‫ביוכימיה א' ‪2020‬‬

‫‪ -‬תרגול מספר ‪- 6‬‬

‫נטלי נועם‪ -‬עמר‬

 ‫מיכאליס – מנטן ( ‪)MICHAELIS AND MENTEN‬‬
‫משוואת מיכאליס מנטן מתארת את הקינטיקה של אנזימים רבים‪ .‬היא קרויה על שמם של‬
‫לאונור מיכאליס ומוד מנטן‬
‫מודל קינטי זה תקף רק כאשר ריכוז האנזים קטן בהרבה מריכוזו של הסובסטרט ורק כאשר האנזים הוא לא אלוסטרי‬
‫(אינו משנה את מיקומו ותפקודו במרחב בעת קישור גורם זר כסובסטרט)‪.‬‬
‫בעזרת המשוואה ניתן לדעת את מהירות התגובה של אנזים מסוים בריכוז מסוים‪.‬‬
‫כאשר אנו מסתכלים על יצירת תוצר מאנזים‪ -‬סובסטרט לאורך זמן נראה שלושה שלבים‪:‬‬

‫‪ -1‬לג ‪ -2‬ריאקציה לינארית ‪ -3‬פלאטו‬

 ‫מיכאליס – מנטן ( ‪)MICHAELIS AND MENTEN‬‬

‫‪k1‬‬ ‫‪k2‬‬
‫‪E+ S‬‬ ‫‪k-‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ES‬‬ ‫‪k-‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪E+ P‬‬
‫שלב ‪( 2‬החלק הלינארי)‪-‬‬
‫יש מהירות קבועה ומקסימלית של האנזים‪.‬‬
‫מהירות הריאקציה בחלק זה נקראת ‪V0‬‬
‫ומסמלת היא את ריכוז התוצר לזמן‪.‬‬
‫בשלב ‪ 2‬נוצר קומפלקס האנזים‪ -‬סובסטרט‬
‫וריכוזו נשאר קבוע‪ -‬מצב דמויי שיווי משקל‪.‬‬
‫‪[ES]≈constant in time‬‬
‫‪ -‬ככול שנעלה את ריכוז הסובסטרט השיפוע‬
‫הלינארי יעלה‪.‬‬

‫גרף המתאר את היווצרות התוצר לאורך זמן‪-‬‬

‫בהינתן ריכוז סובסטרט קבוע‪.‬‬
 ‫מיכאליס – מנטן ( ‪)MICHAELIS AND MENTEN‬‬

‫‪k1‬‬ ‫‪k2‬‬
‫‪E+ S‬‬ ‫‪k-‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ES‬‬ ‫‪k-‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪E+ P‬‬
‫הנחות המודל‪:‬‬
‫‪ .1‬התגובה האנזימתית אינה הפיכה‪.‬‬
‫‪ .2‬התוצר אינו נקשר לאנזים‪.‬‬
‫‪ .3‬קיים מצב דמויי שיווי משקל‬
‫‪[ES]≈constant in time‬‬
‫)‪d[ES]/dt ~ 0 (V = V0‬‬

‫גרף המתאר את היווצרות התוצר לאורך זמן‪-‬‬

‫בהינתן ריכוז סובסטרט קבוע‪.‬‬

‫‪k1‬‬ ‫‪k2‬‬
‫⇄𝐒‪𝐄+‬‬
‫‪k-‬‬
‫𝐒𝐄‬ ‫⟶‬ ‫𝐄‬ ‫‪+‬‬ ‫𝐏‬
‫‪1‬‬
 ‫מיכאליס – מנטן ( ‪)MICHAELIS AND MENTEN‬‬

‫‪k1‬‬ ‫‪k2‬‬
‫⇄𝐒‪𝐄+‬‬
‫‪k-‬‬
‫𝐒𝐄‬ ‫⟶‬ ‫𝐄‬ ‫‪+‬‬ ‫𝐏‬
‫‪1‬‬

‫]𝑺𝑬[𝒅‬
‫𝟎=‬ ‫קצב השינוי בריכוזי קומפלקס ‪ES‬‬ ‫הנחות המודל‪:‬‬
‫𝒕𝒅‬ ‫‪ .1‬התגובה האנזימתית אינה הפיכה‪.‬‬
‫שווה ל‪ 0-‬כאשר ריכוזי הסובסטרט הינם גבוהים‪-‬‬ ‫‪ .2‬התוצר אינו נקשר לאנזים‪.‬‬
‫קרי‪ ,‬האנזים "עובד ללא הפסקה" ובהנחה‬ ‫‪ .3‬קיים מצב דמויי שיווי משקל‬
‫שהמהירות ההתחלתית היא המהירות הקבועה‬ ‫)‪d[ES]/dt ~ 0 (V = V0‬‬
‫]𝑺𝑬[𝒅‬
‫) 𝑺𝑬 𝟐𝒌 ‪= 𝟎 = 𝒌𝟏 𝑺 𝑬 − (k −1 𝑬𝑺 +‬‬
‫𝒕𝒅‬
‫הגורמים שמוציאים את ‪ES‬‬
‫מריאקציית הקומפלקס‬

