‫בקטריולוגיה – תורת החיידקים‬

‫וירולוגיה – תורת הנגיפים‬

‫פרזיטולוגיה – תורת הטפילים‬
‫מיקולוגיה – תורת הפטריות‬

‫שני סוגי תאים –‬

‫תאים אאו‪-‬קריוטים – עם גרעין‪ .‬יש להם תפקידים‪ .‬הם מייצרים דברים‬
‫ומתחלקים‪ .‬מורכבים בצורה‪ .‬מבנה עשיר באברונים‪.‬‬
‫תאים פרו‪-‬קריוטים – בלי גרעין‪ .‬מבנה פשוט‪ .‬לא דורש הרב‪ .‬מקבל‬
‫הרבה אנרגיה‪ ,‬כל מה שעושה זה להתרבות‪ .‬נעדר כמעט באברונים‪.‬‬

‫אנטוני וואן לוונהוק – אבי תורת המיקרוביולוגיה‪ ,‬שכלל את מיקרוסקופ האור‬

‫גילה עולם של יצורים זעירים‪ ,‬תיאר את תאי הדם האדומים‪ ,‬נימי הדם ותאי הזרע‬

‫לואי פסטר – תסיסה‪ ,‬פיסטור‪ ,‬אבי תורת החיסון‪ ,‬ריפוי מנגיף הכלבת‬

‫רוברט קוק – גילה גורמי מחלות‪ ,‬שיפר שיטות צביעה‪ ,‬בידוד ומצעי גידול לחיידקים (צלחות אגר ופטרי)‬
‫האקסיומות שלו‪:‬‬
‫אם יש חיידק שחפת לדוגמא‪ ,‬הוא צריך להיות בכל המקרים של המחלה שנבדקו‬
‫אפשר לקחת חיידק ולגדל אותו "בחוץ"‬
‫החיידק יכול להתקבל מחדש מחיות שהודבקו ולהתרבות במעבדה‬
‫המסקנה המרכזית שלו‪ :‬למרות השוני הרב בין תאים‪ ,‬יש מאפיינים ואברונים שדומים לכולם‪.‬‬

‫מאפייני התא החי –‬

‫מטבוליזם‬ ‫‪.1‬‬
‫קיים קרום\ ממברנה שתוחמת בין התא לחוץ‬ ‫‪.2‬‬
‫רבייה וגדילה‬ ‫‪.3‬‬
‫התמיינות\ חלוקה לסוגים‬ ‫‪.4‬‬
‫תקשורת‬ ‫‪.5‬‬
‫תנועה‬ ‫‪.6‬‬
‫אבולוציה\ התקדמות\ שינוי‬ ‫‪.7‬‬

‫החיידק –‬
‫תא פרו‪-‬קריוטי – ללא גרעין‬
‫חד תאי‬
‫החומר התורשתי חופשי בציטופלזמה כי אין גרעין‬
‫לרוב חיידקים הם עצמאים – לא תלויים בתאים אחרים כדי לחיות ולהתרבות‪ .‬יכולים להתקיים בחוץ‪ .‬לכן כ"כ מדבק‬
 ‫בחיידק ‪ +‬תא צמח – יש דופן‬
‫בתא צמח ‪ +‬תא חי – יש גרעין ‪DNA +‬‬

‫מבנה החיידק – תא פרו‪-‬קריוטי –‬

‫כל חיידק מוקף במעטפת התא ‪ Cell Envelope‬אשר מורכבת מ‪:‬‬

‫‪ .1‬ממברנה ‪ -‬קרום התא – המורכבת משתי שכבות של חלבונים‬

‫ושומנים‬
‫‪ .2‬דופן התא – ‪Cell Wall‬‬

‫לחלק מהחיידקים קיימת מעטפת נוספת ‪ -‬קפסולה‬

‫החומר הגנטי – מורכב מכרומוזום אחד מעגלי‪ ,‬אינו מוקף קרום גרעין‪ ,‬יחידות קטנות עצמאיות הנקראת פלסמידים‬
‫ריבוזומים‬
‫אברונים נוספים (ייתכנו שוטון\ זנבונים) וריסים‬
‫לחיידק אין גרעין אבל האזור בו נמצא ה‪ DNA-‬נקרא נוקליאואיד "כמו גרעין"‪ ,‬אזור זה מכיל כרומוזום ‪ 1‬המורכב מ‪DNA-‬‬

‫התא "הבת" זהה לתא "האם" בגלל פשטות ה‪ ,DNA-‬הוא זהה בין חיידק אם לחיידק בת‬

‫צורות של חיידקים ‪:‬‬

‫כדורים – ‪Coccus‬‬

‫מתגים\ מקלונים – ‪Rod‬‬

‫ספירליים – ‪Spirillum‬‬

‫צורת החיידק מסייעת בזיהוי החיידק‪ ,‬הבעיה והטיפול הדרוש‬

‫החיידקים גם שונים בצורה שהם קשורים זה לזה – אשכולות או שרשרות‬
 ‫מצעי גידול לחיידקים –‬
‫נוזלי – רק לזהות שיש בכלל זיהום‬
‫מוצק – על צלחת ומתחיל להתרבות‬

‫מרכיבי התא –‬
‫ציטופלזמה –‬
‫הנוזל הפנימי של התא‪ .‬קיים גם בתא אאו‪-‬קריוטי וגם בתא פרו‪-‬קריוטי‬
‫ריבוזום –‬
‫תפקידם לייצר חלבונים‪ .‬חלקם בציטופלזמה וחלקם במעטפת‪ .‬גודלם שונה בין תא אאו‪-‬קריוטי לפרו‪-‬קריוטי‪ ,‬בתא אאו‪-‬קריוטי‬
‫הם יותר גדולים‪.‬‬
‫חלליות – ‪– Granules‬‬

‫סוג של מאגר של אוכל בתוך התא‪ .‬בכל תא מספר ניכר של חלליות‪ .‬הן אינן מסיסות במים‪.‬‬
‫פלסמיד – ‪– Plasmid‬‬

‫חתיכות ‪ DNA‬אשר מפוזרות בתא ואינן נמצאות באזור המעגלי של ה‪DNA-‬‬

‫הם אינם חיוניים לתא‪ .‬יכולים לעבור מחיידק לחיידק ויכולים להיכנס גם לאזור‬
‫ה‪DNA-‬‬

‫המעבר של פלסמיד לתוך אזור ה‪ DNA-‬נקרא קוניוגציה – ולמעשה נוצר חיידק‬

‫קצת שונה‪.‬‬
‫חיידק אינו יכול לייצר פלסמיד‪ ,‬הוא מועבר מתא אחר‪ .‬מספרם שונה בכל תא‪.‬‬
‫תפקידם – עמידות‪.‬‬

‫חשיבות הפלסמידים מבחינה רפואית –‬

‫נשיאת גנים המקנים עמידות לאנטיביוטיקות שונות‪.‬‬ ‫•‬

‫יכולים לשאת גנים האחראים לאלימות התא‬ ‫•‬
‫פלסמיד העובר בחלקו יכול להיכנס אל "גרעין" החיידק‬ ‫•‬
‫כך נוצרים חיידקים בעלי הרכב חדש של אלימות ויציבות לתרופות‬ ‫•‬

‫מעטפת התא – ‪– Cell Envelope‬‬

‫מורכבת מ‪ 3-‬שכבות‪:‬‬
‫‪ .1‬הקרום הציטופלזמי – ‪Plasma Membrane‬‬
‫‪ .2‬דופן התא – ‪Cell Wall‬‬
‫‪ .3‬הנרתיק \ הקפסולה ‪Capsule -‬‬
 ‫מבנה המעטפת מחלק את החיידקים ל‪ 2-‬קבוצות‪:‬‬

‫גראם חיובי‬ ‫גראם שלילי‬

‫עבה מאוד‬ ‫דק מאוד‬ ‫דופן התא‬

‫נצבעים כחול ולא נשטף‬ ‫לא נצבעים‪ ,‬בצביעה שניה נצבעים אדום‬ ‫צביעת גראם‬
‫רגישים‬ ‫לא רגישים‬ ‫רגישות לפניצילין‬

‫זהה‬ ‫זהה‬ ‫קפסולה והקרום הציטופלזמטי‬

‫שכבה אחת‬ ‫‪ 3‬שכבות‪ ,‬בעלי ממברנה חיצונית נוספת‬ ‫דופן התא‬

‫אקסוטוקסין‬ ‫אנדוטוקסין‬ ‫הטוקסין\ הרעלן‬

‫מופרש החוצה מתאי חיידקים חיים‬ ‫נוצר רק לאחר מות החיידק והתפרקות הדופן‬
‫חומר חלבוני‬ ‫מורכב מסוכר‬

‫ניתן להכינו‬ ‫לא ניתן להכינו‬ ‫‪Toxoid‬‬

‫לא גורם לחום‬ ‫גורם לחום‬ ‫סימפטומים‬

‫הקרום הציטופלזמטי – ‪– Cell Membrane‬‬

‫בקרום יש כיסים הקרויים מזוזום ‪ ,Mesosome‬ישנם שני סוגים‪:‬‬

‫‪ .1‬מזוזום ספטאלי – אמצעי – פעילים ביצירת דפנות התא בעת חלוקתו‪ ,‬חלוקת התא מתחילה במזוזום‬
‫‪ .2‬מזוזום צדדי – לטראלי – קושר אליו את כרומוזום החיידק‬

‫תפקידי הקרום ‪:‬‬

‫חדירות – אפשרות העברת חומרים ללא אנרגיה (מפל הריכוזים וחומר בגודל מתאים) ותוך השקעת אנרגיה (נגד מפל‬
‫הריכוזים)‬
‫מערכת הנשימה מצויה בקרום‬
‫אנרגיה נאגרת בעזרת יחידות ‪ATP‬‬

‫כל הדרוש לבניית דופן מצוי בקרום‪.‬‬

‫ההוראה ניתנת ע"י נוקלאואיד‬
‫התחלת הבניה היא מהמזוזום הלטראלי‬
 ‫פפטידוגליקן – ‪– Peptidoglycan‬‬

‫מרכיב של הדופן המשותף כמעט לכל החיידקים‪.‬‬

‫מעניק קשיחות לדופן התא‪.‬‬
‫מורכב מסוכרים ומחומצות אמינו‪.‬‬
‫מהווה ‪ 5- %10‬מהמשקל היבש של מעטפת התא של חיידק גרם שלילי‪ ,‬ו ‪ 40 - %90‬מהמשקל היבש של מעטפת התא‬
‫של חיידק גרם חיובי‬
‫מהווה איזור המגע בין חיידק גרם חיובי לבין הסביבה (לגראם שלילי יש עוד ממברנה)‬
‫המרכיב העיקרי בדופן של חיידק גרם חיובי – בגלל שהדופן שלו עבה‬

‫‪– Lipopolysaccharides‬‬

‫אחד המרכיבים הכי חשובים בדופן\ בממברנה של חיידק גראם שלילי‬

‫מורכב מ‪:‬‬
‫‪ .1‬רב סוכר ‪ – Polysaccharides‬חומר אנטיגני מעורר תגובה חיסונית‬
‫‪ – Lipid A .2‬חומר שומן רעיל‬

‫כאשר חיידק מת החומר הזה משתחרר והופך לרעלן – אנדוטוקסין‬

‫תכונות דופן התא‪:‬‬

‫‪ .1‬חיזוק – כמו שכפ"צ לגוף‪ ,‬עוזר לחיידק לעמוד בלחצים‬
‫‪ .2‬תפקיד בחלוקת התא‬
‫‪ .3‬התפקיד המרכזי – בדופן התא ישנם קולטנים אשר באמצעותם נקשרים לתאי הגוף‪ .‬המע' החיסונית מזהה אותם‬
‫ופועלת כנגד החיידק‪.‬‬

‫הפניצילין –‬
‫חוסר סלקטיביות בחדירות‬
‫פניצילין מונע יצירת דופן החיידק‪ ,‬לכן פוגע רק בחיידקים בחלוקה‬
‫הפניצילין עובד רק על חיידקים גראם חיובי‪ ,‬לגראם שלילי יש אנזים שמפרק את הפניצילין‪.‬‬

‫מעטפת התא – נרתיק התא – הקפסולה –‬

‫לא קיים בכל החיידקים‪ .‬שכבה שמקיפה את הדופן‪ ,‬כמו ברזנט שמגן מהגשם‪ .‬בנויה ברובה מסוכר‪.‬‬
‫עוזרת לאלימות החיידק כי מקשה על המערכת החיסונית‪ .‬דוגמא – ‪ Streptococcus Mutons‬חיידקי עששת‪.‬‬

‫החיידק היחיד בעולם ללא מעטפת – רק עם קרום – ‪– Mycoplasma‬‬

‫מצד אחד קל להרוג כי אין דופן‪ ,‬כל שינוי יכול להתפוצץ‪ .‬מצד שני קשה לפתח תגובה חיסונית כי רוב התגובה החיסונית‬
‫מתפתחת אל מול הדופן שאין לו‪ .‬בגלל שאין דופן מאוד קטן‪ .‬גורם לדלקת ריאות ומחלות מין‪.‬‬
 ‫שוטון – ‪- Flagella‬‬

‫בנוי מחלבון‬
‫משמש כאבר תנועה‬
‫סוג של "זנב"‬
‫יכול להיות שוטון אחד או יותר‬
‫מיקום השוטון מאפיין את זן החיידק‬
‫תנועת השוטון – סיבובית‬

‫שערות סומטיות – ‪– Pili‬‬

‫סוג ‪ – 1‬עוזר לחיידק להיתפס ולהיצמד אל התא\ האיבר‬

‫סוג ‪ – 2‬נקרא ‪ sex Pili‬מסייע לחיידק להיצמד לחיידק נוסף‪ ,‬סוג של מגע מיני‬

‫נבג – ‪– Spore‬‬

‫חיידק בתרדמת‪ .‬מצב של חיידק שנכנס לסוג של סטרס‪ .‬לא קיים בכל סוגי החיידקים‪.‬‬
‫גורם אלימות מאוד חזק‪ ,‬מופרש מהגוף ויכול שנים להמשיך לחיות בתנאים קיצוניים‪ ,.‬כך יכולים להדביק אחרי שנים‪.‬‬
‫החיידק עובר סוג של הצטמקות‪ .‬כל אזור הדופן והממברנה מתרחב וכמות המים והציטופלזמה מצטמקת‪.‬‬
‫במצב זה מתנהל חילוף חומרים מינורי‪.‬‬
‫עם השתפרות התנאים הוא הופך לפעיל ומתחיל להתחלק‪ .‬כנבג אינו מתחלק‪.‬‬
‫שני סוגי חיידקים יכולים להיות נבג‪ Bacillaceae :‬ו‪Clostridiaceae-‬‬

‫צביעת גראם לזיהוי גראן שלילי או חיובי –‬

‫מקבעים חיידקים על זכוכית‬
‫מוסיפים צבע סגול‬
‫הצבע צובע את הממברנה של התא‪ ,‬הכל נצבע כחול‬
‫מוסיפים אתנול לזמן קצר‪ ,‬חומר ממיס שומנים‬
‫גראם חיובי בגלל הדופן העבה לא קורה כלום ואילו אצל הגראם שלילי בגלל הדופן הדק הצבע נעלם‬
‫מוסיפים צבע נוסף אדום‬
‫גראם חיובי נשאר כחול ‪ ,‬גראם שלילי נצבע אדום‬
‫התוצאה = גראם חיובי נשאר כחול‪ ,‬גראם שלילי נצבע אדום‬

‫צביעת זיל נלסון – לשחפת – ‪– Mycobacterium‬‬

‫לא בודק גראם שלילי או חיובי‪ .‬בודקים המצאות שומניות על הדופן שלא מאשפרת צביעת גראם‪.‬‬
‫שמים חומר אשר ממיס לגמרי את השומן וצובע את החיידקים באדום‪ .‬לאחר שטיפה באתנול מכל החיידקים יורד הצבע האדום‬
‫למעט חיידק השחפת שהצבע נכנס אצלו עמוק יותר‪ .‬צבועים שוב בצבע כחול‪.‬‬
‫התוצאה – חיידק השחפת – נשאר אדום‪ ,‬יתר החיידקים – כחול‪.‬‬
‫הצביעה כאן הפוכה – קודם אדום ואז כחול‪.‬‬
 ‫עקרונות החיטוי והעיקור –‬

‫מטרת העיקור והחיטוי הוא סילוק או מוות של מיקרואורגניזמים‪ .‬נעשה ע"י פגיעה בלתי הפיכה בכושר ההתרבות שלהם‬
‫המטרה – לצמצם את כמות החיידקים ע"מ שהמערכת החיסונית שלנו תוכל להתמודד איתם‪.‬‬
‫הפגיעה יכולה להיות‪:‬‬

‫פגיעה בחומצות הגרעין (‪)RNA, DNA‬‬ ‫•‬

‫פגיעה בחלבונים‬ ‫•‬
‫פגיעה בממברנות‬ ‫•‬
‫גורמי ההרג יכולים להיות כימיקלים‪ ,‬חום‪ ,‬קרינה או סילוק פיזי של החיידקים‬ ‫•‬

‫גורמים משפיעים ‪:‬‬

‫‪ .1‬כמות חיידקים התחלתית‬
‫‪ .2‬זמן החיטוי והעיקור – יותר ארוך יותר יעיל‬
‫‪ .3‬סוג החיידקים (עמידות)‬

‫סוגים‪:‬‬
‫‪ .1‬ניקוי – סילוק חלק מהחיידקים (סילוק פסולת ושטיפה במים וסבון)‬
‫‪ .2‬חיטוי – הרג של רוב החיידקים הפתגונים (הגורמים למחלה)‬
‫‪ .3‬עיקור – השמדה מוחלטת שלהם‬

‫חיטוי –‬
‫לא יעיל לנבגים‪ .‬רמת החיטוי תלויה במוצר ויעודו‪ .‬מתאים למוצרים שלא מוחדרים לגוף‪.‬‬
‫חומרים לחיטוי‪:‬‬
‫פנול‪ :‬יעיל מאוד לחיטוי משטחים‪ ,‬אולם רעיל ובעל ריח מאוד לא נעים‬
‫יוד‪ :‬לחיטוי עור בהכנה לניתוח‪ ,‬יעיל גם נגד חלק מהנגיפים‪ ,‬זול וזמין‬
‫כלור‪( :‬מלבין‪ ,‬אקונומיקה)‪ ,‬לחיטוי נוזלי פסולת‪ ,‬זול מאוד ויעיל‬
‫אלכוהול ‪: %70‬לחיטוי עור לפני הזרקה או שאיבת דם‪ ,‬יעיל ואינו גורם נזק לעור‬

‫חיטוי ביעילות גבוהה‪ :‬השמדה של רוב המיקרואורגניזמים למעט נבגים‪ .‬נעשה ע"י גלוטראלדהיד או כלור‪-‬דאוקסיד‬
‫חיטוי ביעילות בינונית‪ :‬משמיד חיידקים כולל חיידקי שחפת‪ ,‬ורוב הפטריות‪ .‬לא יעיל לנבגים או לנגיפים ללא מעטפת חיצונית‪.‬‬
‫נעשה ע"י ‪ %70‬אלכוהול‬
‫חיטוי ביעילות נמוכה‪ :‬משמיד את רוב החיידקים והפטריות אבל לא את חיידקי השחפת‪ ,‬נבגים או נגיפים חסרי מעטפת‬
‫חיצונית‪ .‬נעשה ע"י תרכובות אמוניום או תרכובות יוד ופנול‬

‫שיטות נוספות לחיטוי‪:‬‬

‫פסטור ‪ -‬חימום ל – ‪ oC 65‬למשך ‪ 30‬דקות‪ ,‬יעיל להרס של רוב המיקרואורגניזמים עם מינימום פגיעה באיכות המזון‬

‫‪ - Ultra-High Temperature -UHT‬חימום ל – ‪ oC 72‬למשך ‪ 15‬שניות וקירור מידי‪ ,‬שומר על איכות המזון עם פגיעה יחסית‬
‫מורחבת במיקרואורגניזמים‬
 ‫עיקור – השמדה מוחלטת של חיידקים –‬
‫שיטות עיקור‪:‬‬
‫קיטור‬ ‫‪.1‬‬
‫חום יבש‬ ‫‪.2‬‬
‫גז‬ ‫‪.3‬‬
‫קרינה‬ ‫‪.4‬‬

‫כללי‬ ‫השיטה‬

‫משבש את מבנה החלבונים‬ ‫חום‬

‫אפשר חום יבש או רטוב‬
‫הטמפ' והמשך – תלוי בחיידקים‬
‫הרתחה ב‪ 100-‬מעלות לא מספיקה לעיקור‬
‫מתאים לזכוכית ומתכת‬
‫עיקור רטוב של אדים‪ ,‬העלאת הלחץ גורמת לעלייה בטמפ'‬ ‫אוטוקלב‬
‫טוב בעיקר לחיידקים\ נבגים ופטריות‬ ‫‪Autoclave‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬לעקר נוזלים בזכוכית‬
‫‪ .2‬טיפול בפסולת ביולוגית‬
‫‪ .3‬טיהור פריטים לפני שימוש‬
‫‪ .4‬עיקור כלי מתכת – מספריים‬
‫יעיל‪ ,‬קצר יחסית ולא יקר‬
‫מעקרים בזה כל מה שנכנס לחולה ומה שיוצא ממנו‬

‫טמפ' גבוהה‬ ‫שריפה‬

‫משמש לפסולת לזריקה‬
‫משמש לעיקור מחטי זריעה במעבדות‬

‫גורמת לפגיעה ב‪ DNA-‬ובכושר ההתרבות של החיידק‬ ‫קרינה‬

‫משתמשים בקרינה ב‪:‬‬
‫מחטים‪ ,‬מזרקים‪ ,‬צנתרים‪ ,‬חוטי תפירה‪ ,‬צלחות לתרביות‬

‫קרינה על סגולה גורמת לפגיעה ב‪ DNA-‬ובמבנה‬ ‫‪UV‬‬

‫משתמשים בחדרי ניתוח‬
‫החיסרון – לא חודר לנוזל‪ ,‬לכן הכי טוב למשטחים‬

‫מתאים לנוזלים ואוויר‬ ‫סינון‬

‫לחיידקים שונים יש חורים שונים‬
‫מיועד בעיקר לתמיסות שלא ניתן לעקר באוטוקלב ע"מ לא לפגוע‬
‫בתמיסה‪ ,‬לדוגמא תרופות מיוחדות‬
 ‫רבייה אל מיני –‬

‫חלוקת כל תא ל‪2-‬‬ ‫•‬

‫מתרחשת ביצורים חד תאיים‬ ‫•‬
‫המטען הגנטי ביצורים האורגניזם המקורי‬ ‫•‬
‫ביצורים אאוקריוטים – מיטוזה‬ ‫•‬
‫בחיידקים (פרו קריוטים) – השתנצות‬ ‫•‬

‫רקומבינציה – היווצרות צירופים תורשתיים חדשים‬

‫ביצורים אאוקריוטים – רביה מינית‬
‫ביצורים פרו קריוטים –‬
‫‪ .1‬טרנספורמציה –‬
‫קליטת ‪ DNA‬ע"י חיידק מחיידק מת‪ ,‬החיידק החי קולט את ה‪ DNA-‬ששוחרר מהחיידק המת‬
‫דוגמא – הניסוי של גריפית‪ ,‬חומר תורשתי הועבר מזן מסוים לזן אחר והקנה לו תכונות אלימות‬

‫‪ .2‬טרנסדוקציה –‬
‫הדבקה של תא חיידק ע"י נגיף‪ ,‬כדי שיקרה שינוי גנטי בתא\ בחיידק‬
‫‪ DNA‬מועבר מחיידק לחיידק באמצעות בקטריופאג – נגיף התוקף חיידקים‬
‫במהלך ההתרבות קולט לפעמים הנגיף קטעים של ‪ DNA‬מתא חיידק בנוסף או במקום ה‪ DNA-‬שלו‬
‫הנגיף יכול להעביר לתא חיידק קטעי ‪ DNA‬ובכך מקנה לו תכונות חדשות‬

‫‪ .3‬קוניוגציה –‬
‫פלסמידים‪ ,‬חתיכות ‪ DNA‬אשר מפוזרות בתא ואינן נמצאות באזור המעגלי של ה‪ ,DNA-‬יכולים לעבור מחיידק לחיידק‬
‫יכולים להיכנס לאזור ה‪ ,DNA-‬מעבר זה נקרא קוניוגציה – ולמעשה נוצר חיידק קצת שונה‪.‬‬

‫גידול חיידקים מטרות –‬

‫‪ .1‬אפיון וזיהוי חיידקים‬
‫‪ .2‬להגדלת כמות החיידקים לצורך הגדרת מצב המחלה והתאמת טיפול‬
‫מה עושים עם חיידקים ממעבדה ?‬
‫זיהוי גורם המחלה‬ ‫‪.1‬‬
‫קביעת איכות המזון‬ ‫‪.2‬‬
‫שימוש בתעשייה‬ ‫‪.3‬‬
‫שימוש במחקר‬ ‫‪.4‬‬

