‫גן לחלבון‬

‫גילוי החומר התורשתי‪-‬‬

‫בודד חומצות גרעין משני סוגי רקמות שונות‪:‬‬ ‫אלטמן‬ ‫‪1889‬‬
‫אנימלית )עכבר(‪-‬דה‪-‬אוקסיפנטוז‪-A,T,C,G ,‬בדיעבד בודד דנ"א‬
‫צמחית )שמר(‪-‬פנטוז‪ -A,U,C,G ,‬בדיעבד בודד רנ"א‪.‬‬
‫אלטמן חשב שיש שוני בין חומצות הגרעין של צמחים ובע"חים‪-‬‬
‫ההנחה הסתברה כשגויה‪.‬‬
‫בודד גרעין מתא ואפיין בתוכו חומר פוספטי‪ ,‬שקרא לו נוקלאין‬ ‫מישר‬ ‫‪1928‬‬
‫הוכיח בפעם הראשונה שניתן לשנות תכונות אורגניזמים ע"י חומר‬ ‫גריפית'‬
‫כלשהו )לא חי(‪.‬‬
‫לא אלים חי
עכבר חי‬ ‫אלים חי
עכבר מת‪.‬‬
‫לא אלים חי‪ +‬אלים מת
עכבר מת‬ ‫אלים מת
עכבר חי‬
‫יש ‪ RNA‬ו‪ DNA-‬בכל התאים )הסבירו את הטעות של אלטמן(‪.‬‬ ‫‪1940‬‬
‫שייכו לכרומוזומים )‪ (DNA‬תפקיד מבני‪ ,‬לשמירה על החלבונים‪ ,‬שהם‬
‫נחשבו לנושאי הקוד הגנטי‪.‬‬
‫ניסוי להבין איזה מרכיב בניסוי של גריפית אחראי להעברת תכונת‬ ‫אברי‬
‫מקלאוד האלימות‪ .‬התחילו בתרבית חיידקים לא אלימים חיים‪ +‬אלימים מתים‬
‫ומקרתי הוספת ‪
RNase‬פירוק ‪
RNA‬התכונה עברה‬
‫הוספת ‪
Protease‬פירוק חלבונים
התכונה עברה‬
‫הוספת ‪
DNase‬פירוק ‪
DNA‬התכונה לא עברה‬
‫בפעם הראשונה ‪ DNA‬נחשד כנושא החומר הגנטי‪.‬‬
‫‪A G‬‬ ‫פורין‬ ‫חוקי‬ ‫‪1949‬‬
‫= =‬ ‫צ'רגרף מצא את היחסים )למעט מעט וירוסים( ‪-‬‬
‫פירמידין ‪T C‬‬
‫אפיון הסכורים‪ :‬פנטוז=ריבוז‪ ,‬דה‪-‬אוקסיפנטוז=דה‪-‬אוקסיריבוז‬ ‫‪1950‬‬
‫הוכיחו שה‪ DNA-‬הוא זה הנושא את החומר התורשתי ולא החלבונים‪.‬‬ ‫הרשי‬ ‫‪1952‬‬
‫הוכיחו זאת באמצעות בדיקת החומר המוחדר ע"י פאג'ים ל‪.E-coli-‬‬ ‫וצ'ייס‬
‫סימנו גופרית הקיימת רק בחלבון ופוספט הקיים רק ב‪ DNA-‬ומצאו‬
‫שלאחר ההדגרה נוצרו פאג'ים חדשים מסומנים בפוספט‪.‬‬
‫‪ 50-51‬ויליקינס קבעו את תצורת ה‪ DNA-‬ע"י די פרקציה בקרני ‪ ,X‬גילו את צורת‬
‫ופרנקלין ה‪. α − helix -‬‬
‫‪+‬פאולינג פאולינג‪ ,‬מצא את מבנה ההליקס בחלבונים והשליך אותו על מבנה‬
‫ה‪.DNA-‬‬
‫מצאו את מבנה הדאבל הלקיס‪ .‬שני הגדילים אנטי‪-‬פרללים אחד לשני‬ ‫ווטסון‬ ‫‪1953‬‬
‫'‪5' → 3‬‬ ‫וקריק‬
‫‪ ,‬פונים החוצה‪ :‬פוספט‪+‬סוכר‬
‫'‪3' ← 5‬‬
‫פונים פנימה‪ :‬הבסיסים )מחוברים בקשרי מימן(‬

‫פחמני‬
‫הבסיס‪:‬‬
‫‪...1,2,3‬‬
‫פחמני‬
‫הסוכר‪:‬‬
‫‪.. '3 '2 '1‬‬

‫חג פורים = ‪ AG‬פורין‬

 ‫‪ 2‬קשרי מימן‬ ‫‪ 3‬קשרי מימן‬
‫ייצוב מבנה ה‪:DNA-‬‬
‫הגורם העיקרי ‪ -‬אינטרקציות‬
‫הידרופוביות‪ .‬הבסיסים הם‬
‫טבעות שטוחות הידרופוביות‪.‬‬
‫לבסיסים קשרים כפולים מצומדים‪.‬‬
‫אלקטרוני ה‪ π -‬מעל ומתחת‬
‫למישור הטבעת נצאים‬
‫באינטרקציה עם אלקטרוני ‪ π‬של‬
‫הבסיסים המקבילים‪ .‬קשרי המימן‬ ‫נתוני הדאבל הליקס‪:‬‬
‫בין הבסיסים מחזקים את‬ ‫קוטר‪20A = 2nm :‬‬
‫הקשרים‪ ,‬אך אינם הגורם העיקרי‪.‬‬ ‫מרווח סיבוב אחד‪3.4nm :‬‬
‫)יש בליעה בעקבות הארומטיות ב‪-‬‬ ‫מרווח בין שני נוקלאוטידים‪0.34nm :‬‬
‫‪(UV‬‬ ‫מס' נוקלאוטידים לסיבוב‪10 :‬‬
‫שלושה מבני ‪:DNA‬‬
‫פירוט‬ ‫סוג‬
‫הנפוץ‪ 95%-‬מכל ה‪ .DNA-‬בעל רווחים קבועים )גדולים וקטנים‪major groove, :‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪ ,(minor groove‬בורג בסיבוב ימני‬
‫דומה ל‪ ,B-‬מבנה דחוס ‪ DNA -‬יבש ‪ -‬סינטתי‬ ‫‪A‬‬
‫ביולוגי‪ ,‬נמצא בריכוז קטן מאוד בתא‪ ,‬בורג בסיבוב שמאלי‪ .‬נמצא באיזורים עתירי‬ ‫‪Z‬‬
‫‪ C-G‬וברצף מסויים‪ .‬הסיבוב יותר ארוכים‪ ,‬המרווח בין הנוקלאוטידים גדול יותר ויש‬
‫יותר נוקלאוטידים לסיבוב‪.‬‬

‫‪ - dNTP‬נוקלאוטידים‬
‫של ‪DNA‬‬
‫‪ - NTP‬נוקלאוטידים של‬ ‫קשר פוספואסטרי‬
‫‪RNA‬‬ ‫)בין ‪ P‬לפחמן ‪('5‬‬
‫קשר‬
‫‪ N‬גליקוזדי‬
‫קשר אנהידריד ‪-‬‬
‫קשר ‪ P-P‬עתיר‬ ‫קשר פוספודיאסטרי‬
‫אנרגיה )נמצא‬ ‫)בין נוקלאוטידים(‬
‫בנוקלאוטידים‬
‫החופשיים(‬
‫נוקלואוזיד‬
‫)בסיס‪+‬סוכר(‬

‫דנטורציה של הגדילים‪:‬‬
‫‪ .1‬חימום בטמפ' גבוהה‬
‫‪ .2‬סביבה בסיסית
‪ pH‬גבוה
ירידה בייצוב‪ ,‬מטענים מיוננים
הופך מ‪ ds-‬ל‪) ss-‬אך אין‬
‫פגיעה בקשרים הפוספודיאסטרים‪.‬‬
‫‪ - Tm‬טמפ' בה ‪ 50%‬מהגדילים נפרדו‪ , Tm = 2( A − T ) + 4(C − G ) .‬הנוסחא לא תקפה‬
‫למולק' ‪ DNA‬ארוכות‪ ,‬מה שחשוב במולק' אלו הוא ‪ Tm.GC%‬אופייני ל‪.90°°C - DNA-‬‬
‫הקשר בין ה‪ Tm-‬ל‪ CG%-‬היא לינארית‪.‬‬
‫הורדת טמפ'‪ /‬הורדת ‪
pH‬רנטורציה )=היברידזציה( של הגדילים‪.‬‬
‫האפקט ההיפוכרומי‪ -‬הבליעה המקס' של ‪ DNA .260nm - DNA‬בצורת ‪ ds‬בולע פחות‬
‫מכיוון שאלקטרוני ה‪ π-‬שלו פחות זמינים לבלוע פוטון )בגלל האינטקציות בין הבסיסים(‪ ,‬אך‬
‫כאשר הגדילים נפרדים )‪ / (ss‬מפורק לנוקלאוטידים ‪ -‬הבליעה עולה‪.‬‬
‫צמיגות‪ -‬ככל שהמבנה קשיח יותר )‪ (ds‬הצמיגות גבוהה יותר ולהיפך )‪.(ss‬‬
‫‪+DNA‬סביבה בסיסית
‪.ss‬‬
‫‪+RNA‬סביבה בסיסית
נוקלאוטידים )הידרוליזה של הקשר הפוספודיאסטרי ע"י תקיפת‬
‫החמצן ב‪ '2-‬את הקשר הפוספודיאסטרי‪ .‬לא יקרה ב‪ DNA-‬כי אין ‪ ,OH‬אלא ‪ H‬על פחמן ‪.('2‬‬
 ‫אנזימים שהסובטרט שלהם הוא ‪RNA/DNA‬‬

