‫מיטוכונדריה‪:‬‬

‫תהליך החיים צורך אנרגיה תמידית‪ .‬המקור של האנרגיה היא חומרי הזנה‪-‬‬
‫מאקרומולקולות‪ ,‬שנוצרו ע"י השקעת אנרגיה‪ .‬אנרגיה זו אדירה בקשרים הכימיים של‬
‫המולקולות‪ .‬פירוק של קשרים אלו מפיקה אנרגיה‪ .‬החוכמה היא פירוק נכון של‬
‫המולקולות לניצול מרבי של האנרגיה‪.‬‬

‫מסלול הפירוק‪catabolic pathway :‬‬

‫מסלול היצירה‪anabolic pathway :‬‬

‫התהליך‪:‬‬
‫–פירוק ראשוני של הפולימר למונומרים‪ :‬תהליך שהוא לרוב חוץ תאי )לדוג'‬
‫בקיבה(‬
‫–הניצול האנרגטי הוא תוך תאי ‪ .‬יש כניסה של המולקולה לציטוזול‪ ,‬המשך פירוק‬
‫בציטוזול‪+‬ניצול ראשוני של אותה אנרגיה‪.‬‬
‫ממולקולת גלוקוז מפיקים פירובט ובהמשך ע"י מעבר במעגל קרבס במיטוכונדריה ישנה‬
‫הפקה נוספת של אנרגיה‪.‬‬

‫כאשר מדובר על צורות פירוק המניבות הזדמנויות לניצול‪ -‬יש צורך בפירוק הדרגתי‪.‬‬
‫פירוק פתאומי ישחרר אנרגיה בצורת חום‪ .‬לכן ישנה הדרגתיות בתהליכים‪.‬‬

‫בציטוזול מתרחש תהליך הגליקוליזה‪.‬‬

‫גלוקוז‪ 2 <-‬מולקולות פירובט‪.‬‬
‫התהליך מורכב מ ‪ 10‬צעדים‪ .‬ההדרגתיות של ה ‪ 10‬צעדים מניבה הזדמנויות לניצול‬
‫אנרגיה שהייתה אצורה בגלוקוז‪.‬‬
‫שלב א‪ :‬השקעה של ‪ 2‬מולקולות ‪ATP‬‬
‫שלב ב‪ :‬שלב ביניים‬
‫שלב ג‪ :‬ניצול ‪4ATP+2NADH‬‬
‫סה"כ הרווח‪2ATP :‬‬
‫התוצר‪ :‬פירובט אשר עובר עיבוד נוסף והופך ל ‪Acetyl CoA‬‬

‫‪ ATP‬דוחף תגובות ע"י יצירת חומר ביניים בעל ‪high energy‬‬

‫צורה נוספת של מעבר אנרגיה היא ע"י מעבר של אלקטרונים בעלי אנרגיה גבוהה‬
‫בתהליך‬
‫חמצון‪-‬חיזור‪NAD++2e-+H+->NADH :‬‬

‫מעגל קרבס‪:‬‬
‫התוצר הוא מולקולת ‪NADH‬‬
‫‪ :Oxidative Phosphorylation‬תהליך המעבר של ‪ NADH‬ל ‪.ATP‬‬