‫הגורמים ליצירת‬ ‫סך האנזים הראשוני שהוכנס למערכת = ‪E0‬‬

‫הקומפלקס ‪:ES‬‬ ‫הקצב לפירוק הקומפלקס‬ ‫הקצב שמעביר את הקומפלקס‬
‫הקצב ליצירת ‪)k1( ES‬‬ ‫‪ )k-1( ES‬כפול ריכוז‬ ‫‪ )k2( ES‬למצב תוצר (‪ )P‬ואנזים‬ ‫אנזים חופשי במערכת = ‪E‬‬
‫כפול ריכוזי המגיבים‬ ‫הקומפלקס ‪ES‬‬ ‫(‪ )E‬כפול ריכוז הקומפלקס ‪ES‬‬ ‫אנזים קשור לסובסטרט = ‪ES‬‬
 ‫מיכאליס – מנטן ( ‪)MICHAELIS AND MENTEN‬‬

‫‪k1‬‬ ‫‪k2‬‬
‫⇄𝐒‪𝐄+‬‬
‫‪k‬‬
‫𝐒𝐄‬ ‫⟶‬ ‫𝐄‬ ‫‪+‬‬ ‫𝐏‬
‫‪-1‬‬

‫]𝑺𝑬[𝒅‬ ‫קצב השינוי בריכוזי קומפלקס ‪ES‬‬ ‫הנחות המודל‪:‬‬

‫𝟎=‬
‫𝒕𝒅‬ ‫‪ .1‬התגובה האנזימתית אינה הפיכה‪.‬‬
‫‪ .2‬התוצר אינו נקשר לאנזים‪.‬‬
‫]𝑺𝑬[𝒅‬ ‫‪ .3‬קיים מצב דמויי שיווי משקל‬
‫) 𝑺𝑬 𝟐𝒌 ‪= 𝟎 = 𝒌𝟏 𝑺 𝑬 − (k −1 𝑬𝑺 +‬‬ ‫)‪d[ES]/dt ~ 0 (V = V0‬‬
‫𝒕𝒅‬

‫)𝟐𝒌 ‪𝒌𝟏 𝑺 𝑬 = 𝑬𝑺 (k −1 +‬‬

‫סך האנזים הראשוני שהוכנס למערכת = ‪E0‬‬
‫אנזים חופשי במערכת = ‪E‬‬
‫אנזים קשור לסובסטרט = ‪ES‬‬
 ‫מיכאליס – מנטן ( ‪)MICHAELIS AND MENTEN‬‬

‫‪k1‬‬ ‫‪k2‬‬
‫⇄𝐒‪𝐄+‬‬
‫‪k‬‬
‫𝐒𝐄‬ ‫⟶‬ ‫𝐄‬ ‫‪+‬‬ ‫𝐏‬
‫‪-1‬‬

‫]𝑺[𝒅‬
‫) 𝑬 𝑺 𝟏𝒌 ‪= (𝒌−1 𝑬𝑺 −‬‬ ‫קצב השינוי בריכוזי הסובסטרט ‪S‬‬
‫𝒕𝒅‬
‫]𝑷[𝒅‬
‫) 𝑺𝑬 𝟐𝒌( =‬ ‫קצב התגובה או קצב היווצרות התוצר‬
‫𝒕𝒅‬
‫]𝑬[𝒅‬ ‫קצב השינוי בריכוזי האנזים ‪E‬‬
‫𝑬 𝑺 𝟏𝒌( ‪= k −1 𝑬𝑺 + 𝒌𝟐 𝑬𝑺]) −‬‬
‫𝒕𝒅‬
 ‫מיכאליס – מנטן ( ‪)MICHAELIS AND MENTEN‬‬

