‫מיקרוביולוגיה (סה"כ ‪ 50‬שיעורים)‬

‫סילבוס‪:‬‬

‫אימונולוגיה ‪-‬‬
‫בקטריולוגיה‬ ‫וירולוגיה‬ ‫פרזיטיולוגיה‬ ‫מיקולוגיה‬
‫השלמה‬

‫אנטיביוטיקות‬

‫המבחן ‪ 50-60‬שאלות אמריקאיות‪ ,‬כל דבר שנדבר או נעבוד עליו במהלך הקורס יכלל בחומר הסופי לבחינה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מיקרוביולוגיה‪:‬‬
‫עוסקת במבנה ותפקוד של מיקרואורגניזמים ‪ ,‬יצורים זעירים שניתן לראותם רק במיקרוסקופ‪ .‬כל מה שקשור‬
‫לאורגניזמים (ליצורים חיים) שרואים אותם תחת מיקרוסקופ‪ .‬יצורים חיים אלו מתחלקים לכמה מחלקות‪:‬‬
‫בקטריולוגיה – חיידקים עמידים‪ ,‬אנטיביוטיקות‬ ‫‪‬‬
‫וירולוגיה – וירוסים‪ ,‬נגיפים‬ ‫‪‬‬
‫פרזיטיולוגיה – טפילים‬ ‫‪‬‬
‫אימונולוגיה – תורת החיסון‪ ,‬מערכת החיסון (מתחלק ל‪ 2-‬חלקים)‬ ‫‪‬‬

‫מבוא ופרקי יסוד‬

‫מיקרוביולוגיה ‪ -‬הגדרות‪ ,‬מין‪ ,‬סדרי גודל ותאור בסיסי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫תאים אוקריוטי ופרוקריוטי ‪ -‬מיון‪ ,‬מבנה התא ותפקודו‪ .‬זיהוי ומורפולוגיה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫גידול וסביבה – צורת גידול‪ ,‬תנאי גידול‪ ,‬שיטות זריעה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫זיהום פתוגניות (יצור שמחולל מחלה) ואלימות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫צמיחה ושיטות אבחון‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫פעילות אנטיבקטראלית ומנגנוני עמידות‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫פתוגן – מכולל מחלה‪ .‬יצור חי שגורם למחלה כלשהי‪.‬‬

‫מיקרוביולוגיה – עוסקת באורגניזמים זהירים הנקראים מיקרוסקופים‪ .‬ממקרוסקופ אור למיקרוסקופ אלקטרוני חודר‪.‬‬
‫נישה במדע שעוסקת באורגניזם זעירים שנקראים מיקרוסקופים מכיוון שכך הם נראים‪ .‬בעבר המיקרוסקופים‬
‫ראשוניים היו יחסית גדולים עד שנוצר מיקרוסקופ האלקטרוני שהצליחו לראות וירוס‪ .‬שנסתכל דרך המיקרוסקופ‬
‫נראה מגוון מאוד גדול של אורגניזם‪.‬‬
‫בקטריולוגיה – כל אורגניזם שהוגדר כחיידק‪ .‬תורת החיידקים‪( .‬אורגניזמים קטנים‪ ,‬מיקרוסקופיים המסוגלים‬
‫להרבות באופן עצמאי)‪.‬‬
‫וירולוגיה – תורת הנגיפים‬
‫פרזיטולוגיה – תורת הטפילים‬
‫מיקולוגיה – תורת הפטריות‬
‫מיקרוביולוגיה רפואית קלינית – עוסק בתחום הרפואה‪ .‬בגוף האדם‪ .‬עוסקת ביצורים זעירים גורמים מחלות באדם‬
‫ובעלי חיים (עולם הרפואי קשור לבני אדם ובע"ח)‪ .‬חיידקים יש בכל מקום מים‪ ,‬יבשה‪ ,‬גייזרים – התפרצויות הרי געש‬
‫מאדמה‪ ,‬קרחונים וכו'‪ .‬הנישה של המיקרוביולוגיה הרפואית מתעסקת בגוף האדם‪ .‬בכלכלה גם יש חיידקים –‬
‫פסולת‪ ,‬לייצר נפט‪ ,‬פירוק פלסטיק‪ ,‬חיידקים שמייצרים דלקים‪.‬‬
 ‫מבנה‪:‬‬
‫מהלך חייהם‪:‬‬
‫תפוצה (דרך ההדבקה והעברה) איך עוברים מאדם לאדם או מבע"ח דרך ההדבקה והערה‬ ‫‪‬‬
‫יחסים שלהם וקשר לאדם (האם כולם נזק?)‬ ‫‪‬‬
‫דרכי בידודם אבחונם וזיהוים‬ ‫‪‬‬
‫תופעות באדם ואמצעים למלחמה בהם ‪ /‬טיפול במחלה זיהומית‪( .‬מה הם גורמים ואיך אנחנו נלחמים בהם)‬ ‫‪‬‬

‫רקע היסטורי‪:‬‬
‫רוברט הוק ‪ ,1665‬היה נזיר והוא תרם למדע‪ .‬גילה את התא הראשון עם גילוי המיקרוסקופ הראשוני‪ .‬חתיכה‬
‫מהפקק שעם ראה מן עיגולים כאלה וקרא לזה תא ומאז עד היום אנחנו מתייחסים לתאים כך‪.‬‬

‫אנתוני ואן לייבנהוק – היה סוחר בדים הולנדי תחביבו ליטוש עדשות – מיקרוסקופ שהוא בנה ממקורות מים‬
‫ושלוליות שחקר‪ .‬הפך את המיקרוסקופ למכשיר מדעי‪ ,‬והראשון שצפה בתאים חיים ותיעד אותם‪ .‬ואן לייבנהוק נחשב‬
‫לאבי מדע המיקרוביולוגיה‪ .‬התגלית הגדולה הייתה בכך שהוא תיעד הכל‪ .‬אמר לציירים לצייר מה שרואים בטלסקופ‬
‫ותיעד הכל‪ .‬צבע‪ ,‬ריח וכו'‪ .‬בכנס סקרנים החליפו תיעודיים ונוצר מאגר מידע ראשון‪ .‬מאגר המידע הראשוני =‬
‫סיסטמטיקה‪.‬‬

‫סיסטמטיקה‪:‬‬
‫כל עולם החי מחולק ומקוטלג לפי תכונות משותפות מהמאקרו למיקרו (מהגדול לקטן)‪ .‬המטרה‪ :‬לזהות אותם‪ ,‬להגיע‬
‫לתכונות הספציפיות שמזהות ומאבחנות‪ .‬כאשר אנו יודעים מול מי אנו עומדים אז אנו נמצאים כבר ב‪ 50%-‬מהריפוי‪.‬‬
‫ענף בביולוגיה העוסק בסיווג ומיון של היצורים החיים‪ .‬בעולם החי קטלוג אורגניזם במאקרו שהיא נקראת ממלכת‬
‫בע"ח‪ .‬בתוך יש מערכה‪ ,‬אחת מהמערכות חולייתנים בתוכם יהיו כל בעלי החוליות‪ .‬אחרי המערכה יש מחלקה‪ ,‬לדוג'‬
‫מחלקת היונקים‪ .‬אחרי מחלקה סדרה‪ ,‬סדרת הטורפים‪ .‬אחרי סדרה יש משפחה‪ ,‬משפחה החתולים‪ .‬אחרי משפחה‬
‫יש סוג‪ ,‬סוג החתול‪ .‬אחרי הסוג יש מין‪ ,‬מין חתול החולות‪ .‬מין אחרי זנים‪.‬‬

‫על ממלכה‬

‫ממלכה‬

‫מערכה‬

‫מין‬
‫מחלקה‬
‫חתול חתולות‬
‫סדרה‬

‫משפחה‬

‫סוג‬

‫מין‬
 ‫כל עולם החי מחולק ומקוטלג לפי תכונות משותפות מהמאקרו למיקרו‪ .‬ענף בביולוגיה העוסק בסיווג ומיון של‬
‫היצורים החיים‪ .‬בעולם החי קיטלוג אורגניזם במאקרו שהיא נקראת ממלכת בע"ח‪ .‬בתוך יש מערכה‪ ,‬אחת‬
‫מהמערכות חולייתנים בתוכם יהיו כל בעלי החוליות‪ .‬אחרי המערכה יש מחלקה‪ ,‬לדוג' מחלקת היונקים‪ .‬אחרי‬
‫מחלקה סדרה‪ ,‬סדרת הטורפים‪ .‬אחרי סדרה יש משפחה‪ ,‬משפחה החתולים‪ .‬אחרי משפחה יש סוג‪ ,‬סוג החתול‪.‬‬
‫אחרי הסוג יש מין‪ ,‬מין חתול החולות‪ .‬מין אחרי זנים‪ .‬עולם המיקרואורגניזם מחולק כך‪ ,‬מהמאקרו למיקרו‪.‬‬
‫הבקטריולוגיה נכנסת בתוך סדרה וממשיכה עד למיקרו ‪ -‬זן‪ .‬והצורך למיינם ולסווגם נראה הגיוני לכל בר דעת בימינו‪.‬‬
‫(ממלכת בעלי החיים‪ ,‬אם נצמצם נגיע למערכה חולייתנים‪ .‬בתוך החולייתנים יהיו כל בעלי החוליות)‪.‬‬
‫מחלקה של יונקים ‪ ‬מתוך כל היונקים יש סדרה של טורפים ‪ ‬מתוך הטורפים משפחה חתוליים ‪ ‬מתוך‬
‫החתולים יש הרבה מאוד מינים אז בוחרים סוג חתול ‪ ‬ובתוך החתול יש הרבה מאוד מינים ‪ ‬למשל בחרתי מין‬
‫חתול חולות‪.‬‬
‫עולם מיקרו אורגניזם מקוטלג על פי משפחה ‪ ‬סוג ‪ ‬מין ‪ ‬זן‪.‬‬
‫ש‪.‬ב ‪ -‬לצפות בסרטון בפאדלט ולענות על השאלון‪.‬‬
‫_____________________________________________________________________________‬
‫שיעור ‪2-3‬‬
‫מדברים על סדרי גודל הולכים וקטנים‪.‬‬
‫מיקרואורגניזם‪ :‬פטריות (הגדול ביותר) ‪ ‬טפילים ‪ ‬חיידקים ‪ ‬וירוסים (הקטנים ביותר)‪.‬‬
‫יחידות גודל (מדברים על יחידות גודל מאוד קטנות) מיקרונים ‪ /‬נאנומיקרון‪.‬‬
‫מיקרונים – מיליונית ס"מ ‪ .1/1000000‬נאנומיקרון ‪ – nm‬עוד יותר קטן ממיקרון (אלפית של המיקרון ‪)1/1000‬‬

‫כדורית דם אדומה בגודל ‪ 10‬מיקרון‬

‫אי‪-‬קולי‬ ‫חיידק בגודל של ‪ 3‬מיקרון‬

‫וירוס‪( HIV‬איידס) שהוא בגודל ‪ 150‬מיקרון‪.‬‬

‫מבוא ופרקי יסוד‪:‬‬
‫מיקרוביולוגיה ‪ -‬הגדרות‪ ,‬מין‪ ,‬סדרי גודל ותאור בסיסי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫תאים אאוקריוטי ופרוקריוטי ‪ -‬מיון‪ ,‬מבנה התא ותפקודו‪ .‬זיהוי ומורפולוגיה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫גידול וסביבה – צורת גידול‪ ,‬תנאי גידול‪ ,‬שיטות זריעה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫זיהום פתוגניות (יצור שמחולל מחלה) ואלימות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫גידול‪ ,‬שיטות זריעה ואבחון‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫פעילות אנטיבקטראלית ומנגנוני עמידות‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫נחלק את העולם לשני סוגי תאים‪:‬‬

‫פרוקריוטים (חיידק) ואאוקריוטים (בני אדם‪ ,‬פטריות‪ ,‬בעלי חיים‪ ,‬צמחים וכו')‬
 ‫פרוקריוטי (חיידקים)‬ ‫אאקוריוטי (בני אדם)‬

‫הבדלים בין תאים פרוקריוטים לאאוקריוטים‪:‬‬

‫פרוקריוטי‬ ‫אאקריוטי‬
‫אין גרעין‪ .‬הדנא נמצא בציטופלסמה (נוזל התא)‪ .‬שוחה באופן‬ ‫יש יכולת תנועה‪ ,‬יש גרעין‬ ‫גרעין‬
‫חופשי בתוכה‪.‬‬ ‫המכיל בתוכו ‪( DNA‬החומר‬
‫התורשתי) כל התכונות הפיזיות‬
‫הפיזיולוגיות ואפילו חלק‬
‫מהרגשיות תמונות בדוק והקוד‬
‫הזה דנא‪( .‬כל התכונות שלי‬
‫כאדם נמצאים בגוף שלי‪ ,‬בגנים‬
‫הנמצאים בגרעין)‪.‬‬

‫היא החלק הכולל את כל אברוני התא פרק לגרעין‪ .‬כל האברונים‬ ‫גרעין התא מופרד‬ ‫ציטופלסמה‬
‫מצויים בתוך הציטופלסמה‪.‬‬ ‫מהציטופלסמה‪.‬‬
‫אברון יחיד הוא הריבוזום ‪ -‬הוא מבנה תוך תאי המצוי בתאי כל‬ ‫מאוד מורכב‪ ,‬קיימים הו המון‬ ‫אברונים‬
‫היצורים החיים‪ .‬הוא אחראי על יצירת החלבונים בתא‪ .‬לריבוזום‬ ‫אברונים שונים מעבר לריבוזום‪.‬‬
‫יש חשיבות מכרעת על חיי התא והאורגניזם כולו‪ .‬והוא נמצא‬ ‫אין מכלול האברונים כמו שיש‬
‫בשניהם (גם באאוקריוטי וגם בפרוקריוטי)‪.‬‬ ‫באאקוריוטים‪.‬‬

‫ישנן ‪ 3‬שכבות‪) ) ) .‬‬ ‫שכבה אחת הנקראת שכבת‬ ‫שכבות‬

‫האפור זאת הממברנה‬ ‫הממברנה‪ ,‬היא אוגרת בתוכה‬ ‫(העוטפות את‬
‫הירוק זה הדופן‪ .‬הדופן הזאת בנויה מחומר שנקרא‬ ‫את הציטופלסמה (הכוללת‬ ‫האורגניזמים)‬
‫פפטידוגליקאן‪ .‬פפטיד = חלבון קטן‪ ,‬גליקאן = סוג של סוכר‬ ‫בתוכה את האברונים וכדומה)‪.‬‬
‫תרכובת שבנויה מחלבון קטן וסוכר‪ .‬החיידקים הפרוקריוטים הם‬
‫היחידים שיש להם דופן הבנויה מפפטידוגליקאן‪.‬‬
‫החיידקים הפרוקריוטים הם היחידים שיש להם דופן שבנויה‬
‫מפפטידוגליקאן‪.‬‬
‫השכבה הצהובה היא סוג של מעטפת שלא קיימת אצל כל‬
‫החיידקים‪ .‬זאת לא ממברנה‪ .‬החלק הזה נקרא קפסולה‬
‫(המעטפת השלישית נקראת קפסולה)‪ .‬היא מאפיינת סוגים שונים‬
‫של חיידקים (אין כמה סוגים שלה‪ ,‬זה או שהיא קיימת או שלא)‪.‬‬
‫קטנים‬ ‫גדולים‬ ‫יחידות גודל‬
‫אין יכולת התמיינות‪ .‬אין התמחות של תאים‪.‬‬ ‫התמחות תאים לתפקידים‬ ‫התמיינות‬
‫אין דבר כזה התמחות‪ ,‬כיוון שהאורגניזם עצמו השלם הוא תא‬ ‫מיוחדים קיימים ביצורים רב‬ ‫(התמחות)‬
‫אחד‪ .‬הוא תא חד תאי‪ .‬לכן אם ישנה שונות לא מדובר באותו‬ ‫תאים‪ .‬ההתמחות קיימת בתאי‬
‫אורגניזם‪.‬‬ ‫בני האדם‪ ,‬ישנם תאים‬
‫המשמשים למערכת החיסון‪,‬‬
‫לבניית עצמות‪ ,‬תאי דם אדומים‬
‫לחימצון הדם‪.‬‬
 ‫קפסולה‬

‫דופן הבנויה‬
‫שכבה אצל הפרוקריוטי‬ ‫מחומר‬
‫ממברנה‬

‫ציטופלסמה‬

‫חלבונים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הוא אבן הבניין העיקרי וההכרחי ביותר לתא ולתפקודו‪.‬‬
‫גם לתאים פרוקריוטים וגם לתאים אאוקריוטים יש צורך בחלבונים על מנת לבצע תהליך מטבוליזם (מטבוליזם‬
‫‪ -‬הוא תהליך‪ ,‬המתרחש ביצורים חיים‪ ,‬של קליטת‪ ‬חומרים‪ ‬מהסביבה‪ ,‬עיבודם‪ ,‬הפקת‪ ‬אנרגיה‪ ‬מהם ופליטת‬
‫הפסולת)‪ .‬ה‪ DNA-‬אומר לריבוזום מה לייצר‪ ,‬על מנת לבנות את הריבוזום יש צורך בחלבונים ולכן הם‬
‫הכרחיים לתפקוד התא‪.‬‬
‫החלבונים מתפרקים מעל לטמפרטורה של ‪ 42‬מעלות המובילה לפגיעה חמורה בייצור‪ .‬מעל ‪ 42‬מעלות‬ ‫‪‬‬
‫החלבונים מתפרקים ואם אני רוצה שהגוף ימשיך לתפקד צריך לשמר על טמפרטורה שמתחת ל‪ 42-‬מעלות‪.‬‬

‫התמיינות (התמחות) – כשיש לי קבוצה של תאים כשכל תא מתנהל בצורה אחת ובעל תפקיד שונה‪ ,‬קיימת‬ ‫‪‬‬
‫התמחות‪.‬‬

‫טווח המחיה – הינו רחב מאוד בתאים פרוקריוטים‪ .‬בגוף האדם למשל ישנן כמה סוגים של תנאי מחיה חלקם‬ ‫‪‬‬
‫קיצוניים מאוד‪ ,‬כמו חומציות הקיבה (חומציות מאוד גבוה‪ .‬בסקאלת חומציות מ ‪ 1-14‬כשמ ‪ 1-7‬יקראו חומציות‪,‬‬
‫ומ ‪ 7-14‬יקראו בסיסיות‪ .‬ככל שהמספר נמוך יותר החומציות גבוה יותר‪ .‬האמצע סביב ה‪ 7-‬יהיה מים למשל‪ ,‬זו‬
‫תהיה רמת ה‪ ph‬של המים‪ .‬ה‪ ph‬שיש לנו בקיבה הוא ‪ 1.8-2.2‬זה מאוד חומצי!‬
‫כשיש לנו תרכובת חומציות ואנחנו רוצים לסתור אותה נצטרך להוסיף תרכובת בסיסית‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪14‬‬

‫מקורות אנרגיה מגוונים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫בתאים של בני אדם (אאוקריוטים) הגוף מנצל אנרגיה המופקת מגלוקוז (=סוכרים) לאחר פירוק הגלוקוז נוצרת‬ ‫‪‬‬
‫אנרגיה הנקראת ‪ .ATP‬כשנגמרים הסוכרים‪ ,‬הגוף מפרק שומנים‪ ,‬כשהשומנים נגמרים הגוף מפרק חלבונים‬
‫(שריר)‪ .‬כל התהליכים בגוף זקוקים לאנרגיה ‪.ATP‬‬
‫בתאים של חיידקים (פרוקריוטים) – יודעים לפרק סוכרים בדיוק כמו בני אדם‪ .‬ישנם סוגים שונים של חיידקים‬ ‫‪‬‬
‫המפרקים סוגים שונים של גלוקוז‪ .‬ישנם חיידקים אחרים‪ ,‬היודעים לפרק דברים אחרים כמו למשל קשרי גופרית‬
‫(מדובר בקשר כימי מאוד חזק)‪ .‬עוד חומר שמאוד קשה לפרק הוא ניטריטים (תרכובות חנקן ‪ )N‬בגוף שלנו‬
‫החנקן קיים בשתן (שיתנן המורכב בתרכובות חנקן) חיידק שמסוגל לחיות בסביבת השתן נקבל דלקת בדרכי‬
‫השתן‪ ,‬החיידק שמסוגל לחיות שם מצליח לפרק תרכובות חנקניות‪.‬‬

‫שאלה חשובה‪ :‬מי האורגניזם שיש לו דופן? חיידקים‪ .‬שכבות שעוטפות את האורגניזמים‪.‬‬

‫חיידקים (‪)Bacteria‬‬
‫אורגניזמים פרוקריוטים (חסרי גרעין בתוך ובעלי אברון ריבוזום בלבד)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קבוצות החיידקים השונות נבדלות בשכבות העוטפות את התא‪ ,‬גם מבחינה כמותית (שכבות) וגם מבחינה‬ ‫‪‬‬
‫איכותית (צורות הגנה שונות בין פרוקריוטי לאאוקריוטי)‪.‬‬
 ‫לתא החיידק יש דופן‪ ,‬היא למעשה מספר שכבות (פפטידוגליקוגן) העוטפת את הממברנה ומשתנה בין סוגי‬ ‫‪‬‬
‫החיידקים השונים‪.‬‬
‫טווח מחייה רחב מאוד‬ ‫‪‬‬
‫מקורות אנרגיה מגוונים (סוכרים הם המטבע האנרגטי‪ ,‬אותם אנו יודעים לקחת ולפרק)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ממברנה ‪ -‬קיימת אצל כל החיידקים‪ .‬דופן – בעובי ניתן להבדיל באוכלוסיות של חיידקים‪ .‬קפסולה – יש חיידקים שיש‬
‫להם קפסולה ויש חיידקים שאין להם קפסולה‪ .‬מהווה פרמטר של סלקציה כמותית‪ -‬פפטידוגליקאן איכותית‪ -‬קפסולה‪.‬‬

‫אוכלוסיית חיידקים‪:‬‬
‫שבט אוכלוסיית אורגניזמים שמוצאה מתא אחד‬ ‫‪‬‬
‫מושבה אוכלוסייה המכילה כ‪ 10-‬בחזקת ‪ 8‬תאים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הביולוגיה כקהילה שונה מתא בודד‪.‬‬
‫הגנה סביבתית‬ ‫‪-‬‬
‫מעבר גנים – החלפת מידע גנטי‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫מספר הגדרות לאוכלוסיות של חיידקים‪:‬‬

‫תרביות ‪ -‬חיידק אחד אנו לא מסוגלים לראות בעין‪ ,‬רק תחת מיקרוסקופ‪ .‬לא נהיה תמיד במיקרוסקופ ולכן אני‬ ‫‪‬‬
‫מגדלת תרבית‪ .‬ישנן כמה סוגים לגידול תרביות‪:‬‬
‫במבחנה ‪ -‬בתוך נוזל עם אוכל‪ .‬לאותו סוג חיידק למשך לפחות ‪ 24‬שעות תלוי בחיידק ומגדלת אותו שם‪ .‬הוא‬ ‫‪.1‬‬
‫צריך להיות שם ‪ 24‬שעות כדי שנוכל לראות משהו‪.‬‬
‫צלחת פטרי – בתוך הצלחת שמה חומרי מזון והופכת אותם למוצק (ממצקים את הנוזל עם אגר שהוא חומר‬ ‫‪.2‬‬
‫ממצק)‪ .‬ואז על המוצק הזה ניתן לגדל חיידקים‪ ,‬נראה מושבות שניתן לראות רק בצלחת מוצקה‪ .‬וגם פה צריך ‪24‬‬
‫שעות עד שנראה מושבות של חיידקים‪ .‬לפני ‪ 24‬שעות קודם לכן צנח לו חיידק על האגר במקום מסויים ואז הוא‬
‫התחיל בעצם להתרבות‪ .‬ואז נוצרה לי מושבה‪( .‬מושבות ניתן לראות אך ורק בצלחת פטרי) מושבה מתחילה מ‬
‫‪ 10‬בחזקת ‪ 8‬חיידקים ומעלה‪ .‬מה שקרה הוא שחיידק אחד נפל על הצלחת פטרי והתחיל להשתכפל‪ ,‬עד‬
‫שנוצרה מושבה‪ .‬תהליך היווצרות המושבה נקרא "שבט"(‪ – )clone‬חיידקים הזהים אחד לשני‪ .‬כשהחיידקים‬
‫נמצאים בסמיכות אחד לשני‪ ,‬הם מסוגלים להעביר בניהם את החומר התורשתי בניהם (גנום)‪ .‬במקור הם זהים‬
‫אבל יש דנא בנוסף שרק אותו הם מסוגלים להעביר אחד לשני (לא כולם יודעים לעשות את זה) את אותו הגנום‬
‫(החומר התורשתי המאפיין)‪.‬‬

‫מהו הגנום הנ"ל? ‪ ‬הוא ‪ DNA‬השונה מהמוכר לנו (ה‪ DNA-‬הרגיל אינו ניתן להעברה)‪ .‬הגנום הנ"ל נקרא‬
‫פלסמיד המאפיין אך ורק חיידקים מסוימים (לא לכל החיידקים יש פלסמיד) הפלסמיד הוא ‪ DNA‬הניתן להעברה בין‬
‫חיידק לחיידק הנותן להם יתרון הישרדותי‪ .‬למשל אם ישנו חיידק שפיתח עמידות כלשהי לאנטיביוטיקה באופן‬
‫רנדומלי שאינו תלוי בו (כמו תהליך הברירה הטבעית)‪ .‬הוא מעביר את הגנום שלו לחיידקים שלידו‪ ,‬וכך גם הם‬
‫מקבלים את העמידות לאנטיביוטיקה‪ .‬הגנום משתנה עם הזמן‪ ,‬ומועבר לחיידקים האחרים שבסביבתו‪.‬‬
‫ההבדלים בין פלסמיד ל ‪:DNA‬‬
‫שניהם מורכבים מבסיס של דנ"א אך פלסמיד יחידה עצמאית שמסוגל לעבור מאחד לשני ויכול להיות הרבה עותקים‬
‫ממנו באותו חיידק‪ .‬בדנ"א הכרומוזומלי יש דנ"א אחד בכל חיידק‪.‬‬
‫האם הפלסמיד יכול לעבור לכל סוגי החיידקים (לאותו שבט או אותה מושבה)? האם הם מעבירים את הגנום‬
‫הזה? או רק בין אותם סוגים של חיידקים?‬
‫התשובה היא כן‪ .‬הם יכולים להעביר את הפלסמיד לאותו שבט‪ ,‬וגם לחיידקים רחוקים מהם מאותו הסוג שלהם‪,‬‬
‫שנמצאים באותו ‪( clone‬שבט) וגם לחיידקים רחוקים מהם מאותו הסוג שלהם‪ .‬אך עדיין ישנם סוגים של חיידקים‬
‫שמסוגלים להעביר לאותו שבט‪ ,‬לאותה מושבה ולסוגים שונים של חיידקים‪.‬‬
 ‫פלסמיד בתוך התא פרוקריוטי‬

‫‪DNA‬‬

‫איך מבדילים בין החיידקים השונים?‬

‫זיהוי מיון החיידקים על סמך ‪ 3‬תכונות‪:‬‬
‫תכונת המבנה ‪ /‬מורפולוגיה ‪ -‬צורת התא וגודלו‪ ,‬אופן התארגנות של התאים‪ ,‬תוספות מבנה‪ ,‬תכונות צביעה‬ ‫‪.1‬‬
‫דיפרנציאלית‪.‬‬
‫תכונות ביוכימיות – מה התכונות הטמונות בתוך אותם החיידקים‪ .‬לדוגמה‪ :‬יצירת אנרגיה ממקור מסוים גלוקוז‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫חנקן‪ ,‬גופרית וכו'‪.‬‬
‫הרכב גנטי ‪ /‬מבנה מולקולארי – מבנה הדנא גם החיצוניות וגם הביוכימיות‪ .‬זה בא לידי ביטוי על י"ד קודים‪ ,‬גנים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הדנ"א המכיל את כל המבנה המולקולארי של החיידק‪ .‬בעצם בדיקה של הגנים‪ ,‬האם ישנן תכונות הקיימות או לא‬
‫קיימות? כיום ישנה יכולת לדעת מה כל קוד בדנ"א מקודד‪ .‬לפי הקודים ניתן לדעת באיזה חיידק מדובר‪ .‬למשל‬
‫ישנם קודים המרכיבים דנ"א של חיידק אי‪-‬קולי‪ .‬יכול להיות מצב שהקודים של חיידק מסוים לא יתאימו לשום דבר‬
‫ברפרטואר החיידקים הקיימים‪ ,‬וכך אנו יודעים שמצאנו חיידק מסוג חדש)‪.‬‬

‫הגרעין‬ ‫תא אפיתל שקיים בתוך הגוף שלנו‬

‫חיידקים‬

‫נקדים – תמיד בקבוצות לעולם לא בודדים‬

‫מתג – גליל מאורך‪ ,‬מעין מלבן‪ .‬מגיעים בצורה של זוגות או‬

‫שרשראות‪ .‬אין צברים‪.‬‬

‫סליל – או סליל דחוס‪ ,‬או סליל פתוח‪ ,‬או סליל זיגזג‪ ,‬ישנן‬
‫המון סוגים של סליל‪ .‬אלו באים רק בבודדים‪ .‬הם כן יכולים‬
‫לחיות בצבר או במושבה‪ ,‬אך כל אחד חי בעצמו‪ .‬הם לא‬
‫נקשרים אחד לשני‪ ,‬רק חיים בסמיכות אחד לשני‪( .‬יכול להיות‬
‫גל קטן)‪ .‬מגיע תמיד כבודד‪ .‬הם כולם חיים לבד‪.‬‬
‫הערה‪ :‬ההבדל בין בודד לעומת זוג או שרשרת – בזוג ושרשרת הם מקיימים קשר הכרחי אחד עם השני‪ .‬בבודדים‬
‫אין צורך ולא קיים קשר הכרחי אחד עם השני‪.‬‬
‫*צבר של חיידקים = מושבות‪.‬‬

‫מיון חיידקים לפי צביעה – לפי עובי שונה של העטיפות‪.‬‬

 ‫לתאים פרוקריוטים יש ‪ 3‬עטיפות‪:‬‬
‫ממברנה ציטופלסמתית – קיימת אצל כל החיידקים‪ ,‬בנויה מפוספוליפידים (חלק פנימי הידרופובי והחיצוני‬ ‫‪.1‬‬
‫הידרופילי)‪ .‬בה יש מרווחים קטנים למעבר מזון ויציאת פסולת (מחייבת נשאים ע"מ להעביר חומרים‬
‫הידרופילים)‪ .‬בצמוד אליה קיים דופן החיידק‪ ,‬ומהווה את צורת התא החיידקי‪.‬‬

‫ממברנה של החיידק דומה לממברנה של בני אדם היא בנויה משכבה כפולה של פוספוליפידים‪ .‬בנויה מראש פוספטי‬
‫וזנב שומני‪ ,‬זה מונע ממים להכנס‪ .‬מים לא יכול לעבור בשומן‪ .‬לכן הממברנה שומרת לי על הציטופלסמה‪ ,‬שומרת לי‬
‫על החיידק‪ .‬בתוך הממברנה יש תעלות שעוזרים לי להעביר מבפנים לבחוץ ולהיפך‪.‬‬
‫על הממברנה יש סוכרים ‪ /‬חלבונים שמשמשות סוג של תעודת זהות של התא‪.‬‬

‫דופן ‪ -‬יש חיידקים בעלי דופן עבה ויש חיידקים בעלי דופן דקה‪ .‬מי מרכיב את הדופן? פפטידוגליקאן‪ .‬התרכובת‬ ‫‪.2‬‬
‫של החלבונים וסוכרים היא אבני הבניין של הדופן‪ .‬אם יש מעט הדופן דקה אם יש הרבה הדופן עבה‪ .‬מי שיש לו‬
‫דופן דקה קוראים לו גרהם מינוס ומי שיש לו דופן עבה קוראים לו גרהם פלוס‪( .‬דופן עבה חיובית תצבע בכחול‪,‬‬
‫דופן דקה שלילית תצבע באדום)‪.‬‬

‫הבחנה לפי צביעת גרהם‪:‬‬

‫השיטה מאפשרת להבחין בין שתי קבוצות חיידקים‪ :‬גרהם ‪( +‬סטפילוקוקים)‪ ,‬גרהם – ( אי‪-‬קולי)‪.‬‬

‫אנטיגן ‪ -‬היא‪ ‬מולקולה‪ ‬המעוררת תגובה חיסונית שגורמת ליצירת‪ ‬נוגדנים‪.‬‬

‫נוגדן – מולקולת חלבון השייכת למערכת החיסון‪.‬‬
‫מעבר לכך ישנם הבדלים בדופן‪ ,‬הבדל בולט זה שבגרהם השלילי יש ממברנה כפולה פנימית וחיצונית שלא קיימת‬
‫בגרהם החיובי‪ .‬וההבדל הנוסף שבגרהם השלילי יש חלבונים שנמצאים בתוך הממברנה הנקראים פורינים‪ .‬פורין הוא‬
‫חלבון המצוי בתוך הממברנה בגרהם שלילי‪ .‬פורינים הם גדולים מספיק כדי לאפשר דרכם דיפוזיה פסיבית‪.‬‬
 ‫הבדלים בין גרהם שלילי לגרהם חיובי‪:‬‬
‫גרהם חיובי‬ ‫גרהם שלילי‬
‫עבה‬ ‫דקה‬ ‫שכבה‬
‫‪60-100%‬‬ ‫‪5-10%‬‬ ‫פפטידוגליקאן‬
‫אין ממברנה כפולה‪.‬‬ ‫ממברנה כפולה פנימית וחיצונית‪,‬‬ ‫דופן‬
‫שכבה עבה של פפטידוגיקאן‬ ‫שכבה דקה של פפטידוגליקאן‬
‫אין פורין בגרהם חיובי‬ ‫פורינים הם חלבונים הנמצאים‬ ‫חלבון שמצוי בתוך הממברנה‬
‫בתוך הממברנה‪ .‬פורין הוא‬ ‫(פורין)‬
‫החלבון המצוי בתוך הממברנה‬
‫בגרהם שלילי‪.‬‬
‫יצבע בכחול‬ ‫יצבע באדום‬ ‫צביעה‬
‫רוב החיוביים יהיו קוקים‬ ‫רוב השליליים יהיו מתגים‬ ‫צורה‬

‫טוקסינים (רעלנים) ישנם תרכובות חלבוניות וישנם תרכובות שומניות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מי יהיה יותר עמיד לשינויים סביבתיים‪ ,‬הגרהם החיובי או הגרהם השלילי?‬
‫ההתמודדות העיקרית שלנו עם חיידקים היא בסביבה שלנו – היגיינה (אישית וסביבתית)‪ .‬למשל בחדרי ניתוח חשוב‬
‫שלא יהיו חיידקים הוא צריך להיות סטרילי‪ ,‬וכדי שהוא יהיה כזה יש צורך בשימוש בחומרים כימיים שונים‪,‬‬
‫כשהמטרה היא להשפיע על החיידקים‪ ,‬או להאט אותם או להמית אותם‪.‬‬
‫מי יותר רגיש לאותם חומרים?‬
‫למרות שלחיידקים בעלי גרהם חיובי יש דופן עבה‪ ,‬זו ההגנה היחידה שלו‪ .‬רק עליה הוא התבסס‪ ,‬ולכן כאשר הדופן‬
‫שלו נוטרלה הוא מת‪ .‬דבר זה נעשה דיי בקלות ע"י סבונים‪ ,‬חומצות וכו'‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬החיידקים בעלי גרהם שלילי‪,‬‬
‫דווקא בגלל שיש לו דופן דקה הוא לא מתבסס רק עליה‪ ,‬יש לו המון כלים להתמודדות‪ .‬כולל הגנים הנמצאים על‪-‬פני‬
‫הפלסמידים‪ .‬לכן‪ ,‬הגרהם השלילי קשה יותר להתמודדות מאשר הגרהם החיובי‪ .‬משום שיש עוד דברים להתמודד‬
‫איתם בגרהם השלילי מלבד הדופן שלו‪ .‬בעוד שבגרהם החיובי אנו צריכים לנצח רק את הדופן וזהו‪.‬‬

‫קפסולה – הקפסולה עוזרת לחיידקים באופן זמני להתמודד מול מערכת החיסונית‪ .‬באמצעותה מתמודדים‬ ‫‪.3‬‬
‫החיידקים עם מערכת החיסון שלנו באופן זמני (תאי הדם הלבנים)‪ .‬היא הופכת את החיידקים ל"רואה ואינו‬
‫נראה" אך כפי שאמרנו זהו מצב זמני‪ .‬הקפסולה מונעת תהליך של אופסוניזציה ‪ ‬הנוגדנים לא מצליחים‬
‫להיצמד לחיידקים בעלי קפסולה‪ ,‬ולכן הבלענים לא מזהים אותו‪ .‬כלומר‪ ,‬בתהליך רגיל‪ ,‬הנוגדנים הם אלו‬
‫שגורמים לבולענים לזהות את הגוף הזר‪ ,‬כשהם לא מצליחים להיצמד לחיידק בשל הקפסולה שהיא "גורם‬
‫אלימות" המונעת פגוציטוזה (=בלענות) ‪ -‬במערכת החיסון שלנו ישנם תאי דם לבנים הבולעים כל גוף זר אצלנו‬
‫על כל גוף זר מוצמדים נוגדנים (במקרה שלנו‪ ,‬החיידקים הם גוף זר) והם מפרקים אותו בתוך עצמם ופולטים‬
‫לתוך הפסולת‪ .‬כך זה אמור להיות במצב רגיל בלי התערבות הקפסולה‪ .‬הקפסולה מונעת מהבולענים לבלוע את‬
‫החיידק שהיא שייכת אליו היא מונעת את הזיהוי של התאים הבולעניים לזהות את החיידק היצמדות של נוגדנים‬
‫לחיידק ולכן מונעת מהבלענים של מערכת החיסון לזהות את החיידקים כגוף זר וכך מונעת מהבלענים לבלוע את‬
‫החיידקים‪ .‬אם הבלענים של מערכת החיסון לא בולעים‪ ,‬כל התהליך החיסוני נקטע כיוון שהבליעה הוא חלק‬
‫קריטי וחיוני להמשך תהליך ההתמודדות של מערכת החיסון עם החיידקים‪( .‬אם הם לא מזהים הם לא בולעים‬
‫אותם‪ .‬ואם הם לא בולעים כל מערכת תהליך החיסון נגדע‪ .‬ואז הוא ממשיך להתרבות בלי שאף אחד מפריע לו)‪.‬‬
‫לכן חיידקים אלו נקראים חיידקים פגוציטוזים‪ .‬אחד השלבים החשובים והראשוניים שמערכת החיסונית עושה‬
‫זאת הבליעה! ואם הם לא בולעים זה משבש הכל‪ .‬בלי בליעה‪-‬אין טיפול חיסוני‪ .‬הקפסולה לא קיימת אצל כל‬
‫החיידקים רק אצל חלקם‪.‬‬
‫חיידק הנמצא במצוקה‪ ,‬ישקיע פחות משאבים בבניית הקפסולה‪ ,‬הקפסולה לא תהיה אופטימלית‪ ,‬ואז אנצל את‬ ‫‪‬‬
‫זה לטובתי‪ .‬החיידק יבנה את הקפסולה בצורה רעועה ולא ישקיע בה כמו שצריך‪ .‬כך אפשר להילחם בחיידקים‬
‫בעלי גרהם שלילי‪ ,‬באמצעות הכנסתם למצוקה ואז טיפול באמצעות אנטיביוטיקה הפוגעת בקפסולה שתבנה‬
‫בצורה רעועה עקב המצוקה שהכנסתי אליה את החיידק‪.‬‬
 ‫הקפסולה עוזרת להיצמדות בין חיידקים או למצע (עששת) – חיידקי העששת למשל נצמדים באמצעות‬ ‫‪‬‬
‫הקפסולה לשיניים‪.‬‬

‫אופסוניזציה – במערכת החיסון שבגופנו ישנה תופעה הנקראת אופסוניזציה‪.‬‬

‫לתאים מסוימים במערכת החיסון יש יכולת לקשור מצד אחד חיידק ומצד שני‬
‫(תא בלען) ולקרב ביניהם‪ .‬כך החיידק נבלע ואינו מזיק לתאי הגוף‪.‬‬
‫פגוציט ‪:1‬‬
‫ציור‬

‫סימון = אופסוניזציה‬

‫ע"י נוגדנים של החיידק‬

‫חיידק‬

‫נוגדנים‬
‫תאים בלעניים‬

‫מערכת חיסון‬

‫מה קורה לחיידקים שיש להם קפסולה?‬

‫שרשרת תהליכים של‬ ‫אנטיפגוציטורי – הנוגדנים לא מצליחים להיצמד לקפסולה‪.‬‬
‫אין תהליך של אופסוניזציה‪ ,‬אם אין אופסוניזציה הבלענים‬
‫מערכת חיסון כנגד החיידק‬
‫לא מזהים שזה חיידקים הם לא בולעים ולא נבנית‬
‫מערכת חיסונית של אותו חיידק‪ .‬תהליך זה נקרא‬
‫אנטיפגוציטורי‪.‬‬
‫ציור ‪:2‬‬

‫חיידק‬

‫קפסולה‬

‫גרימת מחלות‪:‬‬
‫זיהום – התרבות של חיידקים בתוך איבר או רקמה בגוף‪ .‬זיהום = התיישבות של פתוגנים‪ .‬לשים לב! דלקת היא לא‬
‫זיהום!‬
 ‫דלקת = תגובה של הגוף‪ ,‬של מערכת החיסון כתוצאה מזיהום‪ .‬יכולה להיות דלקת שאינה זיהומית כתגובה למשהו‬
‫שאינו נורמלי למשל הפרשת הורמונים מוגברת‪ ,‬שחיקה של המפרקים כך נוצרת דלקת פרקים וכדומה‪.‬‬
‫לשים לב! כשיש לי זיהום הדלקת חייבת להיות זיהומית!‬
‫דלקת בדרכי השתן – יכולה להיות על בסיס לא זיהומי – כאן מדובר לפגם במערכת החיסון הגורמת להפרשת ייתר‬
‫של חומרים ויוצרת תגובה‪ .‬ויכולה להיות על בסיס זיהומי – חיידקים שחדרו למערכת השתן‪.‬‬
‫הכול תלוי במקור – כשיש מקור מיקרואורגניזמי‪ ,‬מדובר בדלקת זיהומית‪ .‬כשהמקור אינו‬
‫מיקרואורגניזמי‪-‬מדובר בדלקת שאינה זיהומית‪.‬‬

‫דרכי מעבר פתוגני (חיידק המחולל מחלה)‬

‫מערכת עיכול פה וצואה – כל מה שנכנס ממקום אחד ויוצא ממקום אחר וחוזר חלילה‪ .‬יכולים להיות מים‬ ‫‪.1‬‬
‫מזוהמים ששתינו‪ ,‬סביבת מים מזוהמים‪ ,‬דיג באזורים מזוהמים‪ ,‬במי שתיה‪ ,‬במזון (כמו סלמונלה) וכו'‪.‬‬
‫זיהום – התרבות של חיידקים בתוך איבר או רקמה בגוף‪ .‬מצב התרבות של אורגניזמים ‪ /‬מיקרואורגניזמים‬
‫וגרימת נזק לתאים ואז לאיבר ואז לרקמה בגוף‪ .‬תהליך דלקתי זה לא תהליך זיהומי‪ .‬דלקת זה לא זיהום‪.‬‬

