‫סיכום במדעים‬

‫תכונות תורשתיות ונרכשות‬

‫אפשר לחלק את התכונות שמאפיינות את היצורים החיים‬
‫בדרכים שונות‪ .‬אחת מדרכי החלוקה היא‪:‬‬
‫תכונות תורשתיות‪ -‬תכונות שמופיעות בהורים‬ ‫‪)1‬‬
‫ובצאצאים במהלך הדורות‪ .‬התכונות התורשתיות‬
‫מתפתחות במיוחד כתוצאה מזה שהמידע לתכונות‬
‫נמצא בגנים שב‪ DNA‬שלו‪ ,‬שהועבר אליו מההורים שלו‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬צבע עיניים‪ ,‬צבע שיער ועוד‪..‬‬
‫תכונות נרכשות‪ -‬תכונות שנרכשות במהלך החיים‬ ‫‪)2‬‬
‫כתוצאה מהשפעתם של תנאי סביבה מסוימים‪ .‬לתכונות‬
‫האלה אין מידע מוגדר ב‪ DNA‬ולכן הן מופיעות‬
‫בצאצאים רק אם הצאצאים רכשו את הידע הזה לבד‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬החלקה בשיער‪ ,‬ידיעת שפה מסוימת ועוד‪..‬‬

‫אין הבחנה חד משמעית בין תכונה תורשתית לתכונה נרכשת‬

‫כי הסביבה משפיעה על הביטוי של תכונות תורשתיות רבות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬יש תכונות שמושפעות גם מהגנים וגם מהסביבה‪.‬‬
‫הן תכונות עם בסיס תורשתי אבל לא יתפתחו מעצמן אלא‬
‫בהשפעת הסביבה או התנהגות הפרט‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬כל בני האדם יכולים לשחק כדורגל‪ ,‬אבל לא כולם‬
‫יצליחו לשחק טוב‪ ,‬זה בהתאם ליכולת התורשתית של כל בן‬
‫אדם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יצורים שהם חסרי תכונות תורשתיות‬
‫כאלה לא יוכלו לעשות את זה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬עצים לא יכולים‬
‫לשחק כדורגל‪.‬‬
‫(במילים אחרות‪ ,‬אלה תכונות של דברים שיש להם את‬
‫היכולת אבל אין את האמצעים לכך‪).‬‬
 ‫החומר התורשתי – ארגונו ותפקודו‬
‫מבנה התא‪-‬‬
‫בכל אחד מתאי גופנו יש גרעין‪ .‬הגרעין עטוף בקרום שמפריד‬
‫אותו משאר חלקי התא‪ .‬הגרעין מכיל את הכרומוזומים‬
‫שבתוכם יש את הגנום‪ .‬הגנום הוא המידע התורשתי שדרוש‬
‫לבניית התאים ולתפקודם ולתפקוד היצור כולו‪.‬‬
‫לכל מין של יצור יש מספר כרומוזומים אופייני‪ .‬בכל אחד‬
‫מתאי הגוף של האדם יש ‪ 46‬כרומוזומים‪ .‬בתוך כל כרומוזום‬
‫יש גנים שקובעים את תכונות האדם‪ .‬כל כרומוזום מורכב‬
‫ממולקולת ‪ DNA‬ומחלבונים שונים שתומכים בה כפיגום‪ .‬ככה‬
‫שמספר מולקולות ה‪ DNA‬שיש בכל אחד מתאי גופנו שווה‬
‫למספר הכרומוזומים שבתא‪ .‬הכרומוזומים מופיעים בגרעיני‬
