‫אוריאן מנשה‬ ‫וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג‬

‫שיעור ‪ :1‬תאים הם יחידות החיים‬

‫יחידות מדידה במדע‬

‫יחידת הכימיה הבסיסית ביותר היא האטום‪ .‬כל חומר עשוי מאטומים‪,‬‬
‫המורכבים משלושה חלקיקים יסודיים‪ :‬פרוטון בעל מטען חיובי‪,‬‬
‫אלקטרון בעל מטען שלילי וחלקיק ניטרלי – נויטרון‪.‬‬

‫פרוטונים ונויטרונים הם בעלי מסה דומה‪ .‬מסת האלקטרונים קטנה פי‬

‫כ‪ 2000-‬ממסת הפרוטונים והמטען החשמלי שלהם שווה אך מנוגד‪.‬‬
‫הפרוטונים והנויטרונים דחוסים יחד ויוצרים את גרעין האטום‪,‬‬
‫והאלקטרונים יוצרים ענן בעל מטען שלילי שמקיף את הגרעין‪.‬‬

‫העולם סביבנו מורכב מיסודות כימיים שונים שיכולים להתחבר וליצור מולקולות‪ .‬כל היסודות הכימיים‬
‫מורכבים כמובן מאטומים אך הם שונים במספר הפרוטונים שהם מכילים‪.‬‬

‫אנו מגדירים את היסודות הכימיים באמצעות מספר אטומי‪ ,‬שהוא למעשה מספר הפרוטונים שאותו יסוד‬
‫מכיל‪ .‬לכל יסוד כימי ניתן סימן בן אות אחת או שתיים‪ .‬כך למשל פחמן (‪ )Carbon‬יסומן באות ‪ ,C‬והמספר‬
‫האטומי שלו הוא ‪.6‬‬

‫כל היסודות מאורגנים בטבלה לפי מספרם האטומי ההולך וגדל‪ .‬לדוגמא‪ ,‬פחמן‪ ,‬חנקן וחמצן‪ ,‬שהם יסודות‬
‫בעלי שישה‪ ,‬שבעה ושמונה פרוטונים‪ ,‬מסודרים ברציפות באותה שורה‪.‬‬

‫בנוסף למספר האטומי של כל יסוד נתון גם משקלו האטומי‪ .‬בהתחלה‪ ,‬המשקל האטומי קרוב לפי שניים‬
‫מהמספר האטומי‪ ,‬ומספר הנויטרונים שווה למספר הפרוטונים‪ .‬ככל שהאטום נהיה כבד יותר‪ ,‬כדי לשמור על‬
‫יציבות הגרעין‪ ,‬יש צורך במספר גדול יותר של נויטרונים שיידחסו בגרעין יחד עם הפרוטונים‪ .‬עופרת לדוגמא‪,‬‬
‫שיש לה ‪ 82‬פרוטונים‪ ,‬צריכה למעלה מ‪ 40‬נויטרונים נוספים‪.‬‬

‫נוסחה לחישוב כמות הנויטרונים ביסוד = המשקל האטומי פחות מספר הפרוטונים‪.‬‬

‫כשאטומים מתחברים ונקשרים זה לזה נוצרות תרכובות כימיות ומולקולות‪ .‬מים היא מולקולה שבה שני אטומי‬
‫מימן נקשרים באמצעות קשרים כימיים לאטום חמצן אחד ויוצרים ‪ – H2O‬מים‪.‬‬

‫תאים הם יחידת חיים‬

‫אנטוני ואן ליווינהוק היה סוחר בדים הולנדי שנהג לבדוק את התפרים ואיכות הסחורה שלו באמצעות כדור‬
‫זכוכית מגדלת‪ .‬הוא גילה שככל שהוא מקצר את רדיוס הכדור‪ ,‬הוא מגדיל את כוח ההגדלה‪ ,‬עד שלבסוף‬
‫הצליח ליצור כדורים זעירים שבאמצעותם הפיק סוג של מיקרוסקופ‪ .‬ליווינהוק היה האדם הראשון שגילה את‬
‫עולם המיקרובים והראשון שראה חיידקים ויצורים חד תאיים‪.‬‬

‫דוקטרינת התא של מתיאס שליידן ותיאודור שוואן‪:‬‬

‫‪ .1‬כל היצורים החיים עשויים מתאים בעלי גרעין‬

‫‪ .2‬התאים בעצם הם חיים‪.‬‬

‫על אף שהם לא הוכיחו שהתאים באמת חיים‪ ,‬הם צדקו בכך שהתאים הם אכן יחידת הבסיס של החיים‪.‬‬

‫הרכב החומרים‬

‫באופן כללי אפשר לחלק את התאים לשני סוגים‪ :‬תאים פרוקריוטיים ללא גרעין‪ ,‬ותאים איקריוטיים שהם תאים‬
‫בעלי גרעין‪ .‬לכל בעלי החיים והצמחים הרב תאיים ניתן לקרוא איקריוטיים‪.‬‬

‫התאים מוקפים בממברנה ומלאים בנוזל הנקרא ציטופלסמה‪ .‬תאים איקריוטיים מחלקים את הציטופלסמה‬
‫שלהם באמצעות קרומים פנימיים ויוצרים מדורים תוך תאיים שנקראים "אברונים"‪ .‬הגרעין הוא אברון שמכיל‬
‫את הגנים שלנו‪.‬‬
‫אוריאן מנשה‬ ‫וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג‬

‫כפי שלמדנו‪ ,‬הכל מורכב מיסודות כימיים‪ .‬היסודות הכימיים הנפוצים ביותר שמרכיבים את העולם הדומם הם‬
‫חמצן‪ ,‬סיליקון‪ ,‬אלומיניום וברזל – ארבע יסודות אלה מהווים כ‪ 90%‬מקליפת כדוה"א‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬הרכב היצורים החיים שונה מאוד – חמצן‪ ,‬מימן‪ ,‬פחמן וחנקן מרכיבים ‪ 99%‬מגופנו‪.‬‬

‫ההבדל המשמעותי בהרכב הכימי של האורגניזמים החיים בהשוואה לסביבתם אומר משהו חשוב בנוגע‬
‫לכימיה שלנו‪ .‬הכימיה של החיים היא ברובה הכימיה של הפחמן – מרבית התהליכים בגופנו מתבססים על‬
‫יכולתו הייחודית של הפחמן להגיב ולהיקשר לחמצן‪ ,‬מימן וחנקן‪.‬‬

‫התרכובת הנפוצה ביותר בגופנו‪ ,‬מים‪ ,‬אינה מכילה פחמן כלל – ‪ 70%‬מגופנו עשויים ממים שכפי שהזכרנו‬
‫מורכבים מ‪.h2o‬‬

‫‪ 30%‬מגופנו עשויים בעיקר ממולקולות גדולות מאוד הנקראות מקרומולקולות‪ .‬המקרומולקולות הן פולימרים‪,‬‬
‫תרכובות מולקולריות העשויות מתת יחידות הנקראות מונומרים‪ ,‬המחוברות יחדיו ויוצרות שרשראות ארוכות‪.‬‬

‫לדוגמא‪ ,‬מונומרים של סוכר‪ ,‬כמו גלוקוז‪ ,‬יכולים להתחבר וליצור פולימרים של סוכר הנקראים רב‪-‬סוכרים‪,‬‬
‫החשובים לאחסון אנרגיה‪.‬‬

‫החלבונים הם גם פולימרים העשויים ממונומרים שנקראים חומצות אמינו‪ .‬קיימות ‪ 20‬חומצות אמינו שונות‪.‬‬
‫לפי חומצות האמינו שמשתתפות בבניית החלבון והסדר בו הן מחוברות ניתן להרכיב אלפי חלבונים שונים‪,‬‬
‫שלכל אחד מבנה ותפקיד שונים‪ .‬החלבונים הם סוס העבודה של התא – כל האנזימים לדוגמא הם חלבונים‬
‫מיוחדים המעכלים את מזוננו‪ ,‬בונים את גופנו ואחראים על האופן בו אנו חושבים‪ ,‬מדברים והולכים‪.‬‬

‫גם דנ"א ורנ"א הם פולימרים שעשויים ממונומרים הנקראים "נוקלאוטידים"‪ .‬קיימים שמונה סוגי נוקלאוטידים‬
‫שדי בהם כדי לייצר את כל הגנים שלנו ולהורות על ייצור כל החלבונים שלנו‪.‬‬

‫מים‬

‫מבנה אטומי – קשרי מימן‬

‫היכולת של האטום לחלוק אלקטרונים וליצר קשרים כימיים מאפשרת לו "להדביק" אטומים יחד וליצור קשרים‬
‫כימיים‪.‬‬

‫מתאן היא תרכובת פשוטה מאוד בה פחמן נקשר לארבעה אטומי מימן ויוצר ‪ .CH4‬אטומי המימן והפחמן‬
‫חולקים את האלקטרונים באופן שווה‪.‬‬

‫במקרה של מים‪ ,‬הם עשויים משני אטומי מימן שקשורים לאטום חמצן‪ ,‬אך בניגוד למתאן שבו המימן והפחמן‬
‫פשוט מושכים את האלקטרונים המשותפים שלהם‪ ,‬החמצן הוא יותר אלקטרופילי‪ ,‬כלומר יותר נמשך‬
‫לאלקטרונים ממימן‪ .‬המשיכה החזקה של החמצן לאלקטרונים מובילה לפיזור בלתי שווה של המטען בתוך‬
‫מולקולת המים‪ ,‬מה שגורם למים להיות מקוטבים – צד החמצן של המים טעון במטען שלילי יותר מאשר צד‬
‫המימן‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬אטומי המימן נשארים מעט יותר חיוביים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬כמכלול מולקולת המים נשארת‬
‫ניטרלית מבחינה אלקטרוסטטית‪.‬‬

‫המים הם מולקולה פשוטה בצורת האות וי בה המחצן נקשר לשני מימנים‪ ,‬לכן נאמר שהיא דו‪-‬קוטבית – יש‬
‫לה שני קטבים שאחד חיובי יותר ואחד שלילי יותר‪.‬‬
‫אוריאן מנשה‬ ‫וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג‬

‫מטענים מנוגדים מושכים זה את זה – מטען שלילי מושך מטען חיובי‪ .‬כך‪ ,‬החמצן שבמולקולת מים אחת יכול‬
‫למשוך אטומי מימן של מולקולת מים שכנה‪ .‬במצב כזה שתי המולקולות נמשכות זו לזו בעוצמה חלשה‪,‬‬
‫והמשיכה האלקטרוסטטית הזו יוצרת קשר שנקרא קשר מימן‪.‬‬

‫קשרי מימן אינם חזקים כמו קשרים כימיים שבאמת חולקים אלקטרונים‪ .‬המשיכה בין מולקולות קוטביות‬
‫חלשה יחסית אך חשובה ביותר‪ ,‬משום שהיא מסבירה כיצד המים משפיעים על העולם סביבנו ומשתתפים‬
‫בו‪.‬‬

‫מולקולות המים הנוזליים מסתדרות ברשת של מולקולות שמטרתה למקסם את היווצרות קשרי המימן‪,‬‬
‫המחזיקים את המים ביחד‪ .‬כדי לשבור את קשרי המימן יש צורך בחום‪ ,‬להביא את המים לרתיחה כך‬
‫שמולקולות המים ישתחררו בצורת אדים‪.‬‬

‫קשרי מימן יכולים להיווצר בין כל מולקולה קוטבית‪.‬‬

‫בחזרה למתאן – ‪ .CH4‬אם אחד מערכי הפחמן יוחלף באטום חמצן הקשור למימן‪ ,‬נקבל‬
‫מולקולה חדשה שנקראת מתנול – אלכוהול פשוט‪.‬‬

‫קבוצת ה‪ OH‬נקראת קבוצת הידרוקסיל‪ .‬החמצן שבתוכה קוטבי‪ ,‬ולכן היא יכולה‬
‫להיקשר בקשר מימן למים הסובבים אותה‪.‬‬

‫תוספת של קבוצות פחמן ומימן למתנול תקטין את ההשפעה הקוטבית של קבוצת‬

‫ההידרוקסיל היחידה שלו‪ .‬למשל אם נוסיף קבוצת ‪ CH3‬למתנול‪ ,‬נקבל אלכוהול שונה‬
‫שנקרא אתנול – האלכוהול שנמצא בוויסקי‪ ,‬בירה ויין‪.‬‬

‫אתנול קוטבי בגלל קבוצת ההידרוקסיל‪ ,‬אך הוא פחות קוטבי ממים בגלל אטומי הפחמן‬
‫והמימן הנוספים שלו‪ .‬אתנול רותח בטמפרטורה נמוכה יותר ממים‪ 78 ,‬מעלות צלזיוס‪,‬‬
‫ומתאדה בקלות רבה יותר‪ ,‬מפני שקשרי המימן המחזיקים את המולקולות יחד מעטים‬
‫וחלשים יותר‪.‬‬

‫מולקולות אורגניות המכילות פחמן יכולות להיות קוטביות יותר או פחות כתלות במספר הקבוצות הקוטביות‬
‫שהן מכילות – ככל שהמולקולה קוטבית יותר‪ ,‬כך יותר סביר שהיא תגיב עם מולקולת המים שבסביבתה‬
‫באמצעות קשרי מימן ותהיה הידרופילית‪ ,‬כלומר תימשך למים‪.‬‬

‫אם מולקולה אינה מכילה קבוצות קוטביות‪ ,‬היא אינה מסוגלת לקיים קשר מימן עם מים ולכן תהיה‬
‫הידרופובית‪ .‬תמיסה הידרופילית אינה מתערבבת עם נוזלים הידרופוביים ולכן מים אינם מתערבבים עם שמן‪.‬‬

‫אם מוסיפים קבוצות הידרוקסיל למולקולות אורגניות הן נהיות הידרופיליות יותר‪ ,‬ואם מאריכים את שרשראות‬
‫אטומי הפחמן והמימן‪ ,‬המולקולות יהיו הידרופוביות יותר‪ .‬יותר קבוצות הידרוקסיל = יותר הידרופיל‪ ,‬יותר פחמן‬
‫ומימן = יותר הידרופוב‪.‬‬

‫יש מולקולות המכילות חלקים הידרופיליים והידרופוביים בו זמנית‪ ,‬כך שהם אמפיפתיים‪ ,‬כלומר גם‬
‫הידרופיליים וגם הידרופוביים‪ .‬למשל‪ ,‬סבון או חומרי ניקוי הם אמפיפתיים‪.‬‬

‫חומרים אמפיפתיים יכולים לגשר בין חומרים הידרופיליים לבין חומרים הידרופוביים כמו שראינו בהדגמת‬
‫המעבדה – המים והאלכוהול לא התערבבו עד שהוספנו את הסבון‪ .‬כשאנו שוטפים ידיים באמצעות סבון‪,‬‬
‫הסבון מסוגל להמיס את הלכלוך ולהנגיש אותו למים‪.‬‬

‫קשרי מימן חיוניים מאוד מבחינת החלבונים והדנ"א‪ ,‬משום שכל הצופן הגנטי שמאפשר לנו להתרבות מורכב‬
‫מקשרי מימן של זוגות בסיסיים‪ .‬גם המים יכולים לקשור בקשרי מימן את זוגות אלה‪ ,‬ולווסת את חוזקם של‬
‫קשרי המימן – אם הדנ"א היה נמצא בריק הוא לא היה מתפרק לעולם ולא היה ניתן לשכפל אותו‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬ללא מים החלבונים לא היו יציבים‪ ,‬ריאקציות לא היו יכולות להתרחש‪ .‬מים הם הממס החשוב ביותר‬
‫בחיים‪.‬‬
‫אוריאן מנשה‬ ‫וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג‬

‫סוכרים ורב סוכרים‬

‫כשמצרפים פחמן למים מתקבלות פחמימות – המונח הטכני‬

‫שמשמעותו סוכר או סכריד‪.‬‬

‫סוכרים שונים יכולים להכיל מספר שונה של יחידות ‪ .CH2O‬הסוכר‬

‫הנפוץ ביותר‪ ,‬או החד‪-‬סוכר‪ ,‬הוא גלוקוז‪ ,‬שכולל שישה אטומי פחמן‬
‫והנוסחה הכימית הכללית שלו הי ‪.C6H12O6‬‬

‫כפי שאפשר לראות גלוקוז יכול ליצור מבנה משושה‪ ,‬שאחת מפינותיו‬
‫היא חמצן הקשור לשני אטומי פחמן – פחמן ‪ 1‬ופחמן ‪ .5‬פחמן ‪ 6‬נמצא‬
‫מחוץ לטבעת הסוכר‪ .‬לסוכרים יש הרבה קבוצות הידרוקסיל‪ ,‬ולכן הם‬
‫הידרופיליים מאוד ומסיסים במים בקלות‪.‬‬

‫סוכרים יכולים להיקשר גם בקשרים כימיים אחד לשני וליצור סוכרים מורכבים יותר – חיבור שתי מולקולות‬
‫גלוקוז יוצר דו‪-‬סוכר שנקרא מלטוז‪ ,‬ומונומרים רבים של גלוקוז המחוברים זה לזה יכולים ליצור סוגים שונים‬
‫של סוכרים פולימריים כמו עמילן‪ ,‬גליקוגן ותאית‪ .‬האופן המיוחד שבו המונומרים יכולים להיקשר יחדיו מאפשר‬
‫לסוכר ליצור סוגים שונים של פולימרים‪.‬‬

‫ראשית‪ ,‬הסוכרים מגיעים בשתי גרסאות – סוכרים ימניים המסומנים באות ‪ D‬מהמילה הלטינית דקסטרו‬
‫שפירושה ימין‪ ,‬וסוכרים שמאליים המסומנים באות ‪ L‬מהמילה הלטינית לבו שפירושה שמאל‪ .‬גלוקוז יכול‬
‫להיות גלוקוז ‪ D‬או גלוקוז ‪ ,L‬כאשר גלוקוז ‪ D‬הוא הסוכר הנפוץ ביותר בטבע‪.‬‬

‫חיבור המונומרים באופן שונה ברב ‪-‬גלוקוז טהור מייצר עמילן‪ ,‬גליקוגן ותאית‪ .‬בעוד כל אחד מהם הוא גלוקוז‬
‫‪ , D‬הדרך שבה הם יכולים להסתעף או לא‪ ,‬אורך הקטעים שבין הענפים ואטומי הפחמן המשמשים לחיבור‪,‬‬
‫כולם מייצרים רב‪-‬סוכרים שונים מאוד‪ .‬חיבור המבנים ליצירת רב‪-‬סוכרים אינו חייב להיות לינארי‪ ,‬ויכול להיות‬
‫מסועף‪.‬‬

‫המולקולה ‪ ,HCOOH‬הנקראת חומצה פורמית‪ ,‬היא החומצה האורגנית הקטנה ביותר‪ .‬המימן נקשר לקבוצת‬
‫‪ COOH‬הנקראת קרבוקסיל‪ .‬באופן כללי חומצות הן הידרופיליות בגלל אטומי החמצן‪ ,‬אך אם מחליפים את‬
‫המימן ב‪ ,ch3‬קבוצת מתיל‪ ,‬החומצה הפורמית הופכת להיות מעט יותר הידרופובית‪ ,‬משום שקבוצות המתיל‬
‫הן הידרופוביות‪.‬‬

‫החומצה בתוספת ‪ CH3‬נקראת "חומצה אצטית"‪ ,‬וכאשר היא מדוללת במים אנו קוראים לה חומץ‪ .‬הארכת‬
‫המולקולה בקבוצות ‪ CH3‬תיצור זנב הידרופובי הולך וגדל הקשור לקבוצה הקרבוקסיל החומצית ‪.COOH‬‬
‫המולקולות הללו נקראות חומצות שומן‪ ,‬וכששתיים כאלה נקשרות יחדיו מתקבלים ליפידים‪ .‬לליפידים יש‬
‫זנבות ארוכים של חומצות שומן הידרופוביות וראש הידרופילי‪.‬‬

‫הראש ההידרופילי יכול להשתנות ולהכיל אטום פוספט בעל מטען שלילי‪ ,‬וכך‬
‫ליצור פוספוליפידים‪ .‬הפוספוליפידים הם אמפיפתיים בגלל הראש שלהם שמכיל‬
‫פוספט הידרופילי והזנב ההידרופובי שלהם‪ .‬כאשר פוספוליפידים נקשרים למים‪,‬‬
‫ראשיהם המקוטבים נקשרים למולקולות המים והזנבות ההידרופוביים מרוחקים‬
‫מהמים‪.‬‬

‫כך נוצר מבנה דו‪-‬שכבתי של ליפידים בו הראשים באים במגע עם המים והזנבות‬
‫מתמזגים אלה באלה‪ .‬דו‪-‬שכבות כאלה של ליפידים הן המבנה הבסיסי של‬
‫הממברנה הביולוגית שמקיפה את התאים‪ .‬הממברנות יכולות להוסיף ולחלק את התא לאברונים‪ ,‬שהמרכזי‬
‫בהם הוא הגרעין המכיל את החומר הגנטי שלנו‪.‬‬

‫יצורים פרוקריוטיים כמו חיידקים אינם מכילים גרעין‪ ,‬הם כן מכילים דנ"א אך הוא אינו ארוז באברון מוקף‬
‫ממברנה‪.‬‬
‫אוריאן מנשה‬ ‫וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג‬

‫עם התפתחות היצורים הרב תאיים והיווצרות בעלי החיים והצמחים‪ ,‬התאים החלו להתמחות ויצרו איברים‬
‫כמו שרירים‪ ,‬כבדים‪ ,‬ריאות וגפיים‪ ,‬או עלים‪ ,‬פרחים‪ ,‬ענפים ושורשים‪ .‬המדורים תוך תאיים‪ ,‬האברונים‪,‬‬
‫מאפשרים לתאים לתפקד ביעילות רבה יותר כאשר לכל אברון תפקיד משלו‪ ,‬ויחד הם יוצרים מכונה מולקולרית‬
‫מתוחכמת המסוגלת לבצע את כל משימות החיים‪.‬‬

‫הגרעין מכיל את הגנים שלנו‪ ,‬שהם בעצם הוראות הייצור של החלבונים בגופנו‪ .‬סינתזת החלבונים מתרחשת‬
‫מחוץ לגרעין בריבוזומים‪ ,‬שלעיתים קרובות מחוברים ברשת ממברנות שנקראת "רשתית תוך פלזמטית"‪.ER ,‬‬
‫החלבונים שמיוצרים ב‪ ER‬עוברים לאחר מכן למערכת הגולג'י ממנה נשלחים החלבונים לאברונים אחרים כמו‬
‫הליזוזומים‪ ,‬או אפילו אל מחוץ לתא‪ .‬הפעילות הזו דורשת אנרגיה‪ ,‬ומפעלי האנרגיה של התאים הם‬
‫המיטוכונדריון‪ .‬כל האברונים שוחים בנוזל התא הנקרא ציטופלסמה‪.‬‬

‫כשמסתכלים על תאים טבעיים‪ ,‬הניגודיות שלהם נמוכה מאוד‪ ,‬ולא ניתן באמת לראות את המבנים או‬
‫הפרטים‪ .‬באמצעות תהליכים של צביעת אברונים מסוימים בתאים אפשר לראות ניגודיות ולהבחין ביותר‬
‫פרטים‪ .‬כתלות באברון שאותו נרצה לראות‪ ,‬נצטרך להשתמש בחומר כימי או ריאגנט שנקשר לדנ"א באופן‬
‫מיוחד‪ .‬לכן‪ ,‬לכל אברון פיתחו המדענים גווני צבעים שנקשרים באופן בררני לאותו אברון‪ ,‬צובעים אותו‬
‫וחושפים את צורתו‪ ,‬גודלו ומיקומו בתא‪.‬‬

