‫סיכום מודעות ומצבי תודעה אחרים – חלק א למבחן‬

‫(אליאור מור יוסף)‬

‫תודעה‪:‬‬

‫במשמעותו הראשונה של מושג זה‪ ,‬אנו משתמשים בו כדי לתאר מצבי הכרה שונים (לדוגמא‪ :‬ערות‪,‬‬

‫שינה‪ ,‬תרדמת)‪ .‬במשמעות שנייה‪ ,‬אנו מכוונים למידה בה אנו מודעים למידע‪ ,‬פעולה או התרחשות‪.‬‬

‫תודעה במשמעותה של 'מודעות'‪:‬‬

‫כאשר אנו ערים‪ ,‬התודעה כוללת את כל הפעילות המנטאלית בה אנו ממקדים קשב‪ :‬תפיסות‪,‬‬ ‫•‬

‫מחשבות‪ ,‬רגשות‪ ,‬דימויים ושאיפות‪.‬‬

‫בחלק ניכר מן הזמן אנחנו עשויים להיות מודעים למה שאנחנו עושים וכן לעצם העובדה שאנו‬ ‫•‬
‫עושים זאת‪.‬‬

‫אנחנו עשויים להיות מודעים לכך שאחרים מתבוננים בנו‪ ,‬מעריכים ומגיבים למה שאנחנו‬ ‫•‬

‫עושים‪.‬‬

‫למעשה‪ ,‬יש מי שגורס שכל תחושת העצמי שלנו נובעת מן היכולת הזו לאמץ נקודת תצפית‬ ‫•‬

‫שמודעת לכך שאחרים מתבוננים בנו‪.‬‬

‫בספר של אטקינסון והילגראד מושם דגש על שני היבטים של מודעות‪ :‬ניטור ושליטה‪.‬‬ ‫•‬

‫ארבעה סוגים של תהליכים לא מודעים‪:‬‬

‫בכל רגע נתון מתרחשים בגופנו אינספור תהליכים שרק לעתים רחוקות חודרים לתודעתנו‪.‬‬ ‫•‬

‫זכרונות קדם‪-‬מודעים – מדובר בזיכרונות שנגישים לתודעתנו רק לאחר שדבר מה מושך את‬ ‫•‬

‫תשומת ליבנו אליהם‪.‬‬

‫מידע לא קשוב – כל הגירויים להם איננו מפנים את הקשב שלנו הם בגדר מידע לא קשוב‪.‬‬ ‫•‬
 ‫לא מודע – סוג של מידע שנמצא בתוכנו‪ ,‬שבעטיו היינו יכולים להסביר התנהגות רגש או‬ ‫•‬

‫מחשבה שעלו בנו‪ ,‬ובכל זאת איננו מצליחים להסבירם‪ .‬לפי פרויד מדובר בתשוקות אסורות‬
‫וזיכרונות טראומטיים‪.‬‬

‫שתי שיטות מקובלות לחקר התודעה‪:‬‬

‫‪ )1‬הגישה הראשונה והמסורתית– אינטרוספקציה‪ .‬הכוונה היא להסתכלות פנימה – המשתתף במחקר‬

‫מתבקש להפנות את הקשב שלו למחשבות רגשות או תחושות ולדווח לחוקר‪ .‬בגרסתה החדשה של שיטה‬

‫זו (‪ )think aloud protocol - TAP‬אנו מלמדים את המשתתפים במחקר שלנו לעשות דברים תוך‬

‫כדי שהם מבטאים בקול רם את מחשבותיהם ורגשותיהם‪ .‬בדרך זו אנו מקבלים מידע עשיר‪ ,‬אם כי לא‬
‫מלא‪ ,‬אודות התכנים העולים בתודעתם בזמן שהם מבצעים את מה שהם מבצעים‪.‬‬

