‫מעבר חומרים דרך ממברנות –ע"מ לשמור על הרכב תא קבוע ישנם מס' מערכות‬ ‫© ה ‪4‬גליקוגן –היכולת לאגור גליקוגן

וגן –היכולת לאגור גליקוגן מאפשרת לנו לא להיות תלויים באספקה מתמדת של מעגל ה‪:TCA-‬באוקריוטים מעגל ה‪ TCA-‬מתרחש במיטוכונדריה (גליקוליזה בציטוזול)‪.‬‬
‫המעבירות חומרים דרך הממברנה‪.‬חדירות‪:‬הממברנה מפרידה בין חלל פנימי‬ ‫חשיבות‪ .1:‬ניתן להפיק ‪ E‬מכל מולק' עם קבוצת אציל או קרבוקסיל ‪.2‬מקור חשוב של‬ ‫גלוקוז‪.‬שרשראות ישרות בקשר של ‪ α-1,4‬ליצירת שרשרת הליקאלית והסתעפויות בקשר ‪.α-1,6‬‬
‫לחיצוני והיא אינה חדירה לחומרים הנמצאים בתוך התא (לא לתת להם לברוח)‬
‫וכן חדירה לחומרים פולארים קטנים מאוד וכן לחומרים הידרופובים‪.‬תפקיד‬ ‫דלק‪:‬דלקים‪ ,‬ח‪.‬א‪ ,‬כלוסטרול וכו'‪ .‬מעגל ה‪ TCA-‬אינו דורש ‪ O2‬בצורה ישירה אלא‬ ‫חשיבות אגירת ‪ E‬כגליקוגן‪.1:‬פירוקו המבוקר שומר על רמת גלוקוז בדם‪.‬חשוב במח‪2 .‬חומרי‬
‫‪.‬מתפרק‬
‫בתחילת‬ ‫שנכנס‬ ‫חומר‬ ‫–‬ ‫נטו‬ ‫חמצון‬ ‫מחזרים‪.‬‬ ‫כוחות‬ ‫ליצירת‬ ‫הנחוץ‬ ‫הסופי‬ ‫‪e‬‬ ‫ה‪-‬‬ ‫בתנאים‬
‫מקבל‬ ‫בקלות ולכן מקור לאנרגיה זמינה בפעילות ספורטיבית ‪.3‬יספק ‪ E‬גם בתהליכי גליקוליזה‬
‫בתור‬
‫ממברנות פנימיות‪:‬הפרדת ריאקציות עב"ס מקום‪.‬למשל הפרדה בין גליקוליזה‬ ‫אנאירובים‪.‬איכסון‪:‬בכבד בריכוז גבוה‪ .‬בשרירים בריכוז נמוך‪.‬בציטוזול בצורת גרנולות המכילות‬
‫לגלוקונאוגנזה כך שלא יתרחשו יחד‪.‬קצב חדירות הממברנה=מסיסות ‪ X‬ריכוז‪.‬‬ ‫התהליך ועובר פירוק מלא של כל האנרגיה ולא תוצר ביניים (במקרה שלנו ‪ -‬אצטיל ‪CoA).‬‬ ‫גם את האנזימים לפירוקו סינטזת גליקוגן‪.1:‬גליקוגנין – תחילת השרשרת‪ UDP-G .‬תורם‬
‫המעבר מוגבל בעיקר ע"י מטען וע"י גודל‪.‬מים לרוב לא חדירים‪ -‬אך צולחים את‬ ‫←פירוואט עובר למיטוכונדריה תמורת יוני ‪ -OH‬ע"י אנטיפורטר לפירוואט‬ ‫‪1‬‬
‫התגובה‪.‬גלוקוז‬
‫מועדפת‬ ‫הגלוקוז‪ .‬גלוקוז משופעל ‪ UDPG .2‬פוספורילאז – ‪G1P+UTP  UDP-Glu + PPi‬‬
‫הממברנה הודות לריכוזיהם הגדולים ובשל עובדת היותם מסיסים מאוד‪.‬מולק'‬ ‫את הפירוואט למטריקס של המיטוכונדריה שם עובר דהקרבוקסילציה מחמצנת‬ ‫לכיוון תוצרים בגלל שפירופוספטאז‪.PPi2Pi :‬פועל תמיד ומפרק ‪ .PPi‬כמות תוצר שמעביר‬
‫קטנה‪.‬הקטנת‬
‫המים יצרות חוט וע"י כוחות אדהזיה‪/‬קוהזיה חודרות את הממברנה בזמן‬ ‫פירוואט דהידרוגנאז←אצטיל קו ‪.A‬פירוואט ‪-DH‬קומפלקס של ‪ 3‬אנזימים שונים‪.‬‬ ‫ע"י‬
‫הפרעה והעדפת התגובה קדימה‪.3.‬גליקוגן סינטאז – ‪UDP-Glu+Glycogen (n)  UTP + Glycogen‬‬
‫תנועות הפליפ‪-‬פלופ של המולק'‪.‬חומרים טעונים העטופים בשכבת מיום לא‬ ‫‪ E‬מקסימלי ועבודה מהירה ויעילה‪.‬‬ ‫‪ .)(n+1‬ההוספה היא בצד הלא מחוזר בקשר ‪ .α-1,4‬ה‪ UDP-‬צריך לחזור להיות ‪ UTP‬כדי ניצול‬
‫שהתהליך‬
‫יחדרו בגלל אופי מולק' שונה‪.‬בממברנה ללא חלבונים הדיפוזיה ליניארית עפ"י‬
‫ימשיך לקרות‪.‬אנזים זה יעבוד רק לאחר שכבר יש ‪ 4‬שיירים קיימים‪.‬הפריימר נוצר ע"י גליקוג'נין‪.‬‬
‫מפל ריכוזים בלבד‪.‬בממברנה עם חלבונים יש סטורציה (מיכאליס‪-‬מנטן) ‪K0.5‬‬ ‫גליקוגנין‪:‬מורכב מ‪ 2-‬תתי יח'‪.‬מדביק על עצמו שייר גלוקוז ראשון ולאחר מכן יוצר קומפלקס עם‬
‫ריכוז הנותן ‪ 50%‬מהעברה מקס'‪ .‬שני סוגי‬ ‫גליקוגן סינתאז שמחבר עוד ‪ 7‬שיירים‪.‬אחרי ‪ 8‬מונומרים החלק הפעיל של הגליקוג'נין נפסק‬