‫ריריות ודרכי הנשימה – פתוגנים שעוברים דרך מערכת הנשימה‪ ,‬נמצאים בתוך טיפות קטנטנות הנקראות‬ ‫‪.2‬‬
‫"אירוסולים" (=טיפות מקרוסקופיות שאנו פולטים בדיבור‪ ,‬נשימה‪ ,‬עיטוש וכו') ישנם פתוגנים שיכולים לשהות‬
‫באוויר הרבה זמן ויש כאלו שיכולים לשהות זמן קצר‪ ,‬אלו שיכולים לחיות באוויר זמן ארוך נחשבים ליותר‬
‫אלימים והם עוברים מהר מאדם לאדם‪ .‬החלשים יותר צריכים מגע יותר קרוב על מנת לעבור מאדם לאדם‪.‬‬
‫עבודות אדמה‪ ,‬עבודות בניה‪ ,‬טיפות ממקורות מים מזוהמים שהושפרצו וכדומה גם הם מעבירים חיידקים‬ ‫‪‬‬
‫באמצעות האוויר‪.‬‬
‫התיישבות של חיידקים על פני העור‪ ,‬או ריריות שונות כגון בדרכי הנשימה העליונה (פה לוע אף וכו') בדרכי‬ ‫‪‬‬
‫המין‪ ,‬בדרכי המעיים‪.‬‬

‫התיישבות של פתוגנים שבסופו של דבר יגרמו לנזק לתא איבר רקמה‪ ,‬דלקת זאת תגובה של הגוף שלי‪ ,‬של‬
‫המערכת החיסונית שלי כתוצאה מזיהום‪.‬‬
‫תגובה להפרשת חומרים מוגברת באותו מקום אבל זה לא זיהומי‪ ,‬זאת דלקת לכל דבר אבל לא על בסיס זיהומי‪.‬‬
‫כשיש מקור של מיקרואורגניזם זה זיהומי ולהיפך‪.‬‬
‫זיהום זה בעצם התיישבות של מיקרואורגניזמים במקום מסוים יצירת שבט מושבה ובסופו של דבר ההתרבות שלהם‬
‫יוצרת לי את הזיהום‪.‬‬
‫מגע מיני – לא רק מגע מיני וגינאלי‪ ,‬גם אוראלי ואנאלי יכולים להעביר פתוגנים ואף פתוגנים מאוד אלימים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫עור – למשל‪:‬‬ ‫‪.4‬‬
‫עקיצה ע"י בע"ח‪ ,‬כמו עכבישים‪ ,‬יתושים‪ ,‬דבורים‪ ,‬קשקשי דגים וכו'‬ ‫‪‬‬
‫על קשקשי הדג בסנפיר העליון למשל יש המון חיידקים‪ ,‬דקירה מהם יכולה להעביר חיידקים מאוד אלימים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כנ"ל לעקיצות שונות שחודרות את העור‪...‬וכדומה‪.‬‬
‫דקירות שונות – מחטים‪ ,‬סכינים‪ ,‬מסמרים‪ ,‬קוצים‪ ,‬פדיקור מניקור‪ ,‬דיקור סיני וכדומה‪ .‬חובה לשים לב‬ ‫‪.5‬‬
‫לסטריליזציה!! מחלות אלימות מאוד עלולות לעבור דרך העור אל הדם‪ .‬חיידק שכיח הוא טוטרידיוס טטני‬
‫(טטנוס) דקירה ממסמרים‪ ,‬חוטי תיל‪ ,‬ורדים ושיחים קוצניים וכדומה בעיקר בחלודה וצמחים‪ .‬גם פצעי לחץ‬
‫מהווים קרקע פוריה למושבת חיידקים‪ ,‬לכן חייב לשים מסיכה בעת טיפול בפצעי לחץ וחשוב מאוד לחטא‬
‫אותם‪ .‬פצעי לחץ זאת בעיה בזרימת דם‪.‬‬

‫*תזכורת‪ :‬היגיינה זה אחד הדברים שיכולים לעזור לנו להתמודד עם החיידקים‪.‬‬

‫___________________________________________________________________________‬
‫שיעור ‪4-5‬‬
 ‫מחלות זואונוטיות ‪ -‬מעבר של מחלות ע"י בעלי חיים‪ .‬יכול להיות ע"י נשיכות עקיצות וכו'‪.‬‬

‫ישנם פתוגנים המסוגלים לעבור לבני אדם רק באמצעות וקטור או באמצעות מאכסן או באמצעות שניהם יחד‪ .‬יש‬
‫פתוגנים שמסוגלים לעבור לבני אדם ע"י רזרבואר (מאכסן) בלבד‪ .‬יש פתוגנים שמסוגלים לעבור לבני אדם ע"י וקטור‬
‫בלבד‪ .‬יש פתוגנים שצריכים גם וגם‪.‬‬
‫חשוב לזכור! במחלות זאונוטיות האדם לא יכול להדביק אדם אחר! רק להדביק מאכסן ‪ /‬וקטור!‬

‫וקטור – נושא מחלה‪ ,‬בדרך כלל מדובר בסוג של חרק או קרצית (פרוק רגליים)‪ .‬פרוקי הרגליים אינם מושפעים‬ ‫א‪.‬‬
‫מהפתוגן כלל אך‪ ,‬כאשר הוא מועבר לדנ"א הם כן מושפעים ממנו ונפגעים‪.‬‬

‫מה בעצם קורה כאן? הווקטור חי בתוך בעלי החיים‪ ,‬ובעל החיים מעביר את הפתוגן לבני האדם ע"י נשיכה‪ ,‬על ידי‬
‫נפילה מהרוח למשל על האוכל שלנו‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬מלריה ‪ -‬האדם לא מעביר לאדם אחר מחלות זאונוטיות‪ .‬למשל מלריה‪ ,‬המתבטאת בתור פלוסודיום –‬
‫היתושה עם הפלסודיום עוקצת אותי ומעבירה לי את המלריה‪ .‬אני לא יכולה להעביר את המלריה לאדם אחר‪ ,‬רק אם‬
‫תבוא יתושה אחרת שאינה נגועה ושאבה ממני דם‪ ,‬היא כן יכולה להעביר את המלריה לאדם אחר – היא משמשת‬
‫כוקטור‪ .‬וקטורים תמיד יהיו פורקי רגליים‪ .‬פתוגן נמצא בתוך הוקטור‪ ,‬חי בתוכו‪ .‬והם בעצם מעבירים את הפתוגן ע"י‬
‫נשיכה ‪ /‬עקיצה לבני אדם‪ .‬הם יכולים לנחות על המזון גם וזה נקרא מעבר עקיף (לא ישיר)‪ .‬אני לא יכולה להעביר‬
‫לבני אדם אבל אני כן יכולה להעביר דרך וקטור‪( .‬מלריה זה טפיל שיש לו ‪ 2‬אורגניזמים שיושב על יתוש הנופלס‬
‫והשני זה בני האדם)‪.‬‬
‫דוגמה נוספת‪ :‬קדחת מערות‬

‫‪ Reservoir‬רזרבואר (מאכסן) ‪ -‬אותו מאכסן מקיים בתוכו את נוכחות הפתוגן ומאפשר לו להיות בתוכו ולהתרבות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בדרך כלל אלו יהיו חולייתנים (יונקים‪ ,‬דגים‪ ,‬עופות‪ ,‬דו‪-‬חיים כמו צפרדעים‪ ,‬זוחלים) ‪ 5 -‬מחלקות ששייכים למחלקות‬
‫החולייתנים כולם יכולים לשמש כרזרבוארים‪ .‬המאכסן יכול להיפגע מהמחלה או שלא‪ .‬כלומר יש פתוגנים שגורמים‬
‫לנזק ויש שלא‪ ,‬הרזרבוארים כן יכולים לפתח מחלה או שלא‪ ,‬זה תלוי בסוג הפתוגן‪ .‬לרוב נתקל במחלות פתוגנים‬
‫שעוברים מבע"ח יהיה בעיקר יונקים ועופות כי המגע יותר יומיומי איתם‪.‬‬

‫לדוגמה‪ :‬כלבת ‪ -‬נושא וירוס אשר נמצא בתוך הכלבים ויכול להיות אצל כל היונקים ולא רק בכלבים‪ .‬מעביר את זה‬
‫גם לבני אדם‪ .‬הבן אדם יכול להעביר את זה אחד לשני רק אם תהיה איזו שהי התערבות‪ .‬בעלי החיים כן יכולים‬
 ‫להעביר אחד לשני ולהדביק את הבני אדם‪ .‬הכלבת יכולה לעבור לבני אדם רק ע"י בעלי החיים‪ .‬היא לא מדבקת‬
‫מאדם לאדם ‪ .‬רק בע"ח מדבקים אחד את השני בזה ומדבקים את בני האדם‪ .‬ברגע שהאדם נדבק מהמאכסן האדם‬
‫הופך להיות מאכסן‪.‬‬
‫דוגמה נוספת‪ :‬שרטת החתול‬

‫שילוב ‪ 2‬הקטגוריות יחד‪ ,‬גם וקטור וגם מאכסן – חלק ממחזור החיים של הפתוגן חייב להיות גם בתוך וקטור וגם‬ ‫ג‪.‬‬
‫בתוך המאכסן‪ .‬ולכן המסלול מושלם אך ורק כשיש לי את שניהם‪ .‬כלומר‪ ,‬ישנו מעבר של פתוגן מסויים המחייב מעבר‬
‫בין הוקטור (למשל יתוש) למאכסן (שהוא בדרך כלל בע"ח חולייתן למשל כלב) ומשם לאדם‪.‬‬

‫לדוגמה‪ :‬לשמניה – לכל פתוגן את הוקטור הספציפי שלו‪ .‬למשל‪ :‬אם יתוש שיש לו לשמניה עקץ אותי‪ ,‬הוא מעביר‬
‫אליי את הלשמניה‪ .‬אני יכולה להעביר את הלשמניה חזרה רק ליתוש לשמניה אך לא לאדם אחר‪ .‬לישמניזיס – טפיל‪.‬‬

‫שלב ‪1‬‬

‫שלב ‪3‬‬
‫פתוגן שמצריך‬
‫‪Vector‬‬
‫נוכחות של‬
‫וקטור ונוכחות‬
‫פתוגן‬ ‫של מאחסן‬
‫לשם השלמת‬
‫מחזור חיים‬
‫(בוגר)‬
‫פרוקירגליים‬
‫(חרקים)‬

‫‪ = Reservoir‬מאחסן ‪ /‬מאכסן‬

‫שלב ‪2‬‬
‫חולייתנים‬
‫יונקים‬
‫דגים‬
‫דו‪-‬חיים‬
‫עופות‬
‫זוחלים‬ ‫מבוא ופרקי יסוד‪:‬‬
‫מיקרוביולוגיה ‪ -‬הגדרות‪ ,‬מין‪ ,‬סדרי גודל ותאור בסיסי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫תאים אאוקריוטי ופרוקריוטי ‪ -‬מיון‪ ,‬מבנה התא ותפקודו‪ .‬זיהוי ומורפולוגיה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫זיהום פתוגניות (יצור שמחולל מחלה) ואלימות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫גידול‪ ,‬שיטות זריעה ואבחון‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫פעילות אנטיבקטראלית ומנגנוני עמידות‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
 ‫זיהום פתוגניות ואלימות (מושגים חשובים) ‪:‬‬
‫נשא – בעלי חיים או אדם שיש בתוכו איזשהו זיהום ‪ /‬פתוגן אך כדי להיות נשא הוא צריך להיות בשלב‬ ‫א‪.‬‬
‫אסימפטומטי (שחלו בעבר היכולים להעביר את הפתוגן) – כלומר בשלב רדום של הפתוגן (כשאין‬
‫סימפטומים של המחלה)‪ ,‬לא ממש רואים שיש בתוכו פתוגן‪ .‬למשל‪ ,‬וקטורים – הנושאים את המחלה כל‬
‫הזמן ואינם נפגעים ממנה‪ .‬לעומתם בני האדם יכולים להיות נשאים (במצב של נוכחות פתוגן ללא‬
‫סימפטומים) וגם להיפגע ממנו‪.‬‬
‫למשל הרפס – יכול להיות מועבר בהדבקה גם מאדם שהוא רק נשא‪ ,‬אמנם באחוזי הדבקה נמוכים אך עדיין‬ ‫‪‬‬
‫מדבק‪ .‬לעומת מצב שהמחלה מתפרצת וזה מדבק מאוד‪.‬‬
‫שיעור הנשאות – אחוז הפרטים באוכלוסיה שגורם המחלה פתוגן נמצא אצלם ללא סימפטומים‪.‬‬

‫פתוגן – אורגניזם המחולל מחלה‪ ,‬גורם לפתוגנזה – התהליך בו מחלה מתחילה להתפתח‪( .‬נזק לתא‪,‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ריקמה איבר)‪.‬‬

‫חלוקת חיידקים פתוגנים לפי מציאותם בתא או מחוצה לו‪:‬‬

‫‪ – Extracellular Pathogens‬חיידקים הנמצאים מחוץ לתאים פחות מוגנים מפני מערכת החיסון‬
‫‪ – Intracellular Pathogens‬החיידקים הנמצאים בתוך התאים מוגנים יותר מפני מערכת החיסון לכן‪ ,‬יש להם‬
‫יתרון‪.‬‬

‫מנגנון גרימת מחלה ע"י פתוגן‪:‬‬

‫קודם כל חייבת להיות לי חשיפה לפתוגן‪ ,‬לאחר מכן הפתוגן חייב להיכנס פנימה לתוך גוף האדם‪ ,‬לאחר מכן חייבת‬
‫להיות התיישבות – להיצמד לתא‪ ,‬לרקמה‪ ,‬לאיבר‪ ,‬שם הוא מקים מושבה ומתרבה ועצם הקמת המושבה זה יוצר את‬
‫הנזק‪ .‬ישנם ‪ 2‬מסלולים ליצירת הנזק‪.‬‬

‫איך יצירת המושבה גורמת נזק? ישנן ‪ 2‬מסלולים‪:‬‬

‫עצם ההתיישבות עצמה ונוכחות הפתוגן על התא‪ ,‬רקמה‪ ,‬איבר ‪ -‬היא זו שגורמת לנזק‪ .‬מונע מדם להגיע‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מונע מעבר של חומרים חשובים המגיעים לתאים ואז התאים מתים וכך נוצר נזק‪ ,‬או מונע יציאה של חומרים‬
‫חשובים וכו' וזה יוצר מחסום פיזי‪.‬‬
‫נזק כימי ‪ /‬טוקסי – גם אם אין התיישבות רבה זה יכול לגרום לנזק‪ .‬יצירה של חומרים כימיים שהם אלו‬ ‫‪.2‬‬
‫שגורמים לנזק‪ .‬כלומר‪ ,‬גם אם אין מושבות גדולות (כלומר גם אם אין הרבה מאוד חיידקים) הם יכולים לגרום‬
‫נזק בשל הפרשת החומרים שהחיידקים מפרישים בתהליך מטבוליזם טבעי שלהם‪ ,‬כלומר נזק כימי‬
‫(ההפרשות מהחיידקים מופרשים בצורת מטבוליזם טבעי של החיידקים המדוברים)‪ .‬חומרים שבאופן טבעי‬
‫החיידקים האלו מפרישים‪ .‬לדוגמה‪ :‬אנזימים‪ ,‬רעלנים וכו'‪ .‬ומי שניזוק הוא אנחנו‪ ,‬התאים‪ ,‬הרקמות‪,‬‬
‫האיברים‪.‬‬

‫חיידקים נונפתוגנים ‪ –non-patogen‬אורגניזם ( חיידקים) החיים בתוך בני האדם שאינם גורמים למחלה‪ .‬אך עדיין‬
‫בחלק מהזמן הוא יכול להיות נונפתוגן ובהמשך כתוצאה מטריגר מסוים הם יכולים להפוך לפתוגנים‪( .‬יש כאלה שגם‬
‫לאחר שהפכו להיות פתוגנים הם חוזרים להיות נונפתוגנים)‪.‬‬
‫הערה‪ :‬יכול לקיים את עצמו כנונ פתוגן ועם הזמן יכול להתהפך ולהיות פתוגן‪ .‬לדוגמה‪ :‬חיידקים שנמצאים במערכת‬
‫העיכול החיידקים הטובים‪ .‬נונ פתוגן‪ ,‬אני חייה איתם‪ .‬יש חיידקים שהם נונ פתוגן יכולים להפוך לפתוגנים ואז שוב‬
‫להפוך לנונ פתוגן‪.‬‬
‫הגדרת מצב לאיך החיידק הגיע לגוף‪:‬‬
 ‫חיידקי המעיים – הם חיידקים נונפטוגנים הטובים לנו דווקא‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חיידק אי‪-‬קולי – חיידק של מערכת העיכול‪ ,‬חיידק צואתי‪ .‬חיידק זה מתחיל בנונפתוגן שאפילו מספק לנו ויטמין‬ ‫‪‬‬
‫‪ ,K‬אך בשלב מסוים כשטוב לו מדי והוא מתרבה מאוד ‪ -‬ברגע שהוא עובר את הקו האדום עשר בשביעית הוא‬
‫הופך להיות לפתוגן‪ .‬יש חיידקים אחרים שאצלם זה לא הכמות‪ .‬לדוגמה‪ :‬סטרס‪ .‬יש נונ פתוגנים שהם על העור‬
‫אבל ברגע שיכנסו לגוף שלי יהפכו לפתוגן‪.‬‬
‫חיידקים עוריים – ישנם חיידקים הנמצאים על העור שלי והם אינם מזיקים לי אך כשהם נכנסים לתוך הגוף שלי‬ ‫‪‬‬
‫הם הופכים לפתוגנים ומזיקים‪.‬‬
‫פתוגן מזדמן – פתוגן שלא היה פתוגן אם בני האדם לא היו מתערבים או צוות רפואי היה מתערב‪ ,‬או אם הוא‬ ‫‪‬‬
‫לא היה משנה מקום‪ .‬למשל‪ ,‬הוא היה אמור להיות על העור‪ ,‬ובפרוצדורה מסוימת החדרתי אותו לתוך הגוף שלי‬
‫והוא הפך כך לפתוגן‪ .‬כשעל העור הוא לא היה פתוגן‪.‬‬
‫חדר ניתוח – אם נכנסתי עם פלאפון מזוהם בחיידקים לחדר ניתוח והחיידקים נפלו לאדם המנותח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קטטר – אם הכנסתי קטטר ולא השתמשתי בסטריליות כלומר הקטטר לא חוטה כמו שצריך אז הפתוגנים‬ ‫‪‬‬
‫יחדרו לתוך השופכה‪ .‬זה נקרא זיהום מזדמן‪ .‬אם לא הייתי מתערבת הזיהום לא היה קיים‪.‬‬
‫העברת חיידקים צואתיים לאזור הנרתיק – עקב ניגוב לצד הלא נכון‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אלימות – הסתכלות מנקודת המבט של החיידקים‪ ,‬כיצד החיידק מצליח להתמודד מול הגוף שלי? אילו‬ ‫‪‬‬
‫אפשרויות יש להם מבחינה גנטית‪ ,‬פיזית‪ ,‬פסיכולוגית וכו' המאפשרת להם לשרוד כל מיני סיטואציות במהלך‬
‫חייהם‪ ,‬בין אם זה חשיפה לאנטיביוטיקה‪ ,‬חומציות קיבה‪ ,‬תנועתיות הדם מוגברת‪ ,‬איך הם נעים ממקום למקום‬
‫אם מדובר בחיידקים שאין להן יכולת תנועה? איך יכולים להתיישב שם? לתכונות הללו נקרא גורמי אלימות –‬
‫היכולת של מיקרואורגניזם (החיידקים) לגרום לזיהום התלויה ב‪ 2‬פקטורים‪:‬‬

‫רמת האלימות של החיידקים תלויה ב ‪ -‬עד כמה החיידק שנמצא מולי הוא אלים‪ .‬אחד הדברים המגדירים לי‬ ‫‪.1‬‬
‫עד כמה החיידק אלים הוא גורמי האלימות‪( .‬רמת האלימות מבוססת על גורמי האלימות)‪.‬‬
‫אינוקולום – (סוג של כמות באיזו שהיא יחידת שטח או נפח‪ .‬עיניין כמותי‪ .‬אך אם יש חיידק יותר אלים‬ ‫א‪.‬‬
‫מהשני הנזק שלו יהיה יותר גדול ולכן אצטרך פחות חיידקים כדי להשפיע‪( .‬ככל שצריך פחות כמות חיידקים‬
‫להדבקה כך החיידק יותר אלים)‪ .‬חשוב לציין‪ :‬כמות החיידקים (האינוקולום) משנה ברמת האלימות‬
‫שלהם רק אם מדובר באותו סוג של חיידק‪( .‬אותה רמת אלימות של חיידקים אז הכמות חשובה)‪ .‬אם‬
‫יש לי סוג חיידק שהוא יותר אלים מסוג חיידק שני הכמות לא תשחק‪ ,‬יכול להיות שהראשון בכמות‬
‫קטנה יהיה אלים יותר‪.‬‬
‫מצבו של המאכסן – גיל (מבו ‪ /‬ר\צעיר)‪ ,‬מצב תזונתי (סכרתי ‪ /‬אנורקסי וכו')‪ ,‬מצב הורמונאלי‪ ,‬מצב חיסוני‬ ‫ב‪.‬‬
‫(מי שיש לו מערכת חיסונית חלשה יפתחו מחלות יותר ממי שיש לו מערכת חיסונית חזקה) ותורשה‪.‬‬
‫נוכחות גורמי האלימות של החיידקים – אילו גורמי אלימות קיימים אצל החיידק שהופכים אותו ביחס‬ ‫ג‪.‬‬
‫לחיידקים אחרים? כלומר מה מגדיר אותו כגורם לנזק גדול יותר ומהיר יותר‪.‬‬

‫גורמי האלימות – יש לנו כמה סוגים שהופכים את החיידק לאלים יותר‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫אפשרויות תאחיזה (אחיזה)‬ ‫‪‬‬

‫קפסולה (מפורט למעלה בשיעורים הקודמים)‬ ‫‪‬‬
‫הפרשת אינזימים ‪ -‬חלבון שגם אנחנו מפרישים הרבה מאוד אנזימים‪ .‬חלבון שהגוף שלי מייצר‪ .‬החיידקים‬ ‫‪‬‬
‫מייצרים את החלבונים האלו‪ .‬אינזימים גורמים לתהליכים האלו להיות מהירים‪.‬‬
‫פלסמידים – דנא חיידקי שעליו נמצאים תכונות שעוזרות לו מבחינת הישרדות‬ ‫‪‬‬
‫הפרשת טוקסינים (רעלנים)‬ ‫‪‬‬
‫נוכחות טוקסינים שמהם בנויה דופן החיידקים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נבגים – ספורות‬ ‫‪‬‬
 ‫אפשרויות תאחיזה (אחיזה) – איך פתוגן שלי מחזיק את הרקמה תא או איבר שעליו הוא רוצה לחיות‪ .‬אצל כל‬
‫החיידקים רמת היאחזות היא חזקה‪ ,‬אך יש כאלו שהיאחזות שלהם היא יותר חזקה‪ .‬להם יש שלושה סוגים‪:‬‬
‫היצמדות של צמדנים קולטנים ‪ /‬רצפטורים – לכל קולטן יהיה לי צמדן ספציפי‪ .‬הייחוד שלהם הוא שהם‬ ‫א‪.‬‬
‫ספציפיים‪ ,‬כלומר לכל צמדן יש קולטן ספציפי (כמו כפפה ליד)‪ .‬הקולטנים נמצאים על התא המאכסן‪ ,‬אליו‬
‫נצמדים צמדני החיידק וכך הם נצמדים חזק לתא‪ .‬והקשר בין הצמדנים לבין הקולטנים מאפשרת לחיידקים‬
‫להצמד לאיזה שהו תא ושם הוא התרבה ויצור מושבה‪ .‬הגוף נורא דינמי יש תנועתיות של נוזלים וכו'‬
‫(התנועתיות הרבה בגוף האדם עלולה להפריע לחיידקים להתקיים) ולכן אם הוא נקשר אז התנועתיות הזאת‬
‫פחות מפריעה ולכן‪ ,‬אין לנו בעיה של תנועתיות‪.‬‬

‫נוכחות פילי – סוג של שעריות חלבוניות ‪ /‬סוכריות העוטפות את הפתוגן (נמצאות סביב לתא הפתוגן)‬ ‫ב‪.‬‬
‫ובאמצעות הפילים הללו הם נצמדים לחלבונים שנמצאים על תאי הממברנה של התאים שלי‪.‬‬

‫אדהזין – סוג של דבק שמצוי על הממברנה של החיידקים והוא נצמד על הממברנה התאית שלי ונדבק‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫יש יחסים של עוצמה ביניהם‪ ,‬אדהזין הוא ההצמדות הכי חזקה‪ ,‬נוכחות פילי באמצע‪ ,‬והיצמדות של צמדנים הכי‬
‫פחות חזקה‪.‬‬
‫איך עוצמת החוזק נקבעת? היא נקבעת על י"ד הפירוק‪.‬‬
‫כמה אנרגיה אני צריכה להשקיע כדי לפרק את הקשר? בשביל לפרק קשר של קולטנים צמדנים אני צריכה‬
‫להשקיע הרבה פחות אנרגיה לעומת הפילי שאני צריכה להשקיע קצת יותר ולעומת האדהזין שאני צריכה‬
‫להשקיע הכי הרבה אנרגיה כדי לפרק את הקשר‪ .‬השקעת האנרגיה בגופנו גבוהה יותר כאשר אנחנו באים‬
 ‫לפרק את קשרי האדהזין לעומת פילי ולעומת קולטנים צמדנים‪ .‬חשוב לפרק את הקשרים בין החיידקים תאים‬
‫כי אחרת יכולת השמת החיידקים ע"י הגוף תהיה מוגבלת‪.‬‬
‫התאחיזה משפיעה על היכולת שתהיה לגוף שלי לפרק את המושבה‪ .‬ככל שהתאחיזה חזקה יותר ככה לגוף יהיה‬
‫קשה יותר לפרק אותה‪ ,‬לכן זה קשור לאלימות‪.‬‬

‫גורמים גנטיים לקיום גורמי האלימות‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫נוכחות פלסמידים – (מפורט למעלה) פלסמיד הוא ‪ DNA‬חיידקי בנוסף לדנא הכרומוזיומלי המסייע לחיידק‬ ‫‪.1‬‬
‫להישרדות (קיים רק אצל החיידקים)‪ .‬שיפור הגנים של החיידק להישרדותו ‪ -‬נוכחות הגן הזה תלויה באם היא‬
‫עוזרת לו באותו זמן נתון או לא‪ ,‬אם הגן הזה לא יעזור הוא ייכחד‪ ,‬אם הוא עוזר הוא יתקיים‪ .‬נוצרות מוטציות‬
‫לחיידקים‪ ,‬במידה והיא נותנת ייתרון לחיידקים לאותו זמן נתון היא תשאר בדנ"א של החיידקים‪ ,‬אם היא לא‬
‫תהיה מועילה לו כלל אז היא תוחלף בתהליך ברירה טבעית היוצר מוטציה בצורה אקראית (החיידק לא עושה‬
‫זאת במודע!)‪ .‬איך זה עוזר לחיידק? ‪ .‬העברה של הגנים מחיידק לחיידק הגנים היושבים על הפלסמידים‬
‫מאפשרים לחיידק יתרון הישרדותי באמצעות העברת חסינות מפני מצבים שונים מחיידק לחיידק (מאותו סוג)‪.‬‬

‫יש ‪ 3‬דרכים שהחיידקים יכולים להעביר את הפלסמידים לחברים שלהם‪ ,‬מעבר זה קורה כך‪:‬‬
‫באמצעות קוניוגציה ‪ -‬לוקחים את הפלסמיד דנא מעגלי הגן הכרומוזיומלי עליו יושבת התכונה ההישרדותית‪,‬‬ ‫א‪.‬‬
‫יוצרים תעלה לחיידק שלידם (לתעלה זאת קוראים – פילוס)‪ ,‬ומעבירים את הפלסמיד לחיידק שלידו‪ .‬לחיידק יש‬
‫המון פלסמידים בתוכו‪ .‬ומעביר את הפלסמיד (מעבר מחיידק לחיידק אחר) וזה נקרא קוניוגציה‪.‬‬
‫טרנספורמציה – מעבר של מידע‪ .‬חיידק שלי מת כשהוא מת הוא מתפרק ואז כל החומר התורשתי נמצא‬ ‫ב‪.‬‬
‫בסביבה החיצונית ואז מי שתופס תופס‪ .‬כלומר תמותה של החיידק‪ ,‬החיידק מתפרק‪ .‬החיידקים שנמצאים‬
‫קרובים סוחפים את הדנא החדש הזה אליהם‪ .‬תמותה של החיידק‪ ,‬הדנא והפלסמידים שוחים בסביבה‪,‬‬
‫החיידקים החיים מסביב סופחים אליהם את הפלסמידים והדנא של החיידק שמת‪.‬‬
‫טרנסדוקציה– מעבר באמצעות וירוס בשם פאג'‪ ,‬לפאג' יש יכולת לקחת דנא מחיידק ולהעביר אותו לחיידק אחר‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הפרשת אינזימים – אינזים הוא חלבון שגוף האדם מייצר שאותו גם החיידקים מייצרים ותפקידו להרכיב או‬ ‫‪‬‬
‫לפרק חומרים‪ .‬תאים שלנו יודעים להפריש אינזימים ותאים של החיידקים גם יודעים להפריש אינזימים‪.‬‬

‫האינזימים משרתים את החיידקים בשני מישורים‪:‬‬

‫התהליכים המטבוליים של החיידקים מבוססים על האינזימים הנמצאים בתוכו‪ ,‬כלומר אם ישנו תהליך‬ ‫‪.1‬‬
‫שחייב להתקיים בחיידק‪ ,‬בנוכחות האינזים התהליך קורה יותר מהר‪ .‬אז או שהוא מזרז חומרים‪ ,‬או שהוא‬
‫מייצר חומרים ע"י חיבורם יחד‪ ,‬או שהוא מפרק חומרים‪.‬‬
‫אנדואינזימים– משרתים את החיידק בתהליך המטבולי שלו‪ .‬אינזימים הנמצאים בתוך החיידק – רוב הפעילות‬ ‫‪‬‬
‫שלהם תהיה מטבוליזם של החיידק (נשימה‪ ,‬פירוק חומרי אנרגיה וכו')‪.‬‬
‫אקסואינזימים – אנזימים שמופרשים החוצה מהתא ואז הם פוגעים בנו‪ .‬אנזים שהחיידק מייצר ומפריש אותו‬ ‫‪‬‬
‫החוצה‪ .‬לאקסואינזימים יש שמות נרדפים – פרוטיאזות ופרוטואינזות‪.‬‬
‫הם חשובים לצורך הרס הרקמה בגוף – ברגע שהם מופרשים החוצה הם יכולים לנוע עם זרם הדם ולגרום‬ ‫‪.1‬‬
‫לנזק במקומות אחרים‪ .‬הם אנזימים שיהרסו את הרקמה‪ .‬הרס הרקמה יוצר לי את הפתוגנזה (התהליך במחלה‬
‫מתחילה להתפתח)‪ .‬כלומר‪ ,‬המושבה נמצאת במקום אחד‪ ,‬והאנזימים שהוא הפריש פוגעים במקומות אחרים‬
‫בתהליך היציאה שלהם מהחיידק לזרם הדם‪ .‬ברגע שהם מופרשים החוצה הם יכולים לנוע בזרם הדם‪ .‬הם‬
‫יכולים לשבת במערכה ‪ X‬והנזק יכול להגרם במערכה ‪ .Y‬כי מי שגרם לנזק האנזימים שהפתוגן הפריש‪ .‬גם אם‬
‫השמדנו את הפתוגן הרי האנזימים קיימים בגוף שלנו האם הנזק עדיין ממשיך להתקיים? כן‪ .‬כלומר ברגע‬
‫שהאנזימים יצאו החוצה הנזק יכול להמשיך ולהתקיים או בסביבה הקרובה או סביבה הרחוקה‪.‬‬
 ‫האנזימים מאוד ספציפיים‪ ,‬זה לא אנזים כללי‪ .‬כל אינזים פועל על משו מסוים (כמו מפתח ומנעול) אינזים ‪X‬‬ ‫‪.2‬‬
‫יפעל על חומר ‪ .X‬ואף חומר אחר לא יפגע ממנו ולא יושפע ממנו‪ .‬אך ורק אותו החומר שהוא מסוגל להצמד‬
‫אליו ולהקשר אליו‪( .‬ממש כמו בסקטורים וקולטנים) לכל חומר יש אינזים ספציפי מסוים‪.‬‬
‫לצורך הרס הרקמה יוצרים החיידקים הפתוגנים הרבה אקסואינזימים ומפרישים אותם למדיום‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חשובים בהרס הרקמות בגוף וביכולתם של החיידקים לחדור טוב יותר ולהתפזר במערכות גוף שונות לאחר‬ ‫‪‬‬
‫חדירתם‪.‬‬

‫*אינזימים זה מאוד מאוד ספציפי‪ ,‬כל אינזים פועל על משהו מסויים‪ .‬סיומת "אז" תגדיר אינזים‪.‬‬
‫חלבון קולאגנז' ‪ -‬אינזים המפרק קולגן אשר אחראי על רקמות החיבור שלנו‪ .‬איך זה עוזר לחיידק? זה יוצר לחיידק‬
‫תעלות בתוך הגוף‪ .‬ברגע שיש לי התיישבות של חיידק המפריש קולאגנז מפרק את הקולגן ברקמות החיבור וכך‬
‫מאפשר לחיידק לחדור (מאפשרת מעבר לתוך רקמה) ביעילות ומהר יותר לתוך הרקמות‪ .‬ממקום ‪ X‬למקום ‪ .Y‬מייצר‬
‫תעלות בתוך רקמת החיבור‪.‬‬
‫קואגולז ‪ -‬אנזים שגורם לקרשי דם (מחבר קרישי דם)‪ .‬איך זה עוזר לחיידק? חיידקים אלו יוצרים מין חומה מקרישי‬
‫דם קטנים מסביב למושבת החיידקים כך מערכת החיסון אינה יכולה להגיע אליהם‪ ,‬כך החיידקים יצרו לעצמם מעין‬
‫מבצר מפני מערכת החיסון‪ .‬מה שמאפשר לו לשרוד ולהמשיך בזיהום שלו‪ .‬האנזים יוצר קרשי דם‪.‬‬
‫הפרשת רעלנים ‪ /‬טוקסינים – חלבון שחיידקים מייצרים להם יש שני סוגים עליהם יפורט בהמשך‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נבגים ‪ /‬ספורות‬ ‫‪‬‬

‫____________________________________________________________________________‬
‫שיעור ‪6-7‬‬
‫חזרה קצרה‪ :‬היתרון של הפלסמיד זה – עובר הרבה פעמים מוטציות רב גוניות והוא מסוגל להעתיק ולהעביר וזאת‬
‫הייחודיות שלו‪ .‬ישנם ‪ 3‬דרכים להעביר פלסמיד‪:‬‬
‫קוניוגציה (סוג של גשר שיוצרים בין חיידק אחד לאחר) מועבר חומר גנטי מאחד לשני‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫טרנספורמציה – חיידק שמת ואז החומר התורשתי יוצא לסביבה לנוזל הבין תאי (וכל הקודם "זוכה") יכול‬ ‫‪‬‬
‫להיות גם גן כרומוזיומלי ולא רק פלסמידי‪.‬‬
‫טרנסדוקציה – ע"י וירוס בשם פאג' הוא החללית שמעבירה את הדנ"א מאחד לשני (הוא המזרק)‬ ‫‪‬‬

‫גורם אלימות הבא זה רעלנים ‪ /‬טוקסינים‪ :‬תרכובת חלבונית שפוגעת בחלבונים‪.‬‬

‫אנדוטוקסין – רעלנים הנמצאים בתוך התאים הם רעלנים שמחוברים לממברנת החיידק (או לקפסולה או לדופן)‪.‬‬
‫הרעלנים האלו יהיו חלק מהבנייה של החיידק‪.‬‬
‫הרעלנים הללו הם אלו שבונים את השכבה החיצונית של התאים – יהיו מחוברים או לקפסולה או לדופן וישמשו‬ ‫‪‬‬
‫כרעלן אך ורק כהחיידק יתפרק (לשים לב שזה לא תמיד‪ ,‬אלא לרוב!)‪ .‬כאן הרעלן יבוא לידי ביטוי רק כשהוא‬
‫מת – כשהוא מתפרק‪ .‬אחד החומרים הבולטים זה ‪ .LPS‬ליפופוליסכריד ‪( – LPS‬ליפו=שומן‪ ,‬סכריד=סוכר) היא‬
‫תרכובת שמורכבת משומנים וסוכרים‪ .‬באקסוטוקסינים זה יהיה לרוב חלבונים‪ ,‬באנדוטוקסינים זה יהיה לרוב‬
‫תרכובות שומניות סוכריות‪ .‬תרכובת הליפופוליסכריד נמצאת בחלק של הדופן של החיידק‪ LPS.‬הוא הרעלן‬
‫המופרש כשהחיידק מת (רעל אנדוקריני) תרכובת הבנויה משומנים וסוכרים הנמצאות בדופן החיידק‪ .‬תרכובת‬
‫השומנים נמצאת מעוגנת בתוך הממברנה‪ ,‬רק התרכובת של הסוכרים נמצאת בחלק החיצוני‪ .‬השרשרת של‬
‫הסוכרים עצמה לא רעילה כלומר‪ ,‬היא לא פוגעת בתאים שלי‪ .‬מה כן פוגע? התרכובת השומנית‪ .‬ולתרכובת‬
‫השומנית הזאת קוראים ליפיד ‪ .A‬והליפיד ‪ A‬הוא זה שגורם לי לנזק לתאים שלי‪ .‬כל עוד הוא מעוגן בתוך‬
‫הממברנה אני מוגנת‪ .‬זה נכון לגבי חיידק שלם‪ ,‬חיידק חי‪ .‬אבל כשהחיידק שלי מתפרק אז גם הממברנה שלו‬
‫מתפרקת‪ .‬ואז הליפיד ‪ A‬שלי פתאום יוצא ונחשף וזה גורם לנזק‪ .‬כלומר‪ ,‬התרכובת ליפיד ‪ A‬משתחררת החוצה‬
‫וכן פוגעת בתאים שלי‪.‬‬
‫אנדוטוקסינים שיש להם ליפופוליסכריד מי שגורם לנזק זאת התרכובת ליפיד ‪ A‬במצב תקין כשהחיידק חי הוא‬ ‫‪‬‬
‫בעצם מעוגן לממברנה לא גורם לנזק וכשהחיידק מת אז הממברנה מתפרקת והליפיד ‪ A‬נחשף ואז הוא גורם‬
‫נזק לתאים שלו‪.‬‬
‫בחיידקים בעלי גרם שלילי‪ ‬הליפופוליסכריד יהיה בממברנה החיצונית ביותר‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫אקסוטוקסין – הם סוג של חלבונים הקיימים בתוך התאים ומופרשים מחוץ לתאים‪ .‬הרעלן שמופרש מחוץ ‪ /‬צמוד‬
‫לתא‪ .‬החלבונים הללו קיימים בתוך התאים ומופרשים מחוץ לתאים‪ .‬השפעה חיצונית‪.‬‬
‫הם מייצגים סוגים שונים של חיידקים‪ .‬ישנם סוגי חיידקים שיכולים להפריש אקסוטוקסינים ויש כאלה שיכולים‬ ‫‪‬‬
‫להפריש אנדוטוקסינים‪.‬‬
‫הנזק באקסוטוקסינים יקרה מחוץ לתא‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫על מנת שהאקסוטוקסין יוכל להשפיע ולהיות מופרש‪ ,‬החיידק חייב להיות חיי‪ .‬כיוון‪ ,‬שזה חלק מהתהליך‬ ‫‪‬‬
‫המטבולי שלו‪ .‬הם חייבים להיות מופרשים רק כשהחיידק יהיה חי‪ ,‬פעיל‪.‬‬
‫חלבון ‪ M‬וחלבון ‪ – A‬הם אחד הטוקסינים הנוספים באקסוטוקסינים‪ .‬אלו חלבונים המסייעים לחיידק‬ ‫‪‬‬
‫בתאחיזה ופוגעים בתאי הגוף שלנו בגלל ההיקשרות של החיידקים לרקמה או לתאים‪ .‬הם פוגעים בתאים‬
‫של האדם על מנת שתאי האחיזה יהיה יותר חזק‪.‬‬

‫אנדוטוקסין ואקסוטוקסין מייצגים סוגים שונים של חיידקים‪ .‬גם הרעילות שלהם משתנה‪.‬‬
‫שאלות‬ ‫‪Exotoxin‬‬ ‫‪Endotoxin‬‬
‫מקור חיידקי (‪)-\+‬‬ ‫לרוב גרהם ‪ +‬אך גם גרהם ‪-‬‬ ‫גרהם ‪-‬‬
‫תפקיד בחיידק‬ ‫ייצור כחלק מהמטבוליזם‬ ‫חלק מהמבנה‪.‬‬
‫מהווה חלק מהממברנה או‬
‫דופן‪-‬מתפרק עם מוות התא‬
‫מבנה כימי (ממה הוא בנוי?)‬ ‫חלבונים‬ ‫ליפידים מה‪( LPS-‬סוכרים ושומנים)‬
‫יציבות בחום (האם כשהגוף שלי‬ ‫חסר יציבות‬ ‫יציב מאוד (אפילו באוטוקלאב)‬
‫מעלה חום האם הוא גורם לרעלן‬
‫הזה להתפרק או שלא‪ ,‬כמה הוא‬
‫יציב?)‬
‫טוקסיות (כמה נזק הוא יכול‬ ‫גבוהה‬ ‫יחסית נמוכה‪ ,‬מתונה‬
‫לגרום? האם יכול לגרום לי למוות‬
‫או שלא)‬
‫גורם לעלית חום‬ ‫לא‬ ‫כן‬
‫כמות לטלית (האם צריך כמות‬ ‫כמות קטנה‬ ‫כמות גדולה‬
‫קטנה ‪ /‬גדולה כדי להרוג)‬
‫מחלות (לתת דוגמות)‬ ‫טטנוס‪ ,‬בוטוליזם‪ ,‬דיפטריה‬ ‫‪ ,UTI‬מיניגיטיס‬

‫ההשפעה של האקסוטוקסין הינה יותר מסוכנת –נראה זאת על‪-‬פי הכמות הלטלית ‪ ‬נדרשת לנו כמות קטנה על‬
‫מנת לגרום לי נזק‪ .‬לעומת אנדוטוקסין שממנו אנו צריכים כמות גדולה של החיידקים על מנת שיגרם נזק שווה ערך‬
‫לנזק שנגרם על‪-‬ידי האקסוטוקסין‪.‬‬
‫לחיידק אין תודעה (אין חשיבה ומחשבה) יש לו רק ‪ 2‬תפקידים עיקריים‪ :‬לשרוד ולהתרבות!‬ ‫‪‬‬

‫הרעלנים שהם מייצרים אלו רעלנים שמשרתים אותם להישרדות‪ ,‬הם רעלנים‪ ,‬חלבונים מטבולים שהם זקוקים להם‬
‫כדי לשרוד‪ ,‬כדי להתקיים‪ .‬זה שהם מופרשים החוצה וגורמים לנו לנזק הם לא מודעים לזה‪ .‬הדחף בלתי נשלט ובלתי‬
‫רצוני שלהם זה לשרוד‪ ,‬זה הדחף שמניע אותם‪ .‬חלק מההישרדות שלהם זה לייצר חלבונים‪ .‬וחלבונים אלו רעילים‬
‫לנו‪ .‬אך זה לא משהו מכוון מהתחלה‪ .‬לכן‪ ,‬רעלנים האקסוטוקסינים הם חלק ממטבוליזם של החיידק‪.‬‬
‫סיווג אקסוטוקסינים‬
‫דרכי פעולה של האקסוטוקסינים‪:‬‬
‫ציטוליטי‪ :‬התאים של האדם מתפרקים פעולה לטלית‪ ,‬הטוקסין בא במגע עם התאים של גוף האדם והורס‬ ‫‪‬‬
‫אותם (פירוק התאים)‪ .‬טוקסינים האלו מופרשים לסביבה וההשפעה תהיה הרס של התאים שלי‪.‬‬
‫מסלול ‪ :A-B‬זה מסלול שבעצם ‪ B‬נקשר לקולטן שנמצא במקום אחר וכך זה מאפשר חדירה או כניסה של‬ ‫‪‬‬
‫חיידקים לתוך התאים‪ .‬החלבון שלי נקשר על איזה שהוא מקור על התאים שלי וזה מאפשר או קשירה של‬
‫החיידק לתאים או חדירה פנימה לתוך התאים‪ .‬האקסוטוקסינים משמשים כסוג של מתווכים שגורמים נזק‪ .‬דרך‬
 ‫של השפעה‪ :‬כלומר החיידק שלי נקשר למקור כלשהו על התאים שלי וכתוצאה מכך הוא מאפשר או קשירה של‬
‫החיידק לתאים או חדירה פנימה לתוך התאים (‪ A‬זה ממקור אחד למשל של החיידק‪ .‬ו‪ B-‬זה מקור אחר למשל‬
‫על תא אנושי) ‪ ‬הטוקסין עצמו לאחר הפרשתו מאפשר לחיידק להיכנס לתא שלי ולהזיק לו בעצם‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫הטוקסין משמש כמתווך בין החיידק לתא האנושי‪.‬‬
‫מסלול סופר אנטיגן – אנטיגן מוגבר‪ ,‬כלומר‪ ,‬יש לי אקסוטוקסינים המגבירים את תגובת מערכת החיסונית אך‬ ‫‪‬‬
‫כשהמערכת החיסונית פועלת בצורה מוגברת מדיי היא קורסת‪ .‬מערכת החיסונית שלי מגיבה מאוד עוצמתית על‬
‫רעלן סופר אנטיגן‪ ,‬כשיש לי רעלן זה גורם למערכת החיסונית להשתולל אבל התגובה המוגזמת הזאת גורמת‬
‫לנזק‪ .‬כלומר‪ ,‬התגובה החיסונית היא קיצונית מדיי‪ ,‬ופוגעת בסופו של דבר בתאים האנושיים‪ .‬לדוגמה‪ :‬סטפילוקוק‬
‫אאוריאוס חלקם מפרישים רעלנים והרעלנים האלו שהם מפרישים גורמים לסופר אנטיגן‪.‬‬