‫שיעור ‪ :2‬מקרומולקולות ‪ -‬מדנ"א לחלבונים‬

‫הדגמת מעבדה‪ :‬ההשפעה של סבון על חיידקים‬

‫הוספת חיידקים לשתי מבחנות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫הוספת באפר (תמיסה מאוזנת מבחינה חומצית שלא אמורה להשפיע על החיידקים) למבחנה אחת‬ ‫‪.2‬‬
‫וסימונה כמבחנת ביקורת‪.‬‬
‫למבחנה השנייה נוסיף כמות שווה של חומר ניקוי‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הוספה של מעט מחיידקי הביקורת לצלחת פטרי‪ ,‬נראה שמתקבל גוון חום זהבהב עכור בצלחת‬ ‫‪.4‬‬
‫הפטרי‪.‬‬
‫נוסיף את החיידקים ממבחנת הניסוי לצלחת פטרי נוספת ונשווה בין צלחות הפטרי‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫נראה שתמיסת הניסוי צלולה‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫כמו שראינו הנוזל בצלחת עם חיידקי הביקורת עכורה‪ .‬זה קורה כתוצאה מתופעה פיזיקלית שבה האור שעובר‬
‫מהמקרן מוסט בגלל החיידקים ‪ -‬כל חיידק מתנהג כחלקיק נפרד ומסיט את האור לכיוון שונה‪ ,‬כך שכמות‬
‫האור הכללית שמגיעה לעדשה קטנה‪ .‬בצלחת הצלולה‪ ,‬חומר הניקוי המס את החיידקים ולכן הם כבר לא‬
‫פועלים כחלקיקים נפרדים‪.‬‬

‫אם נזיז את התמיסות נראה שהחיידקים בתמיסת הביקורת נעים באופן אחיד והתמיסה אחידה וזורמת בקלות‪.‬‬
‫אם נזיז את תמיסת הניסוי נראה שהיא נראית כמו ריר‪ ,‬מה שמעיד על העובדה שכאשר החיידקים נשברים‪,‬‬
‫משהו מתוכם משתחרר לתמיסה הכללית‪.‬‬

‫תמיסות מימיות הופכות לצמיגיות יותר אם מוסיפים מולקולות הידרופיליות גדולות לתמיסה‪ .‬המולקולות‬
‫מחברות מספר מולקולות מים יחד דרך רשת נרחבת של קשרי מימן‪ .‬ללא ספק‪ ,‬מולקולות הידרופיליות‬
‫מסוימות השתחררו מהחיידקים המומסים וכעת הם יכולים להגיב עם התמיסה המימית‪.‬‬

‫מהו החומר המסתורי הזה? היפותזה‪ :‬החומר ההידרופילי הגדול נשאר מסיס בתמיסה המימית דרך קשרי‬
‫מימן‪ .‬אם נשנה את התמיסה ונהפוך אותה למעט יותר הידרופובית‪ ,‬לחומר יהיו פחות אפשרויות ליצור קשרי‬
‫מימן‪ .‬במקרה הזה‪ ,‬ע״י שינוי של הסביבה‪ ,‬החומר יכול להפוך לפחות מסיס וישקע בתוך התמיסה‪.‬‬

‫‪ .7‬ניקח אלכוהול (איזופרופנול‪ ,‬מעט יותר הידרופובי ממים) ונוסיף לחיידקים המומסים‪.‬‬

‫התמיסה הפכה מעט סיבית‪ ,‬נוצרו משקעים חוטיים‪ .‬ניתן להבחין במשקעים אלה בזמן שאנו בוחשים את‬
‫התמיסה עם פיפטת פסטר מזכוכית – זהו ה‪.DNA‬‬

‫מבנה כללי של פולימרים ליניאריים‬

‫אוריאן מנשה‬ ‫וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג‬

‫בניסוי גילינו שהדנ"א הוא פולימר הידרופילי גדול‪ .‬כדי להבין איך פועל הדנ"א עלינו ללמוד כיצד הוא בנוי –‬
‫ממונומרים הנקראים נוקלאוטידים‪.‬‬

‫פולימרים קוויים הם כיווניים‪ ,‬על אף שהם מסוגלים להתעוות ולהסתובב יש להם התחלה וסוף‪ ,‬הם גדלים‬
‫בכיוון אחד בלבד‪.‬‬

‫טרימר‪ -‬שרשרת של שלושה מונומרים זהים בעלת אטום מימן בקצה אחד וקבוצת‬
‫הידרוקסיל חופשיה בקצה האחר‪ .‬גם למונומר יש אטום מימן בקצה אחד וקבוצת‬
‫הידרוקסיל בקצה השני‪.‬‬

‫כדי לחבר מונומר לטרימר יש להוציא מים – להסיר את המימן מהטרימר ולחבר אותו לקבוצת ההידרוקסיל של‬
‫המונומר הבא‪ .‬בתהליך הזה נוצרת מולקולת מים‪ ,H2O ,‬ונוצר גם קשר כימי שקושר את המונומר לטרימר‪,‬‬
‫ויוצר טטרמר – שרשרת של ארבע מונומרים‪ .‬תהליך זה נקרא "דחיסה" – קשירת מונומר לשרשרת קיימת‪,‬‬
‫יצירת קשר כימי בין השניים ויצירת מולקולת מים כתוצאה מכך‪.‬‬

‫התהליך יכול לעבוד גם הפוך‪ ,‬ואז הוא יקרא "הידרוליזה" – תהליך בו אנו מוסיפים מולקולת מים על מנת לסלק‬
‫מונומר מפולימר‪.‬‬

‫‪ : D N A‬ה ר כ ב כ י מ י ‪ -‬ח ו ק י ש ר ג ף ( ‪)C h a r g a f f‬‬

‫שני התהליכים‪ ,‬דחיסה והידרוליזה‪ ,‬מתייחסים לפולימרים קוויים‪ .‬הדנ"א הוא פולימר קווי העשוי מארבעה‬
‫מונומרים הנקראים נוקלאוטידים‪ ,‬שכל אחד מכיל אחד מתוך ארבעה בסיסים חנקניים – ציטוזין (‪ ,)C‬תימין‬
‫(‪ ,)T‬גואנין (‪ )G‬ואדנין (‪.)A‬‬

‫קבוצות הבסיס קשורות לפחמן ‪ 1‬מקבוצת סוכר מרכזי בעל חמישה פחמנים שנקרא‬
‫דאוקסיריבוז‪ .‬לדאוקסיריבוז יש קבוצות הידרוקסיל חופשיות בפחמנים ‪ 3 ,1‬ו‪ .5-‬קבוצת‬
‫ההידרוקסיל בפחמן ‪ 3‬נשארת חופשיה ופחמן ‪ 5‬קשור לקבוצה של חומצת פוספט‪.‬‬

‫תכונות בולטות של הנוקלאוטידים של הדנ"א (חומצה דאוקסיריבונוקלאית)‪ :‬לכל אחד מהם יש בסיס חנקני‪,‬‬
‫קבוצת הידרוקסיל חופשית בפחמן ‪ 3‬וקבוצת פוספט פעילה בפחמן ‪.5‬‬

‫נוקלאוטידים יכולים להיקשר יחדיו באמצעות דחיסה וליצור קשר כימי בין פחמן ‪ 5‬של סוכר אחד לפחמן ‪ 3‬של‬
‫הסוכר הבא באמצעות קבוצת הפוספט שמגשרת ביניהם‪ .‬כתוצאה מכך מתקבל פולימר קווי בעל עמוד שדרה‬
‫העשוי מסוכרים ופוספטים לסירוגין‪ ,‬עם שני קצוות ברורים – קצה ‪ '5‬המתייחס לפוספט בפחמן ‪ 5‬של‬
‫הדאוקסיריבוז של הנוקלאוטיד הראשון‪ ,‬קצה ‪ '3‬המסמן את המונומר האחרון שבו נמצאות שאר קבוצות‬
‫ההידרוקסיל החופשיות של פחמן ‪.3‬‬
‫אוריאן מנשה‬ ‫וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג‬

‫ארווין שגרף היה ביוכימאי שמדד את ריכוז הנוקלאוטידים בדנ"א שנלקח מאורגניזמים שונים‪ ,‬וקבע את‬
‫הכמויות היחסיות המדויקות של ‪ G ,A ,T‬ו‪ C-‬בכל דגימת דנ"א שלקח‪ .‬הוא הבחין שהכמות של ‪ A‬תמיד כמעט‬
‫שווה לכמות של ‪( T‬יחס כמעט ‪ ,)1:1‬והריכוז של ‪ G‬נראה זהה לריכוז של ‪( C‬יחס ‪ .)1:1‬בנוסף‪ ,‬אם משווים את‬
‫התוכן של ‪ A+T‬לתוכן של ‪ G+C‬בכל האורגניזם‪ ,‬מתברר שלכל אורגניזם יש הרכב נוקלאוטידים ייחודי שניתן‬
‫לשחזור‪ .‬בבני אדם יש פי ‪ 1.5‬יותר ‪ A+T‬מאשר ‪ ,G+C‬ואילו בחיידק אי‪-‬קולי יש יותר ‪ ,G+C‬אך חוק זה לא תקף‬
‫לכל החיידקים – בחיידק קלוסטרידיום יש מעט מאוד ‪.G+C‬‬

‫חוקי שגרף‪:‬‬

‫‪ .1‬הרכב הדנ"א של אורגניזם נתון הוא מוגדר‪ ,‬קבוע וניתן לשחזור‪.‬‬

‫‪ .2‬הרכב דנ"א במינים שונים של בע"ח הוא שונה‪.‬‬

‫‪ .3‬הרכב הדנ"א במין נתון הוא קבוע ואינו משתנה עם הזמן‪ ,‬הגיל או מאיבר לאיבר‪.‬‬

‫‪ .A=T ,G=C .4‬יחסי הזוגות האלה תמיד שווים לאחד‪.‬‬

‫‪ :D N A‬מ ב נ ה ‪ -‬ה ס ל י ל ה כ פ ו ל‬

‫פרידריך גריפית'‪ ,‬מיקרוביולוג בריטי‪ ,‬ערך ניסויים ב‪ 1928‬וחקר דלקת ריאות חיידקית‪ .‬הוא השווה בין שני זנים‬
‫נפרדים של החיידק סטרפטוקוקוס פנאומוניה‪ :‬זן אחד שגדל במושבות חיידקים מחוספסות לא גרם למחלה‬
‫והיה בלתי מזיק‪ ,‬וזן אחר שיצר מושבות חלקות ומבריקות‪ ,‬שכאשר הוזרקו לעכברים‪ ,‬החיידקים גרמו לעכברים‬
‫לדלקת ריאות חמורה שהם מתו ממנה תוך זמן קצר‪ .‬כאשר גריפית' הרג את החיידקים החלקים‪ ,‬החיידקים‬
‫המתים הפכו בלתי פעילים ואיבדו את יכולתם לגרום למחלה‪ .‬גריפית' גילה שכאשר הוא הכין תערובת של‬
‫חיידקים חלקים מומתים עם חיידקים מחוספסים ובלתי מזיקים‪ ,‬והזריק אותם לעכברים‪ ,‬העכברים המוזרקים‬
‫פיתחו דלקת ריאות ומתו‪ .‬נראה שחומר כלשהו מהחיידקים המתים היה מסוגל להפוך את החיידקים‬
‫המחוספסים לחיידקים מזיקים שהיו מסוגלים לגרום לדלקת ריאות‪ .‬מהו החומר שהיה מסוגל לגרום לשינוי‬
‫גנטי של החיידקים ולהפוך אותם מזן בלתי מזיק לזן שמעורר מחלה?‬

‫באוניברסיטת רוקפלר בניו יורק‪ ,‬המיקרוביולוג אוסוולד איוורי והסטודנטים שלו החליטו לחזור על הניסוי של‬
‫גריפית' ולגלות מהו החומר שגורם לשינוי‪ .‬איוורי גידל תרביות של החיידק החלק‪ ,‬שבר את התאים ובודד מיצוי‬
‫טהור של תוכנם‪ .‬איוורי והצוות הצליחו לבודד חלבונים טהורים ומקטעי דנ"א טהורים ולבחון מי מהם הוא בעל‬
‫יכולת השינוי ע"י ערבוב כל מקטע עם תרביות של סטרפטוקוקים מחוספסים והחדרתם לעכברים‪ .‬הם גילו‬
‫שהמקטעים היחידים שהצליחו לשנות את הסטרפטוקוקים המחוספסים היו מקטעי הדנ"א של החיידקים‬
‫החלקים המתים‪.‬‬

‫כך איוורי גילה שהדנ"א הוא החומר הגנטי‪ ,‬ושהוא בעל מבנה שבדרך כלשהי ממלא שני תפקידים חשובים‪:‬‬

‫‪ .1‬להכיל את המידע המאוחסן בגנים שלנו‪.‬‬

‫‪ .2‬להשתכפל בצורה שתבטיח הורשה של המידע הזה ללא פגם מדור לדור‪.‬‬

‫המניע למצוא קשר בין מבנה הדנ"א לשני התפקידים הללו הביא בסופו של דבר את ג'ים ווטסון ופרנסיס‬
‫קריק לגילוי הסליל הכפול של הדנ"א‪ .‬שני החוקרים החלו בפיתוח דגמים של מבנה הדנ"א‪ ,‬שיוכלו להתאים‬
‫לשני התפקידים שממלא הדנ"א‪ .‬הדגמים שלהם התבססו על שתי סדרות נתונים שסיפקו חוקרים אחרים‬
‫בתחום‪ .‬הידועה ביותר הייתה כימאית בשם רוזלינד פרנקלין‪ ,‬שבאמצעות קרני רנטגן גילתה שמבנה הדנ"א‬
‫חייב להיות סלילי‪ .‬את פריט המידע החיוני השני סיפק להם שגרף‪ .‬קריק הבין שהדנ"א לא רק סלילי‪ ,‬אלא‬
‫עשוי משני גדילים סליליים‪ .‬הוא הציע שהגדילים האלה מסודרים בכיוונים מנוגדים‪ ,‬ושעמוד השדרה המורכב‬
‫סוכר פוספט פונה כלפי חוץ‪ .‬בהסתמך על היחס ‪ 1:1‬שגילה שגרף‪ ,‬הציע ווטסון שהבסיסים מסודרים בזוגות‬
‫וקשורים זה לזה בקשרי מימן‪.‬‬

‫כך הם גילו שהדנ"א הוא מבנה של סליל כפול העשוי משני גדילים בסידור אנטי מקביל‪ ,‬בו בסיסי החנקן פונים‬
‫כלפי פנים ומזווגים ‪ C‬ל‪ G‬ו‪ A‬ל‪ .T‬גדיל אחד של דנ"א משלים את האחר‪ ,‬וכך שני הגדילים יכולים להיפרד וכל‬
‫אוריאן מנשה‬ ‫וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג‬

‫גדיל יכול לשמש כתבנית שבאמצעות זיווג הבסיסים אפשר לייצר את הגדיל המשלים ולהבטיח שכפול מדויק‬
‫של הגנים שלנו‪.‬‬

‫‪ :D N A‬ש כ פ ו ל‬

‫נביט מקרוב על זוגות בסיסי הנוקלאוטידים‪ .‬הבסיסים המשלימים ממוקמים על גדילי הדנ"א המנוגדים‪ A .‬יוצר‬
‫שני קשרי מימן עם ‪ T‬ו‪ G‬יוצר שלושה קשרי מימן עם ‪ .C‬שכפול הדנ"א נוצר ע"י אנזים מיוחד שנקרא דנ"א‬
‫פולימרז הנמצא בגרעין התא‪ .‬כאשר הדנ"א משתפכל‪ ,‬הדנ"א פולימרז קורא גדיל אחד כתבנית ומייצר גדיל‬
‫דנ"א משלים חדש‪ ,‬ומוסיף בכל פעם את הנוקלאוטיד המשלים באמצעות זיווג הבסיס המתאים לבסיס‬
‫שבתבנית‪.‬‬

‫בסיס אחר בסיס‪ ,‬הגדיל מתארך וגדל בכיוון אחד בלבד – מקצה ‪ '5‬לכיוון קצה ‪ ,'3‬קבוצת הפוספט של המונומר‬
‫הבא נקשרת לקבוצת ההידרוקסיל החופשית של פחמן ‪ .'3‬זהו תהליך שכפול סמי‪-‬קונסרבטיבי‪ .‬מולקולת‬
‫הדנ"א המקורית המשתכפלת מספקת שני חד‪-‬גדילים מקוריים המשמשים כתבניות‪ ,‬ושני הגדילים החדשים‬
‫מסונתזים כדי להשלים את הישנים‪ ,‬כך שכל דנ"א דו‪-‬גדילי שמיוצר עשוי מגדיל מקורי וגדיל חדש משלים‬
‫שסונתז‪ .‬בכל סבב שכפול נוספים גדילים חדשים לתבניות המקוריות‪ ,‬וכך מובטח שכפול נכון‪ .‬הדנ"א שלנו‬
‫ארוז עם חלבונים שמגנים עליו ויוצר כרומוזומים המאוחסנים בגרעין המוקף ממברנה‪ .‬המבנים הללו ואמצעי‬
‫ההגנה נועדו להגן על הדנ"א שלנו ולשמור על המידע הגנטי שלנו‪ ,‬התוכניות לייצור החלבונים‪.‬‬

‫כפי שהוזכר קודם‪ ,‬סינתזת החלבונים מתרחשת בריבוזומים שבציטופלזמה‪ ,‬אז איך המידע‪ ,‬המאוחסן בדנ"א‬
‫שבגרעין‪ ,‬מגיע לציטופלזמה כדי להנחות את ייצור החלבונים בריבוזומים? על ידי הכנה של עותקי עבודה חד‬
‫פעמיים של הגנים הנחוצים לייצור החלבונים‪ .‬העתקי הגנים החד פעמיים הם סוג שני של פולימר של חומצות‬
‫גרעין שנקרא רנ"א שליח או אמ‪-‬רנ"א‪.‬‬

‫הבדלים בין רנ"א לדנ"א‪:‬‬

‫הסוכר בעמוד השדרה של הנוקלאוטידים הוא ריבוז בעל קבוצת הידרוקסיל נוספת‬ ‫‪.1‬‬
‫בפחמן ‪.2‬‬
‫רנ"א משתמש באורציל במקום בתימין‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫רנ"א שליח הוא חד גדילי‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫רנ"א שליח מיוצר בגרעין‪ ,‬האנזים רנ"א פולימרז משעתק רנ"א באמצעות זיווג בסיסים‬
‫עם גדיל משלים של דנ"א‪ ,‬ואז הרנ"א השליח יוצא מהגרעין והריבוזומים מזהים אותו ומתרגמים אותו לחלבון‬
‫מתאים‪.‬‬

‫זרם המידע הזה מהדנ"א לרנ"א ולחלבון הוא הבסיס לדוגמה המרכזית שהציע פרנסיס קריק‪.‬‬

‫ר א י ו ן ע ם פ ר ו פ ' ד י ו ו י ד ב ו ל ט י מ ו ר ( ‪ : )D a v i d B a l t i m o r e‬ה ד ֹו ג מ ה ה מ ר כ ז י ת‬

‫מ"הדוגמה המרכזית" של פרנסיס קריק ניתן ללמוד על זרימת המידע בתא‪ .‬הדוגמה המרכזית אומרת‬
‫שמולקולת דנ"א היא דו‪-‬גדילית בעלת גדיל חיובי וגדיל שלילי‪ ,‬והיא יכולה להיות משועתקת‪ .‬בשלב הראשון‬
‫השעתוק הוא לגדיל יחיד של רנ"א‪ .‬התהליך נקרא רנ"א חיובי לרנ"א שליח‪ ,‬והרנ"א הזה ממשיך לקודד חלבון‬
‫באמצעות היקשרות לריבוזומים‪ .‬הווארד טמין גילה את ה"שעתוק לאחור"‪ ,‬זהו שעתוק ששולח מידע מרנ"א‬
‫בחזרה לדנ"א‪ .‬הדבר מאפשר קיום של רטרו‪-‬וירוסים‪ ,‬וירוסים שיכולים לגרום לסרטן או נגיפים כמו איידס‪,‬‬
‫שהמידע הגנטי שלהם הוא רנ"א והם מעתיקים את הרנ"א לדנ"א אותו הם מחדירים לגרעין התא‪.‬‬

‫כאשר למדנו שהדנ"א עשוי מארבעה נוקלאוטידים‪ ,‬השתמע מכך שקידוד זו הדרך היחידה בה ניתן לקבל מידע‬
‫כה רב מארבע יחידות‪ ,‬והקידוד מרמז על העברת מידע‪ .‬מי שמשמשת להעברת המידע לרנ"א היא מולקולת‬
‫עבודה זמנית הנושאת את אותו מידע כמו הדנ"א ומאפשרת למידע להתבטא בצורת חלבון באמצעות תהליך‬
‫פענוח‪ .‬ברגע שלחלבונים יש את המידע‪ ,‬הם מבצעים את פעולות התא והופכים לחומר התא‪ .‬המידע מהדנ"א‬
‫לרנ"א עובר בתהליך שנקרא שעתוק‪ ,‬שהוא תהליך שיקוף מבנה הדנ"א והרנ"א‪ .‬הרנ"א מוצא את דרכו‬
‫לריבוזומים ושם הוא מתורגם לחלבון‪.‬‬
‫אוריאן מנשה‬ ‫וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג‬

‫חלבונים‬

‫החלבונים‪ ,‬כמו הדנ"א והרנ"א הם פולימרים קוויים‪ ,‬המורכבים ממונומרים הנקראים חומצות אמינו‪ .‬יש ‪20‬‬
‫סוגים של חומצות אמינו‪ ,‬שלכל אחת מהן ישנו אטום פחמן מרכזי הנקרא פחמן אלפא‪ ,‬קבוצת חנקן אמין‬
‫הקשורה לצד אחד של פחמן האלפא‪ ,‬וקבוצת קרבוקסיל ‪ COOH‬חומצית‪ ,‬הקשורה לצד השני של פחמן‬
‫האלפא‪ .‬מכאן שמה – חומצה אמינית‪.‬‬

‫שני הערכים הנותרים של פחמן אלפא קשורים לאטום מימן בצד‬

‫אחד ולכל אחת מ‪ 20‬שרשראות צד שונות‪ ,‬או שיירים‪ ,‬שנקראים‬
‫קבוצות אר (‪ 20 .)residue‬קבוצות האר השונות יכולות להתחלק‬
‫ל‪ 4‬סוגים לפי טבען הכימי‪ :‬הידרופיליות‪ ,‬הידרופוביות‪ ,‬שליליות או‬
‫חיוביות‪ .‬החלבונים מכילים בדר"כ מאות חומצות אמינו‪ ,‬והרכבן‬
‫והסדר בו הן נבנות מכתיב כיצד יתקפל חלבון מסוים ויתפקד‪ .‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬מכיוון שחלבון צריך לפעול בדם שלנו‪ ,‬עליו להיות מסיס‬
‫והידרופילי‪ .‬סביר להניח כי רבות מחומצות האמינו שלו יהיו הידרופיליות ואף טעונות במטען חיובי ושלילי‪ .‬מצד‬
‫שני‪ ,‬חלבונים רבים מתפקדים כחלק מממברנת התא‪ ,‬ולכן הם חייבים להכיל אזורים הידרופוביים שמסוגלים‬
‫לבוא במגע‪ ,‬להיקשר‪ ,‬ואפילו לחצות את הדו‪-‬שכבה הליפידית של הממברנה‪.‬‬

‫החלבונים הם המרכיבים העיקריים של התאים והאיברים בגופנו‪ .‬בסופו של דבר רווחתנו תלויה בפעילות‬
‫החלבונים‪ .‬טעות בייצור החלבונים‪ ,‬הנקראת מוטציה‪ ,‬עלולה לעתים לגרום למחלה‪.‬‬

‫המונומרים של חומצות האמינו נקשרים זה לזה בריאקציית דחיסה בדיוק‬

‫כמו כל ריאקציות הפילמור שעליהן למדנו עד כה‪ .‬בתמונה אפשר לראות‬
‫שבכל אחד מהאגפים בצדי פחמן האלפא נמצאת קבוצת אמינו משמאל‬
‫וקבוצת קרבוקסיל חומצית מצד ימין‪ .‬סילוק מולקולת המים שנובעת‬
‫מהמימן של קבוצת האמינו וההידרוקסיל של קבוצת הקרבוקסיל‪ ,‬יוצרת קשר בין שתי חומצות האמינו‬
‫המונומריות‪ ,‬שנקרא קשר פפטידי‪ ,‬וכך נוצר דימר‪ .‬הדימר שומר אמין בצד אחד וקרבוקסיל בצד האחר בדומה‬
‫לדרך בה הדנ"א והרנ"א שומרים קצה ‪ '5‬וקצה ‪ .'3‬חלבונים הם כיווניים שבתחילתם ישנו ‪-N‬טרמינוס ובסופם‬
‫‪-C‬טרמינוס‪ .‬פילמור של חלבונים נמשך ע"י הוספה של המונומרים הבאים תמיד לקצה ‪-C‬טרמינוס‪.‬‬

