‫בס"ד‬

‫מצגת ‪ -3‬הולכת סיגנל ‪II‬‬

‫‪Physical basis of neuronal function‬‬

‫דיברנו על ‪ :‬פוטנציאל ממברנה‪ ,‬פוטנציאל שיווי משקל של חלקיקים‪ ,‬פוטנציאל מנוחה של ממברנה‪-‬‬
‫‪ .steady state‬הסברנו מהו פוטנציאל מנוחה‪ ,‬מהו ערך הסף המשכנו ודיברנו על הבסיס היוני‬
‫לפוטנציאל פעולה‪ .‬כל אלו תופעות שתיארנו אותם בצורה סטטית בנקודה אחת‪ .‬וכל זה‪ ,‬בשביל‬
‫להמשיך ולדבר על איך גירויים עוברים לאורך מרחקים‪ .‬פוטנציאל פעולה הוא בוודאי לא תופעה‬
‫סטטית אבל גם פוטנציאלים תת סיפיים‪ -‬נראה שמתקדמים (לא מאוד רחוק בשביל זה יש פוטנציאל‬
‫פועלה)‪.‬‬

‫הנושא הבא שלנו‪ :‬תופעות הקורות לאורך הנוירון ולא רק בנקודה אחת בו‪ ,‬וגם‪ -‬העברה מנוירון‬
‫לנוירון‪.‬‬

‫שקופית ‪:Communication Along and Between Neurons :2‬‬

‫אנחנו חוזרים לאיור הנוירונים‪ .‬גירוי שיעבור מהפריפריה לכיוון מע' העצבים המרכזית יגרום לשינוי‬
‫בפוט' הממברנה‪ .‬יתכן שהשינוי‪:‬‬

‫א‪ .‬לא יגרום לירי של ‪ AP‬והוא ילך וידעך‪ .‬לכן קוראים לו ‪( graded potential‬תגובה מדורגת)‪.‬‬
‫ב‪ .‬פוט' הממברנה יגיע ב‪ spike initiation zone‬לערך הסף‪ ,‬הנוירון הסנסורי ירה ‪ AP‬אל גוף‬
‫התא של האינטרנוירון‪ .‬התגובה באינטרנוירון תהייה תגובה שהיא ‪ .graded‬אם ה‪graded‬‬
‫יהיה מספיק חזק כדי להביא את ה‪ spike initiation zone‬לערך הסף שלו‪ ,‬הנוירון ירה ‪AP‬‬
‫לכיוון הנוירון המוטורי‪ ,‬והנוירון המוטורי יגיב גם כן בצורה מדורגת (‪ .)graded‬ואז‪ ,‬אם‬
‫ה‪ spike initiation zone‬של הנוירון המוטורי יגיע לערך הסף הוא גם יוציא ‪ AP‬לכיוון תא‬
‫המטרה‪ .‬אנחנו בעצם רואים שהסיגנל עובר לסירוגין באופן שהוא ‪ graded‬ובאופן של ‪.AP‬‬

‫המעבר של הסיגנל כתוצאה מהגירוי הוא גם כן לסירוגין ‪ -‬באופן חשמלי לאורך תאים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ובאופן כימי בין תאים‪.‬‬
‫א‪ .‬חשמלי‪ -‬מעבר לאורך תאים (לאורך האקסונים) – שהסיגנל עובר בצורה של ‪ ,AP‬יתקבל‬
‫שינוי בפוט' הממברנה במשרעת גבוהה וקבועה לאורך מרחק‪ .‬אבל‪ ,‬כאשר הגירוי הזה‬
‫יגיע לטרמינלים של האקסון‪ ,‬ואז בסינפסה יעבור הנוירוטרנסמיטור‪ ,‬האירוע הכימי הזה‬
‫יתורגם על הדנדריטים‪/‬גוף התא של התא הבא לאירוע חשמלי‪ .‬האירוע החשמלי הזה‬
‫הוא תופעה מקומית ומדורגת (‪ )graded‬שמתפשטת בצורה שונה מ‪( AP‬באופן של‬
‫הולכה אלקטרוטונית)‬
‫הולכה אלקטרוטונית‪ -‬התפשטות של אלקטרוליטים (הזרם) בתוך התא‪ .‬פוטנציאלים‬ ‫‪‬‬
‫שהם ‪( graded‬מדורגים) מתקדמים באופן של הולכה אלקטרוטונית (שונה מ‪ .)AP‬כלומר‪,‬‬
‫ברגע שנכנס נתרן לתוך התא הוא מתחיל לנוע בתוך התא לפי גרדיאנטים חשמליים וכימים‪.‬‬
‫ב‪ .‬כימי‪ -‬מעבר בין תאים – ע"י סינפסות כימיות‪.‬‬
‫שנוצר ‪ AP‬בנוירון בעקבות העירור ההתחלתי המדורג (‪ ,)graded‬ה‪ AP‬ינועו לאורך‬
‫האקסון‪ ,‬יגיעו לטרמינלים של האקסון‪ ,‬ושם יגרמו לשחרור של נוירוטרנסמיטור‪.‬‬
‫הנוירוטרנסמיטור הוא שיגרום לשינוי בתא הבא‪ .‬כלומר‪ ,‬זה לא שעירור חשמלי מתא‬
‫אחד עובר לתא הבא בצורה ישירה‪ ,‬אלא ע"י תיווך של אירוע כימי בסינפסות‪.‬‬
 ‫התכונות החשמליות הפסיביות של ממברנה‪:‬‬

‫נחזור למעגלים חשמליים בשביל לדבר על איך סיגנלים חשמליים מתפשטים מהאזור בו הם‬
‫מתקבלים‪ -‬בו הם נוצרים‪.‬‬

‫שקופית ‪ :Passive spread of electric signal :3‬מתוארת ממברנה‪.‬‬

‫בצהוב‪ -‬החלק ההידרופובי ובכחול‪ -‬הראשים ההידרופילים‪ .‬ימין‪ -‬חוץ התא‬
‫שמאל‪ -‬תוך התא‪.‬‬
‫הגרפים מציגים את השינוי בפוטנציאל הממברנה‪ ,‬כלומר ההשפעה על פוט'‬
‫הממברנה‪ .‬סידור המטענים היה שלילי בפני וחיובי בחוץ‪ ,‬עד שהוכנס מטען‬
‫חיובי ממקור זרם חיצוני‪.‬‬
‫בצד הפנימי‪ -‬זרם עובר לאורך הממברנה ונתקל בהתנגדויות (למעבר מטען)‬
‫התנגדות אורכית ‪ - Rl‬התנגדות של מרכיבים תוך תאיים‪ .‬כלומר‪ ,‬יש‬
‫מרכיבים תוך תאיים שמייצרים התנגדות להתפשטות הזרם החיצוני (יש גם‬
‫חלקיקים טעונים בתוך התא‪ ,‬והם מייצרים איזשהי התנגדות למעבר המטען‬
‫לתוך התא‪.‬‬
‫התנגדות ממברנלית ‪ – Rm‬התנגדות הממברנה לזליגת מטען מהתא‬
‫דרך הממברנה‪ .‬דליפה של מטען חיובי מתוך התא (אשלגן) דרך הממברנה‪,‬‬
‫כתוצאה מהמטען החיובי שאנו מכניסים לתא‪.‬‬
‫כאשר הממברנה במצב מנוחה התעלות העיקריות שיוצא דרכן זרם הן‬
‫תעלות אשלגן‪ .‬אם נהפוך את הסביבה התוך תאית ליותר חיובית עם מקור‬
‫זרם חיצוני‪ ,‬יותר אשלגן יצא דרך ה ‪( leak channels‬תעלות האשלגן)‪ .‬לכן‪,‬‬
‫בהשראת המטען החיובי שהכנסנו יצא המטען החיובי שנושאים יוני האשלגן מהתא‪ .‬קצב הדליפה‬
‫החוצה תלוי בהתנגדות הממברנלית‪.‬‬
‫הסבר‪ :‬עם הכנסת הזרם‪ ,‬יש גם התקדמות שלו‪ ,‬וגם דליפה של מטענים חיוביים החוצה‪ -‬בגלל‬
‫שהממברנה חדירה לחלקיקים טעונים‪ .‬אשלגן כל הזמן יוצא דרך תעלות זליגה מהסביבה התוך תאית‬
‫לחוץ תאית‪ .‬שאנחנו מכניסים זרם חיצוני של מטענים חיוביים אנחנו נהפוך את הצד הפנימי למעט‬
‫יותר חיובי ממה שהוא היה במצב מנוחה‪ ,‬כך שיותר אשלגן יצא החוצה‪ .‬היציאה החוצה היא דליפה‬
‫של חלק מהמטען החיובי הכולל בתא‪ ,‬והיא מיוצגת ע"י החץ שמאלה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הכנסנו איזשהו מטען‪ ,‬חלק ממנו התקדם קדימה (חץ ישר) וחלק ממנו יצא החוצה‪.‬‬

‫עד עכשיו למדנו על מה קורה לעירור ממברנלי (‪ )graded‬בנק' אחת‪ ,‬עכשיו אנחנו רואים מה קורה לו‬
‫לאורך הממברנה‪ :‬שאנחנו מתקדמים לאורך הממברנה‪ ,‬אנחנו רואים את ההפרעה הממברנלית‪ -‬מצד‬
‫ימין אנחנו רואים רישומי פוט' ממברנה או ערור ממברנלי‪ ,‬בנק' ‪( 0‬איזור העירור) נתנו גל זרם מרובע‬
‫ממקור חיצוני‪ .‬אנחנו רואים שבנק' בה הכנסתי זרם התקבל איזשהו דלתא ‪ V‬מסוים‪-‬איזשהי‬
‫דהפולאריזציה‪ .‬במרחק של ‪ 1mm‬משם הדהפולאריזציה כבר יותר נמוכה כי לא כל המטען הגיע‬
‫לשם‪ -‬חלק מהמטען דלף החוצה‪ .‬במרחק של עוד ‪ 1mm‬הדלתא ‪ V‬אפילו יותר נמוך‪ ,‬כי עוד חלק‬
‫מהמטען דלף החוצה‪ .‬וחוזר חלילה‪ .‬הזרם החיצוני שהכנסנו מתקדם באופן אלקטרוטוני‪ ,‬לכן אנו‬
‫רואים דעיכה של ההשפעה שלו עם ההתרחקות מנק' העירור‬
‫בצד החיצוני‪ -‬מתרחש תהליך דומה בכיוון ההפוך (חוק שימור האנרגיה)‪.‬‬

‫‪27.11 01:10:56‬‬

‫ככל שההתנגדות האורכית עולה‪ ,‬כך תתקבל אמפליטודה יותר נמוכה עם העליה במרחק‬ ‫‪‬‬
‫מנק' ה‪.0‬‬
‫ככל שההתנגדות הממברנלית עולה ‪ -‬תתקבל אמפליטודה גבוהה יותר בכל נקודה (הופכי‬ ‫‪‬‬
‫להתנגדות ‪ ,)R‬כי זה אומר שפחות מטען יזלוג החוצה‪ .‬כאשר ההתנגדות הממברנלית היא‬
‫אינסופית משמעות הדבר שמטען לא דולף החוצה בכלל‪ ,‬ויגיע רחוק יותר‪.‬‬
‫כאשר מכניסים מטענים חיובים לממברנה (במצב מנוחה)‪ ,‬הם הולכים ומתפזרים בתוך התא‪ ,‬בעיקר‬
‫לאורך הממברנה‪ .‬כאשר הם עוברים את הממברנה ונעים לאורכה‪ ,‬הם משנים את פוט' הממברנה‬
‫(זה זרם לכל דבר)‪.‬‬
‫כמה רחוק ממקור הגירוי תורגש ההשפעה? המרחק שבו הזרם ישפיע‪ ,‬תלוי באופן כללי בתכונות‬
‫הפסיביות של הממברנה‪ -‬בהתנגדויות ובקיבוליות של הממברנה‪.‬‬
‫כמו שניתן לראות מצד ימין‪-‬ישנו גירוי שהוא תת סיפי‪ ,‬אז הסיגנל התת סיפי ידעך עם ההתקדמות‬

‫המרכיב הקיבולי‪ -‬למה השינוי בפוטנציאל לא מרובע כמו הזרם? כי יש טעינה של הממברנה לפי‬
‫ריכוז המטענים החדש משני צידי הממברנה‪.‬‬
‫המרכיב הקיבולי מסביר את התופעה של השינוי ההדרגתי בפוטנציאל‪ -‬הרי לפי חוק אוהם היינו‬
‫צריכים לקבל שהדלתא של הזרם תבוא לידי ביטוי גם בדלתא המתח (כי מדובר על התנגדות‬
‫קבועה)‪ .‬אבל מכיוון שחלק מהמטען טוען גם את הקבל‪ ,‬הרי שאנחנו רואים שההשפעה היא‬
‫הדרגתית עד להגעה לאמפליטודה‪ -‬עוצמת ההפרעה היא כן פרופורציונית לזרם והולכת ודועכת עם‬
‫המרחק‪.‬‬

‫להתקדמות של סיגנל לאורך ממברנה באופן שתיארנו באמצעות התכונות הפסיביות של הממברנה‪,‬‬
‫אנו קוראים הולכה אלקטרוטונית‪ /‬התפשטות אלקטרוטונית‪ .‬הזרם שהביא לכך הוא זרם‬
‫אלקטרוטוני‪.‬‬

‫שקופית‪ :5 7-‬מתארת באופן גרפי את התופעה כאשר בחלק העליון‬

‫יש מקטע באקסון‪ ,‬מתחתיו ישנן משרעות של פוטנציאל ממברנה‬
‫במרחקים שונים מהנקודה שבה ניתן זרם תת ‪( CP‬סימן של אש‬
‫למעלה)‪ ,‬ויש אלקטרודות שבודקות את הפוטנציאל במרחקים‬
‫שונים מאותה נקודה‪.‬‬
‫הצורה המעוגלת של האמפליטודות היא תוצאה של התכונות‬
‫הפסיביות של הממברנה (קבוע הזמן של הממברנה)‪.‬‬
‫הגרף שמתחת‪ ,‬לוקח את האמפליטודות האלה כנקודה ומניח את‬
‫כולן על גרף אחד‪ ,‬כך שניתן לראות שעם ההתרחקות מנקודת‬
‫הגירוי המקסימלי‪ ,‬מתקבלת דעיכה אקספוננציאלית בפוטנציאל‬
‫הממברנה‪.‬‬
‫המשמעות של הדעיכה היא שלא מדובר ב"הכל או כלום" (‪ )AP‬אלא‬
‫בתופעה של תגובה הדרגתית (‪ .)graded potential‬זאת מכיוון‬
‫שלא לכל אורך האקסון נמדדת אותה אמפליטודה‪ -‬אז זה לא מצב‬
‫של "הכל או כלום"‪ ,‬אלא תגובה הדרגתית‪.‬‬

‫רואים את הקוקו האדום בשקופית ‪ -7‬גירוי תת סיפי הוא גירוי שילך וידעך עם ההתרחקות מהנקודה‬
‫בה ניתן הגירוי‪ .‬התגובה של הממברנה לגירוי הזה‪ ,‬אלה יעברו בהולכה אלקטרוטונית‪ -‬אותו מעבר‬
‫של זרם שתואר עם החיצים במעגל החשמלי‪.‬‬

‫ההתנגדות האורכית וההתנגדות הממברנלית יקבעו כמה רחוק עירור תת סיפי יכול להשפיע‪.‬‬
‫הדעיכה של העירור תלויה בהתנגדויות הממברנליות – כמות הזרם שיכנס בנק' העירור תלוי‬
‫בהתנגדות האורכית והממברנלית‪.‬‬
‫ככל שההתנגדות הממברנלית יותר נמוכה כך יותר זרם ידלוף החוצה‪.‬‬
 ‫שקופית ‪:6‬‬
‫‪V x = Vo· e-x/λ‬‬

‫‪V λ = 0.37Vo‬‬

‫אם יש דעיכה של הסיגנל התת סיפי‪ -‬דעיכה‬

‫אקספוננציאלית עם ההתרחקות ממקור הגירוי‪,‬‬
‫הרי שאנחנו יכולים לייצר משוואה של מה תהיה המשרעת‬
‫של הערעור הממברנלי במרחק ‪ X‬מהנקודה בה ניתן‬
‫הגירוי הראשוני עבור ערעור התחלתי כלשהו‪ .‬ה‪ Vo -‬זה הערעור בנקודה שבה נכנס הזרם לתוך‬
‫התא‪ .‬בעזרת הקשר הזה‪ ,‬ניתן עבור כל ‪ Vo‬לחשב מה יהיה ‪ -V x‬מה תהיה האמפליטודה של‬
‫הערעור במרחק ‪ X‬מאותה נקודה‪ ,‬במידה ויודעים מהו קבוע המרחק של הממברנה‪ .‬לקחנו את קבוע‬
‫הממברנה כ ‪ X‬שייתן לנו חזקה של אחד‪ ,‬ואז נקבל את המשוואה התחתונה שאומרת שקבוע‬
‫המרחק של הממברנה‪ -‬הוא המרחק שבו אני אמדוד אמפליטודה שהיא ‪ 37%‬מהאמפליטודה‬
‫הראשונית בנק' בה ניתן הגירוי‪ -‬כלומר דעיכה של ‪.63%‬‬

‫ישנו ציר ‪ X‬של מרחק‪ .‬הנק' בה אני מודד פוטנציאל שהוא ‪ 37%‬מהערעור בו הכנסתי את‬
‫האלקטרודה עם הזרם היא הנקודה שבה הדעיכה היא ‪ .63%‬המרחק בנקודה זו‪ ,‬הוא קבוע המרחק‬
‫של הממברנה‪.‬‬