‫תהליך גידול חיידקים במעבדה –‬

‫איסוף דגימה (צואה‪ ,‬שתן‪ ,‬דם וכו')‬
‫הרחפה\ מיהול‬
‫זריעה על מצע מזון מוצק והדגרה‬
‫בחירת מושבה וביצוע זריעת בידוד‬
‫גידול במצע נוזלי לקבלת תרבית טהורה‬
‫שמירת התבדיד הנקי בהקפאה‬

‫זריעת בידוד – טובלים מחט באחת מהמושבות הבודדות של החיידקים וזורעים במצע מזון מוצק\ נוזלי חדש‪ .‬באיסוף הראשון‬
‫יש הרבה סוגי חיידקים‪ ,‬כאשר לוקחים שוב ממושבה אחת מבודדת מקבלית תרבית טהורה של החיידק‪.‬‬
 ‫אוטו‪-‬טרופיים – אורגניזמים המסוגלים לסנתז בעצמם את כל מרכיבי התא ממלחים אנאורגניים פשוטים‪ .‬עצים‪ ,‬אצות וכו'‬
‫הטרו‪-‬טרופיים – לא מסוגלים לסנתז את כל חומרי התא בהעדר פחמן דו חמצני ואנרגיה‪ ,‬אין יכולת לייצר חומרים חיוניים לתא‬
‫מבלי לקבל מבחוץ (בע"ח וחלק מהחיידקים)‬

‫= לכן צריך מצע גידול ‪ -‬מצע הגידול צריך להכיל את המרכיבים הנחוצים למיקרואורגניזם על מנת לייצר אנרגיה ולבצע את‬
‫המטבוליזם התאי‪.‬‬

‫מה מכיל מצע גידול?‬

‫מים מזוקקים‬ ‫‪.1‬‬
‫פפטון – מקור לחלבונים‬ ‫‪.2‬‬
‫תמצית בשר‬ ‫‪.3‬‬
‫תמצית שמרים – מקור לוויטמין ‪B‬‬ ‫‪.4‬‬
‫חומרים אנאורגניים‬ ‫‪.5‬‬
‫סוכרים – לאנרגיה וכיסודות לבניית דופן התא‬ ‫‪.6‬‬
‫אגר – חומר ההופך את המצע לג'ל ‪:‬‬ ‫‪.7‬‬
‫לא מותקף ע"י רוב החיידקים‬
‫נוח לעבודה נמס ב‪ 80-100-‬מעלות‬
‫נקרש רק ב‪ 40-45-‬מעלות‬

‫סוגי מצעים –‬

‫מוצק –‬ ‫מצע מוצק‬ ‫מצע נוזלי לעומת מוצק‬

‫החיידק מתרבה במושבות וניתן לזהות‬ ‫כל החומרים בתוספת אגר‬
‫נוזלי –‬ ‫מצע נוזלי‬
‫אין מושבות רק התרבות‬ ‫כל החומרים ללא אגר‬
‫הנוזל הופך עכור‬
‫בודק אם יש או אין חיידק ואת כמותם‪,‬‬
‫אבל לא נותן לאפיין‬

‫מצע דל –‬ ‫מצע דל או מצע עני ‪ -‬מצע סינטטי‬ ‫מצע עני או מוגדר לעומת מורכב‬
‫מתאים לבדיקת זנים מיוחדים או‬ ‫מכיל חומרים בעלי הרכב כימי ידוע כגון‬
‫אלימים שיכולים לשרוד ולהיות עמידים‬ ‫מלחים אי‪-‬אורגניים‪ ,‬חומרים אורגניים‬
‫גם במצע עני‬ ‫וכן בופר מתאים ל ‪ - pH‬בו נערך‬
‫הגידול‪.‬‬
‫מצע מורכב –‬ ‫מצע מורכב –‬
‫משמש לגידול שגרתי‪ ,‬חיידקים‬ ‫מכיל כל מה שרשום ברשימה‬
‫שזקוקים לכל הרכיבים ולדרישות‬
‫תזונתיות מורכבות‬
‫מצע בורר –‬ ‫מצע בורר –‬ ‫מצע בורר ומצע מבחין‬
‫החיידק מגיב למשו בלי פעולה‬ ‫מצע שמכיל חומרים שמעכבים זן אחד‬
‫אקטיבית‬ ‫של חיידקים ולא מעכבים זן אחר‬
‫מצע מבחין –‬ ‫(לדוגמא מצע עם אנטיביוטיקה)‬
‫החיידקים עושים משו‪ ,‬מגיבים לחומר‬ ‫מצע מבחין –‬
‫מצע אשר מאפשר אבחנה בין סוגים ע"י‬
‫הוספת חומר כימי אליו חלק מהחיידקים‬
‫מגיבים וחלק לא לדוגמא ‪ -‬צבע‬
 ‫סיכום זיהוי חיידקים ‪:‬‬
‫במבנה החיידקים או מושבותיהם‪ ,‬בפעילות המטבולית של החיידקים‪ ,‬בדיקת כושר ניצול חומרים ייחודיים המצויים במצע‪,‬‬
‫ברגישות החיידקים לסוגי אנטיביוטיקה שונים‪ ,‬ביכולת התנועה או אופן התנועה‪ ,‬במטען הגנטי של החיידקים‪.‬‬

‫חיידקים הגדלים על קרקע מזון מוצק נשארים צמודים זה לזה ויוצרים מושבות‪ .‬כל מושבה מורכבת ממין אחד של חיידק‪ ,‬וכל‬
‫הפרטים בה זהים במטענם הגנטי‪ ,‬כי מקורם בתא חיידק אחד‪.‬‬
‫חיידקים הגדלים בקרקע מזון נוזלית‪ ,‬אינם נשארים צמודים זה לזה‪ ,‬אלא מתפזרים בנוזל‪ .‬ככל שמספר החיידקים עולה‪ ,‬עולה‬
‫עכירות המצע‪.‬‬
‫בעזרת זריעת בידוד‪ ,‬אפשר לקבל מושבות בודדות של חיידקים‪.‬‬
‫כדי לקבל תרבית טהורה של חיידקים שכל החיידקים בה זהים גנטית‪ ,‬לוקחים דגימה‬
‫של חיידקים מן המושבה הרצויה ומעבירים לקרקע מזון מתאימה‬

‫שלב ‪ – 1‬השהייה – ‪– Lag Phase‬‬

‫תקופת הסתגלות‪ .‬שיפוע מתון‪ .‬ניצול מקורות המחייה החדשים‪ .‬נמשך עד שמתחילים להיות מסוגלים להתחלק‪.‬‬
‫שלב ‪ – 2‬הגידול המעריכי – ‪– Log Phase‬‬

‫חיידקים מתחלקים ותרבים בקצב קבוע‪ ,‬בכל דור מוכפל מספרם‬

‫זמן דור – הזמן שלוקח לאוכלוסיית חיידקים להכפיל את עצמה (לכל חיידק זמן דור אחר)‬
‫שלב ‪ – 3‬הגידול היציב – ‪– Stationary‬‬

‫קצב הגידול שווה לקצב התמותה‪ .‬הצפיפות עולה‪ .‬הרעה בתנאים‪ .‬מצטברים במצע תוצרים מזיקים ו‪ PH-‬משתנה‬

‫שלב ‪ – 4‬התמותה – ‪– Death‬‬

‫המזון פוחת והרעלים מצטברים‪ .‬קצב התמותה עולה על קצב ההתרבות‪ .‬מס' החיידקים יורד עד שנותרים מעט מאוד‪.‬‬
 ‫שיטות קביעת כמות חיידקים –‬

‫גורמים המשפיעים על קצב הגידול –‬

‫‪ .1‬זמינות מזון –‬
‫ככל שכמות החיידקים גדלה זמינות המזון יורדת‬

‫‪ .2‬טמפרטורה‬
‫טרמופילים – אוהבים חום‬
‫מזופילים – אוהבים טמפ' בינונית – רוב החיידקים‬
‫פסיכופילים – אוהבים קור‬

‫‪– PH .3‬‬
‫אצידופילים – אוהבים חומצה‪ PH ,‬נמוך מ‪5-‬‬
‫נייטרופילים – ניטרליים – רוב החיידקים – ‪ PH‬בין ‪ 6‬ל‪8-‬‬
‫אלקפילים – אוהבים בסיס‪ ,‬שונאים חומצה – ‪ PH‬בין ‪ 8.5‬ל‪10.5-‬‬

‫‪ .4‬לחץ אוסמוטי –‬
‫היפרטוני ‪ -‬לחץ אוסמוטי גבוה מזה של הציטופלזמה – המים‬
‫יוצאים מהתא‪ ,‬כיווץ התא‬
‫היפוטוני ‪ -‬לחץ אוסמוטי נמוך מזה של הציטופלזמה – המים‬
‫נכנסים לתא‪ ,‬פיצוץ של התא‬
‫איזוטוני – לחצים שווים‪ ,‬מים יוצאים ונכנסים‬

‫‪ .5‬חמצן –‬
‫‪ - Obligate Aerobes‬חייבים חמצן לגדילה‬
‫‪ - Facultative Anaerobes‬יכולים להשתמש בחמצן אבל‬
‫לא חייבים אותה לגדילה‬
‫‪- Obligate Anaerobes‬ניזוקים מחמצן‬
‫‪ - Aerotolerant Aerobes‬לא יכולים להשתמש בחמצן‬
‫לגדילה אבל לא ניזוקים ממנו‬
 ‫עקרונות קוך לזיהוי גורם מחלה‬
‫זוהי הדרך המקובלת לקביעת הקשר בין מחלה מסוימת לגורם מחלה באדם ובבעלי חיים‪.‬‬
‫לא מבצעים את כל שלבי הזיהוי בכל חולה וחולה – אלא רק בשלב המחקר שבו מנסים לאשר את‬
‫הקשר‪.‬‬
‫את עקרונות קוך ניתן ליישם לגבי רוב המחלות הזיהומיות הידועות‪ .‬פתוגן =גורם מחלה‬

‫עקרונות קוך לזיהוי מחלה –‬

‫א‪ .‬האורגניזם הנחשד כגורם המחלה נמצא בכל החולים במחלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש לבודד את האורגניזם מגוף החולים ולגדלו בתרבית טהורה‪.‬‬
‫ג‪ .‬כשמזריקים את גורם המחלה מהתרבית הטהורה לבעלי חיים‪ ,‬הם חולים באותה מחלה כמו בעלי החיים מהם בודד‬
‫האורגניזם‪.‬‬
‫ד‪ .‬יש לבודד את האורגניזם מגוף בעלי החיים החולים שהודבקו במחלה‪ ,‬לגדלו בתרבית טהורה‪ ,‬ולהוכיח שהוא זהה לאורגניזם‬
‫שבודד לראשונה‪.‬‬

‫קוך חשב שאורגניזם גורם מחלה יימצא רק אצל חולים‪ ,‬ולא אצל אנשים בריאים‪ .‬היום יודעים שחיידק יכול להיות גם באוכלוסיות‬
‫בריאות במצב של נשאות\ תרדמת‪.‬‬

‫יחסי טפיל – מאכסן –‬

‫‪ – Mutualism‬שני היצורים חיים ביחד ‪ -‬הדדיות‬

‫‪ – Commensalisms‬יצור אחד בשותפות נהנה ולשני אין נזק ‪ -‬סּמוכָּנות‬

‫‪ – Parasitism‬יצור אחד נהנה מהשותפות ולשני נגרם נזק‪ .‬יחסי טפיל ‪-‬מאכסן – טפילות‬

‫סוגי טפילים ע"פ רמת התלות בפונדקאי –‬

‫טפיל בהכרח טפיל אובליגטורי‪ - Parasite Obligatory:‬טפיל זה אינו יכול לחיות ולהתרבות ללא פונדקאי‪ .‬רוב הטפילים‬
‫הפנימיים של יונקים הם טפילים בהכרח‪.‬‬
‫טפיל תקופתי טפיל זה יכול לנוע מפונדקאי אחד לשני לזיהומים ודלקות‪ .‬ולעיתים לחיות תקופה קצרה ללא פונדקאי‪,‬‬
‫לדוגמה ‪:‬קרציה‬
‫טפיל חופשי – פקולטטיבי ‪ -‬טפילים אלו יכולים לחיות‪ ,‬לישון ולהתרבות מחוץ לפונדקאי‪.‬‬

‫סוגי טפילים – מעבר בין פונדקאים –‬

‫טפיל חריג ‪ - Aberrant‬פונדקאי חריג או מיקום לא רגיל אצל פונדקאי "חריג"‪ ,‬אי יכולת להתפתח‪ ,‬גורמים נזק לא רק לעצמם‬

‫אלא גם לתגובה חריפה בגוף הפונדקאי‪ ,‬דבר העלול לגרום למחלה קשה‪.‬‬
‫טפיל ‪ - Zoonoses‬מחלה היכולה לעבור מבעלי חיים לבני אדם‪ .‬טפילים אלה יכולים לעבור בין סוגים שונים של פונדקאים‬

‫סוגי טפילים – מחזור חיים –‬

‫מחזור חיים ישיר ‪ -‬טפיל זה אינו זקוק לסביבה אחרת או לנשא כדי לגדל את הדור הבא‪.‬‬
‫מחזור חיים עקיף ‪ -‬טפיל זה זקוק לגדל או להעביר את צאצאיו דרך פונדקאי ביניים‪.‬‬
 ‫פלורה טבעית – החיידקים שנמצאים אצלנו על הגוף ובתוכו‪ .‬מורכבת מפלורה קבועה ופלורה משתנה‪.‬‬

‫פלורה קבועה – ‪ – Residential Flora‬מאפיינים ‪-‬‬

‫לכל אחד מאיתנו יש פלורה קבועה שונה‬

‫בחלק חלק בתוכנו יש פלורה קבועה שונה‬
‫ישנם משתנים אשר משפיעים עליה – תזונה‪ ,‬עישון‪ ,‬זיהום אוויר וכו'‬
‫הפלורה הקבועה יודעת לחדש את עצמה אחרי פגיעה קלה כמו אנטיביוטיקה או שטיפה‬
‫הפלורה הקבועה מגנה על הגוף בפני אורגניזמים הגורמים למחלות‪ .‬היא מקשה על חיידקים את הכניסה לגוף‪.‬‬

‫פלורה משתנה – ‪ – Transient Flora‬מאפיינים –‬

‫חיידקים שאינם נמצאים באופן קבוע‪.‬‬

‫נמצאים בשכבות יותר חיצוניות של העור‬
‫לרוב אינם מהווים סיכון כל עוד הפלורה הקבועה לא נפגעה‬
‫שטיפת ידיים לרוב לא מסירה את כל החיידקים המשתנים‬
‫הפלורה המשתנה לא יודעת להתחדש (זה אחד ההבדלים ביניהן‪ ,‬הקבועה מתחדשת)‬
‫כאשר הפלורה הקבועה נפגעת יש "יותר מקום" לפלורה משתנה‬

‫פלורה משתנה‬ ‫פלורה קבועה‬

‫שכבה חיצונית‬ ‫שכבה פנימית‬
‫לא יודעת לחדש את עצמה‬ ‫יודעת לחדש את עצמה‬
‫שטיפת ידיים פוגעת בה‬ ‫שטיפת ידיים לא פוגעת בה‬
‫בד"כ קשורה להעברה מחלות‬ ‫בד"כ לא קשורה להעברת מחלות‬

‫תפקידי הפלורה הטבעית –‬

‫הורדת ‪PH‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הפרשת חומרים אנטי בקטריאליים (במעי)‬ ‫‪.2‬‬
‫אכלוס אזורים בגוף ובכך מניעת התפתחות אוכ' אחרות – הכי חשוב‬ ‫‪.3‬‬
‫ייצור ויטמינים מסוימים‬ ‫‪.4‬‬

‫גורמים המשפיעים על הפלורה הטבעית –‬

‫גיל ומצב בריאותי‬ ‫‪.1‬‬
‫מצב תזונתי\ הקרנה‬ ‫‪.2‬‬
‫טיפול אנטיביוטי‬ ‫‪.3‬‬
‫שינויים סביבתיים‬ ‫‪.4‬‬

‫פלורה טבעית – עור‬

‫גורמים חולפים – נספחים לחלק החיצוני של העור‬
‫גורמים קבועים – בעומק העור‪ ,‬בזקיקי השערות‪ ,‬בבלוטות‪ ,‬כמו‪, Staphylococcus, Corynebacterium :‬פטריות‬
‫חיידקים המתגוררים בבית השחי מפרקים את הזיעה וגורמים לריח האופייני לזיעה‪.‬‬
 ‫פלורה טבעית במערכת העיכול –‬
‫ישנם הבדלים בחיידקים בגלל הבדלי ‪ ,PH‬יש איברים חומציים כמו הקיבה ואז יש מעט חיידקים ובסיסיים כמו התריסריון ואז יש‬
‫קצת יותר‪.‬‬
‫במערכת העיכול יש חיידקים טובים ולא טובים‪ .‬הפלורה הטבעית‪ ,‬החיידקים הטובים עוזרים לעכל את האכול ולמנוע מחלות‪.‬‬

‫החיידקים הפרוביוטיים ‪ -‬הם חיידקים טובים שנמצאים באופן טבעי במערכת העיכול שלנו‪ ,‬במעי הדק אך בעיקר במעי הגס‬
‫החיידקים האלה מרפדים את דפנות המעיים ומפרקים את שאריות האוכל‪ ,‬כשחלק מתוצרי הפירוק משמשים את גופנו‪.‬‬
‫חלק מהחיידקים האלו מייצרים ויטמין ‪K‬‬

‫ממליצים להוסיפם למזון אחרי טיפול אנטיביוטי‬

‫פלורה טבעית במערכת המין והשתן –‬

‫כל האיברים הפנימיים סטריליים – כליות‪ ,‬שלפוחית השתן והחלק העליון של השופכה‬
‫בנשים הפלורה הטבעית משתנה ע"פ רמת ה‪ PH-‬בווגינה ‪ ,‬אצל ילדות ‪ ,7 PH‬אצל נשים ‪ – 5‬יותר חומצי פוגע בחיידקים‬

‫חשוב לזכור! אם מופר האיזון בין הגוף לפלורה הטבעית‪ ,‬חיידקי הפלורה הטבעית עלולים להפוך לפתוגניים‬
‫‪Opportunism‬‬

‫סיכום תפקידי הפלורה הטבעית –‬

‫‪ .1‬חסימת אזורים להתפתחות חיידקים אחרים‬
‫‪ .2‬שינוי תנאי סביבה ומניעת גידול חיידקים אחרים (‪)PH‬‬
‫‪ .3‬הפרשת חומרים המסייעים למאכסן (ויטמינים וחומצות שומן במעי)‬

‫דרכי הדבקה –‬
‫הדבקה אופקית – אדם מעביר לאדם אחר‪ .‬מעבר של פתוגן מפרט פונדקאי נגוע לפרט אחר‪ ,‬או באופן ישיר או דרך וקטור‬
‫הנושא את מחולל המחלה‬
‫הדבקה אנכית – אמא לעובר‪:‬‬
‫‪ .1‬בתוך הרחם – קונגניטלית‬
‫‪ .2‬בזמן הלידה‬
‫‪ .3‬בזמן ההנקה‬

‫מאכסן רגיש –‬

‫מדוכאי חיסון‬ ‫•‬

‫תינוקות או קשישים‬ ‫•‬
‫חולים במחלות כרוניות‬ ‫•‬
‫נוטלים תרופות מדכאות חיסון‬ ‫•‬
‫מאושפזים בבתי אבות‬ ‫•‬
‫בלתי מחוסנים‬ ‫•‬
‫נשים בהריון‬ ‫•‬
 ‫דרכי העברת מזהמים ‪-‬‬
‫אווירנית – שחפת‬
‫טיפתית – שעלת‬
‫מגע ישיר או עקיף – כלומדיה‪ ,‬זיבה‬
‫מוצרי דם – נגיפים‪ ,‬מלריה‬
‫ע"י וקטור – יתושים קרציות וכו'‬
‫העברה אנכית – דרך השיליה‬
‫זיהום נוזוקומיאלי – זיהום שנרכש בבית החולים ושלא היה בתקופת דגירה בעת קבלתו של החולה לאשפוז‪ .‬חיידקים עמידים‪.‬‬
‫מערכת השתן‪ ,‬אברים מרכזיים‪ ,‬פצעי ניתוח‪ ,‬דלקות ריאות‬
‫זיהום אופורטוניסטי – חיידק פלורה טבעית שמנצל שהמע' החיסונית של הגוף המאכסן נחלשת והופך לפתוגן (גורם למחלה)‬

‫איך חיידק גורם למחלה?‬

‫חדירה לגוף‬ ‫‪.1‬‬
‫הצמדות לתאי רקמות‬ ‫‪.2‬‬
‫התרבות ברקמות הגוף המאכסן‬ ‫‪.3‬‬
‫עמידה בפני מנגנוני ההגנה של הגוף‬ ‫‪.4‬‬
‫גרימה להפרעה בתפקוד של הגוף המאכסן‬ ‫‪.5‬‬

‫חדירת החיידקים לגוף נעשית ב‪ 2-‬דרכים‪:‬‬

‫‪ .1‬ע"י פתחים טבעיים בגוף‬
‫‪ .2‬הסתייעות באנזימים (לא מרחיבים בקורס)‬

‫גורמים המשפיעים על התפשטות החיידק‪:‬‬

‫טמפרטורה‪ ,‬לחות‪ ,PH ,‬חמצן‪ ,‬מזון וכו'‬

‫חיידקים פתוגניים –‬
‫גורמים למחלה אצל בן אדם בריא ‪ .‬לדוג' טטנוס מפריש רעלנים שגורמים לעיוותים בגוף‪.‬‬
‫תכונות‪:‬‬
‫‪ .1‬יכולת התרבות‬
‫‪ .2‬ככל שיש יותר חיידקים ככה עולה הסיכוי למחלה‬
‫גורמים לנזקים ב‪ 3-‬דרכים‪:‬‬
‫‪ .1‬תקיפת תאי מאכסן‬
‫‪ .2‬שחרור רעלים‬
‫‪ .3‬הפעלת תגובה חיסונית‬

‫ישנם ‪ 2‬סוגי רעלנים – ‪ – Toxins‬טוקסינים –‬

‫‪ .1‬אקסו‪ -‬טוקסינים – רעלנים המופרשים מחוץ לגוף החיידק‪ ,‬נישאים ע"י מחזור הדם‪ ,‬משתחרר מהתא כאשר החיידק‬
‫מתחלק‬
‫‪ .2‬אנדו‪-‬טוקסינים – הרעלנים נשארים בתא החיידק מופרשים כאשר החיידק מת‪ .‬עמיד מאוד ופחות ייחודי‬
 ‫אנטיביוטיקה –‬
‫חומרים אנטיביוטיים – כלל החומרים הנוצרים בייצור אחד ופוגעים בייצור אחר‪.‬‬
‫סוגי אנטיביוטיקה –‬
‫‪ .1‬תרופות בקטריוסטטיות – גורמות לעיכוב גדילת החיידקים אך לא הורגות לגמרי‪ .‬סטאטי – זמני‪ ,‬עיכוב זמני‬
‫‪ .2‬תרופות בקטריוצידיות – גורמות לתמותה של החיידקים‬
‫‪ .3‬תרופות בקטריוליטיות – גורמות להרס מוחלט של החיידק‬

‫עמידות החיידקים –‬
‫שימוש מוגבר בתרופות אנטיביוטיות גרם להתרבות ‪ 2‬סוגי אוכלוסיות חיידקים‪:‬‬
‫‪ .1‬חיידק לא רגיש – יצורים בעלי מבנה או צורה שהתרופה אינה משפיעה עליהם‪ ,‬לדוגמא חיידק ללא דופן‬
‫‪ .2‬חיידקים עמידים – חיידקים שבגלל השפעות של התרופה נגרם שינוי בתכונותיהם והם הפכו לעמידים‪ .‬הזנים‬
‫הרגישים מתים והזנים העמידים לה מתרבים‪ .‬העמידות נוצרת באופן אקראי בעקבות שינוי מקרי בהרכב החומר‬
‫התורשתי הקובע את התכונה‪ .‬העמידות לא נוצרת בהשפעת התרופה‪ ,‬התרופה רק מהווה גורם בררני מאחר ובנוכחות‬
‫התרופה יש יתרון לחיידקים העמידים ואילו החיידקים הרגישים מתים‬

‫מנגנוני עמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה –‬

‫‪ .1‬שינוי בקרום – שגורם לו לא להיות חדיר לאנטיביוטיקה‬
‫‪ .2‬ייצור אנזים שמפרק את האנטיביוטיקה‬
‫‪ .3‬הפעלת משאבה בקרום שמוציאה את האנטיביוטיקה מחוץ לתא‬

‫העמידות נובעת מ‪-‬‬

‫‪ .1‬מוטציות של החיידק אשר עוברות לצאצאים‬
‫‪ .2‬מעבר קטע ‪ DNA‬מהחיידק העמיד לצאצאים‬