‫התאים בזוגות‪ .‬כל זוג שונה מהזוגות האחרים אבל שני‬
‫הכרומוזומים בכל זוג דומים אחד לשני בהרכבם‪ ,‬בגודלם‬
‫ומכילים מידע תורשתי לאותן התכונות‪ .‬לכן‪ ,‬בני הזוג מכונים‬
‫כרומוזומים הומולוגיים (שווים)‪ .‬כל זוג כרומוזומים‬
‫הומולוגיים כולל כרומוזום אחד שמקורו באם וכרומוזום אחר‬
‫שמקורו באב‪ .‬הגנים ממוקמים לאורך כל מולקולת ה‪ .DNA‬כל‬
‫גן הוא יחידת מידע של תכונה‪ .‬מספר הגנים של בן אדם הוא‬
‫כ‪ 30‬אלף‪.‬‬
‫מבנה ה‪-DNA‬‬
‫אם נמתח את המבנה של כל כרומוזום נראה שמבנה‬
‫מולקולת דנא דומה לסולם‪ .‬כל אחד משני צדי הסולם מכונה‬
‫גדיל‪ .‬שני גדילי הסליל מחוברים אחד לשני בחיבורי רוחב‪.‬‬
‫האורך של ‪ 46‬מולקולות ‪ DNA‬הנמצאות בתא אדם אחד הוא‬
‫כשני מטרים‪ .‬כל גדיל מורכב מרצף ארוך של יחידות בניין‬
‫שנקראות נוקלאוטידים‪ .‬מולקולת ה‪ DNA‬מורכבת מ‪ 4‬סוגי‬
‫נוקלאוטידים ששונים אחד מהשני בסוג הבסיסים שבהם‪.‬‬
‫ארבעת הסוגים הם‪ .A, T, C, G :‬כל נוקלאוטיד מחובר‬
‫לנוקלאוטיד שנמצא מולו בגדיל השני וכך נוצרים ה"שלבים"‬
‫בסולם‪ .‬כל נוקלאוטיד יכול להתחבר רק לנוקלאוטיד מסוים‪,‬‬
 ‫כך שתמיד הם בזוגות קבועים‪ A :‬מחובר ל‪ ,T -‬ו‪ C‬מחובר ל‪-‬‬
‫‪ .G‬לכן סדר הנוקלאוטידים לאורך גדיל אחד מתאים לרצף‬
‫בגדיל שמולו‪ .‬כל אחד משני גדילי ה‪( DNA‬חצאי הסולם)‬
‫מורכב משרשרת נוקלאוטידים‪ .‬שני הגדילים המחוברים‬
‫מסתלסלים יחד ולכן המבנה של מולקולת ה‪ DNA‬נקרא סליל‬
‫כפול‪ .‬הגנים המצויים לאורך מולקולות ה‪ DNA‬שונים אחד‬
‫מהשני ברצף ובמספר זוגות הבסיסים שיש בהם‪ .‬רצף זוגות‬
‫הבסיסים זאת ה"שפה" שהגנים כתובים בה‪ .‬תרגום נכון של‬
‫המידע הזה והפעלת מנגנונים מורכבים בתאי גוף גורמים‬
‫לתכונות התורשתיות להופיע בצאצאים‪.‬‬

‫*בכל אחד מתאי גופו של היצור יש מספר והרכב קבוע של‬

‫כרומוזומים שמאפיינים את המין הביולוגי שהיצור משתייך‬
‫אליו‪.‬‬
‫*לנקבה יש ‪ xx‬כרומוזומים ולזכר יש ‪ xy‬כרומוזומים‪.‬‬
‫*במרבית תאי גוף האדם יש ‪ 46‬כרומוזומים שמאורגנים ב‪23‬‬
‫זוגות של כרומוזומים הומולוגיים‪ .‬ישנם תאי יוצאי דופן שהם‬
‫חסרי גרעין ולכן אין להם כרומוזומים (תאי דם אדומים)‪.‬‬

‫מ‪ DNA‬לתכונה‬
‫*‪ =RNA‬שכפול של גן= מקטע של ‪.DNA‬‬
‫*נוקלאוטידים‪ -‬יחידות הבניין המרכיבות את מולקולות ה‪DNA‬‬
‫וה‪.RNA‬‬