‫סוגי אנזימים‪:‬‬
‫‪ .1‬פולימראזות‪) RNA / DNA -‬יוצר גדיל(‬
‫‪ .2‬נוקלאזות ‪ ,RNA / DNA -‬אנדו ‪ /‬אקסו‪ ss ,‬או ‪ ,ds‬ספציפי או לא‪) .‬מפרק גדיל(‬
‫‪ .3‬אנזימים מאפיינים‪ -‬הוספה ‪ /‬הסרה של קבוצה פונקציונלית‪.‬‬
‫דוגמא ‪ /‬הערות‬ ‫פעולה‬ ‫אנזים‬
‫מוריד קבוצת פוספט מקשר פוספואסטרי )רק‬ ‫פוספטאז‬
‫מקצה המולק'(‬
‫פולינוקלאוטידקינאז‬ ‫מוסיף קצות פוספט לקצה המולקולה‬ ‫קינאז‬
‫)פוספורילציה של‬
‫נוקלאוטידים(‬
‫הוספת קבוצת מתיל ל‪-‬דנ"א‬ ‫מטילאז‬
‫הוספת רצף בסיס ‪ A‬לקצה ‪mRNA‬‬ ‫‪PAP‬‬
‫‪T4DNAligase‬‬ ‫מחבר קשרים פוספודיאסטרים )הפוך‬ ‫ליגאז‬
‫מנוקלאזות(‬
‫מוריד רמת ‪ coil‬כל פעם בסיבוב‪.‬‬ ‫טופואיזומראז ‪1‬‬
‫במצב נטיבי תמיד יעלה ‪coil‬‬ ‫אין ‪
ATP‬מוריד רמת ‪ coil‬בשני סיבובים‪.‬‬ ‫טופואיזומראז ‪2‬‬
‫יש ‪
ATP‬מעלה רמת ‪ coil‬בשני סיבובים‪.‬‬
‫הידרוליזה לקשר ה‪ N-‬גליקוזידי )בין הבסיס‬ ‫גליקוזידאז‬
‫לסוכר(‬
‫אם האנזים יודע לפרק גם‬ ‫מפרק קשרים פוספודיאסטרים בין‬ ‫‪RNase /DNase‬‬
‫דנ"א וגם רנ"א הוא נקרא‬ ‫הנוקלאוטידים‬
‫‪Nuclease‬‬
‫אנזימי רסטריצקיה‬ ‫מפרק מפנים המולוקולה החוצה‬ ‫אנדונוקלאז‬
‫שני סוגים‪ :‬מ‪'5
'3 ,'3
'5-‬‬ ‫מפרק מחוץ המולק' פנימה‬ ‫אקסונוקלאז‬
‫שלוש תת יחידות מרכזיות‪:‬‬ ‫מפלמר דנ"א‬ ‫‪DNApolymerase‬‬
‫פלמור‪ ,‬אקסו' ‪ ,5-3‬אקסו ‪3-5‬‬
‫אין תת יחידה של אקסו'‬ ‫דנ"א פולימרז רק עם היחדה המפלמרת‬ ‫‪Klenow fragment‬‬
‫‪'3
'5‬‬ ‫והאקסו' ‪'5
'3‬‬
‫מפלמר ‪ DNA‬ע"ג טמפלט של ‪ .RNA‬הפריימר‬ ‫‪Reverse‬‬
‫הוא ‪('3
'5) .DNA‬‬ ‫‪transcriptase‬‬

‫‪Sticky ends‬‬
 ‫כמות וסוגי ‪ DNA‬בגנום של יצורים שונים‪:‬‬
‫הקשר בין רמת מפותחות הייצור לכמות הגנום‪:‬‬
‫ אם משווים בין יצורים שונים‪ ,‬למשל צמחים מול בני אדם‪ .‬ניתן לראות כי לצמחים יש‬
‫גנום בין ‪ 10 7 − 1011‬לעומת יונקים שבו גודל הגנום הוא ‪ . 10 9‬מסקנה‪ :‬אין קשר בין‬
‫המרוכבות לבין גודל הגנום‪.‬‬
‫ אם משווים בין הגבול התחתון של גודל גנום אפשרי בצמחים לעומת הגבול התחתון‬
‫ביונקים ניתן לראות כי יש קשר ישיר‪ .‬מסקנה‪ :‬גודל הגנום מעיד על רמת המורכבות‪.‬‬

‫נוקלאציה‬ ‫‪Zippering‬‬
‫חימום‬ ‫)סדר שני(‬ ‫)סדר ראשון(‬

‫שלב ‪1‬‬ ‫שלב ‪ -2‬איטי‬ ‫שלב ‪ - 3‬מהיר‬

‫מצב נטיבי‬ ‫דנטורציה‬ ‫רנטורציה‬

‫נוסחא למציאת גודל גנום נבדק‬ ‫הגורמים המשפיעים על מהירות ההיברידיזציה )רנטורציה(‪:‬‬
‫‪.‬‬ ‫היברידיזציה‬ ‫ ריכוז ‪ -‬ככל שריכוז ה‪ DNA-‬גבוה כך יורד זמן‬
‫) נבדק ( ‪Cot 12‬‬ ‫‪complexity‬‬
‫=‬
‫‪Cot 12 ( E.coli) 4.2 ⋅ 10 −6 bp‬‬
‫ מורכבות המולקולה ‪ -‬הומופולימר יעבור היברידיזציה מהירה‬
‫יותר לעומת מולק' מורכבת יותר )מגוונת ברצף(‪.‬‬
‫ אורך מקטע ‪ -‬ככל שהמקטע קצר יותר קצב היברידיזציה גבוה יותר‪.‬‬
‫ פקטור נוסף ‪ -‬טמפ' אופטימלית להיברידיזציה‪ -‬קצת מתחת ל‪.Tm-‬‬
‫‪ -Cot 1/2‬הזמן בו ‪ 50%‬ממולקולות ה‪ DNA-‬עברו היברידיזציה )יחידות ‪(mol*sec/liter :‬‬

‫גודל הגנום‬
‫)‪(complexity‬‬
‫פרופוציוני ל‪.Cot1/2-‬‬
‫ככל שהגנום קטן יותר‪,‬‬
‫‪ Cot1/2‬קטן יותר‬
‫והיצור פחות מורכב‬

‫ככל שהייצור‬
‫"פשוט" יותר‬
‫עקומת ה‪Cot-‬‬
‫יותר "שמאלה"‬

‫עבור ייצורים אאוקריוטים‪:‬‬

‫הגרף מראה שלוש פאזות‪ ,‬של שלושת‬
‫סוגי ה‪ DNA-‬המפורטים בטבלה מטה‪.‬‬
‫החיצים הירוקים מסמנים את ‪Cot1/2‬‬
‫עבור כל סוג‪ .‬החלק הירוק=‪, Highly‬‬
‫כחול=‪ , Moderately‬אדום=‪. Unique‬‬
‫* האחוזים משתנים מייצור לייצור‪.‬‬
‫** ככל שהגנום גדול יותר ה‪%highly-‬‬
‫עולה )ל‪ E-coli-‬יש רק ‪.(unique‬‬
‫מקודד‬ ‫אורך‬ ‫מאפיין‬ ‫סוג ‪DNA‬‬
‫אף פעם לא‬ ‫‪10‬‬ ‫‪2‬‬ ‫רצפים קצרים שחוזרים על עצמם‬ ‫‪Highly repetitive‬‬
‫הרבה פעמים )‪(25%‬‬
‫לעתים רחוקות‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫רצפים בינוניים שחוזרים על‬ ‫‪Moderately‬‬
‫עצמם הרבה פעמים‪ ,‬אך פחות‬ ‫‪repetitive‬‬
‫מ‪(30%) Highly-‬‬
‫תמיד‬ ‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫על‬ ‫שחוזרים‬ ‫רצפים ארוכים‬ ‫‪Unique repetitive‬‬
‫עצמם פעם אחת או מס' פעמים‬
‫)‪(45%‬‬
 ‫שני סוגי ‪ Moderately repetitive‬עיקריים‪ DNA" -‬מקפץ"‬

‫סוג ‪ -1‬דנ"א טרנספוסון‪:‬‬

‫מקטע דו‪-‬גדילי נחתך מהדנ"א‬
‫המקורי ומתחבר לדנ"א אחר‪.‬‬

‫סוג ‪ - 2‬רטרוטרנספוסון‪:‬‬
‫מקטע רנ"א משועתק מגדיל דנ"א‬
‫מקורי‪ ,‬עובר שעתוק הפוך‬
‫)ע"י ‪ (reverse trans‬לדנ"א‬
‫שמתחבר לדנ"א אחר‪.‬‬

‫אריזת ‪DNA‬‬
‫בעיות‪ :‬מטען שלילי על ה‪ ,DNA-‬האריזה צריכה להיות מסודרת )זמינות גנים לשכפול(‪.‬‬
‫‪Double helix‬‬

‫סיב כרומטין‪ -‬דנ"א המלופף בשני‬

‫ליפופים על היסטונים )חלבונים חיוביים‪,‬‬
‫רבויים בליזין וארגנין‪ ,‬בעלי ‪ 9‬תת יח'‪8-‬‬
‫באמצע ו‪ 1-‬סוגרת‪ .‬המטען החיובי‬
‫מנטרל את המטען השלילי של ה‪(DNA-‬‬
‫המבנה נקרא‪ -‬נוקלאוזום‪ .‬בממוצע יש‬
‫‪ 200bp‬בכל נוקלאוזום‪.‬‬

