‫פרק ‪ :17‬עוגנים ועיגון )‪(Anchors and Anchoring‬‬

‫בפרק הזה נלמד את אחת המיומנויות המפורסמות בעולם ה‪ .NLP-‬מיומנות שנשענת על מחקרים‬
‫רבים מתחום הפסיכולוגיה ההתנהגותית ושהאפשרויות לשימוש בה הן רבות ומגוונות‪.‬‬

‫מושג חשוב‪:‬‬
‫עוגן )‪ :(Anchor‬עוגן הוא דפוס של גירוי ותגובה‪ .‬כלומר‪ ,‬גירוי אליו מחוברת תגובה אוטומטית‪ .‬בפועל‬
‫כל סוג של גירוי יכול להפוך להיות עוגן אם נחבר אליו תגובה בתהליך של התניה )נקרא גם עיגון(‪.‬‬

‫רקע היסטורי קצר‬

‫בשנות השמונים‪ ,‬פיזיולוג בשם איוון פבלוב‪ ,‬שהפך עם השנים להיות אחד מהשמות המפורסמים‬
‫ביותר בתולדות הפסיכולוגיה‪ ,‬ערך ניסויים שמטרתם הייתה לבחון את תהליך הלמידה‪ .‬הוא התחיל‬
‫בעבודה עם כלבים‪ ,‬כאשר בניסוי המפורסם ביותר שלו הוא נתן להם לשמוע צליל מסוים ולאחר מכן‬
‫נתן להם אוכל‪ .‬לאחר מספר חזרות‪ ,‬השמעת הצליל בלבד‪ ,‬ללא מתן של מזון‪ ,‬גרם לכלבים להזיל‬
‫ריר‪ ,‬דבר שמעיד על למידה‪.‬‬

‫איוון פבלוב‬

‫מדובר על למידה בצורה של גירוי ותגובה; אם קורה דבר אחד זה אומר שאמור לקרות במקביל דבר‬
‫אחר‪ .‬בדוגמא של פבלוב‪ ,‬הגירוי היה הצליל והתגובה הרגשית הייתה תגובה של רעב או הזלת ריר‪.‬‬
‫עוגנים נפוצים וקולקטיביים הם‪ ,‬ההמנון של המדינה‪ ,‬צפירה‪ ,‬רמזור אדום‪ ,‬ריח של דגים‪ ,‬שאלו הם‬
‫גירויים שמפיקים תגובה רגשית עבור רוב האנשים‪.‬‬

‫לתופעה הזו קוראים היום‪ ,‬התניה קלאסית‪ .‬במסגרת ניסויים רבים נוספים של פבלוב ושל פסיכולוגים‬
‫רבים אחרים‪ ,‬חקרו וגילו איך אפשר לשכלל ולזרז את יכולת הלמידה הזו ולייצר התניות עוצמתיות‬
‫במהירות‪ .‬אנחנו ב‪ NLP-‬נקרא לתהליך הזה של יצירת התניה מהירה ״עיגון״ ולגירוי אליו תהיה‬
‫מחוברת התגובה הרגשית ״עוגן״‪.‬‬

‫‪117‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל‪-‬מכללת תוצאות‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם או להעביר לגורם שלישי ללא אישור מפורש בכתב‪.‬‬
 ‫שימוש בעוגנים‬
‫שימוש מרכזי‪ ,‬אך ממש לא היחיד‪ ,‬שנעשה בעוגנים הוא לחבר את עצמנו או אחרים למשאבים‬
‫חיוביים‪ .‬באפשרותנו לנהל באופן מהיר ועוצמתי את המצב הרגשי הרגעי שלנו ושל אחרים בעזרת‬
‫עוגנים‪ ,‬לעבור בין מצבים רגשיים שונים במהירות‪ ,‬או פשוט להישאר עוצמתי לנוכח קשיים או מצבים‬
‫רגשיים שליליים שעולים באופן אוטומטי בהקשרים מסוימים‪.‬‬

‫כ‪NLP-‬יסטים יהיה באפשרותנו להיכנס ולהכניס אחרים לסטייטים עוצמתיים גם במצבים הקשים‬
‫ביותר‪ ,‬שהם לרוב המצבים בהם אנחנו הכי צריכים את הסטייט העוצמתי‪ .‬להגיע עם בטחון עצמי‬
‫מיטבי לדייט‪ ,‬ראיון עבודה‪ ,‬או פגישה עסקית חשובה‪ ,‬יכול לשנות לחלוטין את התוצאה של האירוע‪.‬‬
‫וזו רק דוגמא לשלושה מצבים בהם עוגנים יכולים לסייע לנו או לשרת אותנו‪.‬‬