‫חלק מהמקטעים לאורך מולקולות ה‪ DNA‬שבכרומוזומים הם‬

‫הגנים‪ ,‬שמכילים מידע לגבי תכונות מסוימות ביצור החי‪ .‬בכל‬
‫כרומוזום יש מאות עד אלפי גנים‪ ,‬ורוב הגנים כוללים בין ‪100‬‬
‫לשני מיליון זוגות נוקלאוטידים‪ .‬המידע לתכונה שכלול בגן‬
‫מסוים נקבע לפי רצף הנוקלאוטידים במקטע ה‪ .DNA‬כלומר‪,‬‬
‫רצף הנוקלאוטידים בכל גן הוא המכתיב של התכונות‬
‫התורשתיות של אותו יצור‪.‬‬

‫המידע שהגן מכיל הוא קוד להרכבת חלבון מסוים בגוף‬

‫היצור‪ .‬כלומר‪ ,‬גן מקודד ליצירת חלבון‪.‬‬
‫החלבונים הם הבסיס ליצירתם של כל החומרים בגוף והיכולת‬
‫של הגוף לבצע פעולות שתלויים בקיומם של חלבונים רבים‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬קיום של חלבון מסוים מתבטא בהופעת תכונה‬
‫כלשהי‪ .‬יש תכונות שנקבעות על ידי גן אחד (חלבון אחד)‪ ,‬ויש‬
‫תכונות שמשופעות מכמה חלבונים‪.‬‬
‫דנא מכיל מידע שגורם ליצירת חלבון שגורם לביטוי של‬
‫תכונה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬רצף ה‪ DNA‬בגן קובע את תכונת צבע העור‪.‬‬

‫חלבון בנוי משרשרת ארוכה של יחידות בניין שנקראות‬

‫חומצות אמיניות‪ .‬בגוף של יצור חי יש ‪ 20‬חומצות אמיניות‬
‫שונות והצירופים השונים שלהם מכינים עשרות אלפי‬
‫החלבונים בגוף‪.‬‬
‫מולקולות ה‪ DNA‬בנויות מרצף ארוך של נוקלאוטידים מ‪4‬‬
‫סוגים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מולקולות החלבון בנויות מרצף ארוך של‬
‫חומצות אמיניות מעד ‪ 20‬סוגים‪.‬‬
‫הקוד לחומצה אמינית מורכב מרצף של ‪ 3‬נוקלאוטידים‪ .‬כל‬
‫שלישיית נוקלאוטידים כזאת נקראת קודון‪ .‬כלומר הקוד‬
‫הגנטי‪ ,‬שלפיו מתורגם המידע שב‪ DNA‬ליצירת חלבונים בתא‬
‫בנוי משלשות של נוקלאוטידים‪.‬‬
‫סוג הנוקלאוטידים והסדר שלהם בכל קודון קובע את סוג‬
‫החומצה האמינית‪ .‬רצף הקודונים לאורך הגן קובע את סדר‬
‫החומצות אמיניות בתוך החלבון שיבנה לפי הגן הזה‪ .‬כך‬
‫שמתוך ‪ 4‬סוגי נוקלאוטידים אפשר לייצור מגוון גדול של‬
‫צירופים‪.‬‬
‫הקוד הגנטי זהה בכל מיני היצורים החיים‪ .‬כלומר‪ ,‬אותו קודון‬
‫מייצג את אותה חומצה אמינית גם בתאים של דג‪ ,‬של עץ‪,‬‬
‫ושל בן אדם‪.‬‬