‫‪k1‬‬ ‫‪k2‬‬
‫⇄𝐒‪𝐄+‬‬
‫‪k‬‬
‫𝐒𝐄‬ ‫⟶‬ ‫𝐄‬ ‫‪+‬‬ ‫𝐏‬
‫‪-1‬‬

‫]𝑃[𝑑‬
‫) יש צורך לארגן מחדש את המשוואה המבטאת את קצב יצירת הקומפלקס‬ ‫(‬ ‫על מנת לקבוע את קצב יצירת התוצר‬
‫𝑡𝑑‬
‫(‪ )ES‬המהווה פרמטר‪.‬‬
‫סך האנזים הראשוני שהוכנס למערכת = ‪E0‬‬
‫]𝑺𝑬[ ‪𝑬 = 𝑬𝟎 −‬‬
‫אנזים חופשי במערכת = ‪E‬‬
‫אנזים קשור לסובסטרט = ‪ES‬‬
‫)𝟐𝒌 ‪𝒌𝟏 𝑺 𝑬 = 𝑬𝑺 (k −1 +‬‬

‫𝑺 𝟏𝒌‬ ‫)𝟐𝒌 ‪𝑬𝟎 − [𝑬𝑺] = 𝑬𝑺 (k −1 +‬‬

 )MICHAELIS AND MENTEN ( ‫מיכאליס – מנטן‬

k1 k2
𝐄+𝐒⇄
k
𝐄𝐒 ⟶ 𝐄 + 𝐏
-1

𝒌𝟏 𝑺 𝑬 = 𝑬𝑺 (k −1 + 𝒌𝟐)

𝒌𝟏 𝑺 𝑬𝟎 − [𝑬𝑺] = 𝑬𝑺 (k −1 + 𝒌𝟐)

𝒌𝟏 𝑺 𝑬𝟎 − 𝒌𝟏 𝑺 [𝑬𝑺] = 𝑬𝑺 (k −1 + 𝒌𝟐)

𝒌𝟏 𝑺 𝑬𝟎 = 𝑬𝑺 k −1 + 𝒌𝟐 + 𝒌𝟏 𝑺 [𝑬𝑺]

𝒌𝟏 𝑺 𝑬𝟎 = 𝑬𝑺 ( k −1 + 𝒌𝟐 + 𝒌𝟏 𝑺 )
 )MICHAELIS AND MENTEN ( ‫מיכאליס – מנטן‬

k1 k2
𝐄+𝐒⇄
k
𝐄𝐒 ⟶ 𝐄 + 𝐏
-1

𝒌𝟏 𝑺 𝑬𝟎 = 𝑬𝑺 ( k −1 + 𝒌𝟐 + 𝒌𝟏 𝑺 ) / : ( k −1 + 𝒌𝟐 + 𝒌𝟏 𝑺 )

𝒌𝟏 𝑺 𝑬𝟎
[𝑬𝑺] = / : 𝒌𝟏
k −1 + 𝒌𝟐 + 𝒌𝟏 𝑺

𝑺 𝑬𝟎
[𝑬𝑺] =
k −1 + 𝒌𝟐
+ 𝑺
𝒌𝟏
 ‫מיכאליס – מנטן ( ‪)MICHAELIS AND MENTEN‬‬

‫‪k1‬‬ ‫‪k2‬‬
‫⇄𝐒‪𝐄+‬‬
‫‪k‬‬
‫𝐒𝐄‬ ‫⟶‬ ‫𝐄‬ ‫‪+‬‬ ‫𝐏‬
‫‪-1‬‬

‫𝟎𝑬 𝑺‬
‫= ]𝑺𝑬[‬
‫𝟐𝒌 ‪k −1 +‬‬
‫𝑺 ‪+‬‬
‫𝟏𝒌‬
‫נגדיר את ‪ Km‬כ‪-‬היחס בין הריאקציות שמוציאות ממצב ‪ ES‬והריאקציות שמכניסות למצב ‪"( ES‬יחס הקבועים")‬
‫כלומר‪ ,‬עד כמה אנזים נוטה לקשור את הסובסטרט‪ ,‬על כן‪ ,‬קבוע האפיניות‪.‬‬
‫𝟐𝒌 ‪k −1 +‬‬
‫= 𝒎𝒌‬
‫𝟏𝒌‬ ‫כל שערכי ‪ Km‬נמוכים יותר‪ ,‬הזיקה בין האנזים לסובסטרט גבוהה יותר‬

