‫‪15/11/07‬‬

‫פיזיולוגיה – שיעור ‪4‬‬

‫רק שינוי שמקטין (דהפולריזציה) את הקוטביות של דופן התא עד לערך סף מסויים‪,‬‬
‫יפרוץ פוטנציאל פעולה‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בתנאים פיזיולוגים‪ ,‬היפר פולריזציה לא יגרום לפוטנציאל פעולה‪.‬‬
‫ברוב פוטנ' הפעולה‪ ,‬לאחר הדה‪-‬פולריזציה המהירה שמגיעה לשיא‪ ,‬יש רה‪-‬‬
‫פולריזציה שמחזיר את מתח התא לשיגרה בליווי של היפר‪-‬פולריזציה קצרה‪.‬‬

‫תקופה רפקטורית מחולקת לשתיים‪:‬‬

‫‪.1‬מוחלטת – מתחילה עם פוטנ' פעולה עד בערך אמצע‬
‫הירידה‪ ,‬בתקופה זו לא יווצר פוטנ' פעולה נוסף גם‬
‫אם יהיה גירוי חזק‪.‬‬
‫‪.2‬יחסית – מאמצע הירידה עד חזרה לפוטנ' המנוחה‪,‬‬
‫ניתן לקבל פוטנ' פעולה נוסף אך נדרש גירוי חזק‬
‫בהרבה מהגירוי הרגיל שנדרש‪.‬‬

‫קיימים תאי עצב שלאחר התקופה הרפרקטורית של סופר‪-‬סנסטיביות‪,‬בה נדרש‬

‫גירוי קטן כדי ליצור פעולה‪.‬‬

‫ערך סף ליצירת פוטנ' פעולה אינו קבוע והוא יכול לעלות או‬
‫לרדת‪.‬‬
‫בניסוי נתנו גירוי לתא עצב שהפעיל פוטנ' פעולה‪ ,‬לאחר מכן‬
‫נתנו גירויים ובדקו מתי נוצר פוט' פעולה‪.‬‬
‫בתקופה המוחלטת לא נוצר פוטנ' פעולה‪ ,‬לאחריה ניתן‬
‫לראות שערך הסף יותר גבוה‪.‬‬
‫אם נחכה קצת יותר‪ ,‬ניתן לראות שנדרש גירוי נמוך יותר‬
‫מהקודם אך עדיין יותר גבוה מהערך הנדרש לתא העצב‬
‫במצב רגיל‪.‬‬
‫ערך זה יורד עם הזמן עד שהוא חוזר לערך השגרתי‪.‬‬

‫אם נעשה היפר פולריזציה ערך הסף יירד‪ ,‬אם בתוכו ניתן גירוי בערך שהיה דרוש‬
‫כדי ליצור פוטנ' פעולה‪ ,‬לא יווצר פוטנ' פעולה‪.‬‬

‫המנגנון היוני של פוטנציאל הפעולה‬

‫נמצא ע"י ‪.Hodgkin & Huxly‬‬
‫מתח הקרום הוא פונקציה של מפל הריכוזים של היונים והמוליכות היחסית של‬
‫הקרום ליונים השונים‪.‬‬
‫היונים העיקריים שמשתתפים במתח הקרום הם נתרן ואשלגן‪.‬‬

‫כשנעשה דה‪-‬פולריזציה‪ ,‬חלה פתיחה של תעלות בקרום‬

‫התא לנתרן (בקרום של תאים אקסיטבילים – ניתנים‬
‫לעירור‪ ,‬יש רכוז גבוה של תעלות נתרן שרגישות למתח)‬
‫ע"י שינוים במתח הממברנה (פתיחה מהירה –‬
‫שערי ‪.)M‬‬
‫כשיש עליה במוליכות לנתרן‪ ,‬הנתרן נכנס (טעון חיובית)‪,‬‬
‫נוצרת דה‪-‬פולריזציה נוספת שגורמת לפתיחה של‬
‫תעלות נתרן נוספות וכן הלאה (מעגל הוצ'קינג)‪.‬‬
‫קרוב לשיא פוטנציאל הפעולה‪ ,‬מתחילה תופעת‬
‫אינ‪-‬קטיבציה של התעלות‪ ,‬שער נוסף בתעלה נסגר‪,‬‬
‫המוליכות לנתרן מתחילה לרדת‪.‬‬