‫גם בפתרון של בעיות קשות ועקשניות‪ ,‬לרוב עצם המחשבה על הבעיה‪ ,‬מכניסה אנשים לסטייט מאוד‬
‫חלש‪ ,‬דבר שמגביל מאוד את היכולת שלהם לפתור את הבעיות האלה‪ .‬שימוש בעוגנים יאפשר להם‬
‫להתמודד עם הבעיות האלה מתוך סטייט חדש‪ ,‬עוצמתי יותר‪ ,‬ואולי אפילו לפתור אותן בקלות‪.‬‬

‫יצירה של עוגנים‬
‫עוגנים נוצרים בחיינו באופן אוטומטי כל הזמן‪ .‬כך שיר ששמענו בתקופה שמחה בחיינו יכניס אותנו‬
‫למצב רגשי מסוים ושיר אחר שאולי שמענו בזמן עצוב יותר‪ ,‬יכניס אותנו למצב רגשי אחר לחלוטין‪.‬‬

‫באופן טבעי יש מספר רב של גורמים שמשפיעים על עוצמת העוגן ועד כמה הגירוי ישפיע על הסטייט‬
‫שלנו‪ .‬ב‪ NLP-‬אנחנו נתייחס לארבעה גורמים עיקריים שיאפשרו לנו לייצר עוגנים עוצמתיים בקלות‪:‬‬
‫‪ .1‬יצירת העוגן בשיא של המצב הרגשי‬
‫ככל שהמצב הרגשי ברגע יצירת העוגן עוצמתי יותר‪ ,‬כך המוח שלנו יחדד את הקליטה‬
‫ויחפש עוגנים בסביבה שלנו‪ .‬נוודא שהמצב הרגשי שהאדם נמצא בו נקי ככל האפשר‬
‫ממצבים רגשיים נלווים‪.‬‬
‫‪ .2‬תזמון של יצירת העוגן‬
‫למצבים רגשיים יש שלב של התעצמות ואז דעיכה‪ .‬כשניצור עוגן נרצה לעשות להכניס את‬
‫הגירוי לקראת השיא של ההתעצמות ולהוציא אותו לפני שמתחילה הדעיכה‪ .‬טעות נפוצה‬
‫שגורמת למתרגלים לפקפק ביעילותם של עוגנים‪ ,‬היא טעות בתזמון הכנסת והוצאת הגירוי‪.‬‬
‫‪ .3‬שימוש בגירוי ייחודי‬
‫ככל שהגירוי הוא ייחודי יותר והאדם פחות חשוף אליו ביומיום‪ ,‬למוח יהיה קל יותר לייחס את‬
‫התגובה הרגשית אליו‪.‬‬
‫‪ .4‬שימוש בחזרתיות‬
‫לחזור על רצף הגירוי והתגובה מספר פעמים‪ ,‬יאפשר למוח להעצים את הקשר ביניהם‪.‬‬

