת יותר‪ ,‬הצימוד נשאר‪.‬‬
‫יונומיצין‪ -‬מפר צימוד‪ ,‬הוא מפזר את ריכוז יוני הסידן לפי מפל ריכוזים‪ ,‬כלומר יוציא אותם מה‪.SR-‬‬ ‫וכך נבטיח המשכיות של השרשרת ע"י המשכיות הצימוד‪.‬שאלות‪ :‬מה יהיה מצב החמצון‪-‬חיזור של ‪ CoQ‬במיטוכונדריה‬
‫אינטגרציה של מטבוליזם‪:‬‬ ‫בנוכחות‪ :‬א)סוקסינאט‪-‬מקור לאלקט'‪,‬מביא ‪ FADH2‬לכן יהיה ‪ CoQ‬יהיה מחוזר לחלוטין‪.‬ב)‪-DNP‬מפר צימוד‪,‬שרשרת‬
‫כל מסלול מטבוליזם מבוקר באופן עצמאי ויש תיאום בין כל המסלולים‪ -‬גליקוליזה‪ ,‬סינתזת ח' שומן‪ ,‬מעגל קרבס‪ ,‬שרשרת‬ ‫אלקט' תמשיך לעבור ו ‪ CoQ‬כל הזמן יקבל אלקט' מקומפלקס ‪ 2‬ולא יעביר הלאה כי קומפלקס ‪ 3‬תקוע‪,‬לכן ‪ CoQ‬יהיה‬
‫העברת ‪ -e‬וכו'‪ .‬ישנו תיאום מלא בין כל המסלולים‪ .‬ישנם מס' עקרונות של מטבוליזם‪)1 :‬יחסים אנרגטיים בתא‪ .‬בכדי‬ ‫מחוזר לחלוטין‪.‬ג)אנטימיצין ‪-A‬תוקע‪,‬לא נותן לעבור לקומפלקס ‪,4‬קומפלקס ‪ 2‬מגיע ל ‪ 3‬ושם נתקע‪ .‬לכן ‪ CoQ‬יהיה מחוזר‬
‫לתפקד (לסנתז ולגדול) יש צורך בקליטת אנרגיה והפיכתה למטבע אנרגטי אחד ‪ .ATP‬פעילויות התנועה בתא‪ ,‬טרנספורט‬ ‫לחלוטין‪.‬ד)חמצן בעודף‪-‬לא יגיע לשלב הזה בכלל ‪.‬‬
‫אקטיבי‪ ,‬ביוסינתזה של חומרים והעברת סיגנלים דורשים ‪ ATP‬לצורך התרחשותם‪ ,‬תוך הפיכת ‪ ATP‬ל‪ .ADP-‬ריאקציות‬ ‫פירוק וסינתזה של חומצות שומן‪:‬‬
‫שומנים נכנסים למטאבוליזם בצורת פוספוליפידים או שומנים אחרים‪ .‬שומנים זהו מקור מאוד עשיר ויעיל של אנרגיה והם‬
‫בעלות ‪ ΔG‬חיובי מצומדות לפירוק ‪ .ATP‬קליטת האנרגיה ויצירת ‪ ATP‬מתרחשת ע"י חמצון מול' דלק או פוטוסינתזה‪.‬‬ ‫המרכיב המשמעותי ביותר במזון‪ .‬בגוף האדם‪ ,‬שומנים נשמרים בעיקר כטרי אציל גליצרול‪-‬טריגליצרידים‪ :‬גליצרול מחובר‬
‫היחס ‪ ATP/ADP‬מסמל את רמת האנרגיה בתא ומשפיע על כל התהליכים הנ"ל‪)2 .‬יחסים של קטבוליזם ואנאבוליזם‬ ‫ל‪ 3-‬ח' שומן‪ .‬תפקידי ח' שומן‪* :‬אבני בניין של ליפידים ופוספוליפידים‪* .‬מודיפיקציה של חלבונים‪ -‬ח' שומן מחוברת‬
‫תלויים בפוטנציאל חמצון חיזור‪ .‬בריאקציות קטבוליות שמתרחשות בעיקר לכיוון חמצון‪ ,‬יש חיזור של ‪ +NAD‬ויצירת‬ ‫קוולנטית לחלבון ומעניקה לו תכונה של עיגון בממברנה‪* .‬מקור אנרגיה מאוד משמעותי‪ .‬בח' שומן הפחמן נמצא ברמת‬
‫‪ .NADH‬לעומת זאת ‪ +NADP‬ו‪ NADPH-‬הם קופקטורים לריאקציות חיזור אנאבוליות‪ .‬יש חמצון של ‪ NADPH‬ל‪-‬‬ ‫חיזור מאוד גבוהה‪ .‬אלו הם שומנים‪ -‬דוחים מים והדבר מעניק להם יתרון מבחינת לחץ אוסמוטי‪ .‬הם אינם קושרים מים‬
‫‪ .+NADP‬מכניזם בקרה של מטבוליזם‪)1 :‬בקרה על רמת האנזים ע"י שינוי כמותי של האנזים הגורם לריאקציה מרכזית‬ ‫ואין צורך בהידרטציה‪ .‬טריגליצרידים שוקלים פחות מגליקוגן עם אותה כמות אנרגיה‪ .‬כמות האנרגיה הנאגרת בשומנים‬
‫במטאבוליזם‪)2 .‬בקרה על פעילות האנזים‪ -‬ע"י שינוי של אנזימי מפתח בכל מסלול‪ -‬זוהי בקרה אלוסטרית‪)3 .‬מידור‪ ,‬הפרדה‬ ‫היא הגבוהה ביותר בגוף האדם‪* .‬אבני בניין לסינתזת הורמונים ולמסנג'רים שניוניים בתא‪ .‬המוח יכול לנצל רק גלוקוז‬
‫בין תהליכים מטאבוליים‪ .‬לכל רקמה תפקיד שונה‪)4 .‬בקרה הורמונלית‪)5 .‬בקרה ע"י מודיפיקציה קוולנטית‪ .‬יש שימוש‬ ‫(ובמקרים מיוחדים בגופי קטון) אך לא בח' שומן כמקור אנרגיה‪.‬בניצול של חומצות שומן כמולקולות דלק ישנם שלושה‬
‫בבקרה ע"י שינוי קוולנטי בנוסף לבקרה אלוסטרית כיוון ששינוי קוולנטי של אנזים זהו בדרך כלל השלב האחרון במפל‬ ‫שלבים‪ :‬טריגליצרידים מפורקים בשלב ראשון ע"י ליפאזות‪ ,‬בתהליך הנקרא ליפוליזה‪ .‬הליפאזות משופעלות ע"י הורמונים‬
‫המאפשר לדרכים מטבוליות להיות "מודלקות" או "מכובות" במהירות ע"י ריכוז נמוך מאוד של סיגנלים מעוררים‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫כאפינפרין‪ ,‬נורפינפרין‪ ,‬גלוקגון ואדרנוקורטיקוטרופיק‪ .‬בתאי שומן‪ ,‬הורמונים אלו משפעלים רצפטורים ‪ 7‬ממברנליים אשר‬
‫שינוי קוולנטי עמיד יותר מאשר אינטראקציות אלוסטריות‪ .‬בקרה על פעילות האנזים‪* :‬בקרה אלוסטרית‪ :‬בעיקר ע"י‬ ‫משפעלים אדנילט ציקלאז‪ .‬רמה מוגברת של ציקליק ‪ )AMP (cAMP‬ממריצה את פרוטיאן קינאז ‪ ,A‬אשר משפעל את‬
‫עיכוב בהיזון חוזר‪ .‬השפעה של התוצרים‪ ,‬לאו דווקא תוצרים ישירים אלא תוצרים של סוף מסלול או של מסלול אחר‪.‬‬ ‫הליפאזות ע"י זרחונן‪ .‬הורמונים אלו מגבירים ליפוליזה‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬אינסולין מעכב ליפוליזה‪ .‬ליפאז‪ -‬חותך ח' שומן‬
‫הבקרה נעשית באתר שונה מהאתר הפעיל‪ .‬בעקבות קישור זה יש שינוי בקונפורמציה‪ ,‬בקרה הפיכה‪ ,‬תלוי בריכוז האפקטור‪.‬‬ ‫מהגליצרול‪ .‬בסופו של דבר מקבלים ח' שומן נפרדות וגליצרול‪ .‬מופעלים ע"י זרחון מזורז‪ .‬ח' שומן חופשיות חודרות‬
 ‫לומן התילקואיד‪ .‬הקומפלכס ‪ Cyt-bf‬מכיל ‪ 4‬תת יחידות‪ .‬קומפלכס זה מזרז את התג' דרך מעגל ‪ Q‬בחצי הראשון של‬
‫המעגל‪ QH2 ,‬מחומצן ל‪ ,Q-‬כל פעם ‪ -e‬אחד‪ Pc .‬זהו חלבון קטן ומסיס עם יון נחושת בודד‪.‬בצורתו המחומצנת ל‪ Pc-‬צבע‬
‫כחול מאוד‪ .‬החמצון של ‪ QH2‬מסתיים בשחרור ‪ +2H‬ללומן התילקואיד‪ .‬בחצי השני של מעגל ‪ Q, Cyt-bf‬מחזר מולקולה‬
‫שניה של ‪ Q‬ל‪ ,QH2-‬לוקח ‪ +2H‬מצד אחד של הממברנה ואז מחמצן מחדש ‪ QH2‬כדי לשחררם בצד השני של הממברנה‪.‬‬
‫האנזים ממוקם כך שהפרוטונים משוחררים ללומן התילקואיד (נלקחים מהסטרומה)‪ ,‬תורם למפל הפרוטונים לאורך‬
‫הממברנה‪ .‬השלב האחרון בריאקציות האור מזורז ע"י ‪( PSI‬הומולוגי ל‪ PSII-‬ב‪ .)40%-‬גרעין מע' זו הוא זוג של שתי תת‬
‫יחידות ‪ psaA‬ו‪ psaB-‬זהות‪ .‬זוג מיוחד של מול' כלורופיל נמצא במרכז המבנה וקולט אור מקסימלי ב‪ .700nm-‬מרכז זה‪,‬‬
‫‪ ,P700‬מאתחל הגברה בהפרדת מטענים‪ .‬ה ‪ -e‬מועבר לאורך הדרך בכלורופיל באתר ‪ A0‬ו‪ Q-‬באתר ‪ A1‬לסט צבתים של ‪4Fe-‬‬
‫‪ .4S‬משם ה ‪ -e‬עובר לפרדוקסין (‪ ,)Fd‬חלבון מסיס המכיל צבת ‪ .2Fe-2S‬המטען החיובי של ‪ +P700‬מנוטרל ע"י מעבר ‪ -e‬מ‪-‬‬
‫‪ . Pc(Cu + ) + Fdox light‬תג' זו‬
‫‪ Pc‬מחוזר‪ .‬התג' הכוללת המזורזת ע"י ‪ PSI‬היא תג' חמזור פשוטה‪→ Pc(Cu +2 ) + Fd red :‬‬