‫כל ‪ 6‬נוקלאוזומים= סיבוב אחד‪.‬‬

‫‪ -Scaffold‬מטריקס חלבוני הקושר את‬

‫הסלילים בכמה מקומות )בבסיס כל‬
‫חיבור יש טופואיזומרזות(‪ .‬במבנה זה‬
‫ה‪ DNA-‬יוצר קשרים עם עצמו‬

‫ליפופים סביב עצמו‬

‫הכרומוזום‬

‫בפרוקריוטים‪ -‬ה‪ DNA-‬לרב‬

‫אינו ארוז‪ ,‬אלא מוצמד‬
‫לממברנת התא ע"י חלבונים‬
‫שונים‪).‬בצורת ‪(super colied‬‬
 ‫שכפול‬
‫שיטות הכפלה‪:‬‬
‫משמר למחצה‪ -‬בסימון‬
‫רדיואקטיבי‪ ,‬תמיד נקבל ‪ ds‬דומה‬
‫לדור ‪ ,1‬וכל שאר הגדילים יהיו‬
‫מסומנים לגמרי‬
‫נראה ‪ 2‬בנדים שהמרחק ביניהם‬
‫יעלה עם הדורות‪.‬‬

‫משמר )לא קורה(‬

‫דיספרסיב‪-‬בגדילים שנוצרים יש‬

‫מקטעים חדשים וישנים‪ ,‬בכל דור‬
‫ודור )לא קורה(‪.‬‬

‫שתי דרישות להכפלה‪:‬‬

‫‪ .1‬הכפלת ‪ DNA‬לפני חלוקת התא‪.‬‬
‫‪ .2‬הכפלה מדוייקת‪.‬‬
‫‪-DNApolymrease‬‬
‫‪III‬‬ ‫‪II‬‬ ‫‪I‬‬
‫אותו סדר גודל כמו ‪ I‬הכי גדול‬ ‫הכי קטן )מבחינת ‪(Mw‬‬ ‫גודל‬
‫הטרופולימר‬ ‫מונומר‬ ‫מונומר‬ ‫מבנה‬
‫‪ 10‬מולק' לתא ‪ -‬נמוך‬ ‫‪ 100‬מולק' לתא‬ ‫‪ 400‬מולק' לתא‪-‬גבוה‬ ‫ריכוז בתא‬
‫המשכפל העיקרי‬ ‫לא ידוע‬ ‫עוזר ל‪ III-‬ומתקן טעויות‬ ‫תפקיד‬
‫שכפול‬
‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪V‬‬ ‫אקסו ‪3
5‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫אקסו' ‪5
3‬‬
‫אין הכפלה‬ ‫אין שינוי בהכפלה‬ ‫יש הכפלה‪ ,‬אך מתקבלים‬ ‫מוטציה‬
‫יותר מוטנטים עם הזמן‬ ‫באנזים‬
‫) ‪ leading‬תקין ‪ lagging‬לא(‬
‫‪-Proofreading‬‬
‫תהליך תיקון והגהה המבוצע ע"י הפולימראז‪ .‬טעות בסינתוז יכלה להיגרם בעקבות מצב‬
‫טאוטומרי זמני על אחד הבסיסים‪ ,‬שגורם לזיווג לא נכון של הבסיסים )‪ ,(T-G/C-A‬אין מנגון‬
‫שיודע למנוע את הקישור הלא נכון‪ ,‬אך כן יודעים לזהות את הקישור השגוי‪.‬‬
‫זוהה טאוטמור
פלמור מופסק
פעילות אקסו ‪ 5
3‬עד לסילוק הטעות
פלמור ממשיך‬
‫שכפול‪:‬‬
‫‪ DNApolymeraseIII‬נקשר ל‪-‬‬ ‫‪-ssb protein‬חלבונים‬ ‫הליקאז‪ -‬פותח‬
‫‪ leading‬ומתחיל לפלמר מ‪.3
5-‬‬ ‫הנקשרים חלש ל‪ss‬‬ ‫את הגדילים‬
‫תוך כדי הגהה‬

‫פרימז‪ -‬קושר פריימרים‬

‫טופואיזומרז ‪1‬‬
‫פועל עם הליקאז‬ ‫של ‪ RNA‬על ה‪lagging-‬‬
‫ומוריד את מידת‬
‫ה‪coil-‬‬ ‫‪DNApolimeraseIII‬‬
‫מנתק את ה‪ ssb-‬ומפלמר‬
‫מקטעי אוקזקי‬
‫מ‪ .3
5-‬תו"כ הגהה‬

‫‪-DNApolmeraseI‬‬
‫אקסו ‪ - 3
5‬ל‪RNA-‬‬
‫)הסרת הפריימר וכמה‬
‫בסיסים אחרי ב‪.(DNA-‬‬
‫פלמור ‪ -3
5‬משלים‬
‫‪ -Ligase‬מחבר בין מקטעי אוקזקי‬ ‫בסיסי ‪).DNA‬תו"כ הגהה(‬
 ‫למה ה‪ RNA-‬משמש כפריימר ולא ‪?DNA‬‬
‫הסיכוי לטעויות בקשירת הנוקלאוטידים הראשונים גבוה מאוד ולכן ישנה עדיפות לקשירת‬
‫הניתן לזיהוי‪ ,‬הסרה ותיקון ביתר קלות‪) .‬טמפ' ההיתוך של הפריימר נמוכה(‪.‬‬
‫*בפרוקריוטים‪ -‬פריימרים קטנים מאוד יחסית לאאקוריוטים‬

‫מבנה האנזים‪:‬‬
‫לאנזים שלושה דומיינים שלכל דומיין פעילות אחרת‪ ,‬ניטרול פעילות בדומיין מסויים נעשה‬
‫ע"י פרוטאזות‪.‬‬

‫‪DNApolymeraseI‬‬
‫ו‪DNAligase-‬‬ ‫ה‪lagging-‬‬
‫אינם שייכים‬ ‫מתקפל כדי‬
‫לקומפלקס‬ ‫להיות מסונתז‬
‫לאותו הכיוון‬

‫בקרה על קצב השכפול‪:‬‬

‫יש צורך בבקרה על מהירות הפלמור‪ ,‬מכיוון שה‪ lagging strend-‬דורש יותר פעולות ולכן‬
‫מפולמר לאט יותר מה‪ .leading-‬שוני היכול לגרום לרצף ‪ ,ssDNA‬שהוא חלש יחסית ויכול‬
‫להתפרק‪.‬‬
‫הבקרה מבוצעת ע"י הקומפלקס הנ"ל‪ .‬הקומפלקס מורכב מ‪ 2-‬מולק' ‪,DNApolymeraseIII‬‬
‫הליקאז המוחזק ע"י תת‪-‬יחדה ‪")τ‬המספריים"(‪ ,‬פרימז )שפועל ע"ג ה‪,(sliding clamp-‬‬
‫ותת יחידה ‪ , γ‬המחברת בין יחידות הקומפלקס‪.‬‬
‫הליקאז פועל בצורה מהירה‪ ,‬רק כשהוא מחובר לקומפלקס‪ .‬לאחר התנתקות הפריימר וסיום‬
‫פלמור מקטע אוקזקי‪ ,‬הליקאז ניתק‪ ,‬מהירותו קטנה משמעותית וכך ה‪ lagging-‬מדביק את‬
‫הפער עם ה‪ leading-‬ועם ההליקאז ונוצר הקומפלקס השלם מחדש )הליקאז פורם מהר(‪.‬‬

‫מנגנון ‪-Rolling circle‬‬ ‫מנגנון הכפלה בוירוסים‪:‬‬

‫כשיש צורך בהרבה העתקים‬
‫‪(Ori=) Origin of replication‬‬
‫הסיבוב הראשון חצי‬ ‫איזור של מקטעי ‪ DNA‬החוזרים‬
‫משמר ושאר הסיבובים‬ ‫על עצמם )‪ 9‬ו‪ 13-‬זוגות בסיסים‬
‫משמרים‪ .‬נוצר רק‬ ‫עשירים ב‪.(T-A-‬‬
‫‪ Lagging‬שמושלם ע"י‬ ‫‪ DNAa‬נקשר למקטעי ‪ ,9‬גורם‬
‫מקטעי אוקזקי‪).‬מס'‬ ‫לליפוף הפלסמיד )תו"כ השקעת‬
‫הסיבובים=מס' ‪Lagging‬‬ ‫אנרגיה(‪, DNAc.‬חלבון העוזר ל‪-‬‬
‫‪) DNAb‬הליקאז(‪ ,‬להקשר ל‪ori-‬‬
‫תוך השקעת אנרגיה
התחלת‬
‫השכפול‪.‬‬
‫הבקרה על השכפול מתבצעת ע"י‬
‫‪ DNAa‬שהוא חלבון הנקשר חלש‬
‫ל‪.DNA-‬‬
 ‫אאוקריוטים‬ ‫פרוקריוטים‬
‫הרבה‬ ‫‪1‬‬ ‫מס' ‪ori‬‬
‫‪109‬‬ ‫‪106‬‬ ‫קצב‬
‫‪ 8‬שעות‬ ‫‪ 40‬דקות‬ ‫זמן שכפול הגנום‬
‫‪ 24‬שעות‬ ‫‪ 20‬דקות‬ ‫זמן דור‬
‫*ניתן להסביר זאת ע"י כך ששכפול‬
‫אחד מתחיל לפני שקודמו הסתיים‬
‫לשני הכיוונים‬ ‫רק ‪Leading‬‬ ‫כיוון סנתוז‬
‫*למעט מנגנון ‪ rolling circle‬שבו‬
‫יש רק ‪lagging‬‬