‫‪The length constant (λ), depends on Rl and Rm, is defined as the‬‬

‫‪distance at which the steady-state potential shows 63% drop in amplitude‬‬
‫> מה צריכה להיות עוצמת הד‪-‬פולריזציה בגוף תא שנמצא בחוט השדרה‪ ,‬אם הערעור הזה צריך‬
‫לעבור מרחק של מטר ולהביא בסוף המטר הזה לשינוי בפוטנציאל הממברנה של ‪ 10‬מיליוולט?‬

‫‪0.01 = V o · e-1000/1 = Vo · e-1000‬‬

‫‪Vo= 0.01 · e1000 ~ 10430 V‬‬

‫כשפותרים את המשוואה מגיעים לכך שהערעור הראשוני היה צריך להיות עצום‪ .‬בהתפשטות‬
‫פסיבית בלבד אי אפשר להוביל סיגנל משמעותי למרחקים ארוכים‪ .‬אז כבר צריך פטנט אחר‬
‫ובשביל זה מגייסים את פוטנציאל הפעולה‪ -‬רוב הנוירונים יודעים להעביר מידע למרחקים ארוכים‪.‬‬
 ‫‪1.12.2019‬‬
‫שקופית ‪:8‬‬
‫‪ :non spiking neurons‬נוירונים שלא יוצרים ‪ ,spike‬אלא מעבירים סיגנלים רק בצורה של התפשטות‬
‫פסיבית‪ ,‬ולא בצורה של ‪.AP‬‬
‫הנוירונים האלה מוגבלים ביכולת שלהם להעביר מידע למרחקים ארוכים‪ ,‬לכן רובים נמצאים במערכת‬
‫המרכזית (כי שם ההעברה היא למרחקים יותר קצרים)‪.‬‬
‫יש להם תכונות שמסייעות להם להעביר את הסיגנל כדוגמת‪:‬‬
‫‪ .1‬התנגדות ממברנלית מאוד מאוד גבוהה‪ -‬יש פחות דעיכה של הסיגנל בגלל זליגה של מטענים‬
‫החוצה עם המרחק‬
‫‪ .2‬שחרור של נוירוטרנסמיטור תלוי בסיגנל שמגיע אל טרמינל של האקסון‪ .‬המיוחד בטרמינל של‬
‫ה ‪ non spiking‬הוא שהם ישחררו נוירוטרנסמיטורים גם בתגובה לדהפולאריזציה מאוד מתונה‬
‫בטרמינל (בערעור ממברנלי יותר נמוך מפוטנציאל פעולה)‪ ,‬מה שלא קורה בנוירונים המבוססים על‬
‫ספייק‪.‬‬

‫‪Propagation of AP‬‬
‫התייחסנו לצד השמאלי של האיור‪ -‬הדעיכה של גירוי‬
‫שמתפשט באופן אלקטרוטוני לאורך הממברנה ואמרנו‬
‫שהמשמעות של הדעיכה הזו היא הולכה למרחקים קצרים‬
‫בלבד‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אמרנו שישנם נוירונים שזו הדרך‬
‫היחידה שהם מסוגלים לפעול כדי לתקשר עם נוירונים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫באופן גרפי‪( :‬מתחת לאיור) ראינו את מקום הגירוי הראשוני‬
‫באמצעות מקור הגירוי הניסויי‪ -‬אלקטרודה שגורמת לערעור‬
‫הממברנה בעזרת זרם חיצוני‪ .‬ניתן לראות את הדעיכה‬
‫האקספוננציאלית ואת הביטוי הגרפי של ערך הסף‪ .‬אנו‬
‫רואים שהדעיכה ‪ -‬ההולכה האלקטרוטונית בלבד (שמבוססת על תכונות פסיביות של הממברנה)‪,‬‬
‫היא האופן הבלעדי שבו מתפשטים גירויים תת סיפיים‪ .‬הגירוי הראשוני היה כזה שלא הביא את‬
‫הממברנה לערך הסף ולכן ההשפעה שלו הייתה מקומית ומדורגת‪ .‬כלומר‪ ,‬היא ליניארית עם עוצמת‬
‫הגירוי הראשוני (האמפליטודה בכל נקודה היא פרופורציונית לגירוי הראשוני)‪.‬‬

‫נזכיר את אותו גרף עם ארבעה גלי זרם מרובעים‪-‬‬

‫שרק אחד מהם (גל ‪ )4‬גרם לתופעה אחרת שהיא לא‬
‫תגובה לניארית‪ .‬נשתמש בתיאור הזה כאן‪ -‬מה‬
‫שרואים זה כבר משהו אחר‪ .‬כאן הגירוי הראשוני נמצא‬
‫באותה נקודה יחסית באיור‪ ,‬אבל רואים את היחס של‬
‫התגובה הממברנלית לערך הסף (ערך הסף עדיין‬
‫מיוצג על ידי הקו האדום המקוקו‪ ,‬והקו המקוקו הירוק‬
‫זה פוטנציאל המנוחה)‪ .‬מתואר בשני הצדדים הבדל‬
‫בולט בין גירוי שהוא תת סיפי לגירוי שיביא את‬
‫הממברנה לערך הסף‪ .‬לכן בניגוד למה שראינו בצד‬
‫שמאל‪ -‬כאן נראה ערעור ממברנלי ששומר על‬
‫המשרעת שלו ולא משנה באיזה מרחק ממקור הגירוי‪.‬‬
‫אם הגירוי הראשוני מביא את הממברנה לפוטנציאל שהוא מעל לערך הסף (פחות שלילי מערך‬
‫הסף)‪ ,‬אז מתחילה שרשרת של אירועים‪ ,‬שחורגת מהתכונות החשמליות הפסיביות של הממברנה‪.‬‬
‫כשדיברנו על הדעיכה‪ ,‬ציינו שזה תהליך המבוסס על התכונות הפסיביות של הממברנה‪ .‬כשמדברים‬
‫על התפשטות של פוטנציאל פעולה‪ -‬אז ההתקדמות היא כבר לא פונקציה של ההולכה‬
‫האלקטרוטונית בלבד‪ ,‬אלא ישנם מרכיבים נוספים המשתתפים בהולכה הזו‪ -‬ישנן תעלות תלויות‬
 ‫מתח שנפתחות (בתהליכים התת סיפיים הן לא משתתפות)‪ .‬הכניסה שלהן לתהליך מאפשרת‬
‫שמירה על האמפליטודה של הערעור הממברנלי לאורך מרחקים‪ .‬לכן‪ ,‬בניגוד לגירוי התת סיפי שהוא‬
‫לא אמצעי טוב בכדי להעביר סיגנל למרחקים ארוכים‪ ,‬פוטנציאל הפעולה הוא זה שממלא את‬
‫הפונקציה הזו (ופוטנציאל זה הוא כמובן תוצאה של מבנים ממברנלים המאפשרים זאת)‪.‬‬

‫שקופית ‪:9‬‬
‫(‪ )a‬אלן הוצ'קינג השתמש באקסון של דיונון כדי להבין איך הערעור הממברנלי מתפשט לאורך‬
‫ממברנת האקסון‪ .‬הוא לקח את האקסון ונתן גירוי (באיור מעל נקודה ‪ ,)A‬ועיכב בקטע מהאקסון‬
‫את כל התהליכים שקורים בו (ניתן על ידי קירור בקרח)‪ .‬במעלה האקסון‪ -‬מעל נקודה ‪ A‬מה‬
‫שמוקלט זה מה שראינו בשקופית הקודמת‪ -‬שפוטנציאל פעולה מתפשט‪ -‬זה ללא איבוד‬
‫מהמשרעת שלו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מה שהוצ'קינג ראה מנקודה ‪ B‬והלאה‪ ,‬זה דעיכה של הסיגנל‬
‫אחרי נקודה זו‪ -‬אחרי העיקוב של הגורמים בממברנה (אז הם לא ידעו מהם הגורמים הללו)‪.‬‬

‫בציר ‪ X‬רואים את המרחק מהעיכוב הזה‪,‬‬

‫בציר ‪ Y‬את הפרש הפוטנציאלים (דלתא ‪ V‬בהשוואה לפוטנציאל מנוחה)‬
‫(הערעור הממברנלי)‪ .‬רואים דעיכה אקספוננציאלית עם המרחק‪.‬‬
‫מאיפה אנו מכירים דעיכה שכזו? מההולכה האלקטרוטונית של גירוי‬
‫תת סיפי‪ .‬אבל כאן הגירוי המקורי היה על סיפי‪ .‬מה שהוצ'קין עשה זה‬
‫לסלק מהתמונה (בנקודות ‪ )F-B‬את המרכיבים שמאפשרים שמירה של‬
‫האמפליטודה‪.‬‬
‫הניסוי הראה שפוטנציאל פעולה מתפשט בעזרת ההתפשטות‬
‫האלקטרוטונית של הזרם‪ ,‬בדומה לגירוי התת סיפי‪ .‬אבל‪ ,‬כמובן שמעל‬
‫נקודה ‪ A‬היה משהו נוסף‪ ,‬שמתחת לנקודה ‪ B‬כבר לא היה אותו ולכן‬
‫אנחנו יכולים לראות דעיכה‪ .‬עדיין אנחנו יכולים לראות את אותו זרם‪-‬‬
‫אותה התפשטות אלקטרוטונית שמקדימה את פוטנציאל הפעולה‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬פוטנציאל הפעולה כבר לא הגיע אבל הזרם התפשט בצורה אלקטרוטונית וברגע שהערעור‬
‫לא חודש‪ ,‬אז ההפרעה הממברנלית הלכה ודעכה עם ההתרחקות מאתר הגירוי‪.‬‬

‫שקופית ‪ :10‬רואים פוטנציאל פעולה שמתקדם באקסון‪ ,‬כאשר לאורך ההתקדמות‬

‫מחוברות שלוש אלקטרודות‪ .‬האלקטרודות מראות לנו שפוטנציאל פעולה זה אירוע‬
‫שהוא קצר בזמן‪ .‬המשמעות לכך‪ ,‬זה שהוא מתקדם לאורך האקסון‪ ,‬אזור אחד‬
‫מעורער בנקודת זמן נתונה‪ ,‬וכשהערעור מתקדם מכיוון גוף התא והלאה (נקודה ‪1‬‬
‫ל‪ ,)2‬אז נקודה ‪ 1‬כבר בדרך לחזור למצב מנוחה‪ .‬כשהערעור מגיע ל‪ 3-‬אז ‪ 1‬כבר‬
‫במצב מנוחה ויכול להיות מוכן לערעור נוסף‪ .‬לכן ‪ ,‬יכול להיות רצף של פוטנציאלי‬
‫פעולה‪ -‬רצף של ספייקים‪.‬‬

‫האיור מימין (מתאר תעלה אחת אך ניתן לדמיין אוכלוסייה של תעלות)‪:‬‬

‫‪ .1‬ניתן לראות את הערעור בצבע אדום וכניסת מטען חיובי פנימה שמתחיל‬
‫להתפשט לכל הכיוונים‪ .‬ההתפשטות הזו של הזרם היא התפשטות‬
‫אלקטרוטונית‪ -‬זו הולכה אלקטרוטונית של הזרם מהצד הפנימי של הממברנה‪.‬‬
‫אם לא היו לי בנקודה הזו ובהמשך מרכיבים שמגיבים לשינוי בפוטנציאל‬
‫הממברנה (במילים אחרות‪ -‬אם לא היו ‪ ,)voltage gated channels‬הערעור‬
‫הממברנלי היה הולך ודועך עם המרחק מנקודת הגירוי הראשוני‪ .‬זה ההבדל בין‬
‫ערעור שמקורו בכניסת זרם ושינוי בפוטנציאל ממברנה שהולך ודועך עם‬
‫המרחק‪ ,‬למה שקורה בפוטנציאל פעולה‪ .‬בפוטנציאל פעולה‪ ,‬הזרם שמתפשט‬
‫יביא לערעור הממברנה בנקודות סמוכות‪ ,‬שבהן יפתחו ‪voltage gated channels‬‬
‫ושוב יכנס זרם‪ ,‬ששוב יתפשט ויגיע לתעלות סמוכות‪ -‬שהודות לשינוי בפוטנציאל‬
 ‫הממברנה גם הן יפתחו‪ .‬כלומר‪ ,‬ההתפשטות היא אלקטרוטונית ‪ ,‬אבל עצם זה שהיא פותחת‬
‫‪ voltage gated channels‬באזורים סמוכים‪ ,‬זה גורם לכניסת זרם וחידוש האמפליטודה של‬
‫העירור‪.‬‬
‫אם ה ‪( cold block‬מהניסוי שביצעו) חסם את התעלה הזו באופן שבו הזרם שנכנס למעלה לא מצליח‬
‫להביא את האזור הזה לערך הסף שלו‪ ,‬אז התעלה הזו כבר לא תיפתח ואז הדעיכה היא דומה לזו‬
‫של גירוי תת סיפי‪ .‬עדיין אפשרי מצב שתהיה הולכה בדילוגים‪ .‬חלק מהסיבה שדילוגים כאלה‬
‫מתאפשרים היא שהדהפולריזציה שאנו צריכים כדי להביא את הממברנה לערך הסף‪ ,‬היא בסה"כ‬
‫‪ 20-30‬מיליוולט (תלוי באיזה תא)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬פוטנציאל הפעולה הוא בסדר גודל של ‪100‬‬
‫מיליוולט‪ -‬זה איזשהו טווח ביטחון שגם אם הוא ידעך בהולכה אלקטרוטונית‪ ,‬עדיין ה‪ 100-‬הזה יישאר‬
‫באזורים יחסית סמוכים‪ .‬אז העוצמה של פוטנציאל הפעולה הוא בטווח ביטחון רציני‪ ,‬שמספיק כדי‬
‫שאם יהיו קלקולים בדרך‪ -‬הפוטנציאל יוכל להביא אזורים סמוכים ואלה שאחריהם לערך הסף‪.‬‬

‫שקופית ‪ :11‬מה שרואים למעלה זה מאין סיכום‪ -‬ההתפשטות‬

‫האלקטרוטונית של הזרם היא מרכיב הכרחי בהולכה של‬
‫פוטנציאל פעולה‪ .‬ניתן לראות את האלקטרודה באזור האדום‬
‫יותר בו נכנס הזרם ורואים התפשטות (הירידה בגוון האדום‬
‫מתייחסת לדעיכה)‪ .‬באיור התחתון‪ -‬מוצג כי למרות הדעיכה‪,‬‬
‫האזורים הסמוכים לאזור הערעור‪ ,‬מגיעים לערך הסף ובהם‬
‫נפתחות תעלות‪ .‬כשהן נפתחות מתחדש הערעור (רואים‬
‫שמתחדש הצבע האדום הכהה)‪ ,‬שיביא בתורו לערעור של‬
‫אזורים סמוכים‪ .‬אז הולכה של פוטנציאל פעולה‪ -‬מורכבת גם‬
‫מההתפשטות האלקטרוטונית של הזרם שנכנס‪ ,‬וגם‬
‫מהפתיחה של תעלות שהן ‪ voltage gated‬באזורים סמוכים‪.‬‬
‫בוודאי שבדוגמאות כאלה בהן לוקחים אקסון ותוקעים אותו‬
‫באמצע‪ -‬אבל גם בנוירונים המוטורים שלנו‪ ,‬פוטנציאל פעולה‬
‫יוצא מאותו ‪ spike initiation zone‬באקסון‪ .‬לכן‪ ,‬נשאלת השאלה‪ :‬אם יש אזור שבו מתפשט‬
‫פוטנציאל פעולה ונפתחות תעלות ‪ -voltage gated‬נכנס זרם‪ ,‬אז למה האדום לא נצבע בחזרה?‬
‫למה ההולכה היא חד כיוונית? אזורים שבהם עבר פוטנציאל הפעולה הם אזורים רפרקטוריים‪ -‬הם‬
‫לא מגיבים‪ .‬הרפרקטוריות היא הבסיס לחד כיווניות של פוטנציאל הפעולה‪ .‬אם נשים אלקטרודה‬
‫באמצע האקסון וניתן ערעור של הממברנה לערך הסף‪ ,‬פוטנציאל הפעולה יתפשט לשני הכיוונים‪.‬‬
‫אבל באזור שבו פוטנציאל הפעולה כבר היה‪ ,‬הממברנה נמצאת בתקופה רפרקטורית‪ .‬מה שמכתיב‬
‫את המהירות שבה הממברנה תגיע לערך הסף ויפתחו תעלות‪ ,‬זה התפשטות של הזרם באופן‬
‫אלקטרוטוני‪ .‬ההתפשטות האלקטרוטונית היא מאוד מהירה (כי היא לא תלויה בגורמים כמו פתיחה‬
‫של תעלות ושינוי מבנה של חלבונים) אבל המגבלה שלה זה שאם ההולכה מתבססת רק עליה‪ -‬זה‬
‫למרחקים קצרים‪ .‬כמה רחוק שהזרם יגיע בצורה המהירה הזו ועדיין יהיה ממנו מספיק‪ -‬הוא יפתח‬
‫‪voltage gated channels‬וכל העסק יתחדש וימשיך לכיוון הטרמינל של האקסון‪.‬‬

‫‪Propagation velocity depends on how fast the membrane ahead‬‬

‫‪of the active region is brought to Vthr‬‬
 ‫‪ - Speed of propagation‬מהירות ההולכה‪:‬‬

‫ג'ונס מולר‪ ,‬טען שאי אפשר יהיה למדוד את מהירות של פוטנציאל פעולה במערכות ביולוגיות‪ .‬תלמיד‬
‫שלו‪ ,‬כעבור פחות מ‪ 20-‬שנה‪ ,‬תיאר בעזרת מערכת יחסית פשוטה את מהירות ההולכה של‬
‫פוטנציאל פעולה‪ .‬הוא עשה זאת בעזרת מערכת פשוטה של עצב ושריר‪.‬‬