‫‪‬‬
‫מזורזת ע"י קליטת פוטון ב‪ λ=700nm -‬בעל אנרגיה של ‪ .40.9Kcal/mol‬השיתוף בין ‪ PSI‬ל ‪ PSII‬יוצר מעבר ‪ -e‬ממים ל‪-‬‬
‫‪ .+NADP‬חיזור ‪ +NADP‬מזורז ע"י פרדוקסין‪ +NADP-‬רדוקטאז‪ .‬קב' ה‪ FAD-‬המקושרת באנזים זה מקבלת ‪ ,-e‬אחד‬
‫בזמנו‪ ,‬מ‪ 2-‬מול' פרדוקסין מחוזר‪ ,‬כאשר זה עובר מהצורה המחומצנת שלו דרך חומר ביניים (סמיקווינון) לצורה המחוזרת‬
‫המלאה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬האנזים מעביר יון הידריד ל‪ +NADP -‬ליצירת ‪ .NADPH‬תג' זו מתרחשת בסטרומה‪ .‬לקיחת הפרוטון‬
‫לשם חיזור ‪ +NADP‬ממשיכה לתרום לגרדיאנט הפרוטונים לאורך ממברנת התילקואיד‪ .‬סינתזת ‪ ATP‬מונעת ע"י כוח של‬
‫מפל פרוטונים‪ .‬החלל התילקואיד נהיה מאוד חומצי‪ .pH~4 ,‬האנרגיה נקראת כוח פרוטוני מניע ‪ Δp‬והוא מורכב מ‪2-‬‬
‫מרכיבים‪ :‬גרדיאנט מטען וגרדיאנט כימי‪ .‬בכלורופלסטים כמעט כל ‪ Δp‬נובע מגרדיאנט ‪ pH‬בעוד שבמיטו' ישנה תרומה‬
‫גדולה מפוטנציאל הממברנה‪ .‬הסיבה להבדל זה נובעת מחדירות ממברנת התילקואיד ל‪ Mg+2-‬ול‪ .-Cl-‬מעבר ‪ +H‬המוגבר‬
‫בגלל האור לחלל התילקואיד מלווה במעבר כלוריד באותו הכיוון או ‪ Mg+2‬בכיוון ההפוך‪ .‬כתוצאה מכך נשמרת נייטרליות‬
‫חשמלית ולא נוצר פוטנציאל מטען ממברנלי‪ Δp .‬מומר ל‪ ATP-‬ע"י ‪ ATP‬סינתאז של כלורופלסטים‪ ,‬הנקרא גם קומפלכס‬
‫פירובט הוא מקור לאוקסלואצטט‪ .‬אוקסלואצטט יכול להכנס לגלוקונאוגנזה (סינתזת גלוקוז) ושם יהפוך ל ‪ G-6-P‬ואז ניתן‬
‫‪ .CF1-CF0‬הוא דומה לזה של המיטו'‪ CF0 .‬מעביר פרוטונים לאורך ממברנת התילקואיד בעוד ש‪ CF1-‬מזרז היווצרות ‪ATP‬‬
‫מ‪ ADP-‬ו‪ .Pi-‬האוריינטציה הממברנלית של ‪ CF1-CF0‬היא הפוכה‪ .‬אם כך‪ ,‬פרוטונים זורמים מהלומן דרך ‪ ATP‬סינתאז‬
‫‪-‬‬
‫לתוך הסטרומה‪ .‬כיוון ש‪ CF1-‬מצוי בשטח הפנים של הסטרומה‪ ATP ,‬הנוצר משוחרר ישירות לתוך הסטרומה‪.‬זרימת ‪e‬‬
‫מעגלית דרך ‪ PSI‬מובילה ליצירת ‪ ATP‬במקום ‪ .NADPH‬ה ‪ -e‬בפרודוקסין המחוזר יכולים להיות מועברים לקומפלכס‬
‫‪ Cyt-bf‬ולא ל‪ .+NADP-‬לאחר מכן ה ‪ -e‬זורם חזרה דרך הקומפלכס ‪ Cyt-bf‬לחיזור ‪ Pc‬שיכול להיות מחומצן מחדש ע"י‬
‫‪ +P700‬להשלמת המעגל‪ .‬תוצאה נטו של מעגל זה היא שאיבת ‪ +H‬ע"י ‪ .Cyt-bf‬מפל הפרוטונים הנוצר מניע סינתזת ‪.ATP‬‬
‫בתהליך זה‪ ,‬פוטופוספורילציה‪ ATP ,‬נוצר ללא הווצרות ‪ NADPH. PSII‬לא משתתף בפוספורילציה מעגלית וכך ‪ O2‬לא‬
‫נוצר ממים‪ .‬פוספורילציה מעגלית מתרחשת כאשר ‪ +NADP‬אינו זמין לקבל ‪ -e‬מפרודוקסין מחוזר בגלל יחס גבוה מאוד של‬
‫‪ NADPH‬ל‪ .+NADP-‬תג' נטו‪ . 2 NADP + + 3 ADP −3 + 3Pi − 2 + H + → O2 + 2 NADPH + 3 ATP −4 + H 2O :‬פיגמנטי‬
‫הלב‪:‬הדלק העיקרי הוא ח' שומן‪ .‬כמו כן‪ ,‬גופי קטון ולקטט יכולים לשמש כדלק‪ .‬למעשה‪ ,‬הלב מעדיף שימוש באצטואצטט‬
‫עזר‪ ,‬כגון כלורופיל‪ ,‬ופיגמנטים אחרים מקושרים למרכזי ריאקציה‪ .‬פיגמנטים אלו קולטים אור ומזרימים את האנרגיה‬
‫למרכז הריאקציה לשם המרה לצורות כימיות‪ .‬יש ‪ 2‬תנאים להעברת האנרגיה‪)1 :‬ספקטרום הפליטה של התורם מספיק‬
‫קרוב לספקטרום הבליעה של המקבל (‪)100-150nm). 2‬קרבה פיזית בין מול' הפיגמנט‪ .‬כלורופיל ‪ b‬וקרוטיאונידים הם מול'‬
‫קוצרות אנרגיה ומזרימות אותה למרכז הריאקציה‪ .‬כלורופיל ‪ b‬קולט אור בטווח ‪ .450-500nm‬קרוטיאונידים הם‬
‫פוליאנים נרחבים הקולטים אור בטווח ‪ ,400-500nm‬אחראים כמעט על כל הצבעים הצהובים והאדומים‪ .‬פיגמנטי העזר‬
‫נערכים במס' קומפלכסים קוצרי אור שמקיפים באופן מושלם את מרכז הריאקציה‪ .‬מעכבים‪ -DCMU :‬מעכב מעבר ‪ -e‬ל‪-‬‬
‫‪ .Cyt-bf‬פלוריזין‪ -‬מעכב את ‪ ATP‬סינתאז (את ‪ -F0). NH4Cl‬מפר צימוד‪ -DCCD .‬מעכב העברת פרוטונים דרך ‪ ,F0‬ברגע‬
‫שיש פגיעה בסינתזת ‪ ATP‬אז יש פגיעה במעבר ‪ -e-. EDTA‬מפר צימוד‪ .‬מפריד בין ‪ F0‬ל‪ -F1. EDTA+DCCD-‬ביטול הפרת‬
‫צימוד‪.‬‬
‫טרנספורט – מעבר חלבונים דרך הממברנה‪:‬ריכוז היונים בתא שונה מריכוזם בדם‪ :‬ריכוז ‪ +K‬בתוך התא ‪ 400mM‬לעומת‬
‫‪+‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ 20mM‬בדם‪ ,‬ריכוז ‪ Na‬בתא ‪ 50mM‬לעומת ‪ 440mM‬בדם‪ ,‬ריכוז ‪ Cl‬בתא ‪ 40-150mM‬לעומת ‪ 560mM‬בדם‪ ,‬ריכוז ‪Ca‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬
‫בתא ‪ 0.0003mM‬לעומת ‪ 10Mm‬בדם‪ .‬מה יכול להבטיח כניסה ויציאת ובניית מפלי ריכוזים? חלבונים שנמצאים‬
‫בממברנה‪ .‬החלבונים מעניקים לממברנה חדירות – ספציפיות וכיוון מסוים‪.‬מעבר פסיבי – דיפוזיה‪.‬יש פשוטה ויש מזורזת‪.‬‬
‫פשוטה – לפי מפל ריכוזים‪ .‬מזורזת – דרך נשאים או תעלות‪ .‬קצב המעבר בדיפוזיה הוא לינארי (הפרש הריכוזים)‪ .‬קצב‬
‫המעבר במזורזת – פונקציית רוויה‪ .‬הרוויה זה כשכל הנשאים תפוסים ועושים את העבודה במהירות המקסימלית‪.‬‬
‫ולינומיצין‪-‬דוגמא לנשא שמעביר יוני ‪ +K‬אל תוך התא‪ .‬זה מבטל את מפל הריכוזים‪ .‬גראמיצידין ‪ -A‬דוגמא נוספת‬
‫לאנטיביוטיקה משמשת כתעלת מעבר ליונים‪ .‬אנטיביוטיקה זו מחוררת את הממברנה ונגדה אין עמידות‪ .‬מדובר‬
‫בפוליפפטיד קצר שמבנהו ‪ α‬הליקס‪ 2 .‬סלילים בונים תעלה בממברנה שעוזרת לקטיונים לחדור את הממברנה‪ .‬כל מולקולת‬
‫גראמיצידין בונה ‪ 0.5‬תעלה‪ .‬מעבר אקטיבי‪ 3-‬מנגנונים‪.1 :‬משאבות יונים‪-‬מערכת מעבר אקטיבי ראשוני‪ .‬מצמידים פירוק‬
‫‪ ATP‬עם העברת יונים נגד מפל הריכוזים‪ -Cotransport systems.2 .‬מערכת מסוג משני אין השקעת אנרגיה ישירה אלא‬
‫ניצול מפלי יונים אחרים‪ .3.‬מעבר תוך שינוי קונפורמציה‪ ,‬למשל גלוקוז שמעברו מתרחש עקב זרחון הגלוקוז כשהוא נכנס‬
‫לתא מחליפים מפל ריכוזים של גלוקוז לגלוקוז‪-‬פוספט‪.‬אנטיפורטר‪-‬צימוד של שני מפלים בכיונים מנוגדים‪ .‬סימפורטר‪-‬‬
‫העברת יונים באותו כיוון כאשר מפלי הריכוזים יכולים להיות מנוגדים‪.‬יוניפורט‪-‬מעבר חומר אחד עם מפלי‬
‫הריכוזים‪.‬משאבת נתרן אשלגן‪ -‬טרנספורט זה הוא אלקטרוגני (אין שוויון במס' היונים היוצאים ונכנסים)‪ ,‬נוצר פוטנציאל‬
‫חשמלי על הממברנה של ~‪ 50-60mM‬עם מטען חיובי מחוץ לתא ושלילי בתוכו‪ .‬פוטנציאל זה מאפשר הנעה של טרנספורט‬
