‫מיקולוגיה רפואית‬

‫מבוא לתורת הפטריות‬

‫• פטריות (‪ - )Fungi‬קבוצה הטרוגנית של יצורים‬
‫הניזונים מפירוק חומר אורגאני‬

‫• פטריות הן לא צמחים‪ ,‬מהוות ממלכה נפרדת‬

‫• פטריות יכולות להיות‪ :‬ספרופיטיות (חיות על חומר‬

‫מת ונרקב)‪ ,‬סימביונטיות (משתפות פעולה עם‬
‫יצורים נוספים כך ששני הצדדים נהנים)‪ ,‬קומנסליות‬
‫(חיות בשיתוף עם יצורים אחרים כך שהן נהנות‬
‫והאחר לא נהנה ולא ניזוק) או פרזיטיות (יצורים‬
‫החיים על‪/‬בתוך יצורים אחרים כל שצד אחד נהנה‬
‫והצד השני‪-‬המאחסן נפגע)‬
 ‫מבוא לתורת הפטריות‬
‫פטריות הן‪:‬‬ ‫•‬
‫אאוקריוטיות‬ ‫•‬
‫לרוב אארוביות מוחלטות‬ ‫•‬
‫בעלות דופן נוקשה העשוי מכיטין וגלוקאן‬ ‫•‬
‫בעלות ממברנת תא המכילה ארגוסטרול‬ ‫•‬
‫כסטרואיד עיקרי‬
 ‫מבוא לתורת הפטריות‬
‫מיון פטריות על פי המורפולוגיה שלהם‪ ,‬דרך‬ ‫•‬
‫ההתרבות (חשוב ביותר) ועוד‬
‫המיון נעזר גם בתכונותיהם הביוכימיות ובמבנה הגנום‬ ‫•‬
‫על פי המורפולוגיה‪:‬‬ ‫•‬
‫רוב הפטריות ניתנות לסיווג כחד‪-‬תאיות (שמרים) או‬ ‫•‬
‫כרב‪-‬תאיות (עובשים‪ ,‬פטריות כובע)‬

‫• פטריות פתוגניות רבות יכולות להימצא כשמר או‬

‫כעובש (‪ )dimorphic‬כתלות בתנאי הסביבה‬
 ‫מבוא לתורת הפטריות‬
‫• רוב הפטריות הן‪:‬‬
‫• חד‪-‬תאיות (שמרים‪ yeasts( ,‬המתרבות לרוב בדרך של‬
‫הנצה (‪)Budding‬או פיצול (‪ ,)Fission‬יצירת ספורות‬
‫או‬
‫• רב‪-‬תאיות ( עובשים‪ ,molds ,‬פטריות כובע‪,‬‬
‫‪ )mushrooms‬היוצרות קורים (צורות שונות) הגדלים על‬
‫ידי התארכות הקצה‬
‫•‬
‫• הקורים יוצרים מבנה דמוי רשת ‪-‬תפטיר (מיצליום)‬
‫• עובשים מתרבים לרוב באמצעות יצירת ספורות‬
 ‫מבוא לתורת הפטריות‬
‫• יצירת ספורות באמצעות רביה מינית (הכוללת מיוזה‬
‫ואיחוי שני תאים) או על‪-‬מינית (כוללת מיטוזה בלבד)‬
‫• בקליניקה מתייחסים לפטרייה על פי השלב האל‪-‬מיני‬
‫בלבד (כך הן מבודדות מהדגימה הקלינית‪ ,‬השלב המיני‬
‫אם קיים מופיע רק בתנאים מיוחדים במעבדה)‬

‫• ספורות שנוצרו בדרך אל‪-‬מינית יכולות להיות‪:‬‬

‫• ‪ -Sporangiospores‬הנמצאות בתוך מבנה מיוחד סגור‬
‫המכונה ‪( sporangium‬כמו בסוג ריזופוס)‬

‫• ‪ -Conidia‬הנמצאות ערומות על מבנים מאורכים מיוחדים‬

‫(כמו בסוג אספרגילוס)‬
‫עובשים‬
‫שמרים‬
‫מיון פטריות ל‪ ? -‬מערכות (‪)phylums‬‬
‫‪.‬‬
‫פתוגנזה של מחלות הנגרמות על ידי‬
‫פטריות‬
‫• פטריות יכולות לגרום ל‪:‬‬
‫• אלרגיות – חשיפה למרכיבי הפטרייה הגורמת‬
‫לאלרגיה נשימתית בעיקר‪ ,‬אך גם לאלרגיה של העור‬
‫ומערכת העיכול‬
‫• הרעלות –אכילת פטריות רעל המכילות מטבוליטים‬
‫רעילים‬
‫• לדוגמא‪ ,‬אכילת מזון המזוהם באפלוטקוסין (מיוצר על‬
‫ידי פטרייה הגדלה על חיטה ופיצוחים)‬

‫• התפתחות אלרגיות או הרעלות לא דורשת את גדילת‬

‫הפטריה בגוף האדם‬
‫פתוגנזה של מחלות הנגרמות על ידי‬
‫פטריות‬
‫פטריות יכולות לגרום גם ל‪:‬‬ ‫•‬
‫זיהום –התיישבות הפטרייה על או בתוך גוף האדם וגדילתה‬ ‫•‬
‫שם‬
‫זיהום פטריתי ‪ -‬פטרת (‪ ,)mycosis‬פטרות (‪)Mycoses‬‬ ‫•‬
‫רוב הפטריות לא גורמות למחלות קשות באנשים שלא‬ ‫•‬
‫משתייכים לקבוצות סיכון‪ ,‬לרוב לפטרות בעור ובנגזרותיו‬

‫• פטריות אופורטיוניסטיות ‪ -‬פטריות הגורמות לזיהום‬

‫שיכולים להיות קשים מאד בבני אדם עם כשל במערכות‬
‫ההגנה‬
‫• פתוגנים אמיתיים ‪ -‬מספר מועט של מינים הגורם למחלות‬
‫קשות (פטרת אנדמית) גם באנשים ללא בעיות רפואיות‬
‫קודמות‬
‫פתוגנזה של מחלות הנגרמות‬
‫על ידי פטריות‬
‫גורמי אלימות של פטריות כוללים‪:‬‬ ‫•‬
‫חדירה בשאיפה לגוף האדם‪ ,‬יכולת לגדול בשלושים ושבע‬ ‫•‬
‫מעלות צלזיוס‬
‫שינוי צורה מעובש לשמר בגוף המאחסן‪ ,‬יצירת אנזימים‬ ‫•‬
‫העוזרים בהתפשטות הפטרייה בגוף ותורמים לנזק הרקמתי‬
‫התפשטות הפטרייה בזרם הדם עם יצירת תרומבוזות ונמק‬ ‫•‬
‫וגרימת מחלה סיסטמית‬
‫פתוגנזה של מחלות הנגרמות על ידי‬
‫פטריות‬
‫• גורמי אלימות‪ :‬המשך‬
‫• התחמקות ממערכת החיסון הכוללת ‪ :‬הישרדות‬
‫בתוך פגוציטים‪ ,‬השראת תגובת ‪ Th2‬בלתי‬
‫יעילה‪ ,‬שינוי אנטיגני‪ ,‬דימיון אנטיגני למולקולות‬
‫המאחסן ועוד‬