‫‪-1-‬‬
‫‪15/11/07‬‬
‫פיזיולוגיה – שיעור ‪4‬‬
‫השער השני שנסגר (שערי ‪ ,)H‬מתחיל למעשה להסגר בתחילה האקטיבציה‪ ,‬אך בגלל‬
‫שהוא נסגר לאט‪ ,‬הוא בא לביטוי רק לקראת שיא פוטנ' הפעולה‪.‬‬
‫מסגירת שערי ה – ‪( H‬מלקראת שיא פוטנ' הפעולה עד גמר הרה‪-‬פולריזציה)‪,‬‬
‫המוליכות לנתרן יורדת‪.‬‬

‫תעלות האשלגן (תעלות ‪– )N‬‬

‫אם התעלות היו נפתחות בו זמנית עם תעלות הנתרן לא היה קורה הרבה בתא‪.‬‬
‫תעלות אלו גם נפתחות עם הדה‪-‬פולריזציה‪ ,‬לעומת שערי ‪ M‬שמגיבים מהר‪ ,‬תעלות‬
‫‪ N‬נפתחות לאט‪.‬‬
‫פתיחת תעלות האשלגן גורם לרה‪-‬פולריזציה של קרום התא (למעשה יש היפר‪-‬‬
‫פולריזציה‪ ,‬אך בגלל שמתח הקרום גבוה‪ ,‬זה מחזיר אותו למצב הרגיל)‪.‬‬

‫כל הרעיון של שינויי המתחים על הקרום נבנה על זמני ומהירות הפתיחה השונה של‬
‫התעלות‪.‬‬

‫אפטר היפר‪-‬פולריזציה נוצרת בגלל שיש עודף באשלגן בסיום פוטנ' הפעולה‪.‬‬

‫לאורך כל הפאזה העולה של פוטנ' הפעולה‪ ,‬שטף הנתרן‬

‫פנימה גדול משטף האשלגן החוצה‪ ,‬התא משנה את‬
‫הקוטביות שלו‪.‬‬
‫בנקודת השיא‪ ,‬שטף הנתרן פנימה שווה לשטף האשלגן‬
‫החוצה משתי סיבות‪:‬‬
‫‪.1‬שטף הנתרן יורד בגלל‪:‬‬
‫‪.1‬סגירת השערים בתעלות‪.‬‬
‫‪.2‬ירידה בכח המניע (ההפרש בין פוטנצ'‬
‫הממברנה לפוטנצ' שיוו המשקל לנתרן)‪.‬‬
‫‪.2‬שטף האשלגן עולה‪:‬‬
‫‪.1‬נפתחות תעלות לאשלגן‪.‬‬
‫‪.2‬עליה בכח המניע (הפרש פוטנציאלים גדול)‪.‬‬

‫לאחר השוואת השטפים‪ ,‬שטף האשלגן גובר על שטף הנתרן עד לסיום פוטנ'‬
‫הפעולה‪.‬‬
‫בסוף כל פוטנ' פעולה יש קצת יותר מדי אשלגן וקצת פחות מדי נתרן‪ ,‬מצב זה מאוזן‬
‫ע"י משאבת הנתרן אשלגן שמאזנת את ההפרשים הקטנים שנשארים בסיום‬
‫התהליך‪ ,‬לאחר מכן מתח התא חוזר למצב רגיל‪.‬‬

‫הולכה ללא פחת‬

‫ברגע שנוצר פוט' פעולה‪ ,‬הוא מתקדם לאורך האקסון ללא פחת ע"י מנגנון הזרמים‬
‫המקומיים‪.‬‬

