‫מחזור התא מתחלק ל ‪ 4‬שלבים‪:‬‬

‫‪ :M-Phase.1‬מורכב מ ‪ mitosis-‬חלוקת הגרעין לשניים‪ ,‬ומ ‪- cytokinesis‬‬

‫חלוקת התא לשניים‪) .‬מתרחש בסביבות שעה בערך( השלב בין שני ‪M-phase‬‬
‫נקרא ‪.Interphase‬‬
‫‪ :S-Phase.2‬התא משכפל את הדנ"א הגרעיני שלו וחומרים נוספים‬
‫‪ :G1-Phase.3‬שלב ביניים בין סוף שלב ‪ M‬והתחלת שלב ‪.S‬‬
‫‪ :G2-Phase.4‬שלב ביניים בין סוף שלב ‪ S‬להתחלת שלב ‪.M‬‬
‫במהלך שלבי הביניים התא מבקר את הסביבות‬
‫החיצוניות והפנימיות ע"מ לוודא שהתנאים מתאימים‬
‫ושההכנות הושלמו להמשך המחזור‪ .‬בנקודות מסוימות‬
‫במהלך שלבי הביניים מחליט התא האם להמשיך לפאזה‬
‫הבאה או להתעכב בפאזה הנוכחית ע"מ לתת לעצמו‬
‫יותר זמן להתכונן‪ .‬במהלך שלבי הביניים התא ממש‬
‫לתרגם גנים‪ ,‬לסנטז חלבונים ולגדול במסה‪ .‬במהלך‬
‫שלבי הביניים לתא יש זמן לגדול ולהכפיל את האיברים‬
‫הציטופלזמיים‪.‬‬

‫סימן מובהק לכניסה של התא ל ‪M-PHASE‬היא הדחיסה של הכרומוזמים )לאחר שכפול‬

‫בשל ‪ S‬הכרומוזומים נמצאים במצב שהם קשורים צמוד אחד לשני(‬

‫‪CHECK-POINTS‬‬
‫ישנן שתי צ'קפוינטס חשובות המתרחשות אחת ב ‪ G1‬ואחת ב ‪.G2‬‬
‫‪ :G1-CHECKPOINT.1‬מאפשרת לתא לאשר שהסביבה נוחה ומתאימה לשגשוג‬
‫מהיר‪/‬התרבות מהירה )תלויה בחומרי הזנה וסיגנלים מולקולאריים חוץ תאיים(‬
‫ושהדנ"א שלו שלם וללא פגע לפני שהתא נכנס ל ‪ .S-PHASE‬במידה והתנאים‬
‫לא מתאימים להמשך לשלב הבא‪ ,‬התא מעכב ומאריך את שלב ‪ G1‬ואף יכול‬
‫להיכנס לשלב ‪ – GO‬מצב מנוחה‪ .‬הרבה תאים )כמו תאי עצב‪ ,‬תאי שריר שלד(‬
‫נשארים במצב ‪ G0‬במשך כל חייו של האורגניזם‪.‬‬
‫‪ :G2-CHECKPOINT.2‬מבטיחה שהתא לא יכנס למיטוזה עד שדנ"א פגום יתוקן‬
‫ושכפול הדנ"א הושלם‪.‬‬
‫נקודות הבקרה הללו חשובות בעיקר בתור נקודות שיכולות להיות מווסתות ע"י סיגנלים‬
‫מתאים אחרים‪ .‬חלק מהסיגנלים הללו מקדמים את מחזור התא‪ ,‬בעוד חלקם מעכבים‬
‫אותו‪.‬‬

‫הבקרה‪:‬‬
‫–יצור מרכיבים לגדילת התא‬
‫–מיקום מרכיבי התא בתנוחות ומיקומים נכונים לקראת החלוקה‬