‫• כשהמאחסן סובל מכשל חיסוני‪/‬ממחלות רלוונטיות‬

‫אחרות גורמי אלימות אלו עלולים לבוא לביטוי‬
‫מוגבר ולגרום למחלות חמורות יותר ואף למוות‬
 ‫תרופות אנטי‪-‬פטריתיות‬
‫• בשנים האחרונות חלה התקדמות מהירה בפיתוח תרופות‬
‫אנטי‪-‬פטריתיות (פונגיצידיות ופונגיסטטיות) היעילות יותר ובעלות‬
‫רעילות נמוכה יותר למאחסן‪:‬‬
‫תרופות אנטי‪-‬פטריתיות‬
‫‪ : Polyens‬חומרים שאינם מסיסים המיוצרים על ידי מינים של‬
‫סטרפטומיצטס‬
‫הנציגים הבולטים מקבוצה זו הם האמפוטריצין ‪ B‬והניסטטין‬
‫• אמפוטריצין ‪ B‬פועל דרך ‪ 2‬מסלולים לפחות‪:‬‬
‫• ‪ . 1‬באמצעות קשירה לארגוסטרול (שהוא הסטרול העיקרי‬
‫בממברנת תא הפטרייה) המייצרת תעלות יונים הפוגעים באיזון‬
‫האוסמוטי של התא ומובילים עקב כך ליציאת מרכיבים תוך תאיים‬
‫החוצה (אשלגן ועוד) ולמות התא‬
‫• ‪ . 2‬גרימת נזק ממברנלי ישיר דרך יצירת רדיקלים חופשיים‬
 ‫תרופות אנטי‪-‬פטריתיות‬
‫• אמפוטרצין ‪ B‬בודד כבר בסוף שנות ה‪ ,50-‬בעל טווח פעילות‬
‫רחב מאד הניתן לרוב כטיפול סיסטמי לפטרות קשות מסכנות‬
‫חיים (בעירוי איטי)‪ ,‬יעיל מאד אך עם הרבה מאד תופעות לוואי‬
‫כולל פגיעה כיליתית‬
‫• קיימת היום נוסחה שומנית של חומר זה הגורמת להרבה פחות‬
‫תופעות לוואי ומפחיתה בעיקר את הנזק לכליות (יקרה מאד‬
‫וניתנת בעיקר לאנשים עם אי ספיקת כליות או שלא מגיבים)‬

‫• ניסטטין – גם היא תרופה ותיקה מאד‪ ,‬ניתן בדרך כלל בצורה‬

‫מקומית‪ ,‬לרוב כנגד מיני הקנדידה (ואגינטיס)‬
 ‫תרופות אנטי‪-‬פטריתיות‬
‫‪ -Azoles‬חומרים סינטטים המעכבים אנזימים המשתתפים‬ ‫•‬
‫ביצירת הארגוסטרול (הפולינים פועלים על התוצר הסופי)‪,‬‬
‫קבוצה זו נחלקת לשתי תת‪-‬קבוצות‪:‬‬
‫תת‪-‬קבוצת האימידאזולים (מכילות ‪ 2‬חנקנים בטבעת‬ ‫•‬
‫האזולית)‪ ,‬בלתי מסיסים כמו הפולינים שרובם ניתנים לטיפול‬
‫מקומי כמו מיקונאזול ועוד‪ ,‬טווח פעילות די רחב‪ ,‬פועלים על‬
‫דרמטופיטים ומאלאסזיה‪ ,‬מכיוון שבלתי מסיסים לא ניתן לטפל‬
‫בהם בפטרת של הציפורניים והשיער‬
‫תת‪-‬קבוצת הטריאזולים (חדשים יותר‪ ,‬מכילות ‪ 3‬חנקנים‬ ‫•‬
‫בטבעת האזולית) ‪ ,‬חומרים מסיסים הניתנים כטיפול סיסטמי‬
‫החשובים‪ :‬פלוקונאזול (דיפלוקאן) ואינטראקונאזול‬ ‫•‬
‫(ספוראנוקס)‪ ,‬ניתנים לקריפטוקוקוזיס (עם אמפטוריצין ‪,)B‬‬
‫קנדידה‪ ,‬אספרגילוס‪ ,‬זיהומי ציפורניים ועוד‬
 ‫תרופות אנטי‪-‬פטריתיות‬
‫• ‪ - Allyamines‬חומרים סינטטים‪ :‬תרבינפין ונפתיפין‪,‬‬
‫מיועדים לטיפול סיסטמי‪ ,‬תרופות מקבוצה זו מעכבות את‬
‫יצירת הארגוסטרול דרך קשירה לאנזימים בשלב מאד מוקדם‬
‫של יצירתו (מוקדם יותר מהשלב עליו פועלים האזולים)‪ ,‬יעיל‬
‫בזיהומי ציפורניים ושער הנגרמים על ידי דרמטופיטים‬
‫• ‪ – Echinocandins‬אלו הם ליפופפטידים (חלקם סינטטים‬
‫וחלקם מיוצרים על ידי מיקרואורגנזימים) הראשון שאושר‬
‫לשימוש הוא הקספופונגין‬
‫• חומרים אלו מעכבים את יצירת גלוקאן שהוא מרכיב חיוני בדופן‬
‫הפטרייה (חשוב לשלמות האוסמוטית‪ ,‬לחלוקה ולגדילת התא)‪,‬‬
‫ניתן לקנדידה ולאספרגילוזיס סיסטמיות בעיקר‪ ,‬אך גם כנגד‬
‫פנימוציסטיס ועוד‬
 ‫תרופות אנטי‪-‬פטריתיות‬
‫• אנטי‪-‬מטבוליטים – פלוציטוזין (אנאלוג של‬
‫פירימידין המשתנה ל‪ FU-5 -‬לאחר חדירתו לתא)‬
‫הוא הנציג היחידי ניתן גם כטיפול בסרטן‬
‫• חומר זה גורם לפגיעה ביצירת ה‪DNA, RNA-‬‬
‫וחלבונים בתאי הפטרייה ומיועד לטיפול סיסטמי‬
‫בלבד (קנדידיזיס חודרנית‪ ,‬קריפטוקוקוזיס ועוד)‪,‬‬
‫ניתן רק בשילוב עם תרופות נוספות‬
‫• ‪ –Griseofulvin‬מעכב מיטוזה‪ ,‬ניתן לטיפול‬
‫בפטרת העור הנגרמת על ידי דרמטופיטים‬
 ‫תרופות אנטי‪-‬פטריתיות‬
‫שילוב מספר תרופות בטיפול בפטרת‬ ‫•‬
‫אחוז התמותה הגבוה מפטרת אופורטיוניסטית כמו‬ ‫•‬
‫אספרגילוזיס חודרנית הוביל לפיתוח תרופות חדשות יעילות‬
‫יותר כמו גם בחינת טיפול תרופתי משולב‬
‫המטרה בטיפול תרופתי משולב הוא להשיג סינרגיזם ולהימנע‬ ‫•‬
‫מאנטגוניזם‬
‫סינרגיזם מתפתח כתוצאה ממספר מנגנונים‪:‬‬ ‫•‬
‫‪ .1‬עיכוב מסלול ביוכימי במספר נקודות‪ :‬טיפול בתרבינפין עם‬ ‫•‬
‫תרופה מקבוצת האזול מעכבות ‪ 2‬אנזימים שונים במסלול יצירת‬
‫הארגוסטרול‬
‫‪ .2‬הגברת קצב חדירת תרופה אחת לתוך תא הפטרייה על ידי‬ ‫•‬
‫תרופה נוספת‪ :‬אמפוטריצין ‪ B‬המגדיל את חדירות ממברנת תא‬
‫הפטרייה יחד עם פלוציטוזין המעכב יצירת חומצות גרעין‬
 ‫אנטי‪-‬פטריתיות‬ ‫תרופות‬
‫‪ .3‬עיכוב הוצאת תרופה מסוימת מתא הפטרייה החוצה על ידי תרופה‬ ‫•‬
‫אחרת‪ :‬מתן רסרפין המעכב משאבות בתא הפטרייה יחד עם תרופה‬
‫מקבוצת האזול המעכבת את יצירת הארגוסטרול‬
‫‪ .4‬נתינת שתי תרופות שכל אחת תוקפת מטרה אחרת בתא‬ ‫•‬
‫הפטרייה‪ :‬קספופונגין הפוגעת ביצירת דופן תא הפטרייה יחד עם‬
‫אמפוטריצין ‪ B‬המעכבת יצירת חומצות גרעין וחלבונים‬
‫התפתחות עמידות לתרופות אנטי‪-‬פיטריתיות‬ ‫•‬
‫התפתחות יציבות לתרופות בתאי הפטרייה מתרחשת לאט יחסית‬ ‫•‬
‫(לתרופות אנטי‪-‬בקטריאליות ואנטי‪-‬ויראליות)‬
‫פטריות בניגוד לחיידקים לא הורסות או משנות את התרופות כנגדן‪,‬‬ ‫•‬
‫כמו כן פטריות לא מסוגלות להעביר גנים ליציבות מתא אחד לאחר‬
‫יציבות של פטריות לתרופות מתפתחת בעיקר עקב הפעלת משאבות‬ ‫•‬
‫המוציאות את התרופות מתא הפטרייה‪ ,‬האטת כניסת התרופה לתא‬
‫או שינוי מבנה המטרה‬
‫סינתזת ארגוסטרול‬
 ‫אבחון מעבדתי‬
‫זיהוי ישיר‪ :‬צביעה וזיהוי ישיר של הפטרייה בדגימה הקלינית‬
‫(ביופסיה‪ ,‬דם‪ CSF ,‬וכדומה) באמצעות המורפולוגיה שלה‬
‫(צורת השמר‪ ,‬הקורים‪ ,‬סוג הנבגים וכדומה) נחשבת כדרך‬
‫מהירה מאד (פחות משעה) וזולה‬
‫• דרך זו רגישה פחות מגידול בתרבית ולכן תשובה שלילית‬
‫אינה מעידה בהכרח שלפטרייה אין תפקיד במחלה‬