‫משני‪ .‬בעזרת המשאבה מקבלים פוטנציאל אלקטרוכימי על הממברנה שמתפרש מיד (מהר) על כל פני שטח הממברנה וכך‬
‫מספק אנרגיה לכל מקום שם נדרש מעבר חומרים דרך הממברנה‪ .‬פוטנציאל חשמלי הוא המקור להעברת אותות במע'‬
‫העצבים‪.‬מעבירה ‪ 3‬יוני נתרן החוצה ומכניסה ‪ 2‬יוני אשלגן פנימה‪ .‬מורכבת מ ‪ 2‬תתי יחידות אלפא‪-‬עליהם אתרי הקישור‬
‫לסטרואידים מעכבים ו ‪ 2‬תתי יחידות בטה‪-‬אתר קישור ל ‪-ATP. E1‬בעל זיקה גבוהה לנתרן ונמוכה לאשלגן‪.‬אחרי זירחון‬
‫וקישור נתרן והידרוליזה של ‪ ATP‬נוצרת קונפורמציה לא יציבה והופכת ל ‪-E2‬זורחן‪ .‬אתרי הקישור לנתרן נפתחים החוצה‬
‫וזיקתם לנתרן יורדת והוא משתחרר‪.‬זיקה לאשלגן עולה ולמרות ריכוזו הנמוך בחוץ הוא יקשר‪.‬אז מתרחשת דפוספורילציה‬
‫והקומפלקס הופך להיות ‪ E2‬שהוא לא יציב והופך ל ‪.1E‬הדפוספורילציה מתרחשת עקב עיכוב סטרואידים‪.‬המעכבים של‬
‫התעלה‪-‬דיגיטוקסיגנין ואואבין מצמח הדיגיטליס‪.‬צמח זה משומש כתרופה נגד מחלות לב כי עיכוב חלקי של משאבה זו‬
‫עוזרת להתכווצות הלב‪.‬בשלב הראשון יש עלייה בכמות הסידן וזה מפעיל את התכווצות השריר‪.‬משאבת הסידן שואבת סידן‬
‫בתא מציטופלסמה לרטיקולום ומשאבת נתרן אשלגן שעושה פוטנציאל על הממברנה גורמת לסידן לצאת החוצה על חשבון‬
‫מפל נתרן‪-‬סידן‪ .‬אם משאבת נתרן מעוכבת פחות סידן יוצא החוצה וריכוז סידן בתא עולה ‪.‬העיכוב הוא ע"י חסימה ומניעה‬
‫של דפוספורילציה של ‪ E2‬מזורחן‪ .‬האנזים שמבצע הידרוליזה של ‪ ATP‬בנוכחות יוני נתרן ואשלגן בלבד‪ +Mg2+‬כקופקטור‬
‫נקרא ‪ . Na-K ATPase‬הפוספורילציה לא דורשת אשלגן והדפוספורילציה לא דורשת נתרן ומגנזיום‪.‬‬
‫דיפוזיה מזורזת מוגבלת מבחינת המהירות לא כמו דיפוזיה רגילה‪ .‬מה שמאפיין את קצב דיפוזיה רגילה זה מקדם הדיפוזיה‬
‫(השיפוע)‪ ; ∆Gconc = − RT ln(Cout / Cin ) ; ∆ Gvolt = ZFV .‬עבור חומרים הנכנסים לתא‪:‬‬
‫‪ F=23.1kcal/V*mol ; ∆ Gin = − ∆ Gout ; ∆ Gin = − RT ln(Cout / Cin) + ZFV‬בשאלות מסוג זה יש לשים לב לכיוון‬
‫וליחידות‪ .‬קצב העברה של תעלה הרבה יותר גבוה משל נשא כיוון שנשא צריך לעבור שינוי קונפורמציה בשביל העברה דבר‬
‫הלוקח זמן רב‪ ,‬בתעלה יש שינוי חד פעמי‪ -‬פתיחת התעלה‪ .‬סיבה נוספת היא שתעלה היא "חור"‪ ,‬היונים עוברים דרכה‬
‫בחופשיות ואילו בנשא מדובר בקשירת חומר והוצאתו‪ -‬אין מעבר חופשי של חומרים‪ .‬גם לתעלות וגם לנשאים‬
‫ספציפיות‪.‬השוואה בין אנזים לתעלה‪/‬נשא‪ :‬דומה‪-‬מיכאליס מנטן‪,‬אתר פעיל‪ ,‬יצירת קומפלקס‪ ,‬שונה‪ -‬תעלות מזרזות תהליך‬
‫פיזיקלי ולא כימי‪ ,‬אין תוצר חדש‪ .‬חשיבות פוטנציאל חשמלי כמע' מעבר סיגנלים‪ -‬מבחינים ב‪ 2-‬סוגי תעלות‪ :‬תעלות‬
‫תלויות ליגנד‪ :‬בעקבות קשירת ליגנד לתעלה יש פתיחה שלה‪ .‬דוגמא אצטיל כולין רצפטור‪ .‬תעלות תלויות מתח‪ :‬יש פתיחת‬
‫התעלה בגלל שינוי במתח‪ ,‬שינוי בפוטנציאל ממברנה‪ .‬דוגמא‪ :‬תעלת אשלגן‪ .‬בתעלות מסוג זה החלק שרגיש לשינוי במתח‬
‫‪ voltage sensor‬קולט מידע לפתיחת התעלה‪ -Gate .‬השער‪ ,‬החלק שנפתח או נסגר כתוצאה משינוי במתח‪-Pore .‬‬
‫הסלקטיביות הראשונית של התעלה‪ .‬יש הגבלת גודל‪ ,‬לא ספציפי‪ .‬יכולים להכנס ל ‪ pore‬כל מיני חומרים‪ ,‬בעיקר לפי גודל‪.‬‬
‫‪ -Filter‬מעניק לתעלה את הספציפיות שלה‪ .‬תעלות תלויות מתח בעלות ספציפיות גבוהה‪ .‬תעלת אשלגן‪ :‬יש לה פילטר מאוד‬
‫ספציפי‪ .‬בנוייה מ‪ 4-‬תת יחידות שכל תת יחידה היא בעצם ‪ 2‬שרשראות ‪ α‬הליקס‪ ,‬כאשר הפילטר הוא באזור החיבור של ‪4‬‬
‫תת יחידות‪ .‬פתח ה ‪ pore A10‬ופתח הפילטר ‪ .A 3‬נתרן לא יעבור בה‪ .‬יוני נתרן יותר קטנים מיוני אשלגן אך זוהי לא‬
‫הסיבה העיקרית‪ .‬ההסבר נעוץ במבנה הפילטר‪ .‬היונים קשורים למולקולת מים ובשביל לעבור בתעלה הם צריכים לעבור‬
‫דהידרטציה‪ .‬בעת היציאה הם עוברים הידרטציה בחזרה‪ .‬בפילטר הסלקטיבי יש קב' שעוטפות את האשלגן כאילו היה עטוף‬
‫במולקולות מים‪ .‬המרחקים מותאמים לגודל אשלגן‪ -‬מבנה ספציפי לאשלגן‪ .‬יש צורך בהשקעת אנרגיה על מנת שאשלגן‬
‫יעבור דהידרטציה ויש שחרור אנרגיה בקישור אשלגן לתעלה‪ -‬סה"כ ‪ ΔG‬שלילי‪ .‬דהידרטציה של יוני נתרן דורשת יותר‬
‫אנרגיה ובקשירת נתרן לתעלה יש שחרור נמוך יותר של אנרגיה‪ -‬סה"כ ‪ ΔG‬חיובי‪ .‬יכולים להקשר ‪ 4‬יוני אשלגן לפילטר בו‬
‫זמנית‪ .‬מדובר בתהליך מתמשך‪ :‬אשלגן נכנס לפילטר ואז בא עוד יון להקשר‪ ,‬נוצרת דחייה ויון האשלגן הראשון עובר אתר‬
‫הקליטה המקסימלי של כלורופיל ‪ a‬גבוה מ‪ .105M-1cm-1-‬אנרגיית האור מעוררת ‪ -e‬מרמת היסוד שלו לרמה המעוררת‪ .‬ל ‪e‬‬
‫קשירה ומאפשר ליון שנכנס להקשר לתעלה‪ -‬כל יון שנכנס "דוחף" את זה שלפניו‪ .‬חשוב לציין שהמטען של האשלגן לא‬
‫משתנה‪,‬הקשרים עם הפילטר הם קואורדינטיביים‪.‬תעלת נתרן‪ :‬תלויית מתח‪ .‬הפילטר הסלקטיבי שלו זה בעצם הגודל‪ .‬נתרן‬
‫עובר את התעלה ללא הידרטציה (יכול לעבור כשהוא ממוים)‪ .‬אורך הפילטר ‪ .A 5‬פוטנציאל פעולה‪ :‬העברת אימפולס עצבי‪,‬‬
‫או מתא עצב לתא עצב שכן או מתא עצב לתא שריר‪ .‬מה שקובע בעיקר את פוטנציאל הממברנה זה אשלגן תעלות אשלגן‬
‫יותר פעילות מנתרן‪ .‬ניתן להוכיח זאת ע"י הצבה במשוואה במצב רגיל של ‪ ,T=310K‬שוו"מ ופעילות משאבה נורמלית‬
‫והשוואת התוצאה למצב שבו המשאבה מעוכבת (‪ Cin‬קטן ו‪ Cout-‬גדל)‪ .‬רואים שמתרחשת דפולריזציה‪ ,‬כלומר נתרן‬
‫משפיע פחות על פוטנציאל הממברנה מאשר אשלגן‪.‬התעלה הראשונה שגורמת לתחילת הפעולה אצטיל כולין רצפטור‪-‬‬
‫הליגנד הוא אצטיל כולין‪ .‬בנוייה מ‪ 5-‬תת יחידות כשאצטיל כולין יכול להקשר ב‪ 2-‬אתרים‪ .‬כשאצטיל כולין נקשר לרצפטור‬
‫התעלה נפתחת ויש מעבר קטיונים‪,‬בעיקר נתרן‪.‬הליגנד נקשר לרצפטור שהוא התעלה בעצם ויש שינוי קונפורמציה והתעלה‬
‫נפתחת‪ .‬יש כניסת נתרן ויציאת אשלגן וכך נוצר פוטנציאל פעולה (אצטיל כולין נקרא נוירוטרנסמיטור)‪ .‬בין תא עצב לתא‬
‫שריר יש מרווח קטן (המרווח הבינסינפטי)‪ .‬יש שחרור של ויסיקולות שבהן אגור אצטיל כולין‪ .‬האצטיל כולין משתחרר‬
‫וגורם להתחלת פוטנציאל פעולה בתא העצב או השריר‪ .‬האימפולס מתחיל משחרור אצטיל כולין מהתא הפרהסינפטי‬