‫סיום השכפול‪ -‬טרמינציה‪:‬‬

‫בפלסמידים הטרמינציה פשוטה‪ .‬טופואיזומראז מפריד‬

‫בין הפלסמידים‪.‬‬
‫באאוקריוטים אין בעיה עם סיום שכפול ה‪Leading-‬‬
‫)ממשיך בכיוון ‪ 3
5‬עד סוף הטמפלט(‪.‬‬
‫הבעיה היא ב‪:Lagging-‬‬
‫הקצה שנותר )‪ (3' overhang‬אינו מספיק ארוך‬
‫להוספת פריימר עליו וסיום הסנתוז‪ .‬קצה זה נקרא‬
‫טלומר‪ ,‬שהינו רצף עשיר ב‪ G-‬האופייני לכל ייצור‪.‬‬
‫פתרון הבעיה‪:‬‬
‫לכל טלומר יש טלומראז ספציפי לו‪ .‬הטלמוראז הינו‬
‫‪ Reverse transcriptase‬המכיל רצף ‪.RNA‬‬
‫רצף זה נקשר לקצה הטלומר ומאריך אותו )מאריך את‬
‫הטמפלט המקורי שעל‪-‬גביו סונתז ה‪.(Laggigng-‬‬
‫לאחר הארכת הטמפלט‪ ,‬פרימז מוסיף פריימר לקצה‪,‬‬
‫דנ"א פולימראז מסנתז את מקטע האוקזקי האחרון‪,‬‬
‫הפריימר מוסר‪ .‬והשארית מתקפלת ונסגרת על עצמה‪.‬‬
‫חלבונים עוטפים את הקיפול‪ ,‬להגנה פני‬
‫אקסונוקלאזות‪.‬‬
‫*השארית אינה חשובה מכיוון שאינה מקודדת‪.‬‬
‫**טלמוראזות פועלות אך ורק על תאי מין )שאינם‬
‫סומטיים(‪ .‬בתאים סומטיים הטלמור פשוט נחתך ע"י‬
‫אנזימים וה‪ DNA-‬מתקצר עם כל שכפול
הזדקנות‬
‫תאים‪.‬‬
 ‫תיקון נזקי ‪DNA‬‬
‫סוגי ‪ DNA‬לא תקין‪:‬‬
‫‪ .1‬בסיס חסר‬
‫‪ .2‬שינוי בבסיסים )ע"י שינויים כימיים(‬
‫‪ .3‬קישור שני בסיסים קרובים על אותו הגדיל )‪ T-T‬הכי שכיח( ‪ -‬נגרם בגלל קרינת ‪.UV‬‬
‫‪ .4‬קישור גדילי ‪ DNA‬בצורה קוולנטית‬
‫‪ .5‬קשירה של ‪ DNA‬למקטעים אחרים )גורם לשבירה של הגדיל(‪.‬‬
‫נזק ב‪
DNA-‬נזק בתרגום האינפורמציה
מוטציה ‪ /‬מוות‪.‬‬
‫איך נבדוק אם חומר הוא מוטגן?‬
‫ניקח מבחנה עם חיידקים‪ ,‬שאנו יודעים שהם לא מסוגלים לגדול על מצע מסויים‪ ,‬נזרע אותם‬
‫למצע בתוספת החומר החשוד כמוטגן‪ .‬אם גדלו הרבה מושבות‪ ,‬החומר הוא מוטגן‪ ,‬כי‬
‫החיידקים עברו מוטציה שהקנתה להם את היכולת לגדול על המצע‪.‬‬
‫דוגמאות למוטציות‪:‬‬
‫מנגנוני תיקון‪:‬‬
‫‪Base excision repair‬‬ ‫‪Nucleotide excision repair‬‬

‫התמרה הופכת ‪ C‬ל ‪ .U‬ההתמרה‬ ‫זיהוי איזור הטעות ע"י מערכות חלבונים‪ .‬הטעות היא‬
‫מזוהה ע"י מע' אנזימטית‬ ‫חיבור בין זוגות בסיסית )‪ T-T‬הוא הנפוץ (‪.‬‬
‫)גליקוזילאז(‪ ,‬שמפרק את הקשר‬ ‫מע' החלבונים מזהה את האיזור החשוד כפגום‬
‫הגליקוזידי בין הבסיס לסוכר‪.‬‬ ‫וצריכה ל"החליט" מי הוא הגדיל הפגום‪ .‬זיהוי זה‬
‫וכך הבסיס השגוי מוצא‬ ‫נעשה ע"י מתילציה‪ -‬הגדיל "הותיק" יותר עובר‬
‫מתילציה אחרי השכפול וכך המע' יודעת לזהות אותו‬
‫כגדיל הנכון‪.‬‬

‫מוצא איזור הטעות )מס'‪ (bp‬ע"י אנדונוקלאז‬

‫)‪ (nickes‬ופרימה ע"י הליקאז‬

‫סנתוז ע"י ‪DNApolymerase1‬‬

‫וסגירה ע"י ‪.Ligase‬‬
‫*ביצורים פשוטים ניתוק הקשר ‪ T-T‬יכול להיעשות ע"י חיזור הקשרים הקוולנטיים ביניהם‪.‬‬

‫רקומבינציה‬
‫הרקומבינציה בין גדילי ‪ DNA‬הומלוגיים תורמת ליצירת שונות גנטית‪ .‬אחוז השחלוף בין שני‬
‫גנים פרופורציונלי למרחק ביניהם‪.‬‬
‫מודל ‪ - Holyday junction‬יש שני‬
‫כרומוזומים הומולוגיים דו‪-‬גדיליים‪.‬‬
‫אחד הכרומו' נשבר‪.‬‬
‫מע' חלבונים‪ ,RecBCD ,‬מתישבת על איזור‬
‫הניק‪ .‬מבצעת פעילות הליקאז ואקסונוקלאז‬
‫ליצירת גדיל ‪ overhang‬שעליו מתיישבת‬
‫חלבונים )‪ (ssb‬שנקראת ‪ .RecA‬ה‪RecA-‬‬
‫מוביל את החלבון ל"איזור הפלישה"‬

‫גדיל אחד פולש לכרומו' השני הנחשב‬

‫כטמפלט‪ ,‬ומתחילה סנתזה להשלמת הגדיל‬
‫השבור‪.‬‬

‫יש שני מסלולים לשבירת הגדילים‪.‬‬

‫‪Crossover‬‬
‫ו‪non-crossover-‬‬
 ‫מודל נוסף‪:‬‬
‫‪- End joining repair‬‬
‫שני ‪dsDNA‬לא הומולגיים‬
‫המובלים ע"י מע' חלבונים‬
‫נפגשים‪.‬‬

‫כל אחד עובר פעילות‬

‫הליקאז ע"י קומפלקס‬
‫החלבון הקשור אליו‬

‫נוצרים קשרי מימן בין‬

‫הגדילים‬

‫השיירים מוסרים‪ ,‬וליגאז‬

‫סוגר את הגדילים‬
‫
רקומבינציה‬

‫שעתוק בחיידקים ‪-‬‬

‫בשכפול כל הגנום משוכפל‪ ,‬לעומת שעתוק שרק מקטעים מסויימים משועתקים‪ .‬ההבדל נובע‬
‫מכך ששכפול נועד ליצור העתק מושלם של הגנום לצורך יצירת תא נוסף זהה ושעתוק מבטא‬
‫את הגנים בתא‪ .‬בכל תא מבוטאים גנים אחרים ולכן אין צורך‪ ,‬ואסור שיהיה שעתוק מלא‪.‬‬
‫בתהליך השעתוק על גדיל אחד של ‪ DNA‬מסונתז ‪ RNApolymeraes ,RNA‬שהסובסטרים‬
‫שלו הם ‪ U ,NTP ,Mg2+‬במקום ‪.T‬‬
‫איזור השעתוק הוא איזור שמור‪:‬‬
‫‪ - 1+‬הנוקלאוטיד הראשון שמשועתק‬
‫מספרים שליליים ‪Up stream -‬‬ ‫מספרים חיוביים ‪Down stream -‬‬

‫רצף שמור‬ ‫רצף שמור‬

‫המרחק בין הרצפים חשוב‪ ,‬אך לא מה‬
‫שביניהם ‪ -‬כל מוטציה ברצפים השמורים‬
‫תוריד משמעותית את קצב השעתוק‪.‬‬
‫מצאו שיש רצפים שמורים ע"י אנליזת ‪ ,(***) Foot print‬ההוכחה שיש השפעה לרצפים אלו‬
‫על השיעתוק נעשתה ע"י מוטציה ברצפים השמורים‪.‬‬
‫*בחיידקים ישנה רגולציה נוספת ע"י תת‪-‬יחידה ‪ σ‬המגבירה את האפיניות לקשירת‬
‫ה‪ RNApolmrase -‬לפרומוטור‪).‬יש סיגמות שונות לגנים שונים(‬
‫פרומוטור = רצף ‪ DNA‬הנמצא ‪ up-stream‬לרצף שישועתק )בו נמצאת עיקר הבקרה(‪.‬‬

‫בניגוד ל‪ DNApolymerase-‬בתהליך השכפול‪ ,‬ה‪ RNApolymerase-‬לא צריך פריימר‪ .‬תת‬

