‫שינה ומנוחה‬

‫צורך בסיסי ביותר של אדם‪ ...-‬בהנחה שנחיה עד ‪( 120‬בטח חח‪).‬‬ ‫‪‬‬

‫תהליך ביולוגי משותף לכלל אנושות‬ ‫‪‬‬
‫שליש מהחיים מועבר בשינה‬ ‫‪‬‬
‫צורך בשינה למען‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫התמודדות עם לחץ יומיומי‪ ,‬ריפוי רקמה פגועה‪ ,‬מניעת עייפות‪ ,‬שימור אנרגיה ועוד‬ ‫‪‬‬
‫‪ 50-70‬מיליון אמריקאים סובלים מהפרעות שינה כרוניות‪ -‬לא רק אצל מבוגרים‬ ‫‪‬‬
‫ציבור וצוותים רפואיים לא מודעים לחשיבות שינה והשפעותיה על בריאות( עליה בלחץ דם‪ ,‬סכרת‪ ,‬השמנה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫דיכאון‪ ,‬שבץ ועוד)‬
‫‪ 20%‬מתאונות דרכים נובעים עקב חוסר ערנות וישנוניות של הנהג‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫פיסיולוגיה של שינה‪:‬‬
‫‪ ‬בעבר ראו את שינה כשלב של חוסר הכרה‪ ,‬היום רואים בשינה כסוג או רמת מודעות שונה בה תפיסות‬
‫ותגובות הפרט הינן ירודות‬
‫‪ ‬שינה מאופיינת בפעילות פיזית מינימאלית‪ ,‬רמות שונות של מודע‪ ,‬שינויים בתהליכים פיסיולוגיים ותגובה‬
‫ירודה לגירויים חיצוניים‬
‫‪ ‬תגובה סלקטיבית לגירוי חיצוני (אמא וילד וילד זר)‪-‬כשאמהות ישנות יכולות לשמוע בכי של תינוקות אחרים‬
‫ולהמשיך לישון אך ברגע שהתינוק שלה בוכה היא מתעוררת שזהו שמיעה סלקטיבית‪ .‬אני ערים אך יש לנו‬
‫שמיעה סלקטיבית‪.‬‬
‫‪ ‬מחזור שינה נישלט על ידי כמה מרכזים שונים במוח הממוקמים בחלקו התחתון של המוח‪ .‬בין המשפיעים על‬
‫מחזור שינה הינו סרטונין אדרלנין מלטונין‪ ,‬חשיפה מופחת לאור המגבירה הפרשה של מלטונין‪.‬‬
‫‪ ‬במהלך שינה יש הפרשה מוגברת של הורמון גדילה‪ ,‬והפחתה בהפרשת קורטיזול‪ -‬קורטיזול מופרש לקראת‬
‫הבוקר‬
‫‪ ‬עם תחילת היום רמות מלטונין נמוכות וקורטיזול מגיעה לשיאו‪ -‬בערב כשאין אור יש הפרשה יותר גדולה של‬
‫מלטונין‪.‬‬
‫‪ ‬ערות קשורה לרמות גבוהות של אצטילכולין‪ ,‬דופמין ונור –אדרנלין‪ -‬כל ההורמונים שאחראים על ערות‪flight ,‬‬
‫‪.or fight‬‬
‫‪(circadian rhythms‬קצב חיים) ערות שינה‪...‬‬
‫‪ ‬זהו קצב ביולוגי הקיים בצמחים‪ ,‬בעלי חיים ובני אדם‪ .‬מתקיים במערכות שונות‪ .‬אצל האדם ה‪ cr‬נישלט מתוך‬
‫הגוף ומושפע מחשיפה לאור‪.‬‬
‫‪ ‬גורם חשוב הפועל לויסות המחזור הצירקדיאני הינו ההורמון מלטונין (‪ .)Melatonin‬הורמון זה מופרש‬
‫מבלוטת האצטרובל (‪ )pineal gland‬כשעתיים לפני שהאדם רגיל לישון והפרשתו מסתיימת קרוב לשעת‬
‫ההתעוררות(מוגברת עם מדליקים אור)‪ .‬הורמון זה למעשה משרה שינה והפרשתו מסתיימת כאשר יש‬
‫חשיפה לאור‪.‬‬
‫‪ ‬כשאדם מסונכרן סירקדיאני= אדם הולך לישון כשחום גופו ירוד(הכל נעשה לאט יותר) וער כשחום גופו גבוה‪.‬‬
‫‪ CR ‬מתפתח בשבוע ‪ 6‬לחיים ובגיל ‪ 3-6‬חודשים לתינוק יש מחזור ערות ושינה‪.‬‬
‫סוגי שינה‪:‬‬
‫‪ -REM:NREMREM ‬תזוזת עיניים מהירה‪, -NREM ,‬תזוזת עיניים לא מהירה‪.‬‬
‫‪ ‬שניהם מרכיבים את מחזור השינה‪ .‬מחסור באחד השלבים או מחזוריות של לא סדירה ניחשב להפרעת‬
‫שינה‪.-‬‬
‫‪ NREM ‬מתרחש במהלך ‪ 75-80%‬זמן מהשינה‪.‬הכי נפוץ והוא עצמו מחולק ל‪..4‬‬
‫‪ ‬מתחלק ל‪ 4‬תתי שלבים כשכל אחד מאופיין בפעילות מוחית שונה‪.‬‬
‫שלבי ‪:NREM‬‬
‫שינה קלה מאוד‪-‬‬
‫נמשכת כמה דקות‬
‫מרגישים מאוד רגועים‪ ,‬עיניים מסתובבות מצד לצד‬
‫קצב לב ונשימה יורד‬
‫מתעורר בקלות רבה ומכחיש שישן‬
 ‫שלב ‪:2‬‬
‫‪ ‬שינה קלה בה תהליכי מאיטים עוד יותר‬
‫‪ ‬עיניים עומדים‬
‫‪ ‬קצב לב ונשימה יורד וגם טמפ' גוף‬
‫‪ 10-15 o‬דקות‬
‫‪ ‬נמשך ‪ 45-55%‬ממחזור השינה‬
‫‪ ‬נידרש יותר מאמץ כדי להעיר אדם בשלב זה‬
‫שלב ‪3‬‬
‫‪ ‬שלבים עמוקים יותר של שינה‬
‫‪ ‬קצב לב ודופק יורד ב ‪ 20-23%‬ביחס לשעות ערות‬
‫‪ ‬קשה לעורר בעקבות גירוי תחושתי‬
‫‪ ‬שרירי שלד רגועים מאוד‪ ,‬רפלקסים נעלמים‪ ,‬יש נחירות‬
‫‪ ‬שלב חיוני להשבת אנרגיה ושחרור הורמון גדילה‪-‬אם יש פגיעה בשלב הזה של השינה‪ ,‬קמים כאילו לא ישנו‪.‬‬
‫וגם לא גדלנו בשלב הזה‪(...‬באסהה עכשיו אני מבינה למה אני לא ‪)1.70‬‬