‫(מעביר)‪ .‬לאחר מכן אצטיל כולין נקשר לאצטיל כולין רצפטור שנמצא על התא הבא (פוסט סינפטי)‪ .‬יש פתיחה של התעלה‬
‫ובעיקר כניסת יוני נתרן לתוך התא‪ .‬הדבר גורם לירידה במטען שבתוך התא (דפולריזציה)‪ ,‬פחות מטען שלילי בתוך התא‪.‬‬
‫תעלת נתרן תלויית המתח נפתחת ב‪ 40mV-~ -‬ובגלל הדפולריזציה יש פתיחה של תעלת הנתרן‪ .‬נתרן יעבור לפי מפל‬
‫ריכוזים מחוץ התא לתוכו‪ .‬מתרחשת שוב דפולריזציה‪ ,‬פידבק חיובי ייגרום לפתיחת עוד תעלות נתרן תלויות מתח‪ .‬כעת‪,‬‬
‫נכנסות לפעולה תעלות אשלגן תלויות מתח‪ ,‬כלומר‪ ,‬בנוסף לתעלות הנתרן יש פתיחה של תעלות האשלגן‪ .‬תעלות הנתרן‬
‫מתחילות להסגר‪ ,‬אשלגן יוצא מהתא‪ -‬היפרפולריזציה‪ .‬המטען השלילי גדל (מחיובי לשלילי)‪.‬אצטיל כולין אסטראז הוא‬
‫אנזים שמפרק אצטיל כולין ונמצא במרווח הבינסינפטי‪ .‬הוא יכול להיות מעוכב ע"י גז עצבים וע"י פוספטים אורגניים‪.‬‬
‫לאנזים יש סרין באתר הפעיל והפגיעה באנזים היא בו‪( .‬כגון פעולת גז עצבים סרין)‬
‫תכונות של טרנספורטרים‪ :‬חלבונים אלו הם חלבונים ממברנליים‪ ,‬אי אפשר לנקות אותם בשיטות רגילות‪ .‬יש להוציאם‬
‫מהממברנה ולהשאירם במצב הנטיבי בעזרת דטרגנטים‪ .‬דטרגנטים מתחרים עם הפוספוליפידים וממיסים אותם בפאזה‬
‫מימית‪ .‬לאחר שמבודדים את החלבון מרכיבים אותו מחדש בממברנה מלאכותית‪ -‬ויסיקולות‪ ,‬ליפוזומים מלאכותיים‪-‬‬
‫רקונסטיטוציה‪ .‬בונים מערכת "טבעית" רק שהממברנה מכילה רק חלבון אחד‪ .‬כך ניתן ללמוד ריאקציה של מעבר חומר‬
‫דרך הממברנה‪ .‬מאפייני נשאים‪ :‬אפיניות לחומר וקצב העברה‪ .‬שיטה אחרת מאוד נפוצה לחקר נשאים ותעלות בממברנה‬
‫טבעית‪ :‬פאטצ' קלאב‪ -‬משתמשים בפיפטת זכוכית עם קצה מאוד דק (קוטרה כמה מיקרונים‪ ,‬כגודל התא)‪ .‬מתקרבים‬
‫להמשך שרשרת מעבר ה ‪ -e‬אשר מסתיימת ב ‪ .PSI‬ה ‪ -e‬הנ"ל מועברים‪ ,‬אחד אחד‪ ,‬לפלסטוציאנין (‪ ,)Pc‬חלבון נחושת שנמצא‬
‫איתה לתא ומתחילים לשאוב ואז‪ )1 :‬לנער‪ -‬הצד החיצוני נשבר‪ .‬בפיפטה יש אלקטרוליט וניתן למדוד זרם חשמלי‪ .‬אם יש‬
‫תעלה אז נוכל לבדוק חדירות יונים דרך הממברנה‪ .‬ניתן להחליף תמיסה חיצונית או פנימית ולבדוק האם יעבור נתרן או‬
‫*בקרה קוולנטית‪ :‬זרחון ואדנילציה‪ ,‬בלתי הפיך מבחינה קוולנטית אך ניתן להפוך את הפעולה ע"י אנזים‪ .‬עקב מודיפיקציה‬
‫קוולנטית יש שינוי בפעילות האנזים‪ -‬חלקם גורמים לשפעול האנזים וחלקם לירידה בפעילות‪ .‬ידועות גם מודיפיקציות‬
‫קוולנטיות ע"י הוספת ח' שומן הגורמות לעלייה באפיניות של חלבון לממברנה‪ ,‬ח' שומן מעדיפות להיות בממברנה‬
‫ומשמשות כעוגן בממברנה‪ .‬בכל מסלול יש צמתים‪ ,‬נק' מפתח הנתונות לבקרה (צומת‪ -‬נק' בהן מסלולים שונים נפגשים או‬
‫מתחברים אחד לשני)‪ .‬בגליקוליזה‪ -‬מתרחשת בציטוזול‪ .‬ישנה המרה של מולקולת גלוקוז לשתי מולקולות פירובט תוך‬
‫יצירת שתי מולקולות ‪ ATP‬ו‪ .NADH-‬אנזים מפתח הוא הפוספופרוקטוקינאז‪ ,‬המזרז את השלב המחייב בגליקוליזה‪ ,‬ולכן‬
‫הוא אתר הבקרה החשוב ביותר‪ .‬אנזים זה עשיר באתרים אלוסטרים‪ .‬בכבד‪ ,‬הבקרה החשובה ביותר על פוספופרוקטוקינאז‬
‫מתבצעת ע"י ‪ F-2,6-BP.‬כאשר רמת הגלוקוז בדם נמוכה‪ ,‬יש ירידה ברמת ‪ .F-2,6-BP‬אם כך‪ ,‬יש האטה בגליקוליזה‬
‫ושחרור גלוקוז לשימוש ברקמות אחרות‪ .‬משופעל ע"י ‪ F-2,6-BP, AMP‬ומעוכב ע"י ‪ -ATP‬בקרה עפ"י אנרגיית התא‪ .‬היחס‬
‫‪ AMP/ATP‬הוא מאוד רגיש ולכן משמש כרגולטור טוב‪ .‬רמת ‪ F-2,6-BP‬תלויה ברמה ההורמונלית‪ .‬בגלוקונאוגנזה‪ -‬גלוקוז‬
‫יכול להיות מסונתז ע"י הכבד והכליות ממקורות שאינם פחמימתיים כלקטט‪ ,‬גליצרול וחומצות אמינו‪ .‬אנזים מפתח הוא‬
‫פרוקטוז ‪ 1,6‬ביספוספאט‪ .‬מעוכב ע"י ‪ AMP, F-2,6-BP‬ומשופעל ע"י ציטרט‪ .‬הצטברות של ציטרט במעגל קרבס מראה על‬
‫עודף אנרגיה ולכן יש שפעול של הגלוקונאוגנזה‪ ,‬סינתזת גלוקוז‪ ,‬יש שימוש באנרגיה לצורך סינתזה‪ .‬במעגל קרבס‪ -‬השלב‬
‫הראשון‪ ,‬הפיכת פירובט לאצטיל ‪ ,CoA‬הוא בלתי הפיך ויש עליו בקרה‪ .‬גליקוליזה וגלוקונאוגנזה מבוקרות כך שכאשר‬
‫מתרחש אחד התהליכים‪ ,‬השני מתרחש בצורה מינימלית בלבד‪ .‬בסינתזת ח' שומן‪ :‬ריאקציה ‪ 1‬היא בלתי הפיכה (הפיכת‬
‫אצטיל ‪ CoA‬למאלוניל ‪ .CoA‬משופעל ע"י ציטרט ומעוכב ע"י התוצר הסופי פלמיטויל ‪ .CoA‬בדומה‪ ,‬השלב הראשון בפירוק‬
‫ח' שומן‪ ,‬קארניטין אצילטרנספראז ‪ I‬מעוכב ע"י מאלוניל ‪ .CoA‬במסלול פנטוז הפוספט יש בקרה של רמת חמצון‪-‬חיזור‪.‬‬
‫הצלבה בין מסלולים‪ :‬גלוקוז הופך לגלוקוז ‪ 6‬פוספט‪ G-6-P .‬יכול להכנס ל‪ 3-‬מסלולים‪)1 :‬להפוך ל ‪ F-6-P‬לאחר מכן‬
‫לפירובט ואז להכנס לגלוקונאוגנזה‪)2 .‬להפוך ל ‪ G-1-P‬ואז להפוך לגליקוגן‪)3 .‬להפוך ל ‪-6‬פוספוגלונאט ואז לריבוז ‪ 5‬פוספט‬
‫ולהכנס למסלול פנטוז הפוספט‪ .‬פירובט הוא התוצר העיקרי של הגליקוליזה‪ .‬בתנאים אנאאירובים הוא הופך ללקטט‬
‫(שריר)‪ -‬זוהי ריאקציה חשובה לגליקוליזה כי גורמת לשחזור ‪ .NADH‬מלקטט ניתן לקבל בחזרה פירובט בעודף ‪.NADH‬‬
‫לקבל פירובט בחזרה‪ .‬פירובט הופך לאצטיל ‪ CoA‬שגם הוא יכול להכנס ל‪ 3-‬מסלולים‪)1 :‬סינתזת ח' שומן ויצירת אצטיל‬
‫‪ CoA‬בחזרה מפירוקן‪)2 .‬יצירת ‪ CO2‬במעגל קרבס ויצירת מול' ‪)ATP. 3‬כאשר אצטיל ‪ CoA‬לא נכנס למעגל קרבס‪ ,‬יש‬
‫מחסור באוקסלואצטטט לעומת עודף של אצטיל ‪ ,CoA‬הוא יכול ללכת לריאקציית סינתוז כולסטרול‪ ,‬הורמונים וגופי‬
‫קטון‪ ,‬כגון אצטואצטט ואצטון‪ ,‬שיכולים להיות מקור אנרגיה בריאקציות אחרות‪ .‬מידור‪ :‬בציטוזול מתרחשים הגליקוליזה‪,‬‬
‫סינתזת ח' שומן ומסלול פנטוז הפוספט‪ .‬במטריקס המיטוכונדריאלי מתרחשים פירוק ח' שומן‪ ,‬מעגל קרבס‪ ,‬פוספורילציה‬
‫אוקסידטיבית ויצירת גופי קטון‪ .‬הקשר בין הרקמות השונות מתרחש דרך מע' הדם‪ .‬המוח‪ :‬מקבל כמקור אנרגיה רק‬
‫גלוקוז המועבר אליו ע"י ‪ ,GLUT3‬המספק כמות קבועה של גלוקוז למוח ובמקרים חריגים גופי קטון (במצב של רעב‬
‫מתמשך)‪ .‬בגלל מחסום בין המוח למע' הדם‪ ,‬אלבומין הקושר ח' שומן לא מגיע למוח ולכן ח' שומן לא יכולות לספק מקור‬