‫‪ )2‬הגישה השנייה מכונה בשם שיטת דגימת ההתנסות‪ .‬שיטה זו מאפשרת לאותת באמצעות מכשור‬
‫אלקטרוני למשתתפים במחקר באורח מדגמי ואקראי על רגעים שנבחרים בהם עליהם לדווח על תכנים‬
‫שונים בתודעתם בהתאמה לבקשות החוקר‪ .‬לדוגמא‪ :‬בסקר שביקש למדוד רווחה נפשית חולקו מחשבי‬
‫כף יד לסטודנטים שהתבקשו על‪-‬פי תזכורות (צפצופים) שפוזרו באורח אקראי על שעות היממה‪ .‬כאשר‬

‫צלצל מכשיר כף היד‪ ,‬היה על המשתתפים במחקר לדווח על רווחתם הנפשית‪.‬‬

‫מהן הפונקציות שמשרתת המודעות?‬

‫הפחתת שטף קליטת הגירויים באמצעות מיקוד הקשב‪.‬‬ ‫•‬

‫אחסון סלקטיבי – המודעות מאפשרת לנו להתמקד באחסונו של מידע רלוונטי בלבד‪.‬‬ ‫•‬

‫מודעות היא כלי המאפשר לנו להעלות מהזיכרון מידע כדי לתכנן באמצעותו פעולות עתידיות‪.‬‬ ‫•‬

‫הבניית מציאות אישית – הדרך האופיינית לנו לתפוס ולפרש את סביבתנו היא הדרך בה אנו‬ ‫•‬
‫ממודעים לעצמנו ולסביבתנו‪ .‬מודעות מסוג זה היא שמאפשרת לנו תחושת עצמי רציפה‪.‬‬

‫הבנייה תרבותית של האישיות – הדרך בה אנו מאמצים דפוסים תרבותיים לתפיסת הסביבה‬ ‫•‬

‫היא שמאפשרת לתודעה שלנו לחוות את עצמנו כחלק מקבוצה‪.‬‬

‫תודעה במשמעותה כמתארת מצבי הכרה‪:‬‬

 ‫מצב התודעה הראשון בו נתמקד הוא השינה‪ .‬שינה וערות‪ ,‬פעילות המערכת המטאבולית (חילוף‬

‫החומרים בגוף)‪ ,‬קצב לב‪ ,‬טמפרטורת גוף ופעילות הורמונאלית‪ ,‬כל אלה מתוזמנים על‪-‬ידי שעון ביולוגי‬
‫פנימי שיש מידה גדולה של התאמה בינו לבין מעגל שעות היממה‪ .‬שעון זה מכונה בשם 'השעון הכרונו‪-‬‬

‫ביולוגי'‪ .‬למעשה‪ ,‬במחקר שנערך נמצאה הלימה מדהימה בין השעון הביולוגי לזה שעל הקיר‪ .‬אורך‬
‫היממה בשעון הפנימי מגיע למחזור בן ‪ 24.18‬שעות בהשוואה ל‪ 24-‬שעות בעולם החיצוני‪ .‬עם זאת‪,‬‬

‫הגוף יודע להתאים עצמו בהתאמה לרמזי זמן שהוא מקבל מהעולם החיצון‪ .‬רמז הזמן החשוב ביותר הוא‬
‫האור המתקבל דרך העיניים (בלוטת האצטרובל והפרשת מלטונין)‪.‬‬

‫בלוטת האצטרובל (‪:)pineal gland‬‬

‫היא חלק מהמערכת האנדוקרינית‪ ,‬והיא זו מתוכה מופרש הורמון בשם מלטונין‪ .‬הפרשה גבוהה של‬
‫מלטונין מתרחשת לצד הפרשה נמוכה של סרוטונין‪ ,‬ואז הגוף נכנס למצב של פעילות רגועה יותר וקל‬

‫יותר להירדם‪ .‬ככל שעיניים נחשפות לסביבה חשוכה יותר‪ ,‬כך גדלה הפרשת המלטונין ומצטמצמת‬
‫הפרשת הסרוטונין‪ .‬קל יותר להירדם‪ .‬במצבים קיצוניים (חורף סקנדינבי)‪ ,‬כמות האור בסביבה נמוכה‬

