Professional Documents
Culture Documents
יחידת הכימיה הבסיסית ביותר היא האטום .כל חומר עשוי מאטומים,
המורכבים משלושה חלקיקים יסודיים :פרוטון בעל מטען חיובי,
אלקטרון בעל מטען שלילי וחלקיק ניטרלי – נויטרון.
העולם סביבנו מורכב מיסודות כימיים שונים שיכולים להתחבר וליצור מולקולות .כל היסודות הכימיים
מורכבים כמובן מאטומים אך הם שונים במספר הפרוטונים שהם מכילים.
אנו מגדירים את היסודות הכימיים באמצעות מספר אטומי ,שהוא למעשה מספר הפרוטונים שאותו יסוד
מכיל .לכל יסוד כימי ניתן סימן בן אות אחת או שתיים .כך למשל פחמן ( )Carbonיסומן באות ,Cוהמספר
האטומי שלו הוא .6
כל היסודות מאורגנים בטבלה לפי מספרם האטומי ההולך וגדל .לדוגמא ,פחמן ,חנקן וחמצן ,שהם יסודות
בעלי שישה ,שבעה ושמונה פרוטונים ,מסודרים ברציפות באותה שורה.
בנוסף למספר האטומי של כל יסוד נתון גם משקלו האטומי .בהתחלה ,המשקל האטומי קרוב לפי שניים
מהמספר האטומי ,ומספר הנויטרונים שווה למספר הפרוטונים .ככל שהאטום נהיה כבד יותר ,כדי לשמור על
יציבות הגרעין ,יש צורך במספר גדול יותר של נויטרונים שיידחסו בגרעין יחד עם הפרוטונים .עופרת לדוגמא,
שיש לה 82פרוטונים ,צריכה למעלה מ 40נויטרונים נוספים.
נוסחה לחישוב כמות הנויטרונים ביסוד = המשקל האטומי פחות מספר הפרוטונים.
כשאטומים מתחברים ונקשרים זה לזה נוצרות תרכובות כימיות ומולקולות .מים היא מולקולה שבה שני אטומי
מימן נקשרים באמצעות קשרים כימיים לאטום חמצן אחד ויוצרים – H2Oמים.
אנטוני ואן ליווינהוק היה סוחר בדים הולנדי שנהג לבדוק את התפרים ואיכות הסחורה שלו באמצעות כדור
זכוכית מגדלת .הוא גילה שככל שהוא מקצר את רדיוס הכדור ,הוא מגדיל את כוח ההגדלה ,עד שלבסוף
הצליח ליצור כדורים זעירים שבאמצעותם הפיק סוג של מיקרוסקופ .ליווינהוק היה האדם הראשון שגילה את
עולם המיקרובים והראשון שראה חיידקים ויצורים חד תאיים.
על אף שהם לא הוכיחו שהתאים באמת חיים ,הם צדקו בכך שהתאים הם אכן יחידת הבסיס של החיים.
הרכב החומרים
באופן כללי אפשר לחלק את התאים לשני סוגים :תאים פרוקריוטיים ללא גרעין ,ותאים איקריוטיים שהם תאים
בעלי גרעין .לכל בעלי החיים והצמחים הרב תאיים ניתן לקרוא איקריוטיים.
התאים מוקפים בממברנה ומלאים בנוזל הנקרא ציטופלסמה .תאים איקריוטיים מחלקים את הציטופלסמה
שלהם באמצעות קרומים פנימיים ויוצרים מדורים תוך תאיים שנקראים "אברונים" .הגרעין הוא אברון שמכיל
את הגנים שלנו.
אוריאן מנשה וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג
כפי שלמדנו ,הכל מורכב מיסודות כימיים .היסודות הכימיים הנפוצים ביותר שמרכיבים את העולם הדומם הם
חמצן ,סיליקון ,אלומיניום וברזל – ארבע יסודות אלה מהווים כ 90%מקליפת כדוה"א.
עם זאת ,הרכב היצורים החיים שונה מאוד – חמצן ,מימן ,פחמן וחנקן מרכיבים 99%מגופנו.
ההבדל המשמעותי בהרכב הכימי של האורגניזמים החיים בהשוואה לסביבתם אומר משהו חשוב בנוגע
לכימיה שלנו .הכימיה של החיים היא ברובה הכימיה של הפחמן – מרבית התהליכים בגופנו מתבססים על
יכולתו הייחודית של הפחמן להגיב ולהיקשר לחמצן ,מימן וחנקן.
התרכובת הנפוצה ביותר בגופנו ,מים ,אינה מכילה פחמן כלל – 70%מגופנו עשויים ממים שכפי שהזכרנו
מורכבים מ.h2o
30%מגופנו עשויים בעיקר ממולקולות גדולות מאוד הנקראות מקרומולקולות .המקרומולקולות הן פולימרים,
תרכובות מולקולריות העשויות מתת יחידות הנקראות מונומרים ,המחוברות יחדיו ויוצרות שרשראות ארוכות.
לדוגמא ,מונומרים של סוכר ,כמו גלוקוז ,יכולים להתחבר וליצור פולימרים של סוכר הנקראים רב-סוכרים,
החשובים לאחסון אנרגיה.
החלבונים הם גם פולימרים העשויים ממונומרים שנקראים חומצות אמינו .קיימות 20חומצות אמינו שונות.
לפי חומצות האמינו שמשתתפות בבניית החלבון והסדר בו הן מחוברות ניתן להרכיב אלפי חלבונים שונים,
שלכל אחד מבנה ותפקיד שונים .החלבונים הם סוס העבודה של התא – כל האנזימים לדוגמא הם חלבונים
מיוחדים המעכלים את מזוננו ,בונים את גופנו ואחראים על האופן בו אנו חושבים ,מדברים והולכים.
גם דנ"א ורנ"א הם פולימרים שעשויים ממונומרים הנקראים "נוקלאוטידים" .קיימים שמונה סוגי נוקלאוטידים
שדי בהם כדי לייצר את כל הגנים שלנו ולהורות על ייצור כל החלבונים שלנו.
מים
היכולת של האטום לחלוק אלקטרונים וליצר קשרים כימיים מאפשרת לו "להדביק" אטומים יחד וליצור קשרים
כימיים.
מתאן היא תרכובת פשוטה מאוד בה פחמן נקשר לארבעה אטומי מימן ויוצר .CH4אטומי המימן והפחמן
חולקים את האלקטרונים באופן שווה.
במקרה של מים ,הם עשויים משני אטומי מימן שקשורים לאטום חמצן ,אך בניגוד למתאן שבו המימן והפחמן
פשוט מושכים את האלקטרונים המשותפים שלהם ,החמצן הוא יותר אלקטרופילי ,כלומר יותר נמשך
לאלקטרונים ממימן .המשיכה החזקה של החמצן לאלקטרונים מובילה לפיזור בלתי שווה של המטען בתוך
מולקולת המים ,מה שגורם למים להיות מקוטבים – צד החמצן של המים טעון במטען שלילי יותר מאשר צד
המימן .כתוצאה מכך ,אטומי המימן נשארים מעט יותר חיוביים .למרות זאת ,כמכלול מולקולת המים נשארת
ניטרלית מבחינה אלקטרוסטטית.
המים הם מולקולה פשוטה בצורת האות וי בה המחצן נקשר לשני מימנים ,לכן נאמר שהיא דו-קוטבית – יש
לה שני קטבים שאחד חיובי יותר ואחד שלילי יותר.
אוריאן מנשה וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג
מטענים מנוגדים מושכים זה את זה – מטען שלילי מושך מטען חיובי .כך ,החמצן שבמולקולת מים אחת יכול
למשוך אטומי מימן של מולקולת מים שכנה .במצב כזה שתי המולקולות נמשכות זו לזו בעוצמה חלשה,
והמשיכה האלקטרוסטטית הזו יוצרת קשר שנקרא קשר מימן.
קשרי מימן אינם חזקים כמו קשרים כימיים שבאמת חולקים אלקטרונים .המשיכה בין מולקולות קוטביות
חלשה יחסית אך חשובה ביותר ,משום שהיא מסבירה כיצד המים משפיעים על העולם סביבנו ומשתתפים
בו.
מולקולות המים הנוזליים מסתדרות ברשת של מולקולות שמטרתה למקסם את היווצרות קשרי המימן,
המחזיקים את המים ביחד .כדי לשבור את קשרי המימן יש צורך בחום ,להביא את המים לרתיחה כך
שמולקולות המים ישתחררו בצורת אדים.
בחזרה למתאן – .CH4אם אחד מערכי הפחמן יוחלף באטום חמצן הקשור למימן ,נקבל
מולקולה חדשה שנקראת מתנול – אלכוהול פשוט.
קבוצת ה OHנקראת קבוצת הידרוקסיל .החמצן שבתוכה קוטבי ,ולכן היא יכולה
להיקשר בקשר מימן למים הסובבים אותה.
אתנול קוטבי בגלל קבוצת ההידרוקסיל ,אך הוא פחות קוטבי ממים בגלל אטומי הפחמן
והמימן הנוספים שלו .אתנול רותח בטמפרטורה נמוכה יותר ממים 78 ,מעלות צלזיוס,
ומתאדה בקלות רבה יותר ,מפני שקשרי המימן המחזיקים את המולקולות יחד מעטים
וחלשים יותר.
מולקולות אורגניות המכילות פחמן יכולות להיות קוטביות יותר או פחות כתלות במספר הקבוצות הקוטביות
שהן מכילות – ככל שהמולקולה קוטבית יותר ,כך יותר סביר שהיא תגיב עם מולקולת המים שבסביבתה
באמצעות קשרי מימן ותהיה הידרופילית ,כלומר תימשך למים.
אם מולקולה אינה מכילה קבוצות קוטביות ,היא אינה מסוגלת לקיים קשר מימן עם מים ולכן תהיה
הידרופובית .תמיסה הידרופילית אינה מתערבבת עם נוזלים הידרופוביים ולכן מים אינם מתערבבים עם שמן.
אם מוסיפים קבוצות הידרוקסיל למולקולות אורגניות הן נהיות הידרופיליות יותר ,ואם מאריכים את שרשראות
אטומי הפחמן והמימן ,המולקולות יהיו הידרופוביות יותר .יותר קבוצות הידרוקסיל = יותר הידרופיל ,יותר פחמן
ומימן = יותר הידרופוב.
יש מולקולות המכילות חלקים הידרופיליים והידרופוביים בו זמנית ,כך שהם אמפיפתיים ,כלומר גם
הידרופיליים וגם הידרופוביים .למשל ,סבון או חומרי ניקוי הם אמפיפתיים.
חומרים אמפיפתיים יכולים לגשר בין חומרים הידרופיליים לבין חומרים הידרופוביים כמו שראינו בהדגמת
המעבדה – המים והאלכוהול לא התערבבו עד שהוספנו את הסבון .כשאנו שוטפים ידיים באמצעות סבון,
הסבון מסוגל להמיס את הלכלוך ולהנגיש אותו למים.
קשרי מימן חיוניים מאוד מבחינת החלבונים והדנ"א ,משום שכל הצופן הגנטי שמאפשר לנו להתרבות מורכב
מקשרי מימן של זוגות בסיסיים .גם המים יכולים לקשור בקשרי מימן את זוגות אלה ,ולווסת את חוזקם של
קשרי המימן – אם הדנ"א היה נמצא בריק הוא לא היה מתפרק לעולם ולא היה ניתן לשכפל אותו.
בנוסף ,ללא מים החלבונים לא היו יציבים ,ריאקציות לא היו יכולות להתרחש .מים הם הממס החשוב ביותר
בחיים.
אוריאן מנשה וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג
כפי שאפשר לראות גלוקוז יכול ליצור מבנה משושה ,שאחת מפינותיו
היא חמצן הקשור לשני אטומי פחמן – פחמן 1ופחמן .5פחמן 6נמצא
מחוץ לטבעת הסוכר .לסוכרים יש הרבה קבוצות הידרוקסיל ,ולכן הם
הידרופיליים מאוד ומסיסים במים בקלות.
סוכרים יכולים להיקשר גם בקשרים כימיים אחד לשני וליצור סוכרים מורכבים יותר – חיבור שתי מולקולות
גלוקוז יוצר דו-סוכר שנקרא מלטוז ,ומונומרים רבים של גלוקוז המחוברים זה לזה יכולים ליצור סוגים שונים
של סוכרים פולימריים כמו עמילן ,גליקוגן ותאית .האופן המיוחד שבו המונומרים יכולים להיקשר יחדיו מאפשר
לסוכר ליצור סוגים שונים של פולימרים.
ראשית ,הסוכרים מגיעים בשתי גרסאות – סוכרים ימניים המסומנים באות Dמהמילה הלטינית דקסטרו
שפירושה ימין ,וסוכרים שמאליים המסומנים באות Lמהמילה הלטינית לבו שפירושה שמאל .גלוקוז יכול
להיות גלוקוז Dאו גלוקוז ,Lכאשר גלוקוז Dהוא הסוכר הנפוץ ביותר בטבע.
חיבור המונומרים באופן שונה ברב -גלוקוז טהור מייצר עמילן ,גליקוגן ותאית .בעוד כל אחד מהם הוא גלוקוז
, Dהדרך שבה הם יכולים להסתעף או לא ,אורך הקטעים שבין הענפים ואטומי הפחמן המשמשים לחיבור,
כולם מייצרים רב-סוכרים שונים מאוד .חיבור המבנים ליצירת רב-סוכרים אינו חייב להיות לינארי ,ויכול להיות
מסועף.
המולקולה ,HCOOHהנקראת חומצה פורמית ,היא החומצה האורגנית הקטנה ביותר .המימן נקשר לקבוצת
COOHהנקראת קרבוקסיל .באופן כללי חומצות הן הידרופיליות בגלל אטומי החמצן ,אך אם מחליפים את
המימן ב ,ch3קבוצת מתיל ,החומצה הפורמית הופכת להיות מעט יותר הידרופובית ,משום שקבוצות המתיל
הן הידרופוביות.
החומצה בתוספת CH3נקראת "חומצה אצטית" ,וכאשר היא מדוללת במים אנו קוראים לה חומץ .הארכת
המולקולה בקבוצות CH3תיצור זנב הידרופובי הולך וגדל הקשור לקבוצה הקרבוקסיל החומצית .COOH
המולקולות הללו נקראות חומצות שומן ,וכששתיים כאלה נקשרות יחדיו מתקבלים ליפידים .לליפידים יש
זנבות ארוכים של חומצות שומן הידרופוביות וראש הידרופילי.
הראש ההידרופילי יכול להשתנות ולהכיל אטום פוספט בעל מטען שלילי ,וכך
ליצור פוספוליפידים .הפוספוליפידים הם אמפיפתיים בגלל הראש שלהם שמכיל
פוספט הידרופילי והזנב ההידרופובי שלהם .כאשר פוספוליפידים נקשרים למים,
ראשיהם המקוטבים נקשרים למולקולות המים והזנבות ההידרופוביים מרוחקים
מהמים.
כך נוצר מבנה דו-שכבתי של ליפידים בו הראשים באים במגע עם המים והזנבות
מתמזגים אלה באלה .דו-שכבות כאלה של ליפידים הן המבנה הבסיסי של
הממברנה הביולוגית שמקיפה את התאים .הממברנות יכולות להוסיף ולחלק את התא לאברונים ,שהמרכזי
בהם הוא הגרעין המכיל את החומר הגנטי שלנו.
יצורים פרוקריוטיים כמו חיידקים אינם מכילים גרעין ,הם כן מכילים דנ"א אך הוא אינו ארוז באברון מוקף
ממברנה.
אוריאן מנשה וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג
עם התפתחות היצורים הרב תאיים והיווצרות בעלי החיים והצמחים ,התאים החלו להתמחות ויצרו איברים
כמו שרירים ,כבדים ,ריאות וגפיים ,או עלים ,פרחים ,ענפים ושורשים .המדורים תוך תאיים ,האברונים,
מאפשרים לתאים לתפקד ביעילות רבה יותר כאשר לכל אברון תפקיד משלו ,ויחד הם יוצרים מכונה מולקולרית
מתוחכמת המסוגלת לבצע את כל משימות החיים.
הגרעין מכיל את הגנים שלנו ,שהם בעצם הוראות הייצור של החלבונים בגופנו .סינתזת החלבונים מתרחשת
מחוץ לגרעין בריבוזומים ,שלעיתים קרובות מחוברים ברשת ממברנות שנקראת "רשתית תוך פלזמטית".ER ,
החלבונים שמיוצרים ב ERעוברים לאחר מכן למערכת הגולג'י ממנה נשלחים החלבונים לאברונים אחרים כמו
הליזוזומים ,או אפילו אל מחוץ לתא .הפעילות הזו דורשת אנרגיה ,ומפעלי האנרגיה של התאים הם
המיטוכונדריון .כל האברונים שוחים בנוזל התא הנקרא ציטופלסמה.
כשמסתכלים על תאים טבעיים ,הניגודיות שלהם נמוכה מאוד ,ולא ניתן באמת לראות את המבנים או
הפרטים .באמצעות תהליכים של צביעת אברונים מסוימים בתאים אפשר לראות ניגודיות ולהבחין ביותר
פרטים .כתלות באברון שאותו נרצה לראות ,נצטרך להשתמש בחומר כימי או ריאגנט שנקשר לדנ"א באופן
מיוחד .לכן ,לכל אברון פיתחו המדענים גווני צבעים שנקשרים באופן בררני לאותו אברון ,צובעים אותו
וחושפים את צורתו ,גודלו ומיקומו בתא.
כמו שראינו הנוזל בצלחת עם חיידקי הביקורת עכורה .זה קורה כתוצאה מתופעה פיזיקלית שבה האור שעובר
מהמקרן מוסט בגלל החיידקים -כל חיידק מתנהג כחלקיק נפרד ומסיט את האור לכיוון שונה ,כך שכמות
האור הכללית שמגיעה לעדשה קטנה .בצלחת הצלולה ,חומר הניקוי המס את החיידקים ולכן הם כבר לא
פועלים כחלקיקים נפרדים.
אם נזיז את התמיסות נראה שהחיידקים בתמיסת הביקורת נעים באופן אחיד והתמיסה אחידה וזורמת בקלות.