‫‪ :The cell cycle control system‬מערכת בקרה שמבקרת על הפעולות‪ ,‬מתאמת‬

‫זמנים ביניהן‪.‬‬

‫‪ :Cyclins + Cyclin-sependnet kinases‬אנזים במערכת הבקרה של מחזור‬

‫התא‪ ,‬מבצע פופספורילציה‪ ,‬הוא נהיה פעיל רק כאשר הוא נקשר ל ‪ .cyclin‬אנזים זה גם‬
‫נקרא בקיצור ‪.CDk‬‬
‫ריכוז ה ‪ cyclin‬בתא משתנה באופן מחזורי לאורך מחזור התא וקובע האם ה ‪ CDk‬יהיה‬
‫פעיל‪ .‬אקטיבציה של אנזים זה מפעילה פעולות שונות במחזור התא‪ ,‬כמו כניסה ל ‪ M‬או ‪S‬‬
‫‪.‬‬

‫רגולציה של ריכוז ה ‪cyclin‬‬

‫רגולציה בריכוז ה ‪ cyclin‬חשובה מאוד לתזמון האירועים במחזור התא‪.‬‬

‫‪ :M-cyclin‬מניע את התא להיכנס ל ‪ M-Phase‬ויוצר קומפלקס ‪ .M-CDk‬סינטוז של‬

‫‪ M-Cyclin‬מתחיל מיד לאחר תהליך חלוקת התא וממשיכה תוך כדי האינטר פאזה‪ .‬ה‬
 ‫‪ cyclin‬מצטבר כך שהריכוז שלו גדל בהדרגתיות ועוזר לתזמן את התחלת המיטוזה‪.‬‬
‫האלימינציה המהירה שלו בזמן המיטוזה מסמנת לסיום של התהליך‪ .‬לקראת סוף‬
‫המיטוזה יש הרס מהיר של ה ‪ M-Cyclin‬ע"י‬
‫‪ .ubiquitin-dependent proteolytic system‬כאשר המיטוזה בשלבי סיום ישנה‬
‫קשירה של חלבונים יויבקוטין ‪ APC‬לסייקלין‪ ,‬קשר זה מסמן את הסייקלין לפירוק‬
‫בפרוטאזום‪ .‬הרס של הסייקלין מפסיק את האקטיבציה של ה ‪.CDk‬‬
‫‪ :(Anaphase promoting complex (APC‬חלבונים הנקשרים לסייקלין ומסמנים‬
‫אותו לפירוק‪ APC .‬אינו פעיל בכל שלבי מחזור התא‪ .‬אקטיבציה של ‪ M-CDk‬מפעילה‬
‫תהליך שגורם לאקטיבציה של ‪ ,APC‬שמגיעה בעיכוב מסוים‪ .‬אקטיבציה של ‪ APC‬גורמת‬
‫ליוביקוילציה של הסייקלין שגורמת להפסקת האקטיבציה של ה ‪.M-CDk‬‬
‫•‪ APC‬משמש בתהליך במיטוזה‪ -‬האנאפאזה להפרדת הכרומוזומים המוכפלים‪.‬‬

‫רגולציה של ‪ CDk‬ע"י פוספורילציה‪.‬‬

‫הכניסה הפתאומית של ‪ CDk‬לפעולה היא כתוצאה מפוספורילציה באתרים מסויימים‬
‫בחלבון ודהפוספורילציה באתרים אחרים‪ ,‬הסרת קבוצות פוספט שגורמו לאינהיביציה של‬
‫פעולת ה ‪.CDk‬‬

‫‪ S-CDk‬מתחיל את תהליך שכפול הדנ"א ועוזר לחסום שכפול חוזר‬

‫לא רק שהשכפול צריך להיות מדויק ע"מ למנוע מטוציות‪ ,‬אלא גם שכל נוקליאוטיד בגנום‬
‫צריך להיות משוכפל רק פעם אחת ע"מ למנוע אמפליפיקציה‪.‬‬

