‫הרצאה ‪ 10.4.

16 – 6‬תיאוריות התנהגותיות (בהיביוריזם)‬

‫התנהגותית קוגנטיבית זה בסיס ל‪ – cbt‬גישה טיפולית יעילה שמשתמשים בה כיום‪.‬‬

‫הגישה ההתנהגותית טוענת שמה שחשוב זה מה שאנחנו רואים‪ ,‬מה שאנחנו יכולים לתצפת עליו ומה שאנחנו יכולים למדוד‪ ,‬לכן היא‬
‫מתמקדת בעיקר בהתנהגות‪ .‬רגש‪ ,‬פנטזיות‪ ,‬משאלות ומחשבות הן לא חלק מהתיאוריה מכיוון שלא ניתן למדוד אותם באופן אובייקטיבי‪.‬‬

‫עקרונות הזרם ההתנהגותי‬

‫הזרם מבוסס על עמדות פילוסופיות שונות‬
‫‪ -Positivism‬התייחסות לידע "אמיתי"‪ ,‬אובייקטיבי‪ .‬הפרדה בין רגשות לעובדות‪.‬‬ ‫■‬
‫הסבר ‪ -‬פוזיטיביזם דוגל בידע אובייקטיבי‪ ,‬הידע האמיתי זה ידע שלא ניתן להטיל עליו ספק‪ ,‬לכן מדובר בידע שהוא חברתי כלומר‬
‫זה ידע שניתן לתצפת עליו ע"י בני אדם אחרים‪ ,‬כלומר זה לא רק מה שהאדם חושב‪ ,‬מרגיש‪ ,‬תופס‪ ,‬אלא זה צריך להיות איזשהו‬
‫ידע שבאמת כל בני האדם רואים אותו ומודדים אותו באותו אופן ולכן מדובר בידע אובייקטיבי‪ .‬במובן הזה הגישה הפוזיטיביסטית‬
‫רואה את הידע האמיתי כאובייקטיבי‪ ,‬לעומת זאת ידע סובייקטיבי הוא שקרי ומזוייף‪.‬‬
‫‪ -Empiricism‬רק מה שניתן להוכיח שווה‪.‬‬ ‫■‬
‫הסבר – זוהי גישה שמתנגדת לכל ספקולציה (ספקולציה זה דברים "שנראלי"‪ ,‬לאו דווקא דברים אובייקטיבים אלא יותר עניין של‬
‫התרשמות שלי מדברים)‪ .‬צריך להיות משהו שניתן להוכיח אותו ולכן הם טוענים שלא ניתן לערב רגשות ועמדות עם עובדות‬
‫ולדעתם המדע צריך להיות חופשי מערכים ומשיפוט סובייקטיבי‪.‬‬
‫‪ -Operationalism‬אך ורק דברים מדידים‪.‬‬ ‫■‬
‫הסבר – אופרציונליזם אומר שדברים שיהיו חלק מהמדע אלה יהיו רק דברים שניתנים למדידה‪ .‬ניתן לחקור רק דברים שניתנים‬
‫לכימות‪.‬‬
‫‪ -Pragmatism‬רק מה שניתן ליישם‪/‬להשתמש בו הוא שווה‪.‬‬ ‫■‬
‫הסבר – פרגמטיות זה דברים פרקטיים שניתנים ליישום‪ ,‬גם כאן מדובר על דברים שאנחנו יכולים לחקור וניתן ליישם את הדברים‬
‫האלה והם יוכלו לשמש אותנו לצורך הסתגלות לסביבה‪ .‬לפי הגישה הפרגמטית מה שחשוב זה מה שעובד‪ ,‬מתאים ומסייע‬
‫למציאות‪.‬‬
‫‪Money talks and bullshit walks‬‬ ‫■‬
‫מחקר על בעלי חיים והשלכה על התנהגות אנושית‪.‬‬ ‫■‬
‫הסבר – מתוך מחקר על בעלי חיים השליכו את התוצאות גם לגבי בני אדם‪.‬‬
‫פסיכולוגיה השוואתית‬ ‫■‬
‫הפעלת מניפולציות ושליטה מעבדתית‬ ‫■‬
‫הסבר – הרבה מהמחקרים נעשו במעבדה‪ .‬זוהי גישה שיותר עסוקה במעבדות ובהשוואות‪.‬‬
‫לדוגמא אם אני עושה ניסוי בנושא של מניפולציה לדוגמא ניסוי עם ‪ 2‬תנאים‪ ,‬בתנאי ‪ 1‬אני גורמת לאנשים לחרדה נמוכה ובתנאי ה‬
‫‪ 2‬אני גורמת להם לחרדה גבוהה‪ .‬אני גורמת להם בתנאי ‪ 1‬ואומרת להם "אם אתם לא עושים את המשימה כמו שצריך אז תוכלו‬
‫לעשות אותה שוב" זה מלחיץ ברמה נמוכה‪ ,‬לעומת זאת בתנאי ‪ 2‬ניתן אותה משימה ונגיד להם שצריך להצליח בה ומי שלא‬
‫מצליח מקבל קנס או עף מהאוניברסיטה‪.‬‬
‫לאחר מכן אני נותנת להם לעשות את המשימה ובודקת את התפקוד שלהם באותה המשימה ומשווה בין הקבוצות כלומר אני‬
‫בודקת אם מבחינת ביצוע המטלה הקבוצות שוות או שונות‪.‬‬
‫ואז אני אומרת שאם אנשים מתנאי ‪ 1‬עשו ביצועים טובים יותר אז אני יכולה להסיק שחרדה גבוהה מורידה ביצועים‪ ,‬כלומר החרדה‬
‫פוגעת בביצוע‪ .‬זאת הכוונה להשוואה בין קבוצות‪ ,‬אני קובעת ועושה מניפולציה של המשתנה הבלתי תלוי ואני עושה ‪ 2‬תנאים‬
‫כשכל התנאים האחרים במעבדה הם סטריליים והדבר היחיד שמשפיע זה הוראות החוקר ואז אני בודקת איך ההוראות והחרדה‬
‫השפיעו על ביצוע המשימה‪.‬‬
‫כשעושים ניסויים כאלה החלוקה של הנבדקים היא בצורה אקראית כך שלכל אחד סיכוי שווה להיות בכל קבוצה ובסופו של דבר‬
‫הקבוצות גם דומות מבחינת מאפיינים כלומר בשתי הקבוצות יכולים להיות משתנים דמוגרפים שונים או רמות חרדה שונות וכו' כך‬
‫שמבחינה סטטיסטית הדבר היחיד שישפיע על התוצאות זה רמת חרדה ולא משתנים אחרים‪.‬‬
 ‫הרחקת האמפטיה והזדהות החוקר כאמצעי לתוצאות יותר אובייקטיביות‪.‬‬ ‫■‬
‫הסבר – כל מה שלמדנו על הלא מודע‪ ,‬סובייקטיביות וכו' לא באים בחשבון‪ ,‬התוצאות בבהיביוריזם הן אובייקטיביות כלומר כל‬
‫חוקר אחר עם אנשים אחרים במדינה אחרת יוכל לעשות את אותו הניסוי עם אותן הוראות והוא יקבל את אותן התוצאות‪ ,‬אם‬
‫מבחינתם זה אכן קורה אז הידע כאן הוא אובייקטיבי ואמיתי‪.‬‬

‫בהיביוריזם קיצוני‬
‫פאבלוב‪ :‬התניה קלאסית‬ ‫■‬
‫הסבר – פאבלוב הוא האב של התיאוריה הבהיביוריסטית‪ ,‬הוא ניסח את הנושא של ההתניה הקלאסית‪.‬‬
‫כשהכלב מריח בשר יש לו ריור כתוצאה מהריח של אוכל‪ ,‬הריור זוהי תגובה פיזיולוגית שקיימת אצל הכלב מרגע הלידה‪ ,‬לכן זוהי‬
‫תגובה בלתי מותנית מהסיבה שאין שום תנאי כדי שהיא תתקיים (זאת תגובה פיזיולוגית שלא מותנית בשום דבר בעולם החיצוני‪,‬‬
‫זה פיזי ומולד)‪ .‬לכן המזון זה גירוי בלתי מותנה והריור הוא תגובה בלתי מותנית‪.‬‬
‫בלתי מותנה – לא תלוי‪ ,‬ללא תנאי‪ .‬תגובה שקיימת ללא תנאי ללא שום למידה‪ ,‬ללא שום השפעה מהסביבה‪.‬‬
‫המזון גורם לתגובה כזאת ולכן המזון הוא הגירוי הבלתי מותנה (והריור זה תגובה בלתי מותנית)‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬צליל של פעמון זה לא גירוי בלתי מותנה כי הגירוי הזה לא עושה שום דבר לכלב‪.‬‬
‫לגירוי הזה צריך שיהיה לו תנאי ‪ -‬אם עשינו לגירוי תנאי רק אז הוא יגרום לתגובה שהיא מותנית ורק במקרה כזה הגירוי בעצם כן‬
‫יהיה מותנה‪ .‬גירוי מותנה זה צליל פעמון ‪ -‬וברגע שאנחנו מצמידים צליל פעמון למזון (שזה בעצם התנאי) רק אז הצליל יהפוך לגירוי‬
‫מותנה (הצליל הוא תנאי לקבלת המזון)‪.‬‬
‫התנאי "אם מצמידים את הפעמון למזון" ‪ -‬הפעמון יגרום לאותה תגובה שהמזון גורם לה‪.‬‬
‫לכן בעצם הצליל הוא הגירוי המותנה והתגובה שהיא הריור בעקבות הפעמון ‪ -‬זאת תהיה תגובה מותנית‪ ,‬כי זוהי תגובה שהכלב‬
‫למד אותה בתנאי שהפעמון והמזון יופיעו ביחד‪.‬‬
‫הגירוי המותנה זה צליל הפעמון והתגובה המותנית זה ריור (הריור במצב זה הוא תגובה מותנית מהסיבה שהוא מגיע בעקבות‬
‫התנאי של צליל הפעמון)‪.‬‬