‫בעיות הנגרמות בשל העמידות –‬

‫‪ .1‬צמצום מס' התרופות היעילות‬
‫‪ .2‬קושי בריפוי מחלות הנגרמות מחיידקים עמידים‬
‫‪ .3‬ערעור המאזן הטבעי של אוכלוסיות החיידקים בגוף ובסביבה‬
 ‫פניצילין –‬
‫פניצילין פוגע באחד האנזימים המשתתפים ביצירת הפפטידוגליקן המהווה מרכיב חיוני בדופן של חיידקים גרם חיוביים‬
‫בנוכחות פניצילין נוצרים בזמן ההתחלקות תאי חיידקים חסרי דופן‬
‫מים נכנסים לתוך תא החיידק וגורמים להתפוצצותו‬
‫הפניצילין לא פוגע באדם אך גורם לחלק מהאנשים לתגובות אלרגיות‬

‫חיסון – ‪- Vaccination‬‬

‫הומצא ע"י ז'אנר‪ ,‬לאבעבועות שחורות‪ ,‬הזריק לילד בריא מוגלה מפרה‪ Vaccina( .‬פרה)‬

‫החיסון מכין אותנו למפגש השני עם המחלה‪ .‬לא מונע הדבקה מונע התפתחות של המחלה‪.‬‬

‫סכנות לגוף –‬
‫מבחוץ – פרטיות‪ ,‬נגיפים (וירוסים)‪ ,‬חיידקים‪ ,‬טפילים‬
‫מבפנים – סרטן‬

‫מערכת החיסון מגיבה לאנטיגן זר –‬

‫אנטיגן – חומר זר הנכנס לגוף ומפעיל את המערכת החיסונית‪ ,‬מפעיל נוגדנים ייחודים הפועלים נגדו‪.‬‬
‫‪ Determinant Antigenic‬או ‪ - Epitope‬החלק באנטיגן נגדו אנו מפתחים תגובה חיסונית‪ ,‬הנוגדן הייחודי מזהה את האפיטופ‬

‫ולא את האנטיגן השלם‪ .‬לרוב האנטיגנים מספר אפיטופים‪.‬‬

‫אין אף חיידק בעולם שהגוף שלנו לא יכול לזהות או להילחם בו‪ ,‬הכל עניין של מינון וכמות‪.‬‬

‫המערכת החיסונית נחלקת ל‪ 2-‬חלקים‪:‬‬

‫מערכת חיסון נרכשת ‪Acquired -‬‬ ‫מערכת חיסון מולדת – ‪Innate‬‬

‫מתפתחת במהלך החיים‪ .‬הרכישה נעשית ע"י חשיפה לאותו‬ ‫נולדים איתה‬
‫פתוגן (אפיטופ) ספציפי‬

‫מערכת ייחודית לכל פולש‪ .‬משתנה בין פרט לפרט במין‬ ‫לא ייחודית – מגיבה ומזהה באופן אחיד‬
‫מסוים בהתאם לחשיפתו לפתוגניים‪ .‬מערכת בררנית גיבה‬ ‫מערכת זהה בין כל הפרטים באותה קבוצת מין‬
‫באופן ספציפי‬

‫למערכת החיסון הנרכשת יכולת לייצר זיכרון חיסוני‬ ‫אין זיכרון חיסוני‬

‫סוגי תאים‪ :‬לימפוציטים מסוג ‪ B‬ו‪ T-‬ותאים מציגי אנטיגן‬ ‫סוגי תאים‪ :‬תאי הדם הלבנים בולעניים – הפגוציטים‪ ,‬תאי‬
‫הרג טבעיים (‪ )NK‬ותאים דנדריטים‬
‫המערכת החיסונית הנרכשת תפקידה לסלק מזיקים מבחוץ‬
‫אך גם לשמור מפני שינויים תאיים עצמיים (כמו סרטן)‬
‫מרכיבים‪ :‬חלבונים ופפטידים‬
‫מרכיבים‪ :‬נוגדנים‬
‫תגובה לוקחת דקות\ שעות‬

‫תגובה לוקחת ימים‬ ‫מע' המשלים ‪ Complement‬משלים את המע' האחרות‬

‫ומחסומים פיסים\ פיזיולוגים‬
 ‫מערכת המשלים – ‪- Complement‬‬

‫כוללת חלבונים שכל הזמן מסתובבים בגוף‪ .‬הם לא פעילים עד פוגשים אנטיגן או מזהים סימן לפולש‪.‬‬
‫הפעולות שלהם‪:‬‬
‫‪ .1‬להרוג את החיידק באופן ישיר‬
‫‪ .2‬להפעיל נוגדנים של מערכת החיסון יותר חזק‬
‫‪ .3‬ליצור קשר עם נוגדנים ויחד להתחבר לחיידק ולהרוד אותו‬
‫זו למעשה מערכת שמשלימה את המערכת החיסונית – מגבירה‪ ,‬מחזקת‪ ,‬הורגת בעצמה וכו'‪.‬‬

‫מחסומים פיזיים ופיזיולוגים של המערכת החיסונית המולדת –‬

‫העור – מהווה מחסום פיסי ‪ +‬מפריש נוגדני זיהום‬
‫תאי האפיתל – אשר מצפים את מערכת העיכול‪ ,‬הנשימה‪ ,‬ההפרשה והרבייה יוצרות חוצץ בין החוץ לבין הרקמות הפנימיות‬
‫הריסים ‪ CILIA‬ברקמת האפיתל אשר מגינים מכניסה של פולשים זרים‬

‫נוזלים וריר שהגוף מפריש ובכך שוטף איברים שונים‬

‫‪ - PH‬רמת חומציות גבוהה או נמוכה מסייעת לשמירה בפני חיידקים‬

‫הפלורה הטבעית שלנו‬

‫אנזימים הידרוליטיים כמו הליזוזום אשר פוגעים בחיידקים‬

‫כל התאים של המערכת החיסונית מתפתחים מתאי גזע –‬

‫תאי גזע לימפואידי‬
‫תאי גזע מיילואידי‬
‫כולם מתמיינים‪ .‬ההתמיינות מתחילה במח העצם‪ ,‬ממשיכה בדם‪ ,‬באברי מערכת החיסון וברקמות הגוף‪.‬‬

‫הסעת הלימפוציטים והובלת האנטיגן ממקום חדירתו לאיברים הלימפואידים נעשית ע"י מערכת הדם ומערכת הלימפה‪.‬‬

‫אברי מערכת החיסון –‬

‫אברים לימפואידים ראשונים –‬
‫מח העצם ובלוטת התימוס‪ ,‬שם מתפתחים תאים לימפוציטים ‪ ,T + B‬ללא מפגש עם פתוגן‪.‬‬

‫התימוס – איבר דו אונתי נמצא בבית החזה‪ .‬גדל עד גיל הבגרות ואז מתנוון‪ .‬איבר עיקרי להתמיינות והבשלת תאי ‪T‬‬

‫אברים לימפואידים שניוניים –‬

‫בלוטות לימפה‪ ,‬טחול וגושים של רקמה לימפואידית דיפוזית במקומות שונים בגוף‪ .‬תאים לימפוציטים שכבר פגשו את הפתוגן‪.‬‬
‫פעילות חיסונית של המערכת החיסונית הנרכשת‪.‬‬
‫בלוטות לימפה –‬
‫להשלים‬
‫טחול – המאגר הכי גדול של לימפוציטים‪" .‬בית קברות" לתאי דם זקנים או פגומים‪ .‬אזור מפגש בין אנטיגן ותאי המערכת‬
‫החיסונית‪.‬‬
 ‫שלבי התגובה החיסונית –‬
‫איתור גורם הסכנה‬ ‫‪.1‬‬
‫קרב עצירה של תאי מערכת החיסון המולד – ללא אבחנה‬ ‫‪.2‬‬
‫יצירת תגובה דלקתית ע"י המערכת החיסונית המולדת‬ ‫‪.3‬‬
‫גיוס תאי מערכת החיסון הנרכשת‬ ‫‪.4‬‬
‫החלטה על התוגבה הרצויה – תאים או נוגדנים‬ ‫‪.5‬‬
‫חיסול הגורם המסוכן‬ ‫‪.6‬‬
‫עצירת התגובה החיסונית (נעשה במקביל לשלב הקודם)‬ ‫‪.7‬‬
‫יצירת זיכרון חיסוני (לתגובה מהירה יותר בעתיד) – ע"י המערכת החיסונית הנרכשת‬ ‫‪.8‬‬

‫התאים של מערכת החיסון –‬

‫התאים הגרנלוציטים – שייכים למערכת החיסון המולדת‪ ,‬תוקפים ללא אבחנה כל גוף זר‪ .‬כוללים ‪ 3‬סוגים‪:‬‬
‫‪ .1‬נויטרופילים –‬
‫בעלי שני תפקידים עיקריים‪:‬‬
‫תפקיד ‪ – 1‬פאגוציטוזה – בליעה וחיסול פתוגניים החודרים לגוף‬
‫תפקיד ‪ – 2‬סילוק חומרי פסולת‪ ,‬לדוגמא כאלה הנוצרים בזמן פעילות המערכת החיסונית‬
‫הגרעין שלהם מורכב מכמה אונות לכן נקראים ‪( PMNs – Polymorphonuclear Cells‬פולי = רבים)‬
‫אורך חיים קצר – שעות או ימים‬
‫הנויטרופילים מכילים חומרים המשתתפים בהרג הפולשים‪ :‬אנזימים שמפרקים חיידקים‪ ,‬דפנסינים\ פפטידים קצרים‬
‫הפוגעים בפתוגניים‪ ,‬רדיקלים מחמצנים‬
‫הם יצטברו לרוב סביב אזורים שנפצעו מכנית‪ ,‬תאים זקנים או כל מקום בו פועלת המערכת החיסונית‪.‬‬
‫לרוב הם ימשכו למקום ה"אירוע" מכוח ה‪ – Chemotaxis-‬היכולת לנוע לאזורים אליהם נכנסים חיידקים או לרקמות‬
‫פצועות‬

‫‪ .2‬אאוזינופילים – ‪Eosinophils‬‬
‫הגרנולות שלהם מכילות אנזימים מעכלים‬
‫פועלים נגד זיהומים רבים אך בעיקר נגד תולעים‬
‫תפקיד נוסף הוא במיתון תגובות אלרגיות (כמו אסתמה ודלקות עוריות)‬

‫‪ .3‬באזופילים – ‪– Basophils‬‬
‫התפקיד העיקרי הרחבת כלי הדם בזמן זיהום‬
‫מכילים היסטמין (חומר מעורר דלקת) והפרין (חומר נוגד כרישה)‬
‫תאים דומים להם נקראים תאי פיטום או ‪ Mast Cells‬ויש להם תפקיד חשובה בתגובה‬
‫דלקתית או אלרגית‬

‫‪ .4‬תאי ‪– Natural Killer – NK‬‬

‫תאי הרג טבעיים‪.‬‬
‫תפקידם העיקרי להרוג תאי גוף שנדבקו בנגיפים או הפכו לסרטנים‬

‫‪ .5‬מקרופאגים ומונוציטים –‬
‫המונוציטים הם תאי האם של מקרופאגים‪ .‬התאים הבולעניים החשובים ביותר במערכת החיסון‪ .‬נמשכים באופן‬
‫כימוטקסי אל אתר הזיהום‪ .‬כאשר התא נמצא בדם נקרא – מונוציט‪ ,‬כאשר מגיע לרקמה נקרא ‪ =-‬מקרופאג‪.‬‬
‫המונוציט עובר תהליך‪ ,‬כמות הליזוזום בתוכו גדלה והוא הופך למקרופאג‪.‬‬
‫הם מסלקים מהגוף חלקיקים זרים וחומרי פסולת‪ .‬המאקרופאג בולע כמו הנויטרופילים‪ ,‬אך כושר הבליעה שלו גבוה‬
‫יותר ומשך חייו ארוך יותר המקרופאגים מייצרים ציטוקינים אשר משפיעים על ההיפותלמוס וגורמים להעלאת חום‪.‬‬
‫המקרופאגים מייצרים חיבור בין מערכת החיסון המולדת לנרכשת‪ ,‬תאים מציגי אנטיגן ‪APC‬‬

‫‪ .6‬תאים דנדריטים ‪– Dendritic Cells‬‬

‫גם הם תאי מציגי אנטיגן ‪APC‬‬
‫נמצאים ברקמות בהן יש מגע ישיר עם הרקמה החיצונית – עור‪ ,‬דרכי נשימה ועיכול‬
‫בעלי יכולת בליעה גבוהה – פאגוציטוזה ופיגוציטוזה‪ .‬עם בליעת הפתוגן הם מפרקים אותך ומתחילים לנוע לעבר קשרי‬
‫הלימפה‪ ,‬הופכה לתאים בוגרים‪ ,‬לא יכולים עוד לבלוע אך כן להקשר לתאי ‪T‬‬
 ‫המקרופגים כמחברים בין המערכת המולדת למערכת הנרכשת –‬
‫למרות שהמקרופגים שייכים למערכת החיסונית המולדת‪ ,‬הפעילות שלהם למעשה מחברת בין שתי המערכות‪.‬‬
‫המקרופגים נקראים גם ‪ -‬תאים מציגי אנטיגן – ‪.APC‬‬

‫בבליעה של הפתוגן‪ ,‬שברי חלבון של החיידק‪ ,‬האפיטופ‪ ,‬מוצגים ע"ג הממברנה של המקרופאג באמצעות מערכת חלבוני ‪MHC‬‬

‫מטרת הצגה זו היא לעורר תגובה חיסונית ספציפית של תאי ‪ ,T + B‬בעיקר לימפוציטים‪ ,‬מהמערכת החיסונית הנרכשת ובכך‬

‫להגביר את התגובה החיסונית הכוללת‪.‬‬

‫לתאי ה‪ T-‬וה‪ B-‬יש קולטנים אשר מזהים את האנטיגן אשר הוצג ע"י ה‪ MHC-‬בממברנה של המקרופג‬

‫דלקת –‬
‫אודם – הרחבת כלי הדם כדי לתת ליותר תאים לבוא להילחם בחיידק‬ ‫‪.1‬‬
‫חום – התאים אשר נפגעים מהחיידקים או מהתהליך גורמים להעלאת חום‬ ‫‪.2‬‬
‫נפיחות – הפירוק של התאים‪ ,‬התפוצצות התאים יוצרת נוזלים‬ ‫‪.3‬‬
‫כאב – הדלקת והנפיחות מגיעים למערכת העצבים‬ ‫‪.4‬‬

‫הדלקת היא חלק מהמערכת החיסונית המולדת‪ ,‬תגובה לא ייחודית ולא ספציפית‪.‬‬
‫חשיבות הדלקת – גם הגדלת המלחמה נגד החיידק\ הפתוגן‪ ,‬וגם מניעת כניסתו של החיידק למערכת הדם או הלימפה‬

‫בדלקת מופרשים חלבונים‪:‬‬

‫‪ .1‬ציטוקינים – מעוררים תגובה בתא המטרה‬
‫‪ .2‬כימוכינים ‪ -‬מגבירים את נדידת לויקוציטים למקום – ‪Chemotaxis‬‬

‫לדלקת ‪ 3‬תפקידים‪:‬‬
‫‪ .1‬שליחת תאים לאזור אליו נכנס הפתוגן\ החיידק‬
‫‪ .2‬בניית מחסום ע"י קרישת דם ע"מ שהחיידק של יכנס למערכות נוספות בגוף‬
‫‪ .3‬הפעלת מערכת לתיקון הרקמה שנפגעת‬
 ‫תהליכים שקורים בדלקת ‪-‬‬
‫חומרים המעודדים את הדלקת – גורמים פרו אינפלמטוריים‬ ‫‪.1‬‬
‫חומרים אנטי דלקתיים לשליטה בעוצמת הדלקת ופגיעתה – גורמים אנטי אינפלמטוריים‬ ‫‪.2‬‬
‫עלייה באספקת הדם לאזור הנגוע‬ ‫‪.3‬‬
‫הרחבת כלי הדם הסמוכים וירידה בזרימת הדם שם‬ ‫‪.4‬‬
‫עלייה בפרמאביליות – יכולת הכניסה של תאים לאזור‬ ‫‪.5‬‬
‫יציאה של נוזלים וחלבונים והצטברות שלהם ברקמה‬ ‫‪.6‬‬
‫הצטברות תאי דם‪ :‬נויטרופילים‪ ,‬מונוציטים שהופכים למיקרופאגים‪ ,‬לויקוציטים ואאוזינופילים (מגיעים לפי הסדר‬ ‫‪.7‬‬
‫הרשום)‬
‫הפעלת מנגנוני קרשיה מקומיים לצורך חסימת התפשטות החיידק בגוף‬ ‫‪.8‬‬

‫נזקים של דלקת כרונית –‬

‫היווצרות קרישי דם‬ ‫‪.1‬‬
‫פיברוזיס – דלקת שעלולה לפגוע בתפקוד‬ ‫‪.2‬‬
‫כאב כרוני‬ ‫‪.3‬‬
‫תהליך מקביל שעלול להוביל לסרטן – הדלקת מייצרת גיוס תאים והתחלקות מוגברת‪ ,‬כל התחלקות מגבירה סיכוי‬ ‫‪.4‬‬
‫להתפתחות מוטציות‬

‫עיבוד והצגת האנטיגן –‬

‫ההצגה של האנטיגן היא ללימפוציטים ‪ .‬לימפוציטים = תאי לימפה‪ ,‬נמצאים במערכת הלימפה‪ .‬הטחול הוא מאגר הלימפוציטים‬
‫הגדול ביותר‪ ,‬הוא משמש כקשר לימפה‪ ,‬אינו מחובר לצינורות לימפה‪ ,‬הלימפוציטים מגיעים אליו דרך הדם‪.‬‬
‫קיימים שני סוגי לימפוציטים‪ :‬תאי ‪ T‬ותאי ‪B‬‬

‫תאי ‪B‬‬ ‫תאי ‪T‬‬

‫אחראים על ייצור הנוגדנים‬ ‫אחראים על התגובה התאית‬

‫מתמיינים במח העצם‪ ,‬יוצאים ממח העצם כאשר הם‬ ‫עוברים ממח העצם אל בלוטת הטימוס‬
‫ספציפיים כלפי אנטיגן מסוים‬
‫פיקוח על פתוגניים חוץ‪-‬תאיים ע"י שפעול מקרופאגים‬
‫עוברים דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬חלקם נייחים במערכת‬ ‫ושפעול תאי ‪B‬‬
‫הלימפה‬
‫פיקוח על פתוגניים תוך‪-‬תאיים ע"י שפעול מקרופאגים לצורך‬
‫התקלות באנטיגן גורמת להם להתמיין לשני סוגים תאים‪:‬‬ ‫הרג של הפתוגניים‬

‫‪ .1‬תאי פלסמה יוצרים ומפרישים נוגדנים ספציפיים‬ ‫פגיעה ישירה בתאים שיש בהם פתוגניים או תאים שהשתנו‬
‫לאנטיגן‬ ‫בעצמם‬
‫‪ .2‬תאי זיכרון – אשר בונים את הזיכרון החיסוני שפעם‬
‫הבאה ייצר תגובה מהירה וחזקה יותר כלפי האנטיגן‬ ‫בקר על התגובה האימונית‬
‫הספציפי‬
‫‪ – CD4‬מזהים אנטיגן ומפעילים תגובה חיסונית של תאי ‪,B‬‬
‫‪ CTL‬או מקרופאגים‬

‫‪ – CD8‬אחראי להרג תאי מטרה‬

 ‫תהליך ‪– T‬‬

‫מסיימים התפתחות בטימוס‬

‫משתחררים לדם כתאי ‪ T‬נאיביים‬

‫מסתובבים ברקמות הלימפתיות ובגוף עד שפוגשים אנטיגן ספציפי‬

‫עוברים פרוליפרציה ודיפרנציאציה לתאי ‪ T‬אפקטורים‬

‫הספציפיות של תגובת הלימפוציטים –‬

‫על הלימפוציט עצמו יש קולטן אשר יכול ספציפית לקשור את האנטיגן‪ ,‬קשר זה מייצר תגובה חיסונית ייחודית‪.‬‬
‫תהליך הזיהוי ע"י רצפטורים של תאי ‪– T‬‬

‫ה‪ TCR-‬בתאי ה‪ T-‬מקנה את הספציפיות האנטיגנית‬

‫הקישור של ה‪ TCR-‬לאנטיגן מתאפשר רק כאשר האנטיגן מוצג ע"י ה‪ ,MHC-‬מולקולה של חלבונים אשר מציגה את האנטיגן‪.‬‬

‫התפקיד העיקרי של ה‪ - MHC -‬הצגת פפטידים לתאי ‪T‬‬

‫‪ – MHC1‬נמצא בכל התאים בגוף שלנו‪ ,‬ע"מ שכל תא בגוף יהיה מסוגל להתמודד עם כל נגיף שנכנס אליו‬

‫‪ – MHC2‬נמצא רק בכמות קטנה של תאים‪ ,‬מיקרופאגים‪ ,‬דנדריטים ותאי ‪ ,B‬ומציג נגיף שמחוץ לתא – כלומר חיידק‪.‬‬

‫תהליך הצגה ע"י ‪MHC2‬‬ ‫תהליך הצגה ע"י ‪MHC1‬‬

‫חיידק נכנס מפורק לחלקים‬ ‫הנגיף מדביק תא‬ ‫התהליך‬

‫יש תא שבולע אותו ומציג החוצה חלק שלו את‬
‫האפיטופ של האנטיגן‬
‫ההצגה נעשית ע"י ‪MHC2‬‬
‫ואז מגיעים לימפוציטים או דנדריטים ונלחמים בו‬
‫הוא מתחיל להתרבות בתוך בתא‬
‫מתחיל לייצר בתוך התא חלבונים של הנגיף‬
‫החלבון של הנגיף הוא חומר זר‬
‫‪ MHC1‬מציג את החומר הזר החוצה‪ ,‬כאילו‬
‫אומר "נדבקתי תהרגו אותי"‪...‬‬

‫הצגת פפטידים חוץ תאים זרים – והפעלת תגובה‬ ‫הצגת פפטידים תוך תאים עצמיים או זרים –‬ ‫הגדרת התהליך‬
‫חיסונית‬ ‫והשמדה‬

‫חיידק‬ ‫נגיף‬

‫תגובה חיסון המורלית – מתבצעת ע"י נוגדנים ספציפיים לאנטיגן ‪ ,‬יעילה בעיקר מול מיקרואורגניזמים שונים בעיקר כאשר הם‬
‫נמצאים בנוזלי הגוף מחוץ לתאים‪ .‬נעשה ע"י תאים מסוג ‪B‬‬

‫תגובת חיסון תאית ציטוטוקסית ‪ -‬פעולה של תאים המסוגלים לקטול תאים אחרים באופן ישיר‪ .‬פועלת נגד תאים עצמיים‬
‫שהודבקו בפתוגניים‪ ,‬נגד תאים מושתלים ותאים סרטניים‪ .‬נעשה ע"י תאים מסוג ‪T‬‬

‫תאי ‪ T‬ציטוטוקסיים = ‪ – CD8 = Tc‬מופעלים ע"י אנטיגן זר המוצג ע"י ‪( – MHC1‬הרג\ השמדה)‬

‫תאי ‪ T‬עזר = ‪ – CD4 = Th‬מופעלים ע"י אנטיגן זר המוצג ע"י ‪ – MHC2‬תגובה חיסונית (‪)h=helper‬‬

‫תאי ‪ T‬מדכאים – ‪)s=suppresser( Ts‬‬

 ‫סיכום‬
‫מושגים‬
‫–‬

‫תגובה‬
‫תאית‪-‬‬
‫הגנה‬
‫בעיקר‬
‫מפני‬
 ‫תגובה תאית – מיקרואורגניזמים ופתוגניים תוך‪-‬תאיים‪ ,‬אשר פולשים לתוך תאי המאכסן ומתרבים בתוכם‪ ,‬כגון נגיפים ‪,‬‬
‫חיידקים תוך‪-‬תאיים‪ ,‬פרוטוזאה ‪ .‬כמו כן היא פועלת לחיסול תאים סרטניים ותאים שמקורם ברקמת שתל זרה‪ .‬תפקיד מרכזי‬
‫נוסף של הזרוע התאית הוא להפעיל ולווסת את התגובה ההומוראלית‪ ,‬ובפרט לשפעל לימפוציטים מסוג ‪ B‬שבאו במגע עם‬
‫אנטיגן‪ ,‬ולגרום להם להתחלק ולהתמיין לתאי פלזמה מפרישי נוגדנים אשר מתאימים באופן ספציפי לאנטיגן זה‪.‬‬
‫תגובה המורלית = של נוזלי הגוף‪ ,‬מקנה הגנה בעיקר מפני מיקרואורגניזמים ופתוגניים חוץ‪-‬תאיים‪ ,‬אשר גדלים ומתרבים מחוץ‬
‫לתאי המאכסן‪ ,‬בנוזלי הגוף‪ .‬כוללת נוגדנים ומשלים!!!!‬
‫אנטיגן ‪ -‬מולקולה המעוררת תגובה חיסונית שגורמת ליצירת נוגדנים‪ ,‬וכמו כן משמשת לסימון תאים שונים במערכת החי‬
‫ובמערכת החיסונית‬
‫נוגדנים ‪ -‬חלבונים המופרשים על ידי תאי פלסמה‪ ,‬שמוצאם בהתמיינות לימפוציטים מסוג ‪ .B‬הנוגדנים מזהים חלבונים‬
‫ספציפיים על גבי אנטיגן‪ ,‬נקשרים אליהם ומסייעים בנטרולו ובסילוקו של האנטיגן‬
‫אופסוניזציה ‪ -‬עטיפת הנוגדנים את החיידק ‪.‬בשם התהליך בו נוגדנים משפיעים על האנטיגן כך שלפגוציטים קל יותר לעכל‬
‫אותו‪ .‬זאת על‪-‬ידי היצמדותם אל החיידק המביאה לשינוי הרכבו הפיזי והכימי‬
‫ציטוקינים ‪ - cytokines-‬שם כולל לכל חלבון המופרש ע"י תאים המשפיעים על התנהגותם של תאים שכנים הנושאים‬
‫רצפטורים מתאימים‪ .‬שם כולל – ל‪ Interleukins -‬ול‪Interferons -‬‬