‫נבגים – ספורות‬
‫תצורה של חיידקים כאשר התצורה היא תצורה רדומה של החיידקים‪ .‬כאשר החיידקים מרגישים בסטרס בלחץ‪.‬‬
‫כאשר הסביבה החיצונית שלהם לא מתאימה לפעילות המטבולית התקינה שלהם‪ ,‬לחיות הרגילה שלהם‪ ,‬אז הם‬
‫יוצרים לעצמם מעטפת‪ .‬הם עוטפים את הגרעין החומר התורשתי שלהם במין מעטפת חזקה ונוקשה‪ .‬והם יוצאים‬
‫מהתא שלהם לאוויר העולם‪ .‬האם הם מתקיימים? המטבוליזם שלהם מאוד איטי ונמוך אין התרבות‪ .‬וכל זה יקרה עד‬
‫שהתנאי הסביבה השתנו ויחזרו להיות אופטימליים בשביל ההתנהלות התקינה של המטבוליזם שלהם‪ .‬לא כל‬
‫החיידקים מסוגלים להיות נבג‪.‬‬

‫תא לא‬
‫פעיל‬

‫נבג‬

‫תא‬
‫פעיל‬
‫איך אפשר להתמודד מול הנבגים??‬
‫בתעשיית האוכל אנו נתקלים בנבגים הכי הרבה ‪ ‬למשל במוצרי חלב‪ ,‬מיצים של ‪ – 100%‬בתהליך של‬ ‫‪‬‬
‫הפיסטור (=טמפרטורה גבוה הורגת חיידקים חיים)‪ .‬החיידקים החיים הפעילים מתים בפיסטור‪ ,‬אך הנבגים כן‬
‫מצליחים לשרוד את הפיסטור‪ ,‬ולאחר שנוציא את החלב מהמקרר הם מתחילים לחיות‪.‬‬
‫אך ישנם מוצרים שאינם כוללים נבגים‪ ,‬למשל בחלב עמיד‪ .‬וזאת כי מוצרים כאלו עוברים עיקור = הרתחה ב‬ ‫‪‬‬
‫‪ 121‬מעלות ולחץ אטמוספרי גבוה‪ .‬במצב זה גם נבגים וגם חיידקים לא מצליחים להתקיים (מכשיר זה נקרא‬
‫אוטוקלאב)‪.‬‬

‫שלבים בחלוקת התא‪:‬‬

‫ישנה רביה מינית ורביה אל מינית‪.‬‬
 ‫רביה מינית – נדרשים ‪ 2‬אורגניזמים ‪ 2 /‬חומרים גנטיים (דנ"א) חומר גנטי זכרי‪ ,‬חומר גנטי נקבי או בפטריות יש‬
‫פלוס ומינוס‪ .‬רביה מינית זה כאשר יש לי חיבור של שני מטענים גנטיים‪.‬‬
‫רביה אל מינית – אין צורך בפרטנר‪ .‬מדובר בדנ"א שמשתכפל‪ .‬תא אחד הוא משכפל את החומר הגנטי ומסביבו‬
‫נסגרים התאים ובסופו של דבר מקבלים תאים זהים לתא האם‪ ,‬תאים שנקראים תאי הבת‪ .‬נוצר לי מתא אחד שני‬
‫תאים (אשר במקור היו תא אחד)‬
‫אצל החיידקים ישנן ‪ 2‬סוגי רביה‪:‬‬
‫רביה אל מינית ‪ -‬תא אם – מכל תא אם נוצרים ‪ 2‬תאי בת ‪ ‬כלומר‪ ,‬בסופו של דבר ישנו ‪ 2‬תאים! (תא אם אינו‬
‫קיים יותר‪ .‬אלא התחלק ל‪ 2-‬ונקרא תאי בת)‪.‬‬
‫הזמן שלוקח להפוך מתא אם אחד ל‪ 2-‬תאי בת נקרא זמן דור‪ .‬זה הזמן של ההתרבות שלהם‪ ,‬של הבשלות המינית‬
‫שלהם‪ .‬בזמן דור הבא הם יהיו תאי אם‪.‬‬
‫כמה זמן לוקח לחיידקים להתרבות? תלוי בסוג החיידק‪ .‬זמן דור בממוצע הוא ‪ 20‬דקות‪ .‬כל ‪ 20‬דקות זמן דור של‬
‫חיידקים בממוצע‪.‬‬
‫זמן דור = הזמן שהופך מתא ‪ M‬אחד ל‪ 2-‬תאי בת‪.‬‬
‫אפשרות נוספת לחלוקה אל מינית זה בעצם הנצה‪.‬‬
‫הנצה – יצור תא קטן מעל תא האם הצמוד עדיין לתא האם‪ .‬התא הקטן שנוצר הינו קטן מאוד ביחס לתא האם‪ ,‬ולאט‬
‫לאט יתנתק ממנו‪ ,‬יגדל ויהיה זהה לתא האם‪ .‬ועם הזמן פשוט הולך ומתנתק‪ .‬זמן הדור כאן הוא גם כל ‪ 20‬דק'‪.‬‬

‫בסופו של דבר ישנו ‪ 2‬תאים! (תא האם אינו קיים יותר‪ .‬אלא התחלק ל‪ 2-‬ונקרא תאי בת)‪.‬‬
‫שלבים מפורטים‪ :‬כרומוזום דנ"א מקורי ‪ ‬משתכפל ‪ ‬גדילת תא החיידק ‪ ‬היווצרות מחיצה ‪ ‬השלמת החלוקה‬
‫היוצרת דופן לכל תא בת ‪ ‬שני התאים נפרדים ‪ ‬נוצרת דופן חדשה‪.‬‬
‫הייחודיות היא‪:‬‬
‫זהות מוחלטת אחד לשני – לכן כשמדובר על מושבות וכדומה‪ ,‬הכוונה היא להתחלקות של התאים – כלומר‪,‬‬ ‫א‪.‬‬
‫כל המושבה נוצרה במקור מתא אם אחד‪ ,‬וכל החיידקים מהרכיבים אותה יהיו זהים אחד לשני‪.‬‬
‫זמן דור ‪ -‬הזמן שלוקח להפוך מתא אם אחד לשתי תאי בת (זמן דור לוקח ‪ 20‬דק' בממוצע) תוך ‪ 24‬ש' יש‬ ‫ב‪.‬‬
‫לנו מאה ביליון חיידקים‪.‬‬

‫חשוב לציין ! זמן הדור מתארך במידה ותנאי הסביבה הופכים לקשים עבור החיידקים‪ .‬זמן הדור הממוצע שצוין לעיל‬
‫רלוונטי רק כאשר החיידקים נמצאים בסביבתם האופטימלית‪ .‬מאידך‪ ,‬אם ישנם תנאים מעולים בשביל החיידק‪ ,‬זמן‬
‫הדור אינו מתקצר אלא נשאר הזמן הממוצע (הזמן הממוצע=גבול היכולת)!!‬
‫אפשרות נוספת לחלוקה אל מינית (מתא אם אחד לשני תאי בת)‪:‬‬
 ‫עקומת גדילה של חיידקים‪ :‬תבנית גדילת החיידקים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫נתייחס גם למצב בתוך הגוף וגם למצב מחוץ לגוף ונעמוד על ההבדלים בניהם‪:‬‬
‫שלב ההסתגלות ‪ /‬השהייה – מכין את עצמו לקראת ההתיישבות שלו‪ .‬איפה החיידק מתיישב‪ .‬בשלב‬ ‫‪.1‬‬
‫הראשון אין התרבות‪ ,‬יש הישרדות‪ .‬הישרדות ‪ ‬בשלב הראשון כשהחיידק נכנס לגוף‪ ,‬הוא מתחיל להכין‬
‫את עצמו לקראת הסתגלות לגוף שלנו‪ .‬בשלב זה אין התרבות כלל‪ ,‬אלא רק הישרדות‪.‬‬
‫שלב הלוגריתמי ‪ ‬התרבות – רואים חלוקה שהיא מגבילה לזמן‪ ,‬ככל שהזמן עובר ככה כמות החיידקים‬ ‫‪.2‬‬
‫הולכת וגדלה‪ .‬בעצם מדובר באיזה שהו קו לוגריתמי‬
‫פלאטו ‪ -‬אין חלוקה‪ ,‬אין התרבות‪ .‬זהו מצב סטטי יציב השהייה‪ .‬שלב פלאטו (מגש‪ ,‬מצב ישר) לכן זהו מצב‬ ‫‪.3‬‬
‫שנשאר יציב‪ .‬יש לי הישרדות אבל אין לי התרבות‪ .‬מספר החיידקים לא משתנה ‪ /‬אולי כן משתנה אבל יש‬
‫לי איזון יכול להיות שחלק יתומו אבל יש סיכוי שחלק התרבו לכן יש מצב של איזון‪ .‬מתאים מחוץ לגוף‬
‫ובתוך הגוף – המושבה שמתאימה לסטרס‪ .‬למשל אם אין לי אוכל‪ ,‬אם רמת ה‪ PH‬הינם תנאים קשים‪.‬‬
‫פלאטו היא הפסקת החלוקה (הפסקת ההתרבות) ‪ /‬מצב סטטי ‪ -‬ישנה הישרדות ללא התרבות‪ .‬ומדוע?‬
 ‫כי בתוך הגוף‪:‬‬
‫מושבת החיידקים מותקפת כרגע ע"י המערכת החיסונית‪ ,‬ולכן כל המשאבים של החיידק הולכת להגנה‬ ‫א‪.‬‬
‫ולהישרדות‪ .‬מספר החיידקים לא משתנה – כי החיידק מגן על עצמו‪ .‬החיידק שורד ומספר החיידקים‬
‫נשאר יציב – חלק קטן ימותו אבל המספר יישאר מאוזן‪.‬‬
‫קצב התמותה = קצב ההתרבות – עדיין נשמר מצב מאוזן‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ישנם חומרים כימיים – המוכנסים ומוחדרים לגוף ומאזנים את קצב התמותה אל מול קצב ההתרבות‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫וכי מחוץ לגוף וגם בתוך הגוף‪:‬‬

‫אם המושבה שלי נתונה למצב של סטרס – למשל אין לחיידק מקום‪ ,‬אין לחיידק אוכל‪ ,‬אם רמת ה‪ph‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫גבוה מדי בשביל החיידק והתנאים הסביבתיים הם מגבילים – החיידק יעבור למצב הישרדותי ולא‬
‫להתרבות‪.‬‬

‫תמותה – זהו השלב בו מערכת החיסון מצליחה לגבור על קצב ההתרבות של החיידקים או מצב שאין כלל‬ ‫‪.4‬‬
‫התרבות של החיידקים ומערכת החיסון פשוט משמידה את החיידקים‪ .‬או שמערכת החיסונית מצליחה‬
‫להתמודד מול החיידקים ואז קצב התמותה מהיר מקצב ההתרבות (חשוב לזכור שבתוך הגוף אף פעם‬
‫התאים לא יגיעו לאפס)‪.‬‬

‫כל עוד התנאים יהיו אופטימליים הוא ימשיך לעלות עד הסוף‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫במידה ולא הגבלתי את התנאים הסביבתיים הפנימיים והחיצוניים‪ ,‬במידה והחיידק חי בסביבה אופטימאלית‪ ,‬הם‬
‫יתרבו עד אין סוף – שלב ‪ 2‬ימשיך ולא ייפסק‪ .‬כמובן שמצב זה לא קיים בעולם שלנו זו יותר "פנטזיה חיידקית"‪.‬‬
‫אך עדיין נשאלת השאלה‪ ,‬איך יכול להיות שבמידה ויש לחיידק סביבה אופטימאלית‪ ,‬הוא פשוט לא ימות בכלל? הרי‬
‫אנחנו יודעים שלכל אורגניזם יש זמן שהוא מת – בחיידקים זה לא קורה! – כאשר החיידק מכפיל את עצמו הוא‬
‫בעצם מחדש את עצמו (בשפתינו‪ ,‬הוא הופך לצעיר שוב מחדש בכל התחלקות)‪ .‬אין לי לעולם הזדקנות של התא‪ .‬לכן‬
‫זה תמיד תא חדש תא הבת‪ .‬התא עצמו הופך ממצב בוגר למצב צעיר בחזרה‪ .‬מרגע שתא האם הפך להיות לתא בת‬
‫הוא נוצר מחדש‪.‬‬

‫לסיכום‪:‬‬
‫שלב ההשהייה – שלב ההסתגלות‪ ,‬מכין את עצמו לקראת ההתיישבות‬ ‫‪.1‬‬
‫שלב ההתרבות – חלוקה שהיא מגבילה לזמן‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שלב שאין בו חלוקה‪ ,‬אין התרבות‪ .‬מצב סטטי ויציב‪ .‬שלב של פלאטו (ישר‪ ,‬יציב)‬ ‫‪.3‬‬
‫שלב המוות – מערכת חיסון גוברת על קצב ההתרבות של החיידקים או שאין התרות בכלל ואז מערכת‬ ‫‪.4‬‬
‫החיסון משמידה את החיידקים‪.‬‬
 ‫מצע = שכבה‬
‫עכור = לא שקוף‬

‫המעבדה המיקרוביולוגית‬
‫בתור אחים ואחיות יש לנו קשר קריטי עם המעבדה הביולוגית‪ .‬להעביר להם דגימות כמו שצריך‪ .‬מה קורה במעבדה‬
‫הביולוגית?‬
‫מה המטרה שלי? זיהוי ואבחון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫למה זה חשוב לזהות ולאבחן? על מנת להתאים את הטיפול לפתוגן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דבר זה קריטי למניעת טיפול מוגבר שעלול ליצור עמידות לחיידקים‪ .‬נתינת טיפול לא נכון אולי לא יפגע‬ ‫א‪.‬‬
‫בחיידק אבל כן יפגע בגוף שלי‪.‬‬
‫לשם מחקר‬ ‫ב‪.‬‬
‫לזיהוי זנים שונים של חיידקים‬ ‫ג‪.‬‬
‫ללמוד את האויב בעצם‪ .‬המטרה היא לספק מידע כמה שיותר מהיר‪ ,‬עמיד ומדויק על הפתוגן שנשלח‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫כדי שייתן לי אבחנה של אותו פתוגן שנמצא בדגימה שנשלחה‪.‬‬

‫דגימות מיקרוביולוגיות – מהדגימות יש המון סוגים (ביופסיה‪ ,‬צואה‪ ,‬הפרשות של זרע‪ ,‬דם‪ ,‬פצעים וכדומה)‪ .‬בתור‬
‫אחות חשוב שאדאג לשמור על התנאים האופטימאליים לדגימה שאני לוקחת‪ .‬סטריליות‪ ,‬תנאי קור ‪ /‬חום נכונים‪,‬‬
‫לשים בדיקות דם במבחנה בעלת חומר נוגד קרישיות הדם וכו'‪( .‬שתן‪ ,‬דם‪ ,‬רקמה‪ ,‬ביופסיה כלשהיא ממקורות שונים‬
‫וכו')‪.‬‬
‫זיהוי הפתוגן תלוי במהירות ובמקצועיות של לקיחת הדגימה וטיפול בדגימה – חייב שהדגימה תהיה ספציפית מאוד‬
‫ותכיל רק את המקום שבו אני רוצה לבדוק אילו חיידקים נמצאים בו‪ .‬לכן חשוב מאוד לדגום בצורה סטרילית (מחשש‬
‫שיכנסו חיידקים ממקור אחר) ורק מהמקום הנדרש‪ .‬כלומר ישנה תלות באיכות הדגימה‪ ,‬בלוקח הדגימה בשינוע‬
‫ואחסון (=חום‪ ,‬קור‪ .‬דגימות דם למשל צריכים להלקח במבחנות מיוחדות עם נוגדי קרישיות) נכונים של הדגימה‪.‬‬

‫מצבים שבהם נעשתה טעות כלשהיא בדרך בין לקיחת הדגימה עד המעבדה‪:‬‬
‫‪ – Falls negative‬למשל תנאים לא אופטימאליים לחיידקים והפיכתם לנבגים כך שהם לא יזוהו‪ .‬אך הם עדין‬
‫קיימים‪ .‬אני לא אכסנתי אותם כמו שצריך‪.‬‬
‫‪ – Falls positive‬אם זיהמתי את הדגימה בצורה כלשהיא‪ ,‬והכנסתי לשם חיידק שלא נמצא שם בדגימה המקורית‪.‬‬
‫אקבל תוצאות שגויות‪.‬‬

‫כללים ללקיחת דגימה‪:‬‬

‫מהאתר האנומי הנגוע – לא לקחת מהחלוק‪ ,‬מהרגל‪ ,‬מהיד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לפני מתן טיפול אנטיביוטי‪ -‬חשוב לציין מתי קיבל אנטביוטיקה ואיזו‪ .‬יכול להיות שהתוצאות לא יראו חיידקים‬ ‫‪‬‬
‫למרות שכן היו בעבר‪.‬‬
‫איסוף הדגימה בצורה נקיה וחיטוי מקום הלקיחה (סטריליות)‬ ‫‪‬‬
‫שינוע ותנאי איחסון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סימון ברור‬ ‫‪‬‬
‫מילוי פרטים‪ ,‬ציון תאריך ומקור לקיחה ‪ -‬שם תאריך לציין מקום הלקיחה אם זה צואה וכו'‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫כאשר מגיעה הדגימה המטרה שלי לאבחן אם יש לי תערובת של חיידקים איך אני אאבחן? אני אצטרך לבודד אותם‪.‬‬
‫בעזרת הבידוד אני מגיעה למצב שאני יוצרת מושבות‪.‬‬

‫זריעת בידוד – זריעה מכנית‬

‫שמגיעים למושבות מבודדות‪.‬‬

‫דגימה מעורבת – מושבות שונות‪ .‬דגימה מעורבת מכילה כמה סוגים של חיידקים מ‪ 2-‬ומעלה‪.‬‬
‫דגימה טהורה ‪ -‬דגימה שמכילה סוג אחד של חיידק (הומוגנית)‪.‬‬

‫איך אנחנו מכמתים חיידקים?‬

‫בעזרת מיקרוסקופ על הדגימה שאני צובעת אותה באמצעות גרהם‪ ,‬שמה אותו במקרוסקופ ומסתכלת‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫לזרוע על פלטה של האגר ולספור מושבות‪ .‬כל מושבה זה תא אחד‪ .‬כפי שיש לי מספר המושבות כך מספר‬ ‫ב‪.‬‬
‫החיידקים שהיה לי ‪ 24‬שעות קודם לכן‪ .‬כי המקור של כל מושבה צריך להיות תא אחד (כשאני סופרת‬
‫מושבות אני יכולה לדעת את מספר החיידקים)‪.‬‬
‫אם כל המושבות נראות אותו דבר אני יכולה להבין שכולם מאותו סוג וזאת דגימה טהורה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫אומדן מקפרלן ‪ -‬יצר שיטה שנקראת שיטה יחסית לאמוד את כמות החיידקים‪ .‬לקח כמה מבחנות כאשר בכל מבחנה‬
‫הוא מספר שונה של חיידקים‪.‬‬
 ‫לדוגמה‪:‬‬
‫הכנסתי חיידקים‪)10000 ,1000 ,100 ,10( .‬‬

‫זה אומר שאם אקח מבחנה בנוזל ואני יודעת שיש‬

‫שם דגימה של שתן למשל ואני אשווה בין‬
‫המבחנות שאני יודעת כמה יש שם אז אני יכולה‬
‫לאמוד פחות או יותר את כמות החיידקים‪ ,‬לפי‬
‫העין‪ .‬זה לא מדוייק בכלל‪.‬‬
‫זה רק אם רוצה לדעת אומדן (פחות או יותר)‬

‫ואז כשמגיע הרופא‪ ,‬כדי לתת אינדיקציה ראשונית‬

‫זה יכול לתת לו מידע מה קורה בגוף‪.‬‬

‫מונה – קרן של אור שנשלחת לכיוון דגימה שעוברת וכל פעם כשזה נפגע במשהו זה חוזר חזרה‪ .‬כלומר‪ ,‬דגימה‬
‫שמוזרמת בצינורית מאוד מאוד קטנה ויש מכשיר‪ ,‬המכשיר שולח קרן‪ .‬ואם הקרן הזאת ממשיכה זה אומר שהיא לא‬
‫נתקעה בכלום‪ .‬אבל ברגע שהקרן נתקעת במשהו אז היא חוזרת בחזרה‪ .‬הוא סופר את הקרניים שחוזרות חזרה‪.‬‬
‫וזה אומר שמספר החיידקים שיש פה (בציור) = למספר הקרניים שהמכשיר קלט בחזרה‪( .‬זה סופר את כל החיידקים‬
‫בגודל ובצבע שהגדרתי במכשיר)‪.‬‬
‫המכשור הנוסף שקיים הוא פאקס – עובד על סימונים פלורסנטיים‪ .‬שימוש פלורסנטי זה איזה שהו אור זוהר אבל זה‬
‫אור שזוהר רק באורך גל מסויים‪ .‬כך אנו אומדים את האור שלנו‪ .‬טווח האור נע בין האולטרה‪-‬וויאולט (‪)UV‬‬
‫לאולטרה‪-‬רד (‪ .)INTRA RED‬סימון הפלורוסנטי מבטל את כל אורכי גל שמסביב‪ .‬הוא רוצה שהסמן שלו יזרח‬
‫באורך גל סגול‪ .‬הסמן הפלורוסנטי‪.‬‬
 ‫אנחנו מתרגמים את זה למשהו כמותי‪ .‬אנחנו מתרגמים את זה למושג שנקרא נאנומטר‪.‬‬
‫‪ UV‬ו‪ INFRA RED -‬נעים בטווח דיי קיצוני‪ .‬ה‪ UV-‬בסביבות ה‪ 600-‬נאנומטר וה‪ INFRA RED-‬בסביבות ה‪300-‬‬
‫נאנומטר‪ .‬לכל צבע יש את האורך גל שלו‪ .‬סימון הפלורוסנטי אומר כך‪ :‬אני מבטל לכם את כל אורכי גל מסביב אני‬
‫רוצה שהחומר הזה שיש עליו סמן יזרח אך ורק באורך גל מסויים‪ .‬אם אני רוצה לקחת חיידק ולסמן אותו באורך גל‪.‬‬
‫לקחת חומר מסוים ויודעת שהוא ב‪ 600-‬אם אני יאיר בנאנומטר ב‪ 600-‬כל החיידקים שעליהם הדבקתי את הסמנים‬
‫יזרחו‪ .‬אם אני רוצה להגיע לזיהוי ואיבחון אני יכולה להשתמש לסמנים פלורוסנטיים‪ .‬אם הסמן הפלורוסנטי יצמד‬
‫לחיידק שאני מחפשת זה יתן לי פרשנות שהחיידק קיים אם תהיה הזריחה כמובן‪.‬‬

‫אלה דגימות על הצלחת פטרי‪.‬‬

‫הדגימה ‪ A‬מעורבת‪ .‬צבעים שונים‪ ,‬גדלים שונים וכו'‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫לעומת הדגימה השניה שהיא טהורה‪ .‬זריעת בידוד – כיוון שבצורת הזריעה עצמה אני מבודדת מושבות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫זריעת בידוד – זריעה מכנית‬

‫שמגיעים למושבות מבודדות‪.‬‬

‫אני מערבבת את הדגימה‪ .‬אני יוצרת מיהולים (ערבובים) פיזית‪ .‬כל פעם יוצאת עם כמות קטנה יותר שהייתה לפני‬
‫כן‪ .‬המטרה כאן היא לא לדעת כמה חיידקים יש לי‪ ,‬אלא כמה ‪ -‬סוגים (=טהור ‪ /‬לא טהור)‪ -‬של חיידקים יש לי‪ .‬כאן‬
‫אני בעצם מבודדת את סוגי החיידקים (=בודקת אם הדגימה טהורה או מעורבת)‪.‬‬
‫שיטת המיהולים – המטרה שלה היא‪:‬‬
‫לבודד חיידקים‬ ‫‪.1‬‬
‫לדעת כמויות של חיידקים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫אני מתחילה עם דגימה שהדגימת מקור היא ההתחלתית‪ ,‬לוקחת את הדגימת מקור שלי ומוהלת אותה כל פעם פי‬
‫‪ .10‬זאת אומרת אני מוהלת אותה במיהולים עשרוניים‪ .‬מוהלת אותם למשל במים פיזיולוגיים או נוזל האגר – משהו‬
‫שלא יהרוג את החיידקים‪.‬‬
 ‫לדוגמה‪ :‬אם היו לי כאן נגיד ‪ 1,000,000‬חיידקים במקור שהצבתי ומהלתי אותה פי ‪ .10‬כמה חיידקים יהיו לי?‬
‫(עשירית ‪ )1/10‬לכן יהיו לי ‪ 100,000‬חיידקים‪ 1,000,000( .‬חלקי ‪ 10‬שווה ‪ .)100,000‬עכשיו יש לי ‪100,000‬‬
‫חיידקים ומהלתי אותם פי ‪ 10‬נהיו לי ‪ 100,000( .10,000‬חלקי ‪ 10‬שווה ‪)10,000‬‬
‫פי כמה זה מהול מהמקור? פי ‪ 10( .100‬כפול ‪ 10‬שווה ‪ 100‬כי מהלתי פעמיים מהמקור)‪.‬‬
‫התקווה היא שהמהולים יהיו מספיק טובים על מנת לראות מושבות בודדות ולסווג את סוג החיידקים‪.‬‬
‫‪ 24‬שעות אח"כ‪ :‬לרוב רק במהולים מתקדמים יותר‪ ,‬נוכל לראות מושבות‪ .‬שנסתכל על הצלחת פטרי נראה אם יש לנו‬
‫מושבות של אותם חיידקים הנראים אותו הדבר או שיש לנו חיידקים שונים שנראים שונה בכמות שונה‪.‬‬

‫_______________________________‬
‫_______________________________________‬
‫שיעור ‪8-9‬‬

‫כיצד אנחנו יכולים לזהות חיידקים?‬

‫צביעת גרהם – מבנה הדופן ‪ ‬בצביעה זו נשתמש כאשר נרצה להבדיל בין חיידקים בעלי גרהם שלילי וגרהם‬ ‫‪‬‬
‫חיובי הנצבעים בצבעים שונים למשל‪ ,‬אם הגרהם חיובי אז אני פוסלת את כל הגרהם השלילי ולהיפך‪ .‬הצביעה‬
‫היא השלב הראשון בזיהוי סוג החיידק‪ .‬כמות פפטידוגליקאן וכו'‪ .‬זה מחלק ל‪ 2-‬קבוצות‪ .‬מגיעה למצב של סינון‬
‫מאוד משמעותי‪.‬‬
‫זיהוי של חיידקים על פי דרישות תזונתיות ‪ /‬דרישות ביוכימיות – מסתמכים על היכולת הגנטית של חיידקים‬ ‫‪‬‬
‫בפירוק חומרים‪ .‬למשל‪ ,‬פירוק לקטוז‪ .‬על בסיס היכולות הגנטיות שלהם נוכל לחלק אותם לחיידקים שמסוגים‬
‫לבצע משו ‪ X‬וחיידקים שאינם יכולים לבצע ‪ .X‬דבר זה נותן לי את היכולת לסווג עוד את החיידקים בעוד מישור‪.‬‬
‫זו היכולת הביוכימית הגנטית של אותם חיידקים ללכת ולפרק משהו‪ .‬לדוגמה‪ :‬לקטוז או איזה שהו יסוד כמו‬
‫פוספטים‪ ,‬חנקן וכו'‪ .‬על בסיס היכולות הבסיסיות הגנטיות שלהם אנו יכולים לחלק אותם לאלו שכן מסוגלים ואלו‬
‫שלא מסגלים לפרק‪ .‬יכולות האלו מאפיינות משפחות או סוגים או מינים של חיידקים שזה הולך ומצמצם לי את‬
‫היכולת המגוון‪ .‬למשל‪ ,‬איזה שהו משחק ‪ QUEST‬במחשב – זה כמו חדר בריחה רק במחשב‪ .‬אתה נכנס לאיזה‬
‫שהו עולם יש לך שאלות ואם אתה חוקר את הדבר הזה אתה ממשיך הלאה‪ .‬אז אני עכשיו נכנסת לחדר בריחה‬
‫והמטרה שלי זה לאבחן את החיידקים שלי‪ .‬ואז אשאל מי יודע לפרק חנקן? מי יודע לפרק גופרית? מי משתמש‬
‫בלקטוז? ואז זה אומר שכל מי שלא מבחינתי לא רלוונטי‪ .‬הולכים שלב שלב כמו תרשים זרימה‪ .‬ואז אנחנו‬
‫מתמקדים במצעים שונים‪.‬‬
‫מצעים שונים – מצע זוהי הסביבה שהחיידקים גדלים בה‪ .‬יש לנו ‪ 2‬סוגים של סביבה כזו אחת נוזלית ואחת‬ ‫‪‬‬
‫מוצק (אגר) ‪ .‬ניתן להוסיף לתוך האגר כל מני חומרים – אם אוסיף חומרים המבוססים על היכולות הביוכימיות‬
‫של החיידקים (למשל לקטוז ‪ /‬חנקן) מי מהם שיוכל להתמודד איתם ולהשתמש בהם יישאר ומי שלא ימות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬זהו מצע הנקרא "מצע מבחין" – כיוון שהוא מזה את היכולות הגנטיות שיש לחיידקים (היכולת הבסיסית‬
‫שלהם)‪.‬‬
 ‫מצע מבחין (מזהה) – סביבה שהחיידקים חיים עליו ‪ /‬בתוכו‪ .‬אני יכולה להוסיף לנוזל (האגר) כל מיני חומרים‬ ‫‪‬‬
‫שאני רוצה‪ .‬אם למשל אני מוסיפה לקטוז ואם החיידק יהיה מסוגל לפרק לקטוז הוא יחייה ואם לא הוא ימות‪ .‬וזה‬
‫מאפשר לי להגיע לאבחון של החיידק‪ .‬מצע מבחין כי הוא מזהה לי את היכולות הגנטיות של החיידקים! היכולת‬
‫הבסיסית שיש לחיידקים‪.‬‬
‫מצע בררני ‪ /‬מבחן בררני (בורר) ‪ -‬לחיידק יש יכולת הסתגלותית מסויימת הוא יכול לחיות בסביבה שיש בה‬ ‫‪‬‬
‫הרבה מלח אבל גם יכול להיות בסביבה שאין בה הרבה מלח‪ .‬אם יש לו את היכולת ההסתגלותית אז החיידק‬
‫יחייה אבל אם אין לא אז הוא ימות (אם אין לו כלל את היכולת הישרדותית זה יהיה מצע מבחין)‪ .‬לכל חיידק יש‬
‫את הפרופיל שלו כלומר‪ :‬באיזה צורה‪ ,‬מה צורה של המושבה‪ ,‬מה תכונות גנטיות‪ ,‬גרהם חיובי או שלילי‪ ,‬האם‬
‫יכול לחיות בסביבה יבשה ‪ /‬נוזלית ‪ /‬חומצית ‪ /‬בסביבה שיש חמצן ‪ /‬אין חמצן – כל אלה יהיו הסתגלותיות (יכול‬
‫להיות גנטיות אבל הן הסתגלותיות)‪ .‬האם זה מבוסס על בסיס המידע הגנטי? בוודאי אבל יש גם שלא כמו‬
‫מוטציות וכו'‪ .‬איך אני יודעת לקטלג כתוצאה מזה שיש לי מידע קודם? יש לדעת את הפירוט‪ ,‬מה מאפיין כל‬
‫חיידק‪ ,‬אם הוא עונה לי על הקריטריונים שמתאימים אז הגעתי לאבחנה‪ .‬איך אני עושה את זה? על ידי המצעים‪.‬‬
‫כמו מצע מבחין שמתבסס על תכונות גנטיות מושרשות (לא מסתגלים אליהם משהו מובנה אצלם) או על ידי מצב‬
‫בררני יכול להיות שחלק מהתכונות יהיו מושרשות גנטית בפלסמידים שקיבלו אותם בטרנספורמציה או שהם יהיו‬
‫אדפטיביות נקודתי (הסתגלותי) כלומר אם יהיו ללא חמצן יוכלו להסתדר אבל אם יהיו עם חמצן מעולה להם‪.‬‬
‫(וזה ידוע מראש שהחיידק הזה הספציפי התנהג ככה או ככה)‪.‬‬
‫מצע עשיר הוא מצב בו אני יוצרת לחיידק את כל התנאים לו הוא זקוק ויותר בסביבה שלו – מצע עשיר אתן‬ ‫‪‬‬
‫לחיידקים שקשה להם לגדול מחוץ לגוף ("חיידקים מפונקים") ולכן אני נותנת להם כמה שיותר שהסיבת המוות‬
‫שלהם באם תתרחש לא תהיה עצם נוכחותם מחוץ לגופינו‪ .‬כלומר‪ ,‬נותנת לו את כל מה שהחיידק צריך‪.‬‬
‫כשחיידקים שלי "מפונקים" אני נותנת להם את כל מה שהם צריכים אפילו קצת יותר‪.‬‬
‫מצע עני משמעותו יצירת סביבה מינימאלית ביותר לחיידק – מדובר על חיידקים שיכולים לשרוד גם מחוץ לגוף‬ ‫‪‬‬
‫ואינם צריכים "תמיכה" מוגברת על מנת שימשיכו לחיות מחוצה לו‪ .‬כלומר‪ ,‬נותנת לו את המינימום כדי שהחיידק‬
‫יחייה‪ .‬כדי להגיע לאבחון יותר מדויק בדרך כלל משתמשים במצע המינימום‪.‬‬

‫אגר דם – סוג של מבחן בררני‪ ,‬משתמש בתכונה הביוכימית שקיים בחיידק‪ .‬מצע שבעצם מאפשר לזהות לי חיידקים‬
‫שיש להם יכולות של פירוק כדורי דם אדומות וזה נקרא המוליזה (פירוק כדורית דם אדומה)‪ .‬האגר דם שלי יראה‬
‫צהוב יותר (כדורית דם אדומה יתפרקה אז אין יותר אדום)‪ .‬לוקחת קבוצת חיידקים שנקראים סטרפטקוקים ובתוך‬
‫הסטרפטקוקים יש לי ‪ 3‬קבוצות אלו שיודעים לעשות המוליזה מוחלטת‪ ,‬אלו שיודעים לעשות חלקית ואלו שלא יודעים‬
‫בכלל‪ .‬גיליתי שהם סטרפטקוקים‪ ,‬הם קוקים‪ ,‬הם עגולים‪ ,‬הם גרהם חיובי הם נראים אותו דבר על צלחת של מצע‬
‫עשיר‪ .‬אז איך אני אאבחן באיזה מדובר? אזרע אותם על האגר ואגלה‪ .‬זה שבעצם יודע לפרק באופן מוחלט כדוריות‬
‫דם אדומות הוא עושה המוליזה מלאה‪ .‬זה שיודע לפרק באופן חלקי עושה המוליזה חלקית‪ .‬זה שלא יודע בכלל לפרק‬
‫אז אני אראה את האגר דם נשאר בצורתו המקורית‪ .‬כלומר‪ ,‬הזריעה שאותם חיידקים על האגר דם מאפשרת לי‬
‫לקבל מידע האם הם יכולים לעשות המוליזה מלאה‪ ,‬חלקית או בכלל לא יכולים לעשות המוליזה‪ .‬ועל סמך התכונה‬
‫הזאתי אני יכולה בעצם לאבחן אותם מתוך שק כל הסטרפטקוקים‪.‬‬

‫המוליזה‬
‫מלאה‬

‫המוליזה‬
‫חלקית‬

‫לא יודע‬
‫לפרק‬
 ‫עוד מבחן‪ :‬צריכת חמצן כן או לא? או יכולת לחיות בסביבה שאין בה חמצן או שיש בה קצת חמצן או שיש בה רק‬
‫חמצן‪ .‬איך אנחנו בעצם מתייחסים?‬
‫אארובי – חמצן‬
‫אנארובי – לא חמצן‬
‫אובליגטורי – מחוייב‬
‫פקולטטיבי – לא מחוייב (יכול גם וגם)‬
‫אארובי אובליגטורים ‪ -‬יש אוכלוסיית חיידקים שהיא מחוייבת לחיות בסביבה שיש בה חמצן‪ .‬אם היא חייה בסביבה‬
‫שאין בה חמצן החיידקים מתים‪.‬‬
‫במבחנה – ברגע שאני מגדלת את החיידקים במבחנה אני אראה שרוב החיידקים נמצאים למעלה‪ .‬כי הם הולכים‬
‫ומחפשים את החמצן שכלול במבחנה‪ .‬הם יצמדו לאיפה שהכי קרוב לחמצן‪( .‬בתמונה צד שמאל)‬
‫אנארובי אובליגטורי – אוכלוסיית החיידקים הזאת אסור לה להיות בסביבת חמצן‪ ,‬היא חייבת להיות ללא נוכחות‬
‫חמצן‪ ,‬אחרת תמות‪.‬‬
‫במבחנה – תהיה כמה שיותר רחוק מהחמצן כלומר‪ ,‬הם התרכזו בתחתית המבחנה‪ .‬לדוגמה (בתמונה צד ימין)‪.‬‬
‫אנארובי פקולטטיבי – אין אארובי פקולטטיבי‪ ,‬יש רק אנארובי פקולטטיבי‪ .‬למה? כי הברירת מחדל שלי זה תמיד‬
‫נוכחות של חמצן‪ .‬הם מעדיפים חמצן אבל אם אין בסביבתם חמצן הם עדיין יכולים לשרוד‪.‬‬
‫במבחנה ‪ -‬נראה את רובם בחלק העליון של המבחנה אבל נראה גם חיידקים לאורך כל המבחנה‪( .‬בתמונה באמצע)‪.‬‬
‫איזה סוג של מבחן זה? זה מבחן בררני‪.‬‬

‫כל מה שמתבסס על מבחן ביוכימי זה מבחין‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫כל מה שמתבסס על אדפטציה‪ ,‬התאמה זה בררני‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מבחן קטלאז‪:‬‬
‫‪ – Catalase‬אנזים (סיומת אז) או שהוא יוצר או שהוא מפרק‪ .‬במקרה הזה קטלאז אנזים שמפרק מי חמצן‪ .‬מצע של‬
‫מי חמצן ‪ .H2O2‬חיידקים שיש להם את הקטלאז אנו נראה תסיסה כי החמצן משתחרר ואז נראה סוג של תסיסה‪ .‬אם‬
‫לחיידק הזה אין קטלאז אז מי חמצן ישארו‪( .‬לקחתי תכונה ביוכימית‪ ,‬השתמשתי בה לטובתי כדי ללכת ולאבחין)‪ .‬אם‬
‫אעשה את מבחן הטקלאז אני אוכל בקלות להגיד האם הוא סטפילקוק או סטריפטקוק‪.‬או אנטרוקוק?‬
‫אם יהיה לו מבחן טקלאז חיובי אז זה לא סטריפטקוק ולא האנטרקוק‪ .‬זה כנראה סוג של סטפילוקוק‪ .‬זאת אומרת‬
‫בזכות אבחון של תכונה ביוכימית הגעתי לעוד מידע שאני יודעת שקיים אצל ‪ X‬ולא אצל ‪ .Y‬סטפילוקוק משתמש‬
‫באנזים קטלאז על מנת לפרק מי חמצן‪ .‬בניגוד לסטריפטוקוק ואנטרוקוק שאין להם קטלאז‪ .‬אם החיידק מסוגל לפרק‬
‫מי חמצן = קטלאז חיובי‪ .‬אם לא קטלאז שלילי‪ .‬כלומר האם יש לו נוכחות של האנזים קטלאז או לא‪ .‬חיידק זה יהיה‬
‫סטפילוקוקי בד"כ‪.‬‬
‫מבחן קואגולז' – קואגולז' הינו אינזים היכול להתקשר לחומר מסוים ולהפוך אותו למוצק‪ .‬שמתי ‪ 2‬סוגים של חיידקים‪,‬‬
‫לחיידק אחד יש יכולת להפריש קואגולז ולחיידק השני אין יכולת כזו (למשל שני סוגים של סטפילוקוק) בשני מבחנות‬
‫שונות בתוכן ישנו חומר המתקשר לקואגולז'‪ ,‬כאשר הקואגולז' מתחבר לחומר זה הוא הופך את החומר הזה מנוזל‬
‫למוצק‪ .‬לכן‪ ,‬החיידק בעל היכולת להפריש קואגולז' יהפוך את הנוזל במבחנה שלו למוצק בעוד החיידק השני שאינו‬
‫יכול להפריש קואגולז' ישאיר את החומר נוזלי במבחנה שלו‪.‬‬

‫יש חיידקים שהם זורחים (זרחניים) בצבעים שונים‪ .‬גם זו שיטה לבודד סוגים של חיידקים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪VITEC‬‬

‫הגדרת החיידק במכשיר אוטומטי ‪ - Vitec‬רובוטיקה‪ ,‬הרובוט לא מחליף את היעד המקצועי תמיד יש לנו גם‬
‫בדיקה ידנית של מיקרולוג וגם בדיקה רובוטית‪ .‬ה‪ Vitec-‬נותן לי מידע מאוד מהיר בין ‪ 6-8‬שעות מה שהידני נותן ‪48‬‬
‫שעות במינימום‪ .‬לכן הוייטק זה נותן איבחון מאוד מהיר‪ .‬הוייטק עובד על מין כרטסת שהיא מכילה את כל השאלות‬
‫שאפשר לשאול לגבי ‪ X‬חיידקים כלומר‪ ,‬איזו צורה לחיידק? איזה גרהם? האם יודע לנצל לקטוז‪ ,‬גופרית? האם‬
‫אארובי או אנארובי וכו'‪ .‬כלומר‪ ,‬שאילת השאלות מתבצעת בו זמנית‪ .‬וכך הוא מאפשר למכשיר לענות על השאלות‬
‫האלה פר חיידק ‪ /‬דגימה‪ .‬חשוב לבודד בידוד ראשוני את החיידקים לפני שהם נכנסים לויטק‪ .‬כל תא בויטק מייצג‬
‫שאלה מסוימת בנוגע לחיידק‪ .‬לאחר שהויטק בודק את השאלות שלי יוצא פלט עם התשובות לשאלות הבאות‪ :‬האם‬
‫זה גרהם חיובי\שלילי? כמה זמן האבחון לקח? איזה סוג של חיידק זוהה? וכו'‪.‬‬
‫מהו פרופיל המיקרוביולוגי? – בו יש את התוצאות של המכשיר וגם את התוצאות של המיקרוביולוג (האדם שבדק‬
‫במקביל לויטק) המטרה היא להגיע לתוצאות זהות בין המיקרוביולוג לויטק‪ .‬במידה והתוצאות שונות נתייחס לתוצאות‬
‫הגרועות ביותר‪ .‬אם אין תוצאות זהות הולכים לרע ביותר לתוצאה השלילית הקשה‪ .‬זה גם מאפשר לי לדעת האם‬
‫החיידק הזה עמיד ואיזו קטגוריה? זה נותן לי המון מידע בזמן קצר לגבי האבחון של הדגימות השונות של החיידקים‪.‬‬
‫על כל השאלות האלה הוייטק עונה בבת אחת בטווח זמן של ‪ 6-8‬שעות לתוצאות אמינות‪.‬‬
 ‫המכשיר‬ ‫מיקרוביולוג‬