‫שקופית ‪ :14‬איור של עצב ושריר המחובר למנוף‪ .‬בקצה המנוף יש עט שיכולה לרשום על נייר‪ -‬עם‬
‫כיווץ השריר המנוף מתרומם ורושם לנו את התגובה המכנית של השריר לגירוי העצבי שהוא קיבל‪.‬‬
‫העיקרון היה‪ ,‬לתת גירוי בנקודה אחת (‪ )s1‬ולמדוד כמה זמן עד לתגובה של השריר‪ .‬לאחר מכן ניתן‬
‫להחזיר את המערכת למצב ההתחלתי ולתת את הגירוי בנקודה אחרת רחוקה יותר מהשריר (‪.)s2‬‬
‫בין שתי הנקודות יש מרחק‪ -‬דלתא ‪ .d‬אם המרחק יותר גדול בתגובה השנייה ייקח יותר זמן עד‬
‫שנראה תגובה של השריר‪ -‬ייקח לשריר עוד זמן להתכווץ‪ .‬ואז ניתן למדוד דלתא ‪ t‬בין ה ‪ X‬של שתי‬
‫הת גובות‪ .‬ממה נובע הפרש הזמן? מכך שלגירוי לקח יותר זמן להתקדם בגירוי הרחוק יותר מהשריר‪.‬‬
‫ניקח את המרחק (דלתא ‪ )d‬ונחלק באותו דלתא ‪ -t‬כך נדע כמה זמן לוקח לגירוי לעבור יחידת מרחק‪-‬‬
‫מהירות הגירוי‪.‬‬

‫שקופית ‪ :15‬אמרנו שמהירות ההולכה תלויה בהולכה האלקטרוטונית‪ ,‬כי הזרם שנכנס פנימה‬
‫מתפשט לאורך הממברנה ומביא לערעור אזורים סמוכים‪ .‬ההתפשטות של הזרם שאחראי להביא‬
‫אזורים סמוכים לערך הסף שלהם‪ -‬תלויה כאמור‪ ,‬בתכונות פסיביות של הממברנה‪ .‬תיארנו את קבוע‬
‫המרחק של הממברנה‪ -‬ככזה שמתאר‪ ,‬איזה מרחק הערעור יעבור כדי שידעך ב‪ 37%-‬מהערך שלו‬
‫בנקודה אפס‪ .‬הדעיכה הזו תלויה בהתנגדויות שגם אותן תיארנו‪ -‬ההתנגדות הממברנלית (דליפת‬
‫מטען)‪ ,‬ההתנגדות האורכית‪.‬‬

‫‪The spread of a current along the membrane is enhanced with low Rl and‬‬
‫‪high Rm‬‬

‫)‪λ =√ (Rm) / (Ri+R0‬‬

‫ניתן לראות שככל שההתנגדות הממברנלית יותר גבוהה אז קבוע המרחק יותר גדול‪ -‬ככל‬ ‫‪‬‬
‫שפחות מטען ידלוף החוצה עם ההתקדמות‪ ,‬יותר מטען יוכל לתרום לערעור ממברנלי ולהביא‬
‫אותם לערך הסף‪.‬‬
‫ככל שההתנגדות האורכית יותר גדולה‪ ,‬פחות מטען יוכל להשפיע באזורים יותר מרוחקים‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫ולכן היא ממוקמת במכנה (כאשר את ההתנגדות החיצונית ניתן להזניח מכיוון שהפנימית חזקה‬
‫יותר)‪.‬‬

‫קבוע מרחק גדול = מהירות הולכה גבוהה יותר‪.‬‬

‫ההשפעה של גודל האקסון על מהירות ההולכה‪ :‬כדי שהולכה מהירה תתאפשר‪ ,‬ישנם פתרונות‬
‫שונים בבעלי חיים שונים‪.‬‬

‫שקופית ‪ :14‬אסטרטגיות אבולוציוניות להגדלת ‪ λ‬ומהירות הפרופגציה‪:‬‬

‫‪ )1‬הגדלת קוטר האקסון‪ -‬בחסרי חוליות (ראינו בדיונון אקסוני ענק)‪.‬‬

‫‪ )2‬עטיפת מיילין‪ -‬פתרון שכמעט באופן בלעדי בחולייתנים‪.‬‬

‫> כיצד עלייה בממדי האקסון (ללא התייחסות לאורך‪ -‬אורך נתון) תשפר את מהירות‬
‫ההולכה של הסיגנל במרחק?‬

‫‪ -‬ניקח אקסון נתון בעל אורך ‪ X‬ורדיוס ‪ ,r‬כך ששטח הפנים שלו (המעטפת) הינו‪ . X·2πr :‬מכיוון‬
‫שאמרנו כי אורך האקסון נתון וקבוע‪ -‬מה שישנה את שטח הפנים הינו הרדיוס ‪ .r‬ההתנגדות‬
‫הממברנלית היא פרופורציונית באופן הפוך לרדיוס‪ .‬אם הרדיוס גדל‪ ,‬ההתנגדות הממברנלית‬
‫יורדת‪ .‬ולמה? מכיוון שבשטח פנים גדול יותר‪ ,‬יש יותר ממברנה ואז יש יותר סיכוי למטען לדלוף‬
‫החוצה‪.‬‬

‫(*) חשוב להדגיש‪ -‬המטען שנכנס לתוך התא הוא יוני נתרן‪ .‬מה שדולף החוצה זה לא יוני נתרן אבל‬
‫זה לא משנה מבחינת הדעיכה של הסיגנל‪ .‬מה שיוצא החוצה אלה יוני אשלגן‪ -‬מה‪.leak channels -‬‬
‫אזורים שבהם לא נפתחו ‪ volted gated channels‬הם עדיין אזורים שבהם המוליכויות של הממברנה‬
‫מתאימות לערכי מנוחה‪ .‬במצב מנוחה‪ ,‬החדירות של הממברנה לאשלגן הרבה יותר גבוהה‪ ,‬אבל‬
‫מחינת הדעיכה של הסיגנל שמקורו בכניסת נתרן‪ -‬זה לא משנה אם מה שיוצר החוצה זה נתרן או‬
‫אשלגן‪ .‬בשני המקרים המשמעות היא שדולף מטען חיובי ובזה נחלשת ההשפעה של כניסת מטען‬
‫חיובי אל תוך התא‪.‬‬

‫אם העלייה בממדים מורידה את ההתנגדות הממברנלית‪ ,‬איך ה‪ λ -‬יכול לעלות? ה‪ λ-‬לא מושפעת‬
‫רק מההתנגדות הממברנלית אלא גם מההתנגדות האורכית‪.‬‬

‫אמרנו ש ה‪ λ-‬משתנה באופן פורפורציוני עם השינוי ברדיוס‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫שטח החתך של האקסון דרכו עוברים מטענים לאורך האקסון מתוארים לפי ‪.πr2‬‬ ‫‪-‬‬
‫ככל שהמימדים של האקסון גדלים‪ ,‬ההתנגדות למעבר דרך האקסון (התנגדות אורכית)‬ ‫‪-‬‬
‫יורדת‪ -‬מכיוון שההפרעה של מטענים בתוך התא נפרסת על שטח גדול יותר‪.‬‬

‫אז לא רק שההתנגדות הממברנלית ירדה בעקבות העלייה בודל האקסון‪ -‬גם ההתנגדות האורכית‬
‫ירדה בעקבות כך‪ .‬יתר על כן‪ -‬ההתנגדות האורכית ירדה באופן פורפורציוני ל‪ .r2 -‬לא משנה כמה‬
‫נגדיל את האקסון‪ -‬עם ההגדלה במימדים שלו‪ ,‬ההתנגדות הממברנלית אמנם יורדת‪ ,‬אבל‬
‫ההתנגדות האורכית יורדת עוד יותר ולכן ‪ λ‬עולה‪.‬‬

‫‪Increase in axon diameter decrease in Ri greater than decrease in‬‬

‫‪Rmincreased λ‬‬
‫אבל! לא כל הפתרונות מושלמים‪ ,‬ועלייה בממדי האקסון מתחילה להוות בעיה כאשר מדובר במבנים‬
‫ומערכות מורכבות‪ -‬ביצורים יותר מורכבים‪ .‬זאת משום‪ ,‬שבנתיב עצבי יכולים לעבור אלפי אקסונים‬
‫אחד ליד השני‪ .‬אם קוטר של כל אחד יהיה גדול‪ ,‬לא יישאר מקום בגוף למרכיבים נוספים (שקופית‬
‫‪.)18‬‬

‫לכן‪ ,‬יש פיתרון אחר בצורה של עטיפת מיילין‪.‬‬

‫שקופית ‪ :Myelinated axons :19‬רואים סדרת סכמות המתייחסות אל עטיפת האקסון‪ -‬חתך‬
‫רוחב באקסון‪ .‬רואים גם את תאי הגליאה (תאי השוואן) שנמצאים לאורך האקסון‪ .‬רואים תא יחיד‬
‫בחתך הרוחב‪ :‬גרעין של תא שוואן‪ ,‬ציטופלזמה ומסביב רואים ממברנה של תא שוואן‪ .‬הממברנה הזו‬
‫עוטפת את הממברנה החיצונית של האקסון‪ .‬לא רק שהיא עוטפת‪ ,‬עם ההתפתחות של התאים‪-‬‬
‫הממברנה מתלפפת סביב האקסון כפי שניתן לראות בצילום‪ .‬העטיפה הממברנלית סביב האקסון‬
‫(עטיפת המיילין)‪ ,‬משפיעה על התכונות הממברנליות (אותו מבנה של ממברנת המיילין וממברנת‬
‫תתא השוואן העוטף אותו‪ .‬העטיפה הגדולה הזו מביאה לעלייה בהתנגדות הממברנלית‪ -‬פחות מטען‬
‫ידלוף החוצה מכיוון שעכשיו יש לא רק ממברנה אחת‪ -‬אלא ממברנה ועוד ממברנה שעוטפת אותה‬
‫בצורה הדוקה‪ .‬בנוסף ההשפעה של תאי שוואן היא לא רק על ההתנגדות הממברנלית‪ ,‬לא רק שהיא‬
‫תקטין דליפה של מטען‪ ,‬היא גם משפיעה על הקיבוליות של הממברנה (או במקרה הזה קיבוליות‬
‫הממברנות כי יש כמה‪ .)..‬תיארנו את הממברנה כקבל הודות לחלק השומני בין הלוחות החשמליים‬
‫(הנוזל החוץ תאי והתוך תאי)‪ .‬במודל הזה‪ -‬המרחק בין האזורים המוליכים הוא לא רק עובי של‬
‫ממברנה אחת (של האקסון) אלא גם עובי הממברנה של תא השוואן המלופפת מסביבו‪ .‬במצב בו יש‬
‫לנו קיבול נמוך יותר של המרכיב הקבלי הזה‪ ,‬מטען יכול להתקדם ולהגיע יותר רחוק לאורך האקסון‪-‬‬
‫פחות מטענים יישארו צמודים לממברנה‪.‬‬

‫שקופית ‪ :20‬חתך אורך באקסון ובתאי שוואן שמלווים אותו‪ .‬ניתן לחלק את מה שרואים באיור לשתי‬
‫קטגוריות‪:‬‬

‫‪ .1‬אזורים שבהם הממברנה של האקסון חשופה לנוזל החוץ תאי‪.Nodes of Ranvier -‬‬
‫‪ .2‬עטיפת מיילין שאינה רצופה‪ -‬מוגבלת לאזורים בהם יש תא שוואן‪ .‬בין תאים אלה קיימים‬
‫הצמתים‪.Nodes of Ranvier -‬‬
‫‪ -‬רק ב‪ Nodes of Ranvier -‬קיימות תעלות ‪ voltage gated‬ששומרות על פוטנציאל הפעולה‪.‬‬
‫בין האזורים הללו ישנה עטיפת מיילין‪ .‬איך בכל זאת מתקדם פוטנציאל הפעולה אם אין את‬
‫התעלות הללו? באזורי ה‪( inter nodes -‬אזורי המיילין)‪ ,‬קיימת התפשטות אלקטרוטונית‪ .‬זה‬
‫נשמע מזר‪ ..‬כי יש דעיכה‪ ,‬אבל ההתפשטות הזו היא הרבה יותר מהירה‪ .‬יש דעיכה אבל‬
‫הערעור הממברנלי הראשוני (אותו ‪ 100‬מיליוולט)‪ -‬כשהוא מגיע לאזורים אלה הוא מספיק‬
‫בקלות כדי להביא את הממברנה ב‪ inter nodes -‬הבא לערך הסף שלה‪ .‬אז הוא מקבל את‬
‫הכינוי שלו של הולכה בדילוגים בגלל הקפיצה מ‪ inter node -‬ל‪ .inter node-‬יתרה מכך‪,‬‬
‫המשמעות של הטווח ביטחון הזה‪ -‬דלתא ‪ V‬שמספיק חזק כדי להתגבר על הדעיכה‪ ,‬הטווח‬
‫ביטחון הוא כזה שגם אם נחסום ‪ Node of Ranvier‬בצומת אחת‪ ,‬זה עדיין יהיה מספיק כדי‬
‫שהממברנה תגיע לערך הסף בצומת הבאה‪ .‬אז אנחנו מתארים הולכה שהיא מהירה הודות‬
‫לדילוגים‪ .‬ישנה משמעות נוספת וחשובה לכך שבאזורי המיילין אין תעלות ‪: voltage gated‬‬
‫הזכרנו שכמעט ואין נוזל חוץ תאי כך שהיחסים בין נוזל חוץ ותוך תאי באזורי מיילין הוא‬
‫שונה‪ ,‬אבל מה קורה בתעלות אלה? נכנס ויוצא מטען‪ ,‬אולם הדגשנו כי למרות שהתא חוזר‬
‫למצב מנוחה‪ ,‬מה שקרה זה שנכנס נתרן ויצא אשלגן לאורך זמן‪ ,‬המצב הזה היה מערער‬
‫את הפרש הריכוזים הכול כך חשוב‪ .‬כדי לשמור על הפרש הריכוזים הזה פועלות ה‪-‬‬
‫‪voltage gated‬וזה כרוך בהשקעה של ‪ .ATP‬כאן אנו רואים מנגנון הולכה לאורך אקסון‪ ,‬שבו‬
‫באזורים לא מבוטלים אין כניסה של נתרן ויציאה של אשלגן‪ .‬ההולכה לא נפגעת מכך כי‬
‫פוטנציאל הפעולה יגיע בדילוגים‪ ,‬אבל היא גם יותר זולה אנרגטית כי לא נכנס נתרן ויוצא‬
 ‫אשלגן על כל מילימטר או מיקרון‪ .‬אלא‪ ,‬אין את השקעת האנרגיה להחזיר את המצב‬
‫לקדמותו‪ .‬אז יש לנו גם חיסכון אנרגטי בהשוואה לאקסון שהוא נעדר מעטיפה כזו‪.‬‬

‫שקופית ‪ :22‬מה שרואים זה מגוון של אקסונים בעולם החי והמשמעות של זה מבחינת מהירות‬
‫ההולכה‪ .‬למטה ישנה טבלה ולמעלה גרף שמתאר את אותו דבר פחות או יותר‪ .‬מהירות ההולכה‬
‫בציר ה‪ Y -‬ושני צירי ‪ .X‬ניתן לראות ציר ‪ X‬אחד שמתייחס לאקסונים עם מיילין ובשחור נוירונים‬
‫בלי מיילין‪ .‬והסיבה שיש שני צירי ‪ X‬היא שיש הבדל של שני סדרי גודל במספרים של כל אחד‬
‫מהם‪ .‬ניתן לראות מהגרף כי לא משנה גם בנוירונים של אקסונים עם מיילין וגם בכאלה ללא‪ ,‬עם‬
‫העלייה בממדי האקסון‪ -‬יש עליה במהירות ההולכה‪ .‬אבל ההבדל הדרמטי‪ -‬מתייחס למספרים‬
‫שרואים בצירי ה‪ . X-‬רואים שהאקסונים ללא מיילין צריכים להיות הרבה יותר גדולים ועדיין‬
‫מהירות ההולכה נמוכה בהשוואה לאקסון עם מיילין ויותר קטן‪ .‬זה מדגיש כמה המבנה של‬
‫הצמתים של תאי השוון הוא בעל חשיבות‪ .‬היא מביאה אזורים יותר מרוחקים לערך הסף שלהם‪-‬‬
‫מאיץ מאוד את ההולכה‪ .‬חיסכון משמעותי בנפח שהמערכת תופסת‪ -‬פי ‪ 100‬יותר דק בהשוואה‬
‫לאקסון בלי מיילין ועדיין מוליך יותר מהר ממנו! יותר כמות של אקסונים יכולה לעבור בשטח‬
‫הרבה יותר קטן‪ .‬בטבלה רואים את מגוון האורגניזמים‪ -‬וזה עוד המחשה לתרומה של המבנה‬
‫הזה‪ -‬גם אקסון הענק המפואר של הדיונון בקוטר של ‪ 500‬מיקרון מייצר מהירות הולכה שאקסון‬
‫של גור חתולים קטן יכול לייצר בלי בעיה‪ .‬אבל‪..‬זה לא אומר שבחולייתנים כל האקסונים הם בעלי‬
‫הולכה מהירה‪.‬‬