‫חלבונים‪ .1 :‬טראנספורט‪ :‬נמצאים בכל‬ ‫והסינתאז ממשיך לעבוד לבד‪.‬בלב כל גליקוגן נשארת מולק' גליקוג'נין תמיד(התהליך ההופך הוא‬
‫הממברנות הבונות אברונים מדוריים‪.‬חייבים‬ ‫– ‪ – ATP+UDP  ADP+UTP)4.Brancing Enzime‬צריך ‪ 7‬יח' מקצה בלתי מחזר‪,‬שובר קשר ‪α-‬‬
‫להיות טראנס ממברנליים נייחים‪-‬אינם‬ ‫‪1,4‬קיים ומדביק מחדש בקשר ‪.α-1,6‬אנזים מדויק‪ .‬מחייב שרשרת עם ‪ 11‬שיירים לפחות‪ .‬נק'‬
‫גלובולרים‪ .‬מכילים אזור ‪ α‬הליקאלי חוצה‬ ‫ההסתעפות תהיה לפחות ‪ 4‬שיירים מנק' ההסתעפות הקודמת‪.‬חשיבות הסיעוף‪:‬מגבירה את‬
‫ממברנה‪.2.‬חלבונים ממברנליים המקוטלגים‬
‫השיפוע נקבע לפי מקדם‬ ‫מסיסות הגליקוגן‪,‬שיירים רבים זמינים לפירוק ביותר נק' ואז הפירוק מהיר ויעיל יותר‪.‬פירוק‬
‫לפי אופן קישורם לממברנה‪:‬אינטגרליים‪ -‬החדירות של כל חומר‬ ‫גליקוגן‪:‬גליקוגן←‪.G-6-P ←G-1-P←1‬סוב' התחלתי בתהליך הגליקוליזה ‪.2‬מסלול פנטוז פוספט‬
‫בעלי זנב מעוגן בממברנה או פריפריאליים‪-‬שיפוע קטן‪-‬קצב נמוך‬ ‫להפקת ‪ NADH‬ונגזרות ריבוז ‪.3‬הפיכה לגלוקוז חופשי ושחרור בדם (בכבד ובמעי)‪.1.‬גליקוגן‬
‫‪+ CoA, ADP‬‬
‫קשורים למבברנה אלקטרוסטטית‪.‬הם אינם‬ ‫‪Pyruvat‬‬ ‫פוספורילז‪-‬הסרת יח' גלוקוז מהקצה הלא מחזר של הגליקוגן ע"י פירוק הקשר(‪ )α-1,4‬הגליקוזידי‬
‫טראנספורטרים כי לא חוצים את הממרנה‪.‬סוגי העברה‪:‬‬ ‫‪NAD+‬‬ ‫בין ‪ C1‬של השייר ל‪ C4-‬של השייר הבא‪ .‬קונפיגורצית ‪ α‬נשמרת‪Glycogen (n)+ Pi↔G-1-P+ .‬‬
‫‪.1‬פסיבי‪-‬דיפוזיה פשוטה או טרנסלוקציה מזורזת(תעלות)‪.2‬אקטיבי משני‪-‬‬ ‫‪ )Glycogen (n-1‬התגובה נוטה קדימה בגלל יחסי ‪ Pi/G-1-P. Pi‬גבוה גורם לתגובה לנוע קדימה‪.‬‬
‫]‪V=D([S‬‬ ‫‪out-[S]in)/L‬‬
‫יוני‪/‬סימ‪/‬אנטי פורטר ‪.3‬אקטיבי‪:‬משאבות בונה את מפלי הריכוזים של היונים‬ ‫כן‬ ‫ענפים‬ ‫מפרקים עם ‪ Pi‬ולא עם מים כדי למנוע בזבוז ‪ ATP‬וכדי לכלוא את ‪ G-1-P‬בתא‪ .‬שבירת‬
‫ההעברה נגד מפל הריכוזים ‪.4‬השקעת ‪ E‬עקיפה‪:‬שמירה עם מפל הריכוזים של‬ ‫נעשית ע"י גליקוליזה כי תוצרי הפירוק גדולים ולא יצאו מהתא‪ PLP .‬קו פקטור קשור לליזין‬
‫‪.2‬גליקוגן פוספורילאז מפסיק פירוק ‪ 4‬שיירים לפני הסתעפות בגלל הפרעה סטרית ‪DeBranching‬‬
‫חומר ע"י מודיפיקציה קוולנטית‪.‬כמו להפוך גלוקוז לגלוקוז‪.P-6-‬‬
‫‪ :Enzyme‬טראנספרז‪-‬מעביר ‪ 3‬שיירי גלוקוז מענף צדדי ומעבירם לשרשרת המרכזית‪.‬שייר אחד‬
‫פוטנציאל ‪e‬כימי‪ :‬נובע מהפרשי ריכוזים ומטענים ‪=ZFV-RT∙ln(C0/Ci) ΔGin-‬‬ ‫נשאר דבוק על ההסתעפות בקשר ‪ α-1,6‬גליקוזידז‪-‬אנזים סיעוף‪.‬יפרק את השוונץ בהידרוליזה‪-‬‬
‫‪ R=1.98*10-3Kcal/mol K -- F=23.1Kcal/mol V‬משוואת נרנסט‪:‬‬ ‫ישחרר מולק' גלוקוז חופשיה שתזורחן ע"י הקסוקינז ע"י שימוש ב‪.ATP-‬‬
‫‪)V=(RT/ZF)ln(Co/Ci‬בשוו"מ‪ΔG=0 :‬ו ‪-(Δψ=-RT/zF∙ln(C1/C2‬‬ ‫‪.3‬פוספוגלוקומוטאז‪-‬הופך ‪ G-1-P‬ל‪ G-6-P-‬הזמין למטאבוליזם‪.‬האתר הפעיל של האנזים מכיל‬
‫דיפוזיה מזורזת‪ :‬בהתאם למפל הריכוזים‪ ,‬ע"י טרנספורטרים וללא השקעת ‪.E‬‬ ‫שייר סרין מזורחן←קבוצת ‪ Pi‬מועברת מהסרין ל‪ C6-‬של הסובסטראט←קבוצת ‪ Pi‬מ‪ C1-‬של‬
‫מודל למעבר חומרים דרך נשא‪:‬נשא פונה החוצה←קישור ‪←S‬שינוי קונפורמצי'‬ ‫תוצר הביניים מועברת לסרין של האנזים‪ ,‬נוצר ‪ G-6-P‬ורגנרציה של האנזים ‪.4‬בכבד גלוקוז ‪6‬‬