‫היחידה ‪ σ‬גורמת לתחילת השעתוק ע"י הבאת האנזים לפרומוטור‪.‬‬
‫תפקידי ‪:RNApolymerase‬‬
‫‪ .1‬דנטורציה של גדילי ה‪ ,DNA-‬ע"מ שאחד ישמש כטמפלט‪.‬‬
‫‪.2‬סינתזת ‪.3
5 RNA‬‬
‫‪ .3‬הסרת ה‪ RNA-‬המסונתז‪ ,‬כתוצאה מכך גדילי ה‪ DNA-‬מתחברים בצורה ספונטנית‪.‬‬
‫*היברידיזציה של ‪ DNA-RNA‬יציבה יותר מ‪.DNA-DNA -‬‬
‫ה‪ RNA-‬המשועתק דומה לגדיל ה‪ DNA-‬שאינו משמש כטמפלט‪ ,‬שנקרא ‪.Coding strand‬‬
 ‫*אין ‪ proofreading‬בשעתוק ‪ -‬אם יש טעויות הן נשארות‪ .‬כשיש שעתוק נוצרות במקביל‬
‫הרבה מולקולות ‪ ,RNA‬שכל מולקולה בעלת זמן חיים קצר ומקודדת לחלבון אחד‪.‬‬
‫במידה ונוצר ‪ RNA‬שגוי‪ ,‬הוא יקודד לחלבון לא נכון‪ .‬החלבון לא יתפקד כלל או יבצע פעילות‬
‫אחרת‪ .‬מבחינה אנרגטית‪" ,‬לא שווה" לתא ליצור מערכת שלמה לתיקון הטעויות ב‪RNA-‬‬
‫מהסיבות הנ"ל‪.‬‬
‫זמן חיים של ‪ -RNA‬פרוקריוטים‪ -‬דקות‪ ,‬אאקוריוטים‪ -‬שעות עד מס' חודשים )בתאים בעלי‬
‫מטבוליזם גבוה זמן החיים יהיה ארוך ביותר(‪.‬‬
‫סיום הסינתזה של ‪ RNA‬בפרוקריוטים ‪ -‬תלוי ‪ -ρ‬חלבון רו נקשר לרצף ספיציפי ב‪RNA-‬‬
‫)ע"י ניצול ‪ ,(ATP‬הקשירה גורמת להפרדות מה‪RNApolymerase-‬‬
‫סיום לא תלוי ‪ -ρ‬לא תלוי אנזים‪ .‬כשאר מסונתז רצף עשיר ב‪ C-G-‬נוצר מבנה דמוי סיכת‬
‫ראש הגורם להתנתקות מה‪. RNApolymerase-‬‬
‫‪CAP-cAMP‬‬
‫‪Trans acting‬‬ ‫‪ - Lac operon‬אופרון הלקטוז‬
‫‪RNApolymerase‬‬
‫‪elemant‬‬
‫‪Lac I‬‬ ‫‪promotor‬‬ ‫‪opertor‬‬ ‫‪Z‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪A‬‬

‫שעתוק‬ ‫‪Cis acting‬‬

‫קבוע‬ ‫‪elemant‬‬ ‫‪Z‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪A mRNA‬‬
‫‪mRNA‬‬

‫רפרסור‪-‬ללא‬ ‫‪β-galctosidase‬‬ ‫‪Transacylase‬‬

‫לקטוז‪ ,‬נקשר‬ ‫פירוק לקטוז‬ ‫תפקיד לא ידוע‬
‫לאופרטור‬ ‫לגלוקוז וגלקטוז‬

‫‪Permease‬‬
‫נשא של לקטוז‬
‫בנוכחות לקטוז‪ -‬שינוי‬
‫לתוך התא‬
‫קונפורמציה של‬
‫לקטוז‬
‫הרפרסור‪ -‬לא יכול‬
‫להקשר לאופרטור‬
‫האופרון הוא מע' גנים ‪ +‬אתרי בקרה‪ ,‬האחראיים‬
‫לניצול לקטוז‪ .‬הלקטוז הינו פחמימה שאינה עדיפה‬
‫לניצול ע"י החיידק מכיוון שהיא דו‪-‬סוכר המצריך פירוק כדי שיוכל להכנס למעגל הגליקוליזה‪.‬‬
‫גנים אלו הינם גנים מושרים‪ ,‬שבאמצעות אינדוסר מתאים)משרן‪ ,‬לקטוז( מתחילים לפעול‪.‬‬
‫גלוקוז משפיע על רמת ה‪ cAMP-‬בתא )יחס הפוך(‪ ,‬ה‪ cAMP-‬נקשר ל‪ CAP-‬ומעלה את‬
‫האפיניות של ‪ RNApolymerase‬לפרומוטור‪.‬‬
‫*פוליציסטרוני = ‪ DNA /RNA‬המקודד למס' גנים )רק בפרוקריוטים(‪.‬‬
‫‪ cAMP‬השפעה‬ ‫גלוקוז‬ ‫לקטוז‬
‫הרפרסור קשור לאופרטור ומהווה מחסום פיסי
אין‬ ‫נמוך‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1‬‬
‫שעתוק‬
‫על אף שהקומפלקס ‪ CAP-cAMP‬מעלה אפיניות‬ ‫גבוה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪2‬‬
‫לקשירת הפולימראז‪ ,‬הרפרסור יהווה מחסום פיזי
‬
‫אין שעתוק‬
‫הרפרסור לא קשור‪ ,‬אך גם ה‪ CAP-cAMP-‬קיים‬ ‫נמוך‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪3‬‬
‫ברמות נמוכות
שעתוק זניח‬
‫תנאים אידאלים
שעתוק מוגבר‬ ‫גבוה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪4‬‬

‫שעתוק באאוקריוטים‬
‫סוגי ‪-RNA‬‬
‫ישנם שלושה סוגי ‪ ,RNA‬לכל אחד מהם פולימראזה משלו‪:‬‬
‫‪ - rRNA
RNApolymeraseI‬מיוצר בגרעינון‪ .‬שם מיוצרים גם החלבונים הבונים את‬
‫הריבוזומים ושם הריבוזומים נבנים‪.‬מהווה ‪ 60-90%‬מכלל ה‪ RNA-‬בתא‪.‬‬
‫‪mRNA
RNApolymeraseII‬‬
‫בגרעין‪ ,‬עיקר הבקרה היא על ‪II‬‬ ‫‪tRNA
RNApolymeraseIII‬‬
‫*קיימים עוד ‪ 2‬סוגי ‪ ,RNA‬במיטוכונדריה ובכלורופלסט )בצמחים(‬
 ‫‪:RNApolymeraseI‬‬
‫אין רצף קונצנזוס לפרומוטור‬
‫בקרה מועטה‬
‫ספציפיות לכל מין‪ ,‬כלומר אנזים של יצור ‪ X‬לא יעבוד ביצור ‪.Y‬‬
‫‪:RNApolymeraseIII‬‬
‫מקודד מולקולות קטנות של ‪ ,tRNA) RNA‬מולק' ‪ rRNA‬קטנות יחסית ועוד(‪.‬‬
‫מובא לאיזור תחילת השעתוק ע"י אינטראציה עם ‪,(Transcription factor) TFIII‬‬
‫שהם חלבונים הנקשרים מצד לאתרים ספציפיים על ה‪ DNA-‬ומצד שני לפולימראז‪.‬‬
‫לאחר תחילת השתעוק ה‪ TFIII-‬מתנתקים‪.‬‬
‫בקרה ע"י ‪ :TFIII‬הרבה ‪
TFIII‬שעתוק מוגבר
הרבה תוצר שנקשר ל ‪
TFIII‬‬
‫פחות ‪TFIII‬זמין
שעתוק מואט‪.‬‬
‫‪:RNApolymeraseIII‬‬

‫ההבדל בין אתר האינציאציה באאוקריוטים לעומת פרוקריוטים‪:‬‬

‫ רצפי הקונצנזוס שונים יותר באאקוריוטים‪ ,‬גם בהרכב וגם במרחקים ביניהם‪.‬‬
‫ באאקוריוטים ה‪ cis-acting-elements-‬נקשרים רחוק מהגנים המשועתקים‪.‬‬
‫ כל סוגי הפולימראזות מכילים ‪ 2‬תתי יחידות גדולות ועוד ‪ 12-15‬קטנות‪.‬‬
‫באאוקריוטים הבקרה הרבה יותר מורכבת‪ .‬קיימים הרבה פקטורים‪ ,‬שחוסר של אחד מהם‬
‫יגרום לכך שלא יהיה שעתוק‪ .‬מעבר לחלבוני ה‪ TFII-‬שנקשרים ב‪ ,TATA box-‬ישנם‬
‫חלבונים נוספים שנמצאים רחוק יותר )כמו ‪ SP1‬הנקשר ל‪ DNA
GC box-‬מתקופף
‬
‫תחילת שעתוק(‪.‬‬
‫סוג נוסף של ‪ ,TF‬הם חלבונים מסוג ‪ .Activators & Represors‬חלבונים אלו נקשרים‬
‫לרצפים קצרים בד"כ‪ .‬כאשר‪ ,‬ככל שהרצף יותר מתאים להם יש איקטוב טוב יותר
יותר‬
‫שעתוק‪ .‬ישנה תחרות בין האקטיבטורים לרפרסורים בשלשו צורות‪:‬‬

‫הרפרסור מתחרה עם האקטיבטור‬

‫על אתר הקשירה ע"ג ה‪DNA-‬‬

‫הרפרסור נקשר לאקטיבטור‬

‫ומדכא את פעילותו‬

‫הרפרסור נקשר לאתר הקשירה‬

‫המיועד של האקטיבטור‬
 ‫מס' החזרות של אתרי הקשירה ע"ג ה‪ DNA-‬יכולים להשתנות מחלבון אחד לשני‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ישנם חלבונים ספציפיים לרצפים מסויימים באתרי הקשירה‪ ,‬אך ישנם כאלה שמזהים‬
‫סוגים שונים של רצפים‪.‬‬
‫‪ - Cis acting element‬גורמים המשפיעים על השעתוק ונמצאים בסמוך לגן המשועתק‪.‬‬
‫‪ - Trans acting element‬גורמים המשפיעים על השעתוק ומגיעים ממקור חיצוני‪.‬‬