‫‪118‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל‪-‬מכללת תוצאות‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם או להעביר לגורם שלישי ללא אישור מפורש בכתב‪.‬‬
 ‫‪119‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל‪-‬מכללת תוצאות‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם או להעביר לגורם שלישי ללא אישור מפורש בכתב‪.‬‬
 ‫סוגים שונים של עוגנים ודוגמאות לעוגנים נפוצים‬
‫ישנם סוגים רבים של עוגנים‪ ,‬אנחנו נחלק אותם לפי סוג הגירוי לשישה סוגים עיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬עוגן תחושה )קינסטטי(‬
‫העוגן הפשוט ביותר לשימוש‪ .‬הוא מתקיים לאורך הזמן הרב ביותר‪ .‬דוגמאות‪:‬‬
‫ההרגשה של הבגד האהוב על הגוף‪ ,‬חיבוק‪ ,‬תחושת רגיעה באמבטיה חמה‪.‬‬
‫‪ .2‬עוגן שמיעתי )אודיטורי(‬
‫עוגן שנוצר בעזרת שמיעה של קול‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬רעשים ועוד‪ .‬עוגן מסוג זה יכול להיות‬
‫גם מילה שנאמרה בטון יוצא דופן או אינטונציה מיוחדת‪ .‬דוגמאות‪ :‬השם שלנו הוא‬
‫עוגן לזהות שלנו‪ ,‬מוזיקה נעימה‪ ,‬פרסומת‪ ,‬קולו של אדם אהוב‪.‬‬
‫‪ .3‬עוגן ראייתי )ויזואלי(‬
‫עוגן שנוצר בעזרת ראיה‪ .‬כאשר למראה כלשהו )תמונה‪ ,‬הבעת פנים( מקושר אירוע‬
‫פנימי )זיכרון‪ ,‬מחשבה‪ ,‬קול פנימי‪ ,‬מצב רוח‪ ,‬זיכרון חושי(‪ .‬לדוגמא‪ :‬שוטר‪.‬‬
‫‪ .4‬עוגן ריח‬
‫עוגן שנוצר בעזרת ריח‪ .‬דוגמאות‪ :‬בושם של אדם אהוב‪ ,‬ריח תבשיל מוכר‪.‬‬
‫‪ .5‬עוגן טעם‬
‫עוגן שמקושר לטעם‪ .‬לדוגמא‪ :‬טעם של אוכל ביתי שמקושר לתחושה של בטחון‪.‬‬
‫‪ .6‬עוגן מרחבי‬
‫עוגן שמקושר לאזור או מקום פיזי מסוים‪ .‬לדוגמא‪ :‬ספרייה היא עוגן לשקט‪.‬‬

‫‪120‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל‪-‬מכללת תוצאות‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם או להעביר לגורם שלישי ללא אישור מפורש בכתב‪.‬‬
 ‫טכניקה‪ :‬יצירת עוגן )‪(Anchoring‬‬
‫יצירת גירוי שבאופן אוטומטי יעורר תגובה רגשית‪ .‬טכניקה יסודית בה נשתמש במספר טכניקות‬
‫שונות‪ ,‬שיופיעו מיד לאחר הטכניקה הזו פה בספר‪.‬‬

‫רשימת צעדים לביצוע ״יצירת עוגן״‪:‬‬

‫בסס ראפור‬ ‫‪.1‬‬
‫בשלב הזה יש לשים לב שאם בכוונתנו ליצור עוגן קינסטטי‪ ,‬עלינו לבקש את רשותו של‬
‫האדם ולוודא כי המגע המדויק בו נרצה להשתמש מקובל עליו‪.‬‬
‫הגדרת המשאב הנדרש‬ ‫‪.2‬‬
‫שימוש בשאלות‪ :‬״איזה משאב חסר לך?״ או ״איזה משאב היה יכול לשרת אותך במצב‬
‫הזה?״‪.‬‬
‫חיבור באסוציאציה למשאב‬ ‫‪.3‬‬
‫האדם יעלה מזיכרונו אירוע שבו הוא היה מחובר למשאב הזה; אל האירוע הזה נחבר אותו‪.‬‬
‫״דמיין שזה קורה כאן ועכשיו‪ ,‬מתוך העיניים שלך‪ ,‬מה אתה רואה ? מה אתה שומע ? מה‬
‫אתה אומר לעצמך ? איך אתה מרגיש ?״‪) .‬השאלות‪:‬ויזואלי‪ ,‬אודיטורי‪,‬קינססטי‪,‬קינסטטי(‬
‫יצירת העוגן למשאב‬ ‫‪.4‬‬
‫בעזרת שימוש בקליברציה נכניס את העוגן בזמן העצמת המצב הרגשי ונוציא אותו ממש‬
‫לפני השיא‪.‬‬
‫שבירת מצב )‪(Break State‬‬ ‫‪.5‬‬
‫חזרה על שלבים ‪3-5‬‬ ‫‪.6‬‬
‫נחזור על החיבור והעגינה מספר פעמים‪ ,‬בשביל לוודא שהעוגן ״נקלט״‪.‬‬
‫בדיקת העוגן‬ ‫‪.7‬‬
‫אחרי שבירת המצב‪ ,‬נפעיל את העוגן‪ ,‬ונוודא שאכן האדם מתחבר למצב הרגשי הרצוי‪.‬‬
‫הכללות והובלות לעתיד‬ ‫‪.8‬‬