‫←הכנסת ‪ S‬פנימה עקב ריכוזי ‪ S‬נמוכים בתוך התא←נשא משנה קונפ'‬ ‫פוספאטז שומר על רמה קבועה של גלוקוז בדם‪.‬נמצא בצד הלומר של ה‪ ER-‬החלק ומשחרר ‪ Pi‬מ‪-‬‬
‫ומתהפך‪ .‬איטי מבוקר וספציפי‪.‬מודל לאקטיבי משני‪:‬קישור של ‪ S1‬מעלה‬ ‫‪ .G-6-P. G-6-P+H2O→G+Pi‬בקרה‪[-‬זרחון=פירוק]גליקוגן סינטאז‪-‬מזורחן ע"י ‪ PKA‬וקינאזות‬
‫אפיניות לקישור ‪←S2‬רק אחרי קישור שניהם יש שינוי קונפורמציה‪.‬שחרור של ‪S‬‬ ‫נוספות‪.‬זרחון=אינאקטיבציה ולהפך‪ G-6-P .‬מודולטור אלוסטרי(‪)+‬הופך צורה ‪ B‬מזורחנת לא‬
‫אחד מוריד אפיניות לקישור של השני‪ .‬תעלה‪ :‬במצב פתוח חור בממברנה‬ ‫פעילה ל‪ A-‬לא מזורחנת ופעילה‪ .‬גליקוגן פוספורילז‪ A:‬פעיל ‪ B‬לא פעיל‪ .‬מבוקר ע"י סיגנלים‬
‫אלוסטרים‪-‬ברמת הבקרה המקומית וע"י זרחון בתגובה להורמונים ברמת הבקרה הכללית‪.‬בשריר‬
‫מהירה יותר‪ ,‬פחות מבוקרת ולא ספציפיתתעלות‪:‬חלבון ‪ TM‬המאפשר מעבר‪.‬אין‬ ‫מבוקר ע"י משק אנרגיה‪-‬בקרה מקומית‪.‬בכבד‪-‬הבקרה היא כללית‪.‬הומאוסטזיס‪.‬‬
‫אינטראקציה בין התעלה לחומר‪.‬המנגנון המולק'‪-‬פתיחת חור פולארי‪.‬התעלה לא‬ ‫גליקוגן פוספורילז‬
‫עוברת שינויים‪.‬אין מעכבים‪,‬אין אתר קישור ואין אפיניות‪.‬תפקידים‪:‬קובעות את‬ ‫בכבד ‪-A‬לרוב במצב ‪R‬‬ ‫בשריר ‪-B‬לרוב במצב ‪T‬‬
‫חדירות הממברנה ליונים‪,‬מקנות סביבה הידרופילית‪ ,‬מבקרות את הריכוז‬ ‫‪T→R‬‬ ‫לא משפיע בשריר‬ ‫גלוקוז‬
‫הציוטוזולי של יונים וקובעות פוטנציאל ממברנה‪.‬ההבדל בין תעלות לנשאים‪:‬‬ ‫בכבד‬ ‫משפיע‬ ‫לא‬ ‫‪R→T‬‬ ‫‪AMP ATP‬‬
‫‪.1‬קצב מהיר בתעלות ‪.2‬בריכוזי סוב' גבוהים קצב הזרימה לא מתקרב ל‪-max-‬‬ ‫‪R→T‬‬ ‫‪T→R‬‬ ‫‪G-6-P‬‬
‫יש תלות במס' התעלות הקיימות ‪.3‬התעלות לא תמיד במצב פתוח‪/‬סגור‪-‬תלויות‬ ‫פוספורילאז קינאז הופך בין גליקוגן פוספו' ‪A‬לגליקוגן פוספו' ע"י זרחון‪ – β .‬זרחון ע"י ‪PKA‬‬
‫באירוע תאי ונתונות לבקרה‪.‬סוגי תעלות‪.1:‬תלויות מתח – מבנה ‪ α‬הליקס עשיר‬ ‫(שפעול)‪-‬בכבד פעילות מלאה‪ -δ ,‬קלמודולין‪-‬שפעול ע"י ‪ -ca+2‬יש פירוק גליקוגן‪–α .‬זרחון ע"י‬
‫בח‪ .‬אמינו חיוביות (‪ ,)Lys/Arg‬בעלת חיישן מתח שינוי בחיישן מוביל לשינוי‬ ‫קינאזות‪-‬עיכוב קינאז‪-‬אין פירוק גליקוגן‪ – γ .‬קטליטית‪(.‬במצב בו ‪ α‬מזורחנת‪-‬סובסטרט טוב ל‪-‬‬
‫במבנה התעלה‪ .‬ספציפיות ליון הנכנס‪ .‬ה"חור" הוא אזור גדול ופתוח שמורכב‬ ‫‪.)PP1‬סידן משפעל למקס' כשיש ‪ :P. PP1‬משרה סינתזת גליקוגן‪-‬מוריד זרחונים‪ .‬בעל ‪ 3‬תת יח'‪:‬‬
‫משיירי ח‪ .‬אמינו בעלות ‪ OH‬וקרבוניל‪ ,‬דרכו יכולים לעבור יונים עם‪/‬בלי שכבת‬ ‫לגליקוגן‬ ‫‪ PP1‬קטליטית יעילה רק בחיבור לגליקוגן‪-RG1 ,‬אפיניות‬
‫מיום‪.‬בדיקת פעילות התעלה‪:‬מדידת זרם‪.‬תעלה סגורה לא מעבירה יונים ולכן לא‬ ‫‪-‬מקרבת את ‪ PP1‬לסובס'‪-‬כשמזורחנת יש עיכוב ‪-PP1‬‬
‫ופירוק של גליקוגן‪.‬תת יח' מעכבת כשמזורחנת מעכבת‬
‫נמדוד שינוי בזרם‪.‬שיטת ‪ PatchClamp‬יצירת ליפוזום עם חלבון ממברלי שאיפה‬ ‫‪ .PP1‬שפעול הורמונלי‪:‬אינסולין מעורר סינתזת‬
‫לתוך צינורית קטנה‪-‬התא נדבק לפיה וחור קטן בו יאפשר מדידת מעבר היונים‬
‫או לגרום לקריעה של החלק החיצוני ואז חלק הממברנה שקשור לצינורית שיכיל‬ ‫גליקוגן ע"י שפעול ‪ .PP1‬אינסולין נקשר לרצפטור‬