‫סוג של‬
‫התרופה‬

‫‪ – R‬עמידות (‪)resisstence‬‬
‫‪ – S‬רגישות (‪)sencitive‬‬
‫ככל השכרטסת מכילה יותר חיידקים האבחון יותר יקר‪ .‬אם יש סכנת חיים (חשד לדלקת כרום המוח למשל) אז‬
‫הרופא ייתן טיפול‪ ,‬אם צריך לדייק את הטיפול אז אחר כך זה יהיה על סמך תוצאות הבדיקה‪.‬‬
‫מבנה מולקולרי – הבסיס הגנטי (הדנ"א)‪ .‬אני מסתמכת על זה שהדנ"א של כל האורגניזמים יש להם מגוון גנים‬
‫זהים בתוך אותה המשפחה‪ ,‬מגוון הגנים זהים בתוך הסוג‪ ,‬בתוך המין ובצורה כזאתי אני יכולה לקטלג‪ .‬כמו שנסתכל‬
‫על התא המשפחתי הביולוגי שלנו יש לנו תכונות זהות בתוך המשפחה‪ .‬אך יש גם אינדבדואליות אצל כל אחד‪ .‬אותו‬
‫דבר אצל החיידקים‪ .‬אם אני יודעת מראש את הפרופיל הגנטי שיש לחיידק מסויים ואני עושה לו את הפרופיל הדנ"א‬
‫ואשווה בין שניהם אם זה זהה אחד לשני "קלעתי בול"‪ .‬אם יש לי מאגר מידע שבתוך המאגר נמצאים כל הברקודים‬
‫עם השמות‪ ,‬אני אבדוק את הברקוד של החיידק שיש לי אז אני אלך לחפש את הברקוד מתוך המאגר‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫מאפשר לי לבודד גם משפחה אחת של חיידקים‪ ,‬ומתוך הסוג ישנם תכונות שנמצאות בתוך המשפחה אך מפרידות‬
‫לסוגים שונים‪ ,‬ובתוך המין גם ישנו סיווג‪ .‬אם אני יודעת את הפרופיל הגנטי של חיידק מסוים מתוך מאגר המידע שיש‬
‫לי (יש לי מלא שמות עם ברקודים) אני אקח את המבנה של החיידק (=ברקוד) ואשווה אותו למאגר המידע שיש לי‬
‫ואחפש התאמה‪.‬‬
‫השיטה המולקולרית – מבחינה גנטית ‪ .‬למשל אם אקח דנ"א של כלב‪ :‬חלקם יזהו אותו ממשפחת הכלביים‪ ,‬חלק‬
‫אחר יזהה אותו כסוג מתוך מהשפחת הכלביים‪-‬כלב‪ .‬מתוכם יש את אלו שיגידו שהוא מין זאב‪ .‬ושהוא אינדיבידואל‪.‬‬
‫מתוך הדנ"א של הכלב‪ ,‬למשל את החלק של ברקוד המין‪ ,‬ואחפש אותו במאגר המידע שיש לי‪ .‬אותו הדבר לגבי‬
‫חיידקים‪ :‬משפחה=חיידקים ‪ ,‬סוג=סטפילוקוק ‪ ,‬מין=סטפילוקוקאוריאוס (אני אקח את מקטע הדנ"א שאני יודעת‬
‫שיש רק לסטפילוקוקאוריאוס‪ ,‬ואבדוק אם הוא קיים או לא‪ .‬במידה והוא לא קיים וקיים משו אחר‪ ,‬אוכל לחפש את‬
‫המשו אחר הזה במאגר מידע שלי וכך לזהות אותו‪ .‬זה בהנחה שזה קיים במאגר שלי)‪ ,‬אינדיבידואל=פלסמידים‪.‬‬
 ‫‪DNA‬‬
‫משפחה‬

‫סוג‬

‫אני ממצע את הדנ"א שנמצא בדגימה‪ .‬ואז אני בעצם‬

‫אומרת‪ :‬האם הגן הזה מתאים לסטפילוקוק אוריוס? אם‬
‫כן זה אומר שזה סטפילוקוק אוריוס‪ .‬אם זה לא‬
‫מין‬ ‫סטפילוקוק אוריוס זה כן יוכל לאבחן לי על הבסיס‬
‫‪Staph. Aureus‬‬ ‫שנמצאים‬ ‫דנ"א‪ .‬בעצם אני מקבלת קוד של הפתוגנים‬
‫בתוך הדגימה שלי ואני משווה את הקוד הזה למשהו‬
‫שקיים כבר מראש‪.‬‬
‫‪---------------------------------------------------‬‬

‫אינדבידואל‪,‬‬
‫מעט פתוגנים‬
‫מאגר מידע של דנא‬
‫ואז למשל לוקחת איזה שהו קוד שמתאים למין שלו למשל‪ .‬אם יש‬
‫פלסמידים ‪ /‬מוטציות‬ ‫התאמה מדוייקת בתוך מאגר מידע‪ .‬אז ניתן להגיד שמדובר במין‬
‫של כלב זאב‪ .‬יש לי גם קוד גם שם‬

‫למשל בדנ"א של ילד והורים‪ .‬אבא ואמא זה המאגר המידע של הילד‪ .‬למשל תעודת זהות זה מקטע של דנא‪.‬‬

‫משפחות‬ ‫סוגים‬ ‫מינים רווחים‬

 ‫חומרים אנטיבקטריאליים ועמידות חיידקים‪:‬‬
‫כאן נתייחס על איך החומרים הכימיים השונים משפיעים על החיידק ומצד שני כיצד החיידק יוכל להתמודד (עמידות)‬
‫מול החומרים הללו‪.‬‬

‫אנו צריכים להתייחס לכמה משורים כשמדובר במחלה ‪ /‬פתוגן שפוגע בנו‪:‬‬
‫מניעה – אם אמנע מגע עם אותו פתוגן כך אמנע את המחלה‪ .‬קודם כל אמנע מגע על מנת להתמודד מולו =‬ ‫‪.1‬‬
‫היגיינה‪.‬‬
‫המערכת החיסונית האנושית – פקטור מאוד משמעותי בהתמודדות מול פתוגנים‪ .‬ללא מערכת החיסון הגוף‬ ‫‪.2‬‬
‫שלנו קורס לא ניתן לחיות ללא מערכת החיסון‪ .‬היא עובדת ‪ 24/7‬וחייבת להיות יעילה אחרת היא עלולה‬
‫להשפיע על גוף האדם לרעה‪.‬‬
‫חיסונים – יש לנו את כל החיסונים שמפעילים את מערכת החיסון הם יכולים להיות פעילים ‪ /‬סבילים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ריפוי ותמיכה – חומרים כימיים טבעיים ‪ /‬חומרים כימיים סנטטים‪ .‬זה בעצם כל דבר חיצוני שגוף האדם‬ ‫‪.4‬‬
‫נחשף אליו להתמודדות עם אותו הפתוגן‪ .‬להתמודד מולו לא אומר דווקא להרוג אותו ‪ -‬או שאפגע בו‬
‫זמנית‪ ,‬או שאמנע ממנו לגרום לי לנזק‪ ,‬אמנע ממנו להתרבות‪ .‬הכול כדי למנוע פגיעה בי‪ ,‬ולאו דווקא להרוג‬
‫את הפתוגן‪ .‬ניתן לתת חומרים תומכים‪ :‬ג'ינג'ר‪ ,‬קנאביס רפואי וכו'‪.‬‬

‫חומר אנטביוטי הוא חומר שנוצר על אורגניזם‬

‫חי‪.‬‬
‫החומר האנטיביוטי הראשון הוא פטריית‬
‫הפניצילין‪ .‬איפה שצמחה הפטרייה לידה ריכוז‬
‫החיידקים הייתה מאוד נמוכה כמעט ובכלל לא‪.‬‬
‫הפטרייה מפרישה חומר שנקרא פניצילין – והוא‬
‫פוגע בחיידקים וברוב המקרים הוא הורג אותם‪.‬‬

‫חומרים אנטיביוטיים‪:‬‬
‫חומר אנטיביוטי הוא חומר שנוצר על ידי אורגניזם חי (כיום גם בצורה מלאכותית) ופועל כנגד אורגניזם אחר‪ .‬החומר‬
‫האנטיביוטי הראשון הוא פטריית הפניצילין‪ .‬איפה שצמחה הפטרייה לידה ריכוז החיידקים הייתה מאוד נמוכה‪ .‬מדוע‬
‫חשבו בהתחלה שזה נוצר על ידי אורגניזם חי? כיוון שלראשונה חומרים אנטיביוטיים התגלו כשהיו מעט חיידקים ליד‬
‫פטריית הפניצילין‪.‬‬
‫פלמינג ‪ -‬מה שהתגלה על ידי פלמינג היה פטריית הפניציליום‪ ,‬הוא ראה איפה שצמחה הפטרייה לידה ריכוז‬
‫החיידקים היה מאוד נמוך עד בכלל לא‪ .‬ככל שהצמיחה גדלה זה היה פונקציה למרחק מהפטרייה כלומר‪ ,‬ככל שאנו‬
‫מתרחקים מהפטרייה מתחילים להיות חיידקים‪ .‬ה וא הבין שהפטרייה מפרישה משהו שמונע את הצמיחה של‬
‫החיידקים‪ .‬כיום ניתן לדעת שהפטרייה הזאת מפרישה חומר שנקרא פניצילין על שם הפטריה‪ .‬הפניצילין פוגע‬
‫בחיידקים ואפילו הורג אותם‪.‬‬
 ‫אנטיביוטיקות טבעיות – מתוך אורגנזמים שונים‪ .‬יכול להיות צמחים‪ ,‬בעלי חיים‪ ,‬פטריות‪.‬‬
‫אנטיביוטיות סינטטיות – מיוצרות באופן מלאכותי במעבדה‪ .‬הרבה פעמים לקחו את ההרכב הכימי שהיה קיים בטבע‬
‫ועשו לו איזו שהי אדפטציה איזה שהו שינוי מסויים ותרכובת כימית שרוב האנטיביוטיקות ‪ /‬החומרים הכימיים‬
‫שאנחנו משתמשים‪.‬‬

‫מנגנוני הפעולה באנטיביוטיקות‪:‬‬

‫טווח הפעולה – על אילו חיידקים הוא משפיע? (רק על גרהם חיובי ‪ /‬שלילי? רק על חלק מהגרהם חיובי ‪/‬‬ ‫‪.1‬‬
‫שלילי?) ככל שטווח הפעולה של אנטיביוטיקה רחב יותר גם החיידקים הטובים פשוט מתים ואז אנחנו ניזוקים‬
‫מזה‪ .‬למשל‪ ,‬נשים שנוטלות אנטיביוטיקה יהיו תוצאות של פטריות וגנליות או דלקות בדרכי השתן ולמה? כי‬
‫בעצם הרסנו את הפלורה (שכבה של חיידקים חיוניים לגוף) הטבעית של החיידקים הטובים ואז אין לנו הגנה‪ .‬לכן‬
‫נעדיף טווח פעולה מצומצם וספציפי לחיידק שאני רוצה להשמיד‪( .‬תמיד נשאל את עצמינו האם אנחנו מועילים‬
‫יותר או מזיקים יותר?)‬
‫בעולם הרפואה יש חוק שמוביל את כל הרפואה – המטרה להועיל וכמה שפחות לעשות את הנזק‪ .‬אם אנחנו‬ ‫‪‬‬
‫מועילים יותר ממזיקים יותר זה מצויין!‬
‫צורת השמדת החיידקים – מהי הפגיעה בחיידק ומה משך ההשפעה?‬ ‫‪.2‬‬
‫הקו הרציף מתייחס לאוכלוסיית החיידקים החיה‪ .‬הקו המקווקו מתייחס לסה"כ אוכלוסיית החיידקים‪.‬‬
‫יש לשניהם דינמיקה מקבילה (זהה)‪ .‬אנו רואים שבנקודת זמן מסוימת כשהחומר הכימי נכנס פנימה‪ ,‬פתאום יש‬
‫לי קו ישר‪ .‬הם לא מתרבים‪ .‬לחומר הזה קוראים בקטריוסטטי‪.‬‬

‫חומר בקטריוסטטי – יוצר קו סטטי כלומר החומר הזה מעכב גדילה של חיידקים ולא הורג‪ .‬או שהחיידקים לא‬
‫מתרבים או שהנשימה שלהם נפגעת (עדיין יכולים לנשום אבל פחות)‪ ,‬יש להם תנאים מגבילים באמצעות החומר‬
‫הבקטריוסטטי‬

‫חומר בקטריוסידי – הריגת החיידקים ללא השמדת התא שלהם‪ .‬כלומר‪ ,‬המבנה של התא שלהם נשאר כמו שהוא‬
‫היה אך הוא מת (גופה)‪ .‬הספירה הכללית = כלל החיידקים (כמו בקטריוסטטי) גם המתים וגם החיים‪ .‬ספירה חיה =‬
‫מספר החיידקים החיים‪ .‬מה שאנחנו רואים זה כשהכנסנו את החומר הכימי יש לי ירידה בספירה החייה‪ .‬אבל היא לא‬
‫משמידה את הצורה של החיידקים ולכן כשאני סופרת את כמות החיידקים אני בעצם סופרת גם את אלו שמתים‪ ,‬אבל‬
‫הם עדיין נשארים בצורה שלהם הקודמת אבל הם לא חיים‪ .‬בספירה הכללית אני סופרת את המטבוליזם שלהם‪ ,‬אני‬
‫לא רואה אם הם זזים כי לא לכולם יש יכולת תנועה‪ ,‬ע"פ יכולת הנשימה אני מתרגמת את זה לספירה החייה‪ .‬ברגע‬
‫שהחדרתי את החומר אין פגיעה בגוף התא אלא בנשימה שלו‪ .‬כלומר יש לי גופות של חיידקים מתים (הגוף שלהם‬
‫שלם) אך הם מתים‪ .‬אם נסתכל בגרף‪ ,‬הספירה החיה יורדת והספירה הכללית נשארת סטטית‪ .‬עם החומר‬
‫הבקטריוסידי הורג את החיידקים אבל לא משמיד את התא‪ .‬המבנה של החיידק נשאר כמו שהוא היה אבל הוא לא‬
‫מתפקד‪ ,‬הוא מת‪.‬‬
‫חומר בקטריוליטי – משמיד לגמרי את החיידק ואת התא שלו‪ .‬לכן הספירה החיה והספירה הכללית יורדת‪ .‬יש פירוק‬
‫של התא‪.‬‬

‫פגיעה בחומצות גרעין – פגיעה בדנ"א ‪RNA /‬‬

‫מנגנון פעולה – כיצד הוא פוגע בחיידק? איזה אתר נפגע מההשפעה?‬ ‫‪.1‬‬
‫פגיעה בנשימה התאית ‪ -‬הדבר החיוני ביותר לתאים לשם נשימה הוא חומצה פולית‪ .‬כלומר אם אמנע מהחיידק‬ ‫‪‬‬
‫להשתמש בחומצה פולית הנשימה שלו תפגע (עדיין נושם‪ ,‬אך בצורה מאוד רדודה)‪.‬‬
‫פגיעה בחומצות הגרעין – פוגע בשכפול החיידק‪ .‬ללא שכפול דנ"א הוא לא יכול להתרבות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פגיעה במטבוליזם של התא – מדובר במנגנון בקטריוסטטי‪ .‬אנטיביוטיקות מסוג סולפנואמידים או‬ ‫‪‬‬
‫הטרימנטופרים‪ .‬כאן מדובר על המושג "מעכב תחרותי" – הדבר החשוב ביותר לחיידק הוא הנשימה התאית‪.‬‬
 ‫*רשימה של אנטביוטיקות שפוגעות בדופן החיידק‪ .‬זה יהיה סוג של חומר הבקטריוליטי – הרסתי את הדופן והתא‬
‫התפרק‪ .‬אלו חומרים בקטריוליטים‪ .‬במצגת ישנה רשימה של אנטיביוטיקות הפוגעות בדופן החיידק (רק את אלו‬
‫המסומנים במרקר חייב לזכור!)‪ .‬הפניצילין פוגעים בקשרים הצולבים‪.‬‬
‫**פגיעה בממברנה ציטופלסמתית – חומר בקטריוליטי‪ .‬נקרא פולימקסין (אנטיביוטיקה) פוגעת בממברנה‪ ,‬טריאזול‪.‬‬
‫***סינטזת החלבונים – יש לנו מפעל ייצור חלבונים שנקרא הריבוזום הבנוי מ‪ 2‬תתי יחידות – אחת נקראת ‪50S‬‬
‫השניה ‪ 30S‬בערך – ישנה אחת גדולה ואחת קטנה‪ .‬האנטיביוטיקות פועלות או על תת היחידה הגדולה (איטרומיצין)‬
‫או על תת היחידה הקטנה שפה יש לנו מגוון גדול כל אלו פועלות על תת היחידה של הריבוזום המשפיע על סינטזת‬
‫החלבונים‪( .‬יכול להיות פירוק של דנא או ‪ RNA‬וכו'‪ .‬לדוגמה קאונול)‪.‬‬
‫**** פגיעה בחומצת הגרעין – חומר בקטריוסטטי‪ .‬חומר אנטביוטי שפוגע באנזים שמשכפל את הדנ"א‪ .‬ללא שכפול‬
‫דנ"א הוא לא יכול להתרבות‪ .‬פגיעה ב‪.RNA / DNA-‬‬
‫*****פגיעה במטבוליזם של התא – אנטיביוטיקות מסוג סולפנואמידים (סולפא) או הטרימנטופרים‪ .‬כאן מדובר על‬
‫המושג "מעכב תחרותי" – הדבר החשוב ביותר לחיידק הוא הנשימה התאית‪ .‬כלומר‪ ,‬מה שחשוב לכל תא זאת‬
‫הנשימה שלו ואחד החומרים החיוניים לנשימה התאית נקראת חומצה פולית‪ .‬כלומר‪ ,‬אם אמנע מהחיידק להשתמש‬
‫בחומצה פולית הנשימה שלו תפגע‪ .‬בקטריוסטטי‪.‬‬
 ‫איך האנטיביוטיקות פוגעות בדופן התא?‬
‫כדי לבנות דופן של תא אני צריכה אנזים שקושר את הפפטידוגליקאן אחד לשני ויוצר קשרים הצולבים בין‬
‫הפפטידוגליקאן‪ ,‬זה יוצר דופן מאוד חזקה‪ ,‬זה הדבר הטבעי‪ .‬היא תמיד מתקיימת בכל סוג האנטיביוטיקות‪ .‬השונה‬
‫הוא המעטפת של הטבעת המדוברת‪ .‬הדבר שמוביל לשוני בין האנטיביוטיקות שפוגעות בדופן החיידק‪ .‬ניתן לפגוע‬
‫ביצירת הקשרים הצולבים באמצעות אנטיביוטיקה (למשל פניצילין) הפוגעת באינזים היוצר את הקשרים הצולבים‪.‬‬
‫וכך הדופן אינה נבנית ‪ /‬מאוד רעועה וחלשה‪ .‬החסרון בדבר הזה זה התרכובת של הפניצילין‪.‬‬

‫מבנה הפניצילין‪:‬‬
‫טבעת ‪ Beta-lactam‬הפוגעת בקשרים הצולבים‪ .‬המפתח לנזק בדופן היא הטבעת ‪ .Beta-lactam‬כל הווריאציות‬
‫השונות של כל האנטיביוטיקות הן מבוססות על טבעת ‪ Beta-lactam‬ועל ‪ 2‬שיירים (תרכובות שנמצאות בצד אחד‬
‫ותרכובות שנמצאות בצד השני‪ ,‬הטבעת ‪ Beta-lactam‬תהיה הבסיס כי בלעדייה אין פגיעה בדופן)‪.‬‬
‫לתרכובת הראשונית היו מספר חסרונות‪:‬‬
‫החסרון המובהק ביותר ש‪ Beta-lactam-‬גדולה מאוד מבנית‪ .‬המבנה המאוד גדול הזה לא מאפשר לטבעת‬ ‫‪.1‬‬
‫הזאת להגיע לכל תא ותא‪.‬‬
‫בגלל הגודל והמורכבות אנשים פיתחו אלרגיה (למשל אנשים שאלרגיים לפניצילין – כי הם אלרגיים לדבר הגדול‬ ‫‪.2‬‬
‫הזה ואז המערכת החיסונית ישר תוקפת את זה‪ .‬דבר שהוא מאוד קריטי ניתן למות מזה)‪.‬‬
‫הפניצילינים הראשוניים היו רגישים מאוד לחומצה‪ .‬איך זה משפיע? נתתי אותם דרך הפה ‪ ‬מה שקורה בקיבה‬ ‫‪.3‬‬
‫הם התפרקו‪ ,‬אם הם התפרקו הם לא ישפיעו על החיידקים‪ .‬לכן התרכובות החדשות הפכו אותם להיות עמידים‬
‫לחומצה‪ .‬שמו קפסולה‪ ,‬שמו תרכובת סוכרים מסביב‪.‬‬

‫מוטציה חיידקית ‪ -‬ישנם חיידקים המסוגלים לפרק את הטבעת ה‪B-LACTAM -‬‬

‫באמצעות אינזים הנקרא ‪( B-LACTAMAS‬בטא לקטמאז) ולכן האנטיביוטיקה לא משפיעה עליהם כלל‪ .‬אם אין לי‬
‫‪ Beta-lactam‬אין לי השפעה של האנטיביוטיקה על החיידק‪.‬‬
 ‫בעיה זו נפתרה באמצעות‪:‬‬
‫הפכנו אותה ליותר פשוטה‬ ‫‪.1‬‬
‫שמנו חומר שעוטף את החומר האנטיביוטי באמצעות טבעות סוכריות שמקלות על המעבר בקיבה ואז ביטלנו‬ ‫‪.2‬‬
‫את הרגישות‬
‫הפכו אותה לעמידה מול ‪ . Beta-lactamas‬גם אם לחיידק יש את האנזים אנחנו מונעים ממנו להשתמש בו‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫אם אני מסתכלת על התפתחות הדורות‪ :‬הדורות הראשוניים הייתה השפעה על גרהם חיובי‪ .‬השפעה של‬
‫האנטיביוטיקות השונות‪ .‬צר טווח‪ ,‬יותר ממוקד (טווח פגיעה היה צר‪ ,‬יכולת הפגיעה הייתה צרה והרוב התמקד רק‬
‫בחיידקי גרהם חיובי) עם הזמן לאט לאט נכנסו יותר חיידקים וההשפעה הייתה גם גרהם חיובי ושלילי‪ .‬רחב טווח‬

‫‪ - CEFEPIM‬פועלת גם על גרהם חיובי וגם על גרהם שלילי‪ ,‬בעלת השפעה רחבת טווח‪.‬‬
‫פוליאוקסינים – חומר שפוגע בדופן של פטריות ולאו דווקא חיידקים‪ ,‬גרהם שלילי‪.‬‬
‫פוליינים – פוגע בממברנות‪.‬‬
‫טריאזול – החומר‪ ,‬תרכובת של פוליין הוא פוגע בפטריות ובסטאף אוריוס (=גרהם חיובי)‪.‬‬
‫חומצות גרעין – דנ"א‪ .RNA ,‬מגוון מאוד גדול‪ .‬ניתן לפגוע ביצור שלהם‪ ,‬ניתן לפגוע בתרגום של הדנ"א ל‪ .RNA-‬כדי‬
‫שאני אוכל לשכפל חיידק‪ ,‬אני צריכה לשכפל את הדנ"א שלו אחד האנזימים שמשתתפים בשכפול שלו נקרא דנ"א‬
‫גראז מה שעושה קאונול – פוגע בדנ"א גראז‪.‬‬
‫קאונול – פוגע בדנ"א של גראז ואם הוא פוגע בדנ"א גראז הוא לא יכול להשתכפל‪.‬‬

‫הערה‪ :‬כדי שאוכל לשכפל חיידק אני צריכה לשכפל את האינזים שלו‪.‬‬

‫תרופות הפוגעות בדופן התא‪ – POLYOXINS :‬משמשים כדטרגנטים והורסים את דופן הגרם שלילי‪ .‬מעכבים‬ ‫‪.1‬‬
‫יצירת כיטין‪.‬‬
‫תרופות הפוגעות בממברנת התא‪ :‬אנטיביוטיקות כנגד פטריות ‪ – Antifungal Drugs. POLYENES‬נקשרים‬ ‫‪.2‬‬
‫לסטרולים ויוצרים חור ומשבשים את יציבות הממברנה אחת התרפות השייכות למשפחה היא טריאזול‪.‬‬
‫טריאזול נקשר לאינזים שמייצר סטרולים (פטריות) משמש גםם נגד סטפילוקוק אוריוס‪.‬‬
 ‫פגיעה בייצור מטבוליזם ‪ -‬תרופות אלו מונעות התחלקות וגדילה‬
‫סולפנואמיד – פוגע במנגנון ייצור של פולאט – חומצה פולית דומה ל‪ .paba-‬פוגע בנשימה התאית‪ ,‬והוא גורם תחרותי עם‬ ‫א‪.‬‬
‫החומצה הפולית ההכרחית לנשימת התא‪ .‬תרופות סולפא‪ :‬חומר סינטטי‪ ,‬בין התרופות הראשונות ששימשו למניעת גידול‬
‫של חיידקים באופן ספציפי‪ .‬אמינו‪-‬בנזואיק אסיד – ‪ PABA‬הסולפונילאמיד פוגע בנשימה התאית של החיידק כי הוא נקשר‬
‫אליו ולא החומצה פולית‪ .‬אנשים האלרגיים לפול (עשיר בסולפא) לא יכולים לקחת אנטיביוטיקות כאלו כיוון שזה פוגע קשה‬
‫בנשימה התאית שלהם! במצב התקין של התא – נוצרת נשימה תאית במהלך נשימה זו החיידק לוקח חומר הנקרא פאבה‬
‫והופך אותו לחומצה פולית בה הוא משתמש לנשימה‪ .‬באמצעות האנטיביוטיקות הללו אנחנו מחבלים בתהליך הנשימה‬
‫שלו‪ .‬אנו לוקחים חומרים שדומים מאוד לפאבא ושמים אותו בעודף‪ .‬כאשר הוא ירצה לייצר חומצה פולית הוא ייקח המון‬
‫סולפא שהיא דומה מאוד לפאבא‪ ,‬הוא יתבלבל בניהם בעצם‪ .‬וכך לא יוכל לייצר נשימה תאית‪ .‬תהליך תקין של הנשימה‬
‫התאית‪ :‬פאבא‪ ‬הפאבא הופך לחומצה פולית‪‬חומצה פולית משמשת לנשימה התאית‪ .‬כיצד אנטיביוטיקה מסוג‬
‫סולפנואמיד פוגעת בנשימה התאית? כפי שאמרנו השלב הראשון בייצור הנשימה התאית הוא לקיחת חומר בשם פאבא‬
‫והפיכתו לחומצה פולית‪ .‬לכן‪ ,‬אנו נרצה "לעבוד" על החיידק‪ ,‬ולתת לו חומר שייראה לו בדיוק כמו פאבא‪ .‬אך הוא לא יהיה‬
‫פאבא‪ .‬שמו הוא‪ :‬סולפא ‪ .‬הסולפא יסופק לחיידק בכמות גדולה מאוד‪ ,‬החיידק יחשוב שזה פאבא אך למעשה זאת תהיה‬
‫סולפא‪ .‬לכן‪ ,‬תהליך הנשימה התאית התקין לא יגיע לשלב של החומצה פולית‪ ,‬והתא לא יצליח לבצע נשימה תאית תקינה‪.‬‬

‫כיצד נמדדת רגישות חיידקים לאנטיביוטיקה?‬ ‫‪‬‬

‫"מיק" ‪ - MIC‬ריכוז האנטיביוטיקה הנמוך ביותר המעכב את צמיחת החיידק לאחר הדגרה של יממה‪ .‬למה זה משנה לי מה‬ ‫‪‬‬
‫הכמות המינימאלית?‬
‫על מנת למנוע פגיעה בתאים שלי‬ ‫‪.1‬‬
‫למנוע מצב שהחיידק יפתח עמידות‬ ‫‪.2‬‬
‫לא להכניס לגופי סתם חומרים כימיים שעלולים להזיק‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫המיק מושפע מתנאים סביבתיים – אם לדוגמה אני לא נותנת לחיידק את התנאים האופטימאליים‪ ,‬קצב ההתרבות שלו יקטן‪ .‬גם‬
‫בלי שהכנסתי לו אנטיביוטיקה‪ .‬אז אם אפגע בתנאים הסביבתיים ואכניס אנטיביוטיקה יהיו לי פחות חיידקים ומכך נובע שהמיק‬
‫שלי ייקטן (=יידרש פחות כמות של אנטיביוטיקה מינימלית לפגיעת החיידק)‪ .‬אך בגופינו התנאים לחיידק מעולים לכן זה יורד‬
‫מהמשוואה‪ .‬ככל שהתנאים הסביבתיים טובים יותר המיק הולך וגודל‪ .‬ככל שהתנאים הסיביתיים רעים יותר‪ ,‬המיק הולך ופוחת‬
‫אך זה לא משקף‪.‬‬
‫המיק אינו קבוע עבור חומר מסוים אלא תלוי באורגניזם‪ ,‬גודל אינוקולום (מס' החיידקים)‪ ,‬האם האדם נמצא לפני ‪ /‬אחרי‬
‫השתלה‪ ,‬מחלות גנטיות וכדומה‪.‬‬
 ‫שיטות לקביעת מיק‪:‬‬
‫בתוך מבחנות מיהול – ריכוז האנטיביוטיקה משתנה ממבחנה למבחנה כשהקבוע שלי הוא כמות החיידקים‪ ,‬כמות הנוזל‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫תנאים סביבתיים אחידים אופטימאליים‪ .‬מצד ימין בתמונה יש לי פחות חיידקים‪ ,‬כלומר שם ריכוז האנטיביוטיקה הגבוה‬
‫ביותר‪ .‬לעומת צד שמאל ששם יש מעט אנטיביוטיקה ולכן יש שם יותר חיידקים‪ .‬המיק שלי הוא במבחנה ‪ 3‬מימין! כיוון‬
‫ששם הריכוז הוא מספיק גבוה והכי נמוך להשמדת החיידק (זהו המינון האופטימאלי לפגיעה בחיידק ושמירה על הסביבה‬
‫והגוף שלי)‪.‬‬

‫במבחנות יש נוזל‪ .‬לבן זה עכור והולך ונהיה שקוף כלומר צלול‪ .‬אני בודקת כאן את המיק – מינימום ריכוז האנטיביוטיקה‬
‫שמשפיע על החיידקים (מספר החיידקים קבוע)‪ .‬מה שמשתנה זה הריכוז של האנטיביוטיקה‪ .‬הקבוע זה כמות החיידקים‪ .‬כיוון‬
‫שהמיק מושפע מה חשוב שיהיה? אותה כמות נוזל שזה המצע ואותם התנאים הסביבתיים אופטימלייים‪ .‬שלא יהיה שום דבר‬
‫שיגביל אותו‪ .‬הריכוז האנטיביוטיקה הגבוה לפי הציור הוא בצד ימין‪ .‬אם יש הרבה חיידקים סימן שאין מספיק אנטיביוטיקה ‪ /‬לא‬
‫השפיע‪ .‬המיק שלי לא יכול להיות במבחנה ‪ 4‬כי יש עדיין חיידקים‪ .‬הריכוז של המבחנה ‪ 4‬לא מספיק כדי לעכב או להשמיד‪ .‬אך‬
‫במבחנה ‪ 3‬הוא נשאר צלול או שהחיידקים מתו או שנשארו מעוכבים‪ .‬מה המטרה שלי להגיע למינימום ריכוז שישפיע על‬
‫צמיחת החיידקים?‬
‫עכור – יש חיידקים שצמחו לכן ריכוז האנטיביוטיקה לא השפיע או שכן השפיע אבל עדיין יש בהרבה יותר חיידקים‪.‬‬
‫צלול – אין חיידקים שצמחו‪ .‬כלומר‪ ,‬ריכוז האנטיביוטיקה כן השפיע‪.‬‬

‫בתוך מצע אגר מוצק‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫דסקיות – בצלחת פטרי יש לי דיסקיות קטנות של אנטיביוטיקה (יכול להיות שאלו ריכוזים שונים של אותה אנטיביוטיקה‪ ,‬או‬ ‫א‪.‬‬
‫אנטיביוטיקות שונות) אני זורעת חיידקים על כל הצלחת‪ .‬מחכה ‪ 24‬שעות ורואה גדילה‪ .‬אם האנטיביוטיקה משפיעה‪,‬‬
‫החיידקים יתרחקו מסביבת האנטיביוטיקה ונראה מסביב לדיסקיות עיגולים ריקים כלומר‪ ,‬רדיוס עיכוב – כל האזור בו לא‬
‫גודלים חיידקים (מסביב לכל דסקית אנטיביוטיקה) ככל שרדיוס העיכוב קטן‪ ,‬החיידק לא מושפע ממנו‪ .‬ככל שהרדיוס‬
‫יהיה גדול יותר‪ ,‬החיידק מושפע ממנו‪ .‬כאן לא אוכל לדעת מיק‪ ,‬אך אוכל לדעת אם הוא רגיש (‪ )sensitive‬או חלקי (‬
‫‪ )intervenient‬או עמיד (‪ .)resistant‬לכל סוג של חיידק‪ ,‬ישנם ערכי רדיוס עיכוב שונה‪ .‬בהתאם לסוג האנטיביוטיקה‪,‬‬
‫סוג החיידק ורמת הרגישות‪.‬‬

‫ככל שהחיידק רגיש יותר‪ ,‬הרדיוס יהיה ‪-‬‬

‫גדול יותר‬
‫ככל שהחיידק עמיד יותר‪ ,‬הרדיוס יהיה ‪-‬‬
‫קטן יותר‬

‫סטריפים – כשאני בכל זאת רוצה לדעת מה המיק בצלחת פטרי‪ .‬אעשה זאת באמצעות מקלון (סטריפ) שנקרא ‪E-TEST‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫עליו ישנם דרגות של מינונים של כל אנטיביוטיקה‪ .‬לכל סוג אנטיביוטיקה יש סטיק משלו‪ .‬כשהאגס רחב מסביב לסטריפ‬
‫החיידק רגיש יותר‪ .‬ככל שהאגס צר יותר מסביב לסטריפ כך האנטיביוטיקה פחות משפיעה או שהחיידק יותר עמיד‪ .‬כך‬
‫אוכל לדעת מה המיק שנמצא בנקודה האחרונה לפני שאני רואה צמיחה‪.‬‬
 ‫*כל סטריפ מייצג אנטיביוטיקה מסויימת‪* .‬לחפש תמונות של דו"ח ויטק ‪ VITEK‬ולנסות לנתח לפי מה שנלמד עד עכשיו‬

‫______________________________________________________________________________‬
‫שיעור ‪10-11‬‬
 ‫מה אני צריכה לקחת בחשבון כשארצה לתת אנטיביוטיקה?‬
‫• גורמי המאכסן ‪ -‬לא ניתן לבודד גורם המאכסן מהשפעת האנטיביוטיקה‪ ,‬כלומר מיק משתנה ביחס למאכסן שלי‪.‬‬
‫כיוון שהם קשורים בקשר הדוק – אם למשל למאכסן שלי יש אלרגיה לפיניצילין אני לא יכולה לתת לו פניצילין‪ .‬אם‬
‫המאכסן שלי סכרתי‪ ,‬לא ניתן לתת לו אנטיביוטיקה העטופה במולקולות סוכר (האנטיביוטיקה שעטופה בסוכרים כדי‬
‫לא להתפרק ולאבד מהיעילות שלה בקיבה)‪ ,‬אישה בהריון (אנטיביוטיקות שמכילות חומר שמסוכן להתפתחות‬
‫העובר)‪ ,‬התחשבות בחילוף חומרים (הפינוי של האנטיביוטיקה יהיה מהיר מאוד לכן צריך לקבל יותר אנטיביוטיקה כי‬
‫הפינוי של האנטיביוטיקה מהגוף יהיה יותר מהיר)‪.‬‬

‫מה המטרה של האנטיביוטיקה? לאן היא צריכה להגיע?‬

‫• אתר הזיהום – אם למשל ארצה אנטיביוטיקה נגד דלקת קרום המוח אצטרך לדאוג שאנטיביוטיקה תוכל לעבור את‬
‫מחסום ה‪ BBB-‬שאינו מאפשר מעבר של כל חומר למוח (סוג של מערכת הגנה‪ .‬אם זה לא מאפשר לכל דבר שנמצא‬
‫בגוף שלי לעבור למוח גם ודאי גוף זר לא יצליח לעבור למוח)‪ .‬יש אקסון שלא מאפשר לכל דבר לעבור למוח‪ .‬לכן‪ ,‬אני‬
‫צריכה אנטיביוטיקה שתעזור לי לעבור את המחסום הזה‪ .‬אם היא לא תוכל לעבור את המחסום הזה אז מה זה‬
‫משנה כמה מינון אני אתן? המטרה שלה במוח‪ .‬שם יושב החיידק שאני צריכה להגיע אליו‪ .‬או אם יש דלקת בעצמות‬
‫אז יש צורך באנטיביוטיקה שתוכל להגיע עד לרקמות הפנימיות‪ ,‬להכנס עד לעצמות‪.‬‬
‫‪-‬סוג התכשיר – תלוי במה ארצה לפגוע בחיידק‪ ,‬איך ארצה לפגוע בחיידק שהפגיעה לא תפגע בגוף שלי‪.‬‬
‫‪-‬מינון – המינון משתנה מאדם לאדם‪ ,‬למשל אדם בעל חילוף חומרים גבוה יקבל מינון גבוה יותר‪.‬‬
‫‪-‬דרך המתן – ספיגת החומר האנטיביוטי וכמה מהר הוא משפיע תלוי בדרך מתן התרופה (וריד‪ ,‬פה‪ ,‬שריר‪ ,‬נוזל‪,‬‬
‫מוצק וכו')‪ .‬יש אנטיביוטיקות שדרך הפה יתן השפעה ‪ X‬ודרך הוריד יתן השפעה ‪.Y‬‬
‫‪-‬המטרה – מטרתי היא להגיע למינון הכי נמוך שייתן את התוצאה הטובה ביותר (מיק) אנו רוצים שהתועלת תעלה‬
‫על הנזק‪.‬‬

‫כיצד נוצרת עמידות אצל חיידקים לאנטיביוטיקה?‬

‫‪.1‬ע"י מוטציה רנדומאלית ומעבר הפלסמידים‪.‬‬
‫‪ . 2‬חשיפה – ככל שנחשף יותר לאנטיביוטיקות‪ ,‬החיידקים גם נחשפים יותר לאנטיביוטיקה‪ .‬אך חשוב להבין שלא‬
‫מדובר באנטיביוטיקה שמקבלים מהרופא במרשם‪ ,‬אלא אנו נחשפים לאנטיביוטיקה באופן שגרתי במזון שלנו (בשר‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬עופות וכדומה)‪ .‬ככל שאנו נחשפים יותר לאנטיביוטיקות‪ ,‬כך יוצרים דור חדש לחיידקים עמידים אך זאת לא‬
‫הדרך היחידה לייצר חיידקים עמידים‪.‬‬
 ‫‪. 3‬דשנים – בע"ח שאנו נמצאים איתם במגע מקבלים אנטיביוטיקות גם אם אנחנו לא אוכלים אותם‪ .‬מעבר זאונוטים‬
‫מבע"ח עוברים אלינו‪ .‬הזאונוטים הללו מעבירים אלינו את החיידקים‪.‬‬
‫‪ . 4‬בתי חולים – חשיפה לסוגים שונים של חיידקים שנחשפו לאנטיביוטיקה ופיתחו עמידות‪ .‬המעבר כאן הוא משולב‪,‬‬
‫יכול לעבור עצמאית‪ :‬נשימה‪ ,‬מגע‪ .‬או בדרך עקיפה‪ :‬דרך מכשור כמו למשל מחטים של בדיקות דם‪ ,‬חוסר היגיינה‬
‫במכשור רפואי ויכול לעבור דרך אנשי הצוות‪ .‬לכן יש צורך לחנך את הצוות בהעלאת המודעות ודרישה להגיינה‬
‫במחלקות ויש צורך לחנך גם את האוכלוסייה‪ ,‬שאין צורך לתת אנטיביוטיקות כל הזמן ההסבר מגיע לרוב דרך‬
‫הרופאים שמסבירים את החשיבות (כמובן שאם מדובר בסכנת חיים לא נתמהמה במתן אנטיביוטיקה כיוון שמה‬
‫שמונח לנגד עיניי זו תועלת מול נזק‪ .‬כמובן שסכנת חיים עולה על הכל)‪ .‬בית חולים זאת חממה של החיידקים‪ .‬איך‬
‫למנוע מעבר של פתוגן מחולה אחד לשני‪ .‬לחנך גם את הצוות אבל גם את האוכלוסיה‪ .‬ע"י סירטוני הסברה‪ ,‬ע"י רופא‬
‫שמסביר‪ .‬לכן הרבה רופאים במיוחד צעירים נותנים מרשם לאנטיביוטיקה שלא נבוא שוב אבל מבקשים לחכות כדי‬
‫לראות מה התוצאות אם חיובי ‪ /‬שלילי ואז יראו מה קורה הלאה‪.‬‬
‫‪ .5‬נדידת אוכלוסיות – מעבר מחלות ממדינה למדינה באמצעות תיירים‪ ,‬מהגרים וכו'‪ .‬הרבה אנשים לא מודעים לזה‬
‫כמו אנשי עסקים‪.‬‬