‫לכן מה אפשר להגיד?‬

‫‪.1‬אנחנו רואים שיש מזון שגורם לריור‬
‫‪.2‬צליל של פעמון שגם הוא גורם לריור‪.‬‬
‫כלומר אלה הן תגובות פיזיולוגיות‪ ,‬למה הריור השני הוא מותנה?‬
‫הריור כשלעצמו הוא תגובה פיזיולוגית אבל התנאי שסעיף ‪ 2‬יקרה – הפעמון צריך להופיע יחד עם המזון‪ ,‬אם התנאי מתקיים ואם‬
‫הפעמון מופיע יחד עם המזון – רק אז צליל הפעמון יגיב לריור‪ ,‬לכן צריך להיות תנאי כדי שהפעמון יגרום לריור‪.‬‬
‫למה ‪ 2‬מותנה? אמנם מדובר בתגובה פיזיולוגית אבל אם לא היה את התנאי והיה רק צליל של פעמון אז זה לא היה גורם לריור‪.‬‬

‫עוד הסבר ‪-‬‬

‫יש מזון שגורם לריור וזה תגובה פיזיולוגית טבעית ללא תנאים‪.‬‬
‫צליל פעמון (ללא תנאי) – לא גורם לריור‪.‬‬
‫אבל אם נצמיד את צליל הפעמון למזון אז צליל הפעמון יגרום לריור‪.‬‬
‫ואז רק כשיהיה צליל פעמון (ללא מזון) גם יהיה ריור‪.‬‬

‫גירוי שפעם היה ניטרלי הופך עכשיו לתגובה פיזיולוגית אצל אותו הכלב‪ ,‬הרבה פעמים זה קורה גם לבני אדם בחיי היומיום‪.‬‬
‫מה המגבלה בהתניה הקלאסית?‬
‫שבעצם אנחנו לא לומדים תגובה חדשה‪ ,‬אין לנו באמת למידה של מיומנות חדשה אלא פשוט אותה תגובה פיזיולוגית נצמדת‬
‫לגירוי שפעם היה נייטרלי‪ ,‬לכן בעצם ההתניה הקלאסית לא מסבירה איך אנחנו לומדים מיומנויות חדשות‪ ,‬איך אנחנו לומדים לדבר‬
‫או לפתוח את הדלת‪ ,‬איך ללכת – כל המיומנויות האלה הן לא פיזיולוגיות ולא נולדים אותן ובעצם ההתניה הקלאסית כשלעצמה‬
‫לא מספיקה כדי להסביר את אותן התנהגויות כי בסופו של דבר אותה התנהגות שהייתה פעם פיזיולוגית בלתי מותנית‪ ,‬אותה‬
‫התנהגות הופכת להיות מותנית על גירוי שהיה נייטרלי – אבל שתי ההתנהגויות הן אותו דבר לכן אין בעצם למידה של התנהגות‬
‫חדשה‪ .‬זוהי בעצם המגבלה של ההתניה הקלאסית‪.‬‬

‫פאבלוב‪ :‬התנייה קלאסית‪ ‬‬

‫גירוי בלתי מותנה (מזון) ‪ >---‬תגובה בלתי מותנית (ריור)‬ ‫■‬
‫גירוי מותנה (צליל פעמון) מוצמד לגירוי בלתי מותנה (מזון)‪ >---‬תגובה בלתי מותנית (ריור)‬ ‫■‬
‫גירוי מותנה (צליל פעמון) ‪ >---‬תגובה מותנית (ריור)‬ ‫■‬

‫פרדריק סקינר‬
‫האדם אינו יצור חופשי אלא נשלט על ידי חוקיות‬ ‫■‬
‫הסבר – החוקיות זה כל הנושא של החיזוקים‪ ,‬עונשים‪ .‬יש איזשהן תגובות מהסביבה והתגובות האלה הן אלה שגורמות לאדם‬
‫להתנהג בצורה כזאת או אחרת ולכן האדם מופעל ע"י כוחות חיצוניים‪.‬‬
‫האדם מופעל על ידי כוחות חיצוניים‬ ‫■‬
‫הסבר – במובן הזה סקינר לא מדבר על אינסטינקטים‪ ,‬רצונות או יוזמה‪ ,‬אנחנו בסה"כ מגיבים לסביבה‪.‬‬
 ‫המיקוד בתנאים הסביבתיים‬ ‫■‬
‫הסבר – לא מתמקדים בגנטיקה וכו' אלא במה שהסביבה תורמת (ווטסון היה קיצוני יותר מסקינר והוא דיבר על הנושא הזה ואמר‬
‫שהוא יכול לעשות מכל תינוק מה שרוצים‪ ,‬אומן‪ ,‬רקדן וכו' כלומר דרך תוכנית חיזוקים שהסביבה נותנת לילד – אפשר לגרום לו‬
‫להיות כזה או אחר)‪.‬‬
‫גנטיקה‪ +‬היסטוריה אישית‪ +‬מצב נתון= התנהגות‬ ‫■‬
‫הסבר – סקינר שם דגש על מצב נתון‬
‫שנה את הסביבה‪ ---‬שנה את האדם‪---‬שנה את החברה!‬ ‫■‬
‫קופסת סקינר‪Skinner Box -‬‬

‫למידה אופרנטית‬
‫התניה קלאסית‪ :‬תגובות אוטומטיות של הגבה לגירויים חיצוניים (צו מילואים‪ ---‬זיעה קרה)‬ ‫■‬
‫הסבר – זיעה תגובה פיזיולוגית וקבלת הצו מוצמד לאירוע שגרם לזיעה קרה ולכן כשמקבלים את המכתב שהוא נייטרלי – גם כאן‬
‫יהיה זיעה‪.‬‬
‫התניה אופרנטית‪ :‬תגובות מפעילות של הסביבה על מנת לקבל תגמול (חיזוק)‬ ‫■‬
‫הסבר – התניה אופרנטית לעומת קלאסית‪ ,‬כן מסבירה למידה חדשה‪ .‬האופרנטית אומרת שאם באופן אקראי אנחנו עושים‬
‫איזושהי פעולה (כמו חתול שפותח את הדלת או כל מיני חיות שעושות דברים כמו בני אדם)‪ ,‬לדוגמא אם באופן אקראי אם תינוק‬
‫לוחץ על איזשהו כפתור והכפתור נלחץ ואז יש צליל – הצליל הזה מהווה חיזוק חיובי לאותה התנהגות‪ ,‬כלומר אותו תינוק ירצה‬
‫לעשות את אותה התנהגות עוד הפעם כדי לקבל את אותו החיזוק (שזהו הצליל)‪ ,‬אותו דבר לגבי כלב או חתול שלומדים לפתוח‬
‫את הדלת (באופן אקראי לחצו על הידית והדלת נפתחה‪ ,‬עצם זה שהדלת נפתחת זה מבחינת אותו חתול חיזוק לאותה התנהגות‬
‫וזה מה שיגרום לו לרצות לעשות את ההתנהגות שוב)‪.‬‬
‫לכן באופרנטית חיזוקים זה חלק מהתיאוריה (חיזוק חיובי שלילי) וגם עונשים – מובילים ללמידה של התנהגות חדשה‪.‬‬
‫לדוגמא – ילד יושב בשקט ומורה מביאה לו סמיילי – הסמיילי גורם לחיזוק חיובי וזה יגרום לילד לרצות להיות בשקט בשיעור הבא‪.‬‬
‫כלומר תגובות של החברה מפעילות אצל האדם התנהגות מסויימת‪ .‬למה? כי דרך התגובה של החברה בא תגמול לאותה‬
‫התנהגות וזה גורם לכך שנעשה את אותה התנהגות שוב ושוב‪.‬‬
‫האסוציאציה המשמעותית היא בין תגובה לחיזוק‬ ‫■‬
‫הסבר – התנהגויות אקראיות מקבלות חיזוק\תגובה מהסביבה והתגובה הזו מהווה חיזוק לאותה התנהגות‪ ,‬כדי לקבל את החיזוק‬
‫שוב אז נעשה את ההתנהגות שוב‪ ,‬אנחנו יוצרים בעצם חיבור\אסוציאציה בין ההתנהגות עצמה לבין התגמול החיצוני‪ ,‬ולכן נרצה‬
‫לעשות זאת שוב ושוב‪.‬‬
‫הנטיות ההתנהגותיות של האדם מושפעות על ידי תוצאות תגובותיו בעבר‪.‬‬ ‫■‬
‫הסבר – הנטייה ההתנהגותית של האדם בעצם תהיה תלויה בתגובות שהוא קיבל על ההתנהגות שלו בעבר‪ ,‬זו בעצם תהיה‬
‫הנטייה ההתנהגותית של האדם ולא נטייה מולדת‪.‬‬