‫• צביעת הדגימה יכולה להיעשות בצבעי המטוקסילין אאוזין‪,‬‬

‫פאס‪ ,‬שימוש בנוגדנים מסומנים‪ ,‬או בגלאים מולקולריים (‪In‬‬
‫‪)situ hibridization‬‬
 ‫אבחון מעבדתי‬
‫תרבית‪ :‬נחשבת כשיטה הרגישה ביותר לזיהוי‬ ‫•‬
‫זיהומים פיטריתיים‪,‬‬
‫בדרך כלל יש לגדל את הפטרייה במקביל בתרבית‬ ‫•‬
‫לא סלקטיבית ותרבית סלקטיבית‬
‫פטריות יכולות על רוב המצעים המיועדים לגידול‬ ‫•‬
‫חיידקים אך לעיתים גידולם יהיה איטי‬
‫מצע לגידול פטריות הוא לעיתים מועשר (בדם‬ ‫•‬
‫וכדומה)‪ ,‬יכיל אנטיביוטיקה (לעכב גידול חיידקים)‬
‫וימצא בעשרים וחמש מעלות צלזיוס על מנת‬
‫לגרום לגדילה מעודפת של פטריות‬
 ‫אבחון מעבדתי‬
‫• התרבית נבדקת מקרוסקופית (צורת המושבות‪,‬‬
‫צבען וכדומה) ומיקרוסקופית (צורת הקורים‪,‬‬
‫הנבגים וכדומה)‬
‫• לעיתים נעזרים בצביעות מיוחדות (כמו‬
‫אימונופלורסצנטיה)‬
‫• שיטות אבחון המתבססות על זיהוי אנטיגני‬
‫הפטרייה‪ ,‬יצירת נוגדנים כנגדה או זיהוי סמנים‬
‫ביוכימיים המיוצרים על ידי הפטרייה קיימות‬
 ‫פטרות (‪)Mycoses‬‬
‫אנו נדון בפטריות בעיקר על פי הרקמות אותן הן מזהמות‪:‬‬ ‫•‬
‫פטרת של השכבה העליונה ביותר של העור (פטרת שטחית)‬ ‫•‬
‫פטרת של העור‬ ‫•‬
‫פטרת של התת‪-‬עור‬ ‫•‬
‫פטרת אנדמית (סיסטמית)‬ ‫•‬

‫• פטרת אופורטיוניסטית –פטריות הפוגעות לרוב באנשים עם‬

‫בעיות רפואיות קודמות המחלישות את מערכות ההגנה שלהם‬
‫• פטריות אלו יכולות לפגוע באיברים רבים ואף לגרום לפטרת‬
‫מפושטת‬
 ‫‪Superficial M‬‬
‫• ‪( .Superficial M‬פטרת שטחית)‪ -‬פטריות הגדלות על‬
‫שכבות הקרטין העליונות המתות של העור‪/‬החלק החיצוני‬
‫של השערות‬
‫• כמעט ואינן גורמות נזק רקמתי או תגובה חיסונית‪ ,‬בעיקר‬
‫נזק קוסמטי‬