‫לפי סעיף ב'‬ ‫אנטיביוטיקה‬

‫אנטיביוטיקה‬
 ‫מנגנוני העמידות של החיידקים לאנטיביוטיקה‪:‬‬
‫חיידק שנחשף לאנטיביוטיקה ופיתח עמידות אליה‪ .‬מהי העמידות הזו?‬
‫‪.1‬מניעת האנטיביוטיקה מלהכנס לתא = השפעה בתוך החיידק‪:‬‬
‫א‪ .‬עמידות אנטומית ‪ -‬כדי שהאנטיביוטיקה תשפיע על החיידק היא צריכה להכנס לתוך החיידק (לתוך התא של‬
‫החיידק‪ ,‬לעבור ממברנות ולהכנס לתא עצמו) למשל‪ ,‬אנטיביוטיקות שפוגעות בדנ"א‪ ,RNA ,‬מטבוליזם‪ ,‬ריבוזום‪ .‬הן‬
‫משפיעות בפנים אז הן צריכות להכנס פנימה‪ .‬אם האנטיביוטיקה היא גדולה מדי‪ ,‬היא לא תוכל להכנס לחיידק כי הוא‬
‫קטן מדי‪ .‬זו סוג של עמידות אנטומית‪ .‬מניעה טבעית‪.‬‬
‫ב‪ .‬מוטציה אנטומית באתר הקישור – החיידק עובר שינוי אנטומי (הוא לא נוצר כך מלכתחילה כמו ב‪-‬א') אך אם‬
‫החיידק מונע את הקשירה של האנטיביוטיקה רגע לפני שהיא נכנסת פנימה‪ ,‬היא לא תוכל להשפיע‪ .‬האנטיביוטיקה‬
‫רוצה להכנס אל התא ואם אני עושה לה מחסום כימי (לא אנטומי) היא חוסמת את ההיקשרות ולא יכולה להכנס‬
‫לתא‪ .‬כלומר‪ ,‬לא יכולה להשפיע‪ .‬החיידק משנה את אתר הקישור שלו לאנטיביוטיקה הזאת‪ .‬לסיכום‪ ,‬אתר הקישור‬
‫לא מסוגל לקשור את האנטיביוטיקה יותר ולכן היא לא תכנס‪ .‬מניעת כניסה‪.‬‬
‫‪ .2‬נוכחות אינזים ‪ -‬נניח והאנטיביוטיקה כן הצליחה להכנס לתא‪ ,‬אך יש לי אינזים שיודע לפרק אותה‪ .‬לדוגמה בטא‬
‫לקטמאז המפרק את הטבעת הבטא לקטמית‪.‬‬
‫‪ .3‬פגיעה ‪ /‬חסימה כתוצאה מכליאה של האנטיביוטיקה בתוך התא – נניח והאנטיביוטיקה חדרה פנימה‪ ,‬החיידק‬
‫קולע אותה בתוכו‪ .‬או שאני קושרת אותה לאיזה שהו חומר שהיא לא תפעל או שבתוך התא מונעת את המעבר‬
‫שלה לתוך הגרעין ואז היא נכלאת בציטופלסמה ולא יכולה להכנס לגרעין‪ .‬לסיכום‪ ,‬כליאה של אנטיביוטיקה ע"י‬
‫חלבונים שכולאים אותה ושמים בבידוד ואז היא לא יכולה לעשות את התפקיד שלה‪ .‬או כליאתה בציטופלסמה‪,‬‬
‫מניעה שלה להכנס פנימה לתוך הגרעין ואז היא לא יכולה להשגיח על מנגנונים שנמצאים בתוך הגרעין כמו שכפול‬
‫של דנ"א‪ ,‬תרגום של דנ"א ל‪ RNA-‬וכו'‪.‬‬
‫‪ .4‬איפלוקס פאמפ – משאבה שהחיידקים פיתחו‪ .‬כשהאנטיביוטיקה נכנסת פנימה לחיידק‪ ,‬האיפלוקס פאמפ שואבת‬
‫אותו החוצה‪ .‬החומר נכנס דרך פורין החיידק ומיד יוצא החוצה דרך עוד תעלה השואבת החוצה את החומר‬
‫האנטיביוטי‪.‬‬

‫מה קורה לנו לאחר קבלת מנת ייתר של אנטיביוטיקה?‬

‫למצב כזה נגיע בלקיחת אנטיביוטיקה ללא בקרה‪ .‬כשאין אכיפה‪ ,‬חוסר מודעות ציבורית‪ ,‬חשיפת חיידקים מוגברת‬
‫לאנטיביוטיקה בעיקר בסביבות בית חולים‪ .‬כיום ישנה בקרה על רופאים בכמות מתן אנטיביוטיקות לחולה‪ .‬האם זה‬
‫מוצדק שלקח הרבה אנטיביוטיקה‪ ,‬אם לא אז נדלקת נורה ואולי מדובר ברשלנות מסויימת‪.‬‬

‫‪ – MRSA‬אחד החיידקים העמידים‪ .‬חיידק ממין סטפילוקוק אוריוס עמיד למטיצילין (גם אוקסצילין‪ ,‬תרכובות שונות‬
‫לאותו חומר פעיל)‪.‬‬
‫‪ – VRE‬סוג של חיידק אנטרוקוקי (לא רק מין‪ ,‬אלא סוג של חיידקים)‪.‬‬
‫‪ – ESBL‬בטא לאקטמאס האינזים שמפרק את הטבעת‪ ,‬אנספנדינג ספקטרום זה אומר ספקטרום רחב – הרבה מאוד‬
‫חיידקים שנכנסים לתוך הקטגוריה הזאת שיש להם אינזים בטא לקטמאז‪ .‬מאיפה כל החיידקים האלו נכנסים?‬
‫נכנסים ממשפחה שנקראת אינטרובקטריוציאה‬
‫‪ – CRE‬מהדורות היותר מתקדמים‪ ,‬משפחה עם הרבה מאוד חיידקים שבעצם עמידים לאנטיביוטיקה שנקראת‬
‫קרבפנם‪.‬‬
‫‪ – KPC‬מין לחיידק קלבסיאלה פנאומוניה‪ ,‬קרבופנאז זה אינזים שמפרק חיידק ספציפי בתוך ה‪.CRE-‬‬
‫‪ – VISA VRSA‬אותו דבר שניהם מדברים על סטפילוקוק אוריוס‪ .‬ורסה יהיה עמיד וויסה תהיה באמצע לא מחייב גם‬
‫וגם‪.‬‬
‫‪ – MDR‬חיידק בעל המון עמידויות שונות לאנטיביוטיקות שונות‪.‬‬
 ‫יחסים מיקרואורגניזמים‪-‬מאכסן‬
‫יחסי הדדיות – בני האדם והחיידקים נהנים שווה בשווה‪ :‬החיידקים נהנים מסביבת הגוף האנושי (מספק לו מזון‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫טמפרטורה טובה‪ ,‬לחות וכו')‪ ,‬ובני האדם נהנים מהחיידקים למשל‪ ,‬החיידקים יודעים לייצר וטמינים שבני אדם‬
‫לא יודעים לייצר כמו שאי‪-‬קולי יודע לייצר ויטמין ‪ .K‬ואחרים מייצרים ויטמין ‪ .B‬בנוסף‪ ,‬החיידקים דוחים מהגוף‬
‫האנושי פתוגנים‪ ,‬עצם הנוכחות של חיידקים שאינם מזיקים (פלורה טבעית) בפתחי הגוף‪ ,‬ישנו חוק כזה בטבע‬
‫שלעולם לא יהיו שתי אוכלוסיות המשתלטות על אותן טריטוריות‪ ,‬בדרך כלל זה לא קורה‪ ,‬לכן חיידקי הפלורה‬
‫הטבעית "תופסים" את המקום של חיידקים מזיקים ולכן אין להם מקום להתרבות‪.‬‬
‫יחסי נתינה – אחד מרוויח והשני אינו נפגע ‪ /‬מרוויח‪ ,‬כלומר אחד מהצדדים מרוויח והצד השני לא משנה לו כלל‬ ‫‪‬‬
‫כי הוא לא נפגע ולא מרוויח‪ .‬חיידקים החיים במערכת העיכול של מעלי גירה‪ ,‬מפרקים את התאית (רב סוכר לחד‬
‫סוכר) ומאפשרים למעלי הגרה לנצל את האנרגיה הגלומה בה‪.‬‬
‫פלורה טבעית (צמחיה חיידקית רגילה) – חיידקים המתיישבים במקומות שונים בגוף באנשים בריאים‬ ‫‪‬‬
‫(במערכת העיכול‪ ,‬מערכת השתן‪ ,‬בוגיינה‪ ,‬בפה‪ ,‬מעי דק‪ ,‬מעי גס‪ ,‬עור וכו) – חלקם אינם מזיקים לי ואינם‬
‫תורמים לי‪ ,‬אבל אני תורמת להם מעצם כך שהגוף שלי הוא סביבת גדילה מעולה בשבילם‪.‬‬
‫בתוכן ישנן אוכלוסיות קבועות (כמו הסטפילוקוקאוריאוס הנמצא על העור ועלול להפוך לפתוגן אם הוא נכנס‬ ‫‪‬‬
‫לגוף שלי‪ .‬או האי‪-‬קולי שנמצא בתוך המעי הדק שלי בצורה הלא מזיקה שלו) ואוכלוסיות מזדמנות ‪ /‬חולפות‪.‬‬
‫טפילות – ביחסים אלה יש אחד שנפגע ואחד שמרוויח‪ .‬בתוך זה יש את מושג ה"פתוגן" ‪ -‬אורגניזם הגורם לי‬ ‫‪‬‬
‫לפגיעה ומרוויח ממני (מגוף האדם) – למשל חיידק אי‪-‬קולי יכול להפוך לטפיל כשהוא מתרבה מדיי‪.‬‬

‫חשוב לזכור שהחיידקים יכולים לעבור בין יחסים שונים‪ ,‬תלוי מה הוא גורם לגוף שלי ומה אני גורמת לגוף שלו‪.‬‬
‫למשל כשחיידק האי קולי מתרבה מדיי הוא הופך להיות ביחסי טפילות ולא ביחסי נתינה‪.‬‬

‫חשיבות של החיידקים הטבעיים היא‪:‬‬

‫דוחים אוכלוסיה פתוגנית‬ ‫‪.1‬‬
‫מספקים לי חומרים שגוף האדם לא מסוגל לייצר‬ ‫‪.2‬‬
‫עוזרים לתהליכים מטבוליים‬ ‫‪.3‬‬
‫לעיתים חדירתם למערכות אחרות בגוף עלולה להפוך אותם לפתוגנים מזדמנים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫כמובן שגם חיידקים המוגדרים כמועילים‪ ,‬יהיו מועילים רק בסביבה שבה הם לא מהווים לי נזק! הסביבה חשובה כאן‬
‫מאוד‪ .‬כלומר‪ ,‬אם למשל חיידק שאינו מזיק לי כשהוא נמצא בחלל המעי כמו האי קולי‪ ,‬הצליח לחדור לזרם הדם‪ ,‬הוא‬
‫יהפוך למסוכן בשבילי ויהפוך לטפיל‪.‬‬

‫איך נדע מתיי חיידק הופך מנונפתוגן לפתוגן? ‪ ‬אתרי צחיחה‪.‬‬

‫פלורה טבעית – אתרי צחיחה‬
‫כמות החיידקים של הפלורה הטבעית נמדדת לפי יחידת שטח של חיידקים – לכל חלק בגוף ישנו גבול לכמות‬
‫החיידקים שבתוך גבול זה החיידקים נחשבים לפלורה טבעית‪ ,‬ובמידה והם עוקפים את כמות באזור בו הם נמצאים‪,‬‬
‫הם הופכים לפתוגנים‪ .‬כלומר‪ ,‬אם כמות החיידקים הנונפתוגנים עולה על הכמות המוגדרת‪ ,‬הם יהפכו לפתוגנים‪.‬‬

‫מעכשיו נכנס לתוך העולם המיקרוביולוגי לפי כל מערכה פיזית‪ ,‬ונתמקד בחיידקים הרווחים בכל מערכה‪.‬‬

‫בצד ימין של חטיפוש יהיו חיידקים שפוגעים במערכה‪ .‬בצד שמאל יהיה פתוגינזה מאפיינים הרווחים לאותה מערכה‪.‬‬
‫רשימת החיידקים הקיימים‪ ,‬בצבע כחול=גרהם חיובי‪ .‬בצבע אדום=גרהם שלילי‬
 ‫חיידקי מערכת העיכול‬
‫‪ = Enterobacteriaceae‬אינטרובקטריציאה‬
‫משפחת החיידקים הרווחת ביותר‪ ,‬אלו חיידקים בעלי גרהם שלילי מתגי‪ .‬רוב החיידקים הללו הם במערכת העיכול‪,‬‬
‫רובם הם פתוגנים‪ ,‬מחוללי מחלה במערכת העיכול‪ .‬לכן שמות המקובלים‪ :‬חיידקי המעיים‪ ,‬אנטרובקטריה‪ .‬אך הם‬
‫יכולים להיות כפלורה טבעית מועילה או לא מזיקה כלל‪ .‬או שהם הופכים לפתוגן מזדמן מתוך הפלורה הטבעית‬
‫(למשל חיידקים שמקורם מחוץ לגוף ונכנסים פנימה)‪ .‬הם שכיחים בבתי חולים‪ ,‬מוסדות וקהילה‪.‬‬

‫מהם מקורות הזיהומים?‬

‫בעלי חיים – הדבקה זאונוטית‬ ‫‪.1‬‬
‫בני אדם – מעבר הפתוגן בנשימה‪ ,‬בסקס‪ ,‬במגע כלשהו וכו'‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הדבקה עצמית – היגיינה לקויה‪ .‬ניגוב הפוך למשל‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫מאפיינים משותפים של אינטרובקטריציאה‪:‬‬

‫אנארוביים פקלוטטיביים – יכולים לחיות ללא חמצן אבל מעדיפים לחיות עם חמצן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חסרי ספרות ‪ /‬נבגים – לא הופכים לנבגים כלל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫זמן דור קצר – מתרבים מאוד מהר (אפילו פחות מ‪ 20‬דקות)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חלקם בעלי ‪( LPS‬ליפופוליד סכריד) שהוא חלק מהדופן ונחשב לאנדוטוקסין (הליפיד ‪ A‬רעיל רק כשהוא יוצא‬ ‫‪‬‬
‫החוצה מהחיידק‪ ,‬במצב שהוא מתפרק)‪.‬‬
‫חלק מהחיידקים רכשו עמידות לחומרים אנטיביוטיים‬ ‫‪‬‬
‫יכולת לעבור המון מוטציות ‪ -‬בעלי יכולת גדולה לחילופי פלסמידים (‪ )DNA‬בין חיידקים מאותו המין ובינו לבין‬ ‫‪‬‬
‫מינים אחרים‪ ,‬ולכן הם הופכים להיות מאוד עמידים‪.‬‬
‫נתמקד בקיבה ובמעי בעיקר‪ .‬תזכורת‪ :‬משפחה ‪ ‬סוג ‪ ‬מין ‪ ‬זן (לא תמיד יש זן)‪ .‬מצד שמאל מדברים על מינים‬
‫וסוגים‪ ,‬מצד ימין יש מין‪ .‬משפחה‪ :‬אנטרובקטריציאה‪ ,‬מסוג‪ :‬סלמונלה‪ .‬ממין‪ :‬סלמונלה טיפי‪ .‬זן לא קיים כאן ספציפית‬
‫בחיידק זה‪ .‬משפחה‪ :‬אנטרובקטריציאה‪ ,‬מסוג‪ :‬אשרישייה‪ ,‬ממין‪ :‬אשרישייה קולי‪ ,‬מזן‪ .STEC /ETEC :‬השם הראשון‬
‫נותן אינדיקציה לסוג והשם השני זה המין‪ .‬לדוגמה הליקובקטר זה סוג‪ .‬והליקובקטר פילורי זה מין‪.‬‬

‫אקובקטריה קולי‬
‫שייך למשפחת האנטרובקטריצאה‬ ‫‪‬‬
‫קיימים ‪ 6‬זנים עקריים – נתמקד בשני זנים עיקריים שהם יותר אלימים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בעלי תופעות שונות למחלה‪ :‬דלקות שתן‪ ,‬אי תפקוד כליות‪ ,‬דלקות מעיים‪ ,‬מע' העיכול‪ ,‬דלקת קרום המוח אצל‬ ‫‪‬‬
‫ילדים‪.‬‬
‫נזק טוקסי – כלומר נזק באמצעות רעלנים‪ .‬בשני הסוגים שנדבר עליהם ישנם רעלנים שונים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אוהבים לעשות מוטציות – שיתוף פלסמידים‪ ,‬עובר מוטציות ולכן ‪ ‬מקנה עמידות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נחשב למודל מעבדה חיידקי מחקרי – כיוון שאפשר לשחק עם עניין הפלסמידים למשל‪ ,‬להדביק אותו‬ ‫‪‬‬
‫בפלסמידים‪ ,‬להוציא לו כאלו‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫התפרצויות מאסיביות בכל העולם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫משמש כאינדיקטור לאיכות המזון – חיידק קוליפורמי‪ ‬חיידקים קוליפורמיים ‪ -‬חיידקים צואתיים שאינם אמורים‬ ‫‪‬‬
‫להיות במזון בכמויות מאוד גדולות אך בתעשיית המזון הם תמיד נמצאים‪ .‬כיוון שהם נמצאים בבקר עצמו או‬
‫במוצרי החלב וכו'‪ .‬או שהם נרכשים מהסביבה‪.‬‬

‫סביבת המזון מזוהמת ברמה כלשהיא ובתהליך הייצור של חומרי המזון החיידקים הנמצאים בסביבה זו נכנסים‬
‫ומוטמעים בתוך המזון עצמו‪ .‬לכן נקבעה איזושהי מכסה לגבי כל אחד מהחיידקים – זה קובע האם המוצר כשיר‬
‫לאכילה או לא? (ישנה הגבלה מסויימת לטווח חיידקים גבוה מהמותר‪ .‬אם מספר החיידקים נמוך זה מעולה)‪ .‬יש‬
‫מפקחים שעוברים במפעלי מזון‪ ,‬מסעדות וכו' המפקחים על כך שהמוצרים המוצעים לציבור נמצאים ברמה‬
‫הקוליפורמית המותרת ולא מעל חלילה (אין בעיה אם הרמה תהיה מתחת לגבול‪ ,‬זה אפילו מעולה)‪.‬‬
‫הפרמטר החשוב ביותר באשר לצורה שבה ניתן להמנע מפגיעה של חיידקים הוא רמת הבישול – עיקור? חיטוי?‬ ‫‪‬‬
‫רמת חום שאינה מספקת?‪ .‬לדוגמה‪ :‬המבורגרים שלא בושלו מספיק‪ ,‬כלומר רמת החום לא הייתה מספקת‬
‫להשמדת חיידק מזן האי‪-‬קולי ‪.0:157‬‬
‫תקנות ה‪ – FDA-‬מעבר לבקרה מיקרו ביולוגית (פעם הבקרה היתה ע"י הסתכלות על הבשר והרחה שלו בלבד)‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫והעברת האחריות מהצרכן לספק (פעם האחריות לבשל את הבשר שוב הייתה על הצרכן ולא על הספק)‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫האחריות של הספק הוא לבשל את האוכל כמו שצריך‪ ,‬לעשות בדיקה מיקרו‪-‬ביולוגית‪ ,‬תנאים מבוקרים בשינוע‪.‬‬
‫לאחר מה שקרה עם ג'ק אין דה בוקס‪ ,‬הבקרות הוחמרו והיו שנים של שקט‪ .‬לאחר מכן הייתה שוב התפרצות של‬
‫אי קולי ‪ 0:157‬הייתה חווה של תרד באיזה שהו מקום בארה"ב ואותה חווה סיפקה מים מחוות חזירים שהיו לא‬
‫רחוק משם‪ .‬השקו את המקום כדי לחסוך במים ושם היה האי קולי מאותו הזן‪ ,‬השקיה שזוהמה בצואה של‬
‫חזירים שזו היתה נגועה באי‪-‬קולי ‪ 0:157‬וכך זה הגיע לצרכים ושוב הייתה התפרצות כתוצאה מהשקיה‪.‬‬
 ‫אישרייה בקטריה קולי ‪ETEC = Enterotoxigenic E. coli -‬‬
‫פתוגנזה‪ :‬מצוי בבקר‪ ,‬כבשים‪,‬עזים‪ ,‬חזירים‪ ,‬כלבים וסוסים‪ .‬גרהם שלילי מתגי‪.‬‬
‫שייך למשפחת האינטרובקטרציאה‬ ‫‪‬‬
‫קיימים ‪ 6‬זנים עיקריים‬ ‫‪‬‬
‫בעלי תופעות שונות למחלה‪ :‬דלקות שתן‪ ,‬אי תפקוד כליות‪ ,‬דלקות מעיים ומערכת העיכול‪ ,‬דלקת קרום המוח‬ ‫‪‬‬
‫אצל הילדים‬
‫נזק טוקסי‬ ‫‪‬‬
‫מתרבה בתנאים ארובים ואנארבים כ‪ 45-‬מעלות‬ ‫‪‬‬
‫רגיש לחום – טיפול ב‪ 70-‬מעלות ‪ 2‬דקות אך שורד בקור עד ל‪ -18-‬מעלות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫גורם למחלה קלה עד סכנת מוות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מתאפיין בחום עד ‪ 38.5‬מעלות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סימפטומים מופיעים ביום ‪ - 5‬התאוששות לאחר מספר שבועות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אותו טוקסין שמצוי גם באי‪-‬קולי וגם בשיגלה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שיגה טוקסין עושה תהליך שנקרא ‪ – HUS‬פירוק של כדוריות דם אדומות‪ ,‬המוליזה מהרעלן (אודם בתוך השתן)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ – PH‬עמיד יחסית ברמה נמוכה של ‪( PH‬ידוע על מקרה שבמיונז עם ‪ PH 3.8‬נמצא חיידק)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בקרב זקנים או יללדים המחלה יכולה לגרום למוות‪ .‬קבוצת הסיכון היא בין ‪ 2-10‬ומעל גיל ‪.60‬‬ ‫‪‬‬
‫עמיד בתמיסות מלח של מעל ל‪ 2.5%‬ויכול להיות גם בריכוז ‪( 6.5%‬דגים מלוחים)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫דרכי המעבר‪:‬‬
‫חיידק זה חי במעיים של כבשים‪ ,‬בקר‪ ,‬עיזים – לכן חשוב לא לגעת בצואה של בעלי חיים או בני אדם‪.‬‬
‫עובר בסוגי מזון שונים‪ ,‬בשר דגים וכו'‪ .‬חלב שלא חומם כמו שצריך או לא עבר פסטור ‪ /‬עיקור‪.‬‬

‫כיצד נוכל למנוע ‪ /‬להוריד את ההסתברות להדבקות?‬

‫הקפדה על הגיינה אישית וסביבתית הכרחית למניעה בהדבקה באי קולי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חימום האוכל ברמה מספקת ‪ -‬חיידק זה מתרבה בטמפ' של ‪ 45‬מעלות מקסימום‪ ,‬אז לחמם לפחות ב‪ 70‬מעלות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לא לאשר בשר עם לשלשת או שאריות צואה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בדיקה מיקרוביולוגית לפני שיווק‬ ‫‪‬‬
‫אין להשתמש בבשר מזוהם כחומר גלם גם להכנת מוצרי בשר לא מבושלים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אחסון הבשר בתנאים מחמירים ורחוק ממוצרים מעובדים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סימפטומים‪:‬‬
‫חיידק שקשור למערכת העיכול‪ ,‬הנפוץ ביותר‪ .‬החיידק הזה נקרא גם "שלשול המטיילים" חיידק שקשור למערכת‬ ‫‪‬‬
‫העיכול‪ .‬כ‪ 380,000-‬מתים בשנה‪.‬‬
 ‫אנשים מתים כתוצאה משלשולים מסיביים שאין שליטה‪ .‬מייצרים טוקסין אשר גורם למעיים להפריש בעודף‬ ‫‪‬‬
‫נוזלים ויוצרים שלשולים מאסיביים‪ .‬כשיש שלשולים מסיביים שאין שליטה עליהם‪ ,‬יש איבוד נוזלים ואיבוד‬
‫אלקטרוליטים (אלקטרוליטים הם – נתרן‪ ,‬אשלגן וכלור)‪ .‬איבוד אלקטרוליטים זהו חשמל שגורם לגוף לעצבן את‬
‫השרירים גורם לעצבים לעבור מאחד לשני‪ .‬כך שיש השפעה גדולה לאקלקטרוליטים הללו‪ .‬גורם לתאים להחליף‬
‫חומרים מבחוץ לבפנים‪ .‬התפקוד התקין של הגוף שלי מבוסס על נוזלים ואלקטרוליטים‪ .‬אם הגוף שלי לא מצליח‬
‫לשחזר את הכמות התקינה של הנוזלים והאלקטרוליטים החיידק הזה הוא זה שגרם לתופעות אלו והשיבוש‬
‫באלקטרוליטים ואי החזרת המצב לקדמותו מוביל לתמותה בסופו של דבר‪ .‬רוב האוכלוסייה המגיעה למצב של‬
‫תמותה הן כמובן הילדים (עלול לגרום לדלקת קרום המוח) והקשישים ואוכלוסיות בעולם השלישי בשל תנאי‬
‫היגיינה לקויים‪ ,‬יכולים לראות צרכים של אנשים ברחוב וזה חושף אוכלוסיה מאוד גדולה לחיידקים שנמצאים‬
‫באותה הסביבה‪.‬‬
‫הטוקסינים הגורמים לתופעת השלשולים נקראים ‪ LT‬ו‪.ST-‬‬ ‫‪‬‬

‫במצבים קיצוניים‪:‬‬
‫קשיי נשימה‪ ,‬פגיעה בכבד‪-‬צהבת‪ ,‬פגיעה בכליות וקריסתן‪ ,‬דימומים פנימיים‪ ,‬פרכוסים‪ ,‬דלקת קרום המוח בילדים‪,‬‬
‫מוות‪.‬‬
‫הטיפול בעיקר בסימפטומים‪:‬‬
‫אם אני משלימה אלקטרוליטים ונוזלים הגוף יחזור למצב תקין‪ .‬המערכת העיכול תחזור לתפקד בצורה תקינה‪.‬‬
‫לפעמים הריפוי ספונטני הכי פשוט (התרופה הפשוטה) להחזיר את הנורמל ולפעמים זה לוקח זמן וריפוי ארוך יותר‪.‬‬
‫בעיקר נגד סימפטומים ‪ :‬מנוחה ונוזלים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מחקרים הראו שאנטיביוטיקה מחמירה את המצב (דימומים ופגיעה בכליות) לכן לרוב לא נותנים – חשוב לזכור‬
‫שכאשר אנחנו משמידים חיידקים בעלי אנדו‪-‬טוקסינים‪ ,‬בפירוק החיידק הטוקסינים יצאו לזרם הדם שלנו ויגרמו‬
‫להשפעה רעילה בגוף שלי למרות שהחיידק מת‪ .‬שלא נעשה נזק שיעלה על התועלת‪ .‬עיניין של אינטרקציה בין‬
‫אנטיביוטיקה לבין החיידק‪ .‬כלומר נתינת אנטיביוטיקה עלולה להחמיר את המצב‪ .‬לפעמים כשאנו משליכים חיידקים‬
‫אנדוטוקסינים החיידק לא פעיל אבל אם אני מפרקת אותו אז אנדוטוקסינים יצאו לחלל הגוף‪ ,‬לכלי הדם וירצו‬
‫להשפיע‪ .‬החיידק מת אבל האנדוטוקסינים שלו ירצו להשפיע‪ .‬לכן‪ ,‬האנטיביוטיקות יהרסו את החיידק אבל יש‬
‫אנדוטוקסינים שיופרשו ולכן הנזק גדול מהתועלת‪.‬‬
‫לסימפטומים החריפים – טיפול נמרץ‪ ,‬דיאליזה‪ ,‬מנת דם וכדו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מניעה‪:‬‬
‫אחד הפתרונות החשובים במערכת העיכול ובמיוחד אי קולי זה היגיינה‪ .‬היגיינה אישית וסביבתית – בעיקר בחיידקים‬
‫שפוגעים במערכת העיכול בכלל ובפרט אי קולי‪.‬‬
‫__________________________________________________________________________‬
‫שיעור ‪12-13‬‬
‫חיידקי מערכת העיכול‪:‬‬
‫‪ - Salmonella‬סלמונלה‬
‫שייך לאינטרובקטריציאה‪ ,‬גרהם שלילי מתגי‪ .‬גורם לדלקת בדרכי העיכול‪.‬‬
‫פתוגנזה אופיינית‪:‬‬
‫שלשולים‬ ‫‪‬‬
‫הקאות‬ ‫‪‬‬
‫התכווצויות של הבטן‬ ‫‪‬‬
‫חום‬ ‫‪‬‬
‫בחילות‬ ‫‪‬‬
 ‫איבוד תאבון‬ ‫‪‬‬
‫כאבי שרירים וראש‬ ‫‪‬‬

‫ברגע שאנחנו מחממים את המזון אנחנו פותרים ב‪ 85%-‬את תופעת הסלמונלה‪.‬‬

‫‪ Salmonella typhi‬נקראת גם מחלת הטיפוס‬

‫סוג סלמונלה יותר אלים‪ ,‬עוברים לבני אדם בעיקר דרך המים או צואה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מצוי בדרך כלל במזונות שונות ומשם נדבקים ממנו – חלב לא מפוסטר‪ ,‬ביצים או מזון המזוהם בהפרשות אנשים‬ ‫‪‬‬
‫או אפילו מעבר במקום שהיו בו ביצים או פשוט נוכחות של סלמונלה וכאשר החלו פס ייצור של מוצר מסוים‬
‫הסלמונלה עברה לאותו המוצר‪ .‬סלמונלה במהותה לא נחשבת לחיידק שיש לה טוקסין אבל יש לה חלבונים‬
‫שעוזרים לה בתהליך ההדבקה‪ .‬לסלמונלה טיפי יש ‪( LPS‬לא לכל הזנים של טיפי יש ‪ )LPS‬וזה נחשב טוקסין‪,‬‬
‫אנדוטוקסין עוזר בחדירתם לתוך רירית המעיים כמו גם במניעת הריגתם בתוך התאים המודבקים‪.‬‬
‫הייתרון של סוג סלמונלה זה הוא שהיא מצליחה להתרבות גם בתוך הפגוציטים (התאים הבלעניים) שכל מטרתם‬ ‫‪‬‬
‫זה לבלוע גוף זר כמו חיידקים‪ .‬אך מול סלמונלה טיפי הפגוציטים לא מצליחים להתמודד ולפרק‪.‬‬
‫זמן הדגירה (נשאות) של חיידק זה הוא בין ‪ 10-14‬יום‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 10%‬ממקרי הסלמונלה טיפי יהיו מוות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סלמונלה טיפי ‪ -‬מחלת הטיפוס זהו שם כללי למחלות במערכת העיכול‪ .‬ההיתרון הגדול של סלמונלה טיפי זה שהיא‬
‫מצליחה להמשיך להתרבות גם בתוך הפגוציטים (התאים הבלעניים)‪ .‬המטרה של הבלענים היא לבלוע חיידקים אבל‬
‫בסלמונלה טיפי התאים הבלעניים לא מצליחים לפרק את החיידקים ולכן‪ ,‬היא מצליחה להמשיך להתרבות גם בתוך‬
‫התאים הבלעניים האלו‪ .‬ימי דגירה – שלב שאנו חיים עם החיידק אבל אין לנו סימפטומים‪ 10% .‬מהמקרים של‬
‫סלמונלה טיפי יהיו מוות‪.‬‬
‫הסלמונלה הפתוגני לבני אדם ובע"ח והמעוברת לבני אדם באמצעות מזון היא‪Salmonella entrerica :‬‬
‫‪Salmonella Enterica‬‬

‫סלמונליזיוס נבלעים ע"י פאגוציט ולא מצליחים להתרבות‪ ,‬אינם שורדים הרבה זמן‪ .‬שלב המחלה הוא יחסית‬ ‫‪‬‬
‫קצר‪ .‬עושה נזק תאי ישיר – חסרי טוקסין – ע"י התרבות בתאי המעיים‪ .‬התפתחות המחלה איטית בין ‪6-72‬‬
‫שעות ונמשכת עד ‪ 7‬ימים‪.‬‬
‫את סלמונלה טיפי מקבלים דרך מערכת העיכול במערכת העיכול היא לא מצליחה לשרוד במיטבה וחלק מהם‬ ‫‪‬‬
‫מושמדים אבל החלק שכן מצליח לעבור ממשיך לתוך המעי שזה איבר המטרה שלהם‪.‬‬
 ‫מה יש לסלמונלה אנטריקה במקום טוקסין? ‪ -  LPS‬אנדוטוקסין עוזר בחדירתם לתוך תאי רירית המעיים‪ ,‬כמו גם‬
‫במניעת הריגתם בתוך התאים המודבקים‪.‬‬

‫מצבים קיצוניים – זיהום בדם במצבים קיצוניים עלול להיווצר מצב מסכן חיים של אלח דם ספטימציה (זיהום בדם)‪,‬‬
‫לא כל זיהום בסלמונלה מגיע לזיהום בדם‪.‬‬
‫הסכנות‪ :‬זה יכול להשפיע על ספיגת החומרים מהדם וחסימה פיזית של כלי הדם והדבר היותר קריטי זה שיכול‬
‫לעבור ממערכה אחת לאחרת וזה יגרום לקריסת מערכות וזה יגביר את הזיהום בדם‪ .‬בסוף זה יגרום למוות נפוץ‬
‫מאוד אצל הילדים בנוגע לסלמונלה‪ .‬פצעי לחץ סטפילקוק אוריוס וסטפילוקוקים אחרים ברגע שהם חודרים פנימה‬
‫וגורמים לזיהום בדם אלח הדם ‪ ‬בסוף יהיה לי קריסת מערכות‪ .‬הכמות החיידקים הנדרשת – ‪ .10,000‬גם אחרי ‪6‬‬
‫חודשים לאחר הסימפטומים אנחנו נשאים ועדיין יכולים להעביר את החיידק‪ ,‬יש להקפיד על היגיינה‪.‬‬

‫מטרת הסלמונלה היא להגיע אל המעי הדק‪ .‬המעי בנוי מצינור שמתחיל בפה ומסתיים בפי הטבעת‪ .‬התפקיד של‬
‫המעי הוא ספיגה‪ ,‬ספיגה העיקרית של המזון למחזור הדם לאחר שהמזון עבר פירוק‪ .‬המעי בנוי מצינור שבתוך‬
‫הצינור הזה יש גיחשושיות‪ ,‬כל גיחשושית נקראת וילי ועל כל וילי יש עוד וילי וזה נקרא מיקרווילי‪ ,‬ואם אקח מיקרווילי‬
‫אראה שהוא בנוי מתא ועוד תא ועוד תא עד שמגיע לכלי הדם‪ .‬המזון צריך לעבור את הוילי ‪ ‬ואז להיספר‬
‫במיקרווילי ‪ ‬ואז צריך להיכנס בין התאים עד שמגיע למחזור הדם‪ .‬מה קורה כשיש חיידק? חיידק הוא גדול‪,‬‬
‫והמטרה שלו היא להכנס ולהתיישב בתאים כי שם הוא מוגן‪ ,‬שם הוא מתרבה ובתוך התאים יש לו את כל מה‬
‫שנדרש כדי להתקיים כמו‪ :‬מזון‪ ,‬חמצן‪ ,‬סביבה אופטימלית‪ .‬אך התא לא יאפשר לו להכנס‪ .‬התא מונע ממנו להיכנס‬
‫במצבו הרגיל‪ .‬לכן החיידק מוציא מעין דוקרנים‪ ,‬דוקר את התא‪ ,‬ומזריק חלבונים לתא האפיתל המיקרווילי (=התא‬
‫הריבועי) הגורמים לתא להפוך לחיידק בלעני לכמה רגעים והתא בולע את החיידק לתוכו‪ .‬ה"דקירה" הנ"ל משמשת‬
‫גם כצורת תאחיזה של החיידק לתאים שלי‪ .‬בתוך התא הוא עטוף‪ ,‬ומתחיל את תהליך החלוקה שלו‪ .‬כאשר הוא‬
‫מתחלק יותר מדיי בתוך התא הוא סותם את יכולת הספיגה של המזון במעי הדק‪ ,‬ולכן יש שלשולים – כיוון שהכול‬
‫יוצא החוצה ואין ספיגה של הנוזלים והמזון‪.‬‬
‫מתי בעצם יתחיל באמת הנזק? כשהחיידק שלי התרבה בצורה מאוד מאסיבית‪ .‬התאים שלי תאי האפיתל שבונים‬
‫את המיקרווילי מתים‪ .‬אם אין לי תאי אפיתל של המיקרווילי לא תהיה ספיגה‪ ,‬אם אין ספיגה הנוזלים והאלקטרוליטים‬
‫יצאו החוצה‪ .‬ואז בעצם יגיע השלשול‪.‬‬
 ‫בקרב קשישים‪ ,‬פצעי לחץ הינם מסוכנים ביותר‪ ,‬כיוון שהמערכת החיסונית חלשה והגישה לזרם הדם הינה ישירה‬
‫דרך הפצע‪ ,‬בנוסף אין זרימה מהירה של הדם ולכן ההיצמדות של החיידק טובה יותר‪ .‬כאן אלח דם עלול להתרחש‬
‫ולא רק מסלמונלה‪ ,‬גם סטפילוקוק אוריאוס למשל‪ .‬בסופו של דבר כל חיידק שנמצא במקום שהוא לא צריך להיות שם‬
‫עלול לגרום לפתוגנזה‪.‬‬

‫מקורות מחלת הסלמונלה‪:‬‬

‫העיקרי‪ :‬מקורות מזון – בעיקר מזון מן החי (מוצרי חלב‪ ,‬עופות‪ ,‬בשר)‪ .‬מזון מזוהם (גם כזה שנמצא בסמיכות למזון‬
‫אחר שהוא מזוהם)‪ ,‬מזון שלא עבר טיפול בחום מספק (כמו באי‪-‬קולי) וזוהם ממגע עם בעלי חיים המפרישים את‬
‫החיידק‪ ,‬או מזון שמזוהם ע"י צואה‪ ,‬מים או סביבה מסוימת‪ .‬בעופות (סלמונלה אנטריטידיס) – עור ופנימי (מערכת‬
‫רבייה)‪ .‬מעבר בין העופות ומאכילת מספוא מזוהם‪ .‬יכול לעבור גם דרך זוחלים (צבים‪ ,‬לטאות‪ ,‬נחשים)‪ ,‬דו‪-‬חיים ואף‬
‫זבובים (זבובים יושבים על צואה בדרך כלל)‪.‬‬
‫מדוע סלמונלה מאופיינת במעבר דרך ביצים?‬
‫מזון שלא עבר טיפול בחום מספק כמו שראינו באי קולי‪ .‬אנשים שעובדים במטבחים שלא שותפים ידיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סלמונלה מאופיינת עם ביצים הסיבה היא שתרנגולת שמטילה ביצים מסלול היציאה ושם יוצאת גם הלשלשת‬ ‫‪‬‬
‫(צואת העופות = לשלשת) כאשר התרנגולת מטילה ביצים הביצה עוברת דרך אותו המקום ממנו יוצאת הצואה‬
‫שלה ואז הסלמונלה שהייתה במערכת העיכול‪ ,‬עוטפת את הביצה כיוון שיש לכלוכי צואה על הביצה‪ .‬מתיי היא‬
‫תכנס לתוך הביצה? דרך החורים הזעירים שיש על קליפת הביצה שמטרתם במצב רגיל הוא לאפשר כניסת‬
‫חמצן לאפרוח‪ .‬כאשר מרטיבים את הביצה הסלמונלה חודרת פנימה‪ .‬מתי הביצים פוגשות מים? כאשר הלולנים‬
‫שוטפים את הביצה לפני שליחתה לסופר כדי שתיראה טוב‪ .‬לכן‪ ,‬עדיף לקנות ביצים שאינן נשטפו למרות שלא‬
‫נראות טוב‪ .‬מאשר קניה של ביצים נקיות מדי שעברו שטיפה‪ .‬מחשש לחדירת חיידק הסלמונלה‪.‬‬
‫סלמונלה יכולה לעבור גם ע"י זבובים של חוסר היגיינה (זבובים יושבים על צואה)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫כיצד נמנע העברת סלמונלוזיס?‬

‫בידוד מזון מזוהם ממזון נקי‬ ‫‪‬‬
‫שמירת טמפרטורה נמוכה מ‪ 5-‬מעלות צלסיוס‬ ‫‪‬‬
‫אחזקת ביצים עד ‪ 20‬מעלות צלסיוס לתקופה של ‪ 21‬יום‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שטיפת ביצים אסורה – עקב הסכנה שהחיידק יחדור לתוך הביצה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בדיקות צואה לאנשים החולים בדלקות מעיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫היגיינה אישית‬ ‫‪‬‬
‫אנשים מבריאים ספונטנית בבית ולא מגיעים למרפאות כדי לעדכן ולדווח רופא כלשהו‪ .‬לכן‪ ,‬רק ‪ 1%‬מדווחים‬ ‫‪‬‬
‫למערכת הבריאות‪.‬‬
‫מעקב אפידמולוגי – גילוי מהיר של המזון המזוהם והשמדתו‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫רעלנים – השיגה טוקסין‬ ‫‪‬‬
‫אדהזינים‪ :‬נקשרים למוקוזה ועוזרים לחיידק לחדור לתוך רירית הקולון ולהתרבות שם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ Shigella‬שיגליוזיס‪:‬‬

‫‪ 1-2‬לאחר הדבקה למשך ‪ 5-7‬ימים‬ ‫‪‬‬

‫‪ 10-200‬חיידקים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לשיגלה ישנו רעלן שנקרא ‪ shiga toxin‬התופעה היא הממוליזה‪ ,‬המבצע ‪ – HUS‬הרס תאי דם אדומים‪150 .‬‬ ‫‪‬‬
‫מיליון מקרים בשנה של שיגלה‪.‬‬
‫אופיינית למחלות מעיים‪ ,‬מתאפיין בשלשולים קשים ולעיתים דמיים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫טנמוס – רצון עז ללכת לשירותים להטיל צואה ולא יוצא כלום‪ ,‬אין התרוקנות מלאה‪.‬‬
‫סימפטומים קיצוניים‪ 5-15 :‬אחוז תמותה‪.‬‬

‫כאבי פרקים‬ ‫‪‬‬

‫כאב בהטלת שתן‬ ‫‪‬‬
‫אלח דם – נזק מעי (נפוץ בחולי כשל חיסוני – ‪ ,HIV‬סרטן‪ ,‬תת תזונה)‬ ‫‪‬‬
‫פרכוסים – בילדים מסיבה לא ידועה‬ ‫‪‬‬
‫‪ – HUS‬הרס כדוריות דם אדומות ע"י שיגה טוקסין – שיגלה דזינטריה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מניעה‪:‬‬
‫הגיינה אישית וסביבתית‬ ‫‪‬‬
‫להמנע משתית מים מברזיות (בשל מים עומדים במקום)‬ ‫‪‬‬
‫חשיפה לבריכות מים ואגמים‬ ‫‪‬‬
‫מגע מיני (אוראלי או אנאלי) עם בני זוג שיש להם שלשולים או מתאוששים משלשולים (הדבקה גם אחרי‬ ‫‪‬‬
‫התאוששות)‪.‬‬

‫טיפול‪:‬‬
‫לרוב ריפוי ספונטני‪ ,‬במידת הצורך נותנים אנטיביוקה בשם קווינול ‪ /‬סולפונואמידים‪.‬‬
‫מדביק בגוף כמו הסלמונלה בתוך המעי הדק‪ ,‬ומעודד ייצור מוגבר של ‪ IL8‬כלומר גורם לתגובה דלקתית מוגברת‪.‬‬

‫‪:Helicobacter pillory‬‬
‫יודע להתיישב בקיבה‪ .‬הוא גורם לגסטריטיז במערכת הגסטרו‪ ,‬הגורם לאולקוס (כיב קיבה = פצע) שנמצא בקיבה‪.‬‬
‫פתוגנזה אופיינית‪:‬‬
‫שלשולים‬ ‫‪‬‬
‫הקאות‬ ‫‪‬‬
 ‫התכווצויות של הבטן‬ ‫‪‬‬
‫חום‬ ‫‪‬‬
‫בחילות‬ ‫‪‬‬
‫איבוד תאבון‬ ‫‪‬‬
‫כאבי שרירים וראש‬ ‫‪‬‬

‫הליקובקטר פילורי לא שייך לאינטובקטריציאה‪ .‬הוא גרהם שלילי נקדי‪.‬‬

‫החיידקים מתיישבים במערכת העיכול וגורמים לנזק ברירית שברקמת במערכת העיכול‪ .‬הרירית מאוד חשובה כי היא‬
‫משמשת לחומר מבודד בין החומצה לבין התאים וברגע שיהיה לי מגע של החומצה עם התאים זה יגרום לנזק‪ ,‬וכך‬
‫יווצר לי אולקוס‪.‬‬
‫מייצר השפעה של אוראה (שתנן)‪ .‬גורם לדלקת כרונית באזור השוער – ‪ ,gastritis‬מעורבים בדלקת קיבה‪ ,‬כיבים‬
‫ספטיים‪ ,‬אנדוקרצינומה ולימפומה של תאי ‪ .B‬אדהזינים – נקשרים למוקוזה והורסים אותה‪ ,‬ויוצרים אולקוסים‪ .‬עצם‬
‫נוכחותו עם המוקוזה והתרבותו שם‪ ,‬גורמת לאולקוס‪ .‬במידה ולא יטפלו בחיידק מוקדם‪ ,‬ייווצרו חורים בקיבה‪ ,‬האוכל‬
‫יצא החוצה מתוך הקיבה לחלל הבטן‪ ,‬יהיה דימום פנימי מסיבי‪ ,‬וזיהום‪ .‬יווצר לי נקב בתוך הקיבה וזה השלב הכי‬
‫קיצוני של האולקוס‪ .‬כל מה שיש בקיבה יצא החוצה לחלל הבטן ויהיה זיהום בחלל הבטן‪.‬‬