‫בעצב בלי מיאלין‪:‬‬

‫ראינו שבכל פוט' פעולה יש היפוך קוטביות (באזור‬
‫מסויים בתא)‪ ,‬במקרה זה מטענים מאזור אחר יתחלפו‬
‫עם האזור בו יש את ההיפוך‪.‬‬
‫דבר זה יגרום לדה‪-‬פולריזציה בנקודה סמוכה ויצא שם‬
‫פוט' פעולה‪ ,‬תופעה זו תמשיך לאורך האקסון‪.‬‬

‫‪-2-‬‬
‫‪15/11/07‬‬
‫פיזיולוגיה – שיעור ‪4‬‬
‫עקרונית הדה פולריזציה צריכה ללכת לשני הכיוונים באקסון (קדימה ואחורה)‪ ,‬אך‬
‫בגלל שהחלק ממנו הגיע פוט' הפעולה נמצא בתקופה רפרקטורית ולא יכול‬
‫להתערער‪.‬‬
‫קצב התקדמות ההולכה הוא של ‪ 1‬מטר לשניה‪.‬‬

‫בעצב עם מיאלין‪:‬‬
‫פעולת האקסון זהה‪ ,‬אך בגלל המיאלין‪ ,‬המטענים‬
‫יכולים לעבור רק בין קשרי רנויאר (האזורים הפתוחים‬
‫בין המיאלין) וההולכה נוצרת בקפיצות (סלטטורי)‪.‬‬
‫קצב ההתקדמות הוא של ‪ 100‬מטר לשניה‪.‬‬

‫התהליך שלוקח זמן בהולכה הוא יצירת פוט' הפעולה (מעבר הסף)‪.‬‬
‫בגלל שבעצב עם מיאלין צריך ליצור פחות פוט' פעולה‪ ,‬מעבר האות יותר מהיר‪.‬‬
‫עצב עם מיאלין הוא גם חסכוני יותר מכיוון שנדרש פחות ‪ ATP‬בפעולה שלו‪.‬‬

‫משתנה נוסף שקובע את קצב פוט' הפעולה הוא קוטר הסיב‪ ,‬ככל שקוטר האקסון‬
‫גדול יותר‪ ,‬מהירות הולכת פוט' הפעולה גדולה יותר‪.‬‬
‫עובדה זו נכונה לתאי עצב עם ובלי מיאלין‪.‬‬

‫הולכה סינופטית‬
‫נמצא ע"י ‪.Katz,Euler &Axelrod‬‬
‫סינפסה ‪ -‬הקשר (אזור המגע) בין תא עצב (אקסון) לתא מטרה‪.‬‬
‫מבדילים בין שתי סינפסות‪:‬‬
‫‪.1‬חשמלית – מצב בו יש איחוי בין הממברנה הפרה‪-‬סינפטית (הצד של תא‬
‫העצב ממנו מגיע הגירוי) לממברנה הפוסט סינפטית (התא שמקבל את‬
‫הגירוי)‪.‬‬
‫יש מעבר של זרם חשמלי בין הממברנות‪.‬‬
‫‪.2‬כימית – יש מרווח בין קצה האקסון לתא המטרה‪.‬‬
‫קיימת אנליזה של האות ומתקבלת החלטה אם להמשיך את האות‪.‬‬

‫אם נסתכל על סינפסה כימית‪ ,‬נראה שלפוחיות בקצה הפרה‪-‬סינפטית‬

‫המכילות נוירו‪-‬טרנסמיטורים‪.‬‬
‫כשפוט' הפעולה מגיע לקצה הפרה‪-‬סינפטי‪ ,‬הוא גורם לשורה של‬
‫ארועים שבעקבותם יש שחרור של הנוירו‪-‬טרנסמיטור למרווח הסינפטי‪.‬‬
‫השלפוחית המכילה את הנוירו‪-‬טרנסמיטורים בדרך כלל מגיעה לקצה‬
‫האקסון עם הזרימה האקסופלסמטית‪.‬‬
‫מילוי השלפוחית בדרך כלל מתבצע באזור הסינפסה‪.‬‬
‫האות שמגיע באקסון גורם לעליה ריכוז יוני הסידן בסינפסה‪ ,‬עליית‬
‫הריכוז יוצרת תהליכים שמאחים את השלפוחיות עם קרום הסינפסה‬
‫ומשחררים את הנוירו‪-‬טרנסימטורים‪.‬‬
‫בסיום השיחרור‪ ,‬לרוב השלפוחית מתנתקת מהקרום ויכולה לשמש שוב‬
‫להכיל נוירו‪-‬טרנסמיטורים‪.‬‬