‫ההיפותיזה האנדו סימביוטית‪ :‬במקור היה אב‬

‫קדמון‪ -‬תא פרוקריוטי‪ ,‬חסר גרעין‪ ,‬שחי בתנאים‬
‫אנאירוביים‪ .‬אותו אב קדמון התפתח לחיידקים‬
‫פרוקריוטים שידעו לחיות בתנאים אירוביים‪ -‬ניצול‬
‫אנרגיה יעיל‪ .‬מצד שני התפתחו יצורים‬
‫אאוקריוטים‪ .‬האירוע המקשר‪ :‬הייתה כניסה של‬
‫חיידק אירובי לתוך תא אאוקריוטי אך אנאירובי‪,‬‬
‫כך עברה היכולת לחיות בסביבה אירובית‪ .‬יכולת‬
‫הניצול עלתה‪ .‬התאים פיתחו יחסי סימביוזה והתא‬
‫הפרוקריוטי הוא ע"פ התיאוריה המיטוכונדריה‪.‬‬
 ‫מבנה המיטוכונדריה‪:‬‬
‫קיימות ‪ 2‬ממברנות‪:‬‬
‫‪.1‬חיצונית‬
‫‪.2‬פנימית‬
‫על כן קיימים ‪ 3‬מרחבים‪:‬‬
‫‪.1‬חוץ מיטוכונדריאלי‪ -‬הציטוזול‬
‫‪.2‬בין ממברנלי‬
‫‪.3‬המרחב הפנימי‪matrix -‬‬
‫הממברנה החיצונית‪ :‬ממברנה חדירה‪ .‬בממברנה זו נעוצים חלבונים כגון פורינים‪-‬‬
‫חלבונים היוצרים צורה של ‪ β-barrel‬היוצר תעלה דרכה עוברים חומרים קטנים מספיק‪-‬‬
‫קטנים מ ‪ 5kD‬ללא סלקטיביות ביניהם‪.‬‬
‫הממברנה הפנימית‪:‬‬
‫–מאורגנת בקיפולים רבים הנקראים ‪ -cristae‬תפקידם הגדלת שטח פנים ביחס‬
‫לנפח‪.‬‬
‫–בניגוד לממברנה החיצונית ממברנה זו מאוד לא חדירה‬
‫–ע"מ שהממברנה הפנימית תבצע את תפקידה יש בה חלבונים שמבצעים מעבר‬
‫אלקטרונים ‪electron transport chain‬‬
‫–הקומפלקס האנזימתי שמייצר ‪ ATP‬נמצא על הממברנה הפנימית‪ATP :‬‬
‫‪synthase‬‬
‫–טרנספורטים המעבירים חומרים למטריקס‬
‫–ההרכב הלפידי של ממברנה זו יחודי‪:‬מ קיים ליפיד הנקרא ‪-cardiolipid‬‬
‫להבדיל מהפוספוליפידים‪ ,‬הקרדיו ליפיד הוא ‪Dimeric phospholipid‬‬

‫במטריקס יש את כל האנזימים המשתתפים במעגל קרבס‪ .‬למטריקס יש מידע גנטי משל‬

‫עצמו )מהאם(‪ ,‬חלבוני תרגום‪ ,‬חלבוני שעתוק‪...‬‬

‫‪ :redox potential‬הנטייה לקבל אלקטרונים‪.‬‬

‫המדידה היא כנגד סטנדרט‪ -‬מימן מחומצן‪/‬מימן מחוזר‪.‬‬
‫כנגד זה מוצמד זוג אחר‪ .‬ע"מ לנטרל את המטען שמים‬
‫גשר מלח‪ -‬היונים של המלח יכולים לזוז ולנטרל את‬
‫הבדלי המטען‪.‬‬
 ‫בשרשרת יש ‪ 3‬קומפלקסים גדולים‪:‬‬
‫‪:NADH Dehydrogenase complex.1‬‬
‫מקבל ‪ 2‬אלקטרונים מ ‪ NADH‬תוך כדי שחרור של‬
‫פרוטון חזרה למטריקס )זה שהשתחרר במעבר(‬

‫•‪ -Ubiquinone‬מעביר את האלקטרונים‬

‫אחד אחד ומוסר אותם לקומפלקס הבא‬

‫‪ :Cytochrome b-c1 complex.1‬קליטה של‬

‫האלקטרונים תוך כדי שאיבת פרוטונים החוצה‬
‫למרחב הבין ממברנלי‪.‬‬

‫•‪ -Cytochrome‬מסיע את האלקטרונים אחד אחד לקומפלקס הבא‪ .‬בעל‬

‫קבוצת ‪ -Heme‬יון ברזל‪.‬‬

‫‪ :Cytochrome oxidase complex.1‬לאחר תום מסלול אחד נאגרים ‪2‬‬

‫אלקטרונים בקומפלקס זה‪ .‬לאחר מסלול נוסף נאגרים ‪ 4‬אלקטרונים סך הכל‪.‬‬
‫קומפלקס זה מעביר את ‪ 4‬האלקטרונים למולקולת ‪ O2‬וכך ישנה יצירה של ‪2‬‬
‫מולקולות מים‪ .‬במהלך קליטת האלקטרונים ישנה שאיבה של פרוטונים החוצה‬
‫מהמטריקס‪.‬‬

‫המעבר בין הקומפלקסים והנשאים הוא ממרכיב עם אפיניות יותר נמוכה לאלקטרונים‪-‬‬
‫כלומר ‪ redox potential‬יותר נמוך לאחד עם אפיניות יותר גבוהה‪.‬‬
‫ישנה יצירה של מפל ריכוזים של פרוטונים בין המרחב הבין ממברנלי למטריקס‪ .‬מפל זה‬
‫הוא בעצם אנרגיה פוטנציאלית אשר ניתנת לשימוש במשאבת ה ‪ATP-synthase‬‬