‫‪Campylobacter‬‬
‫הוא לא שייך לאינטרובקטריוציאה‪ ,‬קמפילובקטר גהרם שלילי סלילי‪ ,‬אנארובי פקולטטיבי‪ .‬יכול לחיות עד ‪ 48‬מעלות‬
‫ונוח לו ב‪ 42-‬מדובר על חיידק זאונוטי ‪ -‬חום רגיל בעופות הוא ‪ 42‬מעלות‪ .‬לכן‪ ,‬חשוב לבשל ב‪ 70‬מעלות לפחות‬
‫עופות‪ .‬קיימים ‪ 17‬מינים שונים ו‪ 6-‬תת מינים‪ .‬הנפוצים ביותר הם‪C. jejuni , C. coli :‬‬
‫‪C. Jejuni -‬יכול להגיע לטמפרטורות גבוהות עד ‪ 48‬מעלות‪ ,‬נוח לו ב‪ 42-‬מה שמעיד על הנוכחות שלו בסוג מסויים‬
‫של בע"ח‪ .‬טמפרטורה הטבעית של העופות היא ‪ 42‬מעלות‪ .‬לכן נמצא הרבה עופות הנגועים בקמפילובקטר‪.‬‬
 ‫סימפטומים‪:‬‬
‫דגירה ‪ 2-5‬יום‬ ‫‪‬‬
‫שילשול דמי (‪ 1-3‬יום)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כאבי בטן‬ ‫‪‬‬
‫בחילות‬ ‫‪‬‬
‫הקאות‬ ‫‪‬‬
‫ילדים מתחת לגיל שנתיים נמצאים בסיכון מוגבר‪ ,‬כשל חיסוני‪ ,‬זקנים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סימפטומים קיצוניים‪:‬‬
‫נמצא שלשול דמי (פוגע ברקמות) אם נפעים תאים אלו הם פורצים לתוך צינור העיכול וצובעים את הצואה בדם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫דרכי מעבר‪:‬‬
‫אכילת בשר נא‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מים מזוהמים לשתיה או השקיה‬ ‫‪‬‬
‫מוצרי חלב לא מפוסטרים‬ ‫‪‬‬
‫זיהום צואתי או לשלשת‬ ‫‪‬‬
‫שחיטה‬ ‫‪‬‬
‫הגיינה אישית וסביבתית – בעייתי בילדים בעיקר‬ ‫‪‬‬

‫מניעה‪:‬‬

‫בקרה מלאה במהלך כל שרשרת ייצור המזון – מהשדה עד הצלחת‬ ‫‪‬‬

‫בקרה על פינוי צואה וחיטוי מתאים – מדינות מתפתחות‬ ‫‪‬‬
‫בקרה על הפצת החיידק בין עופות‬ ‫‪‬‬
‫תנאים הגיינים קפדניים במיוחד בבתי המטבחים‬ ‫‪‬‬
‫בישול וחימום נכון‬ ‫‪‬‬

‫‪Vibrio cholera‬‬
‫גרהם שלילי סלילי‪ .‬מייצר טוקסין (אנדוטוקסין) ‪ choleragen‬שמפעיל מנגנון הגורם להפרשת יתר של מים ואיבוד‬
‫אלקטרוליטים‪ ,‬תוך כדי שלשול שופע – "מי אורז"‪ .‬מצב זה יכול להידרדר להתיישבות חמורה‪ ,‬חמצת והלם – הגוף‬
‫שלי במצב של שוק‪ ,‬לרוב זה נובע כתוצאה מתפקוד לא תקין‪ .‬היה חסר לגוף שלי משהו הוא לא תפקד בצורה תקינה‬
‫ולכן המערכות לא תפקדו בצורה תקינה ויש קריסת מערכות‪ .‬יכול להיות איבוד של דם‪ ,‬איבוד נוזלים מאוד חמורה‪,‬‬
‫חוסר אלקטרוליטים בצורה קיצונית‪ .‬לדוגמה‪ :‬כשבן אדם עבר תאונה ויש לו איבוד דם פנימי וחיצוני הגוף יכול לקבל‬
‫שוק‪ .‬וכשיש לאדם שלשולים מאוד מאסיביים גם פה הגוף יכול להכנס לשוק‪ .‬המיקרווילי נפגע והספיגה לא נעשית‪.‬‬

‫‪Enterococcus‬‬
‫אנטרוקוקי שייך למערכת העיכול ‪ ,‬גרהם חיובי נקדי‪ .‬יש לו יכולת הישרדות בתנאים סביבתיים קשים‪ .‬הם מעורבים‬
‫בזיהומים מערכת העיכול ומערכת השתן‪.‬‬
‫ספסיס ואנדוקרדיטי (דלקת פנים הלב בעיקר של מסתמי הלב)‪.‬‬
‫פתוגונזה אופיינית‪:‬‬
‫שלשולים‪ ,‬הקאות‪ ,‬התכווצויות של הבטן‪ ,‬חום‪ ,‬בחילות‪ ,‬איבוד תאבון‪ ,‬כאבי שרירים וראש‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חיידק נוזוקומיאלי‪ .‬כלומר‪ ,‬חיידק זה מועבר בבתי החולים‪ .‬אנו רוכשים אותם בעיקר בבתי החולים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בעבר רובם היו רגישים לפניצילינים ולוונקומיצין‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ – VRE‬עמידות לפניצילין וונקומיצין‬ ‫‪‬‬

‫חיידקים הגורמים לדלקות בדרכי השתן ‪: UTI‬‬

‫פתוגנזה אופיינית לשלושת החיידקים של ‪ Serratia, Enterobacter, Proteus mirabbilis‬הם‪:‬‬

‫צריבה במתן שתן‬ ‫‪‬‬

‫במקרים מסויימים כאבי בטן תחתונה‬ ‫‪‬‬
‫דימום במתן שתן‬ ‫‪‬‬
‫גרד‬ ‫‪‬‬

‫‪:Serratia‬‬
‫מאפיינים של ‪.UTI‬‬
‫אלח דם (זיהום בדם) – ספסיס – קריסת מערכות‪ .‬בעל אינזימים מגוונים (דינאז‪ ,‬ליפאז‪)...‬‬
‫נוזוקומיאלי‪ :‬מכשירי הנשמה‪ ,‬אנשים עם מערכת חיסון ירודה – כמוטרפיה‪ ,‬איידס וכו'‪.‬‬

‫‪Enterobacter:‬‬
‫מאפיינים של ‪ .UTI‬זיהום שנמצא לרוב בתוך דרכי השתן ודרכי הנשימה‪ ,‬עלול לגרום לספסיס וקריסת מערכות‪ .‬יש‬
‫להם אנזימים שמאפשרים להם לחיות על מערכת השתן‪ .‬זנים מסויימים מייצרים אנדוטוקסינים בשם ציטוטוקסין‪.‬‬
‫הנפוצים‪:‬‬
‫‪ E. aerogenes‬הרוב נמצא בתוך מערכת השתן‪.‬‬
‫‪ E. cloacae‬מגיע ממערכת העיכול ויכול לעבור למערכת השתן‪ .‬מדובר על חיידק נוזוקומיאלי‪.‬‬

‫‪:Proteus mirabbilis‬‬
‫זיהומים בדרכי השתן בחלל הבטן‪ .‬נראה אותם בדרך כלל בזיהומים שלאחר הניתוח‪ ,‬או פצע שהזדהם או שהיה‬
‫איזה שהו זיהום כתוצאה מהכלי הנגוע‪ .‬יש לו אנזים – אוראז‪.‬‬
‫גם הוא חיידק נוזוקומיאלי – קרקע‪ ,‬בע"ח וצואה נגועה‪.‬‬
 ‫‪Staphylococcus saphrophyticus‬‬
‫גם חלק מהחיידקים הגורמים לדלקות בדרכי השתן‪ .‬מדובר על חיידק גרהם חיובי‪ ,‬קוקי‪.‬‬
‫חיידקים הגורמים לדלקות בדרכי הנשימה‪:‬‬
‫‪Enterobacter‬‬ ‫‪‬‬
‫‪klebsiella pneumonia‬‬ ‫‪‬‬
‫‪pseudomonas‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Acinetobacter‬‬ ‫‪‬‬
‫‪legionella pneumophila‬‬ ‫‪‬‬
‫‪bacillus antracsis‬‬ ‫‪‬‬
‫‪mycobacterium tuberculosis‬‬ ‫‪‬‬
‫‪chlamydia pneumonia‬‬ ‫‪‬‬
‫‪mycoplasma pneumoniae‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Bordetella pertussis‬‬ ‫‪‬‬
‫‪strep. Pneumoniae‬‬ ‫‪‬‬

‫פתוגנזה אופיינית‪:‬‬

‫קושי בנשימה‬ ‫‪‬‬

‫כאב בחזה‬ ‫‪‬‬
‫חום‬ ‫‪‬‬
‫שיעול – יבש‪ ,‬דמי או ליחה‬ ‫‪‬‬

‫‪:Klebsiella pneumonia‬‬
‫קיימת בדלקות דרכי השתן וגם בזיהומים בדרכי הנשימה‪ .‬משתייכת לקבוצת חיידקים העמידים מסוג ‪ .CRE‬שייכת‬
‫לאינטרובקטריצאה‪ .‬סיבוכים יכולים לגרום לדלקת קרום המוח‪ ,‬דלקת עצמות וספסיס (זיהום בדם) ‪ /‬חולים הנמצאים‬
‫בקבוצת סיכון לחטוף פתוגנזה קיצונית‪ ,‬אלו אנשים עם מערכת חיסונית חלשה (מבוגרים‪ ,‬פגים‪ ,‬חולי סרטן‪ ,‬ילדים‬
‫ותינוקות) – לכולם יש סיכוי לחטוף את הדלקת‪ ,‬אבל לאלו בעיקר‪ .‬חיידק זה נמצא בעיקר במכשור הרפואי‬
‫(נוזוקומיאלי) אבל עובר גם בקהילה‪.‬‬
‫מניעה‪ :‬אבחון מוקדם – חום גבוה ועולה‪ ,‬תסמיני זיהום באיבר הנגוע ותמונת זיהום בבדיקות הדם‪ .‬כמו כן בידוד‪ .‬מי‬
‫שנדבק בחיידק זה יטופל בחדר בידוד – כיוון שהחיידק מועבר בנשימה ועובר באוויר לסביבה שמים אותו בחדר‬
‫מבודד‪ .‬כגון‪ :‬שימוש בחלוקים וכפפות חד פעמיים‪ ,‬חיטוי הידיים ומיכשור רפואי שבא במגע עם החולה ואוורור של‬
‫החדר‪.‬‬
‫‪ – CRE‬חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה שנקראת קרבו פנאם‪ .‬כיום יש מיקוד מסיבי בחיידקים שיש להם את‬
‫העמידות לקרבו פנאם‪ ,‬כיוון שישנה התפרצות שלהם היום‪ – KPC .‬קרבו פנאז זה אינזים שמפרק‪ .‬חיידק ספציפי‬
‫בתוך ה‪ .CRE-‬אחד החיידקים העמידים ל‪ CRE-‬גם יכולה לגרום לדלקות בדרכי השתן‪.‬‬
 ‫‪:Pseudomonas‬‬
‫חיידקים נוזוקומיאלים – נמצאים בבתי החולים‪ .‬אוהב מאוד סביבה מיימית ולכן רווח מאוד בבתי חולים כיוון שיש‬
‫המון מקורות מים – נמצא המון באזורים לחים‪ ,‬כמו כיורים פרחים‪ ,‬בתי שימוש‪ ,‬סחבות רצפה‪ ,‬ציוד נשימה ודיאליזה‪,‬‬
‫תמיסות חיטוי! (מדובר בחיידק העמיד לתנאי סביבה קיצוניים)‪.‬‬
‫מדוע הם עמידים לתמיסות חיטוי ומה ההגבלה שלהם?‬
‫כיוון שלחיידקים אלו יש מנגנון הנקרא ביופים – מנגנון התיישבותי של החיידק‪ .‬החיידקים יוצרים מעין "הר געש"‬
‫כאשר החיידקים החדשים פורצים מהליבה שלו כלפי מעלה‪ .‬מה היתרון פה? החיידקים גרמו לכך שייקח המון זמן‬
‫לקלף את כל השכבות של החיידקים שיקלפו את כל השכבות‪( .‬אם אני רוצה להגיע ללב ליבו של החיידקים אני‬
‫צריכה פיזית להגיע ולקלף שכבות אז אם אנטיביוטיקה בתוך הגוף היא מקלפת את השכבות‪ ,‬מערכת חיסונית‬
‫מקלפת את השכבות)‪ .‬בתוך הגוף‪ ,‬ניתן אנטיביוטיקה שמקלפת את השכבות בסיוע של מערכת החיסון‪ .‬אך מחוץ‬
‫לגוף‪ ,‬במשטחים הדורשים ניקוי בחומרי חיטוי‪ ,‬יש צורך לבצע ניקיון באופן תדיר מאוד על מנת להצליח להפטר מכל‬
‫השכבות וגם זה מאוד מאוד קשה כי החלוקה שלהם מאוד מהירה‪ .‬לכן‪ ,‬זה לוקח הרבה מאוד זמן‪ .‬החיידקים פיתחו‬
‫מנגנון הגנה‪.‬‬
‫החיידק ‪ Acinetobacter‬יודע לעשות זאת מצוין! (ביופילם = ‪ )BIOFILM‬אם יש לי חיידקים שיודעים לעשות ביופילם אז‬
‫אני צריכה דחיפות יותר גבוהה של חשיפה לחומרי הניקוי כדי שיהיו חזקים ועמידים יותר על מנת לטפל בחיידקים‪.‬‬
‫אוהב מאוד חומר לניקוי עדשות‪ ,‬אם החומר לניקוי עדשות אמור להיות צלול ופתאום הוא לא כזה – ככל הנראה יש‬
‫שם מושבות של חיידקים הגורמת לעכירות‪ .‬בעצם כל נוזל המשנה את צבעו ובעיקר אם הוא הופך להיות כהה יותר‬
‫ככל הנראה יש עליו חיידקים הגורמים לעכירות‪.‬‬

‫‪ Pseudomonas‬ו – ‪ Acinetobacter‬הופכים להיות עמידים בגלל נוכחות של אנטיביוטיקה‪ ,‬וכך הם גורמים לתמותה‪.‬‬
‫מאוד מקפידים על הלבוש והמיגון לא רק כדי להגן על האדם שבא במגע אלא גם להגן על הסביבה‪.‬‬
‫חיידקים נוזוקומיאלי – מיכשור רפואי (קטטר‪ ,‬מכונת הנשמה וכו')‬ ‫‪‬‬
‫מצויים באזורים לחים‪ :‬מזון פרחים‪ ,‬כיורים‪ ,‬בתי שימוש‪ ,‬סחבות‪ ,‬רצפה‪ ,‬ציוד הנשמה ודיאליזה‪ ,‬תמיסות‬ ‫‪‬‬
‫חיטוי‪( .‬הם אוהבים מאוד סביבה לחה)‬
‫בעלי טוקסינים ואינזימים‬ ‫‪‬‬
‫לרוב מדבקים חולים אומבולטוריים (אנשים שבאים במגע באופן תדיר עם בתי חולים‪ ,‬ומכשור רפואי) או בעלי‬ ‫‪‬‬
‫כשל חיסוני – בעלי התסברות גדולה יותר משאר האוכלוסייה להדבק‪.‬‬

‫‪ – Acinetobacter‬גרהם שלילי‪ ,‬גורם לדלקת ריאות‪ ,‬דלקת בדרכי השתן‪ ,‬דלקות כלי דם ואף מוות‪ .‬הם נוהגים ליצור‬
‫‪ – BIOFILM‬אסטרטגיית הגנה מפני אנטיביוטיקה‪ .‬יש להם עמידות לטווח רחב של אנטיביוטיקה‪.‬‬
 ‫‪:Legionella pneumophila‬‬
‫(פנאומו = נשימה) לגיונלה פנאומופילה הוא הנפוץ ביותר מבין כל ה‪ 60‬סוגי לגיונלה‪ .‬גרהם שלילי‪ .‬גורם לדלקת‬
‫ריאות חמורה‪ .‬מצוי בסביבה במקורות מים (כל מקור שאנו באים איתו במגע אפילו סביבתי ‪ -‬אגמים‪ ,‬בריכות‪,‬‬
‫סאונה‪ ,‬ברזיות‪ ,‬ג'קוזי פשוט כל מקור מים עומדים שלא היה בו מספיק תנועה)‪ ,‬מתרבה במים עומדים בטמפ' שבין‬
‫‪ 25-45‬מעלות‪ .‬חריפות המחלה תלויה בכמות החיידקים ובמערכת החיסונית (עד כמה היא חזקה ‪ /‬חלשה)‪.‬‬
‫תסמינים‪:‬‬
‫מאוד קשה לאבחנה‪ ,‬אין לו סימנים ספציפיים שלו‪ .‬חום‪ ,‬צמרמורות‪ ,‬שיעול – יבש או מלווה בליחה‪ ,‬לעיתים כאבי‬
‫שרירים‪ ,‬ראש ושלשולים‪.‬‬

‫סיבוכים‪:‬‬
‫אי תפקוד ריאתי ומוות‪.‬‬
‫קבוצת סיכון‪:‬‬
‫מעשנים‪ ,‬חולי ריאות ‪( COPD‬מחלה כרונית)‪ ,‬מעל גיל ‪ .65‬אנשים בעלי כשל חיסוני‪ :‬איידס‪ ,‬סרטן‪ ,‬סכרת‪ ,‬כשל כלייתי‪,‬‬
‫צריכת מדכאי חיסון (בעיקר לפני ‪ /‬אחרי השתלה)‪ 1/10 .‬חולים מתים מסיבוכים‪.‬‬

‫איפה נחשוד למצוא אותו?‬

‫החיידק עובר בנשימה ואינו עובר מאדם לאדם‬ ‫‪‬‬
‫מקורות אשר חשודים כמזוהמים‪ :‬מגדלי קירור‪,‬מערכות צנרת גדולות או מערכות מיזוג אוויר של ביניינים‬ ‫‪‬‬
‫גבוהים‪ .‬מקורות מים זה כל מקור שבאים איתו במגע סביבתי‪ .‬בריכות‪ ,‬מזרקות‪ ,‬ברזיות‪ ,‬ג'קוזי‪ ,‬מי אגמים‪ ,‬מי‬
‫מעיינות וכו'‪.‬‬
 ‫איך נדבקים בחיידק?‬
‫חריפות המחלה תלוי בכמות החיידקים ובמערכת החיסונית‪.‬‬
‫ימי הדבקה והחלמה‪:‬‬
‫‪ 2-10‬ימים להדבקה‪ ,‬החלמה תוך מספר שבועות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חום יחסית גבוה‪ .‬זוהי פנואומופילה רגילה‪.‬‬

‫ישנו זן נוסף של חיידק זה הוא ‪ – Pontiac fever‬חיידק זה מוביל להתפתחות מהירה מאוד של הפתוגנזה‪ ,‬אך‬
‫המחלה היא קלה יחסית ועוברת גם מהר מאוד כמו שהיא הגיעה‪ .‬נרגיש כמו סוג של שפעת‪ .‬התפתחות של פתוגנזה‬
‫מהר אבל לאחר יומיים ‪ 3‬היא נעלמת‪ ,‬מחלה ספונטנית‪ .‬במחלה זו לא מתפתחת דלקת ריאות! המחלה חולפת ללא‬
‫טיפול תוך ‪ 2-5‬ימים‪.‬‬

‫מניעה‪:‬‬
‫לשים לב למים עומדים! תחזוקה שוטפת של מתקני מים שימנעו את התרבות החיידק‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לשים לב לטמפרטורת מים גבוהה מ‪ 60-‬מעלות‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בחומרי חיטוי בריכוזים גבוהים משמידים את החיידקי הלגיונלה‬ ‫‪‬‬
‫תחלופת מים שוטפת – לשים לב למשל בצימרים שישנה תחלופה של מים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ייבוש ‪ /‬פינוי מים עומדים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לדוגמה‪ :‬אם אני מטיילת ליד נחל לא לשתות מהנחל‪ .‬או כאשר נגיע לצימר‪ ,‬יש לבדוק שהמים נקיים‪.‬‬

‫טיפול‪:‬‬
‫במידת הצורך לרוב ריפוי ספונטני‪ .‬ניתנת אנטיביוטיקה מסוג קווינול ‪ 2-3‬שבועות‪ ,‬בילדים – אזיטרומיצין ‪ 5-10‬ימים‪.‬‬

‫‪:Bacillus antracsis‬‬
 ‫גרהם חיובי מתגי גורם למחלת הגחלת ‪( anthrax /‬פחם) נגע עורי שחור‪.‬‬

‫גורמי אלימות‪:‬‬
‫יש לו קפסולה‬ ‫‪‬‬
‫יש לו נבגים – חדירת הנבגים דרך ריריות מערכת הנשימה ומערכת העיכול ייתכן מעבר דרך העור‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יש לו ‪ 2‬רעלנים‪ :‬הרעלן הראשון פועל בעיקר על התאים והורג תאים מקרופאז'ים‪ .‬הרעלן השני הגורם לבצקות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כלומר‪ ,‬מושך אליו נוזלים הנאגרים ונוצרת בצקת‪ .‬זוהי סוג של "טביעה שקטה"‪ .‬כיוון שיש המון נוזלים‬
‫המצטברים בריאות‪ ,‬ולכן הריאות לא יכולות לתפקד‪.‬‬

‫‪:Micobacterium tuberculosis‬‬
‫שחפת‪ .‬גרהם חיובי אך לא נצבע בצביעת גרהם – שכבה שומנית עבה מאוד מונעת מהצבעים להגיע לשכבת‬
‫פפטידוגליקאן‪ ,‬חסרי תנועה‪ ,‬לא יוצרים נבגים‪ ,‬אווירניים‪ .‬חיידק שעובר דרך מערכת הנשימה ויכול לעבור גם דרך‬
‫העיכול‪ .‬החיידקים האלו מתיישבים בריאות והתיישבות בעזרת המושבות יוצרות גרנולציה גבינתית‪ .‬אותם גרנולות‬
‫התחברו אחד לשני ומה שיקרה זה שהם יצרו נמק‪ ,‬צלקות ואותם הצלקות יגרמו לנקבים לחורים‪ .‬יציבי חומצה אינם‬
‫נצבעים בצביעת גרהם רגילה‪ ,‬מצריך צביעה מיוחדת – זייל נלסון‪.‬‬
‫דופן התא העשיר בשומנים גורם ל‪:‬‬

‫לא להיצבע בצבעי גרהם ‪ -‬אם הוא לא נצבע בצביעת גרהם יש משו שמונע מהצבע להגיע לשכבת‬ ‫‪.1‬‬
‫הפפדוקליקאן – מדובר בשכבה שומנית עבה מאוד שמונעת את הצביעה‪ .‬לכן יש צורך בצביעה מיוחדת‪.‬‬
‫עמידות לחומצה‬ ‫‪.2‬‬
‫גידול איטי‬ ‫‪.3‬‬
‫עמידות לדטרגנים‬ ‫‪.4‬‬
‫דרישות גידול מיוחדות‬ ‫‪.5‬‬
‫ביופילם‬ ‫‪.6‬‬

‫זוהו יותר מ‪ 70-‬מינים המעורבים בתחלואה ותמותה‪ ,‬בעיקר בארצות מפותחות‪.‬‬

‫אופן ההדבקה‪:‬‬
‫חיידקים אלו עוברים בצורה אוירוסלית‪ .‬שאיפה ש אוירוסולים‪ ,‬מערכת עיכול (חלב לא מפוסטר)‪ .‬הם מתיישבים‬
‫בריאות‪ ,‬נדבקים אחד לשני‪ ,‬ויוצרים נמק (חוסמים מעבר של הדם לתאים‪ ,‬והתאים מתים) וצלקות‪ .‬אלו יגרמו לנקבים‬
‫(חורים) בריאות‪.‬‬
 ‫מה הסימפטומים של שחפת?‬
‫שיעול דמי‬ ‫‪‬‬
‫מצוקה נשימתית‬ ‫‪‬‬
‫כאבי ראש‬ ‫‪‬‬
‫איבוד תאבון ולכן איבוד משקל‬ ‫‪‬‬
‫כאבים בחזה לפעמים הזיות וסיוטים‬ ‫‪‬‬

‫יכולים להיות מצבי שחפת מחוץ לריאות‪:‬‬

‫במוח – ואז יהיה מצב של זיהום על בסיס חיידק זה שגרם לדלקת קרום המוח‪ .‬מיקרובקטריולוזיס‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫פרקים – הזיהום יהיה על הבסיס זיהומי של חיידק זה שגרם לדלקת פרקים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שריר הלב‬ ‫‪.3‬‬
‫מערכת השתן – זיהום מסיבי בדלקת דרכי השתן (נראית כדלקת גבינתית)‬ ‫‪.4‬‬

‫מבחן טורבקולין ‪ -‬מאבחן ‪ /‬מזהה אם נחשפנו לחיידק השחפת‪.‬‬

‫מבחן מנטו ‪ -‬הוא בודק תגובה של הגוף לחשיפה למרכיב כלשהו שיש בחיידק (לחלבונים שיש בחיידק)‪ .‬לוקחים‬ ‫‪‬‬
‫חלבוני חיידק ומזריקים בצורה תת עורית‪ .‬אם נתקלת בעבר הכל התנפח תהיה תגובה דלקתית אבל אם לא‬
‫נתקלתי בזה בעבר אז תהיה תגובה דלקתית אבל קטנה‪ .‬אם נחשפתי בעבר לחיידק הזה עקב חיסון ‪ /‬חשיפה‬
‫לחולה ‪ /‬חליתי בעבר‪ ,‬יישארו נוגדנים (=זיכרון חיסוני) כלומר בפעם הבאה שאתקל באותו החיידק התגובה‬
‫תהיה חזקה יותר‪ .‬כל חשיפה מוסיפה עוד רכיב זיכרון במערכת החיסון לאותו החיידק‪ .‬יהיה לי זיכרון חיסוני‬
‫לגוף שלי ובפעם הבאה שאתקל באותו חיידק התגובה תהיה יותר חזקה‪ .‬ככל שאני נתקלת עם אותו פתוגן כל‬
‫פעם וכל פעם‪ .‬אם היה לי איקס זיכרון יהיה לי ‪ 2‬איקס‪ .‬רמת הזיכרון החיסוני שלי גדלה‪ .‬המערכת החיסונית‬
‫יודעת לזהות את החיידק ולכן תגיב בעוצמה יותר חזקה‪.‬‬
‫מבחן פירקט – אותו דבר כמו מבחן מנטו רק שכאן במקום להזריק תת עורית‪ ,‬עושים שריטה‪ .‬מזהה נוגדנים גם‬ ‫‪‬‬
‫אם חוסנו בעבר‪.‬‬
 ‫אנו בודקים את הרדיוס של הדבקות‪ .‬אם זה אנשים שיש להם כשל חיסוני זה ייחשב ברדיוס יותר קטן לעומת אדם‬
‫רגיל‪ .‬אצל רופאים זה מראה ‪ 10‬וזה אומר שבאיזה שהו שלב נחשפו הרבה לאותו פתוגן ואוכלוסייה כללית בד"כ ‪.5‬‬

‫‪:Chlamydia pneumonia‬‬
‫גרהם שלילי נקדי‪ ,‬תוך תאי אובליגטורי‪ .‬זוהי מחלה עם סימפטומים דומים למיקופלסמה פנאומוניה אך את‬
‫המיקופלסמה נראה בגילאים צעירים יותר ‪ 5-35‬ואת הכלמידיה נראה באוכלוסייה הבוגרת ‪ ,+60‬הגילאים הם כגורם‬
‫מאבחן‪ .‬מי שנדבק‪ .‬גם את המיקרופלסמה אין אפשר לצבוע צביעת גרהם כי גם להם ישנה שכבה שומנית עבה‪.‬‬
‫ההחלמה ממנה מאוד קשה‪ ,‬סומכים על החלמה ספונטנית‪ .‬בתקווה שתתרחש‪ .‬ההחלמה ספונטנית לאחר ‪ 7‬ימים‪.‬‬
‫מועברת ע"י ארוסולים‪ .‬מוביל לדלקות בדרכי הנשימה‪ ,‬ולכן לקשיי נשימה קשים‪ .‬האבחנה בין שתיהן רק ע"י בדיקת‬
‫נוגדנים‪ .‬עד ‪ 10%‬מהשישים שחולים במחלה מתים ממנה‪ .‬הטיפול בשתיהן‪ :‬אריתרומיצין‪ ,‬טטרהציקלין‪ .‬תגובה‬
‫לטיפול בכלמידיה איטית יותר‪.‬‬

‫מאוד קשה להפטר מהם אם יש מיקופלסמה שהיא עמידה זה מאוד קשה‪ .‬אנחנו מסתמכים על החלמה ספונטנית‬
‫אבל תלוי מה המין או מה הזן שאיתו אנחנו צריכים להתמודד‪.‬‬

‫מיקופלסמה פנאומוניה‬
 ‫‪:Haemophilus influensae‬‬
‫גורם לדלקת קרום המוח‪ ,‬נראה כמו שפעת‪ .‬אך הוא גורם לאלח דם (ספסיס) בנוסף‪ .‬הוא מועבר על ידי ארוסולים‬
‫באוויר‪ .‬בעל קפסולה‪ .‬מצוי באופן טבעי כחלק מהפלורה של האוכלוסייה‪ .‬גורם לנמקים קשים מאוד המחייבים קריטה‪.‬‬
‫‪ 5%-3%‬מהאוכלוסייה הבוגרת נושאים את החיידק – למרות שהם לא נפגעים‪ ,‬הם יכולים להדביק וגרום להופעת‬
‫מחלה אצל האדם שנדבק‪ .‬איקולי‪ ,‬קלפסיאלה‪ ,‬שחפת‪ .‬יש גם חיידקים שמאופיינים ממש בדלקת כרום המוח‬
‫מנינגיטיס‪.‬‬
‫הסימפטומים‪:‬‬
‫קישיון עורף ‪ -‬יש איזו שהי התכווציות מאוד חזקה והתנועתיות של העורף מאוד נוקשה‪ ,‬מאוד קשה להזיז‬ ‫‪‬‬
‫את הצוואר‪ .‬הכיווץ נובע מתוך הצטברות של נוזלים בעיקר דלקתית‪.‬‬
‫בחילות – חיידקים שמתיישבים על אותם אזורים יוצרים לחץ גדול ולכן יש חום גבוה ובחילות‬ ‫‪‬‬
‫הקאות‬ ‫‪‬‬
‫כאב ראש‬ ‫‪‬‬
‫חום גבוה‬ ‫‪‬‬
‫טשטוש ראיה‬ ‫‪‬‬
‫דחף שינה‬ ‫‪‬‬

‫מצב של דלקת כרום המוח זה מצב קריטי‪ .‬אם הרופא חושד ישר נותנים טיפול אנטיביוטי שהוא רחב טווח (פעולה)‬
‫כדי לתת מענה כמה שיותר מהיר כדי שאותו בן אדם יחזור לתפקוד כמה שיותר מהר‪ .‬באוכלוסיה מבוגרת סוג של‬
‫שפעת לפעמים גם מצב של אישפוז מצב קריטי מבחינה תפקודית‪.‬‬

‫אצל ילדים מצד אחד נראה תופעה של דלקת קרום המוח מצד שני נראה תופעה של שתפי דם של נמק בעיקר בכפות‬
‫הידיים ‪ /‬כפות הרגליים ואותם הילדים הצטרכו לעבור קריטה‪ .‬זרימת הדם לאותם מקומות לא תקינה‪ ,‬זרימת הדם‬
‫נחסמת כתוצאה מהצטברות של אותם חיידקים ורעלנים‪ .‬יש רעלנים שמופרשים והם שותפים בכל התהליך‪.‬‬
‫‪:Neisseria meningitidis‬‬
‫אחד החיידקים מנינגוקוקים‪ .‬גרהם שלילי נקדי‪ ,‬הם מאוד בודדים הגרהם שלילי נקדי‪ .‬הם נמצאים באזור הלוע‪ .‬גם‬
‫פה יכולה להיות אוכלוסיה נשאית ‪ 5-20%‬נשאים ללא תחלואה (אשר יכולים להדביק)‪ .‬הם מאד רגישים לתנאי‬
‫סביבה חיצוניים‪ ,‬מחייבים תנאי העברה ותרבית מיוחדים‪ .‬הם חיידקים מפונקים‪ ,‬יש להם קפסולה (קיים חיסון על‬
‫בסיס הקפסולרי)‪.‬‬
‫‪ 3‬שלבים למחלה‪:‬‬
‫השלב הראשוני – מנינגוקוקסמיה – כאשר החיידק נמצא בתוך זרם הדם ונע איתו‪ .‬וגורם ל‪ :‬א‪ .‬התיישבות שלו‬ ‫‪.1‬‬
‫בפריפרייה ויגרום לנמק‪ .‬ב‪ .‬יגרום לשטפי דם קטנים – זהו אחד הדברים לזיהוי חיידק ספציפי זה‪ ,‬ברגע שאני‬
‫לוחצת זה ייקח זמן עד שהאזור יחזור להיות ורדרד יהיה לבן קודם אבל אם אני לוחצת כשניסרייה קיימת אז אני‬
‫לוחצת וזה נשאר אדום‪.‬‬
‫מנינגיטיס – דלקת קרום המוח – החיידק נודד עם זרם הדם לקרום של המוח ושם הוא מתרבה‪ ,‬ויוצר דלקת עקב‬ ‫‪.2‬‬
‫זיהום חיידקי‪ .‬יוצר רקמות דלקת היוצרות לחץ גדול באזורים מסוימים במוח דבר זה דורש ניקוז הנוזלים מהמוח‪.‬‬
‫הלחץ הוא מה שיגרום לנו לרפלקס ההקאה‪ ,‬השינה‪ ,‬החום וכו'‪ .‬אז אם רואים בצילומים שיש לחץ צריך לעשות‬
‫ניקור כדי לשחרר את הנוזלים של הלחץ לצאת החוצה‪.‬‬
 ‫‪ – Waterhouse Friderichsen syndrome‬מצב זה לא מחייב שיקרה במציאות‪ ,‬אך אם הוא כן קורה – מדובר‬ ‫‪.3‬‬
‫בהלם זיהומי חמור‪ ,‬והחיידק ככל הנראה התרבה לכמויות מסיביות‪ .‬החיידק התפשט בגוף וגרם לנזק בכליות‪,‬‬
‫ירידה בלחץ הדם וסביר להניח שתוך מספר שעות עלול לגרום למוות‪.‬‬

‫במצבים של דלקת קרום המוח מדובר בטיפול חירום! כיוון שמוות אפשרי כאן‪.‬‬

‫במצבים של דלקת כרום המוח מבחינתנו זה מצב חירום כמה שיותר מהר להגיע לבית חולים כדי לקבל כמה שיותר‬
‫מהר טיפול‪.‬‬
‫___________________________________________________________________________‬
‫שיעור ‪14‬‬

‫פגיעה עצבית‬

‫‪:Clostridium‬‬

‫מערכת העצבים נתקלים בסוג של חיידקים שנקראים ‪ .Clostridium‬מתגים בעלי גרהם חיובי‪ ,‬קלסרידיום יכולים ליצור‬
‫נבגים (חיידק נוסף שראינו שיוצר נבגים הוא בצילוס אנטרקסיס) הם נפוצים באדמה על ברזל‪ ,‬מים וכו' בע"ח גם‪.‬‬
‫ומהווים חלק מצמחית החיידקים במערכת העיכול בבעלי החיים ובאדם‪ ,‬חלק מהם ידועים כגורמי מחלות‪ .‬אנארוביים‬
‫– לא זוקים לחמצן‪ ,‬מייצרים טוקסינים מאוד חזקים‪.‬‬
‫פתוגנזה אופיינית‪:‬‬
‫כיווץ או הרפיה‬ ‫‪‬‬
‫פגיעה במערכות חיוניות‬ ‫‪‬‬
‫שיתוקים‬ ‫‪‬‬

‫אחד החיידקים שמאוד רעילים הם פועלים עפ"י רעלן מפרישים רעלנים והם אלו שפוגעים בגוף שלי‪ ,‬יותר מאשר‬
‫התיישבות‪ .‬מה שגורם לפתוגנזה זה הרעלן עצמו‪ .‬החיידקים שמשפיעים על מערכת העצבים פוגעים בעיצבוב‪ .‬אבל‬
‫אם אותם עיצבובים נפגעים אז השרירים כמו הנשימה‪ ,‬לב ריאות נפגעים ואז זה מוביל למוות בחניקה‪.‬‬
‫‪ - C. tetani‬גורם להתכווצות ומונע הרפייה‪ .‬גורם לפרוק חלבונים ומפריש נוירוטוקסין (מחלת טטנוס) הגורם לספזים‪.‬‬
‫‪ – C. botulinium‬פעם היה נפוץ וכיום פחות‪ .‬עושה בדיוק הפוך מונע התכווצות וגורם להרפייה רציפה‪ .‬מייצר‬
‫אקסוטוקסין הפועל על תאי העצב‪ .‬לדוגמה‪ :‬משתמשים בבוטוקס שמזריקים בקוסמטיקה זה רעלן קלוסטרידיום‬
‫בטוליניום‪ .‬חומצה האילרונית אנחנו מייצרים אותה‪.‬‬
‫‪ C. perfingens‬נראה בעור‪.‬‬
‫‪ C. difficille‬במערכת העיכול הוא חיידק שפוגע במערכת המעי‪ ,‬העיכול‪.‬‬

‫לילד בתמונה הייתה צמיחת עפעפיים כדי שתהיה לי הרמה אז יש לי צניחה‪ .‬כשזה באזור של העיניים זה בעייתי כי‬
‫העיניים שלו כמעט עצומות‪ .‬אם זה עיניין של כמויות קטנות אז זה לא כזה נורא וזה לוקח כחצי שנה עד שהגוף נפטר‬
‫מהרעלן וחוזר לקדמותו‪.‬‬
‫חיידק הקלוסרידיום בטוליניום מגיע גם ממזונות (קופסאות שימורים הוא חי במצב של ואקום שאין שם בכלל חמצן‬
‫אנארובי)‪ .‬הדבר השני הוא דבש‪ .‬הנבגים יושבים בדבש ולכן לא מומלץ לילדים מתחת לגיל שנה לצרוך דבש‪ .‬מערכת‬
‫החיסונית של הילדים הזה בגיל הזה חלשה מאוד וזה עלול לגרום לנזק קיצוני‪.‬‬
‫אם אנחנו מזריקים את החומר יש לו איזו שהי תקופת השפעה לכן בוטוקס למשל כל חצי שנה צריך לחדש כי אחרי‬
‫חצי שנה החומר נעלם מהגוף‪.‬‬
 ‫מחלות מין – חיידקיות‬
‫‪Niserria gonorea‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪Treponema pallidum‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪Chlamydia trachomatis‬‬ ‫‪.3‬‬

‫פתוגנזה אופיינית‪:‬‬
‫חוסר תפקוד מיני תקין‬ ‫‪‬‬
‫כאב בזמן קיום יחסי מין – זה נובע מרגישות של אפיתל – רקמה טבעית‪ .‬הקיום יחסי מין מגרה את הרקמה‬ ‫‪‬‬
‫וגורם לכאב‪ .‬זה בעיקר אצל נשים ופחות אצל גברים‪.‬‬
‫דלקות במערכת המין והשתן‬ ‫‪‬‬
‫דחף‪ ,‬כאב וצריבה במתן שתן‬ ‫‪‬‬
‫הפרשות מאברי המין‬ ‫‪‬‬
‫לעיתים כאבי בטן תחתונה‬ ‫‪‬‬

‫כרגע נתמקד ב‪ 3-‬חיידקים‪ ,‬מחלות מין על בסיס רקע חיידקי (לא וירוסים ולא טפילים)‪ .‬קיום יחסי מין לא אמורים‬
‫לכאוב באף צורה ובאף מצב‪ .‬אם חשים כאב זה מצב שהוא לא תקין ומחייב לברר למה‪ .‬זה יכול לשבת על פרמטר‬
‫ריגשי‪ ,‬פיזיולוגי‪ ,‬מיקרוביולוגי וכו'‪ .‬בתחילת קיום יחסי המין יש נשים ‪ /‬גברים שחשים תחושה של כאב זה כן לגיטימי‬
‫אבל זה משהו שאחרי מספר פעמים בודדות זה אמור לעבור‪.‬‬
‫יש פתוגנזה אבל לא כולם חייבים להופיע לגבי כל רשימת חיידקים לגבי מחלות מין‪ .‬הנשים הם המין החזק הכוונה‬
‫היא שלנשים יש כוח סבל הרבה יותר גדול מגברים‪ .‬יש הרבה מאוד סימפטומים כמו כאבי בטן כל אישה מרגישה‬
‫כאבי מחזור ואם יש לי כאבי בטן כתוצאה ממחלת מין האישה לא תדע ולא ידלקו לה נורות אדומות‪ .‬אישה במהות‬
‫שלה היא קודם תעניק לאחרים ואז תעניק לעצמה‪ .‬אני יכולה לקבל איתותים שמעידים על איזו שהיא מחלה הבעיה‬
‫רק שלא תמיד הולכים ובודקים את זה‪.‬‬
‫יש ‪ Niserria meningitis‬אשר פוגעת בקרום המוח ויש ‪Neserria gonorea‬‬
‫‪ = Niserria gonorea‬זיבה‪ .‬גורמת למחלת מין‪.‬‬
‫נשים – אסימפטומי‪ .‬לא כי אין להן סימטומים אלא‪ ,‬לנשים יש הרבה סימפטומים אבל הן מצמידות את הסימפטומים‬
‫לדברים טבעיים של החיים‪( .‬כמו מחזור)‪.‬‬
‫גברים – סימפטומטי‪ .‬הם יגשו לאורולוג ויעשו מבחנים ויבדקו מה הסימנים‪.‬‬
‫סימפטומים‪:‬‬
‫גורם לכאבי בטן חזקים‬ ‫‪‬‬
‫דימום בין מחזור למחזור (אצל נשים)‬ ‫‪‬‬
‫הפרשות מאברי המין‬ ‫‪‬‬
‫צריבה במתן שתן‬ ‫‪‬‬
‫כאב בזמן קיום יחסי מין (נשים בעיקר)‬ ‫‪‬‬

‫מחלה בעלת ביטויים קליניים דלקתיים‪ :‬דלקת השופכה עם הפרשה מוגלתית‪ .‬מבחינת פתוגנזה פנימית יש‬ ‫‪‬‬
‫פגיעה בכל האיברים הגניטליים כמו הפרשות בצוואר הרחם שנראה בנרתיק ואפילו דימומים‪ ,‬דלקות חצוצרות‪,‬‬
‫האגן וזיהום מופשט בחלל הבטן או חלל האגן‪ .‬אם לא נטפל בזה אנו יכולים לחיות ככה לאורך שנים אבל הנזק‬
‫יהיה מאוד גדול‪.‬‬
‫סיבוכים‪ :‬עקרות‪ ,‬הריונות מחוץ לרחם יהיו כרוניים יותר‪ ,‬כאב אגן כרוני‪ ,‬פגיעה בילוד (דלקת לחמית)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫גורמי סיכון‪ :‬בני זוג מרובים ‪ /‬חדשים‪ ,‬אי שימוש בקונדום‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מניעה‪ :‬שימוש עקבי בקונדום‪ ,‬איתור וטיפול בסימפטומים ובחיידק‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫‪:Treponema pallidum‬‬
‫‪ – Syphilis‬מחלת העגבת‪ .‬חיידק סלילי גרהם שלילי זאת מחלה שחוזרת כיום‪ .‬מחלת מין עם מגוון ביטויים קליניים‪.‬‬
‫מאוד קשה לגדל אותם מחוץ לגוף‪ ,‬לא ניתן להצמיחם בתרבית‪ .‬קשה מאוד לגדל אותם בתרבית‪ ,‬לכן הם צריכים‬
‫תאים מיוחדים מאוד על מנת לגדל אותם מחוץ לגוף‪ .‬החיידקים הללו מועברים במגע מיני לא מוגן (אנאלי‪ ,‬אוראלי‪,‬‬
‫ורגיל)‪ ,‬ריבוי בני זוג‪ ,‬יכול לעבור מאם לעובר גם בהריון כי הוא עובר את השליה‪.‬‬