‫• פטרות (‪)Mycoses‬להן הן גורמות כוללות את פטרת‬

‫השמש (‪ ,‘ )pityriasis versicolor‬פידרה לבנה ועוד‬

‫• הגורם לפטרת השמש הוא השמר מלסזיה‪ ,‬השכיח ביותר‬

‫הוא ‪ Malassezia furfur‬הניזון מהחלב המופרש על העור‬
‫• דרכי הדבקה‪ :‬מגע ישיר ובלתי ישיר עם תאי אפיתל‬
‫מזוהמים‬
)‫ (אין דלקת‬Tinea nigra
‫‪( M. Furfur‬גורמת לפטרת השמש)‬
‫מושבות של ‪M. furfur‬‬
‫פטרת השמש (פיגמנטציה מוגברת בעור)‬
 ‫‪.Cutaneous M‬‬
‫• הגורמים העיקריים הם הדרמטופיטים‬
‫• קבוצה הכוללת כולל ‪ 3‬סוגים קרובים של פטריות‪:‬‬
‫‪Trichophytons, Epidermophyton and‬‬
‫‪ Microsporum‬הגורמות למחלות בבני‪-‬אדם‬
‫ובעלי‪-‬חיים‬

‫• פטריות אלו הן בעלות יכולת חדירה לעור (בדרך‬

‫כלל רק לשכבת הסטרטום קורניאום)‪ ,‬לשיער‬
‫ולציפורנים‬
‫• החדירה כאמור לשכבות הקרטין בלבד‪ ,‬ממיסות‬
‫קרטין‬
 ‫‪.Cutaneous M‬‬
‫• גורמות לפטרות המכונות ‪( Tinea‬תולעת עגולה)‬
‫הממוינת קלינית על פי המקום האנטומי שמושפע‬
‫• לדוגמא‪ tinea capitis ,‬של הקרקפת‪tinea pedis ,‬‬
‫של הרגל‪ tinea unguium ,‬של הציפורניים וכדומה‬

‫• תפוצה ודרכי הדבקה‪ :‬חלק מהדרמטופיטים שוכנים‬

‫באדמה‪ ,‬בבעלי חיים או באנשים‬

‫• מדבקים באמצעות מגע ישיר ובלתי ישיר‬

 ‫‪.Cutaneous M‬‬
‫תסמונות קליניות‪:‬‬ ‫•‬
‫הפטרות המתפתחות הן לעיתים קרובות בעלות צורת‬ ‫•‬
‫טבעת של אזור דלקתי מתקלף‪ ,‬גרד ועוד‬
‫פטרת הרגל וידיים יכולה להסתבך ולהגיע לציפורניים‬ ‫•‬
‫ולהרוס אותן (מתעבות‪ ,,‬מורמות‪ ,‬צבען משתנה ועוד)‪,‬‬
‫פטרת של הקרקפת עלולה לגרום לנשירת שער ועוד‬ ‫•‬
‫אבחון מעבדתי‪ :‬זיהוי קורי הפטרייה באופן ישיר בדגימה‬ ‫•‬
‫הקלינית או לאחר גידולה בתרבית‬
‫•‬
‫• טיפול‪ :‬הטיפול בפטרות מקומיות אלו לעיתים מקומי‬
‫(קבוצת האזול ועוד) או סיסטמי (‪ ,Griseofulvin‬קבוצת‬
‫האזול ועוד)‬
‫פטרת של האף שנגרמה על ידי‬
‫מיקרוספורום (דרמטופיט)‬
‫פטרת של הקרקפת (גזזת‪ ,‬טינאה‬
‫קפיטיס) הגורמת גם לנשירת שער‬
‫(דרמטופיט‪ ,‬מיקרוספורום)‬
Tinea pedis
Tinea corporis
 ‫‪.Subcutaneous M‬‬
‫פטריות רבות גורמות לפטרת של התת‪-‬עור‬ ‫•‬
‫למרות זאת‪ ,‬מספר פטריות מעורבות הרבה יותר בגרימת‬ ‫•‬
‫פטרות אלו‬
‫הפטריות מוחדרות דרך העור באמצעות טראומה (פצע‬ ‫•‬
‫בעור וכדומה) לדרמיס‪ ,‬לרקמה התת‪-‬עורית ולעצמות‬
‫הזיהום בדרך כלל מקומי‪ ,‬נפוץ יותר בחקלאים‬ ‫•‬
‫הפטריות יכולות לגרום למחלה כרונית הרסנית‬ ‫•‬
‫המתבטאת קלינית כנגעים בעור ורק לעיתים נדירות‬
‫מתפשטות לאיברים מרוחקים‬
‫פטרות אלו קשות לטיפול‬ ‫•‬
 .Subcutaneous M
:‫• פטרות אלו כוללות‬
Lymphocutaneous sporotrichosis, •
Chromoblastomycosis, Eumycotic
mycetoma, Subcutaneous zygomycosis,
Subcutaneous phaeohyphomycosis,
Rhinosporidiosis Lobomycosis and
‫• כל הפטרות להוציא הראשונה נגרמות על ידי‬
‫פטריות רבות‬
 ‫‪.Subcutaneous M‬‬
‫• ‪Lymphocutaneous sporotrichosis‬‬

‫• נגרמת על ידי הפטרייה ‪Sporothrix schenckii‬‬

‫• פטריה די‪-‬מורפית הנפוצה בחול ובצמחים נרקבים‬
‫• ספורוטריכוזיס מופיעה לרוב ספוראדית ונפוצה באקלים‬
‫חם‪ ,‬לרוב ביפן‪ ,‬מקסיקו‪ ,‬ברזיל‪ ,‬אורוגאי‪ ,‬פרו וקולומביה‬
‫•‬
‫• דרכי הדבקה‪ :‬בעיקר טראומה (חדירת מסמר חלוד‪,‬‬
‫נשיכה) המחדירה אדמה‪,‬חומר אורגאני המזוהם בפטרייה‬
‫• תסמונות קליניות‪:‬שרשר נודולים תת‪-‬עוריים לאורך צינור‬
‫הלימפה המתכייבים ומפרישים מוגלה‬
‫• אבחון מעבדתי‪ :‬באמצעות תרבית מהרקמה המזוהמת או‬
‫מהמוגלה‬
 ‫‪.Subcutaneous M‬‬
‫טיפול‪ :‬בפטוסיום יודיד בתמיסה רוויה הניתן דרך הפה‬
‫במהלך כחודש‪ ,‬טיפול יעיל יותר עם פחות תופעות לוואי‬
‫הוא באיטראקונזול (בתמונה ‪Lymphocutaneous‬‬
‫‪sporotrichosis‬‬
Lymphocutaneous sporotrichosis
‫בשלב מתקדם יותר‬
 ‫‪.Systemic (endemic) M‬‬
‫• פטרות אלו נגרמות על ידי פטריות די‪-‬מורפיות המופיעות‬
‫כשמר ברקמה חיה או בתרבית בשלושים ושבע מעלות‬
‫וכעובש בטבע או במעבדה ב‪ 25-‬מעלות צלזיוס‬