‫כמוכינים ‪( - chemokines -‬תת‪-‬קבוצה של ה‪ )cytokines -‬הינם חלבונים המופרשים מרקמה נגועה‪ ,‬ומושכים אליה תאים‬
‫מהשורה הלבנה המצויים בזרם הדם‪ .‬תאים הנושאים רצפטורים לכמוקינים הם‪ :‬נאוטרופילים‪ ,‬מונוציטים‪, Mφ ,‬תאי ‪T Mast ,‬‬
‫‪ Cells‬ו‪. Eosinophils-‬‬

‫כמוטקסיס ‪ -‬הינו תהליך של תנועת תאים גירוי שנגרם על ידי קליטת חומר כימי‬
‫פרפורינים ‪ - perforins -‬אנזימים אשר מנקבים חורים בממברנת התא (עקב הפרת שיווי המשקל האוסמוטי בתא) הגורמים‬
‫למות התא ‪ -‬אפופטוזיס‪ .‬מופרשים על ידי ‪, NK‬ו‪CD8‬‬

‫אפופטוזיס – ‪ apoptosis‬היא סוג של מוות תאי מתוכנת‪ ,‬מוות מכוון של תאים‪.‬‬

‫נוגדנים –‬
‫הנוגדנים נוצרים בגוף כתוצאה מכניסה של גוף זר‪ ,‬הנוגדנים נוצרים ע"י תאי פלזמה‪ .‬שימושים עיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬טיפול בחיסונים – נוגדנים‬
‫‪ .2‬דיאגנוסטיקה \ אבחון מחלות‬
‫מבנה הנוגדן –‬

‫עוגן ע"פ התא – נקרא ‪FC‬‬ ‫•‬

‫אזור הקשירה של האנטיגן ‪Fab‬‬ ‫•‬
‫‪ 2‬שרשרות כבדות‬ ‫•‬
‫‪ 2‬שרשרות קלות‬ ‫•‬
‫ובכל שרשרת אזור קבוע ואזור משתנה‬ ‫•‬

‫הנוגדן אינו מזהה את כל האנטיגן אלא רק את‬

‫האפיטופ שלו‪ .‬הקשר בין נוגדן לאנטיגן נקרא זיקה‪.‬‬
‫זיקה חזקה יותר – תגובה חיסונית טובה יותר‪.‬‬
 ‫תגובה צולבת –‬
‫לפעמים מספיק שיש התאמה בחלק מסוים של האנטיגן לנוגדן‪ ,‬אין קשר חזק אבל הוא מספיק כדי לייצר תגובה חיסונית‪.‬‬
‫בתגובה צולבת חלקים באנטיגן א' דומים לחלקים באנטיגן ב'‪ ,‬ואז לפעמים נוגדן שמתאים לחיידק א' יכול להיקשר ולייצר תגובה‬
‫חיסונית גם לאנטיגן ב'‪.‬‬
‫פעולת הנוגדן –‬
‫‪ .1‬הצמדה של אנטיגן ונוגדן ונטרול ישיר של האנטיגן‬
‫‪ .2‬ההיקשרות של הנוגדן לאנטיגן מעלה את היכולת של התא הבולעני לבלוע את החיידק ולנטרל אותו‬
‫‪ .3‬הפעלת מערכות של חלבון משלים אשר גורם להרס החלבון‬

‫כל הנוגדנים נקראים – אימונגלובינים – ‪– IG‬‬

‫ישנם ‪ 4‬סוגי נוגדנים מרכזיים‪:‬‬

‫‪ – IgM‬נוגדן מספר ‪ ,1‬סוג הנוגדן הראשון המופיע בדם לאחר חשיפה ראשונית‬
‫לאנטיגן זר‪ .‬נמצא ברובו בדם ‪( .‬היחיד שנראה כמו עכביש ולא כמו בסכמה למעלה)‬
‫‪ – IgG‬הנוגדן המרכזי בתגובה השניונית‪ ,‬תגובת הזיכרון‪ .‬בתוך הגוף וברקמות‬
‫הפנימיות‪ .‬מגן על החללים הבין‪-‬תאיים ברקמות‬
‫הפנימיות ע"י קשירה לחיידקים‪ ,‬ווירוסים וטוקסינים ‪,‬מועבר בזמן ההיריון לעובר‪.‬‬
‫‪ - IgA‬מערכת העיכול‪ ,‬אפיתל מערכת הנשימה‪ ,‬חלב האם‪ ,‬ובולטות מפרישות אחרות‬
‫כגון בלוטות הרוק והדמעות‪ .‬נוגדן המגן על רקמות האפיתל החיצוני בפני זיהומים‬
‫‪ - IgE‬נמצא בנוזל בן תאי מצוי בעיקר כקשור לתאי ה‪ Mast -‬ומזופילים‪ ,‬המצויים‬
‫מתחת לתאי האפיתל במערכת הנשימה‪ ,‬במערכת העיכול ובעור (אלרגיה ותולעים)‪.‬‬

‫בגלל ש‪ IgM-‬זה נוגדן ראשוני\ עכשווי כאשר בודקים ויש ‪ IgM‬זה אומר שי נוגדן‬
‫ואנטיגן עכשיו‪.‬‬

‫פולימריזציה –‬
‫היכולת לתפוס כמות גדולה של אנטיגנים‪ ,‬היכולת לתפוס ולהיקשר למספר אפיטופים בו זמנית‪ .‬יכולת זו מעלה את חוזק‬
‫הקשירה של הנוגדן לאנטיגן‪ .‬תופעה זו חשובה בעיקר ל‪ IgM-‬בגלל היותו הנוגדן הראשוני‪ .‬הצורה שלו שדומה לעכביש מגדילה‬
‫יכולת לפולימריזציה‪.‬‬
‫נוגדנים בדם –‬

‫‪O‬‬ ‫‪AB‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪A‬‬

‫נוגדנים ל‪B+A-‬‬ ‫אין נוגדנים‬ ‫נוגדן ל‪A-‬‬ ‫נוגדן ל‪B-‬‬ ‫נוגדנים‬

‫אף אנטיגן‬ ‫אנטיגנים ‪B+A‬‬ ‫אנטיגן ‪B‬‬ ‫אנטיגן ‪A‬‬ ‫אנטיגן‬

‫לכולם‬ ‫‪AB‬‬ ‫‪AB+B‬‬ ‫‪AB +A‬‬ ‫יכול לתרום ל‪-‬‬

‫רק מ‪O-‬‬ ‫מכולם‬ ‫‪O +B‬‬ ‫‪O +A‬‬ ‫יכול לקבל מ‪-‬‬

‫‪ – RH + \ RH-‬חלבון נוסף שיש בדם‪ .‬אם יש אותו סוג הדם ‪ +‬אם אין סוג הדם –‬

‫לסוג דם ‪ – RH+‬אין נוגדנים ולכן יכול לקבל דם מכולם‪ ,‬אך ל‪ RH- -‬יש נוגדנים לפלוס ולכן יוכל לקבל רק ממינוס‬

‫אם אמא שיש לה ‪ RH-‬והתינוק ‪ ,RH+‬נוגדנים מהאם יעברו לעובר ועלולים לפגוע בו‪ .‬במקרה זה האם תקבל חלבון אנטי ‪ D‬אשר‬
‫הורס תאי דם אדומים הנושאים ‪ RH+‬ובכך מונע ייצור נוגדנים‪.‬‬
 ‫שתי שיטות מרכזיות להפקת נוגדנים‪ ,‬חייבים להפיק כמות גדולה ע"מ שתהיה להן יעילות‪.‬‬
‫‪ .1‬הפקת נוגדנים בבע"ח – ‪– Polyclonal Antibodies‬‬

‫התהליך ‪:‬‬
‫‪ .1‬מזריקים אנטיגן לבע"ח‬
‫‪ .2‬בע"ח מייצר מגוון נוגדנים כנגד האנטי גנים השונים‪.‬‬
‫‪ .3‬לוקחים דם מהחיה‬
‫‪ .4‬מניחים לדם להיקרש‪ ,‬ומפרידים בין תאי הדם וגורמי הקרישה לבין נוזל הדם‪ .‬נוזל זה נקרא סרום או נסיוב‪,‬‬
‫בו מצויים הנוגדנים במצב מסיס‬
‫‪ .5‬מפרידים מתוך הנסיוב את הנוגדן הרצוי‬
‫חסרונות ‪:‬‬
‫מקבלים "סלט" של נוגדנים‪ ,‬יש קושי בניקוי והפרדה ולכן הטיפול פחות יעיל‪ .‬לכן נקרא ‪ POLYCLONAL‬רב שבטי‪ .‬בגלל‬
‫המורכבות כל פעם מקבלים נוגדנים קצת שונים‪ ,‬קשה לשחזר‪.‬‬

‫‪ .2‬הפקת נוגדנים ע"י תאים של בע"ח – ‪– Monoclonal Antibodies‬‬

‫התהליך‪:‬‬
‫• מזריקים אנטיגן לבע"ח‬
‫• הבע"ח מייצר מגוון נוגדנים‬
‫• מוציאים את הטחול של החיה‬
‫• במקביל מגדלים תאים סרטניים של תאי לימפוציט ‪B‬‬
‫• לתאים האלה יש מוטציה שמונעת מהם להתרבה במצע גידול מסוג ‪HAT‬‬
‫• עושים איחוי של התאים אשר נקרא – היברידומה‬
‫• מגדלים אותם במצע גידול סלקטיבי רק תאים שהם איחוי של תאי הטחול ותאי הסרטן יוכלו לגדול‬

‫תאי הטחול – לא ידעו להתחלק – ימותו‬

‫תאי הסרטן – ימותו כי הם על מצע גידול סלקטיבי שהורג תאים סרטניים‬
‫תאי ההיברידומה – הטחול מביא יכולת לגדול על המצע ‪ +‬תא הסרטן מביא יכולת התרבות = נוצר תא שיכול לחיות‬
‫ולהתחלק ולייצר את הנוגדן לאנטיגן שהוזרק‬

‫מעבירים את כל אחד מתאי ההיברידומה לכלי נפרד וכך בכל כלי נוצר שבט שמייצר נוגדן ספציפי לאנטיגן ספציפי‬
‫קבלת נוגדן משבט אחד ‪ MONO‬ספציפי‬
 ‫סרולוגיה ‪ -‬קביעות הנעשות ע"י שימוש בנסיוב )סרום( לקביעה אימונולוגית איכותית וכמותית‪.‬‬
‫נסיוב ‪ -‬זהו נוזל הדם לאחר הרחקת הקריש‪ .‬בנסיוב מצויים הנוגדנים בצורה מסיסה ‪ .‬כמות נוגדן מסוים יכולה "לבשר" על מצב‬
‫מחלה מסוים‬
‫‪ - ELISA‬אלייזה ‪ -‬היא שיטה ביוכימית לגילוי נוכחות חלבונים או אנטיגן בדגימה‪ .‬ניתן‬
‫לקבוע אם אנטיגן מסוים קיים בדוגמה או לא ( אנליזה איכותית) וכן לכמת אנטיגן‬
‫ספציפי (אנליזה כמותית)‬

‫ריפוי מחלות בעזרת נוגדנים – חיסון סביל‬

‫משתמשים בסוג זה של חיסון במקרים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬מנגנון החיסון לקוי‪.‬‬
‫ב‪ .‬כאשר יש חשש לנזקים העלולים להתפתח מזיהום‪ ,‬לפני שתגובת החיסונית של הגוף תשמיד את גורם הזיהום‪.‬‬
‫ג‪ .‬הכשות נחשים‪.‬‬
‫ד‪ .‬טיפול בסרטן‪ .‬תאים סרטניים מבטאים לרוב אנטיגנים ייחודים ע"פ התאים‪ .‬נוגדנים חד שבטיים כנגד אנטיגנים אילו עשויים‬
‫להוות אחד מאמצעי הטיפול היעילים כנגד המחלה‪.‬‬

‫אימונולוגיה קלינית –‬
‫הלימפוציטים עוברים ‪ 2‬סוגים של סלקציות‪:‬‬
‫‪ .1‬סלקציה חיובית – השמדה של הנוגדנים שאין להם יכולת להיקשר‬
‫‪ .2‬סלקציה שלילית – השמדה של נוגדנים בעלי רכיב עצמי‪ ,‬כלומר קשירה חזקה מדי שעלולה לפגוע בתאים עצמיים של‬
‫הגוף ולא בגורמים זרים‬
‫‪ 4‬שיבושים עיקריים במערכת החיסונית‪:‬‬
‫כשל חיסוני‬ ‫‪.1‬‬
‫זיהוי ע"י מערכת החיסון וחוסר תגובה – סרטן‬ ‫‪.2‬‬
‫תגובת יתר – אלרגיה‬ ‫‪.3‬‬
‫הגוף תוקף את עצמו‬ ‫‪.4‬‬

‫כשל חיסוני עלול להיווצר –‬

‫‪ .1‬חוסר במערכת החיסונית הנרכשת – לדוגמא ‪ ,HIV‬המערכת החיסונית נפגעת ע"י גורמים חיצוניים‬
‫‪ .2‬חוסר במערכת החיסונית המולדת – הפרעה תורשתית נדירה‬

‫מחלות אוטואימוניות –‬
‫מצב פתולוגי שנגרם בשל תגובת המערכת החיסונית הנרכשת לאנטיגנים עצמיים‪ .‬לימפוציטים מסוג ‪ + B‬א תוקפים את‬
‫האיברים עצמם‪ ,‬אנטיגנים עצמיים‪.‬‬
‫המחלה השכיחה ביותר – דלקת פרקים (‪ – )RA‬נוגדנים שלא עברו סלקציה יוצאים למערכת הדם‪ ,‬נצמדים לנוגדנים נוספים כי‬
‫רואים בהם אנטיגן‪ ,‬התצמיד שוקע ואז מתחילה הדלקת‪.‬‬
‫דגנת (צליאק) – הגלוטן יוצר עם אנזים נוסף קומפלקס חלבוני‪ ,‬הנוגדנים תוקפים את דופן המעי‪ ,‬את האיבר עצמו‪.‬‬
‫סכרת – התקפה אוטואימונית על הלבלב‪ ,‬נגד תאי ‪ B‬שמייצרים אינסולין‪.‬‬

‫לפעמים גם כן נכנס אנטיגן זר אך כחלק מהתגובה של הגוף הנוגדנים תוקפים גם את עצמו‪ ,‬תאים עצמיים‪.‬‬
 ‫מנגנונים אפשריים להתפתחות מחלות אוטואימוניות –‬
‫התפתחות לא תקינה של מולקולות ‪ ,MHC‬במקום להציג אנטיגן זר מציגות תאים עצמיים כאנטיגן‬ ‫‪.1‬‬
‫חשיפה לאנטיגנים חבויים במח העצם או בתימוס‪ ,‬אנטיגנים שבמקומות שלא אמורים להיות (תאונה\ זיהום)‬ ‫‪.2‬‬
‫חיקוי מולקולרי – פרוטאין ‪ M‬בסטרפטוקוקוס דומה במבנה למבנים של האפיתל בלב ובכליה‪ ,‬הנוגדנים של‬ ‫‪.3‬‬
‫הסטרפטוקוקוס תוקפים את הכליה והלב‪.‬‬
‫תרופות‪ ,‬מזהמים ועוד‬ ‫‪.4‬‬

‫אלרגיה –‬
‫"פקשוש" מוחלט של המערכת החיסונית‪ ,‬אנטיגנים שאינם בעלי אופי מזהם ועדיין גורמים למחלה (אבקות‪ ,‬מזון‪ ,‬תרופות וכו')‪.‬‬
‫ישנם ‪ 4‬סוגי אלרגיות‪ ,‬לכל סוג מעורבים תאים ונוגדנים שונים‪:‬‬
‫‪ – TYPE 1‬הסוג העיקרי‪ ,‬נוגדן ‪IgE‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ – TYPE 2‬נוגדן ‪IgG‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ – TYPE 3‬נוגדן ‪IgG‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ – TYPE 4‬נוגדנים‪CTL ,Th2 ,Th1 :‬‬ ‫‪.4‬‬

‫אלרגן – האנטיגן שגורם לאלרגיה נקרא אלרגן‪ .‬הוא לא מזיק‪ ,‬לא גורם לדלקת אך גורם לתגובה חיסונית‪.‬‬

‫תהליך האלרגיה ב‪– TYPE 1-‬‬

‫חשיפה לאלרגן – אנטיגן בלתי מזיק‬ ‫•‬

‫ייצור נוגדנים מסוג ‪Ige‬‬ ‫•‬
‫חשיפה נוספת\ חוזרת לאותו אלרגן – גירוי של נוגדני ‪ , IgE‬תאי ‪ MAST‬ובזופילים‬ ‫•‬
‫שחרור היסטמין – תגובה אלרגית של הגוף‬ ‫•‬

‫היסטמין –‬
‫החומר המופרש ע"י תאי ‪ MAST‬ומהווה את החומר המרכזי בתגובה האלרגית של הגוף‬

‫פעילות היסטמין גורמת להרחבת כלי דם ולכיווץ שריר חלק‬

‫היסטמין משתחרר בעודף כאשר קיימת תגובה אלרגית‪ ,‬כולל אסתמה‪.‬‬
‫פעילות היסטמין מעוכבת על ידי האנטי‪-‬היסטמינים הנפוצים בתרופות מדכאות אלרגיה‬

‫הבדיקה לבחון אם יש אלרגיה היא בדיקת כמות הנוגדנים מסוג ‪IgE‬‬

‫כ‪ %40 -‬מכלל האוכלוסייה הינם בעלי נטייה לפתח רגישות לאלרגנים שונים‪.‬‬
‫הנטייה לפתח רגישות תלוית‪ IgE -‬קרויה – ‪ ,Atopy‬לנטייה זו קיים רקע גנטי וסביבתי‬

‫שוק אנפילקטי –‬
‫התסמינים ל‪ Anaphylaxis -‬הינם בעלי טווח חומרה רחב‪ :‬בין חמורים‪/‬קשים היכולים לגרום למוות ‪,‬ועד למתונים או קלים –‬
‫פריחה‪.‬‬
‫ב‪ Acute Urticaria -‬ההיסטמין המופרש ע"י תאי ה‪ mast -‬כתוצאה מקשירת האלרגן לנוגדני ה‪, IgE -‬גורם לגרד‪ ,‬לאדמומיות‪,‬‬
‫נפיחות ולגירוי העור בכל הגוף‪.‬‬
‫ב‪ Anaphylactic Shock -‬כתוצאה משחרור נרחב של היסטמין מתרחשת עליה כלל מערכתית בחדירות כלי הדם בהתרחבותם‪,‬‬
‫המובילים לירידה משמעותית בלחץ הדם‪ ,‬ולהיצרות של דרכי הנשימה הגורמת לקשיים משמעותיים בנשימה‪ .‬במצב זה‬
‫התגובה היא לא הראשונית אלא בחשיפה החוזרת‪ .‬תגובה זו תמיד נבנית‪.‬‬
 ‫רגישות לפניצילין –‬
‫בפרטים מסוימים נקשרת טבעת ה‪ - β lactam-‬המאוד פעילה של האנטיביוטיקה‪ ,‬בקשר קוולנטי לקבוצות אמינו שע"ג‬

‫חלבונים עצמיים ומשנה אגב כך את המבנה שלהם‪.‬‬

‫שינוי זה מעורר בחלק מהאנשים את תגובתם של תאי ה‪ Th2 -‬אשר משפעלים את תאי ה‪ B -‬הקושרים את האנטיביוטיקה‪,‬‬

‫ליצור נוגדני ‪ IgE‬כנגד הפניצילין‪.‬‬

‫במגע חוזר עם האנטיביוטיקה או נגזרותיה החלבונים העצמיים הקושרים פניצילין ואשר משתנים אגב כך‪ ,‬יקשרו לנוגדני ה‪IgE -‬‬
‫שע"ג תאי ה‪ Mast -‬וע"ג ‪ Basophiles‬המצויים בזרם הדם‪ ,‬ויגרמו ל‪Anaphylaxis -‬‬

‫התמרה סרטנית –‬
‫התמרה הינה תהליך שבו תא נורמלי הופך לתא סרטני‪.‬‬
‫תהליך ההתמרה הינו תהליך רב שלבי‪ ,‬המתרחש לרוב לאורך שנים רבות‪.‬‬
‫במהלך תהליך ההתמרה התא הנורמלי רוכש בהדרגה תכונות סרטניות ומאבד תכונות "נורמליות" (חלוקה לא מבוקרת‪,‬‬
‫מתיישב באיברים שונים‪ ,‬מושך לעצמו כלי דם)‪.‬‬
‫המערכת החיסונית אמורה לזהות אותו כמשהו זר מהתחלה‪ ,‬אם מחסלים התחלה זו אין התקדמות של הסרטן‪.‬‬

‫גורמים לסרטן‪ :‬קרינה‪ ,‬עישון‪ ,‬זיהום סביבתי‪ ,‬תזונה‪ ,‬גנטיקה‪ ,‬וירוסים‬

‫מוטציות ‪-‬‬
‫שינוי ברצף של ‪ DNA‬שעלול לגרום לפגיעה בתפקוד התא‪ .‬הגורמים‬
‫המסרטנים השונים משרים מוטציות בדנ"א‪.‬‬
‫השינוי יכול לעשות‪ :‬החלפה‪ ,‬שינוי‪ ,‬הוספה‪ ,‬שינוי ברצף החומצות‬
‫ועוד‪ ,‬ועלולים לפגוע בתפקוד התא – התמרה סרטנית‪.‬‬
‫קרינה עלולה לעשות מוטציות בעור‪.‬‬

‫דוגמאות להתחמקות התאים הסרטנים מהמערכת החיסונית – והגברה של הסרטן –‬

‫‪ .1‬תאים סרטנים שמחסלים את ה‪ ,MHC1-‬ובכך אין יכולת לתא להציג את עצמו כפתוגן שהגוף צריך להרוג‬
‫‪ .2‬שחרור חומרים אשר הורגים את התאים של המערכת החיסונית‬
‫‪ .3‬תאים מדכאים – התאים הסרטנים מעודדים ומכפילים את כמות התאים המדכאים‬
‫ועוד ועוד‪ .‬לכן יש לרוב יותר סרטן אצל אנשים מבוגרים שמערכת החיסונית מראש חלשה\ פגיעה יותר‪.‬‬

‫מטרות החיסון –‬
‫‪ .1‬הגנה על הפרט‬
‫‪ .2‬הגנה על האוכלוסייה‬

‫עקרון הפעולה של החיסון הוא לפתח תגובה חיסונית לפתוגן ספציפי‪ ,‬כאשר האדם ייפגש עם הפתוגן תגובתו השניונית תהיה‬
‫יעילה ומהירה יותר‪.‬‬
 ‫תכונות החיסון –‬
‫צריך להפעיל את המערכת החיסונית לניטרול הפתוגן בצורה יעילה‬
‫סיכון נמוך – מחלה פעילה‬
‫חיסון נגד קבוצה גדולה של מיקרואורגניזמים מאותה משפחה‬
‫יעיל וארוך טווח‬
‫מסחרי (מבחינת עלויות)‬

‫חיסון פעיל וחיסון סביל (פסיבי) –‬

‫סביל \ פאסיבי‬ ‫פעיל‬

‫נוגדנים שייצרו והמטופל מקבל "נוגדנים מוכנים" מהאמא‬ ‫הפעלת מערכת החיסון של המטופל עצמו‪ ,‬משהו שמפעיל‬
‫(כעובר) או ממעבדה‬ ‫את המערכת החיסונית‬

‫ניתן כאשר יש סיכון גבוה לזיהום מידי ( כלבת או הכשת‬
‫נחש) או להקלה בסימפטומים של מחלה קיימת (סרטן או‬
‫אוטואימונית)‬
‫ניתן כשיש חשש סביר לחשיפה ואין חיסון פעיל (נסיעות‬
‫לארצות עולם שלישי)‬
‫ניתן כאשר קיים חשש שבעתיד תהיה חשיפה לנגיף‪ ,‬מונע‬
‫מחלה או מסייע בהתגברות עליה‬
‫ניתן נגד מחלות המהוות סכנת חיים או פגיעה גופנית‬
‫משמעותית‬

‫הגנה מיידית‬ ‫הגנה לטווח ארוך‬

‫אין חשש שמעבירים מוטנטים אלימים כי מעבירים נוגדנים‬ ‫מתן נגיף מומת או מוחלש או מרכיבים ממנו ע"מ לעורר את‬
‫ולא את המחלה‬ ‫הגוף לייצר נוגדנים‬