‫‪ ORC- origin replication complex‬קומפלקס מולטי חלבוני הנקשר ל ‪origin‬‬

‫‪ replication‬לאורך מחזור התא‪ ,‬מהווה מעין מוקד נחיתה עבור חלבונים רגולטרים‬
‫נוספים שנקשרים אליו לפני הכניסה לשלב ‪.S‬‬
‫‪ Cdc6‬חלבון רגולטרי הנמצא בריכוז גבוה בתחילת שלב ‪ ,G1‬נקשר ל ‪ ORC‬וכך מושך‬
‫חלבונים רגולטרים נוספים שריכוזם עולה במהלך שלב ‪ G‬וכך נוצר ‪pre-replicative‬‬
‫‪ ,complex‬ברגע שבניית הקומפלקס הושלמה ה ‪ replication origin‬מוכן לפעולה‪.‬‬
‫הטריגר הזה בנוסף ל ‪ S-CDk‬גורמים לכניסה לשלב ‪.S‬‬
‫‪ S-CDk‬גורם לפוספורילציה של ה ‪ Cdc6‬ושל שאר חלבוני הרפליקציה‪ ,‬החלבונים‬
‫מתנתקים מה ‪ ORC‬ובכך נמנע שכפול נוסף באותו מקור‪ .‬כ"כ ה ‪ S-CDK‬גורם‬
‫ליוביקוילציה של ה ‪ Cdc6‬ובכך מסמן אותו לפירוק ומונע מכך שיהיה שכפול נוסף‬
‫במחזור זה‪.‬‬

‫בסוף המיטוזה רמת הפעילות של כל ה ‪ CDk‬יורדת לאפס‪ .‬ישנה הריסה של הסייקלין‬

‫של כל שלב בתום אותו שלב‪ CDk .‬נמצא באינהביציה במשך רוב שלב ‪ ,G1‬מספר‬
‫מנגנונים מונעים רהאקטיבציה כולל קשירה של חלבונים מעכבים‪ .‬האינהיביציה מונעת‬
‫התקדמות לשלב ‪ S‬ומאפשרת לתא זמן לגדול‪ .‬יציאה מהאינהיביציה מתרחשת ע"י הגדלת‬
‫ריכוז הסייקלין‪.‬‬

‫‪ CDk inhibitor proteins‬מונע את הבנייה של אחד או יותר מהסייקלין‪.‬‬

‫דנ"א פגום‪ :‬דנ"א פגום גורם להגדלת הריכוז והגברת הפעילות של חלבון גן רגולטורי‬
‫שנקרא ‪ p53‬אשר מפעיל את התרגום של גן שמקודד לחלבון מעכב ‪ CDK‬שנקרא‬
‫‪ -p21‬חלבון זה נקשר ל‬
‫‪ G1/S-CDK‬ול‪ S-CDK -‬ומונע מהם לגרום לתא להיכנס לשלב ‪ .S‬עיכוב זה נותן לתא‬
‫זמן לתקן את הדנ"א הפגום לפני שהוא משוכפל‪) .‬פגם בגן ‪ P53‬נמצא בחצי ממקרי‬
‫הסרטן(‬

‫חלוקת תא לא תקינה‪:‬לפני חלוקת התא‪ ,‬בשלב המיטוזה על התא לוודא כי כל‬

‫הכרומוזומים שלו מחוברים כראוי ל ‪ mitotic spindle‬ע"מ שתהיה חלוקה שווה של‬
‫הכרומוזומים לשני תאי הבת‪ .‬כרומוזום שלא מחוברים שולחים מסר "עצור" למערכת‬
‫בקרה של התא‪ .‬התהליך איננו ברור‪ ,‬אך ידוע כי הוא חוסם את האקטיבציה של ‪-APC‬‬
‫כך הכרומוזומים נשארים דבוקים אחד לשני ולא יכולים להיות מופרדים עד שכל‬
‫הכרומוזומים מסודרים‪.‬‬