‫השלב ה‪:4‬‬
‫‪ ‬השלב של השינה העמוקה ביותר‪ ,‬סימנו הברור ביותר‪ -‬הופעת גלים גדולים ואיטיים בתרשים ה‪ E.E.G -‬זהו‬
‫שלב חשוב ביותר‬
‫‪ ‬ככל שאנו מותשים יותר בגוף או בנפש(סטרס) כך אנו זקוקים למנה גדולה יותר של השלב הזה (שלב זה‬
‫במחזור השינה הראשון נמשך זמן רב למדי בסיומו חוזרים לשלב מספר ‪.)1‬הכי חשוב מבחינת השבת‬
‫הכוחות‪...‬‬

‫שלב ‪:REM‬‬
‫‪ ‬מתרחש כל ‪ 90‬דקות ונימשך ‪ 5-30‬דקות‬
‫‪ ‬חלומות מתרחשים בשלב זה‬
‫‪ ‬לא זוכרים אלא עם התעוררו קרוב לשלב זה‬
‫‪ ‬מוח פעיל במיוחד‪ ,‬מטבוליזם עולה עד ‪20%‬‬
‫‪ EEG ‬מראה תמונה של עוררות = שינה פרדוקסאלית‬
‫‪ ‬תנועת עיניים מהירה‪ ,‬טונוס שריר רצוני ירוד‬
‫‪ ‬קשה להעיר או שמתעורר ספונטנית‬
‫‪ ‬הפרשות קיבה עולה‪ ,‬קצב לב ונשימה לא סדירים‪(.‬לכן למי שיש כיב – כואב בשלב זה בגלל עלייה בהפרשה)‬
‫‪ ‬איזור האחראי על למידה‪ ,‬חשיבה וארגון מידע מגורה בשלב זה‪.‬‬
‫‪ ‬פגיעה בשלב זה יפגע בזכירת המידע הנלמד בשעות ערות‪.‬‬