‫התמודדות עם אתגרים נפוצים‬

‫‪ .1‬קושי בחיבור למצב הרגשי‬
‫קושי בחיבור למצב הרגשי נובע ממחסור בראפור‪ .‬יש להשקיע בהצטרפות והובלה‪.‬‬
‫‪ .2‬ההשפעה של העוגן חלשה או לא קיימת‬
‫יש לשים לב לארבעת הדגשים‪ :‬עוצמה רגשית‪ ,‬תזמון‪ ,‬ייחודיות וחזרתיות‪.‬‬

‫‪121‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל‪-‬מכללת תוצאות‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם או להעביר לגורם שלישי ללא אישור מפורש בכתב‪.‬‬
 ‫למתקדמים‪ :‬תקציר הטכניקה ״יצירת עוגן״‪:‬‬
‫בסס ראפור‬ ‫‪.1‬‬
‫הגדרת המשאב הנדרש‬ ‫‪.2‬‬
‫חיבור באסוציאציה למשאב‬ ‫‪.3‬‬
‫יצירת העוגן למשאב‬ ‫‪.4‬‬
‫שבירת מצב )‪(Break State‬‬ ‫‪.5‬‬
‫חזרה על שלבים ‪3-5‬‬ ‫‪.6‬‬
‫בדיקת העוגן‬ ‫‪.7‬‬
‫הכללות והובלות לעתיד‬ ‫‪.8‬‬

‫‪122‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל‪-‬מכללת תוצאות‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם או להעביר לגורם שלישי ללא אישור מפורש בכתב‪.‬‬
 ‫טכניקה‪ :‬הערמת עוגנים )‪(Stacking Anchors‬‬
‫הערמת עוגנים היא טכניקה בסיסית בה נקשר מספר משאבים וחוויות רגשיות לעוגן אחד‪ .‬התוצר של‬
‫הטכניקה הזו היא עוגן אחד עוצמתי במיוחד שמחובר למספר משאבים חיוביים‪ .‬נשתמש בטכניקה‬
‫הזו בכל פעם שנרצה לוודא שהעוגן החיובי שלנו הוא עוצמתי יותר מחוויות או עוגנים שליליים אליהם‬
‫האדם ייחשף בקרוב‪.‬‬

‫רשימת צעדים לביצוע ״הערמת עוגנים״‪:‬‬

‫בסס ראפור‬ ‫‪.1‬‬
‫בשלב הזה יש לשים לב שאם בכוונתנו ליצור עוגן קינסטטי‪ ,‬עלינו לבקש את רשותו של‬
‫האדם ולוודא כי המגע המדויק בו נרצה להשתמש מקובל עליו‪.‬‬
‫הגדרת המשאבים הנדרשים‬ ‫‪.2‬‬
‫שאלות‪ :‬״איזה משאבים חסרים לך?״ או ״איזה משאבים היו יכולים לשרת אותך במצב‬
‫הזה?״‪.‬‬
‫חיבור באסוציאציה למשאב‬ ‫‪.3‬‬
‫האדם יעלה מזיכרונו אירוע שבו הוא היה מחובר למשאב הזה; אל האירוע הזה נחבר אותו‪.‬‬
‫״דמיין שזה קורה כאן ועכשיו‪ ,‬מתוך העיניים שלך‪ ,‬מה אתה רואה ? מה אתה שומע ? מה‬
‫אתה אומר לעצמך ? איך אתה מרגיש ?״‪.‬‬
‫יצירת העוגן למשאב‬ ‫‪.4‬‬
‫בעזרת שימוש בקליברציה נכניס את העוגן בזמן העצמת המצב הרגשי ונוציא אותו ממש‬
‫לפני השיא‪.‬‬
‫שבירת מצב )‪(Break State‬‬ ‫‪.5‬‬
‫חזרה על שלבים ‪3-5‬‬ ‫‪.6‬‬
‫נחזור על החיבור והעגינה מספר פעמים‪ ,‬בשביל לוודא שהעוגן ״נקלט״‪.‬‬
‫חזרה על שלבים ‪3-6‬‬ ‫‪.7‬‬
‫נבצע עיגון עבור כל אחד מהמשאבים הנדרשים‪ ,‬באותה הנקודה‪.‬‬
‫בדיקת העוגן‬ ‫‪.8‬‬
‫אחרי שבירת המצב‪ ,‬נפעיל את העוגן ונוודא שאכן‪ ,‬אדם מתחבר למצב הרגשי הרצוי‪ ,‬עם כל‬
‫המשאבים שעיגנו‪.‬‬
‫הכללות והובלות לעתיד‬ ‫‪.9‬‬