אם נזיז את תמיסת הניסוי נראה שהיא נראית כמו ריר ,מה שמעיד על העובדה שכאשר החיידקים נשברים,
משהו מתוכם משתחרר לתמיסה הכללית.
תמיסות מימיות הופכות לצמיגיות יותר אם מוסיפים מולקולות הידרופיליות גדולות לתמיסה .המולקולות
מחברות מספר מולקולות מים יחד דרך רשת נרחבת של קשרי מימן .ללא ספק ,מולקולות הידרופיליות
מסוימות השתחררו מהחיידקים המומסים וכעת הם יכולים להגיב עם התמיסה המימית.
מהו החומר המסתורי הזה? היפותזה :החומר ההידרופילי הגדול נשאר מסיס בתמיסה המימית דרך קשרי
מימן .אם נשנה את התמיסה ונהפוך אותה למעט יותר הידרופובית ,לחומר יהיו פחות אפשרויות ליצור קשרי
מימן .במקרה הזה ,ע״י שינוי של הסביבה ,החומר יכול להפוך לפחות מסיס וישקע בתוך התמיסה.
.7ניקח אלכוהול (איזופרופנול ,מעט יותר הידרופובי ממים) ונוסיף לחיידקים המומסים.
התמיסה הפכה מעט סיבית ,נוצרו משקעים חוטיים .ניתן להבחין במשקעים אלה בזמן שאנו בוחשים את
התמיסה עם פיפטת פסטר מזכוכית – זהו ה.DNA
בניסוי גילינו שהדנ"א הוא פולימר הידרופילי גדול .כדי להבין איך פועל הדנ"א עלינו ללמוד כיצד הוא בנוי –
ממונומרים הנקראים נוקלאוטידים.
פולימרים קוויים הם כיווניים ,על אף שהם מסוגלים להתעוות ולהסתובב יש להם התחלה וסוף ,הם גדלים
בכיוון אחד בלבד.
טרימר -שרשרת של שלושה מונומרים זהים בעלת אטום מימן בקצה אחד וקבוצת
הידרוקסיל חופשיה בקצה האחר .גם למונומר יש אטום מימן בקצה אחד וקבוצת
הידרוקסיל בקצה השני.
כדי לחבר מונומר לטרימר יש להוציא מים – להסיר את המימן מהטרימר ולחבר אותו לקבוצת ההידרוקסיל של
המונומר הבא .בתהליך הזה נוצרת מולקולת מים ,H2O ,ונוצר גם קשר כימי שקושר את המונומר לטרימר,
ויוצר טטרמר – שרשרת של ארבע מונומרים .תהליך זה נקרא "דחיסה" – קשירת מונומר לשרשרת קיימת,
יצירת קשר כימי בין השניים ויצירת מולקולת מים כתוצאה מכך.
התהליך יכול לעבוד גם הפוך ,ואז הוא יקרא "הידרוליזה" – תהליך בו אנו מוסיפים מולקולת מים על מנת לסלק
מונומר מפולימר.
שני התהליכים ,דחיסה והידרוליזה ,מתייחסים לפולימרים קוויים .הדנ"א הוא פולימר קווי העשוי מארבעה
מונומרים הנקראים נוקלאוטידים ,שכל אחד מכיל אחד מתוך ארבעה בסיסים חנקניים – ציטוזין ( ,)Cתימין
( ,)Tגואנין ( )Gואדנין (.)A
קבוצות הבסיס קשורות לפחמן 1מקבוצת סוכר מרכזי בעל חמישה פחמנים שנקרא
דאוקסיריבוז .לדאוקסיריבוז יש קבוצות הידרוקסיל חופשיות בפחמנים 3 ,1ו .5-קבוצת
ההידרוקסיל בפחמן 3נשארת חופשיה ופחמן 5קשור לקבוצה של חומצת פוספט.
תכונות בולטות של הנוקלאוטידים של הדנ"א (חומצה דאוקסיריבונוקלאית) :לכל אחד מהם יש בסיס חנקני,
קבוצת הידרוקסיל חופשית בפחמן 3וקבוצת פוספט פעילה בפחמן .5
נוקלאוטידים יכולים להיקשר יחדיו באמצעות דחיסה וליצור קשר כימי בין פחמן 5של סוכר אחד לפחמן 3של
הסוכר הבא באמצעות קבוצת הפוספט שמגשרת ביניהם .כתוצאה מכך מתקבל פולימר קווי בעל עמוד שדרה
העשוי מסוכרים ופוספטים לסירוגין ,עם שני קצוות ברורים – קצה '5המתייחס לפוספט בפחמן 5של
הדאוקסיריבוז של הנוקלאוטיד הראשון ,קצה '3המסמן את המונומר האחרון שבו נמצאות שאר קבוצות
ההידרוקסיל החופשיות של פחמן .3
אוריאן מנשה וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג
ארווין שגרף היה ביוכימאי שמדד את ריכוז הנוקלאוטידים בדנ"א שנלקח מאורגניזמים שונים ,וקבע את
הכמויות היחסיות המדויקות של G ,A ,Tו C-בכל דגימת דנ"א שלקח .הוא הבחין שהכמות של Aתמיד כמעט
שווה לכמות של ( Tיחס כמעט ,)1:1והריכוז של Gנראה זהה לריכוז של ( Cיחס .)1:1בנוסף ,אם משווים את
התוכן של A+Tלתוכן של G+Cבכל האורגניזם ,מתברר שלכל אורגניזם יש הרכב נוקלאוטידים ייחודי שניתן
לשחזור .בבני אדם יש פי 1.5יותר A+Tמאשר ,G+Cואילו בחיידק אי-קולי יש יותר ,G+Cאך חוק זה לא תקף
לכל החיידקים – בחיידק קלוסטרידיום יש מעט מאוד .G+C
חוקי שגרף:
.3הרכב הדנ"א במין נתון הוא קבוע ואינו משתנה עם הזמן ,הגיל או מאיבר לאיבר.
:D N Aמ ב נ ה -ה ס ל י ל ה כ פ ו ל
פרידריך גריפית' ,מיקרוביולוג בריטי ,ערך ניסויים ב 1928וחקר דלקת ריאות חיידקית .הוא השווה בין שני זנים
נפרדים של החיידק סטרפטוקוקוס פנאומוניה :זן אחד שגדל במושבות חיידקים מחוספסות לא גרם למחלה
והיה בלתי מזיק ,וזן אחר שיצר מושבות חלקות ומבריקות ,שכאשר הוזרקו לעכברים ,החיידקים גרמו לעכברים
לדלקת ריאות חמורה שהם מתו ממנה תוך זמן קצר .כאשר גריפית' הרג את החיידקים החלקים ,החיידקים
המתים הפכו בלתי פעילים ואיבדו את יכולתם לגרום למחלה .גריפית' גילה שכאשר הוא הכין תערובת של
חיידקים חלקים מומתים עם חיידקים מחוספסים ובלתי מזיקים ,והזריק אותם לעכברים ,העכברים המוזרקים
פיתחו דלקת ריאות ומתו .נראה שחומר כלשהו מהחיידקים המתים היה מסוגל להפוך את החיידקים
המחוספסים לחיידקים מזיקים שהיו מסוגלים לגרום לדלקת ריאות .מהו החומר שהיה מסוגל לגרום לשינוי
גנטי של החיידקים ולהפוך אותם מזן בלתי מזיק לזן שמעורר מחלה?
באוניברסיטת רוקפלר בניו יורק ,המיקרוביולוג אוסוולד איוורי והסטודנטים שלו החליטו לחזור על הניסוי של
גריפית' ולגלות מהו החומר שגורם לשינוי .איוורי גידל תרביות של החיידק החלק ,שבר את התאים ובודד מיצוי
טהור של תוכנם .איוורי והצוות הצליחו לבודד חלבונים טהורים ומקטעי דנ"א טהורים ולבחון מי מהם הוא בעל
יכולת השינוי ע"י ערבוב כל מקטע עם תרביות של סטרפטוקוקים מחוספסים והחדרתם לעכברים .הם גילו
שהמקטעים היחידים שהצליחו לשנות את הסטרפטוקוקים המחוספסים היו מקטעי הדנ"א של החיידקים
החלקים המתים.
כך איוורי גילה שהדנ"א הוא החומר הגנטי ,ושהוא בעל מבנה שבדרך כלשהי ממלא שני תפקידים חשובים:
המניע למצוא קשר בין מבנה הדנ"א לשני התפקידים הללו הביא בסופו של דבר את ג'ים ווטסון ופרנסיס
קריק לגילוי הסליל הכפול של הדנ"א .שני החוקרים החלו בפיתוח דגמים של מבנה הדנ"א ,שיוכלו להתאים
לשני התפקידים שממלא הדנ"א .הדגמים שלהם התבססו על שתי סדרות נתונים שסיפקו חוקרים אחרים
בתחום .הידועה ביותר הייתה כימאית בשם רוזלינד פרנקלין ,שבאמצעות קרני רנטגן גילתה שמבנה הדנ"א
חייב להיות סלילי .את פריט המידע החיוני השני סיפק להם שגרף .קריק הבין שהדנ"א לא רק סלילי ,אלא
עשוי משני גדילים סליליים .הוא הציע שהגדילים האלה מסודרים בכיוונים מנוגדים ,ושעמוד השדרה המורכב
סוכר פוספט פונה כלפי חוץ .בהסתמך על היחס 1:1שגילה שגרף ,הציע ווטסון שהבסיסים מסודרים בזוגות
וקשורים זה לזה בקשרי מימן.
כך הם גילו שהדנ"א הוא מבנה של סליל כפול העשוי משני גדילים בסידור אנטי מקביל ,בו בסיסי החנקן פונים
כלפי פנים ומזווגים Cל Gו Aל .Tגדיל אחד של דנ"א משלים את האחר ,וכך שני הגדילים יכולים להיפרד וכל
אוריאן מנשה וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג
גדיל יכול לשמש כתבנית שבאמצעות זיווג הבסיסים אפשר לייצר את הגדיל המשלים ולהבטיח שכפול מדויק
של הגנים שלנו.
:D N Aש כ פ ו ל
נביט מקרוב על זוגות בסיסי הנוקלאוטידים .הבסיסים המשלימים ממוקמים על גדילי הדנ"א המנוגדים A .יוצר
שני קשרי מימן עם Tו Gיוצר שלושה קשרי מימן עם .Cשכפול הדנ"א נוצר ע"י אנזים מיוחד שנקרא דנ"א
פולימרז הנמצא בגרעין התא .כאשר הדנ"א משתפכל ,הדנ"א פולימרז קורא גדיל אחד כתבנית ומייצר גדיל
דנ"א משלים חדש ,ומוסיף בכל פעם את הנוקלאוטיד המשלים באמצעות זיווג הבסיס המתאים לבסיס
שבתבנית.
בסיס אחר בסיס ,הגדיל מתארך וגדל בכיוון אחד בלבד – מקצה '5לכיוון קצה ,'3קבוצת הפוספט של המונומר
הבא נקשרת לקבוצת ההידרוקסיל החופשית של פחמן .'3זהו תהליך שכפול סמי-קונסרבטיבי .מולקולת
הדנ"א המקורית המשתכפלת מספקת שני חד-גדילים מקוריים המשמשים כתבניות ,ושני הגדילים החדשים
מסונתזים כדי להשלים את הישנים ,כך שכל דנ"א דו-גדילי שמיוצר עשוי מגדיל מקורי וגדיל חדש משלים
שסונתז .בכל סבב שכפול נוספים גדילים חדשים לתבניות המקוריות ,וכך מובטח שכפול נכון .הדנ"א שלנו
ארוז עם חלבונים שמגנים עליו ויוצר כרומוזומים המאוחסנים בגרעין המוקף ממברנה .המבנים הללו ואמצעי
ההגנה נועדו להגן על הדנ"א שלנו ולשמור על המידע הגנטי שלנו ,התוכניות לייצור החלבונים.
כפי שהוזכר קודם ,סינתזת החלבונים מתרחשת בריבוזומים שבציטופלזמה ,אז איך המידע ,המאוחסן בדנ"א
שבגרעין ,מגיע לציטופלזמה כדי להנחות את ייצור החלבונים בריבוזומים? על ידי הכנה של עותקי עבודה חד
פעמיים של הגנים הנחוצים לייצור החלבונים .העתקי הגנים החד פעמיים הם סוג שני של פולימר של חומצות
גרעין שנקרא רנ"א שליח או אמ-רנ"א.
הסוכר בעמוד השדרה של הנוקלאוטידים הוא ריבוז בעל קבוצת הידרוקסיל נוספת .1
בפחמן .2
רנ"א משתמש באורציל במקום בתימין. .2
רנ"א שליח הוא חד גדילי. .3
רנ"א שליח מיוצר בגרעין ,האנזים רנ"א פולימרז משעתק רנ"א באמצעות זיווג בסיסים
עם גדיל משלים של דנ"א ,ואז הרנ"א השליח יוצא מהגרעין והריבוזומים מזהים אותו ומתרגמים אותו לחלבון
מתאים.
זרם המידע הזה מהדנ"א לרנ"א ולחלבון הוא הבסיס לדוגמה המרכזית שהציע פרנסיס קריק.
ר א י ו ן ע ם פ ר ו פ ' ד י ו ו י ד ב ו ל ט י מ ו ר ( : )D a v i d B a l t i m o r eה ד ֹו ג מ ה ה מ ר כ ז י ת
מ"הדוגמה המרכזית" של פרנסיס קריק ניתן ללמוד על זרימת המידע בתא .הדוגמה המרכזית אומרת
שמולקולת דנ"א היא דו-גדילית בעלת גדיל חיובי וגדיל שלילי ,והיא יכולה להיות משועתקת .בשלב הראשון
השעתוק הוא לגדיל יחיד של רנ"א .התהליך נקרא רנ"א חיובי לרנ"א שליח ,והרנ"א הזה ממשיך לקודד חלבון
באמצעות היקשרות לריבוזומים .הווארד טמין גילה את ה"שעתוק לאחור" ,זהו שעתוק ששולח מידע מרנ"א
בחזרה לדנ"א .הדבר מאפשר קיום של רטרו-וירוסים ,וירוסים שיכולים לגרום לסרטן או נגיפים כמו איידס,
שהמידע הגנטי שלהם הוא רנ"א והם מעתיקים את הרנ"א לדנ"א אותו הם מחדירים לגרעין התא.
כאשר למדנו שהדנ"א עשוי מארבעה נוקלאוטידים ,השתמע מכך שקידוד זו הדרך היחידה בה ניתן לקבל מידע
כה רב מארבע יחידות ,והקידוד מרמז על העברת מידע .מי שמשמשת להעברת המידע לרנ"א היא מולקולת
עבודה זמנית הנושאת את אותו מידע כמו הדנ"א ומאפשרת למידע להתבטא בצורת חלבון באמצעות תהליך
פענוח .ברגע שלחלבונים יש את המידע ,הם מבצעים את פעולות התא והופכים לחומר התא .המידע מהדנ"א
לרנ"א עובר בתהליך שנקרא שעתוק ,שהוא תהליך שיקוף מבנה הדנ"א והרנ"א .הרנ"א מוצא את דרכו
לריבוזומים ושם הוא מתורגם לחלבון.
אוריאן מנשה וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג
חלבונים
החלבונים ,כמו הדנ"א והרנ"א הם פולימרים קוויים ,המורכבים ממונומרים הנקראים חומצות אמינו .יש 20
סוגים של חומצות אמינו ,שלכל אחת מהן ישנו אטום פחמן מרכזי הנקרא פחמן אלפא ,קבוצת חנקן אמין
הקשורה לצד אחד של פחמן האלפא ,וקבוצת קרבוקסיל COOHחומצית ,הקשורה לצד השני של פחמן
האלפא .מכאן שמה – חומצה אמינית.
החלבונים הם המרכיבים העיקריים של התאים והאיברים בגופנו .בסופו של דבר רווחתנו תלויה בפעילות
החלבונים .טעות בייצור החלבונים ,הנקראת מוטציה ,עלולה לעתים לגרום למחלה.
את סינתזת החלבונים מבצעים הריבוזומים ,שקוראים את ההוראות המקודדות ברה"א השליח וקושרים את
חומצות האמינו ל-Cטרמינוס של החלבון שנוצר.
הקוד הגנטי
ישנו קוד לתרגום רצף הדנ"א המורכב מנוקלאוטידים ,לאותיות של 20חומצות האמינו של החלבונים.
בין 1958ל 1962מרשל גרינברג והצוות שלו שיערו שרנ"א איכשהו יכול להכתיב את ייצורו של חלבון מיוחד.
כדי לבדוק זאת הוא סנתז רנ"א מלאכותי והוסיף את השליח הסינתטי לתערובת הריאקציה שתוכל להשתמש
ברנ"א כדי לייצר כל חלבון שעשוי להתאים לו .כדי להשיג את תערובת הריאקציה שברו חיידקי אי-קולי ואספו
את התוכן שהכיל ריבוזומים וכל מה שנחוץ לייצור חלבונים .נירנברג גילה שהרנ"א יכול להכתיב את ייצורו של
חלבון מסוים ,ובסופו של דבר הצוות הצליח לפענח את הקוד של כל 20חומצות האמינו .התברר שהקוד הגנטי
מורכב מיחידות קידוד בנות שלוש אותיות שנקראות "קודונים" .יש בסך הכל 64קודונים אפשריים ( 4בחזקת
,)3ו 64הקודונים הללו מקודדים את 20חומצות האמינו של החלבונים.
לכמה חומצות אמינו קודון אחד בלבד (מתיונין וטריפטופן) וללאויצין ,ארגינין וסרין יש שישה קודונים שונים.
בנוסף ,ישנם שלושה קודוני סיום המורים לריבוזום להפסיק את סינתזת החלבון .לכל קודון שלושה בסיסים.
מהטבלה אפשר לגזור את הקודון לכל חומצת האמינו תוך קביעת הבסיס הנכון לעמדה הראשונה ,השנייה
והשלישית של הקודון.