‫מחזורי שינה‪:‬‬
‫‪ ‬במחזור שינה טיפוסי אנשים עוברים משלב ‪ NREM‬ל‪REM-‬‬
‫‪ ‬סבב לוקח בין ‪ 90-110‬דקות‬
‫‪ ‬במחזור ראשון עוברים דרך כל שלבי ‪ NREM‬תוך ‪ 20-30‬דקות‪ ,‬שלב ‪ 4‬נמשך ‪ 30‬דקות‪ .‬לאחר מכן חוזרים‬
‫לשלבים ‪ 2-3‬למשך ‪ 20‬דקות‪ .‬שלב ‪ REM‬ראשון במחזור השינה הינו קצר מאוד ולפעמים פוסחים עליו‬
 ‫מבוגר עובר כ ‪ 3-4‬מחזורי שינה בלילה הנמשכים ‪ 7-8‬שעות‬ ‫‪‬‬
‫מי שמתעורר מתחיל את כל השלבים מחדש‬ ‫‪‬‬
‫משך ‪NREM‬ו ‪ REM‬משתנה במהלך השינה פעם להתארך פעם להתקצר‪..‬‬ ‫‪‬‬
‫עם משך הלילה מבלים פחות ופחות זמן בשלב ‪ 3-4‬של ‪ NREM‬ושלב ‪ REM‬מתארך וחלומות מתארכים‬ ‫‪‬‬

‫שלב החלומות הולך ומתארך ככל שאנחנו צוללים לתוך‬

‫השינה‬

‫השפעת שינה על הגוף‬

‫‪ ‬לא לגמרי ברורה‬
‫‪ ‬משפיע על בניית חלבון‪ -‬עצם זה שזה בונה חלבון‪ ,‬הוא‬
‫עוזר לבניית עצמות‪.‬הגוף‪.‬‬
‫‪ ‬קיים קשר בין שינה למערכת חיסונית ותחלואה‬
‫‪ ‬רווחה פסיכולוגית (הידרדרות מנטלית במחסור בשינה)‪ .‬אנשים עם חוסר שינה נוטים להתעצבן‪ ,‬יש ירידה‬
‫בריכוז‪ ,‬קושי בקבלת החלטות‬
‫דפוסי שינה תקינים‪ -‬ילודים‪.‬‬
‫‪ ‬ישנים ‪ 16-18‬שעות ביום בזמנים לא קבועים‬
‫‪ ‬מרווחי ערות של ‪ 1-3‬שעות‬
‫‪ ‬נכנסים במיידי לשלב ‪ -REM‬החלומות‬
‫‪ ‬תנועת עיניים‪ ,‬תזוזה‪ ,‬קצב נשימה משתנה‬
‫‪ NREM ‬מאופיין בנשימה סדירה‪ ,‬עיניים סגורות ולא נעות‪.‬‬
‫‪ ‬מחזור שינה נע ‪ 50‬דקות‬
‫‪ ‬ניתן לעודד שינה על ידי השפעה על האור‬

‫דפוסי שינה תקינים‪ -‬תינוקות‪.‬‬

‫‪ ‬מתעוררים כל ‪ 3-4‬שעות‪ ,‬אוכל וחוזר לישון‬
‫‪ ‬תרופת ערות גדלה במהלך חודשים ראשונים‬
‫‪ ‬בחצי שנה יושן במהלך כל הלילה ומפתח דפוס של שנת צהריים‪ -‬לקראת גיל ‪ 5-6‬זה נעלם‪.‬‬
‫‪ ‬לקראת סוף שנה ראשונה ישן פעמיים ביום‪ ,‬בין ‪ 14-15‬שעות ביממה‬
‫‪ ‬עדיף לשים לישון במצב רדום ולא יושן חזק על מנת שיתרגל להרדים את עצמו‪.‬‬
‫דפוסי שינה תקינים‪ -‬פעוטות‪:‬‬
‫‪ ‬יושנים בין ‪ 12-14‬שעות בגיל ‪ 1-3‬שנים‬
‫‪ ‬רובם זקוקים לשנת צהריים‬
‫‪ ‬מתנגדים לשנת הלילה‬
‫‪ ‬קיים פחד מחושך וסיוטים‬

‫דפוסי שינה תקינים‪ -‬טרום בית ספר‬

‫גיל ‪ ,3-5‬נידרשים לישון ‪ 12-13‬שעות‬ ‫‪‬‬

‫צרכי שינה משתנים בהתאם לפעילות וקפיצות גדילה‬ ‫‪‬‬
‫מתנגדים לשנת לילה‪ ,‬עוזר טקס ערב קבוע‪ ,‬פעילות מרגיע לקראת לילה‬ ‫‪‬‬