‫• הפטריות הן אנדמיות לאזורים גיאוגרפיים מסוימים‬

‫• הפטריות גורמות למחלות מפושטות בבני אדם "בריאים"‬

‫ובבני אדם הסובלים מכשל חיסוני‬

‫• דרכי הדבקה‪:‬ספורות הנשאפות לריאות ומשם מתפשטות‬

‫לאיברים רבים‬
 ‫‪.Systemic (endemic) M‬‬
‫‪Histoplasmosis‬‬ ‫•‬
‫הגורם הוא פטריית ה‪( Histoplasma capsulatum -‬שני‬ ‫•‬
‫זנים האחד נפוץ בארה"ב והשני באפריקה‪ ,‬לא בישראל עד‬
‫כמה שידוע)‬
‫המחלה נפוצה באזורים מסוימים בארה"ב (אוהיו‪ ,‬מיסיסיפי)‪,‬‬ ‫•‬
‫דרום אמריקה ואפריקה (גבון‪ ,‬אוגנדה וקניה)‬
‫הפטרייה אוהבת אדמה עשירה בחנקן (המזוהמת בצואת‬ ‫•‬
‫עטלפים וציפורים)‬
‫דרכי הדבקה‪ :‬שאיפת ספורות וחלקי פטריה נוספים‬ ‫•‬
‫הרוב אסימפטומטים‪ ,‬ילדים ואנשים הסובלים מכשל חיסוני‬ ‫•‬
‫נוטים יותר לפתח מחלה סימפטומטית‬
 ‫‪.Systemic (endemic) M‬‬
‫תסמונות קליניות‪:‬‬ ‫•‬
‫היסטופלסמוזיס ריאתית חריפה ‪ -‬סימני שפעת כמו‬ ‫•‬
‫חום‪ ,‬רעד‪ ,‬שיעול‪ ,‬כאבי ראש וחזה‪ ,‬החלמה ללא טיפול‬
‫תרופתי‬
‫סיבוכים נדירים כוללים לימפואדנופתיה עם חסימה של‬ ‫•‬
‫הסימפונות‪ ,‬דלקת פרקים ודלקת של קרום הלב‪,‬‬
‫פיברוזיס של הלב וכלי הדם הגדולים ועוד‬
‫היסטופלסמוזיס ריאתית מתקדמת ‪-‬לאחר מחלה חריפה‬ ‫•‬
‫היא נדירה ביותר ועלולה לגרום להרס ופיברוזיס של‬
‫הריאות‪ ,‬בעיקר אצל חולים במחלות ריאה‬
‫היסטופלסמוזיס מפושטת‪ -‬אחרי זיהום חריף (‪ 1‬מתוך‬ ‫•‬
‫‪ 2000‬בוגרים)‬
‫נפוץ הרבה יותר אצל ילדים‪ /‬מדוכאי חיסון‬ ‫•‬
 ‫‪.Systemic (endemic) M‬‬
‫• היסטופלסמוזיס מפושטת יכולה להיות חריפה‪,‬‬
‫תת‪-‬חריפה או כרונית‬

‫מחלה מפושטת כרונית‪-‬הרזייה‪ ,‬עייפות‪ ,‬כיבים בפה‬ ‫•‬

‫והגדלה של הטחול והכבד‬
‫מחלה מפושטת חריפה‪-‬מחלה פולמיננטית המפיעה‬ ‫•‬
‫בעיקר אצל סובלים מכשל חיסוני‪ /‬ילדים מתחת לגיל שנה‪,‬‬
‫הסימפטומים דומים לאלו של הלם זיהומי עם חום‪ ,‬ירידה‬ ‫•‬
‫בלחץ דם‪ ,‬כיבים ודימומים בפה ובמערכת העיכול‬
‫לעיתים דלקת של קרומי המוח‪ ,‬קרומי הלב‬ ‫•‬
‫ללא טיפול המחלה פטאלית תוך שבועות‬ ‫•‬
 ‫‪.Systemic (endemic) M‬‬
‫• הפטרייה באפריקה גורמת למחלה כרונית מקומית עם‬
‫מעורבות של העור (נודולים ההופכים לאבצסים‬
‫שמתכייבים ) ושל העצמות (הנהרסות)‬
‫• מחלה מפושטת פולמיננטית ‪-‬אצל מדוכאי חיסון קשים‬
‫• המחלה כוללת את מיח העצם‪ ,‬הטחול‪ ,‬הכבד ואיברים‬
‫נוספים ומתאפיינת בלימפואדנופתיה‪ ,‬חום‪ ,‬ירידה במשקל‬
‫והגדלת איברים‪ ,‬פטאלית אצל חולים לא מטופלים‬

‫• אבחון מעבדתי ‪:‬זיהוי ישיר במיקרוסקופ‪ ,‬תרבית מדם‪,‬‬

‫מיח עצם ועוד‪ ,‬סרולוגיה כולל זיהוי אנטיגנים בדם‪/‬שתן‬

‫• טיפול‪ :‬רוב החולים מחלימים גם ללא טיפול‪ ,,‬תרופות‬

‫בעיקר אפוטיראצין ‪ B‬ואיטראקונזול לבד או ביחד‬
 ‫ביופסיה מפה של חולה הסובל‬
‫מהיסטופלסמוזיס‪ ,‬צביעת הביופסיה‬
‫מראה מקרופאגים מלאים בשמרים‬
‫ביופסיה מרקמה המראה שמרים רבים של‬
‫היסטופלסמה‬
‫היסטופלסמוזיס‬
‫טסטים של אימונודיפוסיה למספר פטריות‬
‫הגורמות לפטרת סיסטמית כולל‬
‫להיסטופלסמה‬
 ‫‪.Opportunistic M‬‬
‫• פטריות רבות (שמספרן הולך וגדל) גורמות לפטרות‬
‫אופרטוניסטיות‬

‫• פטריות שכיחות בקבוצה הן‪Candida albicans:‬‬

‫‪Cryptococcus neoformans and Aspergillus fumigatus‬‬

‫• שכיחותן של פטרות אופרטוניסטיות כולל פטרות חודרניות‬

‫גדלה מאד בעשורים האחרונים עקב עליה במספר החולים‬
‫הסובלים מכשל חיסוני‪ ,‬עליה בתוחלת החיים‪ ,‬לידת פגים ועוד‬
 ‫‪Opportunistic M‬‬
‫• הזיהומים הנגרמים על ידי פטריות‬
‫אופורטיוניסטיות יכולים להיות מקומיים ומוגבלים‬
‫(לריאות‪ ,‬לעור‪ ,‬לסינוס הפראנזלי וכדומה)‬
‫• למרות זאת‪ ,‬פטריות אלו עלולות גם לגרום‬
‫לפונגמיה (התפשטות הפטרייה דרך זרם הדם)‬
‫ולפטרות סיסטמיות‪/‬חודרניות‬
 ‫‪.Opportunistic M‬‬
‫• ‪Candidiasis‬‬
‫• זיהומי קנדידה (מינים שונים) הם זיהומים נוזוקומיאלים‬
‫חשובים ( כולל זיהום נוזוקומיאלי שכיח של הדם)‬