‫ישנם ‪ 2‬מצבים ביולוגיים‪:‬‬

‫–רצון ליצור ‪ATP‬‬
 ‫–רצון ליצור חום‬
‫המנגנונים היכולים לחוש בין ‪ 2‬המצבים הללו הם המנגנונים של מעבר אותות‪.‬‬
‫בצמחים יש תרגום של אנרגיה מהשמש לאנרגיה של קשרים כימיים של אותו פחמן‬
‫מחוזר‪ :‬נמצא לדוגמה בסוכרים‪/‬לפידים‪ .‬יש ניצול של אותה אנרגיה ע"י פירוק בתהליך‬
‫חמצון‪.‬‬

‫כלורופלסט‬
‫כל החומרים האורגניים הדרושים לתאים חיים מיוצרים על ידי פוטוסינתזה – סדרת‬
‫התגובות המונעת על ידי אור שמש היוצרות חומרים אורגניים מפחמן דו חמצני אטמוספרי‪.‬‬
‫צמחים ובקטריות פוטוסינטטיות משתמשות באלקטרונים ממים ובאנרגיה מאור השמש‬
‫לבצע המרה של פחמן דו חמצני לתרכובות אורגניות‪ .‬בפירוק המים משתחררות כמויות‬
‫גדולות של חמצן‪ ,‬שנצרך על ידי יצורים אירוביים לנשימה תאית‪.‬‬
‫התהליך הראשוני של ייצור חמצן על ידי בקטריות פוטוסינטטיות גרם לאבולוציה של‬
‫צורות חיים אירוביות המייצרות ‪ ATP‬במטבוליזם אירובי‪.‬‬
‫פוטוסינתזה בצמחים נעשית באורגנלה מיוחדת הנקראת כלרופלסט‪ .‬באור יום מתבצעת‬
‫פוטוסינתזה בכלורופלסט‪ ,‬כלומר מיוצרות מולקולות ‪ ATP‬ו ‪ NADPH‬אשר ישמשו מאוחר‬
‫יותר בהפיכה של פחמן דו חמצני לסוכרים בכלורופלסט‪ .‬הסוכרים מיוצאים לציטוזול‪ ,‬שם‬
‫הם משמשים כדלק לייצור ‪ ATP‬ושאר מולקולות הדרושות לתא הצמח‪ .‬בנוסף הסוכר‬
‫מיוצא לתאים שאין בהם כלורופלסטים‪ .‬רוב ה ‪ ATP‬הנמצא בציטוזול של תאי הצמח מיוצר‬
‫על ידי חמצון של סוכרים ושומנים במיטוכונדריה‪.‬‬
‫כלרופלסט מבצע את הפעילויות בו על ידי מפל ריכוזים של פרוטונים‪ ,‬בדומה לנעשה‬
‫במיטוכונדריה‪ .‬למרות שהכלורופלסט גדול יותר הוא פועל באופן דומה‪ .‬הממברנה‬
‫החיצונית שלו היא בעלת חדירות גבוהה לחומרים‪ ,‬וממברנה פנימית חדירה הרבה פחות‬
‫בה קיימים טרנספורטים ממברנליים‪ .‬בין הממברנות קיים חלל צר בין ממברנאלי‪ .‬יחד‪,‬‬
‫הממברנות הללו יוצרות את מעטפת הכלורופלסט‪ .‬הממברנה הפנימית מקיפה חלל גדול‬
‫הנקרא סטרומה ‪ stroma‬המקביל למטריקס של‬
‫המיטוכונדריה ומכיל הרבה אנזימים מטבוליים‪ .‬כמו‬
‫המיטוכונדריה‪ ,‬גם מקור הכלורופלסט מבקטריה‬
‫חיצונית והוא מכיל גנום עצמאי ומערכת גנטית‬
‫עצמאית )ריבוזומים‪ RNA ,‬ו ‪.(DNA‬‬
‫ההבדל המהותי בין המיטוכונדריה לכלורופלסט הוא‬
‫שהכלורופלסט אינו מכיל שרשרת העברת‬
‫אלקטרונים‪ ,‬ובמקום המערכת הלוכדת את או‬
‫השמש‪ ,‬שרשרת העברת האלקטרונים ומערכת ה‬
‫‪ ATP SYNTHASE‬מרוכזים כולם ב ‪THYLAKOID‬‬
‫‪ .MEMBRANE‬זוהי ממברנה שלישית שיוצרת סט‬
‫של שקים דמויי דיסקים שטוחים – ‪.THYLAKOIDS‬‬
‫אלה מסודרים בערמות והמרווח בתוך כל אחד מהם‬
‫ככל הנראה מקושר לסובבים אותו‪ ,‬ועל ידי כך יוצר‬
‫מחלקה שלישית מתמשכת המופרדת מהסטרומה ע"י‬
‫הממברנה התאילקואידית‪.‬‬