‫דפוסי שינה תקינים‪ -‬בית ספר‬

‫‪ ‬גיל ‪5-12‬‬
 ‫‪ ‬צריכים ‪ 10-11‬שעות אך לא מקבלים אותם בפעול היות ודרישות עולות כמו תקומה מוקדמת לבית ספר‪,‬‬
‫שעורי בית‪ ,‬חוגים ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬חלקם שותים משקאות המכילים קפאין המקשים על שינה ‪/‬‬
‫דפוסי שינה תקינים‪ -‬מתבגר‬

‫‪ ‬גיל ‪ 12-18‬נדרשים ל ‪ 9-10‬שעות שינה‬

‫‪ ‬נימצא כי אצל מתבגר הרצון לישון הכי עז בזמן בו חייב להיות ער‪ ,‬כמו בשעות בית ספר‪ ,‬כביש‪ .‬אי לכך יש‬
‫ירידה בציונים‪ ,‬מצב רוח שלילי‪ ,‬עליה בתאונות דרכים‪.‬‬
‫‪ ‬בבגרות המחזור ‪ CR‬משתנה‪ ,‬כך שזה הופך להיות טבעי ללכת לישון מאוחר ולהתעורר מאוחר‪ .‬שעות שינה‬
‫לערות וערות לשינה‪.‬‬
‫דפוסי שינה תקינים‪ -‬מבוגר‬

‫‪ ‬נדרשים ל ‪ 7-9‬שעות שינה‪ ,‬יש גם המסתדרים עם ‪ 6‬שעות‪.‬‬

‫‪ ‬סימון למחוסר שינה הינה הירדמות‪/‬עייפות בזמן ביצוע משימה שאיננה מעייפת‪ ,‬חוסר יכולת להתרכז או‬
‫לזכור מידע‪ ,‬עצבנות יתרה‪.‬‬
‫‪ ‬יש אוכלוסיה פגיע למחסור בשינה כמו עובדי משמרות‪ ,‬נשים בהריון‪ ,‬מחזור‪ ,‬הורים לילידם קטנים‪ ,‬חולי‬
‫דיכאון או הסובלים מכאב כרוני‪ .‬מי שלא ישן הרבה משמין!!!‬
‫‪ ‬באדם בריא ‪ 50%‬שינה קלה‪ 25% ,‬שינה עמוקה ‪ 25%‬שנת ‪REM‬‬
‫דפוסי שינה תקינים‪ -‬זקנים‬