‫‪123‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל‪-‬מכללת תוצאות‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם או להעביר לגורם שלישי ללא אישור מפורש בכתב‪.‬‬
 ‫למתקדמים‪ :‬תקציר הטכניקה ״הערמת עוגנים״‪:‬‬
‫בסס ראפור‬ ‫‪.1‬‬
‫הגדרת המשאבים הנדרשים‬ ‫‪.2‬‬
‫חיבור באסוציאציה למשאב‬ ‫‪.3‬‬
‫יצירת העוגן למשאב‬ ‫‪.4‬‬
‫שבירת מצב )‪(Break State‬‬ ‫‪.5‬‬
‫חזרה על שלבים ‪ 3-5‬על אותו המשאב‬ ‫‪.6‬‬
‫חזרה על שלבים ‪ 3-6‬על המשאבים השונים‬ ‫‪.7‬‬
‫בדיקת העוגן‬ ‫‪.8‬‬
‫הכללות והובלות לעתיד‬ ‫‪.9‬‬

‫‪124‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל‪-‬מכללת תוצאות‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם או להעביר לגורם שלישי ללא אישור מפורש בכתב‪.‬‬
 ‫טכניקה‪ :‬מיטוט עוגנים )‪(Collapsing Anchors‬‬
‫מיטוט עוגנים היא טכניקה עוצמתית שעובדת כמעט לחלוטין ברמה הרגשית והלא‪-‬מודעת‪ .‬המטרה‬
‫שלה היא לנטרל חוויות רגשיות שליליות שעוצרות את האדם מלהגשים את המטרות שלו‪ .‬הטכניקה‬
‫הזו היא קלה ופשוטה‪ ,‬אבל ההשפעה שלה היא עמוקה‪ ,‬ולמרות שניתן לשים לב לתוצאות מסוימות‬
‫באופן מיידי‪ ,‬לרוב ניתן לזהות את ההשפעה המלאה שלה רק לאחר זמן מה‪.‬‬

‫הטכניקה הזו מאפשרת לאדם להתמודד במובן הרגשי והעמוק עם חוויות לא נעימות‪ ,‬מבלי להעלות‬
‫אותן למודע וממש לאחות צלקות שנוצרו מחוויות עבר‪ ,‬אפילו מבלי לזהות אותן‪.‬‬

‫מתי משתמשים בטכניקה הזו?‬

‫בטכניקת מיטוט העוגנים ניתן להשתמש כאשר נרצה להתגבר על מצב רגשי שלילי‪ ,‬שמגביל אותנו‬
‫ופוגע ביכולת שלנו להגשים את המטרות שלנו‪ .‬הטכניקה הזו מייצרת חוויה קינסטטית מאוד עשירה‪,‬‬
‫ולכן מאוד מתאימה במיוחד לאנשים שמחוברים לתחושות שלהם ומאמינים בעבודה רגשית‪.‬‬

‫חשוב לומר שהטכניקה הזו פחות מתאימה כשמדובר בחוויות רגשיות קשות מאוד משום שהטכניקה‬
‫דורשת להתחבר לחוויה הרגשית השלילית‪.‬‬

‫איך הטכניקה ״מיטוט עוגנים״ עובדת?‬

‫הטכניקה מסתמכת על הרעיון שאדם לא יכול להיות מנותק ממשאבים ומחובר אליהם בו זמנית‪.‬‬
‫לכן היא בעצם מחברת לעוגן שלילי חוויה עוצמתית של חיבור למשאבים‪ ,‬ובכך מפרקת או ממוטטת‬
‫את העוגן השלילי‪.‬‬