‫התהליכים בתא שמובילים ליצירת חלבון לפי המידע‬

‫התורשתי שמקודד ב‪ DNA‬הם‪:‬‬
‫‪ .1‬מולקולת ‪ RNA‬נבנית בגרעין התא על תבנית של אחד‬
‫מגדילי ה‪ .DNA‬כלומר לפי רצף הנוקלאוטידים שבאחד‬
‫הגדילים התהליך הזה נקרא תעתוק‪.‬‬
‫‪ .2‬מולקולת ה‪ RNA‬שהנוקלאוטידים שלה משלימים לאלה‬
‫שבגדיל ה‪ DNA‬שלפיה היא נבנתה‪ ,‬נושאת את המידע‬
‫שהיה ב‪ ,DNA‬יוצאת מהגרעין ומגיעה לריבוזומים‬
‫שבציטופלזמה‪.‬‬
‫‪ .3‬בריבוזומים חומצות אמיניות מתחברות אחת לשנייה‬
‫בהתאם לרצף הקודונים שב‪.RNA‬‬
‫‪ .4‬החומצות האמיניות המתחברות אחת לשנייה יוצרות את‬
‫השרשרת של מולקולת החלבון‪ .‬תהליך זה נקרא‬
‫תרגום‪.‬‬
‫או בקצרה‪-‬‬
‫‪ .1‬מתבצע שכפול של גן (‪)RNA‬‬
‫‪ .2‬ה‪ RNA‬מגיע לריבוזום‬
‫‪ .3‬האנזים מתרגם כל רצף של ‪ 3‬נוקלאוטידים מקודדים‬
‫לחומצה אמינית אחת‪.‬‬
 ‫*ה‪ DNA‬בנוי מסליל דו גדילי של נוקלאוטידים‪ .‬רק אחד‬
‫מגדילי ה‪ DNA‬מתפקד כתבנית לתהליך התעתוק‪ ,‬ועל פיו‬
‫נבנית מולקולת ‪ RNA‬שהיא חד גדילית‪ .‬הנוקלאוטידים‬
‫במולקולת ה‪ RNA‬משלימים לרצף הנוקלאוטידים שב‬
‫‪ .DNA‬כך שהקודונים שב‪ RNA‬מייצגים את הקודונים שב‬
‫‪ DNA‬המרכיבים את הגן האחראי ליצירת חלבון כלשהו‪.‬‬
‫בתהליך התרגום נבנה חלבון מרצף של חומצות אמיניות‬
‫המתאימות לקודונים ברצף ה‪.RNA‬‬
‫*תהליך תעתוק קורה בגרעין התא‪.‬‬
‫*תהליך תרגום קורה בריבוזום שבציטופלזמה‪.‬‬

‫מוטציות‬
‫רצף הנוקלאוטידים חשוב לתפקוד התקין של תאי הגוף‪.‬‬
‫לפעמים עלולים לקרות מצבים שבהם הרצף משתנה‪-‬‬
 ‫נוקלאוטיד אחד או מקטעים שלמים של ‪ DNA‬מתחלפים‬
‫באחרים‪ ,‬נשמטים או נוספים‪ .‬השינוי הזה ב‪ DNA‬מכונה‬
‫מוטציה‪ .‬כתוצאה ממוטציה יכול להיות גם שינוי בחלבון‬
‫שמקודד לו קטע ה‪ DNA‬שהשתנה‪ ,‬ובגלל זה גם בתכונה‬
‫התורשתית שקשורה לחלבון הזה‪.‬‬
‫לשינוי ברצף הנוקלאוטידים עלולות להיות השלכות על תכונות‬
‫היצור החי‪ .‬רוב הפעמים המוטציה גורמת לשינוי במבנה או‬
‫בכמות החלבון שנוצר ואז פעולתו נפגעת‪ .‬מוטציה שנפגע בה‬
‫תפקוד של חלבון מסוים‪ ,‬משפיעה על תכונה של הפרט‬
‫שנושא את המוטציה עד שהפרט שנושא אותן לא שורד‪.‬‬
‫לעומתן‪ ,‬יש מוטציות שהשפעתן כמעט ולא מורגשת‪ ,‬ויש‬
‫אפילו כאלה שמביאות יתרון לפרט שנשוא אותן‪ .‬כי המוטציה‬
‫יכולה לגרום להופעת תכונה שתגדיל את הסיכויים להישרדותו‬
‫של אותו יצור‪.‬‬
‫מוטציות יכולות לקרות כתוצאה מטעויות בזמן שכפול ה‪DNA‬‬
‫וחלוקת התא‪ .‬הן עלולות להיווצר גם בעקבות חשיפה לקרינה‬
‫מזיקה או חומרים מזיקים‪ .‬בתאי הגוף חש מנגנונים שונים‬
‫שמתקנים את הטעויות האלה‪ .‬כשהתיקון לא עובד‪ -‬מתקבלת‬
‫מוטציה‪.‬‬
‫מוטציה יכולה לעבור בתורשה רק אם היא קיימת בתאי‬
‫הרבייה של אותו היצור‪ .‬לבקנות היא דוגמה למוטציה‬
‫שמשפיעה על יצירת חלבון והתבטאות תכונה‪.‬‬