‫‪ ‬סימן היכר לזקנה הינה נטייה להתעוררות והרדמות מוקדמת‬

‫‪ ‬השינה מלווה הפרעות המשפיעות על איכות חיים‪ ,‬מצב רוח‪ ,‬ערנות‪.‬נחירות‪.‬‬
‫‪ ‬עצם קיום הקושי להירדם לא מעיד על אי קיום הצורך בשינה‬
‫‪ ‬נימצא קשר בין בריאות לאיכות שינה‬
‫גורמים המשפיעים על שינה‬
‫‪ ‬מחלות‪:‬‬
‫‪ ‬מדובר לרוב במחלות המלוות כאב או דיסטרס פיזי (דלקת פרקים‪ ,‬כאבי גב‪ ,‬בעיות נשימה‪ ,‬אף סתום‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬שיעול‪ ,BIPAP ,‬כיב עיכולי במיוחד כואב בשלב ‪ ,REM‬יתר פעילות של בלוטת התריס מקשה על‬
‫הירדמות ‪ ,‬ערמונית מוגדלת שבעקבותה קמים לשירותים הרבה בלילה)‬
‫גורמים המשפיעים על שינה‬
‫‪ ‬סביבה‪:‬‬
‫‪ ‬יכולה לקדם או לעקב שינה‪ -‬אור‪ ,‬רעשים‪ ,‬סביבת בית חולים‪ ,‬חום סביבתי‬
‫‪ ‬סגנון חיים‬
‫‪ ‬פעילות בזמנים לא סדירים משפיע על שינה‪(.‬לאחר אימון כדורגל) פעילות גופנית בבוקר או לפני צהריים‬
‫מקדמת שינה בעוד שפעילות גופנית לפני שינה מעקבת הירדמות‪.‬‬
‫‪ ‬עובדי לילה ישנים פחות מאחרים‪ ,‬סובלים מקשיי הירדמות= משקפי שמש‪/‬צילון‬
‫סטרס רגשי‪:‬‬
‫‪ ‬גורם ראשי ועיקרי לקשיי שינה לטווח קצר‪ .‬אדם העסוק בבעיות אישיות לא מצליח להירגע מספיק על מנת‬
‫להירדם‪ .‬חרדה מעלה רמות אפינפרין בדם המפחית כמות שינה עמוקה ושנת ‪REM‬‬
‫‪ ‬ישנה הפרעה היפרסומניה – ישנים מספיק בלילה אך ממשיכים לישון גם ביום‪ ,‬ויכולים להירדם אפילו במצב‬
‫של עמידה‪ .‬גורמים‪ :‬תרופות‪,‬הפרעות מטבוליות ‪,‬סיבוך של סוכרת‪,‬‬
‫‪ ‬מעוררים ואלכוהול‬
‫‪ ‬תכשירים מכילי קופאין מעוריים את ‪ .CNS‬אלכוהול מפריע לשנת ‪ ,REM‬וכשהשפעתו פגה חווים סיוטי לילה‪.‬‬
‫דיאטה‪:‬‬
‫‪ ‬עליה במשקל קשורה להפחתה בסה"כ זמן שינה‪ ,‬שינה לא רציפה והתעוררות מוקדמת‪ .‬לעומת ירידה‬
‫במשקל‪.‬‬
‫‪ L-TRYPTOPHAN ‬המצוי בין היתר במוצרי חלב מקדם הירדמות‪ ,‬דבר המסביר את העובדה שחלב חם מעודד‬
‫שינה בקרב אנשים מסויימים‪.‬‬
 ‫עישון‪:‬‬
‫‪ ‬לניקוטין השפעה מעוררת על הגוף‪ .‬את המעשן קל להעיר‪ ,‬שינתו קלה‪ .‬הימנעות מעישון לאחר ארוחת ערב‬
‫משפיע על הירדמות קלה יותר‬
‫מוטיבציה‪:‬‬
‫‪ ‬באנשים מסויימים מוטיבציה מהווה גורם מעורר‪.‬‬
‫‪ ‬תרופות (אמפטמינים‪ ,‬נוגדי דיכאון‪ ,‬חוסמי‪-‬בטא‪ ,‬מרחיבי סימפונות‪ ,‬קפאין‪ ,‬סמים‪ ,‬סטרואידים ועוד)‬
‫הפרעות שינה נפוצות‪-‬‬
‫‪ ‬חוסר יכולת להירדם או להישאר יושן‪ .‬אנשים אלו גם לאחר שינה מרגישים כי לא נחו‪.‬‬
‫‪ ‬אינסומניה חריפה מתרחשת לילה עד מספר לילות בשבוע עקב סטרס או דאגה‪ .‬מעל לחודש ניחשב לכרוני‪.‬‬
‫‪ ‬סימנים‪ :‬קשיי הירדמות‪ ,‬התעשרות מספר פעמים במהלך לילה‪ ,‬קשיי הירדמות‪ ,‬עוררות מוקדמת‪ ,‬שינה‬
‫במהלך היום‪ ,‬קשיי ריכוז‪.‬‬
‫‪ ‬גורמי סיכון‪ :‬גיל מבוגר ומין נשי‪ .‬אצל נשים קשור לשינויים הורמונליים ‪.‬‬
‫‪ ‬טיפול‪ :‬שינוי התנהגותי‪:‬יצירת סביבה המקדמת שינה‪ ,‬פיתוח מחשבה ואמונה חיובית כלפי שינה‪ .‬תרופות‬
‫היפנוטיות לא מוכחות כעוזרות לשורש הבעיה ועם זמן ממכרות‪.‬‬
‫הפרעות שינה נפוצות‪hypersomnia-‬‬
‫‪ ‬הפרט יושן מספיק בלילה ובכל זאת ממשיך לרצות לישון גם במהלך היום‬
‫‪ ‬גורמים‪:‬פ תרופות‪ ,‬הפרעות מטבוליות כמו ‪ ,DKA‬היפוטרודיזם‪ -‬תת פעילות של בלוטת תריס יושנים בכל‬
‫הזדמנות יש השמנה שיער מדלדל ונושר‪ ...‬נדיר שיש לזה רכיב פסיכולוגי‬
‫הפרעות שינה נפוצות‪narcolepsy-‬‬
‫‪ ‬שינה מרובה בשעות היום‪ ,‬עקב מחסור בהיפוקרטין באיזור האחראי על שינה ב‪CNS -‬‬
‫‪ ‬אנשים יושנים לאור היום ובלילה שינתם מתחילה משלב ‪REM‬‬
‫‪ ‬מדובר בהתקף שינה בזמן פעילות מונוטונית‬
‫‪ ‬חווים חולשת שרירים פתאומית או שיתוק הקשור ברגשות חזקים‪ ,‬הזיות עם תחילת שינה או בזמן‬
‫התעוררות‪.‬‬
‫‪ ‬מתחיל סביב גיל‪ 15-30‬והסימנים מתייצבים במהלך ‪ 5‬שנים ראשונות‪.‬‬
‫‪ ‬ריטלין עוזר להפחית בשינה לאור יום‪ .‬מעקבי ‪ MAO‬עוזרים במניעת חולשת שרירים ‪.‬‬
‫הפרעות שינה נפוצות‪sleep apnea-‬‬
‫מאפיין את כולם‬
‫‪ ‬הפסקת נשימה קצרה ותדירה במהלך שינה‬
‫‪ ‬לכולם יש אך במידה ומתרחש מעל ‪ 5‬פעמים בלילה או ‪ 5‬הפסקות שינה האורכות מעל ‪ 10‬שניות בשעה‪,‬‬
‫נדרשת הערכה רפואית‪.‬‬
‫‪ ‬סימטומים‪:‬‬
‫‪ ‬נחירות רועשות‪ ,‬התעוררות תקופה‪ ,‬שנת אור מרובה‪ ,‬כאבי ראש בבוקר‪ ,‬רגזנות‪ ,‬קשי זיכרון‪.‬‬
‫‪ ‬לרוב אצל גברים מבוגרים ונשים לאחר גיל בלות אך יש גם לילדים‬
‫‪ ‬שכיחות של ‪ 50-600‬מקרים בלילה‬