‫אנרגיה‪ .‬אין מאגרי אנרגיה ולכן יש צורך באספקה רציפה של גלוקוז‪ .‬במוח גלוקוז עובר חמצון מלא ל‪ .CO2-‬שריר‬
‫על פני גלוקוז‪ .‬רקמה שומנית‪ :‬אחראית לאספקתח' שומן לרקמות אחרות ולאספקת גליצרול‪ .‬מאגר עשיר מאוד של ח' שומן‬
‫וגליצרול בצורה של טריאציל גליצרול‪ .‬פירוק טריאצילגליצרול נעשה ע"י שימוש באנרגיה מגלוקוז‪ .‬שריר‪ :‬מבצע עבודה‬
‫מכנית ומשתמש גם בגלוקוז ובח' שומן כמקור אנרגיה וגם בגופי קטון‪ .‬בנוסף‪ ,‬מתרחשת בשריר סינתזת גליקוגן לצורך‬
‫אחסון אנרגיה‪ .‬כתוצאה מגליקוליזה אינטנסיבית (תנאים אנאאירובים) בשעת עבודה נוצר ריכוז גבוה של לקטט שעובר‬
‫למע' הדם ונכנס לכבד‪ .‬בעקבות פעילות מוגברת של גליקוליזה יש פירוק חלבונים ונוצר אלאנין‪ .‬בשעת מנוחה‪ ,‬ח' שומן הן‬
‫הדלק העיקרי בשריר ומספקות ‪ 85%‬מן האנרגיה הדרושה‪ .‬כבד‪ :‬מפעל לעיבוד מזון ואספקת גלוקוז לרקמות אחרות‪ .‬ח'‬
‫שומן מגיעות לכבד ושם מסונתז טריאציל גליצרול או שנכנסות ל‪ β-‬אוקסידציה ליצירת אנרגיה‪ .‬גלוקוז מסונתז בכמויות‬
‫גדולות בכבד לצורך אספקה למוח ולשריר‪ .‬גלוקוז ‪ 6‬פוספטאז הוא אנזים סופי בגלוקונאוגנזה ואינו נמצא בשריר ובמוח‬
‫אלא רק בכבד‪ .‬הכבד יכול להשתמש בכל המקורות כמקור אנרגיה‪ -‬ח' אמינו‪ ,‬ח' שומן‪ ,‬גלוקוז וגופי קטון‪ .‬ריכוז הגלוקוז‬
‫בדם הוא ‪ ,4-5mM‬כמות נמוכה של אנרגיה‪ -‬אם גלוקוז לא נכנס למחזור הדם האנרגיה הזו מנוצלת תוך דקות‪ .‬בכבד יש‬
‫פחות גלוקוז מאשר בשריר כיוון שיש יותר שריר בגוף‪ .‬המוח צורך כ‪ 60%-‬מהגלוקוז שנוצר בכבד‪ ,‬בנוסף גלוקוז נצרך כמזון‬
‫בעת מנוחה‪ 15% .‬של האנרגיה היומית נצרכת ע"י המוח‪ .‬פעילות המוח לא משתנה הרבה ממצב שינה למצב מבחן‪20% .‬‬
‫מצריכת החמצן היא ע"י המוח ולכן הפסקת אספקת גלוקוז וחמצן למוח יכולה לגרום לנזק אדיר תוך זמן קצר‪ .‬מעגל קורי‪:‬‬
‫הקשר בין גליקוליזה לגלוקונאוגנזה‪ .‬במצב פעיל של שריר נוצר לקטט מעודף של פירובט‪ ,‬זוהי חומצה והיא גורמת לירידה‬
‫ב‪ pH-‬ולהתכווצות שרירים‪ .‬לקטט עובר לדם ומשם לכבד והופך שם לפירובט‪ .‬פירובט נכנס למסלול הגלוקונאוגנזה והופך‬
‫לגלוקוז שיוצא מהכבד אל הדם ומהדם בחזרה לשריר‪ .‬בקרה הורמונלית‪ :‬תיאום בין המסלולים המטבוליים‪ :‬קטבוליזם‬
‫ואנאבוליזם‪ .‬מבוססת על רמת הגלוקוז בדם (במצב נורמלי ‪ .)0.8mg/ml‬כאשר רמת הגלוקוז בדם יורדת ל‪,0.4mg/ml-‬‬
‫מופסקת פעילות טרנספורטרים של גלוקוז למוח‪ .‬קיימים ‪ 3‬הורמונים המבקרים פעילות זו‪ :‬אינסולין‪ ,‬גלוקוגון ואפינפרין‪.‬‬
‫כאשר רמת הגלוקוז בדם גבוהה זה גורם ליצירת אינסולין‪ .‬אינסולין מזרז קליטת גלוקוז מהדם אל הכבד וזירוז סינתזת‬
‫גליקוגן‪ .‬ממריץ גליקוליזה ומעכב גלוקונאוגנזה בכבד‪ .‬גלוקוגון‪ -‬משפיע על מסלול הפוך‪ ,‬פירוק גליקוגן והפרשת גלוקוז‬
‫מהכבד אל תוך הדם‪ .‬כתוצאה מצריכת מזון יש עלייה בריכוז גלוקוז בדם ולכן יש סינתזת ח' שומן‪ ,‬טריאצילגליצרול‬
‫וגליקוגן‪ .‬מתרחשת אגירה של ח' שומן ברקמת השומן וסינתזת גליקוגן בשריר‪ .‬המוח והלב מתפקדים בצורה נורמלית‪ .‬רמת‬
‫גלוקוז בדם גבוהה ולכן יש ייצור גבוה של אינסולין המזרז תהליכים אלו‪ .‬בין הארוחות‪ ,‬כל המאגרים שיצטברו מנוצלים‬
‫ליצירת גלוקוז וח' שומן‪ .‬יש שמירה על מצב תקין‪ ,‬ריכוז נורמלי של גלוקוז בדם‪ ,‬שריר מנצל ח' שומן שהצטברו‪ ,‬המוח‬
‫מקבל גלוקוז מהכבד ונמצא במצב תקין‪ .‬במצב הרעבה‪ -‬מצב מסוכן‪ .‬אם מקורות גליקוגן בכבד ובשריר מנוצלים עד הסוף‬
‫ויש חוסר באוקסלואצטט‪ ,‬יש הצטברות של כמויות גבוהות של אצטיל ‪ CoA‬ולא ניתן לשרוף אותן ללא אספקה של‬
‫אוקסלואצטט מקליקוליזה והם הופכים לגופי קטון‪ .‬מקור יחיד לסינתזת גלוקוז במצב הרעבה הוא מפירוק חלבונים‪.‬‬
‫יתרחש רק פירוק של ח' שומן‪ ,‬השריר יכול לקבל אנרגיה מח' שומן‪ .‬השריר והמוח לא מקבלים גלוקוז מהדם‪ ,‬כיוון שרמת‬
‫הגלוקוז ירדה לרמה בה הטרנספורטרים כבר לא מעבירים גלוקוז מהדם למוח ולכן יש הפקה של אנרגיה מגופי קטון‪-‬‬
‫מסלול לא יעיל‪ ,‬נכנסים למעגל קרבס דרך סוקציניל ‪ CoA‬ומאפשרים פעילות של המוח והלב‪ .‬במצב הרעבה רמת הגלוקוז‬
‫יורדת מהר מאוד‪ ,‬רקמות שונות עוברות לניצול ח' שומן‪ ,‬רמת ח' שומן בדם עולה ולאחר יומיים של הרעבה רמת גופי הקטון‬
‫בדם עולה בצורה משמעותית‪ .‬יש יחס הפוך בין קצב יצירת ‪ ATP‬ממול' דלק לריכוזם‪.‬מעגל קרבס איטי יותר מגליקוליזה‬
‫ופירוק גליקוגן לקלוקוז בכבד עוד יותר איטי‪ .‬קצב שריפת שומנים הוא איטי גם כן אך ניתן לקבל הרבה יותר אנרגיה‪.‬‬
‫לאחר הפעלת השריר יש ניצול ‪ ATP‬בשניות הראשונות ויצירת אנרגיה וקראטין פוספט מתחיל מטאבוליזם אנאאירובי‪.‬‬
‫לאחר דקות מתחיל במקביל מטאבוליזם אאירובי (יותר מהיר מאנאאירובי)‪ .‬סכרת‪ -‬יש שני סוגים‪ -I :‬יש מחסור‬
‫באינסולין‪ -II ,‬אין תגובה לאינסולין‪ .‬בעקבות כך חולי סכרת יהיו במצב הרעבה תמידי‪ ,‬רמת הגלוקוז בדם תהיה גבוהה‬
‫מאוד אך הרקמות לא יקבלו גלוקוז ויהיו בהרעבה‪ .‬הכבד נתקע במצב של גלוקונאוגנזה ויצירת גופי קטון‪ .‬אין ספיגה של‬
‫גלוקוז לתאי האדיפוז (תאי ח' שומן) ולכן לא יווצרו ח' שומן‪ .‬בתאי השריר יהיה פירוק חלבונים לשם יצירת ח' אמינו‬
‫וגלוקוז‪ .‬עקב המחסור בגלוקוז יהיה מחסור באוקסלואצטט ולכן אצטיל ‪ CoA‬יהפוך לגופי קטון‪ .‬מתבטא בריח של אצטון‬
‫מחולה בסכרת או מאדם הנמצא בהרעבה‪-PP2A.‬עושה דפוספורילציה לאצטיל ‪ CoA‬קרבוקסילאז‪ .‬זה יוצר מלוניל (שלב‬
‫ראשון בסינתזת חומצות שומן)‪ .‬כשהקרבוקסילז עם פוספט הוא לא פעיל‪ PP2A .‬גורם לו להיות פעיל‪,‬כלומר מעודד סינתזת‬
‫ח' שומן‪.‬פלמיטואיל ‪-CoA‬ח' שומן עם ‪ 16‬פחמנים שהיא אפקטור אלוסטרי שלילי על אצטיל ‪ CoA‬קרבוקסילז‪.‬הוא התוצר‬
‫(פידבק אינהיביטור) שאומר שיש מספיק ח' שומן ואפשר להפסיק לסנתז‪.‬‬
‫פוטוסינתזה‪:‬‬
‫פוטוסינתזה מתרחשת בכלורופלסטים‪ ,‬בתאים ירוקים‪ .‬מנגנון המרת האנרגיה נמצא בממברנת התילקואידים‪ .‬השלב‬
‫הראשון בפוטוסינתזה הוא קליטת אור ע"י כלורופיל‪ ,‬מול' פיגמנט‪ .‬לאחר מכן יש יצירה של ‪ -e‬בעלי אנרגיה גבוהה עם‬
‫פוטנציאל חיזור גבוה‪ -e .‬אלו משמשים ליצירת ‪ NADPH‬ו‪ ATP-‬בסדרת תג' הנקראות תג' אור‪ ,‬זאת כיוון שהן זקוקות‬