‫לבקנות‬
‫לרוב האנשים נוצר פיגמנט חום שנקרא מלנין‪ ,‬שמקנה את‬
‫הצבע לעור לעיניים ולשיער‪ ,‬ומגן על הגוף מקרני השמש‪.‬‬
 ‫לאנשים שסובלים מלבקנות לא נוצר מלנין בגלל מוטציה‬
‫נקודתית בגן שמקודדת לבניית אחד האנזימים המשתתפים‬
‫ביצור מלנין‪ .‬לכן לבקנים הם בעלי עור בהיר‪ ,‬שיער לבן ועיניים‬
‫בצבע תכלת או אדמדמות‪ ,‬כתוצאה מהשתקפות כלי הדם‬
‫שבתוך גלגל העין הבהיר‪ .‬המוטציה הזאת קיימת גם בתאי‬
‫הגוף וגם בתאי הרבייה של הלבקנים לכן היא מועברת‬
‫בתורשה מדור לדור‪.‬‬

‫אנמיה חרמשית‬
‫בחלק מהמחלות התורשתיות הגורם למחלה הוא מוטציה‬
‫מסוימת ב‪ DNA‬שהתרחשה בעבר ועוברת מדור לדור‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬אצל החולים באנמיה חרמשית הגורם למחלה הוא‬
‫מוטציה בכרומוזום מספר ‪ ,11‬בגן שאחראי ליצירת חלבון‬
‫המוגלובין שמצוי בתאי הדם האדומים‪ .‬החלבון הזה אחראי‬
‫לצבע ולצורה המעוגלת של התאים האלה‪ .‬אצל החולים‬
‫באנמיה חרמשית יש שינוי בנוקלאוטיד אחד בלבד‪ -‬בקודון‬
‫מסוים יש נוקלאוטיד מסוג ‪ T‬במקום מסוג ‪.A‬‬

‫מוטציות ושונות גנטית‬

‫מוטציות ממגדילות את המגוון הביולוגי‪ .‬הן גורמות‬
‫להתפתחות מינים שונים ותורמות לשונות שקיימת בין פרטים‬
‫שונים מאותו מין‪ .‬לדוגמה‪ :‬הגנים משפיעים על הצבע של עלי‬
‫הכותרת בצמחי הכלנית‪ ,‬על ידי המוטציות שהתרחשו בגנים‬
‫במהלך הדורות נהיה שונות בין הכלניות‪ ,‬כלומר מגוון צבעים‪.‬‬