‫טיפולים‪:‬‬
‫טיפול סביבה המקדמת שינה כמו ‪ T‬נעימה ‪ ,‬וילונות ‪,‬פיתוח חשיבה חיובית לגבי שינה‪ ,‬במידה אומרים לילד כי‬
‫השינה זהו עונש – זה הופך להיות משהו שלילי עבורם‪.‬‬
‫תרופות מרשם לשינה‪ -.‬אליו הרבה מפורסמים מתמכרים‬

‫שינה מרובה בשעות היום‪ ,‬עקב מחסור בהיפוקרטין באיזור האחראי על שינה ב‪CNS -‬‬ ‫‪‬‬
‫אנשים יושנים לאור היום ובלילה שינתם מתחילה משלב ‪REM‬‬ ‫‪‬‬
‫מדובר בהתקף שינה בזמן פעילות מונוטונית(מול המחשב)‬ ‫‪‬‬

‫חווים חולשת שרירים פתאומית או שיתוק הקשור ברגשות חזקים‪ ,‬הזיות עם תחילת שינה או בזמן‬ ‫‪‬‬
‫התעוררות‪.‬‬
 ‫מתחיל סביב גיל‪ 15-30‬והסימנים מתייצבים במהלך ‪ 5‬שנים ראשונות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ריטלין עוזר להפחית בשינה לאור יום‪ .‬מעקבי ‪ MAO‬עוזרים במניעת חולשת שרירים‬ ‫‪‬‬
‫‪.‬‬

‫הפסקת נשימה קצרה ותדירה במהלך שינה‪ ,‬קורה לכולם ‪..‬במידה עם זה מעל ‪ 5‬פעמים בלילה במשך ‪ 5‬שניות‬
‫זה פתלוגי‪..‬‬
‫לכולם יש אך במידה ומתרחש מעל ‪ 5‬פעמים בלילה או ‪ 5‬הפסקות שינה האורכות מעל ‪ 10‬שניות בשעה‪ ,‬נדרשת‬
‫הערכה רפואית‪.‬‬
‫סימטומים‪:‬‬
‫נחירות רועשות‪ ,‬התעוררות תקופה‪ ,‬שנת אור מרובה‪ ,‬כאבי ראש בבוקר‪ ,‬רגזנות‪ ,‬קשי זיכרון‪.‬‬
‫לרוב אצל גברים מבוגרים ונשים לאחר גיל בלות אך יש גם לילדים‬
‫שכיחות של ‪ 50-600‬מקרים בלילה‬
‫‪ 3‬סוגי אפנאות‬
‫חסימתית‪ -‬פגם פיסיולוגי כגון‪ :‬פולים באף‪ ,‬ספטום אף מורחב‪ ,‬השמנה‪ ,‬מבנה פיסיולוגי החוסם נטיב אוויר‪.‬‬
‫‪ ,CPAP‬שינוי תנוחה=פתרון‬
‫מרכזית‪ -‬בעיה במע"מ המונעת כל פעילות הקשורה בנשימה‪ ,‬בית חזה לא עולה‪/‬יורד‪ .‬אין פתרון‬
‫מעורבת‬
‫השלכות‪ :‬עליה בלחץ דם‪ ,‬הפרעות קצב לב‪ ,‬אי ספיקת לב שמאלי‪ ,‬יתר לחץ דם ריאתי‪ ,‬דום לב‪.‬‬