‫‪Apotosis- programmed cell death‬‬

‫סיבות‪:‬‬
‫–תאים מתים כאשר המבנה אותו הם מייצרים כבר אינו נחוץ‪.‬‬
‫–רגולציה של כמות התאים‬
‫‪ -Cell nerosis‬מוות של תאים כתוצאה מפגיעה חמורה )מלווה בהתפוצצות של תאים‬
‫אלו ושפיכת התוכן שלהם לסביבה(‬

‫תאים שעוברים אפוטיזה מתים "מוות נקי"‪ ,‬מבלי להזיק לסביבתם‪ .‬תא בתהליך זה מתכווץ‬
‫ונדחס‪ ,‬הציטוסקלטון מתמוטט‪ ,‬מעטפת הגרעין מתפרקת‪ ,‬והדנ"א נשבר לחתיכות‪ .‬שטח‬
‫הפנים של התא משתנה בצורה כזו שהוא מושך תאים פגוציטים בד"כ תאים מיוחדים‬
‫הנקראים ‪ .macrophages‬חלבונים אלו בולעים את התא לפני שהוא מספיק לשפוך‬
‫את התוכן שלו לסביבה וכך גם ניתן למחזר את מרכיבי התא‪.‬‬

‫‪ -Caspases‬משפחה של פרוטאזות‪.‬‬
‫האנזימים נמצאים במצב לא פעיל‪ ,procaspases -‬אשר מאוקטביםע"י פפטידסות‬
‫)אנזימים השוברים את הקשר בין ח"א לחלבונים( אשר פועלים בתגובה לסיגנלים‬
‫המאותתים על אפוטיזה‪ .‬אקטיבציה של אנזים אחד במשפחה גורם להפעלה של אנזימים‬
‫נוספים שגורם לאמפליפיקציה של קסקדה של חלבונים‪ .‬האנזימים גורמים לשבירה‬
‫פפטידית של חלבונים אחרים בתא‪ -‬כמו לדוגמה של מעטפת הגרעין‪ .‬תהליך זה הוא בלתי‬
‫הפיך‪ ,‬ברגע שההפעלה הגיעה לנקודה‬
‫קריטית אין דרך חזרה‪ ,‬לכן יש צורך‬
‫בבקרה הדוקה אחר תהליך זה‪.‬‬

‫רגולציה של אפיטוזה ע"י ‪Bc1-2‬‬

‫בתוך כל תא יש ‪ caspases‬לא‬
‫מאוקטבים אשר ממתינים לסיגנל‬
‫לפעול‪,‬לכן יש צורך במערכת בקרה‬
‫הדוקה‪ .‬חלבונים ממשפחת ה ‪Bc1-2‬‬
‫מאקטבים או מעכבים את פעילות ה‬
‫‪ . procaspases‬שניים מהחשובים‬
‫ביניהם נקראים ‪ Bax‬ו‪ – Bak-‬הם‬
 ‫מאקטבים ‪ procaspeases‬בצורה עקיפה ע"י האצה של שחרור ‪cytochrome c‬‬
‫מהמיטוכונדריה לציטוזול‪ .‬הציטו כרום ‪ C‬נקשר לאדפטור שמפעיל ‪procaspase s‬מסויים‬
‫וגורם להפעלת קסקדת החלבונים במשפחה‪ .‬חלבונים אלו מופעלים ע"י חלבונים אחרים‬
‫במשפחה שלהם שרגישים לפגיעות שונות בתא כגון דנ"א פגום‪ .‬יכולת העיכוב של תהליך‬
‫האפיטוזה טמונה בין השאר ביכולת של אנזימים במשפחה זו לעכב את פעילות ‪ Bak‬ו‪-‬‬
‫‪ Bax‬ובכך למנוע יציאת ציטוכרום ‪.C‬‬