‫את התעלה ישמש לבדיקת מעבר היון‪.‬דוגמא‪ :‬תעלה לנתרן‪:‬סלקציה של גודל‬ ‫←‬ ‫טירוזין קינאז←שפעול ‪ PK‬רגיש לאינסולין‬
‫זרחון ‪ RGI‬באתר שונה מהאתר של ‪PKA ←RGI‬‬
‫ומטען‪.‬מעבר של ‪ Na‬יחד עם שכבת מיום‪.‬היות וליתיום קטן מ‪ Na-‬יעבור‪ K .‬לא‬
‫יעבור יחד עם שכבת המיום שלו כי הוא גדול מדי‪.‬תעלה לאשלגן‪:‬כמו נתרן‪ .‬למה‬ ‫מתחברת ל‪ PPI-‬וגליקוגן←‪ PP1‬עושה דהפוספורלציה‬
‫לא יעבור ‪ Na‬הקטן מ‪?K-‬התעלה מעבירה את ‪ K‬ללא שכבת המיום‪.‬הפילטר‬ ‫לגליקוגן סינתאז‪,‬פוספו' קינאז ולגליקוגן פוספורילז‬
‫הסלקטיבי מכיל אזור עשיר בחמצנים המחליפות את שכבת המיום סביב ה‪K-‬‬ ‫←סינתזת גליקוגן‪.‬אפינפרין‪/‬גלוקגון‪-‬מופרשים‬
‫כך שבמקום האינטראקציה שיש ליון עם המים נוצרת אינטראקציה עם התעלה‪.‬‬ ‫ברמות גלוקוז נמוכות בדם קסקדת אירועים שמשפעלת ‪PKA ‬פירוק גליקוגן‪ .‬ובנוסף קשירה‬
‫‪ Na‬קטן מדי כדי ליצור אינטראקציות כאלה עם החמצנים‪ .‬העדפת יצוב ‪ K‬היא‬ ‫לרצפטור ‪ 7ATM ‬חלבון ‪G ‬יציאת סידן קשירה‪.‬‬
‫הסיבה לסלקטיביות של התעלה‪ .‬מוטציה מבטלת סלקטיביות‪ .‬קיים שער‬
‫אינאקטיבציה‪.‬מעכבי תעלות תלויות מתח‪ :‬טטרודוקסין וסקסיטוקסין (‪)Na‬‬
‫דנדריטוקסין(‪ –)K‬חוסמים‪/‬מונעים מעבר יונים דרך התעלה‪.‬טוקסינים אלו‬
‫מכילים קבוצת גואנידיניום המשרה דנטורציה‪ .‬וורטדין – תעלה פתוחה תמידית‬
‫‪.2‬תלויות ליגנד‪:‬הכרות ספציפית‪ .‬ליגנד משרה שינוי קונפורמציה‪ .‬הליגנד‬
‫מאפשר כניסה של חומר אחר שלו אין אינטראקציה עם התעלה‪ .‬החומר המועבר‬ ‫מנגנון פירוואט ‪.DH-1‬פירוואט עובר דהקרבוקסילציה באתר הפעיל של ‪.E1‬קבוצה‬
‫בד"כ יון והליגנד הוא נוירוטרנסמיטור‪.‬דוגמא‪:‬אצטיל כולין‪ .‬תעלה שמשנה‬ ‫פוספורילציה מחמצנת –מעגל ‪ TCA – 4‬פעולות חמצון‪ NADH3 ,‬ו‪ FADH2-‬שממשיכים‬
‫פרוסטטית‪.TPP:‬הפירוואט יוצר קומפלקס עם ‪ TPP‬נוצר הידרוקסיאתר כחומר ביניים‬ ‫לשרשרת מעבר אלק'‪ ,‬שמתרחשת במיטוכונדריה‪.‬היא מהווה המשך ניצול האנרגיה שמקורה‬
‫קונפורמצ' בתגובה לקשירת שתי מול' ‪.Ach‬מורכבת מ‪ 5-‬תת יח' המקיפות פור‬
‫בצורת קונוס ובמרכזו ח‪.‬א הידרופוביות שמונעות כניסה לתעלה‪.‬שינוי‬ ‫‪)E.‬פד"ח‪.‬תוצר הביניים עובר לקבוצה הפרוסטטית של ‪.E22‬ליפואמין (ק‪.‬פ) נמצאת‬ ‫ומשתחרר‬
‫‪- 2ΔPH‬‬
‫כמקור‬ ‫כוחות‪)1:‬‬
‫מגליקוגןשניניצול שומן‬
‫הציטוזול‬
‫אלמוגדל‬ ‫פירוק ‪G6P ‬‬
‫פרוטוניםכבד‬ ‫שאיבת‬
‫ישיכולת‬ ‫‪ G6P‬ל‪ ER-‬או‬
‫הנשאיםאי‬ ‫האלק' על‬
‫מעברהעברת‬ ‫מחלות – ‪)1‬‬
‫בגלוקוז‪.‬ע"י‬
‫אי יכולת‬
‫הקונפורמציה שמשרה ‪ Ach‬גורם להזזת השירים ההידרופובים וחשיפת ח‪.‬א‬ ‫של קומפלקס ‪ E2.E2‬מכניס את הזרוע ל‪ E1-‬ונצמד לק‪.‬פ שם‪ E1.3.‬מקטלז את‬ ‫הזרוע‬
‫המטענים‬ ‫גטנה של‬‫על‬ ‫ניצול כמות‬
‫מיציאת‬ ‫‪DeBranching‬‬
‫כתוצאה‬ ‫החשמלי‬ ‫מהפוט'‪‬‬
‫חוסר אנזים‬ ‫מוות ‪)3‬‬
‫הנוצר‬ ‫‪α-1,4‬כוח‬
‫‪– ΔΨglycosidase‬‬
‫פרוטונים ‪)2‬‬ ‫גליקוגן ‪‬‬
‫גרדיאנט‬‫מפרק‬
‫אנזיםשל‬
‫חוסר מניע‬
‫כוח‬
‫לאתר‬ ‫ונכנסת‬ ‫אצטיל‬ ‫קבוצת‬ ‫עכשיו‬ ‫נושאת‬ ‫‪E2‬‬ ‫של‬ ‫לליפואמיד‪.‬הזרוע‬ ‫האצטיל‬ ‫קבוצת‬ ‫מולקולה‬
‫מעבר‬ ‫של‬ ‫אפיניות‬ ‫–‬ ‫פוט'‬ ‫יש‬ ‫מחוזר‬ ‫במצב‬ ‫חומר‬ ‫לכל‬ ‫‪:‬‬ ‫חמצון‪-‬חזור‬ ‫פוטנציאל‬ ‫גליקוגן‬
‫החיוביים‪.‬‬