‫עוד מושגים סקינרייאניים‬

‫חיזוק חיובי – כל גירוי שמחזק את התגובה שהופיעה לפניו‪.‬‬ ‫■‬
‫דוגמא – ילד ישב בשקט והמורה מביאה לו סמיילי – הסמיילי גורם לחיזוק חיובי וזה יגרום לילד לרצות להיות בשקט בשיעור הבא‪.‬‬
‫חיזוק שלילי – כל גירוי המחזק את התגובה שמסלקת את אותו גירוי‪.‬‬ ‫■‬
‫דוגמא – באוטו אם לא חוגרים חגורה אז יש צליל התראה מעצבן וכדי להפסיק אותו אני חוגר חגורה‪.‬‬
‫ההתנהגות בעצם מסלקת את הגירוי הלא נעים‪ ,‬למה זה חיזוק? כי זה מחזק את ההתנהגות שמסלקת את הגירוי‪.‬‬
‫חיזוק שלילי זה התנהגות גורם למניעת אי נעימות ולכן נקרא חיזוק שלילי‪.‬‬
‫עונש – גירוי מכאיב\רע\לא נעים שניתן אחרי התנהגות שאת שכיחותה רוצים להקטין‪.‬‬ ‫■‬
‫מדובר בהתנהגות לא רצויה שכתוצאה ממנה יתנו גירוי מכאיב כדי שאני לא ארצה לעשות את ההתנהגות שוב‪.‬‬
‫חיזוק מלא – כאשר אנחנו נותנים חיזוק באופן קבוע בכל פעם שההתנהגות מופיעה (בגלל זה נקרא מלא)‪.‬‬ ‫■‬
‫הכחדה יותר קל לעשות בחיזוק מלא‪.‬‬
‫חיזוק חלקי – כאשר נותנים את החיזוק רק בחלק מהמקרים‪.‬‬ ‫■‬
‫לוקח יותר זמן לעשות הכחדה בחיזוק חלקי מהסיבה שגם ככה חלק מהמקרים אני לא מקבל חיזוק אז נשארת בי תקווה שיבוא‬
‫חיזוק‪.‬‬
‫תוכנית חיזוקים – אנחנו חושבים קדימה על איך אנחנו הולכים לתת את החיזוקים בכל פעם שתופיעה ההתנהגות‪ ,‬סוג של תוכנית‬ ‫■‬
‫פעולה לעתיד‪.‬‬
‫התרומה של סקינר שדרך תוכנית חיזוקים אנחנו יכולים לעצב את האישיות של האדם‪.‬‬
‫דוגמא ‪ -‬כיום משתשמים הרבה בתוכנית לילדים עם בעיות ריכוז "כלכלת אסימונים" – לכל מטפל יש כמו אסימונים בכיס‪ ,‬משהו‬
‫שנותן נקודות ועושים רשימה של התנהגויות רצויות ומה המשקל של אותה התנהגות‪ ,‬ככל שההתנהגות יותר קשה\מורכבת\‬
‫דורשת איפוק – ככה המשקל שלה גבוה יותר ובונים עם הילד תוכנית התנהגיות מהכי פשוטה להכי קשה וכך גם האסימונים מ‪1-10‬‬
‫בהתאם לאותן התנהגויות ואז עושים רשימה נוספת על מה שהילד יוכל לקבל ע"י אותם אסימונים‪.‬‬
‫כשהחיזוק הוא חומרי זה ממש לא עוזר לילד ונותן לו הרגשה של אינטרסנטיות‪ ,‬החיזוק צריך להיות ערכי‪.‬‬
‫חיזוק חלקי יוצר למידה איטית‪ ,‬חוזק תגובה נמוך יותר (כי הוא איטי יותר) והכחדה איטית‬ ‫■‬
‫הסבר – חוזק תגובה זה אפקט החיזוק על אותה התנהגות‪ ,‬עד כמה אני עושה את התגובה‪.‬‬
‫דוגמא – בחורה שיוצאת עם מישהו שמתקשר פעם בשבוע‪ ,‬שבועיים חודש והיא אומרת "זה בסדר ככה הוא" והיא יודעת שהוא‬
‫יתקשר גם אם הוא לא התקשר שבוע והיא צודקת‪ ,‬לעומת זאת אישה נשואה שמדברת עם בעלה כל יום – אם פתאום הוא לא‬
‫ידבר איתה שבוע אז היא תהיה בהלם‪.‬‬
 ‫עיצוב (‪)shaping‬‬ ‫■‬

‫סוגים שונים של תכניות חיזוקים‬

‫תכנית חיזוקים ביחס קבוע‪ :‬חיזוק ניתן אחרי מספר קבוע של תגובות שאינן מחוזקות‪.‬‬ ‫■‬
‫הסבר – לדוגמא באופן קבוע מבצעים את ההתנהגות ‪ 3‬פעמים ובפעם הרביעית נקבל חיזוק וככה באופן קבוע‪ 3 ,‬בלי חיזוק ורביעית‬
‫חיזוק‪.‬‬
‫תכנית חיזוקים ביחס משתנה‪ :‬חיזוק ניתן אחרי מספר משתנה של תגובות שאינן מחוזקות‪.‬‬ ‫■‬
‫תכנית חיזוקים ברווח קבוע‪ :‬חיזוק ניתן אחרי זמן קבוע שבו לא ניתן חיזוק‪.‬‬ ‫■‬
‫תכנית חיזוקים ברווח משתנה‪ :‬חיזוק ניתן אחרי זמן משתנה שבו לא ניתן חיזוק‪.‬‬ ‫■‬

‫עוד מושגים סקינרייאניים‬

‫חיזוק חיובי‬ ‫■‬
‫חיזוק שלילי‬ ‫■‬
‫עונש‬ ‫■‬

‫אישיות על פי הביהייביוריזם‬
‫סכום הפעילויות הגלויות של האדם שניתן לראות לאורך זמן‬ ‫■‬
‫הסבר – אישיות זה התנהגויות גלויות‪.‬‬
‫דוגמא למבחן – שרה במהלך כל השיעור חושבת איך היא הולכת לפגוע בחיים שבגד בה עם ורד‪ .‬האם שרה אלימה? לא כי לא‬
‫ניתן לתצפת על המניעים שלה‪ ,‬כל עוד זה בתוך החשיבה אז לא ניתן לתצפת\למדוד לכן זו ספקולציה ולא קשור לגישה‬
‫הביהביוריסטית‪.‬‬
‫היסטוריה של הלמידה שעשה האדם‬ ‫■‬
‫הלמידה היא גם התאמה לחברה ולנורמות‬ ‫■‬
‫פסיכופתולוגיה‪ :‬מאגר התנהגויות לקוי בעקבות היסטוריית חיזוקים לקויה‬ ‫■‬
‫הסבר – אם למשל אני הולכת עם הבן שלי בן שנתיים לחנות משחקים והוא מתחיל לבכות ובגלל שהוא בוכה אני אומרת "תבחר‬
‫מה שאתה רוצה אני אקנה לך" זהו בעצם חיזוק חיובי להתנהגות לא רצויה‪ .‬זוהי פתולוגיה כי התנהגות לא רצויה\לא מסתכלת‬
‫מקבלת עידוד וחיזוק‪ ,‬החיזוק אומר לילד "תעשה את זה עוד הפעם"‪ .‬זהו חיזוק חיובי מצד הילד‪ ,‬הוא עושה התנהגות ‪ X‬ומקבל‬
‫חיזוק לכן ההתנהגות הזאת מקבלת עידוד‪.‬‬
‫הדגשים‪ :‬חסכנות‪ ,‬הסביבה החיצונית‪ ,‬המצב‬ ‫■‬
‫הסבר – תיאוריה חסכנית כי אין לה הרבה מושגים ודרך המושגים המעטים שלה היא מסבירה גם התנהגויות נורמטיביות וגם‬
‫פתולוגיות‪ .‬התיאוריה מדגישה את תפקיד הסביבה החיצונית בעיצוב האישיות ואת החשיבות של המצב הנתון‪ ,‬של תגובת הסביבה‬
‫על אותה התנהגות‪.‬‬
 ‫הנחות יסוד‬