‫חיסון פסיבי –‬
‫טבעי ‪ -‬מהאם ‪-‬‬
‫העברה מבוקרת של נוגדנים מהאם לעובר ע"י השלייה‬
‫רק נוגדן ‪ IgG‬יכול לעבור – העברת הזיכרון החיסוני של האם‬

‫דרך חלב האם גם עוברים נוגדנים ‪IgA + IgG‬‬

‫מלאכותי –‬
‫‪ .1‬מחיות – חסיון או הזרקת הארס לחיה והפקת הסרום‪ ,‬הנוזל ללא התאים‬
‫‪ .2‬מבני אדם – הפקת סרום מתרומת דם של אדם שידוע כי יש לו את הנוגדנים הרצויים בכמות טובה‬
‫החיסון הפאסיבי המלאכותי שורד כמה שבועות\ חודשים‪ .‬עלולה להיווצר תגובה חיסונית נגד הנוגדנים בעיקר אם מקורם בחיה‪.‬‬

‫סוגי החיסונים האקטיביים –‬

‫פתוגניים חיים מוחלשים‬ ‫‪.1‬‬
‫פתוגניים שעוברים אינאקטיבציה (מומתים)‬ ‫‪.2‬‬
‫טוקסואידים‬ ‫‪.3‬‬
‫חיסונים מולקולריים‬ ‫‪.4‬‬
 ‫טוקסואיד ‪TOXOID‬‬ ‫פתוגן מומת‬ ‫פתוגן מוחלש‬

‫חיסון נגד רעלן‪ .‬לוקחים רק את החלק‬
‫של הרעלן (טוקסין) של חיידק מסוים‬
‫מעבירים אותו תהליך שהופך‬
‫לטוקסואיד (אינו רעיל) ומזריקים לאדם‬
‫והוא מפתח נוגדנים‪ .‬הטוקסואיד מספיק‬
‫ע"מ לפתח נגדו נוגדנים‬
‫פתוגן מת שלא יכול להתרבות‪.‬‬ ‫מגדלים נגיפים במעבדה‪ ,‬מחפשים אחר‬
‫התגובה של הגוף תתרחש אך לא‬ ‫זן לא אלים‪ ,‬מזריקים לחיה‪ ,‬אם החיה‬
‫יכולה להיווצר מחלה‬ ‫מצליחה להילחם במחלה – יש לנו נגיף‬
‫מוחלש שמספיק טוב כדי לייצר נוגדנים‬

‫יתרונות –‬ ‫יתרונות –‬ ‫יתרונות –‬

‫תגובה יעילה וחזקה לנטרול הרעלן‬ ‫לא גורם להתרבות והיווצרות מחלה‬ ‫מחקה לחלוטין את המערכת החיסונית‬
‫מתאים גם לבעלי מערכת חיסונית‬ ‫חיסון סביבתי ‪ -‬יכול לחסן גם אנשים‬
‫חלשה‬ ‫בקרבת מקום‬
‫יעיל מאוד‬

‫חסרונות –‬ ‫חסרונות –‬ ‫חסרונות –‬

‫התהליך להוצאת הרעלן והכנת החיסון‬ ‫אין חיסון סביבתי לאנשים בסביבה‬ ‫עלול לייצר מחלה‬
‫מורכב ומעורבים בו חומרים כימיים‪,‬‬ ‫לא תמיד עובד‪ ,‬לא תמיד מספיק כדי‬ ‫עלול לפגוע באוכלוסייה חלשה‬
‫לעיתים הגוף מגיב לא טוב לחומרים‬ ‫לעורר‬
‫אלה‬

‫מחלות זיהומיות של מערכת העיכול –‬

‫הגנות של מערכת העיכול‪:‬‬
‫חומציות הקיבה‬ ‫‪.1‬‬
‫מלחי מרה‬ ‫‪.2‬‬
‫תנועת המעיים‬ ‫‪.3‬‬
‫פלורה טבעית‬ ‫‪.4‬‬
‫מרכיבי מערכת החיסון‬ ‫‪.5‬‬

‫טיפול ‪ +‬אבחון‬ ‫סימפטומים ‪ +‬סיבוכים‬ ‫החיידק ‪+‬‬ ‫המחלה ‪+‬‬ ‫שם החיידק‬
‫תהליך ההדבקה‬ ‫המערכת‬
‫אבחון –‬ ‫חום‪ ,‬כאב ראש‪ ,‬כאבי‬ ‫מזון מזוהם מהחי או‬ ‫טיפוס הבטן –‬ ‫סלמונלה‬
‫בתרבית צואה‬ ‫מפרקים‪ ,‬כאבי גרון‪ ,‬עצירות‪,‬‬ ‫הצומח המזוהם בהפרשות‬ ‫מערכת העיכול‬
‫אובדן תיאבון ורגישות בבטן‬ ‫של בע"ח‪ ,‬ביצים‬
‫טיפול –‬ ‫הגדלת טחול‪ ,‬פריחה‪ ,‬דופק‬
‫אנטיביוטיקה‬ ‫לא מהיר לעומת החום‬ ‫החיידקים בתוך‬
‫הגרנולוציטים – ‪ Vi Antigen‬הגבוה‪ ,‬אנמיה (ספירת תאי‬
‫טיפול מניעתי –‬ ‫דם לבנים נמוכה)‬ ‫מגיעים מזרם הדם לכבד‪,‬‬
‫חיסון חי מוחלש‬ ‫סיבוכים‪:‬‬ ‫לטחול לכליות ולמעי ושם‬
‫לפני נסיעה‬ ‫דימום המעיים וזיהום חלל‬ ‫גורמים דלקות קשות‬
‫למדינות שחיידק‬ ‫הבטן‬
‫זה קיים‬ ‫דלקות קשות במעי‬
‫עלול לגרום למוות‬
‫אבחון –‬ ‫חיידק של הפלורה הטבעית התכווצויות קשות‪ ,‬שלשול‬ ‫מערכת העיכול‬ ‫‪E-coli‬‬
‫מצע גידול‪ ,‬גם לפי‬ ‫דמי‬ ‫נפוץ בבע"ח‬
‫צורה יש לו זנב‬ ‫אכילת מזון מזוהם‪ ,‬בשר‬
‫סיבוכים‪:‬‬ ‫לא מבושל או חלב לא‬
‫טיפול –‬ ‫אנמיה חריפה‪ ,‬הופעת‬ ‫מפוסטר‬
‫שתיה ודיאטה‬ ‫קרישים‬
‫בנוסף החיידק יכול לצאת‬ ‫החיידק יוצר רעלן וזיהום‬
‫החוצה ולהגיע לאזורי מע'‬ ‫של המעי הגס‬
‫המין והשתן‪ .‬אם הוא מגיע‬
 ‫לשם ומתרבה עלול להדביק‬
‫ביחסי מין‪.‬‬
‫ציסטיטיס ירח דבש‪.‬‬
‫סיבוכים נוספים‪ :‬כניסה של‬
‫החיידק לתוך חלל בטן ‪-‬‬
‫פריטוניטוס – יוצר כיב עם‬
‫דלקת חריפה ויציאת כל מה‬
‫שיש במעי לחלל הבטן‪.‬‬
‫דלקת‬
‫חריפה ביותר‪.‬‬

‫טיפול ‪ +‬אבחון‬ ‫סימפטומים ‪ +‬סיבוכים‬ ‫החיידק ‪ +‬תהליך‬ ‫המחלה ‪+‬‬ ‫שם החיידק‬
‫ההדבקה‬ ‫המערכת‬
‫אבחון –‬ ‫סימנים‪:‬‬ ‫חיידק גראם שלילי בעל‬ ‫מערכת העיכול‬ ‫‪Shigella‬‬
‫זיהוי ע"י גידול‬ ‫חום‪ ,‬בחילות‪ ,‬הקאות‪,‬‬ ‫צורה מתגית‬
‫תרבית‬ ‫שלשולים‪ ,‬כאב ונפיחות בבן‬
‫או בדיקת דם בה‬ ‫לאחר מכן‪:‬‬ ‫החיידק הוא ‪Facultative‬‬
‫נראה כמות גדולה‬ ‫דם ומוגלה בצואה‪ ,‬ירידה‬ ‫‪ – Anaerobies‬יכול‬
‫של תאי דם לבנים‬ ‫במשקל והתייבשות‬ ‫להתקיים עם או בלי חמצן‬
‫המעידים על‬ ‫אצל ילדים עלול לגרום‬
‫פעילות המערכת‬ ‫לאיבוד הכרה‪ ,‬שיתוק ומוות‬ ‫מגע עם צואה‪ ,‬מים ‪ ,‬אוכל‬
‫החיסונית נגד‬ ‫סיכון‪:‬‬ ‫או חפצים מזוהמים‪.‬‬
‫החיידק‬ ‫זיהום כללי ומוות‬ ‫העברה לאוכל ע"י זבובים‪.‬‬
‫ההעברה העיקרית ידיים‬
‫טיפול –‬ ‫מזוהמות וזבובים‪.‬‬
‫קיים חיסון חיידק‬ ‫מספר חיידקים חוברים‬
‫מוחלש המונע‬ ‫לדופן הרקמה הרירית של‬
‫זיהום חוזר‬ ‫המעי‪ ,‬אחרי החדירה‬
‫מתרבים והורסים את‬
‫בקרה תברואתית‬ ‫הרקמה‪.‬‬
‫מונעת מחלה‬ ‫חלקם מייצרים אקסוטוקסין‬
‫דומה לזה של ‪E-coli‬‬
‫אבחון –‬ ‫סימנים‪:‬‬ ‫חיידק גרם שלילי אווירוני‬ ‫מערכת העיכול‬ ‫כולרה‬
‫בדיקה‬ ‫רק ‪ 10%‬מהמודבקים יפתחו‬ ‫(ארובי) בצורת מתג בעל‬ ‫המחלה‪ :‬הכולרה‬
‫מקרוסקופית של‬ ‫מחלה‬ ‫זנב‬
‫הצואה‪ ,‬בידוד‬ ‫הקאות ושלשולים‬ ‫גורם למחלה רק אצל בני‬
‫החיידק‪ ,‬זיהוי ע"י‬ ‫איבוד נוזלים שיכול להגיע‬ ‫אדם‬
‫נסיוב סגולי‬ ‫מעל ‪ 30‬ליטר ביממה‬
‫ותגובות כימיות\‬ ‫התייבשות‬ ‫יוצר מושבות במעי הדק‬
‫ביולוגיות‬ ‫בצמוד לתאים הסופגים‬
‫סיבוכים‪:‬‬ ‫החיידק מפריש רעלן אשר‬
‫החלמה –‬ ‫התכווצויות‬ ‫גורם למעי להפריש נוזלים‬
‫לרוב תוך כמה ימים‬ ‫אי ספיקת כליות‬ ‫ומלחים וגורם להתייבשות‬
‫מי שמטופל נשאר‬ ‫הלם ומוות‬
‫נשא‬ ‫התפשטות‪ :‬מים מזוהמים‪,‬‬
‫‪ 50%‬ממי שלא‬ ‫מאכלי ים מזוהמים‪ ,‬אוכל‬
‫מטופל מת‬ ‫מזוהם‬
‫התפרצויות‪:‬‬
‫מניעה וטיפול‪:‬‬ ‫בחודשים חמים‪ ,‬לאחר‬
‫היגיינה‬ ‫שיטפונות ואסונות שבהם‬
‫שתיית מים נקיים\‬ ‫נוצרים מקווה מים‪ ,‬יכול‬
‫מורתחים‬ ‫לשרוד בהם תקופות‬
‫קיים חיסון של‬ ‫ארוכות‬
‫חיידק מומת – לא‬
‫מאוד יעיל‬
‫טיפול ‪:‬‬ ‫סימנים‪:‬‬ ‫חיידק גרם שלישי מצוי‬ ‫מערכת העיכול‬ ‫‪Helicobacter‬‬
‫תרופות סותרות‬ ‫כאבי בטן כאשר הקיבה‬ ‫בקיבה של חצי‬ ‫כיב קיבה‬ ‫‪Pylori‬‬
‫חומצה להקלה‬ ‫ריקה – בלילה לא מוקדם‬ ‫מהאוכלוסייה‪.‬‬ ‫כיב תריסריון‬
‫‪ 3‬אנטיביוטיקות‬ ‫בבוקר‬ ‫שורד באמצעות אנזים‬
‫לחיידק‬ ‫צואה או קיא דמי‬ ‫שמייצר סביבו "ענן" בסיסי‬

‫אבחון‪:‬‬
‫בדיקת השיפה‬ ‫כיב תריסריון‪:‬‬
‫המטופל בולע‬ ‫אצל ילדים וקשישים‬
‫איזוטופ ‪ C13‬במיץ‬ ‫בנוסף לסימנים למעלה יש‬
‫תפוזים‬ ‫כאב‪ ,‬צריבה‪ ,‬ריקנות ורעב‬
‫אם החיידק קיים‬
‫הוא מפרק אותו‬ ‫כיב קיבה‪:‬‬
‫והופך ל‪C12-‬‬ ‫נפיחות‪ ,‬בחילות והקאות‬
‫אם לא קיים נשאר‬ ‫לאחר אכילה‬
‫‪C13‬‬ ‫אכילה מגבירה כאב‬
‫הבדיקה תעשה‬
‫בבדיקת נשיפה של‬ ‫סיבוכים‪:‬‬
‫המטופל‬ ‫חדירה לאיברים אחרים (כבד‬
‫או לבלב)‬
‫ניקוב – חור לחלל הבטן‬
‫דימום בהקאה או בצואה‬
‫חסימות בגלל נפיחות‬
‫באיברים המודלקים‬
‫טיפול ‪ +‬אבחון‬ ‫סימפטומים ‪ +‬סיבוכים‬
‫משטחים ישירים‬ ‫סיבוכים‪:‬‬
‫מבחן לגילוי נוגדנים‬ ‫סקרלטינה – שנית – נגרמת‬
‫כנגד ה‪-‬‬ ‫מסיבוך של הדלקת גרון‪.‬‬
‫סטרפטוליזין ‪,O‬‬ ‫פריחה בחזה בגלל הרחבת‬
‫נקרא ‪ASTO -‬‬ ‫כלי הדם‬
‫עלייה בכמות‬ ‫חום גבוה‬
‫הנוגדנים‬ ‫התקלפות העור‬
‫לסטרפטוליזין ‪O‬‬
‫מעידה על זיהום\‬ ‫‪– Pyoderma\ Impetigo‬‬
‫על החיידק‬ ‫דלקת עור מוגלתית‪ ,‬החיידק‬
‫שיוצא מהגרון\ מהפה לאזור‬
‫העור‬
‫אופייני לילדים‬
‫שושנה –‬
‫יכול להיות סיבוך של הדלקת‬
‫שהחיידק נכנס לעור‬
‫אופייני ברגליים דלקת‬
‫מקומית עם כאבים וחום‬
‫צלוליטיס –‬
‫דלקת רקמה תת עורית‬
‫(נכנס גם פנימה) עלול לייצר‬
‫נמק‬
‫זיהום נגרם לרוב בגלל ניתוח‬
‫או תאונה‬
‫אשר מגן עליו מפני‬
‫חומציות הקיבה‪.‬‬
‫הדבקה מזון‪ ,‬צואה או מים‬
‫– הדבקה של אדם לאדם‪.‬‬
‫הכיב נוצר משילוב של‬
‫בסיסיות שהחיידק מייצר ‪+‬‬
‫חומציות הקיבה ‪ +‬החיידק‬
‫סטרפטוקוקים‪:‬‬
‫קוקים גראם חיובי‬
‫לרוב בשרשראות‬
‫נחלקים לפי אירוביים ואנארוביים (זקוקים או לא לחמצן)‬
‫נחלקים לפי פירוק הדם שהם גורמים‪:‬‬
‫סוג ביתא \ ‪ – B‬מפרק דם באגר דם באופן מלא‬
‫סוג אלפא \ ‪ – A‬מפרק דם באגר דם באופן חלקי‬
‫סוג ‪ – D‬לא מפרק‬
‫החיידק ‪ +‬תהליך‬ ‫המחלה ‪+‬‬ ‫שם החיידק‬
‫ההדבקה‬ ‫המערכת‬
‫מרכיבי אלימות של‬ ‫‪ 90%‬בגרון‬ ‫סטרפטוקוקוס ‪A‬‬
‫החיידק‪:‬‬
‫חלבון ‪ – M‬מפריע להרג‬ ‫מחלות‪:‬‬
‫החיידק‬ ‫דלקת גרון ‪-‬‬
‫קפסולה של חומצה‬ ‫רינגיטיס‬
‫הילארונית – מסתיר את‬ ‫סקרלטינה‬
‫החיידק‬ ‫חיידק טורף‬
‫טוקסינים פרוגנים –‬ ‫קדחת שיגרון‬
‫רעלנים שמעלים חום‬ ‫דלקת כליה –‬
‫סטרפטוליזין ‪ – O‬גורם‬ ‫גלומולונפריטיס‬
‫לפירוק תאי דם (אדומות‪,‬‬
‫לבנות וטסיות) – נגדו‬
‫מופעל הנוגדנים שלנו‬ ‫דלקת כליות‬
‫חריפה –‬
‫גלומולונפריטיס –‬
‫בגלל שיש דמיון‬
‫בין חלבון ‪ M‬של‬
‫הסטרפטוקוקוס‬
‫לבין רקמת‬
‫החיבור של שריר‬
‫הלב ולממברנת‬
‫הגלמורולים של‬
‫הכליה – הגוף‬
‫עלול לייצר נגדם‬
‫נוגדנים (כאילו‬
‫הם חלבון ‪)M‬‬
‫ולמעשה נוצרת‬
 ‫"מעכל בשר" ‪– Facilities‬‬ ‫מחלה‬
‫החיידק נכנס בגלל בעקבות‬ ‫אוטואימונית‪ ,‬לכן‬
‫טראומה אל מתחת לעור‬ ‫סטרפטוקוקוס‬
‫הרס מהיר של רקמות‬ ‫יכול להיחשב‬
‫‪ 40%‬מוות‬ ‫מחלה‬
‫לרוב במדינות שיש הזנחה‬ ‫אוטואימונית‬

‫אנדוקרדיטיס זיהומית –‬
‫אחד הסיבוכים הכי קשים‬ ‫קדחת השיגרון –‬
‫החיידקים מתיישבים על‬ ‫מחלה שנגרמת‬
‫מסתמי הלב‬ ‫לא מהחיידקים‬
‫דלקת פנים הלב‬ ‫אלא מרמת‬
‫הנוגדנים הגבוהה‬
‫בגוף‬
‫דלקת ברקמות‬
‫החיבור של‬
‫מסתמי הלב‬
‫דלקת חריפה‬
‫במפרקים‬
‫הנזק העיקרי‪:‬‬
‫הצטלקות‬
‫ועיוותים של‬
‫מסתמי הלב‬
‫טיפול‪:‬‬ ‫סיבוכים‪:‬‬ ‫חיידק גראם חיובי מוקף‬ ‫דלקת ריאות‬ ‫סוג נוסף של‬
‫בידוד החיידק‬ ‫בקטרמיה – חדירה של‬ ‫קפסולה‬ ‫סטרפטוקוקוס ‪-‬‬
‫מרקמות הגוף‬ ‫החיידק למערכת הדם ויצירת‬ ‫סטרפטוקוקוס‬
‫פניצילין‬ ‫דלקת קרום המוח‬ ‫החיידק עלול לחדור לתוך‬ ‫פנאומוקוסי –‬
‫קיים חיסון‬ ‫יצירת בצקות ופגיעה מוחית‬ ‫הריאות וליצור דלקת ונוזל‬ ‫‪Streptococcus‬‬
‫בצקתי‬ ‫‪Pneumococci‬‬

‫סטפילוקוקים‪:‬‬
‫נחלקים לשתי קבוצות‪:‬‬
‫‪ .1‬סטפילוקוק קואגולז חיובי (אנזים הגורם לקרישת דם)‬
‫• סטפילוקוק אאוראוס‬
‫• ‪MSSA‬‬
‫• ‪MRSA‬‬
‫‪ .2‬סטפילוקוק קואגולז שלילי‬

‫טיפול ‪ +‬אבחון‬ ‫סימפטומים ‪ +‬סיבוכים‬ ‫החיידק ‪ +‬תהליך הדבקה‬ ‫המחלה ‪+‬‬ ‫שם החיידק‬
‫המערכת‬
‫אבחון ‪ – 1‬בדיקת‬ ‫חודר דרך פצעים קטנים‬ ‫מרכיבי האלימות של‬ ‫יודע להתיישב על‬ ‫סטפילוקוק‬
‫נוכחות של קואגולז‬ ‫מורסות ומוגלה המעידות על‬ ‫החיידק‪:‬‬ ‫כל מיני מערכות‬ ‫‪AUREUS‬‬
‫(אנזים שקורש‬ ‫הרס רקמות‬ ‫פרוטאין ‪ A‬אנטי פגוציטי –‬
‫דם)–‬ ‫חוסם את קשירת הנוגדן‬ ‫מחלות‪:‬‬
‫מוסיפים דגימה‬ ‫דלקת פנים הלב – (החיידק‬ ‫שיכול לבלוע אותו‬ ‫אריתמה –‬
‫לדם‪ ,‬אם יש‬ ‫יודע להתיישב על חומרים‬ ‫אנדוטוקסינים – שהוא‬ ‫הפרעת קצב לב‬
‫קרישה אז זה‬ ‫סינטטיים כמו קטטר או‬ ‫מפריש וגורמים להקאות‬ ‫והפרעת הולכה‬
‫סטרפטוקוקוס מסוג‬ ‫מסתם)‬ ‫ושוק טוקסי‬ ‫צלוליטיס‬
‫אאוראוס‬ ‫טוקסינים ‪–Exfoliative‬‬ ‫פןליקוליטיס‬
‫שימוש לא נכון או לא הגייני‬ ‫פריחה והרס של העור‪,‬‬ ‫פרונקלים‬
‫אבחון ‪– 2‬‬ ‫בטמפונים עלול להביא להלם‬ ‫טוקסין שגורם להרס תאים‬ ‫וקרבונקלים‬
‫לחיידק הזה יש‬ ‫טוקסי – מחלה רב מערכתית‬ ‫קואוגולוס – מקריש פלזמה‬ ‫(זקיקי שיער‬
‫אנזים קטלאז‬ ‫בשל תגובה חיסונית חמורה‬ ‫ובכך מונע פגוציטוס ומייצר‬ ‫מוגלתיים)‬
‫שמעורר תגובה‬ ‫כיב‬ ‫אלח דם‬
‫כימית‪ ,‬מוסיפים מי‬ ‫פניצילינאז – מפרק‬ ‫טוקסי שוק‬
‫חמצן לתרבית‪ ,‬אם‬ ‫פניצילין‬ ‫הרעלת מזון‬
‫יש תגובה זה‬ ‫זיהום באיברים‬
‫אאוראוס‬ ‫הסטפילוקוק נקרא‪ -‬סופר‬ ‫שונים‬
‫אנטיגן בגלל היותו חיידק‬ ‫‪Osteomyelitis‬‬
‫אלים‬
 ‫טיפול ‪ +‬אבחון‬ ‫סימפטומים ‪+‬סיבוכים‬ ‫החיידק ‪ +‬תהליך הדבקה‬ ‫המחלה ‪+‬‬ ‫שם החיידק‬
‫המערכת‬
‫חובה בידוד!‬ ‫זהו סוג של סטפילוקוק רק‬ ‫‪MRSA‬‬
‫צוות רפואי חייב‬ ‫שהוא עמיד לאנטיביוטיקה!‬
‫טיפול‬
‫מועבר בהפרשות מהאף‪,‬‬
‫הגיינה‬ ‫מועבר גם דרך בגדים‬
‫בידוד‬ ‫מצעים וכו' – סופר מדבק‬
‫רחיצת ידיים עם‬
‫חומרי חיטוי‬
‫מניעת העברת‬
‫לבוש\ מגבות‬

‫טיפול ‪ +‬אבחון‬ ‫סימפטומים ‪+‬סיבוכים‬ ‫החיידק ‪ +‬תהליך‬ ‫המחלה ‪+‬‬ ‫שם החיידק‬
‫הדבקה‬ ‫המערכת‬
‫דגימות מההפרשות‬ ‫גבר –‬ ‫החיידק יכול להסתתר‬ ‫זיבה \ דלקת‬ ‫‪Neisseriaceae‬‬
‫בשלב החריף רוב‬ ‫הפרשה צהובה וכאב במתן‬ ‫ולחיות בתוך תא אחר‬ ‫שופכה\‬
‫החיידקים יהיו בתוך‬ ‫שתן‬ ‫רגיש ונהרס בטמפ'‬ ‫‪Neisseriaceae‬‬ ‫גראם שלילי‬
‫הנויטרופילים‬ ‫החדר‬ ‫‪- Gonoorrhoeae‬‬
‫אישה –‬ ‫מערכת הרבייה‬
‫בשלב הכרוני מיעוט‬ ‫הזיהום מתחיל ברחם עובר‬ ‫רקטום‬
‫הפרשות‬ ‫לאורטרה והווגינה‬ ‫עיניים גרון‬
‫הפרשה רירית סמיכה‬
‫קשה למצוא חיידקים‬ ‫עלול להתפתח לדלקת‬
‫חצוצרות‬
‫מניעה –‬ ‫דלקת צוואר הרחם כרונית‬
‫שימוש בקונדום‬
‫מציאת אנשים‬ ‫סיבוכים קשים –‬
‫מזוהמים וטיפול בהם‬ ‫עלול לגרום לעקרות‬
‫בקטרמיה‬