‫את סינתזת החלבונים מבצעים הריבוזומים‪ ,‬שקוראים את ההוראות המקודדות ברה"א השליח וקושרים את‬
‫חומצות האמינו ל‪-C‬טרמינוס של החלבון שנוצר‪.‬‬

‫הקוד הגנטי‬

‫ישנו קוד לתרגום רצף הדנ"א המורכב מנוקלאוטידים‪ ,‬לאותיות של ‪ 20‬חומצות האמינו של החלבונים‪.‬‬

‫בין ‪ 1958‬ל‪ 1962‬מרשל גרינברג והצוות שלו שיערו שרנ"א איכשהו יכול להכתיב את ייצורו של חלבון מיוחד‪.‬‬
‫כדי לבדוק זאת הוא סנתז רנ"א מלאכותי והוסיף את השליח הסינתטי לתערובת הריאקציה שתוכל להשתמש‬
‫ברנ"א כדי לייצר כל חלבון שעשוי להתאים לו‪ .‬כדי להשיג את תערובת הריאקציה שברו חיידקי אי‪-‬קולי ואספו‬
‫את התוכן שהכיל ריבוזומים וכל מה שנחוץ לייצור חלבונים‪ .‬נירנברג גילה שהרנ"א יכול להכתיב את ייצורו של‬
‫חלבון מסוים‪ ,‬ובסופו של דבר הצוות הצליח לפענח את הקוד של כל ‪ 20‬חומצות האמינו‪ .‬התברר שהקוד הגנטי‬
‫מורכב מיחידות קידוד בנות שלוש אותיות שנקראות "קודונים"‪ .‬יש בסך הכל ‪ 64‬קודונים אפשריים (‪ 4‬בחזקת‬
‫‪ ,)3‬ו‪ 64‬הקודונים הללו מקודדים את ‪ 20‬חומצות האמינו של החלבונים‪.‬‬

‫לכמה חומצות אמינו קודון אחד בלבד (מתיונין וטריפטופן) וללאויצין‪ ,‬ארגינין וסרין יש שישה קודונים שונים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ישנם שלושה קודוני סיום המורים לריבוזום להפסיק את סינתזת החלבון‪ .‬לכל קודון שלושה בסיסים‪.‬‬
‫מהטבלה אפשר לגזור את הקודון לכל חומצת האמינו תוך קביעת הבסיס הנכון לעמדה הראשונה‪ ,‬השנייה‬
‫והשלישית של הקודון‪.‬‬

‫שני היבטים נוספים של הקודון הם הכיווניות של הקודון עצמו ‪ -‬קריאת הקודון מתחילה בקצה ‪ - '5‬ומסגרת‬
‫הקריאה – הנקודה ההתחלתית שבה יש להתחיל את קריאת הקודונים‪ .‬את הרנ"א אפשר לקרוא בשלוש‬
‫אוריאן מנשה‬ ‫וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג‬

‫מסגרות קריאה שונות ורק אחת מהן תתאים באמת לחלבון הנכון שהייתה כוונה לסנתז‪ ,‬לכן חשוב לזהות את‬
‫מסגרת הקריאה הנכונה‪ .‬זיהוי מסגרת הקריאה הנכונה הוא מתפקידיהם הייחודיים של הריבוזומים‪.‬‬

‫ר א י ו ן ע ם פ ר ו פ ' ו ו נ ק י ר מ ק ר י ש נ ן ( ‪ : )V e n k i R a m a k r i s h n a n‬ר י ב ו ז ו מ י ם‬

‫מהו גן? גן הוא יחידה שנמצאת בדנ"א שלנו ומכילה מידע הדרוש לתא לצורך יצירת חלבון‪ .‬הדנ"א הוא סוג של‬
‫ספר מתכונים ליצירת חלבונים‪ .‬החלבונים מהווים שרשראות ארוכות של חומצות אמינו‪ ,‬שמגיעות בצורות‬
‫כימיות שונות‪ .‬כאשר שרשרת החלבון מיוצרת היא מתקפלת לצורות תלת‪-‬מימדיות שונות‪ .‬החלבונים מבצעים‬
‫כל מיני תפקידים‪.‬‬

‫כשהבינו את מבנה הדנ"א הבינו שרצף הבסיסים לאורך הדנ"א מציין איכשהו את הרצף של חומצות האמינו‬
‫שיוצרות חלבון‪ .‬איך זה נעשה? לוקחים את רצף הדנ"א שמקודד חלבון מסוים ומעתיקים אותו למולקולת רנ"א‬
‫שליח‪ .‬היא נקראת כך מכיוון שהיא נושאת מתוך הגרעין מסר גנטי החוצה אל הריבוזום‪ .‬הריבוזום קורא את‬
‫רצפי הבסיסים ע"ג הרנ"א שליח ומשתמש בזה כדי ליצור פרוטאין שהוא מקפל אח"כ‪ .‬הריבוזום יודע מתי‬
‫להפסיק את הקריאה ולשחרר את החלבון‪.‬‬

‫שיעור ‪ :3‬נגיפים ‪ -‬מבנה‪ ,‬תפקוד‪ ,‬הדבקה ושכפול‬

‫מחלות לא מדבקות‬

‫מחלות הן למעשה מצבים בהם התהליכים הרגילים בגופנו אינם מתנהלים כראוי‪ .‬מרבית האנשים שמתים‬
‫מדי יום מתים כתוצאה ממחלות לא מדבקות‪ ,‬מחלות כרוניות שמתקדמות לאט במשך הזמן ועשויות להימשך‬
‫לאורך שנים‪ .‬אלה מחלות שלעתים קרובות אפשר להמנע מהן – מחלות כמו מחלות לב וכלי דם וסרטן‪ .‬סרטן‬
‫הוא קבוצת מחלות שהמשותף להן הוא גידול בלתי מפוקח של תאים‪ ,‬עד ליצירת גוש על חשבון האיבר –‬
‫גידול‪ .‬לעיתים תאי הגידול מסוגלים להשתחרר מהגוש המקורי וליצור גידולים חדשים באיברים אחרים –‬
‫גרורות‪ .‬אורך חיים מתון יכול להפחית את הסיכון לחלות במחלות הללו ומחלות לא מדבקות אחרות‪.‬‬

‫ר א י ו ן ע ם פ ר ו פ ' א ה ר ו ן צ ' ח נ ו ב ר ( ‪ : )A a r o n C i e c h a n o v e r‬ה י פ ט ר ו ת מ א ש פ ה‬

‫אהרון צ'חנובר מכונה האדם שגילה את משאית האשפה של התא‪ .‬הוא גילה מערכת שמסלקת חלבונים‬
‫פגומים‪ ,‬בלתי פעילים‪ ,‬מעוותים שעברו מוטציות‪ ,‬שכאשר הם מצטברים בתא הם מזיקים‪ .‬מכיוון שחלבונים‬
‫הם מבנים רגישים ביותר שיכולים בקלות לעבור מוטציות‪ ,‬חייב להיות מנגנון שיזהה ויסלק אותם באופן שוטף‪.‬‬
‫כאשר אנו צוברים חלבונים חריגים‪ ,‬הדבר יכול להזיק ולגרום למחלה – כמו האונקוגנים למשל‪ ,‬חלבונים שעברו‬
‫מוטציה‪ ,‬שהגוף אמור לסלק אך לא מצליח לזהות ולכן הם מצטברים‪.‬‬

‫המנגנון מזהה את החלבון החריג‪ ,‬מחבר אליו מולקולה שנקראת יוביקוויטין – "נשיקת המוות" – שמסמנת‬
‫את החלבון‪ .‬ברגע שהיוביקוויטין מתחברת לחלבון‪ ,‬המספריים "פרוטאוזום" מזהים אותו וחותכים אותו‬
‫לחומצות האמינו מהן הוא מורכב‪ ,‬כך שניתן יהיה למחזר אותן ולהשתמש בהן לבניית חלבון חדש‪.‬‬

‫הגילוי הזה מאפשר לנצל את המנגנון כדי לנסות ולפתח פתרונות חדשים‪ ,‬תרופות חדשות וטיפולים חדשים‬
‫למחלות‪ ,‬כמו שקורה כעת עם מחלות דם ממאירות וסוגים מסוימים של לוקמיה‪.‬‬

‫העיקרים של קוך‬

‫‪ 35%‬מהמחלות מסכנות החיים הן מחלות מדבקות או זיהומיות מדבקות‪ .‬המחלות הללו נגרמות כאשר נגיף‪,‬‬
‫מיקרוב או חיידק פולש לגופנו ותוקף את המערכות שלנו‪ .‬כל אלה הם פתוגנים‪ ,‬אורגניזמים מחוללי מחלה‪.‬‬
‫כאשר הפתוגנים נכנסים לגופנו הם משתכפלים ומייצרים מיליוני צאצאים שמסוגלים להתפשט במגע‪,‬‬
‫להדביק אחרים ולהשיק סבב חדש של מחלה‪.‬‬

‫רוברט קוך‪ ,‬אבי הבקטריולוגיה‪ ,‬פיתח שיטה לזיהוי פתוגנים‪ .‬לאחר מלחמת צרפת‪-‬פרוסיה הוא הוצב בתפקיד‬
‫קצין רפואה מחוזי‪ ,‬שם נתקל במה שנראה כמגפה מדבקת של מחלה בקרב כבשים‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬קוך זיהה‬
‫את מחלת הגחלת‪ ,‬אנתרקס‪ ,‬שגרם החיידק בצילוס אנתרקיס‪ .‬בדיקה מיקרוסקופית הראתה שהדם של כבשה‬
‫מזוהמת בחיידק מכיל חיידקים דמויי מקל‪ .‬הוא החל לבודד את המיקרובים החשודים וגידל אותם בנוזל המימי‬
‫אוריאן מנשה‬ ‫וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג‬

‫של עיני שור‪ .‬לאחר מכן גילה שאפשר לגדל אותם על פרוסות תפוחי אדמה‪ ,‬ואז ניסה לגדל אותם על ג'לטין‬
‫אך לא הצליח מכיוון שג'לטין ניתך כאשר התרביות נבדקו בטמפרטורת הגוף‪ .‬לבסוף הוא גילה על אגר ‪ -‬חומר‬
‫דמוי מקפא העשוי מאצות‪ ,‬ומאז האגר הפך לחומר המועדף עליו לגידול חיידקים‪ .‬את השיפור הבא המציא‬
‫ג'וליוס פטרי‪ ,‬עוזר במעבדה של קוך‪ .‬הוא פרסם מאמר "שינוי קטן בשיטת הצלחת של קוך" – שינוי לצלחות‬
‫זכוכית עגולות ושטוחות‪ ,‬שנקראות בצדק על שמו "צלחות פטרי"‪.‬‬

‫בסופו של דבר קוך פיתח מערכת בת ארבעה שלבים שחייבים להתבצע כשמנסים לקבוע האם מיקרוב חשוד‬
‫הוא סיבת המחלה – העיקרים של קוך‪:‬‬

‫הפתוגן חייב להימצא בשפע בכל מקרה של המחלה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫יש לבודד את הפתוגן ולגדל אותו בתרבית טהורה שמכילה רק סוג אחד של מיקרואורגניזם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫יש להדגים שכאשר מדביקים מאחסן בריא בפתוגן המבודד‪ ,‬המחלה מתפתחת בפרט המודבק באופן‬ ‫‪.3‬‬
‫דומה לביטוי המחלה המקורית‪.‬‬
‫ניתן לבודד את אותו הפתוגן מהמארח שהודבק בניסוי‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫באמצעות השיטה שלו קוך גילה את הגורם למחלת הכולרה והשחפת ועל תגליות אלה קיבל פרס נובל ב‪.1905‬‬

‫הדגמת מעבדה‪ :‬גידול תרביות חיידקים‬

‫הדגמה זאת ממחישה כיצד מגדלים חיידקים על גבי אגר בצלחות פטרי‪.‬‬

‫כאשר נגיפים מדביקים חיידקים‪ ,‬הם הורגים אותם ובאזור ההרג נשאר פלאק‪ .‬נגיפים שמדביקים והורגים‬
‫חיידקים נקראים ״בקטריופאג'ים״‪ .‬מסתבר שהתרבית המסתורית הזדהמה עם בקטריופאג'ים שהדביקו את‬
‫החיידקים‪ .‬אותם בקטריופאג'ים התרבו יחד עם החיידקים עד שבסופו של דבר הרגו את כולם‪ .‬כל מה שנותר‬
‫בתרבית המסתורית הם הבקטריופאג'ים‪ .‬זריעה של ‪ 5‬מיקרוליטרים של בקטריופאג'ים לצלחת עם ״דשא״ של‬
‫חיידקי ‪, coli.E‬גרמה להרג של החיידקים ע״י הבקטריופאג'ים ויצרה קרחות ללא גידול של חיידקים בצלחת‪.‬‬
‫בריכוז הגבוה ביותר של הבקטריופאג'ים ניתן לראות הרג של חיידקים בכל שטח הטיפה‪ .‬עם זאת‪ ,‬ככל‬
‫שמהלנו את הבקטריופאג'ים‪ ,‬שטח ההרג הצטמצם ואפשר לנו לכמת את הבקטריופאג'ים בתמיסה‪.‬‬

‫נגיפים מגיעים בכל הצורות והגדלים‬

‫המשותף בין כל החיידקים הוא שהם מכילים ריבוזומים שרוחבם כ‪ 20‬ננומטר‪.‬‬

‫הגנים בתאים החיים עשויים תמיד מדנ"א שעוברים שעתוק לרנ"א‪ .‬לכן שני הסוגים של חומצות הגרעין‪ ,‬דנ"א‬
‫ורנ"א‪ ,‬הכרחיות לחלוטין לקיום החיים‪ .‬נגיפים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מכילים רק אחת מחומצות הגרעין‪ :‬דנ"א או רנ"א‪.‬‬
‫בין אם הם עשויים מדנ"א או מרנ"א‪ ,‬הגנום הנגיפי נמצא תמיד בתוך כיסוי העשוי מחלבון מגן שנקרא קפסיד‪,‬‬
‫קופסית‪ .‬הקופסית עשויה ממונומרים‪ ,‬תת‪-‬יחידות של חלבון פשוט שהנגיף מקודד בעצמו‪ .‬החלבונים נאספים‬
‫במכלים עגולים או סליליים הנושאים את הגנים הנגיפיים‪ .‬הקופסית יכולה להיות מצופה בממברנה ליפידית‪,‬‬
‫ולייצר נגיפים עטופים או לא‪ .‬במקרה שלא‪ ,‬הם נקראים נגיפים ערומים‪.‬‬

‫הבדל נוסף הוא במארחים אותם מדביק הנגיף‪ .‬תאים חיים מסוגלים להשתכפל בכוחות עצמם‪ ,‬אך נגיפים‬
‫אינם מסוגלים‪ ,‬הם טפילים‪ .‬הם מדביקים את התאים של האורגניזם‪ ,‬תוקפים אותו ומשתלטים על מנגנון ייצור‬
‫החלבונים של התא‪ ,‬הריבוזומים‪ .‬הם מכונים את התא מחדש להיות קו ייצור לנגיפים חדשים‪ .‬כל אורגניזם‬
‫יכול לשמש מארח לסוג מסוים של נגיף‪ .‬נגיפים תוקפים חיות‪ ,‬צמחים‪ ,‬פטריות ואפילו חיידקים‪ ,‬הם מסוגלים‬
‫לזהם כל דבר‪.‬‬

‫לסיכום‪:‬‬

‫נגיפים יכולים להיות מגוונים מאוד‬ ‫‪.1‬‬

‫הם מופיעים בהרבה צורות וגדלים‬ ‫‪.2‬‬
‫עשויים להיות נגיפי דנ"א או רנ"א‬ ‫‪.3‬‬
‫יכולים להיות עטופים או ערומים‬ ‫‪.4‬‬
‫מזהמים את כל המינים החיים‬ ‫‪.5‬‬
‫אוריאן מנשה‬ ‫וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג‬

‫למרות כל זאת‪ ,‬כל וירוס נוטה להיות ייחודי‪ ,‬בררני במארח שאליו הוא יכול לחדור ובתאים של איזה איבר הוא‬
‫מסוגל להשתכפל‪.‬‬

‫ר א י ו ן ע ם פ ר ו פ ' ד י ו ו י ד ב ו ל ט י מ ו ר ( ‪ : )B a l t i m o r e D a v i d‬ס י ו ו ג ש ל נ ג י פ י ם‬

‫אם מתייחסים לנגיפים כאל סוג של מידע‪ ,‬אז השאלה כיצד נגיפים פועלים היא בעצם השאלה כיצד זורם‬
‫המידע? ״קלסיפיקציית הנגיפים של בולטימור״ מסבירה שכל תהליך של שכפול נגיפי חייב לייצר בשלב מסוים‬
‫‪ mRNA‬שיתורגם לחלבונים‪-‬נגיפיים כמו הקפסיד וחלבוני הספייק (‪.)spike‬‬

‫הנגיפים משתלטים על התאים כמו רנ"א שליח‪ ,‬כך שצריך למיין וירוסים לפי הדרך בה הם מייצרים רנ"א שליח‬
‫שלהם‪ ,‬ולפ י הגנום שלהם‪ .‬אם הגנום שלהם הוא דנ"א‪ ,‬אז הדנ"א מייצר רנ"א בתהליך השעתוק הרגיל בו‬
‫משתמשים התאים‪ .‬למעשה‪ ,‬כמה מהנגיפים משתמשים במנגנוני התאים לשם כך‪ .‬נגיפים אחרים בעלי‬
‫מנגנונים משלהם והם מייצרים רנ"א שליח‪ .‬אך כמה נגיפי דנ"א הם בעלי גדיל אחד‪ ,‬ודנ"א חד גדילי הוא לא‬
‫תבנית טובה לייצור רנ"א‪ ,‬לכן הם משכפלים את עצמם לדנ"א דו גדילי וכך ניתן לסנתז רנ"א‪ .‬אלה שני סוגי‬
‫נגיפים – נגיף דנ"א חד גדילי ונגיף דנ"א דו‪-‬גדילי‪.‬‬

‫כמו כן יש נגיפי רנ"א חד גדילי‪ ,‬ואם הם נושאים רנ"א שליח‬

‫(הגדיל החיובי)‪ ,‬אז כשהם חודרים לתא הם בצורה‬
‫המתאימה להשתלטות על התא והם יכולים להתחיל‬
‫בתהליך באופן מיידי‪ .‬ישנה מחלקה של נגיפי רנ"א שנושאים‬
‫את הגדיל הנגדי‪ ,‬הגדיל השלילי‪ ,‬שעובר שעתוק לגדיל‬
‫החיובי של הרנ"א‪ .‬כך שיש שני סוגים של נגיפי רנ"א חד‬
‫גדילי – חיובי ושלילי‪ .‬יש גם נגיפי רנ"א דו גדילי‪ ,‬שהם נגיפים‬
‫שכבר השלימו את הגדיל המתאים בתוך חלקיק הנגיף‪ ,‬וכך‬
‫הם יכולים לעבור שעתוק אסימטרי כדי ליצור רנ"א שליח –‬
‫זהו סוג נגיף חמישי‪ .‬הסוג השישי הוא שעתוק לאחור‪ ,‬בו הנגיף נושא את הגדיל החיובי של הרנ"א אך הוא‬
‫מועתק תחילה לגדיל שלילי של דנ"א ולאחר מכן לדנ"א דו‪-‬גלילי‪ ,‬והדנ"א הדו‪-‬גלילי משמש כתבנית ליצירה‬
‫מחדש של הגדיל החיובי של הרנ"א‪ ,‬וכך שוב קיבלנו את הרנ"א שליח‪.‬‬

‫‪ 6‬דרכי ייצור רנ"א שליח של נגיפים‪:‬‬

‫נגיף דנ"א חד גדילי‬ ‫‪.1‬‬

‫נגיף דנ"א דו גדילי‬ ‫‪.2‬‬
‫נגיף רנ"א חד גדילי חיובי‬ ‫‪.3‬‬
‫נגיף רנ"א חד גדילי שלילי‬ ‫‪.4‬‬
‫נגיף רנ"א דו גדילי‬ ‫‪.5‬‬
‫נגיף שעתוק לאחור‬ ‫‪.6‬‬

‫תרביות תאים וחקר הנגיפים‬

‫תרביות תאים היא פריצת דרך טכנולוגית שחוללה מהפכה בשדה הוירולוגיה‪ ,‬המאפשרת לנו לגדל תאי חיה‬
‫טהורים של איברים מסוימים ולהשתמש בהם כפי שמשתמשים בתרביות חיידקים טהורות‪ ,‬כדי לחקור באופן‬
‫שיטתי את הביולוגיה של הנגיפים ולגלות כיצד הם עובדים‪ .‬כיום ישנן מספר דרכים לגדל תאים במעבדה‪ .‬כל‬
‫השיטות כרוכות בגידול תאים בצלחות פטרי סטריליות או בבקבוקוני תרבית מיוחדים‪ ,‬כוללים מצע עשיר‬
‫בחומרים מזינים וגורמי גידול שונים‪ ,‬וכולם מודגרים ב‪ 37‬מעלות‪ .‬התאים הנפוצים ביותר בשימוש הם תאים‬
‫שהסתגלו לתנאי הגידול המיוחדים הללו במשך שנים רבות וכעת הם כבר קווי תאים מבוססים היטב‪ .‬קו‬
‫התאים הנצחיים המפורסם ביותר הוא תאי הילה‪ ,‬תאים שהופקו מסרטן צוואר הרחם שנלקח מהנרייטה‬
‫לאקס לפני שמתה ב‪ .1951‬לאחר מכן שובטו תאי ההילה ומאז מגדלים אותם ברציפות במעבדות מדעיות בכל‬
‫רחבי העולם‪.‬‬
‫אוריאן מנשה‬ ‫וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג‬

‫לעתים קרובות התאים בתרבית גדלים ויוצרים שכבות יחידות ורציפות של תאים‪ .‬הן נדבקות לתחתית צלחת‬
‫התרבית ויוצרות חד שכבה‪ ,‬מה שגורם להם להפסיק להתחלק‪ .‬תהליך זה נקרא "עיכוב במגע"‪ .‬באופן מעניין‬
‫תאי סרטן אינם מעוכבים במגע וצומחים ללא שליטה בדומה לאופן בו תאי סרטן יוצרים גידולים בגופנו‪.‬‬

‫כאשר תאים בתרבית נדבקים בווירוסים‪ ,‬הווירוסים יכולים להשפיע על האופן בו התאים ממשיכים לצמוח‪.‬‬
‫תרבית שמתפשטת יוצרת ערמות של תאים שעברו שינוי או מתה ויוצרת מוקדים (פלאקים)‪ .‬דפוסי צמיחה‬
‫חריגים אלה נקראים ‪" ,CPE‬אפקט ציטופתי המושרה בידי נגיפים"‪ .‬אפקט מסקרן אחד הוא איחוי של תאים‬
‫נגועים – ממברנות התאים מתאחדות והופכות לתא ענק אחד בעל גרעינים מרובים‪ .‬התאים מרובי הגרעין‬
‫הללו נקראים סינסיטיום‪ .‬הנגיפים יכולים גם לגרום לתאית לאבד את עיכוב המגע ולהביא ליצירת מוקדי‬
‫התמרה‪.‬‬

‫שכפול וירוסים בתרבית תאים היה חשוב ביותר למדע‪ ,‬הדבר גם אפשר ייצור של כמויות גדולות של וירוסים‬
‫טהורים שאותם אפשר לקצור לשם ייצור מסחרי של חיסונים כפי שנראה בהמשך הקורס‪.‬‬