‫מבחינת חופש ודטרמיניזם ההתיאוריה ההתנהגותית היא באמצע בין חופש לדטרמיניזם כי הם לא מדברים על זה שהאדם נולד עם דחפים‬
‫ועם לא מודע‪ ,‬אך מצד שני האדם לא לגמרי חושי כי הוא לא זה שקובע את חייו אלא איך שהאישיות שלו עוצבה בגיל צעיר‪.‬‬
‫מבחינה רציונליות התיאוריה הרבה יותר רציונלית‪ ,‬שכלתנית‪.‬‬
‫מבחינת שלמות וחלקיות לגבי היאיושת – היא הרבה יותר חלקית כי התיאוריה ההתנהגותית לא מתייחסת לרגש‪ ,‬מחשבה אלא רק לחלק‬
‫בצורה מאד ספציפית ונקודתית התנהוגתית ולכן לא מסתכלת על האדם בשלמותו כיישות אחת אלא מאד נקודתי‪.‬‬
‫הסביבה היא זו שמשפיעה על ההתנהגות ולא הדברים המולדים‪ ,‬אין עניין של טמפרמנט או נטיות מולדות‪.‬‬
‫יש יכולת שינוי כי אם משנים את תוכנית החיזוקים אז אפשר לשנות את ההתנהגות‬
‫והיא מאד אמפירית כי הכל ניתן לכמת‪ ,‬ניתן לעשות גרפים‪ ,‬למדוד זמנים מתי ניתן חיזוק ולכן היא מאד מבוססת מחקרית‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫הרצאה ‪14.4.16- 7‬‬
‫סקינר טוען שלאנשים אין רצון חופשי‪ ,‬הרצון החופשי שלנו עוצב בעבר ע"י תוכנית של חיזוקים‪ ,‬כלומר מה שנראה לנו שאנחנו עושים מתוך בחירה בעצם מושפע‬
‫ומעוצב עפ"י תוכנית החיזוקים‪.‬‬
‫לדוגמא האוכל שאנחנו אוכלים זה אוכל שהורגלנו אליו‪ ,‬כיום זה נראה שאנחנו אוכלים מתוך בחירה אבל בפועל הורגלנו לאכילה מסויימת‪.‬‬
‫כמו שהשם אומרים‪ ,‬בתיאוריה ההתנהגותית מתייחסים רק להתנהגות‪ ,‬לא לרגשות ולא למחשבות (הדבר כולל את פאלוב‪ ,‬תורנדייק‪ ,‬סקינר ווטסון שהם נטו‬
‫התנהגותיים)‪.‬‬

‫ווטסון לא לומדים‪ ,‬לא למבחן‪.‬‬

‫ווטסון‪ :‬מדע ההתנהגות‬
‫הכלת עיקרון ההתניה על ההתנהגות האנושית‬ ‫■‬
‫אובייקטיביזציה!‬ ‫■‬
‫הפסיכולוגיה כענף ניסויי‬ ‫■‬
‫ניתן לנבא ולשלוט גם בפסיכולוגיה‬ ‫■‬
‫כיצד נוצרות הפוביות? כיצד ניתן לטפל בפוביות?‬ ‫■‬
‫ווסטון עשה את הניסויים עם אלברט הקטן ובוצעה אצל אלברט התניה אופרנטית והוא למד לפחד מחולדות בנוסף גם בוצעה הכללה‪ ,‬עשו לו התניה לפחד מחולדות‬
‫וההכללה הועברה לבעלי חיים בכלליות ולכל אובייקט בעל פרווה‪.‬‬

‫תורנדייק‪ :‬חוק התוצאה‬

‫השפעת התוצאות על תגובות האורגניזם‬ ‫■‬
‫התנהגות המובילה לתוצאה רצוייה חוזרת ומופיעה‬ ‫■‬
‫הסבר ‪ -‬השאלה שהעסיקה את תורנדייק זה האם בעצם לחתול יש תובנה ‪ ,‬האם הוא תופס את הפרנציפ או שהוא לומד באופן אקראי לצאת מהקופסא? תורנדייק הגיע‬
‫למסקנה שההתנהגות משתנה בהתאם לתוצאה‪.‬‬
‫תורנדייק עבד בעיקר עם חתולים ומה שעניין אותו זה אם באמת בבעלי החיים יש אינטליגנציה כמו לבני אדם (אמנם במינון נמוך יותר)‪.‬‬

‫איך תורנדייק יכל דרך התוצאות של המחקרים שלו לבדוק אם לחתול יש תובנה של המצב או שהתוצאה היא רק מצב של ניסוי וטעייה?‬
‫אופציה אחת – ירידה בזמנים בין התנהגות להתנהגות – בדיקה אחת היא לבדוק את מהירות ביצוע ההתנהגות – כל כמה זמן‪ ,‬מפעם למפעם (אנחנו‬ ‫●‬
‫יוצאים מנקודת הנחה שככל שאדם לומד התנהגות מסויימת אז הוא יחזור על אותה התנהגות בצורה מהירה יותר עם הזמן)‪ .‬אופציה זו לא מספיקה בשביל‬
‫להראות אם מדובר בתובנה‪.‬‬
‫אופצייה שנייה – לבדוק אם ההתנהגות היא מיידית ‪ -‬תורנדייק טען שאם יש תובנה ברגע שהחתול ינסה לצאת פעם אחת‪ ,‬פעם שנייה – לא רק שהזמנים‬ ‫●‬
‫יהיו קצרים מנסיון לנסיון‪ ,‬אלא מה שצריך להיות (במקרה של תובנה) זה שעם הניסיון לא תהיה ירידה בזמנים אלא צריכה להיות התנהגות מיידית‬
‫שחוזרת על עצמה (ולא רק זמן תגובה קצר יותר בכל פעם)‪ ,‬כי ברגע שנופל לי האסימון ואני לומד אני ישר אגש לידית לפתוח אותה‪.‬‬
 ‫תורנדייק עם הגרפים שעשה מצא שלחתולים אין יכולת תובנה כמו שיש לבני אדם‪,‬‬
‫מה שהוא ראה בניסוי זה שזמן התגובה הולך ונהיה קצר יותר כלומר יש יכולת למידה אבל לא יכולת תובנה‪.‬‬

‫השפעת התוצאה על ההתנהגות‬

‫תורנדייק טען שיש השפעה לתוצאה של ההתנהגות‪ .‬כלומר ההשפעה של התגובה או של הסביבה או השפעה של אותה התנהגות‪ ,‬זה בעצם מה שסקינר קרא לו‬
‫"חיזוק" ‪ -‬ההשפעה של ההתנהגות מחזקת את ההתנהגות עצמה‪ ,‬לכן התנהגות שמובילה לתוצאה רצויה אנחנו לומדים שכדאי לעשות את ההתנהגות הזאת שוב ושוב‬
‫וכך בעצם אנחנו לומדים את אותה התנהגות‪.‬‬
‫לדוגמא ‪ -‬ילד שלומד לבחינה ונכשל בעצם לא מקבל את התוצאה הרצויה וסביר להניח שיגיע רגע שהילד יגיד שהוא לא לומד יותר כי הוא לא מקבל את התוצאה‬
‫הרצויה‪ .‬התוצאה הרצויה זה החיזוק‪.‬‬

‫מה ההבדל בין תורנדייק לסקינר?‬

‫זה שונה מסקינר כי תורנדייק התיייחס גם להתניה אופרנטית אך היה יותר עסוק בניסוי עם חתולים ובניסיון להבין איך בעצם מתרחש התהליך של הלמידה‪ ,‬מה‬
‫משפיע על התהליך הזה של הלמידה והאם בעלי חיים לומדים כמו שבני אדם לומדים‪ ,‬תורנדייק ניסה לבדוק גם את העקומה של הלמידה‪ ,‬איך בעצם תהליך הלמידה‬
‫מתרחש‪.‬‬
‫סקינר לעומת זאת היה יותר עסוק גם בהתניה אופרנטית אבל גם עסוק יותר בחיזוקים‪ ,‬באיך לעצב התנהגות ולא כל כך בלמידה‪ ,‬אלא יותר בעיצוב של התנהגות ע"י‬
‫חיזוקים (בין אם חיוביים או שליליים)‪.‬‬