שני היבטים נוספים של הקודון הם הכיווניות של הקודון עצמו -קריאת הקודון מתחילה בקצה - '5ומסגרת
הקריאה – הנקודה ההתחלתית שבה יש להתחיל את קריאת הקודונים .את הרנ"א אפשר לקרוא בשלוש
אוריאן מנשה וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג
מסגרות קריאה שונות ורק אחת מהן תתאים באמת לחלבון הנכון שהייתה כוונה לסנתז ,לכן חשוב לזהות את
מסגרת הקריאה הנכונה .זיהוי מסגרת הקריאה הנכונה הוא מתפקידיהם הייחודיים של הריבוזומים.
ר א י ו ן ע ם פ ר ו פ ' ו ו נ ק י ר מ ק ר י ש נ ן ( : )V e n k i R a m a k r i s h n a nר י ב ו ז ו מ י ם
מהו גן? גן הוא יחידה שנמצאת בדנ"א שלנו ומכילה מידע הדרוש לתא לצורך יצירת חלבון .הדנ"א הוא סוג של
ספר מתכונים ליצירת חלבונים .החלבונים מהווים שרשראות ארוכות של חומצות אמינו ,שמגיעות בצורות
כימיות שונות .כאשר שרשרת החלבון מיוצרת היא מתקפלת לצורות תלת-מימדיות שונות .החלבונים מבצעים
כל מיני תפקידים.
כשהבינו את מבנה הדנ"א הבינו שרצף הבסיסים לאורך הדנ"א מציין איכשהו את הרצף של חומצות האמינו
שיוצרות חלבון .איך זה נעשה? לוקחים את רצף הדנ"א שמקודד חלבון מסוים ומעתיקים אותו למולקולת רנ"א
שליח .היא נקראת כך מכיוון שהיא נושאת מתוך הגרעין מסר גנטי החוצה אל הריבוזום .הריבוזום קורא את
רצפי הבסיסים ע"ג הרנ"א שליח ומשתמש בזה כדי ליצור פרוטאין שהוא מקפל אח"כ .הריבוזום יודע מתי
להפסיק את הקריאה ולשחרר את החלבון.
מחלות הן למעשה מצבים בהם התהליכים הרגילים בגופנו אינם מתנהלים כראוי .מרבית האנשים שמתים
מדי יום מתים כתוצאה ממחלות לא מדבקות ,מחלות כרוניות שמתקדמות לאט במשך הזמן ועשויות להימשך
לאורך שנים .אלה מחלות שלעתים קרובות אפשר להמנע מהן – מחלות כמו מחלות לב וכלי דם וסרטן .סרטן
הוא קבוצת מחלות שהמשותף להן הוא גידול בלתי מפוקח של תאים ,עד ליצירת גוש על חשבון האיבר –
גידול .לעיתים תאי הגידול מסוגלים להשתחרר מהגוש המקורי וליצור גידולים חדשים באיברים אחרים –
גרורות .אורך חיים מתון יכול להפחית את הסיכון לחלות במחלות הללו ומחלות לא מדבקות אחרות.
אהרון צ'חנובר מכונה האדם שגילה את משאית האשפה של התא .הוא גילה מערכת שמסלקת חלבונים
פגומים ,בלתי פעילים ,מעוותים שעברו מוטציות ,שכאשר הם מצטברים בתא הם מזיקים .מכיוון שחלבונים
הם מבנים רגישים ביותר שיכולים בקלות לעבור מוטציות ,חייב להיות מנגנון שיזהה ויסלק אותם באופן שוטף.
כאשר אנו צוברים חלבונים חריגים ,הדבר יכול להזיק ולגרום למחלה – כמו האונקוגנים למשל ,חלבונים שעברו
מוטציה ,שהגוף אמור לסלק אך לא מצליח לזהות ולכן הם מצטברים.
המנגנון מזהה את החלבון החריג ,מחבר אליו מולקולה שנקראת יוביקוויטין – "נשיקת המוות" – שמסמנת
את החלבון .ברגע שהיוביקוויטין מתחברת לחלבון ,המספריים "פרוטאוזום" מזהים אותו וחותכים אותו
לחומצות האמינו מהן הוא מורכב ,כך שניתן יהיה למחזר אותן ולהשתמש בהן לבניית חלבון חדש.
הגילוי הזה מאפשר לנצל את המנגנון כדי לנסות ולפתח פתרונות חדשים ,תרופות חדשות וטיפולים חדשים
למחלות ,כמו שקורה כעת עם מחלות דם ממאירות וסוגים מסוימים של לוקמיה.
העיקרים של קוך
35%מהמחלות מסכנות החיים הן מחלות מדבקות או זיהומיות מדבקות .המחלות הללו נגרמות כאשר נגיף,
מיקרוב או חיידק פולש לגופנו ותוקף את המערכות שלנו .כל אלה הם פתוגנים ,אורגניזמים מחוללי מחלה.
כאשר הפתוגנים נכנסים לגופנו הם משתכפלים ומייצרים מיליוני צאצאים שמסוגלים להתפשט במגע,
להדביק אחרים ולהשיק סבב חדש של מחלה.
רוברט קוך ,אבי הבקטריולוגיה ,פיתח שיטה לזיהוי פתוגנים .לאחר מלחמת צרפת-פרוסיה הוא הוצב בתפקיד
קצין רפואה מחוזי ,שם נתקל במה שנראה כמגפה מדבקת של מחלה בקרב כבשים .בסופו של דבר ,קוך זיהה
את מחלת הגחלת ,אנתרקס ,שגרם החיידק בצילוס אנתרקיס .בדיקה מיקרוסקופית הראתה שהדם של כבשה
מזוהמת בחיידק מכיל חיידקים דמויי מקל .הוא החל לבודד את המיקרובים החשודים וגידל אותם בנוזל המימי
אוריאן מנשה וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג
של עיני שור .לאחר מכן גילה שאפשר לגדל אותם על פרוסות תפוחי אדמה ,ואז ניסה לגדל אותם על ג'לטין
אך לא הצליח מכיוון שג'לטין ניתך כאשר התרביות נבדקו בטמפרטורת הגוף .לבסוף הוא גילה על אגר -חומר
דמוי מקפא העשוי מאצות ,ומאז האגר הפך לחומר המועדף עליו לגידול חיידקים .את השיפור הבא המציא
ג'וליוס פטרי ,עוזר במעבדה של קוך .הוא פרסם מאמר "שינוי קטן בשיטת הצלחת של קוך" – שינוי לצלחות
זכוכית עגולות ושטוחות ,שנקראות בצדק על שמו "צלחות פטרי".
בסופו של דבר קוך פיתח מערכת בת ארבעה שלבים שחייבים להתבצע כשמנסים לקבוע האם מיקרוב חשוד
הוא סיבת המחלה – העיקרים של קוך:
באמצעות השיטה שלו קוך גילה את הגורם למחלת הכולרה והשחפת ועל תגליות אלה קיבל פרס נובל ב.1905
הדגמה זאת ממחישה כיצד מגדלים חיידקים על גבי אגר בצלחות פטרי.
כאשר נגיפים מדביקים חיידקים ,הם הורגים אותם ובאזור ההרג נשאר פלאק .נגיפים שמדביקים והורגים
חיידקים נקראים ״בקטריופאג'ים״ .מסתבר שהתרבית המסתורית הזדהמה עם בקטריופאג'ים שהדביקו את
החיידקים .אותם בקטריופאג'ים התרבו יחד עם החיידקים עד שבסופו של דבר הרגו את כולם .כל מה שנותר
בתרבית המסתורית הם הבקטריופאג'ים .זריעה של 5מיקרוליטרים של בקטריופאג'ים לצלחת עם ״דשא״ של
חיידקי , coli.Eגרמה להרג של החיידקים ע״י הבקטריופאג'ים ויצרה קרחות ללא גידול של חיידקים בצלחת.
בריכוז הגבוה ביותר של הבקטריופאג'ים ניתן לראות הרג של חיידקים בכל שטח הטיפה .עם זאת ,ככל
שמהלנו את הבקטריופאג'ים ,שטח ההרג הצטמצם ואפשר לנו לכמת את הבקטריופאג'ים בתמיסה.
הגנים בתאים החיים עשויים תמיד מדנ"א שעוברים שעתוק לרנ"א .לכן שני הסוגים של חומצות הגרעין ,דנ"א
ורנ"א ,הכרחיות לחלוטין לקיום החיים .נגיפים ,לעומת זאת ,מכילים רק אחת מחומצות הגרעין :דנ"א או רנ"א.
בין אם הם עשויים מדנ"א או מרנ"א ,הגנום הנגיפי נמצא תמיד בתוך כיסוי העשוי מחלבון מגן שנקרא קפסיד,
קופסית .הקופסית עשויה ממונומרים ,תת-יחידות של חלבון פשוט שהנגיף מקודד בעצמו .החלבונים נאספים
במכלים עגולים או סליליים הנושאים את הגנים הנגיפיים .הקופסית יכולה להיות מצופה בממברנה ליפידית,
ולייצר נגיפים עטופים או לא .במקרה שלא ,הם נקראים נגיפים ערומים.
הבדל נוסף הוא במארחים אותם מדביק הנגיף .תאים חיים מסוגלים להשתכפל בכוחות עצמם ,אך נגיפים
אינם מסוגלים ,הם טפילים .הם מדביקים את התאים של האורגניזם ,תוקפים אותו ומשתלטים על מנגנון ייצור
החלבונים של התא ,הריבוזומים .הם מכונים את התא מחדש להיות קו ייצור לנגיפים חדשים .כל אורגניזם
יכול לשמש מארח לסוג מסוים של נגיף .נגיפים תוקפים חיות ,צמחים ,פטריות ואפילו חיידקים ,הם מסוגלים
לזהם כל דבר.
לסיכום:
למרות כל זאת ,כל וירוס נוטה להיות ייחודי ,בררני במארח שאליו הוא יכול לחדור ובתאים של איזה איבר הוא
מסוגל להשתכפל.
ר א י ו ן ע ם פ ר ו פ ' ד י ו ו י ד ב ו ל ט י מ ו ר ( : )B a l t i m o r e D a v i dס י ו ו ג ש ל נ ג י פ י ם
אם מתייחסים לנגיפים כאל סוג של מידע ,אז השאלה כיצד נגיפים פועלים היא בעצם השאלה כיצד זורם
המידע? ״קלסיפיקציית הנגיפים של בולטימור״ מסבירה שכל תהליך של שכפול נגיפי חייב לייצר בשלב מסוים
mRNAשיתורגם לחלבונים-נגיפיים כמו הקפסיד וחלבוני הספייק (.)spike
הנגיפים משתלטים על התאים כמו רנ"א שליח ,כך שצריך למיין וירוסים לפי הדרך בה הם מייצרים רנ"א שליח
שלהם ,ולפ י הגנום שלהם .אם הגנום שלהם הוא דנ"א ,אז הדנ"א מייצר רנ"א בתהליך השעתוק הרגיל בו
משתמשים התאים .למעשה ,כמה מהנגיפים משתמשים במנגנוני התאים לשם כך .נגיפים אחרים בעלי
מנגנונים משלהם והם מייצרים רנ"א שליח .אך כמה נגיפי דנ"א הם בעלי גדיל אחד ,ודנ"א חד גדילי הוא לא
תבנית טובה לייצור רנ"א ,לכן הם משכפלים את עצמם לדנ"א דו גדילי וכך ניתן לסנתז רנ"א .אלה שני סוגי
נגיפים – נגיף דנ"א חד גדילי ונגיף דנ"א דו-גדילי.
תרביות תאים היא פריצת דרך טכנולוגית שחוללה מהפכה בשדה הוירולוגיה ,המאפשרת לנו לגדל תאי חיה
טהורים של איברים מסוימים ולהשתמש בהם כפי שמשתמשים בתרביות חיידקים טהורות ,כדי לחקור באופן
שיטתי את הביולוגיה של הנגיפים ולגלות כיצד הם עובדים .כיום ישנן מספר דרכים לגדל תאים במעבדה .כל
השיטות כרוכות בגידול תאים בצלחות פטרי סטריליות או בבקבוקוני תרבית מיוחדים ,כוללים מצע עשיר
בחומרים מזינים וגורמי גידול שונים ,וכולם מודגרים ב 37מעלות .התאים הנפוצים ביותר בשימוש הם תאים
שהסתגלו לתנאי הגידול המיוחדים הללו במשך שנים רבות וכעת הם כבר קווי תאים מבוססים היטב .קו
התאים הנצחיים המפורסם ביותר הוא תאי הילה ,תאים שהופקו מסרטן צוואר הרחם שנלקח מהנרייטה
לאקס לפני שמתה ב .1951לאחר מכן שובטו תאי ההילה ומאז מגדלים אותם ברציפות במעבדות מדעיות בכל
רחבי העולם.
אוריאן מנשה וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג
לעתים קרובות התאים בתרבית גדלים ויוצרים שכבות יחידות ורציפות של תאים .הן נדבקות לתחתית צלחת
התרבית ויוצרות חד שכבה ,מה שגורם להם להפסיק להתחלק .תהליך זה נקרא "עיכוב במגע" .באופן מעניין
תאי סרטן אינם מעוכבים במגע וצומחים ללא שליטה בדומה לאופן בו תאי סרטן יוצרים גידולים בגופנו.
כאשר תאים בתרבית נדבקים בווירוסים ,הווירוסים יכולים להשפיע על האופן בו התאים ממשיכים לצמוח.
תרבית שמתפשטת יוצרת ערמות של תאים שעברו שינוי או מתה ויוצרת מוקדים (פלאקים) .דפוסי צמיחה
חריגים אלה נקראים " ,CPEאפקט ציטופתי המושרה בידי נגיפים" .אפקט מסקרן אחד הוא איחוי של תאים
נגועים – ממברנות התאים מתאחדות והופכות לתא ענק אחד בעל גרעינים מרובים .התאים מרובי הגרעין
הללו נקראים סינסיטיום .הנגיפים יכולים גם לגרום לתאית לאבד את עיכוב המגע ולהביא ליצירת מוקדי
התמרה.
שכפול וירוסים בתרבית תאים היה חשוב ביותר למדע ,הדבר גם אפשר ייצור של כמויות גדולות של וירוסים
טהורים שאותם אפשר לקצור לשם ייצור מסחרי של חיסונים כפי שנראה בהמשך הקורס.
כאשר נגיפים משתכפלים עליהם לייצר חלבונים נגיפיים ולהרבות את הגנים שלהם כדי להפיץ את עצמם.
המידע לתהליכים הללו מקודד בגנים הנגיפיים .בדר"כ ,נגיפי רנ"א מכילים כעשרה גנים ונגיפי דנ"א ,כמו נגיף
ההרפס ,עשויים להכיל כ 80גנים .ניתן לחלק את הגנים הנגיפיים לכאלה שמקודדים את החלבונים המבניים
וכאלה שמקודדים את החלבונים הלא מבניים.
החלבונים המבניים בונים את גוף הנגיף ,כמו תת היחידות שבונות את הקופסית .חלבונים מבניים אחרים
יכולים להיקשר ישירות לחומצת הגרעין של הנגיף .חלבוני ספייק שנמצאים במעטפת הנגיף ,לדוגמא ,הם גם
חלבונים מבניים .החלבונים הלא מבניים הם האנזימים הנחוצים לייצור הגנום הנגיפי או הרנ"א השליח של
הנגיף .דבר זה נכון במיוחד אצל נגיפי רנ"א שזקוקים לאנזימי פולימראז המסוגלים לייצר גנום של רנ"א
מתבניות רנ"א.
כל תהליכי הסינתזה הללו מתרחשים בתוך הציטופלסמה של התא המארח ,כך שבשלב הראשון ביותר של
זיהום נגיפי ,מטרתו של הנגיף היא לבחור ולחדור לתא המארח הנכון .לשם כך ,חייב חלבון הספייק הנגיפי
להתחבר לתא מארח רגיש ,שעל פני השטח שלו ישנו חלבון תא המשמש כקולטן ייחודי לנגיף .על פני השטח
של התא ישנם חלבונים רבים הממלאים תפקידים חשובים לתא ,בעזרתם התא שורד או שהם מאפשרים לתא
למלא את תפקידו בגוף .הנגיפים התפתחו כך שהם יכולים לנצל את החלבונים הללו ולהשתמש בהם כגומות
שאליהן הם נצמדים ונקשרים – הם משתמשים בחלבונים כקולטנים שמאפשרים להם למצוא פרצה אל תא
המטרה .לכן ,נוכחותם של החלבונים הם שגורמים לתא להיות מטרה בת קיימא לזיהום נגיפי.
ראשית ,על הנגיף שנקשר לחצות את ממברנת התא .ממברנת התא מתאחה עם זו של הנגיף ,והקופסית
שמכילה את הגנים של הנגיף מתפרקת ומשחררת את הגנום שלה לתוך הציטופלסמה .אם הגנום הנגיפי הוא
גדיל רנ"א חיובי ,הוא יכול לשמש כרנ"א שליח ולהיות מתורגם לצורך ייצור חלבוני הנגיף ,המבניים והלא
מבניים ,ואז יכולים אנזימי פולימראז נגיפיים לייצר העתקים מרובים של הגנום הנגיפי .בשלב הבא ,המרכיבים
הללו מתחברים לחלקיקי נגיף חדשים המורכבים מקופסיות שמכילות את הגנום הנגיפי ומבנים נגיפיים
אחרים .כשהחלקיק מגיח מתוך התא ,הוא עשוי לעטות מעטפת שמורכבת ממברנת התא .חלקיקי הנגיף
החדשים שנוצרו יכולים לנוע לתאים שכנים ,ואם אלה תאים רגישים ,גם הם עשויים להזדהם ,וכך נולד דור
חדש של נגיפים מזהמים המוכן להתפשט ולהדביק תאים אחרים במחלות.
חשוב לזכור כי וירוסים שכפול וירוסים תלוי לחלוטין בתאי המארח שהם מזהמים .יתר על כן ,העמידות של
וירוסים מחוץ לגופנו מוגבלת יחסית ,ולכן דרכי העברה רבות כרוכות בהעברה ישירה של נגיפים ממארח נגוע
למארח בריא.