‫שליליות (‪ )Asp, Glu‬כך שמתאפשר מעבר יונים חיוביים בלבד בנוסף לספציפיות‬ ‫קב'‬ ‫וחוסר‬ ‫דהידרוגנז‬ ‫פירובט‬ ‫של‬ ‫‪TPP‬‬ ‫(חוסר‬ ‫טיאמין‪.‬‬ ‫–‬ ‫‪B1‬‬ ‫בויטמין‬ ‫ברי‪-‬ברי‪:‬מחסור‬ ‫)‬ ‫‪5‬‬ ‫מוות‬ ‫מסעף‬ ‫אנזים‬ ‫‪ )4‬חוסר‬
‫ולא‬ ‫מחוזרת‬ ‫נותרת‬ ‫‪E2‬‬ ‫של‬ ‫‪.‬הזרוע‬ ‫‪A‬‬ ‫קו‬ ‫אצטיל‬ ‫משתחרר‬ ‫←‬ ‫‪A‬‬ ‫לקו‬ ‫ומועברת‬ ‫‪E2‬‬ ‫פוט'‬
‫של‬ ‫בעלת‬
‫הפעיל‬ ‫ומול'‬ ‫שלה‬ ‫האלקט'‬ ‫למסור את‬ ‫שלילי רוצה‬ ‫דהידרוגנז)‪.‬פוט' ח"ח‬
‫לאלקטרון‪.‬מול' בעלת‬ ‫מסויימת‬
‫הפור למטען הוא ספציפי לגודל היון‪ .‬משפך גדול ל ‪ Na‬בחוץ‪ ,‬קטן ל‪-‬‬ ‫יותר‬
‫לאחר‬ ‫שרירים‪.‬‬
‫שליליים‬
‫חולשת‬
‫שהם‬
‫עצבני‪,‬‬
‫שלהם‪ .‬ככל‬
‫עור‬ ‫פריפריאלית‪.‬‬
‫הח"ח‬
‫נוירולוגית‬
‫נקבע עפ"י פוטנ'‬
‫קרדיווסקולרית‪,‬‬
‫הנשאים‬ ‫אלק‪./‬סדר‬
‫קטוגלוטרט‬
‫רוצה לקבל‬
‫של‬ ‫פרוסטטית‬
‫צריכתחיובי‬
‫ח"ח‬
‫‪.K‬אינאקטיבציה של התעלה ע"י‪ – DM.1:‬אנאלוג של אצטיל כולין לא מפורק‬ ‫כניסה של זרוע ‪ E2‬מחוזרת ל‪ E3-‬שמכיל ‪ FAD‬שמחמצן את הזרוע והופך להיות‬ ‫שמישה ‪.4‬‬
‫גבוהה לתיול‪.‬‬ ‫אפיניות‬ ‫‪:)mad hatter‬‬ ‫ארסנייט‪/‬כספית(‬ ‫ופירובט‪)6 .‬‬ ‫קטוגלוטרט‬ ‫הצטברות של‬ ‫גלוקוז‪ ,‬יש‬
‫ל‪-‬‬ ‫קרובים‬ ‫לארסנייטיהיו יותר‬
‫נקשר הלאה‬‫אלקטרונים‬ ‫להעביר‬ ‫רוצים‬
‫‪:british‬‬ ‫לאלקטרונים‬
‫‪anti luisite‬‬ ‫ליפואמיד‪)7 .‬‬‫יותר‬
‫קטנה של‬ ‫אפיניות‬
‫ע"י ‪ ,AChE‬סוקסיניל כולין‪-‬מדמה ‪ Ach‬וניתן לפירוק מהיר ע"י ‪-AChE‬משמש‬ ‫איתו קב' ‪ FADH2‬עוברת חמצון ע"י ‪ ,+NAD‬חזרת האנזים למצב המקורי‪.2 .‬יצירת‬ ‫‪.FADH‬‬ ‫ויוצא‬‫‪25‬‬
‫השונים‬
‫באפיניות גבוהה‬ ‫אנטי חל"כ‪.‬‬
‫‪ .NADH‬ככל שפוט' הח"ח חיובי יותר הנשאים יהיו קרובים יותר לחמצן‪ .‬הנשאים‬
‫אתר פעיל‬ ‫חוסמים‬
‫ציטראט‪-‬דחיסת אוקסלואצטט(‪ )C4‬ואצטילקו ‪.)A(C2‬תוצר הביניים הוא תיואסטר בעל ‪E‬‬
‫לשיתוק זמני בניתוחים ‪ .2‬רעל הקוררה – ספציפי לרצפטור אצטיל כולין נקשר‬ ‫(נשא=קופקטור‪+‬חלבון)‪ -NADH .1:‬קופקטור של דהידרוגנזות אינו קשור קוולנטית לחלבון‬
‫לאתר (כמו מעכב תחרותי)‪ ‬חוסם אותו תעלה לא נפתחת‬ ‫מקבל או מוסר אלקטרונים ומשתחרר מהחלבון‪ .‬חלה ירידה בבליעה במעבר מ ‪ +NAD‬ל ‪NADH.‬‬
‫‪.3‬רעלנים‪:‬קרבוטוקסין‪,‬טובקוררין‪ ,‬קוברוטוקסין‪ .‬ביטוי יתר‪:‬מעכבי האסטרז –‬ ‫‪)2.FAD-(2e‬קופקטור של פלבופרוטאין‪ .‬עובר חיזור דו‪-‬שלבי בקליטת ‪ H+e‬ל ‪ FADH‬ול ‪FADH2.‬‬
‫אורגנופוספטים‪ ,‬גז חרדל‪ – DEP, Parathion ,‬נקשרים ל‪ OH-‬של הסרין באתר‬ ‫‪ )3.ubiquinone (UQ)-(2e‬מולקולה קטנה המסיסה בממברנה כך שיכולה להעביר ‪ e-‬מנשא אחד‬
‫הפעיל באנזים אין פירוק ‪Ach ‬סיגנל לא מופסק‪.‬במקרה של קישור ממושך‬ ‫לאחר‪ .‬יכול לקשור ‪ H+e‬ולהתחזר ל ‪ ·QH‬ולחלוטין ל ‪.QH2. 4‬ציטו‪)1e(-‬נשא ‪ e‬הדורש רק ‪e‬‬
‫של ‪← Ach‬אובדן רגישות של הרצפטור‪-‬אינאקטיבציה‪.‬משאבות‪-ClassP:‬בנויה‬ ‫לחיזורו‪ +e+Fe3+→Fe2 .‬קבוצה פרוסטטית מכילה ‪ .Heme‬השוני בין ‪ 4‬ציטוכרומים השונים‪:‬‬
‫משתי תת יחידות מקטלזת מעבר קטיונים נגד מפל הריכוזים תוך שימוש ב‪-‬‬ ‫חלק חלבוני בפורפירין‪ ,‬פח"ח‪ ,‬שיירים ובליעה שונה‪ .‬ב ‪ CytC‬קבוצת ‪ Heme‬קשורה קוולנטית ל‬
‫‪.ATP‬ספציפית ליון‪-Class F .‬ניצול גרדיאנט ‪ +H‬ליצירת‪/‬פירוק ‪-ATP. Class V‬‬ ‫‪)Cys. 5.S-Fe protein-(1e‬חלבון צבעוני עם מס קב ‪ Cys‬הנקשרות עם ‪ .Fe‬אין קליטת ‪H‬‬