‫‪ -Communication between neurons‬תקשורת בין נוירונים‪ /‬בין נוירון לתא‬

‫המטרה‪:‬‬

‫הסיגנל העצבי שיצא מה‪ Spike Initiation zone -‬מגיע אל הטרמינל של האקסון‪ .‬למדנו‬
‫שסיגנל עצבי עובר לאורך הממברנה‪ .‬התא שבו מתפשט הסיגנל והתא הבא‪ ,‬לא חולקים‬
‫ממברנה וצריך פתרון אחר כדי להעביר את הבשורה הלאה‪ .‬המעבר הזה של סיגנל (שעד‬
‫עכשיו דיברנו עליו רק בתוך אקסון אחד)‪ ,‬הוא מעבר מאקסון של נוירון אחד אל תא המטרה‬
‫ומתרחש במבנה שנקרא סינפסה‪.‬‬

‫התא שמעביר את הסיגנל נקרא‪ -‬פרה‪-‬סינפטי‬ ‫‪‬‬

‫התא שמקבל את הסיגנל נקרא פוסט סינפטי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫כשמדברים על סינפסות מדברים על שתי קטגוריות מרכזיות‪:‬‬

‫‪ .1‬הסינפסה החשמלית‪ :‬שקופית ‪ -24‬רואים אלקטרודת זרם שמייצרת ערעור ממברנלי והוא‬
‫נרשם באלקטרודת המתח בתא הפרה סינפטי‪ .‬מה שרואים זה שהזרם הזה יכול להתפשט‬
‫אל התא הבא דרך ‪ gap junctions‬לכן אנחנו יכולים לקרוא ערעור ממברנלי גם בתא הפוסט‬
‫סינפטי‪ .‬הערעור הממברנלי בתא הפוסט סינפטי היה בדרך כלל חלש יותר‪ -‬רק חלק מהזרם‬
‫עובר לתא הפוסט סינפטי‪ .‬ההעברה בסינפסה החשמלית דומה להתקדמות של סיגנל‬
‫לאורך תא אחד‪ .‬בתא הבא הסיגנל‪ ,‬בכפוף לצפיפות ה ‪ voltage gated channels‬יכול לחדש‬
‫את האמפליטודה אבל בגדול יש כאן העברה של סיגנל דרך אותו זרם שגרם לגירוי בתא‬
‫הפוסט סינפטי‪ .‬מכירים דוגמאות שונות למבנה הזה‪ -‬הכרנו את החשיבות של ה‪gap -‬‬
‫‪ junctions‬בשריר הלב; שחלק מהתאים מקבלים דרך סיבי עצב‪ ,‬את הסיגנל מהקוצב‬
‫ומעבירים אותו לתאים סמוכים דרך ה‪.gap junctions -‬‬
‫‪ .2‬הסינפסה הכימית‪( :‬שקופית ‪ -24‬מוצג איור בצד ימין) רואים התייחסות לווסיקולות‬
‫ממברנליות – עם הגעת הסיגנל אל הטרמינל של האקסון‪ ,‬ישתחררו המולקולות שבתוך‬
‫הווסיקולות‪ .‬הווסיקולות יתאחו עם אזורים מסוימים בממברנה של התא הפרה‪ -‬סינפטי‬
‫והתוכן שלהן יישפך לחלל הסינפסה והנוירו טרנסמיטורים האלה ישפיעו על התא הפוסט‬
‫סינפטי‪ .‬ההעברה תהיה כימית למרות שהסיגנל שהגיע מהאקסון היה חשמלי‪ ,‬ההשפעה‬
‫הכימית הזו תתורגם בתא הפוסט סינפטי‪.‬‬

‫‪ -Electrical‬התייחסות לשתי צורות של סינפסות חשמליות‪:‬‬ ‫שקופית ‪synapses :25‬‬

‫הנפוצות יותר אלה סינפסות שלא מעדיפות כיוון מסוים‪ .‬אם יש סיגנל באמפליטודה נתונה‬ ‫‪-‬‬
‫בתא ‪ ,A‬הוא יעבור לתא ‪ B‬ואם הגירוי ניתן בתא ‪ -B‬הוא יעבור באותו אופן לתא ‪.A‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬יש סינפסות דוגמת שתי אלו שאנו רואים מוצגות באיור על ידי שני תאים ( ‪A‬‬ ‫‪-‬‬
‫ו‪ )B-‬והקשר ביניהם‪ :‬זהו מצב בו אם אנו נותנים את הזרם לתא ‪ A‬ורושמים את ההשפעה‬
‫של הזרם על פוטנציאל הממברנה בתא ‪ A‬ובתא ‪ -B‬נראה מצב שבו זרם שיינתן בתא ‪A‬‬
‫יעבור לתא ‪( B‬כמעט באותה אמפליטודה)‪ ,‬ואם ניתן את הזרם בתא ‪ -B‬ההשפעה על תא ‪B‬‬
‫ניכרת אבל ההשפעה על תא ‪A‬כמעט ולא‪ .‬כלומר‪ ,‬רואים מצב בו המעבר מ ‪ A‬ל‪ B -‬הוא יותר‬
‫חזק מהמצב ההפוך‪.‬‬

‫הסינפסות החשמליות הן הרבה יותר מהירות מסינפסות כימיות כלשהן‪ .‬היות וכל מה שנדרש‬
‫בסינפסה הזו‪ ,‬זה שיהיו פתחים בין שתי תאים סמוכים‪ .‬יש לכך גם חיסרון‪ -‬ההעברה היא מאוד‬
‫מוגבלת ולא יכולה להיות מגוונת מאוד‪ .‬אם יש זרם לכיוון מסוים בתא הפרה‪ -‬סינפטי‪ ,‬פוטנציאל‬
‫הממברנה הפוסט סינפטי והפרה סינפטי תהיה מאוד דומה‪ .‬בסינפסה הכימית לעומת זאת ההעברה‬
‫היא יותר איטית (כי ראינו שזה תהליך מורכב) אבל אפשרויות הגיוון הן רבות‪ -‬סינפסה כימית יכולה‬
‫להיות או אקסיטטורית או אינהיביטורית‪ .‬כלומר היא יכולה להאיץ את הסיגנל או לעקב את התא‬
‫הפוסט סינפטי‪ .‬אז הסינפסה החשמלית היא מהירה ומאוד נחוצה באיברים מסוימים כמו הלב או‬
‫ברקמות מסוימות של שריר חלק שם התאים צריכים לעבוד יחד‪ .‬אבל הדלות במגוון של הסיגנלים‬
‫האפשריים‪ ,‬יכולה להוות הסבר למה הסינפסות האלה פחות נפוצות‪.‬‬

‫‪ -Chemical synapses‬סינפסות כימיות‪:‬‬

‫שקופית ‪ :27‬מספר שלבים לתהליך המתרחש בסינפסה‪-‬‬

‫שלב ‪ :a‬הסינפסה במצב מנוחה‪ .‬סידור הטענים הוא כפי שאנו מכירים אותו במצב מנוחה‪ -‬מינוסים‬
‫בפנים ופלוסים בחוץ‪ .‬רואים גם את הווסיקולות הממברנליות‪ .‬על גבי הממברנה של התא הפוסט‬
‫סינפטי‪ ,‬רואים רצפטורים ספציפיים לאותו נוירו‪ -‬טרנסמיטור‪.‬‬

‫שלב ‪ :b‬רואים בצהוב פוטנציאל פעולה שמתקדם לאורך האקסון‪ .‬רואים את היפוך המטענים‪ -‬עוד‬
‫אינדיקציה לכך שיש ערעור ממברנלי‪ .‬ישנה גם התייחסות לסידן‪ :‬ריכוז הסידן החוץ תאי נמוך באופן‬
‫יחסי למומסים אחרים‪ ,‬אבל הוא עדיין גבוה לאין שיעור מריכוז הסידן התוך תאי‪ .‬ישנה חשיבות רבה‬
‫להפרש ריכוזים זה‪ ,‬כיוון שעם השינוי במוליכות הממברנה לסידן‪ ,‬הסידן יכנס פנימה‪ .‬הסידן מהווה‬
‫טריגר להרבה תהליכים תוך תאיים (למסלולי סיגנלים תוך תאיים)‪ ,‬כאן אנו רואים אחד מהם‪.‬‬

‫שלב ‪ :c‬סידן שנכנס לתוך הטרמינל של האקסון‪ ,‬הוא הטריגר לתנועה של הווסיקולות אשר התאחו‬
‫עם הממברנה של התא הפרה סינפטי‪ .‬הנוירו טרנסמיטור נשפך לחלל הפרה סינפטי‪.‬‬

‫שלב ‪ :d‬הנוירו טרנסמיטור נקשר לרצפטור‪ .‬איך הסיגנל הכימי יכול להפוך לסיגנל חשמלי בתא‬
‫הפוסט סינפטי? פוטנציאל חשמלי מדדנו בצורה של שינוי בפוטנציאל הממברנה‪ .‬מה שיגרום לשינוי‬
‫בפוטנציאל הוא שינוי בזרם‪ -‬יכול להיות הגברה של הזרם או החלשה של הזרם‪ -‬אם נחסמות תעלות‬
‫עבורו‪ .‬שינוי בזרם יתורגם לפוטנציאל ממברנה בתא הפוסט סינפטי‪ .‬זה מה שאמורים לעשות הנוירו‬
‫טרנסמיטורים‪ -‬הם יקשרו לרצפטור ויגרמו שם לשינוי בתכונות הממברנליות (שינוי שיכול להיות מאוד‬
‫קצר בזמן)‪ -‬שינוי במוליכות ולכן גם בזרם ובפוטנציאל‪.‬‬

‫שקופית ‪ :28‬הניסוי של אוטו לוי‪ .‬הראשון שגילה מעורבות של איזושהי מולקולה כימית בהעברה‬
‫עצבית (מה שהיום נקרא הנוירו טרנסמיטור)‪ .‬הנוירוטרנסמיטור שהוא גילה היא אצטיל כולין‪ .‬סדרת‬
 ‫הניסויים שלו כללה לקיחה של נוזל מלב אחד של צפרדע וטפטוף שלו על לב אחר‪ -‬שחזור של‬
‫ההשפעה של אותו גורם שהשפיע על הלב הראשון‪ ,‬גם על הלב השני‪.‬‬

‫באיור‪ ,‬רואים בשחור את עצב הואגוס (אחד העצבים הקרניאלים)‪ ,‬ושני לבבות‪ .‬הואגוס מחובר ללב‬
‫הראשון‪ ,‬כך שאם נותנים גיורי לואגוס קצב הלב יורד‪ -‬המחשה לכך בגרף מתחת לציור המראה כי‬
‫נוצר מרווח בין הספייקים לאחר גירוי הנוירון משמע האטה בקצב הלב‪ .‬אוטו לוי לקח את התמיסה‬
‫סביב הלב לאחר הגירויים הללו וטפטף אותה על לב שלא היה מחובר לואגוס‪ -‬לא היה חשוף לגירוי‬
‫חשמלי (כך הוא יכול לדעת בוודאות האם גירוי כימי ישפיע על הלב הבא)‪ .‬הוא השיג את אותו אפקט‬
‫שקרה בלב הראשון‪ ,‬גם בלב השני‪ .‬אז הניסוי הוכיח כי אכן יש מעורבות של גורם כימי‪.‬‬

‫> סינפסת עצב שריר בחולייתנים היא הדוגמא השכיחה ביותר למה שקוראים‪ -‬סינפסה מהירה‪/‬‬
‫סינפסה ישירה‪ .‬ניתן שוב לחלק את הסינפסות לשתי קטגוריות‪ -‬סינפסות מהירות‪ ,‬ואיטיות‪ /‬בלתי‬
‫ישירות‪.‬‬

‫שקופית ‪ :29‬המחשה לסינפסה ישירה‪ :‬רואים את הטרמינל של האקסון עם הווסיקולות של‬

‫הנוירוטרנסמיטור‪ ,‬ואת האיחוי של הווסיקולות הללו עם הממברנה של הטרמינל‪ .‬הנוירו טרנסמיטור‬
‫יוצא אל החלל הסינפטי‪ .‬בסינפסות המהירות הנוירוטור מסונתז בטרמינל של האקסון ולא בגוף התא‪.‬‬
‫השחרור של הנוירוטרנסמיטור הוא בנקודות מסוימות! הווסיקולות לא מגיעות לטרמינל באופן‬
‫אקראי אלא לאזורים שנקראים ‪ active zones‬ושם יש אקסוציטוזיס של התכולה של הוסיקולות אל‬
‫החלל הסינפטי‪ .‬רואים גם את ה‪ voltage gated calcium channels-‬לציון החשיבות של סידן בתהליך‪.‬‬
‫התעלות האלה יפתחו כשיגיע סיגנל חשמלי אל הטרמינל של האקסון ואז הסידן ייכנס פנימה‪.‬‬
‫בסינפסה המהירה‪ -‬הנוירוטרנסמיטור נקשר לרצפטור פוסט סינפטי שהוא גם תעלת היונים‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫קשירת הנוירוטרנסמיטור פותחת תעלה ברצפטור עצמו‪ .‬ברגע שנפתחות התעלות‪ -‬המשמעות היא‬
‫שינוי במוי לכות הממברנלית‪ .‬ואם יש שינוי במוליכות הממברנלית לחלקיקים שהממברנה לא נמצאת‬
‫בפוטנציאל שיווי המשקל עבורם‪ -‬הרי שיהיה זרם‪.‬‬

‫> זרם פוסט סינפטי נקרא‪ .Post synaptic current (PSC) -‬הוא יגרום לשינוי בפוטנציאל שיקרא ‪Post‬‬
‫)‪.synaptic potential (PSP‬‬

‫(*) הנוירוטרנסמיטור יכול לגרום לדה פולריזציה ויכול גם לגרום להיפר פולריזציה‪ -‬זה תלוי איזה‬
‫תעלות הוא פותח‪.‬‬

‫הדגשה‪ :‬הנוירוטרנסמיטור בסינפסה הכימית המהירה‪ -‬מיוצר בטרמינל של האקסון‪ ,‬אחרי שהוא‬
‫יוצא לחלל הסינפטי הוא נקשר לרצפטור בממברנה הפוסט סינפטית ושם הוא פותח תעלת יונים‬
‫שהיא עצמה חלק מהרצפטור‪ .‬אנחנו נראה שבהעברה הכימית האיטית זה לא המצב‪...‬‬

‫‪Fast (direct) transmission:‬‬

‫‪• NT synthesized in terminals, and stored in vesicles‬‬
‫‪• NT are released from active zones by exocytosis to the synaptic cleft‬‬
‫‪• NT act on ligand-gated postsynaptic channels‬‬
‫‪• NT affect post-synaptic cells by producing psc, thus changing psp‬‬

‫שקופית ‪ :30‬סינפסה כימית איטית‪ -‬מצד ימין רואים המחשה של ההבדל בין הסינפסה הכימית‬
‫האיטית למהירה‪ .‬הנוירוטרנסמיטורים בהעברה איטית הם בדרך כלל מולקולות יותר גדולות שחלקן‬
‫מסונטזות בגוף התא ונעות עם הוסיקולות לאורך האקסון אל הטרמינל‪ .‬עוד רואים כי קשירת הנוירו‪-‬‬
‫טרנסמיטור אל הרצפטור בתא הפוסט סינפטי‪ ,‬לא פותחת תעלות ברצפטור אלא‪ ,‬הקשירה הזו‬
‫מפעילה איזשהו מנגנון סיגנלים תוך תאי בתא הפוסט סינפטי שישפיע עליו‪ .‬הוא יכול להשפיע גם‬
‫בצורה של פתיחת תעלות‪ :‬רואים באיור התייחסות באופן כללי לאפקטור (האפקטור הזה יכול להיות‬
 ‫גם מסלול תוך תאי שההשפעות שלו מגוונות)‪ -‬והאפקטור יכול להיות גם תעלת יונים‪ .‬אבל תעלה זו‬
‫תיפתח בעקבות זה שהנוירוטרנסמיטור נקשר לרצפטור ובעקבות זאת‪ ,‬שופעל חלבון (‪)G Protein‬‬
‫ואחת או יותר מהתת יחידות של חלבון זה‪ -‬יכולה להשפיע על מסלולים שונים בתא הפוסט סינפטי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הקשירה של הנוירוטרנסמיטור אל הרצפטור היא שלב ראשון בשרשרת של תהליכים פוסט‬
‫סינפטיים‪ .‬במקרה הפשוט ביותר‪ ,‬האפקטור הזה יהיה תעלת יונים ואז בעקבות ההשפעה על אותה‬
‫תעלת יונים‪ ,‬משתנה הזרם הפוסט סינפטי כך שיהיה שינוי בפוטנציאל הממברנה (אבל זה בהחלט‬
‫לא מוגבל רק להשפעות האלה)‪ .‬השם הכללי לרצפטורים הללו הוא ‪GPCR- G Protein coupled‬‬
‫‪receptor‬‬

‫‪Slow (indirect) transmission:‬‬

‫‪• Typically larger NTs synthesized and packed in the soma (biogenic‬‬
‫)‪amines; neuropeptides‬‬
‫‪• Binding to receptors in the post-synaptic membrane activates signaling‬‬
‫‪pathways which modify ion channels activity‬‬
‫)‪• Some neurons produce both kind of transmission (typically 2 NTs‬‬

‫שקופית ‪ Neuro-muscular junction :31‬סינפסת עצב שריר ( ‪motor endplate, motor‬‬

‫‪ -)terminal‬המוכרת ביותר‪ :‬רואים את הסינפסות מצד שמאל בצביעה ומצד ימין במיקרוסקופ‬
‫אלקטרונים‪ .‬רואים שעל כל סיב שריר (כל תא)‪ ,‬יש סינפסה אחת‪ -‬כמובן נוירון מוטורי אחד יכול‬
‫לעצבב דרך קשרים סינפטיים מספר רב של סיבי שריר‪ .‬מצד ימין רואים למטה את התא הפוסט‬
‫סינפטי‪ -‬תא השריר‪ ,‬ואת הסינפסה של האקסון עם ווסיקולות רבות‪ .‬הווסיקולות יצאו עם קבלת‬
‫הסיגנל המתאים אל החלל הסינפטי‪ ,‬יקשרו לרצפטור מתאים בתא הפוסט סינפטי ויפעילו את‬
‫השריר‪.‬‬