אוריאן מנשה וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג
דרכי העברת נגיפים מאדם לאדם ובמגע ביתי :המחזור הישיר הנפוץ ביותר הוא כאשר נגיפים נישאים באוויר
ונשאפים לאחר מכן .כשאנשים משתעלים ,מתעטשים או פשוט נושפים ,הם מייצרים רסס טיפתי שמתפזר
באוויר ומכיל נגיפים .רסס יכול להגיע למרחק רב ,וכאשר הרסס של הטיפות הנגועות מתיישב על משטחים
כמו שולחנות ,כמה נגיפים יכולים להתקיים במשך שעות ,וכך יכולה להתקיים גם הדבקה עקיפה .בנוסף
אפשר להידבק במחזור העברה פה-צואה צואה-פה כאשר לא מקפידים לשטוף ידיים ,ואז הסיכוי להעברת
נגיפים שגורמים למחלות מעיים יכול להיות גבוה .העברת נגיפים יכולה להתרחש כשמתקיימת החלפה
אינטימית של נוזלי גוף .ביחסי מין כאשר זרע או הפרשות מהנרתיק מכילים נגיפים כמו איידס ,הרפס ,צהבת
ואחרים .העברה יכולה להתקיים גם בין אם נגועה לילד אפילו ברחם או במהלך הלידה ,כמו גם בהנקה .כל
החלפה של דם או מוצרי דם עלולה להיות מסוכנת.
העברה זואונוטית :העברה של מחלה ויראלית מבעלי חיים לאדם .חרקים ,עטלפים ,מכרסמים ,ציפורים ,חיות
מחמד ומשק בית ,יכולים להידבק בנגיפים ולשמש וקטורים – מאגר פעיל ומקור להעברת מחלות למארחים
אנושיים .יתושות לדוגמה זקוקות לתוספת חומרים מזינים וחלבונים בטרם הטלת הביצים ,והיא מקבלת אותם
ממנת דם ,מה שאנו מרגישים כעקיצת יתוש .כאשר נקבת היתוש עוקצת היא משתמשת בשני חלקי פה
נפרדים .כאשר היא דוקרת את עורנו היא מנקבת כלי דם קטן ומפרישה דרך צינור אחד רוק מיוחד שמונע
מהדם להיקרש ,ודרך הצינור השני היא מוצצת דם .אם לאדם שנעקץ יש וירמיה (דם מכיל נגיפים מזהמים),
אז מנת הדם יכולה להיות מזוהמת .כדי שהיתוש יעביר את הנגיף לאדם הבא שהוא עוקץ ,על הנגיף להשתכפל
ולהגיע לבלוטות הרוק של היתוש .מחלות כמו קדחת צהובה ,זיקה וקדחת דנגי מועברות באמצעות יתושים.
נגיף האיידס לעומת זאת ,לא שורד במעיים של היתוש ולכן אינו מועבר ע"י חרקים .עטלפים ,ציפורים וחיות
משק בית הם בעלי תפקיד מכריע בהפצת מחלות ויראליות והיו הסיבה להתפרצויות מקומיות חמורות
וקטלניות ,וגם למגפות מפושטות.
בתחילת חודש יוני .1837 ,עגן ג'ייקוב הלסי עם אניית הקיטור "סנט פטר" ברציף של פורט פייר שבדקוטה
הדרומית .הלסי לא ידע שמספר אנשי צוות על האנייה גססו מאבעבועות שחורות ,לא חלף זמן רב וגם הוא
נדבק במחלה .עד שהאנייה עגנה בפורט קלארק ,הלסי כבר הראה את תסמיני המחלה .במהלך שלושת הימים
הללו בפורט קלארק נדבקו במחלה האינדיאנים הילידים המקומיים בני שבט מנדאן .המחלה התפשטה בקרב
השבטים באזור ועד לחודש אוקטובר ,אוכלוסיית בני מנדאן הצטמצמה מ 2,000-ל 138-איש בקושי .כיבוש
מקסיקו בהנהגת הרנאן קורטס ,בשנת ,1521התאפשר הודות להשפעה של האבעבועות השחורות
ואבעבועות הרוח על האימפריה האצטקית .הספרדים היו במיעוט ניכר ביחס לאצטקים ,אך לאצטקים לא היה
ניסיון קודם במחלות הללו שהיו כה נפוצות באירופה .לכן ,בסופו של דבר ,הנשק המכריע שהספרדים הביאו
ל"עולם החדש" היה החשיפה לזיהומים ויראליים שריסקו את הילידים של יבשת אמריקה.
נגיף האבעבועות השחורות "וריולה" הוא חלקיק גדול ועטוך בצורת לבנה שאורכו כ 350ננומטר .זהו נגיף מסוג
1לדברי בולטימור מכיוון שהוא מכיל גנום יחיד וקווי של דנ"א דו-גדילי באורך 186אלף זוגות בסיסים .הנגיף
נישא באוויר ומדביק ומתפזר בחשיפה ישירה .המחלה יכולה להתפשט גם במגע ישיר עם נוזלי גוף נגועים או
עם חפצים מזוהמים כמו כלי מיטה או ביגוד .לאחר שהנגיף זיהם את הריאות הוא ממשיך לייצר שלפוחיות
שמכסות לחלוטין את הגוף ומובילות למוות של 30-40%מהנדבקים במחלה .לפי ההערכות מחלת
האבעבועות השחורות הרגה למעלה מ 300מיליון בני אדם.
בשנת 1682הצרפתים הפגינו נוכחות ביבשת אמריקה ,בשאיפה להרחיב את האימפריה הצרפתית לעולם
החדש .אין ספק שהמושבה הצרפתית העשירה והרווחית ביותר באותם הזמנים הייתה סן דומנג ,כיום האי
האיטי ,שם הפיקו קנה סוכר לאירופה במטעים נרחבים ,שהופעלו על ידי עבדים אפריקאים ללא רחם .התנאים
היו כה הרסניים ובלתי נסבלים ,עד שהעבדים בהנהגת טוסן לוברטור ,מרדו בשנת .1791עד שנת ,1801היה
לוברטור המנהיג בפועל של האיטי ,והמושל הכללי של האי מטעם עצמו .נפוליאון בונפרטה ,מחשש לאבד את
העליונות הצרפתית באזור ,שלח את גיסו ,הגנרל ויקטור עמנואל לקלר ,בראש 30אלף חיילים צרפתים מנוסים
למחוץ את מרד העבדים .העבדים נלחמו באכזריות בחיילים הצרפתים .אך ,באופן מפתיע ,יתושים הם אלה
אוריאן מנשה וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג
שהנחיתו את מכת המחץ 90 .אחוזים מהצבא הצרפתי נכנעו לקדחת הצהובה ,מחלה נגיפית חמורה
המועברת באמצעות יתושים ,שבה לקו רבים מהעבדים במהלך השנים ורכשו לה חסינות ,והקדחת הצהובה
הביאה לכישלונו של נפוליאון בהכנעת מהפכת העבדים.
קדחת צהובה הוא שם המין שנקרא ע"ש המשפחה פלאוויווירידה (פלאווס בלטינית = צהוב) .זהו נגיף עטוף
עגול שגודלו 50ננומטר והגנום שלו הוא גדלי רנ"א חיובי בעל 11אלף בסיסים שמקודד לעשרה חלבונים
בערך .הנגיף מועבר לבני האדם דרך וקטור יתוש הנמר האסייתי ,נכנס לגוף באמצעות עקיצת יתוש ומדביק
תחילה את תאי העור ולאחר מכן את תאי הדם שמגיעים לקשרי הלימפה .בדר"כ אנשים מראים מחלה מתונה
דמוית שפעת ,אך בקרב כ 15%מהמקרים המחלה מתפשטת לכבד וגורמת להרס הרקמה ,שכתוצאה מכך
גוון הפנים מצהיב ומכאן שמה .המחלה יכולה להידרדר הלאה ולגרום לדימומים ,אי ספיקת כליות ולמוות .לכן,
קדחת צהובה היא מחלה המורגית ,כלומר גורמת לחום ולדימום .מקורה באפריקה ,ובתחילת המאה ה17-
היא התפשטה ליבשת אמריקה באמצעות סחר העבדים ,מה שמסביר כיצד רבים מבני האיטי המקומיים היו
חסינים לקדחת הצהובה בניגוד לחיילים הצרפתים שנפלו קורבן למחלה .כיום למעלה מ 200בני אדם עדיין
נדבקים בקדחת הצהובה וכ 30אלף מהם מתים מהמחלה.
המשפחה פלאוויווירוס כוללת מחלות נוספות שמועברות דרך חרקים כמו קדחת דנגי ,דלקת המוח היפנית
וקדחת הנילוס המערבי .הפלאוויווירוס האחרון שעלה לכותרות הוא וירוס הזיקה ,שמקורו ביתוש הזיקה ,חולל
התפרצות גדלה והולכת ,ונראה מפחיד הבה יותר משחשבו תחילה .הנגיף גורם למחלה מתונה ביותר שבדר"כ
אינה מורגשת .הווירוס בודד תחילה ב 1947באוגנדה ,ובשנת 2015דווחו מקרים רבים של מיקרוצפליה
בברזיל .זהו מום מולד חמור בתינוקות בו נצפית תת התפתחות של המוח ,שכתוצאה מכך מידת הראש קטנה
מהרגיל .המחלה גורמת להתפתחות קוגניטיבית לקויה של הילד ואף לפגמים מוטוריים .מחקרים קבעו שנשים
בהריון שנדבקו בנגיף זיקה יכולות להעביר את המחלה לעובר שלהם ,וחשיפה כה מוקדמת לנגיף בשלב כה
רגיש של ההתפתחות עשויה להביא למיקרוצפליה.
נראה כי מגפות מתפתחות כמו זיקה יכולות לצוץ באופן בלתי צפוי כאילו משום מקום .דוגמה לכך הייתה
מגפת האבולה ב .2014נגיף האבולה שייך למשפחת פילו-וירוס .זהו וירוס רנ"א חד גדילי שלילי ,הגנום שלו
באורך 19אלף בסיסים בערך ,והוא ארוז במעטפת קופסית מוארכת .הנגיף גורם למחלה המורגית בבני אדם,
שגורמת לדימומים וחום גבוה .המאגר הטבעי של הנגיף עשוי להיות עטלפי פירות ,אך חיות בר רבות עלולות
להידבק .כאשר צדים חיות נגועות ושוחטים אותן ,הציידים ומי שמכין את הבשר לאכילה נחשפים לדם המזוהם
בנגיף ,שיכול להעביר את הנגיף המדבק .הנגיף אינו נישא באוויר.
נגיף השפעת
נגיף האינפלואנזה – שפעת – הוא נגיף עטוף שהגנום שלו שונה .הוא מורכב משמונה גדילים נפרדים של
רנ"א שלילי ,שכל אחד מקודד לחלבון אחד או שניים .תכונה ייחודית זו תרמה רבות להתפרצות מגפות
בינלאומיות גדולות שנקראות פנדמיה .השפעת הספרדית הייתה פנדמיה כזו ,והיא הרגה למעלה מ 50מיליון
בני אדם על פני שש יבשות .מנגיף השפעת הזה מתו יותר אנשים ממספר החיילים שנהרגו במלחמת העולם
הראשונה .השפעת היא מחלת בטן שהמאגר הטבעי שלה הוא עופות מים.
כדי להבין איך אנו נדבקים בשפעת יש לדעת כמה פרטים על מחזור השכפול של הנגיף .כמו כל הנגיפים ,נגיף
השפעת חייב להיקשר לתא המארח .חלבון ספייק של הנגיף שנקשר לקולטן על תא היעד נקרא המגלוטינין
ומסומן באות .Hבנוסף ,לנגיף השפעת חלבון ספייק שני ,N ,זהו אנזים שנקרא נויראמינידאז ותפקידו לחתוך
את חלבון הקולטן כשנגיפים חדשים נובטים מהתאים הנגועים .הקולטן לנגיף השפעת שנמצא על התא
המארח הוא סוכר שנקרא חומצה סיאלית .כאשר חלבון ספייק Hנקשר לקולטן ,הנגיף מסוגל להכנס לתא
ולשחרר את שמונה מקטעי הרנ"א שלו לתוך הציטופלסמה ,ולעשות את דרכו לגרעין התא בו הוא יכול
להשתכפל .זכרו שנגיף השפעת הוא בעל גדילי רנ"א שלילי ,החייבים לשמש כתבנית כדי לייצר גדילי רנ"א
חיובי ,על מנת שניתן יהיה לתרגם את הרנ"א החיובי לחלבוני הנגיף בריבוזומים שבציטופלזמה .אותו רנ"א
חיובי יכול גם להיות משועתק ולייצר אלפי עותקים של גנום שמורכב מגדילי רנ"א שלילי .הם נארזים לנגיפים
חדשים שנובטים ממשטח התא ,וכשזה קורה חלבון ספייק Hשלו עשוי עדיין להיות צמוד לחומצה הסיאלית
אוריאן מנשה וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג
של משטח התא .כדי לשחרר את הנגיפים החדשים לסביבה ,חלבון ספייק Nחותך את הקולטן שקשור לחלבון
ספייק Hובכך מאפשר לנגיף להמשיך לנוע ולחפש מטרות חדשות לזהם.
המאגר הטבעי של נגיפי השפעת הם עופות מים ,ובדר"כ הוא תוקף את המעיים שלהם .ישנם סוגים שונים
של חלבוני ספייק Hוספייק .Nעד כה זוהו 17גרסאות של חלבוני ספייק Hותשע גרסאות של חלבוני ספייק
Nבשפעת העופות ,שסומנו במספרים לפי הסדר בו התגלו ,לכן נגיף השפעת הראשון שהוגדר סומן .H1N1
כל עוד נגיפי השפעת נשארים בקרב עופות המים ,הם לא מהווים בעיה חמורה והעופות אינם ממש חולים.
אך נגיפים יכולים לגלוש מהמאגר הטבעי ,בעלי החיים ,לבני האדם .תהליך זה של האקולוגיה המתפתחת של
השפעת הוא שעושה את הנגיף כה דינמי וכתוצאה מכך כה קטלני .כשעופות המים נודדים הם מפרישים
צואה במעופם ומפיצים נגיפי שפעת בדרכם .הם גם מבקרים באגמים ובנחלים בקרבת חוות וכפרים ,באים
במגע עם עופות מבויתים ומדביקים עופות ,ברווזים ותרנגולי הודו שמסתובבים חופשיים .כאשר עופות החווה
הללו נדבקים ,אין להם ניסיון עם נגיפי שפעת ,וכך הם מפתחים מחלות כלי נשימה רציניות .כל עוד חלבוני
ספייק Hמוסיפים להיקשר לצורת החומצה הסיאלית הייחודית לעופות ,הוירוס נשאר בתוך אוכלוסיית העופות.
לחזירים יש שתי צורות של חומצה סיאלית על תאי הריאות שלהם .אחת זהה בדיוק לקולטן של העופות
והשנייה היא גרסה של חומצה סיאלית שונה אך דומה מאוד לזו שנמצאת בריאות של בני האדם .כאשר
תרנגולת נגועה מתעטשת על חזיר בסביבתה ,החזיר נדבק בשפעת .כעת יש לנגיף המשתכפל הזדמנות
לעבור מוטציה ולהשתנות ,ובאמצעות השינויים הללו רוכש את היכולת להיקשר לצורה האנושית של החומצה
הסיאלית .לכן ,הנגיף המקורי הייחודי לעופות מסוגל להדביק חזיר ,ונגיף השפעת החדש ,שעבר מוטציה
והסתגל לצורה האנושית של הקולטן ,יכול להופיע .התעטשות של חזיר נגוע מדבקת ,וכעת יכול הנגיף להדביק
בני אדם ,ומגפה יכולה להתקדם באמצעות העברה מאדם לאדם .תהליך זה של הסתגלות באמצעות מוטציה
של וירוס נקראת סחף גנטי .אם במקרה חזיר נדבק בו זמנית ביותר מסוג אחד של נגיפי שפעת ,עשוי להתרחש
ערבוב מורכב ביותר ,מכיוון שהגנים של נגיף השפעת הם מקטעי רנ"א עצמאיים ונפרדים החופשיים לנוע
ולהתחבר מחדש בכל צירוף אפשרי .המקטעים מסוגי נגיפים שונים יכולים להתערבב ולהתחבר בריאות החזיר
וליצור צירופים חדשים של נגיפים שטרם נראו כמותם .תהליך זה של העברה גנטית מפיק נגיפים בעלי תכונות
חדשות .לעיתים קרובות הם מסוכנים וקטלניים ,ובני האדם טרם נחשפו אליהם ולא התנסו בהם .היכולת
הייחודית של השפעת לעבור סחף גנטי ולהשתנות היא שמייצרת וירוסים חדשים ללא הרף ,מאתגרת את
מערכת החיסון שלנו ומאיימת עלינו שנה אחר שנה.
נגיף הפוליו
פוליו הוא וירוס ממשפחת פיקורנאווירידיאה ,נגיפי רנ"א ערומים וזעירים ,משם בא שם משפחתם .פיקו =
זעיר +רנ"א = פיקורנא .גנום גדיל הרנ"א החיובי שלו מורכב מ 7500בסיסים ומקודד לרב-חלבון שנחתך
לעשרה חלבונים ,מהם חלבון נגיפי VP1 ,1ועד VP4מרכיבים את הקופסית .נגיף הפוליו הוא ערום ,כלומר
אינו מוקף במעטפת ליפידית .בדר"כ הנגיף עובר במחזור צואה-פה ,אך יכול להדביק גם בני אדם שחיים
באיזורים בעלי גישה מוגבלת למים זורמים ושירותים בעלי הדחה ,ולכן סביר כי מי השתייה מזוהמים בפסולת
אדם נגועה .מחזור הדבקה זה נקרא "הדבקה דרך גורם משותף" ,כלומר ,מקורות מים מזוהמים .על אף
שהנגיף מדבק מאוד ,ב 72%מהמקרים המחלה מתבטאת בזיהום מעיים תת קליני ללא תסמינים .כתוצאה
מכך ,מרבית הנשאים כלל אינם מודעים כי באופן יומיומי ,כאשר הם הולכים לשירותים ,הם מעבירים נגיפים
מזהמים למערכת הביוב ולסביבה נגיפים שיכולים בסופו של דבר להתפשט ולגרום מחלות לאנשים אחרים.