‫אצל יילודים –‬
‫מעבר בתעלת הלידה עלול‬
‫להביא לדלקת לחמית העין‬
‫ולעיוורון‬

‫חיידק מאוד עמיד !‬ ‫השיעול של הטובורקול (תאי‬ ‫לחיידק מבנה מיוחד לא‬ ‫‪ Mycobacterium‬שחפת‬
‫שייך לחיידקים שהם‬ ‫אפיתל פגועים ‪ +‬חיידקים)‬ ‫גראם שלילי ולא חיובי‬ ‫‪ Tuberculosis‬מחלה זיהומית‬
‫‪MDR‬‬ ‫עלול לייצר אזורים חלולים‬ ‫פוגעת בעיקר‬
‫עמידים בפני‬ ‫בריאה‬ ‫שליש מהאוכלוסייה‬ ‫בריאות‬
‫אנטיביוטיקה‬ ‫הנקראים מערה –‬ ‫בעולם "נשאים" של‬
‫כמו כן עמיד בפני‬ ‫‪Cavity \ Caverna‬‬ ‫המחלה‬ ‫בחלק מהמקרים יש‬
‫כימיקלים‪ ,‬תכשירים‬ ‫כאשר מערכת החיסון‬ ‫שחפת חוץ ריאתית‬
‫וכו'‬ ‫נחלשת הוא יכול‬ ‫אשר פוגעת בכלי‬
‫להתפרץ‬ ‫הדם סביב הריאה‬
‫זיהוי –‬ ‫ודרכם עוברת לעוד‬
‫היסטוריה של החולה‬ ‫ההדבקה נעשית באוויר‬ ‫איברים‬
‫צילום חזה – לבדוק‬ ‫רק מי שחולה פעיל יכול‬
‫אם יש "חורים"‬ ‫להדביק‪ ,‬לא נשאים‬ ‫פתוגנזה –‬
‫‪Zihel Nielse‬‬ ‫המחלה השנייה‪,‬‬
‫צביעה מיוחדת לזיהוי‬ ‫הטובורקול – התערובת‬ ‫הרבה יותר קשה‬
‫חיידקי שחפת‬ ‫של חיידקים עם תאי‬ ‫המפגש השני של‬
‫אפיתל פגועים יוצאת‬ ‫אדם עם החיידק‬
‫מבחן מנטו\ טובורקולין‬ ‫בשיעול ומדביקה‬ ‫‪Reactivation‬‬
‫‪PPD‬‬ ‫המחלה הראשונית‬
‫הכנסת החומר‬ ‫היא דלקת קלה‬
‫אם חיובי – באדם היה‬ ‫קבוצות סיכון‪ :‬באו במגע‪,‬‬ ‫מאוד אפשר אפילו‬
‫בעבר במגע עם‬ ‫היו במדינות שיש‪ ,‬חולים‬ ‫לא לדעת‬
‫החיידק ואין צורך‬ ‫עם מערכת חיסונית‬
‫לבדוק שוב‬ ‫חלשה‪ ,‬צוותים רפואיים‪,‬‬
‫אם שלילי – בדיקה‬ ‫נרקומנים ואלכוהוליסטים‬
‫חוזרת אחרי ‪ 3‬שבועות‬
‫–‬ ‫דופן התא של החיידק –‬
‫חיובי – אין צורך כנ"ל‬ ‫שומנים המונעים את‬
‫שלילי – האדם לא בא‬ ‫יכולת הצביעה של‬
‫במגע‬ ‫החיידק‬
‫בתוצאות של הבדיקה‬ ‫חלבונים – טוברקול –‬
‫יש סולם תוצאות ‪ ,‬הוא‬ ‫הנוגדנים שאנו מפתחים‬
‫אינו זהה לכולם אלא‬ ‫הם נגד הטוברקולין‪ ,‬לכן‬
‫לפי קבוצות שיוך לפי‬ ‫בבדיקה מזריקים אותו‬
‫גורמי סיכון‬ ‫ורואים האם "באים"‬
‫נוגדנים‬
‫חיסון ‪BCG‬‬ ‫סוכרים – מעוררים‬
‫חיסון פעיל של‬ ‫תגובת רגישות יתר‬
‫חיידקים מוחלשים‬
‫יעיל במניעה של‬ ‫לחיידק צורת מתול אשר‬
‫המחלה בילדים‬ ‫מעלה את כושר‬
‫ההישרדות שלו והיכולת‬
‫הגנה –‬ ‫שלו להיקשר לעוד‬
‫בידוד‬ ‫חיידקים‪ ,‬גורם אלימות‬
‫מסכות ‪N95‬‬
‫חלוקים וכפפות חד‬
‫פעמיים‬

‫טיפול ‪ +‬אבחון‬ ‫סימפטומים ‪+‬סיבוכים‬ ‫החיידק ‪ +‬תהליך‬ ‫המחלה ‪+‬‬ ‫שם החיידק‬
‫הדבקה‬ ‫המערכת‬
‫זיהוי –‬ ‫בגלל החיסון ההמוני‬ ‫הדגירה בין שבוע‬ ‫שעלת ‪-‬‬ ‫‪Bordetella‬‬
‫אבחנה מעבדתית‬ ‫המחלה הקלינית השתנתה‬ ‫לשלושה שבועות‬ ‫דרכי הנשימה‬ ‫‪Pertussis‬‬
‫מאוד קשה לכן פותחו‬ ‫והיא הרבה יותר קלה שיעול‬
‫מספר שיטות‬ ‫ודלקת בדרכי הנשימה‬ ‫חיידק מאוד מדבק!‬
‫פיזור החיידק בשיעול‪,‬‬
‫טיפול –‬ ‫עלול להיות מסוכן בעיקר‬ ‫התעטשות או ליחה‬
‫אנטיביוטיקה‬ ‫אצל תינוקות‬ ‫והפרשות‬
‫גם לאחר הטיפול‬ ‫סיבוכים –‬ ‫העברה טיפתית‬
‫החולה משתעל מספר‬ ‫דלקת ריאות‪ ,‬התכווצויות‪,‬‬ ‫גם טיפות במשטחים‬
‫שבועות בגלל הנזק של‬ ‫שטפי דם ודלקת במוח‪,‬‬ ‫בסביבת החולה יכולת‬
‫דרכי הנשימה‬ ‫נכות ומוות‬ ‫להיות מדבקות‬

‫זיהוי –‬ ‫כיב‪ ,‬הרס רקמות‪ ,‬שטפי דם‬ ‫חיידק שפוגע בבקר‬ ‫‪Bacillus Anthracis‬‬
‫בתרביות‪ ,‬אגר דם‪,‬‬ ‫ובצקות‬ ‫סוסים וצאן‪ ,‬האדם נדבק‬
‫המושבות נראות כמו‬ ‫עלול לגרום לפגיעה‬ ‫דרך טיפול בחיות‪ ,‬דרך‬ ‫המחלה ‪ -‬גחלת \ אנתרקס ‪-‬‬
‫מדוזות‬ ‫מערכתית ולמוות‬ ‫העור‬ ‫עור ורקמות‪ ,‬דרכי הנשימה ומערכת‬
‫טיפול –‬ ‫חיידק שמייצר רעלנים‬ ‫העיכול‬
‫קיים חיסון פעיל של‬ ‫המחלה עלולה לעבור גם‬
‫חיידק מוחלש‬ ‫לדרכי הנשימה‪ ,‬דלקת‬ ‫לעיתים ניתן להדבק גם‬
‫אנטיביוטיקה‬ ‫ריאות‪ ,‬שטפי דם ומוות‬ ‫דרך השערות של החיות‬
‫מניעה –‬
‫לשרוף פגרי בקר‬
‫ביגוד מגן‬
‫עיקור ההפרשות של‬
‫החיות‬
 ‫טיפול ‪ +‬אבחון‬ ‫סימפטומים ‪+‬סיבוכים‬ ‫החיידק ‪ +‬תהליך‬ ‫המחלה ‪+‬‬ ‫שם החיידק‬
‫הדבקה‬ ‫המערכת‬
‫אבחון –‬ ‫החיידק נכנס דרך דרכי‬ ‫חיידק ארובי גראם חיובי‬ ‫קרמת\ דיפתריה‬ ‫‪Diphtheriae‬‬
‫באגר דם או סרום‬ ‫הנשימה ‪ ,‬מתרבה ברירית‬ ‫החיידק מייצר רעלן אשר‬
‫הלוע‪.‬‬ ‫אחראי על המחלה‬ ‫‪ 3‬סוגים –‬
‫טיפול –‬ ‫נוצר קרום לבן‪ ,‬עלול לגרום‬ ‫קרמת האף הקדמי‬
‫חיסון ‪ 3‬בשנה‬ ‫לשטפי דם‪.‬‬ ‫מאוד מדבק‬ ‫– קל‬
‫הראשונה‪ ,‬אחת בגן‬ ‫לאחר היווצרות הקרום‪:‬‬ ‫העברה טיפתית‬ ‫קרמת של לועי‬
‫ואחת בבה"ס לפי‬ ‫הפרעות בדרכי הנשימה‬ ‫האף – חמורה יותר‬
‫הצורך‬ ‫כיחלון‬ ‫חולים שהחלימו יכולים‬ ‫דיפתריה של העור‬
‫לאחר שבוע הקרומים‬ ‫להיות נשאים של‬ ‫– הכי פחות שכיחה‬
‫נספגים – ריפוי‬ ‫החיידק עד ‪ 3‬חודשים‬ ‫רק פריחה‬
‫לאחר ההחלמה‬
‫סיבוכים‪:‬‬
‫לב ‪-‬שינוי שומני ונמק‬
‫שינוי שומני של תאי הכבד‬
‫והכליה‬
‫פגיעה במערכת העצבים‬

‫חום‪ ,‬כאבי גרון‪ ,‬חולשה‪,‬‬

‫צמרמורת‪,‬‬

‫טיפול –‬ ‫לחמית –‬ ‫טפילים תוך תאיים‬ ‫לחמית ‪-‬‬ ‫‪Chlamydia‬‬

‫בידוד‬ ‫מחלה קלה‬ ‫הכרחיים‬ ‫המחלה הקלה יותר‬ ‫‪Trachomatis‬‬
‫בחלק מהמחלות מעורבות‬ ‫נמצאים בבועה‬
‫אבחון –‬ ‫בעיניים‬ ‫בציטופלזמה של תאי‬ ‫גרענת\‬
‫מבחנים סרולוגיים לא‬ ‫כשעובר בלידה מתפתחת‬ ‫אפיתל בלבד‬ ‫‪TRACHOMA‬‬
‫יעילים!‬ ‫המחלה כשבוע לאחר‬ ‫אחד המזהמים הכי‬ ‫החמרה של‬
‫הבדיקה יעילה בנוזלי‬ ‫הלידה יכול גם דלקת ריאות‬ ‫שכיחים מהמועברים‬ ‫הלחמית‬
‫זרע – בדיקה לנוכחות‬ ‫חצי שנה אחרי הלידה‬ ‫במגע מיני‬
‫‪IgA‬‬ ‫דלקת שופכה‬
‫גרענת –‬ ‫גורמי אלימות –‬
‫דלקת חריפה בקרנית‬ ‫חדירה לתאים‬
‫עלולה לגרום לעיוורון‬ ‫הפעילות המטבולית שלו‬
‫מונעת השמדה ע"י התא‬
‫דלקת שופכה –‬ ‫מנצל את מרכיבי התא‬
‫דגירה של ‪ 10-20‬יום‬ ‫בלי להרוס אותו‬
‫דומה מאוד לזיבה‬ ‫מונע פגיעה של התא בו‬
‫כאב במתן שתן‪ ,‬הפרשה לא‬
‫מוגלתית‬
‫אצל נשים –‬
‫שני שליש לא מרגישות‬
‫דלקת פנים האגן‬
‫דלקת הרחם‬
‫דלקת חצוצרות‬
‫עלול לגרום לידה מוקדמת‬
‫אצל גברים –‬
‫דלקת באשך‬
‫במצב כרוני דלקת ערמונית‬
‫עלול להביא לעקרות‬
‫טיפול ‪-‬‬ ‫חדירה לתאי האנדותל‬ ‫טפילים תוך תאיים‪,‬‬ ‫טיפוס אפידמי‬ ‫ריקציות‬
‫אין חיסון‬ ‫התנפחות תאים‬ ‫ההדבקה ע"י כינים‪,‬‬ ‫טיפוס אנדמי‬ ‫‪Rickettsia‬‬
‫שימוש בחומרי הדברה‬ ‫סתימת כלי דם קטנים‬ ‫קרציות‪ ,‬פשפשים‬ ‫קדחת הכתמים‬
‫שיפור תנאי הגיינה‬ ‫קרישים ונמק כלי דם‬ ‫בעקיצות או דרך העור‬ ‫טיפוס הגרדת‬
‫חום גבוה‬ ‫המאגר הכי גדול קרציות‬ ‫‪Q Fever‬‬
‫אבחון –‬ ‫פריחה בידיים רגליים ואז‬ ‫של כלבים‬ ‫קדחת המערות‬
‫אין אפשרות לגדל‬ ‫לכל הגוף‬ ‫הכינים והקרציות יכולים‬
‫במצע‬ ‫‪ – Q Fever‬דמוי שפעת‪ ,‬בלי‬ ‫לשאת את החיידק זמן‬
‫‪Weil Felix Test‬‬ ‫פריחה‪ ,‬עובר במערכת‬ ‫רב‬
‫הנשימה או צואה של כינים‬
 ‫נגיפים\ וירוסים –‬
‫יצורים ביולוגיים לא חיים‪ ,‬אין חילוף חומרים‪ ,‬מוגדרים כאורגניזמים אל תאיים‪.‬‬
‫בנויים מ‪ :‬חומר תורשתי וקרום חלבוני‬
‫הווירוסים חייבים תא מאכסן כדי להתרבות‪ .‬מאוד רגישים לטמפ' אור וכו' – מתקיימים רק בתוך התא המאכסן‪.‬‬
‫דרכי חדירת הנגיפים‪:‬‬
‫עור‬ ‫‪.1‬‬
‫דרכי נשימה‬ ‫‪.2‬‬
‫עיניים‬ ‫‪.3‬‬
‫דרכי העיכול‬ ‫‪.4‬‬
‫דרכי המין‬ ‫‪.5‬‬
‫מההורה לצואה‬ ‫‪.6‬‬
‫קיימים ‪ 4‬סוגי הידבקות‪:‬‬
‫מחלה חריפה (כמו שפעת)‬ ‫‪.1‬‬
‫מחלה "רדומה" (הרפס)‬ ‫‪.2‬‬
‫מחלה כרונית‬ ‫‪.3‬‬
‫מחלה אונקולוגית‬ ‫‪.4‬‬

‫השוואה בין חיידקים לווירוסים –‬

 ‫מחלות ויראליות – ווירוסים\‬ ‫מחלות בקטריאליות ‪ -‬חיידקים‬
‫נגיפים‬

‫חצבת‬ ‫אנטרקס‬
‫דלקת קרום המוח‬ ‫דלקת קרום המוח‬
‫אדמת‬ ‫דלקת ריאות‬
‫אבעבועות רוח‬ ‫אנגינה‬
‫שיתוק ילדים \ פוליו‬ ‫שעלת‬
‫הפה והטלפיים בבקר‬ ‫דיזנטריה‬
‫שפעת‬
‫איידס‬
‫חזרת‬

‫בקטרמיה – ‪ – BACTEREMIA‬נוכחות חיידק בדם‬

‫וירמיה – ‪ – VIREMIA‬נוכחות נגיף\ ווירוס בדם‬

‫הדבקה מערכתית‬ ‫הדבקה מקומית‬

‫ההדבקה באתר חדירת הנגיף‬ ‫ההדבקה באתר חדירת הנגיף‬

‫הרס הרקמה במקום ההתרבות וברקמות ובאיברים אחרים‬ ‫הרס הרקמה במקום ההתרבות הוא הגורם לסימן המחלה‬
‫הוא הגורם לסימן המחלה‬

‫הנגיפים מתפשטים לאיברים נוספים באמצעות כלי הדם‬ ‫המחלה מוגבלת לאיבר מסוים ‪ ,‬במקום שהנגיף נמצא‬
‫והלימפה‬

‫אבעבועות רוח‪ ,‬פוליו‪ ,‬כלבת‬ ‫נגיפי הנזלת‪ ,‬השפעת‪ ,‬נגיפי המעיים‬

‫מבנה הנגיפים‪:‬‬
‫‪ .1‬חומצת הגרעין המכילה את החומר התורשתי של הנגיף‪ RNA ,‬או ‪DNA‬‬
‫הנגיפים מכילים רק סוג אחד של חומצת גרעין‪ :‬דנ"א או רנ"א‬
‫לפי סוג חומצת הגרעין הנגיפים נחלקים לנגיפי דנ"א ולנגיפי רנ"א‬
‫רוב נגיפי הדנ"א מכילים דנ"א דו‪-‬גדילי‪ ,‬קווי או מעגלי‬
‫נגיפי הרנ"א הם היצורים היחידים שהחומר הגנטי שלהם מורכב ברנ"א ולא בדנ''א‪ .‬רוב נגיפי הרנ"א מכילים רנ"א חד‪-‬‬
‫גדילי‬

‫‪ .2‬קפסיד – ייחודי לכל נגיף‪ ,‬גם בצורתו וגם בהרכב החלבונים שלו‪ ,‬הקפסיד עשוי חלבונים‪.‬‬
‫הקפסיד מקנה לנגיף את צורתו האופיינית‪ .‬חומצת הגרעין ביחד עם הקפסיד נקראים נוקלאוקפסיד‬
‫תקפדים‪:‬‬
‫שומר על החומר התורשתי מפני השפעות הרסניות של הסביבה‬
‫תפקיד בתהליכי התקשרות וחדירה לתא המאכסן‬

‫‪ .3‬מעטפת שומנית – שכבה שומנית כפולה וחלבונים‪ .‬לא קיים אצל כל הנגיפים‪ .‬מהמעטפת יוצאים אנטיגנים אשר נגדם‬
‫מתעוררת התגובה החיסונית‪ .‬החלק השומני של המעטפת בא ממברנת התא המאכסן‪.‬‬
‫נגיפים "ערומים" – נגיפים ללא מעטפת שומנית‬
‫הנגיפים ה"עטופים" יותר רגישים‪ .‬זה הפוך מההיגיון‪ .‬בגלל שהמעטפת שומנית היא רגישה יותר ולכן נגיפים ללא מעטפת יותר‬
‫עמדים‪.‬‬
 ‫התרבות של ווירוסים ‪ 5‬שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬ספיחה ‪ – Adsorption‬של הנגיף לשטח התא המאכסן‪ .‬הנגיף נקשר לקולטן\ רצפטור שע"ג התא המאכסן בעזרת אתרי‬
‫קישור שיש לו‪.‬‬

‫‪ .2‬חדירה – חציית קרום התא המאכסן וחדירה אליו‪ .‬קיימות ‪ 2‬צורות‪:‬‬

‫צורה ‪ – 1‬אנדוציטוזה – הנגיף נבלע לתוך התא (נגיפים עטופים וערומים)‬
‫צורה ‪ – 2‬איחוי ‪ – Fusion‬הנגיף לא נכנס לתא הוא מתמזג‪ .‬הוא "מזריק" את החומר הגנטי לתןך התא כאשר‬
‫המעטפת ויתר הנגיף נשארים מחוץ לתא (רק נגיפים עטופים)‪ .‬המעטפת של הנגיף מתאחה עם ממברנת התא‬
‫המותקף ורק הנוקליאוקפסיד משתחרר ישירות לתוך התא‬

‫‪ .3‬סינתזה – של מרכיבי הנגיף מורכבת משני שלבים (שכפול ה‪ DNA-‬או ה‪ RNA-‬ויצירת המעטפת שוב)‬
‫שלב ‪ – 1‬שכפול הגנום הנגיפי – נעשה תמיד בגרעין או בציטופלזמה של התא המאכסן‬
‫שלב ‪ – 2‬תעתוק וסינתזה של החלבונים ‪ -‬נעשה תמיד בציטופלזמה (בריבוזומים של התא)‬
‫סינתזה של נגיפי ‪– DNA‬‬
‫שכפול הדנ"א ותעתוקו לרנ''א בגרעין על ידי האנזימים התאיים‬
‫סינתזה של הקפסיד בציטופלזמה על ידי אנזימים התאיים‬
‫החלבונים חוזרים לגרעין ומתחברים עם הדנ"א החדש ליצירת וויריונים‬
‫סינתזה של נגיפי ‪– RNA‬‬
‫שכפול הרנ"א ותעתוקו לרנ''א בציטופלזמה על ידי האנזימים הנגיפיים ‪ -‬שכפול עצמי !‬
‫סינתזה של הקפסיד בציטופלזמה על ידי אנזימים התאיים‬

‫‪ .4‬הבשלה – ‪ - Maturation‬הגנום והחלבונים מצטרפים בגרעין או בציטופלזמה התא ונוצרים הוויריונים‬

‫‪ .5‬שחרור – ‪ – Release‬הצאצאים‪ ,‬הוויריונים נודדים לעבר ממברנת תא המאכסן ומשתחררים ממנה אל מחוץ לתא‬
‫יש הבדלים ניכרים בין הנגיפים הערומים לבין הנגיפים העטופים‬

‫בקטריופאגים נגיפים המתרבים בתוך חיידקים –‬

‫היצמדות הבקטריופאג‪ :‬קולטנים ייחודיים‪ ,‬הצימוד הוא ייחודי‪.‬‬
‫החומר התורשתי מוחדר לתוך תא החיידק‪.‬‬
‫ישנם שני טיפוסים של נגיפים שמתרבים בתוך חיידקים‪:‬‬
‫‪ .1‬נגיפים אלימים ‪ :‬שבעקבות הדבקה נגרם הרס של החיידק ‪ :‬מסלול ליטי‪.‬‬
‫ב‪ .‬נגיפים מתונים ‪ :‬שבהם עלול להתקיים מסלול הליטי אך לעיתים מתקיים מחזור ליזוגני שבו לא חל הרס של החיידק‪.‬‬

‫זיהוי נגיפים‪:‬‬
‫סוג חומצת הגרעין רגיל\ כפול‬ ‫‪.1‬‬
‫רצף נוקלאוטידים‬ ‫‪.2‬‬
‫זיהוי צורה וגודל‬ ‫‪.3‬‬
‫הבחנה בנזקים שנעשו לתאים שנדבקו‬ ‫‪.4‬‬
‫בדיקת התגובה החיסונית – חלק מהנגיפים בעלי אנטיגנים שמעוררים תגובה חיסונית‬ ‫‪.5‬‬
‫כדי לגדל נגיפים במעבדה – חייבים תאים מאכסנים!‬

‫התמודדות –‬

‫לא ניתן להשתמש באנטיביוטיקה – יעיל רק נגד חיידקים‬ ‫•‬

‫ציטוקונים ואינטרפרון מופרשים מהתאים הנגועים ומגבירים תגובה חיסונית‬ ‫•‬
‫לימפוציטים מסוג ‪ – T‬מזהים תאים נגועים ומחסלים אותם‬ ‫•‬
‫לימפוציטים מסוג ‪ – B‬מייצרים נוגדנים ספציפיים הנקשרים לווירוסים ומנטרלים אותם‬ ‫•‬
 ‫מניעה –‬

‫שמירה על ניקיון והגיינה וחומרי חיטוי‬ ‫•‬

‫חימום‬ ‫•‬
‫אור (יש נגיפים שרגישים לאור)‬ ‫•‬
‫תרכיבי חיסון‬ ‫•‬
‫אין (!) תרופות אנטי וויראליות כי קשה לפגוע בנגיף בלי לפגוע בתא המאכסן‬ ‫•‬

‫טיפול ‪ +‬אבחון‬ ‫סימפטומים ‪+‬סיבוכים‬ ‫הנגיף ‪ +‬תהליך הדבקה‬ ‫המחלה ‪+‬‬ ‫הווירוס\ הנגיף‬
‫המערכת‬

‫הרפס‬
‫נגיפי ההרפס מזהמים את רוב האנשים‪ ,‬ואנשים מבוגרים יש להם לרוב נוגדנים לנגיפים רבים ממשפחת ההרפס‬
‫נגיפים ממשפחת ההרפס הם נגיפים גדולים עם מעטפת המכילים ‪DNA‬‬
‫אחרי הזיהום הראשוני‪ ,‬נגיפי ההרפס נשארים רדומים במאכסן המזוהם‪ ,‬זיהום בנגיף ממשפחת ההרפס נשאר לכל החיים‬
‫קיימים ‪ 3‬סוגים עיקריים‪:‬‬

‫הרפס אלפא –‬
‫מתחלקים מהר‪ .‬סוגים שונים של אכסנים‪ .‬גורמים להרס תא מאכסן‪ .‬הנגיף נשאר רדום בגופי תאי עצב סנסוריים‬