‫המין העיקרי בדגימות הקליניות הוא ה‪.albicans C -‬‬ ‫•‬

‫פטרייה זו כמו רוב מיני הקנדידה היא דמוית שמר יכולה‬ ‫•‬
‫ליצור קורים‬
‫גוף האדם מאוכלס על ידי מספר מיני קנדידה‬ ‫•‬
‫הקנדידה (כולל אלביקנס) נמצאת בעיקר לאורכה של‬ ‫•‬
‫מערכת העיכול‪ ,‬יכולה להימצא בנרתיק‬
‫מיני קנדידה נפוצים מאד כולל באוויר באדמה ובמים‬ ‫•‬
 ‫‪.Opportunistic M‬‬
‫• דרכי הדבקה‪ :‬לרוב אנדוגנית‪ ,‬במיעוט המקרים‬
‫אקסוגנית (באמצעות קטטרים‪ ,‬מסתמי לב‬
‫מלאכותיים‪ ,‬ידיים מזוהמות של צוות‬
‫הרפואי‪-‬חשוב)‬

‫• גורמי סיכון כוללים‪ :‬גיל מתקדם ‪ ,‬כשל חיסוני‬

‫(איידס‪ ,‬סרטן‪ ,‬סכרת‪ ,‬השתלות ועוד)‪ ,‬ניתוחים‬
‫קשים‪ ,‬שימוש באנטיביוטיקה רחבת טווח‬

‫• זיהומים על ידי קנדידה יכולים לפגוע בכל איבר‬

 ‫‪Opportunistic M‬‬
‫• זיהומי קנדידה כוללים קנידיאזיס של העור (לעיתים עליון‬
‫בלבד) ‪ ,‬הפה‪ ,‬הנרתיק‪ ,‬הושט‪ ,‬קנידיאזיס כרונית של‬
‫העור והריריות‬
‫• זיהומי מערכת השתן‪ ,‬דלקת ריאות‪ ,‬דלקת של מסתמי‬
‫הלב‪ ,‬דלקת של קרום הלב‪ ,‬זיהומי ‪ CNS‬ועיניים‪ ,‬עצמות‬
‫ובטן‬
‫• זיהום בדם ומחלות מפושטות העלולות לגרום למוות‬

‫• אבחון מעבדתי‪ :‬זיהוי ישיר של הפיטרייה בדגימה (עור‬

‫ומוקוזה) או גידולה בתרבית (מתאים לכל סוגי‬
‫הזיהומים)‪ ,‬בדיקת דם מהירה (רמת ‪ igG‬לזנים פתוגנים)‬
 ‫‪.Opportunistic M‬‬
‫• לקיחת ביופסיה‪ ,‬הכנתה למיקרוסקופ כולל צביעתה נפוצה‬
‫גם היא‬

‫• טיפול‪ :‬זיהומי עור וריריות מטופלים לעיתים רבות מקומית‬

‫באמצעות חומרים מקבוצת האזול לעיתים בליווי טיפול‬
‫דרך הפה בחומרים כמו פלוקונאזול‬
‫• זיהומים עמוקים יותר דורשים טיפול סיסטמי עם חומרים‬
‫כמו פלוקונאזול (דרך הפה או הווריד)‪ ,‬אמפוטרצין ‪,B‬‬
‫קספופונגין ועוד‬
‫• הטיפול על פי סוג הזיהום ומצבו הבריאותי של החולה‬
‫(מחלות כמו איידס וכדומה)‬
‫קנידידיזיס אוראלית של הפה והלשון‬
‫קנדידיזיס עורית (מאחורי הברך)‬
 ‫‪.Opportunistic M‬‬
‫‪Cryptococcus neoformans‬‬ ‫•‬
‫נפוץ בכל העולם בעיקר באדמה (שני וראינטים‪ ,‬הראשון‬ ‫•‬
‫נפוץ בכל העולם בעיקר באדמה המזוהמת בלשלשת יונים‬
‫והשני בסביבת עצי אקליפטוס באזורים טרופים)‬
‫צורת הפטרייה‪-‬לרוב שמר בעל קפסולה‬ ‫•‬
‫דרכי הדבקה‪ :‬לרוב שאיפת הפטרייה מהסביבה‬ ‫•‬
‫הפטרייה נחשבת כאופרטוניסטית מכיוון שרוב החולים הם‬ ‫•‬
‫מדוכאי חיסון (לעיתים נדירות פוגעת בבריאים)‬
‫הפטרייה גורמת למחלה סיסטמית‬ ‫•‬
‫הגורם הנפוץ ביותר לדלקת קרומי המוח פטרייתית‬ ‫•‬
‫(בעיקר בסובלים מתגובה תאית לקויה‪ ,‬חולי איידס)‬
 ‫‪.Opportunistic M‬‬
‫• תסמונות קליניות‪ :‬קריפטוקוקוזיס יכול להופיע בריאות‬
‫בלבד או נפוץ יותר כזיהום ב‪ CNS -‬אליו הגיעה דרך‬
‫הדם והלימפה ממוקד ריאתי‬
‫• תיתכן מחלה מפושטת הפוגעת בעור ובאיברים פנימיים‬
‫• קריפטוקוקוזיס ריאתית‪-.‬הזיהום יכול להיות אסימפטומטי‬
‫או לגרום להופעת סימפטומים של דלקת ריאות קשה‬