‫ואז נוצר דיכאון עונתי‪ :‬בגלל הפרשת יתר של מלטונין והפרשת חסר של סרוטונין‪.‬‬

‫המעגל הסירקאדיאי (‪:)Circadian rhythms‬‬

‫השעון (‪ -Circadian‬בערך יום) הוא השעון הביולוגי החשוב והנפוץ ביותר בעולם החי‪ .‬לשעונים‬

‫צירקדיים יש זמן מחזור שקרוב ל‪ 24-‬שעות‪ ,‬בדומה לסיבובו של כדור הארץ סביב צירו‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫שעונים אלה מאפשרים ליצורים חיים להתאים את עצמם להשפעתה המשתנה של השמש על סביבתם‪,‬‬

‫כגון רמת התאורה‪ ,‬שינויים בטמפרטורה או היכולת לבצע פוטוסינתזה‪ .‬השעון הצירקדי הפנימי יכול‬
‫לפעול גם בסביבה קבועה‪ ,‬שבה אין רמזים למיקומה היחסי של השמש באותו רגע‪ .‬אותות חיצוניים‪,‬‬

‫אשר מכונים צייטגבר (‪ ,Zeitgeber‬בגרמנית‪" :‬קוצב זמן") מסוגלים לכוון ולסנכרן את השעון הצירקדי‬

‫הפנימי‪ .‬הצייטגבר הנפוץ והחזק ביותר הוא אור‪ ,‬אך גם אותות חיצוניים אחרים (למשל טמפרטורה‪,‬‬

‫חומרים ביוכימיים או אינטראקציות חברתיות) מתפקדים לעתים כצייטגבר‪ .‬בקרב צמחים ובעלי חיים‬
‫רבים‪ ,‬המקצב הצירקדי משמש גם כבסיס לשינויים עונתיים‪ .‬בתהליך המכונה פוטופריודיזם‪ ,‬היצור חש‬

‫בשינויים שחלים באורך היחסי של היום והלילה‪ ,‬ובהתאם לכך משתנה המורפולוגיה ו‪/‬או ההתנהגות‬
‫של אותו יצור לפי עונות השנה‪.‬‬
 ‫יעפת (‪:)jet-lag‬‬

‫זוהי התסמונת של תחושת עייפות שאנו חווים כאשר נוצר פער משמעותי בין השעון החיצוני לנו לשעון‬
‫הביולוגי שלנו‪ .‬במקרה המפורסם והידוע‪ ,‬התופעה מתרחש בעקבות טיסות ארוכות בהן החשיפה שלנו‬
‫לאור וחושך מאבדת את הרצף המסודר והגוף חווה פער בין המתרחש בחוץ למתרחש בתוכו פנימה‪.‬‬

‫למשל‪ ,‬ידוע כי השעה ‪ 02:00‬לפנות בוקר היא שעת שפל בכל המדדים הפיזיים שלנו‪ ,‬בה אנו חווים‬
‫עייפות גדולה במיוחד‪ .‬מנגד יכול להיות שבשל שיבוש שמקורו בטיסה‪ ,‬דווקא זו השעה בה אנו נדרשים‬

‫לתפקוד מרבי‪ .‬אחת משיטות הטיפול במצבים מסוג זה היא מתן מלטונין‪ .‬עוד ידוע שלגוף קל יותר‬
‫להסתגל למצבים בהם עליו להאריך את היממה מאשר לקצרה‪ .‬לכן הגוף מסתגל מהר יותר במצבים בהם‬

‫אנו טסים מערבה‪ ,‬כאשר עלינו להישאר ערים ולא ללכת לישון‪.‬‬

‫מחזור השינה‪:‬‬

‫כשליש ממחזור היממה שלנו מוקדש לשינה‪.‬‬ ‫•‬

‫חקר השינה נעשה בעיקרו באמצעות היכולת לבצע תיעוד של פעילות חשמלית במוח – ‪– EEG‬‬ ‫•‬