‫‪-3-‬‬
‫‪15/11/07‬‬
‫פיזיולוגיה – שיעור ‪4‬‬
‫סינפסה אקסיטטורית‬
‫נניח תא עצב שהאקסון שלו מגיע לתא עצב אחר‪.‬‬
‫הגירוי שמגיע באקסון יוצר דה‪-‬פולריזציה בתא המטרה (‪ ,)epsp‬אם ניתן שני פוט'‬
‫פעולה נראה בתא המטרה שני ‪.epsp‬‬

‫‪epsp – exetetoric post synaptic potential‬‬

‫ניתן לראות ששני ה – ‪ epsp‬בתא המטרה מסתכמים וכך עוברים את הסף הדרוש‬
‫ליצירת פוט' פעולה חדש בתא המטרה‪.‬‬

‫בצורה דומה ניתן גם לבצע היפר‪-‬פולריזציה ולעכב את יצירת האות בתא המטרה‪,‬‬
‫פעולה זו נקראת ‪.)ipsp (i- inhibitory‬‬
‫אינהיביטורית‬ ‫אקסיטטורית‬

‫פוטנציאלים סינפטים מסתכמים‬

‫כל אקסון מגורה‪ ,‬יתרום לתא הפוסט סינפטי ‪ epsp‬או ‪.ipsp‬‬

‫בתא הפוסט‪-‬סינפטי מבוצע סיכום בזמן (אותות שמגיעים בזמנים קרובים) ובמרחב‬
‫(מספיק קרובים כדי להשפיע אחד על השני)‪.‬‬
‫לאחר ביצוע הסיכום הזה‪ ,‬אם נעבור את הסף‪ ,‬יפרוץ פוט' פעולה‪ ,‬אם לאחר‬
‫הסיכום לא נעבור את מתח הסף‪ ,‬לא יפרוץ פוט' פעולה‪.‬‬

‫נוירו‪-‬טרנסמיטורים‬
‫מה שיקבע בכל סינפסה אם היא תבצע ‪ epsp‬או ‪: ipsp‬‬
‫‪.1‬מי הוא הנוירוטרנסמיטור הפועל‪.‬‬
‫‪.2‬מהו הרצפטור בצד הפוסט סינפטי‪.‬‬

‫הנוירוטרנסמיטור יוצא בצד הפרה סינפטי‪ ,‬עובר בדיפוזיה במרווח הסינפטי ונקשר‬
‫לרצפטור ספציפי‪.‬‬
‫רצפטור זה קובע את פעולת הניורוטרנסמיטור‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬אצטילכולין הוא ‪ epsp‬בין עצב לשריר ו – ‪ ipsp‬בשריר הלב‪.‬‬

‫נוירוטרנסימיטורים‪:‬‬
‫‪.1‬חומצות אמינו‪:‬‬

‫‪-4-‬‬
‫‪15/11/07‬‬
‫פיזיולוגיה – שיעור ‪4‬‬
‫‪.1‬חומצה גלוטמית – אקסיטטורית עיקרית (‪ )epsp‬במע'‬
‫העצבים‪.‬‬
‫‪ – GABA.2‬אינהיביטורית עיקרית (‪ )ipsp‬במע' העצבים‪.‬‬
‫‪.2‬פפטידים‪.‬‬