‫שקופית ‪ :32‬התא הפרה סינפטי למעלה‪ -‬שוב המחשה למבנה של השרירים שמאוגדים‪ ,‬וההסתעפות‬
‫של האקסון לטרמינלים רבים שיכולים להגיע לסיבי שריר שונים‪ .‬מצד ימין אנו רואים הגדלה של‬
‫המבנה‪ -‬טרמינל של אקסון עם הוסיקולות שאגורות בתוכו‪ .‬עם קבלת הסיגנל (כניסה של סידן)‬
‫הווסיקולות ינועו לכיוון ה‪( active zones -‬האזור שבו הן יתאחו עם ממברנה)‪ .‬מול ה‪active zones -‬‬
‫יש כפלים בממברנה של התא הפוסט סינפטי ‪ Junctional folds‬כדי להגדיל את שטח הפנים של‬
‫הממברנה שעליה מצויים הרצפטורים‪ .‬הנוירוטרנסמיטור יוכל להיקשר למספר יותר גדול‬
‫שלרצפטורים הודות לכפלים הללו ובכך‪ ,‬לעשות אופטימיזיה של ההעברה‪.‬‬

‫שקופית ‪ -Synaptic potentials :33‬רואים סיב שריר (מפוספס) וסינפסה שנראית כמו שלולית‬
‫‪ .‬את האקסון מגרים לצורך העברת סיגנל לתא הפוסט סינפטי ואת ההשפעה על התא הפוסט‬
‫סינפטי ניתן למדוד בעזרת אלקטרודה‪ .‬זה מראה עיקרון שהוא כלל עבור סינפסת עצב שריר עבור‬
‫החולייתנים‪ -‬פוטנציאל פעולה פרה סינפטי (שיוצא בנוירון המוטורי)‪ ,‬גורם לפוטנציאל פעולה‬
‫בממברנה הפוסט סינפטית‪ .‬זוהי סינפסה שיוצאת מהכלל במובן הזה! המשמעות של זה‪ ,‬זה שלא‬
‫משנה איפה נתקע את האלקטרודה‪ -‬לא משנה כמה רחוק מהסינפסה‪ ,‬נראה אמפליטודה באותו‬
‫גודל‪ ,‬היא לא דועכת עם המרחק‪ .‬אבל‪ -‬אם נשים את האלקטרודה מספיק קרוב לסינפסה‪ ,‬נראה את‬
‫אותה אמפליטודה של פוטנציאל פעולה‪ ,‬אבל יחד אתה אנחנו יכולים לראות עוד מרכיב סביב‬
‫הפוטנציאל הפוסט סינפטי‪ .‬אנחנו לא רואים את אותו מרכיב בהמשך‪ -‬אלא רק קרוב לסינפסה‪ .‬לשינוי‬
‫הזה שמקדים את פוטנציאל הפעולה‪ ,‬אנו קוראים‪ .End Plate Potential -‬זהו פוטנציאל מקומי באזור‬
 ‫של הסינפסה לכן לא רואים אותו בהמשך‪ .‬מהו אותו ‪ ?End Plate Potential‬קשה לבודד אותו‪..‬אבל‬
‫ניתן להחליש אותו על ידי רעלן‪.‬‬

‫שקופית ‪ :35‬דוגמא לרעלן שמשפיע על הרצפטור לאצטיל כולין הנקרא כוררה ומופק ממקור צמחי‪.‬‬
‫בע זרת ריכוז מתאים של רעלן זה‪ ,‬ניתן לגרום לחסימת רצפטורים של אצטיל כולין (‪ .)Ch‬הכוררה‬
‫נחשב לאנטגוניס‪ -‬נקשר לרצפטור ולא מפעיל אותו אלא חוסם אותו‪ .‬כך ניתן לגרום לזה שה‪End -‬‬
‫‪ Plate Potential‬יהיה יותר נמוך ואז לא ייווצר פוטנציאל פעולה‪ .‬אם פוטנציאל הפעולה נוצר כתוצאה‬
‫מקשירה של אצטיל כולין לרצפטור שלו‪ ,‬ודה‪ -‬פולריזציה של הממברנה שמתורגמת לפוטנציאל‬
‫פעולה‪ ,‬עכשיו אנו מכניסים גורם שמתחרה עם האצטיל כולין ואז פחות ממנו נקשר לרצפטור ויש‬
‫פחות זרם פוסט סינפטי‪ .‬מצב זה‪ ,‬יגרום לדה פולריזציה נמוכה כך שהממברנה הפוסט סינפטית לא‬
‫מגיעה לערך הסף ולא ייקרא שום ערך באלקטרודה‪ .‬יש כאן דרך לבודד את ה‪End Plate Potential -‬‬
‫מה שהיה בלתי אפשרי ללא הכוררה בגלל התכונות של הסינפסה‪ .‬בנוסף‪ ,‬רואים כאן שהפוטנציאל‬
‫הזה‪ -‬אין לו את התכונות של פוטנציאל פעולה‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא לא מתפשט לאורך הממברנה מבלי‬
‫לדעוך (אם נשים אלקטרודה מספיק רחוק‪ ,‬לא נראה סימן ל‪ .)End Plate Potential -‬זה מתאים לזה‬
‫שלא ראינו בפוטנציאל פעולה שמדדנו רחוק את הגבעה הזו‪.‬‬

‫התעלות שנפתחות כתוצאה מקשירה של נוירוטרנסמיטור‪ ,‬הן לא ‪ ,voltage gated‬הן ‪ligand‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ .gated‬הליגנד הוא הנוירוטרנסמיטור במקרה הזה‪ ,‬אז נצטרך להפריד בין הזרם שהוא‬
‫תוצאה של קשירת הליגנד לרצפטור‪ -‬יהיה זרם הפוסט סינפטי‪ .‬זרם זה יגרור שינוי‬
‫בפוטנציאל הפוסט סינפטי (‪ .)EPP‬אם ה‪ EPP -‬יביא את הממברנה לערך הסף‪ -‬יפתחו‬
‫‪ voltage gated‬ואז יהיה פוטנציאל פעולה‪.‬‬

‫שקופית ‪ :36‬הפוטנציאל הפוסט סינפטי (‪ )EPP‬הוא לא פוטנציאל פעולה והא לא שומר על‬
‫האמפליטודה של המרחק‪ .‬רואים מערכת ניסויית בה תוקעים אלקטרודה במרחקים שונים‬
‫מהנקודה בה התקבל הערעור הממברנלי‪ .‬ככל שנרחיק את האלקטרודה מהסינפסה‪ ,‬אנו רואים‬
‫דעיכה של הפוטנציאל‪ .‬אנו מכירים את זה מפוטנציאל מקומי‪ -‬מדורג‪ .‬כלומר‪ ,‬ה‪ EPP -‬הוא ערעור‬
‫ממברנלי שהולך ודועך עם המרחק מהסינפסה‪ .‬הזרם שנכנס אל תוך התא בסינפסת עצב שריר‬
‫הוא זרם שמתפשט כמו שלמדנו באופן אלקטרוטוני לאזורים סמוכים‪ .‬מה הוא יעשה באזורים‬
‫אלה? זה תלוי מה יש שם‪...‬בסינפסת עצב שריר של חולייתנים ההשפעה האלקטרוטונית של‬
‫הגירוי הראשוני הכימי‪ ,‬היא כזו שמשפיעה על אזורים סמוכים שיכולים להגיב לאותו סיגנל על ידי‬
‫יצירת פוטנציאל פעולה‪ .‬זה כמובן‪ ,‬מחייב המצאות של תעלות ‪ voltage gated‬באזורים הסמוכים‬
‫לסינפסה שיהפכו אותה ליותר אקסיטבילית‪ .‬אם לא היו שם תעלות מסוג זה‪ ,‬שיאפשרו את‬
‫הכניסה המסיבית של נתרן‪ ,‬הסיגנל הזה ילך ויידע עם המרחק ולא יהיה פוטנציאל פעולה פוסט‬
‫סינפטי‪.‬‬

‫‪A change in Vm is caused by changes in membrane permeability and‬‬

‫)‪flow of ions across the membrane- postsynaptic current (psc‬‬
‫הזרם הפוסט סינפטי (‪:)Synaptic current‬‬

‫שקופית ‪ :38‬בתא הפרה סינפטי ראינו שיש תגובה לסיגנל החשמלי על ידי שחרור של גורם כימי‪,‬‬
‫בתא הפוסט סינפטי אנו יודעים שההגעה של אותו גורם כימי יוצרת שינוי בפוטנציאל‪ .‬מה שעדיין‬
‫חסר‪ -‬זה מהו הזרם הפוסט סינפטי‪ .‬ניתן לראות תוצאות של ניסויים‪ -‬גם מזכירות את התכונות‬
‫החשמליות הפסיביות של הממברנה‪ -‬רואים את היחס בין הזרם הנמדד במערכת ‪voltage‬‬
‫‪ clamp‬לבין השינוי בפוטניאל‪ .‬אנו יכולים עוד ללמוד שהזרם הפוסט סינפטי הוא מאוד קצר בזמן‪-‬‬
‫יותר קצר מאשר ההשפעה על פוטנציאל הממברנה‪ .‬זה מזכיר קצת את מה שקורה עם התעלות‬
‫תליות מתח של הנתרן‪ -‬אחרי פתיחת התעלות הן נסגרות דיי מהר (אינאקטיבציה)‪ .‬כשהמערכת‬
‫אינה בקלפמינג ניתן לראות שהשינוי בפוטנציאל יותר ממושך‪.‬‬
 ‫איור מסכם ‪ -‬לתרגום האירוע הפרה סינפטי לפוטנציאל הפעולה בתא הפוסט סינפטי‪:‬‬

‫ההתקדמות של הסיגנל החשמלי בנוירון המוטורי והגעה של פוטנציאל הפעולה לטרמינל‬ ‫‪-‬‬
‫של האקסון‪.‬‬
‫כניסה של סידן דרך ‪ voltage gated calcium channels‬לאקסון‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫תנועה של הווסיקולות לאזורים הפעילים והשחרור של הנוירוטרנסמיוטור לחלל הסינפסה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫קשירה שלו לרצפטורים‪ ,‬שגורמת לזרם (‪ )PSC‬המוביל לשינוי בפוטנציאל הממברנה (‪.)EPP‬‬ ‫‪-‬‬
‫בסמוך לסינפסה‪ ,‬מצויות ה‪ voltage gated sodium channels -‬שיפתחו בעקבות הדה‬ ‫‪-‬‬
‫פולריזציה של הממברנה‪.‬‬
‫יועבר פוטנציאל פועלה בתא השריר‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫דבר נוסף‪ :‬בתוך הסינפסה פועלים אנזימים כדי לסלק את הנוירוטרנסמיטור מהחלל הסינפטי‪.‬‬
‫הנויורוטרנסמיטור כל הזמן מפורק על ידי מערכת אנזימטית זו (חלק ממנו יכול להיות ממוחזר)‪ .‬כדי‬
‫שהעברה הסינפטית תהיה מדויקת‪ -‬צריך שהסינפסה תחזור למצב מנוחה מהר‪ .‬במצב בו יש כל‬
‫הזמן ריכוז של נוירוטרנסמיטור בחלל‪ -‬הסינפסה לא תתפקד‪ ,‬ממש כמו שהוא יהיה כל הזמן קשור‬
‫לרצפטור‪.‬‬

‫שקופית ‪ -Postsynaptic Vm :39‬הזרם הפוסט סינפטי הנו זרם משותף לנתרן ואשלגן‬
‫שעוברים בכיוונים מנוגדים דרך אותה תעלה‪ .‬הם עוברים בהתאם לגרדיאנט‪ -‬כל אחד עבורו‪ .‬לכן‬
‫ברור לנו‪ ,‬שאם ההשפעה הפוסט סינפטית היא לכיוון של דה פולריזציה‪ ,‬הכניסה של נתרן פנימה היא‬
‫הרבה יותר משמעותית מהיציאה של אשלגן החוצה‪ .‬שינוי בפוטנציאל הממברנה הפוסט סינפטית‪,‬‬
‫ממצב של מנוחה כמובן משפיע על הסיכוי שהממברנה הנתונה תגיע לערך הסף שלה‪ .‬אם יש‬
‫ממברנה שנמצאת בפוטנציאל מנוחה‪ ,‬יש ערך פחות שלילי מפוטנציאל המנוחה שהוא ערך הסף של‬
‫הממברנה‪ -‬כל שינוי שאני אעשה בפוטנציאל הממברנה מפוטנציאל המנוחה שלה‪ ,‬עלול להעלות או‬
‫להוריד את הסיכוי שהממברנה תגיע לערך הסף‪ .‬יש איזשהו דלתא שצריך להתגבר עליו בין‬
‫פוטנציאל הממברנה לפוטנציאל הסף‪ -‬אם אני אשנה את פוטנציאל הממברנה מפוטנציאל המנוחה‬
‫שלה לכיוון השלילי אז אני אגדיל את הדלתא הזו‪ .‬כלומר השינוי בפונציאל הממברנה‪ ,‬השפיע על‬
‫הסיכוי להגיע לערך הסף‪ .‬ההגדרה מהו סיגנל מעקב ומהו סיגנל אקסיטטורי‪ -‬מתייחסת להשפעה על‬
‫הסיכוי להגיע לערך הסף‪ .‬סיגנל שיעלה את הסיכוי להגיע לערך הסף הוא סיגנל אקסיטטורי‪.‬‬
‫וסיגנל שיקטין את הסיכוי של הממברנה להגיע לערך הסף הוא סיגנל אינהיביטורי‪ -‬מעכב‪.‬‬

‫מה ישפיע על הכיוון והאמפליטודה של הסיגנל הפוסט סינפטי לשינוי בפוטנציאל? את זה אנחנו‬
‫מכירים מחוק אוהם‪ .‬אנחנו יודעים שהזרם על פני הממברנה מושפע מהמוליכות שלה‪ -‬כמה תעלות‬
‫יפתחו בתגובה לאותו סיגנל‪ .‬ואנחנו יודעים שאם יעבור ובאיזה מידה יעבור מומס דרך התעלות‪ -‬תלוי‬
‫במרחק של פוטנציאל הממברנה מפוטנציאל שיווי המשקל עבור אותו מומס‪ .‬אם פוטנציאל הממברנה‬
‫יהיה שווה לפוטנציאל שיווי המשקל עובר אותו חלקיק‪ -‬גם אם יפתחו כל התעלות עבורו‪ ,‬לא היה זרם‬
‫נטו ולא יהיה לו השפעה על הפוטנציאל‪ .‬אז מה תהיה ההשפעה על הממברנה (דה פולריזציה או‬
‫היפר פולריזציה)‪ -‬תלוי איזה תעלות יפתחו וכמה מהם‪.‬‬

‫באיור ניתן לראות סינפסה של התא הפרה סינפטי ואת גוף התא והדנדריטים של התא הפוסט‬
‫סינפטי‪ .‬רואים פוטנציאל מנוחה של התא הפוסט סינפטי‪ .‬ערך הסף זה הקו השחור המקוקו‪ -‬רואים‬
‫גירוי שמוביל ל ‪ –EPSP‬פוטנציאל פוסט סינפטי אקסיטטורי‪ .‬ה‪ EPSP-‬הזה נמוך בכדי להביא את‬
‫הממברנה לערך הסף‪ .‬זאת לא סינפסת עצב שריר בחולייתנים! כאן נכנסת שוב המשמעות של קבוע‬
‫הזמן‪ :‬כשנותנים סדרה של גירויים ברצף‪ ,‬אם קבוע הזמן יותר איטי‪ -‬אז שניתן הגירוי הבא עדיין‬
‫נשאר מהגירוי הנוכחי‪ .‬רואים בסכמה סדרה של ‪ 4‬גירויים‪ .‬הזרם הוא תופעה הרבה יותר מהירה‬
‫מהפוטנציאל בגלל התכונות הפסיביות של הממברנה‪ .‬אז אם יהיה לי אירוע של זרם נוסף‪ -‬ההשפעה‬
‫על הפוטנציאל של הממברנה מתחילה מנקודה יותר גבוהה‪.‬‬
 ‫מצד ימין רואים סינפסה אינהיביטורית‪ -‬ההעברה הסינפטית בה גורמת להיפר פולריזיציה של‬
‫הממברנה הפוסט סינפטית‪-‬לכן היא בהכרח סינפסה מעכבת‪ .‬אבל‪ ,‬לא כל דה פולריזציה‬
‫אקסיטטורית היא מעוררת (נראה בהמשך)‪.‬‬

‫התכונות של ה‪ : PSC‬למרות שבעזרת וולטג' קלמפינג אנו ראינו שאפשר ללמוד על התכונות של‬
‫זרמים‪ ,‬יש חשיבות גם להשפעה של זרמים כאלו על פוטנציאל הממברנה ועד איזה פוטנציאל הזרם‬
‫יכול להשפיע‪ .‬לכן נעשה שימוש במערכת נוספת שהיא לא מקבעת את פוטנציאל הממברנה היות‬
‫ואם אני יוצר קלמפינג אני לא רואה איך הזרם משפיע על הפוטנציאל‪ .‬נעשה שימוש במקור זרם‬
‫חיצוני כדי להביא את הממברנה לערך מסוים של פוטנציאל (נותנים רק גירוי ראשוני) ואז אפשר‬
‫לעקוב אחר הזרם ואיך הוא ישנה את פוטנציאל הממברנה‪.‬‬