ישנן שתי צורות של מחלה קלינית שכן מפתחות תסמינים .ב 25%מהנבדקים עשויה להתפתח מחלה קלה
שנקראת "פוליומיאליטיס נפל" ובה כאב גרון ,בחילות ,חום ותסמינים דמויי שפעת עשויים להופיע .הזיהומים
הללו אינם מערבים את מערכת העצבים המרכזית .CNS ,רק בקרב כחצי אחוז ממי שנדבק בפוליו מעורבת
מערכת העצבים המרכזית .קודם כל ,הנגיף מדביק את המעיים ולאחר מכן עושה את דרכו לזרם הדם ,ובסופו
של דבר מזהם תאי עצב וגורם לשיתוק.
תחילה המאמצים לחקור את הנגיף היו איטיים מכיוון שהיה קשה להפיק נגיפים בתרבית תאים ,אך ב1949
ג'ון אנדרס ביחד עם פרדריק רובינס ותומס ולר גילו שפוליו משתכפל היטב וביעילות בתרביות תאי שריר ועור
של עוברים אנושיים ,דבר שסלל את הדרך למחקר מקיף ולתגליות בנוגע לאופן בו מדביק נגיף הפוליו את גופנו
אוריאן מנשה וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג
וגורם למחלה .ב 1932רוזוולט התמנה לתפקיד הנשיא ה 32של ארה"ב .הוא הפך את מחקר הפוליו ופיתוח
חיסון מונע למטרה עיקרית של נשיאותו .תוך עשר שנים ממותו פותחו שני חיסונים יעילים וכיום מחלת הפוליו
מובסת כמעט לחלוטין.
כשנגיפים מנסים להדביק אותנו ,אנחנו נלחמים בחזרה .קו ההגנה הראשון נועד לבלום ,לחסום ולמנוע גישה
לאיברים החיוניים .כשזה לא מצליח ,מערכת החיסון משיבה מלחמה ומכה "באויב" כדי לחסל אותו .מערכת
החיסון משתמשת בשתי שיטות פעולה :חסינות מולדת – הגנה מידית ומהירה ,וחסינות נרכשת או
אדפטיבית ,שמגיבה לאט יותר אך גם חזקה יותר ,מתוחכמת ובעלת זיכרון לטווח ארוך .שתי המערכות פועלות
יחד כדי למנוע גישה למערכות הפנימיות של גופנו ,לזהות את הגורם המזהם ,להנחית מכה טקטית ראשונית
ומיידית באיזור הזיהום ,ולפתח נשק מדויק ויעיל שינטרל ויהרוס את הפתוגנים .בנוסף עליהן לייסד ולאחסן
זיכרון מפורט שידע כיצד יש לטפל בפתוגנים מסוימים במקרה שניפגש בהם שוב .מערכת החיסון מפוזרת
בקשרי הלימפה ,במח העצם ,בבלוטת התימוס ובטחול .רובה זורמת בדמנו ומגיעה לכל פינה בתוכנו.
הגוף בעל שני סוגי ציפויים מיוחדים שמפרידים אותנו מהעולם החיצון .המשטחים החיצוניים מכוסים בעור
ומכילים פתחים שמובילים לפני השטח הפנימיים של הצינור – שני הפתחים העיקריים הם חלל האף והפה
בקצה אחד ופי הטבעת בקצה השני .ישנם שני משטחים נוספים שבהם העולם החיצון פוגש את דפנות הגוף:
הריאות ,מסלול הנשימה ,ודרכי השתן והמין .דרך כל אחד מהפתחים הללו יכולים להיכנס ולצאת דברים
שונים :אוויר ,מזון ,פסולת ,תינוקות .האיברים החיוניים של גופנו כמו הלב ,הכבד ,הכליות ,המוח ,וגם השרירים
והעצמות ,נמצאים בין שתי הדפנות שמתקשרות עם העולם החיצוני והפנימי ,והדפנות האלה מספקות
מחסום פיזי בינינו לבין הסביבה.
הדם מחבר את כל המשטחים הללו עם האיברים הפנימיים .הדם עשוי משלושה מרכיבים עיקריים :פלזמה –
נוזל הדם שמכיל חלבונים ,מלחים ואלקטרוליטים; תאי דם אדומים – אריתרוציטים שנושאים חמצן מהריאות
לכל איבר ורקמה בגוף ומסלקים פחמן דו חמצני ;CO2ותאי דם לבנים – לויקוציטים ,התאים של מערכת
החיסון .מקורם של תאי הדם האדומים והלבנים הוא בתאי הגזע ,תאים בסיסיים המכילים את כל המידע הגנטי
הנחוץ להפקת כל סוגי התאים השונים .תאי גזע המטופויטים הם תאי גזע של הדם ומקורם במח העצם,
החומר שממלא את החללים הריקים בעצמות .בתהליך שנקרא התמיינות הם הופכים לתאי דם אדומים
ולסוגים שונים של תאי דם לבנים .לכן נהוג לומר שתאי הגזע מתמיינים לתאי דם לבנים .יש שני סוגים של
תאי דם לבנים :פגוציטים ,תאים שאוכלים פתוגנים לא ספציפיים ,בעלי תפקיד מכריע בתגובה המולדת שלנו
לזיהום ,ולימפוציטים ,בעלי יכולת לזהות פתוגנים ספציפיים ולהפעיל תגובה חיסונית נרכשת יעילה וחזקה,
במטרה לחסל את הפתוגנים בדייקנות ולזכור איך לעשות זאת בעתיד .תאי החיסון הללו הם חלק חיוני מהדם
ומגיעים לכל קצוות גופנו באמצעות זרם הדם .הם עוברים גם דרך מערכת הלימפה ,מערכת ניקוז שאוספת
את התאים והפלזמה שמחלחלים מהדם דרך נימים דולפים בחזרה לתוך מערכת הדם .תאי החיסון יכולים
להתקיים גם בחללים שבין הרקמות ,שבהם מתקיימים לרוב המפגשים הראשוניים עם הפתוגנים.
העור שלנו הוא מחסום שמספק את קו ההגנה הראשון והוא בלתי חדיר למרבית הפתוגנים .העור עשוי משתי
שכבות עיקריות :הדרמיס והאפידרמיס (אפי בלטינית = על) .האפידרמיס מכיל שכבות רבות של תאי עור
מיוחדים שנקראים קרטינוציטים ,שמייצרים חלבון סיבי קשוח הנקרא קרטין .בשכבה התחתונה ביותר של
האפידרמיס ,הקרטינוציטים מתחלקים ומתרבים .בכל חלוקת תא ,השכבה החדשה דוחפת את קודמתה כלפי
מעלה .בזמן שהתאים עולים לשכבות העליונות ביותר של משטח העור הם צוברים עוד ועוד קרטין ,אך מאבדים
את הגרעין ואת המבנים הפנימיים ויוצרים שכבה עבה של תאים מתים ,מהודקים ועשירים בקרטין .שכבה זו
יבשה מאוד ועמידה בפני מים .שכבות האפידרמיס מהוות מחסום מכני ,קשיח וקשה שמגן על האיברים
הפנימיים מפתוגנים שמנסים לפלוש לגופנו .באפידרמיס עצמו אין כלי דם ולכן הוא תלוי לחלוטין בהזנה
מהשכבה שמתחתיו ,הדרמיס .שכבת הדרמיס עשויה מתאים שונים כמו פיברובלסטים – תאי סיב .הוא מכיל
אוריאן מנשה וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג
גם זקיקי שיער ,בלוטות זיעה ,בלוטות חלב ,וכלי דם ולימפה .החלל הבין רקמתי שבין התאים עשיר בחלבונים
מבניים כמו קולגן ואלסטין ,המספקים לעור חוזק וגמישות.
כפי שהוזכר קודם ,המשטחים הפנימיים שמצפים את דרכי העיכול והנשימה ואת דרכי השתן והמים חשופים
ישירות לסביבה ולכן פתוגנים מסוכנים עשויים לאיים עליהם .המשטחים שמצפים את דפנות הצינורות בגוף
מתוחכמים ומסוגלים להחליף מידע ולתקשר באופן סלקטיבי עם העולם החיצון .לכן אנו שואפים חמצן
מהאוויר ונושפים ,CO2קולטים נוטריינטים מהאוכל וכו' .התאים שמצפים את המשטחים הפנימיים הם
בעיקר תאי אפיתל שמחוברים בחוזקה זה לזה .בדפנות הפנימיות ישנם תאים מיוחדים שמפרישים ריר – נוזל
הגנה צמיגי עשיר בחלבון .הריר חשוב מאוד ומכסה את דפנות המשטחים הפנימיים .השכבות הללו נקראות
לעיתים מוקוזה או רירית .הריר חלקלק ,עבה ודביק ומשמש לעטיפת פתוגנים שאנו שואפים או בולעים בזמן
האכילה – כמו מלכודת זבובים ,החיידקים והנגיפים נדבקים לריר ואינם יכולים לחדור הלאה לתוך האיברים
הפנימיים .אנו נפטרים מהפתוגנים האלה כשאנו משתעלים ,מתעטשים או מקנחים את האף .אנו גם בולעים
ריר ופתוגנים שנלכדו בו ומפנים אותם לקיבה ,המלאה במיצי עיכול חומציים שהורגים כל פתוגן שבלענו .הריר
גם מגן על דופן האפיתל של הקיבה עצמה מפני החומציות הקיצונית של מיצי העיכול .בנוסף ,הריר משמן את
משטחי המעיים ועוזר לזרימת המזון בדרכי העיכול.
העור והרירית המספקים מחסום מכני מקבלים תגבורת מכימיקלים מגינים כמו שמנים ,חומצות שומן
ומהליזוזום .הליזוזום הוא אנזים שמופרש בדמעות ,בריר ובזיעה ,וגילויו הוביל למאורעות ששינו את היסטוריית
הרפואה .במלחמת העולם הראשונה ,אלכסנדר פלמינג היה חובש צבאי ,ולאחר המלחמה ב 1923גילה את
האנזים קוטל החיידקים ,ליזוזום .הצלחתו התבססה על הטכניקות שלו שגילו את הפעילות קוטלת החיידקים
שהוא בחן .כשהוסיף גורמים חשודים על תרביות חיידקים רציפות ,מרבדי חיידקים ,שצמחו על אגר בצלחות
פטרי ,הופיעו נקודות חלקות שהעידו כי החיידקים מתו .החיידקים שמתו מליזוזום נראו כנקודות חלקות
שהעידו על היעדר צמיחה .ב ,1928פלמינג חזר למעבדתו לאחר חופשת הקיץ ומצא ערימת צלחות פטרי עם
תרביות חיידקים ישנות ששכח על שולחן העבודה ,ואחת התרביות הזדהמה מפטריות .פלמינג הבחין שמסביב
לפטריות הייתה הילה חלקה שבישרה על מות החיידקים .רק פלמינג ,שלמד מתגלית הליזוזום ,הבין את מה
שהוא רואה ,ובהמשך זיהה את החומר הקטלני שהפרישו הפטריות בתור פניציליום ,וקרא לחומר החיטוי
החדש פניצילין – האנטיביוטיקה הראשונה אי פעם.
כפי שלמדנו העור הוא קו ההגנה הראשון שלנו .כאשר אנו נפצעים ,נשרטים נחתכים או נפגעים ,שריון ההגנה
נפרץ והפתוגנים יכולים לחדור אל הרקמות הרכות שמתחת לעור .שם הם נתקלים בתאים מיוחדים המוכנים
למתקפת נגד – המקרופאג'ים ,יחידת העלית של מערכת החיסון המולדת .המקרופאג'ים הם פגוציטים
שנמצאים בכל רקמה של גופנו .כשהם נתקלים בחיידקים ובנגיפים ,הם מקיפים ובולעים אותם .בתוך
הציטופלסמה ,הפגוזום (הפתוגן עטוף הממברנה) ,מתאחה עם שלפוחית הליזוזום .הליזוזומים מכילים
אנזימים שהורגים ,מעכלים ושוברים את כל מה שטרף המקרופאג'.
עיקר הפעילות של מערכות החיסון המולדת והנרכשת מבוססת על היכולת להבחין בין פולש זר לבין התאים
שלנו .מערכת החיסון חייבת להיות מסוגלת להבחין בין התאים והמרכיבים של גופנו לבין פולשים זרים .לשם
כך ,למקרופאג'ים יש קולטנים מיוחדים ע"ג הממברנות שנקראים PRRשמזהים תבניות מולקולריות ומבנים
האופייניים לחיידקים ונגיפים באופן כללי – – PAMPונקשרים אליהם .פאמפ יכולים להיות מבנים ייחודיים
של דפנות התא המשותפים לחיידקים רבים ,כמו ליפופוליסכרידים .LPSכפי שמרמז שמן ,המולקולות הללו
עשויות מליפיד ומסוכר ,והן חלק מדופן התא של חיידקים רבים .כאשר PRRקושרים LPSלדוגמה ,הם
מתריעים למקרופאג'ים שהם נתקלו בפולש זר ,ושולחים את המקרופאג'ים לאכול אותם .החיידקים מסוגלים
להסתובב באמצעות שוטון מיוחד – מבנה דמוי שוט שמניע אותם קדימה .השוטון עשוי מחלבון חיידקי מיוחד
שנקרא פלג'לין ,שגם הוא פאמפ .קיימים גם פאמפ ייחודיים לנגיפים -רנ"א דו גדילי ומבני דנ"א ורנ"א ויראליים
ייחודיים אחרים גם הם פאמפ ויכולים לעורר תגובות חיסוניות מולדות.
אוריאן מנשה וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג
מערכת החיסון המולדת אינה מסוגלת להבדיל באופן ספציפי בין סוגי החיידקים השונים ,היא משתמשת
באוסף של PRRכדי לזהות פולשים כזרים באמצעות פאמפ משותפים .משפחה חשובה של קולטנים כאלה
הם קולטני .TLR
פרופסור בויטלר רצה לגלות את הגורם להלם זיהומי -מצב רפואי מסוכן הנגרם עקב תגובה מוגברת לזיהום
חיידקי ,שיכול להוביל לקריסת איברים ומוות .חיידקים גראם-שליליים הם הגורם המוביל להלם זיהומי .ניתן
לסווג חיידקים על פי מבנה דופן התא שלהם .הנס כריסטיאן גראם ,בקטריולוג דני ,פיתח שיטה לצביעת
חיידקים המבוססת על היכולת של החיידק לשמר את הצבען לאורך תהליך הצביעה .חיידקים עם דופן עבה
הם חיוביים לשיטת הצביעה ולכן הם נקראים חיידקים גראם-חיוביים (למשל בצילוס אנתרציס המתוארים ע״י
קוך בשיעור .)3לחיידקים גראם-שליליים (לדוגמא )E. coliיש דופן תא דק ולכן הם לא משמרים את הצבען
הכחול בתהליך הצביעה.
פרופסור בויטלר גילה ש ,LPS-הידוע גם כאנדוטוקסין ,יכול לגרום לאלח דם ( .)sepsisלכן ,הוא ניסה למצוא
חלבונים הקושרים את ה . LPS -ע״י שימוש בגישות גנטיות ,הוא חקר עכברים שלא מגיבים לנוכחות של LPS
– עכברים עמידים ל ,LPS-וגילה חלבון שעד כה תפקידו היה לא ידוע (״קולטן יתום״) – Toll-like-receptor
) .4 (TLR4חלבון זה משמש כקולטן ל.LPS-
קישור של LPSלקולטן TLR4גורם לשרשרת תגובות הכוללת שחרור של ציטוקין בשם Tumor Necrosis
) .Factor (TNFציטוקינים הם חלבונים מיוחדים המתפקדים כמו הורמונים של מערכת החיסון.
כאשר החיידקים בגוף מתרבים בקצב מהיר יותר מקצב האכילה של המקרופאג'ים ,הם מתחילים להפריש
הודעות כימיות ולהכין את הרקמות הפצועות לקרב .ההודעות הללו הן חלבונים מיוחדים ,ציטוקינים,
שמווסתים את פעולותינו ומורים לגוף מהי דרך התגובה הטובה ביותר .תחילה מתרחבים כלי הדם ומתפשטים
כדי שזרם הדם באיזור הרקמה הפצועה יתגבר ויאט .בנוסף ,נוצרים פתחים בין תאי הנימים ,דבר שמגביר את
חדירות כלי הדם ומאפשר לפלזמה לדלוף החוצה מהדם ולהיכנס לאזור הקרוב לרקמה הפגועה .בתגובה
לאזעקת הציטוקין אנו נרגיש נפיחות מקומית ,אדמומיות ,חום וכאב – ארבעת הסימנים העיקריים לדלקת
חריפה .בנוסף ,מהמקרופאג'ים מופרשים לדם ציטוקינים מיוחדים שנקראים כימוקינים ,והם שולחים הודעות
שקוראות לנויטרופילים .מפל ריכוזים – התופעה בה ריכוז הכימוקינים גבוה יותר בקרבת התאים המפרישים,
ונמוך יותר ככל שמתרחקים משם .הנויטרופילים שזומנו ע"י כימוקינים הם פגוציטים תוקפניים יותר שעוקבים
אחר מפל ריכוזי הכימוקנים אל הפצע ,נלחמים בחיידקים ואוכלים כל מה שבסביבתם ,אך אורך החיים שלהם
קצר יותר והם מתים מהר יחסית .לכן ,כמה מהציטוקינים מודיעים למח העצמות להגדיל את ייצור תגבורת
הנויטרופילים ,ועוד ועוד מהם זורמים אל שדה הקרב ,טורפים את החיידקים ומתים .הצטברות זו של
נויטרופילים וחיידקים מתים היא המוגלה שמצטברת בפצע.