‫הימנעות מפגיעה ב‪DNA‬‬

‫ה‪ DNA‬מכיל את המידע הגנטי של כל אחד וקובע את‬
‫תכונותיו‪ .‬לכן כל פגיעה במולקולת ה‪( DNA‬לדוגמה שינוי‬
 ‫ברצף הנוקלאוטידים שלאורכה) עלולה לשבש את הפעילות‬
‫התקינה של התאים‪ ,‬לפגוע בבריאות הגוף ואפילו מסכנת‬
‫חיים‪ .‬פגיעה ב‪ DNA‬שבתאי הרבייה היא בעייתית כי היא‬
‫עלולה לפגוע לא רק באדם עצמו אלא גם בצאצאים העתידיים‬
‫שלו‪ .‬בגלל שלפגיעה ב‪ DNA‬יכולה להיות השפעה מזיקה‪ ,‬לכן‬
‫חשוב להקפיד על התנהגות מקדמת בריאות‪ -‬להקפיד על‬
‫אורח חיים בריא‪ ,‬ולהימנע מחשיפה לגורמים שמגדילים את‬
‫הסיכון להיווצרות מוטציות‪.‬‬
‫בין הגורמים שיכולים לפגוע ב‪ DNA‬ולסכן את בריאותנו יש‬
‫גם כאלה שכולם נחשפים אליהם‪ ,‬כמו חומרים מזיקים‬
‫שגורמים למוטציות וסוגי קרינה עם אנרגיה גדולה מאוד‪.‬‬
‫חלק ממגוון החומרים המזיקים שפוגעים ב‪ DNA‬הם‪ :‬ניקל‪,‬‬
‫קדיום‪ ,‬בריליום‪ ,‬סיבי אסבסט‪ ,‬בנזן‪ ,‬עשן וסיגריות‪.‬‬
‫דוגמות לקרינות בעלות אנרגיה גבוהה הן‪ :‬קרינת רנטגן‪,‬‬
‫קרינה רדיואקטיבית‪ ,‬קרינה על סגולה (אולטרה סגולה)‪.‬‬
‫הקרינות האלה גורמות לניתוק מולקולת ה‪ DNA‬ושבירת‬
‫כרומוזומים‪ ,‬בכך נוצרות מוטציות‪.‬‬
‫גז רדון הוא גם גורם לפגיעה ב‪ .DNA‬רדון זה גז שפולט‬
‫קרינה רדיואקטיבית מסוכנת‪.‬‬

‫מיוזה ומיטוזה‬
‫עקרונות התורשה‬
 ‫*אלל‪ -‬כל אחת מהצורות האפשריות של הגן‪.‬‬
‫*הומוזיגוט‪ 2 -‬אללים זהים‪.‬‬
‫*הטרוזיגוט‪ 2 -‬אללים שונים‪.‬‬
‫*גנוטיפ‪ -‬הרכב האללים שאחראים להיווצרות תכונה מסוימת‬
‫(אותיות‪ ,‬איזה אללים הוא קיבל מההורים)‪.‬‬
‫*פנוטיפ‪ -‬צורת הביטוי של תכונה ביצור החי (הסבר במילים‬
‫של מה קיבלנו)‬
‫*אלל דומיננטי‪ -‬יבוא לידי ביוטי גם אם הוא יחיד‪.‬‬
‫*אלל רצסיבי‪ -‬בא לידי ביטוי רק אם שני האללים בגנוטיפ‬
‫רצסיבים‪.‬‬
‫*הפנוטיפ נקבע על ידי הגנוטיפ‪.‬‬
‫בכל תא גוף יש ‪ 2‬עותקים של כל אחד מהגנים שנושאים‬
‫מידע לגבי אותה התכונה‪ :‬האחד בכרומוזום ההומולוגי‬
‫שמקורו באם והאחר בכרומוזום ההומולוגי שמקורו באב‪.‬‬
‫כאשר אותה תכונה מתבטאת ב‪ 2‬צורות שונות‪ ,‬כל אחת‬
‫מהצורות האפשריות של הגן נקראת אלל‪ .‬אללים שונים של‬
‫אותה תכונה נבדלים אחד מהשני ברצף הנוקלאוטידים שממנו‬
‫הם בנויים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬התכונה של צבע הפרווה בשרקנים יכולה‬
‫להתבטא בשתי צורות שונות‪ -‬צבע פרווה לבן ושחור‪ .‬אלל‬
‫אחד אחראי לצבע הלבן והאלל השני אחראי לצבע השחור‪.‬‬
‫יש מקרים שבהם לגן מסוים יש יותר מ‪ 2‬אללים‪ ,‬לדוגמה‬
‫באחד ממיני הצמחים צבע הפרחים יכול להיות לבן‪ ,‬ורוד‪,‬‬
‫סגול או אדום‪ .‬אבל ג ם במקרה הזה בתאים של יצור מסוים‬
‫נמצאים רק ‪ 2‬אללים של הגן הזה ושניהם יכולים זהים אחד‬
‫לשני או שונים אחד מהשני‪.‬‬