‫‪ - Enhancers‬סוג של ‪ ,Cis acting element‬אך רחוקים יחסית מאתר השעתוק‪ .‬יכולים‬

‫להיות ‪.up/down stream‬‬

‫בקרה נוספת‪ ,‬ע"י הורמונים סטרואידים‪ .‬ההורמונים נכנסים לציטופלסמה ונקשרים לרצפטור‬
‫חלבוני
שינוי קונפורמציה ברצפטור
קשירת רצפטור ל‪
DNA-‬תחילת שעתוק‪.‬‬

‫ישנם ‪ 5‬סוגים של קשירת החלבונים ל‪:DNA-‬‬

‫‪ .1‬חלבונים הומודימרים‪.‬‬
‫‪ .2‬חלבוני ‪Zinc-finger‬‬
‫‪ .3‬חלבוני "מספריים"‬
‫‪ .4‬חלבוני ‪ Zipper‬לאוצין‬
‫‪ .5‬חלבוני הליקס‪-Loop-‬הליקס‬

‫מנגנוני השתקת גנים‪:‬‬

‫גן יכול לבוא לידי ביטוי רק לאחר שההיסטון שקושר‬
‫אותו עבר אצטילציה ומבנה הכרומטין שעליו הוא‬
‫מלופף נפתח‪.‬‬

‫*יש מבנים שצריכים להיות מושתקים‪ ,‬כמו הטלומר‬

‫שמושתק ברב התאים‪ ,‬ע"י מערכת חלבונים‪ ,‬שנקשר‬
‫אליו ומכופפת אותו‪.‬‬

‫השתקה מלאה‪ :‬נעשית ע"י מתילציה ע"ג איזור הפרומוטור של הגן שרוצים להשתיק‪.‬‬
‫שתי בקרות‪ .1 :‬ה‪ TF-‬לא יכולים להקשר ל‪ DNA-‬בגלל המטילציה‪.‬‬
‫‪ .2‬בעקבות המתילציה נקשר חלבון לפרומוטור שאינו מאפשר ל‪ TF-‬להקשר‪.‬‬

‫‪ RNA‬עובר שינויים רבים לאחר השעתוק‪:‬‬

‫לפני השינויים נקרא ‪pre-mRNA‬‬
‫‪ Capping .1‬בקצה '‪ - 5‬קשירת ‪ GTP‬הפוך‬
‫‪ +‬מתילציה של הבסיס השני והראשון ב‪2'-‬‬
‫ב‪.mRNA-‬‬
‫תפקיד ה‪ ,Cap-‬מעלה יציבות ‪RNA‬‬
‫)לא חשוף ל‪ ,(RNase-‬תפקיד באינטראצקיה‬
‫בין ‪ mRNA‬לריבוזום בתהליך התרגום‪.‬‬
‫הובלת ה‪ mRNA-‬מהגרעין לציטופלסמה‪.‬‬
‫*‪ Cap‬נמצא רק באאוקריוטים‪.‬‬

‫‪ - Poly A .2‬רצף של בסיס ‪ A‬בקצה '‪3‬‬

‫)אורך הקטע תלוי בסוג האורגניזם‪ ,‬בין‬
‫עשרות למאות נוקלאוטידים‪).‬תפקידים‪ :‬ייצוב המולקולה ‪ +‬חשוב ליציאת ‪ RNA‬לציטו'(‬
‫ישנם שלושה אתרי קשירה בקצה ה‪ RNA-‬ששועתק‪.‬‬
‫הראשון‪ ,‬הוא רצף קונצנזוס ‪,AAUAAA‬השני‪ ,‬אתר‬
‫קשירה ‪ ,PolyA‬ואתר ‪ .U/G‬לכל אחד מהאתרים נקשרים‬
‫פקטורים חלבוניים הגורמים לכיפופו‪.‬‬
‫לאחר הכיפוף ה‪,(Poly A polymerase) PAP-‬יכול‬
‫להקשר‪ .‬ה‪ PAP-‬חותך את הגדיל‪ .‬המקטע של ה‪U/G-‬‬
‫משתחרר‪ ,‬וה‪ PAP -‬מתחיל להוסיף בסיסי ‪.A‬‬
 ‫‪ -Splicing .3‬יש שלושה רצפים שמורים באינטרון‪.‬‬

‫תהליך ה‪ Splicing-‬מזורז ע"י קומפלקס הנקרא‬

‫ספלייסוזום‪ .‬הקומפלקס מורכב מיחידות קטליטיות‬
‫של ‪ .snRNA‬כל תת יחידה נקראת ‪ 1,2) .U‬וכו'‪.(...‬‬
‫‪ U1‬נקשר לקצה השמאלי באינטרון ו‪ U4-‬לימני‪.‬‬

‫האינטרון משתחרר בצורת לולאה שנקראת ‪.Lariat‬‬

‫ה‪ Lariat-‬עובר הידרוליזה לאחר השחרור‪.‬‬

‫*ביצורים ירודים האינטרון מתקפל לבד ללא עזרה‬

‫של ה‪.(Self-splicing) .snRNA-‬‬
‫ב‪ Self-splicing-‬יש שני מנגונים אפשריים‪ .‬ההבדל‬
‫ביניהם הוא מבנה האינטרון שנחתך )לולאה לעומת‬
‫מולקולה לינארית‪.‬‬
‫*‪ -Alternative splicing‬חיתוך שונה ב‪ RNA-‬נותן‬
‫כמה תוצרים אפשריים ל‪ mRNA-‬מוגמר‪.‬‬
‫ע"י הספליסינג האלטרנטיבי התא יכול לשלוט‬
‫בהרבה מאד תפקידים ע"י מספר מועט של גנים‪.‬‬

‫למה בכלל צריך ‪ ??Introns‬כך ניתן ליצור מאותו הגן מס' תוצרים חלבוניים )‪(A.splicing‬‬

‫עריכת ‪(RNA editing) RNA‬‬

‫לאחר תהליך ה‪ Splicing-‬מתבצע שינוי נוסף ב‪ RNA-‬ששועתק‪ .‬יש שני מנגנוני עריכה‪:‬‬
‫‪ .1‬החלפת בסיס )דו'‪.(AInosine ,CU ,‬‬
‫‪ .2‬הוספת ‪ /‬החסרת רצף בסיסים ‪ -‬נעשה ע"י ‪ .(guide) gRNA‬מנגנון זה נמצא ביצורים‬
‫נחותים‪ ,‬ולא ברור מדוע קיים‪.‬‬

‫בסיסים "בולטים" יושלמו‬

‫רק אם הם על ה‪gRNA-‬‬
‫ולא על ה‪.mRNA-‬‬

‫לאחר כל התהליכים ה‪ RNA-‬הוא ‪ RNA‬בוגר‪ .‬רק ‪ RNA‬בוגר יוכל לצאת אל מחוץ לגרעין‬
‫דרך ה‪ pore-‬בגרעין‪ .‬היציאה מתרחשת בעזרת מע' חלבונים‪.‬‬
‫לכל ‪ mRNA‬זמן חיים משלו )מדקות ביצורים נחותים‪ ,‬ועד ימים ביצורים מפותחים(‬
‫זמן החיים קצר ככל שיש יותר רצפי ‪ AUUUA‬שחוזרים על עצמם‪ .‬אם תהיה התמרה של‬
‫‪ A/U‬ל‪ C/G-‬זמן החיים יוגדל משמעותית‬
‫‪ 3‬דרכים לפירוק ה‪:mRNA-‬‬
 ‫יצירת ריבוזומים ‪ -‬מתבצעת ע"י חיתוך של ‪ rRNA‬למקטעים קטנים שנקראים ‪.snoRNA‬‬
‫ה‪ snoRNA-‬נוצר מהידרוליזה של קשרים פוספודיאסטרים ב‪ .pre-rRNA-‬החלקים שמוצאים‬
‫נקראים ‪ .spacers‬ה‪ snoRNA-‬יחד עם חלבונים יוצרים את הריבוזומים‪.‬‬

‫עריכת ‪) pre-tRNA‬לפני‬
‫תהליך התרגום(‪-‬‬
‫האינטרון מוצא ע"י‬
‫אנדונוקלאז ושני‬
‫האקסונים מתחברים ע"י‬
‫אנזימים‪.‬‬

‫ניתן לראות כי נוצר הרצף‬

‫שקושר ח‪.‬אמינו‪ .‬בנוסף‬
‫נוצרות התמרות בסיסים‪.‬‬

‫תרגום ‪ - Translation-‬הכנות‬
‫כל קודון מורכב מ‪ 3-‬בסיסים‪ ,‬יש סה"כ ‪ 64‬קודונים‪ .‬יש ח‪.‬אמינו שמקודדות ע"י כמה קודונים‬
‫שונים ובנוסף יש שלוש ‪.Stop codon's‬‬
‫ה‪ tRNA-‬מקשר בין שפת הנוקלאוטידים )‪ (DNA/RNA‬לשפת ח‪.‬האמינו‪.‬‬
‫הומופולימר = קודונים המכילים סוג בסיס אחד‪ .‬קופולימר = קודונים המכילים ‪ 2‬סוגי בסיסים‬
‫יש קודונים שהם אוניברסלים ‪,‬כלומר‪ ,‬בכל תא ויצור הם מקודדים לאותה ח‪.‬אמינית‪ .‬אך יש‬
‫קודונים שבתאים או יצורים שונים יקודדו לחומצות אחרות‪.‬‬
‫קודונים המקודדים לאותה חומצה אמינית נבדלים רק בנוקלאוטיד השלישי‪.‬‬
‫אם יש שני קודונים בלבד לאותו ח‪.‬אמינו‪ ,‬שני הנוקלאוטידים הראשונים יהיו זהים וההבדל‬
‫יהיה בבסיס השלישי‪ U/C -‬או ‪.G/A‬‬