נראה שהמקרופאג'ים והנויטרופילים משתלטים על העניינים במקרה של חיידקים .במקרה של נגיפים ,אם
הם נתקלים בהם לפני שהדביקו את תאי המארח ,המקרופאג'ים והנויטרופילים אוכלים גם אותם .אך אם
הווירוסים מצליחים לחמוק מהם ולזהם בהצלחה את הרקמות שלנו ,מערכת החיסון המולדת מציגה אפשרויות
אחרות .כזכור ,נגיפים רבים הם בעלי גנום רנ"א שעשויים בשלב מסוים לייצר רנ"א דו גדילי .רנ"א דו גדילי הוא
חותמת פאמפ לנגיפי רנ"א באופן כללי ,וישנם כמה TLRשמתמחים בזיהוי רנ"א נגיפי .ה TLRהללו קיימים
בכל התאים שלנו ,ואם נידבק בנגיף רנ"א כלשהו ,התא הנגוע יפריש ציטוקין מיוחד שנקרא אינטרפרון.
התאים שבקרבת התאים המזוהמים חשים בנוכחות האינטרפרון באמצעות קולטני אינטרפרון ע"פ משטח
התא ,ומפיקים חלבונים אנטי-ויראליים מיוחדים כהכנה למתקפת נגיפים אפשרית .אם הנגיפים ינסו להדביק
את התאים הללו ,החלבונים האנטי-ויראליים יקטינו את הגנומים הנגיפיים המגיעים וימנעו את סינתזת
החלבונים הנגיפיים.
כדי להדוף פתוגנים ,אנו זקוקים למיליארדי לויקוציטים .בדמנו ישנם מעל 50מיליארד תאי דם לבנים ,והם רק
חלקיק מ 40טריליוני התאים מהם אנו עשויים .מספר התאים קטן פי שניים עד עשרה ממרבית האורגניזמים
החיים עלינו .כל משטח בגופנו מכוסה במאות סוגי חיידקים – אנחנו חיים בתוך ענן חיידקי שנקרא מיקרוביום,
שהם בעלי תפקיד מפתח בשמירה על בריאותנו ,ונמצאים בקשר מתמיד עם מערכת החיסון שלנו .מרבית
החיידקים הם בלתי מזיקים ואינם פתוגנים .לכל משטח בגופנו יש את אוסף החיידקים שלו ,מגוון רחב ואופייני
לאותו משטח .מספר ומגוון החיידקים הגדול ביותר נמצא בדרכי העיכול .חיידקי המיקרופלורה הרגילה מפיקים
אנרגיה מהמזון שהם מסוגלים לעכל ואנחנו לא ,מסנתזים נוטריינטים וויטמינים ומגינים עלינו מזיהומים
שנגרמו מפתוגנים .המיקרוביום שלנו מכסה לגמרי את הרירית ומשגשג שם .אם פתוגן בקטריאלי נכנס
לגופנו ,הוא נתקל בכמויות עצומות של אוכלוסיות מיקרובים שאינם נותנים לפולש מרחב.
המיקרוביום מגיע אלינו דרך תעלת הלידה של האמא ושם אנו מקבלים מנה בריאה של חיידקים ידידותיים
ומתחסנים לראשונה .לידה בניתוח קיסרי משנה את הספקטרום ואת פרופיל החיידקים שאליהם נחשף
התינוק בהתחלה ,ובשל כך חלק מהרופאים ממליצים למרוח את התינוקות שנולדו בניתוח קיסרי בהפרשות
הנרתיק של האימהות שלהם .חלב אם הוא מקור נוסף לחיידקים מועילים .רבים מהחיידקים הידידותיים
מגיעים למעיים ,נמצאים בפיקוח של תאי מערכת החיסון ,ומתקיים איזון הרמוני ביניהם .הדו שיח בין
המיקרוביום לבין מערכת החיסון עוזר לשמר מערכת חיסון חזקה וערנית המוכנה לפעולה.
כשאנו חולים לעתים אנו פונים לאנטיביוטיקה ,שאמנם הורגת פתוגנים אך גם הורגת את החיידקים מועילים,
דבר שמשבש באופן דרמטי את פעילות המיקרוביום .אף על פי שהמיקרוביום מחלים בדר"כ ,יכולות להתפתח
מחלות בתגובה לטיפול האנטיביוטי ,כמו למשל דלקת המעי ,שקורית כתוצאה מטיפול אנטיביוטי ממושך
שמדלל את חיידקי המעי ומאפשר לפתוגנים כמו קלוסטרידיום דיפיצילה להצטבר וליישב את הרירית .זיהומים
של חיידק זה גורמים לדלקות מעיים חמורות ושלשולים קשים .לא כולם מצליחים להחלים מהמחלה הזו ,והנזק
שנגרם למיקרוביום עלול להיות הרסני – כ 30אלף בני אדם מתים מקולסטרידיום דיפיצילה מדני שנה.
ישנה דרך לאכלס מחדש את המעיים שלנו בחיידקים מועילים ,בשיטת טיפול חדשה שנקראת – FMTהשתלת
צואה ,טיפול שבזכותו חולים קשים בקלוסטרדיום דיפיצילה שהיו בסכנת חיים ,החלימו לחלוטין .כמה ימים
לפני ההשתלה מפסיקים את מתן האנטיביוטיקה לחולה ,וביום ההשתלה נאספת צואה מתורם בריא.
מערבבים אותה במערבל עם תמיסת סליין כדי ליצור תרחיף ומסננים אותו כדי לסלק חומר חלקיקי ,והנוזל
העשיר בחיידקים ידידותיים מוחדר באמצעות חוקן.
התגובה החיסונית הנרכשת מסתמכת על שלושה תפקידים עיקריים של הלימפוציטים :הם מזהים וקושרים
סמנים ייחודיים של הפתוגן ומסוגלים להבדיל ביניהם לבין סמנים עצמיים .המולקולות שהלימפוציטים מזהים
וקושרים נקראות אנטיגנים ,שמרביתם חלבונים ,אך יכולים גם להיות סוכרים ,ליפידים ואפילו דנ"א .לכן
הלימפוציטים משתמשים בקולטנים הספציפיים כדי להבדיל בין אנטיגנים זרים לבין אנטיגנים עצמיים.
הלימפוציטים מגיבים לנוכחות פתוגנים ופועלים לחסל זיהומים ולהיפטר מהם.
כאשר תאי Bקושרים אנטיגנים זרים ,הם מפיקים חלבונים מיוחדים שנקראים נוגדנים ,שמתבייתים על
הפתוגן בדייקנות ולעיתים קרובות מנטרלים אותו לחלוטין .כאשר תאי Tקושרים אנטיגנים זרים ,הם הופכים
לתאים תוקפניים שמסוגלים לזהות ולחסל תאים נגועים בהם עלולים להתחבא נגיפים ופתוגנים תוך תאיים.
לבסוף ,הלימפוציטים מאחסנים בארכיון זיכרון חיסוני .כדי שתאי Tו Bיגיבו בדייקנות נגד איומים ספציפיים,
אוריאן מנשה וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג
הקולטנים שלהם עוברים כוונון עדין .לאחר שהתאים רכשו ניסיון והצליחו בתפקידם ,הם מפקידים את התאים
המאומנים והמנוסים ביותר בתאי זיכרון שמאוחסנים בארכיון ויכולים לחיות במשך עשרות שנים ,והם מוכנים
תמיד לתגובה ברגע שפתוגן מהעבר מנסה לתקוף את הגוף שנית – וזוהי חסינות.
נשווה בין התגובה החיסונית המולדת לבין זו של המערכת החיסונית הנרכשת :נניח שחיידק מסוים ,אנטיגן
, Aפרץ דרך עורנו ותגובה חיסונית מולדת שוגרה .המקרופאג'ים מתחילים לאכול את החיידקים אך הם עדיין
משתכפלים ,והנויטרופילים נקראים לזירה .בסופו של דבר תוך שבוע בערך המצב חוזר לקדמותו והכל מסתדר.
נניח שנתקלנו באותו אנטיגן Aכמה זמן לאחר מכן – התגובה המולדת לאותו פתוגן פשוט תחזור על עצמה,
ולא תהיה טובה יותר או פחות מבפעם הקודמת .נניח כעת שהמקרופאג'ים והנויטרופילים לא הצליחו
להתמודד עם הפתוגן ונאלצו לקרוא לתאי Bו ,Tפעולה שאותה עושים תאים דנדריטים ,זרוע המודיעין של
מערכת החיסון .התאים הדנדריטים לוכדים את הפתוגנים הפולשים ומעבירים אותם לאיברים מיוחדים
שנקראים קשרי לימפה ,בהם נמצאים תאי Bו .Tהתאים לומדים את הפתוגנים ומפתחים תגובות חזקות
ומתוחכמות שמותאמות במיוחד לחסל את הפתוגנים הספציפיים .תהליך הלמידה של תאי Bו Tעשוי לארוך
כשבוע ולכן ישנה השהייה לפני שההשפעה המרבית של התגובה הנרכשת מתחילה לפעול ,ולבסוף הפתוגן
מסולק .אם אותו פתוגן ידביק אותנו שנית ,התגובה הנרכשת משוגרת מההתחלה באופן מיידי ,בעוצמה חזקה
יותר ,וביעילות רבה יותר ,הודות לעובדה שתאי Bו Tלמדו את פרטי הפתוגן ,Aהפקידו תאי זיכרון בארכיון של
מערכת החיסון הנרכשת ,והיו מוכנים לחסל את הפתוגן לפני שהספיק לגרום לנזק או מחלה.
הכוח הייחודי של מערכת החיסון הנרכשת הוא הזיכרון שלה והיכולת שלה
לזמן את תאי Tו Bהחמושים בקולטנים מדויקים .הקולטן של תאי ,BCR ,B
מכיל נוגדן קשור-ממברנה .הנוגדנים ,שנקראים גם אימונוגלובולינים ,הם
חלבונים גדולים יחסית העשויים משתי שרשראות כבדות ושתי שרשראות
קלות שמסודרות בצורת האות .Yהקצוות בהם נפגשות השרשראות הכבדות
והקלות יוצרים את אתרי ההתקשרות שמזהים את האנטיגן ,כך שלנוגדן יחיד
יש שני אתרי התקשרות זהים .בסיס ה Yבו נפגשות שתי השרשראות
הכבדות ,יוצר את האות המשפעל (הסבר בהמשך) .אתרי ההתקשרות של הנוגדן ,הנקראים אפיטופים,
נמצאים ע"ג הפתוגן ,נקשרים ע"י נוגדנים ומזהים מבנים ספציפיים אך מוגבלים של אנטיגן.
בחזרה ל .BCRהקולטן מתאים לנוגדן ספציפי שתא Bמסוים זה ייצר ויפיץ בדם בסופו של דבר .כל תא Bיכול
לייצר אלפי עותקים מהנוגדן שלו וביחד ,מיליארדי תאי Bהשונים בגופנו יכולים לייצר מגוון נוגדנים רחב
שיכולים לזהות כל אפיטופ אפשרי בטבע .כשפתוגן נתקל בתא Bבעל קולטן שיכול להיקשר לאחד
מהאנטיגנים הספציפיים שלו ,תא ה Bבעל הקשר הספציפי מתחיל תהליך הרחבה שבטית בו הוא מתחלק
ויוצר אלפי תאי Bספציפים לפתוגן .תאי ה Bמתפתחים לייצר ולהפריש את מיליוני הנוגדנים הספציפיים
שלהם ,שייקשרו בסופו של דבר לפתוגן וינטרלו אותו.
נוגדנים יכולים להגיע במבנים וגדלים שונים ומותאמים למשימות ספציפיות .לכל נוגדן מבנה
ותפקיד מיוחד .הסוג הראשון של נוגדן שנוצר בתגובה למפגש ההתחלתי של תא Bעם פתוגן
נקרא אימונוגלובין ,Mאו בקיצור .IgMל IgMיש אתר היקשרות שמזהה את האפיטופ שלו
בזיקה מתונה .כדי לפצות על הפעילות הנמוכה ,ה IgMמופיע בזרם הדם כהרכב של חמישה
עותקים של הנוגדן הקשורים יחדיו לצורת פנטמר .לכן ,למרות שכל אתר היקשרות של הנוגדן
עשוי להיקשר לאפיטופ באופן רופף ,עשרת אתרי ההיקשרות של הפנטמר פועלים היטב
יחד .לאחר שתא Bקושר את אנטיגן היעד שלו הוא יכול ללמוד כיצד להכניע את הפתוגן בדרך הטובה ביותר.
בתהליך ניסוי וטעיה שעשוי לארוך כמה שבועות ,הגנים המקודדים ל IgMעוברים מוטציות ושינויים שמשפרים
את ההיקשרות של הנוגדן לאפיטופ .התהליך משפר את אתר ההיקשרות והוא הופך להיות קושר-על שמתאים
ליעדו ונאחז באפיטופ בנחישות.
אוריאן מנשה וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג
בנוסף ,הנוגדן בעצמו משתנה והופך לאימונוגלובין שנקרא ,IgGנוגדן יעיל יותר שחי בזרם הדם שלנו זמן ארוך
יותר ונקשר לפתוגנים ומחסל אותם מהר יותר .אימונוגלובין נוסף הוא IgAשמותאם במיוחד לסייר ברירית
ולשמור עליה ,ולכן ברוב המקרים נוגדנים אלה הם הראשונים שפוגשים בפתוגנים ויש להם תפקיד חשוב
בסילוק הנגיפים שמזהמים את המעיים ,הריאות ואת דרכי השתן והמין .לבסוף ,נוגדני IgEהם נוגדנים מיוחדים
שתפקידם לחסל ולהרוג טפילים.
כזכור ,לנגיפים יש חלבוני ספייק שנקשרים לקולטנים על פני משטח תא היעד במטרה לחדור אליו ,להדביק
את הגוף ולהשתכפל .כאשר אפיטופ הספייק הוויראלי נקשר לקולטן של תא ,Bהמפגש מעורר הרחבה שבטית
של התא ,וכעת אלפי תאי בת מתחילים לייצר נוגדנים ספציפיים שמטרתם היא חלבון הספייק הנגיפי .תחילה
תוקפים את הנגיפים נוגדני ,IgMאך לאחר כמה שבועות מיוצרים נוגדני IgGמונחים ומשופרים שאוחזים
בחלבוני הספייק ,עוצרים את הנגיפים ומונעים את היקשרותם לתאי גופנו .כלומר ,היקשרות של נוגדנים
לחלבוני ספייק יכולה לנטרל את הנגיף ולמנוע מחלות זיהומיות מלכתחילה ,ובזכות הזיכרון החיסוני ,אם אותו
נגיף ינסה לתקוף שנית ,תאי ה Bיוכלו להגיב בצורה מיידית וממוקדת ולחסל אותו בטרם יהיה למחלה סיכוי
להתפתח .היכולת לזכור היא הבסיס לחיסון.
גם לנגיפים יש "תכסיסים" משלהם .כמה מהם עוברים מוטציות ומשנים את מבנה האפיטופים שלהם כדי
שהנוגדנים לא יזהו אותם .למרבה המזל ,לנוגדנים יש גמישות מסוימת בהסתגלות לשינוי ולגיוון במטרות שהם
קושרים ,לכן נוגדן שעוצב והשתכלל לקשור אפיטופ מסוים יוכל לזהות בהצלבה ולקשור אפיטופ שונה במקצת,
אך ביעילות מופחתת .למרות זאת ,לעתים קרובות הזיהוי בהצלבה מספיק כדי לעצור את ההדבקה מנגיף
שעבר מוטציה.
הנוגדנים עוזרים גם במלחמה בחיידקים .כזכור ,מקרופאג'ים מקומיים אוכלים חיידקים שפולשים לגופנו .יש
חיידקים חלקלקים שקשה לתפוס בהם ,אך אם החיידקים הללו נתקלים בתאי ,Bהתאים יכולים לפתוח
בהרחבה שבטית ולייצר נוגדנים ספציפיים נגד המשטח החלקלק של החיידק .כאשר נוגדנים נקשרים לחיידק
כזה ומצפים אותו בנוגדנים ,האותות של הגבעול המשפעל פונים כלפי חוץ .למקרופאג'ים שמזהים את
הגבעולים הללו יש על פני השטח קולטנים מיוחדים לאותות המשפעלים ,שכאשר הם מזהים אותם הם יכולים
להיאחז בהם ולשפר את יכולת האכילה שלהם .נוגדנים יכולים לנטרל נגיפים ,למנוע מחלות ולעזור
למקרופאג'ים לטפל בחיידקים ,אך בכל המפגשים הללו ,הפתוגנים ,הנגיפים או החיידקים מגיבים ישירות עם
תאי ,Bכדי לעורר את הרחבת השבט ואת ייצור הנוגדנים.
כיצד לזהות תאים נגועים ולחסלם לפני שתהיה לנגיפים הזדמנות להשתכפל הא האתגר שמערכת החיסון
מתמודדת איתו .חלקם החיצוני של תאים נגועים יכול להיות רגיל למראית עין ,אך למערכת החיסון שלנו יש
מערכת בקרת איכות :כאשר מיוצרים בתאינו חלבונים רגילים ,כמה עותקים מכל חלבון נלקחים כדגימות.
דגימת החלבון עוברת עיבוד באמצעות הפרוטאוזום שחותך את דגימת החלבון לפפטידים קצרים באורך תשע
חומצות אמינו בערך ,ואלה מוטענים על חלבון מיוחד שנקרא .MHCה MHCמעביר את דגימות הפפטידים של
החלבונים שנוצרו מהציטופלסמה לפני השטח של התא .התאים של גופנו מציגים בקביעות דגימות פפטידים
של חלבונים חדשים שהם הפיקו ,שטעונות על קולטני .MHCחלק מהסיבה שמערכת החיסון מבחינה בין
עצמי לבין זר היא בזכות הפפטידים המוצגים על ,MHCשנבחנים בקביעות ע"י תאי .Tהם עושים זאת
באמצעות קולטן תא Tשלהם .TCR ,קולטן זה יכול לזהות את הפפטידים הקצרים שמוצגים על MHC
בספציפיות ובדייקנות ,והם מאומנים לזהות את כל הפפטידים שנגזרו מהחלבונים שלנו ולהבחין ביניהם לבין
כל דבר זר .כאשר תאים נגועים מתחילים לייצר חלבונים ויראליים ,ה MHCמציגים את הדגימות שלהם על פני
שטח התא הנגוע .תאי Tשבוחנים את תאי גופנו מזהים את הפפטידים הזרים את התאים כתאים נגועים
שמייצרים אנטיגנים נגיפיים .תאי ה Tנקשרים ל MHCשל התאים הנגועים ומשחררים אנזימים מיוחדים
שמסלקים אותם מבלי לגרום נזק לתאים השכנים הבריאים.