‫אלברט בנדורה‪social-cognitive theory :‬‬

‫התיאוריה של בנדורה היא תיאוריה קוגנטיבית‪-‬סוציאלית‪ ,‬ובשונה מההתנהגותיים בנדורה מתייחס גם לחברה‪.‬‬
‫התנגד להסקה מתוך מחקרי בעלי חיים‬ ‫■‬
‫הסבר – טען שהתיאורטיקנים ההתנהגותיים לא התייחסו לתהליכים קוגניטיביים שהם ייחודיים לבני אדם ואין אותם אצל בעלי חיים‬
‫ולכן התנהגות האדם מורכבת מיותר גורמים מאשר התנהגות בעלי חיים‪.‬‬
‫טען שהבהביוריסטים לא התחשבו בתהליכים קוגניטיביים‬ ‫■‬
‫הפסיכודינמיים לא התייחסו לשינויים הרבים בהתנהגות במצבים שונים ומול אנשים שונים‬ ‫■‬
‫הסבר – הפסיכודינמיים (מהאלר וכו') מדברים על תהליכים עמוקים אך פחות מתייחסים לשינויים שקורים בהתנהגות של אותו אדם‬
‫בסיטאציות שונות‪ ,‬פחות שמו דגש על סביבת התפתחות האדם‪ ,‬לדוגמא אנחנו יכולים להתנהג בסיטואציה אחת בצורה ‪ X‬ובפעם‬
‫הבאה באותה הסיטואציה בדיוק נתנהג בצורה ‪ Y‬לכן זה אומר שאנחנו מושפעים מעבר לנטייה אישיותית ומושפעים מאד‬
‫מהסביבה‪ .‬טוען שהפסיכודינמיים נתנו פחות מקום לשינויים שקורים מהשפעה של הסביבה‪.‬‬
‫הנחת ייסוד‪ :‬התנהגות נשלטת בעת ובעונה אחת על ידי גורמים פנימיים וחיצוניים‬ ‫■‬
‫הסבר – הגורמים הפנימיים הם הנטיות האישיותיות והחיצוניים זה הסביבה‪.‬‬

‫ניסוי הבובה של בנדורה ‪-‬‬

‫בנדורה לקח ‪ 2‬קבוצות ילדים והציג בפניהם מבוגר שמשחק עם בובה‪.‬‬
‫בקבוצה א' המבוגר הפגין התנהגות אלימה כלפי הבובה ובקבוצה ב' המבוגר שיחק עם הבובה ולא הפגין אלימות כלפיה‪.‬‬
‫בנדורה מצא שמי שצפה בהתנהגות האלימה של המבוגר – הילדים חיקו את ההתנהגות שלו‬
‫ומי שהיה בקבוצה ב' ולא צפה בהתנהגות האלימה – לא התייחס לבובה באלימות‪.‬‬

‫חיקוי זה אחד המושגים המרכזיים שבנדורה דיבר עליהם‪ ,‬הוא טען שאנחנו לא צריכים להתנהג התנהגות מסויימת בשביל ללמוד לעשות אותה אלא מספיק שרק‬
‫נצפה באותה התנהגות ונוכל להוציא אותה לפועל רק כתוצאה מצפייה בלבד‪ ,‬לכן החלק של החשיבה מבחינתו זה גורם מאד משמעותי בתוך התיאוריה שלו‪.‬‬
‫דוגמא – הומלס שמגיע לרמזור וצריך לחצות את הכביש והוא חוצה באדום – הוא חוצה ואנשים לא חוצים אחריו ואחר כך באותו רמזור‪ ,‬אותו איש לבוש בחליפת‬
‫עסקים וחוצה את הכביש באדום ועכשיו אנשים כן מחקים אותו ועוברים באדום אחריו‪.‬‬
‫זה מתייחס לצפייה במודל – מחקים אדם שהיינו רוצים להיות כמוהו‪ .‬הדפוס הזה של למידה בחיקוי אכן תקף גם היום‪.‬‬
‫דבר נוסף שהתיאוריה והניסוי שלו העלו אלא הן תהיות בנוגע לצפייה בתוכניות אלימות בטלוויזיה ובקולנוע ומשחקי מחשב שהרבה פעמים‬
‫אנחנו תוהים האם לאפשר לילדים להיחשף אליהם ועד כמה – דרך הניסוי שלו אפשר לראות שהדברים הללו אכן מגבירים את ההתנהגות‬
‫האלימה‪.‬‬

‫דטרמיניזם הדדי‪Reciprocal Determinism -‬‬

‫ישנם כל הזמן יחסי גומלין בין גורמים קוגניטיביים‪ ,‬גורמים התנהגותיים וגורמים סביבתיים‬ ‫■‬
‫הסבר – ההתנהגות שלנו בכל רגע היא פועל יוצא של ההשפעה של שלושת הגורמים האלה‪.‬‬
‫לאדם יש ציפיות (קוג') מהסביבה והוא מתנהג בהתאם לציפיות שלו‪.‬‬ ‫■‬
‫הסבר ‪ -‬ציפיות זה חלק קוגניטיבי‪ ,‬ציפייה היא מחשבה ולא רגש‪ .‬אם אני מקווה שיקשיבו לי בכיתה אז זה ציפייה ולא רגש‪.‬‬
‫ההתנהגות משפיעה על הסביבה שמשתנית ומספקת מידע חדש לאדם‬ ‫■‬
‫הסבר – אנחנו מדברים על השפעה הדדית‪ ,‬כי מצד אחד הסביבה משפיעה על האדם אך מצד שני גם לאדם יש ציפיות מהסביבה‬
‫והוא יתנהג באופן מסוים כדי לקבל משהו מסוים מהסביבה‪ ,‬לכן האדם והסביבה נמצאים כל הזמן בהשפעה הדדית‪.‬‬

‫האם התיאוריה של בנדורה היא אופרנטית‪ ,‬קלאסית או בכלל לא התניה?‬

‫בנדורה אומר שהילד צופה במבוגר מתנהג בהתנהגות חדשה ואז מתוך הצפייה הילד מחקה ומתנהג בהתאם כמו האדם המבוגר‪.‬‬
‫כשמדברים על התניה קלאסית מדברים למשל על הבשר שעושה ריור ואחר כך אנחנו מצמידים לבשר פעמון והפעמון עושה ריור‪.‬‬ ‫●‬
‫לכן בהתניה קלאסית אין למידה של התנהגות חדשה‪ ,‬אין‪ .‬כל מה שיש זה שגירוי חדש שפעם היה נייטרלי (כמו החולדה של‬
 ‫ווטסון)‪ ,‬הפעמון אצל אלברט גרם לבכי לכן אחר כך שהפעמון והחולדה הוצמדו – הם גרמו לבכי‪ .‬לכן בעצם בהתניה קלאסית אין‬
‫למידה של התנהגות חדשה אלא רק אסוציאציה של ההתנהגות הפיזיולוגית עם גירוי אחר‪.‬‬
‫לעומת זאת בהתניה אופרנטית זה מתחיל מכך שהאדם עושה התנהגות באופן אקראי ואז הוא מקבל חיזוק‪ ,‬הוא עצמו צריך לקבל‬ ‫●‬
‫חיזוק (שיכול להיות התוצאה של ההתנהגות) ואז הוא לומד התנהגות חדשה‪ ,‬כלומר התנהגות חדשה מתרחשת בהתניה‬
‫אופרנטית (ולא בקלאסית‪ ,‬בקלאסית התוצאה היא התנהגות פיזיולוגית קיימת שמוצמדת לגירוי חדש)‪.‬‬
‫במודל של בנדורה האם הילד קיבל חיזוק? לא‪ ,‬הילד לא עשה התנהגות רנדומלית ולא קיבל חיזוק וגם אין קשר לתגובה פיזיולוגית –‬
‫הילד רק ישב וצפה והסתכל במודל ואחר כך התנהג כמוהו‪ ,‬שזה בעצם מה שקורה ביומיום עם ילדים – הם צופים בהורים שלהם ואז‬
‫מתנהגים כמוהם בלי קשר לחיזוק כזה או אחר‪ ,‬לכן בנדורה לא מדבר על חיזוקים אלא על חיקוי של התנהגות‪.‬‬
‫החיקוי הוא לא התניה אופרנטית וגם לא התניה לא קלאסית – מדובר כאן בקוגניציה (חיקוי וצפייה‪ ,‬למידה מתוך צפייה) ולא התניה‪.‬‬

‫בנדורה אומר שיש הדדיות בין התהליכים הקוגניטיביים בעולם הפנימי של האדם לבין הגורמים הסביבתיים ולבין ההתנהגות עצמה‪ .‬כלומר‬
‫יש השפעה הדדית בין שלושת הגורמים (בתרשים מעל)‪.‬‬
‫בנדורה התעסק יותר בתהליכים שגורמים להתנהגות מסויימת (בניגוד לתורנדייק שהתמקד בלמידה של ההתנהגות)‪ ,‬בנדורה טען‬
‫שהצפייה גורמת לנו לחיקוי של אותה התנהגות וזהו השלב ראשון‪ ,‬והשלב השני הוא שבנדורה אומר שיש פה תיווך של גורמים קוגניטיביים‬
‫כלומר אני אחקה את ההתנהגות לא רק בגלל שאני צופה בה אבל אני אבדוק מה תהיה התוצאה – אני אבדוק לאן המודל הזה מגיע‪ ,‬אם‬
‫למודל החיקוי יש תוצאה שאני רוצה אז אני אחקה אותו (סוג של חיזוק) אבל השיקול הזה שאנחנו עושים אם כדאי לי לעשות את החיקוי זה‬
‫עוד תיווך קוגניטיבי שבנדורה הוסיף וזה יהיה תלוי בעד כמה אני מגיע לתוצאה הרצויה‪.‬‬