‫תהליכי אינאקטיבציה של נוירוטרנסמיטורים‬

‫חייב להיות מנגנון שמסלק נוירוטרנסמיטור מהמרווח הסינפטי כדי ששחרור נוסף‬
‫יהיה בעל השפעה‪.‬‬
‫‪.1‬פירוק אנזימטי – ע"י אנזים שנמצא בעיקר בקרום התא הפוסט‪-‬סינפטי‬
‫ומפרק את הנוירוטרנסמיטור‪.‬‬
‫‪.2‬קליטה מחדש – המנגנון הנפוץ ביותר‪ ,‬קליטה של הנוירוטרנסמיטור‬
‫בחזרה לתא או לתאים סמוכים‪.‬‬
‫רוב הנויורוטרנסמיטורים מסולקים ע"י קליטה מחדש‪.‬‬

‫הרבה מהתפקודים הפיזיולוגים המוכרים הם פונקציה של הפעילות העצבית‬

‫(הסינפטית) ולכן כל חומר כימי שנוסיף וישנה את פעילות המערכת‪ ,‬ישפיע על דרך‬
‫פעולת מערכת העצבים‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬רזרפין מורידה לחץ דם ע"י מניעת קליטת אדרנלין מחדש בסינפטה ולכן‬
‫יש פחות חומר בשלפוחיות הנוירוטרנסמיטורים ובכך פעילות מופחתת של כלי‬
‫הדם‪.‬‬

‫פיזיולוגיה של שריר‬
‫שלושה סוגי שרירים‪:‬‬
‫‪.1‬שרירי שלד (שריר מפוספס) – שרירים אלו מחוברים לשלד‬
‫ומביאים לתנועה של האורגניזים‪.‬‬

‫‪.2‬שרירי לב‪.‬‬

‫‪.3‬שריר חלק – תאי שריר שבדרך כלל מקיפים חללים‬

‫(לדוגמה‪ ,‬מעי‪ ,‬כלי דם וכו')‪ ,‬התכווצות או הרפיה משנים‬
‫את נפח החלל המוקף‪.‬‬

‫שרירים מיוחדים בכך שיש להם ריכוז של חלבונים מסויימים (אקטין‪ ,‬מיוזין‪,‬‬
‫טרופונין וטרופומיוזין)‬

‫מבנה שריר‬
‫תאי שריר מורכב מסיבים‪ ,‬כל סיב מכיל‬
‫סיבונים (כ – ‪ 1000‬מיו פיברילות)‪ ,‬המיו‪-‬פיברילה‬
‫בנויה מחלבונים‪.‬‬
‫ניתן לראות בשריר אזורים כהים ובהירים בשריר‪.‬‬
‫בשריר מפוספס בלבד‪ ,‬האזורים הכהים יהיו‬
‫חופפים בין מיו‪-‬פיברילה אחת לשניה וכך גם‬
‫האזורים הבהירים‪.‬‬
‫בשרירים אחרים‪ ,‬האזורים האלה מעורבבים‪.‬‬

‫‪-5-‬‬
‫‪15/11/07‬‬
‫פיזיולוגיה – שיעור ‪4‬‬
‫האזור הכהה נקרא אזור ‪ ,A‬האזור הבהיר נקרא אזור ‪.I‬‬
‫באזור ‪ I‬יש פס כהה שנקרה פס ‪ ,Z‬המרחק בין שני פסי ‪ Z‬נקרא סרקומר (‬
‫‪.)Sarcomere‬‬
‫מקטע זה הוא המרחק המינימלי בו ניתן לקבל התכווצות‪.‬‬

‫‪-6-‬‬
‫‪15/11/07‬‬
‫פיזיולוגיה – שיעור ‪4‬‬
‫החלבונים העיקריים שמרכיבים מיו‪-‬פיברילה הם אקטין ומיוזין‪.‬‬
‫האזור העבה והכהה (‪ )A‬מורכב ממולקולות מיוזין (מולקולה שמורכבת מלייט‬
‫מרומיוזין – חלק קל ומהבי מרומיוזין – חלק כבד)‪.‬‬
‫האזור הבהיר (‪ )I‬מורכב מאקטין‪.‬‬