‫תהליך השכפול של הנגיפים‬

‫כאשר נגיפים משתכפלים עליהם לייצר חלבונים נגיפיים ולהרבות את הגנים שלהם כדי להפיץ את עצמם‪.‬‬
‫המידע לתהליכים הללו מקודד בגנים הנגיפיים‪ .‬בדר"כ‪ ,‬נגיפי רנ"א מכילים כעשרה גנים ונגיפי דנ"א‪ ,‬כמו נגיף‬
‫ההרפס‪ ,‬עשויים להכיל כ‪ 80‬גנים‪ .‬ניתן לחלק את הגנים הנגיפיים לכאלה שמקודדים את החלבונים המבניים‬
‫וכאלה שמקודדים את החלבונים הלא מבניים‪.‬‬

‫החלבונים המבניים בונים את גוף הנגיף‪ ,‬כמו תת היחידות שבונות את הקופסית‪ .‬חלבונים מבניים אחרים‬
‫יכולים להיקשר ישירות לחומצת הגרעין של הנגיף‪ .‬חלבוני ספייק שנמצאים במעטפת הנגיף‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬הם גם‬
‫חלבונים מבניים‪ .‬החלבונים הלא מבניים הם האנזימים הנחוצים לייצור הגנום הנגיפי או הרנ"א השליח של‬
‫הנגיף‪ .‬דבר זה נכון במיוחד אצל נגיפי רנ"א שזקוקים לאנזימי פולימראז המסוגלים לייצר גנום של רנ"א‬
‫מתבניות רנ"א‪.‬‬

‫כל תהליכי הסינתזה הללו מתרחשים בתוך הציטופלסמה של התא המארח‪ ,‬כך שבשלב הראשון ביותר של‬
‫זיהום נגיפי‪ ,‬מטרתו של הנגיף היא לבחור ולחדור לתא המארח הנכון‪ .‬לשם כך‪ ,‬חייב חלבון הספייק הנגיפי‬
‫להתחבר לתא מארח רגיש‪ ,‬שעל פני השטח שלו ישנו חלבון תא המשמש כקולטן ייחודי לנגיף‪ .‬על פני השטח‬
‫של התא ישנם חלבונים רבים הממלאים תפקידים חשובים לתא‪ ,‬בעזרתם התא שורד או שהם מאפשרים לתא‬
‫למלא את תפקידו בגוף‪ .‬הנגיפים התפתחו כך שהם יכולים לנצל את החלבונים הללו ולהשתמש בהם כגומות‬
‫שאליהן הם נצמדים ונקשרים – הם משתמשים בחלבונים כקולטנים שמאפשרים להם למצוא פרצה אל תא‬
‫המטרה‪ .‬לכן‪ ,‬נוכחותם של החלבונים הם שגורמים לתא להיות מטרה בת קיימא לזיהום נגיפי‪.‬‬

‫ראשית‪ ,‬על הנגיף שנקשר לחצות את ממברנת התא‪ .‬ממברנת התא מתאחה עם זו של הנגיף‪ ,‬והקופסית‬
‫שמכילה את הגנים של הנגיף מתפרקת ומשחררת את הגנום שלה לתוך הציטופלסמה‪ .‬אם הגנום הנגיפי הוא‬
‫גדיל רנ"א חיובי‪ ,‬הוא יכול לשמש כרנ"א שליח ולהיות מתורגם לצורך ייצור חלבוני הנגיף‪ ,‬המבניים והלא‬
‫מבניים‪ ,‬ואז יכולים אנזימי פולימראז נגיפיים לייצר העתקים מרובים של הגנום הנגיפי‪ .‬בשלב הבא‪ ,‬המרכיבים‬
‫הללו מתחברים לחלקיקי נגיף חדשים המורכבים מקופסיות שמכילות את הגנום הנגיפי ומבנים נגיפיים‬
‫אחרים‪ .‬כשהחלקיק מגיח מתוך התא‪ ,‬הוא עשוי לעטות מעטפת שמורכבת ממברנת התא‪ .‬חלקיקי הנגיף‬
‫החדשים שנוצרו יכולים לנוע לתאים שכנים‪ ,‬ואם אלה תאים רגישים‪ ,‬גם הם עשויים להזדהם‪ ,‬וכך נולד דור‬
‫חדש של נגיפים מזהמים המוכן להתפשט ולהדביק תאים אחרים במחלות‪.‬‬

‫שיעור ‪ :4‬מחלות נגיפיות הומניות‬

‫דרכי העברה של נגיפים‬

‫חשוב לזכור כי וירוסים שכפול וירוסים תלוי לחלוטין בתאי המארח שהם מזהמים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬העמידות של‬
‫וירוסים מחוץ לגופנו מוגבלת יחסית‪ ,‬ולכן דרכי העברה רבות כרוכות בהעברה ישירה של נגיפים ממארח נגוע‬
‫למארח בריא‪.‬‬
‫אוריאן מנשה‬ ‫וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג‬

‫דרכי העברת נגיפים מאדם לאדם ובמגע ביתי‪ :‬המחזור הישיר הנפוץ ביותר הוא כאשר נגיפים נישאים באוויר‬
‫ונשאפים לאחר מכן‪ .‬כשאנשים משתעלים‪ ,‬מתעטשים או פשוט נושפים‪ ,‬הם מייצרים רסס טיפתי שמתפזר‬
‫באוויר ומכיל נגיפים‪ .‬רסס יכול להגיע למרחק רב‪ ,‬וכאשר הרסס של הטיפות הנגועות מתיישב על משטחים‬
‫כמו שולחנות‪ ,‬כמה נגיפים יכולים להתקיים במשך שעות‪ ,‬וכך יכולה להתקיים גם הדבקה עקיפה‪ .‬בנוסף‬
‫אפשר להידבק במחזור העברה פה‪-‬צואה צואה‪-‬פה כאשר לא מקפידים לשטוף ידיים‪ ,‬ואז הסיכוי להעברת‬
‫נגיפים שגורמים למחלות מעיים יכול להיות גבוה‪ .‬העברת נגיפים יכולה להתרחש כשמתקיימת החלפה‬
‫אינטימית של נוזלי גוף‪ .‬ביחסי מין כאשר זרע או הפרשות מהנרתיק מכילים נגיפים כמו איידס‪ ,‬הרפס‪ ,‬צהבת‬
‫ואחרים‪ .‬העברה יכולה להתקיים גם בין אם נגועה לילד אפילו ברחם או במהלך הלידה‪ ,‬כמו גם בהנקה‪ .‬כל‬
‫החלפה של דם או מוצרי דם עלולה להיות מסוכנת‪.‬‬

‫העברה זואונוטית‪ :‬העברה של מחלה ויראלית מבעלי חיים לאדם‪ .‬חרקים‪ ,‬עטלפים‪ ,‬מכרסמים‪ ,‬ציפורים‪ ,‬חיות‬
‫מחמד ומשק בית‪ ,‬יכולים להידבק בנגיפים ולשמש וקטורים – מאגר פעיל ומקור להעברת מחלות למארחים‬
‫אנושיים‪ .‬יתושות לדוגמה זקוקות לתוספת חומרים מזינים וחלבונים בטרם הטלת הביצים‪ ,‬והיא מקבלת אותם‬
‫ממנת דם‪ ,‬מה שאנו מרגישים כעקיצת יתוש‪ .‬כאשר נקבת היתוש עוקצת היא משתמשת בשני חלקי פה‬
‫נפרדים‪ .‬כאשר היא דוקרת את עורנו היא מנקבת כלי דם קטן ומפרישה דרך צינור אחד רוק מיוחד שמונע‬
‫מהדם להיקרש‪ ,‬ודרך הצינור השני היא מוצצת דם‪ .‬אם לאדם שנעקץ יש וירמיה (דם מכיל נגיפים מזהמים)‪,‬‬
‫אז מנת הדם יכולה להיות מזוהמת‪ .‬כדי שהיתוש יעביר את הנגיף לאדם הבא שהוא עוקץ‪ ,‬על הנגיף להשתכפל‬
‫ולהגיע לבלוטות הרוק של היתוש‪ .‬מחלות כמו קדחת צהובה‪ ,‬זיקה וקדחת דנגי מועברות באמצעות יתושים‪.‬‬
‫נגיף האיידס לעומת זאת‪ ,‬לא שורד במעיים של היתוש ולכן אינו מועבר ע"י חרקים‪ .‬עטלפים‪ ,‬ציפורים וחיות‬
‫משק בית הם בעלי תפקיד מכריע בהפצת מחלות ויראליות והיו הסיבה להתפרצויות מקומיות חמורות‬
‫וקטלניות‪ ,‬וגם למגפות מפושטות‪.‬‬

‫נגיף האבעבועות השחורות‬

‫בתחילת חודש יוני‪ .1837 ,‬עגן ג'ייקוב הלסי עם אניית הקיטור "סנט פטר" ברציף של פורט פייר שבדקוטה‬
‫הדרומית‪ .‬הלסי לא ידע שמספר אנשי צוות על האנייה גססו מאבעבועות שחורות‪ ,‬לא חלף זמן רב וגם הוא‬
‫נדבק במחלה‪ .‬עד שהאנייה עגנה בפורט קלארק‪ ,‬הלסי כבר הראה את תסמיני המחלה‪ .‬במהלך שלושת הימים‬
‫הללו בפורט קלארק נדבקו במחלה האינדיאנים הילידים המקומיים בני שבט מנדאן‪ .‬המחלה התפשטה בקרב‬
‫השבטים באזור ועד לחודש אוקטובר‪ ,‬אוכלוסיית בני מנדאן הצטמצמה מ‪ 2,000-‬ל‪ 138-‬איש בקושי‪ .‬כיבוש‬
‫מקסיקו בהנהגת הרנאן קורטס‪ ,‬בשנת ‪ ,1521‬התאפשר הודות להשפעה של האבעבועות השחורות‬
‫ואבעבועות הרוח על האימפריה האצטקית‪ .‬הספרדים היו במיעוט ניכר ביחס לאצטקים‪ ,‬אך לאצטקים לא היה‬
‫ניסיון קודם במחלות הללו שהיו כה נפוצות באירופה‪ .‬לכן‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬הנשק המכריע שהספרדים הביאו‬
‫ל"עולם החדש" היה החשיפה לזיהומים ויראליים שריסקו את הילידים של יבשת אמריקה‪.‬‬

‫נגיף האבעבועות השחורות "וריולה" הוא חלקיק גדול ועטוך בצורת לבנה שאורכו כ‪ 350‬ננומטר‪ .‬זהו נגיף מסוג‬
‫‪ 1‬לדברי בולטימור מכיוון שהוא מכיל גנום יחיד וקווי של דנ"א דו‪-‬גדילי באורך ‪ 186‬אלף זוגות בסיסים‪ .‬הנגיף‬
‫נישא באוויר ומדביק ומתפזר בחשיפה ישירה‪ .‬המחלה יכולה להתפשט גם במגע ישיר עם נוזלי גוף נגועים או‬
‫עם חפצים מזוהמים כמו כלי מיטה או ביגוד‪ .‬לאחר שהנגיף זיהם את הריאות הוא ממשיך לייצר שלפוחיות‬
‫שמכסות לחלוטין את הגוף ומובילות למוות של ‪ 30-40%‬מהנדבקים במחלה‪ .‬לפי ההערכות מחלת‬
‫האבעבועות השחורות הרגה למעלה מ‪ 300‬מיליון בני אדם‪.‬‬

‫נגיף הקדחת הצהובה‬

‫בשנת ‪ 1682‬הצרפתים הפגינו נוכחות ביבשת אמריקה‪ ,‬בשאיפה להרחיב את האימפריה הצרפתית לעולם‬
‫החדש‪ .‬אין ספק שהמושבה הצרפתית העשירה והרווחית ביותר באותם הזמנים הייתה סן דומנג‪ ,‬כיום האי‬
‫האיטי‪ ,‬שם הפיקו קנה סוכר לאירופה במטעים נרחבים‪ ,‬שהופעלו על ידי עבדים אפריקאים ללא רחם‪ .‬התנאים‬
‫היו כה הרסניים ובלתי נסבלים‪ ,‬עד שהעבדים בהנהגת טוסן לוברטור‪ ,‬מרדו בשנת ‪ .1791‬עד שנת ‪ ,1801‬היה‬
‫לוברטור המנהיג בפועל של האיטי‪ ,‬והמושל הכללי של האי מטעם עצמו‪ .‬נפוליאון בונפרטה‪ ,‬מחשש לאבד את‬
‫העליונות הצרפתית באזור‪ ,‬שלח את גיסו‪ ,‬הגנרל ויקטור עמנואל לקלר‪ ,‬בראש ‪ 30‬אלף חיילים צרפתים מנוסים‬
‫למחוץ את מרד העבדים‪ .‬העבדים נלחמו באכזריות בחיילים הצרפתים‪ .‬אך‪ ,‬באופן מפתיע‪ ,‬יתושים הם אלה‬
‫אוריאן מנשה‬ ‫וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג‬

‫שהנחיתו את מכת המחץ‪ 90 .‬אחוזים מהצבא הצרפתי נכנעו לקדחת הצהובה‪ ,‬מחלה נגיפית חמורה‬
‫המועברת באמצעות יתושים‪ ,‬שבה לקו רבים מהעבדים במהלך השנים ורכשו לה חסינות‪ ,‬והקדחת הצהובה‬
‫הביאה לכישלונו של נפוליאון בהכנעת מהפכת העבדים‪.‬‬

‫קדחת צהובה הוא שם המין שנקרא ע"ש המשפחה פלאוויווירידה (פלאווס בלטינית = צהוב)‪ .‬זהו נגיף עטוף‬
‫עגול שגודלו ‪ 50‬ננומטר והגנום שלו הוא גדלי רנ"א חיובי בעל ‪ 11‬אלף בסיסים שמקודד לעשרה חלבונים‬
‫בערך‪ .‬הנגיף מועבר לבני האדם דרך וקטור יתוש הנמר האסייתי‪ ,‬נכנס לגוף באמצעות עקיצת יתוש ומדביק‬
‫תחילה את תאי העור ולאחר מכן את תאי הדם שמגיעים לקשרי הלימפה‪ .‬בדר"כ אנשים מראים מחלה מתונה‬
‫דמוית שפעת‪ ,‬אך בקרב כ‪ 15%‬מהמקרים המחלה מתפשטת לכבד וגורמת להרס הרקמה‪ ,‬שכתוצאה מכך‬
‫גוון הפנים מצהיב ומכאן שמה‪ .‬המחלה יכולה להידרדר הלאה ולגרום לדימומים‪ ,‬אי ספיקת כליות ולמוות‪ .‬לכן‪,‬‬
‫קדחת צהובה היא מחלה המורגית‪ ,‬כלומר גורמת לחום ולדימום‪ .‬מקורה באפריקה‪ ,‬ובתחילת המאה ה‪17-‬‬
‫היא התפשטה ליבשת אמריקה באמצעות סחר העבדים‪ ,‬מה שמסביר כיצד רבים מבני האיטי המקומיים היו‬
‫חסינים לקדחת הצהובה בניגוד לחיילים הצרפתים שנפלו קורבן למחלה‪ .‬כיום למעלה מ‪ 200‬בני אדם עדיין‬
‫נדבקים בקדחת הצהובה וכ‪ 30‬אלף מהם מתים מהמחלה‪.‬‬

‫המשפחה פלאוויווירוס כוללת מחלות נוספות שמועברות דרך חרקים כמו קדחת דנגי‪ ,‬דלקת המוח היפנית‬
‫וקדחת הנילוס המערבי‪ .‬הפלאוויווירוס האחרון שעלה לכותרות הוא וירוס הזיקה‪ ,‬שמקורו ביתוש הזיקה‪ ,‬חולל‬
‫התפרצות גדלה והולכת‪ ,‬ונראה מפחיד הבה יותר משחשבו תחילה‪ .‬הנגיף גורם למחלה מתונה ביותר שבדר"כ‬
‫אינה מורגשת‪ .‬הווירוס בודד תחילה ב‪ 1947‬באוגנדה‪ ,‬ובשנת ‪ 2015‬דווחו מקרים רבים של מיקרוצפליה‬
‫בברזיל‪ .‬זהו מום מולד חמור בתינוקות בו נצפית תת התפתחות של המוח‪ ,‬שכתוצאה מכך מידת הראש קטנה‬
‫מהרגיל‪ .‬המחלה גורמת להתפתחות קוגניטיבית לקויה של הילד ואף לפגמים מוטוריים‪ .‬מחקרים קבעו שנשים‬
‫בהריון שנדבקו בנגיף זיקה יכולות להעביר את המחלה לעובר שלהם‪ ,‬וחשיפה כה מוקדמת לנגיף בשלב כה‬
‫רגיש של ההתפתחות עשויה להביא למיקרוצפליה‪.‬‬

‫נגיף האבולה – קדחת דימומית‬

‫נראה כי מגפות מתפתחות כמו זיקה יכולות לצוץ באופן בלתי צפוי כאילו משום מקום‪ .‬דוגמה לכך הייתה‬
‫מגפת האבולה ב‪ .2014‬נגיף האבולה שייך למשפחת פילו‪-‬וירוס‪ .‬זהו וירוס רנ"א חד גדילי שלילי‪ ,‬הגנום שלו‬
‫באורך ‪ 19‬אלף בסיסים בערך‪ ,‬והוא ארוז במעטפת קופסית מוארכת‪ .‬הנגיף גורם למחלה המורגית בבני אדם‪,‬‬
‫שגורמת לדימומים וחום גבוה‪ .‬המאגר הטבעי של הנגיף עשוי להיות עטלפי פירות‪ ,‬אך חיות בר רבות עלולות‬
‫להידבק‪ .‬כאשר צדים חיות נגועות ושוחטים אותן‪ ,‬הציידים ומי שמכין את הבשר לאכילה נחשפים לדם המזוהם‬
‫בנגיף‪ ,‬שיכול להעביר את הנגיף המדבק‪ .‬הנגיף אינו נישא באוויר‪.‬‬

‫נגיף השפעת‬

‫נגיף האינפלואנזה – שפעת – הוא נגיף עטוף שהגנום שלו שונה‪ .‬הוא מורכב משמונה גדילים נפרדים של‬
‫רנ"א שלילי‪ ,‬שכל אחד מקודד לחלבון אחד או שניים‪ .‬תכונה ייחודית זו תרמה רבות להתפרצות מגפות‬
‫בינלאומיות גדולות שנקראות פנדמיה‪ .‬השפעת הספרדית הייתה פנדמיה כזו‪ ,‬והיא הרגה למעלה מ‪ 50‬מיליון‬
‫בני אדם על פני שש יבשות‪ .‬מנגיף השפעת הזה מתו יותר אנשים ממספר החיילים שנהרגו במלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ .‬השפעת היא מחלת בטן שהמאגר הטבעי שלה הוא עופות מים‪.‬‬

‫כדי להבין איך אנו נדבקים בשפעת יש לדעת כמה פרטים על מחזור השכפול של הנגיף‪ .‬כמו כל הנגיפים‪ ,‬נגיף‬
‫השפעת חייב להיקשר לתא המארח‪ .‬חלבון ספייק של הנגיף שנקשר לקולטן על תא היעד נקרא המגלוטינין‬
‫ומסומן באות ‪ .H‬בנוסף‪ ,‬לנגיף השפעת חלבון ספייק שני‪ ,N ,‬זהו אנזים שנקרא נויראמינידאז ותפקידו לחתוך‬
‫את חלבון הקולטן כשנגיפים חדשים נובטים מהתאים הנגועים‪ .‬הקולטן לנגיף השפעת שנמצא על התא‬
‫המארח הוא סוכר שנקרא חומצה סיאלית‪ .‬כאשר חלבון ספייק ‪ H‬נקשר לקולטן‪ ,‬הנגיף מסוגל להכנס לתא‬
‫ולשחרר את שמונה מקטעי הרנ"א שלו לתוך הציטופלסמה‪ ,‬ולעשות את דרכו לגרעין התא בו הוא יכול‬
‫להשתכפל‪ .‬זכרו שנגיף השפעת הוא בעל גדילי רנ"א שלילי‪ ,‬החייבים לשמש כתבנית כדי לייצר גדילי רנ"א‬
‫חיובי‪ ,‬על מנת שניתן יהיה לתרגם את הרנ"א החיובי לחלבוני הנגיף בריבוזומים שבציטופלזמה‪ .‬אותו רנ"א‬
‫חיובי יכול גם להיות משועתק ולייצר אלפי עותקים של גנום שמורכב מגדילי רנ"א שלילי‪ .‬הם נארזים לנגיפים‬
‫חדשים שנובטים ממשטח התא‪ ,‬וכשזה קורה חלבון ספייק ‪ H‬שלו עשוי עדיין להיות צמוד לחומצה הסיאלית‬
‫אוריאן מנשה‬ ‫וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג‬

‫של משטח התא‪ .‬כדי לשחרר את הנגיפים החדשים לסביבה‪ ,‬חלבון ספייק ‪ N‬חותך את הקולטן שקשור לחלבון‬
‫ספייק ‪ H‬ובכך מאפשר לנגיף להמשיך לנוע ולחפש מטרות חדשות לזהם‪.‬‬

‫המאגר הטבעי של נגיפי השפעת הם עופות מים‪ ,‬ובדר"כ הוא תוקף את המעיים שלהם‪ .‬ישנם סוגים שונים‬
‫של חלבוני ספייק ‪ H‬וספייק ‪ .N‬עד כה זוהו ‪ 17‬גרסאות של חלבוני ספייק ‪ H‬ותשע גרסאות של חלבוני ספייק‬
‫‪ N‬בשפעת העופות‪ ,‬שסומנו במספרים לפי הסדר בו התגלו‪ ,‬לכן נגיף השפעת הראשון שהוגדר סומן ‪.H1N1‬‬
‫כל עוד נגיפי השפעת נשארים בקרב עופות המים‪ ,‬הם לא מהווים בעיה חמורה והעופות אינם ממש חולים‪.‬‬
‫אך נגיפים יכולים לגלוש מהמאגר הטבעי‪ ,‬בעלי החיים‪ ,‬לבני האדם‪ .‬תהליך זה של האקולוגיה המתפתחת של‬
‫השפעת הוא שעושה את הנגיף כה דינמי וכתוצאה מכך כה קטלני‪ .‬כשעופות המים נודדים הם מפרישים‬
‫צואה במעופם ומפיצים נגיפי שפעת בדרכם‪ .‬הם גם מבקרים באגמים ובנחלים בקרבת חוות וכפרים‪ ,‬באים‬
‫במגע עם עופות מבויתים ומדביקים עופות‪ ,‬ברווזים ותרנגולי הודו שמסתובבים חופשיים‪ .‬כאשר עופות החווה‬
‫הללו נדבקים‪ ,‬אין להם ניסיון עם נגיפי שפעת‪ ,‬וכך הם מפתחים מחלות כלי נשימה רציניות‪ .‬כל עוד חלבוני‬
‫ספייק ‪ H‬מוסיפים להיקשר לצורת החומצה הסיאלית הייחודית לעופות‪ ,‬הוירוס נשאר בתוך אוכלוסיית העופות‪.‬‬

