‫ביוכימיה כללית וקלינית‬

‫ד"ר שניצר אדית‬

‫ביה"ס לרפואה‬
‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
 ‫‪-Enzymes‬אנזימים‬
‫האנזימים ברובם הגדול חלבונים‪.‬‬ ‫„‬
‫האנזימים הם ביוקטליזטורים‪ ,‬כלומר‪ :‬מזרזים תהליכים כימיים‬ ‫„‬
‫במערכות ביולוגיות‪.‬‬
‫כל אנזים הוא ספציפי לריאקציה בודדת או למספר קטן של‬ ‫„‬
‫ריאקציות דומות‪.‬‬
‫החומר עליו פועל האנזים נקרא סובסטרט‪ substrate-‬והוא‬ ‫„‬
‫מסומן באות ‪ S‬והחומר המתקבל לאחר פעילות האנזים נקרא‬
‫תוצר‪ product -‬והוא מסומן באות ‪.P‬‬
‫מולקולת האנזים לא משתנה במהלך הריאקציה לכן כמות‬ ‫„‬
‫האנזים הדרושה לתהליך היא קטנה‪.‬‬
‫במהלך הריאקציה האנזים והסובסטרט עוברים שלב היצמדות‪.‬‬ ‫„‬

‫„‬ ‫↔ ‪E + S‬‬ ‫‪ES ↔ E +‬‬ ‫‪P‬‬

‫סובסטרט אנזים‬ ‫תצמיד‬ ‫אנזים‬ ‫תוצר‬
‫)אנזים‪-‬סובסטרט(‬
 ‫מבנה‬
‫„ במולקולת האנזים יש איזור הנקרא אתר פעיל )אתר קטליטי(‪.‬‬
‫האתר הפעיל הוא איזור בעל מבנה מרחבי ייחודי‪ .‬בד"כ הסובסטרט‬
‫מתאים בדיוק במבנהו המרחבי למבנה המרחבי של האתר הפעיל‪.‬‬
‫עיקרון הספציפיות‪:‬‬
 ‫בזכות אזורים גמישים במולקולת האנזים המאפשרים שינוי‬ ‫„‬
‫במבנה המרחבי בחלק מהמקרים ההתאמה המרחבית נוצרת‬
‫לאחר יצירת התצמיד‪.‬‬

‫„ הקשרים בין הסובסטרט לאנזים הם חלשים יחסית‪.‬‬

‫„ האתר הפעיל יכול להכיל מולקולות נוספות כמו‪ :‬קואנזימים או‬
‫קטיונים של מתכת המשתתפים ביצירה או בשבירה של קשרים‬
‫כימיים בסובסטרט‪.‬‬
 ‫דרך פעולה‬
‫„ לריאקציה כימית כמו‪ A ↔B :‬יש אנרגית הפעלה‪ .‬זהו מחסום‬
‫האנרגיה שיש להתגבר עליו כדי שהריאקציה תתקיים‪.‬‬
‫„ מהירות הריאקציה נמצאת ביחס ישר למספר המולקולות שלהן‬
‫אנרגיה שווה או גדולה מאנרגית ההפעלה‪.‬‬
‫„ אפשר להחיש את מהירות הריאקציה ע"י‪:‬‬
‫חימום‪-‬הוספת אנרגיה הדרושה‪.‬‬
‫שימוש בקטליזטור המוריד את אנרגית ההפעלה‪:‬‬
‫„ קטליזטור כימי בתעשיה‪.‬‬
‫„ ביוקטליזטור‪-‬אנזים‬
‫מהירות הפעולה של אנזימים גדול מאוד‪ .‬רוב הריאקציות בגוף‬
‫מתרחשות באמצעות אנזימים‪.‬‬
 ‫תנאים המשפיעים על פעילות האנזים‪:‬‬
‫„ ריכוז הסובסטרט‪ :‬כאשר ריכוז הסובסטרט נמוך עולה מהירות‬
‫הריאקציה כפונקציה של ריכוז הסובסטרט‪ ,‬עד שמגיעים לרוויה‬
‫מצב בו עליה בריכוז הסובסטרט לא משפיעה על מהירות הריאקציה‪.‬‬