‫המחקר של מנדל בתורשה‬

 ‫השיטה של מנדל היא להכליא בין ‪ x‬ל‪( ,X‬ההורים ‪ .)P‬הוא‬
‫זרע את כל הצמחים שנוצרו כתוצאה מההכלאה וכל הצמחים‬
‫שגדלו היו רק ‪ -X‬הם הצאצאים בני הדור הראשון (‪.)F1‬‬
‫בשלב השני‪ ,,‬הוא הכליא בין צמחים מדור הצאצאים הראשון‬
‫(‪ )F1‬שהיו ‪ .X‬ורוב הצמחים שנוצרו כתוצאה מההכלאה הזאת‬
‫היו ‪ X‬וחלק קטן מהם ‪ x‬אלה הם הצאצאים בני הדור השני (‬
‫‪.)F2‬‬
‫‪??????218-219‬‬
‫יש חוקיות בהופעתם של הפנוטיפים השונים של התכונות‬
‫במהלך הדורות‪:‬‬
‫אחידות בדור הצאצאים הראשון (‪)F1‬‬ ‫‪-‬‬
‫כשמכליאים הורים (‪ )P‬שכל אחד מהם הוא הומוזיגוט‬
‫לתכונה מסוימת אבל הם בעלי פנוטיפ שונים אחד‬
‫מהשני‪ ,‬לכל אחד מהצאצאים שלהם יהיה אותו פנוטיפ‪.‬‬
‫האלל הדומיננטי הוא זה שקובע את הפנוטיפ של‬
‫הצאצאים‪.‬‬
‫יחס של ‪ 1:3‬בדור הצאצאים השני (‪)F2‬‬ ‫‪-‬‬
‫כתוצאה מהכלאת הצאצאים בדור ‪ F1‬היחס הצפוי בין‬
‫הפנוטיפים של צאצאיהם (‪ )F2‬הוא יחס של ‪ – 1:3‬מספר‬
‫הצאצאים בעלי פנוטיפ אחד גדול בערך פי ‪ 3‬ממספר‬
‫הצאצאים בעלי הפנוטיפ האחר‪ .‬כלומר‪ ,‬אם יכליאו בין‬
‫ההורים ששניהם הטרוזיגוטים לאותה תכונה‪ ,‬אפשר‬
‫לצפות שכרבע מהצאצאים יהיו בעלי הפנוטיפ שהאלל‬
‫הרצסיבי אחראי לו‪ ,‬ושכשלושת רבעי מהם יהיו בעלי‬
‫הפנוטיפ שהאלל הדומיננטי אחראי לו‪.‬‬

‫אללים קו דומיננטיים‬
‫יש אללים שיש בהם יחס של דומיננטיות‪-‬רצסיביות ויש אללים‬
‫שיש בהם יחס של קו‪-‬דומיננטיות (שווה ערך)‪ .‬במקרה כזה‪,‬‬
‫הפנוטיפ של ההטרוזיגוטים לתכונה הוא תוצאה של ההשפעה‬
‫המשותפת של שני האללים ושונה מהפנוטיפ של כל אחד‬
‫משני סוגי ההומוזיגוטים לתכונה‪.‬‬
‫כשיש יחס של קו‪-‬דומיננטיות בין אללים של גן מסוים מקובל‬
‫לסמן את שניהם באות גדולה‪.C1,C2 -‬‬
‫כשיש יחס של קו‪-‬דומיננטיות‪ ,‬אפשריים שלושה פנוטיפים‬
‫לאותה התכונה‪ ,‬למרות שאחראים לה רק ‪ 2‬אללים של אותו‬
‫הגן‪.‬‬