‫נתחיל עם חלקיק אחד‪ :‬ראינו את המשוואה של חוק אוהם בצורה שבה הדגמנו‪ ,‬שהזרם של‬ ‫‪‬‬
‫חלקיק מסוים שעובר על פני הממברנה‪ ,‬תלוי במוליכות הממברנלית עבור חלקיק זה ובהפרש‬
‫בין פוטנציאל על הממברנה לבין פוטנציאל שיווי המשקל עבור אותו חלקיק‪.‬‬

‫)‪I x = gx (Vm-Ex‬‬
‫אם נשנה את מוליכות הממברנה עבור חלקיק ‪( X‬נפתח תעלות ליגנד)‪,‬הוא יתחיל לעבור דרכה‪ .‬כמה‬
‫יעבור? זה תלוי בהפרש בין פוטנציאל הממברנה הנוכחי‪ ,‬לפוטנציאל שיווי המשקל עבור אותו חלקיק‪.‬‬
‫במידה וכמות הנוירוטרנסמיטור קבועה‪ -‬ה‪ gx -‬יישאר אותו דבר‪ -‬אותה השפעה על המוליכות‪ .‬במידה‬
‫ונגרום לפוטנציאל ‪ Vm‬להתקרב לערך ה‪ Ex -‬אז אנו מתקרבים לערך שיווי המשקל עבור אותו‬
‫חלקיק‪ -‬דבר שיקטין את הזרם שלו‪ .‬כלומר‪ ,‬התקרבתי לפוטנציאל שיווי המשקל אותו חלקיק‪ ,‬אם‬
‫הממברנה תהיה בפוטנציאל השווה ל‪ Ex -‬אז גירוי שיינתן לא יגרום לתגובה בתא הפוסט סינפטי‪.‬‬
‫אם ניקח את פוטנציאל הממברנה לערך יותר חיובי‪ -‬ניפתח את התעלות בעזרת אותו גירוי עצבי ואני‬
‫מקבל שינוי בפוטנציאל לכיוון ההפוך‪ -‬היפר פולריזציה ‪ .‬לכן‪ ,‬אנו רואים כאן שהכיוון של האמפליטודה‬
‫בממב רנה הפוסט סינפטית תלוי באיזה צד נמצא פוטנציאל הממברנה מפוטנציאל שיווי המשקל עבור‬
‫אותו חלקיק‪ .‬האמפליטודה של ההפרעה הפוסט סינפיטית תלויה במרחק בין שני הערכים האלו‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עבור חלקיק אחד‪ -‬פוטנציאל שיווי המשקל עבור החלקיק נקרא גם פוטנציאל ההיפוך כי משני‬
‫הצדדים שלו כיון התנועה של החלקיק יהיה הפוך‪.‬‬

‫‪Ex is the reversal potential (Erev) of the current and for 1 ion species‬‬
‫‪can be calculated using the Nernst equation‬‬

‫לסיכומו של עניין‪ :‬הוצג מערך של ניסוי שמאפשר להתחיל את ההקלטה בפוטנציאל ממברנה שאנו‬
‫בוחרים‪ ,‬אבל אנחנו לא מקבעים את הפוטנציאל לשם כי אנחנו רוצים לראות לאן‪ /‬איך הוא משתנה‪-‬‬
‫לאיזה כיוון‪ .‬זה חשוב לאיזה כיוון‪ -‬משום שכשמתחילים במערכת שבה הזרם הוא של חלקיק אחד‬
‫בלבד‪ -‬ומתחילים את ההקלטה כאשר הפוטנציאל מצד אחד הוא בערך מסוים משיווי המשקל של‬
‫החלקיק‪ ,‬האמפליטודה של השינוי בפוטנציאל הממברנה תהיה בכיוון אחד‪ .‬כשאנחנו מתחילים מהצד‬
‫השני שלו‪ -‬התגובה של הממברנה תהיה לכיוון השני‪ .‬לכן‪ ,‬לפוטנציאל שיווי המשקל קראנו גם‬
‫פוטנציאל ההיפוך‪ .‬כשמדובר בחלקיק אחד‪ ,‬ומשתנות מוליכות הממברנה עבורו‪ ,‬אז פוטנציאל‬
‫הממברנה ינוע לכיוון פוטנציאל שיווי המשקל‪ -‬פוטנציאל ההיפוך‪ .‬אם אנו רוצים להתייחס באופן כללי‬
‫יותר גם לזרמים הכוללים יותר מחלקיק אחד‪ ,‬אנו יכולים להגיד באופן יותר ככלי שכאשר משתנה‬
‫מוליכות הממברנה לזרם‪ ,‬פוטנציאל הממברנה ינוע לכיוון פוטנציאל ההיפוך של הזרם‪ -‬ולא יוכל‬
‫לעבור אותו‪ .‬במצב זה‪ -‬השטף נטו עבור החלקיק הוא אפס ולכן לא יוכל להיכנס עוד ממנו (בדוגמא‬
‫של חלקיק אחד)‪When channels open Vm shifts toward Erev (when not V-clamped!) .‬‬
 ‫שקופית ‪ :42‬רואים באיור את הרצפטור‪ -‬שני אתרי קשירה עבור אצטיל כולין‪ .‬כאשר נקשרות‬
‫המולקולות‪ ,‬התעלה נפתחת ויש מעבר של שני חלקיקים דרך אותה תעלה‪ -‬נתרן פנימה אשלגן‬
‫החוצה‪ .‬רואים סדרה של נקודות שמתארות מה קורה למעבר של כל אחד מהחלקיקים האלה‬
‫בפוטנציאלי ממברנה שונים‪ .‬אנחנו מכירים את חוק אוהם ולמדנו מהו הכוח המניע עבור חלקיק‪-‬‬
‫כאשר עולה המוליכות הממברנלית‪ .‬כאן‪ ,‬כאשר הנוירוטרנסמיטור נקשר לתעלות‪ ,‬הן נפתחות ועולה‬
‫המוליכות הממברנלית הפוסט סינפטית גם לאשלגן וגם לנתרן‪ .‬אז המולכיות הממברנלית (‪-)gx‬‬
‫ברגע שנקשר הנוירו טרנסמיטור ונפתחות התעלות הוא עולה גם עבור נתרן וגם עבור אשלגן‪.‬‬
‫המשמעות היא שכל עוד קיים כוח מניע עבור כל אחד מהמשתתפים בתהליך הזה‪ -‬הוא יעבור ויגרום‬
‫לזרם שישפיע על פוטנציאל הממברנה‪ .‬אני בתור נסיין כאמור‪ ,‬יכול לקחת את המערכת הזו ולהביא‬
‫אותה לאיזה פוטנציאל ממברנה שאני רוצה לפני שאני נותן את הגירוי הפרה סינפטי‪ .‬מה שרואים‬
‫למעלה במצב הראשון‪ -‬זה מצב בו הבאנו את פוטנציאל הממברנה הפוסט סינפטית לפוטנציאל שיווי‬
‫המשקל עבור נתרן (שניתן לחישוב לפי משוואת נרסט)‪ .‬ביטלנו את הכוח המניע עבור נתרן‪ .‬כעת‪,‬‬
‫נותנים את הגירוי לתא הפרה סינפטי ומשתחרר הנוירוטרנסמיטור‪ ,‬ייקשר לרצפטורים ויתפתח את‬
‫התעלות‪ .‬מה יקרה עכשיו? יעבור זרם של אשלגן בלבד‪ .‬עכשיו אני בפוטנציאל שהוא רחוק מאוד‬
‫מפוטנציאל שיווי המשקל עבור אשלגן (הפוטנציאל שלו בצד השני‪ -‬הוא יותר שלילי מפוטנציאל‬
‫המנוחה)‪ .‬לכן יש גרדיאנט מאוד גדול עבור אשלגן כך שהוא יצא החוצה ויהיה היפר פולריזציה‪.‬‬

‫‪V m- EK >> 0; Vm becomes more -‬‬

‫בדיוק המצב ההפוך קורה‪ ,‬אם אני מביא את פוטנציאל הממברנה לפני מתן הגירוי‪ ,‬לפוטנציאל שיווי‬
‫המשקל עבור אשלגן‪ .‬במצב הזה‪ ,‬אשלגן לא ישתתף בתהליך כי הכוח המניע עבורו הוא אפס ותהיה‬
‫תנועה רק של נתרן בתעלות‪.‬‬

‫‪V m- ENa << 0; Vm becomes more +‬‬

‫אז ישנם שני מצבי קיצון בזרם המשותף הזה של שני החלקיקים‪ -‬בהם כאשר השווינו את פוטנציאל‬
‫הממברנה לפוטנציאל שיווי המשקל עבור אחד החלקיקים‪ -‬רק השני עובר‪ .‬באמצע ישנם מצבי ביניים‪-‬‬
‫ניק ח פוטנציאל מעט פחות שלילי מפוטנציאל שיווי המשקל עבור אשלגן אז נתחיל לראות תנועה של‬
‫אשלגן‪ -‬עדיין פחות מהתנועה של הנתרן‪ .‬ככל שנעלה ונתקדם לכיוון פוטנציאל שיווי המשקל עבור‬
‫נתרן ונתרחק מפוטנציאל שיווי המשקל עבור אשלגן‪ ,‬אנו נראה השתתפות יותר גדולה של האשלגן‪-‬‬
‫הגרדיאנט עבורו עולה‪ .‬אנו רואים שלא במקרה‪ ,‬נקודה אחת שהיא יוצאת דופן‪ -‬היא הנקודה‬
‫השלישית‪ .‬הנקודה הזו היא נקודת ההיפוך של הזרם‪ .‬ניתן לראות ברישום של הזרם המשות (מצד‬
‫ימין של האיור)‪ -‬המחשה לזרם‪ -‬האם הזרם המשותף יוצא או נכנס‪ .‬בנקודה הזו לא נרשום זרם נטו‬
‫על פני הממברנה ולכן גם לא יהיה רישום פוטנציאל‪ .‬זהו פוטנציאל ההיפוך של הזרם ובשונה ממה‬
‫שראינו עם חלקיק אחד‪ ,‬כשיש בזרם יותר מחלקיק אחד‪ -‬פוטנציאל ההיפוך לא שווה לאף אחד‬
‫מפוטנציאלי שיווי המשקל של החלקיקים‪ .‬פוטנציאל ההיפוך של הזרם נמצא איפשהו בין פוטנציאלי‬
‫שיווי המשקל של החלקיקים‪ -‬הנקודה הזו תלוייה בחדירות של התעלה לכל אחד מהחלקיקים‪.‬‬
‫במקרה הזה‪ ,‬התעלות יותר חדירות לנתרן מאשר לאשלגן‪ ,‬ולכן פוטנציאל היפוך יותר קרוב‬
‫לפוטנציאל שיווי המשקל עבור הנתרן (אם התעלה הייתה חדריה באותה מידה לשני החלקיקים‪-‬‬
‫פונציאל ההיפוך היה בדיוק באמצע)‪ .‬פוטנציאל הממברנה יכול לנוע עד לפוטנציאל ההיפוך‪ .‬כל‬
‫הדרך בין פוטנציאל המנוחה לפוטנציאל ההיפוך‪ ,‬היה כניסה של הזרם פנימה‪.‬‬

‫‪Relation between Erev and post-synaptic Vthreshold determines‬‬

‫‪epsp/ipsp‬‬
 ‫> מה שיקבע האם ערעור ממברנלי הוא ערעור אקסיטטורי או ערעור אינהיביטורי‪ ,‬זה היחס בין‬
‫פוטנציאל ההיפוך של הזרם שגרם לתגובה הממברנלית הזו‪ ,‬לבין ערך הסף של הממברנה‪.‬‬

‫‪Postsynaptic Vm‬‬ ‫שקופית ‪:44‬‬

‫‪Excitatory postsynaptic potential (epsp) is a change in Vm that‬‬

‫‪increases the probability for initiation of a post-synaptic AP‬‬
‫‪Inhibitory postsynaptic potential (ipsp) reduces this probability‬‬

‫נתחיל מסינפסות אקסיטטוריות‪ -‬אמרנו שהמהות של הסינפסה ושל הסיגנל שהיא תעביר לד הפוסט‬
‫סינפסת ‪ -‬נקבעת לפי היחס בין פוטנציאל ההיפוך לפוטנציאל הסף של הממברנה הפוסט סינפטי‪.‬‬

‫בסינפסה אקסיטטורית‪ -‬פוטנציאל ההיפוך חיובי יותר מערך הסף‪ .‬לכן‪ ,‬כאשר התעלות‬ ‫‪‬‬
‫הרלוונטיות לזרם הזה נפתחות‪ ,‬פוטנציאל הממברנה נע לכיוון פוטנציאל ההיפוך ובדרך יגיע‬
‫לפוטנציאל הסף‪ .‬הסיגנל האקסיטטטורי תמיד יהיה מאופיין בדה פולריזציה פוסט סינפטית‪.‬‬
‫שקופית ‪ :45‬ניתן לראות בדוגמא למטה שנורוטרנסמיטור ‪ D‬משתחרר ונקלט ברצפטור‪ ,‬נוצר‬
‫זרם חיובי לכיוון תוך התא‪ -‬דה פולריזציה (מסומן באדום)‪ .‬רואים גם את פוטנציאל ההיפוך עבור‬
‫הזרם שאחראי עליו נורוטרנסמיטור ‪ – D‬הוא יותר חיובי מערך הסף של הממברנה‪ .‬והיות‬
‫ופוטנציאל הממברנה (בכחול) נע מערך המנוחה לכיוון פוטנציאל ההיפוך‪ ,‬הוא חוצה את ערך‬
‫הסף כך שהעלינו את הסיכוי לפוטנציאל פעולה‪.‬‬
‫סינפסה אינהיביטורית‪ -‬שקופית ‪ :46‬הזרם הסינפטי עבורו פוטנציאל ההיפוך הוא יותר שלילי‬ ‫‪‬‬
‫מערך הסף‪ .‬פוטנציאל היפוך יכול להיות יותר שלילי מערך הסף‪ ,‬ועדיין להיות יותר חיובי‬
‫מפוטנציאל המנוחה של הממברנה‪ .‬כאשר משתנה מוליכות הממברנה לאיזשהו זרם‪ ,‬פוטנציאל‬
‫הממברנה ממצב מנוחה ינוע לכיוון פוטנציאל ההיפוך‪ .‬למה זה קשה להבנה‪ :‬לשינוי כמו זה‪-‬‬
‫בפוטנציאל הממברנה לכיוון שהוא פחות שלילי‪ -‬קראנו דה פולריזציה‪ .‬אבל במקרה הזה‪ -‬הדה‬
‫פולריזציה הזו היא מעכבת וזה פחות אינטואיטיבי‪ .‬אז זרם אינהיביטורי יכול להיות מאופיין גם‬
‫על ידי רה פולריזציה אבל גם על ידי דה פולריזציה‪.‬‬

‫עד עכשיו דיברנו רק על זרם אחד‪ .‬אבל מה המשמעות של ההגדרה שאמרנו גם על ‪ IPSP‬וגם על‬
‫‪ ,EPSP‬שהם מעלים את הסיכוי של הממברנה להגיע לערך הסף? זה לא בהכרח הסיכוי להגיע‬
‫באותו זרם עצמו שירכב על הסיגנל הראשוני הזה לכן קשה להבין‪ ,‬למה הדה פולריזציה יכלה להקטין‬
‫את הסיכוי להגיע לערך הסף‪ .‬כדי להבין בצורה רחבה יותר מה המשמעות של להעלות או להוריד את‬
‫הסיכוי לערך הסף אנו צריכים להבין שיש כל מיני זרמים שיכולים לעבוד בו זמנית על ממברנה‪ .‬זרם‬
‫אחד יהיה כזה שמורכב רק מנתרן ואשלגן‪ ,‬אחר יהיה רק נתרן שלישי יכלול גם כלור‪..‬יש זרמים שונים‬
‫עם פוטנציאלי היפוך שונים‪ -‬שיכולים לעבור על פני הממברנה בו זמנית‪ .‬וזרם כזה‪ ,‬למרות שהוא‬
‫גורם לדה פולריזציה‪ ,‬היות ופוטנציאל ההיפוך שלו שלילי מערך הסף‪ -‬יכול להוריד את הסיכוי של זרם‬
‫אחר שפוטנציאל ההיפוך שלו יותר גבוה והוא אקסיטטורי‪ -‬יכול לגרום לזה שההשפעה של הזרם‬
‫האקסיטטורי תהיה יותר נמוכה‪ -‬בכך הוא יקטין את הסיכוי להגעה לערך הסף‪.‬‬