‫ריכוז האנזים‪ -‬ככל שריכוז גבוה יותר הפעילות מהירה יותר‬ ‫„‬

‫לכל אנזים טמפרטורה ורמת ‪ PH‬אופטימלית לפעילות‪.‬‬ ‫„‬

 ‫יחידות של אנזימים‪:‬‬
‫„ אפשר למדוד פעילות של אנזימים מחוץ לגוף החי בתנאי שיש‬
‫תנאים מתאימים )דרגת חומציות וטמפרטורה מתאימה‪ ,‬קואנזימים(‪.‬‬
‫„ ריכוז האנזים נמדד ביחידות פעילות‪ :‬קצב העלמות הסובסטרט או‬
‫קצב היווצרות התוצר‪ .‬היחידה המקובלת היא‪ :‬יחידה ביןלאומית‬
‫‪ International Unit-IU‬המוגדרת כמיקרומול תוצר שהתקבל‬
‫או מיקרומול סובסטרט שנעלם במשך דקה בתנאים מוגדרים‪.‬‬
 ‫קואנזימים‪coenzymes-‬‬
‫„ הקואנזימים הן מולקולות בעלות משקל מולקולרי נמוך לא‬
‫חלבוניות המסיעות לחלק מהאנזימים לצורך פעילותם‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪-NAD+‬מוציא שני מימנים מסובסטרט‪ NAD+ .‬קולט אחד המימנים‬
‫ואלקטרון ממימן שני כך שמתקבל קואנזים מחוזר ‪.NADH‬‬

‫‪AH2 + NAD+ → A + NADH + H +‬‬

‫אנזים‬
 ‫„ הקואנזים המחוזר ‪ NADH‬יכול להשתתף בריאקציה אחרת‬
‫הפוכה עם אנזים אחר אבל במקרה זה הסובסטרט יקלוט שני‬
‫מימנים והקואנזים משמש כמוסר מימנים‪.‬‬
‫‪B + NADH + H + → BH2 + NAD+‬‬

‫„ קואנזים נוסף המשתתף בריאקציות חמצון חיזור הוא‪NADP+ :‬‬

‫גם לו יש שתי צורות אחת מחומצנת ואחת מחוזרת‪ .‬חשוב לזכור‬
‫שיש ספציפיות בין האנזים לקואנזים ואנזים העובד עם ‪ NAD+‬לא‬
‫יכול לעבוד עם ‪.NADP+‬‬
 ‫„ קואנזימים שונים מאנזימים‪:‬‬
‫רמת ספציפיות של אנזימים גבוהה יותר‪.‬‬
‫אנזים הוא חלבון וקואנזים לא‪.‬‬
‫האנזים לא עובר שינוי במהלך הריאקציה והקואנזים כן‪.‬‬
‫„ בזמן הפעילות האנזים הקואנזים מתקשר יחד עם הסובסטרט‬
‫לאתר הפעיל של האנזים כך שהיא נעשית תוך כדי התחברות‬
‫שלושת השותפים ברמה מולקולרית‪.‬‬
‫„ יש להבדיל בין קבוצה פרוסטטית לקואנזים‪.‬‬
 ‫מסייעים נוספים לאנזימים הם‪:‬‬
‫„ קטיונים‪ .Mg2+, Ca2+ -‬חלק מריאקציות דורשות גם קואנזים וגם‬
‫קטיון‪.‬‬
‫„ ויטמינים‪ -‬חייבים להתקבל במזון‪ .‬הרבה ויטמינים מסיסי מים הם‬
‫חומרי מוצא לבניית קואנזימים או קבוצות פרוסטטיות‪.‬‬
 ‫ויסות הפעילות האנזימטית‬
‫„ ויסות כמותי‪ -‬כמויות האנזים‪ ,‬הקואנזימים והאנרגיה הזמינה‬
‫לתהליך‪.‬‬
‫„ ויסות הפעילות הקטליטית של האנזים‪ -‬לחלק מהאנזימים שניים‬
‫או יותר מצבים בהם הם בלתי פעילים בתנאים מסוימים ובתנאים‬
‫אחרים עוברים הפעלה‪ .‬מנגנוני הויסות השונים‪:‬‬
‫מעכבים‪ -‬יש שני מנגנוני עיכוב‬
‫„ עיכוב תחרותי‪ :‬מעכבים הם חומרים ההופכים אנזים פעיל ללא‬
‫פעיל‪ .‬עיכוב תחרותי נוצר כאשר המעכב דומה במבנהו המרחבי‬
‫לסובסטרט ולכן מתחרה עם הסובסטרט על האתר הפעיל של‬
‫האנזים‪ .‬המעכב נקשר לאתר הפעיל אך האנזים לא יכול לעבוד‬
‫עליו ובכך הוא חוסם את פעילות האנזים‪.‬‬
‫„ עיכוב אלוסטרי‪ :‬המעכב האלוסטרי נקשר לאתר קשירה מרוחק‬
‫מהאתר הפעיל של האנזים‪ .‬הקישור הזה מביא לשינוי במבנה‬
‫המרחבי של האנזים ולכן האנזים לא יכול לקשור את הסובסטרט‪.‬‬
‫המעכבים האלוסטרים הם בד"כ מולקולות המתקבלות במטבוליזם‬
‫של הגוף‪.‬‬
‫עיכוב אלוסטרי ע"י משוב ‪ - feedback inhibition‬כאשר התוצרים‬
‫של אנזימים לא מנוצלים מתקשר התוצר המצוי בעודף לאחד‬
‫מהאנזימים בשרשרת המייצרת אותו בהתקשרות הגורמת לשינוי‬
‫אלוסטרי ומעכב אותו‪.‬‬
‫‪A → B → C → D‬‬
‫אנזים ‪1‬‬ ‫אנזים ‪2‬‬ ‫אנזים ‪3‬‬