‫𝟎𝑬 𝑺‬
‫= ]𝑺𝑬[‬
‫𝑺 ‪𝒌𝒎 +‬‬
 ‫מיכאליס – מנטן ( ‪)MICHAELIS AND MENTEN‬‬

‫‪k1‬‬ ‫‪k2‬‬
‫⇄𝐒‪𝐄+‬‬
‫‪k‬‬
‫𝐒𝐄‬ ‫⟶‬ ‫𝐄‬ ‫‪+‬‬ ‫𝐏‬
‫‪-1‬‬

‫מהירות הריאקציה האנזימתית בעצם תלויה בריכוזי הקומפלקס ‪ ES‬שהופך לתוצר (בעצם‪ -‬הקינטיקה האנזימתית)‪:‬‬
‫]𝑷[𝒅‬ ‫‪ k2‬מגביל את מהירות הריאקציה ולכן הוא זה שקובע את מהירותה‪ K2 .‬תלוי בכמות ‪.ES‬‬
‫) 𝑺𝑬 𝟐𝒌( = 𝟎𝒗 =‬ ‫כלומר‪ ,‬התגובה אינה מושפעת מכמות האנזים והסובסטרט החופשיים‪ ,‬ולכן‪ ,‬השלב הראשון‬
‫𝒕𝒅‬ ‫(בו האנזים והסובסטרט חופשיים) "אינו" משפיע על הריאקציה‪.‬‬
‫מאחר ו‪ Vmax-‬הוא מהירות התגובה בריכוזי סובסטרט גבוהים (‪,)S>>>E‬‬
‫כך שכל האנזים שמשתחרר מיד "נתפס על ידי סובסטרט אחר‪ ,‬ניתן להגדיר‪:‬‬

‫]𝑺𝑬[ = 𝟎𝑬‬
‫𝑺 𝟎𝑬 𝟐𝒌‬ ‫𝑺 𝒙𝒂𝒎𝒗‬
‫= 𝟎𝒗‬ ‫=𝒗‬
‫𝟎𝑬 𝟐𝒌 = 𝒙𝒂𝒎𝒗‬ ‫𝑺 ‪𝒌𝒎 +‬‬ ‫𝑺 ‪𝒌𝒎 +‬‬

‫משוואת מיכאליס מנטן‪ -‬מהירות התגובה של אנזים מסוים בריכוז מסוים‬

 k1 k2
𝐄+𝐒⇄
k
𝐄𝐒 ⟶ 𝐄 + 𝐏
-1

𝒗𝒎𝒂𝒙 𝑺
𝒗=
𝒌𝒎 + 𝑺
:Km = [S] ‫כאשר‬
𝒗𝒎𝒂𝒙 𝑺
𝒗=
[𝑺] + 𝑺

𝑺 𝑺 𝒗𝒎𝒂𝒙
𝒗 = 𝒗𝒎𝒂𝒙 𝒗 = 𝒗𝒎𝒂𝒙 𝒗=
[𝑺] + 𝑺 𝟐𝑺 𝟐
 ‫משוואת לינאואר ברק (‪)LINEWEAVER–BURK‬‬

‫משוואת מיכאליס מנטן יוצרת גרף סיגמואידי עמו קשה לעבוד‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬משוואת לינאואר ברק יוצרת גרף לינארי‪.‬‬
‫שמשוואתו הינה ההופכית למשוואת מיכאליס מנטן‪:‬‬
‫𝑺 𝒙𝒂𝒎𝒗‬
‫=𝒗‬ ‫= שיפוע הגרף‬
‫𝒎𝑲‬
‫𝑺 ‪𝒌𝒎 +‬‬ ‫𝒙𝒂𝒎𝒗‬

‫𝟏‬ ‫𝒎𝑲‬ ‫𝟏‬ ‫𝑺‬

‫=‬ ‫∗‬ ‫‪+‬‬
‫𝒙𝒂𝒎𝒗 𝒗‬ ‫𝑺‬ ‫𝑺 ∗ 𝒙𝒂𝒎𝒗‬

‫𝟏‬ ‫𝒎𝑲‬ ‫𝟏‬ ‫𝟏‬

‫=‬ ‫∗‬ ‫‪+‬‬
‫𝒙𝒂𝒎𝒗 𝒗‬ ‫𝑺‬ ‫𝒙𝒂𝒎𝒗‬
 ‫שאלה ‪1‬‬

‫עבור הגרף הבא נתונה המשוואה‪y = 3X + 4 :‬‬

‫בטאו את מהירות הריאקציה באמצעות ריכוז הסובסטרט‪.‬‬

‫מציבים בהתאמה‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫𝑣‬ ‫‪1‬‬ ‫‪Km 1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪V0‬‬ ‫‪Vmax S  Vmax‬‬