כמה נגיפים פיתחו שיטות שמפריעות למערכת הדיווח של MHCשל התאים ,כך שאף פפטיד ויראלי לא יגיע
אל פני שטח התא הנגוע .כאן נכנס לתמונה לימפוציט מיוחד של המערכת המולדת ,תאים רוצחים שנקראים
אוריאן מנשה וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג
תאי .NKכפי שלמדנו תכונה מאפיינת של תאים בריאים היא הצגה קבועה של MHCמדווחים .תאים שחסרים
MHCעל פני שטח התא נחשבים בעיני NKכמורדים ,ותאי ה NKתקשרים אליהם ומשחררים אנזימים מיוחדים
שהורגים את התאים הללו .כמו המקרופאג'ים ,תאי NKחמושים בקולטנים לאות המשפעל של הנוגדן ,כך
שאם נגיף נתקל בתא Bלפני שהדביק את תא היעד ,יכולים להיווצר נוגדנים ספציפיים לחלבון ספייק הנגיפי.
כאשר נגיף מזהם את התאים ,הדבר מבטא את חלבוני הספייק הנגיפיים על פני שטח התא ,והנוגדנים
הספציפיים לספייק יכולים כעת לקשור את חלבוני הספייק ,והתא מסומן בנוגדנים .תאי NKמתבייתים על
האותות המשפעלים ומחסלים את התאים הנגועים מבלי לפגוע בתאים השכנים הבריאים.
למעלה מ 25%מאוכלוסיית העולם סובלים מתולעים טפיליות ,אצל מרבית האנשים החיים בעוני באפריקה,
אסיה ובאמריקה הדרומית .יש שתי קבוצות של תולעים טפיליות :תולעים שטוחות ותולעים עגולות .התולעים
השטוחות כוללות שרשורים ועלוקות ,והעגולות כמו תולעי קרס ותולעי שוט גם נפוצות מאוד.
התולעים בדרך כלל שורצות בקיבה אע"פ שהן יכולות לשרוץ גם בריאות ,בעור ובדם .תולעים בוגרות מטילות
ביצים שאנחנו מפרישים בפסולת .אם הביוב זורם בגלוי ,או אם הפסולת הזו משמשת כזבל אורגני ,הביצים
בוקעות באדמה ומתפתחות ללרוות ,שאם נלך יחפים על אדמה לחה ונגועה ,הן יכולות להיאחז בעורנו ,לחדור,
לנוע בחופשיות הדם ולזהם לבסוף את הריאות .במקרה של בליעה ,התולעת תגיע למעיים ותחייה שם באופן
קבוע ותקבל את מזונה מאיתנו.
התולעים הן טפילים גדולים מידי ,מקרופאג'ים ולימפוציטים לא יכולים לאכול אותן ,ויש צורך באמצעים אחרים
לגירוש הטפילים האלה .לכן ישנם תאי פיטום מיוחדים – תאי מאסט – שתפקידם לתווך בין המערכת המולדת
לבין המערכת הנרכשת .תאי הפיטום מכוסים ב TLRובקולטני האיתות המשפעל של IgG ,IgAובעיקר של
,IgEוהם עמוסים ב 50-200גרנולות הפרשה המלאות בריאגנטים כימיים חזקים שיכולים להשתחרר ולהוביל
לתגובות מתפרצות ואלימות .אחד הריאגנטים הוא היסטמין.
ויסות תאי הפיטום והפיקוח על פעילותם הוא תפקידם של נוגדני .IgEתאי הפיטום רותמים את נוגדני IgE
לפני השטח שלהם באמצעות קולטנים מיוחדים שקושרים את האות המשפעל של ה ,IgEוברגע שתא פיטום
נתקל בתולעים טפיליות ,משתחרר מטען הגרנולות ופרץ של היסטמינים יוצא לפעולה במטרה לסלק את
התולעת מהגוף ,באמצעות תגובות הגוף להיסטמינים שהשתחררו :הפרשת ריר ,שיעולים ,התעטשות,
התנשמות ,הקאה ,שלשול מתפרץ ,גירוד וגירוי .תגובת תאי הפיטום ו IgEהתפתחה במטרה לגרש טפילים
גדולים שאינם אכילים.
בגלל התקדמות הטכנולוגיה המודרנית ,ההיגיינה והתברואה תאי הפיטום וה IgEנותרו כמעט ללא שימוש.
אצל חלק מהאנשים ,בהיעדר איומים אמיתיים ,רמת נוגדני IgEעולה נגד אנטיגנים לא מזיקים ,חלבונים כמו
קשקשי חתולים ,הפרשות של קרדית האבק ,אבקנים וחלבוני ביצים ,שכאשר תאי הפיטום המכוסים בIgE
נתקלים בהם ,התגובה המתפרצת שנועדה לתקוף טפילים ,מתעוררת .זוהי תגובה אלרגית .ככל שתנאי
התברואה וההיגיינה השתפרו אנו עדים להחמרה באלרגיות בעיקר בעולם המפותח – ההגנה החיסונית שלנו
אימצה מטרות חלופיות ומפרשת אלרגנים ,חלבונים תמימים ,כאיומים .כתוצאה מכך ,אלרגיות למזון ,קדחת
השחת ואסטמה נמצאים בעלייה.
על אף שכאמור אלרגנים אינם חלבונים מזיקים ,עקיצת דבורה למשל עלולה להיות מסוכנת מאוד בגלל תגובת
יתר אלרגית ,שיכולה להיות התנפחות דרמטית של הלשון והגרון ,קוצר נשימה ,הקאות וירידה בלחץ הדם.
תגובה זו נקראת אנפילקסיס (ביוונית – נגד הגנה) .התגובות הללו שיכולות להיות מסכנות חיים ,הפיכות
בעזרת זריקת אפינפרין ,אדרנלין ,שמקטין את חדירות כלי הדם ובכך עוצר את ההתנפחות ,משחרר את
התכווצות דרכי הנשימה ומגרה את הלב ובכך מעלה את לחץ הדם.
אך גם חוסר היכולת לעורר תגובה חיסונית יעילה מסכנת חיים .ישנן מספר סיבות בגללן אנו עלולים לסבול
מכשל חיסוני .הסיבה הנפוצה ביותר היא תת-תזונה .אנשים שסובלים מתת תזונה חמורה מחוסרי אנרגיה
וסובלים מחילוף חומרים לקוי .לעיתים קרובות מוות כתוצאה מתת-תזונה נובע מחוסר היכולת של אנשים
אוריאן מנשה וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג
מורעבים לעורר תגובה חיסונית יעילה ולהילחם במחלות זיהומיות .תאי שומן שמייצר הורמון שנקרא לפטין
הוא חשוב מאוד להתפתחות תאי .Tמכיוון שאנשים שסובלים מתת תזונה מאבדים את מאגרי השומן שלהם,
תאי השומן מפסיקים להפריש לפטין ,תגובת תאי Tיורדת והגוף נהיה רגיש במיוחד לזיהום .לכן אכילה טובה
חשובה מאוד ומבטיחה מערכת חיסונית בריאה.
סיבה שנייה לכשל חיסוני היא מומים מולדים .יש מחלות גנטיות הפוגעות בייצור הלימפוציטים ,כמו ,SCID
כשל חיסוני משולב חמור .זהו מום מולד בו חסרים מנגנונים מרכזיים ההכרחיים להתפתחות TCRו ,BCRולכן
לילדים שנולדו עם המוטציות האלה אין תאי Tו Bמתפקדים .תינוקות אלה חייבים להיות מבודדים בתוך בועת
פלסטיק סטרילית ונטולת חיידקים .תינוק הבועה המפורסם ביותר היה דיוויד וטר ,ששרד 12שנה בתוך הבועה
שלו עד שנכנע לזיהום ויראלי שהביא ללימפומה ב .1984הודות לטכנולוגיה המודרנית ,אבחון SCIDאפשרי
כבר בלידה ,ובאמצעות השתלת מח עצם ניתן לשחזר את מערכת החיסון ולרפא תינוקות הסובלים מ.SCID
הסיבה השלישית לכשל חיסוני נובעת מזיהומים ויראליים .ב 1981המרכז לבקרת מחלות דיווח על חמישה
מקרים של דלקת ריאות פטרייתית נדירה שנקראת .PCPעד דצמבר 1984דווח על למעלה מ 125אלף מקרי
PCPבארה"ב ,והוכח שהם נגרמו מנגיף שהתפרץ לאחרונה ,HIV .HIV ,נגיף הכשל החיסוני האנושי ,תוקף
ישירות את תאי Tוגורם לאיידס ,תסמונת הכשל החיסוני הנרכש HIV .הוא נגיף רנ"א חד גדילי חיובי שקוטרו
כ 120ננומטר .אורך הגנום שלו הוא כ 9800בסיסים שמקודדים ל 19חלבונים .כל חלקיק ויראלי מכיל שני
עותקי רנ"א זהים עטופים בקופסית .חלבון ספייק הנגיפי עשוי מ gp120שקשורה ל gp41המחוברת
לממברנה HIV .הוא רטרו-וירוס שהשכפול שלו הוא המחזור הוויראלי המסובך ביותר:
ה HIVמתקרב לתא Tרגיש וחלבוני ספייק הנגיפיים שלו gp120 ,נקשר ל ,CD4חלבון משטח תא ה,T .1
המשמש לנגיף כקולטן.
gp120זז מעט הצידה וגם ,CD4כדי שחלבון הספייק הנגיפי יוכל לבוא במגע עם חלבונים אחרים .2
על פני שטח התא ,להתאחות עם הממברנה והקופסית משוחררת לתוך ציטופלסמת התא.
הקופסית נשברת ומתחיל שעתוק לאחור: .3
.aהאנזים הנגיפי ,רוורס טרנסקריפטאז ,משעתק גדיל דנ"א ראשון מתבנית הרנ"א הנגיפי.
.bנוצר גדיל דנ"א משלים שני.
.cהעתק הדנ"א הדו גדילי של גנום הנגיף נכנס לתוך הגרעין.
.dהכרומוזום התאי נחתך.
.eהדנ"א הנגיפי מתמזג לתוך כרומוזום התא.
הרנ"א פולימראז של התא ,שמייצר רנ"א שליח ,מתחיל לייצר גנומי רנ"א של HIVשיוצאים .4
לציטופלסמה.
הריבוזומים מתחילים לייצר את החלבונים הנגיפיים -חלבוני הקופסית ,האנזימים הנגיפיים וחלבוני .5
ספייק חדשים שמופיעים על ממברנת התא.
הרנ"א נארז בקופסיות העטופות בממברנה תאית הכוללת חלבוני ספייק נגיפיים ,והנגיפים החדשים .6
ממשיכים במחזור ההדבקה לתאי Tנוספים ,עד שנשארים מעט מידי תאי Tכדי לבצע חסינות יעילה.
מערכת החיסון המוחלשת מספקת הזדמנות לפתוגנים להלום בנו ,לכן נאמר שאנשים שסובלים מאיידס
נכנעים למחלות אופורטוניסטיות.
בדיקת הדם לאיידס מתבססת על היכולת לאתר נוגדנים כנגד נגיף ה HIV-בסרום של האדם הנבדק .בכדי
לפתח ולבסס את השיטה היה צורך בגידול הנגיף בתרבית טהורה וייצור כמויות גדולות ממנו .זה כשלעצמו
היה הישג מרשים משום שתאים המודבקים בנגיף מפתחים אפקטים ציטופתיים ומתים .אז ה״טריק״ היה
למצוא דרך לייצר כמויות גדולות של הנגיף בתרבית תאים .לאחר שמצאו שיטה לגדל את הנגיף ,ניתן היה
לייצר כמויות מספיקות של אנטיגן לשימוש בבדיקות ( ELISAהסבר בהמשך).
היכולת לאבחן אנשים הנגועים בנגיף ה HIV-הינה קריטית ביותר בגלל זמן הדגירה הארוך של הנגיף .אנשים
הנדבקים בנגיף חווים מחלה אקוטית (חמורה) קצרה שלרוב חולפת .לאחר מכן ,האנשים המודבקים הופכים
להיות נשאים של הנגיף – הם אינם מראים סימנים של מחלה ומרגישים טוב יחסית על אף שהנגיף נמצא
אוריאן מנשה וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג
בתוכם .תקופת ההשהיה של המחלה ,תקופת החביון ,יכולה להמשך שנים וכך הנשאים יכולים להדביק
אנשים אחרים ללא ידיעתם .בנוסף ,מכיוון שהם אינם מודעים למצבם הבריאותי ,יש להניח שלא יקבלו טיפול
רפואי .לכן ,בדיקת הדם לאיידס היוותה שלב מכריע בעזרה לאותם האנשים אשר נדבקו בנגיף אך לא היו
מודעים לכך .בנוסף ,בדיקה זו אפשרה למדינות לבחון ולהגן על תרומות הדם שהיא מקבלת ונותנת לאזרחיה,
עזרה בחינוך והגבר ת המודעות של אנשים שנדבקו בנגיף וכך גם עזרה להם לקבל טיפול עוד לפני הופעת
התסמינים.
העיקרון הבסיסי של בדיקות דם אימונולוגיות הוא היכולת למדוד נוכחות של נוגדנים ספציפיים לפתוגנים.
כאשר תאי Bפוגשים פתוגן הם מייצרים נוגדנים ספציפיים לאנטיגן הנגיפי המעורב .לכן כשאדם נדבק לHIV
לדוגמה ,אנו בודקים אם הוא מייצר נוגדנים ספציפיים לאנטיגן .HIVנוכחות הנוגדנים היא הוכחה לכך שתאי
Bנתקלו בנגיף ,לכן המשימה היא למצוא דרך למדוד נוגדנים ספציפיים ל .HIVזה נעשה בשיטה מעבדתית
שנקראת – ELISAבדיקת אימונוסורבנט הקשורה לאנזים ,שמאפשרת לצבוע דגימות ולבדוק נוכחות של נוגדני
אנטיגן ספציפיים.
חיסונים תוכננו על מנת לאמן את הלימפוציטים Bו Tכנגד פתוגנים מבלי שהגוף יצטרך לחלות תחילה.
כיצד ייתכן שאף אחד מאיתנו לא ראה מעולם אבעבועות שחורות? אדוארד ג'נר החל לעבוד כרופא משפחה
בגלוסטרשייר שבאנגליה ואחת המחלות הנפוצות ביותר שטיפל בה הייתה אבעבועות שחורות .הוא שם לב
שחולבות חלו באבעבועות שחורות רק לעתים רחוקות ,אך לעתים קרובות חלו באבעבועות הפרה ,מחלה דומה
אך חלשה יותר .הוא תהה האם אבעבועות הפרות מגינה מפני מחלת האבעבועות השחורות ,וב 1796גירד
את המוגלה משלפוחית טרייה של אבעבועות הפרות מידיה של חולבת מקומית בשם שרה נלמס ,והדביק את
ג'יימס פיפס ,בנו של הגנן של ג'נר .הילד פיתח חום אך החלים לחלוטין במהרה .לאחר כמה חודשים ג'נר
לקח מוגלה מחולה באבעבועות שחורות והדביק את הילד ,שנראה עמיד למחלה .הוא ניסה לעשות זאת מספר
פעמים וכל פעם השיג תוצאות זהות ,וכך הבין שהדבקה באבעבועות הפרות מגינה מפני מחלת האבעבועות
השחורות ,וכך נולד החיסון .מאז ג'נר החלו ברחבי העולם מסעות חיסון נגד האבעבועות השחורות ,ולבסוף
ב 1966אספת הבריאות העולמית ה 19יזמה תכנית עולמית למיגור האבעבועות השחורות .ב 1980ארגון
הבריאות העולמי אישר כי המגפה מוגרה באופן רשמי.
גם נגיף הפוליו כמעט והובס .לאחר שאנדרס וצוותו גילו כיצד לגדל את נגיף הפוליו בתרבית רקמה ,יונה סאלק
פיתח שיטה לייצור המוני נגיפי פוליו מומתים לצורך חיסון .אלה נגיפים שטופלו בכימיקלים שהרסו את הגנים
או החלבונים שלהם במידה שהם לא מסוגלים להשתכפל ולהדביק עוד תאים .סאלק גילה שטיפול בנגיפים
חיים בפורמאלדהיד משבית אותם ,כך שעל אף שהמשטח האנטיגני שלהם נראה רגיל הם אינם מסוגלים
להדביק תאים או להשתכפל כלל .לכן ,הזרקת נגיפי פוליו מומתים לבני אדם מספקת למערכת החיסון שלנו
זמן רב ללמוד את החלבונים הנגיפיים ,להרחיב את שבט תאי ה Bולאחסן תאי זיכרון ללא המחלה .אלברט
סבין נקט גישה שונה לחיסון נגד פוליו .הוא גידל נגיפי פוליו בתרביות של תאי קופים במשך דורות נגיפים רבים
וגרם להם לעבור מדיטציות כך שיסתגלו להעדפת קופים על פני בני אדם .כאשר הנגיפים שהשתנו ניתנו לבני
אדם הם הדביקו אותם אך לא גרמו למחלה .חיסון הפוליו של סבין שניתן דרך הפה ,OPV ,מדביק את הרירית
בנגיפים בלתי מזיקים ונותן לתאי Bו Tהזדמנות להתאמן ,כך שבמקרה של הדבקת פוליו מקורית הזיכרון פועל
והמחלה נמנעת כבר במעיים.