‫לאור על מנת להתרחש‪ NADPH .‬ו‪ ATP-‬הנוצרים בתג' האור מחזרים ‪ CO2‬והופכים ל‪ 3-‬פוספוגליצראט בסדרת תג'‬
‫הנקראות מעגל קלווין (או תג' חושך)‪ .‬תג' האור של הפוטוסינתזה משתמשות באנרגיית הפוטונים ליצירת ‪ -e‬רב אנרגטיים‬
‫המשמשים לחיזור ‪ +NADP‬ל‪ NADPH-‬ובאופן בלתי ישיר בשרשרת מעבר ה ‪ -e‬ליצירת מפל פרוטונים לאורך הממברנה‪.‬‬
‫תוצר לוואי של תג' אלו הוא ‪ .O2‬בתג' חושך‪ NADPH ,‬ו‪ ATP -‬הנוצרים בעקבות האור גורמים לחיזור של ‪ CO2‬לתרכובות‬
‫אורגניות שימושיות יותר‪ .‬לכלורופלסט ‪ 3‬ממברנות שונות‪ :‬חיצונית‪ ,‬פנימית וממברנת תילקואיד‪ ,‬ו‪ 3-‬איזורים נפרדים‪ :‬חלל‬
‫בינממברנלי‪ ,‬סטרומה וחלל התילקואיד‪ .‬הממברנה הפנימית מקיפה סטרומה‪ ,‬שזהו אתר הפעילות הפחמנית של‬
‫הפוטוסינתזה‪ .‬בתוך הסטרומה ישנם מבנים המוקפים בממברנה הנקראים תילקואידים וצורתם דיסקות שטוחות‪ .‬הם‬
‫נערמים יחד ליצירת גרנומות‪ .‬ממברנות התילקואידים מכילות אמצעים למעבר אנרגיה‪ :‬חלבונים קולטי אור‪ ,‬מרכזי‬
‫ריאקציה‪ ,‬שרשרת מעבר ‪ -e‬ו‪ ATP -‬סינתאז‪ .‬ממברנת התילקואיד והממברנה הפנימית בעלות חדירות גבוהה ליונים ומו'‬
‫קטנות‪ .‬הסטרומה מכילה אנזימים מסיסים אשר גורמים לפעולת ‪ NADPH‬ו‪ ATP-‬הנוצרים ע"י התילקואיד להמיר ‪CO2‬‬
‫לסוכר‪ .‬השלב הראשון הוא קליטת אור ע"י כלורופיל‪ .‬כלורופיל הם מול' קולטן לפוטונים יעילות מאוד כיוון שהן בעלות‬
‫קשרים יחידים וכפולים מצומדים‪ -‬פוליאנים‪ .‬יש להם אזורי קליטה מאוד חזקים בתחום הנראה של הספקטרום‪ .‬קבוע‬
‫‪-‬‬
‫בעלי אנרגיה גבוהה יכולים להיות מס' מסלולים‪ .‬ברוב המול' הקולטות אור ה ‪ -e‬פשוט חוזר לרמת היסוד והאנרגיה מומרת‬
‫לחום‪ .‬אך אם מצוי מקבל ‪ -e‬מתאים‪ ,‬ה ‪ -e‬המעורר יכול לנוע מן המול' הראשונים למקבל‪ .‬תהליך זה גורם להווצרות מטען‬
‫חיובי על המול' הראשונית והווצרות מטען שלילי על המקבל‪ ,‬מתייחסים לזה כאל הגברת הפרדת מטענים‪ .‬האזור בו זה‬
‫מתרחש נקרא מרכז ריאקציה‪ .‬פוטוסינתזה בצמחים ירוקים מבוקרת ע"י ‪ 2‬קומפלכסים מקושרי ממברנה הרגישים לאור‪:‬‬
‫פוטוסיסטם ‪ )I (PSI‬ופוטוסיסטם ‪ II (PSII). PSI‬מכיל בדר"כ ‪ 13‬שרשראות פוליפפטידיות‪ ,‬יותר מ‪ 60-‬מול' כלורופיל‪,‬‬
‫קיונון (ויטמין ‪ )K1‬ו‪ 3-‬צוותים של ‪ .4Fe-4S‬המסה המולרית גבוהה מ‪ 800Kd. PSII-‬מורכב מלפחות ‪ 10‬שרשראות צד‬
‫פוליפפטידיות‪ ,‬יותר מ‪ 30-‬מול' כלורופיל‪ ,‬יון ברזל לא הֶמי ו‪ 4-‬יוני מנגנז‪ PSI .‬מגיב לאור עם אורך גל הקצר מ‪,700nm-‬‬
‫בעוד ש‪ PSII-‬מגיב לאורך גל הקצר מ‪ .680nm-‬תחת תנאים רגילים‪ ,‬ה ‪ -e‬זורמים תחילה דרך ‪ ,PSII‬לאחר מכן דרך ‪,Cyt-bf‬‬
‫קומפלכס המקושר לממברנה והומולוגי ל‪ Q-CytC -‬אוקסידורדוקטאז‪ ,‬ואז דרך ‪ .PSI‬ה ‪ -e‬מגיעים ממים‪ 2H2O :‬מחומצנות‬
‫ליצירת מול' ‪ O2‬עבור כל ‪ -4e‬הנשלחים דרך שרשרת מעבר ‪ -e‬זו‪ .‬ה ‪ -e‬בסופו של דבר מחזרים ‪ +NADP‬ל‪ .NADPH-‬תהליכים‬
‫אלו יוצרים מפל פרוטונים לאורך הממברנה התילקואידית שגורם ליצירת ‪ .ATP‬הריאקציה הכוללת המזורזת ע"י ‪:PSII‬‬
‫‪ , 2Q  2 H 2O  light‬כאשר ‪ -Q‬פלסטוקווינון ו‪ -QH2-‬פלסטוקווינול‪ .‬הקווינון מומר מצורתו המחומצנת‬ ‫‪   O2  2QH 2‬‬
‫למחוזרת‪ PSII .‬לוקח ‪ -e‬ממים ויוצר חמצן מולקולרי‪ .‬תג' זו מתרחשת במרכז מיוחד המכיל ‪ 4‬יוני מנגנז‪ .‬הפוטוכימיה של‬
‫‪ PSII‬מתחילה עם ערור זוג מיוחד של מול' כלורופיל‪ ,‬המקושר ע"י תת יחידות ‪ D1‬ו‪ .D2-‬הוא מורכב מכלורופיל ‪ .a‬הזוג‬
‫המיוחד קרוי לפעמים ‪ P680. P680‬מעביר ‪ -e‬במהירות לפאופיטין המצוי בקרבה (כלורופיל עם ‪ +2H‬במקום יון ‪Mg+2‬‬
‫מרכזי)‪ .‬משם ה ‪ -e‬מועבר תחילה לפלסטוקווינון המחובר חזק באתר ‪ ,QA‬ואז לפלסטוקווינון חלופי באתר ‪,+QB. P680‬‬
‫מחמצן חזק מאוד‪ ,‬מוציא ‪ -e‬ממול' מים המקושרות חזק למרכז מנגנז‪ .‬מנגנז נבחר לתפקיד זה כיוון שיכול להתקיים בהרבה‬
‫מצבי חמצון ויכול ליצור קשרים חזקים עם מינים המכילים חמצן‪ .‬מרכז המנגנז‪ ,‬בצורתו המחוזרת‪ ,‬מחמצן ‪ 2H2O‬ל‪O2-‬‬
‫יחיד‪ .‬בכל פעם שקליטת פוטון מוציאה ‪ -e‬מ‪ ,P680-‬ארבעה שלבים פוטוכימיים נדרשים על מנת להוציא את ה ‪ -e‬ולחזר את‬
‫מרכז המנגנז‪ PSII .‬מקיפה את ממברנת התילקואיד כך שאתר חיזור הקווינון נמצא בצד של הסטרומה‪ ,‬בעוד שמרכז‬
‫‪+‬‬
‫המנגנז‪ ,‬אתר החמצון של המים‪ ,‬נמצא בלומן התילקואיד‪ +2H .‬הנלקחים בכל חיזור של ‪ Q‬באים מהסטרומה ו ‪4H‬‬
‫המשתחררים בעת חמצון המים משתחררים לתוך הלומן ונוצר מפל פרוטונים‪ .‬ה ‪ QH2‬שנוצר ע"י ‪ PSII‬תורם את ה ‪ e‬שלו‬
‫‪-‬‬
‫‪ 2 . QH 2  2 Pc(Cu 2 )   Q  2 Pc(Cu  )  2 H thylakoid‬הפרוטונים ממפלסטוקווינול משוחררים לתוך‬
‫‪‬‬
‫בלומן התילקואיד‪.‬‬
 ‫אשלגן‪ ,‬מהו סוג החדירות‪ ,‬קצב‪ ,‬תלות במפל הריכוזים‪ )2 .‬לשאוב קצת יותר חזק כך שהחלק הפנימי יישבר ותכולת התא‬
‫תישפך לתוך הפיפטה‪ ,‬כך נוכל למדוד את חדירות הממברנה לכיוון אחר‪ .‬תעלות יכולות להיות ב‪ 2-‬מצבים‪ :‬פתוחה וסגורה‪.‬‬
‫כאשר התעלה סגורה החדירות מאוד נמוכה ומאופיינת ב‪ .)pA (10-12A -‬תעלה מאופיינת ע"י כמה פרמטרים‪ -‬הכי חשוב זה‬
‫הספציפיות ליון מסויים‪ .‬בתעלה לנתרן החדירות של אשלגן מאוד נמוכה ובתעלה לאשלגן החדירות של נתרן מאוד נמוכה‪.‬‬
‫אילו כוחות קובעים את כיוון וקצב ההעברה? ישנה כוס המחולקת ל‪ 2-‬ובאמצע מחיצה‪ ,‬אין חדירות ומעבר יונים בין ‪2‬‬
‫חצאי התא‪ .‬הריכוז כולל של הקטיונים והאניונים ב‪ 2-‬התמיסות שונה‪ ,‬הלחץ האוסמוטי שונה‪ .‬מה שקיים זה מפל ריכוזים‬
‫של נתרן ואשלגן‪ .‬אם נמדוד את פוטנציאל התא נראה שעל המחיצה הפוטנציאל ‪ .0‬נפתח רק חדירות לנתרן על המחיצה‪ .‬יוני‬
‫נתרן ינועו מצד אחד לשני לפי מפל ריכוזים‪ -‬יש העברה נטו של מטען וזה גורם למפל חשמלי על המחיצה‪ .‬מה שקובע את‬
‫~‬
‫הכיווניות זה פוטנציאל אלקטרוכימי ‪ .Δμ‬משוואת נרנסט‪-Z ∆ µ ( Na ) = RT ln[C1 / C 2] + ZF∆Ψ :‬מטען‪-F ,‬קבוע‬
‫פארדיי‪ -ΔΨ ,‬הפרש מפלים חשמליים‪ .‬הטרנספורט ייעצר כאשר המערכת תגיע לשוו"מ ‪ ,Δμ=0‬כלומר‬