‫‪Insufficient sleep‬‬
‫פרטים בריאים היושנים פחות זמן מהמומלץ סובלים מעייפות במהלך היום‪.‬‬
‫בהתאם לחומרת הימנעות משינה‪ ,‬מופיעים סימני כעייפות‪ ,‬חוסר ריכוז‪ ,‬רגזנות וכיוצא בזה‪.‬‬
‫השפעת מחוסר בשינה הינה שפירה עם זאת עוררות של ‪ 19‬שעות ברצף זהה לתחושה שחש פרט עם רמות של‬
‫‪ 0.05‬אלכוהול בדם‪ .‬פרט שער ‪ 24‬שעות ברציפות בעל אותם תגובות כמי שניחשב לשתוי (‪)0.1‬‬
‫אחיות המדווחות על מחסור בשינה עלולות לעשות יותר טעויות‪ ,‬מתקשות להישאר ערות במהלך משמרת‪,‬‬
‫מתקשות לנהוג הביתה לאחר עבודה‬
‫‪Parasomnia-‬‬

‫התנהגות העלולה להפריע לשינה והעלולה להתרחש במהלך השינה‪.‬‬

‫מחולקת לכמה סוגים‪:‬‬
‫א‪ -Arousal disorders .‬הליכה מתוך שינה‬
‫ב‪( Sleep-wake transition dis .‬דיבור במהלך שינה)‬
‫ג‪ (Parasomnia assosiated with REM .‬סיוטים)‬
‫ד‪ .‬אחרים‪ -‬חריקת שיניים‬
‫סהרוריות‪-‬‬

‫מחלת ירח‪ ,‬היא הפרעת שינה שהסובל ממנה מפגין פעילויות אשר בדרך כלל מצביעות על ערנות בעודו ישן‪.‬‬
‫אנשים סהרוריים נראו‪ ,‬לא רק מהלכים‪ ,‬אלא גם אוכלים‪ ,‬מתלבשים‪ ,‬נוהגים במכונית ושורקים‪.‬‬
‫בניגוד לדעה הרווחת רוב ההתנהגות סהרורית אינה מתבטאת בהליכה (ללא הכרה של המהלך)‪ ,‬אלא‬
‫בהתנהגויות אחרות‪ .‬רוב המקרים של התנהגות סהרורית מתרחשים כאשר מסיבה כלשהי אדם מתעורר במהלך‬
‫שינה עמוקה‪ ,‬הוא עשוי להתיישב במיטתו‪ ,‬להסתכל סביב ומיד לשוב לישון‪.‬‬
‫ההליכה הינה עם בעיניים פקוחות ‪ -‬ולא כשעיניהם עצומות וידיהם פשוטות לפנים‪.‬‬
‫עיניו של הסהרורי עשויות להראות מזוגגות‪ ,‬או אטומות מבע‬
‫תגובותיו המילוליות של הסהרורי תהיינה איטיות והוא יתקשה להגיב באופן מושכל‪.‬‬
‫התנהגות סהרורית כשלעצמה איננה מהווה סכנה בריאותית‪ ,‬אולם בעת התנהגות זו עשוי האדם להיקלע‬
‫לתאונות כיוון שאינו מגיב באופן הכרתי‬
‫עבירה פלילית תוך כדי התנהגות סהרורית‪ ,‬תעמוד לו הגנה של התנהגות בלתי מודעת (אוטומטיזם)‪.‬‬
 ‫מעשים בעלי אופי מיני הנעשים מתוך שינה וללא מודעות אליהם נקראים סקס‪-‬סומניה‪.‬‬
‫אחד המיתוסים הנפוצים באשר להתנהגות סהרורית הוא שלעולם אסור להעיר אדם המהלך בשנתו‪ .‬במציאות‪ ,‬אין‬
‫כל סכנה בהערת אדם המהלך בשנתו‬
‫טיפול סיעודי‪:‬‬