‫ה‪ tRNA-‬מורכב מארבעה איזורים‪:‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪.1‬איזור הקישור לח‪.‬האמינית‪ -‬מתבצע ע"י אנזים‬
‫הנקרא ‪,aminoacyl-tRNA-syntethetase‬‬
‫הספציפי לכל ח‪.‬אמינית וה‪ tRNA-‬המתאים לה‪.‬‬
‫לאחר הקישור הקישור האנזים מוסר‪.‬‬
‫ה‪ acceptor-‬תמיד ‪.CCA‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪D-loop .2‬‬
‫נסגרות אחת על השנייה‬
‫‪T-loop .3‬‬
‫‪ -Anticodon-loop .4‬השלשה הנקשרת לקודון ב‪-‬‬
‫‪-mRNA‬המספור מתחיל מ‪.5'-‬‬
‫‪ - Wobble‬תופעה שגורמת ליצירת קשרים שונים בין‬
‫הבסיסים באנטי קודון לקודון‪ .‬יש ‪ 3‬שינויים‪:‬‬ ‫‪4‬‬
‫א‪ .‬יכול להיות קישור בין ‪ U‬ל‪.G-‬‬
‫ב‪ .‬אינוזין )על ה‪ (tRNA-‬יכול קשור ‪ U A‬ו‪.C-‬‬
‫ג‪ .‬מודיפיקציה ב‪ U-‬קושרת ‪ A‬בלבד‬
 ‫תחילת התרגום‪:‬‬
‫לתחילת התרגום יש צורך בשלושה גורמים‪:‬‬
‫‪ mRNA .1‬בוגר בציטופלסמה‬
‫‪ .2‬ריבוזומים המורכבים משתי תתי יחידות ]באאוקריוטים ‪,(40S+60S) 80S‬‬
‫ובפרוקריוטים ‪[(30S+50S) 70S‬‬
‫‪ .3‬קומפלקס ‪.tRNA-animo acid‬‬

‫הבדלים באינציאציה בין אאו לפרוקריוטים‪:‬‬

‫אתר קישור של התת יחידה הקטנה של הריבוזום‬ ‫‪mRNA‬‬
‫נקשר ל‪ 5'-CAP-‬וסורק את ה‪ mRNA-‬עד למציאת ‪AUG‬‬ ‫מונוציסטרוני‬ ‫אאו‬
‫)קודון ל‪(Met-‬‬
‫‪ - Shine delgarno‬כל תת יחידה נקשרת לרצף ספציפי ומשם‬ ‫פוליציסטרוני‬ ‫פרו‬
‫מתחיל התרגום של כל חלבון‪ ,‬גם פה מתחיל מ‪AUG-‬‬
‫שלב ‪ :1‬התת‪-‬יחידה קטנה של‬ ‫שלב ‪ - 2‬לאחר הקישור התת יחידה‬ ‫שלב ‪ - 3‬קומפלקס ‪tRNA-animo‬‬
‫הריבוזום נקשרת ל‪ ,CAP-‬עד‬ ‫הגדולה של הריבוזום‪ ,‬המכילים‬ ‫‪ acid‬נוסף מגיע‪ ,‬מתיישב על אתר ‪,A‬‬
‫להגעה ל‪ .AUG-‬בשלב זה נקשר‬ ‫שלושה אתרים )‪ (E,P,A‬נקשרת‬ ‫ונוצר קשר פפטידי בין שתי החומצות‬
‫הקומפלקס ‪ tRNA-Met‬לקודון‬ ‫לתת יחידה הקטנה )ה‪ Met-‬נקשר‬ ‫האמיניות‪ ,‬ע"י אמינוטראספפטידאז‬
‫המתאים על ה‪mRNA-‬‬ ‫באתר ‪ - (P‬תהליך זה צורך אנרגיה‬ ‫)‪ RNA‬קטליטי(‬
‫מ‪GTP-‬‬

‫שלב ‪ - 4‬ה‪ mRNA -‬זז שמאלה‪.‬‬

‫הקומפלקס הראשון יוצא דרך אתר‬
‫שלב ‪ - 6‬הקשירה גורמת לפירוק‬ ‫שלב ‪,realease factor - 5‬שהוא‬ ‫‪ ,E‬הקומפלקס הקודם עובר ל‪P-‬‬
‫הקומפלקס ולסיום התרגום‪.‬‬ ‫קומפלקס חלבוני‪ ,‬נקשר ל ‪stop‬‬ ‫והחדש נקשר ב‪ .A-‬התארכות‬
‫‪ .codon‬הקשירה גורמת לפירוק‬ ‫החלבון היא מהקצה הקרבו' לאמיני‪.‬‬
‫הקומפלקס‬

‫מסגרת קריאה‪-‬‬
‫הקוד הגנטי בנוי משלישיות והקריאה שלו תלויה במסגרת הקריאה‪ .‬יש ‪ 3‬מסגרות קריאה‬
‫אפשריות וכל מסגרת תתן חלבון שונה לגמרי‪ ,‬כלומר לא מספיק לנו לזהות את הקודונים‬
‫צריך גם לדעת מאיפה להתחיל לקרוא‪.‬‬
‫סוגי מוטציות‪:‬‬
‫חלבון קצר ולא פעיל‬ ‫‪ -Nonssense‬הבסיס‬
‫)אלא אם ה‪stopcodon-‬‬ ‫שהוחלף גורם ליצירת‬ ‫החלפת בסיס‬
‫קרוב לזה המקורי(‬ ‫‪.stopcodon‬‬

‫‪ -Missense‬ייתן‬ ‫מוטציה שקטה‪-‬‬

‫רצף חומצות‬ ‫מתרחשת כאשר‬
‫אמיניות שונה‬ ‫הבסיס שהוחלף לא‬
‫גורם לשינוי בחומצה‬
‫האמינית שתקשר‬
‫)אותו קודון(
אותו‬
‫החומצה שהוחלפה‬ ‫החומצה שהוחלפה‬ ‫חלבון‬
‫אינה חשובה‬ ‫חשובה לתפקוד‬
‫לתפקוד החלבון‬ ‫החלבון‬
‫
חלבון פעיל‬ ‫
חלבון לא פעיל‬
 ‫סוג מוטציות אלו נקרא‬
‫‪Frame shift mutation‬‬
‫החומצות לפני לא ישתנו‪.‬‬
‫הוספה )‪ (addition‬או החסרה‬
‫)‪.(delition‬‬
‫*במקרה של החסרה הרעיון‬
‫דומה‪.‬‬
‫הוספת ‪ 1-2‬בסיסים‪:‬‬ ‫הוספת בסיסים‬
‫מזיז את מסגרת הקריאה‪.‬‬
‫השינוי הוא מהמוטציה והלאה‬
‫הוספת ‪ 3‬בסיסים‪:‬‬
‫לא משנה את מסגרת‬
‫הוספת ‪ 4‬בסיסים‪:‬‬ ‫הקריאה‪ ,‬אלא מוספת‬
‫הוספת חומה‪ +‬שינוי‬ ‫עוד חומצה אמינית‬
‫מסגרת הקריאה‬ ‫לחלבון‪ .‬פעילות החלבון‬
‫תושפע בהתאם לחומצה‬
‫שהוספה‬

‫לגבי חלק מהמוטציות מכירים מנגנון של ‪ suppressor‬של מוטציות‪ .‬זוהי בעצם מוטציה‬
‫שניה שמתרחשת על גבי המוטציה הראשונה ומשנה אותה חזרה למצב הרצוי‪.‬‬

‫*כשה‪ mRNA-‬לא נמצא בתהליך התרגום‪ ,‬כלומר בין תרגום לתרגום‪ ,‬או לפני התרגום‬
‫הראשוני )לאחר היציאה מהגרעין(‪ ,‬הוא נמצא בצורה מעגלית‪ .‬ישנם חלבונים הנקשרים ל‪-‬‬
‫‪ CAP‬וכאלה שנקשרים ל‪ .polyA -‬חלבונים אלו נקשרים וסוגרים את המולק' למעגל‪.‬‬
‫מעגל זה אינו יציב‪ ,‬ונפתח ברגע שתת היחידה הקטנה של הריבוזום נקשרת אליו‪.‬‬

‫*בקרה על התרגום נעשית ע"י ‪ - antisense RNA‬זהו גדיל של ‪ RNA‬המקביל ל‪mRNA‬‬

‫שנקשר להקשר אליו וליצור מבנה דו גדילי‪ .‬מבנה דו גדילי של ‪ RNA‬לא יכול לעבור תרגום‬
‫לחלבון כי הריבוזומים אינם יכולים להקשר או לקרוא אותו‪.‬‬