‫דטרמיניזם הדדי‪Reciprocal Determinism -‬‬

‫אישיות היא למידה חברתית‬

‫בהפרעה נפשית אדם לא מצליח לקבל וללמוד מהסביבה‬ ‫■‬
‫לומדים בעזרת שלושה תהליכים מרכזיים‪:‬‬ ‫■‬
‫למידת צפייה‪observational learning -‬‬ ‫‪.1‬‬
‫וויסות עצמי‪self regulation -‬‬ ‫‪.2‬‬
‫חוללות‪/‬יעילות עצמי‪self efficacy -‬‬ ‫‪.3‬‬
 ‫בנדורה אמר שדרך תהליכים קוגניטיביים אנחנו גם לומדים התנהגות‪ ,‬לכן כשמדובר בהפרעה אישית מדובר באדם שלא מצליח לקבל‬
‫וללמוד מהסביבה‪ ,‬בנדורה טען שאנחנו לומדים התנהגות ע"י ‪ 3‬תהליכים מרכזיים‪ :‬למידה ע"י צפייה‪ ,‬וויסות עצמי (דיבור עצמי‪ :‬אל תדאגי‪,‬‬
‫הכל יהיה בסדר‪ ,‬למדת השקעת ותצליחי במבחן) ויעילות עצמי‪.‬‬

‫למידת צפייה‬
‫לא כל למידה תלויה בחיזוק ישיר‬ ‫■‬
‫הסבר – כמו בהתניה אופרנטית‬
‫לומדים על פי תוצאות צפויות‬ ‫■‬
‫הסבר – לומדים עפי צפייה במודל‪ ,‬אנחנו יכולים לצפות במודל ולראות מה קורה לאותה התנהגות ולפי זה אנחנו יכולים להחליט‬
‫אם אנחנו רוצים לחקות אותו או לא‪.‬‬
‫לומדים על ידי צפייה במודל‬ ‫■‬
‫מודל אמיתי (אבא‪ ,‬המורה‪ ,‬המדריך‪ ,‬המפקד)‬ ‫‪.1‬‬
‫מודל סמלי (ספיידרמן‪ ,‬דורה)‬ ‫‪.2‬‬

‫‪The Bobo doll experiment‬‬

‫בניסוי רואים את החיקוי אבל זה לא עונה על השאלה אם הילד למד את ההתנהגות האלימה ויאמץ אותה לעתיד (אם הוא למד אז זה‬
‫בתנאי שתהיה לו השפעה חיובית או חיזוק חיובי לאותה התנהגות מהסביבה)‪.‬‬

‫תהליכים של חיקוי ממודל‬

‫תשומת לב למודל – חייבים קודם כל לשים לב למודל‪ ,‬אם יש מודל ואני לא שמה לב אליו אז אני לא אקלוט אותו ולא אלמד‬ ‫‪.1‬‬
‫ממנו‪.‬‬
‫זכירה של המודל (קוד חזותי או מילולי) – צריך לתצפת ולזכור כדי אחרי זה לעשות סוג של שחזור מוטורי של אותה התנהגות‬ ‫‪.2‬‬
‫שחזור מוטורי – שחזור פיזי של ההתנהגות‬ ‫‪.3‬‬
‫מוטיבציה (הנעה בעקבות חיזוק) – לעשות את אותה התנהגות שוב פעם‪ .‬איך תהיה מוטיבציה לעשות אותה שוב? אם נקבל סוג‬ ‫‪.4‬‬
‫של חיזוק או תוצאה בסביבה שמחזקת את אותה ההתנהגות‪.‬‬

‫למידה מתוך צפייה במודל‬

‫חיזוק חיובי‪/‬עונש מואצל ‪ -‬כשהלומד רואה את מעשי המודל וגם את תוצאותיהם ומבין שהתוצאות תלויות בהתנהגות המודל‪ ,‬הוא‬ ‫■‬
‫חווה בעקיפין את החיזוק או את העונש שקיבל המודל‪.‬‬
‫חיזוק חיובי מואצל ‪ -‬כשהאדם מגביר התנהגות שראה כי היא מחוזקת כשהמודל מבצע אותה‪.‬‬
‫עונש מואצל ‪ -‬כשהאדם נמנע מהתנהגות שהמודל קיבל עליה עונש‪.‬‬
‫השפעות מעצבות ‪ -‬הצפייה במודל יכולה לחזק ולגרום לכך שההתנהגות תחזור וזוהי בעצם השפעה מעצבת (שתעצב התנהגות)‬ ‫■‬
‫אך יכולה להיות גם השפעה מעכבת‪.‬‬
‫השפעות מעכבות ‪ -‬השפעה מעכבת זה לדוגמא כמו בסדנאות נגד שימוש בסמים – מביאים נרקומן לשעבר שמספר כמה היה לו‬ ‫■‬
‫קשה וכמה עוגמת נפש עבר ולאיזה מצבי שפל הגיע וכו'‪ ,‬מה שאנחנו רוצים שיקרה מול אותו מודל חיקוי זה עיכוב השפעה בכדי‬
‫שלא תהיה את אותה ההתנהגות בקרב הצופים‪ ,‬כלומר צפייה במודל יכולה לגרום גם לעיכוב השפעה‪ ,‬האדם לא רוצה לעשות‬
‫את אותה התנהגות כדי לא לגמור כמו המודל‪.‬‬
‫השפעות המבטלות עכבות ‪ -‬באותה מידה יכולות להיות השפעות שמבטלות עכבות לדוגמא אם מדברים על אדם שבנטייתו הוא‬ ‫■‬
‫ביישן‪ ,‬הוא מופנם ולא יוצר קשר עין‪ ,‬אנחנו יכולים להראות לו מודל לחיקוי של בחורה שכן יוצרת קשר עין ומחייכת והאדם יכול‬
‫לראות שאותה בחורה כן מקבלת הרבה יותר יחס חיובי ולכן זה יכול להיות השפעה שמבטלת את העכבות‪ ,‬לאדם הייתה עכבה‬
 ‫שהוא מופנם ולא יוצר קשר וברגע שנראה לו מודל לחיקוי שכן מקבל תוצאות חיוביות אז מאד יכול להיות שזה יבטל את העכבות‬
‫והאדם ירצה להתנהג בהתאם‪.‬‬
‫השפעות מזרזות ‪ -‬יכולה להיות גם השפעה מזרזת – ברגע שאנחנו מראים את המודל לחיקוי – אותו מודל יזרז את תהליך הלמידה‬ ‫■‬
‫של ההתנהגות – יגרום לתהליך למידה של התנהגות בצורה מהירה יותר‪ .‬לדוגמא כמו ילד שרואה את ההורה אומר תודה ואז הוא‬
‫בעצמו יגיד תודה או כמו שמלמדים בהתעמלות קרקע – הרבה פעמים מראים שכדי שהילד יוכל לעשות את התרגיל – מראים לו‬
‫בסרט מישהו שעשה את התרגיל וזה המודל לחיקוי ורק אחר כך הילד עושה את התרגיל‪ ,‬בעצם הצפייה במודל עוזרת ללמידה‬
‫מהירה יותר של ההתנהגות‪" .‬תסכל מה אני עושה ואז תעשה" כי ה"להסתכל" זה צפייה במודל שמזרזת את תהליך הלמידה‪.‬‬