‫הערכת שינה מלאה כוללת‬

‫היסטוריה של שינה‪ -‬מתי הולך לישון? מתי מתעורר? האם מנמנם?טקס טרום שינה? בעיות שינה? נוחר?נירדם‬
‫לאור יום? בעבודה?ניזר בתרופות?‬
‫היסטוריה בריאותית‪ -‬לצורך שלילת בעיות בריאות המשפיעות על שינה‬
‫ניהול יומן שינה‬
‫בדיקות מאבחנות – ‪ -EEG‬גלי מוח‬
‫‪ -EOG‬תנועת עיניים‬
‫‪ EMG‬תנועת שריר‬
‫אבחנה סיעודית כגון‪:‬‬

‫אינסומניה‬
‫סכנה לפגיעה‬
‫התמודדות אל יעילה הקשורה במחסור שינה‬
‫עייפות‬
‫סיכון לחילוף גזים לא יעיל‬
‫מחסור בידע‬
‫חרדה‬
‫חוסר סבילות לפעילות‬
‫¨ התערבות‬

‫הגיינת שינה‪ -‬התערבות המקדמת שינה‪ ,‬הדרכה על הרגלי שינה‪ ,‬תזונה‪ ,‬פעילות טרום שינה‪ ,‬סביבה מקדמת‬
‫שינה‬
‫הדרכה אודות חשיבות שינה‪ ,‬תנאים המקדמים שינה או מפריעים לה‪ ,‬השפעת תרופות‪ ,‬אינטרקציה תרופתית‪,‬‬
‫השפעת מחלתם על שינה‬
‫תמיכה בטקס טרום שינה‪ -‬כמו קריאה‪ ,‬ראית טלוויזיה‪ ,‬דיבור‪ ,‬תפילה‪ .‬בבית חולים גם כן ניתן לעזור (תפיחת‬
‫כרית‪,‬שיחה‪ ,‬אור‪ ,‬משקה חם‪ ,‬עיתון)‬
‫יצירת אווירה נינוחה‬
‫סגירת חלונות‬
‫מזגן‬
‫מצעים נקיים‪ ,‬חלקים‬
‫פיג'מה לא מלחיצה‬
‫הנמכת קולות של דיבור‪ ,‬מכשירים‬
‫שימון גלגלי מיטות‬
‫הנמכת גובה מיטה‪ ,‬הרמת מרדות המיטה‬
‫שימוש בפנס‬
‫נעליים עם סוליית גומי‬
‫המלצה לעשות צרכים לפני שינה‬
‫פעמון בהישג יד‬
‫לסובלים מכאב לתת נוגדי כאב חצי שעה לפני שעת שינה‬
‫חישוב נכון של מתן משתנים‬

‫מרשם לתרופות ניתן לפי הצורך (לא כרוני)‬

‫תרופות מטשטשות‪-‬היפנוטיות‪:‬דיכוי מע"מ ושינה לא טבעית‪ .‬שינוי בשלבי ‪NREM‬ו ‪ , REM‬קיימת תגובה של‬
‫‪ hangover‬בבוקר או אינסומניה (עם הפסקתם)‬
‫תרופות חרדה‪ :‬משפיעות על נוירונים במוח ומדכות תגובה לגירויים‪ .‬קונטרא‪-‬אינדיקציה לנשים בהריון‪ ,‬ומניקות‬
‫התרופות משתנות בזמן תחילת פעולתם ומשך פעולה וישפיעו על הליך התעוררות כל עוד הן פעילות כימית‪ .‬יש‬
‫הממשיכים לפעול לאורך היום= הזהרה בפני נהיגה‬
‫משפיעים יותר על שלב ‪ REM‬ופחות על ‪ .NREM‬לאחר הפסקה יש תגובה חוזרת של חלומות יתרה‬
‫מינון התחלתי צריך להיות נמוך‬
‫שימוש סדיר יכול להוביל לסבילות (‪ 4-6‬שבועות) ואינסומניה עם הפסקתם‪.‬דבר המוביל לעליה במינון‬
‫הפסקה פתאומית מביא לתגובה חוזרת של רגזנות יתרה‪ ,‬עליה בקצב לב‪ ,‬פרכוסים‪ ,‬רעד‪ ,‬ואפילו מוות‪.‬‬
‫שלב הערכה‪:‬‬

‫שלב בו מעריכים עם מטרות הטיפול ההתחלתי הושגו‪ .‬זאת על ידי שאלות וצפייה במטופל‪.‬‬
‫במידה ולא‪ ,‬יש לחזור על אומדן ולברר עם המטופל אודות מצבו‪.‬‬