‫הרגולציה של המוות התאי מבוצעת גם ע"י תאים מסביבתו‪ ,‬שיכולים לאקטב או לעכב את‬
‫התהליך‪.‬‬

‫גודל של איבר וגוף נקבע ע"פ‪ :‬גדילת התא‪ ,‬חלוקת התא‪ ,‬מוות התא‪ .‬כל התהליכים הללו‬
‫מווסתים ע"י סיגנלים מתאים אחרים בגוף אשר משולבים עם תוכניות המוטמעות בתא‪.‬‬

‫סיגנלים חוץ תאיים המשפיעים על מחזור התא‬

‫עבור תא של אורגניזם רב תאי חומרי הזנה לא מספיק סימן מספיק ע"מ שהתא יחליט‬
‫להתחלק‪ .‬התא חייב גם לקבל סיגנלים כימיים מתאים אחרים‪ .‬סיגנלים אלו הם לרוב‬
‫חלבונים מסיסים אשר מופרשים ע"י תאים או חלבונים אשר צמודים לדופן התא או‬
‫שנמצאים במרווח הבין התאי‪.‬‬

‫סיגנלים חיוביים‪:‬‬
‫–‪ :Mitogens‬מעוררים חלוקה תאית‪ ,‬בד"כ ע"י התגברות על מנגנונים מעכבים‬
‫בתוך התא שמונעים התקדמות במחזור התא‪.‬‬
‫–‪ :Growth factor‬מעוררים גדילה של התא‪ ,‬ע"י קידום של הסינטזה ועיכוב של‬
‫הדהגרדציה של חלבונים ומולקולות אחרות‪.‬‬
‫–‪ :Survival Factors‬מעוררים יצר הישרדות בתא ע"י דיכוי מערכת האיפוטיזה‪.‬‬

‫‪ :Mitogens‬סיגנל לחלוקת תא‬

‫רוב חלבוני המיטוגנס הם חלבונים אשר מופרשים ונקלטים ברצפטורים של דופן התא‪.‬‬
‫בעת הקישור‪ ,‬הרצפטורים הללו מפעילים מגוון מסלולים סיגנלים תוך תאיים אשר‬
‫מעוררים את חלוקת התא‪ .‬מנגנונים אלו פועלים בעיקר כך שהן מסירים את המעצורים בין‬
‫שלב ‪ G1‬לשלב ‪.S‬‬

‫‪Growth Factors‬‬
‫אם תאים יתחלקו ללא לגדול תהיה הצטמקות של התאים עם הזמן‪ .‬פקטורים של גדילת‬
‫התא נקשרים לרצפטורים בדופן התא אשר מפעילים מסלולי סיגנלים בתא‪ .‬המסלולים‬
‫הללו גורמים לעלייה במות של חלבונים ומולקולות אחרות ע"י הגברת קצב הסינטזה‬
‫והאטת קצב הדהגרדציה‪.‬‬
‫‪ – PDGF‬משמש כפקטור גדילה וגם כפקטור מיטוגני )בטסיות דם(‪ .‬חלבונים מסוג זה‬
‫מבטיחים שהתאים ישמרו על גודל מתאים בזמן במשך החלוקות‪.‬‬

‫‪Survival Factors‬‬
‫אם נמנעים מתא סיגנלי הישרדות‪ ,‬התא יפעיל את מנגנוני ההרג העצמי שלו‪ .‬מנגנון זה‬
‫מבטיח שתאים יתפקדו רק איפה ומתי שזקוקים להם‪ .‬פקטורים מסוג זה מפעילים מסלולי‬
‫סיגנלים שגורמים למערכת המוות העצמי של התא להיות מדוכאת‪ ,‬בד"כ ע"י רגולציה של‬
‫חלבונים ממשפחת ‪.Bc1-2‬‬

‫סיגנלים שליליים )מעכבים(‬

‫‪:Muostatin‬חלבון שגורם לעיכוב החלוקה והגדילה של תאי המיובלאסט‪.‬‬