‫מאפייני החיים‪ -‬נשימה‪ ,‬הפרשה‪ ,‬מזון‪ ,‬תגובה לגירויים‪ ,‬גדילה‪ ,‬תנועה‪ ,‬מורכב מתאים‪.

‬‬
‫תאוריית התא‪-‬‬
‫כל יצור חי בנוי מתאים‪ .‬תאים נוצרים מתאים אחרים‪ .‬התא יחידה בסיסית של כל מבנה תפקוד וארגון ביצורים החיים‬
‫מיון ביולוגי‪-‬‬
‫ככל שיורדים במדרג‪ -‬עולות התכונות המשותפות (ממלכות‪ ,‬מערכות‪ ,‬מחלקה‪ ,‬סדרה‪ ,‬משפחה‪ ,‬סוג‪ ,‬מיון ביולוגי)‬
‫תא פרוקריוטיים‪-‬‬
‫● בלי גרעין‬
‫● קרום ודופן תא‬
‫● ציטופלזמה (נוזל התא)‬
‫● ריבוזומים (ייצור החלבון)‬
‫● שוטון‬
‫● ריסים‬
‫חומר תורשתי ‪● DNA‬‬

‫תא אאוקריוטיים‪-‬‬
‫● עם גרעין‬
‫● קרום התא‬
‫● ציטופלזמה (נוזל התא)‬
‫● ריבוזומים (ייצור חלבון)‬
‫● מיטוכונדריה (אברון הנשימה התאית)‬
‫● כלורופלסטים (פוטוסינטזה‪ ,‬רק בצמחים)‬
‫●‬ ‫חומר תורשתי ‪DNA‬‬

‫נגיפים‪ -‬גורם מדבק בגודל מיקרוסקופי בלי ריבוזומים שצריך מארח (תא חי) כדי להתרבות‪ .‬יש להם או ‪ rna‬או ‪dna‬‬
‫חיידקיים‪ -‬תאים חיים עם ריבוזומים שמתרבים באופן עצמאי‪ .‬יש להם ‪ rna‬ו‪dna‬‬
‫מחלה‪ -‬מצב הפוגע בייצור החי וגורם לו לתפקוד לקוי‪ .‬נוצר על ידי חיידקים‪ ,‬טפילים‪ ,‬נגיפים‪.‬‬
‫סימפטום‪/‬תסמין ‪ -‬תופעה המאפיינת מחלה‪ ,‬ומהווה אינדיקציה לקיומה של מחלה כלשהי‪.‬‬
‫גורם מחלה‪ -‬סיבה ספציפית למחלה (חיידק‪ ,‬עקידת נחש)‬
‫גורם סיכון מחלה‪ -‬גורם כללי (זיהום אוויר)‬
‫מחלה אקוטית‪ -‬קצר וסוער (חום‪ ,‬דלקות)‬
‫מחלה כרונית‪ -‬ארוכה וקבועה‪ /‬התפרצויות (אסטמה‪ ,‬פריחות)‬
‫העיקרים של קוך‪-‬‬
‫איך לקבוע קשר בין מיקרואורגניזמים למחלה‬
‫● חייב להיות בכל האורגניזמים הסובלים מהמחלה (אך לא בבריאים)‬
‫● לבודד את המיקרואורגניזמים מאורגניזם חולה ולגדל אותם באיזור טהור‬
‫● עכשיו הוא צריך לחולל את המחלה גם על אורגניזם בריא‬
‫● לבודד אותו מהניסוי ולראות שהוא שווה למיקרואורגניזם המקורי‬

‫פתוגן‪ -‬מעורר המחלה‬

‫מגפה‪ -‬מחלה בהתפשטות מהירה הפוגעת בעם‪ .‬אפידמי (מקומי) ופנדמי (עולמי)‬
‫איך אופן הדבקה‪ ,‬חומרת תסמינים‪ ,‬צפיפות אוכלוסייה‪ ,‬מידת‬
‫הניידות של האוכלוסייה משפיע על המגפה?‬
‫המשולש האפידמיולוגי‬

‫טפיל ו פונדקאי‪ -‬אורגניזם הנושא טפיל על גופו או בתוכו‪ ,‬ומספק לו‬

‫חומרי הזנה‪ ,‬מקלט ולעיתים דברים נוספים‪ .‬במקרה של טפיל‪ ,‬הוא‬
‫נפגע מהקשר‪.‬‬
‫חומר תורשתי‪-‬‬
‫‪DNA‬‬
 ‫נמצא בגרעין‪/‬בציטופלזמה (תלוי אם אאוקריוטי או פרוקריוטיים) של התא‬ ‫●‬
‫מורכב מנקלואידים (מורכבים מארבעת הבסיסים החנקניים‪( A -‬אדנין) ‪( G‬גואנין) ‪( C‬ציטוזין) ‪( T‬תימין)‪.‬‬ ‫●‬
‫מטען חשמלי שלילי‬ ‫●‬