חיסוני תת-יחידה
בהשוואה לנגיפים ,חיידקים הם גדולים למדי ,גנום הדנ"א שלהם גדול ומקודד לאלפי חלבונים .מחלת השעלת
למשל היא מחלה בדרכי הנשימה שנגרמת ע"י החיידק בורדטלה פרטוסיס שמורכב מכ 2000חלבונים .באותו
אוריאן מנשה וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג
אופן שסאלק הכין את חיסון הפוליו ,הרגו את החיידק באמצעות פורמאלדהיד והפיקו חיסון תא שלם ,שהציל
ומוסיף להציל מיליוני חיים ברחבי העולם .אך לעתים ילדים צעירים סובלים מתגובות חזקות לחיסון התא
השלם ומפתחים תגובה דלקתית :אדמומיות ,נפיחות ,כאבים חזקים וחום ,שאפשר למנוע אותם .המדענים
חקרו את הפתוגן ומיפו את 5החלבונים הספציפיים שתורמים ישירות למחלה ,שאפשר להשתמש בהם כדי
לייצר חיסון תת-יחידתי ולאמן את המערכת החיסונית נגד שעלת .חיסון תת יחידתי זה היה בעל תופעות לוואי
מעטות יותר וחמורות פחות .לגישה של חיסונים תת-יחידתיים יתרונות רבים:
גישת החיסונים התת יחידתיים יושמה גם לחלבונים רעילים ,רעלנים ,שמייצרים חיידקים מדבקים .שני
הרעלנים המפורסמים ביותר הם רעלני הטטנוס ,צפדת והדיפתריה (קרמת) .החיסונים נגד הרעלנים האלה
(החיסון המשולש )DTaP ,מכילים טוקסואידים של טטנוס ודיפתריה – טוקסינים חיידקיים שהוצאו מכלל
פעולה באמצעות פורמאלדהיד.
מתברר שחיסונים תת יחידתיים יכולים להועיל מאוד גם נגד כמה וירוסים – כזכור תאים רגישים להדבקה רק
אם הם מציגים קולטנים נגיפיים על פני משטח התא .לכן המדענים פיתחו חיסונים תת-יחידתיים שמכילים
רק חלבון אחד של הנגיף ,את החלבון החיוני לזיהוי הקולטן .מקרה לדוגמא הוא החיסון לצהבת – Bהחיסון
מכיל רק חלבון ספייק אחד של הנגיף ,חלבון קצר באורך 200חומצות אמינו בערך .האנטיגן שעל פני המשטח
מיוצר באופן מלאכותי בתאים של שמרי אפייה ,כך שבחיסון אין דנ"א נגיפי ,חלבונים או ליפידים מיותרים ,אך
הוא מאפשר הגנה באמצעות אימון ומיקוד המערכת החיסונית לנטרל את חלבון הספייק הנגיפי .החיסון התת-
יחידתי העדכני ביותר כיום הוא החיסון שמגן על נשים וגברים מפני סרטן כנגד וירוס הפפילומה האנושי.,HPV ,
זהו וירוס דנ"א דו גדילי ערום שהגנום שלו מקודד לשמונה חלבונים .אחד מהם נקרא L1והוא מרכיב את מרבית
הקופסית של הנגיף .החלבון היחיד הזה מיוצר בשמרים ומרכיב את כל החיסון נגד ,HPVללא דנ"א וללא
חלבונים נוספים.
לבסוף ,כאשר האנטיגן של הפתוגן אינו חלבון ,חיסונים תת-יחידתיים יכולים להיות טובים יותר מהטבע .למשל
במקרה של החיידקים המסוימים שהם חלקלקים מכדי שמקרופאג'ים יאכלו אותם .הנוגדנים מכוונים למשטח
החיצוני החלקלק של החיידק מה שמגביר את יעילות האכילה של המקרופאג'ים .הבעיה שלעתים המעטה
החלקלק של החיידקים עשוי מרב-סוכרים .כאן הגאונות המדעית נכנסת לתמונה – אנחנו יכולים להתחכם
לטבע ולהנדס את המעטה של החיידקים כך שיהיה למטרה משופרת לתאי ה ,Bעל ידי חיבור של כמה חלבונים
לסוכרים .כך ,האנטיגנים הנצמדים לחלבון שקושר לסוכר מסוגלים לעורר ייצור נוגדנים לסוכרים ולספק הגנה
יעילה נגד החיידק שאם לא כן ,היה חלקלק .כך בדיוק מיוצרים החיסונים נגד המופיליוס אינפלואנזה
וסטרפטוקוקוס פנאומוניה – הם מכילים את הרב-סוכרים של הקופסית המוצמדים לחלבונים שיחד מעוררים
את תאי Bליצור נוגדנים יעילים יותר שבבוא הזמן יגבירו את היכולת של המקרופאג'ים לחסל את החיידקים
הללו.
שלושה היבטים עיקריים בקשר וירוס-מארח משפיעים ישירות על יכולתנו לייצר חיסונים מגנים.
.1הנגיפים צריכים להופיע כחלקיקים מזוהמים חופשיים ,ועליהם לייצר בקלות חלבונים נגיפיים בתאים
הנגועים.
.2אסור שהזיהום בתאי המטרה של המארח יפגע ישירות במערכת החיסון התפקודית או יפריע לה.
.3על הנגיף להיות פחות או יותר יציב מבחינה גנטית.
במקרה של פוליו ,אנחנו נדבקים בנגיף גם כשאנחנו מחוסנים ,אך יש לגוף זמן להיזכר ולסלק את הנגיף בטרם
יפגע בנו .במקרה של ,HIVלגוף אין זמן להיזכר .הנגיף מזהם את מערכת החיסון שלנו ,כך שבכל אירוע הדבקה
ההגנות שלנו נחלשות .בנוסף ,הנגיף בלתי יציב ,הוא נע ומשתנה כל הזמן ,כך שייצרנו נוגדנים לנגיף שהדביק
אוריאן מנשה וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג
אותנו ,הוא השתנה עד כדי כך שאי אפשר לזהות אותו גם לא בהצלבה .הנגיף יוצר גרסאות רבות עד שנראה
שתמיד יש לפחות כמה נגיפים שיכולים להימלט מהנוגדנים ולהפיץ את הזיהום בתאי Tטריים.
תקווה אפשרית לתכנון חיסון יעיל תהיה חקר חלבוני הספייק הנגיפיים בחיפוש אחר אפיטופים או תחומים
שנוטים פחות לשינויים ולגרסאות .אך נגיף HIVמשתלב בתוך הדנ"א שלנו .בכל מחזור של חלוקת התא,
משתכפל גם נגיף HIVמבלי שיצטרך לייצר חלבונים או נגיפים ,לכן נגיפי HIVמצטברים בגופנו בלי לחשוף
את עצמם .ללא שכפול ,לא נוצרים חלבונים נגיפיים ול MHCאין על מה לדווח ותאי Tמזוהמים אינם מזוהים.
כאשר התאים הללו מתחלקים ,מספר הנגיפים עולה באופן מעריכי ,מאגרי הנגיפים המתחבאים בתאים שלנו
מוצפים כעת ומערכת החיסון שלנו כבר נפגעה.
כפי שלמדנו ,נגיף השפעת מייצר גרסאות גנטיות ללא הרף .הנגיף מורכב משמונה מקטעי רנ"א שלילי
עצמאיים שיכולים לעבור מוטציות וסיווג מחדש .הסחף הגנטי והתזוזה מובילים לשינוי ומייצרים גרסאות
שפעת שונות מעונה לעונה .בכל שנה ארגון הבריאות העולמי לומד את הדינמיקה של הסחף והתזוזה של
נגיפי השפעת בעולם ומנסה לחזות אילו גרסאות שפעת ישלטו בסבירות הגבוהה ביותר בעונת השפעת
הקרובה ,ולאחר מכן חברות החיסונים מתחילות לייצר את חיסוני השפעת הצפויים להגן עלינו בכל שנה .כל
נוסחת חיסון מכילה שלושה זני שפעת שבתקווה יהיו מספיק דומים לגרסת השפעת אליה אנו עשויים
להיחשף.
ר א י ו ן ע ם פ ר ו פ ' פ י ט ר פ א ל ז ה ( : )P e t e r P a l e s eח י ס ו ן ה ש פ ע ת
פרופסור פאלזה מתייחס לבעיית השוני של נגיף השפעת ומדרג את הנגיף כדינמי כנגיפי האיידס והפטיטיס
.Cמבין שלושת הנגיפים ,נגיף השפעת נוטה לפחות שינויים ולכן הוא מהווה מטרה טובה לפיתוח של חיסון
אוניברסלי .פרופסור פאלזה מציע שמיקוד התגובה החיסונית לאזורים שמורים על גבי חלבוני הספייק ,למשל
הגבעול ( ,) stalkיכולה להביא לתגובה חיסונית המזהה מספר זנים של הנגיף .יצירה של חסינות כנגד זני
השפעת המצויים בחיסון תוכל לספק הגנה כנגד זני שפעת שיופיעו בעתיד .הבסיס מאחורי רעיון זה הוא
שאזורים מסוימים בחלבון הספייק נוטים לעבור פחות שינויים .לכן ,אם נצליח לשכנע או לשדל את מערכת
החיסון להתמקד באזורים "שמורים" אלה של חלבון הספייק ,קיים סיכוי שנצליח לעורר תגובה חיסונית
שתספק הגנה לאורך זמן.
תוחלת החיים הממוצעת בעולם עלתה ב 150השנים האחרונות באופן דרמטי משלוש סיבות עיקריות:
מחלות מדבקות היו סיבת המוות העיקרית לפני 150שנה ,ולא מחלות לא מדבקות כמו היום .אמנם חיסונים
שינו את העולם לטובה ,אך יש חששות האם יש גם סיכונים בהזרקת וירוסים מעורבבים כימיקלים לאנשים
בריאים .החיסונים מורכבים מ:
כל המרכיבים האלה ניתנים בנפח קטן של תמיסת סליין סטרילית .אחד החששות הוא האם המרכיב הנגיפי
או החיידקי מסוגל לגרום למחלה ,האם המסייעים ,המשמרים והמזהמים מסוכנים? כמו בכל המרקחות שאנו
מכניסים לגופנו ,תמיד קיימים סיכונים .יש אנשים אלרגיים ורגישים למזון ,לאיפור ,לתמרוקים וכו' ,שעלולים
לגרום לתגובות כמו פריחה או כאבי בטן .במקרי קיצון אלרגיים יכולים להיכנס להלם אנפילקטי ,ואם הוא לא
יטופל מיד באפינפרין ,ימות .כל עוד האנטיגן הפעיל הוכן כראוי ,חיסונים המיוצרים ברישיון חד משמעית לא
אוריאן מנשה וירוסים ואיך מנצחים אותם – תשפ"ג
מסוגלים לגרום למחלות מדבקות .בניסיונות הראשונים לייצר את חיסון הפוליו של סאלק באופן מסחרי,
התרחשה תאונה שנקראת תקרית קאטר ,בה בטעות הנגיף לא הומת באמצעות פורמאלדהיד ואלפי תלמידים
קיבלו זריקות של נגיפי פוליו חיים – 164ילדים הפכו לנכים ועשרה מתו מהחיסון הפגום .מאז החיסונים
מפוקחים בחומרה ובטיחותם נבדקת שוב ושוב ,ובמשך למעלה מ 50שנה מיליוני ילדים ברחבי העולם
מחוסנים נגד פוליו והופכים מוגנים לחלוטין מפני שיתוק .לגבי ,OPVהחיסון של הנגיף החי והמוחלש של סבין
– כאשר נגיף הפוליו מוחלש הוא עובר מוטציות עד שהוא כבר לא מסוכן .אך במקרה אחד מתוך שני מיליון
הנגיף מסוגל לחזור לצורתו הקודמת ולגרום שיתוק ילדים .מסיבה זו ב 1997הופסק מתן ה OPVבארה"ב
ובמרבית הארצות האחרות.
כל עוד הרעלנים החיידקיים כמו טטנוס ודיפתריה מושבתים באמצעות פורמאלדהיד ,גם הם אינם גורמים
מחלה .בנוגע לחיסונים תת-יחידתיים אחרים ,למדנו שכדי שיוכלו להשתכפל נגיפים צריכים שיהיה להם דנ"א
או רנ"א שיניעו את סינתזת החלבונים הנגיפיים ,ולכן ברור שחלבונים נגיפיים בודדים אינם יכולים להדביק
במחלה .החיסונים התת יחידתיים לצהבת Bאו לנגיף הפפילומה מכילים לא יותר מחלבון נגיפי יחיד מבודד,
והם מיוצרים באופן גנטי בשמרי אפייה בלתי מזיקים ,כך שהם אינם מדבקים ואינם מסוכנים.
כמו שראינו החיסונים עשויים להכיל מסייעים ,חומרים משמרים ורמות נמוכות של מזהמים .כמה רעילים
החומרים האלה ,וכיצד הם שונים מהמרכיבים הפעילים של החיסונים? האנטיגנים של החיסון מעוררים את
המערכת החיסונית שלנו וגורמים לתאי Bלהתחיל לפעול כפי שלמדנו ומאחסנים את הזיכרון של הנוגדנים
הנדרשים לפעם הבאה שיתקלו בפתוגן הספציפי .מסייעים ,משמרים ומזהמים אינם אנטיגנים ,ולכן אינם
מעוררים תגובה מיוחדת של תאי .Bכדי שהכימיקלים האלה יהיו מסוכנים ,עליהם להיות רעילים .רעלים
מסוכנים כיוון שהם מפריעים לפעילות האנזימים ,חוסמים את חילוף החומרים ומחלישים את הפיזיולוגיה
שלנו .חוזק הרעלים קשור ישירות למינון הדרוש לרעל מסוים להשפיע ביחס למשקל הגוף – ככל שאנו גדולים
יותר אנו יכולים לשאת כמות גדולה יותר של רעל ולא לחלות ,לכן השפעת המינון היא הסיבה לחשש מרעלים
בקרב ילדים.
המסייעים עשויים ממלחי אלומיניום .אלומיניום הוא הכימיקל השלישי בכמותו בעולם 8% ,מהאדמה הם
אלומיניום ,והוא נמצא בכל מקום .המון מצרכים שאנו צורכים בתדירות גבוהה מכילים מיליגרמים של
אלומיניום (טבליות נוגדות חומציות ,אספירין נוגד חומציות ,דיאודורנטים ,גבינה אמריקאית ואורגנו ,סודה
לשתייה וכו') .הרמה הבטוחה של תצרוכת אלומיניום היא 140מ"ג ביום לאדם במשקל ק"ג בממוצע .בחיסון
יש כ 250מיקרוגרם = 0.25מ"ג אלומיניום .כשאנשים מדברים על סכנת האלומיניום בחיסונים ,צריך לחשוב
על השאלה – כמה אלומיניום יהיה צריך להוסיף כדי שהוא יהיה רעיל במידה מסוכנת ,בהשוואה לכמה בפועל
יש בחיסון.
התוסף הבא שחוששים ממנו הוא כספית .חיידקים בים ממירים כספית לא אורגנית למתיל-כספית ,הפלנקטון
אוכל אותו ,הדגים אוכלים את הפלנקטון ואנחנו בסוף אוכלים את הדגים .מתיל הכספית נספג במעיים שלנו
ועלול לגרום הפרעות נוירולוגיות .תימרוסל הוא חור משמר שמכיל כספית ,מוסיפים אותו לחיסונים שארוזים
בבקבוקונים רב-פעמיים ,והוא מבטיח שהחיסון יישאר סטרילי ובטוח להזרקות מרובות .כאשר תימרוסל נכנס
לגופנו ,הוא מייצר אתיל-כספית ולא מתיל-כספית .שתי תרכובות הכספית אינן זהות וצורת האתיל אינה רעילה
כמו מתיל הכספית .בכל אופן הדיון על כספית מיותר כי מ 2000החיסונים לילדים מסופקים בזריקות סטריליות
חד-פעמיות כך הם נטולי תימרוסל.
התוסף האחרון שיש לשים אליו לב הוא המזהמים הקיימים בכמויות זעירות ,כאשר הם קיימים .אף על פי כן,
הם עלולים להיות מסוכנים מאוד לאנשים אלרגיים .לדוגמה ,אם אדם שאלרגי לחלבוני ביצה יתחסן נגד שפעת
התוצאה תהיה הרסנית מכיוון שהחיסון לשפעת עשוי בביצים .זו גם הסיבה שהאחות מבקשת תמיד להמתין
15עד 30דקות בחדר ההמתנה לאחר החיסון ,כדי להבטיח שהכל בסדר ,וכדי שבמידה ותהיה תגובה אלרגית
חריפה יהיה ניתן להזריק אפינפרין.
תוכנית חיסונים שנועדה למנוע מחלה מומלצת בכל מדינה ועשויה להשתנות ממקום למקום .יחידה זו תסקור
נקודות בנושא תוכנית החיסונים האופיינית המומלצת לשנתיים הראשונות לחיי הילד ,שמספר החיסונים בה
עולה עם השנים .בטבלה שראינו מוצגים בסך הכל 13פתוגנים המכוסים בחיסון מומת אחד ,שישה חיסונים
חיים מוחלשים ושישה חיסונים תת-יחידתיים .כמה מהחיסונים משולבים באופן שגרתי וניתנים כזריקה אחת.
כל החיסונים ניתנים מספר פעמים .החיסון מתבסס על זריקה ראשונית התחלתית ואחריה זריקות דחף .על
אף שהזריקה הראשונה תמיד משיגה הגנה מסוימת ,יש להשלים את כל סדרת זריקות הדחף כדי להשיג הגנה
מרבית .התזמון יכול להשתנות וייתכן כי חלק מההורים יעדיפו לפזר את הזריקות ,אך חוק האצבע אומר שככל
שמפזרים את מתן החיסונים מאריכים את תקופת הביניים שבהן הילד נותר פגיע למחלות שניתן למנוע .ניתן
גם לפצל את החיסונים באופן תיאורטי משום שהם פועלים באופן עצמאי ואין יתרונות שנובעים משיתוף
הפעולה ביניהם ,אך בהתחשב באורח החיים העמוס שלנו יש יתרון בנתינת חיסון משולב.
גם עומס האנטיגנים לא מהווה חשש גדול – מספר האנטיגנים הכולל שמרכיב את תוכנית החיסונים כולה
נמוך מ 150חלבונים ורב סוכרים .בחיסון האבעבועות השחורות (שהיום כבר אין בו צורך) לבד יש 200
אנטיגנים .בעבר החיסון נגד שעלת היה מורכב מ 2000אנטיגנים ,וכיום עם הופעת החיסונים התת יחידתיים,
מספר האנטיגנים הופחת לחמישה בלבד.