‫‪ D‬מעכב את אנזים ‪1‬‬

‫דרגת העיכוב תהיה ביחס לכמות התוצר שהצטבר‪.‬‬
‫דוגמא למעכב אלוסטרי ע"י משוב הוא ‪. ATP‬‬
 ‫„ זימוגנים‪) zymogenes-‬נקראים גם פרואנזימים(‪.‬‬
‫אנזימים אלה נמצאים במצב לא פעיל והם מופעלים רק בתנאים‬
‫מתאימים‪ .‬הסיומת של אנזימים אלה היא "גן" או שההתחלה‬
‫שלהם היא עם "פרו"‪.‬‬
‫„ פוספורילציה‬
‫שינוי פעילות בעקבות הוספת פוספט‪ .‬ההתקשרות לפוספט‬
‫מביאה בחלק מהאנזימים להפסקת פעילות ובאחרים להפעלה‪.‬‬
‫ההתקשרות לפוספט היא הפיכה והיא נעשית בפיקוח הורמונלי‪.‬‬
‫„ להורמונים יש תפקיד חשוב בהפעלה של תהליכים ביוכימיים‬
‫כמו‪:‬הפעלת שרשרת של אירועים בתא המביאה להפעלת אנזים או‬
‫גרימת סינטיזה מוגברת של אנזים מסוים‪.‬‬
‫„ מנגנוני הויסות יכולים להיות מורכבים ורב שלביים‪.‬‬
 ‫שמות של אנזימים‬
‫שם אנזים מכיל את שם הסובסטרט ולעיתים הסיומת מעידה‬
‫על אופי הריאקציה‪.‬‬
‫„ סיומת ‪-ase‬‬
‫„ ‪ -lypase‬אנזים המפרק ליפידים‪.‬‬
‫„ ‪ -dehydrogenase‬אנזים מחמצן המוציא שני מימנים‪.‬‬
‫„ ‪ -oxidase‬אנזים מחמצן המוסיף חמצן‪.‬‬
‫„ ‪– kinase‬אנזים המעביר פוספט ממולקולה אחת לשנייה‪.‬‬
‫„ ‪– phosphatase‬אנזים המוציא פוספט‬
 ‫שביל מטבולי‬
‫„ תהליכים ביוכימיים הם רב שלביים‪ .‬חומר המוצא עובר סדרה‬
‫של שינויים קטנים‪ ,‬כאשר בכל שלב אנזים שונה מזרז את‬
‫התהליך‪ ,‬עד שמתקבל התוצר הסופי‪.‬‬
‫‪E1‬‬ ‫‪E2‬‬ ‫‪E3‬‬ ‫‪E4‬‬ ‫‪E5‬‬
‫→‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫→ ‪→C‬‬ ‫תוצר→ → → ‪D → E → F‬‬
‫„ לשרשרת תהליכים כזו קוראים שביל מטבולי‪.‬‬
‫„ חלק מהשבילים מתקיימים באברוני התא וחלק בציטופלסמה‪.‬‬
‫„ יש אנזימים מסיסים ויש הקשורים לממברנה‪.‬‬
‫„ צורת רישום השביל‪:‬‬
‫רישום קיצור השם או רישום קיצור השם עם חלק מנוסחה כימית‪.‬‬
‫תוצרים נלווים המתקבלים בתהליך אפשר לרשום בשורה אחת‪.‬‬ ‫„‬

‫‪Enzyme‬‬
‫‪A-phosphate + ADP‬‬ ‫‪A + ATP‬‬
‫‪ADP‬‬ ‫‪ATP‬‬
‫‪A-phosphate‬‬ ‫‪A‬‬

‫‪A-phosphate‬‬ ‫‪ADP‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪ATP‬‬

‫יש שבילים מטבוליים ייחודיים לרקמות מסוימות ויש כלליים בכל‬ ‫„‬
‫תאי הגוף‪.‬‬
‫יש דמיון בשבילים מטבוליים בבעלי חיים שונים‪.‬‬ ‫„‬
 ‫אנרגיה כימית‬
‫„ אנרגיה היא היכולת לבצע עבודה‪.‬‬
‫„ יש צורות שונות של אנרגיה‪:‬‬
‫אנרגיה פוטנציאלית‪ -‬אנרגיה לא מנוצלת שאפשר לנצלה‬
‫ע"י הפיכתה לאנרגיה אחרת למשל ‪:‬אנרגיה קינטית‪.‬‬
‫בטבע יש סוגי אנרגיה שונים כמו‪ :‬חשמל חום אור‪ .‬האנרגיה יכולה‬
‫להפוך מצורה אחת לאחרת‪.‬‬
‫„ הגוף שלנו זקוק לאנרגיה לביצוע פעולות רבות‪ :‬תנועה‪ ,‬גדילה‬
‫חשיבה יצירת חום וכו'‪.‬‬
‫„ האנרגיה שהגוף שלנו מנצל היא אנרגיה כימית‪.‬‬
‫„ אנרגיה כימית היא האנרגיה הפוטנציאלית של חומר מסוים‪.‬‬
 ‫„ התרכובות האורגניות שבע"ח אוכלים הן עשירות‬
‫באנרגיה‪ .‬פירוק מולקולות אלה בתהליך של חמצון‬
‫משחרר אנרגיה שמנוצלת ע"י האורגניזם‪.‬‬
‫„ כשחומרי המזון מתפרקים משתחררת אנרגיה אבל‬
‫האנרגיה הזו לא מנוצלת ע"י הגוף בצורה ישירה אלא‬
‫לבניית חומר מיוחד עתיר אנרגיה הנקרא‬
‫‪– ATP‬אדנוזיןטריפוספט‪.‬‬
‫לאדנוזין קשור לפוספט יש ‪ 3‬צורות השונות במספר הפוספטים‪.‬‬ ‫„‬
 ‫„ שלושת הצורות האלה יכולות לעבור מאחת לשנייה‪ ,‬מעבר‬
‫הכרוך בהעברת אנרגיה )שחרור או צריכת אנרגיה תלוי בכיוון(‪.‬‬
‫‪ADP + Pi + energy → ATP + H2O‬‬
‫התועלת בבניית ‪ ATP‬היא בכך‪:‬‬
‫„ ‪ ATP‬הוא קואנזים המשתלב בפעילות אנזימים רבים )למשל‬
‫‪.(kinase‬‬
‫„ ‪ ATP‬עובד גם בצמוד לחלבונים אחרים ומספק להם אנרגיה תוך‬
‫כדי שהוא הופך ל‪ ) ADP -‬אנרגיה לחלבוני השריר‪ ,‬הובלה‬
‫פעילה של חומרים דרך ממברנות(‪.‬‬
‫„ חשוב לזכור שהאנרגיה של מולקולת ה‪ ATP-‬זמינה משום‬
‫שבתאים יש מנגנונים המאפשרים לנצל אותה ישירות‪ ,‬בניגוד‬
‫לאנרגיה שאגורה במולקולת גלוקוז אותה התאים לא יכולים‬
‫לנצל ישירות‪.‬‬
 ‫בשרירים נאגרת האנרגיה בתרכובת מיוחדת‪:‬‬ ‫„‬

‫„‬ ‫‪ATP + Creatine → ADP + Creatine-phosphate‬‬

‫קריאטין פוספט פועל כמחסן של פוספט בעל אנרגיה גבוהה‬ ‫„‬
‫כאשר השריר זקוק לאנרגיה‪:‬‬
‫„‬ ‫‪ADP + Creatine-phosphate → ATP + Creatine‬‬
‫האנרגיה בעולם החי‪:‬‬ ‫„‬

‫בעלי חיים מקבלים אנרגיה מתרכובות אורגניות עתירות אנרגיה‪:‬‬ ‫„‬

‫שומנים‪ ,‬סוכרים וחלבונים‪.‬‬
‫הצמחים בתהליך של פוטוסינטיזה מיצרים תרכובות עתירות‬ ‫„‬
‫אנרגיה מחומרי מוצא דלי אנרגיה )מקור האנרגיה הוא השמש(‪.‬‬
‫תהליך הפוטוסינטיזה חיוני לשיווי משקל של אנרגיה )אנרגית‬ ‫„‬
‫שמש ההופכת לאנרגיה כימית( ושל חומרים בטבע )החמצן‬
‫ומיחזור דו תחמוצת הפחמן שנוצר בנשימה לחומרים אורגנים(‬