‫חיידקים מעורבים‪ :‬במגע מיני לא מוגן‪ .‬ריבוי בני זוג‪ .‬עובר דרך הגרון‪ ,‬אף‪ ,‬רקטום וואגינה‪ .‬ויכול לעבור מאם לעובר‪.‬‬
‫היא מחלה מתפתחת יש לה ‪ 4‬שלבים עיקריים‪:‬‬
‫שלב ראשוני – תקופת דגירה ‪ 9-90‬יום‪ .‬חלון מאוד גדול רבגוניות‪ .‬אין לנו סימנים בולטים (מעבר לקשרי‬ ‫א‪.‬‬
‫לימפה נפוכים והאזור הזה אמור לבצע בעתיד את הפצע הזה‪ ,‬את הכיב הזה)‪ .‬מצב שהפתוגן נמצא בתוכי‬
‫אבל אני לא רואה סימנים קיצוניים‪.‬‬
‫שלב שניוני –שלב מאוד מדבק! ניתן לשאת את החיידק הזה מבלי לדעת‪ 6 .‬שבועות עד ‪ 6‬חודשים אחר‬ ‫ב‪.‬‬
‫החשיפה‪ .‬פריחה מפושטת ונגע העורי‪ ,‬חום גבוה‪ ,‬קשרי לימפה וטחול מוגדלים (ממשיכים לגדול)‪ ,‬לפעמים‬
‫פגיעה בכבד וכתוצאה מכך יש צהבת‪ ,‬כאבי ראש ועוד‪ .‬בסוף החצי שנה כלומר‪ ,‬בסוף השלב השני‬
‫הסימפטומים הולכים ונעלמים‪ ,‬אבל זה מאוד מדבק!‬
‫שלב ביניים – היה משהו ונגמר‪ .‬זהו שלב ללא סימפטומים‪ ,‬אך מדבק מאוד ויכול להימשך שנים‪ .‬אני עדיין‬ ‫ג‪.‬‬
‫נשאית ומדבקת גם בשלב ‪ .3‬השלב הזה יכול להימשך שנים‪.‬‬
‫שלב מאוחר – (אינו מדבק) מופיע בשליש מהלא מטופלים‪ .‬ללא מתן טיפול‪ :‬פגיעה במערכות שונות‪ :‬לב‪ ,‬כלי‬ ‫ד‪.‬‬
‫דם‪ ,‬עיוורון‪ ,‬מחלו נפש ומערכת עצבים‪ .‬זהו שלב שאין דרך חזרה ממנו דבר שיוביל אותי למוות יש פגיעה‬
‫עצבית‪ ,‬נוירולוגית‪ ,‬יש פגיעה בעצמות‪ .‬העצמות מתחילות להתפרק ולהתפורר‪ .‬יש כליאה של הגוף‪ ,‬פירוק‬
‫של הגוף בעודי חייה‪.‬‬

‫אבחון מעבדי באמצעות סרולוגיה‬ ‫‪‬‬

‫טיפול ע"י פניצילין‬ ‫‪‬‬
‫אנשים בסיכון גבוה‪ :‬פעילים מאוד מינית‪ ,‬ריבוי בני זוג‪ ,‬ספקי שירותי מין‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪:Chlamydia trachomatis‬‬
 ‫הוא מתרבה בתוך התאים בקצב מהיר יותר מ‪ 48-‬שעות אבל אנחנו נראה את ההשפעה בפועל תוך כל ‪ 48‬שעות‬
‫סוג של פריצה‪ ,‬גורם לפיצוץ של התא ואז הרבה מאוד כלמידיות בבת אחת יוצאות החוצה ואז מדביקות בחזרה‬
‫תאים חדשים‪ .‬כתוצאה מכך יש הרס של רקמה‪ .‬כלמידיה אלימה מאוד וגורמת לתמותה‪.‬‬
‫סימפטומים‪:‬‬
‫אצל גברים כלמידיה טרכומטיס נפוצה מאוד‪ .‬ופחות אצל הנשים (בניגוד ל‪ 2-‬החיידקים הקודמים שהזכרנו)‪ .‬ב‪50%-‬‬
‫מהמקרים הוא יגרום לדלקות בשופכה אצל הגברים והגברים יעבירו את זה הלאה ב‪ .50%-‬נראה דלקות של צוואר‬
‫הרחם‪ ,‬הריונות מחוץ לרחם ואז אנו נצפה לחוסר פוריות‪.‬‬

‫כיום בישראל יש אחוזים יחסית גבוהים של כלמידיה זה חיידק תוך תאי שחודר לתוך התאים העצמיים שלנו ומקבל‬
‫של הגנה‪ .‬מעבר לאברי המין שיכולים להיפגע גם העור‪ ,‬לוע‪ ,‬מרקים‪ ,‬ריריות וכו'‪.‬‬

‫[שקד]‬

‫יש לי הרס של ריקמה‪ .‬יש תא והנקודות הכחולות בציור זה טרמידיה הכומטיס‬

 ‫בדרך כלל אישה שרוצה לקיים הריון היא‬
‫אם יש לי מחלת מין ואני לא עולה עלייה בזמן ורק כשאגיע לבירור למה אני לא נכנסת להריון רק אז אולי אבדוק מה‬
‫הסיבות לעומק ורק אז היא תעלה על זה שיש לה מחלות מין‪ .‬יכול להיות שהיא חייה עם חיידק עשרות שנים‪.‬‬
 ‫סימני מחלה‪:‬‬
‫בדר"כ כ‪ 3-‬שבועות עד חודשיים לאחר ההדבקות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נשים עלולות לסבול מהפרשות צהובות‪ ,‬דימום באמצע תקופת המחזור‪ ,‬צורך גובר להטיל שתן ומופיעים‬ ‫‪‬‬
‫צריבה בהטלת שתן‪ ,‬כאבי בטן עמומים וכאבים בזמן יחסי מין‪.‬‬
‫גברים תיתכן צריבה במתן שתן‪ ,‬וכן הפרשות מאיבר המין או נפיחויות וכאבים באשכים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מבחינת תמותה הורוד היחיד מבין שלושתם שגורם לתמותה לכן‬

‫הוא מאוד מאוד אלים‪.‬‬

‫חיידקי מערכת הדם‪:‬‬

‫‪ = Leptosira interrogans‬עכברת‪:‬‬
‫גרהם שלילי סלילי‪ .‬חיידק שהיה קיים כל הזמן‪ .‬מגיע מהפרשות של בע"ח העכברת בעבר הייתה מאופיינת בעיקר‬
‫למחסנים כי העכברים מפרישים את השתן על הפחיות‪ ,‬שימורים וכו'‪ .‬אם יש סביבה נוזלית שלא מייבשת את השתן‬
‫אז אפשר להעביר את החיידק אבל אם אין סביבה נוזלית אז צריך להיות ממש בו בזמן‪.‬‬

‫פתוגנזה אופיינית‪:‬‬
‫נגע אופייני‪ ,‬לעיתים זיהום חיצוני‪.‬‬
 ‫חיידק שנמצא במקורות המים חודר פנימה דרך הפצעים שיש לנו הוא חודר לתוך מחזור הדם כתוצאה מכך אנו‬
‫יכולים להגיע (כמובן שזה לא מחייב) לתסמונת וייל מצב קיצוני עם מערכת חיסונית חלשה יכולים להגיע לתסמונת‬
‫וייל ואז להגיע למצב של מוות‪.‬‬

‫סימפטומים‪:‬‬
‫חום‬ ‫‪‬‬
‫דימומים‬ ‫‪‬‬
‫פריחה עורית‬ ‫‪‬‬
‫כאבי ראש שרירים ובטן‬ ‫‪‬‬
‫קיימת רימסיה ולאחר ‪ 3-4‬ימים מופיע חום מחדש‪ ,‬מתפתחת מחלת הויילס‪ :‬שטפי דם‪ ,‬אנמיה‪ ,‬נזק לכבד‪ ,‬אי‬ ‫‪‬‬
‫ספיקת כליות‪ ,‬דלקת קרום המוח‪ ,‬דלקת יאות‪ ,‬אובדן שמיעה‪.‬‬

‫מצב שדומה לשפעת אם הסימפטומים מופיעים בסמיכות שהייתי עם נחל או חזרתי מקמפינג ופתאום הסימפטומים‬
‫האלו מופיעים זה צריך להדליק נורה אדומה‪ .‬כתוצאה משתפי דם גם תהיה לי אנמיה‪.‬‬

‫בישראל ‪ -‬כ‪ 20%-‬זה הרבה‪.‬‬

 ‫נגעים עוריים שלא קשורים למחלות מין‪.‬‬
‫מה שמאפיין את ‪ 3‬חיידקים הראשוניים זה שהם זאונוטים מועברים ע"י בע"ח מועברים לרוב ע"י וקטורים (פרוקי‬
‫רגליים)‪ .‬קרצית זה סוג של וקטור‪.‬‬

‫‪ = Borrelia burgdorferi‬קדחת מערות = ‪Lyme Disease‬‬

‫חיידק סלילי גרהם שלילי‪ ,‬הסימפטומים יהיו דומים לשפעת עייפות לפעמים שינויים נפשיים רגשיים (דיכאון‪ ,‬חוסר‬
‫שקט) נראה פריחה עורית שמאפיינת את החיידק‪ .‬יכול להיות שיתוק בפנים‪ ,‬פגיעה בשמיעה‪ ,‬פגיעה בלב‪ ,‬הזיות‪.‬‬
‫וקטור יהיה סוג של קרצית‪ .‬הטיפול הוא אנטיביוטי מאוד פשוט‪.‬‬

‫הקרצית לוקחת ארוחת דם‪ ,‬היא טומנת את הראש בעור יונקת את הדם ובזמן שהיא יונקת את הדם היא מפרישה‬
‫את הבורליה פנימה לתוך מחזור הדם‪ .‬ואז אנחנו רואים איזה שהו נגע שמאוד מאפיין את הבורליה‪ .‬אדמומיות‬
‫במרכז ואז איזו שהי טבעת שמורחקת מאותה אדמומיות (כמו כוכב לכת) וזה מאפיין בורליה‪.‬‬
 ‫הקרצית היא המעביר העיקרי אבל יש לה מאכסן ביניים וזה מכרסמים קטנים ויכול להיות צבאים‪ ,‬איילים וכו'‪ .‬היא‬
‫יכולה לעבור גם ע"י שילייה‪ ,‬ע"י פרעושים‪ ,‬ע"י תרומת דם‪ .‬כיום יש בקרה מאוד גדולה לגבי תרומות הדם ולכן אם יש‬
‫לי סימפטומים שמאפיינת בורליה לאחר בדיקת דם אני חייבת ללכת לרופא ולציין את זה‪.‬‬

‫‪ = Rickettsia conorii‬קדחת בהרות ‪ /‬קדחת הכתמים‬

‫גרהם שלילי‪.‬‬

‫כיום יש יותר מודעות‪ .‬עדיין יש רופאים שלא נותנים את הדגש למחלה הזאת‪.‬‬

‫ריקציה – מחלה זאונוטית‬ ‫‪‬‬

‫זהו חיידק "מפונק" (גדל רק עם חומרים מסויימים) מאוד קשה לגדל אותו מחוץ לגוף‪ ,‬חיידק תוך תאי מסוגל‬ ‫‪‬‬
‫לגדול רק בתוך התא בתאי אנדותל של כלי הדם וכך יכול להתחמק מהמערכת החיסונית‪ .‬מחוץ לגוף‪ ,‬כל‬
‫הקרציות מלבד אחת חיות לדקות ספורות בלבד‪.‬‬
 ‫סוג של נגע שנובע כתוצאה מעקיצה ובהמשך נראה שתפי דם‪ ,‬דימומים קטנים שמופיעים בכל הגוף‪ .‬אלו סימנים‬
‫מאוד מובהקים שיש לריקטסיה‪.‬‬

‫‪ = Bartonella henselae‬שרטת החתול‪:‬‬

‫חיידק שמועבר ע"י חתולים – שרטת החתול‪.‬‬
‫מעבר דרך השריטה של החתול‬ ‫‪‬‬
‫מעבר דרך הרוק כלומר‪ ,‬אם יש פציעה בעור והחתול ליקק הוא יכול להעביר את השרטת החתול דרך הרוק‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מעבר דרך פרעושים‬ ‫‪‬‬
 ‫לסיכום‪ ,‬שלושת החיידקים של נגעי העור‪:‬‬

‫ריקציה יוצרת סוג של פריחה עורית שתפי דם מאוד קטנים‪.‬‬

‫_____________________________________________________________________________‬
‫שיעור ‪15-16‬‬
‫‪:Staphylococcus‬‬
‫גרהם חיובי קוקי‪ .‬עמיד לאנטיביוטיקה ‪ .MRSA -‬יש להם תפקיד חשוב בתוך המיקרו ביולוגיה הרפואית‪ .‬צורת צבר‬
‫משתנה‪ :‬אשכול‪ ,‬תאים בודדים‪ ,‬רביעיות או קבוצות‪ .‬הם פוגעים בעיקר באזור העור וקרומים ריריים באדם (כמו בלוע‪,‬‬
‫ריריות של מערכת העיכות ‪ /‬וגינליות וכו')‪ ,‬אם הם מפושטים בגוף הם יכולים להתפשט לכל המערכות‪ .‬ישנם כ‪35-‬‬
‫מינים הקשורים למחלות באדם‪.‬‬

‫גורם לשוק ספטי ואלח דם (זיהום בדם) – חשוב לזכור שמצב זה הוא מצב חמור לאחר שהחיידק התפשט כבר בזרם‬
‫הדם‪ .‬סכנת חיים של ממש בשל חוסר תפקוד תקין של המערכות וקריסה שלהן‪.‬‬

‫‪ - Staph aureus‬חיידק נקדי‪ .‬החיידק החשוב והנפוץ ביותר מבחינה קלינית‪.‬‬

 ‫מאופיין ע"י‪ :‬נוכחות אינזימי קטאלז וטוקסינים אנטרוטוקסין‪ ,‬צבע הרכב חומצות שומן‪ ,‬תכונות גנטיות ועוד –‬ ‫‪-‬‬
‫הטוקסינים דומים לכאלו שיש לנו בתוך הגוף באופן שוטף‪ ,‬לכן חיידק מוביל את מערכת החיסון לפגוע במוקמות‬
‫שונים בגוף‪ ,‬כיוון שהטוקסינים דומים מאוד לחלבונים הנמצאים בגוף‪ .‬בדרך כלל ישנה פגיעה בשריר הלב‪.‬‬
‫זיהומים של סטפילוקוקים וגם סטריפטקוקים מאוד חשוב לטפל בו גם אם זה בגרון ‪ ,‬זה מאוד מסוכן כי הזנחה‬
‫יכולה לגרום לדלקות ב‪ peri cardio‬של הלב‪ ,‬ואז לפגוע בתפקוד התקין של הלב מסיבה של הטוקסינים הגוף‬
‫מזהה את הטוקסינים‪ ,‬יש חלבונים שמאוד דומים לשריר של הלב ואז ברגע שיש לי נוגדנים או מערכת חיסונית‬
‫שפועלת נגד הטוקסינים אז היא מפספסת את הזיהום ופועלת נגד שריר הלב‪ ,‬כתוצאה מכך נוצרת דלקת מאוד‬
‫חריפה ואז פגיעה בלב‪.‬‬
‫קואגולז חיובי (קריש דם)‬ ‫‪-‬‬
‫יכול לגרום לזיהומי עור‪ ,‬רקמות רקות‪ ,‬עצמות‪( endocarditis ,‬שריר הלב) וספסיס (רקמות)‪ ,‬דלקות של‬ ‫‪-‬‬
‫האיברים הפנימיים (ריאות‪ ,‬עכול‪ ,‬אשכים‪ ,‬מוח)‪ ,‬הרעלת מזון וזיהומים מזדמנים שונים‪.‬‬

‫)‪ –Abscess (Boils‬הצטברות של חיידקים מתחת לעור‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪ – Cellulitis‬הכוונה כאן היא לזיהום הנמצא בשכבת ההיפודרמיס (שכבה תחתונה המלאה ברקמת שומן)‪ ,‬כאשר‬ ‫‪.2‬‬
‫ישנה מושבה במקום זה נוצרת דלקת באזור‪.‬‬
‫‪ – Impetigo‬הצטברויות של תאי מערכת החיסון היוצאים החוצה אל מעל העור – המוגלה שאנחנו מכירים‪,‬‬ ‫‪.3‬‬
‫המוגלה היא הפרשות נוזלים של מערכת החיסונית‪ ,‬מכיל תאי מערכת החיסון בעצם‪ .‬הם נמצאים מעל העור‪.‬‬
‫שושנה – יכול להיות מאוד קטן או מאוד מפושט‪ ,‬נוצרת גם בעקבות דלקת חריפה של חיידקים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ – Folliculitis + Furuncules‬דלקת בבסיס זקיקי השיער‪ .‬אופייני לסטאף אוריאוס‪ .‬סוג של הצטברות של כמה‬ ‫‪.5‬‬
‫זקיקים ביחד שמאוד צמודים ואז נוצרת שם דלקת‪.‬‬
‫סיבוכים‪:‬‬
‫נמקים שונים‬ ‫‪-‬‬
‫‪ – Subcutaneous Abscess‬הצטברות של חיידקים מתחת לעור‪.‬‬ ‫‪-‬‬
 ‫ספסיס‬ ‫‪-‬‬
‫‪Post Streptococcal‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪Glomerulonephritis‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪Endocarditis‬‬ ‫‪-‬‬
‫אנדוקרטיס‬ ‫‪-‬‬
‫מה הנזק? כאשר אנו מדברים על מצב של רקמות שעברו נמק‪ ,‬אם הרקמה לא מצליחה להתאושש כורתים אותה‪.‬‬
‫זה מצב מאוד מסוכן‪ .‬אי אפשר להשאיר רקמה נמקתית‪ ,‬היא רקמה מתה‪ .‬אם נדבר על רקמה של עור אז זה יחייב‬
‫הסרה של העור‪ ,‬עד למצב שנגיע לרקמה שהיא נקייה‪.‬‬

‫‪ – Staph. Aureus‬בעבר הוא היה רגיש לפניצילין אך במהרה פיתח עמידות לפניצילין‪ .‬ולכן ההתאוששות תלויה רק‬
‫במערכת החיסונית של האדם הנדבק‪ .‬אם הוא עמיד גם לאנטיביוטיקה מסוג ‪ ,MRSA‬אין מה לעשות מלבד לתת‬
‫לגוף של האדם להתמודד לבד ולקוות לטוב‪ .‬בזיהום מסוג זה – תרופת הבחירה היא ‪ .Vancomycin‬מטופל עם‬
‫‪ MRSA‬יש לבדוק נשאות בנחיריים הקדמיים‪ ,‬לרחוץ את הגוף ולטפל במשחה באף‪.‬‬
‫גורמי הסיכון‪ :‬היא הדבקה בשל אשפוז ממושך‪ ,‬ניתוחים‪ ,‬שהיה בקרבת החולה‪ ,‬חשיפה קודמת לאנטיביוטיקה‪.‬‬
‫חיידק העמיד ל‪ MRSA-‬נחשב לחיידק טורף‪ .‬כל חיידק הגורם לנתק הוא חיידק טורף‪ .‬המעבר של המחלה הוא‬
‫בעזרת מגע ואני המחוייבת לדאוג לזה שאני לא אהיה המקור שאעביר‪ ,‬יש לדאוג להיגיינה כדי שלא אעביר לסביבה‪.‬‬
‫‪Staph. Coag. Negative‬‬
‫סטאפילוקוקים שאינם מייצרים קואגולז‪ .‬המינים הנפוצים ביותר‪:‬‬
‫‪ – S.epidermitis‬נמצא בפלורה הטבעית ושם הוא טוב לנו‪ ,‬אך כשהוא חודר את העור הוא הופך לפתוגן‪ .‬הוא‬ ‫‪-‬‬
‫מזוהם כמזהם חיצוני ומהווה חיידק מזדמן‪ .‬זיהומים ואלח דם לחולים בעי מנגנון חיסוני ירוד‪.‬‬
‫‪ – S.saprophyticus‬גם שייך לפלורה הטבעית בקרבת הנקבים‪ ,‬כשהוא נכנס פנימה הוא הופך לפתוגן ועלול‬ ‫‪-‬‬
‫לגרום לדלקת בדרכי השתן (בעיקר בנשים צעירות פעילות מינית)‪.‬‬

‫‪:Streptococcus‬‬
‫חיידקים קוקים גרהם חיובי‪ ,‬התכונה שמאוד מאפיינת אותם זאת תכונת ההמוליזה‪.‬‬

‫‪ 3‬קבוצות נבדקים בצורת ההמוליזה שלהם‪ .A, B, C :‬ההבדל הוא ביכולת ההמוליטית שלהם‪.‬‬
‫קבוצה ‪ - A‬עושים המוליזה מלאה‪ ,‬בטא המוליזיס‬ ‫‪‬‬
 ‫קבוצה ‪ – B‬עושים המוליטה חלקית‪ ,‬אלפא המוליזיס‬ ‫‪‬‬
‫קבוצה ‪ – C‬לא עושים המוליזה‪ ,‬גמא המוליזיס‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סטרפטוקוס פיוג'נס (שייך לקבוצה ‪ ) A‬חיידק טורף‪ .‬מוביל לתמותה רבה‪ .‬עושה המוליזה מלאה (פירוק תאי דם אדומים)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫סטרפטוקוק פנאומוניה (שייך לקבוצה ‪ )B‬גורם לדלקת בדרכי הנשימה‪ ,‬ולגרום לדלקת קרום המוח‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫סטרפטוקוק וירידנס (שייך לקבוצה ‪ ) B‬שייך לפלורה הטבעית בעיקר בשיניים‪ ,‬לרוב לא אלים‪ .‬אך במקרים מסוימים פוגע‬ ‫‪-‬‬
‫בשרירי הלב‪ .‬סטרפטוקוק וירידנס גורם גם לעששת בשיניים‪.‬‬
‫סטרפטוקוק סליוואליוס (שייך לקבוצה ‪ )C‬שייך לבלוטות הלוע‪ ,‬בלוטות הרוק‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪ Yersinia petsis:‬מחלת הדבר‪.‬‬

‫גרהם שלילי‪ ,‬חיידק אנארובי פקולטטיבי שגורם למחלת הדבר‪ .‬מחלה המועברת בצורה זאונוטית‪ .‬קודם הוקטור מדביק את‬
‫הזאונוטים ואז זה עובר אלינו גם דרך זאונוטים וגם דרך מאכסנים‪ ,‬כן צריך פצע פתוח‪ ,‬כיוויה וכו' כדי שזה יעבור‪.‬‬
‫יש מאגר בתוך החולדות לאחר מכן הפרעושים מעבירים את החיידק (הירסניה) לתוך בעלי חיידקים יותר גדולים כמו חתולים‬
‫ובהמשך יכול לעבור לבני אדם‪ .‬או דרך פרעושים או דרך מגע עם כוויות או של בע"ח שמתו‪ .‬צריך מגע מאוד קרוב כמו פצעים‬
‫או מעבר של נוזלים הנגועים בחיידק לתוך בני האדם‪.‬‬

‫‪" Bubonic plague‬המוות השחור" – ‪ 2-6‬ימי דגירה‪ ,‬גורמת לנגעים עוריים נמקיים‪ ,‬חולשה‪ ,‬חום‪ ,‬קשרי למפה מוגדלים‪ ,‬גרגרנות‬
‫ומוות עד ‪ 14‬יום מההדבקה‪.‬‬
‫כמובן שהיא יכולה לנדוד למערכות שונות ולא להישאר רק על הרקמות‪ .‬עוברת לריאות‪ ,‬מערכת העיכול וכו'‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪( :Vibrio vulnificus‬חולרה)‪ .‬גרהם שלילי‪ ,‬חיידק סלילי‪ ,‬טורף‪ .‬המקור שלו במים מלוחים‪.‬‬

‫מן אלים מאוד של חיידק טורף‪ ,‬מצוי במים מלוחים ולכן מצוי גם בדגי ים‪ ,‬מי ים ופירות ים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מועבר גם במגע חיצוני‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫כאשר נאכל ונפגע במערכת העיכול אז הרס של הרקמות יהיו פנימיות‪.‬‬
 ‫חיידקים אלו גורמים להרס של הרקמה ע"י הפרשת טוקסינים ובכך גורמים לנמק (מוות של הרקמה)‪ 20% .‬מהמקרים ללא‬
‫ספסיס יסתיימו במוות ואילו ‪ 73%‬עם ספסיס‪ .‬החיידקים מוחדרים פנימה‪.‬‬

‫‪-‬עד כאן חיידקים‪-‬‬

‫וירוסים‬
‫השפעת הספרדית הינה בין הווירוסים הקטלניים ביותר לאורך ההיסטוריה‪ 20% .‬מאוכלוסיית העולם מתה מהנגיף הזה‪100 .‬‬
‫מיליון איש מתו‪.‬‬

‫הווירוס מאוד קטן (‪ 10‬בתשיעית למטר ננו מיקרון) ביחס לחיידקים‪ .‬בוירוס מבחינת חומר תורשתי יש או ‪ DNA‬או ‪ . RNA‬אין‬
‫וירוס שהוא גם זה וגם זה‪.‬‬
‫מבחינת התרבות הווירוסים כמובן מתרבים‪ ,‬בהמשך נסביר איך‪.‬‬
‫מבחינת עצמאות – החיידק הוא יחידה עצמאית בפני עצמה‪ .‬אך הווירוסים אינם כאלו כלל‪ .‬הם טפילים מוחלטים – כלומר הם‬
‫לא יכולים לחיות בזכות עצמם לבד‪ ,‬לפרק זמן ארוך‪ .‬יש וירוסים שלא יכולים לחיות לבד אפילו לא בזמן של שניות‪ .‬בכל מצב הם‬
‫לא יכולים לחיות לבד יותר מ‪ 24‬ש'‪ .‬לכן הם חייבים איזשהו מאכסן‪ .‬לעומת החיידקים שיכולים לחיות בפני עצמם‪.‬‬
‫מבחינת ייצור חלבונים – חיידקים יודעים לייצר חלבונים‪ .‬הווירוסים יודעים לייצר חלבונים‪ ,‬אך לא באופן עצמאי‪ .‬כלומר את הקוד‬
‫לייצור החלבון יש‪ ,‬אבל אין לו יכולת לעשות את זה לבד‪.‬‬
‫מבחינת תנועה – לחיידקים יש תנועה‪ ,‬לווירוסים גם יש תנועה‪ ,‬הם נעים באמצעות הנוזל בגוף או עם תנודת התאים‪.‬‬
‫מבחינת סיסטמטיקה ‪ /‬מיון – בווירוסים הצורה ‪ /‬המבנה הוא לפי החומר התורשתי‪.‬‬
‫מבחינת טיפול במחלה – בחיידקים מדובר באנטיביוטיקה ובוירוסים מטפלים באמצעות חיסונים ייעודיים ספציפית לכל סוג‬
‫ספציפי של וירוס‪.‬‬

‫הדבקה‪:‬‬
‫הדבקה מקומית – איפה שהוירוס יושב שם הנזק ואינו מתפשט מעבר לזה‪ .‬למשל‪ ,‬שפעת‪ .‬יש הרס הרקמה במקום התרבות –‬
‫סימני מחלה‪ .‬לדוגמה‪ :‬נגיפי השפעת פוגעים בקנה הנשימה‪ ,‬נגיפי המעיים פוגעים בחלל המעי‪.‬‬

‫הדבקה מערכתית – הוירוס נכנס ממקום אחד והשפיע במקום אחר‪ .‬לדוגמא‪ .HIV :‬כלבת‪ .‬הרס הרקמה במקום ההתרבות‬
‫וברקמות באברים אחרים בגוף‪ .‬התפשטות הנגיפים – כלי דם ולימפה‪ .‬לדוגמה‪ :‬נגיף הכלבת מגיע ממקום הנשיכה אל מערכת‬
‫העצבים‪.‬‬

‫האם יש טיפול בזיהום נגיפי?‬

‫קודם כל לא ניתן לטפל בוירוס עם אנטיביוטיקה!‬ ‫‪.1‬‬
‫למערכת החיסונית של הגוף יש הגנות טבעיות רבות כנגד הזיהומים הניגפיים‪:‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ציטוקינים ואינטרפרון – חלבון המופרש מהמערכת החיסונית שלנו המיועד להתמודדות מול וירוסים בלבד‪ .‬חומרים‬ ‫‪‬‬
‫המופרשים ע"י התאים הנגועים כדי להגביר את התגובה החסונית כנגד הנגיפים‪ .‬אינטרפרון מונע את התרבות‬
‫הנגיפים‪ .‬ישנם תאים של מערכת החיסון הפועלים כנגד וירוסים באופן ספציפי או נוגדנים ספציפית לוירוסים‪ .‬אך היא‬
‫צריכה לעבוד באופן מוגבר וקשה הרבה יותר‪ .‬לא תמיד מערכת החיסון עומדת בכך‪ ,‬לכן ישנם ילדים המתים משפעת‪.‬‬
 ‫לימפוציטים מסוג ‪ :T‬מזאים תאים נגועים בנגיפים ומחסלים אותם‬ ‫‪‬‬
‫לימפוציטים מסוג ‪ : B‬מייצרים נוגדנים ספציפיים הנקשרים אל הנגיפים ומנטרלים את פעולתם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫התפקיד העיקרי שלהם זה למנוע הדבקה נוספת באותו נגיד‪.‬‬

‫האם יש דרך להתמודד עם זיהום נגיפי? תהליך כנגד וירוסים‪:‬‬
‫"התאבדות" כאשר התא מרגיש שהוא נגוע בגוף זר‪ ,‬הוא הורג את עצמו כדי לא לפגוע בשאר התאים בגוף‪ .‬כשהוא‬ ‫‪.3‬‬
‫מת‪ ,‬כמובן שהוירוס מת יחד איתו כיוון שהוירוס לא יכול לחיות לבד‪ .‬הרגנו את הבית של הוירוס הרגנו את הוירוס‪.‬‬
‫ישנם וירוסים שיכולים למנוע מהתאים לבצע התאבדות‪.‬‬

‫"רגישות לחום" – כאשר אנו מעלים חום ישנם וירוסים שלא מסוגלים להתמודד עם חום מסוים ולכן הם מתים‪ .‬לכן‪ ,‬לא‬ ‫‪.4‬‬
‫כדאי להוריד חום מתחת ל‪38.5‬‬

‫הבעיה‪ :‬פגיעה בנגיף ללא הרס עצמי‪.‬‬

‫___________________________________________________________________‬
‫שיעור ‪17-18‬‬

‫וירוסים הם טפילים מוחלטים הם לא יכולים לחיות ללא עזרה‪ ,‬ללא תמיכה‪ ,‬ללא מאכסן שלהם‪ .‬החיידקים לא צריכים‬
‫איזו שהי תמיכה או אורגניזם יותר גדול כדי להתקיים‪ .‬הם חיים בזכות עצמם‪ .‬הם לא מסתמכים על מישהו לעומת‬
‫הוירוסים שכן מסתמכים על מישהו‪ .‬לוירוסים אין את היכולת לא הישרדותית ולא התרבות ולא מחייה (אין יכול חיות)‬
‫ללא מאכסן‪ .‬לכן הם נקראים טפילים מוחלטים‪.‬‬
‫לחיידקים יש ‪ 3‬שכבות ולוירוסים יש להם שכבות שונות מחיידקים‪ .‬אין להם דופן‪.‬‬

‫איך נפתר מוירוסים?‬

‫חיסונים‬ ‫‪.1‬‬
‫חיזוק מערכת החיסון (ע"י פקטורים חיצוניים או לשמור על הרוגע ‪ /‬סטרס)‬ ‫‪.2‬‬
‫מערכת של כפתור אדום התאבדות אפוקטוזיס‪ .‬יש וירוסים שיודעים מהתא למנוע ללחוץ על הכפתור האדום‬ ‫‪.3‬‬
‫הזה‪.‬‬
‫רגישים לחום‪ ,‬אז אם נעלה קצת חום זה לטובתנו‪ .‬אצל ילדים צריך להיות זהירים כי עליית החום יכולה להיות‬ ‫‪.4‬‬
‫מאוד מהירה‪.‬‬

‫וירוסים מאוד קטנים‪.‬‬

 ‫וירוסים בנויים מ‪ DNA / RNA‬והם לא מסובבים חופשים צריך לאגור אותם‪ .‬אנחנו אוגרים אותם בתוך קופסית (‬
‫‪ = CAPSID‬המעטפת החלבונית)‪ .‬החומר התורשתי ‪ +‬הקופסית נקרא נוקלאו קפסיד (כאילו גרעין)‪.‬‬
‫וירוסים בנויים בבסיס שלהם מנוקלאום קופסית‪.‬‬
‫יש וירוסים שיש להם מעטפת ויש וירוסים שאין להם מעטפת‪ .‬מעטפת זוהי שכבה חלבונית שעוטפת את הנוקלאום‬
‫קפסיד‪ .‬אלו שיש להם מעטפת נקראים וירוסים עטופים‪ .‬אלו שאין להם מעטפת נקראים וירוסים ערומים‪ .‬בוירוסים‬
‫מדובר במעטפת בחיידקים מדובר בקפסולות‪.‬‬
 ‫אקוזהדרית = צורה סימטרית‪.‬‬

‫שני גדילים שמשלימים אחד את השני והם מסתובבים אחד בתוך השני ואז נוצר מבנה שמאפשר לגדילים להסתובב‬
‫סביבו‪ .‬אם הדנ"א שלי מאוד ארוך אז אנחנו מכווצים אותו ויוצרים סוג של קפיץ מכווץ‪ .‬אצל וירוסים יכול להיות מצב‬
‫שיש לי ‪ 2‬גדילים ויכול להיות מצב שיש לי גדיל בודד‪ .‬בדנ"א יכולות להיות כל הוריאציות חד גדלי מעגלי‪ ,‬דו גדילי‬
‫מעגלי‪ ,‬חד גדילי ליניארי‪ ,‬דו גדילי ליניארי‪ .‬רנ"א אין אפשרות של מעגלי לכן נכנסים לליניארי בלבד‪ .‬חד גדילי או דו‬
‫גדילי‪ .‬מה שרווח הוא זה שיותר יציב‪ .‬היציבות של רנ"א זה שהוא יותר חד גדילי‪ .‬לעומת הדנ"א יציב יותר כשנמצא‬
‫בדו גדילי‪.‬‬
 ‫מאפשר ומונע כניסה של חומרים‪ .‬על פני הקופסית יש מבנים שנקראים קפסומרים‪.‬‬
‫קפסומרים – יש לי על הקופסית סוג של חלבונים והם נקראים קפסומר‪ .‬כל קפסומר יכול לשמש תפקיד אחר (אחיזה‪,‬‬
‫תקשורת וכו')‪ .‬הם קיימים בסוג של וירוסים שהם ערומים (חייבים להיות השכבה האחרונה שנמצאים בתקשורת עם‬
‫החוץ)‪.‬‬
‫ספייקס – על הסוגים שהם עטופים‪ .‬משמש לקפסומרים‪.‬‬

‫חלבוני איחוי ‪ -‬נמצאים רק בוירוסים עטופים‪ .‬חלבוני האיחוי חשובים‪ .‬כי הוירוסים העטופים מה שעושים כדי להכנס‬
‫פנימה לתוך התאים שלנו הם מאחים (מחברים) את המעטפת עם הממברנה אל התא‪ .‬למי שאין חלבוני איחוי איך‬
‫נכנסים? משתמשים בתהליך הטבעי שיש לתאים‪ ,‬עוטפים חומרים מבחוץ ומכניסים אותם בתוך בעיות לתוך התא‬
‫ובתוך הבועית יש לי את הוירוסים וכך זה נכנס פנימה‪.‬‬
‫גליקופרוטאינים – חלבונים וסוכרים‪.‬‬

‫חילוק מינון של הוירוסים‬

 ‫‪( – VIRIDAE‬כל מי שמסתיים בוירידיאה זה וירוסים)‬

‫בתוך הוירוסים יש לי ‪ 3‬מסלולים עיקריים‪.‬‬

‫מסלול ליטי – הרס‪ .‬ברגע שנכנסו לי וירוסים לתאים הסיום של התהליך זה הרס התא‪ .‬הוירוס גורם לי להרס של‬ ‫‪.1‬‬
‫התא מכיוון שהוא מתרבה בתוך התא עד למצב שלא ניתן יותר והתא מתפוצץ‪( .‬כשהתאים מתים סוג של "נחמה"‬
‫כי הוירוסים בתוך התאים שלי מוגנים מפני מערכת החיסונית)‪.‬‬
‫מסלול ליזוגני – מסלול שחדר וירוס בתוך התא שלי והוא מתרבה אבל לא גורם לי לתמותה של התא‪ .‬הוא נהיה‬ ‫‪.2‬‬
‫חלק מהתא‪ .‬יכול להיות יחידה עצמאית שהיא מקבילה לדנ"א שלי ויכול להיות במצבים יותר קשים שהיא הדנ"א‬
‫שלי‪ .‬כל התהליכים שמתקיימים ע"י אני מקיימת את הוירוס‪ .‬הוא משתלט על אופן מלא על הגוף‪ .‬המשכיות‬
‫תקינה של התא לצד הוירוס‪( .‬ברגע שהוירוסים מחוץ לתאים המערכת החיסונית יכולה להשפיע עליהם)‪.‬‬
‫שילוב של שניהם‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫תהליך הדבקה של וירוסים שונה מתהליך הדבקה של החיידקים‪ .‬כשהחיידקים חודרים לתוך הגוף שלי הם מתפקדים‬
‫באופן עצמוני‪ ,‬חיים ונושמים ומקיימים את עצמם באופן עצמוני‪ .‬הוירוסים "רוכבים על הגב שלי"‪.‬‬

‫ספיחה ‪ -‬צריכה להיות הקשרות‪ .‬המגע הראשון של נגיף עם התא המאכסן מתרחש כאר הנגיף נקשר למוקלוקה שעל פני‬
‫הקרום של התא המאכסן (קולטן)‪ .‬לנגיף יש אתרי קישור לקולטנים ספציפיים על פני הקרו של התא המאכסן‪.‬‬

‫חדירה ‪ -‬הוירוס צריך לחדור לתוך הגוף צריכים למצוא את תא המטרה שלהם‪ ,‬ע"י קולטנים ורצפטורים שמתאימים‬
‫אחד לשני ברגע שמצאו הם נצמדים לתא‪ .‬צריכה להיות חדירה פנימה‪.‬‬
‫קיימים ‪ 2‬מנגנוני חדירת נגיף לתא‪:‬‬
‫אנדוציטוזה – הנגיף "נבלע" לתוך התא ‪ ‬נגיפים ערומים ועטופים יכולים להכנס‪.‬‬
‫איחוי – המעטפת של הנגיף עם קרום התא (‪ )FUSION‬המאכסן ‪ ‬נגיפים עטופים בלבד‪ .‬המעטפת של הנגיף‬
‫מתחברת עם ממברנת התא המותקף בעזרת חלבוני איחוי‪ .‬הנוקליאופלסמיד (חומצת הגרעין עטופה בקופסית)‬
‫משתחרר לתא‪.‬‬
‫וירוס עטוף ‪ ‬חודר פנימה ‪ ‬משיל את המעטפת ‪ ‬נשאר עם הנוקלאוקפסיד ‪‬משיל את הקפסיד ‪ ‬נשאר רק עם החומר‬
‫התורשתי ‪ ‬יציאה החוצה‪.‬‬
‫מתפרקים השכבות של הוירוס וברגע שיוצאים החוצה הם יוצאים עם התנתקות מהתא‪.‬‬
‫ההבדל שיוצאים מוכנים ושלמים מתוך התא ויוצאים החוצה‪ .‬או שהם נכנסים לחלבוני איחוי ויוצאים החוצה עם ההשלמה של‬
‫המעטפת‪ .‬זה שני המסלולים‪.‬‬

‫סינתזה – מייצרים עוד וירוסים‪ .‬חומר תורשתי (דנ"א ‪ /‬רנ"א)‪ .‬לאחר שיש את כל המרכיבים צריך ליצור וירוס חדש‪.‬‬
‫קיימים ‪ 3‬סוגי נגיפים‪.DNA, RNA, RETRO-RNA :‬‬
‫הבשלה – הרכבה (כמו לגו)‪ .‬רגע שהוירוס בשל אני משחררת אותו החוצה כדי שידביק עוד תאים‪.‬‬
‫שחרור – הוירוסים הקטנים שנוצרו נקראים וויריונים‪ ,‬והם יוצאים החוצה לתאים חדשים ושוב חוזר אותו מסלול‪.‬‬
‫שחרור יכול להיות בשני מסלולים‪ :‬מסלול ליטי – תא מתפוצץ‪ ,‬מסלול ליזוגני – תא לא מתפוצץ והם משתחררים‬
‫מהתאים (אקסוציטוזה – עוטפת ומוציאה)‪.‬‬

‫נגיפי ‪:DNA‬‬ ‫‪.1‬‬

‫חדירתו לגרעין תא המאכסן ושכפול הדנ"א‪( .‬מלבד וירוס הוקצוניה המשכפל את הדנ"א שלו בציטופלסמה‬
‫כמובן עם אנזימים ויראלים שהוא בעצמו מסנתז)‪ DNA .‬יכול להופיע דו גדילי חד גדילי ליניארי ומעגלי‪.‬‬
‫סינתזה של הקופסית בציטופלזמה ע"י אנזימי התאים‬
‫החלבונים חוזרים לגרעין ומתחברים עם הדנ"א החדש ליצירת וויריונים‪.‬‬
‫קיימת תלות מוחלטת בתא המארח לצורך ייצור ‪ DNA, RNA‬והחלבונים הויראלים‪.‬‬
 ‫ליניארי דו גדילי‪ .‬וירוס עטוף‪ .‬יש לו חלבוני איחוי‪ .‬בתוך התא הנוקלאוטוקסיד התפרק‬
‫ויישאר רק ‪ .DNA‬הדנ"א נמצא בגרעין‪ .‬הדנ"א נשאר בתוך הגרעין לאחר מכן יש לנו סינתזה וויריונים חדשים צריכים להיווצר‬
‫הוויריונים נעקפים ע"י טוקסיד והטוקסיד עם היציאה החוצה נעקף ע"י המעטפת ואז יש לי תהליך ליזוגני כי התא נשאר‬
‫בשלמותו‪.‬‬

‫הוירוסים מסתמכים על התא הם מאוד קטנים‪ .‬כשהם חודרים פנימה לתוך התאים‪ .‬הוירוסים צריכים להשתכפל‪ ,‬רוב‬ ‫‪‬‬
‫התאים לא משתכפלים ואז מגיע שלב שתהליך השכפול הוא מאוד איטי‪ .‬בתוך התאים יש מסלול שיכפול שנקרא מיטוזה‬
‫ובתוך התהליך של המיטוזה יש שלבים‪ :‬שלב ה‪( M-‬שלב השלמת המיטוזה) שלב ה‪ ,1G-‬שלב ה‪ ,2G-‬שלב ה‪ .S-‬תא שעובר‬
‫את כל השלבים האלו יכול להשלים שיכפול שלם (מתא ‪ 1‬להפוך ל‪ .)2-‬כדי לגרום לתא להשתכפל אני מביאה חלבונים‪.‬‬
‫כשתהליך השכפול נעשה בשלב ה‪ S-‬במקום שהתא ישתכפל והשתמש בכל המרכיבים כדי להשתכפל הוירוס מנצל את‬
‫המשאבים לטובתו הוא משתכפל ואז יוצא החוצה והתא נשאר עצור‪ .‬ובמצב הגרוע הוירוס אומר לתא להשתכפל כמה וכמה‬
‫פעמים וגידולים סרטניים יכולים להיות הוירוסים‪ .‬יש וירוסים שיכולים בתהליך ספציפי הזה של הדנ"א שיכול לגרום לתא‬
‫להכנס לשלב של מיטוזה כשאין מנגנון עצירה בשלב ה‪ S-‬אז הוא ממשיך‪ ,‬התא מתחלק‪ .‬לדוגמה‪ :‬וירוס פפילומה‪ ,‬זהו וירוס‬
‫דנ"א שמשתלט על התאים בכל מקומות ואז אומר לתא להשתכפל אבל לא עוצר אותו בשלב ה‪ S-‬אלא פשוט ממשיך‪ .‬ואז‬
‫יש לנו השלמה של מחסום‪ .‬דוגמה נוספת לוירוס הדנ"א וירוס ההפרס‪ ,‬אי אפשר להיפטר מהוירוס הזה‪ ,‬יש שלב רדום ויש‬
‫שלב פעיל‪.‬‬