‫הטרופונין יושב על מולקולות האקטין‪.‬‬

‫באזור העבה והכהה יש חפיפה בין המיוזין לאקטין‪.‬‬

‫התכווצות השרירים נוצרת ע"י החלקה של הסיבים אחד על גבי השני‪ ,‬בגלל שהכל‬
‫מקובע באזור הפסי ‪ Z‬יש התקצרות והתכווצות של המקטע‪.‬‬

‫ההבי מרומיוזין מתפקד כמפרק ‪ )ATP (ATPas‬בנוכחות סידן הוא מפרק ‪ATP‬‬
‫ובהעדר סידן הוא לא מפרק‪.‬‬

‫על פני האקטין יש במרווחים קבועים טרופונין שייחודו ביכולת קשירת סידן‪.‬‬

‫טרופומיוזין – חלבון שנמצא על פני האקטין (מעין חוט)‪.‬‬

‫התכווצות שריר‬
‫במצב מנוחה אין קשר בין האקטין למיוזין‪ ,‬במצב זה‬
‫קשורה מולקולת ‪ ATP‬להבי מרומיוזין‪.‬‬
‫המבנה המרחבי של האקטין הוא כזה שאין‬
‫אינטרקציה בין האקטין למיוזין‪.‬‬
‫כאשר נוצר פוט' פעולה בתא שריר‪ ,‬מוליכות קרום‬
‫תא השריר לסידן‪ ,‬נוצר שטף סידן פנימה והעליה‬
‫ביוני הסידן מאפשר קשירה שלו להבי מרומיוזין‪,‬‬
‫מפרק ‪ ATP‬שמשנה את המבנה המרחבי‪.‬‬
‫הסידן ניקשר לטרופונין‪ ,‬נוצר שינוי במבנה המרחבי‬
‫שמאפשר קשירה של המיוזין עם האקטין‪.‬‬
‫לפני הקשירה לסידן‪ ,‬אין למיוזין יכולת קשירה‬
‫למיוזין‪.‬‬
‫לאחר מכן מתבצעת הידרוליזה (פירוק) של ה – ‪ ADP‬ונוצר שינוי מרחבי של ההבי‬
‫מרומיוזין בחזרה למצב ההתחלתי שלו וחוזר חלילה‪.‬‬
‫פעולה זו יוצרת מעין "הליכה" של ההבי מרומיוזין על פני האקטין והחלקה של‬
‫הסיבים אחד על פני השני – התכווצות‪.‬‬

‫מקור מרבית הסידן להתכווצות בשרירי שלד ושריר חלק הוא מתוך התא (מה‪.)ER-‬‬
‫פוטנ' הפעולה נכנס לתא ומשחרר את הסידן לפעולת התא‪.‬‬
‫בשריר לב הסידן מגיע מחוץ לתא‪.‬‬

‫‪-7-‬‬
‫‪15/11/07‬‬
‫פיזיולוגיה – שיעור ‪4‬‬
‫דיאגרמת פעולת שריר‬
‫‪Nerve action potential‬‬
‫⇓‬
‫‪Ach secretion by nerve endung‬‬
‫⇓‬
‫‪End-plate potential‬‬
‫⇓‬
‫‪Muscle action potential‬‬
‫⇓‬
‫‪Depolarize T-tubules and open Ca2+ channels of SR‬‬
‫⇓‬
‫‪+‬‬
‫‪ Sarcoplasmic Ca2‬‬
‫⇓‬
‫‪Contraction‬‬
‫⇓‬
‫‪Pump Ca2+ into SR‬‬
‫⇓‬
‫‪Relaxation‬‬

‫בגירוי בודד של השריר תהיה התכווצות פתע‬

‫(‪ ,)Twich‬אם מגיעים כמה פוט' פעולה במרחקים‬
‫קרובים אחד לשני‪ ,‬נוצר סיכום של הפעולה‬
‫המכנית של השריר (לא של פוט' הפעולה)‪.‬‬
‫ככל שניתן גירויים בתדר גבוה יותר (טטנוס)‬
‫נקבל מקסימום פעולה של השריר‪.‬‬

‫‪-8-‬‬