‫שקופית ‪ :47‬באמצע אנו רואים את הסיגנל הבעייתי‪ -‬הסיגנל שאנו קוראים כאן הוא אינהיביטורי אך‬
‫מתבטא בדה פולריזציה‪ .‬רואים גם שפוטנציאל ההיפוך שלו נמוך מערך הסף‪ .‬מה שרואים באיור‬
‫הימני‪ ,‬זה שמשני צדיו של ערך הסף‪ -‬יש פוטנציאלי היפוך של שני זרמים שונים‪ .‬הזרם האקסיטטורי‪-‬‬
‫מעליו‪ ,‬והזרם האינהיבטורי‪ -‬יותר שלילי‪ .‬אנו מדברים על אוכלוסיות שונות של תעלות אך לשתיהן‬
‫פוטנציאל ההיפוך חיובי יותר מפוטנציאל המנוחה‪ ,‬כך שבשני סוגי התעלות יהיה מעבר של חלקיקים‬
‫חיוביים לתוך התא‪ .‬אנחנו מתארים מצב שבו הזרמים האלה עוברים בו זמנית כאשר הממברנה‬
‫נמצא בפוטנציאל המנוחה שלה‪ .‬עם קבלת הגירוי‪ -‬קשירת הנוירוטרנסמיטור‪ ,‬נפתחות תעלות ועולה‬
‫המוליכות לשני הזרמים‪ .‬מה קורה בנקודה הזו? דה פולריזציה‪ .‬שני הזרמים תורמים לדה פולריזציה‪.‬‬
‫זה יקרה עד שנגיע לפוטנציאל ההיפוך עבור אחד מהזרמים‪ .‬כאן אנו נמצאים בנקודה שבה אחד‬
‫הזרמים מפסיק‪ .‬הזרם השני עדיין ידחוף את הממברנה לכיוון פוטנציאל ההיפוך שלו‪ .‬אבל‪ ,‬גם אם‬
 ‫הוא יצליח להביא את הממברנה לפוטנציאל יותר חיובי‪ ,‬הזרם הראשון יתחיל לעבוד בכיוון ההפוך‬
‫ולכן הוא מקטין את הסיכוי של הזרם השני להביא את הממברנה לערך הסף‪ .‬לכן התעלות הללו הן‬
‫תעלות שבמעבירות זרם אינהיביטורי‪ -‬כי הן מקטינות את הסיכוי שהזרם הכחול יביא את הממברנה‬
‫לערך הסף‪ .‬מה יקבע אם הן יצליחו או לא? מספר התעלות שיפתח מכל אוכלוסייה‪ ,‬מספר התעלות‬
‫הקיימות בממברנה‪ -‬זה יכול להשתנות בין תאים וגם באותו תא באזורים שונים ממברנה‪.‬‬

‫‪epsp/ipsp result from opening of ligand-gated ion channels! Opening of‬‬

‫!‪voltage-gated channels depends on integrated psp reaching threshold‬‬
‫שקופית ‪ :48‬ההגדרה עבור סינפסה כמעכבת או אקסיטטורית‪ ,‬אינה מוכתבת מזהות‬
‫הנוירוטרנסמיטור‪.‬‬
‫אצטיל כולין‪ -‬בסינפסט עצב שריר מוטורי (בחולייתנים)‪ ,‬תמיד תהיה אקסיטטורית‪ ,‬שריר שלד מגיב‬
‫בפוטנציאל פעולה והנוירוטרנסמיטור הוא אצטיל כולין‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מה שרואים באיור זה שינוי‬
‫בפוטנציאל הממברנה של תאי קוצב בלב‪ .‬לתאי קוצב בלב אין פוטנציאל מנוחה‪ ,‬רואים דה‬
‫פולריזציה> רה פולריזציה ואז דה פולריזציה איטית באזור שנקרא פוטנציאל הקוצב‪ .‬אם מחלקים את‬
‫כל התהליך המחזורי הזה‪ -‬לאחר הרה פולריזציה יש אזור שבו מתחילה שוב דה פולריזציה אבל היא‬
‫יותר מתונה‪ ,‬עד שהפוטנציאל יגע לאיזשהו ערך ואז הדה פולריזציה היא שוב תלולה‪ .‬כאן האצטיל‬
‫כולין מהווה תפקיד מעכב‪ .‬כמו בתא שלד‪ ,‬גם בתאי הקוצב בלב‪ ,‬הרה פולריזציה היא תוצאה של‬
‫שטף של אשלג אל מחוץ לתא‪ .‬מה שעושה אצטיל כולין בתאי הקוצב‪ :‬הוא נקשר לרצפטורים אחרים‬
‫והקשירה שלו לאותו רצפטור מאריכה את משך פתיחת תעלות האשלגן‪ .‬אותן תעלות אשלגן שגרמו‬
‫לרה פולר יזציה יישארו פתוחות יותר זמן ולכן הרה פולריזציה הזו היא יותר עמוקה ופוטנציאל הקוצב‬
‫(איפה שסנופי נמצא) מתארך‪ -‬העלייה תהיה יותר מתונה (הזרם החוצה של האשלגן זה הברקס‬
‫ב"אופנוע" שלו)‪ .‬אם התעלות המוציאות מטען חיובי החוצה נשארות פתוחות לאורך זמן‪ ,‬אז‬
‫כשמתחיל הזרם של כניסת מטען חיובי‪ ,‬הוא פועל כנגד זרם שמוציא מטען חיובי ולכן הדה פולריזציה‬
‫כאן תהיה יותר איטית‪ ,‬ואז הספייק הבא יהיה יותר מאוחר‪.‬‬

‫אנו רואים כאן דוגמאות של אותו נוירוטרנסמיטור שבסינפסות שונות ההשפעות שלו הן‬ ‫‪-‬‬
‫אחרות‪.‬‬

‫אנחנו אמרנו שהשפעות שונות על תא פוסט סינפטי יכולות להיות כאשר יש נוירוטרנסמיטורים שונים‬
‫או כשזה אותו נוירוטרנסמיטור אבל הרצפטורים בממברנה הפוסט סינפטית הם שונים‪.‬‬

‫שקופית ‪ :49‬מה שדוגמא הזו מראה לנו זה שההשפעה של נוירוטרנסמיטור על ממברנה פוסט‬
‫סינפטית יכולה להיות הפוכה גם אם מדובר על אותו נוירוטרנסמיטור‪ ,‬באותו רצפטור אבל אם מדובר‬
‫בזרם שבמקום אחד הכיוון שלו יהיה מצד אחד של הממברנה לצד שני ובאתר אחר‪ -‬כיוון הזרם יהיה‬
‫מהצד השני אל הצד הראשון‪ .‬איך זה יכול להיות? אנחנו יודעים שכיוון מעבר הזרם הוא בהתאם‬
‫לפוטנציאל האלקטרוכימי עבור חלקיק טעון מסוים‪ -‬פוטנציאלי ההיפוך‪ .‬הם יכולים להיות יותר חיוביים‬
‫או יותר שליליים מפוטנציאל הממברנה‪ .‬הדוגמא הזו היא ממוח של איזושהי רכיכה‪ :‬מה שרואים‬
‫למעלה זה תא שנתון בתמיסה פיזיולוגית וכאשר מוסיפים את הנוירוטרנסמיטור הוא נקשר לתעלות‬
‫כלור ותעלות הכלור נפתחות‪ .‬הריכוז של הכלור בסביבה התוך תאית נמוך מאשר בסיבה החוץ תאית‬
‫ולכן נכנס כלור פנימה (מטען שלילי)‪ .‬רואים שאצטיל כולין גרם כאן להיפרפולריזציה‪ .‬אבל יש תאים‬
‫באותו מוח בהם הריכוז התוך תאי של כלור הוא גבוה (יש משאבות אקטיביות שמכניסות כלור‬
‫פנימה)‪ ,‬ואז אנו משתמשים באותו נוירוטרנסמיטור להוצאת כלור החוצה וייווצר דה פולריזציה‪ .‬זה‬
‫ניסוי שממחיש שגם שמדובר באותו נוירוטרנסמיטור ואותו רצפטור‪ ,‬תאים שונים יכולים להגיב אחרת‬
‫בהתאם לגרדיאנט הריכוזים של היונים המרכיבים את הזרם משני צדי הממברנה‪.‬‬

‫הגרף הזה נועד להבהיר את מה שראינו בשקופית הקודמת‪ .‬רק שעכשיו‪ -‬טרנסמיטור ‪ D‬וטרנסמיטור‬
‫‪ H‬אלה שגורמים לדה פולריזציה והיפר פולריזציה‪ -‬זה למעשה אותו נוירוטרנסמיטור והם נקשרו‬
 ‫לאותו רצפטור‪ .‬ההשפעות לכיוונים השונים של הזרם והפוטנציאל‪ ,‬הם תוצאה של ההרכב של הנוזל‬
‫התוך תאי שהוא שונה בין תאים שונים‪.‬‬

‫שקופית ‪ -Presynaptic inhibition :51‬מה שרואים כאן במערכת‪ ,‬זה טרמינל של אקסון בנוירון‬
‫אחד וגוף תא של נוירון אחר‪ .‬והאקסון של הנוירון הזה מתחלק לשלוש שלוחות‪ -‬המשפיעות על‬
‫שלושה תאי מטרה‪ .‬הנוירון הזה קיבל סיגנל אקסיטטורי‪ -‬מספיק חזק כדי שבספייק אינישיישן זון שלו‪,‬‬
‫ייצא פ וטנציאל פעולה שיתחיל לנוע במורד האקסון‪ .‬הוא יגיע לטרמינלים וישפיע על תאי המטרה‪ .‬אם‬
‫הוא משפיע על תאי המטרה הוא יעשה זאת כמובן ל ידי נוירוטרנסמיטור ואז אנחנו נקבל תגובה‪.‬‬
‫אבל מה שרואים כאן זו איזושהי מורכבות מבנית שמאפשרת מצב בו התא הזה ירה אבל הוא פעיל‬
‫רק ב שנים מתוך תאי המטרה‪ .‬למה הוא עושה את זה? הנוירון הזה הוא פרה סינפטי לשלושת תאי‬
‫המטרה אבל הוא פוסט סינפטי לאיזשהו נוירון אחר‪ .‬הנוירון ההוא בנקודה שלוש הוא פרה סינפטי‬
‫לנוירון המדובר‪ .‬מה שקורה בסינפסה ליד הספרה שלוש זה שיש לי טרמינל של נוירון שהוא‬
‫אינהיבריטורי‪ ,‬והוא יכול לעקב את ההשפעה של הנוירון המוטורי שלנו על תא המטרה העליון‪ .‬לכן יש‬
‫מצב בו ירי של פוטנציאל פעולה יכול להפעיל או את שלושת תאי המטרה‪ ,‬או רק שני תאי מטרה‪.‬‬
‫נוספה לי יכולת בקרה‪ -‬יכולת לברר האם להפעיל את שלושת תאי המטרה או להפעיל רק שניים‪.‬‬

‫דיברנו על עיכוב פרה סינפטי‪ -‬על החשיבות שלו ביכולת לעשות כיוונון של העוצמה של ההעברה‬
‫הסינפטית במובן שאם תא אחד משפיע על שלושה אפקטורים‪ -‬אז הכוונון הזה‪ ,‬יכול להיות שהתא‬
‫ישפיע באותו באופן על אחד מהשלושה‪ ,‬או שילוב של כל שניים מהשלושה ואז יש לנו "‪"fine tuning‬‬
‫של ההשפעה של הנוירון הזה על תאי המטרה‪ .‬האופן שבו הכוונון העדין הזה יכול להיעשות הוא על‬
‫ידי החלשה של הסיגנל החשמלי שמתפתח‪ -‬שמתפשט על הממברנה של הנוירון הפרה‪ -‬סינפטי‪,‬‬
‫החלשה שלו כאשר הוא מגיע לאחד הטרמינלים‪ -‬או לצומת של הניורון הזה עם תא המטרה הבא‪.‬‬
‫האופן שבו ההחלשה של הסיגנל החשמלי יכולה לקרות‪ ,‬הוא על ידי שינוי בתכונות של הממברנה‪-‬‬
‫שינוי במוליכות של הממברנה באותו אזור‪ .‬יש כאן שתי דוגמאות‪ :‬פתיחה של תעלות אשלגן ויציאה‬
‫של אשלגן החוצה (לא מדובר על כל התא אלא בהשוואה לציור השני‪ -‬אם פה נפתחות עוד תעלות‬
‫אשלגן בממברנה של התא הפרה סינפטי‪ ,‬או נפתחות תעלות כלור כך שנקבל או יציאה של אשלגן‬
‫החוצה או כניסה של כלור‪ .‬לשני אלה יש השפעה של ירידה בפוטנציאל הערכים ליותר שליליים‪ .‬לכן‪,‬‬
‫אם הדה פולריזציה היא הסיגנל שיגרום בסופו של דבר לשחרור נוירוטרנסמיטור‪ -‬אם הדה פולריזציה‬
‫הזו מוחלשת או מבוטלת לגמרי‪ ,‬אז הרי שנמצא את הסינפסה הזו לא פעילה בזמן שהאחרות שלא‬
‫מושפעות מהעיכוב הפרה סינפטי‪ -‬כן יהיו פעילות‪ .‬לעומת העיכוב הפרה‪ -‬סינפטי הזה‪ ,‬מה שרואים‬
‫בשקופית ‪ -Postsynaptic inhibition :52‬היא דוגמא לעיכוב פוסט סינפטי‪ .‬אם העיכוב הפרה‬
‫סינפטי גרם לבקרה מאוד עדינה של חוזק הסינפסה‪ -‬ראינו בשקופית הקודמת הסינפסה הייתה יכולה‬
‫להיות מושפעת או ממצב שאין תגובה או באופן שהתגובה מוחלשת לעומת תגובה אחרת‪ .‬זה לא‬
‫חייב להיות עיכוב של הכול או לא כלום‪ .‬כאן רואים תמונה של ביטול לגמרי של הפעולה‪ .‬ייתכן שאם‬
‫הדה פולריזציה שמגיעה לאקסון מוחלשת במעט‪ -‬אז יכולה להיות גם תגובה יותר חלשה ולא בהכרח‬
‫ביטול שלה לגמרי‪ .‬כלומר‪ ,‬העיכוב הפרה סינפטי הזה‪ ,‬מאפשר בקרה עדינה של הסינפסה‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬עיכוב פוסט סינפטי‪ -‬הוא דרך לווסת פעולה של נוירון אבל בצורה פחות רגישה‪ .‬כלומר‬
‫העיכוב הפוסט סינפטי יחליט אם הנוירון הזה יירה או לא ירה ולא אם סינפסה אחת שלו תעבוד‬
‫ואחרות לא‪ .‬זה קורה על פני גוף התא של הנוירון המוטורי שלנו ואם עד עכשיו דיברנו תמיד על‬
‫העברה מתא אחד פרה סינפטי לתא אחד פוסט סינפטי‪ ,‬מה שרואים כאן זו תגובה הרבה יותר‬
‫קרובה למציאות‪ -‬שנוירון מוטורי מקבל אינפורמציה מיותר מנוירון אחד‪ .‬נניח הטרמינל האקסיטטורי‬
‫של הנוירון הראשון (זה שדיברנו עליו כשדיברנו על המסלול של הסיגנל העצבי) יעביר אינפורמציה‬
‫אקסיטטורית ויגרום ל ‪ EPSP‬שאם הוא מספיק חזק יגרום ליציאה של פוטנציאל פעולה על גבי‬
‫האקסון אל עבר תאי המטרה‪ ,‬הרי שהנוירון יכול לקבל גם מידע אינהיביטורי‪ .‬הדוגמא ממחישה את‬
‫המגוון של הסיגנלים שנוירון יכול לקבל‪ .‬אז המידע האינהיביטורי‪ -‬אם מתקבל בו זמנית או אם‬
‫ההשפעה שלו על ציר הזמן מתאימה להוצאה של הסיגנל האקסיטטורי‪ ,‬אז הוא יכול לבטל את‬
‫ההשפעה האפשרית של הסיגנל האקסיטטורי‪ .‬במקרה הזה‪ -‬כמו שהקו בשלוש ממחיש הסיגנל‬
 ‫האינהיביטורי ביטל את יציאת פוטנציאל הפעולה‪ .‬במקרה הזה‪ ,‬בניגוד למה שראינו בעיכוב הפרה‬
‫סינפטי הקודם‪ -‬כאן אם לא יצא פוטנציאל הפעולה‪ ,‬אף אחד מתאי המטרה לא יופעל‪.‬‬

‫כיצד הסיגנל הפרה סינפטי מתורגם לסיגנל פוסט סינפטי‪:‬‬

‫נציג תוצאות של כמה ניסויים שהניחו את הבסיס להבנה בנושא זה‪.‬‬

‫שקופית ‪Presynaptic release of NT :53‬‬

‫ישנן מגוון סינפסות‪ ,‬כאשר מוצגת הסינפסה המוכרת לנו של עצב שריר‪ .‬רואים שהשפעה של התא‬
‫הפרה סינפטי על הפוסט סינפטי היא בדה פולריזציה ניכרת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מוצגות גם סינפסות‬
‫אחרות‪ -‬בהן ההשפעה הפוסט סינפטית היא באמפליטודה הרבה יותר נמוכה‪ ,‬והיא יכולה להיות גם‬
‫לכיוונים הפוכים‪ .‬השפעה פוסט סינפטית יכולה להיות בכיוון של דה פולריזציה או של היפר‬
‫פולריזציה‪ -‬ישנן השפעות רבות ומגוונות‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬מה שקורה בתוך הסינפסה עוקב אחרי‬
‫כמה עקרונות בסיסיים‪.‬‬