‫אלקטרואנצפלוגרם‪.‬‬

‫מתברר שבמהלך מחזור השינה אנו חווים מספר שלבים שכל אחד מהם מתאפיין בפעילות‬ ‫•‬
‫מוחית ייחודית לו‪.‬‬

‫במבט כולל‪ ,‬השינה שלנו כוללת שני שלבים‪ :‬שנת ‪ REM‬ושנת ‪.Non-REM‬‬ ‫•‬

‫שנת ‪ REM‬היא שינה סוערת בה גלי המוח שלנו מעידים על פעילות רבה‪ ,‬אם כי למרבה האבסורד‬

‫דווקא בשינה מסוג זה הגוף שלנו כמעט משותק‪ .‬אין פעילות מוטורית‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬שנת ה‪ Non-REM-‬היא השינה השקטה יחסית‪ ,‬בה המוח משקף דפוסים של פעילות‬

‫יחסית נמוכה‪ .‬עם זאת‪ ,‬פעילות המוח שלנו בשנת ה‪ Non-REM-‬כוללת ארבעה שלבים‪.‬‬

‫כאשר אנו חשים עייפים ורוצים ללכת לישון‪ ,‬פעילות המוח שלנו משקפת מצב של ערות‪ .‬קצב הגלים‬
‫עומד על ‪ 14‬מחזורי פעילות בכל שנייה‪ .‬פעילות זו אינה סדירה‪ ,‬והיא נוטה להיות שטוחה‪ ...‬ואז כשאנו‬

‫נשכבים במיטה במטרה להירדם‪ ,‬יורד קצב המחזורים לטווח שבין ‪ 8-12‬מחזורים בכל שנייה‪ .‬זהו הקו‬
‫המאפיין מצבי נמנום והוא מכונה בשם 'גלי אלפא'‪ .‬זוהי נקודת המעבר מערות לשינה‪ .‬ולאחר הנמנום‬
‫(גלי אלפא) אנו עוברים לשלב ‪ 1‬של שינת ‪ .non-REM‬בשלב זה גלי המוח שלנו הופכים להיות מסוג‬

‫'גלי תטא'‪ .‬ולאחר שלב זה נוספים שני אלמנטים נוספים לגלי התטא (שלב ‪.)2‬‬

‫במידה ומעירים אדם בשלבים אלה של שינה (שלבים ‪ ,1-2‬כלומר‪ :‬נמנום‪ ,‬גלי אלפא‪ ,‬גלי תטא‪,‬‬ ‫•‬

‫ואפילו כאשר כבר רואים את מכלולי ה‪ K-‬וכישורי השינה)‪ ,‬האדם יגיד שהוא לא הספיק בכלל‬

‫לישון‪ .‬אלה שלבים של שינה קלה מאוד‪.‬‬

‫רק בשלבים ‪ 3-4‬הופכת השינה להיות עמוקה יותר‪.‬‬ ‫•‬

‫גלי המוח בשלב זה מופחתים לכדי ‪ 1-2‬מחזורים בשנייה‪ .‬קצב הנשימה והלב מואטים‪ .‬אבל‬ ‫•‬
‫מנגד הגלים נראים תלולים באופן משמעותי בהרבה בהשוואה לשני השלבים הראשונים‪.‬‬

‫ההבדל בין שלב ‪ 3-4‬אינו בא לידי ביטוי בשינוי בצורת הגלים‪ ,‬כי אם בתדירות התרחשות‬ ‫•‬
‫הגלים (גלי דלתא)‪.‬‬

‫בשלב ‪ 3‬פחות מחמישים אחוז מהזמן פעילות המוח עדיין מפגינה גלי פעילות מסוג תטא עם‬ ‫•‬