‫לחזירים יש שתי צורות של חומצה סיאלית על תאי הריאות שלהם‪ .‬אחת זהה בדיוק לקולטן של העופות‬
‫והשנייה היא גרסה של חומצה סיאלית שונה אך דומה מאוד לזו שנמצאת בריאות של בני האדם‪ .‬כאשר‬
‫תרנגולת נגועה מתעטשת על חזיר בסביבתה‪ ,‬החזיר נדבק בשפעת‪ .‬כעת יש לנגיף המשתכפל הזדמנות‬
‫לעבור מוטציה ולהשתנות‪ ,‬ובאמצעות השינויים הללו רוכש את היכולת להיקשר לצורה האנושית של החומצה‬
‫הסיאלית‪ .‬לכן‪ ,‬הנגיף המקורי הייחודי לעופות מסוגל להדביק חזיר‪ ,‬ונגיף השפעת החדש‪ ,‬שעבר מוטציה‬
‫והסתגל לצורה האנושית של הקולטן‪ ,‬יכול להופיע‪ .‬התעטשות של חזיר נגוע מדבקת‪ ,‬וכעת יכול הנגיף להדביק‬
‫בני אדם‪ ,‬ומגפה יכולה להתקדם באמצעות העברה מאדם לאדם‪ .‬תהליך זה של הסתגלות באמצעות מוטציה‬
‫של וירוס נקראת סחף גנטי‪ .‬אם במקרה חזיר נדבק בו זמנית ביותר מסוג אחד של נגיפי שפעת‪ ,‬עשוי להתרחש‬
‫ערבוב מורכב ביותר ‪ ,‬מכיוון שהגנים של נגיף השפעת הם מקטעי רנ"א עצמאיים ונפרדים החופשיים לנוע‬
‫ולהתחבר מחדש בכל צירוף אפשרי‪ .‬המקטעים מסוגי נגיפים שונים יכולים להתערבב ולהתחבר בריאות החזיר‬
‫וליצור צירופים חדשים של נגיפים שטרם נראו כמותם‪ .‬תהליך זה של העברה גנטית מפיק נגיפים בעלי תכונות‬
‫חדשות‪ .‬לעיתים קרובות הם מסוכנים וקטלניים‪ ,‬ובני האדם טרם נחשפו אליהם ולא התנסו בהם‪ .‬היכולת‬
‫הייחודית של השפעת לעבור סחף גנטי ולהשתנות היא שמייצרת וירוסים חדשים ללא הרף‪ ,‬מאתגרת את‬
‫מערכת החיסון שלנו ומאיימת עלינו שנה אחר שנה‪.‬‬

‫נגיף הפוליו‬

‫פוליו הוא וירוס ממשפחת פיקורנאווירידיאה‪ ,‬נגיפי רנ"א ערומים וזעירים‪ ,‬משם בא שם משפחתם‪ .‬פיקו =‬
‫זעיר ‪ +‬רנ"א = פיקורנא‪ .‬גנום גדיל הרנ"א החיובי שלו מורכב מ‪ 7500‬בסיסים ומקודד לרב‪-‬חלבון שנחתך‬
‫לעשרה חלבונים‪ ,‬מהם חלבון נגיפי ‪ VP1 ,1‬ועד ‪ VP4‬מרכיבים את הקופסית‪ .‬נגיף הפוליו הוא ערום‪ ,‬כלומר‬
‫אינו מוקף במעטפת ליפידית‪ .‬בדר"כ הנגיף עובר במחזור צואה‪-‬פה‪ ,‬אך יכול להדביק גם בני אדם שחיים‬
‫באיזורים בעלי גישה מוגבלת למים זורמים ושירותים בעלי הדחה‪ ,‬ולכן סביר כי מי השתייה מזוהמים בפסולת‬
‫אדם נגועה‪ .‬מחזור הדבקה זה נקרא "הדבקה דרך גורם משותף"‪ ,‬כלומר‪ ,‬מקורות מים מזוהמים‪ .‬על אף‬
‫שהנגיף מדבק מאוד‪ ,‬ב‪ 72%‬מהמקרים המחלה מתבטאת בזיהום מעיים תת קליני ללא תסמינים‪ .‬כתוצאה‬
‫מכך‪ ,‬מרבית הנשאים כלל אינם מודעים כי באופן יומיומי‪ ,‬כאשר הם הולכים לשירותים‪ ,‬הם מעבירים נגיפים‬
‫מזהמים למערכת הביוב ולסביבה נגיפים שיכולים בסופו של דבר להתפשט ולגרום מחלות לאנשים אחרים‪.‬‬

‫ישנן שתי צורות של מחלה קלינית שכן מפתחות תסמינים‪ .‬ב‪ 25%‬מהנבדקים עשויה להתפתח מחלה קלה‬
‫שנקראת "פוליומיאליטיס נפל" ובה כאב גרון‪ ,‬בחילות‪ ,‬חום ותסמינים דמויי שפעת עשויים להופיע‪ .‬הזיהומים‬
‫הללו אינם מערבים את מערכת העצבים המרכזית‪ .CNS ,‬רק בקרב כחצי אחוז ממי שנדבק בפוליו מעורבת‬
‫מערכת העצבים המרכזית‪ .‬קודם כל‪ ,‬הנגיף מדביק את המעיים ולאחר מכן עושה את דרכו לזרם הדם‪ ,‬ובסופו‬
‫של דבר מזהם תאי עצב וגורם לשיתוק‪.‬‬

‫תחילה המאמצים לחקור את הנגיף היו איטיים מכיוון שהיה קשה להפיק נגיפים בתרבית תאים‪ ,‬אך ב‪1949‬‬
‫ג'ון אנדרס ביחד עם פרדריק רובינס ותומס ולר גילו שפוליו משתכפל היטב וביעילות בתרביות תאי שריר ועור‬
‫של עוברים אנושיים‪ ,‬דבר שסלל את הדרך למחקר מקיף ולתגליות בנוגע לאופן בו מדביק נגיף הפוליו את גופנו‬
‫אוריאן מנשה‬ ‫וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג‬

‫וגורם למחלה‪ .‬ב‪ 1932‬רוזוולט התמנה לתפקיד הנשיא ה‪ 32‬של ארה"ב‪ .‬הוא הפך את מחקר הפוליו ופיתוח‬
‫חיסון מונע למטרה עיקרית של נשיאותו‪ .‬תוך עשר שנים ממותו פותחו שני חיסונים יעילים וכיום מחלת הפוליו‬
‫מובסת כמעט לחלוטין‪.‬‬

‫שיעור ‪ :5‬חסינות מולדת ‪ -‬קו ההגנה הראשון‬

‫האנטומיה והתאים של מערכת החיסון‬

‫כשנגיפים מנסים להדביק אותנו‪ ,‬אנחנו נלחמים בחזרה‪ .‬קו ההגנה הראשון נועד לבלום‪ ,‬לחסום ולמנוע גישה‬
‫לאיברים החיוניים‪ .‬כשזה לא מצליח‪ ,‬מערכת החיסון משיבה מלחמה ומכה "באויב" כדי לחסל אותו‪ .‬מערכת‬
‫החיסון משתמשת בשתי שיטות פעולה‪ :‬חסינות מולדת – הגנה מידית ומהירה‪ ,‬וחסינות נרכשת או‬
‫אדפטיבית‪ ,‬שמגיבה לאט יותר אך גם חזקה יותר‪ ,‬מתוחכמת ובעלת זיכרון לטווח ארוך‪ .‬שתי המערכות פועלות‬
‫יחד כדי למנוע גישה למערכות הפנימיות של גופנו‪ ,‬לזהות את הגורם המזהם‪ ,‬להנחית מכה טקטית ראשונית‬
‫ומיידית באיזור הזיהום‪ ,‬ולפתח נשק מדויק ויעיל שינטרל ויהרוס את הפתוגנים‪ .‬בנוסף עליהן לייסד ולאחסן‬
‫זיכרון מפורט שידע כיצד יש לטפל בפתוגנים מסוימים במקרה שניפגש בהם שוב‪ .‬מערכת החיסון מפוזרת‬
‫בקשרי הלימפה‪ ,‬במח העצם‪ ,‬בבלוטת התימוס ובטחול‪ .‬רובה זורמת בדמנו ומגיעה לכל פינה בתוכנו‪.‬‬

‫הגוף בעל שני סוגי ציפויים מיוחדים שמפרידים אותנו מהעולם החיצון‪ .‬המשטחים החיצוניים מכוסים בעור‬
‫ומכילים פתחים שמובילים לפני השטח הפנימיים של הצינור – שני הפתחים העיקריים הם חלל האף והפה‬
‫בקצה אחד ופי הטבעת בקצה השני‪ .‬ישנם שני משטחים נוספים שבהם העולם החיצון פוגש את דפנות הגוף‪:‬‬
‫הריאות‪ ,‬מסלול הנשימה‪ ,‬ודרכי השתן והמין‪ .‬דרך כל אחד מהפתחים הללו יכולים להיכנס ולצאת דברים‬
‫שונים‪ :‬אוויר‪ ,‬מזון‪ ,‬פסולת‪ ,‬תינוקות‪ .‬האיברים החיוניים של גופנו כמו הלב‪ ,‬הכבד‪ ,‬הכליות‪ ,‬המוח‪ ,‬וגם השרירים‬
‫והעצמות‪ ,‬נמצאים בין שתי הדפנות שמתקשרות עם העולם החיצוני והפנימי‪ ,‬והדפנות האלה מספקות‬
‫מחסום פיזי בינינו לבין הסביבה‪.‬‬

‫הדם מחבר את כל המשטחים הללו עם האיברים הפנימיים‪ .‬הדם עשוי משלושה מרכיבים עיקריים‪ :‬פלזמה –‬
‫נוזל הדם שמכיל חלבונים‪ ,‬מלחים ואלקטרוליטים; תאי דם אדומים – אריתרוציטים שנושאים חמצן מהריאות‬
‫לכל איבר ורקמה בגוף ומסלקים פחמן דו חמצני ‪ ;CO2‬ותאי דם לבנים – לויקוציטים‪ ,‬התאים של מערכת‬
‫החיסון‪ .‬מקורם של תאי הדם האדומים והלבנים הוא בתאי הגזע‪ ,‬תאים בסיסיים המכילים את כל המידע הגנטי‬
‫הנחוץ להפקת כל סוגי התאים השונים‪ .‬תאי גזע המטופויטים הם תאי גזע של הדם ומקורם במח העצם‪,‬‬
‫החומר שממלא את החללים הריקים בעצמות‪ .‬בתהליך שנקרא התמיינות הם הופכים לתאי דם אדומים‬
‫ולסוגים שונים של תאי דם לבנים‪ .‬לכן נהוג לומר שתאי הגזע מתמיינים לתאי דם לבנים‪ .‬יש שני סוגים של‬
‫תאי דם לבנים‪ :‬פגוציטים‪ ,‬תאים שאוכלים פתוגנים לא ספציפיים‪ ,‬בעלי תפקיד מכריע בתגובה המולדת שלנו‬
‫לזיהום‪ ,‬ולימפוציטים‪ ,‬בעלי יכולת לזהות פתוגנים ספציפיים ולהפעיל תגובה חיסונית נרכשת יעילה וחזקה‪,‬‬
‫במטרה לחסל את הפתוגנים בדייקנות ולזכור איך לעשות זאת בעתיד‪ .‬תאי החיסון הללו הם חלק חיוני מהדם‬
‫ומגיעים לכל קצוות גופנו באמצעות זרם הדם‪ .‬הם עוברים גם דרך מערכת הלימפה‪ ,‬מערכת ניקוז שאוספת‬
‫את התאים והפלזמה שמחלחלים מהדם דרך נימים דולפים בחזרה לתוך מערכת הדם‪ .‬תאי החיסון יכולים‬
‫להתקיים גם בחללים שבין הרקמות‪ ,‬שבהם מתקיימים לרוב המפגשים הראשוניים עם הפתוגנים‪.‬‬

‫העור – קו ההגנה הראשון‬

‫העור שלנו הוא מחסום שמספק את קו ההגנה הראשון והוא בלתי חדיר למרבית הפתוגנים‪ .‬העור עשוי משתי‬
‫שכבות עיקריות‪ :‬הדרמיס והאפידרמיס (אפי בלטינית = על)‪ .‬האפידרמיס מכיל שכבות רבות של תאי עור‬
‫מיוחדים שנקראים קרטינוציטים‪ ,‬שמייצרים חלבון סיבי קשוח הנקרא קרטין‪ .‬בשכבה התחתונה ביותר של‬
‫האפידרמיס‪ ,‬הקרטינוציטים מתחלקים ומתרבים‪ .‬בכל חלוקת תא‪ ,‬השכבה החדשה דוחפת את קודמתה כלפי‬
‫מעלה‪ .‬בזמן שהתאים עולים לשכבות העליונות ביותר של משטח העור הם צוברים עוד ועוד קרטין‪ ,‬אך מאבדים‬
‫את הגרעין ואת המבנים הפנימיים ויוצרים שכבה עבה של תאים מתים‪ ,‬מהודקים ועשירים בקרטין‪ .‬שכבה זו‬
‫יבשה מאוד ועמידה בפני מים‪ .‬שכבות האפידרמיס מהוות מחסום מכני‪ ,‬קשיח וקשה שמגן על האיברים‬
‫הפנימיים מפתוגנים שמנסים לפלוש לגופנו‪ .‬באפידרמיס עצמו אין כלי דם ולכן הוא תלוי לחלוטין בהזנה‬
‫מהשכבה שמתחתיו‪ ,‬הדרמיס‪ .‬שכבת הדרמיס עשויה מתאים שונים כמו פיברובלסטים – תאי סיב‪ .‬הוא מכיל‬
‫אוריאן מנשה‬ ‫וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג‬

‫גם זקיקי שיער‪ ,‬בלוטות זיעה‪ ,‬בלוטות חלב‪ ,‬וכלי דם ולימפה‪ .‬החלל הבין רקמתי שבין התאים עשיר בחלבונים‬
‫מבניים כמו קולגן ואלסטין‪ ,‬המספקים לעור חוזק וגמישות‪.‬‬

‫כפי שהוזכר קודם‪ ,‬המשטחים הפנימיים שמצפים את דרכי העיכול והנשימה ואת דרכי השתן והמים חשופים‬
‫ישירות לסביבה ולכן פתוגנים מסוכנים עשויים לאיים עליהם‪ .‬המשטחים שמצפים את דפנות הצינורות בגוף‬
‫מתוחכמים ומסוגלים להחליף מידע ולתקשר באופן סלקטיבי עם העולם החיצון‪ .‬לכן אנו שואפים חמצן‬
‫מהאוויר ונושפים ‪ ,CO2‬קולטים נוטריינטים מהאוכל וכו'‪ .‬התאים שמצפים את המשטחים הפנימיים הם‬
‫בעיקר תאי אפיתל שמחוברים בחוזקה זה לזה‪ .‬בדפנות הפנימיות ישנם תאים מיוחדים שמפרישים ריר – נוזל‬
‫הגנה צמיגי עשיר בחלבון‪ .‬הריר חשוב מאוד ומכסה את דפנות המשטחים הפנימיים‪ .‬השכבות הללו נקראות‬
‫לעיתים מוקוזה או רירית‪ .‬הריר חלקלק‪ ,‬עבה ודביק ומשמש לעטיפת פתוגנים שאנו שואפים או בולעים בזמן‬
‫האכילה – כמו מלכודת זבובים‪ ,‬החיידקים והנגיפים נדבקים לריר ואינם יכולים לחדור הלאה לתוך האיברים‬
‫הפנימיים‪ .‬אנו נפטרים מהפתוגנים האלה כשאנו משתעלים‪ ,‬מתעטשים או מקנחים את האף‪ .‬אנו גם בולעים‬
‫ריר ופתוגנים שנלכדו בו ומפנים אותם לקיבה‪ ,‬המלאה במיצי עיכול חומציים שהורגים כל פתוגן שבלענו‪ .‬הריר‬
‫גם מגן על דופן האפיתל של הקיבה עצמה מפני החומציות הקיצונית של מיצי העיכול‪ .‬בנוסף‪ ,‬הריר משמן את‬
‫משטחי המעיים ועוזר לזרימת המזון בדרכי העיכול‪.‬‬

‫העור והרירית המספקים מחסום מכני מקבלים תגבורת מכימיקלים מגינים כמו שמנים‪ ,‬חומצות שומן‬
‫ומהליזוזום‪ .‬הליזוזום הוא אנזים שמופרש בדמעות‪ ,‬בריר ובזיעה‪ ,‬וגילויו הוביל למאורעות ששינו את היסטוריית‬
‫הרפואה‪ .‬במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬אלכסנדר פלמינג היה חובש צבאי‪ ,‬ולאחר המלחמה ב‪ 1923‬גילה את‬
‫האנזים קוטל החיידקים‪ ,‬ליזוזום‪ .‬הצלחתו התבססה על הטכניקות שלו שגילו את הפעילות קוטלת החיידקים‬
‫שהוא בחן‪ .‬כשהוסיף גורמים חשודים על תרביות חיידקים רציפות‪ ,‬מרבדי חיידקים‪ ,‬שצמחו על אגר בצלחות‬
‫פטרי‪ ,‬הופיעו נקודות חלקות שהעידו כי החיידקים מתו‪ .‬החיידקים שמתו מליזוזום נראו כנקודות חלקות‬
‫שהעידו על היעדר צמיחה‪ .‬ב‪ ,1928‬פלמינג חזר למעבדתו לאחר חופשת הקיץ ומצא ערימת צלחות פטרי עם‬
‫תרביות חיידקים ישנות ששכח על שולחן העבודה‪ ,‬ואחת התרביות הזדהמה מפטריות‪ .‬פלמינג הבחין שמסביב‬
‫לפטריות הייתה הילה חלקה שבישרה על מות החיידקים‪ .‬רק פלמינג‪ ,‬שלמד מתגלית הליזוזום‪ ,‬הבין את מה‬
‫שהוא רואה‪ ,‬ובהמשך זיהה את החומר הקטלני שהפרישו הפטריות בתור פניציליום‪ ,‬וקרא לחומר החיטוי‬
‫החדש פניצילין – האנטיביוטיקה הראשונה אי פעם‪.‬‬

‫מקרופאג'ים וזיהוי פתוגנים‬

‫כפי שלמדנו העור הוא קו ההגנה הראשון שלנו‪ .‬כאשר אנו נפצעים‪ ,‬נשרטים נחתכים או נפגעים‪ ,‬שריון ההגנה‬
‫נפרץ והפתוגנים יכולים לחדור אל הרקמות הרכות שמתחת לעור‪ .‬שם הם נתקלים בתאים מיוחדים המוכנים‬
‫למתקפת נגד – המקרופאג'ים‪ ,‬יחידת העלית של מערכת החיסון המולדת‪ .‬המקרופאג'ים הם פגוציטים‬
‫שנמצאים בכל רקמה של גופנו‪ .‬כשהם נתקלים בחיידקים ובנגיפים‪ ,‬הם מקיפים ובולעים אותם‪ .‬בתוך‬
‫הציטופלסמה‪ ,‬הפגוזום (הפתוגן עטוף הממברנה)‪ ,‬מתאחה עם שלפוחית הליזוזום‪ .‬הליזוזומים מכילים‬
‫אנזימים שהורגים‪ ,‬מעכלים ושוברים את כל מה שטרף המקרופאג'‪.‬‬

‫עיקר הפעילות של מערכות החיסון המולדת והנרכשת מבוססת על היכולת להבחין בין פולש זר לבין התאים‬
‫שלנו‪ .‬מערכת החיסון חייבת להיות מסוגלת להבחין בין התאים והמרכיבים של גופנו לבין פולשים זרים‪ .‬לשם‬
‫כך‪ ,‬למקרופאג'ים יש קולטנים מיוחדים ע"ג הממברנות שנקראים ‪ PRR‬שמזהים תבניות מולקולריות ומבנים‬
‫האופייניים לחיידקים ונגיפים באופן כללי – ‪ – PAMP‬ונקשרים אליהם‪ .‬פאמפ יכולים להיות מבנים ייחודיים‬
‫של דפנות התא המשותפים לחיידקים רבים‪ ,‬כמו ליפופוליסכרידים ‪ .LPS‬כפי שמרמז שמן‪ ,‬המולקולות הללו‬
‫עשויות מליפיד ומסוכר‪ ,‬והן חלק מדופן התא של חיידקים רבים‪ .‬כאשר ‪ PRR‬קושרים ‪ LPS‬לדוגמה‪ ,‬הם‬
‫מתריעים למקרופאג'ים שהם נתקלו בפולש זר‪ ,‬ושולחים את המקרופאג'ים לאכול אותם‪ .‬החיידקים מסוגלים‬
‫להסתובב באמצעות שוטון מיוחד – מבנה דמוי שוט שמניע אותם קדימה‪ .‬השוטון עשוי מחלבון חיידקי מיוחד‬
‫שנקרא פלג'לין‪ ,‬שגם הוא פאמפ‪ .‬קיימים גם פאמפ ייחודיים לנגיפים ‪ -‬רנ"א דו גדילי ומבני דנ"א ורנ"א ויראליים‬
‫ייחודיים אחרים גם הם פאמפ ויכולים לעורר תגובות חיסוניות מולדות‪.‬‬
‫אוריאן מנשה‬ ‫וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג‬

‫מערכת החיסון המולדת אינה מסוגלת להבדיל באופן ספציפי בין סוגי החיידקים השונים‪ ,‬היא משתמשת‬
‫באוסף של ‪ PRR‬כדי לזהות פולשים כזרים באמצעות פאמפ משותפים‪ .‬משפחה חשובה של קולטנים כאלה‬
‫הם קולטני ‪.TLR‬‬

‫ראיון עם פרופ' ברוס בויטלר ( ‪TLRs :(Bruce Beutler‬‬

‫פרופסור בויטלר רצה לגלות את הגורם להלם זיהומי ‪ -‬מצב רפואי מסוכן הנגרם עקב תגובה מוגברת לזיהום‬
‫חיידקי‪ ,‬שיכול להוביל לקריסת איברים ומוות‪ .‬חיידקים גראם‪-‬שליליים הם הגורם המוביל להלם זיהומי‪ .‬ניתן‬
‫לסווג חיידקים על פי מבנה דופן התא שלהם‪ .‬הנס כריסטיאן גראם‪ ,‬בקטריולוג דני‪ ,‬פיתח שיטה לצביעת‬
‫חיידקים המבוססת על היכולת של החיידק לשמר את הצבען לאורך תהליך הצביעה‪ .‬חיידקים עם דופן עבה‬
‫הם חיוביים לשיטת הצביעה ולכן הם נקראים חיידקים גראם‪-‬חיוביים (למשל בצילוס אנתרציס המתוארים ע״י‬
‫קוך בשיעור ‪ .)3‬לחיידקים גראם‪-‬שליליים (לדוגמא ‪ )E. coli‬יש דופן תא דק ולכן הם לא משמרים את הצבען‬
‫הכחול בתהליך הצביעה‪.‬‬

‫פרופסור בויטלר גילה ש‪ ,LPS-‬הידוע גם כאנדוטוקסין‪ ,‬יכול לגרום לאלח דם (‪ .)sepsis‬לכן‪ ,‬הוא ניסה למצוא‬
‫חלבונים הקושרים את ה‪ . LPS -‬ע״י שימוש בגישות גנטיות‪ ,‬הוא חקר עכברים שלא מגיבים לנוכחות של ‪LPS‬‬
‫– עכברים עמידים ל‪ ,LPS-‬וגילה חלבון שעד כה תפקידו היה לא ידוע (״קולטן יתום״) – ‪Toll-like-receptor‬‬
‫)‪ .4 (TLR4‬חלבון זה משמש כקולטן ל‪.LPS-‬‬

‫קישור של ‪ LPS‬לקולטן ‪ TLR4‬גורם לשרשרת תגובות הכוללת שחרור של ציטוקין בשם ‪Tumor Necrosis‬‬
‫)‪ .Factor (TNF‬ציטוקינים הם חלבונים מיוחדים המתפקדים כמו הורמונים של מערכת החיסון‪.‬‬