‫• קריפטוקוקוזיס של ה‪ -.-CNS-‬הפטרייה מגיעה במקרים‬

‫רבים לקרומי המוח והמוח וגורמת להופעת מחלה כרונית‬
‫שללא טיפול מסתיימת במוות‬
‫• סימפטומים כוללים‪ :‬חום‪ ,‬כאבי ראש‪ ,‬הפרעות ראייה‪,‬‬
‫אפילפסיה ועוד‬
 ‫‪.Opportunistic M‬‬
‫התמונה הקלינית תלויה במצבו החיסוני של החולה ויכולה‬ ‫•‬
‫להיות חריפה מאד בחולי איידס‬
‫אבחון מעבדתי‪ :‬זיהוי ישיר (לאחר צביעה בדיו סיני‬ ‫•‬
‫לדוגמא) או על ידי גידול תרבית מדם‪ CSF ,‬וכדומה‬
‫במקרים רבים זיהוי דלקת קרומי המוח קריפטוקוקית הוא‬ ‫•‬
‫באמצעות קביעת אנטיגני הקפסולה ב‪ , CSF -‬בדם‬
‫טיפול בדלקת קרומי המוח קרטיפטוקוקית הוא משולב‬ ‫•‬
‫וכולל לרוב אמפוטרצין ‪ B‬פלוציטוזין ופלוקונאזול (או‬
‫חומרים דומים)‬
‫הטיפול אורך חודשים ודורש מעקב קליני ומיקולוגי‬ ‫•‬
‫כיב הנגרם על ידי ‪C. Neoformans‬‬
‫צביעה בדיו סיני של ‪ CSF‬מחולה בדלקת‬
‫קרומי המוח קריפטוקוקית (רואים שמר‬
‫מוקף בקפסולה)‬
‫‪ MRI‬מראה קריפטוקוקומה במוח‬
‫(הכתמים הלבנים)‬
 ‫‪.Opportunistic M‬‬
‫• ‪Aspergillosis‬‬
‫• אספרגילוזיס= זיהומים הנגרמים על ידי מיני אספרגילוס‬

‫• חשיפה לפטריות אלו עלולה לגרום למחלות שונות הנעות‬

‫ממצבים אסימפטומטים שלא דורשים טיפול ועד למחלות‬
‫חמורות המסתיימות לרוב במוות‬
‫• עובשים אלו נפוצים בעולם באוויר‪ ,‬באדמה‪ ,‬ובחומר נרקב‬
‫כולל בבתי חולים‪ ,‬כך שהם נשאפים באופן קבוע‬

‫• תוצאות ההדבקה וסוג המחלה המתפתחת תלויה בעיקר‬

‫במאחסן ופחות במין הפטרייה הנשאפת‬
 ‫‪.Opportunistic M‬‬
‫• תסמונות קליניות‪:‬‬
‫• אספרגילוזיס אלרגית מתפתחת כנגד אנטגיני פטריות אלו‬
‫ויכולות לגרום לאסטמה‪ ,‬סינוסיטיס ועוד (במצבים אלו‬
‫הפטרייה לא גדלה בגוף החולה)‬

‫• גדילת הפטרייה (פטרות) בסימפונות או בסינוסים יכולה‬

‫לגרום לאספרגילוזיס חסימתית של הסימפונות =יצירת‬
‫פקקים מחלקי פטריה אצל חולים במחלות ריאה כרוניות‬
‫(חולי ‪ CF‬בסיכון) או של הסינוס הפראנאזלי‬
 ‫‪Opportunistic M‬‬
‫• גדילת הפטרייה בריאות (עקב נזק קודם‪ ,‬שחפת‬
‫לדוגמא) או בסינוסים יכולה לגרום לאספרגילומה‬
‫(כדור פטריה) הנראית ברנטגן‬
‫•‬
‫• אספרגילומה היא בדרך כלל אסימפטומטית‪ ,‬לא‬
‫גורמת לנזק ולא דורשת טיפול אלא עם נוצר דימום‬
‫(במקרה זה הטיפול העיקרי הוא ניתוח)‬

‫• אספרגילוזיס חודרנית פוגעת לפעמים בעור העליון‬

‫בלבד אצל חולים המקבלים טיפול סטרואידי במינון‬
‫נמוך‪ ,‬חולי סכרת ועוד‬
 ‫‪.Opportunistic M‬‬
‫• אספרגילוזיס חודרנית ‪ -‬חמורה יותר כשהיא‬
‫פוגעת בריאות (אצל חולי ריאות כרוניים) וגורמת‬
‫שם להרס רקמתי (אך מוגבל לריאות)‬
‫•‬
‫• אספרגילוזיס ריאתית כרונית נמקית ‪-‬‬
‫אספרגילוזיס ראתית מקומית וחודרנית אך‬
‫מוגבלת של הריאות‬
‫• המחלה לרוב מתפתחת אצל חולים במחלות‬
‫ריאה קודמות וגורמת לנזק מקומי‬
‫• הסימפטומים כוללים קשיי נשימה וכיח דמי‬
‫• אצל חולים אלו הפטרייה איננה חודרת לכלי‬
‫הדם ואיננה גורמת למחלה מפושטת‬
 ‫‪Opportunistic M‬‬
‫• אספרגילוזיס חודרנית מפושטת ‪ -‬מתפתחת‬
‫בחולים הסובלים מכשל חיסוני חמור או‬
‫ניאוטרופניה חמורה (חולים המקבלים טיפול‬
‫כימוטרפי‪ ,‬סטרואידי במינון גבוה)‬
‫• בחולים אלו הפטרייה מתפשטת וחודרת את כלי‬
‫הדם ומגיעה לרוב מוח‪ ,‬לב‪ ,‬כליות‪ ,‬מערכת‬
‫העיכול‪ ,‬כבד וטחול‬
‫• התמותה‪ ,‬גם בחולים מטופלים‪ ,‬היא מעל ‪70%‬‬
 ‫‪.Opportunistic M‬‬
‫• אבחון מעבדתי‪ :‬גידול הפטרייה בתרבית וזיהויה על‬
‫פי המורפולוגיה שלה‪ ,‬אספרגילוזיס חודרנית לא‬
‫ניתנת לזיהוי באמצעות תרביות דם אלא באמצעות‬
‫ביופסיה מהרקמות המזוהמות‬
‫• קיימים טסטים סרולוגיים לזיהוי אנטיגנים בסרום‬

‫• טיפול ומניעה‪ :‬חולים בסיכון גבוה להידבק‬

‫באספרגילוזיס יש לשכן בחדרים עם מסנני אוויר‬
‫• הטיפול הוא לרוב באמפותרצין ‪ B‬או נגזרות שלו‬
‫• לעיתים יש להסיר בנוסף אזורים נגועים בניתוח‬
‫אספרגילוזיס (כדור) בחלל ריאתי אצל ילד‬
‫שסבל מלוקמיה (‪)P.M‬‬
‫צביעת כסף לרקמת ריאה המראה כדורי‬
‫פטריה שם‬
‫קורי אספרגילה בריאה (צביעת כסף)‬
 ‫‪.Opportunistic M‬‬

‫• ‪- Zygomycosis‬זיהומים חודרניים הנגרמים על ידי‬

‫עובשים ממחלקת ה‪.Zygomycetes -‬‬
‫• פתוגנים ממשפחה זו משתייכים לשתי סדרות‪:‬‬
‫‪ Mucorales‬ו‪Entomophtorales -‬‬
‫• הסדרה השנייה כוללת פתוגנים הגורמים לזיהומים‬
‫המלווים בגרנולומות של התת‪-‬עור‪ -‬עליהם לא נדון‬