‫כישורים ומכלולי ‪ ,K‬ואילו בשלב ‪ 4‬למעלה ממחצית הזמן מצביעה על פעילות של גלי דלתא‪.‬‬

‫השלב בו אנו חולמים‪:‬‬

‫שלב ‪ 4‬נחשב לשלב בו השינה הכי עמוקה וטובה‪ .‬זהו השלב בו הפעילות הגופנית היא הרפויה‬ ‫•‬

‫ביותר‪.‬‬

‫המחזור של המעבר משלב ‪ 1‬עד לשלב ‪ 4‬עשוי להימשך כ‪ 90-‬דקות‪ ,‬ואז מתחיל שלב שנת‬ ‫•‬
‫החלום‪.‬‬

‫בארבעת השלבים של ‪ Non-REM sleep‬לכאורה אין חלומות‪ .‬אלא שקביעה זו אינה לגמרי‬ ‫•‬

‫מדויקת כפי שנסביר בהמשך‪.‬‬

‫ודיון זה מביא אותנו לשנת ‪( REM‬תנועות עיניים מהירות שמרצדות ימינה ושמאלה במהלך‬ ‫•‬

‫השינה‪ .)Rapid Eye Movement :‬זהו שלב החלימה העיקרי שלנו‪.‬‬

‫שנת החלימה – ‪:REM sleep‬‬

 ‫שלב החלימה נמשך כעשר דקות‪ ,‬ובתוספת ‪ 90‬הדקות של השינה לפני החלימה‪ ,‬ניתן לסכם‬ ‫•‬

‫שמחזור שינה מלא אורך כ‪ 100-‬דקות‪.‬‬

‫מדי לילה אנו מספיקים לעבור בין ‪ 4‬ל‪ 6-‬מחזורים כאלה‪ .‬עם כל מחזור כזה מצטמצם משך‬ ‫•‬
‫הזמן שבו אנו שוקעים בשלב ‪ ,4‬וגדל משך הזמן המוקצה לחלימה‪.‬‬

‫במחזור האחרון ללילה אנו עשויים להיות בשלב החלימה אפילו שעה שלמה‪.‬‬ ‫•‬

‫נהוג לומר ששנת ה‪ non-REM-‬נמשכת על‪-‬פני ‪ 75-80%‬מזמן השינה בעוד שנת החלום‬ ‫•‬

‫נמשכת כ‪ 20-25%-‬מסך כל זמן השינה‪.‬‬

‫בבחינת גלי המוח‪ ,‬פעילות המוח בשנת ‪ REM‬דומה מאוד לזו שנמצאה בשלבים ‪ .1-2‬העיניים‬ ‫•‬

‫מרצדות במהירות מימין לשמאל וחוזר חלילה‪.‬‬

‫הצורך בשינה‪:‬‬

‫גנטית אנו מתוכנתים לצרוך שינה‪ ,‬אלא שכמות השינה לה אנו נזקקים משתנה מאדם לאדם‪ ,‬בין‬ ‫•‬
‫אם בגלל סיבות שאינן בשליטתנו ובין אם מסיבות שבתחום המודעות שלנו‪.‬‬

‫למשל‪ ,‬אחד המשתנים המשמעותיים הוא הרגלי שינה‪ .‬מתברר כי רק אם נלך לישון בשעות‬ ‫•‬

‫קבועות לאורך השבוע כולו‪ ,‬נזכה למספיק שעות של ‪ REM‬ו‪.non-REM-‬‬

‫משתנה נוסף הוא הגיל‪ .‬תינוק ישן כ‪ 16-‬שעות שינה ביממה‪ .‬גבר בן חמישים ישן רק כמחצית‬ ‫•‬

‫השעות (בגלל שינויים בגודל ופעילות בלוטת האצטרובל והפרשות המלטונין) ‪.‬‬

‫חשוב ששנת ה‪ REM-‬תימשך על‪-‬פני לפחות ‪ 20%‬מזמן השינה‪.‬‬ ‫•‬

‫ההסבר הגורס שמבוגרים זקוקים לפחות שינה מצעירים אינו נכון‪ .‬למעשה‪ ,‬מבוגרים‬ ‫•‬