‫מערכת החיסון המולדת ודלקת‬

‫כאשר החיידקים בגוף מתרבים בקצב מהיר יותר מקצב האכילה של המקרופאג'ים‪ ,‬הם מתחילים להפריש‬
‫הודעות כימיות ולהכין את הרקמות הפצועות לקרב‪ .‬ההודעות הללו הן חלבונים מיוחדים‪ ,‬ציטוקינים‪,‬‬
‫שמווסתים את פעולותינו ומורים לגוף מהי דרך התגובה הטובה ביותר‪ .‬תחילה מתרחבים כלי הדם ומתפשטים‬
‫כדי שזרם הדם באיזור הרקמה הפצועה יתגבר ויאט‪ .‬בנוסף‪ ,‬נוצרים פתחים בין תאי הנימים‪ ,‬דבר שמגביר את‬
‫חדירות כלי הדם ומאפשר לפלזמה לדלוף החוצה מהדם ולהיכנס לאזור הקרוב לרקמה הפגועה‪ .‬בתגובה‬
‫לאזעקת הציטוקין אנו נרגיש נפיחות מקומית‪ ,‬אדמומיות‪ ,‬חום וכאב – ארבעת הסימנים העיקריים לדלקת‬
‫חריפה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מהמקרופאג'ים מופרשים לדם ציטוקינים מיוחדים שנקראים כימוקינים‪ ,‬והם שולחים הודעות‬
‫שקוראות לנויטרופילים‪ .‬מפל ריכוזים – התופעה בה ריכוז הכימוקינים גבוה יותר בקרבת התאים המפרישים‪,‬‬
‫ונמוך יותר ככל שמתרחקים משם‪ .‬הנויטרופילים שזומנו ע"י כימוקינים הם פגוציטים תוקפניים יותר שעוקבים‬
‫אחר מפל ריכוזי הכימוקנים אל הפצע‪ ,‬נלחמים בחיידקים ואוכלים כל מה שבסביבתם‪ ,‬אך אורך החיים שלהם‬
‫קצר יותר והם מתים מהר יחסית‪ .‬לכן‪ ,‬כמה מהציטוקינים מודיעים למח העצמות להגדיל את ייצור תגבורת‬
‫הנויטרופילים‪ ,‬ועוד ועוד מהם זורמים אל שדה הקרב‪ ,‬טורפים את החיידקים ומתים‪ .‬הצטברות זו של‬
‫נויטרופילים וחיידקים מתים היא המוגלה שמצטברת בפצע‪.‬‬

‫נראה שהמקרופאג'ים והנויטרופילים משתלטים על העניינים במקרה של חיידקים‪ .‬במקרה של נגיפים‪ ,‬אם‬
‫הם נתקלים בהם לפני שהדביקו את תאי המארח‪ ,‬המקרופאג'ים והנויטרופילים אוכלים גם אותם‪ .‬אך אם‬
‫הווירוסים מצליחים לחמוק מהם ולזהם בהצלחה את הרקמות שלנו‪ ,‬מערכת החיסון המולדת מציגה אפשרויות‬
‫אחרות‪ .‬כזכור‪ ,‬נגיפים רבים הם בעלי גנום רנ"א שעשויים בשלב מסוים לייצר רנ"א דו גדילי‪ .‬רנ"א דו גדילי הוא‬
‫חותמת פאמפ לנגיפי רנ"א באופן כללי‪ ,‬וישנם כמה ‪ TLR‬שמתמחים בזיהוי רנ"א נגיפי‪ .‬ה‪ TLR‬הללו קיימים‬
‫בכל התאים שלנו‪ ,‬ואם נידבק בנגיף רנ"א כלשהו‪ ,‬התא הנגוע יפריש ציטוקין מיוחד שנקרא אינטרפרון‪.‬‬
‫התאים שבקרבת התאים המזוהמים חשים בנוכחות האינטרפרון באמצעות קולטני אינטרפרון ע"פ משטח‬
‫התא‪ ,‬ומפיקים חלבונים אנטי‪-‬ויראליים מיוחדים כהכנה למתקפת נגיפים אפשרית‪ .‬אם הנגיפים ינסו להדביק‬
‫את התאים הללו‪ ,‬החלבונים האנטי‪-‬ויראליים יקטינו את הגנומים הנגיפיים המגיעים וימנעו את סינתזת‬
‫החלבונים הנגיפיים‪.‬‬

‫המיקרוביום‪ :‬הרוב שחי בתוכנו‬

‫אוריאן מנשה‬ ‫וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג‬

‫כדי להדוף פתוגנים‪ ,‬אנו זקוקים למיליארדי לויקוציטים‪ .‬בדמנו ישנם מעל ‪ 50‬מיליארד תאי דם לבנים‪ ,‬והם רק‬
‫חלקיק מ‪ 40‬טריליוני התאים מהם אנו עשויים‪ .‬מספר התאים קטן פי שניים עד עשרה ממרבית האורגניזמים‬
‫החיים עלינו‪ .‬כל משטח בגופנו מכוסה במאות סוגי חיידקים – אנחנו חיים בתוך ענן חיידקי שנקרא מיקרוביום‪,‬‬
‫שהם בעלי תפקיד מפתח בשמירה על בריאותנו‪ ,‬ונמצאים בקשר מתמיד עם מערכת החיסון שלנו‪ .‬מרבית‬
‫החיידקים הם בלתי מזיקים ואינם פתוגנים‪ .‬לכל משטח בגופנו יש את אוסף החיידקים שלו‪ ,‬מגוון רחב ואופייני‬
‫לאותו משטח‪ .‬מספר ומגוון החיידקים הגדול ביותר נמצא בדרכי העיכול‪ .‬חיידקי המיקרופלורה הרגילה מפיקים‬
‫אנרגיה מהמזון שהם מסוגלים לעכל ואנחנו לא‪ ,‬מסנתזים נוטריינטים וויטמינים ומגינים עלינו מזיהומים‬
‫שנגרמו מפתוגנים‪ .‬המיקרוביום שלנו מכסה לגמרי את הרירית ומשגשג שם‪ .‬אם פתוגן בקטריאלי נכנס‬
‫לגופנו‪ ,‬הוא נתקל בכמויות עצומות של אוכלוסיות מיקרובים שאינם נותנים לפולש מרחב‪.‬‬

‫המיקרוביום מגיע אלינו דרך תעלת הלידה של האמא ושם אנו מקבלים מנה בריאה של חיידקים ידידותיים‬
‫ומתחסנים לראשונה‪ .‬לידה בניתוח קיסרי משנה את הספקטרום ואת פרופיל החיידקים שאליהם נחשף‬
‫התינוק בהתחלה‪ ,‬ובשל כך חלק מהרופאים ממליצים למרוח את התינוקות שנולדו בניתוח קיסרי בהפרשות‬
‫הנרתיק של האימהות שלהם‪ .‬חלב אם הוא מקור נוסף לחיידקים מועילים‪ .‬רבים מהחיידקים הידידותיים‬
‫מגיעים למעיים‪ ,‬נמצאים בפיקוח של תאי מערכת החיסון‪ ,‬ומתקיים איזון הרמוני ביניהם‪ .‬הדו שיח בין‬
‫המיקרוביום לבין מערכת החיסון עוזר לשמר מערכת חיסון חזקה וערנית המוכנה לפעולה‪.‬‬

‫כשאנו חולים לעתים אנו פונים לאנטיביוטיקה‪ ,‬שאמנם הורגת פתוגנים אך גם הורגת את החיידקים מועילים‪,‬‬
‫דבר שמשבש באופן דרמטי את פעילות המיקרוביום‪ .‬אף על פי שהמיקרוביום מחלים בדר"כ‪ ,‬יכולות להתפתח‬
‫מחלות בתגובה לטיפול האנטיביוטי‪ ,‬כמו למשל דלקת המעי‪ ,‬שקורית כתוצאה מטיפול אנטיביוטי ממושך‬
‫שמדלל את חיידקי המעי ומאפשר לפתוגנים כמו קלוסטרידיום דיפיצילה להצטבר וליישב את הרירית‪ .‬זיהומים‬
‫של חיידק זה גורמים לדלקות מעיים חמורות ושלשולים קשים‪ .‬לא כולם מצליחים להחלים מהמחלה הזו‪ ,‬והנזק‬
‫שנגרם למיקרוביום עלול להיות הרסני – כ‪ 30‬אלף בני אדם מתים מקולסטרידיום דיפיצילה מדני שנה‪.‬‬

‫ישנה דרך לאכלס מחדש את המעיים שלנו בחיידקים מועילים‪ ,‬בשיטת טיפול חדשה שנקראת ‪ – FMT‬השתלת‬
‫צואה‪ ,‬טיפול שבזכותו חולים קשים בקלוסטרדיום דיפיצילה שהיו בסכנת חיים‪ ,‬החלימו לחלוטין‪ .‬כמה ימים‬
‫לפני ההשתלה מפסיקים את מתן האנטיביוטיקה לחולה‪ ,‬וביום ההשתלה נאספת צואה מתורם בריא‪.‬‬
‫מערבבים אותה במערבל עם תמיסת סליין כדי ליצור תרחיף ומסננים אותו כדי לסלק חומר חלקיקי‪ ,‬והנוזל‬
‫העשיר בחיידקים ידידותיים מוחדר באמצעות חוקן‪.‬‬

‫מערכת החיסון המולדת מול הנרכשת‬

‫לפעמים מערכת החיסון המולדת עדיין לא מצליחה להדוף את‬

‫המתקפה‪ ,‬ואז מגיע הזמן לקרוא ללימפוציטים – תאי ‪ T‬ו‪ B‬שמפעילים‬
‫חסינות נרכשת‪ ,‬תגובה ממוקדת ומדויקת שמשגרת את מכת המחץ‬
‫וגם לומדת מהניסיון‪ .‬בשונה מ‪ PRR‬שמזהים וקושרים ‪ PAMP‬כלליות‬
‫(למשל ‪ LPS‬משותף לחיידקים רבים‪ ,‬אי אפשר לזהות את סוג החיידק‬
‫או הנגיף בו אנו נגועים רק על סמך ‪ ,)LPS‬לתאי ‪ T‬ו‪ B‬יש קולטנים מאוד‬
‫ספציפיים שמיועדים לזהות בדיוק את סוג החיידק‪ ,‬הנגיף או כל פתוגן‬
‫אחר שבו יש להילחם‪.‬‬

‫התגובה החיסונית הנרכשת מסתמכת על שלושה תפקידים עיקריים של הלימפוציטים‪ :‬הם מזהים וקושרים‬
‫סמנים ייחודיים של הפתוגן ומסוגלים להבדיל ביניהם לבין סמנים עצמיים‪ .‬המולקולות שהלימפוציטים מזהים‬
‫וקושרים נקראות אנטיגנים ‪ ,‬שמרביתם חלבונים‪ ,‬אך יכולים גם להיות סוכרים‪ ,‬ליפידים ואפילו דנ"א‪ .‬לכן‬
‫הלימפוציטים משתמשים בקולטנים הספציפיים כדי להבדיל בין אנטיגנים זרים לבין אנטיגנים עצמיים‪.‬‬
‫הלימפוציטים מגיבים לנוכחות פתוגנים ופועלים לחסל זיהומים ולהיפטר מהם‪.‬‬

‫כאשר תאי ‪ B‬קושרים אנטיגנים זרים‪ ,‬הם מפיקים חלבונים מיוחדים שנקראים נוגדנים‪ ,‬שמתבייתים על‬
‫הפתוגן בדייקנות ולעיתים קרובות מנטרלים אותו לחלוטין‪ .‬כאשר תאי ‪ T‬קושרים אנטיגנים זרים‪ ,‬הם הופכים‬
‫לתאים תוקפניים שמסוגלים לזהות ולחסל תאים נגועים בהם עלולים להתחבא נגיפים ופתוגנים תוך תאיים‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬הלימפוציטים מאחסנים בארכיון זיכרון חיסוני‪ .‬כדי שתאי ‪ T‬ו‪ B‬יגיבו בדייקנות נגד איומים ספציפיים‪,‬‬
‫אוריאן מנשה‬ ‫וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג‬

‫הקולטנים שלהם עוברים כוונון עדין‪ .‬לאחר שהתאים רכשו ניסיון והצליחו בתפקידם‪ ,‬הם מפקידים את התאים‬
‫המאומנים והמנוסים ביותר בתאי זיכרון שמאוחסנים בארכיון ויכולים לחיות במשך עשרות שנים‪ ,‬והם מוכנים‬
‫תמיד לתגובה ברגע שפתוגן מהעבר מנסה לתקוף את הגוף שנית – וזוהי חסינות‪.‬‬

‫נשווה בין התגובה החיסונית המולדת לבין זו של המערכת החיסונית הנרכשת‪ :‬נניח שחיידק מסוים‪ ,‬אנטיגן‬
‫‪ , A‬פרץ דרך עורנו ותגובה חיסונית מולדת שוגרה‪ .‬המקרופאג'ים מתחילים לאכול את החיידקים אך הם עדיין‬
‫משתכפלים‪ ,‬והנויטרופילים נקראים לזירה‪ .‬בסופו של דבר תוך שבוע בערך המצב חוזר לקדמותו והכל מסתדר‪.‬‬
‫נניח שנתקלנו באותו אנטיגן ‪ A‬כמה זמן לאחר מכן – התגובה המולדת לאותו פתוגן פשוט תחזור על עצמה‪,‬‬
‫ולא תהיה טובה יותר או פחות מבפעם הקודמת‪ .‬נניח כעת שהמקרופאג'ים והנויטרופילים לא הצליחו‬
‫להתמודד עם הפתוגן ונאלצו לקרוא לתאי ‪ B‬ו‪ ,T‬פעולה שאותה עושים תאים דנדריטים‪ ,‬זרוע המודיעין של‬
‫מערכת החיסון‪ .‬התאים הדנדריטים לוכדים את הפתוגנים הפולשים ומעבירים אותם לאיברים מיוחדים‬
‫שנקראים קשרי לימפה‪ ,‬בהם נמצאים תאי ‪ B‬ו‪ .T‬התאים לומדים את הפתוגנים ומפתחים תגובות חזקות‬
‫ומתוחכמות שמותאמות במיוחד לחסל את הפתוגנים הספציפיים‪ .‬תהליך הלמידה של תאי ‪ B‬ו‪ T‬עשוי לארוך‬
‫כשבוע ולכן ישנה השהייה לפני שההשפעה המרבית של התגובה הנרכשת מתחילה לפעול‪ ,‬ולבסוף הפתוגן‬
‫מסולק‪ .‬אם אותו פתוגן ידביק אותנו שנית‪ ,‬התגובה הנרכשת משוגרת מההתחלה באופן מיידי‪ ,‬בעוצמה חזקה‬
‫יותר‪ ,‬וביעילות רבה יותר‪ ,‬הודות לעובדה שתאי ‪ B‬ו‪ T‬למדו את פרטי הפתוגן ‪ ,A‬הפקידו תאי זיכרון בארכיון של‬
‫מערכת החיסון הנרכשת‪ ,‬והיו מוכנים לחסל את הפתוגן לפני שהספיק לגרום לנזק או מחלה‪.‬‬

‫שיעור ‪ :6‬חסינות נרכשת ‪ -‬מחסלים את האויב‬

‫תאי ‪ – B‬מבנה ותפקוד הנוגדנים‬

‫הכוח הייחודי של מערכת החיסון הנרכשת הוא הזיכרון שלה והיכולת שלה‬
‫לזמן את תאי ‪ T‬ו‪ B‬החמושים בקולטנים מדויקים‪ .‬הקולטן של תאי ‪,BCR ,B‬‬
‫מכיל נוגדן קשור‪-‬ממברנה‪ .‬הנוגדנים‪ ,‬שנקראים גם אימונוגלובולינים‪ ,‬הם‬
‫חלבונים גדולים יחסית העשויים משתי שרשראות כבדות ושתי שרשראות‬
‫קלות שמסודרות בצורת האות ‪ .Y‬הקצוות בהם נפגשות השרשראות הכבדות‬
‫והקלות יוצרים את אתרי ההתקשרות שמזהים את האנטיגן‪ ,‬כך שלנוגדן יחיד‬
‫יש שני אתרי התקשרות זהים‪ .‬בסיס ה‪ Y‬בו נפגשות שתי השרשראות‬
‫הכבדות‪ ,‬יוצר את האות המשפעל (הסבר בהמשך)‪ .‬אתרי ההתקשרות של הנוגדן‪ ,‬הנקראים אפיטופים‪,‬‬
‫נמצאים ע"ג הפתוגן‪ ,‬נקשרים ע"י נוגדנים ומזהים מבנים ספציפיים אך מוגבלים של אנטיגן‪.‬‬

‫בחזרה ל‪ .BCR‬הקולטן מתאים לנוגדן ספציפי שתא ‪ B‬מסוים זה ייצר ויפיץ בדם בסופו של דבר‪ .‬כל תא ‪ B‬יכול‬
‫לייצר אלפי עותקים מהנוגדן שלו וביחד‪ ,‬מיליארדי תאי ‪ B‬השונים בגופנו יכולים לייצר מגוון נוגדנים רחב‬
‫שיכולים לזהות כל אפיטופ אפשרי בטבע‪ .‬כשפתוגן נתקל בתא ‪ B‬בעל קולטן שיכול להיקשר לאחד‬
‫מהאנטיגנים הספציפיים שלו‪ ,‬תא ה‪ B‬בעל הקשר הספציפי מתחיל תהליך הרחבה שבטית בו הוא מתחלק‬
‫ויוצר אלפי תאי ‪ B‬ספציפים לפתוגן‪ .‬תאי ה‪ B‬מתפתחים לייצר ולהפריש את מיליוני הנוגדנים הספציפיים‬
‫שלהם‪ ,‬שייקשרו בסופו של דבר לפתוגן וינטרלו אותו‪.‬‬

‫נוגדנים יכולים להגיע במבנים וגדלים שונים ומותאמים למשימות ספציפיות‪ .‬לכל נוגדן מבנה‬
‫ותפקיד מיוחד‪ .‬הסוג הראשון של נוגדן שנוצר בתגובה למפגש ההתחלתי של תא ‪ B‬עם פתוגן‬
‫נקרא אימונוגלובין ‪ ,M‬או בקיצור ‪ .IgM‬ל‪ IgM‬יש אתר היקשרות שמזהה את האפיטופ שלו‬
‫בזיקה מתונה‪ .‬כדי לפצות על הפעילות הנמוכה‪ ,‬ה‪ IgM‬מופיע בזרם הדם כהרכב של חמישה‬
‫עותקים של הנוגדן הקשורים יחדיו לצורת פנטמר‪ .‬לכן‪ ,‬למרות שכל אתר היקשרות של הנוגדן‬
‫עשוי להיקשר לאפיטופ באופן רופף‪ ,‬עשרת אתרי ההיקשרות של הפנטמר פועלים היטב‬
‫יחד‪ .‬לאחר שתא ‪ B‬קושר את אנטיגן היעד שלו הוא יכול ללמוד כיצד להכניע את הפתוגן בדרך הטובה ביותר‪.‬‬
‫בתהליך ניסוי וטעיה שעשוי לארוך כמה שבועות‪ ,‬הגנים המקודדים ל‪ IgM‬עוברים מוטציות ושינויים שמשפרים‬
‫את ההיקשרות של הנוגדן לאפיטופ‪ .‬התהליך משפר את אתר ההיקשרות והוא הופך להיות קושר‪-‬על שמתאים‬
‫ליעדו ונאחז באפיטופ בנחישות‪.‬‬
‫אוריאן מנשה‬ ‫וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג‬

‫בנוסף‪ ,‬הנוגדן בעצמו משתנה והופך לאימונוגלובין שנקרא ‪ ,IgG‬נוגדן יעיל יותר שחי בזרם הדם שלנו זמן ארוך‬
‫יותר ונקשר לפתוגנים ומחסל אותם מהר יותר‪ .‬אימונוגלובין נוסף הוא ‪ IgA‬שמותאם במיוחד לסייר ברירית‬
‫ולשמור עליה‪ ,‬ולכן ברוב המקרים נוגדנים אלה הם הראשונים שפוגשים בפתוגנים ויש להם תפקיד חשוב‬
‫בסילוק הנגיפים שמזהמים את המעיים‪ ,‬הריאות ואת דרכי השתן והמין‪ .‬לבסוף‪ ,‬נוגדני ‪ IgE‬הם נוגדנים מיוחדים‬
‫שתפקידם לחסל ולהרוג טפילים‪.‬‬

‫כיצד נוגדנים מנטרלים נגיפים‬

‫כזכור‪ ,‬לנגיפים יש חלבוני ספייק שנקשרים לקולטנים על פני משטח תא היעד במטרה לחדור אליו‪ ,‬להדביק‬
‫את הגוף ולהשתכפל‪ .‬כאשר אפיטופ הספייק הוויראלי נקשר לקולטן של תא ‪ ,B‬המפגש מעורר הרחבה שבטית‬
‫של התא‪ ,‬וכעת אלפי תאי בת מתחילים לייצר נוגדנים ספציפיים שמטרתם היא חלבון הספייק הנגיפי‪ .‬תחילה‬
‫תוקפים את הנגיפים נוגדני ‪ ,IgM‬אך לאחר כמה שבועות מיוצרים נוגדני ‪ IgG‬מונחים ומשופרים שאוחזים‬
‫בחלבוני הספייק‪ ,‬עוצרים את הנגיפים ומונעים את היקשרותם לתאי גופנו‪ .‬כלומר‪ ,‬היקשרות של נוגדנים‬
‫לחלבוני ספייק יכולה לנטרל את הנגיף ולמנוע מחלות זיהומיות מלכתחילה‪ ,‬ובזכות הזיכרון החיסוני‪ ,‬אם אותו‬
‫נגיף ינסה לתקוף שנית‪ ,‬תאי ה‪ B‬יוכלו להגיב בצורה מיידית וממוקדת ולחסל אותו בטרם יהיה למחלה סיכוי‬
‫להתפתח‪ .‬היכולת לזכור היא הבסיס לחיסון‪.‬‬

‫גם לנגיפים יש "תכסיסים" משלהם‪ .‬כמה מהם עוברים מוטציות ומשנים את מבנה האפיטופים שלהם כדי‬
‫שהנוגדנים לא יזהו אותם‪ .‬למרבה המזל‪ ,‬לנוגדנים יש גמישות מסוימת בהסתגלות לשינוי ולגיוון במטרות שהם‬
‫קושרים‪ ,‬לכן נוגדן שעוצב והשתכלל לקשור אפיטופ מסוים יוכל לזהות בהצלבה ולקשור אפיטופ שונה במקצת‪,‬‬
‫אך ביעילות מופחתת‪ .‬למרות זאת‪ ,‬לעתים קרובות הזיהוי בהצלבה מספיק כדי לעצור את ההדבקה מנגיף‬
‫שעבר מוטציה‪.‬‬

‫הנוגדנים עוזרים גם במלחמה בחיידקים‪ .‬כזכור‪ ,‬מקרופאג'ים מקומיים אוכלים חיידקים שפולשים לגופנו‪ .‬יש‬
‫חיידקים חלקלקים שקשה לתפוס בהם‪ ,‬אך אם החיידקים הללו נתקלים בתאי ‪ ,B‬התאים יכולים לפתוח‬
‫בהרחבה שבטית ולייצר נוגדנים ספציפיים נגד המשטח החלקלק של החיידק‪ .‬כאשר נוגדנים נקשרים לחיידק‬
‫כזה ומצפים אותו בנוגדנים‪ ,‬האותות של הגבעול המשפעל פונים כלפי חוץ‪ .‬למקרופאג'ים שמזהים את‬
‫הגבעולים הללו יש על פני השטח קולטנים מיוחדים לאותות המשפעלים‪ ,‬שכאשר הם מזהים אותם הם יכולים‬
‫להיאחז בהם ולשפר את יכולת האכילה שלהם‪ .‬נוגדנים יכולים לנטרל נגיפים‪ ,‬למנוע מחלות ולעזור‬
‫למקרופאג'ים לטפל בחיידקים‪ ,‬אך בכל המפגשים הללו‪ ,‬הפתוגנים‪ ,‬הנגיפים או החיידקים מגיבים ישירות עם‬
‫תאי ‪ ,B‬כדי לעורר את הרחבת השבט ואת ייצור הנוגדנים‪.‬‬