‫רשימת צעדים לביצוע ״מיטוט עוגנים״‪:‬‬

‫בסס ראפור‬ ‫‪.1‬‬
‫הגדר מצב בעיה‬ ‫‪.2‬‬
‫עיגון הטריגר למצב הבעיה‬ ‫‪.3‬‬
‫שבירת מצב )‪(Break State‬‬ ‫‪.4‬‬
‫הגדרת מצב ה‪Outcome-‬‬ ‫‪.5‬‬
‫שימוש בשאלה‪ :‬״מה היית רוצה להרגיש או לעשות במצב הזה ?״‪.‬‬
‫הגדרת המשאב החסר‬ ‫‪.6‬‬
‫שימוש בשאלה‪ :‬״מה חסר בתוכך בשביל שתוכל להרגיש או לעשות את מה שאתה רוצה ?״‬
‫עיגון המשאב החסר‬ ‫‪.7‬‬
‫חשוב‪ :‬להשתמש בקליברציה בשביל לוודא שהמשאב חזק יותר מהבעיה‪ .‬בטכניקה הזו‪ ,‬אם‬
‫יש ספק‪ ,‬אז אין ספק‪ ,‬ועלינו לעגן משאבים נוספים או לבצע עיגון נוסף עוצמתי יותר של אותו‬
‫המשאב‪.‬‬
‫אפשרי‪ :‬עיגון של משאבים נוספים‬ ‫‪.8‬‬
‫לא הכרחי אך אפשרי תמיד לעגן משאבים נוספים‪ ,‬סוג של הערמת עוגנים בעוגן המשאב‪.‬‬

‫‪125‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל‪-‬מכללת תוצאות‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם או להעביר לגורם שלישי ללא אישור מפורש בכתב‪.‬‬
 ‫חשוב להדגיש שוב‪ ,‬אם המשאב הראשון לא חזק משמעותית יותר מהבעיה‪ ,‬חובה לעגן עוד‬
‫משאבים‪.‬‬
‫‪ .9‬שבירת מצב )‪(Break State‬‬
‫‪ .10‬מיטוט העוגנים‬
‫הפעלת עוגן הבעיה ומיד עם עליית התחושה השלילית הפעלת עוגן המשאב‪ ,‬כשהתחושה‬
‫נהיית חיובית ניתן להמתין מספר שניות ולנתק את עוגן הבעיה ולהמשיך מספר שניות עם‬
‫עוגן המשאב עד שמנתקים גם אותו‪.‬‬
‫ניתן לחזור על הפעולה הזו מספר פעמים‪.‬‬
‫‪ .11‬בדיקת עוגן הבעיה‬
‫הפעלת עוגן הבעיה מתוך ציפייה שהחוויה תהיה חיובית או לכל הפחות ניטרלית‪.‬‬
‫‪ .12‬הכללות והובלות לעתיד‬

‫התמודדות עם אתגרים נפוצים‬

‫‪ .1‬קושי בהגדרת ‪Outcome‬‬
‫בטכניקה הזו‪ ,‬לעתים שבירת מצב לא משחררת מספיק‪ ,‬תגרום לכך שהאדם ממשיך להחזיק‬
‫תחושה שלילית ממצב הבעיה‪ ,‬דבר שיגרום לקושי בעיצוב ה‪ .Outcome-‬במצב הזה אפשר‬
‫לשבור מצב שוב‪ ,‬או להשתמש בעוגן חיובי כלשהו בשביל לחזק את האדם‪.‬‬
‫‪ .2‬אחרי מיטוט העוגנים החוויה עדיין שלילית‬
‫המשמעות של זה היא שעוגן הבעיה היה חזק יותר מעוגן המשאב‪ .‬במקרה הזה עלינו‬
‫לעשות הערמת עוגנים של משאבים על עוגן שלישי ובעזרתו למוטט את שני העוגנים‬
‫השליליים החדשים אחד אחרי השני‪.‬‬

‫מתקדמים‪ :‬תקציר הטכניקה ״מיטוט עוגנים״‪:‬‬

‫‪ .1‬בסס ראפור‬
‫‪ .2‬הגדר מצב בעיה‬
‫‪ .3‬עיגון הטריגר למצב הבעיה‬
‫‪ .4‬שבירת מצב )‪(Break State‬‬
‫‪ .5‬הגדרת מצב ה‪Outcome-‬‬
‫‪ .6‬הגדרת המשאב החסר‬
‫‪ .7‬עיגון המשאב החסר‬
‫‪ .8‬אפשרי‪ :‬עיגון של משאבים נוספים‬
‫‪ .9‬שבירת מצב )‪(Break State‬‬
‫‪ .10‬מיטוט העוגנים‬
‫‪ .11‬בדיקת עוגן הבעיה‬
‫‪ .12‬הכללות והובלות לעתיד‬