‫שמצליחים לישון כנדרש מאריכים חיים בהשוואה למי שלא‪.‬‬

‫הפונקציות אותן משרתת השינה‪:‬‬

‫מתברר שפעילות מוחית בערות צורכת אספקת חמצן למוח‪ .‬פעילות זו יוצרת בצידה נזק‬ ‫•‬

‫נוירולוגי מסוים‪ .‬שנת ‪ Non-REM‬משמשת לשיקום החלקים שנפגעו והיא מספקת הפוגה‬

‫בפעילות המוחית הצורכת חמצן‪.‬‬

 ‫כך גם מתברר ששנת ‪ REM‬משמשת למטרות שונות לאורך מעגל החיים‪ .‬אצל תינוקות היא‬ ‫•‬

‫קשורה בהתפתחות תפקודית נורמאלית של מערכת הראייה‪ .‬אצל מבוגרים היא בעלת תפקיד‬

‫במטלות של למידה וזכירה‪.‬‬

‫הניסוי שקושר בין למידה לשינה‬

‫‪:Smith et al., 2004‬‬

‫‪ 24‬משתתפים הוזמנו לבלות לילה במעבדת שינה‪ .‬בדרך זו נמדדה ונקבעה כמות שנת ה‪REM-‬‬ ‫•‬

‫שלהם בלילה‪.‬‬

‫בערב שלמחרת סומנו שישה מתוכם כקבוצת ביקורת‪ .‬הם הוזמנו למעבדת השינה‪ ,‬אבל לא‬ ‫•‬

‫עסקו בשום פעילות מיוחדת‪.‬‬

‫‪ 18‬הנותרים התבקשו ללמוד מטלה חדשה המכונה בשם 'מגדלי האנוי'‪.‬‬ ‫•‬

‫מדובר במשחק שבו יש שלושה עמודים‪ .‬על אחד העמודים שבקצוות מושחלות טבעות בגדלים‬

‫שונים‪ :‬הטבעת הגדולה ביותר היא התחתונה והטבעת האחרונה שהושחלה היא הקטנה ביותר‬

‫בתום הלמידה נבדקה בשנית כמות שנת ה‪ REM-‬בקבוצת הלומדים (‪ )n=18‬ובקבוצת‬ ‫•‬

‫הביקורת (‪.)n=6‬‬

‫הממצאים שהתגלו הראו ששנת ה‪ REM-‬בקבוצת הלומדים הייתה שונה מזו של קבוצת‬ ‫•‬

‫הביקורת‪ .‬עיני הלומדים זזו ימינה שמאלה במהירות גדולה יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת‪.‬‬

‫אחוז דקות שנת ה‪ REM-‬היה גבוה יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת‪.‬‬

‫ממצאים אלה מספקים רמז לכך ששנת ‪ REM‬עשויה היות קשורה באופן כלשהוא בתהליכי‬ ‫•‬

‫למידה‪.‬‬

‫לאחר שבוע התבקשו המשתתפים בקבוצת הניסוי לחזור למעבדה כדי לבצע את המטלה של‬ ‫•‬
‫העברת הטבעות של מגדלי האנוי‪.‬‬

‫הממצאים הפעם הראו שמי שביצעו את המטלה בצורה הטובה ביותר היו אלה ששנת ה‪REM-‬‬ ‫•‬

‫שלהם הייתה הסוערת והאינטנסיבית ביותר‪.‬‬

 ‫הפרעות שינה‪:‬‬

‫נדודי שינה – יכולים לנבוע מקושי בהירדמות‪ ,‬התעוררויות תכופות או יקיצה מוקדמת‪.‬‬ ‫•‬