‫תאי ‪ T‬ומערכת ה ‪MHC‬‬

‫כיצד לזהות תאים נגועים ולחסלם לפני שתהיה לנגיפים הזדמנות להשתכפל הא האתגר שמערכת החיסון‬
‫מתמודדת איתו‪ .‬חלקם החיצוני של תאים נגועים יכול להיות רגיל למראית עין‪ ,‬אך למערכת החיסון שלנו יש‬
‫מערכת בקרת איכות‪ :‬כאשר מיוצרים בתאינו חלבונים רגילים‪ ,‬כמה עותקים מכל חלבון נלקחים כדגימות‪.‬‬
‫דגימת החלבון עוברת עיבוד באמצעות הפרוטאוזום שחותך את דגימת החלבון לפפטידים קצרים באורך תשע‬
‫חומצות אמינו בערך‪ ,‬ואלה מוטענים על חלבון מיוחד שנקרא ‪ .MHC‬ה‪ MHC‬מעביר את דגימות הפפטידים של‬
‫החלבונים שנוצרו מהציטופלסמה לפני השטח של התא‪ .‬התאים של גופנו מציגים בקביעות דגימות פפטידים‬
‫של חלבונים חדשים שהם הפיקו‪ ,‬שטעונות על קולטני ‪ .MHC‬חלק מהסיבה שמערכת החיסון מבחינה בין‬
‫עצמי לבין זר היא בזכות הפפטידים המוצגים על ‪ ,MHC‬שנבחנים בקביעות ע"י תאי ‪ .T‬הם עושים זאת‬
‫באמצעות קולטן תא ‪ T‬שלהם‪ .TCR ,‬קולטן זה יכול לזהות את הפפטידים הקצרים שמוצגים על ‪MHC‬‬
‫בספציפיות ובדייקנות‪ ,‬והם מאומנים לזהות את כל הפפטידים שנגזרו מהחלבונים שלנו ולהבחין ביניהם לבין‬
‫כל דבר זר‪ .‬כאשר תאים נגועים מתחילים לייצר חלבונים ויראליים‪ ,‬ה‪ MHC‬מציגים את הדגימות שלהם על פני‬
‫שטח התא הנגוע‪ .‬תאי ‪ T‬שבוחנים את תאי גופנו מזהים את הפפטידים הזרים את התאים כתאים נגועים‬
‫שמייצרים אנטיגנים נגיפיים‪ .‬תאי ה‪ T‬נקשרים ל‪ MHC‬של התאים הנגועים ומשחררים אנזימים מיוחדים‬
‫שמסלקים אותם מבלי לגרום נזק לתאים השכנים הבריאים‪.‬‬

‫כמה נגיפים פיתחו שיטות שמפריעות למערכת הדיווח של ‪ MHC‬של התאים‪ ,‬כך שאף פפטיד ויראלי לא יגיע‬
‫אל פני שטח התא הנגוע‪ .‬כאן נכנס לתמונה לימפוציט מיוחד של המערכת המולדת‪ ,‬תאים רוצחים שנקראים‬
‫אוריאן מנשה‬ ‫וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג‬

‫תאי ‪ .NK‬כפי שלמדנו תכונה מאפיינת של תאים בריאים היא הצגה קבועה של ‪ MHC‬מדווחים‪ .‬תאים שחסרים‬
‫‪ MHC‬על פני שטח התא נחשבים בעיני ‪ NK‬כמורדים‪ ,‬ותאי ה‪ NK‬תקשרים אליהם ומשחררים אנזימים מיוחדים‬
‫שהורגים את התאים הללו‪ .‬כמו המקרופאג'ים‪ ,‬תאי ‪ NK‬חמושים בקולטנים לאות המשפעל של הנוגדן‪ ,‬כך‬
‫שאם נגיף נתקל בתא ‪ B‬לפני שהדביק את תא היעד‪ ,‬יכולים להיווצר נוגדנים ספציפיים לחלבון ספייק הנגיפי‪.‬‬
‫כאשר נגיף מזהם את התאים‪ ,‬הדבר מבטא את חלבוני הספייק הנגיפיים על פני שטח התא‪ ,‬והנוגדנים‬
‫הספציפיים לספייק יכולים כעת לקשור את חלבוני הספייק‪ ,‬והתא מסומן בנוגדנים‪ .‬תאי ‪ NK‬מתבייתים על‬
‫האותות המשפעלים ומחסלים את התאים הנגועים מבלי לפגוע בתאים השכנים הבריאים‪.‬‬

‫נלחמים בתולעים ואלרגיות‬

‫למעלה מ‪ 25%‬מאוכלוסיית העולם סובלים מתולעים טפיליות‪ ,‬אצל מרבית האנשים החיים בעוני באפריקה‪,‬‬
‫אסיה ובאמריקה הדרומית‪ .‬יש שתי קבוצות של תולעים טפיליות‪ :‬תולעים שטוחות ותולעים עגולות‪ .‬התולעים‬
‫השטוחות כוללות שרשורים ועלוקות‪ ,‬והעגולות כמו תולעי קרס ותולעי שוט גם נפוצות מאוד‪.‬‬

‫התולעים בדרך כלל שורצות בקיבה אע"פ שהן יכולות לשרוץ גם בריאות‪ ,‬בעור ובדם‪ .‬תולעים בוגרות מטילות‬
‫ביצים שאנחנו מפרישים בפסולת‪ .‬אם הביוב זורם בגלוי‪ ,‬או אם הפסולת הזו משמשת כזבל אורגני‪ ,‬הביצים‬
‫בוקעות באדמה ומתפתחות ללרוות‪ ,‬שאם נלך יחפים על אדמה לחה ונגועה‪ ,‬הן יכולות להיאחז בעורנו‪ ,‬לחדור‪,‬‬
‫לנוע בחופשיות הדם ולזהם לבסוף את הריאות‪ .‬במקרה של בליעה‪ ,‬התולעת תגיע למעיים ותחייה שם באופן‬
‫קבוע ותקבל את מזונה מאיתנו‪.‬‬

‫התולעים הן טפילים גדולים מידי‪ ,‬מקרופאג'ים ולימפוציטים לא יכולים לאכול אותן‪ ,‬ויש צורך באמצעים אחרים‬
‫לגירוש הטפילים האלה‪ .‬לכן ישנם תאי פיטום מיוחדים – תאי מאסט – שתפקידם לתווך בין המערכת המולדת‬
‫לבין המערכת הנרכשת‪ .‬תאי הפיטום מכוסים ב‪ TLR‬ובקולטני האיתות המשפעל של ‪ IgG ,IgA‬ובעיקר של‬
‫‪ ,IgE‬והם עמוסים ב‪ 50-200‬גרנולות הפרשה המלאות בריאגנטים כימיים חזקים שיכולים להשתחרר ולהוביל‬
‫לתגובות מתפרצות ואלימות‪ .‬אחד הריאגנטים הוא היסטמין‪.‬‬

‫ויסות תאי הפיטום והפיקוח על פעילותם הוא תפקידם של נוגדני ‪ .IgE‬תאי הפיטום רותמים את נוגדני ‪IgE‬‬
‫לפני השטח שלהם באמצעות קולטנים מיוחדים שקושרים את האות המשפעל של ה‪ ,IgE‬וברגע שתא פיטום‬
‫נתקל בתולעים טפיליות‪ ,‬משתחרר מטען הגרנולות ופרץ של היסטמינים יוצא לפעולה במטרה לסלק את‬
‫התולעת מהגוף‪ ,‬באמצעות תגובות הגוף להיסטמינים שהשתחררו‪ :‬הפרשת ריר‪ ,‬שיעולים‪ ,‬התעטשות‪,‬‬
‫התנשמות‪ ,‬הקאה‪ ,‬שלשול מתפרץ‪ ,‬גירוד וגירוי‪ .‬תגובת תאי הפיטום ו‪ IgE‬התפתחה במטרה לגרש טפילים‬
‫גדולים שאינם אכילים‪.‬‬

‫בגלל התקדמות הטכנולוגיה המודרנית‪ ,‬ההיגיינה והתברואה תאי הפיטום וה‪ IgE‬נותרו כמעט ללא שימוש‪.‬‬
‫אצל חלק מהאנשים‪ ,‬בהיעדר איומים אמיתיים‪ ,‬רמת נוגדני ‪ IgE‬עולה נגד אנטיגנים לא מזיקים‪ ,‬חלבונים כמו‬
‫קשקשי חתולים‪ ,‬הפרשות של קרדית האבק‪ ,‬אבקנים וחלבוני ביצים‪ ,‬שכאשר תאי הפיטום המכוסים ב‪IgE‬‬
‫נתקלים בהם‪ ,‬התגובה המתפרצת שנועדה לתקוף טפילים‪ ,‬מתעוררת‪ .‬זוהי תגובה אלרגית‪ .‬ככל שתנאי‬
‫התברואה וההיגיינה השתפרו אנו עדים להחמרה באלרגיות בעיקר בעולם המפותח – ההגנה החיסונית שלנו‬
‫אימצה מטרות חלופיות ומפרשת אלרגנים‪ ,‬חלבונים תמימים‪ ,‬כאיומים‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬אלרגיות למזון‪ ,‬קדחת‬
‫השחת ואסטמה נמצאים בעלייה‪.‬‬

‫כ ש ל ח י ס ו נ י ‪ :‬ת ת ת ז ו נ ה ‪ S C I D ,‬ו ה כ ש ל ה ח י ס ו נ י ה נ ר כ ש ( ‪)A I D S‬‬

‫על אף שכאמור אלרגנים אינם חלבונים מזיקים‪ ,‬עקיצת דבורה למשל עלולה להיות מסוכנת מאוד בגלל תגובת‬
‫יתר אלרגית‪ ,‬שיכולה להיות התנפחות דרמטית של הלשון והגרון‪ ,‬קוצר נשימה‪ ,‬הקאות וירידה בלחץ הדם‪.‬‬
‫תגובה זו נקראת אנפילקסיס (ביוונית – נגד הגנה)‪ .‬התגובות הללו שיכולות להיות מסכנות חיים‪ ,‬הפיכות‬
‫בעזרת זריקת אפינפרין‪ ,‬אדרנלין‪ ,‬שמקטין את חדירות כלי הדם ובכך עוצר את ההתנפחות‪ ,‬משחרר את‬
‫התכווצות דרכי הנשימה ומגרה את הלב ובכך מעלה את לחץ הדם‪.‬‬

‫אך גם חוסר היכולת לעורר תגובה חיסונית יעילה מסכנת חיים‪ .‬ישנן מספר סיבות בגללן אנו עלולים לסבול‬
‫מכשל חיסוני‪ .‬הסיבה הנפוצה ביותר היא תת‪-‬תזונה‪ .‬אנשים שסובלים מתת תזונה חמורה מחוסרי אנרגיה‬
‫וסובלים מחילוף חומרים לקוי‪ .‬לעיתים קרובות מוות כתוצאה מתת‪-‬תזונה נובע מחוסר היכולת של אנשים‬
‫אוריאן מנשה‬ ‫וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג‬

‫מורעבים לעורר תגובה חיסונית יעילה ולהילחם במחלות זיהומיות‪ .‬תאי שומן שמייצר הורמון שנקרא לפטין‬
‫הוא חשוב מאוד להתפתחות תאי ‪ .T‬מכיוון שאנשים שסובלים מתת תזונה מאבדים את מאגרי השומן שלהם‪,‬‬
‫תאי השומן מפסיקים להפריש לפטין‪ ,‬תגובת תאי ‪ T‬יורדת והגוף נהיה רגיש במיוחד לזיהום‪ .‬לכן אכילה טובה‬
‫חשובה מאוד ומבטיחה מערכת חיסונית בריאה‪.‬‬

‫סיבה שנייה לכשל חיסוני היא מומים מולדים‪ .‬יש מחלות גנטיות הפוגעות בייצור הלימפוציטים‪ ,‬כמו ‪,SCID‬‬
‫כשל חיסוני משולב חמור‪ .‬זהו מום מולד בו חסרים מנגנונים מרכזיים ההכרחיים להתפתחות ‪ TCR‬ו‪ ,BCR‬ולכן‬
‫לילדים שנולדו עם המוטציות האלה אין תאי ‪ T‬ו‪ B‬מתפקדים‪ .‬תינוקות אלה חייבים להיות מבודדים בתוך בועת‬
‫פלסטיק סטרילית ונטולת חיידקים‪ .‬תינוק הבועה המפורסם ביותר היה דיוויד וטר‪ ,‬ששרד ‪ 12‬שנה בתוך הבועה‬
‫שלו עד שנכנע לזיהום ויראלי שהביא ללימפומה ב‪ .1984‬הודות לטכנולוגיה המודרנית‪ ,‬אבחון ‪ SCID‬אפשרי‬
‫כבר בלידה‪ ,‬ובאמצעות השתלת מח עצם ניתן לשחזר את מערכת החיסון ולרפא תינוקות הסובלים מ‪.SCID‬‬

‫הסיבה השלישית לכשל חיסוני נובעת מזיהומים ויראליים‪ .‬ב‪ 1981‬המרכז לבקרת מחלות דיווח על חמישה‬
‫מקרים של דלקת ריאות פטרייתית נדירה שנקראת ‪ .PCP‬עד דצמבר ‪ 1984‬דווח על למעלה מ‪ 125‬אלף מקרי‬
‫‪ PCP‬בארה"ב‪ ,‬והוכח שהם נגרמו מנגיף שהתפרץ לאחרונה‪ ,HIV .HIV ,‬נגיף הכשל החיסוני האנושי‪ ,‬תוקף‬
‫ישירות את תאי ‪ T‬וגורם לאיידס‪ ,‬תסמונת הכשל החיסוני הנרכש‪ HIV .‬הוא נגיף רנ"א חד גדילי חיובי שקוטרו‬
‫כ‪ 120‬ננומטר‪ .‬אורך הגנום שלו הוא כ‪ 9800‬בסיסים שמקודדים ל‪ 19‬חלבונים‪ .‬כל חלקיק ויראלי מכיל שני‬
‫עותקי רנ"א זהים עטופים בקופסית‪ .‬חלבון ספייק הנגיפי עשוי מ‪ gp120‬שקשורה ל‪ gp41‬המחוברת‬
‫לממברנה‪ HIV .‬הוא רטרו‪-‬וירוס שהשכפול שלו הוא המחזור הוויראלי המסובך ביותר‪:‬‬

‫ה‪ HIV‬מתקרב לתא ‪ T‬רגיש וחלבוני ספייק הנגיפיים שלו‪ gp120 ,‬נקשר ל‪ ,CD4‬חלבון משטח תא ה‪,T‬‬ ‫‪.1‬‬
‫המשמש לנגיף כקולטן‪.‬‬
‫‪ gp120‬זז מעט הצידה וגם ‪ ,CD4‬כדי שחלבון הספייק הנגיפי יוכל לבוא במגע עם חלבונים אחרים‬ ‫‪.2‬‬
‫על פני שטח התא‪ ,‬להתאחות עם הממברנה והקופסית משוחררת לתוך ציטופלסמת התא‪.‬‬
‫הקופסית נשברת ומתחיל שעתוק לאחור‪:‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ .a‬האנזים הנגיפי‪ ,‬רוורס טרנסקריפטאז‪ ,‬משעתק גדיל דנ"א ראשון מתבנית הרנ"א הנגיפי‪.‬‬
‫‪ .b‬נוצר גדיל דנ"א משלים שני‪.‬‬
‫‪ .c‬העתק הדנ"א הדו גדילי של גנום הנגיף נכנס לתוך הגרעין‪.‬‬
‫‪ .d‬הכרומוזום התאי נחתך‪.‬‬
‫‪ .e‬הדנ"א הנגיפי מתמזג לתוך כרומוזום התא‪.‬‬
‫הרנ"א פולימראז של התא‪ ,‬שמייצר רנ"א שליח‪ ,‬מתחיל לייצר גנומי רנ"א של ‪ HIV‬שיוצאים‬ ‫‪.4‬‬
‫לציטופלסמה‪.‬‬
‫הריבוזומים מתחילים לייצר את החלבונים הנגיפיים ‪ -‬חלבוני הקופסית‪ ,‬האנזימים הנגיפיים וחלבוני‬ ‫‪.5‬‬
‫ספייק חדשים שמופיעים על ממברנת התא‪.‬‬
‫הרנ"א נארז בקופסיות העטופות בממברנה תאית הכוללת חלבוני ספייק נגיפיים‪ ,‬והנגיפים החדשים‬ ‫‪.6‬‬
‫ממשיכים במחזור ההדבקה לתאי ‪ T‬נוספים‪ ,‬עד שנשארים מעט מידי תאי ‪ T‬כדי לבצע חסינות יעילה‪.‬‬

‫מערכת החיסון המוחלשת מספקת הזדמנות לפתוגנים להלום בנו‪ ,‬לכן נאמר שאנשים שסובלים מאיידס‬
‫נכנעים למחלות אופורטוניסטיות‪.‬‬

‫ר א י ו ן ע ם פ ר ו פ ' ר ו ב ר ט ג א ל ו ( ‪ : )R o b e r t C . G a l l o‬ב ד י ק ת ד ם ל ‪A I D S -‬‬

‫בדיקת הדם לאיידס מתבססת על היכולת לאתר נוגדנים כנגד נגיף ה‪ HIV-‬בסרום של האדם הנבדק‪ .‬בכדי‬
‫לפתח ולבסס את השיטה היה צורך בגידול הנגיף בתרבית טהורה וייצור כמויות גדולות ממנו‪ .‬זה כשלעצמו‬
‫היה הישג מרשים משום שתאים המודבקים בנגיף מפתחים אפקטים ציטופתיים ומתים‪ .‬אז ה״טריק״ היה‬
‫למצוא דרך לייצר כמויות גדולות של הנגיף בתרבית תאים‪ .‬לאחר שמצאו שיטה לגדל את הנגיף‪ ,‬ניתן היה‬
‫לייצר כמויות מספיקות של אנטיגן לשימוש בבדיקות ‪( ELISA‬הסבר בהמשך)‪.‬‬

‫היכולת לאבחן אנשים הנגועים בנגיף ה‪ HIV-‬הינה קריטית ביותר בגלל זמן הדגירה הארוך של הנגיף‪ .‬אנשים‬
‫הנדבקים בנגיף חווים מחלה אקוטית (חמורה) קצרה שלרוב חולפת‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬האנשים המודבקים הופכים‬
‫להיות נשאים של הנגיף – הם אינם מראים סימנים של מחלה ומרגישים טוב יחסית על אף שהנגיף נמצא‬
‫אוריאן מנשה‬ ‫וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג‬

‫בתוכם‪ .‬תקופת ההשהיה של המחלה‪ ,‬תקופת החביון‪ ,‬יכולה להמשך שנים וכך הנשאים יכולים להדביק‬
‫אנשים אחרים ללא ידיעתם‪ .‬בנוסף‪ ,‬מכיוון שהם אינם מודעים למצבם הבריאותי‪ ,‬יש להניח שלא יקבלו טיפול‬
‫רפואי‪ .‬לכן‪ ,‬בדיקת הדם לאיידס היוותה שלב מכריע בעזרה לאותם האנשים אשר נדבקו בנגיף אך לא היו‬
‫מודעים לכך‪ .‬בנוסף‪ ,‬בדיקה זו אפשרה למדינות לבחון ולהגן על תרומות הדם שהיא מקבלת ונותנת לאזרחיה‪,‬‬
‫עזרה בחינוך והגבר ת המודעות של אנשים שנדבקו בנגיף וכך גם עזרה להם לקבל טיפול עוד לפני הופעת‬
‫התסמינים‪.‬‬

‫כיצד בדיקות דם עובדות‬

‫העיקרון הבסיסי של בדיקות דם אימונולוגיות הוא היכולת למדוד נוכחות של נוגדנים ספציפיים לפתוגנים‪.‬‬
‫כאשר תאי ‪ B‬פוגשים פתוגן הם מייצרים נוגדנים ספציפיים לאנטיגן הנגיפי המעורב‪ .‬לכן כשאדם נדבק ל‪HIV‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬אנו בודקים אם הוא מייצר נוגדנים ספציפיים לאנטיגן ‪ .HIV‬נוכחות הנוגדנים היא הוכחה לכך שתאי‬
‫‪ B‬נתקלו בנגיף‪ ,‬לכן המשימה היא למצוא דרך למדוד נוגדנים ספציפיים ל‪ .HIV‬זה נעשה בשיטה מעבדתית‬
‫שנקראת ‪ – ELISA‬בדיקת אימונוסורבנט הקשורה לאנזים‪ ,‬שמאפשרת לצבוע דגימות ולבדוק נוכחות של נוגדני‬
‫אנטיגן ספציפיים‪.‬‬

‫שיעור ‪ :7‬חיסונים ‪ -‬כיצד הם פועלים‪ :‬יתרונות וחסרונות‬

‫חיסונים – עקרונות בסיסיים‬

‫חיסונים תוכננו על מנת לאמן את הלימפוציטים ‪ B‬ו‪ T‬כנגד פתוגנים מבלי שהגוף יצטרך לחלות תחילה‪.‬‬

‫חיסוני פוליו ואבעבועות שחורות‬

‫כיצד ייתכן שאף אחד מאיתנו לא ראה מעולם אבעבועות שחורות? אדוארד ג'נר החל לעבוד כרופא משפחה‬
‫בגלוסטרשייר שבאנגליה ואחת המחלות הנפוצות ביותר שטיפל בה הייתה אבעבועות שחורות‪ .‬הוא שם לב‬
‫שחולבות חלו באבעבועות שחורות רק לעתים רחוקות‪ ,‬אך לעתים קרובות חלו באבעבועות הפרה‪ ,‬מחלה דומה‬
‫אך חלשה יותר‪ .‬הוא תהה האם אבעבועות הפרות מגינה מפני מחלת האבעבועות השחורות‪ ,‬וב‪ 1796‬גירד‬
‫את המוגלה משלפוחית טרייה של אבעבועות הפרות מידיה של חולבת מקומית בשם שרה נלמס‪ ,‬והדביק את‬
‫ג'יימס פיפס‪ ,‬בנו של הגנן של ג'נר‪ .‬הילד פיתח חום אך החלים לחלוטין במהרה‪ .‬לאחר כמה חודשים ג'נר‬
‫לקח מוגלה מחולה באבעבועות שחורות והדביק את הילד‪ ,‬שנראה עמיד למחלה‪ .‬הוא ניסה לעשות זאת מספר‬
‫פעמים וכל פעם השיג תוצאות זהות‪ ,‬וכך הבין שהדבקה באבעבועות הפרות מגינה מפני מחלת האבעבועות‬
‫השחורות‪ ,‬וכך נולד החיסון‪ .‬מאז ג'נר החלו ברחבי העולם מסעות חיסון נגד האבעבועות השחורות‪ ,‬ולבסוף‬
‫ב‪ 1966‬אספת הבריאות העולמית ה‪ 19‬יזמה תכנית עולמית למיגור האבעבועות השחורות‪ .‬ב‪ 1980‬ארגון‬
‫הבריאות העולמי אישר כי המגפה מוגרה באופן רשמי‪.‬‬

‫גם נגיף הפוליו כמעט והובס‪ .‬לאחר שאנדרס וצוותו גילו כיצד לגדל את נגיף הפוליו בתרבית רקמה‪ ,‬יונה סאלק‬
‫פיתח שיטה לייצור המוני נגיפי פוליו מומתים לצורך חיסון‪ .‬אלה נגיפים שטופלו בכימיקלים שהרסו את הגנים‬
‫או החלבונים שלהם במידה שהם לא מסוגלים להשתכפל ולהדביק עוד תאים‪ .‬סאלק גילה שטיפול בנגיפים‬
‫חיים בפורמאלדהיד משבית אותם‪ ,‬כך שעל אף שהמשטח האנטיגני שלהם נראה רגיל הם אינם מסוגלים‬
‫להדביק תאים או להשתכפל כלל‪ .‬לכן‪ ,‬הזרקת נגיפי פוליו מומתים לבני אדם מספקת למערכת החיסון שלנו‬
‫זמן רב ללמוד את החלבונים הנגיפיים‪ ,‬להרחיב את שבט תאי ה‪ B‬ולאחסן תאי זיכרון ללא המחלה‪ .‬אלברט‬
‫סבין נקט גישה שונה לחיסון נגד פוליו‪ .‬הוא גידל נגיפי פוליו בתרביות של תאי קופים במשך דורות נגיפים רבים‬
‫וגרם להם לעבור מדיטציות כך שיסתגלו להעדפת קופים על פני בני אדם‪ .‬כאשר הנגיפים שהשתנו ניתנו לבני‬
‫אדם הם הדביקו אותם אך לא גרמו למחלה‪ .‬חיסון הפוליו של סבין שניתן דרך הפה‪ ,OPV ,‬מדביק את הרירית‬
‫בנגיפים בלתי מזיקים ונותן לתאי ‪ B‬ו‪ T‬הזדמנות להתאמן‪ ,‬כך שבמקרה של הדבקת פוליו מקורית הזיכרון פועל‬
‫והמחלה נמנעת כבר במעיים‪.‬‬