‫‪126‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל‪-‬מכללת תוצאות‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם או להעביר לגורם שלישי ללא אישור מפורש בכתב‪.‬‬
 ‫טכניקה‪ :‬שרשרת עוגנים )‪(Chaining Anchors‬‬
‫הטכניקה‪ ,‬שרשרת עוגנים נועדה בכדי להעביר אדם בין שני מצבים רגשיים‪ ,‬שהפער בניהם כה גדול‬
‫שיהיה קשה מאוד להעביר אותו ביניהם באופן ישיר‪ .‬שרשרת עוגנים יוצרת שרשרת של מצבים‬
‫רגשיים שיביאו את האדם ממצב הבעיה למצב ה‪.Outcome-‬‬

‫מתי משתמשים בטכניקה הזו?‬

‫נשתמש בטכניקה הזו בעיקר כשאדם יגלה שהוא חוזר על שרשרת מסוימת של פעולות שבסופה הוא‬
‫מבין שהיה רוצה לפעול אחרת‪ .‬אנחנו נשתמש ב‪ NLP-‬בשביל להביא אותו למצב הרגשי של סוף‬
‫השרשרת ובעזרת כך לדלג על כל הבעיות שבשרשרת עצמה‪.‬‬

‫דוגמא לשימוש בטכניקה‪ :‬שרשראות של עוגנים במרחב‬

‫מנחי ‪ NLP‬מנוסים מאוד‪ ,‬כמו ד״ר ריצ׳ארד בנדלר‪ ,‬רוברט דילטס‪ ,‬ג׳ולי סילברטורן‪ ,‬משתמשים‬
‫בשרשראות של עוגנים במרחב בכדי להגיע לכמה שיותר אנשים בקהל ולאחד את המצב הרגשי של‬
‫כולם למקום אחד‪.‬‬

‫איך הטכניקה ״שרשרת עוגנים״ עובדת?‬

‫בטכניקה שרשרת עוגנים‪ ,‬ניצור עוגן עבור כל אחד מהמצבים הרגשיים שבשרשרת ההתרחשויות‬
‫ולאחר מכן נחבר אותם באופן שיגרום לכך שאחד יוביל לשני‪ ,‬עד שלבסוף הראשון יוביל באופן מיידי‬
‫לאחרון‪.‬‬

‫רשימת צעדים לביצוע ״שרשרת עוגנים״ֿ‪:‬‬

‫בסס ראפור‬ ‫‪.1‬‬
‫אבחן את מצב הבעיה‬ ‫‪.2‬‬
‫אבחן את השלבים בין מצב הבעיה למצב ה‪Outcome-‬‬ ‫‪.3‬‬
‫עלינו להבין מהי השתלשלות האירועים או המצבים הרגשיים שהאדם עובר‪ ,‬אחד אחרי‬
‫השני‪.‬‬
‫צור עוגן לכל אחד מהמצבים‬ ‫‪.4‬‬
‫הפעל את העוגנים בהדרגה‬ ‫‪.5‬‬
‫נפעיל את העוגן הראשון ומיד כשנראה את ההשפעה שלו מתחילה נפעיל את העוגן השני‪.‬‬
‫כשנראה שהעוגן השני מתחיל להשפיע‪ ,‬ננתק את הראשון ונפעיל את השלישי‪ ,‬עד שנגיע‬
‫לאחרון‪.‬‬
‫בדוק את העוגן הראשון‬ ‫‪.6‬‬
‫העוגן הראשון אמור להפעיל באופן מיידי את הסטייט של העוגן האחרון‪.‬‬
‫הכללות והובלות לעתיד‬ ‫‪.7‬‬

‫‪127‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל‪-‬מכללת תוצאות‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם או להעביר לגורם שלישי ללא אישור מפורש בכתב‪.‬‬
 ‫מתקדמים‪ :‬תקציר הטכניקה ״שרשרת עוגנים״‪:‬‬
‫בסס ראפור‬ ‫‪.1‬‬
‫אבחן את מצב הבעיה‬ ‫‪.2‬‬
‫אבחן את השלבים בין מצב הבעיה למצב ה‪Outcome-‬‬ ‫‪.3‬‬
‫צור עוגן לכל אחד מהמצבים‬ ‫‪.4‬‬
‫הפעל את העוגנים בהדרגה‬ ‫‪.5‬‬
‫בדוק את העוגן הראשון‬ ‫‪.6‬‬
‫הכללות והובלות לעתיד‬ ‫‪.7‬‬

‫‪128‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל‪-‬מכללת תוצאות‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם או להעביר לגורם שלישי ללא אישור מפורש בכתב‪.‬‬