‫מתברר שיש מקרים רבים בהם יש תלונות על נדודי שינה כאשר בדיקה אובייקטיבית אינה‬ ‫•‬
‫מצליחה לאתר בעיה‪ .‬נראה שמצבים רגשיים משפיעים על תחושת העייפות של אנשים אלה‪.‬‬

‫עוד מתברר שיש רבים הסובלים מנדודי שינה אך אינם יודעים או מדווחים על כך‪ .‬ההשערה‪,‬‬ ‫•‬

‫לכן‪ ,‬היא שככלל כל הנושא שת תחושת נדודי שינה אינו לחלוטין אובייקטיבי‪.‬‬

‫נקרולפסיה‪:‬‬

‫הפרעת שינה המאופיינת בפרקי הירדמות במשך היום‪ .‬בשל העובדה שהמחלה נוטה להופיע‬ ‫•‬
‫במשפחות מסוימות‪ ,‬קיים חשד שיש בה מרכיב גנטי‪.‬‬

‫למחלה זו השפעות פסיכולוגיות וחברתיות קשות שכן היא גורמת למבוכה ומצמצמת את היקף‬ ‫•‬
‫הפעילות של הסובלים ממנה‪.‬‬

‫כאשר הסובלים מנקרולפסיה נרדמים‪ ,‬הם נכנסים מהר מאוד לשלב של שנת ‪ REM‬עם חלומות‬ ‫•‬

‫ואינם חווים את המחזור המלא של השינה‪.‬‬

‫הפרעה זו עשויה להיות צמוד להפרעה נוספת שמכונה בשם קטפלקסיה‪ .‬מדובר בחולשה‬ ‫•‬
‫משמעותית של השרירים ברגעים של צחוק‪ ,‬כעס‪ ,‬פחד או רעב‪ .‬בעטיה של חולשה זו הנפגע‬

‫מההפרעה עלול ליפול‪.‬‬

‫דום נשימה בשינה – ‪:sleep apnea‬‬

‫מדובר בהפרעת שינה שמקורה בחסימה של דרכי הנשימה העליונות עקב נפילת הלסת‬ ‫•‬
‫התחתונה אל תוך מעבר הנשימה באזור הגרון במהלך השינה‪.‬‬

‫כאשר הנשימה נעצרת יורדת רמת החמצן בכלי הדם‪ .‬כתוצאה מופרשים הורמוני חירום‬ ‫•‬
‫הגורמים לאדם להתחיל להתעורר ולנשום מחדש‪.‬‬

‫מדובר בהתרחשות שעשויה להגיע למספר עשרות יקיצות מדי דקה‪ ,‬או למאות ואפילו יותר‬ ‫•‬

‫יקיצות במהלך הלילה‪.‬‬

 ‫יקיצות מסוג זה עשויות להיות כה קצרות עד כי האדם אינו מרגיש בהן‪ ,‬אך התוצאה היא‬ ‫•‬

‫ישנוניות ועייפות גדולה מאוד במהלך שעות היום‪.‬‬

‫סהרוריות‪:‬‬

‫סהרוריות היא הליכה מתוך שינה‪ .‬מדובר בהפרעה נפוצה יותר בקרב ילדים מאשר אצל‬ ‫•‬
‫מבוגרים‪ .‬סהרוריות נמצא קשורה בשלבים שלוש או ארבע במחזורים הראשונים של השינה‬

‫(שליש ראשון של הלילה)‪.‬‬

‫זוהי יקיצה פתאומית משינה שמלווה בדיבור או בתנועות‪ .‬הבעיה עם סהרוריות היא שבמהלך‬ ‫•‬
‫ההתעוררות האדם אינו מודע למתרחש והוא מנווט דרכו ללא מודעות מספקת לסביבתו‬
‫ולעצמו‪.‬‬

‫מותר להעיר אדם סהרורי‪ ,‬ואין בכך כל נזק או סכנה בניגוד לשמועות‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לצפות לכך‬ ‫•‬
‫שהמתעורר יהיה מבולבל כשמעירים אותו‪..‬‬