‫וויסות עצמי‪self regulation-‬‬

‫האדם נותן לעצמו חיזוקים‬ ‫■‬
‫הסבר ‪ -‬דוגמא לוויסות זה כמו שבחשמל יש ‪ ON‬ו‪ off‬זה אדם שאין לו וויסות – או שהוא בשקט או שהוא צועק‪ ,‬או שהוא צם או‬
‫שהוא בולס‪ ,‬או שהוא לא לומד בכלל או פתאום לומד ‪ – 7\24‬אין וויסות‪ ,‬אין רגולציה‪ .‬מי שיש לו דימר יכול לשחק עם האור – יכול‬
‫להיות אור יותר חזק או חלש‪ ,‬וגם לנו יש יכולת לפתח סוג של דימר פנימי וזה בעצם הוויסות העצמי‪.‬‬
‫אנחנו עושים וויסות עצמי ע"י חיזוקים – "בואי תלמדי‪ ,‬תצליחי ועוד מעט בקיץ תיסעי לחול‪ ,‬תחזיקי מעמד עוד קצת" – זה בעצם‬
‫דיבור עצמי שעוזר לי להחזיק את עצמי ולהתמודד עם המצב‪ .‬החיזוק יכול להיות חיצוני – כסף ‪ ,‬פיצה ‪ ,‬ציון‪ ,‬נסיעה לחול וכו' וחיזוק‬
‫פנימי יכול להיות עניין\רגש‪.‬‬
‫חיזוק חיצוני (כסף‪ ,‬פיצה)‬ ‫■‬
‫חיזוק פנימי (עניין‪ ,‬רגש)‬ ‫■‬
‫זוהי מערכת נלמדת ומתפתחת‪ -‬עם העלייה בגיל ובבשלות יש עלייה בוויסות העצמי‬ ‫■‬
‫הסבר ‪ -‬ככל שאנחנו יותר מבוגרים ויותר בוגרים בנפשנו ככה יש לנו יכולת טובה יותר לווסת את עצמנו‪ .‬לדוגמא בסמסטר א' היה‬
‫יותר קשה סביב המבחנים ובסמסטר ב' נהיה יותר מנוסים ונצליח לווסת את החרדה טוב יותר ולא נגיע לעוצמות חרדה של סמסטר‬
‫א'‪ .‬ואם נזכור את השיעור אז בשנה ג' בכלל לא תהיה חרדה‪ .‬זוהי היכולת לווסת את עצמנו‪ .‬זוהי לא יכולת למידה אלא יכולת‬
‫דיבור עצמי‪ ,‬יכולת לתת לעצמי חיזוקים ולדבר עם עצמי כדי להוריד את העוצמה של הרגש‪.‬‬

‫הרצאה ‪1.5.16 – 8‬‬

‫חזרה ‪ -‬בנדורה הוסיף למרכיב ההתנהגותי מרכיב קוגנטיבי‪.‬‬
‫בנדורה נותן איזשהו מענה לביקורת שהייתה לגבי התיאוריה ההתנהגותית – הביקורת הייתה שאנחנו לא מתנהגים כמו בעלי חיים כלומר‬
‫שאנחנו לא עובדים רק עפ"י התניות (אם נקבל חיזוק אז נתנהג באופן מסוים)‪ ,‬בנדורה אמר שהאדם הוא יצור שגם חושב לכן לא לומדים‬
‫התנהגות רק מעצם חיזוקים אלא בנוסף עושים איזשהו תהליך מחשבתי ושיקולי דעת שעוזרים לנו להחליט אם להתנהג בדרך אחת או‬
‫אחרת‪.‬‬
‫בנדורה אמר שאחד האמצעים ללמידה הוא חיקוי – אנחנו מחקים את האדם האחר‪ ,‬יש חיקוי של מודל‪ ,‬אבל זה לא חיקוי באופן אוטומטי‬
‫שהוא לא שקול וחסר הגיון‪ ,‬אלא בנדורה טוען שגם כשאנחנו מחקים את המודל אנחנו בודקים אם ההתנהגות של אותו מודל מביאה‬
‫לתוצאות רצויות שאני מעוניין בהם‪ ,‬אם התוצאה אצל אותו מודל לא רצויה אז נפעיל שיקול דעת ונחליט שלא להתנהג כמוהו‪ .‬בקיצור‬
‫החיקוי לא אוטומטי‪.‬‬

‫פתולוגיה‬
‫בנדרה טען שהאדם הפתולוגי וההפרעות הפסיכולוגיות מתרחשות כשהאדם לא מצליח ללמוד מהסביבה‪.‬‬
‫מבחינת בנדורה האדם כל הזמן באינטראקציה עם הסביבה (הוא בוחן אותה ומפעיל שיקול דעת וככה הוא משפיע עליה והיא משפיעה‬
‫עליו)‪,‬‬
‫לכן אדם שסובל מפתולוגיה זה בעצם אדם שלא מצליח ללמוד מההתנסויות שלו‪ ,‬אדם שהוא תקוע – כל הזמן באותו מקום ולא זז‪.‬‬
‫אדם שהוא תקוע הוא אדם שלא מצליח ללמוד מהניסיון שלו מהסביבה ולכן מבחינת בנדורה הוא יהיה פתולוגי‪.‬‬

‫(הערה בנושא החומר למבחן ובכלל ‪ -‬כשמדברים על הדחקה זה מרמז לנו שקיים לא‪-‬מודע מאחורי ההדחקה‪ ,‬הלא‪-‬מודע והדחקה הם לא‬
‫רלוונטיים כשמדברים על תיאוריות התנהגותיות וזה כולל גם את התיאוריה של בנדורה‪ ,‬יש לשים לב להבדל בין הדחקה והכחדה – זה‬
‫כביכול דבר דומה בפועל אך מבחינה תיאורטית לשים לב שמדובר במושגים של תיאוריות שונות‪ ,‬כנל לגבי מנגנוני הגנה ‪ -‬אין דבר כזה גם‬
‫מנגנוני הגנה בתיאוריות התנהגותיות‪ ,‬כשמדברים על תיאוריה מסויימת אז להשתמש בכל תיאוריה עם המושגים שלה)‪.‬‬

‫בנדורה טען שהדרך שלנו ללמוד היא דרך חיקוי‪ ,‬דרך הצפייה במודל‪ ,‬דרך ויסות עצמי ודרך החוללות העצמית‪.‬‬
‫דרך הצפייה במודל אנחנו יכולים ללמוד התנהגות – אם התוצאה רצויה אז נלמד להתנהג באותו אופן אבל אותה צפייה במודל יכולה גם‬
‫לעכב התנהגות – אם אני רואה שאדם מתנהג באופן מסוים ואותה התנהגות התוצאה שלה לא רצויה (כמו הדוגמא של הנרקומן) אז נמנע‬
‫מאותה התנהגות‪.‬‬

‫וויסות עצמי‬
‫וויסות עצמי זה תהליך דרכו אנחנו לומדים במהלך החיים שלנו‪ .‬כשיש מצב של וויסות זה כמו דימר שלאדם יש לגבי הרגש כמו בדוגמא של‬
‫האור‪ ,‬בשאטר רגיל בחדר יש ‪ ON‬ו‪ off‬ולגבי וויסות עצמי אצל האדם זה יכול להיות מצב של קיצוניות אצל האדם‪ ,‬קיצון שהוא שקט‪ ,‬מופנם‬
‫ומאופק ומנגד קיצון מוחצן ומתפרץ‪ ,‬אדם כזה אין לו ויסות כי הוא או שחור או לבן‪ ,‬הוא עובר מאיפוק וספיגה של הכול לבין התפרצות עצבים‪.‬‬
‫זה אדם ללא וויסות עצמי או כזה שיש לו בעיות בוויסות עצמי‪.‬‬
‫אדם שהוא בעל יותר וויסות עצמי זה כמו הדוגמא של הדימר באור שבעזרתו אפשר להחשיך ולהאיר לפי איך שמתאים לי‪ ,‬אותו דבר עם‬
‫אדם בעל יכולת וויסות – זה אדם שיכול לבטא גם את הרגשות הכי קשים אבל עדיין לא בצורה גולמית‪ ,‬מתפרצת אלא בצורה יותר‬
‫מעודנת‪ ,‬שקולה וניתן לנהל איתו דיאלוג‪ .‬לכן המושג של ויסות עצמי מאד שכיח בספרות‪ ,‬לדוגמא בהפרעות אכילה בהן יש ‪ ON‬ו‪ , off‬יש בהן‬
‫בעיות בויסות רגשי‪ ,‬גם אצל ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז שהם היפרקאטיביים ומתקשים להרגיע את עצמם‪ ,‬גם בהתמכרויות יש נושא‬
‫של ויסות רגשי מאד חזק‪.‬‬

‫וויסות ע"י דיבור עצמי וחיזוקים חיצוניים ופנימיים‬

‫בנדורה אומר שוויסות רגשי הוא מושג חשוב‪ ,‬וויסות עצמי מתרחש כשאנחנו מסוגלים לדבר לעצמנו‪ ,‬זה קורה כשהאדם נותן לעצמו חיזוקים‬
‫ע"י דיבור עצמי‪ ,‬החיזוקים יכולים להיות חיצוניים כמו כסף‪ ,‬אוכל‪ ,‬בגדים‪ ,‬קניות ודברים מהנים שהוא עושה לעצמו‪ ,‬או יכול להיות חיזוק פנימי‬
‫שיכול להיות מרגש‪ ,‬מעניין‪ ,‬מאתגר‪ ,‬מהנה‪ .‬זוהי בעצם מערכת שהיא נלמדת והיא מתפתחת לאורך השנים כאשר בגיל הבגרות אנחנו‬
‫אמורים לדעת לווסת את עצמנו בצורה טובה יותר‪ .‬ילדים יש להם עדיין קושי בוויסות‪ ,‬הם מתפרצים‪ ,‬קשה להם להירדם‪ ,‬לעבור משלב של‬
‫השתוללות לרגיעה‪ .‬ככל שאנחנו גדלים בגיל אנחנו אמורים לפתח את אותה מערכת ולדעת לווסת את עצמנו בצורה טובה יותר‪.‬‬