‫?מה הבדלים ‪RNA‬‬

‫במקום ‪ T‬תימין יש ‪ U‬אורציל‬ ‫●‬
‫‪ DNA‬דו גדילי ו‪ RNA‬לרוב חד גדילי‬ ‫●‬
‫לסוכר של ה‪ DNA‬קוראים דאוקסיריבוז ול‪ RNA‬ריבוז‬ ‫●‬

‫קפסיד‪ -‬מעטפת חלבון של נגיף‬

‫ממברנה לפידית‪ -‬קרום בררני החוסם מולקולות מלהיכנס לתא‪.‬‬
‫קולטנים‪ -‬נמצאים על קרום התא או בציטופלזמה‪ ,‬תפקיד הקולטן הוא לקבל את המידע שמגיע לתא באמצעות הליגנד‬
‫(סימון כימי שמסמן לתא מה הוא צריך לעשות) וכך לאפשר לתא לפעול בהתאם‪.‬‬
‫בקטריופאג׳‪ -‬נגיף שאוכל חיידקים‬
‫תרבית רקמה‪ -‬שיטה לגידול חלק רקמה או תאים בודדים מחוץ לגוף האורגניזם ממנו נלקחו‪.‬‬
‫רבייה תאית‬

‫מושבת חיידקים‪ -‬קבוצת חיידקים שהתרבתה מאחד להרבה ולכולם חומר תורשתי זהה‬
‫זמן דור‪ -‬הזמן האורך לאוכלוסיית חיידקים להכפיל את עצמה‬
‫הגורמים המשפיעים על התפתחותם‪ :‬טמפרטורה‪ ,‬נוכחות חומרים רעילים‪ ,‬ריכוז מומסים גבוה‪.‬‬
‫עקומת הגידול‪:‬‬

‫העברת מחלות מתבצעת על ידי וקטור (אורגניזם שלא חולה במחלה אלא רק מעביר אותה‪ ,‬יתוש)‬
‫העברה זואונטית‪ -‬מחלה שעוברת בין בני אדם לחיות ולהפך‬
‫בדיקת ‪-PCR‬‬
‫בודקת או ישר את המחולל מחלה‪ .‬לוקחים מקטע מתוך המטען הגנטי של הנגיף ומכפילים אותו שוב ושוב‪.‬‬
 ‫מערכת הגנה‪-‬‬
‫קו הגנה ראשון‪ -‬עור‪ ,‬מיצי עיכול‪ ,‬ריר‪ ,‬רוק‪ ,‬ריסים‪ ,‬דמעות‪ ,‬שיער‬
‫קו הגנה שני‪ -‬תאי דם לבנים שגורמים לתגובה דלקתית (מתבטאת בכך שהאזור הפגוע מתנפח‪ ,‬נעשה אדום‪ ,‬ונוצרת בו‬
‫תחושת כאב‪).‬‬
‫קו הגנה שלישי‪ -‬תאים לבנים שמזהים את הפולשים ומגיבים להם בצורה ייחודית‪ .‬לרוב התגובה בכל הגוף ולא רק‬
‫במקום הפגוע‬
‫עצמי וזר‪-‬‬
‫מערכת החיסון יודעת להבדיל בין עצמי (תאים השייכים לגוף) לזר (תאים ממקור זר) ומפעילים תגובה חיסונית רק על‬
‫הגורמים הזרים‪.‬‬
‫תא דם לבן‪-‬‬
‫חלק מהמערכת החיסונית‬
‫מגן על הגוף ממזיקים‬
‫מיוצר במח עצם‬
‫הפ מסוגלים לצאת מכלי הדם‪ ,‬לשנות צורה‪ ,‬ולנוע נגד כיוון הדם‪.‬‬
‫אנטיגן‪-‬‬
‫היא מולקולה המזהה עצם זר‪ ,‬ומעוררת תגובה חיסונית שגורמת ליצירת נוגדנים‬
‫נוגדנים‪-‬‬
‫מולקולת חלבון‪ .‬נקשרת לאנטיגן‪ .‬חיבור הנוגדן לאנטיגן מאפשר את חיסולו של הפולש במספר דרכים‪.‬‬
‫תגובה ראשונית‪ -‬מתפתחת באיטיות ובעוצמה חלשה ‪.‬‬
‫תגובה שניונית‪ -‬מהירה יותר ובעוצמה חזקה יותר‪.‬‬
‫בתגובה שניונית יותר הנוגדנים נוצרים מהר יותר ובכמות גדולה יותר‪ ,‬בזכות הזיכרון החיסוני‪.‬‬
‫חיסונים‪-‬‬
‫חיסון פעיל‪ -‬הזרקת וירוסים וחיידקים מוחלשים (כדי לעורר את המערכת החיסונית)‬
‫חיסון סביל‪ -‬הזרקת נוגדנים שיגיבו במיידית לרעל או מחלה בגוף‪.‬‬