‫• מכיוון שרוב הזיהומים באדם נגרמים על ידי נציגים‬

‫מהסדרה הראשונה אזי השם המדויק יותר לזיהומים‬
‫אלו הוא ‪Mucormycosis‬‬
 ‫‪.Opportunistic M‬‬
‫• עובשים אלו נפוצים מאד באדמה ובחומר צמחי נרקב כולל ירקות‬
‫ופירות‪,‬‬
‫• דרכי הדבקה‪ :‬שאיפה‪ ,‬אכילה או זיהום פצעים עם הספורות‬
‫מהסביבה החיצונית‬
‫• בדומה לאספרגילוזיס‪ ,‬התפשטות בבתי‪-‬חולים יכולה להתרחש‬
‫באמצעות מערכת מיזוג אוויר‪/‬שימוש בתחבושות מזוהמות לחבישה‬
‫(זיגומיקוזיס של העור)‬

‫• זיגומיקוזיס חודרנית מופיעה בחולים הסובלים מכשל חיסוני‬

‫(מושתלים‪ ,‬מטופלים בסטרואידים‪ ,‬אלו הסובלים מקטואסידוזיס‬
‫כתוצאה מסכרת ועוד)‬
‫• קלינית דומה לאספרגילוזיס‬
 ‫‪.Opportunistic M‬‬
‫• תסמונות קליניות‪ :‬מספר צורות קליניות לזיגומיקוזיס הנגרמות על ידי נציגים‬
‫מהסדרה ‪.Mucorales‬‬

‫• ‪ = .Rhinocerebral Z‬זיהום חריף וחודרני של מערות האף‪ ,‬הסינוס‬

‫הפאראנזלי ושקע העין הכולל את הפנים ומתפשט לקרומי המוח ולמוח‬
‫• מופיע בעיקר בחולים הסובלים מחמצת מטבולית (עקב סכרת) וחולים עם‬
‫מחלות המטלוגיות ממאירות‬

‫• ‪( .Pulmonary Z‬לעיתים מאובחנת בטעות כאספרגילוזיס) מופיע בעיקר‬

‫בחולים הסובלים מניאוטרופניה‪ .‬בצילום רנטגן ניתן לראות כדור פטרייה‬
‫• דלקת ריאות המתקדמת במהירות וגורמת ליצירת חללים‬

‫•‬
 ‫‪Opportunistic M‬‬
‫• המשך‪ -‬קורי הפטרייה עלולים לגרום לתרומבוסים בכלי‬
‫הדם הגדולים בריאות‪ ,‬שטפי דם וכיח דמי‬

‫• בגלל נטית הפטרייה להתפשט דרך כלי דם היא‬

‫מתפתחת לעיתים למחלה מפושטת ולזיהומים באיברים‬
‫שונים‬

‫• עקב כך מופיעים סימפטומים של מערכת העיכול‪,‬‬

‫נוירולוגיים ועוד‬
 ‫‪.Opportunistic M‬‬
‫• ‪ .Cutaneous Z‬יכולה להיות סימן למחלה מפושטת או‬
‫מחלה ראשונית עקב פציעה‪ ,‬תחבושות מזוהמות‪ ,‬זיהום‬
‫כוויות‬
‫• הזיהום יכול לפגוע בעור העליון בלבד או להתפשט‬
‫במהירות לרקמות התת‪-‬עור‬

‫• אבחון מעבדתי‪ :‬באמצעות ביופסיה (החשובה יותר) וגידול‬

‫בתרבית‬

‫• טיפול‪ :‬בעיקר באמפותרצין ‪ B‬יחד עם סילוק הרקמה‬

‫המזוהמת בניתוח ותיקון הפגם החיסוני (אם אפשרי)‬
‫מורפולוגיה מיקרוסקופית של‬
‫זיגומיצטס)‪Mucor‬‬
‫מוקורמוקוזיס בריאות עם אוטמים ושטפי‬
‫דם‬
 ‫ריאה עם אוטומים שנגרמו‬
‫ממוקורמיקיוזיס‪ ,‬תרומבוס בעורק י הריאה‬
‫(רואים קורים הנצבעים בכחול חלש)‬
 ‫‪.Opportunistic M‬‬
‫‪Pneumocystis Jiroveci‬‬ ‫•‬
‫שמר זה (נקרא בעבר (‪ P. Carinii‬גורם לזיהומים‬ ‫•‬
‫אצל אנשים תשושים‪/‬בעלי כשל חיסוני‬
‫לרוב מודבקים ב‪( HIV-‬עם ספירת ‪Th‬מתחת‬ ‫•‬
‫ל‪)200-‬‬
‫פנימוציטוזיס הוא הזיהום השכיח ביותר בחולי איידס‬ ‫•‬
‫שכיחותו ירדה עקב הטיפול היעיל במחלת האיידס‬ ‫•‬
‫בעבר נחשב כטפיל חד‪-‬תאי (פרוטוזואה) מחקרים‬ ‫•‬
‫מולקולריים הראו שהוא שייך לממלכת הפטריות‬
 ‫‪.Opportunistic M‬‬
‫• דרכי הדבקה‪ :‬בעיקר דרך מערכת הנשימה‪ ,‬מחלה‬
‫מתפתחת עקב זיהום ישן שעבר הפעלה‬
‫(ראקטיבציה) או עקב זיהום חדש שנרכש‬

‫• תסמונות קליניות‪ :‬לרוב פנימוציטוזיס מתבטא‬

‫כדלקת ריאות‪ ,‬זיהום רקמות אחרות אפשרי (מיח‬
‫העצם‪ ,‬כבד‪ ,‬מערכת העיכול עיניים ועוד)‬
‫• במודבקים פטריה זו יכול להופיע כצורה טרופית‬
‫חופשית‪)1.5-5 ,‬מיקרון) כספורוציסט בעל גרעין אחד‬
‫( ‪ 4-5‬מיקרומטר) או כציסטה (‪ 5‬מיקרומטר) המכילה‬
‫עד ‪ 8‬גופיפים בצורת ביצה שיכולים‬
 ‫‪.Opportunistic M‬‬
‫• הצורה הקלינית הנפוצה ביותר היא דלקת ריאות(מכונה‬
‫‪ ) PCP‬אינטרסטציאלית עם הסננה של תאי פלסמה‬
‫• סימפטומים כוללים כיחלון‪ ,‬קוצר ונשימה מהירה‪ ,‬שיעול‪,‬‬
‫חום ועוד‪ ,‬ללא טיפול אחוז תמותה גבוה‬

‫• אבחון מעבדתי‪ :‬בחינה מיקרוסקופית לאחר צביעה‬

‫(גימזה‪ PAS ,‬ועוד) של הדגימה הקלינית (כיח‪ ,‬נוזל‬
‫נאדיות וכדומה או ביופסיה מהריאות)‬

‫• טיפול‪ ,trimethoprim-sulfamethoxazole :‬ותרופות‬

‫נוספות‬