‫איך מתבצע וויסות עצמי‬

‫תצפית עצמית ‪ -‬בעצם אנחנו צופים בעצמנו לדוגמא מישהו עיצבן אותי ואני מוצאת את עצמי מתפרצת‪ ,‬צועקת וכו' – זוהי בעצם‬ ‫‪.1‬‬
‫תצפית עצמית‪ ,‬אני רואה את עצמי מתנהגת באופן מסוים‪.‬‬
‫שיפוט והערכה ‪ -‬זה שלב בו אני מעריכה או שופטת את עצמי – האם ההתנהגות שלי היתה נכונה או לא‪ ,‬מתאימה או לא‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫תגובה עצמית ‪ -‬בעקבות ההערכה והשיפוט אני גם מגיבה לעצמי‪ ,‬זוהי מערכת שפועלת ביני לבין עצמי‪ ,‬אני מגיבה לעצמי "כל‬ ‫‪.3‬‬
‫הכבוד שהתנהגת ככה" או "לא מתאים לך להתנהג ככה‪ ,‬פעם הבאה תשלטי בעצמך או תמנעי מדיבור איתו" בעצם אנחנו‬
‫מגיבים לעצמנו מתוך רצון לנהוג באופן אחר ולהצליח לווסת את עצמנו בצורה טובה יותר‪ .‬הדבר הזה אולי נשמע פשוט אך הוא‬
‫מאד משמעותי‪.‬‬
‫בראיונות עבודה למשל בדרך כלל מרואיינים נכנסים ללחץ (לחץ זה ביטוי לרגש) והרבה פעמים מתוך הלחץ והחרדה אנחנו לא‬
‫מצליחים לבטא את עצמנו בצורה מתאימה או בצורה כזאת שתשקף את הכישורים שלנו‪ .‬יש אנשים שאף נמנעים מהגעה לראיון‬
‫עבודה מתוך קושי לוויסות עצמי‪ .‬לדוגמא בנדורה אומר שלקראת מבחן או דבר מלחיץ – יש לדבר עם עצמך ולהרגיע את עצמך‪,‬‬
‫להגיד שהכול יהיה בסדר‪ ,‬להשתמש באמירות שיחזקו אותי ויגרמו לי להתנהג בצורה מותאמת יותר לסביבה‪.‬‬

‫חוללות‪/‬יעילות עצמית‬
‫באיזו מידה את יכולה לעמוד במשימה מסוימת?‬ ‫■‬
‫איך את מעריכה את הצלחתך המשימה?‬ ‫■‬
‫יעילות עצמית גבוהה היא היכולת לקבוע לעצמי מטרות ויעדים והתחושה שאני יכול לעמוד בהם‬ ‫■‬
‫מה זה חוללות?‬
‫מסוגלות עצמית או חוללות\יעילות עצמית (באנגלית‪ )Self efficacy :‬היא תפיסתו של הפרט לגבי יכולתו לבצע התנהגות שתביא לתוצאה‬
‫מסוימת‪ .‬זוהי אמונתו של האדם (בין אם היא מציאותית או לא)‪ ,‬ביכולותיו לבצע משימה מסוימת‪.‬‬
‫כשאנחנו מדברים על חוללות מדברים על משהו שמתרחש‪ ,‬שקורה‪ ,‬יכולת לשינוי‪.‬‬
‫בנדורה מדבר על היכולת שלנו‪ ,‬על התפיסה שלנו את עצמנו כיכולים או כמסוגלים לחולל שינוי‪ .‬מה הכוונה?‬
‫לדוגמא ‪ -‬אם אני בכיתה ואומרת "שקט" – עד כמה אני מאמינה בעצמי שאני אצליח לחולל שינוי בכיתה בזה שבאמת יקשיבו לי‪ ,‬זו הכוונה‪.‬‬
‫למה? הרבה פעמים אנחנו בחיים אין לנו את היכולת של חוללות ואנחנו אומרים לעצמנו "אני לא אצליח‪ ,‬אין לי מה לדבר איתו כי במילא‬
‫הוא לא יבין‪ ,‬אין טעם לנסות כי לא יבינו" וכו'‪ .‬היכולת שלנו זה לא רק לבטא את עצמנו אלא שאנחנו ממש נצליח להשפיע על הסביבה דרך‬
‫ההתנהגות שלנו‪ ,‬דרך הדיבור‪.‬‬

‫המושג חוללות מדבר על הגישה והאמונה שלי‪ ,‬מעבר לשאלה אם תהיה תוצאה או לא‪ ,‬זה מדבר על האמונה שלי ועל התפיסה שלי‬
‫כמסוגלת לחולל שינוי‪ ,‬לכן זה לא נמדד בשאלה אם הצלחתי להשיג את המטרה או לא‪.‬‬
‫יש לעשות הפרדה בין האמונה שלי וביכולות שלי בעצמי ולבין מה שקורה בחוץ – יכול להיות גם מצב של יחסים בינאישיים שבו הצד השני‬
‫לוקח לו זמן לקלוט או להבין נושא מסויים‪ ,‬אבל עדיין זה לא צריך לפגוע בתפיסה שלי את עצמי (כלומר אם אני חושבת ש"הוא בטח לא יבין‬
‫אותי אז אין טעם לדבר איתו" האמירה הזאת מבטאת את המחשבה שאני לא מסוגלת לחולל שינוי‪ ,‬לכן יש לעשות הפרדה וכן לרצות‬
‫לדבר ולשאול‪ ,‬אם הוא יבין אותי או לא זה לא מה שמשנה‪ ,‬מה שמשנה זה האמונה שלי שאני כן מסוגלת לדבר ולהסביר לו את מה שאני‬
‫מרגישה)‪.‬‬
‫המושג חוללות מתייחס למידה בה אני יכולה לעמוד במשימה מסויימת ואת ההערכה שלי בהצלחה במשימה‪.‬‬

‫ממה מושפעת חוללות\יעילות העצמי?‬

‫סיום ביצוע‪ :‬האם האדם מצליח או נכשל?‬ ‫■‬
‫הסבר – אנחנו יוצאים למשימה‪ ,‬האם נצליח בה? בנדורה כל הזמן אומר שאנחנו נמצאים באינטראקציה עם הסביבה לכן אם אני‬
‫נכשל פעם אחרי פעם אני בעצם לומד שאני לא מסוגל או לא יכול‪ ,‬לכן האינטראקציה הזאת בין מה שאני מקבלת כתוצאה זה‬
 ‫דבר שישפיע גם על החוללות העצמית (כלומר אם אני רואה שאני לא מצליח כל הזמן אז זה ישפיע על החוללות העצמית שלי‬
‫בכך שהדבר יערער אותה ואני לא אאמין שיש לי יכולת לשנות דברים)‪.‬‬
‫צפייה באדם אחר מצליח או נכשל‬ ‫■‬
‫הסבר – כשאנחנו רואים מודל של אדם שמצליח‪ ,‬למשל כשמלמדים התעמלות אומנותית הרבה פעמים נראה שמראים תרגיל‬
‫בטלוויזיה רק כדי שהמתאמנים יראו את המודל וכך ילמדו אותו‪ ,‬אחרי זה גם נותנים להם לדמיין את עצמם עושים ורק אז הם עושים‬
‫את המשימה‪.‬‬
‫שכנוע מילולי‬ ‫■‬
‫הסבר – עוד דבר שמשפיע על חוללות\יעילות עצמית זה שכנוע עצמי בדיבור שקשור גם לוויסות עצמי‬
‫עוררות רגשית‬ ‫■‬
‫הסבר – כמה הדבר הזה חשוב לי‪ ,‬מה מניע אותי‪ ,‬המוטיבציה והרצון שלי להצליח‪ .‬זה יכול להיות גם משהו מעכב כמו חרדה‬
‫ולגרום לכך שלא נעשה‪ ,‬שנמנע‪.‬‬

‫ביקורת על התיאוריות ההתנהגותיות ועל בנדורה –‬

‫בנדורה מדבר על עוררות רגשית (שהיא יותר פיזיולוגיות‪ ,‬דופק‪ ,‬נשימה‪ ,‬כל מיני רגשות מקבלים ביטוי דרך עוררות פיזיולוגית‪ ,‬בנדורה לא‬
‫מתייחס לרגש עצמו) כשהוא רוצה לדבר על תחושות כמו פחד או חרדה שמתעוררות בעקבות דברים שבפסיכואנליטית קוראים להם‬
‫רגשות אבל כאן רגשות הם לא חלק מהתיאוריה‪.‬‬
‫מה שחשוב בתיאוריה ההתנהגותית והקוגניטיבית זה שניתן לעשות מחקרים‪ ,‬ניתן לקבוע ולהגדיר בצורה אמפירית משתנים‪ ,‬אפשר לעשות‬
‫ניסויים ולראות תוצאות‪.‬‬