‫בווקואולות‪ .‬משתמשות ב‪ ATP-‬כדי לצור מפל ‪.+H‬משאבת ‪-3Na/2K ATPase‬‬ ‫בחימזור‪ .‬קביעת סדר הנשאים‪ .1 :‬פוט' ח"ח‪-‬הכי שלילי ימסרו להכי חיובי ‪.2‬מעכבי מעבר ‪-e‬חומר‬
‫שומרת על ריכוזי ‪ K‬גבוה בתוך התא‪ 30% ,‬מאנרגית הגוף במנוחה הולכת‬ ‫אורגני המסוגל להקשר באופן ספציפי לאחד הנשאים ולמנוע ממנו את העברת ה ‪ e‬הלאה ‪.3‬בידוד‬
‫לפעילותה‪,‬מייצרת ‪ 20%‬מחום הגוף‪ ,‬את ה‪ Na-‬לא ניתן להחליף‪,‬את ה‪ K-‬ניתן‬ ‫מעכבים‪ :‬פרוטונופורים – מפרי צימוד‪ ,‬קושרים ומשחררים ‪ +H‬בהתאם למפל הריכוזים‪,‬‬ ‫נשאים מממברנת המיטו' והוספת סוקסינט (תורם ‪ )e‬וחמצן (מקבל ‪ .)e‬קומפלקס ‪NADH-:1‬‬
‫להחליף עם ‪ Rb‬ויונים נוספים (פחות טוב)‪.‬משאבה אלקטרוגנית‪-‬בונה מפל‬ ‫‪ CoQ-reductase‬הקב' הפרוסטטית שתקבל אלק' תהיה (פלאבין) ‪ FMN‬והיא תעבור חיזור ונקבל מסיסים בממברנה וגורמים לביטול ‪ ΔPH‬ו‪ ΔΨ(CCCP -‬ו‪.)DNP-‬מגבירים את שרשרת‬
‫אלקטרוכימי ופוטנ' ממברנה‪ .‬מבנה‪-‬דימר יש ‪ 2‬תת יח' ‪ .α‬רק ‪ α‬אחת מזורחנת בו‬ ‫מעבר ‪.e‬אוליגומיצין – מעכב סינטזת ‪ ATP‬ע"י עיכוב ‪( F1‬כתוצאה מכך מעוכב מעבר‬ ‫‪.FMNH2‬הקבוצה הפרוסטטית מכילה מרכז ‪.Fe-S‬שני תהליכים‪.1:‬שאיבת ‪ +H 4‬מהמטריקס‬
‫בממברנה תת יח' ‪ β‬גליקופפטידיות‪ ,‬כנראה בעיגון לממברנה‪ .‬עוזרות ליצוב מבנה‬ ‫‪.)e‬גלוטאמאט – מקור ‪ .e‬יונופורים –(מפר צימוד) פפטיד מעגלי שקושר ‪ ,K‬מסיס זמנית‪2 .‬‬ ‫לחלל הבין ממברנלי ‪.2‬מעבר ‪ -H‬מ‪ NADH-‬ו‪ +H-‬מהמטריקס ל‪Q.-‬‬
‫ופעילות‪.‬אתר קישור ל ‪ Na‬פונה פנימה והוא גם אתר קישור ל‪.ATP -‬אתר ל ‪K‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ATP‬‬ ‫‪Syntase‬‬ ‫ב‪-‬‬ ‫ומתחרה‬ ‫שומן‬ ‫ח‪.‬‬ ‫ע"י‬ ‫משופעלת‬ ‫–‬ ‫‪UCP1‬‬ ‫תעלת‬ ‫)‪.‬‬‫ולינומיצין‬ ‫(‬ ‫‪ΔΨ‬‬ ‫ביטול‬ ‫‪ NADH+Q+5H+→NAD++QH2+4H+ QH2‬שנוצר נע בדיפוזיה בממברנה הפנימית לקומפלקס‬
‫החוצה‪.‬מודל א'‪ -‬אפיניות של חלבון‪ ,‬קודם קישור לאחד היונים ואח"כ‬ ‫ליצירת‬
‫מעבירה פרוטונים חזרה אל המטריקס עם המפל שלהם אבל זה מתבזבז כחום ולאפונה‬ ‫‪ .3‬קומפלקס ‪:2‬סוקסינאט קו ‪ Q‬רדוקטאז‪.‬מעוגן לממברנה במעגל ה‪ .TCA-‬מכילה קב'‬
‫זרחון‪/‬דה‪ .‬הזרחון מחייב קישור קודם ל‪ .Na-‬והדפוספו' מחייבת שחרור ‪.K‬‬ ‫‪ –ATP. DCCD‬חומר שתוקע את ‪ F0‬של ‪ ATP‬סינטאז (מונע מעבר פרוטונים)‪ .‬טריפסין –‬
‫פלאבופרוטאין (‪ FAD).e‬עוברים מסוקסינאט ל‪ FAD-‬ומחזרים אותו ל‪FADH2 -‬מעביר את ‪ e‬הפרת צימוד ע"י ניתוק ‪( F1‬חוץ ממברנלי) והשארת ‪F0 ‬תעלה שמעבירה ‪H+ ‬ביטול‬
‫ל‪FeS -‬ומשם ל‪ Q-‬שהופך ל‪ .QH2-‬ללא שאיבת פרוטונים פחות ‪ ATP‬מסונטז משום שנוצר פחות הגרדיאנט (שרשרת מעבר ‪ e‬מואצת)‪ –)DCCD .‬כשמוסף לאחר טריפסין יחזיר את הצימוד כי‬
‫‪ PMF. QH2‬עובר לקומפלקס מס' ‪.3‬מעגל ‪ Q‬כחלק מקומפלקס ‪:3‬מצמד את מעבר ה‪ e-‬מ‪ QH2-‬הוא חוסם את הגרדיאנט)‪.‬נייג'רין – משחלף ‪ – Na/H‬מכניס ‪ +H‬עם המפל ומוציא ‪ Na‬החוצה‬
‫מפר צימוד מניחים כי לא משאבה אלקטרוגנית פגיעה ב‪ ΔPH -‬ו‪ .ΔΨ -‬אוראה– מפריד‬ ‫ל‪ CytC-‬יחד עם שאיבת ‪.H‬מאפשר את המעבר מנשא של ‪ 2e‬לנשא של ‪ e‬אחד‪ .‬ציטוכרום‪-‬חלבון‬
‫מעביר אלק' בעל קב' הם‪ .‬יון הברזל עובר חמצון חזור‪ .‬החלבון מכיל ‪ 3‬קבוצות הם בתוך שתי יח' בין ‪ Fo‬ל‪ F1-‬בסינטאז‪ ,‬מפר צימוד‪ .‬גרמיצידין ‪ -A‬מעביר יונים חד ערכיים‪ ,‬תעלה לא‬