‫שקופית ‪ :54‬חוזרים לציור האלקטרודות‪ :‬מה שרואים‪ ,‬זה מערכת עם תא פרה סינפטית‪ ,‬ואקסון של‬
‫נוירון מוטורי עם תאי השוואן עליו‪ .‬הכותרת של האיור מדגישה שאין גירוי פרה סינפטי במערכת הזו‪.‬‬
‫מה שכן יש בתא הפרה סינפטי‪ ,‬קרוב מאוד לאחת הסינפסות‪ -‬אלקטרודה שמודדת מתח‪ -‬מה‬
‫פוטנציאל הממברנה בתא הפוסט סינפטי בהיעדר גירוי פרה סינפטי‪ .‬מה שרואים מצד ימין למעלה‬
‫זה שלמרות שאין גירוי פרה סינפטי מה שרושמים בעזרת האלקטרודה ליד הסינפסה‪ ,‬זה שינויים‬
‫בפוטנציאל הממברנה‪ .‬ניתן לראות שהשינויים לא קבועים על ציר הזמן‪ ,‬אבל בכל זאת רואים דה‬
‫פולריזציות‪ .‬הדה פולריזציות הללו מאוד מאוד מתונות‪ ,‬ומפני שהאמפליטודה שלהן כל כך נמוכה‪ ,‬הן‬
‫נקראות ‪ -miniature EPSP‬אלה השפעות מניטוריות על פוטנציאל הממברנה הפוסט סינפטית‪.‬‬
‫ההשפעות האלה לא נובעות מגירוי פרה סינפטי‪ -‬כלומר‪ ,‬התא הפרה סינפטי משפיע על התא‬
‫הפוסט סינפטי בלי בכלל איזשהו גירוי‪ -‬יש איזשהו רעש רקע‪ .‬מה האמפליטודה של אותו ‪?mpsp‬‬
‫רואים התפלגות שכיחויות של עצמת האמפליטודה‪ -‬יכולים לראות בהיסטוגרמה התייחסות לעצמת‬
‫הדה פולריזציה כי יש כמה כאלה‪ -‬רואים אחד שהוא חצי ואחד שהוא שלם‪ -‬ולמעשה החצי זה המנה‬
‫הקטנה ביותר של פולריזציה שאפשר לקבל ואחר כך אנחנו יכולים לראות מנה כפולה או משולשת‪.‬‬
‫אבל העיקרון הוא שההשפעה על הפוטנציאל הפוסט סינפטי המיניטורי הזה‪ ,‬משתנה במנות‪ ,‬אפשר‬
‫גם לראות מצבי ביניים אם ההשפעה היא לא בו זמנית ואז אם נשאר קצת מגירוי קודם הגירוי הבא‬
‫יתלבש עליו‪.‬‬

‫בניסויים שונים‪ -‬בדקו את ההשפעה של שינוי בריכוז הנוירוטרנסמיטור (בלי תא פרה סינפטי‪ -‬רק על‬
‫ידי הוספתו לתמיסה החוץ תאית)‪ .‬הניסויים שללו את האפשרות שה‪ MEPP -‬הוא תוצאה של קשירה‬
‫של מולקולת אציטיל כולין לרצפטור או שתי מולקולות אצטיל כולין (כי צריך שתיים)‪ .‬מה שהתברר‪,‬‬
‫זה שה ‪ MEPP‬הם תוצאה של שחרור של וסיקולות‪ -‬מנה של אצטיל כולין שנמצאת בתוך וסיקולות‬
‫כך שווסיקולה אחת גורמת לאמפליטודה נמוכה‪ ,‬שתי וסיקולות בו זמנית‪ -‬לאמפליטודה כפולה וכן‬
‫הלאה‪ .‬כלומר‪ ,‬יש איזשהן קוונטות‪ -‬מנות של נוירוטרנסמיטור שמשתחררות לחלל הסינפטי‬
‫וההשפעה שלהן על התא הפוסט סינפטי היא דרך קשירה של חלק מהמולקולות לרצפטורים וזרם‬
‫פוסט סינפטי‪ .‬מה שאפשר לראות זה שבמדיום שבו ריכוז הסידן היה נמוך מאוד ‪ ,‬ובמקומו רוב הסידן‬
‫הוחלף במגנזיום‪ -‬תוך מתן גירוי פרה סינפטי‪ ,‬אפשר עם שינוי בעצמת הגירוי לקבל מנות הולכות‬
‫ועולות של השפעה פוסט סינפטית‪ .‬אבל עדיין במדרגות המתייחסות לכמות או מספר הוסיקולות‬
‫שהשתחררו‪.‬‬

‫)‪=> quantal release, i.e. NT is released in discrete units (quanta‬‬

‫שקופית ‪ :55‬ניתן לראות דוגמא נוספת ל ‪ miniature epp‬אמפליטודה עדיין של מיליוולט אחד‪-‬‬
‫רואים כי ה ‪ MEPP‬הרבה יותר צפופים‪ ,‬ומעט יותר גבוהים שאנו נותנים זרם פרה סינפטי‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫אחרי שראינו שהממברנה הפוסט סינפטית מראה ‪ mepp‬גם בהיעדר סיגנל פרה סינפטי‪ ,‬אנחנו‬
 ‫רואים שהסיגנל הזה מעלה את הסיכוי ל‪ mepp -‬וגם מעלה את מספר הקוונטות שמשתחררות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬יש כאן צימוד בין הדה פולריזציה הפרה סינפטית לשחרור של הנוירוטרנסמיטור‪ .‬רואים‬
‫תופעה פוסט סינפטית ורוצים לדעת מה גורם לה כי היא מתרחשת גם באופן ספונטני‪ -‬אז אנו יכולים‬
‫על ידי הגברה של הסיגנל הפרה סינפטי בצורה מבוקרת‪ ,‬לראות מתי התופעה הופסט סינפטית יותר‬
‫שכיחה וחזקה‪ .‬איך אנו עושים זאת באופן מבוקר? על ידי הורדת ריכוז הסידן החוץ תאי‪ .‬זה מלמד‬
‫אותנו גם על התפקיד החשוב של הסידן בתהליך הזה של צימוד‪ -‬הדה פולריזציה ושחרור‬
‫הנוירוטרנסמיטור‪.‬‬

‫שקופית ‪ :Depolarization-release coupling :57 -56‬כאן ניתן לראות מערכת ניסוי‬

‫בסינפסה מאוד מיוחדת מבחינת הגודל‪ -‬כאשר אנו רואים את האקסון הענק כנוירון פוסט סינפטי‪.‬‬
‫במערכת הזו אנו רואים בתא הפרה סינפטי גם מקור של זרם פרה סינפטי שיגרום לדה פולריזציה‬
‫פרה סינפטית ושתי אלקטרודות מתח‪ -‬אחת מודדת את ההשפעה של זרם על פוטנציאל פרה‬
‫סינפטי‪ ,‬השנייה מודדת את התגובה הפוסט סינפטית‪ .‬הניסוי הזה נעשה בתוך מדיום בו נחסמו‬
‫תעלות תלויות מתח כדי למנוע את ההולכה של פוטנציאל פעולה לאורך הנוירון הפרה סינפטי‪ ,‬כך‬
‫שניתן לראות את השינוי בזרם בין שלושת השלבים של הניסוי‪ .‬השינוי בזרם‪ ,‬מהמקור החיצוני‬
‫הודות לאותם רעלנים‪ -‬בלוקרים‪ ,‬יבוא לידי ביטוי בשינוי מתאים בפוטנציאל הממברנה‪ .‬כלומר‪ ,‬לא‬
‫נקבל תוצאה של הכל או לא כלום בתא הפרה סינפטי וכך נוכל למדוד את ההשפעה ההדרגתית על‬
‫התא הפוסט סינפטי‪ .‬לא יפתיע אותנו שההגברה של הזרם מהמקור הפרה סינפטי באה לידי ביטוי‬
‫בשינוי בפוטנציאל הממברנה (בתא הפרה סינפטי)‪ .‬אם יש זרם על פני ממברנה של תא זה‪ -‬הוא‬
‫גורם לשינוי בפוטנציאל ‪ .‬אבל מה שניתן לראות בין ‪ 1‬לבין ‪ 2‬זה הבדל משמעותי‪ -‬ב‪ 1-‬אנו רואים‬
‫שהזרם הפרה סינפטי גרם לדה פולריזציה‪ ,‬אבל הדה פולריזציה הזו לא הורגשה בתא הפוסט‬
‫סינפטי‪ .‬אם היא לא הורגשה בו‪ -‬כנראה שלא הייתה השפעה בסינפסה‪ ,‬לא היה שחרור של‬
‫נוירוטרנסמיטור‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במצב השני אנו רואים שהערעור הפרה סינפטי היה מספיק כדי לגרור‬
‫תגובה פוסט סינפטית‪ .‬אנחנו יכולים לראות המחשה לאיטיות של הסינפסה הכימית‪ -‬רואים הפרדה‬
‫בזמן בין הדה פולריזציה הפרה סינפטית לפוסט סינפטית‪ .‬ההפרדה הזו בזמן היא כל שרשרת‬
‫התהליכים שמיד נסכם‪ .‬מה שניתן לראות בטור השלישי‪ ,‬זה שדה פולריזציה יותר משמעותית בתא‬
‫הפרה סינפטי‪ -‬גוררת איתה תגובה פוסט סינפטית ניכרת יותר‪ ,‬כלומר יותר נוירוטרנסמיטור שוחרר‬
‫אל חלל הסינפסה ונקשר לרצפטורים‪ .‬מה שניתן לראות מצד ימין זה גרף שמלמד אותנו נקודה מאוד‬
‫חשובה‪ -‬התפקיד של הסידן החוץ תאי בתהליך הזה של צימוד הדה פולריזציה ושחרור‬
‫הנוירוטרנסמיטור‪.‬‬

‫‪Presynaptic inhibition is based on modulation of presynaptic release‬‬

‫!)‪of NT (Ca2+ dependent‬‬
‫אם בשקופיות הקודמות התייחסנו לתפקיד הזה בכך שאמרנו שכדי לקבל תגובה מבוקרת אנו‬
‫משתמשים במדיום שיש בו מעט סידן‪ ,‬כאן ניתן לראות את הפוטנציאל הפוסט סינפטי כפונקציה של‬
‫הדה פולריזציה הפרה סינפטית‪ .‬ראינו שהדה פולריזציה הפרה סינפטית משפיעה על הפוטנציאל‬
‫הפוסט סינפטי‪ ,‬אבל הגרף הזה מוסיף לו מרכיב נוסף והוא ריכוז הסידן‪ .‬זה נכון שדה פולריזציה‬
‫חלשה לא מפעילה את התא הפוסט סינפטי אבל מעל ערך מסוים של דה פולריזציה פרה סינפטית‪-‬‬
‫התא הפוסט סינפטי יגיב בהתאם‪ .‬מה שרואים‪ ,‬זה שהיחס בין הדה פולריזציה הפרה סינפטית‬
‫לפוסט סינפטית מושפע באופן מובהק מריכוז הסידן החוץ תאי‪ .‬עבור כל אחד מערכי הדה פולריזציה‬
‫הפרה סינפטי‪ ,‬אנו נשיג דה פולריזציה פוסט סינפטית מוגברת‪ ,‬ככל שריכוז הסידן יותר גבוה‪ .‬מה זה‬
‫אומר? היציאה של הנוירוטרנסמיטור החוצה תלויה בכניסה של הסידן פנימה‪ .‬מגיע סיגנל חשמלי‬
‫לטרמינל של האקסון‪ ,‬וככל שהוא יותר חזק‪ ,‬התגובה הפוסט סינפטית יותר חזקה‪ .‬התגובה הפוסט‬
‫סינפטית אנו יודעים שהיא פונקציה של כמה נוירוטרנסמיטור משוחרר‪ .‬הקשר בין האירוע הפרה‬
‫סינפטי לפוסט סינפטי הוא יותר חזק‪ .‬זה מלמד אותנו על הצורך של הכניסה של הסידן לתוך התא‬
‫כדי לשחרר יותר נוירוטנסמיטור‪ .‬בהיעדר סידן מחוץ לתא‪ ,‬גם אם האירוע החשמלי יגיע לטרמינל של‬
‫האקסון לא נראה תגובה‪ ,‬או אם יש מעט סידן‪ -‬נראה תגובה מוחלשת כמו שכבר אמרנו‪.‬‬
 ‫נחזור לעיכוב הפרה סינפטי‪ -‬הזכרנו את האופנים בהם העיכוב הזה יכול להתרחש והזכרנו תעלות‬
‫אשלגן או כלור שיגרמו להיפר פולריזציה בממברנה הפרה סינפטית‪.‬‬

‫כאן יש תיאור גרפי של ניסוי נוסף שהראה את המעורבות של סידן בתהליך הסינפטי‪ .‬גם כאן ישנם‬
‫שני שלבים‪ -‬פעם אחת בממברנה הפרה סינפטית אלקטרודת הזרם העבירה זרם נמוך‪ .‬בפעם‬
‫השנייה זרם גבוה ובהתאם התגובות הפרה סינפטיות‪ .‬הרעיון הנחמד בניסוי זה‪ ,‬הוא שבטרמינל של‬
‫האקסון‪ -‬הוזרקה מולקולה שבנוכחות סידן פולטת אור‪ .‬בנוסף לאלקטרודות של הזרם והמתח גם‬
‫פוטוסנסור הונח ליד הסינפסה והוא יכול לקלוט האם יש פליטה של אור מהתא‪ .‬כמובן שעם הגעה‬
‫של סיגנל מספיק חזק נפתחות תעלות תלויות מתח עבור סידן ואז נכנס סידן חוץ תאי לתוך התא‪ .‬מה‬
‫שאנו רואים זה את הפליטה של האור‪ .‬כניסה של סידן שבאה לידי ביטוי בפליטת אור ורואים גם‬
‫תגובה פוסט סינפטית כי הכניסה של הסידן שינעה את הוסיקולות עם הנוירוטרנסמיטור אל‬
‫ההממברנה הפרה סינפטית והנוירוטרנסמיטור יוצא אל החלל הסינפטי‪ .‬מניפולציות נוספות יכולות‬
‫לשחזר את התוצאה הזו של השפעה של סידן על שחרור נוירוטרנסמיטור‪ .‬ראינו שאפשר להחליף את‬
‫הסידן במדיום החוץ תאי ביונים די‪-‬וולנטים אחרים שיתחרו על היציאה והכניסה שלו‪ .‬ההחלפה זו‬
‫מחלישה או מבטלת לגמרי (תלוי ריכוז) את ההשפעה של התא הפרה סינפטי על התא הפוסט‬
‫סינפטי‪ .‬לחילופין‪ ,‬אפשר להזריק סידן (ללא גירוי פרה סינפטי) לטרמינל של האקסון ובדרך הזו‬
‫להביא לשחורו של נוירוטרנסמיטור‪ .‬ישנה דרך נוספת למנוע את הכניסה של הסידן‪ -‬אנו יכולים‬
‫לעשות וולטג' קלמפינג ולהביא את הממברנה של הטרמינל של האקסון לפוטנציאל שיווי המשקל‬
‫עבור סידן (פלוס ‪ )30/40‬כל אחת מהגישות האלה‪ ,‬יראו לנו שבלי כניסה של סידן לתוך הטרמינל של‬
‫האקסון‪ ,‬לא תהיה תגובה פוסט סינפטית‪.‬‬

‫‪NT is released (as indicated by postsynaptic V) depends on‬‬

‫‪Ca2+ entering the presynaptic neuron‬‬

‫שקופית ‪ :Release of vesicular content :59‬מה עושה סידן בתוך התא? תנועת הוסיקולות‬
‫אינה אקראית‪ -‬הטרנספורט שלהן תלוי באקטין ומיוזין ופעולתם תלויה בריכוז הסידן‪ .‬רואים‬
‫בסכמה תהליך מ ‪ a‬ל ‪ :c‬הוסיקולה כדי להגיע לאיפה שהיא נמצאת עכשיו‪ -‬קרוב לאקטיב זון‪ ,‬תלויה‬
‫בעליה של ריכוז הסידן התוך תאי‪ .‬בנוסף‪ ,‬הקשירה‪-‬העיגון של הוסיקולה ולאחר מכן האיחוי‪ ,‬קשור‬
‫לאינטראקציה בין מספר חלבונים‪ .‬יש כאן קבוצה של חלבונים הנקראים חלבוני סנייר‪ -‬כאשר חלבון‬
‫ה‪ v-snare-‬הוא זה שמחובר לוסיקולה‪ ,‬וה ‪ t-snare‬הוא זה שמעוגן בממברנה של הטרמינל‪.‬‬
‫האינטראקציה ביני הם גם היא תלוית סידן‪ .‬כלומר‪ ,‬העיגון של הוסיקולה אל האקטיב זון הוא תלוי סידן‬
‫ולא היה נעשה בלעדיו‪ .‬כמובן שהעיגון הזה הוא שלב הכרחי בדרך לאיחוי ושחרור של‬
‫הנוירוטרנסמיטור אל חלל הסינפסה‪.‬‬

‫שקופית ‪ :60‬פוטנציאל הפעולה מתקדם לאורך הממברנה‪ .‬הוא בא לידי ביטוי בדה פולריזציה ניכרת‬
‫אשר גורמת לפתיחה של ‪ -voltage gated calcium channels‬ואז יש כניסה של הסידן לתוך התא‪.‬‬
‫הכניסה שלו לתוך התא היא הכרחית לתנועה של הוסיקולות עם הנירוטרנסמיטור לכיוון ה‪active -‬‬
‫‪ ,zone‬עיגון ואיחוי של הממברנה הוסיקולרית עם הממברנה של הטרמינל‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬חל שחרור של‬
‫הנוירוטרנסמיטור‪ .‬הנוירוטרנסמיטור עובר גם פירוק‪ -‬הידרוליזה בסינפסה‪ /‬בחלל הסינפסה‪ /‬על גבי‬
‫הממברנה הפוסט סינפטית‪ -‬על ידי אנזימים מתאימים‪ .‬במקרה של אצטיל כולין חלק ממנו גם נקלט‬
‫באופן אקטיבי בחזרה לטרמינל של האקסון‪ .‬כל התהליכים האלה קורים בו זמנית‪ -‬האנזים פעיל‬
‫בסינפסה כל הזמן‪ .‬לפני שהנוירוטרנסמיטור משוחרר‪ ,‬תוך כדי‪ ,‬אחרי‪..‬כל הזמן האנזים פעיל‬
‫בסינפסה‪ .‬כמובן שקשירת הנוירוטרנסמיטור לרצפטור הפוסט סינפטי‪ ,‬גורמת לתגובה פוסט‬
‫סינפטית‪ .‬במקרה של העברה מהירה‪ -‬התגובה הזאת היא בזרם דרך התעלות שהוא חלק‬
‫מהרצפטור‪.‬‬