‫)‪. ∆Ψ = − ( RT / ZF ) ln(C1 / C 2‬במקרה של קטיון חד ערכי ‪ ,Z=1‬המינוס מצביע על כיוון ‪ ΔΨ‬מנוגד למפל הריכוזים‪.‬‬
‫בשביל קטיון חד ערכי בטמ"פ החדר ‪ RT/ZF=59mV‬כאשר ‪ ln‬הופך ל‪ .log-‬כך ניתן לחשב פוטנציאל שיופיע על מד מתח‪.‬‬
‫אם פותחים מעבר לקטיון אחד ומפל הריכוזים הוא פי ‪ 10‬אזי ‪ .ΔΨ=-59mV‬משוואת נרנסט מאפשרת חישוב מפל‬
‫ריכוזים‪/‬פוטנציאל חשמלי ליון מסויים‪ .‬משאבות יוניות‪ :‬מנצלות אנרגיה של ‪ ATP‬כדי להניע מעבר יוני נגד מפל הריכוזים‬
‫ובונות מפל ריכוזים על ממברנות שונות‪ 25% .‬מרווח האנרגיה המתקבל מ ‪ ATP‬הולכים לבניית מפל ריכוזים במשאבות‬
‫יוניות‪ .‬המשאבות היוניות מדורגות לפי ‪ 3‬סוגים עיקריים‪ :class P :‬שמן נובע מתכונה עיקרית של המשאבות‪ -‬במהלך‬
‫פעילותן עוברות מודיפיקציה קוולנטית ע"י פוספט שמגיע מ ‪ ATP‬המפורק באתר הפעיל של המשאבה‪ .‬זהו שלב הכרחי‪,‬‬
‫חיוני‪ .‬מתעסקות בהעברת יונים חד ודו ערכיים ‪ .H+, Na+ ,K+, Ca+2‬נמצאות גם בממברנה ציטופלסמטית של כל התאים‬
‫האאוקריוטים‪ ,‬גם בממברנה פלסמטית של צמחים‪ ,‬חיידקים ופטריות‪ .‬עובדות כמשאבות ובונות מפל יונים על חשבון פירוק‬
‫‪ :ATP. Class F‬שמן נובע מפקטור הצימוד (‪ .)F‬מעבירות אך ורק יוני מימן ותפקידן סינתזת ‪ ATP‬במיטוכונדריה על‬
‫חשבון מפל פרוטונים על הממברנה‪ .‬זוהי משאבה הפיכה ויכולה לבנות מפל ריכוזים על חשבון ‪ .ATP‬נמצאות בממברנה של‬
‫כלורופלסטים (‪ ATP‬על חשבון אור‪ -‬פוטוסינתיזה)‪ ,‬תילאקואידים ובממברנה פלסמטית של חיידקים‪ :Class V .‬משאבות‬
‫שמצויות בואקואלות (איברים תוך תאיים שתפקידם לאכסן פסולת‪ ,‬או שנוצרים כתוצאה מאנדוציטוזה)‪.‬מעבירות‬
‫פרוטונים בלבד‪ .‬דומות במבנה ל‪ F-‬אך תפקידן לבנות מפל פרוטונים על הממברנה על חשבון ‪ .ATP‬המטרה לגרום‬
‫לחומציות החלל הפנימי של ואקואלות‪ ,‬תפקידן לפרק חלבונים או פסולת וב‪ pH-‬נמוך פירוק חלבונים או חומרי פסולת‬
‫מתרחש מהר יותר‪ .‬פוטנציאל פעולה‪ -‬סיגנל חשמלי שנוצר בקצה תא עצב‪ ,‬מתפזר לאורך התא וגורם להעברת אותות‪ .‬מבנה‬
‫משאבת נתרן‪-‬אשלגן‪ 2 :‬תת יחידות ‪ α‬ו ‪ 2‬תת יחידות ‪ .β‬בתת יחידות ‪ α‬האתר לקישור ‪ ATP‬פונה לתוך התא והאתר‬
‫לקישור סטרואידים פונה החוצה‪ .‬זוהי תעלה אסימטרית‪ .‬מה שמאפיין מפל ריכוזים זה הכיוון‪ .‬המשאבה היא אנזים!‬
‫משאבה מקטלזת ריאקציה של העברת יונים דרך הממברנה‪ ,‬יש פירוק ‪ -ATP‬פעילות אנזימטית‪ .‬הסובסטרט‪ :‬יונים ו‪.ATP-‬‬
‫התוצר‪ ADP+Pi :‬ומפל ריכוזים‪ .‬העברת יונים נגד מפל ריכוזים זוהי עבודה כימית‪ ,‬יש צורך להשקיע אנרגיה לביצוע עבודה‬
‫ואנרגיה זו באה מפירוק ‪ .ATP‬מנגנון פעולה‪ :‬לאנזים אתרי קשירה לנתרן ולאשלגן‪ .‬בשלב ראשון ‪ 3‬יוני נתרן נקשרים עם‬
‫אפיניות גבוהה מהצד הפנימי של הציטופלסמה‪ -‬מאפשר פירוק ‪ .ATP‬מתרחש זרחון (על אספרטט ונוצר קשר קוולנטי‬
‫פוספוריל אספרטט) והצורה המזורחנת של האנזים מקבלת קונפורמציה שונה כך שתאי הקשירה של נתרן פונים החוצה‪.‬‬
‫קונפורמציה זו מאופיינת באפיניות נמוכה לנתרן מה שגורם לדיסוציאציה של יוני הנתרן‪ .‬לאחר מכן מתאפשרת פתיחה‬
‫ואסוציאציה של יוני אשלגן מהצד השני‪ .‬קישור יוני אשלגן מאפשר דפוספורילציה והחזרת האנזים לצורתו המקורית‪.‬‬
‫האנזים יכול להיות ב‪ 2-‬צורות‪ 1E :‬ו‪ .2E-‬ההבדל ביניהן אוריינטציה ואפיניות ליוני נתרן ואשלגן‪ 2 .‬הצורות יכולות להיות‬
‫במצב מזורחן ולא מזורחן‪ .‬זרחון ‪ 1E‬דורש קישור של יוני נתרן ו‪ .ATP-‬הצורה ‪ E1-P‬אינה יציבה ומשנה קונפורמציה ל‪E2- -‬‬
‫‪ .P‬צורה זו מאופיינת ע"י אפיניות גבוהה לאשלגן ונמוכה לנתרן‪ -‬נתרן עובר דיסוציאציה ואשלגן נקשר‪ .‬קישור אשלגן הוא‬
‫תנאי הכרחי לדפוספורילציה והפיכת האנזים למצב לא מזורחן ‪ 2E. 2E‬אינה יציבה והופכת באופן ספונטני ל‪ .1E -‬דבר זה‬
‫מחזיר את המשאבה לאפיניות גבוהה לנתרן ונמוכה לאשלגן כשאתרי הקשירה פונים פנימה‪ .‬גורם לדיסוציאציה של אשלגן‬
‫לתוך הציטופלסמה‪ ,‬קשירת נתרן וחוזר חלילה‪ .‬פוספורילציה‪/‬דפוספורילציה וקישור נתרן‪/‬אשלגן הם תהליכים מצומדים‪.‬‬
‫תפקידים עיקריים‪ :‬היא שומרת על יציבות לחץ אוסמוטי בתא‪ ,‬משפיעה על ריכוזי כל היונים שבתא‪ .‬שומרת על ריכוז גבוה‬
‫של אשלגן בתוך התא‪ ,‬אשלגן הוא קופקטור של הרבה אנזימים בתא שלא יפעלו ללא אשלגן‪ .‬שומרת על פוטנציאל‬
‫הממברנה‪ -‬בפנים מטען שלילי ביחס לחוץ‪ .‬היא מחזירה למצב התחלתי תאים שעברו תהליך של פוטנציאל פעולה‪ .‬גורמת‬
‫ליצירת אנרגיה לטרנספורט‪ .‬גורמת ליצירת חום‪.‬‬
‫משאבת סידן‪ :‬תפקידה להחזיר את הסידן לתא אחרי שהוא משתחרר בהתכווצות השריר‪.‬נמצאת בממברנה של הרטיקולום‬
‫האנדופלסמטי‪ .‬הרטיקולום הוא מאגר ליוני סידן‪ .‬משאבת הסידן אחראית להעברת סידן ל‪( ER-‬או סארקופלסמטי‬
‫בשרירים)‪ .‬משאבת סידן מסוג ‪ ,P‬כלומר כוח מניע זה פירוק ‪ ATP‬ובאמצע יש אנזים מזורחן‪ .‬לאנזים ‪ 3‬דומיינים‪-N :‬‬
‫לקשירת ‪ -ATP. A‬להתמרת אנרגיה ו ‪ -P‬עובר זרחון‪ Asp351 ,‬עוברת זרחון‪ .‬זרחון ח' אמינו אחת בחלבון ענק גורם לשינוי‬
‫קונפורמציוני‪ .‬מנגנון הפעולה‪ :‬מאוד דומה לנתרן‪-‬אשלגן‪ .‬ל‪ 1E -‬נקשרים ‪ 2‬יוני סידן‪ .‬פירוק ‪ ATP‬וזרחון מותנים בקשירת‬
‫סידן‪ .‬זרחון מעביר מ‪ E1-‬ל‪ .E2-‬בצורה זו אתר הקשירה פתוח לצד השני של הממברנה‪ .‬יש שחרור סידן ודפוספורילציה‪ .‬יש‬
‫לנו ‪ 2E‬לא יציב שהופך בחזרה ל‪ .1E-‬לצורה ‪ 2E‬יש אפיניות גבוהה לסידן מהצד הציטופלסמטי‪ .‬קישור סידן מאפשר פירוק‬
‫‪ ATP‬וזרחון ‪ .1E‬הזרחון מעביר לצורה ‪ 2E‬כשאתר הקשירה פונה לתוך ה‪ ER-‬ומאופיין באפיניות נמוכה לסידן‪ .‬שחרור סידן‬
‫מאפשר דפוספורילציה‪ 2E .‬חופשי אינו יציב והופך חזרה ל‪ 1E-‬וחוזר חלילה‪ .‬פעילות משאבת נתרן‪-‬אשלגן חשובה מאוד‬
‫לאספקת אנרגיה לטרנספורט אקטיבי משני‪ .‬המשאבה בונה מפל ריכוזים ומפל חשמלי וניתן לנצל זאת כדי להניע מעבר‬
‫גלוקוז מחוץ התא לתוך התא נגד מפל הריכוזים של גלוקוז (למשל)‪ .‬מפל ריכוזים של נתרן מניע מעבר גלוקוז נגד מפל‬
‫הריכוזים‪ .‬בחיידקים‪ :‬מתרחש טרנספורט של לקטוז על חשבון מפל פרוטונים‪ :ATP-ADP translocase .‬נשא‪ .‬דורש‬