‫חיסוני תת‪-‬יחידה‬

‫בהשוואה לנגיפים‪ ,‬חיידקים הם גדולים למדי‪ ,‬גנום הדנ"א שלהם גדול ומקודד לאלפי חלבונים‪ .‬מחלת השעלת‬
‫למשל היא מחלה בדרכי הנשימה שנגרמת ע"י החיידק בורדטלה פרטוסיס שמורכב מכ‪ 2000‬חלבונים‪ .‬באותו‬
‫אוריאן מנשה‬ ‫וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג‬

‫אופן שסאלק הכין את חיסון הפוליו‪ ,‬הרגו את החיידק באמצעות פורמאלדהיד והפיקו חיסון תא שלם‪ ,‬שהציל‬
‫ומוסיף להציל מיליוני חיים ברחבי העולם‪ .‬אך לעתים ילדים צעירים סובלים מתגובות חזקות לחיסון התא‬
‫השלם ומפתחים תגובה דלקתית‪ :‬אדמומיות‪ ,‬נפיחות‪ ,‬כאבים חזקים וחום‪ ,‬שאפשר למנוע אותם‪ .‬המדענים‬
‫חקרו את הפתוגן ומיפו את ‪ 5‬החלבונים הספציפיים שתורמים ישירות למחלה‪ ,‬שאפשר להשתמש בהם כדי‬
‫לייצר חיסון תת‪-‬יחידתי ולאמן את המערכת החיסונית נגד שעלת‪ .‬חיסון תת יחידתי זה היה בעל תופעות לוואי‬
‫מעטות יותר וחמורות פחות‪ .‬לגישה של חיסונים תת‪-‬יחידתיים יתרונות רבים‪:‬‬

‫‪ .1‬החיסון ממקד את המערכת החיסונית במטרות הרגישות והחשובות ביותר של הפתוגן‪.‬‬

‫‪ .2‬מפחית את מספר החלבונים שאינם מספקים יתרון הגנתי אך תורמים לדלקת מיותרת‪.‬‬
‫‪ .3‬החיסונים עצמם אינם מדבקים‪ ,‬ולכן הם בטוחים במיוחד‪.‬‬

‫גישת החיסונים התת יחידתיים יושמה גם לחלבונים רעילים‪ ,‬רעלנים‪ ,‬שמייצרים חיידקים מדבקים‪ .‬שני‬
‫הרעלנים המפורסמים ביותר הם רעלני הטטנוס‪ ,‬צפדת והדיפתריה (קרמת)‪ .‬החיסונים נגד הרעלנים האלה‬
‫(החיסון המשולש‪ )DTaP ,‬מכילים טוקסואידים של טטנוס ודיפתריה – טוקסינים חיידקיים שהוצאו מכלל‬
‫פעולה באמצעות פורמאלדהיד‪.‬‬

‫מתברר שחיסונים תת יחידתיים יכולים להועיל מאוד גם נגד כמה וירוסים – כזכור תאים רגישים להדבקה רק‬
‫אם הם מציגים קולטנים נגיפיים על פני משטח התא‪ .‬לכן המדענים פיתחו חיסונים תת‪-‬יחידתיים שמכילים‬
‫רק חלבון אחד של הנגיף‪ ,‬את החלבון החיוני לזיהוי הקולטן‪ .‬מקרה לדוגמא הוא החיסון לצהבת ‪ – B‬החיסון‬
‫מכיל רק חלבון ספייק אחד של הנגיף‪ ,‬חלבון קצר באורך ‪ 200‬חומצות אמינו בערך‪ .‬האנטיגן שעל פני המשטח‬
‫מיוצר באופן מלאכותי בתאים של שמרי אפייה‪ ,‬כך שבחיסון אין דנ"א נגיפי‪ ,‬חלבונים או ליפידים מיותרים‪ ,‬אך‬
‫הוא מאפשר הגנה באמצעות אימון ומיקוד המערכת החיסונית לנטרל את חלבון הספייק הנגיפי‪ .‬החיסון התת‪-‬‬
‫יחידתי העדכני ביותר כיום הוא החיסון שמגן על נשים וגברים מפני סרטן כנגד וירוס הפפילומה האנושי‪.,HPV ,‬‬
‫זהו וירוס דנ"א דו גדילי ערום שהגנום שלו מקודד לשמונה חלבונים‪ .‬אחד מהם נקרא ‪ L1‬והוא מרכיב את מרבית‬
‫הקופסית של הנגיף‪ .‬החלבון היחיד הזה מיוצר בשמרים ומרכיב את כל החיסון נגד ‪ ,HPV‬ללא דנ"א וללא‬
‫חלבונים נוספים‪.‬‬

‫לבסוף‪ ,‬כאשר האנטיגן של הפתוגן אינו חלבון‪ ,‬חיסונים תת‪-‬יחידתיים יכולים להיות טובים יותר מהטבע‪ .‬למשל‬
‫במקרה של החיידקים המסוימים שהם חלקלקים מכדי שמקרופאג'ים יאכלו אותם‪ .‬הנוגדנים מכוונים למשטח‬
‫החיצוני החלקלק של החיידק מה שמגביר את יעילות האכילה של המקרופאג'ים‪ .‬הבעיה שלעתים המעטה‬
‫החלקלק של החיידקים עשוי מרב‪-‬סוכרים‪ .‬כאן הגאונות המדעית נכנסת לתמונה – אנחנו יכולים להתחכם‬
‫לטבע ולהנדס את המעטה של החיידקים כך שיהיה למטרה משופרת לתאי ה‪ ,B‬על ידי חיבור של כמה חלבונים‬
‫לסוכרים‪ .‬כך‪ ,‬האנטיגנים הנצמדים לחלבון שקושר לסוכר מסוגלים לעורר ייצור נוגדנים לסוכרים ולספק הגנה‬
‫יעילה נגד החיידק שאם לא כן‪ ,‬היה חלקלק‪ .‬כך בדיוק מיוצרים החיסונים נגד המופיליוס אינפלואנזה‬
‫וסטרפטוקוקוס פנאומוניה – הם מכילים את הרב‪-‬סוכרים של הקופסית המוצמדים לחלבונים שיחד מעוררים‬
‫את תאי ‪ B‬ליצור נוגדנים יעילים יותר שבבוא הזמן יגבירו את היכולת של המקרופאג'ים לחסל את החיידקים‬
‫הללו‪.‬‬

‫נגיפים שלא נשמעים לכללים‪ :‬איידס‬

‫שלושה היבטים עיקריים בקשר וירוס‪-‬מארח משפיעים ישירות על יכולתנו לייצר חיסונים מגנים‪.‬‬

‫‪ .1‬הנגיפים צריכים להופיע כחלקיקים מזוהמים חופשיים‪ ,‬ועליהם לייצר בקלות חלבונים נגיפיים בתאים‬
‫הנגועים‪.‬‬
‫‪ .2‬אסור שהזיהום בתאי המטרה של המארח יפגע ישירות במערכת החיסון התפקודית או יפריע לה‪.‬‬
‫‪ .3‬על הנגיף להיות פחות או יותר יציב מבחינה גנטית‪.‬‬

‫במקרה של פוליו‪ ,‬אנחנו נדבקים בנגיף גם כשאנחנו מחוסנים‪ ,‬אך יש לגוף זמן להיזכר ולסלק את הנגיף בטרם‬
‫יפגע בנו‪ .‬במקרה של ‪ ,HIV‬לגוף אין זמן להיזכר‪ .‬הנגיף מזהם את מערכת החיסון שלנו‪ ,‬כך שבכל אירוע הדבקה‬
‫ההגנות שלנו נחלשות‪ .‬בנוסף‪ ,‬הנגיף בלתי יציב‪ ,‬הוא נע ומשתנה כל הזמן‪ ,‬כך שייצרנו נוגדנים לנגיף שהדביק‬
‫אוריאן מנשה‬ ‫וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג‬

‫אותנו‪ ,‬הוא השתנה עד כדי כך שאי אפשר לזהות אותו גם לא בהצלבה‪ .‬הנגיף יוצר גרסאות רבות עד שנראה‬
‫שתמיד יש לפחות כמה נגיפים שיכולים להימלט מהנוגדנים ולהפיץ את הזיהום בתאי ‪ T‬טריים‪.‬‬

‫תקווה אפשרית לתכנון חיסון יעיל תהיה חקר חלבוני הספייק הנגיפיים בחיפוש אחר אפיטופים או תחומים‬
‫שנוטים פחות לשינויים ולגרסאות‪ .‬אך נגיף ‪ HIV‬משתלב בתוך הדנ"א שלנו‪ .‬בכל מחזור של חלוקת התא‪,‬‬
‫משתכפל גם נגיף ‪ HIV‬מבלי שיצטרך לייצר חלבונים או נגיפים‪ ,‬לכן נגיפי ‪ HIV‬מצטברים בגופנו בלי לחשוף‬
‫את עצמם‪ .‬ללא שכפול‪ ,‬לא נוצרים חלבונים נגיפיים ול‪ MHC‬אין על מה לדווח ותאי ‪ T‬מזוהמים אינם מזוהים‪.‬‬
‫כאשר התאים הללו מתחלקים‪ ,‬מספר הנגיפים עולה באופן מעריכי‪ ,‬מאגרי הנגיפים המתחבאים בתאים שלנו‬
‫מוצפים כעת ומערכת החיסון שלנו כבר נפגעה‪.‬‬

‫נגיפים שלא נשמעים לכללים‪ :‬שפעת‬

‫כפי שלמדנו‪ ,‬נגיף השפעת מייצר גרסאות גנטיות ללא הרף‪ .‬הנגיף מורכב משמונה מקטעי רנ"א שלילי‬
‫עצמאיים שיכולים לעבור מוטציות וסיווג מחדש‪ .‬הסחף הגנטי והתזוזה מובילים לשינוי ומייצרים גרסאות‬
‫שפעת שונות מעונה לעונה‪ .‬בכל שנה ארגון הבריאות העולמי לומד את הדינמיקה של הסחף והתזוזה של‬
‫נגיפי השפעת בעולם ומנסה לחזות אילו גרסאות שפעת ישלטו בסבירות הגבוהה ביותר בעונת השפעת‬
‫הקרובה‪ ,‬ולאחר מכן חברות החיסונים מתחילות לייצר את חיסוני השפעת הצפויים להגן עלינו בכל שנה‪ .‬כל‬
‫נוסחת חיסון מכילה שלושה זני שפעת שבתקווה יהיו מספיק דומים לגרסת השפעת אליה אנו עשויים‬
‫להיחשף‪.‬‬

‫ר א י ו ן ע ם פ ר ו פ ' פ י ט ר פ א ל ז ה ( ‪ : )P e t e r P a l e s e‬ח י ס ו ן ה ש פ ע ת‬

‫פרופסור פאלזה מתייחס לבעיית השוני של נגיף השפעת ומדרג את הנגיף כדינמי כנגיפי האיידס והפטיטיס‬
‫‪ .C‬מבין שלושת הנגיפים‪ ,‬נגיף השפעת נוטה לפחות שינויים ולכן הוא מהווה מטרה טובה לפיתוח של חיסון‬
‫אוניברסלי‪ .‬פרופסור פאלזה מציע שמיקוד התגובה החיסונית לאזורים שמורים על גבי חלבוני הספייק‪ ,‬למשל‬
‫הגבעול (‪ ,) stalk‬יכולה להביא לתגובה חיסונית המזהה מספר זנים של הנגיף‪ .‬יצירה של חסינות כנגד זני‬
‫השפעת המצויים בחיסון תוכל לספק הגנה כנגד זני שפעת שיופיעו בעתיד‪ .‬הבסיס מאחורי רעיון זה הוא‬
‫שאזורים מסוימים בחלבון הספייק נוטים לעבור פחות שינויים‪ .‬לכן‪ ,‬אם נצליח לשכנע או לשדל את מערכת‬
‫החיסון להתמקד באזורים "שמורים" אלה של חלבון הספייק‪ ,‬קיים סיכוי שנצליח לעורר תגובה חיסונית‬
‫שתספק הגנה לאורך זמן‪.‬‬

‫אז איפה המלכוד? מה הסיכון?‬

‫תוחלת החיים הממוצעת בעולם עלתה ב‪ 150‬השנים האחרונות באופן דרמטי משלוש סיבות עיקריות‪:‬‬

‫‪ .1‬תברואה שמונעת זיהומים‬

‫‪ .2‬חיסונים שמונעים מחלות‬
‫‪ .3‬תרופות שמטפלות במחלות‬

‫מחלות מדבקות היו סיבת המוות העיקרית לפני ‪ 150‬שנה‪ ,‬ולא מחלות לא מדבקות כמו היום‪ .‬אמנם חיסונים‬
‫שינו את העולם לטובה‪ ,‬אך יש חששות האם יש גם סיכונים בהזרקת וירוסים מעורבבים כימיקלים לאנשים‬
‫בריאים‪ .‬החיסונים מורכבים מ‪:‬‬

‫המרכיב הפעיל – חי‪ ,‬מומת‪ ,‬מוחלש או תת‪-‬יחידה של האנטיגן‬ ‫‪.1‬‬

‫מסייעים – כימיקלים שמגבירים את התגובה החיסונית שלנו‬ ‫‪.2‬‬
‫חומרים משמרים‬ ‫‪.3‬‬
‫מזהמים שאינם מכוונים‬ ‫‪.4‬‬

‫כל המרכיבים האלה ניתנים בנפח קטן של תמיסת סליין סטרילית‪ .‬אחד החששות הוא האם המרכיב הנגיפי‬
‫או החיידקי מסוגל לגרום למחלה‪ ,‬האם המסייעים‪ ,‬המשמרים והמזהמים מסוכנים? כמו בכל המרקחות שאנו‬
‫מכניסים לגופנו‪ ,‬תמיד קיימים סיכונים‪ .‬יש אנשים אלרגיים ורגישים למזון‪ ,‬לאיפור‪ ,‬לתמרוקים וכו'‪ ,‬שעלולים‬
‫לגרום לתגובות כמו פריחה או כאבי בטן‪ .‬במקרי קיצון אלרגיים יכולים להיכנס להלם אנפילקטי‪ ,‬ואם הוא לא‬
‫יטופל מיד באפינפרין‪ ,‬ימות‪ .‬כל עוד האנטיגן הפעיל הוכן כראוי‪ ,‬חיסונים המיוצרים ברישיון חד משמעית לא‬
‫אוריאן מנשה‬ ‫וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג‬

‫מסוגלים לגרום למחלות מדבקות‪ .‬בניסיונות הראשונים לייצר את חיסון הפוליו של סאלק באופן מסחרי‪,‬‬
‫התרחשה תאונה שנקראת תקרית קאטר‪ ,‬בה בטעות הנגיף לא הומת באמצעות פורמאלדהיד ואלפי תלמידים‬
‫קיבלו זריקות של נגיפי פוליו חיים – ‪ 164‬ילדים הפכו לנכים ועשרה מתו מהחיסון הפגום‪ .‬מאז החיסונים‬
‫מפוקחים בחומרה ובטיחותם נבדקת שוב ושוב‪ ,‬ובמשך למעלה מ‪ 50‬שנה מיליוני ילדים ברחבי העולם‬
‫מחוסנים נגד פוליו והופכים מוגנים לחלוטין מפני שיתוק‪ .‬לגבי ‪ ,OPV‬החיסון של הנגיף החי והמוחלש של סבין‬
‫– כאשר נגיף הפוליו מוחלש הוא עובר מוטציות עד שהוא כבר לא מסוכן‪ .‬אך במקרה אחד מתוך שני מיליון‬
‫הנגיף מסוגל לחזור לצורתו הקודמת ולגרום שיתוק ילדים‪ .‬מסיבה זו ב‪ 1997‬הופסק מתן ה‪ OPV‬בארה"ב‬
‫ובמרבית הארצות האחרות‪.‬‬

‫כל עוד הרעלנים החיידקיים כמו טטנוס ודיפתריה מושבתים באמצעות פורמאלדהיד‪ ,‬גם הם אינם גורמים‬
‫מחלה‪ .‬בנוגע לחיסונים תת‪-‬יחידתיים אחרים‪ ,‬למדנו שכדי שיוכלו להשתכפל נגיפים צריכים שיהיה להם דנ"א‬
‫או רנ"א שיניעו את סינתזת החלבונים הנגיפיים‪ ,‬ולכן ברור שחלבונים נגיפיים בודדים אינם יכולים להדביק‬
‫במחלה‪ .‬החיסונים התת יחידתיים לצהבת ‪ B‬או לנגיף הפפילומה מכילים לא יותר מחלבון נגיפי יחיד מבודד‪,‬‬
‫והם מיוצרים באופן גנטי בשמרי אפייה בלתי מזיקים‪ ,‬כך שהם אינם מדבקים ואינם מסוכנים‪.‬‬

‫כמה רעילים הם החיסונים?‬

‫כמו שראינו החיסונים עשויים להכיל מסייעים‪ ,‬חומרים משמרים ורמות נמוכות של מזהמים‪ .‬כמה רעילים‬
‫החומרים האלה‪ ,‬וכיצד הם שונים מהמרכיבים הפעילים של החיסונים? האנטיגנים של החיסון מעוררים את‬
‫המערכת החיסונית שלנו וגורמים לתאי ‪ B‬להתחיל לפעול כפי שלמדנו ומאחסנים את הזיכרון של הנוגדנים‬
‫הנדרשים לפעם הבאה שיתקלו בפתוגן הספציפי‪ .‬מסייעים‪ ,‬משמרים ומזהמים אינם אנטיגנים‪ ,‬ולכן אינם‬
‫מעוררים תגובה מיוחדת של תאי ‪ .B‬כדי שהכימיקלים האלה יהיו מסוכנים‪ ,‬עליהם להיות רעילים‪ .‬רעלים‬
‫מסוכנים כיוון שהם מפריעים לפעילות האנזימים‪ ,‬חוסמים את חילוף החומרים ומחלישים את הפיזיולוגיה‬
‫שלנו‪ .‬חוזק הרעלים קשור ישירות למינון הדרוש לרעל מסוים להשפיע ביחס למשקל הגוף – ככל שאנו גדולים‬
‫יותר אנו יכולים לשאת כמות גדולה יותר של רעל ולא לחלות‪ ,‬לכן השפעת המינון היא הסיבה לחשש מרעלים‬
‫בקרב ילדים‪.‬‬

‫המסייעים עשויים ממלחי אלומיניום‪ .‬אלומיניום הוא הכימיקל השלישי בכמותו בעולם‪ 8% ,‬מהאדמה הם‬
‫אלומיניום‪ ,‬והוא נמצא בכל מקום‪ .‬המון מצרכים שאנו צורכים בתדירות גבוהה מכילים מיליגרמים של‬
‫אלומיניום (טבליות נוגדות חומציות‪ ,‬אספירין נוגד חומציות‪ ,‬דיאודורנטים‪ ,‬גבינה אמריקאית ואורגנו‪ ,‬סודה‬
‫לשתייה וכו')‪ .‬הרמה הבטוחה של תצרוכת אלומיניום היא ‪ 140‬מ"ג ביום לאדם במשקל ק"ג בממוצע‪ .‬בחיסון‬
‫יש כ‪ 250‬מיקרוגרם = ‪ 0.25‬מ"ג אלומיניום‪ .‬כשאנשים מדברים על סכנת האלומיניום בחיסונים‪ ,‬צריך לחשוב‬
‫על השאלה – כמה אלומיניום יהיה צריך להוסיף כדי שהוא יהיה רעיל במידה מסוכנת‪ ,‬בהשוואה לכמה בפועל‬
‫יש בחיסון‪.‬‬

‫התוסף הבא שחוששים ממנו הוא כספית‪ .‬חיידקים בים ממירים כספית לא אורגנית למתיל‪-‬כספית‪ ,‬הפלנקטון‬
‫אוכל אותו‪ ,‬הדגים אוכלים את הפלנקטון ואנחנו בסוף אוכלים את הדגים‪ .‬מתיל הכספית נספג במעיים שלנו‬
‫ועלול לגרום הפרעות נוירולוגיות‪ .‬תימרוסל הוא חור משמר שמכיל כספית‪ ,‬מוסיפים אותו לחיסונים שארוזים‬
‫בבקבוקונים רב‪-‬פעמיים‪ ,‬והוא מבטיח שהחיסון יישאר סטרילי ובטוח להזרקות מרובות‪ .‬כאשר תימרוסל נכנס‬
‫לגופנו‪ ,‬הוא מייצר אתיל‪-‬כספית ולא מתיל‪-‬כספית‪ .‬שתי תרכובות הכספית אינן זהות וצורת האתיל אינה רעילה‬
‫כמו מתיל הכספית‪ .‬בכל אופן הדיון על כספית מיותר כי מ‪ 2000‬החיסונים לילדים מסופקים בזריקות סטריליות‬
‫חד‪-‬פעמיות כך הם נטולי תימרוסל‪.‬‬

‫התוסף האחרון שיש לשים אליו לב הוא המזהמים הקיימים בכמויות זעירות‪ ,‬כאשר הם קיימים‪ .‬אף על פי כן‪,‬‬
‫הם עלולים להיות מסוכנים מאוד לאנשים אלרגיים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם אדם שאלרגי לחלבוני ביצה יתחסן נגד שפעת‬
‫התוצאה תהיה הרסנית מכיוון שהחיסון לשפעת עשוי בביצים‪ .‬זו גם הסיבה שהאחות מבקשת תמיד להמתין‬
‫‪ 15‬עד ‪ 30‬דקות בחדר ההמתנה לאחר החיסון‪ ,‬כדי להבטיח שהכל בסדר‪ ,‬וכדי שבמידה ותהיה תגובה אלרגית‬
‫חריפה יהיה ניתן להזריק אפינפרין‪.‬‬

‫לוח זמני החיסונים (השנתיים הראשונות של החיים)‬

‫אוריאן מנשה‬ ‫וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג‬

‫תוכנית חיסונים שנועדה למנוע מחלה מומלצת בכל מדינה ועשויה להשתנות ממקום למקום‪ .‬יחידה זו תסקור‬
‫נקודות בנושא תוכנית החיסונים האופיינית המומלצת לשנתיים הראשונות לחיי הילד‪ ,‬שמספר החיסונים בה‬
‫עולה עם השנים‪ .‬בטבלה שראינו מוצגים בסך הכל ‪ 13‬פתוגנים המכוסים בחיסון מומת אחד‪ ,‬שישה חיסונים‬
‫חיים מוחלשים ושישה חיסונים תת‪-‬יחידתיים‪ .‬כמה מהחיסונים משולבים באופן שגרתי וניתנים כזריקה אחת‪.‬‬
‫כל החיסונים ניתנים מספר פעמים‪ .‬החיסון מתבסס על זריקה ראשונית התחלתית ואחריה זריקות דחף‪ .‬על‬
‫אף שהזריקה הראשונה תמיד משיגה הגנה מסוימת‪ ,‬יש להשלים את כל סדרת זריקות הדחף כדי להשיג הגנה‬
‫מרבית‪ .‬התזמון יכול להשתנות וייתכן כי חלק מההורים יעדיפו לפזר את הזריקות‪ ,‬אך חוק האצבע אומר שככל‬
‫שמפזרים את מתן החיסונים מאריכים את תקופת הביניים שבהן הילד נותר פגיע למחלות שניתן למנוע‪ .‬ניתן‬
‫גם לפצל את החיסונים באופן תיאורטי משום שהם פועלים באופן עצמאי ואין יתרונות שנובעים משיתוף‬
‫הפעולה ביניהם‪ ,‬אך בהתחשב באורח החיים העמוס שלנו יש יתרון בנתינת חיסון משולב‪.‬‬

‫גם עומס האנטיגנים לא מהווה חשש גדול – מספר האנטיגנים הכולל שמרכיב את תוכנית החיסונים כולה‬
‫נמוך מ‪ 150‬חלבונים ורב סוכרים‪ .‬בחיסון האבעבועות השחורות (שהיום כבר אין בו צורך) לבד יש ‪200‬‬
‫אנטיגנים‪ .‬בעבר החיסון נגד שעלת היה מורכב מ‪ 2000‬אנטיגנים‪ ,‬וכיום עם הופעת החיסונים התת יחידתיים‪,‬‬
‫מספר האנטיגנים הופחת לחמישה בלבד‪.‬‬