‫כאשר הוירוסים גדולים הם מביאים איתם חלבונים שקיימים בתאים יביאו אותם לעצמם‪ .‬וזה הופך אותם לפחות תלויים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫הם יותר עצמאיים‪.‬‬
‫נגיפי ה‪ RNA-‬הם נגיפים שהחומר התורשתי שלהם הוא ‪RNA‬‬
 ‫כאן אנו רואים וירוס חד גדילי ליניארי ערום חודר לא באיחוי כי כל הנגיפים הערומים לא יכולים בכלל להיכנס באיחוי‪.‬‬
‫איחוי שייך רק לעטופים‪ .‬לכן‪ ,‬מה הערום נכנס באנדוציטוזה‪ .‬האנדוציטוזה מבשיל בתוך התא את הקפסיד‪ ,‬נשארנו‬
‫עם ה‪ RNA-‬והוא מתחלק בתוך הציטופלסמה נוצרת סינטזה של הקפסיד מבשילים וירוסים חדשים והם יוצאים‬
‫החוצה‪ .‬המסלול כאן הוא ליטי כי הממברנה נפגעת ויש יציאה של אבריונים החוצה‪ .‬ה‪ RNA-‬מצוי בתוך הציטופלסמה‬
‫גם השכפול של ה‪ RNA-‬נמצא בציטופלסמה גם האריזה של אביריון נמצאת בציטופלסמה‪ ,‬הכל נעשה בציטופלסמה‬
‫מלבד וירוסים בודדים כמו וירוס השפעת לדוגמה שהוא וירוס ‪ RNA‬אבל הוא דומה מאוד ל‪ MRNA-‬ולכן‪ ,‬כשהוא חודר‬
‫לתוך התא הוא מוצא את עצמו בגרעין הוא עובר שם תהליך של שינוי ואז יוצא החוצה לציטופלסמה וכך הכל ממשיך‬
‫אבל וירוס השפעת הוא כאילו יוצא מין הכלל‪ .‬רוב וירוסים ‪ RNA‬יתחילו את מסלולם בציטופלסמה ויסיימו את מסלולם‬
‫בציטופלסמה בלבד‪.‬‬
‫וירוס רטרו יודע להפוך ‪ RNA‬ל‪ DNA-‬כשהוא נמצא בתוך התאים‪ ,‬ואז תתחיל כל השרשרת מחדש‪ .‬וזה מה שמייחד‬
‫אותו כוירוס כי ‪ RNA‬לא יכול להפוך ל‪ DNA-‬בדרך כלל זה הפוך‪ .‬לכן קוראים לו ‪.RNA RETRO VIRUS‬‬

‫רוב הזנים פוגעים בבני אדם‪ .‬יש לנו גם ‪ FIV‬זה של חתולים‪ .‬בתוך ‪ HIV‬יש לנו זנים שונים‪ .‬יש אנשים שעמידים לזן‬
‫מסויים של ‪ HIV‬ואחרים לא‪ .‬כולם משתייכים לקבוצה שפוגעת במערכת החיסונית‪ .‬יש מעט מינים תחת הכותרת‬
‫הזאת אבל הם מרכיבים את הקבוצה הזאת‪.‬‬
 ‫תהליך ההדבקה ברטרו וירוס‪:‬‬

‫הוירוס עטוף ‪ ‬חודר פנימה באנדוציטוזה (ולא באיחוי) בתוך בועית ‪ ‬בתוך התא הבועית נעלמת ‪ ‬יחד איתה‬
‫המעטפת נעלמת ‪ ‬נשארת עם נוקלייר קפסיד ‪ ‬בתוכו יש לי ‪ RNA ‬וירוס מצוייד באנזים ‪ ‬אחד האנזימים‬
‫נקרא ‪( RT = Reverse Transcription‬כלומר חוזר לצורתו הקדומה יותר‪ .‬כלומר‪ ,‬הופך ‪ RNA‬ל‪  .)DNA-‬נהיה לי ‪DNA‬‬
‫קפסיד ‪  DNA‬אוהב להיות בתוך הגרעין ‪ ‬הוא צריך אינזים שיעשה איחוי עם ה‪ DNA-‬הויראלי ל‪ DNA-‬כרומוזיונלי‬
‫(‪ )INTGRATION‬ואז יש לי אינזים שנקרא אינטגראז ‪ ‬אינטגראז זהו אינזים השני שוירוס מגיע יחד איתו ‪ ‬האינזים‬
‫עושה התמאה בין הדנ"א הויראלי לדנ"א הכרומוזיונלי ‪ ‬עכשיו יש מנהל חדש ‪ ‬אבל כשהתא לי יסנתז חלבונים או‬
‫כשיהפוך את דנ"א ל‪ RNA-‬הוא גם יהפוך את דנ"א ויראלי לרנ"א ויראלי‪ .‬ואת הרנ"א ויראלי יהפוך בסופו של דבר‬
‫לחלבונים ויראליים ‪ ‬הדנא הופך לרנ"א ‪ ‬רנ"א יוצא החוצה לציטופלסמה ‪ ‬ואז מתחיל תהליך של סינתזה ‪‬‬
‫סינתזה של וירוסים רנ"א וסינתזה של חלבונים ויראליים‪.‬‬

‫בתוך שרשרת של חומצות אמינו טמונים חלבונים ויראליים‪ .‬חלבונים אלו יכולים לשמש אותי בבניית הקפסיד או‬
‫המעטפת או חלבוני איחוי וכו' כל חלבונים שהוירוס זקוק לו או חלבונים שהוירוס מביא יחד איתו לדוגמה אינזימים‪.‬‬
‫איך אני שולפת את החלבונים האלו בתוך שרשרת הארוכה שנוצרה לי? מגיעים חלבונים שנקראים פרוטיאזות‬
‫שוירוס מביא יחד איתו שיודע לגזור מקומות מאוד ספציפיים ואז הפרוטאזות גוזרות את החלבונים בדיוק איפה‬
‫שצריך ואז נוצרים לי חלבונים ויראליים מבודדים‪.‬‬
‫תזכורת‪ :‬אקסוציטוזה זה תמיד ליזוגני‪.‬‬
‫ככל שיש השתלטות חזקה של הוירוס על התא כך התא פחות פונקציונאלי‪ ,‬יש מנהל אחר‪ .‬אם הוא נמצא במצב רדום‬
‫אז אין מנהל אחר‪ ,‬יש מנהל בפוטנציאל‪.‬במצב של מחלה בא לידי ביטוי הוירוס ובמצב של נשאות פחות בא לידי‬
‫ביטוי‪ .‬עדיין הוא מתחלק ומתרבה אבל לא פוגע בתאים‪.‬‬
 ‫טרנסדוקציה זה שיתוף פעולה בין וירוס לחיידק‪ .‬הפאז'ים הם וירוסים שיש להם נוקיואו קפסיד יש להם זנב וקופסית‬
‫צוואר (נראים כמו חללית)‪ .‬הדנ"א נמצא בתוך הראש בנוקלאו קפסיד‪ .‬איך זה עובר לתוך התאים? הדנ"א נצמד לתא‬
‫(במקרה הזה זה תא של חיידק) הוא מזריק את הדנ"א פנימה תחת הזנב‪ .‬נאחז בעזרת הרגליים ומכניס פנימה את‬
‫הדנ"א שלו‪ ,‬כל הגוף שלו נשאר בחוץ ורק הדנ"א חודר פנימה‪ .‬הדנ"א של הפאז מוצא את דרכו לתוך הגרעין‬
‫הכרומוזיונלי של האדם ואז הוא יתניע את עצמו בדנ"א הכרומזיונלי‪ .‬ומעכשיו יש לי תא שמשלב גם מרכיבים‬
‫ויראליים‪ .‬האם התא הזה עכשיו מסוגל לייצר פאזים חדשים? כן‪ ,‬יש לו את המידע‪ ,‬את הקוד לייצר פאזים‪ .‬לכן‪ ,‬התא‬
‫הזה יתחיל בייצור של פאזים חדשים‪.‬‬

‫נוצרים פאזים חדשים‪ .‬התא מלא בביריונים חדשים ועכשיו מה במקרה של חיידקים זה הרס של התא‪ .‬כל תא מוציא‬
‫החוצה עד ‪ 200‬פאזים חדשים‪ .‬הם יוצאים לחלל התא ומתחילים להדביק תאים חדשים‪.‬‬
 ‫כיצד נזהה נגיפים?‬
‫אחד הדברים הקשים בזיהוי הנגיפים זה הגודל‪ .‬מאוד קשה לראות אותם‪.‬‬

‫אופצייה ראשונה לזיהוי הוירוס‪ :‬אפקט ציטופטיק – ציטו = תא יש השפעה של הוירוס על התא‪ .‬לדוגמה‪ :‬ריבוי‬
‫גרעינים לתא או שינוי לצורה של התא‪ ,‬אפקט על מבנה הצורה‪ ,‬גירגורים למשל קואגולציות משקעים חלבוניים‬
‫גרנוליאציות‪ ,‬חיבורים של חלבונים ואז נראה גרגורים בתא שלא אמור להיות שם גרגורים‪ .‬השפעה של וירוסים על‬
‫התא יש סוגי וירוסים שונים‪ .‬אם אני לוקחת תא אפיתל רגיל שאמור להיות מלבני או ריבועי ופתאום רואה שהוא עגול‬
‫אני יכולה לדעת שיש שם או הרפס או אדוונורידיאל (מבלי שראיתי בכלל את הוירוס)‪ .‬אני מסתכלת על האפקט‬
‫הציטופטי ולפי זה אני יכולה לקבוע אם יש או אין וירוס‪ .‬אם יש הרחקה‪ ,‬התנתקות מהצלחת הפטרי אז כנראה מה‬
‫שהשפיע זה הוירוס‪ .‬מתוך ההסתכלות אני בוחנת את האפשרויות ההדבקה של הוירוסים‪.‬‬
 ‫אופצייה שנייה‪ :‬אימונוכרומטוגרפיה – אינומו = תורת החיסון‪ ,‬כרומטוגרפיה = צבע‪.‬‬
‫אני יכולה לזהות וירוסים בעזרת מערכת חיסונים וריאקציית צבע‪ .‬יש צלחת ובצלחת יש חלוקה ובכל חלוקה יש מספר‬
‫של נוגדנים לוירוס מסויים‬

‫‪ – ELA‬סוג של מגדל שבעזרת הנוגדנים אני תופסת את הוירוס שלי ושמה עוד שכבה שבסופו של דבר נותנת לי‬
‫ריאקציה של צבע (בדומה לאימונוכרומטוגרפיה)‪ .‬אבל הכל נעשה בתוך מעבדה בצלחת פטרי ריאקציית הצבע‬
‫מעידה על נוכחות של הוירוס ‪ /‬חיידק‪ .‬ריאקציה אינומולוגית שנותנת ריאקציה של צבע‪ .‬היתרון שיטה מאוד מהירה‬
‫ומדוייק וניתן להשתמש בכמויות קטנות וכמת את הפתוגנים‪ ,‬וירוסים וכו'‪.‬‬
 ‫‪ - PCR‬שולפת גן שיכול לאפיין לי באופן ספציפי למה שאני מחפשת‪ .‬מחלות מין למשל נעשים ע"י ‪ .PCR‬יש לי שיטה‬
‫שמאפשרת לי באמצעות בדיקה של גנים ספציפים מאוד לדעת אם הם קיימים או לא באותה דגימה ואז בצורה כזאת‬
‫אני יכולה לזהות את הפתוגנים שקיימים‪.‬‬

‫עיקר הנזק נעשה במערכת הנשימה‪ .‬ההבדל בין שפעת אחת לאחרת הוא הבדל בעיקר בהתפתחות המחלה עד‬
‫כמה סימפטומים מהירים מרגע ההדבקה עד שנרגיש אותם ועד כמה אלים‪ ,‬כמה ההתדרדרות נעשית בצורה‬
‫מהירה?‬
 ‫וירוס השפעת עטוף חודר פנימה‪ .‬נכנס לגרעין עושי גיחה ויוצא החוצה‪ .‬שם נעשית סינתזת החלבונים נהפך לקפסיד‬
‫ועם היציאה יוצא החוצה כוירוס שלם‪ .‬מה מיוחד בוירוס השפעת? יש להם ‪ 2‬חלבונים שמאוד מאפיינים אותם ‪ H‬ו‪.N -‬‬

‫‪ – N‬אנזים שחותך‪ .‬ברגע שנוצר לי הביריון שלם ואז מגיע הנוירומינידאז וחותך את הקשר בין התא לביריון‪.‬‬
‫‪ – H‬נקשר לתא כדי להכנס פנימה‪.‬‬
‫אלו הם סוגי פאז הנמצאים על המעטפת‪ .‬אלו שני סוגי ספייסים (‪ - H‬ספייס צהוב‪ - N ,‬ספייס אפור)‪ .‬על בסיס ה‪H-‬‬
‫וה‪ N-‬אנו יוצרים תעודת זהות לכל הוירוסים של השפעת השונים‪ .‬קיימים ‪ 9‬סוגי נוירומינידאז ו‪ 17-‬סוגים של‬
‫המאגולוטינין‪ .‬זה סוגים! זה לא מייחס לכמות! זה קוד‪ .‬לדוגמה ‪ N1‬זה לא נוירומנידאז אחד‪ ,‬אלא יש לי הרבה‬
‫נוירומנידאז מסוג אחד‪.‬‬

‫יש שפעות שמאפיינות כלבי ים ויש שפעות שמאפיינות סוסים‪ ,‬חמורים‪ ,‬בקר‪ ,‬עופות‪ ,‬חזירים‪ ,‬בני אדם וכו'‪ .‬שפעת‬
‫העופות‪ ,‬שפעת חזירים ושפעת עונתית – אלו שלושת השפעות שאנו נעסוק בהם‪ .‬יש לי וירוסים שיכולים להופיע‬
‫במספר אורגניזמים שונים‪ .‬לפעמים צריכים לעבור שינוי מסויים ולפעמים לא‪ .‬הבסיס שלהם יכולים לפגוע בי‪.‬‬
 ‫שפעת עונתית דומה לשפעת העופות‪ .‬ההבדל‪:‬‬
‫בוריאנט של השפעת‬ ‫‪.1‬‬
‫השתלשלות המחלה‪ :‬מאיפה היא הגיעה‪ ,‬מי הדביק אותי ועד כמה המחלה מתדרדרת‪ ,‬איזה מערכות‬ ‫‪.2‬‬
‫נפגעות מאותו נגיף‪.‬‬

‫שפעת העונתית ‪ – H3N2‬כיום יש גם ‪ H1N1‬שעוברת מאדם לאדם בלבד‪.‬‬

‫שפעת העופות לא עוברת רק מאדם לאדם אלא גם מעופות לאדם‪.‬‬

‫זן לא אלים ‪ H9N2‬לעומת זאת הזן האלים יותר ‪ H5N1‬ואנחנו מקטלגים אותו כשפעת העופות‪ .‬תסמינים דומים‬
‫לשפעת עונתית‪ :‬כאבי שרירים‪ ,‬כאבי ראש‪ ,‬קושי במערכת הנשימה‪ ,‬וכו'‪ .‬חוסר אבחון תקין גורם למוות‪.‬‬

‫שפעת חזירים = שפעת מקסיקו‪ .‬זן שפעת חזירים מאופיין ‪ .1N1H‬חווה במקסיקו שגידלה חזירים ועופות‪ .‬השפעת‬
‫שהייתה שם אצל העופות יצרה זן חדש אצל החזירים שקיימים רק אצל החזירים‪ .‬ואז אותה שפעת חדשה שנוצרה‬
‫עברה לבני אדם וגרמה לנזק אך ורק לבני אדם‪ .‬שפעת החזירים זה לא אומר שאנחנו נדבקים מחזירים אנחנו‬
‫נדבקים רק מבני אדם ‪ 8‬זנים שפגעו אך ורק בבני אדם (משפעת עופות וחזירים)‪ .‬איזה שהו וירוס שעבר מוטציה ויצר‬
‫זן חדש‪ .‬התחלואה בשפעת חזירים היא תחלואה מקיפה כלומר‪ ,‬מספר מערכות יכולות להיפגע מהשפעת הזאת‪.‬‬
‫התדרדרות יחסית מהירה‪ ,‬הרבה פעמים לא מזהים שזאת שפעת חזירים וחושבים שזאת שפעת עונתית וברגע‬
‫שנפספס את זה יש קריסה של מערכות‪ .‬את שפעת העופות קל יותר לאבחן כי היא ממוקדת יותר מבחינת המערכות‬
‫ובעיקר מערכת הנשימה אבל היא מהירה מאוד‪ .‬מבחינה סטטיסטית שפעת העופות יכולה לגרום למוות יותר משעת‬
‫החזירים‪ .‬אבל בפועל אנו רואים את המצב ההפוך‪ ,‬כי אני מפספסים את ההבחנה ואז זה מתדרדר למצבים קשים‪.‬‬
 ‫וירוס האבולה‪:‬‬

‫כל אחד מקוטלג לפי האזור ששם הוא התגלה‪.‬‬

‫תאים הנפגעים הם התאים ששייכים למערכת החיסונית‪.‬‬

‫יש מאכסנים שאין סימפטומים שזה עטלפים‪ ,‬הם לא חולים הם רק נשאים‪ .‬הם מפרישים את הוירוס על הצימחייה‬
‫ואז כל המלקקי עשב יכולים להדבק בוירוס‪ .‬ניתן להעביר את הוירוס הזה בין בני אדם‪.‬‬
 ‫כאבי בטן והקאות‪ ,‬הכאבי בטן נוצרים מדימומים פנימיים הוירוס גורם לדימויים בשלב הראשון והשני ודימומים‬
‫חיצוניים בשלב השלישי‪ .‬בשל השלישי יש קושי בנשימה כי הכל נעשה דלקתי‪ ,‬פריחה עורית וכו'‪.‬‬

‫_____________________________________________________________________‬
‫שיעור ‪19‬‬

‫‪ – Adenoviridae‬נגיפי ‪ DNA‬דו גדילי ערומים‪ 5 .‬סוגים אחראים ומכיל ‪ 57‬זנים‪ .‬פוגע גם במערכת הלוע‪ ,‬גם במערכת‬
‫הנשימה וגם במערכת העיכול‪ .‬משתמשים באדנו בהקשר של ריפוי ביולוגי‪ ,‬גנטי‪ .‬בעיקר משתמשים עם האדנו בבני‬
‫אדם מכיוון שעובר הרבה מוטציות ומאוד ק לו לחדור לתוך התאים‪ .‬אנחנו מכניסים גנים שאנחנו מעוניינים שיכנסו‬
‫כדי להטמיע אותם בדנ"א כדי שיעשו שינויים והאדנו וירוס משמש אותם‪ .‬ברמת העיקרון ללא שום קשר לרמה‬
‫הגנטית שהוא משמש‪ ,‬הוא גורם למחלת נשימה‪ ,‬קוצר נשימה‪ ,‬כאבי פרקים‪ ,‬קצת חום דומה לשפעת‪.‬‬
‫ההדבקה דרך אירוסולים‪ .‬טיפות רוק מיקרוסקופיות שיוצאות באוויר‪ .‬סביבה מימית‪ .‬מים מזוהמים‪ ,‬מי בריכה זה‬
‫פקטור מאוד חשוב בהעברה של האדנו‪.‬‬
‫אוכלוסיה מבוגרת נפגעת בעיקר ואז זה נהיה יותר אלים‪.‬‬
‫נגיפי מערכת העצבים‪ :‬כלבת‪ ,‬פוליו‪ .‬שניהם וירוסים ששייכים למערכת העצבים‬
 ‫מחלה זועונוטית יכולה לעבור מבן אדם לאדם אך בפועל זה לא קורה‪ .‬מסלול ההדבקה של וירוס הכלבת חודר‬
‫בנקודה איקס בכל מקום בגוף שלי הוירוס נודד לאזור של הראש שם הוא מגיע לבלוטות הרוק ומתרבה בבלוטות‬
‫הרוק אבל ההשפעה העיקרית היא השפעה קוגנטיבית של תאי עצב (במוח‪ ,‬בשרירים וכו')‪ .‬זמן הדגירה בין ‪4-10‬‬
‫ימים‪ .‬כשזה קרוב לאזור של הראש זה יהיה ‪ 4‬ימים כשזה רחוק מהראש זה ‪ 10‬ימים והממוצע הוא ‪ 7‬ימים‪ .‬למשל‬
‫ננשכנו ברגל חיכינו ‪ 7‬ימים ואם אין סימפטומים אבל לאחר תקופת הדגירה מתחילים עם סימנים חיצוניים שהם‬
‫הידרופוביה (פחד ממים) אגרסיביות ביטוי אגרסיבי מאוד‪ ,‬רגישות לאור‪ ,‬נראה ריור רטר (קצף‪ ,‬הרבה מאוד ריר)‬
‫שרירי הבליעה נפגעים ואז יש הצטברות גדולה של רוק כי הוא לא נבלע‪ .‬יש דחף בריחה זהו רצון לרוץ קדימה בלי‬
‫שום ידיעה‪ ,‬אינסטינקט של בריחה‪ .‬מהופעת הסימנים לרוב ‪ 3‬ימים לאחר מכן התמותה! כל עוד לא הופיעו סימנים‬
‫חיצוניים יש דרך חזרה‪ ,‬ניתן לתת טיפול בד"כ חיסון סביל ופעיל באותו הזמן ואז יש סיכי סבי מאוד שתהיה החלמה‪.‬‬
‫ככל שניתן חיסון קרוב להדבקה הסיכוי להינצל יותר טוב ככל שהחיסון יותר רחוק מההדבקה הסיכוי להנצל כמעט‬
‫ולא קיים‪ .‬בעולם מחלת הכלבת זאת מחלה מאוד נפוצה‪ .‬כל ‪ 15‬דקות יש אדם שחולה בכלבת‪ .‬כשמדובר בבני אדם‬
‫אם מדובר באדם במדינה מפותחת בני אדם שמגיע בזמן ומקבל חיסון‪ .‬אם לא מגיע בזמן אז מרדימים אותו‪,‬‬
‫מכניסים אותו לתרדמת ואז הם מתים‪.‬‬
‫במדינות לא מפותחות קושרים את האנשים כי הם נהפכים להיות אגרסיביים לסביבה ולעצמם‪.‬‬
‫מקור המחלה‪ :‬במקומות שונים בעולם מוערבת המחלה ע"י בעלי החיים שונים כגון עטלפים‪ ,‬זאבים‪ ,‬נמיות‪ ,‬שועלים‬
‫וכו'‪( .‬העטלפים הם היונקים היחידים שיודעים כיכולים להיות נגועים בנגיף ללא פיתוח סימני המחלה)‬
‫חיות מחמד – כלבים וחתולים‬ ‫‪.1‬‬
‫חיות משק – בקר צאן וסוסים‬ ‫‪.2‬‬
‫חיות בר – שועלים‪ ,‬זאבים‪ ,‬נמיות וגריות ועוד‪( .‬בדרך כלל אם תופסים אותם אז הורגים אותם)‬ ‫‪.3‬‬

‫ביטוי מחלת הכלבת במכרסמים ובעטלפים נדירה מאוד‪ .‬כיום בטבע יש בעיתיות לשלוט בעיניין של כלבת‪.‬‬
‫(שועלים מהווים מאגר לנגיף הכלבת והם נמצאו כמפיצים העיקריים של המחלה בשנים האחרונות)‪.‬‬
‫מועברת בעיקר בנשיכות כאשר רוק של בעלי חיים נגוע בא במגע עם רקמת גוף פגועה‪ .‬מה שחשוב זה ישר לשטוף‬
‫את האזור‪.‬‬

‫כיום יש פיקוח מאוד קפדני על חיסוני הכלבת‪.‬‬

‫נגיפי מערכת העצבים – ‪Picornaviridae poliovirus‬‬
‫נגיף ‪ RNA‬מתרבה בלוע‪ ,‬לכן מועבר דרך הרוק‪ ,‬מעיים‪ .‬מגיע למערכת עיכול‪ ,‬לבלוטות לימפה אזוריות‪ ,‬לדם ולפעמים‬
‫למערכת עצבים‪ .‬גורם לשיתוק בגפיים תחתונות (נכות קשה ‪ .)10%‬הפרשות צואתיות‪ .‬רק ‪ 10%‬שיש להם את‬
‫הוירוסים שמפתחים סימפטומים כלומר ‪ 90%‬שנדבקו אין להם סימפטומים‪.‬‬
‫הסימפטומים הם ‪ -‬ניוון שרירים בגפיים עליונות ‪ /‬תחתונות‪ ,‬מאוד אינדיבידואלי יש שמשותקים רק ברגל ימין או רק‬
‫ברגל שמאל או יד ימין או יד שמאל וכו'‪ .‬לרוב מדברים הדבקה של ילדים (יש גם מבוגרים אבל נדבקו כשהיו ילדים)‪.‬‬
‫ברגע שיש סימפטומים הם כן יכולים להדביק‪.‬‬

‫נגיף הפוליו – וירוסים מאוד קטנים נאנומטרים בודדים‪ .‬החיסון פוליו נעשה בעזרת‬
‫טיפות הוירוס מוחלש‪.‬‬
‫ההדבקה כתוצאה מחיסונים היא נדירה מאוד במיוחד עם התפתחות טכנולוגיה‪ .‬מדובר בוירוס שעבר מניפולציה‬
‫גנטית שהוא לא אמור להדביק לכן נחשב מוחלש‪( .‬יש רק ‪ 10%‬סיכוי לפתח סימפטומים)‪.‬‬

‫‪ - Rotavirus‬וירוס הזה גורם למחלת מעיים מאוד קשה עד גיל ‪ 6‬אצל ילדים קטנים‪ .‬גורם לשלשולים מאוד קשים‪,‬‬
‫להקאות‪ ,‬לאיבוד נוזלים‪ ,‬אלטרוליטים וכל ההשלכות של זה במיוחד כשמדובר על ילדים קטנים‪ ,‬ההשלכות מאוד‬
‫קשות‪ .‬כל מערכת הגוף שלי‪ ,‬מערכת העצבים שלי פועלים על אלקטרוליטים זה אבן ביניין מאוד חשוב ואם יש בשלב‬
‫הינקות איבוד של אבני הביניין אלו אז זה יכול לגרום לתופעות מאוד קשות‪ .‬ולכן‪ ,‬חשוב מאוד לטפל בזה‪.‬‬
 ‫וירוס הצהבת – יש ‪ 5‬סוגים של צהבת ‪.A,B,C,D,E‬‬

‫אותו סימפטום‪ ,‬צהבת‪ .‬הכבד נפגע ולכן כתוצאה מפגיעה מכבד יש הפרשה מוגברת של בילירובין‪ .‬בד"כ כל האזורים‬
‫הלבנים שלנו יותר צהובים‪ .‬כל אחד מהם מאופיין במשפחה אחרת‪ .‬נגיפים שונים‪.‬‬
‫צהבת ‪ – A‬מועבר ע"י מערכת העיכול (רוק או חוסר היגיינה) בעיקר ע"י מזון מזוהם זמן הדגירה עד ‪ 4‬שבועות ואז‬
‫מופיעים סימפטומים חום‪ ,‬בחילה‪ ,‬הקאות והסימפטומים יכולים להימשך עד ‪ 3‬שבועות‪.‬‬
‫______________________________‬
‫________________________________________________‬
‫שיעור ‪20‬‬

‫נגיפי עור = ‪Paraamyxoviridae‬‬

‫וירוסים של העור ‪ /‬נגיפים‪ RNA .‬וירוס הכולל מעטפת‪ .‬כאשר מדברים על וירוסים של העור אנחנו מתייחסים להמון סוגים‪ ,‬כמו‬
‫אבעבועות רוח‪ ,‬פפילומה וירוס‪ ,‬רוביאה=אדמת וכו'‪ .‬ישנן כל מני סוגים של מחלות עוריות שלמרות שנראו כאילו הן עברו מן‬
‫העולם‪ ,‬הן עדיין יכולות לחזור ולהתפרץ‪ ,‬מהסיבה שישנם אנשים שבוחרים לא להתחסן‪ ,‬או מדינות עולם שלישי שאין להם‬
‫יכולת להתחסן או לטפל בעצמם כפי הצורך‪ .‬ואיתם יש לנו מגע פיזי‪ .‬כל תהליך הניידות תורם לכך שמחלות יעברו יחד עם‬
‫אנשים בין מדינה למדינה‪.‬‬

‫מאוד מסוכנת לאוכלוסייה המבוגרת ולא לילדים‪ .‬מבחינת נשים המחלה פוגעת בשחלות בעוד אצל גברים היא פוגעת באשכים‬
‫בייצור הזרעים‪ ,‬לכן זוהי מחלה שעלולה לגרום לעקרות‪ ,‬וגם כשמחלימים מהמחלה‪ ,‬עדיין קשה מאוד להיכנס או להכניס להריון‪.‬‬

‫בחצבת הסכנה היא פגיעה מוחית‪ .‬לכן‪ ,‬הרבה יותר קל לחסן מאשר לקחת את הסיכון‪.‬‬

‫מופיעה בעיקר אצל ילודים‪ ,‬בגיל מאוד מאוד צעיר עד גיל ‪ ,5-6‬לאחר מכן זה בקושי מופיע‪ .‬מחלה הגורמת לפריחה אדומה על‬
‫העור‪ .‬לאדמדמת אין חיסון‪ ,‬לאדמת יש‪ .‬אדמדמת מופיעה בצורה של נקודות אדומות על העור בשל פיצוץ של כלי דם‪ ,‬היא‬
‫חולפת באופן ספונטני‪ ,‬אבל כן חשוב לעקוב אחרי ההדבקה‪ ,‬והיא כן יכולה לחזור‪ .‬כמו רוב הווירוסים הקיימים‪.‬‬
 ‫שייכים למשפחה גדולה מאוד של וירוסים‪ ,‬בתוך המשפחה הזאת נכנסים המון סוגים של וירוסים‪ ,‬אנחנו נדבר על ‪ 5‬מהם‪.‬‬

‫הרפס סוג ‪ – 1‬מופיע בעיקר בריריות באזור הפנים‪ :‬הפה‪ ,‬שפתיים‪ ,‬לפעמים באף‪ .‬בדרך כלל יופיעו באזורי הפנים‪ .‬מועבר‬ ‫‪‬‬
‫במגע אוראלי בעיקר ומגע פיזי כלשהו‪ ,‬מופיע בצורת שלפוחיות ויבלות שלפעמים הופכות למוגלתיות מאוד‪ ,‬גורם לגרד רב‬
‫וחוסר נוחות‪ ,‬מלווה בחום גבוה‪.‬‬
‫הרפס סוג ‪ – 2‬מופיעים באיברי המין – אצל נשים בשפתיים בפות‪ ,‬אצל גברים באיבר המין – פין‪ ,‬אשכים‪ ,‬או במפשעות‬ ‫‪‬‬
‫אצל שניהם‪ .‬בשל מיקום ההרפס והופעתו בגוף‪ ,‬גם הדבקתו עוברת במגע מיני‪.‬‬
‫שני סוגי ההרפס הללו לא עוברים‪ ,‬הכוונה היא שהווירוס נשאר איתנו לאורך כל החיים‪ ,‬אך לא תמיד הפצעים עצמם מופיעים‪.‬‬
‫ברגע שהם בתקופת דגירה יש עדיין סיכוי הדבקה אך מאוד נמוכים‪ ,‬לעומת מי שיש לו פצעים בפועל‪.‬‬
‫הטריגרים להופעת הפצעים הם משתנים בין אדם לאדם‪ ,‬ואין איזושהי מוסכנה לגבי מה גורם להם להופיע‪.‬‬
‫אנחנו כן יודעים על טריגרים משותפים על אוכלוסייה מסוימת‪ ,‬כלומר כשהחום עולה‪ ,‬במצב של סטרס – כל שינוי מלחיץ כלשהו‪,‬‬
‫שמש – גם נחשבת לטריגר רווח אצל אנשים נשאי טריגר‪ ,‬סוגי אוכל שונים‪ ,‬שינויים הורמונאלים – ווסת‪ ,‬התבגרות‪ ,‬הריון‬
‫וכדומה‪ .‬כל אלו יכולים להוות טריגר להופעת ההרפס‪.‬‬
‫תקופת הדגירה נעה עד שלושה שבועות פחות או יותר‪.‬‬
‫חלק מאוד גדול של הרפס טייפ ‪ 2‬יכולים לגרום לדלקות ברחם הפנימי ולא רק החיצוני‪.‬‬
‫כיום ה"טיפול" הוא היכולת להעביר את הווירוס ממצב פעיל למצב רדום – משחות מקומיות‪ ,‬וכדורים‪ .‬מי שחווה את ההתפרצות‬
‫של ההרפס בצורה תכופה יותר יקבל כדורים באופן שוטף למנוע התפרצות של המחלה‪.‬‬
‫שני סוגים אלו גורמים גם הגדלה של בלוטות הלימפה (למרות שהגדלת בלוטות הלימפה מצביעות על דלקת כלשהיא לא משנה‬
‫איזו)‪ .‬בדרך כלל חווים החלמה תוך ‪ 7‬ימים‪ ,‬אך זה רק בתאי ששמרתי על מצב הגוף שלי כרגוע‪ ,‬לא לחוץ‪ ,‬מצב הורמונלי שיהיה‬
‫מאוזן‪ .‬אם לא נדאג למצב מאוזן לגוף שלנו המחלה לא תחלוף תוך ‪ 7‬ימים‪ ,‬אלא עד שנייצב את הגוף‪ ,‬ורק אחרי שהגוף יתייצב‬
‫נספור ‪ 7‬ימי החלמה‪.‬‬
‫הווירוס מתיישב על תאי העצב שם הוא במצב רדום‪ ,‬ברגע שהוא הופך למצב פעיל הוא גורם לגירוי קשה על העור – כל מה‬
‫שיכול לגרום לכך הוא חשיפה לשמש‪ ,‬הורמונים‪ ,‬חום גבוה‪ ,‬לחץ וכדומה (כמו מה שמנינו קודם) אלו טריגרים להפעלת הווירוס‪.‬‬
‫גם חוויית כאב‪ ,‬ניתוח‪ ,‬גורמת לסטרס לגוף ולהופעתו של הווירוס באופן פעיל‪.‬‬

‫נשאלת השאלה האם ניתן לראות מופע של הרפס טייפ ‪( 1‬שמופיע בריריות הפנים) גם באברי המין? איפה‬ ‫‪-‬‬
‫שמופיע הרפס טייפ ‪?2‬‬
‫והתשובה היא כן‪ ,‬כיוון שלמשל הרפס סוג ‪ 2‬יכול לעבור בצורת מין אוראלי לפה של השותף‪ .‬ברגע שנוגעים פיזית באזורים של‬
‫הפה‪ ,‬ואז נוגעת באזורים גניטליים אני יוכל להדביק גם את עצמי‪.‬‬
‫לכן גם במגע‪ ,‬וגם במין אוראלי ניתן להעביר את שני סוגי הווירוסים למקומות השונים בגוף‪.‬‬
 ‫הרפס זוסטר וירוס ‪ /‬וריאציאה (=שם המחלה לה הוא גורם) ‪ /‬אבעבועות רוח –‬
‫הוא גם הוירוס של השלבקת חוגרת – או שחליתי בעבר בילדותי‪ ,‬אך הוא נשאר בגופי במצב רדום‪ .‬וכשהתבגרתי בסביבות גיל‬
‫ה‪ 50‬הוא התפרץ בצורת שלבקת חוגרת‪ ,‬כאשר נקרא למחלה אבעבועות רוח‪ ,‬המופע שלה יהיה בכול הגוף‪ .‬אך כאשר נקרא‬
‫למחלה שלבקת חוגרת‪ ,‬המופע של המחלה יהיה במקומות ספצייפים בגוף‪ ,‬מסביב לבטן‪ ,‬חגורת הכתפיים וכדומה‪.‬‬
‫לסכום‪ ,‬אבעבועות רוח תקרא שלבקת חוגרת בגלל הגיל (התפרצות בגיל מוקדם החלמה‪ ,‬ואז שוב התפרצות בגיל מאוחר)‬
‫ובשל המופע שלה במקומות ספציפיים בגוף‪.‬‬
‫בגיל מאוחרים המחלה יותר אלימה מאשר בילדות‪ .‬בדרך כלל זה יכלול אשפוז בבי"ח‪ ,‬מחלה מאוד כואבת‪ ,‬דורש מעקבים‬
‫לראות שאין פגיעה במערכות חיוניות כמו בכליות למשל‪.‬‬
‫כיום ישנה אפשרות להתחסן נגד שלבקת חוגרת מגיל ‪ 50‬ומעלה‪.‬‬
‫אדם שיצר נוגדנים בגיל קטן אבל כמות קטנה‪ ,‬ביטוי המחלה יקרה‪ ,‬אבל במופע חלש יותר מאשר מילד שלא פיתח נוגדנים כלל‪.‬‬

‫מונונקלאוזיס ‪ /‬מחלת הנשיקה (יש לה עוד שמות‪ ,‬צריך להוציא מהמצגת אני לא מצליחה להוריד אותה)‬
‫עוברת ברוק‪ ,‬ועל שם שמה‪ .‬לא חייב להתנשק‪ ,‬גם לשתות מאותה כוס‪ ,‬שיעול וצחוק מול אותו אדם גורמת להדבקה‪ .‬אצל‬
‫מבוגרים ההופעה היא עייפות רצינית מאוד‪ ,‬יכולה להמשך עד שנה‪ .‬אצל ילדים ההופעה של המחלה נמשכת עד שישה חודשים‬
‫בדרך כלל‪ .‬התפרצות חוזרות כן יכולה להתרחש אצל אנשים שיש להם מחלה אוטואימונית אחרת‪ ,‬הגורמת למערכת החיסונית‬
‫להיות חלשה יותר‪ ,‬בכל מצב על מנת להידבק שוב צריכה להיות פיזית הדבקה חוזרת וזה לא שהוירוס נמצא רדום אצלי בגוף‬
‫מאז ההידבקות הראשונית וחוזר שוב לתפקד‪ .‬וירוס זה יכול לפגוע בעובר אצל נשים בהריון ולכן חשוב מאוד לעשות בדיקת‬
‫נוגדנים וחיסון במידת הצורך‪.‬‬
 ‫וירוס הפפילומה‪:‬‬

‫גורם גם לסרטן צוואר הרחם‪ ,‬אבל לא רק‪ .‬יכול לגרום לסרטנים שונים באזורי ריריות שונות‪ ,‬בין אם זה באף‪ ,‬בלוע‪ ,‬בעין‬
‫וכדומה‪ .‬גורם לאימונודיפיישנסי = החלשה של מערכת החיסון‪.‬‬

‫וירוס האיידס ‪HIV -‬‬

‫חשוב מאוד מאוד להבין ולזכור!!! ‪ HIV‬הוא הוירוס ולא המחלה‪ .‬לכן‪ HIV ,‬נשא הוא לא חולה הוא רק נשא‪ .‬ברגע שנדבר על‬
‫אדם חולה‪ ,‬נגדיר אותו כחולה איידס‪ .‬ההתייחסות לחולה איידס ונשא ‪ HIV‬הוא שונה לחלוטין לכן חשוב מאוד להבין את ההבדל‬
‫בין השניים‪ .‬מה זה אומר חולה? ‪ ‬סימפטומים של וירוס ה‪ HIV-‬כשהוא פעיל‪ .‬סיכויי ההדבקה של נשא הם נמוכים משמעותית‬
‫ביחס לחולי איידס‪ .‬מי שנשא יכול לקיים יחסי מין לא מוגנים וההסתברות שהוא ידביק היא מאוד נמוכה בשונה מן הסתם מחולה‬
‫איידס בפועל‪ .‬מהו הביטוי של וירוס ה‪ ?HIV-‬מצב שהוירוס מתיישב על תאי הדם הלבנים לימפוציטים מסוג ‪ ,Th‬לו יש חלבון‬
‫‪ CD4‬הבונה אותו‪ .‬לכן כשנרצה לבדוק האם הוירוס נמצא נחפש אותו שם על החלבונים הללו‪ .‬הוירוס נמצא בצורה רדומה בתוך‬
‫תאי ה‪ Th-‬על חלבון ה‪ cd4‬שם הוא בעצם מתרבה‪ ,‬מיוצר ועובר הלאה‪ .‬התאים הנוספים שיכולים להדבק הם גם מקרופאגים‪,‬‬
‫וגם באזורים מסוימים בלוטות הלימפה יכולים להמצאה וירוסים הללו‪ .‬אדם החולה ‪ HIV‬לא מת מהוירוס עצמו‪ ,‬אלא רק מעצם‬
‫ההחלשה של הוירוס את מערכת החיסון‪ ,‬הגורמת לכישלון חיסוני‪ ,‬וחוסר יכולת להתמודד מול פתוגנים הנכנסים לגוף‪ .‬מתים‬
‫מהדבקות משניות‪ ,‬משפעת אפילו הם יכולים למות כי המערכת החיסונית שלהם לא מתפקדת בשל הפגיעה של ה‪.HIV-‬‬
 ‫שאלות‪:‬‬

‫האם עקיצת יתוש יכולה להעביר ‪? HIV‬‬

‫לא! ולמה?‬
‫הווירוס לא יהיה מסוגל לשרוד בתוך היתוש‪ ,‬כיוון שהטמפרטורה שונה‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫סביבה שונה‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אין לו שם את התא המאכסן שלו – ברגע שהוא יוצא מהתא המאכסן (מהתא הלבן) הוא מת‪ .‬כמו שאמרנו הוירוס‬ ‫‪.3‬‬
‫טפיל‪ ,‬כאשר התא הלבן מתפוצץ ומת‪ ,‬הוירוס מת‪ .‬לכן הוא מושמד כבר בתוך מערכת העיכול של היתושה‪.‬‬

‫האם נשיקה ארוכה (חילוף נוזלים) מאוד יכולה לגרום להעברה של ‪?HIV‬‬

‫בשביל שתהיה הדבקה צריך פצע מדמם מאוד‪ ,‬כמות גדולה מאוד של דם‪ ,‬ושהנשיקה תהיה לפחות עשר דקות עם פצע מדמם‪.‬‬
‫ברור לנו שדבר כזה לא קורה‪........‬וחייב מגע של דם בדם‪ ,‬עם כמות גדולה מאוד של דם נגוע!‬

‫האם התעטשות יכולה להעביר ‪?HIV‬‬

‫ברור שלא‪.‬‬

‫האם אישה בהריון יכולה להעביר ‪ HIV‬לעובר?‬

‫נפריד בין נשא ‪ HIV‬ולבין חולה איידס‪.‬‬

‫אם האישה מקבלת טיפול‪ ,‬והיא נשאית‪ ,‬לוקחת טיפול תרופתי לאורך כל ההריון‪ ,‬וכך סיכויי ההדבקה שלה נמוכים מ‪ .40%‬אם‬
‫היא לא לוקחת טיפול הסיכויים הם מעל ‪.70%‬‬

‫האם גברים חולים יכולים להכניס להריון אישה בלי להדביק אותה?‬

‫בזרע הגבר כמובן שישנם תאי ‪ ,Th‬ולכן זרע ביחסי מין ומן הסתם שבהריון יכול להדביק‪ .‬באופן טבעי אי אפשר להכניס‬
‫להיריון בלי להדביק‪ .‬כן אפשר לעשות השבחת זרע‪ ,‬ואז להוריד את הסיכויים‪.‬‬

‫___________________________________________________________________________________‬