‫הרפס ביתא –‬
‫מתחלקים לאט‪ .‬מספר מאכסנים מוגבל‪ .‬תאים נגועים גדלים – ציטומגליה‪ .‬הנגיפים נשארים רדומים במערכת הלימפה‬
‫ובכליות‬

‫הרפס גמא –‬
‫מתחלקים לאט‪ .‬מיעוט מאכסנים‪ .‬הנגיף נשאר רדום בתאים לימפואידיים ‪ -‬תאי ‪ B‬ותאי ‪ T‬ספציפיים‪.‬‬

‫"פצעי חום" ושלפוחיות‬ ‫הנגיף מתרבה בתאי‬ ‫‪HSV1 + HSV2‬‬ ‫הרפס אלפא‬
‫על השפה‬ ‫‪ Herpes Simplex‬אפיתל ויוצר נגע מאפיין על‬
‫‪ virus‬השפה‪.‬‬
‫הנוזל בתוך השלפוחית מלא‬ ‫הרפס אורלי‬
‫בנגיף מדבק‬
‫מדבק בשלם האלים לא‬
‫בשלב הרדום‬
‫נמצא רדום במערכת‬
‫העצבים‬
‫אינטרפרון מגבילים את‬
‫התפשטות הזיהום‬
‫הראשוני‪ ,‬מערכת החיסון‬
‫התאית היא קריטית בהגנה‬
‫‪-‬הנוגדנים מכוונים כנגד‬
‫הגליקופרוטאינים‬
‫סיבות הגורמות להישנות –‬
‫סטרטס‪ ,‬חום‪ ,‬החלשות‬
‫המערכת החיסונית‬
‫זיהום משני לרוב פחות‬
‫חמור מהזיהום הראשון‬
‫גורם לוירמיה זמנית‬ ‫‪HSV2‬‬ ‫הרפס אלפא‬
‫מתבטא בחום‪ ,‬כאבי‬ ‫הרפס גניטלי‬
‫שרירים‪ ,‬ודלקת‬
‫בבלוטות לימפה‬
‫במפשעה‪.‬‬
‫זיהומים משניים לרוב‬
‫פחות חמורים‬
‫זיהום בעין‬ ‫‪HSV1‬‬ ‫הרפס אלפא‬
‫יכול לגרום לעיוורון‬ ‫הרפס קרטיטיס‬

‫במוח – נדיר מאוד‬ ‫הרפס אנצפליטיס‬

 ‫טיפול ‪ +‬אבחון‬ ‫סימפטומים ‪+‬סיבוכים‬ ‫הנגיף ‪ +‬תהליך הדבקה‬ ‫המחלה ‪+‬‬ ‫הווירוס\ הנגיף‬
‫המערכת‬

‫סיבוכים –‬ ‫זיהום ראשוני לרוב בילדות‬ ‫אבעבועות רוח‬ ‫הרפס אלפא‬

‫הרפס בעיניים‬ ‫דרך אירוסול נשימתי או‬ ‫‪VZV‬‬
‫‪ – Bells Palsy‬שיתוק או‬ ‫‪ Varicella Zoster‬במגע‬
‫חולשה של שרירי הפנים‬ ‫‪ Virus‬נשאר רדום ב‪-‬‬
‫‪Ramsay Hunt‬‬ ‫‪Dorsal Root Ganglia‬‬
‫‪syndrome‬‬ ‫יכול להתפרץ אחרי שנים‬
‫הנגיף מתפשט לאזור‬ ‫כשלבקת חוגרת‬
‫האוזן ועצב השמיעה‪.‬‬
‫יכול לגרום לחירשות‬
‫זמנית‬

‫בזיהום הראשוני לרוב‬ ‫הנגיף נכנס רק למספר‬ ‫‪Epstein Barr Virus‬‬ ‫הרפס גמא‬
‫לא מרגישים‬ ‫תאים מוגבל‪ :‬תאים בלוע‬ ‫‪EBV‬‬
‫הרגשה רעה‬ ‫ולוע האף ולימפוציטים מסוג‬ ‫מחלת הנשיקה‬
‫לימפאדנופתיה‬ ‫‪B‬‬ ‫נקרא גם –‬
‫טונסיליטיס‬ ‫הרפס של סרטן‬
‫כבד וטחול מוגדלים‬ ‫יש קשר בין הנגיף לבין‬ ‫הדם‬
‫חום ופריחה‬ ‫מחלות סרטן‬
‫הרפס אונקולוגי‬
‫אין אצלו הבחנה‬ ‫הנגיף יכול לפגוע בצורה‬ ‫זהו ההרפס היחיד שיכול‬ ‫‪Cytomegalovirus‬‬ ‫הרפס ביתא‬
‫ברורה בין ‪ IgA‬לבין‬ ‫משמעותית‪:‬‬ ‫לפגוע בעובר!‬ ‫‪CMV‬‬
‫‪ – IgM‬הדבקה קרובה‬ ‫א‪ .‬באשה בהריון‪-‬זיהום‬ ‫מחלה דמוית מחלת‬
‫או רחוקה‬ ‫ראשוני בעיקר יכול‬ ‫הנגיף מתפשט דרך‬ ‫הנשיקה‬
‫לגרום לפגיעה עוברית‬ ‫הפרשות בעיקר רוק‪ ,‬שתן‪,‬‬
‫ב‪ .‬בדיכוי חיסוני‪ -‬הישנות‬ ‫הפרשות וגינליות ונוזל זרע‬
‫יכולה לגרום למחלה‬ ‫מועבר במגע מיני‬
‫קשה‬

‫פוגע בעיקר בגברים‬ ‫‪KSHV‬‬ ‫הרפס גמא‬

‫מופיע בעיקר בעור‪ ,‬פה‬ ‫‪Kaposi Sarcoma‬‬
‫ובלוטות לימפה‬ ‫‪Herpes Virus‬‬
‫מועבר במגע מיני‬ ‫אחראי על‬
‫התפתחות סרטן –‬
‫‪Kaposi's Sarcoma‬‬

‫הרפס אונקולוגי‬

‫טיפול ‪ +‬אבחון‬
‫אבחנה –‬
‫בדיקת ‪ – ELISA‬מגלה נוגדנים ל‪-‬‬
‫‪ HIV‬לאחר שלושה חודשים‬
‫מההדבקה‬
‫בדיקת ‪-Antigen P24‬גילוי הנגיף‬
‫בשבועות בראשונים‬
‫טיפול –‬
‫הרפס – בשפתיים‪ ,‬באברי‬
‫מעכבי אנזים ריוורס‬
‫טרנסקריפטז‬
‫‪ AZT‬תרופה ראשונה‬
‫מעכבי פרוטאזות – פוגעים‬
‫בהרכבת נגיף בתוך התא‬
‫מעכבי חדירה – מעכבים את‬
‫קשירת הנגיף לקולטן‬
‫קוקטיל עם כל התרופות מאריך‬
‫את התקופה הלטנטית‪ ,‬הפך את‬
‫האיידס למחלה כרונית‬
‫‪ – HIV‬איידס –‬
‫סימפטומים ‪+‬סיבוכים‬ ‫הנגיף ‪ +‬תהליך הדבקה‬
‫איידס – כשל המערכת‬ ‫הנגיף היחיד בעולם שיכול לעשות מ‪ DNA – RNA-‬ע"י אנזים‬
‫החיסונית –‬ ‫שרק הוא מייצר‬
‫גידולים סרטניים‬ ‫יכול להיות ליזוגני וליטי‬
‫שחפת‬ ‫רטרווירוס = בעל חומר תורשתי רנ“א אשר‬
‫משתכפל על ידי יצירת דנ“א מתווך‬
‫דלקת קרום המוח‬
‫דלקת במוח‬ ‫מחזור החיים של הנגיף –‬
‫דלקת במח השידרה‬ ‫חדירה של הווירוס לתא‬ ‫‪.1‬‬
‫הזרקת ה‪ RNA-‬והפיכתו ל‪ DNA-‬באמצעות האנזים‬ ‫‪.2‬‬
‫המין ובאיברים פנימיים‬ ‫ריוורס טרנסקריפטז‬
‫השתלבות ‪ DNA‬של הווירוס עם ‪ DNA‬של התא‬ ‫‪.3‬‬
‫קנדידיאזיס (פטריה)‬ ‫ייצור ‪ RNA‬וסינתזה של חלבוני הווירוס‬ ‫‪.4‬‬
‫ייצור ווירוסים חדשים‬ ‫‪.5‬‬
‫ספיחה וחדירה –‬
‫תוקף תאים המכילים את הקולטן החלבוני הנקרא ‪CD4‬‬
‫קולטן שנמצא על לימפוציטים מסוג ‪T‬‬
‫חלבון מסוים בשם ‪ gp120‬נקשר באופן ספציפי לקולטן ‪.‬‬
‫רוב התאים‪ ,‬בלי הקולטן ‪, CD4‬לא יידבקו בנגיף‬
‫בהתחלה ישנה הדבקה של תאי ‪ CD4‬תוך מס' שבועות יש‬
‫שכפול נגיפי עצום – וירמיה‪ .‬באותו זמן הרגשה רעה מאוד‪.‬‬
‫אח"כ מתחילה תקופה של ירידה דרסטית בתאי ‪ CD4‬ומתחיל‬
‫השלב הליזומי‪ .‬השלב הרדום הוא שלב הנשאות‪ ,‬החביון‬
‫הקליני‪ .‬בהתפרצות שלאחר מכן מתחילה למעשה המחלה‬
‫הדבקה נעשית –‬
‫‪ .1‬זריקה או עירוי של דם נגוע‬
‫‪ .2‬יחסי מין‬
‫‪ .3‬אם לתינוק (שליה‪ ,‬בלידה‪ ,‬בחלב)‬
 ‫טיפול ‪ +‬אבחון‬
‫אבחנה –‬
‫היסטוריה של חיסונים ומגעים‪.‬‬
‫בדיקות שונות בתרבית‪ .‬זיהוי וודאי‬
‫בבע"ח הנושך לאחר מותו‪ .‬דגימת‬
‫רקמת מוח – גופיפי ‪Negri‬במוח‬
‫טיפול –‬
‫עצבנות‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬הקאות‪,‬‬
‫תמיד לחשוד!‬
‫הטיפול הראשוני שטיפה טובה‬
‫במים וסבון‬
‫חיסוני מנע לאוכלוסייה בסיכון‬
‫הסגר של החיה החשודה‬
‫חיסון שנתי לכלבים וחתולים‬
‫חיסונים לאחר חשיפה (אקטיבי‬
‫ופסיבי)‬
‫ולאחר מכן חוסר קואורדינציה‪,‬‬
‫תרכיב מומת –‬
‫ניתן בזריקה‪.‬‬
‫גורם להתפתחות נוגדנים בדם ומגן‬
‫נגד מחלה שיתוקית‬
‫אינו מקטין הפרשת הנגיף בצואה‬
‫במקרה של הדבקה בנגיף הפרא‪,‬‬
‫האדם המחוסן מוגן ואינו מפתח‬
‫מחלה‪.‬‬
‫המחוסן מפריש נגיף פרא מסוכן‬
‫בצואה ועלול להדביק אחרים‪.‬‬
‫אין העברה של נגיף מומת לאחרים‬
‫תרכיב חי מוחלש –‬
‫ניתן בטיפות בפה‬
‫גורם לחסינות במעיים ובדם ומגן‬
‫נגד מחלה שיתוקית‬
‫החסינות במעיים מקצרת בהרבה‬
‫את משך ההפרשה של הנגיף‬
‫בצואה במקרה של הדבקה‪.‬‬
‫הנגיף החי המוחלש בחיסון‬
‫מתרבה במעי ומופרש בצואה‬
‫המחוסן עשוי להעביר את הנגיף‬
‫המוחלש לאחרים‬
‫סימפטומים ‪+‬סיבוכים‬ ‫הנגיף ‪ +‬תהליך הדבקה‬ ‫הווירוס\ הנגיף‬
‫והמחלה‬
‫מחלה קטלנית כמעט ב‪100%-‬‬ ‫מחלה ויראלית זואוטונית – דרך‬ ‫‪Rhabdo‬‬
‫בע"ח (יונקים) בנשיכה‬
‫זמן אינקובציה ארוך מאוד‬ ‫ממשפחת ‪-‬‬
‫נגיף בצורת קליע‬ ‫‪Lyssavirus‬‬
‫בתקופה הדגירה אין סימנים‬
‫רגיש לחומרי חיטוי\ סבון‬ ‫המחלה –‬
‫מרגע המחלה יש סימנים אך‬
‫מהר מאוד ניתן להגיע למוות‬ ‫הנגיף נמצא ברוק של החיה‬ ‫כלבת –‬
‫החולה‪ ,‬עובר דרך נשיכה‬ ‫דלקת חריפה‬
‫סימנים‪:‬‬
‫במוח אנצפליטיס‬
‫הנגיף עובר ממערכת העצבים‬
‫הפריפרית לחוט השידרה‪ ,‬משם‬
‫שוני בהתנהגות‪ ,‬ריור‪,‬‬ ‫למוח‪ ,‬מתרבה במוח ובבלוטות‬
‫תוקפנות‪ ,‬התבודדות‪ ,‬יללות‪,‬‬ ‫הרוק‪ ,‬מופרש ברוק‬
‫שיתוקים ותופעות עצביות‪,‬‬ ‫ברגע שהנגיף מגיע למוח‬
‫חוסר פחד‪ ,‬אכילת עצמים‬ ‫מתפרצת המחלה‬
‫שונים‬
‫אצל כלבים‪-‬‬
‫שינוי התנהגות לאחר מכן‬
‫תוקפנות והיפר אקטיביות‬
‫שיתוקים וריור‬
‫עצבים שנפגעים אינם יכולים‬ ‫נגיף ‪ RNA‬חסר מעטפת\ ערום‪.‬‬ ‫‪Poliovirus‬‬
‫להפעיל את השרירים‪ .‬בעיקר‬ ‫עמיד‪ .‬יכול לשרוד שנים בביוב‬ ‫מקבוצת נגיפי‬
‫רגליים וידיים – שיתוק בגפיים‪.‬‬ ‫מחוץ לתא המאכסן‪.‬‬ ‫המעיים –‬
‫עלול להיווצר גם שיתוק שרירי‬ ‫‪Enterovirus‬‬
‫הנשימה‪.‬‬ ‫הרצפטור שלו נמצא גם בתאי‬
‫מערכת העיכול וגם במערכת‬ ‫המחלה –‬
‫העצבים‪ .‬ההדבקה הראשונה היא‬ ‫פוליו\ שיתוק‬
‫של מערכת העיכול ועם הסתבכות‬ ‫ילדים‬
‫המחלה – מערכת העצבים‬ ‫מערכת העצבים‬
‫הנגיף עובר מאדם לאדם‪ ,‬מגע‬
‫של הפה עם יד מזוהמת‬
‫מהפרשות מעיים‪ ,‬משטחים או‬
‫חפצים מזוהמים‬
‫רוב הנדבקים במחלה אינם‬
‫מפתחים סימני מחלה‪ .‬גם מי‬
‫שאין לו את המחלה מדביק!‬
‫הנגיף מדביק כאשר המחלה לא‬
‫פעילה‬
 ‫טיפול ‪ +‬אבחון‬ ‫סימפטומים ‪+‬סיבוכים‬ ‫הנגיף ‪ +‬תהליך הדבקה‬ ‫הווירוס\ הנגיף‬
‫והמחלה‬

‫טיפול –‬ ‫מחלה זיהומית פוגעת בעופות‬ ‫נגיף ‪RNA‬‬ ‫‪Influenza‬‬

‫לרוב הגוף מתמודד לבד ע"י‬ ‫ויונקים‬ ‫הגנום של נגיפי השפעת מורכב‬
‫נוגדנים שהוא מייצר נגד הקופסיד‬ ‫משמונה מקטעים שונים ולכן יש‬ ‫המחלה –‬
‫של הווירוס ונטרולו‬ ‫סימפטומים‪:‬‬ ‫המון סוגים‪.‬‬ ‫שפעת‬
‫חום‬ ‫הסוגים העיקריים של הנגיפים‬
‫חיסון –‬ ‫כאב גרון‬ ‫הם ‪C .B .A‬‬
‫החיסון הוא נגד מספר נגיפי שפעת‬ ‫כאב ראש‬ ‫הבעייתי הוא ‪ A‬שמדביק בני אדם‬
‫כל שנה הוא משתנה בגלל שנגיפי‬ ‫נזלת‬ ‫עופות וחזירים‬
‫השפעת משתנים כל הזמן‬ ‫שיעול‬
‫חיסון בזריקה – נגיפים מומתים‪.‬‬ ‫כאב שרירים‬ ‫לנגיף השפעת שני אנטיגנים‬
‫חולשה ועייפות‬ ‫חשובים‪:‬‬
‫מניעה –‬ ‫איבוד תיאבון‬ ‫‪ 16 .1‬סוגי המגלוטינין –‬
‫הגיינת ידיים‬ ‫חשוב בקשירה של‬
‫כפפות‬ ‫סיבוכים‪:‬‬ ‫הנגיף לתאי האפיתל‬
‫היגיינה נשימתית – מסיכת פה אף‬ ‫דלקת ריאות‬ ‫‪ 9 .2‬סוגי נוירמינידז – גורם‬
‫בידוד‬ ‫דלקת מערות האף והפנים‬ ‫ליציאה של הנגיף החוצה‬
‫דלקת אוזניים חריפה‬ ‫מהתא‬
‫בגלל שכל הרכב חלבוני מייצר זן‬
‫באוכלוסיות חלשות עם מע'‬ ‫אחר ובנוסף ניתן להדבק גם‬
‫חיסונית חלשה יכול להיות יותר‬ ‫מעופות וחזירים נוצר "סלט" ויש‬
‫מסוכן‪ .‬פוגע במערכת הנשימה‬ ‫המון סוגי שפעות וכל הזמן נוצרים‬
‫העליונה וכאשר המערכת‬ ‫זנים חדשים‪.‬‬
‫החיסונית נחלשת הווירוסים‬
‫תוקפים בעוד מקומות‪.‬‬ ‫הנגיף חודר לגוף דרך דרכי‬
‫הנשימה ופוגע ברקמת האפיתל‬
‫החמרה נוספת – וירמיה מעבר‬ ‫של קנה הנשימה‬
‫מתאי האפיתל לכלי הדם‬
‫הדבקה טיפתית – שיעול‪,‬‬
‫התעטשות‪ ,‬נגיעה בחפצים‬
‫שהנשימה של החולה נגעה בהם‬

‫פרזיטים –‬
‫פונדקאי סופי (עיקרי) – היצור שבו נמצאים השלבים הבוגרים\ המיניים של הטפיל‪ ,‬שלב ההתרבות‬
‫פונדקאי ביניים (משני) – היצור שבו נמצאים השלבים ההתפתחותיים הצעירים‪ ,‬שאר שלבי הטפיל‬
‫פונדקאי מאגר – הנשא‬
‫מחזור החיים של טפיל יכול לכלול מספר מאכסנים‬
‫איך פרזיט נכנס לגוף‪:‬‬
‫‪ .1‬אוכל‬
‫‪ .2‬עקיצה של חרקים‬
‫‪ .3‬דרך העור וקרומים ריריים‬
‫לפעמים מחזור החיים של טפיל כולל מספר מאכסנים‪ ,‬לעיתים טפיל צריך לנדוד בתוך הגוף המאכסן ע"מ להשלים את מחזור‬
‫החיים שלו‪.‬‬
‫שני סוגי פרזיטים‪:‬‬
‫‪ .1‬אקטופרזיטים – חיים ע"פ שטח הגוף (לדוג' כינים)‬
‫‪ .2‬אנדופרזיטים – בתוך הגוף‪ ,‬נחלקים שניים‪:‬‬
‫סוג ‪ – 1‬חד תאיים – ‪PROTOZA‬‬
‫סוג ‪ - 2‬תולעים‬

‫‪ .2‬ציסטה – צורה עמידה של הטפיל‪ .‬בעלת דופן עבה וחילוף חומרים נמוך‪ .‬הטפיל נמצא בסוג של "מצוקה" סוג של‬
‫טיפול ‪ +‬אבחון‬
‫‪ .2‬עצירות ושלשול לסירוגין‬
‫למערכת הדם והפיכתה‬
‫אבחון –‬
‫משטח דק – רואים את הטפיל‬
‫בתוך הכדוריות האדומות‪ ,‬יש‬
‫צורך בכמות גדולה של טפילים‬
‫טיפה עבה – ביצוע המוליזה‬
‫לכמות גדולה יותר של דם ‪ ,‬ניתן‬
‫לראות את הטפילים במשטח‬
‫מצומצם‬
‫בדיקת אנטיגן – בדיקה מהירה‬
‫(כמו בדיקת הריון) מטפטפים דם‬
‫על משטח שבו יש נוגדנים נגד‬
‫מלריה‪ ,‬אם יש מלריה בדם‬
‫נוצרת ריאקציה ויש סימון של פס‬
‫הטפיל‪ ,‬בחילות‪ ,‬הקאות‪,‬‬
‫הטפיל עובר דרך יתושות‪ ,‬עירוי‬
‫דם ושימוש לא הגייני במזרקים –‬
‫אבל רק יתושה שהטפיל בה‬
‫בשלב המיני מדביקה‬
‫המניעה ‪ -‬ייבוש ביצות והדברה‬
‫נגד יתושים‬
‫מחזור החיים של טפיל מחולק לשני חלקים‪:‬‬
‫‪ .1‬טרופוזואיד – הצורה החיה והפעילה של הטפיל שגורמת למחלה‬
‫"תרדמת" מחכה שיבוא מאכסן אחר‬
‫סימפטומים ‪+‬סיבוכים‬ ‫הטפיל ‪ +‬תהליך הדבקה‬ ‫הטפיל ‪+‬המחלה‬
‫‪ .1‬שלשולים‬ ‫טפיל מעיים מסוג אנארובי – לא‬ ‫‪Ameba‬‬
‫זקוק לחמצן ויכול לשרוד בתנאים‬
‫‪ .3‬טחורים‬ ‫קשים‬ ‫‪Entamoeba‬‬
‫‪ .4‬צרבות‬ ‫‪Hystolytica‬‬
‫‪ .5‬כאבי בטן‬ ‫מחזור החיים‪ :‬מציסטה האמבה‬
‫‪ .6‬נפיחויות וגזים‬ ‫הופכת לטרופוזואיד‪ ,‬מציסטה‬ ‫המחלה –‬
‫‪ .7‬רצון עז למתוק‬ ‫אחת יכולים להיווצר ‪8‬‬ ‫אמוביוזיס‬
‫‪ .8‬שינויי מצברוח‬ ‫טרופוזואידים ומתחילה‬
‫‪ .9‬בעיות עוריות‬ ‫ההתרבות‬
‫‪ .10‬כניסה של הטפיל‬
‫דרכי הדבקה‪:‬‬
‫של המחלה למחלה‬
‫מי שתייה מזוהמים‬ ‫•‬
‫סיסטמתית – לרוב‬
‫מתיישב בכבד‬ ‫מזון (ירקות נמוכים)‬ ‫•‬
‫מסעדות‬ ‫•‬
‫זבוב הבית‬ ‫•‬
‫כלבים‪ ,‬חתולים‪,‬‬ ‫•‬
‫מכרסמים‪ ,‬פרעושים –‬
‫יכולים להעביר ציסטה‬
‫מגע מיני‬ ‫•‬
‫הטפיל יציב לחומרים כימיים‬
‫ולכלור במי השתיה‬
‫ריבוי פחמימות מעודד התפתחות‬
‫המחלה אצל נשאים‬
‫הטפיל המרזואיט פוגע בכדוריות‬ ‫הפונדקאי הסופי של הטפיל הוא‬ ‫המחלה – מלריה‬
‫האדומות נקשר אליהן עם‬ ‫יתושה כאשר היא בהיריון‬
‫רצפטורים והזן האלים יותר נדבק‬ ‫תהליך שמורכז מ‪ 2-‬עקיצות‪:‬‬ ‫הטפיל –‬
‫עם חלבון מיוחד‬ ‫‪ .1‬יתושה עם מלריה‬ ‫‪Plasmodium‬‬
‫לטפיל יש יכולת להציג למערכת‬ ‫מדביקה אדם‬
‫החיסונית חלבון מסוים ולתקוף‬ ‫הטפיל בשלב הזה הוא‬
‫בעזרת חלבון אחר ולכן מוגן‬ ‫סכיזוגוני – בשלב הא‪-‬‬
‫יחסית בפני המערכת החיסונית‬ ‫מיני שלו‬
‫של הגוף‬ ‫‪ .2‬יתושה בלי מלריה‬
‫בהיריון עוקצת ולוקחת‬
‫סימנים ‪ 3‬שלבים‪:‬‬ ‫דם נגוע ואצלה מתרחש‬
‫‪ .1‬קור – ‪ 15-60‬דק' הרס‬ ‫השלב המיני‪ .‬אצלה‬
‫כדוריות אדומות וחדירות‬ ‫הטפיל בשלב ספורגני –‬
‫השלב המיני‬
‫כאב ראש‬
‫‪ .2‬חום – הטפיל חודר‬ ‫ספורוזואיד – הטפיל שמדביק את‬
‫לכדוריות דם חדשות‬ ‫האדם‪ ,‬בשלב הלא מיני עדיין‪.‬‬
‫‪ .3‬הזעה – סיום התהליך‬ ‫מרוזואיט – הטפיל שעובר מהדם‬
‫ליתושה וממשיך בשלב‬
‫סיבוכים‪:‬‬ ‫ההתרבות המינית שלו‬
‫פגיעה במערכת העצבים ואיבוד‬
‫הכרה‬
‫פגיעה בכבד‬
‫פגיעה בכליות‬
‫אנמיה‬
 ‫טיפול ‪ +‬אבחון‬ ‫סימפטומים ‪+‬סיבוכים‬ ‫הטפיל ‪ +‬תהליך הדבקה‬ ‫הטפיל ‪+‬המחלה‬