‫‪y  a X b‬‬
‫‪1‬‬
‫]𝑆[‬
 ‫שאלה ‪2‬‬
‫עבור ריאקציה אנזימטית הכוללת סובסטרט יחיד נקבעו העקומות המייצגות את ‪ 1/V‬כתלות‬
‫ב‪ 1/S -‬של שלושה ריכוזי אנזים שונים‪ .‬איזה מבין התרשימים הבאים נצפה לקבל עבור נקודת החיתוך של ‪?Km‬‬
‫(כל צבע מייצג ריכוז אנזים שונה)‬

‫‪1/V0‬‬ ‫‪1/V0‬‬ ‫‪1/V0‬‬

‫]‪1/[S‬‬ ‫]‪1/[S‬‬ ‫]‪1/[S‬‬

‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬

‫‪ Km‬הוא קבוע מהותי של האנזים ואינו תלוי בריכוזו!‬

 ‫שאלה ‪3‬‬

‫חוקר מדד מהירויות יצירת התוצר (‪ )V0‬של אנזים מסוים בריכוזי סובסטרט שונים‪.‬‬
‫האם אנזים זה מתנהג לפי מיכאליס‪-‬מנטן?‬

‫‪V0 mmol/min‬‬ ‫‪[S] mM‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪6.5‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪7.1‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪Vmax‬‬
‫‪7‬‬

‫‪6‬‬
‫‪V0 mmol/min‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪1/2Vmax‬‬
‫‪2‬‬

‫‪1‬‬
‫* חשבו את ‪Km‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪Km‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪[S] mM‬‬
 ‫שאלה ‪4‬‬
‫חוקר במעבדה רצה לדעת באיזה ריכוז סובסטרט מהירות הריאקציה האנזימתית אותה הוא רוצה לבצע תהיה רבע ממהירות‬
‫הריאקציה המקסימלית‪.‬‬
‫החוקר יודע כי לאנזים דרוש ריכוז סובסטרט של ‪ 0.005M‬בכדי להגיע למחצית מהמהירות הריאקציה המקסימלית‪.‬‬

‫𝑺 𝒙𝒂𝒎𝒗‬
‫=𝒗‬ ‫𝟏‬ ‫𝒎𝑲‬ ‫𝟏‬ ‫𝟏‬
‫𝑺 ‪𝒌𝒎 +‬‬ ‫=‬ ‫∗‬ ‫‪+‬‬
‫𝑺 𝒙𝒂𝒎𝒗 𝒗‬ ‫𝒙𝒂𝒎𝒗‬
 ‫שאלה ‪4‬‬
‫חוקר במעבדה רצה לדעת באיזה ריכוז סובסטרט מהירות הריאקציה האנזימתית אותה הוא רוצה לבצע תהיה רבע‬
‫ממהירות הריאקציה המקסימלית‪.‬‬
‫החוקר יודע כי לאנזים דרוש ריכוז סובסטרט של ‪ 0.005M‬בכדי להגיע למחצית מהמהירות הריאקציה המקסימלית‪.‬‬

‫𝑺 𝒙𝒂𝒎𝒗‬ ‫𝟏‬ ‫𝒎𝑲‬ ‫𝟏‬ ‫𝟏‬

‫=𝒗‬ ‫=‬ ‫∗‬ ‫‪+‬‬
‫𝑺 ‪𝒌𝒎 +‬‬ ‫𝒙𝒂𝒎𝒗 𝒗‬ ‫𝑺‬ ‫𝒙𝒂𝒎𝒗‬
‫‪1‬‬
‫‪[𝑆] = 0.005M‬‬ ‫𝒎𝑲 = 𝑥𝑎𝑚𝑉‬
‫‪2‬‬
‫𝐌𝟓𝟎𝟎 ‪𝑲𝒎 = 𝟎.‬‬
‫𝑺 𝒙𝒂𝒎𝒗‬ ‫𝑺‬
‫= 𝒙𝒂𝒎𝒗 𝟓𝟐 ‪𝟎.‬‬ ‫= 𝟓𝟐 ‪𝟎.‬‬ ‫𝑺 = ) 𝑺 ‪𝟎.𝟐𝟓(𝟎.𝟎𝟎𝟓 +‬‬
‫𝑺 ‪𝒌𝒎 +‬‬ ‫𝑺 ‪𝟎. 𝟎𝟎𝟓 +‬‬

‫𝐌𝟕𝟔𝟏𝟎𝟎 ‪[𝑺] = 𝟎.‬‬