‫השקעת אנרגיה‪ .‬מעבר ‪ ATP‬ל‪ ADP-‬הוא אלקטרוגני (‪ -3‬לעומת ‪ .)-2‬נוח לזרז את ההחלפה ע"י מפל חשמלי על הממברנה‪.‬‬
‫מודל כדור ושרשרת של עיכוב משאבה – אם יש דפולריזציה אז יש תנועה של מטענים ושינוי קונפורמציה ובעקבות זה‬
‫התעלה נפתחת‪ .‬כאן נכנס לפעולה כדור הקשור בקשר גמיש עם התעלה‪,‬המטען החיובי שלו עובר אינטראקציה עם המטען‬
‫השלילי של התעלה והיא נסתמת‪.‬שאלות‪:‬ביציות בודדו מבע"ח ימי ונבדק ‪ pH‬התמיסה שלהם‪ .‬נמצא שחלה ירידה ב‪pH-‬‬
‫התמיסה ועליה ב‪ pH-‬התוך תאי‪ .‬שינויים אלה התקבלו רק כשהיה נתרן בתמיסה החיצונית‪ .‬על סמך זה הוצא כי תהליך‬
‫ההפריה דורש טרנספורט פרוטונים התלוי בנתרן‪.‬א)על סמך ניסויים אלה איזו מע' טרנספורט עשויה להביא לשינויי ‪pH‬‬
‫התלויים בנתרן?אנטיפורטר‪-‬פרוטונים יוצאים החוצה ונתרן נכנס פנימה‪ .‬תהליכים מצומדים‪,‬אחד עם מפל הפרוט' ואחד‬
‫נגד‪.‬ב)מה יקרה אם יהיה נשא ספציפי ליוני נתרן?יוריד את מפל הריכוזים של הנתרן וזה הכח המניע למעבר פרוטונים‬
‫החוצה ולא יהיה מעבר פרוטונים החוצה‪.‬ג)האם זה טרנספורט אלקטרוגני וכיצד ניתן לבדוק?זה תלוי ביחס של (‪)+‬ים משני‬
‫הצדדים‪.‬מאחר שלא ניתנו כמויות של חומרים לא ניתן לדעת‪.‬אם רוצים לבדוק אם מע' היא אלקטרוגנית‪-‬נבודד ממברנה עם‬
‫מע' טרנספורט ונשים ריכוזים שווים של נתרן ופרוטונים ונראה אם יהיה הפרש פוטנציאל‪.‬‬
‫סכרת ואינסולין‪ :‬המאפיין של סוכרת הוא אי סבילות לסוכר‪ .‬הגוף מקבל את רוב האנרגיה מגלוקוז אינסולין‪ ,‬הורמון‬
‫המיוצר בלבלב‪ ,‬מאפשר לרקמות הגוף לקלוט גלוקוז מהדם ולהשתמש בו ליצירת אנרגיה או לאחסן אותו‪ .‬במצב של סוכרת‬
‫קיים חוסר יחסי באינסולין (או שהלבלב לא מייצר מספיק אינסולין או שהרקמות אינן מגיבות לו כראוי)‪ ,‬ולכן כמות קטנה‬
‫בלבד של גלוקוז מנוצלת על‪-‬ידי הרקמות‪ ,‬ואילו ריכוז הגלוקוז בדם עולה לרמות לא תקינות (היפרגליקמיה)‪ .‬רמת הגלוקוז‬
‫הגבוהה בדם היא הגורם למרבית הנזקים האופייניים למחלת הסוכרת‪.‬אחרי צריכת פחמימות הרמה של גלוקוז בדם צריכה‬
‫להתייצב חזרה אחרי כשעתיים‪.‬היכן אינסולין מופרש? כשיש שפע אנרגיה בדם‪,‬גורם לאחסון הפחמימות העודפות‪,‬עוזר‬
‫לספיגה של ח‪.‬אמינו שיהפכו לחלבונים וכאשר יש עודף מהן הפרשתו מעוכבת‪,‬מופרש בכמות גדולה פי עשר תוך מס' דקות‬
‫שבהן יש העלאה חדה של גלוקוז בדם‪,‬מגיב מהר בכמותו לעליה או ירידה של גלוקוז בדם‪,‬יש הורמונים שיכולים לשלוט‬
‫בהפרשתו כגון הורמון גדילה‪.‬היכן אינסולין נוצר? בתאי ביתא בלבלב‪.‬זמן מחצית חייו בפלסמה זה ‪ 6‬דקות ונעלם לגמרי‬
‫אחרי ‪ .15‬כאשר הוא קשור לרצפטורי המטרה שלו הוא לא מופחת כה במהירות‪.‬השפעתו על הגוף‪:‬פותח את השער של‬
‫המולקולה שמעבירה דרכה גלוקוז‪,‬חדירות גבוהה לח‪.‬אמינו‪,‬במידה של חוסר בהתעמלות אחרי ארוחה עוזר באגירת גליקוגן‬
‫בכבד ושרירים‪,‬ויכול להיות מומר לגליצרול ברקמת שומן (אח"כ מצורף לח' שומן כדי ליצור שומן)‪.‬השפעת אינסולין על‬
‫הכבד‪:‬מעלה את אקטיביות האנזימים המשתתפים ביצירת גליקוגן‪,‬מעכב את הפוספורילז של הכבד שמפרק גליקוגן‪,‬גלוקוז‬
‫מזורחן פעם אחת בתאי כבד כדי שלא יוכל לצאת דרך מולקולת טרנספורט שלו‪,‬כשיש עודך גלוקוז אינסולין עוזר להפיכת‬
‫גלוקוז לח' שומן שמועברות לרקמת שומן כ‪.VLDL-‬הכבד סופג ‪ 2/3‬של גלוקוז מהמעים ואז משחרר אותו כשרמת אינסולין‬
‫יורדת‪.‬השפעת אינסולין על המוח‪:‬לא משפיע‪ .‬אם יש מעט מדי גלוקוז בדם‪,‬ההיפוטלמוס גורם להפרשת אפינפרין שגורם‬
‫לפירוק גליקוגן בכבד ושומנים ברקמת שומן‪.‬השפעת האינסולין על מטבוליזם של ח' שומן‪ :‬מפחית את השימוש בשומן‬
‫ובמקום משומש הגלוקוז‪,‬מקדם סינתזת ח' שומן בכבד ויצירת גליצרול ברקמת שומן‪,‬מעכב את האנזים שמשחרר חומצות‬
‫שומן לדם‪,‬מזרז ספיגת גלוקוז לתאי שומן כדי להפוך לגליצרול‪.‬השפעת אינסולין על מטבוליזם של חלבונים וגדילה‪:‬גורם‬
‫לטרנספורט אקטיבי של ח' אמינו רבות‪,‬מזרז יצירת חלבונים‪,‬משפיע בטווח הארוך על תעתוק ‪,DNA‬מעכב גלוקונאוגינזה‬
‫ע"י עיכוב קטבוליזם של חלבונים וח' אמינו‪.‬בירידה של גלוקוז בדם‪:‬הלבלב מפחית הפרשת אינסולין‪,‬זה מפסיק את האגירה‬
‫של גליקוגן והוא מתחיל להפוך לגלוקוז‪,‬במחסור גדול באינסולין יש פירוק שומנים‪-DIABETES MALLITUS.‬הסיבה‬
‫כאן לסוכרת היא התפתחות של התנגדות לאינסולין ברקמות (הן אינן מאפשרות לאינסולין לבצע את פעולתו הרגילה)‪.‬נוצר‬
‫כתוצאה להפרשת אינסולין מופחתת ע"י תאי ביתא‪.‬התורשה זה גורם חשוב כי מגביר את החשיפה של תאי ביתא‬
‫לוירוסים‪,‬מגביר יצירת נוגדנים עצמיים נגד תאי ביתא‪,‬או גורם להתנוונותם‪.‬השמנת יתר יכולה לגרום לתאי ביתא להיות‬
‫פחות נתונים לסטימולציה ע"י גלוקוז ויכולה לגרום להפחתת רצפטורים לאינסולין בתאי מטרה וכך להפחית את השפעת‬
‫האינסולין‪.‬מחסור באינסולין גורם לרמת גלוקוז גבוהה בדם שגורמת לתא להתייבש‪.‬מה ההשפעה של עודף ח' שומן‬
‫בפלסמה?מזרז הפיכת ח' שומן לפוספוליפידים וכולסטרול בכבד‪,‬ואלה משוחררים לדם כליפופרוטאינים‪.‬עודף ח' שומן‬
‫וחוסר אינסולין מגביר את המטאבוליזם של ח' שומן בכבד ונוצא אצטיל ‪ CoA‬שהופך לח' אצואצטית ומשוחרר לדם‪.‬כדי‬
‫להפתר מעודף גופי קטון צריך להגיבם עם נתרן בשתן וזה גורם למחסור בנתרן שמוחלף ע"י יוני מימן מתוך חומצות‬
‫קטו‪,‬ומעלה חומציות שגורם לנשימה עמוקה ומהירה הגורמת לעודף נשיפה של ‪ CO2‬וזה גורם לאיבוד ביקרבונטים בנוזל‬
‫הבין תאי וכאשר ה‪ pH-‬נופל מתחת לשבע‪,‬תוך מס' שעות האדם ימות‪.‬השפעת מחסור באינסולין על חלבונים‪:‬מאגר חלבונים‬
‫יורד לכחצי‪,‬מוגבר הקטבוליזם של החלבונים‪,‬נעצרת הסינתזה שלהם וח' אמינו משוחררות לדם וכך ריכוזם עולה בפלסמה‬
‫שממנה הם מפורקים בשביל אנרגיה‪ .‬זה גורם לתוצרת ‪ urea‬בשתן ויכול להשפיע על אקסונים בתאי עצב‪.‬טיפול‬
‫בסכרת‪:‬לתת אינסולין בזמנים קבועים‪,‬התעמלות (שרירים יותר חדירים לגלוקוז ויש השפעה דומה לשל אינסולין)‪.‬מהו‬
‫איפראינסוליניזם ושוק אינסולין?‪ HI‬זה יצירה מוגברת של אינסולין הנגרם ע"י גידול בלבלב‪.‬זה גורם לרמת גלוקוז נמוכה‬
‫בדם‪.‬שוק אינסולין יכול להגרם מלקיחת עודף אינסולין‪.‬‬