‫העברת חלבונים לתוך ממברנות ואורגנלות‪:‬‬

‫באאוקריוטים צריך לשלוח את החלבון הנוצר לאברון המטרה שאליו הוא נועד‪) .‬בפרוקריוטים‬
‫אין תיחום למדורים ולכן אין בעיה של מעבר דרך ממברנות(‪.‬‬
 ‫איך חלבונים יודעים להגיע למקום שאליו הם צרכים להגיע?‬
‫יש שני סוגי ריבוזומים‪:‬‬
‫‪ .1‬פוליזומים מסיסים בציטופלסמה‪ ,‬שרשרת ‪ mRNA‬שעליה יש הרבה ריבוזומים והם‬
‫נמצאים בציטופלסמה‪.‬‬
‫‪ .2‬שרשרת ‪ RNA‬שאליה מחוברים מספר ריבוזומים הנמצאים על ממברנת ה‪.ER -‬‬
‫שני סוגי הריבוזומים הם זהים‪ ,‬ההבדל נקבע ע"פ החלבון אותו הם מתרגמים‪.‬‬
‫מסלול ‪ :1‬מסלול הפוליזומים‪ :‬לאחר התרגום מתקבל חלבון מסיס בציטופלזמה‪ .‬חלבונים אלו‬
‫יגיעו למיטוכונדריה‪ ,‬כלורופלסט‪ ,‬גרעין‪ ,‬פרוקסיזום או שישארו בציטופלזה‪.‬‬
‫בחיידקים‪ :‬בקצה האמיני של כל חלבון ישנו רצף שנקרא ‪ peptide signal‬או טרנזיט‬
‫סיגנל‪,‬זהו פפטיד סיגנלי שלאחר שהחלבון מסונטז מכוון את החלבון לממברנה התאית‪.‬‬
‫הפפטיד סיגנל מוכר ע"י הממברנה והחלבון מובא אל תוך תעלה בממברנה ועובר דרכה אל‬
‫מחוץ לתא‪ .‬בסוף התהליך‪ ,‬הסיגנל מופרד מהחלבון‪.‬‬
‫באאוקריוטים‪ :‬הסיגנל הפפטידי נמצא גם בקצה האמיני‪ ,‬למעט חלבונים המובלים‬
‫לפרוקסיסום‪ ,‬שהסיגנל יכול להיות בשני קצוות החלבון‪.‬‬
‫חלבונים שמגיעים למיטוכונדריה‪ :‬אלו חלבונים שחייבים לעבור ממברנה‪ ,‬כדי לעבור את‬
‫הממברנה הם צרכים להיות במצב הלא מקופל שלהם ולכן לאחר הסנטזה שלהם הם‬
‫נעטפים בחלבוני ליווי )שפרונים( שעוטפים אותם ונקשרים אליהם ומונעים את קיפולם‬
‫המוקדם‪ .‬ע"ג הממברנה החיצונית של המיטוכונדריה )יש לה ‪ 2‬ממברנות( יש אתר המזהה‬
‫את הסיגנל פפטיד ולידו ישנה תעלה המכניסה את החלבון פנימה‪.‬‬
‫קיימים שלושה מצבים‪:‬‬
‫ישנם חלבונים המובלים ישירות‬
‫לחלל הפנימי של המיטוכונדריה‬
‫דרך תעלות בשתי הממברנות‪.‬‬
‫בעזרת פרוטאזה ספציפי הטנזיט‬
‫פפטיד מוסר ובתוך‬
‫המיטוכונדריה החלבון מתקפל‬
‫למצבו הניטיבי‪.‬‬

‫אופציה נוספת היא‪ ,‬חלבונים האמורים להשאר בתוך‬

‫הממברנת הפנימית במיטו'‪ .‬חלבונים אלו הם חלבונים‬
‫חוצי ממברנה‪ ,‬ומתחייב שיהיה בהם רצפים של לפחות‬
‫‪ 20‬ח‪.‬אמינו הידרופוביות‪ .‬חציית הממברנה יכולה‬
‫להעשות כמה פעמים ‪ -‬מס' הפעמים תלוי באופי החלבון‬

‫ישנם חלבונים שאמורים להשאר בין‬

‫ממברנות המיטוכונדריה‪.‬‬
‫דרך אחת היא בה הסיגנל פפטיד מכניס‬
‫את החלבון דרך הממברנה הראשונה‪.‬‬
‫דרך שניה )ברוב המקרים( החלבון נכנס‬
‫דרך שני הממברנות כאשר אחרי הסיגנל‬
‫פפטיד הראשון יש לו סיגנל נוסף שמביא‬
‫להוצאתו דרך הממברנה הפנימית אל‬
‫המרווח הבין ממברנלי‪.‬‬
 ‫חלבונים שמגיעים לכלורופלסט‪ :‬בכלורופלסט יש ‪ 3‬ממברנות )כאשר ‪ 2‬מהן הן במעטפת‬
‫הכלורופלסט והשלישית יוצרת מתחמים בתוכו(‪ .‬תהליך כניסת החלבון דומה לזה‬
‫שבמיטוכונדריה‪ ,‬יש לחלבון סיגנל פפטיד והחלבון לרוב עובר את שתי ממברנות המעטפת בו‬
‫זמנית והוא מגיע לסטרומה‪ ,‬הסיגנל פפטיד מוסר ואם אין סיגנל פפטיד שני החלבון ישאר‬
‫בסטרומה‪ .‬אם יש סיגנל פפטיד שני הוא יביא לכניסתו לאחד מהמתחמים השונים‪ .‬אם‬
‫החלבון הוא חלבון ממברנלי הוא יכנס לממברנה וישאר שם בדומה למיטוכונדריה‪.‬‬
‫חלבונים שמגיעים לפרוקסיזום‪ :‬הסיגנל פפטיד אינו מוסר לאחר ההכנסה‪ ,‬ישנו חלבון שנקשר‬
‫לסיגנל פפטיד‪ .‬חלבון זה מוביל את החלבון המיועד לתעלה ומתנתק ממנו‪.‬‬
‫חלבונים שמגיעים לגרעין‪ :‬לחלבונים אלו אין סיגנל פפטיד בקצוות שלהם‪ .‬יש להם רצף‬
‫שנקרא ‪ (nuclear localization signals) NLS‬שהינו עשיר בחומצות אמינו טעונות חיובית‪.‬‬
‫רצף זה יכול להמצא בכל חלק בחלבון‪ .‬רצף זה יודע להכניס את החלבון לגרעין‪ ,‬ה‪NLS-‬‬
‫נקשר לחלבון שנקרא ‪ importin‬ולחלבונים נוספים ליצירת קומפלקס שיכול להכנס לגרעין‪.‬‬
‫לאחר כניסת הקומפלקס לגרעין החלבונים עוברים דיאסוציאציה‪ ,‬ה ‪ NLS‬אינו מוסר‬
‫מהחלבון‪ ,‬מכיוון שהגרעין מתפרק לקראת המיטוזה )חלוקת התא( ומורכב מחדש לאחריה‪.‬‬
‫אם נסיר את ה‪ NLS-‬מהחלבון‪ ,‬הוא לא יידע איך להכנס שוב פנימה לאחר המיטוזה ונצטרך‬
‫לסנתז את החלבון מחדש‪.‬‬
‫* חלבון שנשאר בציטופלסמה אינו מכיל סיגנל פפטיד ולכן אינו מועבר לשום מקום‪.‬‬
‫מסלול ‪ :2‬ריבוזום הקשור ל‪:ER-‬‬
‫החלק הראשון שמתורגם הוא‬
‫הסיגנל‪ .‬ברגע שהסיגנל נוצר הוא‬
‫מובל ל‪ ER-‬ע"י חלבון הנקרא‬
‫‪ .SRP‬ה‪ SRP-‬מוביל את‬
‫הריבוזום לרצפטור על ממברנת ה‪-‬‬
‫‪ ER‬ומשתחרר ממנו‪ .‬הסיגנל‬
‫פפטיד מוכנס ראשון לתוך ה‪ER-‬‬
‫ונחתך ע"י חלבון ממברנלי אחר‪.‬‬
‫מרגע זה החלבון מתורגם פנימה‬
‫לתוך חלל ה‪ ER-‬ונעטף‬
‫בשפרונים‬
‫בשלב זה‪ ,‬אם החלבון הוא חלבון שיתפקד ב‪ ER-‬השפרונים מוסרים והחלבון מתקפל למצבו‬
‫הנטיבי‪ .‬אם לא‪ ,‬החלבון ייעטף בוזיקולה ויועבר לגולג'י‪ .‬בגולג'י החלבון עובר תהליכי הבשלה‬
‫נוספים )פוספורילציות‪ ,‬גליקולציות ארגון קשרים דיסולפידיים וכו'‪ .(...‬החלבון עובר בין תאי‬
‫הגולג'י )ציס למידיאט לטרנס( בעזרת ווסיקולות‪ .‬הווסיקולות עוברות איחוי עם כל אחד‬
‫מחלקי הגולג'י והחלבון נכנס אליהם )ווסיקולות ריקות חוזרות למקום ממנו הם באו‪ ,‬גם חזרה‬
‫ל‪ .(ER-‬החלבון יכול להיות מיועד לממברנה של אחד מחלקי הגולג'י ובמקרה כזה הוא‬
‫מוחדר לממברנה ולא ממשיך הלאה‪.‬‬
‫מהטרנס גולג'י החלבון יכול להמשיך הלאה בווסיקולה אל אתר המטרה שלו כגון הממברנה‬
‫החיצונית‪ ,‬הליזוזום או הפרשה אל מחוץ לתא‪.‬‬

‫פירוק חלבונים‪:‬‬
‫החלבונים מפורקים בליזוזום‪ .‬ישנם ‪ 4‬קבוצות המפרקות חלבונים‪:‬‬
‫‪ .1‬סרין פרוטאזה ‪ -‬מכיל שלשה קטליטית המכילה סרין‪.‬‬
‫‪ .2‬אספרטאט פרוטאזה ‪ -‬מכיל שלשה קטליטית המכילה אספרטאט‪.‬‬
‫‪ Zinc .3‬פרוטאזות ‪ -‬פירוק ע"י קב' אבץ פרוסטטית‪.‬‬
‫‪ .4‬ציסטאין פרוטאזות ‪ -‬מכיל שלשה קטליטית המכילה ציסטאין‪.‬‬