‫ספציפית‪ .‬ניגרסין‪ -‬משחלף ‪ H+/K+. ATP/ADP‬אנטיפורטר‪ -‬מכניס ‪ ADP‬למטריקס עם המפל‪,‬‬ ‫‪ Cyt – Bl‬אפיניות נמוכה‪ Bh ,‬אפיניות גבוהה (שתי קב' בציטוכרום ‪ .)B‬בתוך ‪ CytC‬יש קב' הם‬
‫והא מקבל ה‪ e-‬שינוע בסופו של דבר לקומפלקס ‪.4‬מרכז רייסקי שונה מ‪ FeS-‬רגיל כי הוא מיוצב מוציא ‪. ATP‬הוכחה לצימוד מעבר אלקטרונים וסינטזת ‪ :ATP‬גרדיאנט הפרוטונים שנוצר‬
‫ממעבר האלק' מנוצל ליצירת ‪ )ATP. 1‬קצב העלמות החמצן – כשאין ‪ ADP‬קצב ההעלמות‬
‫איטי‪ ,‬כשמוסיפים ‪ ADP‬מערכת סינטזת ה‪ ATP-‬עובדת – קצב העלמות חמצן גדל‪ )2 .‬מעכבי‬ ‫ע"י היסטדין‪.‬קומפלקס ‪:4‬חמצון ‪ CytC‬מחוזר המצומד לחיזור מולק' ‪ O2‬לקבלת שתי מול'‬
‫מים‪.‬קיימות ‪ 3‬תת יח'‪,‬תת יח' ‪ 2‬מכילה שני יוני ‪ cu‬המחוברים לקבוצת ‪ SH‬של שני ציטוכר'‪ e  .‬סינטזת ‪ – ATP‬אולגומיצין‪ ,‬מאטים את צריכת החמצן‪ .‬גם כאשר אין סינתזה של ‪ ATP‬יש‬
‫מעבר ‪ e‬איטי בגלל דליפות‪.‬הוספת מפרי צימוד מבטלים את ‪ PMF‬ומעכבים סינתזת ‪ ATP‬תוך‬ ‫‪ CuCuA  hemeA  CuB‬ו‪ HemeA3. 4 e-‬דרושים כדי לקבל ‪ 2‬מולק' מים‪ 4 .‬ה‪ e-‬באים מ‪4-‬‬
‫זרוז מעבר ‪.e.3‬ניתן לבנות גרדיאנט ‪ H‬מלאכותי ולראות שנוצר ‪ .ATP‬שימוש בליפוזמים‪.‬מפרי‬ ‫מולק ‪ CytC‬ומגיעים עד ל‪ .HemeA3 -‬רק ‪ 2‬מהם ימשיכו ל‪.CuB -‬השניים שלא עברו גורמים‬
‫לחיזור ‪ HemeA‬קשירת שני חמצנים ויצירת ‪ 2‬גשרים פירוקסידים עם ‪ Cu‬שני ה‪ e-‬שממשיכים צימוד עושים חום‪ .‬מפל ה‪ H-‬שנוצר הופך לפי חוק שימור ה‪ E-‬לחום בהשוואה בין‬
‫‪B‬‬ ‫‪3‬‬
‫כלורופלסט למיטוכונדריה‪ – ΔΨ :‬מיטוכונדריה‪ .‬ממברנת המיטוכונדריה אינה חדירה ל‪Cl-‬‬
‫גורמים לביקוע הקשר הפירוקסידי כך שנשאב ‪ H (2e‬סה"כ ‪ 2‬פרוטונים) ונשארות ‪ 2‬קבוצות ‪ OH‬שיאזן את המטען שנוצר כתוצאה מחדירת ה‪ – H./ ΔpH-‬כלורופלסט‪-‬הממברנה חדירה‬
‫לאניונים שמבטלים את גרדיאנט המטען מכאן שמושפעת יותר ממפל הריכוזים‪.‬‬ ‫מים‪.‬‬ ‫'‬ ‫מולק‬ ‫‪2‬‬ ‫וקיבלנו‬ ‫‪OH‬‬ ‫מולק'‬ ‫‪2‬‬ ‫ו‪-‬‬ ‫פרוטונים‬ ‫‪2‬‬ ‫יצאו‬ ‫סה"כ‬ ‫על ‪.CuB‬‬
‫מודל ב' – מודל של צימוד בין הקישור ובין‬ ‫‪)ΔΨ‬כלורופלסט(=‪)V0.02 ΔΨ‬מיטוכונדריה(‪(V0.18 ΔpH‬כלורופלסט)=‪(ΔpH 3‬מיטוכונדריה)=‬ ‫סדר הנשאים ומעכבים ‪:‬‬
‫הפוספורילציה ‪ /‬דפוספורילציה‪.‬פוספורילציה –‬ ‫‪1.4‬התאוריה הכמואוסמוטית‪:‬האנרגיה ה ‪e‬כימית שעצורה במפל ה‪ H-‬והפרדת המטענים‬ ‫‪NADHFMNFeSQH2CytBFeSCytC1CytCCytACytA3O2‬‬
‫קישור ‪ K‬מאפשר הידרוליזת ‪.E2-P‬‬ ‫מתילן כחול‪-‬מקבל ‪ e‬מלאכותי מ‪ .FMN-‬פנומיצין מטהסולפור‪-‬מקבל ‪ e‬מ‪ Cytb-‬רוטנון ואמיטל – מניעה את סינתזת ‪.ATP‬הוכחה‪ :‬ליפוזומים עם חלבון ממברנלי השואב ‪ H‬כתגובה לאור ו‪-‬‬
‫מעכבים ‪ -‬אובאין – חוסם דה פוספורילציה של‬ ‫‪ ATP‬סינתז ממטוכונדריה‪.‬בחשיפה לאור נוצרו מולק' ‪.ATP‬וכאן מראים שיש יצרית ‪ ATP‬בלי‬ ‫ציאניד‪,‬‬ ‫מעכבים בין ‪( FeS‬קומפ' ‪ )1‬ל‪( CoQ-‬יוביקוינון)‪ .‬אנטימיצין ‪ – A‬מעכב בין ‪ Cytb‬ל‪.FeS-‬‬
‫‪ ,E2-P‬נקשר באתר קישור ‪ K+‬בצד החיצוני‬ ‫מעבר ‪ .e‬ושמעבר ה‪ e-‬יוצרים גרדיאנט ‪.H‬‬ ‫אזיד‪ – CO ,‬מעכבים את ‪( CytA3‬קומפלקס ‪  )4‬אין העברת אלק' לחמצןפריציאניד – מקבל‬
‫חסימת קשירת ‪ .K+‬דיגיטליס – נקשר לאתר ‪K+‬‬ ‫‪ -TMPD‬נשא ‪ e‬מלאכותי שמעביר מקומפלקס ‪ 1‬לציטוכרום ‪.C‬‬