‫אבחון –‬ ‫מסוכן לנשים בהיריון‪ ,‬חולי סרטן‬ ‫טפיל חד תאי – פרוטוזואה‬ ‫המחלה ‪-‬‬
‫למחלה ישנם נוגדנים לכן ניתן‬ ‫וחולי איידס‬ ‫‪Toxoplasmosis‬‬
‫לבדוק ‪ Igm‬הדבקה בעבר‪,‬‬ ‫רוב האוכלוסייה נדבקה אך לא‬ ‫מאכסן ביניים – האדם‬
‫‪ IgM‬הדבקה עכשיוית\ קרובה‬ ‫הרגישו מעבר לכאב ראש או‬ ‫מאכסן סופי – חתולים‬ ‫הטפיל –‬
‫אם יש כמות גדולה של ‪IgM‬‬ ‫התקררות‬ ‫מאגר בטבע – חתולים‪ ,‬כלבים‪,‬‬ ‫‪Toxoplasma‬‬
‫מחלה‬ ‫אריות ונמרים‬ ‫‪Gondii‬‬
‫חריפה‬ ‫סימנים‪:‬‬
‫כאבי שרירים‪ ,‬ראש‪ ,‬צמרמורות‪,‬‬
‫מיקרוסקופ‬ ‫חום‪ ,‬חולשה ‪ ,‬בלוטות לימפה‬
‫סירולוגיה‬ ‫מוגדלות‬
‫שיטות מולקולריות‬ ‫סיבוכים‪:‬‬
‫חדירה לכבד‪ ,‬תאי העצב‪ ,‬מוח‪,‬‬
‫מניעה –‬ ‫עיניים‪ ,‬התרבות איטית שיכולה‬
‫הגיינה – כפות בטיפול בצואת‬ ‫לגרום פגיעה מוחית‬
‫חתולים‬
‫שטיפת ידיים אחרי מגע באדמה‬ ‫נשים בהריון‪:‬‬
‫או בבשר לא מבושל‬ ‫שליש ראשון – טפיל עובר לשליה‬
‫אכילת מזון מבושל וחלב מפוסטר‬ ‫סיבוכים‪ :‬הפלה‪ ,‬צהבת‪ ,‬ראש‬
‫מוגדל‪ ,‬קשי למידה‪ ,‬זיהומים‬
‫טיפול תרופתי – המונע היווצרות‬ ‫בעיניים‪ ,‬פרכוסים‪ ,‬כבד וטחול‬
‫של חומצה פולית שהכרחית‬ ‫מוגדלים‬
‫להתרבות הטפיל‬ ‫שליש שני ושלישי – סיכון‬
‫לנשים בהיריון – אנטיביוטיקה‬ ‫מופחת‪ ,‬סיכוי למומים‬
‫רוב המקרים סימני המחלה‬
‫יש סרט לראות‬ ‫מתפתחים אחרי ‪ 20‬שנה (!) ולא‬
‫עם הלידה‬

‫טיפול –‬ ‫מחלה מקומית‬ ‫טפילים בעלי שוטון בודד‬ ‫הטפיל –‬

‫ניקוי הפצע‬
‫אנטיביוטיקה לא לטפיל אלא‬
‫לחיידקים וזיהומים שנגרמים‬
‫במקום הפצע‬
‫כיסוי הפצע עד ריפויו‬
‫חיסון לאחר מחלה‬
‫הזרקת טפילים מוחלשים‬
‫דגירה של שבועיים – חודש‬ ‫מעביר המחלה – זבוב חול‬ ‫לישמניה‬
‫כיבים בעור במקום העקיצה‬ ‫‪Leishmania‬‬
‫מאגר בטבע – בואשים‪,‬‬
‫המחלה – שושנת מכרסמים‪ ,‬שפני סלע‪ ,‬כלבים‬
‫יריחו‬
‫מחזור החיים –‬ ‫‪Leishmaniasis‬‬
‫בעקיצה ה‪ - 1-‬זבוב מעביר לאדם‬
‫טפיל שנקרא ‪Promastigotes‬‬
‫הטפיל יודע לשרוד בתוך התא‬
‫הבולעני\ המקרופג של האדם‬
‫ומתרבה שם‪ ,‬כאשר הוא יוצא‬
‫לדם הוא נקרא ‪Amastigotes‬‬
‫בעקיצה ה‪ – 2-‬היתוש לוקח את‬
‫ה‪ Amastigotes-‬מהדם ובעקיצה‬
‫נוספת ידביק שוב‬

‫באדם –‬
‫מ‪ Promastigotes -‬ל‪-‬‬
‫‪Amastigotes‬‬
‫ביתוש הפוך‬
 ‫תולעים –‬

‫מערכת רבייה מפותחת‪ ,‬יכולים להטיל מס' רב של ביצים‬ ‫•‬

‫מערכת נשימה דרך העור או אנארובית‬ ‫•‬
‫מערכת עיכול והפרשה מפותחות‬ ‫•‬
‫המאכסן הסופי\ העיקרי – אדם‪ ,‬לרוב במעיים‬ ‫•‬
‫לתולעים צורות שונות‪ .‬האבחנה הכי פשוטה זה הביצים שהתולעים מטילים‪.‬‬ ‫•‬
‫תגובה חיסונית – תא בודד לא יכול לבלוע תולעת כי הן גדולות מדי‪ .‬התגובה של המערכת החיסונית‪:‬‬
‫‪ .1‬אאוזינופילים‬
‫‪IgE .2‬‬
‫‪ .3‬ציטוקינים‬

‫טיפול ‪ +‬אבחון‬ ‫סימפטומים ‪+‬סיבוכים‬ ‫התולעת ‪ +‬תהליך הדבקה‬ ‫התולעת‬

‫‪+‬המחלה‬

‫אבחון –‬ ‫התחמקות מהמערכת החיסונית –‬
‫מציאת ביצים בצואה או בשתן‬ ‫במעבר מהצרקריה לשיסטולה‪,‬‬
‫המעבר לתוך האדם המאכסן‬
‫העיקרי‪ ,‬הטפיל מקיף עצמו שכבה‬
‫טיפול –‬ ‫שגורמת לכך שהגוף והמערכת‬
‫החיסונית לא מזהה בו כפולש‬
‫הטיפול ע"י פרזיקוונטל‪ ,‬לא‬
‫יעילה נגד תולעים צעירות‬ ‫‪ 3‬שלבים למחלה –‬
‫החיסרון העיקרי הביצים‬ ‫כניסת הטפיל – תגובה‬ ‫•‬
‫אלרגית גרד‬
‫נותרות בגוף ויש לחכות עד‬
‫שיצאו‬ ‫אח"כ ‪ -‬חום‪ ,‬תגובה בכבד‬
‫ובמערכת העצבים‬
‫הטלת הביצים – שלב סופי‬ ‫•‬
‫של המחלה‪ .‬התגובה‬
‫נמצא בעיקר במדינות‬ ‫החיסונית של הגוף לביצים‬
‫מתפתחות‪ ,‬תנאי היגיינה‬
‫נמוכים‬
‫סימנים תלויים בסוג התולעת –‬
‫שדות אורז וקנה סוכר‬
‫שמזבלים עם צואה‬ ‫מעיים – דימומים ושלשול‬ ‫•‬
‫שתן – דם בשתן‬ ‫•‬
‫תולעת טפילה\ עלוקה‪ .‬חיה חלק‬ ‫התולעת –‬
‫מחייה בגוף האדם‪ ,‬חלק במים‬
‫‪Schistosomes‬‬
‫מתוקים וחלק בחלזונות‬
‫מחזור חיים מורכב‬ ‫המחלה –‬
‫בילהרציה‬
‫שייכת לתולעים השטוחות‬
‫מחזור החיים‪:‬‬
‫שיסטוזומה – הטפיל מטיל ביצים‬
‫בבנאדם‬
‫•‬ ‫מירצדיום – ביצה בוקעת במים‬
‫מדביקה שבלול‬
‫צרקריה – הטפיל בתוך שבלול‬
‫הטפיל יוצא מהשבלול‬
‫השיסטולה ‪ -‬ההדבקה – אדם‬
‫שותה מהמים או שהטפיל נכנס‬
‫דרך העור‬

‫סיבוכים‪ :‬עלול להגיע לכבד‪ ,‬לריאות‬

‫ולעמוד השידרה‬

‫תולעת שטוחה‪ ,‬שוכנת במערכת‬ ‫התולעת –‬

‫העיכול של בעלי חיים ובני אדם‬ ‫‪Cestoda‬‬
‫פרוגלוטידים – מבנה של התולעת‬ ‫שרשורים‬
‫דמוי שק‪ ,‬בשק זה יש גם איבר‬ ‫תולעי הסרט‬
‫זכרי וגם נקבי ולמעשה כל הזמן‬
‫מתקיימים "יחסי מין" ונוצרים ביצים‬

‫אבחון –‬ ‫לרוב אין נזק רק אי נוחות‬ ‫מסוג ‪ Solium‬נמצא בחזירים‬ ‫תולעת –‬

‫מציאת פרוגלוטידים בצואה‬ ‫בשלב חמור – כאבים חזקים בבטן‬ ‫מסוג ‪ Saginata‬נמצא בבקר‬ ‫‪Taenia‬‬
‫טיפול –‬ ‫ורעב מזויף‬ ‫הדבקה בזמן אכילת בשר נגוע‬ ‫מחלה –‬
‫תרופתי למעי‬ ‫ילדים – עצבנות‪ ,‬ירידה במשקל‪,‬‬ ‫התולעת מתבגרת במעי של‬ ‫‪Taeniasis‬‬
‫וכירורגי להוצאת התולעת‬ ‫חוסר תיאבון‬ ‫בנאדם‪ ,‬ומתחיל ייצור פרוגלוטידים‬
‫מניעה –‬ ‫(‪)Cystecercus‬‬
‫לא לאכול בשר נע‬ ‫סיבוכים‪ :‬כאשר מגיע למע' העצבים‬
‫הגיינה‬ ‫המרכזית‪ ,‬מוח‪ ,‬כאבי ראש חזקים‪,‬‬
‫הקפאה ובישול‬ ‫עייפות‪ ,‬דימנסיה‪ ,‬אפילפסיה‪ ,‬עיוורון‬
 ‫טיפול ‪ +‬אבחון‬ ‫סימפטומים ‪+‬סיבוכים‬ ‫התולעת ‪ +‬תהליך הדבקה‬ ‫התולעת‬
‫‪+‬המחלה‬

‫טיפול –‬ ‫סיבוך –‬ ‫מעל ‪ 28,000‬סוגים מתוכם‬ ‫תולעים עגולות‬

‫למשפחה ולחיות ‪VERMOX‬‬ ‫כניסה לכבד‬ ‫‪ 16,000‬טפילים‬ ‫‪Nematoda‬‬
‫ירקות שטופים‬ ‫נמצאות בקרקעית מי הים‪ ,‬מים‬ ‫תולעי נימיות‬
‫מניעת זיבול אדמה בצואת‬ ‫מתוקים ואזורי הקוטב‬
‫אדם‬ ‫אחת המחלות –‬
‫הדבקה יכולה להיות ע"י ידיים‬ ‫מחזור החיים – ביצה‪ ,‬זחל ובוגר‬ ‫‪Ascaris‬‬
‫מזוהות החול‬ ‫בעלי מערכת עיכול – צינור עם‬
‫פתחים בקצוות‬

‫‪ Ascaris‬זכר ‪ 15-31‬ס"מ‬
‫נקבה ‪ 20-35‬ס"מ‬
‫מסתדרים לרוחב המעי‬
‫יכולים להישאר במעי כשנה וחצי‬
‫סיכון – כניסה לכבד‬

‫פטריות –‬
‫חלוקה לפי מורפולוגיה‬ ‫חלוקה ישנה‬

‫שמרים – ‪ – Yeast‬פטריה חד תאית‪ ,‬קנדידה‬ ‫‪ – Cytrodiomycota‬פטריות שבאחד מהשלבים חיו במים‬

‫עובשים – ‪ – Mold‬יצורים רב תאיים‪ ,‬מורכבים מחלק שצומח‬ ‫והיו בעלי תנועה‬
‫וחלק שמתמחה שיצירת נבגי רבייה‬ ‫‪ – Zygomycota‬פטריות שיוצרות קורים חסרי מחיצות‪,‬‬
‫פטריות די מורפיות – יכולת לעבור מצורה לצורה‬ ‫יוצרות ספורות מיניות שנקראות ‪Zygospore‬‬
‫‪ – Ascomycota‬קבוצה של פטריות שהן שמרים‪ ,‬קנדידה‬
‫‪ – Basidiomycota‬רוב פטריות הכובע (שמפיניון‪ ,‬פורטובלו)‬
‫‪ – Deutoromycota‬כל השאר‬

‫המשותף לכל הפטריות‪:‬‬

‫אין להם כלורופיל‬ ‫‪.1‬‬
‫הטרוטרופיות – חייבות לאכול‪ ,‬לא יכולות לייצר לעצמן מזון‬ ‫‪.2‬‬
‫ספרופיטיות – מפרקות חומרים אורגנים (כמו עץ‪ ,‬נייר)‬ ‫‪.3‬‬
‫סימביוזה – חיות חיי שיתוף‬ ‫‪.4‬‬
‫טפילות – פתוגניות לצמחים ובעלי חיים‬ ‫‪.5‬‬
‫דופן הפטרייה עשוי כיטין (רב סוכר) ולא תאית כמו בצמחים‬ ‫‪.6‬‬
‫חסרות תנועה‬ ‫‪.7‬‬

‫שמרים –‬

‫יראו על פני צלחת כמושבות חיידקים בצבע לבן צהוב‪ ,‬באים במן‬ ‫•‬
‫אשכולות‬
‫נצבעים כחול בצביעת גראם כי יש להן דופן‬ ‫•‬
‫רובם מתרבים ע"י הנצה‪ ,‬תא גדול ממנו מניץ תא קטן‪ ,‬התא גדל עד שמתנתק מתא האם‬ ‫•‬

‫עובשים –‬

‫יצורים רב תאים‪ .‬גדלים מהקצה כקורים (עם או בלי‬ ‫•‬

‫מחיצות) המושבה מתחילה מנבג בודד או קונידיה (אל‬
‫מיני) שמצמחים קורים‪ ,‬מתקבלות מושבות עגולות‬
 ‫התרבות הפטריות –‬
‫רביה מינית ‪-‬תנאי מצוקה‪:‬‬
‫יש לפטריות נבגים מיניים (תאים מיניים) שמתחברים אחד עם השני ויוצרים זיגוטה‪ .‬הזיגוטה עוברת מיוזה כלומר גרעין התא‬
‫מתחלק‪ .‬התרבות יחסית ארוכה מחוץ לגוף המאכסן‪.‬‬
‫רביה אל‪ -‬מינית תנאים טובים‪:‬‬
‫בשמרים ע"י הנצה‬
‫בעובשים‪ :‬ע"י קונידיה או ספורנגיום‪ :‬מתפזרים ברוח‪ ,‬נוחתים על מצע מזון מתאים ומתרבים‪ -‬יוצרים קורים מרובים‪ .‬מכל‬
‫קונידיה אחת יכולים להיווצר מיליוני קורים‬

‫פטריות רעילות –‬

‫משחררים טוקסינים (רעלנים) שיכולים לפגוע במערכות שונות בגוף‬ ‫•‬

‫השפעת הרעלן מהירה וקטלנית‬ ‫•‬
‫אין תרופות מועילות‬ ‫•‬
‫טיפול בסימפטומים בלבד‬ ‫•‬

‫דרכי חדירה של פטריה –‬

‫עור פגוע‬ ‫‪.1‬‬
‫שאיפה של ספורות לריאות‬ ‫‪.2‬‬
‫המערכת האורגניטלית והמערכת הגסטרואינסטינלית‬ ‫‪.3‬‬
‫קטטרים וכירורגיה‬ ‫‪.4‬‬

‫סוגי פטריות פתוגניות –‬

‫‪ .1‬פטריות שטחיות –‬
‫לקבוצה זו שייכות פטריות לא חודרניות‪ ,‬לרוב אסימפטומטיות‬
‫בעיקר גורמות לפגיעות קוסמטיות‪.‬‬
‫פוגעות בשכבה הקרנית של העור (שכבה חיצונית ביותר)‪.‬‬
‫נחשבים כפלורה רגילה‪ ,‬אבל יכולות להיהפך לפתוגניות‪ .‬תפוצתם העיקרית היא בארצות בעלות מזג אוויר טרופי‪.‬‬
‫לרוב לא מעוררות תגובה בגוף‪ ,‬בהיותם חיצוניות‪.‬‬

‫‪ .2‬פטריות עוריות –‬
‫פטריות מקבוצה זו תוקפות שכבת עור האפידרמיס תוך גרימת נזק ו‪/‬או הרס של רקמות‪.‬‬
‫שני סוגי פטריות בקבוצה זו‪:‬‬
‫‪ - Candida and Dermatophytes‬בטעות נהגו לכנות "צמחי עור" כי לתפטיר יש צורה של גזע עם ענפים‪.‬‬
‫למחלה שהן גורמות נהגו לקרוא ‪ Tinea‬שבלטינית פרושה תולעת או אש‪ ,‬בגלל צורת הנגע בעור‪.‬‬
‫פטריות עוריות עוברות – חיות לאנשים‪ ,‬אדמה לאנשים‪ ,‬אנשים לאנשים‬
‫יכולת לפגוע בשיער בשתי צורות‪:‬‬
‫כאשר הפטרייה צומחת בתוך השערה ‪Endothrix‬‬
‫כאשר הפטרייה צומחת מסביב לשיער מבחוץ‪Ectothrix .‬‬
‫כאשר הפטרייה פוגעת בציפורניים של הידיים או רגליים נקרא ‪ Onychomycosis‬יכול להיגרם על ידי דרמטופיט או‬
‫שמר‪ ,‬בעיקר קנדידה לסוגיה‪.‬‬

‫‪ .3‬פטריות תת עוריות –‬
‫פטרת מסוג זה מתקבלת כאשר נפגע העור על ידי גוף זר או קוץ‪.‬‬
‫נוצרת דלקת בה מעורבים השכבות העמוקות של העור‪ -‬דרמיס‪ ,‬קשרי למפה‪ ,‬עצמות‪.‬‬
‫נוצרת קליפה קשה‪ ,‬כיבים‪ ,‬חלקם מפרישים נוזלים‪ .‬חשוב לאתר את גורם הפצע לקבלת טיפול בהתאם‪.‬‬
‫‪ Mycetoma‬זה המונח הקליני של סוג הנגעים‪ ,‬מלווה באודם‪ ,‬נפיחות‪ ,‬הפרשות‪.‬‬
 ‫‪ .4‬פטריות סיסטמתיות –‬
‫לקבוצה זו קוראים פטרת סיסטמית או פטרת עמוקה ‪Deep Mycoses and Systemic Mycoses‬‬
‫פטריות מקבוצה זו פוגעות בעיקר באברים הפניניים של הגוף‪ :‬ראות‪ ,‬דרכי הנשימה‪,‬‬
‫בצורתם המפושטת יכולים לפגוע באברים אחרים‪ ,‬נגעים חיצוניים על פני העור יתכנו כתופעת לוואי‪.‬‬
‫תופעות‪ :‬מחוסר סימפטומים קליניים‪ -‬ועד לחומרה קטלנית‪ ,‬בעיקר כאשר היא מפושטת בגוף‪.‬‬
‫טיפול מידיי נדרש למניעת התפשטות המחלה ולסכנת חיים‪ .‬מצב זו קיים בעיקר בקרב חולים מדוכאי מע' חיסונית‬
‫פטריות בקבוצה זו הן לעיתים קרובות בעלי תכונת הדימורפיזם – יכולת להיות \ לשרוד במצבי קיצון ‪.‬‬
‫יש להם שלב ספרופיטי ‪ saprophyt‬ב‪ CC25 -‬מחוץ לגוף ושלב פרזיטי ב‪CC37 -‬בתוך הגוף‬

‫קריפטוקוקוס –‬

‫פטריה סיסטמתית‪ .‬תא שמר בעל דופן עבה‪.‬‬ ‫•‬

‫איבר המטרה הראשוני – ריאות‪ .‬אך חודרות גם לעמוד השדרה ולמוח‪ .‬יכולות לגרום לדלקת קרום המוח ‪.Meningitis‬‬ ‫•‬
‫פטרייה זו היא גורם תמותה מוביל אצל מושתלים וחולי איידס‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ .5‬פטריות אופורטוניסטיות –‬
‫הפטריות נפוצות על כל מצע‪ ,‬אוויר‪ ,‬לחם‪ ,‬פרות‪ ,‬עור‪ ,‬מע' עיכול וכו'‪.‬‬
‫במצב זה הם ספרופיטיות בגלל סיבה כלשהי הם הופכות להיות אלימות‪ ,‬בעיקר אצל בני אדם בעלי מע' חיסונית‬
‫ירודה‪.‬‬
‫היכולת "לנצל" את חולשת הגוף נתנה להן את שמם‪ . Opportunistic -‬הן מחכות להיחלשות המאכסן כדי להפוך‬
‫לאלימות‪ .‬הן חיות איתנו בסימביוזה עד שהמערכת החיסונית והגוף נחלשים‪.‬‬
‫מספר הזנים של פטריות השייכות לקבוצה זו הוא בעלייה מתמדת‪.‬‬

‫קנדידה –‬
‫אנשים עם סיכון גבוה לקנדידה –‬

‫פגיעה במעטפת השלמה של הגוף‪ -‬פצעים‪ ,‬צנתרים‪ ,‬כוויות‪ ,‬כיבים תוך ורידיים‪.‬‬ ‫•‬
‫דיכוי חיסוני –מחסור בתאים המגינים בפני פטריות כמו לויקוציטים או אימונוגלובולינים‬ ‫•‬
‫סוכרת‬ ‫•‬
‫שימוש בסטרואידים‬ ‫•‬
‫אנטיביוטיקה רחבת טווח‬ ‫•‬
‫אשפוזים ממושכים‬ ‫•‬
‫ניתוחים של מערכת עיכול עליונה‬ ‫•‬
‫דיאליזה‬ ‫•‬
‫חולים בטיפול נמרץ‬ ‫•‬
‫שמר פתוגני לאדם‪ .‬הפטרייה חיה איתנו בדו קיום על העור‪ ,‬בפה‪ ,‬בנרתיק‪ ,,‬במעי ולא גורמת נזק‪ .‬כאשר הגוף או מערכת‬
‫החיסונית נחלשת היא עלולה להתרבות ולהפוך אלימה‪.‬‬
‫הקנדידה רגישה ל‪ PH-‬ושינוי ב‪PH-‬‬

‫הפרת האיזון יכולה להגרם מ‪ :‬אנטיביוטיקה‪ ,‬לקיחת גלולות (עלייה באסטרוגנים בנרתיק עוזרת לה להתרבות) ופגיעה במערכת‬
‫החיסונית‪.‬‬
‫סוגים‪:‬‬
‫סוג ‪ Candida albicans - 1‬הסוג הנפוץ ביותר‪ .‬מצויה במערכת העיכול‪ ,‬נמצאת בהרכב הצואה‪.‬‬

‫סוג ‪ Candida glabrata - 2‬קיימת במערכת העיכול‪ .‬לסוג זה יש נטייה להתיישב במערכת הנשית‪.‬‬

‫מחזור החיים –‬
‫פגיעה בפלורה הטבעית ובחיידקים הטובים של הגוף ‪ -‬הקנדידה מתחילה להתרבות ‪-‬מייצרת רעלנים ‪ -‬דלקת במעיים וירידה‬
‫במע' החיסונית ‪ -‬יותר פטריות כי הגוף נחלש‬
 ‫מניעה של זיהום פטרייתי –‬
‫פטריות אוהבות לחות – ייבוש טוב ובגדים סופגי זיעה‬
‫לנעול כפכפים באזורים לחים ציבוריים‬
‫דיאטת קנדידה – ביטול המזונות שהיא אוכלת‬

‫תגובה חיסונית נגד פטריות –‬

‫אבחון –‬
‫בדיקת ‪ PH‬של הצואה – צואה לרוב בין ‪ ,5-7‬נמוך מזה או גבוה מזה – חדש לפטריות‬

‫בדיקה לנוכחות פרזיטים‬

‫רמת ‪ IgA‬נוגדן שמהווה חלק ממערכת החיסון במעי‬