‫בצד החיצוני‪ .‬דרופסי – כשל לב שניתן לטפל עם‬ ‫אלקטרונים מלאכותי (אלק' אחד) בין ‪ CytA‬ל‪ .CytA3-‬מונע שאיבת ‪ H‬בקומפלקס ‪ 4‬מהמטריקס‬
‫דיגיטליס‪.‬דיגיטוקסיג'נין‪-‬מונע יציאת ‪← Na‬‬ ‫לציטוזול‪ – Mg/HexoKinase .‬קטלוז תהליך יצירת ‪ G6P+ADP‬שבלעדיו אין יצירת ‪ATP ‬אין‬
‫ריכוז ‪ Na‬בתאים עולה←תוקע את פעילות‬ ‫שרשרת העברת אלקטרונים‪ .‬מעכב מעבר ‪ e‬יעכב סינתזת ‪ -ATP‬פגיעה ב‪ .PMF-‬העברת הפרוטונים‬
‫משאבת ‪ Na/Ca‬שמשתמשת במפל ה‪ Na-‬ואז ‪ Ca‬לא נשאב החוצה מתאי השריר‪.‬‬ ‫לציטוזול יוצרת ‪PMF (ΔµH=ΔΨ+ΔpH=2.3RT*ΔpH+F ΔΨ). ET↔ΔµH↔ATP‬‬
‫התכווצות מוגברת‪.‬משאבת ‪ :Ca/Mg ATPase‬נמצאת ב‪ ,SR-‬שומרת על ריכוז‬ ‫יעילות צימוד‪/‬פוספורילטיבית‪:‬כמה ‪ ATP‬נוצר )או ‪ P‬נעלם(כנגד כל זוג ‪ e‬שנכנס )‪ O‬שנצרך( )‪(Pi/2e‬‬
‫גבוה של ‪ Ca‬ב‪ SR-‬וריכוז נמוך בציטוזול‪ .‬בציטוזול ריכוז ‪ Ca‬גבוה יחד עם ‪P‬‬ ‫‪ – ATP syntase: 1) F0‬סטטור – חלבון ממברנלי‪ .‬דרכו מעבר פרוטונים עם הפוטנ'‬
‫גבוה יוצר קלציום פוספאט שאינו מסיס‪ .‬מעבר של ‪ 2Ca‬נגד המפל על כל ‪.ATP‬‬ ‫האלקטרוכימי שלהם‪ – F1 )2 .‬רוטור – פעילות סינטאז‪ ,‬בנוי מתת יח' ‪ γ‬במרכז ומ‪ 3-‬תת יחידות ‪β‬‬
‫מבנה‪ TM10:‬בצד‬ ‫אין‬ ‫הסינטוז‬ ‫במעגל – ‪ : T‬אפיניות גבוהה ל‪ ,ATP-‬בעל יכולת להפוך ‪ ADP+Pi‬ל‪ ,ATP-‬אך לאחר‬
‫הציטופלסמי‬ ‫שחרור של ה‪ : ATP. L-‬אפיניות נמוכה ל‪ ,ATP-‬כולאת ‪ ADP+Pi‬ולא יודעת לסנטז ‪: ATP. O‬‬
‫מערכות‬
‫‪ 3‬תת יח'‪ .‬תת יח' ‪ N‬קושרת‬ ‫שינוי קונפ' החוצה‬ ‫מסתובבת‬
‫טרנספורט‬ ‫יודעת לשחרר ‪ ATP‬וגם ‪ ,ADP+Pi‬ולקשור ‪ ADP+Pi‬אך אינם כלואים‪ .‬כאשר תת יח' ‪γ‬‬
‫‪To‬‬ ‫‪Ti‬‬ ‫תהפוך בעקבות שחרור ‪Na‬‬
‫‪.ATP‬תת יח' ‪ P‬עוברת זרחון‪.‬‬ ‫‪+‬‬
‫ריכוז ‪ Na‬גבוה לכן יקשר‬
‫‪Na‬‬ ‫ירידה באפיניות ל‪GluGlu-‬‬
‫לסוכרים –‬‫‪ 120‬מע' נגד כיוון השעון יח' ‪ T‬הופכת ל‪( O-‬ה‪ ATP -‬שסונטז יכול להשתחרר)‪ ,‬יח' שבמצב ‪L‬‬
‫תת יח' ‪ A‬משפעלת את ‪.N‬‬ ‫להיות ‪( T‬תסנטז ‪ )ATP‬והיח' שבמצב ‪ O‬תהפוך ל‪ L-‬ותלכוד את ה‪ .ADP+Pi-‬סיבוב ‪ 120‬מע' עם‬
‫‪To-Na‬‬ ‫‪Ti-Glu‬‬ ‫כיוון השעון הידרוליזה של ‪ .ATP‬האנרגיה של הפרוטונים דרושה לשם שחרור ה‪ ATP -‬ולא‬
‫שינוי קונפ' עם אפיניות ל‪Glu -‬‬ ‫ריכוז ‪ Na‬נמוך לכן ‪+‬‬
‫‪Na‬‬
‫קודם‬ ‫ישתחרר‬ ‫לסינטוזו‪ .‬ללא ‪ F0‬מפרק ‪ .ATP‬מכאן שמו‪.‬ניסוי לגילוי ‪:F1‬יצירת ‪ .SMV‬ממברנה שעברה‬
‫‪Glu‬‬
‫‪To-Na-Glu‬‬ ‫‪Ti-Na-Glu‬‬
‫סוניקציה‪ ,‬נשברה ונסגרה על עצמה באוריינטציה הפוכה‪ .‬שימוש בפרוטאזות יסיר חלבונים‬
‫שינוי קונפ' פנימה‬ ‫הקשורים לממברנה מצידה החיצוני (מה שהיה פעם בתוך התא)‪-‬כלומר פירקנו את ‪.F1‬אין סינתזת‬
 ‫מערכות טרנספורט לסוכרים –‬
‫העברה טרנס‪-‬סלולרית‪ :‬התא צריך לקחת גלוקוז מהמעי לתא לדם‪ .‬מכיוון שמהמעי לתא‬
‫התנועה היא נגד המפל‪ ,‬יש שימוש במשאבה אקטיבית משנית (‪ )Na/Glu Symport‬ולהעברה‬
‫מהתא אל הדם‪ ,‬עם המפל‪ ,‬ע"י ‪.UniPort‬‬
‫מעכבים‪ :‬פלוריזין – מעכב סימפורט‪ ,‬נקשר ל‪( To-Na-‬מהווה הוכחה לכך שיש שינוי‬
‫קונפורמציה מכיוון של‪ To-‬בלבד לא נקשר‪.‬‬
‫דיטורלזין ‪ – B‬מעכב יוניפורט‪ .‬ציטוכלסין – מעכב נשא לגלוקוז‪(.‬יוניפורטר)‪.‬‬
‫‪ – Glut4‬יושב על וסיקולות מאוחות עם הממברנה (גירוי אינסולין)‬